Paralelní překlad Nového Zákona - CZ & HE

PhDr. Mgr. Jeroným Klimeš, Ph.D. 2018-06-09

Z tohoto souboru vyjmuté pouze evangelia.

Po jednotlivých verších jsem propojil několik překladů Bible:

Nový Hebrejský překlad s diakritikou,
Delitzsch הברית (ha-berit; www.kirjasilta.net),
Kralická bible, která je vcelku doslovným překladem řeckého NZ,
Český ekumenický překlad (ČEP), který je psán moderní češtinou, ale je místy dost nepřesný,
Textus receptus (TR), řecký kompilát novozákonních textů, což je zřejmě alespoň z části překlad z původních aramejských originálů, které se nedochovaly, nebo byly základem pro Pešitu.
Pešita, aramejský originál/překlad/kompilát. Mnohdy více doslovně odpovídá řeckému textu než samotné hebrejské překlady. Pravděpodobně vychází z originálních aramejských předloh, které se nedochovaly jinak než v tomto pozdějším kompilátu.

Protože řecký NZ (Textus Receptus) je kompilát velmi nesourodých textů a překladů, nemůžeme obecně říci, co byl původní jazyk NZ. U některých částí to byla jistě aramejština (Matouš, části Lukáše ap.), jinde se zdá, že původní byla řečtina (některé Pavlovy listy).

Zdrojové texty naleznete volně ke stažení na těchto odkazech:

[(1) Matt 01, 01]

סֵפֶר הַיּוּחֲסִין שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם:

זֶה סֵפֶר תּוֺלְדֹת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בֶּן-דָּוִד בֶּן-אַבְרָהָם:

Kniha rodu Ježíše Krista syna Davidova, syna Abrahamova.

Listina rodu Ježíše Krista, syna Davidova, syna Abrahamova. ([Lukáš 3:23-Lukáš 3:38])

βίβλος γενέσεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ υἱου̑ Δαυὶδ υἱου̑ ᾽Αβραάμ

כּתָבָא דִּילִידֻותֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּרֵה דּדַוִיד בּרֵה דַּאברָהָם סס׃

[(1) Matt 01, 02]

אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, יִצְחָק הוֹלִיד אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת יְהוּדָה וְאֶת אֶחָיו.

אַבְרָהָם הוֺלִיד אֶת-יִצְחָק וְיִצְחָק הוֺלִיד אֶת-יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֺלִיד אֶת-יְהוּדָה וְאֶת-אֶחָיו:

Abraham zplodil Izáka. Izák pak zplodil Jákoba. Jákob zplodil Judu a bratří jeho.

Abraham měl syna Izáka, Izák Jákoba, Jákob Judu a jeho bratry, ([1 Paralipomenon 1:34 1 Paralipomenon 2:1-1 Paralipomenon 2:15])

᾽Αβραὰμ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ισαάκ ᾽Ισαὰκ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιακὼβ ᾽Ιακώβ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιούδαν καὶ τοὺς α᾿δελφοὺς αυ᾿του̑

אַברָהָם אַולֵד לִאיסחָק אִיסחָק אַולֵד ליַעקֻוב יַעקֻוב אַולֵד לִיהֻודָא ולַאחַוהי׃

[(1) Matt 01, 03]

יְהוּדָה הוֹלִיד אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זֶרַח מִתָּמָר, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם.

וִיהוּדָה הוֺלִיד אֶת-פֶּרֶץ וְאֶת-זֶרַח מִתָּמָר וּפֶרֶץ הוֺלִיד אֶת-חֶצְרוֺן וְחֶצְרוֺן הוֺלִיד אֶת-רָם:

Judas pak zplodil Fáresa a Záru z Támar. Fáres pak zplodil Ezroma. Ezrom zplodil Arama.

Juda Farese a Záru z Támary, Fares měl syna Chesróma, Chesróm Arama, ([Rút 4:18-Rút 4:22])

᾽Ιούδας δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Φάρες καὶ τὸν Ζάρα ε᾿κ τη̑ς Θαμάρ Φάρες δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ῾Εσρὼμ ῾Εσρώμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αράμ

יִהֻודָא אַולֵד לפַרץ וַלזַרח מֵן תָּמָר פַּרץ אַולֵד לחֵצרָון חֵצרֻון אַולֵד לָארָם׃

[(1) Matt 01, 04]

רָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב, עַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמוֹן.

וְרָם הוֺלִיד אֶת-עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֺלִיד אֶת-נַחְשׁוֺן וְנַחְשׁוֺן הוֺלִיד אֶת-שַׂלְמוֺן:

Aram pak zplodil Aminadaba. Aminadab pak zplodil Názona. Názon zplodil Salmona.

Aram měl syna Amínadaba, Amínadab Naasona, Naason Salmóna,

᾽Αρὰμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αμιναδάβ ᾽Αμιναδὰβ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Ναασσὼν Ναασσών δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Σαλμὼν

אָרָם אַולֵד לעַמִינָדָב עַמִינָדָב אַולֵד לנַחשָׁון נַחשֻׁון אַולֵד לסַלמָון׃

[(1) Matt 01, 05]

שַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז מֵרָחָב, בֹּעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד מֵרוּת וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשַׁי.

וְשַׂלְמוֺן הוֺלִיד אֶת-בֹּעַז מֶרָחָב וּבֹעַז הוֺלִיד אֶת-עוֺבֵד מֵרוּת וְעוֺבֵד הוֺלִיד אֶת-יִשָׁי:

Salmon zplodil Bóza z Raab. A Bóz zplodil Obéda z Rut. Obéd pak zplodil Jesse.

Salmón měl syna Bóaza z Rachaby, Bóaz Obéda z Rút, Obéd Isaje(a) (a) ve SZ: Jišaj

Σαλμών δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Βόες ε᾿κ τη̑ς Ραχάβ Βόες δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιωβὴδ ε᾿κ τη̑ς Ρούθ ᾽Ιωβὴδ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιεσσαί

סַלמָון אַולֵד לבָעָז מֵן רָחָב בָּעָז אַולֵד לעֻובִיד מֵן רָעֻות עֻובִיד אַולֵד לִאישַׁי׃

[(1) Matt 01, 06]

יִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, דָּוִד הוֹלִיד אֶת שְׁלֹמֹה מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה.

וְיִשַׁי הוֺלִיד אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְדָוִד הוֺלִיד אֶת-שְׁלֹמֹה מֵהָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַח מֵאוּרִיָּה:

Jesse zplodil Davida krále. David pak král zplodil Šalomouna, z té, kteráž byla Uriášova.

a Isaj Davida krále. David měl syna Šalomouna z ženy Uriášovy, ([1 Paralipomenon 3:5-1 Paralipomenon 3:17])

᾽Ιεσσαὶ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Δαυὶδ τὸν βασιλέα Δαυὶδ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Σολομω̑να ε᾿κ τη̑ς του̑ Ου᾿ρίου

אִישַׁי אַולֵד לדַוִיד מַלכָּא דַּוִיד אַולֵד לַשׁלֵימָון מֵן אַנתּתֵה דֻּאורִיָא׃

[(1) Matt 01, 07]

שְׁלֹמֹה הוֹלִיד אֶת רְחַבְעָם, רְחַבְעָם הוֹלִיד אֶת אֲבִיָּה וַאֲבִיָּה הוֹלִיד אֶת אָסָא.

וּשְׁלֹמֹה הוֺלִיד אֶת-רְחַבְעָם וּרְחַבְעָם הוֺלִיד אֶת-אֲבִיָּה וַאֲבִיָּה הוֺלִיד אֶת-אָסָא:

Šalomoun zplodil Roboáma. Roboám zplodil Abiáše. Abiáš zplodil Azu.

Šalomoun Roboáma(b), Roboám Abiu(c), Abia Asafa(d), (b) ve SZ: Rechabeám (c) ve SZ: Abijám (d) ve SZ: Ása

Σολομών δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Ροβοάμ Ροβοὰμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αβιά ᾽Αβιὰ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ασάφ

שׁלֵימֻון אַולֵד לַרחַבעַם רחַבעַם אַולֵד לַאבִיָא אַבִיָא אַולֵד לָאסָא׃

[(1) Matt 01, 08]

אָסָא הוֹלִיד אֶת יְהוֹשָׁפָט, יְהוֹשָׁפָט הוֹלִיד אֶת יוֹרָם וְיוֹרָם הוֹלִיד אֶת עֻזִּיָּהוּ.

וְאָסָא הוֺלִיד אֶת-יְהוֺשָׁפָט וִיהוֺשָׁפָט הוֺלִיד אֶת-יְהוֺרָם וִיהוֺרָם הוֺלִיד אֶת-עֻזִּיָּהוּ:

Aza zplodil Jozafata. Jozafat zplodil Joráma. Jorám zplodil Oziáše.

Asaf Jóšafata, Jóšafat Jórama, Jóram Uziáše.

᾽Ασὰφ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιωσαφάτ ᾽Ιωσαφὰτ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιωράμ ᾽Ιωρὰμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Οζίαν

אָסָא אַולֵד ליָהֻושָׁפָט יָהֻושָׁפָט אַולֵד ליֻורָם יֻורָם אַולֵד לעֻוזִיָא׃

[(1) Matt 01, 09]

עֻזִּיָּהוּ הוֹלִיד אֶת יוֹתָם, יוֹתָם הוֹלִיד אֶת אָחָז וְאָחָז הוֹלִיד אֶת חִזְקִיָּהוּ.

וְעֻזִּיָּהוּ הוֺלִיד אֶת-יוֺתָם וְיוֺתָם הוֺלִיד אֶת-אָחָז וְאָחָז הוֺלִיד אֶת-חִזְקִיָּהוּ:

Oziáš pak zplodil Joátama. Joátam pak zplodil Achasa. Achas zplodil Ezechiáše.

Uziáš měl syna Jótama, Jótam Achaza, Achaz Ezechiáše(e), (e) ve SZ: Chizkijáš

᾽Οζίας δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιωαθάμ ᾽Ιωαθὰμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αχάζ ᾽Αχὰζ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ῾Εζεκίαν

עֻוזִיָא אַולֵד ליֻותָם יֻותָם אַולֵד לָאחָז אָחָז אַולֵד לחֵזַקיָא׃

[(1) Matt 01, 10]

חִזְקִיָּהוּ הוֹלִיד אֶת מְנַשֶּׁה, מְנַשֶּׁה הוֹלִיד אֶת אָמוֹן וְאָמוֹן הוֹלִיד אֶת יֹאשִׁיָּהוּ.

וְחִזְקִיָּהוּ הוֺלִיד אֶת-מְנַשֶּׁה וּמְנַשֶּׁה הוֺלִיד אֶת-אָמוֺן וְאָמוֺן הוֺלִיד אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ:

Ezechiáš pak zplodil Manassesa. A Manasses zplodil Amona. Amon pak zplodil Joziáše.

Ezechiáš Manase(f), Manase měl syna Amose(g), Amos Joziáše(h), (f) ve SZ: Menaše (g) var: Amóna (h) ve SZ: Jóšijáš

῾Εζεκίας δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Μανασση̑ Μανασση̑ς δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αμὼς ᾽Αμώς δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιωσίαν

חֵזַקיָא אַולֵד לַמנַשֵׁא מנַשֵׁא אַולֵד לַאמֻון אַמֻון אַולֵד ליֻושִׁיָא׃

[(1) Matt 01, 11]

יֹאשִׁיָּהוּ הוֹלִיד אֶת יְכָנְיָהוּ וְאֶת אֶחָיו בִּימֵי גָּלוּת בָּבֶל.

וְיֹאשִׁיָּהוּ הוֺלִיד אֶת-יְכָנְיָהוּ וְאֶת-אֶחָיו בִּימֵי גְלוֺתָם בָּבֶלָה:

Joziáš pak zplodil Jekoniáše a bratří jeho v zajetí Babylonském.

Joziáš Jechoniáše(i) a jeho bratry za babylónského zajetí(j). (i) ve SZ: Jekonjáš (j) ř: vyhnanství (pod. Matouš 1:12 Matouš 1:17) ([2 Královská 24:14])

᾽Ιωσίας δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιεχονίαν καὶ τοὺς α᾿δελφοὺς αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τη̑ς μετοικεσίας Βαβυλω̑νος

יֻושִׁיָא אַולֵד ליֻוכַניָא ולַאחַוהי בּגָלֻותָא דּבָבֵל׃

[(1) Matt 01, 12]

לְאַחַר שֶׁהֻגְלוּ בָּבֶלָה הוֹלִיד יְכָנְיָהוּ אֶת שְׁאַלְתִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הוֹלִיד אֶת זְרֻבָּבֶל.

וְאַחֲרֵי הָגְלָם לְבָבֶל יְכָנְיָהוּ הוֺלִיד אֶת-שְׁאַלְתִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הוֺלִיד אֶת-זְרֻבָּבֶל:

A po zajetí Babylonském Jekoniáš zplodil Salatiele. Salatiel pak zplodil Zorobábele.

Po babylónském zajetí Jechoniáš měl syna Salatiela(k), Salatiel Zorobabela, (k) ve SZ: Šealtíel

μετὰ δὲ τὴν μετοικεσίαν Βαβυλω̑νος ᾽Ιεχονίας ε᾿γέννησεν τὸν Σαλαθιήλ Σαλαθιὴλ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Ζοροβαβέλ

מֵן בָּתַר גָּלֻותָא דֵּין דּבָבֵל יֻוכַניָא אַולֵד לשֵׁלַתִאיל שֵׁלַתִאיל אַולֵד לזֻורבָּבֵל׃

[(1) Matt 01, 13]

זְרֻבָּבֶל הוֹלִיד אֶת אֲבִיהוּד, אֲבִיהוּד הוֹלִיד אֶת אֶלְיָקִים וְאֶלְיָקִים הוֹלִיד אֶת עַזּוּר.

וּזְרֻבָּבֶל הוֺלִיד אֶת-אֲבִיהוּד וַאֲבִיהוּד הוֺלִיד אֶת-אֶלְיָקִים וְאֶלְיָקִים הוֺלִיד אֶת-עַזּוּר:

A Zorobábel zplodil Abiuda. Abiud pak zplodil Eliakima. Eliakim zplodil Azora.

Zorobabel Abiuda, Abiud Eliakima, Eliakim Azóra,

Ζοροβαβὲλ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αβιούδ ᾽Αβιοὺδ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ελιακίμ ᾽Ελιακὶμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αζὼρ

זֻורבָּבֵל אַולֵד לַאבִיֻוד אַבִיֻוד אַולֵד לֵאליָקִים אֵליָקִים אַולֵד לעָזֻור׃

[(1) Matt 01, 14]

עַזּוּר הוֹלִיד אֶת צָדוֹק, צָדוֹק הוֹלִיד אֶת יָכִין וְיָכִין הוֹלִיד אֶת אֱלִיהוּד.

וְעַזּוּר הוֺלִיד אֶת-צָדוֺק וְצָדוֺק הוֺלִיד אֶת-יָכִין וְיָכִין הוֺלִיד אֶת-אֱלִיהוּד:

Azor potom zplodil Sádocha. Sádoch zplodil Achima. Achim pak zplodil Eliuda.

Azór Sádoka, Sádok Achima. Achim měl syna Eliuda,

᾽Αζώρ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Σαδὼκ Σαδώκ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Αχίμ ᾽Αχὶμ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ελιούδ

עָזֻור אַולֵד לזָדֻוק זָדֻוק אַולֵד לַאכִין אַכִין אַולֵד לֵאלִיֻוד׃

[(1) Matt 01, 15]

אֱלִיהוּד הוֹלִיד אֶת אֶלְעָזָר, אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת מַתָּן וּמַתָּן הוֹלִיד אֶת יַעֲקֹב.

וֶאֱלִיהוּד הוֺלִיד אֶת-אֶלְעָזָר וְאֶלְעָזָר הוֺלִיד אֶת-מַתָּן וּמַתָּן הוֺלִיד אֶת-יַעֲקֹב:

Eliud zplodil Eleazara. Eleazar zplodil Mátana. Mátan zplodil Jákoba.

Eliud Eleazara, Eleazar Mattana, Mattan Jákoba,

᾽Ελιοὺδ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ελεάζαρ ᾽Ελεάζαρ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν Ματθάν Ματθὰν δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιακὼβ

אֵלִיֻוד אַולֵד לֵאלִיעָזָר אֵלִיעָזָר אַולֵד למָתָן מָתָן אַולֵד ליַעקֻוב׃

[(1) Matt 01, 16]

יַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת יוֹסֵף בַּעַל מִרְיָם אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נוֹלַד יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ.

וְיַעֲקֹב הוֺלִיד אֶת-יוֺסֵף אִישׁ מִרְיָם אֲשֶׁר נוֺלַד מִמֶּנָּה יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ:

Jákob pak zplodil Jozefa, muže Marie, z nížto narodil se JEŽÍŠ, kterýž slove Kristus.

Jákob pak měl syna Josefa, muže Marie, z níž se narodil Ježíš, řečený Kristus.

᾽Ιακώβ δὲ ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ιωσὴφ τὸν α῎νδρα Μαρίας ε᾿ξ η῏ς ε᾿γεννήθη ᾽Ιησου̑ς ὁ λεγόμενος Χριστός

יַעקֻוב אַולֵד ליַוסֵף גַּברָה דּמַריַם דּמֵנָה אֵתִילֵד יֵשֻׁוע דּמֵתקרֵא משִׁיחָא׃ ס

[(1) Matt 01, 17]

וּבְכֵן כָּל הַדּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם עַד דָּוִד אַרְבָּעָה־עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִדָּוִד עַד גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה־עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה־עָשָׂר דּוֹרוֹת.

וְהִנֵּה כָּל-הַדֹּרוֺת מֵאַבָרָהָם עַד-דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֺת וּמִדָּוִד עַד-גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֺת וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד-הַמַּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֺת:

A tak všech rodů od Abrahama až do Davida bylo rodů čtrnácte, a od Davida až do zajetí Babylonského rodů čtrnácte, a od zajetí Babylonského až do Krista rodů čtrnácte.

Všech pokolení od Abrahama do Davida bylo tedy čtrnáct, od Davida po babylónské zajetí čtrnáct a od babylónského zajetí až po Krista čtrnáct. ([Galatským 4:4])

πα̑σαι ου῏ν αἱ γενεαὶ α᾿πὸ ᾽Αβραὰμ ε῞ως Δαυὶδ γενεαὶ δεκατέσσαρες καὶ α᾿πὸ Δαυὶδ ε῞ως τη̑ς μετοικεσίας Βαβυλω̑νος γενεαὶ δεκατέσσαρες καὶ α᾿πὸ τη̑ς μετοικεσίας Βαβυλω̑νος ε῞ως του̑ Χριστου̑ γενεαὶ δεκατέσσαρες

כֻּלהֵין הָכִיל שַׁרבָּתָא מֵן אַברָהָם עדַמָא לדַוִיד שַׁרבָּתָא אַרבַּעֵסרֵא ומֵן דַּוִיד עדַמָא לגָלֻותָא דּבָבֵל שַׁרבָּתָא אַרבַּעֵסרֵא ומֵן גָּלֻותָא דּבָבֵל עדַמָא לַמשִׁיחָא שַׁרבָּתָא אַרבַּעֵסרֵא סס׃

[(1) Matt 01, 18]

כָּךְ הָיְתָה הֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ: מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרֶסֶת לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם הִתְאַחֲדוּ נִמְצְאָה הָרָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְזֹאת הָיְתָה לֵדַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר מִרְיָם אִמּוֺ מְאֹרָשָׂה הָיְתָה לָיוֺסֵף טֶרֶם יָבוֺא אֵלֶיהָ וַתִּמָּצֵא כִּי הָרָה הִיא כִּי מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָרָתָה:

Jezukristovo pak narození takto se stalo: Když matka jeho Maria zasnoubena byla Jozefovi, prvé než se sešli, nalezena jest těhotná z Ducha svatého.

Narození Ježíše Krista se událo takto: Jeho matka Maria byla zasnoubena Josefovi, ale dříve než se sešli, shledalo se, že počala z Ducha svatého. ([Lukáš 1:27 Lukáš 1:35])

του̑ δὲ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ἡ γένεσις ου῞τως η῟ν μνηστευθείσης τη̑ς μητρὸς αυ᾿του̑ Μαρίας τω̑ ᾽Ιωσήφ πρὶν η῍ συνελθει̑ν αυ᾿τοὺς εὑρέθη ε᾿ν γαστρὶ ε῎χουσα ε᾿κ πνεύματος ἁγίου

יַלדֵּה דֵּין דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא הָכַנָא הוָא כַּד מכִירָא הוָת מַריַם אֵמֵה ליַוסֵף עַדלָא נֵשׁתַּותּפֻון אֵשׁתַּכחַת בַּטנָא מֵן רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃ ס

[(1) Matt 01, 19]

יוֹסֵף בַּעֲלָהּ, שֶׁהָיָה צַדִּיק וְלֹא רָצָה לְהַצִּיג אוֹתָהּ לְחֶרְפָּה, הֶחְלִיט לְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ בַּסֵּתֶר.

וְיוֺסֵף אִישָׁהּ צַדִּיק הָיָה וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לְדִבַּת-עָם וַיֹּאמֶר לְשַׁלְּחָהּ בַּסָּתֶר:

Ale Jozef muž její spravedlivý jsa, a nechtěv jí v lehkost uvésti, chtěl ji tajně propustiti.

Její muž Josef byl spravedlivý a nechtěl ji vystavit hanbě; proto se rozhodl propustit ji potají.

᾽Ιωσὴφ δὲ ὁ α᾿νὴρ αυ᾿τη̑ς δίκαιος ω῍ν καὶ μὴ θέλων αυ᾿τὴν δειγματίσαι ε᾿βουλήθη λάθρα α᾿πολυ̑σαι αυ᾿τήν

יַוסֵף דֵּין בַּעלָה כִּאנָא הוָא ולָא צבָא דַּנפַרסֵיה וֵאתרַעִי הוָא דּמַטשׁיָאיִת נֵשׁרֵיה׃

[(1) Matt 01, 20]

בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה בַּחֲלוֹם וְאָמַר: "יוֹסֵף בֶּן דָּוִד, אַל תַּחְשֹׁשׁ לָקַחַת אֵלֶיךָ אֶת מִרְיָם אִשְׁתְּךָ, כִּי אֲשֶׁר הוֹרָה בָּהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא.

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר אֶל-לִבּוֺ כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֺה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֺם לֵאמֹר יוֺסֶף בֶּן-דָּוִד אַל-תִּירָא מִקַּחַת אֵלֶיךׇ אֶת-מִרְיָם אִשְׁתֶּךׇ כִּי הַיֶּלֶד בְּקִרְבָּהּ נוֺצַר מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Když pak on o tom přemyšloval, aj, anděl Páně ve snách ukázal se jemu, řka: Jozefe synu Davidův, neboj se přijíti Marie manželky své; nebo což v ní jest počato, z Ducha svatého jest.

Ale když pojal ten úmysl, hle, anděl Páně se mu zjevil ve snu a řekl: „Josefe, synu Davidův, neboj se přijmout Marii, svou manželku; neboť co v ní bylo počato, je z Ducha svatého.

ταυ̑τα δὲ αυ᾿του̑ ε᾿νθυμηθέντος ι᾿δοὺ α῎γγελος κυρίου κατ῾ ο῎ναρ ε᾿φάνη αυ᾿τω̑ λέγων ᾽Ιωσὴφ υἱὸς Δαυίδ μὴ φοβηθη̑ς παραλαβει̑ν Μαρίαν τὴν γυναι̑κά σου τὸ γὰρ ε᾿ν αυ᾿τη̑ γεννηθὲν ε᾿κ πνεύματός ε᾿στιν ἁγίου

כַּד הָלֵין דֵּין אֵתרַעִי אֵתחזִי לֵה מַלַאכָא דּמָריָא בּחֵלמָא וֵאמַר לֵה יַוסֵף בּרֵה דּדַוִיד לָא תֵּדחַל למֵסַב למַריַם אַנתּתָך הַו גֵּיר דֵּאתִילֵד בָּה מֵן רֻוחָא הֻו דּקֻודשָׁא׃

[(1) Matt 01, 21]

הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם."

וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֺשִׁיעַ אֶת-עַמּוֺ מֵחַטֹּאתֵיהֶם:

Porodíť pak syna, a nazůveš jméno jeho Ježíš; onť zajisté vysvobodí lid svůj od hříchů jejich.

Porodí syna a dáš mu jméno Ježíš; neboť on vysvobodí(l) svůj lid z jeho hříchů.“ (l) spasí ([Lukáš 1:31])

τέξεται δὲ υἱὸν καὶ καλέσεις τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ν αυ᾿τὸς γὰρ σὼσει τὸν λαὸν αυ᾿του̑ α᾿πὸ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν αυ᾿τω̑ν

תִּאלַד דֵּין בּרָא ותֵקרֵא שׁמֵה יֵשֻׁוע הֻו גֵּיר נַחֵיוהי לעַמֵה מֵן חטָהַיהֻון׃

[(1) Matt 01, 22]

כָּל זֶה אֵרַע לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁדִּבֵּר אֲדֹנָי בְּפִי הַנָּבִיא:

וְכָל-זֹאת הָיְתָה לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָֺה בְּיַד-הַנָּבִיא לֵאמֹר:

Toto pak všecko stalo se, aby se naplnilo, což povědíno bylo ode Pána skrze proroka, řkoucího:

To všechno se stalo, aby se splnilo, co řekl Hospodin(m) ústy proroka: (m) ř : Pán (pod. Matouš 1:24)

του̑το δὲ ο῞λον γέγονεν ι῞να πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν ὑπὸ κυρίου διὰ του̑ προφήτου λέγοντος

הָדֵא דֵּין כֻּלָה דַּהוָת דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר מֵן מָריָא בּיַד נבִיָא׃

[(1) Matt 01, 23]

"הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל."

הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֺ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר יֵאָמֵר אֵל עִמָּנוּ:

Aj, panna těhotná bude, a porodí syna, a nazůveš jméno jeho Emmanuel, kteréž se vykládá: S námi Bůh.

‚Hle, panna počne a porodí syna a dají mu jméno Immanuel,‘ to jest přeloženo ‚Bůh s námi‘. ([Izajáš 7:14])

ι᾿δοὺ ἡ παρθένος ε᾿ν γαστρὶ ε῞ξει καὶ τέξεται υἱόν καὶ καλέσουσιν τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ᾽Εμμανουήλ ο῞ ε᾿στιν μεθερμηνευόμενον μεθ῾ ἡμω̑ν ὁ θεός

דּהָא בּתֻולתָּא תֵּבטַן ותִאלַד בּרָא ונֵקרֻון שׁמֵה עַמַנֻואיִל דּמֵתּתַּרגַּם עַמַן אַלָהַן׃

[(1) Matt 01, 24]

לְאַחַר מִכֵּן הֵקִיץ יוֹסֵף מִשְּׁנָתוֹ וְעָשָׂה כְּפִי שֶּׁצִּוָּהוּ מַלְאַךְ יהוה. הוּא לָקַח אֵלָיו אֶת אִשְׁתּוֹ

וַיִּיקַץ יוֺסֵף מִשְּׁנָתוֺ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֺ מַלְאַךְ יְהוָֺה וַיִּקַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ:

Procítiv pak Jozef ze sna, učinil, jakož mu přikázal anděl Páně, a přijal manželku svou.

Když se Josef probudil ze spánku, učinil, jak mu přikázal anděl Hospodinův, a přijal svou manželku k sobě.

ε᾿γερθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιωσὴφ α᾿πὸ του̑ υ῞πνου ε᾿ποίησεν ὡς προσέταξεν αυ᾿τω̑ ὁ α῎γγελος κυρίου καὶ παρέλαβεν τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑

כַּד קָם דֵּין יַוסֵף מֵן שֵׁנתֵה עבַד אַיכַּנָא דַּפקַד לֵה מַלַאכֵה דּמָריָא ודַברָה לַאנתּתֵה׃

[(1) Matt 01, 25]

מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אוֹתָהּ עַד אֲשֶׁר יָלְדָה בֵּן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ.

וְלֹא יָדַע אֹתָהּ עַד כִּי-יָלְדָה בֵּן אֶת-בְּכוֺרָהּ וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ:

Ale nepoznal jí, až i porodila Syna svého prvorozeného, a nazvala jméno jeho Ježíš.

Ale nežili spolu(n), dokud neporodila syna(o); a dal mu jméno Ježíš. (n) ř: nepoznal ji (o) var: + svého prvorozeného 2. kapitola ([Lukáš 2:7 Lukáš 2:21])

καὶ ου᾿κ ε᾿γίνωσκεν αυ᾿τὴν ε῞ως ου῟ ε῎τεκεν υἱόν καὶ ε᾿κάλεσεν τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ν

ולָא חַכמָה עדַמָא דִּילֵדתֵה לַברָה בֻּוכרָא וַקרָת שׁמֵה יֵשֻׁוע סס׃

[(1) Matt 02, 01]

בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֺלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית-לֶחֶם יְהוּדָה בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הוֺרְדוֺס וְהִנֵּה חֹזֵי כוֺכָבִים בָּאוּ מֵאֶרֶץ קֶדֶם יְרוּשָׁלַיְמָה לֵאמֹר:

Když se pak narodil Ježíš v Betlémě Judově za dnů Heródesa krále, aj, mudrci od východu slunce vypravili se do Jeruzaléma,

Když se narodil Ježíš v judském Betlémě za dnů krále Heroda, hle, mudrci(p) od východu se objevili v Jeruzalémě a ptali se: (p) ř: mágové (pod. Matouš 2:7 Matouš 2:16) ([Lukáš 2:4 Lukáš 1:5; 1 Královská 5:10])

του̑ δὲ ᾽Ιησου̑ γεννηθέντος ε᾿ν Βηθλέεμ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ε᾿ν ἡμέραις ῾Ηρώδου του̑ βασιλέως ι᾿δοὺ μάγοι α᾿πὸ α᾿νατολω̑ν παρεγένοντο ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

כַּד דֵּין אֵתִילֵד יֵשֻׁוע בּבֵית־לחֵם דִּיהֻודָא בּיַומַי הֵרָודֵס מַלכָּא אֵתַו מגֻושֵׁא מֵן מַדנחָא לֻאורִשׁלֵם׃

[(1) Matt 02, 02]

שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד? כִּי רָאִינוּ אֶת כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וּבָאנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ."

אַיֵּה הַמֶּלֶךְ הַנּוֺלָד לַיְּהוּדִים כִּי רָאִנוּ כוֺכָבוֺ בַּקֶּדֶם וַנָּבֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֺ:

Řkouce: Kde jest ten narozený král Židovský? Nebo viděli jsme hvězdu jeho na východu slunce, a vypravili jsme se, abychom se klaněli jemu.

„Kde je ten právě narozený král Židů? Viděli jsme na východě jeho hvězdu a přišli jsme se mu poklonit.“ ([Numeri 24:17; Jeremjáš 23:5])

λέγοντες που̑ ε᾿στιν ὁ τεχθεὶς βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων ει῎δομεν γὰρ αυ᾿του̑ τὸν α᾿στέρα ε᾿ν τη̑ α᾿νατολη̑ καὶ η῎λθομεν προσκυνη̑σαι αυ᾿τω̑

וָאמרִין אַיכַּו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא דֵּאתִילֵד חזַין גֵּיר כַּוכּבֵה בּמַדנחָא וֵאתַין למֵסגַּד לֵה׃

[(1) Matt 02, 03]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ נִדְהַם הוּא וְכָל יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ.

וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ הוֺרְדוֺס וַיָּנַע לְבָבוֺ וּלְבַב כָּל-יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֺ:

To uslyšev Heródes král, zarmoutil se i všecken Jeruzalém s ním.

Když to uslyšel Herodes, znepokojil se a s ním celý Jeruzalém;

α᾿κούσας δὲ ὁ βασιλεὺς ῾Ηρώδης ε᾿ταράχθη καὶ πα̑σα ῾Ιεροσόλυμα μετ῾ αυ᾿του̑

שׁמַע דֵּין הֵרָודֵס מַלכָּא וֵאתּתּזִיע וכֻלָה אֻורִשׁלֵם עַמֵה׃

[(1) Matt 02, 04]

הוּא כִּנֵּס אֶת כָּל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וְשָׁאַל אוֹתָם אֵיפֹה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ.

וַיַּקְהֵל אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים בָּעָם וַיִּשְׁאַל אֶת-פִּיהֶם לֵאמֹר אַיֵּה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ:

A protož svolav všecky přední kněží {biskupy} a učitele lidu, tázal se jich, kde by se Kristus měl naroditi.

svolal proto všechny velekněze a zákoníky lidu a vyptával se jich, kde se má Mesiáš(q) narodit. (q) ř: Kristus

καὶ συναγαγών πάντας τοὺς α᾿ρχιερει̑ς καὶ γραμματει̑ς του̑ λαου̑ ε᾿πυνθάνετο παρ῾ αυ᾿τω̑ν που̑ ὁ Χριστὸς γεννα̑ται

וכַנֵשׁ כֻּלהֻון רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא דּעַמָא וַמשַׁאֵל הוָא להֻון דַּאיכָּא מֵתִילֵד משִׁיחָא׃ ס

[(1) Matt 02, 05]

אָמְרוּ לוֹ: "בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, כִּי כֵן נִכְתַּב עַל־יְדֵי הַנָּבִיא:

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּבֵית-לֶחֶם יְהוּדָה כִּי כֹה-כָּתוּב בְּיַד-הַנָּבִיא:

Oni pak řekli jemu: V Betlémě Judově. Nebo tak jest psáno skrze proroka:

Oni mu odpověděli: „V judském Betlémě; neboť tak je psáno u proroka: ([Jan 7:42])

οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ ε᾿ν Βηθλέεμ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ου῞τως γὰρ γέγραπται διὰ του̑ προφήτου

הֵנֻון דֵּין אֵמַרו בּבֵית־לחֵם דִּיהֻודָא הָכַנָא גֵּיר כּתִיב בַּנבִיָא׃

[(1) Matt 02, 06]

'וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶרֶץ יְהוּדָה, אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלּוּפֵי יְהוּדָה, כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל'."

וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶרֶץ יְהוּדָה אֵינְךׇ צָעִיר בְּאַלֻּפֵי יְהוּדָה כִּי מִמְּךׇ יֵצֵא מוֺשֵׁל אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל:

A ty Betléme, země Judská, nikoli nejsi nejmenší mezi knížaty Judskými; neboť z tebe vyjde vývoda, kterýž pásti bude lid můj Izraelský.

‚A ty, Betléme, v zemi judské, zdaleka nejsi nejmenší mezi knížaty judskými, neboť z tebe vyjde vévoda, který bude pastýřem mého lidu, Izraele.‘“ ([Micheáš 5:1; 2 Samuelova 5:2])

καὶ σύ Βηθλέεμ γη̑ ᾽Ιούδα ου᾿δαμω̑ς ε᾿λαχίστη ει῏ ε᾿ν τοι̑ς ἡγεμόσιν ᾽Ιούδα ε᾿κ σου̑ γὰρ ε᾿ξελεύσεται ἡγούμενος ο῞στις ποιμανει̑ τὸν λαόν μου τὸν ᾽Ισραήλ

אָף אַנתּי בֵּית־לחֵם דִּיהֻודָא לָא הוַיתּי בּצִירָא בּמַלכֵּא דִּיהֻודָא מֵנֵכי גֵּיר נֵפֻּוק מַלכָּא דּהֻו נֵרעֵיוהי לעַמי אִיסרָאיֵל׃ ס

[(1) Matt 02, 07]

אָז קָרָא הוֹרְדוֹס בַּחֲשַׁאי לְחַכְמֵי הַמִּזְרָח וּבֵרֵר אֶצְלָם מָתַי הוֹפִיעַ הַכּוֹכָב.

וַיִּקְרָא הוֺרְדוֺס אֶל-חֹזֵי הַכּוֺכָבִים בַּסֵּתֶר וַיַּחְקֹר אֹתָם לָדַעַת אֶת-הָעֵת אֲשֶׁר נִרְאָה הַכּוֺכָב:

Tehdy Heródes tajně povolav mudrců, pilně se jich vyptával, kterého by se jim času hvězda ukázala.

Tehdy Herodes tajně povolal mudrce a podrobně se jich vyptal na čas, kdy se hvězda ukázala. Potom je poslal do Betléma a řekl:

τότε ῾Ηρώδης λάθρα καλέσας τοὺς μάγους η᾿κρίβωσεν παρ῾ αυ᾿τω̑ν τὸν χρόνον του̑ φαινομένου α᾿στέρος

הָידֵּין הֵרָודֵס מַטשׁיָאיִת קרָא לַמגֻושֵׁא וִילֵף מֵנהֻון בַּאינָא זַבנָא אֵתחזִי להֻון כַּוכּבָא׃

[(1) Matt 02, 08]

אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח אוֹתָם לְבֵית לֶחֶם בְּאָמְרוֹ: "לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד וְכַאֲשֶׁר תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ הוֹדִיעוּ לִי כְּדֵי שֶׁאָבוֹא וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ גַּם אֲנִי."

וַיִּשְׁלַח אֹתָם בֵּית-לֶחֶם וַיֹּאמַר לְכוּ וְדִרְשׁוּ הֵיטֵב עַל-הַיֶּלֶד וְכַאֲשֶׁר תִּמְצְאוּן אֹתוֺ שׁוּבוּ וְהַגִּידוּ לִי וְאָבֹאָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת-לוֺ גַּם-אָנִי:

A když je propouštěl do Betléma, řekl: Jdouce, vyptejte se pilně na to děťátko, a když naleznete, zvěstujtež mi, ať i já přijda, pokloním se jemu.

„Jděte a pátrejte důkladně po tom dítěti; a jakmile je naleznete, oznamte mi, abych se mu i já šel poklonit.“

καὶ πέμψας αυ᾿τοὺς ει᾿ς Βηθλέεμ ει῏πεν πορευθέντες ε᾿ξετάσατε α᾿κριβω̑ς περὶ του̑ παιδίου ε᾿πὰν δὲ ευ῞ρητε α᾿παγγείλατέ μοι ο῞πως κα᾿γώ ε᾿λθών προσκυνήσω αυ᾿τω̑

ושַׁדַּר אֵנֻון לבֵית־לחֵם וֵאמַר להֻון זֵלו עַקֵבו עַל טַליָא חפִיטָאיִת ומָא דֵּאשׁכַּחתֻּונָיהי תַּו חַוַאוֻני דָּאף אֵנָא אִזַל אֵסגֻּוד לֵה׃

[(1) Matt 02, 09]

הֵם שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ, וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד.

וַיִּשְׁמְעוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ וַיֵּלֵכוּ וְהִנֵּה הַכּוֺכָב אֲשֶׁר-רָאוּ בַקֶּדֶם עָלָה לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר-בָּא וַיַּעֲמֹד מִמַּעַל לַאֲשֶׁר הָיָה שָׁם הַיָּלֶד:

Oni pak vyslyševše krále, jeli. A aj, hvězda, kterouž byli viděli na východu slunce, předcházela je, až i přišedši, stála nad místem, kdež bylo děťátko.

Oni krále vyslechli a dali se na cestu. A hle, hvězda, kterou viděli na východě, šla před nimi, až se zastavila nad místem, kde bylo to dítě.

οἱ δὲ α᾿κούσαντες του̑ βασιλέως ε᾿πορεύθησαν καὶ ι᾿δοὺ ὁ α᾿στὴρ ο῍ν ει῏δον ε᾿ν τη̑ α᾿νατολη̑ προη̑γεν αυ᾿τοὺς ε῞ως ε᾿λθών ε᾿στάθη ε᾿πάνω ου῟ η῟ν τὸ παιδίον

הֵנֻון דֵּין כַּד שׁמַעו מֵן מַלכָּא אֵזַלו והָא כַּוכּבָא הַו דַּחזַו בּמַדנחָא אָזֵל הוָא קדָמַיהֻון עדַמָא דֵּאתָא קָם לעֵל מֵן אַיכָּא דִּאיתַוהי טַליָא׃

[(1) Matt 02, 10]

כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד.

וְהֵם חָזוּ בַכּוֺכָב וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדֹלָה עַד-מְאֹד:

A uzřevše hvězdu, zradovali se radostí velmi velikou.

Když spatřili hvězdu, zaradovali se velikou radostí. ([Lukáš 2:10])

ι᾿δόντες δὲ τὸν α᾿στέρα ε᾿χάρησαν χαρὰν μεγάλην σφόδρα

כַּד דֵּין חזַאוֻהי לכַוכּבָא חדִיו חַדֻותָא רַבּתָא דּטָב׃

[(1) Matt 02, 11]

הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר.

וַיָּבֹאוּ הַבַּיְתָה וַיִּרְאוּ אֶת-הַיֶּלֶד עִם-מִרְיָם אִמּוֺ וַיִּפְּלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֺ וַיִּפְתְּחוּ אֶת-אֹצְרֹתֵיהֶם וַיַּקְרִיבוּ לוֺ מִנְחָה זָהָב וּלְבוֺנָה וָמֹר:

I všedše do domu, nalezli děťátko s Marií matkou jeho, a padše, klaněli se jemu; a otevřevše poklady své, obětovali jemu dary, zlato a kadidlo a mirru.

Vešli do domu a uviděli dítě s Marií, jeho matkou; padli na zem, klaněli se mu a obětovali mu přinesené(r) dary – zlato, kadidlo a myrhu. (r) ř: ze svých pokladnic ([Žalmy 72:10-Žalmy 72:11 Žalmy 72:15; Izajáš 60:6])

καὶ ε᾿λθόντες ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν ει῏δον τὸ παιδίον μετὰ Μαρίας τη̑ς μητρὸς αυ᾿του̑ καὶ πεσόντες προσεκύνησαν αυ᾿τω̑ καὶ α᾿νοίξαντες τοὺς θησαυροὺς αυ᾿τω̑ν προσήνεγκαν αυ᾿τω̑ δω̑ρα χρυσὸν καὶ λίβανον καὶ σμύρναν

ועַלו לבַיתָּא וַחזַאוֻהי לטַליָא עַם מַריַם אֵמֵה וַנפַלו סגֵדו לֵה וַפתַחו סִימָתהֻון וקַרֵבו לֵה קֻורבָּנֵא דַּהבָא ומֻורָא וַלבֻונתָּא׃

[(1) Matt 02, 12]

לְאַחַר שֶׁהֻזְהֲרוּ בַּחֲלוֹם שֶׁלֹּא לַחֲזֹר אֶל הוֹרְדוֹס יָצְאוּ לְאַרְצָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.

וְהֵם צֻוּוּ בַחֲלוֺם לְבִלְתִּי שׁוּב אֶל-הוֺרְדוּס וַיִּפְנוּ וַיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ אַחֵר לְאַרְצָם:

A od Boha napomenuti jsouce ve snách, aby se nenavraceli k Heródesovi, jinou cestou navrátili se do krajiny své.

Potom, na pokyn ve snu, aby se nevraceli k Herodovi, jinudy odcestovali do své země.

καὶ χρηματισθέντες κατ῾ ο῎ναρ μὴ α᾿νακάμψαι πρὸς ῾Ηρώδην δι῾ α῎λλης ὁδου̑ α᾿νεχὼρησαν ει᾿ς τὴν χὼραν αυ᾿τω̑ν

וֵאתחזִי להֻון בּחֵלמָא דּלָא נֵהפּכֻון לוָת הֵרָודֵס ובֻאורחָא אחרִתָא אֵזַלו לַאתרהֻון סס׃

[(1) Matt 02, 13]

הֵם הָלְכוּ מִשָּׁם וּמַלְאַךְ יהוה נִרְאָה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם וְאָמַר: "קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וּבְרַח לְמִצְרַיִם וֶהֱיֵה שָׁם עַד אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ, כִּי הוֹרְדוֹס יְחַפֵּשׂ אֶת הַיֶּלֶדכְּדֵי לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ."

וַיְהִי בְּלֶכְתָּם וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָֺה אֶל-יוֺסֵף בַּחֲלוֺם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת-הַיֶּלֶד וְאֶת-אִמּוֺ וּבְרַח-לְךׇ מִצְרַיְמָה וְשֶׁב-שָׁם עַד-אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךׇ כִּי הוֺרְדוֺס מְבַקֵּשׁ אֶת-נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד לְקַחְתָּהּ:

Když pak oni odjeli, aj, anděl Páně ukázal se Jozefovi ve snách, řka: Vstana, vezmi děťátko i matku jeho, a utec do Egypta, a buď tam, dokudž nepovím tobě; neboť bude Heródes hledati děťátka, aby je zahubil.

Když odešli, hle, anděl Hospodinův(s) se ukázal Josefovi ve snu a řekl: „Vstaň, vezmi dítě i jeho matku, uprchni do Egypta a buď tam, dokud ti neřeknu; neboť Herodes bude hledat dítě, aby je zahubil.“ (s) ř: Páně (tak i Matouš 2:19)

α᾿ναχωρησάντων δὲ αυ᾿τω̑ν ι᾿δοὺ α῎γγελος κυρίου φαίνεται κατ῾ ο῎ναρ τω̑ ᾽Ιωσὴφ λέγων ε᾿γερθεὶς παράλαβε τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αυ᾿του̑ καὶ φευ̑γε ει᾿ς Αι῎γυπτον καὶ ι῎σθι ε᾿κει̑ ε῞ως α῍ν ει῎πω σοι μέλλει γὰρ ῾Ηρώδης ζητει̑ν τὸ παιδίον του̑ α᾿πολέσαι αυ᾿τό

כַּד דֵּין אֵזַלו אֵתחזִי מַלַאכָא דּמָריָא בּחֵלמָא ליַוסֵף וֵאמַר לֵה קֻום דּבַר לטַליָא ולֵאמֵה וַערֻוק למֵצרֵין ותַמָן הוִי עדַמָא דָּאמַר אנָא לָך עתִיד הֻו גֵּיר הֵרָודֵס למֵבעיֵה לטַליָא אַיך דּנַובּדִיוהי׃

[(1) Matt 02, 14]

הוּא קָם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ בַּלַּיְלָה וְיָצָא לְמִצְרַיִם.

וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת-הַיֶּלֶד וְאֶת-אִמּוֺ לָיְלָה וַיֵּלֶךְ מִצְרָיְמָה:

Kterýž vstav v noci, vzal děťátko i matku jeho, a odšel do Egypta.

On tedy vstal, vzal v noci dítě i jeho matku, odešel do Egypta

ὁ δὲ ε᾿γερθεὶς παρέλαβεν τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αυ᾿του̑ νυκτὸς καὶ α᾿νεχὼρησεν ει᾿ς Αι῎γυπτον

יַוסֵף דֵּין קָם שַׁקלֵה לטַליָא ולֵאמֵה בּלֵליָא וַערַק למֵצרֵין׃

[(1) Matt 02, 15]

שָׁם נִשְׁאַר עַד מוֹת הוֹרְדוֹס, לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר אָמַר יהוה בְּיַד הַנָּבִיא: "מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי."

וַיֵּשֶׁב שָׁם עַד-מוֺת הוֺרְדוֺס לְמַלֹּאת אֶת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֺה בְּיַד-הַנָּבִיא לֵאמֹר מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי:

A byl tam až do smrti Heródesovy, aby se naplnilo povědění Páně skrze proroka, řkoucího: Z Egypta povolal jsem Syna svého.

a byl tam až do smrti Herodovy. Tak se splnilo, co řekl Pán ústy proroka: ‚Z Egypta jsem povolal svého syna.‘ ([Ozeáš 11:1; Exodus 4:22-Exodus 4:23])

καὶ η῟ν ε᾿κει̑ ε῞ως τη̑ς τελευτη̑ς ῾Ηρώδου ι῞να πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν ὑπὸ κυρίου διὰ του̑ προφήτου λέγοντος ε᾿ξ Αι᾿γύπτου ε᾿κάλεσα τὸν υἱόν μου

וַהוָא תַּמָן עדַמָא למַותֵּה דּהֵרָודֵס דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר מֵן מָריָא בַּנבִיָא דָּאמַר דּמֵן מֵצרֵין קרִית לבֵרי סס׃

[(1) Matt 02, 16]

כַּאֲשֶׁר רָאָה הוֹרְדוֹס כִּי הֵתֵלּוּ בּוֹ הַחֲכָמִים רָגַז עַד מְאֹד וְשָׁלַח לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְלָדִים שֶׁבְּבֵית לֶחֶם וּבְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ, מִבְּנֵי שְׁנָתַיִם וָמַטָּה, לְפִי הָעֵת אֲשֶׁר קָבַע מִפִּי הַחֲכָמִים.

וַיְהִי כִּרְאוֺת הוֺרְדוֺס כִּי הֵתֵלוּ בוֺ הַחֹזִים וַיִּקְצֹף עַד-מְאֹד וַיִּשְׁלַח וַיַּךְ אֶת-כָּל-הַיְלָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית-לֶחֶם וּבְכָל-גְּבוּלֶיהָ מִבֶּן-שְׁנָתַיִם וּלְמָטָּה לְפִי הָעֵת אֲשֶׁר חָקַר מִפִּי הַחֹזִים:

Tehdy Heródes uzřev, že by oklamán byl od mudrců, rozhněval se náramně, a poslav, zmordoval všecky dítky, kteréž byly v Betlémě i ve všech končinách jeho, od dvouletých a níže, podlé času, na kterýž se byl pilně vyptal od mudrců.

Když Herodes poznal, že ho mudrci oklamali, rozlítil se a dal povraždit všecky chlapce v Betlémě a v celém okolí ve stáří do dvou let, podle času, který vyzvěděl od mudrců.

τότε ῾Ηρώδης ι᾿δών ο῞τι ε᾿νεπαίχθη ὑπὸ τω̑ν μάγων ε᾿θυμὼθη λίαν καὶ α᾿ποστείλας α᾿νει̑λεν πάντας τοὺς παι̑δας τοὺς ε᾿ν Βηθλέεμ καὶ ε᾿ν πα̑σι τοι̑ς ὁρίοις αυ᾿τη̑ς α᾿πὸ διετου̑ς καὶ κατωτέρω κατὰ τὸν χρόνον ο῍ν η᾿κρίβωσεν παρὰ τω̑ν μάγων

הָידֵּין הֵרָודֵס כַּד חזָא דֵּאתבַּזַח מֵן מגֻושֵׁא אֵתחַמַת טָב ושַׁדַּר קַטֵל טלָיֵא כֻּלהֻון דּבֵית־לחֵם וַדכֻלהֻון תּחֻומֵיה מֵן בַּר תַּרתֵּין שׁנִין וַלתַחתּ אַיך זַבנָא דּעַקֵב מֵן מגֻושֵׁא׃

[(1) Matt 02, 17]

אָז נִתְקַיֵּם הַנֶּאֱמָר בְּפִי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:

אָז הוּקַם אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיַד-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:

Tehdy naplněno jest to povědění Jeremiáše proroka, řkoucího:

Tehdy se splnilo, co je řečeno ústy proroka Jeremiáše:

τότε ε᾿πληρὼθη τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ ᾽Ιερεμίου του̑ προφήτου λέγοντος

הָידֵּין אֵתמַלִי מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד אֵרַמיָא נבִיָא דֵּאמַר׃

[(1) Matt 02, 18]

"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם כִּי אֵינָם."

קוֺל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם כִּי אֵינֶנּוּ:

Hlas v Ráma slyšán jest, naříkání a pláč a kvílení mnohé; Ráchel plačící synů svých, a nedala se potěšiti, proto že jich není.

‚Hlas v Ráma je slyšet, pláč a veliký nářek; Ráchel oplakává své děti a nedá se utěšit, protože jich není.‘ ([Jeremjáš 31:15])

φωνὴ ε᾿ν Ραμὰ η᾿κούσθη κλαυθμὸς καὶ ο᾿δυρμὸς πολύς Ραχὴλ κλαίουσα τὰ τέκνα αυ᾿τη̑ς καὶ ου᾿κ η῎θελεν παρακληθη̑ναι ο῞τι ου᾿κ ει᾿σίν

קָלָא אֵשׁתּמַע בּרָמתָא בֵּכיָא וֵאליָא סַגִּיָאא רָחֵיל בָּכיָא עַל בּנֵיה ולָא צָביָא למֵתבַּיָאוֻ מֵטֻל דּלָא אִיתַיהֻון סּ סּ׃

[(1) Matt 02, 19]

אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס נִרְאָה מַלְאַךְ יהוה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֺת הוֺרְדוֺס וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָֺה בַּחֲלוֺם אֶל-יוֺסֵף בְּמִצְרַיִם לֵאמֹר:

Když pak umřel Heródes, aj, anděl Páně ukázal se Jozefovi ve snách v Egyptě,

Ale když Herodes umřel, hle, anděl Hospodinův se ukázal ve snu Josefovi v Egyptě

τελευτήσαντος δὲ του̑ ῾Ηρώδου ι᾿δοὺ α῎γγελος κυρίου φαίνεται κατ῾ ο῎ναρ τω̑ ᾽Ιωσὴφ ε᾿ν Αι᾿γύπτω

כַּד מִית דֵּין הֵרָודֵס מַלכָּא אֵתחזִי מַלַאכָא דּמָריָא בּחֵלמָא ליַוסֵף בּמֵצרֵין׃

[(1) Matt 02, 20]

וְאָמַר: "קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וְלֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵתוּ הַמְבַקְשִׁים אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד."

קוּם קַח אֶת-הַיֶּלֶד וְאֶת-אִמּוֺ וְלֵךְ שׁוּב אַרְצָה יִשְׂרָאֵל כִּי-מֵתוּ הַמְבַקְשִׁים אֶת-נֶפֶשׁ הַיָּלֶד:

Řka: Vstana, vezmi dítě i matku jeho, a jdiž do země Izraelské; neboť jsou zemřeli ti, kteříž hledali bezživotí dítěte.

a řekl: „Vstaň, vezmi dítě i jeho matku a jdi do země izraelské; neboť již zemřeli ti, kteří ukládali dítěti o život.“ ([Exodus 4:19])

λέγων ε᾿γερθεὶς παράλαβε τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αυ᾿του̑ καὶ πορεύου ει᾿ς γη̑ν ᾽Ισραήλ τεθνήκασιν γὰρ οἱ ζητου̑ντες τὴν ψυχὴν του̑ παιδίου

וֵאמַר לֵה קֻום דּבַר לטַליָא ולֵאמֵה וזֵל לַארעָא דִּאיסרָאיֵל מִיתו להֻון גֵּיר הָנֻון דּבָעֵין הוַו נַפשֵׁה דּטַליָא׃

[(1) Matt 02, 21]

הוּא קָם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וּבָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת-הַיֶּלֶד וְאֶת-אִמּוֺ וַיָּבֹא אַרְצָה יִשְׂרָאֵל:

Kterýžto vstav, vzal dítě i matku jeho, a přišel do země Izraelské.

On tedy vstal, vzal dítě i jeho matku a vrátil se do izraelské země.

ὁ δὲ ε᾿γερθεὶς παρέλαβεν τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αυ᾿του̑ καὶ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς γη̑ν ᾽Ισραήλ

ויַוסֵף קָם דּבַר לטַליָא ולֵאמֵה וֵאתָא לַארעָא דִּאיסרָאיֵל׃

[(1) Matt 02, 22]

אֲבָל בְּשָׁמְעוֹ כִּי אַרְכֵלָאוֹס מוֹלֵךְ בִּיהוּדָה בִּמְקוֹם הוֹרְדוֹס אָבִיו, פָּחַד לָלֶכֶת לְשָׁם. לְאַחַר שֶׁהֻזְהַר בַּחֲלוֹם יָצָא אֶל סְבִיבוֹת הַגָּלִיל.

וּבְשָׁמְעוֺ כִּי אַרְקְלוֺס מָלַךְ בִּיהוּדָה תַּחַת הוֺרְדוֺס אָבִיו וַיִּירָא לָלֶכֶת שָׁמָּה וַיֻּגַּד-לוֺ דָבָר בַּחֲלוֺם וַיִּסֹּב אֶל-גְּלִילוֺת הַגָּלִיל:

Ale uslyšev, že by Archelaus kraloval v Judstvu místo Heródesa otce svého, obával se tam jíti; avšak napomenut byv od Boha ve snách, obrátil se do krajin Galilejských.

Když však uslyšel, že Archelaos kraluje v Judsku po svém otci Herodovi, bál se tam jít; ale na pokyn ve snu se obrátil do končin galilejských

α᾿κούσας δὲ ο῞τι ᾽Αρχέλαος βασιλεύει τη̑ς ᾽Ιουδαίας α᾿ντὶ του̑ πατρὸς αυ᾿του̑ ῾Ηρώδου ε᾿φοβήθη ε᾿κει̑ α᾿πελθει̑ν χρηματισθεὶς δὲ κατ῾ ο῎ναρ α᾿νεχὼρησεν ει᾿ς τὰ μέρη τη̑ς Γαλιλαίας

כַּד דֵּין שׁמַע דַּארכֵלַאָוס הוָא מַלכָּא בִּיהֻוד חלָף הֵרָודֵס אַבֻוהי דּחֵל דּנִאזַל לתַמָן וֵאתחזִי לֵה בּחֵלמָא דּנִאזַל לַאתרָא דַּגלִילָא׃

[(1) Matt 02, 23]

הוּא בָּא וְיָשַׁב בְּעִיר הַנִּקְרֵאת נָצְרַת, לְמַעַן יִתְקַיֵּם הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי הַנְּבִיאִים כִּי נָצְרִי יִקָּרֵא לוֹ.

וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בָּעִיר הַנִּקְרֵאת נְצָרֶת לְמַלֹּאת אֶת-דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כִּי נָצְרִי יִקָּרֵא לוֺ:

A přišed, bydlil v městě, kteréž slove Nazarét, aby se naplnilo, což povědíno bylo skrze proroky, že Nazaretský slouti bude.

a usadil se v městě zvaném Nazaret – aby se splnilo, co je řečeno ústy proroků, že bude nazván Nazaretský(t). (t) ř: Nazorejský 3. kapitola ([Lukáš 2:39; Jan 1:45-Jan 1:46; Soudců 13:5])

καὶ ε᾿λθών κατώκησεν ει᾿ς πόλιν λεγομένην Ναζαρέτ ο῞πως πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ τω̑ν προφητω̑ν ο῞τι Ναζωραι̑ος κληθήσεται

וֵאתָא עמַר בַּמדִינתָּא דּמֵתקַריָא נָצרַת אַיך דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בַּנבִיָא דּנָצרָיָא נֵתקרֵא סס׃

[(1) Matt 03, 01]

בַּיָּמִים הָהֵם הוֹפִיעַ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר:

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיָּבֹא יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל וַיִּקְרָא בְמִדְבַּר יְהוּדָה וַיֹּאמַר:

V těch pak dnech přišel Jan Křtitel, káže na poušti v zemi Judské,

Za těch dnů vystoupil Jan Křtitel a kázal v judské poušti: ([Marek 1:2-Marek 1:6; Lukáš 3:3-Lukáš 3:6; Jan 1:19-Jan 1:23])

ε᾿ν δὲ ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις παραγίνεται ᾽Ιωάννης ὁ βαπτιστὴς κηρύσσων ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω τη̑ς ᾽Ιουδαίας

בּהֻון דֵּין בּיַומָתָא הָנֻון אֵתָא יֻוחַנָן מַעמדָנָא ומַכרֵז הוָא בּחֻורבָּא דִּיהֻוד׃

[(1) Matt 03, 02]

"שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם."

שׁוּבוּ כִּי-מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם קָרְבָה לָבֹא:

A řka: Pokání čiňte, nebo přiblížilo se království nebeské.

„Čiňte pokání(u), neboť se přiblížilo království nebeské(v).“ (u) Obraťte se (v) ř: Nebes, tj. Boží (tak u Mt veskrze) ([Matouš 4:17 Matouš 10:7])

καὶ λέγων μετανοει̑τε η῎γγικεν γὰρ ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

וָאמַר תֻּובו קֵרבַּת לָה מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 03, 03]

הוּא הָיָה זֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו."

הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר קוֺל קוֺרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֺה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֺתָיו:

Totoť jest zajisté ten předpověděný od Izaiáše proroka, řkoucího: Hlas volajícího na poušti: Připravujte cestu Páně, přímé čiňte stezky jeho.

To je ten, o němž je řečeno ústy proroka Izaiáše: ‚Hlas volajícího na poušti: Připravte cestu Páně(x), vyrovnejte mu stezky!‘ (x) Hospodinovu ([Izajáš 40:3])

ου῟τος γάρ ε᾿στιν ὁ ρ᾿ηθεὶς διὰ ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου λέγοντος φωνὴ βοω̑ντος ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου ευ᾿θείας ποιει̑τε τὰς τρίβους αυ᾿του̑

הָנַו גֵּיר הַו דַּאמִיר בּיַד אֵשַׁעיָא נבִיָא קָלָא דּקָרֵא בּחֻורבָּא טַיֵבו אֻורחֵה דּמָריָא וַאשׁוַו לַשׁבִילַוהי׃ ס

[(1) Matt 03, 04]

אוֹתוֹ יוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ הָיָה מִשְֹעַר גְּמַלִּים וַחֲגוֹרַת עוֹר עַל מָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר.

וְיוֺחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֺר עוֺר אָזוּר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֺ חֲגָבִים וּדְבַשׁ מִיָּעַר:

Ten pak Jan měl roucho z srstí velbloudových, a pás kožený okolo bedr svých, a pokrm jeho byl kobylky a med lesní.

Jan měl na sobě šat z velbloudí srsti, kožený pás kolem boků a potravou mu byly kobylky a med divokých včel. ([2 Královská 1:8; Zacharjáš 13:4])

αυ᾿τὸς δὲ ὁ ᾽Ιωάννης ει῏χεν τὸ ε῎νδυμα αυ᾿του̑ α᾿πὸ τριχω̑ν καμήλου καὶ ζὼνην δερματίνην περὶ τὴν ο᾿σφὺν αυ᾿του̑ ἡ δὲ τροφὴ η῟ν αυ᾿του̑ α᾿κρίδες καὶ μέλι α῎γριον

הֻו דֵּין יֻוחַנָן אִיתַוהי הוָא לבֻושֵׁה דּסַערָא דּגַמלֵא וֵאסָר חַצֵא דּמֵשׁכָּא עַל חַצַוהי ומֵאכֻולתֵּה קַמצֵא ודֵבשָׁא דּבַרָא׃ ס

[(1) Matt 03, 05]

אָז יָצְאוּ אֵלָיו יְרוּשָׁלַיִם וְכָל יְהוּדָה וְכָל כִּכַּר הַיַרְדֵּן

וַיֵּצְאוּ אֵלָיו יְרוּשָׁלַיִם וְכָל-יְהוּדָה וְכָל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן:

Tedy vycházel k němu Jeruzalém a všecko Judstvo, i všecka okolní krajina Jordánská,

Tehdy vycházel k němu celý Jeruzalém i Judsko a celé okolí Jordánu,

τότε ε᾿ξεπορεύετο πρὸς αυ᾿τὸν ῾Ιεροσόλυμα καὶ πα̑σα ἡ ᾽Ιουδαία καὶ πα̑σα ἡ περίχωρος του̑ ᾽Ιορδάνου

הָידֵּין נָפקָא הוָת לוָתֵה אֻורִשׁלֵם וכֻלָה יִהֻוד וכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַי יֻורדּנָן׃

[(1) Matt 03, 06]

וְהֻטְבְּלוּ עַל־יָדָיו בַּיַּרְדֵּן כְּשֶׁהֵם מִתְוַדִּים עַל חַטֹּאתֵיהֶם.

וַיִּטָּבְלוּ עַל-יָדוֺ בַּיַּרְדֵּן בְּהִתְוַדֹּתָם אֶת-חַטֹּאתֵיהֶם:

A křtěni byli od něho v Jordáně, vyznávajíce hříchy své.

vyznávali své hříchy a dávali se od něho v řece Jordánu křtít.

καὶ ε᾿βαπτίζοντο ε᾿ν τω̑ ᾽Ιορδάνη ποταμω̑ ὑπ῾ αυ᾿του̑ ε᾿ξομολογούμενοι τὰς ἁμαρτίας αυ᾿τω̑ν

ועָמדִּין הוַו מֵנֵה בּיֻורדּנָן נַהרָא כַּד מַודֵּין בַּחטָהַיהֻון׃ ס

[(1) Matt 03, 07]

כְּשֶׁרָאָה רַבִּים מִן הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים בָּאִים לְהִטָּבֵל אָמַר לָהֶם: "יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, מִי הוֹרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הֶחָרוֹן הַבָּא?

אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה רַבִּים מִן-הַפְּרוּשִׁים וּמִן-הַצַּדּוּקִים בָּאִים אֵלָיו לְהִטָּבֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם יַלְדֵי צִפְעֹנִים מִי הוֺרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט עַל-נַפְשְׁכֶם מִפְּנֵי חֲרוֺן אַף הַבָּא:

Uzřev pak mnohé z farizeů a z saduceů, že jdou k jeho křtu, řekl jim: Pokolení ještěrčí, i kdo vám ukázal, kterak byste utéci měli budoucího hněvu?

Ale když spatřil, že mnoho farizeů a saduceů přichází ke křtu(y), řekl jim: „Plemeno zmijí, kdo vám ukázal, že můžete utéci před nadcházejícím hněvem? (y) var: k jeho křtu ([Lukáš 3:7-Lukáš 3:9 Matouš 23:33; 1 Tesalonickým 1:10])

ι᾿δών δὲ πολλοὺς τω̑ν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων ε᾿ρχομένους ε᾿πὶ τὸ βάπτισμα αυ᾿του̑ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς γεννήματα ε᾿χιδνω̑ν τίς ὑπέδειξεν ὑμι̑ν φυγει̑ν α᾿πὸ τη̑ς μελλούσης ο᾿ργη̑ς

כַּד חזָא דֵּין סַגִּיֵאא מֵן פּרִישֵׁא ומֵן זַדֻּוקָיֵא דָּאתֵין למֵעמַד אֵמַר להֻון יַלדָּא דָּאכֵדנֵא מַנֻו חַוִיכֻון למֵערַק מֵן רֻוגזָא דָּאתֵא׃

[(1) Matt 03, 08]

לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי רָאוּי לִתְשׁוּבָה

לָכֵן עֲשׂוּ פְרִי טוֺב לִתְשׁוּבָה:

Protož neste ovoce hodné pokání.

Neste tedy ovoce, které ukazuje, že činíte pokání(z). (z) že jste se obrátili (pod. Matouš 3:11)

ποιήσατε ου῏ν καρπὸν α῎ξιον τη̑ς μετανοίας

עבֵדו הָכִיל פִּארֵא דּשָׁוֵין לַתיָבֻותָא׃

[(1) Matt 03, 09]

וְאַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם לֵאמֹר, 'אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ', כִּי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם.

וְאַל-תֶּהְגּוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם לָנוּ לְאָב כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם מִן-אֲבָנִים אֵלֶּה תַּ׹ִּׂיג יַד-אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם:

A nemyslte, že můžete říkati sami u sebe: Otce máme Abrahama. Neboť pravím vám, že může Bůh z kamení tohoto vzbuditi syny Abrahamovi.

Nemyslete si, že můžete říkat: ‚Náš otec je Abraham!‘ Pravím vám, že Bůh může Abrahamovi stvořit(a) děti z tohoto kamení. (a) ř: vzbudit ([Jan 8:33])

καὶ μὴ δόξητε λέγειν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς πατέρα ε῎χομεν τὸν ᾽Αβραάμ λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι δύναται ὁ θεὸς ε᾿κ τω̑ν λίθων τούτων ε᾿γει̑ραι τέκνα τω̑ ᾽Αβραάμ

ולָא תַּסבּרֻון ותִאמרֻון בּנַפשׁכֻון דַּאבָא אִית לַן אַברָהָם אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּמֵשׁכַּח אַלָהָא מֵן הָלֵין כִּאפֵא לַמקָמֻו בּנַיָא לַאברָהָם׃

[(1) Matt 03, 10]

וּכְבָר מֻנָּח הַגַּרְזֶן עַל שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים. עַל כֵּן כָּל עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הָאֵשׁ.

וְגַם-כְּבָר נָטוּי הַגַּרְזֶן עַל-שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים וְלָכֵן כָּל-עֵץ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פְרִי טוֺב יִגָּדַע וְהָשְׁלַךְ בְּמוֺ-אֵשׁ:

A jižť jest i sekera k kořenu stromů přiložena. Každý tedy strom, kterýž nenese ovoce dobrého, vyťat a na oheň uvržen bývá.

Sekera už je na kořeni stromů; a každý strom, který nenese dobré ovoce, bude vyťat a hozen do ohně. ([Matouš 7:19])

η῎δη δὲ ἡ α᾿ξίνη πρὸς τὴν ρ᾿ίζαν τω̑ν δένδρων κει̑ται πα̑ν ου῏ν δένδρον μὴ ποιου̑ν καρπὸν καλὸν ε᾿κκόπτεται καὶ ει᾿ς πυ̑ρ βάλλεται

הָא דֵּין נָרגָא סִים עַל עֵקָרָא דִּאילָנֵא כֻּל אִילָנָא הָכִיל דּפִארֵא טָבֵא לָא עָבֵד מֵתפּסֵק ונָפֵל בּנֻורָא׃ ס

[(1) Matt 03, 11]

אֲנִי אָמְנָם מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם לִתְשׁוּבָה, אַךְ הַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי וְאֵינֶנִּי רָאוּי לָשֵׂאת אֶת נְעָלָיו. הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאֵשׁ.

וַאֲנִי הִנְנִי מְטַבֵּל אֶתְכֶם בַּמַּיִם לִתְשׁוּבָה אַךְ הַבָּא אַחֲרַי חָסֹן הוּא מִמֶּנִּי אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מִ׹ְּׂאֵת אֶת-נְעָלָיו הוּא יְטַבֵּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ:

Jáť křtím vás vodou ku pokání, ten pak, kterýž po mně přichází, jestiť mocnější nežli já, jehožto nejsem hoden obuvi nositi. Onť vás křtíti bude Duchem svatým a ohněm.

Já vás křtím vodou k pokání; ale ten, který přichází za mnou, je silnější než já – nejsem hoden ani toho, abych mu zouval obuv; on vás bude křtít Duchem svatým a ohněm. ([Marek 1:7-Marek 1:8; Lukáš 3:15-Lukáš 3:17; Jan 1:24-Jan 1:28; Skutky apoštolské 13:25])

ε᾿γώ μὲν ὑμα̑ς βαπτίζω ε᾿ν υ῞δατι ει᾿ς μετάνοιαν ὁ δὲ ο᾿πίσω μου ε᾿ρχόμενος ι᾿σχυρότερός μού ε᾿στιν ου῟ ου᾿κ ει᾿μὶ ἱκανὸς τὰ ὑποδήματα βαστάσαι αυ᾿τὸς ὑμα̑ς βαπτίσει ε᾿ν πνεύματι ἁγίω καὶ πυρί

אֵנָא מַעמֵד אנָא לכֻון בּמַיָא לַתיָבֻותָא הַו דֵּין דּבָתַרי אָתֵא חַסִין הֻו מֵני הַו דּלָא שָׁוֵא אנָא מסָנַוהי למֵשׁקַל הֻו מַעמֵד לכֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַבנֻורָא׃ ס

[(1) Matt 03, 12]

בְּיָדוֹ קִלְשׁוֹן הַמִּזְרֶה לְנַקּוֹת אֶת גָּרְנוֹ וְהוּא יֶאֱסֹף אֶת דְּגָנוֹ אֶל הָאָסָם, אַךְ אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִכְבֵּית."

אֲשֶׁר מִזְרֵהוּ בְיָדוֺ לִזְרוֺת וּלְהָבֵר אֶת-גָּרְנוֺ וְאָסַף אֶת-הַחִטִּים אֶל-תּוֺךְ אֲסָמָיו וְאֶת-הַמֹּץ יִשְׂרֹף בַּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה:

Jehožto věječka v ruce jeho, a vyčistíť humno své, a shromáždí pšenici svou do obilnice, ale plevy páliti bude ohněm neuhasitelným.

Lopata je v jeho ruce; a pročistí svůj mlat, svou pšenici shromáždí do sýpky, ale plevy spálí neuhasitelným ohněm.“ ([Matouš 13:30])

ου῟ τὸ πτύον ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿του̑ καὶ διακαθαριει̑ τὴν α῞λωνα αυ᾿του̑ καὶ συνάξει τὸν σι̑τον αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν α᾿ποθήκην τὸ δὲ α῎χυρον κατακαύσει πυρὶ α᾿σβέστω

הַו דּרַפשָׁא בִּאידֵה וַמדַכֵּא אֵדּרַוהי וחֵטֵא כָּנֵשׁ לַאוצרַוהי ותֵבנָא מַוקֵד בּנֻורָא דּלָא דָּעכָּא סס׃

[(1) Matt 03, 13]

אָז הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל לַיַּרְדֵּן וּבָא אֶל יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל אֶצְלוֹ,

אָז יָבֹא יֵשׁוּעַ מִן-הַגָּלִיל אֶל-הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יוֺחָנָן לְהִטָּבֵל עַל-יָדוֺ:

Tehdy přišel Ježíš od Galilee k Jordánu k Janovi, aby pokřtěn byl od něho.

Tu přišel Ježíš z Galileje k Jordánu za Janem, aby se dal od něho pokřtít. ([Marek 1:9-Marek 1:11; Lukáš 3:21-Lukáš 3:22; Jan 1:32-Jan 1:34])

τότε παραγίνεται ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας ε᾿πὶ τὸν ᾽Ιορδάνην πρὸς τὸν ᾽Ιωάννην του̑ βαπτισθη̑ναι ὑπ῾ αυ᾿του̑

הָידֵּין אֵתָא יֵשֻׁוע מֵן גּלִילָא ליֻורדּנָן לוָת יֻוחַנָן דּנֵעמַד מֵנֵה׃ ס

[(1) Matt 03, 14]

אֶלָּא שֶׁיּוֹחָנָן נִסָּה לַהֲנִיאוֹ מִכָּךְ בְּאָמְרוֹ: "אֲנִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל אֶצְלְךָ, וְאַתָּה בָּא אֵלַי?"

וַיַּעֲצָר-בּוֺ יוֺחָנָן לֵאמֹר הֲלֹא נָכוֺן לִי לְהִטָּבֵל עַל-יָדְךׇ וְאַתָּה בָּאתָ אֵלָי:

Ale Jan velmi zbraňoval jemu, řka: Já mám od tebe křtěn býti, a ty pak jdeš ke mně?

Ale on mu bránil a říkal: „Já bych měl být pokřtěn od tebe, a ty jdeš ke mně?“ ([Jan 13:6-Jan 13:7])

ὁ δὲ ᾽Ιωάννης διεκὼλυεν αυ᾿τὸν λέγων ε᾿γώ χρείαν ε῎χω ὑπὸ σου̑ βαπτισθη̑ναι καὶ σὺ ε῎ρχη πρός με

הֻו דֵּין יֻוחַנָן כָּלֵא הוָא לֵה וָאמַר אֵנָא סנִיק אנָא דּמֵנָך אֵתעמֵד וַאנתּ לוָתי אֵתַיתּ׃

[(1) Matt 03, 15]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַנַּח כָּעֵת, כִּי מִן הָרָאוּי שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַצֶּדֶק כֻּלּוֹ." וְיוֹחָנָן הִנִּיחַ לוֹ.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶרֶף כַּיּוֺם כִּי-כֹה יָאֲתָה לָנוּ לְמַלֵּא כָל-צְדָקָה וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ:

A odpovídaje Ježíš, dí jemu: Nechej nyní; neboť tak sluší na nás, abychom plnili všelikou spravedlnost. Tedy nechal ho.

Ježíš mu odpověděl: „Připusť to nyní; neboť tak je třeba, abychom naplnili všecko, co Bůh žádá(b).“ Tu mu Jan již nebránil. (b) ř: všechnu spravedlnost ([Matouš 5:17])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν α῎φες α῎ρτι ου῞τως γὰρ πρέπον ε᾿στὶν ἡμι̑ν πληρω̑σαι πα̑σαν δικαιοσύνην τότε α᾿φίησιν αυ᾿τόν

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע ענָא וֵאמַר לֵה שׁבֻוק הָשָׁא הָכַנָא גֵּיר יָאֵא לַן דַּנמַלֵא כֻּלָה כִּאנֻותָא והָידֵּין שַׁבקֵה׃ ס

[(1) Matt 03, 16]

יֵשׁוּעַ נִטְבַּל וְעָלָה מִיָּד מִן הַמַּיִם. אוֹתָהּ עֵת נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְהוּא רָאָה אֶת רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וּבָאָה עָלָיו.

וַיִּטָּבֵל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן-הַמָּיִם וְהִנֵּה נִפְתְחוּ-לוֺ הַשָּׁמַיִם וַיַּרְא אֶת-רוּחַ אֱלֹהִים יֹרֶדֶת בִּדְמוּת-יוֺנָה וַתָּנַח עָלָיו:

A pokřtěn jsa Ježíš, vystoupil i hned z vody; a aj, otevřína jsou mu nebesa, a viděl Ducha Božího, sstupujícího jako holubici, a přicházejícího na něj.

Když byl Ježíš pokřtěn, hned vystoupil z vody, a hle, otevřela se(c) nebesa a spatřil Ducha Božího, jak sestupuje jako holubice a přichází na něho. (c) var: + mu

βαπτισθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ευ᾿θὺς α᾿νέβη α᾿πὸ του̑ υ῞δατος καὶ ι᾿δοὺ η᾿νεώχθησαν αυ᾿τω̑ οἱ ου᾿ρανοί καὶ ει῏δεν τὸ πνευ̑μα του̑ θεου̑ καταβαι̑νον ὡσεὶ περιστερὰν καὶ ε᾿ρχόμενον ε᾿π῾ αυ᾿τόν

כַּד עמַד דֵּין יֵשֻׁוע מֵחדָא סלֵק מֵן מַיָא וֵאתפּתַחו לֵה שׁמַיָא וַחזָא רֻוחָא דַּאלָהָא דּנָחתָּא אַיך יַונָא וֵאתָת עלַוהי׃ ס

[(1) Matt 03, 17]

וְהִנֵּה קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי."

וְהִנֵּה קוֺל קֹרֵא מִשָּׁמַיִם זֶה הוּא בְנִי יְדִידִי בּוֺ רָצְתָה נַפְשִׁי:

A aj, hlas s nebe řkoucí: Tentoť jest ten můj milý Syn, v němž mi se dobře zalíbilo.

A z nebe(d) promluvil hlas: „Toto je(e) můj milovaný Syn, jehož jsem si vyvolil.“ (d) var: + k němu (e) var: Ty jsi 4. kapitola ([Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Matouš 12:18 Matouš 17:5])

καὶ ι᾿δοὺ φωνὴ ε᾿κ τω̑ν ου᾿ρανω̑ν λέγουσα ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱός μου ὁ α᾿γαπητός ε᾿ν ω῟ ευ᾿δόκησα

והָא קָלָא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר הָנַו בֵּרי חַבִּיבָא דּבֵה אֵצטבִית סס׃

[(1) Matt 04, 01]

אָז הוֹבִילָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל הַמִּדְבָּר לְהִתְנַסּוֹת עַל־יְדֵי הַשָֹטָן,

אָז הוּבַל יֵשׁוּעַ בָּרוּחַ הַמִּדְבָּרָה לְבַעֲבוּר יְנַסֵּהוּ שָׁם הַ׹ָּׂטָן:

Tehdy Ježíš veden jest na poušť od Ducha, aby pokoušín byl od ďábla.

Tehdy byl Ježíš Duchem vyveden na poušť, aby byl pokoušen(f) od ďábla. (f) vystaven zkoušce ([Marek 1:12-Marek 1:13; Lukáš 4:1-Lukáš 4:13 Židům 2:18])

τότε ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿νήχθη ει᾿ς τὴν ε῎ρημον ὑπὸ του̑ πνεύματος πειρασθη̑ναι ὑπὸ του̑ διαβόλου

הָידֵּין יֵשֻׁוע אֵתדּבַר מֵן רֻוחָא דּקֻודשָׁא למַדבּרָא דּנֵתנַסֵא מֵן אָכֵלקַרצָא׃ ס

[(1) Matt 04, 02]

וּלְאַחַר שֶׁצָּם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה רָעֵב.

וַיָּצָם אַרְבָּעִים יוֺם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּרְעָב:

A postiv se čtyřidceti dnů a čtyřidceti nocí, potom zlačněl.

Postil se čtyřicet dní a čtyřicet nocí, až nakonec vyhladověl. ([Exodus 34:28; 1 Královská 19:8])

καὶ νηστεύσας ἡμέρας τεσσεράκοντα καὶ νύκτας τεσσεράκοντα υ῞στερον ε᾿πείνασεν

וצָם אַרבּעִין יַומִין וַארבּעִין לַילַוָן אחרָיַת דֵּין כּפֵן׃

[(1) Matt 04, 03]

נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה וְאָמַר: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם."

וַיִּגַּשׁ הַמְנַסֶּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה אֱמֹר וַאֲבָנִים אֵלֶּה תִּהְיֶיןָ לְלָחֶם:

A přistoupiv k němu pokušitel, řekl: Jsi-li Syn Boží, rciž, ať kamení toto chlebové jsou.

Tu přistoupil pokušitel a řekl mu: „Jsi-li Syn Boží, řekni, ať z těchto kamenů jsou chleby.“

καὶ προσελθών ὁ πειράζων ει῏πεν αυ᾿τω̑ ει᾿ υἱὸς ει῏ του̑ θεου̑ ει᾿πὲ ι῞να οἱ λίθοι ου῟τοι α῎ρτοι γένωνται

וַקרֵב הַו דַּמנַסֵא וֵאמַר לֵה אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא אֵמַר דּהָלֵין כִּאפֵא נֵהויָן לַחמָא׃

[(1) Matt 04, 04]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "כָּתוּב, 'לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יהוה'."

וַיַּעַן וַיֹּאמַר כָּתוּב כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֺ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל-כָּל-מוֺצָא פִי-יְהוָֺה:

On pak odpovídaje, řekl: Psánoť jest: Ne samým chlebem živ bude člověk, ale každým slovem vycházejícím skrze ústa Boží.

On však odpověděl: „Je psáno: ‚Ne jenom chlebem bude člověk živ, ale každým slovem, které vychází z Božích úst.‘“ ([Deuteronomium 8:3])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν γέγραπται ου᾿κ ε᾿π῾ α῎ρτω μόνω ζήσεται ὁ α῎νθρωπος α᾿λλ῾ ε᾿πὶ παντὶ ρ᾿ήματι ε᾿κπορευομένω διὰ στόματος θεου̑

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר כּתִיב דּלָא הוָא בּלַחמָא בַּלחֻוד חָיֵא בַּרנָשָׁא אֵלָא בּכֻל מֵלָא דּנָפקָא מֵן פֻּומֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(1) Matt 04, 05]

לָקַח אוֹתוֹ הַשָֹטָן אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ וְהֶעֱמִידוֹ עַל פִּנַּת גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וַיִּקָּחֵהוּ הַ׹ָּׂטָן אֶל-עִיר הַקֹּדֶשׁ וַיַּעֲמִדֵהוּ עַל-פִּנַּת גַּג בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ:

Tedy pojal jej ďábel do svatého města, a postavil ho na vrchu chrámu.

Tu ho vezme ďábel do svatého města, postaví ho na vrcholek chrámu ([Nehemjáš 11:1])

τότε παραλαμβάνει αυ᾿τὸν ὁ διάβολος ει᾿ς τὴν ἁγίαν πόλιν καὶ ε῎στησεν αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τὸ πτερύγιον του̑ ἱερου̑

הָידֵּין דַּברֵה אָכֵלקַרצָא לַמדִינַת קֻודשָׁא וַאקִימֵה עַל כֵּנפָא דּהַיכּלָא׃

[(1) Matt 04, 06]

אָמַר לוֹ: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, עַל־כַּפַּיִם יִשָֹאוּנְךָ, פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ'."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה הִתְנַפֵּל אָרְצָה כִּי כָתוּב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ עַל-כַּפַּיִם יִ׹ָּׂאוּנְךׇ פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךׇ:

A řekl mu: Jsi-li Syn Boží, spustiž se dolů; nebo psáno jest, že andělům svým přikázal o tobě, a na ruce uchopí tebe, abys někde o kámen nohy své neurazil.

a řekne mu: „Jsi-li Syn Boží, vrhni se dolů; vždyť je psáno: ‚Svým andělům dá příkaz a na ruce tě vezmou, abys nenarazil nohou na kámen!‘“ ([Žalmy 91:11-Žalmy 91:12])

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ει᾿ υἱὸς ει῏ του̑ θεου̑ βάλε σεαυτὸν κάτω γέγραπται γὰρ ο῞τι τοι̑ς α᾿γγέλοις αυ᾿του̑ ε᾿ντελει̑ται περὶ σου̑ καὶ ε᾿πὶ χειρω̑ν α᾿ρου̑σίν σε μήποτε προσκόψης πρὸς λίθον τὸν πόδα σου

וֵאמַר לֵה אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא שׁדִי נַפשָׁך לתַחתּ כּתִיב גֵּיר דַּלמַלַאכַוהי נפַקֵד עלַיךְּ ועַל אִידַיהֻון נֵשׁקלֻונָך דּלָא תֵּתּקֵל בּכִאפָא רֵגלָך׃

[(1) Matt 04, 07]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "עוֹד כָּתוּב, 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ'."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְעוֺד כָּתוּב לֹא תְנַסֶּה אֶת-יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ:

I řekl mu Ježíš: Zase psáno jest: Nebudeš pokoušeti Pána Boha svého.

Ježíš mu pravil: „Je také psáno: ‚Nebudeš pokoušet Hospodina(g), Boha svého.‘“ (g) ř: Pána (pod. Matouš 4:10) ([Deuteronomium 6:16])

ε῎φη αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς πάλιν γέγραπται ου᾿κ ε᾿κπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע תֻּוב כּתִיב דּלָא תּנַסֵא למָריָא אַלָהָך׃ ס

[(1) Matt 04, 08]

לָקַח אוֹתוֹ הַשָֹטָן לְהַר גָּבוֹהַ מְאֹד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן.

וַיּוֺסֶף הַ׹ָּׂטָן וַיִּקָּחֵהוּ אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וַיַּרְאֵהוּ אֶת-כָּל-מַמְלְכוֺת הָאָרֶץ וּכְבוֺדָן:

Opět pojal ho ďábel na horu vysokou velmi, a ukázal mu všecka království světa i slávu jejich,

Pak ho ďábel vezme na velmi vysokou horu, ukáže mu všechna království světa i jejich slávu

πάλιν παραλαμβάνει αυ᾿τὸν ὁ διάβολος ει᾿ς ο῎ρος ὑψηλὸν λίαν καὶ δείκνυσιν αυ᾿τω̑ πάσας τὰς βασιλείας του̑ κόσμου καὶ τὴν δόξαν αυ᾿τω̑ν

תֻּוב דַּברֵה אָכֵלקַרצָא לטֻורָא דּטָב רָם וחַויֵה כֻּלהֵין מַלכּוָתָא דּעָלמָא ושֻׁובחהֵין׃

[(1) Matt 04, 09]

אָמַר אֵלָיו: "אֶת כָּל אֵלֶּה אֶתֵּן לְךָ אִם תִּפֹּל עַל פָּנֶיךָ וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֶתֶּן-לְךׇ אִם-תִּפֹּל וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי:

A řekl jemu: Toto všecko tobě dám, jestliže padna, budeš mi se klaněti.

a řekne mu: „Toto všechno ti dám, padneš-li přede mnou a budeš se mi klanět.“

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ταυ̑τά σοι πάντα δὼσω ε᾿ὰν πεσών προσκυνήσης μοι

וֵאמַר לֵה הָלֵין כֻּלהֵין לָך אֵתֵּל אֵן תֵּפֵּל תֵּסגֻּוד לִי׃

[(1) Matt 04, 10]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הִסְתַּלֵּק, הַשָֹטָן, הֵן כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד'."

אָז אָמַר אֵלָיו יֵשׁוּעַ גֶּשׁ-הָלְאָה הַ׹ָּׂטָן כִּי כָתוּב לַיהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ תִשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֺ לְבַדּוֺ תַּעֲבֹד:

Tedy řekl mu Ježíš: Odejdiž, satane; neboť psáno jest: Pánu Bohu svému klaněti se budeš, a jemu samému sloužiti budeš.

Tu mu Ježíš odpoví: „Jdi z cesty, satane; neboť je psáno: ‚Hospodinu, Bohu svému, se budeš klanět a jeho jediného uctívat.‘“ ([Deuteronomium 6:13])

τότε λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς υ῞παγε Σατανα̑ γέγραπται γάρ κύριον τὸν θεόν σου προσκυνήσεις καὶ αυ᾿τω̑ μόνω λατρεύσεις

הָידֵּין אֵמַר לֵה יֵשֻׁוע זֵל לָך סָטָנָא כּתִיב גֵּיר דַּלמָריָא אַלָהָך תֵּסגֻּוד ולֵה בַּלחֻודַוהי תֵּפלֻוח׃ ס

[(1) Matt 04, 11]

לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתוֹ הַשָֹטָן וּמַלְאָכִים נִגְּשׁוּ לְשָׁרְתוֹ.

וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ הַ׹ָּׂטָן וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו מַלְאָכִים וַיְשָׁרְתֻהוּ:

Tedy opustil ho ďábel, a aj, andělé přistoupili a sloužili jemu.

V té chvíli ho ďábel opustil, a hle, andělé přistoupili a obsluhovali ho.

τότε α᾿φίησιν αυ᾿τὸν ὁ διάβολος καὶ ι᾿δοὺ α῎γγελοι προση̑λθον καὶ διηκόνουν αυ᾿τω̑

הָידֵּין שַׁבקֵה אָכֵלקַרצָא והָא מַלַאכֵא קרֵבו וַמשַׁמשִׁין הוַו לֵה סס׃

[(1) Matt 04, 12]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ כִּי הִסְגִּירוּ אֶת יוֹחָנָן יָצָא אֶל הַגָּלִיל.

וַיְהִי כְשָׁמְעוֺ יֵשׁוּעַ כִּי נִסְגַּר יוֺחָנָן וַיָּשָׁב הַגָּלִילָה:

A když uslyšel Ježíš, že by Jan byl vsazen, navrátil se do Galilee.

Když Ježíš uslyšel, že Jan je uvězněn, odebral se do Galileje. ([Marek 1:14-Marek 1:15; Lukáš 4:14-Lukáš 4:15])

α᾿κούσας δὲ ο῞τι ᾽Ιωάννης παρεδόθη α᾿νεχὼρησεν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν

כַּד שׁמַע דֵּין יֵשֻׁוע דּיֻוחַנָן אֵשׁתּלֵם שַׁנִי לֵה לַגלִילָא׃

[(1) Matt 04, 13]

הוּא עָזַב אֶת נָצְרַת וּבָא לָגוּר בִּכְפַר נַחוּם לְיַד הַיָּם, בְּחֶבֶל זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי,

וַיַּעֲזֹב אֶת-נְצָרֶת וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בִּכְפַר-נַחוּם עַל-שְׂפַת הַיָּם בִּגְבוּלֵי זְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי:

A opustiv Nazarét, přišed, bydlil v Kafarnaum při moři, v krajinách Zabulon a Neftalím,

Opustil Nazaret(h) a usadil se v Kafarnaum při moři, v území Zabulón a Neftalím, (h) var: Nazaru ([Jan 2:12])

καὶ καταλιπών τὴν Ναζαρὰ ε᾿λθών κατώκησεν ει᾿ς Καφαρναοὺμ τὴν παραθαλασσίαν ε᾿ν ὁρίοις Ζαβουλών καὶ Νεφθαλίμ

ושַׁבקָה לנָצרַת וֵאתָא עמַר בַּכפַרנַחֻום עַל־יַד יַמָא בַּתחֻומָא דַּזבָולֻון וַדנַפתָּלִי׃ ס

[(1) Matt 04, 14]

לְמַעַן יִתְקַיֵּם הַנֶּאֱמָר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:

לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר-נֶאֶמַר בְּיַד-יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:

Aby se naplnilo povědění skrze Izaiáše proroka, řkoucího:

aby se splnilo, co je řečeno ústy proroka Izaiáše:

ι῞να πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου λέγοντος

דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד אֵשַׁעיָא נבִיָא דֵּאמַר׃

[(1) Matt 04, 15]

"אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, דֶּרֶךְ הַיָּם, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, גְּלִיל הַגּוֹיִם.

אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֺיִם:

Země Zabulon a Neftalím při moři za Jordánem, Galilea pohanská,

‚Země Zabulón a Neftalím, směrem k moři, za Jordánem, Galilea pohanů – ([Izajáš 8:23-Izajáš 8:9 Izajáš :1])

γη̑ Ζαβουλών καὶ γη̑ Νεφθαλίμ ὁδὸν θαλάσσης πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου Γαλιλαία τω̑ν ε᾿θνω̑ν

אַרעָא דַּזבָולֻון אַרעָא דּנַפתָּלִי אֻורחָא דּיַמָא עֵברַוהי דּיֻורדּנָן גּלִילָא דּעַממֵא׃

[(1) Matt 04, 16]

הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם."

הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֺר גָּדוֺל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֺר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

Lid, kterýž bydlil v temnostech, viděl světlo veliké, a sedícím v krajině a stínu smrti, světlo vzešlo jim.

lid bydlící v temnotách uvidí veliké světlo; světlo vzejde těm, kdo seděli v krajině stínu smrti.‘ ([Lukáš 1:79])

ὁ λαὸς ὁ καθήμενος ε᾿ν σκότει φω̑ς ει῏δεν μέγα καὶ τοι̑ς καθημένοις ε᾿ν χὼρα καὶ σκια̑ θανάτου φω̑ς α᾿νέτειλεν αυ᾿τοι̑ς

עַמָא דּיָתֵב בּחֵשֻׁוכָא נֻוהרָא רַבָּא חזָא וַאילֵין דּיָתבִּין בַּאתרָא וַבטֵלָלֵא דּמַותָּא נֻוהרָא דּנַח להֻון סס׃

[(1) Matt 04, 17]

מִן הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהַכְרִיז וְלוֹמַר: "חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם."

מֵהָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִקְרֹא וְלֵאמֹר שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם כִּי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם קָרְבָה לָבֹא:

Od toho času počal Ježíš kázati a praviti: Pokání čiňte; neboť se přiblížilo království nebeské.

Od té chvíle začal Ježíš kázat: „Čiňte pokání(i), neboť se přiblížilo království nebeské.“ (i) Obraťte se ([Matouš 3:2 Matouš 10:7])

α᾿πὸ τότε η῎ρξατο ὁ ᾽Ιησου̑ς κηρύσσειν καὶ λέγειν μετανοει̑τε η῎γγικεν γὰρ ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

מֵן הָידֵּין שַׁרִי יֵשֻׁוע למַכרָזֻו וַלמִאמַר תֻּובו קֵרבַּת לָה גֵּיר מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא סס׃

[(1) Matt 04, 18]

כְּשֶׁהָלַךְ לְיַד יָם הַגָּלִיל רָאָה שְׁנֵי אַחִים, אֶת שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא כֵּיפָא וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, מַשְׁלִיכִים רֶשֶׁת לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי הָיוּ דַּיָּגִים.

וַיִּתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ עַל-יַד יַם-הַגָּלִיל וַיַּרְא שְׁנֵי אַחִים שִׁמְעוֺן הַנִּקְרָא פֶּטְרוֺס וְאַנְדְּרַי אָחִיו פֹּרְשִׂים מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי-הַיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ:

A chodě Ježíš podlé moře Galilejského, uzřel dva bratry, Šimona, kterýž slove Petr, a Ondřeje bratra jeho, ani pouštějí sít do moře, (nebo byli rybáři).

Když procházel podél Galilejského moře, uviděl dva bratry, Šimona, zvaného Petr, a jeho bratra Ondřeje, jak vrhají síť do moře; byli totiž rybáři. ([Marek 1:16-Marek 1:20 Lukáš 5:1-Lukáš 5:11; Jan 1:40-Jan 1:42])

περιπατω̑ν δὲ παρὰ τὴν θάλασσαν τη̑ς Γαλιλαίας ει῏δεν δύο α᾿δελφούς Σίμωνα τὸν λεγόμενον Πέτρον καὶ ᾽Ανδρέαν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ βάλλοντας α᾿μφίβληστρον ει᾿ς τὴν θάλασσαν η῟σαν γὰρ ἁλιει̑ς

וכַד מהַלֵך עַל־יַד יַמָא דַּגלִילָא חזָא תּרֵין אַחִין שֵׁמעֻון דֵּאתקרִי כִּאפָא וַאנדּרֵאוָס אַחֻוהי דּרָמֵין מצִידָתָא בּיַמָא אִיתַיהֻון הוַו גֵּיר צַיָדֵא׃

[(1) Matt 04, 19]

אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם דַּיָּגֵי אָדָם."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אַחֲרָי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְדַיְּגֵי אָדָם:

I dí jim: Poďte za mnou, a učiním vás rybáře lidí.

Řekl jim: „Pojďte za mnou a učiním z vás rybáře lidí.“

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς δευ̑τε ο᾿πίσω μου καὶ ποιήσω ὑμα̑ς ἁλιει̑ς α᾿νθρὼπων

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע תַּו בָּתַרי וֵאעבֵּדכֻון דּתֵהוֻון צַיָדֵא דַּבנַי־אנָשָׁא׃

[(1) Matt 04, 20]

מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיַּעַזְבוּ אֶת-מִכְמֹרוֺתָם כְּרָגַע וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:

A oni hned opustivše síti, šli za ním.

Oni hned zanechali sítě a šli za ním.

οἱ δὲ ευ᾿θέως α᾿φέντες τὰ δίκτυα η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑

הֵנֻון דֵּין מֵחדָא שׁבַקו מצִידָתהֻון וֵאזַלו בָּתרֵה׃ ס

[(1) Matt 04, 21]

בְּלֶכְתּוֹ הָלְאָה רָאָה שְׁנֵי אַחִים אֲחֵרִים, אֶת יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו, בַּסִּירָה עִם זַבְדַּי אֲבִיהֶם וְהֵם מְתַקְּנִים אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם. קָרָא לָהֶם

וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם וַיַּרְא שְׁנֵי אַחִים אֲחֵרִים יַעֲקֹב בֶּן-זַבְדִּי וְיוֺחָנָן אָחִיו בָּאֳנִיָּה עִם-זַבְדִּי אֲבִיהֶם מְתַקְּנִים מִכְמֹרוֺתָם וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם:

A poodšed odtud, uzřel jiné dva bratry, Jakuba syna Zebedeova, a Jana bratra jeho, na lodí s Zebedeem otcem jejich, ani tvrdí síti své. I povolal jich.

O něco dále uviděl jiné dva bratry, Jakuba Zebedeova a jeho bratra Jana, jak na lodi se svým otcem Zebedeem spravují sítě; a povolal je.

καὶ προβὰς ε᾿κει̑θεν ει῏δεν α῎λλους δύο α᾿δελφούς ᾽Ιάκωβον τὸν του̑ Ζεβεδαίου καὶ ᾽Ιωάννην τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ πλοίω μετὰ Ζεβεδαίου του̑ πατρὸς αυ᾿τω̑ν καταρτίζοντας τὰ δίκτυα αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿κάλεσεν αυ᾿τούς

וכַד עבַר מֵן תַּמָן חזָא אחרָנֵא אַחֵא תּרֵין יַעקֻוב בַּר זַבדַי ויֻוחַנָן אַחֻוהי בֵּאלפָא עַם זַבדַי אַבֻוהֻון דַּמתַקנִין מצִידָתהֻון וַקרָא אֵנֻון׃

[(1) Matt 04, 22]

וּמִיָּד עָזְבוּ אֶת הַסִּירָה וְאֶת אֲבִיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וְגַם-הֵמָּה כְּרֶגַע עָזְבוּ אֶת-הָאֳנִיָּה וְאֶת-אֲבִיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:

A oni hned opustivše lodí a otce svého, šli za ním.

Ihned opustili loď i svého otce a šli za ním.

οἱ δὲ ευ᾿θέως α᾿φέντες τὸ πλοι̑ον καὶ τὸν πατέρα αυ᾿τω̑ν η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑

הֵנֻון דֵּין מֵחדָא שׁבַקו לֵאלפָא ולַאבֻוהֻון וֵאזַלו בָּתרֵה׃ ס

[(1) Matt 04, 23]

הוּא סָבַב בְּכָל הַגָּלִיל כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמַכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה בָּעָם.

וַיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל-הַגָּלִיל וַיְּלַמֶּד-שָׁם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת קָרֹא בְּשׂרַת הַמַּלְכוּת וְרָפֹא כָּל-מַחֲלָה וְכָל-מַדְוֶה בָּעָם:

I procházel Ježíš všecku Galilei, uče v shromážděních jejich a káže evangelium království, a uzdravuje všelikou nemoc i všeliký neduh v lidu.

Ježíš chodil po celé Galileji, učil v jejich synagógách, kázal evangelium království Božího(j) a uzdravoval každou nemoc a každou chorobu v lidu. (j) ř: evangelium království ([Marek 1:39; Matouš 9:35])

καὶ περιη̑γεν ε᾿ν ο῞λη τη̑ Γαλιλαία διδάσκων ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς αυ᾿τω̑ν καὶ κηρύσσων τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς βασιλείας καὶ θεραπεύων πα̑σαν νόσον καὶ πα̑σαν μαλακίαν ε᾿ν τω̑ λαω̑

ומֵתכּרֵך הוָא יֵשֻׁוע בּכֻלָה גּלִילָא ומַלֵף הוָא בַּכנֻושָׁתהֻון ומַכרֵז סבַרתָא דּמַלכֻּותָא ומַאסֵא כֻּל כִּאב וכֻורהָן בּעַמָא׃ ס

[(1) Matt 04, 24]

שִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל סוּרְיָה וְהֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים הַסּוֹבְלִים מִמַּחֲלוֹת וּמַכְאוֹבִים לְמִינֵיהֶם, וְגַם אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים, מֻכֵּי יָרֵחַ וּמְשֻׁתָּקִים, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.

וַיֵּצֵא שָׁמְעוֺ בְּכָל-אֲרָם וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל-הַחוֺלִים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָם תַּחֲלֻאִים שׁוֺנִים וָחֳלָיִם רָעִים אֲחֻזֵי רוּחוֺת רָעוֺת מֻכֵּי יָרֵחַ וּנְכֵי עֲצָמוֺת וַיִּרְפָּאֵם:

A rozešla se o něm pověst po vší Syrii. I vodili k němu všecky nemocné, rozličnými neduhy a trápeními obklíčené, i ďábelníky, i náměsičníky, i šlakem poražené a uzdravoval je.

Pověst o něm se roznesla po celé Sýrii; přinášeli k němu všechny nemocné, postižené rozličnými neduhy a trápením(k), posedlé, náměsíčné, ochrnuté, a uzdravoval je. (k) ř: mukami 5. kapitola ([Matouš 8:16 Matouš 14:35 Matouš 15:30])

καὶ α᾿πη̑λθεν ἡ α᾿κοὴ αυ᾿του̑ ει᾿ς ο῞λην τὴν Συρίαν καὶ προσήνεγκαν αυ᾿τω̑ πάντας τοὺς κακω̑ς ε῎χοντας ποικίλαις νόσοις καὶ βασάνοις συνεχομένους καὶ δαιμονιζομένους καὶ σεληνιαζομένους καὶ παραλυτικούς καὶ ε᾿θεράπευσεν αυ᾿τούς

וֵאשׁתּמַע טֵבֵּה בּכֻלָה סֻורִיַא וקַרֵבו לֵה כֻּלהֻון אַילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עבִידִין בּכֻורהָנֵא משַׁחלפֵא וַאילֵין דַּאלִיצִין בּתַשׁנִיקֵא ודַיוָנֵא וַדבַר אֵגָּרֵא וַמשַׁרַיָא וַאסִי אֵנֻון׃

[(1) Matt 04, 25]

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הָלְכוּ אַחֲרָיו מֵהַגָּלִיל וּמִדֵּקַפּוֹלִיס, מִירוּשָׁלַיִם וִיהוּדָה וּמֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו קָהָל רָב מִן-הַגָּלִיל וּמִן-דֶּכַּפֹּלִיס וּמִן-יְרוּשָׁלַיִם וִיהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:

I šli za ním zástupové mnozí z Galilee a z Desíti měst, i z Jeruzaléma i z Judstva i z Zajordání.

A velké zástupy z Galileje, Desítiměstí, z Jeruzaléma, Judska i ze Zajordání ho následovaly. ([Marek 3:7-Marek 3:8; Lukáš 6:17-Lukáš 6:18])

καὶ η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ ο῎χλοι πολλοὶ α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ Δεκαπόλεως καὶ ῾Ιεροσολύμων καὶ ᾽Ιουδαίας καὶ πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου

וֵאזַלו בָּתרֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא מֵן גּלִילָא ומֵן עֵסרַת־מדִינָתָא ומֵן אֻורִשׁלֵם ומֵן יִהֻוד ומֵן עֵברָא דּיֻורדּנָן סּ סּ׃

[(1) Matt 05, 01]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת הֲמוֹן הָעָם עָלָה בְּמַעֲלֵה הָהָר וְיָשַׁב, וְתַלְמִידָיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת-הֲמוֺן הָעָם וַיַּעַל אֶל-הָהָר וַיֵּשֶׁב שָׁם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו:

Vida pak Ježíš zástupy, vstoupil na horu; a když se posadil, přistoupili k němu učedlníci jeho.

Když spatřil zástupy, vystoupil na horu; a když se posadil, přistoupili k němu jeho učedníci. ([Marek 3:13])

ι᾿δών δὲ τοὺς ο῎χλους α᾿νέβη ει᾿ς τὸ ο῎ρος καὶ καθίσαντος αυ᾿του̑ προση̑λθαν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע לכֵנשֵׁא סלֵק לטֻורָא וכַד יִתֵב קרֵבו לוָתֵה תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 05, 02]

פָּתַח פִּיו וְלִמֵּד אוֹתָם בְּאָמְרוֹ:

וַיִּפְתַּח אֶת-פִּיהוּ וַיּוֺרֶה לָהֶם לֵאמֹר:

I otevřev ústa svá, učil je, řka:

Tu otevřel ústa a učil je:

καὶ α᾿νοίξας τὸ στόμα αυ᾿του̑ ε᾿δίδασκεν αυ᾿τοὺς λέγων

וַפתַח פֻּומֵה ומַלֵף הוָא להֻון וָאמַר׃ ס

[(1) Matt 05, 03]

"אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Blahoslavení chudí duchem, nebo jejich jest království nebeské.

„Blaze chudým v duchu(l), neboť jejich je království nebeské. (l) pokorným ([Lukáš 6:20-Lukáš 6:26])

μακάριοι οἱ πτωχοὶ τω̑ πνεύματι ο῞τι αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

טֻובַיהֻון למֵסכִּנֵא בּרֻוח דּדִילהֻון הִי מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 05, 04]

אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים, כִּי הֵם יְנֻחָמוּ.

אַשְׁרֵי הַמִּתְאַבְּלִים כִּי-הֵם יְנֻחָמוּ:

Blahoslavení lkající, nebo oni potěšeni budou.

Blaze těm, kdo pláčou, neboť oni budou potěšeni. ([Izajáš 61:2-Izajáš 61:3; Jan 16:20])

μακάριοι οἱ πενθου̑ντες ο῞τι αυ᾿τοὶ παρακληθήσονται

טֻובַיהֻון לַאבִילֵא דּהֵנֻון נֵתבַּיאוֻן׃ ס

[(1) Matt 05, 05]

אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים, כִּי הֵם יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ.

אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים כִּי-הֵם יִירְשׁוּ-אָרֶץ:

Blahoslavení tiší, nebo oni dědictví obdrží na zemi.

Blaze tichým, neboť oni dostanou zemi za dědictví. ([Žalmy 37:11])

μακάριοι οἱ πραει̑ς ο῞τι αυ᾿τοὶ κληρονομήσουσιν τὴν γη̑ν

טֻובַיהֻון למַכִּיכֵא דּהֵנֻון נִארתֻון לַארעָא׃ ס

[(1) Matt 05, 06]

אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לְצֶדֶק, כִּי הֵם יִשְׂבָּעוּ.

אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לִצְדָקָה כִּי-הֵם יִרְוָיֻן:

Blahoslavení, kteříž lačnějí a žíznějí spravedlnosti, nebo oni nasyceni budou.

Blaze těm, kdo hladovějí a žízní po spravedlnosti, neboť oni budou nasyceni. ([Izajáš 55:1])

μακάριοι οἱ πεινω̑ντες καὶ διψω̑ντες τὴν δικαιοσύνην ο῞τι αυ᾿τοὶ χορτασθήσονται

טֻובַיהֻון לַאילֵין דּכַפנִין וַצהֵין לכִאנֻותָא דּהֵנֻון נֵסבּעֻון׃ ס

[(1) Matt 05, 07]

אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים, כִּי הֵם יְרֻחָמוּ.

אַשְׁרֵי בַּעֲלֵי-רַחֲמִים כִּי-הֵם יְרֻחָמוּ:

Blahoslavení milosrdní, nebo oni milosrdenství důjdou.

Blaze milosrdným, neboť oni dojdou milosrdenství. ([Jakubův 2:13])

μακάριοι οἱ ε᾿λεήμονες ο῞τι αυ᾿τοὶ ε᾿λεηθήσονται

טֻובַיהֻון לַמרַחמָנֵא דַּעלַיהֻון נֵהוֻון רַחמֵא׃ ס

[(1) Matt 05, 08]

אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב, כִּי הֵם יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים.

אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב כִּי-הֵם יֶחֱזוּ אֶת-אֱלֹהִים:

Blahoslavení čistého srdce, nebo oni Boha viděti budou.

Blaze těm, kdo mají čisté srdce, neboť oni uzří Boha. ([Žalmy 24:3-Žalmy 24:4])

μακάριοι οἱ καθαροὶ τη̑ καρδία ο῞τι αυ᾿τοὶ τὸν θεὸν ο῎ψονται

טֻובַיהֻון לַאילֵין דַּדכֵין בּלֵבּהֻון דּהֵנֻון נֵחזֻון לַאלָהָא׃ ס

[(1) Matt 05, 09]

אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם, כִּי בְּנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵאוּ.

אַשְׁרֵי עֹשֵׂי שָׁלוֺם כִּי-הֵם יִקָּרְאוּ בְּנֵי-אֱלֹהִים:

Blahoslavení pokojní, nebo oni synové Boží slouti budou.

Blaze těm, kdo působí pokoj, neboť oni budou nazváni syny Božími. ([Židům 12:14])

μακάριοι οἱ ει᾿ρηνοποιοί ο῞τι αυ᾿τοὶ υἱοὶ θεου̑ κληθήσονται

טֻובַיהֻון לעָבדַּי שׁלָמָא דַּבנַוהי דַּאלָהָא נֵתקרֻון׃ ס

[(1) Matt 05, 10]

אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצֶּדֶק, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים עֵקֶב צִדְקָתָם כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Blahoslavení, kteříž protivenství trpí pro spravedlnost, nebo jejich jest království nebeské.

Blaze těm, kdo jsou pronásledováni pro spravedlnost, neboť jejich je království nebeské. ([1 Petrův 3:14])

μακάριοι οἱ δεδιωγμένοι ε῞νεκεν δικαιοσύνης ο῞τι αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

טֻובַיהֻון לַאילֵין דֵּאתרדֵפו מֵטֻל כִּאנֻותָא דּדִילהֻון הִי מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 05, 11]

אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיַעֲלִילוּ עֲלֵיכֶם בִּגְלָלִי.

אַשְׁרֵיכֶם אִם-יְחָרְפוּ אִם-יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וּבַשֶּׁקֶר יָבִיאוּ דִבַּתְכֶם רָעָה בַּעֲבוּר שְׁמִי:

Blahoslavení budete, když vám zlořečiti budou a protivenství činiti, a mluviti všecko zlé o vás, lhouce, pro mne.

Blaze vám, když vás budou tupit a pronásledovat a lživě mluvit proti vám všecko zlé kvůli mně. ([1 Petrův 4:14])

μακάριοί ε᾿στε ο῞ταν ο᾿νειδίσωσιν ὑμα̑ς καὶ διὼξωσιν καὶ ει῎πωσιν πα̑ν πονηρὸν καθ῾ ὑμω̑ν ψευδόμενοι ε῞νεκεν ε᾿μου̑

טֻובַיכֻּון אֵמַתי דַּמחַסדִּין לכֻון ורָדפִּין לכֻון וָאמרִין עלַיכֻּון כֻּל מֵלָא בִּישָׁא מֵטֻלָתי בּדַגָּלֻותָא׃

[(1) Matt 05, 12]

שִׂמְחוּ וְגִילוּ, כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם; הֲרֵי כָּךְ רָדְפוּ אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיכֶם."

שִׂישׂוּ וְגִילוּ כִּי שְׂכַרְכֶם הַרְבֶּה מְאֹד בַּשָּׁמָיִם כִּי-כֵן רָדְפוּ אֶת-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיכֶם:

Radujte se a veselte se, nebo odplata vaše hojná jest v nebesích. Takť zajisté protivili se prorokům, kteříž byli před vámi.

Radujte se a jásejte, protože máte hojnou odměnu v nebesích; stejně pronásledovali i proroky, kteří byli před vámi. ([Matouš 23:37; Skutky apoštolské 7:52; Židům 11:37-Židům 11:38; Jakubův 5:10])

χαίρετε καὶ α᾿γαλλια̑σθε ο῞τι ὁ μισθὸς ὑμω̑ν πολὺς ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς ου῞τως γὰρ ε᾿δίωξαν τοὺς προφήτας τοὺς πρὸ ὑμω̑ν

הָידֵּין חדַו וַרוַזו דַּאגרכֻון סגִי בַּשׁמַיָא הָכַנָא גֵּיר רדַפו לַנבִיֵא דּמֵן קדָמַיכֻּון׃ ס

[(1) Matt 05, 13]

"אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה לִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת.

אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ וְאִם-הַמֶּלַח יָפוּג טַעְמוֺ בַּמֶּה יָמְלָח תָּפֵל לֹא-יִצְלַח לַכֹּל כִּי אִם-יְזֹרֶה הַחוּצָה וְהָיָה לְמִרְמַס רָגֶל:

Vy jste sůl země. Jestliže sůl zmařena bude, čím bude osolena? K ničemuž se nehodí více, než aby byla ven vyvržena a od lidí pošlapána.

Vy jste sůl země; jestliže však sůl pozbude chuti, čím bude osolena? K ničemu již není, než aby se vyhodila ven a lidé po ní šlapali. ([Marek 9:50; Lukáš 14:34-Lukáš 14:35])

ὑμει̑ς ε᾿στε τὸ α῞λας τη̑ς γη̑ς ε᾿ὰν δὲ τὸ α῞λας μωρανθη̑ ε᾿ν τίνι ἁλισθήσεται ει᾿ς ου᾿δὲν ι᾿σχύει ε῎τι ει᾿ μὴ βληθὲν ε῎ξω καταπατει̑σθαι ὑπὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων

אַנתֻּון אֵנֻון מֵלחָה דַּארעָא אֵנהֻו דֵּין דּמֵלחָא תֵּפכַּה בּמָנָא תֵּתמלַח למֵדֵּם לָא אָזָלא אֵלָא דּתֵשׁתּדֵא לבַר ותֵתּדִישׁ מֵן אנָשָׁא׃ ס

[(1) Matt 05, 14]

אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם. עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר.

אַתֶּם אוֺר הָעוֺלָם עִיר יֹשֶׁבֶת עַל-הָהָר לֹא תוּכַל לְהִסָּתֵר:

Vy jste světlo světa. Nemůžeť město na hoře ležící skryto býti.

Vy jste světlo světa. Nemůže zůstat skryto město ležící na hoře. ([Efezským 5:8])

ὑμει̑ς ε᾿στε τὸ φω̑ς του̑ κόσμου ου᾿ δύναται πόλις κρυβη̑ναι ε᾿πάνω ο῎ρους κειμένη

אַנתֻּון אֵנֻון נֻוהרֵה דּעָלמָא לָא מֵשׁכּחָא דּתֵטשֵׁא מדִינתָּא דּעַל טֻורָא בַּניָא׃

[(1) Matt 05, 15]

גַּם אֵין מַדְלִיקִים מְנוֹרָה וְשָׂמִים אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי, אֶלָּא עַל כַּן שָׂמִים אוֹתָהּ וְאָז תָּאִיר לְכָל בָּאֵי הַבַּיִת.

וְאֵין מַדְלִיקִים נֵר לְתִתּוֺ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם-אֶל-הַמְּנֹרָה לְהָאִיר לְכֹל אֲשֶׁר בַּבָּיִת:

Aniž rozsvěcují svíce a stavějí ji pod kbelec, ale na svícen; i svítí všechněm, kteříž jsou v domě.

A když rozsvítí lampu, nestaví ji pod nádobu, ale na svícen; a svítí všem v domě. ([Marek 4:21; Lukáš 11:33 Lukáš 8:16])

ου᾿δὲ καίουσιν λύχνον καὶ τιθέασιν αυ᾿τὸν ὑπὸ τὸν μόδιον α᾿λλ῾ ε᾿πὶ τὴν λυχνίαν καὶ λάμπει πα̑σιν τοι̑ς ε᾿ν τη̑ οι᾿κία

ולָא מַנהרִין שׁרָגָא וסָימִין לֵה תּחֵית סַאתָא אֵלָא עַל מנָרתָּא ומַנהַר לכֻל אַילֵין דַּבבַיתָּא אֵנֻון׃

[(1) Matt 05, 16]

כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם."

כֹּה יָאֵר אוֺרְכֶם לְעֵנֵי בְנֵי-הָאָדָם וְרָאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֺבִים וְאֶת-אֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם יְכַבֵּדוּ:

Tak svěť světlo vaše před lidmi, ať vidí skutky vaše dobré, a slaví Otce vašeho, kterýž jest v nebesích.

Tak ať svítí vaše světlo před lidmi, aby viděli vaše dobré skutky a vzdali slávu vašemu Otci v nebesích. ([Efezským 5:8-Efezským 5:9; 1 Petrův 2:12; Filipským 2:15])

ου῞τως λαμψάτω τὸ φω̑ς ὑμω̑ν ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿νθρὼπων ο῞πως ι῎δωσιν ὑμω̑ν τὰ καλὰ ε῎ργα καὶ δοξάσωσιν τὸν πατέρα ὑμω̑ν τὸν ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

הָכַנָא נֵנהַר נֻוהרכֻון קדָם בּנַינָשָׁא דּנֵחזֻון עבָדַיכֻּון טָבֵא וַנשַׁבּחֻון לַאבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 05, 17]

"אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם.

אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר הַתּוֺרָה אוֺ הַנְּבִיאִים לֹא לְהָפֵר בָּאתִי כִּי אִם-לְמַלְּאֹת:

Nedomnívejte se, že bych přišel rušiti zákona aneb proroků. Nepřišelť jsem rušiti, ale naplniti.

Nedomnívejte se, že jsem přišel zrušit Zákon nebo Proroky; nepřišel jsem zrušit, nýbrž naplnit(m). (m) dovršit ([Matouš 3:15])

μὴ νομίσητε ο῞τι η῟λθον καταλυ̑σαι τὸν νόμον η῍ τοὺς προφήτας ου᾿κ η῟λθον καταλυ̑σαι α᾿λλὰ πληρω̑σαι

לָא תַּסבּרֻון דֵּאתִית דֵּאשׁרֵא נָמֻוסָא אַו נבִיֵא לָא אֵתִית דֵּאשׁרֵא אֵלָא דֵּאמַלֵא׃

[(1) Matt 05, 18]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל.

כִּי הֵן אָמֵן אָנֹכִי מַגִּיד לָכֶם עַד אֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּן לֹא תַעֲבֹר יוּד אַחַת מִן-הַתּוֺרָה אַף לֹא קוֺץ אֶחָד עַד כִּי-כֻלָּם יָקוּמוּ:

Amen zajisté pravím vám: Dokudž nepomine nebe i země, jediná literka aneb jeden puňktík nepomine z zákona, až se všecky věci stanou.

Amen, pravím vám: Dokud nepomine nebe a země, nepomine jediné písmenko ani jediná čárka ze Zákona, dokud se všechno nestane. ([Lukáš 16:17])

α᾿μὴν γὰρ λέγω ὑμι̑ν ε῞ως α῍ν παρέλθη ὁ ου᾿ρανὸς καὶ ἡ γη̑ ι᾿ω̑τα ε῍ν η῍ μία κεραία ου᾿ μὴ παρέλθη α᾿πὸ του̑ νόμου ε῞ως α῍ν πάντα γένηται

אַמִין גֵּיר אָמַר אנָא לכֻון דַּעדַמָא דּנֵעבּרֻון שׁמַיָא וַארעָא יֻוד חדָא אַו חַד סֵרטָא לָא נֵעבַּר מֵן נָמֻוסָא עדַמָא דּכֻל נֵהוֵא׃ ס

[(1) Matt 05, 19]

לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

לָכֵן כָּל-הַמֵּפִיר אַחַת מִמִּצְוֺת קְטַנּוֺת אֵלֶּה וְהוֺרָה כָזֹאת לַאֲנָשִׁים נִקְלֶה יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָעֹשֶׂה אֹתָן וּמְלַמֵּד לַעֲשׂוֺתָן נִכְבָּד יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Protož zrušil-li by kdo jedno z přikázaní těchto nejmenších, a učil by tak lidi, nejmenší slouti bude v království nebeském. Kdož by pak koli činil i učil, ten veliký slouti bude v království nebeském.

Kdo by tedy zrušil jediné z těchto nejmenších přikázání a tak učil lidi, bude v království nebeském vyhlášen za nejmenšího; kdo by je však zachovával a učil, ten bude v království nebeském vyhlášen velkým. ([Jakubův 2:10])

ο῍ς ε᾿ὰν ου῏ν λύση μίαν τω̑ν ε᾿ντολω̑ν τούτων τω̑ν ε᾿λαχίστων καὶ διδάξη ου῞τως τοὺς α᾿νθρὼπους ε᾿λάχιστος κληθήσεται ε᾿ν τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ο῍ς δ῾ α῍ν ποιήση καὶ διδάξη ου῟τος μέγας κληθήσεται ε᾿ν τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

כֻּל מַן הָכִיל דּנֵשׁרֵא חַד מֵן פֻּוקדָּנֵא הָלֵין זעֻורֵא ונַלֵף הָכַנָא לַבנַינָשָׁא בּצִירָא נֵתקרֵא בּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא כֻּל דֵּין דּנֵעבֵּד ונַלֵף הָנָא רַבָּא נֵתקרֵא בּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 05, 20]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם."

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא-תִגְדַּל צִדְקַתְכֶם מִצִּדְקַת הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Nebo pravím vám: Nebude-liť hojnější spravedlivost vaše nežli zákonníků a farizeů, nikoli nevejdete do království nebeského.

Neboť vám pravím: Nebude-li vaše spravedlnost o mnoho přesahovat spravedlnost zákoníků a farizeů, jistě nevejdete do království nebeského.

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿ὰν μὴ περισσεύση ὑμω̑ν ἡ δικαιοσύνη πλει̑ον τω̑ν γραμματέων καὶ Φαρισαίων ου᾿ μὴ ει᾿σέλθητε ει᾿ς τὴν βασιλείαν τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דֵּאלָא תִּאתַר כִּאנֻותכֻון יַתִּיר מֵן דּסָפרֵא וַפרִישֵׁא לָא תֵּעלֻון למַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 05, 21]

"שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים 'לֹא תִּרְצַח', וְ'כָל רוֹצֵחַ יְחֻיַּב לְדִין'.

שְׁמַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר לַקַּדְמֹנִים לֹא תִּרְצָח וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִרְצַח יִנָּתֵן לַמִּשְׁפָּט בִּפְלִלִים:

Slyšeli jste, že říkáno jest starým: Nezabiješ. Pakli by kdo zabil, povinen trpěti soud.

Slyšeli jste, že bylo řečeno otcům(n): ‚Nezabiješ! Kdo by zabil, bude vydán soudu.‘ (n) ř: dávným (stejně Matouš 5:33) ([Exodus 20:13])

η᾿κούσατε ο῞τι ε᾿ρρέθη τοι̑ς α᾿ρχαίοις ου᾿ φονεύσεις ο῍ς δ῾ α῍ν φονεύση ε῎νοχος ε῎σται τη̑ κρίσει

שׁמַעתֻּון דֵּאתֵאמַר לקַדמָיֵא לָא תֵּקטֻול וכֻל דּנֵקטֻול מחַיַב הֻו לדִינָא׃

[(1) Matt 05, 22]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַכּוֹעֵס עַל אָחִיו יְחֻיַּב לְדִין; הָאוֹמֵר לְאָחִיו 'רֵיק' יְחֻיַּב לְמִשְׁפַּט הַסַּנְהֶדְרִין; וְהָאוֹמֵר 'אֱוִיל' יְחֻיַּב לְאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמִּתְעַבֵּר בְּאָחִיו חִנָּם יִנָּתֵן לַמִּשְׁפָּט בִּפְלִלִים וְהַקֹּרֵא לְאָחִיו רֵיקָה יִנָּתֵן בִּידֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְאִם נָבָל יִקְרָא-לוֺ יִפֹּל לְאֵשׁ גֵּיהִנֹּם:

Ale jáť pravím vám: Že každý, kdož se hněvá na bratra svého bez příčiny, musí trpěti soud. Kdož by pak řekl bratru svému: Rácha, povinen bude před radou státi; a kdož by řekl: Blázne, musí pekelný oheň trpěti.

Já však vám pravím, že již ten, kdo se hněvá na svého bratra(o), bude vydán soudu; kdo snižuje(p) svého bratra, bude vydán radě(q); a kdo svého bratra zatracuje(r), propadne ohnivému peklu. (o) var: + bez příčiny (p) ř: kdo řekne ‚raka‘ (tj. obviňuje z prázdnoty před Bohem) (q) ř: synedriu (r) ř: kdo řekne ‚blázne‘ (tj. obviňuje z bezbožnosti) ([1 Janův 3:15])

ε᾿γώ δὲ λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πα̑ς ὁ ο᾿ργιζόμενος τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑ ε῎νοχος ε῎σται τη̑ κρίσει ο῍ς δ῾ α῍ν ει῎πη τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑ ῥακά ε῎νοχος ε῎σται τω̑ συνεδρίω ο῍ς δ῾ α῍ν ει῎πη μωρέ ε῎νοχος ε῎σται ει᾿ς τὴν γέενναν του̑ πυρός

אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל מַן דּנֵרגַּז עַל אַחֻוהי אִיקִא מחַיַב הֻו לדִינָא וכֻל דּנִאמַר לַאחֻוהי רַקַא מחַיַב הֻו לַכנֻושׁתָּא ומַן דּנִאמַר לֵלָא מחַיַב הֻו לגִהַנָא דּנֻורָא׃

[(1) Matt 05, 23]

לָכֵן אִם תָּבִיא אֶת קָרְבָּנְךָ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזָּכֵר כִּי לְאָחִיךָ דָּבָר נֶגְדְּךָ,

עַל-כֵּן אֵפוֺא כִּי-תַקְרִיב קָרְבָּן עַל-הַמִּזְבֵּחַ וְלִבְּךׇ יַגֶּד-לְךׇ שָׁם כִּי-דְבַר רִיב לְאָחִיךׇ עִמָּךְ:

Protož obětoval-li bys dar svůj na oltář, a tu bys se rozpomenul, že bratr tvůj má něco proti tobě:

Přinášíš-li tedy svůj dar na oltář a tam se rozpomeneš, že tvůj bratr má něco proti tobě,

ε᾿ὰν ου῏ν προσφέρης τὸ δω̑ρόν σου ε᾿πὶ τὸ θυσιαστήριον κα᾿κει̑ μνησθη̑ς ο῞τι ὁ α᾿δελφός σου ε῎χει τι κατὰ σου̑

אֵן הֻו הָכִיל דַּמקַרֵב אַנתּ קֻורבָּנָך עַל מַדבּחָא ותַמָן תֵּתּדּכַר דַּאחִיד עלַיךְּ אַחֻוך אַכּתָא מֵדֵּם׃

[(1) Matt 05, 24]

עֲזֹב אֶת קָרְבָּנְךָ שָׁם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֵךְ תְּחִלָּה לְהִתְרַצּוֹת לְאָחִיךָ וְאַחַר כָּךְ בּוֹא וְהַקְרֵב אֶת קָרְבָּנְךָ.

הַנַּח שָׁם קָרְבָּנְךׇ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב אָחִיךׇ וְאָז בֹּא וְהַקְרֵב קָרְבָּנֶךׇ:

Nechejž tu daru svého před oltářem a odejdi; prvé smiř se s bratrem svým, a potom přijda, obětuj dar svůj.

nech svůj dar před oltářem a jdi se nejprve smířit se svým bratrem; potom teprve přijď a přines svůj dar.

α῎φες ε᾿κει̑ τὸ δω̑ρόν σου ε῎μπροσθεν του̑ θυσιαστηρίου καὶ υ῞παγε πρω̑τον διαλλάγηθι τω̑ α᾿δελφω̑ σου καὶ τότε ε᾿λθών πρόσφερε τὸ δω̑ρόν σου

שׁבֻוק תַּמָן קֻורבָּנָך קדָם מַדבּחָא וזֵל לֻוקדַם אֵתרַעָא עַם אַחֻוך והָידֵּין תָּא קַרֵב קֻורבָּנָך׃ ס

[(1) Matt 05, 25]

מַהֵר לְהִתְפַּיֵּס עִם אִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ אִתּוֹ, פֶּן יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹפֵט וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹטֵר וְתֻשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר.

מַהֵר הַשְׁלֵם עִם-אִישׁ רִיבְךׇ בְּעוֺדְךׇ עִמּוֺ בַדָּרֶךְ פֶּן-יַסְגִּיר אֹתְךׇ אִישׁ רִיבְךׇ בִּידֵי הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יַסְגִּירְךׇ בְּיַד הַשֹּׁטֵר וְהוּא יִתֶּנְךׇ לְבֵית הַסֹּהַר:

Vejdi v dobrou vůli s protivníkem svým rychle, dokudž jsi s ním na cestě, aťby snad nedal tebe protivník tvůj soudci, a soudce dal by tě služebníku, a byl bys uvržen do žaláře.

Dohodni se se svým protivníkem včas, dokud jsi s ním na cestě k soudu, aby tě neodevzdal soudci a soudce žalářníkovi, a byl bys uvržen do vězení. ([Matouš 18:34-Matouš 18:35; Lukáš 12:58-Lukáš 12:59])

ι῎σθι ευ᾿νοω̑ν τω̑ α᾿ντιδίκω σου ταχὺ ε῞ως ο῞του ει῏ μετ῾ αυ᾿του̑ ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ μήποτέ σε παραδω̑ ὁ α᾿ντίδικος τω̑ κριτη̑ καὶ ὁ κριτὴς τω̑ ὑπηρέτη καὶ ει᾿ς φυλακὴν βληθήση

הוַיתּ מֵתַאוֵא עַם בּעֵל דִּינָך עגַל עַד עַמֵה אַנתּ בֻּאורחָא דַּלמָא בּעֵל דִּינָך נַשׁלמָך לדַיָנָא ודַיָנָא נַשׁלמָך לגַבָּיָא ותֵפֵּל בֵּית־אַסִירֵא׃

[(1) Matt 05, 26]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה."

וַאֲנִי אָמֵן אֹמֵר לְךׇ כִּי לֹא תַעֲלֶה מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם אֶת-הַפְּרוּטָה הָאַחֲרֹנָה:

Amen pravím tobě: Nevyjdeš odtud, dokudž i posledního haléře nenavrátíš.

Amen, pravím ti, že odtud nevyjdeš, dokud nezaplatíš do posledního haléře.

α᾿μὴν λέγω σοι ου᾿ μὴ ε᾿ξέλθης ε᾿κει̑θεν ε῞ως α῍ν α᾿ποδω̑ς τὸν ε῎σχατον κοδράντην

וַאמִין אָמַר אנָא לָך דּלָא תֵּפֻּוק מֵן תַּמָן עדַמָא דּתֵתֵּל שָׁמֻונָא אחרָיָא סס׃

[(1) Matt 05, 27]

"שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר 'לֹא תִּנְאָף'.

שְׁמַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר לַקַּדְמֹנִים לֹא תִּנְאָף:

Slyšeli jste, že říkáno bylo starým: Nezcizoložíš.

Slyšeli jste, že bylo řečeno: ‚Nezcizoložíš.‘ ([Exodus 20:14])

η᾿κούσατε ο῞τι ε᾿ρρέθη ου᾿ μοιχεύσεις

שׁמַעתֻּון דֵּאתֵאמַר דּלָא תּגֻור׃

[(1) Matt 05, 28]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמַּבִּיט בְּאִשָּׁה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה אֵלֶיהָ כְּבָר נָאַף אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-הַנֹּתֵן עֵינוֺ בְאִשָּׁה לַחֲשָׁק-בָּהּ בְּרוּחַ-זְנוּנִים נָאַף אֹתָהּ בְּלִבּוֺ:

Ale jáť pravím vám: Že každý, kdož by pohleděl na ženu ku požádání jí, již zcizoložil s ní v srdci svém.

Já však vám pravím, že každý, kdo hledí na ženu chtivě, již s ní zcizoložil ve svém srdci.

ε᾿γώ δὲ λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πα̑ς ὁ βλέπων γυναι̑κα πρὸς τὸ ε᾿πιθυμη̑σαι αυ᾿τὴν η῎δη ε᾿μοίχευσεν αυ᾿τὴν ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿του̑

אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל מַן דּחָזֵא אַנתּתָא אַיך דּנֵרגִּיה מֵחדָא גָּרָה בּלֵבֵּה׃

[(1) Matt 05, 29]

אִם עֵינְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מִשֶּׁיֻּשְׁלַךְ כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם.

וְאִם עֵינְךׇ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילֶךׇ נַקְּרֶהָ וְהַשְׁלִיכֶהָ מִמֶּךׇ טוֺב לְךׇ בַּאֲבֹד אֵבֶר אֶחָד מֵהָשְׁלַךְ כָּל-בְּשָׂרְךׇ לְגֵיהִנֹּם:

Jestliže pak oko tvé pravé horší tě, vylup je a vrz od sebe; neboť jest užitečněji tobě, aby zahynul jeden oud tvůj, než by celé tělo tvé uvrženo bylo do ohně pekelného.

Jestliže tě svádí tvé pravé oko, vyrvi je a odhoď pryč, neboť je pro tebe lépe, aby zahynul jeden z tvých údů, než aby celé tvé tělo bylo uvrženo do pekla. ([Matouš 18:8-Matouš 18:9; Marek 9:43-Marek 9:48])

ει᾿ δὲ ὁ ο᾿φθαλμός σου ὁ δεξιὸς σκανδαλίζει σε ε῎ξελε αυ᾿τὸν καὶ βάλε α᾿πὸ σου̑ συμφέρει γάρ σοι ι῞να α᾿πόληται ε῍ν τω̑ν μελω̑ν σου καὶ μὴ ο῞λον τὸ σω̑μά σου βληθη̑ ει᾿ς γέενναν

אֵן דֵּין עַינָך דּיַמִינָא מַכשׁלָא לָך חצִיה וַשׁדִיה מֵנָך פַּקָח לָך גֵּיר דּנִאבַד חַד הַדָּמָך ולָא כֻּלֵה פַּגרָך נֵפֵּל בּגִהַנָא׃

[(1) Matt 05, 30]

וְאִם יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם."

וְאִם-יָדְךׇ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילֶךׇ קַצְּצֶהָ וְהַשְׁלִיכֶהָ מִמֶּךָּ טוֺב לְךׇ בַּאֲבֹד אֵבֶר אֶחָד מֵהָשְׁלַךְ כָּל-בְּשָׂרְךׇ לְגֵיהִנֹּם:

A pakli ruka tvá pravá horší tě, utni ji a vrz od sebe; nebo užitečněji jest tobě, aby zahynul jeden oud tvůj, než by všecko tělo tvé uvrženo bylo do pekelného ohně.

A jestliže tě svádí tvá pravá ruka, utni ji a odhoď pryč, neboť je pro tebe lépe, aby zahynul jeden z tvých údů, než aby se celé tvé tělo dostalo do pekla.

καὶ ει᾿ ἡ δεξιά σου χεὶρ σκανδαλίζει σε ε῎κκοψον αυ᾿τὴν καὶ βάλε α᾿πὸ σου̑ συμφέρει γάρ σοι ι῞να α᾿πόληται ε῍ν τω̑ν μελω̑ν σου καὶ μὴ ο῞λον τὸ σω̑μά σου ει᾿ς γέενναν α᾿πέλθη

וֵאן אִידָך דּיַמִינָא מַכשׁלָא לָך פּסֻוק שׁדִיה מֵנָך פַּקָח לָך גֵּיר דּנִאבַד חַד מֵן הַדָּמַיךְּ ולָא כֻּלֵה פַּגרָך נֵפֵּל בּגִהַנָא׃

[(1) Matt 05, 31]

"נֶאֱמַר, 'אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ יִתֵּן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת'.

וְנֶאֱמַר כִּי-יְשַׁלַּח אִישׁ אִשְׁתּוֺ וְנָתַן בְּיָדָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת:

Též řečeno jest: Kdož by koli propustil manželku svou, aby jí dal lístek rozloučení.

Také bylo řečeno: ‚Kdo propustí svou manželku, ať jí dá rozlukový lístek!‘ ([Deuteronomium 24:1 Matouš 19:3-Matouš 19:9])

ε᾿ρρέθη δέ ο῍ς α῍ν α᾿πολύση τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ δότω αυ᾿τη̑ α᾿ποστάσιον

אֵתֵאמַר דּמַן דּשָׁרֵא אַנתּתֵה נֵתֵּל לָה כּתָבָא דּדֻולָלָא׃

[(1) Matt 05, 32]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ חוּץ מֵאֲשֶׁר עַל־דְּבַר זְנוּת, עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְנוֹאֶפֶת; וְהַלּוֹקֵחַ אֶת הַגְּרוּשָׁה לְאִשָּׁה נוֹאֵף הוּא."

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם יְשַׁלַּח אִישׁ אִשְׁתּוֺ אִם לֹא עַל-דְּבַר זְנוּת מֵשִׂים אֹתָהּ לְנֹאָפֶת וְהַלֹּקֵחַ גְּרוּשָׁה לוֺ לְאִשָּׁה נֹאֵף הוּא:

Jáť pak pravím vám: Že kdožkoli propustil by manželku svou, kromě příčiny cizoložstva, uvodí ji v cizoložstvo, a kdož propuštěnou pojme, cizoloží.

Já však vám pravím, že každý, kdo propouští svou manželku, mimo případ smilstva, uvádí ji do cizoložství; a kdo by se s propuštěnou oženil, cizoloží.

ε᾿γώ δὲ λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πα̑ς ὁ α᾿πολύων τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ παρεκτὸς λόγου πορνείας ποιει̑ αυ᾿τὴν μοιχευθη̑ναι καὶ ο῍ς ε᾿ὰν α᾿πολελυμένην γαμήση μοιχα̑ται

אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל מַן דּשָׁרֵא אַנתּתֵה לבַר מֵן מֵלתָא דּזָניֻותָא עָבֵד לָה דַּתגֻור ומַן דּשָׁקֵל שׁבִיקתָּא גָּאַר׃ ס

[(1) Matt 05, 33]

"עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים 'לֹא תִּשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וְשַׁלֵּם לַאדֹנָי נְדָרֶיךָ'.

וְעוֺד שְׁמַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר לַקַּדְמֹנִים לֹא תִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וְאֶת-נְדָרֶיךׇ תְּשַׁלֵּם לַיהוָֺה:

Opět slyšeli jste, že říkáno bylo starým: Nebudeš křivě přisahati, ale splníš Pánu přísahy své.

Dále jste slyšeli, že bylo řečeno otcům: ‚Nebudeš přísahat křivě, ale splníš Hospodinu(s) přísahy své.‘ (s) ř: Pánu ([Leviticus 19:12; Numeri 30:3; Deuteronomium 23:22])

πάλιν η᾿κούσατε ο῞τι ε᾿ρρέθη τοι̑ς α᾿ρχαίοις ου᾿κ ε᾿πιορκήσεις α᾿ποδὼσεις δὲ τω̑ κυρίω τοὺς ο῞ρκους σου

תֻּוב שׁמַעתֻּון דֵּאתֵאמַר לקַדמָיֵא דּלָא תּדַגֵּל בּמַומָתָך תּשַׁלֵם דֵּין למָריָא מַומָתָך׃

[(1) Matt 05, 34]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע בִּכְלָל: לֹא בַּשָּׁמַיִם, כִּי כִּסֵּא אֱלֹהִים הֵם;

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִשָּׁבַע כָּל-שְׁבוּעָה לֹא תִשָּׁבַע בַּשָּׁמַיִם כִּי-כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה:

Ale jáť pravím vám: Abyste nepřisahali všelijak, ani skrze nebe, nebo trůn Boží jest;

Já však vám pravím, abyste nepřísahali vůbec; ani při nebi, protože nebe je trůn Boží; ([Jakubův 5:12 Izajáš 66:1])

ε᾿γώ δὲ λέγω ὑμι̑ν μὴ ο᾿μόσαι ο῞λως μήτε ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ο῞τι θρόνος ε᾿στὶν του̑ θεου̑

אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא לכֻון לָא תִּאמֻון סָך לָא בַּשׁמַיָא דּכֻורסיָא הֻו דַּאלָהָא׃

[(1) Matt 05, 35]

אַף לֹא בָּאָרֶץ, כִּי הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא; וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי קִרְיַת מֶלֶךְ רָב הִיא.

וְלֹא בָאָרֶץ כִּי-הֲדֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי-הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב:

Ani skrze zemi, nebo podnož jeho jest; ani skrze Jeruzalém, nebo město velikého toho Krále jest.

ani při zemi, protože země je podnož jeho nohou; ani při Jeruzalému, protože je to město velikého krále; ([Žalmy 48:3])

μήτε ε᾿ν τη̑ γη̑ ο῞τι ὑποπόδιόν ε᾿στιν τω̑ν ποδω̑ν αυ᾿του̑ μήτε ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ο῞τι πόλις ε᾿στὶν του̑ μεγάλου βασιλέως

ולָא בַּארעָא דּכֻובשָׁא הי דַּתחֵית רֵגלַוהי אָפלָא בֻּאורִישׁלֵם דַּמדִינתֵּה הִי דּמַלכָּא רַבָּא׃

[(1) Matt 05, 36]

גַּם בְּרֹאשְׁךָ אַל תִּשָּׁבַע, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחוֹרָה.

וְלֹא תִשָּׁבַע בְּרֹאשֶׁךׇ כִּי-לֹא תוּכַל לַהֲפֹךְ שֵׂעָר אֶחָד לָבָן אוֺ שָׁחֹר:

Ani skrze hlavu svou budeš přisahati, nebo nemůžeš jednoho vlasu učiniti bílého aneb černého.

ani při své hlavě nepřísahej, protože nemůžeš způsobit, aby ti jediný vlas zbělel nebo zčernal.

μήτε ε᾿ν τη̑ κεφαλη̑ σου ο᾿μόσης ο῞τι ου᾿ δύνασαι μίαν τρίχα λευκὴν ποιη̑σαι η῍ μέλαιναν

אָפלָא בּרִשָׁך תִּאמֵא דּלָא מֵשׁכַּח אַנתּ למֵעבַּד בֵּה מֵנתָא חדָא דּסַערָא אֻוכָּמתָּא אַו חֵוָרתָּא׃

[(1) Matt 05, 37]

אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא."

אַךְ זֶה יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְיֹתֵר מִזֶּה מִמְּקוֺר הָרָע הוּא:

Ale buď řeč vaše: Jistě, jistě; nikoli, nikoli. Což pak nad to více jest, to od zlého jest.

Vaše slovo buď ‚ano, ano – ne, ne‘; co je nad to, je ze zlého.

ε῎στω δὲ ὁ λόγος ὑμω̑ν ναὶ ναί οα̑ ου῎ τὸ δὲ περισσὸν τούτων ε᾿κ του̑ πονηρου̑ ε᾿στιν

אֵלָא תֵּהוֵא מֵלַתכֻון אִין אִין ולָא לָא מֵדֵּם דּמֵן הָלֵין יַתִּיר מֵן בִּישָׁא הֻו׃ ס

[(1) Matt 05, 38]

"שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר 'עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן'.

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן וְשֵׁן תַּחַת שֵׁן:

Slyšeli jste, že říkáno bylo: Oko za oko, a zub za zub.

Slyšeli jste, že bylo řečeno: ‚Oko za oko a zub za zub.‘ ([Exodus 21:24; Leviticus 24:20; Deuteronomium 19:21])

η᾿κούσατε ο῞τι ε᾿ρρέθη ο᾿φθαλμὸν α᾿ντὶ ο᾿φθαλμου̑ καὶ ο᾿δόντα α᾿ντὶ ο᾿δόντος

שׁמַעתֻּון דֵּאתֵאמַר דּעַינָא חלָף עַינָא ושֵׁנָא חלָף שֵׁנָא׃

[(1) Matt 05, 39]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִתְקוֹמֵם עַל עוֹשֵׂה הָרַע. אַדְּרַבָּא, הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית, הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִתְיַצֵּב בִּפְנֵי הַבָּא לְהָרַע לָךְ אִם יַכְּךׇ עַל-הַלְּחִי הַיְמָנִית תֶּן-לוֺ גַּם-הַ׹ְּׂמָאלִית:

Jáť pak pravím vám: Abyste neodpírali zlému. Ale udeří-li tě kdo v pravé líce tvé, nasaď jemu i druhého.

Já však vám pravím, abyste se zlým nejednali jako on s vámi; ale kdo tě uhodí do pravé tváře, nastav mu i druhou; ([Lukáš 6:29-Lukáš 6:30 Přísloví 24:29; Římanům 12:17; 1 Petrův 3:9])

ε᾿γώ δὲ λέγω ὑμι̑ν μὴ α᾿ντιστη̑ναι τω̑ πονηρω̑ α᾿λλ῾ ο῞στις σε ρ᾿απίζει ει᾿ς τὴν δεξιὰν σιαγόνα σου στρέψον αυ᾿τω̑ καὶ τὴν α῎λλην

אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תּקֻומֻון לֻוקבַל בִּישָׁא אֵלָא מַן דּמָחֵא לָך עַל פַּכָּך דּיַמִינָא אַפנָא לֵה אָף אחרִנָא׃

[(1) Matt 05, 40]

מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְבֹּעַ אוֹתְךָ לְדִין כְּדֵי לָקַחַת אֶת כֻּתָּנְתְּךָ, הַנַּח לוֹ גַּם אֶת מְעִילְךָ.

וְכָל-הֶחָפֵץ לָרִיב עִמְּךׇ לָקַחַת הַכְּתֹנֶת מֵעָלֶיךׇ הַנַּח לוֺ גַּם-מְעִילֶךׇ:

A tomu, kdož se s tebou chce souditi a sukni tvou vzíti, nech mu i pláště.

a tomu, kdo by se s tebou chtěl soudit o košili, nech i svůj plášť. ([1 Korintským 6:7])

καὶ τω̑ θέλοντί σοι κριθη̑ναι καὶ τὸν χιτω̑νά σου λαβει̑ν α῎φες αυ᾿τω̑ καὶ τὸ ἱμάτιον

ומַן דּצָבֵא דַּנדֻון עַמָך ונֵשׁקֻול כֻּותִּינָך שׁבֻוק לֵה אָף מַרטֻוטָך׃ ס

[(1) Matt 05, 41]

וּמִי שֶׁמְּאַלֵּץ אוֹתְךָ לָלֶכֶת אִתּוֹ מֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד, לֵךְ אִתּוֹ שְׁנַיִם.

וְהַנֹּגֵשׂ בְּךׇ לָלֶכֶת עִמּוֺ כִּבְרַת אֶרֶץ אֶחָת לֵךְ עִמּוֺ שְׁתָּיִם:

A nutil-li by tě kdo míli jednu, jdi s ním dvě.

Kdo tě donutí k službě na jednu míli, jdi s ním dvě.

καὶ ο῞στις σε α᾿γγαρεύσει μίλιον ε῞ν υ῞παγε μετ῾ αυ᾿του̑ δύο

מַן דַּמשַׁחַר לָך מִילָא חַד זֵל עַמֵה תּרֵין׃ ס

[(1) Matt 05, 42]

תֵּן לַמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ וְאַל תִּפְנֶה מִן הָרוֹצֶה לִלְווֹת מִמְּךָ."

תֵּן לַמְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ וּמֵאֵת הֶחָפֵץ לִלְוֺת מִיָּדְךׇ אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךׇ:

A prosícímu tebe dej, a od toho, kdo by chtěl vypůjčiti od tebe, neodvracuj se.

Kdo tě prosí, tomu dej, a kdo si chce od tebe vypůjčit, od toho se neodvracej.

τω̑ αι᾿του̑ντί σε δός καὶ τὸν θέλοντα α᾿πὸ σου̑ δανίσασθαι μὴ α᾿ποστραφη̑ς

מַן דּשָׁאֵל לָך הַב לֵה ומַן דּצָבֵא דּנִאזַף מֵנָך לָא תֵּכלֵיוהי׃ ס

[(1) Matt 05, 43]

"שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר 'אֱהַב אֶת רֵעֲךָ וּשְׂנָא אֶת אוֹיִבְךָ'.

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת-רֵעֲךׇ וְאָיַבְתָּ אֶת-אֹיְבֶךׇ:

Slyšeli jste, že říkáno bylo: Milovati budeš bližního svého, a nenáviděti budeš nepřítele svého.

Slyšeli jste, že bylo řečeno: ‚Milovati budeš bližního svého a nenávidět nepřítele svého.‘ ([Leviticus 19:18 Lukáš 6:27-Lukáš 6:28 Lukáš 6:32-Lukáš 6:36])

η᾿κούσατε ο῞τι ε᾿ρρέθη α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου καὶ μισήσεις τὸν ε᾿χθρόν σου

שׁמַעתֻּון דֵּאתֵאמַר דַּרחַם לקַרִיבָך וַסנִי לַבעֵלדּבָבָך׃

[(1) Matt 05, 44]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם,

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת-אֹיְבֵיכֶם בָּרֲכוּ אֶת-מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם וְהַעְתִּירוּ בְּעַד מַכְאִיבֵיכֶם וְרֹדְפֵיכֶם:

Ale jáť vám pravím: Milujte nepřátely své, dobrořečte těm, kteříž vás proklínají, dobře čiňte nenávidícím vás, a modlte se za ty, kteříž vás utiskují a vám se protiví,

Já však vám pravím: Milujte své nepřátele(t) a modlete se za ty, kdo vás(u) pronásledují, (t) var: + žehnejte těm, kdo vás pronásledují, dobře čiňte těm, kdo vás nenávidí (u) var: + hanobí a ([Exodus 23:4-Exodus 23:5; Přísloví 25:21-Přísloví 25:22; Římanům 12:20-Římanům 12:21])

ε᾿γώ δὲ λέγω ὑμι̑ν α᾿γαπα̑τε τοὺς ε᾿χθροὺς ὑμω̑ν καὶ προσεύχεσθε ὑπὲρ τω̑ν διωκόντων ὑμα̑ς

אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא לכֻון אַחֵבו לַבעֵלדּבָבַיכֻּון ובַרֵכו למַן דּלָאֵט לכֻון וַעבֵדו דּשַׁפִּיר למַן דּסָנֵא לכֻון וצַלַו עַל אַילֵין דּדָברִין לכֻון בַּקטִירָא ורָדפִּין לכֻון׃

[(1) Matt 05, 45]

לְמַעַן תִּהְיוּ בָּנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ עַל רָעִים וְעַל טוֹבִים וּמַמְטִיר גֶּשֶׁם עַל צַדִּיקִים וְעַל רְשָׁעִים.

לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים אֶל-אֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם הַמֵּאִיר שִׁמְשׁוֺ לָרָעִים וְלַטּוֺבִים וּמַמְטִיר לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים:

Abyste byli synové Otce svého, kterýž jest v nebesích; nebo slunci svému velí vzchoditi na dobré i na zlé, a déšť dává na spravedlivé i na nespravedlivé.

abyste byli syny nebeského Otce; protože on dává svému slunci svítit na zlé i dobré a déšť posílá na spravedlivé i nespravedlivé. ([Efezským 5:1])

ο῞πως γένησθε υἱοὶ του̑ πατρὸς ὑμω̑ν του̑ ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς ο῞τι τὸν η῞λιον αυ᾿του̑ α᾿νατέλλει ε᾿πὶ πονηροὺς καὶ α᾿γαθοὺς καὶ βρέχει ε᾿πὶ δικαίους καὶ α᾿δίκους

אַיכַּנָא דּתֵהוֻון בּנַוהי דַּאבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא הַו דּמַדנַח שֵׁמשֵׁה עַל טָבֵא ועַל בִּישֵׁא ומַחֵת מֵטרֵה עַל כִּאנֵא ועַל עַוָלֵא׃

[(1) Matt 05, 46]

הֵן אִם תֹּאהֲבוּ אֶת אוֹהֲבֵיכֶם מַה שְֹכַרְכֶם? הֲלֹא גַּם הַמּוֹכְסִים עוֹשִׂים זֹאת.

כִּי אִם-תֶּאֱהָבוּן אֶת-אֹהֲבֵיכֶם מַה-׹ָּׂכָר לָכֶם הֲלֹא גַם-הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוּן כְּמוֺ-כֵן:

Nebo milujete-li ty, kdož vás milují, jakou odplatu máte? Zdaliž i publikáni téhož nečiní?

Budete-li milovat ty, kdo milují vás, jaká vás čeká odměna? Což i celníci nečiní totéž?

ε᾿ὰν γὰρ α᾿γαπήσητε τοὺς α᾿γαπω̑ντας ὑμα̑ς τίνα μισθὸν ε῎χετε ου᾿χὶ καὶ οἱ τελω̑ναι τὸ αυ᾿τὸ ποιου̑σιν

אֵן גֵּיר מַחבִין אנתֻּון לַאילֵין דּמַחבִין לכֻון מָנָא אַגרָא אִית לכֻון לָא הָא אָף מָכסֵא הִי הָדֵא עָבדִּין׃

[(1) Matt 05, 47]

וְאִם תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבַד, מַהוּ הַמְיֻחָד שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים? הֲלֹא גַּם הַגּוֹיִים עוֹשִׂים זֹאת.

וְאִם-תִּפְקְדוּ לְשָׁלוֺם רַק אֶת-אֲחֵיכֶם מַה-יִּתְרוֺן לָכֶם כֵּן יַעֲשׂוּן גַּם-הַמֹּכְסִים:

A budete-li pozdravovati toliko bratří svých, což více činíte? Však i publikáni to činí.

A jestliže zdravíte jenom své bratry(v), co činíte zvláštního? Což i pohané(x) nečiní totéž? (v) var: přátele (x) var: celníci 6. kapitola

καὶ ε᾿ὰν α᾿σπάσησθε τοὺς α᾿δελφοὺς ὑμω̑ν μόνον τί περισσὸν ποιει̑τε ου᾿χὶ καὶ οἱ ε᾿θνικοὶ τὸ αυ᾿τὸ ποιου̑σιν

וֵאן שָׁאלִין אנתֻּון בַּשׁלָמָא דַּאחַיכֻּון בַּלחֻוד מָנָא יַתִּיר עָבדִּין אנתֻּון לָא הָא אָף מָכסֵא הִי הָדֵא עָבדִּין׃

[(1) Matt 05, 48]

לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים, כְּמוֹ שֶׁאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם הוּא."

לָכֵן הֱיוּ תְמִימִם כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם תָּמִים הוּא:

Buďtež vy tedy dokonalí, jako i Otec váš, kterýž jest v nebesích, dokonalý jest.

Buďte tedy dokonalí, jako je dokonalý váš nebeský Otec. ([Leviticus 19:2; Deuteronomium 18:13])

ε῎σεσθε ου῏ν ὑμει̑ς τέλειοι ὡς ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ὁ ου᾿ράνιος τέλειός ε᾿στιν

הוַו הָכִיל אַנתֻּון גּמִירֵא אַיכַּנָא דַּאבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא גּמִיר הֻו סּ סּ׃

[(1) Matt 06, 01]

הִשָּׁמְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁיִּרְאוּ אֶתְכֶם; אִם תַּעֲשׂוּ כֵן, אֵין לָכֶם שָׂכָר אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מֵעֲשׂוֺת צְדָקָה לְמַרְאֵה עֵינֵי הָאָדָם פֶּן שָׂכָר לֹא תַ׹ִּׂיגוּ מֵאֵת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם:

Pilně se varujte, abyste almužny své nedávali před lidmi, proto abyste vidíni byli od nich, jinak nebudete míti odplaty u Otce svého, kterýž jest v nebesích.

Varujte se konat skutky spravedlnosti(y) před lidmi, jim na odiv; jinak nemáte odměnu u svého Otce v nebesích. (y) var: dobrodiní ([Matouš 23:5; Koloským 3:23-Koloským 3:24])

προσέχετε δὲ τὴν δικαιοσύνην ὑμω̑ν μὴ ποιει̑ν ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿νθρὼπων πρὸς τὸ θεαθη̑ναι αυ᾿τοι̑ς ει᾿ δὲ μή γε μισθὸν ου᾿κ ε῎χετε παρὰ τω̑ πατρὶ ὑμω̑ν τω̑ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

חֻורו דֵּין בּזֵדקַתכֻון דּלָא תֵּעבּדֻונָה קדָם בּנַי־אנָשָׁא אַיך דּתֵתחזֻון להֻון וֵאלָא אַגרָא לַיתּ לכֻון לוָת אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 06, 02]

לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂי חֶסֶד אַל תַּשְׁמִיעַ קוֹל תְּרוּעָה לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַצְּבוּעִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם.

לָכֵן בַּעֲשׂוֺתְךׇ צְדָקָה לֹא תַשְׁמִיעַ קוֺל תְּרוּעָה לְפָנֶיךׇ כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַחֲנֵפִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּבָרְחֹבוֺת לְמַעַן יַ׹ִּׂיגוּ כָבוֺד לְעֵינֵי בְנֵי-הָאָדָם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנֵּה שְׂכָרָם לִפְנֵיהֶם:

Protož když dáváš almužnu, netrub před sebou, jako pokrytci činí v školách a na ryncích, aby chváleni byli od lidí. Amen pravím vám, majíť odplatu svou.

Když prokazuješ dobrodiní, nechtěj budit pozornost(z), jako činí pokrytci v synagógách a na ulicích, aby došli slávy u lidí; amen, pravím vám, už mají svou odměnu. (z) ř: nevytrubuj před sebou

ο῞ταν ου῏ν ποιη̑ς ε᾿λεημοσύνην μὴ σαλπίσης ε῎μπροσθέν σου ω῞σπερ οἱ ὑποκριταὶ ποιου̑σιν ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς καὶ ε᾿ν ται̑ς ρ᾿ύμαις ο῞πως δοξασθω̑σιν ὑπὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν α᾿πέχουσιν τὸν μισθὸν αυ᾿τω̑ν

אֵמַתי הָכִיל דּעָבֵד אַנתּ זֵדקתָא לָא תֵּקרֵא קַרנָא קדָמַיךְּ אַיך דּעָבדִּין נָסבַּי בַּאפֵּא בַּכנֻושָׁתָא וַבשֻׁוקֵא אַיך דּנֵשׁתַּבּחֻון מֵן בּנַי־אנָשָׁא וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּקַבֵּלו אַגרהֻון׃

[(1) Matt 06, 03]

וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂה חֶסֶד אַל תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ אֶת אֲשֶׁר עוֹשָׂה יְמִינְךָ,

וְאַתָּה בַּעֲשׂוֺתְךׇ צְדָקָה אַל-תֵּדַע שְׂמֹאלְךׇ אֵת אֲשֶׁר עֹשָׂה יְמִינֶךׇ:

Ale ty když almužnu dáváš, nechť neví levice tvá, co činí pravice tvá,

Když ty prokazuješ dobrodiní, ať neví tvá levice, co činí pravice,

σου̑ δὲ ποιου̑ντος ε᾿λεημοσύνην μὴ γνὼτω ἡ α᾿ριστερά σου τί ποιει̑ ἡ δεξιά σου

אַנתּ דֵּין מָא דּעָבֵד אַנתּ זֵדקתָא לָא תֵּדַּע סֵמָלָך מָנָא עָבדָּא יַמִינָך׃

[(1) Matt 06, 04]

לְמַעַן יִהְיוּ חֲסָדֶיךָ בַּסֵּתֶר וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֹל לְךָ."

לְמַעַן תִּהְיֶה צִדְקָתְךׇ בַּסָּתֶר וְאָבִיךׇ הָרֹאֶה בַסֵּתֶר גְּמוּלְךׇ בַּגַּלוּי יְשַׁלֶּם-לָךְ:

Aby almužna tvá byla v skrytě, Otec pak tvůj, kterýž vidí v skrytě, odplatí tobě zjevně.

aby tvé dobrodiní zůstalo skryto, a tvůj Otec, který vidí, co je skryto, ti odplatí(a). (a) var: + zjevně (tak i Matouš 6:6 Matouš 6:18)

ο῞πως η῏ σου ἡ ε᾿λεημοσύνη ε᾿ν τω̑ κρυπτω̑ καὶ ὁ πατήρ σου ὁ βλέπων ε᾿ν τω̑ κρυπτω̑ α᾿ποδὼσει σοι

אַיך דּתֵהוֵא זֵדקתָך בּכֵסיָא וַאבֻוך דּחָזֵא בּכֵסיָא הֻו נֵפרעָך בּגֵליָא׃

[(1) Matt 06, 05]

"כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אַל תִּהְיוּ כַּצְּבוּעִים, הָאוֹהֲבִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת וּבְפִנּוֹת שֶׁל רְחוֹבוֹת לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם.

וְכִי תָבֹאוּ לְהִתְפַּלֵּל אַל-תִּהְיוּ כְּאַנְשֵׁי חֹנֶף הָאֹהֲבִים לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּפִנּוֺת הַשְּׁוָקִים לְמַעַן תִּירְאֶינָה אֹתָם עֵינֵי בְנֵי-הָאָדָם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנֵּה שְׂכָרָם לִפְנֵיהֶם:

A když bys se modlil, nebývej jako pokrytci. Obyčej zajisté mají, v školách a na úhlech ulic stojíce, modliti se, aby byli vidíni od lidí. Amen pravím vám, žeť mají odplatu svou.

A když se modlíte, nebuďte jako pokrytci: ti se s oblibou modlí v synagógách a na nárožích, aby byli lidem na očích; amen, pravím vám, už mají svou odměnu.

καὶ ο῞ταν προσεύχησθε ου᾿κ ε῎σεσθε ὡς οἱ ὑποκριταί ο῞τι φιλου̑σιν ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς καὶ ε᾿ν ται̑ς γωνίαις τω̑ν πλατειω̑ν ἑστω̑τες προσεύχεσθαι ο῞πως φανω̑σιν τοι̑ς α᾿νθρὼποις α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν α᾿πέχουσιν τὸν μισθὸν αυ᾿τω̑ν

ומָא דַּמצַלֵא אַנתּ לָא תֵּהוֵא אַיך נָסבַּי בַּאפֵּא דּרָחמִין לַמקָם בַּכנֻושָׁתָא וַבזָויָתָא דּשֻׁוקֵא לַמצַלָיֻו דּנֵתחזֻון לַבנַי־אנָשָׁא וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּקַבֵּלו אַגרהֻון׃

[(1) Matt 06, 06]

וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל הִכָּנֵס לְחַדְרְךָ, סְגֹר אֶת הַדֶּלֶת בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, ואָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֹל לְךָ.

וְאַתָּה בִּתְפִלָּתְךׇ בֹּא בַחֲדָרֶיךׇ וּסְגֹר דְּלָתְךׇ בַּעֲדֶךׇ וְהִתְפַּלֵּל אֶל-אָבִיךׇ אֲשֶׁר סֵתֶר סְבִיבָיו וְאָבִיךׇ הָרֹאֶה בַסֵּתֶר גְּמוּלְךׇ בַּגַּלוּי יְשַׁלֶּם-לָךְ:

Ale ty když bys se modlil, vejdi do pokojíka svého, a zavra dvéře své, modliž se Otci svému, kterýž jest v skrytě, a Otec tvůj, kterýž vidí v skrytě, odplatí tobě zjevně.

Když ty se modlíš, vejdi do svého pokojíku, zavři za sebou dveře a modli se k svému Otci, který zůstává skryt; a tvůj Otec, který vidí, co je skryto, ti odplatí.

σὺ δὲ ο῞ταν προσεύχη ει῎σελθε ει᾿ς τὸ ταμει̑όν σου καὶ κλείσας τὴν θύραν σου πρόσευξαι τω̑ πατρί σου τω̑ ε᾿ν τω̑ κρυπτω̑ καὶ ὁ πατήρ σου ὁ βλέπων ε᾿ν τω̑ κρυπτω̑ α᾿ποδὼσει σοι

אַנתּ דֵּין אֵמַתי דַּמצַלֵא אַנתּ עֻול לתַוָנָך וַאחֻוד תַּרעָך וצַלָא לַאבֻוך דַּבכֵסיָא וַאבֻוך דּחָזֵא בּכֵסיָא נֵפרעָך בּגֵליָא׃

[(1) Matt 06, 07]

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים הִמָּנְעוּ מִלְּגַבֵּב מִלִּים כַּגּוֹיִים, הַחוֹשְׁבִים שֶׁבְּרֹב דִּבּוּרָם יִשָּׁמְעוּ.

וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אַל-תְּבַטְּאוּ בִשְׂפָתַיִם כַּגּוֺיִם אֲשֶׁר יַחְשֹׁב לִבָּם כִּי-יִשָּׁמְעוּ בַּעֲטֶרֶת דְּבָרִים:

Modléce se pak, nebuďtež marnomluvní jako pohané; nebo se domnívají, že pro tu svou mnohomluvnost vyslyšáni budou.

Při modlitbě pak nemluvte naprázdno jako pohané(b); oni si myslí, že budou vyslyšeni pro množství svých slov. (b) var: pokrytci

προσευχόμενοι δὲ μὴ βατταλογήσητε ω῞σπερ οἱ ε᾿θνικοί δοκου̑σιν γὰρ ο῞τι ε᾿ν τη̑ πολυλογία αυ᾿τω̑ν ει᾿σακουσθήσονται

ומָא דַּמצַלֵין אנתֻּון לָא הוַיתֻּון מפַקקִין אַיך חַנפֵא סָברִין גֵּיר דַּבמַמללָא סַגִּיָאא מֵשׁתַּמעִין׃

[(1) Matt 06, 08]

אַל תִּהְיוּ דּוֹמִים לָהֶם, כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֶת צָרְכֵיכֶם בְּטֶרֶם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ.

לָכֵן אַל-תִּשְׁווּ לָמוֺ כִּי יֹדֵעַ אֲבִיכֶם מַה-מַּחְסוֺרְכֶם טֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִיָּדוֺ:

Nepřirovnávejtež se tedy jim, neboť ví Otec váš, čeho jest vám potřebí, prvé než byste vy ho prosili.

Nebuďte jako oni; vždyť(c) váš Otec ví, co potřebujete, dříve než ho prosíte. (c) var: + Bůh ([Matouš 6:32])

μὴ ου῏ν ὁμοιωθη̑τε αυ᾿τοι̑ς οι῏δεν γὰρ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ω῟ν χρείαν ε῎χετε πρὸ του̑ ὑμα̑ς αι᾿τη̑σαι αυ᾿τόν

לָא הָכִיל תֵּדַּמֻון להֻון אַבֻוכֻון גֵּיר יָדַע מָנָא מֵתבּעֵא לכֻון עַדלָא תֵּשֵׁאלֻונָיהי׃ ס

[(1) Matt 06, 09]

לָכֵן כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם: 'אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ,

וְאַתֶּם כֹּה תִתְפַּלָּלוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךׇ:

A protož vy takto se modlte: Otče náš, kterýž jsi v nebesích, posvěť se jméno tvé.

Vy se modlete takto: Otče náš, jenž jsi v nebesích, buď posvěceno tvé jméno. ([Lukáš 11:2-Lukáš 11:4])

ου῞τως ου῏ν προσεύχεσθε ὑμει̑ς πάτερ ἡμω̑ν ὁ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς ἁγιασθήτω τὸ ο῎νομά σου

הָכַנָא הָכִיל צַלַו אַנתֻּון אַבֻון דּבַשׁמַיָא נֵתקַדַּשׁ שׁמָך׃

[(1) Matt 06, 10]

תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ.

תָּבֹא מַלְכוּתֶךׇ יֵעָשֶׂה רְצוֺנְךׇ בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַשָּׁמָיִם:

Přiď království tvé. Buď vůle tvá jako v nebi tak i na zemi.

Přijď tvé království. Staň se tvá vůle jako v nebi, tak i na zemi.

ε᾿λθέτω ἡ βασιλεία σου γενηθήτω τὸ θέλημά σου ὡς ε᾿ν ου᾿ρανω̑ καὶ ε᾿πὶ γη̑ς

תִּאתֵא מַלכֻּותָך נֵהוֵא צֵביָנָך אַיכַּנָא דּבַשׁמַיָא אָף בַּארעָא׃

[(1) Matt 06, 11]

אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיּוֹם,

תֶּן-לָנוּ הַיּוֺם לֶחֶם חֻקֵּנוּ:

Chléb náš vezdejší dej nám dnes.

Náš denní(d) chléb dej nám dnes. (d) zítřejší (tj. chléb budoucího věku)

τὸν α῎ρτον ἡμω̑ν τὸν ε᾿πιούσιον δὸς ἡμι̑ν σήμερον

הַב לַן לַחמָא דּסֻונקָנַן יַומָנָא׃

[(1) Matt 06, 12]

וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ.

וּסְלַח-לָנוּ אֶת-אַשְׁמָתֵנוּ כַּאֲשֶׁר סֹלְחִים אֲנַחְנוּ לַאֲשֶׁר אָשְׁמוּ לָנוּ:

A odpusť nám viny naše, jakož i my odpouštíme vinníkům našim.

A odpusť nám naše viny, jako i my jsme odpustili(e) těm, kdo se provinili proti nám(f). (e) var: odpouštíme (f) A odpusť nám naše dluhy, jako i my jsme odpustili svým dlužníkům.

καὶ α῎φες ἡμι̑ν τὰ ο᾿φειλήματα ἡμω̑ν ὡς καὶ ἡμει̑ς α᾿φήκαμεν τοι̑ς ο᾿φειλέταις ἡμω̑ν

וַשׁבֻוק לַן חַובַּין אַיכַּנָא דָּאף חנַן שׁבַקן לחַיָבַין׃

[(1) Matt 06, 13]

וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי אִם חַלְּצֵנוּ מִן הָרָע.'

וְאַל-תְּבִיאֵנוּ לִידֵי מַסָּה כִּי אִם-הַצִּילֵנוּ מִן-הָרָע כִּי לְךׇ הַמַּמְלָכָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֺלְמֵי עוֺלָמִים אָמֵן:

I neuvoď nás v pokušení, ale zbav nás od zlého. Nebo tvé jest království, i moc, i sláva, na věky, Amen.

A nevydej nás v pokušení(g), ale vysvoboď nás od zlého(h). (g) na pospas zkoušce (h) var: + Neboť tvé jest království i moc i sláva na věky. Amen.

καὶ μὴ ει᾿σενέγκης ἡμα̑ς ει᾿ς πειρασμόν α᾿λλὰ ρ᾿υ̑σαι ἡμα̑ς α᾿πὸ του̑ πονηρου̑

ולָא תַּעלַן לנֵסיֻונָא אֵלָא פַּצָן מֵן בִּישָׁא מֵטֻל דּדִילָך הי מַלכֻּותָא וחַילָא ותֵשׁבֻּוחתָּא לעָלַם עָלמִין׃ ס

[(1) Matt 06, 14]

כִּי אִם תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חַטֹּאתֵיהֶם, גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם.

כִּי אִם-תִּסְלְחוּ לִבְנֵי-אָדָם אֶת-אַשְׁמָתָם גַּם-אֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם:

Nebo jestliže odpustíte lidem poklésky jejich, odpustíť i vám nebeský Otec váš.

Neboť jestliže odpustíte lidem jejich přestoupení, i vám odpustí váš nebeský Otec; ([Matouš 18:35; Marek 11:25])

ε᾿ὰν γὰρ α᾿φη̑τε τοι̑ς α᾿νθρὼποις τὰ παραπτὼματα αυ᾿τω̑ν α᾿φήσει καὶ ὑμι̑ν ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ὁ ου᾿ράνιος

אֵן גֵּיר תֵּשׁבּקֻון לַבנַינָשָׁא סַכלוָתהֻון נֵשׁבֻּוק אָף לכֻון אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 06, 15]

וְאִם לֹא תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל חַטֹּאתֵיכֶם."

וְאִם-לֹא תִסְלְחוּ לִבְנֵי-אָדָם אֶת-אַשְׁמָתָם גַּם-אֲבִיכֶם לֹא-יִסְלַח לָכֶם אַשְׁמַתְכֶם:

Jestliže pak neodpustíte lidem pádů jejich, aniž Otec váš odpustí vám pádů vašich.

jestliže však neodpustíte lidem, ani váš Otec vám neodpustí vaše přestoupení.

ε᾿ὰν δὲ μὴ α᾿φη̑τε τοι̑ς α᾿νθρὼποις ου᾿δὲ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν α᾿φήσει τὰ παραπτὼματα ὑμω̑ν

אֵן דֵּין לָא תֵּשׁבּקֻון לַבנַינָשָׁא אָפלָא אַבֻוכֻון שָׁבֵק לכֻון סַכלוָתכֻון׃ ס

[(1) Matt 06, 16]

"כַּאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים אַל תְּהַלְּכוּ קוֹדְרִים כְּמוֹ הַצְּבוּעִים, הַמְשַׁנִּים אֶת פְּנֵיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם.

וְכִי תָצוּמוּ אַל-תִּהְיוּ כְחַנְפֵי-לֵב מַקְדִּירֵי פָנִים אֲשֶׁר יַפִּילוּ פְנֵיהֶם לְהִוָּדַע לִבְנֵי-אָדָם בְּתַעֲנִיתָם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנֵּה שְׂכָרָם לִפְנֵיהֶם:

Když byste se pak postili, nebývejtež jako pokrytci zasmušilí; neboť pošmuřují tváří svých, aby vědomé bylo lidem, že se postí. Amen pravím vám, vzaliť jsou odplatu svou.

A když se postíte, netvařte se utrápeně jako pokrytci; ti zanedbávají svůj vzhled, aby lidem ukazovali, že se postí; amen, pravím vám, už mají svou odměnu. ([Izajáš 58:5])

ο῞ταν δὲ νηστεύητε μὴ γίνεσθε ὡς οἱ ὑποκριταὶ σκυθρωποί α᾿φανίζουσιν γὰρ τὰ πρόσωπα αυ᾿τω̑ν ο῞πως φανω̑σιν τοι̑ς α᾿νθρὼποις νηστεύοντες α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν α᾿πέχουσιν τὸν μισθὸν αυ᾿τω̑ν

אֵמַתי דֵּין דּצָימִין אנתֻּון לָא תֵּהוֻון כּמִירֵא אַיך נָסבַּי בַּאפֵּא מחַבּלִין גֵּיר פַּרצֻופַּיהֻון אַיך דּנֵתחזֻון לַבנַינָשָׁא דּצָימִין וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּקַבֵּלו אַגרהֻון׃

[(1) Matt 06, 17]

וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּצוּם מְשַׁח אֶת רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן וּרְחַץ אֶת פָּנֶיךָ,

וְאַתָּה כִּי תָצוּם תָּסוּךְ רֹאשְׁךׇ וְתִרְחַץ פָּנֶיךׇ:

Ty pak, když se postíš, pomaž hlavy své a tvář svou umej,

Když ty se postíš, potři svou hlavu olejem a tvář svou umyj, ([Kazatel 9:8])

σὺ δὲ νηστεύων α῎λειψαί σου τὴν κεφαλὴν καὶ τὸ πρόσωπόν σου νίψαι

אַנתּ דֵּין מָא דּצָאֵם אַנתּ אַשִׁיג אַפַּיךְּ וַמשֻׁוח רִשָׁך׃

[(1) Matt 06, 18]

כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא יִגְמֹל לְךָ."

וְלֹא תִוָּדַע לְאָדָם בְּתַעֲנִיתְךׇ כִּי אִם-לְאָבִיךׇ בַּסָּתֶר וְאָבִיךׇ הָרֹאֶה בַסֵּתֶר גְּמוּלְךׇ בַּגַּלוּי יְשַׁלֶּם-לָךְ:

Aby nebylo zjevné lidem, že se postíš, ale Otci tvému, kterýž jest v skrytě. A Otec tvůj, kterýž vidí v skrytosti, odplatí tobě zjevně.

abys neukazoval lidem, že se postíš, ale svému Otci, který zůstává skryt; a tvůj Otec, který vidí, co je skryto, ti odplatí.

ο῞πως μὴ φανη̑ς τοι̑ς α᾿νθρὼποις νηστεύων α᾿λλὰ τω̑ πατρί σου τω̑ ε᾿ν τω̑ κρυφαίω καὶ ὁ πατήρ σου ὁ βλέπων ε᾿ν τω̑ κρυφαίω α᾿ποδὼσει σοι

אַיך דּלָא תֵּתחזֵא לַבנַינָשָׁא דּצָאֵם אַנתּ אֵלָא לַאבֻוך דַּבכֵסיָא וַאבֻוך דּחָזֵא בּכֵסיָא הֻו נֵפרעָך׃

[(1) Matt 06, 19]

"אַל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהָעָשׁ וְהַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וְהַגַּנָּבִים חוֹפְרִים וְגוֹנְבִים.

לֹא תַאַצְרוּ לָכֶם אוֺצָרוֺת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם יֹאכַל עָשׁ וְרָקָב וְגַנָּבִים יַחְתְּרוּ וְיִגְנֹבוּ:

Neskládejte sobě pokladů na zemi, kdež mol a rez kazí, a kdež zloději vykopávají a kradou.

Neukládejte si poklady(i) na zemi, kde je ničí mol a rez a kde je zloději vykopávají a kradou. (i) zásoby ([Lukáš 12:33-Lukáš 12:34 Jakubův 5:1-Jakubův 5:3])

μὴ θησαυρίζετε ὑμι̑ν θησαυροὺς ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ο῞που σὴς καὶ βρω̑σις α᾿φανίζει καὶ ο῞που κλέπται διορύσσουσιν καὶ κλέπτουσιν

לָא תּסִימֻון לכֻון סִימָתָא בַּארעָא אַתַר דּסָסָא וַאכלָא מחַבּלִין וַאיכָּא דּגַנָבֵא פָּלשִׁין וגָנבִּין׃

[(1) Matt 06, 20]

אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר עָשׁ וַחֲלוּדָה לֹא יַשְׁחִיתוּ וְגַנָּבִים לֹא יַחְפְּרוּ וְלֹא יִגְנְבוּ;

אֶפֶס אִצְרוּ לָכֶם אוֺצָרוֺת בַּשָּׁמָיִם שָׁם לֹא יֹאכַל עָשׁ וְרָקָב וְגַנָּבִים לֹא יַחְתְּרוּ וְלֹא יִגְנֹבוּ:

Ale skládejte sobě poklady v nebi, kdež ani mol ani rez nekazí, a kdež zloději nevykopávají ani nekradou.

Ukládejte si poklady v nebi, kde je neničí mol ani rez a kde je zloději nevykopávají a nekradou. ([Marek 10:21; 1 Timoteovi 6:17-1 Timoteovi 6:19])

θησαυρίζετε δὲ ὑμι̑ν θησαυροὺς ε᾿ν ου᾿ρανω̑ ο῞που ου῎τε σὴς ου῎τε βρω̑σις α᾿φανίζει καὶ ο῞που κλέπται ου᾿ διορύσσουσιν ου᾿δὲ κλέπτουσιν

אֵלָא סִימו לכֻון סִימָתָא בַּשׁמַיָא אַיכָּא דּלָא סָסָא ולָא אַכלָא מחַבּלִין וַאיכָּא דּגַנָבֵא לָא פָּלשִׁין ולָא גָּנבִּין׃

[(1) Matt 06, 21]

כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁאוֹצָרְךָ נִמְצָא, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבָבְךָ."

כִּי בִמְקוֺם אוֺצָרֶךׇ שָׁם יִהְיֶה גַם-לִבֶּךׇ:

Nebo kdež jest poklad váš, tuť jest i srdce vaše.

Neboť kde je tvůj poklad, tam bude i tvé srdce.

ο῞που γάρ ε᾿στιν ὁ θησαυρός σου ε᾿κει̑ ε῎σται καὶ ἡ καρδία σου

אַיכָּא גֵּיר דִּאיתֵיה סִימַתכֻון תַּמָן הו אָף לֵבּכֻון׃ ס

[(1) Matt 06, 22]

"מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. לְפִיכָךְ אִם עֵינְךָ טוֹבָה כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר.

נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן לָכֵן אִם-עֵינְךׇ תְּמִימָה בְּכָל-חַדְרֵי בִטְנֶךׇ יִהְיֶה אוֺר:

Svíce těla jestiť oko; protož jestliže by oko tvé sprostné bylo, všecko tělo tvé světlé bude.

Světlem(j) těla je oko. Je-li tedy tvé oko čisté(k), celé tvé tělo bude mít světlo. (j) ř: Lampou (k) ř: jednoduché, upřímné ([Lukáš 11:34-Lukáš 11:36])

ὁ λύχνος του̑ σὼματός ε᾿στιν ὁ ο᾿φθαλμός ε᾿ὰν ου῏ν η῏ ὁ ο᾿φθαλμός σου ἁπλου̑ς ο῞λον τὸ σω̑μά σου φωτεινὸν ε῎σται

שׁרָגָא דּפַגרָא אִיתֵיה עַינָא אֵן עַינָך הָכִיל תֵּהוֵא פּשִׁיטָא אָף כֻּלֵה פַּגרָך נַהִיר הֻו׃

[(1) Matt 06, 23]

אַךְ אִם עֵינְךָ רָעָה כָּל גּוּפְךָ יֶחְשַׁךְ; וְאִם יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, מָה רַב הַחֹשֶׁךְ!"

וְאִם-עֵינְךׇ רָעָה חֹשֶׁךְ בְּכָל-חַדְרֵי בִטְנֶךׇ וְאִם-הָאוֺר בְּךׇ חֹשֶׁךְ מַה-גָּדוֺל חָשְׁכֶּךׇ:

Pakliť by oko tvé bylo nešlechetné, všecko tělo tvé tmavé bude. Jestliže tedy světlo, kteréž jest v tobě, jest tma, sama tma jaká bude?

Je-li však tvé oko špatné(l), celé tvé tělo bude ve tmě. Jestliže i světlo v tobě je temné, jak velká bude potom tma? (l) závistivé ([Matouš 20:15])

ε᾿ὰν δὲ ὁ ο᾿φθαλμός σου πονηρὸς η῏ ο῞λον τὸ σω̑μά σου σκοτεινὸν ε῎σται ει᾿ ου῏ν τὸ φω̑ς τὸ ε᾿ν σοὶ σκότος ε᾿στίν τὸ σκότος πόσον

אֵן דֵּין עַינָך תֵּהוֵא בִּישָׁא כֻּלֵה פַּגרָך חֵשֻׁוכָא נֵהוֵא אֵן הָכִיל נֻוהרָא דּבָך חֵשֻׁוכָא הֻו חֵשֻׁוכָך כּמָא נֵהוֵא׃ ס

[(1) Matt 06, 24]

"אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן."

לֹא-יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד אֲדֹנִים שְׁנָיִם כִּי אִם-יִשְׂנָא אֶת-הָאֶחָד וְאֶת-הָאַחֵר יֶאֱהַב אוֺ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְהַשֵּׁנִי נִמְאָס בְּעֵינָיו לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶת-הַמָּמוֺן:

Žádný nemůže dvěma pánům sloužiti. Neb zajisté jednoho nenáviděti bude, a druhého milovati, aneb jednoho přídržeti se bude, a druhým pohrdne. Nemůžte Bohu sloužiti i mammoně.

Nikdo nemůže sloužit dvěma pánům. Neboť jednoho bude nenávidět a druhého milovat, k jednomu se přidá a druhým pohrdne. Nemůžete sloužit Bohu i majetku(m). (m) ř: mamonu ([Lukáš 16:13])

ου᾿δεὶς δύναται δυσὶ κυρίοις δουλεύειν η῍ γὰρ τὸν ε῞να μισήσει καὶ τὸν ε῞τερον α᾿γαπήσει η῍ ἑνὸς α᾿νθέξεται καὶ του̑ ἑτέρου καταφρονήσει ου᾿ δύνασθε θεω̑ δουλεύειν καὶ μαμωνα̑

לָא אנָשׁ מֵשׁכַּח לַתרֵין מָרַוָן למֵפלַח אַו גֵּיר לחַד נֵסנֵא ולַאחרִנָא נֵרחַם אַו לחַד ניַקַר ולַאחרִנָא נשֻׁוט לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון לַאלָהָא למֵפלַח וַלמָמֻונָא׃ ס

[(1) Matt 06, 25]

"לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם - מַה תֹּאכְלוּ אוֹ מַה תִּשְׁתּוּ, וּלְגוּפְכֶם - מַה תִּלְבְּשׁוּ. הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ.

לָכֵן הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה-תֹּאכְלוּ מַה-תִּשְׁתּוּ וּמַה-כְּסוּת לְכַסּוֺת בְּשַׂרְכֶם הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה מֵאֹכֶל וּבְשַׂר אִישׁ מִכְּסוּתוֺ:

Protož pravím vám: Nepečujte o život svůj, co byste jedli a co pili, ani o tělo své, čím byste se odívali. Zdaliž není život více nežli pokrm, a tělo nežli oděv?

Proto vám pravím: Nemějte starost o svůj život(n), co budete jíst(o), ani o tělo, co budete mít na sebe. Což není život víc než pokrm a tělo víc než oděv? (n) duši (pod. Matouš 6:25b) (o) var: + a co pít ([Lukáš 12:22-Lukáš 12:34])

διὰ του̑το λέγω ὑμι̑ν μὴ μεριμνα̑τε τη̑ ψυχη̑ ὑμω̑ν τί φάγητε η῍ τί πίητε μηδὲ τω̑ σὼματι ὑμω̑ν τί ε᾿νδύσησθε ου᾿χὶ ἡ ψυχὴ πλει̑όν ε᾿στιν τη̑ς τροφη̑ς καὶ τὸ σω̑μα του̑ ε᾿νδύματος

מֵטֻל הָנָא אָמַר אנָא לכֻון לָא תִּאצפֻּון לנַפשׁכֻון מָנָא תֵּאכלֻון ומָנָא תֵּשׁתֻּון ולָא לפַגרכֻון מָנָא תֵּלבּשֻׁון לָא הָא נַפשָׁא יַתִּירָא מֵן סַיבָּרתָּא ופַגרָא מֵן לבֻושָׁא׃

[(1) Matt 06, 26]

הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, אַף אֵינָם אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הֲלֹא אַתֶּם חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהֶם.

הַבִּיטוּ אֶל-עוֺף הַשָּׁמָיִם לֹא יִזְרְעוּ לֹא יִקְצְרוּ וְלֹא יַאַסְפוּ לִמְגוּרוֺת וַאֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אֹתָם וְאַתֶּם הֲלֹא נַעֲלֵיתֶם יֶתֶר הַרְבֵּה עֲלֵיהֶם:

Hleďte na ptactvo nebeské, žeť nesejí ani žnou, ani shromažďují do stodol, ale Otec váš nebeský živí je. I zdaliž vy jich mnohem nepřevyšujete?

Pohleďte na nebeské ptactvo: neseje, nežne, nesklízí do stodol, a přece je váš nebeský Otec živí. Což vy nejste o mnoho cennější? ([Matouš 10:31])

ε᾿μβλέψατε ει᾿ς τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ ο῞τι ου᾿ σπείρουσιν ου᾿δὲ θερίζουσιν ου᾿δὲ συνάγουσιν ει᾿ς α᾿ποθήκας καὶ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ὁ ου᾿ράνιος τρέφει αυ᾿τά ου᾿χ ὑμει̑ς μα̑λλον διαφέρετε αυ᾿τω̑ν

חֻורו בּפָרַחתָא דַּשׁמַיָא דּלָא זָרעִין ולָא חָצדִּין ולָא חָמלִין בַּאוצרֵא וַאבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא מתַרסֵא להֻון לָא הָא אַנתֻּון מיַתּרִין אנתֻּון מֵנהֻון׃

[(1) Matt 06, 27]

וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד עַל שְׁנוֹת חַיָּיו?

וּמִי הוּא הֶחָרֵד מִכֶּם יוּכַל לְהוֺסִיף עַל-קוֺמָתוֺ גֹּמֶד אֶחָד:

A kdo z vás pečlivě mysle, může přidati ku postavě své loket jeden?

Kdo z vás může o jedinou píď(p) prodloužit svůj život(q), bude-li se znepokojovat? (p) ř: loket (q) svou postavu 8. kapitola

τίς δὲ ε᾿ξ ὑμω̑ν μεριμνω̑ν δύναται προσθει̑ναι ε᾿πὶ τὴν ἡλικίαν αυ᾿του̑ πη̑χυν ε῞να

מַנֻו דֵּין מֵנכֻון כַּד יָצֵף מֵשׁכַּח למַוסָפֻו עַל קַומתֵה אַמתָא חדָא׃

[(1) Matt 06, 28]

וְלָמָּה אַתֶּם דּוֹאֲגִים לַלְּבוּשׁ? הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שׁוֹשַׁנֵּי הַשָֹדֶה וּרְאוּ אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים: אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים.

וְלָמָּה תִדְאֲגוּ לִכְסוּת הִתְבּוֺנְנוּ אֶל-שׁוֺשַׁנֵּי הַ׹ָּׂדֶה אֵיכָה יַעֲלוּ יָצִיצוּ וְלֹא יִיגְעוּן וְלֹא יִטְווּן:

A o oděv proč se staráte? Považte kvítí polního, kterak roste, nepracuje ani přede.

A o oděv proč si děláte starosti? Podívejte se na polní lilie, jak rostou: nepracují, nepředou –

καὶ περὶ ε᾿νδύματος τί μεριμνα̑τε καταμάθετε τὰ κρίνα του̑ α᾿γρου̑ πω̑ς αυ᾿ξάνουσιν ου᾿ κοπιω̑σιν ου᾿δὲ νήθουσιν

ועַל לבֻושָׁא מָנָא יָצפִּין אנתֻּון אֵתבַּקַו בּשֻׁושַׁנֵא דּדַברָא אַיכַּנָא רָביָן דּלָא לָאיָן ולָא עָזלָן׃

[(1) Matt 06, 29]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁגַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם-שְׁלֹמֹה בְּכָל-הֲדָרוֺ לֹא-הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֶן:

Pravímť pak vám, že ani Šalomoun ve vší slávě své tak odín nebyl, jako jedno z nich.

a pravím vám, že ani Šalomoun v celé své nádheře nebyl tak oděn jako jedna z nich. ([1 Královská 10:4-1 Královská 10:7])

λέγω δὲ ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿δὲ Σολομών ε᾿ν πάση τη̑ δόξη αυ᾿του̑ περιεβάλετο ὡς ε῍ν τούτων

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דָּאפלָא שׁלֵימָון בּכֻלֵה שֻׁובחֵה אֵתכַּסִי אַיך חדָא מֵנהֵין׃

[(1) Matt 06, 30]

וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה!

וְאִם-כָּכָה יַעֲטֶה אֱלֹהִים אֶת-עֵשֶׂב הַ׹ָּׂדֶה אֲשֶׁר יָצִיץ הַיּוֺם וּלְמָחֳרָתוֺ יֻתַּן בְּתַנּוּר אַף כִּי-אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמֻנָה:

Poněvadž tedy trávu polní, ješto dnes jest, a zítra do peci bývá vložena, Bůh tak odívá, i zdaliž mnohem více vás neodívá, ó malé víry?

Jestliže tedy Bůh tak obléká polní trávu, která tu dnes je a zítra bude hozena do pece, neobleče tím spíše vás, malověrní? ([Matouš 8:26 Matouš 14:31 Matouš 16:8])

ει᾿ δὲ τὸν χόρτον του̑ α᾿γρου̑ σήμερον ο῎ντα καὶ αυ῎ριον ει᾿ς κλίβανον βαλλόμενον ὁ θεὸς ου῞τως α᾿μφιέννυσιν ου᾿ πολλω̑ μα̑λλον ὑμα̑ς ο᾿λιγόπιστοι

אֵן דֵּין לַעמִירָא דּחַקלָא דּיַומָנָא אִיתַוהי וַמחָר נָפֵל בּתַנֻורָא אַלָהָא הָכַנָא מַלבֵּשׁ לָא סַגִּי יַתִּיר לכֻון זעֻורַי הַימָנֻותָא׃

[(1) Matt 06, 31]

לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר: מַה נֹּאכַל? מַה נִּשְׁתֶּה? וּמַה נִּלְבַּשׁ?

לָכֵן אַל-תֶּחֶרְדוּ לֵאמֹר מַה-נֹּאכַל וּמַה-נִּשְׁתֶּה אוֺ מַה-נִּלְבָּשׁ:

Nepečujtež tedy, říkajíce: Co budeme jísti? aneb co budeme píti? aneb čím se budeme odívati?

Nemějte tedy starost a neříkejte: Co budeme jíst? Co budeme pít? Co si budeme oblékat? ([1 Petrův 5:7])

μὴ ου῏ν μεριμνήσητε λέγοντες τί φάγωμεν η῎ τί πίωμεν η῎ τί περιβαλὼμεθα

לָא הָכִיל תִּאצפֻּון אַו תִּאמרֻון מָנָא נֵאכֻול אַו מָנָא נֵשׁתֵּא אַו מָנָא נֵתכַּסֵא׃

[(1) Matt 06, 32]

הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִים, וַהֲרֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה.

כִּי כָל-אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֺיִם וַאֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם יֹדֵעַ כִּי אֵלֶּה מַחְסֹרֵיכֶם הֵמָּה:

Nebo toho všeho pohané hledají. Víť zajisté Otec váš nebeský, že toho všeho potřebujete.

Po tom všem se shánějí pohané. Váš nebeský Otec přece ví, že to všechno potřebujete.

πάντα γὰρ ταυ̑τα τὰ ε῎θνη ε᾿πιζητου̑σιν οι῏δεν γὰρ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ὁ ου᾿ράνιος ο῞τι χρήζετε τούτων ἁπάντων

כֻּלהֵין גֵּיר הָלֵין עַממֵא הו בָּעֵין להֵין אַבֻוכֻון דֵּין דּבַשׁמַיָא יָדַע דָּאף לכֻון מֵתבַּעיָן הָלֵין כֻּלהֵין׃

[(1) Matt 06, 33]

אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.

אַךְ בַּקְּשׁוּ רִאשֹׁנָה מַלְכוּת אֱלֹהִים וְצִדְקָתוֺ וְכָל-הַחֲפָצִים הָהֵם יִנָּתְנוּ לָכֶם מַתָּנוֺת נוֺסָפוֺת:

Ale hledejte nejprv království Božího a spravedlnosti jeho, a toto vše bude vám přidáno.

Hledejte především jeho království a spravedlnost, a všechno ostatní vám bude přidáno. ([Marek 10:29-Marek 10:30])

ζητει̑τε δὲ πρω̑τον τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ καὶ τὴν δικαιοσύνην αυ᾿του̑ καὶ ταυ̑τα πάντα προστεθήσεται ὑμι̑ν

בּעַו דֵּין לֻוקדַם מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא וזַדִּיקֻותֵה וכֻלהֵין הָלֵין מֵתּתַּוספָן לכֻון׃

[(1) Matt 06, 34]

לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ."

לָכֵן אַל-תִּדְאֲגוּ לְיוֺם מָחָר יוֺם מָחָר יִדְאַג לְעַצְמוֺ דַּי לַיּוֺם בְּצָרָתוֺ:

Protož nepečujte o zítřejší den, nebo zítřejší den pečovati bude o své věci. Dostiť má den na svém trápení.

Nedělejte si tedy starost o zítřek; zítřek bude mít své starosti. Každý den má dost vlastního trápení.

μὴ ου῏ν μεριμνήσητε ει᾿ς τὴν αυ῎ριον ἡ γὰρ αυ῎ριον μεριμνήσει ἑαυτη̑ς α᾿ρκετὸν τη̑ ἡμέρα ἡ κακία αυ᾿τη̑ς

לָא הָכִיל תִּאצפֻּון דַּמחָר הֻו גֵּיר מחָר יָצֵף דִּילֵה סָפֵק לֵה ליַומָא בִּישׁתֵּה סס׃

[(1) Matt 07, 01]

אַל תִּשְׁפְּטוּ לְמַעַן לֹא תִּשָּׁפְטוּ,

לֹא תִשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ:

Nesuďtež, abyste nebyli souzeni.

Nesuďte, abyste nebyli souzeni. ([Lukáš 6:37-Lukáš 6:38; Jakubův 4:11])

μὴ κρίνετε ι῞να μὴ κριθη̑τε

לָא תּדֻונֻון דּלָא תֵּתּדִינֻון׃

[(1) Matt 07, 02]

כִּי בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹפְטִים תִּשָּׁפְטוּ וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם.

כִּי בַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר תִּשְׁפֹּטוּ תִּשָּׁפְטוּ גַם-אַתֶּם וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר תָּמֹדּוּ יִמַּד לָכֶם גַּם-אַתֶּם:

Nebo kterýmž soudem soudíte, týmž budete souzeni, a kterou měrou měříte, bude vám zase odměřeno.

Neboť jakým soudem soudíte, takovým budete souzeni, a jakou měrou měříte, takovou Bůh naměří vám. ([Marek 4:24])

ε᾿ν ω῟ γὰρ κρίματι κρίνετε κριθήσεσθε καὶ ε᾿ν ω῟ μέτρω μετρει̑τε μετρηθήσεται ὑμι̑ν

בּדִינָא גֵּיר דּדָינִין אנתֻּון תֵּתּדִינֻון ובַכיָלתָּא דַּמכִילִין אנתֻּון מֵתּתּכִיל לכֻון׃ ס

[(1) Matt 07, 03]

מַדּוּעַ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֵינְךָ שָׂם לֵב לַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ?

וְלָמָּה תַבִּיט אֶל-שְׁבָבִים אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךׇ וְלֹא תָשֶׁת-לֵב אֶל-הַקּוֺרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךׇ:

Kterakž pak vidíš mrvu v oku bratra svého, a v oku svém břevna neznamenáš?

Jak to, že vidíš třísku v oku svého bratra, ale trám ve vlastním oku nepozoruješ? ([Lukáš 6:41-Lukáš 6:42])

τί δὲ βλέπεις τὸ κάρφος τὸ ε᾿ν τω̑ ο᾿φθαλμω̑ του̑ α᾿δελφου̑ σου τὴν δὲ ε᾿ν τω̑ σω̑ ο᾿φθαλμω̑ δοκὸν ου᾿ κατανοει̑ς

מָנָא דֵּין חָזֵא אַנתּ גֵּלָא דַּבעַינֵה דַּאחֻוך וקָרִיתָא דַּבעַינָך לָא בָּחַר אַנתּ׃

[(1) Matt 07, 04]

אֵיךְ תֹּאמַר לְאָחִיךָ: 'הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ', וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ?

אוֺ אֵיךְ תֹּאמַר לְאָחִיךׇ הֶרֶף וְאָסִירָה שְׁבָבִים מֵעֵינֶךׇ וְהִנֵּה קוֺרָה בְּעֵינֶךׇ:

Aneb kterak díš bratru svému: Nech ať vyjmu mrvu z oka tvého? A aj, břevno v oku tvém.

Anebo jak to, že říkáš svému bratru: ‚Dovol, ať ti vyjmu třísku z oka‘ – a hle, trám ve tvém vlastním oku!

η῍ πω̑ς ε᾿ρει̑ς τω̑ α᾿δελφω̑ σου α῎φες ε᾿κβάλω τὸ κάρφος ε᾿κ του̑ ο᾿φθαλμου̑ σου καὶ ι᾿δοὺ ἡ δοκὸς ε᾿ν τω̑ ο᾿φθαλμω̑ σου̑

אַו אַיכַּנָא אָמַר אַנתּ לַאחֻוך שׁבֻוק אַפֵּק גֵּלָא מֵן עַינָך והָא קָרִיתָּא בּעַינָך׃

[(1) Matt 07, 05]

צָבוּעַ! הוֹצֵא תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ; אַחֲרֵי כֵן תִּרְאֶה הֵיטֵב וְתוּכַל לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינוֹ שֶׁל אָחִיךָ.

הָסֵר חָנֵף רִאשֹׁנָה אֶת-הַקּוֺרָה מֵעֵינֶךׇ וְאַחֲרֵי כֵן רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר שְׁבָבִים מֵעֵין אָחִיךׇ:

Pokrytče, vyjmi nejprv břevno z oka svého, a tehdy prohlédneš, abys vyňal mrvu z oka bratra svého.

Pokrytče, nejprve vyjmi ze svého oka trám, a pak teprve prohlédneš, abys mohl vyjmout třísku z oka svého bratra.

ὑποκριτά ε῎κβαλε πρω̑τον ε᾿κ του̑ ο᾿φθαλμου̑ σου̑ τὴν δοκόν καὶ τότε διαβλέψεις ε᾿κβαλει̑ν τὸ κάρφος ε᾿κ του̑ ο᾿φθαλμου̑ του̑ α᾿δελφου̑ σου

נָסֵב בַּאפֵּא אַפֵּק לֻוקדַם קָרִיתָּא מֵן עַינָך והָידֵּין נֵתבּחַר לָך למַפָּקֻו גֵּלָא מֵן עַינֵה דַּאחֻוך׃ ס

[(1) Matt 07, 06]

אַל תִּתְּנוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאַל תַּשְׁלִיכוּ פְּנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים, פֶּן יִרְמְסוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵיהֶם וְיִפְנוּ וְיִטְרְפוּ אֶתְכֶם."

לֹא תִתְּנוּ הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאֶת-פְּנִינֵיכֶם לַחֲזִירִים פֶּן-יִרְמְסוּם בְּרַגְלֵיהֶם וְשָׁבוּ וְטָרְפוּ אֶתְכֶם:

Nedávejte svatého psům, aniž mecte perel svých před svině, aťby snad nepotlačily jich nohama svýma, a obrátíce se, neroztrhaly vás.

Nedávejte psům, co je svaté. Neházejte perly před svině, nebo je nohama zašlapou, otočí se a roztrhají vás. ([Exodus 22:30])

μὴ δω̑τε τὸ α῞γιον τοι̑ς κυσίν μηδὲ βάλητε τοὺς μαργαρίτας ὑμω̑ν ε῎μπροσθεν τω̑ν χοίρων μήποτε καταπατήσουσιν αυ᾿τοὺς ε᾿ν τοι̑ς ποσὶν αυ᾿τω̑ν καὶ στραφέντες ρ᾿ήξωσιν ὑμα̑ς

לָא תֵּתּלֻון קֻודשָׁא לכַלבֵּא ולָא תַּרמֻון מַרגָּניָתכֻון קדָם חזִירֵא דַּלמָא נדֻושֻׁון אֵנֵין בּרֵגלַיהֻון ונֵהפּכֻון נבַזעֻונָכֻון׃ ס

[(1) Matt 07, 07]

"בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם.

שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם:

Proste, a dánoť bude vám; hledejte, a naleznete; tlucte, a bude vám otevříno.

Proste, a bude vám dáno; hledejte, a naleznete; tlučte, a bude vám otevřeno. ([Lukáš 11:9-Lukáš 11:13 Marek 11:24; Jakubův 1:6-Jakubův 1:7])

αι᾿τει̑τε καὶ δοθήσεται ὑμι̑ν ζητει̑τε καὶ εὑρήσετε κρούετε καὶ α᾿νοιγήσεται ὑμι̑ν

שַׁאלו ונֵתִיהֵב לכֻון בּעַו ותֵשׁכּחֻון קֻושׁו ונֵתפּתַח לכֻון׃

[(1) Matt 07, 08]

כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק יִפָּתַח לוֹ.

כִּי כָּל-הַשֹּׁאֵל יִקַּח וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְהַדֹּפֵק יִפָּתַח לוֺ:

Nebo každý, kdož prosí, béře; a kdož hledá, nalézá; a tomu, kdož tluče, bude otevříno.

Neboť každý, kdo prosí, dostává, a kdo hledá, nalézá, a kdo tluče, tomu bude otevřeno.

πα̑ς γὰρ ὁ αι᾿τω̑ν λαμβάνει καὶ ὁ ζητω̑ν εὑρίσκει καὶ τω̑ κρούοντι α᾿νοιγήσεται

כֻּל גֵּיר דּשָׁאֵל נָסֵב וַדבָעֵא מֵשׁכַּח ולַאינָא דּנָקֵשׁ מֵתפּתַח לֵה׃

[(1) Matt 07, 09]

מִי מִכֶּם הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּנוֹ יְבַקֵּשׁ לֶחֶם וְהוּא יִתֵּן לוֹ אֶבֶן?

כִּי מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר בְּנוֺ שָׁאַל מִמֶּנּוּ לָחֶם וַיִּתֵּן-לוֺ אָבֶן:

An který z vás jest člověk, jehož kdyby prosil syn jeho za chléb, dal by jemu kámen?

Což by někdo z vás dal svému synu kámen, když ho prosí o chléb?

η῍ τίς ε᾿στιν ε᾿ξ ὑμω̑ν α῎νθρωπος ο῍ν αι᾿τήσει ὁ υἱὸς αυ᾿του̑ α῎ρτον μὴ λίθον ε᾿πιδὼσει αυ᾿τω̑

אַו מַנֻו מֵנכֻון גַּברָא דּנֵשֵׁאלִיוהי בּרֵה לַחמָא למָא כִּאפָא מַושֵׁט לֵה׃

[(1) Matt 07, 10]

אוֹ אִם יְבַקֵּשׁ דָּג הֲיִתֵּן לוֹ נָחָשׁ?

אוֺ אִם-בִּקֵּשׁ דָּג וַיִּתֵּן-לוֺ נָחָשׁ:

A prosil-li by za rybu, zdali dá jemu hada?

Nebo by mu dal hada, když ho poprosí o rybu?

η῍ καὶ ι᾿χθὺν αι᾿τήσει μὴ ο῎φιν ε᾿πιδὼσει αυ᾿τω̑

וֵאן נֻונָא נֵשֵׁאלִיוהי למָא חֵויָא מַושֵׁט לֵה׃

[(1) Matt 07, 11]

הֵן אִם אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, כָּל שֶׁכֵּן אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן אַךְ טוֹב לַמְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ.

וְאַף כִּי רָעִים אַתֶּם תֵּדְעוּן לָתֵת מַתָּנוֺת טֹבוֺת לִבְנֵיכֶם אַף כִּי-אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֶּן-טוֺב לְדֹרְשָׁיו:

Poněvadž tedy vy, jsouce zlí, umíte dobré dary dávati dětem svým, čím více Otec váš, kterýž jest v nebesích, dá dobré věci těm, kteříž ho, prosí?

Jestliže tedy vy, ač jste zlí, umíte svým dětem dávat dobré dary, čím spíše váš Otec v nebesích dá dobré těm, kdo ho prosí! ([Jan 16:23-Jan 16:24; Jakubův 1:17; 1 Janův 5:14])

ει᾿ ου῏ν ὑμει̑ς πονηροὶ ο῎ντες οι῎δατε δόματα α᾿γαθὰ διδόναι τοι̑ς τέκνοις ὑμω̑ν πόσω μα̑λλον ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ὁ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς δὼσει α᾿γαθὰ τοι̑ς αι᾿του̑σιν αυ᾿τόν

וֵאן הָכִיל אַנתֻּון דּבִישֵׁא אנתֻּון יָדעִין אנתֻּון מַוהבָתָא טָבָתָא למֵתַּל לַבנַיכֻּון כּמָא יַתִּירָאיִת אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא נֵתֵּל טָבָתָא לַאילֵין דּשָׁאלִין לֵה׃

[(1) Matt 07, 12]

לָכֵן כָּל מַה שֶּׁתִּרְצוּ שֶּׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם, כֵּן גַּם אַתֶּם עֲשׂוּ לָהֶם, כִּי זֹאת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים."

לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּן לָכֶם אֲנָשִׁים עֲשׂוּ לָהֶם כְּמוֺ-כֵן גַּם-אַתֶּם כִּי זֹאת הַתּוֺרָה וְהַנְּבִיאִים:

A protož všecko, jakž byste chtěli, aby vám lidé činili, tak i vy čiňte jim; toť zajisté jest zákon i proroci.

Jak byste chtěli, aby lidé jednali s vámi, tak vy ve všem jednejte s nimi; v tom je celý Zákon i Proroci. ([Lukáš 6:31; Matouš 22:40; Římanům 13:8-Římanům 13:10])

πάντα ου῏ν ο῞σα ε᾿ὰν θέλητε ι῞να ποιω̑σιν ὑμι̑ν οἱ α῎νθρωποι ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ποιει̑τε αυ᾿τοι̑ς ου῟τος γάρ ε᾿στιν ὁ νόμος καὶ οἱ προφη̑ται

כֻּל מָא דּצָבֵין אנתֻּון דּנֵעבּדֻון לכֻון בּנַי אנָשָׁא הָכַנָא אָף אַנתֻּון עבֵדו להֻון הָנַו גֵּיר נָמֻוסָא וַנבִיֵא סּ סּ׃

[(1) Matt 07, 13]

"הִכָּנְסוּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַצַּר, כִּי רָחָב הַפֶּתַח וּמְרֻוַּחַת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לַאֲבַדּוֹן וְרַבִּים הַהוֹלְכִים בָּהּ.

בֹּאוּ בַשַּׁעַר הַצָּר כִּי רָחָב הַשַּׁעַר וְהַדֶּרֶךְ רְחָבָה הַמּוֺלִיכָה אֶל-הָאֲבָדּוֺן וְרַבִּים הֵם הַבָּאִים שָׁמָּה:

Vcházejte těsnou branou; nebo prostranná brána a široká cesta jest, kteráž vede k zahynutí, a mnoho jest těch, kteříž vcházejí skrze ni.

Vejděte těsnou branou; prostorná je brána a široká cesta, která vede do záhuby; a mnoho je těch, kdo tudy vcházejí. ([Lukáš 13:24])

ει᾿σέλθατε διὰ τη̑ς στενη̑ς πύλης ο῞τι πλατει̑α ἡ πύλη καὶ ευ᾿ρύχωρος ἡ ὁδὸς ἡ α᾿πάγουσα ει᾿ς τὴν α᾿πὼλειαν καὶ πολλοί ει᾿σιν οἱ ει᾿σερχόμενοι δι῾ αυ᾿τη̑ς

עֻולו בּתַרעָא אַלִיצָא דַּפתֵא הו תַּרעָא וַארוִיחָא אֻורחָא אַידָא דּמַובּלָא לַאבדָנָא וסַגִּיֵאא אֵנֻון אַילֵין דָּאזִלין בָּה׃

[(1) Matt 07, 14]

אַךְ צַר הַפֶּתַח וְצָרָה הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לַחַיִּים וּמְעַטִּים הַמּוֹצְאִים אוֹתָהּ."

וּמַה-צַּר הַשַּׁעַר וְהַדֶּרֶךְ מַה-צָּרָה הַמּוֺלִיכָה אֶל-הַחַיִּים וּמֹצְאֶיהָ מְתֵי מִסְפָּר הֵם:

Nebo těsná jest brána a úzká cesta, kteráž vede k životu, a málo jest nalézajících ji.

Těsná je brána a úzká cesta, která vede k životu, a málokdo ji nalézá. ([Skutky apoštolské 14:22])

τί στενὴ ἡ πύλη καὶ τεθλιμμένη ἡ ὁδὸς ἡ α᾿πάγουσα ει᾿ς τὴν ζωήν καὶ ο᾿λίγοι ει᾿σὶν οἱ εὑρίσκοντες αυ᾿τήν

מָא קַטִין תַּרעָא וַאלִיצָא אֻורחָא דּמַובּלָא לחַיֵא וַזעֻורֵא אֵנֻון אַילֵין דּמֵשׁכּחִין לָה׃ ס

[(1) Matt 07, 15]

"הִזָּהֲרוּ מִנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִׂים וּבְתוֹךְ תּוֹכָם זְאֵבִים טוֹרְפִים הֵם.

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִנְּבִיאֵי שָׁקֶר הַבָּאִים לִפְנֵיכֶם בְּעוֺר כְּבָשִׂים וְהֵם זְאֵבֵי טָרֶף:

Pilně se pak varujte falešných proroků, kteříž přicházejí k vám v rouše ovčím, ale vnitř jsou vlci hltaví.

Střezte se lživých proroků, kteří k vám přicházejí v rouchu ovčím, ale uvnitř jsou draví vlci. ([Lukáš 6:43-Lukáš 6:44 Matouš 24:24; Skutky apoštolské 20:29; 2 Petrův 2:1; 1 Janův 4:1; Jeremjáš 23:26])

προσέχετε α᾿πὸ τω̑ν ψευδοπροφητω̑ν οι῞τινες ε῎ρχονται πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ν ε᾿νδύμασιν προβάτων ε῎σωθεν δέ ει᾿σιν λύκοι α῞ρπαγες

אֵזדַּהרו מֵן נבִיֵא דַּגָּלֵא דָּאתֵין לוָתכֻון בַּלבֻושֵׁא דֵּאמרֵא מֵן לגַו דֵּין אִיתַיהֻון דִּאבֵא חָטֻופֵא׃

[(1) Matt 07, 16]

בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם. הַאִם אוֹסְפִים עֲנָבִים מִן הַקּוֹצִים אוֹ תְּאֵנִים מִן הַבַּרְקָנִים?

בְּפִרְיָם תַּכִּירוּ אֹתָם הֲיִבְצְרוּ עֲנָבִים מֵעַקְרַבִּים אוֺ תְאֵנִים מִצְּנִינִם:

Po ovocích jejich poznáte je. Zdaliž zbírají z trní hrozny, aneb z bodláčí fíky?

Po jejich ovoci je poznáte. Což sklízejí z trní hrozny nebo z bodláčí fíky? ([Matouš 12:33-Matouš 12:35; Jakubův 3:12])

α᾿πὸ τω̑ν καρπω̑ν αυ᾿τω̑ν ε᾿πιγνὼσεσθε αυ᾿τούς μήτι συλλέγουσιν α᾿πὸ α᾿κανθω̑ν σταφυλὰς η῍ α᾿πὸ τριβόλων συ̑κα

מֵן פִּארַיהֻון דֵּין תֵּדּעֻון אֵנֻון למָא לָקטִין מֵן כֻּובֵּא עֵנבֵּא אַו מֵן קֻורטבֵּא תִּאנֵא׃

[(1) Matt 07, 17]

כֵּן כָּל עֵץ טוֹב עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב וְהָעֵץ הַנִּשְׁחָת עוֹשֶׂה פְּרִי רַע.

כֵּן כָּל-עֵץ טוֺב יַעֲשֶׂה פְרִי טוֺב וְעֵץ נִשְׁחָת פְּרִי מָשְׁחָת:

Takť každý strom dobrý ovoce dobré nese, zlý pak strom zlé ovoce nese.

Tak každý dobrý strom dává dobré ovoce, ale špatný strom dává špatné ovoce.

ου῞τως πα̑ν δένδρον α᾿γαθὸν καρποὺς καλοὺς ποιει̑ τὸ δὲ σαπρὸν δένδρον καρποὺς πονηροὺς ποιει̑

הָכַנָא כֻּל אִילָנָא טָבָא פִּארֵא שַׁפִּירֵא עָבֵד אִילָנָא דֵּין בִּישָׁא פִּארֵא בִּישֵׁא עָבֵד׃

[(1) Matt 07, 18]

עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי רַע וְעֵץ נִשְׁחָת אֵינֶנּוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי טוֹב.

עֵץ טוֺב לֹא-יוּכַל לַעֲשׂוֺת פְּרִי מָשְׁחָת וְעֵץ נִשְׁחָת לֹא-יוּכַל לַעֲשׂוֺת פְּרִי טוֺב:

Nemůžeť dobrý strom zlého ovoce nésti, ani strom zlý ovoce dobrého vydávati.

Dobrý strom nemůže nést špatné ovoce a špatný strom nemůže nést dobré ovoce.

ου᾿ δύναται δένδρον α᾿γαθὸν καρποὺς πονηροὺς ποιει̑ν ου᾿δὲ δένδρον σαπρὸν καρποὺς καλοὺς ποιει̑ν

לָא מֵשׁכַּח אִילָנָא טָבָא פִּארֵא בִּישֵׁא למֵעבַּד ולָא אִילָנָא בִּישָׁא פִּארֵא טָבֵא למֵעבַּד׃

[(1) Matt 07, 19]

כָּל עֵץ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב כּוֹרְתִים אוֹתוֹ וּמַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ.

וְכָל-עֵץ בִּלְתִּי עֹשֶׂה פְרִי טוֺב יִגָּדַע וְיֻתַּן לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

Všeliký strom, kterýž nenese ovoce dobrého, vyťat a na oheň uvržen bývá.

Každý strom, který nedává dobré ovoce, bude vyťat a hozen do ohně. ([Matouš 3:10; Lukáš 13:6-Lukáš 13:9; Jan 15:6])

πα̑ν δένδρον μὴ ποιου̑ν καρπὸν καλὸν ε᾿κκόπτεται καὶ ει᾿ς πυ̑ρ βάλλεται

כֻּל אִילָנָא דּלָא עָבֵד פִּארֵא טָבֵא מֵתפּסֵק וַבנֻורָא נָפֵל׃

[(1) Matt 07, 20]

לָכֵן בְפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם."

עַל-כֵּן בְּפִרְיָם תַּכִּירוּ אֹתָם:

A tak tedy po ovocích jejich poznáte je.

A tak je poznáte po jejich ovoci.

α῎ρα γε α᾿πὸ τω̑ν καρπω̑ν αυ᾿τω̑ν ε᾿πιγνὼσεσθε αυ᾿τούς

מָדֵין מֵן פִּארַיהֻון תֵּדּעֻון אֵנֻון׃ ס

[(1) Matt 07, 21]

"לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

לֹא כָל-הַקֹּרֵא לִי אָדוֺן אָדוֺן יָבֹא לְמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם כִּי אִם-הָעֹשֶׂה רְצוֺן אָבִי אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם:

Ne každý, kdož mi říká: Pane, Pane, vejde do království nebeského, ale ten, kdož činí vůli Otce mého, kterýž v nebesích jest.

Ne každý, kdo mi říká ‚Pane, Pane‘, vejde do království nebeského; ale ten, kdo činí vůli mého Otce v nebesích. ([Lukáš 13:25-Lukáš 13:27 Lukáš 6:46; Římanům 2:13; Jakubův 1:22; 1 Janův 2:17])

ου᾿ πα̑ς ὁ λέγων μοι κύριε κύριε ει᾿σελεύσεται ει᾿ς τὴν βασιλείαν τω̑ν ου᾿ρανω̑ν α᾿λλ῾ ὁ ποιω̑ν τὸ θέλημα του̑ πατρός μου του̑ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

לָא הוָא כֻּל דָּאמַר לִי מָרי מָרי עָאֵל למַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא אֵלָא מַן דּעָבֵד צֵביָנֵה דָּאבי דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 07, 22]

רַבִּים יֹאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי', הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'.

וְהָיָה בַּיּוֺם הַהוּא יֹאמְרוּ אֵלַי רַבִּים אֲדֹנִי אֲדֹנִי הֲלֹא בְשִׁמְךׇ נִבֵּאנוּ בְּשִׁמְךׇ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךׇ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֺת רַבּוֺת:

Mnozíť mi dějí v onen den: Pane, Pane, zdaliž jsme ve jménu tvém neprorokovali, a ve jménu tvém ďáblů nevymítali, a v tvém jménu divů mnohých nečinili?

Mnozí mi řeknou v onen den: ‚Pane, Pane, což jsme ve tvém jménu neprorokovali a ve tvém jménu nevymítali zlé duchy a ve tvém jménu neučinili mnoho mocných činů?‘

πολλοὶ ε᾿ρου̑σίν μοι ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα κύριε κύριε ου᾿ τω̑ σω̑ ο᾿νόματι ε᾿προφητεύσαμεν καὶ τω̑ σω̑ ο᾿νόματι δαιμόνια ε᾿ξεβάλομεν καὶ τω̑ σω̑ ο᾿νόματι δυνάμεις πολλὰς ε᾿ποιήσαμεν

סַגִּיֵאא נִאמרֻון לִי בּהַו יַומָא מָרי מָרי לָא בַּשׁמָך אֵתנַבִּין ובַשׁמָך שִׁאדֵא אַפֵּקן ובַשׁמָך חַילֵא סַגִּיֵאא עבַדן׃

[(1) Matt 07, 23]

אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע'."

אָז כֹּה אַגִּיד לָהֶמלֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם מֵעוֺדִי סוּרוּ מִמֶּנִּי פֹּעֲלֵי אָוֵן:

A tehdyť jim vyznám, že jsem vás nikdy neznal. Odejděte ode mne, činitelé nepravosti.

A tehdy jim prohlásím: ‚Nikdy jsem vás neznal; jděte ode mne, kdo se dopouštíte nepravosti.‘ ([Žalmy 6:9])

καὶ τότε ὁμολογήσω αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ου᾿δέποτε ε῎γνων ὑμα̑ς α᾿ποχωρει̑τε α᾿π῾ ε᾿μου̑ οἱ ε᾿ργαζόμενοι τὴν α᾿νομίαν

והָידֵּין אַודֵּא להֻון דּמֵן מתֻום לָא יִדַעתּכֻון אַרחֵקו לכֻון מֵני פָּלחַי עַולָא׃ ס

[(1) Matt 07, 24]

"לָכֵן כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָם יִהְיֶה דּוֹמֶה לְאִישׁ נָבוֹן אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל הַסֶּלַע.

לָכֵן כָּל-הַשֹּׁמֵעַ לִדְבָרַי אֵלֶּה וְעֹשֶׂה אֹתָם אֶעֶרְכֶנּוּ לַחֲכַם-לֵב אֲשֶׁר בָּנָה בֵיתוֺ עַל-הַסָּלַע:

A protož každého, kdož slyší slova má tato a plní je, připodobním muži moudrému, kterýž ustavěl dům svůj na skále.

A tak každý, kdo slyší tato má slova a plní je, bude podoben rozvážnému muži, který postavil svůj dům na skále. ([Lukáš 6:47-Lukáš 6:49; Ezechiel 13:10-Ezechiel 13:12])

πα̑ς ου῏ν ο῞στις α᾿κούει μου τοὺς λόγους τούτους καὶ ποιει̑ αυ᾿τοὺς ὁμοιωθήσεται α᾿νδρὶ φρονίμω ο῞στις ω᾿κοδόμησεν αυ᾿του̑ τὴν οι᾿κίαν ε᾿πὶ τὴν πέτραν

כֻּל הָכִיל דּשָׁמַע מֵלַי הָלֵין ועָבֵד להֵין נֵתּדַּמֵא לגַברָא חַכִּימָא הַו דַּבנָא בַּיתֵּה עַל שֻׁועָא׃

[(1) Matt 07, 25]

הַגֶּשֶׁם יָרַד, בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִּת הַהוּא, אַךְ הוּא לֹא נָפַל, כִּי יֻסַּד עַל הַסֶּלַע.

הַגֶּשֶׁם נִתַּךְ אַרְצָה נַחֲלֵי מַיִם יִשְׁטֹפוּ וְרוּחַ גְּדוֺלָה בָּאָה וַיִּפְגְּעוּ בַבַּיִת הַהוּא וְלֹא נָפַל כִּי יֻסַּד בַּסָּלַע:

I spadl příval, a přišly řeky, a váli větrové, a obořili se na ten dům, ale nepadl; nebo založen byl na skále.

Tu spadl příval, přihnaly se vody, zvedla se vichřice, a vrhly se na ten dům; ale nepadl, neboť měl základy na skále.

καὶ κατέβη ἡ βροχὴ καὶ η῟λθον οἱ ποταμοὶ καὶ ε῎πνευσαν οἱ α῎νεμοι καὶ προσέπεσαν τη̑ οι᾿κία ε᾿κείνη καὶ ου᾿κ ε῎πεσεν τεθεμελίωτο γὰρ ε᾿πὶ τὴν πέτραν

וַנחֵת מֵטרָא וֵאתַו נַהרַוָתָא וַנשַׁב רֻוחֵא וֵאתטַרִיו בֵּה בּבַיתָּא הַו ולָא נפַל שֵׁתֵאסַוהי גֵּיר עַל שֻׁועָא סִימָן הוַי׃

[(1) Matt 07, 26]

וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָם יִדְמֶה לֶאֱוִיל אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל חוֹל.

וְכָל-הַשֹּׁמֵעַ לִדְבָרַי אֵלֶּה וְלֹא יַעֲשֶׂה אֹתָם נִמְשַׁל לַחֲסַר-לֵב אֲשֶׁר בָּנָה בֵיתוֺ עַל-הַחוֺל:

Každý pak, kdož slyší slova má tato, a neplní jich, připodobněn bude muži bláznu, kterýž ustavěl dům svůj na písku.

Ale každý, kdo slyší tato má slova a neplní je, bude podoben muži bláznivému, který postavil svůj dům na písku.

καὶ πα̑ς ὁ α᾿κούων μου τοὺς λόγους τούτους καὶ μὴ ποιω̑ν αυ᾿τοὺς ὁμοιωθήσεται α᾿νδρὶ μωρω̑ ο῞στις ω᾿κοδόμησεν αυ᾿του̑ τὴν οι᾿κίαν ε᾿πὶ τὴν α῎μμον

וכֻל מַן דּשָׁמַע מֵלַי הָלֵין ולָא עָבֵד להֵין נֵתּדַּמֵא לגַברָא סַכלָא דַּבנָא בַּיתֵּה עַל חָלָא׃

[(1) Matt 07, 27]

הַגֶּשֶׁם יָרַד, בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא; נָפַל הַבַּיִת וּגְדוֹלָה הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ."

הַגֶּשֶׁם נִתַּךְ אַרְצָה נַחֲלֵי מַיִם יִשְׁטֹפוּ וְרוּחַ גְּדוֺלָה בָּאָה וַיִּפְגְּעוּ בַבַּיִת הַהוּא וַיִּפֹּל וַיְהִי לְמַפֵּלָה גְדוֺלָה:

I spadl příval, a přišly řeky, a váli větrové, a obořili se na ten dům, i padl, a byl pád jeho veliký.

A spadl příval, přihnaly se vody, zvedla se vichřice, a obořily se na ten dům; a padl, a jeho pád byl veliký.“

καὶ κατέβη ἡ βροχὴ καὶ η῟λθον οἱ ποταμοὶ καὶ ε῎πνευσαν οἱ α῎νεμοι καὶ προσέκοψαν τη̑ οι᾿κία ε᾿κείνη καὶ ε῎πεσεν καὶ η῟ν ἡ πτω̑σις αυ᾿τη̑ς μεγάλη

וַנחֵת מֵטרָא וֵאתַו נַהרַוָתָא וַנשַׁב רֻוחֵא וֵאתטַרִיו בּבַיתָּא הַו וַנפַל וַהוָת מַפֻּולתֵּה רַבָּא סס׃

[(1) Matt 07, 28]

כְּשֶׁגָּמַר יֵשׁוּעַ אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה הִשְׁתּוֹמֵם הֲמוֹן הָעָם עַל תּוֹרָתוֹ,

וַיְהִי כְּכַלּוֺת יֵשׁוּעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְמְהוּ הֲמוֺן הָעָם עַל-תּוֺרָתוֺ:

Stalo se pak, když dokonal Ježíš řeči tyto, že se převelmi divili zástupové učení jeho.

Když Ježíš dokončil tato slova, zástupy žasly nad jeho učením; ([Marek 1:22; Lukáš 4:32 Matouš 11:1 Matouš 13:53 Matouš 19:1 Matouš 26:1])

καὶ ε᾿γένετο ο῞τε ε᾿τέλεσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τοὺς λόγους τούτους ε᾿ξεπλήσσοντο οἱ ο῎χλοι ε᾿πὶ τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑

וַהוָא דּכַד שַׁלֵם יֵשֻׁוע מֵלֵא הָלֵין תַּהִירִין הוַו כֵּנשֵׁא עַל יֻולפָּנֵה׃

[(1) Matt 07, 29]

כִּי לִמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁלִּמְּדוּ סוֹפְרֵיהֶם.

כִּי הָיָה מוֺרֶה אֹתָם כְּהוֺרֹת אִישׁ-שִׁלְטוֺן וְלֹא כַסּוֺפְרִים:

Nebo učil je jako moc maje, a ne jako zákonníci.

neboť je učil jako ten, kdo má moc, a ne jako jejich zákoníci.

η῟ν γὰρ διδάσκων αυ᾿τοὺς ὡς ε᾿ξουσίαν ε῎χων καὶ ου᾿χ ὡς οἱ γραμματει̑ς αυ᾿τω̑ν

מַלֵף הוָא להֻון גֵּיר אַיך משַׁלטָא ולָא אַיך סָפרַיהֻון וַפרִישֵׁא סס׃

[(1) Matt 08, 01]

הוּא יָרַד מִן הָהָר וַהֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיֵּרֶד מִן-הָהָר וַהֲמוֺן עַם רָב הֹלְכִים אַחֲרָיו:

A když sstupoval s hory, šli za ním zástupové mnozí.

Když sestoupil z hory, šly za ním velké zástupy.

καταβάντος δὲ αυ᾿του̑ α᾿πὸ του̑ ο῎ρους η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ ο῎χλοι πολλοί

כַּד נחֵת דֵּין מֵן טֻורָא נַקפֻּוהי כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא׃

[(1) Matt 08, 02]

אָז הִתְקָרֵב אִישׁ מְצֹרָע, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי."

וְהִנֵּה אִישׁ מְצֹרָע בָּא וַיִּשְׁתַּחוּ-לוֺ לֵאמֹר אֲדֹנִי אִם-חָפֵץ אַתָּה הֲלֹא תוּכַל לְטַהֲרֵנִי:

A aj, malomocný přišed, klaněl se jemu, řka: Pane, kdybys jen chtěl, můžeš mne očistiti.

Tu k němu přistoupil malomocný, padl před ním na zem a řekl: „Pane, chceš-li, můžeš mě očistit.“ ([Marek 1:40-Marek 1:45; Lukáš 5:12-Lukáš 5:16])

καὶ ι᾿δοὺ λεπρὸς προσελθών προσεκύνει αυ᾿τω̑ λέγων κύριε ε᾿ὰν θέλης δύνασαί με καθαρίσαι

והָא גַּרבָּא חַד אֵתָא סגֵד לֵה וֵאמַר מָרי אֵן צָבֵא אַנתּ מֵשׁכַּח אַנתּ לַמדַכָּיֻותי׃

[(1) Matt 08, 03]

הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: "רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!" וּמִיָּד נִרְפְּאָה צָרַעְתּוֹ.

וַיּוֺשֶׁט אֶת-יָדוֺ וַיִּגַּע-בּוֺ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר חָפֵץ אֲנִי וּטְהָר וַיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֺ כְּרָגַע:

I vztáh Ježíš ruku, dotekl se ho, řka: Chci, buď čist. A hned očištěno jest malomocenství jeho.

On vztáhl ruku, dotkl se ho a řekl: „Chci, buď čist.“ A hned byl očištěn od svého malomocenství.

καὶ ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα η῞ψατο αυ᾿του̑ λέγων θέλω καθαρίσθητι καὶ ευ᾿θέως ε᾿καθαρίσθη αυ᾿του̑ ἡ λέπρα

וַפשַׁט אִידֵה יֵשֻׁוע קרֵב לֵה וֵאמַר צָבֵא אנָא אֵתּדַּכָּא ובָה בּשָׁעתָא אֵתּדַּכִּי גַּרבֵה׃

[(1) Matt 08, 04]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְאֵה, אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ, אֲבָל לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רְאֵה אַל-תַּגֵּד לְאִישׁ רַק לֵךְ וְהֵרָאֵה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת-הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם:

I dí jemu Ježíš: Viziž, abys žádnému nepravil. Ale jdi, ukaž se knězi, a obětuj dar ten, kterýž přikázal Mojžíš, na svědectví jim.

Tu mu Ježíš pravil: „Ne abys někomu o tom říkal! Ale jdi, ukaž se knězi a obětuj dar, který Mojžíš přikázal – jim na svědectví.“ ([Matouš 9:30 Matouš 12:16; Leviticus 13:49 Leviticus 14:2-Leviticus 14:32])

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞ρα μηδενὶ ει῎πης α᾿λλὰ υ῞παγε σεαυτὸν δει̑ξον τω̑ ἱερει̑ καὶ προσένεγκον τὸ δω̑ρον ο῍ προσέταξεν Μωϋση̑ς ει᾿ς μαρτύριον αυ᾿τοι̑ς

וֵאמַר לֵה יֵשֻׁוע חזִי למָא לאנָשׁ אָמַר אַנתּ אֵלָא זֵל חַוָא נַפשָׁך לכָהנֵא וקַרֵב קֻורבָּנָא אַיך דּפַקֵד מֻושֵׁא לסָהדֻּותהֻון סס׃

[(1) Matt 08, 05]

כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו:

וְכַאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ אֶל-כְּפַר-נַחוּם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו שַׂר-מֵאָה אֶחָד וַיִּתְחַנֶּן-לוֺ לֵאמֹר:

A když vcházel Ježíš do Kafarnaum, přistoupil k němu setník, prose ho,

Když přišel do Kafarnaum, přistoupil k němu jeden setník a prosil ho: ([Lukáš 7:1-Lukáš 7:10; Jan 4:43-Jan 4:54])

ει᾿σελθόντος δὲ αυ᾿του̑ ει᾿ς Καφαρναοὺμ προση̑λθεν αυ᾿τω̑ ἑκατόνταρχος παρακαλω̑ν αυ᾿τὸν

כַּד עַל דֵּין יֵשֻׁוע לַכפַרנַחֻום קרֵב לֵה קֵנטרֻונָא חַד ובָעֵא הוָא מֵנֵה׃

[(1) Matt 08, 06]

"אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד."

אֲדֹנִי הִנֵּה נַעֲרִי נָפַל לְמִשְׁכָּב בְּבֵיתִי נְכֵה-עֲצָמוֺת וּמְעֻנֶּה מְאֹד:

A řka: Pane, služebník můj leží doma šlakem poražený, velmi se trápě.

„Pane, můj sluha leží doma ochrnutý a hrozně trpí.“

καὶ λέγων κύριε ὁ παι̑ς μου βέβληται ε᾿ν τη̑ οι᾿κία παραλυτικός δεινω̑ς βασανιζόμενος

וָאמַר מָרי טַלִיי רמֵא בּבַיתָּא וַמשַׁרַי ובִישָׁאיִת מֵשׁתַּנַק׃

[(1) Matt 08, 07]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הִנְנִי בָא וּרְפָאתִיו:

I dí jemu Ježíš: Já přijdu a uzdravím ho.

Řekl mu: „Já přijdu a uzdravím ho.“

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ε᾿γώ ε᾿λθών θεραπεύσω αυ᾿τόν

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵנָא אִתֵא וַאסֵיוהי׃

[(1) Matt 08, 08]

הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי.

וַיַּעַן שַׂר-הַמֵּאָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי נְקַלֹּתִי מִזֹּאת כִּי אַתָּה תָבֹא בְצֵל קֹרָתִי אַךְ רַק דַּבְּרָה דָּבָר וְהַנַּעַר יֶחִי:

A odpovídaje setník, řekl: Pane, nejsemť hoden, abys všel pod střechu mou, ale toliko rci slovo, a uzdraven bude služebník můj.

Setník však odpověděl: „Pane, nejsem hoden, abys vstoupil pod mou střechu; ale řekni jen slovo, a můj sluha bude uzdraven.

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ἑκατόνταρχος ε῎φη κύριε ου᾿κ ει᾿μὶ ἱκανὸς ι῞να μου ὑπὸ τὴν στέγην ει᾿σέλθης α᾿λλὰ μόνον ει᾿πὲ λόγω καὶ ι᾿αθήσεται ὁ παι̑ς μου

ענָא קֵנטרֻונָא הַו וֵאמַר מָרי לָא שָׁוֵא אנָא דּתֵעֻול תּחֵית מַטללי אֵלָא בַּלחֻוד אֵמַר בּמֵלתָא ונֵתַאסֵא טַלִיי׃

[(1) Matt 08, 09]

גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, 'לֵךְ!', הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר 'בּוֹא!', הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, 'עֲשֵׂה זֹאת!', הוּא עוֹשֶׂה."

כִּי גַם-אֲנִי סָר לְמִשְׁמַעַת מֶמְשָׁלָה וַאֲנָשַׁי סָרִים לְמִשְׁמַעְתִּי וְכִי אֹמַר לְאֶחָד מֵהֶם לֵךְ וְיֵלֵךְ וּלְאַחֵר בֹּא וְיָבֹא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה-זֹאת וְיַעֲשֶׂה:

Nebo i já jsem člověk pod mocí, maje pod sebou žoldnéře, a dím-li tomuto: Jdi, tedy jde, a jinému: Přiď, a přijde, a služebníku svému: Učiň toto, a učiní.

Vždyť i já podléhám rozkazům a vojákům rozkazuji; řeknu-li některému ‚jdi‘, tak jde; jinému ‚pojď sem‘, tak přijde; a svému otroku ‚udělej to‘, tak to udělá.“

καὶ γὰρ ε᾿γώ α῎νθρωπός ει᾿μι ὑπὸ ε᾿ξουσίαν ε῎χων ὑπ῾ ε᾿μαυτὸν στρατιὼτας καὶ λέγω τούτω πορεύθητι καὶ πορεύεται καὶ α῎λλω ε῎ρχου καὶ ε῎ρχεται καὶ τω̑ δούλω μου ποίησον του̑το καὶ ποιει̑

אָף אֵנָא גֵּיר גַּברָא אנָא דַּתחֵית שֻׁולטָנָא וִאית תּחֵית אִידי אֵסטרַטִיֻוטֵא וָאמַר אנָא להָנָא דּזֵל וָאזֵל ולַאחרִנָא דּתָא וָאתֵא וַלעַבדּי דַּעבֵד הָדֵא ועָבֵד׃

[(1) Matt 08, 10]

שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.

וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁתָּאֶה וַיֹּאמֶר אֶל-הַהֹלְכִים אַחֲרָיו אָמֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם אֱמוּנָה גְּדוֺלָה כָמוֺהָ גַּם-בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי:

To uslyšev Ježíš, podivil se, a jdoucím za sebou řekl: Amen pravím vám, ani v Izraeli tak veliké víry jsem nenalezl.

Když to Ježíš uslyšel, podivil se a řekl těm, kdo ho následovali: „Amen, pravím vám, tak velikou víru jsem v Izraeli nenalezl u nikoho.

α᾿κούσας δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿θαύμασεν καὶ ει῏πεν τοι̑ς α᾿κολουθου̑σιν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν παρ῾ ου᾿δενὶ τοσαύτην πίστιν ε᾿ν τω̑ ᾽Ισραὴλ ευ῟ρον

כַּד שׁמַע דֵּין יֵשֻׁוע אֵתּדַּמַר וֵאמַר לדָאתֵין עַמֵה אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דָּאף לָא בּאִיסרָאיֵל אֵשׁכּחֵת אַיך הָדֵא הַימָנֻותָא׃

[(1) Matt 08, 11]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם,

וְהִנְנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי רַבִּים יָבֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיֵשְׁבוּ בִּמְסִבָּה עִם-אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Pravím pak vám, žeť přijdou mnozí od východu i od západu, a stoliti budou s Abrahamem, s Izákem a s Jákobem v království nebeském,

Pravím vám, že mnozí od východu i západu přijdou a budou stolovat s Abrahamem, Izákem a Jákobem v království nebeském; ([Žalmy 107:3])

λέγω δὲ ὑμι̑ν ο῞τι πολλοὶ α᾿πὸ α᾿νατολω̑ν καὶ δυσμω̑ν η῞ξουσιν καὶ α᾿νακλιθήσονται μετὰ ᾽Αβραὰμ καὶ ᾽Ισαὰκ καὶ ᾽Ιακώβ ε᾿ν τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּסַגִּיֵאא נִאתֻון מֵן מַדנחָא ומֵן מַערבָא ונֵסתַּמכֻּון עַם אַברָהָם וִאיסחָק ויַעקֻוב בּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 08, 12]

אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם."

וּבְנֵי הַמַּלְכוּת יִדַּחוּ אֶל-הַחֹשֶׁךְ הַחוּצָה שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם:

Ale synové království vyvrženi budou do temností zevnitřních. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

ale synové království budou vyvrženi ven do tmy; tam bude pláč a skřípění zubů.“ ([Lukáš 13:28-Lukáš 13:29; Matouš 13:42 Matouš 13:50 Matouš 22:13 Matouš 24:51 Matouš 25:30])

οἱ δὲ υἱοὶ τη̑ς βασιλείας ε᾿κβληθήσονται ει᾿ς τὸ σκότος τὸ ε᾿ξὼτερον ε᾿κει̑ ε῎σται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τω̑ν ο᾿δόντων

בּנֵיה דֵּין דּמַלכֻּותָא נֵפּקֻון לחֵשֻׁוכָא בַּרָיָא תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא׃ ס

[(1) Matt 08, 13]

וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ." אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.

וְאֶל-שַׂר-הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ לֵךְ כַּאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתָּ כֵּן יָקוּם לָךְ וַיְחִי הַנַּעַר מֵחָלְיוֺ בַּשָּׁעָה הַהִיא:

I řekl Ježíš setníkovi: Jdiž, a jakžs uvěřil, staň se tobě. I uzdraven jest služebník jeho v tu hodinu.

Potom řekl Ježíš setníkovi: „Jdi, a jak jsi uvěřil, tak se ti staň.“ A v tu hodinu se sluha uzdravil. ([Matouš 9:22 Matouš 15:28 Matouš 17:18])

καὶ ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τω̑ ἑκατοντάρχη υ῞παγε ὡς ε᾿πίστευσας γενηθήτω σοι καὶ ι᾿άθη ὁ παι̑ς αυ᾿του̑ ε᾿ν τη̑ ω῞ρα ε᾿κείνη

וֵאמַר יֵשֻׁוע לקֵנטרֻונָא הַו זֵל אַיכַּנָא דּהַימֵנתּ נֵהוֵא לָך וֵאתַאסִי טַליֵה בָּה בּשָׁעתָא סס׃

[(1) Matt 08, 14]

כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל כֵּיפָא רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת וְהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם.

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ בֵּית-פֶּטְרוֺס וַיַּרְא אֶת-חֹתַנְתּוֺ שֹׁכֶבֶת חוֺלַת קַדָּחַת:

A přišed Ježíš do domu Petrova, uzřel svegruši jeho, ana leží, a má zimnici.

Když Ježíš vstoupil do domu Petrova, spatřil, že jeho tchyně leží v horečce. ([Marek 1:29-Marek 1:34; Lukáš 4:38-Lukáš 4:41])

καὶ ε᾿λθών ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν Πέτρου ει῏δεν τὴν πενθερὰν αυ᾿του̑ βεβλημένην καὶ πυρέσσουσαν

וֵאתָא יֵשֻׁוע לבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון וַחזָא לַחמָתֵה דּרַמיָא וַאחִידָא לָה אֵשָׁתָא׃

[(1) Matt 08, 15]

הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. אָז קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם.

וַיִּגַּע בְּיָדָהּ וַתִּרֶף הַקַּדַּחַת מִמֶּנָּה וַתָּקָם וַתְּשָׁרֵת לִפְנֵיהֶם:

I dotekl se ruky její, a přestala jí zimnice. I vstala a posluhovala jim.

Dotkl se její ruky a horečka ji opustila; i vstala a obsluhovala ho.

καὶ η῞ψατο τη̑ς χειρὸς αυ᾿τη̑ς καὶ α᾿φη̑κεν αυ᾿τὴν ὁ πυρετός καὶ η᾿γέρθη καὶ διηκόνει αυ᾿τω̑

וַקרֵב לִאידָה וַשׁבַקתָה אֵשָׁתָא וקָמַת וַמשַׁמשָׁא הוָת לֵה׃

[(1) Matt 08, 16]

לְעֵת עֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּדְבַר פִּיו וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים,

וַיְהִי בָּעֶרֶב וַיָּבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָּם רוּחוֺת רָעוֺת וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָרוּחוֺת בִּדְבַר-פִּיו וְאֵת כָּל-הַחוֺלִים הֶחֱיָה מֵחָלְיָם:

A když byl večer, přivedli k němu mnohé, kteříž ďábelství měli, a on vymítal duchy slovem, a všecky, kteříž se zle měli, uzdravil,

Když nastal večer, přinesli k němu mnoho posedlých; i vyhnal duchy svým slovem a všechny nemocné uzdravil, ([Matouš 4:24 Matouš 14:35 Matouš 15:30])

ο᾿ψίας δὲ γενομένης προσήνεγκαν αυ᾿τω̑ δαιμονιζομένους πολλούς καὶ ε᾿ξέβαλεν τὰ πνεύματα λόγω καὶ πάντας τοὺς κακω̑ς ε῎χοντας ε᾿θεράπευσεν

כַּד הוָא דֵּין רַמשָׁא קַרֵבו קדָמַוהי דַּיוָנֵא סַגִּיֵאא וַאפֵּק דַּיוַיהֻון בּמֵלתָא וַלכֻלהֻון אַילֵין דּבִישָׁאיִת עבִידִין הוַו אַסִי אֵנֻון׃

[(1) Matt 08, 17]

לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: "חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם."

לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיַד-יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם:

Aby se naplnilo povědění skrze Izaiáše proroka, řkoucího: Onť vzal na se mdloby naše, a neduhy nesl.

aby se naplnilo, co je řečeno ústy proroka Izaiáše: ‚On slabosti naše na sebe vzal a nemoci nesl.‘ ([Izajáš 53:4])

ο῞πως πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου λέγοντος αυ᾿τὸς τὰς α᾿σθενείας ἡμω̑ν ε῎λαβεν καὶ τὰς νόσους ε᾿βάστασεν

אַיך דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד אֵשַׁעיָא נבִיָא דֵּאמַר דּהֻו נֵסַב כִּאבַין וכֻורהָנַין נֵטעַן סס׃

[(1) Matt 08, 18]

כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רַב מִסְּבִיבוֹ צִוָּה לַעֲבֹר אֶל עֵבֶר הַיָּם.

וַיְהִי כִּרְאוֺת יֵשׁוּעַ הֲמוֺן עַם רָב סָבִיב-לוֺ וַיְצַו לַעֲבֹר מִשָּׁם אֶל-עֵבֶר הַיָּם:

Vida pak Ježíš zástupy mnohé okolo sebe, kázal přeplaviti se na druhou stranu.

Když Ježíš viděl kolem sebe zástup(r), rozkázal odjet na druhý břeh. (r) var: veliké zástupy ([Lukáš 9:57-Lukáš 9:62])

ι᾿δών δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῎χλον περὶ αυ᾿τὸν ε᾿κέλευσεν α᾿πελθει̑ν ει᾿ς τὸ πέραν

כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא דַּחדִירִין לֵה פּקַד דּנִאזֻלון לעֵברָא׃ ס

[(1) Matt 08, 19]

נִגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ."

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֺפְרִים וַיֹּאמֶר לוֺ רַבִּי אֵלֵךְ אַחֲרֶיךׇ אֶל-כָּל-אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

A přistoupiv jeden zákonník, řekl jemu: Mistře, půjdu za tebou, kamžkoli půjdeš.

Jeden zákoník přišel a řekl mu: „Mistře(s), budu tě následovat, kamkoli půjdeš.“ (s) ř: Učiteli

καὶ προσελθών ει῟ς γραμματεὺς ει῏πεν αυ᾿τω̑ διδάσκαλε α᾿κολουθήσω σοι ο῞που ε᾿ὰν α᾿πέρχη

וַקרֵב סָפרָא חַד וֵאמַר לֵה רַבִּי אִתֵא בָּתרָך לַאתַר דָּאזֵל אַנתּ׃

[(1) Matt 08, 20]

עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: "לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַשּׁוּעָלִים חוֺרִים לָהֶם וְצִפּוֺר הַשָּׁמַיִם קֵן לָהּ וּבֶן-הָאָדָם אֵין לוֺ מָקוֺם לְהָנִיחַ אֶת-רֹאשׁוֺ:

I dí jemu Ježíš: Lišky doupata mají, a ptactvo nebeské hnízda, ale Syn člověka nemá, kde by hlavu sklonil.

Ale Ježíš mu odpověděl: „Lišky mají doupata a ptáci hnízda, ale Syn člověka nemá, kde by hlavu složil.“

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς αἱ α᾿λὼπεκες φωλεοὺς ε῎χουσιν καὶ τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ κατασκηνὼσεις ὁ δὲ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ου᾿κ ε῎χει που̑ τὴν κεφαλὴν κλίνη

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לתַעלֵא נֵקעֵא אִית להֻון וַלפָרַחתָא דַּשׁמַיָא מַטללָא בּרֵה דֵּין דּאנָשָׁא לַיתּ לֵה אַיכָּא דּנֵסמֻוך רִשֵׁה׃

[(1) Matt 08, 21]

אִישׁ אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי."

וְאִישׁ אַחֵר מִקֶּרֶב תַּלְמִידָיו אָמַר אֵלָיו אֲדֹנִי תְּנָה-לִּי לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת-אָבִי רִאשֹׁנָה:

Jiný pak z učedlníků jeho řekl jemu: Pane, dopusť mi prvé odjíti a pochovati otce mého.

Jiný z učedníků mu řekl: „Pane, dovol mi napřed odejít a pochovat svého otce.“ ([1 Královská 19:20])

ε῞τερος δὲ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ει῏πεν αυ᾿τω̑ κύριε ε᾿πίτρεψόν μοι πρω̑τον α᾿πελθει̑ν καὶ θάψαι τὸν πατέρα μου

אחרִנָא דֵּין מֵן תַּלמִידַוהי אֵמַר לֵה מָרי אַפֵּס לִי לֻוקדַם אִזַל אֵקבֻּור אָבי׃

[(1) Matt 08, 22]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ אַחֲרַי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ אַחֲרָי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת-מֵתֵיהֶם:

Ale Ježíš řekl jemu: Poď za mnou, a nech ať mrtví pochovávají mrtvé své.

Ale Ježíš mu odpověděl: „Následuj mě a nech mrtvé, ať pochovávají své mrtvé.“

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς λέγει αυ᾿τω̑ α᾿κολούθει μοι καὶ α῎φες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτω̑ν νεκρούς

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לֵה תָּא בָּתַרי וַשׁבֻוק למִיתֵא קָברִין מִיתַיהֻון׃ ס

[(1) Matt 08, 23]

הוּא נִכְנַס לַסִּירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו.

וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וְתַלְמִידָיו יָרְדוּ עִמּוֺ:

A když vstoupil na lodí, vstoupili za ním i učedlníci jeho.

Vstoupil na loď a učedníci ho následovali. ([Marek 4:35-Marek 4:41; Lukáš 8:22-Lukáš 8:25])

καὶ ε᾿μβάντι αυ᾿τω̑ ει᾿ς τὸ πλοι̑ον η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

וכַד סלֵק יֵשֻׁוע לַספִינתָּא סלֵקו עַמֵה תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 08, 24]

וְהִנֵּה סְעָרָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּיָּם עַד אֲשֶׁר כִּסּוּ הַגַּלִּים אֶת הַסִּירָה, אַךְ הוּא הָיָה יָשֵׁן.

וְהִנֵּה סַעַר גָּדוֺל נֵעוֺר בַּיָּם עַד-כַּסּוֺת הַגַּלִּים אֶת-הָאֳנִיָּה וְהוּא נִרְדָּם:

A aj, bouře veliká stala se na moři, tak že vlny přikrývaly lodí. On pak spal.

Vtom se strhla na moři veliká bouře, takže loď už mizela ve vlnách; ale on spal.

καὶ ι᾿δοὺ σεισμὸς μέγας ε᾿γένετο ε᾿ν τη̑ θαλάσση ω῞στε τὸ πλοι̑ον καλύπτεσθαι ὑπὸ τω̑ν κυμάτων αυ᾿τὸς δὲ ε᾿κάθευδεν

והָא זַועָא רַבָּא הוָא בּיַמָא אַיכַּנָא דֵּאלפָא תֵּתכַּסֵא מֵן גַּללֵא הֻו דֵּין יֵשֻׁוע דַּמִיך הוָא׃

[(1) Matt 08, 25]

נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: "אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!"

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיְעִירֻהוּ וַיִּקְרָאוּ הוֺשִׁיעָה אֲדֹנֵינוּ כִּי אָבָדְנוּ:

A přistoupivše učedlníci jeho, zbudili jej, řkouce: Pane, zachovej nás, hynemeť.

I přistoupili a probudili ho se slovy: „Pane, zachraň(t) nás, nebo zahyneme!“ (t) spas

καὶ προσελθόντες η῎γειραν αυ᾿τὸν λέγοντες κύριε σω̑σον α᾿πολλύμεθα

וַקרֵבו תַּלמִידַוהי אַעִירֻוהי וָאמרִין לֵה מָרַן פַּצָן אָבדִּין חנַן׃

[(1) Matt 08, 26]

אָמַר לָהֶם: "לָמָה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?!" הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה אַתֶּם חֲרֵדִים קְטַנֵּי אֱמֻנָה וַיָּקָם וַיִּגְעַר בָּרוּחוֺת וּבַיָּם וַתְּהִי דְּמָמָה גְדוֺלָה:

I dí jim: Proč se bojíte, ó malé víry? Tehdy vstav, přimluvil větrům a moři, i stalo se utišení veliké.

Řekl jim: „Proč jste tak ustrašeni, vy malověrní?“ Vstal, pohrozil větrům i moři; a nastalo veliké ticho. ([Žalmy 65:8 Žalmy 89:10 Žalmy 107:29; Matouš 6:30 Matouš 14:31 Matouš 16:8])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς τί δειλοί ε᾿στε ο᾿λιγόπιστοι τότε ε᾿γερθεὶς ε᾿πετίμησεν τοι̑ς α᾿νέμοις καὶ τη̑ θαλάσση καὶ ε᾿γένετο γαλήνη μεγάλη

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע למָנָא דַּחֻולתָנִין אנתֻּון זעֻורַי הַימָנֻותָא הָידֵּין קָם וַכאָא בּרֻוחָא וַביַמָא וַהוָא שֵׁליָא רַבָּא׃

[(1) Matt 08, 27]

תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: "מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?"

וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים לֵאמֹר מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר גַּם-הָרוּחוֺת וְהַיָּם מַקְשִׁיבִים לְקֹלוֺ:

Lidé pak divili se, řkouce: Kteraký jest tento, že ho i větrové i moře poslouchají?

Lidé užasli a říkali: „Kdo to jen je, že ho poslouchají větry i moře?“

οἱ δὲ α῎νθρωποι ε᾿θαύμασαν λέγοντες ποταπός ε᾿στιν ου῟τος ο῞τι καὶ οἱ α῎νεμοι καὶ ἡ θάλασσα αυ᾿τω̑ ὑπακούουσιν

אנָשָׁא דֵּין אֵתּדַּמַרו וָאמרִין מַנֻו הָנָא דּרֻוחֵא ויַמָא מֵשׁתַּמעִין לֵה סס׃

[(1) Matt 08, 28]

כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ.

וַיְהִי כְּבֹאוֺ אֶל-עֵבֶר הַיָּם אֶל-אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וַיִּפְגְּשֻׁהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָּם רוּחוֺת רָעוֺת יֹצְאִים מִבָּתֵּי הַקְּבָרוֺת וּפְנֵיהֶם זֹעֲפִים עַד-מְאֹד עַד-אֲשֶׁר לֹא יָכֹל אִישׁ לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַהוּא מִפָּחַד:

A když se přeplavil na druhou stranu do krajiny Gergezenských, potkali se s ním dva ďábelníci z hrobů vyšlí, ukrutní náramně, tak že žádný nemohl tou cestou choditi.

Když přijel na protější břeh moře do gadarenské(u) krajiny, vyšli proti němu dva posedlí, kteří vystoupili z hrobů(v); byli velmi nebezpeční, takže se nikdo neodvážil tudy chodit. (u) var: gergesenské (v) pohřebních jeskyň ([Marek 5:1-Marek 5:20; Lukáš 8:26-Lukáš 8:39])

καὶ ε᾿λθόντος αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸ πέραν ει᾿ς τὴν χὼραν τω̑ν Γαδαρηνω̑ν ὑπήντησαν αυ᾿τω̑ δύο δαιμονιζόμενοι ε᾿κ τω̑ν μνημείων ε᾿ξερχόμενοι χαλεποὶ λίαν ω῞στε μὴ ι᾿σχύειν τινὰ παρελθει̑ν διὰ τη̑ς ὁδου̑ ε᾿κείνης

וכַד אֵתָא יֵשֻׁוע לעֵברָא לַאתרָא דּגָדרָיֵא אַרעֻוהי תּרֵין דַּיוָנֵא דּנָפקִין מֵן בֵּית־קבֻורֵא בִּישֵׁא דּטָב אַיך דּלָא אנָשׁ נֵשׁכַּח נֵעבַּר בּהָי אֻורחָא׃

[(1) Matt 08, 29]

אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: "מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים - בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?"

וְהִנֵּה הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר מַה-לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן-הָאֱלֹהִים הַאִם בָּאתָ לְעַנּוֺתֵנוּ טֶרֶם בָּאָה הָעֵת:

A aj, volali, řkouce: Co je nám po tobě, Ježíši, Synu Boží? Přišel jsi sem před časem trápiti nás.

A dali se do křiku: „Co je ti po nás(x), Synu Boží? Přišel jsi nás trápit(y), dříve než nastal čas?“ (x) var: + Ježíši (y) var: zahubit 9. kapitola ([Marek 1:24; 1 Královská 17:18])

καὶ ι᾿δοὺ ε῎κραξαν λέγοντες τί ἡμι̑ν καὶ σοί υἱὲ του̑ θεου̑ η῟λθες ω῟δε πρὸ καιρου̑ βασανίσαι ἡμα̑ς

וַקעַו וָאמרִין מָא לַן ולָך יֵשֻׁוע בּרֵה דַּאלָהָא אֵתַיתּ לכָא קדָם זַבנָא דַּתשַׁנקַן׃

[(1) Matt 08, 30]

בְּמֶרְחָק מְסֻיָּם מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹלֹ.

וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה רֹעֶה שָׁם מֵרָחוֺק לָהֶם:

A bylo opodál od nich stádo veliké vepřů, pasoucích se.

Opodál se páslo veliké stádo vepřů.

η῟ν δὲ μακρὰν α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν α᾿γέλη χοίρων πολλω̑ν βοσκομένη

אִית הוָא דֵּין להַל מֵנהֻון בַּקרָא דַּחזִירֵא סַגִּיֵאא דּרָעיָא׃

[(1) Matt 08, 31]

הִפְצִירוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: "אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים."

וַיִּתְחַנְּנוּ-לוֺ הָרוּחוֺת לֵאמֹר אִם לְגָרְשֵׁנוּ אַתָּה אֹמֵר תִּנָּה-לָנוּ לָבוֺא בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים:

Ďáblové pak prosili ho, řkouce: Jestliže nás vymítáš, dopustiž nám vjíti do toho stáda vepřů.

A zlí duchové ho prosili: „Když už nás vyháníš, pošli nás do toho stáda vepřů!“

οἱ δὲ δαίμονες παρεκάλουν αυ᾿τὸν λέγοντες ει᾿ ε᾿κβάλλεις ἡμα̑ς α᾿πόστειλον ἡμα̑ς ει᾿ς τὴν α᾿γέλην τω̑ν χοίρων

הָנֻון דֵּין שִׁאדֵא בָּעֵין הוַו מֵנֵה וָאמרִין אֵן מַפֵּק אַנתּ לַן אַפֵּס לַן דּנִאזַל לבַקרָא דַּחזִירֵא׃

[(1) Matt 08, 32]

אָמַר לָהֶם: "לְכוּ!" הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתָּעֵר בַּמּוֹרָד אֶל הַיָּם וּמֵת בַּמַּיִם.

וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ וַיֵּצְאוּ וַיָּבֹאוּ בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים וְהִנֵּה כָּל-הָעֵדֶר שָׁטְפוּ בַמּוֺרָד אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וַיֹּאבְדוּ בַּמָּיִם:

I řekl jim: Jděte. A oni vyšedše, vešli do stáda těch vepřů. A aj, hnalo se prudce všecko stádo těch vepřů s vrchu dolů do moře, i ztonuli v vodách.

On jim řekl: „Jděte!“ Tu vyšli a vešli do vepřů; a hle, celé stádo se hnalo střemhlav po srázu do moře a zahynulo ve vodách.

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὑπάγετε οἱ δὲ ε᾿ξελθόντες α᾿πη̑λθον ει᾿ς τοὺς χοίρους καὶ ι᾿δοὺ ω῞ρμησεν πα̑σα ἡ α᾿γέλη κατὰ του̑ κρημνου̑ ει᾿ς τὴν θάλασσαν καὶ α᾿πέθανον ε᾿ν τοι̑ς υ῞δασιν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע זֵלו ומֵחדָא נפַקו ועַלו בַּחזִירֵא וכֻלָה בַּקרָא הָי תֵּרצַת לעֵל לַשׁקִיפָא וַנפַלו בּיַמָא ומִיתו בּמַיָא סּ סּ׃

[(1) Matt 08, 33]

בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה. שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל וְאֶת מַה שֶּׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים,

וְהָרֹעִים נָסוּ וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ אֶת-כָּל אֲשֶׁר נִהְיָתָה וְאֵת אֲשֶׁר קָרָה לַאֲשֶׁר דָּבְקוּ בָּם הָרוּחוֺת הָרָעוֺת:

Pastýři pak utekli. A přišedše do města, vypravovali to všecko, i o těch ďábelnících.

Pasáci utekli, přišli do města a vyprávěli všechno, i o těch posedlých.

οἱ δὲ βόσκοντες ε῎φυγον καὶ α᾿πελθόντες ει᾿ς τὴν πόλιν α᾿πήγγειλαν πάντα καὶ τὰ τω̑ν δαιμονιζομένων

הָנֻון דֵּין דּרָעֵין הוַו ערַקו וֵאזַלו לַמדִינתָּא וחַוִיו כֻּלמֵדֵּם דַּהוָא וַדהָנֻון דַּיוָנֵא׃

[(1) Matt 08, 34]

וְכָל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַתּוֹשָׁבִים בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֶאֱזוֹרָם.

וְהִנֵּה כָּל-הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ וַיִּרְאֻהוּ וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לַעֲבֹר מִגְּבוּלָם:

A aj, všecko město vyšlo v cestu Ježíšovi, a uzřevše ho, prosili, aby šel z končin jejich.

A celé město vyšlo naproti Ježíšovi, a když ho spatřili, prosili ho, aby se vzdálil z jejich končin.

καὶ ι᾿δοὺ πα̑σα ἡ πόλις ε᾿ξη̑λθεν ει᾿ς ὑπάντησιν τω̑ ᾽Ιησου̑ καὶ ι᾿δόντες αυ᾿τὸν παρεκάλεσαν ο῞πως μεταβη̑ α᾿πὸ τω̑ν ὁρίων αυ᾿τω̑ν

ונֵפקַת כֻּלָה מדִינתָּא לֻאורעֵה דּיֵשֻׁוע וכַד חזַאוֻהי בּעַו מֵנֵה דַּנשַׁנֵא מֵן תּחֻומַיהֻון׃

[(1) Matt 09, 01]

הוּא יָרַד לַסִּירָה, עָבַר אֶת הַיָּם וּבָא אֶל עִירוֹ.

וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיַּעֲבֹר וַיָּבֹא אֶל-עִירוֺ:

A vstoupiv na lodí, přeplavil se, a přišel do města svého.

Ježíš vstoupil na loď, přeplavil se na druhou stranu a přišel do svého města. ([Marek 2:1-Marek 2:12; Lukáš 5:17-Lukáš 5:26])

καὶ ε᾿μβὰς ει᾿ς πλοι̑ον διεπέρασεν καὶ η῟λθεν ει᾿ς τὴν ι᾿δίαν πόλιν

וַסלֵק לֵאלפָא וַעבַר אֵתָא לַמדִינתֵּה׃ ס

[(1) Matt 09, 02]

וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻּׁתָּק שׁוֹכֵב עַל אֲלוּנְקָה. כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֶל הַמְשֻׁתָּק: "הִתְחַזֵּק, בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ."

וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ נְכֵה עֲצָמוֺת שֹׁכֵב עַל-הַמִּטָּה וּבִרְאוֺת יֵשׁוּעַ אֶת-אֱמוּנָתָם אָמַר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת חֲזַק בְּנִי נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ:

A aj, přinesli mu šlakem poraženého, ležícího na loži. A viděv Ježíš víru jejich, dí šlakem poraženému: Doufej, synu, odpuštěniť jsou tobě hříchové tvoji.

A hle, přinesli k němu ochrnutého, ležícího na lůžku. Když Ježíš viděl jejich víru, řekl ochrnutému: „Buď dobré mysli, synu, odpouštějí se ti hříchy.“ ([Lukáš 7:48])

καὶ ι᾿δοὺ προσέφερον αυ᾿τω̑ παραλυτικὸν ε᾿πὶ κλίνης βεβλημένον καὶ ι᾿δών ὁ ᾽Ιησου̑ς τὴν πίστιν αυ᾿τω̑ν ει῏πεν τω̑ παραλυτικω̑ θάρσει τέκνον α᾿φίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι

וקַרֵבו לֵה משַׁריָא כַּד רמֵא בּעַרסָא וַחזָא יֵשֻׁוע הַימָנֻותהֻון וֵאמַר להַו משַׁריָא אֵתלַבּב בֵּרי שׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ׃

[(1) Matt 09, 03]

אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בְּלִבָּם: "זֶה מְגַדֵּף שֵׁם שָׁמַיִם!"

וְשָׁם אֲנָשִׁים סוֺפְרִים אָמְרוּ בְלִבָּם הָאִישׁ הַזֶּה מְגַדֵּף הוּא:

A aj, někteří z zákonníků řekli sami v sobě: Tento se rouhá.

Ale někteří ze zákoníků si řekli: „Ten člověk se rouhá!“

καὶ ι᾿δού τινες τω̑ν γραμματέων ει῏παν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς ου῟τος βλασφημει̑

אנָשָׁא דֵּין מֵן סָפרֵא אֵמַרו בּנַפשׁהֻון הָנָא מגַדֵּף׃

[(1) Matt 09, 04]

יֵשׁוּעַ הִבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר: "לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם?

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ אֶת-מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמַר מַדּוּעַ תֶּהְגּוּ רָעוֺת בִּלְבַבְכֶם:

A viděv Ježíš myšlení jejich, řekl: Proč vy myslíte zlé věci v srdcích svých?

Ježíš však poznal jejich myšlenky a řekl: „Proč o tom smýšlíte tak zle? ([Matouš 12:25; Jan 2:25])

καὶ ι᾿δών ὁ ᾽Ιησου̑ς τὰς ε᾿νθυμήσεις αυ᾿τω̑ν ει῏πεν ἱνατί ε᾿νθυμει̑σθε πονηρὰ ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהֻון וֵאמַר להֻון מָנָא מֵתחַשׁבִין אנתֻּון בִּישׁתָּא בּלֵבּכֻון׃

[(1) Matt 09, 05]

מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'?

כִּי מָה נָקֵל אִם לֵאמֹר נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ אוֺ לֵאמֹר קוּם וְהִתְהַלָּךְ:

Nebo co jest snáze říci: Odpuštěniť jsou tobě hříchové, čili říci: Vstaň a choď?

Je snadnější říci ‚odpouštějí se ti hříchy‘, nebo říci ‚vstaň a choď‘?

τί γάρ ε᾿στιν ευ᾿κοπὼτερον ει᾿πει̑ν α᾿φίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι η῍ ει᾿πει̑ν ε῎γειρε καὶ περιπάτει

מָנָא גֵּיר פּשִׁיק למִאמַר דַּשׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ אַו למִאמַר קֻום הַלֵך׃

[(1) Matt 09, 06]

אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים", ־וְאָז פָּנָה וְאָמַר לַמְשֻׁתָּק - "קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!"

אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי יֵשׁ רִשְׁיוֺן לְבֶן-הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חַטָּאִים אָז אָמַר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת קוּם שָׂא אֶת-מִטָּתְךׇ וְלֶךְ-לְךׇ אֶל-בֵּיתֶךׇ:

Ale abyste věděli, žeť má moc Syn člověka na zemi odpouštěti hříchy, tehdy dí šlakem poraženému: Vstana, vezmi na sebe lože své, a jdi do domu svého.

Abyste však věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštět hříchy“ – tu řekne ochrnutému: „Vstaň, vezmi své lože a jdi domů!“

ι῞να δὲ ει᾿δη̑τε ο῞τι ε᾿ξουσίαν ε῎χει ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς α᾿φιέναι ἁμαρτίας τότε λέγει τω̑ παραλυτικω̑ ε᾿γερθεὶς α῏ρόν σου τὴν κλίνην καὶ υ῞παγε ει᾿ς τὸν οι῏κόν σου

דּתֵדּעֻון דֵּין דּשֻׁולטָנָא אִית לַברֵה דּאנָשָׁא בַּארעָא למֵשׁבַּק חטָהֵא אֵמַר להַו משַׁריָא קֻום שׁקֻול עַרסָך וזֵל לבַיתָּך׃

[(1) Matt 09, 07]

הוּא קָם וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֺ:

Tedy vstav, odšel do domu svého.

On vstal a odešel domů.

καὶ ε᾿γερθεὶς α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑

וקָם אֵזַל לבַיתֵּה׃ ס

[(1) Matt 09, 08]

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הֲמוֹן הָעָם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁנָּתַן סַמְכוּת כָּזֹאת לִבְנֵי אָדָם.

וַיִּרְאוּ הֲמוֺן הָעָם וַיִשְׁתּוֺמֲמוּ וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן שִׁלְטוֺן כָּזֶה לִבְנֵי-אָדָם:

A vidouce to zástupové, divili se a velebili Boha, kterýž dal takovou moc lidem.

Když to uviděly zástupy, zmocnila se jich bázeň a chválili Boha, že dal takovou moc lidem.

ι᾿δόντες δὲ οἱ ο῎χλοι ε᾿φοβήθησαν καὶ ε᾿δόξασαν τὸν θεὸν τὸν δόντα ε᾿ξουσίαν τοιαύτην τοι̑ς α᾿νθρὼποις

כַּד חזַו דֵּין כֵּנשֵׁא הָנֻון דּחֵלו ושַׁבַּחו לַאלָהָא דּיַהב שֻׁולטָנָא דַּאיך הָנָא לַבנַינָשָׁא סס׃

[(1) Matt 09, 09]

כַּאֲשֶׁר עָבַר מִשָּׁם רָאָה יֵשׁוּעַ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתַּי. אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ אַחֲרַי." הוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.

וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד יֹשֵׁב בְּבֵית-הַמֶּכֶס וּשְׁמוֺ מַתִּתְיָהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו:

A jda odtud Ježíš, uzřel člověka sedícího na cle, jménem Matouše. I dí mu: Poď za mnou. I vstav, šel za ním.

Když šel Ježíš odtud dál, viděl v celnici sedět člověka jménem Matouš a řekl mu: „Pojď za mnou!“ On vstal a šel za ním. ([Marek 2:13-Marek 2:17; Lukáš 5:27-Lukáš 5:32 Matouš 4:19 Matouš 8:19 Matouš 8:22])

καὶ παράγων ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿κει̑θεν ει῏δεν α῎νθρωπον καθήμενον ε᾿πὶ τὸ τελὼνιον Μαθθαι̑ον λεγόμενον καὶ λέγει αυ᾿τω̑ α᾿κολούθει μοι καὶ α᾿ναστὰς η᾿κολούθησεν αυ᾿τω̑

וכַד עבַר יֵשֻׁוע מֵן תַּמָן חזָא גַּברָא דּיָתֵב בֵּית־מָכסֵא דַּשׁמֵה מַתַּי וֵאמַר לֵה תָּא בָּתַרי וקָם אֵזַל בָּתרֵה׃ ס

[(1) Matt 09, 10]

כְּשֶׁהֵסֵב בַּבַּיִת בָּאוּ מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים וְהֵסֵבּוּ עִם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו.

וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֺ עַל-הַלֶּחֶם בְּבֵיתוֺ וְהִנֵּה מוֺכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים בָּאוּ וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל עִם-יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו:

Stalo se pak, když seděl Ježíš za stolem v domě, a aj, mnozí celní a hříšníci přišedše, stolili s Ježíšem a s učedlníky jeho.

Když potom seděl u stolu v domě, hle, mnoho celníků a jiných hříšníků stolovalo s Ježíšem a jeho učedníky. ([Matouš 21:31 Matouš 11:19])

καὶ ε᾿γένετο αυ᾿του̑ α᾿νακειμένου ε᾿ν τη̑ οι᾿κία καὶ ι᾿δοὺ πολλοὶ τελω̑ναι καὶ ἁμαρτωλοὶ ε᾿λθόντες συνανέκειντο τω̑ ᾽Ιησου̑ καὶ τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑

וכַד סמִיכִין בּבַיתָּא אֵתַו מָכסֵא וחַטָיֵא סַגִּיֵאא אֵסתּמֵכו עַם יֵשֻׁוע ועַם תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 09, 11]

רָאוּ הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: "מַדּוּעַ אוֹכֵל רַבְּכֶם עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?"

וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֶל-תַּלְמִידָיו מַדּוּעַ יֹאכַל רַבְּכֶם עִם-הַמּוֺכְסִים וְהַחַטָּאִים:

A vidouce to farizeové, řekli učedlníkům jeho: Proč s celnými a hříšníky jí mistr váš?

Farizeové to uviděli a řekli jeho učedníkům: „Jak to, že váš Mistr(z) jí s celníky a hříšníky?“ (z) ř: Učitel ([Lukáš 15:1-Lukáš 15:2])

καὶ ι᾿δόντες οἱ Φαρισαι̑οι ε῎λεγον τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ διὰ τί μετὰ τω̑ν τελωνω̑ν καὶ ἁμαρτωλω̑ν ε᾿σθίει ὁ διδάσκαλος ὑμω̑ν

וכַד חזַו פּרִישֵׁא אָמרִין לתַלמִידַוהי למָנָא עַם מָכסֵא וחַטָיֵא לָעֵס רַבּכֻון׃ ס

[(1) Matt 09, 12]

שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.

וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵין לָהֶם דָּבָר עִם-הָרֹפֵא כִּי אִם-הַחוֺלִים:

Ježíš pak uslyšev to, řekl jim: Nepotřebujíť zdraví lékaře, ale nemocní.

On to uslyšel a řekl: „Lékaře nepotřebují zdraví, ale nemocní.

ὁ δὲ α᾿κούσας ει῏πεν ου᾿ χρείαν ε῎χουσιν οἱ ι᾿σχύοντες ι᾿ατρου̑ α᾿λλ῾ οἱ κακω̑ς ε῎χοντες

יֵשֻׁוע דֵּין כַּד שׁמַע אֵמַר להֻון לָא סנִיקִין חלִימֵא עַל אָסיָא אֵלָא אַילֵין דּבִישָׁאיִת עבִידִין׃

[(1) Matt 09, 13]

וְאַתֶּם צְאוּ וְלִמְדוּ מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', כִּי לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים כִּי אִם לַחוֹטְאִים."

וְאַתֶּם לְכוּ לִמְדוּ לָדַעַת מַה-זֶּה חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח כִּי לֹא-בָאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים לָבֹא כִּי אִם-לַחַטָּאִים לִתְּשׁוּבָה:

Jdouce pak, učte se, co jest to: Milosrdenství chci a ne oběti. Nebo nepřišel jsem volati spravedlivých, ale hříšných ku pokání.

Jděte a učte se, co to je: ‚Milosrdenství chci, a ne oběť.‘ Nepřišel jsem pozvat(a) spravedlivé, ale hříšníky(b).“ (a) povolat (b) var: k pokání

πορευθέντες δὲ μάθετε τί ε᾿στιν ε῎λεος θέλω καὶ ου᾿ θυσίαν ου᾿ γὰρ η῟λθον καλέσαι δικαίους α᾿λλὰ ἁμαρτωλούς

זֵלו יִלַפו מָנַו חנָנָא בָּעֵא אנָא ולָא דֵּבחתָא לָא גֵּיר אֵתִית דֵּאקרֵא לזַדִּיקֵא אֵלָא לחַטָיֵא׃ ס

[(1) Matt 09, 14]

אָז נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֵּה וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?"

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֺחָנָן וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ עִם-הַפְּרוּשִׁים מַרְבִּים לָצוּם וְתַלְמִידֶיךׇ לֹא יָצֻמוּ:

Tehdy přistoupili k němu učedlníci Janovi, řkouce: Proč my a farizeové postíme se často, učedlníci pak tvoji se nepostí?

Tehdy k němu přišli Janovi učedníci a ptali se: „Jak to, že my a farizeové se(c) postíme, ale tvoji učedníci se nepostí?“ (c) var: + mnoho ([Marek 2:18-Marek 2:22; Lukáš 5:33-Lukáš 5:39])

τότε προσέρχονται αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ ᾽Ιωάννου λέγοντες διὰ τί ἡμει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι νηστεύομεν πολλά οἱ δὲ μαθηταί σου ου᾿ νηστεύουσιν

הָידֵּין קרֵבו לֵה תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן וָאמרִין למָנָא חנַן וַפרִישֵׁא צָימִין חנַן סַגִּי ותַלמִידַיךְּ לָא צָימִין׃

[(1) Matt 09, 15]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם יְכוֹלִים בְּנֵי הַחֻפָּה לְהִתְאַבֵּל בְּעוֹד הֶחָתָן אִתָּם? אַךְ יָמִים יָבוֹאוּ שֶׁהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם וְאָז יָצוּמוּ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲיִתְאַבְּלוּ קְרֻאֵי הַחֲתֻנָּה בְּעוֺד הֶחָתָן עִמָּהֶם וְהִנֵּה יָמִים יָבֹאוּ וְלֻקַּח מֵהֶם הֶחָתָן וְאָז יָצֻמוּ:

I řekl jim Ježíš: Zdaliž mohou synové ženichovi rmoutiti se, dokudž s nimi jest ženich? Ale přijdou dnové, když bude od nich odjat ženich, a tehdyť se budou postiti.

Ježíš jim řekl: „Mohou hosté na svatbě truchlit, dokud je ženich s nimi? Přijdou však dny, kdy od nich bude ženich vzat; potom se budou postit. ([Jan 3:29 Jan 16:20])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς μὴ δύνανται οἱ υἱοὶ του̑ νυμφω̑νος πενθει̑ν ε᾿φ῾ ο῞σον μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν ὁ νυμφίος ε᾿λεύσονται δὲ ἡμέραι ο῞ταν α᾿παρθη̑ α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ὁ νυμφίος καὶ τότε νηστεύσουσιν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע דַּלמָא מֵשׁכּחִין בּנַוהי דַּגנֻונָא לַמצָם כּמָא דּחַתנָא עַמהֻון אָתֵין דֵּין יַומָתָא כַּד נֵשׁתּקֵל מֵנהֻון חַתנָא והָידֵּין נצֻומֻון׃

[(1) Matt 09, 16]

אֵין אִישׁ שָׂם פִּסָּה שֶׁל בַּד חָדָשׁ עַל בֶּגֶד יָשָׁן, שֶׁכֵּן הַטְּלַאי יִתָּלֵשׁ מִן הַבֶּגֶד וְהַקֶּרַע יִגְדַּל.

וְאֵין תֹּפְרִים טְלָאָה חֲדָשָׁה עַל-שִׂמְלָה בָלָה פֶּן-הַטְּלָאָה בְּמִלֻּאָתָהּ תִּגְרַע מִן-הַ׹ִּׂמְלָה וְתוֺסִיף עַל-קְרָעֶיהָ:

Žádný zajisté nepřišívá záplaty sukna nového k rouchu vetchému; nebo ta záplata jeho odtrhla by díl od roucha, a větší by díra byla.

Nikdo nezalátá starý šat záplatou z neseprané látky; nebo se ten přišitý kus ze šatu vytrhne a díra bude ještě větší.

ου᾿δεὶς δὲ ε᾿πιβάλλει ε᾿πίβλημα ρ᾿άκους α᾿γνάφου ε᾿πὶ ἱματίω παλαιω̑ αι῎ρει γὰρ τὸ πλήρωμα αυ᾿του̑ α᾿πὸ του̑ ἱματίου καὶ χει̑ρον σχίσμα γίνεται

לָא אנָשׁ רָמֵא אֻורקַעתָא חדַתָא עַל נַחתָּא בּלָיָא דּלָא תֵּתֻּוף מַליֻותָה מֵן הַו נַחתָּא ונֵהוֵא בֵּזעָא יַתִּירָא׃

[(1) Matt 09, 17]

וְאֵין שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשׂוּ כֵּן, יִתְבַּקְּעוּ הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד. אֲבָל שָׂמִים אֶת הַיַּיִן הֶחָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו יִשָּׁמְרוּ."

וְתִירוֺשׁ לֹא יֻתַּן בְּנֹאדוֺת בָּלִים פֶּן-יִבָּקְעוּ הַנֹּאדוֺת וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן וְהַנֹּאדוֺת יִכְלָיוּן אֲבָל תִּירוֺשׁ יֻתַּן בְּנֹאדוֺת חֲדָשִׁים וּשְׁמֻרִים יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם:

Aniž lejí vína nového do nádob starých; sic jinak rozpuknou se sudové, a víno se vyleje, a sudové se zkazí. Ale víno nové lejí do nových nádob, a bývá obé zachováno.

A mladé víno se nedává do starých měchů, jinak se měchy roztrhnou, víno vyteče a měchy přijdou nazmar. Nové víno se dává do nových měchů, a tak se uchová obojí.“

ου᾿δὲ βάλλουσιν οι῏νον νέον ει᾿ς α᾿σκοὺς παλαιούς ει᾿ δὲ μή γε ρ᾿ήγνυνται οἱ α᾿σκοί καὶ ὁ οι῏νος ε᾿κχει̑ται καὶ οἱ α᾿σκοὶ α᾿πόλλυνται α᾿λλὰ βάλλουσιν οι῏νον νέον ει᾿ς α᾿σκοὺς καινούς καὶ α᾿μφότεροι συντηρου̑νται

ולָא רָמֵין חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא בּלָיָתָא דּלָא מֵצטַריָן זֵקֵא וחַמרָא מֵתֵאשֵׁד וזֵקֵא אָבדָּן אֵלָא רָמֵין חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא חַדתָּתָא וַתרַיהֻון מֵתנַטרִין׃ ס

[(1) Matt 09, 18]

כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא אַחַד הַנִּכְבָּדִים, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: "זֶה עַתָּה מֵתָה בִּתִּי. בּוֹא נָא וְשִׂים אֶת יָדְךָ עָלֶיהָ וְתִחְיֶה."

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהִנֵּה אַחַד הָרָאשִׁים בָּא וַיִּשְׁתַּחוּ-לוֺ לֵאמֹר בִּתִּי מֵתָה עָלַי בָּזֶה אֲבָל בֹּא וְשִׂים-נָא יָדְךׇ עָלֶיהָ וְחָיֹה תִחְיֶה:

A když on to k nim mluvil, aj, kníže přistoupivši, klanělo se jemu, řkuc: Dcera má nyní umřela. Ale poď, vlož na ni ruku svou, a budeť živa.

Zatímco k nim takto mluvil, přišel jeden z představených(d), klaněl se před ním a řekl: „Má dcera právě skonala; ale pojď, vlož na ni svou ruku, a bude žít!“ (d) tj. synagógy ([Marek 5:21-Marek 5:43; Lukáš 8:40-Lukáš 8:56 Matouš 8:2 Matouš 15:25 Matouš 18:26 Matouš 20:20])

ταυ̑τα αυ᾿του̑ λαλου̑ντος αυ᾿τοι̑ς ι᾿δοὺ α῎ρχων ει῟ς ε᾿λθών προσεκύνει αυ᾿τω̑ λέγων ο῞τι ἡ θυγάτηρ μου α῎ρτι ε᾿τελεύτησεν α᾿λλὰ ε᾿λθών ε᾿πίθες τὴν χει̑ρά σου ε᾿π῾ αυ᾿τήν καὶ ζήσεται

כַּד דֵּין הָלֵין ממַלֵל הוָא עַמהֻון אֵתָא אַרכֻונָא חַד קרֵב סגֵד לֵה וֵאמַר בּרַתי הָשָׁא מִיתַת אֵלָא תָּא סִים אִידָך עלֵיה ותִחֵא׃

[(1) Matt 09, 19]

יֵשׁוּעַ קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו הוּא וְתַלְמִידָיו.

וַיָּקָם יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ עִמּוֺ הוּא וְתַלְמִידָיו:

A vstav Ježíš, šel za ním, i učedlníci jeho.

Ježíš vstal a šel s ním i se svými učedníky.

καὶ ε᾿γερθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς η᾿κολούθησεν αυ᾿τω̑ καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

וקָם יֵשֻׁוע ותַלמִידַוהי וֵאזַלו בָּתרֵה׃ ס

[(1) Matt 09, 20]

וְהִנֵּה אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה זָבַת דָּם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ,

וְהִנֵּה אִשָּׁה זָבַת-דָּם אֲשֶׁר יְמֵי זוֺבָהּ נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה קָרְבָה וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֺ מֵאַחֲרָיו:

(A aj žena, kteráž nemocí svou trápena byla ode dvanácti let, přistoupivši po zadu, dotkla se podolka roucha jeho.

A hle, žena trpící už dvanáct let krvácením přišla zezadu a dotkla se třásní jeho šatu. ([Leviticus 15:25; Matouš 14:36; Numeri 15:38-Numeri 15:39])

καὶ ι᾿δοὺ γυνὴ αἱμορροου̑σα δὼδεκα ε῎τη προσελθου̑σα ο῎πισθεν η῞ψατο του̑ κρασπέδου του̑ ἱματίου αυ᾿του̑

והָא אַנתּתָא דּרָדֵא הוָא דּמָה שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא אֵתָת מֵן בֵּסתּרֵה וקֵרבַּת לקַרנָא דַּלבֻושֵׁה׃

[(1) Matt 09, 21]

כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ 'אִם רַק אֶגַּע בְּבִגְדוֹ אֶתְרַפֵּא'.

כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ אִם אַךְ-אֶגַּע בְּבִגְדוֺ וְאִוָּשֵׁעָה:

Nebo řekla sama v sobě: Dotknu-li se jen toliko roucha jeho, uzdravena budu.

Říkala si totiž: „Dotknu-li se aspoň jeho šatu, budu zachráněna(e)!“ (e) spasena (pod. Matouš 9:22) 10. kapitola

ε῎λεγεν γὰρ ε᾿ν ἑαυτη̑ ε᾿ὰν μόνον α῞ψωμαι του̑ ἱματίου αυ᾿του̑ σωθήσομαι

אָמרָא הוָת גֵּיר בּנַפשָׁה אָפֵן בַּלחֻוד למָאנֵה קָרבָּא אנָא מֵתַאסיָא אנָא׃

[(1) Matt 09, 22]

פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ: "חִזְקִי, בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה הָאִשָּׁה.

וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיַּרְא אֹתָהּ וַיֹּאמַר חִזְקִי בִתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֺשִׁיעָה לָּךְ וּבָעֵת הַהִיא עָלְתָה אֲרֻכָה לָהּ:

Ježíš pak obrátiv se, a uzřev ji, řekl: Doufej, dcero, víra tvá tě uzdravila. I ozdravěla ta žena té chvíle.)

Ježíš se obrátil a spatřiv ji řekl: „Buď dobré mysli, dcero, tvá víra tě zachránila.“ A od té hodiny byla ta žena zdráva. ([Matouš 9:29 Matouš 15:28 Matouš 17:18; Jan 4:52-Jan 4:53])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς στραφεὶς καὶ ι᾿δών αυ᾿τὴν ει῏πεν θάρσει θύγατερ ἡ πίστις σου σέσωκέν σε καὶ ε᾿σὼθη ἡ γυνὴ α᾿πὸ τη̑ς ω῞ρας ε᾿κείνης

יֵשֻׁוע דֵּין אֵתפּנִי חזָה וֵאמַר לָה אֵתלַבּבי בּרַתי הַימָנֻותֵכי אַחיַתֵכי וֵאתַאסיַת אַנתּתָא הָי מֵן הָי שָׁעתָא סס׃

[(1) Matt 09, 23]

כְּשֶׁבָּא יֵשׁוּעַ אֶל בֵּית הַנִּכְבָּד וְרָאָה אֶת הַמְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת הָעָם הָרוֹגֵשׁ, אָמַר:

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל-בֵּית-הָרֹאשׁ וַיַּרְא אֶת-הַמְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וְאֶת-הָעָם הֹמֶה:

Přišed pak Ježíš do domu knížete, a uzřev trubače i zástup hlučící,

Když Ježíš vstoupil do domu toho představeného a uviděl hudebníky a hlučící zástup,

καὶ ε᾿λθών ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν του̑ α῎ρχοντος καὶ ι᾿δών τοὺς αυ᾿λητὰς καὶ τὸν ο῎χλον θορυβούμενον

וֵאתָא יֵשֻׁוע לבַיתֵּה דַּארכֻונָא וַחזָא זַמָרֵא וכֵנשֵׁא דּמֵשׁתַּגשִׁין׃

[(1) Matt 09, 24]

"צְאוּ, כִּי הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה." אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ.

וַיֹּאמַר צְאוּ מִזֶּה הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה כִּי רַק יְשֵׁנָה הִיא וַיִּלְעֲגוּ לוֺ:

Řekl jim: Odejdětež; nebo neumřela děvečka, ale spí. I posmívali se jemu.

řekl: „Jděte odtud! Ta dívka neumřela, ale spí.“ Oni se mu posmívali. ([Jan 11:11])

ε῎λεγεν α᾿ναχωρει̑τε ου᾿ γὰρ α᾿πέθανεν τὸ κοράσιον α᾿λλὰ καθεύδει καὶ κατεγέλων αυ᾿του̑

וֵאמַר להֻון פּרֻוקו לכֻון טלִיתָא גֵּיר לָא מִיתַת אֵלָא דַּמכָּא הי וגָחכִּין הוַו עלַוהי׃

[(1) Matt 09, 25]

לְאַחַר שֶׁהוּצְאוּ הָאֲנָשִׁים נִכְנַס, אָחַז בְּיָדָהּ וְהַנַּעֲרָה קָמָה.

וְכַאֲשֶׁר הוֺצִיאוּ אֶת-הָעָם מִשָּׁם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיַּחֲזֶק בְּיָדָהּ וַתָּקָם הַנַּעֲרָה עַל-רַגְלֶיהָ:

A když byl vyhnán zástup, všed tam, ujal ji za ruku její. I vstala ta děvečka.

A když byl zástup vyhnán, vešel Ježíš dovnitř, vzal dívku za ruku a ona vstala.

ο῞τε δὲ ε᾿ξεβλήθη ὁ ο῎χλος ει᾿σελθών ε᾿κράτησεν τη̑ς χειρὸς αυ᾿τη̑ς καὶ η᾿γέρθη τὸ κοράσιον

וכַד אַפֵּק לכֵנשֵׁא עַל אַחדָּה בִּאידָה וקָמַת טלִיתָא׃

[(1) Matt 09, 26]

שֵׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה יָצָא בְּכָל אוֹתוֹ הָאֵזוֹר.

וְהַשְּׁמֻעָה הַזֹּאת יָצְאָה בְּכָל-הָאָרֶץ הַהִיא:

A roznesla se pověst ta po vší té zemi.

Pověst o tom se rozšířila po celé té krajině.

καὶ ε᾿ξη̑λθεν ἡ φήμη αυ῞τη ει᾿ς ο῞λην τὴν γη̑ν ε᾿κείνην

וַנפַק טֵבָּא הָנָא בּכֻלָה אַרעָא הָי סס׃

[(1) Matt 09, 27]

כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם יֵשׁוּעַ הָלְכוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְרִים כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים: "בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלֵינוּ!"

וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְרִים הָלְכוּ אַחֲרָיו צֹעֲקִים וְקֹרִאים חָנֵּנוּ בֶּן-דָּוִד:

A když šel odtud Ježíš, šli za ním dva slepí, volajíce a řkouce: Smiluj se nad námi, Synu Davidův.

Když šel Ježíš odtamtud dál, šli za ním dva slepci a křičeli: „Smiluj se nad námi, Synu Davidův!“ ([Matouš 20:29-Matouš 20:34])

καὶ παράγοντι ε᾿κει̑θεν τω̑ ᾽Ιησου̑ η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ δύο τυφλοὶ κράζοντες καὶ λέγοντες ε᾿λέησον ἡμα̑ς υἱὸς Δαυίδ

וכַד עבַר יֵשֻׁוע מֵן תַּמָן דַּבקֻוהי סמַיָא תּרֵין דּקָעֵין וָאמרִין אֵתרַחַם עלַין בּרֵה דּדַוִיד׃

[(1) Matt 09, 28]

בְּהִכָּנְסוֹ הַבַּיְתָה נִגְּשׁוּ אֵלָיו הָעִוְרִים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם מַאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת?" "כֵּן, אֲדוֹנֵנוּ!" הֵשִׁיבוּ.

וּכְבֹאוֺ אֶל-הַבַּיִת וַיִּגְּשׁוּ לְפָנָיו הַעִוְרִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הֲתַאֲמִינוּ כִּי יֶשׁ-לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֺת כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ הֵן אֲדֹנֵינוּ:

A když všel do domu, přistoupili k němu ti slepí. I dí jim Ježíš: Věříte-li, že to mohu učiniti? Řekli jemu: Ovšem, Pane.

A když vešel do domu, přistoupili ti slepci k němu. Ježíš jim řekl: „Věříte, že to mohu učinit?“ Odpověděli mu: „Ano, Pane.“

ε᾿λθόντι δὲ ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν προση̑λθον αυ᾿τω̑ οἱ τυφλοί καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς πιστεύετε ο῞τι δύναμαι του̑το ποιη̑σαι λέγουσιν αυ᾿τω̑ ναί κύριε

וכַד אֵתָא לבַיתָּא קרֵבו לֵה הָנֻון סמַיָא אָמַר להֻון יֵשֻׁוע מהַימנִין אנתֻּון דּמֵשׁכַּח אנָא הָדֵא למֵעבַּד אָמרִין לֵה אִין מָרַן׃

[(1) Matt 09, 29]

נָגַע בְּעֵינֵיהֶם וְאָמַר: "יְהֵא לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם!"

וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר כֶּאֱמוּנַתְכֶם כֵּן יָקוּם לָכֶם:

Tedy dotekl se očí jejich, řka: Podlé víry vaší staň se vám.

Tu se dotkl jejich očí a řekl: „Podle vaší víry se vám staň.“

τότε η῞ψατο τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν αυ᾿τω̑ν λέγων κατὰ τὴν πίστιν ὑμω̑ν γενηθήτω ὑμι̑ν

הָידֵּין קרֵב לעַינַיהֻון וֵאמַר אַיכַּנָא דּהַימֵנתֻּון נֵהוֵא לכֻון׃

[(1) Matt 09, 30]

אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְיֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "שִׂימוּ לֵב שֶׁלֹּא יִוָּדַע לְאִישׁ!"

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיָּעַד בָּם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר רְאוּ לְבִלְתִּי יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ:

I otevříny jsou oči jejich. Zapověděl jim pak tuze Ježíš, řka: Viztež, ať nižádný nezví.

A otevřely se jim oči. Ježíš jim pohrozil: „Ne aby se to někdo dověděl!“

καὶ η᾿νεώχθησαν αυ᾿τω̑ν οἱ ο᾿φθαλμοί καὶ ε᾿νεβριμήθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγων ὁρα̑τε μηδεὶς γινωσκέτω

ומֵחדָא אֵתפַּתַּח עַינַיהֻון וַכאָא בּהֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר חזַו לָא אנָשׁ נֵדַּע׃

[(1) Matt 09, 31]

אַךְ הֵם יָצְאוּ וְהִשְׁמִיעוּ אֶת שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאֵזוֹר הַהוּא.

וְהֵם יָצְאוּ וַיֹּצִיאוּ אֶת-שָׁמְעוֺ בְּכָל-הָאָרֶץ הַהִיא:

Ale oni vyšedše, rozhlásali jej po vší té zemi.

Oni však šli a rozhlásili ho po celé té krajině.

οἱ δὲ ε᾿ξελθόντες διεφήμισαν αυ᾿τὸν ε᾿ν ο῞λη τη̑ γη̑ ε᾿κείνη

הֵנֻון דֵּין נפַקו אַטבֻּוהי בּכֻלָה אַרעָא הָי סס׃

[(1) Matt 09, 32]

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ אִלֵּם אֲחוּז שֵׁד.

אַךְ הֵם יֹצְאִים וְאִישׁ אִלֵּם הוּבָא לְפָנָיו אֲשֶׁר רוּחַ רָע דָּבַק בּוֺ:

A když oni vycházeli, aj, přivedli mu člověka němého, majícího ďábelství.

Když odcházeli, přivedli k němu němého člověka, posedlého zlým duchem. ([Matouš 12:22-Matouš 12:24])

αυ᾿τω̑ν δὲ ε᾿ξερχομένων ι᾿δοὺ προσήνεγκαν αυ᾿τω̑ α῎νθρωπον κωφὸν δαιμονιζόμενον

וכַד נפַק יֵשֻׁוע קַרֵבו לֵה חַרשָׁא דִּאית עלַוהי דַּיוָא׃

[(1) Matt 09, 33]

הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד, וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר. הִתְפַּלְּאוּ הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: "מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה כַּדָּבָר הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל."

וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָרוּחַ הָרָע מִמֶּנּוּ וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר וַיִּתְמְהוּ הֲמוֺן הָעָם וַיֹּאמְרוּ מֵעוֺלָם לֹא-נִרְאֲתָה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל:

A když vyvrženo bylo ďábelství, mluvil němý. I divili se zástupové, řkouce: Že nikdy nic nebylo vídáno takového v Izraeli.

A zlý duch byl vyhnán a němý mluvil. Zástupy v údivu říkaly: „Něco takového nebylo v Izraeli nikdy vídáno.“

καὶ ε᾿κβληθέντος του̑ δαιμονίου ε᾿λάλησεν ὁ κωφός καὶ ε᾿θαύμασαν οἱ ο῎χλοι λέγοντες ου᾿δέποτε ε᾿φάνη ου῞τως ε᾿ν τω̑ ᾽Ισραήλ

ומֵן דַּנפַק דַּיוָא מַלֵל הַו חַרשָׁא וֵאתּדַּמַרו כֵּנשֵׁא וָאמרִין לָא מתֻום אֵתחזִי הָכַנָא בּאִיסרָאיֵל׃

[(1) Matt 09, 34]

אַךְ הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: "בְּעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."

אֶפֶס הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ עַל-יְדֵי שַׂר-הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:

Farizeové pak pravili: Mocí knížete ďábelského vymítá ďábly.

Ale farizeové říkali: „Ve jménu knížete démonů vyhání démony.“

οἱ δὲ Φαρισαι̑οι ε῎λεγον ε᾿ν τω̑ α῎ρχοντι τω̑ν δαιμονίων ε᾿κβάλλει τὰ δαιμόνια

פּרִישֵׁא דֵּין אָמרִין הוַו בּרִשָׁא דּדַיוֵא מַפֵּק דַּיוֵא סס׃

[(1) Matt 09, 35]

יֵשׁוּעַ עָבַר בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, מְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה בָּעָם.

וַיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל-הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים וַיּוֺרֶה לָהֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת מְבַ׹ֵּׂר בְּשׂוֺרַת הַמַּלְכוּת וְרֹפֵא כָל-מַחֲלָה וְכָל-מַדְוֶה בָּעָם:

I obcházel Ježíš všecka města i městečka, uče v školách jejich a káže evangelium království, a uzdravuje všelikou nemoc i všeliký neduh v lidu.

Ježíš obcházel všechna města i vesnice, učil v jejich synagógách, kázal evangelium království a uzdravoval každou nemoc a každou chorobu. ([Matouš 4:23])

καὶ περιη̑γεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τὰς πόλεις πάσας καὶ τὰς κὼμας διδάσκων ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς αυ᾿τω̑ν καὶ κηρύσσων τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς βασιλείας καὶ θεραπεύων πα̑σαν νόσον καὶ πα̑σαν μαλακίαν

ומֵתכּרֵך הוָא יֵשֻׁוע בַּמדִינָתָא כֻּלהֵין וַבקֻוריָא ומַלֵף הוָא בַּכנֻושָׁתהֻון ומַכרֵז סבַרתָא דּמַלכֻּותָא ומַאסֵא כֻּל כֻּורהָנִין וכֻל כִּאבִין׃ ס

[(1) Matt 09, 36]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲמוֹנִים נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הָיוּ יְגֵעִים וְנִדָּחִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה.

וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת-הַהֲמֹנִים נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם כִּי הֵם מִתְעַלְּפִים וּנְפֹצִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה:

A když hleděl na zástupy, slitovalo se mu jich, že byli opuštěni a rozptýleni jako ovce, nemajíce pastýře.

Když viděl zástupy, bylo mu jich líto, protože byli vysílení a skleslí jako ovce bez pastýře. ([Marek 6:34; Numeri 27:17; Ezechiel 34:5])

ι᾿δών δὲ τοὺς ο῎χλους ε᾿σπλαγχνίσθη περὶ αυ᾿τω̑ν ο῞τι η῟σαν ε᾿σκυλμένοι καὶ ε᾿ρριμμένοι ὡσεὶ πρόβατα μὴ ε῎χοντα ποιμένα

כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע לכֵנשֵׁא אֵתרַחַם עלַיהֻון דַּלאֵין הוַו וַשׁרֵין אַיך עֵרבֵּא דּלַיתּ להֻון רָעיָא׃

[(1) Matt 09, 37]

אָמַר אֶל תַּלְמִידָיו: "הַקָּצִיר רַב, אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים.

וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו אוּלָם הַקָּצִיר רַב וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים:

Tehdy řekl učedlníkům svým: Žeň zajisté jest mnohá, ale dělníků málo.

Tehdy řekl svým učedníkům: „Žeň je velká, dělníků málo. ([Lukáš 10:2; Jan 4:35])

τότε λέγει τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ὁ μὲν θερισμὸς πολύς οἱ δὲ ε᾿ργάται ο᾿λίγοι

וֵאמַר לתַלמִידַוהי חצָדָא סַגִּי ופָעלֵא זעֻורִין׃

[(1) Matt 09, 38]

לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ אֶל אֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ."

עַל-כֵּן הַעְתִּירוּ אֶל-אֲדוֺן הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֺ:

Protož proste Pána žně, ať vypudí dělníky na žeň svou.

Proste proto Pána žně, ať vyšle dělníky na svou žeň!“

δεήθητε ου῏ν του̑ κυρίου του̑ θερισμου̑ ο῞πως ε᾿κβάλη ε᾿ργάτας ει᾿ς τὸν θερισμὸν αυ᾿του̑

בּעַו הָכִיל מֵן מָרֵא חצָדָא דּנַפֵּק פָּעלֵא לַחצָדֵה׃ ס

[(1) Matt 10, 01]

הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל רוּחוֹת הַטֻּמְאָה, לְגָרֵשׁ אוֹתָן וּלְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה.

וַיִּקְרָא אֵלָיו שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיִּתֵּן בְּיָדָם כֹּחַ עַל-רוּחוֺת הַטֻּמְאָה לְגָרְשָׁן וְלִרְפֹּא כָּל-מַחֲלָה וְכָל-מַדְוֶה:

A svolav dvanácte učedlníků svých, dal jim moc nad duchy nečistými, aby je vymítali, a aby uzdravovali všelikou nemoc, i všeliký neduh.

Zavolal svých dvanáct učedníků a dal jim moc nad nečistými duchy, aby je vymítali a uzdravovali každou nemoc a každou chorobu. ([Marek 3:13-Marek 3:19; Lukáš 6:12-Lukáš 6:16 Marek 6:7; Lukáš 9:1])

καὶ προσκαλεσάμενος τοὺς δὼδεκα μαθητὰς αυ᾿του̑ ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ξουσίαν πνευμάτων α᾿καθάρτων ω῞στε ε᾿κβάλλειν αυ᾿τὰ καὶ θεραπεύειν πα̑σαν νόσον καὶ πα̑σαν μαλακίαν

וַקרָא לַתרֵעסַר תַּלמִידַוהי ויַהב להֻון שֻׁולטָנָא עַל רֻוחֵא טַנפָתָא דּנַפּקֻון וַלמַאסָיֻו כֻּל כִּאב וכֻורהָן׃ ס

[(1) Matt 10, 02]

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים: הָרִאשׁוֹן שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא, אַנְדְּרֵי אָחִיו, יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו,

וְאֵלֶּה שְׁמוֺת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים הָרִאשׁוֺן שִׁמְעוֺן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֺס וְאַנְדְּרַי אָחִיו יַעֲקֹב בֶּן-זַבְדִּי וְיוֺחָנָן אָחִיו:

Dvanácti pak apoštolů jména jsou tato: První Šimon, kterýž slove Petr, a Ondřej bratr jeho, Jakub Zebedeův a Jan bratr jeho,

Jména těch dvanácti apoštolů jsou: první Šimon, zvaný Petr, jeho bratr Ondřej, Jakub Zebedeův, jeho bratr Jan, ([Skutky apoštolské 1:13])

τω̑ν δὲ δὼδεκα α᾿ποστόλων τὰ ο᾿νόματά ε᾿στιν ταυ̑τα πρω̑τος Σίμων ὁ λεγόμενος Πέτρος καὶ ᾽Ανδρέας ὁ α᾿δελφὸς αυ᾿του̑ καὶ ᾽Ιάκωβος ὁ του̑ Ζεβεδαίου καὶ ᾽Ιωάννης ὁ α᾿δελφὸς αυ᾿του̑

דִּילהֻון דֵּין דַּתרֵעסַר שׁלִיחֵא שׁמָהֵא אִיתַיהֻון הָלֵין קַדמָיהֻון שֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא כִּאפָא וַאנדּרֵאוָס אַחֻוהי ויַעקֻוב בַּר זַבדַי ויֻוחַנָן אַחֻוהי׃

[(1) Matt 10, 03]

פִילִיפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי, תּאֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס, יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְתַדַּי,

פִּילִפּוֺס וּבַר-תַּלְמַי תּוֺמָא וּמַתִּתְיָהוּ הַמּוֺכֵס יַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַּי וְלַבַּי הַמְּכֻנֶּה תַדָּי:

Filip a Bartoloměj, Tomáš a Matouš, kterýž býval celný, Jakub Alfeův a Lebbeus, přijmím Taddeus,

Filip, Bartoloměj, Tomáš, celník Matouš, Jakub Alfeův, Tadeáš(f), (f) var: Lebeus; Lebeus příjmením Tadeáš

Φίλιππος καὶ Βαρθολομαι̑ος Θωμα̑ς καὶ Μαθθαι̑ος ὁ τελὼνης ᾽Ιάκωβος ὁ του̑ ῾Αλφαίου καὶ Θαδδαι̑ος

ופִילִיפָּוס ובַר־תֻּולמַי ותָאומַא ומַתַּי מָכסָא ויַעקֻוב בַּר חַלפַי ולַבִּי דֵּאתכַּנִי תַּדַי׃

[(1) Matt 10, 04]

שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת ־הָאִישׁ שֶׁמָּסַר אוֹתוֹ.

שִׁמְעוֺן הַכְּנַעֲנִי וִיהוּדָה אִישׁ-קְרִיּוֺת הוּא הַמַּסְגִּיר אֹתוֺ:

Šimon Kananitský, a Jidáš Iškariotský, kterýž i zradil ho.

Šimon Kananejský a Iškariotský Jidáš(g), který ho pak zradil. (g) ř: Juda (tak i dále)

Σίμων ὁ Καναναι̑ος καὶ ᾽Ιούδας ὁ ᾽Ισκαριὼτης ὁ καὶ παραδοὺς αυ᾿τόν

ושֵׁמעֻון קנָנָיָא וִיהֻודָא סכַריֻוטָא הַו דַּאשׁלמֵה סּ סּ׃

[(1) Matt 10, 05]

אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ בְּצַוּוֹתוֹ עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: "אַל תֵּלְכוּ לְדֶרֶךְ הַגּוֹיִים וְאַל תִּכָּנְסוּ לְעִיר שֶׁל שׁוֹמְרוֹנִים,

אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר אַל-תָּשִׂימוּ לְדֶרֶךְ הַגּוֺיִם פַּעֲמֵיכֶם וְאֶל-עָרֵי הַשֹּׁמְרֹנִים אַל-תָּבֹאוּ:

Těchto dvanácte poslal Ježíš, přikazuje jim, řka: Na cestu pohanů nechoďte, a do města Samaritánských nevcházejte.

Těchto dvanáct Ježíš vyslal a přikázal jim: „Na cestu k pohanům nevstupujte, do samařské obce nechoďte; ([Marek 6:7-Marek 6:13; Lukáš 9:1-Lukáš 9:6])

τούτους τοὺς δὼδεκα α᾿πέστειλεν ὁ ᾽Ιησου̑ς παραγγείλας αυ᾿τοι̑ς λέγων ει᾿ς ὁδὸν ε᾿θνω̑ν μὴ α᾿πέλθητε καὶ ει᾿ς πόλιν Σαμαριτω̑ν μὴ ει᾿σέλθητε

להָלֵין תּרֵעסַר שַׁדַּר יֵשֻׁוע ופַקֵד אֵנֻון וֵאמַר בֻּאורחָא דּחַנפֵא לָא תִּאזֻלון ולַמדִינתָּא דּשָׁמרָיֵא לָא תֵּעלֻון׃

[(1) Matt 10, 06]

אֶלָּא לְכוּ אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל.

כִּי אִם-לְצֹאן אֹבְדוֺת מִבֵּית יִשְׂרָאֵל תֵּלֵכוּ:

Ale raději jděte k ovcem zahynulým z domu Izraelského.

jděte raději ke ztraceným ovcím z lidu(h) izraelského. (h) ř: domu ([Jeremjáš 50:6; Matouš 15:24])

πορεύεσθε δὲ μα̑λλον πρὸς τὰ πρόβατα τὰ α᾿πολωλότα οι῎κου ᾽Ισραήλ

זֵלו לכֻון דֵּין יַתִּירָאיִת לוָת עֵרבֵּא דֵּאבַדו מֵן בֵּית יִסרָיֵל׃

[(1) Matt 10, 07]

וּבְלֶכְתְּכֶם הַכְרִיזוּ: 'קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם!'

וְכַאֲשֶׁר תֵּלְכוּן קִרְאוּ לֵאמֹר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם קְרוֺבָה לָבֹא:

Jdouce pak, kažte, řkouce: Že se přiblížilo království nebeské.

Jděte a kažte, že se přiblížilo království nebeské. ([Matouš 3:2 Matouš 4:17])

πορευόμενοι δὲ κηρύσσετε λέγοντες ο῞τι η῎γγικεν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

וכַד אָזִלין אנתֻּון אַכרֵזו וֵאמַרו דּקֵרבַּת מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 10, 08]

רַפְּאוּ חוֹלִים, הָקִימוּ מֵתִים, טַהֲרוּ מְצֹרָעִים, גָּרְשׁוּ שֵׁדִים; חִנָּם קִבַּלְתֶּם, חִנָּם תִּתְּנוּ.

רִפְאוּ אֶת-הַחוֺלִים הָקִימוּ אֶת-הַמֵּתִים טַהֲרוּ אֶת-הַמְצֹרָעִים וְגָרְשׁוּ אֶת-הָרוּחוֺת הָרָעוֺת חִנָּם לְקַחְתֶּם וְחִנָּם תִּתֵּנוּ:

Nemocné uzdravujte, malomocné čisťte, mrtvé křeste, ďábelství vymítejte; darmo jste vzali, darmo dejte.

Nemocné uzdravujte, mrtvé probouzejte k životu, malomocné očišťujte, démony vymítejte; zadarmo jste dostali, zadarmo dejte.

α᾿σθενου̑ντας θεραπεύετε νεκροὺς ε᾿γείρετε λεπροὺς καθαρίζετε δαιμόνια ε᾿κβάλλετε δωρεὰν ε᾿λάβετε δωρεὰν δότε

כּרִיהֵא אַסַו וגַרבֵּא דַּכַּו ודַיוֵא אַפֵּקו מַגָּן נסַבתֻּון מַגָּן הַבו׃ ס

[(1) Matt 10, 09]

לֹא תִּקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא נְחֹשֶׁת בְּכִיסֵי חֲגוֹרוֹתֵיכֶם;

אַל-תִּקְחוּ לָכֶם זָהָב אוֺ כֶסֶף אוֺ נְחֹשֶׁת בַּכִּיס:

Nebeřte s sebou zlata, ani stříbra, ani peněz do opasků svých,

Neberte od nikoho zlato, stříbro ani měďáky do opasků; ([Lukáš 10:4-Lukáš 10:12])

μὴ κτήσησθε χρυσὸν μηδὲ α῎ργυρον μηδὲ χαλκὸν ει᾿ς τὰς ζὼνας ὑμω̑ν

לָא תֵּקנֻון דַּהבָא ולָא סִאמָא ולָא נחָשָׁא בּכִיסַיכֻּון׃

[(1) Matt 10, 10]

לֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ, לֹא שְׁתֵּי כֻּתָּנוֹת, לֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַקֵּל, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לְלַחְמוֹ.

וְלֹא יַלְקוּט לַדֶּרֶךְ וְלֹא חֲלִיפוֺת בְּגָדִים וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַטֶּה כִּי-נָכוֺן לַפֹּעֵל דֵּי מִחְיָתוֺ:

Ani mošny na cestu, ani dvou sukní, ani obuvi, ani hůlky; hodenť jest zajisté dělník pokrmu svého.

neberte si na cestu mošnu ani dvoje šaty ani obuv ani hůl, neboť ‚hoden je dělník své mzdy‘. ([1 Timoteovi 5:18; 1 Korintským 9:14])

μὴ πήραν ει᾿ς ὁδὸν μηδὲ δύο χιτω̑νας μηδὲ ὑποδήματα μηδὲ ρ᾿άβδον α῎ξιος γὰρ ὁ ε᾿ργάτης τη̑ς τροφη̑ς αυ᾿του̑

ולָא תַּרמָלָא לֻאורחָא ולָא תַּרתֵּין כֻּותִּיניָן ולָא מסָנֵא ולָא שַׁבטָא שָׁוֵא הו גֵּיר פָּעלָא סַיבָּרתֵּה׃ ס

[(1) Matt 10, 11]

בְּכָל עִיר וּכְפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֲלֵיהֶם בָּרְרוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם וּשְׁבוּ שָׁם עַד צֵאתְכֶם.

וּבְכָל-עִיר אוֺ כְפָר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ דִּרְשׁוּ מִי הוּא שָׁמָּה הַנִּכְבָּד וִישַׁבְתֶּם עִמּוֺ עַד כִּי-תַעֲבֹרוּן:

A do kteréhožkoli města neb městečka vešli byste, vzeptejte se, kdo by v něm hodný byl, a tu pobuďte, až i vyjdete.

Když přijdete do některého města nebo vesnice, vyptejte se, kdo z nich je toho hoden; u něho zůstaňte, dokud nebudete odcházet.

ει᾿ς η῍ν δ῾ α῍ν πόλιν η῍ κὼμην ει᾿σέλθητε ε᾿ξετάσατε τίς ε᾿ν αυ᾿τη̑ α῎ξιός ε᾿στιν κα᾿κει̑ μείνατε ε῞ως α῍ν ε᾿ξέλθητε

לַאידָא דֵּין מדִינתָּא אַו קרִיתָא דּעָאלִין אנתֻּון לָה שַׁאלו מַנֻו שָׁוֵא בָּה ותַמָן הוַו עדַמָא דּנָפקִין אנתֻּון׃ ס

[(1) Matt 10, 12]

כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת בָּרְכוּהוּ בְּ'שָׁלוֹם'.

וּבְבֹאֲכֶם הַבָּיְתָה תִּפְקְדוּ לִשְׁלוֺם הַבָּיִת:

A vcházejíce do domu, pozdravte ho.

Když vstoupíte do domu, řekněte: ‚Pokoj vám.‘

ει᾿σερχόμενοι δὲ ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν α᾿σπάσασθε αυ᾿τήν

ומָא דּעָאלִין אנתֻּון לבַיתָּא שַׁאלו שׁלָמֵה דּבַיתָּא׃

[(1) Matt 10, 13]

אִם רָאוּי הַבַּיִת יָבוֹא עָלָיו הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם, אַךְ אִם אֵינֶנּוּ רָאוּי יָשׁוּב הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם אֲלֵיכֶם.

אִם-נֶחְשָׁב הַבַּיִת מְאוּמָה יָחוּל שְׁלוֺמְכֶם עָלָיו וְאִם לֹא-נֶחְשָׁב הַבַּיִת מְאוּמָה שְׁלוֺמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב:

A jestliže bude dům ten hodný, pokoj váš přijdiž naň; pakli by nebyl hodný, pokoj váš navratiž se k vám.

A budou-li toho hodni, ať na ně přijde váš pokoj. Nebudou-li toho hodni, ať se váš pokoj vrátí k vám.

καὶ ε᾿ὰν μὲν η῏ ἡ οι᾿κία α᾿ξία ε᾿λθάτω ἡ ει᾿ρήνη ὑμω̑ν ε᾿π῾ αυ᾿τήν ε᾿ὰν δὲ μὴ η῏ α᾿ξία ἡ ει᾿ρήνη ὑμω̑ν πρὸς ὑμα̑ς ε᾿πιστραφήτω

וֵאן הֻו דּשָׁוֵא בַּיתָּא שׁלָמכֻון נִאתֵא עלַוהי אֵן דֵּין לָא שָׁוֵא שׁלָמכֻון עלַיכֻּון נֵפנֵא׃ ס

[(1) Matt 10, 14]

כָּל מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיכֶם, צְאוּ מִן הַבַּיִת הַהוּא וּמִן הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם.

וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יֶאֱסֹף אֶתְכֶם וְלֹא יַקְשִׁיב לְדִבְרֵיכֶם צְאוּ לָכֶם מִן-הַבַּיִת הַהוּא אוֺ מִן-הָעִיר הַהִיא וּנְעַרְתֶּם אֶת-הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם:

A kdožkoli nepřijal by vás, a neuposlechl by řečí vašich, vyjdouce ven z domu neb z města toho, vyrazte prach z noh svých.

A když vás někdo nepřijme a nebude chtít slyšet vaše slova, vyjděte ven z toho domu nebo města a setřeste prach svých nohou. ([Skutky apoštolské 13:51])

καὶ ο῍ς α῍ν μὴ δέξηται ὑμα̑ς μηδὲ α᾿κούση τοὺς λόγους ὑμω̑ν ε᾿ξερχόμενοι ε῎ξω τη̑ς οι᾿κίας η῍ τη̑ς πόλεως ε᾿κείνης ε᾿κτινάξατε τὸν κονιορτὸν τω̑ν ποδω̑ν ὑμω̑ν

מַן דּלָא דֵּין מקַבֵּל לכֻון ולָא שָׁמַע מֵלַיכֻּון כַּד נָפקִין אנתֻּון מֵן בַּיתָּא אַו מֵן קרִיתָא הָי פֵּצו חֵלָא מֵן רֵגלַיכֻּון׃

[(1) Matt 10, 15]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר."

אָמֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם נָקֵל יִהְיֶה יוֺם הַמִּשְׁפָּט לְאֶרֶץ סְדֹם וַעֲמֹרָה מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַזֹּאת:

Amen pravím vám: Lehčeji bude zemi Sodomských a Gomorských v den soudný nežli městu tomu.

Amen, pravím vám, lehčeji bude zemi sodomské a gomorské v den soudu než tomu městu. ([Matouš 11:24; Genesis 18:20-Genesis 18:19 Genesis :28])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν α᾿νεκτότερον ε῎σται γη̑ Σοδόμων καὶ Γομόρρων ε᾿ν ἡμέρα κρίσεως η῍ τη̑ πόλει ε᾿κείνη

וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַארעָא דַּסדֻום וַדעַמֻורָא נֵהוֵא נִיח בּיַומָא דּדִינָא אַו לַמדִינתָּא הָי סס׃

[(1) Matt 10, 16]

"הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים. לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים.

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם כְּצֹאן בְּקֶרֶב זְאֵבִים עַל-כֵּן הֱיוּ עֲרוּמִים כַּנְּחָשִׁים וּתְמִימִים כַּיּוֺנִים:

Aj, já posílám vás jako ovce mezi vlky; protož buďte opatrní jako hadové, a sprostní jako holubice.

Hle, já vás posílám jako ovce mezi vlky; buďte tedy obezřetní jako hadi a bezelstní jako holubice. ([Lukáš 10:3; Římanům 16:19])

ι᾿δοὺ ε᾿γώ α᾿ποστέλλω ὑμα̑ς ὡς πρόβατα ε᾿ν μέσω λύκων γίνεσθε ου῏ν φρόνιμοι ὡς οἱ ο῎φεις καὶ α᾿κέραιοι ὡς αἱ περιστεραί

הָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא לכֻון אַיך אֵמרֵא בַּינַי דִּאבֵא הוַו הָכִיל חַכִּימֵא אַיך חוַוָתָא ותַמִימֵא אַיך יַונֵא׃

[(1) Matt 10, 17]

הִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַלְקוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.

רַק הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִפְּנֵי בְנֵי-אָדָם כִּי הֵם יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם לִידֵי-הַסַּנְהֶדְרִין וְהֻכֵּיתֶם בַּשּׁוֺטִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת:

Vystříhejte se pak lidí; neboť vás vydávati budou do sněmů, a v shromážděních svých budou vás bičovati.

Mějte se na pozoru před lidmi; neboť vás budou vydávat soudům(i), ve svých synagógách vás budou bičovat, (i) ř: synedriím ([Marek 13:9-Marek 13:13; Lukáš 21:12-Lukáš 21:19 Jan 16:2])

προσέχετε δὲ α᾿πὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων παραδὼσουσιν γὰρ ὑμα̑ς ει᾿ς συνέδρια καὶ ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς αυ᾿τω̑ν μαστιγὼσουσιν ὑμα̑ς

אֵזדַּהרו דֵּין מֵן בּנַינָשָׁא מַשׁלמִין לכֻון גֵּיר לבֵית דַּיָנֵא ובַכנֻושָׁתהֻון ננַגּדֻונָכֻון׃

[(1) Matt 10, 18]

לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים.

וְלִפְנֵי מֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבָלוּ לְמַעֲנִי לִהְיוֺת לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֺיִם:

Ano i před vládaře i před krále vedeni budete pro mne, na svědectví proti nim, i národům.

budou vás vodit před vládce a krále kvůli mně, abyste vydali svědectví jim i národům(j). (j) pohanům

καὶ ε᾿πὶ ἡγεμόνας δὲ καὶ βασιλει̑ς α᾿χθήσεσθε ε῞νεκεν ε᾿μου̑ ει᾿ς μαρτύριον αυ᾿τοι̑ς καὶ τοι̑ς ε῎θνεσιν

וַקדָם הִגמֻונֵא ומַלכֵּא מקַרבִין לכֻון מֵטֻלָתי לסָהדֻּותָא דִּילהֻון וַדעַממֵא׃ ס

[(1) Matt 10, 19]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמַה תְּדַבְּרוּ, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִנָּתֵן לָכֶם מַה לּוֹמַר;

וְכַאֲשֶׁר יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם אַל-תֶּחֶרְדוּ לֵאמֹר אֵיכָה נְדַבֵּר אוֺ מַה-נְּדַבֵּר כִּי בְּעֶצֶם הָעֵת הַהִיא יוּשַׂם בְּפִיכֶם אֵת אֲשֶׁר-תְּדַבֵּרוּן:

Když pak vás vydadí, nebuďtež pečliví, kterak aneb co byste mluvili; dánoť bude zajisté vám v tu hodinu, co budete míti mluviti.

A když vás obžalují, nedělejte si starosti, jak a co budete mluvit; neboť v tu hodinu vám bude dáno, co máte mluvit. ([Lukáš 12:11-Lukáš 12:12; Daniel 3:16])

ο῞ταν δὲ παραδω̑σιν ὑμα̑ς μὴ μεριμνήσητε πω̑ς η῍ τί λαλήσητε δοθήσεται γὰρ ὑμι̑ν ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα τί λαλήσητε

אֵמַתי דֵּין דּנַשׁלמֻונָכֻון לָא תִּאצפֻּון אַיכַּנָא אַו מָנָא תּמַללֻון מֵתִיהֵב לכֻון גֵּיר בּהָי שָׁעתָא מָא דַּתמַללֻון׃

[(1) Matt 10, 20]

שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם תְּדַבְּרוּ, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם הִיא אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בָּכֶם.

כִּי לֹא אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם רוּחַ-אֲבִיכֶם הַדֹּבֵר בָּכֶם:

Nebo ne vy jste, kteříž mluvíte, ale Duch Otce vašeho, kterýž mluví v vás.

Nejste to vy, kdo mluvíte, ale mluví ve vás Duch vašeho Otce.

ου᾿ γὰρ ὑμει̑ς ε᾿στε οἱ λαλου̑ντες α᾿λλὰ τὸ πνευ̑μα του̑ πατρὸς ὑμω̑ν τὸ λαλου̑ν ε᾿ν ὑμι̑ν

לָא הוָא גֵּיר אַנתֻּון ממַללִין אֵלָא רֻוחָא דַּאבֻוכֻון ממַללָא בּכֻון׃

[(1) Matt 10, 21]

זֹאת וְעוֹד, אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ. בָּנִים יָקוּמוּ עַל הוֹרֵיהֶם וְיָמִיתוּ אוֹתָם.

וְאָח יַסְגִּיר אֶת-אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב אֶת-בְּנוֺ וְיָקוּמוּ בָנִים עַל-אֲבוֺתָם וְהֵמִיתוּם:

Vydáť pak bratr bratra na smrt, i otec syna, a povstanouť dítky proti rodičům, a zmordují je.

Vydá na smrt bratr bratra a otec dítě, povstanou děti proti rodičům a připraví je o život. ([Micheáš 7:6])

παραδὼσει δὲ α᾿δελφὸς α᾿δελφὸν ει᾿ς θάνατον καὶ πατὴρ τέκνον καὶ ε᾿παναστήσονται τέκνα ε᾿πὶ γονει̑ς καὶ θανατὼσουσιν αυ᾿τούς

נַשׁלֵם דֵּין אַחָא לַאחֻוהי למַותָּא וַאבָא לַברֵה וַנקֻומֻון בּנַיָא עַל אַבָהַיהֻון וַנמִיתֻון אֵנֻון׃

[(1) Matt 10, 22]

וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל לְמַעַן שְׁמִי, אַךְ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע.

וְאַתֶּם שְׂנֻאִים תִּהְיוּ לְכָל-אָדָם בַּעֲבוּר שְׁמִי אַךְ הַמְחַכֶּה עַד-הַקֵּץ יִוָּשֵׁעַ:

A budete v nenávisti všechněm pro jméno mé, ale kdož setrvá až do konce, tenť spasen bude.

Budou vás všichni nenávidět pro mé jméno; ale kdo vytrvá až do konce, bude spasen. ([Matouš 24:9 Matouš 24:13; Jan 15:19])

καὶ ε῎σεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ο῎νομά μου ὁ δὲ ὑπομείνας ει᾿ς τέλος ου῟τος σωθήσεται

ותֵהוֻון סנִיאיִן מֵן כֻּלנָשׁ מֵטֻל שֵׁמי אַינָא דֵּין דַּנסַיבַּר עדַמָא לחַרתָא הֻו נִחֵא׃

[(1) Matt 10, 23]

כַּאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תַּסְפִּיקוּ לַעֲבֹר אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן־הָאָדָם.

וְכִי-יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לָכֶם אֶל-עִיר אַחֶרֶת אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תְכַלּוּ לַעֲבֹר עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד כִּי-יָבֹא בֶּן-הָאָדָם:

Když se pak vám budou protiviti v tom městě, utecte do jiného. Amen zajisté pravím vám, nezchodíte měst Izraelských, až přijde Syn člověka.

Když vás budou pronásledovat v jednom městě, prchněte do jiného(k); amen, pravím vám, že nebudete hotovi se všemi izraelskými městy, než přijde Syn člověka. (k) var: + a budou-li vás pronásledovat i tam, prchněte do dalšího; ([Matouš 16:27-Matouš 16:28])

ο῞ταν δὲ διὼκωσιν ὑμα̑ς ε᾿ν τη̑ πόλει ταύτη φεύγετε ει᾿ς τὴν ἑτέραν α᾿μὴν γὰρ λέγω ὑμι̑ν ου᾿ μὴ τελέσητε τὰς πόλεις του̑ ᾽Ισραὴλ ε῞ως α῍ν ε῎λθη ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

מָא דּרָדפִּין לכֻון דֵּין בַּמדִינתָּא הָדֵא ערֻוקו לכֻון לַאחרִתָא אַמִין גֵּיר אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תּשַׁלמֻון אֵנֵין כֻּלהֵין מדִינָתָא דּבֵית אִיסרָיֵל עדַמָא דּנִאתֵא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(1) Matt 10, 24]

תַּלְמִיד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִן הַמּוֹרֶה אַף לֹא הָעֶבֶד גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.

הַתַּלְמִיד אֵינֶנּוּ רַב מִרָבּוֺ וְעֶבֶד מֵאֲדֹנָיו:

Neníť učedlník nad mistra, ani služebník nad pána svého.

Žák není nad učitele ani sluha nad svého pána. ([Lukáš 6:40; Jan 13:16 Jan 15:20])

ου᾿κ ε῎στιν μαθητὴς ὑπὲρ τὸν διδάσκαλον ου᾿δὲ δου̑λος ὑπὲρ τὸν κύριον αυ᾿του̑

לַיתּ תַּלמִידָא דּיַתִּיר מֵן רַבֵּה ולָא עַבדָּא מֵן מָרֵה׃

[(1) Matt 10, 25]

דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּרַבּוֹ וְהָעֶבֶד כַּאֲדוֹנָיו. אִם לְבַעַל הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל־זְבוּל, כָּל שֶׁכֵּן לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ."

דַּי לַתַּלְמִיד לִהְיוֺת כְּרַבּוֺ וְלָעֶבֶד כַּאדֹנָיו אִם בַּעַל-זְבוּב קָרְאוּ לְבַעַל הַבַּיִת אַף כִּי-לְאַנְשֵׁי בֵיתוֺ:

Dostiť jest učedlníku, aby byl jako mistr jeho, a služebník jako pán jeho. Poněvadž hospodáře Belzebubem nazývali, čím pak více domácí jeho?

Stačí, aby žák byl jako jeho učitel a sluha jako jeho pán. Když hospodáře nazvali Belzebulem, čím spíše jeho čeleď!

α᾿ρκετὸν τω̑ μαθητη̑ ι῞να γένηται ὡς ὁ διδάσκαλος αυ᾿του̑ καὶ ὁ δου̑λος ὡς ὁ κύριος αυ᾿του̑ ει᾿ τὸν οι᾿κοδεσπότην Βεελζεβοὺλ ε᾿πεκάλεσαν πόσω μα̑λλον τοὺς οι᾿κιακοὺς αυ᾿του̑

סָפֵק לֵה לתַלמִידָא דּנֵהוֵא אַיך רַבֵּה וַלעַבדָּא אַיך מָרֵה אֵן למָרֵה דּבַיתָּא קרַו בּעֵלזבֻוב חַד כּמָא לַבנַי בַּיתֵּה׃

[(1) Matt 10, 26]

"לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע.

עַל-כֵּן אַל-תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי אֵין-דָּבָר נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ:

Protož nebojte se jich; nebo není nic skrytého, což by nemělo býti zjeveno, ani tajného, ješto by nemělo zvědíno býti.

Nebojte se jich tedy; neboť není nic zahaleného, co nebude jednou odhaleno, a nic skrytého, co nebude poznáno. ([Lukáš 12:2-Lukáš 12:7 Marek 4:22; Lukáš 8:17; Efezským 5:13])

μὴ ου῏ν φοβηθη̑τε αυ᾿τούς ου᾿δὲν γάρ ε᾿στιν κεκαλυμμένον ο῍ ου᾿κ α᾿ποκαλυφθήσεται καὶ κρυπτὸν ο῍ ου᾿ γνωσθήσεται

לָא הָכִיל תֵּדחלֻון מֵנהֻון לַיתּ גֵּיר מֵדֵּם דַּכסֵא דּלָא נֵתגּלֵא ודַמטַשַׁי דּלָא נֵתִידַע׃

[(1) Matt 10, 27]

אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁנִּלְחַשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת.

אֵת אֲשֶׁר אַגֵּדְכֶם בְּחֹשֶׁךְ הַגִּידוּ לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ וְאֵת אֲשֶׁר תִּשְׁמַע אָזְנְכֶם בְּלַחַשׁ הַשְׁמִיעוּ עַל-הַגַּגּוֺת:

Což vám pravím ve tmách, pravte na světle, a co v uši slyšíte, hlásejte na domích.

Co vám říkám ve tmě, povězte na světle; a co slyšíte v soukromí(l), hlásejte ze střech. (l) ř: do ucha

ο῍ λέγω ὑμι̑ν ε᾿ν τη̑ σκοτία ει῎πατε ε᾿ν τω̑ φωτί καὶ ο῍ ει᾿ς τὸ ου῏ς α᾿κούετε κηρύξατε ε᾿πὶ τω̑ν δωμάτων

מֵדֵּם דָּאמַר אנָא לכֻון בּחֵשֻׁוכָא אֻומרֻוהי אַנתֻּון בּנַהִירָא ומֵדֵּם דּבֵאדנַיכֻּון שָׁמעִין אנתֻּון אַכרֵזו עַל אֵגָּרֵא׃

[(1) Matt 10, 28]

אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.

וְאַל-תִּירְאוּ מִפְּנֵי הֹרְגֵי הַבָּשָׂר וְלַהֲרֹג אֶת-הַנֶּפֶשׁ לֹא תַ׹ִּׂיג יָדָם כִּי אִם-יִרְאוּ מִפָּנָיו אֲשֶׁר יָדָיו רַב לוֺ לַהֲרֹג גַּם אֶת-הַנֶּפֶשׁ וְגַם אֶת-הַבָּשָׂר בְּגֵיהִנֹּם:

A nebojte se těch, kteříž mordují tělo, ale duše nemohou zamordovati; než raději se bojte toho, kterýž může i duši i tělo zatratiti v pekelném ohni.

A nebojte se těch, kdo zabíjejí tělo, ale duši zabít nemohou; bojte se toho, který může i duši i tělo zahubit v pekle. ([Jakubův 4:12])

καὶ μὴ φοβει̑σθε α᾿πὸ τω̑ν α᾿ποκτεννόντων τὸ σω̑μα τὴν δὲ ψυχὴν μὴ δυναμένων α᾿ποκτει̑ναι φοβει̑σθε δὲ μα̑λλον τὸν δυνάμενον καὶ ψυχὴν καὶ σω̑μα α᾿πολέσαι ε᾿ν γεέννη

ולָא תֵּדחלֻון מֵן אַילֵין דּקָטלִין פַּגרָא נַפשָׁא דֵּין לָא מֵשׁכּחִין למֵקטַל דּחַלו דֵּין יַתִּירָאיִת מֵן מַן דּמֵשׁכַּח דַּלנַפשָׁא וַלפַגרָא נַובֵּד בּגִהַנָא׃

[(1) Matt 10, 29]

הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר אֶחָד? גַּם אַחַת מֵהֶן לֹא תִּפֹּל אַרְצָה מִבְּלִי הַשְׁגָּחַת אֲבִיכֶם.

הֲלֹא שְׁתֵּי צִפֳּרִים נִמְכָּרוֺת בְּאִסָּר אֶחָד וְאַחַת מֵהֶן לֹא תִפֹּל אַרְצָה בִּבְלִי רְצוֺן אֲבִיכֶם:

Zdaliž nebývají prodáváni dva vrabečkové za penízek? A však jeden z nich nepadá na zem bez Otce vašeho.

Neprodávají se dva vrabci za haléř(m)? A ani jeden z nich nepadne na zem bez dopuštění vašeho Otce(n). (m) ř: assarion (šestnáctina denáru) (n) ř: bez vašeho Otce

ου᾿χὶ δύο στρουθία α᾿σσαρίου πωλει̑ται καὶ ε῍ν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ου᾿ πεσει̑ται ε᾿πὶ τὴν γη̑ν α῎νευ του̑ πατρὸς ὑμω̑ν

לָא תַּרתֵּין צֵפּרִין מֵזדַּבּנָן בַּאסָר וַחדָא מֵנהֵין בֵּלעָד מֵן אַבֻוכֻון לָא נָפלָא עַל אַרעָא׃

[(1) Matt 10, 30]

אַךְ אַתֶּם, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.

וְאַתֶּם גַּם-שַׂעֲרוֺת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ לְמִסְפָּרָם:

Vaši pak i vlasové na hlavě všickni sečteni jsou.

U vás pak jsou spočteny i všecky vlasy na hlavě.

ὑμω̑ν δὲ καὶ αἱ τρίχες τη̑ς κεφαλη̑ς πα̑σαι η᾿ριθμημέναι ει᾿σίν

דִּילכֻון דֵּין אָף מֵנֵא דּרִשׁכֻון כֻּלהֵין מַניָן אֵנֵין׃

[(1) Matt 10, 31]

לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת."

עַל-כֵּן אַל-תִּירָאוּ עֶרְכְּכֶם רַב מִצִּפֳּרִים רַבּוֺת:

Protož nebojte se, dražší jste vy nežli mnoho vrabců.

Nebojte se tedy; máte větší cenu než mnoho vrabců. ([Matouš 6:26 Matouš 12:12])

μὴ ου῏ν φοβει̑σθε πολλω̑ν στρουθίων διαφέρετε ὑμει̑ς

לָא הָכִיל תֵּדחלֻון מֵן צֵפרֵא סַגִּיָאתָא מיַתּרִין אנתֻּון׃

[(1) Matt 10, 32]

"כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם אֲנִי אוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

לָכֵן כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יַאֲמִירֵנִי לִפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם אַאֲמִירֶנּוּ לִפְנֵי אָבִי בַשָּׁמַיִם גַּם-אָנֹכִי:

Kdožkoli tedy vyzná mne před lidmi, vyznámť i já jej před Otcem svým, kterýž jest v nebesích.

Každý, kdo se ke mně přizná před lidmi, k tomu se i já přiznám před svým Otcem v nebi; ([Lukáš 12:8-Lukáš 12:9 Zjevení Janovo 3:5])

πα̑ς ου῏ν ο῞στις ὁμολογήσει ε᾿ν ε᾿μοὶ ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿νθρὼπων ὁμολογήσω κα᾿γώ ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε῎μπροσθεν του̑ πατρός μου του̑ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

כֻּלנָשׁ הָכִיל דּנַודֵּא בִּי קדָם בּנַינָשָׁא אַודֵּא בֵּה אָף אֵנָא קדָם אָבי דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 10, 33]

וְכָל הַמְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם אֲנִי אֲכַחֵשׁ בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר יְכַחֶשׁ-בִּי לִפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם אֲכַחֶשׁ-בּוֺ לִפְנֵי אָבִי בַשָּׁמַיִם גַּם-אָנִי:

Kdož by pak mne zapřel před lidmi, zapřímť ho i já před Otcem svým, kterýž jest v nebesích.

kdo mě však zapře před lidmi, toho i já zapřu před svým Otcem v nebi. ([Marek 8:38; Lukáš 9:26; 2 Timoteovi 2:12])

ο῞στις δ῾ α῍ν α᾿ρνήσηταί με ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿νθρὼπων α᾿ρνήσομαι κα᾿γώ αυ᾿τὸν ε῎μπροσθεν του̑ πατρός μου του̑ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

מַן דֵּין דּנֵכפֻּור בִּי קדָם בּנַינָשָׁא אֵכפֻּור בֵּה אָף אֵנָא קדָם אָבי דּבַשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 10, 34]

אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ. לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב,

אַל-תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָבִיא שָׁלוֺם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָבִיא שָׁלוֺם כִּי אִם-חָרֶב:

Nedomnívejte se, že bych přišel pokoj dáti na zemi. Nepřišelť jsem, abych pokoj uvedl, ale meč.

Nemyslete si, že jsem přišel na zem uvést pokoj; nepřišel jsem uvést pokoj, ale meč. ([Lukáš 12:51-Lukáš 12:53])

μὴ νομίσητε ο῞τι η῟λθον βαλει̑ν ει᾿ρήνην ε᾿πὶ τὴν γη̑ν ου᾿κ η῟λθον βαλει̑ν ει᾿ρήνην α᾿λλὰ μάχαιραν

לָא תֵּסבּרֻון דֵּאתִית דַּארמֵא שַׁינָא בַּארעָא לָא אֵתִית דַּארמֵא שַׁינָא אֵלָא חַרבָּא׃

[(1) Matt 10, 35]

שֶׁהֲרֵי בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ,

כִּי בָאתִי לְהַפְרִיד בֵּין אִישׁ לְאָבִיו בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֺתָהּ:

Přišel jsem zajisté, abych rozdělil člověka proti otci jeho, a dceru proti mateři její, a nevěstu proti svegruši její.

Neboť jsem přišel postavit syna proti jeho otci, dceru proti matce, snachu proti tchyni; ([Micheáš 7:6])

η῟λθον γὰρ διχάσαι α῎νθρωπον κατὰ του̑ πατρὸς αυ᾿του̑ καὶ θυγατέρα κατὰ τη̑ς μητρὸς αυ᾿τη̑ς καὶ νύμφην κατὰ τη̑ς πενθερα̑ς αυ᾿τη̑ς

אֵתִית גֵּיר דֵּאפלֻוג גַּברָא עַל אַבֻוהי ובַרתָא עַל אֵמָה וכַלתָא עַל חמָתָה׃

[(1) Matt 10, 36]

וְיִהְיוּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

וְאֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֺ:

A nepřátelé člověka domácí jeho.

a ‚nepřítelem člověka bude jeho vlastní rodina‘.

καὶ ε᾿χθροὶ του̑ α᾿νθρὼπου οἱ οι᾿κιακοὶ αυ᾿του̑

וַבעֵלדּבָבַוהי דּגַברָא בּנַי בַּיתֵּה׃ ס

[(1) Matt 10, 37]

הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.

הָאֹהֵב אֶת-אָבִיו אוֺ אֶת-אִמּוֺ יוֺתֵר מִמֶּנִּי אֵינֶנּוּ שׁוֶֺה לִי וְהָאֹהֵב אֶת-בְּנוֺ אוֺ אֶת-בִּתּוֺ יוֺתֵר מִמֶּנִּי אֵינֶנּוּ שׁוֶֺה לִי:

Kdo miluje otce neb matku více nežli mne, neníť mne hoden; a kdož miluje syna neb dceru více nežli mne, neníť mne hoden.

Kdo miluje otce nebo matku víc nežli mne, není mne hoden; kdo miluje syna nebo dceru víc nežli mne, není mne hoden. ([Lukáš 14:26-Lukáš 14:27 Deuteronomium 33:9; Matouš 19:29])

ὁ φιλω̑ν πατέρα η῍ μητέρα ὑπὲρ ε᾿μὲ ου᾿κ ε῎στιν μου α῎ξιος καὶ ὁ φιλω̑ν υἱὸν η῍ θυγατέρα ὑπὲρ ε᾿μὲ ου᾿κ ε῎στιν μου α῎ξιος

מַן דּרָחֵם אַבָא אַו אֵמָא יַתִּיר מֵן דּלִי לָא שָׁוֵא לִי ומַן דּרָחֵם בּרָא אַו בַּרתָא יַתִּיר מֵן דּלִי לָא שָׁוֵא לִי׃

[(1) Matt 10, 38]

וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.

וּמִי אֲשֶׁר לֹא-יִקַּח אֶת-צְלָבוֺ וְיֵלֵךְ אַחֲרָי אֵינֶנּוּ שׁוֶֺה לִי:

A kdož nebéře kříže svého a nenásleduje mne, neníť mne hoden.

Kdo nenese svůj kříž a nenásleduje mne, není mne hoden. ([Matouš 16:24-Matouš 16:25])

καὶ ο῍ς ου᾿ λαμβάνει τὸν σταυρὸν αυ᾿του̑ καὶ α᾿κολουθει̑ ο᾿πίσω μου ου᾿κ ε῎στιν μου α῎ξιος

וכֻל דּלָא שָׁקֵל זקִיפֵה וָאתֵא בָּתַרי לָא שָׁוֵא לִי׃

[(1) Matt 10, 39]

הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ."

הַמֹּצֵא אֶת-נַפְשׁוֺ תֹּאבַד לוֺ וְהַמַּשְׁלִיךְ אֶת-נַפְשׁוֺ בִּגְלָלִי יִמְצָאֶנָּה:

Kdo nalezne duši svou, ztratíť ji; a kdo by ztratil duši svou pro mne, nalezneť ji.

Kdo nalezne svůj život(o), ztratí jej; kdo ztratí svůj život pro mne, nalezne jej. (o) duši ([Lukáš 17:33; Jan 12:25])

ὁ εὑρών τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ α᾿πολέσει αυ᾿τήν καὶ ὁ α᾿πολέσας τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ ε῞νεκεν ε᾿μου̑ εὑρήσει αυ᾿τήν

מַן דֵּאשׁכַּח נַפשֵׁה נַובּדִיה ומַן דּנַובֵּד נַפשֵׁה מֵטֻלָתי נֵשׁכּחִיה׃ ס

[(1) Matt 10, 40]

"הַמְקַבֵּל אֶתְכֶם מְקַבֵּל אוֹתִי, וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.

הַמְקַבֵּל פְּנֵיכֶם מְקַבֵּל פָּנָי וְהַמְקַבֵּל פָּנַי הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי שֹׁלְחִי:

Kdo vás přijímá, mne přijímá; a kdo mne přijímá, přijímá toho, kterýž mne poslal.

Kdo přijímá vás, přijímá mne; a kdo přijímá mne, přijímá toho, který mne poslal. ([Jan 13:20; Marek 9:37; Lukáš 9:48 Lukáš 10:16])

ὁ δεχόμενος ὑμα̑ς ε᾿μὲ δέχεται καὶ ὁ ε᾿μὲ δεχόμενος δέχεται τὸν α᾿ποστείλαντά με

מַן דַּמקַבֵּל לכֻון לִי מקַבֵּל ומַן דּלִי מקַבֵּל למַן דּשַׁלחַני מקַבֵּל׃

[(1) Matt 10, 41]

הַמְקַבֵּל נָבִיא מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ נָבִיא שְׂכַר נָבִיא יְקַבֵּל, וְהַמְקַבֵּל צַדִּיק מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ צַדִּיק שְׂכַר צַדִּיק יְקַבֵּל.

הַמְקַבֵּל פְּנֵי נָבִיא בְּשֵׁם נָבִיא יַ׹ִּׂיג שְׂכַר נָבִיא וְהַמְקַבֵּל פְּנֵי צַדִּיק בְּשֵׁם צַדִּיק יַ׹ִּׂיג שְׂכַר צַדִּיק:

Kdo přijímá proroka ve jménu proroka, odplatu proroka vezme; a kdož přijímá spravedlivého ve jménu spravedlivého, odplatu spravedlivého vezme.

Kdo přijme proroka, protože je to prorok, obdrží odměnu proroka(p); kdo přijme spravedlivého, protože je to spravedlivý, obdrží odměnu spravedlivého. (p) jako prorok (podobně: jako spravedlivý) 11. kapitola ([1 Královská 17:9-1 Královská 17:24])

ὁ δεχόμενος προφήτην ει᾿ς ο῎νομα προφήτου μισθὸν προφήτου λήμψεται καὶ ὁ δεχόμενος δίκαιον ει᾿ς ο῎νομα δικαίου μισθὸν δικαίου λήμψεται

מַן דַּמקַבֵּל נבִיָא בּשֵׁם נבִיָא אַגרָא דַּנבִיָא נָסֵב ומַן דַּמקַבֵּל זַדִּיקָא בּשֵׁם זַדִּיקָא אַגרָא דּזַדִּיקָא נָסֵב׃

[(1) Matt 10, 42]

וְכָל הַמַּשְׁקֶה אֶת אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֹס מַיִם קָרִים מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יֹאבַד שְׂכָרוֹ."

וּמִי אֲשֶׁר יַשְׁקֶה אֶת-אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֺס מַיִם קָרִים בְּשֵׁם תַּלְמִיד אָמֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי לֹא-יֹאבַד שְׂכָרוֺ:

A kdož by koli dal jednomu z těchto maličkých toliko číši vody studené k nápoji ve jménu učedlníka, zajisté pravím vám, neztratíť odplaty své.

A kdo by napojil třebas jen číší studené vody jednoho z těchto nepatrných, protože je to učedník, amen, pravím vám, nepřijde o svou odměnu.“ ([Marek 9:41])

καὶ ο῍ς α῍ν ποτίση ε῞να τω̑ν μικρω̑ν τούτων ποτήριον ψυχρου̑ μόνον ει᾿ς ο῎νομα μαθητου̑ α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿ μὴ α᾿πολέση τὸν μισθὸν αυ᾿του̑

וכֻל דּמַשׁקֵא לחַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא כָּסָא דּקַרִירֵא בַּלחֻוד בַּשׁמָא דּתַלמִידָא אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא נַובֵּד אַגרֵה סס׃

[(1) Matt 11, 01]

יֵשׁוּעַ סִיֵּם אֶת הוֹרָאוֹתָיו לִשְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַטִּיף בְּעָרֵיהֶם.

וַיְהִי כְּכַלּוֺת יֵשׁוּעַ לְצַוֹּת אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָתוֺ בְּעָרֵיהֶם:

I stalo se, když přestal Ježíš těch přikázaní dávati dvanácti učedlníkům svým, bral se odtud, aby učil a kázal v městech jejich.

Když Ježíš dokončil tyto příkazy svým dvanácti učedníkům, šel odtud učit a kázat v tamějších(q) městech. (q) ř: jejich ([Matouš 7:28 Matouš 13:53 Matouš 19:1 Matouš 26:1])

καὶ ε᾿γένετο ο῞τε ε᾿τέλεσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς διατάσσων τοι̑ς δὼδεκα μαθηται̑ς αυ᾿του̑ μετέβη ε᾿κει̑θεν του̑ διδάσκειν καὶ κηρύσσειν ε᾿ν ται̑ς πόλεσιν αυ᾿τω̑ν

וַהוָא דּכַד שַׁלֵם יֵשֻׁוע לַמפַקָדֻו לַתרֵעסַר תַּלמִידַוהי שַׁנִי מֵן תַּמָן למַלָפֻו וַלמַכרָזֻו בַּמדִינָתהֻון׃ ס

[(1) Matt 11, 02]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר עַל מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ שָׁלַח בְּיַד תַּלְמִידָיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ:

וְיוֺחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים שָׁמַע אֶת-עֲלִלוֺת הַמָּשִׁיחַ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו:

Jan pak uslyšev v vězení o skutcích Kristových, poslav dva z učedlníků svých,

Jan uslyšel ve vězení o činech Kristových(r); poslal k němu vzkaz po svých učednících(s): (r) var: Ježíšových (s) var: dva ze svých učedníků ([Lukáš 7:18-Lukáš 7:35 Matouš 14:3])

ὁ δὲ ᾽Ιωάννης α᾿κούσας ε᾿ν τω̑ δεσμωτηρίω τὰ ε῎ργα του̑ Χριστου̑ πέμψας διὰ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑

יֻוחַנָן דֵּין כַּד שׁמַע בֵּית־אַסִירֵא עבָדַוהי דַּמשִׁיחָא שַׁדַּר בּיַד תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 11, 03]

"אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?"

וַיֹּאמַר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֺ אִם-נְחַכֶּה לְאַחֵר:

Řekl jemu: Ty-li jsi ten, kterýž přijíti má, čili jiného čekati máme?

„Jsi ten, který má přijít, nebo máme čekat jiného?“ ([Malachiáš 3:1; Matouš 3:11])

ει῏πεν αυ᾿τω̑ σὺ ει῏ ὁ ε᾿ρχόμενος η῍ ε῞τερον προσδοκω̑μεν

וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו הַו דָּאתֵא אַו לַאחרִין הֻו מסַכֵּין אֵנַחנַן׃

[(1) Matt 11, 04]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים:

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לְיוֺחָנָן אֵת אֲשֶׁר-שְׁמַעְתֶּם וְאֵת אֲשֶׁר-רְאִיתֶם:

I odpovídaje Ježíš, řekl jim: Jdouce, zvěstujtež Janovi, co slyšíte a vidíte.

Ježíš jim odpověděl: „Jděte, zvěstujte Janovi, co slyšíte a vidíte:

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πορευθέντες α᾿παγγείλατε ᾽Ιωάννη α῍ α᾿κούετε καὶ βλέπετε

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון זֵלו אֵשׁתַּעַו ליֻוחַנָן אַילֵין דּשָׁמעִין אנתֻּון וחָזֵין׃

[(1) Matt 11, 05]

עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, עֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים,

עִוְרִים רֹאִים וּפִסְחִים הֹלְכִים מְצֹרָעִים נִרְפָּאִים וְחֵרְשִׁים שֹׁמְעִים מֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּ׹ְּׂרִים יְשׁוּעָה:

Slepí vidí, a kulhaví chodí, malomocní se čistí, a hluší slyší, mrtví z mrtvých vstávají, a chudým evangelium se zvěstuje.

Slepí vidí, chromí chodí, malomocní jsou očišťováni, hluší slyší, mrtví vstávají, chudým se zvěstuje evangelium. ([Izajáš 35:5-Izajáš 35:6 Izajáš 61:1])

τυφλοὶ α᾿ναβλέπουσιν καὶ χωλοὶ περιπατου̑σιν λεπροὶ καθαρίζονται καὶ κωφοὶ α᾿κούουσιν καὶ νεκροὶ ε᾿γείρονται καὶ πτωχοὶ ευ᾿αγγελίζονται

סמַיָא חָזֵין וַחגִירֵא מהַלכִין וגַרבֵּא מֵתּדַּכֵּין וחַרשֵׁא שָׁמעִין ומִיתֵא קָימִין ומֵסכִּנֵא מֵסתַּבּרִין׃

[(1) Matt 11, 06]

וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל."

וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִכָּשֵׁל בִּי:

A blahoslavený jest, kdož se nehorší na mně.

A blaze tomu, kdo se nade mnou neuráží.“

καὶ μακάριός ε᾿στιν ο῍ς ε᾿ὰν μὴ σκανδαλισθη̑ ε᾿ν ε᾿μοί

וטֻובַוהי לַאינָא דּלָא נֵתכּשֵׁל בִּי׃

[(1) Matt 11, 07]

הֵם הָלְכוּ וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: "מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?

וּבְלֶכְתָּם הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל-הֲמוֺן הָעָם עַל-יוֺחָנָן מַה-זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֺת הַאִם קָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֺעַ מִפְּנֵי-רוּחַ:

A když oni odešli, počal Ježíš praviti zástupům o Janovi: Co jste vyšli na poušť viděti? Třtinu-li větrem se klátící?

Když Janovi učedníci odcházeli, začal Ježíš mluvit k zástupům o Janovi: „Na co jste se vyšli na poušť podívat? Na rákos, kterým kývá vítr?

τούτων δὲ πορευομένων η῎ρξατο ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγειν τοι̑ς ο῎χλοις περὶ ᾽Ιωάννου τί ε᾿ξήλθατε ει᾿ς τὴν ε῎ρημον θεάσασθαι κάλαμον ὑπὸ α᾿νέμου σαλευόμενον

כַּד דֵּין אֵזַלו שַׁרִי יֵשֻׁוע למִאמַר לכֵנשֵׁא עַל יֻוחַנָן מָנָא נפַקתֻּון לחֻורבָּא למֵחזָא קַניָא דּמֵן רֻוחָא מֵתּתּזִיע׃

[(1) Matt 11, 08]

וּבְכֵן מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים לְבוּשׁ מְעֻדָּן בְּבָתֵּי מְלָכִים הֵם.

אַךְ מַה-זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֺת הַאִם אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמֻדוֺת הִנֵּה לֹבְשֵׁי חֲמֻדוֺת בְּבָתֵּי מְלָכִים הֵמָּה:

Aneb co jste vyšli viděti? Člověka-li měkkým rouchem oděného? Aj, kteříž se měkkým rouchem odívají, v domích královských jsou.

Nebo co jste vyšli zhlédnout? Člověka oblečeného do drahých šatů(t)? Ti, kdo nosí drahé šaty, jsou v domech královských. (t) ř: měkkých látek

α᾿λλὰ τί ε᾿ξήλθατε ι᾿δει̑ν α῎νθρωπον ε᾿ν μαλακοι̑ς η᾿μφιεσμένον ι᾿δοὺ οἱ τὰ μαλακὰ φορου̑ντες ε᾿ν τοι̑ς οι῎κοις τω̑ν βασιλέων ει᾿σίν

וֵאלָא מָנָא נפַקתֻּון למֵחזָא גַּברָא דּנַחתֵּא רַכִּיכֵא לבִישׁ הָא אַילֵין דּרַכִּיכֵא לבִישִׁין בֵּית מַלכֵּא אֵנֻון׃

[(1) Matt 11, 09]

מַה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא.

אַךְ מַה-זֶּה יְצָאתֶם הַאִם לִרְאוֺת אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם-גָּדוֺל הוּא מִנָּבִיא:

Aneb co jste vyšli viděti? Proroka-li? Jistě pravím vám, i více nežli proroka.

Nebo proč jste vyšli? Vidět proroka? Ano, pravím vám, a víc než proroka. ([Matouš 14:5 Matouš 21:26])

α᾿λλὰ τί ε᾿ξήλθατε ι᾿δει̑ν προφήτην ναί λέγω ὑμι̑ν καὶ περισσότερον προφήτου

וֵאלָא מָנָא נפַקתֻּון למֵחזָא נבִיָא אִין אָמַר אנָא לכֻון ויַתִּיר מֵן נבִיֵא׃

[(1) Matt 11, 10]

זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, 'הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ'.

זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךׇ וּפִנָּה דַרְכְּךׇ לְפָנֶיךׇ:

Tento jest zajisté, o němž psáno: Aj, já posílám anděla svého před tváří tvou, kterýž připraví cestu tvou před tebou.

To je ten, o němž je psáno: ‚Hle, já posílám posla před tvou tváří, aby ti připravil cestu.‘ ([Malachiáš 3:1; Marek 1:2])

ου῟τός ε᾿στιν περὶ ου῟ γέγραπται ι᾿δοὺ ε᾿γώ α᾿ποστέλλω τὸν α῎γγελόν μου πρὸ προσὼπου σου ο῍ς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου ε῎μπροσθέν σου

הָנַו גֵּיר דַּעלַוהי כּתִיב דּהָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא מַלַאכי קדָם פַּרצֻופָּך דּנַתקֵן אֻורחָא קדָמַיךְּ סּ סּ׃

[(1) Matt 11, 11]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא קָם בֵּין יְלִידֵי אִשָּׁה גָּדוֺל מִיּוֺחָנָן הַמְטַבֵּל וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם יִגְדַּל מִמֶּנּוּ:

Amen pravím vám, mezi syny ženskými nepovstal větší nad Jana Křtitele; ale kdo jest nejmenší v království nebeském, jestiť větší nežli on.

Amen, pravím vám, mezi těmi, kdo se narodili z ženy, nevystoupil nikdo větší než Jan Křtitel; avšak i ten nejmenší v království nebeském je větší nežli on.

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿κ ε᾿γήγερται ε᾿ν γεννητοι̑ς γυναικω̑ν μείζων ᾽Ιωάννου του̑ βαπτιστου̑ ὁ δὲ μικρότερος ε᾿ν τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν μείζων αυ᾿του̑ ε᾿στιν

אַמִין אָמַרנָא לכֻון דּלָא קָם בִּילִידַי נֵשֵׁא דּרַבּ מֵן יֻוחַנָן מַעמדָנָא זעֻורָא דֵּין בּמַלכֻּות שׁמַיָא רַב הֻו מֵנֵה׃

[(1) Matt 11, 12]

וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד עַתָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם פּוֹרֶצֶת וְהַפּוֹרְצִים אוֹחֲזִים בָּה.

וּמִימֵי יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל עַד-הֵנָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְחָזְקָה וּזְרֹעֵי-כֹחַ יַחֲזִיקוּ בָהּ:

Ode dnů pak Jana Křtitele až dosavad království nebeské násilí trpí, a ti, kteříž násilí činí, uchvacujíť je.

Ode dnů Jana Křtitele až podnes království nebeské trpí násilí a násilníci po něm sahají(u). (u) se po něm sápou ([Lukáš 16:16])

α᾿πὸ δὲ τω̑ν ἡμερω̑ν ᾽Ιωάννου του̑ βαπτιστου̑ ε῞ως α῎ρτι ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν βιάζεται καὶ βιασταὶ ἁρπάζουσιν αυ᾿τήν

מֵן יַומַי יֻוחַנָן דֵּין מַעמדָנָא וַעדַמָא להָשָׁא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא בַּקטִירָא מֵתּדַּברָא וַקטִירָנֵא מחַטפִין לָה׃

[(1) Matt 11, 13]

הֵן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עַד יוֹחָנָן נִבְּאוּ.

כִּי כָל-הַנְּבִיאִים וְהַתּוֺרָה עַד-יוֺחָנָן נִבָּאוּ:

Nebo všickni proroci i ten zákon až do Jana prorokovali.

Neboť všichni proroci i Zákon prorokovali až po Jana.

πάντες γὰρ οἱ προφη̑ται καὶ ὁ νόμος ε῞ως ᾽Ιωάννου ε᾿προφήτευσαν

כֻּלהֻון גֵּיר נבִיֵא וֻאורָיתָּא עדַמָא ליֻוחַנָן אֵתנַבִּיו׃ ס

[(1) Matt 11, 14]

וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל הֲרֵי הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבוֹא.

וְאִם-תֹּאבוּ לִשְׁמֹעַ זֶה הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבֹא:

A chcete-li přijíti, onť jest Eliáš, kterýž přijíti měl.

A chcete-li to přijmout, on je Eliáš, který má přijít. ([Malachiáš 3:23; Matouš 17:10-Matouš 17:13; Lukáš 1:17])

καὶ ει᾿ θέλετε δέξασθαι αυ᾿τός ε᾿στιν ᾽Ηλίας ὁ μέλλων ε῎ρχεσθαι

וֵאן צָבֵין אנתֻּון קַבֵּלו דּהֻויֻו אֵלִיָא דַּעתִיד למֵאתָא׃ ס

[(1) Matt 11, 15]

מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!

מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

Kdo má uši k slyšení, slyš.

Kdo má uši(v), slyš. (v) var: + k slyšení ([Matouš 13:9 Matouš 13:43])

ὁ ε῎χων ω῏τα α᾿κουέτω

מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע׃ ס

[(1) Matt 11, 16]

לְמִי אַשְׁוֶה אֶת הַדּוֹר הַזֶּה? דּוֹמֶה הוּא לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּחַצְרוֹת הַשְּׁוָקִים וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל:

וְאֶל-מִי אֲדַמֶּה אֶת-הַדּוֺר הַזֶּה נִדְמֶה הוּא לַיְלָדִים יֹשְׁבִים בִּשְׁוָקִים וְקֹרִאים לְרֵעֵיהֶם לֵאמֹר:

Ale k komu připodobním pokolení toto? Podobné jest dětem, sedícím na ryncích a na tovaryše své volajícím,

Čemu připodobním toto pokolení? Je jako děti, které sedí na tržišti a pokřikují na své druhy:

τίνι δὲ ὁμοιὼσω τὴν γενεὰν ταύτην ὁμοία ε᾿στὶν παιδίοις καθημένοις ε᾿ν ται̑ς α᾿γοραι̑ς α῍ προσφωνου̑ντα τοι̑ς ἑτέροις

למַן דֵּין אֵדַּמִיה לשַׁרבּתָא הָדֵא דָּמיָא לַטלָיֵא דּיָתבִּין בּשֻׁוקָא וקָעֵין לחַברַיהֻון׃

[(1) Matt 11, 17]

'חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם'.

מְזַמְּרִים הָיִינוּ לָכֶם וְלֹא רְקַדְתֶּם מְקוֺנְנִים וְלֹא סְפַדְתֶּם:

A říkajícím: Pískali jsme vám, a neskákali jste; žalostně jsme naříkali, a neplakali jste.

‚Hráli jsme vám, a vy jste netancovali; naříkali jsme, a vy jste nelomili rukama(x).‘ (x) ř: nebili se v prsa

λέγουσιν ηυ᾿λήσαμεν ὑμι̑ν καὶ ου᾿κ ω᾿ρχήσασθε ε᾿θρηνήσαμεν καὶ ου᾿κ ε᾿κόψασθε

וָאמרִין זמַרן לכֻון ולָא רַקֵדתֻּון וֵאלַין לכֻון ולָא אַרקֵדתֻּון׃

[(1) Matt 11, 18]

כִּי בָּא יוֹחָנָן, לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו 'שֵׁד בּוֹ'.

כִּי-בָא יוֺחָנָן לֹא אֹכֵל וְלֹא שֹׁתֶה וְאָמְרוּ שֵׁד בּוֺ:

Přišel zajisté Jan, nejeda ani nepije, a řkou: Ďábelství má.

Přišel Jan, nejedl a nepil – a říkají: ‚Je posedlý.‘ ([Matouš 3:4 Matouš 9:14])

η῟λθεν γὰρ ᾽Ιωάννης μήτε ε᾿σθίων μήτε πίνων καὶ λέγουσιν δαιμόνιον ε῎χει

אֵתָא גֵּיר יֻוחַנָן דּלָא אָכֵל ולָא שָׁתֵא וָאמרִין דַּיוָא אִית בֵּה׃

[(1) Matt 11, 19]

בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים 'הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים'. אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּמַעֲשֶׂיהָ."

וּבֶן-הָאָדָם בָּא אֹכֵל וְשֹׁתֶה וְהֵם אֹמְרִים הִנֵּה אִישׁ זוֺלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב לַמֹּכְסִים וְחַטָּאִים אַךְ הַחָכְמָה תִּצְטַדֵּק בְּבַנֶיהָ:

Přišel Syn člověka, jeda a pije, a řkou: Aj, člověk žráč a piján vína, přítel publikánů a hříšníků. Ale ospravedlněna jest moudrost od synů svých.

Přišel Syn člověka, jí a pije – a říkají: ‚Hle, milovník hodů a pitek, přítel celníků a hříšníků!‘ Ale moudrost je ospravedlněna svými skutky(y).“ (y) var: dětmi ([Matouš 9:10 Matouš 9:14])

η῟λθεν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿σθίων καὶ πίνων καὶ λέγουσιν ι᾿δοὺ α῎νθρωπος φάγος καὶ οι᾿νοπότης τελωνω̑ν φίλος καὶ ἁμαρτωλω̑ν καὶ ε᾿δικαιὼθη ἡ σοφία α᾿πὸ τω̑ν ε῎ργων αυ᾿τη̑ς

אֵתָא בּרֵה דּאנָשָׁא אָכֵל ושָׁתֵא וָאמרִין הָא גַּברָא אָכֻּולָא ושָׁתֵא חַמרָא ורָחמָא דּמָכסֵא וַדחַטָיֵא וֵאזדַּדּקַת חֵכמתָא מֵן עבָדֵיה סס׃

[(1) Matt 11, 20]

אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁהִתְחוֹלְלוּ בָּהֶן נִסָּיו הָרַבִּים וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה:

אָז הֵחֵל לָגֹל חֶרְפָּה עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְתוֺכָן רֹב נִפְלְאוֺתָיו וְלֹא שָׁבוּ:

Tehdy počal přimlouvati městům, v nichž bylo činěno nejvíce divů jeho, že pokání nečinili:

Tehdy počal kárat města, ve kterých se stalo nejvíc jeho mocných skutků, že nečinila pokání: ([Lukáš 10:13-Lukáš 10:15])

τότε η῎ρξατο ο᾿νειδίζειν τὰς πόλεις ε᾿ν αι῟ς ε᾿γένοντο αἱ πλει̑σται δυνάμεις αυ᾿του̑ ο῞τι ου᾿ μετενόησαν

הָידֵּין שַׁרִי יֵשֻׁוע לַמחַסָדֻו מדִינָתָא אַילֵין דַּהוַו בּהֵין חַילַוהי סַגִּיֵאא ולָא תָּבו׃

[(1) Matt 11, 21]

"אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָה! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה בְּשַׂק וָאֵפֶר.

אוֺי לָךְ כּוֺרָזִין אוֺי לָךְ בֵּית-צָיְדָה כִּי לוּ נַעֲשׂוּ בְצוֺר וּבְצִידוֺן הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְּתוֺכְכֶן כְּבָר שָׁבוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר:

Běda tobě Korozaim, běda tobě Betsaido. Nebo kdyby v Týru a Sidonu byli činěni divové ti, kteříž jsou činěni v vás, dávno by byli v žíni a v popele pokání činili.

„Běda ti, Chorazin, běda ti, Betsaido! Kdyby se byly v Týru a Sidónu dály takové mocné skutky jako u vás, dávno by byli oblékli žíněný šat, sypali se popelem a činili pokání. ([Izajáš 23:1 Izajáš 23:4; Ezechiel 27:2; Ámos 1:9])

ου᾿αί σοι Χοραζίν ου᾿αί σοι Βηθσαιδά ο῞τι ει᾿ ε᾿ν Τύρω καὶ Σιδω̑νι ε᾿γένοντο αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ε᾿ν ὑμι̑ν πάλαι α῍ν ε᾿ν σάκκω καὶ σποδω̑ μετενόησαν

וָאמַר הוָא וָי לֵכי כָּורַזִין וָי לֵכי בֵּית־צַיָדָא דֵּאלֻו בּצֻור וַבצַידָּן הוַו חַילֵא אַילֵין דַּהוַו בּכֵין כּבַר דֵּין בּסַקֵא וַבקֵטמָא תָּבו׃

[(1) Matt 11, 22]

בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן.

אֶפֶס אֲנִי אֹמֵר לָכֶן נָקֵל יִהְיֶה יוֺם הַמִּשְׁפָּט לְצוֺר וּלְצִידוֺן מֵאֲשֶׁר לָכֶן:

Nýbrž pravím vám: Týru a Sidonu lehčeji bude v den soudný nežli vám.

Ale pravím vám: Týru a Sidónu bude lehčeji v den soudu nežli vám.

πλὴν λέγω ὑμι̑ν Τύρω καὶ Σιδω̑νι α᾿νεκτότερον ε῎σται ε᾿ν ἡμέρα κρίσεως η῍ ὑμι̑ν

בּרַם אָמַר אנָא לכֵין דַּלצֻור וַלצַידָּן נֵהוֵא נִיח בּיַומָא דּדִינָא אַו לכֵין׃

[(1) Matt 11, 23]

וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? אֶל שְׁאוֹל תֵּרְדִי! כִּי אִלּוּ בִּסְדוֹם נַעֲשׂוּ הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכֵךְ, עוֹמֶדֶת הָיְתָה עַל תִּלָּהּ עַד הַיּוֹם.

וְאַתְּ כְּפַר-נַחוּם אֲשֶׁר רוֺמַמְתְּ עַד-הַשָּׁמַיִם אֶל-שְׁאוֺל תּוּרָדִי כִּי לוּ נַעֲשׂוּ בִסְדֹם הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְּתוֺכֵכִי וְעָמְדָה עַל-תִּלָּהּ עַד-הַיּוֺם הַזֶּה:

A ty Kafarnaum, kteréž jsi až k nebi vyvýšeno, až do pekla sstrčeno budeš. Nebo kdyby v Sodomě činěni byli divové ti, kteříž jsou činěni v tobě, byliť by zůstali až do dnes.

A ty, Kafarnaum, budeš snad vyvýšeno až do nebe? Až do propasti(z) klesneš(a)! Neboť kdyby se byly v Sodomě udály takové mocné skutky jako u vás, stála by podnes. (z) ř: podsvětí (a) var: budeš strženo ([Izajáš 14:13-Izajáš 14:15; Genesis 19:24-Genesis 19:28])

καὶ σύ Καφαρναούμ μὴ ε῞ως ου᾿ρανου̑ ὑψωθήση ε῞ως α̑δου καταβήση ο῞τι ει᾿ ε᾿ν Σοδόμοις ε᾿γενήθησαν αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ε᾿ν σοί ε῎μεινεν α῍ν μέχρι τη̑ς σήμερον

וַאנתּי כּפַרנַחֻום הָי דַּעדַמָא לַשׁמַיָא אֵתּתּרִימתּי עדַמָא לַשׁיֻול תֵּתַּחתֵּין דֵּאלֻו בַּסדֻום הוַו חַילֵא אַילֵין דַּהוַו בֵּכי קַיָמָא הוָת עדַמָא ליַומָנָא׃

[(1) Matt 11, 24]

וְאוּלָם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָךְ."

אֶפֶס אֲנִי אֹמֵר לָכֶן נָקֵל יִהְיֶה יוֺם הַמִּשְׁפָּט לְאַדְמַת סְדֹם מֵאֲשֶׁר לָכֶן:

Ano více pravím vám, že zemi Sodomských lehčeji bude v den soudný nežli tobě.

Ale pravím vám: Zemi sodomské bude lehčeji v den soudu nežli tobě.“ ([Matouš 10:15])

πλὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι γη̑ Σοδόμων α᾿νεκτότερον ε῎σται ε᾿ν ἡμέρα κρίσεως η῍ σοί

בּרַם אָמַרנָא לֵכי דּלַארעָא דַּסדֻום נֵהוֵא נִיח בּיַומָא דּדִינָא אַו לֵכי סס׃

[(1) Matt 11, 25]

בָּעֵת הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים.

בָּעֵת הַהִיא עָנָה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אוֺדְךׇ אָבִי אֲדוֺן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת-אֵלֶּה מֵעֵינֵי חֲכָמִים וּנְבוֺנִים וְגִלִּיתָ אֹתָם לְעוֺלָלִים:

V ten čas odpověděv Ježíš, řekl: Chválím tě, Otče, Pane nebe i země, že jsi skryl tyto věci před moudrými a opatrnými, a zjevil jsi je nemluvňátkům.

V ten čas řekl Ježíš: „Velebím tě, Otče, Pane nebes i země, že jsi tyto věci skryl před moudrými(b) a rozumnými, a zjevil jsi je maličkým. (b) učenými 12. kapitola ([Lukáš 10:21-Lukáš 10:22 1 Korintským 1:26-1 Korintským 1:29])

ε᾿ν ε᾿κείνω τω̑ καιρω̑ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ε᾿ξομολογου̑μαί σοι πάτερ κύριε του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ τη̑ς γη̑ς ο῞τι ε῎κρυψας ταυ̑τα α᾿πὸ σοφω̑ν καὶ συνετω̑ν καὶ α᾿πεκάλυψας αυ᾿τὰ νηπίοις

בּהַו זַבנָא ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר מַודֵּא אנָא לָך אָבי מָרָא דַּשׁמַיָא ודַארעָא דּכַסִיתּ הָלֵין מֵן חַכִּימֵא וסַכֻּולתָנֵא וַגלַיתּ אֵנֵין ליַלֻודֵא׃

[(1) Matt 11, 26]

כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.

אָכֵן אָבִי כֵּן הָיָה הָרָצוֺן לְפָנֶיךׇ:

Jistě, Otče, žeť se tak líbilo před tebou.

Ano, Otče: tak se ti zalíbilo.

ναί ὁ πατήρ ο῞τι ου῞τως ευ᾿δοκία ε᾿γένετο ε῎μπροσθέν σου

אִין אָבי דּהָכַנָא הוָא צֵביָנָא קדָמַיךְּ׃ ס

[(1) Matt 11, 27]

הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף אֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.

הַכֹּל נִמְסַר בְּיָדִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יֹדֵעַ אֶת-הַבֵּן זוּלָתִי הָאָב וְאֶת-הָאָב אֵין אִישׁ יֹדֵעַ זוּלָתִי הַבֵּן וְהַהוּא אֲשֶׁר חָפֵץ בּוֺ הַבֵּן לְגַלּוֺתוֺ לוֺ:

Všecky věci dány jsou mi od Otce mého, a žádnýť nezná Syna, jediné Otec, aniž Otce kdo zná, jediné Syn, a komuž by chtěl Syn zjeviti.

Všechno je mi dáno od mého Otce; a nikdo nezná Syna než Otec, ani Otce nezná nikdo než Syn – a ten, komu by to Syn chtěl zjevit. ([Matouš 28:18; Jan 3:35])

πάντα μοι παρεδόθη ὑπὸ του̑ πατρός μου καὶ ου᾿δεὶς ε᾿πιγινὼσκει τὸν υἱὸν ει᾿ μὴ ὁ πατήρ ου᾿δὲ τὸν πατέρα τις ε᾿πιγινὼσκει ει᾿ μὴ ὁ υἱὸς καὶ ω῟ ε᾿ὰν βούληται ὁ υἱὸς α᾿ποκαλύψαι

כֻּל מֵדֵּם אֵשׁתּלֵם לִי מֵן אָבי ולָא אנָשׁ יָדַע לַברָא אֵלָא אֵן אַבָא אָף לָא לַאבָא אנָשׁ יָדַע אֵלָא אֵן בּרָא וַלמַן דּצָבֵא בּרָא דּנֵגלֵא׃ ס

[(1) Matt 11, 28]

בּוֹאוּ אֵלַי כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים וַאֲנִי אַמְצִיא לָכֶם מְנוּחָה.

פְּנוּ-אֵלַי כָּל-עָמֵל וּמְסֻבָּל וַאֲנִי אֶתֵּן לָכֶם מַרְגּוֺעַ:

Poďtež ke mně všickni, kteříž pracujete a obtíženi jste, a já vám odpočinutí dám.

Pojďte ke mně, všichni, kdo se namáháte a jste obtíženi břemeny, a já vám dám odpočinout. ([Jeremjáš 31:25])

δευ̑τε πρός με πάντες οἱ κοπιω̑ντες καὶ πεφορτισμένοι κα᾿γώ α᾿ναπαύσω ὑμα̑ς

תַּו לוָתי כֻּלכֻון לַאיָא וַשׁקִילַי מַובּלֵא וֵאנָא אַנִיחכֻון׃

[(1) Matt 11, 29]

קְחוּ עֲלֵיכֶם אֶת עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי עָנָו אֲנִי וּנְמוּךְ רוּחַ; תִּמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם,

שְׂאוּ אֶת-עֻלִּי עֲלֵיכֶם וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי כִּי-עָנָיו אָנֹכִי וְשַׁח לֵבָב וְתִמְצְאוּ מְנוּחָה לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:

Vezměte jho mé na se, a učte se ode mne, neboť jsem tichý a pokorný srdcem, a naleznete odpočinutí dušem svým.

Vezměte na sebe mé jho a učte se ode mne, neboť jsem tichý a pokorného srdce: a naleznete odpočinutí svým duším. ([Jeremjáš 6:16; 1 Petrův 2:21])

α῎ρατε τὸν ζυγόν μου ε᾿φ῾ ὑμα̑ς καὶ μάθετε α᾿π῾ ε᾿μου̑ ο῞τι πραυ̑ς ει᾿μι καὶ ταπεινὸς τη̑ καρδία καὶ εὑρήσετε α᾿νάπαυσιν ται̑ς ψυχαι̑ς ὑμω̑ν

שׁקֻולו נִירי עלַיכֻּון וִילַפו מֵני דּנִיח אנָא ומַכִּיך אנָא בּלֵבּי ומֵשׁכּחִין אנתֻּון ניָחָא לנַפשָׁתכֻון׃

[(1) Matt 11, 30]

כִּי עֻלִּי נָעִים וְקַל מַשָֹאִי."

כִּי עֻלִּי רַךְ וּמַ׹ָּׂאִי קָל:

Jho mé zajisté jestiť rozkošné, a břímě mé lehké.

Vždyť mé jho netlačí a břemeno netíží.“ ([1 Janův 5:3])

ὁ γὰρ ζυγός μου χρηστὸς καὶ τὸ φορτίον μου ε᾿λαφρόν ε᾿στιν

נִירי גֵּיר בַּסִים הו ומַובַּלי קַלִילָא הי סס׃

[(1) Matt 12, 01]

בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל.

בָּעֵת הַהִיא הָלַךְ יֵשׁוּעַ בִּשְׂדֵה קָמָה בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיִּרְעֲבוּ תַלְמִידָיו וַיָּחֵלּוּ לִקְטֹף מְלִילֹת בְּיָדָם וַיֹּאכֵלוּ:

V ten čas šel Ježíš v sobotu skrze obilí, učedlníci pak jeho lační jsouce, počali vymínati klasy a jísti.

V ten čas šel Ježíš v sobotu obilím. Jeho učedníci dostali hlad a začali mnout zrní z klasů a jíst. ([Marek 2:23-Marek 2:28; Lukáš 6:1-Lukáš 6:5 Deuteronomium 23:26])

ε᾿ν ε᾿κείνω τω̑ καιρω̑ ε᾿πορεύθη ὁ ᾽Ιησου̑ς τοι̑ς σάββασιν διὰ τω̑ν σπορίμων οἱ δὲ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ε᾿πείνασαν καὶ η῎ρξαντο τίλλειν στάχυας καὶ ε᾿σθίειν

בּהַו זַבנָא מהַלֵך הוָא יֵשֻׁוע בּשַׁבּתָא בֵּית־זַרעֵא ותַלמִידַוהי כּפֵנו ושַׁרִיו מָלגִּין שֵׁבּלֵא וָאכלִין׃

[(1) Matt 12, 02]

רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת."

וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה תַלְמִידֶיךׇ עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשֶׂה בַשַּׁבָּת:

Farizeové pak spatřivše to, řekli jemu: Hle, učedlníci tvoji činí, čehož nesluší činiti v sobotu.

Když to viděli farizeové, řekli mu: „Hle, tvoji učedníci dělají, co se nesmí dělat v sobotu!“ ([Exodus 20:10])

οἱ δὲ Φαρισαι̑οι ι᾿δόντες ει῏παν αυ᾿τω̑ ι᾿δοὺ οἱ μαθηταί σου ποιου̑σιν ο῍ ου᾿κ ε῎ξεστιν ποιει̑ν ε᾿ν σαββάτω

פּרִישֵׁא דֵּין כַּד חזַו אֵנֻון אָמרִין לֵה הָא תַּלמִידַיךְּ עָבדִּין מֵדֵּם דּלָא שַׁלִיט למֵעבַּד בּשַׁבּתָא׃

[(1) Matt 12, 03]

הֵשִׁיב לָהֶם: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָוִד כַּאֲשֶׁר רָעֵב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ:

On pak řekl jim: Co jste nečtli, co učinil David, když lačněl, on i ti, kteříž s ním byli?

On však jim řekl: „Nečetli jste, co udělal David, když měl hlad, on i ti, kdo byli s ním? ([1 Samuelova 21:2-1 Samuelova 21:7])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿κ α᾿νέγνωτε τί ε᾿ποίησεν Δαυὶδ ο῞τε ε᾿πείνασεν καὶ οἱ μετ῾ αυ᾿του̑

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא קרַיתֻּון מָנָא עבַד דַּוִיד כַּד כּפֵן וַאילֵין דּעַמֵה׃

[(1) Matt 12, 04]

הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ וְלַאֲנָשָׁיו לֶאֱכֹל כִּי אִם לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.

אֲשֶׁר בָּא אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֹּאכַל אֶת-לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר עַל-פִּי הַתּוֺרָה לֹא יֹאכַל הוּא וּנְעָרָיו בִּלְתִּי אִם-הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם:

Kterak všel do domu Božího a chleby posvátné jedl, kterýchž jemu neslušelo jísti, ani těm, kteříž s ním byli, než toliko samým kněžím?

Jak vešel do domu Božího a jedli(c) posvátné chleby, ačkoli to nebylo dovoleno jemu ani těm, kdo ho provázeli, nýbrž jen kněžím? (c) var: jedl ([Leviticus 24:5-Leviticus 24:9])

πω̑ς ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ θεου̑ καὶ τοὺς α῎ρτους τη̑ς προθέσεως ε῎φαγον ο῍ ου᾿κ ε᾿ξὸν η῟ν αυ᾿τω̑ φαγει̑ν ου᾿δὲ τοι̑ς μετ῾ αυ᾿του̑ ει᾿ μὴ τοι̑ς ἱερευ̑σιν μόνοις

אַיכַּנָא עַל לבַיתָּא דַּאלָהָא ולַחמָא דּפָתֻורֵה דּמָריָא אֵכַל הַו דּלָא שַׁלִיט הוָא לֵה למֵאכַל ולָא לַאילֵין דּעַמֵה אֵלָא אֵן לכָהנֵא בַּלחֻוד׃ ס

[(1) Matt 12, 05]

הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בְּשַׁבָּתוֹת מְחַלְּלִים הַכֹּהֲנִים אֶת הַשַּׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין עֲלֵיהֶם אַשְׁמָה?

וְגַם הֲלֹא קְרָאתֶם בַּתּוֺרָה כִּי הַכֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ יְחַלְּלוּ אֶת-יוֺם הַשַּׁבָּת וְאֵין בָּהֶם עָוֺן:

Aneb zdali jste nečtli v zákoně, že kněží v sobotu v chrámě sobotu ruší, a jsou bez hříchu?

A nečetli jste v Zákoně, že kněží službou v chrámě porušují sobotu, a přesto jsou bez viny? ([Numeri 28:9-Numeri 28:10])

η῍ ου᾿κ α᾿νέγνωτε ε᾿ν τω̑ νόμω ο῞τι τοι̑ς σάββασιν οἱ ἱερει̑ς ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ τὸ σάββατον βεβηλου̑σιν καὶ α᾿ναίτιοί ει᾿σιν

אַו לָא קרַיתֻּון בֻּאורָיתָּא דּכָהנֵא בּהַיכּלָא מַחלִין לָה לשַׁבּתָא וַדלָא עֵדלָי אֵנֻון׃

[(1) Matt 12, 06]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יֵשׁ בָּזֶה גָּדוֺל מִן-הַמִּקְדָּשׁ:

Ale pravímť vám, že větší jest tuto nežli chrám.

Pravím vám, že zde je víc než chrám. ([Matouš 12:41-Matouš 12:42])

λέγω δὲ ὑμι̑ν ο῞τι του̑ ἱερου̑ μει̑ζόν ε᾿στιν ω῟δε

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּרַבּ מֵן הַיכּלָא אִית הָרכָּא׃

[(1) Matt 12, 07]

אַךְ אִלּוּ יְדַעְתֶּם מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים,

וְלוּ יְדַעְתֶּם מַה-זֶּה חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח לֹא הִרְשַׁעְתֶּם אֶת-הַנְּקִיִּם:

Než kdybyste věděli, co jest to: Milosrdenství chci a ne oběti, nepotupovali byste nevinných.

Kdybyste věděli, co znamená ‚milosrdenství chci, a ne oběť‘, neodsuzovali byste nevinné. ([Ozeáš 6:6; Matouš 9:13])

ει᾿ δὲ ε᾿γνὼκειτε τί ε᾿στιν ε῎λεος θέλω καὶ ου᾿ θυσίαν ου᾿κ α῍ν κατεδικάσατε τοὺς α᾿ναιτίους

אֵלֻו דֵּין יָדעִין הוַיתֻּון מָנַו חנָנָא צָבֵא אנָא ולָא דֵּבחתָא לָא מחַיבִין הוַיתֻּון לַאילֵין דַּדלָא עֵדלָי אֵנֻון׃

[(1) Matt 12, 08]

שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת."

כִּי בֶּן-הָאָדָם גַּם-אֲדוֺן הַשַּׁבָּת הוּא:

Syn zajisté člověka jest pánem i soboty.

Vždyť Syn člověka je pánem nad sobotou.“ ([Jan 5:10-Jan 5:11])

κύριος γάρ ε᾿στιν του̑ σαββάτου ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

מָרָה גֵּיר דּשַׁבּתָא אִיתַוהי בּרֵה דּאנָשָׁא סס׃

[(1) Matt 12, 09]

הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לָהֶם:

A odšed odtud, přišel do školy jejich.

Odtud šel dál a přišel do jejich synagógy. ([Marek 3:1-Marek 3:6; Lukáš 6:6-Lukáš 6:11])

καὶ μεταβὰς ε᾿κει̑θεν η῟λθεν ει᾿ς τὴν συναγωγὴν αυ᾿τω̑ν

ושַׁנִי מֵן תַּמָן יֵשֻׁוע וֵאתָא לַכנֻושׁתּהֻון׃

[(1) Matt 12, 10]

הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה וְהֵם פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?" וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.

וְהִנֵּה-שָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ יְבֵשָׁה וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר הַאִם כַּתּוֺרָה לְרַפֵּא בַשַּׁבָּת לְמַעַן תִּמְצָא יָדָם לְשִׂטְנוֺ:

A aj, byl tu člověk, maje ruku uschlou. I tázali se ho, řkouce: Sluší-li v sobotu uzdravovati? aby jej obžalovali.

A byl tam člověk s odumřelou(d) rukou. Otázali se Ježíše: „Je dovoleno v sobotu uzdravovat?“ Chtěli ho totiž obžalovat. (d) ř: suchou ([Lukáš 14:2-Lukáš 14:6 Lukáš 13:15-Lukáš 13:16])

καὶ ι᾿δοὺ α῎νθρωπος χει̑ρα ε῎χων ξηράν καὶ ε᾿πηρὼτησαν αυ᾿τὸν λέγοντες ει᾿ ε῎ξεστιν τοι̑ς σάββασιν θεραπευ̑σαι ι῞να κατηγορήσωσιν αυ᾿του̑

וגַברָא חַד אִית הוָא תַּמָן דּיַבִּישָׁא אִידֵה וַמשַׁאלִין הוַו לֵה וָאמרִין דֵּאן שַׁלִיט בּשַׁבּתָא למַאסָיֻו אַיך דּנֵאכלֻון קַרצַוהי׃

[(1) Matt 12, 11]

אָמַר לָהֶם: "מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁכֶּבֶשׂ אֶחָד לוֹ וְאִם יִפֹּל בְּשַׁבָּת לְתוֹךְ בּוֹר לֹא יַחֲזִיק בּוֹ וְיָרִים אוֹתוֹ?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר-לוֺ כַּבְשָׂה וְהִיא כִי תִפּוֺל אֶל-הַבּוֺר בַּשַּׁבָּת לֹא יַחֲזִיק בָּהּ וְיַעֲלֶנָּה:

On pak dí jim: Který z vás bude člověk, ješto by měl ovci jednu, a kdyby ta upadla do jámy v sobotu, i zdaliž nedosáhne jí a nevytáhne?

On jim řekl: „Kdyby někdo z vás měl jedinou ovečku, a ona by mu v sobotu spadla do jámy, neuchopil by ji a nevytáhl?

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τίς ε῎σται ε᾿ξ ὑμω̑ν α῎νθρωπος ο῍ς ε῞ξει πρόβατον ε῞ν καὶ ε᾿ὰν ε᾿μπέση του̑το τοι̑ς σάββασιν ει᾿ς βόθυνον ου᾿χὶ κρατήσει αυ᾿τὸ καὶ ε᾿γερει̑

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון מַנֻו מֵנכֻון גַּברָא דִּאית לֵה עֵרבָּא חַד וֵאן נָפֵל בּחַבָּרָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא לָא אָחֵד וַמקִים לֵה׃

[(1) Matt 12, 12]

וְכַמָּה חָשׁוּב הָאָדָם יוֹתֵר מִן הַכֶּבֶשׂ! לָכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַּׁבָּת."

וּמַה-יָּקָר עֵרֶךְ אָדָם מִן-הַכֶּבֶשׂ עַל-כֵּן כַּתּוֺרָה הוּא לַעֲשׂוֺת טוֺב בַּשַּׁבָּת:

A čím lepší jest člověk než ovce? A protož slušíť v sobotu dobře činiti.

A oč je člověk cennější než ovce! Proto je dovoleno v sobotu činit dobře.“

πόσω ου῏ν διαφέρει α῎νθρωπος προβάτου ω῞στε ε῎ξεστιν τοι̑ς σάββασιν καλω̑ς ποιει̑ν

כּמָא דֵּין יַתִּיר בַּרנָשָׁא מֵן עֵרבָּא מָדֵין שַׁלִיט הֻו בּשַׁבּתָא למֵעבַּד דּשַׁפִּיר׃

[(1) Matt 12, 13]

אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: "הוֹשֵׁט יָדְךָ!" הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְאָמְנָם שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ וְהָיְתָה בְּרִיאָה כְּמוֹ הַשְּׁנִיָּה.

אָז אָמַר אֶל-הָאִישׁ הוֺשֵׁט אֶת-יָדֶךׇ וַיּוֺשֶׁט אֹתָהּ וַתָּשָׁב לְאֵיתָנָהּ כָּאַחֶרֶת:

Tedy řekl člověku tomu: Vztáhni tu ruku svou. I vztáhl, a přivedena jest k zdraví jako druhá.

Potom řekl tomu člověku: „Zvedni tu ruku!“ Zvedl ji, a byla zase zdravá jako ta druhá.

τότε λέγει τω̑ α᾿νθρὼπω ε῎κτεινόν σου τὴν χει̑ρα καὶ ε᾿ξέτεινεν καὶ α᾿πεκατεστάθη ὑγιὴς ὡς ἡ α῎λλη

הָידֵּין אֵמַר להַו גַּברָא פּשֻׁוט אִידָך וַפשַׁט אִידֵה ותֵקנַת אַיך חבַרתָּה סס׃

[(1) Matt 12, 14]

יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה לְהַכְחִיד אֶת יֵשׁוּעַ.

וְהַפְּרוּשִׁים יָצְאוּ וַיָּשִׁיתוּ עֵצוֺת עָלָיו בַּמֶּה לְהַשְׁחִיתוֺ:

Farizeové pak vyšedše, drželi radu proti němu, kterak by jej zahladili.

Farizeové vyšli a smluvili se proti němu, že ho zahubí. ([Matouš 27:1])

ε᾿ξελθόντες δὲ οἱ Φαρισαι̑οι συμβούλιον ε῎λαβον κατ῾ αυ᾿του̑ ο῞πως αυ᾿τὸν α᾿πολέσωσιν

וַנפַקו פּרִישֵׁא ומֵלכָּא נסַבו עלַוהי אַיך דּנַובּדֻונָיהי׃

[(1) Matt 12, 15]

יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת זֹאת וְהִתְרַחֵק מִשָּׁם, אַךְ רַבִּים הָלְכוּ אַחֲרָיו. הוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הֲמוֺן עַם רָב וַיְרַפֵּא אֶת-כֻּלָּם:

A věděv to Ježíš, šel odtud. I šli za ním zástupové mnozí, a uzdravil je všecky.

Ježíš to poznal a odešel odtamtud. Mnozí šli za ním a on všechny nemocné uzdravil; ([Marek 3:7-Marek 3:10; Lukáš 6:17-Lukáš 6:19])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς γνοὺς α᾿νεχὼρησεν ε᾿κει̑θεν καὶ η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ ο῎χλοι πολλοί καὶ ε᾿θεράπευσεν αυ᾿τοὺς πάντας

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע ושַׁנִי לֵה מֵן תַּמָן וֵאזַלו בָּתרֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא וַאסִי לכֻלהֻון׃

[(1) Matt 12, 16]

וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אוֹתוֹ,

וַיָּעַד בָּם לְבִלְתִּי יְגַלּוּ אֹתוֺ:

A s pohrůžkou přikázal jim, aby ho nezjevovali,

ale přikázal jim, aby ho nikomu neprozrazovali – ([Matouš 8:4 Matouš 9:30])

καὶ ε᾿πετίμησεν αυ᾿τοι̑ς ι῞να μὴ φανερὸν αυ᾿τὸν ποιήσωσιν

וַכאָא בּהֻון דּלָא נֵגלֻונָיהי׃

[(1) Matt 12, 17]

לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:

לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:

Aby se naplnilo povědění skrze Izaiáše proroka, řkoucího:

aby se splnilo, co je řečeno ústy proroka Izaiáše:

ι῞να πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου λέγοντος

דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד אֵשַׁעיָא נבִיָא דֵּאמַר׃

[(1) Matt 12, 18]

"הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ־בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי. נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא;

הֵן עַבְדִּי בָּחַרְתִּי בוֺ יְדִידִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֺיִם יוֺצִיא:

Aj, služebník ten můj, kteréhož jsem vyvolil, ten milý můj, v němž se dobře zalíbilo duši mé. Položím Ducha svého na něj, a soud národům zvěstovati bude.

‚Hle, služebník můj, kterého jsem vyvolil, milovaný můj, kterého si oblíbila duše má. Vložím na něho svého Ducha. A vyhlásí soud národům. ([Izajáš 42:1-Izajáš 42:4])

ι᾿δοὺ ὁ παι̑ς μου ο῍ν ἡρέτισα ὁ α᾿γαπητός μου ει᾿ς ο῍ν ευ᾿δόκησεν ἡ ψυχή μου θήσω τὸ πνευ̑μά μου ε᾿π῾ αυ᾿τόν καὶ κρίσιν τοι̑ς ε῎θνεσιν α᾿παγγελει̑

הָא עַבדּי דֵּאצטבִית בֵּה חַבִּיבי דּסֵוחַת בֵּה נַפשׁי רֻוחי אֵסִים עלַוהי ודִינָא לעַממֵא נַכרֵז׃

[(1) Matt 12, 19]

לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָֹא וְלֹא־יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ.

לֹא יִצְעַק וְלֹא יִ׹ָּׂא וְלֹא-יִשָּׁמַע בַּחוּץ קוֺלוֺ:

Nebude se vaditi, ani křičeti, aniž kdo na ulicích uslyší hlas jeho.

Nebude se přít ani rozkřikovat, na ulicích nikdo neuslyší jeho hlas.

ου᾿κ ε᾿ρίσει ου᾿δὲ κραυγάσει ου᾿δὲ α᾿κούσει τις ε᾿ν ται̑ς πλατείαις τὴν φωνὴν αυ᾿του̑

לָא נֵתחרֵא ולָא נֵקעֵא ולָא אנָשׁ נֵשׁמַע קָלֵה בּשֻׁוקָא׃

[(1) Matt 12, 20]

קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵּהָה לֹא יְכַבֶּנָּה,

קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֺר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה:

Třtiny nalomené nedolomí, a lnu kouřícího se neuhasí, až i vypoví soud k vítězství.

Nalomenou třtinu(e) nedolomí a doutnající knot neuhasí, až dovede právo(f) k vítězství. (e) ř: rákos (f) soud

κάλαμον συντετριμμένον ου᾿ κατεάξει καὶ λίνον τυφόμενον ου᾿ σβέσει ε῞ως α῍ν ε᾿κβάλη ει᾿ς νι̑κος τὴν κρίσιν

קַניָא רעִיעָא לָא נֵתבַּר וַשׁרָגָא דַּמטַפטֵף לָא נַדעֵך עדַמָא דּנַפֵּק דִּינָא לזָכֻותָא׃

[(1) Matt 12, 21]

עַד יוֹצִיא לְנִצָּחוֹן מִשְׁפָּט; וְלִשְׁמוֹ גּוֹיִם יְיַחֵלוּ."

עַד-יוֺצִיא לָנֶצַח מִשְׁפָּט וְלִשְׁמוֺ גּוֺיִם יְיַחֵלוּ:

A ve jménu jeho národové doufati budou.

A v jeho jménu bude naděje národů.‘

καὶ τω̑ ο᾿νόματι αυ᾿του̑ ε῎θνη ε᾿λπιου̑σιν

ובַשׁמֵה עַממֵא נסַבּרֻון סס׃

[(1) Matt 12, 22]

אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אֲחוּז שֵׁד וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם. יֵשׁוּעַ רִפֵּא אוֹתוֹ וְהָאִלֵּם דִּבֵּר וְגַם רָאָה.

אָז הוּבָא לְפָנָיו אִישׁ עִוֵּר וְאִלֵּם אֲשֶׁר רוּחַ רָע דָּבַק בּוֺ וַיִּרְפָּאֵהוּ וְהָעִוֵּר הָאִלֵּם דִבֶּר וְרָאָה:

Tehdy přiveden k němu ďábelstvím posedlý, slepý a němý. I uzdravil jej, tak že ten slepý a němý i mluvil i viděl.

Tehdy k němu přivedli posedlého, který byl slepý a němý; a uzdravil ho, takže ten němý(g) mluvil i viděl. (g) var: + i slepý ([Marek 3:20-Marek 3:27; Lukáš 11:14-Lukáš 11:23 Matouš 9:32-Matouš 9:34])

τότε προσηνέχθη αυ᾿τω̑ δαιμονιζόμενος τυφλὸς καὶ κωφός καὶ ε᾿θεράπευσεν αυ᾿τόν ω῞στε τὸν κωφὸν λαλει̑ν καὶ βλέπειν

הָידֵּין קַרֵבו לֵה דַּיוָנָא חַד דַּחרֵשׁ וַעוִיר וַאסיֵה אַיכַּנָא דּחַרשָׁא וסַמיָא נמַלֵל ונֵחזֵא׃

[(1) Matt 12, 23]

הִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הֲמוֹנֵי הָעָם וְאָמְרוּ: "הַאִם לֹא זֶה בֶּן־דָּוִד?"

וַיִּשְׁתָּאוּ כָּל-הֲמוֺן הָעָם וַיֹּאמְרוּ הֲכִי זֶה בֶּן-דָּוִד:

I děsili se všickni zástupové a pravili: Není-liž tento ten Syn Davidův?

Zástupy žasly a říkaly: „Není to Syn Davidův?“

καὶ ε᾿ξίσταντο πάντες οἱ ο῎χλοι καὶ ε῎λεγον μήτι ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱὸς Δαυίδ

ומֵתּדַּמרִין הוַו כֻּלהֻון כֵּנשֵׁא וָאמרִין דַּלמָא הָנַו בּרֵה דּדַוִיד׃ ס

[(1) Matt 12, 24]

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: "זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים אֶלָּא בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים."

וְהַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ וְאָמְרוּ אֵין זֶה מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים כִּי אִם בְּבַעַל-זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים:

Ale farizeové to uslyševše, řekli: Tento nevymítá ďáblů než skrze Belzebuba, kníže ďábelské.

Když to slyšeli farizeové, řekli: „On nevyhání démony jinak než ve jménu Belzebula, knížete démonů.“

οἱ δὲ Φαρισαι̑οι α᾿κούσαντες ει῏πον ου῟τος ου᾿κ ε᾿κβάλλει τὰ δαιμόνια ει᾿ μὴ ε᾿ν τω̑ Βεελζεβοὺλ α῎ρχοντι τω̑ν δαιμονίων

פּרִישֵׁא דֵּין כַּד שׁמַעו אָמרִין הָנָא לָא מַפֵּק שִׁאדֵא אֵלָא בַּבעֵלזבֻוב רִשָׁא דּדַיוֵא׃

[(1) Matt 12, 25]

הוֹאִיל וְיָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם אָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ סוֹפָהּ שֶׁהִיא נֶחֱרֶבֶת, וְכָל עִיר אוֹ בַּיִת הַמְפֻלָּגִים בְּתוֹךְ עַצְמָם לֹא יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד.

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ אֶת-מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל-מַמְלָכָה הַנִּפְלְגָה עַל-נַפְשָׁהּ תֶּחֱרָב וְכָל-עִיר וּבַיִת הַנִּפְלְגִים עַל-נַפְשָׁם לֹא יָקוּמוּ:

Ježíš pak znaje myšlení jejich, dí jim: Každé království rozdělené samo proti sobě spustne, a každé město neb dům proti sobě rozdělený nestane.

Protože znal jejich smýšlení, řekl jim: „Každé království vnitřně rozdělené pustne a žádná obec ani dům vnitřně rozdělený nemůže obstát.

ει᾿δώς δὲ τὰς ε᾿νθυμήσεις αυ᾿τω̑ν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πα̑σα βασιλεία μερισθει̑σα καθ῾ ἑαυτη̑ς ε᾿ρημου̑ται καὶ πα̑σα πόλις η῍ οι᾿κία μερισθει̑σα καθ῾ ἑαυτη̑ς ου᾿ σταθήσεται

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהֻון וֵאמַר להֻון כֻּל מַלכֻּו דּתֵתפַּלַג עַל נַפשָׁה תֵּחרַב וכֻל בַּי וַמדִינָא דּנֵתפַּלַג עַל נַפשָׁה לָא נקֻום׃

[(1) Matt 12, 26]

אִם הַשָֹטָן מְגָרֵשׁ אֶת הַשָֹטָן, כִּי אָז הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְאֵיךְ תַּעֲמֹד מַמְלַכְתּוֹ?

וְאִם-הַ׹ָּׂטָן מְגָרֵשׁ אֶת-הַ׹ָּׂטָן נִפְלָג הוּא עַל-נַפְשׁוֺ וְאֵיךְ תָּקוּם מַלְכוּתוֺ:

A jestližeť satan satana vymítá, proti sobě rozdělen jest. Kterak tedy stane království jeho?

A vyhání-li satan satana, pak je v sobě rozdvojen; jak tedy bude moci obstát jeho království?

καὶ ει᾿ ὁ Σατανα̑ς τὸν Σατανα̑ν ε᾿κβάλλει ε᾿φ῾ ἑαυτὸν ε᾿μερίσθη πω̑ς ου῏ν σταθήσεται ἡ βασιλεία αυ᾿του̑

וֵאן סָטָנָא לסָטָנָא מַפֵּק עַל נַפשֵׁה אֵתפַּלַג אַיכַּנָא הָכִיל קָימָא מַלכֻּותֵה׃

[(1) Matt 12, 27]

וְאִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.

וְאִם-אֲנִי גֹרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים בְּבַעַל-זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי יְגָרְשׁוּ אֹתָם עַל-כֵּן הֵם יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם:

A vymítám-liť já ďábly skrze Belzebuba, synové vaši skrze koho vymítají? Protož oni soudcové vaši budou.

Jestliže já vyháním démony ve jménu Belzebula, ve jménu koho je vyhánějí vaši žáci(h)? Proto oni budou vašimi soudci. (h) ř: synové

καὶ ει᾿ ε᾿γώ ε᾿ν Βεελζεβοὺλ ε᾿κβάλλω τὰ δαιμόνια οἱ υἱοὶ ὑμω̑ν ε᾿ν τίνι ε᾿κβάλλουσιν διὰ του̑το αυ᾿τοὶ κριταὶ ε῎σονται ὑμω̑ν

וֵאן אֵנָא בַּבעֵלזבֻוב מַפֵּק אנָא דַּיוֵא בּנַיכֻּון בּמָנָא מַפּקִין להֻון מֵטֻל הָנָא הֵנֻון נֵהוֻון לכֻון דַּיָנֵא׃

[(1) Matt 12, 28]

אַךְ אִם עַל־יְדֵי רוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

אֶפֶס אִם בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי גֹרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים מַלְכוּת אֱלֹהִים בָּאָה אֲלֵיכֶם אֶל-נָכוֺן:

Pakliť já Duchem Božím ďábly vymítám, přišloť jest jistě mezi vás království Boží.

Jestliže však vyháním démony Duchem Božím, pak už vás zastihlo Boží království. ([Lukáš 17:21; Skutky apoštolské 10:38])

ει᾿ δὲ ε᾿ν πνεύματι θεου̑ ε᾿γώ ε᾿κβάλλω τὰ δαιμόνια α῎ρα ε῎φθασεν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

וֵאן בּרֻוחָא דַּאלָהָא אֵנָא מַפֵּק אנָא דַּיוֵא קֵרבַּת לָה עלַיכֻּון מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(1) Matt 12, 29]

אוֹ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר וְלִטֹּל אֶת כֵּלָיו אִם לֹא יִכְפֹּת תְּחִלָּה אֶת הַגִּבּוֹר? רַק אַחֲרֵי כֵן יָבֹז אֶת בֵּיתוֹ.

אוֺ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לָבֹא בֵּית הַגִּבּוֺר וְלִשְׁלֹל אֶת-כֵּלָיו אִם-לֹא יֶאֱסֹר אֶת-הַגִּבּוֺר רִאשֹׁנָה וְאַחַר יִשְׁלֹל אֵת אֲשֶׁר בְּבֵיתוֺ:

Aneb kterak kdo může do domu silného vjíti a jeho nádobí pobrati, leč by prvé svázal toho silného, a teprv by dům jeho obloupiti mohl?

Což může někdo vejít do domu silného muže a uloupit jeho věci(i), jestliže dříve toho siláka nespoutá? Pak teprve vyloupí jeho dům. (i) nádoby, nářadí ([Izajáš 49:24-Izajáš 49:25])

η῍ πω̑ς δύναταί τις ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν του̑ ι᾿σχυρου̑ καὶ τὰ σκεύη αυ᾿του̑ ἁρπάσαι ε᾿ὰν μὴ πρω̑τον δήση τὸν ι᾿σχυρόν καὶ τότε τὴν οι᾿κίαν αυ᾿του̑ διαρπάσει

אַו אַיכַּנָא אנָשׁ מֵשׁכַּח דּנֵעֻול לבֵית חַסִינָא ומָאנַוהי נֵבֻּוז אֵלָא אֵן לֻוקדַם נֵאסרִיוהי לחַסִינָא והָידֵּין בַּיתֵּה נֵבֻּוז׃ ס

[(1) Matt 12, 30]

מִי שֶׁאֵינֶנוּ אִתִּי נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי - מְפַזֵּר.

מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לִי לְצָרַי הוּא וּמִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי מְפַזֵּר הוּא:

Kdož není se mnou, proti mně jest; a kdo neshromažďuje se mnou, rozptylujeť.

Kdo není se mnou, je proti mně; a kdo se mnou neshromažďuje, rozptyluje.

ὁ μὴ ω῍ν μετ῾ ε᾿μου̑ κατ῾ ε᾿μου̑ ε᾿στιν καὶ ὁ μὴ συνάγων μετ῾ ε᾿μου̑ σκορπίζει

מַן דּלָא הוָא עַמי לֻוקבַלי הֻו ומַן דּלָא כָּנֵשׁ עַמי מבַדָּרֻו מבַדַּר סּ סּ׃

[(1) Matt 12, 31]

עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל חֵטְא וְגִדּוּף יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם, אַךְ גִּדּוּף כְּלַפֵּי הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח.

עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-חֵטְא וְגִדּוּפָה יְכֻפְּרוּ לָאָדָם אֶפֶס הַמְגַדֵּף אֶת-הָרוּחַ לֹא יְכֻפַּר-לוֺ:

Protož pravím vám: Všeliký hřích i rouhání bude lidem odpuštěno, ale rouhání proti Duchu nebude odpuštěno lidem.

Proto vám pravím, že každý hřích i rouhání bude lidem odpuštěno, ale rouhání proti Duchu svatému nebude odpuštěno. ([Marek 3:28-Marek 3:30; Lukáš 12:10])

διὰ του̑το λέγω ὑμι̑ν πα̑σα ἁμαρτία καὶ βλασφημία α᾿φεθήσεται τοι̑ς α᾿νθρὼποις ἡ δὲ του̑ πνεύματος βλασφημία ου᾿κ α᾿φεθήσεται

מֵטֻל הָנָא אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל חטָהִין וגֻודָּפִין נֵשׁתַּבקֻון לַבנַינָשָׁא גֻּודָּפָא דֵּין דּעַל רֻוחָא לָא נֵשׁתּבֵק לַבנַינָשָׁא׃

[(1) Matt 12, 32]

כָּל הַמְדַבֵּר דָבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אֲבָל כָּל הַמְדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא."

וּמִי אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר בְּבֶן-הָאָדָם יְכֻפַּר-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יְכֻפַּר-לוֺ לֹא-בָעוֺלָם הַזֶּה וְלֹא-בָעוֺלָם הַבָּא:

A kdyby kdo řekl slovo proti Synu člověka, bude jemu odpuštěno, ale kdož by mluvil proti Duchu svatému, nebude jemu odpuštěno, ani v tomto věku, ani v budoucím.

I tomu, kdo by řekl slovo proti Synu člověka, bude odpuštěno; ale kdo by řekl slovo proti Duchu svatému, tomu nebude odpuštěno v tomto věku ani v budoucím. ([1 Janův 5:16])

καὶ ο῍ς ε᾿ὰν ει῎πη λόγον κατὰ του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου α᾿φεθήσεται αυ᾿τω̑ ο῍ς δ῾ α῍ν ει῎πη κατὰ του̑ πνεύματος του̑ ἁγίου ου᾿κ α᾿φεθήσεται αυ᾿τω̑ ου῎τε ε᾿ν τούτω τω̑ αι᾿ω̑νι ου῎τε ε᾿ν τω̑ μέλλοντι

וכֻל מַן דּנִאמַר מֵלתָא עַל בּרֵה דּאנָשָׁא נֵשׁתּבֵק לֵה כֻּל דֵּין דּעַל רֻוחָא דּקֻודשָׁא נִאמַר לָא נֵשׁתּבֵק לֵה לָא בּעָלמָא הָנָא ולָא בּעָלמָא דַּעתִיד׃ ס

[(1) Matt 12, 33]

"אוֹ שֶׁהָעֵץ טוֹב וּפִרְיוֹ טוֹב, אוֹ שֶׁהָעֵץ רַע וּפִרְיוֹ רַע; שֶׁהֲרֵי בְּפִרְיוֹ נִכָּר הָעֵץ.

אוֺ עֲשׂוּ אֶת-הָעֵץ טוֺב וּפִרְיוֺ טוֺב אוֺ עֲשׂוּ אֶת-הָעֵץ רָע וּפִרְיוֺ רָע כִּי בְּפִרְיוֺ נִכַּר הָעֵץ:

Čiňtež aneb strom dobrý, i ovoce jeho dobré; aneb čiňte strom zlý, i ovoce jeho zlé. Neboť po ovoci strom bývá poznán.

Zasaďte dobrý strom, i jeho ovoce bude dobré. Zasaďte špatný strom, i jeho ovoce bude špatné. Strom se pozná po ovoci. ([Lukáš 6:43-Lukáš 6:45 Matouš 7:16-Matouš 7:20; Jakubův 3:11-Jakubův 3:12])

η῍ ποιήσατε τὸ δένδρον καλὸν καὶ τὸν καρπὸν αυ᾿του̑ καλόν η῍ ποιήσατε τὸ δένδρον σαπρὸν καὶ τὸν καρπὸν αυ᾿του̑ σαπρόν ε᾿κ γὰρ του̑ καρπου̑ τὸ δένδρον γινὼσκεται

אַו עבֵדו אִילָנָא שַׁפִּירָא ופִארַוהי שַׁפִּירֵא אַו עבֵדו אִילָנָא בִּישָׁא ופִארַוהי בִּישֵׁא מֵן פִּארַוהי הֻו גֵּיר מֵתִידַע אִילָנָא׃

[(1) Matt 12, 34]

יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טוֹבוֹת וְאַתֶּם רָעִים? הֵן מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה.

יַלְדֵי צִפְעֹנִים אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טֹבוֺת בְּרָעַתְכֶם כִּי-מִמְּלֹא הַלֵּב יַבִּיעַ הַפֶּה:

Pokolení ještěrčí, kterakž byste mohli dobré věci mluviti, jsouce zlí? Nebo z hojnosti srdce ústa mluví.

Plemeno zmijí: Jak může být vaše řeč dobrá, když jste zlí? Čím srdce přetéká, to ústa mluví. ([Matouš 15:18])

γεννήματα ε᾿χιδνω̑ν πω̑ς δύνασθε α᾿γαθὰ λαλει̑ν πονηροὶ ο῎ντες ε᾿κ γὰρ του̑ περισσεύματος τη̑ς καρδίας τὸ στόμα λαλει̑

יַלדָּא דָּאכֵדנֵא אַיכַּנָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון טָבָתָא לַממַלָלֻו דּבִישֵׁא אנתֻּון מֵן תַּותָּרַי לֵבָּא גֵּיר ממַלֵל פֻּומָא׃

[(1) Matt 12, 35]

אִישׁ טוֹב מֵפִיק דְּבָרִים טוֹבִים מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב; אִישׁ רַע מֵפִיק דְּבָרִים רָעִים מֵאוֹצָרוֹ הָרָע.

אִישׁ-טוֺב מֵאוֺצָרוֺ לִבּוֺ הַטּוֺב יוֺצִיא טֹבוֺת וְאִישׁ-רָע מֵאוֺצָרוֺ הָרָע יוֺצִיא רָעוֺת:

Dobrý člověk z dobrého pokladu srdce vynáší dobré, a zlý člověk ze zlého pokladu vynáší zlé.

Dobrý člověk z dobrého pokladu srdce vynáší dobré; zlý člověk ze zlého pokladu vynáší zlé.

ὁ α᾿γαθὸς α῎νθρωπος ε᾿κ του̑ α᾿γαθου̑ θησαυρου̑ ε᾿κβάλλει α᾿γαθά καὶ ὁ πονηρὸς α῎νθρωπος ε᾿κ του̑ πονηρου̑ θησαυρου̑ ε᾿κβάλλει πονηρά

גַּברָא טָבָא מֵן סִימָתָא טָבָתָא מַפֵּק טָבָתָא וגַברָא בִּישָׁא מֵן סִימָתָא בִּישָׁתָא מַפֵּק בִּישָׁתָא׃ ס

[(1) Matt 12, 36]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי עַל כָּל-שִׂיחַ תָּפֵל אֲשֶׁר יְבַטְּאוּ בְנֵי הָאָדָם יִתְּנוּ חֶשְׁבּוֺן בְּיוֺם הַמִּשְׁפָּט:

Ale pravím vám, že z každého slova prázdného, kteréž mluviti budou lidé, vydadí počet v den soudný.

Pravím vám, že z každého planého slova, jež lidé promluví, budou skládat účty v den soudu.

λέγω δὲ ὑμι̑ν ο῞τι πα̑ν ρ᾿η̑μα α᾿ργὸν ο῍ λαλήσουσιν οἱ α῎νθρωποι α᾿ποδὼσουσιν περὶ αυ᾿του̑ λόγον ε᾿ν ἡμέρα κρίσεως

אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּכֻל מֵלָא בַּטָלָא דּנִאמרֻון בּנַי אנָשָׁא נֵתּלֻון פֵּתגָּמָה בּיַומָא דּדִינָא׃

[(1) Matt 12, 37]

מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיַּב."

כִּי בִּדְבָרֶיךׇ תִּצָּדֵק וּבִדְבָרֶיךׇ תֶּאְשָׁם:

Nebo z slov svých spravedliv budeš, a z řečí svých budeš odsouzen.

Neboť podle svých slov budeš ospravedlněn a podle svých slov odsouzen.“

ε᾿κ γὰρ τω̑ν λόγων σου δικαιωθήση καὶ ε᾿κ τω̑ν λόγων σου καταδικασθήση

מֵן מֵלַיךְּ גֵּיר תֵּזדַּדַּק ומֵן מֵלַיךְּ תֵּתחַיַב סס׃

[(1) Matt 12, 38]

אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים פָּנוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: "רַבִּי, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת."

וַיַּעֲנוּ אֲנָשִׁים מִן-הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֵאמֹר רַבִּי חָפַצְנוּ לִרְאוֺת אוֺת מֵאוֺתֹתֶיךׇ:

Tehdy odpověděli někteří z zákonníků a farizeů, řkouce: Mistře, chceme od tebe znamení viděti.

Tehdy mu na to řekli někteří ze zákoníků a farizeů: „Mistře(j), chceme od tebe vidět znamení.“ (j) ř: Učiteli ([Matouš 16:1-Matouš 16:4; Marek 8:11-Marek 8:12; Lukáš 11:16 Lukáš 11:29; Jan 6:30; 1 Korintským 1:22])

τότε α᾿πεκρίθησαν αυ᾿τω̑ τινες τω̑ν γραμματέων καὶ Φαρισαίων λέγοντες διδάσκαλε θέλομεν α᾿πὸ σου̑ σημει̑ον ι᾿δει̑ν

הָידֵּין ענַו אנָשָׁא מֵן סָפרֵא ומֵן פּרִישֵׁא וָאמרִין לֵה מַלפָנָא צָבֵין חנַן דּנֵחזֵא מֵנָך אָתָא׃ ס

[(1) Matt 12, 39]

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "דּוֹר רַע וּמְנָאֵף מְבַקֵּשׁ אוֹת, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דּוֺר רָע וּמְנָאֵף מְבַקֵּשׁ אוֺת וְאוֺת לֹא יִנָּתֶן-לוֺ זוּלָתִי אוֺת יוֺנָה הַנָּבִיא:

On pak odpovídaje, dí jim: Pokolení zlé a cizoložné znamení hledá, ale znamení jemu nebude dáno, jediné to znamení Jonáše proroka.

On však jim odpověděl: „Pokolení zlé a zpronevěřilé(k) si hledá znamení; ale znamení mu nebude dáno, leč znamení proroka Jonáše. (k) ř: cizoložné

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς γενεὰ πονηρὰ καὶ μοιχαλὶς σημει̑ον ε᾿πιζητει̑ καὶ σημει̑ον ου᾿ δοθήσεται αυ᾿τη̑ ει᾿ μὴ τὸ σημει̑ον ᾽Ιωνα̑ του̑ προφήτου

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון שַׁרבּתָא בִּישׁתָּא וגַיָרתָא אָתָא בָּעיָא וָאתָא לָא תֵּתִיהֵב לָה אֵלָא אָתֵה דּיַונָן נבִיָא׃

[(1) Matt 12, 40]

כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.

כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֺנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֺת כֵּן יִהְיֶה בֶן-הָאָדָם בְּלֵב הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֺת:

Nebo jakož byl Jonáš v břiše velryba tři dni a tři noci, takť bude Syn člověka v srdci země tři dni a tři noci.

Jako byl Jonáš v břiše mořské obludy tři dny a tři noci, tak bude Syn člověka tři dny a tři noci v srdci země. ([Lukáš 11:30-Lukáš 11:31 Jonáš 2:1])

ω῞σπερ γὰρ η῟ν ᾽Ιωνα̑ς ε᾿ν τη̑ κοιλία του̑ κήτους τρει̑ς ἡμέρας καὶ τρει̑ς νύκτας ου῞τως ε῎σται ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ν τη̑ καρδία τη̑ς γη̑ς τρει̑ς ἡμέρας καὶ τρει̑ς νύκτας

אַיכַּנָא גֵּיר דַּהוָא יַונָן בּכַרסֵה דּנֻונָא תּלָתָא יַומִין וַתלָתָא לַילַוָן הָכַנָא נֵהוֵא בּרֵה דּאנָשָׁא בּלֵבָּה דַּארעָא תּלָתָא אִימָמִין וַתלָתָא לַילַוָן׃

[(1) Matt 12, 41]

אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן.

אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּטּ עִם-הַדּוֺר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אֹתוֺ כִּי שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֺנָה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֺ בָזֶה גָּדוֺל מִיּוֺנָה:

Muži Ninivitští stanou na soudu s pokolením tímto, a potupí je, proto že pokání činili k Jonášovu kázaní, a aj, víceť nežli Jonáš tuto.

Mužové z Ninive povstanou na soudu s tímto pokolením a usvědčí(l) je, neboť oni se obrátili po Jonášově kázání – a hle, zde je více než Jonáš. (l) ř: odsoudí (pod. Matouš 12:42) ([Jonáš 3:5 Jonáš 3:8; Matouš 12:6])

α῎νδρες Νινευι̑ται α᾿ναστήσονται ε᾿ν τη̑ κρίσει μετὰ τη̑ς γενεα̑ς ταύτης καὶ κατακρινου̑σιν αυ᾿τήν ο῞τι μετενόησαν ει᾿ς τὸ κήρυγμα ᾽Ιωνα̑ καὶ ι᾿δοὺ πλει̑ον ᾽Ιωνα̑ ω῟δε

גַּברֵא נִינוָיֵא נקֻומֻון בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַנחַיבֻונָה דּהֵנֻון תָּבו בּכָרֻוזֻותֵה דּיַונָן והָא דּרַבּ מֵן יַונָן תּנָן׃

[(1) Matt 12, 42]

מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתוֹ, כִּי בָּאָה מִקְצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה כָּאן."

מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם-הַדּוֺר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אֹתוֺ כִּי בָאָה מִקְצוֺת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֺ בָזֶה גָּדוֺל מִשְּׁלֹמֹה:

Královna od poledne povstane k soudu s pokolením tímto, a potupí je; nebo přijela od končin země, aby slyšela moudrost Šalomounovu, a aj, víceť tuto nežli Šalomoun.

Královna jihu povstane na soudu s tímto pokolením a usvědčí je, protože ona přišla z nejzazších končin země, aby slyšela moudrost Šalomounovu – a hle, zde je více než Šalomoun. ([1 Královská 10:1; Matouš 12:6])

βασίλισσα νότου ε᾿γερθήσεται ε᾿ν τη̑ κρίσει μετὰ τη̑ς γενεα̑ς ταύτης καὶ κατακρινει̑ αυ᾿τήν ο῞τι η῟λθεν ε᾿κ τω̑ν περάτων τη̑ς γη̑ς α᾿κου̑σαι τὴν σοφίαν Σολομω̑νος καὶ ι᾿δοὺ πλει̑ον Σολομω̑νος ω῟δε

מַלכּתָא דּתַימנָא תּקֻום בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַתחַיבִיה דֵּאתָת מֵן עֵברֵיה דַּארעָא דּתֵשׁמַע חֵכמתֵה דַּשׁלֵימֻון והָא דּיַתִּיר מֵן שׁלֵימָון הָרכָּא׃ ס

[(1) Matt 12, 43]

הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ וְאֵינָה מוֹצֵאת.

וְרוּחַ הַטֻּמְאָה בְּצֵאתָהּ מִן-הָאָדָם תְּשׁוֺטֵט בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבֹת תְּבַקֵּשׁ וְלֹא-תִמְצָא מַרְגֵּעָה:

Když pak nečistý duch vyjde od člověka, chodí po místech suchých, hledaje odpočinutí, ale nenalézá.

Když nečistý duch vyjde z člověka, bloudí po pustých(m) místech a hledá odpočinutí, ale nenalézá. (m) ř: suchých ([Lukáš 11:24-Lukáš 11:26])

ο῞ταν δὲ τὸ α᾿κάθαρτον πνευ̑μα ε᾿ξέλθη α᾿πὸ του̑ α᾿νθρὼπου διέρχεται δι῾ α᾿νύδρων τόπων ζητου̑ν α᾿νάπαυσιν καὶ ου᾿χ εὑρίσκει

אֵמַתי דֵּין דּרֻוחָא טַנפתָא תֵּפֻּוק מֵן בַּרנָשָׁא מֵתכַּרכָּא בַּאתרַוָתָא דּמַיָא לַיתּ בּהֻון ובָעיָא ניָחָא ולָא מֵשׁכּחָא׃

[(1) Matt 12, 44]

אָז תֹּאמַר: 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ.' הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְפֻנֶּה, מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר.

אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּׁם וּבְשׁוּבָהּ תִּמְצָאֶנּוּ רֵק מִבְּלִי יֹשֵׁב וּמְנֻקֶּה וּמְפֹאָר:

Tedy říká: Navrátím se do domu svého, odkudž jsem vyšel. A přijda, nalezne prázdný, vyčištěný a ozdobený.

Tu řekne: ‚Vrátím se do svého domu, odkud jsem vyšel.‘ Přijde a nalezne jej prázdný, vyčištěný a uklizený.

τότε λέγει ει᾿ς τὸν οι῏κόν μου ε᾿πιστρέψω ο῞θεν ε᾿ξη̑λθον καὶ ε᾿λθὸν εὑρίσκει σχολάζοντα σεσαρωμένον καὶ κεκοσμημένον

הָידֵּין אָמרָא אֵהפֻּוך לבַיתּי מֵן אַיכָּא דּנֵפקֵת וָאתיָא מֵשׁכּחָא דַּסרִיק וַחמִים וַמצַבַּת׃

[(1) Matt 12, 45]

מִיָּד הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ. כֵּן גַּם יִהְיֶה לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה."

אָז תֵּלֵךְ וְלָקְחָה לָּהּ שֶׁבַע רוּחוֺת אֲחֵרוֺת רָעוֺת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאִישׁ הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֺ וְכֵן יִהְיֶה לַדּוֺר הָרָע הַזֶּה:

Tedy jde a vezme s sebou sedm jiných duchů horších, nežli jest sám, a vejdouce, přebývají tam, i bývají poslední věci člověka toho horší nežli první. Takť se stane i tomuto zlému pokolení.

Tu jde a přivede s sebou sedm jiných duchů, horších, než je sám, vejdou a bydlí tam; a konce toho člověka jsou horší než začátky. Tak bude i s tímto zlým pokolením.“ ([2 Petrův 2:20])

τότε πορεύεται καὶ παραλαμβάνει μεθ῾ ἑαυτου̑ ἑπτὰ ε῞τερα πνεύματα πονηρότερα ἑαυτου̑ καὶ ει᾿σελθόντα κατοικει̑ ε᾿κει̑ καὶ γίνεται τὰ ε῎σχατα του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κείνου χείρονα τω̑ν πρὼτων ου῞τως ε῎σται καὶ τη̑ γενεα̑ ταύτη τη̑ πονηρα̑

הָידֵּין אָזָלא דָּברָא עַמָה שׁבַע רֻוחֵא אחרָניָן דּמֵנָה בִּישָׁן ועָאלָן ועָמרָן בֵּה והָויָא חַרתֵה דּגַברָא הַו בִּישָׁא מֵן קַדמָיתֵּה הָכַנָא נֵהוֵא לָה לשַׁרבּתָא הָדֵא בִּישׁתָּא׃ ס

[(1) Matt 12, 46]

בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו. הֵם עָמְדוּ בַּחוּץ וְרָצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

עוֺדֶנוּ מְדַבֵּר אֶל-הֲמוֺן הָעָם וְהִנֵּה אִמּוֺ וְאֶחָיו עָמְדוּ בַחוּץ וּמְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתּוֺ:

A když on ještě mluvil k zástupům, aj, matka a bratří jeho stáli vně, žádajíce s ním promluviti.

Ještě když mluvil k zástupům, hle, jeho matka a bratři stáli venku a chtěli s ním mluvit. ([Marek 3:31-Marek 3:35; Lukáš 8:19-Lukáš 8:21 Matouš 13:55; Jan 2:12; Skutky apoštolské 1:14])

ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος τοι̑ς ο῎χλοις ι᾿δοὺ ἡ μήτηρ καὶ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ εἱστήκεισαν ε῎ξω ζητου̑ντες αυ᾿τω̑ λαλη̑σαι

כַּד הֻו דֵּין ממַלֵל לכֵנשֵׁא אֵתַו אֵמֵה וַאחַוהי קָימִין לבַר ובָעֵין דַּנמַללֻון עַמֵה׃

[(1) Matt 12, 47]

אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ: "הִנֵּה אִמְּך וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתְּךָ."

וַיֻגַּד לוֺ הִנֵּה אִמְּךׇ וְאַחֶיךׇ עֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתָּךְ:

I řekl jemu jeden: Aj, matka tvá i bratří tvoji stojí vně, chtíce s tebou mluviti.

Někdo mu řekl: „Hle, tvá matka a tvoji bratři stojí venku a chtějí s tebou mluvit(n).“ (n) var: – v. 47 13. kapitola

ει῏πεν δέ τις αυ᾿τω̑ ι᾿δοὺ ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ α᾿δελφοί σου ε῎ξω ἑστήκασιν ζητου̑ντές σοι λαλη̑σαι

אֵמַר לֵה דֵּין אנָשׁ הָא אֵמָך וַאחַיךְּ קָימִין לבַר ובָעֵין דַּנמַללֻון עַמָך׃

[(1) Matt 12, 48]

"מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אַחַי?" הֵשִׁיב וְאָמַר לָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹדִיעַ לוֹ;

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הַמַּגִּיד לוֺ מִי אִמִּי וּמִי אֶחָי:

On pak odpovídaje, řekl tomu, kterýž jemu pověděl: Kdo jest matka má? A kdo jsou bratří moji?

On však odpověděl tomu, kdo mu to řekl: „Kdo je má matka a kdo jsou moji bratři?“

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν τω̑ λέγοντι αυ᾿τω̑ τίς ε᾿στιν ἡ μήτηρ μου καὶ τίνες ει᾿σὶν οἱ α᾿δελφοί μου

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר למַן דֵּאמַר לֵה מַן הי אֵמי ומַן אֵנֻון אַחַי׃

[(1) Matt 12, 49]

וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי,

וַיֵּט אֶת-יָדוֺ עַל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה אִמִּי וְאֶחָי:

A vztáhna ruku svou na učedlníky své, řekl: Aj, matka má i bratří moji.

Ukázal na své učedníky a řekl: „Hle, moje matka a moji bratři.

καὶ ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ ει῏πεν ι᾿δοὺ ἡ μήτηρ μου καὶ οἱ α᾿δελφοί μου

וַפשַׁט אִידֵה לוָת תַּלמִידַוהי וֵאמַר הָא אֵמי והָא אַחַי׃

[(1) Matt 12, 50]

כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי."

כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רְצוֺן אָבִי בַּשָּׁמָיִם הוּא אָחִי וַאֲחֹתִי וְאִמִּי:

Nebo kdož by koli činil vůli Otce mého nebeského, ten jest bratr můj, i sestra má, i matka má.

Neboť kdo činí vůli mého Otce v nebesích, to je můj bratr, má sestra i matka.“ ([Jan 15:14])

ο῞στις γὰρ α῍ν ποιήση τὸ θέλημα του̑ πατρός μου του̑ ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς αυ᾿τός μου α᾿δελφὸς καὶ α᾿δελφὴ καὶ μήτηρ ε᾿στίν

כֻּלנָשׁ גֵּיר דּעָבֵד צֵביָנֵה דָּאבי דּבַשׁמַיָא הֻויֻו אָחי וחָתי וֵאמי סס׃

[(1) Matt 13, 01]

בַּיּוֹם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל־יַד הַיָּם.

בַּיּוֺם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן-הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב עַל-שְׂפַת הַיָּם:

A v ten den vyšed Ježíš z domu, sedl podlé moře.

Toho dne vyšel Ježíš z domu a posadil se u moře. ([Marek 4:1-Marek 4:9; Lukáš 8:4-Lukáš 8:8])

ε᾿ν τη̑ ἡμέρα ε᾿κείνη ε᾿ξελθών ὁ ᾽Ιησου̑ς τη̑ς οι᾿κίας ε᾿κάθητο παρὰ τὴν θάλασσαν

בּהַו דֵּין יַומָא נפַק יֵשֻׁוע מֵן בַּיתָּא וִיתֵב עַל־יַד יַמָא׃

[(1) Matt 13, 02]

כֵּיוָן שֶׁנִּקְהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב יָרַד לַסִּירָה לָשֶׁבֶת בָּהּ וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל הַחוֹף.

וַהֲמוֺן עַם רָב נִקְהֲלוּ אֵלָיו וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בָּאֳנִיָּה וְכָל-הָעָם עֹמְדִים עַל-הַחוֺף:

I sešli se k němu zástupové mnozí, tak že vstoupiv na lodí, seděl, všecken pak zástup stál na břehu.

Shromáždil se k němu tak veliký zástup, že musel vstoupit na loď; posadil se v ní a celý zástup stál na břehu. ([Lukáš 5:1-Lukáš 5:3])

καὶ συνήχθησαν πρὸς αυ᾿τὸν ο῎χλοι πολλοί ω῞στε αυ᾿τὸν ει᾿ς πλοι̑ον ε᾿μβάντα καθη̑σθαι καὶ πα̑ς ὁ ο῎χλος ε᾿πὶ τὸν αι᾿γιαλὸν εἱστήκει

וֵאתכַּנַשׁו לוָתֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא אַיך דּנֵסַק נֵתֵּב לֵה בֵּאלפָא וכֻלֵה כֵּנשָׁא קָאֵם הוָא עַל ספָר יַמָא׃

[(1) Matt 13, 03]

אָז דִּבֵּר אֲלֵיהֶם רַבּוֹת בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: "הִנֵּה הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ.

וַיִּ׹ָּׂא דְבָרָיו בִּמְשָׁלִים רַבִּים וַיֹּאמַר הִנֵּה הַזּוֺרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ:

I mluvil jim mnoho v podobenstvích, řka: Aj, vyšel rozsevač, aby rozsíval.

I mluvil k nim mnoho v podobenstvích: „Vyšel rozsévač rozsívat.

καὶ ε᾿λάλησεν αυ᾿τοι̑ς πολλὰ ε᾿ν παραβολαι̑ς λέγων ι᾿δοὺ ε᾿ξη̑λθεν ὁ σπείρων του̑ σπείρειν

וסַגִּי ממַלֵל הוָא עַמהֻון בּפֵלָאתָא וָאמַר הָא נפַק זָרֻועָא דּנֵזרֻוע׃

[(1) Matt 13, 04]

כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ צִפֳּרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם.

וּבְזָרְעוֺ פִּזַּר מִן-הַזֶּרַע עַל-יַד הַדָּרֶךְ וַיָּבֹא עוֺף הַשָּׁמַיִם וַיֹּאכְלֶנּוּ:

A když on rozsíval, některá padla podlé cesty, a přiletěli ptáci, i szobali je.

Když rozsíval, padla některá zrna podél cesty, a přilétli ptáci a sezobali je.

καὶ ε᾿ν τω̑ σπείρειν αυ᾿τὸν α῍ μὲν ε῎πεσεν παρὰ τὴν ὁδόν καὶ ε᾿λθόντα τὰ πετεινὰ κατέφαγεν αυ᾿τά

וכַד זרַע אִית דַּנפַל עַל־יַד אֻורחָא וֵאתָת פָּרַחתָא וֵאכַלתֵה׃

[(1) Matt 13, 05]

אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אַדְמַת טְרָשִׁים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִהֲרוּ לִצְמֹחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲדָמָה עֲמֻקָּה.

וְיֵשׁ מִן-הַזֶּרַע אֲשֶׁר נָפַל עַל-אַדְמַת סֶלַע וְלֹא הָיָה שָׁם דֵּי אֲדָמָה וַיְמַהֵר לִצְמֹחַ מִבְּלִי אֲשֶׁר הָיָה לוֺ עֹמֶק אֲדָמָה:

Jiná pak padla na místa skalnatá, kdež neměla mnoho země; a rychle vzešla, proto že neměla hlubokosti země.

Jiná padla na skalnatou půdu, kde neměla dost země, a hned vzešla, protože nebyla hluboko v zemi.

α῎λλα δὲ ε῎πεσεν ε᾿πὶ τὰ πετρὼδη ο῞που ου᾿κ ει῏χεν γη̑ν πολλήν καὶ ευ᾿θέως ε᾿ξανέτειλεν διὰ τὸ μὴ ε῎χειν βάθος γη̑ς

וַאחרִנָא נפַל עַל שֻׁועָא אַיכָּא דּלַיתּ הוָא מֵדרָא סַגִּיָאא ובַר־שָׁעתֵה שׁוַח מֵטֻל דּלַיתּ הוָא עֻומקָא דַּארעָא׃

[(1) Matt 13, 06]

אוּלָם כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֹׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁוּ.

וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּצָּרֵב וַיִּיבָשׁ כִּי לֹא הָיָה-לוֺ שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה:

Ale když slunce vzešlo, vyhořela, a proto že neměla kořene, uschla.

Ale když vyšlo slunce, spálilo je; a protože neměla kořen, uschla.

ἡλίου δὲ α᾿νατείλαντος ε᾿καυματίσθη καὶ διὰ τὸ μὴ ε῎χειν ρ᾿ίζαν ε᾿ξηράνθη

כַּד דּנַח דֵּין שֵׁמשָׁא חַם ומֵטֻל דּלַיתּ הוָא לֵה עֵקָרָא יִבֵשׁ׃

[(1) Matt 13, 07]

אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין קוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים צָמְחוּ וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתָם.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל אֶל-הַקֹּצִים וַיַּעֲלוּ הַקֹּצִים וַיְבַלְּעוּ אֹתוֺ:

Jiná pak padla do trní; i zrostlo trní, a udusilo je.

Jiná zas padla mezi trní; trní vzrostlo a udusilo je.

α῎λλα δὲ ε῎πεσεν ε᾿πὶ τὰς α᾿κάνθας καὶ α᾿νέβησαν αἱ α῎κανθαι καὶ ε῎πνιξαν αυ᾿τά

וַאחרִנָא נפַל בֵּית כֻּובֵּא וַסלֵקו כֻּובֵּא וחַנקֻוהי׃

[(1) Matt 13, 08]

וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְעָשׂוּ פְּרִי - זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל-חֶלְקָה טוֺבָה וַיַּעַשׂ תְּבוּאָה זֶה מֵאָה שְׁעָרִים וְזֶה שִׁשִּׁים שְׁעָרִים וְזֶה שְׁלֹשִׁים שְׁעָרִים:

A jiná padla v zemi dobrou; i vydalo užitek, některé stý, jiné šedesátý a jiné třidcátý.

A jiná zrna padla do dobré země a dala užitek, některé sto zrn, jiné šedesát a jiné třicet.

α῎λλα δὲ ε῎πεσεν ε᾿πὶ τὴν γη̑ν τὴν καλὴν καὶ ε᾿δίδου καρπόν ο῍ μὲν ἑκατόν ο῍ δὲ ἑξήκοντα ο῍ δὲ τριάκοντα

וַאחרִנָא נפַל בַּארעָא טָבתָא ויַהב פִּארֵא אִית דַּמָאא וִאית דֵּשׁתִּין וִאית דַּתלָתִין׃

[(1) Matt 13, 09]

מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"

מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

Kdo má uši k slyšení, slyš.

Kdo má uši(o), slyš!“ (o) var: + k slyšení ([Matouš 11:15 Matouš 13:43])

ὁ ε῎χων ω῏τα α᾿κουέτω

מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע סס׃

[(1) Matt 13, 10]

נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים?"

וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תְּמַשֵּׁל לָהֶם מְשָׁלִים:

Tedy přistoupivše učedlníci, řekli jemu: Proč jim v podobenstvích mluvíš?

Učedníci k němu přistoupili a řekli: „Proč k nim mluvíš v podobenstvích?“ ([Marek 4:10-Marek 4:12; Lukáš 8:9-Lukáš 8:10])

καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ διὰ τί ε᾿ν παραβολαι̑ς λαλει̑ς αυ᾿τοι̑ς

וַקרֵבו תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה למָנָא בּפֵלָאתָא ממַלֵל אַנתּ עַמהֻון׃

[(1) Matt 13, 11]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "מִפְּנֵי שֶׁלָּכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתַּן.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי לָכֶם נִתַּן לָדַעַת רָזֵי מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וְלָהֶם לֹא נִתָּן:

On pak odpověděv, řekl jim: Proto že vám dáno jest znáti tajemství království nebeského, ale jim není dáno.

On jim odpověděl: „Protože vám je dáno znáti tajemství království nebeského, jim však není dáno.

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ὑμι̑ν δέδοται γνω̑ναι τὰ μυστήρια τη̑ς βασιλείας τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ε᾿κείνοις δὲ ου᾿ δέδοται

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון דַּלכֻון הֻו יִהִיב למֵדַּע ארָזָא דּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא להָנֻון דֵּין לָא יִהִיב׃

[(1) Matt 13, 12]

כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.

כִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יֻתַּן לוֺ וְיַעְדִּיף וּמִי אֲשֶׁר אֵין-לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת-אֲשֶׁר לוֺ:

Nebo kdož má, dáno bude jemu, a rozhojníť se; ale kdož nemá, i to, což má, bude od něho odjato.

Kdo má, tomu bude dáno a bude mít ještě víc; ale kdo nemá, tomu bude odňato i to, co má. ([Marek 4:25; Lukáš 8:18])

ο῞στις γὰρ ε῎χει δοθήσεται αυ᾿τω̑ καὶ περισσευθήσεται ο῞στις δὲ ου᾿κ ε῎χει καὶ ο῍ ε῎χει α᾿ρθήσεται α᾿π῾ αυ᾿του̑

למַן גֵּיר דִּאית לֵה נֵתִיהֵב לֵה ונֵתיַתַּר לֵה׃

[(1) Matt 13, 13]

לָכֵן בִּמְשָׁלִים אֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כִּי בִּרְאוֹתָם אֵינָם רוֹאִים וּבְשָׁמְעָם אֵינָם שׁוֹמְעִים אַף אֵינָם מְבִינִים.

עַל-כֵּן מְשָׁלִים אֶמְשֹׁל לָהֶם כִּי בִרְאֹתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ:

Protoť v podobenstvích mluvím jim, že vidouce, nevidí, a slyšíce, neslyší, ani rozumějí.

Proto k nim mluvím v podobenstvích, že hledíce nevidí a slyšíce neslyší ani nechápou. ([Marek 8:17-Marek 8:18; Jan 9:39])

διὰ του̑το ε᾿ν παραβολαι̑ς αυ᾿τοι̑ς λαλω̑ ο῞τι βλέποντες ου᾿ βλέπουσιν καὶ α᾿κούοντες ου᾿κ α᾿κούουσιν ου᾿δὲ συνίουσιν

וַלמַן דּלַיתּ לֵה והַו דִּאית לֵה נֵשׁתּקֵל מֵנֵה מֵטֻל הָנָא בּפֵלָאתָא ממַלֵל אנָא עַמהֻון מֵטֻל דּחָזֵין ולָא חָזֵין ושָׁמעִין ולָא שָׁמעִין ולָא מֵסתַּכּלִין׃

[(1) Matt 13, 14]

וּמִתְקַיֶּמֶת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר: 'שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ.

וְהוּקַם בָּם דְּבַר הַנְּבוּאָה מִפִּי יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר שִׁמְעוּ שָׁמוֺעַ וְאַל-תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֺ וְאַל-תֵּדָעוּ:

A plní se na nich proroctví Izaiáše, řkoucí: Slyšením slyšeti budete, ale nesrozumíte; a hledíce, hleděti budete, a nepoznáte.

A plní se na nich proroctví Izaiášovo: ‚Budete stále poslouchat, a nepochopíte, ustavičně budete hledět, a neuvidíte. ([Izajáš 6:9-Izajáš 6:10; Jan 12:37-Jan 12:40; Skutky apoštolské 28:25-Skutky apoštolské 28:27])

καὶ α᾿ναπληρου̑ται αυ᾿τοι̑ς ἡ προφητεία ᾽Ησαι̑ου ἡ λέγουσα α᾿κοη̑ α᾿κούσετε καὶ ου᾿ μὴ συνη̑τε καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ ου᾿ μὴ ι῎δητε

ושָׁלמָא בּהֻון נבִיֻותֵה דֵּאשַׁעיָא דֵּאמַר דּשֵׁמעָא תֵּשׁמעֻון ולָא תֵּסתַּכּלֻון ומֵחזָא תֵּחזֻון ולָא תֵּדּעֻון׃

[(1) Matt 13, 15]

הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע, פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.'

הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֺ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֺ:

Nebo ztučnělo srdce lidu tohoto, a ušima těžce slyšeli, a oči své zamhouřili, aby někdy neviděli očima, a ušima neslyšeli, a srdcem nesrozuměli, a neobrátili se, abych jich neuzdravil.

Neboť obrostlo tukem srdce tohoto lidu, ušima nedoslýchají a oči zavřeli, takže neuvidí očima a ušima neuslyší, srdcem nepochopí a neobrátí se – a já je neuzdravím.‘

ε᾿παχύνθη γὰρ ἡ καρδία του̑ λαου̑ τούτου καὶ τοι̑ς ω᾿σὶν βαρέως η῎κουσαν καὶ τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿τω̑ν ε᾿κάμμυσαν μήποτε ι῎δωσιν τοι̑ς ο᾿φθαλμοι̑ς καὶ τοι̑ς ω᾿σὶν α᾿κούσωσιν καὶ τη̑ καρδία συνω̑σιν καὶ ε᾿πιστρέψωσιν καὶ ι᾿άσομαι αυ᾿τούς

אֵתעַבִּי לֵה גֵּיר לֵבֵּה דּעַמָא הָנָא ובֵאדנַיהֻון יַקִירָאיִת שׁמַעו ועַינַיהֻון עַמֵצו דּלָא נֵחזֻון בּעַינַיהֻון ונֵשׁמעֻון בֵּאדנַיהֻון ונֵסתַּכּלֻון בּלֵבּהֻון ונֵתפּנֻון וַאסֵא אֵנֻון׃ ס

[(1) Matt 13, 16]

אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת וְאָזְנֵיכֶם הַשּׁוֹמְעוֹת.

וְאַתֶּם אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם כִּי רָאוּ וְאָזְנֵיכֶם כִּי שָׁמֵעוּ:

Ale oči vaše blahoslavené, že vidí, i uši vaše, že slyší.

Blažené vaše oči, že vidí, i vaše uši, že slyší. ([Lukáš 10:23-Lukáš 10:24; 1 Petrův 1:10-1 Petrův 1:12])

ὑμω̑ν δὲ μακάριοι οἱ ο᾿φθαλμοὶ ο῞τι βλέπουσιν καὶ τὰ ω῏τα ὑμω̑ν ο῞τι α᾿κούουσιν

דִּילכֻון דֵּין טֻובַיהֵין לעַינַיכֻּון דּחָזיָן ולֵאדנַיכֻּון דּשָׁמעָן׃

[(1) Matt 13, 17]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ, וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."

כִּי-אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֺת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְלֹא רָאוּ וְלִשְׁמֹעַ אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁמְעִים וְלֹא שָׁמֵעוּ:

Amen zajisté pravím vám, že mnozí proroci a spravedliví žádali viděti to, co vidíte, ale neviděli, a slyšeti to, což slyšíte, ale neslyšeli.

Amen, pravím vám, že mnozí proroci a spravedliví(p) toužili vidět, na co vy hledíte, ale neviděli, a slyšet, co vy slyšíte, ale neslyšeli. (p) var: – a spravedliví

α᾿μὴν γὰρ λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πολλοὶ προφη̑ται καὶ δίκαιοι ε᾿πεθύμησαν ι᾿δει̑ν α῍ βλέπετε καὶ ου᾿κ ει῏δαν καὶ α᾿κου̑σαι α῍ α᾿κούετε καὶ ου᾿κ η῎κουσαν

אַמִין גֵּיר אָמַרנָא לכֻון דּסַגִּיֵאא נבִיֵא וזַדִּיקֵא אֵתרַגרַגו דּנֵחזֻון מֵדֵּם דּחָזֵין אנתֻּון ולָא חזַו וַלמֵשׁמַע מֵדֵּם דּשָׁמעִין אנתֻּון ולָא שׁמַעו׃ ס

[(1) Matt 13, 18]

"וּבְכֵן שִׁמְעוּ אַתֶּם אֶת פֵּשֶׁר מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ.

עַל-כֵּן שִׁמְעוּ-נָא אַתֶּם אֶת מְשַׁל הַזּוֺרֵעַ:

Vy tedy slyšte podobenství rozsevače.

Vy tedy slyšte výklad podobenství o rozsévači. ([Marek 4:13-Marek 4:20; Lukáš 8:11-Lukáš 8:15])

ὑμει̑ς ου῏ν α᾿κούσατε τὴν παραβολὴν του̑ σπείραντος

אַנתֻּון דֵּין שׁמַעו מַתלָא דּזַרעָא׃

[(1) Matt 13, 19]

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת מַה שֶּׁנִּזְרַע בִּלְבָבוֹ; זֶהוּ הַנִּזְרָע בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.

כָּל-הַשֹּׁמֵעַ דְּבַר הַמַּלְכוּת וְלֹא יִתְבּוֺנֶן-בּוֺ וּבָא הָרָע וְחָטַף אֵת אֲשֶׁר נִזְרַע בִּלְבָבוֺ זֶה הוּא הַזָּרוּעַ עַל-יַד הַדָּרֶךְ:

Každý, kdož slyší slovo o tom království a nerozumí, přichází ten zlý a uchvacuje to, což jest vsáto v srdce jeho. To jest ten, kterýž podlé cesty vsát jest.

Pokaždé, když někdo slyší slovo o království a nechápe, přichází ten zlý a vyrve, co bylo zaseto do jeho srdce; to je ten, u koho se zaselo podél cesty.

παντὸς α᾿κούοντος τὸν λόγον τη̑ς βασιλείας καὶ μὴ συνιέντος ε῎ρχεται ὁ πονηρὸς καὶ ἁρπάζει τὸ ε᾿σπαρμένον ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿του̑ ου῟τός ε᾿στιν ὁ παρὰ τὴν ὁδὸν σπαρείς

כֻּל דּשָׁמַע מֵלתָא דּמַלכֻּותָא ולָא מֵסתַּכַּל בָּה אָתֵא בִּישָׁא וחָטֵף מֵלתָא דַּזרִיעָא בּלֵבֵּה הָנַו הַו דּעַל־יַד אֻורחָא אֵזדּרַע׃

[(1) Matt 13, 20]

הַנִּזְרָע עַל אַדְמַת טְרָשִׁים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה,

וְהַנִּזְרָע עַל-אַדְמַת סָלַע זֶה הוּא הַשֹּׁמֵעַ אֶת-הַדָּבָר וְעַד-מְהֵרָה יְקַבְּלֶנּוּ בְּשִׂמְחָה:

V skalnatou pak zemi vsátý jest ten, kterýž slyší slovo, a hned je s radostí přijímá.

U koho bylo zaseto na skalnatou půdu, to je ten, kdo slyší slovo a hned je s radostí přijímá;

ὁ δὲ ε᾿πὶ τὰ πετρὼδη σπαρείς ου῟τός ε᾿στιν ὁ τὸν λόγον α᾿κούων καὶ ευ᾿θὺς μετὰ χαρα̑ς λαμβάνων αυ᾿τόν

הַו דֵּין דּעַל שֻׁועָא אֵזדּרַע הַו הֻו דּשָׁמַע מֵלתָא ובַר־שָׁעתֵה בּחַדֻותָא מקַבֵּל לָה׃

[(1) Matt 13, 21]

אַךְ אֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ בְּתוֹכוֹ וְרַק לְשָׁעָה יַעֲמֹד, וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר הוּא נִכְשָׁל מִיָּד.

אֶפֶס כִּי אֵין-לוֺ שֹׁרֶשׁ בְּנַפְשׁוֺ וּבִן רֶגַע הוּא וְכִי תִקְרֶה כָל-צָרָה וְרָדְפוּ אֹתוֺ עַל-דְּבַר אֱמוּנָתוֺ יִכָּשֵׁל כְּרָגַע:

Než nemá v sobě kořene, ale jest časný, a když přichází ssoužení neb protivenství pro slovo, hned se horší.

ale nezakořenilo v něm a je nestálý: když přijde tíseň nebo pronásledování pro to slovo, hned odpadá.

ου᾿κ ε῎χει δὲ ρ᾿ίζαν ε᾿ν ἑαυτω̑ α᾿λλὰ πρόσκαιρός ε᾿στιν γενομένης δὲ θλίψεως η῍ διωγμου̑ διὰ τὸν λόγον ευ᾿θὺς σκανδαλίζεται

לַיתּ לָה דֵּין עֵקָרָא בֵּה אֵלָא דּזַבנָא הֻו ומָא דַּהוָא אֻולצָנָא אַו רדֻופיָא מֵטֻל מֵלתָא עגַל מֵתכּשֵׁל׃

[(1) Matt 13, 22]

הַנִּזְרָע בֵּין הַקּוֹצִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר מַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי.

וְהַנִּזְרָע אֶל-הַקֹּצִים זֶה הַשֹּׁמֵעַ אֶת-הַדָּבָר וְדַאֲגַת הָעוֺלָם הַזֶּה וְנִכְלֵי הָעֹשֶר מְבַלְּעִים אֵת-הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה-צֶּמַח:

Mezi trní pak vsátý jest ten, kterýž slyší slovo, ale pečování tohoto světa a oklamání zboží udušuje slovo, i bývá bez užitku.

U koho bylo zaseto do trní, to je ten, kdo slyší slovo, ale časné starosti(q) a vábivost majetku slovo udusí, a zůstane bez úrody. (q) var: starosti tohoto věku ([1 Timoteovi 6:9-1 Timoteovi 6:10])

ὁ δὲ ει᾿ς τὰς α᾿κάνθας σπαρείς ου῟τός ε᾿στιν ὁ τὸν λόγον α᾿κούων καὶ ἡ μέριμνα του̑ αι᾿ω̑νος καὶ ἡ α᾿πάτη του̑ πλούτου συμπνίγει τὸν λόγον καὶ α῎καρπος γίνεται

הַו דֵּין דּבֵית כֻּובֵּא אֵזדּרַע הַו הֻו דּשָׁמַע מֵלתָא ורֵניָא דּעָלמָא הָנָא וטֻועיַי דּעֻותרָא חָנקִין לָה למֵלתָא וַדלָא פִּארֵא הָויָא׃

[(1) Matt 13, 23]

הַנִּזְרָע עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמֵבִין וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי - זֶה עוֹשֶׂה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים."

וְהַנִּזְרָע עַל-הַחֶלְקָה הַטּוֺבָה הוּא הַשֹּׁמֵעַ אֶת-הַדָּבָר וּמִתְבּוֺנֶן-בּוֺ וְעֹשֶׂה פְרִי תְבוּאָה וְנֹתֵן זֶה מֵאָה שְׁעָרִים וְזֶה שִׁשִּׁים שְׁעָרִים וְזֶה שְׁלֹשִׁים שְׁעָרִים:

V dobrou pak zemi vsátý ten jest, kterýž slyší slovo a rozumí, totiž kterýž užitek nese. Neseť pak někdo stý, a jiný šedesátý, jiný pak třidcátý.

U koho bylo zaseto do dobré země, to je ten, kdo slovo slyší i chápe a přináší úrodu, jeden stonásobnou, druhý šedesátinásobnou, třetí třicetinásobnou.“

ὁ δὲ ε᾿πὶ τὴν καλὴν γη̑ν σπαρείς ου῟τός ε᾿στιν ὁ τὸν λόγον α᾿κούων καὶ συνιείς ο῍ς δὴ καρποφορει̑ καὶ ποιει̑ ο῍ μὲν ἑκατόν ο῍ δὲ ἑξήκοντα ο῍ δὲ τριάκοντα

הַו דֵּין דּעַל אַרעָא טָבתָא אֵזדּרַע הַו הֻו דּשָׁמַע מֵלַתי ומֵסתַּכַּל ויָהֵב פִּארֵא ועָבֵד אִית דַּמָאא וִאית דֵּשׁתִּין וִאית דַּתלָתִין סּ סּ׃

[(1) Matt 13, 24]

הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ.

וַיִּ׹ָּׂא לִפְנֵיהֶם מָשָׁל אַחֵר וַיֹּאמַר דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ הַזּוֺרֵעַ זֶרַע טוֺב בְּשָׂדֵהוּ:

Jiné podobenství předložil jim, řka: Podobno jest království nebeské člověku, rozsívajícímu dobré semeno na poli svém.

Předložil jim jiné podobenství: „S královstvím nebeským je to tak, jako když jeden člověk zasel dobré semeno na svém poli.

α῎λλην παραβολὴν παρέθηκεν αυ᾿τοι̑ς λέγων ὡμοιὼθη ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν α᾿νθρὼπω σπείραντι καλὸν σπέρμα ε᾿ν τω̑ α᾿γρω̑ αυ᾿του̑

אחרִנָא מַתלָא אַמתֵּל להֻון וֵאמַר דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לגַברָא דַּזרַע זַרעָא טָבָא בַּקרִיתֵה׃

[(1) Matt 13, 25]

וְהִנֵּה כְּשֶׁיָּשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים בָּא אוֹיֵב, זָרַע עֲשָׂבִים רָעִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ לוֹ.

וּבִהְיוֺת אֲנָשָׁיו יְשֵׁנִים בָּא אֹיְבוֺ וַיִּזְרַע זוֺנִין בְּתוֺךְ הַחִטִּים וַיֵּלַךְ:

Když pak lidé zesnuli, přišel nepřítel jeho, a nasál koukole mezi pšenici, a odšel.

Když však lidé spali, přišel jeho nepřítel, nasel plevel do pšenice a odešel.

ε᾿ν δὲ τω̑ καθεύδειν τοὺς α᾿νθρὼπους η῟λθεν αυ᾿του̑ ὁ ε᾿χθρὸς καὶ ε᾿πέσπειρεν ζιζάνια α᾿νὰ μέσον του̑ σίτου καὶ α᾿πη̑λθεν

וכַד דּמֵכו אנָשָׁא אֵתָא בּעֵלדּבָבֵה וַזרַע זִיזָנֵא בַּינָת חֵטֵא וֵאזַל׃

[(1) Matt 13, 26]

כַּאֲשֶׁר צָמְחוּ הַגִּבְעוֹלִים וְעָשׂוּ תְּבוּאָה נִרְאוּ גַּם הָעֲשָׂבִים הָרָעִים.

וְכַאֲשֶׁר צָץ הַקָּנֶה וְהַחִטָּה אָבִיב נִרְאוּ אָז גַּם-הַזּוֺנִין:

A když zrostla bylina a užitek přinesla, tedy ukázal se i koukol.

Když vyrostlo stéblo a nasadilo na klas, tu se ukázal i plevel.

ο῞τε δὲ ε᾿βλάστησεν ὁ χόρτος καὶ καρπὸν ε᾿ποίησεν τότε ε᾿φάνη καὶ τὰ ζιζάνια

כַּד דֵּין יִעָא עֵסבָּא וַעבַד פִּארֵא הָידֵּין אֵתחזִיו אָף זִיזָנֵא׃

[(1) Matt 13, 27]

אָז נִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמְרוּ אֵלָיו, 'אֲדוֹנֵנוּ, הֲלֹא זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְּשָׂדְךָ; מִנַּיִן יֵשׁ בּוֹ עֲשָׂבִים רָעִים?'

וַיִּגְּשׁוּ הָעֲבָדִים אֶל-אֲדֹנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא-זֶרַע טוֺב זָרַעְתָּ בְשָׂדֶךׇ וּמֵאַיִן שָׁם הַזּוֺנִין:

I přistoupivše služebníci hospodáře toho, řekli jemu: Pane, zdaližs dobrého semene nenasál na poli svém? Kde že se pak vzal koukol?

Přišli sluhové toho hospodáře a řekli mu: ‚Pane, cožpak jsi nezasel na svém poli dobré semeno? Kde se vzal plevel?‘

προσελθόντες δὲ οἱ δου̑λοι του̑ οι᾿κοδεσπότου ει῏πον αυ᾿τω̑ κύριε ου᾿χὶ καλὸν σπέρμα ε῎σπειρας ε᾿ν τω̑ σω̑ α᾿γρω̑ πόθεν ου῏ν ε῎χει ζιζάνια

וַקרֵבו עַבדַּוהי דּמָרֵא בַּיתָּא וֵאמַרו לֵה מָרַן לָא הָא זַרעָא טָבָא זרַעתּ בַּקרִיתָך מֵן אַימֵכָּא אִית בֵּה זִיזָנֵא׃

[(1) Matt 13, 28]

אָמַר לָהֶם, 'אִישׁ אוֹיֵב עָשָׁה זֹאת'. שָׁאֲלוּ הָעֲבָדִים, 'הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?'

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִישׁ אֹיֵב עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָעֲבָדִים הֲתַחְפֹּץ כִּי-נֵלֵךְ לַעֲקוֺר אֹתָם:

A on řekl jim: Nepřítel člověk to učinil. Služebníci pak řekli mu: Chceš-liž tedy, ať jdeme a vytrháme jej?

On jim odpověděl: ‚To udělal nepřítel.‘ Sluhové mu řeknou: ‚Máme jít a plevel vytrhat?‘

ὁ δὲ ε῎φη αυ᾿τοι̑ς ε᾿χθρὸς α῎νθρωπος του̑το ε᾿ποίησεν οἱ δὲ δου̑λοι λέγουσιν αυ᾿τω̑ θέλεις ου῏ν α᾿πελθόντες συλλέξωμεν αυ᾿τά

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון גַּברָא בּעֵלדּבָבָא עבַד הָדֵא אָמרִין לֵה עַבדַּוהי צָבֵא אַנתּ נִאזַל נגַבֵּא אֵנֻון׃

[(1) Matt 13, 29]

הֵשִׁיב בַּעַל־הַבַּיִת, 'לֹא, שֶׁמָּא בְּלַקֶּטְכֶם אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים תַּעַקְרוּ אִתָּם גַּם אֶת הַחִטִּים.

וַיֹּאמֶר לֹא כִּי-בְעוֺד תְּעַקְּרוּ אֶת-הַזּוֺנִין פֶּן-תְּשָׁרְשׁוּ גַּם-הַחִטִּים עִמָּהֶם:

On pak odpověděl: Nikoli, abyste trhajíce koukol, spolu s ním nevytrhali pšenice.

On však odpoví: ‚Ne, protože při trhání plevele byste vyrvali z kořenů i pšenici.

ὁ δέ φησιν ου῎ μήποτε συλλέγοντες τὰ ζιζάνια ε᾿κριζὼσητε α῞μα αυ᾿τοι̑ς τὸν σι̑τον

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון דַּלמָא כַּד מגַבּיֵן אנתֻּון זִיזָנֵא תֵּעקרֻון עַמהֻון אָף חֵטֵא׃

[(1) Matt 13, 30]

הַנִּיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֹּל יַחַד עַד הַקָּצִיר. בְּעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְאִגְדוּ אוֹתָם לַאֲלֻמּוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, וְאֶת הַחִטִּים אִסְפוּ לָאָסָם שֶׁלִי'."

הַנִּיחוּ לָהֶם וְגָדְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו עַד-הַקָּצִיר וּלְעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֺצְרִים לִקְּטוּ אֶת-הַזּוֺנִין רִאשֹׁנָה וְאַלְּמוּ אֹתָם לַאֲלֻמִּים לְשָׂרְפָם וְאֶת-הַחִטִּים אִסְפוּ אֶל-גָּרְנִי:

Nechte ať obé spolu roste až do žně. A v čas žně dím žencům: Vytrhejte nejprv koukol a svažte jej v snopky k spálení, ale pšenici shromažďte do stodoly mé.

Nechte, ať spolu roste obojí až do žně; a v čas žně řeknu žencům: Seberte nejprve plevel a svažte jej do otýpek k spálení, ale pšenici shromážděte do mé stodoly.‘“ ([Matouš 3:12])

α῎φετε συναυξάνεσθαι α᾿μφότερα ε῞ως του̑ θερισμου̑ καὶ ε᾿ν καιρω̑ του̑ θερισμου̑ ε᾿ρω̑ τοι̑ς θερισται̑ς συλλέξατε πρω̑τον τὰ ζιζάνια καὶ δήσατε αυ᾿τὰ ει᾿ς δέσμας πρὸς τὸ κατακαυ̑σαι αυ᾿τά τὸν δὲ σι̑τον συναγάγετε ει᾿ς τὴν α᾿ποθήκην μου

שׁבֻוקו רָבֵין תּרַיהֻון אַכחדָא עדַמָא לַחצָדָא וַבזַבנָא דַּחצָדָא אָמַר אנָא לחָצֻודֵא גַּבַּו לֻוקדַם זִיזָנֵא וַאסֻורו אֵנֻון מֵאסָריָתָא דּנִאקדֻון חֵטֵא דֵּין כַּנֵשׁו אֵנֵין לַאוצרַי׃ ס

[(1) Matt 13, 31]

הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּשָׂדֵהוּ.

וַיִּ׹ָּׂא לִפְנֵיהֶם מָשָׁל אַחֵר וַיֹּאמַר דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְגַרְגַּר חַרְדָּל אֲשֶׁר לָקַח אִישׁ וַיִּזְרַע בְּשָׂדֵהוּ:

Jiné podobenství předložil jim, řka: Podobno jest království nebeské zrnu horčičnému, kteréž vzav člověk, vsál na poli svém.

Ještě jiné podobenství jim předložil: „Království nebeské je jako hořčičné zrno, které člověk zasel na svém poli; ([Marek 4:30-Marek 4:32; Lukáš 13:18-Lukáš 13:19])

α῎λλην παραβολὴν παρέθηκεν αυ᾿τοι̑ς λέγων ὁμοία ε᾿στὶν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν κόκκω σινάπεως ο῍ν λαβών α῎νθρωπος ε῎σπειρεν ε᾿ν τω̑ α᾿γρω̑ αυ᾿του̑

אחרִנָא מַתלָא אַמתֵּל להֻון וֵאמַר דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לַפרֵדּתָּא דּחַרדּלָא דַּנסַב גַּברָא זַרעָה בַּקרִיתֵה׃

[(1) Matt 13, 32]

אָמְנָם קָטֹן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִן הַיְּרָקוֹת וְהוֹפֵךְ לְעֵץ, כָּךְ שֶׁעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וּמְקַנְּנִים בֵּין עֲנָפָיו."

הֲלֹא קָטֹן הוּא מִכָּל-זֶרַע אַךְ כַּאֲשֶׁר יִצְמַח יִגְדַּל מִכָּל-יֶרֶק וְהָיָה לְעֵץ עַד-אֲשֶׁר יָבֹא עוֺף הַשָּׁמַיִם וְקִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו:

Kteréžto zajisté nejmenší jest mezi všemi semeny, když pak zroste, větší jest nežli jiné byliny, a bývá strom, tak že ptáci nebeští přiletíce, hnízda sobě dělají na ratolestech jeho.

je sice menší než všecka semena, ale když vyroste, je větší než ostatní byliny a je z něho strom, takže přilétají ptáci a hnízdí v jeho větvích.“ ([Ezechiel 17:23 Ezechiel 31:6; Daniel 4:9 Daniel 4:18])

ο῍ μικρότερον μέν ε᾿στιν πάντων τω̑ν σπερμάτων ο῞ταν δὲ αυ᾿ξηθη̑ μει̑ζον τω̑ν λαχάνων ε᾿στὶν καὶ γίνεται δένδρον ω῞στε ε᾿λθει̑ν τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ κατασκηνου̑ν ε᾿ν τοι̑ς κλάδοις αυ᾿του̑

והִי זעֻוריָא הי מֵן כֻּלהֻון זַרעֻונֵא מָא דֵּין דַּרבָת רַבָּא הי מֵן כֻּלהֻון יַרקֻונֵא והָויָא אִילָנָא אַיך דּתִאתֵא פָּרַחתָא דַּשׁמַיָא תַּקֵן בּסַוכֵּיה׃ ס

[(1) Matt 13, 33]

עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְּרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ."

וַיְמַשֵּׁל לָהֶם מָשָׁל אַחֵר לֵאמֹר דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִשְׂאֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וַתָּלָשׁ בִּשְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח עַד-אֲשֶׁר חָמְצָה כָּל-הָעֲרִיסָה:

Jiné podobenství mluvil jim: Podobno jest království nebeské kvasu, kterýž vzavši žena, zadělala ve třech měřicích mouky, až by zkysalo všecko.

Pověděl jim i toto podobenství: „Království nebeské je jako kvas, který žena vmísí do tří měřic mouky, až se všecko prokvasí.“ ([Lukáš 13:20-Lukáš 13:21; 1 Korintským 5:6; Galatským 5:9])

α῎λλην παραβολὴν ε᾿λάλησεν αυ᾿τοι̑ς ὁμοία ε᾿στὶν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ζύμη η῍ν λαβου̑σα γυνὴ ε᾿νέκρυψεν ει᾿ς α᾿λεύρου σάτα τρία ε῞ως ου῟ ε᾿ζυμὼθη ο῞λον

אחרִנָא מַתלָא אֵמַר להֻון דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לַחמִירָא הַו דּשֵׁקלַת אַנתּתָא טֵמרַת בַּתלָת סָאִין דּקַמחָא עדַמָא דּכֻלֵה חמַע׃ ס

[(1) Matt 13, 34]

אֶת כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹן הָעָם בִּמְשָׁלִים, וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם;

כָּל-אֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ אֶל-הֲמוֺן הָעָם בִּמְשָׁלִים וּבִבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֶּר אֲלֵיהֶם דָּבָר:

Toto všecko mluvil Ježíš v podobenstvích k zástupům, a bez podobenství nemluvil jim,

Toto vše mluvil Ježíš k zástupům v podobenstvích; bez podobenství k nim vůbec nemluvil, ([Marek 4:33; Jan 16:25])

ταυ̑τα πάντα ε᾿λάλησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν παραβολαι̑ς τοι̑ς ο῎χλοις καὶ χωρὶς παραβολη̑ς ου᾿δὲν ε᾿λάλει αυ᾿τοι̑ς

הָלֵין כֻּלהֵין מַלֵל יֵשֻׁוע בּפֵלָאתָא לכֵנשֵׁא וַדלָא פֵּלָאתָא לָא ממַלֵל הוָא עַמהֻון׃

[(1) Matt 13, 35]

לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם."

לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר הַנָּבִיא לֵאמֹר אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֺת מִנִּי-קֶדֶם:

Aby se naplnilo povědění skrze proroka, řkoucího: Otevru v podobenstvích ústa svá, vypravovati budu skryté věci od založení světa.

aby se splnilo, co bylo řečeno ústy proroka(r): ‚Otevřu v podobenstvích ústa svá, vyslovím, co je skryto od založení světa.‘ (r) var: + Izaiáše ([Žalmy 78:2])

ο῞πως πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ του̑ προφήτου λέγοντος α᾿νοίξω ε᾿ν παραβολαι̑ς τὸ στόμα μου ε᾿ρεύξομαι κεκρυμμένα α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου

אַיך דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד נבִיָא דֵּאמַר אֵפתַּח פֻּומי בּמַתלֵא וַאבַּע כַּסיָתָא דּמֵן קדָם תַּרמיָתֵה דּעָלמָא׃ ס

[(1) Matt 13, 36]

אַחֲרֵי כֵן שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְנִכְנַס הַבַּיְתָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַסְבֵּר נָא לָנוּ אֶת מְשַׁל הָעֲשָׂבִים הָרָעִים."

אָז שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת-הֲמוֺן הָעָם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ בָּאֶר-נָא לָנוּ אֶת-מְשַׁל הַזּוֺנִין בַּ׹ָּׂדֶה:

Tedy propustiv zástupy, šel domů Ježíš. I přistoupili k němu učedlníci jeho, řkouce: Vylož nám podobenství o koukoli toho pole.

Potom opustil zástupy a vešel do domu. Učedníci za ním přišli a řekli mu: „Vylož nám to podobenství o pleveli na poli!“

τότε α᾿φεὶς τοὺς ο῎χλους η῟λθεν ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν καὶ προση̑λθον αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ λέγοντες διασάφησον ἡμι̑ν τὴν παραβολὴν τω̑ν ζιζανίων του̑ α᾿γρου̑

הָידֵּין יֵשֻׁוע שׁבַק לכֵנשֵׁא וֵאתָא לבַיתָּא וַקרֵבו לוָתֵה תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה פַּשֵׁק לַן מַתלָא הַו דּזִיזָנֵא ודַקרִיתָא׃

[(1) Matt 13, 37]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַזּוֺרֵעַ הַזֶּרַע הַטּוֺב הוּא בֶּן-הָאָדָם:

On pak odpovídaje, řekl jim: Rozsevač dobrého semene jest Syn člověka.

On jim odpověděl: „Rozsévač, který rozsívá dobré semeno, je Syn člověka

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ὁ σπείρων τὸ καλὸν σπέρμα ε᾿στὶν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון הַו דַּזרַע זַרעָא טָבָא אִיתַוהי בּרֵה דּאנָשָׁא׃

[(1) Matt 13, 38]

הַשָֹדֶה הוּא הַתֵּבֵל. הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בְּנֵי הַמַּלְכוּת, והָעֲשָׂבִים הָרָעִים הֵם בְּנֵי הָרָע.

וְהַ׹ָּׂדֶה הוּא הָעוֺלָם וְהַזֶּרַע הַטּוֺב בְּנֵי הַמַּלְכוּת וְהַזּוֺנִין בְּנֵי הָרַע הֵמָּה:

A pole jest tento svět, dobré pak símě jsou synové království, ale koukol jsou synové toho zlostníka.

a pole je tento svět. Dobré semeno, to jsou synové království, plevel jsou synové toho zlého; ([Jan 8:44; 1 Janův 3:10])

ὁ δὲ α᾿γρός ε᾿στιν ὁ κόσμος τὸ δὲ καλὸν σπέρμα ου῟τοί ει᾿σιν οἱ υἱοὶ τη̑ς βασιλείας τὰ δὲ ζιζάνιά ει᾿σιν οἱ υἱοὶ του̑ πονηρου̑

וַקרִיתָא אִיתֵיה עָלמָא זַרעָא דֵּין טָבָא בּנֵיה אֵנֻון דּמַלכֻּותָא זִיזָנֵא דֵּין אִיתַיהֻון בּנַוהי דּבִישָׁא׃

[(1) Matt 13, 39]

הָאוֹיֵב הַזּוֹרֵעַ אוֹתָם הוּא הַשָֹטָן. הַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים.

הָאֹיֵב הַזּוֺרֵעַ אֹתָם הוּא הַ׹ָּׂטָן הַקָּצִיר קֵץ הָעוֺלָם וְהַקֹּצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים:

A nepřítel, kterýž jej rozsívá, jestiť ďábel, žeň pak jest skonání světa, a ženci jsou andělé.

nepřítel, který jej nasel, je ďábel. Žeň je skonání věku a ženci jsou andělé.

ὁ δὲ ε᾿χθρὸς ὁ σπείρας αυ᾿τά ε᾿στιν ὁ διάβολος ὁ δὲ θερισμὸς συντέλεια αι᾿ω̑νός ε᾿στιν οἱ δὲ θερισταὶ α῎γγελοί ει᾿σιν

בּעֵלדּבָבָא דֵּין דַּזרַע אֵנֻון אִיתַוהי סָטָנָא חצָדָא דֵּין אִיתַוהי שֻׁולָמֵה דּעָלמָא חָצֻודֵא דֵּין מַלַאכֵא׃

[(1) Matt 13, 40]

וּבְכֵן, כְּמוֹ שֶׁאוֹסְפִים אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם בְּאֵשׁ כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם.

וְכַאֲשֶׁר הַזּוֺנִין יְלֻקְּטוּ וְהָיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ כֵּן יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֺלָם הַזֶּה:

Protož jakož vybrán bývá koukol a ohněm spálen, takť bude při skonání tohoto světa.

Tak jako se tedy sbírá plevel a pálí ohněm, tak bude i při skonání věku.

ω῞σπερ ου῏ν συλλέγεται τὰ ζιζάνια καὶ πυρὶ κατακαίεται ου῞τως ε῎σται ε᾿ν τη̑ συντελεία του̑ αι᾿ω̑νος

אַיכַּנָא הָכִיל דּמֵתגַּבֵּין זִיזָנֵא ויָקדִּין בּנֻורָא הָכַנָא נֵהוֵא בּשֻׁולָמֵה דּעָלמָא הָנָא׃

[(1) Matt 13, 41]

בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו וִילַקְּטוּ מִמַּמְלַכְתוֹ אֶת כָּל הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע,

בֶּן-הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת-מַלְאָכָיו וְהֵסִירוּ מִתּוֺךְ מַלְכוּתוֺ כָּל-מַכְשֵׁלָה וְכָל-עֹשֶׂה עַוְלָה:

Pošle Syn člověka anděly své, i vyberouť z království jeho všecka pohoršení, i ty, kteříž činí nepravost,

Syn člověka pošle své anděly, ti vyberou z jeho království každé pohoršení a každého, kdo se dopouští nepravosti, ([Matouš 24:31; Sofonjáš 1:3])

α᾿ποστελει̑ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου τοὺς α᾿γγέλους αυ᾿του̑ καὶ συλλέξουσιν ε᾿κ τη̑ς βασιλείας αυ᾿του̑ πάντα τὰ σκάνδαλα καὶ τοὺς ποιου̑ντας τὴν α᾿νομίαν

נשַׁדַּר בּרֵה דּאנָשָׁא מַלַאכַוהי וַנגַבֻּון מֵן מַלכֻּותֵה כֻּלהֻון מַכשֻׁולֵא וכֻלהֻון עָבדַּי עַולָא׃

[(1) Matt 13, 42]

וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.

וְהִשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל-כִּבְשַׁן אֵשׁ שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם:

A uvrhouť je do peci ohnivé. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

a hodí je do ohnivé pece; tam bude pláč a skřípění zubů. ([Matouš 8:12 Matouš 13:50 Matouš 22:13 Matouš 24:51 Matouš 25:30])

καὶ βαλου̑σιν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν κάμινον του̑ πυρός ε᾿κει̑ ε῎σται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τω̑ν ο᾿δόντων

ונַרמֻון אֵנֻון בַּאתֻּונָא דּנֻורָא תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא׃

[(1) Matt 13, 43]

אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַמְלֶכֶת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"

וְהַצַּדִּיקִים יַזְהִירוּ אָז כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

A tehdážť spravedliví stkvíti se budou jako slunce v království Otce svého. Kdo má uši k slyšení, slyš.

Tehdy spravedliví zazáří jako slunce v království svého Otce. Kdo má uši, slyš!“ ([Daniel 12:3])

τότε οἱ δίκαιοι ε᾿κλάμψουσιν ὡς ὁ η῞λιος ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ πατρὸς αυ᾿τω̑ν ὁ ε῎χων ω῏τα α᾿κουέτω

הָידֵּין זַדִּיקֵא נֵנהרֻון אַיך שֵׁמשָׁא בּמַלכֻּותֵה דַּאבֻוהֻון ס מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע ׃ ס

[(1) Matt 13, 44]

"דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָֹדֶה, וְהִנֵּה מְצָאוֹ אִישׁ. הוּא טוֹמֵן אוֹתוֹ שׁוּב וּבְשִׂמְחָתוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַשָֹדֶה הַהוּא.

עוֺד דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֺצָר טָמוּן בַּשָּׁדֶה אֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ אִישׁ וְיַצְפִּנֵהוּ וּבְשִׂמְחָתוֺ יֵלֵךְ וְיִמְכֹּר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֺ וְקָנָה לוֺ אֶת-הַ׹ָּׂדֶה הַהוּא:

Opět podobno jest království nebeské pokladu skrytému v poli, kterýž nalezna člověk, skrývá, a radostí naplněn jsa pro něj, odchází a prodává všecko, což má, a koupí pole to.

„Království nebeské je jako poklad ukrytý v poli, který někdo najde a skryje; z radosti nad tím jde, prodá všecko, co má, a koupí to pole.

ὁμοία ε᾿στὶν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν θησαυρω̑ κεκρυμμένω ε᾿ν τω̑ α᾿γρω̑ ο῍ν εὑρών α῎νθρωπος ε῎κρυψεν καὶ α᾿πὸ τη̑ς χαρα̑ς αυ᾿του̑ ὑπάγει καὶ πωλει̑ πάντα ο῞σα ε῎χει καὶ α᾿γοράζει τὸν α᾿γρὸν ε᾿κει̑νον

תֻּוב דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לסִימתָא דַּמטַשׁיָא בַּקרִיתָא הָי דֵּאשׁכּחָה גַּברָא וטַשׁיָה ומֵן חַדֻותֵה אֵזַל זַבֵּן כֻּל דִּאית לֵה וזַבנָה לַקרִיתָא הָי׃ ס

[(1) Matt 13, 45]

עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר הַמְחַפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת יָפוֹת.

עוֺד דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם לְאִישׁ סוֺחֵר הַמְבַקֵּשׁ פְּנִינִים יְקָרוֺת:

Opět podobno jest království nebeské člověku kupci, hledajícímu pěkných perel.

Anebo je království nebeské, jako když(s) obchodník, který kupuje krásné perly, (s) var: + jeden 14. kapitola

πάλιν ὁμοία ε᾿στὶν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν α᾿νθρὼπω ε᾿μπόρω ζητου̑ντι καλοὺς μαργαρίτας

תֻּוב דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לגַברָא תַּגָּרָא דּבָעֵא הוָא מַרגָּניָתָא טָבָתָא׃

[(1) Matt 13, 46]

כַּאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֶרֶךְ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.

וּבְמָצְאוֺ פְּנִינָה אַחַת יִקְרַת-עֶרֶךְ עַד-מְאֹד יֵלֵךְ וְיִמְכֹּר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֺ וְיִקְנֶהָ:

Kterýž když nalezl jednu velmi drahou perlu, odšed, prodal všecko, což měl, a koupil ji.

objeví jednu drahocennou perlu; jde, prodá všecko, co má, a koupí ji.

εὑρών δὲ ε῞να πολύτιμον μαργαρίτην α᾿πελθών πέπρακεν πάντα ο῞σα ει῏χεν καὶ η᾿γόρασεν αυ᾿τόν

כַּד דֵּין אֵשׁכַּח מַרגָּנִיתָא חדָא יַקִירַת דּמַיָא אֵזַל זַבֵּן כֻּל מָא דִּאית לֵה וזַבנָה׃ ס

[(1) Matt 13, 47]

וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין.

עוֺד דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמִכְמֹרֶת פְּרוּשָׂה עַל-פְּנֵי הַיָּם אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ בָהּ מִמִּינִים שׁוֺנִים:

Opět podobno jest království nebeské vrši puštěné do moře, a ze všelikého plodu shromažďující.

Anebo je království nebeské jako síť, která se spustí do moře a zahrne všecko možné;

πάλιν ὁμοία ε᾿στὶν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν σαγήνη βληθείση ει᾿ς τὴν θάλασσαν καὶ ε᾿κ παντὸς γένους συναγαγούση

תֻּוב דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לַמצִידתָּא דּנֵפלַת בּיַמָא ומֵן כֻּל גּנֵס כֵּנשַׁת׃

[(1) Matt 13, 48]

כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ.

וּבְהִמָּלְאָהּ יִמְשְׁכוּ אֹתָהּ אֶל-הַחוֺף וְיֵשְׁבוּ וְיִבְחֲרוּ אֶת-הַטּוֺבִים לְשׂוּמָם אֶל-הַכֵּלִים וְאֶת-הָרָעִים יַשְׁלִיכוּ חוּצָה:

Kteroužto, když naplněna byla, vytáhše na břeh a sedíce, vybírali, což dobrého bylo, do nádob, a což bylo zlého, preč zamítali.

když je plná, vytáhnou ji na břeh, sednou, a co je dobré, vybírají do nádob, co je špatné, vyhazují ven.

η῍ν ο῞τε ε᾿πληρὼθη α᾿ναβιβάσαντες ε᾿πὶ τὸν αι᾿γιαλὸν καὶ καθίσαντες συνέλεξαν τὰ καλὰ ει᾿ς α῎γγη τὰ δὲ σαπρὰ ε῎ξω ε῎βαλον

וכַד מלָת אַסקֻוה לַספָרַי יַמָא וִיתֵבו גַּבִּיו וטָבֵא אַרמִיו בּמָאנֵא ובִישֵׁא שׁדַו לבַר׃

[(1) Matt 13, 49]

כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים

כָּכָה יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֺלָם כִּי הַמַּלְאָכִים יָבֹאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת-הָרְשָׁעִים מִתּוֺךְ הַצַּדִּיקִים:

Takť bude při skonání světa. Vyjdou andělé, a oddělí zlé z prostředku spravedlivých,

Tak bude i při skonání věku: vyjdou andělé, oddělí zlé od spravedlivých ([Matouš 13:42])

ου῞τως ε῎σται ε᾿ν τη̑ συντελεία του̑ αι᾿ω̑νος ε᾿ξελεύσονται οἱ α῎γγελοι καὶ α᾿φοριου̑σιν τοὺς πονηροὺς ε᾿κ μέσου τω̑ν δικαίων

הָכַנָא נֵהוֵא בּשֻׁולָמֵה דּעָלמָא נֵפּקֻון מַלַאכֵא וַנפַרשֻׁון בִּישֵׁא מֵן בַּינַי זַדִּיקֵא׃

[(1) Matt 13, 50]

וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.

וְהִשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל-כִּבְשַׁן אֵשׁ שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם:

A uvrhou je do peci ohnivé. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

a hodí je do ohnivé pece; tam bude pláč a skřípění zubů.“

ונַרמֻון אֵנֻון בַּאתֻּונָא דּנֻורָא תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא׃ ס

[(1) Matt 13, 51]

הַאִם הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל זֶה?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "כֵּן".

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲכִי בַנְתֶּם כָּל-אֵלֶּה וַיֹּאמְרוּ הֵן אֲדֹנֵּנוּ:

Dí jim Ježíš: Srozuměli-li jste tomuto všemu? Řekli jemu: I ovšem, Pane.

„Pochopili jste to všecko?“ Odpověděli: „Ano.“

συνήκατε ταυ̑τα πάντα λέγουσιν αυ᾿τω̑ ναί

אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵסתַּכַּלתֻּון כֻּלהֵין הָלֵין אָמרִין לֵה אִין מָרַן׃

[(1) Matt 13, 52]

אָמַר לָהֶם: לָכֵן כָּל סוֹפֵר לְמוּד מַלְכוּת שָׁמַיִם דּוֹמֶה לְבַעַל־בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וְגַם יְשָׁנוֹת."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן כָּל-סוֺפֵר מַשְׂכִּיל לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִדְמֶה לְאִישׁ בַּעַל-הַבַּיִת הַמּוֺצִיא מֵאוֺצָרוֺ חֲדָשׁוֺת וְגַם-יְשָׁנוֺת:

On pak řekl jim: Protož každý učitel umělý v království nebeském podobný jest člověku hospodáři, kterýž vynáší z pokladu svého nové i staré věci.

A on jim řekl: „Proto každý zákoník, který se stal učedníkem království nebeského, je jako hospodář, který vynáší ze svého pokladu nové i staré.“

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς διὰ του̑το πα̑ς γραμματεὺς μαθητευθεὶς τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ο῞μοιός ε᾿στιν α᾿νθρὼπω οι᾿κοδεσπότη ο῞στις ε᾿κβάλλει ε᾿κ του̑ θησαυρου̑ αυ᾿του̑ καινὰ καὶ παλαιά

אָמַר להֻון מֵטֻל הָנָא כֻּל סָפרָא דּמֵתּתַּלמַד למַלכֻּות שׁמַיָא דָּמֵא לגַברָא מָרֵא בַּיתָּא דּמַפֵּק מֵן סִימָתֵה חַדתָּתָא ועַתִּיקָתָא׃ ס

[(1) Matt 13, 53]

כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה הָלַךְ מִשָּׁם.

וַיְהִי כְּכַלּוֺת יֵשׁוּעַ אֶת-הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם:

I stalo se, když dokonal Ježíš podobenství ta, bral se odtud.

Když Ježíš dokončil tato podobenství, odebral se odtud. ([Marek 6:1-Marek 6:6; Lukáš 4:16-Lukáš 4:30 Matouš 7:28 Matouš 11:1 Matouš 19:1 Matouš 26:1])

καὶ ε᾿γένετο ο῞τε ε᾿τέλεσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τὰς παραβολὰς ταύτας μετη̑ρεν ε᾿κει̑θεν

וַהוָא דּכַד שַׁלֵם יֵשֻׁוע מַתלֵא הָלֵין שַׁנִי מֵן תַּמָן׃

[(1) Matt 13, 54]

הוּא בָּא אֶל עִירוֹ וְלִמֵּד אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד כִּי הִשְׁתּוֹמְמוּ וְאָמְרוּ: "מִנַּיִן לוֹ הַחָכְמָה הַזֹּאת וּמַעֲשֵׂי הַנִּסִּים?

וַיָּבֹא אֶל-אַרְצוֺ וַיּוֺרֶה לָהֶם בְּבֵית הַכְּנֵסֶת וְהֵמָּה כֵּן תָּמְהוּ לֵאמֹר מֵאַיִן לָזֶה הַחָכְמָה וְהַנִּפְלָאוֺת:

A přišed do vlasti své, učil je v škole jejich, tak že se velmi divili, a říkali: Odkud má tento moudrost tuto a moc?

Přišel do svého domova a učil je v jejich synagóze, takže v úžasu říkali: „Odkud se u toho člověka vzala taková moudrost a mocné činy? ([Jan 7:15])

καὶ ε᾿λθών ει᾿ς τὴν πατρίδα αυ᾿του̑ ε᾿δίδασκεν αυ᾿τοὺς ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ αυ᾿τω̑ν ω῞στε ε᾿κπλήσσεσθαι αυ᾿τοὺς καὶ λέγειν πόθεν τούτω ἡ σοφία αυ῞τη καὶ αἱ δυνάμεις

וֵאתָא לַמדִינתֵּה ומַלֵף הוָא להֻון בַּכנֻושָׁתהֻון אַיכַּנָא דּנֵתהרֻון ונִאמרֻון אַימֵכָּא לֵה להָנָא חֵכמתָא הָדֵא וחַילֵא׃

[(1) Matt 13, 55]

הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר. הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה.

הַאֵין זֶה בֶּן-הֶחָרָשׁ הֲכִי לֹא נִקְרֵאת אִמּוֺ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב וְיוֺסֵף שִׁמְעוֺן וִיהוּדָה:

Zdaliž tento není syn tesařův? Zdaliž matka jeho neslove Maria, a bratří jeho Jakub a Jozes a Šimon a Judas?

Což to není syn tesaře? Což se jeho matka nejmenuje Maria a jeho bratři Jakub, Josef, Šimon a Juda? ([Jan 6:42])

ου᾿χ ου῟τός ε᾿στιν ὁ του̑ τέκτονος υἱός ου᾿χ ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ λέγεται Μαριὰμ καὶ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ ᾽Ιάκωβος καὶ ᾽Ιωσὴφ καὶ Σίμων καὶ ᾽Ιούδας

לָא הוָא הָנָא בּרֵה דּנַגָּרָא לָא אֵמֵה מֵתקַריָא מַריַם וַאחַוהי יַעקֻוב ויָוסִא ושֵׁמעֻון וִיהֻודָא׃

[(1) Matt 13, 56]

וְאַחְיוֹתָיו הֲרֵי כֻּלָּן פֹּה אִתָּנוּ. אִם כֵּן מִנַּיִן לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?"

וְאַחְיֹתָיו הֲלֹא הֵנָּה כֻּלָּן אִתָּנוּ וּמֵאַיִן לוֺ כָּל-אֵלֶּה:

A sestry jeho zdaliž všecky u nás nejsou? Odkudž tedy má tyto všecky věci?

A nejsou všechny jeho sestry u nás? Odkud to tedy ten člověk všecko má?“

καὶ αἱ α᾿δελφαὶ αυ᾿του̑ ου᾿χὶ πα̑σαι πρὸς ἡμα̑ς ει᾿σιν πόθεν ου῏ν τούτω ταυ̑τα πάντα

וַאחוָתֵה כֻּלהֵין לָא הָא לוָתַן אֵנֵין אַימֵכָּא לֵה הָכִיל להָנָא הָלֵין כֻּלהֵין׃

[(1) Matt 13, 57]

הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ",

וַיְהִי לָהֶם לְאֶבֶן נָגֶף וְיֵשׁוּעַ אָמַר אֲלֵיהֶם אֵין נָבִיא בִּבְלִי כָבוֺד זוּלָתִי בְּאֶרֶץ מוֺלַדְתּוֺ וּבְתוֺךְ בֵּיתוֺ:

I zhoršili se na něm. Ježíš pak řekl jim: Neníť prorok beze cti, než v své vlasti a v domě svém.

A byl jim kamenem úrazu. Ale Ježíš jim řekl: „Prorok není beze cti, leda ve své vlasti a ve svém domě.“ ([Jan 4:44])

καὶ ε᾿σκανδαλίζοντο ε᾿ν αυ᾿τω̑ ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿κ ε῎στιν προφήτης α῎τιμος ει᾿ μὴ ε᾿ν τη̑ πατρίδι καὶ ε᾿ν τη̑ οι᾿κία αυ᾿του̑

ומֵתכַּשׁלִין הוַו בֵּה ס הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון לַיתּ נבִיָא דַּצעִיר אֵלָא בַּמדִינתֵּה וַבבַיתֵּה׃

[(1) Matt 13, 58]

וְלֹא עָשָׂה שָׁם נִסִּים רַבִּים בִּגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם.

וְלֹא-פָעַל שָׁם נִפְלָאוֺת רַבּוֺת מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנָתָם:

I neučinil tu mnoho divů pro nevěru jejich.

A neučinil tam mnoho mocných činů pro jejich nevěru.

καὶ ου᾿κ ε᾿ποίησεν ε᾿κει̑ δυνάμεις πολλὰς διὰ τὴν α᾿πιστίαν αυ᾿τω̑ν

ולָא עבַד תַּמָן חַילֵא סַגִּיֵאא מֵטֻל לָא הַימָנֻותהֻון׃ ס

[(1) Matt 14, 01]

בָּעֵת הַהִיא שָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר־רֹבַע הַמְּדִינָה אֶת שֵׁמַע יֵשׁוּעַ.

בָּעֵת הַהִיא שָׁמַע הוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ אֶת-שֵׁמַע יֵשׁוּעַ:

V tom čase uslyšel Heródes čtvrták pověst o Ježíšovi.

V ten čas se tetrarcha Herodes doslechl o Ježíšovi ([Marek 6:14-Marek 6:29; Lukáš 9:7-Lukáš 9:9])

ε᾿ν ε᾿κείνω τω̑ καιρω̑ η῎κουσεν ῾Ηρώδης ὁ τετραάρχης τὴν α᾿κοὴν ᾽Ιησου̑

בּהַו דֵּין זַבנָא שׁמַע הֵרָודֵס טֵטרַרכַא שֵׁמעֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(1) Matt 14, 02]

אָמַר אֶל מְשָׁרְתָיו: "זֶהוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל. הוּא קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלִים בּוֹ מַעֲשֵׂי הַנִּסִּים";

וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו הֲלֹא הוּא יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל הוּא קָם מִן-הַמֵּתִים עַל-כֵּן גָּבְרָה יָדוֺ לַעֲשׂוֺת נִפְלָאוֺת:

I řekl služebníkům svým: To jest Jan Křtitel. Onť jest vstal z mrtvých, a protož se divové dějí skrze něho.

a řekl svým sluhům: „To je Jan Křtitel, který vstal z mrtvých;(t) proto v něm působí mocné síly.“ (t) var: „Snad to není Jan Křtitel? On vstal z mrtvých a ([Matouš 16:14])

καὶ ει῏πεν τοι̑ς παισὶν αυ᾿του̑ ου῟τός ε᾿στιν ᾽Ιωάννης ὁ βαπτιστής αυ᾿τὸς η᾿γέρθη α᾿πὸ τω̑ν νεκρω̑ν καὶ διὰ του̑το αἱ δυνάμεις ε᾿νεργου̑σιν ε᾿ν αυ᾿τω̑

וֵאמַר לעַבדַּוהי הָנַו יֻוחַנָן מַעמדָנָא הֻו קָם מֵן בֵּית־מִיתֵא מֵטֻל הָנָא חַילֵא מֵסתַּערִין בֵּה׃ ס

[(1) Matt 14, 03]

שֶׁכֵּן הוֹרְדוֹס תָּפַס אֶת יוֹחָנָן, כָּבַל אוֹתוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו,

כִּי הוֺרְדוֺס תָּפַשׂ אֶת-יוֺחָנָן וַיַּאַסְרֵהוּ וְנָתוֺן אֹתוֺ בַּמִּשְׁמָר עַל-דְּבַר הוֺרוֺדְיָה אֵשֶׁת פִּילִפּוֺס אָחִיו:

Nebo jav Heródes Jana, svázal jej byl a dal do žaláře, pro Herodiadu manželku Filipa bratra svého.

Tento Herodes totiž(u) zatkl Jana a dal ho v poutech vsadit do žaláře kvůli Herodiadě, manželce svého bratra Filipa, (u) var: + tehdy ([Lukáš 3:19-Lukáš 3:20])

ὁ γὰρ ῾Ηρώδης κρατήσας τὸν ᾽Ιωάννην ε῎δησεν αυ᾿τὸν καὶ ε᾿ν φυλακη̑ α᾿πέθετο διὰ ῾Ηρωδιάδα τὴν γυναι̑κα Φιλίππου του̑ α᾿δελφου̑ αυ᾿του̑

הַו גֵּיר הֵרָודֵס אֵחַד הוָא ליֻוחַנָן וַאסרֵה וַארמיֵה בֵּית־אַסִירֵא מֵטֻל הֵרָודִיַא אַנתַּת פִילִיפָּוס אַחֻוהי׃

[(1) Matt 14, 04]

לְאַחַר שֶׁיּוֹחָנָן אָמַר לוֹ, "אָסוּר לְךָ לָקַחַת אוֹתָהּ."

כִּי הוֺכִיחוֺ יוֺחָנָן בְּאָמְרוֺ לֹא כַתּוֺרָה לָקַחַת אֹתָהּ לְךׇ לְאִשָּׁה:

Nebo byl řekl jemu Jan: Nesluší tobě míti jí.

neboť Jan mu říkal: „Není dovoleno, abys ji měl za ženu.“ ([Leviticus 18:16])

ε῎λεγεν γὰρ ὁ ᾽Ιωάννης αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎ξεστίν σοι ε῎χειν αυ᾿τήν

אָמַר הוָא לֵה גֵּיר יֻוחַנָן דּלָא שַׁלִיט דּתֵהוֵא לָך אַנתּתָא׃

[(1) Matt 14, 05]

הוֹרְדוֹס רָצָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אוּלָם חָשַׁשׁ מִן הֶהָמוֹן מִפְּנֵי שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא.

וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֺ אֶפֶס כִּי יָרֵא אֶת-הָעָם אֲשֶׁר חִשְּׁבוּ אֹתוֺ לְנָבִיא:

A chtěv zabiti jej, bál se lidu; nebo za proroka jej měli.

Byl by ho rád zbavil života, ale bál se lidu, protože měli Jana za proroka. ([Matouš 21:26])

καὶ θέλων αυ᾿τὸν α᾿ποκτει̑ναι ε᾿φοβήθη τὸν ο῎χλον ο῞τι ὡς προφήτην αυ᾿τὸν ει῏χον

וצָבֵא הוָא למֵקטלֵה ודָחֵל הוָא מֵן עַמָא דַּאיך דּלַנבִיָא אַחִידִין הוַו לֵה׃ ס

[(1) Matt 14, 06]

כְּשֶׁהוּחַג יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס רָקְדָה בַּת־הוֹרוֹדְיָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס.

וַיְהִי בְּיוֺם הֻלֶּדֶת אֶת-הוֺרְדוֺס וַתִּרְקֹד בַּת-הוֺרוֺדְיָה בְּמָחוֺל לִפְנֵיהֶם וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֺרְדוֺס:

Když pak slaven byl den narození Heródesova, tancovala dcera Herodiady u prostřed, i zalíbila se Heródesovi.

Na Herodovy narozeniny však dcera té Herodiady tančila uprostřed hostů. Zalíbila se Herodovi,

γενεσίοις δὲ γενομένοις του̑ ῾Ηρώδου ω᾿ρχήσατο ἡ θυγάτηρ τη̑ς ῾Ηρωδιάδος ε᾿ν τω̑ μέσω καὶ η῎ρεσεν τω̑ ῾Ηρώδη

כַּד הוָא דֵּין בֵּית־יַלדֵּה דּהֵרָודֵס רַקדַת בַּרתָה דּהֵרָודִיַא קדָם סמִיכֵא ושֵׁפרַת לֵה להֵרָודֵס׃

[(1) Matt 14, 07]

לְפִיכָךְ הִבְטִיחַ לָהּ בִּשְׁבוּעָה לָתֵת לָהּ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ.

וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה נִשְׁבַּע לָתֶת-לָהּ כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ:

Pročež s přísahou zaslíbil jí dáti, zač by ho jen požádala.

a on jí s přísahou slíbil dát, o cokoli požádá.

ο῞θεν μεθ῾ ο῞ρκου ὡμολόγησεν αυ᾿τη̑ δου̑ναι ο῍ ε᾿ὰν αι᾿τήσηται

מֵטֻל הָנָא בּמַומָתָא יִמָא לָה דּנֵתֵּל לָה כֻּלמֵדֵּם דּתֵשַׁאל׃

[(1) Matt 14, 08]

עַל־פִּי הַדְרָכַת אִמָּהּ - אָמְרָה: "תֵּן לִי פֹּה בִּקְעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל."

וְהִיא כַּאֲשֶׁר שׂוּמָה בְּפִיהָ מֵאִמָּהּ אָמְרָה אֵלָיו תְּנָה-לִּי בַּזֶּה בַּסֵּפֶל אֶת-רֹאשׁ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל:

A ona jsuci prvé navedena od mateře své, řekla: Dej mi zde na mise hlavu Jana Křtitele.

A ona, navedena svou matkou, řekla: „Dej mi sem přinést na míse hlavu Jana Křtitele.“

ἡ δὲ προβιβασθει̑σα ὑπὸ τη̑ς μητρὸς αυ᾿τη̑ς δός μοι φησίν ω῟δε ε᾿πὶ πίνακι τὴν κεφαλὴν ᾽Ιωάννου του̑ βαπτιστου̑

הִי דֵּין מֵטֻל דּמַלפָא הוָת לֵאמָה אֵמרַת הַב לִי הָרכָּא בּפִינכָּא רִשֵׁה דּיֻוחַנָן מַעמדָנָא׃

[(1) Matt 14, 09]

הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ צִוָּה לָתֵת לָהּ.

וַיֵּצֶר לַמֶּלֶךְ מְאֹד וְאַךְ בַּעֲבוּר שְׁבוּעָתוֺ וְהַיֹּשְׁבִים בִּמְסִבּוֺ צִוָּה לְתִתּוֺ לָהּ:

I zarmoutil se král, ale pro přísahu a pro ty, kteříž spolu s ním stolili, rozkázal dáti.

Král se zarmoutil, ale pro přísahu před spolustolovníky poručil, aby jí vyhověli,

καὶ λυπηθεὶς ὁ βασιλεὺς διὰ τοὺς ο῞ρκους καὶ τοὺς συνανακειμένους ε᾿κέλευσεν δοθη̑ναι

וכֵריַת לֵה למַלכָּא מֵטֻל דֵּין מַומָתָא וַסמִיכֵא פּקַד דּנֵתִיהֵב לָה׃

[(1) Matt 14, 10]

הוּא שָׁלַח לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר,

וַיִּשְׁלַח וַיִּ׹ָּׂא אֶת-רֹאשׁ יוֺחָנָן מֵעָלָיו בַּמִּשְׁמָר:

A poslav kata, sťal Jana v žaláři.

a dal Jana v žaláři stít.

καὶ πέμψας α᾿πεκεφάλισεν τὸν ᾽Ιωάννην ε᾿ν τη̑ φυλακη̑

ושַׁדַּר פַּסקֵה רִשֵׁה דּיֻוחַנָן בֵּית־אַסִירֵא׃

[(1) Matt 14, 11]

וְכַאֲשֶׁר הוּבָא רֹאשׁוֹ בַּקְּעָרָה נְתָּנוּהוּ לַנַּעֲרָה וְהִיא הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ.

וַיּוּבָא אֶת-רֹאשׁוֺ בַּסֵּפֶל וַיִּנָּתֵן לִידֵי הַנַּעֲרָה וְהִיא הֱבִיאַתְהוּ אֶל-אִמָּהּ:

I přinesena jest hlava jeho na mise, a dána té děvečce. I nesla mateři své.

Tak přinesli jeho hlavu na míse, dali ji dívce a ona ji donesla své matce.

καὶ η᾿νέχθη ἡ κεφαλὴ αυ᾿του̑ ε᾿πὶ πίνακι καὶ ε᾿δόθη τω̑ κορασίω καὶ η῎νεγκεν τη̑ μητρὶ αυ᾿τη̑ς

וַאיתִּי רִשֵׁה בּפִינכָּא וֵאתִיהֵב לַטלִיתָא וַאיתּיַתֵה לֵאמָה׃

[(1) Matt 14, 12]

בָּאוּ תַּלְמִידָיו, לָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתָהּ, וְהָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְיֵשׁוּעַ.

וַיָּבֹאוּ תַלְמִידָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת-הֶחָלָל וַיִּקְבְּרֻהוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לְיֵשׁוּעַ:

A přišedše učedlníci jeho, vzali tělo a pochovali je; a šedše, pověděli Ježíšovi.

Janovi učedníci potom přišli, odnesli jeho tělo a pohřbili je; pak šli a oznámili to Ježíšovi.

καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ η῟ραν τὸ πτω̑μα καὶ ε῎θαψαν αυ᾿τόν καὶ ε᾿λθόντες α᾿πήγγειλαν τω̑ ᾽Ιησου̑

וַקרֵבו תַּלמִידַוהי שׁקַלו שׁלַדֵּה קבַרו וֵאתַו חַוִיו ליֵשֻׁוע סּ סּ׃

[(1) Matt 14, 13]

יֵשׁוּעַ שָׁמַע וְנָסַע מִשָּׁם בְּסִירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם, הוּא לְבַדּוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַהֲמוֹנִים הָלְכוּ אַחֲרָיו בָּרֶגֶל מִן הֶעָרִים.

כִּשְׁמֹעַ יֵשׁוּעַ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל-מָקוֺם שָׁמֵם לְבַדּוֺ וַיִּשְׁמְעוּ הֲמוֺן הָעָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו מִן-הֶעָרִים דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה:

To uslyšev Ježíš, plavil se odtud na lodičce na místo pusté soukromí. Což uslyševše zástupové, šli za ním pěšky z měst.

Když to Ježíš uslyšel, odplul lodí na pusté místo, aby byl sám; ale zástupy o tom uslyšely a pěšky šly z měst za ním. ([Marek 6:30-Marek 6:44; Lukáš 9:10-Lukáš 9:17; Jan 6:1-Jan 6:15])

α᾿κούσας δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿νεχὼρησεν ε᾿κει̑θεν ε᾿ν πλοίω ει᾿ς ε῎ρημον τόπον κατ῾ ι᾿δίαν καὶ α᾿κούσαντες οἱ ο῎χλοι η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ πεζη̑ α᾿πὸ τω̑ν πόλεων

יֵשֻׁוע דֵּין כַּד שׁמַע שַׁנִי מֵן תַּמָן בֵּאלפָא לַאתרָא חֻורבָּא בַּלחֻודַוהי וכַד שׁמַעו כֵּנשֵׁא אֵזַלו בָּתרֵה בּיַבשָׁא מֵן מדִינָתָא׃

[(1) Matt 14, 14]

כְּשֶׁיָּצָא רָאָה הֲמוֹן עַם רַב. הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְרִפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶּׁבֵּינֵיהֶם.

וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ וַיַּרְא הֲמוֺן עַם-רָב וְרַחֲמָיו נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם וַיִּרְפָּא אֶת-חוֺלֵיהֶם:

A vyšed Ježíš, uzřel zástup mnohý. I slitovalo mu se jich, a uzdravoval nemocné jejich.

Když vystoupil, uviděl velký zástup a bylo mu jich líto. I uzdravoval jejich nemocné.

καὶ ε᾿ξελθών ει῏δεν πολὺν ο῎χλον καὶ ε᾿σπλαγχνίσθη ε᾿π῾ αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿θεράπευσεν τοὺς α᾿ρρὼστους αυ᾿τω̑ν

וַנפַק יֵשֻׁוע חזָא כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא וֵאתרַחַם עלַיהֻון וַאסִי כּרִיהַיהֻון׃ ס

[(1) Matt 14, 15]

לְעֵת עֶרֶב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת; שְׁלַח אֶת הֲמוֹן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל הַכְּפָרִים לִקְנוֹת לָהֶם אֹכֶל."

וַיְהִי לִפְנוֺת-עֶרֶב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הַמָּקוֺם שָׁמֵם וְהַיּוֺם רַד מְאֹד שַׁלַּח אֶת-הֲמוֺן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל-הַכְּפָרִים לִקְנוֺת לָהֶם אֹכֶל:

A když bylo k večerou, přistoupili k němu učedlníci jeho, řkouce: Pusté jest místo toto, a čas již pominul. Propusť zástupy, ať jdouce do městeček, nakoupí sobě pokrmů.

Když nastal večer, přistoupili k němu učedníci a řekli: „Toto místo je pusté a je už pozdní hodina. Propusť zástupy, ať si jdou do vesnic koupit jídlo.“ ([Matouš 15:32-Matouš 15:39])

ο᾿ψίας δὲ γενομένης προση̑λθον αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ λέγοντες ε῎ρημός ε᾿στιν ὁ τόπος καὶ ἡ ω῞ρα η῎δη παρη̑λθεν α᾿πόλυσον τοὺς ο῎χλους ι῞να α᾿πελθόντες ει᾿ς τὰς κὼμας α᾿γοράσωσιν ἑαυτοι̑ς βρὼματα

כַּד הוָא דֵּין רַמשָׁא קרֵבו לוָתֵה תַּלמִידַוהי וֵאמַרו לֵה אַתרָא חֻורבָּא הֻו ועֵדָּנָא עבַר לֵה שׁרִי כֵּנשֵׁא דּאנָשָׁא דּנִאזֻלון לקֻוריָא ונֵזבּנֻון להֻון סַיבָּרתָּא׃ ס

[(1) Matt 14, 16]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין הֵם צְרִיכִים לָלֶכֶת. תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לֹא הֻטַּל עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת לִקְנוֺת תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל:

Ježíš pak řekl jim: Není jim potřebí odcházeti, dejte vy jim jísti.

Ale Ježíš jim řekl: „Nemusejí odcházet; dejte vy jim jíst!“

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿ χρείαν ε῎χουσιν α᾿πελθει̑ν δότε αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς φαγει̑ν

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא מֵתבּעֵא להֻון למִאזַל הַבו להֻון אַנתֻּון למֵאכַל׃

[(1) Matt 14, 17]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֵין לָנוּ פֹּה אֶלָּא חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָּגִים."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא-נִמְצָא אִתָּנוּ פֹּה כִּי אִם-חָמֵשׁ כִּכְּרוֺת-לֶחֶם וְדָגִים שְׁנָיִם:

A oni řkou jemu: Nemáme zde, než pět chlebů a dvě rybě.

Oni odpověděli: „Máme tu jen pět chlebů a dvě ryby.“

οἱ δὲ λέγουσιν αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎χομεν ω῟δε ει᾿ μὴ πέντε α῎ρτους καὶ δύο ι᾿χθύας

הֵנֻון דֵּין אֵמַרו לֵה לַיתּ לַן תּנָן אֵלָא חַמֵשׁ גּרִיצָן וַתרֵין נֻונִין׃

[(1) Matt 14, 18]

אָמַר: "הָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי הֵנָּה."

וַיֹּאמַר הֲבִיאוּם אֵלַי הֵנָּה:

On pak dí jim: Přinestež mi je sem.

On však řekl: „Přineste mi je sem!“

ὁ δὲ ει῏πεν φέρετέ μοι ω῟δε αυ᾿τούς

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַיתַּו אֵנֻון לִי להָרכָּא׃

[(1) Matt 14, 19]

הוּא צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הַדֶּשֶׁא, לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרֵךְ. לְאַחַר מִכֵּן בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם.

וַיְצַו אֶת-הֲמוֺן הָעָם לָשֶׁבֶת שָׁם בִּנְאוֺת דֶּשֶׁא וַיִּקַּח אֶת-חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם וְאֶת-שְׁנֵי-הַדָּגִים וַיִּ׹ָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶת-הַלֶּחֶם אֶל-הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים אֶל-הֲמוֺן הָעָם:

A rozkázav zástupu posaditi se na trávě, a vzav těch pět chlebů a dvě rybě, vzhléd v nebe, požehnal, a lámaje, dával učedlníkům ty chleby, a učedlníci zástupům.

Poručil, aby se zástupy rozsadily po trávě. Potom vzal těch pět chlebů a dvě ryby, vzhlédl k nebi, vzdal díky, lámal chleby a dával učedníkům a učedníci zástupům. ([Matouš 26:26; Lukáš 24:30])

καὶ κελεύσας τοὺς ο῎χλους α᾿νακλιθη̑ναι ε᾿πὶ του̑ χόρτου λαβών τοὺς πέντε α῎ρτους καὶ τοὺς δύο ι᾿χθύας α᾿ναβλέψας ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ευ᾿λόγησεν καὶ κλάσας ε῎δωκεν τοι̑ς μαθηται̑ς τοὺς α῎ρτους οἱ δὲ μαθηταὶ τοι̑ς ο῎χλοις

וַפקַד לכֵנשֵׁא למֵסתּמָכֻו עַל אַרעָא וַשׁקַל הָנֻון חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין וחָר בַּשׁמַיָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב לתַלמִידַוהי והֵנֻון תַּלמִידֵא סָמו לכֵנשֵׁא׃

[(1) Matt 14, 20]

הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׁר סַלִּים מְלֵאִים.

וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים:

I jedli všickni a nasyceni jsou. I sebrali, což zbylo drobtů, dvanácte košů plných.

I jedli všichni a nasytili se; a sebrali nalámaných chlebů, které zbyly, dvanáct plných košů. ([2 Královská 4:44; Žalmy 78:29])

καὶ ε῎φαγον πάντες καὶ ε᾿χορτάσθησαν καὶ η῟ραν τὸ περισσευ̑ον τω̑ν κλασμάτων δὼδεκα κοφίνους πλήρεις

וֵאכַלו כֻּלהֻון וַסבַעו וַשׁקַלו תַּותָּרֵא דַּקצָיֵא תּרֵעסַר קֻופִינִין כַּד מלֵין׃

[(1) Matt 14, 21]

מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף.

וְהָאֹכְלִים הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד נָשִׁים וָטָף:

Těch pak, kteříž jedli, bylo okolo pěti tisíců mužů, kromě žen a dětí.

A jedlo tam na pět tisíc mužů kromě žen a dětí.

οἱ δὲ ε᾿σθίοντες η῟σαν α῎νδρες ὡσεὶ πεντακισχίλιοι χωρὶς γυναικω̑ν καὶ παιδίων

הָנֻון דֵּין אנָשָׁא דֵּאכַלו הָוֵין הוַו אַלפֵא חַמשָׁא סטַר־מֵן נֵשֵׁא וַטלָיֵא׃ ס

[(1) Matt 14, 22]

מִיָּד הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַקְדִּים אוֹתוֹ בַּנְּסִיעָה אֶל עֵבֶר הַיָּם עַד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֲמוֹן הָעָם.

וַיֶּחֱזַק יֵשׁוּעַ עַל-תַּלְמִידָיו לְמַהֵר לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה וְלַעֲבֹר לְפָנָיו אֶל-עֵבֶר הַיָּם עַד כִּי יְשַׁלַּח אֶת-הֲמוֺן הָעָם:

A i hned přinutil Ježíš učedlníky své, aby vstoupili na lodí a předešli jej na druhou stranu, dokudž by nepropustil zástupů.

Hned nato přiměl Ježíš učedníky, aby vstoupili na loď a jeli před ním na druhý břeh, než propustí zástupy. ([Marek 6:45-Marek 6:51; Jan 6:16-Jan 6:21])

καὶ ευ᾿θέως η᾿νάγκασεν τοὺς μαθητὰς ε᾿μβη̑ναι ει᾿ς τὸ πλοι̑ον καὶ προάγειν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ πέραν ε῞ως ου῟ α᾿πολύση τοὺς ο῎χλους

ומֵחדָא אֵלַץ לתַלמִידַוהי דּנֵסקֻון לַספִינתָּא ונִאזֻלון קדָמַוהי לעֵברָא עַד שָׁרֵא הֻו לכֵנשֵׁא׃

[(1) Matt 14, 23]

הוּא שִׁלַּח אֶת הָעָם וְעָלָה לָהָר לְבַדּוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל. לְעֵת עֶרֶב הָיָה שָׁם לְבַדּוֹ.

וַיְהִי בְּשַׁלְּחוֺ אֶת-הֲמוֺן הָעָם וַיַּעַל אֶל-הָהָר בָּדָד לְהִתְפַּלֵּל וַיְהִי-עֶרֶב וַיִּוָּתֵר שָׁם לְבַדּוֺ:

A propustiv zástupy, vstoupil na horu soukromí, aby se modlil. A když byl večer, sám byl tam.

Když je propustil, vystoupil na horu, aby se o samotě modlil. Když nastal večer, byl tam sám.

καὶ α᾿πολύσας τοὺς ο῎χλους α᾿νέβη ει᾿ς τὸ ο῎ρος κατ῾ ι᾿δίαν προσεύξασθαι ο᾿ψίας δὲ γενομένης μόνος η῟ν ε᾿κει̑

וכַד שׁרָא לכֵנשֵׁא סלֵק לטֻורָא בַּלחֻודַוהי לַמצַלָיֻו ס וכַד חֵשׁכַּת בַּלחֻודַוהי הוָא תַּמָן׃

[(1) Matt 14, 24]

בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַסִּירָה לְמֶרְחַק כַּמָּה מִילִין מִן הַחוֹף כְּשֶׁהִיא מִטַּלְטֶלֶת עַל הַגַּלִּים וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת נֶגְדָּהּ.

וְהָאֳנִיָּה בָאָה אָז בְּלֵב הַיָּם בְּצָרָה גְדוֺלָה מִפְּנֵי מִשְׁבָּרָיו כִּי נָשַׁף הָרוּחַ לִקְרָאתָם:

Lodí pak již byla u prostřed moře, zmítající se vlnami, nebo byl vítr odporný.

Loď byla daleko od země(v) a vlny ji zmáhaly, protože vítr vál proti ní. (v) ř: mnoho stadií od zem

τὸ δὲ πλοι̑ον η῎δη σταδίους πολλοὺς α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς α᾿πει̑χεν βασανιζόμενον ὑπὸ τω̑ν κυμάτων η῟ν γὰρ ε᾿ναντίος ὁ α῎νεμος

וֵאלפָא רַחִיקָא הוָת מֵן אַרעָא אֵסטדַוָתָא סַגִּיֵאא כַּד מֵשׁתַּגשָׁא סַגִּי מֵן גַּללֵא רֻוחָא גֵּיר לקֻובלָה הוָת׃

[(1) Matt 14, 25]

וְהִנֵּה בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית בָּא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְהוּא מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם.

וַיְהִי בְּאַשְׁמֻרָה הָרְבִיעִית בַּלָּיְלָה וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ דֹּרֵךְ עַל-פְּנֵי הַיָּם:

Při čtvrtém pak bdění nočním bral se k nim Ježíš, jda po moři.

K ránu(x) šel k nim, kráčeje po moři. (x) ř: v době čtvrté noční hlídky ([Žalmy 77:20; Jób 9:8])

τετάρτη δὲ φυλακη̑ τη̑ς νυκτὸς η῟λθεν πρὸς αυ᾿τοὺς περιπατω̑ν ε᾿πὶ τὴν θάλασσαν

בּמַטַרתָא דֵּין רבִיעָיתָּא דּלִליָא אֵתָא לוָתהֻון יֵשֻׁוע כַּד מהַלֵך עַל מַיָא׃

[(1) Matt 14, 26]

כְּשֶׁרָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם נִבְהֲלוּ. אָמְרוּ: "רוּחַ רְפָאִים הִיא", וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק מִפַּחַד.

כִּרְאוֺת אֹתוֺ הַתַּלְמִידִים דֹּרֵךְ עַל-פְּנֵי הַיָּם וַיָּחִילוּ וַיֹּאמְרוּ כִּי רוּחַ הוּא בֶחָזוֺן וַיִּצְעֲקוּ מִפָּחַד:

A vidouce jej učedlníci po moři jdoucího, zlekali se, řkouce: Obluda jest. A strachem křičeli.

Když ho učedníci uviděli kráčet po moři, vyděsili se, že je to přízrak, a křičeli strachem. ([Lukáš 24:37])

οἱ δὲ μαθηταὶ ι᾿δόντες αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης περιπατου̑ντα ε᾿ταράχθησαν λέγοντες ο῞τι φάντασμά ε᾿στιν καὶ α᾿πὸ του̑ φόβου ε῎κραξαν

וַחזַאוֻהי תַּלמִידַוהי דַּמהַלֵך עַל מַיָא וֵאתּתּזִיעו וָאמרִין הוַו דּחֵזוָא הֻו דַּגָּלָא ומֵן דֵּחלַתהֻון קעַו׃

[(1) Matt 14, 27]

מִיָּד דִבֵּר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "חִזְקוּ, אֲנִי הוּא. אַל תִּפְחֲדוּ."

וַיְמַהֵר יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם וַיֹּאמַר חִזְקוּ אֲנִי הוּא אַל-תִּירָאוּ:

Ale i hned Ježíš promluvil k nim, řka: Doufejtež, jáť jsem, nebojte se.

Ježíš na ně hned promluvil a řekl jim: „Vzchopte se, já jsem to, nebojte se!“

ευ᾿θὺς δὲ ε᾿λάλησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς αυ᾿τοι̑ς λέγων θαρσει̑τε ε᾿γὼ ει᾿μι μὴ φοβει̑σθε

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע בַּרשָׁעתֵה מַלֵל עַמהֻון וֵאמַר אֵתלַבּבו אֵנָא אנָא לָא תֵּדחלֻון׃ ס

[(1) Matt 14, 28]

הֵשִׁיב כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם אַתָּה הוּא, צַוֵּנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם."

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אִם-אַתָּה הוּא צַו וְאָבֹא אֵלֶיךׇ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם:

I odpověděv jemu Petr, řekl: Pane, jestliže jsi ty, rozkaž mi k sobě přijíti po vodě.

Petr mu odpověděl: „Pane, jsi-li to ty, poruč mi, ať přijdu k tobě po vodách!“

α᾿ποκριθεὶς δὲ αυ᾿τω̑ ὁ Πέτρος ει῏πεν κύριε ει᾿ σὺ ει῏ κέλευσόν με ε᾿λθει̑ν πρὸς σὲ ε᾿πὶ τὰ υ῞δατα

וַענָא כִּאפָא וֵאמַר לֵה מָרי אֵן אַנתּ הֻו פּקֻוד לִי אִתֵא לוָתָך עַל מַיָא׃

[(1) Matt 14, 29]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "בּוֹא!" כֵּיפָא יָרַד מִן הַסִּירָה וְהָלַךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִקְרַאת יֵשׁוּעַ.

וַיֹּאמֶר בֹּא וַיֵּרֶד פֶּטְרוֺס מִן-הָאֳנִיָּה וַיֵּלֶךְ עַל-פְּנֵי הַמַּיִם לָבֹא אֶל-יֵשׁוּעַ:

On pak řekl: Poď. A vystoupiv Petr z lodí, šel po vodě, aby přišel k Ježíšovi.

A on řekl: „Pojď!“ Petr vystoupil z lodi, vykročil na vodu a šel k Ježíšovi. ([Jan 21:7])

ὁ δὲ ει῏πεν ε᾿λθέ καὶ καταβὰς α᾿πὸ του̑ πλοίου ὁ Πέτρος περιεπάτησεν ε᾿πὶ τὰ υ῞δατα καὶ η῟λθεν πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לֵה תָּא וַנחֵת כִּאפָא מֵן אֵלפָא והַלֵך עַל מַיָא דּנִאתֵא לוָת יֵשֻׁוע׃

[(1) Matt 14, 30]

אוּלָם כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת פָּחַד וְהֵחֵל לִשְׁקֹעַ. הוּא צָעַק: "אֲדוֹנִי, הַצֵּל אוֹתִי!"

וּבִרְאֹתוֺ אֶת-הָרוּחַ חֲזָקָה וַיִּירָא וַיָּחֶל לִטְבֹּעַ וַיִּצְעַק לֵאמֹר אֲדֹנִי הוֺשִׁיעָה נָּא:

Ale vida vítr tuhý, bál se. A počav tonouti, zkřikl, řka: Pane, pomoz mi.

Ale když viděl, jaký je(y) vítr, přepadl ho strach, začal tonout a vykřikl: „Pane, zachraň mne!“ (y) var: + silný

βλέπων δὲ τὸν α῎νεμον ι᾿σχυρὸν ε᾿φοβήθη καὶ α᾿ρξάμενος καταποντίζεσθαι ε῎κραξεν λέγων κύριε σω̑σόν με

וכַד חזָא רֻוחָא דּקַשׁיָא דּחֵל ושַׁרִי למֵטבַּע וַארִים קָלֵה וֵאמַר מָרי פּרֻוקַיני׃

[(1) Matt 14, 31]

מִיָּד הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, הֶחֱזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: "קְטַן אֱמוּנָה, מַדּוּעַ עָלָה סָפֵק בְּלִבְּךָ?"

וַיְמַהֵר יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח יָדוֺ וַיַּחֲזֶק-בּוֺ וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְטֹן אֱמוּנָה לָמָּה-זֶּה פָּסַחְתָּ עַל-שְׁתֵּי סְעִפִּים:

A i hned Ježíš vztáh ruku, ujal jej a řekl jemu, Ó malé víry, pročežs pochyboval?

Ježíš hned vztáhl ruku, uchopil ho a řekl mu: „Ty malověrný, proč jsi pochyboval?“ ([Matouš 8:26 Matouš 6:30 Matouš 8:26 Matouš 16:8])

ευ᾿θέως δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα ε᾿πελάβετο αυ᾿του̑ καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ο᾿λιγόπιστε ει᾿ς τί ε᾿δίστασας

ובַר־שָׁעתֵה פּשַׁט אִידֵה מָרַן וַאחדֵּה וֵאמַר לֵה זעֻור הַימָנֻותָא למָנָא אֵתפַּלַגתּ׃ ס

[(1) Matt 14, 32]

בַּעֲלוֹתָם לַסִּירָה פָּסְקָה הָרוּחַ,

וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאֳנִיָּה וַיִּשְׁתֹּק הָרוּחַ מִזַּעְפּוֺ:

A jakž oni vstoupili na lodí, utišil se vítr.

Když vstoupili na loď, vítr se utišil.

καὶ α᾿ναβάντων αυ᾿τω̑ν ει᾿ς τὸ πλοι̑ον ε᾿κόπασεν ὁ α῎νεμος

וכַד סלֵקו לֵאלפָא שֵׁליַת רֻוחָא׃

[(1) Matt 14, 33]

וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּאָמְרָם: "בֶּאֱמֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה."

וְנִגְּשׁוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֺ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה לֵאמֹר אָכֵן בֶּן-אֱלֹהִים אָתָּה:

Ti pak, kteříž na lodí byli, přistoupivše, klaněli se jemu, řkouce: Jistě Syn Boží jsi.

Ti, kdo byli na lodi, klaněli se mu a říkali: „Jistě jsi Boží Syn.“ ([Matouš 16:16 Matouš 26:63 Matouš 27:54])

οἱ δὲ ε᾿ν τω̑ πλοίω προσεκύνησαν αυ᾿τω̑ λέγοντες α᾿ληθω̑ς θεου̑ υἱὸς ει῏

וֵאתַו הָנֻון דּבֵאלפָא סגֵדו לֵה וֵאמַרו שַׁרִירָאיִת בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא׃ ס

[(1) Matt 14, 34]

הֵם עָבְרוּ אֶת הַיָּם וּבָאוּ לְחוֹף גִּנּוֹסָר.

וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גְּנֵיסָרֶת:

A přeplavivše se, přišli do země Genezaretské.

Když se dostali na druhý břeh, přistáli u Genezaretu. ([Marek 6:53-Marek 6:56])

καὶ διαπεράσαντες η῟λθον ε᾿πὶ τὴν γη̑ν ει᾿ς Γεννησαρέτ

וַרדַו וֵאתַו לַארעָא דּגֵנֵסַר׃

[(1) Matt 14, 35]

אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ לְהוֹדִיעַ לְכָל הַסְּבִיבָה. הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים

וַיַּכִּירוּ אֹתוֺ אַנְשֵׁי הַמָּקוֺם הַהוּא וַיִּשְׁלְחוּ אֶל-כָּל-הַכִּכָּר מִסָּבִיב וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל-חוֺלֵיהֶם:

A poznavše jej muži místa toho, rozeslali po vší té krajině vůkol, a shromáždili k němu všecky neduživé.

Lidé(z) z toho místa ho poznali a vzkázali do celého okolí. Přinášeli mu všechny nemocné (z) ř: Muži ([Matouš 4:24 Matouš 8:16 Matouš 15:30])

καὶ ε᾿πιγνόντες αυ᾿τὸν οἱ α῎νδρες του̑ τόπου ε᾿κείνου α᾿πέστειλαν ει᾿ς ο῞λην τὴν περίχωρον ε᾿κείνην καὶ προσήνεγκαν αυ᾿τω̑ πάντας τοὺς κακω̑ς ε῎χοντας

וֵאשׁתַּודּעֻוהי אנָשָׁא דַּאתרָא הַו ושַׁדַּרו לכֻלהֵין קֻוריָא דַּחדָרַיהֻון וקַרֵבו לֵה כֻּלהֻון אַילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עבִידִין׃

[(1) Matt 14, 36]

וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ רַק לִנְגֹּעַ בִּכְנַף בִּגְדוֹ; וְכָל הַנּוֹגְעִים נִרְפְּאוּ.

וַיִּתְחַנְּנוּ אֵלָיו לָתֵת לָהֶם לָגַעַת בִּכְנַף בִּגְדוֺ וַיְהִי כֹּל אֲשֶׁר נָגַע-בּוֺ וָחָי:

A prosili ho, aby se aspoň podolka roucha jeho dotkli. A kteřížkoli dotkli se, uzdraveni jsou.

a prosili ho, aby se směli aspoň dotknout třásní jeho roucha. A kdo se dotkli, byli uzdraveni(a). (a) spaseni 15. kapitola ([Matouš 9:20])

καὶ παρεκάλουν αυ᾿τὸν ι῞να μόνον α῞ψωνται του̑ κρασπέδου του̑ ἱματίου αυ᾿του̑ καὶ ο῞σοι η῞ψαντο διεσὼθησαν

ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּנֵקרבֻון אָפֵן לכֵנפָא בַּלחֻוד דַּלבֻושֵׁה וַאילֵין דַּקרֵבו אֵתַאסִיו׃ ס

[(1) Matt 15, 01]

אַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים מִירוּשָׁלַיִם

אָז בָּאוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ פְּרוּשִׁים וְסוֺפְרִים מִירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר:

A v tom přistoupí k Ježíšovi Jeruzalémští zákonníci a farizeové, řkouce:

Tehdy přišli k Ježíšovi z Jeruzaléma farizeové a zákoníci a řekli: ([Marek 7:1-Marek 7:23])

τότε προσέρχονται τω̑ ᾽Ιησου̑ α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων Φαρισαι̑οι καὶ γραμματει̑ς λέγοντες

הָידֵּין קרֵבו לוָת יֵשֻׁוע פּרִישֵׁא וסָפרֵא דּמֵן אֻורִשׁלֵם וָאמרִין׃

[(1) Matt 15, 02]

וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ עוֹבְרִים תַּלְמִידֶיךָ עַל מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים, שֶׁאֵין הֵם נוֹטְלִים יָדַיִם לַסְּעוּדָה?"

מַדּוּעַ יַעַזְבוּ תַלְמִידֶיךׇ אֵת קַבָּלַת הַזְּקֵנִים כִּי לֹא יִרְחֲצוּ אֶת-יְדֵיהֶם לַאֲכִילַת לָחֶם:

Proč učedlníci tvoji přestupují ustanovení starších? Nebo neumývají rukou svých, když mají jísti chléb.

„Proč tvoji učedníci porušují tradici otců(b)? Vždyť si před jídlem neomývají ruce!“ (b) ř: starších

διὰ τί οἱ μαθηταί σου παραβαίνουσιν τὴν παράδοσιν τω̑ν πρεσβυτέρων ου᾿ γὰρ νίπτονται τὰς χει̑ρας αυ᾿τω̑ν ο῞ταν α῎ρτον ε᾿σθίωσιν

למָנָא תַּלמִידַיךְּ עָברִין עַל מַשׁלמָנֻותָא דּקַשִׁישֵׁא ולָא משִׁיגִין אִידַיהֻון מָא דָּאכלִין לַחמָא׃

[(1) Matt 15, 03]

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ גַּם אַתֶּם עוֹבְרִים עַל מִצְוַת אֱלֹהִים לְמַעַן הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם?

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמַדּוּעַ תַּעַזְבוּ גַם-אַתֶּם אֶת-מִצְוַת אֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם:

A on odpovídaje, řekl jim: Proč i vy přestupujete přikázaní Boží pro ustanovení svá?

On jim odpověděl: „A proč vy přestupujete přikázání Boží kvůli své tradici?

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς διὰ τί καὶ ὑμει̑ς παραβαίνετε τὴν ε᾿ντολὴν του̑ θεου̑ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμω̑ν

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון למָנָא אָף אַנתֻּון עָברִין אנתֻּון עַל פֻּוקדָּנָא דַּאלָהָא מֵטֻל מַשׁלמָנֻותכֻון׃

[(1) Matt 15, 04]

הֵן הָאֱלֹהִים צִוָּה, 'כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ' וּ'מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת',

כִּי אֱלֹהִים צִוָּה לֵאמֹר כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֺ מוֺת יוּמָת:

Nebo přikázal Bůh, řka: Cti otce svého i matku, a kdož by zlořečil otci neb mateři, smrtí ať umře.

Vždyť Bůh řekl: ‚Cti otce i matku‘ a ‚kdo zlořečí otci nebo matce, ať je potrestán smrtí.‘ ([Exodus 20:12 Exodus 21:17])

ὁ γὰρ θεὸς ει῏πεν τίμα τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα καί ὁ κακολογω̑ν πατέρα η῍ μητέρα θανάτω τελευτάτω

אַלָהָא גֵּיר אֵמַר יַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך ומַן דַּמצַחֵא לַאבֻוהי ולֵאמֵה ממָת נמֻות׃

[(1) Matt 15, 05]

אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים, 'כָּל הָאוֹמֵר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ, "כָּל דָּבָר מִשֶּׁלִי שֶׁאַתָּה יָכוֹל לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ",

וְאַתֶּם אֹמְרִים אִישׁ כִּי-יֹאמַר לְאָבִיו אוֺ לְאִמּוֺ קָרְבָּן כָּל-הֲנָאָה אֲשֶׁר תֶּהֱנֶה מִמֶּנִּי הֲרֵי זֶה נֶדֶר:

Ale vy pravíte: Kdož by koli řekl otci neb mateři: Dar jest to, čímž by tobě ode mne pomoženo býti mohlo. A neuctil by otce svého neb mateře své.

Vy však učíte: Kdo řekne otci nebo matce: ‚To, čím bych ti měl pomoci, je obětní dar,‘

ὑμει̑ς δὲ λέγετε ο῍ς α῍ν ει῎πη τω̑ πατρὶ η῍ τη̑ μητρί δω̑ρον ο῍ ε᾿ὰν ε᾿ξ ε᾿μου̑ ω᾿φεληθη̑ς

אַנתֻּון דֵּין אָמרִין אנתֻּון כֻּל מַן דּנִאמַר לַאבָא אַו לֵאמָא קֻורבָּני מֵדֵּם דּתֵתהנֵא מֵני ולָא ניַקַר לַאבֻוהי אַו לֵאמֵה׃

[(1) Matt 15, 06]

אֵינוֹ חַיָּב לְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ'; וַהֲפַרְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים לְמַעַן הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם.

וְאֵין עָלָיו לְכַבֵּד עוֺד אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְהֵפַרְתֶּם אֶת-מִצְוַת אֱלֹהִים בְּקַבָּלַתְכֶם:

I zlehčili jste přikázaní Boží pro své ustanovení.

ten již to nemusí dát svému otci nebo matce(c). A tak jste svou tradicí zrušili slovo(d) Boží. (c) ř: nemusí ctít svého otce nebo matku (d) var: zákon; přikázání

ου᾿ μὴ τιμήσει τὸν πατέρα αυ᾿του̑ καὶ η᾿κυρὼσατε τὸν λόγον του̑ θεου̑ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμω̑ν

ובַטֵלתֻּון מֵלתָא דַּאלָהָא מֵטֻל מַשׁלמָנֻותָא דִּילכֻון׃

[(1) Matt 15, 07]

צְבוּעִים! הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:

חַנְפֵי-לֵב הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר:

Pokrytci, dobře prorokoval o vás Iziáš, řka:

Pokrytci, dobře prorokoval o vás Izaiáš, když řekl:

ὑποκριταί καλω̑ς ε᾿προφήτευσεν περὶ ὑμω̑ν ᾽Ησαι̑ας λέγων

נָסבַּי בַּאפֵּא שַׁפִּיר אֵתנַבִּי עלַיכֻּון אֵשַׁעיָא וֵאמַר׃

[(1) Matt 15, 08]

'הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי.

הָעָם הַזֶּה בְּפִּיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֺ רִחַק מִמֶּנִּי:

Přibližuje se ke mně lid tento ústy svými, a rty mne ctí, ale srdce jejich daleko jest ode mne.

‚Lid tento ctí mě rty, ale srdce jejich je daleko ode mne; ([Izajáš 29:13])

ὁ λαὸς ου῟τος τοι̑ς χείλεσίν με τιμα̑ ἡ δὲ καρδία αυ᾿τω̑ν πόρρω α᾿πέχει α᾿π῾ ε᾿μου̑

עַמָא הָנָא בּסֵפוָתֵה הו מיַקַר לִי לֵבּהֻון דֵּין סַגִּי רַחִיק מֵני׃

[(1) Matt 15, 09]

וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה'."

וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֺת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים:

Ale nadarmoť mne ctí, učíce učení přikázaní lidských.

marně mě uctívají, neboť učí naukám, jež jsou jen příkazy lidskými.‘“

μάτην δὲ σέβονταί με διδάσκοντες διδασκαλίας ε᾿ντάλματα α᾿νθρὼπων

וַסרִיקָאיִת דָּחלִין לִי כַּד מַלפִין יֻולפָּנֵא דּפֻוקדָּנֵא דַּבנַינָשָׁא׃

[(1) Matt 15, 10]

הוּא קָרָא לָעָם וְאָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ!

וַיִּקְרָא אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ וְהַשְׂכִּילוּ:

A svolav zástup, řekl jim: Slyšte a rozumějte.

Svolal zástup a řekl: „Slyšte a rozumějte:

καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ο῎χλον ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς α᾿κούετε καὶ συνίετε

וַקרָא לכֵנשֵׁא וֵאמַר להֻון שׁמַעו וֵאסתַּכּלו׃

[(1) Matt 15, 11]

לֹא הַנִּכְנָס אֶל הַפֶּה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם, אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה - זֶה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם."

אֲשֶׁר יָבֹא אֶל-תּוֺךְ הַפֶּה לֹא יְטַמֵּא אֶת-הָאָדָם אֶפֶס אֲשֶׁר יֵצֵא מִתּוֺךְ הַפֶּה הוּא יְטַמֵּא אֶת-הָאָדָם:

Ne to, což vchází v ústa, poškvrňuje člověka, ale což z úst pochází, toť poškvrňuje člověka.

Ne co vchází do úst, znesvěcuje člověka, ale co z úst vychází, to člověka znesvěcuje.“ ([Matouš 12:35])

ου᾿ τὸ ει᾿σερχόμενον ει᾿ς τὸ στόμα κοινοι̑ τὸν α῎νθρωπον α᾿λλὰ τὸ ε᾿κπορευόμενον ε᾿κ του̑ στόματος του̑το κοινοι̑ τὸν α῎νθρωπον

לָא הוָא מֵדֵּם דּעָאֵל לפֻומָא מסַיֵב לבַרנָשָׁא אֵלָא מֵדֵּם דּנָפֵק מֵן פֻּומָא הַו הֻו מסַיֵב לבַרנָשָׁא׃ ס

[(1) Matt 15, 12]

נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת הַדָּבָר הִזְדַּעְזְעוּ?"

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הֲיָדַעְתָּ כִּי נִכְשְׁלוּ הַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם הַדָּבָר הַזֶּה:

Tehdy přistoupivše učedlníci jeho, řekli mu: Víš-li, že farizeové, slyševše tu řeč, zhoršili se?

Tu přišli učedníci a řekli mu: „Víš, že se farizeové urazili, když slyšeli to slovo?“

τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ οι῏δας ο῞τι οἱ Φαρισαι̑οι α᾿κούσαντες τὸν λόγον ε᾿σκανδαλίσθησαν

הָידֵּין קרֵבו תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה יָדַע אַנתּ דַּפרִישֵׁא דַּשׁמַעו מֵלתָא הָדֵא אֵתכּשֵׁלו׃

[(1) Matt 15, 13]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "כָּל נֶטַע אֲשֶׁר לֹא נָטַע אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָקוֹר יֵעָקֵר.

וַיַּעַן וַיֹּאמַר כָּל-מַטָּע אֲשֶׁר אָבִי בַּשָּׁמַיִם לֹא נְטָעוֺ יְשֹׁרָשׁ:

A on odpovídaje, řekl: Všeliké štípení, jehož neštípil Otec můj ten nebeský, vykořeněno bude.

Ale on jim odpověděl: „Každá rostlina, kterou nezasadil můj nebeský Otec, bude vykořeněna. ([Jan 15:2])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν πα̑σα φυτεία η῍ν ου᾿κ ε᾿φύτευσεν ὁ πατήρ μου ὁ ου᾿ράνιος ε᾿κριζωθήσεται

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון כֻּל נֵצבּתָא אַידָא דּלָא נַצבָּה אָבי דּבַשׁמַיָא תֵּתעקַר׃

[(1) Matt 15, 14]

הַנִּיחוּ לָהֶם. מוֹרֵי־דֶרֶךְ עִוְרִים הֵם לְעִוְרִים; וְאִם עִוֵּר מַדְרִיךְ אֶת הָעִוֵּר הֲרֵי שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לַבּוֹר."

הַנִּיחוּ לָהֶם הֵם עִוְרִים מְנַהֲלִים לְעִוְרִים וְכִי עִוֵּר מְנַהֵל לְעִוֵּר שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ אֶל-הַבּוֺר:

Nechte jich, vůdcovéť jsou slepí slepých. Povede-liť pak slepý slepého, oba v jámu upadnou.

Nechte je: slepí vedou slepé. A když vede slepý slepého, oba spadnou do jámy.“ ([Lukáš 6:39; Římanům 2:19])

α῎φετε αυ᾿τούς τυφλοί ει᾿σιν ὁδηγοί τυφλω̑ν τυφλὸς δὲ τυφλὸν ε᾿ὰν ὁδηγη̑ α᾿μφότεροι ει᾿ς βόθυνον πεσου̑νται

שׁבֻוקו להֻון סמַיָא אֵנֻון נָגֻודֵא דַּסמַיָא סַמיָא דֵּין לסַמיָא אֵן נֵדבַּר תּרַיהֻון בּגֻומָצָא נָפלִין׃ ס

[(1) Matt 15, 15]

הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: "בָּאֵר נָא לָנוּ אֶת הַמָּשָׁל."

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּאֶר-לָנוּ אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה:

I odpověděv Petr, řekl jemu: Vylož nám to podobenství.

Petr mu na to řekl: „Vysvětli nám to podobenství!“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος ει῏πεν αυ᾿τω̑ φράσον ἡμι̑ν τὴν παραβολήν ταύτην

וַענָא שֵׁמעֻון כִּאפָא וֵאמַר לֵה מָרי פַּשֵׁק לַן מַתלָא הָנָא׃

[(1) Matt 15, 16]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "גַּם אַתֶּם עוֹד חַסְרֵי בִּינָה?

וַיֹּאמַר יֵשׁוּעַ הֲכִי גַם-אַתֶּם עוֺד בִּבְלִי בִינָה:

Ježíš pak řekl: Ještě i vy bez rozumu jste?

On odpověděl: „I vy jste ještě nechápaví?

ὁ δὲ ει῏πεν α᾿κμὴν καὶ ὑμει̑ς α᾿σύνετοί ε᾿στε

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון עדַמָא להָשָׁא אָף אַנתֻּון לָא מֵסתַּכּלִין אנתֻּון׃

[(1) Matt 15, 17]

הַאֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּכְנָס לַפֶּה יוֹרֵד אֶל הַבֶּטֶן וּמוּטָל לַמּוֹצָאוֹת?

הֲלֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי כָל-אֲשֶׁר יָבֹא אֶל-תּוֺךְ הַפֶּה יֵרֵד אֶל-הַכָּרֵשׂ וּמִשָּׁם יֵצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה:

Nerozumíte-liž, že všecko, což v ústa vchází, do břicha jde, a vypouští se ven?

Nerozumíte, že to, co vchází do úst, přijde do břicha a jde do hnoje? ([Římanům 14:14 Římanům 14:17; Koloským 2:16 Koloským 2:20-Koloským 2:22; 1 Timoteovi 4:3])

ου᾿ νοει̑τε ο῞τι πα̑ν τὸ ει᾿σπορευόμενον ει᾿ς τὸ στόμα ει᾿ς τὴν κοιλίαν χωρει̑ καὶ ει᾿ς α᾿φεδρω̑να ε᾿κβάλλεται

לָא יָדעִין אנתֻּון דּמֵדֵּם דּעָאֵל לפֻומָא לכַרסָא הֻו אָזֵל ומֵן תַּמָן בּתַדכִּיתָא מֵשׁתּדֵא לבַר׃

[(1) Matt 15, 18]

אֲבָל הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַפֶּה נוֹבְעִים מִן הַלֵּב וְאֵלֶּה מְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם,

אַךְ הַיֹּצֵא מִתּוֺךְ הַפֶּה יָבֹא מִתּוֺךְ הַלֵּב וְהוּא יְטַמֵּא אֶת-הָאָדָם:

Ale které věci z úst pocházejí, z srdce jdou, a tyť poškvrňují člověka.

To však, co z úst vychází, jde ze srdce, a to člověka znesvěcuje.

τὰ δὲ ε᾿κπορευόμενα ε᾿κ του̑ στόματος ε᾿κ τη̑ς καρδίας ε᾿ξέρχεται κα᾿κει̑να κοινοι̑ τὸν α῎νθρωπον

מֵדֵּם דֵּין דּמֵן פֻּומָא נָפֵק מֵן לֵבָּא נָפֵק והֻויֻו מסַיֵב לֵה לבַרנָשָׁא׃

[(1) Matt 15, 19]

כִּי מִן הַלֵּב נוֹבְעוֹת מַחְשְׁבוֹת רֶשַׁע, רְצִיחוֹת, נִאוּפִים, זְנוּנִים, גְּנֵבוֹת, עֵדֻיּוֹת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים.

כִּי מִתּוֺךְ הַלֵּב יֵצְאוּ יִצְרֵי מַחְשְׁבוֺת רָעוֺת רָצֹחַ נָאֹף וְזָנֹה גָּנֹב עֵדוּת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים:

Z srdce zajisté vycházejí zlá myšlení, vraždy, cizoložstva, smilstva, krádeže, křivá svědectví, rouhání.

Neboť ze srdce vycházejí špatné myšlenky, vraždy, cizoložství, smilství, loupeže, křivá svědectví, urážky(e). (e) rouhání ([Římanům 1:29-Římanům 1:31; Galatským 5:19-Galatským 5:21])

ε᾿κ γὰρ τη̑ς καρδίας ε᾿ξέρχονται διαλογισμοὶ πονηροί φόνοι μοιχει̑αι πορνει̑αι κλοπαί ψευδομαρτυρίαι βλασφημίαι

מֵן לֵבָּא הֻו גֵּיר נָפקָן מַחשׁבָתָא בִּישָׁתָא גַּורָא קֵטלָא זָניֻותָא גַּנָבֻותָא סָהדֻּות שֻׁוקרָא גֻּודָּפָא׃

[(1) Matt 15, 20]

אֵלֶּה הֵם הַמְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם, אֲבָל אֲכִילָה בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם אֵינָהּ מְטַמֵּאת אֶת הָאָדָם."

אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר יְטַמְּאוּ אֶת-הָאָדָם אַךְ אָכוֺל בְּיָדַיִם אֲשֶׁר לֹא רֻחֲצוּ לֹא יְטַמֵּא אֶת-הָאָדָם:

Tyť jsou věci poškvrňující člověka. Ale neumytýma rukama jísti, toť nepoškvrňuje člověka.

To jsou věci, které člověka znesvěcují; ale jíst neomytýma rukama člověka neznesvěcuje.“

ταυ̑τά ε᾿στιν τὰ κοινου̑ντα τὸν α῎νθρωπον τὸ δὲ α᾿νίπτοις χερσὶν φαγει̑ν ου᾿ κοινοι̑ τὸν α῎νθρωπον

הָלֵין אֵנֵין דַּמסַיבָן לבַרנָשָׁא אֵן אנָשׁ דֵּין נֵלעַס כַּד לָא משָׁגָן אִידַוהי לָא מֵסתַּיַב סס׃

[(1) Matt 15, 21]

יֵשׁוּעַ יָצָא מִשָּׁם וּפָרַשׁ אֶל סְבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן.

וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל-גְּלִילוֺת צוֺר וְצִידוֺן:

A vyšed odtud Ježíš, bral se do krajin Tyrských a Sidonských.

Ježíš odtud odešel až do okolí Týru a Sidónu. ([Marek 7:24-Marek 7:30])

καὶ ε᾿ξελθών ε᾿κει̑θεν ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿νεχὼρησεν ει᾿ς τὰ μέρη Τύρου καὶ Σιδω̑νος

וַנפַק מֵן תַּמָן יֵשֻׁוע וֵאתָא לַתחֻומָא דּצֻור וַדצַידָּן׃

[(1) Matt 15, 22]

וְהִנֵּה יָצְאָה מֵאוֹתוֹ הָאֵזוֹר אִשָּׁה כְּנַעֲנִית וְצָעֲקָה אֵלָיו: "רַחֵם עָלַי, אֲדוֹנִי, בֶּן־דָּוִד. בִּתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד."

וְהִנֵּה אִשָּׁה כְּנַעֲנִית יֹצֵאת מִגְּבוּלוֺת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶּן-דָּוִד בִּתִּי רוּחַ רָעָה בָּהּ וְעָנְיָהּ מֹרֶה מְאֹד:

A aj, žena Kananejská z končin těch vyšedši, volala, řkuci jemu: Smiluj se nade mnou, Pane, synu Davidův. Dceru mou hrozně trápí ďábelství.

A hle, jedna kananejská žena z těch končin vyšla a volala: „Smiluj se nade mnou, Pane, Synu Davidův! Má dcera je zle posedlá.“ ([Matouš 9:27 Matouš 20:30-Matouš 20:31])

καὶ ι᾿δοὺ γυνὴ Χαναναία α᾿πὸ τω̑ν ὁρίων ε᾿κείνων ε᾿ξελθου̑σα ε῎κραζεν λέγουσα ε᾿λέησόν με κύριε υἱὸς Δαυίδ ἡ θυγάτηρ μου κακω̑ς δαιμονίζεται

והָא אַנתּתָא כּנַענָיתָּא מֵן תּחֻומֵא הָנֻון נֵפקַת כַּד קָעיָא וָאמרָא אֵתרַחַם עלַי מָרי בּרֵה דּדַוִיד בּרַתי בִּישָׁאיִת מֵתּדַּברָא מֵן שִׁאדָא׃

[(1) Matt 15, 23]

אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לָהּ דָּבָר. נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ: "שְׁלַח אוֹתָהּ, כִּי הִיא צוֹעֶקֶת אַחֲרֵינוּ."

וְלֹא-עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִלְּפָנָיו לֵאמֹר שַׁלַּח אֹתָהּ כִּי-צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ:

On pak neodpověděl jí slova. I přistoupivše učedlníci jeho, prosili ho, řkouce: Odbuď ji, neboť volá za námi.

Ale on jí neodpověděl ani slovo. Jeho učedníci přistoupili a žádali ho: „Zbav se jí(f), vždyť za námi křičí!“ (f) Vyhov jí

ὁ δὲ ου᾿κ α᾿πεκρίθη αυ᾿τη̑ λόγον καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ η᾿ρὼτουν αυ᾿τὸν λέγοντες α᾿πόλυσον αυ᾿τήν ο῞τι κράζει ο῎πισθεν ἡμω̑ν

הֻו דֵּין לָא פַּניָה פֵּתגָמָא וַקרֵבו תַּלמִידַוהי בּעַו מֵנֵה וָאמרִין שׁרִיה דּקָעיָא בָּתרַן׃

[(1) Matt 15, 24]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא נִשְׁלַחְתִּי אֶלָּא אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל."

וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי כִּי אִם-לְצֹאן אֹבְדוֺת לְבֵית יִשְׂרָאֵל:

On pak odpověděv, řekl: Nejsem poslán než k ovcem zahynulým z domu Izraelského.

On odpověděl: „Jsem poslán jen ke ztraceným ovcím z lidu(g) izraelského.“ (g) ř: domu ([Matouš 10:6])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ου᾿κ α᾿πεστάλην ει᾿ μὴ ει᾿ς τὰ πρόβατα τὰ α᾿πολωλότα οι῎κου ᾽Ισραήλ

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון לָא אֵשׁתַּדּרֵת אֵלָא לוָת עֵרבֵּא דַּטעַו מֵן בֵּית אִיסרָיֵל׃

[(1) Matt 15, 25]

הִיא הִתְקָרְבָה, הִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, עֲזֹר לִי."

וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֺ לֵאמֹר הוֺשִׁיעָה לִּי אֲדֹנִי:

Ale ona přistoupivši, klaněla se jemu, řkuci: Pane, pomoz mi.

Ale ona přistoupila, klaněla se mu a řekla: „Pane, pomoz mi!“

ἡ δὲ ε᾿λθου̑σα προσεκύνει αυ᾿τω̑ λέγουσα κύριε βοήθει μοι

הִי דֵּין אֵתָת סֵגדַּת לֵה וֵאמרַת מָרי עַדַּרַיני׃

[(1) Matt 15, 26]

הֵשִׁיב לָהּ בְּאָמְרוֹ: "לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל הַבָּנִים וְלִזְרֹק אוֹתוֹ לַכְּלָבִים."

וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא-נָכוֺן לָקַחַת אֶת-לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֺ לִפְנֵי הַכְּלָבִים:

On pak odpověděv, řekl: Není slušné vzíti chléb dětem a vrci štěňatům.

On jí odpověděl: „Nesluší se vzít chléb dětem a hodit jej psům(h).“ (h) ř: štěňatům (pod. Matouš 15:27)

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ου᾿κ ε῎στιν καλὸν λαβει̑ν τὸν α῎ρτον τω̑ν τέκνων καὶ βαλει̑ν τοι̑ς κυναρίοις

אֵמַר לָה לָא שַׁפִּיר למֵסַב לַחמָא דַּבנַיָא וַלמַרמָיֻו לכַלבֵּא׃

[(1) Matt 15, 27]

אָמְרָה לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל אֲפִלּוּ הַכְּלָבִים אוֹכְלִים מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִשֻּׁלְחַן אֲדוֹנֵיהֶם."

וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס גַּם-הַכְּלָבִים יֹאכְלוּן מִן-הַפְּתוֺתִים הַנֹּפְלִים מֵעַל-שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם:

A ona řekla: Takť jest, Pane. A však štěňátka jedí drobty, kteříž padají z stolů pánů jejich.

A ona řekla: „Ovšem, Pane, jenže i psi se živí z drobtů, které spadnou ze stolu jejich pánů.“

ἡ δὲ ει῏πεν ναί κύριε καὶ γὰρ τὰ κυνάρια ε᾿σθίει α᾿πὸ τω̑ν ψιχίων τω̑ν πιπτόντων α᾿πὸ τη̑ς τραπέζης τω̑ν κυρίων αυ᾿τω̑ν

הִי דֵּין אֵמרַת אִין מָרי אָף כַּלבֵּא אָכלִין מֵן פַּרתֻּותֵא דּנָפלִין מֵן פָּתֻורֵא דּמָרַיהֻון וחָאֵין׃

[(1) Matt 15, 28]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אִשָּׁה, גְּדוֹלָה אֱמוּנָתֵךְ. יְהִי לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ", וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה בִּתָּהּ.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה גְּדוֺלָה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי-לָךְ כַּאֲשֶׁר עִם-לְבָבֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ בָּעֵת הַהִיא:

Tedy odpovídaje Ježíš, řekl jí: Ó ženo, veliká jest víra tvá. Staniž se tobě, jakž chceš. I uzdravena jest dcera její v tu hodinu.

Tu jí Ježíš řekl: „Ženo, tvá víra je veliká; staň se ti tak, jak chceš.“ A od té hodiny byla její dcera zdráva. ([Matouš 8:13 Matouš 9:22 Matouš 17:18; Jan 4:52-Jan 4:53])

τότε α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τη̑ ω῏ γύναι μεγάλη σου ἡ πίστις γενηθήτω σοι ὡς θέλεις καὶ ι᾿άθη ἡ θυγάτηρ αυ᾿τη̑ς α᾿πὸ τη̑ς ω῞ρας ε᾿κείνης

הָידֵּין אֵמַר לָה יֵשֻׁוע אָו אַנתּתָא רַבָּא הי הַימָנֻותֵכי נֵהוֵא לֵכי אַיך דּצָביָא אַנתּי וֵאתַאסיַת בַּרתָה מֵן הָי שָׁעתָא סּ סּ׃

[(1) Matt 15, 29]

יֵשׁוּעַ עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, וּלְאַחַר שֶׁעָבַר לְיַד יָם הַגָּלִיל עָלָה לָהָר וְיָשַׁב שָׁם.

וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא עַל-יַד יַם הַגָּלִיל וַיַּעַל אֶל-הָהָר וַיֵּשֶׁב שָׁם:

A odšed odtud Ježíš, šel k moři Galilejskému, a vstoupiv na horu, posadil se tam.

Odtud Ježíš přešel zase ke Galilejskému moři; vystoupil na horu a posadil se tam. ([Marek 7:31; Matouš 5:1])

καὶ μεταβὰς ε᾿κει̑θεν ὁ ᾽Ιησου̑ς η῟λθεν παρὰ τὴν θάλασσαν τη̑ς Γαλιλαίας καὶ α᾿ναβὰς ει᾿ς τὸ ο῎ρος ε᾿κάθητο ε᾿κει̑

ושַׁנִי מֵן תַּמָן יֵשֻׁוע וֵאתָא עַל־גֵּנב יַמָא דַּגלִילָא ס וַסלֵק לטֻורָא וִיתֵב תַּמָן׃

[(1) Matt 15, 30]

בָּאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב וְאִתָּם פִּסְחִים, נָכִים, עִוְרִים, אִלְּמִים וְרַבִּים אֲחֵרִים שֶׁהֻנְּחוּ לְרַגְלָיו, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.

וַיָּבֹאוּ לְפָנָיו הֲמוֺן עַם-רָב וְעִמָּהֶם פִּסְחִים עִוְרִים חֵרְשִׁים נִדְכָּאִים וְרַבִּים כְּמוֺהֶם וַיַּצִּיגוּם לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוּא רִפָּא אֹתָם:

I přišli k němu zástupové mnozí, majíce s sebou kulhavé, slepé, němé, polámané a jiné mnohé. I kladli je k nohám Ježíšovým, a on je uzdravoval,

Tu se k němu sešly celé zástupy a měly s sebou chromé, mrzáky, slepé, hluchoněmé a mnohé jiné. Kladli je k jeho nohám a on je uzdravil, ([Matouš 4:24 Matouš 8:16 Matouš 14:35])

καὶ προση̑λθον αυ᾿τω̑ ο῎χλοι πολλοὶ ε῎χοντες μεθ῾ ἑαυτω̑ν χωλούς τυφλούς κυλλούς κωφούς καὶ ἑτέρους πολλούς καὶ ε῎ρριψαν αυ᾿τοὺς παρὰ τοὺς πόδας αυ᾿του̑ καὶ ε᾿θεράπευσεν αυ᾿τούς

וַקרֵבו לוָתֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא דִּאית הוַו עַמהֻון חגִירֵא וַסמַיָא וחַרשֵׁא וַפשִׁיגֵא וַאחרָנֵא סַגִּיֵאא וַארמִיו אֵנֻון לוָת רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע וַאסִי אֵנֻון׃

[(1) Matt 15, 31]

כִּרְאוֹת הָעָם אִלְּמִים מְדַבְּרִים, נָכִים בְּרִיאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים וְעִוְרִים רוֹאִים, נִתְמַלְּאוּ פְּלִיאָה וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וְהָעָם כֵּן תָּמְהוּ בִּרְאוֺתָם הָאִלְּמִים מְדַבְּרִים הַנִּדְכָּאִים נִרְפָּאִים הַפִּסְחִים הֹלְכִים וְהַעִוְרִים רֹאִים וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

Tak že se zástupové divili, vidouce, ano němí mluví, polámaní zdraví jsou, kulhaví chodí, slepí vidí. I velebili Boha Izraelského.

takže se zástupy divily, když viděly, že němí mluví, mrzáci jsou zdraví, chromí chodí a slepí vidí; i velebily Boha izraelského. ([Matouš 11:5])

ω῞στε τὸν ο῎χλον θαυμάσαι βλέποντας κωφοὺς λαλου̑ντας κυλλοὺς ὑγιει̑ς καὶ χωλοὺς περιπατου̑ντας καὶ τυφλοὺς βλέποντας καὶ ε᾿δόξασαν τὸν θεὸν ᾽Ισραήλ

אַיך דּנֵתּדַּמרֻון כֵּנשֵׁא הָנֻון דּחָזֵין חַרשֵׁא דַּממַללִין וַפשִׁיגֵא דּמֵתחַלמִין וַחגִירֵא דַּמהַלכִין וַסמַיָא דּחָזֵין ושַׁבַּחו לַאלָהָא דִּיסרָיֵל׃ ס

[(1) Matt 15, 32]

קָרָא יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְאָמַר: "נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל הָעָם. זֶה שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם נִמְצָאִים אִתִּי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. אֵינֶנִּי חָפֵץ לְשַׁלֵּחַ אוֹתָם רְעֵבִים פֶּן יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ."

וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר מָלֵאתִי רַחֲמִים עַל-הָעָם כִּי עָמְדוּ עִמָּדִי זֶה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאֵין לָהֶם מַה-לֶּאֱכֹל וְאֵין אֶת-נַפְשִׁי לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן-יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ:

Ježíš pak svolav učedlníky své, řekl: Líto mi zástupu. Nebo již tři dni trvají se mnou, a nemají, co by jedli; a propustiti jich lačných nechci, aby nezhynuli na cestě.

Ježíš si zavolal své učedníky a řekl: „Je mi líto zástupu, neboť již tři dny jsou se mnou a nemají co jíst. Poslat je domů hladové nechci, aby nezemdleli na cestě.“ ([Marek 8:1-Marek 8:10; Matouš 14:14-Matouš 14:21 Matouš 9:36])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ ει῏πεν σπλαγχνίζομαι ε᾿πὶ τὸν ο῎χλον ο῞τι η῎δη ἡμέραι τρει̑ς προσμένουσίν μοι καὶ ου᾿κ ε῎χουσιν τί φάγωσιν καὶ α᾿πολυ̑σαι αυ᾿τοὺς νήστεις ου᾿ θέλω μήποτε ε᾿κλυθω̑σιν ε᾿ν τη̑ ὁδω̑

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע קרָא לתַלמִידַוהי וֵאמַר להֻון מֵתרַחַם אנָא עַל כֵּנשָׁא הָנָא דּהָא תּלָתָא יַומִין קַוִיו לוָתי ולַיתּ להֻון מָא דּנֵאכלֻון ודֵאשׁרֵא אֵנֻון כַּד צָימִין לָא צָבֵא אנָא דַּלמָא נעֻופֻון בֻּאורחָא׃

[(1) Matt 15, 33]

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "מֵאַיִן לָנוּ בַּמִּדְבָּר דֵּי לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ הָמוֹן רַב כָּזֶה?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו מֵאַיִן לָנוּ דֵּי-לֶחֶם בַּמִּדְבָר לְהַשְׂבִּיעַ הָמוֺן רָב כָּמֹהוּ:

I řkou mu učedlníci jeho: Kde bychom vzali tolik chleba na této poušti, abychom takový zástup nasytili?

Učedníci mu namítli: „Kde vezmeme na poušti tolik chleba, abychom nasytili takový zástup?“ ([Žalmy 78:19])

καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταί πόθεν ἡμι̑ν ε᾿ν ε᾿ρημία α῎ρτοι τοσου̑τοι ω῞στε χορτάσαι ο῎χλον τοσου̑τον

אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי אַימֵכָּא לַן בּחֻורבָּא לַחמָא דַּנסַבַּע כֵּנשָׁא הָנָא כֻּלֵה׃

[(1) Matt 15, 34]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?" הֵשִׁיבוּ: "שֶׁבַע, וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה לָכֶם לָחֶם וַיֹּאמְרוּ שִׁבְעָה וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים:

I řekl jim Ježíš: Kolik chlebů máte? A oni řkou: Sedm, a málo rybiček.

Ježíš jim řekl: „Kolik máte chlebů?“ Odpověděli: „Sedm a několik rybiček.“ ([Lukáš 9:13-Lukáš 9:17; Jan 6:9-Jan 6:13])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς πόσους α῎ρτους ε῎χετε οἱ δὲ ει῏παν ἑπτά καὶ ο᾿λίγα ι᾿χθύδια

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע כּמָא לַחמִין אִית לכֻון אָמרִין לֵה שַׁבעָא וקַלִיל נֻונֵא דַּקדּקֵא׃

[(1) Matt 15, 35]

אָז צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ;

וַיְצַו אֶת-הֲמוֺן הָעָם לָשֶׁבֶת עַל-הָאָרֶץ:

I rozkázal zástupům, aby se posadili na zemi.

I nařídil zástupu usednout na zem;

καὶ παραγγείλας τω̑ ο῎χλω α᾿ναπεσει̑ν ε᾿πὶ τὴν γη̑ν

וַפקַד לכֵנשֵׁא דּנֵסתַּמכֻּון עַל אַרעָא׃

[(1) Matt 15, 36]

לָקַח אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ, פָּרַס וְנָתַן לַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם.

וַיִּקַּח אֶת-שִׁבְעַת הַלֶּחֶם וְאֶת-הַדָּגִים וַיְבָרֵךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל-תַּלְמִידָיו וְהַתַּלְמִידִים אֶל-הֲמוֺן הָעָם:

A vzav těch sedm chlebů a ty ryby, učiniv díky, lámal a dal učedlníkům svým, učedlníci pak zástupu.

potom vzal těch sedm chlebů i ryby, vzdal díky, lámal a dával učedníkům a učedníci zástupům.

ε῎λαβεν τοὺς ἑπτὰ α῎ρτους καὶ τοὺς ι᾿χθύας καὶ ευ᾿χαριστήσας ε῎κλασεν καὶ ε᾿δίδου τοι̑ς μαθηται̑ς οἱ δὲ μαθηταὶ τοι̑ς ο῎χλοις

וַשׁקַל להָלֵין שַׁבעָא לַחמִין וַלנֻונֵא ושַׁבַּח וַקצָא ויַהב לתַלמִידַוהי ותַלמִידֵא יַהבו לכֵנשֵׁא׃

[(1) Matt 15, 37]

הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים.

וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים:

I jedli všickni a nasyceni jsou. A sebrali, což zbylo drobtů, sedm košů plných.

I jedli všichni a nasytili se; a zbylých nalámaných chlebů sebrali ještě sedm plných košů.

καὶ ε῎φαγον πάντες καὶ ε᾿χορτάσθησαν καὶ τὸ περισσευ̑ον τω̑ν κλασμάτων η῟ραν ἑπτὰ σπυρίδας πλήρεις

וֵאכַלו כֻּלהֻון וַסבַעו וַשׁקַלו תַּותָּרֵא דַּקצָיֵא מלֵא שַׁבעָא אֵספּרִידִין׃

[(1) Matt 15, 38]

מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף.

וְהָאֹכְלִים הָיוּ אַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד נָשִׁים וָטָף:

Bylo pak těch, kteříž jedli, čtyři tisíce mužů, kromě žen a dětí.

Těch, kteří jedli, bylo čtyři tisíce mužů kromě žen a dětí.

οἱ δὲ ε᾿σθίοντες η῟σαν τετρακισχίλιοι α῎νδρες χωρὶς γυναικω̑ν καὶ παιδίων

הָנֻון דֵּין דֵּאכַלו הָוֵין הוַו אַרבּעָא אַלפִין גַּברֵא סטַר־מֵן נֵשֵׁא וַטלָיֵא׃

[(1) Matt 15, 39]

לְאַחַר מִכֵּן שִׁלַּח אֶת הָעָם, יָרַד לַסִּירָה וְהִגִּיעַ אֶל אֵזוֹר מָגָדָן.

אָז שִׁלַּח אֶת-הֲמוֺן הָעָם וְהוּא יָרַד בָּאֳנִיָּה וַיָּבֹא גְּבוּלֹת מָגָדוֺן:

A rozpustiv zástupy, vstoupil na lodí. I přišel do krajiny Magdala.

Potom propustil zástupy, vstoupil na loď a připlul na území Magadan(i). (i) var: Magdaly 16. kapitola

καὶ α᾿πολύσας τοὺς ο῎χλους ε᾿νέβη ει᾿ς τὸ πλοι̑ον καὶ η῟λθεν ει᾿ς τὰ ο῞ρια Μαγαδάν

וכַד שׁרָא לכֵנשֵׁא סלֵק לֵאלפָא וֵאתָא לַתחֻומָא דּמַגדֻּו׃ ס

[(1) Matt 16, 01]

הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים נִגְּשׁוּ לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהַרְאוֹת לָהֶם אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.

וַיָּבֹאוּ פְרוּשִׁים וְצַדּוּקִים לְפָנָיו לְנַסּוֺתוֺ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לְהַרְאוֺתָם אוֺת מִן-הַשָּׁמָיִם:

I přistoupivše farizeové a saduceové, pokoušejíce, prosili ho, aby jim znamení s nebe ukázal.

Přišli farizeové a saduceové a pokoušeli ho; žádali na něm, aby jim ukázal znamení z nebe. ([Lukáš 12:54-Lukáš 12:56 Matouš 12:38; Marek 8:11; Lukáš 11:16; Jan 2:18 Jan 6:30; 1 Korintským 1:22])

καὶ προσελθόντες οἱ Φαρισαι̑οι καὶ Σαδδουκαι̑οι πειράζοντες ε᾿πηρὼτησαν αυ᾿τὸν σημει̑ον ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ε᾿πιδει̑ξαι αυ᾿τοι̑ς

וַקרֵבו פּרִישֵׁא וזַדֻּוקָיֵא מנַסֵין לֵה ושָׁאלִין לֵה אָתָא מֵן שׁמַיָא דַּנחַוֵא אֵנֻון׃ ס

[(1) Matt 16, 02]

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "לְעֵת עֶרֶב אַתֶּם אוֹמְרִים, 'מֶזֶג אֲוִיר נָאֶה, כִּי הַשָּׁמַיִם אֲדֻמִּים';

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְעֵת-עֶרֶב תֹּאמְרוּ הִנֵּה יוֺם-צַח בָּא כִּי אָדְמוּ הַשָּׁמָיִם:

On pak odpovídaje, řekl jim: Když bývá večer, říkáte: Jasno bude, nebo se červená nebe.

On však jim odpověděl: „Večer říkáte: ‚Bude krásně, je pěkný západ(j).‘ (j) ř: červená se nebe

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ο᾿ψίας γενομένης λέγετε ευ᾿δία πυρράζει γὰρ ὁ ου᾿ρανός

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון מָא דַּהוָא רַמשָׁא אָמרִין אנתֻּון צַחוָא הֻו סֵמקַת גֵּיר שׁמַיָא׃

[(1) Matt 16, 03]

וּבַבֹּקֶר, 'סַגְרִיר הַיּוֹם, כִּי אֲדֻמִּים וְקוֹדְרִים הַשָּׁמַיִם'. אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אַתֶּם יוֹדְעִים לְפָרֵשׁ, אַךְ אֶת אוֹתוֹת הַזְּמַנִּים אֵינְכֶם יְכוֹלִים?

וּבַבֹּקֶר תֹּאמְרוּ יוֺם-סְעָרָה הַיּוֺם כִּי אָדְמוּ הַשָּׁמָיִם וְקָדָרוּ חֲנֵפִים יֹדְעִים אַתֶּם לִבְחֹן פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְלִבְחֹן אֹתוֺת הָעִתִּים לֹא תוּכָלוּ:

A ráno: Dnes bude nečas, nebo se červená zasmušilé nebe. Pokrytci, způsob zajisté nebe rozsouditi umíte, znamení pak časů těchto nemůžete?

A ráno: ‚Dnes bude nečas, slunce vychází do mraků(k).‘ Vzhled oblohy umíte posoudit, a znamení časů nemůžete(l)? (k) ř: červená se zamračené nebe (l) var: – Večer říkáte...znamení as nemžete?

καὶ πρωι̑ σήμερον χειμὼν πυρράζει γὰρ στυγνάζων ὁ ου᾿ρανός τὸ μὲν πρόσωπον του̑ ου᾿ρανου̑ γινὼσκετε διακρίνειν τὰ δὲ σημει̑α τω̑ν καιρω̑ν ου᾿ δύνασθε

וַבצַפרָא אָמרִין אנתֻּון יַומָנָא סַתוָא הֻו סֵמקַת גֵּיר שׁמַיָא כּמִירָאיִת נָסבַּי בַּאפֵּא פַּרצֻופָּא דַּשׁמַיָא יָדעִין אנתֻּון דּתֵבקֻון אָתוָתָא דּזַבנָא הָנָא לָא יָדעִין אנתֻּון דּתֵפרשֻׁון׃

[(1) Matt 16, 04]

דּוֹר רַע וּמְנָאֵף מְבַקֵּשׁ לוֹ אוֹת, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא". הוּא עָזַב אוֹתָם וְהָלַךְ.

דֹּר רָע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ-לוֺ אוֺת וְאוֺת לֹא יִנָּתֶן-לוֺ זוּלָתִי אוֺת יוֺנָה הַנָּבִיא וַיַּעַזְבֵם וַיֵּלֶךְ לוֺ:

Národ zlý a cizoložný znamení hledá, ale znamení jemu nebude dáno, než toliko znamení ono Jonáše proroka. A opustiv je, odšel.

Pokolení zlé a zpronevěřilé(m) hledá znamení; ale nebude mu dáno znamení, leč znamení Jonášovo.“ Opustil je a odešel. (m) ř: cizoložné ([Matouš 12:39; Marek 8:12-Marek 8:13; Lukáš 11:29])

γενεὰ πονηρὰ καὶ μοιχαλὶς σημει̑ον ε᾿πιζητει̑ καὶ σημει̑ον ου᾿ δοθήσεται αυ᾿τη̑ ει᾿ μὴ τὸ σημει̑ον ᾽Ιωνα̑ καὶ καταλιπών αυ᾿τοὺς α᾿πη̑λθεν

שַׁרבּתָא בִּישׁתָּא וגַיָרתָא אָתָא בָּעיָא וָאתָא לָא מֵתיַהבָא לָה אֵלָא אָתֵה דּיַונָן נבִיָא וַשׁבַק אֵנֻון וֵאזַל׃

[(1) Matt 16, 05]

כְּשֶׁעָבְרוּ הַתַּלְמִידִים אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שָׁכְחוּ לָקַחַת לֶחֶם. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:

וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ תַלְמִידָיו אֶל-עֵבֶר הַיָּם שָׁכְחוּ לָקַחַת אִתָּם צֵדָה לַדָּרֶךְ:

A plavivše se učedlníci jeho přes moře, zapomenuli vzíti chleba.

Když byli učedníci na druhém břehu, shledali, že si zapomněli vzít chleby. ([Marek 8:14-Marek 8:21 Lukáš 12:1])

καὶ ε᾿λθόντες οἱ μαθηταὶ ει᾿ς τὸ πέραν ε᾿πελάθοντο α῎ρτους λαβει̑ν

וכַד אֵתַו תַּלמִידַוהי לעֵברָא טעַו דּנֵסבֻון עַמהֻון לַחמָא׃

[(1) Matt 16, 06]

"שִׂימוּ לְבַבְכֶם וְהִזָּהֲרוּ מִשְֹאוֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים."

וְיֵשׁוּעַ אָמַר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִ׹ְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים:

Ježíš pak řekl jim: Hleďte a varujte se kvasu farizejského a saducejského.

Ježíš jim řekl: „Hleďte se mít na pozoru před kvasem farizeů a saduceů!“

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁρα̑τε καὶ προσέχετε α᾿πὸ τη̑ς ζύμης τω̑ν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון חזַו אֵזדַּהרו מֵן חמִירָא דַּפרִישֵׁא וַדזַדֻּוקָיֵא׃

[(1) Matt 16, 07]

אַךְ הֵם אָמְרוּ בִּלְבָבָם, "לֶחֶם לֹא לָקַחְנוּ."

וַיְהִי הֵם נְדוֺנִים לֵאמֹר כִּי לֹא-לָקַחְנוּ לָחֶם:

Oni pak rozjímali mezi sebou, řkouce: Nevzali jsme chleba.

Oni však u sebe uvažovali: „Nevzali jsme chleba.“

οἱ δὲ διελογίζοντο ε᾿ν ἑαυτοι̑ς λέγοντες ο῞τι α῎ρτους ου᾿κ ε᾿λάβομεν

הֵנֻון דֵּין מֵתרַעֵין הוַו בּנַפשׁהֻון וָאמרִין דּלַחמָא לָא נסַבו׃

[(1) Matt 16, 08]

יֵשׁוּעַ הִבְחִין בָּזֶה וְאָמַר: "קְטַנֵּי אֱמוּנָה, מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹמְרִים בְּקִרְבְּכֶם שֶׁאֵין לָכֶם לֶחֶם?

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְטַנֵּי אֱמוּנָה לָמָּה-זֶּה אַתֶּם נְדוֺנִים כִּי לֹא-לְקַחְתֶּם לָחֶם:

A znaje to Ježíš, řekl jim: Co to rozjímáte mezi sebou, ó malé víry, že jste chlebů nevzali?

Když to Ježíš zpozoroval, řekl: „Proč mluvíte o tom, malověrní, že nemáte chleba? ([Matouš 6:30 Matouš 8:26 Matouš 14:31])

γνοὺς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν τί διαλογίζεσθε ε᾿ν ἑαυτοι̑ς ο᾿λιγόπιστοι ο῞τι α῎ρτους ου᾿κ ε῎χετε

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע וֵאמַר להֻון מָנָא מֵתחַשׁבִין אנתֻּון בּנַפשׁכֻון זעֻורַי הַימָנֻותָא דּלַחמָא לָא שׁקַלתֻּון׃

[(1) Matt 16, 09]

עֲדַיִן אֵינְכֶם מְבִינִים אַף לֹא זוֹכְרִים אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְכַמָּה סַלִּים לְקַחְתֶּם?

הֲכִי עוֺד לֹא תַשְׂכִּילוּ וְלֹא תִזְכְּרוּ אֶת-חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם אָכְלוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכַמָּה סַלִּים אֲשֶׁר נְשָׂאתֶם:

Ještě-liž nerozumíte, ani nepamatujete na těch pět chlebů a na pět tisíců, a kolik jste košů nazbírali?

Ještě nerozumíte ani se nepamatujete na těch pět chlebů pro pět tisíc, a kolik košů jste sebrali? ([Matouš 14:13-Matouš 14:21])

ου῎πω νοει̑τε ου᾿δὲ μνημονεύετε τοὺς πέντε α῎ρτους τω̑ν πεντακισχιλίων καὶ πόσους κοφίνους ε᾿λάβετε

לָא עדַמָא להָשָׁא אֵסתַּכַּלתֻּון לָא עָהדִּין אנתֻּון להָנֻון חַמשָׁא לַחמִין דּחַמשָׁא אַלפִין וַכמָא קֻופִינִין שׁקַלתֻּון׃

[(1) Matt 16, 10]

גַּם לֹא אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לְאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ וְכַמָּה סַלִּים לְקַחְתֶּם?

וְגַם-שִׁבְעַת הַלֶּחֶם אָכְלוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְכַמָּה סַלִּים אֲשֶׁר נְשָׂאתֶם:

Ani na těch sedm chlebů, a na čtyři tisíce, a kolik jste košů nazbírali?

Ani na těch sedm chlebů pro čtyři tisíce, a kolik košů jste sebrali? ([Matouš 15:32-Matouš 15:39])

ου᾿δὲ τοὺς ἑπτὰ α῎ρτους τω̑ν τετρακισχιλίων καὶ πόσας σπυρίδας ε᾿λάβετε

ולָא להָנֻון שַׁבעָא לַחמִין דַּארבּעָא אַלפִין וַכמָא אֵספּרִידִין שׁקַלתֻּון׃

[(1) Matt 16, 11]

אֵיךְ זֶה אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁלֹּא עַל כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם? הִזָּהֲרוּ מִשְֹאוֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים!"

וְאֵיךְ לֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי לֹא עַל-דְּבַר לֶחֶם אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי אִם-לְהִשָּׁמֵר מִ׹ְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים:

I kterakž nerozumíte, že ne o chlebu mluvil jsem vám, pravě, abyste se varovali kvasu farizejského a saducejského?

Což nerozumíte, že jsem k vám nemluvil o chlebech? Mějte se na pozoru před kvasem farizeů a saduceů!“

πω̑ς ου᾿ νοει̑τε ο῞τι ου᾿ περὶ α῎ρτων ει῏πον ὑμι̑ν προσέχετε δὲ α᾿πὸ τη̑ς ζύμης τω̑ν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων

אַיכַּן לָא אֵסתַּכַּלתֻּון דּלָא הוָא עַל לַחמָא אֵמרֵת לכֻון אֵלָא דּתֵזדַּהרֻון מֵן חמִירָא דַּפרִישֵׁא וַדזַדֻּוקָיֵא׃ ס

[(1) Matt 16, 12]

אָז הֵבִינוּ כִּי לֹא אָמַר לָהֶם לְהִזָּהֵר מִשְֹאוֹר הַלֶּחֶם אֶלָּא מִתּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים.

אָז הֵבִינוּ כִּי לֹא אָמַר לָהֶם לְהִשָּׁמֵר מִ׹ְּׂאֹר הַלָּחֶם כִּי אִם-מִתּוֺרַת הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים:

Tedy srozuměli, že neřekl, aby se varovali od kvasu chleba, ale od učení farizeů a saduceů.

Tehdy pochopili, že jim neřekl, aby se měli na pozoru před kvasem(n), nýbrž před učením farizeů a saduceů. (n) var: + chlebovým

τότε συνη̑καν ο῞τι ου᾿κ ει῏πεν προσέχειν α᾿πὸ τη̑ς ζύμης τω̑ν α῎ρτων α᾿λλὰ α᾿πὸ τη̑ς διδαχη̑ς τω̑ν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων

הָידֵּין אֵסתַּכַּלו דּלָא אֵמַר דּנֵזדַּהרֻון מֵן חמִירָא דּלַחמָא אֵלָא מֵן יֻולפָּנָא דַּפרִישֵׁא וַדזַדֻּוקָיֵא סס׃

[(1) Matt 16, 13]

כְּשֶׁבָּא יֵשׁוּעַ אֶל סְבִיבוֹת קֵיסַרְיָה שֶׁל פִילִיפּוֹס שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עַל בֶּן־הָאָדָם, מִי הוּא?"

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל-גְּלִילוֺת קִיסְרִין אֲשֶׁר לְפִילִפּוֺס וַיִּשְׁאַל אֶת-תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מָה-אֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי מִי הוּא בֶּן-הָאָדָם:

Přišed pak Ježíš do krajin Cesaree Filipovy, otázal se učedlníků svých, řka: Kým praví lidé býti mne, Syna člověka?

Když Ježíš přišel do končin Cesareje Filipovy, ptal se svých učedníků: „Za koho lidé pokládají Syna člověka?“ ([Marek 8:27-Marek 8:29; Lukáš 9:18-Lukáš 9:20])

ε᾿λθών δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὰ μέρη Καισαρείας τη̑ς Φιλίππου η᾿ρὼτα τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ λέγων τίνα λέγουσιν οἱ α῎νθρωποι ει῏ναι τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου

כַּד דֵּין אֵתָא יֵשֻׁוע לַאתרָא דּקֵסַרִיַא דפִילִיפָּוס משַׁאֵל הוָא לתַלמִידַוהי וָאמַר מַנֻו אָמרִין עלַי אנָשָׁא דִּאיתַי בּרֵה דּאנָשָׁא׃

[(1) Matt 16, 14]

הֵשִׁיבוּ: "יֵשׁ אוֹמְרִים, 'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל'; אֲחֵרִים אוֹמְרִים, 'אֵלִיָּהוּ'; וַאֲחֵרִים - 'יִרְמְיָהוּ אוֹ אֶחָד מֵהַנְּבִיאִים'."

וַיַּעֲנוּ יֵשׁ אֹמְרִים יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל וְיֵשׁ אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים יִרְמְיָהוּ אוֺ אֶחָד מִן-הַנְּבִיאִים:

A oni řekli: Někteří Janem Křtitelem, jiní pak Eliášem, jiní pak Jeremiášem, aneb jedním z proroků.

Oni řekli: „Jedni za Jana Křtitele, druzí za Eliáše, jiní za Jeremiáše nebo za jednoho z proroků.“ ([Lukáš 9:7-Lukáš 9:8])

οἱ δὲ ει῏παν οἱ μὲν ᾽Ιωάννην τὸν βαπτιστήν α῎λλοι δὲ ᾽Ηλίαν ε῞τεροι δὲ ᾽Ιερεμίαν η῍ ε῞να τω̑ν προφητω̑ν

הֵנֻון דֵּין אֵמַרו אִית דָּאמרִין יֻוחַנָן מַעמדָנָא אחרָנֵא דֵּין אֵלִיָא וַאחרָנֵא אֵרַמיָא אַו חַד מֵן נבִיֵא׃

[(1) Matt 16, 15]

שָׁאַל אוֹתָם: "וְאַתֶּם מָה אוֹמְרִים, מִי אֲנִי?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מַה-תֹּאמְרוּ עָלַי מִי אָנִי:

I dí jim: Vy pak kým mne býti pravíte?

Řekne jim: „A za koho mě pokládáte vy?“

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς δὲ τίνα με λέγετε ει῏ναι

אָמַר להֻון אַנתֻּון דֵּין מַנֻו אָמרִין אנתֻּון דִּאיתַי׃ ס

[(1) Matt 16, 16]

עָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאָמַר: "אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, בֶּן־אֱלֹהִים חַיִּים!"

וַיַּעַן שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמַר אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-אֱלֹהִים חַיִּים:

I odpověděv Šimon Petr, řekl: Ty jsi Kristus, ten Syn Boha živého.

Šimon Petr odpověděl: „Ty jsi Mesiáš(o), Syn Boha živého.“ (o) Kristus (tak i Matouš 16:20) ([Jan 6:68-Jan 6:69])

α᾿ποκριθεὶς δὲ Σίμων Πέτρος ει῏πεν σὺ ει῏ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ του̑ ζω̑ντος

ענָא שֵׁמעֻון כִּאפָא וֵאמַר אַנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא חַיָא׃ ס

[(1) Matt 16, 17]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה, כִּי לֹא בָּשָׁר וָדָם גִּלָּה לְךָ, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּמֶר אֵלָיו אַשְׁרֶיךׇ שִׁמְעוֺן בַּר-יוֺנָה לֹא בָשָׂר וָדָם גִּלָּה-לְךׇ זֶה כִּי אִם-אָבִי אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם:

A odpovídaje Ježíš, řekl mu: Blahoslavený jsi Šimone, synu Jonášův; nebo tělo a krev nezjevilo tobě, ale Otec můj, kterýž jest v nebesích.

Ježíš mu odpověděl: „Blaze tobě, Šimone Jonášův(p), protože ti to nezjevilo tělo a krev, ale můj Otec v nebesích. (p) ř: Bar-Jona (aramejsky) ([Matouš 11:27; Jan 6:65])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ μακάριος ει῏ Σίμων Βαριωνα̑ ο῞τι σὰρξ καὶ αι῟μα ου᾿κ α᾿πεκάλυψέν σοι α᾿λλ῾ ὁ πατήρ μου ὁ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה טֻובַיךְּ שֵׁמעֻון בּרֵה דּיַונָא דּבֵסרָא וַדמָא לָא גּלָא לָך אֵלָא אָבי דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 16, 18]

וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה כֵּיפָא וְעַל הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ.

וְגַם-אֲנִי אַגִּיד לְךׇ כִּי אַתָּה הוּא כֵּיפָא וְעַל-הַכֵּף הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת-קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֺל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ:

I jáť pravím tobě, že jsi ty Petr, a na téť skále vzdělám církev svou, a brány pekelné nepřemohou jí.

A já ti pravím, že ty jsi Petr(q); a na této skále(r) zbuduji svou církev a brány pekel(s) ji nepřemohou. (q) ‚petra‘ řecky ‚skála‘ (r) aram: kefa = ř: Petros i petra (s) mocnosti smrti ([Jan 1:42; Izajáš 28:15-Izajáš 28:16; Efezským 2:20])

κα᾿γώ δέ σοι λέγω ο῞τι σὺ ει῏ Πέτρος καὶ ε᾿πὶ ταύτη τη̑ πέτρα οι᾿κοδομήσω μου τὴν ε᾿κκλησίαν καὶ πύλαι α̑δου ου᾿ κατισχύσουσιν αυ᾿τη̑ς

אָף אֵנָא אָמַר אנָא לָך דַּאנתּ הֻו כִּאפָא ועַל הָדֵא כִּאפָא אֵבנֵיה לעִדּתּי ותַרעֵא דַּשׁיֻול לָא נֵחסנֻונָה׃

[(1) Matt 16, 19]

אֶתֵּן לְךָ אֶת מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְכָל מַה שֶּׁתֶּאֱסֹר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם, וְכָל מַה שֶּׁתַּתִּיר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם."

וְנָתַתִּי לְךׇ אֶת-מַפְתְּחוֺת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם אֶת-אֲשֶׁר תֶּאֱסֹר עַל-הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָּׁמַיִם וְאֶת-אֲשֶׁר תַּתִּיר עַל-הָאָרֶץ מֻתָּר יִהְיֶה בַשָּׁמָיִם:

A tobě dám klíče království nebeského. A což bys koli svázal na zemi, budeť svázáno i na nebi; a což bys koli rozvázal na zemi, budeť rozvázáno i na nebi.

Dám ti klíče království nebeského, a co odmítneš na zemi, bude odmítnuto v nebi(t), a co přijmeš na zemi, bude přijato v nebi(u).“ (t) ř: co svážeš... bude svázáno (u) ř: co rozvážeš... bude rozvázáno ([Izajáš 22:22; Matouš 18:18; Jan 20:23])

δὼσω σοι τὰς κλει̑δας τη̑ς βασιλείας τω̑ν ου᾿ρανω̑ν καὶ ο῍ ε᾿ὰν δήσης ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε῎σται δεδεμένον ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς καὶ ο῍ ε᾿ὰν λύσης ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε῎σται λελυμένον ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

לָך אֵתֵּל קלִידֵא דּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא וכֻל מֵדֵּם דּתֵאסֻור בַּארעָא נֵהוֵא אַסִיר בַּשׁמַיָא ומֵדֵּם דּתֵשׁרֵא בַּארעָא נֵהוֵא שׁרֵא בַּשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 16, 20]

אָז הִזְהִיר אֶת תַּלְמִידָיו שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְאִישׁ כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ.

אָז צִוָּה עַל-תַּלְמִידָיו לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Tedy přikázal učedlníkům svým, aby žádnému nepravili, že by on byl ten Ježíš Kristus.

Tehdy nařídil učedníkům, aby nikomu neříkali, že je Mesiáš. ([Marek 8:30-Marek 8:33; Lukáš 9:21-Lukáš 9:22 Matouš 17:9])

τότε διεστείλατο τοι̑ς μαθηται̑ς ι῞να μηδενὶ ει῎πωσιν ο῞τι αυ᾿τός ε᾿στιν ὁ Χριστός

הָידֵּין פַּקֵד לתַלמִידַוהי דַּלאנָשׁ לָא נִאמרֻון דּהֻויֻו משִׁיחָא׃

[(1) Matt 16, 21]

מֵאוֹתָהּ עֵת הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהַבְהִיר לְתַלְמִידָיו כִּי עָלָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה מִידֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וּלְהֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם.

מֵהָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהוֺרֹת לְתַלְמִידָיו כִּי עָלָיו לָלֶכֶת יְרוּשָׁלַיְמָה לִהְיוֺת מְעֻנֶּה עַד-מְאֹד עַל-יְדֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְגַם מוֺת יוּמָת וּבַיּוֺם הַשְּׁלִשִׁי יָקוּם:

A od té chvíle počal Ježíš oznamovati učedlníkům svým, že musí jíti do Jeruzaléma, a mnoho trpěti od starších a předních kněží {biskupů} a od zákonníků, a zabit býti, a třetího dne z mrtvých vstáti.

Od té doby začal Ježíš(v) ukazovat svým učedníkům, že musí jít do Jeruzaléma a mnoho trpět od starších, velekněží a zákoníků, být zabit a třetího dne vzkříšen. (v) var: + Kristus ([Matouš 17:22-Matouš 17:23 Matouš 20:17-Matouš 20:19])

α᾿πὸ τότε η῎ρξατο ὁ ᾽Ιησου̑ς δεικνύειν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ο῞τι δει̑ αυ᾿τὸν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα α᾿πελθει̑ν καὶ πολλὰ παθει̑ν α᾿πὸ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ α᾿ρχιερέων καὶ γραμματέων καὶ α᾿ποκτανθη̑ναι καὶ τη̑ τρίτη ἡμέρα ε᾿γερθη̑ναι

ומֵן הָידֵּין שַׁרִי יֵשֻׁוע לַמחַוָיֻו לתַלמִידַוהי דַּעתִיד הֻו דּנִאזַל לֻאורִשׁלֵם וסַגִּי נֵחַשׁ מֵן קַשִׁישֵׁא ומֵן רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ונֵתקטֵל וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס

[(1) Matt 16, 22]

לָקַח אוֹתוֹ כֵּיפָא לַצַּד וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ בְּאָמְרוֹ: "חָלִילָה לְךָ, אֲדוֹנִי. אַל יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה לְךָ!"

וַיִּקָּחֵהוּ פֶטְרוֺס וַיָּחֶל לִגְעָר-בּוֺ לֵאמֹר חָלִלָה לְּךׇ אֲדֹנִי חָלִלָה לְּךׇ מִדָּבָר כָּזֶה:

I odved ho Petr, počal mu přimlouvati, řka: Odstup to od tebe, Pane, nikoli nestane se tobě toho.

Petr si ho vzal stranou a začal ho kárat: „Buď toho uchráněn, Pane, to se ti nemůže stát!“

καὶ προσλαβόμενος αυ᾿τὸν ὁ Πέτρος η῎ρξατο ε᾿πιτιμα̑ν αυ᾿τω̑ λέγων ι῞λεὼς σοι κύριε ου᾿ μὴ ε῎σται σοι του̑το

ודַברֵה כִּאפָא ושַׁרִי למֵכָאא בֵּה וֵאמַר חָס לָך מָרי דּתֵהוֵא לָך הָדֵא׃

[(1) Matt 16, 23]

פָּנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לְכֵּיפָא: "סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן. מִכְשׁוֹל אַתָּה לִי, כִּי אֵין לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים אֶלָּא לְדִבְרֵי בְּנֵי אָדָם."

וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל-פֶּטְרוֺס סוּר שָׂטָן מֵעַל פָּנַי לְמוֺקֵשׁ אַתָּה לִי כִּי לֹא תַשְׂכִּיל אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים כִּי-אִם אֵת אֲשֶׁר לָאָדָם:

Kterýžto obrátiv se, řekl Petrovi: Jdi za mnou, satane, ku pohoršení jsi mi; nebo nechápáš těch věcí, kteréž jsou Boží, ale kteréž jsou lidské.

Ale on se obrátil a řekl Petrovi: „Jdi mi z cesty, satane! Jsi mi kamenem úrazu, protože tvé smýšlení není z Boha, ale z člověka!“ ([Matouš 4:10])

ὁ δὲ στραφεὶς ει῏πεν τω̑ Πέτρω υ῞παγε ο᾿πίσω μου Σατανα̑ σκάνδαλον ει῏ ε᾿μου̑ ο῞τι ου᾿ φρονει̑ς τὰ του̑ θεου̑ α᾿λλὰ τὰ τω̑ν α᾿νθρὼπων

הֻו דֵּין אֵתפּנִי וֵאמַר לכִאפָא זֵל לָך לבֵסתַּרי סָטָנָא תֻּוקַלתָּא אַנתּ לִי דּלָא מֵתרַעֵא אַנתּ דַּאלָהָא אֵלָא דַּבנַי־אנָשָׁא׃ ס

[(1) Matt 16, 24]

אָז אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ וְיֵלֵךְ אַחֲרַי;

אָז אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל-תַּלְמִידָיו מִי הֶחָפֵץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יַשְׁלִיךְ אֶת-נַפְשׁוֺ מִנֶּגֶד וְיִ׹ָּׂא אֶת-צְלָבוֺ וְיֵלֵךְ אַחֲרָי:

Tedy řekl Ježíš učedlníkům svým: Chce-li kdo za mnou přijíti, zapřiž sebe sám, a vezmi kříž svůj, a následujž mne.

Tehdy řekl Ježíš svým učedníkům: „Kdo chce jít za mnou, zapři sám sebe, vezmi svůj kříž a následuj mne. ([Marek 8:34-Marek 8:9 Marek :1; Lukáš 9:23-Lukáš 9:27 Matouš 10:38; Lukáš 14:27])

τότε ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ει῎ τις θέλει ο᾿πίσω μου ε᾿λθει̑ν α᾿παρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ α᾿ράτω τὸν σταυρὸν αυ᾿του̑ καὶ α᾿κολουθείτω μοι

הָידֵּין אֵמַר יֵשֻׁוע לתַלמִידַוהי מַן דּצָבֵא דּנִאתֵא בָּתַרי נֵכפֻּור בּנַפשֵׁה ונֵשׁקֻול זקִיפֵה ונִאתֵא בָּתַרי׃

[(1) Matt 16, 25]

כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָאֶנָּה.

כִּי מִי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֺ תִּכָּרֶת-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת-נַפְשׁוֺ לְמַעֲנִי יִמְצָאֶנָּה:

Nebo kdož by chtěl duši svou zachovati, ztratíť ji; kdož by pak ztratil duši svou pro mne, nalezneť ji.

Neboť kdo by chtěl zachránit svůj život(x), ten o něj přijde; kdo však ztratí svůj život pro mne, nalezne jej. (x) duši (tak i Matouš 16:26) ([Matouš 10:39; Lukáš 17:33; Jan 12:25])

ο῍ς γὰρ ε᾿ὰν θέλη τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ σω̑σαι α᾿πολέσει αυ᾿τήν ο῍ς δ῾ α῍ν α᾿πολέση τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ ε῞νεκεν ε᾿μου̑ εὑρήσει αυ᾿τήν

מַן דּצָבֵא גֵּיר דּנַחֵא נַפשֵׁה נַובּדִיה ומַן דּנַובֵּד נַפשֵׁה מֵטֻלָתי נֵשׁכּחִיה׃

[(1) Matt 16, 26]

מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיַפְסִיד אֶת נַפְשׁוֹ, אוֹ מַה יִּתֵּן אָדָם כִּתְמוּרָה בְּעַד נַפְשׁוֹ?

כִּי מַה-בֶּצַע לְאִישׁ אִם יִקְנֶה-לּוֺ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ וְנַפְשׁוֺ תִכָּרֶת-לוֺ אוֺ מַה-יִּתֵּן אִישׁ פִּדְיוֺן נַפְשׁוֺ:

Nebo co jest platno člověku, by všecken svět získal, své pak duši uškodil? Aneb kterou dá člověk odměnu za duši svou?

Jaký prospěch bude mít člověk, získá-li celý svět, ale svůj život ztratí? A zač získá člověk svůj život zpět? ([Žalmy 49:9])

τί γὰρ ω᾿φεληθήσεται α῎νθρωπος ε᾿ὰν τὸν κόσμον ο῞λον κερδήση τὴν δὲ ψυχὴν αυ᾿του̑ ζημιωθη̑ η῍ τί δὼσει α῎νθρωπος α᾿ντάλλαγμα τη̑ς ψυχη̑ς αυ᾿του̑

מָנָא גֵּיר מֵתהַנֵא בַּרנָשָׁא אֵן כֻּלֵה עָלמָא נֵקנֵא ונַפשֵׁה נֵחסַר אַו מָנָא נֵתֵּל בַּרנָשָׁא תַּחלֻופָא דּנַפשֵׁה׃ ס

[(1) Matt 16, 27]

הֵן עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם מַלְאָכָיו וְאָז יְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

כִּי עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לָבֹא בִּכְבוֺד אָבִיו עִם-מַלְאָכָיו וְאָז יְשַׁלֵּם לְכָל-אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:

Syn zajisté člověka přijde v slávě Otce svého s anděly svými, a tehdáž odplatí jednomu každému podlé skutků jeho.

Syn člověka přijde v slávě svého Otce se svými svatými anděly, a tehdy odplatí každému podle jeho jednání. ([Žalmy 62:13; Jeremjáš 17:10; Matouš 25:31-Matouš 25:32; Římanům 2:6; Zjevení Janovo 22:12])

μέλλει γὰρ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε῎ρχεσθαι ε᾿ν τη̑ δόξη του̑ πατρὸς αυ᾿του̑ μετὰ τω̑ν α᾿γγέλων αυ᾿του̑ καὶ τότε α᾿ποδὼσει ἑκάστω κατὰ τὴν πρα̑ξιν αυ᾿του̑

עתִיד הֻו גֵּיר בּרֵה דּאנָשָׁא דּנִאתֵא בּתֵשׁבֻּוחתָּא דַּאבֻוהי עַם מַלַאכַוהי קַדִּישֵׁא והָידֵּין נֵפרֻוע לאנָשׁ אנָשׁ אַיך עבָדַוהי׃ ס

[(1) Matt 16, 28]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יֵשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֹ."

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן-הַנִּצָּבִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא-יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי-יִרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֺ:

Amen pravím vám: Jsou někteří z stojících tuto, kteříž neokusí smrti, až i uzří Syna člověka, přicházejícího v království svém.

Amen, pravím vám, že někteří z těch, kteří tu stojí, neokusí smrti, dokud nespatří Syna člověka přicházejícího se svým královstvím.“ ([Matouš 10:23; 1 Tesalonickým 4:15])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ει᾿σίν τινες τω̑ν ω῟δε ἑστὼτων οι῞τινες ου᾿ μὴ γεύσωνται θανάτου ε῞ως α῍ν ι῎δωσιν τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ρχόμενον ε᾿ν τη̑ βασιλεία αυ᾿του̑

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דִּאית אנָשָׁא דּקָימִין תּנָן דּלָא נֵטעמֻון מַותָּא עדַמָא דּנֵחזֻון לַברֵה דּאנָשָׁא דָּאתֵא בּמַלכֻּותֵה׃ ס

[(1) Matt 17, 01]

לְאַחַר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם

וְאַחֲרֵי שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אִתּוֺ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-יוֺחָנָן אָחִיו וַיַּעַל עִמָּהֶם לְבַדָּם אֶל-הַר גָּבֹהַּ:

A po šesti dnech pojal Ježíš Petra a Jakuba a Jana bratra jeho, i uvedl je na horu vysokou soukromí,

Po šesti dnech vzal s sebou Ježíš Petra, Jakuba a jeho bratra Jana a vyvedl je na vysokou horu, kde byli sami. ([Marek 9:2-Marek 9:9; Lukáš 9:28-Lukáš 9:36; 2 Petrův 1:17-2 Petrův 1:18 Matouš 26:37])

καὶ μεθ῾ ἡμέρας ε῍ξ παραλαμβάνει ὁ ᾽Ιησου̑ς τὸν Πέτρον καὶ ᾽Ιάκωβον καὶ ᾽Ιωάννην τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ καὶ α᾿ναφέρει αυ᾿τοὺς ει᾿ς ο῎ρος ὑψηλὸν κατ῾ ι᾿δίαν

ובָתַר שׁתָּא יַומִין דּבַר יֵשֻׁוע לכִאפָא וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן אַחֻוהי וַאסֵק אֵנֻון לטֻורָא רָמָא בַּלחֻודַיהֻון׃

[(1) Matt 17, 02]

וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם; פָּנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר.

וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם פָּנָיו הִזְהִירוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּלְבוּשָׁיו הִלְבִּינוּ כָּאוֺר:

A proměnil se před nimi. I zastkvěla se tvář jeho jako slunce, roucho pak jeho učiněno bílé jako světlo.

A byl proměněn před jejich očima; jeho tvář zářila jako slunce a jeho šat byl oslnivě bílý(y). (y) var: bílý jako sníh

καὶ μετεμορφὼθη ε῎μπροσθεν αυ᾿τω̑ν καὶ ε῎λαμψεν τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ ὡς ὁ η῞λιος τὰ δὲ ἱμάτια αυ᾿του̑ ε᾿γένετο λευκὰ ὡς τὸ φω̑ς

וֵאשׁתַּחלַף יֵשֻׁוע קדָמַיהֻון וַנהַר פַּרצֻופֵּה אַיך שֵׁמשָׁא נַחתַּוהי דֵּין חוַרו אַיך נֻוהרָא׃

[(1) Matt 17, 03]

לְפֶתַע נִרְאוּ אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ.

וַיֶּחֱזוּ אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אֵלִיָּהוּ וְהִנָּם מְדַבְּרִים אִתּוֺ:

A aj, ukázali se jim Mojžíš a Eliáš, rozmlouvající s ním.

A hle, zjevil se jim Mojžíš a Eliáš, jak s ním rozmlouvají.

καὶ ι᾿δοὺ ω῎φθη αυ᾿τοι̑ς Μωϋση̑ς καὶ ᾽Ηλίας συλλαλου̑ντες μετ῾ αυ᾿του̑

וֵאתחזִיו להֻון מֻושֵׁא וֵאלִיָא כַּד ממַללִין עַמֵה׃

[(1) Matt 17, 04]

הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. אִם תִּרְצֶה אֶעֱשֶׂה פֹּה שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת, לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת."

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֶל-יֵשׁוּעַ טוֺב לָנוּ אֲדֹנִי לָשֶׁבֶת פֹּה אִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךׇ נַעֲשֶׂה-פֹּה שָׁלֹשׁ סֻכּוֺת אַחַת לְךׇ אַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ:

A odpověděv Petr, řekl Ježíšovi: Pane, dobré jest nám tuto býti. Chceš-li, uděláme tuto tři stánky, tobě jeden a Mojžíšovi jeden a Eliášovi jeden.

Nato promluvil Petr a řekl Ježíšovi: „Pane, je dobré, že jsme zde; chceš-li, udělám tu tři stany, jeden tobě, jeden Mojžíšovi a jeden Eliášovi.“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος ει῏πεν τω̑ ᾽Ιησου̑ κύριε καλόν ε᾿στιν ἡμα̑ς ω῟δε ει῏ναι ει᾿ θέλεις ποιήσω ω῟δε τρει̑ς σκηνάς σοὶ μίαν καὶ Μωϋσει̑ μίαν καὶ ᾽Ηλία μίαν

ענָא דֵּין כִּאפָא וֵאמַר ליֵשֻׁוע מָרי שַׁפִּיר הֻו לַן דַּתנָן נֵהוֵא וֵאן צָבֵא אַנתּ נֵעבֵּד תּנָן תּלָת מַטלִין חדָא לָך וַחדָא למֻושֵׁא וַחדָא לֵאלִיָא׃

[(1) Matt 17, 05]

עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְעָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר מִתּוֹךְ הֶעָנָן: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר חָפַצְתִי בּוֹ; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן."

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עָנָן בָּהִיר סֹכֵךְ עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה קוֺל-קוֺרֵא מִן-הֶעָנָן זֶה-בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֺ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

Když pak on ještě mluvil, aj, oblak světlý zastínil je. A aj, hlas z toho oblaku řkoucí: Tentoť jest ten můj milý Syn, v němž mi se dobře zalíbilo, toho poslouchejte.

Ještě nedomluvil, a hle, světlý oblak je zastínil a z oblaku promluvil hlas: „To jest můj milovaný Syn, kterého jsem si vyvolil; toho poslouchejte.“ ([Matouš 3:17; Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Deuteronomium 18:15])

ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος ι᾿δοὺ νεφέλη φωτεινὴ ε᾿πεσκίασεν αυ᾿τούς καὶ ι᾿δοὺ φωνὴ ε᾿κ τη̑ς νεφέλης λέγουσα ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱός μου ὁ α᾿γαπητός ε᾿ν ω῟ ευ᾿δόκησα α᾿κούετε αυ᾿του̑

ועַד הֻו ממַלֵל הָא ענָנָא נַהִירתָּא אַטלַת עלַיהֻון וקָלָא הוָא מֵן ענָנָא דָּאמַר הָנַו בֵּרי חַבִּיבָא דּבֵה אֵצטבִית לֵה שׁמַעו סּ סּ׃

[(1) Matt 17, 06]

כְּשָׁמְעָם זֹאת נָפְלוּ הַתַּלְמִידִים עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ עַד מְאֹד.

כִּשְׁמֹעַ הַתַּלְמִידִים וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד:

To uslyšavše učedlníci, padli na tváři své a báli se velmi.

Když to učedníci uslyšeli, padli tváří k zemi a velmi se báli.

καὶ α᾿κούσαντες οἱ μαθηταὶ ε῎πεσαν ε᾿πὶ πρόσωπον αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿φοβήθησαν σφόδρα

וכַד שׁמַעו תַּלמִידֵא נפַלו עַל אַפַּיהֻון וַדחֵלו טָב׃

[(1) Matt 17, 07]

יֵשׁוּעַ נִגַּשׁ, נָגַע בָּהֶם וְאָמַר: "קוּמוּ וְאַל תִּפְחֲדוּ!"

וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיִּגַּע-בָּם וַיֹּאמַר קוּמוּ אַל-תִּירָאוּ:

A přistoupiv Ježíš, dotekl se jich, řka: Vstaňte a nebojte se.

Ale Ježíš přistoupil, dotkl se jich a řekl: „Vstaňte a nebojte se.“

καὶ προση̑λθεν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ἁψάμενος αυ᾿τω̑ν ει῏πεν ε᾿γέρθητε καὶ μὴ φοβει̑σθε

וֵאתקַרַב לוָתהֻון יֵשֻׁוע וַקרֵב להֻון וֵאמַר קֻומו לָא תֵּדחלֻון׃

[(1) Matt 17, 08]

הֵם נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ זוּלָתִי יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ.

וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ כִּי אֵין אִישׁ זוּלָתִי יֵשׁוּעַ לְבַדּוֺ:

Pozdvihše pak očí svých, žádného neviděli, než samého Ježíše.

Oni pozvedli oči a neviděli už nikoho jiného než Ježíše samotného.

ε᾿πάραντες δὲ τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿τω̑ν ου᾿δένα ει῏δον ει᾿ μὴ αυ᾿τὸν ᾽Ιησου̑ν μόνον

וַארִימו עַינַיהֻון וַלאנָשׁ לָא חזַו אֵלָא אֵן ליֵשֻׁוע בַּלחֻודַוהי׃

[(1) Matt 17, 09]

כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ: "אַל תְּסַפְּרוּ אֶת הַמַּרְאֶה לְאִישׁ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים."

וּבְרִדְתָּם מִן-הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אַל-תַּגִּידוּ אֶת-הַמַּרְאֶה לְאִישׁ עַד כִּי-יָקוּם בֶּן-הָאָדָם מִן-הַמֵּתִים:

Když pak sstupovali s té hory, přikázal jim Ježíš, řka: Žádnému nepravte tohoto vidění, dokudž by Syn člověka nevstal z mrtvých.

Když sestupovali z hory, přikázal jim Ježíš: „Nikomu o tom vidění neříkejte, dokud Syn člověka nebude vzkříšen z mrtvých.“ ([Matouš 16:20])

καὶ καταβαινόντων αυ᾿τω̑ν ε᾿κ του̑ ο῎ρους ε᾿νετείλατο αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγων μηδενὶ ει῎πητε τὸ ο῞ραμα ε῞ως ου῟ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿γερθη̑

וכַד נָחתִּין מֵן טֻורָא פַּקֵד אֵנֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לעִין אנָשׁ לָא תִּאמרֻון חֵזוָא הָנָא עדַמָא דַּנקֻום בּרֵה דּאנָשָׁא מֵן מִיתֵא׃ ס

[(1) Matt 17, 10]

שְׁאָלוּהוּ הַתַּלְמִידִים: "מַדּוּעַ זֶה אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?"

וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר לָמָּה-זֶּה יֹאמְרוּ הַסּוֺפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בֹּא יָבֹא רִאשׁוֺנָה:

I otázali se ho učedlníci jeho, řkouce: Což to pak zákonníci praví, že má Eliáš prvé přijíti?

Učedníci se ho ptali: „Jak to, že říkají zákoníci, že napřed musí přijít Eliáš?“ ([Marek 9:10-Marek 9:13; Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24; Žalmy 22:1-Žalmy 22:18; Izajáš 53:3])

καὶ ε᾿πηρὼτησαν αυ᾿τὸν οἱ μαθηταὶ λέγοντες τί ου῏ν οἱ γραμματει̑ς λέγουσιν ο῞τι ᾽Ηλίαν δει̑ ε᾿λθει̑ν πρω̑τον

ושַׁאלֻוהי תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה מָנָא הָכִיל סָפרֵא אָמרִין דֵּאלִיָא וָלֵא דּנִאתֵא לֻוקדַם׃

[(1) Matt 17, 11]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל,

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן אֵלִיָּהוּ יָבֹא בָרִאשׁוֺנָה לְהָשִׁיב אֶת-הַכֹּל:

Ježíš pak odpovídaje, řekl jim: Eliáš zajisté přijde prvé, a napraví všecky věci.

On jim odpověděl: „Ano, Eliáš přijde a obnoví všecko.

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ᾽Ηλίας μὲν ε῎ρχεται καὶ α᾿ποκαταστήσει πάντα

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר אֵלִיָא אָתֵא לֻוקדַם דּכֻל מֵדֵּם נשַׁלֵם׃

[(1) Matt 17, 12]

אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ אֶלָּא עָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם; כָּךְ גַּם בֶּן־הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מִיָּדָם."

אֶפֶס אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיַּעֲשׂוּ-בוֺ כִּרְצוֺנָם וְכֵן גַּם-בֶּן-הָאָדָם יְעֻנֶּה תַּחַת יָדָם:

Ale pravím vám, že Eliáš již přišel, a však nepoznali ho, ale učinili mu, což chtěli. Takť i Syn člověka trpěti bude od nich.

Avšak pravím vám, že Eliáš již přišel, ale nepoznali ho a udělali s ním, co se jim zlíbilo; tak i Syn člověka bude od nich trpět.“ ([Matouš 11:14])

λέγω δὲ ὑμι̑ν ο῞τι ᾽Ηλίας η῎δη η῟λθεν καὶ ου᾿κ ε᾿πέγνωσαν αυ᾿τὸν α᾿λλὰ ε᾿ποίησαν ε᾿ν αυ᾿τω̑ ο῞σα η᾿θέλησαν ου῞τως καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου μέλλει πάσχειν ὑπ῾ αυ᾿τω̑ν

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּהָא אֵלִיָא אֵתָא ולָא יַדעֻוהי וַעבַדו בֵּה כֻּל מָא דַּצבַו הָכַנָא אָף בּרֵה דּאנָשָׁא עתִיד דּנֵחַשׁ מֵנהֻון׃

[(1) Matt 17, 13]

אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֵּר אֲלֵיהֶם.

אָז הִשְׂכִּילוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל-יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:

Tedy srozuměli učedlníci, že jim to pravil o Janovi Křtiteli.

Tehdy učedníci pochopili, že mluvil o Janu Křtiteli.

τότε συνη̑καν οἱ μαθηταὶ ο῞τι περὶ ᾽Ιωάννου του̑ βαπτιστου̑ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς

הָידֵּין אֵסתַּכַּלו תַּלמִידֵא דּעַל יֻוחַנָן מַעמדָנָא אֵמַר להֻון׃ ס

[(1) Matt 17, 14]

כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הֲמוֹן הָעָם נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו לְפָנָיו.

וַיְהִי בְּבֹאָם אֶל-הֲמוֺן הָעָם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו:

A když přišli k zástupu, přistoupil k němu člověk, a poklekl před ním na kolena,

Když přišli k zástupu, přistoupil k němu jeden člověk a na kolenou prosil: ([Marek 9:14-Marek 9:29; Lukáš 9:37-Lukáš 9:43])

καὶ ε᾿λθόντων πρὸς τὸν ο῎χλον προση̑λθεν αυ᾿τω̑ α῎νθρωπος γονυπετω̑ν αυ᾿τὸν

וכַד אֵתַו לוָת כֵּנשָׁא קרֵב לֵה גַּברָא וַברֵך עַל בֻּורכַּוהי׃

[(1) Matt 17, 15]

אָמַר הָאִישׁ: "אֲדוֹנִי, רַחֵם נָא עַל בְּנִי. הוּא מֻכֵּה יָרֵחַ וּמַחֲלָתוֹ קָשָׁה, כִּי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הוּא נוֹפֵל לָאֵשׁ וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת לַמַּיִם.

וַיֹּאמַר אֲדֹנִי חוּסָה-נָּא עַל-בְּנִי כִּי-מֻכֵּה יָרֵחַ הוּא וּמְעֻנֶּה עַד-מְאֹד כִּי-פְעָמִים רַבּוֺת יִפֹּל אֶל-תּוֺךְ הָאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֺת אֶל-תּוֺךְ הַמָּיִם:

A řekl: Pane, smiluj se nad synem mým, nebo náměsičník jest, a těžce se trápí. Často zajisté padá do ohně a častokrát do vody.

„Pane, smiluj se nad mým synem, neboť je náměsíčný a je na tom zle(z): často padá do ohně a často do vody. (z) var: zle trpí

καὶ λέγων κύριε ε᾿λέησόν μου τὸν υἱόν ο῞τι σεληνιάζεται καὶ κακω̑ς πάσχει πολλάκις γὰρ πίπτει ει᾿ς τὸ πυ̑ρ καὶ πολλάκις ει᾿ς τὸ υ῞δωρ

וֵאמַר לֵה מָרי אֵתרַחַם עלַי בֵּרי דִּאית לֵה בַּר־אֵגָּרָא ובִישָׁאיִת עבִיד כּמָא גֵּיר זַבנִין בּנֻורָא נָפֵל וַכמָא זַבנִין בּמַיָא׃

[(1) Matt 17, 16]

הֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֶל תַּלְמִידֶיךָ וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְרַפְּאוֹ."

וַאֲנִי הֲבִיאֹתִיו אֶל-תַּלְמִידֶיךׇ וְלֹא מָצְאָה יָדָם לְרַפֵּא אֹתוֺ:

I přivedl jsem ho učedlníkům tvým, ale nemohli ho uzdraviti.

A přivedl jsem ho k tvým učedníkům, ale nemohli ho uzdravit.“

καὶ προσήνεγκα αυ᾿τὸν τοι̑ς μαθηται̑ς σου καὶ ου᾿κ η᾿δυνήθησαν αυ᾿τὸν θεραπευ̑σαι

וקַרֵבתֵה לתַלמִידַיךְּ ולָא אֵשׁכַּחו למַאסָיֻותֵה׃

[(1) Matt 17, 17]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּמְעַוֵּת דֶּרֶךְ, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ הֵנָּה אֵלַי!"

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֺי דּוֺר לֹא-אֵמֻן בּוֺ דּוֺר תַּהְפֻּכֹת עַד-מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד-מָתַי אֶ׹ָּׂא אֶתְכֶם הֲבִיאֻהוּ אֵלַי הֵנָּה:

Odpovídaje pak Ježíš, řekl: Ó národe nevěrný a převrácený, dokud budu s vámi? Dokudž vás snášeti budu? Přiveďte mi jej sem.

Ježíš odpověděl: „Pokolení nevěřící a zvrácené, jak dlouho ještě budu s vámi? Jak dlouho vás mám ještě snášet? Přiveďte mi ho sem!“ ([Deuteronomium 32:5 Deuteronomium 32:20])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ω῏ γενεὰ α῎πιστος καὶ διεστραμμένη ε῞ως πότε μεθ῾ ὑμω̑ν ε῎σομαι ε῞ως πότε α᾿νέξομαι ὑμω̑ν φέρετέ μοι αυ᾿τὸν ω῟δε

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר אֻון שַׁרבּתָא דּלָא מהַימנָא וַמעַקַלתָּא עדַמָא לֵאמַתי אֵהוֵא עַמכֻון וַעדַמָא לֵאמַתי אֵסַיבַּרכֻון אַיתָּיהי לִי לכָא׃ ס

[(1) Matt 17, 18]

גָּעַר יֵשׁוּעַ בַּשֵּׁד וְהַשֵּׁד יָצָא מִמֶּנּוּ. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא הַנַּעַר.

וַיִּגְעַר-בּוֺ יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הָרוּחַ הָרָע מִמֶּנּוּ וַיֵּרָפֵא הַנַּעַר בָּעֵת הַהִיא:

I přimluvil tomu ďábelství Ježíš. I vyšlo od něho; a uzdraven jest ten mládenec v tu hodinu.

Ježíš mu pohrozil, a zlý duch z něho vyšel; a od té chvíle byl chlapec zdráv. ([Matouš 8:13 Matouš 9:22 Matouš 15:28; Jan 4:52-Jan 4:53])

καὶ ε᾿πετίμησεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ε᾿ξη̑λθεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ τὸ δαιμόνιον καὶ ε᾿θεραπεύθη ὁ παι̑ς α᾿πὸ τη̑ς ω῞ρας ε᾿κείνης

וַכאָא בֵּה יֵשֻׁוע וַנפַק מֵנֵה שִׁאדָא וֵאתַאסִי טַליָא מֵן הָי שָׁעתָא׃ ס

[(1) Matt 17, 19]

לְאַחַר מִכֵּן נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ לְבַדָּם וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ?"

אָז נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם אֶל-יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ לֹא מָצְאָה יָדֵנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרְשׁוֺ:

Tedy přistoupivše učedlníci k Ježíšovi soukromí, řekli: Proč jsme my ho nemohli vyvrci?

Když byli učedníci s Ježíšem sami, přistoupili k němu a řekli: „Proč jsme ho nemohli vyhnat my?“

τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ τω̑ ᾽Ιησου̑ κατ῾ ι᾿δίαν ει῏πον διὰ τί ἡμει̑ς ου᾿κ η᾿δυνήθημεν ε᾿κβαλει̑ν αυ᾿τό

הָידֵּין קרֵבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשֻׁוע בַּלחֻודַוהי וֵאמַרו לֵה למָנָא חנַן לָא אֵשׁכַּחן למַאסָיֻותֵה׃

[(1) Matt 17, 20]

הֵשִׁיב לָהֶם: "בִּגְלַל מִעוּט אֱמוּנַתְכֶם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וְתֹאמְרוּ לָהָר הַזֶּה 'זוּז מִפֹּה לְשָׁם' - הוּא יָזוּז, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִבָּצֵר מִכֶּם.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנַתְכֶם כִּי הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר חַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם לָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְיֵעָתֵק מִמְּקוֺמוֺ וְלֹא יִפָּלֵא מִכֶּם דָּבָר:

Ježíš pak řekl jim: Pro nevěru svou. Amen zajisté pravím vám: Budete-li míti víru jako zrno horčičné, díte hoře této: Přejdi odsud tam, i přejde, a nebudeť vám nic nemožného.

On jim řekl: „Pro vaši malověrnost(a)! Amen, pravím vám, budete-li mít víru jako zrnko hořčice, řeknete této hoře: ‚Přejdi odtud tam‘, a přejde; a nic vám nebude nemožné(b).“ (a) var: nevěru (b) var: + 21 Takový duch nevyjde jinak než modlitbou a postem. ([Matouš 21:21; Marek 11:22-Marek 11:23; Lukáš 17:6])

ὁ δὲ λέγει αυ᾿τοι̑ς διὰ τὴν ο᾿λιγοπιστίαν ὑμω̑ν α᾿μὴν γὰρ λέγω ὑμι̑ν ε᾿ὰν ε῎χητε πίστιν ὡς κόκκον σινάπεως ε᾿ρει̑τε τω̑ ο῎ρει τούτω μετάβα ε῎νθεν ε᾿κει̑ καὶ μεταβήσεται καὶ ου᾿δὲν α᾿δυνατήσει ὑμι̑ν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע מֵטֻל לָא הַימָנֻותכֻון ס אַמִין גֵּיר אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן תֵּהוֵא בּכֻון הַימָנֻותָא אַיך פּרֵדּתָּא דּחַרדּלָא תִּאמרֻון לטֻורָא הָנָא דּשַׁנָא מֵכָּא וַנשַׁנֵא ומֵדֵּם לָא נֵחסַנכֻון׃

[(1) Matt 17, 21]

[missing]

מִן רוּחַ כָּזֶה לֹא-יְגֹרָשׁ כִּי אִם-בִּתְפִלָּה וּבְצוֺם:

Toto pak pokolení nevychází, jediné skrze modlitbu a půst.

Matouš 17:21

τουτο δε το γενος ουκ εκπορευεται ει μη εν προσευχη και νηστεια

הָנָא דֵּין גֵּנסָא לָא נָפֵק אֵלָא בּצַומָא ובַצלֻותָא׃ ס

[(1) Matt 17, 22]

כַּאֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בַּגָּלִיל אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים

וַיְהִי בְּעָבְרָם בַּגָּלִיל וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הִנֵּה בֶּן-הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים:

A když byli v Galilei, řekl jim Ježíš: Syn člověka bude vydán v ruce lidské,

Když byli spolu v Galileji, řekl jim Ježíš: „Syn člověka bude(c) vydán do rukou lidí; (c) má být ([Matouš 16:21 Matouš 20:17-Matouš 20:19 Matouš 26:2; Marek 9:30-Marek 9:32; Lukáš 9:43-Lukáš 9:45])

συστρεφομένων δὲ αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τη̑ Γαλιλαία ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς μέλλει ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδοσθαι ει᾿ς χει̑ρας α᾿νθρὼπων

כַּד מֵתהַפּכִין דֵּין בַּגלִילָא אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע עתִיד הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא דּנֵשׁתּלֵם בִּאידַי בּנַי אנָשָׁא׃

[(1) Matt 17, 23]

וְיַהַרְגוּהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם". אָז הִתְעַצְּבוּ עֶצֶב רַב.

וְהֵם יַהַרְגֻהוּ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד:

A zamordujíť jej, ale třetího dne z mrtvých vstane. I zarmoutili se náramně.

zabijí ho, a třetí den bude vzkříšen.“ Velice se zarmoutili.

καὶ α᾿ποκτενου̑σιν αυ᾿τόν καὶ τη̑ τρίτη ἡμέρα ε᾿γερθήσεται καὶ ε᾿λυπήθησαν σφόδρα

ונֵקטלֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום וכֵריַת להֻון טָב סס׃

[(1) Matt 17, 24]

כְּבוֹאָם אֶל כְּפַר נַחוּם נִגְּשׁוּ אֶל כֵּיפָא גּוֹבֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְשָׁאֲלוּ: "הַאִם רַבְּכֶם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל?"

וַיְהִי כְּבֹאָם כְּפַר-נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ הַמְמֻנִּים עַל-מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אֶל-פֶּטְרוֺס וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא יְשַׁלֵּם רַבְּכֶם אֶת-מַחֲצִית הַשָּׁקֶל:

A když přišli do Kafarnaum, přistoupili ku Petrovi ti, kteříž plat vybírali, a řekli: Což mistr váš nedává platu?

Když přišli do Kafarnaum, přistoupili k Petrovi výběrčí chrámové daně(d) a řekli: „Váš Mistr(e) neplatí chrámovou daň?“ (d) ř: dvojdrachmy (e) ř: Učitel ([Exodus 30:13 Exodus 38:26])

ε᾿λθόντων δὲ αυ᾿τω̑ν ει᾿ς Καφαρναοὺμ προση̑λθον οἱ τὰ δίδραχμα λαμβάνοντες τω̑ Πέτρω καὶ ει῏παν ὁ διδάσκαλος ὑμω̑ν ου᾿ τελει̑ τὰ δίδραχμα

וכַד אֵתַו לַכפַרנַחֻום קרֵבו הָנֻון דּנָסבִּין תּרֵין תּרֵין זֻוזִין דַּכסֵף־רִשָׁא לוָת כִּאפָא וֵאמַרו לֵה רַבּכֻון לָא יָהֵב תּרֵין זֻוזַוהי׃

[(1) Matt 17, 25]

"כֵּן", הֵשִׁיב לָהֶם. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הַבַּיְתָה הִקְדִּים יֵשׁוּעַ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: "מַה דַּעְתְּךָ, שִׁמְעוֹן, מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי הֵם לוֹקְחִים מֶכֶס וּמַס, מִבְּנֵיהֶם אוֹ מִן הַזָּרִים?"

וַיֹּאמֶר הֵן וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיְקַדְּמֶנּוּ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר מַה-יֶּהְגֶּה לִבְּךׇ שִׁמְעוֺן מִמִּי יִקְחוּ מַלְכֵי-הָאָרֶץ מֶכֶס וָמַס מִבְּנֵיהֶם אוֺ מִן-הַזָּרִים:

A on řekl: Dává. A když přišel domů, předšel jej Ježíš, řka: Co se tobě zdá, Šimone? Králové zemští od kterých berou daň aneb plat? Od synů-li svých, čili od cizích?

On řekl: „Platí!“ Když přišel domů, ještě než promluvil, řekl mu Ježíš: „Co myslíš, Šimone, od koho vybírají pozemští králové poplatky a daně? Od svých synů nebo od cizích lidí?“

λέγει ναί καὶ ε᾿λθόντα ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν προέφθασεν αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγων τί σοι δοκει̑ Σίμων οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς α᾿πὸ τίνων λαμβάνουσιν τέλη η῍ κη̑νσον α᾿πὸ τω̑ν υἱω̑ν αυ᾿τω̑ν η῍ α᾿πὸ τω̑ν α᾿λλοτρίων

אָמַר להֻון אִין וכַד עַל כִּאפָא לבַיתָּא קַדּמֵה יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה מָנָא מֵתחזֵא לָך שֵׁמעֻון מַלכֵּיה דַּארעָא מֵן מַן נָסבִּין מַכסָא וַכסֵף־רִשָׁא מֵן בּנַיהֻון אַו מֵן נֻוכרָיֵא׃

[(1) Matt 17, 26]

כְּשֶׁהֵשִׁיב "מִן הַזָּרִים", אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם כֵּן, הַבָּנִים פְּטוּרִים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִן-הַזָּרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לָכֵן חָפְשִׁים הֵם הַבָּנִים:

Dí jemu Petr: Od cizích. I řekl mu Ježíš: Tedy synové jsou svobodní.

Když odpověděl: „Od cizích“, pravil mu Ježíš: „Synové jsou tedy svobodni. ([Matouš 21:37; Jan 8:35; Židům 1:2])

ει᾿πόντος δέ α᾿πὸ τω̑ν α᾿λλοτρίων ε῎φη αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α῎ρα γε ε᾿λεύθεροί ει᾿σιν οἱ υἱοί

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון מֵן נֻוכרָיֵא אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מָדֵין בּנַי־חִארֵא אֵנֻון בּנַיָא׃

[(1) Matt 17, 27]

אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל, לֵךְ אֶל הַיָּם, הַשְׁלֵךְ חַכָּה וְקַח אֶת הַדָּג שֶׁיַּעֲלֶה רִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁתִּפְתַּח אֶת פִּיו תִּמְצָא מַטְבֵּעַ; קַח אוֹתוֹ וְתֵן לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעַדְךָ."

אֶפֶס פֶּן-נִתֵּן מוֺקֵשׁ לִפְנֵיהֶם לֵךְ אֶל-הַיָּם וְהַשְׁלֵךְ חַכָּה וְלָקַחְתָּ אֶת-הַדָּג אֲשֶׁר יַעֲלֶה רִאשֹׁנָה וּפָתַחְתָּ אֶת-פִּיו וּמָצָאתָ בוֺ שֶׁקֶל כֶּסֶף אֹתוֺ קַח וְשַׁלֵּם לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעֲדֶךׇ:

Ale abychom jich nepohoršili, jda k moři, vrz udici, a tu rybu, kteráž nejprvé uvázne, vezmi, a otevra ústa její, nalezneš groš. Ten vezma, dej jim za mne i za sebe.

Ale abychom je nepohoršili, jdi k moři a hoď udici; vytáhni rybu, která se první chytí, otevři jí ústa a najdeš peníz(f); ten vezmi a dej jim za mne i za sebe.“ (f) ř: statér (čtyři drachmy) 18. kapitola

ι῞να δὲ μὴ σκανδαλίσωμεν αυ᾿τούς πορευθεὶς ει᾿ς θάλασσαν βάλε α῎γκιστρον καὶ τὸν α᾿ναβάντα πρω̑τον ι᾿χθὺν α῏ρον καὶ α᾿νοίξας τὸ στόμα αυ᾿του̑ εὑρήσεις στατη̑ρα ε᾿κει̑νον λαβών δὸς αυ᾿τοι̑ς α᾿ντὶ ε᾿μου̑ καὶ σου̑

דּלָא דֵּין נַכשֵׁל אֵנֻון זֵל ליַמָא וַארמָא בַּלֻועָא ונֻונָא קַדמָיָא דּסָלֵק פּתַח פֻּומֵה ותֵשׁכַּח אֵסתִּרָא הָי סַב והַב חלָפַי וַחלָפַיךְּ׃ ס

[(1) Matt 18, 01]

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ: "מִי הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?"

בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ הַתַּלְמִידִים לִפְנֵי יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ מִי הוּא הַגָּדוֺל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

V ten čas přistoupili učedlníci k Ježíšovi, řkouce: Kdo pak jest největší v království nebeském?

V tu hodinu přišli učedníci k Ježíšovi s otázkou: „Kdo je vlastně největší v království nebeském?“ ([Marek 9:33-Marek 9:37; Lukáš 9:46-Lukáš 9:48 Lukáš 22:24])

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα προση̑λθον οἱ μαθηταὶ τω̑ ᾽Ιησου̑ λέγοντες τίς α῎ρα μείζων ε᾿στὶν ε᾿ν τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

בּהָי שָׁעתָא קרֵבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשֻׁוע וָאמרִין מַנֻו כַּי רַב בּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 18, 02]

יֵשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו יֶלֶד, הֶעֱמִידוֹ בֵּינֵיהֶם

וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל-יֶלֶד אֶחָד וַיַּצִּיגֵהוּ בְּתוֺכָם:

A zavolav Ježíš pacholátka, postavil je u prostřed nich,

Ježíš zavolal dítě, postavil je doprostřed

καὶ προσκαλεσάμενος παιδίον ε῎στησεν αυ᾿τὸ ε᾿ν μέσω αυ᾿τω̑ν

וַקרָא יֵשֻׁוע טַליָא וַאקִימֵה בַּינָתהֻון׃

[(1) Matt 18, 03]

וְאָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

וַיֹּאמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם-לֹא תָשׁוּבוּ לִהְיוֺת כַּיְלָדִים בֹּא לֹא תָבֹאוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

A řekl: Amen pravím vám: Neobrátíte-li se a nebudete-li jako pacholátka, nikoli nevejdete do království nebeského.

a řekl: „Amen, pravím vám, jestliže se neobrátíte a nebudete jako děti, nevejdete do království nebeského. ([Matouš 19:14; Marek 10:15; Lukáš 18:17; Jan 3:3])

καὶ ει῏πεν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿ὰν μὴ στραφη̑τε καὶ γένησθε ὡς τὰ παιδία ου᾿ μὴ ει᾿σέλθητε ει᾿ς τὴν βασιλείαν τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

וֵאמַר אַמִין אָמַרנָא לכֻון דֵּאלָא תֵּתהַפכֻּון ותֵהוֻון אַיך טלָיֵא לָא תֵּעלֻון למַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 18, 04]

לָכֵן מִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת כַּיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

לָכֵן מִי אֲשֶׁר יַשְׁפִּיל אֶת-נַפְשׁוֺ כַּיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַגָּדוֺל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Protož kdož by se koli ponížil jako pacholátko toto, tenť jest největší v království nebeském.

Kdo se pokoří a bude jako toto dítě, ten je největší v království nebeském. ([Matouš 23:12; Lukáš 14:11 Lukáš 18:14])

ο῞στις ου῏ν ταπεινὼσει ἑαυτὸν ὡς τὸ παιδίον του̑το ου῟τός ε᾿στιν ὁ μείζων ε᾿ν τη̑ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

מַן הָכִיל דַּממַכֵּך נַפשֵׁה אַיך הָנָא טַליָא הֻו נֵהוֵא רַב בּמַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 18, 05]

כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל."

וּמִי אֲשֶׁר יְקַבֵּל יֶלֶד כָּזֶה בִּשְׁמִי אֹתִי הוּא מְקַבֵּל:

A kdož by koli přijal pacholátko takové ve jménu mém, mneť přijímá.

A kdo přijme jediné takové dítě ve jménu mém, přijímá mne. ([Matouš 10:40-Matouš 10:42; Lukáš 10:16; Jan 13:20])

καὶ ο῍ς ε᾿ὰν δέξηται ε῍ν παιδίον τοιου̑το ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου ε᾿μὲ δέχεται

ומַן דַּנקַבֵּל אַיך טַליָא הָנָא בּשֵׁמי לִי מקַבֵּל׃

[(1) Matt 18, 06]

"אַךְ כָּל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי, מוּטָב לוֹ שֶׁתִּתָּלֶה אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וִיטֻבַּע בִּמְצוּלוֹת יָם.

וּמִי אֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֵת אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי טוֺב לוֺ כִּי יִתְלֶה פֶּלַח-רֶכֶב עַל-צַוָּארוֺ וְיִשְׁקַע בִּמְצוּלוֺת יָם:

Kdo by pak pohoršil jednoho z maličkých těchto věřících ve mne, lépe by jemu bylo, aby zavěšen byl žernov osličí na hrdlo jeho, a pohřížen byl do hlubokosti mořské.

Kdo by svedl k hříchu jednoho z těchto nepatrných, kteří ve mne věří, pro toho by bylo lépe, aby mu pověsili na krk mlýnský kámen a potopili ho do mořské hlubiny. ([Marek 9:42-Marek 9:50])

ο῍ς δ῾ α῍ν σκανδαλίση ε῞να τω̑ν μικρω̑ν τούτων τω̑ν πιστευόντων ει᾿ς ε᾿μέ συμφέρει αυ᾿τω̑ ι῞να κρεμασθη̑ μύλος ο᾿νικὸς περὶ τὸν τράχηλον αυ᾿του̑ καὶ καταποντισθη̑ ε᾿ν τω̑ πελάγει τη̑ς θαλάσσης

וכֻל דּנַכשֵׁל לחַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא דַּמהַימנִין בִּי פַּקָח הוָא לֵה דּתֵהוֵא תַּליָא רַחיָא דַּחמָרָא בּצַורֵה וַמטַבַּע בּעֻומקַוהי דּיַמָא׃ ס

[(1) Matt 18, 07]

אוֹי לָעוֹלָם מִן הַמִּכְשׁוֹלִים, כִּי מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיָּבוֹאוּ מִכְשׁוֹלִים, אֲבָל אוֹי לָאִישׁ שֶׁהַמִּכְשׁוֹל יָבוֹא דַּרְכּוֹ.

אוֺי לָעוֺלָם מִפְּנֵי מוֺקְשֶׁיהָ כִּי-הַמּוֺקְשִׁים בֹּא יָבֹאוּ אֶל-נָכוֺן אַךְ אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר הַמּוֺקֵשׁ בָּא עַל-יָדוֺ:

Běda světu pro pohoršení. Ačkoli musí býti, aby přicházela pohoršení, ale však běda člověku, skrze něhož přichází pohoršení.

Běda světu, že svádí k hříchu! Svody sice nutně přicházejí, ale běda tomu, skrze koho přijdou. ([Lukáš 17:1-Lukáš 17:2])

ου᾿αὶ τω̑ κόσμω α᾿πὸ τω̑ν σκανδάλων α᾿νάγκη γὰρ ε᾿λθει̑ν τὰ σκάνδαλα πλὴν ου᾿αὶ τω̑ α᾿νθρὼπω δι῾ ου῟ τὸ σκάνδαλον ε῎ρχεται

וָי לעָלמָא מֵן מַכשֻׁולֵא אַנַנקִא גֵּיר דּנִאתֻון מַכשֻׁולֵא וָי דֵּין לגַברָא דּבִאידֵה נִאתֻון מַכשֻׁולֵא׃ ס

[(1) Matt 18, 08]

אִם יָדְךָ אוֹ רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים גִּדֵּם אוֹ קִטֵּעַ מֵהֱיוֹתְךָ מֻשְׁלָךְ לְאֵשׁ עוֹלָם עִם שְׁתֵּי יָדַיִם אוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם.

וְאִם-יָדְךׇ אוֺ רַגְלְךׇ תַּכְשִׁילְךׇ קַצֵּץ אֹתָהּ וְהַשְׁלִיכֶהָ מִמֶּךׇ טוֺב לְךׇ לָבֹא אֶל-הַחַיִּים קְטוּעַ-יָד אוֺ רֶגֶל מִהְיוֺת לְךׇ שְׁתֵּי יָדַיִם וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם וּלְהָשְׁלַךְ לְאֵשׁ עוֺלָם:

Protož jestliže ruka tvá aneb noha tvá pohoršuje tě, utniž ji a vrz od sebe. Lépe jest tobě do života vjíti kulhavému aneb bezrukému, nežli dvě ruce aneb dvě noze majícímu uvrženu býti do ohně věčného.

Jestliže tě tvá ruka nebo noha svádí k hříchu, utni ji a odhoď pryč; lépe je pro tebe, vejdeš-li do života zmrzačený nebo chromý, než abys byl s oběma rukama či nohama uvržen do věčného ohně. ([Matouš 5:29-Matouš 5:30])

ει᾿ δὲ ἡ χείρ σου η῍ ὁ πούς σου σκανδαλίζει σε ε῎κκοψον αυ᾿τὸν καὶ βάλε α᾿πὸ σου̑ καλόν σοί ε᾿στιν ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν ζωὴν κυλλὸν η῍ χωλόν η῍ δύο χει̑ρας η῍ δύο πόδας ε῎χοντα βληθη̑ναι ει᾿ς τὸ πυ̑ρ τὸ αι᾿ὼνιον

אֵן דֵּין אִידָך אַו רֵגלָך מַכשׁלָא לָך פּסֻוקֵיה וַשׁדִיה מֵנָך טָב הֻו לָך דּתֵעֻול לחַיֵא כַּד חגִיס אַנתּ אַו כַּד פּשִׁיג ולָא כַּד אִית לָך תַּרתֵּין אִידִין אַו תַּרתֵּין רֵגלִין תֵּפֵּל בּנֻורָא דַּלעָלַם׃

[(1) Matt 18, 09]

וְאִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים עִם עַיִן אַחַת מֵהֱיוֹתְךָ מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם הָאֵשׁ עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם."

וְאִם-עֵינְךׇ תַּכְשִׁילְךׇ נַקֵּר אֹתָהּ וְהַשְׁלִיכֶהָ מִמֶּךׇ טוֺב לְךׇ לָבוֺא אֶל-הַחַיִּים בְּעַיִן אַחַת מִהְיוֺת לְךׇ שְׁתֵּי עֵינַיִם וּלְהָשְׁלַךְ לְאֵשׁ גֵּיהִנֹּם:

A pakli oko tvé pohoršuje tebe, vylup je a vrz od sebe. Lépe jest tobě jednookému do života vjíti, nežli obě oči majícímu uvrženu býti do pekelného ohně.

Jestliže tě tvé oko svádí k hříchu, vyrvi je a odhoď pryč; lépe je pro tebe, vejdeš-li do života jednooký, než abys byl s oběma očima uvržen do ohnivého pekla.

καὶ ει᾿ ὁ ο᾿φθαλμός σου σκανδαλίζει σε ε῎ξελε αυ᾿τὸν καὶ βάλε α᾿πὸ σου̑ καλόν σοί ε᾿στιν μονόφθαλμον ει᾿ς τὴν ζωὴν ει᾿σελθει̑ν η῍ δύο ο᾿φθαλμοὺς ε῎χοντα βληθη̑ναι ει᾿ς τὴν γέενναν του̑ πυρός

וֵאן הֻו דּעַינָך מַכשׁלָא לָך חצִיה וַשׁדִיה מֵנָך טָב הֻו לָך דּבַחדָא עַינָא תֵּעֻול לחַיֵא ולָא כַּד אִית לָך תַּרתֵּין עַינִין תֵּפֵּל בּגִהַנָא דּנֻורָא׃ ס

[(1) Matt 18, 10]

"הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹֹּא תָּבוּזוּ לְאַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה. הֲרֵינִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי הַמַּלְאָכִים שֶׁלָּהֶם בַּשָּׁמַיִם רוֹאִים תָּמִיד אֶת פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּזוֺת אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כִּי הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם אֲשֶׁר מַלְאָכֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם רֹאִים תָּמִיד אֶת-פְּנֵי אָבִי אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם:

Viztež, abyste nepotupovali žádného z maličkých těchto. Neboť pravím vám, že andělé jejich v nebesích vždycky hledí na tvář Otce mého, kterýž v nebesích jest.

Mějte se na pozoru, abyste nepohrdali ani jedním z těchto maličkých. Pravím vám, že jejich andělé v nebi jsou neustále v blízkosti mého nebeského Otce(g). (g) var: + 11 Vždy Syn člověka přišel spasit, co zahynulo. ([Lukáš 15:3-Lukáš 15:7 k Lukáš 18:11: Lukáš 19:10])

ὁρα̑τε μὴ καταφρονήσητε ἑνὸς τω̑ν μικρω̑ν τούτων λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι οἱ α῎γγελοι αυ᾿τω̑ν ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς διὰ παντὸς βλέπουσι τὸ πρόσωπον του̑ πατρός μου του̑ ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς

חזַו לָא תֵּבסֻון עַל חַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּמַלַאכַיהֻון בַּשׁמַיָא בּכֻלזבַן חָזֵין פַּרצֻופֵּה דָּאבי דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 18, 11]

[missing]

כִּי בָא בֶן-הָאָדָם לְהוֺשִׁיעַ אֶת-הָאֹבֵד:

Přišel zajisté Syn člověka, aby spasil to, což bylo zahynulo.

---

ηλθεν γαρ ο υιος του ανθρωπου σωσαι το απολωλος

אֵתָא גֵּיר בּרֵה דּאנָשָׁא דּנַחֵא מֵדֵּם דַּאבִּיד הוָא׃ ס

[(1) Matt 18, 12]

מַה דַּעְתְּכֶם? אִם יֵשׁ לְאִישׁ מֵאָה כְּבָשִׂים וְאָבַד אֶחָד מֵהֶם, הַאִם לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה עַל הֶהָרִים וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹבֵד?

מַה-תְּחַשְּׁבוּן אַתֶּם כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ מֵאָה צֹאן וְאַחַת מֵהֵן תֵּלֵךְ וְתֵתַע הַאִם לֹא יַעֲזֹב אֶת-הַתִּשְׁעִים וְאֶת-הַתֵּשַׁע וְיֵלֵךְ בֶּהָרִים לְבַקֵּשׁ אֶת-הַתֹּעָה:

Co se vám zdá? Kdyby některý člověk měl sto ovec, a zbloudila by jedna z nich, zdaliž nenechá těch devadesáti devíti, a jda na hory, nehledá té pobloudilé?

Co myslíte? Má-li někdo sto ovcí a jedna z nich zabloudí, nenechá těch devadesát devět na horách a nejde hledat tu, která zbloudila?

τί ὑμι̑ν δοκει̑ ε᾿ὰν γένηταί τινι α᾿νθρὼπω ἑκατὸν πρόβατα καὶ πλανηθη̑ ε῍ν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ου᾿χὶ α᾿φήσει τὰ ε᾿νενήκοντα ε᾿ννέα ε᾿πὶ τὰ ο῎ρη καὶ πορευθεὶς ζητει̑ τὸ πλανὼμενον

מָנָא מֵתחזֵא לכֻון אֵן נֵהוֻון לאנָשׁ מָאא עֵרבִּין ונֵטעֵא חַד מֵנהֻון לָא שָׁבֵק תֵּשׁעִין ותֵשׁעָא בּטֻורָא וָאזֵל בָּעֵא להַו דַּטעָא׃

[(1) Matt 18, 13]

וְכַאֲשֶׁר יִמְצָא אוֹתוֹ, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה שֶׁלֹּא אָבְדוּ.

וְהָיָה כִּי יִמְצָאֶנָּה הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-יִרֶב לִשְׂמֹחַ עָלֶיהָ מֵעַל הַתִּשְׁעִים וְהַתֵּשַׁע אֲשֶׁר לֹא-תָעוּ:

A nahodí-liť mu se nalezti ji, amen pravím vám, že se raduje nad ní více, než nad těmi devadesáti devíti nepobloudilými.

A podaří-li se mu ji nalézt, amen, pravím vám, bude se z ní radovat víc než z těch devadesáti devíti, které nezabloudily.

καὶ ε᾿ὰν γένηται εὑρει̑ν αυ᾿τό α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι χαίρει ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ μα̑λλον η῍ ε᾿πὶ τοι̑ς ε᾿νενήκοντα ε᾿ννέα τοι̑ς μὴ πεπλανημένοις

וֵאן נֵשׁכּחֵה אַמִין אָמַרנָא לכֻון דּחָדֵא בֵּה יַתִּיר מֵן תֵּשׁעִין ותֵשׁעָא דּלָא טעַו׃ ס

[(1) Matt 18, 14]

כָּךְ אֵין רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מִן הַקְטַנִּים הָאֵלֶּה."

וְכֵן אֵין רָצוֺן לִפְנֵי אֲבִיכֶם בַּשָּׁמָיִם כִּי יֹאבַד אֶחָד מִן-הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה:

Takť není vůle Otce vašeho, kterýž jest v nebesích, aby zhynul jeden z maličkých těchto.

Právě tak je vůle vašeho(h) nebeského Otce, aby nezahynul jediný z těchto maličkých. (h) var: mého

ου῞τως ου᾿κ ε῎στιν θέλημα ε῎μπροσθεν του̑ πατρὸς ὑμω̑ν του̑ ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς ι῞να α᾿πόληται ε῍ν τω̑ν μικρω̑ν τούτων

הָכַנָא לַיתּ צֵביָנָא קדָם אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא דּנִאבַד חַד מֵן זעֻורֵא הָלֵין׃ ס

[(1) Matt 18, 15]

"אִם יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ, לֵךְ וְהוֹכֵחַ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַד. אִם יִשְׁמַע לְךָ, קָנִיתָ לְךָ אֶת אָחִיךָ.

וְכִי יֶחְטָא-לְךׇ אָחִיךׇ לֵךְ וְהוֺכִיחֵהוּ בֵּינְךׇ וּבֵינוֺ לְבָד אִם-יַקְשִׁיב אֵלֶיךׇ הֲלֹא הִצַּלְתָּ אֶת-אָחִיךׇ:

Zhřešil-li by pak proti tobě bratr tvůj, jdi a potresci ho mezi sebou a jím samým. Uposlechl-li by tebe, získal jsi bratra svého.

Když tvůj bratr zhřeší(i), jdi a pokárej ho mezi čtyřma očima; dá-li si říci, získal jsi svého bratra. (i) var: + proti tobě ([Leviticus 19:17; Lukáš 17:3; Galatským 6:1; Jakubův 5:19-Jakubův 5:20])

ε᾿ὰν δὲ ἁμαρτήση ει᾿ς σὲ ὁ α᾿δελφός σου υ῞παγε ε῎λεγξον αυ᾿τὸν μεταξὺ σου̑ καὶ αυ᾿του̑ μόνου ε᾿άν σου α᾿κούση ε᾿κέρδησας τὸν α᾿δελφόν σου

אֵן דֵּין אַסכֵּל בָּך אַחֻוך זֵל אַכֵּסָיהי בַּינַיךְּ ולֵה בַּלחֻוד אֵן שַׁמעָך יִתַרתּ אַחֻוך׃

[(1) Matt 18, 16]

וְאִם לֹא יִשְׁמַע, קַח אִתְּךָ עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, כְּדֵי שֶׁעַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל דָּבָר.

וְאִם-לֹא יַקְשִׁיב לְקוֺלְךׇ וְלָקַחְתָּ לְּךׇ עוֺד אֶחָד אוֺ שְׁנָיִם כִּי עַל-פִּי שְׁנַיִם אוֺ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל-דָּבָר:

Jestliže by pak neuposlechl, přijmi k sobě ještě jednoho aneb dva, aby v ústech dvou neb tří svědků stálo každé slovo.

Nedá-li si říci, přiber k sobě ještě jednoho nebo dva, aby ‚ústy dvou nebo tří svědků byla potvrzena každá výpověď‘. ([Deuteronomium 19:15; 1 Timoteovi 5:19])

ε᾿ὰν δὲ μὴ α᾿κούση παράλαβε μετὰ σου̑ ε῎τι ε῞να η῍ δύο ι῞να ε᾿πὶ στόματος δύο μαρτύρων η῍ τριω̑ν σταθη̑ πα̑ν ρ᾿η̑μα

וֵאלָא שַׁמעָך דּבַר עַמָך חַד אַו תּרֵין דּעַל פֻּום תּרֵין אַו תּלָתָא סָהדִּין תּקֻום כֻּל מֵלָא׃

[(1) Matt 18, 17]

אִם לֹא יִשְׁמַע לָהֶם, הַגֵּד לַקְּהִלָּה; וְאִם לֹא יִשְׁמַע גַּם לַקְּהִלָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כַּגּוֹי וְכַמּוֹכֵס.

וְאִם יְמָאֵן לְהַקְשִׁיב לָהֶם וְהִגַּדְתָּ אֶל-הָעֵדָה וְאִם גַּם-אֶל-הָעֵדָה מָאֵן יְמָאֵן לִשְׁמֹעַ וְהָיָה לְךׇ כְּגוֺי וּכְמוֺכֵס:

Pakliť by jich neuposlechl, pověz církvi. Jestliže pak i církve neuposlechne, budiž tobě jako pohan a publikán.

Jestliže ani je neuposlechne, oznam to církvi; jestliže však neuposlechne ani církev, ať je ti jako pohan nebo celník. ([1 Korintským 6:1])

ε᾿ὰν δὲ παρακούση αυ᾿τω̑ν ει᾿πὲ τη̑ ε᾿κκλησία ε᾿ὰν δὲ καὶ τη̑ς ε᾿κκλησίας παρακούση ε῎στω σοι ω῞σπερ ὁ ε᾿θνικὸς καὶ ὁ τελὼνης

אֵן דֵּין אָף לָא להָנֻון נֵשׁמַע אֵמַר לעִדּתָּא אֵן דֵּין אָף לָא לעִדּתָּא נֵשׁמַע נֵהוֵא לָך אַיך מָכסָא וַאיך חַנפָא׃ ס

[(1) Matt 18, 18]

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתַּאַסְרוּ עַל הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָּׁמַיִם וְכָל מַה שֶׁתַּתִּירוּ עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּאַסְרוּ עַל-הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם וְאֵת אֲשֶׁר תָּתִּירוּ עַל-הָאָרֶץ מֻתָּר יִהְיֶה בַּשָּׁמָיִם:

Amen pravím vám: Cožkoli svížete na zemi, budeť svázáno i na nebi; a cožkoli rozvížete na zemi, budeť rozvázáno i na nebi.

Amen, pravím vám, cokoli odmítnete na zemi, bude odmítnuto v nebi(j), a cokoli přijmete na zemi, bude přijato v nebi(k). (j) ř: svážete... svázáno (k) ř: rozvážete... rozvázáno ([Matouš 16:19; Jan 20:23])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞σα ε᾿ὰν δήσητε ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε῎σται δεδεμένα ε᾿ν ου᾿ρανω̑ καὶ ο῞σα ε᾿ὰν λύσητε ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε῎σται λελυμένα ε᾿ν ου᾿ρανω̑

וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל מָא דּתֵאסרֻון בַּארעָא נֵהוֵא אַסִיר בַּשׁמַיָא ומֵדֵּם דּתֵשׁרֻון בַּארעָא נֵהוֵא שׁרֵא בַּשׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 18, 19]

עוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם שְׁנַיִם מִכֶּם יַסְכִּימוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ, הָיֹה יִהְיֶה לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם;

וְאוֺסִיף אֹמַר לָכֶם אִם שְׁנַיִם מִכֶּם נוֺעֲדוּ יַחְדָּו בָּאָרֶץ עַל-כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ וְנָתַן לָהֶם אָבִי בַּשָּׁמַיִם כְּכֹל מִשְׁאֲלוֺת לִבָּם:

Opět pravím vám: Jestliže by dva z vás svolili se na zemi o všelikou věc, za kterouž by koli prosili, staneť se jim od Otce mého nebeského.

Opět(l) vám pravím, shodnou-li se dva z vás na zemi v prosbě o jakoukoli věc, můj nebeský Otec jim to učiní. (l) var: + amen

πάλιν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿ὰν δύο συμφωνήσωσιν ε᾿ξ ὑμω̑ν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς περὶ παντὸς πράγματος ου῟ ε᾿ὰν αι᾿τήσωνται γενήσεται αυ᾿τοι̑ς παρὰ του̑ πατρός μου του̑ ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς

תֻּוב אָמַרנָא לכֻון דֵּאן תּרֵין מֵנכֻון נֵשׁתּוֻון בַּארעָא עַל כֻּל צבֻו דּנֵשֵׁאלֻון נֵהוֵא להֻון מֵן לוָת אָבי דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 18, 20]

כִּי בְּמָקוֹם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נֶאֱסָפִים לִשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְּתוֹכָם."

כִּי בְּכָל-מָקוֺם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֺ שְׁלֹשָׁה יִקָּהֲלוּ בִשְׁמִי שָׁמָּה אֶהְיֶה אֲנִי בְּתוֺכָם:

Nebo kdežkoli shromáždí se dva neb tři ve jménu mém, tuť jsem já u prostřed nich.

Neboť kde jsou dva nebo tři shromážděni ve jménu mém, tam jsem já uprostřed nich.“

ου῟ γάρ ει᾿σιν δύο η῍ τρει̑ς συνηγμένοι ει᾿ς τὸ ε᾿μὸν ο῎νομα ε᾿κει̑ ει᾿μι ε᾿ν μέσω αυ᾿τω̑ν

אַיכָּא גֵּיר דַּתרֵין אַו תּלָתָא כּנִישִׁין בּשֵׁמי תַּמָן אֵנָא בַּינָתהֻון׃ ס

[(1) Matt 18, 21]

כֵּיפָא נִגַּשׁ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, כַּמָּה פְּעָמִים יֶחֱטָא לִי אָחִי וְאֶסְלַח לוֹ? הַאִם עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?"

אָז נִגַּשׁ פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר לוֺ אֲדֹנִי עַד-כַּמֶּה פְעָמִים יֶחְטָא-לוֺ אָחִי וְאֶסְלַח לוֺ הַאִם עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים:

Tedy přistoupiv k němu Petr, řekl: Pane, kolikrát zhřeší proti mně bratr můj, a odpustím jemu? Do sedmi-likrát?

Tehdy přistoupil Petr k Ježíšovi a řekl mu: „Pane, kolikrát mám odpustit svému bratru, když proti mně zhřeší? Snad až sedmkrát?“ ([Lukáš 17:4])

τότε προσελθών ὁ Πέτρος ει῏πεν αυ᾿τω̑ κύριε ποσάκις ἁμαρτήσει ει᾿ς ε᾿μὲ ὁ α᾿δελφός μου καὶ α᾿φήσω αυ᾿τω̑ ε῞ως ἑπτάκις

הָידֵּין קרֵב לוָתֵה כִּאפָא וֵאמַר מָרי כּמָא זַבנִין אֵן נַסכֵּל בִּי אָחי אֵשׁבֻּוק לֵה עדַמָא לַשׁבַע זַבנִין׃

[(1) Matt 18, 22]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע פְּעָמִים אֶלָּא עַד שִׁבְעִים וָשֶׁבַע.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֹא-אָמַרְתִּי לְךׇ עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים כִּי-אִם עַד-שִׁבְעִים וָשֶׁבַע:

I dí mu Ježíš: Nepravím tobě až do sedmikrát, ale až do sedmdesátikrát sedmkrát.

Ježíš mu odpověděl: „Pravím ti, ne sedmkrát, ale až sedmdesátkrát sedmkrát.“ ([Genesis 4:24])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿ λέγω σοι ε῞ως ἑπτάκις α᾿λλὰ ε῞ως ἑβδομηκοντάκις ἑπτά

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לָא אָמַר אנָא לָך עדַמָא לַשׁבַע אֵלָא עדַמָא לשַׁבעִין זַבנִין שׁבַע שׁבַע סּ סּ׃

[(1) Matt 18, 23]

עַל כֵּן דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁרָצָה לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן עִם עֲבָדָיו.

לָכֵן דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ חֶשְׁבּוֺן מִן-עֲבָדָיו:

A protož podobno jest království nebeské člověku králi, kterýž chtěl počet klásti s služebníky svými.

„S královstvím nebeským je to tak, jako když se jeden král rozhodl vyžádat účty od svých služebníků. ([Matouš 25:19])

διὰ του̑το ὡμοιὼθη ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν α᾿νθρὼπω βασιλει̑ ο῍ς η᾿θέλησεν συνα̑ραι λόγον μετὰ τω̑ν δούλων αυ᾿του̑

מֵטֻל הָנָא אֵתּדַּמיַת מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לגַברָא מַלכָּא דַּצבָא דּנֵסַב חֻושׁבָּנָא מֵן עַבדַּוהי׃

[(1) Matt 18, 24]

כַּאֲשֶׁר הֵחֵל לְחַשֵּׁב הוּבָא לְפָנָיו אִישׁ שֶׁהָיָה חַיָּב לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶּסֶף.

וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל לְחַשֵּׁב וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ אֲשֶׁר נָשָׁה בוֺ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כָּסֶף:

A když počal klásti, podán mu jeden, kterýž byl dlužen deset tisíců hřiven.

Když začal účtovat, přivedli mu jednoho, který mu byl dlužen mnoho tisíc hřiven(m). (m) ř: deset tisíc talentů (talent asi 6000 denár) 19. kapitola

α᾿ρξαμένου δὲ αυ᾿του̑ συναίρειν προσηνέχθη αυ᾿τω̑ ει῟ς ο᾿φειλέτης μυρίων ταλάντων

וכַד שַׁרִי למֵסַב קַרֵבו לֵה חַד דּחַיָב רֵבֻּו כַּכּרִין׃

[(1) Matt 18, 25]

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם צִוָּה אֲדוֹנָיו לִמְכֹּר אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כְּדֵי שֶׁיְּשֻׁלַּם הַחוֹב.

וְלֹא הָיָה בְיָדוֺ לְשַׁלֵּם וַיְצַו עָלָיו אֲדֹנָיו כִּי יִמָּכֵר הוּא וְאִשְׁתּוֺ וּבָנָיו וְכָל-אֲשֶׁר-לוֺ וְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם:

A když neměl čím zaplatiti, kázal jej pán jeho prodati, i ženu jeho i děti i všecko, což měl, a zaplatiti.

Protože mu je nemohl vrátit, rozkázal ho pán prodat i s ženou a dětmi a se vším, co měl, a nahradit ztrátu.

μὴ ε῎χοντος δὲ αυ᾿του̑ α᾿ποδου̑ναι ε᾿κέλευσεν αυ᾿τὸν ὁ κύριος πραθη̑ναι καὶ τὴν γυναι̑κα καὶ τὰ τέκνα καὶ πάντα ο῞σα ε῎χει καὶ α᾿ποδοθη̑ναι

וכַד לַיתּ לֵה למֵפרַע פּקַד מָרֵה דּנֵזדַּבַּן הֻו וַאנתּתֵה וַבנַוהי וכֻל מֵדֵּם דִּאית לֵה ונֵפרֻוע׃

[(1) Matt 18, 26]

כָּרַע הָעֶבֶד וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ בְּאָמְרוֹ, 'אָנָּא, הֱיֵה סַבְלָן כְּלַפַּי וַאֲשַׁלֵּם לְךָ אֶת הַכֹּל.'

וַיִּפֹּל הָעֶבֶד וַיִּשְׁתַּחוּ לוֺ לֵאמֹר אֲדֹנִי הַאֲרֶךְ-נָא אַפְּךׇ וְאֶת-כָּל-נִשְׁיִי אֲשַׁלֵּמָה:

Tedy padna služebník ten, klaněl se jemu, řka: Pane, poshověj mi, a všecko zaplatím tobě.

Tu mu ten služebník padl k nohám a na kolenou prosil: ‚Měj se mnou strpení, a všecko ti vrátím!‘

πεσών ου῏ν ὁ δου̑λος προσεκύνει αυ᾿τω̑ λέγων μακροθύμησον ε᾿π῾ ε᾿μοί καὶ πάντα α᾿ποδὼσω σοι

וַנפַל הַו עַבדָּא סגֵד לֵה וֵאמַר מָרי אַגַּר עלַי רֻוחָא וכֻל מֵדֵּם פָּרַע אנָא לָך׃

[(1) Matt 18, 27]

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָאָדוֹן עַל הָעֶבֶד הַהוּא, פָּטַר אוֹתוֹ וּוִתֵּר לוֹ עַל הַחוֹב.

וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי הָאָדוֺן עַל-הָעֶבֶד הַהוּא וַיְשַׁלְּחֵהוּ וְשָׁמוֺט לוֺ חוֺבוֺ:

I slitovav se pán nad služebníkem tím, propustil ho a dluh jemu odpustil.

Pán se ustrnul nad oním služebníkem, propustil ho a dluh mu odpustil. ([Lukáš 7:42])

σπλαγχνισθεὶς δὲ ὁ κύριος του̑ δούλου ε᾿κείνου α᾿πέλυσεν αυ᾿τόν καὶ τὸ δάνειον α᾿φη̑κεν αυ᾿τω̑

וֵאתרַחַם מָרֵה דּעַבדָּא הַו וַשׁרָיהי וחַובּתֵה שׁבַק לֵה׃

[(1) Matt 18, 28]

כְּשֶׁיָּצָא הָעֶבֶד הַהוּא מָצָא אֶת אֶחָד מֵחֲבֵרָיו הָעֲבָדִים שֶׁהָיָה חַיָּב לוֹ מֵאָה דִּינָרִים. תָּפַס אוֹתוֹ בִּגְרוֹנוֹ וְאָמַר, 'שַׁלֵּם מַה שֶּׁאַתָּה חַיָּב!'

וַיֵּצֵא הָעֶבֶד הַהוּא מִלְּפָנָיו וַיִּמְצָא אֵת אַחַד הָעֲבָדִים אִישׁ עֲמִיתוֺ אֲשֶׁר נָשָׁה בוֺ מֵאָה כָסֶף וַיִּתְפָּשׂ-בּוֺ וַיְחַנְּקֵהוּ לֵאמֹר שַׁלֶּם-לִי אֵת אֲשֶׁר נָשִׁיתָ:

Vyšed pak služebník ten, nalezl jednoho z spoluslužebníků svých, kterýž mu byl dlužen sto peněz, a chopiv se ho, hrdloval se s ním, řka: Zaplať mi, cos dlužen.

Sotva však ten služebník vyšel, potkal jednoho ze svých spoluslužebníků, který mu byl dlužen sto denárů; chytil ho za krk a křičel: ‚Zaplať mi, co jsi dlužen!‘

ε᾿ξελθών δὲ ὁ δου̑λος ε᾿κει̑νος ευ῟ρεν ε῞να τω̑ν συνδούλων αυ᾿του̑ ο῍ς ω῎φειλεν αυ᾿τω̑ ἑκατὸν δηνάρια καὶ κρατήσας αυ᾿τὸν ε῎πνιγεν λέγων α᾿πόδος ει῎ τι ο᾿φείλεις

נפַק דֵּין עַבדָּא הַו וֵאשׁכַּח לחַד מֵן כּנַוָתֵה דּחַיָב הוָא לֵה דִּינָרֵא מָאא וַאחדֵּה וחָנֵק הוָא לֵה וֵאמַר לֵה הַב לִי מֵדֵּם דּחַיָב אַנתּ לִי׃

[(1) Matt 18, 29]

נָפַל חֲבֵרוֹ לְרַגְלָיו וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, 'אָנָּא, הֱיֵה סַבְלָן כְּלַפַּי וַאֲשַׁלֵּם לְךָ'.

וַיִּפֹּל הָעֶבֶד אִישׁ עֲמִיתוֺ לִפְנֵי רַגְלָיו וַיִּתְחַנֶּן-לוֺ לֵאמֹר הַאֲרֶךְ-נָא אַפְּךׇ וַאֲשַׁלְּמָה לְךׇ הַכָּל:

Tedy padna spoluslužebník ten k nohám jeho, prosil ho, řka: Poshověj mi, a všecko zaplatím tobě.

Jeho spoluslužebník mu padl k nohám a prosil ho: ‚Měj se mnou strpení, a zaplatím ti to!‘

πεσών ου῏ν ὁ σύνδουλος αυ᾿του̑ παρεκάλει αυ᾿τὸν λέγων μακροθύμησον ε᾿π῾ ε᾿μοί καὶ α᾿ποδὼσω σοι

וַנפַל הַו כּנָתֵה עַל רֵגלַוהי בּעָא מֵנֵה וֵאמַר לֵה אַגַּר עלַי רֻוחָא ופָרַע אנָא לָך׃

[(1) Matt 18, 30]

אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא הִסְכִּים וְעוֹד הָלַךְ וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַכֶּלֶא עַד אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב.

וְלֹא אָבָה אַךְ הָלַךְ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל-הַמִּשְׁמָר עַד-אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם אֶת-נִשְׁיוֺ:

On pak nechtěl, ale odšed, dal jej do žaláře, dokudž by nezaplatil dluhu.

On však nechtěl, ale šel a dal ho do vězení, dokud nezaplatí dluh.

ὁ δὲ ου᾿κ η῎θελεν α᾿λλὰ α᾿πελθών ε῎βαλεν αυ᾿τὸν ει᾿ς φυλακὴν ε῞ως α᾿ποδω̑ τὸ ο᾿φειλόμενον

הֻו דֵּין לָא צבָא אֵלָא אֵזַל אַרמיֵה בֵּית־אַסִירֵא עדַמָא דּנֵתֵּל לֵה מָא דּחַיָב לֵה׃

[(1) Matt 18, 31]

כְּשֶׁרָאוּ חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים אֶת הַנַּעֲשֶׂה הִתְעַצְּבוּ מְאֹד וּבָאוּ וְסִפְּרוּ לַאֲדוֹנָם אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה.

וְאֶחָיו הָעֲבָדִים בִּרְאוֺתָם אֶת-אֲשֶׁר קָרָה הִתְעַצְּבוּ עַד-מְאֹד וַיָּבֹאוּ וַיְסַפְּרוּ לַאֲדֹנֵיהֶם אֶת-כָּל אֲשֶׁר קָרָה:

Vidouce pak spoluslužebníci jeho, co se dálo, zarmoutili se velmi; a šedše, pověděli pánu svému všecko, co se bylo stalo.

Když jeho spoluslužebníci viděli, co se přihodilo, velice se zarmoutili; šli a oznámili svému pánu všecko, co se stalo.

ι᾿δόντες ου῏ν οἱ σύνδουλοι αυ᾿του̑ τὰ γενόμενα ε᾿λυπήθησαν σφόδρα καὶ ε᾿λθόντες διεσάφησαν τω̑ κυρίω ἑαυτω̑ν πάντα τὰ γενόμενα

כַּד חזַו דֵּין כּנַוָתהֻון מֵדֵּם דַּהוָא כֵּריַת להֻון טָב וֵאתַו אַודַּעו למָרהֻון כֻּל דַּהוָא׃

[(1) Matt 18, 32]

אָז קָרָא לוֹ אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ, 'עֶבֶד רָשָׁע, אֶת כָּל הַחוֹב הַהוּא מָחַלְתִּי לְךָ מִשּׁוּם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי.

אָז קָרָא לוֺ אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֶבֶד בְּלִיַּעַל אֶת-כָּל-הַחוֺב הַהוּא שָׁמַטְתִּי לְךׇ כַּאֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּ לְפָנָי:

Tehdy povolav ho pán jeho, dí mu: Služebníče zlý, všecken ten dluh odpustil jsem tobě, nebs mne prosil.

Tu ho pán zavolal a řekl mu: ‚Služebníku zlý, celý tvůj dluh jsem ti odpustil, když jsi mě prosil;

τότε προσκαλεσάμενος αυ᾿τὸν ὁ κύριος αυ᾿του̑ λέγει αυ᾿τω̑ δου̑λε πονηρέ πα̑σαν τὴν ο᾿φειλὴν ε᾿κείνην α᾿φη̑κά σοι ε᾿πεὶ παρεκάλεσάς με

הָידֵּין קרָיהי מָרֵה וֵאמַר לֵה עַבדָּא בִּישָׁא הָי כֻּלָה חַובּתָא שֵׁבקֵת לָך דַּבעַיתּ מֵני׃

[(1) Matt 18, 33]

הַאִם לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ גַּם אַתָּה לְרַחֵם עַל חֲבֵרְךָ הָעֶבֶד כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיךָ?'

הֲלֹא הָיָה גַם-עָלֶיךׇ לְרַחֵם עַל-הָעֶבֶד אָחִיךׇ כַּאֲשֶׁר רִחַמְתִּי עָלֶיךׇ אָנִי:

Zdaliž i ty neměl se smilovati nad spoluslužebníkem svým, jako i já smiloval jsem se nad tebou?

neměl ses také ty smilovat nad svým spoluslužebníkem, jako jsem se já smiloval nad tebou?‘

ου᾿κ ε῎δει καὶ σὲ ε᾿λεη̑σαι τὸν σύνδουλόν σου ὡς κα᾿γώ σὲ η᾿λέησα

לָא וָלֵא הוָא לָך אָף אַנתּ דַּתחֻון לַכנָתָך אַיכַּנָא דֵּאנָא חָנתָּך׃

[(1) Matt 18, 34]

וּבְכַעֲסוֹ מָסַר אוֹתוֹ אֲדוֹנָיו לַנּוֹגְשִׂים עַד אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב כֻּלּוֹ.

וַיִּחַר אַף אֲדֹנָיו וַיִּתְּנֵהוּ בְּיַד-נֹגְשִׁים עַד-כִּי-יְשַׁלֵּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נָשָׁה בוֺ:

I rozhněvav se pán jeho, dal jej katům, dokudž by nezaplatil všeho, což mu byl dlužen.

A rozhněval se jeho pán a dal ho do vězení, dokud nezaplatí celý dluh. – ([Matouš 5:25-Matouš 5:26])

καὶ ο᾿ργισθεὶς ὁ κύριος αυ᾿του̑ παρέδωκεν αυ᾿τὸν τοι̑ς βασανισται̑ς ε῞ως ου῟ α᾿ποδω̑ πα̑ν τὸ ο᾿φειλόμενον

וַרגֵז מָרֵה וַאשׁלמֵה לַמנַגּדָנֵא עדַמָא דּנֵפרֻוע כֻּל מֵדֵּם דּחַיָב לֵה׃

[(1) Matt 18, 35]

כָּכָה גַּם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַעֲשֶׂה לָכֶם אִם לֹא תִּמְחֲלוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל לְבַבְכֶם."

כָּכָה יַעֲשֶׂה לָכֶם גַּם-אָבִי בַּשָּׁמָיִם אִם-לֹא תִסְלְחוּ בְּכָל-לִבְּכֶם אִישׁ אִישׁ לְאָחִיו עַל-חַטֹּאתָם:

Takť i Otec můj nebeský učiní vám, jestliže neodpustíte jeden každý bratru svému z srdcí svých provinění jejich.

Tak bude jednat s vámi i můj nebeský Otec, jestliže ze srdce neodpustíte každý svému bratru.“ ([Matouš 6:15; Koloským 3:13])

ου῞τως καὶ ὁ πατήρ μου ὁ ου᾿ράνιος ποιήσει ὑμι̑ν ε᾿ὰν μὴ α᾿φη̑τε ε῞καστος τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑ α᾿πὸ τω̑ν καρδιω̑ν ὑμω̑ν

הָכַנָא נֵעבֵּד לכֻון אָבי דּבַשׁמַיָא אֵלָא תֵּשׁבּקֻון אנָשׁ לַאחֻוהי מֵן לֵבּכֻון סַכלֻותֵה׃ ס

[(1) Matt 19, 01]

כְּשֶׁגָּמַר יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא מִן הַגָּלִיל וּבָא לְאֵזוֹר יְהוּדָה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר מִן-הַגָּלִיל וַיָּבֹא גְבוּל יְהוּדָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵן:

I stalo se, když dokonal Ježíš řeči tyto, bral se z Galilee, a přišel do končin Judských za Jordán.

Když Ježíš dokončil tato slova, odebral se z Galileje do krajin judských za Jordán. ([Marek 10:1-Marek 10:12 Matouš 7:28 Matouš 11:1 Matouš 13:53 Matouš 26:1])

καὶ ε᾿γένετο ο῞τε ε᾿τέλεσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τοὺς λόγους τούτους μετη̑ρεν α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ η῟λθεν ει᾿ς τὰ ο῞ρια τη̑ς ᾽Ιουδαίας πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου

וַהוָא דּכַד שַׁלֵם יֵשֻׁוע מֵלֵא הָלֵין שׁקַל מֵן גּלִילָא וֵאתָא לַתחֻומָא דִּיהֻוד לעֵברָא דּיֻורדּנָן׃

[(1) Matt 19, 02]

הֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם שָׁם.

וַהֲמוֺן עַם-רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו וַיִּרְפָּאֵם שָׁם מֵחָלְיָם:

I šli za ním zástupové mnozí, a uzdravil je tam.

Velké zástupy šly za ním, a on je tam uzdravil.

καὶ η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ ο῎χλοι πολλοί καὶ ε᾿θεράπευσεν αυ᾿τοὺς ε᾿κει̑

וֵאתַו בָּתרֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא וַאסִי אֵנֻון תַּמָן׃

[(1) Matt 19, 03]

נִגְּשׁוּ אֵלָיו כַּמָּה פְּרוּשִׁים לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ עַל כָּל דָּבָר?".

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו מִן-הַפְּרוּשִׁים וַיְנַסּוּ אֹתוֺ לֵאמֹר הֲיֵשׁ בְּיַד אִישׁ לְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ עַל-כָּל-דָּבָר:

I přistoupili k němu farizeové, pokoušejíce ho a řkouce jemu: Sluší-li člověku propustiti manželku svou z kterékoli příčiny?

Tu k němu přišli farizeové a pokoušeli ho: „Je dovoleno propustit manželku z jakékoli příčiny?“

καὶ προση̑λθον αυ᾿τω̑ Φαρισαι̑οι πειράζοντες αυ᾿τὸν καὶ λέγοντες ει᾿ ε῎ξεστιν α᾿νθρὼπω α᾿πολυ̑σαι τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ κατὰ πα̑σαν αι᾿τίαν

וַקרֵבו לוָתֵה פּרִישֵׁא וַמנַסֵין הוַו לֵה וָאמרִין אֵן שַׁלִיט לאנָשׁ דּנֵשׁרֵא אַנתּתֵה בּכֻל עֵלָא׃

[(1) Matt 19, 04]

הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם שֶׁהַבּוֹרֵא עָשָׂה אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה מִבְּרֵאשִׁית

וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא קְרָאתֶם כִּי הָעֹשֶׂה מִקֶּדֶם זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אֹתָם:

On pak odpovídaje, řekl jim: Což jste nečtli, že ten, kterýž stvořil s počátku, muže a ženu učinil je?

Odpověděl jim: „Nečetli jste, že Stvořitel od počátku ‚muže a ženu učinil je‘? ([Genesis 1:27])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ου᾿κ α᾿νέγνωτε ο῞τι ὁ κτίσας α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς α῎ρσεν καὶ θη̑λυ ε᾿ποίησεν αυ᾿τούς

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון לָא קרַיתֻּון דּהַו דַּעבַד מֵן בּרִשִׁית דֵּכרָא ונֵקבּתָא עבַד אֵנֻון׃

[(1) Matt 19, 05]

וְגַם אָמַר, 'עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד'?

וְאָמַר עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֺ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד:

A řekl: Protož opustí člověk otce i matku, a připojí se k manželce své, i budou dva jedno tělo.

A řekl: ‚Proto opustí muž otce i matku a připojí se k své manželce, a budou ti dva jedno tělo;‘ ([Genesis 2:24; Efezským 5:31])

καὶ ει῏πεν ε῞νεκα τούτου καταλείψει α῎νθρωπος τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα καὶ κολληθήσεται τη̑ γυναικὶ αυ᾿του̑ καὶ ε῎σονται οἱ δύο ει᾿ς σάρκα μίαν

וֵאמַר מֵטֻל הָנָא נֵשׁבֻּוק גַּברָא לַאבֻוהי ולֵאמֵה ונֵקַף לַאנתּתֵה ונֵהוֻון תּרַיהֻון חַד בּסַר׃

[(1) Matt 19, 06]

אֵין הֵם עוֹד שְׁנַיִם אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד. לָכֵן מַה שֶּׁחִבֵּר הָאֱלֹהִים אַל יַפְרִיד הָאָדָם."

וְלָזֹאת אֵפוֺא אֵינָם עוֺד שְׁנַיִם כִּי אִם-בָּשָׂר אֶחָד וְלָכֵן אֵת אֲשֶׁר חִבֵּר אֱלֹהִים אַל-יַפְרֵד אָדָם:

A tak již nejsou dva, ale jedno tělo. A protož, což Bůh spojil, člověk nerozlučuj.

takže již nejsou dva, ale jeden. A proto co Bůh spojil, člověk nerozlučuj!“

ω῞στε ου᾿κέτι ει᾿σὶν δύο α᾿λλὰ σὰρξ μία ο῍ ου῏ν ὁ θεὸς συνέζευξεν α῎νθρωπος μὴ χωριζέτω

מָדֵין לָא הוַו תּרֵין אֵלָא חַד פּגַר מֵדֵּם הָכִיל דַּאלָהָא זַוֵג בַּרנָשָׁא לָא נפַרֵשׁ׃

[(1) Matt 19, 07]

"אִם כֵּן לָמָּה צִוָּה מֹשֶׁה לָתֵת לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלְּחָהּ?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְלָמָּה-זֶּה צִוָּה מֹשֶׁה לָתֵת סֵפֶר כְּרִיתֻת וּלְשַׁלְּחָהּ:

Řekli jemu: Pročež tedy Mojžíš rozkázal dáti lístek rozloučení, a propustiti ji?

Namítnou mu: „Proč tedy Mojžíš ustanovil, že muž smí propustit svou manželku tím, že jí dá rozlukový lístek?“ ([Deuteronomium 24:1 Deuteronomium 24:3])

λέγουσιν αυ᾿τω̑ τί ου῏ν Μωϋση̑ς ε᾿νετείλατο δου̑ναι βιβλίον α᾿ποστασίου καὶ α᾿πολυ̑σαι αυ᾿τήν

אָמרִין לֵה למָנָא הָכִיל מֻושֵׁא פַּקֵד דּנֵתֵּל כּתָבָא דּשֻׁובקָנָא ונֵשׁרִיה׃

[(1) Matt 19, 08]

הֵשִׁיב לָהֶם: "בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם הִתִּיר לָכֶם מֹשֶׁה לְשַׁלֵּחַ אֶת נְשֵׁיכֶם, אַךְ מֵרֵאשִׁית לֹא הָיָה כָּךְ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר קְשִׁי לְבַבְכֶם נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה לְשַׁלַּח אֶת-נְשֵׁיכֶם אֲבָל לֹא הָיָה כֵן מִקֶּדֶם:

Dí jim: Mojžíš pro tvrdost srdce vašeho dopustil vám propouštěti manželky vaše, ale s počátku nebylo tak.

Odpoví jim: „Pro tvrdost vašeho srdce vám Mojžíš dovolil propustit manželku. Od počátku to však nebylo.

λέγει αυ᾿τοι̑ς ο῞τι Μωϋση̑ς πρὸς τὴν σκληροκαρδίαν ὑμω̑ν ε᾿πέτρεψεν ὑμι̑ν α᾿πολυ̑σαι τὰς γυναι̑κας ὑμω̑ν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς δὲ ου᾿ γέγονεν ου῞τως

אָמַר להֻון מֻושֵׁא לֻוקבַל קַשׁיֻות לֵבּכֻון אַפֵּס לכֻון דּתֵשׁרֻון נֵשַׁיכֻּון מֵן בּרִשִׁית דֵּין לָא הוָא הָכַנָא׃

[(1) Matt 19, 09]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל־דְבַר זְנוּת וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא."

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ אִם לֹא עַל-דְּבַר זְנוּת וְנֹשֵׂא לוֺ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְהַנֹּשֵׂא אֶת-הַגְּרוּשָׁה נֹאֵף הוּא:

Protož pravím vám: Že kdožkoli propustil by manželku svou, (leč pro smilství), a jinou pojme, cizoloží, i kdož propuštěnou pojme, cizoloží.

Pravím vám, kdo propustí svou manželku z jiného důvodu než pro smilstvo a vezme si jinou, cizoloží(n).“ (n) var: kdo propustí svou manželku, mimo případ smilstva, uvádí ji do cizoložství; a kdo by se s propuštěnou oženil, cizoloží. ([Matouš 5:32; Lukáš 16:18; 1 Korintským 7:10-1 Korintským 7:11])

λέγω δὲ ὑμι̑ν ο῞τι ο῍ς α῍ν α᾿πολύση τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ μὴ ε᾿πὶ πορνεία καὶ γαμήση α῎λλην μοιχα̑ται

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּמַן דּשָׁבֵק אַנתּתֵה דּלָא גַּורָא ונָסֵב אחרִתָא גָּאַר ומַן דּנָסֵב שׁבִיקתָּא גָּאַר׃ ס

[(1) Matt 19, 10]

אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "אִם כָּךְ הוּא דִּין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לֹא כְּדַאי לְהִתְחַתֵּן."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו אִם דְּבַר אִישׁ וְאִשָּׁה כָּכָה הוּא לֹא-טוֺב לָקַחַת אִשָּׁה:

Řekli jemu učedlníci jeho: Poněvadž jest taková pře s manželkou, není dobré ženiti se.

Učedníci mu řekli: „Jestliže je to s mužem a ženou takové, pak je lépe se neženit.“

λέγουσιν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ει᾿ ου῞τως ε᾿στὶν ἡ αι᾿τία του̑ α᾿νθρὼπου μετὰ τη̑ς γυναικός ου᾿ συμφέρει γαμη̑σαι

אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי אֵן הָכַנָא אִית עֵדלָיָא בַּינַי גַּברָא לַאנתּתָא לָא פַּקָח למֵסַב אַנתּתָא׃

[(1) Matt 19, 11]

אָמַר לָהֶם: "לֹא הַכֹּל מְבִינִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, רַק אֵלֶּה שֶׁנִּתַּן לָהֶם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא כָל-אִישׁ רַב-כֹּחַ הוּא לִסְבֹּל הַדָּבָר הַזֶּה כִּי-אִם רַק אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם:

On pak řekl jim: Ne všickniť chápají slova toho, ale ti, jimž jest dáno.

On jim odpověděl: „Ne všichni pochopí to slovo; jen ti, kterým je to dáno. ([1 Korintským 7:7])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿ πάντες χωρου̑σιν τὸν λόγον του̑τον α᾿λλ῾ οι῟ς δέδοται

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא כֻּלנָשׁ סָפֵק לָה למֵלתָא הָדֵא אֵלָא מַן דִּיהִיב לֵה׃

[(1) Matt 19, 12]

יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁנּוֹלְדוּ כָּךְ מִבֶּטֶן אִמָּם, יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁנַּעֲשׂוּ סָרִיסִים עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם, יֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עַצְמָם לְסָרִיסִים לְמַעַן מַלְכוּת שָׁמַיִם. מִי שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לְקַבֵּל, שֶׁיְּקַבֵּל."

כִּי יֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר נוֺלְדוּ כֵן מֵרֶחֶם אִמָּם וְיֵשׁ אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ סָרִיסִים בִּידֵי אָדָם וְיֵשׁ אֲשֶׁר מִנַּפְשָׁם נִהְיוּ לְסָרִיסִים לְמַעַן מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם מִי אֲשֶׁר כֹּחוֺ רַב לוֺ לִסְבֹּל יִסְבֹּל:

Jsouť zajisté panicové, kteříž se tak z života matky zrodili; a jsouť panicové, kteříž učiněni jsou od lidí; a jsouť panicové, kteříž se sami v panictví oddali pro království nebeské. Kdo může pochopiti, pochop.

Někteří nežijí v manželství(o), protože jsou k tomu od narození nezpůsobilí; jiní nežijí v manželství, protože je nezpůsobilými učinili lidé; a někteří nežijí v manželství, protože se ho zřekli pro království nebeské. Kdo to může pochopit, pochop.“ (o) ř: jsou eunuchové (tak i dál)

ει᾿σὶν γὰρ ευ᾿νου̑χοι οι῞τινες ε᾿κ κοιλίας μητρὸς ε᾿γεννήθησαν ου῞τως καὶ ει᾿σὶν ευ᾿νου̑χοι οι῞τινες ευ᾿νουχίσθησαν ὑπὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων καὶ ει᾿σὶν ευ᾿νου̑χοι οι῞τινες ευ᾿νούχισαν ἑαυτοὺς διὰ τὴν βασιλείαν τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ὁ δυνάμενος χωρει̑ν χωρείτω

אִית גֵּיר מהַימנֵא דּמֵן כַּרסָא דֵּאמהֻון אֵתִילֵדו הָכַנָא וִאית מהַימנֵא דּמֵן בּנַינָשָׁא הוַו מהַימנֵא וִאית מהַימנֵא דּהֵנֻון עבַדו נַפשׁהֻון מהַימנֵא מֵטֻל מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא מַן דּמֵשׁכַּח דּנֵספַּק נֵספַּק׃ ס

[(1) Matt 19, 13]

אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם.

אָז הוּבְאוּ יְלָדִים לְפָנָיו לְבַעֲבוּר יָשִׂים אֶת-יָדָיו עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וַיִּגְעֲרוּ-בָם הַתַּלְמִידִים:

Tehdy přineseny jsou k němu dítky, aby na ně ruce vzkládal a modlil se. Učedlníci pak přimlouvali jim.

Tehdy k němu přinášeli děti, aby na ně vložil ruce a pomodlil se; ale učedníci jim to zakazovali. ([Marek 10:13-Marek 10:16; Lukáš 18:15-Lukáš 18:17])

τότε προσηνέχθησαν αυ᾿τω̑ παιδία ι῞να τὰς χει̑ρας ε᾿πιθη̑ αυ᾿τοι̑ς καὶ προσεύξηται οἱ δὲ μαθηταὶ ε᾿πετίμησαν αυ᾿τοι̑ς

הָידֵּין קַרֵבו לֵה טלָיֵא דַּנסִים אִידֵה עלַיהֻון וַנצַלֵא וַכַאו בּהֻון תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 19, 14]

אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: "הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הַנִּיחוּ לַיְלָדִים וְאַל-תִּכְלְאוּ אֹתָם מִבֹּא אֵלָי כִּי מֵאֵלֶּה מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Ale Ježíš řekl: Nechte dítek a nebraňte jim jíti ke mně; nebo takovýchť jest království nebeské.

Ježíš však řekl: „Nechte děti a nebraňte jim jít ke mně; neboť takovým patří království nebeské.“ ([Matouš 18:3])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν α῎φετε τὰ παιδία καὶ μὴ κωλύετε αυ᾿τὰ ε᾿λθει̑ν πρός με τω̑ν γὰρ τοιούτων ε᾿στὶν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון שׁבֻוקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי ולָא תֵּכלֻון אֵנֻון דּדַאילֵין גֵּיר דַּאיך הָלֵין אֵנֻון אִיתֵיה מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃

[(1) Matt 19, 15]

הוּא סָמַךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן הָלַךְ מִשָּׁם.

וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיִּפֶן וַיֵּלַךְ:

A po vzkládání na ně rukou odebral se odtud.

Požehnal jim(p) a šel dál. (p) ř : Vložil na ně ruce

καὶ ε᾿πιθεὶς τὰς χει̑ρας αυ᾿τοι̑ς ε᾿πορεύθη ε᾿κει̑θεν

וסָם אִידֵה עלַיהֻון וֵאזַל מֵן תַּמָן׃ ס

[(1) Matt 19, 16]

נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל:" רַבִּי, אֵיזֶה טוֹב עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַשִֹיג חַיֵּי עוֹלָם?"

וְהִנֵּה-אִישׁ נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר רַבִּי הַטּוֺב אֵי-זֶה הַטּוֺב אֶעֱשֶׂה לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֺלָם:

A aj, jeden přistoupiv, řekl jemu: Mistře dobrý, co dobrého budu činiti, abych měl život věčný?

A hle, kdosi k němu přišel a zeptal se ho: „Mistře(q), co dobrého mám dělat, abych získal věčný život?“ (q) ř: Učiteli ([Marek 10:17-Marek 10:22; Lukáš 18:18-Lukáš 18:23 Lukáš 10:25])

καὶ ι᾿δοὺ ει῟ς προσελθών αυ᾿τω̑ ει῏πεν διδάσκαλε τί α᾿γαθὸν ποιήσω ι῞να σχω̑ ζωὴν αι᾿ὼνιον

וֵאתָא חַד קרֵב וֵאמַר לֵה מַלפָנָא טָבָא מָנָא דּטָב אֵעבֵּד דּנֵהוֻון לִי חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(1) Matt 19, 17]

אָמַר אֵלָיו: "מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנוֹגֵעַ לַטּוֹב? אֶחָד הוּא הַטּוֹב, אֲבָל אִם רְצוֹנְךָ לָבוֹא לַחַיִּים, שְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָמָּה-זֶּה קָרָאתָ לִי טוֺב אֵין-טוֺב כִּי אִם-אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים וְאִם-נִכְסַפְתָּ לָבֹא אֶל-הַחַיִּים שְׁמֹר אֵת הַמִּצְוֺת:

Ale on řekl jemu: Co mne nazýváš dobrým? Žádný není dobrý, než jediný, totiž Bůh. Chceš-li pak vjíti do života, ostříhej přikázaní.

On mu řekl: „Proč se mě ptáš na dobré? Jediný je dobrý! A chceš-li vejít do života, zachovávej přikázání!“

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ τί με ε᾿ρωτα̑ς περὶ του̑ α᾿γαθου̑ ει῟ς ε᾿στιν ὁ α᾿γαθός ει᾿ δὲ θέλεις ει᾿ς τὴν ζωὴν ει᾿σελθει̑ν τήρησον τὰς ε᾿ντολάς

הֻו דֵּין אֵמַר לֵה מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא לַיתּ טָבָא אֵלָא אֵן חַד אַלָהָא אֵן דֵּין צָבֵא אַנתּ דּתֵעֻול לחַיֵא טַר פֻּוקדָּנֵא׃

[(1) Matt 19, 18]

שָׁאַל הָאִישׁ: "אֵיזֶה?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "לֹא תִּרְצַח, לֹא תִּנְאַף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא־תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר,

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵי-זֹה הֵנָּה וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא תִּגְנֹב לֹא-תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר:

Dí jemu: Kterých? Ježíš pak řekl: Nezabiješ, nezcizoložíš, nepokradeš, nepromluvíš křivého svědectví.

Otázal se ho: „Která?“ Ježíš odpověděl: „Nebudeš zabíjet, cizoložit, krást, křivě svědčit,

λέγει αυ᾿τω̑ ποίας ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν τὸ ου᾿ φονεύσεις ου᾿ μοιχεύσεις ου᾿ κλέψεις ου᾿ ψευδομαρτυρήσεις

אָמַר לֵה אַילֵין הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה דּלָא תֵּקטֻול ולָא תּגֻור ולָא תֵּגנֻוב ולָא תֵּסהַד סָהדֻּות שֻׁוקרָא׃

[(1) Matt 19, 19]

כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'."

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ:

Cti otce svého i matku, a milovati budeš bližního svého jako sebe samého.

cti otce a matku, miluj svého bližního jako sám sebe.“

τίμα τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα καί α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν

ויַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך ותַחֵב לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך׃

[(1) Matt 19, 20]

אָמַר הַבָּחוּר: "אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי; מָה עוֹד חָסֵר לִי?"

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר אֵלָיו כָּל-אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי וּמַה-יֶּחְסַר לִי עוֺד:

Dí jemu mládenec: Všeho toho ostříhal jsem od své mladosti. Čehož mi se ještě nedostává?

Mladík mu řekl: „To jsem všechno dodržoval! Co mi ještě schází?“

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ νεανίσκος πάντα ταυ̑τα ε᾿φύλαξα τί ε῎τι ὑστερω̑

אָמַר לֵה הַו עלַימָא הָלֵין כֻּלהֵין נֵטרֵת אֵנֵין מֵן טַליֻותי מָנָא חסִיר אנָא׃

[(1) Matt 19, 21]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת שָׁלֵם, לֵךְ מְכֹר אֶת רְכוּשְׁךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם-חָפַצְתָּ לִהְיוֺת תָּמִים לֵךְ וּמְכֹר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לְךׇ וְתֵן לַעֲנִיִּים וְהָיָה לְךׇ אוֺצָר בַּשָּׁמָיִם וּבֹא וְלֵךְ אַחֲרָי:

Řekl mu Ježíš: Chceš-li dokonalým býti, jdiž a prodej statek svůj, a rozdej chudým, a budeš míti poklad v nebi, a poď, následuj mne.

Ježíš mu odpověděl: „Chceš-li být dokonalý, jdi, prodej, co ti patří, rozdej chudým, a budeš mít poklad v nebi; pak přijď a následuj mne.“ ([Matouš 6:20; Lukáš 12:33])

ε῎φη αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ θέλεις τέλειος ει῏ναι υ῞παγε πὼλησόν σου τὰ ὑπάρχοντα καὶ δὸς τοι̑ς πτωχοι̑ς καὶ ε῞ξεις θησαυρὸν ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς καὶ δευ̑ρο α᾿κολούθει μοι

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵן צָבֵא אַנתּ גּמִירָא למֵהוָא זֵל זַבֵּן קֵניָנָך והַב למֵסכִּנֵא ותֵהוֵא לָך סִימתָא בַּשׁמַיָא ותָא בָּתַרי׃ ס

[(1) Matt 19, 22]

כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הָלַךְ מִשָּׁם עָצוּב, שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים.

וְהַנַּעַר כְּשָׁמְעוֺ הַדָּבָר הַזֶּה הִתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֺ וַיֵּלֶךְ-לוֺ כִּי-נְכָסִים רַבִּים הָיוּ לוֺ:

Uslyšev pak mládenec tu řeč, odšel, smuten jsa; nebo měl statku mnoho.

Když mladík uslyšel to slovo, smuten odešel, neboť měl mnoho majetku.

α᾿κούσας δὲ ὁ νεανίσκος τὸν λόγον α᾿πη̑λθεν λυπούμενος η῟ν γὰρ ε῎χων κτήματα πολλά

שׁמַע דֵּין הַו עלַימָא מֵלתָא הָדֵא וֵאזַל כַּד כַּריָא לֵה אִית הוָא לֵה גֵּיר קֵניָנָא סַגִּיָאא׃

[(1) Matt 19, 23]

אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּקֹשִׁי יִכָּנֵס עָשִׁיר לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-תַּלְמִידָיו אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מַה-קָּשֶׁה לְאִישׁ עָשִׁיר לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם:

Ježíš pak řekl učedlníkům svým: Amen pravím vám, že bohatý nesnadně vejde do království nebeského.

Ježíš řekl svým učedníkům: „Amen, pravím vám, že bohatý těžko vejde do království nebeského. ([Marek 10:23-Marek 10:31; Lukáš 18:24-Lukáš 18:30])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πλούσιος δυσκόλως ει᾿σελεύσεται ει᾿ς τὴν βασιλείαν τω̑ν ου᾿ρανω̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לתַלמִידַוהי אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּעַטלָא הי לעַתִּירָא דּנֵעֻול למַלכֻּות שׁמַיָא׃

[(1) Matt 19, 24]

וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

וְעוֺד אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ חֻר הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

A opět pravím vám: Snázeť jest velbloudu skrze uši jehly projíti, nežli bohatému vjíti do království Božího.

Znovu vám říkám, snáze projde velbloud uchem jehly než bohatý do Božího království.“

πάλιν δὲ λέγω ὑμι̑ν ευ᾿κοπὼτερόν ε᾿στιν κάμηλον διὰ τρυπήματος ρ᾿αφίδος διελθει̑ν η῍ πλούσιον ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

תֻּוב דֵּין אָמַרנָא לכֻון דַּדלִיל הֻו לגַמלָא למֵעַל בַּחרֻורָא דַּמחַטָא אַו עַתִּירָא דּנֵעֻול למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(1) Matt 19, 25]

שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים וְתָמְהוּ מְאֹד. "אִם כֵּן, מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?" שָׁאֲלוּ.

וְתַלְמִידָיו שָׁמְעוּ וַיִּשְׁתּוֺמְמוּ עַד-מְאֹד לֵאמֹר מִי אֵפוֺא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ:

A uslyšavše to učedlníci jeho, užasli se velmi, řkouce: I kdož tedy může spasen býti?

Když to učedníci slyšeli, velice se zhrozili a řekli: „Kdo potom může být spasen?“

α᾿κούσαντες δὲ οἱ μαθηταὶ ε᾿ξεπλήσσοντο σφόδρα λέγοντες τίς α῎ρα δύναται σωθη̑ναι

תַּלמִידֵא דֵּין כַּד שׁמַעו תַּהִירִין הוַו טָב וָאמרִין מַנֻו כַּי מֵשׁכַּח דּנִחֵא׃

[(1) Matt 19, 26]

הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מִבְּנֵי אָדָם נִבְצָר הַדָּבָר, אֲבָל הָאֱלֹהִים כָּל יָכוֹל."

וַיַּבֶּט-בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִבְּנֵי-אָדָם יִפָּלֵא הַדָּבָר הַזֶּה אַךְ מֵאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל-דָּבָר:

Pohleděv pak Ježíš, řekl jim: U lidíť jest to nemožné, ale u Boha všecko jest možné.

Ježíš na ně pohleděl a řekl: „U lidí je to nemožné, ale u Boha je možné všecko.“ ([Genesis 18:14; Jób 42:2; Zacharjáš 8:6])

ε᾿μβλέψας δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς παρὰ α᾿νθρὼποις του̑το α᾿δύνατόν ε᾿στιν παρὰ δὲ θεω̑ πάντα δυνατά

חָר בּהֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לוָת בּנַינָשָׁא הָדֵא לָא מֵשׁכּחָא לוָת אַלָהָא דֵּין כֻּלמֵדֵּם מֵשׁכּחָא׃

[(1) Matt 19, 27]

הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ, אִם כֵּן מַה יִּהְיֶה לָנוּ?"

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת-כֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךׇ וּמָה אֵפוֺא יִהְיֶה-לָּנוּ:

Tehdy odpověděv Petr, řekl mu: Aj, my opustili jsme všecky věci, a šli jsme za tebou. Což pak nám bude?

Na to mu řekl Petr: „Hle, my jsme opustili všecko a šli jsme za tebou! Co tedy budeme mít?“ ([Matouš 4:18-Matouš 4:21])

τότε α᾿ποκριθεὶς ὁ Πέτρος ει῏πεν αυ᾿τω̑ ι᾿δοὺ ἡμει̑ς α᾿φήκαμεν πάντα καὶ η᾿κολουθήσαμέν σοι τί α῎ρα ε῎σται ἡμι̑ν

הָידֵּין ענָא כִּאפָא וֵאמַר לֵה הָא אֵנַחנַן שׁבַקן כֻּלמֵדֵּם וֵאתַין בָּתרָך מָנָא כַּי נֵהוֵא לַן׃ ס

[(1) Matt 19, 28]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַתֶּם הַהוֹלְכִים אַחֲרַי, כַּאֲשֶׁר תִּתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה וּבֶן־הָאָדָם יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, תֵּשְׁבוּ גַּם אַתֶּם עַל שְׁנֵים־עָשָׂר כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אַתֶּם הַהֹלְכִים אַחֲרָי כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב בֶּן-הָאָדָם עַל-כִּסֵּא כְבוֺדוֺ בְּהִתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה גַּם-אַתֶּם תֵּשְׁבוּ אָז עַל-שְׁנֵים עָשָׂר כִּסְאוֺת לִשְׁפֹּט אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

Ježíš pak řekl jim: Amen pravím vám, že vy, kteříž jste následovali mne, v druhém narození, když se posadí Syn člověka na trůnu velebnosti své, sednete i vy na dvanácti trůních, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.

Ježíš jim řekl: „Amen, pravím vám, až se Syn člověka při obnovení(r) všeho posadí na trůn své slávy, tehdy i vy, kteří jste mě následovali, usednete na dvanáct trůnů a budete soudit dvanáct pokolení Izraele. (r) ř: znovuzrození ([Daniel 7:9-Daniel 7:10; Lukáš 22:30; 1 Korintským 6:2; Zjevení Janovo 3:21])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ὑμει̑ς οἱ α᾿κολουθήσαντές μοι ε᾿ν τη̑ παλιγγενεσία ο῞ταν καθίση ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿πὶ θρόνου δόξης αυ᾿του̑ καθήσεσθε καὶ ὑμει̑ς ε᾿πὶ δὼδεκα θρόνους κρίνοντες τὰς δὼδεκα φυλὰς του̑ ᾽Ισραήλ

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דַּאנתֻּון דֵּאתַיתֻּון בָּתַרי בּעָלמָא חַדתָא מָא דּיָתֵב בּרֵה דּאנָשָׁא עַל תּרָנָוס דּשֻׁובחֵה תֵּתּבֻון אָף אַנתֻּון עַל תּרֵעסַר כֻּורסַוָן וַתּדֻונֻון תּרֵעסַר שַׁבטֵא דִּאיסרָאיֵל׃

[(1) Matt 19, 29]

וְכָל מִי שֶׁעָזַב בָּתִים אוֹ אַחִים וַאֲחָיוֹת אוֹ אָב וָאֵם אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים אוֹ שָׂדוֹת לְמַעַן שְׁמִי - יְקַבֵּל פִּי מֵאָה וְיִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם.

וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲזֹב בָּתִּים אוֺ אַחִים אוֺ אֲחָיוֺת אוֺ אָב אוֺ אֵם אוֺ אִשָּׁה אוֺ בָנִים אוֺ שָׂדוֺת לְמַעַן שְׁמִי יִמְצָא מֵאָה שְׁעָרִים וְחַיֵּי עוֺלָם יִירָשׁ:

A každý, kdož opustil by domy, neb bratry, neb sestry, neb otce, neb matku, neb manželku, neb dítky, neb pole pro jméno mé, stokrát více vezme, a život věčný dědičně obdrží.

A každý, kdo opustil domy nebo bratry nebo sestry nebo otce nebo matku nebo děti nebo pole pro mé jméno, stokrát(s) víc dostane a bude mít podíl na věčném životě. (s) var: mnohokrát 20. kapitola ([Matouš 10:37; Lukáš 14:26])

καὶ πα̑ς ο῞στις α᾿φη̑κεν οι᾿κίας η῍ α᾿δελφοὺς η῍ α᾿δελφὰς η῍ πατέρα η῍ μητέρα η῍ τέκνα η῍ α᾿γροὺς ε῞νεκεν του̑ ο᾿νόματός μου ἑκατονταπλασίονα λήμψεται καὶ ζωὴν αι᾿ὼνιον κληρονομήσει

וכֻלנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא אַו אַחֵא אַו אַחוָתָא אַו אַבָא אַו אֵמָא אַו אַנתּתָא אַו בּנַיָא אַו קֻוריָא מֵטֻל שֵׁמי חַד בַּמָאא נקַבֵּל וחַיֵא דַּלעָלַם נִארַת׃ ס

[(1) Matt 19, 30]

אֲבָל רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וּמֵהָאַחֲרוֹנִים - רִאשׁוֹנִים."

וְרַבִּים הֵם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרֹנִים וְהָאַחֲרֹנִים רִאשֹׁנִים:

Mnozí pak první budou poslední, a poslední první.

Mnozí první budou poslední a poslední první.“ ([Matouš 20:16; Lukáš 13:30])

πολλοὶ δὲ ε῎σονται πρω̑τοι ε῎σχατοι καὶ ε῎σχατοι πρω̑τοι

סַגִּיֵאא דֵּין קַדמָיֵא דּנֵהוֻון אחרָיֵא וַאחרָיֵא קַדמָיֵא׃ ס

[(1) Matt 20, 01]

כִּי דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ בַּעַל אֲחֻזָּה שֶׁיָּצָא הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים לְכַרְמוֹ,

כִּי דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְבַעַל-הַבָּיִת אֲשֶׁר הִשְׁכִּים וַיֵּצֵא בַבֹּקֶר וַיִּשְׂכֹּר פֹּעֲלִים לְכַרְמוֺ:

Nebo podobno jest království nebeské člověku hospodáři, kterýž vyšel na úsvitě, aby najal dělníky na vinici svou.

„Neboť s královstvím nebeským je to tak, jako když jeden hospodář hned ráno vyšel najmout dělníky na svou vinici.

ὁμοία γάρ ε᾿στιν ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν α᾿νθρὼπω οι᾿κοδεσπότη ο῞στις ε᾿ξη̑λθεν α῞μα πρωι῭ μισθὼσασθαι ε᾿ργάτας ει᾿ς τὸν α᾿μπελω̑να αυ᾿του̑

דָּמיָא גֵּיר מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לגַברָא מָרֵא בַּיתָּא דַּנפַק בּצַפרָא דּנֵאגֻור פָּעלֵא לכַרמֵה׃

[(1) Matt 20, 02]

וּלְאַחַר שֶׁהִסְכִּים עִם הַפּוֹעֲלִים עַל שְׂכַר דִּינָר לְיוֹם שָׁלַח אוֹתָם אֶל כַּרְמוֹ.

וּשְׂכַר הַפֹּעֲלִים נָקַב שֶׁקֶל לַיּוֺם וַיִּשְׁלַח אֹתָם אֶל-הַכָּרֶם:

Smluviv pak s dělníky z peníze denního, odeslal je na vinici svou.

Smluvil s dělníky denár na den a poslal je na vinici.

συμφωνήσας δὲ μετὰ τω̑ν ε᾿ργατω̑ν ε᾿κ δηναρίου τὴν ἡμέραν α᾿πέστειλεν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸν α᾿μπελω̑να αυ᾿του̑

קַץ דֵּין עַם פָּעלֵא מֵן דִּינָרָא בּיַומָא ושַׁדַּר אֵנֻון לכַרמֵה׃

[(1) Matt 20, 03]

כְּשֶׁיָּצָא בְּשָׁעָה תֵּשַׁע רָאָה אֲחֵרִים עוֹמְדִים בְּטֵלִים בַּשּׁוּק.

וַיֵּצֵא בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית וַיַּרְא אֲנָשִׁים אֲחֵרִים עֹמְדִים בִּבְלִי מְלָאכָה בַּשּׁוּק:

A vyšed okolo hodiny třetí, uzřel jiné, ani stojí na trhu zahálejíce.

Když znovu vyšel o deváté hodině, viděl, jak jiní stojí nečinně na trhu,

καὶ ε᾿ξελθών περὶ τρίτην ω῞ραν ει῏δεν α῎λλους ἑστω̑τας ε᾿ν τη̑ α᾿γορα̑ α᾿ργούς

וַנפַק בַּתלָת שָׁעִין וַחזָא אחרָנֵא דּקָימִין בּשֻׁוקָא ובַטִילִין׃

[(1) Matt 20, 04]

אָמַר לָהֶם, 'לְכוּ גַּם אַתֶּם אֶל כַּרְמִי וְאֶתֵּן לָכֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לָכֶם'. הֵם הָלְכוּ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל-כַּרְמִי גַּם-אַתֶּם וְדֵי שְׂכַרְכֶם אֶתֵּן לָכֶם כַּמִּשְׁפָּט וַיֵּלְכוּ:

I těm řekl: Jdětež i vy na vinici, a co bude spravedlivého, dám vám.

a řekl jim: ‚Jděte i vy na mou vinici, a já vám dám, co bude spravedlivé.‘

καὶ ε᾿κείνοις ει῏πεν ὑπάγετε καὶ ὑμει̑ς ει᾿ς τὸν α᾿μπελω̑να καὶ ο῍ ε᾿ὰν η῏ δίκαιον δὼσω ὑμι̑ν

וֵאמַר להֻון זֵלו אָף אַנתֻּון לכַרמָא ומֵדֵּם דּוָלֵא יָהֵב אנָא לכֻון׃

[(1) Matt 20, 05]

יָצָא גַּם בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וְגַם בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ וְעָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה.

וַיּוֺסֶף וַיֵּצֵא בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְהַתְּשִׁיעִית וַיַּעַשׂ כְּמוֺ-כֵן:

A oni šli. Opět vyšed při šesté a deváté hodině, učinil též.

Oni šli. Vyšel opět kolem poledne i kolem třetí hodiny odpoledne a učinil právě tak.

οἱ δὲ α᾿πη̑λθον πάλιν δὲ ε᾿ξελθών περὶ ε῞κτην καὶ ε᾿νάτην ω῞ραν ε᾿ποίησεν ὡσαύτως

הֵנֻון דֵּין אֵזַלו וַנפַק תֻּוב בּשֵׁת ובַתשַׁע שָׁעִין וַעבַד הָכוָת׃

[(1) Matt 20, 06]

אַחֲרֵי כֵן יָצָא בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב וּמָצָא אֲחֵרִים עוֹמְדִים. שָׁאַל אוֹתָם, 'לָמָּה אַתֶּם עוֹמְדִים פֹּה בְּטֵלִים כָּל הַיּוֹם?'

וּבַשָּׁעָה הָעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יָצָא וַיִּמְצָא אֲחֵרִים עֹמְדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ תַּעַמְדוּ פֹה כָּל-הַיּוֺם:

Při jedenácté pak hodině vyšed, nalezl jiné, ani stojí zahálejíce. I řekl jim: Pročež tu stojíte, celý den zahálejíce?

Když vyšel kolem páté hodiny odpoledne, našel tam další, jak tam stojí, a řekl jim: ‚Co tu stojíte celý den nečinně?‘

περὶ δὲ τὴν ἑνδεκάτην ε᾿ξελθών ευ῟ρεν α῎λλους ἑστω̑τας καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς τί ω῟δε ἑστήκατε ο῞λην τὴν ἡμέραν α᾿ργοί

ולַאפַּי חדַעֵסרֵא שָׁעִין נפַק וֵאשׁכַּח אחרָנֵא דּקָימִין ובַטִילִין וֵאמַר להֻון מָנָא קָימִין אנתֻּון יַומָא כֻּלֵה ובַטָלִין׃

[(1) Matt 20, 07]

הֵשִׁיבוּ לוֹ, 'מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׂכַר אוֹתָנוּ אִישׁ'. אָמַר לָהֶם, 'לְכוּ גַּם אַתֶּם אֶל הַכֶּרֶם'.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כִּי לֹא-שָׂכַר אֹתָנוּ אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל-כַּרְמִי גַּם-אַתֶּם וּשְׂכַרְכֶם יֻתַּן לָכֶם כַּמִּשְׁפָּט:

Řkou jemu: Nebo nižádný nás nenajal. Dí jim: Jdětež i vy na vinici, a což by bylo spravedlivého, vezmete.

Odpovědí mu: ‚Nikdo nás nenajal.‘ On jim řekne: ‚Jděte i vy na mou vinici(t).‘ (t) var: + a dostanete, co bude spravedlivé

λέγουσιν αυ᾿τω̑ ο῞τι ου᾿δεὶς ἡμα̑ς ε᾿μισθὼσατο λέγει αυ᾿τοι̑ς ὑπάγετε καὶ ὑμει̑ς ει᾿ς τὸν α᾿μπελω̑να

אָמרִין לֵה דּלָא אנָשׁ אַגרָן אָמַר להֻון זֵלו אָף אַנתֻּון לכַרמָא ומֵדֵּם דּוָלֵא נָסבִּין אנתֻּון׃

[(1) Matt 20, 08]

לְעֵת עֶרֶב אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל פְּקִידוֹ, 'קְרָא אֶת הַפּוֹעֲלִים וְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת שְׂכָרָם, הָחֵל בָּאַחֲרוֹנִים וְכַלֵּה בָּרִאשׁוֹנִים.'

וַיְהִי לִפְנוֺת עֶרֶב וַיֹּאמֶר אֲדוֺן הַכֶּרֶם אֶל-פְּקִידוֺ קְרָא אֶת-הַפֹּעֲלִים וְתֵן לָהֶם שְׂכָרָם הָחֵל מִן-הָאַחֲרֹנִים עַד הָרִאשֹׁנִים:

Večer pak řekl pán vinice šafáři svému: Zavolej dělníků a zaplať jim, počna od posledních až do prvních.

Když byl večer, řekl pán vinice svému správci: ‚Zavolej dělníky a vyplať jim mzdu, a to od posledních k prvním!‘ ([Leviticus 19:13; Deuteronomium 24:15])

ο᾿ψίας δὲ γενομένης λέγει ὁ κύριος του̑ α᾿μπελω̑νος τω̑ ε᾿πιτρόπω αυ᾿του̑ κάλεσον τοὺς ε᾿ργάτας καὶ α᾿πόδος αυ᾿τοι̑ς τὸν μισθὸν α᾿ρξάμενος α᾿πὸ τω̑ν ε᾿σχάτων ε῞ως τω̑ν πρὼτων

כַּד הוָא דֵּין רַמשָׁא אֵמַר מָרֵא כַּרמָא לרַבַּיתֵּה קרִי פָּעלֵא והַב להֻון אַגרהֻון ושַׁרָא מֵן אחרָיֵא וַעדַמָא לקַדמָיֵא׃

[(1) Matt 20, 09]

בָּאוּ אֵלֶּה שֶׁנִּשְׂכְּרוּ בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב וְקִבְּלוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד.

וַיָּבֹאוּ הַנִּשְׂכָּרִים בְּשָׁעָה עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה וַיִּקְחוּ שֶׁקֶל לְאִישׁ אִישׁ:

A přišedše ti při jedenácté hodině najatí, vzali jeden každý po penízi.

Tak přišli ti, kteří pracovali od pěti odpoledne, a každý dostal denár.

καὶ ε᾿λθόντες οἱ περὶ τὴν ἑνδεκάτην ω῞ραν ε῎λαβον α᾿νὰ δηνάριον

וֵאתַו הָנֻון דַּחדַעֵסרֵא שָׁעִין נסַבו דִּינָר דִּינָר׃

[(1) Matt 20, 10]

כְּשֶׁבָּאוּ הָרִאשׁוֹנִים דִּמּוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁיְּקַבְּלוּ יוֹתֵר, אַךְ גַּם הֵם קִבְּלוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד.

וְהָרִאשֹׁנִים בָּאוּ וַיֹּאמְרוּ בְלִבָּם כִּי יַ׹ִּׂיגוּ יוֺתֵר אַךְ גַּם-הֵמָּה הִ׹ִּׂיגוּ רַק שֶׁקֶל אֶחָד לָאִישׁ:

Přišedše pak první, domnívali se, že více vezmou, ale vzali i oni jeden každý po penízi.

Když přišli ti první, měli za to, že dostanou víc; ale i oni dostali po denáru.

καὶ ε᾿λθόντες οἱ πρω̑τοι ε᾿νόμισαν ο῞τι πλει̑ον λήμψονται καὶ ε῎λαβον τὸ α᾿νὰ δηνάριον καὶ αυ᾿τοί

וכַד אֵתַו קַדמָיֵא סבַרו דּיַתִּיר שָׁקלִין וַשׁקַלו דִּינָר דִּינָר אָף הֵנֻון׃

[(1) Matt 20, 11]

לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ הִתְלוֹנְנוּ לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת בְּאָמְרָם,

וַיִּקְחוּ וַיִּלֹּנוּ עַל-בַּעַל הַבַּיִת לֵאמֹר:

A vzavše, reptali proti hospodáři,

Vzali ho a reptali proti hospodáři:

λαβόντες δὲ ε᾿γόγγυζον κατὰ του̑ οι᾿κοδεσπότου

וכַד שׁקַלו רַטֵנו עַל מָרֵא בַּיתָּא׃

[(1) Matt 20, 12]

'אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים עָבְדוּ שָׁעָה אַחַת וְאַתָּה הִשְׁוֵיתָ אוֹתָם אֵלֵינוּ - אֲנַחְנוּ שֶׁסָּבַלְנוּ אֶת כֹּבֶד הַיּוֹם וְאֶת הַחֹם!'

הָאַחֲרֹנִים הָאֵלֶּה עָבְדוּ שָׁעָה אַחַת וַתְּשַׁו אֹתָם כָּמֹנוּ אֲשֶׁר הָיִינוּ כָּל-הַיּוֺם לָשֵׂאת סֵבֶל וְהַחֹרֶב אֲכָלָנוּ:

Řkouce: Tito poslední jednu hodinu dělali, a rovné jsi je nám učinil, kteříž jsme nesli břímě dne i horko.

‚Tihle poslední dělali jedinou hodinu, a tys jim dal stejně jako nám, kteří jsme nesli tíhu dne a vedro!‘

λέγοντες ου῟τοι οἱ ε῎σχατοι μίαν ω῞ραν ε᾿ποίησαν καὶ ι῎σους ἡμι̑ν αυ᾿τοὺς ε᾿ποίησας τοι̑ς βαστάσασι τὸ βάρος τη̑ς ἡμέρας καὶ τὸν καύσωνα

וָאמרִין הָלֵין אחרָיֵא חדָא שָׁעָא עבַדו וַאשׁוִית אֵנֻון עַמַן דַּשׁקַלן יֻוקרֵה דּיַומָא וחֻומֵה׃

[(1) Matt 20, 13]

הֵשִׁיב וְאָמַר אֶל אֶחָד מֵהֶם, 'חָבֵר, אֵינֶנִּי עוֹשֵׁק אוֹתְךָ. הֲרֵי עַל שְׂכַר דִּינָר הִסְכַּמְתָּ אִתִּי.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לְאֶחָד מֵהֶם רֵעִי לֹא עֲשַׁקְתִּיךׇ הֲלֹא שֶׁקֶל נָקַבְתָּ לִּי שְׂכָרֶךׇ:

On pak odpovídaje, řekl jednomu z nich: Příteli, nečiním tobě křivdy. Zdaliž jsi z peníze nesmluvil se mnou?

On však odpověděl jednomu z nich: ‚Příteli, nekřivdím ti! Nesmluvil jsi se mnou denár za den?

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ἑνὶ αυ᾿τω̑ν ει῏πεν ἑται̑ρε ου᾿κ α᾿δικω̑ σε ου᾿χὶ δηναρίου συνεφὼνησάς μοι

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר לחַד מֵנהֻון חַברי לָא מַעוֵל אנָא בָּך לָא הוָא בּדִינָר קַצתּ עַמי׃

[(1) Matt 20, 14]

קַח אֶת שֶׁלְּךָ וְלֵךְ, וְאוּלָם רְצוֹנִי לָתֵת לָאַחֲרוֹן הַזֶּה כְּמוֹ לְךָ.

קַח אֵת אֲשֶׁר-לְךׇ וָלֵךְ וַאֲנִי עִם-לִבִּי לָתֵת לָזֶה הָאַחֲרוֺן כָּמוֺךׇ:

Vezmiž, což tvého jest, a jdi předce, já pak chci tomuto poslednímu dáti jako i tobě.

Vezmi si, co ti patří, a jdi! Já chci tomu poslednímu dát jako tobě;

α῏ρον τὸ σὸν καὶ υ῞παγε θέλω δὲ τούτω τω̑ ε᾿σχάτω δου̑ναι ὡς καὶ σοί

סַב דִּילָך וזֵל צָבֵא אנָא דֵּין דַּלהָנָא אחרָיָא אֵתֵּל אַיך דּלָך׃

[(1) Matt 20, 15]

הַאִם אָסוּר לִי לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלִּי כִּרְצוֹנִי? אוֹ שֶׁמָּא עֵינְךָ צָרָה עַל שֶׁטּוֹב אֲנִי?'

הַאֵין נָכוֺן לִי לַעֲשׂוֺת בְּשֶׁלִּי כַּאֲשֶׁר עִם-לְבָבִי אוֺ הַאִם רָעָה עֵינְךׇ בַּאֲשֶׁר טוֺב אָנֹכִי:

Zdaliž mi nesluší v mém učiniti, což chci? Čili oko tvé nešlechetné jest, že já dobrý jsem?

nemohu si se svým majetkem udělat, co chci? Nebo snad tvé oko závidí(u), že jsem dobrý?‘ (u) ř: je tvé oko zlé ([Matouš 6:23; Marek 7:22])

η῍ ου᾿κ ε῎ξεστίν μοι ο῍ θέλω ποιη̑σαι ε᾿ν τοι̑ς ε᾿μοι̑ς η῍ ὁ ο᾿φθαλμός σου πονηρός ε᾿στιν ο῞τι ε᾿γώ α᾿γαθός ει᾿μι

אַו לָא שַׁלִיט לִי דּמֵדֵּם דּצָבֵא אנָא אֵעבֵּד בּדִילי אַו עַינָך בִּישָׁא דֵּאנָא טָב אנָא׃

[(1) Matt 20, 16]

כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְהָרִאשׁוֹנִים אַחֲרוֹנִים."

כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרֹנִים רִאשֹׁנִים וְהָרִאשֹׁנִים אַחֲרֹנִים כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִים הַנִּבְחָרִים:

Takť budou poslední první, a první poslední; nebo mnoho jest povolaných, ale málo vyvolených.

Tak budou poslední první a první poslední(v).“ (v) var: + Mnozí jsou pozváni, ale málokdo bude vybrán. ([Matouš 19:30; Marek 10:31; Lukáš 13:30])

ου῞τως ε῎σονται οἱ ε῎σχατοι πρω̑τοι καὶ οἱ πρω̑τοι ε῎σχατοι

הָכַנָא נֵהוֻון אחרָיֵא קַדמָיֵא וקַדמָיֵא אחרָיֵא סַגִּיאיִן אֵנֻון גֵּיר קרַיָא וַזעֻורִין גּבַיָא סּ סּ׃

[(1) Matt 20, 17]

כְּשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ קָרוֹב לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם לָקַח אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר לְבַדָּם וּבַדֶּרֶךְ אָמַר לָהֶם:

וַיְהִי כַּעֲלוֺת יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ:

A vstupuje Ježíš do Jeruzaléma, pojal dvanácte učedlníků soukromí na cestě. I řekl jim:

Když Ježíš šel(x) do Jeruzaléma, vzal si stranou dvanáct učedníků a cestou jim řekl: (x) var: měl jít ([Marek 10:32-Marek 10:34; Leviticus 18:31-Leviticus 18:34])

καὶ α᾿ναβαίνων ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα παρέλαβεν τοὺς δὼδεκα μαθητὰς κατ῾ ι᾿δίαν καὶ ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς

עתִיד הוָא דֵּין יֵשֻׁוע דּנֵסַק לֻאורִשׁלֵם ס וַדבַר לַתרֵעסַר תַּלמִידַוהי בַּינַוהי וַלהֻון בֻּאורחָא וֵאמַר להֻון׃

[(1) Matt 20, 18]

"הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים. הֵם יֶחֶרְצוּ אֶת דִּינוֹ לְמָוֶת

הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וּבֶן-הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסֹּפְרִים וְהִרְשִׁיעוּ אֹתוֺ לָמוּת:

Aj, vstupujeme do Jeruzaléma, a Syn člověka vydán bude předním kněžím {biskupům} a zákonníkům, a odsoudí ho na smrt.

„Hle, jdeme do Jeruzaléma a Syn člověka bude vydán velekněžím a zákoníkům; odsoudí ho na smrt ([Matouš 16:21 Matouš 17:22-Matouš 17:23])

ι᾿δοὺ α᾿ναβαίνομεν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδοθήσεται τοι̑ς α᾿ρχιερευ̑σιν καὶ γραμματευ̑σιν καὶ κατακρινου̑σιν αυ᾿τὸν θανάτω

הָא סָלקִין חנַן לֻאורִשׁלֵם וַברֵה דּאנָשָׁא מֵשׁתּלֵם לרַבַּי־כָּהנֵא וַלסָפרֵא וַנחַיבֻונָיהי למַותָּא׃

[(1) Matt 20, 19]

וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִים לְהָתֵל בּוֹ וּלְהַלְקוֹתוֹ וְלִצְלֹב אוֹתוֹ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם."

וְהִסְגִּירוּ אֹתוֺ לַגּוֺיִם לְהִתְעַלֶּל-בּוֺ לְיַסְּרוֺ בַשּׁוֺטִים וְלִצְלֹב אֹתוֺ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:

A vydadíť jej pohanům ku posmívání a k zbičování a ukřižování, ale třetího dne z mrtvých vstane.

a vydají pohanům, aby se mu posmívali, zbičovali ho a ukřižovali; a třetího dne bude vzkříšen(y).“ (y) var: vstane

καὶ παραδὼσουσιν αυ᾿τὸν τοι̑ς ε῎θνεσιν ει᾿ς τὸ ε᾿μπαι̑ξαι καὶ μαστιγω̑σαι καὶ σταυρω̑σαι καὶ τη̑ τρίτη ἡμέρα ε᾿γερθήσεται

ונַשׁלמֻונָיהי לעַממֵא וַנבַזחֻון בֵּה וַננַגּדֻונָיהי ונֵזקפֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס

[(1) Matt 20, 20]

אַחֲרֵי כֵן נִגְּשָׁה אֵלָיו הָאֵם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי עִם בָּנֶיהָ וְהִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּבָר.

אָז נִגְּשָׁה אֵלָיו אֵם בְּנֵי זַבְדִּי עִם-בָּנֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֺ וּלְבַקֵּשׁ מִיָּדוֺ דָּבָר:

Tehdy přistoupila k němu matka synů Zebedeových s syny svými, klanějici se a proseci něco od něho.

Tehdy k němu přistoupila matka synů Zebedeových se svými syny, klaněla se mu a chtěla ho o něco požádat. ([Marek 10:35-Marek 10:45])

τότε προση̑λθεν αυ᾿τω̑ ἡ μήτηρ τω̑ν υἱω̑ν Ζεβεδαίου μετὰ τω̑ν υἱω̑ν αυ᾿τη̑ς προσκυνου̑σα καὶ αι᾿του̑σά τι α᾿π῾ αυ᾿του̑

הָידֵּין קֵרבַּת לֵה אֵמהֻון דַּבנַי זַבדַי הִי וַבנֵיה וסֵגדַּת לֵה ושָׁאלָא הוָת לֵה מֵדֵּם׃

[(1) Matt 20, 21]

שָׁאַל אוֹתָהּ: "מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?" הֵשִׁיבָה לוֹ: "אֱמֹר נָא שֶׁיֵּשְׁבוּ שְׁנֵי בָּנַי אֵלֶּה אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּמַלְכוּתְךָ."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַה-בַּקָּשָׁתֵךְ וַתֹּאמֶר אֵלָיו צַו-נָא וּשְׁנֵי בָנַי אֵלֶּה יֵשְׁבוּ אֶחָד לִימִינְךׇ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךׇ בְּמַלְכוּתֶךׇ:

Kterýž řekl jí: Co chceš: Řekla jemu: Rci, ať tito dva synové moji sedají, jeden po pravici tvé a druhý po levici, v království tvém.

On jí řekl: „Co chceš?“ Řekla: „Ustanov, aby tito dva moji synové měli místo jeden po tvé pravici a druhý po tvé levici ve tvém království.“ ([Matouš 19:28])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τη̑ τί θέλεις λέγει αυ᾿τω̑ ει᾿πὲ ι῞να καθίσωσιν ου῟τοι οἱ δύο υἱοί μου ει῟ς ε᾿κ δεξιω̑ν σου καὶ ει῟ς ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων σου ε᾿ν τη̑ βασιλεία σου

הֻו דֵּין אֵמַר לָה מָנָא צָביָא אַנתּי אָמרָא לֵה אֵמַר דּנֵתּבֻון הָלֵין תּרֵין בּנַי חַד מֵן יַמִינָך וחַד מֵן סֵמָלָך בּמַלכֻּותָך׃

[(1) Matt 20, 22]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹת?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "יְכוֹלִים אָנוּ."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאָלוּן הֲתוּכְלוּ לִשְׁתּוֺת אֶת-הַכּוֺס אֲשֶׁר אֲנִי אֶשְׁתֶּה וּלְהִטָּבֵל טְבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְּבָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוּכָל:

Odpovídaje pak Ježíš, řekl: Nevíte, zač prosíte. Můžete-li píti kalich, kterýž já píti budu, a křtem, jímž já se křtím, křtěni býti? Řekli jemu: Můžeme.

Ježíš však odpověděl: „Nevíte, oč žádáte. Můžete pít kalich, který já mám pít(z)?“ Řekli mu: „Můžeme.“ (z) var: + nebo být pokřtěni křtem, kterým já budu křtěn ([Izajáš 51:17; Matouš 26:39])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ου᾿κ οι῎δατε τί αι᾿τει̑σθε δύνασθε πιει̑ν τὸ ποτήριον ο῍ ε᾿γώ μέλλω πίνειν λέγουσιν αυ᾿τω̑ δυνάμεθα

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לָא יָדעִין אנתֻּון מָנָא שָׁאלִין אנתֻּון מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵשׁתָּא כָּסָא דֵּאנָא עתִיד למֵשׁתָּא אַו מַעמֻודִיתָא דֵּאנָא עָמֵד אנָא תֵּעמדֻון אָמרִין לֵה מֵשׁכּחִין חנַן׃

[(1) Matt 20, 23]

אָמַר לָהֶם: "אָמְנָם אֶת כּוֹסִי תִּשְׁתּוּ, אַךְ לָשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לָתֵת אֶלָּא לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כּוֺסִי שָׁתֹה תִשְׁתּוּ וּטְבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְּבָּל תִטָּבֵלוּ אֲבָל לָשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לָתֵת כִּי אִם לָאֵלֶּה אֲשֶׁר יָעַד אֹתָם אָבִי:

Dí jim: Kalich zajisté můj píti budete, a křtem, jímž já se křtím, pokřtěni budete, ale seděti po pravici mé a po levici mé, neníť mé dáti, ale těm, kterýmž připraveno jest od Otce mého.

Praví jim: „Můj kalich budete pít(a), ale udělovat místa po mé pravici či levici není má věc; ta místa patří těm, jimž je připravil můj Otec.“ (a) var: + a křtem, kterým já budu křtěn, budete pokřtěni 21. kapitola ([Skutky apoštolské 12:2])

λέγει αυ᾿τοι̑ς τὸ μὲν ποτήριόν μου πίεσθε τὸ δὲ καθίσαι ε᾿κ δεξιω̑ν μου καὶ ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων ου᾿κ ε῎στιν ε᾿μὸν του̑το δου̑ναι α᾿λλ῾ οι῟ς ἡτοίμασται ὑπὸ του̑ πατρός μου

אָמַר להֻון כָּסי תֵּשׁתֻּון ומַעמֻודִיתָא דֵּאנָא עָמֵד אנָא תֵּעמדֻון דּתֵתּבֻון דֵּין מֵן יַמִיני ומֵן סֵמָלי לָא הוָת דִּילי דֵּאתֵּל אֵלָא לַאילֵין דֵּאתּטַיבַת מֵן אָבי׃ ס

[(1) Matt 20, 24]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת הָעֲשָׂרָה נִתְמַלְּאוּ כַּעַס עַל שְׁנֵי הָאַחִים.

וְהָעֲשָׂרָה בְּשָׁמְעָם כָּזֹאת חָרָה אַפָּם בִּשְׁנֵי הָאַחִים:

A uslyšavše to deset jiných, rozhněvali se na ty dva bratry.

Když to uslyšelo ostatních deset, rozmrzeli se na oba bratry.

καὶ α᾿κούσαντες οἱ δέκα η᾿γανάκτησαν περὶ τω̑ν δύο α᾿δελφω̑ν

כַּד דֵּין שׁמַעו עֵסרָא רגֵזו עַל הָנֻון תּרֵין אַחִין׃

[(1) Matt 20, 25]

קָרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמּוֹשְׁלִים בַּגּוֹיִים רוֹדִים בָּהֶם וְהַגְּדוֹלִים שׁוֹלְטִים בָּהֶם.

וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן יְדַעְתֶּם כִּי-הַמֹּשְׁלִים בַּגּוֺיִם יִמְשְׁלוּ בָם כָּשָׂרִים בָּעֲבָדִים וּגְדוֺלֵיהֶם שֹׁלְטִים עֲלֵיהֶם:

Ale Ježíš svolav je, řekl: Víte, že knížata národů panují nad nimi, a kteříž velicí jsou, moci užívají nad nimi.

Ale Ježíš si je zavolal a řekl: „Víte, že vládcové panují nad národy a velicí je utlačují. ([Lukáš 22:25-Lukáš 22:27])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς προσκαλεσάμενος αυ᾿τοὺς ει῏πεν οι῎δατε ο῞τι οἱ α῎ρχοντες τω̑ν ε᾿θνω̑ν κατακυριεύουσιν αυ᾿τω̑ν καὶ οἱ μεγάλοι κατεξουσιάζουσιν αυ᾿τω̑ν

וַקרָא אֵנֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון יָדעִין אנתֻּון דּרִשַׁיהֻון דּעַממֵא מָרַיהֻון אֵנֻון ורַורבָנַיהֻון שַׁלִיטִין עלַיהֻון׃

[(1) Matt 20, 26]

אַל יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם. אַדְּרַבָּא, הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא מְשָׁרֵת שֶׁלָּכֶם,

וְלֹא יִהְיֶה כֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי אִם מִי-הֶחָפֵץ לִהְיוֺת גָּדוֺל בָּכֶם יִהְיֶה לָכֶם לִמְשָׁרֵת:

Ale ne tak bude mezi vámi. Nýbrž kdožkoli chtěl by mezi vámi býti velikým, budiž služebník váš.

Ne tak bude mezi vámi: kdo se mezi vámi chce stát velkým, buď vaším služebníkem; ([Matouš 23:11; Marek 9:35; Lukáš 9:48])

ου᾿χ ου῞τως ε῎σται ε᾿ν ὑμι̑ν α᾿λλ῾ ο῍ς ε᾿ὰν θέλη ε᾿ν ὑμι̑ν μέγας γενέσθαι ε῎σται ὑμω̑ν διάκονος

לָא הָכַנָא נֵהוֵא בַּינָתכֻון אֵלָא מַן דּצָבֵא בּכֻון דּנֵהוֵא רַבָּא נֵהוֵא לכֻון משַׁמשָׁנָא׃

[(1) Matt 20, 27]

וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם יְהֵא עֶבֶד לָכֶם,

וּמִי-מִכֶּם הֶחָפֵץ לִהְיוֺת לְרֹאשׁ יִהְיֶה לָכֶם לְעָבֶד:

A kdož by koli mezi vámi chtěl býti přední, budiž váš služebník;

a kdo chce být mezi vámi první, buď vaším otrokem.

καὶ ο῍ς α῍ν θέλη ε᾿ν ὑμι̑ν ει῏ναι πρω̑τος ε῎σται ὑμω̑ν δου̑λος

ומַן דּצָבֵא בּכֻון דּנֵהוֵא קַדמָיָא נֵהוֵא לכֻון עַבדָּא׃

[(1) Matt 20, 28]

כְּשֵׁם שֶׁבֶּן־הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּהוּ אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים."

כַּאֲשֶׁר גַּם בֶּן-הָאָדָם לֹא בָא לְמַעַן יְשָׁרְתֻהוּ אֲחֵרִים כִּי אִם-לְשָׁרֵת הוּא וְלָתֵת אֶת-נַפְשׁוֺ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים:

Jako i Syn člověka nepřišel, aby jemu slouženo bylo, ale aby on sloužil, a aby dal život svůj mzdu na vykoupení za mnohé.

Tak jako Syn člověka nepřišel, aby si dal sloužit, ale aby sloužil a dal svůj život jako výkupné za mnohé.“ ([Jan 13:12-Jan 13:17; Izajáš 53:10-Izajáš 53:12; 1 Timoteovi 2:6])

ω῞σπερ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ου᾿κ η῟λθεν διακονηθη̑ναι α᾿λλὰ διακονη̑σαι καὶ δου̑ναι τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ λύτρον α᾿ντὶ πολλω̑ν

אַיכַּנָא דַּברֵה דּאנָשָׁא לָא אֵתָא דּנֵשׁתַּמַשׁ אֵלָא דַּנשַׁמֵשׁ וַדנֵתֵּל נַפשֵׁה פֻּורקָנָא חלָף סַגִּיֵאא׃ ס

[(1) Matt 20, 29]

בְּצֵאתָם מִירִיחוֹ הָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רַב.

וַיֵּצְאוּ מִירִיחוֺ וַהֲמוֺן עַם-רָב הֹלְכִים אַחֲרָיו:

A když vycházeli z Jericho, šel za ním zástup veliký.

Když vycházeli z Jericha, následoval ho velký zástup. ([Marek 10:46-Marek 10:52; Lukáš 18:35-Lukáš 18:43])

καὶ ε᾿κπορευομένων αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ ᾽Ιεριχώ η᾿κολούθησεν αυ᾿τω̑ ο῎χλος πολύς

וכַד נפַק יֵשֻׁוע מֵן אִירִיחֻו אָתֵא הוָא בָּתרֵה כֵּנשָׁא סַגִּיָאא׃

[(1) Matt 20, 30]

וְהִנֵּה שְׁנֵי עִוְרִים, שֶׁיָּשְׁבוּ בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְשָׁמְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ עוֹבֵר, הֵחֵלּוּ לִצְעֹק: "אֲדוֹנֵנוּ בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלֵינוּ!"

וְהִנֵּה שְׁנֵי-עִוְרִים יָשְׁבוּ עַל-הַדָּרֶךְ וּבְשָׁמְעָם כִּי יֵשׁוּעַ עֹבֵר שָׁם וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר הוֺשִׁיעָה-נָּא אֲדֹנֵינוּ בֶּן-דָּוִד:

A aj, dva slepí sedící u cesty, uslyšavše, že by Ježíš tudy šel, zvolali, řkouce: Smiluj se nad námi, Pane, synu Davidův.

A hle, dva slepí seděli u cesty; když uslyšeli, že jde kolem Ježíš, začali křičet: „Smiluj se nad námi, Pane, Synu Davidův!“ ([Matouš 9:27-Matouš 9:31 Matouš 15:22])

καὶ ι᾿δοὺ δύο τυφλοὶ καθήμενοι παρὰ τὴν ὁδόν α᾿κούσαντες ο῞τι ᾽Ιησου̑ς παράγει ε῎κραξαν λέγοντες ε᾿λέησον ἡμα̑ς κύριε υἱὸς Δαυίδ

והָא סמַיָא תּרֵין יָתבִּין הוַו עַל־יַד אֻורחָא וכַד שׁמַעו דּיֵשֻׁוע עָבַר יַהבו קָלָא וָאמרִין אֵתרַחַם עלַין מָרי בּרֵה דּדַוִיד׃

[(1) Matt 20, 31]

הָעָם גָּעַר בָּהֶם לְהַשְׁתִּיקָם, אַךְ הֵם צָעֲקוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת: "אֲדוֹנֵנוּ בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלֵינוּ!"

וַיִּגְעַר-בָּם הָעָם לְהַחֲשׁוֺתָם וְהֵם הוֺסִיפוּ לִקְרֹא וְלֵאמֹר הוֺשִׁיעָה-נָּא אֲדֹנֵינוּ בֶּן-דָּוִד:

Zástup pak přimlouval jim, aby mlčeli. Oni pak více volali, řkouce: Smiluj se nad námi, Pane, synu Davidův.

Zástup je napomínal, aby mlčeli, ale oni křičeli ještě víc: „Smiluj se nad námi, Pane, Synu Davidův!“

ὁ δὲ ο῎χλος ε᾿πετίμησεν αυ᾿τοι̑ς ι῞να σιωπήσωσιν οἱ δὲ μει̑ζον ε῎κραξαν λέγοντες ε᾿λέησον ἡμα̑ς κύριε υἱὸς Δαυίδ

כֵּנשֵׁא דֵּין כָּאֵין הוַו בּהֻון דּנֵשׁתּקֻון והֵנֻון יַתִּירָאיִת אַרִימו קָלהֻון וָאמרִין מָרַן אֵתרַחַם עלַין בּרֵה דּדַוִיד׃

[(1) Matt 20, 32]

יֵשׁוּעַ נֶעֱצַר, קָרָא לָהֶם וְשָׁאַל: "מָה רְצוֹנְכֶם שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם?"

וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר מַה-תְּבַקְשׁוּן וְאֶעֱשֶׂה לָכֶם:

I zastaviv se Ježíš, zavolal jich, a řekl: Co chcete, abych vám učinil?

Ježíš se zastavil, zavolal je a řekl jim: „Co chcete, abych pro vás učinil?“

καὶ στὰς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿φὼνησεν αυ᾿τοὺς καὶ ει῏πεν τί θέλετε ποιήσω ὑμι̑ν

וקָם יֵשֻׁוע וַקרָא אֵנֻון וֵאמַר מָנָא צָבֵין אנתֻּון דֵּאעבֵּד לכֻון׃

[(1) Matt 20, 33]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אָדוֹן - שֶׁתִּפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ!"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ כִּי תִפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ:

Řkou jemu: Pane, ať se otevrou oči naše.

Odpověděli mu: „Pane, ať se otevřou naše oči!“

λέγουσιν αυ᾿τω̑ κύριε ι῞να α᾿νοιγω̑σιν οἱ ο᾿φθαλμοὶ ἡμω̑ν

אָמרִין לֵה מָרַן דּנֵתפַּתּחָן עַינַין׃

[(1) Matt 20, 34]

נִתְמַלֵּא יֵשׁוּעַ רַחֲמִים וְנָגַע בְּעֵינֵיהֶם. מִיָּד רָאוּ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי יֵשׁוּעַ עֲלֵיהֶם וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וְעַד-מְהֵרָה הוּשָׁב לָהֶם אוֺר עֵינֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:

I slitovav se nad nimi Ježíš, dotekl se očí jejich, a hned prohlédly oči jejich. I šli za ním.

Ježíš pohnut soucitem, dotkl se jejich očí, a hned prohlédli; a šli za ním.

σπλαγχνισθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς η῞ψατο τω̑ν ο᾿μμάτων αυ᾿τω̑ν καὶ ευ᾿θέως α᾿νέβλεψαν καὶ η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑

וֵאתרַחַם עלַיהֻון יֵשֻׁוע וַקרֵב לעַינַיהֻון ובַר־שָׁעתֵה אֵתפַּתַּח עַינַיהֻון וֵאזַלו בָּתרֵה׃ ס

[(1) Matt 21, 01]

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל בֵּית־פַּגֵּי, אֶל הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ מִקָּרוֺב לִירוּשָׁלַיִם אֶל-בֵּית-פַּגַּי אֶל-הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו:

A když se přiblížili k Jeruzalému, a přišli do Betfage k hoře Olivetské, tedy Ježíš poslal dva učedlníky své,

Když se přiblížili k Jeruzalému a přišli do Betfage na Olivové hoře, poslal Ježíš dva učedníky ([Marek 11:1-Marek 11:11; Lukáš 19:28-Lukáš 19:40; Jan 12:12-Jan 12:19 Zacharjáš 14:14])

καὶ ο῞τε η῎γγισαν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα καὶ η῟λθον ει᾿ς Βηθφαγὴ ει᾿ς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν τότε ᾽Ιησου̑ς α᾿πέστειλεν δύο μαθητὰς

וכַד קרֵב לֻאורִשׁלֵם וֵאתָא לבֵית־פָּגֵּא עַל־גֵּנב טֻורָא דּזַיתֵּא שַׁדַּר יֵשֻׁוע תּרֵין מֵן תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 21, 02]

בְּאָמְרוֹ לָהֶם: "לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אֵלַי.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל-הַכְּפָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד וּמְצָאתֶם שָׁם אָתוֺן אֲסוּרָה וְעַיִר אֶצְלָהּ הַתִּירוּם וַהֲבִיאוּם אֵלָי:

Řka jim: Jdětež do městečka, kteréž proti vám jest, a hned naleznete oslici přivázanou a oslátko s ní. Odvěžtež je a přiveďte ke mně.

a řekl jim: „Jděte do vesnice, která je před vámi, a hned naleznete přivázanou oslici a s ní oslátko. Odvažte je a přiveďte ke mně. ([Genesis 49:11])

λέγων αυ᾿τοι̑ς πορεύεσθε ει᾿ς τὴν κὼμην τὴν κατέναντι ὑμω̑ν καὶ ευ᾿θέως εὑρήσετε ο῎νον δεδεμένην καὶ πω̑λον μετ῾ αυ᾿τη̑ς λύσαντες α᾿γάγετέ μοι

וֵאמַר להֻון זֵלו לַקרִיתָא הָדֵא דַּלקֻובַלכֻון ומֵחדָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון חמָרָא דַּאסִירָא ועִילָא עַמָה שׁרַו אַיתַּו לִי׃

[(1) Matt 21, 03]

וְאִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם דָּבָר, תֹּאמְרוּ 'הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם' וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתָם."

וְכִי-יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם דָּבָר וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֺן יֶשׁ-לוֺ חֵפֶץ בָּם וְעַד מְהֵרָה יְשַׁלְּחֵם:

A řekl-liť by kdo co vám, rcete, že Pán jich potřebuje, a hnedť propustí je.

A kdyby vám někdo něco říkal, odpovězte: ‚Pán je potřebuje.‘ A ten člověk je hned pošle(b).“ (b) ‚Pán je potřebuje a hned je pošle zpět.‘

καὶ ε᾿άν τις ὑμι̑ν ει῎πη τι ε᾿ρει̑τε ο῞τι ὁ κύριος αυ᾿τω̑ν χρείαν ε῎χει ευ᾿θὺς δὲ α᾿ποστελει̑ αυ᾿τούς

וֵאן אנָשׁ אָמַר לכֻון מֵדֵּם אֵמַרו לֵה דַּלמָרַן מֵתבּעֵין ומֵחדָא משַׁדַּר להֻון לכָא׃ ס

[(1) Matt 21, 04]

כָּל זֶה קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבַר הַנָּבִיא:

וְכָל-זֹאת הָיָה לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיַד-הַנָּבִיא לֵאמֹר:

Toto se pak všecko stalo, aby se naplnilo povědění skrze proroka, řkoucího:

To se stalo, aby se splnilo, co je řečeno ústy proroka:

του̑το δὲ γέγονεν ι῞να πληρωθη̑ τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ του̑ προφήτου λέγοντος

הָדֵא דֵּין דַּהוָת דּנֵתמַלֵא מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד נבִיָא דֵּאמַר׃

[(1) Matt 21, 05]

"אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת."

אִמְרוּ לְבַת-צִיּוֺן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֺא לָךְ עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֺר וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֺת:

Povězte dceři Sionské: Aj, král tvůj béře se tobě tichý, a sedě na oslici, a na oslátku té jhu podrobené.

‚Povězte dceři siónské: Hle, král tvůj přichází k tobě, tichý a sedící na oslici, na oslátku té, která je podrobena jhu.‘ ([Izajáš 62:11; Zacharjáš 9:9])

ει῎πατε τη̑ θυγατρὶ Σιὼν ι᾿δοὺ ὁ βασιλεύς σου ε῎ρχεταί σοι πραυ῭ς καὶ ε᾿πιβεβηκώς ε᾿πὶ ο῎νον καὶ ε᾿πὶ πω̑λον υἱὸν ὑποζυγίου

אֵמַרו לבַרת צֵהיֻון הָא מַלכֵּכי אָתֵא לֵכי מַכִּיך וַרכִיב עַל חמָרָא ועַל עִילָא בַּר אַתָנָא׃

[(1) Matt 21, 06]

הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ וְעָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ.

וַיֵּלְכוּ הַתַּלְמִידִים וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם יֵשׁוּעַ:

I jdouce učedlníci, a učinivše tak, jakž jim byl přikázal Ježíš,

Učedníci šli a učinili, co jim Ježíš přikázal.

πορευθέντες δὲ οἱ μαθηταὶ καὶ ποιήσαντες καθώς συνέταξεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς

וֵאזַלו תַּלמִידֵא וַעבַדו אַיכַּנָא דַּפקַד להֻון יֵשֻׁוע׃

[(1) Matt 21, 07]

הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם הוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם.

וַיָּבִיאוּ אֶת-הָאָתוֺן וְאֶת-הָעַיִר וַיָּשִׂימוּ עַל-גַּבָּם אֶת-בִּגְדֵיהֶם וְהוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם:

Přivedli oslici i oslátko, a vložili na ně roucha svá, a jej na vrchu na ně posadili.

Přivedli oslici i oslátko, položili na ně pláště a on se na ně posadil.

η῎γαγον τὴν ο῎νον καὶ τὸν πω̑λον καὶ ε᾿πέθηκαν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ν τὰ ἱμάτια καὶ ε᾿πεκάθισεν ε᾿πάνω αυ᾿τω̑ν

וַאיתִּיו לַחמָרָא וַלעִילָא וסָמו עַל עִילָא נַחתַּיהֻון וַרכֵב עלַוהי יֵשֻׁוע׃ ס

[(1) Matt 21, 08]

רַבִּים מִן הֶהָמוֹן פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ.

וְרַבִּים מִן-הָעָם פָּרְשׂוּ אֶת-בִּגְדֵיהֶם עַל-פְּנֵי הַדָּרֶךְ וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר כָּרְתוּ זְמֹרוֺת מִן-הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ אֹתָן שָׁמָּה:

Mnohý pak zástup stlali roucha svá na cestě, jiní pak ratolesti z stromů sekali, a metali na cestu.

A mohutný zástup prostíral na cestu své pláště, jiní odsekávali ratolesti stromů a stlali je na cestu. ([2 Královská 9:13])

ὁ δὲ πλει̑στος ο῎χλος ε῎στρωσαν ἑαυτω̑ν τὰ ἱμάτια ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ α῎λλοι δὲ ε῎κοπτον κλάδους α᾿πὸ τω̑ν δένδρων καὶ ε᾿στρὼννυον ε᾿ν τη̑ ὁδω̑

וסֻוגָאא דּכֵנשֵׁא משַׁוֵין הוַו מָאנַיהֻון בֻּאורחָא אחרָנֵא דֵּין פָּסקִין הוַו סַוכֵּא מֵן אִילָנֵא ורָמֵין בֻּאורחָא׃

[(1) Matt 21, 09]

וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ: "הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה! הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים!"

וַהֲמוֺן הָעָם הַהֹלֵךְ מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו עָנוּ לֵאמֹר הוֺשַׁע-נָא לְבֶן-דָּוִד בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה הוֺשַׁע-נָא בִּשְׁמֵי מָרוֺם:

A zástupové, kteříž s předu i s zadu šli, volali, řkouce: Hosanna synu Davidovu. Požehnaný, kterýž se béře ve jménu Páně. Hosanna na výsostech.

Zástupy, které šly před ním i za ním, volaly: „Hosanna Synu Davidovu! Požehnaný, který přichází ve jménu Hospodinově(c)! Hosanna na výsostech!“ (c) ř: Páně ([Žalmy 118:25-Žalmy 118:26; Matouš 21:15 Matouš 23:39])

οἱ δὲ ο῎χλοι οἱ προάγοντες αυ᾿τὸν καὶ οἱ α᾿κολουθου̑ντες ε῎κραζον λέγοντες ὡσαννὰ τω̑ υἱω̑ Δαυίδ ευ᾿λογημένος ὁ ε᾿ρχόμενος ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου ὡσαννὰ ε᾿ν τοι̑ς ὑψίστοις

כֵּנשֵׁא דֵּין אַילֵין דָּאזִלין הוַו קדָמַוהי וָאתֵין בָּתרֵה קָעֵין הוַו וָאמרִין אֻושַׁענָא לַברֵה דּדַוִיד בּרִיך הֻו דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא אֻושַׁענָא בַּמרַומֵא׃ ס

[(1) Matt 21, 10]

בְּהִכָּנְסוֹ לִירוּשָׁלַיִם הָמְתָה כָּל הָעִיר וְהַכֹּל שָׁאֲלוּ: "מִי הוּא זֶה?"

וּבְבֹאוֺ יְרוּשָׁלָיִם וַתֵּהוֺם כָּל-הָעִיר לֵאמֹר מִי הוּא זֶה:

A když vjel do Jeruzaléma, zbouřilo se všecko město, řkouce: I kdo jest tento?

Když vjel Ježíš do Jeruzaléma, po celém městě nastal rozruch; ptali se: „Kdo to je?“

καὶ ει᾿σελθόντος αυ᾿του̑ ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ε᾿σείσθη πα̑σα ἡ πόλις λέγουσα τίς ε᾿στιν ου῟τος

וכַד עַל לֻאורִשׁלֵם אֵתּתּזִיעַת כֻּלָה מדִינתָּא וָאמרִין הוַו מַנֻו הָנָא׃

[(1) Matt 21, 11]

הֵשִׁיבוּ הֲמוֹנֵי הָעָם: "זֶה הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל."

וַיֹּאמְרוּ הֲמוֺן הָעָם זֶה הוּא הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנְּצֶרֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל:

Zástupové pak pravili: Toto jest ten Ježíš, prorok z Nazaréta Galilejského.

Zástupy odpovídaly: „To je ten prorok Ježíš z Nazareta v Galileji.“

οἱ δὲ ο῎χλοι ε῎λεγον ου῟τός ε᾿στιν ὁ προφήτης ᾽Ιησου̑ς ὁ α᾿πὸ Ναζαρὲθ τη̑ς Γαλιλαίας

כֵּנשֵׁא דֵּין אָמרִין הוַו הָנַו יֵשֻׁוע נבִיָא דּמֵן נָצרַת דַּגלִילָא׃ ס

[(1) Matt 21, 12]

יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִיפֵי־הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים.

וַיָּבוֺא יֵשׁוּעַ אֶל-מִקְדַּשׁ הָאֱלֹהִים וַיְגָרֶשׁ מִשָּׁם כָּל-הַמּוֺכְרִים וְהַקּוֺנִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּהֲפֹךְ אֶת-שֻׁלְחֲנוֺת מַחֲלִפֵי הַכֶּסֶף וְאֶת-מוֺשְׁבוֺת מֹכְרֵי הַיּוֺנִים:

I všel Ježíš do chrámu Božího, a vymítal všecky prodávající a kupující v chrámě, a stoly penězoměnců a stolice prodávajících holubice převracel,

Ježíš vešel do chrámu a vyhnal prodavače a kupující v nádvoří(d), zpřevracel stoly směnárníků i stánky prodavačů holubů; (d) ř: v chrámě ([Marek 11:15-Marek 11:19; Lukáš 19:45-Lukáš 19:48; Jan 2:13-Jan 2:22])

καὶ ει᾿ση̑λθεν ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὸ ἱερόν καὶ ε᾿ξέβαλεν πάντας τοὺς πωλου̑ντας καὶ α᾿γοράζοντας ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ τὰς τραπέζας τω̑ν κολλυβιστω̑ν κατέστρεψεν καὶ τὰς καθέδρας τω̑ν πωλούντων τὰς περιστεράς

ועַל יֵשֻׁוע להַיכּלָא דַּאלָהָא וַאפֵּק לכֻלהֻון דּזָבנִין וַמזַבּנִין בּהַיכּלָא וסַחֵף פָּתֻורֵא דַּמעַרפָנֵא וכֻורסַוָתָא דּהָנֻון דַּמזַבּנִין יַונֵא׃

[(1) Matt 21, 13]

אָמַר לָהֶם: "הֵן כָּתוּב, 'בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא', אַךְ אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֺ לִמְעָרַת פָּרִיצִים:

A řekl jim: Psánoť jest: Dům můj dům modlitby slouti bude, ale vy učinili jste jej peleší lotrovskou.

řekl jim: „Je psáno: ‚Můj dům bude zván domem modlitby,‘ ale vy z něho děláte doupě lupičů.“ ([Izajáš 56:7; Jeremjáš 7:11])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς γέγραπται ὁ οι῏κός μου οι῏κος προσευχη̑ς κληθήσεται ὑμει̑ς δὲ αυ᾿τὸν ποιει̑τε σπήλαιον ληστω̑ν

וֵאמַר להֻון כּתִיב הֻו דּבַיתּי בֵּית צלֻותָא נֵתקרֵא אַנתֻּון דֵּין עבַדּתֻּונָיהי מעַרתָא דּלֵסטָיֵא׃ ס

[(1) Matt 21, 14]

נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיִּרְפָּאֵם:

I přistoupili k němu slepí a kulhaví v chrámě, a uzdravil je.

I přistoupili k němu v chrámě slepí a chromí, a on je uzdravil.

καὶ προση̑λθον αυ᾿τω̑ τυφλοὶ καὶ χωλοὶ ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ ε᾿θεράπευσεν αυ᾿τούς

וקַרֵבו לֵה בּהַיכּלָא סמַיָא וַחגִיסֵא וַאסִי אֵנֻון׃ ס

[(1) Matt 21, 15]

כִּרְאוֹת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֶת הַיְלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ, "הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד!", נִתְמַלְּאוּ כַּעַס

וַיִּרְאוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים אֵת הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֵת הַיְלָדִים קֹרְאִים וְעֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ הוֺשַׁע-נָא לְבֶן-דָּוִד וַיִּחַר לָהֶם:

Vidouce pak přední kněží {biskupové} a zákonníci divy, kteréž činil, a dítky, any volají v chrámě a praví: Hosanna synu Davidovu, rozhněvali se.

Když velekněží a zákoníci viděli jeho udivující činy i děti volající v chrámě „Hosanna Synu Davidovu,“ rozhněvali se

ι᾿δόντες δὲ οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς τὰ θαυμάσια α῍ ε᾿ποίησεν καὶ τοὺς παι̑δας τοὺς κράζοντας ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ λέγοντας ὡσαννὰ τω̑ υἱω̑ Δαυίδ η᾿γανάκτησαν

כַּד חזַו דֵּין רַבַּי־כָּהנֵא וַפרִישֵׁא תֵּדמרָתָא דּעָבֵד וַטלָיֵא דּקָעֵין בּהַיכּלָא וָאמרִין אֻושַׁענָא לַברֵה דּדַוִיד אֵתבֵּאשׁ להֻון׃

[(1) Matt 21, 16]

וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה שׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁאֵלֶּה אוֹמְרִים?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כֵּן, הַאִם מֵעוֹדְכֶם לֹא קְרָאתֶם, 'מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז'?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲכִי שָׁמַעְתָּ מָה אֵלֶּה אֹמְרִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֵן הֲלֹא קְרָאתֶם מִפִּי עוֺלְלִים וְיוֺנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז:

A řekli jemu: Slyšíš-liž, co tito praví? Ježíš pak řekl jim: I ovšem. Nikdá-liž jste nečtli, že z úst nemluvňátek a těch, kteříž prsí požívají, dokonal jsi chválu?

a řekli mu: „Slyšíš, co to říkají?“ Ježíš jim odpověděl: „Ovšem! Nikdy jste nečetli: ‚Z úst nemluvňátek a kojenců připravil sis chválu?‘“ ([Žalmy 8:3])

καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ α᾿κούεις τί ου῟τοι λέγουσιν ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς λέγει αυ᾿τοι̑ς ναί ου᾿δέποτε α᾿νέγνωτε ο῞τι ε᾿κ στόματος νηπίων καὶ θηλαζόντων κατηρτίσω αι῏νον

וָאמרִין לֵה שָׁמַע אַנתּ מָנָא אָמרִין הָלֵין אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אִין מֵן מתֻום לָא קרַיתֻּון דּמֵן פֻּומָא דַּטלָיֵא וַדיַלֻודֵא תַּקֵנתּ תֵּשׁבֻּוחתָּא׃ ס

[(1) Matt 21, 17]

לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתָם וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל בֵּית עַנְיָה, וְלָן שָׁם.

וַיַּעַזְבֵם וַיֵּצֵא אֶל-מִחוּץ לָעִיר אֶל-בֵּית-עַנְיָה וַיָּלֶן שָׁם:

A opustiv je, šel ven z města do Betany, a tu zůstal.

Opustil je a vyšel ven z města do Betanie; tam přenocoval.

καὶ καταλιπών αυ᾿τοὺς ε᾿ξη̑λθεν ε῎ξω τη̑ς πόλεως ει᾿ς Βηθανίαν καὶ ηυ᾿λίσθη ε᾿κει̑

וַשׁבַק אֵנֻון וַנפַק לבַר מֵן מדִינתָּא לבֵית־עַניָא ובָת תַּמָן׃

[(1) Matt 21, 18]

בַּבֹּקֶר שָׁב אֶל הָעִיר וְהוּא רָעֵב.

וַיָּשָׁב הָעִירָה בַּבֹּקֶר וְהוּא רָעֵב:

Ráno pak navracuje se do města, zlačněl.

Když se ráno vracel do města, dostal hlad. ([Marek 11:12-Marek 11:14; Lukáš 13:6-Lukáš 13:9])

πρωι῭ δὲ ε᾿πανάγων ει᾿ς τὴν πόλιν ε᾿πείνασεν

בּצַפרָא דֵּין כַּד הפַך לַמדִינתָּא כּפֵן׃

[(1) Matt 21, 19]

כְּשֶׁרָאָה עֵץ תְּאֵנָה אֶחָד בַּדֶּרֶךְ הִתְקָרֵב אֵלָיו וְלֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים. אָמַר אֵלָיו: "מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה מִמְּךָ פְּרִי לְעוֹלָם!" וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה.

וַיַּרְא תְּאֵנָה אַחַת בַּדָּרֶךְ וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא-מְצָא בָהּ מְאוּמָה זוּלָתִי עָלִים לְבַדָּם וַיֹּאמֶר לָהּ לֹא-תַעֲשִׂי עוֺד פְּרִי מֵעַתָּה וְעַד-עוֺלָם וַתִּיבַשׁ הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם:

A vida jeden fíkový strom podlé cesty, šel k němu, a nic na něm nenalezl, než lístí toliko. I dí jemu: Nikdy více neroď se z tebe ovoce na věky. I uschl fík ten pojednou.

Spatřil u cesty fíkovník a šel k němu; ale nic na něm nenalezl, jen listí. I řekl mu: „Ať se na tobě na věky neurodí ovoce!“ A ten fíkovník najednou uschl.

καὶ ι᾿δών συκη̑ν μίαν ε᾿πὶ τη̑ς ὁδου̑ η῟λθεν ε᾿π῾ αυ᾿τήν καὶ ου᾿δὲν ευ῟ρεν ε᾿ν αυ᾿τη̑ ει᾿ μὴ φύλλα μόνον καὶ λέγει αυ᾿τη̑ μηκέτι ε᾿κ σου̑ καρπὸς γένηται ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να καὶ ε᾿ξηράνθη παραχρη̑μα ἡ συκη̑

וַחזָא תִּתָּא חדָא בֻּאורחָא וֵאתָא לוָתָה ולָא אֵשׁכַּח בָּה מֵדֵּם אֵלָא אֵן טַרפֵא בַּלחֻוד וֵאמַר לָה לָא נֵהוֻון בֵּכי תֻּוב פִּארֵא לעָלַם ומֵחדָא יֵבשַׁת תִּתָּא הָי׃

[(1) Matt 21, 20]

כִּרְאוֹתָם זֹאת תָּמְהוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: "אֵיךְ יָבַשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה פִּתְאוֹם?"

וְהַתַּלְמִידִים רָאוּ וַיִּתְמְהוּ לֵאמֹר אֵיךְ יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם:

A vidouce to učedlníci, divili se, řkouce: Kterak hned usechl fík ten!

Když to učedníci viděli, podivili se: „Jak najednou ten fíkovník uschl!“ ([Marek 11:20-Marek 11:26])

καὶ ι᾿δόντες οἱ μαθηταὶ ε᾿θαύμασαν λέγοντες πω̑ς παραχρη̑μα ε᾿ξηράνθη ἡ συκη̑

וַחזַו תַּלמִידֵא וַתהַרו וָאמרִין אַיכַּנָא בַּר־שָׁעתֵה יֵבשַׁת תִּתָּא׃

[(1) Matt 21, 21]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה וְאֵינְכֶם מְפַקְפְּקִים, לֹא רַק כְּמַעֲשֵׂה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת תַּעֲשׂוּ, אֶלָּא גַּם אִם תַּגִּידוּ לָהָר הַזֶּה 'הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם', יִתְקַיֵּם הַדָּבָר.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה וְאֵינְכֶם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים לֹא לְבַד כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַתְּאֵנָה תַּעֲשׂוּ כִּי אִם-גַּם תֹּאמְרוּ לָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהִתְנַפֵּל אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וִיהִי כֵן:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Amen pravím vám: Budete-li míti víru a nebudete-li pochybovati, netoliko to fíkovému stromu učiníte, ale kdybyste i této hoře řekli: Zdvihni se a vrz sebou do moře, staneť se.

Ježíš jim odpověděl: „Amen, pravím vám, budete-li mít víru a nebudete pochybovat, učiníte nejen to, co se stalo s fíkovníkem; ale i kdybyste této hoře řekli: ‚Zdvihni se a vrhni se do moře‘ – stane se to. ([Matouš 17:20; Lukáš 17:6])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿ὰν ε῎χητε πίστιν καὶ μὴ διακριθη̑τε ου᾿ μόνον τὸ τη̑ς συκη̑ς ποιήσετε α᾿λλὰ κα῍ν τω̑ ο῎ρει τούτω ει῎πητε α῎ρθητι καὶ βλήθητι ει᾿ς τὴν θάλασσαν γενήσεται

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן תֵּהוֵא בּכֻון הַימָנֻותָא ולָא תֵּתפַּלגֻון לָא בַּלחֻוד הָדֵא דּתִתָּא תֵּעבּדֻון אֵלָא אָפֵן לטֻורָא הָנָא תִּאמרֻון דֵּאשׁתַּקל ופֵל בּיַמָא תֵּהוֵא׃

[(1) Matt 21, 22]

וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים תְּקַבְּלוּהוּ."

וְכָל-דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִתְפִלָּה אִם רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁאֶלְתֶּם יֻתַּן לָכֶם:

A všecko, zač byste koli prosili na modlitbě, věříce, vezmete.

A věříte-li, dostanete všecko, oč budete v modlitbě prosit.“ ([Jan 15:7; Jakubův 1:6-Jakubův 1:7])

καὶ πάντα ο῞σα α῍ν αι᾿τήσητε ε᾿ν τη̑ προσευχη̑ πιστεύοντες λήμψεσθε

וכֻל מֵדֵּם דּתֵשֵׁאלֻון בַּצלֻותָא וַתהַימנֻון תֵּסבֻון סּ סּ׃

[(1) Matt 21, 23]

כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד שָׁם נִגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם וְשָׁאֲלוּ: "בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?"

וַיָּבֹא אֶל-הַמִּקְדָּשׁ וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם בְּעוֺדוֺ מְלַמֵּד לָעָם וַיֹּאמְרוּ בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי-נָתַן לְךׇ הָרִשְׁיוֺן הַזֶּה:

A když přišel do chrámu, přistoupili k němu přední kněží {biskupové} a starší lidu, když učil, řkouce: Jakou mocí tyto věci činíš? A kdo tobě tu moc dal?

Když přišel do chrámu a učil, přistoupili k němu velekněží a starší lidu a řekli: „Jakou mocí to činíš? A kdo ti tuto moc dal?“ ([Marek 11:27-Marek 11:33; Lukáš 20:1-Lukáš 20:8 Jan 2:18])

καὶ ε᾿λθόντος αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸ ἱερὸν προση̑λθον αυ᾿τω̑ διδάσκοντι οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι του̑ λαου̑ λέγοντες ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιει̑ς καὶ τίς σοι ε῎δωκεν τὴν ε᾿ξουσίαν ταύτην

וכַד אֵתָא יֵשֻׁוע להַיכּלָא קרֵבו לֵה רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא דּעַמָא כַּד מַלֵף וָאמרִין לֵה בַּאינָא שֻׁולטָן הָלֵין עָבֵד אַנתּ ומַנֻו יַהב לָך שֻׁולטָנָא הָנָא׃

[(1) Matt 21, 24]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד אֲשֶׁר אִם תַּגִּידוּ לִי אוֹתוֹ, גַּם אֲנִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶשְׁאַל מִכֶּם גַּם-אָנֹכִי שְׁאַלָה אַחַת וְאִם-תַּגִּידוּ לִי גַּם-אָנֹכִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה:

Odpovídaje pak Ježíš, řekl jim: Otížiť se i já vás na jednu věc, kterouž povíte-li mi, i já vám povím, jakou mocí tyto věci činím?

Ježíš jim odpověděl: „Já vám také položím otázku; jestliže ji zodpovíte, i já vám povím, jakou mocí to činím.

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ρωτήσω ὑμα̑ς κα᾿γώ λόγον ε῞να ο῍ν ε᾿ὰν ει῎πητέ μοι κα᾿γώ ὑμι̑ν ε᾿ρω̑ ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιω̑

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אֵשַׁאֵלכֻון אָף אֵנָא מֵלתָא חדָא וֵאן תִּאמרֻון לִי וָאף אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא׃

[(1) Matt 21, 25]

טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הָיְתָה, מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?" אָז חָשְׁבוּ בִּלְבָבָם:

טְבִילַת יוֺחָנָן מִפִּי-מִי הָיְתָה מִצְוָתָהּ מִן-הַשָּׁמַיִם אוֺ מִבְּנֵי-אָדָם וַיְהִי הֵם שֹׁקְלִים בְּדַעְתָּם לֵאמֹר אִם נֹאמַר מִן-הַשָּׁמַיִם יֹאמַר לָנוּ וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֺ:

Křest Janův odkud byl? S nebe-li, čili z lidí? A oni rozvažovali mezi sebou, řkouce: Díme-li s nebe, díť nám: Proč jste pak nevěřili jemu?

Odkud měl Jan pověření křtít? Z nebe, či od lidí?“ Oni se mezi sebou dohadovali: „Řekneme-li ‚z nebe‘, namítne nám: ‚Proč jste mu tedy neuvěřili?‘ ([Matouš 3:6 Matouš 21:32])

τὸ βάπτισμα τὸ ᾽Ιωάννου πόθεν η῟ν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ η῍ ε᾿ξ α᾿νθρὼπων οἱ δὲ διελογίζοντο ε᾿ν ἑαυτοι̑ς λέγοντες ε᾿ὰν ει῎πωμεν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ε᾿ρει̑ ἡμι̑ν διὰ τί ου῏ν ου᾿κ ε᾿πιστεύσατε αυ᾿τω̑

מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן אַימֵכָּא אִיתֵיה מֵן שׁמַיָא הי אַו מֵן בּנַינָשָׁא הֵנֻון דֵּין מֵתרַעֵין הוַו בּנַפשׁהֻון וָאמרִין דֵּאן נִאמַר מֵן שׁמַיָא אָמַר לַן ועַל מָנָא לָא הַימֵנתֻּונָיהי׃

[(1) Matt 21, 26]

"אִם נֹאמַר 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר לָנוּ 'אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?' וְאִם נֹאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', חוֹשְׁשִׁים אָנוּ מִן הָעָם, כִּי כֻּלָּם חוֹשְׁבִים אֶת יוֹחָנָן לְנָבִיא."

וְאִם נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת-הֲמוֺן הָעָם כִּי-כֻלָּם חִשְּׁבוּ אֶת-יוֺחָנָן לְנָבִיא:

Pakli díme: Z lidí, bojíme se zástupu. Nebo všickni mají Jana za proroka.

Řekneme-li však ‚z lidí‘, máme obavy ze zástupu; vždyť všichni mají Jana za proroka.“ ([Matouš 14:5 Matouš 21:46])

ε᾿ὰν δὲ ει῎πωμεν ε᾿ξ α᾿νθρὼπων φοβούμεθα τὸν ο῎χλον πάντες γὰρ ὡς προφήτην ε῎χουσιν τὸν ᾽Ιωάννην

וַדנִאמַר מֵן בּנַינָשָׁא דָּחלִין אֵנַחנַן מֵן כֵּנשָׁא כֻּלהֻון גֵּיר אַיך נבִיָא אַחִידִין הוַו לֵה ליֻוחַנָן׃

[(1) Matt 21, 27]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: "אֵין אָנוּ יוֹדְעִים." אָמַר לָהֶם: "גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה."

וַיַּעֲנוּ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדָעְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם גַּם-אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה:

I odpovídajíce Ježíšovi, řekli: Nevíme. Řekl jim i on: Aniž já vám povím, jakou mocí tyto věci činím.

Odpověděli tedy Ježíšovi: „Nevíme.“ Tu jim řekl i on: „Ani já vám nepovím, jakou mocí to činím.“

καὶ α᾿ποκριθέντες τω̑ ᾽Ιησου̑ ει῏παν ου᾿κ οι῎δαμεν ε῎φη αυ᾿τοι̑ς καὶ αυ᾿τός ου᾿δὲ ε᾿γώ λέγω ὑμι̑ν ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιω̑

ענַו וָאמרִין לֵה לָא יָדעִינַן אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אָף לָא אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא׃ ס

[(1) Matt 21, 28]

"אֲבָל מַה דַּעְתְּכֶם: לְאִישׁ הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים. הוּא נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, 'בְּנִי, לֵךְ לַעֲבֹד הַיּוֹם בַּכֶּרֶם'.

אֲבָל מַה-יַּחֲשֹׁב לִבְּכֶם אִישׁ הָיָה וְלוֺ שְׁנֵי בָנִים וַיָּבֹא אֶל-הָאֶחָד וַיֹּאמֶר לְכָה-בְּנִי וַעֲבֹד הַיּוֺם אֶת-כַּרְמִי:

Ale co se vám zdá? Člověk jeden měl dva syny. A přistoupiv k prvnímu, řekl: Synu, jdi na vinici mou dnes, a dělej.

„Co myslíte? Jeden člověk měl dva syny. Přišel a řekl prvnímu: ‚Synu, jdi dnes pracovat na vinici!‘

τί δὲ ὑμι̑ν δοκει̑ α῎νθρωπος ει῏χεν τέκνα δύο καὶ προσελθών τω̑ πρὼτω ει῏πεν τέκνον υ῞παγε σήμερον ε᾿ργάζου ε᾿ν τω̑ α᾿μπελω̑νι

מָנָא דֵּין מֵתחזֵא לכֻון גַּברָא חַד אִית הוַו לֵה בּנַיָא תּרֵין וַקרֵב לוָת קַדמָיָא וֵאמַר לֵה בֵּרי זֵל יַומָנָא פּלֻוח בּכַרמָא׃

[(1) Matt 21, 29]

הֵשִׁיב הָרִאשׁוֹן, 'אֵינֶנִּי רוֹצֶה', אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן הִתְחָרֵט וְהָלַךְ.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לֹא חָפָצְתִּי וְאַחֲרֵי-כֵן נֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֺ וַיֵּלַךְ:

Ale on odpověděv, řekl: Nechci. A potom usmysliv sobě, šel.

On odpověděl: ‚Nechce se mi.‘ Ale potom toho litoval a šel.

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ου᾿ θέλω υ῞στερον δὲ μεταμεληθεὶς α᾿πη̑λθεν

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר לָא צָבֵא אנָא בּחַרתָא דֵּין אֵתּתּוִי וֵאזַל׃

[(1) Matt 21, 30]

נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ אוֹתוֹ דָּבָר. הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי, 'כֵּן, אֲדוֹנִי' וְלֹא הָלַךְ.

וַיָּבֹא אֶל-הַשֵּׁנִי וַיְדַבֵּר כַּדָּבָר הַזֶּה וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי וְלֹא הָלָךְ:

I přistoupiv k druhému, řekl též. A on odpověděv, řekl: Jdu, pane. Ale nešel.

Otec přišel k druhému a řekl mu totéž. Ten odpověděl: ‚Ano, pane.‘ Ale nešel.

προσελθών δὲ τω̑ ἑτέρω ει῏πεν ὡσαύτως ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ε᾿γὼ κύριε καὶ ου᾿κ α᾿πη̑λθεν

וַקרֵב לוָת אחרִנָא וֵאמַר לֵה הָכוָת הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר אֵנָא מָרי ולָא אֵזַל׃

[(1) Matt 21, 31]

מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת רְצוֹן הָאָב?" הֵשִׁיבוּ: "הָרִאשׁוֹן." אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת יָבוֹאוּ לִפְנֵיכֶם לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים,

מִי מִשְּׁנֵיהֶם מִלֵּא אַחַר רְצוֺן אָבִיו וַיֹּאמְרוּ הָרִאשׁוֺן וַיֹּאמֶר עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הַמּוֺכְסִים וְהַזֹּנוֺת יַקְדִּימוּ לָבֹא לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִכֶּם:

Který z těch dvou naplnil vůli otcovu? Řekli jemu: Ten první. Dí jim Ježíš: Amen pravím vám, že publikáni a nevěstky předcházejí vás do království Božího.

Kdo z těch dvou splnil vůli svého otce?“ Odpověděli: „Ten první!“(e) Ježíš jim řekl: „Amen, pravím vám, že celníci a nevěstky předcházejí vás do Božího království. (e) var: (v obráceném pořadí) 29 On odpověděl: ‚Ano, pane.‘ Ale nešel. 30 Otec přišel k druhému a řekl mu totéž. Ten odpověděl: ‚Nechce se mi.‘ Ale potom toho litoval a šel. 31 Kdo z těch dvou splnil vůli svého otce?“ Odpověděli: „Ten druhý!“

τίς ε᾿κ τω̑ν δύο ε᾿ποίησεν τὸ θέλημα του̑ πατρός λέγουσιν ὁ πρω̑τος λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι οἱ τελω̑ναι καὶ αἱ πόρναι προάγουσιν ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

מַנֻו מֵן הָלֵין תּרַיהֻון עבַד צֵביָנָא דַּאבֻוהי אָמרִין לֵה הַו קַדמָיָא אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמָכסֵא וזָניָתָא קָדמִין לכֻון למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(1) Matt 21, 32]

כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ, אֲבָל הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ. אַתֶּם לְעֻמַּת זֹאת רְאִיתֶם וְלֹא חֲזַרְתֶּם בָּכֶם אַחֲרֵי כֵן לְהַאֲמִין לוֹ."

כִּי יוֺחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בָּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֺ וְהַמּוֺכְסִים וְהַזֹּנוֺת הֶאֱמִינוּ לוֺ וְאַתֶּם רְאִיתֶם כָּל-זֹאת וְלֹא הֲשִׁיבֹתֶם אֶל-לִבְּכֶם לְהַאֲמִין לוֺ:

Nebo přišel k vám Jan cestou spravedlnosti, a nevěřili jste mu, ale publikáni a nevěstky uvěřili jemu. Vy pak viděvše to, aniž jste potom usmyslili sobě, abyste věřili jemu.

Přišel k vám Jan po cestě spravedlnosti, a vy jste mu neuvěřili. Ale celníci a nevěstky mu uvěřili. Vy jste to viděli, ale ani potom jste toho nelitovali a neuvěřili mu. ([Lukáš 7:29-Lukáš 7:30])

η῟λθεν γὰρ ᾽Ιωάννης πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ν ὁδω̑ δικαιοσύνης καὶ ου᾿κ ε᾿πιστεύσατε αυ᾿τω̑ οἱ δὲ τελω̑ναι καὶ αἱ πόρναι ε᾿πίστευσαν αυ᾿τω̑ ὑμει̑ς δὲ ι᾿δόντες ου᾿δὲ μετεμελήθητε υ῞στερον του̑ πιστευ̑σαι αυ᾿τω̑

אֵתָא גֵּיר לוָתכֻון יֻוחַנָן בֻּאורחָא דּכִאנֻותָא ולָא הַימֵנתֻּונָיהי מָכסֵא דֵּין וזָניָתָא הַימנֻוהי אַנתֻּון דֵּין אָף לָא כַּד חזַיתֻּון אֵתּתּוִיתֻּון בּחַרתָא דַּתהַימנֻון בֵּה׃ ס

[(1) Matt 21, 33]

"שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר: אִישׁ בַּעַל אֲחֻזָּה נָטַע כֶּרֶם. הוּא גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב, חָצַב בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע.

שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר אִישׁ הָיָה בַּעַל-בַּיִת אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וַיְעַזְּקֵהוּ מִסָּבִיב וְיֶקֶב חָצֵב בּוֺ וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֺכוֺ וְנָתַן אֹתוֺ לַנֹּטְרִים וְהָלַךְ מִחוּץ לָאָרֶץ:

Jiné podobenství slyšte: Byl jeden hospodář, kterýž vzdělal vinici, a opletl ji plotem, a vkopal v ní pres, a ustavěl věži, i pronajal ji vinařům, a odšel pryč přes pole.

Poslyšte jiné podobenství: Jeden hospodář vysadil vinici, obehnal ji zdí, vykopal v ní lis a vystavěl strážní věž; potom vinici pronajal vinařům a odcestoval. ([Marek 12:1-Marek 12:12; Lukáš 20:9-Lukáš 20:19 Izajáš 5:1-Izajáš 5:2])

α῎λλην παραβολὴν α᾿κούσατε α῎νθρωπος η῟ν οι᾿κοδεσπότης ο῞στις ε᾿φύτευσεν α᾿μπελω̑να καὶ φραγμὸν αυ᾿τω̑ περιέθηκεν καὶ ω῎ρυξεν ε᾿ν αυ᾿τω̑ ληνὸν καὶ ω᾿κοδόμησεν πύργον καὶ ε᾿ξέδετο αυ᾿τὸν γεωργοι̑ς καὶ α᾿πεδήμησεν

שׁמַעו אחרִנָא מַתלָא גַּברָא חַד אִית הוָא מָרֵא בַּיתָּא וַנצַב כַּרמָא וַאחדּרֵה סיָגָא וַחפַר בֵּה מַעצַרתָּא וַבנָא בֵּה מַגדּלָא וַאוחדֵה לפַלָחֵא וַחזַק׃

[(1) Matt 21, 34]

בְּהַגִּיעַ עֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת הַפְּרִי שֶׁלּוֹ.

כְּבֹא עֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת-עֲבָדָיו אֶל-הַנֹּטְרִים לְהָבִיא אֶת-פִּרְיוֺ:

A když se přiblížil čas ovoce, poslal služebníky své k vinařům, aby vzali užitky její.

Když se přiblížil čas vinobraní, poslal své služebníky k vinařům, aby převzali jeho díl úrody. ([Matouš 22:3])

ο῞τε δὲ η῎γγισεν ὁ καιρὸς τω̑ν καρπω̑ν α᾿πέστειλεν τοὺς δούλους αυ᾿του̑ πρὸς τοὺς γεωργοὺς λαβει̑ν τοὺς καρποὺς αυ᾿του̑

כַּד דֵּין מטָא זַבנָא דּפִארֵא שַׁדַּר לעַבדַּוהי לוָת פַּלָחֵא דַּנשַׁדּרֻון לֵה מֵן פִּארֵא דּכַרמֵה׃

[(1) Matt 21, 35]

תָּפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו, אֶת זֶה הִלְקוּ, אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ.

וַיִּתְפְּשׂוּ הַנֹּטְרִים בַּעֲבָדָיו וַיַּכּוּ אֶת-אֶחָד מֵהֶם וְאֶת-אַחֵר הָרְגוּ וְאֶת-אַחֵר סִקֵּלוּ:

Vinaři pak zjímavše služebníky jeho, jiného zmrskali, jiného zabili, a jiného ukamenovali.

Ale vinaři jeho služebníky chytili, jednoho zbili, druhého zabili, dalšího ukamenovali. ([Židům 1:1-Židům 1:2 Matouš 22:6])

καὶ λαβόντες οἱ γεωργοὶ τοὺς δούλους αυ᾿του̑ ο῍ν μὲν ε῎δειραν ο῍ν δὲ α᾿πέκτειναν ο῍ν δὲ ε᾿λιθοβόλησαν

וֵאחַדו פַּלָחֵא לעַבדַּוהי וִאית דַּמחַאוֻהי וִאית דּרַגמֻוהי וִאית דּקַטלֻוהי׃

[(1) Matt 21, 36]

הוֹסִיף וְשָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים, רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ.

וַיּוֺסֶף וַיִּשְׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים רַבִּים מִן-הָרִאשֹׁנִים וְגַם-לָהֶם עָשׂוּ כֵן:

Opět poslal jiných služebníků více než prvé. I učinili jim též.

Znovu poslal jiné služebníky, a to více než předtím, ale naložili s nimi právě tak.

πάλιν α᾿πέστειλεν α῎λλους δούλους πλείονας τω̑ν πρὼτων καὶ ε᾿ποίησαν αυ᾿τοι̑ς ὡσαύτως

ותֻוב שַׁדַּר אחרָנֵא עַבדֵּא דּסַגִּיאִין מֵן קַדמָיֵא והָכוָת עבַדו להֻון׃

[(1) Matt 21, 37]

לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּאָמְרוֹ, 'אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ'.

וְאַחֲרֵי-כֵן שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת-בְּנוֺ כִּי אָמַר אֶת-בְּנִי יִירָאוּ:

Naposledy pak poslal k nim syna svého, řka: Ustýdnouť se syna mého.

Nakonec k nim poslal svého syna; řekl si: ‚Na mého syna budou mít přece ohled!‘

υ῞στερον δὲ α᾿πέστειλεν πρὸς αυ᾿τοὺς τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ λέγων ε᾿ντραπήσονται τὸν υἱόν μου

אחרָיַת דֵּין שַׁדַּר לוָתהֻון לַברֵה כַּד אָמַר כּבַר נֵבהתֻון מֵן בֵּרי׃

[(1) Matt 21, 38]

כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, 'זֶה הַיּוֹרֵשׁ, בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ'.

וְהַנֹּטְרִים כִּרְאוֺתָם אֶת-הַבֵּן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הִנֵּה הַיּוֺרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנִירַשׁ לָנוּ אֶת-יְרֻשָּׁתוֺ:

Vinaři pak uzřevše toho syna, řekli mezi sebou: Tentoť jest dědic; poďte, zabíme jej, a uvažme se v dědictví jeho.

Když však vinaři shlédli syna, řekli si mezi sebou: ‚To je dědic. Pojďte, zabijme ho, a dědictví připadne nám!‘

οἱ δὲ γεωργοὶ ι᾿δόντες τὸν υἱὸν ει῏πον ε᾿ν ἑαυτοι̑ς ου῟τός ε᾿στιν ὁ κληρονόμος δευ̑τε α᾿ποκτείνωμεν αυ᾿τὸν καὶ σχω̑μεν τὴν κληρονομίαν αυ᾿του̑

פַּלָחֵא דֵּין כַּד חזַאוֻהי לַברָא אֵמַרו בַּינָתהֻון הָנַו יָרתָּא תַּו נֵקטלִיוהי ונֵאחֻוד יָרתֻּותֵה׃

[(1) Matt 21, 39]

הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ, גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ.

וַיִּתְפְּשׂוּ בּוֺ וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אֶל-מִחוּץ לַכֶּרֶם וַיַּהַרְגֻהוּ:

I chytivše ho, vyvrhli jej ven z vinice, a zabili.

Chytili ho, vyvlekli ven z vinice a zabili. ([Židům 13:12])

καὶ λαβόντες αυ᾿τὸν ε᾿ξέβαλον ε῎ξω του̑ α᾿μπελω̑νος καὶ α᾿πέκτειναν

וֵאחַדו אַפּקֻוהי לבַר־מֵן כַּרמָא וקַטלֻוהי׃

[(1) Matt 21, 40]

וּבְכֵן, כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם מַה יַּעֲשֶׂה לַכּוֹרְמִים הָהֵם?"

וְעַתָּה כְּבֹא בַּעַל הַכָּרֶם מַה-יַּעֲשֶׂה לַנֹּטְרִים הָהֵם:

Protož když přijde pán vinice, co učiní vinařům těm?

Když nyní přijde pán vinice, co udělá těm vinařům?“

ο῞ταν ου῏ν ε῎λθη ὁ κύριος του̑ α᾿μπελω̑νος τί ποιήσει τοι̑ς γεωργοι̑ς ε᾿κείνοις

מָא דֵּאתָא הָכִיל מָרֵה דּכַרמָא מָנָא נֵעבֵּד לפַלָחֵא הָנֻון׃

[(1) Matt 21, 41]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "הַשְׁמֵד יַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּעִתּוֹ."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַשְׁמֵד יַשְׁמִיד אֶת-בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל הָאֵלֶּה וְנָתַן כַּרְמוֺ לְנֹטְרִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֺ אֶת-פִּרְיוֺ בְּעִתּוֺ:

Řekli jemu: Zlé ty zle zatratí, a vinici svou pronajme jiným vinařům, kteříž budou vydávati jemu užitek časy svými.

Řekli mu: „Zlé bez milosti zahubí a vinici pronajme jiným vinařům, kteří mu budou odvádět výnos v určený čas.“

λέγουσιν αυ᾿τω̑ κακοὺς κακω̑ς α᾿πολέσει αυ᾿τούς καὶ τὸν α᾿μπελω̑να ε᾿κδὼσεται α῎λλοις γεωργοι̑ς οι῞τινες α᾿ποδὼσουσιν αυ᾿τω̑ τοὺς καρποὺς ε᾿ν τοι̑ς καιροι̑ς αυ᾿τω̑ν

אָמרִין לֵה דּבִישׁ בִּישׁ נַובֵּד אֵנֻון וכַרמָא נַוחֵד לַאחרָנֵא פַּלָחֵא אַילֵין דּיָהבִּין לֵה פִּארֵא בּזַבנהֻון׃

[(1) Matt 21, 42]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים, 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה; מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ'?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲלֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֺנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְהוָֺה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ:

Řekl jim Ježíš: Nikdy-li jste nečtli v písmích: Kámen, kterýž zavrhli dělníci, ten učiněn jest v hlavu úhlovou? Ode Pána stalo se toto, a jest divné před očima našima.

Ježíš jim řekl: „Což jste nikdy nečetli v Písmech: ‚Kámen, který stavitelé zavrhli, stal se kamenem úhelným; Hospodin(f) to učinil a je to podivuhodné v našich očích‘? (f) ř: Pán ([Žalmy 118:22-Žalmy 118:23; Skutky apoštolské 4:11; 1 Petrův 2:7])

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿δέποτε α᾿νέγνωτε ε᾿ν ται̑ς γραφαι̑ς λίθον ο῍ν α᾿πεδοκίμασαν οἱ οι᾿κοδομου̑ντες ου῟τος ε᾿γενήθη ει᾿ς κεφαλὴν γωνίας παρὰ κυρίου ε᾿γένετο αυ῞τη καὶ ε῎στιν θαυμαστὴ ε᾿ν ο᾿φθαλμοι̑ς ἡμω̑ν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא מֵמתֻום קרַיתֻּון בַּכתָבָא דּכִאפָא דַּאסלִיו בַּנָיֵא הִי הוָת לרִשָׁא דּזָוִיתָא מֵן לוָת מָריָא הוָת הָדֵא וִאיתֵיה תֵּדמֻורתָּא בּעַינַין׃ ס

[(1) Matt 21, 43]

עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי תִּלָּקַח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִנָּתֵן לְגוֹי אֲשֶׁר יָפִיק אֶת פִּרְיָהּ.

עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי תוּסַר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִכֶּם וְתִנָּתֵן לְגוֺי אֲשֶׁר יִתֵּן אֶת-פִּרְיָהּ:

Protož pravím vám, že bude odjato od vás království Boží, a bude dáno lidu činícímu užitky jeho.

Proto vám pravím, že vám Boží království bude odňato a bude dáno národu, který ponese jeho ovoce.

διὰ του̑το λέγω ὑμι̑ν ο῞τι α᾿ρθήσεται α᾿φ῾ ὑμω̑ν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ καὶ δοθήσεται ε῎θνει ποιου̑ντι τοὺς καρποὺς αυ᾿τη̑ς

מֵטֻל הָנָא אָמַר אנָא לכֻון דּתֵשׁתּקֵל מֵנכֻון מַלכֻּותָא דַּאלָהָא ותֵתִיהֵב לעַמָא דּעָבֵד פִּארֵא׃

[(1) Matt 21, 44]

וְהַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים, וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו תִּכְתֹּשׁ אוֹתוֹ."

וְהַנֹּפֵל עַל-הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְפּוֺרָר וְכָל-מִי אֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תְּדַכְּאֶנּוּ לֶעָפָר:

A kdož by padl na ten kámen, rozrazíť se; a na kohož upadne, setřeť jej.

Kdo padne na ten kámen, roztříští se, a na koho on padne, toho rozdrtí(g).“ (g) var: – Matouš 21:44 22. kapitola ([Daniel 2:34-Daniel 2:35 Daniel 2:44-Daniel 2:45])

καὶ ὁ πεσών ε᾿πὶ τὸν λίθον του̑τον συνθλασθήσεται ε᾿φ῾ ο῍ν δ῾ α῍ν πέση λικμήσει αυ᾿τόν

ומַן דּנֵפֵּל עַל כִּאפָא הָדֵא נֵתרעַע וכֻל מַן דּהִי תֵּפֵּל עלַוהי תֵּדרֵיוהי׃ ס

[(1) Matt 21, 45]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים והַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם הוּא מְדַבֵּר.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת-מְשָׁלָיו יָדְעוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֵּר:

A slyšavše přední kněží {biskupové} ta podobenství jeho, porozuměli, že by o nich mluvil.

Když slyšeli velekněží a farizeové tato podobenství, poznali, že mluví o nich.

καὶ α᾿κούσαντες οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι τὰς παραβολὰς αυ᾿του̑ ε῎γνωσαν ο῞τι περὶ αυ᾿τω̑ν λέγει

וכַד שׁמַעו רַבַּי־כָּהנֵא וַפרִישֵׁא מַתלַוהי יִדַעו דַּעלַיהֻון אֵמַר׃

[(1) Matt 21, 46]

הֵם בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אֲבָל חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הֲמוֹנֵי הָעָם, שֶׁכֵּן אֵלֶּה חֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא.

וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֺ אַךְ יָרְאוּ מִפְּנֵי הֲמוֺן הָעָם כִּי חִשְּׁבוּ אֹתוֺ לְנָבִיא:

I hledajíce ho jíti, báli se zástupů; nebo ho měli za proroka.

Hleděli se ho zmocnit, ale báli se zástupů, protože ty ho měly za proroka. ([Matouš 14:5 Matouš 21:26])

καὶ ζητου̑ντες αυ᾿τὸν κρατη̑σαι ε᾿φοβήθησαν τοὺς ο῎χλους ε᾿πεὶ ει᾿ς προφήτην αυ᾿τὸν ει῏χον

וַבעַו למֵאחדֵּה וַדחֵלו מֵן כֵּנשָׁא מֵטֻל דַּאיך דּלַנבִיָא אַחִידִין הוַו לֵה׃ ס

[(1) Matt 22, 01]

יֵשׁוּעַ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים וְאָמַר:

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ עוֺד וַיִּ׹ָּׂא לָהֶם מְשָׁלוֺ לֵאמֹר:

I odpovídaje Ježíš, mluvil jim opět v podobenstvích, řka:

A Ježíš k nim znovu mluvil v podobenstvích: ([Lukáš 14:16-Lukáš 14:24])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς πάλιν ει῏πεν ε᾿ν παραβολαι̑ς αυ᾿τοι̑ς λέγων

וַענָא תֻּוב יֵשֻׁוע בּמַתלֵא וֵאמַר׃

[(1) Matt 22, 02]

"דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ.

דָּמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ אֲשֶׁר הֵכִין חֲתֻנָּה לִבְנוֺ:

Podobno jest království nebeské člověku králi, kterýž učinil svadbu synu svému.

„S královstvím nebeským je to tak, jako když jeden král vystrojil svatbu svému synu.

ὡμοιὼθη ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν α᾿νθρὼπω βασιλει̑ ο῞στις ε᾿ποίησεν γάμους τω̑ υἱω̑ αυ᾿του̑

אֵתּדַּמיַת מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לגַברָא מַלכָּא דַּעבַד מֵשׁתֻּותָא לַברֵה׃

[(1) Matt 22, 03]

שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לִקְרֹא אֶת הַמֻּזְמָנִים אֶל הַחֲתֻנָּה וְלֹא רָצוּ לָבוֹא.

וַיִּשְׁלַח אֶת-מְשָׁרְתָיו לִקְרֹא אֶת-הַקְּרֻאִים אֶל-הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא אָבוּ לָבֹא:

I poslal služebníky své, aby povolali pozvaných na svadbu, ale nechtěli přijíti.

Poslal služebníky, aby přivedli pozvané na svatbu, ale oni nechtěli jít. ([Matouš 21:34])

καὶ α᾿πέστειλεν τοὺς δούλους αυ᾿του̑ καλέσαι τοὺς κεκλημένους ει᾿ς τοὺς γάμους καὶ ου᾿κ η῎θελον ε᾿λθει̑ν

ושַׁדַּר לעַבדַּוהי דּנֵקרֻון לַמזַמנֵא למֵשׁתֻּותָא ולָא צבַו למֵאתָא׃

[(1) Matt 22, 04]

הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים שֶׁיֹּאמְרוּ לַמֻּזְמָנִים, 'הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת סְעוּדָתִי, הַשְּׁוָרִים וְהַבָּקָר הַמְפֻטָּם טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן. בּוֹאוּ לַחֲתֻנָּה'.

וַיֹּסֶף וַיִּשְׁלַח מְשָׁרְתִים אֲחֵרִים לֵאמֹר הַגִּידוּ לַקְּרֻאִים הִנֵּה הֲכִינוֺתִי הַכֵּרָה הַבָּקָר וְהַמְּרִיאִים טְבוּחִים וְהַכֹּל עָרוּךְ בֹּאוּ-נָא אֶל-מִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה:

Opět poslal jiné služebníky, řka: Povězte pozvaným: Aj, oběd svůj připravil jsem, volové moji a krmný dobytek zbit jest, a všecko hotovo. Poďtež na svadbu.

Poslal znovu jiné služebníky se slovy: ‚Řekněte pozvaným: Hle, hostinu jsem uchystal, býčci a krmný dobytek je poražen, všechno je připraveno; pojďte na svatbu!‘

πάλιν α᾿πέστειλεν α῎λλους δούλους λέγων ει῎πατε τοι̑ς κεκλημένοις ι᾿δοὺ τὸ α῎ριστόν μου ἡτοίμακα οἱ ταυ̑ροί μου καὶ τὰ σιτιστὰ τεθυμένα καὶ πάντα ε῞τοιμα δευ̑τε ει᾿ς τοὺς γάμους

תֻּוב שַׁדַּר עַבדֵּא אחרָנֵא וֵאמַר אֵמַרו לַמזַמנֵא דּהָא שָׁרֻותי מטַיבָא ותַורַי וַמפַטמַי קטִילִין וכֻל מֵדֵּם מטַיַב תַּו למֵשׁתֻּותָא׃

[(1) Matt 22, 05]

אַךְ הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב וְהָלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל מִסְחָרוֹ;

וְהֵם לֹא-שָׁתוּ לִבָּם גַּם-לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם אִישׁ אֶל-שָׂדֵהוּ וְאִישׁ אֶל-מִסְחָרוֺ:

Ale oni nedbavše, odešli, jiný do vsi své, a jiný po kupectví svém.

Ale oni nedbali a odešli, jeden na své pole, druhý za svým obchodem.

οἱ δὲ α᾿μελήσαντες α᾿πη̑λθον ο῍ς μὲν ει᾿ς τὸν ι῎διον α᾿γρόν ο῍ς δὲ ε᾿πὶ τὴν ε᾿μπορίαν αυ᾿του̑

הֵנֻון דֵּין בּסַו וֵאזַלו אִית דּלַקרִיתֵה וִאית דַּלתֵאגֻורתֵּה׃

[(1) Matt 22, 06]

וְהַנּוֹתָרִים תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו, הִתְעַלְּלוּ בָּהֶם וַהֲרָגוּם.

וְהַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם תָּפְשׂוּ בִמְשָׁרְתָיו וַיָּזִידוּ עֲלֵיהֶם וַיַּהַרְגוּם:

Jiní pak zjímavše služebníky jeho, a posměch jim učinivše, zmordovali.

Ostatní chytili jeho služebníky, potupně je ztýrali a zabili je. ([Matouš 21:35])

οἱ δὲ λοιποὶ κρατήσαντες τοὺς δούλους αυ᾿του̑ υ῞βρισαν καὶ α᾿πέκτειναν

שַׁרכָּא דֵּין אֵחַדו לעַבדַּוהי וצַעַרו וקַטֵלו׃

[(1) Matt 22, 07]

הַמֶּלֶךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה; שָׁלַח אֶת חַיָּלָיו וְהִשְׁמִיד אֶת הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְשָׂרַף אֶת עִירָם בָּאֵשׁ.

וַיִּתְעַבֵּר הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶת-צְבָאָיו וַיַּשְׁמֵד אֶת-הַמְרַצְּחִים הָאֵלֶּה וְאֶת-עִירָם שָׁלַח בָּאֵשׁ:

A uslyšav to král, rozhněval se; a poslav vojska svá, zhubil vražedlníky ty, a město jejich zapálil.

Tu se král rozhněval, poslal svá vojska, vrahy zahubil a jejich město vypálil.

ὁ δὲ βασιλεὺς ω᾿ργίσθη καὶ πέμψας τὰ στρατεύματα αυ᾿του̑ α᾿πὼλεσεν τοὺς φονει̑ς ε᾿κείνους καὶ τὴν πόλιν αυ᾿τω̑ν ε᾿νέπρησεν

כַּד שׁמַע דֵּין מַלכָּא רגֵז ושַׁדַּר חַילַוָתֵה אַובֵּד לקָטֻולֵא הָנֻון ולַמדִינתּהֻון אַוקֵד׃

[(1) Matt 22, 08]

אָז אָמַר אֶל עֲבָדָיו, 'הִנֵּה הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה, אַךְ אֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים.

אָז אָמַר אֶל-מְשָׁרְתָיו מִשְׁתֵּה-הַחֲתֻנָּה עָרוּךְ וְהַקְּרֻאִים לֹא-נִמְצְאוּ כֵן:

Tedy řekl služebníkům svým: Svadba zajisté hotova jest, ale ti, kteříž pozváni byli, nebyli hodni.

Potom řekl svým služebníkům: ‚Svatba je připravena, ale pozvaní nebyli jí hodni;

τότε λέγει τοι̑ς δούλοις αυ᾿του̑ ὁ μὲν γάμος ε῞τοιμός ε᾿στιν οἱ δὲ κεκλημένοι ου᾿κ η῟σαν α῎ξιοι

הָידֵּין אֵמַר לעַבדַּוהי מֵשׁתֻּותָא מטַיבָא והָנֻון דַּמזַמנִין הוַו לָא שָׁוֵין הוַו׃

[(1) Matt 22, 09]

לָכֵן לְכוּ אֶל פָּרָשׁוֹת הַדְּרָכִים וְכָל מִי שֶׁתִּמְצְאוּ קִרְאוּ אוֹתוֹ לַחֲתֻנָּה.'

לָכֵן לְכוּ-נָא אֶל-פֶּתַח עֵינַיִם בְּרֹאשׁ נְתִיבוֺת וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר תִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֹתוֺ אֶל-הַמִּשְׁתֶּהּ:

Protož jděte na rozcestí, a kteréžkoli naleznete, zovtež na svadbu.

jděte tedy na rozcestí, a koho najdete, pozvěte na svatbu.‘

πορεύεσθε ου῏ν ε᾿πὶ τὰς διεξόδους τω̑ν ὁδω̑ν καὶ ο῞σους ε᾿ὰν ευ῞ρητε καλέσατε ει᾿ς τοὺς γάμους

זֵלו הָכִיל למַפּקָנֵא דֻּאורחָתָא וכֻל מַן דּמֵשׁכּחִין אנתֻּון קרַו למֵשׁתֻּותָא׃

[(1) Matt 22, 10]

יָצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל הַדְּרָכִים וְאָסְפוּ אֶת כָּל מִי שֶׁמָּצְאוּ, גַּם רָעִים וְגַם טוֹבִים, וְנִתְמַלֵּא אוּלַם הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים.

וַיֵּצְאוּ הַמְשָׁרְתִים הָהֵם אֶל-הַנְּתִיבוֺת וַיַּאַסְפוּ מִכֹּל אֲשֶׁר מָצָאוּ גַּם-רָעִים וְגַם-טוֺבִים וַיִּמָּלֵא בֵית-הַחֲתֻנָּה אֶת-הַקְּרֻאִים:

I vyšedše služebníci ti na cesty, shromáždili všecky, kteréžkoli nalezli, zlé i dobré. A naplněna jest svadba hodovníky.

Služebníci vyšli na cesty a shromáždili všechny, které nalezli, zlé i dobré; a svatební síň(h) se naplnila stolovníky. (h) var: svatba ([Matouš 9:10])

καὶ ε᾿ξελθόντες οἱ δου̑λοι ε᾿κει̑νοι ει᾿ς τὰς ὁδοὺς συνήγαγον πάντας ου῍ς ευ῟ρον πονηρούς τε καὶ α᾿γαθούς καὶ ε᾿πλήσθη ὁ γάμος α᾿νακειμένων

וַנפַקו עַבדֵּא הָנֻון לֻאורחָתָא וכַנֵשׁו כֻּל דֵּאשׁכַּחו בִּישֵׁא וטָבֵא וֵאתמלִי בֵּית־מֵשׁתֻּותָא סמִיכֵא׃ ס

[(1) Matt 22, 11]

כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמְסֻבִּים רָאָה שָׁם אִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה.

וַיְהִי כְּבוֺא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֺת אֶת-הַבָּאִים וַיַּרְא אִישׁ מֵהֶם אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְלֻבָּשׁ לְבוּשׁ הַחֲתֻנָּה:

Tehdy všed král, aby pohleděl na hodovníky, uzřel tam člověka neoděného rouchem svadebním.

Když král vstoupil mezi stolovníky, spatřil tam člověka, který nebyl oblečen na svatbu.

ει᾿σελθών δὲ ὁ βασιλεὺς θεάσασθαι τοὺς α᾿νακειμένους ει῏δεν ε᾿κει̑ α῎νθρωπον ου᾿κ ε᾿νδεδυμένον ε῎νδυμα γάμου

ועַל מַלכָּא דּנֵחזֵא סמִיכֵא וַחזָא תַּמָן גַּברָא דּלָא לבִישׁ לבֻושֵׁא דּמֵשׁתֻּותָא׃

[(1) Matt 22, 12]

אָמַר אֵלָיו, 'חָבֵר, אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן בְּלִי בִּגְדֵי חֲתֻנָּה?' הַלָּה הֶחֱרִישׁ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעִי אֵיךְ בָּאתָ הֲלֹם בִּלְתִּי מְלֻבָּשׁ לְבוּשׁ הַחֲתֻנָּה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ:

I řekl jemu: Příteli, kteraks ty sem všel, nemaje roucha svadebního? A on oněměl.

Řekl mu: ‚Příteli, jak ses sem dostal, když nejsi oblečen na svatbu?‘ On se nezmohl ani na slovo.

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ἑται̑ρε πω̑ς ει᾿ση̑λθες ω῟δε μὴ ε῎χων ε῎νδυμα γάμου ὁ δὲ ε᾿φιμὼθη

וֵאמַר לֵה חַברי אַיכַּנָא עַלתּ לכָא כַּד נַחתֵּא דּמֵשׁתֻּותָא לַיתּ לָך הֻו דֵּין אֵשׁתַּתַּק׃

[(1) Matt 22, 13]

אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים, 'קִשְׁרוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם'.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-מְשָׁרְתָיו לֵאמֹר אִסְרוּ אֹתוֺ יָדָיו וְרַגְלָיו וּנְשָׂאתֶּם וְהַשְׁלִיכֻהוּ אֶל-מְקוֺם אֹפֶל וְצַלְמָוֶת שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם:

Tedy řekl král služebníkům: Svížíce nohy jeho i ruce, vezměte ho, a uvrztež jej do temností těch zevnitřních. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

Tu řekl král sloužícím: ‚Svažte mu ruce i nohy a uvrhněte ho ven do temnot; tam bude pláč a skřípění zubů.‘ ([Matouš 8:12 Matouš 13:42 Matouš 13:50 Matouš 24:51 Matouš 25:30])

τότε ὁ βασιλεὺς ει῏πεν τοι̑ς διακόνοις δήσαντες αυ᾿του̑ πόδας καὶ χει̑ρας ε᾿κβάλετε αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ σκότος τὸ ε᾿ξὼτερον ε᾿κει̑ ε῎σται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τω̑ν ο᾿δόντων

הָידֵּין אֵמַר מַלכָּא לַמשַׁמשָׁנֵא אַסֻורו אִידַוהי ורֵגלַוהי וַאפּקֻוהי לחֵשֻׁוכָא בַּרָיָא תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא׃

[(1) Matt 22, 14]

הֵן רַבִּים הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים."

כִּי רַבִּים הֵם הַנִּקְרָאִים וְהַנִּבְחָרִים מְעַטִּים:

Nebo mnoho jest povolaných, ale málo vyvolených.

Neboť mnozí jsou pozváni, ale málokdo bude vybrán.“(i) (i) Nebo mnoho je povolaných, ale málo vyvolených.

πολλοὶ γάρ ει᾿σιν κλητοὶ ο᾿λίγοι δὲ ε᾿κλεκτοί

סַגִּיאיִן אֵנֻון גֵּיר קרַיָא וַזעֻורִין גּבַיָא׃ ס

[(1) Matt 22, 15]

הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְהִתְיָעֲצוּ לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ בִּדְבָרוֹ.

אָז הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּוָּעֲצוּ יַחְדָּו אֵיךְ יְנַקְּשֻׁהוּ בִדְבָרָיו:

Tehdy odšedše farizeové, radili se, jak by polapili jej v řeči.

Tehdy farizeové šli a radili se, jak by Ježíšovi nějakým slovem nastražili léčku. ([Marek 12:13-Marek 12:17; Lukáš 20:20-Lukáš 20:26 Marek 3:6])

τότε πορευθέντες οἱ Φαρισαι̑οι συμβούλιον ε῎λαβον ο῞πως αυ᾿τὸν παγιδεύσωσιν ε᾿ν λόγω

הָידֵּין אֵזַלו פּרִישֵׁא נסַבו מֵלכָּא דַּאיכַּנָא נצֻודֻונָיהי בּמֵלתָא׃

[(1) Matt 22, 16]

שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם יַחַד עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס וְהַלָּלוּ אָמְרוּ: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים אַתָּה מוֹרֶה עַל־פִּי הָאֱמֶת. גַּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לָאֲנָשִּׁים.

וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֶת-תַּלְמִידֵיהֶם עִם-אַנְשֵׁי הוֺרְדוֺס לֵאמֹר רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי-אִישׁ נֶאֱמָן אַתָּה וְאֶת-דֶּרֶךְ אֱלֹהִים תּוֺרֶה בְמֵישָׁרִים לֹא תָגוּר מִפְּנֵי-אִישׁ כִּי לֹא תִ׹ָּׂא פְּנֵי-גָבֶר:

I poslali k němu učedlníky své s Herodiány, řkouce: Mistře, víme, že pravdomluvný jsi, a cestě Boží v pravdě učíš, a nedbáš na žádného; nebo nepatříš na osobu lidskou.

Poslali za ním své učedníky s herodiány, aby řekli: „Mistře(j), víme, že jsi pravdivý a učíš cestě Boží podle pravdy; na nikoho se neohlížíš a nebereš ohled na postavení člověka. (j) ř: Učiteli (tak i Matouš 22:24 Matouš 22:36)

καὶ α᾿ποστέλλουσιν αυ᾿τω̑ τοὺς μαθητὰς αυ᾿τω̑ν μετὰ τω̑ν ῾Ηρωδιανω̑ν λέγοντες διδάσκαλε οι῎δαμεν ο῞τι α᾿ληθὴς ει῏ καὶ τὴν ὁδὸν του̑ θεου̑ ε᾿ν α᾿ληθεία διδάσκεις καὶ ου᾿ μέλει σοι περὶ ου᾿δενός ου᾿ γὰρ βλέπεις ει᾿ς πρόσωπον α᾿νθρὼπων

ושַׁדַּרו לוָתֵה תַּלמִידַיהֻון עַם דּבֵית הֵרָודֵס וָאמרִין לֵה מַלפָנָא יָדעִינַן דּשַׁרִיר אַנתּ וֻאורחָא דַּאלָהָא בּקֻושׁתָּא מַלֵף אַנתּ ולָא שׁקִיל אַנתּ צֵפתָא דּאנָשׁ לָא גֵּיר נָסֵב אַנתּ בַּאפֵּא דּאנָשָׁא׃

[(1) Matt 22, 17]

עַל כֵּן אֱמֹר נָא לָנוּ, מַה דַּעְתְּךָ: הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?"

לָכֵן הַגֶּד-לָנוּ מַה-יֶּהְגֶּה לִבֶּךׇ הֲנָכוֺן הוּא לָתֵת מַס לַקֵּיסַר אִם-אַיִן:

Protož pověz nám, co se tobě zdá: Sluší-li daň dáti císaři, čili nic?

Pověz nám tedy, co myslíš: Je dovoleno dávat daň císaři, nebo ne?“

ει᾿πὲ ου῏ν ἡμι̑ν τί σοι δοκει̑ ε῎ξεστιν δου̑ναι κη̑νσον Καίσαρι η῍ ου῎

אֵמַר לַן הָכִיל אַיכַּנָא מֵתחזֵא לָך שַׁלִיט למֵתַּל כּסֵף־רִשָׁא לקֵסַר אַו לָא׃

[(1) Matt 22, 18]

הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּרִשְׁעָתָם וְאָמַר: "לָמָּה אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? צְבוּעִים!

וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת-מְזִמָּתָם וַיֹּאמַר חֲנֵפִים לָמָּה-זֶּה תְּנַסּוּנִי:

Znaje pak Ježíš zlost jejich, řekl: Co mne pokoušíte, pokrytci?

Ale Ježíš poznal jejich zlý úmysl a řekl: „Co mě pokoušíte, pokrytci?

γνοὺς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς τὴν πονηρίαν αυ᾿τω̑ν ει῏πεν τί με πειράζετε ὑποκριταί

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע בִּישֻׁותהֻון וֵאמַר מָנָא מנַסֵין אנתֻּון לִי נָסבַּי בַּאפֵּא׃

[(1) Matt 22, 19]

הַרְאוּ לִי אֶת מַטְבֵּעַ הַמַּס." הִגִּישׁוּ לוֹ דִּינָר.

הַרְאוּנִי אֶת-כֶּסֶף הַמָּס וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֶת-הַכָּסֶף:

Ukažte mi peníz daně. A oni podali mu peníze.

Ukažte mi peníz daně!“ Podali mu denár.

ε᾿πιδείξατέ μοι τὸ νόμισμα του̑ κήνσου οἱ δὲ προσήνεγκαν αυ᾿τω̑ δηνάριον

חַוַאוֻני דִּינָרָא דַּכסֵף־רִשָׁא הֵנֻון דֵּין קַרֵבו לֵה דִּינָרָא׃

[(1) Matt 22, 20]

שָׁאַל אוֹתָם: "שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכְּתֹבֶת?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְמִי הַתְּמוּנָה וְהַכְּתֹבֶת הָהֵנָּה:

I řekl jim: Čí jest tento obraz a nápis?

On jim řekl: „Čí je tento obraz a nápis?“

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς τίνος ἡ ει᾿κών αυ῞τη καὶ ἡ ε᾿πιγραφή

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע דּמַנֻו צַלמָא הָנָא וַכתָבָא׃

[(1) Matt 22, 21]

הֵשִׁיבוּ: "שֶׁל הַקֵּיסָר." אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לַקֵּיסָר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל-כֵּן הָבוּ לַקֵּיסַר אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים:

Řekli mu: Císařův. Tedy dí jim: Dávejtež tedy, co jest císařova, císaři, a co Božího, Bohu.

Odpověděli: „Císařův.“ Tu jim řekl: „Odevzdejte tedy, co je císařovo, císaři, a co je Boží, Bohu.“ ([Římanům 13:7])

λέγουσιν αυ᾿τω̑ Καίσαρος τότε λέγει αυ᾿τοι̑ς α᾿πόδοτε ου῏ν τὰ Καίσαρος Καίσαρι καὶ τὰ του̑ θεου̑ τω̑ θεω̑

אָמרִין דּקֵסַר אֵמַר להֻון הַבו הָכִיל דּקֵסַר לקֵסַר ודַאלָהָא לַאלָהָא׃

[(1) Matt 22, 22]

כְּשָׁמְעָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ, הִנִּיחוּ לוֹ וְהָלְכוּ.

וַיִּשְׁמְעוּ וַיִּשְׁתָּאוּ וַיַּעַזְבוּ אֹתוֺ וַיֵּלְכוּ לָהֶם:

To uslyšavše, divili se, a opustivše jej, odešli.

Když to slyšeli, podivili se, nechali ho a odešli.

καὶ α᾿κούσαντες ε᾿θαύμασαν καὶ α᾿φέντες αυ᾿τὸν α᾿πη̑λθαν

וכַד שׁמַעו אֵתּדַּמַרו ושַׁבקֻוהי וֵאזַלו סּ סּ׃

[(1) Matt 22, 23]

בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְּשׁוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:

בַּיּוֺם הַהוּא נִגְּשׁוּ אֵלָיו צַדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי אֵין תְּקוּמָה לַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר:

V ten den přišli k němu saduceové, kteříž praví, že není z mrtvých vstání. I otázali se ho,

V ten den přišli za ním saduceové, kteří říkají, že není vzkříšení, a předložili mu dotaz: ([Marek 12:18-Marek 12:27; Lukáš 20:27-Lukáš 20:40 Skutky apoštolské 23:8])

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα προση̑λθον αυ᾿τω̑ Σαδδουκαι̑οι λέγοντες μὴ ει῏ναι α᾿νάστασιν καὶ ε᾿πηρὼτησαν αυ᾿τὸν

בּהַו יַומָא קרֵבו זַדֻּוקָיֵא וָאמרִין לֵה לַיתּ חַיַת־מִיתֵא ושַׁאלֻוהי׃

[(1) Matt 22, 24]

"רַבִּי, מֹשֶׁה אָמַר: 'אִישׁ אִם יָמוּת וּבָנִים אֵין לוֹ, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.'

רַבִּי הִנֵּה מֹשֶׁה אָמַר אִישׁ כִּי-יָמוּת וּבָנִים אֵין-לוֺ וְיִבֵּם אָחִיו אֶת-אִשְׁתּוֺ וְהֵקִים זֶרַע עַל-שֵׁם אָחִיו:

Řkouce: Mistře, Mojžíš pověděl: Umřel-li by kdo, nemaje dětí, aby bratr jeho právem švagrovství pojal ženu jeho, a vzbudil símě bratru svému.

„Mistře, Mojžíš řekl: ‚Zemře-li někdo bez dětí, ať se s jeho manželkou podle řádu švagrovství ožení jeho bratr a zplodí svému bratru potomka.‘ ([Deuteronomium 25:5])

λέγοντες διδάσκαλε Μωϋση̑ς ει῏πεν ε᾿άν τις α᾿ποθάνη μὴ ε῎χων τέκνα ε᾿πιγαμβρεύσει ὁ α᾿δελφὸς αυ᾿του̑ τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ καὶ α᾿ναστήσει σπέρμα τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑

וָאמרִין לֵה מַלפָנָא מֻושֵׁא אֵמַר לַן דֵּאן אנָשׁ נמֻות כַּד לַיתּ לֵה בּנַיָא נֵסַב אַחֻוהי אַנתּתֵה וַנקִים זַרעָא לַאחֻוהי׃

[(1) Matt 22, 25]

וּבְכֵן הָיוּ עִמָּנוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן הִתְחַתֵּן וּמֵת, וְכֵיוָן שֶׁלֹֹּא הָיוּ לוֹ יְלָדִים הִשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו.

וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים הָרִאשׁוֺן לָקַח לוֺ אִשָּׁה וַיָּמָת וְזֶרַע לֹא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו וַיַּעֲזֹב אֶת-אִשְׁתּוֺ לְאָחִיו:

I bylo u nás sedm bratrů. První pojav ženu, umřel, a nemaje semene, zůstavil ženu svou bratru svému.

U nás bylo sedm bratří. První po svatbě zemřel, a protože neměl potomka, zanechal svou ženu svému bratru.

η῟σαν δὲ παρ῾ ἡμι̑ν ἑπτὰ α᾿δελφοί καὶ ὁ πρω̑τος γήμας ε᾿τελεύτησεν καὶ μὴ ε῎χων σπέρμα α᾿φη̑κεν τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑

אִית הוַו דֵּין לוָתַן אַחֵא שַׁבעָא קַדמָיָא שׁקַל אַנתּתָא ומִית וַדלַיתּ הוָא לֵה בּנַיָא שַׁבקָה אַנתּתֵה לַאחֻוהי׃

[(1) Matt 22, 26]

כָּךְ גַּם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי עַד הַשְּׁבִיעִי,

וּכְמוֺ-כֵן גַּם-הַשֵּׁנִי וְגַם-הַשְּׁלִישִׁי עַד הַשְּׁבִיעִי:

Takž podobně i druhý, i třetí, až do sedmého.

Stejně i druhý, třetí a nakonec všech sedm.

ὁμοίως καὶ ὁ δεύτερος καὶ ὁ τρίτος ε῞ως τω̑ν ἑπτά

הָכוָת אָף הַו דַּתרֵין וָאף הַו דַּתלָתָא וַעדַמָא לשַׁבעָתַיהֻון׃

[(1) Matt 22, 27]

וְאַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה הָאִשָּׁה.

וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה הָאִשָּׁה:

Nejposléze pak po všech umřela i žena.

Naposledy ze všech zemřela ta žena.

υ῞στερον δὲ πάντων α᾿πέθανεν ἡ γυνή

בּחַרתָא דֵּין דּכֻלהֻון מִיתַת אָף אַנתּתָא׃

[(1) Matt 22, 28]

אִם כֵּן לְמִי מֵהַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְכֻלָּם?"

וְעַתָּה לְמִי מִן-הַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בַתְּקוּמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת כֻּלָּם:

Protož při vzkříšení kterého z těch sedmi bude žena? Nebo všickni ji měli.

Až bude vzkříšení, komu z těch sedmi bude patřit? Vždyť ji měli všichni!“

ε᾿ν τη̑ α᾿ναστάσει ου῏ν τίνος τω̑ν ἑπτὰ ε῎σται γυνή πάντες γὰρ ε῎σχον αυ᾿τήν

בַּקיָמתָּא הָכִיל לַאינָא מֵן הָלֵין שַׁבעָא תֵּהוֵא אַנתּתָא כֻּלהֻון גֵּיר נַסבֻּוה׃

[(1) Matt 22, 29]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם טוֹעִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים, אַף לֹא אֶת גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים:

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שְׁגִיתֶם כִּי לֹא יְדַעְתֶּם אֶת-הַתּוֺרָה וְלֹא אֶת-גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Bloudíte, neznajíce písem ani moci Boží.

Ježíš jim však odpověděl: „Mýlíte se, neznáte Písma ani moc Boží.

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πλανα̑σθε μὴ ει᾿δότες τὰς γραφὰς μηδὲ τὴν δύναμιν του̑ θεου̑

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון טָעֵין אנתֻּון דּלָא יָדעִין אנתֻּון כּתָבֵא ולָא חַילֵה דַּאלָהָא׃

[(1) Matt 22, 30]

בַּתְּחִיָה אֵין הָאֲנָשִׁים מִתְחַתְּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם.

כִּי בַּתְּקוּמָה לֹא יִבְעֲלוּ וְלֹא תִבָּעַלְנָה כִּי אִם-יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי-אֵל בַּשָּׁמָיִם:

Však při vzkříšení nebudou se ani ženiti ani vdávati, ale budou jako andělé Boží v nebi.

Po vzkříšení se lidé nežení ani nevdávají, ale jsou jako nebeští andělé(k). (k) var: Boží andělé z nebe

ε᾿ν γὰρ τη̑ α᾿ναστάσει ου῎τε γαμου̑σιν ου῎τε γαμίζονται α᾿λλ῾ ὡς α῎γγελοι ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ει᾿σιν

בַּקיָמתָּא גֵּיר דּמִיתֵא לָא נָסבִּין נֵשֵׁא אָפלָא נֵשֵׁא הָויָן לגַברֵא אֵלָא אַיך מַלַאכֵא דַּאלָהָא בַּשׁמַיָא אִיתַיהֻון׃

[(1) Matt 22, 31]

וַאֲשֶׁר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לָכֶם מִפִּי אֱלֹהִים,

וְעַל-דְּבַר תְּקוּמַת הַמֵּתִים הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר-נֶאֱמַר לָכֶם מִפִּי הָאֱלֹהִים לֵאמֹר:

O vzkříšení pak mrtvých zdaliž jste nečtli, co jest vám povědíno od Boha, kterýž dí:

A pokud jde o vzkříšení mrtvých, nečetli jste, co vám Bůh pravil: ([Exodus 3:6])

περὶ δὲ τη̑ς α᾿ναστάσεως τω̑ν νεκρω̑ν ου᾿κ α᾿νέγνωτε τὸ ρ᾿ηθὲν ὑμι̑ν ὑπὸ του̑ θεου̑ λέγοντος

עַל קיָמתָּא דֵּין דּמִיתֵא לָא קרַיתֻּון מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר לכֻון מֵן אַלָהָא דֵּאמַר׃

[(1) Matt 22, 32]

'אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב'? אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים."

אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיהוָֺה אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם-אֱלֹהֵי הַחַיִּים:

Já jsem Bůh Abrahamův, a Bůh Izákův, a Bůh Jákobův? Bůhť není Bůh mrtvých, ale živých.

‚Já jsem Bůh Abrahamův, Bůh Izákův a Bůh Jákobův‘? On přece není Bohem mrtvých, nýbrž živých.“

ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ θεὸς ᾽Αβραὰμ καὶ ὁ θεὸς ᾽Ισαὰκ καὶ ὁ θεὸς ᾽Ιακὼβ ου᾿κ ε῎στιν ὁ θεὸς νεκρω̑ν α᾿λλὰ ζὼντων

דֵּאנָא אנָא אַלָהֵה דַּאברָהָם אַלָהֵה דִּאיסחָק אַלָהֵה דּיַעקֻוב וַאלָהָא לָא הוָא דּמִיתֵא אֵלָא דּחַיֵא׃

[(1) Matt 22, 33]

שָׁמְעוּ זֹאת הַהֲמוֹנִים וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.

וַיִּשְׁמְעוּ הֲמוֺן הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה-נִּפְלְאָה תּוֺרָתוֺ:

A slyševše to zástupové, divili se učení jeho.

Když to slyšely zástupy, žasly nad jeho učením. ([Matouš 7:28])

καὶ α᾿κούσαντες οἱ ο῎χλοι ε᾿ξεπλήσσοντο ε᾿πὶ τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑

וכַד שׁמַעו כֵּנשֵׁא מֵתּתַּמהִין הוַו בּיֻולפָּנֵה׃ ס

[(1) Matt 22, 34]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים כִּי הִשְׁתִּיק אֶת הַצְּדוֹקִים, נֶאֶסְפוּ יַחְדָּיו

וְהַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ כִּי סָכַר פִּי הַצַּדּוּקִים וַיִּוָּעֲדוּ שָׁם יַחְדָּו:

Farizeové pak uslyšavše, že by k mlčení přivedl saducejské, sešli se v jedno.

Když se farizeové doslechli, že umlčel saduceje, smluvili se ([Marek 12:28-Marek 12:34; Lukáš 10:25-Lukáš 10:28])

οἱ δὲ Φαρισαι̑οι α᾿κούσαντες ο῞τι ε᾿φίμωσεν τοὺς Σαδδουκαίους συνήχθησαν ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τό

פּרִישֵׁא דֵּין כַּד שׁמַעו דּשַׁתֵּק לזַדֻּוקָיֵא אֵתכַּנַשׁו אַכחדָא׃

[(1) Matt 22, 35]

וְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבֵּינֵיהֶם שָׁאַל אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ:

וְתַלְמִיד חָכָם אֶחָד מֵהֶם שָׁאַל אֹתוֺ וַיְנַסֵּהוּ לֵאמֹר:

I otázal se jeden z nich zákonník, pokoušeje ho, a řka:

a jeden jejich zákoník se ho otázal, aby ho pokoušel:

καὶ ε᾿πηρὼτησεν ει῟ς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν νομικὸς πειράζων αυ᾿τόν

ושַׁאלֵה חַד מֵנהֻון דּיָדַע נָמֻוסָא כַּד מנַסֵא לֵה׃

[(1) Matt 22, 36]

"רַבִּי, אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּתּוֹרָה?"

רַבִּי אֵי-זוּ הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֺלָה בַּתּוֺרָה:

Mistře, které jest přikázaní veliké v zákoně?

„Mistře, které přikázání je v zákoně největší?“

διδάσκαλε ποία ε᾿ντολὴ μεγάλη ε᾿ν τω̑ νόμω

מַלפָנָא אַינָא פֻּוקדָּנָא רַב בּנָמֻוסָא׃

[(1) Matt 22, 37]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ בְּכָל-לְבָבְךׇ וּבְכָל-נַפְשְׁךׇ וּבְכָל-מַדָּעֶךׇ:

I řekl mu Ježíš: Milovati budeš Pána Boha svého z celého srdce svého, a ze vší duše své, a ze vší mysli své.

On mu řekl: „‚Miluj Hospodina(l), Boha svého, celým svým srdcem, celou svou duší a celou svou myslí.‘ (l) ř: Pána ([Deuteronomium 6:4-Deuteronomium 6:5])

ὁ δὲ ε῎φη αυ᾿τω̑ α᾿γαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ε᾿ν ο῞λη τη̑ καρδία σου καὶ ε᾿ν ο῞λη τη̑ ψυχη̑ σου καὶ ε᾿ν ο῞λη τη̑ διανοία σου

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לֵה דּתֵרחַם למָריָא אַלָהָך מֵן כֻּלֵה לֵבָּך ומֵן כֻּלָה נַפשָׁך ומֵן כֻּלֵה חַילָך ומֵן כֻּלֵה רֵעיָנָך׃

[(1) Matt 22, 38]

זֹאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה.

זוּ הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדֹלָה וְהָרִאשֹׁנָה:

To jest přední a veliké přikázaní.

To je největší a první přikázání.

αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ μεγάλη καὶ πρὼτη ε᾿ντολή

הָנַו פֻּוקדָּנָא רַבָּא וקַדמָיָא׃

[(1) Matt 22, 39]

הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.

וְהַשְּׁנִיָּה דָּמְתָה לָּהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ:

Druhé pak jest podobné tomu: Milovati budeš bližního svého jako sebe samého.

Druhé je mu podobné: ‚Miluj svého bližního jako sám sebe.‘ ([Leviticus 19:18; Římanům 13:9; Galatským 5:14; Jakubův 2:8])

δευτέρα δὲ ὁμοία αυ᾿τη̑ α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν

ודַתרֵין דּדָמֵא לֵה דּתֵרחַם לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך׃

[(1) Matt 22, 40]

בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים."

וְעַל-שְׁתֵּי הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה תְּלוּיִים כָּל-הַתּוֺרָה וְהַנְּבִיאִים:

Na těch dvou přikázaních všecken zákon záleží i proroci.

Na těch dvou přikázáních spočívá celý Zákon i Proroci.“ ([Matouš 7:12])

ε᾿ν ταύταις ται̑ς δυσὶν ε᾿ντολαι̑ς ο῞λος ὁ νόμος κρέμαται καὶ οἱ προφη̑ται

בּהָלֵין תּרֵין פֻּוקדָּנִין תַּליָא אֻורָיתָּא וַנבִיֵא׃ ס

[(1) Matt 22, 41]

כְּשֶׁנִּקְהֲלוּ הַפְּרוּשִׁים שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ:

וַיְהִי בְּהִתְאַסֵּף הַפְּרוּשִׁים שָׁאַל אֹתָם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר:

A když se sešli farizeové, otázal se jich Ježíš,

Když se farizeové sešli, zeptal se jich Ježíš: ([Marek 12:35-Marek 12:37; Lukáš 20:41-Lukáš 20:44])

συνηγμένων δὲ τω̑ν Φαρισαίων ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τοὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς

כַּד כּנִישִׁין דֵּין פּרִישֵׁא שַׁאֵל אֵנֻון יֵשֻׁוע׃

[(1) Matt 22, 42]

"מַה דַּעְתְּכֶם עַל הַמָּשִׁיחַ? בֶּן מִי הוּא?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "בֶּן־דָּוִד."

מַה-תֹּאמְרוּן עַל-הַמָּשִׁיחַ בֶּן-מִי הוּא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֶּן-דָּוִד:

Řka: Co se vám zdá o Kristu? Čí jest syn? Řkou jemu: Davidův.

„Co si myslíte o Mesiášovi(m)? Čí je syn?“ Odpověděli mu: „Davidův.“ (m) ř: Kristu

λέγων τί ὑμι̑ν δοκει̑ περὶ του̑ Χριστου̑ τίνος υἱός ε᾿στιν λέγουσιν αυ᾿τω̑ του̑ Δαυίδ

וֵאמַר מָנָא אָמרִין אנתֻּון עַל משִׁיחָא בַּר מַנֻו אָמרִין לֵה בַּר דַּוִיד׃

[(1) Matt 22, 43]

אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן כֵּיצַד, בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ, קוֹרֵא לוֹ דָּוִד 'אָדוֹן' בְּאָמְרוֹ:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם-כֵּן אֵפוֺא אֵיךְ קֹרֵא לוֺ דָּוִד בָּרוּחַ אָדוֺן בְּאָמְרוֺ:

Dí jim: Kterakž pak David v Duchu nazývá ho Pánem, řka:

Řekl jim: „Jak to tedy, že ho David v Duchu svatém nazývá Pánem, když praví:

λέγει αυ᾿τοι̑ς πω̑ς ου῏ν Δαυὶδ ε᾿ν πνεύματι καλει̑ αυ᾿τὸν κύριον λέγων

אָמַר להֻון וַאיכַּנָא דַּוִיד בּרֻוח קָרֵא לֵה מָריָא אָמַר גֵּיר׃

[(1) Matt 22, 44]

'נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ'?

נְאֻם יְהוָֺה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךׇ הֲדֹם לְרַגְלֶיךׇ:

Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé, dokudž nepoložím nepřátel tvých za podnože noh tvých?

‚Řekl Hospodin(n) mému Pánu: Usedni po mé pravici, dokud ti nepoložím nepřátele pod nohy(o).‘ (n) ř: Pán (o) var: za podnož tvých nohou 23. kapitola ([Žalmy 110:1; Skutky apoštolské 2:34-Skutky apoštolské 2:35; Židům 1:13])

ει῏πεν κύριος τω̑ κυρίω μου κάθου ε᾿κ δεξιω̑ν μου ε῞ως α῍ν θω̑ τοὺς ε᾿χθρούς σου ὑποκάτω τω̑ν ποδω̑ν σου

דֵּאמַר מָריָא למָרי תֵּב לָך מֵן יַמִיני עדַמָא דֵּאסִים בּעֵלדּבָבַיךְּ תּחֵית רֵגלַיךְּ׃

[(1) Matt 22, 45]

וּבְכֵן אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ 'אָדוֹן' כֵּיצַד הוּא בְּנוֹ?"

וְאִם-דָּוִד קֹרֵא לוֺ אָדוֺן אֵיךְ הוּא בְנוֺ:

Poněvadž tedy David Pánem ho nazývá, i kterakž syn jeho jest?

Jestliže tedy David nazývá Mesiáše Pánem, jak může být jeho synem?“

ει᾿ ου῏ν Δαυὶδ καλει̑ αυ᾿τὸν κύριον πω̑ς υἱὸς αυ᾿του̑ ε᾿στιν

אֵן הָכִיל דַּוִיד קָרֵא לֵה מָריָא אַיכַּנָא בּרֵה הֻו׃ ס

[(1) Matt 22, 46]

אַף אֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ דָּבָר, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם גַּם לֹא הֵעֵז אִישׁ לְהוֹסִיף לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.

וְלֹא-יָכֹל אִישׁ לְהַשִׁיב אֹתוֺ דָּבָר גַּם-לֹא הֵעֵז עוֺד אִישׁ לְהִתְוַכַּח אִתּוֺ בִּדְבָרִים מֵהַיּוֺם הַהוּא וָמָעְלָה:

A nižádný nemohl jemu odpovědíti slova, aniž směl kdo více od toho dne jeho se tázati.

A nikdo nebyl s to odpovědět mu ani slovo; od toho dne se ho již nikdo neodvážil tázat. ([Marek 12:34; Lukáš 20:40])

καὶ ου᾿δεὶς ε᾿δύνατο α᾿ποκριθη̑ναι αυ᾿τω̑ λόγον ου᾿δὲ ε᾿τόλμησέν τις α᾿π῾ ε᾿κείνης τη̑ς ἡμέρας ε᾿περωτη̑σαι αυ᾿τὸν ου᾿κέτι

ולָא אנָשׁ אֵשׁכַּח דּנֵתֵּל לֵה פֵּתגָמָא ולָא אנָשׁ אַמרַח תֻּוב מֵן הַו יַומָא לַמשַׁאָלֻותֵה׃ ס

[(1) Matt 23, 01]

אָז דִבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל הֲמוֹן הָעָם וְאֶל תַּלְמִידָיו.

אָז יְדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל-הֲמוֺן הָעָם וְאֶל-תַּלְמִידָיו לֵאמֹר:

Tehdy Ježíš mluvil zástupům a učedlníkům svým,

Tehdy Ježíš mluvil k zástupům i k svým učedníkům: ([Marek 12:38-Marek 12:40; Lukáš 20:45-Lukáš 20:47])

τότε ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿λάλησεν τοι̑ς ο῎χλοις καὶ τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑

הָידֵּין יֵשֻׁוע מַלֵל עַם כֵּנשֵׁא ועַם תַּלמִידַוהי׃

[(1) Matt 23, 02]

אָמַר לָהֶם: "הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים יוֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה.

הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים יֹשְׁבִים עַל-כִּסֵּא מֹשֶׁה:

Řka: Na stolici Mojžíšově posadili se zákonníci a farizeové.

„Na stolici Mojžíšově zasedli zákoníci a farizeové.

λέγων ε᾿πὶ τη̑ς Μωϋσέως καθέδρας ε᾿κάθισαν οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι

וֵאמַר להֻון עַל כֻּורסיָא דּמֻושֵׁא יִתֵבו סָפרֵא וַפרִישֵׁא׃

[(1) Matt 23, 03]

לָכֵן כָּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָכֶם עֲשׂוּ וְשִׁמְרוּ, אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ, כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים.

לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם לִשְׁמֹר תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל-תַּעֲשׂוּ כִּי הֵם אֹמְרִים וְאֵינָם עֹשִׂים:

Protož všecko, což by koli rozkázali vám zachovávati, zachovávejte a čiňte, ale podlé skutků jejich nečiňte; neboť praví, ale nečiní.

Proto čiňte a zachovávejte všechno, co vám řeknou; ale podle jejich skutků nejednejte: neboť oni mluví a nečiní.

πάντα ου῏ν ο῞σα ε᾿ὰν ει῎πωσιν ὑμι̑ν ποιήσατε καὶ τηρει̑τε κατὰ δὲ τὰ ε῎ργα αυ᾿τω̑ν μὴ ποιει̑τε λέγουσιν γὰρ καὶ ου᾿ ποιου̑σιν

כֻּל מֵדֵּם הָכִיל דּנִאמרֻון לכֻון דּתֵטרֻון טַרו וַעבֵדו אַיך עבָדַיהֻון דֵּין לָא תֵּעבּדֻון אָמרִין גֵּיר ולָא עָבדִּין׃ ס

[(1) Matt 23, 04]

הֵם קוֹשְׁרִים מַשָֹאוֹת כְּבֵדִים וּמַעֲמִיסִים אוֹתָם עַל שִׁכְמֵי הָאֲנָשִׁים, אַךְ אֵינָם רוֹצִים לְהָנִיעַ אוֹתָם אַף בְּאֶצְבָּעָם;

כִּי קֹשְׁרִים מַ׹ָּׂא קָשֶׁה כָּבֵד מִנְּשׁא וְעֹמְסִים עַל-שְׁכֶם אֲנָשִׁים וְאֵין אֶת-נַפְשָׁם לְהָנִיעַ אֹתוֺ גַּם-בְּאֶצְבָּעָם:

Svazujíť zajisté břemena těžká a nesnesitelná, a vzkládají na ramena lidská, ale prstem svým nechtí jimi ani pohnouti.

Svazují těžká(p) břemena a nakládají je lidem na ramena, ale sami se jich nechtějí dotknout ani prstem. (p) var: + a neúnosná

δεσμεύουσιν δὲ φορτία βαρέα καὶ δυσβάστακτα καὶ ε᾿πιτιθέασιν ε᾿πὶ τοὺς ω῎μους τω̑ν α᾿νθρὼπων αυ᾿τοὶ δὲ τω̑ δακτύλω αυ᾿τω̑ν ου᾿ θέλουσιν κινη̑σαι αυ᾿τά

וָאסרִין מַובּלֵא יַקִירָתָא וסָימִין עַל כַּתפָּתָא דַּבנַי אנָשָׁא הֵנֻון דֵּין בּצֵבעהֻון לָא צָבֵין דּנֵקרבֻון להֵין׃ ס

[(1) Matt 23, 05]

וְעוֹשִׂים אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת לִבְנֵי אָדָם, בְּהַרְחִיבָם אֶת תְּפִלֵּיהֶם וּבְהַאֲרִיכָם אֶת צִיצִיּוֹתֵיהֶם.

וְכָל-מַעֲשֵׂיהֶם יַעֲשׂוּן לְהֵרָאוֺת בָּם לְעֵינֵי בְנֵי-אָדָם יַרְחִיבוּ לָהֶם הַתְּפִלִּין וְהַצִּיצִית יַגְדִּילוּן:

Všecky pak své skutky činí, aby byli vidíni od lidí. Rozšiřují zajisté nápisy své, a veliké dělají podolky plášťů svých,

Všechny své skutky konají tak, aby je lidé viděli: rozšiřují si modlitební řemínky a prodlužují třásně, ([Matouš 6:1; Exodus 13:9; Deuteronomium 6:8; Numeri 15:38-Numeri 15:39])

πάντα δὲ τὰ ε῎ργα αυ᾿τω̑ν ποιου̑σιν πρὸς τὸ θεαθη̑ναι τοι̑ς α᾿νθρὼποις πλατύνουσιν γὰρ τὰ φυλακτήρια αυ᾿τω̑ν καὶ μεγαλύνουσιν τὰ κράσπεδα

וכֻלהֻון עבָדַיהֻון עָבדִּין דּנֵתחזֻון לַבנַי אנָשָׁא מַפתֵּין גֵּיר תֵּפלַיהֻון ומַורכִין תֵּכלָתָא דּמַרטֻוטַיהֻון׃

[(1) Matt 23, 06]

אוֹהֲבִים הֵם אֶת מוֹשַׁב הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת

וְאֹהֲבִים הֵם אֶת-הַמְּקֹמוֺת הַנִּכְבָּדִים בְּבָתֵּי הַמִּשְׁתֶּה וְאֶת-הַמּוֺשָׁבוֺת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת:

A milují přední místa na večeřích, a přední stolice v shromážděních,

mají rádi přední místa na hostinách a přední sedadla v synagógách, ([Lukáš 11:43 Lukáš 14:7])

φιλου̑σιν δὲ τὴν πρωτοκλισίαν ε᾿ν τοι̑ς δείπνοις καὶ τὰς πρωτοκαθεδρίας ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς

ורָחמִין רִשׁ סמָכֵא בַּחשָׁמיָתָא ורִשׁ מַותּבֵא בַּכנֻושָׁתָא׃

[(1) Matt 23, 07]

וּבִרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים וּלְהִקָּרֵא 'רַבִּי' עַל־יְדֵי אֲנָשִׁים.

שְׁאֵלַת שָׁלוֺם לָהֶם בַּשְּׁוָקִים וּלְהִקָּרֵא בְּשֵׁם רַבִּי בְּפִי הָאֲנָשִׁים:

A pozdravování na trhu, a aby byli nazýváni od lidí: Mistři, mistři.

líbí se jim, když je lidé na ulicích zdraví a říkají jim ‚Mistře‘.

καὶ τοὺς α᾿σπασμοὺς ε᾿ν ται̑ς α᾿γοραι̑ς καὶ καλει̑σθαι ὑπὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων ῥαββί

וַשׁלָמָא בּשֻׁוקֵא וַדנֵהוֻון מֵתקרֵין מֵן אנָשָׁא רַבִּי׃

[(1) Matt 23, 08]

אַךְ אַתֶּם אַל יִקָּרֵא לָכֶם 'רַבִּי', כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְּכֶם.

אָכֵן אַתֶּם אַל-יִקָּרֵא לְאִישׁ מִכֶּם רַבִּי כִּי רַב אֶחָד לָכֶם הַמָּשִׁיח וְאַתֶּם כֻּלְּכֶם אַחִים:

Ale vy nebývejte nazýváni mistři; nebo jeden jest Mistr váš, Kristus, vy pak všickni bratří jste.

Vy však si nedávejte říkat ‚Mistře‘: jediný je váš Mistr(q)(r), vy všichni jste bratří. (q) ř: Učitel (r) var: + Kristus ([Jakubův 3:1])

ὑμει̑ς δὲ μὴ κληθη̑τε ῥαββί ει῟ς γάρ ε᾿στιν ὑμω̑ν ὁ διδάσκαλος πάντες δὲ ὑμει̑ς α᾿δελφοί ε᾿στε

אַנתֻּון דֵּין לָא תֵּתקרֻון רַבִּי חַד הֻו גֵּיר רַבּכֻון אַנתֻּון דֵּין כֻּלכֻון אַחֵא אַנתֻּון׃

[(1) Matt 23, 09]

וְאַל תִּקְרְאוּ 'אָב' לְאִישׁ מִכֶּם בָּאָרֶץ, כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם שֶּׁבַּשָּׁמַיִם.

וְאַל-תֹּאמְרוּ לְאִישׁ בָּאָרֶץ אָבִי אַתָּה כִּי אָב אֶחָד לָכֶם הוּא אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם:

A otce nenazývejte sobě na zemi; nebo jeden jest Otec váš, kterýž jest v nebesích.

A nikomu na zemi nedávejte jméno ‚Otec‘: jediný je váš Otec, ten nebeský.

καὶ πατέρα μὴ καλέσητε ὑμω̑ν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ει῟ς γάρ ε᾿στιν ὑμω̑ν ὁ πατὴρ ὁ ου᾿ράνιος

וַאבָא לָא תֵּקרֻון לכֻון בַּארעָא חַד הֻו גֵּיר אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא׃

[(1) Matt 23, 10]

גַּם אַל תִּקָּרְאוּ 'מוֹרֵי תּוֹרָה', כִּי אֶחָד הוּא הַמּוֹרֶה שֶׁלָּכֶם - הַמָּשִׁיחַ.

וְאַל-יִקָּרֵא לְאִישׁ מִכֶּם מוֺרֶה דֶרֶךְ כִּי מוֺרֶה אֶחָד לָכֶם הַמָּשִׁיחַ:

Ani se nazývejte vůdcové; nebo jeden jest vůdce váš, Kristus.

Ani si nedávejte říkat ‚Učiteli‘(s): váš učitel je jeden, Kristus. (s) ‚Vůdce‘

μηδὲ κληθη̑τε καθηγηταί ο῞τι καθηγητὴς ὑμω̑ν ε᾿στιν ει῟ς ὁ Χριστός

ולָא תֵּתקרֻון מדַבּרָנֵא מֵטֻל דּחַד הֻו מדַבּרָנכֻון משִׁיחָא׃

[(1) Matt 23, 11]

הַגָּדוֹל בָּכֶם יִהְיֶה מְשָׁרֶתְכֶם.

וְהַגָּדוֺל בֵּינֵיכֶם יִהְיֶה לִמְשָׁרֵת לָכֶם:

Ale kdo z vás největší jest, buď služebníkem vaším.

Kdo je z vás největší, bude váš služebník. ([Matouš 20:26-Matouš 20:27; Marek 9:35; Lukáš 9:48 Lukáš 22:26])

ὁ δὲ μείζων ὑμω̑ν ε῎σται ὑμω̑ν διάκονος

הַו דֵּין דּרַבּ בּכֻון נֵהוֵא לכֻון משַׁמשָׁנָא׃ ס

[(1) Matt 23, 12]

הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמָם.

וְהַמִּתְנַ׹ֵּׂא בְגַאֲוָתוֺ יִשָּׁפֵל וּשְׁפַל רוּחַ יִנָּשֵׂא:

Kdož by pak sám se povyšoval, bude ponížen; a kdož by se ponížil, bude povýšen.

Kdo se povyšuje, bude ponížen, a kdo se ponižuje, bude povýšen. ([Jób 22:29; Přísloví 29:23; Ezechiel 21:31; Matouš 18:4; Lukáš 14:11 Lukáš 18:14])

ο῞στις δὲ ὑψὼσει ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται καὶ ο῞στις ταπεινὼσει ἑαυτὸν ὑψωθήσεται

מַן גֵּיר דַּנרִים נַפשֵׁה נֵתמַכַּך ומַן דּנַמֵך נַפשֵׁה נֵתּתּרִים׃ ס

[(1) Matt 23, 13]

אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם; הֵן אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְגַם לַבָּאִים אֵינְכֶם מַנִּיחִים לְהִכָּנֵס.

אַךְ-אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים כִּי תִסְגְּרוּ מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם מִפְּנֵי בְנֵי-הָאָדָם אַתֶּם לֹא תָבֹאוּ שָׁמָּה וְאֶת-הַבָּאִים לֹא תִתְּנוּ לָבֹא:

Ale běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, že zavíráte království nebeské před lidmi; nebo sami tam nevcházíte, a těm, kteříž by vjíti chtěli, vcházeti nedopouštíte.

Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Zavíráte lidem království nebeské, sami nevcházíte a zabraňujete těm, kdo chtějí vejít(t). (t) var: + 14 Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Vyjídáte domy vdov pod záminkou dlouhých modliteb; proto vás postihne tím přísnější soud. ([Lukáš 11:52])

ου᾿αὶ δὲ ὑμι̑ν γραμματει̑ς καὶ Φαρισαι̑οι ὑποκριταί ο῞τι κλείετε τὴν βασιλείαν τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿νθρὼπων ὑμει̑ς γὰρ ου᾿κ ει᾿σέρχεσθε ου᾿δὲ τοὺς ει᾿σερχομένους α᾿φίετε ει᾿σελθει̑ν

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דָּאכלִין אנתֻּון בָּתֵּא דַּארמלָתָא בּעֵלתָא דּמַורכִין אנתֻּון צלַוָתכֻון מֵטֻל הָנָא תּקַבּלֻון דִּינָא יַתִּירָא׃ ס

[(1) Matt 23, 14]

[missing]

אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים כִּי תֹאכְלוּן אֶת-בָּתֵי הָאַלְמָנוֺת וּלְמַרְאֵה עַיִן תַּרְבּוּ תְפִילָּה וְלָכֵן גַם-קַו הַמִּשְׁפָּט יִנָּטֶה עֲלֵיכֶם פִּי-שְׁנָיִם:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, že zžíráte domy vdovské, a to pod zámyslem dlouhého modlení; protož těžší soud ponesete.

Matouš 23:14

[ουαι] δε [ουαι] υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι κατεσθιετε τας οικιας των χηρων και προφασει μακρα προσευχομενοι δια τουτο ληψεσθε περισσοτερον κριμα

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דַּאחִידִין אנתֻּון מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא קדָם בּנַי אנָשָׁא אַנתֻּון גֵּיר לָא עָאלִין אנתֻּון ולַאילֵין דּעָאלִין לָא שָׁבקִין אנתֻּון למֵעַל׃ ס

[(1) Matt 23, 15]

אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם.

אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים כִּי תָּסֹבּוּ יָם וְיַבָּשָׁה לַעֲשׂוֺת גֵּר אֶחָד וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נַעֲשָׂה כֵן תַּעֲשׂוּהוּ לְבֶן-גֵּיהִנֹּם כִּפְלַיִם יוֺתֵר מִכֶּם:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, že obcházíte moře i zemi, abyste učinili jednoho novověrce, a když bude učiněn, učiníte jej syna zatracení, dvakrát více, nežli jste sami.

Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Obcházíte moře i zemi, abyste získali jednoho novověrce; a když ho získáte, učiníte z něho syna pekla, dvakrát horšího, než jste sami.

ου᾿αὶ ὑμι̑ν γραμματει̑ς καὶ Φαρισαι̑οι ὑποκριταί ο῞τι περιάγετε τὴν θάλασσαν καὶ τὴν ξηρὰν ποιη̑σαι ε῞να προσήλυτον καὶ ο῞ταν γένηται ποιει̑τε αυ᾿τὸν υἱὸν γεέννης διπλότερον ὑμω̑ν

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דּמֵתכַּרכִּין אנתֻּון יַמָא ויַבשָׁא דּתֵעבּדֻון חַד גִּיֻורָא ומָא דַּהוָא עָבדִּין אנתֻּון לֵה בּרֵה דּגִהַנָא אַעפָא עלַיכֻּון׃ ס

[(1) Matt 23, 16]

אוֹי לָכֶם מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים הָאוֹמְרִים: 'הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל חַיָּב'.

אוֺי לָכֶם מְנַהֲלִים עִוְרִים הָאֹמְרִים כִּי יִשָּׁבַע אִישׁ בַּהֵיכָל אֵין-דָּבָר וְכִי יִשָּׁבַע בִּזְהַב הַהֵיכָל שְׁבוּעָתוֺ עָלָיו:

Běda vám, vůdcové slepí, kteříž říkáte: Přisáhl-li by kdo skrze chrám, to nic není; ale kdo by přisáhl skrze zlato chrámové, povinen jest.

Běda vám, slepí vůdcové! Říkáte: ‚Kdo by přísahal při chrámu, nic to neznamená; ale kdo by přísahal při chrámovém zlatu, je vázán.‘ ([Matouš 15:14 Matouš 23:24; Lukáš 6:39 Matouš 5:33-Matouš 5:37])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν ὁδηγοὶ τυφλοὶ οἱ λέγοντες ο῍ς α῍ν ο᾿μόση ε᾿ν τω̑ ναω̑ ου᾿δέν ε᾿στιν ο῍ς δ῾ α῍ν ο᾿μόση ε᾿ν τω̑ χρυσω̑ του̑ ναου̑ ο᾿φείλει

וָי לכֻון נָגֻודֵא סמַיָא דָּאמרִין אנתֻּון דּמַן דּיָמֵא בּהַיכּלָא לָא הוָא מֵדֵּם מַן דֵּין דּיָמֵא בּדַהבָא דַּבהַיכּלָא חָאֵב׃

[(1) Matt 23, 17]

כְּסִילִים וְעִוְרִים! מַה גָּדוֹל יוֹתֵר, הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַזָּהָב?

סְכָלִים וְעִוְרִים מָה הוּא הַגָּדוֺל הַזָּהָב אוֺ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת-הַזָּהָב:

Blázni a slepci, což jest většího, zlato-li, či chrám, kterýž posvěcuje zlata?

Blázni a slepci, co je větší: zlato, nebo chrám, který to zlato posvěcuje? ([Exodus 30:29])

μωροὶ καὶ τυφλοί τίς γὰρ μείζων ε᾿στίν ὁ χρυσὸς η῍ ὁ ναὸς ὁ ἁγιάσας τὸν χρυσόν

סַכלֵא וַסמַיָא מָנָא גֵּיר רַב דַּהבָא אַו הַיכּלָא דּהֻו מקַדֵּשׁ לֵה לדַהבָא׃

[(1) Matt 23, 18]

וְכֵן גַּם אוֹמְרִים אַתֶּם, 'הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן שֶׁעָלָיו - חַיָּב.'

וְכִי-יִשָּׁבַע אִישׁ בַּמִּזְבֵּחַ אֵין-דָּבָר וְכִי-יִשָּׁבַע בַּקָּרְבָּן אֲשֶׁר עַל-גַּבּוֺ שְׁבוּעָתוֺ עָלָיו:

A přisáhl-li by kdo skrze oltář, nic není; ale kdo by přisáhl skrze ten dar, kterýž jest na něm, povinen jest.

Nebo: ‚Kdo by přísahal při oltáři, nic to neznamená; ale kdo by přísahal při oběti na něm, je vázán.‘

καί ο῍ς α῍ν ο᾿μόση ε᾿ν τω̑ θυσιαστηρίω ου᾿δέν ε᾿στιν ο῍ς δ῾ α῍ν ο᾿μόση ε᾿ν τω̑ δὼρω τω̑ ε᾿πάνω αυ᾿του̑ ο᾿φείλει

ומַן דּיָמֵא בּמַדבּחָא לָא הוָא מֵדֵּם מַן דֵּין דּיָמֵא בּקֻורבָּנָא דַּלעֵל מֵנֵה חָאֵב׃

[(1) Matt 23, 19]

עִוְרִים! מַה גָּדוֹל יוֹתֵר, הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַקָּרְבָּן?

עִוְרִים מָה הוּא הַגָּדוֺל הַקָּרְבָּן אוֺ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת-הַקָּרְבָּן:

Blázni a slepci, i co jest většího, dar-li, či oltář, kterýž posvěcuje daru?

(u) Slepci, co je větší: oběť, nebo oltář, který tu oběť posvěcuje? (u) var: + Blázni a ([Exodus 29:37])

τυφλοί τί γὰρ μει̑ζον τὸ δω̑ρον η῍ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἁγιάζον τὸ δω̑ρον

סַכלֵא וַעוִירֵא מָנָא רַב קֻורבָּנָא אַו מַדבּחָא דַּמקַדֵּשׁ לקֻורבָּנָא׃

[(1) Matt 23, 20]

לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר עָלָיו,

לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבַּע בּוֺ וּבְכָל אֲשֶׁר עַל-גַּבּוֺ:

A protož kdožkoli přisahá skrze oltář, přisahá skrze něj, i skrze to všecko, což na něm jest.

Kdo tedy přísahá při oltáři, přísahá při něm a při všem, co na něm leží.

ὁ ου῏ν ο᾿μόσας ε᾿ν τω̑ θυσιαστηρίω ο᾿μνύει ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿ν πα̑σι τοι̑ς ε᾿πάνω αυ᾿του̑

מַן דּיָמֵא הָכִיל בּמַדבּחָא יָמֵא בֵּה וַבכֻל מָא דִּאית לעֵל מֵנֵה׃

[(1) Matt 23, 21]

וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבָּע בּוֹ וּבַשּׁוֹכֵן בּוֹ,

וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבַּע בּוֺ וּבַשֹּׁכֵן בּוֺ:

A kdož přisahá skrze chrám, přisahá skrze něj, i skrze toho, kterýž přebývá v něm.

A kdo přísahá při chrámu, přísahá při něm a při tom, kdo v něm přebývá. ([1 Královská 8:13; Žalmy 26:8])

καὶ ὁ ο᾿μόσας ε᾿ν τω̑ ναω̑ ο᾿μνύει ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿ν τω̑ κατοικου̑ντι αυ᾿τόν

ומַן דּיָמֵא בּהַיכּלָא יָמֵא בֵּה וַבמַן דּעָמַר בֵּה׃

[(1) Matt 23, 22]

וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמַיִם נִשְׁבָּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיּוֹשֵׁב עָלָיו.

וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמָיִם נִשְׁבַּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיֹּשֵׁב עָלָיו:

A kdož přisahá skrze nebe, přisahá skrze trůn Boží, i skrze toho, kterýž na něm sedí.

Kdo přísahá při nebi, přísahá při trůnu Božím a při tom, který na něm sedí. ([Izajáš 66:1])

καὶ ὁ ο᾿μόσας ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ο᾿μνύει ε᾿ν τω̑ θρόνω του̑ θεου̑ καὶ ε᾿ν τω̑ καθημένω ε᾿πάνω αυ᾿του̑

ומַן דּיָמֵא בַּשׁמַיָא יָמֵא בּכֻורסיֵה דַּאלָהָא וַבמַן דּיָתֵב לעֵל מֵנֵה׃ ס

[(1) Matt 23, 23]

אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעַשְׂרוֹת מִמִּנְתָּה וְשֶׁבֶת וְכַמּוֹן, וּמַזְנִיחִים אֶת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹרָה - אֶת הַמִּשְׁפָּט, אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָאֱמוּנָה. צָרִיךְ הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים וְאֵין לַעֲזֹב אֶת הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים.

אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים כִּי תְעַ׹ְּׂרוּ אֶת-הַמִּנְתָּא וְאֶת-הַשֶּׁבֶת וְאֶת-הַכַּמֹּן וְתַעַזְבוּ אֶת-הַנִּכְבָּדוֺת בַּתּוֺרָה אֶת-הַמִּשְׁפָּט אֶת-הַחֶסֶד וְאֶת-הָאֱמוּנָה אֵלֶּה עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֺת וְאֶת-אֵלֶּה אַל-תַּעֲזֹבוּ:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, že dáváte desátky z máty a z kopru a z kmínu, a opouštíte to, což těžšího jest v zákoně, soud a milosrdenství a věrnost. Tyto věci měli jste činiti a oněch neopouštěti.

Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Odevzdáváte desátky z máty, kopru a kmínu, a nedbáte na to, co je v Zákoně důležitější: právo, milosrdenství a věrnost(v). Toto bylo třeba činit a to ostatní nezanedbávat. (v) víru ([Lukáš 11:39-Lukáš 11:51 Leviticus 27:30; Micheáš 6:8])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν γραμματει̑ς καὶ Φαρισαι̑οι ὑποκριταί ο῞τι α᾿ποδεκατου̑τε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ α῎νηθον καὶ τὸ κύμινον καὶ α᾿φήκατε τὰ βαρύτερα του̑ νόμου τὴν κρίσιν καὶ τὸ ε῎λεος καὶ τὴν πίστιν ταυ̑τα δὲ ε῎δει ποιη̑σαι κα᾿κει̑να μὴ α᾿φιέναι

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דַּמעַסרִין אנתֻּון נָנעָא וַשׁבֵתָּא וכַמֻונָא וַשׁבַקתֻּון יַקִירָתֵה דּנָמֻוסָא דִּינָא וַחנָנָא והַימָנֻותָא הָלֵין דֵּין וָלֵא הוָא דּתֵעבּדֻון והָלֵין לָא תֵּשׁבּקֻון׃ ס

[(1) Matt 23, 24]

מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים הָעוֹצְרִים אֶת הַיַּתּוּשׁ בְּמִסְנֶנֶת וּבוֹלְעִים אֶת הַגָּמָל.

מְנַהֲלִים עִוְרִים הַמְסַנְּנִים אֶת-הַיַּתּוּשׁ וּבֹלְעִים אֶת-הַגָּמָל:

Vůdcové slepí, kteříž cedíte komára, velblouda pak požíráte.

Slepí vůdcové, cedíte komára, ale velblouda spolknete!

ὁδηγοὶ τυφλοί οἱ διϋλίζοντες τὸν κὼνωπα τὴν δὲ κάμηλον καταπίνοντες

נָגֻודֵא סמַיָא דַּמצַללִין בָּקֵא ובָלעִין גַּמלֵא׃ ס

[(1) Matt 23, 25]

אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ וְתוֹכָן מָלֵא גֶּזֶל וְתַאַוְתָנוּת.

אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים הַמְטַהֲרִים אֶת-הַכּוֺס וְאֶת-הַקְּעָרָה מִחוּץ וּמִבִּפְנִים מְלֵאוֺת הֵן עֹשֶׁק וְעַוְלָה:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, že čistíte po vrchu konvice a misy, a vnitř plné jsou loupeže a nestředmosti.

Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Očišťujete číše a talíře zvenčí, ale uvnitř jsou plné hrabivosti a chtivosti. ([Marek 7:4])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν γραμματει̑ς καὶ Φαρισαι̑οι ὑποκριταί ο῞τι καθαρίζετε τὸ ε῎ξωθεν του̑ ποτηρίου καὶ τη̑ς παροψίδος ε῎σωθεν δὲ γέμουσιν ε᾿ξ ἁρπαγη̑ς καὶ α᾿κρασίας

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דַּמדַכֵּין אנתֻּון בַּרֵה דּכָסָא וַדזָבֻורָא לגַו דֵּין מלֵין חטֻופיָא ועַולָא׃

[(1) Matt 23, 26]

פָּרוּשׁ עִוֵּר, טַהֵר תְּחִלָּה אֶת תּוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה טְהוֹרָה גַּם מִבַּחוּץ.

פָּרוּשׁ עִוֵּר טַהֵר רִאשֹׁנָה אֶת-הַכּוֺס וְאֶת-הַקְּעָרָה מִבִּפְנִים וְאָז תִּטְהַרְנָה גַּם-מִחוּץ:

Farizei slepče, vyčisť prvé to, což vnitř jest v konvi a v mise, aby i to, což jest zevnitř, bylo čisto.

Slepý farizeji, vyčisť především vnitřek číše, a bude čistý i vnějšek.

Φαρισαι̑ε τυφλέ καθάρισον πρω̑τον τὸ ε᾿ντὸς του̑ ποτηρίου ι῞να γένηται καὶ τὸ ε᾿κτὸς αυ᾿του̑ καθαρόν

פּרִישֵׁא עוִירֵא דַּכַּו לֻוקדַם גַּוֵה דּכָסָא וַדזָבֻורָא דַּהוָא אָף בַּרהֻון דּכֵא׃ ס

[(1) Matt 23, 27]

אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים מְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים יָפִים מִבַּחוּץ וְאִלּוּ תּוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה.

אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים הַדֹּמִים לִקְבָרִים מְלֻבָּנִים בַּ׹ִּׂיד הַנִּרְאִים יָפִים מִחוּץ וּמִבִּפְנִים מְלֵאִים הֵם עַצְמוֺת אָדָם וְכָל-טֻמְאָה:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, že jste se připodobnili hrobům zbíleným, kteříž sic zdadí se zevnitř krásní, ale vnitř jsou plní kostí umrlčích i vší nečistoty.

Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Podobáte se obíleným hrobům, které zvenčí vypadají pěkně, ale uvnitř jsou plné lidských kostí a všelijaké nečistoty. ([Numeri 19:16])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν γραμματει̑ς καὶ Φαρισαι̑οι ὑποκριταί ο῞τι παρομοιάζετε τάφοις κεκονιαμένοις οι῞τινες ε῎ξωθεν μὲν φαίνονται ὡραι̑οι ε῎σωθεν δὲ γέμουσιν ο᾿στέων νεκρω̑ν καὶ πάσης α᾿καθαρσίας

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דּדָמֵין אנתֻּון לקַברֵא מַכלשֵׁא דּמֵן לבַר מֵתחזֵין שַׁפִּירֵא מֵן לגַו דֵּין מלֵין גַּרמֵא דּמִיתֵא וכֻלָה טַנפֻותָא׃

[(1) Matt 23, 28]

כָּךְ גַּם אַתֶּם: מִבַּחוּץ אַתֶּם נִרְאִים צַדִּיקִים לְעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, אֲבָל בִּפְנִים מְלֵאֵי צְבִיעוּת וְעָוֶל.

כֵּן נִרְאִים גַּם-אַתֶּם מִחוּץ כְּצַדִּיקִים לְעֵינֵי אֲנָשִׁים וּמִבִּפְנִים הִנְּכֶם מְלֵאִים חֹנֶף וָאָוֶן:

Tak i vy zevnitř zajisté zdáte se lidem spravedliví, ale vnitř plní jste pokrytství a nepravosti.

Tak i vy se navenek zdáte lidem spravedliví, ale uvnitř jste samé pokrytectví a nepravost. ([Lukáš 16:15])

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ε῎ξωθεν μὲν φαίνεσθε τοι̑ς α᾿νθρὼποις δίκαιοι ε῎σωθεν δέ ε᾿στε μεστοὶ ὑποκρίσεως καὶ α᾿νομίας

הָכַנָא אָף אַנתֻּון מֵן לבַר מֵתחזֵין אנתֻּון לַבנַי אנָשָׁא אַיך זַדִּיקֵא ומֵן לגַו מלֵין אנתֻּון עַולָא ומַסַב בַּאפֵּא׃ ס

[(1) Matt 23, 29]

אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וּמְיַפִּים אֶת מַצְּבוֹת הַצַּדִּיקִים.

אוֺי לָכֶם סוֺפְרִים וּפְרוּשִׁים חֲנֵפִים הַבֹּנִים אֶת-קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וְאֶת-מַצְּבוֺת קְבֻרַת הַצַּדִּיקִים תְּפָאֵרוּן:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, nebo vzděláváte hroby proroků, a ozdobujete hroby spravedlivých,

Běda vám, zákoníci a farizeové, pokrytci! Stavíte náhrobky prorokům, zdobíte pomníky spravedlivých

ου᾿αὶ ὑμι̑ν γραμματει̑ς καὶ Φαρισαι̑οι ὑποκριταί ο῞τι οι᾿κοδομει̑τε τοὺς τάφους τω̑ν προφητω̑ν καὶ κοσμει̑τε τὰ μνημει̑α τω̑ν δικαίων

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דּבָנֵין אנתֻּון קַברֵא דַּנבִיֵא וַמצַבּתִין אנתֻּון בֵּית־קבֻורֵא דּזַדִּיקֵא׃

[(1) Matt 23, 30]

אוֹמְרִים אַתֶּם: 'אִלּוּ חָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ לֹא הָיִינוּ שֻׁתָּפִים עִמָּהֶם לִשְׁפֹּךְ אֶת דַּם הַנְּבִיאִים.'

וְתֹאמְרוּן אִם-הָיִינוּ בִימֵי אֲבוֺתֵינוּ לֹא-הָיְתָה יָדֵנוּ עִמָּהֶם לִשְׁפֹּךְ דַּם-הַנְּבִיאִים:

A říkáte: kdybychom byli za dnů otců našich, nebyli bychom účastníci jejich ve krvi proroků.

a říkáte: ‚Kdybychom my byli na místě svých otců, neměli bychom podíl na smrti(x) proroků.‘ (x) ř: krvi

καὶ λέγετε ει᾿ η῎μεθα ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν ου᾿κ α῍ν η῎μεθα αυ᾿τω̑ν κοινωνοὶ ε᾿ν τω̑ αι῞ματι τω̑ν προφητω̑ν

וָאמרִין אנתֻּון דֵּאלֻו הוַין בּיַומַי אַבָהַין לָא הָוֵין הוַין להֻון שַׁותָּפֵא בַּדמָא דַּנבִיֵא׃

[(1) Matt 23, 31]

כָּךְ אַתֶּם מְעִידִים עַל עַצְמְכֶם שֶׁבָּנִים אַתֶּם לְרוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים.

עַל-כֵּן עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי-בָנִים הִנְּכֶם לַאֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת-הַנְּבִיאִים:

Protož osvědčujete sami proti sobě, že jste synové těch, kteříž proroky zmordovali.

Tak svědčíte sami proti sobě, že jste synové těch, kdo zabíjeli proroky. ([Skutky apoštolské 7:52])

ω῞στε μαρτυρει̑τε ἑαυτοι̑ς ο῞τι υἱοί ε᾿στε τω̑ν φονευσάντων τοὺς προφήτας

מָדֵין מַסהדִין אנתֻּון עַל נַפשׁכֻון דַּבנַיָא אַנתֻּון דּהָנֻון דּקַטֵלו לַנבִיֵא׃ ס

[(1) Matt 23, 32]

אַף אַתֶּם מַלְּאוּ אֶת סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם!

וְגַם-אַתֶּם מַלְאוּ כַּיּוֺם אֶת-מִדַּת אֲבוֺתֵיכֶם:

I vy také naplňte míru otců svých.

Dovršte tedy činy svých otců!(y) (y) var: Vy dovršíte činy svých otců.

καὶ ὑμει̑ς πληρὼσατε τὸ μέτρον τω̑ν πατέρων ὑμω̑ν

וָאף אַנתֻּון מַלַו משֻׁוחתָא דַּאבָהַיכֻּון׃

[(1) Matt 23, 33]

נְחָשִׁים בְּנֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנּוֹם?

נְחָשִׁים יִלְדֵי צִפְעֹנִים אֵיכָה תִנָּצְלוּ מִדִּין גֵּיהִנֹּם:

Hadové, plémě ještěrčí, i jakž byste ušli odsudku do pekelného ohně?

Hadi, plemeno zmijí, jak uniknete pekelnému trestu? ([Matouš 3:7 Matouš 12:34])

ο῎φεις γεννήματα ε᾿χιδνω̑ν πω̑ς φύγητε α᾿πὸ τη̑ς κρίσεως τη̑ς γεέννης

חוַוָתָא יַלדָּא דָּאכֵדנֵא אַיכַּנָא תֵּערקֻון מֵן דִּינָא דּגִהַנָא סּ סּ׃

[(1) Matt 23, 34]

לָכֵן הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תַּלְקוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לְעִיר,

עַל-כֵּן הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם נְבִיאִים חֲכָמִים וְסוֺפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תְּיַסְּרוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לָכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לָעִיר:

Protož aj, já posílám k vám proroky a moudré a učitele, a vy z těch některé zmordujete a ukřižujete, a některé z nich bičovati budete v školách svých, a budete je honiti z města do města,

Hle, proto vám posílám proroky a učitele moudrosti i zákoníky; a vy je budete zabíjet a křižovat, budete je bičovat ve svých synagógách a pronásledovat z místa na místo(z), (z) ř: od města k městu

διὰ του̑το ι᾿δοὺ ε᾿γώ α᾿ποστέλλω πρὸς ὑμα̑ς προφήτας καὶ σοφοὺς καὶ γραμματει̑ς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν α᾿ποκτενει̑τε καὶ σταυρὼσετε καὶ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν μαστιγὼσετε ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς ὑμω̑ν καὶ διὼξετε α᾿πὸ πόλεως ει᾿ς πόλιν

מֵטֻל הָנָא הָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא לוָתכֻון נבִיֵא וחַכִּימֵא וסָפרֵא מֵנהֻון קָטלִין אנתֻּון וזָקפִּין אנתֻּון ומֵנהֻון מנַגּדִין אנתֻּון בַּכנֻושָׁתכֻון ותֵרדּפֻון אֵנֻון מֵן מדִינָא לַמדִינָא׃

[(1) Matt 23, 35]

לְמַעַן יָבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דָּם נָקִי שֶׁנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד דַּם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִזְבֵּחַ.

לְבַעֲבוּר יָבֹא עֲלֵיכֶם כָּל-דָּם נָקִי הַשָּׁפוּךְ עַל-הָאָרֶץ מִדַּם-הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד-דַּם זְכַרְיָה בֶן-בֶּרֶכְיָה אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם אֹתוֺ בֵּין הַהֵיכָל וְלַמִּזְבֵּחַ:

Aby přišla na vás všeliká krev spravedlivá, vylitá na zemi, od krve Abele spravedlivého, až do krve Zachariáše syna Barachiášova, kteréhož jste zabili mezi chrámem a oltářem.

aby na vás padla všechna spravedlivá krev prolitá na zemi, od krve spravedlivého Ábela až po krev Zachariáše, syna Barachiášova, kterého jste zabili mezi chrámem a oltářem. ([Genesis 4:8; 2 Paralipomenon 24:20-2 Paralipomenon 24:21; Zacharjáš 1:1])

ο῞πως ε῎λθη ε᾿φ῾ ὑμα̑ς πα̑ν αι῟μα δίκαιον ε᾿κχυννόμενον ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς α᾿πὸ του̑ αι῞ματος ῞Αβελ του̑ δικαίου ε῞ως του̑ αι῞ματος Ζαχαρίου υἱου̑ Βαραχίου ο῍ν ε᾿φονεύσατε μεταξὺ του̑ ναου̑ καὶ του̑ θυσιαστηρίου

אַיכַּנָא דּנִאתֵא עלַיכֻּון כֻּלֵה דּמָא דּזַדִּיקֵא דֵּאתֵאשֵׁד עַל אַרעָא מֵן דּמֵה דּהָבֵיל זַדִּיקָא וַעדַמָא לַדמֵה דַּזכַריָא בַּר בּרַכיָא הַו דַּקטַלתֻּון בַּינַי הַיכּלָא למַדבּחָא׃

[(1) Matt 23, 36]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בּוֹא יָבוֹא כָּל זֶה עַל הַדּוֹר הַזֶּה."

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי כָּל-אֵלֶּה יָבֹאוּ עַל-הַדּוֺר הַזֶּה:

Amen pravím vám: Přijdou tyto všecky věci na pokolení toto.

Amen, pravím vám, to vše padne na toto pokolení.

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν η῞ξει ταυ̑τα πάντα ε᾿πὶ τὴν γενεὰν ταύτην

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּנִאתיָן הָלֵין כֻּלהֵין עַל שַׁרבּתָא הָדֵא׃ ס

[(1) Matt 23, 37]

"יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא רְצִיתֶם.

יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת-הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת-הַשְּׁלוּחִים אֵלָיִךְ עַד-כַּמֶּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת-בָּנַיִךְ כַּאֲשֶׁר תְּקַבֵּץ תַּרְנְגֹלֶת אֶת-אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם:

Jeruzaléme, Jeruzaléme, mordéři proroků, a kterýž kamenuješ ty, kteříž byli k tobě posíláni, kolikrát jsem chtěl shromážditi dítky tvé, tak jako slepice shromažďuje kuřátka svá pod křídla, a nechtěli jste.

Jeruzaléme, Jeruzaléme, který zabíjíš proroky a kamenuješ ty, kdo byli k tobě posláni; kolikrát jsem chtěl shromáždit tvé děti, tak jako kvočna shromažďuje kuřátka pod svá křídla, a nechtěli jste! ([Lukáš 13:34-Lukáš 13:35 Deuteronomium 32:11])

᾽Ιερουσαλὴμ ᾽Ιερουσαλήμ ἡ α᾿ποκτείνουσα τοὺς προφήτας καὶ λιθοβολου̑σα τοὺς α᾿πεσταλμένους πρὸς αυ᾿τήν ποσάκις η᾿θέλησα ε᾿πισυναγαγει̑ν τὰ τέκνα σου ο῍ν τρόπον ο῎ρνις ε᾿πισυνάγει τὰ νοσσία αυ᾿τη̑ς ὑπὸ τὰς πτέρυγας καὶ ου᾿κ η᾿θελήσατε

אֻורִשׁלֵם אֻורִשׁלֵם קָטלַת נבִיֵא ורָגמַת לַאילֵין דַּשׁלִיחִין לוָתָה כּמָא זַבנִין צבִית דֵּאכַּנֵשׁ בּנַיכּי אַיך דּכָנשָׁא תַּרנָגֻולתָּא פַּרֻוגֵיה תּחֵית גֵּפֵיה ולָא צבַיתֻּון׃

[(1) Matt 23, 38]

הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם,

הִנֵּה בֵיתְכֶם יִשָּׁאֵר לָכֶם חָרְבָּה:

Aj, zanecháváť se vám dům váš pustý.

Hle, váš dům se vám ponechává pustý(a). (a) var: – pustý ([1 Královská 9:7-1 Královská 9:9; Jeremjáš 12:7 Jeremjáš 22:5])

ι᾿δοὺ α᾿φίεται ὑμι̑ν ὁ οι῏κος ὑμω̑ν ε῎ρημος

הָא מֵשׁתּבֵק לכֻון בַּיתּכֻון חַרבָּא׃

[(1) Matt 23, 39]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: מֵעַתָּה לֹא תִּרְאוּנִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ 'בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה!"

כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִרְאוּנִי עוֺד מִן-הַיּוֺם הַזֶּה עַד כִּי-תֹאמְרוּן בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה:

Neboť pravím vám, že mne již více nikoli neuzříte od této chvíle, až i díte: Požehnaný, kterýž se béře ve jménu Páně.

Neboť vám pravím, že mě neuzříte od nynějška až do chvíle, kdy řeknete: ‚Požehnaný, který přichází ve jménu Hospodinově(b).‘“ (b) ř: Páně 24. kapitola ([Žalmy 118:26; Matouš 21:9])

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ου᾿ μή με ι῎δητε α᾿π῾ α῎ρτι ε῞ως α῍ν ει῎πητε ευ᾿λογημένος ὁ ε᾿ρχόμενος ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου

אָמַרנָא לכֻון גֵּיר דּלָא תֵּחזֻונָני מֵן הָשָׁא עדַמָא דּתִאמרֻון בּרִיך הֻו דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא׃ ס

[(1) Matt 24, 01]

בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ.

וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִן-הַהֵיכָל וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֺ וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו לְהַרְאֹתוֺ אֶת-בִּנְיְנֵי הַהֵיכָל:

A vyšed Ježíš, bral se z chrámu. I přistoupili učedlníci jeho, aby ukázali jemu stavení chrámové.

Když Ježíš vyšel z chrámu a odcházel odtud, přistoupili k němu učedníci a ukazovali mu na chrámové stavby. ([Marek 13:1-Marek 13:2; Lukáš 21:5-Lukáš 21:6])

καὶ ε᾿ξελθών ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿πὸ του̑ ἱερου̑ ε᾿πορεύετο καὶ προση̑λθον οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ε᾿πιδει̑ξαι αυ᾿τω̑ τὰς οι᾿κοδομὰς του̑ ἱερου̑

וַנפַק יֵשֻׁוע מֵן הַיכּלָא למִאזַל וַקרֵבו תַּלמִידַוהי מחַוֵין הוַו לֵה בֵּניָנֵה דּהַיכּלָא׃

[(1) Matt 24, 02]

הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא רְאִיתֶם כָּל-אֵלֶּה אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי כֻלָּם יֵהָרְסוּן וְלֹא-תִשָּׁאֵר אֶבֶן עַל-אָבֶן:

Ježíš pak řekl jim: Vidíte-liž tyto všecky věci? Amen pravím vám: Nebude zůstaven tuto kámen na kameni, kterýž by nebyl zbořen.

On však jim řekl: „Vidíte toto všechno?(c) Amen, pravím vám, že tu nezůstane kámen na kameni, všecko bude rozmetáno.“ (c) Což to všechno nevidíte? ([Lukáš 19:43-Lukáš 19:44])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿ βλέπετε ταυ̑τα πάντα α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿ μὴ α᾿φεθη̑ ω῟δε λίθος ε᾿πὶ λίθον ο῍ς ου᾿ καταλυθήσεται

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא הָא חָזֵין אנתֻּון הָלֵין כֻּלהֵין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תֵּשׁתּבֵק הָרכָּא כִּאף עַל כִּאף דּלָא תֵּסתּתַר׃ ס

[(1) Matt 24, 03]

כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמְרוּ: "הַגֵּד נָא לָנוּ מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וּמַה הוּא אוֹת בּוֹאֲךָ וְקֵץ הָעוֹלָם?"

וּבְשִׁבְתּוֺ עַל-הַר הַזֵּיתִים וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וַיֹּאמְרוּ הַגֶּד-נָא לָנוּ מָתַי תִּקְרֶאנָה אֵלֶּה וּמָה אוֺת בּוֺאֲךׇ וְקֵץ הָעוֺלָם:

A když se posadil na hoře Olivetské, přistoupili k němu učedlníci soukromí, řkouce: Pověz nám, kdy to bude, a které znamení příchodu tvého a skonání světa?

Když seděl na Olivové hoře a byli sami, přistoupili k němu učedníci a řekli: „Pověz nám, kdy to nastane a jaké bude znamení tvého příchodu a skonání věku!“ ([Marek 13:3-Marek 13:8; Lukáš 21:7-Lukáš 21:11])

καθημένου δὲ αυ᾿του̑ ε᾿πὶ του̑ ο῎ρους τω̑ν ε᾿λαιω̑ν προση̑λθον αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ κατ῾ ι᾿δίαν λέγοντες ει᾿πὲ ἡμι̑ν πότε ταυ̑τα ε῎σται καὶ τί τὸ σημει̑ον τη̑ς ση̑ς παρουσίας καὶ συντελείας του̑ αι᾿ω̑νος

וכַד יִתֵב יֵשֻׁוע עַל טֻורָא דּזַיתֵּא קרֵבו תַּלמִידַוהי וָאמרִין בַּינַיהֻון ולֵה אֵמַר לַן אֵמַתי הָלֵין נֵהויָן ומָנָא הי אָתָא דּמֵאתִיתָך וַדשֻׁולָמֵה דּעָלמָא׃

[(1) Matt 24, 04]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ,

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Vizte, aby vás někdo nesvedl.

Ježíš jim odpověděl: „Mějte se na pozoru, aby vás někdo nesvedl.

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς βλέπετε μή τις ὑμα̑ς πλανήση

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אֵזדַּהרו לָא אנָשׁ נַטעֵיכֻון׃

[(1) Matt 24, 05]

כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' וְיַתְעוּ רַבִּים.

כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִשְׁמֵי לֵאמֹר אֲנִי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהִתְעוּ אֶת-רַבִּים:

Nebo mnozí přijdou pod jménem mým, řkouce: Jáť jsem Kristus, a svedouť mnohé.

Neboť mnozí přijdou v mém jménu a budou říkat ‚já jsem Mesiáš(d)‘ a svedou mnohé. (d) ř: Kristus ([Matouš 24:11 Matouš 24:24; 1 Janův 2:18])

πολλοὶ γὰρ ε᾿λεύσονται ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου λέγοντες ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ Χριστός καὶ πολλοὺς πλανήσουσιν

סַגִּיֵאא גֵּיר נִאתֻון בּשֵׁמי ונִאמרֻון דֵּאנָא אנָא משִׁיחָא וסַגִּיֵאא נֵטעֻון׃

[(1) Matt 24, 06]

וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִלְחָמוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִלְחָמָה. שִׂימוּ לֵב, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, וּבְכָל זֹאת עוֹד לֹא בָּא הַקֵּץ.

וְהָיָה כִּי-תִשְׁמְעוּ מִלְחָמָה אוֺ שְׁמֻעוֺת מִלְחָמָה רְאוּ אַל-תִּבָּהֵלוּ כִּי כָל-אֵלֶּה תִּקְרֶאנָה וְעוֺד לֹא הַקֵּץ:

Budete slýchati zajisté boje a pověsti bojů. Hleďtež, abyste se nekormoutili; nebo musí to všecko býti; ale ne i hned bude konec.

Budete slyšet válečný ryk a zvěsti o válkách; hleďte, abyste se nelekali. Musí to být, ale to ještě nebude konec.

μελλήσετε δὲ α᾿κούειν πολέμους καὶ α᾿κοὰς πολέμων ὁρα̑τε μὴ θροει̑σθε δει̑ γὰρ γενέσθαι α᾿λλ῾ ου῎πω ε᾿στὶν τὸ τέλος

עתִידִין אנתֻּון דֵּין למֵשׁמַע קִארסֵא ושֵׁמעָא דַּקרָבֵא חזַו לָא תֵּתּדַּודֻון וָלֵא גֵּיר דּכֻלהֵין נֵהויָן אֵלָא לָא עדַכִּיל שֻׁולָמָא׃

[(1) Matt 24, 07]

גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה וְיִהְיוּ רָעָב וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים,

כִּי יָקוּם גּוֺי עַל-גּוֺי וּמַמְלָכָה עַל-מַמְלָכָה וְהָיָה רָעָב וְדֶבֶר וְרַעַשׁ בִּמְקוֺמוֺת רַבִּים:

Nebo povstane národ proti národu a království proti království, a budou hladové a morové a země třesení po místech.

Povstane národ proti národu a království proti království, bude hlad(e) a zemětřesení na mnoha místech. (e) var: + mor ([Izajáš 19:2])

ε᾿γερθήσεται γὰρ ε῎θνος ε᾿πὶ ε῎θνος καὶ βασιλεία ε᾿πὶ βασιλείαν καὶ ε῎σονται λιμοὶ καὶ σεισμοὶ κατὰ τόπους

נקֻום גֵּיר עַמָא עַל עַמָא ומַלכֻּותָא עַל מַלכֻּותָא ונֵהוֻון כַּפנֵא ומַותָּנֵא וזַועֵא בּדֻוכָּא דֻּוכָּא׃

[(1) Matt 24, 08]

אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת.

וְכָל-אֵלֶּה רַק רֵאשִׁית הַחֲבָלִים:

Ale tyto všecky věci jsou počátkové bolestí.

Ale to vše bude teprve začátek bolestí(f). (f) ř: porodních bolestí

πάντα δὲ ταυ̑τα α᾿ρχὴ ω᾿δίνων

הָלֵין דֵּין כֻּלהֵין רִשָׁא אֵנֵין דּחֵבלֵא׃ ס

[(1) Matt 24, 09]

אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לָרוֹדְפִים וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל כָּל הַגּוֹיִים בִּגְלַל שְׁמִי.

אָז יָצִיקוּ לָכֶם מִסָּבִיב וְהָרְגוּ בָכֶם וּשְׂנוּאִים תִּהְיוּ לְכָל-הָעַמִּים בַּעֲבוּר שְׁמִי:

A tehdy vydadí vás v ssoužení, a budou vás mordovati, a budete v nenávisti u všech národů pro jméno mé.

Tehdy vás budou vydávat v soužení i na smrt a všechny národy vás budou nenávidět pro mé jméno. ([Matouš 10:17-Matouš 10:18 Matouš :22; Marek 13:13; Jan 15:18 Jan 16:2])

τότε παραδὼσουσιν ὑμα̑ς ει᾿ς θλι̑ψιν καὶ α᾿ποκτενου̑σιν ὑμα̑ς καὶ ε῎σεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων τω̑ν ε᾿θνω̑ν διὰ τὸ ο῎νομά μου

הָידֵּין נַשׁלמֻונָכֻון לֻאולצָנֵא ונֵקטלֻונָכֻון ותֵהוֻון סנִיאיִן מֵן כֻּלהֻון עַממֵא מֵטֻל שֵׁמי׃

[(1) Matt 24, 10]

רַבִּים יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה.

וְרַבִּים יִכָּשְׁלוּ אָז וְהִסְגִּירוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו יִשְׂנָאוּ:

A tehdyť se zhorší mnozí, a vespolek se budou zrazovati, a jedni druhých nenáviděti.

A tehdy mnozí odpadnou a navzájem se budou zrazovat a jedni druhé nenávidět; ([Matouš 13:21 Matouš 26:31])

καὶ τότε σκανδαλισθήσονται πολλοὶ καὶ α᾿λλήλους παραδὼσουσιν καὶ μισήσουσιν α᾿λλήλους

הָידֵּין נֵתכַּשׁלֻון סַגִּיֵאא ונֵסנֻון חַד לחַד ונַשׁלמֻון חַד לחַד׃

[(1) Matt 24, 11]

נְבִיאֵי שֶׁקֶר יָקוּמוּ וְיַתְעוּ רַבִּים,

וְקָמוּ נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים וְהִתְעוּ רַבִּים אַחֲרֵיהֶם:

A mnozí falešní proroci povstanou, a svedou mnohé.

povstanou lživí proroci a mnohé svedou, ([Matouš 24:5 Matouš 24:24; 2 Timoteovi 3:1 2 Timoteovi 3:5])

καὶ πολλοὶ ψευδοπροφη̑ται ε᾿γερθήσονται καὶ πλανήσουσιν πολλούς

וסַגִּיֵאא נבִיֵא דַּגָּלֵא נקֻומֻון ונַטעֻון לסַגִּיֵאא׃

[(1) Matt 24, 12]

וּמֵאַחַר שֶׁתִּרְבֶּה הַהֶפְקֵרוּת תִתְקָרֵר אַהֲבַת רַבִּים.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יִרְבֶּה הַפָּשַׁע תָּפוּג אַהֲבַת רַבִּים:

A že rozmnožena bude nepravost, ustydne láska mnohých.

a protože se rozmůže nepravost, vychladne láska mnohých.

καὶ διὰ τὸ πληθυνθη̑ναι τὴν α᾿νομίαν ψυγήσεται ἡ α᾿γάπη τω̑ν πολλω̑ν

ומֵטֻל סַגִּיאֻות עַולָא נפֻוג חֻובָּא דּסַגִּיֵאא׃

[(1) Matt 24, 13]

אֲבָל הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע.

אַךְ הַמְחַכֶּה עַד-הַקֵּץ הוּא יִוָּשֵׁעַ:

Ale kdož by setrval až do konce, ten spasen bude.

Ale kdo vytrvá až do konce, bude spasen(g). (g) zachráněn (tak i Matouš 24:22) ([Matouš 10:22; Marek 13:13; Lukáš 21:19])

ὁ δὲ ὑπομείνας ει᾿ς τέλος ου῟τος σωθήσεται

מַן דַּנסַיבַּר דֵּין עדַמָא לחַרתָא הֻו נִחֵא׃ ס

[(1) Matt 24, 14]

וּבְשׂוֹרָה זוֹ שֶׁל הַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא הַקֵּץ."

וּבְשׂוֺרַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת תִּקָּרֵא בְכָל-הָאָרֶץ לְעֵדוּת לְכָל-הַגּוֺיִם וְאַחַר יָבֹא הַקֵּץ:

A bude kázáno toto evangelium království po všem světě, na svědectví všechněm národům, a tehdáž přijde skonání.

A toto evangelium o království bude kázáno po celém světě na svědectví všem národům, a teprve potom přijde konec. ([Matouš 28:19])

καὶ κηρυχθήσεται του̑το τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς βασιλείας ε᾿ν ο῞λη τη̑ οι᾿κουμένη ει᾿ς μαρτύριον πα̑σιν τοι̑ς ε῎θνεσιν καὶ τότε η῞ξει τὸ τέλος

ותֵתכּרֵז הָדֵא סבַרתָא דּמַלכֻּותָא בּכֻלֵה עָלמָא לסָהדֻּותָא דּכֻלהֻון עַממֵא והָידֵּין נִאתֵא שֻׁולָמָא׃ ס

[(1) Matt 24, 15]

"לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַמְּשֹׁמֵם, כַּנֶּאֱמַר בְּפִי דָּנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ - עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין -

לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת-הַשִּׁקּוּץ הַמְשֹׁמֵם הָאָמוּר בְּיַד-דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עֹמֵד בִּמְקוֺם קֹדֶשׁ וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

Protož když uzříte ohavnost zpuštění, předpověděnou od Daniele proroka, ana stojí na místě svatém, (kdo čte, rozuměj),

Když pak uvidíte ‚znesvěcující ohavnost‘, o níž je řeč u proroka Daniela, jak stojí na místě svatém – kdo čteš, rozuměj – ([Marek 13:14-Marek 13:23; Lukáš 21:20-Lukáš 21:24 Daniel 11:31])

ο῞ταν ου῏ν ι῎δητε τὸ βδέλυγμα τη̑ς ε᾿ρημὼσεως τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ Δανιὴλ του̑ προφήτου ἑστὸς ε᾿ν τόπω ἁγίω ὁ α᾿ναγινὼσκων νοείτω

מָא דֵּין דַּחזַיתֻּון אָתָא טַנפתָא דּחֻורבָּא דֵּאתֵאמַר בּדָנִיאיֵל נבִיָא דּקָימָא בּדֻוכּתָא קַדִּישׁתָּא הַו דּקָרֵא נֵסתַּכַּל׃

[(1) Matt 24, 16]

אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים;

אָז אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ אֶל-הֶהָרִים:

Tehdáž ti, kteříž by byli v Judstvu, nechť utekou na hory.

tehdy ti, kdo jsou v Judsku, ať uprchnou do hor;

τότε οἱ ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία φευγέτωσαν ει᾿ς τὰ ο῎ρη

הָידֵּין אַילֵין דּבִיהֻוד אֵנֻון נֵערקֻון לטֻורָא׃

[(1) Matt 24, 17]

מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ,

וּמִי אֲשֶׁר עַל-הַגָּג לֹא יֵרֵד לָקַחַת דָּבָר מִבֵּיתוֺ:

A kdo na střeše, nesstupuj, aby něco vzal z domu svého.

kdo je na střeše, ať nesestupuje, aby si něco vzal z domu; ([Lukáš 17:31])

ὁ ε᾿πὶ του̑ δὼματος μὴ καταβάτω α῏ραι τὰ ε᾿κ τη̑ς οι᾿κίας αυ᾿του̑

והַו דּבֵאגָּרָא הֻו לָא נֵחֻות למֵסַב דַּבבַיתֵּה׃

[(1) Matt 24, 18]

וּמִי שֶׁבַּשָֹדֶה אַל יַחֲזֹר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ.

וּמִי אֲשֶׁר בַּ׹ָּׂדֶה לֹא יָשׁוּב לְבֵיתוֺ לָשֵׂאת אֶת-שִׂמְלָתוֺ:

A kdo na poli, nevracuj se zase, aby vzal roucha svá.

a kdo je na poli, ať se nevrací, aby si vzal plášť.

καὶ ὁ ε᾿ν τω̑ α᾿γρω̑ μὴ ε᾿πιστρεψάτω ο᾿πίσω α῏ραι τὸ ἱμάτιον αυ᾿του̑

וַאינָא דַּבחַקלָא הֻו לָא נֵתהפֵך לבֵסתּרֵה למֵסַב לבָשֵׁה׃ ס

[(1) Matt 24, 19]

וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם.

אַךְ-אוֺי לֶהָרוֺת וְלַמֵּינִיקוֺת בַּיָּמִים הָהֵמָּה:

Běda pak těhotným a těm, kteréž kojí v těch dnech.

Běda těhotným a kojícím v oněch dnech! ([Lukáš 23:29])

ου᾿αὶ δὲ ται̑ς ε᾿ν γαστρὶ ε᾿χούσαις καὶ ται̑ς θηλαζούσαις ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις

וָי דֵּין לבַטנָתָא ולַאילֵין דּמַינקָן בּהָנֻון יַומָתָא׃ ס

[(1) Matt 24, 20]

בְּרַם הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף אַף לֹא בְּשַׁבָּת,

וְאַתֶּם הִתְפַּלְלוּ לְבִלְתִּי תִהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף וְלֹא בַּשַּׁבָּת:

Protož modlte se, aby utíkání vaše nebylo v zimě aneb v svátek.

Modlete se, abyste se nemuseli dát na útěk v zimě nebo v sobotu.

προσεύχεσθε δὲ ι῞να μὴ γένηται ἡ φυγὴ ὑμω̑ν χειμω̑νος μηδὲ σαββάτω

צַלַו דֵּין דּלָא נֵהוֵא ערֻוקִיכֻון בּסַתוָא ולָא בּשַׁבּתָא׃

[(1) Matt 24, 21]

כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ.

כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְדוֺלָה אֲשֶׁר כָּמוֺהָ לֹא-נִהְיְתָה מֵרֵאשִׁית יְמוֺת עוֺלָם וְעַד-הַיּוֺם הַזֶּה וְכָמוֺהָ לֹא-תֹסִף:

Nebo bude tehdáž ssoužení veliké, jakéhož nebylo od počátku světa až do té chvíle, aniž kdy potom bude.

Neboť tehdy nastane hrozné soužení, jaké nebylo od počátku světa až do nynějška a nikdy již nebude. ([Daniel 12:1; Jóel 2:2])

ε῎σται γὰρ τότε θλι̑ψις μεγάλη οι῞α ου᾿ γέγονεν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς κόσμου ε῞ως του̑ νυ̑ν ου᾿δ῾ ου᾿ μὴ γένηται

נֵהוֵא גֵּיר הָידֵּין אֻולצָנָא רַבָּא אַינָא דּלָא הוָא מֵן רִשִׁיתֵה דּעָלמָא וַעדַמָא להָשָׁא ולָא נֵהוֵא׃

[(1) Matt 24, 22]

וְאִלּוּלֵא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם.

וְלוּלֵא יִקְצְרוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא יִנָּצֵל כָּל-בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים הַיָּמִים הָאֵלֶּה יִקְצָרוּ:

A byť nebyli ukráceni dnové ti, nebyl by spasen žádný člověk. Ale pro vyvolené ukráceni budou ti dnové.

A kdyby nebyly ty dny zkráceny, nebyl by spasen žádný člověk(h); ale kvůli vyvoleným budou ty dny zkráceny. (h) ř: žádné tělo

καὶ ει᾿ μὴ ε᾿κολοβὼθησαν αἱ ἡμέραι ε᾿κει̑ναι ου᾿κ α῍ν ε᾿σὼθη πα̑σα σάρξ διὰ δὲ τοὺς ε᾿κλεκτοὺς κολοβωθήσονται αἱ ἡμέραι ε᾿κει̑ναι

וֵאלֻו לָא אֵתכַּרִיו יַומָתָא הָנֻון לָא חָיֵא הוָא כֻּל בּסַר מֵטֻל גּבַיָא דֵּין נֵתכַּרֻון יַומָתָא הָנֻון׃ ס

[(1) Matt 24, 23]

אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, 'הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ,

וְאָז אִם-יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ הִנֵּה הַמָּשִׁיחַ פֹּה אוֺ הִנּוֺ-שָׁם אַל-תַּאֲמִינוּ:

Tehdy řekl-li by vám kdo: Aj, tutoť jest Kristus, aneb tamto, nevěřte.

Tehdy, řekne-li vám někdo: ‚Hle, tu je Mesiáš(i) nebo tam‘, nevěřte! (i) ř: Kristus ([Lukáš 17:23])

τότε ε᾿άν τις ὑμι̑ν ει῎πη ι᾿δοὺ ω῟δε ὁ Χριστός η῎ ω῟δε μὴ πιστεύσητε

הָידֵּין אֵן אנָשׁ נִאמַר לכֻון הָא הָרכָּא הֻו משִׁיחָא אַו הָרכָּא לָא תּהַימנֻון׃

[(1) Matt 24, 24]

כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים.

כִּי מְשִׁיחֵי-שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי-כָזָב יָקוּמוּ וְנָתְנוּ אֹתוֺת וּמוֺפְתִים גְּדֹלִים לְנַסּוֺת אִם יֶשׁ-לְאֵל יָדָם לְהַתְעוֺת גַּם-אֶת-הַבְּחִירִים:

Nebo povstanou falešní Kristové a falešní proroci, a činiti budou divy veliké a zázraky, tak že by svedli, (by možné bylo), také i vyvolené.

Neboť vyvstanou lžimesiášové(j) a lžiproroci a budou předvádět veliká znamení a zázraky, že by svedli i vyvolené, kdyby to bylo možné. (j) ř: lžikristové ([Matouš 24:5 Matouš 24:11; Zjevení Janovo 13:13])

ε᾿γερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφη̑ται καὶ δὼσουσιν σημει̑α μεγάλα καὶ τέρατα ω῞στε πλανη̑σαι ει᾿ δυνατόν καὶ τοὺς ε᾿κλεκτούς

נקֻומֻון גֵּיר משִׁיחֵא דַּגָּלֵא וַנבִיֵא דּכַדָּבֻותָא ונֵתּלֻון אָתוָתָא רַורבָתָא אַיך דּנַטעֻון אֵן מֵשׁכּחָא אָף לַגבַיָא׃

[(1) Matt 24, 25]

הִנֵּה מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם.

רְאוּ כִּי מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם:

Aj, předpověděl jsem vám.

Hle, řekl jsem vám to předem.

ι᾿δοὺ προείρηκα ὑμι̑ν

הָא קַדּמֵת אֵמרֵת לכֻון׃ ס

[(1) Matt 24, 26]

לָכֵן אִם יֹאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵהוּ בַּמִּדְבָּר', אַל תֵּצְאוּ; 'הִנֵּהוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים', אַל תַּאֲמִינוּ;

לָכֵן כִּי-יֹאמְרוּ לָכֶם הִנּוֺ בַמִּדְבָּר אַל-תֵּצֵאוּ הִנּוֺ בַחֲדָרִים אַל-תַּאֲמִינוּ:

Protož řeknou-liť vám: Aj, na poušti jest, nevycházejte. Aj, v skrýších, nevěřte.

Když vám řeknou: ‚Hle, je na poušti,‘ nevycházejte! ‚Hle, v tajných úkrytech,‘ nevěřte tomu! ([Lukáš 17:21 Lukáš 17:23-Lukáš 17:24])

ε᾿ὰν ου῏ν ει῎πωσιν ὑμι̑ν ι᾿δοὺ ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ε᾿στίν μὴ ε᾿ξέλθητε ι᾿δοὺ ε᾿ν τοι̑ς ταμείοις μὴ πιστεύσητε

אֵן הָכִיל נִאמרֻון לכֻון הָא בּחֻורבָּא הֻו לָא תֵּפּקֻון אַו דּהָא בּתַוָנָא הֻו לָא תּהַימנֻון׃

[(1) Matt 24, 27]

כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם.

כִּי כַּבָּרָק יֵצֵא מִמִּזְרָח וְיֵרָאֶה עַד-אַחֲרִית יָם כֵּן תִּהְיֶה בִּיאַת פְּנֵי בֶן-הָאָדָם:

Nebo jakož blesk vychází od východu slunce, a ukazuje se až na západ, tak bude i příchod Syna člověka.

Neboť jako blesk ozáří oblohu od východu až na západ, takový bude příchod Syna člověka.

ω῞σπερ γὰρ ἡ α᾿στραπὴ ε᾿ξέρχεται α᾿πὸ α᾿νατολω̑ν καὶ φαίνεται ε῞ως δυσμω̑ν ου῞τως ε῎σται ἡ παρουσία του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου

אַיכַּנָא גֵּיר דּבַרקָא נָפֵק מֵן מַדנחָא ומֵתחזֵא עדַמָא למַערבָא הָכַנָא תֵּהוֵא מֵאתִיתֵה דַּברֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(1) Matt 24, 28]

בַּמָּקוֹם שֶׁהַגְּוִיָּה נִמְצֵאת, שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים."

בַּאֲשֶׁר פְּגָרִים שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים:

Nebo kdežkoli bude tělo, tuť se shromáždí i orlice.

Kde je mrtvola, slétnou se i supi. ([Lukáš 17:37])

ο῞που ε᾿ὰν η῏ τὸ πτω̑μα ε᾿κει̑ συναχθήσονται οἱ α᾿ετοί

אַיכָּא דֵּאן נֵהוֵא פַּגרָא תַּמָן נֵתכַּנשֻׁון נֵשׁרֵא׃ ס

[(1) Matt 24, 29]

"מִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.

וְאַחֲרֵי צוֺק הָעִתִּים הָאֵלֶּה פִּתְאֹם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֺרוֺ הַכּוֺכָבִים יִפְּלוּ מִן-הַשָּׁמַיִם וּצְבָא הַמָּרוֺם יָזֻעוּ:

A hned po ssoužení těch dnů slunce se zatmí, a měsíc nedá světla svého, a hvězdy budou padati s nebe, a moci nebeské budou se pohybovati.

Hned po soužení těch dnů se zatmí slunce, měsíc ztratí svou zář, hvězdy budou padat z nebe a mocnosti nebeské se zachvějí. ([Marek 13:24-Marek 13:27; Lukáš 21:25-Lukáš 21:28 Izajáš 13:10; Ezechiel 32:7; Jóel 2:10; Zjevení Janovo 6:12-Zjevení Janovo 6:13])

ευ᾿θέως δὲ μετὰ τὴν θλι̑ψιν τω̑ν ἡμερω̑ν ε᾿κείνων ὁ η῞λιος σκοτισθήσεται καὶ ἡ σελήνη ου᾿ δὼσει τὸ φέγγος αυ᾿τη̑ς καὶ οἱ α᾿στέρες πεσου̑νται α᾿πὸ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ αἱ δυνάμεις τω̑ν ου᾿ρανω̑ν σαλευθήσονται

מֵחדָא דֵּין בָּתַר אֻולצָנָא דּיַומָתָא הָנֻון שֵׁמשָׁא נֵחשַׁך וסַהרָא לָא נחַוֵא נֻוהרֵה וכַוכּבֵא נֵפּלֻון מֵן שׁמַיָא וחַילֵא דַּשׁמַיָא נֵתּתּזִיעֻון׃

[(1) Matt 24, 30]

אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב.

אָז יֵרָאֶה אוֺת בֶּן-הָאָדָם בַּשָּׁמָיִם וְסָפְדוּ כָּל-מִשְׁפְּחוֺת הָאֲדָמָה וְרָאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם בָּא בְּעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בְּעֹז וּבְהָדָר גָּדוֺל:

Tehdážť se ukáže znamení Syna člověka na nebi, a tehdyť budou kvíliti všecka pokolení země, a uzříť Syna člověka přicházejícího na oblacích nebeských s mocí a slávou velikou.

Tehdy se ukáže znamení Syna člověka na nebi; a tu budou lomit rukama(k) všechny čeledi země a uzří Syna člověka přicházet na oblacích nebeských s velkou mocí a slávou. (k) ř: bít se (v prsa) ([Zacharjáš 12:10 Zacharjáš 12:14; Daniel 7:13-Daniel 7:14])

καὶ τότε φανήσεται τὸ σημει̑ον του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ν ου᾿ρανω̑ καὶ τότε κόψονται πα̑σαι αἱ φυλαὶ τη̑ς γη̑ς καὶ ο῎ψονται τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ρχόμενον ε᾿πὶ τω̑ν νεφελω̑ν του̑ ου᾿ρανου̑ μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλη̑ς

והָידֵּין נֵתחזֵא נִישֵׁה דַּברֵה דּאנָשָׁא בַּשׁמַיָא והָידֵּין נַרקדָן כֻּלהֵין שַׁרבָּתָא דַּארעָא ונֵחזֻון לַברֵה דּאנָשָׁא דָּאתֵא עַל ענָנַי שׁמַיָא עַם חַילָא ושֻׁובחָא סַגִּיָאא׃

[(1) Matt 24, 31]

וְהוּא יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד קְצוֹתָם.

וְהוּא יִשְׁלַח אֶת-מַלְאָכָיו בְּקוֺל שׁוֺפָר חָזָק וְקִבְּצוּ אֶת-בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֺת מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם עַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם:

Kterýž pošle anděly své s hlasem velikým trouby, i shromáždíť vyvolené jeho ode čtyř větrů, a od končin nebes až do končin jejich.

On vyšle své anděly s mohutným zvukem polnice a ti shromáždí jeho vyvolené od čtyř úhlů světa(l), od jedněch konců nebe ke druhým. (l) ř: větrů ([Izajáš 27:13; 1 Korintským 15:52; 1 Tesalonickým 4:16; Deuteronomium 30:4; Zacharjáš 2:10])

καὶ α᾿ποστελει̑ τοὺς α᾿γγέλους αυ᾿του̑ μετὰ σάλπιγγος μεγάλης καὶ ε᾿πισυνάξουσιν τοὺς ε᾿κλεκτοὺς αυ᾿του̑ ε᾿κ τω̑ν τεσσάρων α᾿νέμων α᾿π῾ α῎κρων ου᾿ρανω̑ν ε῞ως τω̑ν α῎κρων αυ᾿τω̑ν

וַנשַׁדַּר מַלַאכַוהי עַם שִׁיפֻורָא רַבָּא וַנכַנשֻׁון לַגבַיָא דִּילֵה מֵן אַרבּעָת רֻוחֵא מֵן רִשׁהֻון דַּשׁמַיָא וַעדַמָא לרִשׁהֻון׃ ס

[(1) Matt 24, 32]

לִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל מִן הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְהֶעָלִים צָצִים יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב.

קְחוּ לָכֶם מָשָׁל מִן-הַתְּאֵנָה אִם רָטוֺב עֲנָפָהּ וְעָלֶיהָ צָמָחוּ יֹדְעִים אַתֶּם כִּי קָרוֺב הַקָּיִץ:

Od stromu pak fíkového naučte se podobenství tomuto: Když již ratolest jeho odmladne, a lístí se pučí, porozumíváte, že blízko jest léto.

Od fíkovníku si vezměte poučení(m): Když už jeho větev raší a vyráží listí, víte, že je léto blízko. (m) ř: podobenství ([Marek 13:28-Marek 13:32; Lukáš 21:29-Lukáš 21:33])

α᾿πὸ δὲ τη̑ς συκη̑ς μάθετε τὴν παραβολήν ο῞ταν η῎δη ὁ κλάδος αυ᾿τη̑ς γένηται ἁπαλὸς καὶ τὰ φύλλα ε᾿κφύη γινὼσκετε ο῞τι ε᾿γγὺς τὸ θέρος

מֵן תִּתָּא דֵּין יִלַפו פֵּלֵאתָא דּמֵחדָא דּסַוכֵּיה רָכָן ופָרעִין טַרפֵיה יָדעִין אנתֻּון דַּמטָא קַיטָא׃

[(1) Matt 24, 33]

כֵּן גַם אַתֶּם, כִּרְאוֹתְכֶם אֶת כָּל אֵלֶּה דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא בַּפֶּתַח.

וְכֵן גַּם-כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ כָּל-אֵלֶּה יָדוֺעַ תֵּדְעוּ כִּי-קָרוֺב הוּא לַפָּתַח:

Takéž i vy, když byste uzřeli toto všecko, vězte, žeť blízko jest a ve dveřích.

Tak i vy, až toto všecko uvidíte, vězte, že ten čas je blízko, přede dveřmi.

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ο῞ταν ι῎δητε πάντα ταυ̑τα γινὼσκετε ο῞τι ε᾿γγύς ε᾿στιν ε᾿πὶ θύραις

הָכַנָא אָף אַנתֻּון מָא דַּחזַיתֻּון הָלֵין כֻּלהֵין דַּעו דַּמטָת לָה לתַרעָא׃

[(1) Matt 24, 34]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֺר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר-יָקוּמוּ כָּל-אֵלֶּה:

Amen pravím vám, že nepomine věk tento, až se tyto všecky věci stanou.

Amen, pravím vám, že nepomine toto pokolení, než se to všechno stane. ([Matouš 16:28])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ παρέλθη ἡ γενεὰ αυ῞τη ε῞ως α῍ν πάντα ταυ̑τα γένηται

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תֵּעבַּר שַׁרבּתָא הָדֵא עדַמָא דּהָלֵין כֻּלהֵין נֵהויָן׃

[(1) Matt 24, 35]

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן:

Nebe a země pominou, ale slova má nikoli nepominou.

Nebe a země pominou, ale má slova nepominou.

ὁ ου᾿ρανὸς καὶ ἡ γη̑ παρελεύσεται οἱ δὲ λόγοι μου ου᾿ μὴ παρέλθωσιν

שׁמַיָא וַארעָא נֵעבּרֻון ומֵלַי לָא נֵעבּרָן׃ ס

[(1) Matt 24, 36]

אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ.

וְעַל-מוֺעֵד הַיּוֺם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יֹדֵעַ וְלֹא מַלְאָךְ בַּשָּׁמַיִם בִּלְתִּי הָאָב לְבַדּוֺ:

O tom pak dni a hodině té žádný neví, ani andělé nebeští, jediné sám Otec můj.

O onom dni a hodině však neví nikdo, ani andělé v nebi, ani Syn(n); jenom Otec sám. (n) var: – ani Syn ([Skutky apoštolské 1:7])

περὶ δὲ τη̑ς ἡμέρας ε᾿κείνης καὶ ω῞ρας ου᾿δεὶς οι῏δεν ου᾿δὲ οἱ α῎γγελοι τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ου᾿δὲ ὁ υἱός ει᾿ μὴ ὁ πατὴρ μόνος

עַל יַומָא דֵּין הַו ועַל שָׁעתָא הָי אנָשׁ לָא יָדַע אָפלָא מַלַאכֵא דַּשׁמַיָא אֵלָא אַבָא בַּלחֻוד׃ ס

[(1) Matt 24, 37]

כִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם.

וְכִימֵי נֹחַ כֵּן בִּיאַת בֶּן-הָאָדָם:

Ale jakož bylo za dnů Noé, takť bude i příchod Syna člověka.

Až přijde Syn člověka, bude to jako za dnů Noeho: ([Lukáš 17:26-Lukáš 17:35 Genesis 6:9-Genesis 6:7 Genesis :24; 2 Petrův 3:6])

ω῞σπερ γὰρ αἱ ἡμέραι του̑ Νω̑ε ου῞τως ε῎σται ἡ παρουσία του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου

אַיכַּנָא דֵּין דּיַומַי נֻוח הָכַנָא תֵּהוֵא מֵאתִיתֵה דַּברֵה דּאנָשָׁא׃

[(1) Matt 24, 38]

כְּמוֹ שֶׁבַּיָּמִים קֹדֶם לַמַּבּוּל הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְחַתְּנִים עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה

כִּי כַּאֲשֶׁר לִפְנֵי יְמֵי הַמַּבּוּל אָכְלוּ וְשָׁתוּ בָּעֲלוּ נָשִׁים וְנָשִׁים נִבְעָלוּ עַד-הַיּוֺם אֲשֶׁר-בָּא נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה:

Nebo jakož za dnů těch před potopou žrali a pili, ženili se a vdávaly se, až do toho dne, když Noé všel do korábu,

Jako tehdy před potopou hodovali a pili, ženili se a vdávaly až do dne, kdy Noe vešel do korábu,

ὡς γὰρ η῟σαν ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις ται̑ς πρὸ του̑ κατακλυσμου̑ τρὼγοντες καὶ πίνοντες γαμου̑ντες καὶ γαμίζοντες α῎χρι η῏ς ἡμέρας ει᾿ση̑λθεν Νω̑ε ει᾿ς τὴν κιβωτόν

אַיכַּנָא גֵּיר דִּאיתַיהֻון הוַו קדָם טַופָנָא אָכלִין ושָׁתֵין ונָסבִּין נֵשֵׁא ויָהבִּין לגַברֵא עדַמָא ליַומָא דּעַל נֻוח לכֵוֵילָא׃

[(1) Matt 24, 39]

וְלֹא יָדְעוּ עַד שֶׁבָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת הַכֹּל, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם.

וְהֵם לֹא יָדְעוּ עַד כִּי-בָא הַמַּבּוּל וַיִּמַח אֶת-כֻּלָּם כֵּן תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן-הָאָדָם:

A nezvěděli, až přišla potopa, a zachvátila všecky: takť bude i příští Syna člověka.

a nic nepoznali, až přišla potopa a zachvátila všecky – takový bude i příchod Syna člověka.

καὶ ου᾿κ ε῎γνωσαν ε῞ως η῟λθεν ὁ κατακλυσμὸς καὶ η῟ρεν α῞παντας ου῞τως ε῎σται καὶ ἡ παρουσία του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου

ולָא יִדַעו עדַמָא דֵּאתָא טַופָנָא וַשׁקַל לכֻלהֻון הָכַנָא תֵּהוֵא מֵאתִיתֵה דַּברֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(1) Matt 24, 40]

אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָֹדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב;

אָז יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּ׹ָּׂדֶה אֶחָד יֵאָסֵף וְאֶחָד יֵעָזֵב:

Tehdyť dva budou na poli; jeden bude vzat, a druhý zanechán.

Tehdy budou dva na poli, jeden bude přijat a druhý zanechán.

τότε δύο ε῎σονται ε᾿ν τω̑ α᾿γρω̑ ει῟ς παραλαμβάνεται καὶ ει῟ς α᾿φίεται

הָידֵּין תּרֵין נֵהוֻון בַּקרִיתָא חַד נֵתּדּבַר וחַד נֵשׁתּבֵק׃

[(1) Matt 24, 41]

שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם - אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב.

שְׁתַּיִם טֹחֵנוֺת בָּרֵחָיִם אַחַת תֵּאָסֵף וְאַחַת תֵּעָזֵב:

Dvě budou mleti ve mlýně; jedna bude vzata, a druhá zanechána.

Dvě budou mlít obilí, jedna bude přijata a druhá zanechána.

δύο α᾿λήθουσαι ε᾿ν τω̑ μύλω μία παραλαμβάνεται καὶ μία α᾿φίεται

ותַרתֵּין נֵהויָן טָחנָן בּרַחיָא חדָא מֵתּדַּברָא וַחדָא מֵשׁתַּבקָא׃

[(1) Matt 24, 42]

עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנְכֶם.

לָכֵן הִתְיַצְּבוּ עַל-מִשְׁמַרְתְּכֶם כִּי אֵינְכֶם יֹדְעִים שָׁעָה בּוֺא אֲדֹנֵיכֶם:

Bdětež tedy, poněvadž nevíte, v kterou hodinu Pán váš přijíti má.

Bděte tedy, protože nevíte, v který den(o) váš Pán přijde. (o) var: v kterou hodinu ([Marek 13:35])

γρηγορει̑τε ου῏ν ο῞τι ου᾿κ οι῎δατε ποία ἡμέρα ὁ κύριος ὑμω̑ν ε῎ρχεται

אֵתּתּעִירו הָכִיל דּלָא יָדעִין אנתֻּון בַּאידָא שָׁעתָא אָתֵא מָרכֻון׃ ס

[(1) Matt 24, 43]

וְזֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמוּרָה יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיח לוֹ לַחְדֹּר לְבֵיתוֹ.

רַק זֹאת שִׂימוּ עַל-לֵב כִּי לוּ-יָדַע בַּעַל הַבַּיִת אֶת-הָאַשְׁמוּרָה בָּהּ יָבוֺא הַגַּנָּב הָיָה עֹמֵד עַל-מִשְׁמַרְתּוֺ וְלֹא נָתַן לַחְתֹּר אֶת-בֵּיתוֺ:

Toto pak vězte, že byť věděl hospodář, v které by bdění zloděj měl přijíti, bděl by zajisté, a nedal by podkopati domu svého.

Uvažte přece: Kdyby hospodář věděl, v kterou noční dobu přijde zloděj, bděl by a zabránil by mu vloupat se(p) do domu. (p) ř: prokopat se 25. kapitola ([Lukáš 12:39; 1 Tesalonickým 5:2; 2 Petrův 3:10; Zjevení Janovo 3:3 Zjevení Janovo 16:15])

ε᾿κει̑νο δὲ γινὼσκετε ο῞τι ει᾿ η῎̑δει ὁ οι᾿κοδεσπότης ποία φυλακη̑ ὁ κλέπτης ε῎ρχεται ε᾿γρηγόρησεν α῍ν καὶ ου᾿κ α῍ν ει῎ασεν διορυχθη̑ναι τὴν οι᾿κίαν αυ᾿του̑

הָדֵא דֵּין דַּעו דֵּאלֻו יָדַע הוָא מָרֵא בַּיתָּא בַּאידָא מַטַרתָא אָתֵא גַּנָבָא מֵתּתּעִיר הוָא ולָא שָׁבֵק הוָא דּנֵתפּלֵשׁ בַּיתֵּה׃

[(1) Matt 24, 44]

לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם."

לָכֵן גַּם-אַתֶּם הֱיוּ נְכֹנִים כִּי בֶן-הָאָדָם יָבוֺא בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא תָשִׂמוּ עַל-לֵב:

Protož i vy buďte hotovi; nebo v tu hodinu, v kterouž se nenadějete, Syn člověka přijde.

Proto i vy buďte připraveni, neboť Syn člověka přijde v hodinu, kdy se nenadějete. ([Matouš 25:13; Marek 13:33; Lukáš 12:40])

διὰ του̑το καὶ ὑμει̑ς γίνεσθε ε῞τοιμοι ο῞τι η῟ ου᾿ δοκει̑τε ω῞ρα ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε῎ρχεται

מֵטֻל הָנָא אָף אַנתֻּון הוַו מטַיבִין דַּבשָׁעתָא דּלָא סָברִין אנתֻּון נִאתֵא בּרֵה דּאנָשָׁא סּ סּ׃

[(1) Matt 24, 45]

"מִי הוּא אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן שֶׁהִפְקִידוֹ הָאָדוֹן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ?

וּמִי-אֵפוֺא הוּא עֶבֶד נֶאֱמָן וְנָבוֺן אֲשֶׁר אֲדֹנָיו הִפְקִידוֺ עַל-בְּנֵי בֵיתוֺ לָתֵת לָהֶם אָכְלָם בְּעִתּוֺ:

Kdož tedy jest ten služebník věrný a opatrný, kteréhož ustanovil pán jeho nad čeledí svou, aby jim dával pokrm v čas?

Když pán ustanovuje nad svou čeledí služebníka, aby jim včas dával pokrm, který služebník je věrný a rozumný? ([Lukáš 12:41-Lukáš 12:48])

τίς α῎ρα ε᾿στὶν ὁ πιστὸς δου̑λος καὶ φρόνιμος ο῍ν κατέστησεν ὁ κύριος ε᾿πὶ τη̑ς οι᾿κετείας αυ᾿του̑ του̑ δου̑ναι αυ᾿τοι̑ς τὴν τροφὴν ε᾿ν καιρω̑

מַנֻו כַּי אִיתַוהי עַבדָּא מהַימנָא וחַכִּימָא דַּאקִימֵה מָרֵה עַל בּנַי בַּיתֵּה דּנֵתֵּל להֻון סַיבָּרתָּא בּזַבנָה׃

[(1) Matt 24, 46]

אַשְׁרֵי הָעֶבֶד שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן.

אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר בְּבֹא אֲדֹנָיו יִמְצָאֶנּוּ כִּי כֵן עָשָׂה:

Blahoslavený služebník ten, kteréhož přijda pán jeho, nalezl by, an tak činí.

Blaze tomu služebníku, kterého pán při svém příchodu nalezne, že tak činí.

μακάριος ὁ δου̑λος ε᾿κει̑νος ο῍ν ε᾿λθών ὁ κύριος αυ᾿του̑ εὑρήσει ου῞τως ποιου̑ντα

טֻובַוהי לעַבדָּא הַו דּנִאתֵא מָרֵה נֵשׁכּחִיוהי דּעָבֵד הָכַנָא׃

[(1) Matt 24, 47]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יַפְקִדֵהוּ עַל-כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ:

Amen pravím vám, že nade vším statkem svým ustanoví jej.

Amen, pravím vám, že ho ustanoví nade vším, co mu patří. ([Matouš 25:21])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿πὶ πα̑σιν τοι̑ς ὑπάρχουσιν αυ᾿του̑ καταστήσει αυ᾿τόν

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דַּנקִימִיוהי עַל כֻּל דִּאית לֵה׃

[(1) Matt 24, 48]

אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרָע יֹאמַר בְּלִבּוֹ 'אֲדוֹנִי מִתְמַהְמֵהַּ'

וְאִם עֶבֶד רָע יֹאמַר בְּלִבּוֺ בֹּשֵׁשׁ אֲדֹנִי לָבוֺא:

Jestliže by pak řekl zlý služebník ten v srdci svém: Prodlívá pán můj přijíti,

Když si však špatný služebník řekne: ‚Můj pán nejde,‘

ε᾿ὰν δὲ ει῎πη ὁ κακὸς δου̑λος ε᾿κει̑νος ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿του̑ χρονίζει μου ὁ κύριος

אֵן דֵּין נִאמַר עַבדָּא הַו בִּישָׁא בּלֵבֵּה דּמָרי מַוחַר למֵאתָא׃

[(1) Matt 24, 49]

וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים,

וְהֵחֵל לְהַכּוֺת אֶת-אֶחָיו הָעֲבָדִים וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֺת עִם-הַסֹּבְאִים:

I počal by bíti spoluslužebníky, jísti pak a píti s opilci:

a začne bít své spoluslužebníky, hodovat a pít s opilci, ([Lukáš 21:34])

καὶ α῎ρξηται τύπτειν τοὺς συνδούλους αυ᾿του̑ ε᾿σθίη δὲ καὶ πίνη μετὰ τω̑ν μεθυόντων

וַנשַׁרֵא למֵמחָא כּנַוָתֵה ונֵהוֵא אָכֵל ושָׁתֵא עַם רַוָיֵא׃

[(1) Matt 24, 50]

בּוֹא יָבוֹא אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ,

בּוֺא יָבוֺא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַזֶּה בְּיוֺם אֲשֶׁר לֹא יְצַפֶּה לּוֺ וּבְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא יֵדָע:

Přijdeť pán služebníka toho v den, v kterýž se nenaděje, a v hodinu, v kterouž neví.

tu pán toho služebníka přijde v den, kdy to nečeká, a v hodinu, kterou netuší,

η῞ξει ὁ κύριος του̑ δούλου ε᾿κείνου ε᾿ν ἡμέρα η῟ ου᾿ προσδοκα̑ καὶ ε᾿ν ω῞ρα η῟ ου᾿ γινὼσκει

נִאתֵא מָרֵה דּעַבדָּא הַו בּיַומָא דּלָא סָבַר וַבשָׁעתָא דּלָא יָדַע׃

[(1) Matt 24, 51]

יְשַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם הַצְּבוּעִים; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם."

וְאָז יְשַׁסֵּף אֹתוֺ וְנָתַן אֶת-חֶלְקוֺ עִם-הַחֲנֵפִים שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם:

I oddělíť jej, a díl jeho položí s pokrytci. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

vyžene ho a vykáže mu úděl mezi pokrytci; tam bude pláč a skřípění zubů. ([Matouš 8:12 Matouš 13:42 Matouš 13:50 Matouš 22:13 Matouš 25:30])

καὶ διχοτομήσει αυ᾿τὸν καὶ τὸ μέρος αυ᾿του̑ μετὰ τω̑ν ὑποκριτω̑ν θήσει ε᾿κει̑ ε῎σται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τω̑ν ο᾿δόντων

ונֵפלגִיוהי וַנסִים מנָתֵה עַם נָסבַּי בַּאפֵּא תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא׃ ס

[(1) Matt 25, 01]

אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר עֲלָמוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן.

אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֺת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת-נֵרֹתֵיהֶן וַתֵּצֶאנָה לִקְרַאת הֶחָתָן:

Tehdy podobno bude království nebeské desíti pannám, kteréžto vzavše lampy své, vyšly proti ženichovi.

Tehdy bude království nebeské, jako když deset družiček(q) vzalo lampy a vyšlo naproti ženichovi(r). (q) ř: panen (podobně i dále) (r) var: + a nevěstě

τότε ὁμοιωθήσεται ἡ βασιλεία τω̑ν ου᾿ρανω̑ν δέκα παρθένοις αι῞τινες λαβου̑σαι τὰς λαμπάδας ἑαυτω̑ν ε᾿ξη̑λθον ει᾿ς ὑπάντησιν του̑ νυμφίου

הָידֵּין תֵּדַּמֵא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא לַעסַר בּתֻולָן הָנֵין דַּנסַב לַמפִּדַיהֵין וַנפַק לֻאורַע חַתנָא וכַלתָא׃

[(1) Matt 25, 02]

חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ כְּסִילוֹת וְחָמֵשׁ הָיוּ נְבוֹנוֹת,

חָמֵשׁ מֵהֵן בְּנוֺת-כֶּסֶל וְחָמֵשׁ בְּנוֺת תְּבוּנָה:

Pět pak z nich bylo opatrných, a pět bláznivých.

Pět z nich bylo pošetilých a pět rozumných.

πέντε δὲ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν η῟σαν μωραὶ καὶ πέντε φρόνιμοι

חַמֵשׁ דֵּין מֵנהֵין חַכִּימָן הוַי וחַמֵשׁ סַכלָן׃

[(1) Matt 25, 03]

שֶׁכֵּן הַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן,

וְהַכְּסִילוֺת לָקְחוּ אֶת-נֵרֹתֵיהֶן וְלֹא-לָקְחוּ עִמָּהֶן שָׁמֶן:

Ty bláznivé vzavše lampy své, nevzaly s sebou oleje.

Pošetilé vzaly lampy, ale nevzaly si s sebou olej. ([Lukáš 12:35])

αἱ γὰρ μωραὶ λαβου̑σαι τὰς λαμπάδας αυ᾿τω̑ν ου᾿κ ε῎λαβον μεθ῾ ἑαυτω̑ν ε῎λαιον

והָנֵין סַכלָתָא נסַב לַמפִּדַיהֵין ולָא נסַב עַמהֵין מֵשׁחָא׃

[(1) Matt 25, 04]

אֲבָל הַנְּבוֹנוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן יַחַד עִם מְנוֹרוֹתֵיהֶן.

וְהַנְּבוֺנוֺת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן עִם-הַנֵּרוֺת:

Opatrné pak vzaly olej v nádobkách svých s lampami svými.

Rozumné si vzaly s lampami i olej v nádobkách.

αἱ δὲ φρόνιμοι ε῎λαβον ε῎λαιον ε᾿ν τοι̑ς α᾿γγείοις μετὰ τω̑ν λαμπάδων ἑαυτω̑ν

הָנֵין דֵּין חַכִּימָתָא נסַב מֵשׁחָא בּמָאנֵא עַם לַמפִּדַיהֵין׃

[(1) Matt 25, 05]

כֵּיוָן שֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן נִמְנְמוּ כֻּלָּן וְנִרְדְּמוּ.

וְכַאֲשֶׁר אֵחַר הֶחָתָן לָבֹא נָמוּ יָשְׁנוּ כֻלָּן:

A když prodlíval ženich, zdřímaly všecky a zesnuly.

Když ženich nepřicházel, na všechny přišla ospalost a usnuly.

χρονίζοντος δὲ του̑ νυμφίου ε᾿νύσταξαν πα̑σαι καὶ ε᾿κάθευδον

כַּד אַוחַר דֵּין חַתנָא נָם כֻּלהֵין וַדמֵך׃

[(1) Matt 25, 06]

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, 'הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!'

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה הִנֵּה הֶחָתָן בָּא צְאֶינָה לִקְרָאתוֺ:

O půlnoci pak stal se křik: Aj, ženich jde, vyjděte proti němu.

Uprostřed noci se rozlehl křik: ‚Ženich je tu, jděte mu naproti!‘

μέσης δὲ νυκτὸς κραυγὴ γέγονεν ι᾿δοὺ ὁ νυμφίος ε᾿ξέρχεσθε ει᾿ς α᾿πάντησιν αυ᾿του̑

וַבפֵלגֵה דּלִליָא הוָת קעָתָא הָא חַתנָא אָתֵא פֻּוקו לֻאורעֵה׃

[(1) Matt 25, 07]

אָז הִתְעוֹרְרוּ הָעֲלָמוֹת הָהֵן וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן.

אָז הֵקִיצוּ כָּל-הַבְּתוּלוֺת הָאֵלֶּה וַתֵּיטַבְנָה אֶת-נֵרֹתֵיהֶן:

Tedy vstaly všecky ty panny, a ozdobily lampy své.

Všechny družičky procitly a dávaly do pořádku své lampy.

τότε η᾿γέρθησαν πα̑σαι αἱ παρθένοι ε᾿κει̑ναι καὶ ε᾿κόσμησαν τὰς λαμπάδας ἑαυτω̑ν

הָידֵּין קָם כֻּלהֵין בּתֻולָתָא הָלֵין ותַקֵן לַמפִּדַיהֵין׃

[(1) Matt 25, 08]

אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת לַנְּבוֹנוֹת, 'תֵּנָּה לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן, כִּי מְנוֹרוֹתֵינוּ דּוֹעֲכוֹת'.

וַתֹּאמַרְנָה הַכְּסִילוֺת אֶל-הַנְּבוֺנוֺת תְּנֶינָה לָנוּ מִשַּׁמְנְכֶן פֶּן-יִכְבּוּ נֵרֹתֵינוּ:

Bláznivé pak opatrným řekly: Udělte nám oleje svého, nebo lampy naše hasnou.

Tu řekly ty pošetilé rozumným: ‚Dejte nám trochu oleje, naše lampy dohasínají!‘

αἱ δὲ μωραὶ ται̑ς φρονίμοις ει῏παν δότε ἡμι̑ν ε᾿κ του̑ ε᾿λαίου ὑμω̑ν ο῞τι αἱ λαμπάδες ἡμω̑ν σβέννυνται

אָמרָן דֵּין הָנֵין סַכלָתָא לחַכִּימָתָא הַבֵין לַן מֵן מֵשׁחכֵין דּהָא דּעֵכו להֻון לַמפִּדַין׃

[(1) Matt 25, 09]

עָנוּ הַנְּבוֹנוֹת וְאָמְרוּ, 'שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לָנוּ וְלָכֶן. לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה בִּשְׁבִילְכֶן'.

וְהַנְּבוֺנוֺת עָנוּ לֵאמֹר לֹא כֵן פֶּן-לֹא יִשְׂפֹּק לָנוּ וְלָכֶן לֵכְנָה אֶל-מֹכְרֵי שֶׁמֶן וּקְנֶינָה לָכֵן:

I odpověděly ty opatrné, řkouce: Aby se snad nám i vám nenedostalo. Jděte raději k prodavačům, a kupte sobě.

Ale rozumné odpověděly: ‚Nemůžeme, nedostávalo by se nám ani vám. Jděte raději ke kupcům a kupte si!‘

α᾿πεκρίθησαν δὲ αἱ φρόνιμοι λέγουσαι μήποτε ου᾿ μὴ α᾿ρκέση ἡμι̑ν καὶ ὑμι̑ν πορεύεσθε μα̑λλον πρὸς τοὺς πωλου̑ντας καὶ α᾿γοράσατε ἑαυται̑ς

ענַי הָלֵין חַכִּימָתָא וָאמרָן למָא לָא נֵספַּק לַן וַלכֵין אֵלָא זֵלֵין לוָת אַילֵין דַּמזַבּנִין וַזבֵנֵין לכֵין׃

[(1) Matt 25, 10]

בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ לִקְנוֹת בָּא הֶחָתָן; הָעֲלָמוֹת הַמּוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ לַחֲתֻנָּה וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה.

וַיְהִי בְּלֶכְתָּן לִקְנוֺת וְהִנֵּה הֶחָתָן בָּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָכֹנוּ בָּאוּ אִתּוֺ אֶל-חֲתֻנָּתוֺ וְהַדֶּלֶת נִסְגָּרָה:

A když odešly kupovati, přišel ženich, a které hotovy byly, vešly s ním na svadbu. I zavříny jsou dvéře.

Ale zatímco šly kupovat, přišel ženich, a které byly připraveny, vešly s ním na svatbu; a dveře byly zavřeny. ([Zjevení Janovo 19:9])

α᾿περχομένων δὲ αυ᾿τω̑ν α᾿γοράσαι η῟λθεν ὁ νυμφίος καὶ αἱ ε῞τοιμοι ει᾿ση̑λθον μετ῾ αυ᾿του̑ ει᾿ς τοὺς γάμους καὶ ε᾿κλείσθη ἡ θύρα

וכַד אֵזַל למֵזבַּן אֵתָא חַתנָא וַאילֵין דַּמטַיבָן הוַי עַל עַמֵה לבֵית חלֻולָא וֵאתּתּחֵד תַּרעָא׃

[(1) Matt 25, 11]

לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ גַּם שְׁאָר הָעֲלָמוֹת וְאָמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ'.

וְאַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ יֶתֶר הַבְּתוּלוֺת וַתֹּאמַרְנָה אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ פְּתַח-נָא לָנוּ:

Potom pak přišly i ty druhé panny, řkouce: Pane, pane, otevři nám.

Potom přišly i ty ostatní družičky a prosily: ‚Pane, pane, otevři nám!‘ ([Matouš 7:22-Matouš 7:23; Lukáš 13:25])

υ῞στερον δὲ ε῎ρχονται καὶ αἱ λοιπαὶ παρθένοι λέγουσαι κύριε κύριε α῎νοιξον ἡμι̑ν

בּחַרתָא דֵּין אֵתַי אָף הָנֵין בּתֻולָתָא אחרָניָתָא וָאמרָן מָרַן מָרַן פּתַח לַן׃

[(1) Matt 25, 12]

אַךְ הוּא הֵשִׁיב, 'אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן'.

וְהוּא עָנָה וְאָמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶן כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶן:

A on odpověděv, řekl: Amen, pravím vám, neznámť vás.

Ale on odpověděl: ‚Amen, pravím vám, neznám vás.‘

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿κ οι῏δα ὑμα̑ς

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֵין אַמִין אָמַר אנָא לכֵין דּלָא יָדַע אנָא לכֵין׃

[(1) Matt 25, 13]

לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם אַף לֹא אֶת הַשָּׁעָה."

עַל-כֵּן עִמְדוּ עַל-מִשְׁמַרְתְּכֶם כִּי אֵינְכֶם יֹדְעִים אֶת-הַיּוֺם וְאֶת-הַשָּׁעָה אֲשֶׁר יָבֹא בָהּ בֶּן-הָאָדָם:

Bdětež tedy; nevíte zajisté dne ani hodiny, v kterou Syn člověka přijde.

Bděte tedy, protože neznáte den ani hodinu(s). (s) var: + ve kterou Syn člověka přijde ([Matouš 24:42; Marek 13:33 Marek 13:35])

γρηγορει̑τε ου῏ν ο῞τι ου᾿κ οι῎δατε τὴν ἡμέραν ου᾿δὲ τὴν ω῞ραν

אֵתּתּעִירו הָכִיל דּלָא יָדעִין אנתֻּון ליַומָא הַו ולָא לשָׁעתָא׃ ס

[(1) Matt 25, 14]

"דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ הַיּוֹצֵא לְמַסָּע. קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲבָדָיו וְהִפְקִיד בְּיָדָם אֶת הוֹנוֹ;

כִּי כְּמוֺ-אִישׁ נֹסֵעַ אֶל-מִחוּץ לָאָרֶץ אֲשֶׁר קָרָא לַעֲבָדָיו וַיַּפְקֵד בְּיָדָם אֶת-הוֺנוֺ:

Nebo jako člověk vycházeje na cestu, povolal služebníků svých, a poručil jim statek svůj.

Bude tomu, jako když člověk, který se chystal na cestu, zavolal své služebníky a svěřil jim svůj majetek; ([Lukáš 19:11-Lukáš 19:27 Marek 13:34])

ω῞σπερ γὰρ α῎νθρωπος α᾿ποδημω̑ν ε᾿κάλεσεν τοὺς ι᾿δίους δούλους καὶ παρέδωκεν αυ᾿τοι̑ς τὰ ὑπάρχοντα αυ᾿του̑

אַיך גַּברָא גֵּיר דַּחזַק קרָא לעַבדַּוהי וַאשׁלֵם להֻון קֵניָנֵה׃

[(1) Matt 25, 15]

לְאֶחָד נָתַן חָמֵשׁ כִּכְּרֵי כֶּסֶף, לְאַחֵר שְׁתַּיִם וּלְאַחֵר אַחַת, לְכָל אִישׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹ, וְנָסַע.

לְאֶחָד מֵהֶם נָתָן חָמֵשׁ כִּכָּרִים לְאַחֵר שְׁתַּיִם וּלְאַחֵר אֶחָת לְאִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכֹלֶת יָדוֺ וַיְמַהֵר וַיִּסַּע לְדַרְכּוֺ:

I dal jednomu pět hřiven, jinému pak dvě, a jinému jednu, každému podlé možnosti jeho, i odšel hned na cestu.

jednomu dal pět hřiven(t), druhému dvě, třetímu jednu, každému podle jeho schopností, a odcestoval. (t) ř: talentů (podobně i dále)

καὶ ω῟ μὲν ε῎δωκεν πέντε τάλαντα ω῟ δὲ δύο ω῟ δὲ ε῞ν ἑκάστω κατὰ τὴν ι᾿δίαν δύναμιν καὶ α᾿πεδήμησεν ευ᾿θέως

אִית דּיַהב לֵה חַמֵשׁ כַּכּרִין וִאית דּתַרתֵּין וִאית דַּחדָא אנָשׁ אנָשׁ אַיך חַילֵה וַחזַק מֵחדָא׃ ס

[(1) Matt 25, 16]

זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הָלַךְ מִיָּד, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת.

וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח חָמֵשׁ הַכִּכָּרִים הָלַךְ וַיִּסְחַר בָּהֶן וַיַּעַשׂ חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֺת:

Odšed pak ten, kterýž vzal pět hřiven, těžel jimi, i vydělal jiných pět hřiven.

Ten, který přijal pět hřiven, ihned se s nimi dal do podnikání a vyzískal jiných pět.

πορευθεὶς ὁ τὰ πέντε τάλαντα λαβών η᾿ργάσατο ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿κέρδησεν α῎λλα πέντε

אֵזַל דֵּין הַו דַּנסַב חַמֵשׁ כַּכּרִין אֵתּתַּגַּר בּהֵין וִיתַר חַמֵשׁ אחרָניָן׃

[(1) Matt 25, 17]

כְּמוֹ כֵן זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתַּיִם הִרְוִיחַ שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת.

וְכֵן זֶה אֲשֶׁר לָקַח שְׁתָּיִם רָכַשׁ שְׁתַּיִם אֲחֵרוֺת:

Též i ten, kterýž dvě, získal i on jiné dvě.

Tak i ten, který měl dvě, získal jiné dvě.

ὡσαύτως ὁ τὰ δύο ε᾿κέρδησεν α῎λλα δύο

והָכוָת אָף הַו דּתַרתֵּין אֵתּתַּגַּר תַּרתֵּין אחרָניָן׃

[(1) Matt 25, 18]

אַךְ זֶה שֶׁקִּבֵּל אַחַת הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדוֹנָיו.

וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח אֶת-הַכִּכָּר הָאֵחַת אָזַל לוֺ וַיַּחְפֹּר בָּאֲדָמָה וַיִּטְמֹן אֶת-כֶּסֶף אֲדֹנָיו:

Ale ten, kterýž vzal jednu, odšed, zakopal ji v zemi, a skryl peníze pána svého.

Ten, který přijal jednu, šel, vykopal jámu a ukryl peníze svého pána.

ὁ δὲ τὸ ε῍ν λαβών α᾿πελθών ω῎ρυξεν γη̑ν καὶ ε῎κρυψεν τὸ α᾿ργύριον του̑ κυρίου αυ᾿του̑

הַו דֵּין דַּנסַב חדָא אֵזַל חפַר בַּארעָא וטַשִׁי כֵּספָּא דּמָרֵה׃ ס

[(1) Matt 25, 19]

אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא הָאָדוֹן שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּהֶם חֶשְׁבּוֹן.

וְאַחֲרֵי יָמִים רַבִּים שָׁב אֲדוֺן הָעֲבָדִים הָאֵלֶּה מִדַּרְכּוֺ וַיְחַשֵּׁב עִמָּהֶם:

Po mnohém pak času přišel pán těch služebníků, i činil s nimi počet.

Po dlouhé době se pán těch služebníků vrátil a začal účtovat. ([Matouš 18:23])

μετὰ δὲ πολὺν χρόνον ε῎ρχεται ὁ κύριος τω̑ν δούλων ε᾿κείνων καὶ συναίρει λόγον μετ῾ αυ᾿τω̑ν

בָּתַר דֵּין זַבנָא סַגִּיָאא אֵתָא מָרהֻון דּעַבדֵּא הָנֻון וַנסַב מֵנהֻון חֻושׁבָּנָא׃

[(1) Matt 25, 20]

כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הֵבִיא חָמֵשׁ כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, הִנֵּה הִרְוַחְתִּי חָמֵשׁ כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת'.

וַיִּגַּשׁ זֶה אֲשֶׁר לָקַח חָמֵשׁ הַכִּכָּרִים וַיָּבֵא חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֺת לֵאמֹר אֲדֹנִי חָמֵשׁ כִּכָּרִים נָתַתָּ בְּיָדִי וְהִנֵּה רָכַשְׁתִּי עוֺד חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֺת:

A přistoupiv ten, kterýž byl pět hřiven vzal, podal jiných pět hřiven, řka: Pane, pět hřiven dal jsi mi, aj, jiných pět hřiven získal jsem jimi.

Přistoupil ten, který přijal pět hřiven, přinesl jiných pět a řekl: ‚Pane, svěřil jsi mi pět hřiven; hle, jiných pět jsem jimi získal.‘

καὶ προσελθών ὁ τὰ πέντε τάλαντα λαβών προσήνεγκεν α῎λλα πέντε τάλαντα λέγων κύριε πέντε τάλαντά μοι παρέδωκας ι῎δε α῎λλα πέντε τάλαντα ε᾿κέρδησα

וַקרֵב הַו דַּנסַב הוָא חַמֵשׁ כַּכּרִין וקַרֵב חַמֵשׁ אחרָניָן וֵאמַר מָרי חַמֵשׁ כַּכּרִין יַהבתּ לִי הָא חַמֵשׁ אחרָניָן אֵתּתַּגּרֵת עלַיהֵין׃

[(1) Matt 25, 21]

הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנָיו, 'יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא אֶל שִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ'.

וַיַּעַן אֹתוֺ אֲדֹנָיו הֵיטַבְתָּ עֶבֶד טוֺב וְנֶאֱמָן נֶאֱמָן הָיִיתָ בִמְעַט וַאֲנִי אַפְקִידְךׇ עַל-הַרְבֵּה בֹּא אֶל-שִׂמְחַת אֲדֹנֶיךׇ:

I řekl mu pán jeho: To dobře, služebníče dobrý a věrný, nad málem byl jsi věrný, nad mnohem tebe ustanovím. Vejdiž v radost pána svého.

Jeho pán mu odpověděl: ‚Správně, služebníku dobrý a věrný, nad málem jsi byl věrný, ustanovím tě nad mnohým; vejdi a raduj se u svého pána.‘ ([Matouš 24:46-Matouš 24:47; Lukáš 16:10])

ε῎φη αυ᾿τω̑ ὁ κύριος αυ᾿του̑ ευ῏ δου̑λε α᾿γαθὲ καὶ πιστέ ε᾿πὶ ο᾿λίγα η῟ς πιστός ε᾿πὶ πολλω̑ν σε καταστήσω ει῎σελθε ει᾿ς τὴν χαρὰν του̑ κυρίου σου

אָמַר לֵה מָרֵה אִיו עַבדָּא טָבָא וַמהַימנָא עַל קַלִיל מהַימַן הוַיתּ עַל סַגִּי אַקִימָך עֻול לחַדֻותֵה דּמָרָך׃

[(1) Matt 25, 22]

נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתֵּי כִּכָּרִים וְאָמַר, 'שְׁתֵּי כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, הִנֵּה הִרְוַחְתִּי שְׁתֵּי כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת'.

וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח כִּכְּרַיִם נִגַּשׁ גַּם-הוּא וַיֹּאמַר אֲדֹנִי שְׁתֵּי כִכָּרִים נָתָתָּ לִּי וְהִנֵּה רָכַשְׁתִּי עֲלֵיהֶן עוֺד כִּכְּרָיִם:

Přistoupiv pak ten, kterýž byl dvě hřivně vzal, dí: Pane, dvě hřivně jsi mi dal, aj, jiné dvě hřivně získal jsem jimi.

Přistoupil ten se dvěma hřivnami a řekl: ‚Pane, svěřil jsi mi dvě hřivny; hle, jiné dvě jsem získal.‘

προσελθών δὲ καὶ ὁ τὰ δύο τάλαντα ει῏πεν κύριε δύο τάλαντά μοι παρέδωκας ι῎δε α῎λλα δύο τάλαντα ε᾿κέρδησα

וַקרֵב הַו דּתַרתֵּין כַּכּרַוהי וֵאמַר מָרי תַּרתֵּין כַּכּרִין יַהבתּ לִי הָא תַּרתֵּין אחרָניָן אֵתּתַּגּרֵת עלַיהֵין׃

[(1) Matt 25, 23]

הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנָיו, 'יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמֶן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא אֶל שִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ'.

Řekl mu pán jeho: To dobře, služebníče dobrý a věrný, nad málem byl jsi věrný, nad mnohem tebe ustanovím. Vejdiž v radost pána svého.

Jeho pán mu odpověděl: ‚Správně, služebníku dobrý a věrný, nad málem jsi byl věrný, ustanovím tě nad mnohým; vejdi a raduj se u svého pána.‘

[(1) Matt 25, 24]

נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל כִּכָּר אַחַת וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ קָשֶׁה, הַקּוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ וְאוֹסֵף בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ,

וַיִּגַּשׁ גַּם-זֶה אֲשֶׁר לָקַח כִּכָּר אַחַת וַיֹּאמַר אֲדֹנִי יְדַעְתִּיךׇ כִּי-אִישׁ קָשֶׁה אָתָּה קֹצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרַעְתַּ וְכֹנֵס בַּאֲשֶׁר לֹא פִזָּרְתָּ:

Přistoupiv pak i ten, kterýž vzal jednu hřivnu, řekl: Pane, věděl jsem, že jsi ty člověk přísný, žna, kde jsi nerozsíval, a zbíraje, kde jsi nerozsypal.

Přistoupil i ten, který přijal jednu hřivnu, a řekl: ‚Pane, poznal jsem tě, že jsi tvrdý člověk, sklízíš, kde jsi nesel, a sbíráš, kde jsi nerozsypal.

προσελθών δὲ καὶ ὁ τὸ ε῍ν τάλαντον ει᾿ληφώς ει῏πεν κύριε ε῎γνων σε ο῞τι σκληρὸς ει῏ α῎νθρωπος θερίζων ο῞που ου᾿κ ε῎σπειρας καὶ συνάγων ο῞θεν ου᾿ διεσκόρπισας

קרֵב דֵּין אָף הַו דַּנסַב חדָא כַּכּרָא וֵאמַר מָרי יָדַע הוִית לָך דּגַברָא אַנתּ קַשׁיָא וחָצֵד אַנתּ אַיכָּא דּלָא זרַעתּ וַמכַנֵשׁ אַנתּ מֵן אַיכָּא דּלָא בַּדַּרתּ׃

[(1) Matt 25, 25]

וּמֵאַחַר שֶׁפָּחַדְתִּי הָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּהִי אֲשֶׁר לְךָ!'

וָאִירָא וָאֵלֵךְ וָאֶטְמֹן כִּכָּרְךׇ בָּאֲדָמָה וְעַתָּה הֵא-לְךׇ אֵת אֲשֶׁר-לָךְ:

I boje se, odšel jsem a skryl hřivnu tvou v zemi. Aj, teď máš, což tvého jest.

Bál jsem se, a proto jsem šel a ukryl tvou hřivnu v zemi. Hle, zde máš, co ti patří.‘

καὶ φοβηθεὶς α᾿πελθών ε῎κρυψα τὸ τάλαντόν σου ε᾿ν τη̑ γη̑ ι῎δε ε῎χεις τὸ σόν

ודֵחלֵת וֵאזֵלת טַשִׁיתָה כַּכּרָך בַּארעָא הָא אִית לָך דִּילָך׃

[(1) Matt 25, 26]

הֵשִׁיב אֲדוֹנָיו וְאָמַר אֵלָיו, 'עֶבֶד רַע וְעָצֵל! יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי וְאוֹסֵף בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי,

וַיַּעַן אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֶבֶד רָע וְעָצֵל יָדַעְתָּ כִּי-קֹצֵר אֲנִי בַּאֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי וְכֹנֵס אֲנִי בַּאֲשֶׁר לֹא פִזָּרְתִּי:

A odpovídaje pán jeho, řekl mu: Služebníče zlý a lenivý, věděl jsi, že žnu, kdež jsem nerozsíval, a zbírám, kdež jsem nerozsypal.

Jeho pán mu odpověděl: ‚Služebníku špatný a líný, věděl jsi, že žnu, kde jsem nezasel, a sbírám, kde jsem nerozsypal.

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ κύριος αυ᾿του̑ ει῏πεν αυ᾿τω̑ πονηρὲ δου̑λε καὶ ο᾿κνηρέ η῎̑δεις ο῞τι θερίζω ο῞που ου᾿κ ε῎σπειρα καὶ συνάγω ο῞θεν ου᾿ διεσκόρπισα

ענָא מָרֵה וֵאמַר לֵה עַבדָּא בִּישָׁא וַחבַנָנָא יָדַע הוַיתּ דּחָצֵד אנָא אַיכָּא דּלָא זֵרעֵת וַמכַנֵשׁ אנָא מֵן אַיכָּא דּלָא בַּדּרֵת׃

[(1) Matt 25, 27]

לָכֵן הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִים וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית.

וְעַל-כֵּן הָיָה עָלֶיךׇ לָתֵת כַּסְפִּי לְמַחֲלִיפֵי-כָסֶף וַאֲנִי בְּבֹאִי הָיִיתִי מֹצֵא אֵת אֲשֶׁר-לִי בְּתַרְבִּית:

Protož měl jsi ty peníze mé dáti penězoměncům, a já přijda, byl bych vzal, což jest mého, s požitkem.

Měl jsi tedy dát mé peníze peněžníkům, abych přišel a to, co mi patří, si vybral s úrokem.

ε῎δει σε ου῏ν βαλει̑ν τὰ α᾿ργύριά μου τοι̑ς τραπεζίταις καὶ ε᾿λθών ε᾿γώ ε᾿κομισάμην α῍ν τὸ ε᾿μὸν σὺν τόκω

וָלֵא הוָא לָך דּתַרמֵא כֵּספּי עַל פָּתֻורָא וָאתֵא הוִית אֵנָא ותָבַע הוִית דִּילי עַם רֵבּיָתֵה׃

[(1) Matt 25, 28]

עַל כֵּן קְחוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֶשֶׂר הַכִּכָּרִים;

לָכֵן קְחוּ אֶת-הַכִּכָּר מִיָּדוֺ וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר-לוֺ כִּכָּרִים עָשֶׂר:

Nu vezmětež od něho tu hřivnu, a dejte tomu, kterýž má deset hřiven.

Vezměte mu tu hřivnu a dejte tomu, který má deset hřiven!

α῎ρατε ου῏ν α᾿π῾ αυ᾿του̑ τὸ τάλαντον καὶ δότε τω̑ ε῎χοντι τὰ δέκα τάλαντα

סַבו הָכִיל מֵנֵה כַּכּרָא וֻהבֻוה להַו דִּאית לֵה עסַר כַּכּרִין׃

[(1) Matt 25, 29]

כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.

כִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יִנָּתֵן-לוֺ וְיַעְדִּיף וּמִי אֲשֶׁר אֵין-לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֵת אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ:

(Nebo každému majícímu bude dáno, a bude více míti, od nemajícího pak i to, což má, bude odjato.)

Neboť každému, kdo má, bude dáno a přidáno; kdo nemá, tomu bude odňato i to, co má. ([Matouš 13:12])

τω̑ γὰρ ε῎χοντι παντὶ δοθήσεται καὶ περισσευθήσεται του̑ δὲ μὴ ε῎χοντος καὶ ο῍ ε῎χει α᾿ρθήσεται α᾿π῾ αυ᾿του̑

למַן גֵּיר דִּאית לֵה נֵתִיהֵב לֵה ונֵתּתַּוסַף לֵה והַו דֵּין דּלַיתּ לֵה וָאף הַו דִּאית לֵה נֵשׁתּקֵל מֵנֵה׃

[(1) Matt 25, 30]

וְאֶת הָעֶבֶד הַבִּלְתִי מוֹעִיל הַשְׁלִיכוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.'"

וְאֶת הָעֶבֶד הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל הַשְׁלִיכוּ אֶל-אֹפֶל וְצַלְמָוֶת שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם:

A toho neužitečného služebníka uvrzte do těch temností zevnitřních. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

A toho neužitečného služebníka uvrhněte ven do temnot; tam bude pláč a skřípění zubů.‘ ([Matouš 8:12 Matouš 13:42 Matouš 13:50 Matouš 22:13 Matouš 24:51])

καὶ τὸν α᾿χρει̑ον δου̑λον ε᾿κβάλετε ει᾿ς τὸ σκότος τὸ ε᾿ξὼτερον ε᾿κει̑ ε῎σται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τω̑ν ο᾿δόντων

וַלעַבדָּא בַּטִילָא אַפּקֻוהי לחֵשֻׁוכָא בַּרָיָא תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא׃ ס

[(1) Matt 25, 31]

"כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל הַמַּלְאָכִים אִתּוֹ, יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים.

וְהָיָה כִּי יָבוֺא בֶּן-הָאָדָם בִּגְדֻלָּתוֺ וְכָל-הַמַּלְאָכִים הַקְּדשִׁים עִמּוֺ אָז יֵשֵׁב עַל-כִּסֵּא כְבוֺדוֺ:

Když pak přijde Syn člověka v slávě své, a všickni svatí andělé s ním, tedy se posadí na trůnu velebnosti své,

Až přijde Syn člověka ve své slávě a všichni andělé s ním, posadí se na trůnu své slávy; ([Matouš 16:27 Matouš 19:28; Judův 1:14])

ο῞ταν δὲ ε῎λθη ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ν τη̑ δόξη αυ᾿του̑ καὶ πάντες οἱ α῎γγελοι μετ῾ αυ᾿του̑ τότε καθίσει ε᾿πὶ θρόνου δόξης αυ᾿του̑

מָא דָּאתֵא דֵּין בּרֵה דּאנָשָׁא בּשֻׁובחֵה וכֻלהֻון מַלַאכַוהי קַדִּישֵׁא עַמֵה הָידֵּין נֵתֵּב עַל תּרָנָוס דּשֻׁובחֵה׃

[(1) Matt 25, 32]

אָז יַפְרִידֵם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים

וְנִקְבְּצוּ לְפָנָיו כָּל-הַגּוֺיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם בֵּין אֶחָד לָאֶחָד כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה אֶת-הַכְּשָׂבִים מִבֵּין הָעִזִּים:

A shromážděni budou před něj všickni národové. I rozdělí je na různo, jedny od druhých, tak jako pastýř odděluje ovce od kozlů.

a budou před něho shromážděny všechny národy. I oddělí jedny od druhých, jako pastýř odděluje ovce od kozlů, ([Ezechiel 34:17])

καὶ συναχθήσονται ε῎μπροσθεν αυ᾿του̑ πάντα τὰ ε῎θνη καὶ α᾿φορίσει αυ᾿τοὺς α᾿π῾ α᾿λλήλων ω῞σπερ ὁ ποιμὴν α᾿φορίζει τὰ πρόβατα α᾿πὸ τω̑ν ε᾿ρίφων

ונֵתכַּנשֻׁון קדָמַוהי כֻּלהֻון עַממֵא וַנפַרֵשׁ אֵנֻון חַד מֵן חַד אַיך רָעיָא דַּמפַרֵשׁ עֵרבֵּא מֵן גּדַיָא׃

[(1) Matt 25, 33]

וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ.

וְהֶעֱמִיד אֶת-הַכְּשָׂבִים לִימִינוֺ וְאֶת-הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֺ:

A postaví ovce zajisté na pravici své, kozly pak na levici.

ovce postaví po pravici a kozly po levici.

καὶ στήσει τὰ μὲν πρόβατα ε᾿κ δεξιω̑ν αυ᾿του̑ τὰ δὲ ε᾿ρίφια ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων

וַנקִים עֵרבֵּא מֵן יַמִינֵה וַגדַיָא מֵן סֵמָלֵה׃

[(1) Matt 25, 34]

יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ, 'בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל,

אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לַאֲשֶׁר מִימִינוֺ בֹּאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת-הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִתְעַתְּדָה לָכֶם לְמִן-הִוָּסֵד עוֺלָם:

Tedy dí Král těm, kteříž na pravici jeho budou: Poďtež požehnaní Otce mého, dědičně vládněte královstvím, vám připraveným od ustanovení světa.

Tehdy řekne král těm po pravici: ‚Pojďte, požehnaní mého Otce, ujměte se království, které je vám připraveno od založení světa. ([Lukáš 12:32])

τότε ε᾿ρει̑ ὁ βασιλεὺς τοι̑ς ε᾿κ δεξιω̑ν αυ᾿του̑ δευ̑τε οἱ ευ᾿λογημένοι του̑ πατρός μου κληρονομήσατε τὴν ἡτοιμασμένην ὑμι̑ν βασιλείαν α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου

הָידֵּין נִאמַר מַלכָּא להָנֻון דּמֵן יַמִינֵה תַּו בּרִיכַוהי דָּאבי יִרַתו מַלכֻּותָא דַּעתִידָא הוָת לכֻון מֵן תַּרמיָתֵה דּעָלמָא׃

[(1) Matt 25, 35]

כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי,

כִּי רָעַבְתִּי וַתַּאֲכִילֻנִי צָמֵאתִי וַתַּשְׁקוּנִי אֹרֵחַ הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי:

Nebo jsem lačněl, a dali jste mi jísti; žíznil jsem, a dali jste mi píti; hostem jsem byl, a přijímali jste mne;

Neboť jsem hladověl, a dali jste mi jíst, žíznil jsem, a dali jste mi pít, byl jsem na cestách, a ujali jste se mne, ([Izajáš 58:7; Jakubův 1:27])

ε᾿πείνασα γὰρ καὶ ε᾿δὼκατέ μοι φαγει̑ν ε᾿δίψησα καὶ ε᾿ποτίσατέ με ξένος η῎μην καὶ συνηγάγετέ με

כֵּפנֵת גֵּיר ויַהבתֻּון לִי למֵאכַל וַצהִית וַאשׁקִיתֻּונָני אַכסנָיָא הוִית וכַנֵשׁתֻּונָני׃

[(1) Matt 25, 36]

עָרוֹם ־וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, בְּמַאֲסָר הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי'.

עֵרֹם וַתְּכַסֻּנִי חָלִיתִי וַתְּבַקְּרֻנִי עָצוּר בַּכֶּלֶא הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי:

Nah, a přioděli jste mne; nemocen jsem byl, a navštívili jste mne; v žaláři jsem seděl, a přicházeli jste ke mně.

byl jsem nahý, a oblékli jste mě, byl jsem nemocen, a navštívili jste mě, byl jsem ve vězení, a přišli jste za mnou.‘

γυμνὸς καὶ περιεβάλετέ με η᾿σθένησα καὶ ε᾿πεσκέψασθέ με ε᾿ν φυλακη̑ η῎μην καὶ η῎λθατε πρός με

עַרטֵלָיָא הוִית וכַסִיתֻּונָני כּרִיה הוִית וַסעַרתֻּונָני ובֵית־אַסִירֵא הוִית וֵאתַיתֻּון לוָתי׃

[(1) Matt 25, 37]

יַעֲנוּ הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ אֵלָיו, 'אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ צָמֵא וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ?

אָז יַעֲנוּ אֹתוֺ הַצַּדִּיקִים לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךׇ רָעֵב וַנַּשְׂבִּיעֶךׇ אוֺ צָמֵא וַנַּשְׁקֶךׇ:

Tedy odpovědí jemu spravedliví, řkouce: Pane, kdy jsme tě vídali lačného, a krmili jsme, neb žíznivého, a dávaliť jsme píti?

Tu mu ti spravedliví odpovědí: ‚Pane, kdy jsme tě viděli hladového, a nasytili jsme tě, nebo žíznivého, a dali jsme ti pít?

τότε α᾿ποκριθήσονται αυ᾿τω̑ οἱ δίκαιοι λέγοντες κύριε πότε σε ει῎δομεν πεινω̑ντα καὶ ε᾿θρέψαμεν η῍ διψω̑ντα καὶ ε᾿ποτίσαμεν

הָידֵּין נִאמרֻון לֵה הָנֻון זַדִּיקֵא מָרַן אֵמַתי חזַינָך דַּכפֵן אַנתּ ותַרסִינָך אַו דַּצהֵא אַנתּ וַאשׁקִינָך׃

[(1) Matt 25, 38]

מָתַי רְאִינוּךָ עוֹבֵר אֹרַח וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ עָרוֹם וְהִלְבַּשְׁנוּ אוֹתְךָ?

מָתַי רְאִינוּךׇ אֹרֵחַ וַנְּאַסְפֶךׇ אוֺ עֵרֹם וַנְּכַסֶּךׇ:

Aneb kdy jsme tě viděli hostě, a přijali jsme, neb nahého, a přioděli jsme?

Kdy jsme tě viděli jako pocestného, a ujali jsme se tě, nebo nahého, a oblékli jsme tě?

πότε δέ σε ει῎δομεν ξένον καὶ συνηγάγομεν η῍ γυμνὸν καὶ περιεβάλομεν

וֵאמַתי חזַינָך דַּאכסנָיָא אַנתּ וכַנֵשׁנָך אַו דּעַרטֵלָי אַנתּ וכַסִינָך׃

[(1) Matt 25, 39]

וּמָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וּבָאנוּ אֵלֶיךָ?'

וּמָתַי רְאִינוּךׇ חֹלֶה אוֺ עָצוּר בַּכֶּלֶא וַנָּבֹא אֵלֶיךׇ:

Aneb kdy jsme tě viděli nemocného neb v žaláři, a přicházeli jsme k tobě?

Kdy jsme tě viděli nemocného nebo ve vězení, a přišli jsme za tebou?‘

πότε δέ σε ει῎δομεν α᾿σθενου̑ντα η῍ ε᾿ν φυλακη̑ καὶ η῎λθομεν πρός σε

וֵאמַתי חזַינָך כּרִיהָא אַו בֵּית־אַסִירֵא וֵאתַין לוָתָך׃

[(1) Matt 25, 40]

יָשִׁיב הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר לָהֶם, 'אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם'.

וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לְנַפְשִׁי עֲשִׂיתֶם:

A odpovídaje Král, dí jim: Amen pravím vám: Cožkoli jste činili jednomu z bratří těchto mých nejmenších, mně jste učinili.

Král odpoví a řekne jim: ‚Amen, pravím vám, cokoliv jste učinili jednomu z těchto mých nepatrných bratří, mně jste učinili.‘ ([Přísloví 19:17; Matouš 18:5])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ βασιλεὺς ε᾿ρει̑ αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿φ῾ ο῞σον ε᾿ποιήσατε ἑνὶ τούτων τω̑ν α᾿δελφω̑ν μου τω̑ν ε᾿λαχίστων ε᾿μοὶ ε᾿ποιήσατε

וַענָא מַלכָּא וֵאמַר להֻון אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דַּכמָא דַּעבַדּתֻּון לחַד מֵן הָלֵין אַחַי זעֻורֵא לִי הֻו עבַדּתֻּון׃

[(1) Matt 25, 41]

אַחֲרֵי כֵן יֹאמַר אֶל הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ, 'לְכוּ מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, אֶל אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַשָֹטָן וּלְמַלְאָכָיו,

אָז יֹאמַר גַּם-לַאֲשֶׁר מִ׹ְּׂמֹאלוֺ לְכוּ מֵעָלַי אֲרוּרִים אֶל-אֵשׁ עוֺלָם אֲשֶׁר הִתְעַתְּדָה לְשָׂטָן וּלְמַלְאָכָיו:

Potom i těm na levici dí: Jděte ode mne zlořečení do ohně věčného, kterýž jest připraven ďáblu i andělům jeho.

Potom řekne těm na levici: ‚Jděte ode mne, prokletí, do věčného ohně, připraveného ďáblu a jeho andělům! ([Marek 9:48; Judův 1:7])

τότε ε᾿ρει̑ καὶ τοι̑ς ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων πορεύεσθε α᾿π῾ ε᾿μου̑ οἱ κατηραμένοι ει᾿ς τὸ πυ̑ρ τὸ αι᾿ὼνιον τὸ ἡτοιμασμένον τω̑ διαβόλω καὶ τοι̑ς α᾿γγέλοις αυ᾿του̑

הָידֵּין נִאמַר אָף להָנֻון דּמֵן סֵמָלֵה זֵלו לכֻון מֵני לִיטֵא לנֻורָא דַּלעָלַם הָי דַּמטַיבָא לָאכֵלקַרצָא וַלמַלַאכַוהי׃

[(1) Matt 25, 42]

כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי,

כִּי רָעַבְתִּי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל צָמֵאתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֺת:

Neboť jsem lačněl, a nedali jste mi jísti; žíznil jsem, a nedali jste mi píti;

Hladověl jsem, a nedali jste mi jíst, žíznil jsem, a nedali jste mi pít,

ε᾿πείνασα γὰρ καὶ ου᾿κ ε᾿δὼκατέ μοι φαγει̑ν ε᾿δίψησα καὶ ου᾿κ ε᾿ποτίσατέ με

כֵּפנֵת גֵּיר ולָא יַהבתֻּון לִי למֵאכַל וַצהִית ולָא אַשׁקִיתֻּונָני׃

[(1) Matt 25, 43]

עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם - וְלֹא הִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה וּבְמַאֲסָר - וְלֹא בִּקַּרְתֶּם אוֹתִי'.

אֹרֵחַ הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתּוּנִי עֵרֹם וְלֹא כִסִּיתוּנִי חֹלֶה הָיִיתִי וְעָצוּר בַּכֶּלֶא וְלֹא בִקַּרְתּוּנִי:

Hostem jsem byl, a nepřijali jste mne; nah, a neodívali jste mne; nemocen a v žaláři, a nenavštívili jste mne.

byl jsem na cestách, a neujali jste se mne, byl jsem nahý, a neoblékli jste mě, byl jsem nemocen a ve vězení, a nenavštívili jste mě.‘

ξένος η῎μην καὶ ου᾿ συνηγάγετέ με γυμνὸς καὶ ου᾿ περιεβάλετέ με α᾿σθενὴς καὶ ε᾿ν φυλακη̑ καὶ ου᾿κ ε᾿πεσκέψασθέ με

וַאכסנָיָא הוִית ולָא כַּנֵשׁתֻּונָני ועַרטֵלָיָא הוִית ולָא כַּסִיתֻּונָני וַכרִיהָא הוִית ובֵית־אַסִירֵא הוִית ולָא סעַרתֻּונָני׃

[(1) Matt 25, 44]

יָשִׁיבוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ עוֹבֵר אֹרַח אוֹ עָרוֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ?'

וְהֵם גַּם-הֵם יַעֲנוּ אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךׇ רָעֵב אוֺ צָמֵא אוֺ אֹרֵחַ אוֺ עָרֹם אוֺ חֹלֶה אוֺ עָצוּר בַּכֶּלֶא וְלֹא בָאנוּ לְעֶזְרֶךׇ:

Tedy odpovědí jemu i oni, řkouce: Pane, kdy jsme tebe vídali lačného, neb žíznivého, neb hostě, neb nahého, neb nemocného, aneb v žaláři, a neposloužili jsme tobě?

Tehdy odpovědí i oni: ‚Pane, kdy jsme tě viděli hladového, žíznivého, pocestného, nahého, nemocného nebo ve vězení, a neposloužili jsme ti?‘

τότε α᾿ποκριθήσονται καὶ αυ᾿τοὶ λέγοντες κύριε πότε σε ει῎δομεν πεινω̑ντα η῍ διψω̑ντα η῍ ξένον η῍ γυμνὸν η῍ α᾿σθενη̑ η῍ ε᾿ν φυλακη̑ καὶ ου᾿ διηκονήσαμέν σοι

הָידֵּין נֵענֻון אָף הֵנֻון ונִאמרֻון מָרַן אֵמַתי חזַינָך כַּפנָא אַו צַהיָא אַו אַכסנָיָא אַו עַרטֵלָיָא אַו כּרִיהָא אַו בֵּית־אַסִירֵא ולָא שַׁמֵשׁנָך׃

[(1) Matt 25, 45]

אָז יַעֲנֶה לָהֶם וְיֹאמַר, 'אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם'.

וְהוּא יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵת אֲשֶׁר לֹא עֲשִׂיתֶם לְאַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לְנַפְשִׁי לֹא עֲשִׂיתֶם:

Tedy odpoví jim, řka: Amen pravím vám: Čehož jste koli nečinili jednomu z nejmenších těchto, ani mně jste nečinili.

On jim odpoví: ‚Amen, pravím vám, cokoliv jste neučinili jednomu z těchto nepatrných, ani mně jste neučinili.‘

τότε α᾿ποκριθήσεται αυ᾿τοι̑ς λέγων α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿φ῾ ο῞σον ου᾿κ ε᾿ποιήσατε ἑνὶ τούτων τω̑ν ε᾿λαχίστων ου᾿δὲ ε᾿μοὶ ε᾿ποιήσατε

הָידֵּין נֵענֵא ונִאמַר להֻון אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דַּכמָא דּלָא עבַדּתֻּון לחַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא אָף לָא לִי עבַדּתֻּון׃

[(1) Matt 25, 46]

וּבְכֵן אֵלֶּה יֵלְכוּ לְעֹנֶשׁ עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם."

וְכֵן יֵלְכוּ אֵלֶּה לְדִרְאוֺן עוֺלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֺלָם:

I půjdou tito do trápení věčného, ale spravedliví do života věčného.

A půjdou do věčných muk(u), ale spravedliví do věčného života.“ (u) ř: trestu 26. kapitola ([Daniel 12:2; Jan 5:29])

καὶ α᾿πελεύσονται ου῟τοι ει᾿ς κόλασιν αι᾿ὼνιον οἱ δὲ δίκαιοι ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον

ונִאזֻלון הָלֵין לתַשׁנִיקָא דַּלעָלַם וזַדִּיקֵא לחַיֵא דַּלעָלַם סס׃

[(1) Matt 26, 01]

לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר יֵשׁוּעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר לְתַלְמִידָיו:

וַיְּהִיא כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַֹיאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו:

I stalo se, když dokonal Ježíš řeči tyto všecky, řekl učedlníkům svým:

Když Ježíš dokončil všechna tato slova, řekl svým učedníkům: ([Marek 14:1-Marek 14:2; Lukáš 22:1-Lukáš 22:2; Jan 11:47-Jan 11:53 Matouš 7:28 Matouš 11:1 Matouš 13:53 Matouš 19:1])

καὶ ε᾿γένετο ο῞τε ε᾿τέλεσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς πάντας τοὺς λόγους τούτους ει῏πεν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑

וַהוָא דּכַד שַׁלֵם יֵשֻׁוע כֻּלהֵין מֵלֵא הָלֵין אֵמַר לתַלמִידַוהי׃

[(1) Matt 26, 02]

"אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי בְּעוֹד יוֹמַיִם הַפֶּסַח בָּא וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְהִצָּלֵב."

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אַחֲרֵי יוֺמַיִם יִהְיֶה הַפָּסַח וְאֵת בֶּן-הָאָדָם יַסְגִּירוּ לְהִצָּלֵב:

Víte, že po dvou dnech velikanoc bude, a Syn člověka zrazen bude, aby byl ukřižován.

„Víte, že za dva dny budou Velikonoce(v), a Syn člověka bude vydán, aby byl ukřižován.“ (v) ř: pascha ([Exodus 12:14; Matouš 20:18-Matouš 20:19 Matouš 27:26])

οι῎δατε ο῞τι μετὰ δύο ἡμέρας τὸ πάσχα γίνεται καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδοται ει᾿ς τὸ σταυρωθη̑ναι

יָדעִין אנתֻּון דּבָתַר תּרֵין יַומִין הָוֵא פֵּצחָא וַברֵה דּאנָשָׁא מֵשׁתּלֵם דּנֵזדּקֵף׃ ס

[(1) Matt 26, 03]

בְּאוֹתָהּ עֵת נִקְהֲלוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם אֶל חֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, קַיָּפָא שְׁמוֹ,

וַיִּקְּהֲלוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְזִקְנֵי הָעָם אֶל-חֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וּשְׁמוֺ קַיָּפָא:

Tehdy sešli se přední kněží {biskupové} a zákonníci, i starší lidu na síň nejvyššího kněze {biskupovu}, kterýž sloul Kaifáš.

Tehdy se sešli velekněží a starší lidu ve dvoře velekněze, který se jmenoval Kaifáš,

τότε συνήχθησαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι του̑ λαου̑ ει᾿ς τὴν αυ᾿λὴν του̑ α᾿ρχιερέως του̑ λεγομένου Καιάφα

הָידֵּין אֵתכַּנַשׁו רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא דּעַמָא לדָרתֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא דּמֵתקרֵא קַיָפָא׃

[(1) Matt 26, 04]

וְהֶחְלִיטוּ לִתְפֹּס אֶת יֵשׁוּעַ בְּעָרְמָה וּלְהָמִית אוֹתוֹ,

וַיִּוָּעֲצוּ לִתְפֹּשׂ אֶת-יֵשׁוּעַ בְּעָרְמָה וְלַהֲמִיתוֺ:

A radili se spolu, jak by Ježíše lstivě jali a zamordovali.

a uradili se, že se Ježíše zmocní lstí a že ho zabijí.

καὶ συνεβουλεύσαντο ι῞να τὸν ᾽Ιησου̑ν δόλω κρατήσωσιν καὶ α᾿ποκτείνωσιν

וֵאתמַלַכו עַל יֵשֻׁוע דַּבנֵכלָא נֵאחדֻּונָיהי ונֵקטלֻונָיהי׃

[(1) Matt 26, 05]

אַךְ אָמְרוּ: "לֹא בֶּחָג, שֶׁמָּא תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם."

אַךְ אָמְרוּ לֹא בֶחָג פֶּן-תִּתְעֹרֵר מְהוּמָה בָּעָם:

Ale pravili: Ne v den sváteční, aby nebyl rozbroj v lidu.

Říkali: „Jen ne při svátečním shromáždění, aby se lid nebouřil.“

ε῎λεγον δέ μὴ ε᾿ν τη̑ ἑορτη̑ ι῞να μὴ θόρυβος γένηται ε᾿ν τω̑ λαω̑

וָאמרִין הוַו לָא בּעַדעִדָא דּלָא נֵהוֵא שׁגֻושׁיָא בּעַמָא סּ סּ׃

[(1) Matt 26, 06]

כְּשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ בְּבֵית עַנְיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְצֹרָע,

וַיְהִי בִּהְיוֺת יֵשׁוּעַ בְּבֵית-עַנְיָה בְּבֵית שִׁמְעוֺן הַמְּצֹרָע:

Když pak byl Ježíš v Betany, v domu Šimona malomocného,

Když byl Ježíš v Betanii v domě Šimona Malomocného, ([Marek 14:3-Marek 14:9; Jan 12:1-Jan 12:8])

του̑ δὲ ᾽Ιησου̑ γενομένου ε᾿ν Βηθανία ε᾿ν οι᾿κία Σίμωνος του̑ λεπρου̑

וכַד הוָא יֵשֻׁוע בּבֵית־עַניָא בּבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון גַּרבָּא׃

[(1) Matt 26, 07]

נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשָּׁה שֶׁהֶחֱזִיקָה פַּךְ שֶׁמֶן וּבוֹ בֹּשֶׂם יָקָר מְאֹד וְיָצְקָה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ בִּהְיוֹתוֹ מֵסֵב לְיַד הַשֻּׁלְחָן.

וַתָּבֹא אֵלָיו אִשָּׁה וּבְיָדָהּ צְלֹחִית שֶׁמֶן יְקַר-עֵרֶךְ מְאֹד וַתִּצֹּק עַל-רֹאשׁוֺ בִּמְסִבּוֺ:

Přistoupila k němu žena, mající nádobu alabastrovou masti velmi drahé, i vylila ji na hlavu jeho, když seděl za stolem.

přišla za ním žena, která měla alabastrovou nádobku drahocenného oleje, a vylila ji na jeho hlavu, jak seděl u stolu. ([Lukáš 7:37])

προση̑λθεν αυ᾿τω̑ γυνὴ ε῎χουσα α᾿λάβαστρον μύρου βαρυτίμου καὶ κατέχεεν ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿του̑ α᾿νακειμένου

קֵרבַּת לֵה אַנתּתָא דִּאית עלֵיה שָׁטִיפתָּא דּמֵשׁחָא דּבֵסמָא סַגִּי דּמַיָא וַאשׁפַּעתָה עַל רִשֵׁה דּיֵשֻׁוע כַּד סמִיך׃ ס

[(1) Matt 26, 08]

כִּרְאוֹתָם זֹאת כָּעֲסוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: "לָמָּה הַבִּזְבּוּז הַזֶּה?

וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּחַר לָהֶם לֵאמֹר עַל-מֶה נִבְלַע הַשֶּׁמֶן הַזֶּה:

A vidouce to učedlníci jeho, rozhněvali se, řkouce: I k čemu jest ztráta tato?

Když to viděli učedníci, hněvali se: „Nač taková ztráta?

ι᾿δόντες δὲ οἱ μαθηταὶ η᾿γανάκτησαν λέγοντες ει᾿ς τί ἡ α᾿πὼλεια αυ῞τη

חזַו דֵּין תַּלמִידַוהי וֵאתבֵּאשׁ להֻון וֵאמַרו למָנָא אַבדָּנָא הָנָא׃

[(1) Matt 26, 09]

הֲלֹא אֶפְשָׁר הָיָה לִמְכֹּר אֶת זֶה בִּמְחִיר רַב וְלָתֵת לָעֲנִיִּים."

הֲלֹא טוֺב הָיָה לְתִתּוֺ בְכֶסֶף רָב וְלַחֲלֹק מִכְרוֺ לָעֲנִיִּים:

Nebo mohla tato mast prodána býti za mnoho, a dáno býti chudým.

Mohlo se to prodat za mnoho peněz a ty dát chudým!“

ε᾿δύνατο γὰρ του̑το πραθη̑ναι πολλου̑ καὶ δοθη̑ναι πτωχοι̑ς

מֵשׁכַּח הוָא גֵּיר דּנֵזדַּבַּן הָנָא בּסַגִּי ונֵתִיהֵב למֵסכִּנֵא׃ ס

[(1) Matt 26, 10]

כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה יֵשׁוּעַ, אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ תָּצִיקוּ לָאִשָּׁה? הֲרֵי מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה לִי.

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תַּלְאוּ אֶת-הָאִשָּׁה הֲלֹא טוֺב גְּמָלָתְנִי:

A znaje to Ježíš, dí jim: Proč za zlé máte této ženě? Dobrý zajisté skutek učinila nade mnou.

Ježíš to zpozoroval a řekl jim: „Proč trápíte tu ženu? Vykonala na mně dobrý skutek.

γνοὺς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί κόπους παρέχετε τη̑ γυναικί ε῎ργον γὰρ καλὸν η᾿ργάσατο ει᾿ς ε᾿μέ

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע וֵאמַר להֻון מָנָא מַלֵאין אנתֻּון לָה לַאנתּתָא עבָדָא שַׁפִּירָא עֵבדַּת לוָתי׃

[(1) Matt 26, 11]

הָעֲנִיִּים אִתְּכֶם תָּמִיד, אֲבָל אֲנִי, לֹא תָּמִיד אֲנִי אִתְּכֶם.

כִּי אֶת-הָעֲנִיִּים תִּמְצְאוּ לִפְנֵיכֶם תָּמִיד וְאוֺתִי לֹא תִמְצְאוּ תָּמִיד לִפְנֵיכֶם:

Nebo chudé vždycky máte s sebou, ale mne ne vždycky míti budete.

Vždyť chudé(x) máte stále kolem sebe, mne však nemáte stále. (x) potřebné ([Deuteronomium 15:11])

πάντοτε γὰρ τοὺς πτωχοὺς ε῎χετε μεθ῾ ἑαυτω̑ν ε᾿μὲ δὲ ου᾿ πάντοτε ε῎χετε

בּכֻלזבַן גֵּיר מֵסכִּנֵא אִית לכֻון עַמכֻון לִי דֵּין לָא בּכֻלזבַן אִית לכֻון׃

[(1) Matt 26, 12]

וְהִיא כְּשֶׁיָּצְקָה אֶת שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם הַזֶּה עַל גּוּפִי עָשְׂתָה זֹאת בִּשְׁבִיל קְבוּרָתִי.

כִּי בַּאֲשֶׁר יָצְקָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עַל-גְּוִיָּתִי הֵכִינָה אֹתִי לִקְבֻרָתִי:

Vylivši zajisté tato mast tuto na mé tělo, ku pohřebu mému to učinila.

Když vylila ten olej na mé tělo, učinila to k mému pohřbu. ([Jan 19:40])

βαλου̑σα γὰρ αυ῞τη τὸ μύρον του̑το ε᾿πὶ του̑ σὼματός μου πρὸς τὸ ε᾿νταφιάσαι με ε᾿ποίησεν

הָדֵא דֵּין דַּארמיַת בֵּסמָא הָנָא עַל גֻּושׁמי אַיך דַּלמֵקבּרַני עֵבדַּת׃

[(1) Matt 26, 13]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֻּכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת, בְּכָל הָעוֹלָם, יְסֻפַּר גַּם מַה שֶּׁעָשְׂתָה הִיא, וְזֶה לְזִכְרָהּ."

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בְּכָל-מָקוֺם אֲשֶׁר תִּשָּׁמַע הַבְּשׂוֺרָה הַזֹּאת בְּכָל-הָאָרֶץ יְסֻפַּר גַּם אֲשֶׁר עָשְׂתָה הִיא לָהּ לְזִכָּרוֺן:

Amen pravím vám: Kdežkoli kázáno bude evangelium toto po všem světě, takéť i to bude praveno, co učinila tato, na památku její.

Amen, pravím vám, všude po celém světě, kde bude kázáno toto evangelium, bude se mluvit na její památku o tom, co ona učinila.“

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞που ε᾿ὰν κηρυχθη̑ τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑το ε᾿ν ο῞λω τω̑ κόσμω λαληθήσεται καὶ ο῍ ε᾿ποίησεν αυ῞τη ει᾿ς μνημόσυνον αυ᾿τη̑ς

וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דַּאיכָּא דּתֵתכּרֵז סבַרתי הָדֵא בּכֻלֵה עָלמָא נֵתמַלַל אָף מֵדֵּם דּעֵבדַּת הָדֵא לדֻוכרָנָה׃ ס

[(1) Matt 26, 14]

לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת שְׁמוֹ, אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים

אָז קָם אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר וּשְׁמוֺ יְהוּדָה אִישׁ-קְרִיּוֺת וַיֵּלֶךְ אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים:

Tedy odšed k předním kněžím {biskupům} jeden ze dvanácti, kterýž sloul Jidáš Iškariotský,

Tehdy šel jeden ze Dvanácti, jménem Jidáš Iškariotský, k velekněžím ([Marek 14:10-Marek 14:11; Lukáš 22:3-Lukáš 22:6; Jan 13:27-Jan 13:30 Matouš 10:4])

τότε πορευθεὶς ει῟ς τω̑ν δὼδεκα ὁ λεγόμενος ᾽Ιούδας ᾽Ισκαριὼτης πρὸς τοὺς α᾿ρχιερει̑ς

הָידֵּין אֵזַל חַד מֵן תּרֵעסַר דּמֵתקרֵא יִהֻודָא סכַריֻוטָא לוָת רַבַּי־כָּהנֵא׃

[(1) Matt 26, 15]

וְאָמַר: "מָה אַתֶּם רוֹצִים לָתֵת לִי וַאֲנִי אֶמְסֹר אוֹתוֹ לָכֶם?" נָתְנוּ לוֹ שְׁלוֹשִׁים שִׁקְלֵי כֶּסֶף,

וַיֹּאמֶר מַה-תֹּאמְרוּ לָתֶת-לִי כִּי אַסְגִּיר אֹתוֺ בְּיֶדְכֶם וַיִּשְׁקְלוּ-לוֺ שְׁלֹשִׁים כָּסֶף:

Řekl: Co mi chcete dáti, a já vám ho zradím? A oni odvážili jemu třidceti stříbrných.

a řekl: „Co mi dáte? Já vám ho zradím(y).“ Oni mu určili třicet stříbrných. (y) vydám (podobně i dále) ([Jan 11:57; Exodus 21:32; Zacharjáš 11:12])

ει῏πεν τί θέλετέ μοι δου̑ναι κα᾿γώ ὑμι̑ν παραδὼσω αυ᾿τόν οἱ δὲ ε῎στησαν αυ᾿τω̑ τριάκοντα α᾿ργύρια

וֵאמַר להֻון מָנָא צָבֵין אנתֻּון למֵתַּל לִי וֵאנָא מַשׁלֵם אנָא לֵה לכֻון ס הֵנֻון דֵּין אַקִימו לֵה תּלָתִין דּכֵספָּא׃

[(1) Matt 26, 16]

וּמֵאוֹתָהּ עֵת חִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ.

וּמִן-הָעֵת הַהִיא בִּקֶּשׁ-לוֺ תֹּאֲנָה לְהַסְגִּיר אֹתוֺ:

A od té chvíle hledal příhodného času, aby ho zradil.

Od té chvíle hledal vhodnou příležitost, aby ho zradil.

καὶ α᾿πὸ τότε ε᾿ζήτει ευ᾿καιρίαν ι῞να αυ᾿τὸν παραδω̑

ומֵן הָידֵּין בָּעֵא הוָא לֵה פֵּלעָא דּנַשׁלמִיוהי סס׃

[(1) Matt 26, 17]

בָּרִאשׁוֹן לְחַג הַמַּצּוֹת נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ: "הֵיכָן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח?"

וְלִפְנֵי הָרִאשׁוֺן לְחַג הַמַּצּוֺת בָּאוּ הַתַּלְמִידִים לִפְנֵי יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אֵיפֹה תִרְצֶה כִּי-נָכִין לְךׇ לֶאֱכֹל אֶת-הַפָּסַח:

Prvního pak dne přesnic, přistoupili k Ježíšovi učedlníci, řkouce jemu: Kde chceš, ať připravíme tobě, abys jedl beránka?

Prvního dne o svátcích nekvašených chlebů přišli učedníci za Ježíšem a řekli: „Kde chceš, abychom ti připravili velikonoční večeři(z)?“ (z) ř: pascha ([Marek 14:12-Marek 14:17; Lukáš 22:7-Lukáš 22:14 Jan 13:1])

τη̑ δὲ πρὼτη τω̑ν α᾿ζύμων προση̑λθον οἱ μαθηταὶ τω̑ ᾽Ιησου̑ λέγοντες που̑ θέλεις ἑτοιμάσωμέν σοι φαγει̑ν τὸ πάσχα

בּיַומָא דֵּין קַדמָיָא דּפַטִירֵא קרֵבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשֻׁוע וֵאמַרו לֵה אַיכָּא צָבֵא אַנתּ דַּנטַיֵב לָך דּתֵלעַס פֵּצחָא׃

[(1) Matt 26, 18]

הֵשִׁיב לָהֶם: "לְכוּ הָעִירָה, אֶל פְּלוֹנִי וְאִמְרוּ לוֹ, 'כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ, עִתִּי קְרוֹבָה. אֶצְלְךָ אֶעֱשֶׂה אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי'."

וַיֹּאמֶר לְכוּ הָעִירָה לִפְלֹנִי אַלְמֹנִי וְהִגַּדְתֶּם לוֺ כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ הֵן עִתִּי בָאָה וְהִנְנִי לָחֹג אֶת-חַג הַפֶּסַח עִם-תַּלְמִידַי בְּבֵיתֶךׇ:

On pak řekl: Jděte do města k jednomu, a rcete jemu: Vzkázalť Mistr: Čas můj blízko jest, u tebeť jísti budu beránka s učedlníky svými.

On je poslal do města k jistému člověku, aby mu řekli: „Mistr vzkazuje: Můj čas je blízko, u tebe budu jíst se svými učedníky velikonočního beránka(a).“ (a) ř: pascha (tak i Matouš 26:19)

ὁ δὲ ει῏πεν ὑπάγετε ει᾿ς τὴν πόλιν πρὸς τὸν δει̑να καὶ ει῎πατε αυ᾿τω̑ ὁ διδάσκαλος λέγει ὁ καιρός μου ε᾿γγύς ε᾿στιν πρὸς σὲ ποιω̑ τὸ πάσχα μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν μου

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון זֵלו לַמדִינתָּא לוָת פּלָן וֵאמַרו לֵה רַבַּן אָמַר זַבני מטָא לֵה לוָתָך עָבֵד אנָא פֵּצחָא עַם תַּלמִידַי׃

[(1) Matt 26, 19]

הַתַּלְמִידִים עָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.

וַיַּעֲשׂוּ הַתַּלְמִידִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיָּכִינוּ אֶת-הַפָּסַח:

I učinili učedlníci tak, jakž jim poručil Ježíš, a připravili beránka.

Učedníci učinili, jak jim Ježíš nařídil, a připravili velikonočního beránka. ([Exodus 12:14-Exodus 12:20])

καὶ ε᾿ποίησαν οἱ μαθηταὶ ὡς συνέταξεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα

ותַלמִידַוהי עבַדו אַיכַּנָא דַּפקַד להֻון יֵשֻׁוע וטַיֵבו פֵּצחָא׃

[(1) Matt 26, 20]

בָּעֶרֶב הֵסֵב עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר,

וַיְהִי בָּעָרֶב וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֺ עִם-שְׁנֵים עָשָׂר:

A když byl večer, posadil se za stůl se dvanácti.

Navečer usedl s Dvanácti ke stolu,

ο᾿ψίας δὲ γενομένης α᾿νέκειτο μετὰ τω̑ν δὼδεκα

וכַד הוָא רַמשָׁא סמִיך הוָא עַם תּרֵעסַר תַּלמִידַוהי׃ ס

[(1) Matt 26, 21]

וְכַאֲשֶׁר אָכְלוּ אָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶחָד מִכֶּם יַסְגִּירֵנִי."

וּבְעוֺד הֵם אֹכְלִים וַיֹּאמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-אֶחָד מִכֶּם יַסְגִּיר אֹתִי:

A když jedli, řekl: Amen pravím vám, že jeden z vás mne zradí.

a když jedli, řekl jim: „Amen, pravím vám, že jeden z vás mě zradí.“ ([Marek 14:18-Marek 14:21; Lukáš 22:21-Lukáš 22:23; Jan 13:21-Jan 13:26])

καὶ ε᾿σθιόντων αυ᾿τω̑ν ει῏πεν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ει῟ς ε᾿ξ ὑμω̑ν παραδὼσει με

וכַד לָעסִין אֵמַר אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּחַד מֵנכֻון מַשׁלֵם לִי׃ ס

[(1) Matt 26, 22]

הֵם הִתְעַצְּבוּ מְאֹד וְהֵחֵלּוּ אִישׁ אִישׁ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: "זֶה אֲנִי, אֲדוֹנִי?"

וַיִּתְעַצְּבוּ אֶל-לִבָּם עַד-מְאֹד וַיָּחֵלּוּ לֵאמֹר לוֺ הַאֲנִי הוּא אֲדֹנִי:

I zarmoutivše se velmi, počali každý z nich říci jemu: Zdali já jsem, Pane?

Velice je to zarmoutilo a začali se ho jeden po druhém ptát: „Snad to nejsem já, Pane?“

καὶ λυπούμενοι σφόδρα η῎ρξαντο λέγειν αυ᾿τω̑ ει῟ς ε῞καστος μήτι ε᾿γὼ ει᾿μι κύριε

וכֵריַת להֻון טָב ושַׁרִיו למִאמַר לֵה חַד חַד מֵנהֻון למָא אֵנָא מָרי׃ ס

[(1) Matt 26, 23]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "הַטּוֹבֵל אִתִּי אֶת יָדוֹ בַּקְּעָרָה הוּא יַסְגִּירֵנִי.

וַיַּעַן וַיֹּאמַר הַטֹּבֵל אֶת-יָדוֺ עִמִּי בַּקְּעָרָה הוּא הַמַּסְגִיר אֹתִי:

On pak odpovídaje, řekl: Kdo omáčívá se mnou rukou v mise, ten mne zradí.

On odpověděl: „Kdo se mnou omočil ruku v míse, ten mě zradí. ([Žalmy 41:10])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν ὁ ε᾿μβάψας μετ῾ ε᾿μου̑ τὴν χει̑ρα ε᾿ν τω̑ τρυβλίω ου῟τός με παραδὼσει

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר מַן דּצָבַע אִידֵה עַמי בּלַגּתָא הֻו נַשׁלמַני׃

[(1) Matt 26, 24]

בֶּן־הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו, אַךְ אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֶת בֶּן־הָאָדָם. הָאִישׁ הַהוּא, מוּטָב הָיָה לוֹ אִלּוּלֵא נוֹלַד."

הֵן בֶּן-הָאָדָם הֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו אַךְ אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֵת בֶּן-הָאָדָם בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֺ טוֺב הָיָה לָאִישׁ הַהוּא אִם-לֹא יָצָא מֵרָחֶם:

Syn zajisté člověka jde, jakož psáno o něm, ale běda člověku tomu, skrze něhož Syn člověka zrazen bude. Dobré by bylo jemu, by se byl nenarodil člověk ten.

Syn člověka sice odchází, jak je o něm psáno; ale běda tomu, který Syna člověka zrazuje. Pro toho by bylo lépe, kdyby se byl vůbec nenarodil!“ ([Lukáš 24:25; Skutky apoštolské 17:3; 1 Korintským 15:3])

ὁ μὲν υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ὑπάγει καθώς γέγραπται περὶ αυ᾿του̑ ου᾿αὶ δὲ τω̑ α᾿νθρὼπω ε᾿κείνω δι῾ ου῟ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδοται καλὸν η῟ν αυ᾿τω̑ ει᾿ ου᾿κ ε᾿γεννήθη ὁ α῎νθρωπος ε᾿κει̑νος

וַברֵה דּאנָשָׁא אָזֵל אַיכַּנָא דַּכתִיב עלַוהי וָי לֵה דֵּין לגַברָא הַו דּבִאידֵה בּרֵה דּאנָשָׁא מֵשׁתּלֵם פַּקָח הוָא לֵה לגַברָא הַו אֵלֻו לָא אֵתִילֵד׃ ס

[(1) Matt 26, 25]

הֵגִיב יְהוּדָה שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַסְגִּירוֹ - וְשָׁאַל: "זֶה אֲנִי, רַבִּי?" הֵשִׁיב לוֹ: "אַתָּה אָמַרְתָּ."

וִיהוּדָה הַמַּסְגִּיר אֹתוֺ עָנָה וְאָמַר הַאֲנִי הוּא רַבִּי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה אָמָרְתָּ:

Odpovídaje pak Jidáš, kterýž ho zrazoval, dí: Zdali já jsem, Mistře? Řekl jemu: Ty jsi řekl.

Na to řekl Jidáš, který ho zrazoval: „Jsem to snad já, Mistře?“ Řekl mu: „Ty sám jsi to řekl.“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ᾽Ιούδας ὁ παραδιδοὺς αυ᾿τὸν ει῏πεν μήτι ε᾿γὼ ει᾿μι ῥαββί λέγει αυ᾿τω̑ σὺ ει῏πας

ענָא יִהֻודָא מַשׁלמָנָא וֵאמַר דַּלמָא אֵנָא הֻו רַבִּי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַנתּ אֵמַרתּ׃ ס

[(1) Matt 26, 26]

כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ לֶחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע וְנָתַן לַתַּלְמִידִים בְּאָמְרוֹ: "קְחוּ וְאִכְלוּ, זֶה גּוּפִי."

וּבְאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת-הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה הוּא בְּשָׂרִי:

A když oni jedli, vzav Ježíš chléb, a dobrořečiv, lámal, a dal učedlníkům, a řekl: Vezměte, jezte, to jest tělo mé.

Když jedli, vzal Ježíš chléb, požehnal, lámal a dával učedníkům se slovy: „Vezměte, jezte, toto jest mé tělo.“ ([Marek 14:22-Marek 14:25; Lukáš 22:15-Lukáš 22:20; 1 Korintským 11:23-1 Korintským 11:26 Jan 6:54-Jan 6:58; 1 Korintským 10:16-1 Korintským 10:17])

ε᾿σθιόντων δὲ αυ᾿τω̑ν λαβών ὁ ᾽Ιησου̑ς α῎ρτον καὶ ευ᾿λογήσας ε῎κλασεν καὶ δοὺς τοι̑ς μαθηται̑ς ει῏πεν λάβετε φάγετε του̑τό ε᾿στιν τὸ σω̑μά μου

כַּד דֵּין לָעסִין שׁקַל יֵשֻׁוע לַחמָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב לתַלמִידַוהי וֵאמַר סַבו אַכֻולו הָנַו פַּגרי׃ ס

[(1) Matt 26, 27]

לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרֵךְ וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם,

וַיִּקַּח אֶת-הַכּוֺס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם לֵאמֹר שְׁתוּ כֻלְּכֶם מִמֶּנָּה:

A vzav kalich, a díky činiv, dal jim, řka: Píte z toho všickni.

Pak vzal kalich, vzdal díky a podal jim ho se slovy: „Pijte z něho všichni.

καὶ λαβών ποτήριον καὶ ευ᾿χαριστήσας ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς λέγων πίετε ε᾿ξ αυ᾿του̑ πάντες

וַשׁקַל כָּסָא וַאודִּי ויַהב להֻון וֵאמַר סַבו אֵשׁתַּו מֵנֵה כֻּלכֻון׃

[(1) Matt 26, 28] כִּי זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית [הַחֲדָשָּׁה]

הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים.

כִּי זֶה הוּא דָמִי דַּם-הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַשָּׁפוּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חַטֹּאתָם:

Nebo to jest krev má nové smlouvy, kteráž za mnohé vylévá se na odpuštění hříchů.

Neboť toto jest má krev, která zpečeťuje(b) smlouvu a prolévá se za mnohé na odpuštění hříchů. (b) var: + novou ([Exodus 24:8; Jeremjáš 31:31; Zacharjáš 9:11; Židům 9:20])

του̑το γάρ ε᾿στιν τὸ αι῟μά μου τη̑ς διαθήκης τὸ περὶ πολλω̑ν ε᾿κχυννόμενον ει᾿ς α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν

הָנַו דֵּמי דּדִיַתִקִא חַדתָא דַּחלָף סַגִּיֵאא מֵתֵאשֵׁד לשֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא׃ ס

[(1) Matt 26, 29]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מֵעַתָּה לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן הַזֶּה עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲשֶׁר אֶשְׁתֵּהוּ חָדָשׁ עִמָּכֶם בְּמַלְכוּת אָבִי."

וַאֲנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי מֵעַתָּה לֹא אֶשְׁתֶּה עוֺד מִפְּרִי הַגֶּפֶן הַזֶּה עַד הַיּוֺם הַהוּא אֲשֶׁר חָדָשׁ אֶשְׁתֵּהוּ עִמָּכֶם בְּמַלְכוּת אָבִי:

Ale pravímť vám, žeť nebudu píti od této chvíle z tohoto plodu vinného kořene, až do onoho dne, když jej píti budu s vámi nový v království Otce svého.

Pravím vám, že již nebudu pít z tohoto plodu vinné révy až do toho dne, kdy budu s vámi pít kalich nový v království svého Otce.“

λέγω δὲ ὑμι̑ν ου᾿ μὴ πίω α᾿π῾ α῎ρτι ε᾿κ τούτου του̑ γενήματος τη̑ς α᾿μπέλου ε῞ως τη̑ς ἡμέρας ε᾿κείνης ο῞ταν αυ᾿τὸ πίνω μεθ῾ ὑμω̑ν καινὸν ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ πατρός μου

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּלָא אֵשׁתֵּא מֵן הָשָׁא מֵן הָנָא יַלדָּא דַּגפֵתָּא עדַמָא ליַומָא דּבֵה אֵשׁתֵּיוהי עַמכֻון חַדתָא בּמַלכֻּותֵה דָּאבי׃ ס

[(1) Matt 26, 30]

לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ אֶת הַהַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים.

וַיִּקְרְאוּ אֶת-הַהַלֵּל וַיֵּצְאוּ אֶל-הַר הַזֵּיתִים:

A sezpívavše písničku, vyšli na horu Olivetskou.

Potom zazpívali chvalozpěv a vyšli na Olivovou horu. ([Marek 14:26-Marek 14:31; Lukáš 22:31-Lukáš 22:34; Jan 13:36-Jan 13:38 Žalmy 113:1-Žalmy 113:9 a další; Lukáš 22:39; Jan 18:1])

καὶ ὑμνήσαντες ε᾿ξη̑λθον ει᾿ς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν

ושַׁבַּחו וַנפַקו לטֻור זַיתֵּא׃ ס

[(1) Matt 26, 31]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִּגְלָלִי הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'אַכֶּה אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶין הַצֹּאן.'

אָז אָמַר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֵן כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה כִּי כָּתוּב אַכֶּה אֶת-הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן:

Tedy dí jim Ježíš: Všickni vy zhoršíte se nade mnou této noci. Nebo psáno jest: Bíti budu pastýře, a rozprchnouť se ovce stáda.

Tu jim Ježíš řekl: „Vy všichni ode mne této noci odpadnete, neboť je psáno: ‚Budu bít pastýře a rozprchnou se ovce stáda.‘ ([Zacharjáš 13:7; Jan 16:32])

τότε λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς πάντες ὑμει̑ς σκανδαλισθήσεσθε ε᾿ν ε᾿μοὶ ε᾿ν τη̑ νυκτὶ ταύτη γέγραπται γάρ πατάξω τὸν ποιμένα καὶ διασκορπισθήσονται τὰ πρόβατα τη̑ς ποίμνης

הָידֵּין אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע אַנתֻּון כֻּלכֻון תֵּתכַּשׁלֻון בִּי בּהָנָא לִליָא כּתִיב גֵּיר דֵּאמחֵא לרָעיָא ונֵתבַּדּרֻון עֵרבֵּא דּעָנֵה׃

[(1) Matt 26, 32]

אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל."

וְאַחֲרֵי תְקוּמָתִי מִן-הַמֵּתִים אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה:

Ale když z mrtvých vstanu, předejdu vás do Galilee.

Po svém vzkříšení však vás předejdu do Galileje.“ ([Matouš 28:7])

μετὰ δὲ τὸ ε᾿γερθη̑ναί με προάξω ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν

מֵן בָּתַר דּקָאֵם אנָא דֵּין קָדֵם אנָא לכֻון לַגלִילָא׃ ס

[(1) Matt 26, 33]

הֵשִׁיב לוֹ כֵּיפָא וְאָמַר: "אִם הַכֹּל יִכָּשְׁלוּ בִּגְלָלְךָ, אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶכָּשֵׁל!"

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַף אִם-כֻּלָּם יִכָּשְׁלוּ בְךׇ אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֺלָם:

Odpovídaje pak Petr, řekl jemu: Byť se pak všickni zhoršili nad tebou, jáť se nikdy nezhorším.

Na to mu řekl Petr: „Kdyby všichni od tebe odpadli, já nikdy ne!“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος ει῏πεν αυ᾿τω̑ ει᾿ πάντες σκανδαλισθήσονται ε᾿ν σοί ε᾿γώ ου᾿δέποτε σκανδαλισθήσομαι

ענָא כִּאפָא וֵאמַר לֵה אָפֵן כֻּלנָשׁ נֵתכּשֵׁל בָּך אֵנָא מתֻום לָא אֵתכּשֵׁל בָּך׃

[(1) Matt 26, 34]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ כִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה טֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל תְּכַחֶשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

Řekl mu Ježíš: Amen pravím tobě, že této noci, prvé než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.

Ježíš mu odpověděl: „Amen, pravím ti, že ještě této noci, dřív než kohout zakokrhá, třikrát mě zapřeš.“

ε῎φη αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν λέγω σοι ο῞τι ε᾿ν ταύτη τη̑ νυκτὶ πρὶν α᾿λέκτορα φωνη̑σαι τρὶς α᾿παρνήση με

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לָך דַּבהָנָא לִליָא קדָם דּנֵקרֵא תַּרנָגלָא תּלָת זַבנִין תֵּכפֻּור בִּי׃

[(1) Matt 26, 35]

אָמַר כֵּיפָא: "גַּם אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ!". וְכֵן אָמְרוּ כָּל הַתַּלְמִידִים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֺס אַף אִם-יִהְיֶה עָלַי לָמוּת אִתְּךׇ כַּחַשׁ לֹא אֲכַחֶשׁ-בָּךְ וְכֵן דִּבְּרוּ גַּם כָּל-הַתַּלְמִידִים:

Dí jemu Petr: Bychť pak měl s tebou i umříti, nikoli nezapřím tebe. Takž podobně i všickni učedlníci pravili.

Petr prohlásil: „I kdybych měl s tebou umřít, nezapřu tě.“ Podobně mluvili všichni učedníci.

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ Πέτρος κα῍ν δέη με σὺν σοὶ α᾿ποθανει̑ν ου᾿ μή σε α᾿παρνήσομαι ὁμοίως καὶ πάντες οἱ μαθηταὶ ει῏παν

אָמַר לֵה כִּאפָא אֵן נֵהוֵא לִי לַממָת עַמָך לָא אֵכפֻּור בָּך והָכוָת אָף כֻּלהֻון תַּלמִידֵא אֵמַרו סס׃

[(1) Matt 26, 36]

אַחֲרֵי כֵן בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים וְאָמַר אֶל הַתַּלְמִידִים: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עַד שֶׁאֵלֵךְ לְשָׁם וְאֶתְפַּלֵּל."

וְאַחֲרֵי-כֵן בָּא יֵשׁוּעַ עִמָּהֶם אֶל-הַמָּקוֺם הַנִּקְרָא גַּת-שְׁמֵנָה וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עַד-כִּי אֵלֵךְ וְהִתְפַּלַּלְתִּי שָׁמָּה:

Tedy přišel s nimi Ježíš na místo, kteréž sloulo Getsemany. I dí učedlníkům: Poseďtež tuto, ažť odejda, pomodlím se tamto.

Tu s nimi Ježíš přišel na místo zvané Getsemane a řekl učedníkům: „Počkejte zatím zde, já půjdu dál, abych se modlil.“ ([Marek 14:32-Marek 14:42; Lukáš 22:40-Lukáš 22:46])

τότε ε῎ρχεται μετ῾ αυ᾿τω̑ν ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς χωρίον λεγόμενον Γεθσημανί καὶ λέγει τοι̑ς μαθηται̑ς καθίσατε αυ᾿του̑ ε῞ως ου῟ α᾿πελθών ε᾿κει̑ προσεύξωμαι

הָידֵּין אֵתָא עַמהֻון יֵשֻׁוע לדֻוכּתָא דּמֵתקַריָא גֵּדּסִמַן וֵאמַר לתַלמִידַוהי תֵּבו הָרכָּא עַד אִזַל אֵצַלֵא׃

[(1) Matt 26, 37]

הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדַּי וְהֵחֵל מִתְמַלֵּא עֶצֶב וּמוּעָקָה.

וַיִּקַּח אִתּוֺ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-שְׁנֵי בְנֵי זַבְדִּי וַיָּחֶל לְהִתְיַפֵּחַ וּלְהִשּׁוֺמֵם:

A pojav s sebou Petra a dva syny Zebedeovy, počal se rmoutiti a teskliv býti.

Vzal s sebou Petra a oba syny Zebedeovy; tu na něho padl zármutek a úzkost. ([Matouš 17:1])

καὶ παραλαβών τὸν Πέτρον καὶ τοὺς δύο υἱοὺς Ζεβεδαίου η῎ρξατο λυπει̑σθαι καὶ α᾿δημονει̑ν

וַדבַר לכִאפָא ולַתרַיהֻון בּנַי זַבדַי ושַׁרִי למֵתכּמָרֻו וַלמֵתעָקֻו׃

[(1) Matt 26, 38]

אָמַר לָהֶם: "נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד מָוֶת, הִשָּׁאֲרוּ פֹּה וֶהֱיוּ עֵרִים אִתִּי."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַפְשִׁי מָרָה-לִי מְאֹד עַד-מָוֶת עִמְדוּ בָזֶה וְשִׁקְדוּ עִמִּי:

Tedy dí jim: Smutnáť jest duše má až k smrti. Pozůstaňtež tuto, a bděte se mnou.

Tehdy jim řekl: „Má duše je smutná až k smrti. Zůstaňte zde a bděte se mnou!“ ([Matouš 24:42; Žalmy 42:6])

τότε λέγει αυ᾿τοι̑ς περίλυπός ε᾿στιν ἡ ψυχή μου ε῞ως θανάτου μείνατε ω῟δε καὶ γρηγορει̑τε μετ῾ ε᾿μου̑

וֵאמַר להֻון כַּריָא הי לָה לנַפשׁי עדַמָא למַותָּא קַוַו לִי הָרכָּא וַשׁהַרו עַמי׃ ס

[(1) Matt 26, 39]

אָז הָלַךְ מְעַט הָלְאָה, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה."

וַיַּעֲבֹר הָלְאָה מְעַט-מִזְעָר וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיֹּאמַר אָבִי אִם-יִתָּכֵן הַדָּבָר תַּעֲבָר-נָא הַכּוֺס הַזֹּאת מֵעָלַי אַךְ לֹא כִרְצוֺנִי כִּי אִם-כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ אָתָּה:

A poodšed maličko, padl na tvář svou, modle se a řka: Otče můj, jest-li možné, nechť odejde ode mne kalich tento. A však ne jakž já chci, ale jakž ty.

Poodešel od nich, padl tváří k zemi a modlil se: „Otče můj, je-li možné, ať mne mine tento kalich; avšak ne jak já chci, ale jak ty chceš.“

καὶ προελθών μικρὸν ε῎πεσεν ε᾿πὶ πρόσωπον αυ᾿του̑ προσευχόμενος καὶ λέγων πάτερ μου ει᾿ δυνατόν ε᾿στιν παρελθάτω α᾿π῾ ε᾿μου̑ τὸ ποτήριον του̑το πλὴν ου᾿χ ὡς ε᾿γώ θέλω α᾿λλ῾ ὡς σύ

וַפרַק קַלִיל וַנפַל עַל אַפַּוהי וַמצַלֵא הוָא וָאמַר אָבי אֵן מֵשׁכּחָא נֵעבּרַני כָּסָא הָנָא בּרַם לָא אַיך דֵּאנָא צָבֵא אנָא אֵלָא אַיך דַּאנתּ׃ ס

[(1) Matt 26, 40]

לְאַחַר מִכֵּן בָּא אֶל הַתַּלְמִידִים וּמְצָאָם יְשֵׁנִים. אָמַר אֶל כֵּיפָא: "וּבְכֵן לֹא יְכָלְתֶּם לְהִשָּׁאֵר עֵרִים אִתִּי שָׁעָה אַחַת?

וַיָּבֹא אֶל-הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים וַיֹּאמֶר אֶל-פֶּטְרוֺס הַאִם לֹא-הָיָה לְאֵל יֶדְכֶם לִשְׁקֹד עִמִּי שָׁעָה אֶחָת:

I přišel k učedlníkům a nalezl je, a oni spí. I řekl Petrovi: Tak-liž jste nemohli jediné hodiny bdíti se mnou?

Potom přišel k učedníkům a zastihl je ve spánku. Řekl Petrovi: „To jste nemohli jedinou hodinu bdít se mnou?

καὶ ε῎ρχεται πρὸς τοὺς μαθητὰς καὶ εὑρίσκει αυ᾿τοὺς καθεύδοντας καὶ λέγει τω̑ Πέτρω ου῞τως ου᾿κ ι᾿σχύσατε μίαν ω῞ραν γρηγορη̑σαι μετ῾ ε᾿μου̑

וֵאתָא לוָת תַּלמִידַוהי וֵאשׁכַּח אֵנֻון כַּד דַּמכִּין וֵאמַר לכִאפָא הָכַנָא לָא אֵשׁכַּחתֻּון חדָא שָׁעָא דּתֵשׁהרֻון עַמי׃

[(1) Matt 26, 41]

הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חָלָשׁ."

שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלְּלוּ פֶּן-תָּבֹאוּ לְמַסָּה הֵן הָרוּחַ חֲפֵצָה אַךְ הַבָּשָׂר רָפֶה:

Bdětež a modlte se, abyste nevešli v pokušení. Duchť zajisté hotov jest, ale tělo nemocno.

Bděte a modlete se, abyste neupadli do pokušení. Duch je odhodlán, ale tělo slabé.“

γρηγορει̑τε καὶ προσεύχεσθε ι῞να μὴ ει᾿σέλθητε ει᾿ς πειρασμόν τὸ μὲν πνευ̑μα πρόθυμον ἡ δὲ σὰρξ α᾿σθενής

אֵתּתּעִירו וצַלַו דּלָא תֵּעלֻון לנֵסיֻונָא רֻוחָא מטַיבָא פַּגרָא דֵּין כּרִיה׃ ס

[(1) Matt 26, 42]

הָלַךְ שֵׁנִית וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: "אָבִי, אִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַכּוֹס תַּעֲבֹר מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוֹתָהּ, יְהִי נָא כִּרְצוֹנְךָ."

וַיּוֺסֶף וַיֵּלֶךְ-לוֺ שֵׁנִית וַיִּתְפַּלֵּל וַיֹּאמַר אָבִי אִם זֹאת לֹא תִתָּכֵן לַעֲבֹר בִּלְתִּי אִם-שָׁתִיתִי אוֺתָהּ יֵעָשֶׂה רְצוֺנֶךׇ:

Opět podruhé odšed, modlil se, řka: Otče můj, nemůže-liť tento kalich minouti mne, než abych jej pil, staniž se vůle tvá.

Odešel podruhé a modlil se: „Otče můj, není-li možné, aby mne ten kalich minul, a musím-li jej pít, staň se tvá vůle.“

πάλιν ε᾿κ δευτέρου α᾿πελθών προσηύξατο λέγων πάτερ μου ει᾿ ου᾿ δύναται του̑το παρελθει̑ν ε᾿ὰν μὴ αυ᾿τὸ πίω γενηθήτω τὸ θέλημά σου

תֻּוב אֵזַל דּתַרתֵּין זַבנִין צַלִי וֵאמַר אָבי אֵן לָא מֵשׁכַּח הָנָא כָּסָא דּנֵעבַּר אֵלָא אֵן אֵשׁתִּיתֵה נֵהוֵא צֵביָנָך׃ ס

[(1) Matt 26, 43]

הוּא חָזַר וְשׁוּב מָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת.

וַיּוֺסֶף וַיָּשָׁב וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים עוֺד כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֺת:

I přišed, nalezl je, a oni zase spí; nebo byly oči jejich obtíženy.

A když se vrátil, zastihl je opět spící; nemohli oči udržet.

καὶ ε᾿λθών πάλιν ευ῟ρεν αυ᾿τοὺς καθεύδοντας η῟σαν γὰρ αυ᾿τω̑ν οἱ ο᾿φθαλμοὶ βεβαρημένοι

וֵאתָא תֻּוב אֵשׁכַּח אֵנֻון כַּד דַּמכִּין עַינַיהֻון גֵּיר יַקִירָן הוַי׃

[(1) Matt 26, 44]

עוֹד פַּעַם עָזַב אוֹתָם וְהָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל בַּשְּׁלִישִׁית בְּאָמְרוֹ שׁוּב אֶת אוֹתָן הַמִּלִּים.

וַיַּעֲזֹב אֹתָם וַיֵּלֶךְ עוֺד וַיִּתְפַּלֵּל שְׁלִישִׁית וַיְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

A nechav jich, opět odšel, a modlil se potřetí, touž řeč říkaje.

Nechal je, zase odešel a potřetí se modlil stejnými slovy.

καὶ α᾿φεὶς αυ᾿τοὺς πάλιν α᾿πελθών προσηύξατο ε᾿κ τρίτου τὸν αυ᾿τὸν λόγον ει᾿πών πάλιν

וַשׁבַק אֵנֻון וֵאזַל תֻּוב צַלִי דַּתלָת זַבנִין ולָה למֵלתָא אֵמַר׃

[(1) Matt 26, 45]

אַחֲרֵי כֵן בָּא אֶל הַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם: "עוֹדְכֶם יְשֵׁנִים וְנָחִים? הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים.

אָז שָׁב אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ שֵׁנָה לְעֵינֵיכֶם וּמְנוּחָה הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה וּבֶן-הָאָדָם נִסְגַּר בִּידֵי חַטָּאִים:

Tedy přišel k učedlníkům svým, a řekl jim: Spětež již a odpočívejte. Aj, přiblížila se hodina, a Syna člověka zrazují v ruce hříšných.

Potom přišel k učedníkům a řekl jim: „Ještě spíte a odpočíváte?(c) Hle, přiblížila se hodina, a Syn člověka je vydáván do rukou hříšníků. (c) Teď už spěte a odpočívejte. ([Žalmy 78:61])

τότε ε῎ρχεται πρὸς τοὺς μαθητὰς καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς καθεύδετε τὸ λοιπὸν καὶ α᾿ναπαύεσθε ι᾿δοὺ η῎γγικεν ἡ ω῞ρα καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδοται ει᾿ς χει̑ρας ἁμαρτωλω̑ν

הָידֵּין אֵתָא לוָת תַּלמִידַוהי וֵאמַר להֻון דּמַכו מֵכִּיל וֵאתּתּנִיחו הָא מטָת שָׁעתָא וַברֵה דּאנָשָׁא מֵשׁתּלֵם בִּאידַיהֻון דּחַטָיֵא׃

[(1) Matt 26, 46]

קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה מִתְקָרֵב הַמַּסְגִּיר אוֹתִי!"

קוּמוּ וְנֵלֵכָה הִנֵּה הַמַּסְגִּיר אֹתִי הֹלֵךְ וְקָרֵב:

Vstaňtež, poďme. Aj, přiblížil se ten, kterýž mne zrazuje.

Vstaňte, pojďme! Hle, přiblížil se ten, který mě zrazuje.“

ε᾿γείρεσθε α῎γωμεν ι᾿δοὺ η῎γγικεν ὁ παραδιδούς με

קֻומו נִאזַל הָא מטָא הַו דּמַשׁלֵם לִי׃ ס

[(1) Matt 26, 47]

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, וְאִתּוֹ הָמוֹן רַב, מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם, בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת.

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יְהוּדָה אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר בָּא וְעִמּוֺ הָמוֺן-רַב בַּחֲרָבוֺת וּבְמַטּוֺת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם:

A když on ještě mluvil, aj, Jidáš, jeden ze dvanácti, přišel, a s ním zástup mnohý s meči a s kyjmi, od předních kněží {biskupů} a starších lidu.

Ještě ani nedomluvil a přišel Jidáš, jeden z Dvanácti. Velekněží a starší s ním poslali zástup, ozbrojený meči a holemi. ([Marek 14:43-Marek 14:52; Lukáš 22:47-Lukáš 22:53; Jan 18:2-Jan 18:12])

καὶ ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος ι᾿δοὺ ᾽Ιούδας ει῟ς τω̑ν δὼδεκα η῟λθεν καὶ μετ῾ αυ᾿του̑ ο῎χλος πολὺς μετὰ μαχαιρω̑ν καὶ ξύλων α᾿πὸ τω̑ν α᾿ρχιερέων καὶ πρεσβυτέρων του̑ λαου̑

ועַד הֻו ממַלֵל הָא יִהֻודָא מַשׁלמָנָא חַד מֵן תּרֵעסַרתָּא אֵתָא וכֵנשָׁא עַמֵה סַגִּיָאא עַם סַפסִרֵא וחֻוטרֵא מֵן לוָת רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא דּעַמָא׃ ס

[(1) Matt 26, 48]

הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִקְדִּים לָתֵת סִימָן בְּאָמְרוֹ: "מִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ נְשִׁיקָה זֶה הוּא; תִּפְסוּ אוֹתוֹ."

וְהַמַּסְגִּיר אֹתוֺ נָתַן לָהֶם אוֺת לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנַשֶּׁק-לוֺ זֶה הוּא תִּפְשׂוּ אֹתוֺ:

Ten pak, kterýž jej zrazoval, dal jim znamení, řka: Kteréhokoli políbím, ten jest; držtež jej.

Jeho zrádce s nimi domluvil znamení: „Koho políbím, ten to je; toho zatkněte.“

ὁ δὲ παραδιδοὺς αυ᾿τὸν ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς σημει̑ον λέγων ο῍ν α῍ν φιλήσω αυ᾿τός ε᾿στιν κρατήσατε αυ᾿τόν

ויַהב הוָא להֻון אָתָא יִהֻודָא מַשׁלמָנָא וֵאמַר להַו דּנָשֵׁק אנָא הֻויֻו לֵה אַחֻודו׃ ס

[(1) Matt 26, 49]

מִיָּד נִגַּשׁ אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שָׁלוֹם, רַבִּי", וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ.

וַיְמַהֵר וַיִּגַּשׁ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֺם לְךׇ רַבִּי וַיִּשָּׁקֵהוּ:

A hned přistoupiv k Ježíšovi, řekl: Zdráv buď, Mistře, a políbil jej.

A hned přistoupil k Ježíšovi a řekl: „Buď zdráv, Mistře,“ a políbil ho.

καὶ ευ᾿θέως προσελθών τω̑ ᾽Ιησου̑ ει῏πεν χαι̑ρε ῥαββί καὶ κατεφίλησεν αυ᾿τόν

ומֵחדָא קרֵב לוָת יֵשֻׁוע וֵאמַר שׁלָם רַבִּי ונַשׁקֵה׃ ס

[(1) Matt 26, 50]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "חָבֵר, לְשֵׁם מָה אַתָּה כָּאן?" אָז נִגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ, אָחֲזוּ בּוֹ בִּידֵיהֶם וְעָצְרוּ אוֹתוֹ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רֵעִי עַל-מֶה בָּאתָ וְהֵם נָפְלוּ עַל-יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלְחוּ בּוֺ אֶת-יְדֵיהֶם וַיִּתְפְּשֻׂהוּ:

Ale Ježíš řekl jemu: Příteli, nač jsi přišel? Tedy přistoupili, a ruce vztáhli na Ježíše, a jali ho.

Ježíš mu odpověděl: „Příteli, konej svůj úkol!(d)“ Tu přistoupili k Ježíšovi, vztáhli na něho ruce a zmocnili se ho. (d) pro tohle jsi tu?

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ἑται̑ρε ε᾿φ῾ ο῍ πάρει τότε προσελθόντες ε᾿πέβαλον τὰς χει̑ρας ε᾿πὶ τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε᾿κράτησαν αυ᾿τόν

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה עַל הָי דֵּאתַיתּ חַברי ס הָידֵּין אֵתקַרַבו וַארמִיו אִידַיהֻון עַל יֵשֻׁוע וַאחדֻּוהי׃ ס

[(1) Matt 26, 51]

אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִם יֵשׁוּעַ שָׁלַח יָדוֹ וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ.

וְהִנֵּה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יֵשׁוּעַ שָׁלַח אֶת-יָדוֺ וַיִּשְׁלֹף אֶת-חַרְבּוֺ וַיַּךְ אֶת-עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיְקַצֵּץ אֶת-אָזְנוֺ:

A aj, jeden z těch, kteříž byli s Ježíšem, vztáh ruku, vytrhl meč svůj; a udeřiv služebníka nejvyššího kněze {biskupova}, uťal ucho jeho.

Jeden z těch, kdo byli s ním, sáhl po meči, napadl veleknězova sluhu a uťal mu ucho.

καὶ ι᾿δοὺ ει῟ς τω̑ν μετὰ ᾽Ιησου̑ ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα α᾿πέσπασεν τὴν μάχαιραν αυ᾿του̑ καὶ πατάξας τὸν δου̑λον του̑ α᾿ρχιερέως α᾿φει̑λεν αυ᾿του̑ τὸ ω᾿τίον

והָא חַד מֵן הָנֻון דּעַם יֵשֻׁוע אַושֵׁט אִידֵה וַשׁמַט סַפסִרָא וַמחָיהי לעַבדֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ושַׁקלָה אֵדנֵה׃ ס

[(1) Matt 26, 52]

אָמַר אֵלָיו יֵשׁוּעַ: "הָשֵׁב אֶת חַרְבְּךָ אֶל מְקוֹמָהּ, כִּי כָּל הָאוֹחֲזִים בַּחֶרֶב, בַּחֶרֶב יֹאבְדוּ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הָשֵׁב חַרְבְּךׇ אֶל-מְקוֺמָהּ כִּי כָּל-תֹּפְשֵׂי חֶרֶב בַּחֶרֶב יֹאבֵידוּ:

Tedy dí jemu Ježíš: Obrať meč svůj v místo jeho; nebo všickni, kteříž meč berou, od meče zahynou.

Ježíš mu řekl: „Vrať svůj meč na jeho místo; všichni, kdo se chápou meče, mečem zajdou. ([Genesis 9:6; Zjevení Janovo 13:10])

τότε λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿πόστρεψον τὴν μάχαιράν σου ει᾿ς τὸν τόπον αυ᾿τη̑ς πάντες γὰρ οἱ λαβόντες μάχαιραν ε᾿ν μαχαίρη α᾿πολου̑νται

הָידֵּין אֵמַר לֵה יֵשֻׁוע אַהפֵּך סַפסִרָא לדֻוכּתָה כֻּלהֻון גֵּיר הָנֻון דַּנסַבו סַיפֵא בּסַיפֵא נמֻותֻון׃

[(1) Matt 26, 53]

שֶׁמָּא חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵאָבִי וּמִיָּד יַמְצִיא לִי יוֹתֵר מִשְּׁנֵים־עָשָׂר לִגְיוֹנוֹת מַלְאָכִים?

אוֺ הֲתֹאמַר בְּלִבְּךׇ כִּי לֹא אוּכַל לִשְׁאֹל מֵאֵת אָבִי אֲשֶׁר יִשְׁלַח לִי גַּם-עַתָּה רַב מִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּדוּדִים מַלְאָכִים:

Zdaliž mníš, že bych nyní nemohl prositi Otce svého, a vydal by mi více nežli dvanácte houfů andělů.

Či myslíš, že bych nemohl poprosit svého Otce, a poslal by mi(e) ihned víc než dvanáct legií andělů? (e) var: + sem

η῍ δοκει̑ς ο῞τι ου᾿ δύναμαι παρακαλέσαι τὸν πατέρα μου καὶ παραστήσει μοι α῎ρτι πλείω δὼδεκα λεγιω̑νας α᾿γγέλων

אַו סָבַר אַנתּ דּלָא מֵשׁכַּח אנָא דֵּאבעֵא מֵן אָבי וַנקִים לִי הָשָׁא יַתִּיר מֵן תַּרתַּעֵסרֵא לֵגיֻונִין דּמַלַאכֵא׃

[(1) Matt 26, 54]

אֲבָל כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַכְּתוּבִים שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת?"

אֲבָל אֵיךְ יִכֹּנוּ הַכְּתוּבִים כִּי כָל-אֵלֶּה תִּקְרֶאנָה:

Kterakž by se pak naplnila písma, svědčící, že tak musí býti?

Ale jak by se potom splnila Písma, že to tak musí být?“

πω̑ς ου῏ν πληρωθω̑σιν αἱ γραφαὶ ο῞τι ου῞τως δει̑ γενέσθαι

אַיכַּנָא הָכִיל נֵתמַלֻון כּתָבֵא דּהָכַנָא וָלֵא דּנֵהוֵא׃ ס

[(1) Matt 26, 55]

אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הֶהָמוֹן: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֹּס אוֹתִי. הֲרֵי יוֹם יוֹם יָשַׁבְתִּי בַּמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי וְלֹא שְׁלַחְתֶּם יָד לִתְפֹּס אוֹתִי.

בָּעֵת הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל-הֲמוֺן הָעָם הֲבַחֲרָבוֺת וּבְמַטּוֺת בָּאתֶם לִתְפֹּשׂ אֹתִי כְּפָרִיץ וְיוֺם יוֺם יָשַׁבְתִּי לְהוֺרֹת לָכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד:

V tu hodinu řekl Ježíš zástupům: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi jímati mne. Na každý den sedával jsem u vás, uče v chrámě, a nejali jste mne.

V té hodině řekl Ježíš zástupům: „Vyšli jste na mne jako na povstalce s meči a holemi, abyste mě zajali. Denně jsem sedával v chrámě a učil, a nezmocnili jste se mne. ([Lukáš 19:47; Jan 18:20])

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τοι̑ς ο῎χλοις ὡς ε᾿πὶ ληστὴν ε᾿ξήλθατε μετὰ μαχαιρω̑ν καὶ ξύλων συλλαβει̑ν με καθ῾ ἡμέραν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ε᾿καθεζόμην διδάσκων καὶ ου᾿κ ε᾿κρατήσατέ με

בּהָי שָׁעתָא אֵמַר יֵשֻׁוע לכֵנשֵׁא אַיך דּעַל גַּיָסָא נפַקתֻּון בּסַפסִרֵא וַבחֻוטרֵא דּתֵאחדֻּונָני כֻּליֻום לוָתכֻון בּהַיכּלָא יָתֵב הוִית ומַלֵף ולָא אֵחַדּתֻּונָני׃ ס

[(1) Matt 26, 56]

אַךְ כָּל זֶה קָרָה לְמַעַן יִתְקַיְּמוּ כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים." אָז עֲזָבוּהוּ כָּל תַּלְמִידָיו וּבָרְחוּ.

אֲבָל כָּל-זֹאת הָיְתָה לְמַלֹּאת אֶת-כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים אָז עָזְבוּ אֹתוֺ תַלְמִידָו כֻּלָּם וַיָּנֻסוּ:

Ale toto se všecko stalo, aby se naplnila písma prorocká. Tedy učedlníci všickni opustivše ho, utekli.

Toto všechno se však stalo, aby se splnilo, co napsali proroci.“ A tu ho všichni učedníci opustili a utekli. ([Zacharjáš 13:7; Matouš 26:31])

του̑το δὲ ο῞λον γέγονεν ι῞να πληρωθω̑σιν αἱ γραφαὶ τω̑ν προφητω̑ν τότε οἱ μαθηταὶ πάντες α᾿φέντες αυ᾿τὸν ε῎φυγον

הָדֵא דֵּין דַּהוָת דּנֵתמַלֻון כּתָבֵא דַּנבִיֵא ס הָידֵּין תַּלמִידֵא כֻּלהֻון שַׁבקֻוהי וַערַקו ׃ ס

[(1) Matt 26, 57]

הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלִיכוּהוּ אֶל קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁם נִקְהֲלוּ הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים.

וְתֹפְשֵׂי יֵשׁוּעַ הוֺלִיכוּ אֹתוֺ אֶל-קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל אֲשֶׁר בְּבֵיתוֺ נִקְהֲלוּ הַסּוֺפְרִים וְהַזְּקֵנִים:

A oni javše Ježíše, vedli ho k Kaifášovi nejvyššímu knězi {biskupovi}, kdež zákonníci a starší byli se sešli.

Ti, kteří Ježíše zatkli, odvedli ho k veleknězi Kaifášovi, kde se shromáždili zákoníci a starší. ([Marek 14:53-Marek 14:65; Lukáš 22:54-Lukáš 22:55 Lukáš 22:63-Lukáš 22:71; Jan 18:13-Jan 18:24])

οἱ δὲ κρατήσαντες τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿πήγαγον πρὸς Καιάφαν τὸν α᾿ρχιερέα ο῞που οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι συνήχθησαν

והָנֻון דַּאחדֻּוהי ליֵשֻׁוע אַובּלֻוהי לוָת קַיָפָא רַבּ־כָּהנֵא אַיכָּא דּסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא כּנִישִׁין הוַו׃ ס

[(1) Matt 26, 58]

כֵּיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו בְּמֶרְחָק מָה וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנַס פְּנִימָה וְיָשַׁב עִם הַמְשָׁרְתִים לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף.

וּפֶטְרוֺס הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֺק עַד-לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיָּבוֺא וַיֵּשֶׁב שָׁם עִם-הַמְשָׁרְתִים לִרְאוֺת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר:

Ale Petr šel za ním zdaleka, až do síně nejvyššího kněze {biskupovy}. A všed vnitř, seděl s služebníky, aby viděl konec.

Petr šel za ním zpovzdálí až do veleknězova dvora; vstoupil dovnitř a posadil se mezi sluhy, aby viděl konec.

ὁ δὲ Πέτρος η᾿κολούθει αυ᾿τω̑ α᾿πὸ μακρόθεν ε῞ως τη̑ς αυ᾿λη̑ς του̑ α᾿ρχιερέως καὶ ει᾿σελθών ε῎σω ε᾿κάθητο μετὰ τω̑ν ὑπηρετω̑ν ι᾿δει̑ν τὸ τέλος

שֵׁמעֻון דֵּין כִּאפָא אָזֵל הוָא בָּתרֵה מֵן רֻוחקָא עדַמָא לדָרתֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ועַל יִתֵב לגַו עַם דַּחשֵׁא דּנֵחזֵא חַרתָא סּ סּ׃

[(1) Matt 26, 59]

אָז חִפְּשׂוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין עֵדוּת שֶׁקֶר עַל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ,

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וְכָל-הַסַּנְהֶדְרִין בִּקְשׁוּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל-יֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֺ וְלֹא מָצָאוּ:

Přední pak kněží {biskupové} a starší i všecka ta rada hledali falešného svědectví proti Ježíšovi, aby jej na smrt vydali,

Velekněží(f) a celá rada(g) hledali křivé svědectví proti Ježíšovi, aby ho mohli odsoudit k smrti. (f) var: + starší (g) ř: synedrion

οἱ δὲ α᾿ρχιερει̑ς καὶ τὸ συνέδριον ο῞λον ε᾿ζήτουν ψευδομαρτυρίαν κατὰ του̑ ᾽Ιησου̑ ο῞πως αυ᾿τὸν θανατὼσωσιν

רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין וקַשִׁישֵׁא וַכנֻושׁתָּא כֻּלָה בָּעֵין הוַו עַל יֵשֻׁוע סָהדֵּא אַיך דַּנמִיתֻונָיהי׃

[(1) Matt 26, 60]

אַךְ לֹא מָצְאוּ, אַף שֶׁבָּאוּ לְשָׁם עֵדֵי שֶׁקֶר רַבִּים. אַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ שְׁנֵי עֵדֵי שֶׁקֶר וְאָמְרוּ,

וְאַף כִּי עֵדֵי-שֶׁקֶר רַבִּים בָּאוּ שָׁם לֹא מָצָאוּ וְאַחֲרֵי-כֵן נִגְּשׁוּ שְׁנָיִם עֵדֵי-שֶׁקֶר:

Ale nenalezli. Ani, když mnozí falešní svědkové předstupovali, nic nenalezli. Naposledy pak přišedše dva falešní svědkové,

Ale nenalezli, ačkoli předstupovalo mnoho křivých svědků. Konečně přišli dva

καὶ ου᾿χ ευ῟ρον πολλω̑ν προσελθόντων ψευδομαρτύρων υ῞στερον δὲ προσελθόντες δύο

ולָא אֵשׁכַּחו וֵאתַו סַגִּיֵאא סָהדֵּא דּשֻׁוקרָא אחרָיַת דֵּין קרֵבו תּרֵין׃

[(1) Matt 26, 61]

"זֶה אָמַר, 'אֲנִי יָכוֹל לַהֲרֹס אֶת הֵיכַל הָאֱלֹהִים וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים לִבְנוֹת אוֹתוֹ'."

וַיַּעֲנוּ כִּי זֶה אָמַר יָדִי רָב לִי לַהֲרֹס אֶת-הֵיכַל הָאֱלֹהִים וְלִבְנוֺתוֺ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים:

Řekli: Tento pověděl: Mohu zbořiti chrám Boží, a ve třech dnech jej ustavěti.

a vypovídali: „On řekl: Mohu zbořit chrám a ve třech dnech jej vystavět.“ ([Jan 2:19; Skutky apoštolské 6:14])

ει῏παν ου῟τος ε῎φη δύναμαι καταλυ̑σαι τὸν ναὸν του̑ θεου̑ καὶ διὰ τριω̑ν ἡμερω̑ν οι᾿κοδομη̑σαι

וָאמרִין הָנָא אֵמַר דּמֵשׁכַּח אנָא דֵּאשׁרֵא הַיכּלָא דַּאלָהָא ולַתלָתָא יַומִין אֵבנֵיוהי׃

[(1) Matt 26, 62]

קָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר עַל מַה שֶּׁאֵלֶּה מְעִידִים נֶגְדְּךָ?"

וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא תַעֲנֶה דָבָר מָשׂתגה-זֹּאת הֵעִידוּ בְךׇ אֵלֶּה:

A povstav nejvyšší kněz {biskup}, řekl jemu: Nic neodpovídáš, co tito proti tobě svědčí?

Tu velekněz vstal a řekl mu: „Nic neodpovídáš na to, co tihle proti tobě svědčí?“

καὶ α᾿ναστὰς ὁ α᾿ρχιερεὺς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ου᾿δὲν α᾿ποκρίνη τί ου῟τοί σου καταμαρτυρου̑σιν

וקָם רַבּ־כָּהנֵא וֵאמַר לֵה לָא מֵדֵּם מפַנֵא אַנתּ פֵּתגָמָא מָנָא מַסהדִין עלַיךְּ הָלֵין׃

[(1) Matt 26, 63]

אוּלָם יֵשׁוּעַ שָׁתַק. אָמַר אֵלָיו הַכֹּהֵן הַגָדוֹל: "אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים חַיִּים שֶׁתֹּאמַר לָנוּ אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים?"

וַיִּדֹּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךׇ בֵּאלֹהִים חַיִּים כִּי תַגִּיד לָנוּ אִם-אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים:

Ale Ježíš mlčel. I odpovídaje nejvyšší kněz {biskup}, řekl jemu: Zaklínám tě skrze Boha živého, abys nám pověděl, jsi-li ty Kristus Syn Boží?

Ale Ježíš mlčel. A velekněz mu řekl: „Zapřísahám tě při Bohu živém, abys nám řekl, jsi-li Mesiáš(h), Syn Boží!“ (h) ř: Kristus (tak i Matouš 26:68) ([Izajáš 53:7])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ε᾿σιὼπα καὶ ὁ α᾿ρχιερεὺς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ε᾿ξορκίζω σε κατὰ του̑ θεου̑ του̑ ζω̑ντος ι῞να ἡμι̑ν ει῎πης ει᾿ σὺ ει῏ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς του̑ θεου̑

יֵשֻׁוע דֵּין שַׁתִּיק הוָא ס וַענָא רַבּ־כָּהנֵא וֵאמַר לֵה מַומֵא אנָא לָך בַּאלָהָא חַיָא דּתִאמַר לַן אֵן אַנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא׃

[(1) Matt 26, 64]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַתָּה אָמַרְתָּ, אַךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מֵעַתָּה תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ אָכֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי מֵעַתָּה תִרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם יֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא בְּעַנְנֵי הַשָּׁמָיִם:

Dí mu Ježíš: Ty jsi řekl. Ale však pravím vám: Od toho času uzříte Syna člověka sedícího na pravici moci Boží, a přicházejícího na oblacích nebeských.

Ježíš odpověděl: „Ty sám jsi to řekl. Ale pravím vám, od nynějška uzříte Syna člověka sedět po pravici Všemohoucího(i) a přicházet s oblaky nebeskými.“ (i) ř: Moci 27. kapitola ([Žalmy 110:1; Daniel 7:13])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς σὺ ει῏πας πλὴν λέγω ὑμι̑ν α᾿π῾ α῎ρτι ο῎ψεσθε τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου καθήμενον ε᾿κ δεξιω̑ν τη̑ς δυνάμεως καὶ ε᾿ρχόμενον ε᾿πὶ τω̑ν νεφελω̑ν του̑ ου᾿ρανου̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַנתּ אֵמַרתּ אָמַרנָא לכֻון דֵּין דּמֵן הָשָׁא תֵּחזֻונָיהי לַברֵה דּאנָשָׁא דּיָתֵב מֵן יַמִינָא דּחַילָא וָאתֵא עַל ענָנַי שׁמַיָא׃ ס

[(1) Matt 26, 65]

מִיָּד קָרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר: "מְגַדֵּף הוּא. מַה לָּנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּעֵדִים? הִנֵּה כָּעֵת שְׁמַעְתֶּם אֶת הַגִּדּוּף.

אָז יִקְרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל אֶת-בְּגָדָיו לֵאמֹר מְגַדֵּף הוּא מַה-לָּנוּ עוֺד וּלְעֵדִים הִנֵּה זֶה שְׁמַעְתֶּם גִּדּוּפוֺ מִפִּיו:

Tedy nejvyšší kněz {biskup} roztrhl roucho své, řka: Rouhal se. Což ještě potřebujeme svědků? Aj, nyní jste slyšeli rouhání jeho.

Tu velekněz roztrhl svá roucha a řekl: „Rouhal se! Nač ještě potřebujeme svědky? Hle, teď jste slyšeli rouhání. ([Numeri 14:6])

τότε ὁ α᾿ρχιερεὺς διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ λέγων ε᾿βλασφήμησεν τί ε῎τι χρείαν ε῎χομεν μαρτύρων ι῎δε νυ̑ν η᾿κούσατε τὴν βλασφημίαν

הָידֵּין רַבּ־כָּהנֵא צַרִי מָאנַוהי וֵאמַר הָא גַּדֵּף מָנָא מֵכִּיל מֵתבּעֵין לַן סָהדֵּא הָא הָשָׁא שׁמַעתֻּון גֻּודָּפֵה׃

[(1) Matt 26, 66]

מַה דַּעְתְּכֶם?" הֵשִׁיבוּ: "בֶּן־מָוֶת הוּא."

אִמְרוּ מַה-דַּעְתְּכֶם וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ מִשְׁפַּט-מָוֶת לוֺ:

Co se vám zdá? A oni odpovídajíce, řekli: Hodenť jest smrti.

Co o tom soudíte?“ Jejich výrok zněl: „Je hoden smrti.“ ([Leviticus 24:16])

τί ὑμι̑ν δοκει̑ οἱ δὲ α᾿ποκριθέντες ει῏παν ε῎νοχος θανάτου ε᾿στίν

מָנָא צָבֵין אנתֻּון ענַו וָאמרִין חַיָב הֻו מַותָּא׃ ס

[(1) Matt 26, 67]

אָז יָרְקוּ בְּפָנָיו וְהִכּוּהוּ בְּאֶגְרוֹף; גַּם סָטְרוּ לוֹ

אָז יָרְקוּ בְּפָנָיו וַיַּכֻּהוּ בְּאֶגְרֹף וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר מַחֲאוּ אֹתוֺ מַכַּת לֶחִי:

Tedy plili na tvář jeho, a pohlavkovali jej; jiní pak hůlkami jej bili,

Pak mu plivali do obličeje, bili ho po hlavě, někteří ho tloukli do tváře ([Izajáš 50:6 Izajáš 53:5])

τότε ε᾿νέπτυσαν ει᾿ς τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ καὶ ε᾿κολάφισαν αυ᾿τόν οἱ δὲ ε᾿ράπισαν

הָידֵּין רַקו בַּאפַּוהי וַמקַפּחִין הוַו לֵה אחרָנֵא דֵּין מָחֵין הוַו לֵה׃

[(1) Matt 26, 68]

וְאָמְרוּ: "נַבֵּא לָנוּ, הַמָּשִׁיחַ, מִיהוּ הַמַּכֶּה אוֹתְךָ?"

וַיֹּאמְרוּ הִנָּבֵא לָנוּ מָשִׁיחַ מִי זֶה הַמַּכֶּה אֹתָךְ:

Říkajíce: Hádej nám, Kriste, kdo jest ten, kterýž tebe udeřil?

a říkali: „Hádej, Mesiáši, kdo tě udeřil!“

λέγοντες προφήτευσον ἡμι̑ν Χριστέ τίς ε᾿στιν ὁ παίσας σε

וָאמרִין אֵתנַבָּא לַן משִׁיחָא מַנֻו הַו דַּמחָך׃ ס

[(1) Matt 26, 69]

אוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב כֵּיפָא מִחוּץ לַבַּיִת, בֶּחָצֵר. נִגְּשָׁה אֵלָיו שִׁפְחָה אַחַת וְאָמְרָה: "גַּם אַתָּה הָיִיתָ עִם יֵשׁוּעַ הַגְּלִילִי."

וּפֶטְרוֺס יָשַׁב מִחוּץ בְּתוֺךְ הֶחָצֵר וַתִּגַּשׁ אֵלָיו שִׁפְחָה אַחַת לֵאמֹר גַּם-אַתָּה הָיִיתָ עִם-יֵשׁוּעַ הַגָּלִילִי:

Ale Petr seděl vně v síni. I přistoupila k němu jedna děvečka, řkuci: I ty jsi byl s Ježíšem tím Galilejským.

Petr seděl venku v nádvoří. Tu k němu přistoupila jedna služka a řekla: „I ty jsi byl s tím Galilejským Ježíšem!“ ([Marek 14:66-Marek 14:72; Lukáš 22:56-Lukáš 22:62; Jan 18:17-Jan 18:18 Jan 18:25-Jan 18:27])

ὁ δὲ Πέτρος ε᾿κάθητο ε῎ξω ε᾿ν τη̑ αυ᾿λη̑ καὶ προση̑λθεν αυ᾿τω̑ μία παιδίσκη λέγουσα καὶ σὺ η῟σθα μετὰ ᾽Ιησου̑ του̑ Γαλιλαίου

כִּאפָא דֵּין יָתֵב הוָא לבַר בּדָרתָּא וקֵרבַּת לוָתֵה אַמתָא חדָא וָאמרָא לֵה אָף אַנתּ עַם יֵשֻׁוע הוַיתּ נָצרָיָא׃

[(1) Matt 26, 70]

אַךְ הוּא הִכְחִישׁ בִּפְנֵי הַכֹּל בְּאָמְרוֹ: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת."

וַיְכַחֵשׁ לְעֵינֵי כֻלָּם לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי מָה-אַתְּ אֹמָרֶת:

On pak zapřel přede všemi, řka: Nevím, co pravíš.

Ale on přede všemi zapřel: „Nevím, co mluvíš.“

ὁ δὲ η᾿ρνήσατο ε῎μπροσθεν πάντων λέγων ου᾿κ οι῏δα τί λέγεις

הֻו דֵּין כּפַר קדָם כֻּלהֻון וֵאמַר לָא יָדַע אנָא מָנָא אָמרָא אַנתּי׃

[(1) Matt 26, 71]

כְּשֶׁיָּצָא אֶל מְבוֹא הֶחָצֵר רָאֲתָה אוֹתוֹ אַחֶרֶת וְאָמְרָה לַנִּמְצָאִים שָׁם: "זֶה הָיָה עִם יֵשׁוּעַ מִנָּצֶרֶת."

וַיֵּצֵא אֶל-הָאוּלָם וַתִּרְאֵהוּ שִׁפְחָה אַחֶרֶת וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים שָׁם גַּם-זֶה הָיָה עִם-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי:

A když vycházel ze dveří, uzřela jej jiná. I řekla těm, kteříž tu byli: I tento byl s Ježíšem tím Nazaretským.

Vyšel k bráně, ale uviděla ho jiná a řekla těm, kdo tam byli: „Tenhle byl s tím Nazaretským Ježíšem.“

ε᾿ξελθόντα δὲ ει᾿ς τὸν πυλω̑να ει῏δεν αυ᾿τὸν α῎λλη καὶ λέγει τοι̑ς ε᾿κει̑ ου῟τος η῟ν μετὰ ᾽Ιησου̑ του̑ Ναζωραίου

וכַד נפַק לסֵפָּא חזָתֵה אחרִתָא וָאמרָא להֻון דּתַמָן הוָא אָף הָנָא עַם יֵשֻׁוע נָצרָיָא׃

[(1) Matt 26, 72]

שׁוּב הִכְחִישׁ בִּשְׁבוּעָה וְאָמַר: "אֵינֶנִי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ."

וַיּוֺסֶף לְכַחֵשׁ וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת-הָאִישׁ:

I zapřel opět s přísahou: Neznám toho člověka.

On znovu zapřel s přísahou: „Neznám toho člověka.“

καὶ πάλιν η᾿ρνήσατο μετὰ ο῞ρκου ο῞τι ου᾿κ οι῏δα τὸν α῎νθρωπον

ותֻוב כּפַר בּמַומָתָא דּלָא יָדַע אנָא לֵה לגַברָא׃

[(1) Matt 26, 73]

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נִגְּשׁוּ הָעוֹמְדִים שָׁם וְאָמְרוּ אֶל כֵּיפָא: "בֶּאֱמֶת גַּם אַתָּה מֵהֶם, כִּי הַמִּבְטָא שֶׁלְּךָ מְגַלֶּה אוֹתְךָ."

וְעוֺד מְעַט וַיִּגְּשׁוּ הָעֹמְדִים שָׁם וַיֹּאמְרוּ אֶל-פֶּטְרוֺס אוּלָם גַּם-אַתָּה אֶחָד מֵהֶם כִּי גַּם-בִּשְׂפָתְךׇ תִּתְנַכֵּר:

A po malé chvíli přistoupivše ti, kteříž tu stáli, řekli Petrovi: Jistě i ty z nich jsi, nebo i řeč tvá známa tebe činí.

Ale zakrátko přistoupili ti, kdo tam stáli, a řekli Petrovi: „Jistě i ty jsi z nich, vždyť i tvé nářečí tě prozrazuje!“

μετὰ μικρὸν δὲ προσελθόντες οἱ ἑστω̑τες ει῏πον τω̑ Πέτρω α᾿ληθω̑ς καὶ σὺ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ει῏ καὶ γὰρ ἡ λαλιά σου δη̑λόν σε ποιει̑

מֵן בָּתַר קַלִיל דֵּין קרֵבו הָנֻון דּקָימִין וֵאמַרו לכִאפָא שַׁרִירָאיִת אָף אַנתּ מֵנהֻון אַנתּ אָף מַמללָך גֵּיר מַודַּע לָך׃

[(1) Matt 26, 74]

אָז הֵחֵל לְקַלֵּל וּלְהִשָּׁבַע שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּיר אֶת הָאִישׁ וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.

וַיָּחֶל לַעֲנוֺת בְּאָלָה וּבִשְׁבֻעָה לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת-הָאִישׁ וּבְרֶגַע זֶה קָרָה הַתַּרְנְגֹל:

Tedy počal se proklínati a přisahati, řka: Neznám toho člověka. A hned kohout zazpíval.

Tu se začal zaklínat a zapřísahat: „Neznám toho člověka.“ Vtom zakokrhal kohout;

τότε η῎ρξατο καταθεματίζειν καὶ ο᾿μνύειν ο῞τι ου᾿κ οι῏δα τὸν α῎νθρωπον καὶ ευ᾿θέως α᾿λέκτωρ ε᾿φὼνησεν

הָידֵּין שַׁרִי למַחרָמֻו וַלמִאמָא דּלָא יָדַענָא לֵה לגַברָא ס ובָה בּשָׁעתָא קרָא תַּרנָגלָא׃

[(1) Matt 26, 75]

נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ - "בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי", יָצָא הַחוּצָה וּבָכָה בְּכִי מַר.

וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֺס אֶת-דְּבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אָמַר כִּי-טֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל תְּכַחֶשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי:

I rozpomenul se Petr na slovo Ježíšovo, kterýž jemu byl řekl: Prvé než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš. A vyšed ven, plakal hořce.

tu se Petr rozpomněl na slova, která mu Ježíš řekl: ‚Dříve než kohout zakokrhá, třikrát mě zapřeš.‘ Vyšel ven a hořce se rozplakal. ([Matouš 26:34])

καὶ ε᾿μνήσθη ὁ Πέτρος του̑ ρ᾿ήματος ᾽Ιησου̑ ει᾿ρηκότος ο῞τι πρὶν α᾿λέκτορα φωνη̑σαι τρὶς α᾿παρνήση με καὶ ε᾿ξελθών ε῎ξω ε῎κλαυσεν πικρω̑ς

וֵאתּדּכַר כִּאפָא מֵלתָא דּיֵשֻׁוע דֵּאמַר לֵה דַּקדָם דּנֵקרֵא תַּרנָגלָא תּלָת זַבנִין תֵּכפֻּור בִּי וַנפַק לבַר בּכָא מַרִירָאיִת׃ ס

[(1) Matt 27, 01]

עִם בֹּקֶר נוֹעֲצוּ כָּל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם עַל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ.

הַבֹּקֶר אוֺר וְכָל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִּקְנֵי הָעָם נוֺסְדוּ יַחַד עַל-יֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֺ:

A když bylo ráno, vešli v radu všickni přední kněží {biskupové} a starší lidu proti Ježíšovi, aby jej na smrt vydali.

Když bylo ráno, uradili se všichni velekněží a starší lidu proti Ježíšovi, že ho připraví o život. ([Marek 15:1; Lukáš 23:1; Jan 18:28])

πρωι̑ας δὲ γενομένης συμβούλιον ε῎λαβον πάντες οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι του̑ λαου̑ κατὰ του̑ ᾽Ιησου̑ ω῞στε θανατω̑σαι αυ᾿τόν

כַּד דֵּין הוָא צַפרָא מֵלכָּא נסַבו עַל יֵשֻׁוע ס כֻּלהֻון רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא דּעַמָא אַיך דַּנמִיתֻונָיהי׃

[(1) Matt 27, 02]

הֵם קָשְׁרוּ אוֹתוֹ, הוֹלִיכוּהוּ מִשָּׁם וּמְסָרוּהוּ לפִּילָטוֹס הַנָּצִיב.

וַיַּאַסְרוּ אֹתוֺ וַיּוֺלִיכֻהוּ וַיַּסְגִּירֻהוּ בִידֵי פּוֺנְטִיוֺס פִילָטוֺס הַפֶּחָה:

I svázavše jej, vedli, a vydali ho Pontskému Pilátovi hejtmanu.

Spoutali ho, odvedli a vydali vladaři(j) Pilátovi. (j) var: + Pontiu

καὶ δήσαντες αυ᾿τὸν α᾿πήγαγον καὶ παρέδωκαν Πιλάτω τω̑ ἡγεμόνι

וַאסרֻוהי וַאובּלֻוהי וַאשׁלמֻוהי לפִּילַטָוס הִגמֻונָא׃ ס

[(1) Matt 27, 03]

יְהוּדָה שֶׁהִסְגִּירוֹ, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ, הִתְחָרֵט וְהֶחֱזִיר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַזְּקֵנִים אֶת שְׁלוֹשִׁים שִׁקְלֵי הַכֶּסֶף בְּאָמְרוֹ:

וַיַּרְא יְהוּדָה הַמַּסְגִּיר אֹתוֺ כִּי הִרְשִׁיעֻהוּ וַיִּנָּחֵם וַיָּשֶׁב אֶת-שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל-הַזְּקֵנִים:

Tedy vida Jidáš zrádce jeho, že by odsouzen byl, želeje toho, navrátil zase třidceti stříbrných předním kněžím {biskupům} a starším,

Když Jidáš, který ho zradil, viděl, že Ježíše odsoudili, pocítil výčitky, vrátil třicet stříbrných velekněžím a starším ([Skutky apoštolské 1:16-Skutky apoštolské 1:20 Matouš 26:14-Matouš 26:15])

τότε ι᾿δών ᾽Ιούδας ὁ παραδιδοὺς αυ᾿τὸν ο῞τι κατεκρίθη μεταμεληθεὶς ε῎στρεψεν τὰ τριάκοντα α᾿ργύρια τοι̑ς α᾿ρχιερευ̑σιν καὶ πρεσβυτέροις

הָידֵּין יִהֻודָא מַשׁלמָנָא כַּד חזָא דֵּאתחַיַב יֵשֻׁוע אֵתּתּוִי וֵאזַל אַהפֵּך הָלֵין תּלָתִין דּכֵספָּא לרַבַּי־כָּהנֵא וַלקַשִׁישֵׁא׃

[(1) Matt 27, 04]

"חָטָאתִי, כִּי דָּם נָקִי הִסְגַּרְתִּי." אַךְ הֵם אָמְרוּ: "מָה אִכְפַּת לָנוּ? זֶה עִנְיָנְךָ שֶׁלְּךָ!"

וַיֹּאמַר חָטָאתִי בַּאֲשֶׁר הִסְגַּרְתִּי דָם נָקִי וְהֵם אָמְרוּ מַה-לָּנוּ וְלָזֹאת רְאֵה אָתָּה:

Řka: Zhřešil jsem, zradiv krev nevinnou. Oni pak řekli: Co nám do toho? Ty viz.

a řekl: „Zhřešil jsem, zradil jsem nevinnou krev!“ Ale oni odpověděli: „Co je nám po tom? To je tvoje věc!“ ([Matouš 27:24])

λέγων η῞μαρτον παραδοὺς αι῟μα α᾿θω̑ον οἱ δὲ ει῏παν τί πρὸς ἡμα̑ς σὺ ο῎ψη

וֵאמַר חטִית דַּאשׁלמֵת דּמָא זַכָּיָא הֵנֻון דֵּין אֵמַרו לֵה לַן מָא לַן אַנתּ יָדַע אַנתּ׃

[(1) Matt 27, 05]

הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הַכֶּסֶף לְתוֹךְ בֵּית אוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ, הָלַךְ מִשָּׁם וְתָלָה אֶת עַצְמוֹ.

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-הַכֶּסֶף בַּהֵיכָל וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ וַיֵּחָנַק:

A povrh ty stříbrné v chrámě, odšel pryč, a odšed, oběsil se.

A on odhodil ty peníze v chrámě a utekl; šel a oběsil se.

καὶ ρ᾿ίψας τὰ α᾿ργύρια ει᾿ς τὸν ναὸν α᾿νεχὼρησεν καὶ α᾿πελθών α᾿πήγξατο

וַשׁדָיהי כֵּספָּא בּהַיכּלָא ושַׁנִי וֵאזַל חנַק נַפשֵׁה׃ ס

[(1) Matt 27, 06]

לָקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת הַכֶּסֶף וְאָמְרוּ: "אָסוּר לְהַכְנִיס אֶת הַכֶּסֶף לְאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מְחִיר דָּמִים הוּא."

וַיִּקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת-הַכֶּסֶף וַיֹּאמְרוּ לֹא-כַתּוֺרָה הוּא לְתִתּוֺ אֶל-הָאוֺצָר כִּי-שְׂכַר דָּמִים הוּא:

Přední kněží {biskupové} pak vzavše ty stříbrné, řekli: Neslušíť jich vložiti do pokladnice, nebo mzda krve jest.

Velekněží sebrali peníze a řekli: „Není dovoleno dát je do chrámové pokladny, je to odměna za krev.“ ([Deuteronomium 23:19])

οἱ δὲ α᾿ρχιερει̑ς λαβόντες τὰ α᾿ργύρια ει῏παν ου᾿κ ε῎ξεστιν βαλει̑ν αυ᾿τὰ ει᾿ς τὸν κορβανα̑ν ε᾿πεὶ τιμὴ αι῞ματός ε᾿στιν

רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין שַׁקלֻוהי לכֵספָּא וֵאמַרו לָא שַׁלִיט דּנַרמֵיוהי בֵּית קֻורבָּנָא מֵטֻל דּטִימַי דּמָא הֻו׃

[(1) Matt 27, 07]

הִתְיָעֲצוּ וְקָנוּ בּוֹ אֶת שְׂדֵה הַיּוֹצֵר לקְבוּרַת הַזָּרִים.

וַיִּוָּעֲצוּ וַיִּקְנוּ בַכֶּסֶף הַזֶּה אֶת-שְׂדֵה הַיּוֺצֵר לִקְבוּרַת גֵּרִים:

A poradivše se, koupili za ně pole to hrnčířovo, ku pohřebu poutníků.

Uradili se tedy a koupili za ně pole hrnčířovo k pohřbívání cizinců.

συμβούλιον δὲ λαβόντες η᾿γόρασαν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν τὸν α᾿γρὸν του̑ κεραμέως ει᾿ς ταφὴν τοι̑ς ξένοις

וַנסַבו מֵלכָּא וַזבַנו בֵּה אָגֻורסֵה דּפַחָרָא לבֵית־קבֻורָא דַּאכסנָיֵא׃

[(1) Matt 27, 08]

עַל כֵּן נִקְרָא הַשָֹדֶה הַהוּא "שְׂדֵה הַדָּם" עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עַל-כֵּן יִקָּרֵא לַ׹ָּׂדֶה הַהוּא שְׂדֵה דָמִים עַד הַיּוֺם הַזֶּה:

Protož nazváno jest pole to pole krve, až do dnešního dne.

Proto se to pole jmenuje ‚Pole krve‘ až dodnes.

διὸ ε᾿κλήθη ὁ α᾿γρὸς ε᾿κει̑νος α᾿γρὸς αι῞ματος ε῞ως τη̑ς σήμερον

מֵטֻל הָנָא אֵתקרִי אָגֻורסָא הַו קרִיתָא דַּדמָא עדַמָא ליַומָנָא׃ ס

[(1) Matt 27, 09]

אָז נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא: "וַיִּקְחוּ שְׁלוֹשִׁים הַכֶּסֶף, אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַר מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

אָז הוּקַם הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיַד-הַנָּבִיא לֵאמֹר וַיִּקְחוּ אֶת-שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַר מֵעַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

A tehdy naplnilo se povědění proroka řkoucího: A vzali třidceti stříbrných, mzdu ceněného, kterýž šacován byl od synů Izraelských,

Tak se splnilo, co je řečeno ústy proroka(k) Jeremiáše(l): ‚Vzali třicet stříbrných, cenu člověka, na kterou ho ocenili synové Izraele; (k) var: – proroka (l) var: Zachariáše ([Zacharjáš 11:12-Zacharjáš 11:13; Exodus 21:32; Jeremjáš 32:6-Jeremjáš 32:9])

τότε ε᾿πληρὼθη τὸ ρ᾿ηθὲν διὰ ᾽Ιερεμίου του̑ προφήτου λέγοντος καὶ ε῎λαβον τὰ τριάκοντα α᾿ργύρια τὴν τιμὴν του̑ τετιμημένου ο῍ν ε᾿τιμήσαντο α᾿πὸ υἱω̑ν ᾽Ισραήλ

הָידֵּין אֵתמַלִי מֵדֵּם דֵּאתֵאמַר בּיַד נבִיָא דֵּאמַר דּנֵסבֵּת תּלָתִין דּכֵספָּא דּמַוהי דּיַקִירָא דּקַצו מֵן בּנַי אִיסרָיֵל׃

[(1) Matt 27, 10]

וַיִּתְּנוּ אוֹתָם בְּעַד שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי יהוה."

וַיִּתְּנוּם בְּעַד-שְׂדֵה הַיּוֺצֵר כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתִי אֲדֹנָי:

A dali je za pole hrnčířovo, jakož mi ustanovil Pán.

a dali ji za pole hrnčířovo, jak jim přikázal Hospodin(m).‘ (m) ř : Pán

καὶ ε῎δωκαν αυ᾿τὰ ει᾿ς τὸν α᾿γρὸν του̑ κεραμέως καθὰ συνέταξέν μοι κύριος

ויֵהבֵּת אֵנֻון לָאגֻורסֵה דּפַחָרָא אַיך דַּפקַד לִי מָריָא׃ ס

[(1) Matt 27, 11]

יֵשׁוּעַ עָמַד לִפְנֵי הַנָּצִיב. שָׁאַל אוֹתוֹ הַנָּצִיב: "אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אַתָּה אוֹמֵר",

וְיֵשׁוּעַ עֹמֵד לִפְנֵי הַפֶּחָה וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ הַפֶּחָה לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ:

Ježíš pak stál před vládařem. I otázal se ho vládař, řka: Ty-li jsi ten král Židovský? Ježíš pak řekl jemu: Ty pravíš.

A Ježíš byl postaven před vladaře. Vladař mu položil otázku: „Ty jsi král Židů?“ Ježíš odpověděl: „Ty sám to říkáš.“ ([Marek 15:2-Marek 15:5; Lukáš 23:2-Lukáš 23:5; Jan 18:29-Jan 18:38])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ε᾿στάθη ε῎μπροσθεν του̑ ἡγεμόνος καὶ ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τὸν ὁ ἡγεμών λέγων σὺ ει῏ ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ε῎φη σὺ λέγεις

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע קָם קדָם הִגמֻונָא ושַׁאלֵה הִגמֻונָא וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַנתּ אֵמַרתּ׃ ס

[(1) Matt 27, 12]

וְלֹא עָנָה דָּבָר כַּאֲשֶׁר הֶאֱשִׁימוּהוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים הֵבִיאוּ עָלָיו שִׂטְנָתָם וְלֹא עָנָה אֹתָם דָּבָר:

A když na něj přední kněží {biskupové} a starší žalovali, nic neodpověděl.

Na žaloby velekněží a starších nic neodpovídal.

καὶ ε᾿ν τω̑ κατηγορει̑σθαι αυ᾿τὸν ὑπὸ τω̑ν α᾿ρχιερέων καὶ πρεσβυτέρων ου᾿δὲν α᾿πεκρίνατο

וכַד אָכלִין הוַו קַרצַוהי רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא מֵדֵּם פֵּתגָמָא הֻו לָא פַּנִי׃ ס

[(1) Matt 27, 13]

אָמַר אֵלָיו פִּילָטוֹס: "אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ כַּמָּה הֵם מְעִידִים נֶגְדְּךָ?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֺס הֲלֹא שֹׁמֵעַ אַתָּה עַד-כַּמָּה הִכְבִּירוּ לַעֲנוֺת בָּךְ:

Tedy dí mu Pilát: Neslyšíš-li, kteraké věci proti tobě svědčí?

Tu mu řekl Pilát: „Neslyšíš, co všechno proti tobě svědčí?“

τότε λέγει αυ᾿τω̑ ὁ Πιλα̑τος ου᾿κ α᾿κούεις πόσα σου καταμαρτυρου̑σιν

הָידֵּין אֵמַר לֵה פִּילַטָוס לָא שָׁמַע אַנתּ כּמָא מַסהדִין עלַיךְּ׃ ס

[(1) Matt 27, 14]

אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לוֹ גַּם לֹא עַל טַעֲנָה אַחַת, לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב שֶׁל הַנָּצִיב.

וְלֹא נָתַן לוֺ מַעֲנֶה אַף לֹא דָבָר אֶחָד עַד אֲשֶׁר-הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַפֶּחָה:

Ale neodpověděl jemu ani k jednomu slovu, tak že se vládař velmi divil.

On mu však neodpověděl ani na jedinou věc, takže se vladař velice divil. ([Izajáš 53:7; Lukáš 23:9; Matouš 26:62-Matouš 26:63])

καὶ ου᾿κ α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ πρὸς ου᾿δὲ ε῍ν ρ᾿η̑μα ω῞στε θαυμάζειν τὸν ἡγεμόνα λίαν

ולָא יַהב לֵה פֵּתגָמָא ולָא בַּחדָא מֵלָא ועַל הָדֵא אֵתּדַּמַר טָב׃ ס

[(1) Matt 27, 15]

בֶּחָג הָיָה הַנָּצִיב נוֹהֵג לְשַׁחְרֵר לָעָם אָסִיר אֶחָד עַל־פִּי בְּחִירָתָם.

וּבֶחַג הַזֶּה הַסְכֵּן הִסְכִּין הַפֶּחָה לְשַׁלַּח אֶחָד מֵהָאֲסִירִים אֲשֶׁר יִבְחֲרוּ בוֺ הָעָם לַחָפְשִׁי:

Měl pak obyčej vládař v svátek propouštěti lidu vězně jednoho, kteréhož by chtěli.

O svátcích měl vladař ve zvyku propouštět zástupu jednoho vězně, kterého si přáli. ([Marek 15:6-Marek 15:15; Lukáš 23:17-Lukáš 23:25; Jan 18:39-Jan 18:40 Jan 19:16])

κατὰ δὲ ἑορτὴν ει᾿ὼθει ὁ ἡγεμών α᾿πολύειν ε῞να τω̑ ο῎χλω δέσμιον ο῍ν η῎θελον

בּכֻל עִאדָא דֵּין מעָד הוָא הִגמֻונָא דּנֵשׁרֵא אַסִירָא חַד לעַמָא אַינָא דּהֵנֻון צָבֵין הוַו׃

[(1) Matt 27, 16]

אוֹתָהּ עֵת הָיָה לָהֶם אָסִיר מְפֻרְסָם, יֵשׁוּעַ בַּר־אַבָּא שְׁמוֹ.

וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אִישׁ אָסִיר נוֺדַע לָעָם וּשְׁמוֺ בַּר-אַבָּא:

I měli v ten čas vězně znamenitého, kterýž sloul Barabáš.

Tehdy tam měli pověstného vězně, jménem (n)Barabáš. (n) var: + Ježíš

ει῏χον δὲ τότε δέσμιον ε᾿πίσημον λεγόμενον ᾽Ιησου̑ν Βαραββα̑ν

אַסִיר הוָא להֻון דֵּין אַסִירָא יִדִיעָא דּמֵתקרֵא בַּר־אַבַּא׃

[(1) Matt 27, 17]

לָכֵן כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס: "אֶת מִי אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם, אֶת יֵשׁוּעַ בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ?"

וַיְהִי בְּהִקָּהֲלָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס בְּמִי תִבְחֲרוּ וַאֲשַׁלְּחֵהוּ לָכֶם בְּבַר-אַבָּא אוֺ בְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ:

Protož když se lidé sešli, řekl jim Pilát: Kterého chcete, ať vám propustím? Barabáše-li, čili Ježíše, kterýž slove Kristus?

Když se zástupy shromáždily, řekl jim tedy Pilát: „Koho vám mám propustit,(o) Barabáše, nebo Ježíše, zvaného Mesiáš(p)?“ (o) var: + Ježíše (p) ř: Kristus (tak i Matouš 27:22)

συνηγμένων ου῏ν αυ᾿τω̑ν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ Πιλα̑τος τίνα θέλετε α᾿πολύσω ὑμι̑ν ᾽Ιησου̑ν τὸν Βαραββα̑ν η῍ ᾽Ιησου̑ν τὸν λεγόμενον Χριστόν

וכַד כּנִישִׁין אֵמַר להֻון פִּילַטָוס למַן צָבֵין אנתֻּון דֵּאשׁרֵא לכֻון לבַר־אַבַּא אַו ליֵשֻׁוע דּמֵתקרֵא משִׁיחָא׃ ס

[(1) Matt 27, 18]

כִּי יָדַע שֶׁמִּקִּנְאָה מָסְרוּ אוֹתוֹ.

כִּי יָדַע אֲשֶׁר מִקִּנְאָתָם בּוֺ הִסְגִּירֻהוּ:

Nebo věděl, že jej z závisti vydali.

Věděl totiž, že mu ho vydali ze zášti.

η῎̑δει γὰρ ο῞τι διὰ φθόνον παρέδωκαν αυ᾿τόν

יָדַע הוָא גֵּיר פִּילַטָוס דּמֵן חסָמָא אַשׁלמֻוהי׃ ס

[(1) Matt 27, 19]

כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט שָׁלְחָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר: "אַל יִהְיֶה לְךָ דָּבָר עִם אוֹתוֹ צַדִּיק, כִּי רַבּוֹת סָבַלְתִּי הַיּוֹם בַּחֲלוֹם בִּגְלָלוֹ."

וְגַם-בְּשִׁבְתּוֺ בִּמְקוֺם הַמִּשְׁפָּט שָׁלְחָה לּוֺ אִשְׁתּוֺ לֵאמֹר אַל-תִּתְעָרַב בִּדְבַר הַצַּדִּיק הַזֶּה כִּי זֶה הַיּוֺם עֻנֵּיתִי בַחֲלוֺם עַד-מְאֹד עַל-אֹדוֺתָיו:

A když seděl na soudné stolici, poslala k němu žena jeho, řkuci: Nic neměj činiti s spravedlivým tímto, nebo jsem mnoho trpěla dnes ve snách pro něho.

Když seděl na soudné stolici, poslala k němu jeho žena se vzkazem: „Nezačínej si nic s tím spravedlivým! Dnes mě kvůli němu pronásledovaly zlé sny.“

καθημένου δὲ αυ᾿του̑ ε᾿πὶ του̑ βήματος α᾿πέστειλεν πρὸς αυ᾿τὸν ἡ γυνὴ αυ᾿του̑ λέγουσα μηδὲν σοὶ καὶ τω̑ δικαίω ε᾿κείνω πολλὰ γὰρ ε῎παθον σήμερον κατ῾ ο῎ναρ δι῾ αυ᾿τόν

כַּד יִתֵב דֵּין הִגמֻונָא עַל בִּים דִּילֵה שֵׁלחַת לֵה אַנתּתֵה וָאמרָא לֵה לָא לָך וַלהַו זַדִּיקָא סַגִּי גֵּיר חֵשֵׁת בּחֵלמי יַומָנָא מֵטֻלָתֵה׃ ס

[(1) Matt 27, 20]

וְאוּלָם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים שִׁכְנְעוּ אֶת הֲמוֹן הָעָם לְבַקֵּשׁ אֶת בַּר־אַבָּא וּלְהַכְחִיד אֶת יֵשׁוּעַ.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים הֵסִיתוּ אֶת-הֲמוֺן הָעָם לִשְׁאֹל לָהֶם אֵת בַּר-אַבָּא וּלְהַשְׁמִיד אֶת-יֵשׁוּעַ:

Ale přední kněží {biskupové} a starší navedli lid, aby prosili za Barabáše, Ježíše pak aby zahubili.

Velekněží a starší však přiměli zástup, aby si vyžádali Barabáše, a Ježíše zahubili.

οἱ δὲ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι ε῎πεισαν τοὺς ο῎χλους ι῞να αι᾿τήσωνται τὸν Βαραββα̑ν τὸν δὲ ᾽Ιησου̑ν α᾿πολέσωσιν

רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין וקַשִׁישֵׁא אַפִּיסו לכֵנשֵׁא דּנֵשֵׁאלֻון לבַר־אַבַּא ליֵשֻׁוע דֵּין דּנַובּדֻון׃ ס

[(1) Matt 27, 21]

פָּנָה אֲלֵיהֶם הַנָּצִיב וְשָׁאַל: "אֶת מִי מִשְּׁנֵיהֶם תִּרְצוּ שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם?" אָמְרוּ: "אֶת בַּר־אַבָּא."

וַיַּעַן הַפֶּחָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת-מִי מִן-הַשְּׁנַיִם תַּחְפְּצוּ וַאֲשַׁלְּחֵהוּ לָכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵת בַּר-אַבָּא:

I odpověděv vládař, řekl jim: Kterého chcete z těch dvou, ať vám propustím? A oni řekli: Barabáše.

Vladař jim řekl: „Koho vám z těch dvou mám propustit?“ Oni volali: „Barabáše!“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ἡγεμών ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τίνα θέλετε α᾿πὸ τω̑ν δύο α᾿πολύσω ὑμι̑ν οἱ δὲ ει῏παν τὸν Βαραββα̑ν

וַענָא הִגמֻונָא וֵאמַר להֻון למַן צָבֵין אנתֻּון דֵּאשׁרֵא לכֻון מֵן תּרַיהֻון הֵנֻון דֵּין אֵמַרו לבַר־אַבַּא׃

[(1) Matt 27, 22]

שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס: "אִם כֵּן, מָה אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ?" אָמְרוּ כֻּלָּם: "שֶׁיִּצָּלֵב!"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס וּמָה-אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם יִצָּלֵב:

Dí jim Pilát: Co pak učiním s Ježíšem, kterýž slove Kristus? Řekli mu všickni: Ukřižován buď.

Pilát jim řekl: „Co tedy mám učinit s Ježíšem, zvaným Mesiáš?“ Všichni volali: „Ukřižovat!“

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ Πιλα̑τος τί ου῏ν ποιήσω ᾽Ιησου̑ν τὸν λεγόμενον Χριστόν λέγουσιν πάντες σταυρωθήτω

אָמַר להֻון פִּילַטָוס וַליֵשֻׁוע דּמֵתקרֵא משִׁיחָא מָנָא אֵעבֵּד לֵה אָמרִין כֻּלהֻון נֵזדּקֵף׃

[(1) Matt 27, 23]

שָׁאַל: "אֲבָל מָה רָעָה עָשָׂה?" אַךְ הֵם צָעֲקוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת: "שֶׁיִּצָּלֵב!"

וַיֹּאמֶר וְלָמָּה מֶה-רָעָה עָשָׂה וְהֵם הוֺסִיפוּ לִצְעֹק וְלֵאמֹר יִצָּלֵב:

Vládař pak řekl: I což jest zlého učinil? Oni pak více křičeli, řkouce: Ukřižován buď.

Namítl jim: „Čeho se vlastně dopustil?“ Ale oni ještě víc křičeli: „Ukřižovat!“ ([Skutky apoštolské 3:13-Skutky apoštolské 3:14 Skutky apoštolské 13:27-Skutky apoštolské 13:28])

ὁ δὲ ε῎φη τί γὰρ κακὸν ε᾿ποίησεν οἱ δὲ περισσω̑ς ε῎κραζον λέγοντες σταυρωθήτω

אָמַר להֻון הִגמֻונָא מָנָא גֵּיר דּבִישׁ עבַד הֵנֻון דֵּין יַתִּירָאיִת קעַו וֵאמַרו נֵזדּקֵף׃ ס

[(1) Matt 27, 24]

כְּשֶׁרָאָה פִּילָטוֹס כִּי אֵינוֹ מוֹעִיל דָּבָר וּמַה גַּם שֶׁמִּתְרַגֶּשֶׁת מְהוּמָה, לָקַח מַיִם וְרָחַץ אֶת יָדָיו לִפְנֵי הֶהָמוֹן בְּאָמְרוֹ: "נָקִי אָנֹכִי מִדָּמוֹ שֶׁל זֶה. זֶהוּ עִנְיַנְכֶם!"

וַיַּרְא פִּילָטוֺס כִּי לֹא-יָכֹל לָהֶם אַךְ עוֺד תּוֺסִיף הַמְּהוּמָה וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת-יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה רְאוּ אַתֶּם:

A vida Pilát, že by nic neprospěl, ale že by větší rozbroj byl, vzav vodu, umyl ruce před lidem, řka: Čist jsem od krve spravedlivého tohoto. Vy vizte.

Když Pilát viděl, že nic nepořídí, ale že pozdvižení je čím dál větší, omyl si ruce před očima zástupu a pravil: „Já nejsem vinen krví toho člověka(q); je to vaše věc.“ (q) var: toho spravedlivého ([Deuteronomium 21:6-Deuteronomium 21:9; Žalmy 26:6])

ι᾿δών δὲ ὁ Πιλα̑τος ο῞τι ου᾿δὲν ω᾿φελει̑ α᾿λλὰ μα̑λλον θόρυβος γίνεται λαβών υ῞δωρ α᾿πενίψατο τὰς χει̑ρας α᾿πέναντι του̑ ο῎χλου λέγων α᾿θω̑ός ει᾿μι α᾿πὸ του̑ αι῞ματος τούτου ὑμει̑ς ο῎ψεσθε

פִּילַטָוס דֵּין כַּד חזָא דּמֵדֵּם לָא מַותַּר אֵלָא יַתִּירָאיִת רַובָּא הָוֵא שׁקַל מַיָא אַשִׁיג אִידַוהי לעִין כֵּנשָׁא וֵאמַר מחַסַי אנָא מֵן דּמֵה דּהָנָא זַדִּיקָא אַנתֻּון תֵּדּעֻון׃

[(1) Matt 27, 25]

עָנוּ וְאָמְרוּ כָּל הָעָם: "דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ."

וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם לֵאמֹר דָּמוֺ עָלֵינוּ וְעַל-בָּנֵינוּ:

A odpověděv všecken lid, řekl: Krev jeho na nás i na naše dítky.

A všechen lid mu odpověděl: „Krev jeho na nás a na naše děti!“ ([Jozue 2:19; Skutky apoštolské 5:28])

καὶ α᾿ποκριθεὶς πα̑ς ὁ λαὸς ει῏πεν τὸ αι῟μα αυ᾿του̑ ε᾿φ῾ ἡμα̑ς καὶ ε᾿πὶ τὰ τέκνα ἡμω̑ν

וַענַו כֻּלֵה עַמָא וֵאמַרו דּמֵה עלַין ועַל בּנַין׃ ס

[(1) Matt 27, 26]

אָז שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא, וְאֶת יֵשׁוּעַ הִלְקָה וּמָסַר לִצְלִיבָה.

אָז שִׁלַּח לָהֶם אֵת בַּר-אַבָּא וְאֵת יֵשׁוּעַ יִסַּר בַּשּׁוֺטִים וַיִּתְּנֵהוּ לְהִצָּלֵב:

Tedy propustil jim Barabáše, ale Ježíše zbičovav, vydal, aby byl ukřižován.

Tu jim propustil Barabáše, Ježíše dal zbičovat a vydal(r) ho, aby byl ukřižován. (r) var: + jim

τότε α᾿πέλυσεν αυ᾿τοι̑ς τὸν Βαραββα̑ν τὸν δὲ ᾽Ιησου̑ν φραγελλὼσας παρέδωκεν ι῞να σταυρωθη̑

הָידֵּין שׁרָא להֻון לבַר־אַבַּא ונַגֵּד בַּפרָגֵלֵא ליֵשֻׁוע וַאשׁלמֵה דּנֵזדּקֵף׃ ס

[(1) Matt 27, 27]

לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנָּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְהִקְהִילוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַגְּדוּד.

וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי צְבָא הַפֶּחָה אֶת-יֵשׁוּעַ אֶל-חֲצַר הַמִּשְׁפָּט הוּא פְּרַטוֺרִין וַיַּזְעִיקוּ עָלָיו אֵת כָּל-הַגְּדוּד:

Tedy žoldnéři hejtmanovi, vzavše Ježíše do rathouzu, shromáždili k němu všecku rotu.

Vladařovi vojáci dovedli Ježíše do místodržitelství a svolali na něj celou setninu. ([Marek 15:16-Marek 15:20; Jan 19:2-Jan 19:3])

τότε οἱ στρατιω̑ται του̑ ἡγεμόνος παραλαβόντες τὸν ᾽Ιησου̑ν ει᾿ς τὸ πραιτὼριον συνήγαγον ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ο῞λην τὴν σπει̑ραν

הָידֵּין אֵסטרַטִיֻוטֵא דּהִגמֻונָא דַּברֻוהי ליֵשֻׁוע לַפּרֵטָורִין וַכנַשׁו עלַוהי לכֻלֵה אֵספִּיר׃

[(1) Matt 27, 28]

הִפְשִׁיטוּהוּ וְהֶעֱטוּ עָלָיו מְעִיל שָׁנִי,

וַיַּפְשִׁיטוּ אֹתוֺ וַיַּלְבִּישֻׁהוּ מְעִיל אַרְגָּמָן:

A svlékše jej, přioděli ho pláštěm brunátným.

Svlékli ho a oblékli mu nachový plášť,

καὶ ε᾿κδύσαντες αυ᾿τὸν χλαμύδα κοκκίνην περιέθηκαν αυ᾿τω̑

וַאשׁלחֻוהי וַאלבּשֻׁוהי כלַמִיס דַּזחֻורִיתָא׃

[(1) Matt 27, 29]

וּלְאַחַר שֶׁשָׂרְגוּ עֲטֶרֶת קוֹצִים שָׂמוּ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, נָתְנוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ וְכָרְעוּ לְפָנָיוּ כְּשֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!"

וַיְשָׂרְגוּ כֶּתֶר קוֺצִים וַיָּשִׂימוּ עַל-רֹאשׁוֺ וְקָנֶה בִימִינוֺ וַיִּכְרְעוּ לְפָנָיו עַל-בִּרְכֵיהֶם וַיְהַתְּלוּ בוֺ לֵאמֹר יְחִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

A spletše korunu z trní, vstavili na hlavu jeho, a dali třtinu v pravou ruku jeho, a klekajíce před ním, posmívali se jemu, řkouce: Zdráv buď, ó králi Židovský.

upletli korunu(s) z trní a posadili mu ji na hlavu, do pravé ruky mu dali hůl(t), klekali před ním a posmívali se mu: „Buď zdráv, židovský králi!“ (s) ř: věnec (t) ř: rákos (tak i Matouš 27:30)

καὶ πλέξαντες στέφανον ε᾿ξ α᾿κανθω̑ν ε᾿πέθηκαν ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿του̑ καὶ κάλαμον ε᾿ν τη̑ δεξια̑ αυ᾿του̑ καὶ γονυπετήσαντες ε῎μπροσθεν αυ᾿του̑ ε᾿νέπαιξαν αυ᾿τω̑ λέγοντες χαι̑ρε βασιλευ̑ τω̑ν ᾽Ιουδαίων

וַגדַלו כּלִילָא דּעַוזנָיֵא וסָמו בּרִשֵׁה וקַניָא בּיַמִינֵה וַברַכו עַל בֻּורכַּיהֻון קדָמַוהי וַמבַזחִין הוַו בֵּה וָאמרִין שׁלָם מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(1) Matt 27, 30]

הֵם יָרְקוּ בּוֹ, לָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ.

וַיָּרֹקּוּ בְּפָנָיו וַיִּקְחוּ אֶת-הַקָּנֶה וַיַּכֻּהוּ עַל-רֹאשׁוֺ:

A plijíce na něho, brali tu třtinu a bili jej v hlavu.

Plivali na něj, brali tu hůl a bili ho po hlavě. ([Izajáš 50:6])

καὶ ε᾿μπτύσαντες ει᾿ς αυ᾿τὸν ε῎λαβον τὸν κάλαμον καὶ ε῎τυπτον ει᾿ς τὴν κεφαλὴν αυ᾿του̑

ורַקו בּפַּרצֻופֵּה וַשׁקַלו קַניָא ומָחֵין הוַו לֵה עַל רִשֵׁה׃ ס

[(1) Matt 27, 31]

לְאַחַר שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בּוֹ הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַמְּעִיל, הִלְבִּישׁוּהוּ אֶת בְּגָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ לְהִצָּלֵב.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵתֵלּוּ בוֺ הִפְשִׁיטוּ אֹתוֺ אֶת-הַמְּעִיל וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת-בְּגָדָיו וַיּוֺלִיכֻהוּ לִצְלֹב אֹתוֺ:

A když se mu naposmívali, svlékli s něho plášť, a oblékli jej v roucho jeho. I vedli ho, aby byl ukřižován.

Když se mu dost naposmívali, svlékli mu plášť a oblékli ho zase do jeho šatů. A odvedli ho k ukřižování. ([Lukáš 23:11; Židům 13:12])

καὶ ο῞τε ε᾿νέπαιξαν αυ᾿τω̑ ε᾿ξέδυσαν αυ᾿τὸν τὴν χλαμύδα καὶ ε᾿νέδυσαν αυ᾿τὸν τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ καὶ α᾿πήγαγον αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ σταυρω̑σαι

וכַד בַּזַחו בֵּה אַשׁלחֻוהי כלַמִיס וַאלבּשֻׁוהי נַחתַּוהי וַאובּלֻוהי דּנֵזדּקֵף׃ ס

[(1) Matt 27, 32]

בְּצֵאתָם מָצְאוּ אִישׁ מֵאֶרֶץ קִירֶנְיָה, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, וְהִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לָשֵׂאת אֶת צְלָבוֹ.

וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ פָּגְעוּ בְּאִישׁ קוּרִינִי וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן אֹתוֺ אִלְּצוּ לַהֲלֹךְ אִתָּם וְלָשֵׂאת לוֺ אֶת-צְלָבוֺ:

A vyšedše, nalezli člověka Cyrenenského, jménem Šimona. Toho přinutili, aby nesl kříž jeho.

Cestou potkali jednoho člověka z Kyrény, jménem Šimona; toho přinutili, aby nesl jeho kříž. ([Marek 15:21-Marek 15:32; Lukáš 23:26-Lukáš 23:43; Jan 19:17-Jan 19:27])

ε᾿ξερχόμενοι δὲ ευ῟ρον α῎νθρωπον Κυρηναι̑ον ο᾿νόματι Σίμωνα του̑τον η᾿γγάρευσαν ι῞να α῎ρη τὸν σταυρὸν αυ᾿του̑

וכַד נָפקִין אֵשׁכַּחו גַּברָא קֻורִינָיָא דַּשׁמֵה שֵׁמעֻון להָנָא שַׁחַרו דּנֵשׁקֻול זקִיפֵה׃ ס

[(1) Matt 27, 33]

הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת,

וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֺם הַנִּקְרָא גָּלְגָּלְתָּא אֲשֶׁר יֵאָמֵר מְקוֺם הַגֻּלְגֹּלֶת:

I přišedše na místo, kteréž slove Golgota, to jest popravné místo,

Když přišli na místo zvané Golgota, to znamená ‚Lebka‘(u), (u) Holý vrch

καὶ ε᾿λθόντες ει᾿ς τόπον λεγόμενον Γολγοθα̑ ο῞ ε᾿στιν κρανίου τόπος λεγόμενος

וֵאתַו לדֻוכּתָא דּמֵתקַריָא גָּגֻולתָּא הָי דּמֵתפַּשׁקָא קַרקַפתָא׃ ס

[(1) Matt 27, 34]

וְנָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן מָהוּל בִּמְרוֹרַת צֶמַח הָרֹאשׁ. הוּא טָעַם, אַךְ לֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת.

וַיִּתְּנוּ-לוֺ יַיִן מָהוּל בְּרֹאשׁ לִשְׁתּוֺת וַיִּטְעַם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֺתוֺ:

Dali mu píti octa, smíšeného se žlučí. A okusiv, nechtěl píti.

dali mu napít vína(v) smíchaného se žlučí; ale když je okusil, nechtěl pít. (v) var: octa ([Žalmy 69:22])

ε῎δωκαν αυ᾿τω̑ πιει̑ν οι῏νον μετὰ χολη̑ς μεμιγμένον καὶ γευσάμενος ου᾿κ η᾿θέλησεν πιει̑ν

ויַהבו לֵה דּנֵשׁתֵּא חַלָא דַּחלִיט בַּמרָרתָּא וַטעֵם ולָא צבָא למֵשׁתָּא סּ סּ׃

[(1) Matt 27, 35]

אַחֲרֵי שֶׁצָּלְבוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם גּוֹרָל,

וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ שָׁם וַיְחַלְּקוּ אֶת-בְּגָדָיו וַיַּפִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֺרָל לְמַלּאֹת אֶת אֲשֶׁר-נֶאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֺרָל:

Ukřižovavše pak jej, rozdělili roucha jeho, mecíce los, aby se naplnilo povědění proroka: Rozdělili sobě roucho mé, a o můj oděv metali los.

Ukřižovali ho a losem si rozdělili jeho šaty(x); (x) var: + aby se splnilo, co je řečeno ústy proroka: ‚Rozdělili si mé šaty, losovali o můj oděv.‘ ([Žalmy 22:19])

σταυρὼσαντες δὲ αυ᾿τὸν διεμερίσαντο τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ βάλλοντες κλη̑ρον

וכַד זַקפֻּוהי פַּלֵגו נַחתַּוהי בּפֵסָא׃

[(1) Matt 27, 36]

וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם.

וַיֵּשְׁבוּ וַיִּשְׁמְרוּ אֹתוֺ שָׁמָּה:

A sedíce, ostříhali ho tu.

pak se tam posadili a střežili ho.

καὶ καθήμενοι ε᾿τήρουν αυ᾿τὸν ε᾿κει̑

ויָתבִּין הוַו ונָטרִין לֵה תַּמָן׃ ס

[(1) Matt 27, 37]

מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שָׂמוּ אֶת כְּתַב אַשְׁמָתוֹ: "זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."

וַיָּשִׂימוּ דְבַר אַשְׁמָתוֺ בִּכְתֹבֶת מֵעַל לְרֹאשׁוֺ זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

I vstavili nad hlavu jeho vinu jeho napsanou: Totoť jest Ježíš, ten král Židovský.

Nad hlavu mu dali nápis o jeho provinění: „To je Ježíš, král Židů.“

καὶ ε᾿πέθηκαν ε᾿πάνω τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿του̑ τὴν αι᾿τίαν αυ᾿του̑ γεγραμμένην ου῟τός ε᾿στιν ᾽Ιησου̑ς ὁ βασιλευ̑ς τω̑ν ᾽Ιουδαίων

וסָמו לעֵל מֵן רִשֵׁה עֵלתָא דּמַותֵּה בַּכתָבָא הָנַו יֵשֻׁוע מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃ ס

[(1) Matt 27, 38]

אוֹתָהּ שָׁעָה נִצְלְבוּ אִתּוֹ שְׁנֵי שׁוֹדְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְֹמֹאלוֹ.

וְאַחֲרֵי-כֵן נִצְלְבוּ עִמּוֺ שְׁנֵי אַנְשֵׁי-חָמָס אֶחָד מִימִינוֺ וְאֶחָד מִ׹ְּׂמֹאלוֺ:

I ukřižováni jsou s ním dva lotři, jeden na pravici a druhý na levici.

S ním byli ukřižováni dva povstalci, jeden po pravici a druhý po levici. ([Jan 19:18; Izajáš 53:12])

τότε σταυρου̑νται σὺν αυ᾿τω̑ δύο λησταί ει῟ς ε᾿κ δεξιω̑ν καὶ ει῟ς ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων

וֵאזדּקֵפו עַמֵה תּרֵין לֵסטָיֵא חַד מֵן יַמִינֵה וחַד מֵן סֵמָלֵה׃ ס

[(1) Matt 27, 39]

וְהָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְפוּ אוֹתוֹ, הֵנִיעוּ רֹאשָׁם

וְהָעֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אֹתוֺ וַיָּנִיעוּ אַחֲרָיו אֶת-רֹאשָׁם:

Ti pak, kteříž chodili tudy, rouhali se jemu, ukřivujíce hlav svých.

Kolemjdoucí ho uráželi; potřásali hlavou ([Žalmy 22:7-Žalmy 22:8 Žalmy 109:25; Pláč 2:15])

οἱ δὲ παραπορευόμενοι ε᾿βλασφήμουν αυ᾿τὸν κινου̑ντες τὰς κεφαλὰς αυ᾿τω̑ν

אַילֵין דֵּין דּעָברִין הוַו מגַדּפִין הוַו עלַוהי וַמנִידִין רִשַׁיהֻון׃

[(1) Matt 27, 40]

וְאָמְרוּ: "הַהוֹרֵס אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים! הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ, אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, וְרֵד מִן הַצְּלָב!"

וַיֹאמְרוּ אַתָּה הוּא הַהֹרֵס אֶת-הַהֵיכָל וְהַבּוֺנֶה אֹתוֺ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים הוֺשִׁיעָה אֶת-נַפְשֶׁךׇ אִם בֶּן-אֱלֹהִים אַתָּה רְדָה מִן-הָעֵץ:

A říkajíce: Hej, ty jako rušíš chrám a ve třech dnech vzděláváš, pomoziž sám sobě. Jsi-li Syn Boží, sstupiž s kříže.

a říkali: „Když chceš zbořit chrám a ve třech dnech jej postavit, zachraň sám sebe; jsi-li Syn Boží, sestup s kříže!“ ([Matouš 26:61 Matouš 4:3])

καὶ λέγοντες ὁ καταλύων τὸν ναὸν καὶ ε᾿ν τρισὶν ἡμέραις οι᾿κοδομω̑ν σω̑σον σεαυτόν ει᾿ υἱὸς ει῏ του̑ θεου̑ καὶ κατάβηθι α᾿πὸ του̑ σταυρου̑

וָאמרִין סָתַר הַיכּלָא ובָנֵא לֵה לַתלָתָא יַומִין פַּצָא נַפשָׁך אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא וחֻות מֵן זקִיפָא׃ ס

[(1) Matt 27, 41]

כָּךְ גַּם הִתְלוֹצְצוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים עִם הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים בְּאָמְרָם:

וְכֵן גַּם-שָׂחֲקוּ עָלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים עִם-הַסּוֺפְרִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר:

Tak podobně i přední kněží {biskupové} posmívajíce se s zákonníky a staršími, pravili:

Podobně se mu posmívali i velekněží spolu se zákoníky a staršími. Říkali:

ὁμοίως καὶ οἱ α᾿ρχιερει̑ς ε᾿μπαίζοντες μετὰ τω̑ν γραμματέων καὶ πρεσβυτέρων ε῎λεγον

הָכוָת אָף רַבַּי־כָּהנֵא מבַזחִין הוַו עַם סָפרֵא וקַשִׁישֵׁא וַפרִישֵׁא׃

[(1) Matt 27, 42]

"אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ; אֶת עַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ?! מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא! שֶׁיֵּרֵד עַכְשָׁו מִן הַצְּלָב וְנַאֲמִין בּוֹ!

אֶת-אֲחֵרִים הוֺשִׁיעַ וְאֶת-נַפְשׁוֺ לֹא יוּכַל לְהוֺשִׁיעַ אִם-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא יֵרֶד-נָא עַתָּה מִן-הָעֵץ וְנַאֲמִין בּוֺ:

Jiným pomáhal, sám sobě nemůž pomoci. Jestliže jest král Izraelský, nech ať nyní sstoupí s kříže, a uvěříme jemu.

„Jiné zachránil, sám sebe zachránit nemůže. Je král izraelský – ať nyní sestoupí z kříže a uvěříme v něho!

α῎λλους ε῎σωσεν ἑαυτὸν ου᾿ δύναται σω̑σαι βασιλεὺς ᾽Ισραήλ ε᾿στιν καταβάτω νυ̑ν α᾿πὸ του̑ σταυρου̑ καὶ πιστεύσομεν ε᾿π῾ αυ᾿τόν

וָאמרִין לַאחרָנֵא אַחִי נַפשֵׁה לָא מֵשׁכַּח למַחָיֻו אֵן מַלכֵּה הֻו דִּאיסרָיֵל נֵחֻות הָשָׁא מֵן זקִיפָא וַנהַימֵן בֵּה׃

[(1) Matt 27, 43]

בָּטַח בֵּאלֹהִים, עַתָּה יְפַלְּטֵהוּ אִם חָפֵץ בּוֹ, כִּי אָמַר 'בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי'."

בֹּטֵחַ בֵּאלֹהִים יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֺ כִּי הֲלֹא אָמַר בֶּן-הָאֱלֹהִים אָנִי:

Doufalť v Boha, nech ať ho nyní vysvobodí, chce-liť mu; nebo pravil: Syn Boží jsem.

Spolehl na Boha, ať ho vysvobodí, stojí-li o něj. Vždyť řekl: ‚Jsem Boží Syn!‘“ ([Žalmy 22:9; Jan 5:18 Jan 10:36 Jan 19:7])

πέποιθεν ε᾿πὶ τὸν θεόν ρ᾿υσάσθω νυ̑ν ει᾿ θέλει αυ᾿τόν ει῏πεν γὰρ ο῞τι θεου̑ ει᾿μι υἱός

תּכִיל עַל אַלָהָא נֵפרקִיוהי הָשָׁא אֵן צָבֵא בֵּה אָמַר גֵּיר דַּברֵה אנָא דַּאלָהָא׃ ס

[(1) Matt 27, 44]

כָּךְ חֵרְפוּהוּ גַּם הַשּׁוֹדְדִים שֶׁנִּצְלְבוּ אִתּוֹ.

וְגַם-אַנְשֵׁי-הֶחָמָס אֲשֶׁר נִצְלְבוּ עִמּוֺ חֵרְפֻהוּ כְּמוֺ-כֵן:

Takž také i lotři, kteříž byli s ním ukřižováni, utrhali jemu.

Stejně ho tupili i povstalci spolu s ním ukřižovaní.

τὸ δ῾ αυ᾿τὸ καὶ οἱ λησταὶ οἱ συσταυρωθέντες σὺν αυ᾿τω̑ ω᾿νείδιζον αυ᾿τόν

הָכוָת אָף גַּיָסֵא הָנֻון דֵּאזדּקֵפו עַמֵה מחַסדִין הוַו לֵה׃ ס

[(1) Matt 27, 45]

מִשָּׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ,

וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ מִן-הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית:

Od šesté pak hodiny tma se stala po vší zemi až do hodiny deváté.

V poledne nastala tma po celé zemi až do tří hodin. ([Marek 15:33-Marek 15:39; Lukáš 23:44-Lukáš 23:48; Jan 19:28-Jan 19:30 Ámos 8:9])

α᾿πὸ δὲ ε῞κτης ω῞ρας σκότος ε᾿γένετο ε᾿πὶ πα̑σαν τὴν γη̑ν ε῞ως ω῞ρας ε᾿νάτης

מֵן שֵׁת שָׁעִין דֵּין הוָא חֵשֻׁוכָא עַל כֻּלָה אַרעָא עדַמָא לשָׁעֵא תּשַׁע׃

[(1) Matt 27, 46]

וּבְעֶרֶךְ בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֵלִי, אֵלִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?" כְּלוֹמַר, "אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?"

וּבַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֺל גָּדוֺל לֵאמֹר אֱלָהִי אֱלָהִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי אֲשֶׁר יֵאָמֵר אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי:

A při hodině deváté zvolal Ježíš hlasem velikým, řka: Eli, Eli, lama zabachtani? To jest: Bože můj, Bože můj, proč jsi mne opustil?

Kolem třetí hodiny zvolal Ježíš mocným hlasem: „Eli, Eli, lema sabachthani?“, to jest: ‚Bože můj, Bože můj, proč jsi mě opustil?‘ ([Žalmy 22:2])

περὶ δὲ τὴν ε᾿νάτην ω῞ραν α᾿νεβόησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς φωνη̑ μεγάλη λέγων ηλι ηλι λεμα σαβαχθανι του̑τ῾ ε῎στιν θεέ μου θεέ μου ἱνατί με ε᾿γκατέλιπες

ולַאפַּי תּשַׁע שָׁעִין קעָא יֵשֻׁוע בּקָלָא רָמָא וֵאמַר אִיל אִיל למָנָא שׁבַקתָּני׃

[(1) Matt 27, 47]

כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁמְעוּ זֹאת וְאָמְרוּ: "לְאֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא."

וּמִן-הָעֹמְדִים שָׁם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָמְרוּ הוּא קֹרֵא אֶל-אֵלִיָּהוּ:

A někteří z těch, kteříž tu stáli, slyšíce, pravili: Eliáše volá tento.

Když to uslyšeli, říkali někteří z těch, kdo tu stáli: „On volá Eliáše.“ ([Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24])

τινὲς δὲ τω̑ν ε᾿κει̑ ἑστηκότων α᾿κούσαντες ε῎λεγον ο῞τι ᾽Ηλίαν φωνει̑ ου῟τος

אנָשִׁין דֵּין מֵן הָנֻון דּקָימִין הוַו תַּמָן כַּד שׁמַעו אָמרִין הוַו הָנָא לִאלִיָא קרָא׃

[(1) Matt 27, 48]

מִיָּד רָץ אֶחָד מֵהֶם, לָקַח סְפוֹג וּמִלֵּא אוֹתוֹ חֹמֶץ, הִצְמִיד אוֹתוֹ אֶל קָנֶה וְהִגִּישׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת.

וַיְמַהֵר אֶחָד מֵהֶם וַיָּרָץ וַיִּקַּח סְפוֺג אֲשֶׁר מִלְאוֺ חֹמֶץ וַיְשִׂימֵהוּ עַל-קָנֶה וַיַּשְׁקֵהוּ:

A hned jeden z nich běžev, a vzav hubu, naplnil ji octem, a vloživ na tresť, napájel ho.

Jeden z nich hned odběhl, vzal houbu, naplnil ji octem, nabodl na tyč(y) a dával mu pít. (y) ř: rákos ([Žalmy 69:22])

καὶ ευ᾿θέως δραμών ει῟ς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν καὶ λαβών σπόγγον πλήσας τε ο῎ξους καὶ περιθεὶς καλάμω ε᾿πότιζεν αυ᾿τόν

ובָה בּשָׁעתָא רהֵט חַד מֵנהֻון וַשׁקַל אֵספֻוגָּא וַמלָה חַלָא וסָמָה בּקַניָא ומַשׁקֵא הוָא לֵה׃

[(1) Matt 27, 49]

אַךְ יֶתֶר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ: "הָבָה נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהַצִּיל אוֹתוֹ."

וְיֶתֶר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ הֶרֶף וְנִרְאֶה אִם-יָבֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֺשִׁיעַ לוֺ:

Ale jiní pravili: Nech tak, pohledíme, přijde-li Eliáš, aby ho vysvobodil.

Ostatní však říkali: „Nech ho, ať uvidíme, jestli přijde Eliáš a zachrání ho!“

οἱ δὲ λοιποὶ ε῎λεγον α῎φες ι῎δωμεν ει᾿ ε῎ρχεται ᾽Ηλίας σὼσων αυ᾿τόν

שַׁרכָּא דֵּין אָמרִין הוַו שׁבֻוקו נֵחזֵא אֵן אָתֵא אִלִיָא למֵפרקֵה׃ ס

[(1) Matt 27, 50]

יֵשׁוּעַ צָעַק שׁוּב בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפַח אֶת רוּחוֹ.

וְיֵשׁוּעַ הֹסִיף וַיִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל וַיַּפְקֵד אֶת-רוּחוֺ:

Ježíš pak opět zvolav hlasem velikým, vypustil duši.

Ale Ježíš znovu vykřikl mocným hlasem a skonal(z). (z) ř: vypustil ducha

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς πάλιν κράξας φωνη̑ μεγάλη α᾿φη̑κεν τὸ πνευ̑μα

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע תֻּוב קעָא בּקָלָא רָמָא וַשׁבַק רֻוחֵה׃ ס

[(1) Matt 27, 51]

וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָּרֹכֶת הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁתַּיִם, מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה; הָאָרֶץ רָעֲדָה, הַסְּלָעִים נִבְקְעוּ,

וְהִנֵּה פָּרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם קְרָעִים מִלְמַעְלָה לְמָטָּה אֶרֶץ רָעֲשָׁה וְצוּרִים הִתְבַּקָּעוּ:

A aj, opona chrámová roztrhla se na dvé, od vrchu až dolů, a země se třásla, a skálé se pukalo,

A hle, chrámová opona se roztrhla vpůli odshora až dolů, země se zatřásla, skály pukaly, ([Exodus 26:33; Židům 10:19-Židům 10:20])

καὶ ι᾿δοὺ τὸ καταπέτασμα του̑ ναου̑ ε᾿σχίσθη α᾿π῾ α῎νωθεν ε῞ως κάτω ει᾿ς δύο καὶ ἡ γη̑ ε᾿σείσθη καὶ αἱ πέτραι ε᾿σχίσθησαν

ומֵחדָא אַפַּי תַּרעָא דּהַיכּלָא אֵצטרִי לַתרֵין מֵן לעֵל עדַמָא לתַחתּ וַארעָא אֵתּתּזִיעַת וכִאפֵא אֵצטַרִי׃

[(1) Matt 27, 52]

הַקְּבָרִים נִפְתְּחוּ וְגוּפוֹת רַבּוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי עָפָר נֵעוֹרוּ.

וּקְבָרִים נִפְתָּחוּ וַיָּקִיצוּ רַבִּים מֵעַצְמוֺת הַקְּדוֺשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יְשֵׁנִים הֵמָּה:

A hrobové se otvírali, a mnohá těla zesnulých svatých vstala.

hroby se otevřely a mnohá těla zesnulých svatých byla vzkříšena; ([Ezechiel 37:12])

καὶ τὰ μνημει̑α α᾿νεώχθησαν καὶ πολλὰ σὼματα τω̑ν κεκοιμημένων ἁγίων η᾿γέρθησαν

ובֵית־קבֻורֵא אֵתפַּתַּחו ופַגרֵא סַגִּיֵאא דּקַדִּישֵׁא דַּשׁכִיבִין הוַו קָמו׃

[(1) Matt 27, 53]

הֵם יָצְאוּ מִן הַקְּבָרִים אַחֲרֵי שֶׁהוּא קָם, נִכְנְסוּ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ וְנִרְאוּ לְרַבִּים.

וַיֵּצְאוּ מִקִּבְרֵיהֶם אַחֲרֵי תְקוּמָתוֺ וַיָּבֹאוּ אֶל-עִיר הַקֹּדֶשׁ וַיֵּרָאוּ לָרַבִּים:

A vyšedše z hrobů po vzkříšení jeho, přišli do svatého města, a ukázali se mnohým.

vyšli z hrobů a po jeho vzkříšení vstoupili do svatého města a mnohým se zjevili.

καὶ ε᾿ξελθόντες ε᾿κ τω̑ν μνημείων μετὰ τὴν ε῎γερσιν αυ᾿του̑ ει᾿ση̑λθον ει᾿ς τὴν ἁγίαν πόλιν καὶ ε᾿νεφανίσθησαν πολλοι̑ς

וַנפַקו ובָתַר קיָמתֵּה עַלו לַמדִינתָּא קַדִּישׁתָּא וֵאתחזִיו לסַגִּיֵאא׃ ס

[(1) Matt 27, 54]

שַׂר הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, הַשּׁוֹמְרִים אֶת יֵשׁוּעַ, כִּרְאוֹתָם אֶת רְעִידַת הָאֲדָמָה וְאֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה, נִתְמַלְּאוּ פַּחַד רַב וְאָמְרוּ: "בֶּאֱמֶת בֶּן־אֱלֹהִים הָיָה זֶה!"

וְשַׂר-הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֺ הַשֹּׁמְרִים אֶת-יֵשׁוּעַ בִּרְאוֺתָם אֶת-הָרַעַשׁ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר קָרָה חָרְדוּ עַד-מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אָכֵן זֶה הָיָה בֶּן-אֱלֹהִים:

Tedy centurio a ti, kteříž s ním ostříhali Ježíše, vidouce země třesení a to, co se dálo, báli se velmi, řkouce: Jistě Syn Boží byl tento.

Setník a ti, kdo s ním střežili Ježíše, když viděli zemětřesení a všechno, co se dálo, velmi se zděsili a řekli: „On byl opravdu Boží Syn!“ ([Matouš 3:17 Matouš 17:5])

ὁ δὲ ἑκατόνταρχος καὶ οἱ μετ῾ αυ᾿του̑ τηρου̑ντες τὸν ᾽Ιησου̑ν ι᾿δόντες τὸν σεισμὸν καὶ τὰ γενόμενα ε᾿φοβήθησαν σφόδρα λέγοντες α᾿ληθω̑ς θεου̑ υἱὸς η῟ν ου῟τος

קֵנטרֻונָא דֵּין וַדעַמֵה דּנָטרִין הוַו ליֵשֻׁוע כַּד חזַו זַועָא וַאילֵין דַּהוַי דּחֵלו טָב וֵאמַרו שַׁרִירָאיִת הָנָא בּרֵה הוָא דַּאלָהָא׃ ס

[(1) Matt 27, 55]

גַּם נָשִׁים רַבּוֹת שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל וְשֵׁרְתוּ אוֹתוֹ הָיוּ שָׁם וְהִתְבּוֹנְנוּ מֵרָחוֹק.

וְנָשִׁים רַבּוֺת אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן-הַגָּלִיל לְשָׁרְתוֺ הָיוּ רֹאוֺת אֶת-הַנַּעֲשָׂה שָׁם מֵרָחוֺק:

Byly také tu ženy mnohé, z daleka se dívajíce, kteréž byly přišly za Ježíšem od Galilee, posluhujíce jemu,

Zpovzdálí přihlíželo mnoho žen, které provázely Ježíše z Galileje, aby se o něj staraly; ([Marek 15:40-Marek 15:41; Lukáš 23:49; Jan 19:25-Jan 19:27 Lukáš 8:2-Lukáš 8:3])

η῟σαν δὲ ε᾿κει̑ γυναι̑κες πολλαὶ α᾿πὸ μακρόθεν θεωρου̑σαι αι῞τινες η᾿κολούθησαν τω̑ ᾽Ιησου̑ α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας διακονου̑σαι αυ᾿τω̑

אִית הוַי דֵּין אָף תַּמָן נֵשֵׁא סַגִּיָאתָא דּחָזיָן הוַי מֵן רֻוחקָא הָנֵין דֵּאתַי הוַי בָּתרֵה דּיֵשֻׁוע מֵן גּלִילָא וַמשַׁמשָׁן הוַי לֵה׃

[(1) Matt 27, 56]

בֵּינֵיהֶן הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, מִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, וְאִמָּם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי.

וּבֵינֵהֶן הָיְתָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם-יַעֲקֹב וְיוֺסֵי וְאֵם בְּנֵי זַבְדִּי:

Mezi nimiž byla Maria Magdaléna, a Maria, matka Jakubova a Jozesova, a matka synů Zebedeových.

mezi nimi Marie z Magdaly, Marie, matka Jakubova i Josefova, a matka synů Zebedeových.

ε᾿ν αι῟ς η῟ν Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ του̑ ᾽Ιακὼβου καὶ ᾽Ιωσὴφ μήτηρ καὶ ἡ μήτηρ τω̑ν υἱω̑ν Ζεβεδαίου

דַּחדָא מֵנהֵין מַריַם מַגדּלָיתָּא ומַריַם אֵמֵה דּיַעקֻוב וַדיָוסִא וֵאמהֻון דַּבנַי זַבדַי׃ ס

[(1) Matt 27, 57]

לְעֵת עֶרֶב בָּא אִישׁ עָשִׁיר תּוֹשַׁב רָמָתַיִם, יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה לְתַלְמִיד שֶׁל יֵשׁוּעַ.

וַיְהִי בָעֶרֶב וַיָּבֹא אִישׁ עָשִׁיר מִן-הָרָמָתַיִם וּשְׁמוֺ יוֺסֵף וְגַם-הוּא הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ:

A když byl večer, přišel člověk bohatý z Arimatie, jménem Jozef, kterýž také byl učedlník Ježíšův.

Když nastal večer, přišel zámožný člověk z Arimatie, jménem Josef, který také patřil k Ježíšovým učedníkům. ([Marek 15:42-Marek 15:47; Lukáš 23:50-Lukáš 23:56; Jan 19:38-Jan 19:42])

ο᾿ψίας δὲ γενομένης η῟λθεν α῎νθρωπος πλούσιος α᾿πὸ ῾Αριμαθαίας του῎νομα ᾽Ιωσήφ ο῍ς καὶ αυ᾿τὸς ε᾿μαθητεύθη τω̑ ᾽Ιησου̑

כַּד הוָא דֵּין רַמשָׁא אֵתָא גַּברָא עַתִּירָא מֵן רָמתָא דַּשׁמֵה יַוסֵף דָּאף הֻו אֵתּתַּלמַד הוָא ליֵשֻׁוע׃

[(1) Matt 27, 58]

הוּא בָּא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. אָז צִוָּה פִּילָטוֹס לִמְסֹר אוֹתָהּ.

הוּא בָא אֶל-פִּילָטוֺס וַיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ אֶת-גּוּף יֵשׁוּעַ וַיְצַו פִּילָטוֺס כִּי-יִנָּתֵן לוֺ:

Ten předstoupil před Piláta, a prosil za tělo Ježíšovo. Tedy Pilát rozkázal dáti tělo.

Ten přišel k Pilátovi a požádal o Ježíšovo tělo. Pilát přikázal, aby mu je dali. ([Deuteronomium 21:22-Deuteronomium 21:23])

ου῟τος προσελθών τω̑ Πιλάτω ἡτήσατο τὸ σω̑μα του̑ ᾽Ιησου̑ τότε ὁ Πιλα̑τος ε᾿κέλευσεν α᾿ποδοθη̑ναι

הָנָא קרֵב לוָת פִּילַטָוס וַשׁאֵל פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע וַפקַד פִּילַטָוס דּנֵתִיהֵב לֵה פַּגרָא׃ ס

[(1) Matt 27, 59]

יוֹסֵף לָקַח אֶת הַגּוּפָה, עָטַף אוֹתָה בְּסָדִין נָקִי

וַיִּקַּח יוֺסֵף אֶת-הַגּוּף וַיַּעֲטֵהוּ בְּתַכְרִיךְ-בַּד טָהוֺר:

A vzav tělo Jozef, obvinul je v plátno čisté.

Josef tělo přijal, zavinul je do čistého plátna

καὶ λαβών τὸ σω̑μα ὁ ᾽Ιωσὴφ ε᾿νετύλιξεν αυ᾿τὸ ε᾿ν σινδόνι καθαρα̑

ושַׁקלֵה יַוסֵף לפַגרָא וכַרכֵה בַּחיָצָא דּכֵתָּנָא נַקדָּא׃

[(1) Matt 27, 60]

וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּקִבְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר חָצַב בַּסֶּלַע. לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וַיְשִׂימֵהוּ בְּקֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר חָצַּב-לוֺ בַּצּוּר וַיָּגֶל אֶבֶן גְּדוֺלָה עַל-פִּי הַקֶּבֶר וַיֵּלַךְ:

A vložil do svého nového hrobu, kterýž byl vytesal v skále; a přivaliv kámen veliký ke dveřům hrobovým, odšel.

a položil je do svého nového hrobu, který měl vytesán ve skále; ke vchodu do hrobu přivalil veliký kámen a odešel. ([Skutky apoštolské 13:29; 1 Korintským 15:4])

καὶ ε῎θηκεν αυ᾿τὸ ε᾿ν τω̑ καινω̑ αυ᾿του̑ μνημείω ο῍ ε᾿λατόμησεν ε᾿ν τη̑ πέτρα καὶ προσκυλίσας λίθον μέγαν τη̑ θύρα του̑ μνημείου α᾿πη̑λθεν

וסָמֵה בּבֵית־קבֻורָא חַדתָא דִּילֵה דַּנקִיר בּכִאפָא ועַגֵּלו כִּאפָא רַבּתָא אַרמִיו עַל תַּרעָא דּבֵית־קבֻורָא וֵאזַלו׃ ס

[(1) Matt 27, 61]

וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ שָׁם, יוֹשְׁבוֹת מוּל הַקֶּבֶר.

וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ יֹשְׁבוֺת שָׁם מִמּוּל הַקָּבֶר:

A byla tu Maria Magdaléna, a druhá Maria, sedíce naproti hrobu.

Byla tam Marie z Magdaly a jiná Marie, které seděly naproti hrobu.

η῟ν δὲ ε᾿κει̑ Μαριὰμ ἡ Μαγδαληνὴ καὶ ἡ α῎λλη Μαρία καθήμεναι α᾿πέναντι του̑ τάφου

אִית הוַי דֵּין תַּמָן מַריַם מַגדּלָיתָּא ומַריַם אחרִתָא דּיָתבָּן הוַי לקֻובלֵה דּקַברָא׃ ס

[(1) Matt 27, 62]

לְמָחֳרַת עֶרֶב הַשַּׁבָּת נִקְהֲלוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶל פִּילָטוֹס.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת אַחֲרֵי עֶרֶב הַשַּׁבָּת וַיִּקָּהֲלוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶל-פִּילָטוֺס:

Druhého pak dne, kterýž byl po velikém pátku, sešli se přední kněží {biskupové} a farizeové ku Pilátovi,

Nazítří, v den po pátku(a), shromáždili se velekněží a farizeové u Piláta (a) ř: po přípravě na svátek

τη̑ δὲ ε᾿παύριον η῞τις ε᾿στὶν μετὰ τὴν παρασκευήν συνήχθησαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι πρὸς Πιλα̑τον

ליַומָא דֵּין דַּמחָר דִּאיתַוהי בָּתַר ערֻובתָּא אֵתכַּנַשׁו רַבַּי־כָּהנֵא וַפרִישֵׁא לוָת פִּילַטָוס׃

[(1) Matt 27, 63]

אָמְרוּ לוֹ: "אֲדוֹנֵנוּ, נִזְכַּרְנוּ כִּי בְּעֵת שֶׁהָיָה חַי אָמַר הַמַּתְעֶה הַהוּא, 'אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים קוֹם אָקוּם.'

וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ זָכַרְנוּ כִּי בְּעוֺדֶנּוּ חַי אָמַר הַמַּתְעֶה הַהוּא מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יַמִים אָקוּם:

Řkouce: Pane, rozpomenuli jsme se, že ten svůdce řekl, ještě živ jsa: Po třech dnech vstanu.

a řekli: „Pane, vzpomněli jsme si, že ten podvodník řekl ještě za svého života: ‚Po třech dnech budu vzkříšen.‘ ([Matouš 12:40 Matouš 16:21 Matouš 17:23 Matouš 20:19])

λέγοντες κύριε ε᾿μνήσθημεν ο῞τι ε᾿κει̑νος ὁ πλάνος ει῏πεν ε῎τι ζω̑ν μετὰ τρει̑ς ἡμέρας ε᾿γείρομαι

וָאמרִין לֵה מָרַן אֵתּדּכַרן דּהַו מַטעיָנָא אֵמַר הוָא כַּד חַי דּמֵן בָּתַר תּלָתָא יַומִין קָאֵם אנָא׃

[(1) Matt 27, 64]

לָכֵן צַוֵּה נָא שֶׁיִּשָּׁמֵר הַקֶּבֶר עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ תַּלְמִידָיו וְיִגְנְבוּ אוֹתוֹ. לְאַחַר מִכֵּן יֹאמְרוּ לָעָם 'הוּא קָם מִן הַמֵּתִים', וְתִהְיֶה הַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה גְּרוּעָה מִן הָרִאשׁוֹנָה."

לָכֵן צַוֵּה-נָא לִנְצֹר אֶת-הַקֶּבֶר עַד-יוֺם הַשְּׁלִישִׁי פֶּן-יָבֹאוּ תַלְמִידָיו בַּלַיְלָה וּגְנָבֻהוּ וְאָמְרוּ אֶל-הָעָם הִנֵּה-קָם מִן-הַמֵּתִים וְרָעָה הַמִּרְמָה הָאַחֲרֹנָה מִן-הָרִאשֹׁנָה:

Rozkažiž tedy ostříhati hrobu až do třetího dne, ať by snad učedlníci jeho, přijdouce v noci, neukradli ho, a řekli by lidu: Vstalť jest z mrtvých. I budeť poslední blud horší nežli první.

Dej proto rozkaz, ať je po tři dny hlídán jeho hrob, aby nepřišli jeho učedníci(b), neukradli ho a neřekli lidu, že byl vzkříšen z mrtvých; to by pak byl poslední podvod horší než první.“ (b) var: + v noci 28. kapitola

κέλευσον ου῏ν α᾿σφαλισθη̑ναι τὸν τάφον ε῞ως τη̑ς τρίτης ἡμέρας μήποτε ε᾿λθόντες οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ κλέψωσιν αυ᾿τὸν καὶ ει῎πωσιν τω̑ λαω̑ η᾿γέρθη α᾿πὸ τω̑ν νεκρω̑ν καὶ ε῎σται ἡ ε᾿σχάτη πλάνη χείρων τη̑ς πρὼτης

פּקֻוד הָכִיל מֵזדַּהרִין בּקַברָא עדַמָא לַתלָתָא יַומִין דַּלמָא נִאתֻון תַּלמִידַוהי נֵגנבֻונָיהי בּלִליָא ונִאמרֻון לעַמָא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא קָם ותֵהוֵא טֻועיַי אחרָיתָּא בִּישָׁא מֵן קַדמָיתָּא׃

[(1) Matt 27, 65]

אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: "הִנֵּה לָכֶם מִשְׁמָר, לְכוּ וְשִׁמְרוּ כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס הֵא-לָכֶם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לְכוּ וְנִצְרוּ כַּאֲשֶׁר תֵּדָעוּן:

Řekl jim Pilát: Máte stráž; jděte, ostříhejte, jakž víte.

Pilát jim odpověděl: „Zde máte stráž, dejte hrob hlídat, jak uznáte za dobré.“

ε῎φη αυ᾿τοι̑ς ὁ Πιλα̑τος ε῎χετε κουστωδίαν ὑπάγετε α᾿σφαλίσασθε ὡς οι῎δατε

אָמַר להֻון פִּילַטָוס אִית לכֻון קֵסטֻונָרֵא זֵלו אֵזדַּהרו אַיכַּנָא דּיָדעִין אנתֻּון׃

[(1) Matt 27, 66]

הֵם הָלְכוּ וְהִבְטִיחוּ אֶת הַקֶּבֶר בְּכָךְ שֶׁשָֹמוּ חוֹתָם עַל הָאֶבֶן וְהִצִּיבוּ מִשְׁמָר.

וַיֵּלְכוּ וַיִּצְּרוּ אֶת-הַקֶּבֶר וַיַּחְתְּמוּ אֶת-הָאָבֶן וַיַּעֲמִידוּ עָלָיו אֶת-הַמִּשְׁמָר:

A oni šedše, osadili hrob strážnými, zapečetivše kámen.

Oni šli, zapečetili kámen a postavili k hrobu stráž.

οἱ δὲ πορευθέντες η᾿σφαλίσαντο τὸν τάφον σφραγίσαντες τὸν λίθον μετὰ τη̑ς κουστωδίας

הֵנֻון דֵּין אֵזַלו אֵזדּהַרו בּקַברָא וַחתַמו כִּאפָא הָי עַם קֵסטֻונָרֵא׃ ס

[(1) Matt 28, 01]

אַחֲרֵי הַשַּׁבָּת, עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן, בָּאוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת לִרְאוֹת אֶת הַקֶּבֶר.

וַיְהִי אַחַר הַשַּׁבָּת לִפְנוֺת-בֹּקֶר בְּאֶחָד-בַּשַּׁבָּת וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת לִרְאוֺת אֶת-הַקָּבֶר:

Na skonání pak soboty, když již svitalo na první den toho téhodne, přišla Maria Magdaléna, a druhá Maria, aby pohleděly na hrob.

Když uplynula sobota a začínal první den týdne, přišly Marie z Magdaly a jiná Marie, aby se podívaly k hrobu. ([Marek 16:1-Marek 16:8; Lukáš 24:1-Lukáš 24:12; Jan 20:1-Jan 20:10 Matouš 27:56])

ο᾿ψὲ δὲ σαββάτων τη̑ ε᾿πιφωσκούση ει᾿ς μίαν σαββάτων η῟λθεν Μαριὰμ ἡ Μαγδαληνὴ καὶ ἡ α῎λλη Μαρία θεωρη̑σαι τὸν τάφον

בּרַמשָׁא דֵּין בּשַׁבּתָא דּנָגַה חַד־בּשַׁבָּא אֵתָת מַריַם מַגדּלָיתָּא ומַריַם אחרִתָא דּנֵחזיָן קַברָא׃

[(1) Matt 28, 02]

לְפֶתַע הָיְתָה רְעִידַת אֲדָמָה חֲזָקָה, כִּי מַלְאַךְ יהוה יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם, נִגַּשׁ וְגָלַל אֶת הָאֶבֶן מִן הַפֶּתַח וְיָשַׁב עָלֶיהָ.

וַיְהִי רַעַשׁ גָּדוֺל כִּי-מַלְאַךְ יְהוָֺה יָרַד מִן-הַשָּׁמַיִם וַיָּבֹא וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מִן-הַפֶּתַח וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ:

A aj, země třesení stalo se veliké. Nebo anděl Páně sstoupiv s nebe a přistoupiv, odvalil kámen ode dveří, a posadil se na něm.

A hle, nastalo velké zemětřesení, neboť anděl Páně sestoupil z nebe, odvalil kámen a usedl na něm. ([Matouš 27:51])

καὶ ι᾿δοὺ σεισμὸς ε᾿γένετο μέγας α῎γγελος γὰρ κυρίου καταβὰς ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ καὶ προσελθών α᾿πεκύλισεν τὸν λίθον καὶ ε᾿κάθητο ε᾿πάνω αυ᾿του̑

והָא זַועָא רַבָּא הוָא מַלַאכָא גֵּיר דּמָריָא נחֵת מֵן שׁמַיָא וַקרֵב עַגֵּל כִּאפָא מֵן תַּרעָא ויָתֵב הוָא עלֵיה׃

[(1) Matt 28, 03]

מַרְאֵהוּ הָיָה כְּבָרָק וּלְבוּשׁוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג,

וּמַרְאֵהוּ כַּבָּרָק וּלְבוּשׁוֺ לָבָן כַּשָּׁלֶג:

A byl oblíčej jeho jako blesk, a roucho jeho bílé jako sníh.

Jeho vzezření bylo jako blesk a jeho roucho bílé jako sníh. ([Matouš 17:2; Skutky apoštolské 1:10])

η῟ν δὲ ἡ ει᾿δέα αυ᾿του̑ ὡς α᾿στραπὴ καὶ τὸ ε῎νδυμα αυ᾿του̑ λευκὸν ὡς χιὼν

אִיתַוהי הוָא דֵּין חֵזוֵה אַיך בַּרקָא וַלבֻושֵׁה חֵוָר הוָא אַיך תַּלגָּא׃

[(1) Matt 28, 04]

וּמִפַּחְדּוֹ נִבְהֲלוּ הַשּׁוֹמְרִים וְהָיו כְּמֵתִים.

וּמֵאֵימָתוֺ אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר נִבְהָלוּ וַיִּהְיוּ כַּמֵּתִים:

A pro strach jeho zděsili se strážní, a učiněni jsou jako mrtví.

Strážci byli strachem z něho bez sebe a strnuli jako mrtví.

α᾿πὸ δὲ του̑ φόβου αυ᾿του̑ ε᾿σείσθησαν οἱ τηρου̑ντες καὶ ε᾿γενήθησαν ὡς νεκροί

ומֵן דֵּחלתֵה אֵתּתּזִיעו אַילֵין דּנָטרִין הוַו וַהוַו אַיך מִיתֵא׃ ס

[(1) Matt 28, 05]

אָמַר הַמַּלְאָךְ אֶל הַנָּשִׁים: "אַל תִּפְחַדְנָה אַתֶּן. אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אֶת יֵשׁוּעַ שֶׁנִּצְלַב אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת.

וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֶל-הַנָּשִׁים אַל-תִּירֶאןָ הֵן יָדַעְתִּי כִּי אֶת-יֵשׁוּעַ הַנִּצְלָב תְּבַקֵּשְׁנָה:

I odpověděv anděl, řekl ženám: Nebojte se vy, neboť vím, že Ježíše ukřižovaného hledáte.

Anděl řekl ženám: „Vy se nebojte. Vím, že hledáte Ježíše, který byl ukřižován.

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ α῎γγελος ει῏πεν ται̑ς γυναιξίν μὴ φοβει̑σθε ὑμει̑ς οι῏δα γὰρ ο῞τι ᾽Ιησου̑ν τὸν ε᾿σταυρωμένον ζητει̑τε

ענָא דֵּין מַלַאכָא וֵאמַר לנֵשֵׁא אַנתֵּין לָא תֵּדחלָן יָדַע אנָא גֵּיר דַּליֵשֻׁוע דֵּאזדּקֵף בָּעיָן אנתֵּין׃

[(1) Matt 28, 06]

הוּא אֵינֶנּוּ כָּאן, שֶׁהֲרֵי קָם לִתְחִיָּה כְּפִי שֶׁאָמַר. בֹּאנָה וּרְאֶינָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכַב בּוֹ.

אֵינֶנּוּ פֹה כִּי הוּא קָם כַּאֲשֶׁר אָמָר בֹּאנָה וּרְאֶינָה אֶת-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר שָׁכַב-שָׁם הָאָדוֺן:

Neníť ho tuto; nebo vstalť jest, jakož předpověděl. Poďte, vizte místo, kdež ležel Pán.

Není zde; byl vzkříšen, jak řekl. Pojďte se podívat na místo, kde ležel(c). (c) var: + Pán ([Matouš 12:40 Matouš 16:21 Matouš 17:23 Matouš 20:19])

ου᾿κ ε῎στιν ω῟δε η᾿γέρθη γὰρ καθώς ει῏πεν δευ̑τε ι῎δετε τὸν τόπον ο῞που ε῎κειτο

לָא הוָא תּנָן קָם לֵה גֵּיר אַיכַּנָא דֵּאמַר תָּאיֵין חזָיֵין דֻּוכּתָא דּסִים הוָא בָּה מָרַן׃

[(1) Matt 28, 07]

לֵכְנָה מַהֵר וְהַגֵּדְנָה לְתַלְמִידָיו: 'הוּא קָם מִן הַמֵּתִים וְהִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל. שָׁם תִּרְאוּ אוֹתוֹ.' הִנֵּה אָמַרְתִּי לָכֵן."

וּמִהַרְתֶּן אֶל-תַּלְמִידָיו וַאֲמַרְתֶּן כִּי הוּא קָם מִן-הַמֵּתִים וְהִנֵּה הוּא הוֺלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה וְשָׁם תִּרְאוּ אֹתוֺ הִנֵּה אָמַרְתִּי לָכֶן:

A rychle jdouce, povězte učedlníkům jeho, že vstal z mrtvých. A aj, předchází vás do Galilee, tam jej uzříte. Aj, pověděl jsem vám.

Jděte rychle povědět jeho učedníkům, že byl vzkříšen z mrtvých; jde před nimi do Galileje, tam ho spatří. Hle, řekl jsem vám to.“ ([Matouš 26:32])

καὶ ταχὺ πορευθει̑σαι ει῎πατε τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ο῞τι η᾿γέρθη α᾿πὸ τω̑ν νεκρω̑ν καὶ ι᾿δοὺ προάγει ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν ε᾿κει̑ αυ᾿τὸν ο῎ψεσθε ι᾿δοὺ ει῏πον ὑμι̑ν

וזֵלֵין בַּעגַל אֵמַרֵין לתַלמִידַוהי דּקָם מֵן בֵּית־מִיתֵא והָא קָדֵם לכֻון לַגלִילָא תַּמָן תֵּחזֻונָיהי הָא אֵמרֵת לכֵין׃ ס

[(1) Matt 28, 08]

הֵן עָזְבוּ מַהֵר אֶת הַקֶּבֶר בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְרָצוּ לְהוֹדִיעַ לְתַלְמִידָיו.

וַתֵּצֶאנָה כְּרֶגַע מִן-הַקֶּבֶר בְּיִרְאָה וּבְשָׂשׂוֺן רָב וַתָּרֹצְנָה לְהַגִּיד לְתַלְמִידָיו:

I vyšedše rychle z hrobu s bázní a s radostí velikou, běžely, aby učedlníkům jeho zvěstovaly.

Tu rychle opustily hrob a se strachem i s velikou radostí běžely to oznámit jeho učedníkům.

καὶ α᾿πελθου̑σαι ταχὺ α᾿πὸ του̑ μνημείου μετὰ φόβου καὶ χαρα̑ς μεγάλης ε῎δραμον α᾿παγγει̑λαι τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑

וֵאזַל עגַל מֵן קַברָא בּדֵחלתָא וַבחַדֻותָא רַבּתָא ורָהטָן דּנִאמרָן לתַלמִידַוהי׃ ס

[(1) Matt 28, 09]

פִּתְאוֹם פָּגַשׁ אוֹתָן יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שָׁלוֹם לָכֶן." הֵן נִגְּשׁוּ אֵלָיו, אָחֲזוּ בְּרַגְלָיו וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.

הֵנָּה הֹלְכוֺת לְסַפֵּר אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֵּרָא אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר שָׁלוֺם וַתִּגַּשְׁנָה וַתֹּאחַזְנָה בְרַגְלָיו וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לוֺ:

Když pak šly zvěstovati učedlníkům jeho, aj, Ježíš potkal se s nimi, řka: Zdrávy buďte. A ony přistoupivše, chopily se noh jeho, a klaněly se jemu.

A hle, Ježíš je potkal a řekl: „Buďte pozdraveny.“ Ženy přistoupily, objímaly jeho nohy a klaněly se mu. ([Jan 20:14-Jan 20:18])

καὶ ι᾿δοὺ ᾽Ιησου̑ς ὑπήντησεν αυ᾿ται̑ς λέγων χαίρετε αἱ δὲ προσελθου̑σαι ε᾿κράτησαν αυ᾿του̑ τοὺς πόδας καὶ προσεκύνησαν αυ᾿τω̑

והָא יֵשֻׁוע פּגַע בּהֵין וֵאמַר להֵין שׁלָם לכֵין הֵנֵין דֵּין קרֵב אֵחַד רֵגלַוהי וַסגֵדֵין לֵה׃ ס

[(1) Matt 28, 10]

אָמַר לָהֶן יֵשׁוּעַ: "אַל תִּפְחַדְנָה, לֵכְנָה וְהַגֵּדְנָה לְאַחַי שֶׁיֵּלְכוּ לַגָּלִיל וְשָׁם יִרְאוּנִי."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ אַל-תִּירֶאנָה לֵכְנָה הַגֵּדְנָה לְאַחַי כִּי יֵלְכוּ הַגָּלִילָה וְשָׁם יִרְאוּנִי:

Tedy dí jim Ježíš: Nebojtež se. Jděte, zvěstujte bratřím mým, ať jdou do Galilee, a tamť mne uzří.

Tu jim Ježíš řekl: „Nebojte se. Jděte a oznamte mým bratřím, aby šli do Galileje; tam mě uvidí.“

τότε λέγει αυ᾿ται̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς μὴ φοβει̑σθε ὑπάγετε α᾿παγγείλατε τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς μου ι῞να α᾿πέλθωσιν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν κα᾿κει̑ με ο῎ψονται

הָידֵּין אֵמַר להֵין יֵשֻׁוע לָא תֵּדחלָן אֵלָא זֵלֵין אֵמַרֵין לַאחַי דּנִאזֻלון לַגלִילָא ותַמָן נֵחזֻונָני׃ ס

[(1) Matt 28, 11]

בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ בָּאוּ הָעִירָה כַּמָּה מִן הַשּׁוֹמְרִים וְהוֹדִיעוּ לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה.

וַיְהִי בְּלֶכְתָּן וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר בָּאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת-כֹּל אֲשֶׁר קָרָה:

Když pak ony odešly, aj, někteří z stráže přišedše do města, oznámili předním kněžím {biskupům} všecko, co se stalo.

Když se ženy vzdálily, někteří ze stráže přišli do města a oznámili velekněžím, co se všechno stalo. ([Matouš 27:66])

πορευομένων δὲ αυ᾿τω̑ν ι᾿δού τινες τη̑ς κουστωδίας ε᾿λθόντες ει᾿ς τὴν πόλιν α᾿πήγγειλαν τοι̑ς α᾿ρχιερευ̑σιν α῞παντα τὰ γενόμενα

כַּד אֵזַלֵין דֵּין אֵתַו אנָשָׁא מֵן קֵסטֻונָרֵא הָנֻון לַמדִינתָּא וֵאמַרו לרַבַּי־כָּהנֵא כֻּל מֵדֵּם דַּהוָא׃

[(1) Matt 28, 12]

רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִתְכַּנְּסוּ עִם הַזְּקֵנִים וּלְאַחַר הִתְיָעֲצוּת נָתְנוּ לַחַיָּלִים סְכוּם כֶּסֶף נִכָּר

וַיִּקָּהֲלוּ עִם-הַזְּקֵנִים וַיִּוָּעֲצוּ וַיִּתְּנוּ-כֶסֶף רָב אֶל-אַנְשֵׁי הַצָּבָא לֵאמֹר:

Kteřížto shromáždivše se s staršími, a uradivše se, mnoho peněz dali žoldnéřům,

Ti se sešli se staršími, poradili se a dali vojákům značné peníze

καὶ συναχθέντες μετὰ τω̑ν πρεσβυτέρων συμβούλιόν τε λαβόντες α᾿ργύρια ἱκανὰ ε῎δωκαν τοι̑ς στρατιὼταις

וֵאתכַּנַשׁו עַם קַשִׁישֵׁא וַנסַבו מֵלכָּא ויַהבו כֵּספָּא לָא זעֻור לקֵסטֻונָרֵא׃

[(1) Matt 28, 13]

בְּאָמְרָם: "הַגִּידוּ כָּךְ: 'בָּאוּ תַּלְמִידָיו בַּלַּיְלָה וְגָנְבוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָשַׁנּוּ'.

אִמְרוּ כִּי-בָאוּ תַלְמִידָיו לָיְלָה וַיִּגְנְבֻהוּ בְּעוֺד אֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים:

Řkouce: pravte, že učedlníci jeho nočně přišedše, ukradli jej, když jsme my spali.

s pokynem: „Řekněte, že jeho učedníci přišli v noci a ukradli ho, když jste spali. ([Matouš 27:64])

λέγοντες ει῎πατε ο῞τι οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ νυκτὸς ε᾿λθόντες ε῎κλεψαν αυ᾿τὸν ἡμω̑ν κοιμωμένων

וָאמרִין להֻון אֵמַרו דּתַלמִידַוהי אֵתַו גַּנבֻּוהי בּלִליָא כַּד דַּמכִּין חנַן׃

[(1) Matt 28, 14]

וְאִם זֶה יִוָּדַע לַנָּצִיב, אֲנַחְנוּ נְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ וְנִפְטֹר אֶתְכֶם מִדְּאָגָה."

וְכִי-יִשָּׁמַע הַדָּבָר לְאָזְנֵי הַפֶּחָה אֲנַחְנוּ נְדַבֵּר עַל-לִבּוֺ וְהָיִינוּ לְמָגֵן לָכֶם מִכָּל-רָע:

A uslyší-liť o tom hejtman, myť ho spokojíme, a vás bezpečny učiníme.

A doslechne-li se to vladař, my to urovnáme a postaráme se, abyste neměli těžkosti.“

καὶ ε᾿ὰν α᾿κουσθη̑ του̑το ε᾿πὶ του̑ ἡγεμόνος ἡμει̑ς πείσομεν αυ᾿τὸν καὶ ὑμα̑ς α᾿μερίμνους ποιήσομεν

וֵאן אֵשׁתַּמעַת הָדֵא קדָם הִגמֻונָא חנַן מפִּיסִין חנַן לֵה וַלכֻון דּלָא צֵפתָא עָבדִּין חנַן׃

[(1) Matt 28, 15]

הֵם לָקְחוּ אֶת הַכֶּסֶף וְעָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ לָהֶם. וְאָמְנָם שֵׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה נָפוֹץ בְּקֶרֶב הָעָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיִּקְחוּ אֶת-הַכֶּסֶף וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר שָׂמוּ בְּפִיהֶם וְהַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת יָצְאָה בֵּין הַיְּהוּדִים עַד הַיּוֺם הַזֶּה:

A oni vzavše peníze, učinili, jakž naučeni byli. I rozhlášeno jest slovo to u Židů až do dnešního dne.

Vojáci vzali peníze a udělali to tak, jak se jim řeklo. A ten výklad je rozšířen mezi židy až podnes.

οἱ δὲ λαβόντες τὰ α᾿ργύρια ε᾿ποίησαν ὡς ε᾿διδάχθησαν καὶ διεφημίσθη ὁ λόγος ου῟τος παρὰ ᾽Ιουδαίοις μέχρι τη̑ς σήμερον ἡμέρας

הֵנֻון דֵּין כַּד נסַבו כֵּספָּא עבַדו אַיך דַּאלֵפו אֵנֻון ונֵפקַת מֵלתָא הָדֵא בֵּית יִהֻודָיֵא עדַמָא ליַומָנָא סס׃

[(1) Matt 28, 16]

בֵּינְתַיִם הָלְכוּ אַחַד־עָשָׂר הַתַּלְמִידִים לַגָּלִיל, אֶל הָהָראֲשֶׁר אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ.

וְאַחַד עָשָׂר הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ הַגָּלִילָה אֶל-הָהָר הַהוּא אֲשֶׁר יָעַד לָהֶם יֵשׁוּעַ:

Jedenácte pak učedlníků šli do Galilee na horu, kdež jim byl uložil Ježíš.

Jedenáct apoštolů se pak odebralo do Galileje, na horu, kterou jim Ježíš určil. ([Matouš 26:32])

οἱ δὲ ε῞νδεκα μαθηταὶ ε᾿πορεύθησαν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν ει᾿ς τὸ ο῎ρος ου῟ ε᾿τάξατο αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς

תַּלמִידֵא דֵּין חדַעסַר אֵזַלו לַגלִילָא לטֻורָא אַיכָּא דּוַעֵד אֵנֻון יֵשֻׁוע׃

[(1) Matt 28, 17]

כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, אֲבָל הָיוּ כַּמָּה שֶׁהַסָּפֵק קִנֵּן בְּלִבָּם.

וַיְהִי כִּרְאוֺתָם אֹתוֺ וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֺ וְיֵשׁ מֵהֶם פָּסְחוּ עַל-שְׁתֵּי סְעִפִּים:

A uzřevše ho, klaněli se jemu. Ale někteří pochybovali.

Spatřili ho a klaněli se mu; ale někteří pochybovali. ([1 Korintským 15:5])

καὶ ι᾿δόντες αυ᾿τὸν προσεκύνησαν οἱ δὲ ε᾿δίστασαν

וכַד חזַאוֻהי סגֵדו לֵה מֵנהֻון דֵּין אֵתפַּלַגו הוַו׃

[(1) Matt 28, 18]

נִגַּשׁ יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אִתָּם וְאָמַר: "נִתְּנָה לִי כָּל סַמְכוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר נִתַּן-לִי כָּל-מִמְשָׁל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

A přistoupiv Ježíš, mluvil jim, řka: Dána jest mi všeliká moc na nebi i na zemi.

Ježíš přistoupil a řekl jim: „Je mi dána veškerá moc na nebi i na zemi. ([Daniel 7:14; Jan 3:35; Efezským 1:20-Efezským 1:22; Filipským 2:9-Filipským 2:10])

καὶ προσελθών ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿λάλησεν αυ᾿τοι̑ς λέγων ε᾿δόθη μοι πα̑σα ε᾿ξουσία ε᾿ν ου᾿ρανω̑ καὶ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וַקרֵב יֵשֻׁוע מַלֵל עַמהֻון וֵאמַר להֻון אֵתִיהֵב לִי כֻּל שֻׁולטָן בַּשׁמַיָא ובַארעָא וַאיכַּנָא דּשַׁדּרַני אָבי משַׁדַּר אנָא לכֻון׃ ס

[(1) Matt 28, 19]

עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, הַטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ

לְכוּ אֶל-כָּל-הָעַמִּים לְהוֺרֹתָם וְלַעֲשׂתָם לִי לְתַלְמִידִים וּלְטַבֵּל אֹתָם בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Protož jdouce, učte všecky národy, křtíce je ve jméno Otce i Syna i Ducha svatého,

Jděte ke všem národům a získávejte mi učedníky, křtěte je ve jméno Otce i Syna i Ducha svatého ([Marek 16:15-Marek 16:16; Lukáš 24:47-Lukáš 24:48; Skutky apoštolské 1:8 Skutky apoštolské 2:38])

πορευθέντες ου῏ν μαθητεύσατε πάντα τὰ ε῎θνη βαπτίζοντες αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸ ο῎νομα του̑ πατρὸς καὶ του̑ υἱου̑ καὶ του̑ ἁγίου πνεύματος

זֵלו הָכִיל תַּלמֵדו כֻּלהֻון עַממֵא וַאעמֵדו אֵנֻון בּשֵׁם אַבָא וַברָא ורֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(1) Matt 28, 20]

וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם. הִנֵּה אִתְּכֶם אֲנִי כָּל הַיָּמִים עַד קֵץ הָעוֹלָם."

וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְהִנֵּה אָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד-אַחֲרִית הַשָּׁנִים לְעֵת קֵץ הָעוֺלָם אָמֵן:

Učíce je zachovávati všecko, což jsem koli přikázal vám. A aj, já s vámi jsem po všecky dny, až do skonání světa. Amen.

a učte je, aby zachovávali všecko, co jsem vám přikázal. A hle, já jsem s vámi po všecky dny až do skonání tohoto věku.(d)“ (d) var: + Amen. ([Genesis 26:24; Izajáš 41:10; Ageus 1:13; Matouš 18:20; Jan 14:23])

διδάσκοντες αυ᾿τοὺς τηρει̑ν πάντα ο῞σα ε᾿νετειλάμην ὑμι̑ν καὶ ι᾿δοὺ ε᾿γώ μεθ῾ ὑμω̑ν ει᾿μι πάσας τὰς ἡμέρας ε῞ως τη̑ς συντελείας του̑ αι᾿ω̑νος

וַאלֵפו אֵנֻון דּנֵטרֻון כֻּל מָא דּפַקֵדּתּכֻון והָא אֵנָא עַמכֻון אנָא כֻּלהֻון יַומָתָא עדַמָא לשֻׁולָמֵה דּעָלמָא אַמִין׃

[(2) Mark 01, 01]

תְּחִלַּת בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים.

תְּחִלַּת הַבְּשׂוֺרָה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים:

Počátek evangelium Ježíše Krista, Syna Božího;

Počátek evangelia Ježíše Krista, Syna Božího(a). (a) var: – Syna Božího

α᾿ρχὴ του̑ ευ᾿αγγελίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ υἱου̑ θεου̑

רִשָׁא דֵּאוַנגֵּלִיָון דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא סס׃

[(2) Mark 01, 02]

כַּכָּתוּב בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַרְכֶּךָ.

כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךׇ וּפִנָּה-דַרְכְּךׇ לְפָנֶיךׇ:

Jakož psáno jest v prorocích: Aj, já posílám anděla svého před tváří tvou, kterýž připraví cestu tvou před tebou.

Je psáno u proroka Izaiáše(b): ‚Hle, já posílám posla před tvou tváří, aby ti připravil cestu. (b) var: v prorocích ([Matouš 3:1-Matouš 3:6; Lukáš 3:3-Lukáš 3:6; Jan 1:19-Jan 1:23 Malachiáš 3:1])

καθώς γέγραπται ε᾿ν τω̑ ᾽Ησαι̑α τω̑ προφήτη ι᾿δοὺ α᾿ποστέλλω τὸν α῎γγελόν μου πρὸ προσὼπου σου ο῍ς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου

אַיך דַּכתִיב בֵּאשַׁעיָא נבִיָא הָא משַׁדַּר אנָא מַלַאכי קדָם פַּרצֻופָּך דּנַתקֵן אֻורחָך׃ ס

[(2) Mark 01, 03]

קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו."

קוֺל קוֺרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֺה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֺתָיו:

Hlas volajícího na poušti: Připravujte cestu Páně, přímé čiňte stezky jeho.

Hlas volajícího na poušti: Připravte cestu Páně, vyrovnejte mu stezky!‘ ([Izajáš 40:3])

φωνὴ βοω̑ντος ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου ευ᾿θείας ποιει̑τε τὰς τρίβους αυ᾿του̑

קָלָא דּקָרֵא בּמַדבּרָא טַיֵבו אֻורחֵה דּמָריָא וַאשׁוַו שׁבִילַוהי׃ ס

[(2) Mark 01, 04]

יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הוֹפִיעַ בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז עַל טְבִילָה שֶׁל תְּשׁוּבָה לְשֵׁם סְלִיחַת חֲטָאִים.

וַיָּבֹא יוֺחָנָן לְטַבֵּל בַּמִּדְבָּר וְהוּא קָרָא אֶל-הָעָם לָשׁוּב מִדַּרְכָּם וּלְהִטָּבֵל לִסְלִיחַת עֲוֺנָם:

Křtil Jan na poušti, a kázal křest pokání na odpuštění hříchů.

To se stalo, když Jan Křtitel vystoupil na poušti(c) a kázal: „Čiňte pokání(d) a dejte se pokřtít na odpuštění hříchů.“ (c) var: když křtil Jan na poušti (d) Obraťte se (tak i Marek 1:15)

ε᾿γένετο ᾽Ιωάννης ὁ βαπτίζων ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω καὶ κηρύσσων βάπτισμα μετανοίας ει᾿ς α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν

הוָא יֻוחַנָן בּמַדבּרָא מַעמֵד ומַכרֵז מַעמֻודִיתָא דַּתיָבֻותָא לשֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא׃ ס

[(2) Mark 01, 05]

יָצְאוּ אֵלָיו כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וְכָל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְהוּא הִטְבִּיל אוֹתָם בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן בִּהְיוֹתָם מִתְוַדִּים עַל חֲטָאֵיהֶם.

וַיֵּצְאוּ אֵלָיו כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וְכָל-ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וַיִּטָּבְלוּ עַל-יָדוֺ בְּתוֺךְ הַיַּרְדֵּן בְּהִתְוַדֹּתָם אֶת-חַטֹּאתֵיהֶם:

I vycházela k němu všecka krajina Judská i Jeruzalémští, a křtěni byli od něho všickni v Jordáně řece, vyznávajíce hříchy své.

Celá judská krajina i všichni z Jeruzaléma vycházeli k němu, vyznávali své hříchy a dávali se od něho křtít v řece Jordánu.

καὶ ε᾿ξεπορεύετο πρὸς αυ᾿τὸν πα̑σα ἡ ᾽Ιουδαία χὼρα καὶ οἱ ῾Ιεροσολυμι̑ται πάντες καὶ ε᾿βαπτίζοντο ὑπ῾ αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ ᾽Ιορδάνη ποταμω̑ ε᾿ξομολογούμενοι τὰς ἁμαρτίας αυ᾿τω̑ν

ונָפקָא הוָת לוָתֵה כֻּלָה כָּור דִּיהֻוד וכֻלהֻון בּנַי אֻורִשׁלֵם ומַעמֵד הוָא להֻון בּיֻורדּנָן כַּד מַודֵּין בַּחטָהַיהֻון׃ ס

[(2) Mark 01, 06]

יוֹחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְחָגוּר חֲגוֹרַת עוֹר בְּמָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר.

וְיוֺחָנָן לְבוּשׁוֺ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֺר עוֺר אָזוּר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֺ חֲגָבִים וּדְבַשׁ מִיָּעַר:

Byl pak Jan odín srstmi velbloudovými, a pás kožený na bedrách jeho, a jídal kobylky a med lesní.

Jan byl oděn velbloudí srstí, měl kožený pás kolem boků a jedl kobylky a med divokých včel. ([2 Královská 1:8; Zacharjáš 13:4])

καὶ η῟ν ὁ ᾽Ιωάννης ε᾿νδεδυμένος τρίχας καμήλου καὶ ζὼνην δερματίνην περὶ τὴν ο᾿σφὺν αυ᾿του̑ καὶ ε᾿σθίων α᾿κρίδας καὶ μέλι α῎γριον

הֻו דֵּין יֻוחַנָן לבִישׁ הוָא לבֻושָׁא דּסַערָא דּגַמלֵא וַאסִיר הוָא עֵרַקתָא דּמֵשׁכָּא בּחַצַוהי ומֵאכֻולתֵּה אִיתֵיה הוָת קַמצֵא ודֵבשָׁא דּבַרָא׃ ס

[(2) Mark 01, 07]

הִכְרִיז יוֹחָנָן וְאָמַר: "הִנֵּה חָזָק מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרַי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.

וַיִּקְרָא לֵאמֹר הִנֵּה חָסִין מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרָי אֲשֶׁר קַל-עֶרֶךְ אֲנִי מִכְּרֹעַ לְפָנָיו לְהַתִּיר שְׂרוֺךְ נְעָלָיו:

A kázal, řka: Jde za mnou silnější nežli já, kterémuž nejsem hoden, sehna se, rozvázati řeménka u obuvi jeho.

A kázal: „Za mnou přichází někdo silnější, než jsem já; nejsem hoden, abych se sklonil a rozvázal řemínek jeho obuvi. ([Matouš 3:11-Matouš 3:12; Lukáš 3:15-Lukáš 3:17; Jan 1:24-Jan 1:28; Skutky apoštolské 13:25])

καὶ ε᾿κήρυσσεν λέγων ε῎ρχεται ὁ ι᾿σχυρότερός μου ο᾿πίσω μου ου῟ ου᾿κ ει᾿μὶ ἱκανὸς κύψας λυ̑σαι τὸν ἱμάντα τω̑ν ὑποδημάτων αυ᾿του̑

ומַכרֵז הוָא וָאמַר הָא אָתֵא בָּתַרי דּחַילתָן מֵני הַו דּלָא שָׁוֵא אנָא דֵּאגהַן אֵשׁרֵא עַרקֵא דַּמסָנַוהי׃

[(2) Mark 01, 08]

אֲנִי הִטְבַּלְתִּי אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ."

אֲנִי מְטַבֵּל אֶתְכֶם בַּמָּיִם אַךְ הוּא יְטַבֵּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ:

Já zajisté křtil jsem vás vodou, ale onť vás křtíti bude Duchem svatým.

Já jsem vás křtil vodou, on vás bude křtít Duchem svatým.“

ε᾿γώ ε᾿βάπτισα ὑμα̑ς υ῞δατι αυ᾿τὸς δὲ βαπτίσει ὑμα̑ς ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

אֵנָא אַעמֵדּתּכֻון בּמַיָא הֻו דֵּין נַעמֵדכֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃ ס

[(2) Mark 01, 09]

בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְיוֹחָנָן הִטְבִּילוֹ בַּיַּרְדֵּן.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ מִנְּצֶרֶת מִן-הַגָּלִיל וַיִּטָּבֵל עַל-יַד יוֺחָנָן בַּיַּרְדֵּן:

I stalo se v těch dnech, přišel Ježíš z Nazarétu Galilejského, a pokřtěn jest od Jana v Jordáně.

V těch dnech přišel Ježíš z Nazareta v Galileji a byl v Jordánu od Jana pokřtěn. ([Matouš 3:13-Matouš 3:17; Lukáš 3:21-Lukáš 3:22; Jan 1:32-Jan 1:34])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις η῟λθεν ᾽Ιησου̑ς α᾿πὸ Ναζαρὲτ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ ε᾿βαπτίσθη ει᾿ς τὸν ᾽Ιορδάνην ὑπὸ ᾽Ιωάννου

וַהוָא בּיַומָתָא הָנֻון אֵתָא יֵשֻׁוע מֵן נָצרַת דַּגלִילָא וֵאתעמֵד בּיֻורדּנָן מֵן יֻוחַנָן׃ ס

[(2) Mark 01, 10]

בָּרֶגַע שֶׁעָלָה מִן הַמַּיִם רָאָה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת עָלָיו בִּדְמוּת יוֹנָה.

וְהוּא אַךְ-עָלֹה עָלָה מִן-הַמָּיִם וַיַּרְא וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְהָרוּחַ יָרְדָה עָלָיו בִּדְמוּת יוֺנָה:

A hned vystoupiv z vody, uzřel nebesa otevřená a Ducha jako holubici sstupujícího na něj.

Vtom, jak vystupoval z vody, uviděl nebesa rozevřená(e) a Ducha, který jako holubice sestupuje na něj. (e) ř: protržená

καὶ ευ᾿θὺς α᾿ναβαίνων ε᾿κ του̑ υ῞δατος ει῏δεν σχιζομένους τοὺς ου᾿ρανοὺς καὶ τὸ πνευ̑μα ὡς περιστερὰν καταβαι̑νον ει᾿ς αυ᾿τόν

ומֵחדָא דַּסלֵק מֵן מַיָא חזָא דֵּאסתּדֵקו שׁמַיָא ורֻוחָא אַיך יַונָא דּנֵחתַּת עלַוהי׃

[(2) Mark 01, 11]

יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי."

וַיְהִי קוֺל מִן-הַשָּׁמַיִם אַתָּה הוּא בְּנִי יְדִידִי בְּךׇ רָצְתָה נַפְשִׁי:

A hlas stal se s nebe: Ty jsi ten můj milý Syn, v němž mi se dobře zalíbilo.

A z nebe se ozval hlas: „Ty jsi můj milovaný Syn, tebe jsem si vyvolil.“ ([Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Marek 9:7])

καὶ φωνὴ ε᾿γένετο ε᾿κ τω̑ν ου᾿ρανω̑ν σὺ ει῏ ὁ υἱός μου ὁ α᾿γαπητός ε᾿ν σοὶ ευ᾿δόκησα

וקָלָא הוָא מֵן שׁמַיָא אַנתּ הֻו בֵּרי חַבִּיבָא בָּך אֵצטבִית׃ ס

[(2) Mark 01, 12]

מִיָּד הוֹצִיאָה אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל הַמִּדְבָּר,

וְאַחֲרֵי-כֵן נְשָׂאוֺ הָרוּחַ וַיַּנִּחֵהוּ בַּמִּדְבָּר:

A i hned ho Duch vypudil na poušť.

A hned ho Duch vyvedl na poušť. ([Matouš 4:1-Matouš 4:11; Lukáš 4:1-Lukáš 4:13])

καὶ ευ᾿θὺς τὸ πνευ̑μα αυ᾿τὸν ε᾿κβάλλει ει᾿ς τὴν ε῎ρημον

ומֵחדָא אַפֵּקתֵּה רֻוחָא למַדבּרָא׃

[(2) Mark 01, 13]

וּבַמִּדְבָּר שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. הוּא הָיָה שָׁם עִם הַחַיּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּהוּ.

וַיְהִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים יוֺם עִם-חַיַּת הַ׹ָּׂדֶה וַיְנַסֵּהוּ הַשָּׁטָן וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים שֵׁרְתֻהוּ:

I byl tam na poušti čtyřidceti dnů, a pokoušín byl od satana; a byl s zvěří, a andělé přisluhovali jemu.

Byl na poušti čtyřicet dní a satan ho pokoušel(f); byl mezi dravou zvěří a andělé ho obsluhovali. (f) ř: zkoušel ([Izajáš 11:6-Izajáš 11:8; Ezechiel 34:25])

καὶ η῟ν ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω τεσσεράκοντα ἡμέρας πειραζόμενος ὑπὸ του̑ Σατανα̑ καὶ η῟ν μετὰ τω̑ν θηρίων καὶ οἱ α῎γγελοι διηκόνουν αυ᾿τω̑

וַהוָא תַּמָן בּמַדבּרָא יַומָתָא אַרבּעִין כַּד מֵתנַסֵא מֵן סָטָנָא וִאיתַוהי הוָא עַם חַיוָתָא וַמשַׁמשִׁין הוַו לֵה מַלַאכֵא׃ ס

[(2) Mark 01, 14]

אַחֲרֵי שֶׁהֻסְגַּר יוֹחָנָן בָּא יֵשׁוּעַ לַגָּלִיל וְהִכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים בְּאָמְרוֹ:

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָסְגַּר יוֺחָנָן בָּא יֵשׁוּעַ הַגָּלִילָה וַיִּקְרָא אֶת-בְּשׂוֺרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Když pak byl vsazen Jan, přišel Ježíš do Galilee, káže evangelium království Božího,

Když byl Jan uvězněn, přišel Ježíš do Galileje a kázal Boží evangelium: ([Matouš 4:12-Matouš 4:17; Lukáš 4:14-Lukáš 4:15 Marek 6:17-Marek 6:18])

μετὰ δὲ τὸ παραδοθη̑ναι τὸν ᾽Ιωάννην η῟λθεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν κηρύσσων τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ θεου̑

בָּתַר דֵּאשׁתּלֵם דֵּין יֻוחַנָן אֵתָא לֵה יֵשֻׁוע לַגלִילָא ומַכרֵז הוָא סבַרתָא דּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 01, 15]

"מָלְאָה הָעֵת וּקְרֵבָה מַלְכוּת אֱלֹהִים! שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהַאֲמִינוּ בַּבְּשׂוֹרָה!"

וַיֹּאמַר הִנֵּה מָלְאוּ הַיָּמִים וּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים קְרֹבָה לָבֹא שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהַאֲמִינוּ בַבְּשׂוֺרָה:

A pravě: Že se naplnil čas, a přiblížilo se království Boží. Čiňte pokání, a věřte evangelium.

„Naplnil se čas a přiblížilo se království Boží. Čiňte pokání a věřte evangeliu.“ ([Galatským 4:4; Efezským 1:10; Židům 1:1-Židům 1:2])

καὶ λέγων ο῞τι πεπλήρωται ὁ καιρὸς καὶ η῎γγικεν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ μετανοει̑τε καὶ πιστεύετε ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω

וֵאמַר שׁלֵם לֵה זַבנָא וַמטָת מַלכֻּותָא דַּאלָהָא תֻּובו והַימֵנו בַּסבַרתָא׃

[(2) Mark 01, 16]

כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַל שְׂפַת יַם הַגָּלִיל רָאָה אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת אַנְדְּרֵי אֲחִי שִׁמְעוֹן פּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת בַּיָּם, כִּי דַּיָּגִים הָיוּ.

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֺ עַל-שְׂפַת יַם-הַגָּלִיל וַיַּרְא אֶת-שִׁמְעוֺן וְאֶת-אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֺן פֹּרְשִׂים מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי הַיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ:

A chodě podlé moře Galilejského, uzřel Šimona a Ondřeje bratra jeho, ani pouštějí síti do moře, (nebo rybáři byli).

Když šel podél Galilejského moře, uviděl Šimona a jeho bratra Ondřeje, jak vrhají síť do moře; byli totiž rybáři. ([Matouš 4:18-Matouš 4:22; Lukáš 5:1-Lukáš 5:11; Jan 1:40-Jan 1:42])

καὶ παράγων παρὰ τὴν θάλασσαν τη̑ς Γαλιλαίας ει῏δεν Σίμωνα καὶ ᾽Ανδρέαν τὸν α᾿δελφὸν Σίμωνος α᾿μφιβάλλοντας ε᾿ν τη̑ θαλάσση η῟σαν γὰρ ἁλιει̑ς

וכַד מהַלֵך חדָרַי יַמָא דַּגלִילָא חזָא לשֵׁמעֻון ולַאנדּרֵאוָס אַחֻוהי דּרָמֵין מצִידָתָא בּיַמָא אִיתַיהֻון הוַו גֵּיר צַיָדֵא׃

[(2) Mark 01, 17]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "לְכוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לְכוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְדַיְּגֵי אָדָם:

I řekl jim Ježíš: Poďte za mnou, a učiním vás rybáře lidí.

Ježíš jim řekl: „Pojďte za mnou a učiním z vás rybáře lidí.“

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς δευ̑τε ο᾿πίσω μου καὶ ποιήσω ὑμα̑ς γενέσθαι ἁλιει̑ς α᾿νθρὼπων

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע תַּו בָּתַרי וֵאעבֵּדכֻון צַיָדֵא דַּבנַי אנָשָׁא׃

[(2) Mark 01, 18]

מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיַּעַזְבוּ אֶת-מִכְמֹרוֺתָם כְּרָגַע וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:

A hned opustivše síti své, šli za ním.

Ihned opustili sítě a šli za ním.

καὶ ευ᾿θὺς α᾿φέντες τὰ δίκτυα η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑

ומֵחדָא שׁבַקו מצִידָתהֻון וֵאזַלו בָּתרֵה׃

[(2) Mark 01, 19]

הוּא הָלַךְ קְצָת הָלְאָה וְרָאָה אֶת יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו וְהֵם בַּסִּירָה מְתַקְּנִים אֶת הָרְשָׁתוֹת.

וַיַּעֲבֹר מְעַט-מִזְעָר וַיַּרְא אֶת-יַעֲקֹב בֶּן-זַבְדִּי וְאֶת-יוֺחָנָן אָחִיו וְגַם-הֵם בָּאָנִיָּה מְתַקְּנִים מִכְמֹרוֺת:

A poodšed odtud maličko, uzřel Jakuba syna Zebedeova, a Jana bratra jeho, ani na lodí tvrdí síti.

O něco dále uviděl Jakuba Zebedeova a jeho bratra Jana; ti byli na lodi a spravovali sítě.

καὶ προβὰς ο᾿λίγον ει῏δεν ᾽Ιάκωβον τὸν του̑ Ζεβεδαίου καὶ ᾽Ιωάννην τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ καὶ αυ᾿τοὺς ε᾿ν τω̑ πλοίω καταρτίζοντας τὰ δίκτυα

וכַד עבַר קַלִיל חזָא ליַעקֻוב בַּר זַבדַי וַליֻוחַנָן אַחֻוהי וָאף להֻון בַּספִינתָּא דַּמתַקנִין מצִידָתהֻון׃

[(2) Mark 01, 20]

מִיָּד קָרָא לָהֶם. הֵם עָזְבוּ אֶת זַבְדַּי אֲבִיהֶם בַּסִּירָה עִם הַשְֹכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם פִּתְאֹם וַיַּעַזְבוּ אֶת-זַבְדִּי אֲבִיהֶם בָּאָנִיָּה עִם-הַפֹּעֲלִים הַ׹ְּׂכִירִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:

A hned povolal jich. A oni opustivše otce svého Zebedea na lodí s pacholky, šli za ním.

Hned je povolal. A zanechali na lodi svého otce Zebedea s pomocníky a šli za ním.

καὶ ευ᾿θὺς ε᾿κάλεσεν αυ᾿τούς καὶ α᾿φέντες τὸν πατέρα αυ᾿τω̑ν Ζεβεδαι̑ον ε᾿ν τω̑ πλοίω μετὰ τω̑ν μισθωτω̑ν α᾿πη̑λθον ο᾿πίσω αυ᾿του̑

וַקרָא אֵנֻון ומֵחדָא שׁבַקו לזַבדַי אַבֻוהֻון בַּספִינתָּא עַם אַגִירֵא וֵאזַלו בָּתרֵה׃ ס

[(2) Mark 01, 21]

אַחֲרֵי בּוֹאָם אֶל כְּפַר נַחוּם מִהֵר לְהִכָּנֵס בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִמֵּד שָׁם.

וַיָּבֹאוּ אֶל-כְּפַר-נַחוּם וַיַּחַשׁ לָבֹא בְּיוֺם הַשַּׁבָּת אֶל-בֵּית-הַכְּנֶסֶת וַיְלַמֵּד שָׁמָּה:

I vešli do Kafarnaum. A hned v sobotu šed do školy, učil.

Když přišli do Kafarnaum, hned v sobotu šel do synagógy a učil. ([Lukáš 4:31-Lukáš 4:37])

καὶ ει᾿σπορεύονται ει᾿ς Καφαρναούμ καὶ ευ᾿θὺς τοι̑ς σάββασιν ει᾿σελθών ει᾿ς τὴν συναγωγὴν ε᾿δίδασκεν

וכַד עַלו לַכפַרנַחֻום מֵחדָא מַלֵף הוָא בּשַׁבֵּא בַּכנֻושָׁתהֻון׃

[(2) Mark 01, 22]

הִשְׁתּוֹמְמוּ הָאֲנָשִׁים עַל הוֹרָאָתוֹ, כִּי הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כַּסּוֹפְרִים.

וַיִּתְמְהוּ עַל-תּוֺרָתוֺ כִּי יָדַע לְלַמְּדָם כְּאִישׁ אֲשֶׁר שִׁלְטוֺן בְּיָדוֺ וְלֹא כַּסּוֺפְרִים:

I divili se náramně učení jeho; nebo učil je, jako moc maje, a ne jako zákonníci.

I žasli nad jeho učením, neboť je učil jako ten, kdo má moc, a ne jako zákoníci. ([Matouš 7:28-Matouš 7:29])

καὶ ε᾿ξεπλήσσοντο ε᾿πὶ τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑ η῟ν γὰρ διδάσκων αυ᾿τοὺς ὡς ε᾿ξουσίαν ε῎χων καὶ ου᾿χ ὡς οἱ γραμματει̑ς

ותַמִיהִין הוַו בּיֻולפָּנֵה מַלֵף הוָא להֻון גֵּיר אַיך משַׁלטָא ולָא אַיך סָפרַיהֻון׃ ס

[(2) Mark 01, 23]

אוֹתָהּ עֵת נִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ טְמֵאָה. צָעַק הָאִישׁ וְאָמַר:

וְשָׁם נִמְצָא אִישׁ בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר דָּבַק בּוֺ רוּחַ טֻמְאָה וַיִּצְעַק לֵאמֹר:

I byl v škole jejich člověk, maje ducha nečistého. Kterýž zvolal,

V jejich synagóze byl právě člověk, posedlý nečistým duchem. Ten vykřikl:

καὶ ευ᾿θὺς η῟ν ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ αυ᾿τω̑ν α῎νθρωπος ε᾿ν πνεύματι α᾿καθάρτω καὶ α᾿νέκραξεν

וִאית הוָא בַּכנֻושׁתּהֻון גַּברָא דִּאית בֵּה רֻוחָא טַמַאתָא וַקעָא׃

[(2) Mark 01, 24]

"מַה לָּנוּ וּלְךָ יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת? בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ! אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה - קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!"

הוֺי יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי מַה-לָּנוּ וָלָךְ הַאִם לְהַשְׁמִידֵנוּ בָאתָ הֲלֹא יְדַעְתִּיךׇ מִי אַתָּה קְדוֺשׁ הָאֱלֹהִים:

Řka: Ach, což jest tobě do nás, Ježíši Nazaretský? Přišel jsi zatratiti nás. Znám tě, kdo jsi, že ten Svatý Boží.

„Co je ti do nás, Ježíši Nazaretský? Přišel jsi nás zahubit? Vím, kdo jsi. Jsi Svatý Boží.“ ([Marek 1:34 Marek 3:11-Marek 3:12])

λέγων τί ἡμι̑ν καὶ σοί ᾽Ιησου̑ Ναζαρηνέ η῟λθες α᾿πολέσαι ἡμα̑ς οι῏δά σε τίς ει῏ ὁ α῞γιος του̑ θεου̑

וֵאמַר מָא לַן ולָך יֵשֻׁוע נָצרָיָא אֵתַיתּ למַובָּדֻותַן יָדַע אנָא לָך מַן אַנתּ קַדִּישֵׁה דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 01, 25]

יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר: "שִׁתְקִי וּצְאִי מִמֶּנּוּ!"

וַיִּגְעַר-בּוֺ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר דֹּם וְצֵא מִמֶּנּוּ:

I přimluvil mu Ježíš, řka: Umlkniž a vyjdi z něho.

Ale Ježíš mu pohrozil: „Umlkni a vyjdi z něho!“

καὶ ε᾿πετίμησεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγων φιμὼθητι καὶ ε῎ξελθε ε᾿ξ αυ᾿του̑

וַכאָא בֵּה יֵשֻׁוע וֵאמַר סכֻור פֻּומָך ופֻוק מֵנֵה׃

[(2) Mark 01, 26]

זִעְזְעָה הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אֶת הָאִישׁ, צָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ.

וַיִּטְרֹף אֹתוֺ רוּחַ הַטֻּמְאָה וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדֹלָה וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא מִמֶּנּוּ:

I polomcovav jím duch nečistý a křiče hlasem velikým, vyšel z něho.

Nečistý duch jím zalomcoval a s velikým křikem z něho vyšel.

καὶ σπαράξαν αυ᾿τὸν τὸ πνευ̑μα τὸ α᾿κάθαρτον καὶ φωνη̑σαν φωνη̑ μεγάλη ε᾿ξη̑λθεν ε᾿ξ αυ᾿του̑

וַשׁדָתֵה רֻוחָא טַנפתָא וַקעָת בּקָלָא רָמָא ונֵפקַת מֵנֵה׃

[(2) Mark 01, 27]

הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: "מַה זֶּה? מָה הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת? גַּם עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הוּא מְצַוֶּה בְּסַמְכוּת וְהֵן נִשְׁמָעוֹת לוֹ!"

וַיִּשְׁתָּאוּ כֻלָּם וַיִּתְמְהוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו לֵאמֹר מַה-זֹּאת מַה-תּוֺרָה חֲדָשָׁה אִתּוֺ כִּי גַּם-אֶת-הָרוּחוֺת הַטְּמֵאוֺת הוּא מְצַוֶּה בֶּעֱזוּזוֺ וְהֵן שֹׁמְעוֺת בְּקֹלוֺ:

I lekli se všickni, tak že se tázali mezi sebou, řkouce: I co jest toto? Jakéž toto nové učení, že mocně i těm duchům nečistým rozkazuje, a poslouchají ho?

Všichni užasli a jeden druhého se ptali: „Co to je? Nové učení plné moci – i nečistým duchům přikáže, a poslechnou ho.“

καὶ ε᾿θαμβήθησαν α῞παντες ω῞στε συζητει̑ν πρὸς ἑαυτοὺς λέγοντας τί ε᾿στιν του̑το διδαχὴ καινὴ κατ῾ ε᾿ξουσίαν καὶ τοι̑ς πνεύμασι τοι̑ς α᾿καθάρτοις ε᾿πιτάσσει καὶ ὑπακούουσιν αυ᾿τω̑

וֵאתּדַּמַרו כֻּלהֻון ובָעֵין הוַו חַד עַם חַד וָאמרִין דּמָנָא הי הָדֵא ומַנֻו יֻולפָּנָא הָנָא חַדתָא דַּבשֻׁולטָנָא וָאף לרֻוחֵא טַנפָתָא פָּקֵד ומֵשׁתַּמעָן לֵה׃

[(2) Mark 01, 28]

עַד מְהֵרָה יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל אֵזוֹר הַגָּלִיל.

וְשָׁמְעוֺ יָצָא עַד-מְהֵרָה בְּכָל-הַכִּכָּר וּמִסָּבִיב לַגָּלִיל:

I roznesla se pověst o něm hned po vší krajině Galilejské.

A pověst o něm se rychle roznesla všude po celé galilejské krajině. ([Matouš 4:24])

καὶ ε᾿ξη̑λθεν ἡ α᾿κοὴ αυ᾿του̑ ευ᾿θὺς πανταχου̑ ει᾿ς ο῞λην τὴν περίχωρον τη̑ς Γαλιλαίας

ומֵחדָא נפַק טֵבֵּה בּכֻלֵה אַתרָא דַּגלִילָא׃ ס

[(2) Mark 01, 29]

הֵם יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנְסוּ מִיָּד לְבֵיתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרֵי. גַּם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בָּאוּ אִתָּם.

וַיֵּצְאוּ מִבֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֺן וְאַנְדְּרַי וְעִמָּהֶם גַּם-יַעֲקֹב וְיוֺחָנָן:

A hned vyšedše ze školy, přišli do domu Šimonova a Ondřejova s Jakubem a s Janem.

Když vyšel ze synagógy, vstoupil s Jakubem a Janem do domu Šimonova a Ondřejova. ([Matouš 8:14-Matouš 8:17; Lukáš 4:38-Lukáš 4:41])

καὶ ευ᾿θὺς ε᾿κ τη̑ς συναγωγη̑ς ε᾿ξελθόντες η῟λθον ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν Σίμωνος καὶ ᾽Ανδρέου μετὰ ᾽Ιακὼβου καὶ ᾽Ιωάννου

וַנפַקו מֵן כּנֻושׁתָּא וֵאתַו לבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון ודַאנדּרֵאוָס עַם יַעקֻוב ויֻוחַנָן׃

[(2) Mark 01, 30]

הוֹאִיל וַחֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה קוֹדַחַת מֵחֹם דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ.

וְחֹתֶנֶת שִׁמְעוֺן שָׁכְבָה חוֺלַת-קַדָּחַת וּכְבֹאוֺ סִפְּרוּ לוֺ עַל-דְּבַר מַחֲלָתָהּ:

Šimonova pak svegruše ležela, majíc zimnici. A hned jemu pověděli o ní.

Šimonova tchyně ležela v horečce. Hned mu o ní pověděli.

ἡ δὲ πενθερὰ Σίμωνος κατέκειτο πυρέσσουσα καὶ ευ᾿θὺς λέγουσιν αυ᾿τω̑ περὶ αυ᾿τη̑ς

וַחמָתֵה דּשֵׁמעֻון רַמיָא הוָת בֵּאשָׁתָא וֵאמַרו לֵה עלֵיה׃

[(2) Mark 01, 31]

הוּא נִגַּשׁ, הֶחֱזִיק בְּיָדָהּ וְהֵקִים אוֹתָהּ. הַחֹם סָר מִמֶּנָּה וְהִיא שֵׁרְתָה אוֹתָם.

וַיִּגַּשׁ וַיַּחֲזֶק בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וְהַקַּדַּחַת רָפְתָה מִמֶּנָּה וַתָּקָם וַתְּשָׁרֵת אֹתָם:

A přistoupiv, pozdvihl jí, ujav ji za ruku její, a hned přestala jí zimnice. I posluhovala jim.

Přistoupil, vzal ji za ruku a pozvedl ji. Horečka ji opustila a ona je obsluhovala.

καὶ προσελθών η῎γειρεν αυ᾿τὴν κρατήσας τη̑ς χειρός καὶ α᾿φη̑κεν αυ᾿τὴν ὁ πυρετός καὶ διηκόνει αυ᾿τοι̑ς

וַקרֵב אַחדָּה בִּאידָה וַאקִימָה ומֵחדָא שׁבַקתָה אֵשָׁתָה וַמשַׁמשָׁא הוָת להֻון סס׃

[(2) Mark 01, 32]

בָּעֶרֶב, עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים וַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים.

וַיְהִי בָּעֶרֶב אַחֲרֵי בוֺא הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל-הַחוֺלִים וְאֵת אֲשֶׁר רוּחַ רָעָה מְבַעִתָּם:

Večer pak při západu slunce, nosili k němu všecky nemocné i ďábelníky.

Když nastal večer a slunce zapadalo(g), přinášeli k němu všechny nemocné a posedlé. (g) var: zapadlo

ο᾿ψίας δὲ γενομένης ο῞τε ε῎δυ ὁ η῞λιος ε῎φερον πρὸς αυ᾿τὸν πάντας τοὺς κακω̑ς ε῎χοντας καὶ τοὺς δαιμονιζομένους

בּרַמשָׁא דֵּין בּמַערָבַי שֵׁמשָׁא אַיתִּיו לוָתֵה כֻּלהֻון אַילֵין דּבִישָׁאיִת עבִידִין ודַיוָנֵא׃

[(2) Mark 01, 33]

כָּל הָעִיר נֶאֶסְפָה אֶל פֶּתַח הַבַּיִת

וְכָל-יוֺשְׁבֵי הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבָּיִת:

A bylo se všecko město zběhlo ke dveřím.

Celé město se shromáždilo u dveří.

καὶ η῟ν ο῞λη ἡ πόλις ε᾿πισυνηγμένη πρὸς τὴν θύραν

וַמדִינתָּא כֻּלָה כּנִישָׁא הוָת עַל תַּרעָא׃

[(2) Mark 01, 34]

וְהוּא רִפֵּא רַבִּים שֶׁהָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן; גַּם שֵׁדִים רַבִּים גֵּרֵשׁ וְלֹא הִנִּיחַ לַשֵּׁדִים לְדַבֵּר מִפְּנֵי שֶׁהִכִּירוּהוּ.

וַיִּרְפָּא רַבִּים מֵהֶם אֲשֶׁר חָלוּ בְּתַחֲלֻאִים שׁוֺנִים וְרוּחוֺת רָעוֺת רַבּוֺת גֵּרֵשׁ וְלֹא-נָתַן לָרוּחוֺת הָרָעוֺת לְדַבֵּר דָּבָר כִּי יָדְעוּ מִי הוּא:

I uzdravoval mnohé ztrápené rozličnými neduhy, a ďábelství mnohá vymítal, a nedopouštěl mluviti ďáblům; nebo znali ho.

I uzdravil mnoho nemocných rozličnými neduhy a mnoho zlých duchů vyhnal. A nedovoloval zlým duchům mluvit, protože věděli, kdo je.

καὶ ε᾿θεράπευσεν πολλοὺς κακω̑ς ε῎χοντας ποικίλαις νόσοις καὶ δαιμόνια πολλὰ ε᾿ξέβαλεν καὶ ου᾿κ η῎φιεν λαλει̑ν τὰ δαιμόνια ο῞τι η῎̑δεισαν αυ᾿τόν

וַאסִי לסַגִּיֵאא דּבִישָׁאיִת עבִידִין הוַו בּכֻורהָנֵא משַׁחלפֵא ודַיוֵא סַגִּיֵאא אַפֵּק ולָא שָׁבֵק הוָא להֻון לדַיוֵא דַּנמַללֻון מֵטֻל דּיָדעִין הוַו לֵה׃ ס

[(2) Mark 01, 35]

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, קָם וְיָצָא אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְהִתְפַּלֵּל שָׁם.

וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת טֶרֶם עָלָה הַשָּׁחַר וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בְּמָקוֺם חָרֵב וַיִּתְפַּלֵּל שָׁמָּה:

A přede dnem velmi ráno vstav, vyšel a odšel na pusté místo, a tam se modlil.

Časně ráno, ještě za tmy, vstal a vyšel z domu; odešel na pusté místo a tam se modlil. ([Lukáš 4:42-Lukáš 4:44 Marek 6:46; Lukáš 5:16])

καὶ πρωι῭ ε῎ννυχα λίαν α᾿ναστὰς ε᾿ξη̑λθεν καὶ α᾿πη̑λθεν ει᾿ς ε῎ρημον τόπον κα᾿κει̑ προσηύχετο

וַבצַפרָא קַדֵּם קָם טָב וֵאזַל לַאתרָא חֻורבָּא ותַמָן מצַלֵא הוָא׃

[(2) Mark 01, 36]

שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ יָצְאוּ בְּעִקְּבוֹתָיו

וְשִׁמְעוֺן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֺ חָרְדוּ אַחֲרָיו:

I šli za ním Šimon i ti, kteříž s ním byli.

Šimon a jeho druhové se pustili za ním.

καὶ κατεδίωξεν αυ᾿τὸν Σίμων καὶ οἱ μετ῾ αυ᾿του̑

ובָעֵין הוַו לֵה שֵׁמעֻון וַדעַמֵה׃

[(2) Mark 01, 37]

וּמָצְאוּ אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "הַכֹּל מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ!"

וַיִּמְצָאֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה כֻלָּם מְבַקְשִׁים פָּנֶיךׇ:

A nalezše jej, řekli jemu: Všickni tě hledají.

Když ho nalezli, řekli mu: „Všichni tě hledají.“

καὶ ευ῟ρον αυ᾿τὸν καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ ο῞τι πάντες ζητου̑σίν σε

וכַד אֵשׁכּחֻוהי אָמרִין לֵה כֻּלהֻון אנָשָׁא בָּעֵין לָך׃

[(2) Mark 01, 38]

אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֶל הָעֲיָרוֹת הַקְּרוֹבוֹת וַאֲבַשֵֹר גַּם שָׁם, כִּי לְשֵׁם כָּךְ יָצָאתִי."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְנָסוּרָה מִזֶּה אֶל-עָרֵי הַפְּרָזוֺת הַקְּרֹבוֺת לָנוּ וְקָרָאתִי גַּם-שָׁמָּה כִּי עַל-כֵּן יָצָאתִי מִבֵּיתִי:

I dí jim: Poďmež do okolních městeček, abych i tam kázal. Nebo na to jsem přišel.

Řekne jim: „Pojďte jinam do okolních městeček, abych i tam kázal, neboť proto jsem vyšel.“

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς α῎γωμεν α᾿λλαχου̑ ει᾿ς τὰς ε᾿χομένας κωμοπόλεις ι῞να καὶ ε᾿κει̑ κηρύξω ει᾿ς του̑το γὰρ ε᾿ξη̑λθον

אָמַר להֻון הַלֵכו לקֻוריָא ולַמדִינָתָא דּקַרִיבָן דָּאף תַּמָן אַכרֵז להָדֵא גֵּיר אֵתִית׃

[(2) Mark 01, 39]

הָלַךְ וּבִשֵֹר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּכָל הַגָּלִיל וְגֵרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

וַיָּסַר אֶל-בָּתֵּי-הַכְּנֵסֶת בְּכָל-הַגָּלִיל וַיִּקְרָא שָׁם וַיְגָרֶשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:

I kázal v školách jejich ve vší Galilei, a ďábelství vymítal.

A tak šel, kázal v jejich synagógách po celé Galileji a vyháněl zlé duchy. ([Matouš 4:23])

καὶ η῟λθεν κηρύσσων ει᾿ς τὰς συναγωγὰς αυ᾿τω̑ν ει᾿ς ο῞λην τὴν Γαλιλαίαν καὶ τὰ δαιμόνια ε᾿κβάλλων

ומַכרֵז הוָא בּכֻלהֵין כּנֻושָׁתהֻון בּכֻלָה גּלִילָא ומַפֵּק שִׁאדֵא׃

[(2) Mark 01, 40]

בָּא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר לוֹ: "אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי."

וַיָּבֹא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וַיִּתְחַנֵּן וַיִּכְרַע לְפָנָיו וַיֹּאמַר אִם-חָפֵץ אַתָּה הֲלֹא תוּכַל לְטַהֲרֵנִי:

Tedy přišel k němu malomocný, prose ho, a klekna před ním, řekl jemu: Chceš-li, můžeš mne očistiti.

Přijde k němu malomocný a na kolenou ho prosí: „Chceš-li, můžeš mě očistit.“ ([Matouš 8:2-Matouš 8:4; Lukáš 5:12-Lukáš 5:16])

καὶ ε῎ρχεται πρὸς αυ᾿τὸν λεπρὸς παρακαλω̑ν αυ᾿τὸν καὶ γονυπετω̑ν καὶ λέγων αυ᾿τω̑ ο῞τι ε᾿ὰν θέλης δύνασαί με καθαρίσαι

וֵאתָא לוָתֵה גַּרבָּא וַנפַל עַל רֵגלַוהי ובָעֵא הוָא מֵנֵה וֵאמַר לֵה אֵן צָבֵא אַנתּ מֵשׁכַּח אַנתּ לַמדַכָּיֻותי׃

[(2) Mark 01, 41]

בְּרֹב רַחֲמָיו הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר אֵלָיו: "רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!"

וַיְרַחֵם עָלָיו יֵשׁוּעַ וַיּוֺשֶׁט אֶת-יָדוֺ וַיִּגַּע-בּוֺ וַיֹּאמַר חָפֵץ אֲנִי וּטְהָר:

Ježíš pak slitovav se, vztáhl ruku, dotekl se ho a řekl jemu: Chci, buď čist.

Ježíš se slitoval(h), vztáhl ruku, dotkl se ho a řekl: „Chci, buď čist.“ (h) var: rozhněval

καὶ σπλαγχνισθεὶς ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα αυ᾿του̑ η῞ψατο καὶ λέγει αυ᾿τω̑ θέλω καθαρίσθητι

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵתרַחַם עלַוהי וַפשַׁט אִידֵה קרֵב לֵה וֵאמַר צָבֵא אנָא אֵתּדַּכָּא׃

[(2) Mark 01, 42]

בְּאוֹתוֹ רֶגַע סָרָה מִמֶּנּוּ הַצָּרַעַת וְהוּא נִטְהַר.

עוֺד הַדָּבָר בְּפִיו וְהַצָּרַעַת סָרָה מִבְּשָׂרוֺ כְרֶגַע וַיִּטְהָר:

A když to řekl, hned odstoupilo od něho malomocenství, a očištěn jest.

A hned se jeho malomocenství ztratilo a byl očištěn.

καὶ ευ᾿θὺς α᾿πη̑λθεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ ἡ λέπρα καὶ ε᾿καθαρίσθη

ובָה בּשָׁעתָא אֵזַל גַּרבֵה מֵנֵה וֵאתּדַּכִּי׃

[(2) Mark 01, 43]

יֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתוֹ וּמִהֵר לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ.

וַיָּעַד-בּוֺ וַיְשַׁלְּחֵהוּ מֵעַל-פָּנָיו:

I zapověděv mu přísně, hned ho odbyl,

Ježíš mu pohrozil, poslal jej ihned pryč

καὶ ε᾿μβριμησάμενος αυ᾿τω̑ ευ᾿θὺς ε᾿ξέβαλεν αυ᾿τόν

וַכאָא בֵּה וַאפּקֵה׃

[(2) Mark 01, 44]

אָמַר אֵלָיו: "רְאֵה, אַל תַּגִּיד דָּבָר לְאִישׁ. בְּרַם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב לְטָהֳרָתְךָ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם."

לֵאמֹר רְאֵה אַל-תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר רַק-לֵךְ וְהֵרָאֵה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת-הַקָּרְבָּן עַל-טָהֳרָתְךׇ כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם:

A řekl mu: Viziž, abys žádnému nic nepravil. Ale jdi, ukaž se knězi, a obětuj za očištění své to, což přikázal Mojžíš, na svědectví proti nim.

a nařídil mu: „Ne abys někomu něco říkal! Ale jdi, ukaž se knězi a obětuj za své očištění, co Mojžíš přikázal – jim na svědectví.“ ([Matouš 9:30; Leviticus 13:49 Leviticus 14:2-Leviticus 14:32])

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ο῞ρα μηδενὶ μηδὲν ει῎πης α᾿λλὰ υ῞παγε σεαυτὸν δει̑ξον τω̑ ἱερει̑ καὶ προσένεγκε περὶ του̑ καθαρισμου̑ σου α῍ προσέταξεν Μωϋση̑ς ει᾿ς μαρτύριον αυ᾿τοι̑ς

וֵאמַר לֵה חזִי למָא לאנָשׁ אָמַר אַנתּ אֵלָא זֵל חַוָא נַפשָׁך לכָהנֵא וקַרֵב קֻורבָּנָא חלָף תַּדכִּיתָך אַיכַּנָא דּפַקֵד מֻושֵׁא לסָהדֻּותהֻון׃ ס

[(2) Mark 01, 45]

אַךְ הוּא יָצָא וְהִרְבָּה לְהַכְרִיז וּלְהָפִיץ בָּרַבִּים אֶת הַדָּבָר, עַד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לָבוֹא אֶל עִיר בְּגָלוּי אֶלָּא הָיָה נִשְׂאָר מִחוּץ לָעִיר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים; וּמִכָּל מָקוֹם בָּאוּ אֵלָיו.

וַיְהִי כְּצֵאתוֺ וַיָּחֶל לְהַגִּיד וּלְהַשְׁמִיעַ אֶת-הַדָּבָר בָּרַבִּים עַד אֲשֶׁר לֹא-יָכֹל עוֺד יֵשׁוּעַ לָבֹא בָעִיר בַּגָּלוּי כִּי אִם-הִתְגּוֺרֵר בַּחוּץ בְּצִיָּה וַעֲרָבָה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִכָּל-עֵבֶר וּפִנָּה:

On pak vyšed, počal vypravovati mnoho a ohlašovati tu věc, tak že již nemohl Ježíš do města zjevně vjíti, ale vně na místech pustých byl. I scházeli se k němu odevšad.

On však odešel a mnoho o tom vyprávěl a rozhlašoval, takže Ježíš už nemohl veřejně vejít do města, ale zůstával venku na opuštěných místech. A chodili k němu odevšad.

ὁ δὲ ε᾿ξελθών η῎ρξατο κηρύσσειν πολλὰ καὶ διαφημίζειν τὸν λόγον ω῞στε μηκέτι αυ᾿τὸν δύνασθαι φανερω̑ς ει᾿ς πόλιν ει᾿σελθει̑ν α᾿λλ῾ ε῎ξω ε᾿π῾ ε᾿ρήμοις τόποις η῟ν καὶ η῎ρχοντο πρὸς αυ᾿τὸν πάντοθεν

הֻו דֵּין כַּד נפַק שַׁרִי הוָא מַכרֵז סַגִּי וַאטבָּה למֵלתָא אַיכַּנָא דּלָא נֵשׁכַּח הוָא יֵשֻׁוע גַּליָאיִת דּנֵעֻול לַמדִינתָּא אֵלָא לבַר הוָא בַּאתרָא חֻורבָּא וָאתֵין הוַו לוָתֵה מֵן כֻּל דֻּוכָּא׃ ס

[(2) Mark 02, 01]

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא שֵׁנִית אֶל כְּפַר נַחוּם. כְּשֶׁנּוֹדַע כִּי הוּא בַּבַּיִת

וַיְהִי מִיָּמִים וַיָּשָׁב אֶל-כְּפַר-נַחוּם וְהַקּוֺל נִשְׁמַע לֵאמֹר הִנֵּה הוּא יֹשֵׁב בַּבָּיִת:

A opět všel do Kafarnaum po kolikas dnech. I uslyšáno jest, že by doma byl.

Když se po několika dnech vrátil do Kafarnaum, proslechlo se, že je doma.

καὶ ει᾿σελθών πάλιν ει᾿ς Καφαρναοὺμ δι῾ ἡμερω̑ν η᾿κούσθη ο῞τι ε᾿ν οι῎κω ε᾿στίν

ועַל תֻּוב יֵשֻׁוע לַכפַרנַחֻום ליַומָתָא וכַד שׁמַעו דַּבבַיתָּא הֻו׃

[(2) Mark 02, 02]

נֶאֶסְפוּ רַבִּים עַד אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם גַּם לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, וְהוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ.

וַיִּקָּהֲלוּ אֵלָיו רַבִּים מְהֵרָה עַד-אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא אֹתָם הַמָּקוֺם לַעֲמֹד יַחְדָּו אַף-לְנֹכַח הַפֶּתַח מִחוּץ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת-דְּבָרָיו:

A hned sešlo se jich množství, tak že již nemohli se směstknati ani přede dveřmi. I mluvil jim slovo.

Sešlo se tolik lidí, že už ani přede dveřmi nebylo k hnutí. A mluvil k nim. ([Matouš 9:1-Matouš 9:8; Lukáš 5:17-Lukáš 5:26])

καὶ συνήχθησαν πολλοὶ ω῞στε μηκέτι χωρει̑ν μηδὲ τὰ πρὸς τὴν θύραν καὶ ε᾿λάλει αυ᾿τοι̑ς τὸν λόγον

אֵתכַּנַשׁו סַגִּיֵאא אַיכַּנָא דּלָא אֵשׁכַּח אָחֵד אֵנֻון אָפלָא קדָם תַּרעָא וַממַלֵל הוָא עַמהֻון מֵלתָא׃ ס

[(2) Mark 02, 03]

אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻׁתָּק וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ.

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מְבִיאֵי אִישׁ נְכֵה עֲצָמוֺת וְאַרְבָּעָה נֹשְׂאִים אֹתוֺ:

Tedy přišli k němu, nesouce šlakem poraženého, kterýž ode čtyř nesen byl.

Tu k němu přišli s ochrnutým; čtyři ho nesli.

καὶ ε῎ρχονται φέροντες πρὸς αυ᾿τὸν παραλυτικὸν αι᾿ρόμενον ὑπὸ τεσσάρων

וֵאתַו לוָתֵה וַאיתִּיו לֵה משַׁריָא כַּד שׁקִילִין לֵה בֵּית אַרבּעָא׃

[(2) Mark 02, 04]

בִּגְלַל הֶהָמוֹן לֹא יָכְלוּ לְהַכְנִיסוֹ אֵלָיו וְלָכֵן פֵּרְקוּ אֶת הַגַּג מֵעַל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, וְדֶרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁעָשׂוּ הוֹרִידוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה עִם הַמְשֻׁתָּק הַשּׁוֹכֵב עָלֶיהָ.

וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו מֵרֹב הָעָם הֵסִירוּ אֶת-הַגָּג מֵעַל-הַבַּיִת אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בּוֺ וַיּוֺרִידוּ דֶרֶךְ שָׁם אֶת-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר נְכֵה הָעֲצָמוֺת שָׁכַב עָלָיו:

A když k němu nemohli přistoupiti pro zástupy, loupali střechu, kdež byl, a probořivše ji, spustili po provazích dolů ložce, na němž ležel šlakem poražený.

Protože se pro zástup nemohli k němu dostat, odkryli střechu tam, kde byl Ježíš, prorazili(i) otvor a spustili dolů nosítka(j), na kterých ochrnutý ležel. (i) vyhrabali (j) ř: houni

καὶ μὴ δυνάμενοι προσενέγκαι αυ᾿τω̑ διὰ τὸν ο῎χλον α᾿πεστέγασαν τὴν στέγην ο῞που η῟ν καὶ ε᾿ξορύξαντες χαλω̑σι τὸν κράβαττον ο῞που ὁ παραλυτικὸς κατέκειτο

וַדלָא אֵשׁכַּחו למֵתקַרָבֻו לוָתֵה מֵטֻל כֵּנשָׁא סלֵקו להֻון לֵאגָּרָא וַארִימו תַּטלִילָא דַּאתַר דִּאיתַוהי הוָא יֵשֻׁוע ושַׁבֻּוה עַרסָא דַּרמֵא הוָא בָּה משַׁריָא׃ ס

[(2) Mark 02, 05]

רָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם וְאָמַר אֶל הַמְשֻׁתָּק: "בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ."

כִּרְאוֺת יֵשׁוּעַ אֶת-אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת בְּנִי נִסְלְחוּ-לְךׇ חָטֹּאתֶיךׇ:

A vida Ježíš víru jejich, dí šlakem poraženému: Synu, odpouštějí se tobě hříchové tvoji.

Když Ježíš viděl jejich víru, řekl ochrnutému: „Synu, odpouštějí se ti hříchy.“ ([Lukáš 7:48])

καὶ ι᾿δών ὁ ᾽Ιησου̑ς τὴν πίστιν αυ᾿τω̑ν λέγει τω̑ παραλυτικω̑ τέκνον α᾿φίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι

כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע הַימָנֻותהֻון אֵמַר להַו משַׁריָא בֵּרי שׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ׃

[(2) Mark 02, 06]

אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם אָמְרוּ בְּלִבָּם:

וַאֲנָשִׁים מִן-הַסּוֺפְרִים יָשְׁבוּ שָׁם מְדַבְּרִים אֶל-לִבָּם לֵאמֹר:

A byli tu někteří z zákonníků, sedíce a myslíce v srdcích svých:

Seděli tam někteří ze zákoníků a v duchu uvažovali:

η῟σαν δέ τινες τω̑ν γραμματέων ε᾿κει̑ καθήμενοι καὶ διαλογιζόμενοι ε᾿ν ται̑ς καρδίαις αυ᾿τω̑ν

אִית הוַו דֵּין תַּמָן מֵן סָפרֵא וַפרִישֵׁא דּיָתבִּין ומֵתרַעֵין הוַו בּלֵבּהֻון׃

[(2) Mark 02, 07]

"מַדּוּעַ הוּא מְדַבֵּר כָּךְ? מְגַדֵּף הוּא. מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ?"

לָמָּה מְדַבֵּר גִּדּוּפִים כָּאֵלֶּה מִי יוּכַל לִסְלֹחַ חֲטָאִים בִּלְתִּי הָאֱלֹהִים לְבַדּוֺ:

Co tento tak mluví rouhavě? Kdo můž odpustiti hříchy, jediné sám Bůh?

„Co to ten člověk říká? Rouhá se! Kdo jiný může odpouštět hříchy než Bůh?“ ([Izajáš 43:25])

τί ου῟τος ου῞τως λαλει̑ βλασφημει̑ τίς δύναται α᾿φιέναι ἁμαρτίας ει᾿ μὴ ει῟ς ὁ θεός

דּמָנָא הָנָא ממַלֵל גֻּודָּפָא מַנֻו מֵשׁכַּח למֵשׁבַּק חטָהֵא אֵלָא אֵן חַד אַלָהָא׃

[(2) Mark 02, 08]

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ שֶׁכָּכָה חָשְׁבוּ בִּלְבָבָם. אָמַר לָהֶם: "לָמָּה אַתֶּם אוֹמְרִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבַבְכֶם?

וְעַד-מְהֵרָה יָדַע יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֺ כִּי-כֵן חָשְׁבוּ בְלִבָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תֶהְגּוּ כָזֹאת בְּלִבְּכֶם:

I poznav Ježíš hned duchem svým, že by tak přemyšlovali sami v sobě, řekl jim: Proč o tom přemyšlujete v srdcích svých?

Ježíš hned svým duchem poznal, o čem přemýšlejí, a řekl jim: „Jak to, že tak uvažujete? ([Jan 2:25])

καὶ ευ᾿θὺς ε᾿πιγνοὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς τω̑ πνεύματι αυ᾿του̑ ο῞τι ου῞τως διαλογίζονται ε᾿ν ἑαυτοι̑ς λέγει αυ᾿τοι̑ς τί ταυ̑τα διαλογίζεσθε ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע בּרֻוחֵה דּהָלֵין מֵתרַעֵין בּנַפשׁהֻון וֵאמַר להֻון מָנָא מֵתרַעֵין אנתֻּון הָלֵין בּלֵבּכֻון׃

[(2) Mark 02, 09]

מַה קַּל יוֹתֵר: לְהַגִּיד לַמְשֻׁתָּק 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהִתְהַלֵּךְ'?

כִּי מֶה נָקֵל אִם-לֵאמֹר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ אוֺ לֵאמֹר קוּם שָׂא אֶת-מִשְׁכָּבְךׇ וְהִתְהַלֵּךְ:

Co jest snáze, říci šlakem poraženému: Odpouštějí se tobě hříchové, čili říci: Vstaň, vezmi lože své a choď?

Je snadnější říci ochrnutému: ‚Odpouštějí se ti hříchy,‘ anebo říci: ‚Vstaň, vezmi své lože(k) a choď?‘ (k) ř: houni (pod. Marek 2:11 Marek 2:12)

τί ε᾿στιν ευ᾿κοπὼτερον ει᾿πει̑ν τω̑ παραλυτικω̑ α᾿φίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι η῍ ει᾿πει̑ν ε῎γειρε καὶ α῏ρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει

אַידָא פּשִׁיקָא למִאמַר לַמשַׁריָא דַּשׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ אַו למִאמַר דּקֻום שׁקֻול עַרסָך והַלֵך׃

[(2) Mark 02, 10]

אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים עֲלֵי אֲדָמוֹת" - אָמַר לַמְשֻׁתָּק -

אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי יֵשׁ רִשְׁיוֺן לְבֶן-הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים אָז אָמַר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת:

Ale abyste věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštěti hříchy, dí šlakem poraženému:

Abyste však věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštět hříchy“ – řekne ochrnutému:

ι῞να δὲ ει᾿δη̑τε ο῞τι ε᾿ξουσίαν ε῎χει ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου α᾿φιέναι ἁμαρτίας ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς λέγει τω̑ παραλυτικω̑

דּתֵדּעֻון דֵּין דּשַׁלִיט הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא בַּארעָא למֵשׁבַּק חטָהֵא אֵמַר לַמשַׁריָא׃

[(2) Mark 02, 11]

"אֵלֶיךָ אֲנִי אוֹמֵר: קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!"

הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָךְ קוּם שָׂא אֶת-מִשְׁכָּבְךׇ וְלֶךְ-לְךׇ אֶל-בֵּיתֶךׇ:

Toběť pravím: Vstaň, a vezmi lože své, a jdi do domu svého.

„Pravím ti, vstaň, vezmi své lože a jdi domů!“

σοὶ λέγω ε῎γειρε α῏ρον τὸν κράβαττόν σου καὶ υ῞παγε ει᾿ς τὸν οι῏κόν σου

לָך אָמַר אנָא קֻום שׁקֻול עַרסָך וזֵל לבַיתָּך׃

[(2) Mark 02, 12]

הוּא קָם וּמִיָּד לָקַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְיָצָא לְעֵינֵי כֻּלָּם. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם: "מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ כַּדָּבָר הַזֶּה!"

וַיְמַהֵר וַיָּקָם וַיִּ׹ָּׂא אֶת-מִשְׁכָּבוֺ וַיֵּצֵא לְעֵינֵי כֻלָּם וּפַלָּצוּת אָחֲזָה אֶת-כֻּלָּם וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים לֵאמֹר מֵעוֺלָם לֹא-רָאִינוּ כָּזֹאת:

I vstal hned, a vzav lože své přede všemi, odšel, tak že se děsili všickni, a chválili Boha, řkouce: Nikdy jsme toho neviděli.

On vstal, vzal hned své lože a vyšel před očima všech, takže všichni žasli a chválili Boha: „Něco takového jsme ještě nikdy neviděli.“ ([Matouš 9:33])

καὶ η᾿γέρθη καὶ ευ᾿θὺς α῎ρας τὸν κράβαττον ε᾿ξη̑λθεν ε῎μπροσθεν πάντων ω῞στε ε᾿ξίστασθαι πάντας καὶ δοξάζειν τὸν θεὸν λέγοντας ο῞τι ου῞τως ου᾿δέποτε ει῎δομεν

וקָם בַּר־שָׁעתֵה וַשׁקַל עַרסֵה וַנפַק לעִין כֻּלהֻון אַיכַּנָא דּנֵתּדַּמרֻון כֻּלהֻון וַנשַׁבּחֻון לַאלָהָא כַּד אָמרִין דּלָא מֵמתֻום חזַין הָכַנָא סּ סּ׃

[(2) Mark 02, 13]

יֵשׁוּעַ יָצָא שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיָּם. בָּא אֵלָיו כָּל הֶהָמוֹן וְהוּא לִמֵּד אוֹתָם.

וַיּוֺסֶף וַיֵּצֵא אֶל-שְׂפַת הַיָּם וְכָל-הָעָם בָּאוּ אֵלָיו וַיָּשֶׂם אֶת-תּוֺרָתוֺ לִפְנֵיהֶם:

I vyšel opět k moři, a všecken zástup přicházel k němu, i učil je.

Vyšel opět k moři. Všechen lid k němu přicházel a on je učil. ([Matouš 9:9-Matouš 9:13; Lukáš 5:27-Lukáš 5:32])

καὶ ε᾿ξη̑λθεν πάλιν παρὰ τὴν θάλασσαν καὶ πα̑ς ὁ ο῎χλος η῎ρχετο πρὸς αυ᾿τόν καὶ ε᾿δίδασκεν αυ᾿τούς

וַנפַק תֻּוב לוָת יַמָא וכֻלֵה כֵּנשָׁא אָתֵין הוַו לוָתֵה ומַלֵף הוָא להֻון׃ ס

[(2) Mark 02, 14]

כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּדַרְכּוֹ וְרָאָה אֶת לֵוִי בֶּן חַלְפַי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס, אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ אַחֲרַי!" הוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.

כַּאֲשֶׁר עָבַר מִשָּׁם רָאָה אֶת-לֵוִי בֶּן-חַלְפַי יֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו:

A pomíjeje, uzřel Léví Alfeova, sedícího na cle. I dí jemu: Poď za mnou. A on vstav, šel za ním.

A když šel dál, viděl Leviho(l), syna Alfeova, jak sedí v celnici, a řekl mu: „Pojď za mnou!“ On vstal a šel za ním. (l) var: Jakuba ([Marek 1:18 Marek 1:20])

καὶ παράγων ει῏δεν Λευὶν τὸν του̑ ῾Αλφαίου καθήμενον ε᾿πὶ τὸ τελὼνιον καὶ λέγει αυ᾿τω̑ α᾿κολούθει μοι καὶ α᾿ναστὰς η᾿κολούθησεν αυ᾿τω̑

וכַד עָבַר חזָא ללֵוִי בַּר חַלפַי דּיָתֵב בֵּית־מָכסֵא וֵאמַר לֵה תָּא בָּתַרי וקָם אֵזַל בָּתרֵה׃ ס

[(2) Mark 02, 15]

אַחֲרֵי כֵן הֵסֵב יֵשׁוּעַ בְּבֵיתוֹ וּמוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים הֵסֵבּוּ עִמּוֹ וְעִם תַּלְמִידָיו, כִּי רַבִּים הָיוּ וְהֵם הָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֺ עַל-הַלֶּחֶם בְּבֵיתוֺ וַיֵּשְׁבוּ מוֺכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים עִם-יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו כִּי רַבִּים הָיוּ אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו:

I stalo se, když seděl Ježíš za stolem v domě jeho, že i publikáni mnozí a hříšníci seděli spolu s Ježíšem a s učedlníky jeho; nebo mnoho jich bylo, a šlo za ním.

Když byl u stolu v jeho domě, stolovalo s Ježíšem a jeho učedníky mnoho celníků a jiných hříšníků; bylo jich totiž mnoho mezi těmi, kdo ho následovali. ([Matouš 21:31])

καὶ γίνεται κατακει̑σθαι αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ οι᾿κία αυ᾿του̑ καὶ πολλοὶ τελω̑ναι καὶ ἁμαρτωλοὶ συνανέκειντο τω̑ ᾽Ιησου̑ καὶ τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ η῟σαν γὰρ πολλοὶ καὶ η᾿κολούθουν αυ᾿τω̑

וַהוָא דּכַד סמִיך בּבַיתֵּה סַגִּיֵאא מָכסֵא וחַטָיֵא סמִיכִין הוַו עַם יֵשֻׁוע ועַם תַּלמִידַוהי אִיתַיהֻון הוַו גֵּיר סַגִּיֵאא וֵאתַו בָּתרֵה׃

[(2) Mark 02, 16]

רָאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים שֶׁהוּא אוֹכֵל עִם הַחוֹטְאִים וְהַמּוֹכְסִים, אָמְרוּ אֶל תַּלְמִידָיו: "עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים הוּא אוֹכֵל?"

וַיִּרְאוּ הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים כִּי הוּא אֹכֵל עִם-הַחַטָּאִים וְהַמּוֺכְסִים וַיֹּאמְרוּ אֶל-תַּלְמִידָיו מַדּוּעַ הוּא אֹכֵל וְשֹׁתֵה עִם-הַמּוֺכְסִים וְהַחַטָּאִים:

Zákonníci pak a farizeové viděvše, že jedl s publikány a s hříšníky, řekli učedlníkům jeho: Což to, že s publikány a hříšníky jí a pije?

Když zákoníci z farizejské strany viděli, že jí s hříšníky a celníky, říkali jeho učedníkům: „Jak to, že jí s celníky a hříšníky?“ ([Lukáš 15:1-Lukáš 15:2])

καὶ οἱ γραμματει̑ς τω̑ν Φαρισαίων ι᾿δόντες ο῞τι ε᾿σθίει μετὰ τω̑ν ἁμαρτωλω̑ν καὶ τελωνω̑ν ε῎λεγον τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ο῞τι μετὰ τω̑ν τελωνω̑ν καὶ ἁμαρτωλω̑ν ε᾿σθίει

וסָפרֵא וַפרִישֵׁא כַּד חזַאוֻהי דּלָעֵס עַם מָכסֵא ועַם חַטָיֵא אֵמַרו לתַלמִידַוהי מָנַו עַם מָכסֵא וחַטָיֵא אָכֵל ושָׁתֵא׃ ס

[(2) Mark 02, 17]

שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים אֶלָּא לַחוֹטְאִים."

וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵין לָהֶם דָּבָר עִם-הָרֹפֵא כִּי אִם-הַחוֺלִים לֹא-בָאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים לָבֹא אֵלַי כִּי אִם-לַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה:

To uslyšav Ježíš, dí jim: Nepotřebují zdraví lékaře, ale nemocní. Nepřišelť jsem volati spravedlivých, ale hříšných ku pokání.

Ježíš to uslyšel a řekl jim: „Lékaře nepotřebují zdraví, ale nemocní. Nepřišel jsem pozvat(m) spravedlivé, ale hříšníky(n).“ (m) povolat (n) var: + k pokání

καὶ α᾿κούσας ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγει αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ου᾿ χρείαν ε῎χουσιν οἱ ι᾿σχύοντες ι᾿ατρου̑ α᾿λλ῾ οἱ κακω̑ς ε῎χοντες ου᾿κ η῟λθον καλέσαι δικαίους α᾿λλὰ ἁμαρτωλούς

כַּד שׁמַע דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון לָא סנִיקִין חלִימֵא עַל אָסיָא אֵלָא אַילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עבִידִין לָא אֵתִית דֵּאקרֵא לזַדִּיקֵא אֵלָא לחַטָיֵא׃

[(2) Mark 02, 18]

תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמוּ. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?"

וְתַלְמִידֵי יוֺחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר עִנּוּ בַצּוֺם נַפְשָׁם בָּאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עַל-מָה תַלְמִידֵי יוֺחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךׇ לֹא יָצֻמוּ:

Učedlníci pak Janovi a farizejští postívali se. I přišli a řekli jemu: Proč učedlníci Janovi a farizejští postí se, a tvoji učedlníci se nepostí?

Učedníci Janovi a farizeové se postili. Přišli k němu a ptali se: „Jak to, že se učedníci Janovi a učedníci farizeů postí, ale tvoji učedníci se nepostí?“ ([Matouš 9:14-Matouš 9:17; Lukáš 5:33-Lukáš 5:39])

καὶ η῟σαν οἱ μαθηταὶ ᾽Ιωάννου καὶ οἱ Φαρισαι̑οι νηστεύοντες καὶ ε῎ρχονται καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ διὰ τί οἱ μαθηταὶ ᾽Ιωάννου καὶ οἱ μαθηταὶ τω̑ν Φαρισαίων νηστεύουσιν οἱ δὲ σοὶ μαθηταὶ ου᾿ νηστεύουσιν

תַּלמִידַוהי דֵּין דּיֻוחַנָן וַפרִישֵׁא צָימִין הוַו וֵאתַו וָאמרִין לֵה למָנָא תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן ודַפרִישֵׁא צָימִין ותַלמִידַיךְּ דִּילָך לָא צָימִין׃

[(2) Mark 02, 19]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם יְכוֹלִים בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן אִתָּם? כָּל עוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם אֵין הֵם יְכוֹלִים לָצוּם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲכִי יָצֻמוּ בְּנֵי הַחֲתֻנָּה בְּעוֺד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל-עוֺד אֲשֶׁר הֶחָתָן בְּתוֺכָם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם:

I řekl jim Ježíš: Kterakž mohou synové ženichovi postiti se, když jest s nimi ženich? Dokudž mají s sebou ženicha, nemohouť se postiti.

Ježíš jim řekl: „Mohou se hosté na svatbě postit, když je ženich s nimi? Pokud mají ženicha mezi sebou, nemohou se postit. ([Jan 3:29])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς μὴ δύνανται οἱ υἱοὶ του̑ νυμφω̑νος ε᾿ν ω῟ ὁ νυμφίος μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν νηστεύειν ο῞σον χρόνον ε῎χουσιν τὸν νυμφίον μετ῾ αυ᾿τω̑ν ου᾿ δύνανται νηστεύειν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע למָא מֵשׁכּחִין בּנַוהי דַּגנֻונָא כּמָא דּחַתנָא עַמהֻון הֻו דַּנצֻומֻון לָא׃

[(2) Mark 02, 20]

אַךְ יוֹם יָבוֹא וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם, וּבַיּוֹם הַהוּא יָצוּמוּ.

הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵהֶם הֶחָתָן וְאָז יָצֻמוּ בַּיָּמִים הָהֵם:

Ale přijdouť dnové, když od nich odjat bude ženich, a tehdáž se budou postiti v těch dnech.

Přijdou však dny, kdy od nich bude ženich vzat; potom, v ten den, se budou postit. ([Jan 16:20])

ε᾿λεύσονται δὲ ἡμέραι ο῞ταν α᾿παρθη̑ α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ὁ νυμφίος καὶ τότε νηστεύσουσιν ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα

נִאתֻון דֵּין יַומָתָא דּמָא דֵּאשׁתּקֵל מֵנהֻון חַתנָא הָידֵּין נצֻומֻון בּהַו יַומָא׃

[(2) Mark 02, 21]

אֵין אִישׁ תּוֹפֵר פִּסַּת בַּד חָדָשׁ עַל בֶּגֶד יָשָׁן: אִם יַעֲשֶׂה כֵּן, יִתָּלֵשׁ הַטְּלַאי מִן הַיָּשָׁן וְהַקֶּרַע יִהְיֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר.

וְאֵין-תֹּפְרִים טְלָאָה חֲדָשָׁה עַל-שִׂמְלָה בָלָה פֶּן-הַטְּלָאָה הַחֲדָשָׁה בְּמִלֻּאָתָהּ תִּגְרַע מִן-הַ׹ִּׂמְלָה הַבָּלָה וְתוֺסִיף עַל-קְרָעֶיהָ:

Ano žádný záplaty sukna nového nepřišívá k rouchu starému; jinak odtrhne ta záplata nová od starého, i bývá větší díra.

Nikdo nepřišívá záplatu z neseprané látky na starý šat, jinak se ten přišitý kus vytrhne, nové od starého, a díra bude ještě větší.

ου᾿δεὶς ε᾿πίβλημα ρ᾿άκους α᾿γνάφου ε᾿πιράπτει ε᾿πὶ ἱμάτιον παλαιόν ει᾿ δὲ μή αι῎ρει τὸ πλήρωμα α᾿π῾ αυ᾿του̑ τὸ καινὸν του̑ παλαιου̑ καὶ χει̑ρον σχίσμα γίνεται

לָא אנָשׁ רָמֵא אֻורקַעתָא חדַתָא וחָאֵט עַל מָאנָא בּלָיָא דּלָא נָסבָּא מַליֻותָה הָי חדַתָא מֵן בּלָיָא והָוֵא סֵדקָא יַתִּירָא׃

[(2) Mark 02, 22]

וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים: אִם יַעֲשֶׂה כֵּן, יִבְקַע הַיַּיִן אֶת הַנֹּאדוֹת וְיֹאבַד הַיַּיִן וְכֵן גַּם הַנֹּאדוֹת. הֵן יַיִן חָדָשׁ יוֹצְקִים לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים."

וְתִירוֺשׁ לֹא יֻתַּן בְּנֹאדוֺת בָּלִים פֶּן-יְבַקַּע הַתִּירוֺשׁ אֶת-הַנֹּאדוֺת וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן וְהַנֹּאדוֺת יִכְלָיוּן אֲבָל תִּירוֺשׁ יֻתַּן בְּנֹאדוֺת חֲדָשִׁים:

A žádný nevlévá vína nového do nádob starých; jinak rozpučí nové víno nádoby, a víno se vyleje, a nádoby se pokazí. Ale víno nové má lito býti do nádob nových.

A nikdo nedává mladé víno do starých měchů, jinak víno roztrhne měchy, a víno i měchy přijdou nazmar. Nové víno do nových měchů!“

καὶ ου᾿δεὶς βάλλει οι῏νον νέον ει᾿ς α᾿σκοὺς παλαιούς ει᾿ δὲ μή ρ᾿ήξει ὁ οι῏νος τοὺς α᾿σκούς καὶ ὁ οι῏νος α᾿πόλλυται καὶ οἱ α᾿σκοί α᾿λλὰ οι῏νον νέον ει᾿ς α᾿σκοὺς καινούς

ולָא אנָשׁ רָמֵא חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא בּלָיָתָא דּלָא חַמרָא מצַרֵא לזֵקֵא וזֵקֵא אָבדָּן וחַמרָא מֵתֵאשֵׁד אֵלָא רָמֵין חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא חַדתָּתָא׃ ס

[(2) Mark 02, 23]

בְּשַׁבָּת עָבַר בִּשְׂדוֹת הַקָּמָה וְתַלְמִידָיו הֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳֳּלִים בַּדֶּרֶךְ.

וַיְהִי הַיּוֺם וַיֵּלֶךְ בִּשְׂדֵה קָמָה בַּשַּׁבָּת וְתַלְמִידָיו בַּעֲשׂוֺתָם דַּרְכָּם שָׁם הֵחֵלוּ לִקְטֹף מְלִילוֺת בְּיָדָם:

I stalo se, že šel Ježíš v sobotu skrze obilí, i počali učedlníci jeho, cestou jdouce, vymínati klasy.

Jednou v sobotu procházel obilím a jeho učedníci začali cestou mnout zrní z klasů. ([Matouš 12:1-Matouš 12:8; Lukáš 6:1-Lukáš 6:5 Deuteronomium 23:26])

καὶ ε᾿γένετο αυ᾿τὸν ε᾿ν τοι̑ς σάββασιν παραπορεύεσθαι διὰ τω̑ν σπορίμων καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ η῎ρξαντο ὁδὸν ποιει̑ν τίλλοντες τοὺς στάχυας

וַהוָא דּכַד אָזֵל יֵשֻׁוע בּשַׁבּתָא בֵּית זַרעֵא תַּלמִידַוהי מהַלכִין הוַו ומָלגִּין שֵׁבּלֵא׃

[(2) Mark 02, 24]

אָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: "רְאֵה, מַדּוּעַ הֵם עוֹשִׂים בְּשַׁבָּת דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים רְאֵה מַדּוּעַ הֵם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר-לֹא יֵעָשֶׂה בַשַּׁבָּת:

Tedy farizeové řekli jemu: Pohleď, coť dělají v sobotu, čehož nenáleží.

Farizeové mu řekli: „Jak to, že dělají v sobotu, co se nesmí!“ ([Exodus 20:10])

καὶ οἱ Φαρισαι̑οι ε῎λεγον αυ᾿τω̑ ι῎δε τί ποιου̑σιν τοι̑ς σάββασιν ο῍ ου᾿κ ε῎ξεστιν

וָאמרִין לֵה פּרִישֵׁא חזִי מָנָא עָבדִּין בּשַׁבּתָא מֵדֵּם דּלָא שַׁלִיט׃

[(2) Mark 02, 25]

הֵשִׁיב לָהֶם: "הַאִם מֵעוֹדְכֶם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמַחְסוֹר וּבְרָעָב הוּא וַאֲנָשָׁיו?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיוֺתוֺ בְחֶסֶר וּבְכָפָן הוּא וָאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ:

I řekl jim: Nikdy-liž jste nečtli, co učinil David, když nouze byla, a lačněl, on i ti, kteříž s ním byli?

Odpověděl jim: „Nikdy jste nečetli, co udělal David, když měl hlad a neměl co jíst, on i ti, kdo byli s ním? ([1 Samuelova 21:2-1 Samuelova 21:7; 2 Samuelova 8:17])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ου᾿δέποτε α᾿νέγνωτε τί ε᾿ποίησεν Δαυίδ ο῞τε χρείαν ε῎σχεν καὶ ε᾿πείνασεν αυ᾿τὸς καὶ οἱ μετ῾ αυ᾿του̑

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא מֵמתֻום קרַיתֻּון מָנָא עבַד דַּוִיד כַּד אֵסתּנֵק וַכפֵן הֻו וַדעַמֵה׃

[(2) Mark 02, 26]

הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאָכַל אֶת לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר אֵינוֹ מֻתָּר לַאֲכִילָה אֶלָּא לַכֹּהֲנִים, וְנָתַן גַּם לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ."

אֲשֶׁר בָּא אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיֹּאכַל אֶת-לֶחֶם הַפָּנִים וַיִּתֵּן גַּם-לַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר עַל-פִּי הַתּוֺרָה לֹא יֹאכַל בִּלְתִּי אִם-הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם:

Kterak všel do domu Božího za Abiatara nejvyššího kněze {biskupa}, a jedl chleby posvátné, (jichž neslušelo jísti než samým kněžím), a dal i těm, kteříž s ním byli?

Jak za velekněze Abiatara vešel do domu Božího a jedl posvátné chleby, které nesmí jíst nikdo kromě kněží, a dal i těm, kdo ho provázeli?“ ([Leviticus 24:5-Leviticus 24:9])

πω̑ς ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ θεου̑ ε᾿πὶ ᾽Αβιαθὰρ α᾿ρχιερέως καὶ τοὺς α῎ρτους τη̑ς προθέσεως ε῎φαγεν ου῍ς ου᾿κ ε῎ξεστιν φαγει̑ν ει᾿ μὴ τοὺς ἱερει̑ς καὶ ε῎δωκεν καὶ τοι̑ς σὺν αυ᾿τω̑ ου῏σιν

אַיכַּנָא עַל לבַיתֵּה דַּאלָהָא כַּד אַבִיתָר רַבּ כָּהנֵא ולַחמָא דּפָתֻורֵה דּמָריָא אֵכַל הַו דּלָא שַׁלִיט למֵאכַל אֵלָא אֵן לכָהנֵא ויַהב אָף לַאילֵין דּעַמֵה הוַו׃

[(2) Mark 02, 27]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "הַשַּׁבָּת נֶעֶשְׂתָה לְמַעַן הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם לְמַעַן הַשַּׁבָּת.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן הַשַּׁבָּת הוּכַן בַּעֲבוּר הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת:

I pravil jim: Sobota pro člověka učiněna jest, a ne člověk pro sobotu.

A řekl jim: „Sobota je učiněna pro člověka, a ne člověk pro sobotu. ([Exodus 23:12; Deuteronomium 5:14])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς τὸ σάββατον διὰ τὸν α῎νθρωπον ε᾿γένετο καὶ ου᾿χ ὁ α῎νθρωπος διὰ τὸ σάββατον

וֵאמַר להֻון דּשַׁבּתָא מֵטֻל בַּרנָשָׁא אֵתבַּריַת ולָא הוָא בַּרנָשָׁא מֵטֻל שַׁבּתָא׃

[(2) Mark 02, 28]

לָכֵן בֶּן־הָאָדָם אָדוֹן גַּם לַשַּׁבָּת."

עַל-כֵּן בֶּן-הָאָדָם גַּם-אֲדוֺן הַשַּׁבָּת הוּא:

Protož Syn člověka jest pánem také i soboty.

Proto je Syn člověka pánem i nad sobotou.“

ω῞στε κύριός ε᾿στιν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου καὶ του̑ σαββάτου

מָרֵה הֻו הָכִיל וָאף דּשַׁבּתָא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(2) Mark 03, 01]

הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה,

וַיּוֺסֶף וַיָּבֹא אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת וְשָׁם-אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ יְבֵשָׁה:

I všel opět do školy, a byl tu člověk, maje ruku uschlou.

Vešel opět do synagógy; a byl tam člověk s odumřelou(o) rukou. (o) ř: uschlou (tak i Marek 3:3) ([Matouš 12:9-Matouš 12:14; Lukáš 6:6-Lukáš 6:11])

καὶ ει᾿ση̑λθεν πάλιν ει᾿ς τὴν συναγωγήν καὶ η῟ν ε᾿κει̑ α῎νθρωπος ε᾿ξηραμμένην ε῎χων τὴν χει̑ρα

ועַל תֻּוב יֵשֻׁוע לַכנֻושׁתָּא וִאית הוָא תַּמָן גַּברָא חַד דּיַבִּישָׁא אִידֵה׃

[(2) Mark 03, 02]

וְהֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּיֵשׁוּעַ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.

וְהֵם אָרְבוּ לוֺ אִם-יִרְפָּאֵהוּ בַּשַּׁבָּת לְמַעַן תִּמְצָא יָדָם לְשִׂטְנוֺ:

I šetřili ho, uzdraví-li jej v sobotu, aby ho obžalovali.

Číhali na něj, uzdraví-li ho v sobotu, aby jej obžalovali.

καὶ παρετήρουν αυ᾿τὸν ει᾿ τοι̑ς σάββασιν θεραπεύσει αυ᾿τόν ι῞να κατηγορήσωσιν αυ᾿του̑

ונָטרִין הוַו לֵה דֵּאן מַאסֵא לֵה בּשַׁבּתָא נקַטרגֻונָיהי׃

[(2) Mark 03, 03]

אָמַר אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: "עֲמֹד בָּאֶמְצַע!"

וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמֹד בְּתוֺךְ הַקָּהָל:

I řekl tomu člověku, kterýž měl uschlou ruku: Povstaň u prostřed.

On řekl tomu člověku s odumřelou rukou: „Vstaň a pojď doprostřed!“

καὶ λέγει τω̑ α᾿νθρὼπω τω̑ τὴν ξηρὰν χει̑ρα ε῎χοντι ε῎γειρε ει᾿ς τὸ μέσον

וֵאמַר להַו גַּברָא דּיַבִּישָׁא אִידֵה קֻום בַּמצַעתָא׃

[(2) Mark 03, 04]

פָּנָה אֲלֵיהֶם וְשָׁאַל: "הַאִם מֻתָּר לְהֵיטִיב בְּשַׁבָּת אוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה? לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לַהֲרֹג?" אַךְ הֵם שָׁתְקוּ.

אָז אָמַר אֲלֵיהֶם הֲכִי כַדָּת לְהֵיטִיב בַּשַּׁבָּת אוֺ לְהָרַע לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֺ לְשַׁחֲתָהּ וַיַּחֲרִישׁוּ:

I dí jim: Sluší-li v sobotu dobře činiti, čili zle, život zachovati, čili zamordovati? Oni pak mlčeli.

Pak se jich zeptal: „Je dovoleno v sobotu jednat dobře, či zle, život zachránit, či utratit(p)?“ Ale oni mlčeli. (p) ř: duši spasit, či zabít ([Lukáš 14:3])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ε῎ξεστιν τοι̑ς σάββασιν α᾿γαθὸν ποιη̑σαι η῍ κακοποιη̑σαι ψυχὴν σω̑σαι η῍ α᾿ποκτει̑ναι οἱ δὲ ε᾿σιὼπων

אֵמַר דֵּין אָף להֻון שַׁלִיט בּשַׁבּתָא למֵעבַּד דּטָב אַו דּבִישׁ נַפשָׁא למַחָיֻו אַו למַובָּדֻו הֵנֻון דֵּין שַׁתִּיקִין הוַו׃

[(2) Mark 03, 05]

הִבִּיט בָּהֶם כֹּה וָכֹה בְּזַעַם, בְּרֹב עֶצֶב עַל קְשִׁי לְבָבָם, וְאָמַר לָאִישׁ: "הוֹשֵׁט אֶת הַיָּד!" הוּא הוֹשִׁיט אוֹתָהּ וְיָדוֹ שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ.

וַיַּשְׁקֵף אֲלֵיהֶם מִסָּבִיב בְּפָנִים זֹעֲפִים כִּי מַר-לוֺ מְאֹד מִקְּשִׁי לִבָּם וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ הַהוּא הוֺשֵׁט אֶת-יָדֶךׇ וַיֹּשֶׁט אֹתָהּ וַתָּשָׁב יָדוֺ לְאֵיתָנָהּ כָּאַחֶרֶת:

A když pohleděl na ně vůkol s hněvem, zarmoutiv se nad tvrdostí srdce jejich, řekl člověku: Vztáhni tu ruku svou. I vztáhl, a učiněna jest ta ruka jeho zdravá jako druhá.

Tu se po nich rozhlédl s hněvem, zarmoucen tvrdostí jejich srdce, a řekl tomu člověku: „Zvedni ruku!“ Zvedl ji, a jeho ruka byla zase zdravá. ([Izajáš 6:10])

καὶ περιβλεψάμενος αυ᾿τοὺς μετ῾ ο᾿ργη̑ς συλλυπούμενος ε᾿πὶ τη̑ πωρὼσει τη̑ς καρδίας αυ᾿τω̑ν λέγει τω̑ α᾿νθρὼπω ε῎κτεινον τὴν χει̑ρα καὶ ε᾿ξέτεινεν καὶ α᾿πεκατεστάθη ἡ χεὶρ αυ᾿του̑

וחָר בּהֻון בּחֵמתָּא כַּד כַּריָא לֵה עַל קַשׁיֻות לֵבּהֻון וֵאמַר להַו גַּברָא פּשֻׁוט אִידָך וַפשַׁט ותֵקנַת אִידֵה׃ ס

[(2) Mark 03, 06]

יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וּמִיָּד טִכְּסוּ עָלָיו עֵצָה עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס - כֵּיצַד לְהַכְחִיד אוֹתוֹ.

וְהַפְּרוּשִׁים יָצְאוּ וַיָּחִישׁוּ לְהִוָּעֵץ עִם-אַנְשֵׁי הוֺרְדוֺס בַּמֶּה לְהַשְׁחִיתוֺ:

A vyšedše farizeové, hned s Herodiány drželi radu proti němu, kterak by ho zahubili.

Když farizeové vyšli, hned se proti němu s herodiány umlouvali, že ho zahubí. ([Marek 12:13])

καὶ ε᾿ξελθόντες οἱ Φαρισαι̑οι ευ᾿θὺς μετὰ τω̑ν ῾Ηρωδιανω̑ν συμβούλιον ε᾿δίδουν κατ῾ αυ᾿του̑ ο῞πως αυ᾿τὸν α᾿πολέσωσιν

וַנפַקו פּרִישֵׁא בַּר־שָׁעתֵה עַם דּבֵית הֵרָודֵס ומֵלכָּא נסַבו עלַוהי אַיכַּנָא דּנַובּדֻונָיהי׃

[(2) Mark 03, 07]

יֵשׁוּעַ הָלַךְ מִשָּׁם עִם תַּלְמִידָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם וְהָמוֹן רַב מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם עִם-תַּלְמִידָיו דֶּרֶךְ הַיָּם וַהֲמוֺן עַם-רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו מִן-הַגָּלִיל וּמִן-יְהוּדָה:

Ježíš pak odšel s učedlníky svými k moři, a veliké množství od Galilee šlo za ním, i z Judstva,

Ježíš se svými učedníky se uchýlil k moři. Šlo za ním množství lidí z Galileje; ale i z Judska, ([Matouš 4:25; Lukáš 6:17-Lukáš 6:18])

καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ α᾿νεχὼρησεν πρὸς τὴν θάλασσαν καὶ πολὺ πλη̑θος α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας η᾿κολούθησεν καὶ α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιουδαίας

ויֵשֻׁוע עַם תַּלמִידַוהי אֵזַל לֵה לוָת יַמָא ועַמָא סַגִּיָאא מֵן גּלִילָא נַקפֵּה הוָא ומֵן יִהֻוד׃

[(2) Mark 03, 08]

גַּם מִיהוּדָה, מִירוּשָׁלַיִם, מֵאֱדוֹם, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִסְּבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן בָּאוּ אֵלָיו הָמוֹן רַב, כִּי שָׁמְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.

וּמִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֱדוֺם וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וּמִסְּבִיבוֺת צֹר וְצִידוֺן קָהָל גָּדוֺל בָּאוּ אֵלָיו כִּי שָׁמְעוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה:

I od Jeruzaléma, i od Idumee, i z Zajordání; i ti, kteříž byli okolo Týru a Sidonu, množství veliké, slyšíce, kteraké věci činí, přišli k němu.

Jeruzaléma, Idumeje, ze Zajordání a z okolí Týru a Sidónu přišlo k němu veliké množství, když slyšeli, co všechno činí.

καὶ α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων καὶ α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιδουμαίας καὶ πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου καὶ περὶ Τύρον καὶ Σιδω̑να πλη̑θος πολύ α᾿κούοντες ο῞σα ε᾿ποίει η῟λθον πρὸς αυ᾿τόν

ומֵן אֻורִשׁלֵם ומֵן אַדֻום ומֵן עֵברָא דּיֻורדּנָן ומֵן צֻור ומֵן צַידָּן כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא דַּשׁמַעו הוַו כֻּל דּעָבֵד אֵתַו לוָתֵה׃

[(2) Mark 03, 09]

הוּא אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיָּכִינוּ לוֹ סִירָה פֶּן יִלְחָצֵהוּ הֶהָמוֹן,

וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו לְהָכֶן-לוֺ אֳנִיָּה קְטַנָּה מִפְּנֵי הֲמוֺן הָעָם לְבִלְתִּי יִדְחֲקוּן אֹתוֺ:

I rozkázal učedlníkům svým, aby lodičku ustavičně nahotově měli pro zástup, aby ho netiskli.

Požádal učedníky, ať pro něho připraví loď, aby se zástup na něho netlačil. ([Marek 4:1; Lukáš 5:3; Matouš 13:2])

καὶ ει῏πεν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ι῞να πλοιάριον προσκαρτερη̑ αυ᾿τω̑ διὰ τὸν ο῎χλον ι῞να μὴ θλίβωσιν αυ᾿τόν

וֵאמַר לתַלמִידַוהי דַּנקַרבֻון לֵה ספִינתָּא מֵטֻל כֵּנשֵׁא דּלָא נֵחבּצֻונָיהי׃

[(2) Mark 03, 10]

כִּי רִפֵּא רַבִּים, וְלָכֵן נִדְחֲקוּ אֵלָיו כָּל הַחוֹלִים כְּדֵי לָגַעַת בּוֹ.

כִּי הֶעֱלָה אֲרֻכָה לָרַבִּים עַד-אֲשֶׁר הִתְמַלְּאוּ עָלָיו כָּל-הַמְנֻגָּעִים בִּרְצוֺתָם לִנְגֹּעַ בּוֺ:

Nebo mnohé uzdravoval, tak že naň padali, aby se ho dotýkali, kteřížkoli měli neduhy.

Mnohé totiž uzdravil, proto se ti, kdo trpěli chorobami, tlačili(q) k němu, aby se ho dotkli. (q) hrnuli ([Lukáš 6:19; Marek 6:56])

πολλοὺς γὰρ ε᾿θεράπευσεν ω῞στε ε᾿πιπίπτειν αυ᾿τω̑ ι῞να αυ᾿του̑ α῞ψωνται ο῞σοι ει῏χον μάστιγας

סַגִּיֵאא גֵּיר מַאסֵא הוָא עדַמָא דּנֵהוֻון נָפלִין עלַוהי מֵטֻל דּנֵתקַרבֻון לֵה׃

[(2) Mark 03, 11]

וְהָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת כִּרְאוֹתָן אוֹתוֹ נָפְלוּ לְפָנָיו וְצָעֲקוּ: "אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים!"

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחַ טֻמְאָה בָּם בִּרְאוֺתָם אֹתוֺ נָפְלוּ לְפָנָיו וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר אַתָּה הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים:

A duchové nečistí, jakž ho zazřeli, padali před ním a křičeli, řkouce: Ty jsi ten Syn Boží.

A nečistí duchové, jakmile ho viděli, padali před ním na zem a křičeli: „Ty jsi Syn Boží!“ ([Matouš 12:15-Matouš 12:16; Lukáš 4:41; Marek 1:34])

καὶ τὰ πνεύματα τὰ α᾿κάθαρτα ο῞ταν αυ᾿τὸν ε᾿θεὼρουν προσέπιπτον αυ᾿τω̑ καὶ ε῎κραζον λέγοντες ο῞τι σὺ ει῏ ὁ υἱὸς του̑ θεου̑

וַאילֵין דִּאית הוַי להֻון מַחוָתָא דּרֻוחֵא טַנפָתָא מָא דַּחזַאוֻהי נָפלִין הוַו וקָעֵין וָאמרִין אַנתּ הֻו בּרֵה דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 03, 12]

אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶן בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא תְּגַלֶּינָה מִי הוּא.

וְהוּא גָעֹר גָּעַר בָּם לְבִלְתִּי יוֺדִיעוּ מִי הוּא:

Ale on velmi jim přimlouval, aby ho nezjevovali.

On však jim přísně nakazoval, aby ho neprozrazovali.

καὶ πολλὰ ε᾿πετίμα αυ᾿τοι̑ς ι῞να μὴ αυ᾿τὸν φανερὸν ποιήσωσιν

וסַגִּי כָּאֵא הוָא בּהֻון דּלָא נֵגלֻונָיהי׃ ס

[(2) Mark 03, 13]

יֵשׁוּעַ עָלָה לָהָר וְקָרָא לָאֲנָשִׁים שֶׁרָצָה בָּהֶם. הֵם בָּאוּ אֵלָיו

וַיַּעַל אֶל-הָהָר וַיִּקְרָא אֶל-אֵלֶּה אֲשֶׁר חָפֵץ בָּם וַיָּבֹאוּ אֵלָיו:

I vstoupil na horu, a povolal k sobě těch, kterýchž se jemu vidělo; i přišli k němu.

Vystoupil na horu a zavolal k sobě ty, které si vyvolil; i přišli k němu. ([Matouš 10:1-Matouš 10:4; Lukáš 6:12-Lukáš 6:16 Matouš 5:1])

καὶ α᾿ναβαίνει ει᾿ς τὸ ο῎ρος καὶ προσκαλει̑ται ου῍ς η῎θελεν αυ᾿τός καὶ α᾿πη̑λθον πρὸς αυ᾿τόν

וַסלֵק לטֻורָא וַקרָא לַאילֵין דַּצבָא וֵאתַו לוָתֵה׃

[(2) Mark 03, 14]

וְהוּא קָבַע שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתָם לְבַשֵֹר

וַיִּפְקֹד שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים לִהְיוֺת אֶצְלוֺ וְלִקְרֹא אֶת-בְּשׂוֺרָתוֺ בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֵם:

I ustanovil jich dvanácte, aby s ním byli, a aby je poslal kázati,

Ustanovil(r) jich dvanáct(s), aby byli s ním, aby je posílal kázat (r) ř: vytvořil (s) var: + které nazval také apoštoly

καὶ ε᾿ποίησεν δὼδεκα ου῍ς καὶ α᾿ποστόλους ω᾿νόμασεν ι῞να ω῏σιν μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ ι῞να α᾿ποστέλλη αυ᾿τοὺς κηρύσσειν

וַגבָא תּרֵעסַר דּנֵהוֻון עַמֵה ודַנשַׁדַּר אֵנֻון דּנַכרזֻון׃

[(2) Mark 03, 15]

וְשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

וְכֹחַ נָתַן בְּיָדָם לִרְפֹּא אֶת-הַתַּחֲלֻאִים לְגָרֵשׁ רוּחוֺת רָעוֺת:

A aby měli moc uzdravovati nemoci a vymítati ďábelství:

a aby měli moc(t) vymítat zlé duchy. (t) var: + uzdravovat nemoci a

καὶ ε῎χειν ε᾿ξουσίαν ε᾿κβάλλειν τὰ δαιμόνια

וַדנֵהוֻון שַׁלִיטִין דּנַאסֻון כּרִיהֵא ונַפּקֻון דַּיוֵא׃ ס

[(2) Mark 03, 16]

הוּא מִנָּה אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר לוֹ הוּא נָתַן אֶת הַשֵּׁם כֵּיפָא;

וַיְכַנֶּה אֶת-שִׁמְעוֺן בְּשֵׁם פֶּטְרוֺס:

Šimona, jemuž dal jméno Petr,

Ustanovil těchto dvanáct: Petra – toto jméno dal Šimonovi – ([Matouš 16:18 Skutky apoštolské 1:13])

καὶ ε᾿ποίησεν τοὺς δὼδεκα καὶ ε᾿πέθηκεν ο῎νομα τω̑ Σίμωνι Πέτρον

ושַׁמִי לשֵׁמעֻון שׁמָא כִּאפָא׃

[(2) Mark 03, 17]

יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר לָהֶם נָתַן אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּנֵי רַעַם;

וְאֶת-יַעֲקֹב בֶּן-זַבְדִּי וְאֶת-יוֺחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב כִּנָּה בְּשֵׁם בְּנֵי-רָגֶשׁ אֲשֶׁר הוּא כְּשֵׁם בְּנֵי-רָעַם:

A Jakuba Zebedeova, a Jana bratra Jakubova, (a dal jim jméno Boanerges, to jest synové hromovi),

Jakuba Zebedeova a jeho bratra Jana, jimž dal jméno Boanerges, což znamená ‚synové hromu‘,

καὶ ᾽Ιάκωβον τὸν του̑ Ζεβεδαίου καὶ ᾽Ιωάννην τὸν α᾿δελφὸν του̑ ᾽Ιακὼβου καὶ ε᾿πέθηκεν αυ᾿τοι̑ς ο᾿νόματα Βοανηργές ο῞ ε᾿στιν υἱοὶ βροντη̑ς

וַליַעקֻוב בַּר זַבדַי וַליֻוחַנָן אַחֻוהי דּיַעקֻוב סָם להֻון שׁמָא בּנַי רגֵשׁי דִּאיתַוהי בּנַי רַעמָא׃

[(2) Mark 03, 18]

אַנְדְּרֵי, פִילִיפּוֹס, בַּר־תַּלְמַי, מַתַּי, תּיאמָא, יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי, תַּדַּי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי

וְאֶת-אַנְדְּרַי וְאֶת-פִּילִפּוּס וְאֶת-בַּר-תַּלְמַי וְאֶת-מַתִּתְיָהוּ וְאֶת-תּוֺמָא וְאֶת-יַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַי וְאֶת-תַּדַּי וְאֶת-שִׁמְעוֺן הַכְּנַעֲנִי:

A Ondřeje, a Filipa, a Bartoloměje, a Matouše, a Tomáše, a Jakuba Alfeova, a Taddea, a Šimona Kananitského,

Ondřeje, Filipa, Bartoloměje, Matouše, Tomáše, Jakuba Alfeova, Tadeáše, Šimona Kananejského

καὶ ᾽Ανδρέαν καὶ Φίλιππον καὶ Βαρθολομαι̑ον καὶ Μαθθαι̑ον καὶ Θωμα̑ν καὶ ᾽Ιάκωβον τὸν του̑ ῾Αλφαίου καὶ Θαδδαι̑ον καὶ Σίμωνα τὸν Καναναι̑ον

וַאנדּרֵאוָס ופִילִיפָּוס ובַר־תֻּולמַי ומַתַּי ותָאומַא ויַעקֻוב בַּר חַלפַי ותַדַּי ושֵׁמעֻון קנָנָיָא׃

[(2) Mark 03, 19]

וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם הִסְגִּיר אוֹתוֹ.

וְאֶת-יְהוּדָה אִישׁ-קְרִיּוֺת הוּא הַמַּסְגִּיר אֹתוֺ וַיָּבֹא הַבָּיְתָה:

A Jidáše Iškariotského, kterýž i zradil jej. I šli s ním domů.

a Iškariotského Jidáše(u), který ho pak zradil(v). (u) ř: Judu (v) vydal ([Marek 14:10-Marek 14:11])

καὶ ᾽Ιούδαν ᾽Ισκαριὼθ ο῍ς καὶ παρέδωκεν αυ᾿τόν

וִיהֻודָא סכַריֻוטָא הַו דַּאשׁלמֵה ס וֵאתַו לבַיתָּא׃

[(2) Mark 03, 20]

הֵם בָּאוּ הַבַּיְתָה וְשׁוּב הִתְאַסֵּף הֲמוֹן עַם, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתָם.

וַהֲמוֺן הָעָם נִקְבְּצוּ שָׁם לָרֹב עַד כִּי-לֹא יָכְלוּ לֶאֱכָל-לָחֶם:

A opět sšel se zástup, tak že nemohli ani chleba pojísti.

Vešel do domu a opět se shromáždil zástup, takže nemohli ani chleba pojíst. ([Matouš 12:22-Matouš 12:30; Lukáš 11:14-Lukáš 11:23 Marek 6:31])

καὶ ε῎ρχεται ει᾿ς οι῏κον καὶ συνέρχεται πάλιν ὁ ο῎χλος ω῞στε μὴ δύνασθαι αυ᾿τοὺς μηδὲ α῎ρτον φαγει̑ν

וֵאתכַּנַשׁו כֵּנשֵׁא תֻּוב אַיכַּנָא דּלָא נֵשׁכּחֻון הוַו לַחמָא למֵאכַל׃

[(2) Mark 03, 21]

שָׁמְעוּ זֹאת קְרוֹבָיו וְיָצְאוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, כִּי אָמְרוּ: "יָצָא מִדַּעְתּוֹ!"

וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֺ יָצְאוּ לְהַחֲזִיק בּוֺ כִּי אָמְרוּ סָר טַעְמוֺ:

A slyšavše o tom příbuzní jeho, přišli, aby jej vzali; nebo pravili, že by se smyslem pominul.

Když to uslyšeli jeho příbuzní, přišli, aby se ho zmocnili; říkali(x) totiž, že se pomátl. (x) říkalo se ([Jan 10:20])

καὶ α᾿κούσαντες οἱ παρ῾ αυ᾿του̑ ε᾿ξη̑λθον κρατη̑σαι αυ᾿τόν ε῎λεγον γὰρ ο῞τι ε᾿ξέστη

וַשׁמַעו אחיָנַוהי וַנפַקו למֵאחדֵּה אָמרִין הוַו גֵּיר דּמֵן הַונֵה נפַק׃ ס

[(2) Mark 03, 22]

וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ: "בַּעַל־זְבוּל בּוֹ וּבְעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."

וְהַסּוֺפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ כִּי בַּעַל-זְבוּב דָּבַק בּוֺ וְכִי עַל-יְדֵי שַׂר-הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:

Zákonníci pak, kteříž byli přišli z Jeruzaléma, pravili, že Belzebuba má, a že v knížeti ďábelském vymítá ďábly.

Zákoníci, kteří přišli z Jeruzaléma, říkali: „Je posedlý Belzebulem. Ve jménu knížete démonů vyhání démony.“ ([Matouš 9:34])

καὶ οἱ γραμματει̑ς οἱ α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων καταβάντες ε῎λεγον ο῞τι Βεελζεβοὺλ ε῎χει καὶ ο῞τι ε᾿ν τω̑ α῎ρχοντι τω̑ν δαιμονίων ε᾿κβάλλει τὰ δαιμόνια

וסָפרֵא אַילֵין דּמֵן אֻורִשׁלֵם נחֵתו אָמרִין הוַו בּעֵלזבֻוב אִית בֵּה וַברִשָׁא דּדַיוֵא מַפֵּק דַּיוֵא׃ ס

[(2) Mark 03, 23]

קָרָא אוֹתָם אֵלָיו וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: "אֵיךְ יָכוֹל הַשָֹטָן לְגָרֵשׁ אֶת הַשָֹטָן?

וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם לָבֹא אֵלָיו וַיִּפְתַּח בְּמָשָׁל פִּיו לֵאמֹר אֵיךְ יוּכַל הַ׹ָּׂטָן לְגָרֵשׁ אֶת-הַ׹ָּׂטָן:

A povolav jich, mluvil k nim v podobenstvích: Kterak může satan satana vymítati?

Zavolal je k sobě a mluvil k nim v podobenstvích: „Jak může satan vyhánět satana?

καὶ προσκαλεσάμενος αυ᾿τοὺς ε᾿ν παραβολαι̑ς ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς πω̑ς δύναται Σατανα̑ς Σατανα̑ν ε᾿κβάλλειν

וַקרָא אֵנֻון יֵשֻׁוע וַבמַתלֵא אֵמַר להֻון אַיכַּנָא מֵשׁכַּח סָטָנָא לסָטָנָא למַפָּקֻו׃

[(2) Mark 03, 24]

אִם מַמְלָכָה מְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, אוֹתָהּ מַמְלָכָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד.

הֲלֹא מַמְלָכָה הַנִּפְלְגָה עַל-נַפְשָׁהּ הַמַּמְלָכָה הַהִיא לֹא תָקוּם:

A jestliže království v sobě se rozdvojí, nemůže státi království to.

Je-li království vnitřně rozděleno, nemůže obstát.

καὶ ε᾿ὰν βασιλεία ε᾿φ῾ ἑαυτὴν μερισθη̑ ου᾿ δύναται σταθη̑ναι ἡ βασιλεία ε᾿κείνη

אֵן מַלכֻּותָא גֵּיר עַל נַפשָׁה תֵּתפַּלַג לָא מֵשׁכּחָא לַמקָם מַלכֻּותָא הָי׃

[(2) Mark 03, 25]

וּבַיִת אִם מְפֻלָּג הוּא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא יוּכַל לַעֲמֹד הַבַּיִת הַהוּא.

וּבַיִת הַנִּפְלָג עַל-נַפְשׁוֺ הַבַּיִת הַהוּא לֹא-יוּכַל לָקוּם:

A rozdvojí-li se dům proti sobě, nebude moci dům ten státi.

Je-li dům vnitřně rozdělen, nebude moci obstát.

καὶ ε᾿ὰν οι᾿κία ε᾿φ῾ ἑαυτὴν μερισθη̑ ου᾿ δυνήσεται ἡ οι᾿κία ε᾿κείνη σταθη̑ναι

וֵאן בַּיתָּא עַל נַפשֵׁה נֵתפַּלַג לָא מֵשׁכַּח בַּיתָּא הַו לַמקָם׃

[(2) Mark 03, 26]

וְאִם הַשָֹטָן הִתְקוֹמֵם נֶגֶד עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּג, כִּי אָז אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד וְהִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ.

וְאִם-הַ׹ָּׂטָן קָם עַל-נַפְשׁוֺ כִּי נִפְלְגָה רוּחוֺ לֹא-יוּכַל קוּם כִּי בָא עַד-קִצּוֺ:

Tak jestliže povstal satan sám proti sobě, a rozdvojen jest, nemůže státi, ale konec béře.

A povstane-li satan sám proti sobě a je rozdvojen, nemůže obstát, a je s ním konec.

καὶ ει᾿ ὁ Σατανα̑ς α᾿νέστη ε᾿φ῾ ἑαυτὸν καὶ ε᾿μερίσθη ου᾿ δύναται στη̑ναι α᾿λλὰ τέλος ε῎χει

וֵאן הֻו דּסָטָנָא קָם עַל נַפשֵׁה וֵאתפַּלַג לָא מֵשׁכַּח לַמקָם אֵלָא חַרתֵה הִי׃

[(2) Mark 03, 27]

לֹא יוּכַל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר וְלָבֹז אֶת כֵּלָיו אִם לֹא יִכְפֹּת תְּחִלָּה אֶת הַגִּבּוֹר; אַחַר כָּךְ יָבֹז אֶת בֵּיתוֹ.

לֹא יוּכַל אִישׁ לָבֹא בֵּית הַגִּבּוֺר וְלִשְׁלֹל אֶת-כֵּלָיו אִם-לֹא יֶאְסֹר אֶת-הַגִּבּוֺר רִאשֹׁנָה וְאַחַר יִשְׁלֹל אֵת אֲשֶׁר בְּבֵיתוֺ:

Žádný nemůže nádobí silného, vejda do domu jeho, rozebrati, leč by prvé silného toho svázal; a tehdyť dům jeho zloupí.

Nikdo nemůže vejít do domu silného muže a uloupit jeho věci(y), jestliže toho siláka dříve nespoutá. Pak teprve vyloupí jeho dům. (y) nádoby ([Izajáš 49:24-Izajáš 49:25])

α᾿λλ῾ ου᾿ δύναται ου᾿δεὶς ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν του̑ ι᾿σχυρου̑ ει᾿σελθών τὰ σκεύη αυ᾿του̑ διαρπάσαι ε᾿ὰν μὴ πρω̑τον τὸν ι᾿σχυρὸν δήση καὶ τότε τὴν οι᾿κίαν αυ᾿του̑ διαρπάσει

לָא אנָשׁ מֵשׁכַּח דּנֵעֻול לבֵית חַסִינָא ונֵחטֻוף מָאנַוהי אֵלָא אֵן לֻוקדַם לחַסִינָא נֵאסֻור והָידֵּין בַּיתֵּה נֵבֻּוז׃ ס

[(2) Mark 03, 28]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל הַחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי הָאָדָם, וְכֵן גַּם כָּל הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדְּפוּ,

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הֵן יֵשׁ סְלִיחָה לִבְנֵי אָדָם עַל-כָּל-עֲוֺנוֺתָם וְגִדֻּפֹתָם אֶשֶׁר יְגַדֵּפוּן:

Amen pravím vám, že všickni hříchové odpuštěni budou synům lidským, i rouhání, jímž by se rouhali,

Amen, pravím vám, že všecko bude lidem(z) odpuštěno, hříchy i všechna možná rouhání. (z) ř: synům lidským ([Matouš 12:31-Matouš 12:32; Lukáš 12:10])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πάντα α᾿φεθήσεται τοι̑ς υἱοι̑ς τω̑ν α᾿νθρὼπων τὰ ἁμαρτήματα καὶ αἱ βλασφημίαι ο῞σα ε᾿ὰν βλασφημήσωσιν

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻלהֻון חטָהֵא וגֻודָּפֵא דַּנגַדּפֻון בּנַי אנָשָׁא נֵשׁתַּבקֻון להֻון׃

[(2) Mark 03, 29]

אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵין לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי אָשֵׁם הוּא בְּחֵטְא עוֹלָם",

אֶפֶס הַמְגַדֵּף אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא תִהְיֶה-לּוֺ סְלִיחָה עֲדֵי-עַד כִּי יִנָּתֵן לַמִּשְׁפָּט בִּפְּלִלִים לְעוֺלְמֵי עוֺלָמִים:

Ale kdo by se rouhal proti Duchu svatému, nemá odpuštění na věky, ale hoden jest věčného odsouzení.

Kdo by se však rouhal proti Duchu svatému, nemá odpuštění na věky, ale je vinen věčným hříchem.“ ([1 Janův 5:16])

ο῍ς δ῾ α῍ν βλασφημήση ει᾿ς τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ου᾿κ ε῎χει α῎φεσιν ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να α᾿λλὰ ε῎νοχός ε᾿στιν αι᾿ωνίου ἁμαρτήματος

מַן דֵּין דַּנגַדֵּף עַל רֻוחָא דּקֻודשָׁא לַיתּ לֵה שֻׁובקָנָא לעָלַם אֵלָא מחַיַב הֻו לדִינָא דַּלעָלַם׃

[(2) Mark 03, 30]

זֹאת מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ "רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ."

כִּי-הֵם אָמְרוּ רוּחַ טֻמְאָה דָבְקָה בּוֺ:

Nebo pravili: Ducha nečistého má.

To pravil, protože řekli: „Má nečistého ducha.“ ([1 Korintským 12:3])

ο῞τι ε῎λεγον πνευ̑μα α᾿κάθαρτον ε῎χει

מֵטֻל דָּאמרִין הוַו דּרֻוחָא טַנפתָא אִית בֵּה׃ ס

[(2) Mark 03, 31]

אִמּוֹ וְאֶחָיו בָּאוּ. הֵם עָמְדוּ בַּחוּץ וְשָׁלְחוּ לִקְרֹא לוֹ.

וַיָּבֹאוּ אִמּוֺ וְאֶחָיו וַיַּעַמְדוּ מִחוּץ וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו לָצֵאת אֲלֵיהֶם:

Tehdy přišli bratří a matka jeho, a stojíce vně, poslali k němu, aby ho vyvolali.

Tu přišla jeho matka a jeho bratři. Stáli venku a vzkázali mu, aby k nim přišel. ([Matouš 12:46-Matouš 12:50; Lukáš 8:19-Lukáš 8:21 Marek 6:3])

καὶ ε῎ρχεται ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ καὶ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ καὶ ε῎ξω στήκοντες α᾿πέστειλαν πρὸς αυ᾿τὸν καλου̑ντες αυ᾿τόν

וֵאתַו אֵמֵה וַאחַוהי קָימִין לבַר ושַׁדַּרו דּנֵקרֻונָיהי להֻון׃

[(2) Mark 03, 32]

אוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ בַּחוּץ. הֵם מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ."

וְעַם-רָב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ סָבִיב לוֺ אָמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אִמְּךׇ וְאַחֶיךׇ מִחוּץ מְבַקְשִׁים לִרְאוֺתֶךׇ:

A seděl okolo něho zástup. I řekli jemu: Aj, matka tvá a bratří tvoji vně hledají tebe.

Kolem něho seděl zástup; řekli mu: „Hle, tvoje matka a tvoji bratři(a) jsou venku a hledají tě.“ (a) var: + i tvé sestry

καὶ ε᾿κάθητο περὶ αυ᾿τὸν ο῎χλος καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ ι᾿δοὺ ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ α᾿δελφοί σου καὶ αἱ α᾿δελφαι σου ε῎ξω ζητου̑σίν σε

יָתֵב הוָא דֵּין חדָרַוהי כֵּנשָׁא וֵאמַרו לֵה הָא אֵמָך וַאחַיךְּ לבַר בָּעֵין לָך׃

[(2) Mark 03, 33]

עָנָה וְאָמַר לָהֶם: "מִי הֵם אִמִּי וְאַחַי?"

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי אִמִּי וּמִי אֶחָי:

Ale on odpověděl jim, řka: Kdo jest matka má a bratří moji?

Odpověděl jim: „Kdo je má matka a moji bratři?“

καὶ α᾿ποκριθεὶς αυ᾿τοι̑ς λέγει τίς ε᾿στιν ἡ μήτηρ μου καὶ οἱ α᾿δελφοί μου

וַענָא וֵאמַר להֻון מַן הִי אֵמי ומַן אֵנֻון אַחַי׃

[(2) Mark 03, 34]

הוּא הִבִּיט כֹּה וָכֹה אֶל הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ בַּמַּעְגָּל וְאָמַר: "הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי!

וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה אֶל-הַיֹּשְׁבִים סָבִיב לוֺ וַיֹּאמַר הִנֵּה אִמִּי וְאֶחָי:

A obezřev učedlníky vůkol sebe sedící, řekl: Aj, matka má a bratří moji.

Rozhlédl se po těch, kteří seděli v kruhu kolem něho, a řekl: „Hle, moje matka a moji bratři!

καὶ περιβλεψάμενος τοὺς περὶ αυ᾿τὸν κύκλω καθημένους λέγει ι῎δε ἡ μήτηρ μου καὶ οἱ α᾿δελφοί μου

וחָר בַּאילֵין דּיָתבִּין לוָתֵה וֵאמַר הָא אֵמי והָא אַחַי׃

[(2) Mark 03, 35]

כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי."

כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רְצוֺן הָאֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחֹתִי וְאִמִּי:

Nebo kdož by koli činil vůli Boží, ten jest bratr můj, i sestra má, i matka.

Kdo činí vůli Boží, to je můj bratr, má sestra i matka.“

ο῍ς γὰρ α῍ν ποιήση τὸ θέλημα του̑ θεου̑ ου῟τος α᾿δελφός μου καὶ α᾿δελφὴ καὶ μήτηρ ε᾿στίν

מַן דּנֵעבֵּד גֵּיר צֵביָנֵה דַּאלָהָא הֻויֻו אָחי וחָתי וֵאמי סּ סּ׃

[(2) Mark 04, 01]

שׁוּב הֵחֵל לְלַמֵּד עַל שְׂפַת הַיָּם וְהָמוֹן רַב נֶאֶסְפוּ אֵלָיו. עַל כֵּן יָרַד וְיָשַׁב בְּסִירָה בַּיָּם וְכָל הֶהָמוֹן הָיוּ עַל הַחוֹף לְיַד הַיָּם.

וַיָּשָׁב וַיָּחֶל לְלַמֵּד עוֺד הַפַּעַם עַל-שְׂפַת הַיָּם וַהֲמוֺן עַם-רָב נִקְהֲלוּ אֵלָיו עַד אֲשֶׁר-יָרַד וַיֵּשֶׁב בָּאֳנִיָּה בְּתוֺךְ הַיָּם וְכָל-הָעָם עֹמְדִים עַל-הַחוֺף בַּיַּבָּשָׁה:

A opět počal učiti u moře. I shromáždil se k němu zástup mnohý, tak že vstoupiv na lodí, seděl na moři, a všecken zástup byl na zemi podlé moře.

Opět začal učit u moře. Shromáždil se k němu tak veliký zástup, že musel vstoupit na loď na moři; posadil se v ní a celý zástup byl na břehu. ([Matouš 13:1-Matouš 13:9; Lukáš 8:4-Lukáš 8:8 Marek 3:7-Marek 3:9])

καὶ πάλιν η῎ρξατο διδάσκειν παρὰ τὴν θάλασσαν καὶ συνάγεται πρὸς αυ᾿τὸν ο῎χλος πλει̑στος ω῞στε αυ᾿τὸν ει᾿ς πλοι̑ον ε᾿μβάντα καθη̑σθαι ε᾿ν τη̑ θαλάσση καὶ πα̑ς ὁ ο῎χλος πρὸς τὴν θάλασσαν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς η῟σαν

תֻּוב דֵּין שַׁרִי הוָא מַלֵף עַל־יַד יַמָא וֵאתכַּנַשׁו לוָתֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא אַיך דּנֵסַק נֵתֵּב לֵה בַּספִינתָּא בּיַמָא וכֻלֵה כֵּנשָׁא קָאֵם הוָא עַל אַרעָא עַל־יַד יַמָא׃

[(2) Mark 04, 02]

הוּא לִמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים וּבְלַמְּדוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם:

וַיְאַלְּפֵם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלָיו וַיַּטֵּף אֲלֵיהֶם לִקְחוֺ:

I učil je mnohým věcem v podobenstvích, a pravil jim v učení svém:

Učil je mnohému v podobenstvích. Ve svém učení jim řekl:

καὶ ε᾿δίδασκεν αυ᾿τοὺς ε᾿ν παραβολαι̑ς πολλά καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑

ומַלֵף הוָא להֻון בּמַתלֵא סַגִּי וָאמַר הוָא בּיֻולפָּנֵה׃

[(2) Mark 04, 03]

"שִׁמְעוּ! הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.

הַאֲזִינוּ לְאִמְרֵי-פִי הִנֵּה הַזֹּרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ:

Slyšte. Aj, vyšel rozsevač, aby rozsíval.

„Slyšte! Vyšel rozsévač rozsívat.

α᾿κούετε ι᾿δοὺ ε᾿ξη̑λθεν ὁ σπείρων σπει̑ραι

שׁמַעו הָא נפַק זָרֻועָא למֵזרַע׃

[(2) Mark 04, 04]

כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ צִפֳּרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם.

וַיְהִי בְּזָרְעוֺ וַיְפַזֵּר מִן-הַזֶּרַע עַל-יַד הַדָּרֶךְ וַיָּבֹא עוֺף הַשָּׁמַיִם וַיֹאכְלֶנּוּ:

I stalo se v tom rozsívání, že jedno padlo podlé cesty, a přiletělo ptactvo nebeské, i zzobalo je.

Když rozsíval, padlo některé zrno podél cesty, a přiletěli ptáci a sezobali je.

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ σπείρειν ο῍ μὲν ε῎πεσεν παρὰ τὴν ὁδόν καὶ η῟λθεν τὰ πετεινὰ καὶ κατέφαγεν αυ᾿τό

וכַד זרַע אִית דַּנפַל עַל־יַד אֻורחָא וֵאתָת פָּרַחתָא וֵאכַלתֵה׃

[(2) Mark 04, 05]

וְיֵשׁ מִן-הַזֶּרַע אֲשֶׁר נָפַל עַל-אַדְמַת סֶלַע וְלֹא הָיָה שָׁם דֵּי עָפָר וַיְמַהֵר לִצְמֹחַ מִבְּלִי אֲשֶׁר הָיָה לוֺ עֹמֶק אֲדָמָה:

A jiné padlo na místo skalnaté, kdež nemělo mnoho země, a hned vzešlo, proto že nemělo hlubokosti země.

Jiné padlo na skalnatou půdu, kde nemělo dost země, a hned vzešlo, protože nebylo hluboko v zemi.

καὶ α῎λλο ε῎πεσεν ε᾿πὶ τὸ πετρω̑δες ο῞που ου᾿κ ει῏χεν γη̑ν πολλήν καὶ ευ᾿θὺς ε᾿ξανέτειλεν διὰ τὸ μὴ ε῎χειν βάθος γη̑ς

אחרִנָא דֵּין נפַל עַל שֻׁועָא אַיכָּא דּלַיתּ אַרעָא סַגִּי ובַר־שָׁעתֵה בּלַץ מֵטֻל דּלַיתּ הוָא עֻומקָא דַּארעָא׃

[(2) Mark 04, 06]

כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֹׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁוּ.

וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּצָּרֵב וַיִּיבָשׁ כִּי לֹא הָיָה-לוֺ שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה:

A když vyšlo slunce, vyhořelo, a proto, že nemělo kořene, uschlo.

Ale když vyšlo slunce, spálilo je; a protože nemělo kořen, uschlo.

καὶ ο῞τε α᾿νέτειλεν ὁ η῞λιος ε᾿καυματίσθη καὶ διὰ τὸ μὴ ε῎χειν ρ᾿ίζαν ε᾿ξηράνθη

כַּד דּנַח דֵּין שֵׁמשָׁא חמָא ומֵטֻל דּלַיתּ הוָא לֵה עֵקָרָא יִבֵשׁ׃

[(2) Mark 04, 07]

אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים צָמְחוּ וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתָם וְלֹא נָתְנוּ פְּרִי.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל אֶל-הַקֹּצִים וַיַּעֲלוּ הַקֹּצִים וַיְבַלְּעֻהוּ וְלֹא עָשָׂה תְּבוּאָה:

A jiné padlo mezi trní; i zrostlo trní, a udusilo je. I nevydalo užitku.

Jiné zase padlo do trní; trní vzrostlo, udusilo je, a zrno nevydalo úrodu.

καὶ α῎λλο ε῎πεσεν ει᾿ς τὰς α᾿κάνθας καὶ α᾿νέβησαν αἱ α῎κανθαι καὶ συνέπνιξαν αυ᾿τό καὶ καρπὸν ου᾿κ ε῎δωκεν

וַאחרִנָא נפַל בֵּית כֻּובֵּא וַסלֵקו כֻּובֵּא וחַנקֻוהי ופִארֵא לָא יַהב׃

[(2) Mark 04, 08]

אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְנָתְנוּ פְּרִי עוֹלֶה וְגָדֵל - זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה."

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל-חֶלְקָה טוֺבָה וַיּוֺצֵא פְּרִי תְבוּאָה הֹלֵךְ הָלוֺךְ וָרָב עַד אֲשֶׁר-עָשָׂה שְׁלֹשִׁים שְׁעָרִים וְשִׁשִּׁים שְׁעָרִים וּמֵאָה שְׁעָרִים:

Jiné pak padlo v zemi dobrou, a dalo užitek zhůru vstupující a rostoucí; přineslo zajisté jedno třidcátý, a jiné šedesátý, a jiné pak stý.

A jiná zrna padla do dobré země a vzcházela, rostla, dávala úrodu a přinášela užitek třicetinásobný i šedesátinásobný i stonásobný.“

καὶ α῎λλα ε῎πεσεν ει᾿ς τὴν γη̑ν τὴν καλήν καὶ ε᾿δίδου καρπὸν α᾿ναβαίνοντα καὶ αυ᾿ξανόμενα καὶ ε῎φερεν ε῍ν τριάκοντα καὶ ε῍ν ἑξήκοντα καὶ ε῍ν ἑκατόν

אחרִנָא דֵּין נפַל עַל אַרעָא טָבתָא וַסלֵק וַרבָא ויַהב פִּארֵא אִית דַּתלָתִין וִאית דֵּשׁתִּין וִאית דַּמָאא׃

[(2) Mark 04, 09]

אָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, שֶׁיִּשְׁמַע!"

וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

I pravil jim: Kdo má uši k slyšení, slyš.

A řekl: „Kdo má uši k slyšení, slyš!“ ([Marek 4:23; Matouš 11:15 Matouš 13:43; Lukáš 14:35])

καὶ ε῎λεγεν ο῍ς ε῎χει ω῏τα α᾿κούειν α᾿κουέτω

וֵאמַר הוָא מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע׃ ס

[(2) Mark 04, 10]

בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ שְׁאָלוּהוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, יַחַד עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, עַל דְּבַר הַמְּשָׁלִים.

וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֺ לְבַדּוֺ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר דָּבְקוּ בוֺ עִם-שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּשְׁאָלֻהוּ עַל-דְּבַר מְשָׁלָיו:

Když pak byl sám, tázali se ho ti, kteříž při něm byli, se dvanácti, na to podobenství.

Když byl o samotě, vyptávali se ho ti, kdo byli s ním spolu s Dvanácti, co znamenají podobenství. ([Matouš 13:10-Matouš 13:17; Lukáš 8:9-Lukáš 8:10])

καὶ ο῞τε ε᾿γένετο κατὰ μόνας η᾿ρὼτων αυ᾿τὸν οἱ περὶ αυ᾿τὸν σὺν τοι̑ς δὼδεκα τὰς παραβολάς

כַּד הוַו דֵּין בַּלחֻודַיהֻון שַׁאלֻוהי הֵנֻון דּעַמֵה עַם תּרֵעסַרתֵּה מַתלָא הַו׃

[(2) Mark 04, 11]

אָמַר לָהֶם: "לָכֶם נִתַּן סוֹד מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ לְאוֹתָם שֶׁבַּחוּץ הַכֹּל יִהְיֶה בִּמְשָׁלִים,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֶם נִתַּן לָדַעַת רָזֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִבַּחוּץ רַק מְשָׁלִים יִשְׁמְעוּ בַּכֹּל:

I řekl jim: Vámť jest dáno, znáti tajemství království Božího, ale těm, kteříž jsou vně, v podobenství to všecko se děje,

Řekl jim: „Vám je dáno znát tajemství Božího království; ale těm, kdo jsou vně, je to všecko hádankou(b), (b) ř: děje se to všecko v podobenství

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ὑμι̑ν τὸ μυστήριον δέδοται τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑ ε᾿κείνοις δὲ τοι̑ς ε῎ξω ε᾿ν παραβολαι̑ς τὰ πάντα γίνεται

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע לכֻון יִהִיב למֵדַּע ארָזָא דּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא לבַרָיֵא דֵּין כֻּל מֵדֵּם בּמַתלֵא הָוֵא׃

[(2) Mark 04, 12]

לְמַעַן יִרְאוּ רָאֹה וְלֹא יֵדְעוּ וְשָׁמוֹעַ יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, פֶּן יָשׁוּבוּ וְיִסָּלַח לָהֶם."

לְמַעַן רָאוֺ יִרְאוּ וְלֹא יֵדְעוּ וְשָׁמוֺעַ יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ פֶּן-יָשׁוּבוּ וְנִסְלַח לָהֶם:

Aby hledíce, hleděli, ale neuzřeli a slyšíce, slyšeli, ale nesrozuměli, aby se snad neobrátili, a byli by jim odpuštěni hříchové.

aby ‚hleděli a hleděli, ale neviděli, poslouchali a poslouchali, ale nechápali, aby se snad neobrátili a nebylo jim odpuštěno.‘“ ([Izajáš 6:9-Izajáš 6:10; Jan 12:37-Jan 12:40; Skutky apoštolské 28:25-Skutky apoštolské 28:27])

ι῞να βλέποντες βλέπωσιν καὶ μὴ ι῎δωσιν καὶ α᾿κούοντες α᾿κούωσιν καὶ μὴ συνιω̑σιν μήποτε ε᾿πιστρέψωσιν καὶ α᾿φεθη̑ αυ᾿τοι̑ς

דּכַד חָזֵין נֵחזֻון ולָא נֵחזֻון וכַד שָׁמעִין נֵשׁמעֻון ולָא נֵסתַּכּלֻון דַּלמָא נֵתפּנֻון ונֵשׁתַּבקֻון להֻון חטָהַיהֻון׃ ס

[(2) Mark 04, 13]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵינְכֶם מְבִינִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וְאֵיךְ תָּבִינוּ אֶת כָּל הַמְּשָׁלִים?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם-הַמָּשָׁל הַזֶּה לֹא הֲבִינוֺתֶם אֵיךְ תָּבִינוּ שְׁאָר הַמְּשָׁלִים:

I dí jim: Neznáte podobenství tohoto? A kterakž pak všecka podobenství poznáte?

Řekl jim: „Nerozumíte tomuto podobenství? Jak porozumíte všem ostatním? ([Matouš 13:18-Matouš 13:23; Lukáš 8:11-Lukáš 8:15])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ου᾿κ οι῎δατε τὴν παραβολὴν ταύτην καὶ πω̑ς πάσας τὰς παραβολὰς γνὼσεσθε

וֵאמַר להֻון לָא יָדעִין אנתֻּון לֵה למַתלָא הָנָא וַאיכַּנָא כֻּלהֻון מַתלֵא תֵּדּעֻון׃ ס

[(2) Mark 04, 14]

הַזּוֹרֵעַ זוֹרֵעַ אֶת הַדָּבָר.

הַזֹּרֵעַ הֲלֹא הוּא הַזֹּרֵעַ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכוּת:

Rozsevač ten slovo rozsívá.

Rozsévač rozsívá slovo.

ὁ σπείρων τὸν λόγον σπείρει

זָרֻועָא דַּזרַע מֵלתָא זרַע׃

[(2) Mark 04, 15]

וַאֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְרַע הַדָּבָר, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם בָּא הַשָֹטָן מִיָּד וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר שֶׁנִּזְרַע בָּהֶם.

וַאֲשֶׁר עַל-יַד הַדֶּרֶךְ הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר יְקַבְּלוּ אֶת-הַזֶּרַע בְּשָׁמְעָם אֶת-אֲשֶׁר נֶאֱמַר לָהֶם אַךְ הַ׹ָּׂטָן יָחִישׁ לָבוֺא וְנָשָׂא אֶת-הַזֶּרַע הַזָּרוּעַ בָּם:

Tito pak jsou, ješto podlé cesty, jimž se rozsívá slovo, ale když oni slyší, i hned přichází satan, a vynímá slovo, kteréž vsáto jest v srdcích jejich.

Toto jsou ti podél cesty, kde se rozsívá slovo: Když je uslyší, hned přichází satan a bere slovo do nich zaseté.

ου῟τοι δέ ει᾿σιν οἱ παρὰ τὴν ὁδὸν ο῞που σπείρεται ὁ λόγος καὶ ο῞ταν α᾿κούσωσιν ευ᾿θὺς ε῎ρχεται ὁ Σατανα̑ς καὶ αι῎ρει τὸν λόγον τὸν ε᾿σπαρμένον ει᾿ς αυ᾿τούς

הָלֵין דֵּין דּעַל־יַד אֻורחָא הָלֵין אֵנֻון דּמֵזדַּרעָא בּהֻון מֵלתָא ומָא דַּשׁמַעו מֵחדָא אָתֵא סָטָנָא ושָׁקֵל לָה למֵלתָא דַּזרִיעָא בּלֵבּהֻון׃

[(2) Mark 04, 16]

וְכֵן הַנִּזְרָעִים עַל אַדְמַת טְרָשִׁים אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם אֶת הַדָּבָר מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִיָּד בְּשִׂמְחָה,

וְכֵן הַזֶּרַע הַזָּרוּעַ עַל-חֶלְקַת סֶלַע הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר יְמַהֲרוּ לִשְׁמֹעַ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכוּת בְּשִׂמְחָה:

A tak podobně ti, kteříž jako skalnatá země posáti jsou, kteříž jakž uslyší slovo, hned s radostí přijímají je.

A podobně ti, u nichž je zaseto na skalnatou půdu: Ti slyší slovo a hned je s radostí přijímají.

καὶ ου῟τοί ει᾿σιν οἱ ε᾿πὶ τὰ πετρὼδη σπειρόμενοι οι῍ ο῞ταν α᾿κούσωσιν τὸν λόγον ευ᾿θὺς μετὰ χαρα̑ς λαμβάνουσιν αυ᾿τόν

והָנֻון דּעַל שֻׁועָא אֵזדּרַעו הָלֵין אֵנֻון דּמָא דַּשׁמַעו מֵלתָא מֵחדָא בּחַדֻותָא מקַבּלִין לָה׃

[(2) Mark 04, 17]

אַךְ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בְּקִרְבָּם וְרַק לְשָׁעָה יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד; לְאַחַר מִכֵּן, בְּבוֹא צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, יִכָּשְׁלוּ מִיָּד.

אֶפֶס כִּי-אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בְּנַפְשָׁם וְרַק כִּמְעַט רֶגַע יַעֲמֹדוּ וְאַחֲרֵי-כֵן כִּי תִקְרֶה כָל-צָרָה וְרָדְפוּ אֹתָם עַל-דְּבַר אֱמוּנָתָם יִכָּשְׁלוּ כְּרָגַע:

Než nemají kořene v sobě, ale jsou časní; potom když vznikne ssoužení a protivenství pro slovo, hned se horší.

Nezakořenilo v nich však a jsou nestálí; když pak přijde tíseň nebo pronásledování pro to slovo, hned odpadají.

καὶ ου᾿κ ε῎χουσιν ρ᾿ίζαν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς α᾿λλὰ πρόσκαιροί ει᾿σιν ει῏τα γενομένης θλίψεως η῍ διωγμου̑ διὰ τὸν λόγον ευ᾿θὺς σκανδαλίζονται

ולַיתּ להֻון עֵקָרָא בּנַפשׁהֻון אֵלָא דּזַבנָא אֵנֻון ומָא דַּהוָא אֻולצָנָא אַו רדֻופיָא מֵטֻל מֵלתָא עגַל מֵתכַּשׁלִין׃

[(2) Mark 04, 18]

וְהָאֲחֵרִים הֵם הַנִּזְרָעִים בֵּין הַקּוֹצִים; אֵלֶּה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר,

וְהַזֶּרַע הַזָּרוּעַ אֶל-הַקֹּצִים הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ דְּבַר-הַמַּלְכוּת:

Tito pak jsou, kteříž mezi trní posáti jsou, ti jsou, kteříž slovo slyší,

U jiných je zaseto do trní: Ti slyší slovo,

καὶ α῎λλοι ει᾿σὶν οἱ ει᾿ς τὰς α᾿κάνθας σπειρόμενοι ου῟τοί ει᾿σιν οἱ τὸν λόγον α᾿κούσαντες

והָנֻון דּבֵית כֻּובֵּא מֵזדַּרעִין הָלֵין אֵנֻון הָנֻון דַּשׁמַעו מֵלתָא׃

[(2) Mark 04, 19]

אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר וְתַאֲווֹת לִשְׁאָר דְּבָרִים בָּאִים וּמַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי.

וְדַאֲגוֺת הָעוֺלָם הַזֶּה וְנִכְלֵי הָעשֶׁר וַחֲפָצִים אֲחֵרִים בָּאִים וּמְבַלְּעִים אֶת-הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה-צֶּמַח:

Však pečování tohoto světa a oklamání zboží, a jiné žádosti přistupující, udušují slovo, tak že bez užitku bývá.

ale časné starosti(c), vábivost majetku a chtivost ostatních věcí vnikají do nitra a dusí slovo, takže zůstane bez úrody. (c) ř: starosti tohoto věku; var: starosti o živobytí

καὶ αἱ μέριμναι του̑ αι᾿ω̑νος καὶ ἡ α᾿πάτη του̑ πλούτου καὶ αἱ περὶ τὰ λοιπὰ ε᾿πιθυμίαι ει᾿σπορευόμεναι συμπνίγουσιν τὸν λόγον καὶ α῎καρπος γίνεται

ורֵניָא דּעָלמָא הָנָא וטֻועיַי דּעֻותרָא ושַׁרכָּא דַּרגִיגָתָא אחרָניָתָא עָאלָן חָנקָן לָה למֵלתָא וַדלָא פִּארֵא הָויָא׃

[(2) Mark 04, 20]

הַנִּזְרָעִים עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים פְּרִי - זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה."

וְהַזֶּרַע הַזָּרוּעַ בַּחֶלְקָה הַטּוֺבָה הֵם הַשֹּׁמְעִים אֶת-הַדָּבָר וְיִצְפְּנֻהוּ עַד אֲשֶׁר-יָנוּב תְּנוּבָה שְׁלֹשִׁים שְׁעָרִים וְשִׁשִּׁים שְׁעָרִים וּמֵאָה שְׁעָרִים:

Tito pak jsou, kteříž v zemi dobrou símě přijali, kteříž slyší slovo, a přijímají, a užitek přinášejí, jiné třidcátý, a jiné šedesátý, a jiné stý.

A pak jsou ti, u nichž je zaseto do dobré země: Ti slyší slovo, přijímají je a nesou úrodu třicetinásobnou i šedesátinásobnou i stonásobnou.“

καὶ ε᾿κει̑νοί ει᾿σιν οἱ ε᾿πὶ τὴν γη̑ν τὴν καλὴν σπαρέντες οι῞τινες α᾿κούουσιν τὸν λόγον καὶ παραδέχονται καὶ καρποφορου̑σιν ε῍ν τριάκοντα καὶ ε῍ν ἑξήκοντα καὶ ε῍ν ἑκατόν

והָנֻון דּבַארעָא טָבתָא אֵזדּרַעו הָלֵין אֵנֻון דּשָׁמעִין מֵלתָא וַמקַבּלִין ויָהבִּין פִּארֵא בַּתלָתִין ובַשׁתִּין ובַמָאא׃ ס

[(2) Mark 04, 21]

אָמַר לָהֶם: "הַאִם הַמְּנוֹרָה קַיֶּמֶת כְּדֵי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי אוֹ תַּחַת הַמִּטָּה? הַאִם לֹא יַעֲמִידוּ אוֹתָהּ עַל כַּן?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיוּבָא הַנֵּר לְשׂוּמוֺ תַּחַת הָאֵיפָה אוֺ תַּחַת הַמִּטָּה וְלֹא לְהַעֲלֹתוֺ אֶל-הַמְּנוֺרָה:

Dále pravil jim: Zdali rozsvícena bývá svíce, aby postavena byla pod nádobu neb pod postel? Však aby na svícen vstavena byla.

A řekl jim: „Přichází snad světlo(d), aby bylo dáno pod nádobu nebo pod postel, a ne na svícen? (d) ř: lampa ([Lukáš 8:16-Lukáš 8:18 Matouš 5:15; Lukáš 11:33])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς μήτι ε῎ρχεται ὁ λύχνος ι῞να ὑπὸ τὸν μόδιον τεθη̑ η῍ ὑπὸ τὴν κλίνην ου᾿χ ι῞να ε᾿πὶ τὴν λυχνίαν τεθη̑

וֵאמַר להֻון דַּלמָא אָתֵא שׁרָגָא דַּתחֵית סַאתָא נֵתּתּסִים אַו תּחֵית עַרסָא לָא הוָא דּעַל מנָרתָּא נֵתּתּסִים׃

[(2) Mark 04, 22]

כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה, וְלֹא נִגְנַז דָּבָר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לָאוֹר.

כִּי אֵין-דָּבָר נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא-יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר-לֹא יֵצֵא לָאוֺר:

Nebo nic není skrytého, co by nebylo zjeveno; aniž jest co tak ukrytého, aby na jevo nevyšlo.

Nic není skrytého, aby to jednou nebylo zjeveno, a nic nebylo utajeno, leč aby vyšlo najevo. ([Matouš 10:26; Lukáš 12:2])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν κρυπτὸν ε᾿ὰν μὴ ι῞να φανερωθη̑ ου᾿δὲ ε᾿γένετο α᾿πόκρυφον α᾿λλ῾ ι῞να ε῎λθη ει᾿ς φανερόν

לַיתּ גֵּיר מֵדֵּם דַּטשֵׁא דּלָא נֵתגּלֵא ולָא הוָא בּטֻושׁיָא ולָא מֵתגּלֵא׃ ס

[(2) Mark 04, 23]

מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, שֶׁיִּשְׁמַע."

מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

Jestliže kdo má uši k slyšení, slyš.

Kdo má uši k slyšení, slyš!“

ει῎ τις ε῎χει ω῏τα α᾿κούειν α᾿κουέτω

אֵן אנָשׁ אִית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע׃ ס

[(2) Mark 04, 24]

עוֹד אָמַר לָהֶם: "שִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים. בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם וְגַם יִוָּסֵף לָכֶם,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׂימוּ לִבְּכֶם לַאֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁמְעִים בַּמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם תָּמֹדּוּ בָּהּ יִמַּד לָכֶם גַּם-אַתֶּם וְעוֺד יֻתַּן לָכֶם נוֺסָפוֺת:

I mluvil k nim: Vizte, co slyšíte. Kterou měrou budete měřiti, bude vám odměřeno, a přidáno bude vám poslouchajícím.

Řekl jim také: „Dávejte pozor na to, co slyšíte! Jakou měrou měříte, takovou Bůh naměří vám, a ještě přidá. ([Matouš 7:2; Lukáš 6:38])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς βλέπετε τί α᾿κούετε ε᾿ν ω῟ μέτρω μετρει̑τε μετρηθήσεται ὑμι̑ν καὶ προστεθήσεται ὑμι̑ν

וֵאמַר להֻון חזַו מָנָא שָׁמעִין אנתֻּון בּהָי כּיָלתָּא דַּמכִילִין אנתֻּון מֵתּתּכִיל לכֻון ומֵתּתַּוסַף לכֻון לַאילֵין דּשָׁמעִין׃

[(2) Mark 04, 25]

כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ."

כִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יֻתַּן לוֺ עוֺד וּמִי אֲשֶׁר אֵין-לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ:

Nebo kdožť má, tomu bude dáno; a kdo nemá, i to, což má, bude od něho odjato.

Neboť kdo má, tomu bude dáno, a kdo nemá, tomu bude odňato i to, co má.“ ([Matouš 13:12 Matouš 25:29; Lukáš 19:26])

ο῍ς γὰρ ε῎χει δοθήσεται αυ᾿τω̑ καὶ ο῍ς ου᾿κ ε῎χει καὶ ο῍ ε῎χει α᾿ρθήσεται α᾿π῾ αυ᾿του̑

מַן דִּאית לֵה גֵּיר נֵתִיהֵב לֵה ומַן דּלַיתּ לֵה אָף הַו דִּאית לֵה נֵשׁתּקֵל מֵנֵה׃ ס

[(2) Mark 04, 26]

עוֹד אָמַר: "כָּךְ הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כְּאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע בָּאֲדָמָה;

וַיֹּאמֶר עוֺד נִמְשָׁלָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כָּאִישׁ הַשָּׁת זֶרַע בָּאָרֶץ:

I pravil: Tak jest království Boží, jako kdyby člověk uvrhl símě do země.

Dále řekl: „S Božím královstvím je to tak, jako když člověk zaseje semeno do země;

καὶ ε῎λεγεν ου῞τως ε᾿στὶν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ ὡς α῎νθρωπος βάλη τὸν σπόρον ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וֵאמַר הוָא הָכַנָא הי מַלכֻּותָא דַּאלָהָא אַיך אנָשׁ דּנַרמֵא זַרעָא בַּארעָא׃

[(2) Mark 04, 27]

וְיָשֵׁן הוּא וְקָם, לַיְלָה וָיוֹם, וְהַזֶּרַע נוֹבֵט וְגָדֵל וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כֵּיצַד.

וְהָלַךְ-לוֺ לִישׁוֺן וְקָם לַיְלָה וָיוֺם וְהַזֶּרַע יִצְמַח וְיִגְדָּל אַךְ אֵיכָה נֶעֶשְׂתָה כָזֹאת הוּא לֹא יֵדָע:

A spal by, a vstával by ve dne i v noci a semeno by vzešlo a zrostlo, jakž on neví.

ať spí či bdí, v noci i ve dne, semeno vzchází a roste, on ani neví jak.

καὶ καθεύδη καὶ ε᾿γείρηται νύκτα καὶ ἡμέραν καὶ ὁ σπόρος βλαστα̑ καὶ μηκύνηται ὡς ου᾿κ οι῏δεν αυ᾿τός

ונֵדמַך וַנקֻום בּלִליָא ובִאימָמָא וזַרעָא נֵרבֵּא ונִארַך כַּד הֻו לָא יָדַע׃

[(2) Mark 04, 28]

מֵאֵלֶיהָ מוֹצִיאָה הָאֲדָמָה פְּרִי: בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַקָּנֶה, אַחֲרָיו אֶת הַשִּׁבֹּלֶת וְאַחַר כָּךְ אֶת הַחִטָּה מְלוֹא הַשִּׁבֹּלֶת.

כִּי הָאָרֶץ תּוֺצִיא צִמְחָהּ מֵאֵלֶיהָ אֶת-הַקָּנֶה רִאשֹׁנָה אַחֲרֵי-כֵן אֶת-הַשִּׁבֹּלֶת וַאַחֲרֵי-כֵן אֶת-הַחִטָּה בַּשִּׁבֹּלֶת הַמְּלֵאָה:

Nebo sama od sebe země užitek plodí, nejprv bylinu, potom klas, potom plné obilé v klasu.

Země sama od sebe plodí nejprve stéblo, potom klas a nakonec zralé obilí v klasu.

αυ᾿τομάτη ἡ γη̑ καρποφορει̑ πρω̑τον χόρτον ει῏τα στάχυν ει῏τα πλήρης σι̑τον ε᾿ν τω̑ στάχυι

אַרעָא גֵּיר מַיתּיָא לֵה לפִארָא ולֻוקדַם הָוֵא עֵסבָּא ובָתרֵה שֵׁבּלָא אחרָיַת דֵּין חֵטתָא משַׁמלַיתָּא בּשֵׁבּלָא׃

[(2) Mark 04, 29]

וְכַאֲשֶׁר בָּשֵׁל הַפְּרִי יְמַהֵר הָאִישׁ לִשְׁלֹחַ מַגָּל, כִּי הִגִּיעַ הַקָּצִיר."

וְאָז יָחִישׁ יָנִיף מַגָּל עַל-תְּבוּאַת הַקָּמָה כִּי בָשַׁל קָצִיר:

A když sezrá úroda, i hned přičiní srp; nebo nastala žeň.

A když úroda dozraje, hospodář hned pošle srp, protože nastala žeň.“ ([Jóel 4:13; Zjevení Janovo 14:15])

ο῞ταν δὲ παραδοι̑ ὁ καρπός ευ᾿θὺς α᾿ποστέλλει τὸ δρέπανον ο῞τι παρέστηκεν ὁ θερισμός

מָא דַּשׁמֵן דֵּין פִּארָא מֵחדָא אָתיָא מַגּלָא דּמַטִי חצָדָא׃ ס

[(2) Mark 04, 30]

הוֹסִיף וְאָמַר: "אֵיךְ נְדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אוֹ בְּאֵיזֶה מָשָׁל נַמְשִׁיל אוֹתָהּ?

וַיּוֺסֶף וַיֹּאמַר מַה-דְּמוּת לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּמַה-מָּשָׁל נְשַׁוֶּה-לָּהּ:

I řekl: K čemu připodobníme království Boží? Aneb kterým podobenstvím je ukážeme?

Také řekl: „K čemu přirovnáme Boží království nebo jakým podobenstvím je znázorníme? ([Matouš 13:31-Matouš 13:32; Lukáš 13:18-Lukáš 13:19])

καὶ ε῎λεγεν πω̑ς ὁμοιὼσωμεν τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ η῍ ε᾿ν τίνι αυ᾿τὴν παραβολη̑ θω̑μεν

וֵאמַר למָנָא נדַמֵיה למַלכֻּותָא דַּאלָהָא ובַאינָא מַתלָא נַמתּלִיה׃

[(2) Mark 04, 31]

כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל הִיא. כַּאֲשֶׁר זוֹרְעִים אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה הוּא קָטָן מִכָּל הַזְּרָעִים עֲלֵי אֲדָמוֹת,

דִּמְיוֺנָהּ לְגַרְגַּר חַרְדָּל אֲשֶׁר הוּשַׁת בָּאָרֶץ וְהוּא קָטֹן מִכָּל-זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה:

Jest jako zrno horčičné, kteréž, když vsáto bývá do země, nejmenší jest ze všech semen, kteráž jsou na zemi.

Je jako hořčičné zrno: Když je zaseto do země, je menší než všechna semena na zemi;

ὡς κόκκω σινάπεως ο῍ς ο῞ταν σπαρη̑ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς μικρότερον ο῍ν πάντων τω̑ν σπερμάτων τω̑ν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

אַיך פּרֵדּתָּא הי דּחַרדּלָא הָי דּמָא דֵּאזדַּרעַת בַּארעָא זעֻוריָא הי מֵן כֻּלהֻון זַרעֻונֵא דּעַל אַרעָא׃

[(2) Mark 04, 32]

אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּזְרַע הוּא צוֹמֵחַ וְנַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִכָּל הַשִֹיחִים וּמוֹצִיא עֲנָפִים גְּדוֹלִים עַד אֲשֶׁר עוֹף הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִשְׁכֹּן בְּצִלּוֹ."

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִזְרַע יָצִיץ יִגְדַּל מִכָּל-יֶרֶק וַעֲנָפִים גְּדוֺלִים יוֺצִיא עַד-אֲשֶׁר עוֺף הַשָּׁמַיִם יְקַנְּנוּ בְצִלּוֺ:

Ale když vsáto bývá, roste, a bývá větší než všecky byliny, a činí ratolesti veliké, tak že pod stínem jeho mohou sobě ptáci nebeští hnízda dělati.

ale když je zaseto, vzejde, přerůstá všechny byliny a vyhání tak velké větve, že ptáci mohou hnízdit v jejich stínu.“ ([Ezechiel 17:23 Ezechiel 31:6; Daniel 4:9 Daniel 4:18])

καὶ ο῞ταν σπαρη̑ α᾿ναβαίνει καὶ γίνεται μει̑ζον πάντων τω̑ν λαχάνων καὶ ποιει̑ κλάδους μεγάλους ω῞στε δύνασθαι ὑπὸ τὴν σκιὰν αυ᾿του̑ τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ κατασκηνου̑ν

ומָא דֵּאזדַּרעַת סָלקָא והָויָא רַבָּא מֵן כֻּלהֻון יַרקֻונֵא ועָבדָּא סַוכֵּא רַורבָתָא אַיך דּתֵשׁכַּח דַּבטֵלָלָה פָּרַחתָא תֵּשׁכַּן׃ ס

[(2) Mark 04, 33]

בִּמְשָׁלִים רַבִּים כָּאֵלֶּה דִבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר, כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ,

וּבְמְשָׁלִים רַבִּים כָּאֵלֶּה הִטִּיף אֲלֵיהֶם מִלָּתוֺ כְּפִי-אֲשֶׁר יָכְלוּ שְׂאֵת:

A takovými mnohými podobenstvími mluvil jim slovo, jakž mohli slyšeti.

V mnoha takových podobenstvích k nim mluvil, tak jak mohli rozumět(e). (e) ř: slyšet ([Matouš 13:34-Matouš 13:35; Jan 16:25])

καὶ τοιαύταις παραβολαι̑ς πολλαι̑ς ε᾿λάλει αυ᾿τοι̑ς τὸν λόγον καθώς η᾿δύναντο α᾿κούειν

בּמַתלֵא דַּאיך הָלֵין ממַלֵל הוָא יֵשֻׁוע עַמהֻון מַתלֵא אַיך דּמֵשׁכּחִין הוַו למֵשׁמַע׃

[(2) Mark 04, 34]

וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם; אֲבָל בִּיחִידוּת הִסְבִּיר לְתַלְמִידָיו אֶת הַכֹּל.

וְלֹא דִבֶּר אֲלֵיהֶם דָּבָר בִּבְלִי מָשָׁל וּבְשִׁבְתּוֺ עִם-תַּלְמִידָיו לְבַדָּם בֵּאֵר לָהֶם אֶת-הַמְּשָׁלִים כֻּלָּם:

Bez podobenství pak nemluvil jim, ale učedlníkům svým soukromí vykládal všecko.

Bez podobenství k nim nemluvil, ale v soukromí svým učedníkům všecko vykládal.

χωρὶς δὲ παραβολη̑ς ου᾿κ ε᾿λάλει αυ᾿τοι̑ς κατ῾ ι᾿δίαν δὲ τοι̑ς ι᾿δίοις μαθηται̑ς ε᾿πέλυεν πάντα

וַדלָא מַתלֵא לָא ממַלֵל הוָא עַמהֻון לתַלמִידַוהי דֵּין בַּינַוהי וַלהֻון מפַשֵׁק הוָא כֻּלמֵדֵּם׃ ס

[(2) Mark 04, 35]

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְעֵת עֶרֶב, אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי.

בַּיּוֺם הַהוּא לְעֵת עֶרֶב אָמַר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה-נָּא אֶל-עֵבֶר הַיָּם:

I řekl jim v ten den, když již byl večer: Plavme se na druhou stranu.

Téhož dne večer jim řekl: „Přeplavme se na druhou stranu!“ ([Matouš 8:23-Matouš 8:27; Lukáš 8:22-Lukáš 8:25])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα ο᾿ψίας γενομένης διέλθωμεν ει᾿ς τὸ πέραν

וֵאמַר להֻון בּהַו יַומָא בּרַמשָׁא נֵעבַּר לַן לעֵברָא׃ ס

[(2) Mark 04, 36]

הֵם עָזְבוּ אֶת הֶהָמוֹן וְלָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ בַּסִּירָה אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהּ. גַּם סִירוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ אִתּוֹ.

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-הֲמוֺן הָעָם וַיַּעֲבִירוּ אֹתוֺ בָּאֳנִיָּה הַהִיא אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהּ מֵאָז וָאֳנִיּוֺת אֲחֵרוֺת סָבִיב לוֺ:

A nechavše zástupu, pojali jej, tak jakž byl na lodičce. Ale i jiné lodičky byly s ním.

Opustili zástup a odvezli ho lodí, na které byl. A jiné lodi ho doprovázely.

καὶ α᾿φέντες τὸν ο῎χλον παραλαμβάνουσιν αυ᾿τὸν ὡς η῟ν ε᾿ν τω̑ πλοίω καὶ α῎λλα πλοι̑α η῟ν μετ῾ αυ᾿του̑

וַשׁבַקו לכֵנשֵׁא ודַברֻוהי כַּד בַּספִינתָּא הֻו וַספִינֵא אחרָניָתָא אִית הוַי עַמהֻון׃

[(2) Mark 04, 37]

וְהִנֵּה הִתְחוֹלְלָה רוּחַ־סְעָרָה גְּדוֹלָה וְהַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶת הַסִּירָה עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה.

וַתָּקָם סוּפָה וּסְעָרָה גְדוֺלָה בַּיָּם וְהַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶל-הָאֳנִיָּה עַד-לְמַלְּאוֺתָהּ מָיִם:

Tedy stala se bouře veliká od větru, až se vlny na lodí valily, tak že se již naplňovala lodí.

Tu se strhla velká bouře s vichřicí a vlny se valily na loď, že už byla skoro plná.

καὶ γίνεται λαι̑λαψ μεγάλη α᾿νέμου καὶ τὰ κύματα ε᾿πέβαλλεν ει᾿ς τὸ πλοι̑ον ω῞στε η῎δη γεμίζεσθαι τὸ πλοι̑ον

וַהוָת עַלעָלָא רַבּתָא ורֻוחָא וגַללֵא נָפלִין הוַו בַּספִינתָּא וקַרִיבָא הוָת דּתֵתמלֵא׃

[(2) Mark 04, 38]

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה יֵשׁוּעַ יָשֵׁן עַל כַּר בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה. הֵעִירוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ טוֹבְעִים?"

וְהוּא נִרְדָּם בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה וְהַכְּסָתוֺת מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּעִירוּ אֹתוֺ לֵאמֹר רַבֵּנוּ הֲכִי לֹא תָחוּשׁ לָנוּ כִּי אֹבְדִים אֲנָחְנוּ:

A on z zadu na lodí spal na podušce. I zbudili jej, a řekli jemu: Mistře, nedbáš, že hyneme?

On však na zádi lodi na podušce spal. Učedníci ho probudí a řeknou mu: „Mistře, tobě je jedno, že zahyneme?“

καὶ αυ᾿τὸς η῟ν ε᾿ν τη̑ πρύμνη ε᾿πὶ τὸ προσκεφάλαιον καθεύδων καὶ ε᾿γείρουσιν αυ᾿τὸν καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ διδάσκαλε ου᾿ μέλει σοι ο῞τι α᾿πολλύμεθα

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע עַל בֵּסָדיָא דּמֵך הוָא בּחַרתָה דַּספִינתָּא וֵאתַו אַקִימֻוהי וָאמרִין לֵה רַבַּן לָא בּטִיל לָך דָּאבדִּין חנַן׃

[(2) Mark 04, 39]

הוּא הִתְעוֹרֵר, גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר אֶל הַיָּם: "דֹּם! הֵרָגַע!" אָז פָּסְקָה הָרוּחַ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה.

וַיֵּעוֺר וַיִּגְעַר בָּרוּחַ וַיֹּאמֶר אֶל-הַיָּם דֹּם וְהֵרָגַע וַיִּשְׁתֹּק הָרוּחַ וַתְּהִי דְּמָמָה גְדוֺלָה:

I probudiv se, přimluvil větru, a řekl moři: Umlkni, a upokoj se. I přestal vítr, a stalo se utišení veliké.

Tu vstal, pohrozil větru a řekl moři: „Zmlkni, utiš se!“ I ustal vítr a bylo veliké ticho. ([Žalmy 65:8 Žalmy 89:10 Žalmy 107:29])

καὶ διεγερθεὶς ε᾿πετίμησεν τω̑ α᾿νέμω καὶ ει῏πεν τη̑ θαλάσση σιὼπα πεφίμωσο καὶ ε᾿κόπασεν ὁ α῎νεμος καὶ ε᾿γένετο γαλήνη μεγάλη

וקָם וַכאָא בּרֻוחָא וֵאמַר ליַמָא שׁלִי זגִיר אַנתּ ושֵׁליַת רֻוחָא וַהוָא נַוחָא רַבָּא׃

[(2) Mark 04, 40]

אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם פּוֹחֲדִים כָּל כָּךְ? אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לָכֶם אֱמוּנָה?"

אָז אָמַר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ כֹּה תֶחֱרָדוּן הַעוֺד אֵין אֵמֻן בָּכֶם:

I řekl jim: Proč se tak bojíte? Jakž to, že nemáte víry?

Ježíš jim řekl: „Proč jste tak ustrašení? Ještě(f) nemáte víru?“ (f) var: Což

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί δειλοί ε᾿στε ου῎πω ε῎χετε πίστιν

וֵאמַר להֻון למָנָא דַּחֻולתָנִין אנתֻּון הָכַן וַלמָנָא לַיתּ בּכֻון הַימָנֻותָא׃

[(2) Mark 04, 41]

הֵם יָרְאוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אִם כֵּן מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחַ וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?"

וְהֵם יָרְאוּ יִרְאָה גְדוֺלָה וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר גַּם-הָרוּחַ וְהַיָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֺלוֺ:

I báli se bázní velikou, a pravili jeden k druhému: I kdo jest medle tento, že i vítr i moře poslouchají jeho?

Zmocnila se jich veliká bázeň a říkali jeden druhému: „Kdo to jen je, že ho poslouchá i vítr i moře?“

καὶ ε᾿φοβήθησαν φόβον μέγαν καὶ ε῎λεγον πρὸς α᾿λλήλους τίς α῎ρα ου῟τός ε᾿στιν ο῞τι καὶ ὁ α῎νεμος καὶ ἡ θάλασσα ὑπακούει αυ᾿τω̑

וַדחֵלו דֵּחלתָא רַבּתָא וָאמרִין הוַו חַד לחַד מַנֻו כַּי הָנָא דּרֻוחֵא ויַמָא מֵשׁתַּמעִין לֵה סס׃

[(2) Mark 05, 01]

הֵם בָּאוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגֵּרָשִׁיִּים.

וַיָּבֹאוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם אֶל-מְקוֺם מוֺשַׁב הַגֵּרַזִיִּים:

Tedy přeplavili se přes moře do krajiny Gadarenských.

Přijeli na protější břeh moře do krajiny gerasenské. ([Matouš 8:28-Matouš 8:34; Lukáš 8:26-Lukáš 8:39])

καὶ η῟λθον ει᾿ς τὸ πέραν τη̑ς θαλάσσης ει᾿ς τὴν χὼραν τω̑ν Γερασηνω̑ν

וֵאתָא לעֵברָא דּיַמָא לַאתרָא דּגָדרָיֵא׃

[(2) Mark 05, 02]

אַךְ יָצָא מִן הַסִּירָה וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתוֹ אִישׁ מִבֵּין הַקְּבָרִים וְרוּחַ טְמֵאָה בּוֹ.

וְהוּא יָצָא מִן-הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה-אִישׁ יוֺצֵא לִקְרָאתוֺ מִן-הַקְּבָרִים אֲשֶׁר-רוּחַ טֻמְאָה מְבַעִתּוֺ:

A jakž vyšel z lodí, hned se s ním potkal člověk z hrobů, maje ducha nečistého.

Sotva Ježíš vystoupil z lodi, vyšel proti němu z hrobů(g) člověk posedlý nečistým duchem. (g) z pohřebních jeskyň (podobně dále)

καὶ ε᾿ξελθόντος αυ᾿του̑ ε᾿κ του̑ πλοίου ευ᾿θὺς ὑπήντησεν αυ᾿τω̑ ε᾿κ τω̑ν μνημείων α῎νθρωπος ε᾿ν πνεύματι α᾿καθάρτω

וכַד נפַק מֵן ספִינתָּא פּגַע בֵּה מֵן בֵּית־קבֻורֵא גַּברָא דִּאית בֵּה רֻוחָא טַנפתָא׃

[(2) Mark 05, 03]

הוּא הָיָה גָּר בִּמְעָרוֹת הַקְּבָרִים וְאִישׁ לֹא יָכוֹל עוֹד לִכְבֹּל אוֹתוֹ, גַּם לֹא בַּאֲזִקִּים,

וּמוֺשָׁבוֺ הָיָה בֵּין הַקְּבָרִים וְלֹא יָכֹל עוֺד אִישׁ לֶאְסֹר אֹתוֺ וְאַף לֹא בְזִקִּים:

Kterýž bydlil v hrobích, a aniž ho kdo mohl řetězy svázati,

Ten bydlel v hrobech a nikdo ho nedokázal spoutat už ani řetězy.

ο῍ς τὴν κατοίκησιν ει῏χεν ε᾿ν τοι̑ς μνήμασιν καὶ ου᾿δὲ ἁλύσει ου᾿κέτι ου᾿δεὶς ε᾿δύνατο αυ᾿τὸν δη̑σαι

ועָמַר הוָא בֵּית־קבֻורֵא וַבשִׁשׁלָתָא אנָשׁ לָא מֵשׁכַּח הוָא למֵאסרֵה׃

[(2) Mark 05, 04]

כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת כָּבְלוּ אוֹתוֹ בִּכְבָלִים וּבַאֲזִקִּים וְהוּא נִתֵּק אֶת הָאֲזִקִּים וְקָרַע אֶת הַכְּבָלִים וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ.

כִּי-פְעָמִים רַבּוֺת נֶאְסַר בְּזִקִּים וּבְכַבְלֵי בַרְזֵל וַיְנַתֵּק אֶת-הַזִּקִּים וְאֶת-הַכְּבָלִים שִׁבֵּר וְלֹא הָיָה לְאֵל יַד-אִישׁ לְכָבְשׁוֺ:

Proto že často byv pouty a řetězy okován, polámal řetězy, a pouta roztrhal, a žádný nemohl ho skrotiti.

Často už ho spoutali okovy i řetězy, ale on řetězy ze sebe vždy strhal a okovy rozlámal. Nikdo neměl sílu ho zkrotit.

διὰ τὸ αυ᾿τὸν πολλάκις πέδαις καὶ ἁλύσεσιν δεδέσθαι καὶ διεσπάσθαι ὑπ῾ αυ᾿του̑ τὰς ἁλύσεις καὶ τὰς πέδας συντετρι̑φθαι καὶ ου᾿δεὶς ι῎σχυεν αυ᾿τὸν δαμάσαι

מֵטֻל דּכֻל אֵמַתי דַּבסֻוטמֵא וַבשִׁשׁלָתָא מֵתֵאסַר הוָא שִׁשׁלָתָא מתַבַּר הוָא וסֻוטמֵא מפַסֵק הוָא ולָא אנָשׁ מֵשׁכַּח הוָא למֵכבּשֵׁה׃

[(2) Mark 05, 05]

תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים הָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים.

וְהָיָה צֹעֵק תָּמִיד לַיְלָה וְיוֺמָם בֵּין הַקְּבָרִים וְהֶהָרִים וְטֹרֵף בָּאֲבָנִים נַפְשׁוֺ:

A vždycky ve dne i v noci na horách a v hrobích byl, křiče a tepa se kamením.

A stále v noci i ve dne křičel mezi hroby a na horách a bil do sebe kamením.

καὶ διὰ παντὸς νυκτὸς καὶ ἡμέρας ε᾿ν τοι̑ς μνήμασιν καὶ ε᾿ν τοι̑ς ο῎ρεσιν η῟ν κράζων καὶ κατακόπτων ἑαυτὸν λίθοις

וַבכֻל זבַן בּלִליָא ובִאימָמָא בּבֵית־קבֻורֵא וַבטֻורֵא אִיתַוהי הוָא וקָעֵא הוָא וַמצַלֵף נַפשֵׁה בּכִאפֵא׃

[(2) Mark 05, 06]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק, רָץ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ,

וַיְהִי כִּרְאֹתוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ מֵרָחוֺק וַיָּרָץ וַיִּשְׁתַּחוּ לוֺ:

Uzřev pak Ježíše zdaleka, běžel a poklonil se jemu,

Když spatřil zdálky Ježíše, přiběhl, padl před ním na zem

καὶ ι᾿δών τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿πὸ μακρόθεν ε῎δραμεν καὶ προσεκύνησεν αυ᾿τω̑

כַּד חזָא דֵּין ליֵשֻׁוע מֵן רֻוחקָא רהֵט סגֵד לֵה׃

[(2) Mark 05, 07]

וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "מַה לִּי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי!"(

וַיִּצְעַק בְּקוֺל גָּדוֺל וַיֹּאמַר מַה-לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן-אֵל עֶלְיוֺן הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךׇ בֵאלֹהִים כִּי לֹא תְעַנֵּנִי:

A křiče hlasem velikým, řekl: Co jest tobě do mne, Ježíši, Synu Boha nejvyššího? Zaklínám tě skrze Boha, abys mne netrápil.

a hrozně křičel: „Co je ti po mně, Ježíši, synu Boha nejvyššího? Při Bohu tě zapřísahám, netrap mě!“ ([Marek 1:24; Skutky apoštolské 16:17])

καὶ κράξας φωνη̑ μεγάλη λέγει τί ε᾿μοὶ καὶ σοί ᾽Ιησου̑ υἱὲ του̑ θεου̑ του̑ ὑψίστου ὁρκίζω σε τὸν θεόν μή με βασανίσης

וַקעָא בּקָלָא רָמָא וֵאמַר מָא לִי ולָך יֵשֻׁוע בּרֵה דַּאלָהָא מרַימָא מַומֵא אנָא לָך בַּאלָהָא דּלָא תּשַׁנקַני׃

[(2) Mark 05, 08]

כִּי יֵשׁוּעַ אָמַר וְאָמַר לוֹ, "צְאִי מִן הָאִישׁ, הָרוּחַ הַטְּמֵאָה!")

כִּי הוּא אָמַר אֵלָיו צֵא רוּחַ טֻמְאָה מִן-הָאִישׁ הַזֶּה:

(Nebo pravil jemu: Vyjdiž, duchu nečistý, z člověka tohoto.)

Ježíš mu totiž řekl: „Duchu nečistý, vyjdi z toho člověka!“

ε῎λεγεν γὰρ αυ᾿τω̑ ε῎ξελθε τὸ πνευ̑μα τὸ α᾿κάθαρτον ε᾿κ του̑ α᾿νθρὼπου

אָמַר הוָא לֵה גֵּיר פֻּוק מֵן בַּרנָשָׁא רֻוחָא טַנפָא׃

[(2) Mark 05, 09]

שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: "מַה שִּׁמְךָ?" הֵשִׁיב לוֹ: "שְׁמִי לִגְיוֹן, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ."

וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר מַה-שְׁמֶךׇ וַיֹּאמַר מַחֲנַיִם שְׁמִי כִּי-רַבִּים אֲנָחְנוּ:

I otázal se ho: Jakť říkají? A on odpovídaje, řekl: Množství jméno mé jest, nebo jest nás mnoho.

A zeptal se ho: „Jaké je tvé jméno?“ Odpověděl: „Mé jméno je ‚Legie‘, poněvadž je nás mnoho.“

καὶ ε᾿πηρὼτα αυ᾿τόν τί ο῎νομά σοι καὶ λέγει αυ᾿τω̑ λεγιών ο῎νομά μοι ο῞τι πολλοί ε᾿σμεν

ושַׁאלֵה אַיכַּנָא שׁמָך אָמַר לֵה לֵגיֻון שׁמַן מֵטֻל דּסַגִּיֵאא חנַן׃

[(2) Mark 05, 10]

הֵן הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִשְׁלַח אוֹתָן אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר.

וַיִּפְצַר-בּוֺ מְאֹד לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם אֶל-מִחוּץ לָאָרֶץ:

I prosil ho velmi, aby jich nevyháněl z té krajiny.

A velmi ho prosil, aby je neposílal pryč z té krajiny.

καὶ παρεκάλει αυ᾿τὸν πολλὰ ι῞να μὴ αυ᾿τὰ α᾿ποστείλη ε῎ξω τη̑ς χὼρας

ובָעֵא הוָא מֵנֵה סַגִּי דּלָא נשַׁדּרִיוהי לבַר־מֵן אַתרָא׃

[(2) Mark 05, 11]

עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירִים הָיָה רוֹעֶה שָׁם סָמוּךְ לָהָר,

וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה רֹעֶה שָׁם מִצֵּלַע הָהָר:

Bylo pak tu při horách stádo vepřů veliké pasoucích se.

Páslo se tam na svahu hory veliké stádo vepřů.

η῟ν δὲ ε᾿κει̑ πρὸς τω̑ ο῎ρει α᾿γέλη χοίρων μεγάλη βοσκομένη

אִית הוָא דֵּין תַּמָן לוָת טֻורָא בַּקרָא רַבּתָא דַּחזִירֵא דּרָעיָא׃

[(2) Mark 05, 12]

וְהֵן בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ: "שְׁלַח אוֹתָנוּ אֶל הַחֲזִירִים וְנִכָּנֵס לְתוֹכָם."

וַיִּתְחַנְּנוּ-לוֺ לֵאמֹר שַׁלְּחֵנוּ-נָא אֶל-הַחֲזִירִים וְנָבוֺאָה בָּהֶם:

I prosili ho všickni ti ďáblové, řkouce: Pusť nás do vepřů, ať do nich vejdeme.

Ti zlí duchové ho prosili: „Pošli nás, ať vejdeme do těch vepřů!“

καὶ παρεκάλεσαν αυ᾿τὸν λέγοντες πέμψον ἡμα̑ς ει᾿ς τοὺς χοίρους ι῞να ει᾿ς αυ᾿τοὺς ει᾿σέλθωμεν

ובָעֵין הוַו מֵנֵה הָנֻון שִׁאדֵא וָאמרִין שַׁדַּריַן עַל הָנֻון חזִירֵא דַּבהֻון נֵעֻול׃

[(2) Mark 05, 13]

הוּא הִרְשָׁה לָהֶן. יָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם. כְּאַלְפַּיִם רֹאשׁ טָבְעוּ בַּיָּם.

וַיַּנַּח לָהֶם יֵשׁוּעַ וְהָרוּחוֺת הַטְּמֵאוֺת הָאֵלֶּה יָצְאוּ וַתָּבֹאנָה אֶל-תּוֺךְ הַחֲזִירִים וַיִּשְׁטֹף כָּל-הָעֵדֶר בַּמּוֺרָד אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וְהֵם כֻּלָּם כְּאַלְפַּיִם טֻבְּעוּ בַּיָּם:

I povolil jim hned Ježíš. A vyšedše duchové nečistí, vešli do těch vepřů. I běželo to stádo s vrchu dolů do moře, (a bylo jich ke dvěma tisícům), i ztonuli v moři.

On jim to dovolil. Tu nečistí duchové vyšli z posedlého a vešli do vepřů; a stádo se hnalo střemhlav po srázu do moře a v moři se utopilo. Bylo jich na dva tisíce.

καὶ ε᾿πέτρεψεν αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿ξελθόντα τὰ πνεύματα τὰ α᾿κάθαρτα ει᾿ση̑λθον ει᾿ς τοὺς χοίρους καὶ ω῞ρμησεν ἡ α᾿γέλη κατὰ του̑ κρημνου̑ ει᾿ς τὴν θάλασσαν ὡς δισχίλιοι καὶ ε᾿πνίγοντο ε᾿ν τη̑ θαλάσση

וַאפֵּס להֻון וַנפַק רֻוחֵא הָלֵין טַנפָתָא ועַל בַּחזִירֵא ורֵהטַת הָי בַּקרָא לַשׁקִיפָא ונֵפלַת בּיַמָא אַיך תּרֵין אַלפִין וֵאתחַנַקו בּמַיָא סּ סּ׃

[(2) Mark 05, 14]

בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בָּעִיר וּבַכְּפָרִים, וַאֲנָשִׁים בָּאוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁקָּרָה.

וְרֹעֵי הַחֲזִירִים נָסוּ וַיַּגִּידוּ אֶת-הַדָּבָר בָּעִיר וּבַ׹ָּׂדֶה וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַמָּקוֺם לִרְאוֺת אֵת אֲשֶׁר נִהְיָתָה:

Ti pak, kteříž ty vepře pásli, utekli, a oznámili to v městě i ve vsech. I vyšli, aby viděli, co by to bylo, což se stalo.

Pasáci utekli a donesli o tom zprávu do města i do vesnic. Lidé se šli podívat, co se stalo.

καὶ οἱ βόσκοντες αυ᾿τοὺς ε῎φυγον καὶ α᾿πήγγειλαν ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ ει᾿ς τοὺς α᾿γρούς καὶ η῟λθον ι᾿δει̑ν τί ε᾿στιν τὸ γεγονός

והָנֻון דּרָעֵין הוַו להֻון ערַקו וֵאמַרו בַּמדִינתָּא וָאף בּקֻוריָא וַנפַקו למֵחזָא מֵדֵּם דַּהוָא׃

[(2) Mark 05, 15]

הֵם בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר דָּבַק בּוֹ הַלִּגְיוֹן, וְהוּא יוֹשֵׁב לָבוּשׁ, שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם.

וַיָּבֹאוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּרְאוּ אֶת-הָאִישׁ בַּעַל מְעוֺן הַשֵּׁדִים בַּעַל מַחֲנָיִם וְהוּא יֹשֵׁב מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים וְדַעְתּוֺ יְשָׁרָה וַיִּירָאוּ:

I přišli k Ježíšovi, a uzřeli toho, kterýž býval trápen od ďábelství, an sedí, odín jsa, a maje zdravý rozum, toho, kterýž míval množství. I báli se.

Přišli k Ježíšovi a spatřili toho posedlého, který míval množství zlých duchů(h), jak sedí oblečen a chová se rozumně; a zděsili se. (h) ř: tu legii

καὶ ε῎ρχονται πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ θεωρου̑σιν τὸν δαιμονιζόμενον καθήμενον ἱματισμένον καὶ σωφρονου̑ντα τὸν ε᾿σχηκότα τὸν λεγιω̑να καὶ ε᾿φοβήθησαν

וֵאתַו לוָת יֵשֻׁוע וַחזַאוֻהי להַו דּשִׁאדַוהי כַּד לבִישׁ וַמנַכַּף ויָתֵב הַו דִּאית הוָא בֵּה לֵגיֻון וַדחֵלו׃

[(2) Mark 05, 16]

הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפְּרוּ לָהֶם אֶת שֶׁקָּרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים, וְגַם אֶת עִנְיַן הַחֲזִירִים.

וְהָרֹאִים אֶת-הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵינֵיהֶם סִפְּרוּ לָהֶם אֶת-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְבַעַל מְעוֺן הַשֵּׁדִים וּלְעֵדֶר הַחֲזִירִים:

A kteříž to viděli, vypravovali jim, kterak se stalo tomu, kterýž měl ďábelství i o vepřích.

Ti, kteří to viděli, vyprávěli jim o tom posedlém a také o vepřích, co se s nimi stalo.

καὶ διηγήσαντο αυ᾿τοι̑ς οἱ ι᾿δόντες πω̑ς ε᾿γένετο τω̑ δαιμονιζομένω καὶ περὶ τω̑ν χοίρων

וֵאשׁתַּעִיו להֻון הָנֻון דַּחזַו דַּאיכַּנָא הוָא להַו דּשִׁאדַוהי וָאף עַל הָנֻון חזִירֵא׃

[(2) Mark 05, 17]

אָז הֵחֵלּוּ מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֵאֱזוֹרָם.

וַיָּחֵלּוּ לִפְצַר-בּוֺ כִּי יַעֲבֹר מִגְּבוּלֵיהֶם:

Tedy počali ho prositi, aby odšel z krajin jejich.

Tu počali prosit Ježíše, aby odešel z těch končin.

καὶ η῎ρξαντο παρακαλει̑ν αυ᾿τὸν α᾿πελθει̑ν α᾿πὸ τω̑ν ὁρίων αυ᾿τω̑ν

ושַׁרִיו בָּעֵין מֵנֵה דּנִאזַל לֵה מֵן תּחֻומהֻון׃ ס

[(2) Mark 05, 18]

כְּשֶׁנִּכְנַס לַסִּירָה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֲחוּז הַשֵּׁדִים לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ,

וַיֵּרֶד אֶל-הָאֳנִיָּה וּבַעַל מְעוֺן הַשֵּׁדִים פָּגַע בּוֺ לְתִתּוֺ לִהְיוֺת אֶצְלוֺ:

A když vstoupil na lodí, prosil ho ten, kterýž trápen býval od ďábelství, aby s ním byl.

Když vstupoval na loď, prosil ho ten člověk dříve posedlý, aby směl být s ním.

καὶ ε᾿μβαίνοντος αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸ πλοι̑ον παρεκάλει αυ᾿τὸν ὁ δαιμονισθεὶς ι῞να μετ῾ αυ᾿του̑ η῏

וכַד סלֵק לַספִינתָּא בָּעֵא הוָא מֵנֵה הַו דּשִׁאדַוהי דּעַמֵה נֵהוֵא׃

[(2) Mark 05, 19]

אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הִרְשָׁה לוֹ כִּי אִם אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְהַגֵּד לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ אֱלֹהִים בְּרַחֲמָיו עָלֶיךָ."

וְלֹא נְתָנוֺ יֵשׁוּעַ אַךְ אָמַר אֵלָיו שׁוּב לְבֵיתְךׇ וּלְמוֺלַדְתֶּךׇ וְהַגֵּד לָהֶם מֶה-עָשָׂה לְךׇ יְהוָֺה וּמָה-רַבּוּ רַחֲמָיו אֵלֶיךׇ:

Ježíš pak nedopustil mu, ale řekl jemu: Jdi k svým do domu svého, a zvěstuj jim, kterak veliké věci učinil tobě Pán, a že slitoval se nad tebou.

Ale Ježíš mu to nedovolil a řekl: „Jdi domů ke své rodině a pověz jim, jak veliké věci ti učinil Pán, když se nad tebou smiloval.“ ([Žalmy 126:2])

καὶ ου᾿κ α᾿φη̑κεν αυ᾿τόν α᾿λλὰ λέγει αυ᾿τω̑ υ῞παγε ει᾿ς τὸν οι῏κόν σου πρὸς τοὺς σούς καὶ α᾿πάγγειλον αυ᾿τοι̑ς ο῞σα ὁ κύριός σοι πεποίηκεν καὶ η᾿λέησέν σε

ולָא שַׁבקֵה אֵלָא אֵמַר לֵה זֵל לבַיתָּך לוָת אנָשַׁיךְּ וֵאשׁתַּעָא להֻון מֵדֵּם דַּעבַד לָך מָריָא ודֵאתרַחַם עלַיךְּ׃

[(2) Mark 05, 20]

הוּא הָלַךְ וְהֵחֵל לְהַכְרִיז בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ, וְהַכֹּל תָּמְהוּ.

וַיֵּלֶךְ וַיָּחֶל לְהַשְׁמִיעַ בְּדֶכַּפּוֺלִיס אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֺ יֵשׁוּעַ וַיִּתְפַּלְּאוּ כֻלָּם:

I odšel, a počal ohlašovati v krajině Desíti měst, kterak veliké věci učinil mu Ježíš. I divili se všickni.

Ten člověk odešel a začal zvěstovat v Dekapoli, jak veliké věci mu učinil Ježíš; a všichni se divili.

καὶ α᾿πη̑λθεν καὶ η῎ρξατο κηρύσσειν ε᾿ν τη̑ Δεκαπόλει ο῞σα ε᾿ποίησεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ πάντες ε᾿θαύμαζον

וֵאזַל ושַׁרִי מַכרֵז בּעֵסרַת־מדִינָתָא מֵדֵּם דַּעבַד לֵה יֵשֻׁוע וכֻלהֻון תַּמִיהִין הוַו׃ ס

[(2) Mark 05, 21]

יֵשׁוּעַ חָזַר בַּסִּירָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי וְהָמוֹן רַב נֶאֱסַף אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם.

וַיָּשָׁב יֵשׁוּעַ וַיַּעֲבֹר בָּאֳנִיָּה אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְעַם-רָב נִקְבְּצוּ אֵלָיו וְהוּא עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיָּם:

A když se přeplavil Ježíš na lodí zase na druhou stranu, sšel se k němu zástup mnohý. A byl u moře.

Když se Ježíš přeplavil v lodi opět na druhou stranu a byl ještě na břehu moře, shromáždil se k němu velký zástup. ([Matouš 9:18-Matouš 9:26; Lukáš 8:40-Lukáš 8:56])

καὶ διαπεράσαντος του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿ν τω̑ πλοίω πάλιν ει᾿ς τὸ πέραν συνήχθη ο῎χλος πολὺς ε᾿π῾ αυ᾿τόν καὶ η῟ν παρὰ τὴν θάλασσαν

וכַד עבַר יֵשֻׁוע בַּספִינתָּא להַו עֵברָא תֻּוב אֵתכַּנַשׁו עלַוהי כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא כַּד אִיתַוהי עַל־יַד יַמָא׃

[(2) Mark 05, 22]

בָּא אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, יָאִיר שְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל לְרַגְלָיו.

וְהִנֵּה אַחַד רָאשֵׁי בֵּית-הַכְּנֵסֶת בָּא אֵלָיו וּשְׁמוֺ יָאִיר וְכִרְאֹתוֺ אֹתוֺ נָפַל לְרַגְלָיו אָרְצָה:

A aj, přišel jeden z knížat školy, jménem Jairus, a uzřev jej, padl k nohám jeho.

Tu přišel jeden představený synagógy, jménem Jairos, a sotva Ježíše spatřil, padl mu k nohám

καὶ ε῎ρχεται ει῟ς τω̑ν α᾿ρχισυναγὼγων ο᾿νόματι ᾽Ιάιρος καὶ ι᾿δών αυ᾿τὸν πίπτει πρὸς τοὺς πόδας αυ᾿του̑

וֵאתָא חַד דַּשׁמֵה יֻואָרָשׁ מֵן רַבַּי כּנֻושׁתָּא וכַד חזָיהי נפַל לוָת רֵגלַוהי׃

[(2) Mark 05, 23]

הִתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד וְאָמַר: "בִּתִּי נוֹטָה לָמוּת. אָנָּא, בּוֹא וְשִׂים יָדֶיךָ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתְרַפֵּא וְתִחְיֶה."

וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד לֵאמֹר בִּתִּי הַיַּלְדָּה הִגִּיעָה עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת הוֺאֶל-נָא וָבֹא שִׂים יָדֶיךׇ עָלֶיהָ וְשָׁבָה וּתְחִי מֵחָלְיָּה:

A velmi ho prosil, řka: Dcerka má skonává. Poď, vlož na ni ruce, aby uzdravena byla, a budeť živa.

a úpěnlivě ho prosil: „Má dcerka umírá. Pojď, vlož na ni ruce, aby byla zachráněna(i) a žila!“ (i) spasena (tak i dále) ([Marek 7:32])

καὶ παρακαλει̑ αυ᾿τὸν πολλὰ λέγων ο῞τι τὸ θυγάτριόν μου ε᾿σχάτως ε῎χει ι῞να ε᾿λθών ε᾿πιθη̑ς τὰς χει̑ρας αυ᾿τη̑ ι῞να σωθη̑ καὶ ζήση

ובָעֵא הוָא מֵנֵה סַגִּי וָאמַר לֵה בּרַתי בִּישָׁאיִת עבִידָא תָּא סִים אִידָך עלֵיה ותֵתחלֵם ותִחֵא׃

[(2) Mark 05, 24]

יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתּוֹ, וְאַחֲרָיו הוֹלְכִים הָמוֹן רַב וְדוֹחֲקִים אוֹתוֹ.

וַיֵּלֶךְ אִתּוֺ וַהֲמוֺן עַם-רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו וַיִּדְחָקֻהוּ:

I šel s ním, a zástup mnohý šel za ním, i tiskl jej.

Ježíš odešel s ním. Velký zástup šel za ním a tlačil se na něj.

καὶ α᾿πη̑λθεν μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ η᾿κολούθει αυ᾿τω̑ ο῎χλος πολύς καὶ συνέθλιβον αυ᾿τόν

וֵאזַל עַמֵה יֵשֻׁוע ודַבִּיק הוָא לֵה כֵּנשָׁא סַגִּיָאא וחָבצִין הוַו לֵה סס׃

[(2) Mark 05, 25]

וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה -

וְאִשָּׁה זָבָה הָיְתָה שָּׁם אֲשֶׁר יְמֵי זוֺבָהּ נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה:

(Tedy žena jedna, kteráž tok krve měla dvanácte let,

Byla tam jedna žena, která měla dvanáct let krvácení.

καὶ γυνὴ ου῏σα ε᾿ν ρ᾿ύσει αι῞ματος δὼδεκα ε῎τη

אַנתּתָא דֵּין חדָא דִּאיתֵיה הוָת בּמַרדִּיתָא דַּדמָא שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא׃

[(2) Mark 05, 26]

שֶׁסָּבְלָה רַבּוֹת בִּידֵי רוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ, וְלֹא הוּטַב לָהּ אֶלָּא שֶׁעוֹד הוּרַע לָהּ -

וְהִיא נָשְׂאָה מַכְאוֺבִים רַבִּים מִידֵי רֹפְאִים שׁוֺנִים וְכֹל אֲשֶׁר-לָהּ פִּזְּרָה בִלְתִּי הוֺעִיל כִּי נִגְעָהּ הָלַךְ הָלוֺךְ וְקָשֶׁה:

A mnoho byla trápena od mnohých lékařů, a vynaložila všecken statek svůj, a nic jí bylo neprospělo, ale vždy se hůře měla,

Podstoupila mnohé léčení u mnoha lékařů a vynaložila všecko, co měla, ale nic jí nepomohlo, naopak, šlo to s ní stále k horšímu.

καὶ πολλὰ παθου̑σα ὑπὸ πολλω̑ν ι᾿ατρω̑ν καὶ δαπανήσασα τὰ παρ῾ αυ᾿τη̑ς πάντα καὶ μηδὲν ω᾿φεληθει̑σα α᾿λλὰ μα̑λλον ει᾿ς τὸ χει̑ρον ε᾿λθου̑σα

אַידָא דּסַגִּי סֵבלַת מֵן אָסַוָתָא סַגִּיֵאא וַאפּקַת כֻּל מֵדֵּם דִּאית לָה ומֵדֵּם לָא אֵתעַדּרַת אֵלָא אָף יַתִּירָאיִת אֵתַאלצַת׃

[(2) Mark 05, 27]

כְּשָׁמְעָהּ עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, בָּאָה מֵאָחוֹר בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְנָגְעָה בְּבִגְדוֹ,

וַיְהִי כְּשָׁמְעָהּ אֶת-שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַתָּבֹא בְּקֶרֶב הֲמוֺן הָעָם מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֺ:

Uslyšavši o Ježíšovi, přišla v zástupu po zadu, a dotkla se roucha jeho.

Když se doslechla o Ježíšovi, přišla zezadu v zástupu a dotkla se jeho šatu. ([Marek 6:56 Marek 3:10])

α᾿κούσασα περὶ του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿λθου̑σα ε᾿ν τω̑ ο῎χλω ο῎πισθεν η῞ψατο του̑ ἱματίου αυ᾿του̑

כַּד שֵׁמעַת עַל יֵשֻׁוע אֵתָת בּחֵבצָא דּכֵנשָׁא מֵן בֵּסתּרֵה קֵרבַּת לַלבֻושֵׁה׃

[(2) Mark 05, 28]

כִּי אָמְרָה "אִם אֶגַּע אֲפִלּוּ בִּבְגָדָיו אֶתְרַפֵּא."

כִּי אָמְרָה בְלִבָּהּ אִם רַק-אֶגַּע בִּבְגָדָיו וְאִוָּשֵׁעָה:

Nebo řekla byla: Dotknu-li se jen roucha jeho, uzdravena budu.

Říkala si totiž: „Dotknu-li se aspoň jeho šatu, budu zachráněna!“

ε῎λεγεν γὰρ ο῞τι ε᾿ὰν α῞ψωμαι κα῍ν τω̑ν ἱματίων αυ᾿του̑ σωθήσομαι

אָמרָא הוָת גֵּיר דָּאפֵן לַלבֻושֵׁה קָרבָּא אנָא חָיָא אנָא׃

[(2) Mark 05, 29]

בּוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ מְקוֹר דָּמָהּ וְהִיא חָשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִן הַמַּחֲלָה.

וַיִּיבַשׁ מְקוֺר דָּמֶיהָ פִּתְאֹם וַתַּכֵּר כִּי נִרְפָּא הַנֶּגַע בִּבְשָׂרָהּ:

A hned přestal krvotok její, a pocítila na těle, že by uzdravena byla od neduhu svého.

A rázem jí přestalo krvácení a ucítila v těle, že je vyléčena ze svého trápení.

καὶ ευ᾿θὺς ε᾿ξηράνθη ἡ πηγὴ του̑ αι῞ματος αυ᾿τη̑ς καὶ ε῎γνω τω̑ σὼματι ο῞τι ι῎αται α᾿πὸ τη̑ς μάστιγος

ומֵחדָא יֵבשַׁת מעִינָא דַּדמָה וַארגּשַׁת בּפַגרָה דֵּאתַאסיַת מֵן מחֻותָה׃

[(2) Mark 05, 30]

מִיָּד הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּתוֹכוֹ הוּא שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ גְּבוּרָה. פָּנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: "מִי נָגַע בִּבְגָדַי?"

וְיֵשׁוּעַ יָדַע בְּנַפְשׁוֺ כְּרֶגַע כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וַיִּפֶן בְּתוֺךְ הָעָם וַיֹּאמַר מִי-נָגַע בִּבְגָדָי:

A hned Ježíš poznav sám v sobě, že z něho moc vyšla, obrátiv se v zástupu, řekl: Kdo se dotekl roucha mého?

Ježíš hned poznal, že z něho vyšla síla, otočil se v zástupu a řekl: „Kdo se to dotkl mého šatu?“ ([Lukáš 5:17])

καὶ ευ᾿θὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿πιγνοὺς ε᾿ν ἑαυτω̑ τὴν ε᾿ξ αυ᾿του̑ δύναμιν ε᾿ξελθου̑σαν ε᾿πιστραφεὶς ε᾿ν τω̑ ο῎χλω ε῎λεγεν τίς μου η῞ψατο τω̑ν ἱματίων

יֵשֻׁוע דֵּין מֵחדָא יִדַע בּנַפשֵׁה דּחַילָא נפַק מֵנֵה וֵאתפּנִי לוָת כֵּנשָׁא וֵאמַר מַנֻו קרֵב למָאנַי׃

[(2) Mark 05, 31]

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הֶהָמוֹן דּוֹחֵק אוֹתְךָ וְאַתָּה שׁוֹאֵל 'מִי נָגַע בִּי'?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו הִנְּךׇ רֹאֶה כִּי הָעָם יִדְחֲקוּן מִסָּבִיב וְאַתָּה תִּשְׁאַל מִי-נָגַע בִּבְגָדָי:

I řekli mu učedlníci jeho: Vidíš, že tě zástup tiskne, a pravíš: Kdo se mne dotekl?

Jeho učedníci mu řekli: „Vidíš, jak se na tebe zástup tlačí, a ptáš se: ‚Kdo se mne to dotkl?‘“

καὶ ε῎λεγον αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ βλέπεις τὸν ο῎χλον συνθλίβοντά σε καὶ λέγεις τίς μου η῞ψατο

וָאמרִין לֵה תַּלמִידַוהי חָזֵא אַנתּ לכֵנשֵׁא דּחָבצִין לָך וָאמַר אַנתּ מַנֻו קרֵב לִי׃

[(2) Mark 05, 32]

הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֹאת.

וַיַּבֵּט מִסָּבִיב לִרְאוֺת אֹתָהּ אֲשֶׁר עָשְׂתָה כָּזֹאת:

I hleděl vůkol, aby ji uzřel, která to učinila.

On se však rozhlížel, aby našel tu, která to učinila.

καὶ περιεβλέπετο ι᾿δει̑ν τὴν του̑το ποιήσασαν

וחָאַר הוָא דּנֵחזֵא מַנֻו הָדֵא עבַד׃

[(2) Mark 05, 33]

פָּחֲדָה הָאִשָּׁה וְרָעֲדָה, כִּי יָדְעָה מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ. הִיא נִגְּשָׁה וְנָפְלָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת.

וְהָאִשָּׁה יָרְאָה וְחָרְדָה כִּי יָדְעָה אֶת-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָּהּ וַתָּבֹא וַתִּפֹּל לְפָנָיו אַרְצָה וַתַּגֶּד-לוֺ הָאֱמֶת:

Ta pak žena s bázní a s třesením, věduci, co se stalo při ní, přistoupila a padla před ním, a pověděla mu všecku pravdu.

Ta žena věděla, co se s ní stalo, a tak s bázní a chvěním přišla, padla mu k nohám a pověděla mu celou pravdu.

ἡ δὲ γυνὴ φοβηθει̑σα καὶ τρέμουσα ει᾿δυι̑α ο῍ γέγονεν αυ᾿τη̑ η῟λθεν καὶ προσέπεσεν αυ᾿τω̑ καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ πα̑σαν τὴν α᾿λήθειαν

הָי דֵּין אַנתּתָא כַּד דַּחִילָא ורַתִּיתָא דּיֵדעַת מָא דַּהוָא לָה אֵתָת נֵפלַת קדָמַוהי וֵאמרַת לֵה כֻּלֵה שׁרָרָא׃

[(2) Mark 05, 34]

אָמַר לָהּ: "בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם וְהֵרָפְאִי מִמַּחֲלָתֵךְ."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֺשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֺם וְחָיְתָה נַפְשֵׁךְ מִתַּחֲלוּאָיְכִי:

On pak řekl jí: Dcero, víra tvá tě uzdravila, jdiž u pokoji, a buď zproštěna od trápení svého.)

A on jí řekl: „Dcero, tvá víra tě zachránila. Odejdi v pokoji, uzdravena ze svého trápení!“ ([Marek 10:52; 1 Samuelova 1:17; Lukáš 7:50])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τη̑ θυγάτηρ ἡ πίστις σου σέσωκέν σε υ῞παγε ει᾿ς ει᾿ρήνην καὶ ι῎σθι ὑγιὴς α᾿πὸ τη̑ς μάστιγός σου

הֻו דֵּין אֵמַר לָה בּרַתי הַימָנֻותֵכי אַחיַתֵכי זֵלי בַּשׁלָמָא וַהוַיתּי חלִימָא מֵן מחֻותֵכי סס׃

[(2) Mark 05, 35]

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ: "בִּתְּךָ מֵתָה, לָמָּה תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הָרַב?"

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאַנְשֵׁי רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת בָּאוּ מִבֵּיתוֺ וַיֹּאמְרוּ מֵתָה בִתְּךׇ וְלָמָּה-זֶּה תַּלְאֶה עוֺד אֶת-הַרָבִּי:

A když on ještě mluvil, přišli z domu knížete školy, řkouce: Dcera tvá umřela, proč již zaměstknáváš Mistra?

Když ještě mluvil, přišli lidé z domu představeného synagógy a řekli: „Tvá dcera zemřela; proč ještě obtěžuješ Mistra(j)?“ (j) ř: Učitele (tak i dále)

ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος ε῎ρχονται α᾿πὸ του̑ α᾿ρχισυναγὼγου λέγοντες ο῞τι ἡ θυγάτηρ σου α᾿πέθανεν τί ε῎τι σκύλλεις τὸν διδάσκαλον

ועַד הֻו ממַלֵל אֵתַו מֵן דּבֵית רַבּ כּנֻושׁתָּא וָאמרִין דּבַרתָך מִיתַת למָנָא מֵכִּיל מַעמֵל אַנתּ למַלפָנָא׃

[(2) Mark 05, 36]

שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת מַה שֶּׁדִּבְּרוּ וְאָמַר לְרֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת: "אַל תִּפְחַַד; רַק הַאֲמֵן."

כִּשְׁמוֺעַ יֵשׁוּעַ אֶת-הַדָּבָר הָאָמוּר וַיֹּאמֶר אֶל-רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת אַל-תִּירָא אַךְ-הַאֲמֵן:

Ježíš pak, hned jakž uslyšel to, což oni mluvili, řekl knížeti školy: Neboj se, toliko věř.

Ale Ježíš nedbal na ta slova a řekl(k) představenému synagógy: „Neboj se, jen věř!“ (k) var: Když Ježíš zaslechl ta slova, řekl

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς παρακούσας τὸν λόγον λαλούμενον λέγει τω̑ α᾿ρχισυναγὼγω μὴ φοβου̑ μόνον πίστευε

יֵשֻׁוע דֵּין שׁמַע למֵלתָא דֵּאמַרו וֵאמַר להַו רַבּ כּנֻושׁתָּא לָא תֵּדחַל בַּלחֻוד הַימֵן׃

[(2) Mark 05, 37]

יֵשׁוּעַ לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו, חוּץ מִכֵּיפָא וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב.

וְלֹא נָתַן לְאִישׁ לָלֶכֶת עִמּוֺ בִּלְתִּי לְפֶטְרוֺס וְיַעֲקֹב וְיוֺחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב:

I nedal žádnému za sebou jíti, jediné Petrovi, Jakubovi a Janovi, bratru Jakubovu.

A nedovolil nikomu, aby šel s ním, kromě Petra, Jakuba a jeho bratra Jana. ([Marek 9:2 Marek 14:33])

καὶ ου᾿κ α᾿φη̑κεν ου᾿δένα μετ῾ αυ᾿του̑ συνακολουθη̑σαι ει᾿ μὴ τὸν Πέτρον καὶ ᾽Ιάκωβον καὶ ᾽Ιωάννην τὸν α᾿δελφὸν ᾽Ιακὼβου

ולָא שׁבַק לאנָשׁ דּנִאזַל עַמֵה אֵלָא לשֵׁמעֻון כִּאפָא וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן אַחֻוהי דּיַעקֻוב׃

[(2) Mark 05, 38]

כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, רָאָה הֲמֻלָּה וַאֲנָשִׁים בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים הַרְבֵּה.

וַיָּבֹאוּ בֵּית-רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיַּרְא אֶת-מְהוּמַת הַבֹּכִים וְאֶת-הַמְיַלְלִים הָרַבִּים:

I přišel do domu knížete školy, a viděl tam hluk, ano plačí a kvílí velmi.

Když přišli do domu představeného synagógy, spatřil velký rozruch, pláč a kvílení.

καὶ ε῎ρχονται ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ α᾿ρχισυναγὼγου καὶ θεωρει̑ θόρυβον καὶ κλαίοντας καὶ α᾿λαλάζοντας πολλά

וֵאתַו לבַיתָּא דּהַו רַבּ כּנֻושׁתָּא וַחזָא דַּרהִיבִין ובָכֵין ומַיללִין׃

[(2) Mark 05, 39]

נִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: "מָה אַתֶּם הוֹמִים וּבוֹכִים? הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה."

וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה-תֶּהֱמוּ וּמַה-תִּבְכּוּ הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה כִּי אִם-יְשֵׁנָה הִיא:

I všed tam, řekl jim: Co se bouříte a plačete? Neumřelať děvečka, ale spí.

Vešel dovnitř a řekl jim: „Proč ten rozruch a pláč? Dítě neumřelo, ale spí.“ ([Jan 11:11])

καὶ ει᾿σελθών λέγει αυ᾿τοι̑ς τί θορυβει̑σθε καὶ κλαίετε τὸ παιδίον ου᾿κ α᾿πέθανεν α᾿λλὰ καθεύδει

ועַל וֵאמַר להֻון מָנָא רהִיבִין אנתֻּון ובָכֵין טלִיתָא לָא מִיתַת אֵלָא דַּמכָּא הי׃

[(2) Mark 05, 40]

הֵם צָחֲקוּ לוֹ, אַךְ הוּא הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, לָקַח אֶת אֲבִי הַיַּלְדָּה וְאֶת אִמָּהּ, עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבָה בּוֹ הַיַּלְדָּה.

וַיִּלְעֲגוּ לוֺ אַךְ הוּא הוֺצִיא אֶת-כֻּלָּם מִן-הַבָּיִת וַיִּקַּח אֶת-אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאֶת-אִמָּה וְאֶת-אֲשֶׁר אִתּוֺ וַיָּבֹא הַחַדְרָה אֲשֶׁר הַנַּעֲרָה שָׁמָּה:

I posmívali se jemu. On pak vyhnav všecky, pojal otce a matku děvečky, a ty, kteříž s ním byli, i všel tam, kdež děvečka ležela.

Oni se mu posmívali. Ale on všecky vyhnal, vzal s sebou otce dítěte, matku a ty, kdo byli s ním, a vstoupil tam, kde dítě leželo.

καὶ κατεγέλων αυ᾿του̑ αυ᾿τὸς δὲ ε᾿κβαλών πάντας παραλαμβάνει τὸν πατέρα του̑ παιδίου καὶ τὴν μητέρα καὶ τοὺς μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ ει᾿σπορεύεται ο῞που η῟ν τὸ παιδίον

וגָחכִּין הוַו עלַוהי הֻו דֵּין אַפֵּק לכֻלהֻון וַדבַר לַאבֻוה דַּטלִיתָא ולֵאמָה וַלהָנֻון דּעַמֵה ועַל לַאיכָּא דּרַמיָא הוָת טלִיתָא׃

[(2) Mark 05, 41]

הוּא אָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאָמַר אֵלֶיהָ: "טַלְיְתָא, קוּמִי!" שֶׁתַּרְגּוּמוֹ, "נַעֲרָה, קוּמִי - אֲנִי אוֹמֵר לָךְ."

וַיַּחֲזֵק בְּיַד הַנַּעֲרָה וַיֹּאמֶר טַלְיְתָא קוּמִי אֲשֶׁר יֵאָמַר נַעֲרָה קוּמִי:

A vzav ruku děvečky, řekl jí: Talitha kumi. Což se vykládá: Děvečko, (toběť pravím), vstaň.

Vzal ji za ruku a řekl: „Talitha kum,“ což znamená: ‚Děvče, pravím ti, vstaň(l)!‘ (l) probuď se

καὶ κρατήσας τη̑ς χειρὸς του̑ παιδίου λέγει αυ᾿τη̑ ταλιθα κουμ ο῞ ε᾿στιν μεθερμηνευόμενον τὸ κοράσιον σοὶ λέγω ε῎γειρε

וֵאחַד בִּאידָה דַּטלִיתָא וֵאמַר לָה טלִיתָא קֻומי׃

[(2) Mark 05, 42]

מִיָּד קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִתְהַלְּכָה; וְהִיא בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הֵם נִתְמַלְּאוּ תִּמָּהוֹן גָּדוֹל.

וַתָּקָם הַנַּעֲרָה פִּתְאֹם וַתִּהֲלַךְ וְהִיא בַּת-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיִּתְפַּלְּאוּ הַפְלֵא וָפֶלֶא:

A hned vstala děvečka, a chodila; nebo byla ve dvanácti letech. I zděsili se divením převelikým.

Tu děvče hned vstalo a chodilo; bylo jí dvanáct let. A zmocnil se jich úžas a zděšení.

καὶ ευ᾿θὺς α᾿νέστη τὸ κοράσιον καὶ περιεπάτει η῟ν γὰρ ε᾿τω̑ν δὼδεκα καὶ ε᾿ξέστησαν ευ᾿θὺς ε᾿κστάσει μεγάλη

ובַר־שָׁעתֵה קָמַת טלִיתָא וַמהַלכָא הוָת אִיתֵיה הוָת גֵּיר בַּרת שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא ומֵתּדַּמרִין הוַו דֻּומָרָא רַבָּא׃

[(2) Mark 05, 43]

אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ וְאָמַר לָתֵת לָהּ לֶאֱכֹל.

וַיְצַו עֲלֵיהֶם וַיַּזְהִירֵם לְבִלְתִּי יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ אָז אָמַר לָתֶת-לָהּ לֶאֱכֹל:

A přikázal jim pilně, aby žádný o tom nezvěděl. I rozkázal jí dáti jísti.

Ježíš jim přísně nařídil, že se to nikdo nesmí dovědět, a řekl, aby jí dali něco k jídlu.

καὶ διεστείλατο αυ᾿τοι̑ς πολλὰ ι῞να μηδεὶς γνοι̑ του̑το καὶ ει῏πεν δοθη̑ναι αυ᾿τη̑ φαγει̑ν

ופַקֵד אֵנֻון סַגִּי דּלָא אנָשׁ נֵדַּע הָדֵא וֵאמַר דּנֵתּלֻון לָה למֵלעַס׃ ס

[(2) Mark 06, 01]

אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִשָּׁם הָלַךְ לְעִירוֹ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל-אֶרֶץ מוֺלַדְתּוֺ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו:

I vyšel odtud a přišel do vlasti své, a šli za ním učedlníci jeho.

Vyšel odtamtud a šel do svého domova; učedníci šli s ním. ([Matouš 13:53-Matouš 13:58; Lukáš 4:16-Lukáš 4:30])

καὶ ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κει̑θεν καὶ ε῎ρχεται ει᾿ς τὴν πατρίδα αυ᾿του̑ καὶ α᾿κολουθου̑σιν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

וַנפַק מֵן תַּמָן וֵאתָא לַמדִינתֵּה ודַבִּיקִין הוַו לֵה תַּלמִידַוהי׃

[(2) Mark 06, 02]

בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים הָרַבִּים וְאָמְרוּ: "מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַה הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְהַגְּבוּרוֹת הָאֵלֶּה הַנַּעֲשׂוֹת בְּיָדוֹ?

וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיָּחֶל לְלַמֵּד בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וְרַבִּים שָׁמְעוּ וַיִּתְמְהוּ לֵאמֹר מֵאַיִן לָזֶה כָּל-אֵלֶּה מַה-מְּנַת חָכְמָתוֺ וְאֵיךְ נִפְלָאוֺת כָּאֵלֶּה תַּעֲשֶׂינָה יָדָיו:

A když bylo v sobotu, počal učiti v škole, a mnozí slyšíce, děsili se, řkouce: Odkud tento má tyto věci? A jaká jest to moudrost, kteráž jest dána jemu, že i takové moci dějí se skrze ruce jeho?

Když přišla sobota, počal učit v synagóze. Mnoho lidí ho poslouchalo a v úžasu říkali: „Odkud to ten člověk má? Jaká je to moudrost, jež mu byla dána? A jak mocné činy se dějí jeho rukama! ([Marek 1:21; Jan 7:15])

καὶ γενομένου σαββάτου η῎ρξατο διδάσκειν ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ καὶ πολλοὶ α᾿κούοντες ε᾿ξεπλήσσοντο λέγοντες πόθεν τούτω ταυ̑τα καὶ τίς ἡ σοφία ἡ δοθει̑σα τούτω καὶ αἱ δυνάμεις τοιαυ̑ται διὰ τω̑ν χειρω̑ν αυ᾿του̑ γινόμεναι

וכַד הוָת שַׁבּתָא שַׁרִי למַלָפֻו בַּכנֻושׁתָּא וסַגִּיֵאא דַּשׁמַעו אֵתּדַּמַרו וָאמרִין הוַו אַימֵכָּא לֵה הָלֵין להָנָא וַאידָא הי חֵכמתָא דֵּאתיַהבַּת לֵה דּחַילֵא דַּאיך הָלֵין בִּאידַוהי נֵהוֻון׃

[(2) Mark 06, 03]

הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר בֶּן מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו פֹּה אִתָּנוּ!" הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.

הֲלֹא זֶה הוּא הֶחָרָשׁ בֶּן-מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֺסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֺן וְגַם-אַחְיוֺתָו הֲלֹא כֻלָּן אִתָּנוּ פֹּה כִּי הוּא הָיָה לָהֶם לְאֶבֶן נֶגֶף:

Zdaliž tento není ten tesař, syn Marie, bratr pak Jakubův a Jozesův a Judův a Šimonův? A zdaliž nejsou i sestry jeho zde u nás? I horšili se na něm.

Což to není ten tesař, syn Mariin a bratr Jakubův, Josefův, Judův a Šimonův? A nejsou jeho sestry tady u nás?“ A byl jim kamenem úrazu. ([Jan 6:42])

ου᾿χ ου῟τός ε᾿στιν ὁ τέκτων ὁ υἱὸς τη̑ς Μαρίας καὶ α᾿δελφὸς ᾽Ιακὼβου καὶ ᾽Ιωση̑τος καὶ ᾽Ιούδα καὶ Σίμωνος καὶ ου᾿κ ει᾿σὶν αἱ α᾿δελφαὶ αυ᾿του̑ ω῟δε πρὸς ἡμα̑ς καὶ ε᾿σκανδαλίζοντο ε᾿ν αυ᾿τω̑

לָא הוָא הָנָא נַגָּרָא בּרָה דּמַריַם וַאחֻוהי דּיַעקֻוב וַדיָוסִא ודִיהֻודָא וַדשֵׁמעֻון ולָא הָא אַחוָתֵה תּנָן לוָתַן ומֵתכַּשׁלִין הוַו בֵּה׃ ס

[(2) Mark 06, 04]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ, בֵּין קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵין נָבִיא בִּבְלִי כָבוֺד זוּלָתִי בְּאֶרֶץ מוֺלַדְתּוֺ בְּקֶרֶב מִשְׁפַּחְתּוֺ וּבְתוֺךְ בֵּיתוֺ:

I řekl jim Ježíš: Není prorok beze cti, jediné v vlasti své a v rodině své a v domě svém.

Tu jim Ježíš řekl: „Prorok není beze cti, leda ve své vlasti, u svých příbuzných a ve svém domě.“ ([Jan 4:44])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν προφήτης α῎τιμος ει᾿ μὴ ε᾿ν τη̑ πατρίδι αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ν τοι̑ς συγγενευ̑σιν αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ν τη̑ οι᾿κία αυ᾿του̑

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע לַיתּ נבִיָא דַּצעִיר אֵלָא אֵן בַּמדִינתֵּה ובֵית אחיָנַוהי וַבבַיתֵּה׃

[(2) Mark 06, 05]

וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם נֵס; רַק עַל חוֹלִים אֲחָדִים שָׂם אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתָם.

וְלֹא יָכֹל לַעֲשׂוֺת נִפְלָאוֺת שָׁמָּה בִּלְעֲדֵי חוֺלִים אֲחָדִים אֲשֶׁר שָׂם יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיִּרְפָּאֵם:

I nemohl tu divu žádného učiniti, jediné málo nemocných, vzkládaje na ně ruce, uzdravil.

A nemohl tam učinit žádný mocný čin, jen na několik málo nemocných vložil ruce a uzdravil je.

καὶ ου᾿κ ε᾿δύνατο ε᾿κει̑ ποιη̑σαι ου᾿δεμίαν δύναμιν ει᾿ μὴ ο᾿λίγοις α᾿ρρὼστοις ε᾿πιθεὶς τὰς χει̑ρας ε᾿θεράπευσεν

ולָא מֵשׁכַּח הוָא דּנֵעבֵּד תַּמָן אָף לָא חַד חַילָא אֵלָא אֵן דּעַל כּרִיהֵא קַלִיל סָם אִידֵה וַאסִי׃

[(2) Mark 06, 06]

תָּמֵהַּ הָיָה עַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם.

וְשַׁמָּה הֶהֱזִיקַתְהוּ מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנָתָם וַיֵּלֶךְ וַיָּסָב לְלַמֵּד בַּכְּפָרִים:

I podivil se jejich nevěře, a obcházel vůkol po městečkách, uče.

A podivil se jejich nevěře. Obcházel pak okolní vesnice a učil. ([Matouš 8:10])

καὶ ε᾿θαύμαζεν διὰ τὴν α᾿πιστίαν αυ᾿τω̑ν καὶ περιη̑γεν τὰς κὼμας κύκλω διδάσκων

ומֵתּדַּמַר הוָא בּחַסִירֻות הַימָנֻותהֻון ס ומֵתכּרֵך הוָא בּקֻוריָא כַּד מַלֵף סס׃

[(2) Mark 06, 07]

קָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת.

וַיִּקְרָא אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיָּחֶל לִשְׁלֹחַ אֹתָם שְׁנַיִם שְׁנָיִם וְכֹחַ נָתַן בְּיָדָם עַל-רוּחוֺת הַטֻּמְאָה:

A svolav k sobě těch dvanácte, počal je posílati po dvou a dvou, a dal jim moc nad duchy nečistými.

Zavolal svých Dvanáct, počal je posílat dva a dva a dával jim moc nad nečistými duchy. ([Matouš 10:1 Matouš 10:5-Matouš 10:15; Lukáš 9:1-Lukáš 9:6])

καὶ προσκαλει̑ται τοὺς δὼδεκα καὶ η῎ρξατο αυ᾿τοὺς α᾿ποστέλλειν δύο δύο καὶ ε᾿δίδου αυ᾿τοι̑ς ε᾿ξουσίαν τω̑ν πνευμάτων τω̑ν α᾿καθάρτων

וַקרָא לַתרֵעסַרתֵּה ושַׁרִי דַּנשַׁדַּר אֵנֻון תּרֵין תּרֵין ויַהב להֻון שֻׁולטָנָא עַל רֻוחֵא טַנפָתָא דּנַפּקֻון׃

[(2) Mark 06, 08]

גַּם צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִקְּחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ מִלְּבַד מַקֵּל; לֹא לֶחֶם, לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף בַּחֲגוֹרָתָם;

וַיְצַו אֹתָם לְבִלְתִּי יִשְׂאוּ צֵדָה לְדַרְכָּם זוּלָתִי מַטֶּה לְבַדּוֺ וְלֹא לֶחֶם וְלֹא יַלְקוּט וְלֹא כֶסֶף בַּכִּיס:

A přikázal jim, aby ničeho nebrali na cestu, jediné toliko hůl, ani mošny, ani chleba, ani do opasku peněz,

Přikázal jim, aby si nic nebrali na cestu, jen hůl: ani chleba, ani mošnu, ani peníze do opasku; ([Lukáš 10:4-Lukáš 10:11])

καὶ παρήγγειλεν αυ᾿τοι̑ς ι῞να μηδὲν αι῎ρωσιν ει᾿ς ὁδὸν ει᾿ μὴ ρ᾿άβδον μόνον μὴ α῎ρτον μὴ πήραν μὴ ει᾿ς τὴν ζὼνην χαλκόν

ופַקֵד אֵנֻון דּלָא נֵשׁקלֻון מֵדֵּם לֻאורחָא אֵלָא אֵן שַׁבטָא בַּלחֻוד לָא תַּרמָלָא ולָא לַחמָא ולָא נחָשָׁא בּכִיסַיהֻון׃

[(2) Mark 06, 09]

שֶׁיִּנְעֲלוּ סַנְדָּלִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת.

כִּי אִם-לְהַנְעִיל סַנְדָּל לְכַף רַגְלָם וַחֲלִיפוֺת בְּגָדִים בַּל-יִלְבָּשׁוּ:

Ale aby obuté měli nohy v střevíce, a neobláčeli dvou sukní.

aby šli jen v sandálech a nebrali si dvoje šaty.

α᾿λλὰ ὑποδεδεμένους σανδάλια καὶ μὴ ε᾿νδύσησθε δύο χιτω̑νας

אֵלָא נֵסֵאנֻון טֵלָרֵא ולָא נֵלבּשֻׁון תַּרתֵּין כֻּותִּיניָן׃ ס

[(2) Mark 06, 10]

אָמַר לָהֶם: "בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּכָּנְסוּ לְבַיִת, שָׁם תֵּשְׁבוּ עַד צֵאתְכֶם מִשָּׁם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי תָבֹאוּ לְאַחַד הַבָּתִּים בְּאַחַד הַמְּקוֺמוֺת שְׁבוּ בַבַּיִת הַהוּא עַד-אֲשֶׁר תַּעֲבֹרוּן:

A pravil jim: Kdežkoli vešli byste do domu, tu ostaňte, dokudž nevyšli byste odtud.

A řekl jim: „Když přijdete někam do domu, tam zůstávejte, dokud z těch míst neodejdete.

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ο῞που ε᾿ὰν ει᾿σέλθητε ει᾿ς οι᾿κίαν ε᾿κει̑ μένετε ε῞ως α῍ν ε᾿ξέλθητε ε᾿κει̑θεν

וֵאמַר להֻון דּלַאינָא בַּיתָּא דּעָאלִין אנתֻּון תַּמָן הוַו עדַמָא דּנָפקִין אנתֻּון מֵן תַּמָן׃

[(2) Mark 06, 11]

וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ לָכֶם, צְאוּ מִשָּׁם וְנַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם."

וְכָל-אֲשֶׁר לֹא-יַאַסְפוּ אֶתְכֶם הַבַּיְתָה וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְקֹלְכֶם צְאוּ מִשָּׁם וּנְעַרְתֶּם אֶת-הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לִסְדֹם וְלַעֲמֹרָה יֵקַל בְּיוֺם הַדִּין מִן-הָעִיר הַהִיא:

A kdož by koli vás nepřijali, ani vás neposlouchali, vyjdouce odtud, vyrazte prach z noh svých na svědectví jim. Amen pravím vám: Lehčeji bude Sodomským a Gomorským v den soudný než městu tomu.

A které místo vás nepřijme a kde vás nebudou chtít slyšet, vyjděte odtamtud a setřeste prach ze svých nohou na svědectví proti nim.“

καὶ ο῍ς α῍ν τόπος μὴ δέξηται ὑμα̑ς μηδὲ α᾿κούσωσιν ὑμω̑ν ε᾿κπορευόμενοι ε᾿κει̑θεν ε᾿κτινάξατε τὸν χου̑ν τὸν ὑποκάτω τω̑ν ποδω̑ν ὑμω̑ν ει᾿ς μαρτύριον αυ᾿τοι̑ς

וכֻל מַן דּלָא נקַבּלֻונָכֻון ולָא נֵשׁמעֻונָכֻון מָא דּנָפקִין אנתֻּון מֵן תַּמָן פֵּצו חֵלָא דַּבתַחתָּיָא דּרֵגלַיכֻּון לסָהדֻּותהֻון וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּנֵהוֵא נִיח לַסדֻום וַלעָמֻורָא בּיַומָא דּדִינָא אַו לַמדִינתָּא הָי׃ ס

[(2) Mark 06, 12]

הֵם יָצְאוּ וְקָרְאוּ לַבְּרִיּוֹת לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה,

וַיֵּצֵאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל-הָעָם לָשׁוּב:

Tedy vyšedše, kázali, aby pokání činili.

I vyšli a volali k pokání(m); (m) kázali, aby se lidé obrátili

καὶ ε᾿ξελθόντες ε᾿κήρυξαν ι῞να μετανοω̑σιν

וַנפַקו הוַו וַאכרֵזו דַּנתֻובֻון׃

[(2) Mark 06, 13]

גַּם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים וּמָשְׁחוּ בַּשֶּׁמֶן חוֹלִים רַבִּים וְרִפְּאוּ אוֹתָם.

וַיְגָרְשׁוּ רוּחוֺת רָעוֺת רַבּוֺת וְאֶת-חוֺלִים רַבִּים סָכוּ בְשֶׁמֶן וַיִּרְפְּאוּ אֹתָם:

A ďábelství mnohá vymítali, a mazali olejem mnohé nemocné, i uzdravovali.

vymítali mnoho zlých duchů, potírali olejem mnoho nemocných a uzdravovali je. ([Jakubův 5:14])

καὶ δαιμόνια πολλὰ ε᾿ξέβαλλον καὶ η῎λειφον ε᾿λαίω πολλοὺς α᾿ρρὼστους καὶ ε᾿θεράπευον

ושִׁאדֵא סַגִּיֵאא מַפּקִין הוַו ומָשׁחִין הוַו בּמֵשׁחָא כּרִיהֵא סַגִּיֵאא ומַאסֵין הוַו׃ ס

[(2) Mark 06, 14]

הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס שָׁמַע עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלוֹת בּוֹ הַגְּבוּרוֹת."

וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ הוֺרְדוֺס עַל-יֵשׁוּעַ כִּי נוֺדַע הָיָה שְׁמוֺ בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר כִּי יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל קָם מִן-הַמֵּתִים עַל-כֵּן גָּבְרָה יָדוֺ לַעֲשׂוֺת נִפְלָאוֺת:

A uslyšev o tom Heródes král, (nebo zjevné učiněno bylo jméno jeho), pravil, že Jan Křtitel vstal z mrtvých, a protož divové dějí se skrze něho.

Uslyšel o tom král Herodes, neboť jméno Ježíšovo se stalo známým; říkalo se(n): „Jan Křtitel vstal z mrtvých, a proto v něm působí mocné síly.“ (n) var: říkal ([Matouš 14:1-Matouš 14:12; Lukáš 9:7-Lukáš 9:9 Marek 8:28])

καὶ η῎κουσεν ὁ βασιλεὺς ῾Ηρώδης φανερὸν γὰρ ε᾿γένετο τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ καὶ ε῎λεγον ο῞τι ᾽Ιωάννης ὁ βαπτίζων ε᾿γήγερται ε᾿κ νεκρω̑ν καὶ διὰ του̑το ε᾿νεργου̑σιν αἱ δυνάμεις ε᾿ν αυ᾿τω̑

וַשׁמַע הֵרָודֵס מַלכָּא עַל יֵשֻׁוע אֵתִידַע הוָא לֵה גֵּיר שׁמֵה וֵאמַר הוָא יֻוחַנָן מַעמדָנָא קָם מֵן בֵּית מִיתֵא מֵטֻל הָנָא חַילֵא מֵסתַּערִין בֵּה׃ ס

[(2) Mark 06, 15]

אֲחֵרִים אָמְרוּ: "זֶה אֵלִיָּהוּ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: "נָבִיא כְּאַחַד הַנְּבִיאִים."

וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי-הוּא אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי-הוּא נָבִיא אוֺ כְּאַחַד הַנְּבִיאִים:

Jiní pak pravili, že jest Eliáš; a jiní pravili, že jest prorok, aneb jako jeden z těch proroků.

Jiní říkali: „Je to Eliáš!“ A zase jiní: „Je to prorok – jeden z proroků.“

α῎λλοι δὲ ε῎λεγον ο῞τι ᾽Ηλίας ε᾿στίν α῎λλοι δὲ ε῎λεγον ο῞τι προφήτης ὡς ει῟ς τω̑ν προφητω̑ν

אחרָנֵא אָמרִין הוַו דִּאלִיָא הֻו וַאחרָנֵא דַּנבִיָא הֻו אַיך חַד מֵן נבִיֵא׃

[(2) Mark 06, 16]

כְּשֶׁשָּׁמַע הוֹרְדוֹס, אָמַר: "זֶהוּ יוֹחָנָן. הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עָרַפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ קָם לִתְחִיָּה",

וְהוֺרְדוֺס שָׁמַע וַיֹּאמַר זֶה הוּא יוֺחָנָן אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-רֹאשׁוֺ מֵעָלָיו הוּא קָם מִן-הַמֵּתִים:

To uslyšev Heródes, řekl: Totoť jest ten Jan, kteréhož jsem já sťal. Ontě z mrtvých vstal.

Když to Herodes uslyšel, řekl: „To vstal Jan, kterého jsem dal stít.“

α᾿κούσας δὲ ὁ ῾Ηρώδης ε῎λεγεν ο῍ν ε᾿γώ α᾿πεκεφάλισα ᾽Ιωάννην ου῟τος η᾿γέρθη

כַּד שׁמַע דֵּין הֵרָודֵס אֵמַר יֻוחַנָן הַו דֵּאנָא פֵּסקֵת רִשֵׁה הֻו קָם מֵן בֵּית מִיתֵא׃ ס

[(2) Mark 06, 17]

שֶׁהֲרֵי הוֹרְדוֹס עַצְמוֹ שָׁלַח לִתְפֹּס אֶת יוֹחָנָן וְכָלָא אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל־דְּבַר הוֹרוֹדְיָה, אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה;

הוּא הוֺרְדוֺס אֲשֶׁר שָׁלַח וַיִּתְפֹּשׂ בְּיוֺחָנָן וַיַּאַסְרֵהוּ וַיִּתְּנֵהוּ בְּבֵית הַסֹּהַר עַל-דְּבַר הוֺרוֺדְיָה אֵשֶׁת פִּילִפּוֺס אָחִיו אֲשֶׁר אֹתָהּ לָקַח לוֺ לְאִשָּׁה:

Ten zajisté Heródes poslav, jal Jana, a vsadil jej do žaláře pro Herodiadu manželku Filipa bratra svého, že ji byl za manželku pojal.

Tento Herodes totiž dal Jana zatknout a vsadit v poutech do žaláře, protože si vzal za ženu Herodiadu, manželku svého bratra Filipa, ([Lukáš 3:19-Lukáš 3:20])

αυ᾿τὸς γὰρ ὁ ῾Ηρώδης α᾿ποστείλας ε᾿κράτησεν τὸν ᾽Ιωάννην καὶ ε῎δησεν αυ᾿τὸν ε᾿ν φυλακη̑ διὰ ῾Ηρωδιάδα τὴν γυναι̑κα Φιλίππου του̑ α᾿δελφου̑ αυ᾿του̑ ο῞τι αυ᾿τὴν ε᾿γάμησεν

הֻו גֵּיר הֵרָודֵס שַׁדַּר הוָא אַחדֵּה ליֻוחַנָן וַאסרֵה בֵּית־אַסִירֵא מֵטֻל הֵרָודִיַא אַנתַּת פִילִיפָּוס אַחֻוהי הָי דַּנסַב׃

[(2) Mark 06, 18]

כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס: "אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְךָ."

כִּי יוֺחָנָן אָמַר אֶל-הוֺרְדוֺס לֹא כַתּוֺרָה לָקַחַת אֵשֶׁת אָחִיךׇ לְךׇ לְאִשָּׁה:

Nebo pravil Jan Heródesovi: Neslušíť tobě míti manželky bratra svého.

a Jan mu vytýkal: „Není dovoleno, abys měl manželku svého bratra!“ ([Leviticus 18:16])

ε῎λεγεν γὰρ ὁ ᾽Ιωάννης τω̑ ῾Ηρώδη ο῞τι ου᾿κ ε῎ξεστίν σοι ε῎χειν τὴν γυναι̑κα του̑ α᾿δελφου̑ σου

אֵמַר הוָא גֵּיר יֻוחַנָן להֵרָודֵס דּלָא שַׁלִיט לָך דּתֵסַב אַנתַּת אַחֻוך׃

[(2) Mark 06, 19]

עַל כֵּן שָׂנְאָה אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וְרָצְתָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכְלָה

וַתִּשְׂטֹם אֹתוֺ הוֺרוֺדְיָה וַתְּבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֺ וְלֹא יָכְלָה לּוֺ:

Herodias pak lest skládala proti němu, a chtěla jej o hrdlo připraviti, ale nemohla.

Herodias byla plná zloby proti Janovi, ráda by ho zbavila života, ale nemohla.

ἡ δὲ ῾Ηρωδιὰς ε᾿νει̑χεν αυ᾿τω̑ καὶ η῎θελεν αυ᾿τὸν α᾿ποκτει̑ναι καὶ ου᾿κ η᾿δύνατο

הִי דֵּין הֵרָודִיַא לחִימָא הוָת לֵה וצָבֵין הוָת למֵקטלֵה ולָא מֵשׁכּחָא הוָת׃

[(2) Mark 06, 20]

מִשּׁוּם שֶׁהוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו בְּיָדְעוֹ שֶׁיּוֹחָנָן אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ; הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו בְּרָצוֹן אַף כִּי בָּא בִּמְבוּכָה רַבָּה בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם.

כִּי הוֺרְדוֺס הָיָה יָרֵא אֶת-יוֺחָנָן בַּאֲשֶׁר יָדַע כִּי אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֺשׁ הוּא וַיָּגֶן עָלָיו וְרַבּוֺת עָשָׂה לְפִי דְבָרוֺ אֲשֶׁר אִוָּה לִשְׁמֹעַ לוֺ:

Nebo Heródes ostýchal se Jana, věda jej býti muže spravedlivého a svatého. I šetřil ho, a slýchaje jej, mnoho i činil, a rád ho poslouchal.

Herodes se totiž Jana bál, neboť věděl, že je to muž spravedlivý a svatý, a chránil ho; když ho slyšel, byl celý nejistý, a přece mu rád naslouchal(o). (o) var: když ho slyšel, mnoho na něho dal a rád mu naslouchal

ὁ γὰρ ῾Ηρώδης ε᾿φοβει̑το τὸν ᾽Ιωάννην ει᾿δώς αυ᾿τὸν α῎νδρα δίκαιον καὶ α῞γιον καὶ συνετήρει αυ᾿τόν καὶ α᾿κούσας αυ᾿του̑ πολλὰ η᾿πόρει καὶ ἡδέως αυ᾿του̑ η῎κουεν

הֵרָודֵס גֵּיר דָּחֵל הוָא מֵן יֻוחַנָן עַל דּיָדַע הוָא דּגַברָא הו זַדִּיקָא וקַדִּישָׁא וַמנַטַר הוָא לֵה וסַגִּיָאתָא שָׁמַע הוָא לֵה ועָבֵד ובַסִימָאיִת שָׁמַע הוָא לֵה סּ סּ׃

[(2) Mark 06, 21]

שְׁעַת הַכֹּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל.

וַיְהִי הַיּוֺם הוּא יוֺם הֻלֶּדֶת אֶת-הוֺרְדוֺס וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לִגְדֹלָיו לְשָׂרֵי אֲלָפָיו וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל:

Když pak přišel den příhodný, v němž Heródes, pamatuje den svého narození, učinil večeři knížatům svým a hejtmanům a předním mužům z Galilee,

Vhodná chvíle nastala, když Herodes o svých narozeninách uspořádal hostinu pro své dvořany, důstojníky a významné lidi z Galileje.

καὶ γενομένης ἡμέρας ευ᾿καίρου ο῞τε ῾Ηρώδης τοι̑ς γενεσίοις αυ᾿του̑ δει̑πνον ε᾿ποίησεν τοι̑ς μεγιστα̑σιν αυ᾿του̑ καὶ τοι̑ς χιλιάρχοις καὶ τοι̑ς πρὼτοις τη̑ς Γαλιλαίας

וַהוָא יַומָא יִדִיעָא כַּד הֵרָודֵס בּבֵית־יַלדֵּה חשָׁמִיתָא עבַד הוָא לרַורבָנַוהי וַלכִּילִיַרכֵא וַלרִשֵׁא דַּגלִילָא׃

[(2) Mark 06, 22]

אָז נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: "בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ."

וַתָּבֹא בַת-הוֺרוֺדְיָה וַתְּרַקֶּד-שָׁם בְּמָחוֺל וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֺרְדוֺס וּבְעֵינֵי הַיּשְׁבִים בִּמְסִבּוֺ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-הַנַּעֲרָה שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי וְאֶתֶּן-לָךְ כָּל-בַּקָּשָׁתֵךְ:

A když dcera té Herodiady tam vešla a tancovala, a zalíbila se Heródesovi i spoluhodovníkům, řekl král děvečce: Pros mne, zač chceš, a dámť.

Tu vstoupila dcera té Herodiady, tančila a zalíbila se Herodovi i těm, kdo s ním hodovali. Král řekl dívce: „Požádej mě, oč chceš, a já ti to dám.“

καὶ ει᾿σελθούσης τη̑ς θυγατρὸς αυ᾿του̑ ῾Ηρωδιάδος καὶ ο᾿ρχησαμένης η῎ρεσεν τω̑ ῾Ηρώδη καὶ τοι̑ς συνανακειμένοις ει῏πεν ὁ βασιλεὺς τω̑ κορασίω αι῎τησόν με ο῍ ε᾿ὰν θέλης καὶ δὼσω σοι

ועֵלַת בַּרתָה דּהֵרָודִיַא רַקדַת ושֵׁפרַת לֵה להֵרָודֵס ולַאילֵין דַּסמִיכִין עַמֵה וֵאמַר מַלכָּא לַטלִיתָא שַׁאלי מֵני מֵדֵּם דּצָביָא אַנתּי וֵאתֵּל לֵכי׃

[(2) Mark 06, 23]

הוּא גַּם נִשְׁבַּע לָהּ: "מַה שֶּׁתְּבַקְשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת!"

וַיִּשָּׁבַע לָהּ לֵאמֹר כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי מִמֶּנִּי גַּם עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת כֵּן אֶעֱשֶׂה לָּךְ:

I přisáhl jí: Že začkoli prositi budeš, dám tobě, by pak bylo až do polovice království mého.

Zavázal se jí přísahou: „Dám ti, co si budeš přát, až do polovice svého království.“ ([Ester 5:3 Ester 5:6 Ester 7:2])

καὶ ω῎μοσεν αυ᾿τη̑ πολλά ο῞ τι ε᾿άν με αι᾿τήσης δὼσω σοι ε῞ως ἡμίσους τη̑ς βασιλείας μου

וִימָא לָה דּמֵדֵּם דּתֵשֵׁאלִין אֵתֵּל לֵכי עדַמָא לפֵלגָּה דּמַלכֻּותי׃

[(2) Mark 06, 24]

יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: "מָה אֲבַקֵּשׁ?" הֵשִׁיבָה אִמָּהּ: "אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!"

וַתֵּצֵא וַתֹּאמֶר אֶל-אִמָּהּ מָה אֶשְׁאָל וַתַּעַן לֵאמֹר אֶת-רֹאשׁ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל:

Ona pak vyšedši, řekla mateři své: Zač budu prositi? A ona řekla: Za hlavu Jana Křtitele.

Ona vyšla a zeptala se matky: „Oč mám požádat?“ Ta odpověděla: „O hlavu Jana Křtitele.“

καὶ ε᾿ξελθου̑σα ει῏πεν τη̑ μητρὶ αυ᾿τη̑ς τί αι᾿τήσωμαι ἡ δὲ ει῏πεν τὴν κεφαλὴν ᾽Ιωάννου του̑ βαπτίζοντος

הִי דֵּין נֵפקַת וָאמרָא לֵאמָה מָנָא אֵשֵׁאלִיוהי אָמרָא לָה רִשֵׁה דּיֻוחַנָן מַעמדָנָא׃

[(2) Mark 06, 25]

הִיא נִכְנְסָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְשָׁה: "אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו בִּקְעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!"

וַתְּמַהֵר וַתָּשָׁב אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי כִּי תִתֶּן-לִי כַּיּוֺם בַּסֵּפֶל אֶת-רֹאשׁ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל:

A všedši hned s chvátáním k králi, prosila, řkuci: Chci, abys mi dal hned na mise hlavu Jana Křtitele.

Dcera spěchala dovnitř ke králi a přednesla mu svou žádost: „Chci, abys mi dal ihned na míse hlavu Jana Křtitele.“

καὶ ει᾿σελθου̑σα ευ᾿θὺς μετὰ σπουδη̑ς πρὸς τὸν βασιλέα ἡτήσατο λέγουσα θέλω ι῞να ε᾿ξαυτη̑ς δω̑ς μοι ε᾿πὶ πίνακι τὴν κεφαλὴν ᾽Ιωάννου του̑ βαπτιστου̑

ומֵחדָא עֵלַת בַּבטִילֻותָא לוָת מַלכָּא וָאמרָא לֵה צָביָא אנָא בּהָדֵא שָׁעתָא דּתֵתֵּל לִי עַל פִּינכָּא רִשֵׁה דּיֻוחַנָן מַעמדָנָא׃

[(2) Mark 06, 26]

הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד, אַךְ בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים לֹא רָצָה לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם.

וַיִּתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ עַד-מְאֹד אֶפֶס בַּעֲבוּר הַשְּׁבוּעָה וְהַיּשְׁבִים עִמּוֺ בִּמְסִבּוֺ לֹא אָבָה לְהָשִׁיב אֶת-פָּנֶיהָ:

Král pak zarmoutiv se velmi, pro přísahu a pro spoluhodovníky nechtěl jí oslyšeti.

Král se velmi zarmoutil, ale pro přísahu před spolustolovníky nechtěl ji odmítnout.

καὶ περίλυπος γενόμενος ὁ βασιλεὺς διὰ τοὺς ο῞ρκους καὶ τοὺς α᾿νακειμένους ου᾿κ η᾿θέλησεν α᾿θετη̑σαι αυ᾿τήν

וכֵריַת לֵה סַגִּי למַלכָּא מֵטֻל דֵּין מַומָתָא ומֵטֻל סמִיכֵא לָא צבָא דּנֵגלזִיה׃

[(2) Mark 06, 27]

מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִים וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ. הָלַךְ הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בַּכֶּלֶא.

וַיְמַהֵר הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶחָד מִן-הַטַּבָּחִים וַיְצַוֵּהוּ לְהָבִיא אֶת-רֹאשׁ יוֺחָנָן וַיֵּלֶךְ וַיִּכְרֹת אֶת-רֹאשׁוֺ בְּבֵית הַסֹּהַר:

Protož král ten poslav hned kata, rozkázal přinesti hlavu Janovu.

Proto poslal kata s příkazem přinést Janovu hlavu. Ten odešel, sťal Jana v žaláři

καὶ ευ᾿θὺς α᾿ποστείλας ὁ βασιλεὺς σπεκουλάτορα ε᾿πέταξεν ε᾿νέγκαι τὴν κεφαλὴν αυ᾿του̑ καὶ α᾿πελθών α᾿πεκεφάλισεν αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ φυλακη̑

אֵלָא מֵחדָא שַׁדַּר מַלכָּא אֵספֻּוקלַטרָא וַפקַד דּנַיתֵּא רִשֵׁה דּיֻוחַנָן וֵאזַל פַּסקֵה רִשֵׁה דּיֻוחַנָן בֵּית־אַסִירֵא׃

[(2) Mark 06, 28]

לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיא אֶת רֹאשׁוֹ בִּקְעָרָה וְנָתַן אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ.

וַיְבִיאֵהוּ בַסֵּפֶל וַיִּתְּנֵהוּ לַנַּעֲרָה וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אֹתוֺ לְאִמָּהּ:

A on odšed, sťal jej v žaláři, a přinesl hlavu jeho na mise, a dal ji děvečce, a děvečka dala ji mateři své.

a přinesl jeho hlavu na míse; dal ji dívce a dívka ji dala své matce.

καὶ η῎νεγκεν τὴν κεφαλὴν αυ᾿του̑ ε᾿πὶ πίνακι καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τὴν τω̑ κορασίω καὶ τὸ κοράσιον ε῎δωκεν αυ᾿τὴν τη̑ μητρὶ αυ᾿τη̑ς

וַאיתִּי בּפִינכָּא ויַהב לַטלִיתָא והִי טלִיתָא יֵהבַּת לֵאמָה׃

[(2) Mark 06, 29]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו, בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיָּתוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר.

וַיִּשְׁמְעוּ תַלְמִידָיו וַיָּבֹאוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת-הֶחָלָל וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמוֺ-קָבֶר:

Tedy uslyševše to učedlníci jeho, přišli, a vzali tělo jeho, a pochovali je v hrobě.

Když to uslyšeli Janovi učedníci, přišli, odnesli jeho tělo a uložili je do hrobu.

καὶ α᾿κούσαντες οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ η῟λθον καὶ η῟ραν τὸ πτω̑μα αυ᾿του̑ καὶ ε῎θηκαν αυ᾿τὸ ε᾿ν μνημείω

וַשׁמַעו תַּלמִידַוהי וֵאתַו שׁקַלו שׁלַדֵּה וסָמו בּבֵית־קבֻורָא׃ ס

[(2) Mark 06, 30]

נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְכָל אֲשֶׁר לִמְּדוּ.

וַיִּקָּבְצוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל-יֵשׁוּעַ וַיַּגִּידוּ לוֺ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשׂוּ וְאֵת אֲשֶׁר לִמֵּדוּ:

Tehdy sšedše se apoštolé k Ježíšovi, zvěstovali jemu všecko, i to, co činili, i co učili.

Apoštolové se shromáždili k Ježíšovi a oznámili mu všecko, co činili a učili. ([Matouš 14:13-Matouš 14:21; Lukáš 9:10-Lukáš 9:17; Jan 6:1-Jan 6:15 Lukáš 10:17])

καὶ συνάγονται οἱ α᾿πόστολοι πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ α᾿πήγγειλαν αυ᾿τω̑ πάντα ο῞σα ε᾿ποίησαν καὶ ο῞σα ε᾿δίδαξαν

וֵאתכַּנַשׁו שׁלִיחֵא לוָת יֵשֻׁוע וֵאמַרו לֵה כֻּל מָא דַּעבַדו וכֻל מָא דַּאלֵפו׃

[(2) Mark 06, 31]

אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט", שֶׁכֵּן רַבִּים הָיוּ הַבָּאִים וְהַיּוֹצְאִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לֶאֱכֹל.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְנֵלְכָה אֶל-מָקוֺם שָׁמֵם וְתַרְגִּיעוּ שָׁם מְעָט כִּי רַבּוּ הַבָּאִים וְהַשָּׁבִים עַד-אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ לָהֶם עֵת לֶאֱכָל-לָחֶם:

I řekl jim: Poďte vy sami obzvláštně na pusté místo, a odpočiňte maličko. Nebo bylo množství těch, kteříž přicházeli a odcházeli, tak že ani k jídlu chvíle neměli.

Řekl jim: „Pojďte sami stranou na pusté místo a trochu si odpočiňte!“ Stále totiž přicházelo a odcházelo mnoho lidí, a neměli ani čas se najíst. ([Marek 3:20])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς δευ̑τε ὑμει̑ς αυ᾿τοὶ κατ῾ ι᾿δίαν ει᾿ς ε῎ρημον τόπον καὶ α᾿ναπαύσασθε ο᾿λίγον η῟σαν γὰρ οἱ ε᾿ρχόμενοι καὶ οἱ ὑπάγοντες πολλοί καὶ ου᾿δὲ φαγει̑ν ευ᾿καίρουν

וֵאמַר להֻון תַּו לכֻון נִאזַל לדַברָא בַּלחֻודַין וֵאתּתּנִיחו קַלִיל אִית הוַו גֵּיר סַגִּיֵאא דָּאזִלין וָאתֵין ולַיתּ הוָא להֻון אַתרָא אָף לָא למֵאכַל׃ ס

[(2) Mark 06, 32]

הֵם הִפְלִיגוּ מִשָּׁם בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם לְבַדָּם.

וַיֵּלְכוּ בָאֳנִיָּה לְבַדָּם אֶל-מָקוֺם שָׁמֵם:

I plavili se na lodí na pusté místo soukromí.

Odjeli tedy lodí na pusté místo, aby byli sami.

καὶ α᾿πη̑λθον ε᾿ν τω̑ πλοίω ει᾿ς ε῎ρημον τόπον κατ῾ ι᾿δίαν

וֵאזַלו לַאתרָא חֻורבָּא בַּספִינתָּא בַּלחֻודַיהֻון׃

[(2) Mark 06, 33]

רַבִּים רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהַשְּׁלִיחִים יוֹצְאִים וְהִכִּירוּ אוֹתָם, וּמִכָּל הֶעָרִים רָצוּ לְשָׁם בָּרֶגֶל וְהִקְדִּימוּ אוֹתָם.

כִּרְאוֺת הֲמוֺן הָעָם אֹתָם הֹלְכִים הִכִּירוּ אֹתוֺ רַבִּים מֵהֶם וַיָּרוּצוּ דֶּרֶךְ הַיָּבָּשָׁה מִכָּל-הֶעָרִים וַיַּקְדִּימוּ לָבֹא אֵלָיו:

A vidouce je zástupové, že jdou pryč, poznali jej mnozí. I zběhli se tam ze všech měst pěšky, a předešli je, a shromáždili se k němu.

Mnozí spatřili, jak odjíždějí, a poznali je(p); pěšky se tam ze všech měst sběhli a byli tam před nimi. (p) var: a poznali, kam

καὶ ει῏δον αυ᾿τοὺς ὑπάγοντας καὶ ε᾿πέγνωσαν πολλοί καὶ πεζη̑ α᾿πὸ πασω̑ν τω̑ν πόλεων συνέδραμον ε᾿κει̑ καὶ προη̑λθον αυ᾿τούς

וַחזַו אֵנֻון סַגִּיֵאא כַּד אָזִלין וֵאשׁתַּודַּעו אֵנֻון וַביַבשָׁא רהֵטו מֵן כֻּלהֵין מדִינָתָא קדָמַוהי לתַמָן׃ ס

[(2) Mark 06, 34]

כְּשֶׁיָּצָא יֵשׁוּעַ וְרָאָה הָמוֹן רַב נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים.

וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ וַיַּרְא הֲמוֺן עַם-רָב וְרַחֲמָיו נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם כִּי הָיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה וַיָּחֶל לְהוֺרֹתָם דְּבָרִים שׁוֺנִים:

Tedy vyšed Ježíš, uzřel zástup mnohý, a slitovalo mu se jich, že byli jako ovce, nemajíce pastýře. I počal je učiti mnohým věcem.

Když Ježíš vystoupil, uviděl velký zástup a bylo mu jich líto, protože byli jako ovce bez pastýře. I začal je učit mnohým věcem. ([Matouš 9:36; Numeri 27:17; Ezechiel 34:5])

καὶ ε᾿ξελθών ει῏δεν πολὺν ο῎χλον καὶ ε᾿σπλαγχνίσθη ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς ο῞τι η῟σαν ὡς πρόβατα μὴ ε῎χοντα ποιμένα καὶ η῎ρξατο διδάσκειν αυ᾿τοὺς πολλά

וַנפַק יֵשֻׁוע חזָא כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא וֵאתרַחַם עלַיהֻון דּדָמֵין הוַו לעֵרבֵּא דּלַיתּ להֻון רָעיָא ושַׁרִי הוָא למַלָפֻו אֵנֻון סַגִּיָאתָא׃ ס

[(2) Mark 06, 35]

כְּשֶׁנָּטָה הַיּוֹם לַעֲרֹב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת.

וַיְהִי כִּי-פָנָה הַיּוֺם וַיָּבֹאוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הַמָּקוֺם שָׁמֵם וְהַיּוֺם רַד מְאֹד:

A když se již prodlilo, přistoupivše k němu učedlníci jeho, řekli: Pustéť jest toto místo, a již se prodlilo.

Když už čas pokročil, přistoupili k němu jeho učedníci a řekli: „Toto místo je pusté a je už pozdě. ([Marek 8:1-Marek 8:9])

καὶ η῎δη ω῞ρας πολλη̑ς γενομένης προσελθόντες αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ε῎λεγον ο῞τι ε῎ρημός ε᾿στιν ὁ τόπος καὶ η῎δη ω῞ρα πολλή

וכַד הוָא עֵדָּנָא סַגִּיָאא קרֵבו לוָתֵה תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה דּהָנָא אַתרָא חֻורבָּא הו ועֵדָּנָא סַגִּי׃

[(2) Mark 06, 36]

שְׁלַח אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וְיִקְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל."

שַׁלְּחֵם מֵעַל פָּנֶיךׇ וְיֵלְכוּ אֶל-הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן מִסָּבִיב לִקְנוֺת לָהֶם לֶחֶם כִּי אֵין לָהֶם מַה-שֶׁיּאֹכֵלוּ:

Propusť je, ať jdouce do okolních vesnic a městeček, nakoupí sobě chleba; nebo nemají, co by jedli.

Propusť je, ať si jdou do okolních dvorů a vesnic nakoupit něco k jídlu.“

α᾿πόλυσον αυ᾿τούς ι῞να α᾿πελθόντες ει᾿ς τοὺς κύκλω α᾿γροὺς καὶ κὼμας α᾿γοράσωσιν ἑαυτοι̑ς τί φάγωσιν

שׁרִי אֵנֻון דּנִאזֻלון לָאגֻורסֵא דַּחדָרַין וַלקֻוריָא ונֵזבּנֻון להֻון לַחמָא לַיתּ להֻון גֵּיר מֵדֵּם למֵאכַל׃

[(2) Mark 06, 37]

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר וְנִתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל?"

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְכִי נֵלֵךְ לִקְנוֺת לָהֶם לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר וּמָצָא לָהֶם:

On pak odpověděv, řekl jim: Dejte vy jim jísti. I řkou jemu: Jdouce, koupíme za dvě stě grošů chleba, a dáme jim jísti?

Odpověděl jim: „Dejte vy jim jíst!“ Řekli mu: „Máme jít nakoupit za dvě stě denárů chleba a dát jim jíst?“ ([2 Královská 4:42-2 Královská 4:44])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς δότε αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς φαγει̑ν καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ α᾿πελθόντες α᾿γοράσωμεν δηναρίων διακοσίων α῎ρτους καὶ δὼσομεν αυ᾿τοι̑ς φαγει̑ν

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון הַבו להֻון אַנתֻּון למֵלעַס אָמרִין לֵה נִאזַל נֵזבֵּן דּמַאתֵין דִּינָרִין לַחמָא ונֵתֵּל להֻון לָעסִין׃

[(2) Mark 06, 38]

אָמַר לָהֶם: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּרְאוּ." אַחֲרֵי שֶׁבֵּרְרוּ הֵשִׁיבוּ: "חָמֵשׁ, וּשְׁנֵי דָּגִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִּכְּרוֺת-לֶחֶם לָכֶם לְכוּ וּרְאוּ וַיִּרְאוּ וַיֹּאמְרוּ חֲמִשָּׁה לֶחֶם וְדָגִים שְׁנָיִם:

I dí jim: Kolik chlebů máte? Jděte a zvězte. A když zvěděli, řekli: Pět, a dvě rybě.

Zeptal se jich: „Kolik chlebů máte? Jděte se podívat!“ Když to zjistili, řekli: „Pět, a dvě ryby.“

ὁ δὲ λέγει αυ᾿τοι̑ς πόσους α῎ρτους ε῎χετε ὑπάγετε ι῎δετε καὶ γνόντες λέγουσιν πέντε καὶ δύο ι᾿χθύας

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון זֵלו חזַו כּמָא לַחמִין אִית לכֻון הָרכָּא וכַד חזַו אָמרִין לֵה חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין׃

[(2) Mark 06, 39]

הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם חֲבוּרָה חֲבוּרָה עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק,

וַיְצַו אֹתָם כִּי ישִׁבוּם כֻּלָּם חֶבֶל חֶבֶל בִּנְאוֺת דֶּשֶׁא:

I rozkázal jim, aby se kázali posaditi všechněm po houfích na zelené trávě.

Přikázal jim, aby všecky rozsadili po skupinách na zelený trávník.

καὶ ε᾿πέταξεν αυ᾿τοι̑ς α᾿νακλι̑ναι πάντας συμπόσια συμπόσια ε᾿πὶ τω̑ χλωρω̑ χόρτω

וַפקַד להֻון דּנַסמכֻון לכֻלנָשׁ סמָכִין סמָכִין עַל עֵסבָּא׃

[(2) Mark 06, 40]

וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים.

וַיֵּשְׁבוּ לָהֶם שׁוּרָה עַל-שׁוּרָה מֵאָה מֵאָה אִישׁ וַחֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ:

I usadili se rozdílně, po stu a po padesáti.

Rozložili se tam oddíl za oddílem stokrát po padesáti.

καὶ α᾿νέπεσαν πρασιαὶ πρασιαὶ κατὰ ἑκατὸν καὶ κατὰ πεντήκοντα

וֵאסתּמֵכו סמָכִין סמָכִין דַּמָאא מָאא וַדחַמשִׁין חַמשִׁין׃

[(2) Mark 06, 41]

לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ, בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָהֶם, וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם.

וַיִּקַּח אֶת-חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם וְאֶת-שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּ׹ָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס אֶת-הַלֶּחֶם וַיִּתֶּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם וְאֶת-שְׁנֵי הַדָּגִים חִלַּק לְכֻלָּם:

A vzav těch pět chlebů a ty dvě rybě, popatřiv do nebe, dobrořečil, i lámal chleby, a dal učedlníkům svým, aby kladli před ně. A dvě rybě rozdělil mezi všecky.

Potom vzal Ježíš těch pět chlebů a dvě ryby, vzhlédl k nebi, vzdal díky, lámal chleby a dával učedníkům, aby je lidu předkládali. Také ty dvě ryby rozdělil všem. ([Marek 14:22; Lukáš 22:19 Lukáš 24:30-Lukáš 24:31])

καὶ λαβών τοὺς πέντε α῎ρτους καὶ τοὺς δύο ι᾿χθύας α᾿ναβλέψας ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ευ᾿λόγησεν καὶ κατέκλασεν τοὺς α῎ρτους καὶ ε᾿δίδου τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ι῞να παρατιθω̑σιν αυ᾿τοι̑ς καὶ τοὺς δύο ι᾿χθύας ε᾿μέρισεν πα̑σιν

וַנסַב הָנֻון חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין וחָר בַּשׁמַיָא ובַרֵך וַקצָא לַחמָא ויַהב לתַלמִידַוהי דַּנסִימֻון להֻון והָנֻון תּרֵין נֻונִין פַּלֵגו לכֻלהֻון׃

[(2) Mark 06, 42]

הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ,

וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ:

I jedli všickni, a nasyceni jsou.

A jedli všichni a nasytili se; ([Žalmy 78:29])

καὶ ε῎φαγον πάντες καὶ ε᾿χορτάσθησαν

וֵאכַלו כֻּלהֻון וַסבַעו׃

[(2) Mark 06, 43]

וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים, בִּכְלַל זֶה גַּם דָּגִים.

וַיִּשְׂאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים מִן-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים וּמִן-הַדָּגִים:

Potom sebrali drobtů dvanácte košů plných, i z ryb.

a ještě sebrali dvanáct plných košů nalámaných chlebů i ryb.

καὶ η῟ραν κλάσματα δὼδεκα κοφίνων πληρὼματα καὶ α᾿πὸ τω̑ν ι᾿χθύων

וַשׁקַלו קצָיֵא תּרֵעסַר קֻופִינִין כַּד מלֵין ומֵן נֻונֵא׃

[(2) Mark 06, 44]

מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לָחֲמוּ בַּלֶּחֶם הַהוּא הָיוּ כַּחֲמֶשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ:

A bylo těch, kteříž jedli ty chleby, okolo pěti tisíců mužů.

Těch, kteří jedli chleby, bylo pět tisíc mužů.

καὶ η῟σαν οἱ φαγόντες τοὺς α῎ρτους πεντακισχίλιοι α῎νδρες

אִיתַיהֻון הוַו דֵּין דֵּאכַלו לַחמָא חַמשָׁא אַלפִין גַּברִין׃ ס

[(2) Mark 06, 45]

מִיָּד אַחֲרֵי כֵן הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַפְלִיג אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי, לְבֵית צַיְדָא, בְּעוֹד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֶהָמוֹן.

אָז חָזַק דְּבָרוֺ עַל-תַּלְמִידָיו לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה וְלַעֲבֹר לְפָנָיו אֶל-עֵבֶר הַיָּם אֶל-בֵּית צָיְדָה בְּעוֺד הוּא יְשַׁלַּח אֶת-הָעָם:

A hned přinutil učedlníky své, aby vstoupili na lodí, a předešli jej přes moře k Betsaidě, až by on propustil zástup.

Hned nato přiměl Ježíš své učedníky, aby vstoupili na loď a jeli napřed na druhý břeh k Betsaidě, než on propustí zástup. ([Matouš 14:22-Matouš 14:33; Jan 6:16-Jan 6:21])

καὶ ευ᾿θὺς η᾿νάγκασεν τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ ε᾿μβη̑ναι ει᾿ς τὸ πλοι̑ον καὶ προάγειν ει᾿ς τὸ πέραν πρὸς Βηθσαιδάν ε῞ως αυ᾿τὸς α᾿πολύει τὸν ο῎χλον

ומֵחדָא אֵלַץ לתַלמִידַוהי דּנֵסקֻון לַספִינתָּא ונִאזֻלון קדָמַוהי לעֵברָא לבֵית־צַיָדָּא עַד שָׁרֵא הֻו לכֵנשֵׁא׃ ס

[(2) Mark 06, 46]

אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם עָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר פָּטַר אֹתָם עָלָה עַל-הָהָר לְהִתְפַּלֵּל:

A propustiv je, šel na horu, aby se modlil.

Rozloučil se s nimi a šel na horu, aby se modlil. ([Marek 1:35])

καὶ α᾿ποταξάμενος αυ᾿τοι̑ς α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὸ ο῎ρος προσεύξασθαι

וכַד שׁרָא אֵנֻון אֵזַל לטֻורָא לַמצַלָיֻו׃ ס

[(2) Mark 06, 47]

לְעֵת עֶרֶב הָיְתָה הַסִּירָה בְּאֶמְצַע הַיָּם וְהוּא לְבַדּוֹ עַל הַיַּבָּשָׁה.

וְהָאֳנִיָּה בָאָה בְּלֵב הַיָּם אַחֲרֵי בֹּא הָעָרֶב וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֺ בַּיַּבָּשָׁה:

A když byl večer, byla lodí u prostřed moře, a on sám na zemi.

A když nastal večer, byla loď daleko na moři a on jediný na zemi.

καὶ ο᾿ψίας γενομένης η῟ν τὸ πλοι̑ον ε᾿ν μέσω τη̑ς θαλάσσης καὶ αυ᾿τὸς μόνος ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

כַּד הוָא דֵּין רַמשָׁא ספִינתָּא אִיתֵיה הוָת מֵצעַת יַמָא והֻו בַּלחֻודַוהי עַל אַרעָא׃

[(2) Mark 06, 48]

רָאָה אוֹתָם מִתְיַגְּעִים בַּחֲתִירָה, כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה נֶגְדָּם, וּבָא אֲלֵיהֶם בְּעֵרֶךְ בָּאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם וְכַוָּנָתוֹ לַעֲבֹר לְיָדָם.

וַיַּרְא אֶת-הַשָּׁטִים בָּאֳנִיָּה בְּצָרָה גְדוֺלָה כִּי הַסַּעַר הוֺלֵךְ וְסֹעֵר נֶגֶד פְּנֵיהֶם וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם בְּעוֺד לַיְלָה לְעֵת הָאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית דֹּרֵךְ עַל-פְּנֵי הַיָּם וַיּוֺאֶל לַעֲבֹר אֹתָם:

A viděl je, a oni se s těžkostí plavili; (nebo byl vítr odporný jim). A při čtvrtém bdění nočním přišel k nim, chodě po moři, a chtěl jich pominouti.

Spatřil je zmožené veslováním, neboť vítr vál proti nim; tu k nim před svítáním(q) kráčel po moři a chtěl jít dál kolem nich. (q) ř: v době čtvrté noční hlídky ([Žalmy 77:20; Jób 9:8])

καὶ ι᾿δών αυ᾿τοὺς βασανιζομένους ε᾿ν τω̑ ε᾿λαύνειν η῟ν γὰρ ὁ α῎νεμος ε᾿ναντίος αυ᾿τοι̑ς περὶ τετάρτην φυλακὴν τη̑ς νυκτὸς ε῎ρχεται πρὸς αυ᾿τοὺς περιπατω̑ν ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης καὶ η῎θελεν παρελθει̑ν αυ᾿τούς

וַחזָא אֵנֻון דּמֵשׁתַּנקִין כַּד רָדֵין רֻוחָא גֵּיר לֻוקבַלהֻון הוָת וַבמַטַרתָא רבִיעָיתָּא דּלִליָא אֵתָא לוָתהֻון יֵשֻׁוע כַּד מהַלֵך עַל מַיָא וצָבֵא הוָא דּנֵעבַּר אֵנֻון׃

[(2) Mark 06, 49]

כְּשֶׁרָאוּהוּ הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא רוּחַ רְפָאִים וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק,

וְהֵם רָאוּ אֹתוֺ דֹּרֵךְ עַל-פְּנֵי הַיָּם וַיַּחְשְׁבוּ כִּי חֲזוֺן-רוּחַ הוּא וַיִּצְעָקוּ:

Oni pak uzřevše jej, an chodí po moři, domnívali se, že by obluda byla. I zkřikli.

Když ho uviděli kráčet po moři, vykřikli v domnění, že je to přízrak;

οἱ δὲ ι᾿δόντες αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης περιπατου̑ντα ε῎δοξαν ο῞τι φάντασμά ε᾿στιν καὶ α᾿νέκραξαν

הָנֻון דֵּין חזַאוֻהי דַּמהַלֵך עַל מַיָא וַסבַרו להֻון דּחֵזוָא הו דַּגָּלָא וַקעַו׃

[(2) Mark 06, 50]

כִּי כֻּלָּם רָאוּ אוֹתוֹ וְנִבְהֲלוּ, אַךְ הוּא דִּבֵּר אִתָּם מִיָּד וְאָמַר לָהֶם: "חִזְקוּ, זֶה אֲנִי. אַל תִּפְְחֲדוּ!"

כִּי-כֻלָּם רָאוּ אֹתוֺ וְנִבְהָלוּ וַיְמַהֵר לְדַבֵּר עַל-לִבָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם חִזְקוּ אֲנִי הוּא אַל-תִּירָאוּ:

(Nebo jej všickni viděli, a zstrašili se.) Ale hned promluvil k nim a řekl jim: Doufejtež, jáť jsem, nebojte se.

všichni ho totiž viděli a vyděsili se. On však na ně hned promluvil: „Vzchopte se, já jsem to, nebojte se!“

πάντες γὰρ αυ᾿τὸν ει῏δον καὶ ε᾿ταράχθησαν ὁ δὲ ευ᾿θὺς ε᾿λάλησεν μετ῾ αυ᾿τω̑ν καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς θαρσει̑τε ε᾿γὼ ει᾿μι μὴ φοβει̑σθε

כֻּלהֻון גֵּיר חזַאוֻהי וַדחֵלו ובַר־שָׁעתֵה מַלֵל עַמהֻון וֵאמַר להֻון אֵתלַבּבו אֵנָא אנָא לָא תֵּדחלֻון׃ ס

[(2) Mark 06, 51]

הוּא בָּא אֲלֵיהֶם לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהָרוּחַ פָּסְקָה. הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד,

וַיֵּרֶד אֲלֵהֶם אֶל-תּוֺךְ הָאֳנִיָּה וְהָרוּחַ שָׁכָכָה וְהֵם כֵּן תָּמְהוּ בְּתִמְהוֺן לֵבָב יֶתֶר מְאֹד:

I vstoupil k nim na lodí, a utišil se vítr; a oni mnohem více sami v sobě se děsili a divili.

Vstoupil k nim na loď a vítr se utišil. I byli celí ohromení úžasem. ([Marek 4:39])

καὶ α᾿νέβη πρὸς αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸ πλοι̑ον καὶ ε᾿κόπασεν ὁ α῎νεμος καὶ λίαν ε᾿κ περισσου̑ ε᾿ν ἑαυτοι̑ς ε᾿ξίσταντο

וַסלֵק לוָתהֻון לַספִינתָּא ושֵׁליַת רֻוחָא וטָב מֵתּדַּמרִין הוַו ותַהִירִין בּנַפשׁהֻון׃

[(2) Mark 06, 52]

כִּי לֹא לָמְדוּ דָּבָר מֵעִנְיַן כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם בִּגְלַל קֵהוּת לְבָבָם.

כִּי גַּם-בִּדְבַר-כִּכְּרוֺת הַלֶּחֶם עַד-כֹּה לֹא הִשְׂכִּילוּ כִּי הָיוּ כִּבְדֵי-לֵב:

Nebo nerozuměli z strany chlebů; bylo zajisté srdce jejich zhrublo.

Nepochopili totiž, jak to bylo s chleby, neboť jejich mysl nebyla vnímavá. ([Marek 8:17])

ου᾿ γὰρ συνη̑καν ε᾿πὶ τοι̑ς α῎ρτοις α᾿λλ῾ η῟ν αυ᾿τω̑ν ἡ καρδία πεπωρωμένη

לָא גֵּיר אֵסתַּכַּלו הוַו מֵן לַחמָא הַו מֵטֻל דּלֵבּהֻון מעַבַּי הוָא׃ ס

[(2) Mark 06, 53]

עָבְרוּ אֶת הַיָּם וְהִגִּיעוּ אֶל חוֹף גִּנּוֹסָר וְעָגְנוּ שָׁם.

וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גִנֵּיסַר וַיִּקְרְבוּ אֶל-הַחוֺף:

A přeplavivše se, přišli do země Genezaretské, a tu lodí přistavili.

Když se dostali na druhý břeh, přistáli u Genezaretu. ([Matouš 14:34-Matouš 14:36])

καὶ διαπεράσαντες ε᾿πὶ τὴν γη̑ν η῟λθον ει᾿ς Γεννησαρὲτ καὶ προσωρμίσθησαν

וכַד עבַרו עֵברָא אֵתַו לַארעָא דּגֵנֵסַר׃

[(2) Mark 06, 54]

בְּצֵאתָם מִן הַסִּירָה הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִיָּד,

וְעוֺד הֵם עֹלִים מִן-הָאֳנִיָּה וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֺם הִכִּירֻהוּ כְּרָגַע:

A když vyšli z lodí, hned jej poznali.

Jakmile vystoupili z lodi, hned lidé Ježíše poznali,

καὶ ε᾿ξελθόντων αυ᾿τω̑ν ε᾿κ του̑ πλοίου ευ᾿θὺς ε᾿πιγνόντες αυ᾿τὸν

וכַד נפַקו מֵן ספִינתָּא בַּר־שָׁעתֵה אֵסתַּכּלֻוהי אנָשַׁי אַתרָא׃

[(2) Mark 06, 55]

וּבְכָל הָאֵזוֹר הַהוּא רָצוּ וְהֵחֵלּוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלִים עַל אֲלוּנְקוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם.

וַיָּרֻצוּ בְּכָל-הַכִּכָּר וַיָּחֵלּוּ לָשֵׂאת אֶת-הַחוֺלִים עַל-מִשְׁכָּבָם לַהֲבִיאָם אֶל-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ כִּי-הוּא שָׁם:

A běhajíce po vší krajině té, počali na ložcích nositi nemocné, kdežkoli uslyšeli o něm, že by byl.

zběhali celou tu krajinu a začali nosit na nosítkách nemocné na každé místo, o kterém slyšeli, že tam právě je. ([Marek 1:32])

περιέδραμον ο῞λην τὴν χὼραν ε᾿κείνην καὶ η῎ρξαντο ε᾿πὶ τοι̑ς κραβάττοις τοὺς κακω̑ς ε῎χοντας περιφέρειν ο῞που η῎κουον ο῞τι ε᾿στίν

וַרהֵטו בּכֻלָה אַרעָא הָי ושַׁרִיו למַיתָּיֻו לַאילֵין דּבִישָׁאיִת עבִידִין כַּד שׁקִילִין להֻון בּעַרסָתָא לַאיכָּא דּשָׁמעִין הוַו דִּאיתַוהי׃

[(2) Mark 06, 56]

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו, בַּכְּפָרִים אוֹ בֶּעָרִים אוֹ בָּעֲיָרוֹת, שָׂמוּ אֶת הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לִנְגֹּעַ וְלוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וְכָל הַנּוֹגְעִים בּוֹ נִרְפְּאוּ.

וּבְכָל-מָקוֺם אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה בִּכְפָרִים אוֺ בְעָרִים וְחַצְרֵיהֶן שָׁם שָׂמוּ אֶת-הַחוֺלִים לְפָנָיו עַל-פְּנֵי חוּצוֺת וַיִּתְחַנְּנוּ-לוֺ לְתִתָּם לָגַעַת בִּכְנַף בִּגְדוֺ וַיְהִי כֹּל אֲשֶׁר נָגַע-בּוֺ וָחָי:

A kamžkoli vcházel do městeček neb do měst neb do vsí, na ulicech kladli neduživé, a prosili ho, aby se aspoň podolka roucha jeho dotkli. A kolikož jich koli se jeho dotklo, uzdraveni byli.

A kamkoli vcházel do vesnic, měst i dvorců, kladli nemocné na tržiště a prosili ho, aby se směli dotknout byť jen třásně jeho roucha. A kdo se ho dotkli, byli uzdraveni. ([Marek 3:10])

καὶ ο῞που α῍ν ει᾿σεπορεύετο ει᾿ς κὼμας η῍ ει᾿ς πόλεις η῍ ει᾿ς α᾿γροὺς ε᾿ν ται̑ς α᾿γοραι̑ς ε᾿τίθεσαν τοὺς α᾿σθενου̑ντας καὶ παρεκάλουν αυ᾿τὸν ι῞να κα῍ν του̑ κρασπέδου του̑ ἱματίου αυ᾿του̑ α῞ψωνται καὶ ο῞σοι α῍ν η῞ψαντο αυ᾿του̑ ε᾿σώζοντο

וַאיכָּא דּעָאֵל הוָא לקֻוריָא ולַמדִינָתָא בּשֻׁוקֵא סָימִין הוַו כּרִיהֵא ובָעֵין הוַו מֵנֵה דָּאפֵן לכֵנפָא דַּלבֻושֵׁה נֵקרבֻון וכֻלהֻון אַילֵין דּקָרבִּין הוַו לֵה מֵתַאסֵין הוַו׃ ס

[(2) Mark 07, 01]

נִקְהֲלוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים וְכַמָּה מִן הַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר בָּאוּ מִירוּשָׁלַיִם.

וַיִּקָּהֲלוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים וְסוֺפְרִים אֲחָדִים אֲשֶׁר בָּאוּ מִירוּשָׁלָיִם:

I sešli se k němu farizeové a někteří z zákonníků, kteříž byli přišli z Jeruzaléma.

Shromáždili se k němu farizeové a někteří ze zákoníků, kteří přišli z Jeruzaléma. ([Matouš 15:1-Matouš 15:20])

καὶ συνάγονται πρὸς αυ᾿τὸν οἱ Φαρισαι̑οι καί τινες τω̑ν γραμματέων ε᾿λθόντες α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων

וַכנַשׁו לוָתֵה פּרִישֵׁא וסָפרֵא דֵּאתַו מֵן אֻורִשׁלֵם׃

[(2) Mark 07, 02]

כִּרְאוֹתָם שֶׁאֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו אוֹכְלִים לֶחֶם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת (כְּלוֹמַר, בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם,

וַיִּרְאוּ אֵת אֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו אֹכְלִים לֶחֶם בְּיָדַיִם טְמֵאוֺת כִּי לֹא רָחָצוּ וַיּוֺכִיחוּ אֹתָם:

A uzřevše některé z učedlníků jeho obecnýma rukama, (to jest neumytýma), jísti chleby, reptali o to.

Uviděli některé z jeho učedníků, jak jedí znesvěcujícíma, to jest neomytýma rukama. ([Lukáš 11:37-Lukáš 11:41])

καὶ ι᾿δόντες τινὰς τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ο῞τι κοιναι̑ς χερσίν του̑τ῾ ε῎στιν α᾿νίπτοις ε᾿σθίουσιν τοὺς α῎ρτους

וַחזַו אנָשִׁין מֵן תַּלמִידַוהי דָּאכלִין לַחמָא כַּד לָא משָׁגָן אִידַיהֻון וֵאתעַדַּלו׃

[(2) Mark 07, 03]

שֶׁכֵּן הַפְּרוּשִׁים וְכָל הַיְּהוּדִים מַחֲזִיקִים בְּמָסֹרֶת הַזְּקֵנִים וְאֵינָם אוֹכְלִים לְלֹא נְטִילַת יָדַיִם כַּהֲלָכָה,

כִּי הַפְּרוּשִׁים וְכָל-הַיְּהוּדִים לֹא יֹאכְלוּ לֶחֶם בִּלְתִּי אִם-יִרְחֲצוּ אֶת-יְדֵיהֶם עַד-הַפֶּרֶק כִּי אֶת-קַבָּלַת הַזְּקֵנִים יִשְׁמֹרוּ:

Nebo farizeové i všickni Židé nejedí, leč by ruce umyli, držíce ustanovení starších.

(Farizeové totiž a všichni židé se drží tradice otců(r) a nejedí, dokud si k zápěstí(s) neomyjí ruce. (r) ř: starších (tak i Marek 7:5) (s) var: pečlivě

οἱ γὰρ Φαρισαι̑οι καὶ πάντες οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ε᾿ὰν μὴ πυγμη̑ νίψωνται τὰς χει̑ρας ου᾿κ ε᾿σθίουσιν κρατου̑ντες τὴν παράδοσιν τω̑ν πρεσβυτέρων

כֻּלהֻון גֵּיר יִהֻודָיֵא וַפרִישֵׁא אֵן הֻו דַּבטִילָאיִת לָא משִׁיגִין אִידַיהֻון לָא לָעסִין מֵטֻל דַּאחִידִין מַשׁלמָנֻותָא דּקַשִׁישֵׁא׃

[(2) Mark 07, 04]

וּבְשׁוּבָם מִן הַשּׁוּק אֵינָם אוֹכְלִים לְלֹא רְחִיצָה. וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים קִבְּלוּ לִשְׁמֹר, כְּגוֹן טְבִילַת כּוֹסוֹת וְכַדִּים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת)

וּבְבוֺאָם מִן-הַשּׁוּק לֹא יֹאכְלוּ בִּבְלִי רָחְצָה וְעוֺד רַבּוֺת קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר כְּמוֺ טְבִילַת כֹּסוֺת וְכַדִּים וְכִיֹּרוֺת וּמִטּוֺת:

A po trhu nejedí, leč se umyjí. A jiné mnohé věci jsou, kteréž přijali, aby je zachovávali, jako umývání koflíků, žejdlíků a medenic i stolů.

A po návratu z trhu nejedí, dokud se neočistí(t). A je ještě mnoho jiných tradic, kterých se drží: ponořování pohárů, džbánů a měděných mis(u).) (t) var: neponoří (u) var: + i lehátek ([Matouš 23:25])

καὶ α᾿π῾ α᾿γορα̑ς ε᾿ὰν μὴ βαπτίσωνται ου᾿κ ε᾿σθίουσιν καὶ α῎λλα πολλά ε᾿στιν α῍ παρέλαβον κρατει̑ν βαπτισμοὺς ποτηρίων καὶ ξεστω̑ν καὶ χαλκίων καὶ κλινω̑ν

ומֵן שֻׁוקָא אֵלָא עָמדִּין לָא לָעסִין וסַגִּיָאתָא אחרָניָתָא אִית אַילֵין דּקַבֵּלו דּנֵטרֻון מַעמֻודיָתָא דּכָסֵא וַדקֵסטֵא וַדמָאנַי נחָשָׁא וַדעַרסָתָא׃ ס

[(2) Mark 07, 05]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים: "מַדּוּעַ אֵין תַּלְמִידֶיךָ נוֹהֲגִים לְפִי מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים אֶלָּא אוֹכְלִים אֶת הַלֶּחֶם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת?"

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֺפְרִים לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא יִשְׁמְרוּ תַלְמִידֶיךׇ אֶת-מְסֹרַת הַזְּקֵנִים כִּי הֵם אֹכְלִים לֶחֶם בְּלִי נְטִילַת יָדָיִם:

Potom otázali se ho farizeové a zákonníci: Proč učedlníci tvoji nezachovávají ustanovení starších, ale neumytýma rukama jedí chléb?

Farizeové a zákoníci se ho zeptali: „Proč se tvoji učedníci neřídí podle tradice otců a jedí znesvěcujícíma rukama?“

καὶ ε᾿περωτω̑σιν αυ᾿τὸν οἱ Φαρισαι̑οι καὶ οἱ γραμματει̑ς διὰ τί ου᾿ περιπατου̑σιν οἱ μαθηταί σου κατὰ τὴν παράδοσιν τω̑ν πρεσβυτέρων α᾿λλὰ κοιναι̑ς χερσὶν ε᾿σθίουσιν τὸν α῎ρτον

ושַׁאלֻוהי סָפרֵא וַפרִישֵׁא למָנָא תַּלמִידַיךְּ לָא מהַלכִין אַיך מַשׁלמָנֻותָא דּקַשִׁישֵׁא אֵלָא כַּד לָא משָׁגָן אִידַיהֻון אָכלִין לַחמָא׃

[(2) Mark 07, 06]

אָמַר לָהֶם: "הֵיטֵב נִבָּא יְשַׁעְיָהוּ עֲלֵיכֶם הַצְּבוּעִים, כַּכָּתוּב: 'הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם חַנְפֵי-לֵב הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ כַּכָּתוּב הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֺ רִחַק מִמֶּנִּי:

On pak odpověděv, řekl jim: Dobře prorokoval Izaiáš o vás pokrytcích, jakož psáno jest: Lid tento rty mne ctí, srdce pak jejich daleko jest ode mne.

Řekl jim: „Dobře prorokoval Izaiáš o vás pokrytcích, jak je psáno: ‚Tento lid ctí mě rty, ale srdce jejich je daleko ode mne; ([Izajáš 29:13])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς καλω̑ς ε᾿προφήτευσεν ᾽Ησαι̑ας περὶ ὑμω̑ν τω̑ν ὑποκριτω̑ν ὡς γέγραπται ο῞τι ου῟τος ὁ λαὸς τοι̑ς χείλεσίν με τιμα̑ ἡ δὲ καρδία αυ᾿τω̑ν πόρρω α᾿πέχει α᾿π῾ ε᾿μου̑

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון שַׁפִּיר אֵתנַבִּי עלַיכֻּון אֵשַׁעיָא נבִיָא נָסבַּי בַּאפֵּא אַיך דַּכתִיב דּעַמָא הָנָא בּסֵפוָתֵה הֻו מיַקַר לִי לֵבּהֻון דֵּין סַגִּי רַחִיק מֵני׃

[(2) Mark 07, 07]

וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה';

וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֺת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים:

Ale nadarmoť mne ctí, učíce učení a ustanovení lidská.

marná je zbožnost, kterou mne ctí, učíce naukám, jež jsou jen příkazy lidskými.‘

μάτην δὲ σέβονταί με διδάσκοντες διδασκαλίας ε᾿ντάλματα α᾿νθρὼπων

וַסרִיקָאיִת דָּחלִין לִי כַּד מַלפִין יֻולפָּנֵא דּפֻוקדָּנֵא דַּבנַי־אנָשָׁא׃

[(2) Mark 07, 08]

כִּי עוֹזְבִים אַתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים לְהַחֲזִיק בְּמָסֹרֶת בְּנֵי אָדָם."

כִּי מִצְוֺת אֱלֹהִים עֲזַבְתֶּם וַתִּשְׁמְרוּ מְסֹרַת אֲנָשִׁים טְבִילַת כַּדִּים וְכֹסוֺת וְכָאֵלֶּה רַבּוֺת אַתֶּם עֹשִׂים:

Nebo opustivše přikázaní Boží, držíte ustanovení lidská, umývání žejdlíků a koflíků, a jiné věci mnohé těm podobné činíte.

Opustili jste přikázání Boží a držíte se lidské tradice.“

α᾿φέντες τὴν ε᾿ντολὴν του̑ θεου̑ κρατει̑τε τὴν παράδοσιν τω̑ν α᾿νθρὼπων

שׁבַקתֻּון גֵּיר פֻּוקדָּנָא דַּאלָהָא וַאחִידִין אנתֻּון מַשׁלמָנֻותָא דַּבנַי־אנָשָׁא מַעמֻודיָתָא דּכָסֵא וַדקֵסטֵא וסַגִּיָאתָא אַילֵין דַּלהָלֵין דָּמיָן׃

[(2) Mark 07, 09]

עוֹד אָמַר לָהֶם: "יָפֶה, בִּטַּלְתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם!

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵיטַבְתֶּם לִמְאֹס בְּמִצְוֺת אֱלֹהִים לְמַעַן תִּנְצְרוּ אֶת-קַבָּלַתְכֶם:

I pravil jim: Čistě vy rušíte přikázaní Boží, abyste ustanovení svá zachovali.

A ještě řekl: „Jak dovedně rušíte Boží přikázání, abyste zachovali(v) svou tradici! (v) var: prosadili

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς καλω̑ς α᾿θετει̑τε τὴν ε᾿ντολὴν του̑ θεου̑ ι῞να τὴν παράδοσιν ὑμω̑ν στήσητε

אָמַר להֻון שַׁפִּיר טָלמִין אנתֻּון פֻּוקדָּנָא דַּאלָהָא דַּתקִימֻון מַשׁלמָנֻותכֻון׃

[(2) Mark 07, 10]

הֵן מֹשֶׁה אָמַר, 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ 'וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת';

כִּי-מֹשֶׁה אָמַר כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֺ מוֺת יוּמָת:

Nebo Mojžíš pověděl: Cti otce svého i matku svou, a kdož by zlořečil otci neb mateři, ať smrtí umře.

Vždyť Mojžíš řekl: ‚Cti svého otce i svou matku‘ a ‚kdo zlořečí otci nebo matce, ať je potrestán smrtí.‘ ([Exodus 20:12 Exodus 21:17])

Μωϋση̑ς γὰρ ει῏πεν τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου καί ὁ κακολογω̑ν πατέρα η῍ μητέρα θανάτω τελευτάτω

מֻושֵׁא גֵּיר אֵמַר דּיַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך ומַן דַּמצַחֵא לַאבָא ולֵאמָא מַותָּא נמֻות׃

[(2) Mark 07, 11]

וְאַתֶּם אוֹמְרִים, 'אִישׁ אִם יֹאמַר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ: כָּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי שֶׁאַתָּה יָכוֹל לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ - קָרְבָּן!'

וְאַתֶּם אֹמְרִים אִישׁ כִּי-יֹאמַר לְאָבִיו אוֺ לְאִמּוֺ קָרְבָּן כָּל-הַנָּאָה אֲשֶׁר תֶּהְנֶה מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה נֶדֶר:

Ale vy pravíte: Řekl-li by člověk otci neb mateři: Korban, (totiž, dar jest to), čímž by tobě ode mne pomoženo býti mohlo.

Vy však učíte: Řekne-li někdo otci nebo matce: ‚To, čím jsem ti zavázán pomoci, je korbán (to jest dar Bohu),‘

ὑμει̑ς δὲ λέγετε ε᾿ὰν ει῎πη α῎νθρωπος τω̑ πατρὶ η῍ τη̑ μητρί Κορβα̑ν ο῞ ε᾿στιν δω̑ρον ο῍ ε᾿ὰν ε᾿ξ ε᾿μου̑ ω᾿φεληθη̑ς

אַנתֻּון דֵּין אָמרִין אנתֻּון אֵן נִאמַר גַּברָא לַאבֻוהי אַו לֵאמֵה קֻורבָּני מֵדֵּם דּמֵני תִּאתַר׃

[(2) Mark 07, 12]

הֲרֵי שֶׁאֵינְכֶם מַנִּיחִים לוֹ עוֹד לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ,

וְלֹא תִתְּנוּ לוֺ לַעֲשׂוֺת עוֺד מְאוּמָה לְאָבִיו וּלְאִמּוֺ:

A nedopustíte mu nic více učiniti otci svému neb mateři své,

již podle vás nemusí pro otce nebo matku nic udělat;

ου᾿κέτι α᾿φίετε αυ᾿τὸν ου᾿δὲν ποιη̑σαι τω̑ πατρὶ η῍ τη̑ μητρί

ולָא שָׁבקִין אנתֻּון לֵה דּנֵעבֵּד מֵדֵּם לַאבֻוהי אַו לֵאמֵה׃

[(2) Mark 07, 13]

וּמְפִירִים אַתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם. וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לָזֶה אַתֶּם עוֹשִׂים."

וַתָּפֵרוּ אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים מִפְּנֵי מְסֹרַתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְסְרוּ אַתֶּם וְכֵן רַבּוֺת אַתֶּם עֹשִׂים:

Rušíce slovo Boží ustanovením svým, kteréž jste ustanovili. A mnohé těm podobné věci činíte.

tak rušíte Boží slovo svou tradicí, kterou pěstujete. A takových podobných věcí činíte mnoho.“

α᾿κυρου̑ντες τὸν λόγον του̑ θεου̑ τη̑ παραδόσει ὑμω̑ν η῟ παρεδὼκατε καὶ παρόμοια τοιαυ̑τα πολλὰ ποιει̑τε

ומַסלֵין אנתֻּון מֵלתָא דַּאלָהָא מֵטֻל מַשׁלמָנֻותָא דַּאשׁלֵמתֻּון וַדדָמיָן להָלֵין סַגִּיָאתָא עָבדִּין אנתֻּון סס׃

[(2) Mark 07, 14]

הוּא קָרָא אֶת הֶהָמוֹן שֵׁנִית וְאָמַר לָהֶם: "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ.

וַיּוֺסֶף וַיִּקְרָא אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַאֲזִינוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם וְהַשְׂכִּילוּ:

I svolav všecken zástup, pravil jim: Slyšte mne všickni a rozumějte.

Když znovu svolal zástup, řekl jim: „Slyšte mě všichni a rozumějte:

καὶ προσκαλεσάμενος πάλιν τὸν ο῎χλον ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς α᾿κούσατέ μου πάντες καὶ σύνετε

וַקרָא יֵשֻׁוע לכֵנשָׁא כֻּלֵה וֵאמַר להֻון שֻׁומעֻוני כֻּלכֻון וֵאסתַּכּלו׃

[(2) Mark 07, 15]

אֵין דָּבָר הַנִּמְצָא מִחוּץ לָאָדָם יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּהִכָּנְסוֹ לְתוֹכוֹ, אֶלָּא הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הָאָדָם הֵם הַמְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם."

אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בְּקֶרֶב הָאָדָם מִחוּצָה-לּוֺ יוּכַל לְטַמֵּא אֹתוֺ כִּי אִם-זֶה אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ הוּא יְטַמֵּא אֶת-הָאָדָם:

Nic není z zevnitřku vcházejícího do člověka, což by jej poškvrniti mohlo; ale to, což pochází z něho, toť jest, což poškvrňuje člověka.

Nic, co zvenčí vchází do člověka, nemůže ho znesvětit; ale co z člověka vychází, to jej znesvěcuje(x).“ (x) var: + 16 Kdo má uši k slyšení, slyš!

ου᾿δέν ε᾿στιν ε῎ξωθεν του̑ α᾿νθρὼπου ει᾿σπορευόμενον ει᾿ς αυ᾿τὸν ο῍ δύναται κοινω̑σαι αυ᾿τόν α᾿λλὰ τὰ ε᾿κ του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κπορευόμενά ε᾿στιν τὰ κοινου̑ντα τὸν α῎νθρωπον

לַיתּ מֵדֵּם דַּלבַר־מֵן בַּרנָשָׁא הֻו ועָאֵל לֵה דּמֵשׁכַּח מסַיֵב לֵה אֵלָא מֵדֵּם דּנָפֵק מֵנֵה הַו הֻו מסַיֵב לבַר אנָשָׁא׃

[(2) Mark 07, 16]

[missing]

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

Má-li kdo uši k slyšení, slyš.

Kdo má uši k slyšení, slyš!

ει τις εχει ωτα ακουειν ακουετω

מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע סּ סּ׃

[(2) Mark 07, 17]

כַּאֲשֶׁר בָּא הַבַּיְתָה מִן הֶהָמוֹן, שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו עַל הַמָּשָׁל.

וְכַאֲשֶׁר שָׁב מִתּוֺךְ הָעָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ תַּלְמִידָיו עַל-דְּבַר מְשָׁלוֺ:

A když všel do domu od zástupu, tázali se ho učedlníci jeho o tom podobenství.

Když opustil zástup a vešel do domu, ptali se ho jeho učedníci na to podobenství. ([Marek 4:10])

καὶ ο῞τε ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς οι῏κον α᾿πὸ του̑ ο῎χλου ε᾿πηρὼτων αυ᾿τὸν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ τὴν παραβολήν

כַּד דֵּין עַל יֵשֻׁוע לבַיתָּא מֵן כֵּנשָׁא שַׁאלֻוהי תַּלמִידַוהי עַל מַתלָא הַו׃

[(2) Mark 07, 18]

אָמַר לָהֶם: "גַּם אַתֶּם חַסְרֵי הֲבָנָה כָּל כָּךְ? הַאִם אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְתוֹךְ הָאָדָם מִן הַחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי גַם-אַתֶּם עוֺד בִּבְלִי בִינָה הֲלֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי כָּל-הַבָּא מִחוּץ אֶל-תּוֺךְ הָאָדָם לֹא יְטַמְּאֶנּוּ:

I řekl jim: Tak jste i vy nerozumní? Což nerozumíte, že všecko, což z zevnitřku do člověka vchází, nemůže ho poškvrniti?

Řekl jim: „Tak i vy jste nechápaví? Nerozumíte, že nic, co zvenčí vchází do člověka, nemůže ho znesvětit, ([Římanům 14:14 Římanům 14:17; Koloským 2:16 Koloským 2:20-Koloským 2:22])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ου῞τως καὶ ὑμει̑ς α᾿σύνετοί ε᾿στε ου᾿ νοει̑τε ο῞τι πα̑ν τὸ ε῎ξωθεν ει᾿σπορευόμενον ει᾿ς τὸν α῎νθρωπον ου᾿ δύναται αυ᾿τὸν κοινω̑σαι

אָמַר להֻון הָכַנָא אָף אַנתֻּון עַטלִין אנתֻּון לָא יָדעִין אנתֻּון דּכֻל מֵדֵּם דּמֵן לבַר עָאֵל לבַר־אנָשָׁא לָא מֵשׁכַּח מסַיֵב לֵה׃

[(2) Mark 07, 19]

כִּי אֵינוֹ נִכְנָס אֶל לִבּוֹ אֶלָּא לְבִטְנוֹ וְיוֹצֵא אֶל הַמּוֹצָאוֹת?" - בְּכָךְ טִהֵר אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים.

כִּי לֹא-יָבֹא אֶל-לִבּוֺ כִּי אִם-אֶל-כְּרֵשׂוֺ וּמִשָּׁם יֵצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה אֲשֶׁר יְזַקֵּק כָּל-מָזוֺן:

Nebo nevchází v srdce jeho, ale v břicho, a potom ven vychází, čistěci všeliké pokrmy.

poněvadž mu nevchází do srdce, ale do břicha a jde do hnoje?“ Tak prohlásil všechny pokrmy za čisté(y). (y) Tak se očišťují všechny pokrmy.

ο῞τι ου᾿κ ει᾿σπορεύεται αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν καρδίαν α᾿λλ῾ ει᾿ς τὴν κοιλίαν καὶ ει᾿ς τὸν α᾿φεδρω̑να ε᾿κπορεύεται καθαρίζων πάντα τὰ βρὼματα

דּלָא הוָא ללֵבֵּה עָאֵל אֵלָא לכַרסֵה ומֵשׁתּדֵא בּתַדכִּיתָא דַּמדַכּיָא כֻּלָה מֵאכֻולתָּא׃

[(2) Mark 07, 20]

הוֹסִיף וְאָמַר: "הַיּוֹצֵא מִן הָאָדָם - זֶה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם,

וַיֹּאמַר אָכֵן הַיֹּצֵא מִתּוֺךְ הָאָדָם הוּא יְטַמְּאֶנּוּ:

Pravil pak, že to, což pochází z člověka, to poškvrňuje člověka.

A řekl: „Co vychází z člověka, to ho znesvěcuje.

ε῎λεγεν δὲ ο῞τι τὸ ε᾿κ του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κπορευόμενον ε᾿κει̑νο κοινοι̑ τὸν α῎νθρωπον

מֵדֵּם דֵּין דּנָפֵק מֵן בַּרנָשָׁא הַו הֻו מסַיֵב לבַר־אנָשָׁא׃

[(2) Mark 07, 21]

כִּי מִבִּפְנִים, מִלֵּב בְּנֵי הָאָדָם, יוֹצְאוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, זְנוּנִים, גְּנֵבוֹת, רְצִיחוֹת,

כִּי מִתּוֺךְ הָאָדָם מִתּוֺךְ לִבּוֺ יֵצְאוּ יִצְרֵי מַחֲשָׁבוֺת רָעוֺת זְנוּנִים גְּנֵבָה וָרָצַח:

Nebo z vnitřku z srdce lidského zlá myšlení pocházejí, cizoložstva, smilstva, vraždy,

Z nitra totiž, z lidského srdce, vycházejí zlé myšlenky, smilství, loupeže, vraždy, ([Římanům 1:29-Římanům 1:31; Galatským 5:19-Galatským 5:21])

ε῎σωθεν γὰρ ε᾿κ τη̑ς καρδίας τω̑ν α᾿νθρὼπων οἱ διαλογισμοὶ οἱ κακοὶ ε᾿κπορεύονται πορνει̑αι κλοπαί φόνοι

מֵן לגַו גֵּיר מֵן לֵבָּא דַּבנַי־אנָשָׁא נָפקָן מַחשׁבָתָא בִּישָׁתָא גַּורָא זָניֻותָא גַּנָבֻותָא קֵטלָא׃

[(2) Mark 07, 22]

נִאוּפִים, חַמְדָנוּת, רִשְׁעָה, רְמִיָּה, זִמָּה, עַיִן רָעָה, גִּדּוּף, גַּאֲוָה, אֱוִילוּת.

נִאֻפִים אַהֲבַת בֶּצַע וָרֶשַׁע רְמִיָּה וְזִמָּה וְרָעַת-עַיִן גִּדּוּפִים גֵּאוּת וּנְבָלָה:

Krádeže, lakomství, nešlechetnosti, lest, nestydatost, oko zlé, rouhání, pýcha, bláznovství.

cizoložství, chamtivost, zlovolnost, lest, bezuzdnost, závistivý pohled, urážky(z), nadutost, opovážlivost. (z) rouhání

μοιχει̑αι πλεονεξίαι πονηρίαι δόλος α᾿σέλγεια ο᾿φθαλμὸς πονηρός βλασφημία ὑπερηφανία α᾿φροσύνη

עָלֻובֻותָא בִּישֻׁותָא נֵכלָא צַחנֻותָא עַינָא בִּישׁתָּא גֻּודָּפָא שַׁבהרָנֻותָא שָׁטיֻותָא׃

[(2) Mark 07, 23]

כָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה יוֹצְאוֹת מִבִּפְנִים וּמְטַמְּאוֹת אֶת הָאָדָם."

כָּל-הָרָעוֺת הָאֵלֶּה מִתּוֺךְ הָאָדָם הֵן יֹצְאוֺת וּמְטַמְּאוֺת אֹתוֺ:

Všecky tyto zlé věci pocházejí z vnitřku, a poškvrňují člověka.

Všecko toto zlé vychází z nitra a znesvěcuje člověka.“

πάντα ταυ̑τα τὰ πονηρὰ ε῎σωθεν ε᾿κπορεύεται καὶ κοινοι̑ τὸν α῎νθρωπον

הָלֵין כֻּלהֵין בִּישָׁתָא מֵן לגַו הֻו נָפקָן וַמסַיבָן לֵה לבַרנָשָׁא׃ ס

[(2) Mark 07, 24]

הוּא קָם וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר צוֹר וְצִידוֹן. נִכְנַס לְבַיִת וְלֹא רָצָה שֶׁיִּוָּדַע לְאִישׁ, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵחָבֵא.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל-גְּבוּל צוֺר וְצִידוֺן וַיָּבֹא אֶל-אַחַד הַבָּתִּים וְלֹא אָבָה אֲשֶׁר יַכִּירֶנּוּ אִישׁ אַךְ לֹא יָכֹל לְהִסָּתֵר:

A vstav odtud, odšel do končin Týru a Sidonu, a všed do domu, nechtěl, aby kdo věděl, ale nemohl se tajiti.

Vstal a odešel odtud do končin týrských(a). Vešel do jednoho domu a nechtěl, aby o tom někdo věděl. Nemohlo se to však utajit; (a) a sidónských ([Matouš 15:21-Matouš 15:28])

ε᾿κει̑θεν δὲ α᾿ναστὰς α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὰ ο῞ρια Τύρου καὶ ει᾿σελθών ει᾿ς οι᾿κίαν ου᾿δένα η῎θελεν γνω̑ναι καὶ ου᾿κ η᾿δυνήθη λαθει̑ν

מֵן תַּמָן קָם יֵשֻׁוע וֵאתָא לַתחֻומָא דּצֻור וַדצַידָּן ועַל לבַיתָּא חַד ולָא צָבֵא הוָא דּאנָשׁ נֵדַּע בֵּה ולָא אֵשׁכַּח דּנֵטשֵׁא׃

[(2) Mark 07, 25]

אִשָּׁה, שֶׁרוּחַ טְמֵאָה אָחֲזָה בְּבִתָּהּ הַקְּטַנָּה, שָׁמְעָה עָלָיו וּמִיָּד בָּאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו,

כִּי אִשָּׁה אֲשֶׁר בִּתָּהּ הַיַּלְדָּה רוּחַ טֻמְאָה מְבַעִתָּהּ שָׁמְעָה עָלָיו וַתְּמַהֵר וַתָּבֹא וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו:

Nebo uslyševši o něm žena, jejíž dcerka měla ducha nečistého, přišla a padla k nohám jeho.

hned o něm uslyšela jedna žena, jejíž dcerka měla nečistého ducha. Přišla a padla mu k nohám;

α᾿λλ῾ ευ᾿θὺς α᾿κούσασα γυνὴ περὶ αυ᾿του̑ η῏ς ει῏χεν τὸ θυγάτριον αυ᾿τη̑ς πνευ̑μα α᾿κάθαρτον ε᾿λθου̑σα προσέπεσεν πρὸς τοὺς πόδας αυ᾿του̑

מֵחדָא גֵּיר שֵׁמעַת אַנתּתָא חדָא מֵטֻלָתֵה דִּאית הוָת לבַרתָה רֻוחָא טַנפתָא וֵאתָת נֵפלַת קדָם רֵגלַוהי׃

[(2) Mark 07, 26]

וְהָאִשָּׁה נָכְרִיָּה מִמּוֹצָא פֶנִיקִי סוּרִי. הִיא בִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ.

וְהָאִשָּׁה יְוָנִית וּמוֺלַדְתָּהּ אֲרַם-צֹר וַתְּבַקְשֵׁהוּ לְהַרְחִיק אֶת-הָרוּחַ הָרָעָה מִקֶּרֶב בִּתָּהּ:

(Byla pak ta žena pohanka, Syrofenitská rodem.) I prosila ho, aby ďábelství vyvrhl z její dcery.

a ta žena byla pohanka(b), rodem Syrofeničanka. Prosila ho, aby vyhnal zlého ducha z její dcery. (b) ř: Řekyně

ἡ δὲ γυνὴ η῟ν ῾Ελληνίς Συροφοινίκισσα τω̑ γένει καὶ η᾿ρὼτα αυ᾿τὸν ι῞να τὸ δαιμόνιον ε᾿κβάλη ε᾿κ τη̑ς θυγατρὸς αυ᾿τη̑ς

הִי דֵּין אַנתּתָא אִיתֵיה הוָת חַנפתָא מֵן פֻּונִיקִא דּסֻורִיַא ובָעיָא הוָת מֵנֵה דּנַפֵּק שִׁאדָא מֵן בַּרתָה׃

[(2) Mark 07, 27]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "הַנִּיחִי קֹדֶם לַבָּנִים לִשְׂבֹּעַ, כִּי לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַכְּלָבִים."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ נָתוֺן לַבָּנִים לִשְׂבֹּעַ רִאשׁוֺנָה כִּי לֹא-נָכוֺן לָקַחַת אֶת-לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֺ לִפְנֵי הַכְּלָבִים:

Ale Ježíš řekl jí: Nechať se prvé nasytí dítky; nebť není slušné vzíti chléb dětem a vrci štěňatům.

On jí řekl: „Nech napřed nasytit děti. Neboť se nesluší vzít chléb dětem a hodit jej psům(c).“ (c) ř: štěňatům (pod. Marek 7:28)

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τη̑ α῎φες πρω̑τον χορτασθη̑ναι τὰ τέκνα ου᾿ γάρ ε᾿στιν καλὸν λαβει̑ν τὸν α῎ρτον τω̑ν τέκνων καὶ τοι̑ς κυναρίοις βαλει̑ν

וֵאמַר לָה יֵשֻׁוע שׁבֻוקי לֻוקדַם דּנֵסבּעֻון בּנַיָא לָא הוָת גֵּיר שַׁפִּירָא דּנֵסַב לַחמָא דַּבנַיָא ונַרמֵא לכַלבֵּא׃

[(2) Mark 07, 28]

הֵשִׁיבָה וְאָמְרָה אֵלָיו: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל גַּם הַכְּלָבִים תַּחַת הַשֻּׁלְחָן אוֹכְלִים מִפֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם שֶׁל הַבָּנִים!"

וַתַּעַן וַתֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס גַּם-הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ תַּחַת הַשֻּׁלְחָן מִפְּתוֺתֵי לֶחֶם הַבָּנִים:

A ona odpověděla a řekla mu: Ovšem, Pane, nebo štěňátka jedí pod stolem drobty synů.

Odpověděla mu: „Ovšem, pane, jenže i psi se pod stolem živí z drobtů po dětech.“

ἡ δὲ α᾿πεκρίθη καὶ λέγει αυ᾿τω̑ κύριε καὶ τὰ κυνάρια ὑποκάτω τη̑ς τραπέζης ε᾿σθίουσιν α᾿πὸ τω̑ν ψιχίων τω̑ν παιδίων

הִי דֵּין ענָת וָאמרָא לֵה אִין מָרי אָף כַּלבֵּא מֵן תּחֵית פָּתֻורֵא אָכלִין פַּרתֻּותֵא דַּבנַיָא׃

[(2) Mark 07, 29]

אָמַר לָהּ: "בִּגְלַל דְּבָרֵךְ זֶה לְכִי לְדַרְכֵּךְ; יָצָא הַשֵּׁד מִבִּתֵּךְ."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יַעַן כָּזֹאת דִּבַּרְתְּ לְכִי-לָךְ סָרָה הָרוּחַ הָרָעָה מִבִּתֵּךְ:

I řekl jí: Pro tu řeč jdi, vyšloť jest ďábelství z tvé dcery.

Pravil jí: „Žes toto řekla, jdi, zlý duch vyšel z tvé dcery.“

καὶ ει῏πεν αυ᾿τη̑ διὰ του̑τον τὸν λόγον υ῞παγε ε᾿ξελήλυθεν ε᾿κ τη̑ς θυγατρός σου τὸ δαιμόνιον

אָמַר לָה יֵשֻׁוע זֵלי מֵטֻל הָדֵא מֵלתָא נפַק לֵה שִׁאדָא מֵן בַּרתֵכי׃

[(2) Mark 07, 30]

הִיא הָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת הַיַּלְדָּה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה וְהַשֵּׁד כְּבָר יָצָא מִמֶּנָּה.

וַתָּשָׁב אֶל-בֵּיתָהּ וַתִּמְצָא אֶת-בִּתָּהּ שֹׂכֶבֶת עַל-מִטָּתָהּ וְהָרוּחַ הָרָעָה סָרָה מֵעָלֶיהָ:

I odšedši do domu svého, nalezla děvečku, ana leží na loži, a ďábelství z ní vyšlo.

Když se vrátila domů, nalezla dítě ležící na lůžku a zlý duch byl pryč. ([Matouš 8:13; Jan 4:51-Jan 4:53])

καὶ α᾿πελθου̑σα ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿τη̑ς ευ῟ρεν τὸ παιδίον βεβλημένον ε᾿πὶ τὴν κλίνην καὶ τὸ δαιμόνιον ε᾿ξεληλυθός

וֵאזַלת לבַיתָּה וֵאשׁכּחַת בַּרתָה כַּד רַמיָא בּעַרסָא ונַפִּיק מֵנָה שִׁאדָה׃ ס

[(2) Mark 07, 31]

יֵשׁוּעַ יָצָא מֵאֵזוֹר צוֹר וְחָזַר דֶּרֶךְ צִידוֹן אֶל יַַם הַגָּלִיל, דֶּרֶךְ אֵזוֹר עֶשֶׂר הֶעָרִים.

וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מִגְּבוּל צוֺר דֶּרֶךְ צִידוֺן וַיָּבֹא עַד-יָם הַגָּלִיל בְּתוֺךְ גְּבוּל דֶּכַּפּוֺלִיס:

Tedy vyšed zase z končin Tyrských a Sidonských, přišel k moři Galilejskému, prostředkem krajin Desíti měst.

Ježíš se vrátil z území Týru a šel přes Sidón k jezeru Galilejskému územím Dekapole.

καὶ πάλιν ε᾿ξελθών ε᾿κ τω̑ν ὁρίων Τύρου η῟λθεν διὰ Σιδω̑νος ει᾿ς τὴν θάλασσαν τη̑ς Γαλιλαίας α᾿νὰ μέσον τω̑ν ὁρίων Δεκαπόλεως

תֻּוב נפַק יֵשֻׁוע מֵן תּחֻומָא דּצֻור וַדצַידָּן וֵאתָא ליַמָא דַּגלִילָא בַּתחֻומָא דּעֵסרַת־מדִינָתָא׃

[(2) Mark 07, 32]

הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ חֵרֵשׁ וּמִתְקַשֶּׁה בְּדִבּוּר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּשִׂים אֶת יָדוֹ עָלָיו.

וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ חֵרֵשׁ וְאִלֵּם וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לָשׂוּם אֶת-יָדוֺ עָלָיו:

I přivedli jemu hluchého a zajikavého, a prosili ho, aby na něj ruku vzložil.

Tu k němu přivedou člověka hluchého a špatně mluvícího a prosí ho, aby na něj vložil ruku. ([Marek 5:23])

καὶ φέρουσιν αυ᾿τω̑ κωφὸν καὶ μογιλάλον καὶ παρακαλου̑σιν αυ᾿τὸν ι῞να ε᾿πιθη̑ αυ᾿τω̑ τὴν χει̑ρα

וַאיתִּיו לֵה חַרשָׁא חַד פִּאקָא ובָעֵא הוַו מֵנֵה דַּנסִים עלַוהי אִידָא׃

[(2) Mark 07, 33]

לָקַח אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ אֶל מִחוּץ לֶהָמוֹן בִּיחִידוּת, שָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנָיו וּלְאַחַר שֶׁיָּרַק נָגַע בִּלְשׁוֹנוֹ,

וַיִּקָּחֵהוּ מִקֶּרֶב הָעָם לְבַדּוֺ וַיָּשָׂם אֶת-אֶצְבְּעֹתָיו בְּאָזְנָיו וַיָּרָק וַיִּגַּע בִּלְשׁוֺנוֺ:

A pojav jej soukromí ven z zástupu, vložil prsty své v uši jeho, a plinuv, dotekl se jazyka jeho.

Vzal ho stranou od zástupu, vložil prsty do jeho uší, dotkl se slinou jeho jazyka, ([Marek 8:23])

καὶ α᾿πολαβόμενος αυ᾿τὸν α᾿πὸ του̑ ο῎χλου κατ῾ ι᾿δίαν ε῎βαλεν τοὺς δακτύλους αυ᾿του̑ ει᾿ς τὰ ω῏τα αυ᾿του̑ καὶ πτύσας η῞ψατο τη̑ς γλὼσσης αυ᾿του̑

ונַגדֵּה מֵן כֵּנשָׁא בַּלחֻודַוהי וַארמִי צֵבעָתֵה בֵּאדנַוהי ורַק וַקרֵב ללֵשָׁנֵה׃

[(2) Mark 07, 34]

וּבְהַבִּיטוֹ הַשָּׁמַיְמָה נֶאֱנַח וְאָמַר אֵלָיו: "הִפָּתַח!"

וַיִּ׹ָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיֵּאָנַח וַיֹּאמֶר לוֺ אִפַּתַּח אֲשֶׁר יֵאָמֵר הִתְפַּתֵּחַ:

A vzezřev k nebi, vzdechl a řekl jemu: Efata, to jest, otevři se.

vzhlédl k nebi, povzdechl a řekl: „Effatha,“ což znamená ‚otevři se!‘

καὶ α᾿ναβλέψας ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ε᾿στέναξεν καὶ λέγει αυ᾿τω̑ εφφαθα ο῞ ε᾿στιν διανοίχθητι

וחָר בַּשׁמַיָא וֵאתּתַּנַח וֵאמַר לֵה אֵתפַּתּח׃

[(2) Mark 07, 35]

אָזְנָיו נִפְתְּחוּ וּמִיָּד הֻתַּר קֶשֶׁר לְשׁוֹנוֹ וְהוּא דִּבֵּר בְּבֵרוּר.

וַיִּפָּתְחוּ אָזְנָיו וּמוֺסְרֵי לְשׁוֺנוֺ נִתָּקוּ וַיְדַבֵּר בְּשָׂפָה בְרוּרָה:

A hned otevříny jsou uši jeho, a rozvázán jest svazek jazyka jeho, i mluvil právě.

I otevřel se mu sluch, uvolnilo se pouto jeho jazyka a mluvil správně.

καὶ ευ᾿θέως η᾿νοίγησαν αυ᾿του̑ αἱ α᾿κοαί καὶ ε᾿λύθη ὁ δεσμὸς τη̑ς γλὼσσης αυ᾿του̑ καὶ ε᾿λάλει ο᾿ρθω̑ς

ובָה בּשָׁעתָא אֵתפַּתַּח אֵדנַוהי וֵאשׁתַּרִי אֵסָרָא דּלֵשָׁנֵה ומַלֵל פּשִׁיקָאיִת׃

[(2) Mark 07, 36]

אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְאִישׁ, אַךְ כְּכָל שֶׁצִּוָּה זֹאת עֲלֵיהֶם כֵּן הִרְבּוּ לְהַכְרִיז עַל כָּךְ.

וַיְצַו עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי יַגִּידוּ לְאִישׁ וְכַאֲשֶׁר יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם כֵּן יוֺסִיפוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת-הַדָּבָר בָּרַבִּים:

I přikázal jim, aby žádnému nepravili. Ale jakžkoli on jim přikazoval, oni mnohem více ohlašovali.

Ježíš jim nařídil, aby to nikomu neříkali. Čím více jim to však nařizoval, tím více to rozhlašovali. ([Marek 1:44-Marek 1:45])

καὶ διεστείλατο αυ᾿τοι̑ς ι῞να μηδενὶ λέγωσιν ο῞σον δὲ αυ᾿τοι̑ς διεστέλλετο αυ᾿τοὶ μα̑λλον περισσότερον ε᾿κήρυσσον

וזַהַר אֵנֻון דַּלאנָשׁ לָא נִאמרֻון ס וַכמָא דּהֻו מזַהַר הוָא להֻון הֵנֻון יַתִּיר מַכרזִין הוַו׃

[(2) Mark 07, 37]

הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד וְאָמְרוּ: "הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה! אֶת הַחֵרְשִׁים הוּא עוֹשֶׂה לְשׁוֹמְעִים וְאֶת הָאִלְּמִים לִמְדַבְּרִים!"

וַיִּתְמְהוּ עַד-מְאֹד לֵאמֹר כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה טוֺב מְאֹד כִּי עַל-פִּיו חֵרְשִׁים שֹׁמְעִים וְאִלְּמִים מְדַבְּרִים:

A převelmi se divili, řkouce: Dobře všecky věci učinil. I hluchým rozkázal slyšeti, i němým mluviti.

Nadmíru se divili a říkali: „Dobře všecko učinil. I hluchým dává sluch a němým řeč.“ ([Matouš 15:31; Izajáš 35:5-Izajáš 35:6])

καὶ ὑπερπερισσω̑ς ε᾿ξεπλήσσοντο λέγοντες καλω̑ς πάντα πεποίηκεν καὶ τοὺς κωφοὺς ποιει̑ α᾿κούειν καὶ τοὺς α᾿λάλους λαλει̑ν

ויַתִּירָאיִת מֵתּדַּמרִין הוַו וָאמרִין דּכֻל מֵדֵּם שַׁפִּיר עָבֵד לחַרשֵׁא עָבֵד דּנֵשׁמעֻון וַדלָא ממַללִין דַּנמַללֻון׃ ס

[(2) Mark 08, 01]

בְּאַחַד הַיָּמִים שׁוּב נֶאֱסַף עַם רַב וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. קָרָא יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם:

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּתְאַסְּפוּ אֵלָיו עַם-רָב וְלֹא הָיָה לָהֶם כָּל-אֹכֶל לְמַלֵּא לְנַפְשָׁם וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

V těch dnech když velmi veliký zástup byl, a neměli, co by jedli, svolav

Když s ním v těch dnech opět byl velký zástup a neměli co jíst, zavolal si učedníky a řekl jim: ([Matouš 15:32-Matouš 15:39; Marek 6:32-Marek 6:44])

ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις πάλιν πολλου̑ ο῎χλου ο῎ντος καὶ μὴ ε᾿χόντων τί φάγωσιν προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς λέγει αυ᾿τοι̑ς

בּהָנֻון דֵּין יַומָתָא כַּד כֵּנשָׁא סַגִּיָאא אִית הוָא ולָא אִית הוָא מֵדֵּם דּנֵאכלֻון קרָא לתַלמִידַוהי וֵאמַר להֻון׃

[(2) Mark 08, 02]

"נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל הֶהָמוֹן, כִּי כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם אִתִּי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל.

מָלֵאתִי רַחֲמִים עַל-הָעָם כִּי עָמְדוּ עִמָּדִי זֶה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאֵין לָהֶם מַה-לֶּאֱכֹל:

Lítost mám nad zástupy; nebo již tři dni trvají se mnou, a nemají, co by jedli.

„Je mi líto zástupu, neboť již tři dny jsou se mnou a nemají co jíst.

σπλαγχνίζομαι ε᾿πὶ τὸν ο῎χλον ο῞τι η῎δη ἡμέραι τρει̑ς προσμένουσίν μοι καὶ ου᾿κ ε῎χουσιν τί φάγωσιν

מֵתרַחַם אנָא עַל כֵּנשָׁא הָנָא דּהָא תּלָתָא יַומִין קַוִיו לוָתי ולַיתּ להֻון מָנָא נֵאכלֻון׃

[(2) Mark 08, 03]

אִם אֶשְׁלַח אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם רְעֵבִים, יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁבָּאוּ מֵרָחוֹק."

וְכִי אֲשַׁלְּחֵם רְעֵבִים לְבָתֵּיהֶם יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר בָּאוּ מִמֶּרְחָק:

A rozpustím-li je lačné do domů jejich, zhynou na cestě; nebo někteří z nich zdaleka přišli.

Když je pošlu domů hladové, zemdlí na cestě; vždyť někteří z nich jsou zdaleka.“

καὶ ε᾿ὰν α᾿πολύσω αυ᾿τοὺς νήστεις ει᾿ς οι῏κον αυ᾿τω̑ν ε᾿κλυθήσονται ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ καί τινες αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ μακρόθεν η῞κασιν

וֵאן הֻו דּשָׁרֵא אנָא להֻון כַּד צָימִין לבָתַּיהֻון עָיפִּין בֻּאורחָא אנָשָׁא גֵּיר מֵנהֻון מֵן רֻוחקָא אַתִּיאיִן׃

[(2) Mark 08, 04]

הֵשִׁיבוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "מֵאַיִן יוּכַל אִישׁ לְהַשְׂבִּיעַ אוֹתָם בְּלֶחֶם פֹּה בַּמִּדְבָּר?"

וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ תַלְמִידָיו מֵאַיִן תַּ׹ִּׂיג יַד-אִישׁ בַּמִּדְבָּר לְהַשְׂבִּיעַ אֶת-אֵלֶּה לָחֶם:

Odpověděli mu učedlníci jeho: I odkud bude moci kdo tyto nakrmiti chleby zde na poušti?

Jeho učedníci mu odpověděli: „Odkud by kdo mohl tady na poušti vzít chléb, aby všecky nasytil?“ ([Žalmy 78:19])

καὶ α᾿πεκρίθησαν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ο῞τι πόθεν τούτους δυνήσεταί τις ω῟δε χορτάσαι α῎ρτων ε᾿π῾ ε᾿ρημίας

אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי אַימֵכָּא מֵשׁכַּח אנָשׁ הָרכָּא בּחֻורבָּא דַּנסַבַּע לַחמָא להָלֵין כֻּלהֻון׃

[(2) Mark 08, 05]

שָׁאַל אוֹתָם: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?" עָנוּ לוֹ: "שֶׁבַע".

וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר כַּמָּה לָכֶם לֶחֶם וַיֹּאמְרוּ שִׁבְעָה:

I otázal se jich: Kolik máte chlebů? A oni řekli: Sedm.

Zeptal se jich: „Kolik chlebů máte?“ Řekli: „Sedm.“

καὶ η᾿ρὼτα αυ᾿τούς πόσους ε῎χετε α῎ρτους οἱ δὲ ει῏παν ἑπτά

ושַׁאֵל אֵנֻון הֻו כּמָא לַחמִין אִית לכֻון אָמרִין לֵה שַׁבעָא׃

[(2) Mark 08, 06]

הוּא צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ; לָקַח אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ וּבָצַע, נָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ, וְהֵם הִגִּישׁוּ לָעָם.

וַיְצַו אֶת-הֲמוֺן הָעָם לָשֶׁבֶת עַל-הָאָרֶץ וַיִקַּח אֶת-שִׁבְעַת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל-תַּלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם וַיָּשִׂמוּ לִפְנֵי הֲמוֺן הָעָם:

I kázal zástupu posaditi se na zemi. A vzav těch sedm chlebů, díky učiniv, lámal a dával učedlníkům svým, aby předkládali. I kladli před zástup.

Nařídil tedy zástupu usednout na zem; vzal těch sedm chlebů, vzdal díky, lámal a dával svým učedníkům, aby je předkládali; oni je předložili zástupu.

καὶ παραγγέλλει τω̑ ο῎χλω α᾿ναπεσει̑ν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς καὶ λαβών τοὺς ἑπτὰ α῎ρτους ευ᾿χαριστήσας ε῎κλασεν καὶ ε᾿δίδου τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ι῞να παρατιθω̑σιν καὶ παρέθηκαν τω̑ ο῎χλω

וַפקַד לכֵנשֵׁא דּנֵסתַּמכֻּון עַל אַרעָא וַנסַב הָנֻון שַׁבעָא לַחמִין ובַרֵך וַקצָא ויַהב לתַלמִידַוהי דַּנסִימֻון וסָמו לכֵנשֵׁא׃

[(2) Mark 08, 07]

גַּם כַּמָּה דָּגִים קְטַנִּים הָיוּ לָהֶם. בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְהַגִּישׁ גַּם אֶת אֵלֶּה.

וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים הָיוּ לָהֶם אֲשֶׁר בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם גַּם-אֶת-אֵלֶּה:

A měli rybiček maličko. Jichž požehnav, kázal i ty před ně klásti.

Měli i několik rybiček; vzdal za ně díky a nařídil, aby je také předkládali. ([Jan 21:9])

καὶ ει῏χον ι᾿χθύδια ο᾿λίγα καὶ ευ᾿λογήσας αυ᾿τὰ ει῏πεν καὶ ταυ̑τα παρατιθέναι

וִאית הוַו נֻונֵא קַלִיל וָאף עלַיהֻון בַּרֵך וֵאמַר דַּנסִימֻון אֵנֻון׃

[(2) Mark 08, 08]

הֵם אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ. אַחֲרֵי כֵן אָסְפוּ שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים מָנוֹת נוֹתָרוֹת.

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים שִׁבְעָה סַלִּים:

I jedli a nasyceni jsou; a sebrali, což pozůstalo drobtů, sedm košů.

I jedli, nasytili se a sebrali zbylých nalámaných chlebů sedm košů.

καὶ ε῎φαγον καὶ ε᾿χορτάσθησαν καὶ η῟ραν περισσεύματα κλασμάτων ἑπτὰ σπυρίδας

וֵאכַלו וַסבַעו וַשׁקַלו תַּותָּרֵא דַּקצָיֵא שַׁבעָא אֵספּרִידִין׃

[(2) Mark 08, 09]

מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים. הוּא שִׁלַּח אוֹתָם

וְהֵם הָיוּ כְּאַרְבַּעַת אַלְפֵי-אִישׁ וְאַחֲרֵי-כֵן שִׁלַּח אֶת-הָעָם:

Těch pak, kteříž jedli, bylo okolo čtyř tisíců. I propustil je.

Těch lidí bylo asi čtyři tisíce. Pak je propustil.

η῟σαν δὲ ὡς τετρακισχίλιοι καὶ α᾿πέλυσεν αυ᾿τούς

אִיתַיהֻון הוַו דֵּין אנָשָׁא דֵּאכַלו אַיך אַרבּעָא אַלפִין׃

[(2) Mark 08, 10]

וּמִיָּד נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו וְעָבַר אֶל אֵזוֹר דַּלְמָנוּתָא.

אָז יָרַד בָּאֳנִיָּה עִם-תַּלְמִידָיו וַיָּבֹא שְׂדֵה דַלְמָנוּתָא:

Potom hned vstoupiv na lodí s učedlníky svými, přeplavil se do krajin Dalmanutských.

Hned nato vstoupil se svými učedníky na loď a připlul do končin dalmanutských(d). (d) var: magedských; melegadských; magdalských

καὶ ευ᾿θὺς ε᾿μβὰς ει᾿ς τὸ πλοι̑ον μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ η῟λθεν ει᾿ς τὰ μέρη Δαλμανουθά

וַשׁרָא אֵנֻון וַסלֵק מֵחדָא לַספִינתָּא עַם תַּלמִידַוהי וֵאתָא לַאתרָא דּדַלמָנֻותָא׃ ס

[(2) Mark 08, 11]

יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְהֵחֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ אִתּוֹ, וּכְדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.

וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיָּחֵלּוּ לְהִתְוַכַּח אִתּוֺ וּלְבַעֲבוּר נַסּוֺתוֺ שָׁאֲלוּ לָתֵת לָהֶם אוֺת מִן-הַשָּׁמָיִם:

I vyšli farizeové, a počali se s ním hádati, hledajíce od něho znamení s nebe, pokoušejíce ho.

Přišli farizeové a začali se s ním přít; žádali na něm znamení z nebe a tak ho pokoušeli. ([Matouš 12:38-Matouš 12:39 Matouš 16:1-Matouš 16:4 Lukáš 11:16; Jan 6:30])

καὶ ε᾿ξη̑λθον οἱ Φαρισαι̑οι καὶ η῎ρξαντο συζητει̑ν αυ᾿τω̑ ζητου̑ντες παρ῾ αυ᾿του̑ σημει̑ον α᾿πὸ του̑ ου᾿ρανου̑ πειράζοντες αυ᾿τόν

וַנפַקו פּרִישֵׁא ושַׁרִיו למֵבעָא עַמֵה ושָׁאלִין הוַו לֵה אָתָא מֵן שׁמַיָא כַּד מנַסֵין לֵה׃ ס

[(2) Mark 08, 12]

נֶאֱנַח יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ וְאָמַר: לָמָּה הַדּוֹר הַזֶּה מְבַקֵּשׁ אוֹת? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יִנָּתֵן אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה!

וַיֵּאָנַח בִּמְרִירוּת רוּחוֺ לֵאמֹר מַדּוּעַ יְבַקֵּשׁ הַדּוֺר הַזֶּה אוֺת אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אוֺת לֹא יִנָּתֵן לַדּוֺר הַזֶּה:

A on vzdech duchem svým, dí: Co pokolení toto znamení hledá? Amen pravím vám: Nebude dáno znamení pokolení tomuto.

V duchu si povzdechl a řekl: „Proč toto pokolení žádá znamení? Amen, pravím vám, tomuhle pokolení nebude dáno žádné znamení.“ ([Lukáš 11:29])

καὶ α᾿ναστενάξας τω̑ πνεύματι αυ᾿του̑ λέγει τί ἡ γενεὰ αυ῞τη ζητει̑ σημει̑ον α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ει᾿ δοθήσεται τη̑ γενεα̑ ταύτη σημει̑ον

וֵאתּתַּנַח בּרֻוחֵה וֵאמַר מָנָא בָּעיָא אָתָא שַׁרבּתָא הָדֵא אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תֵּתִיהֵב לָה אָתָא לשַׁרבּתָא הָדֵא׃

[(2) Mark 08, 13]

עָזַב אוֹתָם, חָזַר לַסִּירָה וְהִפְלִיג לַצַּד הַשֵּׁנִי.

וַיַּעֲזֹב אֹתָם וַיָּשָׁב וַיַּעֲבֹר בָּאֳנִיָּה אֶל-עֵבֶר הַיָּם:

A opustiv je, vstoupil zase na lodí, i plavil se dále.

Odešel od nich, vstoupil opět na loď a odjel na druhý břeh.

καὶ α᾿φεὶς αυ᾿τοὺς πάλιν ε᾿μβὰς α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὸ πέραν

וַשׁבַק אֵנֻון וַסלֵק לַספִינתָּא וֵאזַלו להַו עֵברָא׃

[(2) Mark 08, 14]

הַתַּלְמִידִים שָׁכְחוּ לָקַחַת לֶחֶם וּבַסִּירָה הָיְתָה לָהֶם רַק כִּכַּר לֶחֶם אַחַת.

וְהֵם שָׁכְחוּ לָקַחַת אִתָּם צֵדָה לַדָּרֶךְ וְלֹא-נִמְצָא בָאֳנִיָּתָם בִּלְתִּי כִּכַּר-לֶחֶם אֶחָת:

I zapomenuli s sebou vzíti chlebů, a neměli než jeden chléb s sebou na lodí.

Zapomněli si vzít s sebou chleby; na lodi měli jen jeden chléb. ([Matouš 16:5-Matouš 16:12])

καὶ ε᾿πελάθοντο λαβει̑ν α῎ρτους καὶ ει᾿ μὴ ε῞να α῎ρτον ου᾿κ ει῏χον μεθ῾ ἑαυτω̑ν ε᾿ν τω̑ πλοίω

וַטעַו דּנֵסבֻון לַחמָא וֵאלָא חדָא גּרִיצתָּא לַיתּ הוָא עַמהֻון בַּספִינתָּא׃ ס

[(2) Mark 08, 15]

הִזְהִיר אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "שִׂימוּ לִבְּכֶם, הִשָּׁמְרוּ מִשְֹאוֹר הַפְּרוּשִׁים וּמִשְֹאוֹר הוֹרְדוֹס."

וְהוּא הִזְהִיר אֹתָם לֵאמֹר רְאוּ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מֵחֻמְצַת הַפְּרוּשִׁים וּמִ׹ְּׂאֹר הוֺרְדוֺס:

Tedy přikazoval jim, řka: Vizte a pilně se šetřte kvasu farizejského a kvasu Heródesova.

Domlouval jim: „Hleďte se varovat kvasu farizeů a kvasu Herodova!“ ([Lukáš 12:1])

καὶ διεστέλλετο αυ᾿τοι̑ς λέγων ὁρα̑τε βλέπετε α᾿πὸ τη̑ς ζύμης τω̑ν Φαρισαίων καὶ τη̑ς ζύμης ῾Ηρώδου

ופַקֵד אֵנֻון וֵאמַר להֻון חזַו אֵזדַּהרו מֵן חמִירָא דַּפרִישֵׁא ומֵן חמִירֵה דּהֵרָודֵס׃

[(2) Mark 08, 16]

הֵם דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה עַל כָּךְ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם.

וַיְהִי הֵם נְדוֺנִים אִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר עַל כִּי-לֶחֶם אֵין אִתָּנוּ:

I přemyšlovali, řkouce jeden k druhému: Chleba nemáme.

I začali mezi sebou rozmlouvat, že nemají chleba.

καὶ διελογίζοντο πρὸς α᾿λλήλους ο῞τι α῎ρτους ου᾿κ ε῎χουσιν

ומֵתחַשׁבִין הוַו חַד עַם חַד וָאמרִין דּלַחמָא לַיתּ לַן׃

[(2) Mark 08, 17]

הִבְחִין בָּזֶה וְאָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם מְדַבְּרִים עַל כָּךְ שֶׁאֵין לָכֶם לֶחֶם? עֲדַיִן אֵינְכֶם מְבִינִים אַף לֹא תּוֹפְסִים? הַאִם קָהָה לְבַבְכֶם?

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה אַתֶּם נְדוֺנִים עַל כִּי-אֵין לָכֶם לָחֶם הֲכִי לֹא תָבִינוּ וְלֹא תַשְׂכִּילוּ וְלִבְּכֶם כָּבֵד עַד-כֹּה:

A znaje to Ježíš, řekl jim: Co přemyšlujete o tom, že chleba nemáte? Ještě neznáte, ani nerozumíte? Ještě máte oslepené své srdce?

Když to Ježíš zpozoroval, řekl jim: „Proč mluvíte o tom, že nemáte chleba? Ještě nerozumíte a nechápete? Je vaše mysl zatvrzelá(e)? (e) ř: srdce ztvrdlé ([Marek 6:52])

καὶ γνοὺς λέγει αυ᾿τοι̑ς τί διαλογίζεσθε ο῞τι α῎ρτους ου᾿κ ε῎χετε ου῎πω νοει̑τε ου᾿δὲ συνίετε πεπωρωμένην ε῎χετε τὴν καρδίαν ὑμω̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע וֵאמַר להֻון מָנָא רָנֵין אנתֻּון דּלַחמָא לַיתּ לכֻון לָא עדַמָא להָשָׁא יָדעִין אנתֻּון ולָא מֵסתַּכּלִין אנתֻּון עדַכִּיל לֵבָּא קַשׁיָא אִית לכֻון׃

[(2) Mark 08, 18]

עֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִּרְאוּ וְאָזְנַיִם לָכֶם וְלֹא תִּשְׁמָעוּ? גַּם אֵינְכֶם זוֹכְרִים

עֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִרְאוּ וְאָזְנַיִם לָכֶם וְלֹא תַקְשִׁיבוּ וְלֹא תִזְכֹּרוּ:

Oči majíce, nevidíte? A uši majíce, neslyšíte? A nepomníte,

Oči máte, a nevidíte, uši máte, a neslyšíte! Nepamatujete se, ([Jeremjáš 5:21; Ezechiel 12:2])

ο᾿φθαλμοὺς ε῎χοντες ου᾿ βλέπετε καὶ ω῏τα ε῎χοντες ου᾿κ α᾿κούετε καὶ ου᾿ μνημονεύετε

ועַינֵא אִית לכֻון ולָא חָזֵין אנתֻּון וֵאדנֵא אִית לכֻון ולָא שָׁמעִין אנתֻּון ולָא עָהדִּין אנתֻּון׃

[(2) Mark 08, 19]

כַּאֲשֶׁר בָּצַעְתִִּי אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי מָנוֹת נוֹתָרוֹת לְקַחְתֶּם?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "שְׁנֵים־עָשָׂר".

כַּאֲשֶׁר פָּרַסְתִּי אֶת-חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים כַּמָּה סַלִּים מְלֵאִים פְּתוֺתִים נְשָׂאתֶם מֵהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שְׁנֵים-עָשָׂר:

Že jsem pět chlebů lámal mezi pět tisíců? Kolik jste plných košů drobtů sebrali? Řekli jemu: Dvanácte.

když jsem lámal těch pět chlebů pěti tisícům, kolik plných košů nalámaných chlebů jste sebrali?“ Řekli mu: „Dvanáct.“ ([Marek 6:35-Marek 6:44])

ο῞τε τοὺς πέντε α῎ρτους ε῎κλασα ει᾿ς τοὺς πεντακισχιλίους πόσους κοφίνους κλασμάτων πλήρεις η῎ρατε λέγουσιν αυ᾿τω̑ δὼδεκα

כַּד הָלֵין חַמשָׁא לַחמִין קצִית לחַמשָׁא אַלפִין כּמָא קֻופִינִין דַּקצָיֵא כַּד מלֵין שׁקַלתֻּון אָמרִין לֵה תּרֵעסַר׃

[(2) Mark 08, 20]

"וְהַשֶּׁבַע לְאַרְבַּעַת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי מָנוֹת נוֹתָרוֹת לְקַחְתֶּם?" אָמְרוּ לוֹ: "שִׁבְעָה".

וּמִן-הַשֶּׁבַע לְאַרְבַּעַת הָאֲלָפִים כַּמָּה סַלִּים מְלֵאִים פְּתוֺתִים נְשָׂאתֶם מֵהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שִׁבְעָה:

A když také sedm chlebů mezi čtyři tisíce, kolik jste plných košů drobtů vzali? I řkou jemu: Sedm.

„A když sedm chlebů čtyřem tisícům, kolik plných košů nalámaných chlebů jste sebrali?“ Odpověděli mu: „Sedm.“ ([Marek 8:1-Marek 8:9])

ο῞τε τοὺς ἑπτὰ ει᾿ς τοὺς τετρακισχιλίους πόσων σπυρίδων πληρὼματα κλασμάτων η῎ρατε καὶ λέγουσιν αυ᾿τω̑ ἑπτά

אָמַר להֻון וכַד שַׁבעָא לַארבּעָא אַלפִין כּמָא אֵספּרִידִין דַּקצָיֵא כַּד מלֵין שׁקַלתֻּון אָמרִין שַׁבעָא׃

[(2) Mark 08, 21]

אָמַר לָהֶם: "עֲדַיִן אֵינְכֶם תּוֹפְסִים?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי עוֺד לֹא תַשְׂכִּילוּ עַד-כֹּה:

I řekl jim: Kterakž nerozumíte?

Řekl jim: „Ještě nechápete?“

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ου῎πω συνίετε

אָמַר להֻון אַיכַּו לָא עדַמָא להָשָׁא מֵסתַּכּלִין אנתֻּון׃ ס

[(2) Mark 08, 22]

כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵית צַיְדָא הֵבִיאוּ אֵלָיו עִוֵּר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לִנְגֹּעַ בָּעִוֵּר.

וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית צָיְדָה וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ עִוֵּר וַיְבַקְשֻׁהוּ לְתִתּוֺ לָגַעַת בּוֺ:

I přišel do Betsaidy, a přivedli k němu slepého, prosíce ho, aby se ho dotekl.

Přišli do Betsaidy. Přivedli k němu slepce a prosili jej, aby se ho dotkl. ([Marek 7:32-Marek 7:33])

καὶ ε῎ρχονται ει᾿ς Βηθσαιδάν καὶ φέρουσιν αυ᾿τω̑ τυφλὸν καὶ παρακαλου̑σιν αυ᾿τὸν ι῞να αυ᾿του̑ α῞ψηται

וֵאתָא לבֵית־צַיָדָּא וַאיתִּיו לֵה סַמיָא ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּנֵקרֻוב לֵה׃

[(2) Mark 08, 23]

הֶחֱזִיק יֵשׁוּעַ אֶת הָעִוֵּר וְהוֹלִיכוֹ אֶל מִחוּץ לַכְּפָר. הוּא יָרַק בְּעֵינָיו וְשָׂם יָדָיו עָלָיו. שָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ?"

וַיַּחֲזֵק בְּיַד הָעִוֵּר וַיּוֺצִיאֵהוּ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיָּרָק בְּעֵינָיו וְאֶת-יָדָיו שָׂם עָלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִם-הוּא רֹאֶה מְאוּמָה:

I ujav toho slepého za ruku, vyvedl jej ven z městečka, a plinuv na oči jeho, a vloživ na něj ruce, otázal se ho, viděl-li by co.

I vzal toho slepého za ruku a vyvedl ho z vesnice; potřel mu slinou oči, vložil na něho ruce a ptal se ho: „Vidíš něco?“ ([Jan 9:6])

καὶ ε᾿πιλαβόμενος τη̑ς χειρὸς του̑ τυφλου̑ ε᾿ξήνεγκεν αυ᾿τὸν ε῎ξω τη̑ς κὼμης καὶ πτύσας ει᾿ς τὰ ο῎μματα αυ᾿του̑ ε᾿πιθεὶς τὰς χει̑ρας αυ᾿τω̑ ε᾿πηρὼτα αυ᾿τόν ει῎ τι βλέπεις

וֵאחַד בִּאידֵה דּסַמיָא וַאפּקֵה לבַר־מֵן קרִיתָא ורַק בּעַינַוהי וסָם אִידֵה ושַׁאלֵה דּמָנָא חָזֵא׃

[(2) Mark 08, 24]

הִבִּיט וְאָמַר: "אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים; כְּמוֹ עֵצִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִתְהַלְּכִים."

וַיִּ׹ָּׂא אֶת-עֵינָיו וַיֹּאמַר אֲנִי רֹאֶה אֲנָשִׁים כִּי אֲנִי רֹאֶה אֹתָם הֹלְכִים כְּמוֺ-עֵצִים:

A on pohleděv zhůru, řekl: Znamenám lidi; nebo vidím, že chodí jako stromové.

On pozvedl oči a řekl: „Vidím lidi, vypadají jako stromy, a chodí.“

καὶ α᾿ναβλέψας ε῎λεγεν βλέπω τοὺς α᾿νθρὼπους ο῞τι ὡς δένδρα ὁρω̑ περιπατου̑ντας

חָר וֵאמַר חָזֵא אנָא בּנַי־אנָשָׁא אַיך אִילָנֵא דַּמהַלכִין׃

[(2) Mark 08, 25]

שָׂם אֶת יָדָיו עַל עֵינָיו שֵׁנִית וְהָאִישׁ רָאָה הֵיטֵב; הוּא נִרְפָּא וְרָאָה אֶת הַכֹּל בְּאֹפֶן בָּרוּר.

וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו שֵׁנִית עַל-עֵינָיו וַיִּפְקַח אֹתָן אָז הִתְרַפֵּא וַיַּרְא כָּל-דָּבָר אֶל-נָכוֺן:

Potom opět vložil ruce na oči jeho, a kázal mu hleděti zhůru. I uzdraven jest, tak že i zdaleka jasně viděl všecky.

Potom mu znovu položil ruce na oči; slepý prohlédl, byl uzdraven a viděl všecko zcela zřetelně.

ει῏τα πάλιν ε᾿πέθηκεν τὰς χει̑ρας ε᾿πὶ τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿του̑ καὶ διέβλεψεν καὶ α᾿πεκατέστη καὶ ε᾿νέβλεπεν τηλαυγω̑ς α῞παντα

תֻּוב סָם אִידֵה עַל עַינַוהי וַתקֵן וחָזֵא הוָא כֻּל מֵדֵּם נַהִירָאיִת׃

[(2) Mark 08, 26]

שָׁלַח אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ בְּאָמְרוֹ: "אַל תִּכָּנֵס לַכְּפָר."

וַיְשַׁלְּחֵהוּ אֶל-בֵּיתוֺ וַיֹּאמַר אַל-תָּבֹא בָּעִיר וְאַל לְהַגִּיד לְאִישׁ דָּבָר בָּעִיר:

I odeslal jej do domu jeho, řka: Aniž do toho městečka choď, aniž komu z městečka prav.

Ježíš ho poslal domů a přikázal mu: „Ale do vesnice nechoď(f)!“ (f) var: Jdi domů, ale nikomu ve vesnici o tom neříkej! (apod.)

καὶ α᾿πέστειλεν αυ᾿τὸν ει᾿ς οι῏κον αυ᾿του̑ λέγων μηδὲ ει᾿ς τὴν κὼμην ει᾿σέλθης

ושַׁדּרֵה לבַיתֵּה וֵאמַר אָף לָא לַקרִיתָא תֵּעֻול ולָא תִּאמַר לאנָשׁ בַּקרִיתָא סס׃

[(2) Mark 08, 27]

יֵשׁוּעַ יָצָא עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַכְּפָרִים שֶׁבְּאֵזוֹר קֵיסַרְיָה פִילִיפִּי. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי, מִי אֲנִי?"

וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיֵּלֶךְ עִם-תַּלְמִידָיו אֶל-הַכְּפָרִים בְּקִיסְרִין אֲשֶׁר לְפִילִפּוֺס וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה-אֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי מִי-אָנִי:

Tedy vyšel Ježíš a učedlníci jeho do městeček Cesaree Filipovy. A na cestě tázal se učedlníků svých, řka jim: Kým mne praví býti lidé?

Ježíš se svými učedníky vyšel do vesnic u Cesareje Filipovy. Cestou se učedníků ptal: „Za koho mě lidé pokládají?“ ([Matouš 16:13-Matouš 16:16; Lukáš 9:18-Lukáš 9:20])

καὶ ε᾿ξη̑λθεν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὰς κὼμας Καισαρείας τη̑ς Φιλίππου καὶ ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ ε᾿πηρὼτα τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ λέγων αυ᾿τοι̑ς τίνα με λέγουσιν οἱ α῎νθρωποι ει῏ναι

וַנפַק יֵשֻׁוע ותַלמִידַוהי לקֻוריָא דּקֵסַרִיַא דפִילִיפָּוס ס וַמשַׁאֵל הוָא לתַלמִידַוהי בֻּאורחָא וָאמַר להֻון מַנֻו אָמרִין עלַי אנָשָׁא דִּאיתַי׃

[(2) Mark 08, 28]

הֵשִׁיבוּ לוֹ וְאָמְרוּ: "'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל'; וְיֵשׁ אוֹמְרִים 'אֵלִיָּהוּ' וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, 'אַחַד הַנְּבִיאִים'."

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל וְיֵשׁ אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֶחָד מִן-הַנְּבִיאִים:

Kteříž odpověděli: Janem Křtitelem, a jiní Eliášem, jiní pak jedním z proroků.

Řekli mu: „Za Jana Křtitele, jiní za Eliáše a někteří za jednoho z proroků.“ ([Marek 6:14-Marek 6:15])

οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ λέγοντες ο῞τι ᾽Ιωάννην τὸν βαπτιστήν καὶ α῎λλοι ᾽Ηλίαν α῎λλοι δὲ ο῞τι ει῟ς τω̑ν προφητω̑ν

הֵנֻון דֵּין אֵמַרו דּיֻוחַנָן מַעמדָנָא וַאחרָנֵא דִּאלִיָא וַאחרָנֵא חַד מֵן נבִיֵא׃

[(2) Mark 08, 29]

שָׁאַל אוֹתָם: "וְאַתֶּם, מָה אַתֶּם אוֹמְרִים - מִי אֲנִי?" הֵשִׁיב כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה הַמָּשִׁיחַ."

וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר וְאַתֶּם מַה-תֹּאמְרוּ עָלַי מִי-אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Tedy on řekl jim: Vy pak kým mne býti pravíte? Odpověděv Petr, řekl jemu: Ty jsi Kristus.

Zeptal se jich: „A za koho mě pokládáte vy?“ Petr mu odpověděl: „Ty jsi Mesiáš(g).“ (g) ř: Kristus ([Jan 6:68])

καὶ αυ᾿τὸς ε᾿πηρὼτα αυ᾿τούς ὑμει̑ς δὲ τίνα με λέγετε ει῏ναι α᾿ποκριθεὶς ὁ Πέτρος λέγει αυ᾿τω̑ σὺ ει῏ ὁ Χριστός

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַנתֻּון דֵּין מַנֻו אָמרִין אנתֻּון עלַי דִּאיתַי ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא חַיָא׃ ס

[(2) Mark 08, 30]

הִזְהִיר אוֹתָם יֵשׁוּעַ שֶׁלֹּא יַגִּידוּ עָלָיו לְאִישׁ.

וַיְצַו עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ עַל-אֹדוֺתָיו:

I přikázal jim s pohrůžkou, aby o něm žádnému nepravili.

I přikázal jim, aby nikomu o něm neříkali. ([Matouš 16:20-Matouš 16:23; Lukáš 9:21-Lukáš 9:22 Marek 9:9])

καὶ ε᾿πετίμησεν αυ᾿τοι̑ς ι῞να μηδενὶ λέγωσιν περὶ αυ᾿του̑

וַכאָא בּהֻון דַּלאנָשׁ לָא נִאמרֻון עלַוהי׃

[(2) Mark 08, 31]

הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם שֶׁבֶּן־הָאָדָם צָרִיךְ לִסְבֹּל הַרְבֵּה, שֶׁהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּהוּ, שֶׁיֵּהָרֵג וּלְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם.

אָז הֵחֵל לְהוֺרֹתָם לֵאמֹר רַבִּים מַכְאֹבִים לְבֶן-הָאָדָם וְהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים יִמְאֲסוּ בוֺ וִימִיתֻהוּ וּמִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים יָקוּם:

I počal učiti je, že Syn člověka musí mnoho trpěti, a potupen býti od starších a předních kněží {biskupů} a zákonníků, a zabit býti, a ve třech dnech z mrtvých vstáti.

A začal je učit, že Syn člověka musí mnoho trpět, být zavržen od starších, velekněží a zákoníků, být zabit a po třech dnech(h) vstát. (h) třetího dne ([Marek 9:31 Marek 10:32-Marek 10:34])

καὶ η῎ρξατο διδάσκειν αυ᾿τοὺς ο῞τι δει̑ τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου πολλὰ παθει̑ν καὶ α᾿ποδοκιμασθη̑ναι ὑπὸ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ τω̑ν α᾿ρχιερέων καὶ τω̑ν γραμματέων καὶ α᾿ποκτανθη̑ναι καὶ μετὰ τρει̑ς ἡμέρας α᾿ναστη̑ναι

ושַׁרִי הוָא למַלָפֻו אֵנֻון דַּעתִיד הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא דּנֵחַשׁ סַגִּי וַדנֵסתּלֵא מֵן קַשִׁישֵׁא ומֵן רַבַּי־כָּהנֵא ומֵן סָפרֵא ונֵתקטֵל ולַתלָתָא יַומִין נקֻום׃

[(2) Mark 08, 32]

אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אָמַר בְּגָלוּי. לָקַח אוֹתוֹ כֵּיפָא הַצִּדָּה וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ.

וְאֶת-הַדָּבָר הַזֶּה הִגִּיד בַּאֵר הֵיטֵב וַיִּקַּח אֹתוֺ פֶּטְרוֺס וַיָּחֶל לְהוֺכִיחוֺ בִּדְבָרִים:

A zjevně to slovo mluvil. Protož chytiv jej Petr, počal mu domlouvati.

A mluvil o tom otevřeně. Petr si ho vzal stranou a začal ho kárat.

καὶ παρρησία τὸν λόγον ε᾿λάλει καὶ προσλαβόμενος ὁ Πέτρος αυ᾿τὸν η῎ρξατο ε᾿πιτιμα̑ν αυ᾿τω̑

ועִין בַּגלֵא מֵלתָא ממַלֵל הוָא ודַברֵה כִּאפָא ושַׁרִי למֵכָאא בֵּה׃

[(2) Mark 08, 33]

אַךְ יֵשׁוּעַ פָּנָה וְהִבִּיט בְּתַלְמִידָיו, גָּעַר בְּכֵיפָא וְאָמַר: "סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן, כִּי אֵין לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים אֶלָּא לְדִבְרֵי בְּנֵי אָדָם."

אַךְ הוּא פָּנָה כֹּה וָכֹה וַיַּבֵּט אֶל-תַּלְמִידָיו וַיִּגְעַר בְּפֶטְרוֺס לֵאמֹר סוּר שָׁטָן מֵעַל-פָּנַי כִּי לֹא תַשְׂכִּיל אֶת-אֲשֶׁר לֵאלֹהִים כִּי אִם-אֶת-אֲשֶׁר לָאָדָם:

Kterýžto obrátiv se, a pohleděv na učedlníky své, přimluvil Petrovi, řka: Jdiž za mnou, satane; nebo nechápáš, co jest Božího, ale co lidského.

On se však obrátil, podíval se na učedníky a pokáral Petra: „Jdi mi z cesty, satane(i); tvé smýšlení není z Boha, ale z člověka(j)!“ (i) ř: Z cesty, satane, jdi za mne (j) nemáš na mysli věci Boží, nýbrž lidské! ([Matouš 4:10])

ὁ δὲ ε᾿πιστραφεὶς καὶ ι᾿δών τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ ε᾿πετίμησεν Πέτρω καὶ λέγει υ῞παγε ο᾿πίσω μου Σατανα̑ ο῞τι ου᾿ φρονει̑ς τὰ του̑ θεου̑ α᾿λλὰ τὰ τω̑ν α᾿νθρὼπων

הֻו דֵּין אֵתפּנִי וחָר בּתַלמִידַוהי וַכאָא בּשֵׁמעֻון וֵאמַר זֵל לָך לבֵסתַּרי סָטָנָא דּלָא רָנֵא אַנתּ דַּאלָהָא אֵלָא דַּבנַי־אנָשָׁא סּ סּ׃

[(2) Mark 08, 34]

קָרָא אֵלָיו אֶת הֶהָמוֹן עִם תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ וְיֵלֵךְ אַחֲרַי;

וַיִּקְרָא אֶל-הָעָם וְאֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-הֶחָפֵץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יַשְׁלִיךְ אֶת-נַפְשׁוֺ מִנֶּגֶד וְיִ׹ָּׂא אֶת-צְלָבוֺ וְיֵלֵךְ אַחֲרָי:

A svolav zástup s učedlníky svými, řekl jim: Chce-li kdo za mnou přijíti, zapři sebe sám, a vezmi kříž svůj, a následuj mne.

Zavolal k sobě zástup s učedníky a řekl jim: „Kdo chce jít se mnou, zapři sám sebe, vezmi svůj kříž a následuj mne. ([Matouš 16:24-Matouš 16:28; Lukáš 9:23-Lukáš 9:27 Matouš 10:38; Lukáš 14:27])

καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ο῎χλον σὺν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ει῎ τις θέλει ο᾿πίσω μου α᾿κολουθει̑ν α᾿παρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ α᾿ράτω τὸν σταυρὸν αυ᾿του̑ καὶ α᾿κολουθείτω μοι

וַקרָא יֵשֻׁוע לכֵנשֵׁא עַם תַּלמִידַוהי וֵאמַר להֻון מַן דּצָבֵא דּנִאתֵא בָּתַרי נֵכפֻּור בּנַפשֵׁה ונֵשׁקֻול זקִיפֵה ונִאתֵא בָּתַרי׃

[(2) Mark 08, 35]

כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה - יַצִּילֶנָּה.

כִּי מִי-הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֺ תִּכָּרֶת-לוֺ וּמִי-אֲשֶׁר-יַכְרִית אֶת-נַפְשׁוֺ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֺרָה יִמְצָאֶנָּה:

Nebo chtěl-li by kdo duši svou zachovati, ztratíť ji; pakli by kdo ztratil duši svou pro mne a pro evangelium, tenť ji zachová.

Neboť kdo by chtěl zachránit svůj život(k), ten o něj přijde; kdo však přijde o život pro mne a pro evangelium, zachrání jej. (k) duši (pod. Marek 8:35b.Matouš 8:36 Matouš 8:37) ([Matouš 10:39; Lukáš 17:33; Jan 12:25])

ο῍ς γὰρ ε᾿ὰν θέλη τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ σω̑σαι α᾿πολέσει αυ᾿τήν ο῍ς δ῾ α῍ν α᾿πολέσει τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ ε῞νεκεν ε᾿μου̑ καὶ του̑ ευ᾿αγγελίου σὼσει αυ᾿τήν

כֻּל מַן דּצָבֵא גֵּיר דּנַחֵא נַפשֵׁה נַובּדִיה וכֻל דּנַובֵּד נַפשֵׁה מֵטֻלָתי ומֵטֻל סבַרתי נַחֵיה׃

[(2) Mark 08, 36]

מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיַפְסִיד אֶת נַפְשׁוֹ?

כִּי מַה-בֶּצַע לְאִישׁ אִם-יִקְנֶה-לּוֺ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ וְנַפְשׁוֺ תִּכָּרֶת-לוֺ:

Nebo co prospěje člověku, by všecken svět získal, a své duši škodu učinil?

Co prospěje člověku, získá-li celý svět, ale ztratí svůj život?

τί γὰρ ω᾿φελει̑ α῎νθρωπον κερδη̑σαι τὸν κόσμον ο῞λον καὶ ζημιωθη̑ναι τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑

מָנָא גֵּיר נֵתעַדַּר בַּרנָשָׁא אֵן עָלמָא כֻּלֵה נִאתַר ונַפשֵׁה נֵחסַר׃

[(2) Mark 08, 37]

שֶׁכֵּן מַה יִּתֵּן אָדָם כִּתְמוּרָה בְּעַד נַפְשׁוֹ?

אוֺ מַה-יִּתֶּן אִישׁ פִּדְיוֺן נַפְשׁוֺ:

Aneb jakou dá člověk odměnu za duši svou?

Zač by mohl člověk získat zpět svůj život? ([Žalmy 49:9])

τί γὰρ δοι̑ α῎νθρωπος α᾿ντάλλαγμα τη̑ς ψυχη̑ς αυ᾿του̑

אַו מָנָא נֵתֵּל בַּרנָשָׁא תַּחלֻופָא דּנַפשֵׁה׃

[(2) Mark 08, 38]

כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה בַּדּוֹר הַנּוֹאֵף וְהַחוֹטֵא הַזֶּה, גַּם הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים."

כִּי כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יֵבוֺשׁ מִמֶּנִּי וּמִדְּבָרַי בַּדּוֺר הַבֹּגֵד וְהַפּשֵׁעַ הַזֶּה אַף בֶּן-הָאָדָם יֵבוֺשׁ מִמֶּנּוּ גַּם-הוּא כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִכְבוֺד אָבִיו עִם-מַלְאָכָיו הַקְּדוֺשִׁים:

Nebo kdož by se koli za mne styděl a za má slova v tomto pokolení cizoložném a hříšném, i Syn člověka styděti se bude za něj, když přijde v slávě Otce svého s anděly svatými.

Kdo se stydí za mne a za má slova v tomto zpronevěřilém(l) a hříšném pokolení, za toho se bude stydět i Syn člověka, až přijde v slávě svého Otce se svatými anděly.“ (l) ř: cizoložném ([Matouš 10:33; Lukáš 12:9])

ο῍ς γὰρ ε᾿ὰν ε᾿παισχυνθη̑ με καὶ τοὺς ε᾿μοὺς λόγους ε᾿ν τη̑ γενεα̑ ταύτη τη̑ μοιχαλίδι καὶ ἁμαρτωλω̑ καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿παισχυνθήσεται αυ᾿τὸν ο῞ταν ε῎λθη ε᾿ν τη̑ δόξη του̑ πατρὸς αυ᾿του̑ μετὰ τω̑ν α᾿γγέλων τω̑ν ἁγίων

כֻּל גֵּיר דּנֵבהַת בִּי וַבמֵלַי בּשַׁרבּתָא הָדֵא חַטָיתָּא וגַיָרתָא וָאף בּרֵה דּאנָשָׁא נֵבהַת בֵּה מָא דָּאתֵא בּשֻׁובחָא דַּאבֻוהי עַם מַלַאכַוהי קַדִּישֵׁא׃ ס

[(2) Mark 09, 01]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁיֵּשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִּגְבוּרָה."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן-הַנִּצָּבִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא-יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי-יִרְאוּ צֵאת מַלְכוּת אֱלֹהִים בִּגְבוּרָה:

I pravil jim: Amen pravím vám, žeť jsou někteří z stojících tuto, kteříž neokusí smrti, až i uzří království Boží přicházející v moci.

Řekl jim také: „Amen, pravím vám, že někteří z těch, kteří tu stojí, neokusí smrti, dokud nespatří Boží království, přicházející v moci.“ ([Marek 13:30; Jan 21:22-Jan 21:23])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ει᾿σίν τινες ω῟δε τω̑ν ἑστηκότων οι῞τινες ου᾿ μὴ γεύσωνται θανάτου ε῞ως α῍ν ι῎δωσιν τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ε᾿ληλυθυι̑αν ε᾿ν δυνάμει

וֵאמַר הוָא להֻון אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דִּאית אנָשָׁא דּקָימִין תּנָן דּלָא נֵטעמֻון מַותָּא עדַמָא דּנֵחזֻון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא דֵּאתָת בּחַילָא סס׃

[(2) Mark 09, 02]

אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם;

וְאַחֲרֵי שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-יוֺחָנָן אִתּוֺ וַיְבִיאֵם אֶל-הַר גָּבֹהַּ לְבַדָּם וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם:

A po šesti dnech pojal Ježíš Petra a Jakuba a Jana, i uvedl je na horu vysokou soukromí samy, a proměnil se před nimi.

Po šesti dnech vzal s sebou Ježíš jen Petra, Jakuba a Jana a vyvedl je na vysokou horu, kde byli sami. A byl proměněn před jejich očima. ([Matouš 17:1-Matouš 17:9; Lukáš 9:28-Lukáš 9:36; 2 Petrův 1:17-2 Petrův 1:18 Marek 5:37 Marek 13:3])

καὶ μετὰ ἡμέρας ε῍ξ παραλαμβάνει ὁ ᾽Ιησου̑ς τὸν Πέτρον καὶ τὸν ᾽Ιάκωβον καὶ τὸν ᾽Ιωάννην καὶ α᾿ναφέρει αυ᾿τοὺς ει᾿ς ο῎ρος ὑψηλὸν κατ῾ ι᾿δίαν μόνους καὶ μετεμορφὼθη ε῎μπροσθεν αυ᾿τω̑ν

ובָתַר שׁתָּא יַומִין דּבַר יֵשֻׁוע לכִאפָא וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן וַאסֵק אֵנֻון לטֻורָא רָמָא בַּלחֻודַיהֻון וֵאתחַלַף לעִנַיהֻון׃

[(2) Mark 09, 03]

בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים.

וּבְגָדָיו נוֺצְצוּ וְהִלְבִּינוּ אֵין כּוֺבֵס בָּאָרֶץ יוּכַל לְכַבֵּס בְּגָדִים לְבָנִים כְּמוֺהֶם:

A učiněno jest roucho jeho stkvoucí a bílé velmi jako sníh, ješto tak bílého bělič na zemi učiniti nemůže.

Jeho šat byl zářivě bílý, jak by jej žádný bělič na zemi nedovedl vybílit.

καὶ τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ ε᾿γένετο στίλβοντα λευκὰ λίαν οι῟α γναφεὺς ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ου᾿ δύναται ου῞τως λευκα̑ναι

ומַזהַר הוָא לבֻושֵׁה ומַחוַר טָב אַיך תַּלגָּא אַיכַּנָא דַּבנַי־אנָשָׁא למַחוָרֻו בַּארעָא לָא מֵשׁכּחִין׃

[(2) Mark 09, 04]

אָז נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ.

וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ וּמשֶׁה נִרְאוּ אֲלֵיהֶם מִדַּבְּרִים עִם-יֵשׁוּעַ:

I uzřeli Eliáše s Mojžíšem, ani s Ježíšem mluví.

Zjevil se jim Eliáš a Mojžíš a rozmlouvali s Ježíšem.

καὶ ω῎φθη αυ᾿τοι̑ς ᾽Ηλίας σὺν Μωϋσει̑ καὶ η῟σαν συλλαλου̑ντες τω̑ ᾽Ιησου̑

וֵאתחזִיו להֻון אִלִיָא ומֻושֵׁא כַּד ממַללִין עַם יֵשֻׁוע׃

[(2) Mark 09, 05]

הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "רַבִּי, טוֹב שֶׁאָנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת."

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֶל-יֵשׁוּעַ רַבִּי טוֺב לָנוּ לָשֶׁבֶת פֹּה נַעֲשֶׂה-נָּא שָׁלֹשׁ סֻכּוֺת אַחַת לְךׇ אַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ:

A odpověděv Petr, řekl Ježíšovi: Mistře, dobréť jest nám tuto býti. Protož udělejme tři stánky, tobě jeden, Mojžíšovi jeden, a Eliášovi jeden.

Petr promluvil a řekl Ježíšovi: „Mistře, je dobré, že jsme zde; udělejme tři stany, jeden tobě, jeden Mojžíšovi a jeden Eliášovi.“

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ Πέτρος λέγει τω̑ ᾽Ιησου̑ ῥαββί καλόν ε᾿στιν ἡμα̑ς ω῟δε ει῏ναι καὶ ποιήσωμεν τρει̑ς σκηνάς σοὶ μίαν καὶ Μωϋσει̑ μίαν καὶ ᾽Ηλία μίαν

וֵאמַר לֵה כִּאפָא רַבִּי שַׁפִּיר הֻו לַן דּהָרכָּא נֵהוֵא ונֵעבֵּד תּלָת מַטלִין לָך חדָא וַלמֻושֵׁא חדָא ולִאלִיָא חדָא׃

[(2) Mark 09, 06]

הוּא לֹא יָדַע מַה לּוֹמַר, שֶׁכֵּן הוּא וַחֲבֵרָיו פָּחֲדוּ מְאֹד.

כִּי הוּא לֹא-יָדַע מַה-לְּדַבֵּר כִּי נָפְלָה עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפָחַד:

Nebo nevěděl, co mluví; byli zajisté přestrašeni.

Nevěděl, co by řekl; tak byli zděšeni.

ου᾿ γὰρ η῎̑δει τί α᾿ποκριθη̑ ε῎κφοβοι γὰρ ε᾿γένοντο

לָא דֵּין יָדַע הוָא מָנָא אָמַר אִיתַיהֻון הוַו גֵּיר בּדֵחלתָא׃

[(2) Mark 09, 07]

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!"

וְהִנֵּה עָנָן סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְקוֺל יֹצֵא מִן-הֶעָנָן לֵאמֹר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

I stal se oblak zastěňující je, a přišel hlas z oblaku, řkoucí: Tentoť jest ten Syn můj milý, jeho poslouchejte.

Tu přišel oblak, zastínil je a z oblaku se ozval hlas: „Toto jest můj milovaný Syn, toho poslouchejte.“ ([Marek 1:11; Žalmy 2:7; Deuteronomium 18:15])

καὶ ε᾿γένετο νεφέλη ε᾿πισκιάζουσα αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿γένετο φωνὴ ε᾿κ τη̑ς νεφέλης ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱός μου ὁ α᾿γαπητός α᾿κούετε αυ᾿του̑

וַהוָת ענָנָא ומַטלָא הוָת עלַיהֻון וקָלָא מֵן ענָנָא דָּאמַר הָנַו בֵּרי חַבִּיבָא לֵה שׁמַעו׃

[(2) Mark 09, 08]

וּפִתְאוֹם, בְּהִסְתַּכְּלָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אִתָּם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.

וּפִתְאֹם הִבִּיטוּ מִסָּבִיב וְלֹא-רָאוּ עוֺד אִישׁ זוּלָתִי יֵשׁוּעַ לְבַדּוֺ אִתָּם:

A hned obezřevše se, žádného víc neviděli než samého Ježíše s sebou.

Když se pak rychle rozhlédli, neviděli u sebe již nikoho jiného než Ježíše samotného.

καὶ ε᾿ξάπινα περιβλεψάμενοι ου᾿κέτι ου᾿δένα ει῏δον α᾿λλὰ τὸν ᾽Ιησου̑ν μόνον μεθ῾ ἑαυτω̑ν

ומֵן שֵׁליָא כַּד חָרו תַּלמִידֵא לאנָשׁ לָא חזַו אֵלָא ליֵשֻׁוע בַּלחֻודַוהי עַמהֻון׃

[(2) Mark 09, 09]

כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.

וַיְהִי בְּרִדְתָּם מִן-הָהָר וַיְצַו אֹתָם לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ אֶת-אֲשֶׁר רָאוּ עַד כִּי-יָקוּם בֶּן-הָאָדָם מִן-הַמֵּתִים:

A když sstupovali s hory, přikázal jim, aby toho žádnému nevypravovali, co viděli, než až Syn člověka z mrtvých vstane.

Když sestupovali z hory, přikázal jim, aby nikomu nevypravovali, co viděli, dokud Syn člověka nevstane z mrtvých. ([Marek 8:30])

καὶ καταβαινόντων αυ᾿τω̑ν ε᾿κ του̑ ο῎ρους διεστείλατο αυ᾿τοι̑ς ι῞να μηδενὶ α῍ ει῏δον διηγήσωνται ει᾿ μὴ ο῞ταν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿ναστη̑

וכַד נָחתִּין מֵן טֻורָא מפַקֵד הוָא להֻון דַּלאנָשׁ לָא נִאמרֻון מֵדֵּם דַּחזַו אֵלָא אֵן מָא דּקָם בּרֵה דּאנָשָׁא מֵן מִיתֵא׃ ס

[(2) Mark 09, 10]

הֵם שָׂמוּ לִבָּם לַדָּבָר וְחָקְרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מַה פֵּרוּשׁ "לָקוּם מִן הַמֵּתִים."

וְהֵם שָׁמְרוּ אֶת-הַדָּבָר בְּלִבָּם וַיַּחְקְרוּ בֵינֵיהֶם מַה-הִיא הַתְּקוּמָה מִן-הַמֵּתִים:

I zachovali tu věc u sebe, tížíce mezi sebou, co by to bylo z mrtvých vstáti.

To slovo je zaujalo(m) a společně rozbírali, co to znamená vstát z mrtvých. (m) Ponechali si to pro sebe ([Matouš 17:10-Matouš 17:13; Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24; Žalmy 22:1-Žalmy 22:18; Izajáš 53:3])

καὶ τὸν λόγον ε᾿κράτησαν πρὸς ἑαυτοὺς συζητου̑ντες τί ε᾿στιν τὸ ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿ναστη̑ναι

וַאחדֻּוה למֵלתָא בּנַפשׁהֻון ובָעֵין הוַו דּמָנָא הי הָדֵא מֵלתָא דּמָא דּקָם מֵן בֵּית מִיתֵא׃ ס

[(2) Mark 09, 11]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?"

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ לֵאמֹר לָמָּה-זֶּה יֹאמְרוּ הַסּוֺפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בֹּא יָבֹא רִאשׁוֺנָה:

I otázali se ho, řkouce: Což to pak zákonníci praví, že Eliáš musí přijíti prvé?

A vyptávali se: „Proč říkají zákoníci, že napřed musí přijít Eliáš?“

καὶ ε᾿πηρὼτων αυ᾿τὸν λέγοντες ο῞τι λέγουσιν οἱ γραμματει̑ς ο῞τι ᾽Ηλίαν δει̑ ε᾿λθει̑ν πρω̑τον

וַמשַׁאלִין הוַו לֵה וָאמרִין מָנָא הָכִיל אָמרִין סָפרֵא דִּאלִיָא וָלֵא דּנִאתֵא לֻוקדַם׃

[(2) Mark 09, 12]

הֵשִׁיב לָהֶם: "אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא רִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל; וְאֵיךְ כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם שֶׁיִסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִמְאֲסוּ בּוֹ?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן אֵלִיָּהוּ יָבֹא רִאשׁוֺנָה וְהֵשִׁיב אֶת-הַכֹּל וּכְמוֺ שֶׁכָּתוּב עַל בֶּן-הָאָדָם כֵּן גַּם-הוּא נָכוֺן לִהְיוֺת מְעֻנֶּה וּמְדֻכָּא וְנִגְזָר מֵאֶרֶץ חַיִּים:

On pak odpověděv, řekl jim: Eliáš přijda nejprvé, napraví všecky věci, a jakož psáno jest o Synu člověka, že musí mnoho trpěti, a za nic položen býti.

Řekl jim: „Eliáš má přijít napřed a obnovit všecko(n). Jak to však, že je psáno o Synu člověka, že má mnoho vytrpět a být v opovržení? (n) Že Eliáš má přijít napřed a obnovit všecko?

ὁ δὲ ε῎φη αυ᾿τοι̑ς ᾽Ηλίας μὲν ε᾿λθών πρω̑τον α᾿ποκαθιστάνει πάντα καὶ πω̑ς γέγραπται ε᾿πὶ τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ι῞να πολλὰ πάθη καὶ ε᾿ξουδενηθη̑

אָמַר להֻון אִלִיָא אָתֵא לֻוקדַם דּכֻלמֵדֵּם נַתקֵן וַאיכַּנָא כּתִיב עַל בּרֵה דּאנָשָׁא דּסַגִּי נֵחַשׁ ונֵסתּלֵא׃

[(2) Mark 09, 13]

בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אָכֵן בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם, כַּכָּתוּב עָלָיו."

אֶפֶס אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַּם-אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וַיַּעֲשׂוּ-בוֺ כִּרְצוֺנָם כַּכָּתוּב עָלָיו:

Ale pravím vám, že i Eliáš přišel, i učinili mu, což chtěli, jakož psáno jest o něm.

Ale pravím vám, že Eliáš již přišel a učinili mu, co se jim líbilo, jak je to o něm psáno.“ ([Matouš 11:14])

α᾿λλὰ λέγω ὑμι̑ν ο῞τι καὶ ᾽Ηλίας ε᾿λήλυθεν καὶ ε᾿ποίησαν αυ᾿τω̑ ο῞σα η῎θελον καθώς γέγραπται ε᾿π῾ αυ᾿τόν

אֵלָא אָמַר אנָא לכֻון דָּאף אִלִיָא אֵתָא וַעבַדו בֵּה כֻּל מָא דַּצבַו אַיכַּנָא דַּכתִיב עלַוהי׃ ס

[(2) Mark 09, 14]

כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ אֶל הַתַּלְמִידִים רָאוּ עַם רַב סָבִיב לָהֶם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם.

וַיְהִי כְּבֹאָם אֶל-שְׁאָר הַתַּלְמִידִים וַיִּרְאוּ עַם-רָב סְבִיבוֺתָם וְסוֺפְרִים מִתְוַכְּחִים עִמָּהֶם:

Tedy přišed k učedlníkům, uzřel zástup veliký okolo nich, a zákonníky, an se hádají s nimi.

Když přišli k ostatním učedníkům, spatřili kolem nich veliký zástup a zákoníky, kteří se s nimi přeli. ([Matouš 17:14-Matouš 17:21; Lukáš 9:37-Lukáš 9:43])

καὶ ε᾿λθόντες πρὸς τοὺς μαθητὰς ει῏δον ο῎χλον πολὺν περὶ αυ᾿τοὺς καὶ γραμματει̑ς συζητου̑ντας πρὸς αυ᾿τούς

וכַד אֵתָא לוָת תַּלמִידֵא חזָא לוָתהֻון כֵּנשָׁא סַגִּיָאא וסָפרֵא כַּד דָּרשִׁין עַמהֻון׃

[(2) Mark 09, 15]

כָּל הֶהָמוֹן, בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, תָּמְהוּ מְאֹד וְרָצוּ אֵלָיו וּבֵרְכוּהוּ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.

וְכָל-הָעָם כִּרְאוֺתָם אֹתוֺ הִשְׁתָּאוּ תָּמָהוּ וַיָּרֻצוּ וַיִּשְׁאֲלוּ-לוֺ לְשָׁלוֺם:

A hned všecken zástup uzřev jej, ulekli se; a zběhše se, přivítali ho.

A celý zástup, jakmile ho uviděl, užasl; přibíhali k němu a zdravili ho.

καὶ ευ᾿θὺς πα̑ς ὁ ο῎χλος ι᾿δόντες αυ᾿τὸν ε᾿ξεθαμβήθησαν καὶ προστρέχοντες η᾿σπάζοντο αυ᾿τόν

ובַר־שָׁעתֵה כֻּלֵה כֵּנשָׁא חזַאוֻהי וַתוַהו וַרהֵטו שֵׁאלו בַּשׁלָמֵה׃

[(2) Mark 09, 16]

שָׁאַל אוֹתָם: "עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?"

וְהוּא שָׁאַל אוֺתָם מָה-אַתֶּם מִתְוַכְּחִים עִמָּהֶם:

I otázal se zákonníků: Co se hádáte spolu?

Ježíš se jich otázal: „Oč se s nimi přete?“

καὶ ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τούς τί συζητει̑τε πρὸς αυ᾿τούς

וַמשַׁאֵל הוָא לסָפרֵא מָנָא דָּרשִׁין אנתֻּון עַמהֻון׃ ס

[(2) Mark 09, 17]

הֵשִׁיב לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: "רַבִּי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי אֲשֶׁר רוּחַ אִלֶּמֶת בְּקִרְבּוֹ.

וַיַּעַן אֹתוֺ אֶחָד מִן-הָעָם רַבִּי הֵבֵאתִי לְךׇ בָּזֶה אֶת-בְּנִי אֲשֶׁר-רוּחַ אִלֵּם מְבַעֲתוֺ:

A odpovídaje jeden z zástupu, řekl: Mistře, přivedl jsem syna svého k tobě, kterýž má ducha němého.

Jeden člověk ze zástupu mu odpověděl: „Mistře(o), přivedl jsem k tobě svého syna, který má zlého ducha, a nemůže mluvit. (o) ř: Učiteli (tak i Marek 9:38)

καὶ α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ει῟ς ε᾿κ του̑ ο῎χλου διδάσκαλε η῎νεγκα τὸν υἱόν μου πρὸς σέ ε῎χοντα πνευ̑μα α῎λαλον

וַענָא חַד מֵן כֵּנשָׁא וֵאמַר מַלפָנָא אַיתִּית בֵּרי לוָתָך דִּאית לֵה רֻוחָא דּלָא ממַללָא׃

[(2) Mark 09, 18]

בְּכָל מָקוֹם הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמַפִּילָה אוֹתוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, חוֹרֵק שִׁנָּיו וְגוּפוֹ מִתְקַשֶּׁה. אָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ."

וּלְעֵת יַחֲזִיק בּוֺ יִטְרְפֶנּוּ יוֺרִיד רִירוֺ וְשִׁנָּיו יַחֲרֹק עַד-אֲשֶׁר יָבֵשׁ כֹּחוֺ וָאֹמַר אֶל-תַּלְמִידֶיךׇ לְגָרְשׁוֺ וְלֹא יָכֹלוּ:

Ten kdyžkoli jej pochopí, lomcuje jím, a on se sliní, a škřipí zubami svými, a svadne. I řekl jsem učedlníkům tvým, aby jej vyvrhli, ale nemohli.

Kdekoli se ho zmocní, povalí ho a on má pěnu u úst, skřípe zuby a strne(p). Požádal jsem tvé učedníky, aby ducha vyhnali, ale nedokázali to.“ (p) chřadne

καὶ ο῞που ε᾿ὰν αυ᾿τὸν καταλάβη ρ᾿ήσσει αυ᾿τόν καὶ α᾿φρίζει καὶ τρίζει τοὺς ο᾿δόντας καὶ ξηραίνεται καὶ ει῏πα τοι̑ς μαθηται̑ς σου ι῞να αυ᾿τὸ ε᾿κβάλωσιν καὶ ου᾿κ ι῎σχυσαν

וַאיכָּא דּמַדרכָא לֵה חָבטָא לֵה ומַרעֵת וַמחַרֵק שֵׁנַוהי ויָבֵשׁ וֵאמרֵת לתַלמִידַיךְּ דּנַפּקֻונָיהי ולָא אֵשׁכַּחו׃

[(2) Mark 09, 19]

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי."

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֺי דּוֺר לֹא אֵמֻן בּוֺ עַד-מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד-מָתַי אֶ׹ָּׂא אֶתְכֶם הֲבִיאֻהוּ אֵלַי הֵנָּה:

A on odpovídaje jemu, řekl: Ó národe nevěrný. Ale dokudž s vámi budu? A dokudž vás trpěti budu? Přiveďte jej ke mně.

Odpověděl jim: „Pokolení nevěřící(q), jak dlouho ještě budu s vámi? Jak dlouho vás mám ještě snášet? Přiveďte ho ke mně!“ (q) nevěrné

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς αυ᾿τοι̑ς λέγει ω῏ γενεὰ α῎πιστος ε῞ως πότε πρὸς ὑμα̑ς ε῎σομαι ε῞ως πότε α᾿νέξομαι ὑμω̑ν φέρετε αυ᾿τὸν πρός με

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אֻון שַׁרבּתָא דּלָא מהַימנָא עדַמָא לֵאמַתי אֵהוֵא לוָתכֻון וַעדַמָא לֵאמַתי אֵסַיבַּרכֻון אַיתַּאוֻהי לוָתי׃

[(2) Mark 09, 20]

הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ וּמִיָּד זִעְזְעָה אֶת הַיֶּלֶד. הוּא נָפַל אַרְצָה מִתְגּוֹלֵל וּמַעֲלֶה קֶצֶף.

וַיְבִיאֻהוּ לְפָנָיו וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ הָרוּחַ וַיַּחְתֹּף אֹתוֺ חָתֹף וְטָרֹף וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְגֹּלֵל בְּרִירוֺ:

I přivedli ho k němu. A jakž jej uzřel, hned ním duch lomcoval; a padna na zemi, válel se a slinil.

I přivedli ho k němu. Když ten duch Ježíše spatřil, hned chlapce zkroutil křečí; padl na zem, svíjel se a měl pěnu u úst.

καὶ η῎νεγκαν αυ᾿τὸν πρὸς αυ᾿τόν καὶ ι᾿δών αυ᾿τὸν τὸ πνευ̑μα ευ᾿θὺς συνεσπάραξεν αυ᾿τόν καὶ πεσών ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε᾿κυλίετο α᾿φρίζων

וַאיתּיֻוהי לוָתֵה וכַד חזָתֵה רֻוחָא בַּר־שָׁעתֵה חבַטתֵה וַנפַל עַל אַרעָא ומֵתבַּעַק הוָא ומַרעֵת׃ ס

[(2) Mark 09, 21]

שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: "מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?" הֵשִׁיב: "מִקַּטְנוּתוֹ,

וַיִּשְׁאַל אֶת-אָבִיו מֵאֵיזֶה יוֺם דָּבַק בּוֺ זֶה וַיֹּאמֶר מִימֵי נְעוּרָיו:

I otázal se otce jeho: Dávno-li se jemu to stalo? A on řekl: Od dětinství.

Ježíš se zeptal jeho otce: „Odkdy to má?“ Odpověděl: „Od dětství.

καὶ ε᾿πηρὼτησεν τὸν πατέρα αυ᾿του̑ πόσος χρόνος ε᾿στὶν ὡς του̑το γέγονεν αυ᾿τω̑ ὁ δὲ ει῏πεν ε᾿κ παιδιόθεν

ושַׁאֵל יֵשֻׁוע לַאבֻוהי דַּכמָא לֵה זַבנָא הָא מֵן דּהָכַנָא הֻו אָמַר לֵה הָא מֵן טַליֻותֵה׃

[(2) Mark 09, 22]

וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם הִפִּילָה אוֹתוֹ עַל אֵשׁ וּלְתוֹךְ מַיִם כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ."

וּפְעָמִים רַבּוֺת הִפִּילוֺ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם לְהַאֲבִידוֺ אַךְ אִם יֶשׁ-לְאֵל יָדְךׇ לַעֲשׂוֺת דָּבָר חוּסָה-נָּא עָלֵינוּ וְהוֺשִׁיעֵנוּ:

A často jím metal i na oheň i do vody, aby jej zahubil. Ale můžeš-li co, spomoz nám, slituje se nad námi.

A často jej zlý duch srazil, dokonce do ohně i do vody, aby ho zahubil. Ale můžeš-li, slituj se nad námi a pomoz nám.“

καὶ πολλάκις καὶ ει᾿ς πυ̑ρ αυ᾿τὸν ε῎βαλεν καὶ ει᾿ς υ῞δατα ι῞να α᾿πολέση αυ᾿τόν α᾿λλ῾ ει῎ τι δύνη βοήθησον ἡμι̑ν σπλαγχνισθεὶς ε᾿φ῾ ἡμα̑ς

וזַבנִין סַגִּיָאן אַרמיַתֵה בּנֻורָא וַבמַיָא דּתַובּדִיוהי אֵלָא מֵדֵּם דּמֵשׁכַּח אַנתּ עַדַּרַיני וֵאתרַחַם עלַי׃

[(2) Mark 09, 23]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "'אִם אַתָּה יָכוֹל'?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין!"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם יֶשׁ-לְאֵל יָדְךׇ לְהַאֲמִין אָתָּה לְמַאֲמִין כָּל-דָּבָר יֵעָשֶׂה:

A Ježíš řekl jemu: Můžeš-li tomu věřiti; všeckoť jest možné věřícímu.

Ježíš mu řekl: „Můžeš-li! Všechno je možné tomu, kdo věří.“

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ τὸ ει᾿ δύνη πάντα δυνατὰ τω̑ πιστεύοντι

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵן מֵשׁכַּח אַנתּ דַּתהַימֵן כֻּל מֵדֵּם מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא למַן דַּמהַימֵן׃

[(2) Mark 09, 24]

מִיָּד צָעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וְאָמַר: "אֲנִי מַאֲמִין, עֲזֹר נָא לִי בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי!"

וַיִּצְעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וַיֹּאמַר בִּדְמָעוֺת הִנְנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי הוֺשִׁיעָה לַחֲסַר אֱמוּנָה כָּמֹנִי:

A i hned zvolav otec mládence toho s slzami, řekl: Věřím, Pane, spomoz nedověře mé.

Chlapcův otec rychle(r) vykřikl: „Věřím, pomoz mé nedověře(s).“ (r) var: + v slzách (s) nevíře ([Lukáš 17:5])

ευ᾿θὺς κράξας ὁ πατὴρ του̑ παιδίου ε῎λεγεν πιστεύω βοήθει μου τη̑ α᾿πιστία

ובַר־שָׁעתֵה קעָא אַבֻוהי דּטַליָא כַּד בָּכֵא וָאמַר מהַימֵן אנָא מָרי עַדַּר לחַסִירֻות הַימָנֻותי׃

[(2) Mark 09, 25]

כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָצִים וּמִתְקַבְּצִים, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: "רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֵּךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ עוֹד!"

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי הֶהָמוֺן הֹלֵךְ הָלוֺךְ וָרָב וַיִּגְעַר בְּרוּחַ הַטֻּמְאָה לֵאמֹר אֲנִי מְצַוְּךׇ צֵא מִמֶּנּוּ רוּחַ אִלֵּם וְחֵרֵשׁ אַל-תּוֺסִף לָבוֺא-בוֺא עוֺד:

Uzřev pak Ježíš, že se zbíhá zástup, přimluvil duchu tomu nečistému, řka jemu: Duchu němý a hluchý, já tobě přikazuji, vyjdi z něho, a nevcházej více do něho.

Když Ježíš viděl, že se sbíhá zástup, pohrozil nečistému duchu: „Duchu němý a hluchý, já ti nařizuji, vyjdi z něho a nikdy už do něho nevcházej!“

ι᾿δών δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι ε᾿πισυντρέχει ο῎χλος ε᾿πετίμησεν τω̑ πνεύματι τω̑ α᾿καθάρτω λέγων αυ᾿τω̑ τὸ α῎λαλον καὶ κωφὸν πνευ̑μα ε᾿γώ ε᾿πιτάσσω σοι ε῎ξελθε ε᾿ξ αυ᾿του̑ καὶ μηκέτι ει᾿σέλθης ει᾿ς αυ᾿τόν

כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע דּרָהֵט עַמָא ומֵתכַּנַשׁ לוָתֵה כּאָא בּהָי רֻוחָא טַנפתָא וֵאמַר לָה רֻוחָא חַרֵשׁתָא דּלָא ממַללָא אֵנָא פָּקֵד אנָא לֵכי פֻּוקי מֵנֵה ותֻוב לָא תֵּעלִין לֵה׃

[(2) Mark 09, 26]

הִיא צָעֲקָה, זִעְזְעָה אוֹתוֹ מְאֹד וְיָצְאָה. הוּא הָיָה כְּמֵת וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת.

וַיִּצְעַק וַיִּטְרֹף אֶת-נַפְשׁוֺ בְּאַפּוֺ וַיֵּצֵא וְהַנַּעַר נִשְׁאַר כַּמֵּת וְרַבִּים אָמְרוּ כִּי-גָוָע:

Tedy křiče a velmi jím lomcuje, vyšel. I učiněn jest jako mrtvý, tak že mnozí pravili, že umřel.

Duch vykřikl, silně jím zalomcoval a vyšel; chlapec zůstal jako mrtvý, takže mnozí říkali, že umřel.

καὶ κράξας καὶ πολλὰ σπαράξας ε᾿ξη̑λθεν καὶ ε᾿γένετο ὡσεὶ νεκρός ω῞στε τοὺς πολλοὺς λέγειν ο῞τι α᾿πέθανεν

וַקעָא שִׁאדָא הַו סַגִּי ושַׁחקֵה וַנפַק וַהוָא אַיך מִיתָא אַיך דּסַגִּיֵאא נִאמרֻון דּמִית לֵה׃

[(2) Mark 09, 27]

אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ, הֵקִים אוֹתוֹ וְהוּא קָם.

וְיֵשׁוּעַ הֶחֱזִיק בְּיָדוֺ וַיְקִימֵהוּ וַיָּקֹם:

Ale Ježíš ujav jej za ruku, pozdvihl ho. I vstal.

Ale Ježíš ho vzal za ruku, pozvedl ho a on vstal.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς κρατήσας τη̑ς χειρὸς αυ᾿του̑ η῎γειρεν αυ᾿τόν καὶ α᾿νέστη

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אַחדֵּה בִּאידֵה וַאקִימֵה׃ ס

[(2) Mark 09, 28]

כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: "מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?"

וַיְהִי בְּבֹאוֺ הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ תַּלְמִידָיו וְהֵם לְבַדָּם אִתּוֺ מַדּוּעַ לֹא מָצְאָה יָדֵנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרְשׁוֺ:

A když všel do domu, učedlníci jeho otázali se ho soukromí: Proč jsme my ho nemohli vyvrci?

Když vešel do domu a jeho učedníci s ním byli sami, ptali se ho: „Proč jsme ho nemohli vyhnat my?“

καὶ ει᾿σελθόντος αυ᾿του̑ ει᾿ς οι῏κον οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ κατ῾ ι᾿δίαν ε᾿πηρὼτων αυ᾿τόν ο῞τι ἡμει̑ς ου᾿κ η᾿δυνήθημεν ε᾿κβαλει̑ν αυ᾿τό

כַּד עַל דֵּין לבַיתָּא יֵשֻׁוע שַׁאלֻוהי תַּלמִידַוהי בַּלחֻודַיהֻון למָנָא חנַן לָא אֵשׁכַּחן למַפָּקֻותֵה׃

[(2) Mark 09, 29]

הֵשִׁיב לָהֶם: "הַמִּין הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בִּתְפִלָּה."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִין רוּחַ רָע כָּזֶה לֹא-יְגֹרָשׁ כִּי אִם-בִּתְפִלָּה וּבְצוֺם:

I řekl jim: Toto pokolení nijakž nemůž vyjíti, jediné skrze modlitbu a půst.

Řekl jim: „Takový duch(t) nemůže vyjít jinak než modlitbou(u).“ (t) ř: rod (u) var: + a postem

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς του̑το τὸ γένος ε᾿ν ου᾿δενὶ δύναται ε᾿ξελθει̑ν ει᾿ μὴ ε᾿ν προσευχη̑

אָמַר להֻון הָנָא גֵּנסָא בּמֵדֵּם לָא מֵשׁכַּח למֵפַּק אֵלָא בּצַומָא ובַצלֻותָא׃ ס

[(2) Mark 09, 30]

יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל. הוּא לֹא רָצָה שֶׁזֶּה יִוָּדַע לְאִישׁ,

וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם וַיַּעַבְרוּ בַגָּלִיל וְלֹא אָבָה שָׁם לְהִוָּדַע לְאִישׁ:

A jdouce odtud, šli spolu skrze Galilei, ale nechtěl, aby kdo věděl.

Když odtamtud vyšli, procházeli Galileou; Ježíš však nechtěl, aby se o tom vědělo, ([Matouš 17:22-Matouš 17:23; Lukáš 9:43b–Lukáš 9:45])

κα᾿κει̑θεν ε᾿ξελθόντες παρεπορεύοντο διὰ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ ου᾿κ η῎θελεν ι῞να τις γνοι̑

וכַד נפַק מֵן תַּמָן עָברִין הוַו בַּגלִילָא ולָא צָבֵא הוָא דּאנָשׁ נֵדַּע בֵּה׃

[(2) Mark 09, 31]

שֶׁכֵּן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "בֶּן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְיַהַרְגוּהוּ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יָקוּם."

כִּי הִקְדִּישׁ עִתּוֺ לְלַמֵּד לְתַלְמִידָיו וְלָשִׂים לִפְנֵיהֶם אֵיךְ בֶּן-הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְמִיתֻהוּ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יוּמַת יָקוּם בַּיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי וָחָי:

Nebo učil učedlníky své a pravil jim: Že Syn člověka dán bude v ruce lidské, a zamordujíť jej, ale zamordován jsa, třetího dne z mrtvých vstane.

neboť učil své učedníky a říkal jim: „Syn člověka je vydáván(v) do rukou lidí a zabijí ho; a až bude zabit, po třech dnech(x) vstane.“ (v) má být vydán (x) var: třetího dne ([Marek 8:31 Marek 10:33-Marek 10:34])

ε᾿δίδασκεν γὰρ τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδοται ει᾿ς χει̑ρας α᾿νθρὼπων καὶ α᾿ποκτενου̑σιν αυ᾿τόν καὶ α᾿ποκτανθεὶς μετὰ τρει̑ς ἡμέρας α᾿ναστήσεται

מַלֵף הוָא גֵּיר לתַלמִידַוהי וָאמַר להֻון דַּברֵה דּאנָשָׁא מֵשׁתּלֵם בִּאידַי אנָשָׁא ונֵקטלֻונָיהי ומָא דֵּאתקטֵל בּיַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃

[(2) Mark 09, 32]

אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.

וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת-דְּבָרוֺ וַיִּירְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֺ:

Oni pak nesrozuměli tomu povědění, a však ostýchali se ho otázati.

Oni však tomu slovu nerozuměli a báli se ho zeptat.

οἱ δὲ η᾿γνόουν τὸ ρ᾿η̑μα καὶ ε᾿φοβου̑ντο αυ᾿τὸν ε᾿περωτη̑σαι

הֵנֻון דֵּין לָא יָדעִין הוַו לָה למֵלתָא ודָחלִין הוַו דַּנשַׁאלֻונָיהי׃ ס

[(2) Mark 09, 33]

הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּכְשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם: "עַל מַה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?"

וַיָּבֹאוּ אֶל-כְּפַר-נַחוּם וַיְהִי בַבַּיִת וַיִּשְׁאַל אֹתָם מַה-דִּין וּדְבָרִים הָיוּ בֵינֵיכֶם בַּדָּרֶךְ:

I přišel do Kafarnaum, a v domě byv, otázal se jich: Co jste na cestě mezi sebou rozjímali?

Přišli do Kafarnaum. Když byl doma, ptal se jich: „O čem jste cestou uvažovali?“ ([Matouš 18:1-Matouš 18:5; Lukáš 9:46-Lukáš 9:48])

καὶ η῟λθον ει᾿ς Καφαρναούμ καὶ ε᾿ν τη̑ οι᾿κία γενόμενος ε᾿πηρὼτα αυ᾿τούς τί ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ διελογίζεσθε

וֵאתַו לַכפַרנַחֻום וכַד עַלו לבַיתָּא משַׁאֵל הוָא להֻון דּמָנָא מֵתחַשׁבִין הוַיתֻּון בֻּאורחָא בַּינָתכֻון׃

[(2) Mark 09, 34]

שָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ בַּדֶּרֶךְ זֶה עִם זֶה - מִי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם.

וְלֹא עָנוּ דָבָר כִּי רָבוּ בֵינֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ מִי הוּא הַגָּדוֺל בָּהֶם:

Ale oni mlčeli. Nebo hádali se byli na cestě mezi sebou, kdo by z nich byl větší.

Ale oni mlčeli, neboť cestou se mezi sebou dohadovali, kdo je největší. ([Lukáš 22:24])

οἱ δὲ ε᾿σιὼπων πρὸς α᾿λλήλους γὰρ διελέχθησαν ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ τίς μείζων

הֵנֻון דֵּין שַׁתִּיקִין הוַו אֵתחרִיו הוַו גֵּיר בֻּאורחָא חַד עַם חַד דּמַנֻו רַב בּהֻון׃

[(2) Mark 09, 35]

יָשַׁב וְקָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן יְהֵא אַחֲרוֹן לַכֹּל וּמְשָׁרֵת לַכֹּל."

וַיֵּשֶׁב וַיִּקְרָא אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-הֶחָפֵץ לִהְיוֺת רִאשׁוֺן עָלָיו לִהְיוֺת אַחֲרוֺן לְכֻלָּם וּמְשָׁרֵת לְכֻלָּם:

A posadiv se, zavolal dvanácti, a dí jim: Chce-li kdo první býti, budeť ze všech nejposlednější a všech služebník.

Ježíš usedl, zavolal svých Dvanáct a řekl jim: „Kdo chce být první, buď ze všech poslední a služebník všech.“ ([Marek 10:43-Marek 10:44])

καὶ καθίσας ε᾿φὼνησεν τοὺς δὼδεκα καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ει῎ τις θέλει πρω̑τος ει῏ναι ε῎σται πάντων ε῎σχατος καὶ πάντων διάκονος

וִיתֵב יֵשֻׁוע וַקרָא לַתרֵעסַר וֵאמַר להֻון מַן דּצָבֵא דּנֵהוֵא קַדמָיָא נֵהוֵא אחרָיָא דּכֻל אנָשׁ וַמשַׁמשָׁנָא דּכֻל אנָשׁ׃

[(2) Mark 09, 36]

לָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם:

וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּצִּיגֵהוּ בְתוֺכָם וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חִבֶּק-לוֺ אָמַר אֲלֵיהֶם:

A vzav pacholátko, postavil je u prostřed nich, a vzav je na lokty, řekl jim:

Pak vzal dítě, postavil je doprostřed nich, objal je a řekl jim: ([Marek 10:15-Marek 10:16])

καὶ λαβών παιδίον ε῎στησεν αυ᾿τὸ ε᾿ν μέσω αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿ναγκαλισάμενος αυ᾿τὸ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς

וַנסַב טַליָא חַד וַאקִימֵה בַּמצַעתָא ושַׁקלֵה עַל דּרָעַוהי וֵאמַר להֻון׃

[(2) Mark 09, 37]

"כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתִי אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי."

מִי-הוּא הַמְקַבֵּל בִּשְׁמִי אַחַד הַיְלָדִים כָּזֶה אֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אֹתִי אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֹתִי כִּי אִם-פְּנֵי שֹׁלְחִי:

Kdož by koli jedno z takových pacholátek přijal ve jménu mém, mneť přijímá; a kdož by mne koli přijal, ne mneť přijímá, ale toho, kterýž mne poslal.

„Kdo přijme jedno z takových dětí v mém jménu, přijímá mne; a kdo mne přijme, nepřijímá mne, ale toho, který mě poslal.“

ο῍ς α῍ν ε῍ν τω̑ν τοιούτων παιδίων δέξηται ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου ε᾿μὲ δέχεται καὶ ο῍ς α῍ν ε᾿μὲ δέχηται ου᾿κ ε᾿μὲ δέχεται α᾿λλὰ τὸν α᾿ποστείλαντά με

כֻּל מַן דַּנקַבֵּל אַיך הָנָא טַליָא בּשֵׁמי לִי הֻו מקַבֵּל ומַן דּלִי מקַבֵּל לָא הוָא לִי מקַבֵּל אֵלָא למַן דּשַׁדּרַני׃ ס

[(2) Mark 09, 38]

אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: "רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ שֶׁאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ."

וַיֹּאמֶר יוֺחָנָן אֵלָיו רַבִּי רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ רוּחוֺת רָעוֺת בְּשִׁמְךׇ וַנִּכְלָא אֹתוֺ מִפְּעֻלָּתוֺ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא-הָלַךְ אַחֲרֵינוּ:

I odpověděl mu Jan, řka: Mistře, viděli jsme jednoho, an ve jménu tvém ďábly vymítá, kterýž nechodí s námi; i bránili jsme mu, proto že s námi nechodí.

Jan mu řekl: „Mistře, viděli jsme kohosi, kdo v tvém jménu vyhání démony, ale s námi nechodil; i bránili jsme mu, protože s námi nechodil.“ ([Lukáš 9:49-Lukáš 9:50; Numeri 11:27-Numeri 11:29])

ε῎φη αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιωάννης διδάσκαλε ει῎δομέν τινα ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί σου ε᾿κβάλλοντα δαιμόνια καὶ ε᾿κωλύομεν αυ᾿τόν ο῞τι ου᾿κ η᾿κολούθει ἡμι̑ν

אָמַר לֵה יֻוחַנָן רַבִּי חזַין אנָשׁ דּמַפֵּק שִׁאדֵא בַּשׁמָך וַכלַינָיהי עַל דּלָא נקֵף לַן׃

[(2) Mark 09, 39]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת;

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אַל-תִּכְלְאוּ אֹתוֺ כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר כֹּה עֹשֶׂה בִשְׁמִי נִפְלָאוֺת וְכֹה יָשׁוּב יְדַבֶּר-בִּי סָרָה:

Ježíš pak řekl: Nebraňtež mu. Neboť není žádného, kterýž by divy činil ve jménu mém, aby mohl snadně zle mluviti o mně.

Ježíš však řekl: „Nebraňte mu! Žádný, kdo učiní mocný čin v mém jménu, nemůže mi hned nato zlořečit.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν μὴ κωλύετε αυ᾿τόν ου᾿δεὶς γάρ ε᾿στιν ο῍ς ποιήσει δύναμιν ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου καὶ δυνήσεται ταχὺ κακολογη̑σαί με

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא תֵּכלֻונָיהי לַיתּ גֵּיר אנָשׁ דּעָבֵד חַילֵא בּשֵׁמי ומֵשׁכַּח עגַל אָמַר עלַי דּבִישׁ׃

[(2) Mark 09, 40]

כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, אִתָּנוּ הוּא.

כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְצָרֵינוּ לָנוּ הוּא:

Nebo kdož není proti nám, s námiť jest.

Kdo není proti nám(y), je pro nás(z). (y) var: vám (z) var: vás

ο῍ς γὰρ ου᾿κ ε῎στιν καθ῾ ἡμω̑ν ὑπὲρ ἡμω̑ν ε᾿στιν

מַן דּלָא הוָא הָכִיל לֻוקבַלכֻון חלָפַיכֻּון הֻו׃ ס

[(2) Mark 09, 41]

כָּל הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם מִשּׁוּם הֱיוֹתְכֶם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ."

וְכָל-הַנֹּתֶן לָכֶם בִּשְׁמִי כּוֺס מַיִם לִשְׁתּוֺת עֵקֶב אֲשֶׁר תָּכֹסּוּ עַל-הַמָּשִׁיחַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא-יֹאבַד שְׂכָרוֺ:

Kdož by koli zajisté dal vám píti číši vody ve jménu mém, proto že jste Kristovi, amen pravím vám, neztratíť nikoli odplaty své.

Kdokoli vám podá číši vody, protože jste Kristovi, amen, pravím vám, nepřijde o svou odměnu.“ ([Matouš 10:42])

ο῍ς γὰρ α῍ν ποτίση ὑμα̑ς ποτήριον υ῞δατος ε᾿ν ο᾿νόματι ο῞τι Χριστου̑ ε᾿στε α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ α᾿πολέση τὸν μισθὸν αυ᾿του̑

כֻּל דֵּין דּנַשׁקֵיכֻון כָּסָא דּמַיָא בַּלחֻוד בַּשׁמָא דּדַמשִׁיחָא אַנתֻּון אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא נַובֵּד אַגרֵה׃ ס

[(2) Mark 09, 42]

"וְכָל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים, מוּטָב לוֹ שֶׁתֻּנַּח אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לַיָּם.

וְכָל-הַנֹּתֵן מִכְשֹׁל לִפְנֵי אַחַד הַקְּטַנִּים הַמַּאֲמִינִים בִּי טוֺב לוֺ כִּי יִתָּלֶה פֶּלַח-רֶכֶב עַל-צַוָּארוֺ וְהֻשְׁלָךְ בַּיָּם:

A kdož by koli pohoršil jednoho z těchto maličkých, věřících ve mne, mnohem by mu lépe bylo, aby byl zavěšen na hrdlo jeho žernov mlýnský a vržen byl do moře.

„Kdo by svedl k hříchu(a) jednoho z těchto nepatrných, kteří ve mne(b) věří, lépe by mu bylo, kdyby mu dali na krk mlýnský(c) kámen a hodili ho do moře. (a) pohoršil (pod. Marek 9:43 Marek 9:45 Marek 9:47) (b) var: – ve mne (c) ř: osličí ([Matouš 18:6-Matouš 18:9 Lukáš 17:1-Lukáš 17:2])

καὶ ο῍ς α῍ν σκανδαλίση ε῞να τω̑ν μικρω̑ν τούτων τω̑ν πιστευόντων ει᾿ς ε᾿μέ καλόν ε᾿στιν αυ᾿τω̑ μα̑λλον ει᾿ περίκειται μύλος ο᾿νικὸς περὶ τὸν τράχηλον αυ᾿του̑ καὶ βέβληται ει᾿ς τὴν θάλασσαν

וכֻל מַן דּנַכשֵׁל לחַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא דַּמהַימנִין בִּי פַּקָח הוָא לֵה אֵלֻו רַמיָא הוָת רַחיָא דַּחמָרָא בּצַורֵה וַשׁדֵא בּיַמָא׃ ס

[(2) Mark 09, 43]

אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים גִּדֵּם מֵאֲשֶׁר לָבוֹא עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם, אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּכְבֶּה.

וְאִם-יָדְךׇ לְמִכְשׁוֺל לְךׇ קַצֵּץ אֹתָה טוֺב לְךׇ לָבֹא אֶל-הַחַיִּים קְטוּעַ-יָד מִהְיוֺת לְךׇ שְׁתֵּי יָדַיִם וְלָבֹא אֶל-גֵּיהִנֹּם אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַד-עוֺלָם תּוּקָד:

A horšila-li by tě ruka tvá, utni ji. Lépeť jest tobě bezrukému vjíti do života, nežli obě ruce majícímu jíti do pekla v ten oheň neuhasitelný,

Svádí-li tě k hříchu tvá ruka, utni ji; lépe je pro tebe, vejdeš-li do života zmrzačen, než abys šel s oběma rukama do pekla, do ohně neuhasitelného(d). (d) var: + 44 kde červ jejich neumírá a oheň nehasne ([Matouš 5:29-Matouš 5:30])

καὶ ε᾿ὰν σκανδαλίζη σε ἡ χείρ σου α᾿πόκοψον αυ᾿τήν καλόν ε᾿στίν σε κυλλὸν ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν ζωὴν η῍ τὰς δύο χει̑ρας ε῎χοντα α᾿πελθει̑ν ει᾿ς τὴν γέενναν ει᾿ς τὸ πυ̑ρ τὸ α῎σβεστον

אֵן דֵּין מַכשׁלָא לָך אִידָך פּסֻוקֵיה פַּקָח הֻו לָך פּשִׁיגָא דּתֵעֻול לחַיֵא אַו כַּד אִית לָך תַּרתֵּין אִידִין תִּאזַל לגִהַנָא׃

[(2) Mark 09, 44]

[missing]

אֲשֶׁר-שָׁם תּוֺלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה:

Kdež červ jejich neumírá, a oheň nehasne.

Marek 9:44

οπου ο σκωληξ αυτων ου τελευτα και το πυρ ου σβεννυται

אַיכָּא דּתַולַעהֻון לָא מָיתָּא ונֻורהֻון לָא דָּעכָּא׃

[(2) Mark 09, 45]

וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים קִטֵּעַ מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם.

וְאִם-רַגְלְךׇ לְמִכְשׁוֺל לְךׇ קַצֵּץ אֹתָהּ טוֺב לְךׇ לָבֹא אֶל-הַחַיִּים קְטוּעַ-רֶגֶל מִהְיוֺת לְךׇ שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְלָבֹא אֶל-גֵּיהִנֹּם אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה:

A pakli noha tvá horšila by tě, utni ji. Lépeť jest tobě kulhavému vjíti do života, nežli obě noze majícímu uvrženu býti do pekla, v ten oheň neuhasitelný,

A svádí-li tě k hříchu noha, utni ji; lépe je pro tebe, vejdeš-li do života chromý, než abys byl s oběma nohama uvržen do pekla(e). (e) var: + 46 kde červ jejich neumírá a oheň nehasne

καὶ ε᾿ὰν ὁ πούς σου σκανδαλίζη σε α᾿πόκοψον αυ᾿τόν καλόν ε᾿στίν σε ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν ζωὴν χωλὸν η῍ τοὺς δύο πόδας ε῎χοντα βληθη̑ναι ει᾿ς τὴν γέενναν

וֵאן רֵגלָך מַכשׁלָא לָך פּסֻוקֵיה פַּקָח הֻו לָך דּתֵעֻול לחַיֵא חגִיסָא אַו כַּד אִית לָך תַּרתֵּין רֵגלִין תֵּפֵּל בּגִהַנָא׃

[(2) Mark 09, 46]

[missing]

אֲשֶׁר-שָׁם תּוֺלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה:

Kdež červ jejich neumírá, a oheň nehasne.

Marek 9:46

οπου ο σκωληξ αυτων ου τελευτα και το πυρ ου σβεννυται

אַיכָּא דּתַולַעהֻון לָא מָיתָּא ונֻורהֻון לָא דָּעכָּא׃ ס

[(2) Mark 09, 47]

אִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לְמַלְכוּת אֱלֹהִים עִם עַיִן אַחַת מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם,

וְאִם-עֵינְךׇ תַּכְשִׁילְךׇ נַקֵּר אֹתָהּ טוֺב לְךׇ לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּעַיִן אַחַת מִהְיוֺת לְךׇ שְׁתֵּי עֵינַיִם וּלְהָשְׁלַךְ אֶל-גֵּיהִנֹּם:

Pakli by tě oko tvé horšilo, vylup je. Lépeť jest tobě jednookému vjíti do království Božího, nežli obě oči majícímu uvrženu býti do ohně pekelného,

A jestliže tě svádí oko, vyloupni je; lépe je pro tebe, vejdeš-li do Božího království jednooký, než abys byl s oběma očima uvržen do pekla,

καὶ ε᾿ὰν ὁ ο᾿φθαλμός σου σκανδαλίζη σε ε῎κβαλε αυ᾿τόν καλόν σέ ε᾿στιν μονόφθαλμον ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ η῍ δύο ο᾿φθαλμοὺς ε῎χοντα βληθη̑ναι ει᾿ς τὴν γέενναν

וֵאן עַינָך מַכשׁלָא לָך חצִיה פַּקָח הֻו לָך דּבַחדָא עַינָך תֵּעֻול למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא אַו כַּד אִית לָך תַּרתֵּין עַינִין תֵּפֵּל בּגִהַנָא דּנֻורָא׃

[(2) Mark 09, 48]

בְּמָקוֹם אֲשֶׁר תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה.

אֲשֶׁר-שָׁם תּוֺלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה:

Kdež červ jejich neumírá, a oheň nehasne.

kde ‚jejich červ neumírá a oheň nehasne‘. ([Izajáš 66:24])

ο῞που ὁ σκὼληξ αυ᾿τω̑ν ου᾿ τελευτα̑ καὶ τὸ πυ̑ρ ου᾿ σβέννυται

אַיכָּא דּתַולַעהֻון לָא מָיתָּא ונֻורהֻון לָא דָּעכָּא׃ ס

[(2) Mark 09, 49]

הֵן כָּל אֶחָד יֻמְלַח בָּאֵשׁ.

כִּי כָּל-אָדָם בָּאֵשׁ יִצָּרֵף כְּמוֺ כָל-קָרְבַּן בַּמֶּלַח יָמְלָח:

Nebo každý ohněm bude solen, a všeliká obět solí bude osolena.

Každý bude solen ohněm(f). (f) var: Každá oběť bude osolena solí ([Leviticus 2:13])

πα̑ς γὰρ πυρὶ ἁλισθήσεται

כֻּל גֵּיר בּנֻורָא נֵתמלַח וכֻל דֵּבחתָא בּמֵלחָא תֵּתמלַח׃ ס

[(2) Mark 09, 50]

הַמֶּלַח טוֹב הוּא, אַךְ אִם תֹּאבַד לוֹ מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה."

וְהַמֶּלַח טוֺב הוּא אַךְ אִם-יָפוּג טַעַם הַמֶּלַח בַּמֶּה תּוּכְלוּ לְתַקֵּן אֹתוֺ שִׁמְרוּ אֶת-הַמֶּלַח בְּתוֺכְכֶם וְאֶת-הַשָּׁלוֺם בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו:

Dobráť jest sůl. Pakli sůl bude neslaná, čím ji osolíte? Mějte sůl sami v sobě, a pokoj mějte mezi sebou.

Sůl je dobrá; ztratí-li však svou slanost, čím ji osolíte? Mějte sůl v sobě a žijte mezi sebou v pokoji.“ ([Matouš 5:13; Leviticus 14:34-Leviticus 14:35; Římanům 12:18; Židům 12:14])

καλὸν τὸ α῞λας ε᾿ὰν δὲ τὸ α῞λας α῎ναλον γένηται ε᾿ν τίνι αυ᾿τὸ α᾿ρτύσετε ε῎χετε ε᾿ν ἑαυτοι̑ς α῞λα καὶ ει᾿ρηνεύετε ε᾿ν α᾿λλήλοις

שַׁפִּירָא הי מֵלחָא אֵן דֵּין מֵלחָא תֵּפכַּה בּמָנָא תֵּתמלַח תֵּהוֵא בּכֻון מֵלחָא וַבשַׁינָא הוַו חַד עַם חַד סס׃

[(2) Mark 10, 01]

הוּא קָם וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר יְהוּדָה וְאֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. שׁוּב נִקְבְּצוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים וּכְמִנְהָגוֹ שׁוּב לִמֵּד אוֹתָם.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל-גְּבוּל יְהוּדָה וְאֶל-מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְהָמוֺן רָב הוֺסִיפוּ לְהִקָּבֵץ אֵלָיו וַיּוֺרֶה לָהֶם כְּפִי מִשְׁפָּטוֺ:

A vstav odtud, přišel do končin Judských skrze krajinu za Jordánem ležící. I sešli se k němu zase zástupové, a jakž obyčej měl, opět je učil.

I vstal a šel odtamtud do judských krajin a za Jordán. Opět se k němu shromáždily zástupy, a on je zase učil, jak bylo jeho zvykem. ([Matouš 19:1-Matouš 19:12])

καὶ ε᾿κει̑θεν α᾿ναστὰς ε῎ρχεται ει᾿ς τὰ ο῞ρια τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου καὶ συμπορεύονται πάλιν ο῎χλοι πρὸς αυ᾿τόν καὶ ὡς ει᾿ὼθει πάλιν ε᾿δίδασκεν αυ᾿τούς

וקָם מֵן תַּמָן וֵאתָא לַתחֻומָא דִּיהֻוד לעֵברָא דּיֻורדּנָן וֵאזַלו לתַמָן לוָתֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא ומַלֵף הוָא להֻון תֻּוב אַיך דַּמעָד הוָא׃

[(2) Mark 10, 02]

נִגְּשׁוּ הַפְּרוּשִׁים לְנַסּוֹתוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?"

וַיִגְּשׁוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים לְנַסּוֺתוֺ וַיִּשְׁאָלֻהוּ אִם יֵשׁ בְּיַד אִישׁ לְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ:

Tedy přistoupivše farizeové, otázali se ho: sluší-li muži propustiti ženu? pokoušejíce ho.

Tu přišli farizeové a zkoušeli ho: ptali se ho, je-li muži dovoleno propustit manželku.

καὶ προσελθόντες Φαρισαι̑οι ε᾿πηρὼτων αυ᾿τὸν ει᾿ ε῎ξεστιν α᾿νδρὶ γυναι̑κα α᾿πολυ̑σαι πειράζοντες αυ᾿τόν

וַקרֵבו פּרִישֵׁא מנַסֵין לֵה וַמשַׁאלִין דֵּאן שַׁלִיט לגַברָא דּנֵשׁבֻּוק אַנתּתֵה׃

[(2) Mark 10, 03]

עָנָה וְאָמַר לָהֶם: "מַה צִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה?"

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה-צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה:

On pak odpovídaje, řekl jim: Co vám přikázal Mojžíš?

Odpověděl jim: „Co vám ustanovil Mojžíš?“

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί ὑμι̑ν ε᾿νετείλατο Μωϋση̑ς

אָמַר להֻון מָנָא פַּקֵדכֻון מֻושֵׁא׃

[(2) Mark 10, 04]

הֵשִׁיבוּ: "מֹשֶׁה הִתִּיר לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְגָרֵשׁ."

וַיֹּאמְרוּ מֹשֶׁה נָתַן לָנוּ לִכְתָּב-לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וּלְשַׁלְּחָהּ:

Kteříž řekli: Mojžíš dopustil lístek rozloučení napsati a propustiti.

Řekli: „Mojžíš dovolil napsat rozlukový lístek a propustit.“ ([Deuteronomium 24:1 Deuteronomium 24:3])

οἱ δὲ ει῏παν ε᾿πέτρεψεν Μωϋση̑ς βιβλίον α᾿ποστασίου γράψαι καὶ α᾿πολυ̑σαι

הֵנֻון דֵּין אָמרִין מֻושֵׁא אַפֵּס לַן דּנֵכתֻּוב כּתָבָא דּשֻׁובקָנָא ונֵשׁרֵא׃

[(2) Mark 10, 05]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בַּעֲבוּר קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת-הַמִּצְוָה הַזֹּאת:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Pro tvrdost srdce vašeho napsal vám to přikázaní.

Ježíš jim řekl: „Pro tvrdost vašeho srdce vám napsal toto ustanovení.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πρὸς τὴν σκληροκαρδίαν ὑμω̑ν ε῎γραψεν ὑμι̑ν τὴν ε᾿ντολὴν ταύτην

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לֻוקבַל קַשׁיֻות לֵבּכֻון כּתַב לכֻון פֻּוקדָּנָא הָנָא׃

[(2) Mark 10, 06]

אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה 'זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.

אֲבָל בִּימֵי הַבְּרִיאָה מִקֶּדֶם זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אֹתָם:

Ale od počátku stvoření muže a ženu učinil je Bůh.

Od počátku stvoření ‚Bůh učinil člověka jako muže a ženu; ([Genesis 1:27])

α᾿πὸ δὲ α᾿ρχη̑ς κτίσεως α῎ρσεν καὶ θη̑λυ ε᾿ποίησεν αυ᾿τούς

מֵן בּרִשִׁית דֵּין דֵּכרָא ונֵקבּתָא עבַד אֵנֻון אַלָהָא׃

[(2) Mark 10, 07]

עַל־כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ [וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ]

עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֺ:

Protoť opustí člověk otce svého i matku, a přídržeti se bude ženy své.

proto opustí muž svého otce i matku a připojí se k své manželce(g), (g) var: – a připojí se k své manželce ([Genesis 2:24; Efezským 5:31])

ε῞νεκεν τούτου καταλείψει α῎νθρωπος τὸν πατέρα αυ᾿του̑ καὶ τὴν μητέρα καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑

מֵטֻל הָנָא נֵשׁבֻּוק גַּברָא לַאבֻוהי ולֵאמֵה ונֵקַף לַאנתּתֵה׃

[(2) Mark 10, 08]

וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד.' וּבְכֵן אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד.

וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד וְאִם-כֵּן אֵינָם עוֺד שְׁנַיִם כִּי אִם-בָּשָׂר אֶחָד:

I budou ti dva jedno tělo. A tak již nejsou dva, ale jedno tělo.

a budou ti dva jedno tělo‘; takže již nejsou dva, ale jeden.

καὶ ε῎σονται οἱ δύο ει᾿ς σάρκα μίαν ω῞στε ου᾿κέτι ει᾿σὶν δύο α᾿λλὰ μία σάρξ

ונֵהוֻון תּרַיהֻון חַד בּסַר מֵכִּיל לָא הוַו תּרֵין אֵלָא חַד בּסַר׃

[(2) Mark 10, 09]

לְפִיכָךְ מַה שֶּׁחִבֵּר אֱלֹהִים אַל יַפְרִיד אָדָם."

לָכֵן אֵת אֲשֶׁר-חִבֵּר אֱלֹהִים אַל-יַפְרֵד אָדָם:

Protož což Bůh spojil, člověk nerozlučuj.

A proto, co Bůh spojil(h), člověk nerozlučuj!“ (h) ř: spojil jedním jhem

ο῍ ου῏ν ὁ θεὸς συνέζευξεν α῎νθρωπος μὴ χωριζέτω

מֵדֵּם דַּאלָהָא הָכִיל זַוֵג בַּרנָשָׁא לָא נפַרֵשׁ׃

[(2) Mark 10, 10]

כְּשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ גַּם הַתַּלְמִידִים עַל זֹאת.

וּבַבַּיִת שָׁאֲלוּ אֹתוֺ תַּלְמִידָיו שֵׁנִית עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:

A v domě opět učedlníci jeho otázali se ho o též věci.

V domě se ho učedníci znovu na tu věc ptali.

καὶ ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν πάλιν οἱ μαθηταὶ περὶ τούτου ε᾿πηρὼτων αυ᾿τόν

ושַׁאלֻוהי תֻּוב תַּלמִידַוהי בּבַיתָּא עַל הָדֵא׃

[(2) Mark 10, 11]

אָמַר לָהֶם: "כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִישׁ כִּי-יְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ וְנָשָׂא לוֺ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא:

I dí jim: Kdož by koli propustil manželku svou a jinou pojal, cizoloží proti ní.

I řekl jim: „Kdo propustí svou manželku a vezme si jinou, dopouští se vůči ní cizoložství; ([Matouš 5:32; Lukáš 16:18; 1 Korintským 7:10-1 Korintským 7:11])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ο῍ς α῍ν α᾿πολύση τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ καὶ γαμήση α῎λλην μοιχα̑ται ε᾿π῾ αυ᾿τήν

וֵאמַר להֻון כֻּל מַן דּנֵשׁרֵא אַנתּתֵה ונֵסַב אחרִתָא גָּאַר׃

[(2) Mark 10, 12]

וְאִם הִיא תְּגָרֵשׁ אֶת בַּעֲלָהּ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר נוֹאֶפֶת הִיא."

וְאִשָּׁה כִּי-תֵצֵא מִבֵּית בַּעְלָהּ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר נֹאֶפֶת הִיא:

A jestliže by žena propustila muže svého a za jiného se vdala, cizoloží.

a jestliže manželka propustí svého muže a vezme si jiného, dopouští se cizoložství.“

καὶ ε᾿ὰν αυ᾿τὴ α᾿πολύσασα τὸν α῎νδρα αυ᾿τη̑ς γαμήση α῎λλον μοιχα̑ται

וֵאן אַנתּתָא תֵּשׁרֵא בַּעלָה ותֵהוֵא לַאחרִנָא גָּירָא׃ ס

[(2) Mark 10, 13]

הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, אַךְ הַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם.

וַיָּבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים לְבַעֲבוּר יָשִׂים אֶת-יָדָיו עֲלֵיהֶם וְתַלְמִידָיו גָּעֲרוּ בִּמְבִיאֵיהֶם:

Tedy přinášeli k němu dítky, aby se jich dotýkal. Ale učedlníci přimlouvali těm, kteříž je nesli.

Tu mu přinášeli děti, aby se jich dotkl, ale učedníci jim to zakazovali. ([Matouš 19:13-Matouš 19:15; Lukáš 18:15-Lukáš 18:17])

καὶ προσέφερον αυ᾿τω̑ παιδία ι῞να αυ᾿τω̑ν α῞ψηται οἱ δὲ μαθηταὶ ε᾿πετίμησαν αυ᾿τοι̑ς

וַמקַרבִין הוַו לֵה טלָיֵא דּנֵקרֻוב להֻון תַּלמִידַוהי דֵּין כָּאֵין הוַו בּהָלֵין דַּמקַרבִין להֻון׃

[(2) Mark 10, 14]

רָאָה יֵשׁוּעַ וְהִתְכַּעֵס. אָמַר לָהֶם: "הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי, אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ וַיִּחַר-לוֺ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבֹא אֵלַי וְאַל-תִּכְלְאוּ אֹתָם כִּי מֵאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

To viděv Ježíš, nelibě to nesl, a řekl jim: Nechte dítek jíti ke mně, a nebraňte jim, nebo takovýchť jest království Boží.

Když to Ježíš uviděl, rozhněval se a řekl jim: „Nechte děti přicházet ke mně, nebraňte jim, neboť takovým patří království Boží.

ι᾿δών δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς η᾿γανάκτησεν καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς α῎φετε τὰ παιδία ε῎ρχεσθαι πρός με μὴ κωλύετε αυ᾿τά τω̑ν γὰρ τοιούτων ε᾿στὶν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

יֵשֻׁוע דֵּין חזָא וֵאתבֵּאשׁ לֵה וֵאמַר להֻון שׁבֻוקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי ולָא תֵּכלֻון אֵנֻון דּדַאילֵין גֵּיר דַּאיך הָלֵין אֵנֻון אִיתֵיה מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 10, 15]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס לְתוֹכָהּ".

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִי אֲשֶׁר-לֹא יְקַבֵּל אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיֶּלֶד בֹּא לֹא-יָבֹא בָהּ:

Amen pravím vám: Kdož by koli nepřijal království Božího jako dítě, nikoliť do něho nevejde.

Amen, pravím vám, kdo nepřijme Boží království jako dítě, jistě do něho nevejde.“ ([Matouš 18:3 Jan 3:3])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῍ς α῍ν μὴ δέξηται τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ὡς παιδίον ου᾿ μὴ ει᾿σέλθη ει᾿ς αυ᾿τήν

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל דּלָא נקַבֵּל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא אַיך טַליָא לָא נֵעֻול לָה׃

[(2) Mark 10, 16]

הוּא חִבֵּק אוֹתָם וּבֵרְכָם בְּשִׂימוֹ אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם.

וַיְחַבְּקֵם בִּזְרֹעֹתָיו וְאֶת-יָדָיו שָׂם עֲלֵיהֶם וַיְבָרֲכֵם:

A bera je na lokty své, a vzkládaje na ně ruce, požehnání jim dával.

Objímal je, vzkládal na ně ruce a žehnal jim. ([Marek 9:36])

καὶ ε᾿ναγκαλισάμενος αυ᾿τὰ κατευλόγει τιθεὶς τὰς χει̑ρας ε᾿π῾ αυ᾿τά

וַשׁקַל אֵנֻון עַל דּרָעַוהי וסָם אִידֵה עלַיהֻון ובַרֵך אֵנֻון׃ ס

[(2) Mark 10, 17]

בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ רָץ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, כָּרַע לְפָנָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "רַבִּי הַטּוֹב, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?"

וַיְהִי בְּצֵאתוֺ לְדַרְכּוֺ וַיָּרָץ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע לְפָנָיו לֵאמֹר רַבִּי הַטּוֺב מַה-לִּי לַעֲשׂוֺת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֺלָם:

Potom když vyšel na cestu, přiběhl jeden, a poklekna před ním, otázal se ho: Mistře dobrý, co učiním, abych života věčného dědičně došel?

Když se vydával na cestu, přiběhl k němu nějaký člověk a poklekl před ním a ptal se ho: „Mistře(i) dobrý, co mám dělat, abych měl podíl na věčném životě?“ (i) ř: Učiteli (tak i Marek 10:35) ([Matouš 19:16-Matouš 19:22; Lukáš 18:18-Lukáš 18:23])

καὶ ε᾿κπορευομένου αυ᾿του̑ ει᾿ς ὁδὸν προσδραμών ει῟ς καὶ γονυπετήσας αυ᾿τὸν ε᾿πηρὼτα αυ᾿τόν διδάσκαλε α᾿γαθέ τί ποιήσω ι῞να ζωὴν αι᾿ὼνιον κληρονομήσω

וכַד רָדֵא בֻּאורחָא רהֵט חַד נפַל עַל בֻּורכַּוהי וַמשַׁאֵל הוָא לֵה וָאמַר מַלפָנָא טָבָא מָנָא אֵעבֵּד דִּאתַר חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(2) Mark 10, 18]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי 'טוֹב'? אֵין טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לָמָּה-זֶּה תִּקְרָא לִי טוֺב אֵין טוֺב כִּי אִם-אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים:

I řekl mu Ježíš: Co mne nazýváš dobrým? Žádný není dobrý, než jediný Bůh.

Ježíš mu řekl: „Proč mi říkáš dobrý? Nikdo není dobrý, jedině Bůh.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ τί με λέγεις α᾿γαθόν ου᾿δεὶς α᾿γαθὸς ει᾿ μὴ ει῟ς ὁ θεός

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא לַיתּ טָבָא אֵלָא אֵן חַד אַלָהָא׃

[(2) Mark 10, 19]

אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאַף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, לֹא תַּעֲשֹׁק, כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ."

וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הַמִּצְוֺת לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא תִּגְנֹב לֹא-תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר לֹא תַעֲשֹׁק כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ:

Přikázaní umíš: Nezcizoložíš, nezabiješ, neukradneš, nevydáš falešného svědectví, neoklamáž, cti otce svého i matku.

Přikázání znáš: Nezabiješ, nezcizoložíš, nebudeš krást, nevydáš křivé svědectví, nebudeš podvádět(j), cti svého otce i svou matku!“ (j) nezadržíš mzdu ([Exodus 20:12-Exodus 20:16; Deuteronomium 24:14])

τὰς ε᾿ντολὰς οι῏δας μὴ φονεύσης μὴ μοιχεύσης μὴ κλέψης μὴ ψευδομαρτυρήσης μὴ α᾿ποστερήσης τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα

פֻּוקדָּנֵא יָדַע אַנתּ לָא תּגֻור לָא תֵּגנֻוב לָא תֵּקטֻול ולָא תֵּסהַד סָהדֻּותָא דַּגָּלתָא לָא תֵּטלֻום יַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך׃

[(2) Mark 10, 20]

הֵשִׁיב לוֹ: "רַבִּי, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי:

A on odpověděv, řekl jemu: Mistře, toho všeho jsem ostříhal od své mladosti.

On mu na to řekl: „Mistře, to všecko jsem dodržoval od svého mládí.“

ὁ δὲ ε῎φη αυ᾿τω̑ διδάσκαλε ταυ̑τα πάντα ε᾿φυλαξάμην ε᾿κ νεότητός μου

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר לֵה מַלפָנָא הָלֵין כֻּלהֵין נֵטרֵת אֵנֵין מֵן טַליֻותי׃

[(2) Mark 10, 21]

הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְרָחַשׁ לוֹ אַהֲבָה. אָמַר אֵלָיו: "דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ. לֵךְ מְכֹר מַה שֶּׁיֵשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי."

וַיִּרְאֵהוּ יֵשׁוּעַ וַיֶּאֱהָבֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו עוֺד אַחַת אַתָּה חָסֵר לֵךְ מְכֹר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לְךׇ וְתֵן לַעֲנִיִּים וְהָיָה-לְךׇ אוֺצָר בַּשָּׁמָיִם וּבֹא שָׂא אֶת-הַצְּלָב וְלֵךְ אַחֲרָי:

Tedy Ježíš pohleděv na něj, zamiloval ho, a řekl jemu: Jednohoť se nedostává. Jdi, a cožkoli máš, prodej, a dej chudým, a budeš míti poklad v nebi; a poď, následuj mne, vezma kříž.

Ježíš na něj s láskou pohleděl a řekl: „Jedno ti schází. Jdi, prodej všecko, co máš, rozdej chudým a budeš mít poklad v nebi; pak přijď a následuj mne(k)!“ (k) var: + a nes svůj kříž ([Matouš 6:20; Lukáš 12:33])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ε᾿μβλέψας αυ᾿τω̑ η᾿γάπησεν αυ᾿τὸν καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ε῞ν σε ὑστερει̑ υ῞παγε ο῞σα ε῎χεις πὼλησον καὶ δὸς τοι̑ς πτωχοι̑ς καὶ ε῞ξεις θησαυρὸν ε᾿ν ου᾿ρανω̑ καὶ δευ̑ρο α᾿κολούθει μοι

יֵשֻׁוע דֵּין חָר בֵּה וַאחבֵה וֵאמַר לֵה חדָא חַסִירָא לָך זֵל זַבֵּן כֻּל מֵדֵּם דִּאית לָך והַב למֵסכִּנֵא ותֵהוֵא לָך סִימתָא בַּשׁמַיָא וסַב צלִיבָא ותָא בָּתַרי׃ ס

[(2) Mark 10, 22]

לְשֵׁמַע הַדָּבָר נָפְלוּ פָּנָיו וְהוּא הָלַךְ מִשָּׁם עָצוּב, שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים.

וַיִּפְּלוּ פָנָיו עַל-הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֺ וַיֵּלֶךְ-לוֺ כִּי-נְכָסִים רַבִּים הָיוּ לוֺ:

On pak zarmoutiv se pro to slovo, odšel, truchliv jsa; nebo měl mnohá zboží.

On po těch slovech svěsil hlavu a smuten odešel, neboť měl mnoho majetku.

ὁ δὲ στυγνάσας ε᾿πὶ τω̑ λόγω α᾿πη̑λθεν λυπούμενος η῟ν γὰρ ε῎χων κτήματα πολλά

הֻו דֵּין אֵתכּמַר בּמֵלתָא הָדֵא וֵאזַל כַּד עַיִיקָא לֵה אִית הוָא לֵה גֵּיר נֵכסֵא סַגִּיֵאא׃

[(2) Mark 10, 23]

הִבִּיט יֵשׁוּעַ סָבִיב וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "בְּאֵיזֶה קֹשִׁי יִכָּנְסוּ הָעֲשִׁירִים לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!"

וַיַּבֵּט יֵשׁוּעַ מִסָּבִיב וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו מַה-קָּשֶׁה לְבַעֲלֵי נְכָסִים לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

A pohleděv vůkol Ježíš, dí učedlníkům svým: Jak nesnadně ti, kteříž statky mají, vejdou do království Božího.

Ježíš se rozhlédl po svých učednících a řekl jim: „Jak těžko vejdou do Božího království ti, kdo mají bohatství!“ ([Matouš 19:23-Matouš 19:30; Lukáš 18:24-Lukáš 18:30])

καὶ περιβλεψάμενος ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγει τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ πω̑ς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ε῎χοντες ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ει᾿σελεύσονται

חָר דֵּין יֵשֻׁוע בּתַלמִידַוהי וֵאמַר להֻון כּמָא עַטלָא לַאילֵין דִּאית להֻון נֵכסֵא דּנֵעלֻון למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 10, 24]

נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים בִּגְלַל דְּבָרָיו, אַךְ יֵשׁוּעַ הֵגִיב בְּאָמְרוֹ לָהֶם שֵׁנִית: "בָּנַי, כַּמָּה קָשֶׁה לַבּוֹטְחִים בָּעֹשֶׁר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!"

וַיִּשְׁתּוֺמְמוּ תַלְמִידָיו עַל-דְּבָרָיו וַיּוֺסֶף יֵשׁוּעַ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בָּנַי מַה-כָּבֵד לַבֹּטְחִים עַל-חֵילָם לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Tedy učedlníci užasli se nad těmi řečmi jeho. Ježíš pak zase odpověděv, dí jim: Synáčkové, kterak nesnadné jest doufajícím v statek do království Božího vjíti.

Učedníky ta slova zarazila. Ježíš jim ještě jednou řekl: „Dítky, jak těžké je vejít do království Božího(l) ! (l) var: + těm, kdo spoléhají na bohatství

οἱ δὲ μαθηταὶ ε᾿θαμβου̑ντο ε᾿πὶ τοι̑ς λόγοις αυ᾿του̑ ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς πάλιν α᾿ποκριθεὶς λέγει αυ᾿τοι̑ς τέκνα πω̑ς δύσκολόν ε᾿στιν ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ει᾿σελθει̑ν

תַּלמִידֵא דֵּין מֵתּדַּמרִין הוַו עַל מֵלַוהי וַענָא תֻּוב יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון בּנַי כּמָא עַטלָא לַאילֵין דַּתכִילִין עַל נֵכסַיהֻון דּנֵעלֻון למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 10, 25]

נָקֵל לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ חֻר הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Snáze jest velbloudu skrze jehelní ucho projíti, nežli bohatému vjíti do království Božího.

Snáze projde velbloud uchem jehly, než aby bohatý vešel do Božího království.“

ευ᾿κοπὼτερόν ε᾿στιν κάμηλον διὰ τη̑ς τρυμαλια̑ς τη̑ς ρ᾿αφίδος διελθει̑ν η῍ πλούσιον ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ει᾿σελθει̑ν

פּשִׁיק הֻו לגַמלָא דּנֵעֻול בַּחרֻורָא דַּמחַטָא אַו עַתִּירָא למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא למֵעַל׃

[(2) Mark 10, 26]

הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?"

וַיּוֺסִיפוּ לְהִשְׁתּוֺמֵם יֶתֶר מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו וּמִי אֵפוֺא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ:

Oni pak více se děsili, řkouce mezi sebou: I kdož může spasen býti?

Ještě více se zhrozili a říkali si(m): „Kdo tedy může být spasen?“ (m) var: řekli mu

οἱ δὲ περισσω̑ς ε᾿ξεπλήσσοντο λέγοντες πρὸς ἑαυτούς καὶ τίς δύναται σωθη̑ναι

הֵנֻון דֵּין יַתִּירָאיִת מֵתּדַּמרִין הוַו וָאמרִין בַּינַיהֻון מַנֻו מֵשׁכַּח למֵחָא׃

[(2) Mark 10, 27]

הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מִבְּנֵי אָדָם נִבְצָר הַדָּבָר, אַךְ לֹא מֵאֱלֹהִים; כִּי הָאֱלֹהִים כֹּל יָכוֹל."

וַיַּבֶּט-בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר מִבְּנֵי אָדָם יִפָּלֵא הַדָּבָר אַךְ לֹא מֵאֱלֹהִים כִּי מֵאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל-דָּבָר:

A pohleděv na ně Ježíš, dí: U lidíť jest nemožné, ale ne u Boha; nebo u Boha všecko možné jest.

Ježíš na ně pohleděl a řekl: „U lidí je to nemožné, ale ne u Boha; vždyť u Boha je možné všecko.“ ([Genesis 18:14; Jób 42:2; Zacharjáš 8:6])

ε᾿μβλέψας αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγει παρὰ α᾿νθρὼποις α᾿δύνατον α᾿λλ῾ ου᾿ παρὰ θεω̑ πάντα γὰρ δυνατὰ παρὰ τω̑ θεω̑

חָר דֵּין בּהֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לוָת בּנַי־אנָשָׁא הָדֵא לָא מֵשׁכּחָא אֵלָא לוָת אַלָהָא כֻּל מֵדֵּם גֵּיר מֵשׁכּחָא לוָת אַלָהָא סס׃

[(2) Mark 10, 28]

הֵחֵל כֵּיפָא לוֹמַר לוֹ: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ."

וַיָּחֶל פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת-כֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךׇ:

I počal Petr mluviti k němu: Aj, my opustili jsme všecko, a šli jsme za tebou.

Tu se Petr ozval: „Hle, my jsme opustili všecko a šli jsme za tebou.“ ([Marek 1:16-Marek 1:20])

η῎ρξατο λέγειν ὁ Πέτρος αυ᾿τω̑ ι᾿δοὺ ἡμει̑ς α᾿φήκαμεν πάντα καὶ η᾿κολουθήκαμέν σοι

ושַׁרִי כִּאפָא למִאמַר הָא חנַן שׁבַקן כֻּל מֵדֵּם וַנקֵפנָך׃

[(2) Mark 10, 29]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת אוֹ אֵם אוֹ אָב אוֹ בָּנִים אוֹ שָׂדוֹת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה,

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֺ אַחִים אוֺ אֲחָיוֺת אוֺ אָב אוֺ אֵם אוֺ אֶת-אִשְׁתּוֺ אוֺ בָנִים אוֺ שָׂדוֺת לְמַעַן הַבְּשׂוֺרָה:

Odpověděv pak Ježíš, řekl: Amen pravím vám, žádného není, ješto by opustil dům, neb bratří, neb sestry, neb otce, neb matku, neb manželku, neb dítky, neb rolí pro mne a pro evangelium,

Ježíš jim řekl: „Amen, pravím vám, není nikoho, kdo opustil dům nebo bratry nebo sestry nebo matku nebo otce(n) nebo děti nebo pole pro mne a pro evangelium, (n) var: + nebo manželku ([Matouš 10:37; Lukáš 14:26])

ε῎φη ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿δείς ε᾿στιν ο῍ς α᾿φη̑κεν οι᾿κίαν η῍ α᾿δελφοὺς η῍ α᾿δελφὰς η῍ μητέρα η῍ πατέρα η῍ τέκνα η῍ α᾿γροὺς ε῞νεκεν ε᾿μου̑ καὶ ε῞νεκεν του̑ ευ᾿αγγελίου

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ אנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא אַו אַחֵא אַו אַחוָתָא אַו אַבָא אַו אֵמָא אַו אַנתּתָא אַו בּנַיָא אַו קֻוריָא מֵטֻלָתי ומֵטֻל סבַרתי׃

[(2) Mark 10, 30]

שֶׁלֹּא יְקַבֵּל כָּעֵת, בַּזְּמַן הַזֶּה, פִּי מֵאָה: בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאִמָּהוֹת וּבָנִים וְשָׂדוֹת, עִם רְדִיפוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא - חַיֵּי עוֹלָם.

אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא לְרַגְלֵי הָרְדִיפוֺת בָּעֵת הַזֹּאת מֵאָה שְׁעָרִים בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֺת וְאִמּוֺת וּבָנִים וְשָׂדוֺת וְלֶעָתִיד לָבֹא חַיֵּי עוֺלָם:

Aby nevzal stokrát tolik nyní v času tomto domů a bratrů a sester a matek a dítek a rolí s protivenstvím, a v budoucím věku život věčný.

aby nyní, v tomto čase, nedostal spolu s pronásledováním stokrát více domů, bratří, sester, matek, dětí i polí a v přicházejícím věku život věčný.

ε᾿ὰν μὴ λάβη ἑκατονταπλασίονα νυ̑ν ε᾿ν τω̑ καιρω̑ τούτω οι᾿κίας καὶ α᾿δελφοὺς καὶ α᾿δελφὰς καὶ μητέρας καὶ τέκνα καὶ α᾿γροὺς μετὰ διωγμω̑ν καὶ ε᾿ν τω̑ αι᾿ω̑νι τω̑ ε᾿ρχομένω ζωὴν αι᾿ὼνιον

ולָא נקַבֵּל חַד בַּמָאא הָשָׁא בּזַבנָא הָנָא בָּתֵּא וַאחֵא וַאחוָתָא וֵאמהָתָא וַבנַיָא וקֻוריָא עַם רדֻופיָא וַבעָלמָא דָּאתֵא חַיֵא דַּלעָלַם׃ ס

[(2) Mark 10, 31]

אֲבָל רִאשׁוֹנִים הַרְבֵּה יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים הַרְבֵּה - רִאשׁוֹנִים."

וְרַבִּים הֵם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרֹנִים וְהָאַחֲרֹנִים רִאשֹׁנִים:

Mnozíť pak první budou poslední, a poslední první.

Mnozí první budou poslední a poslední první.“ ([Matouš 20:16; Lukáš 13:30])

πολλοὶ δὲ ε῎σονται πρω̑τοι ε῎σχατοι καὶ οἱ ε῎σχατοι πρω̑τοι

סַגִּיֵאא דֵּין קַדמָיֵא דּנֵהוֻון אחרָיֵא וַאחרָיֵא קַדמָיֵא סס׃

[(2) Mark 10, 32]

הֵם הָיוּ בַּדֶּרֶךְ, עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְיֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. חֲרָדָה קִנְּנָה בְּלִבָּם וְהַהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם פָּחֲדוּ. לָקַח שׁוּב אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לְהַגִּיד לָהֶם מַה שֶּׁעָתִיד לִקְרוֹת לוֹ:

וּבִהְיוֺתָם בַּדֶּרֶךְ לַעֲלוֺת יְרוּשָׁלַיְמָה וַיֵּלֶךְ יֵשׁוּעַ לִפְנֵיהֶם וְהֵם הָלְכוּ אַחֲרָיו בְּמָגוֺר וָפָחַד וַיִּקַּח אֵלָיו שֵׁנִית אֶת-שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיָּחֶל לְהַגִּיד לָהֶם אֶת-אֲשֶׁר יִקְרֶה אֹתוֺ לֵאמֹר:

Byli pak na cestě, jdouce do Jeruzaléma, a Ježíš šel napřed. I byli předěšeni, a jdouce za ním, báli se. Tedy pojav opět dvanácte, počal jim praviti, co se jemu má státi,

Byli na cestě do Jeruzaléma a Ježíš šel před nimi; byli zaraženi a ti, kteří šli za nimi, se báli. Vzal k sobě opět svých Dvanáct a začal mluvit o tom, co ho má potkat: ([Matouš 20:17-Matouš 20:19; Lukáš 18:31-Lukáš 18:34])

η῟σαν δὲ ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ α᾿ναβαίνοντες ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα καὶ η῟ν προάγων αυ᾿τοὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ε᾿θαμβου̑ντο οἱ δὲ α᾿κολουθου̑ντες ε᾿φοβου̑ντο καὶ παραλαβών πάλιν τοὺς δὼδεκα η῎ρξατο αυ᾿τοι̑ς λέγειν τὰ μέλλοντα αυ᾿τω̑ συμβαίνειν

כַּד סָלקִין הוַו דֵּין בֻּאורחָא לֻאורִשׁלֵם הֻו יֵשֻׁוע קדִים הוָא להֻון ומֵתּתַּמהִין הוַו וָאזִלין הוַו בָּתרֵה כַּד דַּחִילִין ס וַדבַר לַתרֵעסַרתֵּה ושַׁרִי דּנִאמַר להֻון מֵדֵּם דַּעתִיד דּנֵהוֵא לֵה׃

[(2) Mark 10, 33]

"הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים. הֵם יֶחֶרְצוּ אֶת דִּינוֹ לַמָּוֶת וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִם.

הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלַיְמָה וּבֶן-הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְהִרְשִׁיעוּ אֹתוֺ לָמוּת וְנָתוֺן אֹתוֺ בִּידֵי הַגּוֺיִם:

Řka: Aj, vstupujeme do Jeruzaléma, a Syn člověka vydán bude předním kněžím {biskupům} a zákonníkům i odsoudí jej na smrt, a vydadí jej pohanům.

„Hle, jdeme do Jeruzaléma a Syn člověka bude vydán velekněžím a zákoníkům; odsoudí ho na smrt a vydají pohanům, ([Marek 8:31 Marek 9:31])

ο῞τι ι᾿δοὺ α᾿ναβαίνομεν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδοθήσεται τοι̑ς α᾿ρχιερευ̑σιν καὶ τοι̑ς γραμματευ̑σιν καὶ κατακρινου̑σιν αυ᾿τὸν θανάτω καὶ παραδὼσουσιν αυ᾿τὸν τοι̑ς ε῎θνεσιν

דּהָא סָלקִין חנַן לֻאורִשׁלֵם וַברֵה דּאנָשָׁא מֵשׁתּלֵם לרַבַּי־כָּהנֵא וַלסָפרֵא וַנחַיבֻונָיהי למַותָּא ונַשׁלמֻונָיהי לעַממֵא׃

[(2) Mark 10, 34]

הַלָּלוּ יְהַתְּלוּ בּוֹ וְיִירְקוּ בּוֹ, יַלְקוּ אוֹתוֹ וְיַהַרְגוּהוּ, וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם."

וְהֵם יְהָתֵלּוּ בוֺ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו וְיַכֻּהוּ בַּשֹּׁטִים וִימִיתֻהוּ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם וְיֶחִי:

Kteřížto posmívati se budou jemu, a ubičují ho, a uplijí i zabijí jej, ale třetího dne z mrtvých vstane.

budou se mu posmívat, poplivají ho, zbičují a zabijí; a po třech dnech(o) vstane.“ (o) var: třetího dne

καὶ ε᾿μπαίξουσιν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿μπτύσουσιν αυ᾿τω̑ καὶ μαστιγὼσουσιν αυ᾿τὸν καὶ α᾿ποκτενου̑σιν καὶ μετὰ τρει̑ς ἡμέρας α᾿ναστήσεται

וַנבַזחֻון בֵּה וַננַגּדֻונָיהי ונֵרקֻון בַּאפַּוהי ונֵקטלֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס

[(2) Mark 10, 35]

נִגְּשׁוּ אֵלָיו יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ מַה שֶּׁנְּבַקֵּשׁ מִמְּךָ."

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו יַעֲקֹב וְיוֺחָנָן בְּנֵי-זַבְדִּי לֵאמֹר רַבֵּנוּ חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ כִּי-תַעֲשֶׂה לָּנוּ אֵת אֲשֶׁר-נִשְׁאַל מִמֶּךׇ:

Tedy přistoupili k němu Jakub a Jan, synové Zebedeovi, řkouce: Mistře, chceme, zač bychom koli prosili tebe, abys učinil nám.

Přistoupili k němu Jakub a Jan, synové Zebedeovi, a řekli mu: „Mistře, chtěli bychom, abys nám učinil, oč tě požádáme.“ ([Matouš 20:20-Matouš 20:28])

καὶ προσπορεύονται αυ᾿τω̑ ᾽Ιάκωβος καὶ ᾽Ιωάννης οἱ υἱοὶ Ζεβεδαίου λέγοντες αυ᾿τω̑ διδάσκαλε θέλομεν ι῞να ο῍ ε᾿ὰν αι᾿τήσωμέν σε ποιήσης ἡμι̑ν

וַקרֵבו לוָתֵה יַעקֻוב ויֻוחַנָן בּנַי זַבדַי וָאמרִין לֵה מַלפָנָא צָבֵין חנַן דּכֻל דּנֵשַׁאל תֵּעבֵּד לַן׃

[(2) Mark 10, 36]

שָׁאַל אוֹתָם: "מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְכֶם?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה-חֶפְצְכֶם כִּי-אֶעֱשֶׂה לָכֶם:

On pak řekl jim: Co chcete, abych vám učinil?

Řekl jim: „Co chcete, abych vám učinil?“

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί θέλετέ με ποιήσω ὑμι̑ν

אָמַר להֻון מָנָא צָבֵין אנתֻּון אֵעבֵּד לכֻון׃

[(2) Mark 10, 37]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "תֵּן לָנוּ לָשֶׁבֶת אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּתִפְאֶרֶת כְּבוֹדְךָ."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תְּנָה-לָּנוּ לָשֶׁבֶת אֶחָד לִימִינְךׇ וְאֶחָד לִשְׂמֹלְךׇ בִּכְבוֺדֶךׇ:

I řekli jemu: Dej nám, abychom jeden na pravici tvé a druhý na levici tvé seděli v slávě tvé.

Odpověděli mu: „Dej nám, abychom měli místo jeden po tvé pravici a druhý po levici v tvé slávě.“ ([Matouš 19:28])

οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ δὸς ἡμι̑ν ι῞να ει῟ς σου ε᾿κ δεξιω̑ν καὶ ει῟ς ε᾿ξ α᾿ριστερω̑ν καθίσωμεν ε᾿ν τη̑ δόξη σου

אָמרִין לֵה הַב לַן דּחַד נֵתֵּב מֵן יַמִינָך וחַד מֵן סֵמָלָך בּשֻׁובחָך׃

[(2) Mark 10, 38]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה אוֹ לְהִטָּבֵל בַּטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאָלוּן הֲתוּכְלוּ לִשְׁתּוֺת אֶת-הַכּוֺס אֲשֶׁר אֲנִי אֶשְׁתֶּה וּלְהִטָּבֵל בַּטְּבִילָה אֲשֶׁר אִטָּבֵל אָנִי:

Ježíš pak řekl jim: Nevíte, zač prosíte. Můžete-li píti kalich, kterýž já piji, a křtíti se křtem, kterýmž já se křtím?

Ale Ježíš jim řekl: „Nevíte, oč žádáte. Můžete pít kalich, který já piji, nebo být pokřtěni křtem, kterým já jsem křtěn?“ ([Izajáš 51:17; Marek 14:36; Lukáš 12:50])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿κ οι῎δατε τί αι᾿τει̑σθε δύνασθε πιει̑ν τὸ ποτήριον ο῍ ε᾿γώ πίνω η῍ τὸ βάπτισμα ο῍ ε᾿γώ βαπτίζομαι βαπτισθη̑ναι

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא יָדעִין אנתֻּון מָנָא שָׁאלִין אנתֻּון מֵשׁכּחִין אנתֻּון דּתֵשׁתֻּון כָּסָא דֵּאנָא שָׁתֵא אנָא ומַעמֻודִיתָא דֵּאנָא עָמֵד אנָא תֵּעמדֻון׃

[(2) Mark 10, 39]

אָמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים." הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶת הַכּוֹס שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה תִּשְׁתּוּ וּבַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבְלוּ,

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוּכָל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶת-הַכּוֺס אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה תִּשְׁתּוּ וּבַטְּבִילָה אֲשֶׁר אִטָּבֵל תִּטָּבֵלוּ:

A oni řekli jemu: Můžeme. Ježíš pak řekl jim: Kalich zajisté, kterýž já piji, píti budete, a křtem, kterýmž já se křtím, křtěni budete,

Odpověděli: „Můžeme.“ Ježíš jim řekl: „Kalich, který já piji, budete pít a křtem, kterým já jsem křtěn, budete pokřtěni. ([Skutky apoštolské 12:2])

οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ δυνάμεθα ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τὸ ποτήριον ο῍ ε᾿γώ πίνω πίεσθε καὶ τὸ βάπτισμα ο῍ ε᾿γώ βαπτίζομαι βαπτισθήσεσθε

אָמרִין לֵה מֵשׁכּחִינַן אָמַר להֻון יֵשֻׁוע כָּסָא דּשָׁתֵא אנָא תֵּשׁתֻּון ומַעמֻודִיתָא דּעָמֵד אנָא תֵּעמדֻון׃

[(2) Mark 10, 40]

אַךְ לָשֶׁבֶת לִימִינִי אוֹ לִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לָתֵת אֶלָּא לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם."

אֲבָל לָשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לָתֵת כִּי אִם-יִנָּתֵן לַאֲשֶׁר נָכוֺן לָהֶם:

Ale seděti na pravici mé neb na levici mé, neníť má věc dáti, ale kterýmž připraveno jest.

Ale udělovat místa po mé pravici či levici není má věc; ta místa patří těm, jimž jsou připravena.“

τὸ δὲ καθίσαι ε᾿κ δεξιω̑ν μου η῍ ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων ου᾿κ ε῎στιν ε᾿μὸν δου̑ναι α᾿λλ῾ οι῟ς ἡτοίμασται

דּתֵתּבֻון דֵּין מֵן יַמִיני ומֵן סֵמָלי לָא הוָת דִּילי למֵתַּל אֵלָא לַאילֵין דַּמטַיבָא׃ ס

[(2) Mark 10, 41]

שָׁמְעוּ הָעֲשָׂרָה וְהֵחֵלּוּ לִכְעֹס עַל יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן.

וְהָעֲשָׂרָה בְּשָׁמְעָם זֹאת חָרָה אַפָּם בְּיַעֲקֹב וְיוֺחָנָן:

A uslyšavše to deset, počali se hněvati na Jakuba a na Jana.

Když to uslyšelo ostatních deset, začali se hněvat na Jakuba a Jana.

καὶ α᾿κούσαντες οἱ δέκα η῎ρξαντο α᾿γανακτει̑ν περὶ ᾽Ιακὼβου καὶ ᾽Ιωάννου

וכַד שׁמַעו עֵסרָא שַׁרִיו רָטנִין עַל יַעקֻוב ויֻוחַנָן׃

[(2) Mark 10, 42]

קָרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֵלֶּה הַנֶּחְשָׁבִים לְמוֹשְׁלִים בַּגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם וְהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם שׁוֹלְטִים בָּהֶם.

וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן יְדַעְתֶּם כִּי הַנִּבְחָרִים לִמְשֹׁל בַּגּוֺיִם מֹשְׁלִים בָּם כְּשָׂרִים בַּעֲבָדִים וּגְדוֺלֵיהֶם שֹׁלְטִים עֲלֵיהֶם:

Ale Ježíš povolav jich, řekl jim: Víte, že ti, kteříž sobě zalibují vládnouti nad národy, panujíť nad nimi; a kteříž velicí u nich jsou, moc provozují nad nimi.

Ježíš je zavolal k sobě a řekl jim: „Víte, že ti, kdo platí u národů za první, nad nimi panují, a kdo jsou u nich velcí, utlačují je. ([Lukáš 22:25-Lukáš 22:26])

καὶ προσκαλεσάμενος αυ᾿τοὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγει αυ᾿τοι̑ς οι῎δατε ο῞τι οἱ δοκου̑ντες α῎ρχειν τω̑ν ε᾿θνω̑ν κατακυριεύουσιν αυ᾿τω̑ν καὶ οἱ μεγάλοι αυ᾿τω̑ν κατεξουσιάζουσιν αυ᾿τω̑ν

וַקרָא אֵנֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון יָדעִין אנתֻּון דַּאילֵין דּמֵסתַּברִין רִשֵׁא דּעַממֵא מָרַיהֻון אֵנֻון ורַורבָנַיהֻון שַׁלִיטִין עלַיהֻון׃

[(2) Mark 10, 43]

אַל יְהִי כֵּן בֵּינֵיכֶם. אַדְּרַבָּא, הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא מְשָׁרֵת שֶׁלָּכֶם,

וְלֹא יִהְיֶה כֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי אִם-מִי הֶחָפֵץ לִהְיוֺת גָּדוֺל בָּכֶם יִהְיֶה לָכֶם לִמְשָׁרֵת:

Ne takť bude mezi vámi. Ale kdožkoli chtěl by mezi vámi býti veliký, budiž váš služebník.

Ne tak bude mezi vámi; ale kdo se mezi vámi chce stát velkým, buď vaším služebníkem; ([Marek 9:35])

ου᾿χ ου῞τως δέ ε᾿στιν ε᾿ν ὑμι̑ν α᾿λλ῾ ο῍ς α῍ν θέλη μέγας γενέσθαι ε᾿ν ὑμι̑ν ε῎σται ὑμω̑ν διάκονος

לָא דֵּין הָכַנָא נֵהוֵא בַּינָתכֻון אֵלָא מַן דּצָבֵא בּכֻון דּנֵהוֵא רַבָּא נֵהוֵא לכֻון משַׁמשָׁנָא׃

[(2) Mark 10, 44]

וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם יְהֵא עֶבֶד לַכֹּל;

וּמִי מִכֶּם הֶחָפֵץ לִהְיוֺת לְרֹאשׁ יִהְיֶה עֶבֶד לַכֹּל:

A kdožkoli z vás chtěl by býti přední, budiž služebník všech.

a kdo chce být mezi vámi první, buď otrokem všech.

καὶ ο῍ς α῍ν θέλη ε᾿ν ὑμι̑ν ει῏ναι πρω̑τος ε῎σται πάντων δου̑λος

וַאינָא מֵנכֻון דּצָבֵא דּנֵהוֵא קַדמָיָא נֵהוֵא עַבדָּא דּכֻלנָשׁ׃ ס

[(2) Mark 10, 45]

כִּי גַּם בֶּן־הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּהוּ אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים."

כִּי גַּם בֶּן-הָאָדָם לֹא בָא לְמַעַן יְשָׁרְתֻהוּ אֲחֵרִים כִּי אִם-לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת-נַפְשׁוֺ כֹּפֶר בְּעַד-רַבִּים:

Nebo i Syn člověka nepřišel, aby mu sloužili, ale aby sloužil, a aby dal duši svou na vykoupení za mnohé.

Vždyť ani Syn člověka nepřišel, aby si dal sloužit, ale aby sloužil(p) a dal svůj život jako výkupné za mnohé.“ (p) ř: aby se nechal obsluhovat, ale aby obsluhoval ([Jan 13:12-Jan 13:17; Izajáš 53:10-Izajáš 53:12; 1 Timoteovi 2:6])

καὶ γὰρ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ου᾿κ η῟λθεν διακονηθη̑ναι α᾿λλὰ διακονη̑σαι καὶ δου̑ναι τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ λύτρον α᾿ντὶ πολλω̑ν

אָף בּרֵה גֵּיר דּאנָשָׁא לָא אֵתָא דּנֵשׁתַּמַשׁ אֵלָא דַּנשַׁמֵשׁ וַדנֵתֵּל נַפשֵׁה פֻּורקָנָא חלָף סַגִּיֵאא׃ ס

[(2) Mark 10, 46]

הֵם בָּאוּ לִירִיחוֹ. כַּאֲשֶׁר יָצָא מִירִיחוֹ הוּא וְתַלְמִידָיו וַהֲמוֹן עַם רַב, יָשַׁב עַל־יַד הַדֶּרֶךְ עִוֵּר קַבְּצָן, בַּרְטִימַי בְּנוֹ שֶׁל טִימַי.

וַיָּבֹאוּ אֶל-יְרִיחוֺ וַיְהִי בְּצֵאתוֺ מִן-הָעִיר וְתַלְמִידָיו וַהֲמוֺן עַם-רָב אַחֲרָיו וְהִנֵּה בַּרְטִימַי בֶּן-טִימַי עִוֵּר מְבַקֵּשׁ נְדָבוֺת יֹשֵׁב עַל-יַד הַדָּרֶךְ:

Tedy přišli do Jericho, a když vycházel on z Jericha, i učedlníci jeho a zástup mnohý, Timeův syn, Bartimeus slepý, seděl podlé cesty, žebře.

Přišli do Jericha. A když vycházel s učedníky a s velkým zástupem z Jericha, seděl u cesty syn Timaiův, Bartimaios, slepý žebrák. ([Matouš 20:29-Matouš 20:34; Lukáš 18:35-Lukáš 18:43])

καὶ ε῎ρχονται ει᾿ς ᾽Ιεριχὼ καὶ ε᾿κπορευομένου αυ᾿του̑ α᾿πὸ ᾽Ιεριχώ καὶ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ καὶ ο῎χλου ἱκανου̑ ὁ υἱὸς Τιμαίου Βαρτιμαι̑ος τυφλὸς προσαίτης ε᾿κάθητο παρὰ τὴν ὁδόν

וֵאתַו לִאירִיחֻו סּ סּ וכַד נפַק יֵשֻׁוע מֵן אִירִיחֻו הֻו ותַלמִידַוהי וכֵנשָׁא סַגִּיָאא טִימַי בַּר־טִימַי סַמיָא יָתֵב הוָא עַל־יַד אֻורחָא וחָדַר׃

[(2) Mark 10, 47]

שָׁמַע בַּרְטִימַי כִּי יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת הוּא וְהֵחֵל לִצְעֹק: "בֶּן־דָּוִד, יֵשׁוּעַ, רַחֵם עָלַי!"

וּבְשָׁמְעוֺ כִּי יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עֹבֵר שָׁם וַיָּחֶל לִצְעֹק וְלִקְרֹא רַחֶם-נָא עָלַי יֵשׁוּעַ בֶּן-דָּוִד:

A když uslyšel, že by byl Ježíš Nazaretský, počal volati a říci: Ježíši, synu Davidův, smiluj se nade mnou.

Když uslyšel, že je to Ježíš Nazaretský, dal se do křiku: „Ježíši, Synu Davidův, smiluj se nade mnou!“ ([Matouš 9:27 Matouš 15:22])

καὶ α᾿κούσας ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ὁ Ναζαρηνός ε᾿στιν η῎ρξατο κράζειν καὶ λέγειν υἱὲ Δαυὶδ ᾽Ιησου̑ ε᾿λέησόν με

וַשׁמַע דּיֵשֻׁוע הֻו נָצרָיָא ושַׁרִי למֵקעָא וַלמִאמַר בּרֵה דּדַוִיד אֵתרַחַם עלַי׃

[(2) Mark 10, 48]

אָז גָּעֲרוּ בּוֹ רַבִּים לְהַשְׁתִּיקוֹ, אַךְ הוּא הִרְבָּה עוֹד יוֹתֵר לִצְעֹק: "בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"

וַיִּגְעֲרוּ-בוֺ רַבִּים לְהַחְשׁוֺתוֺ וְהוּא קָרָא בְּיֶתֶר אֹמֶץ לֵאמֹר בֶּן-דָּוִד רַחֶם-נָא עָלָי:

I přimlouvali mu mnozí, aby mlčel. Ale on mnohem více volal: Synu Davidův, smiluj se nade mnou.

Mnozí ho napomínali, aby mlčel. On však tím více křičel: „Synu Davidův, smiluj se nade mnou!“

καὶ ε᾿πετίμων αυ᾿τω̑ πολλοὶ ι῞να σιωπήση ὁ δὲ πολλω̑ μα̑λλον ε῎κραζεν υἱὲ Δαυίδ ε᾿λέησόν με

וכָאֵין הוַו בֵּה סַגִּיֵאא דּנֵשׁתֻּוק הֻו דֵּין יַתִּירָאיִת קָעֵא הוָא וָאמַר בּרֵה דּדַוִיד אֵתרַחַם עלַי׃

[(2) Mark 10, 49]

נֶעֱצַר יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "קִרְאוּ לוֹ." קָרְאוּ לָעִוֵּר וְאָמְרוּ לוֹ: "הִתְעוֹדֵד, קוּם. הוּא קוֹרֵא לְךָ."

וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ-לוֺ וַיִּקְרְאוּ לָעִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲזַק קוּם-לָךְ הִנֵּה הוּא קֹרְאֶךׇ:

Tedy zastaviv se Ježíš, kázal ho zavolati. I zavolali toho slepého, řkouce jemu: Dobré mysli buď, vstaň, volá tě.

Ježíš se zastavil a řekl: „Zavolejte ho!“ I zavolali toho slepého a řekli mu: „Vzchop se, vstaň, volá tě!“

καὶ στὰς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν φωνήσατε αυ᾿τόν καὶ φωνου̑σιν τὸν τυφλὸν λέγοντες αυ᾿τω̑ θάρσει ε῎γειρε φωνει̑ σε

וקָם יֵשֻׁוע וַפקַד דּנֵקרֻונָיהי וַקרַאוֻהי לסַמיָא וָאמרִין לֵה אֵתלַבּב קֻום קָרֵא לָך׃

[(2) Mark 10, 50]

הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת מְעִילוֹ, קָם מִיָּד וּבָא אֶל יֵשׁוּעַ.

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-בִּגְדוֺ מֵעָלָיו וַיָּקָם וַיָּבֹא לִפְנֵי יֵשׁוּעַ:

On pak povrh plášť svůj, a zchopiv se, šel k Ježíšovi.

Odhodil svůj plášť, vyskočil a přišel k Ježíšovi.

ὁ δὲ α᾿ποβαλών τὸ ἱμάτιον αυ᾿του̑ α᾿ναπηδήσας η῟λθεν πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν

הֻו דֵּין סַמיָא שׁדָא לבָשֵׁה וקָם אֵתָא לוָת יֵשֻׁוע׃

[(2) Mark 10, 51]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ?" אָמַר לוֹ הָעִוֵּר: "רַבִִּי, שֶׁאֶרְאֶה!"

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-תְּבַקֵּשׁ מֶנִּי לַעֲשׂוֺת לָךְ וַיֹּאמֶר הָעִוֵּר רִבּוֺנִי לְהָשִׁיב לִי אוֺר עֵינָי:

I odpověděv Ježíš, dí jemu: Co chceš, ať učiním? A slepý řekl jemu: Mistře, ať vidím.

Ježíš mu řekl: „Co chceš, abych pro tebe učinil?“ Slepý odpověděl: „Pane(q), ať vidím!“ (q) ř: Rabbuni (stupňovaná forma aramejského slova ‚Mistře‘)

καὶ α᾿ποκριθεὶς αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν τί σοι θέλεις ποιήσω ὁ δὲ τυφλὸς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ραββουνι ι῞να α᾿ναβλέψω

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מָנָא צָבֵא אַנתּ אֵעבֵּד לָך הֻו דֵּין סַמיָא אֵמַר לֵה רַבִּי דֵּאחזֵא׃

[(2) Mark 10, 52]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ, אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ." בּוֹ בָּרֶגַע רָאָה וְהָלַךְ אַחֲרָיו בַּדֶּרֶךְ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ אֱמוּנָתְךׇ הוֺשִׁיעָה לָּךְ וְאוֺר עֵינָיו שָׁב אֵלָיו כְּרֶגַע וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו בַּדָּרֶךְ:

Tedy Ježíš řekl jemu: Jdi, víra tvá tě uzdravila. A hned prohlédl, a šel cestou za Ježíšem.

Ježíš mu řekl: „Jdi, tvá víra tě zachránila(r).“ Hned prohlédl a šel tou cestou za ním. (r) spasila ([Marek 5:34])

καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ υ῞παγε ἡ πίστις σου σέσωκέν σε καὶ ευ᾿θὺς α᾿νέβλεψεν καὶ η᾿κολούθει αυ᾿τω̑ ε᾿ν τη̑ ὁδω̑

ויֵשֻׁוע אֵמַר לֵה חזִי הַימָנֻותָך אַחיַתָך ומֵחדָא אֵתחזִי לֵה וָאזֵל הוָא בֻּאורחָא׃ ס

[(2) Mark 11, 01]

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה שֶׁבְּהַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ לָבֹא יְרוּשָׁלַיְמָה אֵצֶל בֵּית-פַּגֵּי וּבֵית-עַנְיָה בְּהַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו:

A když se přiblížili k Jeruzalému a Betfagi i Betany při hoře Olivetské, poslal dva z učedlníků svých.

Když se blížili k Jeruzalému, k Betfage a Betanii u Olivové hory, poslal dva ze svých učedníků ([Matouš 21:1-Matouš 21:11; Lukáš 19:28-Lukáš 19:40; Jan 12:12-Jan 12:19 Zacharjáš 14:4])

καὶ ο῞τε ε᾿γγίζουσιν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ει᾿ς Βηθφαγὴ καὶ Βηθανίαν πρὸς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν α᾿ποστέλλει δύο τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑

וכַד קרֵב לֻאורִשׁלֵם עַל־גֵּנב בֵּית־פָּגֵּא ובֵית־עַניָא לוָת טֻורָא דּזַיתֵּא שַׁדַּר תּרֵין מֵן תַּלמִידַוהי׃

[(2) Mark 11, 02]

אָמַר לָהֶם: "לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם; בָּרֶגַע שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל-הַכְּפָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד וְהָיָה כְּבֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ לִפְנֵיכֶם עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא-רָכָב עָלָיו אִישׁ הַתִּירוּ אֹתוֺ וַהֲבִיאֻהוּ אֵלָי:

A řekl jim: Jděte do městečka, kteréž proti vám jest, a hned vejdouce tam, naleznete oslátko přivázané, na kterémž nižádný z lidí neseděl. Odvížíce, přiveďte.

a řekl jim: „Jděte do vesnice, která je před vámi, a hned, jak do ní vejdete, naleznete přivázané oslátko, na němž dosud nikdo z lidí neseděl. Odvažte je a přiveďte! ([Genesis 49:11; 1 Samuelova 6:7])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ὑπάγετε ει᾿ς τὴν κὼμην τὴν κατέναντι ὑμω̑ν καὶ ευ᾿θὺς ει᾿σπορευόμενοι ει᾿ς αυ᾿τὴν εὑρήσετε πω̑λον δεδεμένον ε᾿φ῾ ο῍ν ου᾿δεὶς ου῎πω α᾿νθρὼπων ε᾿κάθισεν λύσατε αυ᾿τὸν καὶ φέρετε

וֵאמַר להֻון זֵלו לַקרִיתָא הָי דַּלקֻובלַן ובַר־שָׁעתֵה דּעָאלִין אנתֻּון לָה מֵשׁכּחִין אנתֻּון עִילָא דַּאסִיר דּאנָשׁ מֵן בּנַינָשָׁא לָא רַכבֵּה שׁרַו אַיתַּאוֻהי׃

[(2) Mark 11, 03]

וְאִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם 'לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת?' אִמְרוּ, 'הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתוֹ הֵנָּה בַּחֲזָרָה.'"

וְכִי-יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשׂוּ כָזֹאת וַאֲמַרְתֶּם אֹתוֺ יִעֵד הָאָדוֺן לְחֶפְצוֺ וְאָז יָחִישׁ לְשָׁלְחוֺ הֵנָּה:

A řekl-liť by vám kdo: Co to činíte? rcete: Že ho Pán potřebuje. A hned je pošle sem.

A řekne-li vám někdo: ‚Co to děláte?‘, odpovězte: ‚Pán je potřebuje a hned je sem zas vrátí.‘“

καὶ ε᾿άν τις ὑμι̑ν ει῎πη τί ποιει̑τε του̑το ει῎πατε ὁ κύριος αυ᾿του̑ χρείαν ε῎χει καὶ ευ᾿θὺς αυ᾿τὸν α᾿ποστέλλει πάλιν ω῟δε

וֵאן אנָשׁ נִאמַר לכֻון מָנָא עָבדִּין אנתֻּון הָדֵא אֵמַרו לֵה דַּלמָרַן מֵתבּעֵא ומֵחדָא משַׁדַּר לֵה לכָא׃ ס

[(2) Mark 11, 04]

הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֶל שַׁעַר מִבַּחוּץ, בָּרְחוֹב.

וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ אֶת-הָעַיִר אָסוּר מִחוּץ לַשַּׁעַר עַל-פֶּתַח עֵינָיִם וַיַּתִּירוּ אֹתוֺ:

I odešli, a nalezli oslátko přivázané vně u dveří na rozcestí. I odvázali je.

Vyšli a na rozcestí nalezli oslátko přivázané venku u dveří. Když je odvazovali,

καὶ α᾿πη̑λθον καὶ ευ῟ρον πω̑λον δεδεμένον πρὸς θύραν ε῎ξω ε᾿πὶ του̑ α᾿μφόδου καὶ λύουσιν αυ᾿τόν

וֵאזַלו אֵשׁכַּחו עִילָא דַּאסִיר עַל תַּרעָא לבַר בּשֻׁוקָא וכַד שָׁרֵין לֵה׃

[(2) Mark 11, 05]

כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ לָהֶם: "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?"

וַאֲנָשִׁים מִן-הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּ כָזֹאת כִּי תַתִּירוּ אֶת-הָעָיִר:

Tedy někteří z těch, kteříž tu stáli, řekli jim: Co činíte, odvazujíce oslátko?

někteří z těch, kteří tam stáli, jim řekli: „Co to děláte, že odvazujete to oslátko?“

καί τινες τω̑ν ε᾿κει̑ ἑστηκότων ε῎λεγον αυ᾿τοι̑ς τί ποιει̑τε λύοντες τὸν πω̑λον

אנָשִׁין מֵן אַילֵין דּקָימִין אֵמַרו להֻון מָנָא עָבדִּין אנתֻּון דּשָׁרֵין אנתֻּון עִילָא׃

[(2) Mark 11, 06]

הֵשִׁיבוּ לָהֶם כְּפִי שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ וְהַלָּלוּ הִנִּיחוּ לָהֶם.

וַיַּעֲנוּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יֵשׁוּעַ וַיַּנִּיחוּ לָהֶם:

Oni pak řekli jim, jakož byl přikázal Ježíš. I nechali jich.

Odpověděli jim tak, jak Ježíš přikázal, a oni je nechali.

οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τοι̑ς καθώς ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ α᾿φη̑καν αυ᾿τούς

הֵנֻון דֵּין אֵמַרו להֻון אַיך דּפַקֵד אֵנֻון יֵשֻׁוע וַשׁבַקו אֵנֻון׃

[(2) Mark 11, 07]

הֵבִיאוּ אֶת הָעַיִר אֶל יֵשׁוּעַ, שָׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם וְיֵשׁוּעַ יָשַׁב עָלָיו.

וַיָּבִיאוּ אֶת-הָעַיִר אֶל-יֵשׁוּעַ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת-בִּגְדֵיהֶם וְהוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם:

Protož přivedli oslátko k Ježíšovi, a vložili na ně roucha svá. I vsedl na ně.

Oslátko přivedli k Ježíšovi, přehodili přes ně své pláště a on se na ně posadil. ([Zacharjáš 9:9])

καὶ φέρουσιν τὸν πω̑λον πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε᾿πιβάλλουσιν αυ᾿τω̑ τὰ ἱμάτια αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿κάθισεν ε᾿π῾ αυ᾿τόν

וַאיתּיֻוהי לעִילָא לוָת יֵשֻׁוע וַארמִיו עלַוהי מָאנַיהֻון וַרכֵב עלַוהי יֵשֻׁוע׃ ס

[(2) Mark 11, 08]

רַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים פָּרְשׂוּ עֲנָפִים שֶׁכָּרְתוּ בַּשָֹדוֹת.

וְרַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת-בִּגְדֵיהֶם עַל-פְּנֵי הַדָּרֶךְ וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים שָׁטְחוּ לְרַגְלָיו זְמֹרוֺת עֵצִים אֲשֶׁר כָּרְתוּ בַּ׹ָּׂדֶה:

Mnozí pak stlali roucha svá na cestě, a jiní ratolesti sekali z stromů, a metali na cestu.

Mnozí rozprostřeli na cestu své pláště a jiní zelené ratolesti z polí.

καὶ πολλοὶ τὰ ἱμάτια αυ᾿τω̑ν ε῎στρωσαν ει᾿ς τὴν ὁδόν α῎λλοι δὲ στιβάδας κόψαντες ε᾿κ τω̑ν α᾿γρω̑ν

סַגִּיֵאא דֵּין משַׁוֵין הוַו נַחתַּיהֻון בֻּאורחָא וַאחרָנֵא פָּסקִין הוַו סַוכֵּא מֵן אִילָנֵא וַמשַׁוֵין בֻּאורחָא׃

[(2) Mark 11, 09]

וְהַהוֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ: "הוֹשַׁע־נָא! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה!

וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו עִם-הַבָּאִים אַחֲרָיו עָנוּ וְקָרְאוּ הוֺשַׁע-נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה:

A kteříž napřed šli, i ti, kteříž za ním šli, volali, řkouce: Hosanna. Požehnaný, kterýž se béře ve jménu Páně.

A ti, kdo šli před ním i za ním, volali: „Hosanna! ([Žalmy 118:25-Žalmy 118:26; Matouš 21:15 Matouš 23:39])

καὶ οἱ προάγοντες καὶ οἱ α᾿κολουθου̑ντες ε῎κραζον ὡσαννά ευ᾿λογημένος ὁ ε᾿ρχόμενος ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου

והָנֻון דַּקדָמַוהי והָנֻון דּבָתרֵה קָעֵין הוַו וָאמרִין אֻושַׁענָא בּרִיך הֻו דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא׃

[(2) Mark 11, 10]

תְּבֹרַךְ מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ! הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים!"

בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה בְּשֵׁם יְהוָֺה הוֺשַׁע-נָא בִּשְׁמֵי מָרוֺם:

Požehnané království otce našeho Davida, kteréž přišlo ve jménu Páně. Hosanna na výsostech.

Požehnaný, který přichází ve jménu Hospodinově(s), požehnáno buď přicházející království našeho otce Davida. Hosanna na výsostech!“ (s) ř: Páně ([Lukáš 1:32-Lukáš 1:33])

ευ᾿λογημένη ἡ ε᾿ρχομένη βασιλεία του̑ πατρὸς ἡμω̑ν Δαυίδ ὡσαννὰ ε᾿ν τοι̑ς ὑψίστοις

וַברִיכָא הי מַלכֻּותָא דָּאתיָא דַּאבֻון דַּוִיד אֻושַׁענָא בַּמרַומֵא׃ ס

[(2) Mark 11, 11]

הוּא נִכְנַס לִירוּשָׁלַיִם אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב בַּכֹּל. כֵּיוָן שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְאֻחֶרֶת יָצָא אֶל בֵּית עַנְיָה עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיִם אֶל-בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיַּרְא אֶת-כָּל-אֲשֶׁר שָׁם מִסָּבִיב וְלִפְנוֺת-עֶרֶב יָצָא אֶל-בֵּית-עַנְיָה עִם-שְׁנֵים הֶעָשָׂר:

I všel do Jeruzaléma Ježíš, i do chrámu. A spatřiv tu všecko, když již byla večerní hodina, vyšel do Betany se dvanácti.

Ježíš vjel do Jeruzaléma a vešel do chrámu. Po všem se rozhlédl, a poněvadž již bylo pozdě večer, odešel s Dvanácti do Betanie.

καὶ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ει᾿ς τὸ ἱερόν καὶ περιβλεψάμενος πάντα ο᾿ψίας η῎δη ου῎σης τη̑ς ω῞ρας ε᾿ξη̑λθεν ει᾿ς Βηθανίαν μετὰ τω̑ν δὼδεκα

ועַל יֵשֻׁוע לֻאורִשׁלֵם להַיכּלָא וַחזָא כֻּלמֵדֵּם כַּד הוָא דֵּין עֵדָּנָא דּרַמשָׁא נפַק לבֵית־עַניָא עַם תּרֵעסַר׃

[(2) Mark 11, 12]

לְמָחֳרָת, אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית עַנְיָה, הָיָה רָעֵב.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּצֵאתָם מִבֵּית-עַנְיָה וַיִּרְעָב:

A druhého dne, když vycházel z Betany, zlačněl.

Když vyšli druhého dne z Betanie, dostal hlad. ([Matouš 21:18-Matouš 21:19; Lukáš 13:6-Lukáš 13:9])

καὶ τη̑ ε᾿παύριον ε᾿ξελθόντων αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ Βηθανίας ε᾿πείνασεν

וַליַומָא אחרִנָא כַּד נפַק מֵן בֵּית־עַניָא כּפֵן׃

[(2) Mark 11, 13]

הוּא רָאָה מֵרָחוֹק עֵץ תְּאֵנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עָלִים וְהִתְקָרֵב אֵלָיו - אוּלַי יִמְצָא בּוֹ מַשֶּׁהוּ. נִגַּשׁ אֶל הָעֵץ וְלֹא מָצָא מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים, כִּי טֶרֶם הִגִּיעָה עוֹנַת הַתְּאֵנִים.

וַיַּרְא תְּאֵנָה אַחַת מֵרָחוֺק אֲשֶׁר הוֺצִיאָה עָלִים וַיָּבֹא לִרְאוֺת אִם-יִמְצָא בָהּ פְּרִי-מַאֲכָל וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא-מָצָא בָהּ זוּלָתִי עָלִים לְבַדָּם כִּי עֵת הַתְּאֵנִים עוֺד לֹא הִגִּיעָה:

A uzřev z daleka fík, an má lístí, šel, zda by co nalezl na něm. A když přišel k němu, nic nenalezl kromě lístí; nebo nebyl čas fíků.

Spatřil z dálky fíkovník, který měl listí, a šel se podívat, zda na něm něco nalezne. Když k němu přišel, nenalezl nic než listí, neboť nebyl čas fíků.

καὶ ι᾿δών συκη̑ν α᾿πὸ μακρόθεν ε῎χουσαν φύλλα η῟λθεν ει᾿ α῎ρα τι εὑρήσει ε᾿ν αυ᾿τη̑ καὶ ε᾿λθών ε᾿π῾ αυ᾿τὴν ου᾿δὲν ευ῟ρεν ει᾿ μὴ φύλλα ὁ γὰρ καιρὸς ου᾿κ η῟ν σύκων

וַחזָא תִּתָּא חדָא מֵן רֻוחקָא דִּאית בָּה טַרפֵא וֵאתָא לוָתָה דֵּאן נֵשׁכַּח בָּה מֵדֵּם וכַד אֵתָא לָא אֵשׁכַּח בָּה אֵלָא אֵן טַרפֵא זַבנָא גֵּיר לָא הוָא הוָא דּתִאנֵא׃

[(2) Mark 11, 14]

הֵגִיב וְאָמַר אֶל הָעֵץ: "מֵעַתָּה אִישׁ לֹא יֹאכַל מִמְּךָ פְּרִי לְעוֹלָם!" וְתַלְמִידָיו שָׁמְעוּ.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהּ לֹא יֹאכַל עוֺד אִישׁ מִפִּרְיֵךְ מֵעַתָּה וְעַד-עוֺלָם וְתַלְמִידָיו שָׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר:

Tedy odpověděv Ježíš, řekl jemu: Již více na věky nižádný z tebe ovoce nejez. A slyšeli to učedlníci jeho.

I řekl mu: „Ať z tebe již na věky nikdo nejí ovoce!“ Učedníci to slyšeli.

καὶ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τη̑ μηκέτι ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να ε᾿κ σου̑ μηδεὶς καρπὸν φάγοι καὶ η῎κουον οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

וֵאמַר לָה מֵכִּיל וַלעָלַם אנָשׁ מֵנֵכי פִּארֵא לָא נֵאכֻול וַשׁמַעו תַּלמִידַוהי וֵאתַו לֻאורִשׁלֵם סס׃

[(2) Mark 11, 15]

הֵם בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם. כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ אֶת הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים.

וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַיִם וַיֵּלֶךְ יֵשׁוּעַ אֶל-בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת-הַמּוֺכְרִים וְאֶת-הַקּוֺנִים וְאֶת-שֻׁלְחֲנוֺת מַחֲלִיפֵי הַכֶּסֶף הָפַךְ וְאֶת-מוֺשְׁבוֺת מֹכְרֵי הַיּוֺנִים:

I přišli do Jeruzaléma. A všed Ježíš do chrámu, počal vymítati ty, kteříž prodávali a kupovali v chrámě, a stoly penězoměnců a stolice prodávajících holuby převracel.

Přišli do Jeruzaléma. Když vešel do chrámu, začal vyhánět prodavače a kupující v nádvoří(t), zpřevracel stoly směnárníků a stánky prodavačů holubů; (t) ř: v chrámu (pod. v. 16) ([Matouš 21:12-Matouš 21:17; Lukáš 19:45-Lukáš 19:48; Jan 2:13-Jan 2:22])

καὶ ε῎ρχονται ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα καὶ ει᾿σελθών ει᾿ς τὸ ἱερὸν η῎ρξατο ε᾿κβάλλειν τοὺς πωλου̑ντας καὶ τοὺς α᾿γοράζοντας ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ τὰς τραπέζας τω̑ν κολλυβιστω̑ν καὶ τὰς καθέδρας τω̑ν πωλούντων τὰς περιστερὰς κατέστρεψεν

ועַל יֵשֻׁוע להַיכּלָא דַּאלָהָא ושַׁרִי דּנַפֵּק לַאילֵין דּזָבנִין וַמזַבּנִין בּהַיכּלָא וַהפַך פָּתֻורֵא דַּמעַרפָנֵא וכֻורסַוָתָא דּהָנֻון דַּמזַבּנִין יַונֵא׃

[(2) Mark 11, 16]

וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כְּלִי דֶּרֶךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְלֹא נָתַן לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כֵּלִים דֶּרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ:

A nedopustil, aby kdo nádobu nesl skrze chrám.

nedovoloval ani to, aby někdo s čímkoliv procházel nádvořím.

καὶ ου᾿κ η῎φιεν ι῞να τις διενέγκη σκευ̑ος διὰ του̑ ἱερου̑

ולָא שָׁבֵק הוָא דּאנָשׁ נַעבַּר מָאנֵא בּגַו הַיכּלָא׃

[(2) Mark 11, 17]

לִמֵּד אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: "הֲלֹא כָּתוּב, 'בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים', אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִצִים."

וַיּוֺרֶה לָהֶם לֵאמֹר הֲלֹא כָתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֺ לִמְעָרַת פָּרִצִים:

I učil je, řka jim: Zdaliž není psáno, že dům můj dům modlitby slouti bude u všech národů? Vy pak učinili jste jej peleší lotrů.

A učil je: „Což není psáno: ‚Můj dům bude zván domem modlitby pro všechny národy‘? Vy však jste z něho udělali doupě lupičů.“ ([Izajáš 56:7; Jeremjáš 7:11])

καὶ ε᾿δίδασκεν καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿ γέγραπται ο῞τι ὁ οι῏κός μου οι῏κος προσευχη̑ς κληθήσεται πα̑σιν τοι̑ς ε῎θνεσιν ὑμει̑ς δὲ πεποιήκατε αυ᾿τὸν σπήλαιον ληστω̑ν

ומַלֵף הוָא וָאמַר להֻון לָא כּתִיב דּבַיתּי בֵּית צלֻותָא נֵתקרֵא לכֻלהֻון עַממֵא אַנתֻּון דֵּין עבַדּתֻּונָיהי מעַרתָא דּלֵסטָיֵא׃ ס

[(2) Mark 11, 18]

שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְחִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, כִּי פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁכֵּן כָּל הֶהָמוֹן הִתְפַּעֵל מִתּוֹרָתוֹ.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים שָׁמְעוּ וַיִּתְנַכְּלוּ לְהַאֲבִידוֺ כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּל-הָעָם הִתְפַּלְּאוּ עַל-תּוֺרָתוֺ:

Slyšeli pak to zákonníci i přední kněží {biskupové}, a hledali, kterak by jej zahubili; nebo se ho báli, proto že všecken zástup divil se učení jeho.

Velekněží a zákoníci to uslyšeli a hledali, jak by ho zahubili; báli se ho totiž, protože všechen lid byl nadšen jeho učením. ([Marek 3:6 Marek 12:12])

καὶ η῎κουσαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς καὶ ε᾿ζήτουν πω̑ς αυ᾿τὸν α᾿πολέσωσιν ε᾿φοβου̑ντο γὰρ αυ᾿τόν πα̑ς γὰρ ὁ ο῎χλος ε᾿ξεπλήσσετο ε᾿πὶ τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑

וַשׁמַעו רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ובָעֵין הוַו דַּאיכַּנָא נַובּדֻונָיהי דָּחלִין הוַו גֵּיר מֵנֵה מֵטֻל דּכֻלֵה עַמָא תַּמִיהִין הוַו בּיֻולפָּנֵה׃ ס

[(2) Mark 11, 19]

לְעֵת עֶרֶב יָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר.

וְיוֺם יוֺם כְּבֹא הָעָרֶב יָצָא אֶל-מִחוּץ לָעִיר:

A když byl večer, vyšel z města.

A když nastal večer, vyšel Ježíš s učedníky z města.

καὶ ο῞ταν ο᾿ψὲ ε᾿γένετο ε᾿ξεπορεύοντο ε῎ξω τη̑ς πόλεως

וכַד הוָא רַמשָׁא נפַקו לבַר־מֵן מדִינתָּא׃ ס

[(2) Mark 11, 20]

בַּבֹּקֶר עָבְרוּ וְרָאוּ אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה יָבֵשׁ מִשָּׁרָשָׁיו.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיַּעַבְרוּ וַיִּרְאוּ אֶת-הַתְּאֵנָה כִּי יָבְשָׁה מֵעָנָף וְעַד-שֹׁרֶשׁ:

A jdouce ráno, uzřeli ten fík, an usechl z kořene.

Ráno, když šli kolem, uviděl ten fíkovník uschlý od kořenů. ([Matouš 21:20-Matouš 21:22])

καὶ παραπορευόμενοι πρωι῭ ει῏δον τὴν συκη̑ν ε᾿ξηραμμένην ε᾿κ ρ᾿ιζω̑ν

וַבצַפרָא כַּד עָברִין חזַו תִּתָּא הָי כַּד יַבִּישָׁא מֵן עֵקָרָה׃

[(2) Mark 11, 21]

נִזְכַּר כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: "רַבִּי, רְאֵה, עֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁקִּלַּלְתָּ יָבֵשׁ!"

וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי הִנֵּה יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר אֵרָרְתָּ:

Tedy zpomenuv Petr, řekl jemu: Mistře, aj, ten fík, kterémuž jsi zlořečil, usechl.

Petr se rozpomenul a řekl: „Mistře, pohleď, fíkovník, který jsi proklel, uschl.“

καὶ α᾿ναμνησθεὶς ὁ Πέτρος λέγει αυ᾿τω̑ ῥαββί ι῎δε ἡ συκη̑ η῍ν κατηράσω ε᾿ξήρανται

וֵאתּדּכַר שֵׁמעֻון וֵאמַר לֵה רַבִּי הָא תִּתָּא הָי דּלָטתּ יֵבשַׁת׃

[(2) Mark 11, 22]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "תְּהֵא נָא בָּכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְעוּ אֱמוּנָה בֵאלֹהִים:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Mějte víru Boží.

Ježíš jim odpověděl: „Mějte víru v Boha!

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγει αυ᾿τοι̑ς ε῎χετε πίστιν θεου̑

וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון תֵּהוֵא בּכֻון הַימָנֻותָא דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 11, 23]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל הָאוֹמֵר לָהָר הַזֶּה 'הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם' וְאֵינוֹ מְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ אֶלָּא מַאֲמִין שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבָרוֹ, כֵּן יִהְיֶה לוֹ.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל-הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהִתְנַפֵּל אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וְלֹא יִפָּלֵג בְּלִבּוֺ כִּי אִם-יַאֲמִין כִּי יְהִי כַּאֲשֶׁר אָמָר כֵּן יִהְיֶה-לּוֺ:

Nebo amen pravím vám, že kdož by koli řekl hoře této: Zdvihni se a vrz sebou do moře, a nepochyboval by v srdci svém, ale věřil by, že se stane, cožkoli dí, staneť se jemu tak, což by koli řekl.

Amen, pravím vám, že kdo řekne této hoře: ‚Zdvihni se a vrhni se do moře‘ – a nebude pochybovat(u), ale bude věřit, že se stane, co říká, bude to mít. (u) ř: pochybovat ve svém srdci ([Matouš 17:20; Lukáš 17:6])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ο῍ς α῍ν ει῎πη τω̑ ο῎ρει τούτω α῎ρθητι καὶ βλήθητι ει᾿ς τὴν θάλασσαν καὶ μὴ διακριθη̑ ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿του̑ α᾿λλὰ πιστεύη ο῞τι ο῍ λαλει̑ γίνεται ε῎σται αυ᾿τω̑

אַמִין גֵּיר אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דּנִאמַר לטֻורָא הָנָא דֵּאשׁתַּקל ופֵל בּיַמָא ולָא נֵתפַּלַג בּלֵבֵּה אֵלָא נהַימֵן דּהָוֵא הַו מֵדֵּם דָּאמַר נֵהוֵא לֵה מֵדֵּם דָּאמַר׃ ס

[(2) Mark 11, 24]

לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה - הַאֲמִינוּ שֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה לָכֶם.

עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם עַל-כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ וְתִתְפַּלָּלוּ בִּטְחוּ כִּי יֵעָשֶׂה לָכֶם וְכֵן יֵעָשׂ:

Protož pravím vám: Zač byste koli, modléce se, prosili, věřte, že vezmete, a staneť se vám.

Proto vám pravím: Věřte, že všecko, oč v modlitbě prosíte, je vám dáno, a budete to mít. ([Jan 15:7; Jakubův 1:6-Jakubův 1:7])

διὰ του̑το λέγω ὑμι̑ν πάντα ο῞σα προσεύχεσθε καὶ αι᾿τει̑σθε πιστεύετε ο῞τι ε᾿λάβετε καὶ ε῎σται ὑμι̑ν

מֵטֻל הָנָא אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל מֵדֵּם דַּמצַלֵין אנתֻּון ושָׁאלִין אנתֻּון הַימֵנו דּנָסבִּין אנתֻּון ונֵהוֵא לכֻון׃ ס

[(2) Mark 11, 25]

וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה וְיֵשׁ לָכֶם דָבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ - סִלְחוּ, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם."

וְכִי-תַעַמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל סִלְחוּ לְכָל-אִישׁ אֵת אֲשֶׁר חָטָא לָכֶם לְמַעַן גַּם-אֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם אֶת-חַטֹּאתֵיכֶם:

A když se postavíte k modlení, odpouštějte, máte-li co proti komu, aby i Otec váš nebeský odpustil vám hříchy vaše.

A kdykoli povstáváte k modlitbě, odpouštějte, co proti druhým máte, aby i váš Otec, který je v nebesích, vám odpustil vaše přestoupení(v).“ (v) var: + 26 Jestliže však vy neodpustíte, ani váš Otec, který je v nebesích, vám neodpustí vaše přestoupení. ([Matouš 5:23-Matouš 5:24 Matouš 6:14-Matouš 6:15])

καὶ ο῞ταν στήκετε προσευχόμενοι α᾿φίετε ει῎ τι ε῎χετε κατά τινος ι῞να καὶ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν ὁ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς α᾿φη̑ ὑμι̑ν τὰ παραπτὼματα ὑμω̑ν

ומָא דּקָימִין אנתֻּון לַמצַלָיֻו שׁבֻוקו מֵדֵּם דִּאית לכֻון עַל אנָשׁ דָּאף אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא נֵשׁבֻּוק לכֻון סַכלוָתכֻון׃

[(2) Mark 11, 26]

[missing]

וְאִם-לֹא תִסְלְחוּ אַתֶּם גַּם-אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם לֹא-יִסְלַח לָכֶם אֶת-חַטֹּאתֵיכֶם:

Nebo jestliže vy neodpustíte, ani Otec váš, kterýž v nebesích jest, odpustí vám hříchů vašich.

Marek 11:26

ει δε υμεις ουκ αφιετε ουδε ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις αφησει τα παραπτωματα υμων

אֵן דֵּין אַנתֻּון לָא שָׁבקִין אנתֻּון אָפלָא אַבֻוכֻון דּבַשׁמַיָא נֵשׁבֻּוק לכֻון סַכלוָתכֻון׃ ס

[(2) Mark 11, 27]

הֵם חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בָּאוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים.

וַיָּשׁוּבוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְהַזְּקֵנִים:

I přišli zase do Jeruzaléma. A když on procházel se v chrámě, přistoupili k němu přední kněží {biskupové} a zákonníci a starší.

Znovu přišli do Jeruzaléma. Když procházel chrámem(x), přišli k němu velekněží, zákoníci a starší (x) chrámovým nádvořím ([Matouš 21:23-Matouš 21:27; Lukáš 20:1-Lukáš 20:8])

καὶ ε῎ρχονται πάλιν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα καὶ ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ περιπατου̑ντος αυ᾿του̑ ε῎ρχονται πρὸς αυ᾿τὸν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι

וֵאתַו תֻּוב לֻאורִשׁלֵם וכַד מהַלֵך הוָא בּהַיכּלָא אֵתַו לוָתֵה רַבַּי כָּהנֵא וסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא׃

[(2) Mark 11, 28]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; מִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי-נָתַן לְךׇ הָרִשְׁיוֺן הַזֶּה לַעֲשׂוֺת אֵלֶּה:

I řekli jemu: Jakou mocí to činíš? A kdo tobě dal tu takovou moc, abys tyto věci činil?

a řekli mu: „Jakou mocí to činíš? A kdo ti dal tuto moc, abys to činil?“ ([Jan 2:18])

καὶ ε῎λεγον αυ᾿τω̑ ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιει̑ς η῍ τίς σοι ε῎δωκεν τὴν ε᾿ξουσίαν ταύτην ι῞να ταυ̑τα ποιη̑ς

וָאמרִין לֵה בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אַנתּ ומַנֻו יַהב לָך שֻׁולטָנָא הָנָא דּהָלֵין תֵּעבֵּד׃

[(2) Mark 11, 29]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד וְהָשִׁיבוּ לִי, וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת אֵלֶּה.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אֶשְׁאַל מִכֶּם דָּבָר וּתְנוּ לִי מַעֲנֶה וְאָז אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה:

Tedy odpovídaje Ježíš, řekl jim: Otížiť se i já vás na jednu věc. Odpovězte mi, a povím vám, jakou mocí to činím.

Ježíš jim řekl: „I já vám položím jednu otázku; odpovězte mně, a já vám povím, jakou mocí to činím!

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿περωτήσω ὑμα̑ς ε῞να λόγον καὶ α᾿ποκρίθητέ μοι καὶ ε᾿ρω̑ ὑμι̑ν ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιω̑

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון אֵשַׁאֵלכֻון אָף אֵנָא מֵלתָא חדָא דּתִאמרֻון לִי וֵאנָא אָמַר אנָא לכֻון בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא׃

[(2) Mark 11, 30]

טְבִילַת יוֹחָנָן הַאִם מִן הַשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם? הָשִׁיבוּ לִי!"

הַגִּידוּ לִי טְבִילַת יוֺחָנָן מִפִּי-מִי הָיְתָה מִצְוָתָהּ מִן-הַשָּׁמַיִם אוֺ מִבְּנֵי-אָדָם תְּנוּ לִי מַעֲנֶה:

Křest Janův s nebe-li byl, čili z lidí? Odpovězte mi.

Odkud měl Jan pověření křtít? Z nebe, či od lidí? Odpovězte mi!“ ([Marek 1:4])

τὸ βάπτισμα τὸ ᾽Ιωάννου ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ η῟ν η῍ ε᾿ξ α᾿νθρὼπων α᾿ποκρίθητέ μοι

מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן מֵן אַימֵכָּא הי מֵן שׁמַיָא אַו מֵן בּנַי־אנָשָׁא אֵמַרו לִי׃

[(2) Mark 11, 31]

אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אִם נֹאמַר 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר 'אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?'

וַיְהִי הֵם שֹׁקְלִים בְּדַעְתָּם לֵאמֹר אִם-נֹאמַר מִן-הַשָּׁמַיִם יֹאמַר וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֺ:

I rozjímali sami mezi sebou, řkouce: Díme-li: S nebe, díť: Proč jste tedy neuvěřili jemu?

I dohadovali se mezi sebou: „Řekneme-li ‚z nebe‘, namítne nám: ‚Proč jste mu tedy neuvěřili?‘

καὶ διελογίζοντο πρὸς ἑαυτοὺς λέγοντες ε᾿ὰν ει῎πωμεν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ε᾿ρει̑ διὰ τί ου῏ν ου᾿κ ε᾿πιστεύσατε αυ᾿τω̑

וֵאתחַשַׁבו בּנַפשׁהֻון וֵאמַרו דֵּאן נִאמַר לֵה דּמֵן שׁמַיָא אָמַר לַן וַלמָנָא לָא הַימֵנתֻּונָיהי׃

[(2) Mark 11, 32]

אַךְ אִם נֹאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם' ..." הֵם פָּחֲדוּ מִן הָעָם, כִּי הַכֹּל חָשְׁבוּ שֶׁיּוֹחָנָן אָכֵן נָבִיא.

וְאִם-נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת-הָעָם כִּי-כֻלָּם חִשְּׁבוּ אֶת-יוֺחָנָן לְנָבִיא נֶאֱמָן:

Pakli díme: Z lidí, bojíme se lidu. Nebo všickni o Janovi smyslili, že právě byl prorok.

Řekneme-li však ‚od lidí‘?“ – to se zas báli zástupu; neboť všichni měli za to, že Jan byl opravdu prorok.

α᾿λλὰ ει῎πωμεν ε᾿ξ α᾿νθρὼπων ε᾿φοβου̑ντο τὸν ο῎χλον α῞παντες γὰρ ει῏χον τὸν ᾽Ιωάννην ο῎ντως ο῞τι προφήτης η῟ν

וַדנִאמַר מֵן בּנַי־אנָשָׁא דֵּחלתָא הי מֵן עַמָא כֻּלהֻון גֵּיר אַחִידִין הוַו לֵה ליֻוחַנָן דּשַׁרִירָאיִת נבִיָא הו׃

[(2) Mark 11, 33]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: "אֵין אָנוּ יוֹדְעִים." אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה."

וַיַּעֲנוּ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדָעְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ גַּם-אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה:

I odpověděvše, řekli Ježíšovi: Nevíme. A Ježíš odpovídaje, řekl jim: Aniž já vám povím, jakou mocí to činím.

Odpověděli tedy Ježíšovi: „Nevíme.“ A Ježíš jim řekl: „Ani já vám nepovím, jakou mocí to činím.“

καὶ α᾿ποκριθέντες τω̑ ᾽Ιησου̑ λέγουσιν ου᾿κ οι῎δαμεν καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγει αυ᾿τοι̑ς ου᾿δὲ ε᾿γώ λέγω ὑμι̑ν ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιω̑

וַענַו וָאמרִין לֵה ליֵשֻׁוע לָא יָדעִינַן אָמַר להֻון אָף לָא אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא׃ ס

[(2) Mark 12, 01]

הוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: "אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם. הוּא הֵקִים גָּדֵר סָבִיב, גַּם חָצַב יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע.

וַיִּפְתַּח בְּמָשָׁל פִּיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִישׁ נָטַע כֶּרֶם וַיְעַזְּקֵהוּ מִסָּבִיב וְיֶקֶב חָצֵב בּוֺ וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֺכוֺ וְנָתַן אֹתוֺ לַנֹּטְרִים וְהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ לְמֵרָחוֺק:

Tedy počal jim mluviti v podobenstvích: Vinici štípil člověk, a opletl ji plotem, a vkopal pres, a ustavěl věži, a pronajal ji vinařům, i odšel na cestu.

Začal k nim mluvit v podobenstvích: „Jeden člověk vysadil vinici, obehnal ji zdí, vykopal nádrž k lisu a vystavěl strážní věž; pak ji pronajal vinařům a odcestoval. ([Matouš 21:33-Matouš 21:46; Lukáš 20:9-Lukáš 20:19 Izajáš 5:1-Izajáš 5:2])

καὶ η῎ρξατο αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν παραβολαι̑ς λαλει̑ν α᾿μπελω̑να α῎νθρωπος ε᾿φύτευσεν καὶ περιέθηκεν φραγμὸν καὶ ω῎ρυξεν ὑπολήνιον καὶ ω᾿κοδόμησεν πύργον καὶ ε᾿ξέδετο αυ᾿τὸν γεωργοι̑ς καὶ α᾿πεδήμησεν

ושַׁרִי דַּנמַלֵל עַמהֻון בּמַתלֵא גַּברָא חַד נצַב כַּרמָא וַאחדּרֵה סיָגָא וַחפַר בֵּה מַעצַרתָּא וַבנָא בֵּה מַגדּלָא וַאוחדֵה לפַלָחֵא וַחזַק׃

[(2) Mark 12, 02]

בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח עֶבֶד אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל מִידֵיהֶם מִפְּרִי הַכֶּרֶם.

וּלְעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת-עַבְדּוֺ לָקַחַת מִידֵי הַנֹּטְרִים מִפְּרִי הַכָּרֶם:

A když toho čas byl, poslal k vinařům služebníka, aby od vinařů vzal ovoce z vinice.

V stanovený čas poslal k vinařům služebníka, aby od nich vybral podíl z výnosu vinice.

καὶ α᾿πέστειλεν πρὸς τοὺς γεωργοὺς τω̑ καιρω̑ δου̑λον ι῞να παρὰ τω̑ν γεωργω̑ν λάβη α᾿πὸ τω̑ν καρπω̑ν του̑ α᾿μπελω̑νος

ושַׁדַּר לוָת פַּלָחֵא עַבדֵּה בּזַבנָא דּמֵן פִּארֵא דּכַרמָא נֵסַב׃

[(2) Mark 12, 03]

תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ רֵיקָם.

וַיִּתְפְּשׂוּ בוֺ וַיַּכֻּהוּ וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֺ רֵיקָם:

Oni pak javše jej, zmrskali ho, a odeslali prázdného.

Ale oni ho chytili, zbili a poslali zpět s prázdnou.

καὶ λαβόντες αυ᾿τὸν ε῎δειραν καὶ α᾿πέστειλαν κενόν

הֵנֻון דֵּין מחַאוֻהי ושַׁדּרֻוהי כַּד ספִיק׃

[(2) Mark 12, 04]

הוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר. פָּצְעוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְהֵתֵלּוּ בּוֹ.

וַיּוֺסֶף וַיִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר וְאֹתוֺ סָקְלוּ בָאֲבָנִים וַיִּפְצְעוּ אֶת-רֹאשׁוֺ וַיְשַׁלְּחֻהוּ בְּחֶרְפָּה גְדוֺלָה:

I poslal k nim zase jiného služebníka. I toho též kamenovavše, ranili v hlavu, a odeslali zohaveného.

Opět k nim poslal jiného služebníka. Toho zpolíčkovali(y) a tak zneuctili(z). (y) var: tomu kamením rozbili hlavu (z) var: poslali zpět zneuctěného ([Židům 1:1-Židům 1:2])

καὶ πάλιν α᾿πέστειλεν πρὸς αυ᾿τοὺς α῎λλον δου̑λον κα᾿κει̑νον ε᾿κεφαλίωσαν καὶ η᾿τίμασαν

ושַׁדַּר תֻּוב לוָתהֻון עַבדָּא אחרִנָא וָאף להַו רַגמֻוהי וצַלפֻוהי ושַׁדּרֻוהי בּצַערָא׃

[(2) Mark 12, 05]

שָׁלַח אַחֵר וְהָרְגוּ אוֹתוֹ; וְכֵן גַּם רַבִּים אֲחֵרִים, אֶת אֵלֶּה הִכּוּ וְאֶת אֵלֶּה הָרְגוּ.

וַיִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם עוֺד אֶחָד וְאֹתוֺ הָרָגוּ וְכֵן אֲחֵרִים רַבִּים מֵהֶם אֲשֶׁר הִכּוּ וּמֵהֶם אֲשֶׁר הָרָגוּ:

I poslal opět jiného. I toho zabili, a mnoho jiných, z nichž některé zmrskali, a jiné zmordovali.

Poslal dalšího, toho zabili; a mnoho jiných – jedny zbili, jiné zabili.

καὶ α῎λλον α᾿πέστειλεν κα᾿κει̑νον α᾿πέκτειναν καὶ πολλοὺς α῎λλους ου῍ς μὲν δέροντες ου῍ς δὲ α᾿ποκτέννοντες

ושַׁדַּר תֻּוב אחרִנָא אָף להַו קַטלֻוהי וַלסַגִּיֵאא עַבדֵּא אחרָנֵא שַׁדַּר ומֵנהֻון מחַו מֵנהֻון דֵּין קַטֵלו׃

[(2) Mark 12, 06]

נוֹתַר לוֹ אֶחָד - בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. לְבַסּוֹף שָׁלַח אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, בְּאָמְרוֹ 'אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ',

וַיְהִי-לוֺ עוֺד בֵּן יָחִיד אֲשֶׁר אָהֵב וְאֹתוֺ שָׁלַח אֲלֵיהֶם אַחֲרֵי כֻלָּם כִּי אָמַר אֶת-בְּנִי יִירָאוּ:

Ještě pak maje jediného syna milého, i toho poslal k nim naposledy, řka: Ustýdnouť se syna mého.

Měl ještě jednoho: svého milovaného syna. Toho k nim poslal nakonec a říkal si: ‚Na mého syna budou mít přece ohled.‘

ε῎τι ε῞να ει῏χεν υἱὸν α᾿γαπητόν α᾿πέστειλεν αυ᾿τὸν ε῎σχατον πρὸς αυ᾿τοὺς λέγων ο῞τι ε᾿ντραπήσονται τὸν υἱόν μου

חַרתָא דֵּין חַד בּרָא חַבִּיבָא אִית הוָא לֵה ושַׁדּרֵה לוָתהֻון אחרָיַת אֵמַר גֵּיר כּבַר נֵבהתֻון מֵן בֵּרי׃

[(2) Mark 12, 07]

אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים הָהֵם אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה, 'הוּא הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְתִהְיֶה לָנוּ הַיְרֻשָּׁה.'

וְהַנֹּטְרִים הָהֵם רָאוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הִנֵּה הַיּוֺרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְלָנוּ תִסֹּב הַנַּחֲלָה:

Ale vinaři řekli jedni k druhým: Tentoť jest dědic; poďte, zabíme jej, a budeť naše dědictví.

Ale ti vinaři si mezi sebou řekli: ‚To je dědic. Pojďte, zabijeme ho a dědictví bude naše!‘

ε᾿κει̑νοι δὲ οἱ γεωργοὶ πρὸς ἑαυτοὺς ει῏παν ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ κληρονόμος δευ̑τε α᾿ποκτείνωμεν αυ᾿τόν καὶ ἡμω̑ν ε῎σται ἡ κληρονομία

הָנֻון דֵּין פַּלָחֵא אֵמַרו בּנַפשׁהֻון הָנַו יָרתָּא תַּו נֵקטלִיוהי ותֵהוֵא דִּילַן יָרתֻּותָא׃

[(2) Mark 12, 08]

לָקְחוּ אוֹתוֹ וַהֲרָגוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם.

וַיִּתְפְּשׂוּ-בוֺ וַיַּהַרְגֻהוּ וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אֶל-מִחוּץ לַכֶּרֶם:

Tedy javše jej, zabili ho, a vyvrhli ven z vinice.

A chytili ho, zabili a vyhodili ven z vinice. ([Židům 13:12])

καὶ λαβόντες α᾿πέκτειναν αυ᾿τόν καὶ ε᾿ξέβαλον αυ᾿τὸν ε῎ξω του̑ α᾿μπελω̑νος

וַנסַבו קַטלֻוהי וַאפּקֻוהי לבַר־מֵן כַּרמָא׃

[(2) Mark 12, 09]

מַה יַּעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם? יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים.

וּמָה אֵפוֺא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַכָּרֶם הוּא יָבֹא וְהֶאֱבִיד אֶת-עֹבְדֵי הָאֲדָמָה וְאֶת-כַּרְמוֺ יִתֵּן בִּידֵי אֲחֵרִים:

Což tedy učiní pán vinice? Přijde, a zatratí vinaře ty, a dá vinici jiným.

Co udělá pán vinice? Přijde, zahubí vinaře a vinici dá jiným.

τί ου῏ν ποιήσει ὁ κύριος του̑ α᾿μπελω̑νος ε᾿λεύσεται καὶ α᾿πολέσει τοὺς γεωργούς καὶ δὼσει τὸν α᾿μπελω̑να α῎λλοις

מָנָא הָכִיל נֵעבֵּד מָרֵא כַּרמָא נִאתֵא נַובֵּד להָנֻון פַּלָחֵא ונֵתּלִיוהי כַּרמָא לַאחרָנֵא׃

[(2) Mark 12, 10]

הַאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַכָּתוּב הַזֶּה, 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה;

הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת-הַכָּתוּב הַהוּא אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֺנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה:

Zdaliž jste písma toho nečtli? Kámen, kterýž zavrhli stavitelé, ten učiněn jest hlavou úhlovou.

Nečetli jste v Písmu slovo: ‚Kámen, který stavitelé zavrhli, stal se kamenem úhelným; ([Žalmy 118:22-Žalmy 118:23; Skutky apoštolské 4:11; 1 Petrův 2:7])

ου᾿δὲ τὴν γραφὴν ταύτην α᾿νέγνωτε λίθον ο῍ν α᾿πεδοκίμασαν οἱ οι᾿κοδομου̑ντες ου῟τος ε᾿γενήθη ει᾿ς κεφαλὴν γωνίας

וָאפלָא כּתָבָא הָנָא קרַיתֻּון דּכִאפָא דַּאסלִיו בַּנָיֵא הִי הוָת לרִשָׁא דּזָוִיתָא׃

[(2) Mark 12, 11]

מֵאֵת יהוה הָיְתָה זֹאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ'?"

מֵאֵת יְהוָֺה הָיְתָה זֹאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ:

Ode Pána stalo se toto, a jest divné před očima našima.

Hospodin(a) to učinil a je to podivuhodné v našich očích‘?“ (a) ř: Pán (pod. Marek 12:29 Marek 12:30 Marek 12:36)

παρὰ κυρίου ε᾿γένετο αυ῞τη καὶ ε῎στιν θαυμαστὴ ε᾿ν ο᾿φθαλμοι̑ς ἡμω̑ν

מֵן לוָת מָריָא הוָת הָדֵא וִאיתֵיה תֵּדמֻורתָּא בּעַינַין׃ ס

[(2) Mark 12, 12]

הֵם בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁדִּבֵּר אֶת הַמָּשָׁל עֲלֵיהֶם, אֲבָל חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הָעָם. עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ מִשָּׁם.

וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֺ אֶפֶס כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם בַּאֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֶּר אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיַּעַזְבוּ אֹתוֺ וַיֵּלְכוּ לָהֶם:

I hledali ho jíti, ale báli se zástupu; nebo poznali, že podobenství to proti nim pověděl. A nechavše ho, odešli pryč.

Nepřátelé se chtěli Ježíše zmocnit, neboť poznali, že to podobenství řekl proti nim, ale báli se lidu. I nechali ho a odešli. ([Marek 11:18])

καὶ ε᾿ζήτουν αυ᾿τὸν κρατη̑σαι καὶ ε᾿φοβήθησαν τὸν ο῎χλον ε῎γνωσαν γὰρ ο῞τι πρὸς αυ᾿τοὺς τὴν παραβολὴν ει῏πεν καὶ α᾿φέντες αυ᾿τὸν α᾿πη̑λθον

ובָעֵין הוַו למֵאחדֵּה וַדחֵלו מֵן עַמָא יִדַעו גֵּיר דַּעלַיהֻון אֵמַר מַתלָא הָנָא ושַׁבקֻוהי וֵאזַלו סּ סּ׃

[(2) Mark 12, 13]

שָׁלְחוּ אֵלָיו מֵאַנְשֵׁי הַפְּרוּשִׁים וּמֵחֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס לִלְכֹּד אוֹתוֹ בִּדְבָרוֹ.

וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִן-הַפְּרוּשִׁים וּמֵאַנְשֵׁי הוֺרְדוֺס לְצֹדֵד אֹתוֺ בִּדְבָרָיו:

Potom poslali k němu některé z farizeů a Herodiánů, aby jej polapili v řeči.

Poslali k němu některé z farizeů a herodiánů, aby ho chytili za slovo. ([Matouš 22:15-Matouš 22:22; Lukáš 20:20-Lukáš 20:26])

καὶ α᾿ποστέλλουσιν πρὸς αυ᾿τόν τινας τω̑ν Φαρισαίων καὶ τω̑ν ῾Ηρωδιανω̑ν ι῞να αυ᾿τὸν α᾿γρεύσωσιν λόγω

ושַׁדַּרו לוָתֵה אנָשָׁא מֵן סָפרֵא ומֵן דּבֵית הֵרָודֵס דַּנצֻודֻונָיהי בּמֵלתָא׃

[(2) Mark 12, 14]

בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, שֶׁכֵּן אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לַאֲנָשִׁים אֶלָּא מוֹרֶה אַתָּה אֶת דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת. הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא? הַאִם עָלֵינוּ לָתֵת אוֹ לֹא לָתֵת?"

וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ יָדַעְנוּ כִּי-אִישׁ נֶאֱמָן אַתָּה וְלֹא-תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי לֹא תִ׹ָּׂא פְּנֵי גֶבֶר וְאֶת-דֶּרֶךְ אֱלֹהִים תּוֺרֶה בְּמֵישָׁרִים הֲנָכוֺן הוּא לָתֵת מַס לַקֵּיסַר אִם-אַיִן הֲנִתֵּן אוֺ לֹא נִתֵּן:

Kteřížto přišedše, řekli jemu: Mistře, víme, že jsi pravdomluvný, a nedbáš na žádného; nebo nepatříš na osobu lidskou, ale v pravdě cestě Boží učíš. Sluší-li daň dávati císaři, čili nic? Dáme-liž, čili nedáme?

Ti šli a řekli: „Mistře(b), víme, že jsi pravdivý a že se na nikoho neohlížíš; ty přece nebereš ohled na postavení člověka, nýbrž učíš cestě Boží podle pravdy. Je dovoleno dávat daň císaři, nebo ne? Máme dávat, nebo nemáme?“ (b) ř: Učiteli (tak i Marek 12:19 Marek 12:32)

καὶ ε᾿λθόντες λέγουσιν αυ᾿τω̑ διδάσκαλε οι῎δαμεν ο῞τι α᾿ληθὴς ει῏ καὶ ου᾿ μέλει σοι περὶ ου᾿δενός ου᾿ γὰρ βλέπεις ει᾿ς πρόσωπον α᾿νθρὼπων α᾿λλ῾ ε᾿π῾ α᾿ληθείας τὴν ὁδὸν του̑ θεου̑ διδάσκεις ε῎ξεστιν δου̑ναι κη̑νσον Καίσαρι η῍ ου῎ δω̑μεν η῍ μὴ δω̑μεν

הֵנֻון דֵּין אֵתַו ושַׁאלֻוהי מַלפָנָא יָדעִין חנַן דּשַׁרִיר אַנתּ ולָא שׁקִיל אַנתּ צֵפתָא לאנָשׁ לָא גֵּיר חָאַר אַנתּ בּפַּרצֻופֵּא דַּבנַי אנָשָׁא אֵלָא בַּשׁרָרָא אֻורחָא דַּאלָהָא מַלֵף אַנתּ שַׁלִיט למֵתַּל כּסֵף־רִשָׁא לקֵסַר אַו לָא נֵתֵּל אַו לָא נֵתֵּל׃

[(2) Mark 12, 15]

הוֹאִיל וְהִכִּיר אֶת צְבִיעוּתָם אָמַר לָהֶם: "לָמָּה אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? הָבִיאוּ לִי דִּינָר וְאֶרְאֶה."

וְהוּא בִּרְאֹתוֺ אֶת-חֲנֻפָתָם אָמַר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תְנַסּוּנִי הָבִיאוּ לִי דִּינַר אֶחָד וְאֶרְאֶה:

On pak znaje pokrytství jejich, řekl jim: Co mne pokoušíte? Přineste mi peníz, ať pohledím.

On však prohlédl jejich úskok(c) a řekl jim: „Co mě pokoušíte? Ukažte mi denár!“ (c) ř: pokrytectví

ὁ δὲ ει᾿δώς αυ᾿τω̑ν τὴν ὑπόκρισιν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί με πειράζετε φέρετέ μοι δηνάριον ι῞να ι῎δω

הֻו דֵּין יִדַע נֵכלהֻון וֵאמַר להֻון מָנָא מנַסֵין אנתֻּון לִי אַיתַּו לִי דִּינָרָא אֵחזֵא׃

[(2) Mark 12, 16]

הֵבִיאוּ לוֹ וְהוּא שָׁאַל אוֹתָם: "שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכְּתֹבֶת?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "שֶׁל הַקֵּיסָר."

וַיָּבִיאוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְמִי הַתְּמוּנָה וְהַכְּתֹבֶת הָהֵנָּה וַיֹּאמְרוּ לַקֵּיסָר:

A oni podali. Tedy řekl jim: Čí jest tento obraz a nápis? A oni řekli mu: Císařův.

Když mu jej podali, zeptal se jich: „Čí je tento obraz a nápis?“ Odpověděli: „Císařův.“

οἱ δὲ η῎νεγκαν καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς τίνος ἡ ει᾿κών αυ῞τη καὶ ἡ ε᾿πιγραφή οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ Καίσαρος

וַאיתִּיו לֵה אָמַר להֻון דּמַנֻו צַלמָא הָנָא וַכתָבָא הֵנֻון דֵּין אֵמַרו דּקֵסַר׃

[(2) Mark 12, 17]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר תְּנוּ לַקֵּיסָר וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים - לֵאלֹהִים." הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הָבוּ אֵפוֺא לַקֵּיסַר אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים וַיִּתְמְהוּ עָלָיו עַד-מְאֹד:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Dávejtež tedy, což jest císařova, císaři, a což jest Božího, Bohu. I podivili se tomu.

Ježíš jim řekl: „Co je císařovo, odevzdejte císaři, a co je Boží, Bohu.“ Velice se nad tím podivili. ([Římanům 13:7])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τὰ Καίσαρος α᾿πόδοτε Καίσαρι καὶ τὰ του̑ θεου̑ τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿ξεθαύμαζον ε᾿π῾ αυ᾿τω̑

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע דּקֵסַר הַבו לקֵסַר ודַאלָהָא לַאלָהָא וַתמַהו הוַו בֵּה׃ ס

[(2) Mark 12, 18]

בָּאוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו צַדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי-אֵין תְּקוּמָה לַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר:

Potom přišli k němu saduceové, kteříž praví, že není z mrtvých vstání. I otázali se ho, řkouce:

Přišli k němu saduceové, kteří říkají, že není vzkříšení, a ptali se ho: ([Matouš 22:23-Matouš 22:33; Lukáš 20:27-Lukáš 20:40])

καὶ ε῎ρχονται Σαδδουκαι̑οι πρὸς αυ᾿τόν οι῞τινες λέγουσιν α᾿νάστασιν μὴ ει῏ναι καὶ ε᾿πηρὼτων αυ᾿τὸν λέγοντες

וֵאתַו זַדֻּוקָיֵא לוָתֵה הָנֻון דָּאמרִין דַּקיָמתָּא לַיתּ וַמשַׁאלִין הוַו לֵה וָאמרִין׃

[(2) Mark 12, 19]

"רַבִּי, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ שֶׁאִם יָמוּת אִישׁ וְהִנִּיחַ אִשָּׁה וְלֹא הִשְׁאִיר בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹוְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.

רַבֵּנוּ הִנֵּה מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ כִּי יָמוּת אֶחָד מִשְּׁנֵי אַחִים וְעָזַב אִשָּׁה וּבֵן אֵין לוֺ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וְהֵקִים זֶרַע עַל-שֵׁם אָחִיו:

Mistře, Mojžíš nám napsal: Kdyby čí bratr umřel, a ostavil manželku, a synů by neměl, aby bratr jeho pojal manželku jeho, a vzbudil símě bratru svému.

„Mistře, Mojžíš nám ustanovil: ‚Zemře-li něčí bratr a zanechá manželku bezdětnou, ať se s ní ožení jeho bratr a zplodí svému bratru potomka.‘ ([Deuteronomium 25:5])

διδάσκαλε Μωϋση̑ς ε῎γραψεν ἡμι̑ν ο῞τι ε᾿άν τινος α᾿δελφὸς α᾿ποθάνη καὶ καταλίπη γυναι̑κα καὶ μὴ α᾿φη̑ τέκνον ι῞να λάβη ὁ α᾿δελφὸς αυ᾿του̑ τὴν γυναι̑κα καὶ ε᾿ξαναστήση σπέρμα τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑

מַלפָנָא מֻושֵׁא כּתַב לַן דֵּאן מָאֵת אַחֻוהי דּאנָשׁ ושָׁבֵק אַנתּתָא וַבנַיָא לָא שָׁבֵק נֵסַב אַחֻוהי אַנתּתֵה וַנקִים זַרעָא לַאחֻוהי׃

[(2) Mark 12, 20]

הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת וְלֹא הִשְׁאִיר צֶאֱצָאִים.

וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים הָרִאשׁוֺן מֵהֶם לָקַח לוֺ אִשָּׁה וַיָּמָת וְלֹא-הִשְׁאִיר זֶרַע אַחֲרָיו:

I bylo sedm bratrů. A první pojav manželku, a umřev, nepozůstavil semene.

Bylo sedm bratří. Oženil se první a zemřel bez potomka.

ἑπτὰ α᾿δελφοὶ η῟σαν καὶ ὁ πρω̑τος ε῎λαβεν γυναι̑κα καὶ α᾿ποθνήσκων ου᾿κ α᾿φη̑κεν σπέρμα

שַׁבעָא אַחִין אִית הוַו קַדמָיָא נסַב אַנתּתָא ומִית ולָא שׁבַק זַרעָא׃

[(2) Mark 12, 21]

לָקַח אוֹתָהּ הַשֵּׁנִי וּמֵת וְלֹא הִשְׁאִיר צֶאֱצָאִים, וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי.

וְהַשֵּׁנִי יִבֵּם אֹתָהּ וַיָּמָת גַּם-הוּא לֹא בָנִים וּכְמוֺ-כֵן הַשְּׁלִישִׁי:

A druhý pojav ji, také umřel, a aniž ten ostavil semene. A třetí tolikéž.

Jeho manželku si vzal druhý, ale zemřel a také nezanechal potomka. A stejně třetí.

καὶ ὁ δεύτερος ε῎λαβεν αυ᾿τήν καὶ α᾿πέθανεν μὴ καταλιπών σπέρμα καὶ ὁ τρίτος ὡσαύτως

ודַתרֵין נַסבָּה ומִית כַּד אָף לָא הֻו שׁבַק זַרעָא ודַתלָתָא הָכוָת׃

[(2) Mark 12, 22]

כָּכָה כָּל הַשִּׁבְעָה לֹא הִשְׁאִירוּ צֶאֱצָאִים. אַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.

עַד אֲשֶׁר כָּל-הַשִּׁבְעָה בְּעָלוּהָ וַיָּמוּתוּ וְזֶרַע לֹא-הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה גַּם-הָאִשָּׁה:

A tak ji pojalo těch sedm, a nezůstavili semene. Nejposléze pak po všech umřela i ta žena.

A nikdo z těch sedmi nezanechal potomka. Naposledy ze všech zemřela i ta žena.

καὶ οἱ ἑπτὰ ου᾿κ α᾿φη̑καν σπέρμα ε῎σχατον πάντων καὶ ἡ γυνὴ α᾿πέθανεν

ושַׁבעָתַיהֻון נַסבֻּוה ולָא שׁבַקו זַרעָא אחרָיַת כֻּלהֻון מִיתַת אָף הִי אַנתּתָא׃

[(2) Mark 12, 23]

בַּתְּחִיָּה, כַּאֲשֶׁר יָקוּמוּ, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה אִשָּׁה לְכָל הַשִּׁבְעָה?"

וְעַתָּה לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בַתְּקוּמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת כָּל-הַשִּׁבְעָה:

Protož při vzkříšení, když z mrtvých vstanou, čí z těch bude manželka? Nebo jich sedm mělo ji za manželku.

Komu z nich bude patřit, až při vzkříšení vstanou? Všech sedm ji přece mělo za manželku.“

ε᾿ν τη̑ α᾿ναστάσει ο῞ταν α᾿ναστω̑σιν τίνος αυ᾿τω̑ν ε῎σται γυνή οἱ γὰρ ἑπτὰ ε῎σχον αυ᾿τὴν γυναι̑κα

בַּקיָמתָּא הָכִיל דַּאינָא מֵנהֻון תֵּהוֵא אַנתּתָא שַׁבעָתַיהֻון גֵּיר נַסבֻּוה׃

[(2) Mark 12, 24]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כְּלוּם אֵינְכֶם טוֹעִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים, אַף לֹא אֶת גְּבוּרַת אֱלֹהִים?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁגִיתֶם בּוֺ כִּי אֶת-הַתּוֺרָה לֹא יְדַעְתֶּם וְלֹא אֶת-נִפְלְאוֺת אֵל:

A odpovídaje Ježíš, řekl jim: Zdaliž ne proto bloudíte, že neznáte písem ani moci Boží?

Ježíš jim řekl: „Mýlíte se, neznáte Písma ani moc Boží!

ε῎φη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿ διὰ του̑το πλανα̑σθε μὴ ει᾿δότες τὰς γραφὰς μηδὲ τὴν δύναμιν του̑ θεου̑

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא הוָא מֵטֻל הָדֵא טעֵין אנתֻּון דּלָא יָדעִין אנתֻּון כּתָבֵא ולָא חַילֵה דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 12, 25]

כַּאֲשֶׁר הַמֵּתִים קָמִים אֵין הֵם מִתְחַתְּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם.

כִּי בִתְקוּמָתָם מִן-הַמֵּתִים לֹא יִבְעֲלוּ וְלֹא תִבָּעַלְנָה כִּי אִם-יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁמָיִם:

Nebo když vstanou z mrtvých, nebudou se ženiti ani vdávati, ale budou jako andělé nebeští.

Když lidé vstanou z mrtvých, nežení se ani nevdávají, ale jsou jako nebeští andělé.

ο῞ταν γὰρ ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿ναστω̑σιν ου῎τε γαμου̑σιν ου῎τε γαμίζονται α᾿λλ῾ ει᾿σὶν ὡς α῎γγελοι ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

מָא גֵּיר דּקָמו מֵן מִיתֵא לָא נָסבִּין נֵשֵׁא אָף לָא נֵשֵׁא הָויָן לגַברֵא אֵלָא אִיתַיהֻון אַיך מַלַאכֵא דּבַשׁמַיָא׃

[(2) Mark 12, 26]

וַאֲשֶׁר לְכָךְ שֶׁהַמֵּתִים קָמִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, בְּמַעֲשֵׂה הַסְּנֶה, שֶׁהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ, 'אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב'?

וְעַל-דְּבַר הַמֵּתִים כִּי-יָקִיצוּ הֲלֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּסְּנֶה לֵאמֹר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

O mrtvých pak, že mají vstáti, zdaliž jste nečtli v knize Mojžíšově, kterak ve kři promluvil k němu Bůh, řka: Já jsem Bůh Abrahamův, a Bůh Izákův, a Bůh Jákobův?

A pokud jde o mrtvé, že vstanou, nečetli jste v knize Mojžíšově, ve vyprávění o hořícím keři, jak Bůh Mojžíšovi řekl: ‚Já jsem Bůh Abrahamův, Bůh Izákův a Bůh Jákobův‘? ([Exodus 3:2-Exodus 3:6])

περὶ δὲ τω̑ν νεκρω̑ν ο῞τι ε᾿γείρονται ου᾿κ α᾿νέγνωτε ε᾿ν τη̑ βίβλω Μωϋσέως ε᾿πὶ του̑ βάτου πω̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ θεὸς λέγων ε᾿γώ ὁ θεὸς ᾽Αβραὰμ καὶ ὁ θεὸς ᾽Ισαὰκ καὶ ὁ θεὸς ᾽Ιακὼβ

עַל מִיתֵא דֵּין דּקָימִין לָא קרַיתֻּון בַּכתָבָא דּמֻושֵׁא אַיכַּנָא מֵן סַניָא אֵמַר לֵה אַלָהָא אֵנָא אנָא אַלָהֵה דַּאברָהָם וַאלָהֵה דִּאיסחָק וַאלָהֵה דּיַעקֻוב׃

[(2) Mark 12, 27]

אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים. אַתֶּם טוֹעִים מְאֹד."

וְהוּא אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם-אֱלֹהֵי הַחַיִּים שְׁגִיתֶם הַרְבֵּה מְאֹד:

Neníť Bůh mrtvých, ale Bůh živých. Protož vy velmi bloudíte.

On přece není Bohem mrtvých, nýbrž Bohem živých. Velmi se mýlíte!“

ου᾿κ ε῎στιν θεὸς νεκρω̑ν α᾿λλὰ ζὼντων πολὺ πλανα̑σθε

ולָא הוָא אַלָהָא דּמִיתֵא אֵלָא דּחַיֵא אַנתֻּון הָכִיל סַגִּי טָעֵין אנתֻּון סס׃

[(2) Mark 12, 28]

אַחַד הַסּוֹפְרִים הִתְקָרֵב וְשָׁמַע אוֹתָם מִתְוַכְּחִים. כִּרְאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁוּעַ הֵשִׁיב לָהֶם הֵיטֵב, שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה מִכֹּל?"

וְאֶחָד מִן-הַסּוֺפְרִים בָּא וַיִּשְׁמַע אֹתָם נִדְבָּרִים יַחְדָּו וּבִרְאֹתוֺ כִּי הֵיטֵב עָנָה עַל-דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁאָלֵהוּ מָה-רֵאשִׁית כָּל-הַמִּצְוֺת:

Tedy přistoupil jeden z zákonníků, slyšev je spolu se hádající, a vida, že jim dobře odpověděl, otázal se ho: Které jest přikázaní první ze všech?

Přistoupil k němu jeden ze zákoníků, který slyšel jejich rozhovor a shledal, že jim dobře odpověděl. Zeptal se ho: „Které přikázání je první ze všech?“ ([Matouš 22:34-Matouš 22:40; Lukáš 10:25-Lukáš 10:28])

καὶ προσελθών ει῟ς τω̑ν γραμματέων α᾿κούσας αυ᾿τω̑ν συζητούντων ι᾿δών ο῞τι καλω̑ς α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τόν ποία ε᾿στὶν ε᾿ντολὴ πρὼτη πάντων

וַקרֵב חַד מֵן סָפרֵא וַשׁמַע אֵנֻון דּדָרשִׁין וַחזָא דּשַׁפִּיר אַתִיב להֻון פֵּתגָמָא ושַׁאלֵה אַינַו פֻּוקדָּנָא קַדמָיָא דּכֻלהֻון׃

[(2) Mark 12, 29]

עָנָה יֵשׁוּעַ: "הָרִאשׁוֹנָה הִיא 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהוה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד,

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הָרִאשֹׁנָה הֲלֹא הִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֺה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֺה אֶחָד:

A Ježíš odpověděl jemu, že první ze všech přikázaní jest: Slyš, Izraeli, Pán Bůh náš Pán jeden jest.

Ježíš odpověděl: „První je toto: ‚Slyš, Izraeli, Hospodin, Bůh náš, jest jediný pán; ([Deuteronomium 6:4-Deuteronomium 6:5])

α᾿πεκρίθη ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι πρὼτη ε᾿στίν α῎κουε ᾽Ισραήλ κύριος ὁ θεὸς ἡμω̑ν κύριος ει῟ς ε᾿στιν

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע קַדמָי מֵן כֻּלהֻון פֻּוקדָּנֵא שׁמַע אִיסרָיֵל מָריָא אַלָהַן מָריָא חַד הֻו׃

[(2) Mark 12, 30]

וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ.'

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ בְּכָל-לְבָבְךׇ וּבְכָל-נַפְשְׁךׇ וּבְכָל-מַדָּעֲךׇ וּבְכָל-מְאֹדֶךׇ זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשֹׁנָה:

Protož milovati budeš Pána Boha svého ze všeho srdce svého, a ze vší duše své, a ze vší mysli své, i ze všech mocí svých. To jest první přikázaní.

miluj Hospodina, Boha svého, z celého svého srdce, z celé své duše, z celé své mysli a z celé své síly!‘

καὶ α᾿γαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς καρδίας σου καὶ ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς ψυχη̑ς σου καὶ ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς διανοίας σου καὶ ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς ι᾿σχύος σου

וַדתֵרחַם למָריָא אַלָהָך מֵן כֻּלֵה לֵבָּך ומֵן כֻּלָה נַפשָׁך ומֵן כֻּלֵה רֵעיָנָך ומֵן כֻּלֵה חַילָך הָנַו פֻּוקדָּנָא קַדמָיָא׃

[(2) Mark 12, 31]

וְהַשְּׁנִיָּה הִיא 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.' אֵין מִצְוָה אַחֶרֶת גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה."

וְהַשְּׁנִיָּה הֲלֹא הִיא וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ וְאֵין מִצְוָה גְדוֺלָה מִשְׁתַּיִם אֵלֶּה:

Druhé pak podobné toto: Milovati budeš bližního svého jako sebe samého. Většího přikázaní jiného nad tato není.

Druhé je toto(d): ‚Miluj svého bližního jako sám sebe!‘ Většího přikázání nad tato dvě není.“ (d) Druhé je podobné ([Leviticus 19:18; Římanům 13:9; Galatským 5:14; Jakubův 2:8])

δευτέρα αυ῞τη α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν μείζων τούτων α῎λλη ε᾿ντολὴ ου᾿κ ε῎στιν

ודַתרֵין דּדָמֵא לֵה דּתַחֵב לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך פֻּוקדָּנָא אחרִנָא דּרַבּ מֵן הָלֵין לַיתּ׃ ס

[(2) Mark 12, 32]

אָמַר אֵלָיו הַסּוֹפֵר: "יָפֶה, רַבִּי; אֱמֶת אָמַרְתָּ שֶׁאֶחָד הוּא וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַסּוֺפֵר אָמֵן רַבִּי אֱמֶת דִּבַּרְתָּ כִּי אֶחָד הוּא וְאֵין עוֺד מִלְּבַדּוֺ:

I řekl jemu ten zákonník: Mistře, dobře jsi v pravdě pověděl. Nebo jeden jest Bůh, a není jiného kromě něho;

I řekl mu ten zákoník: „Správně, Mistře, podle pravdy jsi řekl, že jest jediný Bůh a že není jiného kromě něho; ([Deuteronomium 4:35])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ γραμματεύς καλω̑ς διδάσκαλε ε᾿π῾ α᾿ληθείας ει῏πες ο῞τι ει῟ς ε᾿στιν καὶ ου᾿κ ε῎στιν α῎λλος πλὴν αυ᾿του̑

אָמַר לֵה הַו סָפרָא שַׁפִּיר רַבִּי בַּשׁרָרָא אֵמַרתּ דּחַד הֻו ולַיתּ אחרִין לבַר־מֵנֵה׃

[(2) Mark 12, 33]

וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ 'בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל בִּינָתְךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ', וְלֶאֱהֹב 'לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ,' הֲרֵי זֶה גָּדוֹל מִכָּל עוֹלָה וָזֶבַח."

וּלְאַהֲבָה אֹתוֺ בְּכָל-לֵב וּבְכָל-מַדָּע וּבְכָל-מְאֹד וְלֶאֱהֹב אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ כְּנַפְשׁוֺ הִיא גְדֹלָה מִכָּל-עֹלָה וָזָבַח:

A milovati ho ze všeho srdce, a ze vší mysli, a ze vší duše, i ze všech mocí, a milovati bližního jako sebe samého jest nade všecky zápaly a oběti.

a milovat jej z celého srdce, z celého rozumu i z celé síly a milovat bližního jako sám sebe je víc než přinášet Bohu oběti a dary(e).“ (e) ř: než všechny zápaly a oběti ([1 Samuelova 15:22; Ozeáš 6:6; Micheáš 6:6-Micheáš 6:8])

καὶ τὸ α᾿γαπα̑ν αυ᾿τὸν ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς καρδίας καὶ ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς συνέσεως καὶ ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς ι᾿σχύος καὶ τὸ α᾿γαπα̑ν τὸν πλησίον ὡς ἑαυτὸν περισσότερόν ε᾿στιν πάντων τω̑ν ὁλοκαυτωμάτων καὶ θυσιω̑ν

וַדנֵרחמִיוהי אנָשׁ מֵן כֻּלֵה לֵבָּא ומֵן כֻּלֵה רֵעיָנָא ומֵן כֻּלָה נַפשָׁא ומֵן כֻּלֵה חַילָא וַדנֵרחַם קַרִיבֵה אַיך נַפשֵׁה יַתִּירָא הי מֵן כֻּלהֻון יַקדֵּא ודֵבחֵא׃

[(2) Mark 12, 34]

רָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הֵשִׁיב בְּחָכְמָה וְאָמַר לוֹ: "אֵינְךָ רָחוֹק מִמַּלְכוּת הָאֱלֹהִים." וְאִישׁ לֹא הֵעֵז עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר.

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי-הִשְׂכִּיל לַעֲנוֺת אֹתוֺ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנְּךׇ לֹא-רָחוֺק מִמַּלְכוּת אֱלֹהִים וְלֹא-הֵעֵז עוֺד אִישׁ לְהִתְוַכַּח עִמּוֺ בִּדְּבָרִים מֵהַיּוֺם הַהוּא וָמָעְלָה:

A viděv Ježíš, že by moudře odpověděl, dí jemu: Nejsi daleko od království Božího. A žádný více nesměl se ho tázati.

Když Ježíš viděl, že moudře odpověděl, řekl mu: „Nejsi daleko od Božího království.“ Potom se ho již nikdo otázat neodvážil. ([Matouš 22:46; Lukáš 20:40])

καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς ι᾿δών αυ᾿τὸν ο῞τι νουνεχω̑ς α᾿πεκρίθη ει῏πεν αυ᾿τω̑ ου᾿ μακρὰν ει῏ α᾿πὸ τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑ καὶ ου᾿δεὶς ου᾿κέτι ε᾿τόλμα αυ᾿τὸν ε᾿περωτη̑σαι

יֵשֻׁוע דֵּין חזָיהי דּחַכִּימָאיִת מפַנֵא פֵּתגָמָא ענָא וֵאמַר לֵה לָא הוַיתּ רַחִיק מֵן מַלכֻּותָא דַּאלָהָא ס ולָא אנָשׁ תֻּוב אַמרַח דַּנשַׁאלִיוהי׃ ס

[(2) Mark 12, 35]

כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר: "כֵּיצַד זֶה אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן דָּוִד?

וַיְהִי בְּהוֺרֹת יֵשׁוּעַ בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּעַן וַיֹּאמַר אֵיךְ יֹאמְרוּ הַסּוֺפְרִים כִּי הַמָּשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד הוּא:

I odpovídaje Ježíš, řekl, uče v chrámě: Kterak praví zákonníci, že Kristus jest syn Davidův?

Když Ježíš učil v chrámu, řekl jim ještě: „Jak mohou zákoníci říkat, že Mesiáš(f) je syn Davidův? (f) ř: Kristus ([Matouš 22:41-Matouš 22:46; Lukáš 20:41-Lukáš 20:44])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε῎λεγεν διδάσκων ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ πω̑ς λέγουσιν οἱ γραμματει̑ς ο῞τι ὁ Χριστὸς υἱὸς Δαυίδ ε᾿στιν

וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר כַּד מַלֵף בּהַיכּלָא אַיכַּנָא אָמרִין סָפרֵא דַּמשִׁיחָא בּרֵה הֻו דּדַוִיד׃

[(2) Mark 12, 36]

הֲלֹא דָּוִד עַצְמוֹ אָמַר בְּהַשְׁרָאַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, 'נְאֻם יהוה לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.'

וְדָוִד הֲלֹא הוּא אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נְאֻם יְהוָֺה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךׇ הֲדֹם לְרַגְלֶיךׇ:

Nebo David praví v Duchu svatém: Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé, ažť i položím nepřátely tvé za podnože noh tvých.

Sám David řekl v Duchu svatém: ‚Řekl Hospodin mému Pánu: Usedni(g) po mé pravici, dokud ti nepoložím nepřátele pod nohy(h).‘ (g) var: Seď (h) var: za podnož tvých nohou ([Žalmy 110:1])

αυ᾿τὸς Δαυὶδ ει῏πεν ε᾿ν τω̑ πνεύματι τω̑ ἁγίω ει῏πεν κύριος τω̑ κυρίω μου κάθου ε᾿κ δεξιω̑ν μου ε῞ως α῍ν θω̑ τοὺς ε᾿χθρούς σου ὑποκάτω τω̑ν ποδω̑ν σου

הֻו גֵּיר דַּוִיד אֵמַר בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא דֵּאמַר מָריָא למָרי תֵּב לָך מֵן יַמִיני עדַמָא דֵּאסִים בּעֵלדּבָבַיךְּ כֻּובשָׁא תּחֵית רֵגלַיךְּ׃

[(2) Mark 12, 37]

דָּוִד עַצְמוֹ קוֹרֵא לוֹ 'אָדוֹן' וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ?"

וְאִם-דָּוִד קֹרֵא לוֺ אָדוֺן אֵיךְ הוּא בְּנוֺ וְרֹב הָעָם הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו בְּעֹנֶג-רָב:

Poněvadž sám David nazývá jej Pánem, kterakž tedy syn jeho jest? A mnohý zástup rád ho poslouchal.

Sám David nazývá Mesiáše Pánem, jak tedy může být jeho synem?“ Početný zástup rád mu naslouchal. ([Lukáš 19:48])

αυ᾿τὸς Δαυὶδ λέγει αυ᾿τὸν κύριον καὶ πόθεν αυ᾿του̑ ε᾿στιν υἱός καὶ ὁ πολὺς ο῎χλος η῎κουεν αυ᾿του̑ ἡδέως

הֻו הָכִיל דַּוִיד קָרֵא לֵה מָרי וַאיכַּנָא בּרֵה אִיתַוהי וכֻלֵה כֵּנשָׁא שָׁמַע הוָא לֵה בַּסִימָאיִת׃ ס

[(2) Mark 12, 38]

וּבְלַמְּדוֹ אוֹתָם אָמַר: "הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ לְבוּשֵׁי גְּלִימוֹת וְאוֹהֲבִים בִּרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים

וַיּוֺסֶף לְלַמֵּד וַיֹּאמֶר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִן-הַסּוֺפְרִים הַמִּתְעַנְּגִים עַל-לֶכְתָּם מְלֻבָּשִׁים מְעִיל וְעַל-שְׁאֵלַת שָׁלוֺם לָהֶם בַּשְּׁוָקִים:

I mluvil jim v učení svém: Varujte se zákonníků, kteříž chtějí v krásném rouše choditi, a pozdravováni býti na trzích,

Když učil, řekl: „Varujte se zákoníků, kteří se rádi procházejí v dlouhých řízách, stojí o pozdravy na ulicích, ([Matouš 23:1-Matouš 23:14; Lukáš 20:45-Lukáš 20:47])

καὶ ε᾿ν τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑ ε῎λεγεν βλέπετε α᾿πὸ τω̑ν γραμματέων τω̑ν θελόντων ε᾿ν στολαι̑ς περιπατει̑ν καὶ α᾿σπασμοὺς ε᾿ν ται̑ς α᾿γοραι̑ς

וַביֻולפָּנֵה אָמַר הוָא להֻון אֵזדַּהרו מֵן סָפרֵא דּצָבֵין דּבֵאסטלֵא נהַלכֻון ורָחמִין שׁלָמָא בּשֻׁוקֵא׃

[(2) Mark 12, 39]

וּמוֹשָׁבִים רִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמְקוֹמוֹת נִכְבָּדִים בַּסְּעוּדוֹת;

עַל-הַמּוֺשָׁבוֺת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת וְעַל-הַמְּקֹמוֺת הַנִּכְבָּדִים בְּבָתֵּי הַמִּשְׁתֶּה:

A na předních stolicech seděti v školách, a přední místa míti na večeřech,

o přední sedadla v synagógách a přední místa na hostinách. ([Lukáš 11:43])

καὶ πρωτοκαθεδρίας ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς καὶ πρωτοκλισίας ε᾿ν τοι̑ς δείπνοις

ורִישׁ מַותּבֵא בַּכנֻושָׁתָא ורִישׁ סמָכֵא בַּחשָׁמיָתָא׃

[(2) Mark 12, 40]

הַבּוֹלְעִים אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל לְמַרְאִית עַיִן. דִּינָם שֶׁל אֵלֶּה יִהְיֶה חָמוּר יוֹתֵר."

הָאֹכְלִים אֶת-בָּתֵּי אַלְמָנוֺת וּלְמַרְאֵה עַיִן יַרְבּוּ תְפִלָּה אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר יִנָּטֶה עֲלֵיהֶם קַו הַמִּשְׁפָּט פִּי שְׁנָיִם:

Kteřížto zžírají domy vdovské, a to pod zámyslem dlouhých modliteb. Tiť vezmou soud těžší.

Vyjídají domy vdov a dlouho se naoko modlí(i). Ty postihne tím přísnější soud.“ (i) var: pod záminkou dlouhých modliteb

οἱ κατεσθίοντες τὰς οι᾿κίας τω̑ν χηρω̑ν καὶ προφάσει μακρὰ προσευχόμενοι ου῟τοι λήμψονται περισσότερον κρίμα

הָנֻון דָּאכלִין בָּתֵּא דַּארמלָתָא בּעֵלתָא דּמַורכִין צלַוָתהֻון הֵנֻון נקַבּלֻון דִּינָא יַתִּירָא׃ ס

[(2) Mark 12, 41]

הוּא יָשַׁב מוּל תֵּבַת הָאוֹצָר וְרָאָה אֶת הָעָם שָׂמִים מַטְבְּעוֹת בְּתֵבַת הָאוֹצָר וַעֲשִׁירִים רַבִּים שָׂמוּ הַרְבֵּה.

וְכַאֲשֶׁר יֵשׁוּעַ יָשַׁב לְנֹכַח אֲרוֺן הָאוֺצָר וַיַּרְא אֶת-הָעָם נֹתְנִים בּוֺ מָעוֺת וְרַבִּים עֲשִׁירִים נָתְנוּ הַרְבֵּה:

A posadiv se Ježíš proti pokladnici, díval se, kterak zástup metal peníze do pokladnice. A mnozí bohatí metali mnoho.

Sedl si naproti chrámové pokladnici a díval se, jak do ní lidé vhazují peníze. A mnozí bohatí dávali mnoho. ([Lukáš 21:1-Lukáš 21:4 2 Královská 12:10])

καὶ καθίσας κατέναντι του̑ γαζοφυλακίου ε᾿θεὼρει πω̑ς ὁ ο῎χλος βάλλει χαλκὸν ει᾿ς τὸ γαζοφυλάκιον καὶ πολλοὶ πλούσιοι ε῎βαλλον πολλά

וכַד יִתֵב יֵשֻׁוע לֻוקבַל בֵּית גַּזָא חָאַר הוָא אַיכַּנָא כֵּנשֵׁא רָמֵין עֻורפָנָא בֵּית־גַּזָא וסַגִּיֵאא עַתִּירֵא רָמֵין הוַו סַגִּי׃

[(2) Mark 12, 42]

בָּאָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה וְשָׂמָה שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת, שֶׁהֵן חֲצִי אִסָּר.

וְאִשָּׁה אַלְמָנָה עֲנִיָּה בָּאָה וַתָּשָׂם שָׁם שְׁתֵּי פְרוּטוֺת הֵן רֶבַע אִסָּר:

A přišedši jedna chudá vdova, i vrhla dva šarty, což jest čtvrtá částka peníze.

Přišla také jedna chudá vdova a vhodila dvě drobné mince, dohromady čtyrák(j). (j) ř: kodrantés (lat. quadrans)

καὶ ε᾿λθου̑σα μία χήρα πτωχὴ ε῎βαλεν λεπτὰ δύο ο῞ ε᾿στιν κοδράντης

וֵאתָת אַרמַלתָּא חדָא מֵסכִּנתָּא אַרמיַת תּרֵין מנִין דִּאיתַיהֻון שָׁמֻונֵא׃

[(2) Mark 12, 43]

קָרָא לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת שָׂמָה יוֹתֵר מִכָּל אֵלֶּה שֶׁשָֹמוּ בְּתֵבַת הָאוֹצָר;

וַיִּקְרָא אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת הִרְבְּתָה לָתֵת מִכָּל-הַנֹּתְנִים פֹּה אֶל-אֲרוֺן הָאוֺצָר:

I svolav učedlníky své, dí jim: Amen pravím vám, že tato chudá vdova více uvrhla, než tito všickni, kteříž metali do pokladnice.

Zavolal své učedníky a řekl jim: „Amen, pravím vám, tato chudá vdova dala víc než všichni ostatní, kteří dávali do pokladnice.

καὶ προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ἡ χήρα αυ῞τη ἡ πτωχὴ πλει̑ον πάντων ε῎βαλεν τω̑ν βαλλόντων ει᾿ς τὸ γαζοφυλάκιον

וַקרָא יֵשֻׁוע לתַלמִידַוהי וֵאמַר להֻון אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּהָדֵא אַרמַלתָּא מֵסכִּנתָּא יַתִּיר מֵן כֻּלהֻון אנָשָׁא דּרָמֵין אַרמיַת בֵּית־גַּזָא׃

[(2) Mark 12, 44]

כִּי הַכֹּל נָתְנוּ מִן הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם, אַךְ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהּ, אֶת כָּל מִחְיָתָהּ."

כִּי כֻלָּם נָתְנוּ מִמּוֺתָרָם וְהִיא מִמַּחְסֹרָהּ נָתְנָה אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ אֵת כָּל-מִחְיָתָהּ:

Nebo všickni z toho, což jim zbývalo, metali, ale tato z své chudoby, všecko, což měla, uvrhla, všecku živnost svou.

Všichni totiž dali ze svého nadbytku, ona však ze svého nedostatku: dala, co měla, všechno, z čeho měla být živa.“

πάντες γὰρ ε᾿κ του̑ περισσεύοντος αυ᾿τοι̑ς ε῎βαλον αυ῞τη δὲ ε᾿κ τη̑ς ὑστερήσεως αυ᾿τη̑ς πάντα ο῞σα ει῏χεν ε῎βαλεν ο῞λον τὸν βίον αυ᾿τη̑ς

כֻּלהֻון גֵּיר מֵן מֵדֵּם דּיַתִּיר להֻון אַרמִיו הָדֵא דֵּין מֵן חַסִירֻותָה כֻּל מֵדֵּם דִּאית הוָא לָה אַרמיַתֵה כֻּלֵה קֵניָנָה׃ ס

[(2) Mark 13, 01]

בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: "רַבִּי, רְאֵה אֵיזֶה אֲבָנִים וְאֵיזֶה בִּנְיָנִים!"

וַיֵּצֵא מִן-הַהֵיכָל וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה אֶת-הָאֲבָנִים וְאֶת-הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה מַה-נֶּהְדָּרוּ:

A když vycházel z chrámu, dí jemu jeden z učedlníků jeho: Mistře, pohleď, kteraké kamení a jaké stavení!

A když vycházel z chrámu, řekl mu jeden z jeho učedníků: „Pohleď, Mistře(k), jaké to kameny a jaké stavby!“ (k) ř: Učiteli ([Matouš 24:1-Matouš 24:2; Lukáš 21:5-Lukáš 21:6])

καὶ ε᾿κπορευομένου αυ᾿του̑ ε᾿κ του̑ ἱερου̑ λέγει αυ᾿τω̑ ει῟ς τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ διδάσκαλε ι῎δε ποταποὶ λίθοι καὶ ποταπαὶ οι᾿κοδομαί

וכַד נפַק יֵשֻׁוע מֵן הַיכּלָא אֵמַר לֵה חַד מֵן תַּלמִידַוהי מַלפָנָא הָא חזִי אַילֵין כִּאפֵא וַאילֵין בֵּניָנֵא׃

[(2) Mark 13, 02]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה? לֹא תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֲרָאִיתָ אֶת-הַבִּנְיָנִים הַנִּשְׂגָּבִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם יֵהָרֵסוּ לֹא-תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל-אָבֶן:

Tedy Ježíš odpovídaje, řekl jemu: Vidíš tato tak veliká stavení? Nebudeť ostaven kámen na kameni, kterýž by nebyl zbořen.

Ježíš mu řekl: „Obdivuješ ty velké stavby? Nezůstane z nich kámen na kameni, všechno bude rozmetáno.“ ([Lukáš 19:43-Lukáš 19:44])

καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ βλέπεις ταύτας τὰς μεγάλας οι᾿κοδομάς ου᾿ μὴ α᾿φεθη̑ ω῟δε λίθος ε᾿πὶ λίθον ο῍ς ου᾿ μὴ καταλυθη̑

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לֵה חָזֵא אַנתּ הָלֵין בֵּניָנֵא רַורבֵא לָא מֵשׁתַּבקָא הָרכָּא כִּאף עַל כִּאף דּלָא מֵסתַּתרָא׃ ס

[(2) Mark 13, 03]

כְּשֶׁיָּשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים, מוּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שְׁאָלוּהוּ כֵּיפָא וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרֵי בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם אִתּוֹ:

וּבְשִׁבְתּוֺ עַל-הַר הַזֵּיתִים לְנֹכַח הַהֵיכָל וַיִּשְׁאָלֻהוּ פֶטְרוֺס וְיַעֲקֹב וְיוֺחָנָן וְאַנְדְּרַי בִּהְיוֺתָם אִתּוֺ לְבַדָּם לֵאמֹר:

A když se posadil na hoře Olivetské proti chrámu, otázali se jeho soukromí Petr, Jakub a Jan a Ondřej:

Když seděl na Olivové hoře naproti chrámu a byli sami, zeptali se ho Petr, Jakub, Jan a Ondřej: ([Matouš 24:3-Matouš 24:8; Lukáš 21:7-Lukáš 21:11])

καὶ καθημένου αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν κατέναντι του̑ ἱερου̑ ε᾿πηρὼτα αυ᾿τὸν κατ῾ ι᾿δίαν Πέτρος καὶ ᾽Ιάκωβος καὶ ᾽Ιωάννης καὶ ᾽Ανδρέας

וכַד יִתֵב יֵשֻׁוע בּטֻורָא דּזַיתֵּא לֻוקבַל הַיכּלָא שַׁאלֻוהי כִּאפָא ויַעקֻוב ויֻוחַנָן וַאנדּרֵאוָס בַּלחֻודַיהֻון׃

[(2) Mark 13, 04]

"אֱמֹר נָא לָנוּ, מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וּמַהוּ הָאוֹת לִפְנֵי שֶׁכָּל זֶה יִתְגַּשֵּׁם?"

הַגֶּד-נָא לָנוּ מָתַי תִּקְרֶאנָה אֵלֶּה וּמַה-הוּא הָאוֺת לַמּוֺעֵד הַהוּא כִּי כָל-אֵלֶּה תִּכְלֶינָה:

Pověz nám, kdy to bude? A které znamení, když se toto všecko bude plniti?

„Pověz nám, kdy to nastane a jaké bude znamení, až se začne všechno schylovat ke konci!“

ει᾿πὸν ἡμι̑ν πότε ταυ̑τα ε῎σται καὶ τί τὸ σημει̑ον ο῞ταν μέλλη ταυ̑τα συντελει̑σθαι πάντα

אֵמַר לַן אֵמַתי הָלֵין נֵהויָן ומָנָא אָתָא מָא דּקַרִיבָן הָלֵין כֻּלהֵין למֵשׁתַּלָמֻו׃

[(2) Mark 13, 05]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ.

וַיָּחֶל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ:

Ježíš pak odpovídaje jim, počal praviti: Vizte, aby vás někdo nesvedl.

Ježíš jim odpověděl: „Mějte se na pozoru, aby vás někdo nesvedl.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς η῎ρξατο λέγειν αυ᾿τοι̑ς βλέπετε μή τις ὑμα̑ς πλανήση

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע שַׁרִי למִאמַר להֻון חזַו דַּלמָא אנָשׁ נַטעֵיכֻון׃

[(2) Mark 13, 06]

רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ 'אֲנִי הוּא' וְיַתְעוּ רַבִּים.

כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִשְׁמִי וְאָמְרוּ כִּי אֲנִי הוּא וְהִתְעוּ אֶת-רַבִּים:

Neboť mnozí přijdou ve jménu mém, řkouce: Já jsem Kristus, a mnohéť svedou.

Mnozí přijdou v mém jménu a budou říkat: ‚Já jsem to‘ a svedou mnohé. ([Matouš 24:11])

πολλοὶ ε᾿λεύσονται ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου λέγοντες ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι καὶ πολλοὺς πλανήσουσιν

סַגִּיֵאא גֵּיר נִאתֻון בּשֵׁמי ונִאמרֻון דֵּאנָא אנָא וַלסַגִּיֵאא נַטעֻון׃

[(2) Mark 13, 07]

וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִלְחָמָה אַל תִּבָּהֲלוּ; זֶה מַה שֶּׁצָרִיךְ לִהְיוֹת, וּבְכָל זֹאת עוֹד לֹא בָּא הַקֵּץ.

וְכִי-תִשְׁמְעוּ קְרָבוֺת וּשְׁמֻעוֺת מִלְחָמָה אַל-תִּבָּהֵלוּ כָּל-אֵלֶּה תִּהְיֶינָה וְעוֺד לֹא-זֶה הַקֵּץ:

Když pak uslyšíte o boji a pověst o válkách, nestrachujte se; nebo musí to býti, ale ne i hned konec.

Až uslyšíte válečný ryk a zvěsti o válkách, nelekejte se! Musí to být, ale to ještě nebude konec.

ο῞ταν δὲ α᾿κούσητε πολέμους καὶ α᾿κοὰς πολέμων μὴ θροει̑σθε δει̑ γενέσθαι α᾿λλ῾ ου῎πω τὸ τέλος

מָא דֵּין דַּשׁמַעתֻּון קרָבֵא וטֵבָּא דּקִארסֵא לָא תֵּדחלֻון עתִיד הֻו דּנֵהוֵא אֵלָא לָא עדַכִּיל חַרתָא׃

[(2) Mark 13, 08]

גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה וְתִהְיֶינָה רְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים וְיִהְיֶה רָעָב. אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת.

כִּי-יָקוּם גּוֺי עַל-גּוֺי וּמַמְלָכָה עַל-מַמְלָכָה וְרַעַשׁ עַל-רַעַשׁ יָבֹא וְרָעָב מְהוּמוֺת וְכָל-אֵלֶּה רַק רֵאשִׁית הַחֲבָלִים:

Povstaneť zajisté národ proti národu a království proti království, a budou země třesení po místech, a hladové i bouřky.

Povstane národ proti národu a království proti království, v mnohých krajinách budou zemětřesení, bude hlad(l). To bude teprve začátek bolestí(m). (l) var: + a nepokoje (m) ř: porodních bolestí ([Izajáš 19:2])

ε᾿γερθήσεται γὰρ ε῎θνος ε᾿π῾ ε῎θνος καὶ βασιλεία ε᾿πὶ βασιλείαν ε῎σονται σεισμοὶ κατὰ τόπους ε῎σονται λιμοί α᾿ρχὴ ω᾿δίνων ταυ̑τα

נקֻום גֵּיר עַמָא עַל עַמָא ומַלכֻּו עַל מַלכֻּו ונֵהוֻון זַועֵא בּדֻוכָּא דֻּוכָּא ונֵהוֻון כַּפנֵא וַשׁגֻושׁיֵא הָלֵין רִשָׁא אֵנֵין דּחֵבלֵא׃ ס

[(2) Mark 13, 09]

וְאַתֶּם הִזָּהֲרוּ; יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת, יַכּוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת, וְלִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים יַעֲמִידוּ אֶתְכֶם לְמַעֲנִי, לְעֵדוּת לָהֶם.

וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשׁוֺתֵיכֶם כִּי-יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם בִּידֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְתֻכּוּ בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת וּבַעֲבוּרִי תַעַמְדוּ לִפְנֵי מֹשְׁלִים וּמְלָכִים לְעֵדוּת לָהֶם:

A toť počátkové bolestí. Vy pak šetřte se. Nebo vydávati vás budou na sněmy a do shromáždění; budete biti, a před vládaři a králi stanete pro mne, na svědectví jim.

Vy sami se mějte na pozoru! Budou vás vydávat soudům(n), budete biti v synagógách, budete stát před vládci a králi kvůli mně, abyste před nimi vydali svědectví. (n) ř: synedriím ([Matouš 10:17-Matouš 10:22; Lukáš 21:12-Lukáš 21:19])

βλέπετε δὲ ὑμει̑ς ἑαυτούς παραδὼσουσιν ὑμα̑ς ει᾿ς συνέδρια καὶ ει᾿ς συναγωγὰς δαρήσεσθε καὶ ε᾿πὶ ἡγεμόνων καὶ βασιλέων σταθήσεσθε ε῞νεκεν ε᾿μου̑ ει᾿ς μαρτύριον αυ᾿τοι̑ς

חזַו דֵּין אַנתֻּון נַפשׁכֻון נַשׁלמֻונָכֻון גֵּיר לדַיָנֵא ובַכנֻושָׁתהֻון תֵּתנַגּדֻון וַקדָם מַלכֵּא והִגמֻונֵא תּקֻומֻון מֵטֻלָתי לסָהדֻּותהֻון׃ ס

[(2) Mark 13, 10]

אֲבָל תְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁהַבְּשׂוֹרָה תֻּכְרַז לְכָל הַגּוֹיִם.

וְהַבְּשׂוֺרָה תִקָּרֵא רִאשֹׁנָה בְּקֶרֶב כָּל-הַגּוֺיִם:

Ale ve všech národech nejprv musí býti kázáno evangelium.

Ale dříve musí být evangelium kázáno všem národům.

καὶ ει᾿ς πάντα τὰ ε῎θνη πρω̑τον δει̑ κηρυχθη̑ναι τὸ ευ᾿αγγέλιον

לֻוקדַם דֵּין עתִידָא דּתֵתכּרֵז סבַרתי בּכֻלהֻון עַממֵא׃ ס

[(2) Mark 13, 11]

כַּאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ אֶתְכֶם כְּדֵי לְהַסְגִּירְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ לְמַה שֶּׁתְּדַבְּרוּ, כִּי מַה שֶּׁיִּנָּתֵן לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת זֶה דַּבְּרוּ; שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם תְּדַבְּרוּ אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְכִי-יוֺלִיכוּ אֶתְכֶם לְהַסְגִּירְכֶם בִּידֵי הַמִּשְׁפָּט אַל-תִּדְאֲגוּ וְאַל-תְּחַשְּׁבוּ בְּטֶרֶם בֹּא הַמּוֺעֵד מַה-תְּדַבֵּרוּ כִּי כַאֲשֶׁר יוּשַׂם בְּפִיכֶם בָּעֵת הַהִיא כֵּן תְּדַבְּרוּן כִּי לֹא אַתֶּם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Když pak vás povedou, vyzrazujíce, nestarejte se předtím, co byste mluvili, aniž pečlivě přemyšlujte, ale což vám bude dáno v tu hodinu, to mluvte; nebo nejste vy, kteříž mluvíte, ale Duch svatý.

Až vás povedou před soud, nemějte předem starost, co budete mluvit; ale co vám bude v té hodině dáno, to mluvte. Nejste to vy, kdo mluví, ale Duch svatý. ([Lukáš 12:11-Lukáš 12:12])

καὶ ο῞ταν α῎γωσιν ὑμα̑ς παραδιδόντες μὴ προμεριμνα̑τε τί λαλήσητε α᾿λλ῾ ο῍ ε᾿ὰν δοθη̑ ὑμι̑ν ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα του̑το λαλει̑τε ου᾿ γάρ ε᾿στε ὑμει̑ς οἱ λαλου̑ντες α᾿λλὰ τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον

מָא דַּמקַרבִין לכֻון דֵּין דּנַשׁלמֻונָכֻון לָא תּקַדּמֻון תִּאצפֻּון מָנָא תּמַללֻון ולָא תֵּרנֻון אֵלָא מֵדֵּם דּמֵתִיהֵב לכֻון בּהָי שָׁעתָא הַו מַלֵלו לָא הוָא גֵּיר אַנתֻּון ממַללִין אֵלָא רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(2) Mark 13, 12]

אָז יַסְגִּיר אָח אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יַסְגִּיר אֶת בְּנוֹ. בָּנִים יָקוּמוּ עַל הוֹרֵיהֶם וְיָמִיתוּ אוֹתָם.

וְאָח יַסְגִּיר אֶת-אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב אֶת-בְּנוֺ וְקָמוּ בָנִים עַל-אֲבוֺתָם וְהֵמִיתוּ אֹתָם:

Vydáť pak bratr bratra na smrt a otec syna, a povstanou děti proti rodičům, a budou je mordovati.

Vydá na smrt bratr bratra a otec dítě, povstanou děti proti rodičům a připraví je o život. ([Micheáš 7:6])

καὶ παραδὼσει α᾿δελφὸς α᾿δελφὸν ει᾿ς θάνατον καὶ πατὴρ τέκνον καὶ ε᾿παναστήσονται τέκνα ε᾿πὶ γονει̑ς καὶ θανατὼσουσιν αυ᾿τούς

נַשׁלֵם דֵּין אַחָא לַאחֻוהי למַותָּא וַאבָא לַברֵה וַנקֻומֻון בּנַיָא עַל אַבָהַיהֻון וַנמִיתֻון אֵנֻון׃

[(2) Mark 13, 13]

וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי, אַךְ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע."

וְאַתֶּם שְׂנוּאִים תִּהְיוּ לְכָל-אָדָם לְמַעַן שְׁמִי אַךְ הַמְחַכֶּה עַד-הַקֵּץ הוּא יִוָּשֵׁעַ:

A budete v nenávisti všechněm pro jméno mé. Ale kdož setrvá až do konce, tenť spasen bude.

Budou vás všichni nenávidět pro mé jméno; ale kdo vytrvá až do konce, bude spasen(o). (o) zachráněn (tak i Marek 13:20) ([Jan 15:19; Matouš 24:9 Matouš 24:13])

ותֵהוֻון סנִיאיִן מֵן כֻּלנָשׁ מֵטֻל שֵׁמי מַן דֵּין דַּנסַיבַּר עדַמָא לחַרתָא הֻו נִחֵא סּ סּ׃

[(2) Mark 13, 14]

"וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַמְשׁוֹמֵם עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְקוֹמוֹ - עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין - אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים;

וְכִי תִרְאוּ אֶת-הַשִּׁקּוּץ הַמְשֹׁמֵם הַנֶּאֱמָר בְּיַד-דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עֹמֵד בַּמָּקוֺם אֲשֶׁר לֹא נָכוֺן לוֺ הַקֹּרֵא יָבִין אָז אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ אֶל-הֶהָרִים:

Když pak uzříte ohavnost zpuštění, o kteréž povědíno jest skrze Daniele proroka, ana stojí, kdež by státi neměla, (kdo čte, rozuměj), tehdáž ti, kdož by v Židovstvu byli, ať utekou na hory.

Když pak uvidíte ‚znesvěcující ohavnost(p)‘ stát tam, kde být nemá – kdo čte, rozuměj – tehdy ti, kdo jsou v Judsku, ať uprchnou do hor; (p) ř: ohavnost zpustošení ([Matouš 24:15-Matouš 24:28; Lukáš 21:20-Lukáš 21:24 Daniel 11:31])

ο῞ταν δὲ ι῎δητε τὸ βδέλυγμα τη̑ς ε᾿ρημὼσεως ἑστηκότα ο῞που ου᾿ δει̑ ὁ α᾿ναγινὼσκων νοείτω τότε οἱ ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία φευγέτωσαν ει᾿ς τὰ ο῎ρη

מָא דֵּין דַּחזַיתֻּון אָתָא טַנפתָא דּחֻורבָּא הָי דַּאמִירָא בּדָנִיאיֵל נבִיָא דּקָימָא אַיכָּא דּלָא וָלֵא הַו דּקָרֵא נֵסתַּכַּל הָידֵּין אַילֵין דּבִיהֻוד אֵנֻון נֵערקֻון לטֻורָא׃

[(2) Mark 13, 15]

מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד וְאַל יִכָּנֵס לָקַחַת דָּבָר מִבֵּיתוֹ;

וּמִי אֲשֶׁר עַל-הַגָּג לֹא יֵרֵד הַבָּיְתָה וְלֹא יָבֹא לָקַחַת מִתּוֺכוֺ מְאוּמָה:

A kdož by na střeše byl, nesstupuj do domu, ani vcházej, aby co vzal z domu svého.

kdo je na střeše, ať nesestupuje a nevchází do domu, aby si odtud něco vzal; ([Lukáš 17:31])

ὁ δὲ ε᾿πὶ του̑ δὼματος μὴ καταβάτω μηδὲ ει᾿σελθάτω α῏ραί τι ε᾿κ τη̑ς οι᾿κίας αυ᾿του̑

ומַן דּבֵאגָּרָא הו לָא נֵחֻות ולָא נֵעֻול למֵשׁקַל מֵדֵּם מֵן בַּיתֵּה׃

[(2) Mark 13, 16]

וּמִי שֶׁבַּשָֹדֶה אַל יַחֲזֹר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ.

וּמִי אֲשֶׁר בַּ׹ָּׂדֶה לֹא יָשׁוּב לְבֵיתוֺ לָקַחַת אֶת-שִׂמְלָתוֺ:

A kdo na poli, nevracuj se zase, aby vzal roucho své.

a kdo je na poli, ať se nevrací domů, aby si vzal plášť.

καὶ ὁ ει᾿ς τὸν α᾿γρὸν μὴ ε᾿πιστρεψάτω ει᾿ς τὰ ο᾿πίσω α῏ραι τὸ ἱμάτιον αυ᾿του̑

ומַן דַּבחַקלָא הו לָא נֵתהפֵך לבֵסתּרֵה דּנֵשׁקֻול לבָשֵׁה׃ ס

[(2) Mark 13, 17]

וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם!

אַךְ אוֺי לֶהָרוֺת וְלַמֵּינִיקוֺת בַּיָּמִים הָהֵמָּה:

Běda pak těhotným a těm, kteréž krmí v těch dnech.

Běda těhotným a kojícím v oněch dnech! ([Lukáš 23:29])

ου᾿αὶ δὲ ται̑ς ε᾿ν γαστρὶ ε᾿χούσαις καὶ ται̑ς θηλαζούσαις ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις

וָי דֵּין לבַטנָתָא ולַאילֵין דּמַינקָן בּהָנֻון יַומָתָא׃ ס

[(2) Mark 13, 18]

הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בַּחֹרֶף,

וְאַתֶּם הִתְפַּלֵלוּ לְבִלְתִּי תִהְיֶה זֹאת בַּחֹרֶף:

Protož modlte se, aby utíkání vaše nebylo v zimě.

Modlete se, aby to nebylo v zimě.

προσεύχεσθε δὲ ι῞να μὴ γένηται χειμω̑νος

צַלַו דֵּין דּלָא נֵהוֵא ערֻוקִיכֻון בּסַתוָא׃

[(2) Mark 13, 19]

כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ צָרָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים וְעַד עַתָּה; אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ.

כִּי הַיָּמִים הָאֵלֶּה יְמֵי צָרָה הֵם אֲשֶׁר כָּמוֺהָ לֹא-הָיְתָה מֵרֵאשִׁית יְמֵי הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים עַד-הַיּוֺם הַזֶּה וְכָמוֺהָ לֹא-תֹסִף:

Neboť budou ti dnové ssoužení, jakéhož nebylo od počátku stvoření, kteréž Bůh stvořil, až dosavad, aniž bude.

S těmi dny přijde takové soužení, jaké nebylo od počátku světa, který stvořil Bůh, až do dneška a nikdy nebude. ([Daniel 12:1; Jóel 2:2])

ε῎σονται γὰρ αἱ ἡμέραι ε᾿κει̑ναι θλι̑ψις οι῞α ου᾿ γέγονεν τοιαύτη α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς κτίσεως η῍ν ε῎κτισεν ὁ θεὸς ε῞ως του̑ νυ̑ν καὶ ου᾿ μὴ γένηται

נֵהוֵא גֵּיר בּיַומָתָא הָנֻון אֻולצָנָא דּלָא הוָא אַכוָתֵה מֵן רִישׁ בּרִיתָא דַּברָא אַלָהָא עדַמָא להָשָׁא ולָא נֵהוֵא׃

[(2) Mark 13, 20]

וְלוּלֵא קִצֵּר אֲדֹנָי אֶת הַיָּמִים לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם קִצֵּר אֶת הַיָּמִים.

וְלוּלֵא יְקַצֵּר יְהוָֺה אֶת-הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא-יִנָּצֵל כָּל-בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן בְּחִירָיו אֲשֶׁר רָצָה בָם יְקַצֵּר אֶת-הַיָּמִים הָאֵלֶּה:

A byť nebyl ukrátil Pán těch dnů, nebyl by spasen žádný člověk. Ale pro vyvolené, kteréž vyvolil, ukrátil těch dnů.

A kdyby Pán nezkrátil ty dny, nebyl by spasen žádný člověk(q). Ale kvůli svým vyvoleným zkrátí ty dny. (q) ř: žádné tělo

καὶ ει᾿ μὴ ε᾿κολόβωσεν κύριος τὰς ἡμέρας ου᾿κ α῍ν ε᾿σὼθη πα̑σα σάρξ α᾿λλὰ διὰ τοὺς ε᾿κλεκτοὺς ου῍ς ε᾿ξελέξατο ε᾿κολόβωσεν τὰς ἡμέρας

וֵאלֻו לָא מָריָא דּכַרִי יַומָתָא הָנֻון לָא חָיֵא הוָא כֻּל בּסַר אֵלָא מֵטֻל גּבַיָא דַּגבָא כַּרִי יַומָתָא הָנֻון׃ ס

[(2) Mark 13, 21]

וְאָז אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ, 'הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ, הִנֵּה שָׁם,' אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ;

וְאָז אִם-יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ הִנֵּה הַמָּשִׁיחַ פֹּה אוֺ הִנּוֺ שָׁם אַל-תַּאֲמִינוּ:

A tehdáž řekl-li by vám kdo: Aj, teď jest Kristus, aneb aj, tamto, nevěřte.

A tehdy, řekne-li vám někdo: ‚Hle, tu je Mesiáš(r), hle tam,‘ nevěřte! (r) ř: Kristus ([Lukáš 17:23])

καὶ τότε ε᾿άν τις ὑμι̑ν ει῎πη ι῎δε ω῟δε ὁ Χριστός ι῎δε ε᾿κει̑ μὴ πιστεύετε

הָידֵּין אֵן אנָשׁ נִאמַר לכֻון דּהָא הָרכָּא הו משִׁיחָא והָא הָרתַּמָן לָא תּהַימנֻון׃

[(2) Mark 13, 22]

כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, אֶת הַבְּחִירִים.

כִּי מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי כָזָב יָקוּמוּ וְנָתְנוּ אֹתוֺת וּמוֺפְתִים לְנַסּוֺת אִם יֶשׁ-לְאֵל יָדָם לְהַתְעוֺת גַּם-אֶת-הַבְּחִירִים:

Neboť povstanou falešní Kristové a falešní proroci, a budou činiti divy a zázraky k svedení, by možné bylo, také i vyvolených.

Vyvstanou lžimesiášové(s) a lžiproroci a budou předvádět znamení a zázraky, aby svedli vyvolené, kdyby to bylo možné. (s) ř: lžikristové ([Zjevení Janovo 13:13; Marek 13:5-Marek 13:6])

ε᾿γερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφη̑ται καὶ δὼσουσιν σημει̑α καὶ τέρατα πρὸς τὸ α᾿ποπλανα̑ν ει᾿ δυνατόν τοὺς ε᾿κλεκτούς

נקֻומֻון גֵּיר משִׁיחֵא דּדַגָּלֻותָא וַנבִיֵא דּכַדָּבֻותָא ונֵתּלֻון אָתוָתָא ותֵדמרָתָא ונַטעֻון אֵן מֵשׁכּחָא אָף לַגבַיָא׃

[(2) Mark 13, 23]

וְאַתֶּם הִזָּהֲרוּ; אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּל מֵרֹאשׁ."

וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשׁוֺתֵיכֶם רְאוּ כִּי מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל:

Vy pak šetřte se. Aj, předpověděl jsem vám všecko.

Vy však se mějte na pozoru! Všecko jsem vám řekl předem.

ὑμει̑ς δὲ βλέπετε προείρηκα ὑμι̑ν πάντα

אַנתֻּון דֵּין אֵזדַּהרו הָא קַדּמֵת אֵמרֵת לכֻון כֻּל מֵדֵּם׃ ס

[(2) Mark 13, 24]

"בַּיָּמִים הָהֵם, אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא, תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ,

אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם כַּעֲבוֺר הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא-יַגִּיהַּ אוֺרוֺ:

V těch pak dnech, po ssoužení tom, slunce se zatmí, a měsíc nedá světla svého.

Ale v těch dnech po onom soužení zatmí se slunce, a měsíc ztratí svou záři, ([Matouš 24:29-Matouš 24:31; Lukáš 21:25-Lukáš 21:28 Izajáš 13:10; Jóel 2:10; Zjevení Janovo 6:12-Zjevení Janovo 6:13])

α᾿λλὰ ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις μετὰ τὴν θλι̑ψιν ε᾿κείνην ὁ η῞λιος σκοτισθήσεται καὶ ἡ σελήνη ου᾿ δὼσει τὸ φέγγος αυ᾿τη̑ς

בּהָנֻון דֵּין יַומָתָא בָּתַר אֻולצָנָא הַו שֵׁמשָׁא נֵחשַׁך וסַהרָא לָא נֵתֵּל נֻוהרֵה׃

[(2) Mark 13, 25]

הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.

הַכּוֺכָבִים יִפְּלוּ מִן-הַשָּׁמָיִם וּצְבָא הַמָּרוֺם יָזֻעוּ:

A hvězdy nebeské budou padati, a moci, které jsou na nebi, pohnou se.

hvězdy budou padat z nebe a mocnosti, které jsou v nebesích, se zachvějí.

καὶ οἱ α᾿στέρες ε῎σονται ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ πίπτοντες καὶ αἱ δυνάμεις αἱ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς σαλευθήσονται

וכַוכּבֵא נֵפּלֻון מֵן שׁמַיָא וחַילַוָתָא דַּשׁמַיָא נֵתּתּזִיעֻון׃

[(2) Mark 13, 26]

אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בַּעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד.

וְאָז יִרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בְּעֹז וּבְהָדָר גָּדוֺל:

A tehdážť uzří Syna člověka, an se béře v oblacích s mocí velikou a s slávou.

A tehdy uzří Syna člověka přicházet v oblacích s velikou mocí a slávou. ([Daniel 7:13-Daniel 7:14])

καὶ τότε ο῎ψονται τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ρχόμενον ε᾿ν νεφέλαις μετὰ δυνάμεως πολλη̑ς καὶ δόξης

והָידֵּין נֵחזֻונָיהי לַברֵה דּאנָשָׁא כַּד אָתֵא בַּענָנֵא עַם חַילָא רַבָּא ועַם שֻׁובחָא׃

[(2) Mark 13, 27]

וְאָז יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָכִים וִיקַבֵּץ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְּצֵה הָאָרֶץ עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם.

וְהוּא יִשְׁלַח אֶת-מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת-בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֺת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם:

I tehdyť pošle anděly své, a shromáždí vyvolené své ode čtyř větrů, od končin země až do končin nebe.

Tehdy vyšle anděly a shromáždí své vyvolené od čtyř úhlů světa(t), od nejzazších konců země po nejzazší konce nebe. (t) ř: větrů ([Deuteronomium 30:4; Zacharjáš 2:10])

καὶ τότε α᾿ποστελει̑ τοὺς α᾿γγέλους καὶ ε᾿πισυνάξει τοὺς ε᾿κλεκτοὺς αυ᾿του̑ ε᾿κ τω̑ν τεσσάρων α᾿νέμων α᾿π῾ α῎κρου γη̑ς ε῞ως α῎κρου ου᾿ρανου̑

הָידֵּין נשַׁדַּר מַלַאכַוהי וַנכַנֵשׁ לַגבַוהי מֵן אַרבּעָתַיהֵין רֻוחֵא מֵן רִשָׁה דַּארעָא וַעדַמָא לרִשָׁה דַּשׁמַיָא׃ ס

[(2) Mark 13, 28]

וּקְחוּ לָכֶם מָשָׁל מִן-הַתְּאֵנָה אִם רָטוֺב עֲנָפָהּ וְעָלֶיהָ צָמָחוּ יֹדְעִים אַתֶּם כִּי קָרוֺב הַקָּיִץ:

Od fíku pak učte se podobenství tomuto: Když již ratolest jeho odmladne, a vypučí se lístí, znáte, že blízko jest léto.

Od fíkovníku si vezměte poučení(u): Když už jeho větev raší a vyráží listí, víte, že léto je blízko. (u) ř: se naučte podobenství ([Matouš 24:32-Matouš 24:36; Lukáš 21:29-Lukáš 21:33])

α᾿πὸ δὲ τη̑ς συκη̑ς μάθετε τὴν παραβολήν ο῞ταν η῎δη ὁ κλάδος αυ᾿τη̑ς ἁπαλὸς γένηται καὶ ε᾿κφύη τὰ φύλλα γινὼσκετε ο῞τι ε᾿γγὺς τὸ θέρος ε᾿στίν

מֵן תִּתָּא דֵּין יִלַפו פֵּלֵאתָא דּמָא דּרַך סַוכֵּיה וַפרַעו טַרפֵיה יָדעִין אנתֻּון דַּמטָא קַיטָא׃

[(2) Mark 13, 29]

כֵּן גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַיְּמִים דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא בַּפֶּתַח.

וְכֵן גַּם-אַתֶּם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ כִּי קָמוּ כָּל-אֵלֶּה יָדוֺעַ תֵּדְעוּ כִּי-קָרוֺב הוּא לַפָּתַח:

Takž i vy, když uzříte, ano se tyto věci dějí, vězte, že blízko jest a ve dveřích.

Tak i vy, až uvidíte, že se toto děje, vězte, že ten čas je blízko, přede dveřmi.

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ο῞ταν ι῎δητε ταυ̑τα γινόμενα γινὼσκετε ο῞τι ε᾿γγύς ε᾿στιν ε᾿πὶ θύραις

הָכַנָא אָף אַנתֻּון מָא דַּחזַיתֻּון הָלֵין דּהָויָן דַּעו דּקַרִיבָא הי עַל תַּרעָא׃

[(2) Mark 13, 30]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֺר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר-יָקוּמוּ כָּל-אֵלֶּה:

Amen pravím vám, žeť nepomine pokolení toto, až se tyto všecky věci stanou.

Amen, pravím vám, že nepomine toto pokolení, než se to všecko stane. ([Marek 9:1])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ παρέλθη ἡ γενεὰ αυ῞τη μέχρις ου῟ ταυ̑τα πάντα γένηται

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תֵּעבַּר שַׁרבּתָא הָדֵא עדַמָא דּהָלֵין כֻּלהֵין נֵהויָן׃

[(2) Mark 13, 31]

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן:

Nebe a země pominou, ale slova má nikoli nepominou.

Nebe a země pominou, ale má slova nepominou.

ὁ ου᾿ρανὸς καὶ ἡ γη̑ παρελεύσονται οἱ δὲ λόγοι μου ου᾿ μὴ παρελεύσονται

שׁמַיָא וַארעָא נֵעבּרֻון ומֵלַי לָא נֵעבּרָן׃ ס

[(2) Mark 13, 32]

אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא אוֹ הַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב.

וְעַל-מוֺעֵד הַיּוֺם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יֹדֵעַ וְלֹא מַלְאָךְ בַּשָּׁמַיִם וְלֹא הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב:

Ale o tom dni a hodině žádný neví, ani andělé, kteříž jsou v nebesích, ani Syn, jediné Otec.

O onom dni či hodině neví nikdo, ani andělé v nebi, ani Syn, jenom Otec. ([Skutky apoštolské 1:7])

περὶ δὲ τη̑ς ἡμέρας ε᾿κείνης η῍ τη̑ς ω῞ρας ου᾿δεὶς οι῏δεν ου᾿δὲ οἱ α῎γγελοι ε᾿ν ου᾿ρανω̑ ου᾿δὲ ὁ υἱός ει᾿ μὴ ὁ πατήρ

עַל דֵּין יַומָא הַו ועַל שָׁעתָא הָי אנָשׁ לָא יָדַע אָפלָא מַלַאכֵא דַּשׁמַיָא ולָא בּרָא אֵלָא אֵן אַבָא׃ ס

[(2) Mark 13, 33]

הִזָּהֲרוּ, הֱיוּ עֵרִים, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי הָעֵת.

עַל-כֵּן שִׂימוּ לְבַבְכֶם שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי אֵינְכֶם יֹדְעִים מָתַי יָבֹא הַמּוֺעֵד הַזֶּה:

Vizte, bděte a modlte se; nebo nevíte, kdy bude ten čas.

Mějte se na pozoru, bděte(v), neboť nevíte, kdy ten čas přijde. (v) var: + a modlete se ([Matouš 24:42-Matouš 24:51; Lukáš 21:34-Lukáš 21:36 Lukáš 12:35-Lukáš 12:40 Matouš 25:13-Matouš 25:15; Lukáš 19:12-Lukáš 19:13])

βλέπετε α᾿γρυπνει̑τε ου᾿κ οι῎δατε γὰρ πότε ὁ καιρός ε᾿στιν

חזַו אֵתּתּעִירו וצַלַו לָא גֵּיר יָדעִין אנתֻּון אֵמַתי הֻו זַבנָא׃ ס

[(2) Mark 13, 34]

דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ הַיּוֹצֵא לְמַסָּע. כְּשֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ נָתַן סַמְכוּת לַעֲבָדָיו, לְכָל אֶחָד אֶת מְלַאכְתּוֹ, וְעַל הַשּׁוֹעֵר צִוָּה לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר.

הֲלֹא הוּא כְּאִישׁ נֹסֵעַ אֶל-מִחוּץ לָאָרֶץ אֲשֶׁר עָזַב אֶת-בֵּיתוֺ וַיְחַלֵּק אֶת-הַמִּשְׂרָה לַעֲבָדָיו לְאִישׁ אִישׁ אֶת-מְלַאכְתּוֺ וְאֶת-הַשֹּׁעֵר צִוָּה לִשְׁקֹד עַל-הַשָּׁעַר:

Jako člověk, kterýž daleko odšel, opustiv dům svůj, a poručiv služebníkům svým vládařství, a jednomu každému práci jeho, vrátnému přikázal, aby bděl.

Jako člověk, který je na cestách: než opustil svůj dům, dal každému služebníku odpovědnost za jeho práci a vrátnému nařídil, aby bděl.

ὡς α῎νθρωπος α᾿πόδημος α᾿φεὶς τὴν οι᾿κίαν αυ᾿του̑ καὶ δοὺς τοι̑ς δούλοις αυ᾿του̑ τὴν ε᾿ξουσίαν ἑκάστω τὸ ε῎ργον αυ᾿του̑ καὶ τω̑ θυρωρω̑ ε᾿νετείλατο ι῞να γρηγορη̑

אַיך גַּברָא הו גֵּיר דַּחזַק וַשׁבַק בַּיתֵּה ויַהב שֻׁולטָנָא לעַבדַּוהי וַלאנָשׁ אנָשׁ עבָדֵה וַלתָרעָא פַּקֵד דּנֵהוֵא עִיר׃

[(2) Mark 13, 35]

לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבַּיִת, אִם בָּעֶרֶב אוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, אִם בְּעֵת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל אוֹ בַּבֹּקֶר,

לָכֵן הִתְיַצְּבוּ עַל-מִשְׁמַרְתְּכֶם כִּי לֹא תֵדְעוּ מָתַי יָבֹא בַּעַל הַבָּיִת אִם-בָּעֶרֶב אוֺ-בַחֲצִי הַלַּיְלָה אִם-לְעֵת קְרֹא הַתַּרְנְגֹל אוֺ כְּאוֺר הַבֹּקֶר:

Protož bděte; nebo nevíte, kdy Pán domu přijde, u večer-li, čili o půlnoci, čili když kohouti zpívají, čili ráno.

Bděte tedy, neboť nevíte, kdy pán domu přijde, zda večer, či o půlnoci, nebo za kuropění, nebo ráno;

γρηγορει̑τε ου῏ν ου᾿κ οι῎δατε γὰρ πότε ὁ κύριος τη̑ς οι᾿κίας ε῎ρχεται η῍ ο᾿ψὲ η῍ μεσονύκτιον η῍ α᾿λεκτοροφωνίας η῍ πρωι̑

אֵתּתּעִירו הָכִיל דּלָא יָדעִין אנתֻּון אֵמַתי אָתֵא מָרֵה דּבַיתָּא בּרַמשָׁא אַו בּפֵלגֵּה דּלִליָא אַו בּמַקרָא תַּרנָגלָא אַו בּצַפרָא׃

[(2) Mark 13, 36]

פֶּן יָבוֹא פִּתְאוֹם וְיִמְצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים.

פֶּן-יָבֹא פִּתְאֹם וּמָצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים:

Aby snad přijda v nenadále, nenalezl vás, a vy spíte.

aby vás nenalezl spící, až znenadání přijde.

μὴ ε᾿λθών ε᾿ξαίφνης ευ῞ρη ὑμα̑ς καθεύδοντας

דַּלמָא נִאתֵא מֵן שֵׁליָא ונֵשׁכַּחכֻון כַּד דַּמכִּין אנתֻּון׃

[(2) Mark 13, 37]

אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אוֹמֵר אֲנִי לַכֹּל: עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר!"

וְאֵת אֲשֶׁר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנְנִי אֹמֵר לַכֹּל שְׁקֹדוּ:

A cožť vám pravím, všechněmť pravím: Bděte.

Co vám říkám, říkám všem: Bděte!“

ο῍ δὲ ὑμι̑ν λέγω πα̑σιν λέγω γρηγορει̑τε

מֵדֵּם דַּלכֻון דֵּין אָמַר אנָא לכֻלכֻון הֻו אָמַר אנָא הוַיתֻּון עִירִין׃ ס

[(2) Mark 14, 01]

נוֹתְרוּ יוֹמַיִם עַד חַג הַפֶּסַח וְהַמַּצּוֹת. רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּעָרְמָה כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ;

וַיְהִי יוֺמַיִם לִפְּנֵי הַפֶּסַח וְחַג-הַמַּצּוֺת וַיְבַקְשׁוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים לְתָפְשׂוֺ בְּעָרְמָה וְלַהֲמִיתוֺ:

Po dvou pak dnech byl hod beránka a přesnic; i hledali přední kněží {biskupové} a zákonníci, kterak by jej lstivě jmouce, zamordovali.

Bylo dva dny před Velikonocemi(x), svátkem nekvašených chlebů. Velekněží a zákoníci přemýšleli, jak by se Ježíše lstí zmocnili a zabili ho. (x) ř: pascha ([Matouš 26:1-Matouš 26:5; Lukáš 22:1-Lukáš 22:2; Jan 11:47-Jan 11:53 Exodus 12:8])

η῟ν δὲ τὸ πάσχα καὶ τὰ α῎ζυμα μετὰ δύο ἡμέρας καὶ ε᾿ζήτουν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς πω̑ς αυ᾿τὸν ε᾿ν δόλω κρατήσαντες α᾿ποκτείνωσιν

בָּתַר דֵּין תּרֵין יַומִין הָוֵא הוָא פֵּצחָא דּפַטִירֵא ובָעֵין הוַו רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא אַיכַּנָא בּנֵכלָא נֵאחדֻון ונֵקטלֻונָיהי׃

[(2) Mark 14, 02]

כִּי אָמְרוּ, "לֹא בֶּחָג, פֶּן תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם."

אַךְ אָמְרוּ לֹא בֶחָג פֶּן-תִּתְעֹרֵר מְהוּמָה בָּעָם:

Ale pravili: Ne v svátek, aby snad nebyl rozbroj v lidu.

Říkali: „Jen ne při svátečním shromáždění, aby se lid nevzbouřil.“ ([Marek 11:18])

ε῎λεγον γάρ μὴ ε᾿ν τη̑ ἑορτη̑ μήποτε ε῎σται θόρυβος του̑ λαου̑

וָאמרִין הוַו לָא בּעַדעִדָא דַּלמָא נֵהוֵא שׁגֻושׁיָא בּעַמָא סס׃

[(2) Mark 14, 03]

כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּבֵית עַנְיָה, בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְצֹרָע, הֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן. בָּאָה אִשָּׁה שֶׁהֶחֱזִיקָה פַּךְ וּבוֹ שֶׁמֶן נֵרְדְּ טָהוֹר וְיָקָר מְאֹד, שָׁבְרָה אֶת פִּי הַפַּךְ וְיָצְקָה אֶת הַנֵּרְדְּ עַל רֹאשׁוֹ.

וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֺ בִּמְסִבָּה בְּבֵית שִׁמְעוֺן הַמְצֹרָע בְּבֵית-עַנְיָה וַתָּבֹא אִשָּׁה וּבְיָדָהּ צְלֹחִית שֶׁמֶן נֵרְדְּ זַךְ וִיקַר-עֶרֶךְ מְאֹד וַתְּשַׁבֵּר אֶת-הַצְּלֹחִית וַתִּצֹּק אֹתוֺ עַל-רֹאשׁוֺ:

A když byl v Betany, v domu Šimona malomocného, a seděl za stolem, přišla žena, mající nádobu alabastrovou masti velmi drahé, z nardového koření. A rozbivši alabastrovou nádobu, vylila ji na hlavu jeho.

Když byl v Betanii v domě Šimona Malomocného a seděl u stolu, přišla žena, která měla alabastrovou nádobku pravého vzácného oleje z nardu. Rozbila ji a olej vylila na jeho hlavu. ([Matouš 26:6-Matouš 26:13; Jan 12:1-Jan 12:8 Lukáš 7:36-Lukáš 7:38])

καὶ ο῎ντος αυ᾿του̑ ε᾿ν Βηθανία ε᾿ν τη̑ οι᾿κία Σίμωνος του̑ λεπρου̑ κατακειμένου αυ᾿του̑ η῟λθεν γυνὴ ε῎χουσα α᾿λάβαστρον μύρου νάρδου πιστικη̑ς πολυτελου̑ς συντρίψασα τὴν α᾿λάβαστρον κατέχεεν αυ᾿του̑ τη̑ς κεφαλη̑ς

וכַד הֻו אִיתַוהי בּבֵית־עַניָא בּבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון גַּרבָּא כַּד סמִיך אֵתָת אַנתּתָא דִּאית עלֵיה שָׁטִיפתָּא דּבֵסמָא דּנַרדִּין רִשָׁיָא סַגִּי דּמַיָא וַפתַחתָה וַאשׁפַּעתָה עַל רִשֵׁה דּיֵשֻׁוע׃ ס

[(2) Mark 14, 04]

הָיוּ אֲחָדִים שֶׁכָּעֲסוּ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "לָמָּה הַבִּזְבּוּז הַזֶּה שֶׁל הַשֶּׁמֶן?

וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים מִן-הַיֹּשְׁבִים שָׁם וַיֹּאמְרוּ בְנַפְשָׁם עַל-מָה נִבְלַע הַשֶּׁמֶן הַזֶּה:

I hněvali se někteří mezi sebou, řkouce: I proč ztráta masti této stala se?

Někteří se hněvali: „Nač ta ztráta oleje?

η῟σαν δέ τινες α᾿γανακτου̑ντες πρὸς ἑαυτούς ει᾿ς τί ἡ α᾿πὼλεια αυ῞τη του̑ μύρου γέγονεν

אִית הוַו דֵּין אנָשָׁא מֵן תַּלמִידֵא דֵּאתבֵּאשׁ להֻון בּנַפשׁהֻון וֵאמַרו דַּלמָנָא הוָא אַבדָּנָא דּהָנָא בֵּסמָא׃

[(2) Mark 14, 05]

הֲלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִמְכֹּר אֶת הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְיוֹתֵר וְלָתֵת לָעֲנִיִּים!" וְהֵם גָּעֲרוּ בָּהּ.

הֲלֹא טוֺב הָיָה לְתִתּוֺ בַכֶּסֶף כְּעֶרְכּוֺ יוֺתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֺת דִּינָר וּלְחַלֵּק מִכְרוֺ לָעֲנִיִּים וַיִּלֹּנוּ עָלֶיהָ:

Nebo mohlo toto prodáno býti, dráže než za tři sta peněz, a dáno býti chudým. I zpouzeli se na ni.

Mohl se prodat za víc než tři sta denárů a ty se mohly dát chudým.“ A osopili se na ni.

η᾿δύνατο γὰρ του̑το τὸ μύρον πραθη̑ναι ε᾿πάνω δηναρίων τριακοσίων καὶ δοθη̑ναι τοι̑ς πτωχοι̑ς καὶ ε᾿νεβριμω̑ντο αυ᾿τη̑

מֵשׁכַּח הוָא גֵּיר למֵזדַּבָּנֻו יַתִּיר מֵן תּלָתמָאא דִּינָרִין וַלמֵתִיהָבֻו למֵסכִּנֵא ומֵזדַּעפִּין הוַו בֵּה׃ ס

[(2) Mark 14, 06]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "הַנִּיחוּ לָהּ, מַדּוּעַ תָּצִיקוּ לָהּ? מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה לִי.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַנִּיחוּ לָהּ לָמָּה-זֶּה תַּלְאוּ אֹתָהּ הֲלֹא טוֺב גְּמָלָתְנִי:

Ale Ježíš řekl: Nechte jí. Proč ji rmoutíte? Dobrýť skutek učinila nade mnou.

Ježíš však řekl: „Nechte ji! Proč ji trápíte? Vykonala na mně dobrý skutek. ([Marek 10:13-Marek 10:14])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν α῎φετε αυ᾿τήν τί αυ᾿τη̑ κόπους παρέχετε καλὸν ε῎ργον η᾿ργάσατο ε᾿ν ε᾿μοί

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר שֻׁובקֻוה מָנָא מַהרִין אנתֻּון לָה עבָדָא שַׁפִּירָא עֵבדַּת לוָתי׃

[(2) Mark 14, 07]

הָעֲנִיִּים אִתְּכֶם תָּמִיד וּבְכָל עֵת שֶׁתִּרְצוּ תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב עִמָּהֶם, אֲבָל אֲנִי, לֹא תָּמִיד אֲנִי אִתְּכֶם.

כִּי אֶת-הָעֲנִיִּים תִּמְצְאוּ לִפְנֵיכֶם תָּמִיד וּבְכָל-עֵת אֲשֶׁר תִּרְצוּ תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לָהֶם וְאֹתִי לֹא-תִמְצְאוּ לִפְנֵיכֶם תָּמִיד:

Však chudé máte vždycky s sebou, a když budete chtíti, můžete jim dobře činiti, ale mne ne vždycky míti budete.

Vždyť chudé(y) máte stále kolem sebe, a kdykoli chcete, můžete jim činit dobře; mne však nemáte stále. (y) potřebné ([Deuteronomium 15:11])

πάντοτε γὰρ τοὺς πτωχοὺς ε῎χετε μεθ῾ ἑαυτω̑ν καὶ ο῞ταν θέλητε δύνασθε αυ᾿τοι̑ς ευ῏ ποιη̑σαι ε᾿μὲ δὲ ου᾿ πάντοτε ε῎χετε

בּכֻלזבַן גֵּיר מֵסכִּנֵא אִית לכֻון עַמכֻון וֵאמַתי דּצָבֵין אנתֻּון מֵשׁכּחִין אנתֻּון דּתֵעבּדֻון להֻון דּשַׁפִּיר אֵנָא דֵּין לָא בּכֻלזבַן אִיתַי לוָתכֻון׃

[(2) Mark 14, 08]

מַה שֶּׁהָיָה בִּיכָלְתָּהּ עָשְׂתָה; הִיא הִקְדִּימָה לִמְשֹׁחַ אֶת גּוּפִי בִּשְׁבִיל הַקְּבוּרָה.

וְהִיא עָשְׂתָה כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדָהּ כִּי הִקְדִּימָה וַתִּמְשַׁח אֶת-בְּשָׂרִי לִקְבוּרָה:

Ona což mohla, to učinila; předešlať, aby těla mého pomazala ku pohřebu.

Ona učinila, co měla(z); už napřed pomazala mé tělo k pohřbu. (z) co mohla ([Jan 19:40])

ο῍ ε῎σχεν ε᾿ποίησεν προέλαβεν μυρίσαι τὸ σω̑μά μου ει᾿ς τὸν ε᾿νταφιασμόν

הַו דִּאית הוָא לָה להָדֵא עֵבדַּת וקַדּמַת אַיך דּלַקבֻורתָּא בַּסמַת גֻּושׁמי׃

[(2) Mark 14, 09]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֻּכְרַז הַבְּשׂוֹרָה, בְּכָל הָעוֹלָם, יְסֻפַּר גַּם מַה שֶּׁעָשְׂתָה הִיא, וְזֶה לְזִכְרָהּ."

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בְּכָל-מָקוֺם אֲשֶׁר תִּשָּׁמַע הַבְּשׂוֺרָה בְּכָל-הָאָרֶץ יְסֻפַּר גַּם-אֲשֶׁר עָשְׂתָה הִיא לָהּ לְזִכָּרוֺן:

Amen pravím vám: Kdežkoli bude kázáno toto evangelium po všem světě, takéť i to, což učinila tato, bude vypravováno na památku její.

Amen, pravím vám, všude po celém světě, kde bude kázáno evangelium, bude se mluvit na její památku také o tom, co ona učinila.“

α᾿μὴν δὲ λέγω ὑμι̑ν ο῞που ε᾿ὰν κηρυχθη̑ τὸ ευ᾿αγγέλιον ει᾿ς ο῞λον τὸν κόσμον καὶ ο῍ ε᾿ποίησεν αυ῞τη λαληθήσεται ει᾿ς μνημόσυνον αυ᾿τη̑ς

וַאמִין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל אַיכָּא דּתֵתכּרֵז סבַרתי הָדֵא בּכֻלֵה עָלמָא וָאף מֵדֵּם דּעֵבדַּת הָדֵא נֵתמַלַל לדֻוכרָנָה׃ ס

[(2) Mark 14, 10]

הָלַךְ יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים כְּדֵי לְהַסְגִּיר לָהֶם אֶת יֵשׁוּעַ.

וִיהוּדָה אִישׁ-קְרִיּוֺת אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הָלַךְ אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר לְהַסְגִּיר אֹתוֺ בְּיָדָם:

Tedy Jidáš Iškariotský, jeden ze dvanácti, odšel k předním kněžím {biskupům}, aby jim ho zradil.

Jidáš Iškariotský, jeden z Dvanácti, odešel k velekněžím, aby jim ho zradil(a). (a) vydal (pod. Marek 14:18 Marek 14:21 Marek 14:42 Marek 14:44) ([Matouš 26:14-Matouš 26:16; Lukáš 22:3-Lukáš 22:6; Jan 13:27-Jan 13:30 Marek 3:19])

καὶ ᾽Ιούδας ᾽Ισκαριώθ ὁ ει῟ς τω̑ν δὼδεκα α᾿πη̑λθεν πρὸς τοὺς α᾿ρχιερει̑ς ι῞να αυ᾿τὸν παραδοι̑ αυ᾿τοι̑ς

יִהֻודָא דֵּין סכַריֻוטָא חַד מֵן תּרֵעסַר אֵזַל לוָת רַבַּי־כָּהנֵא אַיך דּנַשׁלמִיוהי להֻון ליֵשֻׁוע׃ ס

[(2) Mark 14, 11]

כְּשָׁמְעָם זֹאת שָׂמְחוּ וְהִבְטִיחוּ לָתֵת לוֹ כֶּסֶף, וְהוּא חִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ.

וְהֵם כְּשָׁמְעָם כֵּן שָׂמְחוּ וַיַּבְטִיחוּ לָתֶת-לוֺ כָּסֶף וַיְבַקֵּשׁ תֹּאֲנָה לְהַסְגִּיר אֹתוֺ:

Oni pak uslyševše, zradovali se, a slíbili mu peníze dáti. I hledal, kterak by ho příhodně zradil.

Ti se zaradovali, když to slyšeli, a slíbili mu peníze. I hledal vhodnou příležitost, jak by jim ho vydal.

οἱ δὲ α᾿κούσαντες ε᾿χάρησαν καὶ ε᾿πηγγείλαντο αυ᾿τω̑ α᾿ργύριον δου̑ναι καὶ ε᾿ζήτει πω̑ς αυ᾿τὸν ευ᾿καίρως παραδοι̑

הֵנֻון דֵּין כַּד שׁמַעו חדִיו וֵאשׁתַּודִּיו כֵּספָּא דּנֵתּלֻון לֵה ובָעֵא הוָא לֵה פֵּלעָא דּנַשׁלמִיוהי׃ ס

[(2) Mark 14, 12]

בָּרִאשׁוֹן לְחַג הַמַּצּוֹת, בַּיּוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִזְבֹּחַ אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: "לְאָן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וְנָכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח?"

וַיְהִי בָּרִאשׁוֺן לְחַג הַמַּצּוֺת לְמוֺעֵד זֶבַח הַפָּסַח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו אֵיפֹה תִרְצֶה כִּי נֵלֵךְ לְהָכִין לְךׇ לֶאֱכֹל אֶת-הַפָּסַח:

Prvního pak dne přesnic, když velikonoční beránek zabíjín býval, řkou jemu učedlníci jeho: Kde chceš, ať jdouce, připravíme, abys jedl beránka?

Prvního dne nekvašených chlebů, když se zabíjel velikonoční beránek, řekli Ježíšovi jeho učedníci: „Kde chceš, abychom ti připravili velikonoční večeři?“ ([Matouš 26:17-Matouš 26:20; Lukáš 22:7-Lukáš 22:14 Jan 13:1])

καὶ τη̑ πρὼτη ἡμέρα τω̑ν α᾿ζύμων ο῞τε τὸ πάσχα ε῎θυον λέγουσιν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ που̑ θέλεις α᾿πελθόντες ἑτοιμάσωμεν ι῞να φάγης τὸ πάσχα

וַביַומָא קַדמָיָא דּפַטִירֵא דּבֵה דָּבחִין יִהֻודָיֵא פֵּצחָא אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי אַיכָּא צָבֵא אַנתּ דּנִאזַל נטַיֵב לָך דּתֵאכֻול פֵּצחָא׃

[(2) Mark 14, 13]

הוּא שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ לָהֶם: "לְכוּ הָעִירָה וְיִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כַּד מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו,

וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ הָעִירָה וּפָגַע בָּכֶם אִישׁ נֹשֵׂא כַד-מַיִם לְכוּ אַחֲרָיו:

I poslal dva z učedlníků svých, a řekl jim: Jděte do města, a potkáť vás člověk dčbán vody nesa. Jdětež za ním.

Poslal dva ze svých učedníků a řekl jim: „Jděte do města a potká vás člověk, který nese džbán vody. Jděte za ním,

καὶ α᾿ποστέλλει δύο τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ὑπάγετε ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ α᾿παντήσει ὑμι̑ν α῎νθρωπος κεράμιον υ῞δατος βαστάζων α᾿κολουθήσατε αυ᾿τω̑

ושַׁדַּר תּרֵין מֵן תַּלמִידַוהי וֵאמַר להֻון זֵלו לַמדִינתָּא והָא פָּגַע בּכֻון גַּברָא דַּשׁקִיל מָאנָא דּמַיָא זֵלו בָּתרֵה׃

[(2) Mark 14, 14]

וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִכָּנֵס אֵלָיו אִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת, 'כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ: אֵיפֹה חַדְרִי אֲשֶׁר אֹכַל בּוֹ אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי?'

וּבַפֶּתַח אֲשֶׁר יָבֹא תֹּאמְרוּ שָׁם אֶל-בַּעַל הַבָּיִת כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ אַיֵּה חֲדַר הָאֹרְחִים לִי וּלְתַלְמִידַי לֶאֱכֹל שָׁם אֶת-הַפָּסַח:

A kamžkoli vejde, rcete hospodáři: Mistrť praví: Kde jest večeřadlo, v němž bych jedl beránka s učedlníky svými?

a kam vejde, řekněte hospodáři: ‚Mistr vzkazuje: Kde je pro mne světnice, v níž bych jedl se svými učedníky velikonočního beránka?‘

καὶ ο῞που ε᾿ὰν ει᾿σέλθη ει῎πατε τω̑ οι᾿κοδεσπότη ο῞τι ὁ διδάσκαλος λέγει που̑ ε᾿στιν τὸ κατάλυμά μου ο῞που τὸ πάσχα μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν μου φάγω

ולַאיכָּא דּעָאֵל אֵמַרו למָרֵא בַּיתָּא רַבַּן אָמַר אַיכַּו בֵּית־מַשׁריָא אַיכָּא דֵּאכֻול עַם תַּלמִידַי פֵּצחָא׃

[(2) Mark 14, 15]

אוֹתוֹ אִישׁ יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֻצַּעַת וּמְסֻדֶּרֶת; שָׁם תָּכִינוּ לָנוּ."

וְהוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְדוֺלָה רְצוּפָה כְסָתוֺת וַעֲרוּכָה בַכֹּל וְשָׁם תָּכִינוּ לָנוּ:

A on vám ukáže večeřadlo veliké, podlážené a připravené. Tu nám připravte.

A on vám ukáže velkou horní místnost, zařízenou a připravenou; tam pro nás připravte večeři!“

καὶ αυ᾿τὸς ὑμι̑ν δείξει α᾿νάγαιον μέγα ε᾿στρωμένον ε῞τοιμον καὶ ε᾿κει̑ ἑτοιμάσατε ἡμι̑ν

והָא מחַוֵא לכֻון עֵלִיתָא רַבּתָא דַּמשַׁויָא וַמטַיבָא תַּמָן תַּקֵנו לַן׃

[(2) Mark 14, 16]

יָצְאוּ תַּלְמִידָיו וּבָאוּ הָעִירָה. הֵם מָצְאוּ הַכֹּל כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.

וַיֵּצְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וַיָּכִינוּ אֶת-הַפָּסַח:

I odešli učedlníci jeho, a přišli do města, a nalezli tak, jakož jim byl pověděl. I připravili beránka.

Učedníci šli, a když přišli do města, nalezli všecko, jak jim to řekl; a připravili velikonočního beránka. ([Exodus 12:14-Exodus 12:20])

καὶ ε᾿ξη̑λθον οἱ μαθηταὶ καὶ η῟λθον ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ ευ῟ρον καθώς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα

וַנפַקו תַּלמִידַוהי וֵאתַו לַמדִינתָּא וֵאשׁכַּחו אַיכַּנָא דֵּאמַר להֻון וטַיֵבו פֵּצחָא סס׃

[(2) Mark 14, 17]

בָּעֶרֶב בָּא יֵשׁוּעַ עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר,

וַיְהִי בָּעָרֶב וַיָּבֹא שָׁם עִם-שְׁנֵים הֶעָשָׂר:

Když pak byl večer, přišel se dvanácti.

Večer přišel Ježíš s Dvanácti.

καὶ ο᾿ψίας γενομένης ε῎ρχεται μετὰ τω̑ν δὼδεκα

וכַד הוָא רַמשָׁא אֵתָא עַם תּרֵעסַרתֵּה׃ ס

[(2) Mark 14, 18]

וְכַאֲשֶׁר הֵסֵבּוּ וְאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶחָד מִכֶּם יַסְגִּירֵנִי - אֶחָד שֶׁאוֹכֵל אִתִּי."

וּבְעוֺד הֵם אֹכְלִים בִּמְסִבָּם וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֶחָד מִכֶּם הָאֹכֵל עִמָּדִי יַסְגִּירֵנִי:

A když seděli za stolem a jedli, řekl Ježíš: Amen pravím vám, že jeden z vás mne zradí, kterýž jí se mnou.

A když byli u stolu a jedli, řekl: „Amen, pravím vám, že jeden z vás mě zradí, ten, který se mnou jí.“ ([Matouš 26:21-Matouš 26:25; Lukáš 22:21-Lukáš 22:23; Jan 13:21-Jan 13:26 Žalmy 41:10])

καὶ α᾿νακειμένων αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿σθιόντων ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ει῟ς ε᾿ξ ὑμω̑ν παραδὼσει με ὁ ε᾿σθίων μετ῾ ε᾿μου̑

וכַד סמִיכִין ולָעסִין אֵמַר יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּחַד מֵנכֻון דָּאכֵל עַמי הֻו נַשׁלמַני׃ ס

[(2) Mark 14, 19]

הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְעַצֵּב וּשְׁאָלוּהוּ אִישׁ אִישׁ: "זֶה אֲנִי?"

וַיֵּצַר לָהֶם מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֵלָיו הַאֲנִי הוּא הֲלֹא:

A oni se počali rmoutiti, a praviti jemu jeden každý obzvláštně: Zdali já jsem? A jiný: Zdali já?

Zarmoutilo je to a začali se ho jeden po druhém ptát: „Snad ne já?“

η῎ρξαντο λυπει̑σθαι καὶ λέγειν αυ᾿τω̑ ει῟ς κατὰ ει῟ς μήτι ε᾿γὼ

הֵנֻון דֵּין שַׁרִיו מֵתּתּעִיקִין וָאמרִין לֵה חַד חַד למָא אֵנָא׃ ס

[(2) Mark 14, 20]

אָמַר לָהֶם: "אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, הַטּוֹבֵל אִתִּי בַּקְּעָרָה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הַטֹּבֵל אֶת-יָדוֺ עִמִּי בַּקְּעָרָה:

On pak odpověděv, řekl jim: Jeden ze dvanácti, kterýž omáčívá se mnou v mise.

Řekl jim: „Jeden ze Dvanácti, který se mnou namáčí chléb v téže míse.

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ει῟ς τω̑ν δὼδεκα ὁ ε᾿μβαπτόμενος μετ῾ ε᾿μου̑ ει᾿ς τὸ τρύβλιον

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון חַד מֵן תּרֵעסַר דּצָבַע עַמי בּלַגּתָא׃

[(2) Mark 14, 21]

בֶּן־הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו, אַךְ אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֶת בֶּן־הָאָדָם. טוֹב הָיָה לוֹ אִלּוּלֵא נוֹלַד הָאִישׁ הַהוּא."

הֵן בֶּן-הָאָדָם הֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו אַךְ אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֶת-בֶּן-הָאָדָם בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֺ טוֺב הָיָה לָאִישׁ הַהוּא אִם לֹא-יָצָא מֵרָחֶם:

Syn zajisté člověka jde, jakož psáno o něm, ale běda člověku tomu, skrze něhož Syn člověka bude zrazen. Dobré by bylo jemu, aby se byl nenarodil člověk ten.

Syn člověka odchází, jak je o něm psáno, ale běda tomu, který Syna člověka zrazuje. Pro toho by bylo lépe, kdyby se byl vůbec nenarodil.“

ο῞τι ὁ μὲν υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ὑπάγει καθώς γέγραπται περὶ αυ᾿του̑ ου᾿αὶ δὲ τω̑ α᾿νθρὼπω ε᾿κείνω δι῾ ου῟ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδοται καλὸν αυ᾿τω̑ ει᾿ ου᾿κ ε᾿γεννήθη ὁ α῎νθρωπος ε᾿κει̑νος

וַברֵה דּאנָשָׁא אָזֵל אַיכַּנָא דַּכתִיב עלַוהי וָי דֵּין לגַברָא הַו דּבִאידֵה מֵשׁתּלֵם בּרֵה דּאנָשָׁא פַּקָח הוָא לֵה לגַברָא הַו אֵלֻו לָא אֵתִילֵד׃ ס

[(2) Mark 14, 22]

כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרַַךְ וּבָצַע וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "קְחוּ, זֶה גּוּפִי."

וַיְהִי בְּאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת-הַלֶּחֶם וַיְבָרֵךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה הוּא בְּשָׂרִי:

A když oni jedli, vzav Ježíš chléb, a dobrořečiv, lámal a dával jim, řka: Vezměte, jezte, to jest tělo mé.

Když jedli, vzal chléb, požehnal, lámal a dával jim se slovy: „Vezměte, toto jest mé tělo.“ ([Matouš 26:26-Matouš 26:29; Lukáš 22:15-Lukáš 22:20; 1 Korintským 11:23-1 Korintským 11:26 Jan 6:54-Jan 6:58; 1 Korintským 10:16-1 Korintským 10:17])

καὶ ε᾿σθιόντων αυ᾿τω̑ν λαβών α῎ρτον ευ᾿λογήσας ε῎κλασεν καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς καὶ ει῏πεν λάβετε του̑τό ε᾿στιν τὸ σω̑μά μου

וכַד הֵנֻון לָעסִין נסַב יֵשֻׁוע לַחמָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב להֻון וֵאמַר להֻון סַבו הָנָא אִיתַוהי פַּגרי׃ ס

[(2) Mark 14, 23]

לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרַךְ וְנָתַן לָהֶם וְכֻלָּם שָׁתוּ מִמֶּנָּה.

וַיִּקַּח אֶת-הַכּוֺס וַיְבָרֵךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיִּשְׁתּוּ כֻלָּם:

A vzav kalich, a díky učiniv, dal jim. A pili z něho všickni.

Pak vzal kalich, vzdal díky, podal jim ho a pili z něho všichni.

καὶ λαβών ποτήριον ευ᾿χαριστήσας ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς καὶ ε῎πιον ε᾿ξ αυ᾿του̑ πάντες

וַנסַב כָּסָא וַאודִּי ובַרֵך ויַהב להֻון וֵאשׁתִּיו מֵנֵה כֻּלהֻון׃

[(2) Mark 14, 24]

אָמַר לָהֶם: "זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֶה הוּא דָמִי דַּם-הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַשָּׁפוּךְ בְּעַד רַבִּים:

I řekl jim: To jest krev má smlouvy té nové, kteráž se za mnohé vylévá.

A řekl jim: „Toto jest má krev, která zpečeťuje smlouvu(b) a prolévá se za mnohé. (b) var: novou smlouvu ([Exodus 24:8; Jeremjáš 31:31; Zacharjáš 9:11; Židům 9:20])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς του̑τό ε᾿στιν τὸ αι῟μά μου τη̑ς διαθήκης τὸ ε᾿κχυννόμενον ὑπὲρ πολλω̑ν

וֵאמַר להֻון הָנַו דֵּמי דּדִיַתִקִא חדַתָא דַּחלָף סַגִּיֵאא מֵתֵאשֵׁד׃

[(2) Mark 14, 25]

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא אֶשְׁתֶּה עוֹד מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲשֶׁר אֶשְׁתֵּהוּ חָדָשׁ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא אֶשְׁתֶּה עוֺד מִפְּרִי הַגָּפֶן עַד-הַיּוֺם הַהוּא אֲשֶׁר חָדָשׁ אֶשְׁתֵּהוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Amen pravím vám, žeť již více nikoli nebudu píti z plodu vinného kořene, až do onoho dne, když jej píti budu nový v království Božím.

Amen, pravím vám, že nebudu již píti z plodu vinné révy až do toho dne, kdy budu pít nový kalich v Božím království.“

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿κέτι ου᾿ μὴ πίω ε᾿κ του̑ γενήματος τη̑ς α᾿μπέλου ε῞ως τη̑ς ἡμέρας ε᾿κείνης ο῞ταν αυ᾿τὸ πίνω καινὸν ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּתֻוב לָא אֵשׁתֵּא מֵן יַלדָּא דַּגפֵתָּא עדַמָא ליַומָא הַו דּבֵה אֵשׁתֵּיוהי חַדתָּאיִת בּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(2) Mark 14, 26]

לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ אֶת הַהַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים.

וַיִּקְרְאוּ אֶת-הַהַלֵּל וַיֵּצְאוּ אֶל-הַר הַזֵּיתִים:

A sezpívavše písničku, vyšli na horu Olivetskou.

Když zazpívali chvalozpěv, šli na Olivovou horu. ([Matouš 26:30-Matouš 26:35; Lukáš 22:31-Lukáš 22:34; Jan 13:36-Jan 13:38 Žalmy 113:1-Žalmy 113:9 a další; Jan 18:1])

καὶ ὑμνήσαντες ε᾿ξη̑λθον ει᾿ς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν

ושַׁבַּחו וַנפַקו לטֻור זַיתֵּא סּ סּ׃

[(2) Mark 14, 27]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'אַכֶּה אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶין הַצֹּאן,'

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֵן כֻלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִי בַּלַיְלָה הַזֶּה כִּי כָתוּב אַכֶּה אֶת-הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן:

Potom řekl jim Ježíš: Všickni vy zhoršíte se nade mnou této noci. Nebo psáno jest: Bíti budu pastýře, a rozprchnou se ovce.

Ježíš jim řekl: „Všichni ode mne odpadnete, neboť je psáno: ‚Budu bít pastýře a ovce se rozprchnou.‘ ([Zacharjáš 13:7; Jan 16:32])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι πάντες σκανδαλισθήσεσθε ο῞τι γέγραπται πατάξω τὸν ποιμένα καὶ τὰ πρόβατα διασκορπισθήσονται

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע דּכֻלכֻון תֵּתכַּשׁלֻון בִּי בּהָנָא לִליָא כּתִיב גֵּיר דֵּאמחֵא לרָעיָא ונֵתבַּדּרֻון אֵמרַוהי׃

[(2) Mark 14, 28]

אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל."

וְאַחֲרֵי תְקוּמָתִי מִן-הַמֵּתִים אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה:

Ale když z mrtvých vstanu, předejduť vás do Galilee.

Ale po svém vzkříšení vás předejdu do Galileje.“ ([Marek 16:7])

α᾿λλὰ μετὰ τὸ ε᾿γερθη̑ναί με προάξω ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν

אֵלָא מָא דּקָמֵת קָדֵם אנָא לכֻון לַגלִילָא׃ ס

[(2) Mark 14, 29]

אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "גַּם אִם הַכֹּל יִכָּשְׁלוּ, אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל!"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֺס אַף אִם-כֻּלָּם יִכָּשְׁלוּ בְךׇ אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל:

Tedy Petr řekl jemu: Byť se pak všickni zhoršili, ale já nic.

Tu mu Petr řekl: „I kdyby všichni odpadli, já ne.“

ὁ δὲ Πέτρος ε῎φη αυ᾿τω̑ ει᾿ καὶ πάντες σκανδαλισθήσονται α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿γὼ

אָמַר לֵה כִּאפָא אֵן כֻּלהֻון נֵתכַּשׁלֻון אֵלָא לָא אֵנָא׃

[(2) Mark 14, 30]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי הַיּוֹם בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךׇ כִּי עַתָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה טֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל פַּעֲמַיִם תְּכַחֶשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

I řekl jemu Ježíš: Amen pravím tobě, že dnes této noci, prvé než kohout po dvakrát zazpívá, třikrát mne zapříš.

Ježíš mu odpověděl: „Amen, pravím tobě, že dnes, této noci, dřív než kohout dvakrát zakokrhá, právě ty mě třikrát zapřeš.“

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν λέγω σοι ο῞τι σὺ σήμερον ταύτη τη̑ νυκτὶ πρὶν η῍ δὶς α᾿λέκτορα φωνη̑σαι τρίς με α᾿παρνήση

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לָך דַּאנתּ יַומָנָא בּלִליָא הָנָא קדָם דּנֵקרֵא תַּרנָגלָא תַּרתֵּין זַבנִין תּלָת תֵּכפֻּור בִּי׃ ס

[(2) Mark 14, 31]

אַךְ כֵּיפָא אָמַר בְּיֶתֶר תֹּקֶף: "אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ!" וְכֵן אָמְרוּ כֻּלָּם.

וְהוּא הוֺסִיף לְדַבֵּר בְּיֶתֶר אֹמֶץ אַף אִם-יִהְיֶה עָלַי לָמוּת אִתְּךׇ כַּחֵשׁ לֹא-אֲכַחֵשׁ בָּךְ וְכֵן דִּבְּרוּ גַּם-כֻּלָּם:

On pak mnohem více mluvil: Bychť pak měl s tebou i umříti, nikoliť nezapřím tebe. A takž také i všickni mluvili.

On však ještě horlivěji prohlašoval: „I kdybych měl spolu s tebou umřít, nezapřu tě.“ Tak mluvili všichni.

ὁ δὲ ε᾿κπερισσω̑ς ε᾿λάλει ε᾿ὰν δέη με συναποθανει̑ν σοι ου᾿ μή σε α᾿παρνήσομαι ὡσαύτως δὲ καὶ πάντες ε῎λεγον

הֻו דֵּין יַתִּירָאיִת אָמַר הוָא דֵּאן נֵהוֵא לִי לַממָת עַמָך לָא אֵכפֻּור בָּך מָרי וַאכוָתֵה אָף כֻּלהֻון אֵמַרו׃ ס

[(2) Mark 14, 32]

הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים. אָמַר לְתַלְמִידָיו: "שְׁבוּ פֹּה עַד שֶׁאֶתְפַּלֵל."

וַיָּבֹאוּ אֶל-מְקוֺם גָּדֵר הַנִּקְרָא גַּת-שְׁמֵנָה וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עַד כִּי אֶתְפַּלָּל:

I přišli na místo, kterémuž jméno Getsemany. Tedy řekl učedlníkům svým: Seďtež tuto, až se pomodlím.

Přišli na místo zvané Getsemane. Ježíš řekl svým učedníkům: „Počkejte tu, než se pomodlím.“

καὶ ε῎ρχονται ει᾿ς χωρίον ου῟ τὸ ο῎νομα Γεθσημανί καὶ λέγει τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ καθίσατε ω῟δε ε῞ως προσεύξωμαι

וֵאתַו לדֻוכּתָא אַידָא דּמֵתקַריָא גֵּדּסִמַן וֵאמַר לתַלמִידַוהי תֵּבו הָרכָּא עַד מצַלֵא אנָא׃

[(2) Mark 14, 33]

לָקַח אִתּוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן וְהֵחֵל מִתְמַלֵּא חֲרָדָה וּמוּעָקָה.

וַיִּקַּח אִתּוֺ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-יוֺחָנָן וַיָּחֶל לְהִשְׁתּוֺחֵחַ וּלְהִשּׁוֺמֵם:

A pojav s sebou Petra a Jakuba a Jana, počal se lekati a velmi teskliv býti.

Pak vzal s sebou Petra, Jakuba a Jana. Přepadla ho hrůza a úzkost. ([Marek 5:37 Marek 9:2])

καὶ παραλαμβάνει τὸν Πέτρον καὶ τὸν ᾽Ιάκωβον καὶ τὸν ᾽Ιωάννην μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ η῎ρξατο ε᾿κθαμβει̑σθαι καὶ α᾿δημονει̑ν

וַדבַר עַמֵה לכִאפָא וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן ושַׁרִי למֵתכּמָרֻו וַלמֵתּתּעָקֻו׃

[(2) Mark 14, 34]

אָמַר לָהֶם: "נַפְשִׁי מָרָה לִי עַד מָוֶת. הִשָּׁאֲרוּ פֹּה וִהְיוּ עֵרִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַפְשִׁי מָרָה-לִי עַד מְאֹד עַד-מָוֶת עִמְדוּ-בָזֶה וּשְׁקֹדוּ:

I dí jim: Smutnáť jest duše má až k smrti. Počekejtež tuto a bděte.

A řekl jim: „Má duše je smutná až k smrti. Zůstaňte zde a bděte!“ ([Matouš 26:36-Matouš 26:46; Lukáš 22:40-Lukáš 22:46 Žalmy 42:6])

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς περίλυπός ε᾿στιν ἡ ψυχή μου ε῞ως θανάτου μείνατε ω῟δε καὶ γρηγορει̑τε

וֵאמַר להֻון כַּריָא הי לָה לנַפשׁי עדַמָא למַותָּא קַוַו הָרכָּא וֵאתּתּעִירו׃ ס

[(2) Mark 14, 35]

הוּא הָלַךְ מְעַט הָלְאָה, נָפַל אַרְצָה וְהִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ הַשָּׁעָה, אִם אֶפְשָׁר.

וַיַּעֲבֹר הָלְאָה מְעַט מִזְעָר וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְפַּלֵּל לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו אֶת-הַשָּׁעָה אִם-יִתָּכֵן הַדָּבָר:

A poodšed maličko, padl na zemi a modlil se, aby, bylo-li by možné, odešla od něho hodina ta.

Poodešel od nich, padl na zem a modlil se, aby ho, je-li možné, minula tato hodina.

καὶ προελθών μικρὸν ε῎πιπτεν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς καὶ προσηύχετο ι῞να ει᾿ δυνατόν ε᾿στιν παρέλθη α᾿π῾ αυ᾿του̑ ἡ ω῞ρα

וַקרֵב קַלִיל וַנפַל עַל אַרעָא וַמצַלֵא הוָא דֵּאן מֵשׁכּחָא תֵּעבַּר מֵנֵה שָׁעתָא׃

[(2) Mark 14, 36]

"אַבָּא, אָבִי," אָמַר יֵשׁוּעַ, "אַתָּה כֹּל יָכוֹל, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה."

וַיִּקְרָא אַבָּא אַבָּא הֵן כֹּל תּוּכָל הַעֲבֶר-נָא מֵעָלַי אֶת-הַכּוֺס הַזֹּאת אַךְ-לֹא כִרְצוֺנִי כִּי אִם-כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ אָתָּה:

I řekl: Abba, Otče, všecko jest možné tobě. Přenes kalich tento ode mne, ale však ne, což já chci, ale co ty.

Řekl: „Abba, Otče, tobě je všecko možné; odejmi ode mne tento kalich, ale ne, co já chci, nýbrž co ty chceš.“ ([Jan 12:27])

καὶ ε῎λεγεν αββα ὁ πατήρ πάντα δυνατά σοι παρένεγκε τὸ ποτήριον του̑το α᾿π῾ ε᾿μου̑ α᾿λλ῾ ου᾿ τί ε᾿γώ θέλω α᾿λλὰ τί σύ

וֵאמַר אַבָא אָבי כֻּל מֵדֵּם מֵשׁכַּח אַנתּ אַעבַּר מֵני כָּסָא הָנָא אֵלָא לָא צֵביָני דִּילי אֵלָא דִּילָך׃ ס

[(2) Mark 14, 37]

לְאַחַר מִכֵּן בָּא וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים. אָמַר אֶל כֵּיפָא: "שִׁמְעוֹן, אַתָּה יָשֵׁן? הַאִם לֹא יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת עֵר שָׁעָה אַחַת?

וַיָּבֹא וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים וַיִּפֶן אֶל-פֶּטְרוֺס וַיֹּאמַר שִׁמְעוֺן הֲכִי תִישָׁן הֲכִי-לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁקֹד שָׁעָה אֶחָת:

I přišel a nalezl je, ani spí. I řekl Petrovi: Šimone, spíš? Nemohl-lis jediné hodiny bdíti?

Přišel k učedníkům a zastihl je ve spánku. Řekl Petrovi: „Šimone, ty spíš? Nedokázal jsi jedinou hodinu bdít?

καὶ ε῎ρχεται καὶ εὑρίσκει αυ᾿τοὺς καθεύδοντας καὶ λέγει τω̑ Πέτρω Σίμων καθεύδεις ου᾿κ ι῎σχυσας μίαν ω῞ραν γρηγορη̑σαι

וֵאתָא אֵשׁכַּח אֵנֻון כַּד דַּמכִּין וֵאמַר לכִאפָא שֵׁמעֻון דּמֵכתּ לָך לָא אֵשׁכַּחתּ חדָא שָׁעָא למֵתּתּעָרֻו׃

[(2) Mark 14, 38]

הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חַלָּשׁ.

שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלְּלוּ פֶּן-תָּבֹאוּ לְמַסָּה הֵן הָרוּחַ חֲפֵצָה אַךְ הַבָּשָׂר רָפֶה:

Bděte a modlte se, abyste nevešli v pokušení. Duchť zajisté hotov jest, ale tělo nemocno.

Bděte a modlete se, abyste neupadli do pokušení. Duch je odhodlán, ale tělo slabé.“ ([Marek 13:35])

γρηγορει̑τε καὶ προσεύχεσθε ι῞να μὴ ε῎λθητε ει᾿ς πειρασμόν τὸ μὲν πνευ̑μα πρόθυμον ἡ δὲ σὰρξ α᾿σθενής

אֵתּתּעִירו וצַלַו דּלָא תֵּעלֻון לנֵסיֻונָא רֻוחָא צָביָא וַמטַיבָא אֵלָא פַּגרָא כּרִיה׃ ס

[(2) Mark 14, 39]

שׁוּב הָלַךְ וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ אוֹתָם דְּבָרִים.

וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ-לוֺ עוֺד וַיִּתְפַּלֵּל כַּדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים:

A opět odšed, modlil se, táž slova mluvě.

Znovu odešel a modlil se stejnými slovy.

καὶ πάλιν α᾿πελθών προσηύξατο τὸν αυ᾿τὸν λόγον ει᾿πὼν

וֵאזַל תֻּוב צַלִי והִי מֵלתָא אֵמַר׃

[(2) Mark 14, 40]

וְשׁוּב בָּא וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲנוֹת לוֹ.

וַיָּשָׁב וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים עוֺד כִּי הָיוּ עֵינֵיהֶם כְּבֵדוֺת וְלֹא יָדְעוּ מַה-לַּעֲנוֺת אֹתוֺ:

A navrátiv se, nalezl je, ani opět spí, (nebo oči jejich byly obtíženy); aniž věděli, co by jemu odpověděli.

A když se vrátil, opět je zastihl spící; oči se jim zavíraly a nevěděli, co by mu odpověděli.

καὶ πάλιν ε᾿λθών ευ῟ρεν αυ᾿τοὺς καθεύδοντας η῟σαν γὰρ αυ᾿τω̑ν οἱ ο᾿φθαλμοὶ καταβαρυνόμενοι καὶ ου᾿κ η῎̑δεισαν τί α᾿ποκριθω̑σιν αυ᾿τω̑

וַהפַך אֵתָא תֻּוב אֵשׁכַּח אֵנֻון כַּד דַּמכִּין מֵטֻל דּעַינַיהֻון יַקִירָן הוַי ולָא יָדעִין הוַו מָנָא נִאמרֻון לֵה׃

[(2) Mark 14, 41]

הוּא בָּא פַּעַם שְׁלִישִׁית וְאָמַר לָהֶם: "עוֹדְכֶם יְשֵׁנִים וְנָחִים? דַַּי! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, הִנֵּה בֶּן־הָאָדָם נִמְסָר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים.

וַיָּבֹא פַּעַם שְׁלִישִׁית וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ שֵׁנָה לְעֵינֵיכֶם וּמְנוּחָה רַב-לָכֶם הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה וּבֶן-הָאָדָם נִסְגַּר בִּידֵי חַטָּאִים:

I přišel po třetí, a řekl jim: Spětež již a odpočívejte; dostiť jest. Přišlať ta hodina; aj, Syna člověka zrazují v ruce hříšných.

Přišel potřetí a řekl jim: „Ještě spíte a odpočíváte(c)? Už dost! Přišla hodina, hle, Syn člověka je vydáván do rukou hříšníků. (c) Teď už spěte a odpočívejte ([Žalmy 78:61])

καὶ ε῎ρχεται τὸ τρίτον καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς καθεύδετε τὸ λοιπὸν καὶ α᾿ναπαύεσθε α᾿πέχει η῟λθεν ἡ ω῞ρα ι᾿δοὺ παραδίδοται ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ει᾿ς τὰς χει̑ρας τω̑ν ἁμαρτωλω̑ν

וֵאתָא דַּתלָת זַבנִין וֵאמַר להֻון דּמַכו מֵכִּיל וֵאתּתּנִיחו מטָת חַרתָא וֵאתָת שָׁעתָא והָא מֵשׁתּלֵם בּרֵה דּאנָשָׁא בִּאידַיהֻון דּחַטָיֵא׃

[(2) Mark 14, 42]

קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה הַמַּסְגִּיר אוֹתִי מִתְקָרֵב!"

קוּמוּ וְנֵלֵכָה הִנֵּה הַמַּסְגִּיר אֹתִי הֹלֵךְ וְקָרֵב:

Vstaňte, poďme. Aj, kterýž mne zrazuje, blízkoť jest.

Vstaňte, pojďme! Hle, přiblížil se ten, který mě zrazuje.“

ε᾿γείρεσθε α῎γωμεν ι᾿δοὺ ὁ παραδιδούς με η῎γγικεν

קֻומו נִאזַל הָא קרֵב הַו דּמַשׁלֵם לִי׃ ס

[(2) Mark 14, 43]

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, וְאִתּוֹ הָמוֹן, בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת, בָּאִים מִטַּעַם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים.

עֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וִיהוּדָה אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר בָּא פִּתְאֹם וְעִמּוֺ הָמוֺן-רַב בַּחֲרָבוֺת וּבְמַטּוֺת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְהַזְּקֵנִים:

A hned, když on ještě mluvil, přišel Jidáš, kterýž byl jeden ze dvanácti, a s ním zástup veliký s meči a s kyjmi, od předních kněží {biskupů} a od zákonníků a starších.

Ještě ani nedomluvil a přišel Jidáš, jeden z Dvanácti. Velekněží, zákoníci a starší s ním poslali zástup, ozbrojený meči a holemi. ([Matouš 26:47-Matouš 26:56; Lukáš 22:47-Lukáš 22:53; Jan 18:2-Jan 18:12])

καὶ ευ᾿θὺς ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος παραγίνεται ᾽Ιούδας ει῟ς τω̑ν δὼδεκα καὶ μετ῾ αυ᾿του̑ ο῎χλος μετὰ μαχαιρω̑ν καὶ ξύλων παρὰ τω̑ν α᾿ρχιερέων καὶ τω̑ν γραμματέων καὶ τω̑ν πρεσβυτέρων

ועַד הֻו ממַלֵל אֵתָא יִהֻודָא סכַריֻוטָא חַד מֵן תּרֵעסַר ועַמָא סַגִּיָאא עַם סַפסִרֵא וחֻוטרֵא מֵן לוָת רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא׃ ס

[(2) Mark 14, 44]

הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִקְדִּים לָתֵת לָהֶם סִימָן בְּאָמְרוֹ: "מִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ נְשִׁיקָה זֶה הוּא; תִּפְסוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ בְּלִוְיַת מִשְׁמָר."

וְהַמַּסְגִּיר אֹתוֺ נָתַן לָהֶם אוֺת לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנַשֶּׁק-לוֺ זֶה הוּא תִּפְשׂוּ אֹתוֺ שִׂימוּ עָלָיו מִשְׁמָר וְהוֺלִיכֻהוּ:

Zrádce pak jeho byl jim dal znamení, řka: Kteréhožkoli políbím, tenť jest; jmětež ho, a veďte opatrně.

Jeho zrádce s nimi domluvil znamení. Řekl: „Kterého políbím, ten to je; toho zatkněte a pod dozorem odveďte.“

δεδὼκει δὲ ὁ παραδιδοὺς αυ᾿τὸν σύσσημον αυ᾿τοι̑ς λέγων ο῍ν α῍ν φιλήσω αυ᾿τός ε᾿στιν κρατήσατε αυ᾿τὸν καὶ α᾿πάγετε α᾿σφαλω̑ς

ויַהב להֻון אָתָא מַשׁלמָנָא הַו דּמַשׁלֵם וֵאמַר הַו דּנָשֵׁק אנָא הֻויֻו אֻוחדֻּוהי זהִירָאיִת וַאובּלֻוהי׃ ס

[(2) Mark 14, 45]

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ נִגַּשׁ אֵלָיו מִיָּד וְאָמַר: "רַבִּי", וְנָשַׁק לוֹ.

וַיָּבֹא וַיִּגַּשׁ אֵלָיו פִּתְאֹם וַיֹּאמֶר רַבִּי רַבִּי וַיִּשָּׁקֵהוּ:

A přišed, hned přistoupiv k němu, řekl: Mistře, Mistře, a políbil ho.

Když Jidáš přišel, hned k Ježíšovi přistoupil a řekl: „Mistře!“ a políbil ho.

καὶ ε᾿λθών ευ᾿θὺς προσελθών αυ᾿τω̑ λέγει ῥαββί καὶ κατεφίλησεν αυ᾿τόν

ובַר־שָׁעתֵה קרֵב וֵאמַר לֵה רַבִּי רַבִּי ונַשׁקֵה׃

[(2) Mark 14, 46]

הֵם שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם וְתָפְסוּ אוֹתוֹ.

וַיִּשְׁלְחוּ-בוֺ אֶת-יְדֵיהֶם וַיִּתְפְּשֻׂהוּ:

Tedy oni vztáhli naň ruce své, a jali jej.

Oni pak na něho vztáhli ruce a zmocnili se ho.

οἱ δὲ ε᾿πέβαλον τὰς χει̑ρας αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿κράτησαν αυ᾿τόν

הֵנֻון דֵּין אַרמִיו עלַוהי אִידַיָא וַאחדֻּוהי׃ ס

[(2) Mark 14, 47]

אֲבָל אַחַד הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁלַף חֶרֶב וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ.

וְאֶחָד מִן-הַנִּצָּבִים עִמּוֺ שָׁלַף אֶת-חַרְבּוֺ וַיַּךְ אֶת-עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיְקַצֵּץ אֶת-אָזְנוֺ:

Jeden pak z těch, kteříž tu okolo stáli, vytrh meč, udeřil služebníka nejvyššího kněze {biskupova}, a uťal jemu ucho.

Tu jeden z těch, kdo stáli kolem, tasil meč, zasáhl veleknězova sluhu a uťal mu ucho.

ει῟ς δέ τις τω̑ν παρεστηκότων σπασάμενος τὴν μάχαιραν ε῎παισεν τὸν δου̑λον του̑ α᾿ρχιερέως καὶ α᾿φει̑λεν αυ᾿του̑ τὸ ω᾿τάριον

חַד דֵּין מֵן הָנֻון דּקָימִין שׁמַט סַיפָא וַמחָיהי לעַבדֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ושַׁקלָה אֵדנֵה׃ ס

[(2) Mark 14, 48]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֹּס אוֹתִי.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲבַחֲרָבוֺת וּבְמַטּוֺת בָּאתֶם לִתְפֹּשׂ אֹתִי כְּפָרִיץ:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi, abyste mne jali?

Ale Ježíš jim řekl: „Vyšli jste na mne jako na povstalce s meči a holemi, abyste mě zajali.

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὡς ε᾿πὶ ληστὴν ε᾿ξήλθατε μετὰ μαχαιρω̑ν καὶ ξύλων συλλαβει̑ν με

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע ענָא וֵאמַר להֻון אַיך דּעַל גַּיָסָא נפַקתֻּון בּסַיפֵא וַבחֻוטרֵא דּתֵאחדֻּונָני׃

[(2) Mark 14, 49]

יוֹם יוֹם הָיִיתִי אִתְּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי וְלֹא תְּפַסְתֶּם אוֹתִי, אַךְ זֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ הַכְּתוּבִים."

וְיוֺם יוֺם יָשַׁבְתִּי לְהוֺרֹת לָכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד אַךְ לְהָקִים אֶת-הַכְּתוּבִים עֲשִׂיתֶם כָּזֹאת:

Na každý den býval jsem u vás, uče v chrámě, a nejali jste mne. Ale aby se naplnila písma.

Denně jsem učíval u vás v chrámě a nezmocnili jste se mne. Ale je třeba, aby se naplnila Písma!“ ([Jan 18:20])

καθ῾ ἡμέραν η῎μην πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ διδάσκων καὶ ου᾿κ ε᾿κρατήσατέ με α᾿λλ῾ ι῞να πληρωθω̑σιν αἱ γραφαί

כֻּליֻום לוָתכֻון הוִית כַּד מַלֵף אנָא בּהַיכּלָא ולָא אֵחַדּתֻּונָני אֵלָא דּנֵשׁלמֻון כּתָבֵא הוָת הָדֵא׃ ס

[(2) Mark 14, 50]

אָז עֲזָבוּהוּ כֻּלָּם וּבָרְחוּ.

וְהַתַּלְמִידִים עָזְבוּ אֹתוֺ כֻּלָּם וַיָּנֻסוּ:

Tedy opustivše jej, všickni utekli.

Všichni ho opustili a utekli.

καὶ α᾿φέντες αυ᾿τὸν ε῎φυγον πάντες

הָידֵּין שַׁבקֻוהי תַּלמִידַוהי וַערַקו׃ ס

[(2) Mark 14, 51]

בָּחוּר אֶחָד שֶׁהָיָה עָטוּף סָדִין לְכִסּוּי גּוּפוֹ נִתְלַוָּה אֵלָיו. תָּפְסוּ אוֹתוֹ,

וְנַעַר אֶחָד הָלַךְ אַחֲרָיו וְהוּא לָבוּשׁ כְּתֹנֶת-בַּד עַל-בְּשָׂרוֺ וַיֹּאחֲזֻהוּ:

Jeden pak mládenček šel za ním, odín jsa rouchem lněným po nahém těle. I popadli jej mládenci.

Šel za ním nějaký mladík, který měl na sobě jen kus plátna přes nahé tělo; toho chytili.

καὶ νεανίσκος τις συνηκολούθει αυ᾿τω̑ περιβεβλημένος σινδόνα ε᾿πὶ γυμνου̑ καὶ κρατου̑σιν αυ᾿τόν

וַעלַימָא חַד אָתֵא הוָא בָּתרֵה וַעטִיף סֵדֻּונָא עַרטֵל וַאחדֻּוהי׃

[(2) Mark 14, 52]

אַךְ הוּא עָזַב אֶת הַסָּדִין בְּיָדָם וּבָרַח עָרוֹם.

וַיַּעֲזֹב אֶת-כֻּתָּנְתּוֺ בְּיָדָם וַיָּנָס עָרֹם:

On pak opustiv roucho, nahý utekl od nich.

On jim však nechal plátno v rukou a utekl. ([Ámos 2:16])

ὁ δὲ καταλιπών τὴν σινδόνα γυμνὸς ε῎φυγεν

הֻו דֵּין שׁבַק סֵדֻּונָא וַערַק עַרטֵל׃ ס

[(2) Mark 14, 53]

הוֹלִיכוּ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁם נִקְהֲלוּ כָּל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים.

וַיּוֺלִיכוּ אֶת-יֵשׁוּעַ אֶל-הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיִּקָּהֲלוּ עָלָיו כָּל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וְהַסּוֺפְרִים:

I přivedli Ježíše k nejvyššímu knězi {biskupovi}, a sešli se k němu všickni přední kněží {biskupové} i starší i zákonníci.

Ježíše odvedli k veleknězi, kde se shromáždili nejvyšší kněží, starší a zákoníci. ([Matouš 26:57-Matouš 26:68; Lukáš 22:54-Lukáš 22:55 Lukáš 22:63-Lukáš 22:71; Jan 18:13-Jan 18:24])

καὶ α᾿πήγαγον τὸν ᾽Ιησου̑ν πρὸς τὸν α᾿ρχιερέα καὶ συνέρχονται πάντες οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι καὶ οἱ γραμματει̑ς

וַאובּלֻוהי ליֵשֻׁוע לוָת קַיָפָא רַבּ כָּהנֵא וֵאתכַּנַשׁו לוָתֵה כֻּלהֻון רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא׃ ס

[(2) Mark 14, 54]

כֵּיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו בְּמֶרְחַק מָה עַד לְתוֹךְ חֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְשָׁם יָשַׁב עִם הַמְשָׁרְתִים וְהִתְחַמֵּם לְיַד הָאֵשׁ.

וּפֶטְרוֺס הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֺק עַד-לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל פְּנִימָה וַיֵּשֶׁב שָׁם עִם-הַמְשָׁרְתִים וַיִּתְחַמֵּם נֶגֶד הָאוֺר:

Petr pak šel za ním zdaleka až na dvůr nejvyššího kněze {biskupův}; i seděl s služebníky, zhřívaje se u ohně.

Petr šel zpovzdálí za Ježíšem až dovnitř do veleknězova dvora; seděl tam spolu se sluhy a ohříval se u ohně.

καὶ ὁ Πέτρος α᾿πὸ μακρόθεν η᾿κολούθησεν αυ᾿τω̑ ε῞ως ε῎σω ει᾿ς τὴν αυ᾿λὴν του̑ α᾿ρχιερέως καὶ η῟ν συγκαθήμενος μετὰ τω̑ν ὑπηρετω̑ν καὶ θερμαινόμενος πρὸς τὸ φω̑ς

שֵׁמעֻון דֵּין מֵן רֻוחקָא אָתֵא הוָא בָּתרֵה עדַמָא לגַו דָּרתָּא דּרַבּ־כָּהנֵא ויָתֵב הוָא עַם משַׁמשָׁנֵא ושָׁחֵן לֻוקבַל נֻורָא׃ ס

[(2) Mark 14, 55]

אוֹתָהּ שָׁעָה חִפְּשׂוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין עֵדוּת נֶגֶד יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ וְלֹא מָצְאוּ,

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכָל-הַסַּנְהֶדְרִין בִּקְשׁוּ עֵדוּת עַל-יֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֺ וְלֹא מָצָאוּ:

Ale přední kněží {biskupové} i všecka ta rada hledali proti Ježíšovi svědectví, aby jej na smrt vydali, a však nenalezli.

Velekněží a celá rada(d) hledali proti Ježíšovi svědectví, aby ho mohli odsoudit k smrti, ale nenalézali. (d) ř: synedrion

οἱ δὲ α᾿ρχιερει̑ς καὶ ο῞λον τὸ συνέδριον ε᾿ζήτουν κατὰ του̑ ᾽Ιησου̑ μαρτυρίαν ει᾿ς τὸ θανατω̑σαι αυ᾿τόν καὶ ου᾿χ ηυ῞ρισκον

רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין וכֻלֵה כֵּנשׁהֻון בָּעֵין הוַו עַל יֵשֻׁוע סָהדֻּותָא דַּנמִיתֻונָיהי ולָא אֵשׁכַּחו׃

[(2) Mark 14, 56]

כִּי רַבִּים הֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר נֶגְדּוֹ וְהָעֵדֻיּוֹת לֹא הָיוּ תּוֹאֲמוֹת.

כִּי עֵדוּת-שֶׁקֶר עָנוּ בוֺ רַבִּים אֶפֶס עֵדוּתָם לֹא נִמְצְאָה כֵּן:

Nebo ač mnozí křivé svědectví vydávali proti němu, však svědectví jejich nebyla jednostejná.

Mnozí sice proti němu křivě svědčili, ale jejich svědectví se neshodovala. ([Deuteronomium 17:6])

πολλοὶ γὰρ ε᾿ψευδομαρτύρουν κατ῾ αυ᾿του̑ καὶ ι῎σαι αἱ μαρτυρίαι ου᾿κ η῟σαν

כַּד סַגִּיֵאא גֵּיר מַסהדִין הוַו עלַוהי לָא שַׁויָן הוַי סָהדּוָתהֻון׃

[(2) Mark 14, 57]

קָמוּ אֲחָדִים וְהֵעִידוּ נֶגְדּוֹ דְּבַר שֶׁקֶר בְּאָמְרָם:

וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים וַיַּעֲנוּ עֵדוּת-שֶׁקֶר בְּפָנָיו לֵאמֹר:

Tedy někteří povstavše, křivé svědectví dávali proti němu, řkouce:

Někteří pak vystoupili a křivě proti němu svědčili:

καί τινες α᾿ναστάντες ε᾿ψευδομαρτύρουν κατ῾ αυ᾿του̑ λέγοντες

אנָשִׁין דֵּין קָמו עלַוהי סָהדֵּא דּשֻׁוקרָא וֵאמַרו׃

[(2) Mark 14, 58]

"אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ אוֹמֵר 'אֲנִי אֶהֱרֹס אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אֶבְנֶה אַחֵר שֶׁאֵינֶנּוּ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם'."

שָׁמַעְנוּ אֹתוֺ אֹמֵר אֲנִי אֶהֱרֹס אֶת-הַהֵיכָל הַזֶּה מַעֲשֵׁה יָדָיִם וּבִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אֶבְנֶה הֵיכָל אַחֵר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַעֲשֶׂה יָדָיִם:

My jsme slyšeli tohoto, že řekl: Já zbořím chrám tento rukou udělaný, a ve třech dnech jiný ne rukou udělaný postavím.

„Slyšeli jsme ho říkat: Já zbořím tento chrám udělaný rukama a ve třech dnech vystavím jiný, ne rukama udělaný.“ ([Jan 2:19; Skutky apoštolské 6:14])

ο῞τι ἡμει̑ς η᾿κούσαμεν αυ᾿του̑ λέγοντος ο῞τι ε᾿γώ καταλύσω τὸν ναὸν του̑τον τὸν χειροποίητον καὶ διὰ τριω̑ν ἡμερω̑ν α῎λλον α᾿χειροποίητον οι᾿κοδομήσω

דַּחנַן שׁמַענָיהי דֵּאמַר דֵּאנָא שָׁרֵא אנָא הַיכּלָא הָנָא דַּעבִיד בִּאידַיָא ולַתלָתָא יַומִין בָּנֵא אנָא אחרִנָא דּלָא עבִיד בִּאידַיָא׃

[(2) Mark 14, 59]

וְגַם בַּזֹּאת לֹא תָּאֲמוּ דִּבְרֵי עֵדוּתָם.

אַךְ גַּם-בָּזֹאת דִּבְרֵי עֵדוּתָם יַחְדָּו לֹא נָכֹנוּ:

Ale ani to jejich svědectví nebylo jednostejné.

Ale ani zde se jejich svědectví neshodovala.

καὶ ου᾿δὲ ου῞τως ι῎ση η῟ν ἡ μαρτυρία αυ᾿τω̑ν

וָאפלָא דֵּין הָכַנָא שַׁויָא הוָת סָהדֻּותהֻון׃

[(2) Mark 14, 60]

קָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עָמַד בָּאֶמְצַע וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "אֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר עַל מַה שֶּׁאֵלֶּה מְעִידִים נֶגְדְּךָ?"

וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל בְּתוֺכָם וַיִּשְׁאַל אֶת-יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֲלֹא תַעֲנֶה דָבָר מַה-זֹּאת הֵעִידוּ בְךׇ אֵלֶּה:

Tedy povstav nejvyšší kněz {biskup} u prostřed, otázal se Ježíše, řka: Neodpovídáš ničeho, což tito na tebe svědčí?

Tu velekněz vstal, postavil se uprostřed a otázal se Ježíše: „Nic neodpovídáš na to, co tihle proti tobě svědčí?“

καὶ α᾿ναστὰς ὁ α᾿ρχιερεὺς ει᾿ς μέσον ε᾿πηρὼτησεν τὸν ᾽Ιησου̑ν λέγων ου᾿κ α᾿ποκρίνη ου᾿δέν τί ου῟τοί σου καταμαρτυρου̑σιν

וקָם רַבּ־כָּהנֵא בַּמצַעתָא ושַׁאלֵה ליֵשֻׁוע וֵאמַר לָא מפַנֵא אַנתּ פֵּתגָמָא מָנָא מַסהדִין עלַיךְּ הָלֵין׃

[(2) Mark 14, 61]

אַךְ הוּא שָׁתַק וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר. הוֹסִיף הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הַמְבֹרָךְ?"

וַיִּדֹּם וְלֹא עָנָה מְאוּמָה וַיּוֺסֶף הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיִּשְׁאָלֵהוּ עוֺד לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הַמְבֹרָךְ:

Ale on mlčel, a nic neodpověděl. Opět nejvyšší kněz {biskup} otázal se ho a řekl jemu: Jsi-liž ty Kristus, ten Syn toho Požehnaného?

On však mlčel a nic neodpověděl. Opět se ho velekněz zeptal: „Jsi ty Mesiáš(e), Syn Požehnaného?“ (e) ř: Kristus ([Izajáš 53:7])

ὁ δὲ ε᾿σιὼπα καὶ ου᾿κ α᾿πεκρίνατο ου᾿δέν πάλιν ὁ α᾿ρχιερεὺς ε᾿πηρὼτα αυ᾿τὸν καὶ λέγει αυ᾿τω̑ σὺ ει῏ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς του̑ ευ᾿λογητου̑

הֻו דֵּין שַׁתִּיק הוָא ומֵדֵּם לָא ענָיהי ס ותֻוב שַׁאלֵה רַבּ־כָּהנֵא וֵאמַר אַנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּמבַרכָא׃

[(2) Mark 14, 62]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הוּא. וְאַתֶּם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא וְאַתֶּם תִּרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם יֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא בְּעַנְנֵי הַשָּׁמָיִם:

A Ježíš řekl: Jáť jsem, a uzříte Syna člověka, an sedí na pravici moci Boží, a přichází s oblaky nebeskými.

Ježíš řekl: „Já jsem. A uzříte Syna člověka sedět po pravici Všemohoucího(f) a přicházet s oblaky nebeskými.“ (f) ř: Moci ([Žalmy 110:1; Daniel 7:13])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ε᾿γὼ ει᾿μι καὶ ο῎ψεσθε τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κ δεξιω̑ν καθήμενον τη̑ς δυνάμεως καὶ ε᾿ρχόμενον μετὰ τω̑ν νεφελω̑ν του̑ ου᾿ρανου̑

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה אֵנָא אנָא ותֵחזֻון לַברֵה דּאנָשָׁא דּיָתֵב מֵן יַמִינָא דּחַילָא וָאתֵא עַל ענָנַי שׁמַיָא׃ ס

[(2) Mark 14, 63]

קָרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר: "מַה לָּנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּעֵדִים?

וַיִּקְרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל אֶת-בְּגָדָיו וַיֹּאמַר מַה-לָּנוּ עוֺד וְלָעֵדִים:

Tedy nejvyšší kněz {biskup} roztrh roucha svá, řekl: I což ještě potřebujeme svědků?

Tu velekněz roztrhl svá roucha a řekl: „Nač ještě potřebujeme svědky? ([Numeri 14:6])

ὁ δὲ α᾿ρχιερεὺς διαρρήξας τοὺς χιτω̑νας αυ᾿του̑ λέγει τί ε῎τι χρείαν ε῎χομεν μαρτύρων

רַבּ־כָּהנֵא דֵּין צרָא כֻּותִּינֵה וֵאמַר מָנָא מֵכִּיל מֵתבּעֵין לַן סָהדֵּא׃

[(2) Mark 14, 64]

שְׁמַעְתֶּם אֶת הַגִּדּוּף. מַה דַּעְתְּכֶם?" הַכֹּל הִרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ וּפָסְקוּ שֶׁהוּא בֶּן מָוֶת.

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם גִּדּוּפוֺ אִמְרוּ מַה-דַּעְתְּכֶם וַיַּרְשִׁיעוּ אֹתוֺ כֻּלָּם כִּי-מִשְׁפָּט-מָוֶת לוֺ:

Slyšeli jste rouhání. Co se vám zdá? Oni pak všickni potupili jej, že jest hoden smrti.

Slyšeli jste rouhání. Co o tom soudíte?“ Oni pak všichni rozhodli, že je hoden smrti. ([Leviticus 24:16])

η᾿κούσατε τη̑ς βλασφημίας τί ὑμι̑ν φαίνεται οἱ δὲ πάντες κατέκριναν αυ᾿τὸν ε῎νοχον ει῏ναι θανάτου

הָא מֵן פֻּומֵה שׁמַעתֻּון גֻּודָּפָא מָנָא מֵתחזֵא לכֻון הֵנֻון דֵּין כֻּלהֻון דָּנו דּחַיָב הֻו מַותָּא׃ ס

[(2) Mark 14, 65]

אֲחָדִים הֵחֵלּוּ לִירֹק בּוֹ; גַּם כִּסּוּ אֶת פָּנָיו, הִכּוּהוּ בְּאֶגְרוֹף וְאָמְרוּ לוֹ: "הִתְנַבֵּא!" וְהַמְשָׁרְתִים קִדְּמוּ אוֹתוֹ בְּמַכּוֹת.

וַיָּחֵלּוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם לָרֹק בּוֺ וַיְחַפּוּ אֶת-פָּנָיו וַיַּכֻּהוּ בָאֶגְרֹף וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנָּבֵא לָנוּ וְהַמְשָׁרְתִים קִדְּמוּ אֹתוֺ בְּמַכּוֺת לֶחִי:

I počali někteří naň plvati, a tvář jeho zakrývati, a jej poličkovati, a říkati jemu: Prorokuj. A služebníci kyji jej bili.

Někteří na něj počali plivat, zakrývali mu obličej, bili ho po hlavě a říkali mu: „Prorokuj!“ A sluhové ho tloukli do tváře.

καὶ η῎ρξαντό τινες ε᾿μπτύειν αυ᾿τω̑ καὶ περικαλύπτειν αυ᾿του̑ τὸ πρόσωπον καὶ κολαφίζειν αυ᾿τὸν καὶ λέγειν αυ᾿τω̑ προφήτευσον καὶ οἱ ὑπηρέται ρ᾿απίσμασιν αυ᾿τὸν ε῎λαβον

ושַׁרִיו אנָשִׁין רָקִין בּפַּרצֻופֵּה וַמחַפֵּין אַפַּוהי וַמקַפּחִין לֵה וָאמרִין אֵתנַבָּא ודַחשֵׁא מָחֵין הוַו לֵה עַל פַּכַּוהי׃ ס

[(2) Mark 14, 66]

כְּשֶׁהָיָה כֵּיפָא בֶּחָצֵר לְמַטָּה בָּאָה אַחַת מִשִּׁפְחוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

וַיְהִי בִּהְיוֺת פֶּטְרוֺס בֶּחָצֵר מִתָּחַת וַתָּבֹא אַחַת הַשְּׁפָחוֺת מִבֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל:

A když byl Petr v síni dole, přišla jedna z děvek nejvyššího kněze {biskupových}.

Když byl Petr dole v nádvoří, přišla jedna z veleknězových služek, ([Matouš 26:69-Matouš 26:75; Lukáš 22:58-Lukáš 22:62; Jan 18:17-Jan 18:18 Jan 18:25-Jan 18:27])

καὶ ο῎ντος του̑ Πέτρου κάτω ε᾿ν τη̑ αυ᾿λη̑ ε῎ρχεται μία τω̑ν παιδισκω̑ν του̑ α᾿ρχιερέως

וכַד שֵׁמעֻון לתַחתּ בּדָרתָּא אֵתָת עלַימתָא חדָא דּרַבּ־כָּהנֵא׃

[(2) Mark 14, 67]

וְרָאֲתָה אֶת כֵּיפָא מִתְחַמֵּם. הִבִּיטָה בּוֹ וְאָמְרָה: "גַּם אַתָּה הָיִיתָ עִם יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת."

וַתֵּרֶא אֶת-פֶּטְרוֺס מִתְחַמֵּם וַתַּבֵּט בְּפָנָיו וַתֹּאמַר וְאַף-אַתָּה הָיִיתָ עִם-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי:

A uzřevši Petra, an se ohřívá, a popatřivši naň, dí: I ty s Ježíšem Nazaretským byl jsi.

a když uviděla Petra, jak se ohřívá, pohlédla na něj a řekla: „I ty jsi byl s tím Nazaretským Ježíšem!“

καὶ ι᾿δου̑σα τὸν Πέτρον θερμαινόμενον ε᾿μβλέψασα αυ᾿τω̑ λέγει καὶ σὺ μετὰ του̑ Ναζαρηνου̑ η῟σθα του̑ ᾽Ιησου̑

חזָתֵה דּשָׁחֵן וחָרַת בֵּה וָאמרָא לֵה וָאף אַנתּ עַם יֵשֻׁוע הוַיתּ נָצרָיָא׃

[(2) Mark 14, 68]

אַךְ הוּא הִכְחִישׁ בְּאָמְרוֹ: "אֵינֶנִּי מֵבִין מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת", וְיָצָא הַחוּצָה אֶל מְבוֹא הֶחָצֵר.

וַיְכַחֵשׁ לֵאמֹר לֹא אֵדַע וְלֹא אָבִין אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרִי וַיֵּצֵא הַחוּצָה אֶל-הָאוּלָם וַיִּקְרָא אָז הַתַּרְנְגֹל:

Ale on zapřel, řka: Aniž vím, ani rozumím, co ty pravíš. I vyšel ven před síň, a kohout zazpíval.

On však zapřel: „O ničem nevím a vůbec nechápu, co říkáš.“ A vyšel ven do předního dvora. Vtom zakokrhal kohout(g). (g) var: – Vtom zakokrhal kohout.

ὁ δὲ η᾿ρνήσατο λέγων ου῎τε οι῏δα ου῎τε ε᾿πίσταμαι σὺ τί λέγεις καὶ ε᾿ξη̑λθεν ε῎ξω ει᾿ς τὸ προαύλιον καὶ α᾿λέκτωρ ε᾿φὼνησεν

הֻו דֵּין כּפַר וֵאמַר לָא יָדַע אנָא מָנָא אָמרָא אַנתּי וַנפַק לבַר לסֵפָּא וַקרָא תַּרנָגלָא׃

[(2) Mark 14, 69]

רָאֲתָה אוֹתוֹ הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה שֵׁנִית אֶל הָעוֹמְדִים שָׁם: "זֶה אֶחָד מֵהֶם."

וַתִּרְאֵהוּ הַשִּׁפְחָה עוֺד וַתּוֺסֶף וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים שָׁם זֶה הוּא אֶחָד מֵהֶם:

Tedy děvka, uzřevši jej opět, počala praviti těm, kteříž tu okolo stáli, že tento z nich jest.

Ale služka ho uviděla a zase začala říkat těm, kdo stáli poblíž: „Ten člověk je z nich!“

καὶ ἡ παιδίσκη ι᾿δου̑σα αυ᾿τὸν η῎ρξατο πάλιν λέγειν τοι̑ς παρεστω̑σιν ο῞τι ου῟τος ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν

וַחזָתֵה תֻּוב עלַימתָא הָי ושַׁריַת דּתִאמַר לַאילֵין דּקָימִין דָּאף הָנָא מֵנהֻון הֻו׃

[(2) Mark 14, 70]

שׁוּב הִכְחִישׁ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה גַּם הָעוֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ לְכֵיפָא: "בֶּאֱמֶת אַתָּה מֵהֶם, כִּי גַּם אַתָּה גְּלִילִי."

וַיְכַחֵשׁ פַּעַם שֵׁנִית וְעוֺד מְעַט וְגַם-הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֶל-פֶּטְרוֺס אָכֵן הִנְּךׇ מֵהֶם כִּי גְלִילִי אַתָּה וּלְשׁוֺנְךׇ כִּלְשׁוֺנָם:

A on opět zapřel. A po malé chvíli opět ti, kteříž tu stáli, řekli Petrovi: Jistě z nich jsi, nebo i Galilejský jsi, i řeč tvá podobná jest.

On však opět zapíral. A zakrátko zase ti, kdo stáli kolem, řekli Petrovi: „Jistě jsi z nich, vždyť jsi z Galileje(h)!“ (h) var: + i tvá řeč na to ukazuje

ὁ δὲ πάλιν η᾿ρνει̑το καὶ μετὰ μικρὸν πάλιν οἱ παρεστω̑τες ε῎λεγον τω̑ Πέτρω α᾿ληθω̑ς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ει῏ καὶ γὰρ Γαλιλαι̑ος ει῏

הֻו דֵּין תֻּוב כּפַר ובָתַר קַלִיל תֻּוב הָנֻון דּקָימִין אֵמַרו לכִאפָא שַׁרִירָאיִת מֵנהֻון אַנתּ אָף גֵּיר גּלִילָיָא אַנתּ ומַמללָך דָּמֵא׃

[(2) Mark 14, 71]

הוּא הֵחֵל לְקַלֵּל וּלְהִשָּׁבַע. "אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים עָלָיו", אָמַר,

וַיָּחֵל לַעֲנוֺת בְּאָלָה וּבִשְׁבֻעָה לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם:

On pak počal se proklínati a přisahati: Neznám člověka toho, o němž pravíte.

On se však začal zaklínat a zapřísahat: „Neznám toho člověka, o němž mluvíte.“

ὁ δὲ η῎ρξατο α᾿ναθεματίζειν καὶ ο᾿μνύναι ο῞τι ου᾿κ οι῏δα τὸν α῎νθρωπον του̑τον ο῍ν λέγετε

הֻו דֵּין שַׁרִי הוָא מַחרֵם ויָמֵא דּלָא יָדַע אנָא לגַברָא הָנָא דָּאמרִין אנתֻּון׃

[(2) Mark 14, 72]

וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל שֵׁנִית. נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ "בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי" - וְהִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי.

וַיִּקְרָא הַתַּרְנְגֹל שֵׁנִית וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֺס אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֺ יֵשׁוּעַ כִּי טֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל פַּעֲמַיִם תְּכַחֶשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיָּשֶׂם עַל-לִבּוֺ וַיֵּבְךְ:

A hned po druhé kohout zazpíval. I rozpomenul se Petr na slovo, kteréž byl řekl jemu Ježíš: Že prvé než kohout dvakrát zazpívá, třikrát mne zapříš. A vyšed, plakal.

Vtom kohout zakokrhal podruhé. Tu se Petr rozpomněl na slova, která mu Ježíš řekl: „Dřív než kohout dvakrát zakokrhá, třikrát mě zapřeš.“ A dal se do pláče. ([Marek 14:30])

καὶ ευ᾿θὺς ε᾿κ δευτέρου α᾿λέκτωρ ε᾿φὼνησεν καὶ α᾿νεμνήσθη ὁ Πέτρος τὸ ρ᾿η̑μα ὡς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι πρὶν α᾿λέκτορα φωνη̑σαι δὶς τρίς με α᾿παρνήση καὶ ε᾿πιβαλών ε῎κλαιεν

ובָה בּשָׁעתָא קרָא תַּרנָגלָא דּתַרתֵּין זַבנִין ס וֵאתּדּכַר שֵׁמעֻון מֵלתֵה דּיֵשֻׁוע דֵּאמַר הוָא לֵה דַּקדָם דּנֵקרֵא תַּרנָגלָא תַּרתֵּין זַבנִין תּלָת תֵּכפֻּור בִּי ושַׁרִי דּנֵבכֵּא׃ ס

[(2) Mark 15, 01]

בַּבֹּקֶר מִהֲרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לְקַיֵּם הִתְיָעֲצוּת עִם הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין. הֵם כָּבְלוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהוֹלִיכוּהוּ וּמְסָרוּהוּ לְפִּילָטוֹס.

וַיְהִי כַּעֲלוֺת הַשַּׁחַר וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים נוֺסְדוּ-יַחַד עִם-הַזְּקֵנִים וְהַסּוֺפְרִים וְכָל-הַסַּנְהֶדְרִין וַיַּאַסְרוּ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיּוֺלִיכֻהוּ וַיַּסְגִּירֻהוּ בִּידֵי פִילָטוֺס:

A hned ráno, uradivše se přední kněží {biskupové} s staršími a s zákonníky i se vším shromážděním, svázavše Ježíše, vedli jej a dali Pilátovi.

A hned zrána se poradili(i) velekněží, starší a zákoníci, celá rada; spoutali Ježíše, odvedli jej a vydali Pilátovi. (i) připravili usnesení ([Matouš 27:1-Matouš 27:2; Lukáš 23:1; Jan 18:28])

καὶ ευ᾿θὺς πρωι῭ συμβούλιον ποιήσαντες οἱ α᾿ρχιερει̑ς μετὰ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ γραμματέων καὶ ο῞λον τὸ συνέδριον δήσαντες τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿πήνεγκαν καὶ παρέδωκαν Πιλάτω

ומֵחדָא בּצַפרָא עבַדו מֵלכָּא רַבַּי־כָּהנֵא עַם קַשִׁישֵׁא ועַם סָפרֵא ועַם כֻּלָה כּנֻושׁתָּא וֵאסַרו ליֵשֻׁוע וַאובּלֻוהי וַאשׁלמֻוהי לפִּילַטָוס׃ ס

[(2) Mark 15, 02]

שָׁאַל אוֹתוֹ פִּילָטוֹס: "אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?" הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "אַתָּה אוֹמֵר."

וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ פִּילָטוֺס הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה אָמָרְתָּ:

I otázal se ho Pilát: Ty-li jsi ten král Židovský? A on odpověděv, řekl jemu: Ty pravíš?

Pilát se ho otázal: „Ty jsi král Židů?“ On mu odpověděl: „Ty sám to říkáš.“ ([Matouš 27:11-Matouš 27:14; Lukáš 23:2-Lukáš 23:5 Jan 18:29-Jan 18:38])

καὶ ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τὸν ὁ Πιλα̑τος σὺ ει῏ ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς αυ᾿τω̑ λέγει σὺ λέγεις

ושַׁאלֵה פִּילַטָוס אַנתּ הֻו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר לֵה אַנתּ אֵמַרתּ׃ ס

[(2) Mark 15, 03]

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִשְׁמִיעוּ נֶגְדּוֹ הַאֲשָׁמוֹת רַבּוֹת.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הֵבִיאוּ עָלָיו שִׂטְנוֺת רַבּוֺת וְהוּא לֹא-נָתַן מַעֲנֶה אַף-לֹא דָבָר אֶחָד:

I žalovali na něj přední kněží {biskupové} mnoho. On pak nic neodpovídal.

Velekněží na něj mnoho žalovali.

καὶ κατηγόρουν αυ᾿του̑ οἱ α᾿ρχιερει̑ς πολλά

וָאכלִין הוַו קַרצַוהי רַבַּי־כָּהנֵא בּסַגִּיָאתָא׃

[(2) Mark 15, 04]

הוֹסִיף פִּילָטוֹס וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר; רְאֵה כַּמָּה הֵם מַאֲשִׁימִים אוֹתְךָ!"

וַיּוֺסֶף פִּילָטוֺס וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר הַאִם לֹא תַעֲנֶה דָבָר רְאֵה כַּמָּה שִׂטְנוֺת הֵבִיאוּ עָלֶיךׇ:

Tedy Pilát otázal se ho opět, řka: Nic neodpovídáš? Hle, jak mnoho proti tobě svědčí.

Tu se ho Pilát znovu otázal: „Nic neodpovídáš? Pohleď, co všecko na tebe žalují!“

ὁ δὲ Πιλα̑τος πάλιν ε᾿πηρὼτα αυ᾿τὸν λέγων ου᾿κ α᾿ποκρίνη ου᾿δέν ι῎δε πόσα σου κατηγορου̑σιν

הֻו דֵּין פִּילַטָוס תֻּוב שַׁאלֵה וֵאמַר לֵה לָא מפַנֵא אַנתּ פֵּתגָמָא חזִי כּמָא מַסהדִין עלַיךְּ׃ ס

[(2) Mark 15, 05]

אוּלָם יֵשׁוּעַ לֹא הֵשִׁיב עוֹד דָּבָר, לְתִמְהוֹנוֹ שֶׁל פִּילָטוֹס.

וְיֵשׁוּעַ לֹא-נָתַן מַעֲנֶה אַף-לֹא דָבָר אֶחָד עַד אֲשֶׁר-הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי פִילָטוֺס:

Ale Ježíš předce nic neodpověděl, tak že se podivil Pilát.

Ježíš však už nic neodpověděl, takže se Pilát divil. ([Izajáš 53:7; Lukáš 23:9; Marek 14:60-Marek 14:61])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ου᾿κέτι ου᾿δὲν α᾿πεκρίθη ω῞στε θαυμάζειν τὸν Πιλα̑τον

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע מֵדֵּם פֵּתגָמָא לָא יַהב אַיכַּנָא דּנֵתּדַּמַר פִּילַטָוס׃ ס

[(2) Mark 15, 06]

בֶּחָג הָיָה מְשַׁחְרֵר לָהֶם אָסִיר אֶחָד עַל־פִּי בַּקָּשָׁתָם.

וּבֶחָג הַזֶּה הַסְכֵּן הִסְכִּין לְשַׁלַּח לָהֶם אֶחָד מֵהָאֲסִירִים חָפְשִׁי אֶת-הָאֶחָד אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁוּן:

V svátek pak propouštíval jim jednoho z vězňů, za kteréhož by koli prosili.

O svátcích jim propouštíval jednoho vězně, o kterého žádali. ([Matouš 27:15-Matouš 27:26; Lukáš 23:17-Lukáš 23:25; Jan 18:39-Jan 18:40 Jan 19:16])

κατὰ δὲ ἑορτὴν α᾿πέλυεν αυ᾿τοι̑ς ε῞να δέσμιον ο῍ν παρητου̑ντο

מעָד הוָא דֵּין בּכֻל עִאדָא למֵשׁרָא להֻון אַסִירָא חַד אַינָא דּשָׁאלִין׃

[(2) Mark 15, 07]

אִישׁ אֶחָד, בַּר־אַבָּא שְׁמוֹ, יָשַׁב אָז בַּכֶּלֶא עִם הַמּוֹרְדִים שֶׁבִּצְּעוּ מַעֲשֵׂה רֶצַח בְּעֵת הַמֶּרֶד.

וַיְהִי אִישׁ וּשְׁמוֺ בַּר-אַבָּא אָסוּר עִם-הַמֹּרְדִים אֲשֶׁר רָצְחוּ נֶפֶשׁ בְּיוֺם הַמֶּרֶד:

I byl jeden, kterýž sloul Barabáš, s svárlivými v vězení, kteříž v svadě vraždu byli spáchali.

Ve vězení byl mezi vzbouřenci, kteří se při vzpouře dopustili vraždy, muž jménem Barabáš. ([Skutky apoštolské 5:37 Skutky apoštolské 21:38])

η῟ν δὲ ὁ λεγόμενος Βαραββα̑ς μετὰ τω̑ν στασιαστω̑ν δεδεμένος οι῞τινες ε᾿ν τη̑ στάσει φόνον πεποιήκεισαν

וִאית הוָא חַד דּמֵתקרֵא בַּר־אַבַּא דַּאסִיר הוָא עַם עָבדַּי אֵסטַסִין הָנֻון דּקֵטלָא בֵּאסטַסִין עבַדו׃

[(2) Mark 15, 08]

בָּא הֶהָמוֹן וְהֵחֵל לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעֲנָם כְּמִנְהָגוֹ.

וַיִּשָׂא הֶהָמוֺן אֶת-קוֺלוֺ וַיָּחֵלּוּ לִשְׁאֹל לַעֲשׂוֺת לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם כְּפַעַם בְּפָעַם:

A zvolav zástup, počal prositi, aby učinil, jakož jim vždycky činíval.

Zástup přišel Piláta požádat(j) o to, v čem jim obvykle vyhověl. (j) var: Zástup začal křičet a žádat Piláta

καὶ α᾿ναβὰς ὁ ο῎χλος η῎ρξατο αι᾿τει̑σθαι καθώς ε᾿ποίει αυ᾿τοι̑ς

וַקעַו עַמָא ושַׁרִיו למֵשַׁאל אַיך דַּמעָד הוָא עָבֵד להֻון׃

[(2) Mark 15, 09]

הֵשִׁיב לָהֶם פִּילָטוֹס: "הַאִם רוֹצִים אַתֶּם שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם אֶת מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?"

וַיַּעַן אֹתָם פִּילָטוֺס וַיֹּאמַר הֲתַחְפְּצוּ כִּי-אֲשַׁלַּח לָכֶם אֶת-מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

Pilát pak odpověděl jim, řka: Chcete-li, propustím vám krále Židovského?

Pilát jim nato řekl: „Chcete, abych vám propustil židovského krále?“

ὁ δὲ Πιλα̑τος α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς λέγων θέλετε α᾿πολύσω ὑμι̑ν τὸν βασιλέα τω̑ν ᾽Ιουδαίων

הֻו דֵּין פִּילַטָוס ענָא וֵאמַר צָבֵין אנתֻּון אֵשׁרֵא לכֻון מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(2) Mark 15, 10]

כִּי יָדַע שֶׁמִּקִּנְאָה מָסְרוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים.

כִּי הִכִּיר אֲשֶׁר מִקִּנְאָתָם בּוֺ הִסְגִּירֻהוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים:

(Nebo věděl, že jej z závisti vydali přední kněží {biskupové}.

Věděl totiž, že mu ho velekněží vydali ze zášti.

ε᾿γίνωσκεν γὰρ ο῞τι διὰ φθόνον παραδεδὼκεισαν αυ᾿τὸν οἱ α᾿ρχιερει̑ς

יָדַע הוָא גֵּיר פִּילַטָוס דּמֵן חסָמָא אַשׁלמֻוהי רַבַּי־כָּהנֵא סּ סּ׃

[(2) Mark 15, 11]

אַךְ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הֵסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לְהַעֲדִיף שֶׁיְּשַׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הֵסִיתוּ אֶת-הֶהָמוֺן כִּי יְבַקְשֻׁהוּ לְשַׁלַּח לָהֶם רַק אֵת בַּר-אַבָּא:

Ale přední kněží {biskupové} ponukli zástupu, aby jim raději propustil Barabáše.

Velekněží však podnítili zástup, ať jim raději propustí Barabáše.

οἱ δὲ α᾿ρχιερει̑ς α᾿νέσεισαν τὸν ο῎χλον ι῞να μα̑λλον τὸν Βαραββα̑ν α᾿πολύση αυ᾿τοι̑ς

רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין יַתִּירָאיִת חַפֵּטו לכֵנשֵׁא דַּלבַר־אַבַא נֵשׁרֵא להֻון׃ ס

[(2) Mark 15, 12] הוֹסִיף פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן מַה אֶעֱשֶׂה לָ[זֶה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים לוֹ]

מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?"

וַיּוֺסֶף פִּילָטוֺס וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶלֵיהֶם וּמַה אֶעֱשֶׂה לָזֶה אֲשֶׁר אַתֶּם קֹרִאיִם מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

A Pilát odpověděv, řekl jim zase: Což pak chcete, ať učiním tomu, kteréhož králem Židovským nazýváte?

Pilát se jich znovu zeptal: „Co tedy mám učinit s tím, kterému říkáte židovský král?“

ὁ δὲ Πιλα̑τος πάλιν α᾿ποκριθεὶς ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς τί ου῏ν θέλετε ποιήσω ο῍ν λέγετε τὸν βασιλέα τω̑ν ᾽Ιουδαίων

הֻו דֵּין פִּילַטָוס אֵמַר להֻון מָנָא הָכִיל צָבֵין אנתֻּון אֵעבֵּד להָנָא דּקָרֵין אנתֻּון מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(2) Mark 15, 13]

"צְלֹב אוֹתוֹ!" צָעֲקוּ.

וַיּוֺסִיפוּ לִצְעֹק לֵאמֹר הַצְלֵב אֹתוֺ:

A oni opět zvolali: Ukřižuj ho.

Tu se znovu dali do křiku: „Ukřižuj ho!“

οἱ δὲ πάλιν ε῎κραξαν σταύρωσον αυ᾿τόν

הֵנֻון דֵּין תֻּוב קעַו זקֻופָיהי׃ ס

[(2) Mark 15, 14]

"אֲבָל מָה רָעָה עָשָׂה?" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס. אַךְ הֵם צָעֲקוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת: "צְלֹב אוֹתוֹ!"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס וְלָמָּה מֶה רָעָה עָשָׂה וְהֵם הוֺסִיפוּ לִצְעֹק עוֺד יֶתֶר הַרְבֵּה הַצְלֵב אֹתוֺ:

A Pilát pravil jim: I co zlého učinil? Oni pak více volali: Ukřižuj ho.

Pilát jim řekl: „A čeho se vlastně dopustil?“ Oni však ještě víc křičeli: „Ukřižuj ho!“ ([Skutky apoštolské 3:13-Skutky apoštolské 3:14 Skutky apoštolské 13:27-Skutky apoštolské 13:28])

ὁ δὲ Πιλα̑τος ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς τί γὰρ ε᾿ποίησεν κακόν οἱ δὲ περισσω̑ς ε῎κραξαν σταύρωσον αυ᾿τόν

הֻו דֵּין פִּילַטָוס אֵמַר להֻון מָנָא גֵּיר דּבִישׁ עבַד והֵנֻון יַתִּירָאיִת קָעֵין הוַו זקֻופָיהי׃ ס

[(2) Mark 15, 15]

כֵּיוָן שֶׁרָצָה פִּילָטוֹס לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן הֶהָמוֹן, שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא, וְאֶת יֵשׁוּעַ הִלְקָה וּמָסַר אוֹתוֹ לִצְלִיבָה.

וַיּוֺאֶל פִּילָטוֺס לַעֲשׂוֺת כִּרְצוֺן הֶהָמוֺן וַיְשַׁלַּח לָהֶם אֵת בַּר-אַבָּא וְאֵת יֵשׁוּעַ יִסַּר בַּשּׁוֺטִים וַיִּתְּנֵהוּ לְהִצָּלֵב:

Tedy Pilát, chtě lidu dosti učiniti, pustil jim Barabáše, a dal jim Ježíše ubičovaného, aby byl ukřižován.

Tu Pilát, aby vyhověl zástupu, propustil jim Barabáše; Ježíše dal zbičovat a vydal ho, aby byl ukřižován.

ὁ δὲ Πιλα̑τος βουλόμενος τω̑ ο῎χλω τὸ ἱκανὸν ποιη̑σαι α᾿πέλυσεν αυ᾿τοι̑ς τὸν Βαραββα̑ν καὶ παρέδωκεν τὸν ᾽Ιησου̑ν φραγελλὼσας ι῞να σταυρωθη̑

פִּילַטָוס דֵּין צבָא דּנֵעבֵּד צֵביָנָא לכֵנשֵׁא וַשׁרָא להֻון לבַר־אַבַּא וַאשׁלֵם להֻון ליֵשֻׁוע כַּד מנַגַּד דּנֵזדּקֵף׃ ס

[(2) Mark 15, 16]

הַחַיָּלִים הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לִפְנִים הֶחָצֵר שֶׁבְּבֵית הַמִּמְשָׁל וְקָרְאוּ לְכָל הַגְּדוּד.

וַיּוֺלִיכֻהוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הוּא פְּרַטוֺרִין וַיַּזְעִיקוּ עָלָיו אֶת-כָּל-הַגְּדוּד:

Žoldnéři pak uvedli jej vnitř do síně, do rathouzu, a svolali všecku zběř.

Vojáci ho odvedli do místodržitelského dvora a svolali celou setninu. ([Matouš 27:27-Matouš 27:31; Jan 19:2-Jan 19:3])

οἱ δὲ στρατιω̑ται α᾿πήγαγον αυ᾿τὸν ε῎σω τη̑ς αυ᾿λη̑ς ο῞ ε᾿στιν πραιτὼριον καὶ συγκαλου̑σιν ο῞λην τὴν σπει̑ραν

אֵסטרַטִיֻוטֵא דֵּין אַובּלֻוהי לגַו דָּרתָּא דִּאיתֵיה פּרֵטָורִיָן וַקרַו לכֻלָה אֵספִּיר׃

[(2) Mark 15, 17]

הֵם הִלְבִּישׁוּהוּ אַרְגָּמָן, שָׂמוּ עָלָיו עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים

וַיַּלְבִּשֻׁהוּ מְעִיל אַרְגָּמָן וַיְשָׂרְגוּ כֶתֶר קוֺצִים וַיָּשִׂימוּ עַל-רֹאשׁוֺ:

I oblékli jej v šarlat, a korunu zpletše z trní, vložili naň.

Navlékli mu purpurový plášť, upletli trnovou korunu, vsadili mu ji na hlavu

καὶ ε᾿νδιδύσκουσιν αυ᾿τὸν πορφύραν καὶ περιτιθέασιν αυ᾿τω̑ πλέξαντες α᾿κάνθινον στέφανον

וַאלבּשֻׁוהי אַרגָונֵא וַגדַלו סָמו לֵה כּלִילָא דּכֻובֵּא׃

[(2) Mark 15, 18]

וְהֵחֵלּוּ לְבָרֵךְ אוֹתוֹ: "שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!"

וַיָּחֵלּוּ לְפָקְדוֺ לֵאמֹר יְחִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

I počali ho pozdravovati: Zdráv buď, králi Židovský.

a začali ho zdravit: „Buď zdráv, židovský králi!“

καὶ η῎ρξαντο α᾿σπάζεσθαι αυ᾿τόν χαι̑ρε βασιλευ̑ τω̑ν ᾽Ιουδαίων

ושַׁרִיו למֵשַׁאל בַּשׁלָמֵה שׁלָם מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(2) Mark 15, 19]

הִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ בְּקָנֶה וְיָרְקוּ בּוֹ; גַּם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.

וְהִכּוּ אֹתוֺ בְקָנֶה עַל-רֹאשׁוֺ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו וְעַל-בִּרְכֵּיהֶם כָרְעוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֺ:

A bili hlavu jeho třtinou, a plili na něj, a sklánějíce kolena, klaněli se jemu.

Bili ho po hlavě holí(k), plivali na něj, klekali na kolena a padali před ním na zem. (k) ř: rákosem ([Izajáš 50:6])

καὶ ε῎τυπτον αυ᾿του̑ τὴν κεφαλὴν καλάμω καὶ ε᾿νέπτυον αυ᾿τω̑ καὶ τιθέντες τὰ γόνατα προσεκύνουν αυ᾿τω̑

ומָחֵין הוַו לֵה עַל רִשֵׁה בּקַניָא ורָקִין הוַו בַּאפַּוהי ובָרכִּין הוַו עַל בֻּורכַּיהֻון וסָגדִּין לֵה׃ ס

[(2) Mark 15, 20]

אַחֲרֵי שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בּוֹ הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הָאַרְגָמָן, הִלְבִּישׁוּהוּ אֶת בְּגָדָיו וְהוֹצִיאוּהוּ לִצְלִיבָה.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵתֵלּוּ בוֺ הִפְשִׁיטוּ אֹתוֺ אֶת-מְעִיל הָאַרְגָּמָן וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת-בְּגָדָיו וַיּוֺלִיכֻהוּ לִצְלֹב אֹתוֺ:

A když se jemu naposmívali, svlékli s něho šarlat, a oblékli jej v roucho jeho vlastní. I vedli jej, aby ho ukřižovali.

Když se mu dost naposmívali, svlékli mu purpurový plášť a oblékli ho zase do jeho šatů. Pak ho vedli ven, aby ho ukřižovali. ([Židům 13:12])

καὶ ο῞τε ε᾿νέπαιξαν αυ᾿τω̑ ε᾿ξέδυσαν αυ᾿τὸν τὴν πορφύραν καὶ ε᾿νέδυσαν αυ᾿τὸν τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ξάγουσιν αυ᾿τὸν ι῞να σταυρὼσωσιν αυ᾿τόν

וכַד בַּזַחו בֵּה אַשׁלחֻוהי אַרגָונֵא וַאלבּשֻׁוהי מָאנַוהי וַאפּקֻוהי דּנֵזקפֻונָיהי׃ ס

[(2) Mark 15, 21]

אוֹתָהּ שָׁעָה עָבַר שָׁם שִׁמְעוֹן מִקִּירֶנְיָה, אֲבִיהֶם שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְרוּפוּס, כַּאֲשֶׁר בָּא מִן הַשָֹדֶה. הֵם הִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לָשֵׂאת אֶת צְלָבוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ

וְאִישׁ אֶחָד עָבַר שָׁם בְּבֹאוֺ מִן-הַ׹ָּׂדֶה הוּא שִׁמְעוֺן הַקּוּרִינִי אֲבִי אֲלֶכְסַנְדְּרוֺס וְרוּפוֺס אֹתוֺ אִלְּצוּ לַהֲלֹךְ אִתָּם וְלָשֵׂאת לוֺ אֶת-צְלָבוֺ:

I přinutili nějakého Šimona Cyrenenského, pomíjejícího, (kterýž šel z pole, otce Alexandrova a Rufova), aby nesl kříž jeho.

Cestou přinutili nějakého Šimona z Kyrény, otce Alexandrova a Rufova, který šel z venkova, aby mu nesl kříž. ([Matouš 27:32-Matouš 27:44; Lukáš 23:26-Lukáš 23:43; Jan 19:17-Jan 19:27 Římanům 16:13])

καὶ α᾿γγαρεύουσιν παράγοντά τινα Σίμωνα Κυρηναι̑ον ε᾿ρχόμενον α᾿π῾ α᾿γρου̑ τὸν πατέρα ᾽Αλεξάνδρου καὶ Ρούφου ι῞να α῎ρη τὸν σταυρὸν αυ᾿του̑

ושַׁחַרו חַד דּעָבַר הוָא שֵׁמעֻון קֻורִינָיָא דָּאתֵא הוָא מֵן קרִיתָא אַבֻוהי דַּאלֵכּסַנדּרָוס וַדרֻופָוס דּנֵשׁקֻול זקִיפֵה׃ ס

[(2) Mark 15, 22]

וְהוֹלִיכוּ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל מְקוֹם גָּלְגֹּתָּא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת.

וַיָּבִיאוּ אֹתוֺ אֶל-גָּלְגָּלְתָּא אֲשֶׁר יֵאָמֵר מְקוֺם הַגֻּלְגֹּלֶת:

I vedli jej až na místo Golgota, to jest, (vyložil-li by), popravné místo.

A přivedli ho na místo zvané Golgota, což v překladu znamená ‚Lebka(l)‘. (l) Holý vrch

καὶ φέρουσιν αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τὸν Γολγοθα̑ν τόπον ο῞ ε᾿στιν μεθερμηνευόμενον κρανίου τόπος

וַאיתּיֻוהי לגָּגֻולתָּא דֻּוכּתָא דּמֵתפַּשׁקָא קַרקַפתָא׃ ס

[(2) Mark 15, 23]

נָתְנוּ לְיֵשׁוּעַ יַיִן מָהוּל בְּמֹר וְלֹא לָקַח אוֹתוֹ.

וַיִּתְּנוּ-לוֺ יַיִן מָהוּל בְּמֹר וְלֹא שָׁתָה:

I dávali mu píti víno s mirrou, ale on nepřijal.

Dávali mu víno okořeněné myrhou; on je však nepřijal. ([Přísloví 31:4-Přísloví 31:7])

καὶ ε᾿δίδουν αυ᾿τω̑ ε᾿σμυρνισμένον οι῏νον ο῍ς δὲ ου᾿κ ε῎λαβεν

ויַהבו לֵה למֵשׁתָּא חַמרָא דַּחלִיט בֵּה מֻורָא הֻו דֵּין לָא נסַב׃ ס

[(2) Mark 15, 24]

אָז צָלְבוּ אוֹתוֹ וְחִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם עֲלֵיהֶם גּוֹרָל, לִקְבֹּעַ מַה יִּקַּח כָּל אֶחָד.

וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ וַיְחַלְּקוּ אֶת-בְּגָדָיו לָהֶם לְפִי הַגּוֺרָל אֲשֶׁר הִפִּילוּ עֲלֵיהֶם לָקַח אִישׁ אִישׁ חֶלְקוֺ:

A ukřižovavše jej, rozdělili roucha jeho, mecíce o ně los, kdo by co vzíti měl.

Ukřižovali ho a rozdělili si jeho šaty; losovali o ně, co si kdo vezme. ([Žalmy 22:19])

καὶ σταυρου̑σιν αυ᾿τὸν καὶ διαμερίζονται τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ βάλλοντες κλη̑ρον ε᾿π῾ αυ᾿τὰ τίς τί α῎ρη

וכַד זַקפֻּוהי פַּלֵגו מָאנַוהי וַארמִיו עלַיהֻון פֵּסָא מַנֻו מָנָא נֵסַב׃ ס

[(2) Mark 15, 25]

הַשָּׁעָה הָיְתָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אוֹתוֹ.

וְהָעֵת אֲשֶׁר צָלְבוּ אֹתוֺ הָיְתָה הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית:

A byla hodina třetí, když ho ukřižovali.

Bylo devět hodin, když ho ukřižovali.

η῟ν δὲ ω῞ρα τρίτη καὶ ε᾿σταύρωσαν αυ᾿τόν

אִית הוָא דֵּין שָׁעֵא תּלָת כַּד זַקפֻּוהי׃ ס

[(2) Mark 15, 26]

מֵעָלָיו הָיָה קָבוּעַ כְּתַב אַשְׁמָתוֹ, "מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."

וּכְתֹבֶת דְּבַר-אַשְׁמָתוֺ שָׂמוּ מִלְמַעְלָה עַל-הָעֵץ לֵאמֹר מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

A byl nápis viny jeho napsán: Král Židovský.

Jeho provinění oznamoval nápis: „Král Židů.“

καὶ η῟ν ἡ ε᾿πιγραφὴ τη̑ς αι᾿τίας αυ᾿του̑ ε᾿πιγεγραμμένη ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων

וַכתִיבָא הוָת עֵלתָא דּמַותֵּה בַּכתָבָא הָנָא הו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃ ס

[(2) Mark 15, 27]

וְיַחַד אִתּוֹ צָלְבוּ שְׁנֵי שׁוֹדְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְֹמֹאלוֹ. [

וְגַם-שְׁנֵי אַנְשֵׁי חָמָס נִצְלְבוּ עִמּוֺ אֶחָד מִימִינוֺ וְאֶחָד מִ׹ְּׂמֹאלוֺ:

Ukřižovali také s ním dva lotry, jednoho na pravici, a druhého na levici jeho.

S ním ukřižovali dva povstalce, jednoho po jeho pravici a druhého po levici(m). (m) var: + 28 Tak se naplnilo Písmo: ‚Byl započten mezi zločince.‘ ([Jan 19:18 k Marek 15:27: Izajáš 53:12])

καὶ σὺν αυ᾿τω̑ σταυρου̑σιν δύο ληστάς ε῞να ε᾿κ δεξιω̑ν καὶ ε῞να ε᾿ξ ευ᾿ωνύμων αυ᾿του̑

וַזקַפו עַמֵה תּרֵין לֵסטָיֵא חַד מֵן יַמִינֵה וחַד מֵן סֵמָלֵה׃

[(2) Mark 15, 28]

בָּזֶה הִתְקַיֵּם הַכָּתוּב "וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה."]

וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְאֶת-פּשְׁעִים נִמְנָה:

I naplněno jest písmo, řkoucí: A s nepravými počten jest.

Marek 15:28

και επληρωθη η γραφη η λεγουσα και μετα ανομων ελογισθη

וַשׁלֵם כּתָבָא דֵּאמַר דּעַם עַוָלֵא אֵתחשֵׁב׃ ס

[(2) Mark 15, 29]

וְהָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אוֹתוֹ, הֵנִיעוּ רֹאשָׁם וְאָמְרוּ: "אֲהָהּ! הַהוֹרֵס אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים,

וְהָעֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אֹתוֺ וַיָּנִיעוּ אַחֲרָיו אֶת-רֹאשָׁם לֵאמֹר הוֺי אַתָּה הַמַּחֲרִיב אֶת-הַהֵיכָל וְהַבּוֺנֶה אֹתוֺ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים:

A kteříž chodili mimo něj, rouhali se jemu, potřásajíce hlavami svými, a říkajíce: Hahá, kterýž rušíš chrám, a ve třech dnech vzděláváš,

Kolemjdoucí ho uráželi: potřásali hlavou a říkali: „Ty, který chceš zbořit chrám a ve třech dnech jej postavit, ([Žalmy 22:7-Žalmy 22:8 Žalmy 109:25; Pláč 2:15; Marek 14:58])

καὶ οἱ παραπορευόμενοι ε᾿βλασφήμουν αυ᾿τὸν κινου̑ντες τὰς κεφαλὰς αυ᾿τω̑ν καὶ λέγοντες ου᾿ὰ ὁ καταλύων τὸν ναὸν καὶ οι᾿κοδομω̑ν ε᾿ν τρισὶν ἡμέραις

וָאף אַילֵין דֵּין דּעָברִין הוַו מגַדּפִין הוַו עלַוהי וַמנִידִין רִשַׁיהֻון וָאמרִין אֻון שָׁרֵא הַיכּלָא ובָנֵא לֵה לַתלָתָא יַומִין׃

[(2) Mark 15, 30]

הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ וְרֵד מִן הַצְּלָב!"

הוֺשִׁיעָה לְנַפְשֶׁךׇ וּרְדָה מִן-הָעֵץ:

Spomoz sobě samému, a sstup s kříže.

zachraň(n) sám sebe a sestup z kříže!“ (n) spas

σω̑σον σεαυτὸν καταβὰς α᾿πὸ του̑ σταυρου̑

פַּצָא נַפשָׁך וחֻות מֵן זקִיפָא׃ ס

[(2) Mark 15, 31]

כָּךְ גַּם הִתְלוֹצְצוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים בְּאָמְרָם זֶה אֶל זֶה: "אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ; אֶת עַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ?!

וְכֵן גַּם-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים שָׂחֲקוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לֵאמֹר הוּא הַמּוֺשִׁיעַ לַאֲחֵרִים וּלְנַפְשׁוֺ לֹא יוּכַל לְהוֺשִׁיעַ:

Též i přední kněží {biskupové} posmívajíce se, jeden k druhému s zákonníky pravili: Jinýmť pomáhal, sám sobě pomoci nemůže.

Podobně se mu mezi sebou posmívali velekněží spolu se zákoníky. Říkali: „Jiné zachránil, sám sebe zachránit nemůže.

ὁμοίως καὶ οἱ α᾿ρχιερει̑ς ε᾿μπαίζοντες πρὸς α᾿λλήλους μετὰ τω̑ν γραμματέων ε῎λεγον α῎λλους ε῎σωσεν ἑαυτὸν ου᾿ δύναται σω̑σαι

והָכַנָא אָף רַבַּי־כָּהנֵא גָּחכִּין הוַו חַד עַם חַד וסָפרֵא וָאמרִין אחרָנֵא אַחִי נַפשֵׁה לָא מֵשׁכַּח למַחָיֻו׃

[(2) Mark 15, 32]

הַמָּשִׁיחַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּרֵד עַכְשָׁו מִן הַצְּלָב וְנִרְאֶה וְנַאֲמִין!" גַּם הַנִּצְלָבִים אִתּוֹ חֵרְפוּ אוֹתוֹ.

הַמָּשִׁיחַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא יֵרֶד עַתָּה מִן-הָעֵץ וְנִרְאֶה וְנַאֲמִין בּוֺ וְגַם-הַנִּצְלָבִים עִמּוֺ כְּמוֺ-כֵן חֵרְפֻהוּ:

Kristus, ten král Izraelský, nechažť nyní sstoupí s kříže, ať uzříme, a uvěříme. A i ti, kteříž s ním ukřižování byli, útržku mu činili.

Ať nyní sestoupí z kříže, ten Mesiáš, král izraelský, abychom to viděli a uvěřili!“ Tupili ho i ti, kteří byli ukřižováni spolu s ním.

ὁ Χριστὸς ὁ βασιλεὺς ᾽Ισραὴλ καταβάτω νυ̑ν α᾿πὸ του̑ σταυρου̑ ι῞να ι῎δωμεν καὶ πιστεύσωμεν καὶ οἱ συνεσταυρωμένοι σὺν αυ᾿τω̑ ω᾿νείδιζον αυ᾿τόν

משִׁיחָא מַלכֵּה דִּאיסרָיֵל נֵחֻות הָשָׁא מֵן זקִיפָא דּנֵחזֵא וַנהַימֵן בֵּה ס וָאף הָנֻון דֵּין דַּזקִיפִין הוַו עַמֵה מחַסדִין הוַו לֵה׃ ס

[(2) Mark 15, 33]

בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ,

וַיְהִי בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית:

A když byla hodina šestá, stala se tma po vší zemi až do hodiny deváté.

Když bylo poledne, nastala tma po celé zemi až do tří hodin. ([Matouš 27:45-Matouš 27:54; Lukáš 23:44-Lukáš 23:48; Jan 19:28-Jan 19:30 Ámos 8:9])

καὶ γενομένης ω῞ρας ε῞κτης σκότος ε᾿γένετο ε᾿φ῾ ο῞λην τὴν γη̑ν ε῞ως ω῞ρας ε᾿νάτης

וכַד הוַי שֵׁת שָׁעִין הוָא חֵשֻׁוכָא עַל כֻּלָה אַרעָא עדַמָא לשָׁעֵא תּשַׁע׃

[(2) Mark 15, 34]

וּבְשָׁעָה שָׁלוֹשׁ צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֱלָהִי, אֱלָהִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?" שֶׁתַּרְגּוּמוֹ "אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?"

וּבַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֺל גָּדוֺל אֱלָהִי אֱלָהִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי אֲשֶׁר יֵאָמֵר אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי:

A v hodinu devátou zvolal Ježíš hlasem velikým, řka: Elói, Elói, lama zabachtani? Což se vykládá: Bože můj, Bože můj, pročs mne opustil?

O třetí hodině zvolal Ježíš mocným hlasem: „Eloi, Eloi, lema sabachtani?“, což přeloženo znamená: ‚Bože můj, Bože můj, proč jsi mě opustil?‘ ([Žalmy 22:2])

καὶ τη̑ ε᾿νάτη ω῞ρα ε᾿βόησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς φωνη̑ μεγάλη ελωι ελωι λεμα σαβαχθανι ο῞ ε᾿στιν μεθερμηνευόμενον ὁ θεός μου ὁ θεός μου ει᾿ς τί ε᾿γκατέλιπές με

ובַתשַׁע שָׁעִין קעָא יֵשֻׁוע בּקָלָא רָמָא וֵאמַר אִיל אִיל למָנָא שׁבַקתָּני דִּאיתֵיה אַלָהי אַלָהי למָנָא שׁבַקתָּני׃ ס

[(2) Mark 15, 35]

כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁמְעוּ זֹאת וְאָמְרוּ: "הִנֵּה לְאֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא."

וּמִן-הָעֹמֵדִים שָׁם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָמְרוּ הִנֵּה הוּא קֹרֵא אֶל-אֵלִיָּהוּ:

A někteří z okolo stojících, slyševše to, pravili: Hle, Eliáše volá.

Když to uslyšeli, říkali někteří z těch, kdo stáli okolo: „Hle, volá Eliáše.“ ([Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24])

καί τινες τω̑ν παρεστηκότων α᾿κούσαντες ε῎λεγον ι῎δε ᾽Ηλίαν φωνει̑

ואנָשִׁין דַּשׁמַעו מֵן הָנֻון דּקָימִין אָמרִין הוַו לִאלִיָא קרָא׃

[(2) Mark 15, 36]

מִישֶׁהוּ רָץ וּמִלֵּא סְפוֹג בְּחֹמֶץ, הִצְמִיד אוֹתוֹ אֶל קָנֶה וְהִגִּישׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת בְּאָמְרוֹ: "הָבָה נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ."

וַיָּרָץ אֶחָד מֵהֶם וַיִּקַּח סְפוֺג אֲשֶׁר מִלְאוֺ חֹמֶץ וַיְשִׂימֵהוּ עַל-קָנֶה וַיַּשְׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֶרֶף וְנִרְאֶה אִם-יָבֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֺרִיד אֹתוֺ:

A běžev jeden, naplnil hubu octem, a vloživ na tresť, dával jemu píti, řka: Ponechte, uzříme, přijde-li Eliáš, aby jej složil.

Kdosi pak odběhl, namočil houbu v octě, nabodl ji na prut(o) a dával mu pít se slovy: „Počkejte, uvidíme, přijde-li ho Eliáš sejmout.“ (o) ř: rákos ([Žalmy 69:22])

δραμών δέ τις καὶ γεμίσας σπόγγον ο῎ξους περιθεὶς καλάμω ε᾿πότιζεν αυ᾿τόν λέγων α῎φετε ι῎δωμεν ει᾿ ε῎ρχεται ᾽Ηλίας καθελει̑ν αυ᾿τόν

רהֵט דֵּין חַד וַמלָא אֵספֻוגָּא חַלָא וֵאסַר בּקַניָא דּנַשׁקֵיוהי וֵאמַרו שׁבֻוקו נֵחזֵא אֵן אָתֵא אִלִיָא מַחֵת לֵה׃ ס

[(2) Mark 15, 37]

יֵשׁוּעַ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפַח אֶת רוּחוֹ.

וְיֵשׁוּעַ קָרָא בְּקוֺל גָּדוֺל וַיַּפְקֵד אֶת-רוּחוֺ:

Ježíš pak zvolav hlasem velikým, pustil duši.

Ale Ježíš vydal mocný hlas a skonal(p). (p) ř: vydechl (tak i Marek 15:39)

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς α᾿φεὶς φωνὴν μεγάλην ε᾿ξέπνευσεν

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע קעָא בּקָלָא רָמָא וַשׁלֵם׃ ס

[(2) Mark 15, 38]

וּפָרֹכֶת הַמִּקְדָשׁ נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם, מִלְּמַעְלָה עַד לְמַטָּה.

וְהִנֵּה פָּרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם קְרָעִים מִלְמַעְלָה לְמָטָּה:

A opona v chrámě roztrhla se na dvé, od vrchu až dolů.

Tu se chrámová opona roztrhla vpůli odshora až dolů. ([Exodus 26:33; Židům 10:19-Židům 10:20])

καὶ τὸ καταπέτασμα του̑ ναου̑ ε᾿σχίσθη ει᾿ς δύο α᾿π῾ α῎νωθεν ε῞ως κάτω

וַאפַּי תַּרעָא דּהַיכּלָא אֵצטרִי לַתרֵין מֵן לעֵל עדַמָא לתַחתּ׃ ס

[(2) Mark 15, 39]

כְּשֶׁרָאָה שַׂר הַמֵּאָה הָעוֹמֵד מוּלוֹ כִּי כָּךְ נָפַח אֶת רוּחוֹ, אָמַר: "בֶּאֱמֶת, הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶּן־אֱלֹהִים!"

וְשַׂר-הַמֵּאָה הָעֹמֵד מִמֻּלוֺ בִרְאֹתוֺ כַּאֲשֶׁר צָעַק וְכַאֲשֶׁר גָּוַע וַיֹּאמַר אָכֵן הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶּן-אֱלֹהִים:

Viděv pak centurio, kterýž tu naproti stál, že tak volaje, vypustil duši, řekl: Jistě člověk tento Syn Boží byl.

A když uviděl setník, který stál před ním, že takto skonal, řekl: „Ten člověk byl opravdu Syn Boží.“ ([Marek 1:11 Marek 3:11 Marek 5:7 Marek 9:7])

ι᾿δών δὲ ὁ κεντυρίων ὁ παρεστηκώς ε᾿ξ ε᾿ναντίας αυ᾿του̑ ο῞τι ου῞τως ε᾿ξέπνευσεν ει῏πεν α᾿ληθω̑ς ου῟τος ὁ α῎νθρωπος υἱὸς θεου̑ η῟ν

כַּד חזָא דֵּין קֵנטרֻונָא הַו דּקָאֵם הוָא לוָתֵה דּהָכַנָא קעָא וַשׁלֵם אֵמַר שַׁרִירָאיִת הָנָא גַּברָא בּרֵה הוָא דַּאלָהָא׃ ס

[(2) Mark 15, 40]

גַּם הָיוּ נָשִׁים שֶׁהִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק וּבֵינֵיהֶן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, מִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הַצָּעִיר וְשֶׁל יוֹסֵי וּשְׁלוֹמִית,

וְגַם-נָשִׁים הָיוּ רֹאוֺת שָׁמָּה מֵרָחוֺק וּבֵינֵהֶן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם-יַעֲקֹב הַקָּטֹן וְיוֺסֵי וּשְׁלֹמִית:

Byly pak tu i ženy, zdaleka se dívajíce, mezi nimiž byla Maria Magdaléna, a Maria Jakuba menšího, a Jozesova mátě, a Salome,

Zpovzdálí se dívaly také ženy, mezi nimi i Marie z Magdaly, Marie, matka Jakuba mladšího a Josefa, a Salome, ([Matouš 27:55-Matouš 27:56; Lukáš 23:49; Jan 19:25-Jan 19:27])

η῟σαν δὲ καὶ γυναι̑κες α᾿πὸ μακρόθεν θεωρου̑σαι ε᾿ν αι῟ς καὶ Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ ᾽Ιακὼβου του̑ μικρου̑ καὶ ᾽Ιωση̑τος μήτηρ καὶ Σαλὼμη

אִית הוַי דֵּין אָף נֵשֵׁא מֵן רֻוחקָא דּחָזיָן הוַי מַריַם מַגדּלָיתָּא ומַריַם אֵמֵה דּיַעקֻוב זעֻורָא וַדיָוסִא ושָׁלֻום׃

[(2) Mark 15, 41]

אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל וְשֵׁרְתוּהוּ, וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעָלוּ אִתּוֹ לִירוּשָׁלַיִם.

הֲלֹא הֵנָּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו וַיְשָׁרְתֻהוּ בִּהְיוֺתוֺ בַגָּלִיל וְעוֺד אֲחֵרוֺת רַבּוֺת אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֺ יְרוּשָׁלָיְמָה:

Kteréž, když ještě byl v Galilei, chodily za ním a posluhovaly jemu, i jiné mnohé, kteréž byly s ním vstoupily do Jeruzaléma.

které ho provázely a staraly se o něj, když byl v Galileji, a mnohé jiné, které se spolu s ním vydaly do Jeruzaléma. ([Lukáš 8:2-Lukáš 8:3])

αι῍ ο῞τε η῟ν ε᾿ν τη̑ Γαλιλαία η᾿κολούθουν αυ᾿τω̑ καὶ διηκόνουν αυ᾿τω̑ καὶ α῎λλαι πολλαὶ αἱ συναναβα̑σαι αυ᾿τω̑ ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

הָנֵין דּכַד הֻו בַּגלִילָא נַקִיפָן הוַי לֵה וַמשַׁמשָׁן לֵה וַאחרָניָתָא סַגִּיָאתָא דַּסלֵק הוַי עַמֵה לֻאורִשׁלֵם׃ ס

[(2) Mark 15, 42]

לְעֵת עֶרֶב - וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה עֶרֶב שַׁבָּת -

וַיְהִי בָּעֶרֶב בְּיוֺם הַהֲכָנָה הַהוּא כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה:

A když již byl večer, (že byl den připravování, to jest před sobotou),

A když už nastal večer – byl totiž den přípravy, předvečer soboty – ([Matouš 27:57-Matouš 27:61; Lukáš 23:50-Lukáš 23:56; Jan 19:38-Jan 19:42])

καὶ η῎δη ο᾿ψίας γενομένης ε᾿πεὶ η῟ν παρασκευή ο῞ ε᾿στιν προσάββατον

וכַד הוָא רַמשָׁא דַּערֻובתָּא דִּאיתֵיה קדָם שַׁבּתָא׃

[(2) Mark 15, 43]

בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם, חֲבֵר סַנְהֶדְרִין נִכְבָּד שֶׁהָיָה גַּם הוּא מְחַכֶּה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים. הֵעֵז וּבָא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ.

וַיָּבֹא יוֺסֵף מִן-הָרָמָתַיִם הוּא יוֺעֵץ נִכְכָּד וְגַם-הוּא חִכָּה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיָּבֹא אֶל-פִּילָטוֺס בְּאֹמֶץ-לֵב וַיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ אֶת-גּוּף יֵשׁוּעַ:

Přišed Jozef z Arimatie, počestná osoba úřadná, kterýž také očekával království Božího, směle všel ku Pilátovi, a prosil za tělo Ježíšovo.

přišel Josef z Arimatie, vážený člen rady, který také očekával království Boží, dodal si odvahy, vešel k Pilátovi a požádal o Ježíšovo tělo.

ε᾿λθών ᾽Ιωσὴφ ὁ α᾿πὸ ῾Αριμαθαίας ευ᾿σχήμων βουλευτής ο῍ς καὶ αυ᾿τὸς η῟ν προσδεχόμενος τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ τολμήσας ει᾿ση̑λθεν πρὸς τὸν Πιλα̑τον καὶ ἡτήσατο τὸ σω̑μα του̑ ᾽Ιησου̑

אֵתָא יַוסֵף הַו דּמֵן רָמתָא מיַקרָא בֻּולֵוטִא אַינָא דָּאף הֻו מסַכֵּא הוָא למַלכֻּותָא דַּאלָהָא וַאמרַח ועַל לוָת פִּילַטָוס וַשׁאֵל פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(2) Mark 15, 44]

פִּילָטוֹס הִתְפַּלֵּא שֶׁהוּא כְּבָר מֵת. קָרָא לְשַׂר הַמֵּאָה וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם יֵשׁוּעַ כְּבָר מֵת.

וַיִּשְׁתָּאֶה פִּילָטוֺס לֵאמֹר הַאִם הוּא כְּבָר מֵת וַיִּקְרָא אֶל שַׂר הַמֵּאָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִם כְּבַר מֵת:

Pilát pak podivil se, již-li by umřel. A povolav centuriona, otázal se ho, dávno-li je umřel.

Pilát se podivil, že Ježíš už zemřel; zavolal si setníka a zeptal se ho, je-li už dlouho mrtev.

ὁ δὲ Πιλα̑τος ε᾿θαύμασεν ει᾿ η῎δη τέθνηκεν καὶ προσκαλεσάμενος τὸν κεντυρίωνα ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τὸν ει᾿ πάλαι α᾿πέθανεν

פִּילַטָוס דֵּין תּמַה דֵּאן מֵן כַּדֻּו מִית וַקרָא לקֵנטרֻונָא ושַׁאלֵה דֵּאן מֵן קדָם עֵדָּנָא מִית׃

[(2) Mark 15, 45]

כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ הַדָּבָר מִפִּי שַׂר הַמֵּאָה, נָתַן לְיוֹסֵף אֶת הַגּוּפָה.

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע מִן-שַׂר הַמֵּאָה כִּי-כֵן הוּא וַיִּתֵּן אֶת-הַגּוּף אֶל-יוֺסֵף:

A zvěděv od centuriona, dal tělo Jozefovi.

A když mu to setník potvrdil, daroval mrtvé tělo Josefovi.

καὶ γνοὺς α᾿πὸ του̑ κεντυρίωνος ε᾿δωρήσατο τὸ πτω̑μα τω̑ ᾽Ιωσήφ

וכַד יִלֵף יַהב פַּגרֵה ליַוסֵף׃ ס

[(2) Mark 15, 46]

יוֹסֵף קָנָה סָדִין. הוּא הוֹרִיד אוֹתוֹ וְעָטַף אוֹתוֹ בַּסָּדִין, הִנִּיחוֹ בְּקֶבֶר חָצוּב בְּסֶלַע וְגָלַל אֶבֶן עַל פִּי הַקֶּבֶר.

וְהוּא לָקַח תַכְרִיךְ-בּוּץ וַיֹּרִידֵהוּ מִן-הָעֵץ וַיַּעֲטֵהוּ בַּתַּכְרִיךְ וַיְשִׂימֵהוּ בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר חָצַב-לוֺ בַּצּוּר וַיָּגֶל אֶבֶן עַל-פִּי הַקָּבֶר:

I koupiv plátna, a sňav ho, obvinul v plátno, a položil do hrobu, kterýž byl vytesán z skály, a přivalil kámen ke dveřům hrobovým.

Ten koupil plátno, sňal Ježíše z kříže, zavinul ho do plátna a položil do hrobu, který byl vytesán ve skále, a ke vchodu do hrobu přivalil kámen. ([Skutky apoštolské 13:29; 1 Korintským 15:4])

καὶ α᾿γοράσας σινδόνα καθελών αυ᾿τὸν ε᾿νείλησεν τη̑ σινδόνι καὶ ε῎θηκεν αυ᾿τὸν ε᾿ν μνημείω ο῍ η῟ν λελατομημένον ε᾿κ πέτρας καὶ προσεκύλισεν λίθον ε᾿πὶ τὴν θύραν του̑ μνημείου

וַזבַן יַוסֵף כֵּתָּנָא וַאחתֵה וכַרכֵה בֵּה וסָמֵה בּקַברָא דַּנקִיר הוָא בּשֻׁועָא ועַגֵּל כִּאפָא עַל תַּרעֵה דּקַברָא׃ ס

[(2) Mark 15, 47]

וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יוֹסֵי רָאוּ הֵיכָן הִנִּיחַ אוֹתוֹ.

וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יוֺסֵי רָאוּ אֶת-הַמָּקוֺם בַּאֲשֶׁר הוּשַׂם שָׁמָּה:

Ale Maria Magdaléna a Maria Jozesova dívaly se, kde by byl položen.

Marie z Magdaly a Marie, matka Josefova, se dívaly, kam byl uložen.

ἡ δὲ Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ ᾽Ιωση̑τος ε᾿θεὼρουν που̑ τέθειται

מַריַם דֵּין מַגדּלָיתָּא ומַריַם הָי דּיֻוסִא חזַי אַיכָּא דֵּאתּתּסִים׃ ס

[(2) Mark 16, 01]

כְּשֶׁעָבַר יוֹם הַשַּׁבָּת, מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וּשְׁלוֹמִית קָנוּ בְּשָׂמִים, כִּי הִתְכַּוְּנוּ לָבוֹא וְלִמְשֹׁחַ אוֹתוֹ.

וְכִמְעַט עָבַר הַשַּׁבָּת וּמִרְיָם הַמַּגְדַּלִית וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וּשְׁלֹמִית קָנוּ סַמִּים לָבֹא וְלִמְשֹׁחַ אֹתוֺ:

A když pominula sobota, Maria Magdaléna a Maria Jakubova a Salome nakoupily vonných věcí, aby přijdouce, pomazaly Ježíše.

Když uplynula sobota, Marie z Magdaly, Marie, matka Jakubova, a Salome nakoupily vonné masti, aby ho šly pomazat. ([Matouš 28:1-Matouš 28:8; Lukáš 24:1-Lukáš 24:12; Jan 20:1-Jan 20:10])

καὶ διαγενομένου του̑ σαββάτου Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ του̑ ᾽Ιακὼβου καὶ Σαλὼμη η᾿γόρασαν α᾿ρὼματα ι῞να ε᾿λθου̑σαι α᾿λείψωσιν αυ᾿τόν

וכַד עֵברַת שַׁבּתָא מַריַם מַגדּלָיתָּא ומַריַם דּיַעקֻוב ושָׁלֻום זבַן הֵרֻומֵא דּנִאתיָן נֵמשׁחָנָיהי סס׃

[(2) Mark 16, 02]

בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בָּאוּ אֶל הַקֶּבֶר עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

וּבָאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בָּאוּ אֶל-הַקָּבֶר עִם-עֲלוֺת הַשָּׁמֶשׁ:

Protož velmi ráno v první den po sobotě přišly k hrobu, an již slunce vzešlo.

Brzy ráno prvního dne po sobotě, sotva vyšlo slunce, šly k hrobu.

καὶ λίαν πρωι῭ τη̑ μια̑ τω̑ν σαββάτων ε῎ρχονται ε᾿πὶ τὸ μνημει̑ον α᾿νατείλαντος του̑ ἡλίου

בּשַׁפרָא דֵּין בּחַד־בּשַׁבָּא אֵתַי לבֵית־קבֻורָא כַּד דּנַח שֵׁמשָׁא׃

[(2) Mark 16, 03]

אָמְרוּ זוֹ אֶל זוֹ: "מִי יָגֹל לָנוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַקֶּבֶר?"

וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל-אֲחוֺתָהּ מִי יָגֶל-לָנוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי-הַקָּבֶר:

I pravily vespolek: Kdo nám odvalí kámen ode dveří hrobových?

Říkaly si mezi sebou: „Kdo nám odvalí kámen od vchodu do hrobu?“

καὶ ε῎λεγον πρὸς ἑαυτάς τίς α᾿ποκυλίσει ἡμι̑ν τὸν λίθον ε᾿κ τη̑ς θύρας του̑ μνημείου

וָאמרָן הוַי בּנַפשׁהֵין מַן דֵּין עַגֵּל לַן כִּאפָא מֵן תַּרעָא דּבֵית־קבֻורָא׃

[(2) Mark 16, 04]

כַּאֲשֶׁר הִבִּיטוּ רָאוּ כִּי הָאֶבֶן כְּבָר נָגֹלָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מְאֹד.

וַתִּ׹ָּׂאנָה אֶת-עֵינֵיהֶן וַתִּרְאֶינָה כִּי הָאֶבֶן נָגֹלָּה כִּי גְדוֺלָה הָיְתָה מְאֹד:

(A vzhlédše, uzřely odvalený kámen.) Byl zajisté veliký velmi.

Ale když vzhlédly, viděly, že kámen je odvalen; a byl velmi veliký.

καὶ α᾿ναβλέψασαι θεωρου̑σιν ο῞τι α᾿ποκεκύλισται ὁ λίθος η῟ν γὰρ μέγας σφόδρα

וחָר חזַי דַּמעַגּלָא הָי כִּאפָא רַבָּא הוָת גֵּיר טָב׃ ס

[(2) Mark 16, 05]

נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַקֶּבֶר וְרָאוּ בָּחוּר אֶחָד יוֹשֵׁב מִיָּמִין וְהוּא לָבוּשׁ גְּלִימָה לְבָנָה. הֵן נִדְהֲמוּ.

וַתָּבֹאנָה אֶל-תּוֺךְ הַקָּבֶר וַתִּרְאֶינָה נַעַר אֶחָד עֹטֶה מְעִיל לָבָן יֹשֵׁב מֵעֵבֶר הַיָּמִין וַתִּבָּהַלְנָה:

A všedše do hrobu, uzřely mládence, an sedí na pravici, oděného rouchem bílým. I ulekly se.

Vstoupily do hrobu a uviděly mládence, který seděl po pravé straně a měl na sobě bílé roucho; i zděsily se. ([Skutky apoštolské 1:10])

καὶ ει᾿σελθου̑σαι ει᾿ς τὸ μνημει̑ον ει῏δον νεανίσκον καθήμενον ε᾿ν τοι̑ς δεξιοι̑ς περιβεβλημένον στολὴν λευκήν καὶ ε᾿ξεθαμβήθησαν

ועַלֵין לבֵית־קבֻורָא וַחזַי עלַימָא דּיָתֵב מֵן יַמִינָא וַעטִיף אֵסטלָא חֵוָרתָּא וַתמַה׃

[(2) Mark 16, 06]

אָמַר לָהֶן: "אַל תִּבָּהַלְנָה. אֶת יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַתאֲשֶׁר נִצְלַב אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת? הוּא קָם לִתְחִיָּה וְאֵינֶנּוּ פֹּה עוֹד. הִנֵּה הַמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחוּהוּ בּוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּבָּהַלְנָה הִנֵּה אַתֶּן מְבַקְשׁוֺת אֶת-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר נִצְלָב הֲלֹא הוּא קָם וְאֵינֶנּוּ פֹה רְאֶינָה אֶת-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר שָׂמוּהוּ שָׁמָּה:

On pak řekl jim: Nebojte se. Ježíše hledáte Nazaretského, toho ukřižovaného. Vstalť jest, neníť ho tuto; aj, místo, kdež jej byli položili.

Řekl jim: „Neděste se! Hledáte Ježíše, toho Nazaretského, který byl ukřižován. Byl vzkříšen, není zde. Hle, místo, kam ho položili.

ὁ δὲ λέγει αυ᾿ται̑ς μὴ ε᾿κθαμβει̑σθε ᾽Ιησου̑ν ζητει̑τε τὸν Ναζαρηνὸν τὸν ε᾿σταυρωμένον η᾿γέρθη ου᾿κ ε῎στιν ω῟δε ι῎δε ὁ τόπος ο῞που ε῎θηκαν αυ᾿τόν

הֻו דֵּין אֵמַר להֵין לָא תֵּדחלָן ליֵשֻׁוע נָצרָיָא בָּעיָן אנתֵּין הַו דֵּאזדּקֵף קָם לֵה לָא הוָא תּנָן הָא דֻּוכּתָא אַיכָּא דּסִים הוָא׃

[(2) Mark 16, 07]

וְעַתָּה לֵכְנָה וְהַגֵּדְנָה לְתַלְמִידָיו וּלְכֵיפָא, 'הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל. שָׁם תִּרְאוּ אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁאָמַר לָכֶם.'"

אַךְ-לֵכְנָה וְהַגֵּדְנָה לְתַלְמִידָיו וּלְפֶטְרוֺס כִּי הוּא הוֺלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה וְשָׁם תִּרְאוּ אֹתוֺ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:

Ale jděte, povězte učedlníkům jeho i Petrovi, žeť vás předejde do Galilee. Tam jej uzříte, jakž pověděl vám.

Ale jděte, řekněte jeho učedníkům, zvláště Petrovi: ‚Jde před vámi do Galileje; tam ho spatříte, jak vám řekl.‘“ ([Marek 14:28])

α᾿λλὰ ὑπάγετε ει῎πατε τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ καὶ τω̑ Πέτρω ο῞τι προάγει ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν ε᾿κει̑ αυ᾿τὸν ο῎ψεσθε καθώς ει῏πεν ὑμι̑ν

אֵלָא זֵלֵין אֵמַרֵין לתַלמִידַוהי וַלכִאפָא דּהָא קָדֵם לכֻון לַגלִילָא תַּמָן תֵּחזֻונָיהי אַיכַּנָא דֵּאמַר לכֻון׃ ס

[(2) Mark 16, 08]

הֵן יָצְאוּ וּבָרְחוּ מִן הַקֶּבֶר, כִּי רְעָדָה וְתַדְהֵמָה אָחֲזוּ בָּהֶן, וְלֹא סִפְּרוּ דָּבָר לְאִישׁ מִפְּנֵי שֶׁפָּחֲדוּ.

וַתְּמַהֵרְנָה לָצֵאת מִן-הַקֶּבֶר וַתָּנוֺסְנָה כִּי חִיל וָפַחַד אֲחָזוּן וְלֹא-הִגִּידוּ לְאִישׁ דָּבָר כִּי יָרְאוּ מְאֹד:

A vyšedše rychle, utekly od hrobu; nebo přišel na ně strach a hrůza. A aniž komu co řekly, nebo se bály.

Ženy vyšly a utíkaly od hrobu, protože na ně padla hrůza a úžas. A nikomu nic neřekly, neboť se bály(q). (q) Zde podle některých významných rukopisných památek Markovo evangelium končí. Verše 9–20 připojuje řada jiných rukopisů. Některé rukopisy mají za veršem 8. jiný závěr: Všecko, co jim bylo přikázáno, bez odkladu oznámily těm, kteří byli s Petrem. Potom Ježíš sám vyslal skrze ně od východu až na západ svatou a nepomíjející zvěst věčné spásy. ([Marek 5:42])

καὶ ε᾿ξελθου̑σαι ε῎φυγον α᾿πὸ του̑ μνημείου ει῏χεν γὰρ αυ᾿τὰς τρόμος καὶ ε῎κστασις καὶ ου᾿δενὶ ου᾿δὲν ει῏παν ε᾿φοβου̑ντο γάρ

וכַד שׁמַע ערַק וַנפַק מֵן קַברָא אַחִיד הוָא להֵין גֵּיר תֵּהרָא וַרתִיתָא וַלאנָשׁ מֵדֵּם לָא אֵמַרֵין דַּחִילָן הוַי גֵּיר סס׃

[(2) Mark 16, 09]

כַּאֲשֶׁר קָם בַּבֹּקֶר בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, נִרְאָה בָּרִאשׁוֹנָה לְמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֲשֶׁר מִמֶּנָּה גֵּרֵשׁ שִׁבְעָה שֵׁדִים.

וַיְהִי בָּאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר אַחֲרֵי תְקוּמָתוֺ וַיֵּרָא אֶל-מִרְיָם הַמַּגְּדָּלִית רִאשׁוֺנָה הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מִמֶּנָּה שֶׁבַע רוּחוֺת רָעוֺת:

Vstav pak Ježíš z mrtvých ráno v neděli, ukázal se nejprv Marii Magdaléně, z níž byl vyvrhl sedm ďáblů.

Když Ježíš ráno prvního dne po sobotě vstal, zjevil se nejprve Marii z Magdaly, z níž kdysi vyhnal sedm démonů. ([Jan 20:1 Jan 20:11-Jan 20:18 Lukáš 8:2])

α᾿ναστὰς δὲ πρωι῭ πρὼτη σαββάτου ε᾿φάνη πρω̑τον Μαρία τη̑ Μαγδαληνη̑ παρ῾ η῏ς ε᾿κβεβλήκει ἑπτὰ δαιμόνια [[[πάντα δὲ τὰ παρηγγελμένα τοι̑ς περὶ τὸν Πέτρον συντόμως ε᾿ξήγγειλαν μετὰ δὲ ταυ̑τα καὶ αυ᾿τὸς ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿πὸ α᾿νατολη̑ς καὶ α῎χρι δύσεως ε᾿ξαπέστειλεν δι῾ αυ᾿τω̑ν τὸ ἱερὸν καὶ α῎φθαρτον κήρυγμα τη̑ς αι᾿ωνίου σωτηρίας α᾿μήν]]]

בּשַׁפרָא דֵּין בּחַד בּשַׁבָּא קָם וֵאתחזִי לֻוקדַם למַריַם מַגדּלָיתָּא הָי דּשַׁבעָא שִׁאדִין אַפֵּק הוָא מֵנָה׃

[(2) Mark 16, 10]

הִיא הָלְכָה וְסִפְּרָה לָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ לִפְנֵי כֵן וְהֵם מִתְאַבְּלִים וּבוֹכִים.

וְהִיא הָלְכָה וַתַּגֵּד לְאַנְשֵׁי בְרִיתוֺ אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֺ וְהֵם מִתְאַבְּלִים וּבֹכִים:

Ona pak šedši, zvěstovala těm, kteříž s ním bývali, lkajícím a plačícím.

Ona to šla oznámit těm, kteří bývali s ním a nyní truchlili a plakali.

ε᾿κείνη πορευθει̑σα α᾿πήγγειλεν τοι̑ς μετ῾ αυ᾿του̑ γενομένοις πενθου̑σι καὶ κλαίουσιν

והִי אֵזַלת סַבּרַת להָנֻון דּעַמֵה הוַו דַּאבִילִין הוַו ובָכֵין׃

[(2) Mark 16, 11]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁהוּא חַי וְנִרְאָה אֵלֶיהָ לֹא הֶאֱמִינוּ.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ כִּי הוּא חָי וְכִי נִרְאָה אֵלֶיהָ לֹא הֶאֱמִינוּ לָהּ:

A oni slyšavše, že by živ byl, a vidín od ní, nevěřili.

Ti, když uslyšeli, že žije a že se jí ukázal, nevěřili. ([Lukáš 24:11])

κα᾿κει̑νοι α᾿κούσαντες ο῞τι ζη̑ καὶ ε᾿θεάθη ὑπ῾ αυ᾿τη̑ς η᾿πίστησαν

והֵנֻון כַּד שׁמַעו דָּאמרָן דּחַי וֵאתחזִי להֵין לָא הַימֵנו אֵנֵין׃ ס

[(2) Mark 16, 12]

אַחֲרֵי כֵן נִרְאָה בִּדְמוּת אַחֶרֶת לִשְׁנַיִם מֵהֶם בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכָּם לְאַחַד הַכְּפָרִים.

וְאַחֲרֵי-כֵן נִרְאָה בִּדְמוּת אַחֶרֶת אֶל-שְׁנַיִם מֵהֶם עַל-פְּנֵי הַ׹ָּׂדֶה כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ לְדַרְכָּם:

Potom pak dvěma z nich jdoucím ukázal se v jiné způsobě, když šli přes pole.

Potom se zjevil v jiné podobě dvěma z nich cestou, když šli na venkov. ([Lukáš 24:13-Lukáš 24:35])

μετὰ δὲ ταυ̑τα δυσὶν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν περιπατου̑σιν ε᾿φανερὼθη ε᾿ν ἑτέρα μορφη̑ πορευομένοις ει᾿ς α᾿γρόν

בָּתַר הָלֵין אֵתחזִי לַתרֵין מֵנהֻון בַּדמֻותָא אחרִתָא כַּד מהַלכִין וָאזִלין לַקרִיתָא׃

[(2) Mark 16, 13]

הַלָּלוּ הָלְכוּ וְסִפְּרוּ לַאֲחֵרִים וְגַם לָהֶם לֹא הֶאֱמִינוּ.

וַיָּשׁוּבוּ וַיַּגִּידוּ לַאֲחֵרִים וְלֹא הֶאֱמִינוּ גַּם-בְּדִבְרֵיהֶם:

A ti šedše, pověděli jiným. Ani těm nevěřili.

Ti to šli oznámit ostatním; ale ani těm nevěřili.

κα᾿κει̑νοι α᾿πελθόντες α᾿πήγγειλαν τοι̑ς λοιποι̑ς ου᾿δὲ ε᾿κείνοις ε᾿πίστευσαν

והֵנֻון אֵזַלו אֵמַרו לשַׁרכָּא אָף לָא להָנֻון הַימֵנו׃ ס

[(2) Mark 16, 14]

אַחַר כָּךְ נִרְאָה אֶל הָאַחַד־עָשָׂר בִּהְיוֹתָם מְסֻבִּים לֶאֱכֹל. הוּא גָּעַר בָּהֶם עַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם וְקֵהוּת לְבָבָם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לְאֵלֶּה שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי קוּמוֹ לִתְחִיָּה.

וַיֵּרָא אַחֲרֵי-כֵן אֶל-אַחַד הֶעָשָׂר בְּשִׁבְתָּם עַל-הַשֻּׁלְחָן וַיּוֺכִיחֵם עַל-חֹסֶר אֱמוּנָתָם וְעַל-קְשִׁי לִבָּם כִּי לֹא-הֶאֱמִינוּ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ אֹתוֺ אַחֲרֵי תְקוּמָתוֺ:

Potom sedícím spolu jedenácti ukázal se, a trestal nedověru jejich a tvrdost srdce, že těm, kteříž jej viděli vzkříšeného, nevěřili.

Konečně se zjevil samým jedenácti, když byli u stolu; káral jejich nevěru a tvrdost srdce, poněvadž nevěřili těm, kteří ho viděli vzkříšeného. ([Lukáš 24:36-Lukáš 24:43])

υ῞στερον δὲ α᾿νακειμένοις αυ᾿τοι̑ς τοι̑ς ε῞νδεκα ε᾿φανερὼθη καὶ ω᾿νείδισεν τὴν α᾿πιστίαν αυ᾿τω̑ν καὶ σκληροκαρδίαν ο῞τι τοι̑ς θεασαμένοις αυ᾿τὸν ε᾿γηγερμένον ου᾿κ ε᾿πίστευσαν

אחרָיַת דֵּין אֵתחזִי לַחדַעסַר כַּד סמִיכִין וחַסֵד לחַסִירֻות הַימָנֻותהֻון וַלקַשׁיֻות לֵבּהֻון דַּלהָנֻון דַּחזַאוֻהי דּקָם לָא הַימֵנו׃ ס

[(2) Mark 16, 15]

אָמַר לָהֶם: "לְכוּ אֶל כָּל הָעוֹלָם וְהַכְרִיזוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה לְכָל הַבְּרִיאָה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ בְכָל-הָאָרֶץ וְקִרְאוּ אֶת-הַבְּשׂוֺרָה לְכָל-בָּשָׂר:

A řekl jim: Jdouce po všem světě, kažte evangelium všemu stvoření.

A řekl jim: „Jděte do celého světa a kažte evangelium všemu stvoření. ([Matouš 28:16-Matouš 28:20])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πορευθέντες ει᾿ς τὸν κόσμον α῞παντα κηρύξατε τὸ ευ᾿αγγέλιον πάση τη̑ κτίσει

וֵאמַר להֻון זֵלו לעָלמָא כֻּלֵה וַאכרֵזו סבַרתי בּכֻלָה בּרִיתָא׃

[(2) Mark 16, 16]

הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל יִוָּשַׁע, וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין יֶאְשַׁם.

מִי אֲשֶׁר יַאֲמִין וְיִטָּבֵל יִוָּשֵׁעַ וּמִי אֲשֶׁר לֹא-יַאֲמִין יֶאְשָׁם:

Kdož uvěří a pokřtí se, spasen bude; kdož pak neuvěří, budeť zatracen.

Kdo uvěří a přijme křest, bude spasen; kdo však neuvěří, bude odsouzen. ([Skutky apoštolské 2:38])

ὁ πιστεύσας καὶ βαπτισθεὶς σωθήσεται ὁ δὲ α᾿πιστήσας κατακριθήσεται

אַינָא דַּמהַימֵן ועָמֵד חָיֵא וַאינָא דּלָא מהַימֵן מֵתחַיַב׃

[(2) Mark 16, 17]

וְאֵלֶּה הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר יִלָּווּ אֶל הַמַּאֲמִינִים: יְגָרְשׁוּ שֵׁדִים בִּשְׁמִי; בִּלְשׁוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת יְדַבְּרוּ;

וְאֵלֶּה הָאֹתוֺת אֲשֶׁר יֵעָשׂוּ בִידֵי הַמַּאֲמִינִים רוּחוֺת רָעוֺת יַעֲבִירוּ בִשְׁמִי וּבִלְשֹׁנוֺת חֲדָשׁוֺת יְדַבֵּרוּן:

Znamení pak ti, kteříž uvěří, tato míti budou: Ve jménu mém ďábly budou vymítati, jazyky novými mluviti,

Ty, kdo uvěří, budou provázet tato znamení: Ve jménu mém budou vyhánět démony a mluvit novými jazyky; ([Skutky apoštolské 8:7 Skutky apoštolské 2:4 Skutky apoštolské 28:5; Lukáš 10:17-Lukáš 10:19])

σημει̑α δὲ τοι̑ς πιστεύσασιν ταυ̑τα παρακολουθήσει ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου δαιμόνια ε᾿κβαλου̑σιν γλὼσσαις λαλήσουσιν καιναι̑ς

אָתוָתָא דֵּין לַאילֵין דַּמהַימנִין הָלֵין נֵקפָן בּשֵׁמי שִׁאדֵא נַפּקֻון וַבלֵשָׁנֵא חַדתֵא נמַללֻון׃

[(2) Mark 16, 18]

יָרִימוּ נְחָשִׁים, וְאִם יִשְׁתּוּ רַעַל מֵמִית לֹא יִנָּזְקוּ; יְדֵיהֶם יָשִׂימוּ עַל חוֹלִים וְיִיטַב לָהֶם."

נְחָשִׁים כִּי-יִשְׂאוּ אוֺ כִי-יִשְׁתּוּ סַמִּים אֲשֶׁר מָוֶת בָּם לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָהֶם וִידֵיהֶם יָשִׂימוּ עַל-חוֺלִים וְחָיוּ מֵחָלְיָם:

Hady bráti, a jestliže by co jedovatého pili, nikoliť jim neuškodí; na nemocné ruce vzkládati budou, a dobře se míti budou.

budou brát hady do ruky, a vypijí-li něco smrtícího, nic se jim nestane; na choré budou vzkládat ruce a uzdraví je.“

καὶ ε᾿ν ται̑ς χερσὶν ο῎φεις α᾿ρου̑σιν κα῍ν θανάσιμόν τι πίωσιν ου᾿ μὴ αυ᾿τοὺς βλάψη ε᾿πὶ α᾿ρρὼστους χει̑ρας ε᾿πιθήσουσιν καὶ καλω̑ς ε῞ξουσιν

וַחוַוָתָא נֵשׁקלֻון וֵאן סַמָא דּמַותָּא נֵשׁתֻּון לָא נַהַר אֵנֻון וִאידַיהֻון נסִימֻון עַל כּרִיהֵא ונֵתחַלמֻון׃ ס

[(2) Mark 16, 19]

לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם נִשָֹא הָאָדוֹן הַשָּׁמַיְמָה וְיָשַׁב לִימִין אֱלֹהִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיַּעַל הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּשֶׁב לִימִין הָאֱלֹהִים:

Když pak jim odmluvil Pán, zhůru vzat jest do nebe, a sedí na pravici Boží.

Když jim to Pán řekl, byl vzat vzhůru do nebe a usedl po pravici Boží. ([Lukáš 24:50-Lukáš 24:53; Skutky apoštolské 1:9-Skutky apoštolské 1:11 2 Královská 2:11; Žalmy 110:1; 1 Timoteovi 3:16])

ὁ μὲν ου῏ν κύριος ᾽Ιησου̑ς μετὰ τὸ λαλη̑σαι αυ᾿τοι̑ς α᾿νελήμφθη ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν καὶ ε᾿κάθισεν ε᾿κ δεξιω̑ν του̑ θεου̑

יֵשֻׁוע דֵּין מָרַן מֵן בָּתַר דּמַלֵל עַמהֻון לַשׁמַיָא סלֵק וִיתֵב מֵן יַמִינָא דַּאלָהָא׃

[(2) Mark 16, 20]

הֵם יָצְאוּ וְהִכְרִיזוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, וְהָאָדוֹן פָּעַל עִמָּהֶם וְאִשֵּׁר אֶת הַדָּבָר בָּאוֹתוֹת שֶׁנִּלְווּ אֲלֵיהֶם.]

וְהֵם יָצְאוּ וַיְבַ׹ְּׂרוּ אֶת-הַבְּשׂוֺרָה בְּכָל-מָקוֺם וְיַד-הָאָדוֺן הָיְתָה עִמָּם בִּמְלַאכְתָּם וַיָּקֶם אֶת-דְּבָרוֺ בְּאֹתוֺת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בִּידֵיהֶם אָמֵן:

A oni vyšedše, kázali všudy, a Pán jim pomáhal, a slov jejich potvrzoval činěním divů.

Oni pak vyšli, všude kázali; a Pán s nimi působil a jejich slovo potvrzoval znameními. ([Skutky apoštolské 14:3])

ε᾿κει̑νοι δὲ ε᾿ξελθόντες ε᾿κήρυξαν πανταχου̑ του̑ κυρίου συνεργου̑ντος καὶ τὸν λόγον βεβαιου̑ντος διὰ τω̑ν ε᾿πακολουθούντων σημείων

הֵנֻון דֵּין נפַקו וַאכרֵזו בּכֻל דֻּוכָּא ומָרַן מעַדַּר הוָא להֻון ומַשַׁר מֵלַיהֻון בָּאתוָתָא דּעָבדִּין הוַו סּ סּ׃

[(3) Luke 01, 01]

רַבִּים שָׁלְחוּ יָדָם לְחַבֵּר אֶת סִפּוּר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְקַיְּמוּ בְּקִרְבֵּנוּ,

הֵן יְדֵי רַבִּים כָּתְבוּ עַל-סֵפֶר אֶת-מַעַרְכֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כּוֺנְנוּ בְתוֺכֵנוּ אֶל-נָכוֺן:

Poněvadž mnozí usilovali sepsati pořádně vypravování těch věcí, kteréž u nás jisté jsou,

I když se již mnozí pokusili sepsat vypravování o událostech, které se mezi námi naplnily,

ε᾿πειδήπερ πολλοὶ ε᾿πεχείρησαν α᾿νατάξασθαι διήγησιν περὶ τω̑ν πεπληροφορημένων ε᾿ν ἡμι̑ν πραγμάτων

מֵטֻל דּסַגִּיֵאא צבַו דּנַכתּבֻון תַּשׁעיָתָא דּסֻוערָנֵא אַילֵין דַּחנַן מפָּסִין חנַן בּהֻון׃

[(3) Luke 01, 02]

כְּפִי שֶׁמְּסָרוּם לָנוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה הָיוּ עֵדֵי רְאִיָּה וּמְשָׁרְתֵי דְּבַר יהוה.

כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ עֵדִים רֹאִים מֵרֹאשׁ וּמְשָׁרְתֵי דְּבַר-יְהוָֺה:

Jakž nám vydali ti, kteříž od počátku sami viděli, a služebníci toho Slova byli:

jak nám je předali ti, kteří byli od počátku očitými svědky a služebníky slova, ([Jan 15:27; Skutky apoštolské 1:21; Židům 2:3; 1 Janův 1:1])

καθώς παρέδοσαν ἡμι̑ν οἱ α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς αυ᾿τόπται καὶ ὑπηρέται γενόμενοι του̑ λόγου

אַיך מֵדֵּם דַּאשׁלֵמו לַן הָנֻון דּמֵן קדִים הוַו חַזָיֵא וַמשַׁמשָׁנֵא דִּילָה דּמֵלתָא׃

[(3) Luke 01, 03]

לְפִיכָךְ, לְאַחַר שֶׁהִתְחַקֵּיתִי הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים מֵרֵאשִׁיתָם, חָשַׁבְתִּי גַּם אֲנִי לְנָכוֹן לְכָתְבָם לְךָ כְּסִדְרָם, תֵּאוֹפִילוֹס הַנִּכְבָּד,

וּבְכֵן גַּם-אֲנִי אֲשֶׁר בָּחַנְתִּי הֵיטֵב אֶת-הַדְּבָרִים הָהֵם מֵרֵאשִׁיתָם הֲכִינֹתִי אֶת-לִבִּי לְכָתְבָם אֵלֶיךׇ תְּאוֺפִילוֺס גִּבּוֺר הֶחָיִל דָּבָר דָּבֻר עַל-אָפְנָיו:

Vidělo se i mně, kterýž jsem toho všeho pravé povědomosti z gruntu bedlivě došel, tobě o tom pořádně vypsati, výborný Teofile,

rozhodl jsem se také já, když jsem vše znovu důkladně prošel, že ti to v pravém sledu vypíši, vznešený Theofile, ([Skutky apoštolské 1:1])

ε῎δοξε κα᾿μοὶ παρηκολουθηκότι α῎νωθεν πα̑σιν α᾿κριβω̑ς καθεξη̑ς σοι γράψαι κράτιστε Θεόφιλε

אֵתחזִי אָף לִי מֵטֻל דּקַרִיב הוִית יַצִיפָאיִת לכֻלהֻון דּכֻל מֵדֵּם בּטֵכּסֵה אֵכתֻּוב לָך נַצִיחָא תֵּאָופִילֵא׃

[(3) Luke 01, 04]

לְמַעַן תִּוָּכַח בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים שֶׁלִּמְּדוּךָ.

לְבַעֲבוּר תֵּדַע כִּי תוֺרַת אֱמֶת לָמַדְתָּ מִפִּי מְלַמְּדֶיךׇ:

Abys zvěděl jistotu těch věcí, jimž jsi vyučován.

abys poznal hodnověrnost toho, v čem jsi byl vyučován(a). (a) abys poznal pravou povahu událostí, o nichž ses dověděl

ι῞να ε᾿πιγνω̑ς περὶ ω῟ν κατηχήθης λόγων τὴν α᾿σφάλειαν

דּתֵדַּע שׁרָרָא דּמֵלֵא דֵּאתּתַּלמַדּתּ להֵין סס׃

[(3) Luke 01, 05]

בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ אֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה כֹּהֵן מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וּשְׁמוֹ זְכַרְיָה, וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישֶׁבַע.

אִישׁ כֹּהֵן הָיָה בִּימֵי הוֺרְדוֺס מֶלֶךְ יְהוּדָה וּשְׁמוֺ זְכַרְיָהוּ מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וְלוֺ אִשָּׁה מִבְּנוֺת אַהֲרֹן אֱלִישֶׁבַע שְׁמָהּ:

Byl za dnů Heródesa krále Judského kněz nějaký, jménem Zachariáš, z třídy Abiášovy, a manželka jeho ze dcer Aronových, a jméno její Alžběta.

Za dnů judského krále Heroda žil kněz, jménem Zachariáš, z oddílu Abiova; měl manželku z dcer Áronových a ta se jmenovala Alžběta. ([Matouš 2:1; 1 Paralipomenon 24:10])

ε᾿γένετο ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ῾Ηρώδου βασιλέως τη̑ς ᾽Ιουδαίας ἱερεύς τις ο᾿νόματι Ζαχαρίας ε᾿ξ ε᾿φημερίας ᾽Αβιά καὶ γυνὴ αυ᾿τω̑ ε᾿κ τω̑ν θυγατέρων ᾽Ααρὼν καὶ τὸ ο῎νομα αυ᾿τη̑ς ᾽Ελισάβετ

הוָא בּיַומָתֵה דּהֵרָודֵס מַלכָּא דִּיהֻודָא כָּהנָא חַד דַּשׁמֵה הוָא זכַריָא מֵן תֵּשׁמֵשׁתָּא דּבֵית אַבִיַא וַאנתּתֵה מֵן בּנָתֵה דַּאהרֻון שׁמָה הוָא אֵלִישׁבַע׃

[(3) Luke 01, 06]

שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, הוֹלְכֵי תָּמִים בְּכָל מִצְווֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו.

וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכִים בִּדְרָכָיו בְּכָל-מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו:

Byli pak oba spravedliví před oblíčejem Božím, chodíce ve všech přikázaních a spravedlnostech Páně bez ouhony.

Oba byli spravedliví před Bohem a žili bezúhonně podle všech Hospodinových(b) příkazů a ustanovení. (b) ř: Páně (pod. Lukáš 1:9 Lukáš 1:65 Lukáš 1:68)

η῟σαν δὲ δίκαιοι α᾿μφότεροι ε᾿ναντίον του̑ θεου̑ πορευόμενοι ε᾿ν πάσαις ται̑ς ε᾿ντολαι̑ς καὶ δικαιὼμασιν του̑ κυρίου α῎μεμπτοι

תּרַיהֻון דֵּין זַדִּיקִין הוַו קדָם אַלָהָא וַמהַלכִין בּכֻלהֻון פֻּוקדָּנַוהי וַבכִאנֻותֵה דּמָריָא דּלָא עֵדלָי׃

[(3) Luke 01, 07]

וּבֵן לֹא הָיָה לָהֶם, כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים בַּיָּמִים.

וְלֹא-הָיָה לָהֶם וָלָד כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ בַיָּמִים:

A neměli plodu, proto že Alžběta byla neplodná, a oba se byli zstarali ve dnech svých.

Neměli však děti, neboť Alžběta byla neplodná a oba již byli pokročilého věku.

καὶ ου᾿κ η῟ν αυ᾿τοι̑ς τέκνον καθότι η῟ν ἡ ᾽Ελισάβετ στει̑ρα καὶ α᾿μφότεροι προβεβηκότες ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις αυ᾿τω̑ν η῟σαν

בּרָא דֵּין לַיתּ הוָא להֻון מֵטֻל דֵּאלִישׁבַע עקַרתָא הוָת וַתרַיהֻון סַגִּיַאי בּיַומָתהֻון הוַו׃ ס

[(3) Luke 01, 08]

בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר כִּהֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֹ

וַיְהִי הַיּוֺם בְּכַהֲנוֺ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֺ:

I stalo se, když on úřad kněžský konal v pořádku třídy své před Bohem,

Když jednou přišla řada na Zachariášův oddíl a on konal před Bohem kněžskou službu,

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ ἱερατεύειν αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ τάξει τη̑ς ε᾿φημερίας αυ᾿του̑ ε῎ναντι του̑ θεου̑

הוָא הוָא דֵּין כַּד מכַהֵן הוָא בּטֵכּסָא דּתֵשׁמֵשׁתֵּה קדָם אַלָהָא׃

[(3) Luke 01, 09]

עַל־פִּי מִנְהַג הַכְּהֻנָּה, יָצָא גּוֹרָלוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הֵיכַל יהוה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת.

וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל יְהוָֺה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לְפִי-גוֺרָלוֺ כְּמִשְׁפַּט עֲבֹדַת הַכֹּהֲנִים:

Že vedlé obyčeje úřadu kněžského los naň přišel, aby položil zápal, vejda do chrámu Páně.

připadlo na něj losem podle kněžského řádu, aby vešel do svatyně Hospodinovy a obětoval kadidlo. ([Exodus 30:7])

κατὰ τὸ ε῎θος τη̑ς ἱερατείας ε῎λαχε του̑ θυμια̑σαι ει᾿σελθών ει᾿ς τὸν ναὸν του̑ κυρίου

בַּעיָדָא דּכָהנֻותָא מטָיהי דַּנסִים בֵּסמֵא ועַל להַיכּלֵה דּמָריָא׃

[(3) Luke 01, 10]

וְכָל קְהַל הָעָם הָיָה מִתְפַּלֵל בַּחוּץ בִּשְׁעַת הַקְּטֹרֶת.

וְכָל-קְהַל הָעָם מִתְפַּלְּלִים אָז מִחוּץ בְּעֵת הַקְטֵר הַקְּטֹרֶת:

A všecko množství lidu bylo vně, modlíce se v hodinu zápalu.

Venku se v hodinu té oběti modlilo veliké množství lidu.

καὶ πα̑ν τὸ πλη̑θος η῟ν του̑ λαου̑ προσευχόμενον ε῎ξω τη̑ ω῞ρα του̑ θυμιάματος

וכֻלֵה כֵּנשָׁא דּעַמָא מצַלֵא הוָא לבַר בּעֵדָּנָא דּבֵסמֵא׃

[(3) Luke 01, 11]

לְפֶתַע נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה נִצָּב לִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.

וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֺה עֹמֵד אֵצֶל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לִימִינוֺ:

Tedy ukázal se jemu anděl Páně, stoje na pravé straně oltáře zápalu.

Tu se mu ukázal anděl Páně stojící po pravé straně oltáře, kde se obětovalo kadidlo. ([Lukáš 1:26 Lukáš 2:9 Lukáš 22:43 Lukáš 24:4; Skutky apoštolské 1:10])

ω῎φθη δὲ αυ᾿τω̑ α῎γγελος κυρίου ἑστώς ε᾿κ δεξιω̑ν του̑ θυσιαστηρίου του̑ θυμιάματος

וֵאתחזִי לֵה לַזכַריָא מַלַאכָא דּמָריָא דּקָאֵם מֵן יַמִינָא דּמַדבּחָא דּבֵסמֵא׃

[(3) Luke 01, 12]

כִּרְאוֹתוֹ זֹאת נִבְהַל זְכַרְיָה וּפַחַד נָפַל עָלָיו.

וַיַּרְא זְכַרְיָהוּ וַיֶּחֱרָד וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו:

A uzřev jej Zachariáš, zstrašil se, a bázeň připadla na něj.

Když ho Zachariáš uviděl, zděsil se a padla na něho bázeň.

καὶ ε᾿ταράχθη Ζαχαρίας ι᾿δὼν καὶ φόβος ε᾿πέπεσεν ε᾿π῾ αυ᾿τόν

וֵאשׁתּגֵשׁ זכַריָא כַּד חזָיהי ודֵחלתָא נֵפלַת עלַוהי׃

[(3) Luke 01, 13]

אָמַר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּירָא, זְכַרְיָה, כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתְךָ. אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד לְךָ בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יוֹחָנָן.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירָא זְכַרְיָהוּ כִּי תְפִלָּתְךׇ עָלְתָה לְרָצוֺן וְאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךׇ תֵּלֵד לְךׇ בֵן וְקָרָאתָ שְׁמוֺ יוֺחָנָן:

I řekl jemu anděl: Neboj se, Zachariáši, neboť jest uslyšána modlitba tvá, a Alžběta manželka tvá porodí tobě syna, a nazůveš jméno jeho Jan.

Anděl mu řekl: „Neboj se, Zachariáši, neboť tvá prosba byla vyslyšena; tvá manželka Alžběta ti porodí syna a dáš mu jméno Jan. ([Lukáš 1:30])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ὁ α῎γγελος μὴ φοβου̑ Ζαχαρία διότι ει᾿σηκούσθη ἡ δέησίς σου καὶ ἡ γυνή σου ᾽Ελισάβετ γεννήσει υἱόν σοι καὶ καλέσεις τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ᾽Ιωάννην

וֵאמַר לֵה מַלַאכָא לָא תֵּדחַל זכַריָא מֵטֻל דֵּאשׁתַּמעַת צלֻותָך וַאנתּתָך אֵלִישׁבַע תִּאלַד לָך בּרָא ותֵקרֵא שׁמֵה יֻוחַנָן׃

[(3) Luke 01, 14]

שִׂמְחָה וָגִיל יִהְיוּ לְךָ וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהִוָּלְדוֹ;

וְהָיָה-לְךׇ לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֺן וְרַבִּים בְּהִוָּלְדוֺ יַעֲלֹזוּ:

Z čehož budeš míti radost a veselé, a mnozí se z jeho narození budou radovati.

Budeš mít radost a veselí a mnozí se budou radovat z jeho narození.

καὶ ε῎σται χαρά σοι καὶ α᾿γαλλίασις καὶ πολλοὶ ε᾿πὶ τη̑ γενέσει αυ᾿του̑ χαρήσονται

ותֵהוֵא לָך חַדֻותָא וַארוָזָא וסַגִּיֵאא נֵחדֻּון בּמַולָדֵה׃

[(3) Luke 01, 15]

כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יהוה, יַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, וְיִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרֶחֶם אִמּוֹ.

כִּי-יִגְדַּל לִפְנֵי יְהוָֺה וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא בְּעוֺד הֱיוֺתוֺ בְּבֶטֶן אִמּוֺ:

Bude zajisté veliký před oblíčejem Páně, a vína i nápoje opojného nebude píti, a Duchem svatým bude naplněn hned od života matky své.

Bude veliký před Pánem, víno a opojný nápoj nebude pít, už od mateřského klína bude naplněn Duchem svatým. ([Numeri 6:3; Soudců 13:4])

ε῎σται γὰρ μέγας ε᾿νὼπιον του̑ κυρίου καὶ οι῏νον καὶ σίκερα ου᾿ μὴ πίη καὶ πνεύματος ἁγίου πλησθήσεται ε῎τι ε᾿κ κοιλίας μητρὸς αυ᾿του̑

נֵהוֵא גֵּיר רַב קדָם מָריָא וחַמרָא ושַׁכרָא לָא נֵשׁתֵּא ורֻוחָא דּקֻודשָׁא נֵתמלֵא עַד הֻו בּכַרסָא דֵּאמֵה׃

[(3) Luke 01, 16]

רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יהוה אֱלֹהֵיהֶם,

וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל-יְהוָֺה אֱלֹהֵיהֶם:

A mnohé z synů Izraelských obrátí ku Pánu Bohu jejich.

A mnohé ze synů izraelských obrátí k Pánu, jejich Bohu;

καὶ πολλοὺς τω̑ν υἱω̑ν ᾽Ισραὴλ ε᾿πιστρέψει ε᾿πὶ κύριον τὸν θεὸν αυ᾿τω̑ν

וסַגִּיֵאא מֵן בּנַי אִיסרָיֵל נַפנֵא לוָת מָריָא אַלָההֻון׃

[(3) Luke 01, 17]

וְיֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּגְבוּרָתוֹ, לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְסוֹרְרִים אֶל תְּבוּנַת הַצַּדִּיקִים, לְהַכְשִׁיר עַם מוּכָן לַיהוה."

וְהָלַךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּבִגְבוּרָתוֺ לְהָשִׁיב לֵב אָבוֺת עַל-בָּנִים וּלְפשְׁעִים רוּחַ דֵּעָה יְשָׁרָה וְהֶעֱמִיד לִפְנֵי יְהוָֺה עָם אֲשֶׁר לִבּוֺ נָכוֺן עִמּוֺ:

Neboť on předejde před oblíčejem jeho v duchu a v moci Eliášově, aby obrátil srdce otců k synům, a nevěřící k opatrnosti spravedlivých, aby postavil Pánu lid hotový.

sám půjde před ním v duchu a moci Eliášově, aby obrátil srdce otců k synům a vzpurné k moudrosti spravedlivých a připravil Pánu lid pohotový.“ ([Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24; Matouš 11:14 Matouš 17:11-Matouš 17:13])

καὶ αυ᾿τὸς προελεύσεται ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ ε᾿ν πνεύματι καὶ δυνάμει ᾽Ηλίου ε᾿πιστρέψαι καρδίας πατέρων ε᾿πὶ τέκνα καὶ α᾿πειθει̑ς ε᾿ν φρονήσει δικαίων ἑτοιμάσαι κυρίω λαὸν κατεσκευασμένον

והֻו נִאזַל קדָמַוהי בּרֻוחָא וַבחַילָא דִּאלִיָא נבִיָא דּנַפנֵא לֵבָּא דַּאבָהֵא עַל בּנַיָא ולַאילֵין דּלָא מֵתּטפִּיסִין לִידַעתָא דּכִאנֵא וַנטַיֵב למָריָא עַמָא גּמִירָא׃

[(3) Luke 01, 18]

אָמַר זְכַרְיָה אֶל הַמַּלְאָךְ, "לְפִי מָה אֵדַע זֹאת? הֲרֵי אֲנִי זָקֵן וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַּיָּמִים."

וַיֹּאמֶר זְכַרְיָהוּ אֶל-הַמַּלְאָךְ בַּמָּה אֵדַע זֹאת הֵן אֲנִי זָקַנְתִּי וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַיָּמִים:

I řekl Zachariáš andělu: Po čemž to poznám? Nebo já starý jsem, a manželka má zstarala se ve dnech svých.

Zachariáš řekl andělovi: „Podle čeho to poznám? Vždyť já jsem stařec a moje žena je pokročilého věku.“ ([Genesis 18:11])

καὶ ει῏πεν Ζαχαρίας πρὸς τὸν α῎γγελον κατὰ τί γνὼσομαι του̑το ε᾿γώ γάρ ει᾿μι πρεσβύτης καὶ ἡ γυνή μου προβεβηκυι̑α ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις αυ᾿τη̑ς

וֵאמַר זכַריָא למַלַאכָא אַיכַּנָא אֵדַּע הָדֵא אֵנָא גֵּיר אִיתַי סָבָא וַאנתַּתי סַגִּיַאת בּיַומָתָה הִי׃

[(3) Luke 01, 19]

הֵשִׁיב לוֹ הַמַּלְאָךְ, "אֲנִי גַּבְרִיאֵל הַנִּצָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים. נִשְׁלַחְתִּי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וּלְבַשֵֹר לְךָ זֹאת.

וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָנֹכִי גַבְרִיאֵל הָעֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שֻׁלַּחְתִּי לְדַבֵּר אֵלֶיךׇ וּלְבַ׹ֶּׂרְךׇ כָּזֹאת:

I odpověděv anděl, řekl jemu: Jáť jsem Gabriel, kterýž stojím před oblíčejem Božím, a poslán jsem, abych mluvil s tebou, a tyto věci veselé tobě zvěstoval.

Anděl mu odpověděl: „Já jsem Gabriel, který stojí před Bohem; byl jsem poslán, abych k tobě promluvil a oznámil ti tuto radostnou zvěst. ([Daniel 8:16 Daniel 9:21])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ α῎γγελος ει῏πεν αυ᾿τω̑ ε᾿γὼ ει᾿μι Γαβριὴλ ὁ παρεστηκώς ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ καὶ α᾿πεστάλην λαλη̑σαι πρὸς σὲ καὶ ευ᾿αγγελίσασθαί σοι ταυ̑τα

וַענָא מַלַאכָא וֵאמַר לֵה אֵנָא אנָא גַּברִיאיֵל דּקָאֵם אנָא קדָם אַלָהָא וֵאשׁתַּלחֵת דֵּאמַלֵל עַמָך וֵאסַבּרָך הָלֵין׃

[(3) Luke 01, 20]

וְהִנֵּה תֵּאָלֵם וְלֹא תּוּכַל לְדַבֵּר עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי אֲשֶׁר יִתְקַיְּמוּ בְּעִתָּם."

וְהִנֵּה אַתָּה תֵאָלֵם וְלֹא תוּכַל דַבֵּר עַד אֲשֶׁר יָקוּם הַדָּבָר הַזֶּה עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי אֲשֶׁר יָקוּמוּ בְּעִתָּם:

A aj, budeš němý, a nebudeš moci mluviti až do dne, v kterémž se tyto věci stanou, proto že jsi neuvěřil řečem mým, kteréž se naplní časem svým.

Hle, oněmíš a nepromluvíš až do dne, kdy se to stane, poněvadž jsi neuvěřil mým slovům, která se svým časem naplní.“

καὶ ι᾿δοὺ ε῎ση σιωπω̑ν καὶ μὴ δυνάμενος λαλη̑σαι α῎χρι η῏ς ἡμέρας γένηται ταυ̑τα α᾿νθ῾ ω῟ν ου᾿κ ε᾿πίστευσας τοι̑ς λόγοις μου οι῞τινες πληρωθήσονται ει᾿ς τὸν καιρὸν αυ᾿τω̑ν

מֵכִּיל תֵּהוֵא שַׁתִּיק ולָא תֵּשׁכַּח לַממַלָלֻו עדַמָא ליַומָא דּהָלֵין נֵהויָן עַל דּלָא הַימֵנתּ למֵלַי הָלֵין דּמֵתמַליָן בּזַבנהֵין׃

[(3) Luke 01, 21]

הָעָם חִכָּה לִזְכַרְיָה וְתָמַהּ עַל שֶׁהִתְעַכֵּב בַּהֵיכָל.

וְהָעָם הוֺחִילוּ לִזְכַרְיָהוּ עַד-בּוֺשׁ וַיִּתְפַּלְאוּ כִּי הִתְמַהְמַהּ בַּהֵיכָל:

Lid pak očekával Zachariáše, a divili se, že on tak prodléval v chrámě.

Lid čekal na Zachariáše a divil se, že tak dlouho prodlévá v chrámě.

καὶ η῟ν ὁ λαὸς προσδοκω̑ν τὸν Ζαχαρίαν καὶ ε᾿θαύμαζον ε᾿ν τω̑ χρονίζειν ε᾿ν τω̑ ναω̑ αυ᾿τόν

עַמָא דֵּין קָאֵם הוָא וַמסַכֵּא לַזכַריָא ותַמִיהִין הוַו עַל תַּוחָרתֵּה דַּבהַיכּלָא׃

[(3) Luke 01, 22]

וְהִנֵּה בְּצֵאתוֹ מִשָּׁם לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, וְהֵם הֵבִינוּ שֶׁרָאָה מַרְאֶה בַּהֵיכָל; הוּא עַצְמוֹ הָיָה רוֹמֵז לָהֶם וְעוֹדֶנּוּ אִלֵּם.

וּבְצֵאתוֺ לֹא יָכֹל דַּבֵּר אֲלֵיהֶם וַיַּכִּירוּ כִּי-חִזָּיוֺן חָזָה בַּהֵיכָל וַיָּנַע לָהֶם בְּרֹאשׁוֺ כִּי הוּא אִלֵּם:

Vyšed pak, nemohl mluviti k nim. I srozuměli, že vidění viděl v chrámě. Nebo on návěští jim dával, a zůstal němý.

Když vyšel, nemohl k nim promluvit, a tak poznali, že měl v chrámě vidění; dával jim jen znamení a zůstal němý.

ε᾿ξελθών δὲ ου᾿κ ε᾿δύνατο λαλη̑σαι αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿πέγνωσαν ο῞τι ο᾿πτασίαν ἑὼρακεν ε᾿ν τω̑ ναω̑ καὶ αυ᾿τὸς η῟ν διανεύων αυ᾿τοι̑ς καὶ διέμενεν κωφός

כַּד נפַק דֵּין זכַריָא לָא מֵשׁכַּח הוָא דַּנמַלֵל עַמהֻון וֵאסתַּכַּלו דּחֵזוָא חזָא בּהַיכּלָא והֻו מֵרמַז רָמֵז הוָא להֻון וקַוִי כַּד חרֵשׁ׃

[(3) Luke 01, 23]

כְּתֹם יְמֵי שֵׁרוּתוֹ חָזַר לְבֵיתוֹ,

וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי עֲבֹדָתוֺ וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב אֶל-בֵּיתוֺ:

I stalo se, když se vyplnili dnové konání úřadu jeho, odšel do domu svého.

Jakmile skončily dny jeho služby, odešel domů.

καὶ ε᾿γένετο ὡς ε᾿πλήσθησαν αἱ ἡμέραι τη̑ς λειτουργίας αυ᾿του̑ α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑

וכַד אֵתמַלִיו יַומָתָא דּתֵשׁמֵשׁתֵּה אֵזַל לבַיתֵּה׃

[(3) Luke 01, 24]

וּלְאַחַר הַיָּמִים הָאֵלֶּה הָרְתָה אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ. בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים הִסְתַּתְּרָה, וְזֹאת אָמְרָה:

וַיְהִי אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתַּהַר אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֺ וַתַּסְתֵּר חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לֵאמֹר:

A po těch dnech počala Alžběta manželka jeho, a tajila se za pět měsíců, řkuci:

Po těch dnech jeho manželka Alžběta počala, ale tajila se po pět měsíců a říkala si:

μετὰ δὲ ταύτας τὰς ἡμέρας συνέλαβεν ᾽Ελισάβετ ἡ γυνὴ αυ᾿του̑ καὶ περιέκρυβεν ἑαυτὴν μη̑νας πέντε λέγουσα

וַהוָא מֵן בָּתַר יַומָתָא הָנֻון בֵּטנַת אֵלִישׁבַע אַנתּתֵה וַמטַשׁיָא הוָת נַפשָׁה יַרחֵא חַמשָׁא וָאמרָא הוָת׃

[(3) Luke 01, 25]

"כָּךְ עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר רָאָה לְהָסִיר אֶת חֶרְפָּתִי בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם."

כָּכָה עָשָׂה לִי יְהוָֺה בַּיָּמִים אֲשֶׁר פְּקָדַנִי וְאָסַף אֶת-חֶרְפָּתִי לְעֵינֵי בְנֵי-אָדָם:

Že tak mi učinil Pán ve dnech, v nichž vzezřel, aby odjal mé pohanění mezi lidmi.

“Toto mi učinil Pán; sklonil se ke mně v těchto dnech, aby mne zbavil mého pohanění mezi lidmi.“ ([Genesis 30:23])

ο῞τι ου῞τως μοι πεποίηκεν κύριος ε᾿ν ἡμέραις αι῟ς ε᾿πει̑δεν α᾿φελει̑ν ο῎νειδός μου ε᾿ν α᾿νθρὼποις

דּהָלֵין עבַד לִי מָריָא בּיַומָתָא דּחָר בִּי למֵסַב חֵסדּי דּבֵית בּנַי־אנָשָׁא סס׃

[(3) Luke 01, 26]

בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְעִיר בַּגָּלִיל, אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָצְרַת,

וּבַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי שֻׁלַּח גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים אֶל-עִיר בַּגָּלִיל וּשְׁמָהּ נְצָרֶת:

V měsíci pak šestém poslán jest anděl Gabriel od Boha do města Galilejského, kterémuž jméno Nazarét,

Když byla Alžběta v šestém měsíci, byl anděl Gabriel poslán od Boha do galilejského města, které se jmenuje Nazaret,

ε᾿ν δὲ τω̑ μηνὶ τω̑ ε῞κτω α᾿πεστάλη ὁ α῎γγελος Γαβριὴλ α᾿πὸ του̑ θεου̑ ει᾿ς πόλιν τη̑ς Γαλιλαίας η῟ ο῎νομα Ναζαρὲθ

בּיַרחָא דֵּין דֵּשׁתָּא אֵשׁתּלַח גַּברִיאיֵל מַלַאכָא מֵן לוָת אַלָהָא לַגלִילָא לַמדִינתָּא דַּשׁמָה נָצרַת׃

[(3) Luke 01, 27]

אֶל בְּתוּלָה מְאֹרֶסֶת לְאִישׁ מִבֵּית דָּוִד וּשְׁמוֹ יוֹסֵף, וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם.

אֶל-עַלְמָה בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּשְׁמוֺ יוֺסֵף מִבֵּית דָּוִד וְהָעַלְמָה שְׁמָהּ מִרְיָם:

Ku panně zasnoubené muži, kterémuž jméno bylo Jozef, z domu Davidova, a jméno panny Maria.

k panně zasnoubené muži jménem Josef, z rodu(c) Davidova; jméno té panny bylo Maria. (c) ř: domu (pod. Lukáš 1:33) ([Matouš 1:18])

πρὸς παρθένον ε᾿μνηστευμένην α᾿νδρὶ ω῟ ο῎νομα ᾽Ιωσὴφ ε᾿ξ οι῎κου Δαυίδ καὶ τὸ ο῎νομα τη̑ς παρθένου Μαριάμ

לוָת בּתֻולתָּא דַּמכִירָא לגַברָא דַּשׁמֵה יַוסֵף מֵן בַּיתֵּה דּדַוִיד וַשׁמָה לַבתֻולתָּא מַריַם׃

[(3) Luke 01, 28]

בְּהִכָּנְסוֹ לְחַדְרָהּ אָמַר הַמַּלְאָךְ, "שִׂמְחִי, בְּרוּכַת הַחֶסֶד. יהוה עִמָּךְ".

וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ הַבָּיְתָה וַיֹּאמֶר שָׁלוֺם לָךְ הַבַּת רֻחָמָה יְהוָֺה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים:

I všed k ní anděl, dí: Zdráva buď milostí obdařená, Pán s tebou, požehnaná ty mezi ženami.

Přistoupil k ní a řekl: „Buď zdráva, milostí zahrnutá, Pán s tebou(d).“ (d) var: + požehnaná mezi ženami

καὶ ει᾿σελθών πρὸς αυ᾿τὴν ει῏πεν χαι̑ρε κεχαριτωμένη ὁ κύριος μετὰ σου̑

ועַל לוָתָה מַלַאכָא וֵאמַר לָה שׁלָם לֵכי מַליַת טַיבֻּותָא מָרַן עַמֵכי בּרִיכַת בּנֵשֵׁא׃

[(3) Luke 01, 29]

הִיא נִדְהֲמָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ מַה טִּיבָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה הַזֹּאת.

וְהִיא בִּרְאוֺתָה וַתִּתְחַלְחַל לִדְבָרוֺ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת:

Ona pak uzřevši ho, zarmoutila se nad řečí jeho, a myslila, jaké by to bylo pozdravení.

Ona se nad těmi slovy velmi zarazila a uvažovala, co ten pozdrav znamená.

ἡ δὲ ε᾿πὶ τω̑ λόγω διεταράχθη καὶ διελογίζετο ποταπὸς ει῎η ὁ α᾿σπασμὸς ου῟τος

הִי דֵּין כַּד חזָת אֵתרַהבַּת בּמֵלתֵה ומֵתחַשׁבָא הוָת דּמָנָא הו שׁלָמָא הָנָא׃

[(3) Luke 01, 30]

אָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּפְחֲדִי, מִרְיָם, כִּי מָצָאת חֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירְאִי מִרְיָם כִּי-מָצָאת חֵן בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים:

I řekl jí anděl: Neboj se, Maria, nebo jsi nalezla milost u Boha.

Anděl jí řekl: „Neboj se, Maria, vždyť jsi nalezla milost u Boha. ([Lukáš 1:13])

καὶ ει῏πεν ὁ α῎γγελος αυ᾿τη̑ μὴ φοβου̑ Μαριάμ ευ῟ρες γὰρ χάριν παρὰ τω̑ θεω̑

וֵאמַר לָה מַלַאכָא לָא תֵּדחלִין מַריַם אֵשׁכַּחתּי גֵּיר טַיבֻּותָא לוָת אַלָהָא׃

[(3) Luke 01, 31]

הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ.

וְהִנָּךְ הָרָה וְיָלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ:

A počneš v životě, a porodíš syna, a nazůveš jméno jeho Ježíš.

Hle, počneš a porodíš syna a dáš mu jméno Ježíš. ([Genesis 16:11; Soudců 13:3; Izajáš 7:14; Matouš 1:21-Matouš 1:23])

καὶ ι᾿δοὺ συλλήμψη ε᾿ν γαστρὶ καὶ τέξη υἱόν καὶ καλέσεις τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ν

הָא גֵּיר תּקַבּלִין בַּטנָא ותִאלדִּין בּרָא ותֵקרֵין שׁמֵה יֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 01, 32]

הוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא, וַיהוה אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו;

וְהוּא גָּדוֺל יִהְיֶה וּבֶן-עֶלְיוֺן יִקָּרֵא וְנָתַן לוֺ יְהוָֺה אֱלֹהִים אֶת-כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו:

Tenť bude veliký, a Syn Nejvyššího slouti bude, a dáť jemu Pán Bůh stolici Davida otce jeho.

Ten bude veliký a bude nazván synem Nejvyššího a Pán Bůh mu dá trůn jeho otce Davida. ([Izajáš 9:6; Daniel 2:44 Daniel 7:14])

ου῟τος ε῎σται μέγας καὶ υἱὸς ὑψίστου κληθήσεται καὶ δὼσει αυ᾿τω̑ κύριος ὁ θεὸς τὸν θρόνον Δαυὶδ του̑ πατρὸς αυ᾿του̑

הָנָא נֵהוֵא רַב וַברֵה דּעֵלָיָא נֵתקרֵא ונֵתֵּל לֵה מָריָא אַלָהָא כֻּורסיֵה דּדַוִיד אַבֻוהי׃

[(3) Luke 01, 33]

וְיִמְלֹךְ עַל בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וְאֵין קֵץ לְמַלְכוּתוֹ."

וּמָלַךְ עַל-בֵּית יַעֲקֹב לְעוֺלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֺ אֵין קֵץ:

A kralovati bude v domě Jákobově na věky, a království jeho nebude konce.

Na věky bude kralovat nad rodem Jákobovým a jeho království nebude konce.“

καὶ βασιλεύσει ε᾿πὶ τὸν οι῏κον ᾽Ιακώβ ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας καὶ τη̑ς βασιλείας αυ᾿του̑ ου᾿κ ε῎σται τέλος

ונַמלֵך עַל בַּיתֵּה דּיַעקֻוב לעָלַם וַלמַלכֻּותֵה סֻוף לָא נֵהוֵא׃

[(3) Luke 01, 34]

אָמְרָה מִרְיָם אֶל הַמַּלְאָךְ, "אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, הֲרֵי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִישׁ?"

וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל-הַמַּלְאָךְ אֵיכָה תִהְיֶה כָזֹאת וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ:

I řekla Maria andělu: Kterak se to stane, poněvadž já muže nepoznávám?

Maria řekla andělovi: „Jak se to může stát, vždyť nežiji s mužem?“

ει῏πεν δὲ Μαριὰμ πρὸς τὸν α῎γγελον πω̑ς ε῎σται του̑το ε᾿πεὶ α῎νδρα ου᾿ γινὼσκω

אָמרָא מַריַם למַלַאכָא אַיכַּנָא תֵּהוֵא הָדֵא דּגַברָא לָא חכִים לִי׃

[(3) Luke 01, 35]

הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלַיִךְ. לָכֵן קָדוֹשׁ יִקָּרֵא הַיִּלוֹד, בֶּן־אֱלֹהִים.

וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבֹא עָלַיִךְ וְכֹחַ עֶלְיוֺן יָסֶךְ-לָךְ עַל-כֵּן גַּם-הַקָּדוֺשׁ הַיִּלוֺד יִקָּרֵא בֶּן-אֱלֹהִים:

A odpověděv anděl, řekl jí: Duch svatý sstoupí v tě, a moc Nejvyššího zastíní tobě; a protož i to, což se z tebe svatého narodí, slouti bude Syn Boží.

Anděl jí odpověděl: „Sestoupí na tebe Duch svatý a moc Nejvyššího tě zastíní; proto i tvé dítě bude svaté a bude nazváno Syn Boží. ([Matouš 1:20])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ α῎γγελος ει῏πεν αυ᾿τη̑ πνευ̑μα α῞γιον ε᾿πελεύσεται ε᾿πὶ σέ καὶ δύναμις ὑψίστου ε᾿πισκιάσει σοι διὸ καὶ τὸ γεννὼμενον α῞γιον κληθήσεται υἱὸς θεου̑

ענָא מַלַאכָא וֵאמַר לָה רֻוחָא דּקֻודשָׁא תִּאתֵא וחַילֵה דּעֵלָיָא נַגֵּן עלַיכּי מֵטֻל הָנָא הַו דּמֵתִילֵד בֵּכי קַדִּישָׁא הֻו וַברֵה דַּאלָהָא נֵתקרֵא׃ ס

[(3) Luke 01, 36]

וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ גַּם הִיא הָרְתָה בֵּן בְּזִקְנָתָהּ, וְזֹאת שֶׁקָּרְאוּ לָהּ עֲקָרָה הָרָה זֶה הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי,

וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע מוֺדַעְתֵּךְ הַנִּקְרֵאת עֲקָרָה הָרָה גַּם-הִיא לָלַת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה-לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי:

A aj, Alžběta, přítelkyně tvá, i ona počala syna v starosti své, a tento jest jí šestý měsíc, kteráž sloula neplodná.

Hle, i tvá příbuzná Alžběta počala ve svém stáří syna a již je v šestém měsíci, ač se o ní říkalo, že je neplodná. ([Lukáš 1:24])

καὶ ι᾿δοὺ ᾽Ελισάβετ ἡ συγγενίς σου καὶ αυ᾿τὴ συνείληφεν υἱὸν ε᾿ν γήρει αυ᾿τη̑ς καὶ ου῟τος μὴν ε῞κτος ε᾿στὶν αυ᾿τη̑ τη̑ καλουμένη στείρα

והָא אֵלִישׁבַע אַחיָנתֵּכי אָף הִי בַּטנָא בּרָא בּסַיבֻּותָה והָנָא יַרחָא דֵּשׁתָּא לָה להָי דּמֵתקַריָא עקַרתָא׃

[(3) Luke 01, 37]

כִּי לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל דָּבָר."

כִּי מֵאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל-דָּבָר:

Neboť nebude nemožné u Boha žádné slovo.

Neboť ‚u Boha není nic nemožného‘.“ ([Genesis 18:14])

ο῞τι ου᾿κ α᾿δυνατήσει παρὰ του̑ θεου̑ πα̑ν ρ᾿η̑μα

מֵטֻל דּלָא עטֵל לַאלָהָא מֵדֵּם׃

[(3) Luke 01, 38]

אָמְרָה מִרְיָם, "הִנְנִי שִׁפְחַת אֲדֹנָי, יְהִי לִי כִּדְבָרֶךָ". וְהַמַּלְאָךְ הָלַךְ לוֹ.

וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֺה יְהִי-לִי כִדְבָרֶךׇ וַיֵּלֶךְ הַמַּלְאָךְ מֵאִתָּהּ:

I řekla Maria: Aj, děvka Páně, staniž mi se podlé slova tvého. I odšel od ní anděl.

Maria řekla: „Hle, jsem služebnice Páně; staň se mi podle tvého slova.“ Anděl pak od ní odešel.

ει῏πεν δὲ Μαριάμ ι᾿δοὺ ἡ δούλη κυρίου γένοιτό μοι κατὰ τὸ ρ᾿η̑μά σου καὶ α᾿πη̑λθεν α᾿π῾ αυ᾿τη̑ς ὁ α῎γγελος

אָמרָא מַריַם הָא אֵנָא אַמתֵה דּמָריָא נֵהוֵא לִי אַיך מֵלתָך וֵאזַל מַלַאכָא מֵן לוָתָה׃ ס

[(3) Luke 01, 39]

בַּיָּמִים הָהֵם קָמָה מִרְיָם וּמִהֲרָה לָלֶכֶת אֶל אֵזוֹר הָהָר, אֶל אַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה.

וַתָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתַּחַשׁ לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל-עִיר יְהוּדָה:

Tedy povstavši Maria v těch dnech, odešla na hory s chvátáním do města Judova.

V těch dnech se Maria vydala na cestu a spěchala do hor do města Judova.

α᾿ναστα̑σα δὲ Μαριὰμ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ταύταις ε᾿πορεύθη ει᾿ς τὴν ο᾿ρεινὴν μετὰ σπουδη̑ς ει᾿ς πόλιν ᾽Ιούδα

קָמַת דֵּין מַריַם בּהֻון בּיַומָתָא הָנֻון וֵאזַלת בּטִילָאיִת לטֻורָא לַמדִינתָּא דִּיהֻוד׃

[(3) Luke 01, 40]

הִיא נִכְנְסָה לְבֵית זְכַרְיָה וּבֵרְכָה אֶת אֱלִישֶׁבַע.

וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתִּפְקֹד אֶת-אֱלִישֶׁבַע לְשָׁלוֺם:

I vešla do domu Zachariášova, a pozdravila Alžběty.

Vešla do domu Zachariášova a pozdravila Alžbětu.

καὶ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον Ζαχαρίου καὶ η᾿σπάσατο τὴν ᾽Ελισάβετ

ועֵלַת לבַיתֵּה דַּזכַריָא ושֵׁאלַת שׁלָמָה דֵּאלִישׁבַע׃

[(3) Luke 01, 41]

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֱלִישֶׁבַע אֶת בִּרְכַּת מִרְיָם, רָקַד הַיֶּלֶד בְּבִטְנָהּ; אֱלִישֶׁבַע נִתְמַלְּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע פְּקוּדַת שָׁלוֺם מִפִּי מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּקִרְבָּהּ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

I stalo se, jakž uslyšela Alžběta pozdravení Marie, zplésalo nemluvňátko v životě jejím, a naplněna jest Duchem svatým Alžběta.

Když Alžběta uslyšela Mariin pozdrav, pohnulo se dítě v jejím těle; byla naplněna Duchem svatým

καὶ ε᾿γένετο ὡς η῎κουσεν τὸν α᾿σπασμὸν τη̑ς Μαρίας ἡ ᾽Ελισάβετ ε᾿σκίρτησεν τὸ βρέφος ε᾿ν τη̑ κοιλία αυ᾿τη̑ς καὶ ε᾿πλήσθη πνεύματος ἁγίου ἡ ᾽Ελισάβετ

וַהוָא דּכַד שֵׁמעַת אֵלִישׁבַע שׁלָמָה דּמַריַם דָּץ עֻולָא בּכַרסָה וֵאתמַליַת אֵלִישׁבַע רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(3) Luke 01, 42]

וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל: "בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִּטְנֵךְ.

וַתִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ מִנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ:

I zvolala hlasem velikým a řekla: Požehnaná ty mezi ženami, a požehnaný plod života tvého.

a zvolala velikým hlasem: „Požehnaná jsi nade všechny ženy a požehnaný plod tvého těla. ([Lukáš 11:27])

καὶ α᾿νεφὼνησεν κραυγη̑ μεγάλη καὶ ει῏πεν ευ᾿λογημένη σὺ ε᾿ν γυναιξίν καὶ ευ᾿λογημένος ὁ καρπὸς τη̑ς κοιλίας σου

וַקעָת בּקָלָא רָמָא וֵאמרַת למַריַם מבַרַכתָּא אַנתּי בּנֵשֵׁא וַמבַרַך הֻו פִּארָא דַּבכַרסֵכי׃

[(3) Luke 01, 43]

וּמֵאַיִן לִי זֹאת, שֶׁאֵם אֲדוֹנִי בָּאָה אֵלַי?

וּמֵאַיִן בָּאַתְנִי כָזֹאת כִּי-אֵם אֲדֹנִי אֶלַי תָּבֹא:

A odkud mi to, aby přišla matka Pána mého ke mně?

Jak to, že ke mně přichází matka mého Pána?

καὶ πόθεν μοι του̑το ι῞να ε῎λθη ἡ μήτηρ του̑ κυρίου μου πρὸς ε᾿μέ

אַימֵכָּא לִי הָדֵא דֵּאמֵה דּמָרי תִּאתֵא לוָתי׃

[(3) Luke 01, 44]

כִּי הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְּאָזְנַי, רָקַד הַיֶּלֶד מִשִֹמְחָה בְּבִטְנִי.

כִּי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אָזְנִי קוֺל פְּקוּדַת שָׁלוֺם מִפִּיךְ רָקַד הַיֶּלֶד בְּקִרְבִּי מֵרֹב שִׂמְחָה:

Nebo aj, jakž se stal hlas pozdravení tvého v uších mých, zplésalo radostně nemluvňátko v životě mém.

Hle, jakmile se zvuk tvého pozdravu dotkl mých uší, pohnulo se radostí dítě v mém těle.

ι᾿δοὺ γὰρ ὡς ε᾿γένετο ἡ φωνὴ του̑ α᾿σπασμου̑ σου ει᾿ς τὰ ω῏τά μου ε᾿σκίρτησεν ε᾿ν α᾿γαλλιάσει τὸ βρέφος ε᾿ν τη̑ κοιλία μου

הָא גֵּיר כַּד נפַל קָלָא דַּשׁלָמֵכי בֵּאדנַי בּחַדֻותָא רַבּתָא דָּץ עֻולָא בּכַרסי׃

[(3) Luke 01, 45]

אַשְׁרֵי זוֹ שֶׁהֶאֱמִינָה כִּי יִתְקַיְּמוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ לָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים."

אַשְׁרֵךְ כִּי תַאֲמִינִי כִּי יָקוּם הַדָּבָר הָאָמוּר לָךְ מִפִּי-יְהוָֺה:

A blahoslavená, kteráž uvěřila, neboť dokonány budou ty věci, kteréž jsou povědíny jí ode Pána.

A blahoslavená, která uvěřila, že se splní to, co jí bylo řečeno od Pána.“ ([Lukáš 1:20])

καὶ μακαρία ἡ πιστεύσασα ο῞τι ε῎σται τελείωσις τοι̑ς λελαλημένοις αυ᾿τη̑ παρὰ κυρίου

וטֻובֵיה לַאידָא דּהַימנַת דּהָוֵא שֻׁולָמָא לַאילֵין דֵּאתמַלֵל עַמָה מֵן לוָת מָריָא׃ ס

[(3) Luke 01, 46]

אָז אָמְרָה מִרְיָם: "תְּרוֹמֵם נַפְשִׁי אֶת אֲדֹנָי

וַתַּעַן מִרְיָם וַתֹּאמַר תְּגַדֵּל נַפְשִׁי אֶת-יְהוָֺה:

Tedy řekla Maria: Velebí duše má Hospodina,

Maria řekla: „Duše má velebí Pána ([1 Samuelova 2:1-1 Samuelova 2:10])

καὶ ει῏πεν Μαριάμ

וֵאמרַת מַריַם מַורבָא נַפשׁי למָריָא׃

[(3) Luke 01, 47]

וְתָגֵל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי

וְתָגֵל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי:

A veselí se duch můj v Bohu, spasiteli svém,

a můj duch jásá v Bohu, mém spasiteli,

μεγαλύνει ἡ ψυχή μου τὸν κύριον καὶ η᾿γαλλίασεν τὸ πνευ̑μά μου ε᾿πὶ τω̑ θεω̑ τω̑ σωτη̑ρί μου

וחֵדיַת רֻוחי בַּאלָהָא מַחיָני׃

[(3) Luke 01, 48]

כִּי רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ. הִנֵּה 'אַשְׁרֶיהָ' יֵאָמֵר לִי מֵעַתָּה וּלְדוֹר דּוֹרִים.

כִּי רָאָה בָעֳנִי שִׁפְחָתוֺ מֵהַיּוֺם הַזֶּה וָמַעְלָה יְאַשְּׁרוּנִי כָּל-הַדֹּרוֺת:

Že vzezřel na ponížení děvky své; neb aj, od této chvíle blahoslaviti mne budou všickni národové.

že se sklonil ke své služebnici v jejím ponížení. Hle, od této chvíle budou mne blahoslavit všechna pokolení(e), (e) všechny národy

ο῞τι ε᾿πέβλεψεν ε᾿πὶ τὴν ταπείνωσιν τη̑ς δούλης αυ᾿του̑ ι᾿δοὺ γὰρ α᾿πὸ του̑ νυ̑ν μακαριου̑σίν με πα̑σαι αἱ γενεαί

דּחָר בּמֻוכָכָא דַּאמתֵה הָא גֵּיר מֵן הָשָׁא טֻובָא נֵתּלָן לִי שַׁרבָּתָא כֻּלהֵין׃

[(3) Luke 01, 49]

כִּי גְּדוֹלוֹת עָשָׂה בִּי שַׁדַּי, קָדוֹשׁ שְׁמוֹ

גְּדֹלוֺת עָשָׂה עִמָּדִי אַדִּיר הוּא וְקָדוֺשׁ שְׁמוֺ:

Neboť mi učinil veliké věci ten, kterýž mocný jest, a svaté jméno jeho,

že se mnou učinil veliké věci ten, který je mocný. Svaté jest jeho jméno ([Žalmy 111:9])

ο῞τι ε᾿ποίησέν μοι μεγάλα ὁ δυνατός καὶ α῞γιον τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑

דַּעבַד לוָתי רַורבָתָא הַו דּחַילתָן וקַדִּישׁ שׁמֵה׃

[(3) Luke 01, 50]

וְחֶסֶד יהוה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו.

וְחַסְדּוֺ עַל-יְרֵאָיו בְּכָל-דּוֺר וָדוֺר:

A jehož milosrdenství od pokolení až do pokolení bojícím se jeho.

a milosrdenství jeho od pokolení do pokolení k těm, kdo se ho bojí. ([Žalmy 103:17])

καὶ τὸ ε῎λεος αυ᾿του̑ ει᾿ς γενεὰς καὶ γενεὰς τοι̑ς φοβουμένοις αυ᾿τόν

וַחנָנֵה לדָרֵא ושַׁרבָּתָא עַל אַילֵין דּדָחלִין לֵה׃

[(3) Luke 01, 51]

עָשָׂה חַיִל בִּזְרוֹעוֹ פִּזַּר גֵאִים, פְּרִי מַחְשְׁבוֹת לִבָּם.

בִּזְרֹעוֺ עָשָׂה נִפְלָאוֺת הֵפִיץ גֵּאִים בִּמְזִמַּת לִבָּם:

Dokázal moci ramenem svým, rozptýlil pyšné myšlením srdce jejich.

Prokázal sílu svým ramenem, rozptýlil ty, kdo v srdci smýšlejí pyšně; ([2 Samuelova 22:28])

ε᾿ποίησεν κράτος ε᾿ν βραχίονι αυ᾿του̑ διεσκόρπισεν ὑπερηφάνους διανοία καρδίας αυ᾿τω̑ν

עבַד זָכֻותָא בַּדרָעֵה ובַדַּר חתִירַי בּתַרעִיתָא דּלֵבּהֻון׃

[(3) Luke 01, 52]

שַׂלִּיטִים הוֹרִיד מֵעַל כִּסְאוֹתָם וּשְׁפָלִים שָׂם לְמָרוֹם.

שַׁלִּיטִים הָדַף מִכִּסְאוֺתָם וַיָּשֶׂם שְׁפָלִים לַמָּרוֺם:

Sházel mocné s stolic, a povýšil ponížených.

vladaře svrhl z trůnu a ponížené povýšil, ([Jób 5:11 Jób 12:19])

καθει̑λεν δυνάστας α᾿πὸ θρόνων καὶ υ῞ψωσεν ταπεινούς

סַחֵף תַּקִיפֵא מֵן כֻּורסַוָתָא וַארִים מַכִּיכֵא׃

[(3) Luke 01, 53]

נַפְשׂוֹת רְעֵבִים מִלֵּא טוֹב וַעֲשִׁירִים שִׂלַּח רֵיקָם.

רְעֵבִים מִלֵּא טוֺב וַעֲשִׁירִים שָׁלַח רֵיקָם:

Lačné nakrmil dobrými věcmi, a bohaté pustil prázdné.

hladové nasytil dobrými věcmi a bohaté poslal pryč s prázdnou. ([Žalmy 107:9])

πεινω̑ντας ε᾿νέπλησεν α᾿γαθω̑ν καὶ πλουτου̑ντας ε᾿ξαπέστειλεν κενούς

כַּפנֵא סַבַּע טָבָתָא ועַתִּירֵא שׁרָא ספִיקָאיִת׃

[(3) Luke 01, 54]

תָּמַךְ בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדוֹ זָכַר יהוה רַחֲמָיו

הֶחֱזִיק בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֺ וַיִּזְכָּר-לוֺ אֶת-רַחֲמָיו:

Přijal Izraele, služebníka svého, byv pamětliv na milosrdenství,

Ujal se svého služebníka(f) Izraele, pamětliv svého milosrdenství, (f) syna ([Žalmy 98:3; Izajáš 41:8])

α᾿ντελάβετο ᾽Ισραὴλ παιδὸς αυ᾿του̑ μνησθη̑ναι ε᾿λέους

עַדַּר לִאיסרָיֵל עַבדֵּה וֵאתּדּכַר חנָנֵה׃

[(3) Luke 01, 55]

כַּאֲשֶׁר דִבֵּר אֶל אֲבוֹתֵינוּ אֶל אַבְרָהָם וְאֶל זַרְעוֹ עַד עוֹלָם."

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לַאֲבֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֺ עַד-עוֺלָם:

Jakož mluvil otcům našim, Abrahamovi a semeni jeho na věky.

jež slíbil našim otcům, Abrahamovi a jeho potomkům navěky.“ ([Genesis 17:7 Genesis 22:17; Micheáš 7:20])

καθώς ε᾿λάλησεν πρὸς τοὺς πατέρας ἡμω̑ν τω̑ ᾽Αβραὰμ καὶ τω̑ σπέρματι αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

אַיך דּמַלֵל עַם אַבָהַין עַם אַברָהָם ועַם זַרעֵה לעָלַם׃ ס

[(3) Luke 01, 56]

וּמִרְיָם נִשְׁאֲרָה אֵצֶל אֱלִישֶׁבַע כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וְאַחֲרֵי כֵּן חָזְרָה לְבֵיתָהּ.

וַתֵּשֶׁב עִמָּהּ מִרְיָם כִּשְׁלֹשֶׁת יְרָחִים וַתָּשָׁב אֶל-בֵּיתָהּ:

I zůstala Maria s ní asi za tři měsíce, a navrátila se do domu svého.

Maria zůstala s Alžbětou asi tři měsíce a pak se vrátila domů.

ε῎μεινεν δὲ Μαριὰμ σὺν αυ᾿τη̑ ὡς μη̑νας τρει̑ς καὶ ὑπέστρεψεν ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿τη̑ς

קַויַת דֵּין מַריַם לוָת אֵלִישׁבַע אַיך יַרחֵא תּלָתָא והֵפכַּת לבַיתָּה סּ סּ׃

[(3) Luke 01, 57]

עַתָּה מָלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וְהִיא יָלְדָה בֵּן.

וַיִּמְלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וַתֵּלֶד בֵּן:

Alžbětě pak naplnil se čas, aby porodila, i porodila syna.

Alžbětě se naplnil čas a přišla její hodina: narodil se jí syn.

τη̑ δὲ ᾽Ελισάβετ ε᾿πλήσθη ὁ χρόνος του̑ τεκει̑ν αυ᾿τήν καὶ ε᾿γέννησεν υἱόν

אֵלִישׁבַע דֵּין הוָא הוָא לָה זַבנָא דּתִאלַד ויֵלדַּת בּרָא׃

[(3) Luke 01, 58]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ כִּי הִגְדִּיל אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עִמָּהּ, שָׂמְחוּ אִתָּהּ.

וּשְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֺבֶיהָ שָׁמְעוּ כִּי-הִגְדִּיל יְהוָֺה חַסְדּוֺ עָלֶיהָ וַיִּשְׂמְחוּ אִתָּהּ:

A uslyšeli sousedé a přátelé její, že Hospodin veliké učinil s ní milosrdenství své, i radovali se spolu s ní.

A když uslyšeli její sousedé a příbuzní, že jí Pán prokázal tak veliké milosrdenství, radovali se spolu s ní.

καὶ η῎κουσαν οἱ περίοικοι καὶ οἱ συγγενει̑ς αυ᾿τη̑ς ο῞τι ε᾿μεγάλυνεν κύριος τὸ ε῎λεος αυ᾿του̑ μετ῾ αυ᾿τη̑ς καὶ συνέχαιρον αυ᾿τη̑

וַשׁמַעו שׁבָבֵיה וַבנַי טֻוהמָה דַּאסגִּי אַלָהָא חנָנֵה לוָתָה וחָדֵין הוַו עַמָה׃ ס

[(3) Luke 01, 59]

בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי בָּאוּ לָמוּל אֶת הַיֶּלֶד וְקָרְאוּ לוֹ זְכַרְיָה, כְּשֵׁם אָבִיו.

וַיְהִי בַּיּוֺם הַשְּׁמִינִי וַיָּבֹאוּ לָמוּל אֶת-הַיָּלֶד וַיִּקְרְאוּ לוֺ זְכַרְיָהוּ עַל-שֵׁם אָבִיו:

Stalo se pak v den osmý, přišli obřezovati dítěte, a nazývali jej jménem otce jeho Zachariášem.

Osmého dne se sešli k obřízce dítěte a chtěli mu dát po jeho otci jméno Zachariáš. ([Leviticus 12:3])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τη̑ ἡμέρα τη̑ ο᾿γδόη η῟λθον περιτεμει̑ν τὸ παιδίον καὶ ε᾿κάλουν αυ᾿τὸ ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι του̑ πατρὸς αυ᾿του̑ Ζαχαρίαν

וַהוָא ליַומָא דַּתמָניָא וֵאתַו למֵגזרֵה לטַליָא וקָרֵין הוַו לֵה בַּשׁמָא דַּאבֻוהי זכַריָא׃

[(3) Luke 01, 60]

אַךְ אִמּוֹ הֵגִיבָה וְאָמְרָה: "לֹא! יוֹחָנָן הוּא יִקָּרֵא."

וַתַּעַן אִמּוֺ וַתֹּאמַר לֹא-כֵן כִּי הוּא יוֺחַנָן יִקָּרֵא:

Ale odpověděvši matka jeho, řekla: Nikoli, ale slouti bude Jan.

Jeho matka na to řekla: „Nikoli, bude se jmenovat Jan.“

καὶ α᾿ποκριθει̑σα ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ ει῏πεν ου᾿χί α᾿λλὰ κληθήσεται ᾽Ιωάννης

וַענָת אֵמֵה וָאמרָא להֻון לָא הָכַנָא אֵלָא נֵתקרֵא יֻוחַנָן׃

[(3) Luke 01, 61]

אָמְרוּ לָהּ: "אֵין אִישׁ בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אֲשֶׁר נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה",

וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲלֹא אֵין-בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אִישׁ נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה:

I řekli jí: Však žádného není v rodu tvém, kterýž by sloul jménem tím.

Řekli jí: „Nikdo z tvého příbuzenstva se tak nejmenuje!“

καὶ ει῏παν πρὸς αυ᾿τὴν ο῞τι ου᾿δείς ε᾿στιν ε᾿κ τη̑ς συγγενείας σου ο῍ς καλει̑ται τω̑ ο᾿νόματι τούτω

וֵאמַרו לָה דּלַיתּ אנָשׁ בּשַׁרבּתֵכי דּמֵתקרֵא בַּשׁמָא הָנָא׃

[(3) Luke 01, 62]

וְרָמְזוּ לְאָבִיו כְּדֵי לָדַּעַת אֵיזֶה שֵׁם יִרְצֶה כִּי יִקָּרֵא.

וַיִּתְּנוּ אוֺת לְאָבִיו לֵאמֹר מָה-עִם לְבָבוֺ מַה-יִּקְרָא-לוֺ:

I dávali návěští otci jeho, jak by ho chtěl nazývati.

Obrátili se na otce, jaké mu chce dát jméno.

ε᾿νένευον δὲ τω̑ πατρὶ αυ᾿του̑ τὸ τί α῍ν θέλοι καλει̑σθαι αυ᾿τό

וַרמַזו לַאבֻוהי דַּאיכַּנָא צָבֵא דַּנשַׁמֵיוהי׃

[(3) Luke 01, 63]

זְכַרְיָה בִּקֵּשׁ לוּחַ וְכָתַב עָלָיו "יוֹחָנָן שְׁמוֹ". כֻּלָּם תָּמְהוּ.

וַיִּשְׁאַל לוּחַ וַיִּכְתֹּב עָלָיו לֵאמֹר יוֺחָנָן שְׁמוֺ וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם:

A on požádav deštičky, napsal, řka: Jan jest jméno jeho. I divili se všickni.

On požádal o tabulku a napsal na ni: Jeho jméno je Jan. A všichni se tomu divili. ([Lukáš 1:13])

καὶ αι᾿τήσας πινακίδιον ε῎γραψεν λέγων ᾽Ιωάννης ε᾿στὶν ο῎νομα αυ᾿του̑ καὶ ε᾿θαύμασαν πάντες

וַשׁאֵל פֵּנקִיתָא וַכתַב וֵאמַר יֻוחַנָן הֻו שׁמֵה וֵאתּדַּמַרו כֻּלנָשׁ׃

[(3) Luke 01, 64]

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִפְתַּח פִּיו וְהֻתְּרָה לְשׁוֹנוֹ, וְהוּא דִּבֵּר וּבֵרַַךְ אֶת אֱלֹהִים.

וּפִתְאֹם נִפְתַּח פִּיהוּ וּמִלָּתוֺ עַל-לְשֹׁנוֺ וַיְבָרֶךְ אֶת-הָאֱלֹהִים:

A hned otevřela se ústa jeho a jazyk jeho, i mluvil, velebě Boha.

Ihned se uvolnila jeho ústa i jazyk a on mluvil a chválil Boha.

α᾿νεώχθη δὲ τὸ στόμα αυ᾿του̑ παραχρη̑μα καὶ ἡ γλω̑σσα αυ᾿του̑ καὶ ε᾿λάλει ευ᾿λογω̑ν τὸν θεόν

ומֵחדָא אֵתפּתַח פֻּומֵה ולֵשָׁנֵה ומַלֵל ובַרֵך לַאלָהָא׃

[(3) Luke 01, 65]

יִרְאָה הָיְתָה עַל כָּל שְׁכֵנֵיהֶם, וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סֻפְּרוּ בְּכָל חֶבֶל הָרֵי יְהוּדָה.

וַתִּפֹּל יִרְאָה עַל-כָּל-שְׁכֵנֵיהֶם מִסָּבִיב וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סֻפְּרוּ בְּכָל-הָרֵי יְהוּדָה:

Tedy přišla bázeň na všecky sousedy jejich, a po všech horách Judských rozhlásána jsou všecka ta slova.

Tu padla bázeň na všechny sousedy a všude po judských horách se mluvilo o těchto událostech.

καὶ ε᾿γένετο ε᾿πὶ πάντας φόβος τοὺς περιοικου̑ντας αυ᾿τούς καὶ ε᾿ν ο῞λη τη̑ ο᾿ρεινη̑ τη̑ς ᾽Ιουδαίας διελαλει̑το πάντα τὰ ρ᾿ήματα ταυ̑τα

וַהוָת דֵּחלתָא עַל כֻּלהֻון שׁבָבַיהֻון וַבכֻלֵה טֻורָא דִּיהֻוד הָלֵין מֵתמַללָן הוַי׃

[(3) Luke 01, 66]

כָּל הַשּׁוֹמְעִים שָׁמְרוּ זֹאת בְּלִבָּם וְאָמְרוּ "מָה אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה?" וְאָמְנָם יַד יהוה הָיְתָה עִמּוֹ.

וְכָל-הַשֹּׁמְעִים דִבְּרוּ עַל-לִבָּם לֵאמֹר מַה יִהְיֶה אֵפוֺא הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיַד-יְהוָֺה הָיְתָה עָלָיו:

A všickni, kteříž o tom slyšeli, skládali to v srdci svém, řkouce: I jaké dítě toto bude? A ruka Páně byla s ním.

Všichni, kteří to uslyšeli, uchovávali to v mysli a říkali: „Čím toto dítě bude?“ A ruka Hospodinova byla s ním(g). (g) „Čím toto dítě bude, vždyť je s ním ruka Hospodinova!“ ([Lukáš 2:19 Lukáš 2:51; Skutky apoštolské 11:21])

καὶ ε῎θεντο πάντες οἱ α᾿κούσαντες ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿τω̑ν λέγοντες τί α῎ρα τὸ παιδίον του̑το ε῎σται καὶ γὰρ χεὶρ κυρίου η῟ν μετ῾ αυ᾿του̑

וכֻלהֻון דַּשׁמַעו מֵתחַשׁבִין הוַו בּלֵבּהֻון וָאמרִין מָנָא כַּי נֵהוֵא טַליָא הָנָא וִאידֵה דּמָריָא אִית הוָת עַמֵה׃ ס

[(3) Luke 01, 67]

אָז נִתְמַלֵּא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִבָּא לֵאמֹר:

וַיִּמָלֵא זְכַרְיָהוּ אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר:

Zachariáš pak otec jeho naplněn jest Duchem svatým, a prorokoval, řka:

Jeho otec Zachariáš byl naplněn Duchem svatým a takto prorocky mluvil:

καὶ Ζαχαρίας ὁ πατὴρ αυ᾿του̑ ε᾿πλήσθη πνεύματος ἁγίου καὶ ε᾿προφήτευσεν λέγων

וֵאתמלִי זכַריָא אַבֻוהי רֻוחָא דּקֻודשָׁא וֵאתנַבִּי וֵאמַר׃

[(3) Luke 01, 68]

"בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּקַד אֶת עַמּוֹ וּפְדוּת שָׁלַח לוֹ

בָּרוּךְ יְהוָֺה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד וְשָׁלַח פְּדוּת לְעַמוֺ:

Požehnaný Pán Bůh Izraelský, že navštívil a učinil vykoupení lidu svému.

„Pochválen buď Hospodin, Bůh Izraele, protože navštívil a vykoupil svůj lid ([Žalmy 41:14 Žalmy 72:18 Žalmy 111:9])

ευ᾿λογητὸς κύριος ὁ θεὸς του̑ ᾽Ισραήλ ο῞τι ε᾿πεσκέψατο καὶ ε᾿ποίησεν λύτρωσιν τω̑ λαω̑ αυ᾿του̑

מבַרַך הֻו מָריָא אַלָהֵה דִּאיסרָיֵל דַּסעַר עַמֵה וַעבַד לֵה פֻּורקָנָא׃

[(3) Luke 01, 69]

וְהִצְמִיחַ לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ

וַיָּרֶם לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית-דָּוִד עַבְדּוֺ:

A vyzdvihl nám roh spasení v domě Davida, služebníka svého,

a vzbudil nám mocného spasitele(h) z rodu(i) Davida, svého služebníka, (h) ř: vyzdvihl nám roh spásy (i) ř: v domě ([Žalmy 18:3])

καὶ η῎γειρεν κέρας σωτηρίας ἡμι̑ν ε᾿ν οι῎κω Δαυὶδ παιδὸς αυ᾿του̑

וַאקִים לַן קַרנָא דּפֻורקָנָא בּבַיתֵּה דּדַוִיד עַבדֵּה׃

[(3) Luke 01, 70]

כִּדְבַר אֲדֹנָי מֵעוֹלָם בְּיָד נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי-נְבִיאָיו הַקְּדוֺשִׁים אֲשֶׁר מִקֶּדֶם:

Jakož mluvil skrze ústa proroků svých svatých, kteříž byli od věků,

jak mluvil ústy svatých proroků od pradávna;

καθώς ε᾿λάλησεν διὰ στόματος τω̑ν ἁγίων α᾿π῾ αι᾿ω̑νος προφητω̑ν αυ᾿του̑

אַיך דּמַלֵל בּפֻומָא דַּנבִיַוהי קַדִּישֵׁא דּמֵן עָלַם׃

[(3) Luke 01, 71]

לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִיַּד אוֹיֵב וּמִיַּד כָּל שׂוֹנֵא

לְהוֺשִׁיעַ לָנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּמִכַּף כָּל-שׂנְאֵינוּ:

O vysvobození z nepřátel našich, a z ruky všech, kteříž nás nenáviděli,

zachránil nás od našich nepřátel a z rukou všech, kteří nás nenávidí, ([Žalmy 106:10])

σωτηρίαν ε᾿ξ ε᾿χθρω̑ν ἡμω̑ν καὶ ε᾿κ χειρὸς πάντων τω̑ν μισούντων ἡμα̑ς

דּנֵפרקַן מֵן בּעֵלדּבָבַין ומֵן אִידָא דּכֻלהֻון סָנַאין׃

[(3) Luke 01, 72]

לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ

לִגְמָל-חֶסֶד עִם-אֲבוֺתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת-בְּרִית קָדְשׁוֺ:

Aby učinil milosrdenství s otci našimi, a rozpomenul se na smlouvu svou svatou,

slitoval se nad našimi otci a rozpomenul se na svou svatou smlouvu, ([Genesis 17:7; Žalmy 106:45])

ποιη̑σαι ε῎λεος μετὰ τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν καὶ μνησθη̑ναι διαθήκης ἁγίας αυ᾿του̑

וַעבַד חנָנֵה עַם אַבָהַין וֵעהַד לדִיַתִקַוהי קַדִּישָׁתָא׃

[(3) Luke 01, 73]

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ

אֶת-בְּרִית הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אֲבִינוּ:

Na přísahu, kterouž přisáhl Abrahamovi, otci našemu, žeť nám to dá,

na přísahu, kterou učinil našemu otci Abrahamovi, že nám dá, ([Genesis 22:16; Žalmy 105:8-Žalmy 105:9])

ο῞ρκον ο῍ν ω῎μοσεν πρὸς ᾽Αβραὰμ τὸν πατέρα ἡμω̑ν του̑ δου̑ναι ἡμι̑ν

ומַומָתָא דִּימָא לַאברָהָם אַבֻון דּנֵתֵּל לַן׃

[(3) Luke 01, 74]

לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אוֹיֵב לְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּאֵין מוֹרָא

כִּי יַצִּילֵנוּ מִיַּד-צָר וְיִתְּנֵנוּ לְעָבְדוֺ בִּבְלִי-פָחָד:

Abychom bez strachu, z ruky nepřátel svých jsouce vysvobozeni, sloužili jemu,

abychom vysvobozeni z rukou nepřátel a prosti strachu ([Genesis 22:17])

α᾿φόβως ε᾿κ χειρὸς ε᾿χθρω̑ν ρ᾿υσθέντας λατρεύειν αυ᾿τω̑

דּנֵתפּרֵק מֵן אִידָא דַּבעֵלדּבָבַין וַדלָא דֵּחלָא נֵפלֻוח קדָמַוהי׃

[(3) Luke 01, 75]

בִּקְדֻשָּׁה וָצֶדֶק לְפָנָיו כָּל יָמֵינוּ.

וְנִתְהַלֵּךְ בְּקֹדֶשׁ וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ:

V svatosti a v spravedlnosti před oblíčejem jeho, po všecky dny života svého.

jej zbožně a spravedlivě ctili po všechny dny svého života. ([Titovi 2:12])

ε᾿ν ὁσιότητι καὶ δικαιοσύνη ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ πάσαις ται̑ς ἡμέραις ἡμω̑ν

כֻּלהֻון יַומָתַן בּכִאנֻותָא וַבזַדִּיקֻותָא׃

[(3) Luke 01, 76]

וּלְךָ, הַיֶּלֶד, נְבִיא אֵל עֶלְיוֹן יִקָּרֵא כִּי לְפָנָיו תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת דֶרֶךְ יהוה

וְגַם-אַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא-עֶלְיוֺן תִּקָּרֵא כִּי לִפְנֵי יְהוָֺה תֵּלֵךְ וְאֶת-דְּרָכָיו תְּפַנֶּה:

Ty pak, dítě, prorokem Nejvyššího slouti budeš, nebo předejdeš před tváří Páně připravovati cesty jeho,

A ty, synu, budeš nazván prorokem Nejvyššího, neboť půjdeš před Pánem, abys mu připravil cestu ([Malachiáš 3:1])

καὶ σὺ δέ παιδίον προφήτης ὑψίστου κληθήση προπορεύση γὰρ ε᾿νὼπιον κυρίου ἑτοιμάσαι ὁδοὺς αυ᾿του̑

וַאנתּ טַליָא נבִיֵה דּעֵלָיָא תֵּתקרֵא תִּאזַל גֵּיר קדָם פַּרצֻופֵּה דּמָריָא דַּתטַיֵב אֻורחֵה׃

[(3) Luke 01, 77]

לְהוֹדִיעַ יְשׁוּעַת יהוה לְעַמּוֹ כִּי יִסְלַח לְחַטָּאתָם

וְנָתַתָּ דַּעַת יְשׁוּעָה לְעַמּוֺ הִיא הַסְּלִיחָה לְחַטֹּאתָם:

Aby dáno bylo umění spasitelné lidu jeho na odpuštění hříchů jejich,

a dal jeho lidu poznat spásu v odpuštění hříchů, ([Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24; Jeremjáš 31:34])

του̑ δου̑ναι γνω̑σιν σωτηρίας τω̑ λαω̑ αυ᾿του̑ ε᾿ν α᾿φέσει ἁμαρτιω̑ν αυ᾿τω̑ν

דּנֵתֵּל מַדּעָא דּחַיֵא לעַמֵה בּשֻׁובקָנָא דַּחטָהַיהֻון׃

[(3) Luke 01, 78]

כְּרֹב רַחֲמָיו עִמָּנוּ וְדָרַךְ כּוֹכָב מִשָּׁמַיִם, פָּקֹד יִפְקְדֵנוּ

בִּזְרֹחַ לָנוּ אוֺר-בֹּקֶר מִמָּרוֺם מִמְּקוֺר רַחֲמֵי אֱלֹהֵינוּ:

Skrze střeva milosrdenství Boha našeho, v nichž navštívil nás, vyšed z výsosti,

pro slitování a milosrdenství našeho Boha, jímž nás navštíví(j) Vycházející z výsosti(k), (j) var: navštívil (k) ř: východ (vycházející slunce); nebo: výhonek z výsosti ([Malachiáš 3:20])

διὰ σπλάγχνα ε᾿λέους θεου̑ ἡμω̑ν ε᾿ν οι῟ς ε᾿πισκέψεται ἡμα̑ς α᾿νατολὴ ε᾿ξ υ῞ψους

בּרַחמֵא דַּחנָנָא דַּאלָהַן דַּבהֻון נֵסערַן דֵּנחָא מֵן רַומָא׃

[(3) Luke 01, 79]

לְהָאִיר לְיוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְלָשִׂים פְּעָמֵינוּ לְדֶרֶךְ שָׁלוֹם."

לְהָאִיר לְישְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְיַשֵּׁר אַשּׁוּרֵינוּ בְּמַעְגְּלֵי שָׁלוֺם:

Aby se ukázal sedícím v temnostech a v stínu smrti, k spravení noh našich na cestu pokoje.

aby se zjevil(l) těm, kdo jsou ve tmě a stínu smrti, a uvedl naše kroky na cestu pokoje.“ (l) aby zazářil ([Izajáš 9:2; Matouš 4:16])

ε᾿πιφα̑ναι τοι̑ς ε᾿ν σκότει καὶ σκια̑ θανάτου καθημένοις του̑ κατευθυ̑ναι τοὺς πόδας ἡμω̑ν ει᾿ς ὁδὸν ει᾿ρήνης

למַנהָרֻו לַאילֵין דַּבחֵשֻׁוכָא וַבטֵלָלֵא דּמַותָּא יָתבִּין דּנֵתרֻוץ רֵגלַין בֻּאורחָא דַּשׁלָמָא׃ ס

[(3) Luke 01, 80]

וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק בְּרוּחַ בִּהְיוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר עַד יוֹם הֵרָאוֹתוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד הוֺלֵךְ וְחָזֵק בָּרוּחַ וַיִּתְגּוֺרֵר בַּמִּדְבָּר עַד-יוֺם הֵרָאֹתוֺ אֶל-יִשְׁרָאֵל:

Dítě pak rostlo, a posilovalo se v duchu, a bylo na poušti až do dne zjevení svého lidu Izraelskému.

Chlapec rostl a sílil na duchu; a žil na poušti až do dne, kdy vystoupil před Izrael. ([Lukáš 2:40])

τὸ δὲ παιδίον ηυ῎ξανεν καὶ ε᾿κραταιου̑το πνεύματι καὶ η῟ν ε᾿ν ται̑ς ε᾿ρήμοις ε῞ως ἡμέρας α᾿ναδείξεως αυ᾿του̑ πρὸς τὸν ᾽Ισραήλ

טַליָא דֵּין רָבֵא הוָא ומֵתחַיַל בּרֻוחָא וַבחֻורבָּא אִיתַוהי הוָא עדַמָא ליַומָא דּתַחוִיתֵה דַּלוָת אִיסרָיֵל׃ ס

[(3) Luke 02, 01]

בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא צַו מֵאֵת הַקֵּיסָר אוֹגוּסְטוֹס לַעֲרֹךְ רִשּׁוּם תּוֹשָׁבִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת.

וִיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלִּפְנֵי הַקֵּיסַר אוֺגוּסְטוֺס לִמְנוֺת כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ:

I stalo se v těch dnech, vyšlo poručení od císaře Augusta, aby byl popsán všecken svět.

Stalo se v oněch dnech, že vyšlo nařízení od císaře Augusta, aby byl po celém světě proveden soupis lidu.

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις ε᾿ξη̑λθεν δόγμα παρὰ Καίσαρος Αυ᾿γούστου α᾿πογράφεσθαι πα̑σαν τὴν οι᾿κουμένην

הוָא דֵּין בּיַומָתָא הָנֻון וַנפַק פֻּוקדָּנָא מֵן אַגֻוסטָוס קֵסַר דּנֵתכּתֵב כֻּלֵה עַמָא דֻּאוחדָנֵה׃

[(3) Luke 02, 02]

הַמִּפְקָד הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, נֶעֱרַךְ בִּהְיוֹת קִירֶנְיוֹס נְצִיב סוּרְיָה.

הוּא הַמִּפְקָד הָרִאשׁוֺן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בִּימֵי קוּרִינִיּוֺס פַּחַת אֲרָם:

(To popsání nejprvé stalo se, když vládařem Syrským byl Cyrenius.)

Tento první majetkový soupis se konal, když Sýrii spravoval Quirinius.

αυ῞τη α᾿πογραφὴ πρὼτη ε᾿γένετο ἡγεμονεύοντος τη̑ς Συρίας Κυρηνίου

הָדֵא מַכתּבָנֻותָא קַדמָיתָּא הוָת בּהִגמָנֻותָא דּקֻורִינָוס בּסֻורִיַא׃

[(3) Luke 02, 03]

הַכֹּל הָלְכוּ לְהִתְפַּקֵּד, אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ.

וַיֵּלְכוּ כֻלָּם לְהִמָּנוֺת אִישׁ אִישׁ לְעִירוֺ:

I šli všickni, aby zapsáni byli, jeden každý do svého města.

Všichni se šli dát zapsat, každý do svého města.

καὶ ε᾿πορεύοντο πάντες α᾿πογράφεσθαι ε῞καστος ει᾿ς τὴν ἑαυτου̑ πόλιν

וָאזֵל הוָא כֻּלנָשׁ דּנֵתכּתֵב בַּמדִינתֵּה׃

[(3) Luke 02, 04]

וְגַם יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, עָלָה מִן הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, מֵהָעִיר נָצְרַת לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית לֶחֶם,

וַיַּעַל גַּם-יוֺסֵף מִן-הַגָּלִיל מֵעִיר נְצָרֶת אֶל-עִיר דָּוִד הִיא בֵּית-לָחֶם כִּי מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִד הוּא:

Vstoupil pak i Jozef od Galilee z města Nazarétu do Judstva, do města Davidova, kteréž slove Betlém, (proto že byl z domu a z čeledi Davidovy),

Také Josef se vydal z Galileje, z města Nazareta, do Judska, do města Davidova, které se nazývá Betlém, poněvadž byl z domu a rodu Davidova, ([Lukáš 1:26-Lukáš 1:27; 1 Samuelova 16:1 1 Samuelova 16:13])

α᾿νέβη δὲ καὶ ᾽Ιωσὴφ α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας ε᾿κ πόλεως Ναζαρὲθ ει᾿ς τὴν ᾽Ιουδαίαν ει᾿ς πόλιν Δαυὶδ η῞τις καλει̑ται Βηθλέεμ διὰ τὸ ει῏ναι αυ᾿τὸν ε᾿ξ οι῎κου καὶ πατρια̑ς Δαυίδ

סלֵק הוָא דֵּין אָף יַוסֵף מֵן נָצרַת מדִינתָּא דַּגלִילָא לִיהֻוד לַמדִינתֵּה דּדַוִיד דּמֵתקַריָא בֵּית־לחֵם מֵטֻל דִּאיתַוהי הוָא מֵן בַּיתֵּה ומֵן שַׁרבּתֵה דּדַוִיד׃

[(3) Luke 02, 05]

לְהִתְפַּקֵּד עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ וְהִיא הָרָה.

וַיָּבֹא עִם-מִרְיָם הַמְאֹרָשָׂה לוֺ לָבֹא עַל-הַפְּקוּדִים וְהִיא הָרָה:

Aby zapsán byl s Marií, zasnoubenou sobě manželkou těhotnou.

aby se dal zapsat s Marií, která mu byla zasnoubena(m) a čekala dítě. (m) var: se svou zasnoubenou ženou ([Matouš 1:18])

α᾿πογράψασθαι σὺν Μαριὰμ τη̑ ε᾿μνηστευμένη αυ᾿τω̑ ου῎ση ε᾿γκύω

עַם מַריַם מכִירתֵּה כַּד בַּטנָא דּתַמָן נֵתכּתֵב׃ ס

[(3) Luke 02, 06]

כַּאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת

וַיְהִי בִּהְיוֺתָם שָׁם וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת:

I stalo se, když tam byli, naplnili se dnové, aby porodila.

Když tam byli, naplnily se dny a přišla její hodina.

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ ει῏ναι αυ᾿τοὺς ε᾿κει̑ ε᾿πλήσθησαν αἱ ἡμέραι του̑ τεκει̑ν αυ᾿τήν

וַהוָא דּכַד תַּמָן אֵנֻון אֵתמַלִיו יַומָתָה דּתִאלַד׃

[(3) Luke 02, 07]

וְהִיא יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. לְאַחַר שֶׁחִתְּלָה אוֹתוֹ הִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן.

וַתֵּלֶד אֶת-בְּנָהּ הַבְּכוֺר וַתְּחַתְּלֵהוּ בַחֲתוּלוֺת וַתָּשֶׂם אֹתוֺ בָּאֵבוּס כִּי לֹא-מָצְאוּ מָקוֺם לָהֶם בַּמָּלוֺן:

I porodila Syna svého prvorozeného, a plénkami ho obvinula, a položila jej v jeslech, proto že neměli místa v hospodě.

I porodila svého prvorozeného syna, zavinula jej do plenek a položila do jeslí, protože se pro ně nenašlo místo pod střechou. ([Matouš 1:25])

καὶ ε῎τεκεν τὸν υἱὸν αυ᾿τη̑ς τὸν πρωτότοκον καὶ ε᾿σπαργάνωσεν αυ᾿τὸν καὶ α᾿νέκλινεν αυ᾿τὸν ε᾿ν φάτνη διότι ου᾿κ η῟ν αυ᾿τοι̑ς τόπος ε᾿ν τω̑ καταλύματι

ויֵלדַּת בּרָה בֻּוכרָא וַכרַכתֵּה בּעַזרֻורֵא וַארמיַתֵה בֻּאוריָא מֵטֻל דּלַיתּ הוָא להֻון דֻּוכּתָא אַיכָּא דַּשׁרֵין הוַו׃ ס

[(3) Luke 02, 08]

בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה.

וְרֹעִים הָיוּ לֵנִים בַּ׹ָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַהִיא וְנֹטְרִים אֶת-עֶדְרֵיהֶם בְּאַשְׁמֻרוֺת הַלָּיְלָה:

A pastýři byli v krajině té, ponocujíce, a stráž noční držíce nad svým stádem.

A v té krajině byli pastýři pod širým nebem a v noci se střídali v hlídkách u svého stáda.

καὶ ποιμένες η῟σαν ε᾿ν τη̑ χὼρα τη̑ αυ᾿τη̑ α᾿γραυλου̑ντες καὶ φυλάσσοντες φυλακὰς τη̑ς νυκτὸς ε᾿πὶ τὴν ποίμνην αυ᾿τω̑ν

רָעַוָתָא דֵּין אִית הוַו בֵּה בַּאתרָא דַּשׁרֵין הוַו תַּמָן ונָטרִין מַטַרתָא דּלִליָא עַל מַרעיָתהֻון׃

[(3) Luke 02, 09]

לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ יהוה וּכְבוֹד יהוה נָגַהּ סְבִיבָם. הֵם נִבְהֲלוּ עַד מְאֹד,

וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֺה נִצָּב עֲלֵיהֶם וּכְבוֺד יְהוָֺה זָרַח לָהֶם מִסָּבִיב וַיִּירְאוּ יִרְאָה גְדוֺלָה:

A aj, anděl Páně postavil se podlé nich, a sláva Páně osvítila je. I báli se bázní velikou.

Náhle při nich stál anděl Páně a sláva Páně se rozzářila kolem nich. Zmocnila se jich veliká bázeň. ([Lukáš 24:4-Lukáš 24:5])

καὶ α῎γγελος κυρίου ε᾿πέστη αυ᾿τοι̑ς καὶ δόξα κυρίου περιέλαμψεν αυ᾿τούς καὶ ε᾿φοβήθησαν φόβον μέγαν

והָא מַלַאכָא דַּאלָהָא אֵתָא לוָתהֻון ותֵשׁבֻּוחתֵּה דּמָריָא אַנהרַת עלַיהֻון וַדחֵלו דֵּחלתָא רַבּתָא׃

[(3) Luke 02, 10]

אוּלָם הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירָאוּ מְבַ׹ֵּׂר טוֺב אֲנִי לָכֶם וְרַב שָׂשׂוֺן לְכָל-הָעָם:

Tedy řekl jim anděl: Nebojtež se; nebo aj, zvěstuji vám radost velikou, kteráž bude všemu lidu.

Anděl jim řekl: „Nebojte se, hle, zvěstuji vám velikou radost, která bude pro všechen lid. ([Lukáš 1:30])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ α῎γγελος μὴ φοβει̑σθε ι᾿δοὺ γὰρ ευ᾿αγγελίζομαι ὑμι̑ν χαρὰν μεγάλην η῞τις ε῎σται παντὶ τω̑ λαω̑

וֵאמַר להֻון מַלַאכָא לָא תֵּדחלֻון הָא גֵּיר מסַבַּר אנָא לכֻון חַדֻותָא רַבּתָא דּתֵהוֵא לכֻלֵה עָלמָא׃

[(3) Luke 02, 11]

הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן.

כִּי מוֺשִׁיעַ יֻלַּד לָכֶם הַיּוֺם הֲלֹא הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֺן בְּעִיר דָּוִד:

Nebo narodil se vám dnes spasitel, kterýž jest Kristus Pán, v městě Davidově.

Dnes se vám narodil Spasitel, Kristus(n) Pán, v městě Davidově. (n) Mesiáš ([Skutky apoštolské 2:36])

ο῞τι ε᾿τέχθη ὑμι̑ν σήμερον σωτὴρ ο῞ς ε᾿στιν Χριστὸς κύριος ε᾿ν πόλει Δαυίδ

אֵתִילֵד לכֻון גֵּיר יַומָנָא פָּרֻוקָא דִּאיתַוהי מָריָא משִׁיחָא בַּמדִינתֵּה דּדַוִיד׃

[(3) Luke 02, 12]

וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס."

וְזֶה לָכֶם הָאוֺת כִּי תִמְצְאוּ יֶלֶד בַּחֲתוּלָתוֺ שֹׁכֵב בָּאֵבוּס:

A toto vám bude za znamení: Naleznete nemluvňátko plénkami obvinuté, ležící v jeslech.

Toto vám bude znamením: Naleznete děťátko v plenkách, položené do jeslí.“ ([Izajáš 7:14])

καὶ του̑το ὑμι̑ν τὸ σημει̑ον εὑρήσετε βρέφος ε᾿σπαργανωμένον καὶ κείμενον ε᾿ν φάτνη

והָדֵא לכֻון אָתָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון עֻולָא דַּכרִיך בּעַזרֻורֵא וסִים בֻּאוריָא׃

[(3) Luke 02, 13]

פִּתְאוֹם הָיוּ לְיַד הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהֵמָּה מְהַלְלִים אֶת הָאֱלֹהִים וְאוֹמְרִים:

וּפִתְאֹם נִרְאוּ עִם-הַמַּלְאָךְ הֲמוֺן צְבָא הַשָּׁמָיִם מְזַמְּרִים לֵאלֹהִים וְאֹמְרִים:

A hned s andělem zjevilo se množství rytířstva nebeského, chválících Boha a řkoucích:

A hned tu bylo s andělem množství nebeských zástupů a takto chválili Boha:

καὶ ε᾿ξαίφνης ε᾿γένετο σὺν τω̑ α᾿γγέλω πλη̑θος στρατια̑ς ου᾿ρανίου αι᾿νούντων τὸν θεὸν καὶ λεγόντων

ומֵן שֵׁלי אֵתחזִיו עַם מַלַאכָא חַילַוָתָא סַגִּיֵאא דַּשׁמַיָא כַּד משַׁבּחִין לַאלָהָא וָאמרִין׃

[(3) Luke 02, 14]

"כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָצָה."

כָּבוֺד לֵאלֹהִים בַּמָּרוֺם שָׁלוֺם עֲלֵי-אָרֶץ וְלִבְנֵי אָדָם רָצוֺן:

Sláva na výsostech Bohu, a na zemi pokoj, lidem dobrá vůle.

“Sláva na výsostech Bohu a na zemi pokoj mezi lidmi; Bůh v nich má zalíbení(o).“ (o) var: na zemi pokoj, lidem Boží zalíbení ([Lukáš 19:38])

δόξα ε᾿ν ὑψίστοις θεω̑ καὶ ε᾿πὶ γη̑ς ει᾿ρήνη ε᾿ν α᾿νθρὼποις ευ᾿δοκίας

תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא בַּמרַומֵא ועַל אַרעָא שׁלָמָא וסַברָא טָבָא לַבנַי־אנָשָׁא׃ ס

[(3) Luke 02, 15]

לְאַחַר שֶׁעָלוּ הַמַּלְאָכִים מֵעֲלֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, אָמְרוּ הָרוֹעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "בּוֹאוּ נֵלֵךְ עַד בֵּית לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר קָרָה, מַה שֶּׁאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לָנוּ."

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלוּ מֵעֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַשָּׁמָיְמָה וַיֹּאמְרוּ הָרֹעִים אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ נֵלְכָה-נָּא עַד בֵּית-לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת-הַדָּבָר הַנַּעֲשָׂה שָּׁם אֲשֶׁר הוֺדִיעַ לָנוּ יְהוָֺה:

I stalo se, jakž odešli od nich andělé do nebe, že ti pastýři řekli vespolek: Poďme až do Betléma, a vizme tu věc, kteráž se stala, o níž Pán oznámil nám.

Jakmile andělé od nich odešli do nebe, řekli si pastýři: „Pojďme až do Betléma a podívejme se na to, co se tam stalo, jak nám Pán oznámil.“

καὶ ε᾿γένετο ὡς α᾿πη̑λθον α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν οἱ α῎γγελοι οἱ ποιμένες ε᾿λάλουν πρὸς α᾿λλήλους διέλθωμεν δὴ ε῞ως Βηθλέεμ καὶ ι῎δωμεν τὸ ρ᾿η̑μα του̑το τὸ γεγονὸς ο῍ ὁ κύριος ε᾿γνὼρισεν ἡμι̑ν

וַהוָא דּכַד אֵזַלו מֵן לוָתהֻון מַלַאכֵא לַשׁמַיָא מַלֵלו רָעַוָתָא חַד עַם חַד וָאמרִין נֵרדֵּא עדַמָא לבֵית־לחֵם ונֵחזֵא למֵלתָא הָדֵא דַּהוָת אַיך דּמָריָא אַודַּע לַן׃

[(3) Luke 02, 16]

הֵם הָלְכוּ מַהֵר וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם וְיוֹסֵף וְאֶת הַתִּינוֹק הַשּׁוֹכֵב בָּאֵבוּס.

וַיָּחִישׁוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּמְצְאוּ אֶת-מִרְיָם וְאֶת-יוֺסֵף וְהַיֶּלֶד שֹׁכֵב בָּאֵבוּס:

I přišli, chvátajíce, a nalezli Marii a Jozefa, i to nemluvňátko ležící v jeslech.

Spěchali tam a nalezli Marii a Josefa i to děťátko položené do jeslí.

καὶ η῟λθαν σπεύσαντες καὶ α᾿νευ̑ραν τήν τε Μαριὰμ καὶ τὸν ᾽Ιωσὴφ καὶ τὸ βρέφος κείμενον ε᾿ν τη̑ φάτνη

וֵאתַו מסַרהבָאיִת וֵאשׁכַּחו למַריַם וַליַוסֵף וַלעֻולָא דּסִים בֻּאוריָא׃

[(3) Luke 02, 17]

כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד הַזֶּה.

וַיִּרְאוּ וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר הֻגַּד לָהֶם עַל-הַיֶּלֶד הַזֶּה:

A viděvše, rozhlašovali, což jim povědíno bylo o tom děťátku.

Když je spatřili, pověděli(p), co jim bylo řečeno o tom dítěti. (p) var: rozhlásili

ι᾿δόντες δὲ ε᾿γνὼρισαν περὶ του̑ ρ᾿ήματος του̑ λαληθέντος αυ᾿τοι̑ς περὶ του̑ παιδίου τούτου

וכַד חזַו אַודַּעו למֵלתָא דֵּאתמַללַת עַמהֻון עלַוהי עַל טַליָא׃

[(3) Luke 02, 18]

כָּל הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם הָרוֹעִים,

וַיִּתְמְהוּ הַשֹּׁמְעִים עַל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-הִגִּידוּ לָהֶם הָרֹעִים:

I divili se všickni, kteříž slyšeli o tom, což jim bylo mluveno od pastýřů.

Všichni, kdo to uslyšeli, užasli nad tím, co jim pastýři vyprávěli. ([Lukáš 1:63 Lukáš 2:33 Lukáš 4:22 Lukáš 9:44])

καὶ πάντες οἱ α᾿κούσαντες ε᾿θαύμασαν περὶ τω̑ν λαληθέντων ὑπὸ τω̑ν ποιμένων πρὸς αυ᾿τούς

וכֻלהֻון דַּשׁמַעו אֵתּדַּמַרו עַל אַילֵין דֵּאתמַלֵל להֻון מֵן רָעַוָתָא׃

[(3) Luke 02, 19]

אַךְ מִרְיָם שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָם בְּלִבָּהּ.

וּמִרְיָם שָׁמְרָה אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתֶּהְגֶּה בָּם בְּלִבָּהּ:

Ale Maria zachovávala všecky věci tyto, skládajici je v srdci svém.

Ale Maria to všechno v mysli zachovávala a rozvažovala o tom. ([Lukáš 1:66 Lukáš 2:51])

ἡ δὲ Μαριὰμ πάντα συνετήρει τὰ ρ᾿ήματα ταυ̑τα συμβάλλουσα ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿τη̑ς

מַריַם דֵּין נָטרָא הוָת כֻּלהֵין מֵלֵא הָלֵין וַמפַחמָא בּלֵבָּה׃

[(3) Luke 02, 20]

לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ הָרוֹעִים כְּשֶׁהֵם מְהַלְלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי שֶּׁנֶּאֱמַר לָהֶם.

וְהָרֹעִים שָׁבוּ וַיִּתְּנוּ כָבוֺד וָעֹז לֵאלֹהִים עַל-כֹּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי-אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:

I navrátili se pastýři, velebíce a chválíce Boha ze všeho, což slyšeli a viděli, tak jakž bylo jim povědíno.

Pastýři se pak navrátili oslavujíce a chválíce Boha za všechno, co slyšeli a viděli, jak jim to bylo řečeno.

καὶ ὑπέστρεψαν οἱ ποιμένες δοξάζοντες καὶ αι᾿νου̑ντες τὸν θεὸν ε᾿πὶ πα̑σιν οι῟ς η῎κουσαν καὶ ει῏δον καθώς ε᾿λαλήθη πρὸς αυ᾿τούς

וַהפַכו רָעַוָתָא הָנֻון כַּד משַׁבּחִין וַמהַללִין לַאלָהָא עַל כֻּל דַּחזַו וַשׁמַעו אַיכַּנָא דֵּאתמַלַל עַמהֻון׃ ס

[(3) Luke 02, 21]

כְּשֶׁמָּלְאוּ שְׁמוֹנָה יָמִים וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לָמוּל אוֹתוֹ קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כַּשֵּׁם שֶׁקָּרָא לוֹ הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי שֶׁהוֹרָה בַּבֶּטֶן.

וְכִמְלֹאת שְׁמֹנַת יָמִים לְהִמּוֺלוֺ וַיִּקָרֵא שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא-לוֺ הַמַּלְאָךְ טֶרֶם נוֺצַר בַּבָּטֶן:

A když se naplnilo dní osm, aby obřezáno bylo to děťátko, i nazváno jest jméno jeho Ježíš, kterýmž bylo nazváno od anděla, prvé než se v životě počalo.

Když uplynulo osm dní a nastal čas k jeho obřízce, dali mu jméno Ježíš, které dostal od anděla dříve, než jej matka počala. ([Leviticus 12:3; Lukáš 1:31; Matouš 1:25])

καὶ ο῞τε ε᾿πλήσθησαν ἡμέραι ο᾿κτώ του̑ περιτεμει̑ν αυ᾿τόν καὶ ε᾿κλήθη τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ς τὸ κληθὲν ὑπὸ του̑ α᾿γγέλου πρὸ του̑ συλλημφθη̑ναι αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ κοιλία

וכַד מלַו תּמָניָא יַומִין דּנֵתגּזַר טַליָא אֵתקרִי שׁמֵה יֵשֻׁוע דֵּאתקרִי מֵן מַלַאכָא קדָם דּנֵתבּטֵן בּכַרסָא׃

[(3) Luke 02, 22]

כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי טָהֳרָתָם לְפִי תּוֹרַת מֹשֶׁה, הֶעֱלוּהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַצִּיגוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים

וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ לָהֶם יְמֵי טָהֳרָם לְפִי תּוֺרַת משֶׁה וַיַּעֲלוּ אֹתוֺ יְרוּשָׁלַיְמָה לְהַעֲמִידוֺ לִפְנֵי יְהוָֺה:

A když se naplnili dnové očišťování Marie podlé zákona Mojžíšova, přinesli jej do Jeruzaléma, aby ho postavili Pánu,

Když uplynuly dny jejich(q) očišťování podle zákona Mojžíšova, přinesli Ježíše do Jeruzaléma, aby s ním předstoupili před Hospodina(r) – (q) var: jeho (r) ř: Pána (pod. Lukáš 2:23) ([Leviticus 12:6])

καὶ ο῞τε ε᾿πλήσθησαν αἱ ἡμέραι του̑ καθαρισμου̑ αυ᾿τω̑ν κατὰ τὸν νόμον Μωϋσέως α᾿νήγαγον αυ᾿τὸν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα παραστη̑σαι τω̑ κυρίω

וכַד אֵתמַלִיו יַומָתָא דּתַדכִּיתהֻון אַיך נָמֻוסָא דּמֻושֵׁא אַסקֻוהי לֻאורִשׁלֵם דַּנקִימֻונָיהי קדָם מָריָא׃

[(3) Luke 02, 23]

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יהוה, שֶׁכָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם קָדוֹשׁ לַיהוה יִקָּרֵא;

כַּכָּתוּב בְּתוֺרַת יְהוָֺה כָּל-זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם קָדוֺשׁ יִקָּרֵא לַיהוָֺה:

(Jakož psáno jest v zákoně Páně, že každý pacholík, otvíraje život, svatý Pánu slouti bude),

jak je psáno v zákoně Páně: ‚vše, co je mužského rodu a otvírá život matky, bude zasvěceno Hospodinu‘ – ([Exodus 13:2 Exodus 13:12])

καθώς γέγραπται ε᾿ν νόμω κυρίου ο῞τι πα̑ν α῎ρσεν διανοι̑γον μήτραν α῞γιον τω̑ κυρίω κληθήσεται

אַיך דַּכתִיב בּנָמֻוסָא דּמָריָא דּכֻל דֵּכרָא פָּתַח מַרבּעָא קַדִּישָׁא דּמָריָא נֵתקרֵא׃

[(3) Luke 02, 24]

וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כָּאָמוּר בְּתוֹרַת יהוה, שְׁתֵּי־תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.

וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּמִצְוַת תּוֺרַת יְהוָֺה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֺ שְׁנֵי בְּנֵי יוֺנָה:

A aby dali obět, jakož povědíno jest v zákoně Páně, dvě hrdličky aneb dvé holoubátek.

a aby podle ustanovení Zákona obětovali dvě hrdličky nebo dvě holoubata. ([Leviticus 12:8])

καὶ του̑ δου̑ναι θυσίαν κατὰ τὸ ει᾿ρημένον ε᾿ν τω̑ νόμω κυρίου ζευ̑γος τρυγόνων η῍ δύο νοσσοὺς περιστερω̑ν

וַדנֵתּלֻון דֵּבחתָא אַיכַּנָא דַּאמִיר בּנָמֻוסָא דּמָריָא זַוגָּא דּשֻׁופנִינֵא אַו תּרֵין פַּרֻוגֵא דּיַונָא׃ ס

[(3) Luke 02, 25]

אִישׁ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָהּ עֵת, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ; וְהָאִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד וּמְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה עָלָיו.

וְהִנֵּה אִישׁ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד וּמְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׁרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נָחָה עָלָיו:

A aj, byl člověk v Jeruzalémě, jemuž jméno Simeon. A člověk ten byl spravedlivý a nábožný, očekávající potěšení Izraelského, a Duch svatý byl v něm.

V Jeruzalémě žil muž jménem Simeon; byl to člověk spravedlivý a zbožný, očekával potěšení(s) Izraele a Duch svatý byl s ním. (s) splnění naděje ([Izajáš 49:13])

καὶ ι᾿δοὺ α῎νθρωπος η῟ν ε᾿ν ᾽Ιερουσαλὴμ ω῟ ο῎νομα Συμεὼν καὶ ὁ α῎νθρωπος ου῟τος δίκαιος καὶ ευ᾿λαβής προσδεχόμενος παράκλησιν του̑ ᾽Ισραήλ καὶ πνευ̑μα η῟ν α῞γιον ε᾿π῾ αυ᾿τόν

גַּברָא דֵּין חַד אִית הוָא בֻּאורִשׁלֵם שׁמֵה הוָא שֵׁמעֻון וגַברָא הָנָא כִּאין הוָא וזַדִּיק וַמסַכֵּא הוָא לבֻויָאֵה דִּאיסרָיֵל ורֻוחָא דּקֻודשָׁא אִית הוָת עלַוהי׃

[(3) Luke 02, 26]

וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִגְלָה לוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה מָוֶת בְּטֶרֶם יִרְאֶה אֶת מְשִׁיחַ יהוה,

וְדָבָר נִגְלָה לּוֺ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה-מָּוֶת עַד-אֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת-מְשִׁיחַ יְהוָֺה:

A bylo jemu zjeveno od Ducha svatého, že neuzří smrti, až by prvé uzřel Krista Páně.

Jemu bylo Duchem svatým předpověděno, že neuzří smrti, dokud nespatří Hospodinova Mesiáše(t). (t) ř: Krista Páně

καὶ η῟ν αυ᾿τω̑ κεχρηματισμένον ὑπὸ του̑ πνεύματος του̑ ἁγίου μὴ ι᾿δει̑ν θάνατον πρὶν η῍ α῍ν ι῎δη τὸν Χριστὸν κυρίου

וַאמִיר הוָא לֵה מֵן רֻוחָא דּקֻודשָׁא דּלָא נֵחזֵא מַותָּא עדַמָא דּנֵחזֵא לַמשִׁיחֵה דּמָריָא׃

[(3) Luke 02, 27]

וּבְהַדְרָכַת הָרוּחַ הוּא נִכְנַס אֶל הַמִּקְדָּשׁ. כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַהוֹרִים אֶת הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּנָּהוּג עַל־פִּי הַתּוֹרָה,

וַיָּבֹא בָרוּחַ אֶל-הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָבוֺת הֵבִיאוּ אֶת-הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ לַעֲשׂוֺת לוֺ כְּפִי-מִשְׁפַּט הַתּוֺרָה:

Ten přišel, ponuknut byv od Ducha, do chrámu. A když uvodili rodičové Ježíše děťátko, aby učinili podlé obyčeje zákona při něm,

A tehdy veden Duchem přišel do chrámu. Když pak rodiče přinášeli Ježíše, aby splnili, co o dítěti předpisoval Zákon,

καὶ η῟λθεν ε᾿ν τω̑ πνεύματι ει᾿ς τὸ ἱερόν καὶ ε᾿ν τω̑ ει᾿σαγαγει̑ν τοὺς γονει̑ς τὸ παιδίον ᾽Ιησου̑ν του̑ ποιη̑σαι αυ᾿τοὺς κατὰ τὸ ει᾿θισμένον του̑ νόμου περὶ αυ᾿του̑

הֻו הָנָא אֵתָא הוָא בּרֻוחָא להַיכּלָא וכַד מַעלִין לֵה אַבָהַוהי ליֵשֻׁוע טַליָא דּנֵעבּדֻון חלָפַוהי אַיכַּנָא דַּפקִיד בּנָמֻוסָא׃

[(3) Luke 02, 28]

לָקַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וּבֵרַךְ אֶת אֱלֹהִים וְאָמַר:

וַיִּקָחֵהוּ עַל-זְרֹעֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר:

Tedy on vzal jej na lokty své, i chválil Boha a řekl:

vzal ho Simeon do náručí a takto chválil Boha:

καὶ αυ᾿τὸς ε᾿δέξατο αυ᾿τὸ ει᾿ς τὰς α᾿γκάλας καὶ ευ᾿λόγησεν τὸν θεὸν καὶ ει῏πεν

קַבּלֵה עַל דּרָעַוהי ובַרֵך לַאלָהָא וֵאמַר׃

[(3) Luke 02, 29]

"וְעַתָּה, אֲדֹנָי, פְּטֹר נָא אֶת עַבְדְּךָ בְּשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ,

כִּדְבָרְךׇ יְהוָֺה הַיּוֺם תֶּאֱסֹף אֶת-עַבְדְּךׇ בְּשָׁלוֺם:

Nyní propouštíš služebníka svého, Pane, podlé slova svého, v pokoji.

„Nyní propouštíš v pokoji svého služebníka, Pane(u), podle svého slova, (u) ř: Panovníku

νυ̑ν α᾿πολύεις τὸν δου̑λόν σου δέσποτα κατὰ τὸ ρ᾿η̑μά σου ε᾿ν ει᾿ρήνη

מֵכִּיל שַׁרָא אַנתּ לֵה לעַבדָּך מָרי אַיך מֵלתָך בַּשׁלָמָא׃

[(3) Luke 02, 30]

כִּי רָאוּ עֵינַי אֶת יְשׁוּעָתְךָ

כִּי יְשׁוּעָתְךׇ רָאוּ עֵינָי:

Nebo viděly oči mé spasení tvé,

neboť mé oči viděly tvé spasení, ([Izajáš 52:10; Lukáš 3:6])

ο῞τι ει῏δον οἱ ο᾿φθαλμοί μου τὸ σωτήριόν σου

דּהָא חזַי עַינַי חנָנָך׃

[(3) Luke 02, 31]

אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לְעֵינֵי כָּל הָעַמִּים:

אֲשֶׁר הֲכִינֹתָ לִפְנֵי כָּל-הָעַמִּים:

Kteréž jsi připravil před oblíčejem všech lidí,

které jsi připravil přede všemi národy –

ο῍ ἡτοίμασας κατὰ πρόσωπον πάντων τω̑ν λαω̑ν

הַו דּטַיֵבתּ בּפַּרצֻופָּא דּכֻלהֵין אֵמוָתָא׃

[(3) Luke 02, 32]

אוֹר לְהָאִיר לַגּוֹיִם וְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ."

אוֺר לְהָאִיר לַגּוֺיִם וּכְבוֺד יִשְׁרָאֵל עַמֶּךׇ:

Světlo k zjevení národům, a slávu lidu tvého Izraelského.

světlo, jež bude zjevením pohanům(v), slávu pro tvůj lid Izrael.“ (v) ř: národům ([Izajáš 42:6 Izajáš 49:6])

φω̑ς ει᾿ς α᾿ποκάλυψιν ε᾿θνω̑ν καὶ δόξαν λαου̑ σου ᾽Ισραήλ

נֻוהרָא לגֵליָנָא דּעַממֵא ושֻׁובחָא לעַמָך אִיסרָיֵל׃ ס

[(3) Luke 02, 33]

אָבִיו וְאִמּוֹ תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו.

וַיִּתְמְהוּ יוֺסֵף וְאִמּוֺ עַל-הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו:

Otec pak a matka jeho divili se těm věcem, kteréž praveny byly o něm.

Ježíšův otec(x) a matka byli plni údivu nad slovy, která o něm slyšeli. (x) var: Josef ([Lukáš 1:63 Lukáš 2:18])

καὶ η῟ν ὁ πατὴρ αυ᾿του̑ καὶ ἡ μήτηρ θαυμάζοντες ε᾿πὶ τοι̑ς λαλουμένοις περὶ αυ᾿του̑

יַוסֵף דֵּין וֵאמֵה תַּמִיהִין הוַו עַל אַילֵין דּמֵתמַללָן הוַי עלַוהי׃

[(3) Luke 02, 34]

בֵּרְכָם שִׁמְעוֹן וְאָמַר אֶל מִרְיָם אִמּוֹ: "הִנֵּה זֶה נוֹסַד לְמִכְשׁוֹל וְלִתְקוּמָה לְרַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וּלְאוֹת אֲשֶׁר יִתְנַגְּדוּ לוֹ ־

וַיְבָרֶךְ אֹתָם שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר אֶל-מִרְיָם אִמּוֺ הַיֶּלֶד הַזֶּה נִצָּב לְמַפֶּלֶת רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וְלִתְקוּמָתָם וּלְאוֺת מְדָנִים:

I požehnal jim Simeon, a řekl Marii, matce jeho: Aj, položen jest tento ku pádu a ku povstání mnohým v Izraeli, a na znamení, kterémuž bude odpíráno,

A Simeon jim požehnal a řekl jeho matce Marii: „Hle, on jest dán k pádu i k povstání mnohých v Izraeli a jako znamení, kterému se budou vzpírat(y) (y) které bude popíráno ([Izajáš 8:14; 1 Petrův 2:8])

καὶ ευ᾿λόγησεν αυ᾿τοὺς Συμεών καὶ ει῏πεν πρὸς Μαριὰμ τὴν μητέρα αυ᾿του̑ ι᾿δοὺ ου῟τος κει̑ται ει᾿ς πτω̑σιν καὶ α᾿νάστασιν πολλω̑ν ε᾿ν τω̑ ᾽Ισραὴλ καὶ ει᾿ς σημει̑ον α᾿ντιλεγόμενον

ובַרֵך אֵנֻון שֵׁמעֻון וֵאמַר למַריַם אֵמֵה הָא הָנָא סִים למַפֻּולתָּא ולַקיָמָא דּסַגִּיֵאא בִּאיסרָיֵל ולָאתָא דּחֵריָנָא׃

[(3) Luke 02, 35]

וְגַם בְּלִבֵּךְ אַתְּ תַּעֲבֹר חֶרֶב - לְמַעַן תִּגָּלֶינָה מַחְשְׁבוֹת לֵב רַבִּים."

וּבְנַפְשֵׁךְ תַּעֲבֹר חֶרֶב חֹדֶרֶת לְהִתְגַּלּוֺת חִקְרֵי-לֵב רַבִּים:

(A tvou vlastní duši pronikne meč), aby zjevena byla z mnohých srdcí myšlení.

– i tvou vlastní duší pronikne meč – aby vyšlo najevo myšlení mnohých srdcí.“

καὶ σου̑ δὲ αυ᾿τη̑ς τὴν ψυχὴν διελεύσεται ρ᾿ομφαία ο῞πως α῍ν α᾿ποκαλυφθω̑σιν ε᾿κ πολλω̑ν καρδιω̑ν διαλογισμοί

וַבנַפשֵׁכי דֵּין דִּילֵכי תֵּעבַּר רֻומחָא אַיך דּנֵתגַּליָן מַחשׁבָתָא דּלֵבַּוָתָא דּסַגִּיֵאא סּ סּ׃

[(3) Luke 02, 36]

גַּם אִשָּׁה נְבִיאָה הָיְתָה שָׁם, חַנָּה בַּת פְּנוּאֵל מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר, וְהִיא בָּאָה בַּיָּמִים. שֶׁבַע שָׁנִים חָיְתָה עִם בַּעֲלָהּ מֵעֵת בְּתוּלֶיהָ;

וְאִשָּׁה נְבִיאָה הָיְתָה שָּׁם חַנָּה בַּת-פְּנוּאֵל לְמַטֵּה אֲשֵׁר הִיא זְקֵנָה בָּאָה בַיָּמִים וְשֶׁבַע שָׁנִים יָשְׁבָה עִם-בַּעְלָהּ מִיּוֺם אֲשֶׁר לְקָחָהּ בִּבְתוּלֶיהָ:

Byla také Anna prorokyně, dcera Fanuelova z pokolení Asser. Ta se byla zstarala ve dnech mnohých, a živa byla s mužem sedm let od panenství svého.

Žila tu i prorokyně Anna, dcera Fanuelova, z pokolení Ašerova. Byla již pokročilého věku; když se jako dívka provdala(z), žila se svým mužem sedm let (z) ř: od svého panenství ([Skutky apoštolské 21:9])

καὶ η῟ν ῞Αννα προφη̑τις θυγάτηρ Φανουήλ ε᾿κ φυλη̑ς ᾽Ασήρ αυ῞τη προβεβηκυι̑α ε᾿ν ἡμέραις πολλαι̑ς ζήσασα μετὰ α᾿νδρὸς ε῎τη ἑπτὰ α᾿πὸ τη̑ς παρθενίας αυ᾿τη̑ς

וחַנָא דֵּין נבִיתָא בַּרתֵה דַּפנֻואיִל מֵן שַׁבטָא דָּאשִׁיר אָף הִי קַשִׁישַׁת בּיַומָתָה הוָת וַשׁבַע שׁנִין עַם בַּעלָה חיָת מֵן בּתֻולֻותָה׃

[(3) Luke 02, 37]

וְהִיא אַלְמָנָה בַּת שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים וְלֹא עָזְבָה אֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּעָבְדָהּ אֶת אֱלֹהִים בְּצוֹם וְתַחֲנוּנִים יוֹמָם וָלַיְלָה.

וְהָאַלְמָנָה הַזֹּאת כְּבַת אַרְבַּע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה לֹא מָשָׁה מִבֵּית הָאֱלֹהִים בַּעֲבֹדָתָהּ לְפָנָיו בְּצוֺם וּבִתְפִלָּה לַיְלָה וָיוֺם:

A ta vdova byla, v letech okolo osmdesáti a čtyřech, kteráž nevycházela z chrámu, posty a modlitbami sloužeci Bohu dnem i nocí.

a pak byla vdovou až do svého osmdesátého čtvrtého roku. Nevycházela z chrámu, ale dnem i nocí sloužila Bohu posty i modlitbami. ([1 Timoteovi 5:5])

καὶ αυ᾿τὴ χήρα ε῞ως ε᾿τω̑ν ο᾿γδοήκοντα τεσσάρων η῍ ου᾿κ α᾿φίστατο του̑ ἱερου̑ νηστείαις καὶ δεήσεσιν λατρεύουσα νύκτα καὶ ἡμέραν

וַהוָת אַרמַלתָּא אַיך שׁנִין תּמָנִאין וַארבַּע ולָא פָּרקָא הוָת מֵן הַיכּלָא וַבצַומָא ובַצלֻותָא פָּלחָא הוָת בִּאימָמָא וַבלִליָא׃

[(3) Luke 02, 38]

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאָה וְהוֹדְתָה לֵאלֹהִים וְדִבְּרָה עַל הַיֶּלֶד בְּאָזְנֵי כָּל הַמְחַכִּים לַגְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלַיִם.

וַתָּקָם בָּעֵת הַהִיא וַתְּבָרֶךְ אֶת-הָאֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עָלָיו אֶל-כָּל-אֲשֶׁר חִכָּה לִגְאֻלַּת יְרוּשָׁלָיִם:

A ta v touž hodinu přišedši, chválila Pána, a mluvila o něm všechněm, kteříž čekali vykoupení v Jeruzalémě.

A v tu chvíli k nim přistoupila, chválila Boha a mluvila o tom dítěti všem, kteří očekávali vykoupení Jeruzaléma(a). (a) var: v Jeruzalémě

καὶ αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα ε᾿πιστα̑σα α᾿νθωμολογει̑το τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿λάλει περὶ αυ᾿του̑ πα̑σιν τοι̑ς προσδεχομένοις λύτρωσιν ᾽Ιερουσαλήμ

וָאף הִי קָמַת בָּה בּשָׁעתָא וַאודּיַת למָריָא וַממַללָא הוָת עלַוהי עַם כֻּלנָשׁ דַּמסַכֵּא הוָא לפֻורקָנָה דֻּאורִשׁלֵם׃

[(3) Luke 02, 39]

לְאַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ אֶת הַכֹּל עַל־פִּי תּוֹרַת יהוה, חָזְרוּ לַגָּלִיל, לְנָצְרַת עִירָם.

כְּכַלּוֺתָם לַעֲשׂוֺת כָּל-הַמִּצְוָה כְּפִי-תוֺרַת יְהוָֺה וַיָּשׁוּבוּ הַגָּלִילָה אֶל-נְצֶרֶת עִירָם:

Vykonavše pak všecko podlé zákona Páně, vrátili se do Galilee, do města svého Nazaréta.

Když Josef a Maria vše řádně vykonali podle zákona Páně, vrátili se do Galileje do svého města Nazareta. ([Matouš 2:23])

καὶ ὡς ε᾿τέλεσαν πάντα τὰ κατὰ τὸν νόμον κυρίου ε᾿πέστρεψαν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν ει᾿ς πόλιν ἑαυτω̑ν Ναζαρέθ

וכַד שַׁלֵמו כֻּל מֵדֵּם אַיך דַּבנָמֻוסָא דּמָריָא הפַכו לַגלִילָא לנָצרַת מדִינתּהֻון׃

[(3) Luke 02, 40]

וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק, מָלֵא חָכְמָה, וְחֶסֶד אֱלֹהִים הָיָה עָלָיו.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיִמָּלֵא חָכְמָה גַּם-חֵן אֱלֹהִים הוּצַק עָלָיו:

Děťátko pak rostlo, a posilovalo se v duchu, plné moudrosti, a milost Boží byla v něm.

Dítě rostlo v síle(b) a moudrosti a milost Boží byla s ním. (b) var: + ducha ([Soudců 13:24; 1 Samuelova 2:26; Lukáš 1:80])

τὸ δὲ παιδίον ηυ῎ξανεν καὶ ε᾿κραταιου̑το πληρούμενον σοφία καὶ χάρις θεου̑ η῟ν ε᾿π῾ αυ᾿τό

טַליָא דֵּין רָבֵא הוָא ומֵתחַיַל בּרֻוחָא ומֵתמַלֵא חֵכמתָא וטַיבֻּותָא דַּאלָהָא אִית הוָת עלַוהי׃

[(3) Luke 02, 41]

מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עָלוּ הוֹרָיו לִירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח.

וַיַעֲלוּ אֲבוֺתָיו יְרוּשָׁלַיְמָה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לָחֹג חַג-הַפָּסַח:

I chodívali rodičové jeho každého roku do Jeruzaléma na den slavný velikonoční.

Každý rok chodívali jeho rodiče o velikonočních svátcích do Jeruzaléma. ([Deuteronomium 16:1-Deuteronomium 16:8])

καὶ ε᾿πορεύοντο οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑ κατ῾ ε῎τος ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ τη̑ ἑορτη̑ του̑ πάσχα

ואנָשַׁוהי בּכֻל שׁנָא אָזִלין הוַו לֻאורִשׁלֵם בּעַדעִדָא דּפֵצחָא׃ ס

[(3) Luke 02, 42]

וּבִמְלֹאת לוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם כְּמִנְהַג הֶחָג.

וּבִהְיוֺתוֺ בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׁרֵה שָׁנָה וַיַּעֲלוּ עִמּוֺ כְּמִשְׁפַּט הֶחָג:

A když byl ve dvanácti letech, a oni vstupovali do Jeruzaléma, podlé obyčeje toho dne svátečního,

Také když mu bylo dvanáct let, šli tam, jak bylo o svátcích obyčejem.

καὶ ο῞τε ε᾿γένετο ε᾿τω̑ν δὼδεκα α᾿ναβαινόντων αυ᾿τω̑ν κατὰ τὸ ε῎θος τη̑ς ἑορτη̑ς

וכַד הוָא בַּר שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא סלֵקו אַיכַּנָא דַּמעָדִין הוַו לעַדעִדָא׃

[(3) Luke 02, 43]

כְּשֶׁמָּלְאוּ הַיָּמִים שָׁבוּ, אַךְ הַנַּעַר יֵשׁוּעַ נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹרָיו לֹא יָדְעוּ.

וַיִּמָּלְאוּ הַיָּמִים וַיָּשׁוּבוּ לְדַרְכָּם וַיִּוָּתֵר הַנַּעַר יֵשׁוּעַ בִּירוּשָׁלַיִם וְיוֺסֵף וְאִמּוֺ לֹא יָדָעוּ:

A když vykonali ty dni, a již se navracovali, zůstalo dítě Ježíš v Jeruzalémě, a nevěděli Jozef a matka jeho.

A když v těch dnech všechno vykonali a vraceli se domů, zůstal chlapec Ježíš v Jeruzalémě, aniž to jeho rodiče věděli.

καὶ τελειωσάντων τὰς ἡμέρας ε᾿ν τω̑ ὑποστρέφειν αυ᾿τοὺς ὑπέμεινεν ᾽Ιησου̑ς ὁ παι̑ς ε᾿ν ᾽Ιερουσαλήμ καὶ ου᾿κ ε῎γνωσαν οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑

וכַד שׁלֵמו יַומָתָא הפַכו להֻון יֵשֻׁוע דֵּין טַליָא פָּשׁ לֵה בֻּאורִשׁלֵם ויַוסֵף וֵאמֵה לָא יִדַעו׃

[(3) Luke 02, 44]

הוֹאִיל וְחָשְׁבוּ שֶׁהוּא נִמְצָא בַּשַּׁיָּרָה הָלְכוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ יוֹם אֶחָד וְחִפְּשׂוּהוּ בֵּין הַקְּרוֹבִים וְהַמַּכָּרִים,

וּבְחָשְׁבָם כִּי עִם-חֶבֶל אֹרְחִים הָלַךְ וַיֵּלְכוּ כְּדֶרֶךְ-יוֺם וַיְבַקְשֻׁהוּ בֵּין קְרוֺבֵיהֶם וּמְיֻדָּעֵיהֶם:

Domnívajíce se pak o něm, že by byl v zástupu, ušli den cesty. I hledali ho mezi příbuznými a mezi známými.

Protože se domnívali, že je někde s ostatními poutníky, ušli den cesty a pak jej hledali mezi svými příbuznými a známými.

νομίσαντες δὲ αυ᾿τὸν ει῏ναι ε᾿ν τη̑ συνοδία η῟λθον ἡμέρας ὁδὸν καὶ α᾿νεζήτουν αυ᾿τὸν ε᾿ν τοι̑ς συγγενευ̑σιν καὶ τοι̑ς γνωστοι̑ς

סָברִין הוַו גֵּיר דּעַם בּנַי לוִיתהֻון הֻו וכַד אֵתַו מַרדֵּא יַומָא חַד בּעַאוֻהי לוָת אנָשֻׁותהֻון וַלוָת מַן דּיָדַע להֻון׃

[(3) Luke 02, 45]

אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מְצָאוּהוּ חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ אֹתוֺ שָׁבוּ וַיְבַקְשֻׁהוּ בִּירוּשָׁלָיִם:

A nenalezše jeho, navrátili se do Jeruzaléma, hledajíce ho.

Když ho nenalezli, vrátili se a hledali ho v Jeruzalémě.

καὶ μὴ εὑρόντες ὑπέστρεψαν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ α᾿ναζητου̑ντες αυ᾿τόν

ולָא אֵשׁכּחֻוהי וַהפַכו להֻון תֻּוב לֻאורִשׁלֵם ובָעֵין הוַו לֵה׃

[(3) Luke 02, 46]

לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים מְצָאוּהוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הַמּוֹרִים, שׁוֹמֵעַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵל אוֹתָם;

וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיִּמְצְאוּ אֹתוֺ ישֵׁב בְּתוֺךְ הַמּוֺרִים בַּמִּקְדָּשׁ שֹׁמֵעַ אֶת-תּוֺרָתָם וְשֹׁאֵל אֹתָם שְׁאֵלוֺת:

I stalo se po třech dnech, že nalezli jej v chrámě, an sedí mezi doktory, poslouchaje jich, a otazuje se jich.

Po třech dnech jej nalezli v chrámě, jak sedí mezi učiteli, naslouchá a dává jim otázky.

καὶ ε᾿γένετο μετὰ ἡμέρας τρει̑ς ευ῟ρον αυ᾿τὸν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καθεζόμενον ε᾿ν μέσω τω̑ν διδασκάλων καὶ α᾿κούοντα αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿περωτω̑ντα αυ᾿τούς

ומֵן בָּתַר תּלָתָא יַומִין אֵשׁכּחֻוהי בּהַיכּלָא כַּד יָתֵב מֵצעַת מַלפָנֵא ושָׁמַע מֵנהֻון וַמשַׁאֵל להֻון׃

[(3) Luke 02, 47]

וְכָל שׁוֹמְעָיו הִתְפַּלְּאוּ עַל שִׂכְלוֹ וְעַל תְּשׁוּבוֹתָיו.

וְכָל-שֹׁמְעָיו תָּמָהוּ עַל-חָכְמָתוֺ וְעַל-תְּשׁוּבֹתָיו:

A děsili se všickni, kteříž jej slyšeli, nad rozumností a odpovědmi jeho.

Všichni, kteří ho slyšeli, divili se rozumnosti jeho odpovědí.

ε᾿ξίσταντο δὲ πάντες οἱ α᾿κούοντες αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τη̑ συνέσει καὶ ται̑ς α᾿ποκρίσεσιν αυ᾿του̑

ותַמִיהִין הוַו כֻּלהֻון אַילֵין דּשָׁמעִין הוַו לֵה בּחֵכמתֵה וַבפֵתגָמַוהי׃ ס

[(3) Luke 02, 48]

כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: "בְּנִי, לָמָּה עָשִׂיתָ לָנוּ כָּכָה? הִנֵּה אָבִיךָ וַאֲנִי חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ בִּדְאָגָה רַבָּה."

וַיְהִי כִּרְאוֺתָם אֹתוֺ וַיִּשְׁתָּאוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֺ מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ בְּנִי הֲלֹא בִּקַּשְׁנוּךׇ גַּם-אָבִיךׇ גַּם-אֲנִי בִּדְאָגָה גְדוֺלָה:

A uzřevše ho, ulekli se. I řekla matka jeho k němu: Synu, proč jsi nám tak učinil? Aj, otec tvůj a já s bolestí hledali jsme tebe.

Když ho rodiče spatřili, užasli a jeho matka mu řekla: „Synu, co jsi nám to udělal? Hle, tvůj otec a já jsme tě s úzkostí hledali.“ ([Marek 3:31-Marek 3:35])

καὶ ι᾿δόντες αυ᾿τὸν ε᾿ξεπλάγησαν καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τὸν ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ τέκνον τί ε᾿ποίησας ἡμι̑ν ου῞τως ι᾿δοὺ ὁ πατήρ σου κα᾿γώ ο᾿δυνὼμενοι ε᾿ζητου̑μέν σε

וכַד חזַאוֻהי תּמַהו וֵאמרַת לֵה אֵמֵה בֵּרי למָנָא עבַדּתּ לַן הָכַנָא דּהָא אַבֻוך וֵאנָא בּטֻורָפָא סַגִּיָאא בָּעֵין הוַין לָך׃

[(3) Luke 02, 49]

הֵשִׁיב לָהֶם: "לָמָּה חִפַּשְׂתֶּם אוֹתִי? הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת בַּאֲשֶׁר לְאָבִי?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתֶּם אֹתִי הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֺת בְּבֵית אָבִי:

I řekl jim: Co, že jste mne hledali? Zdaliž jste nevěděli, že v těch věcech, kteréž jsou Otce mého, musím já býti?

On jim řekl: „Jak to, že jste mě hledali? Což jste nevěděli, že musím být tam, kde jde o věc mého Otce?“

καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς τί ο῞τι ε᾿ζητει̑τέ με ου᾿κ η῎̑δειτε ο῞τι ε᾿ν τοι̑ς του̑ πατρός μου δει̑ ει῏ναί με

אָמַר להֻון מָנָא בָּעֵין הוַיתֻּון לִי לָא יָדעִין אנתֻּון דּבֵית אָבי וָלֵא לִי דֵּאהוֵא׃

[(3) Luke 02, 50]

אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם.

וְלֹא הֵבִינוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:

Ale oni nesrozuměli těm slovům, kteráž jim mluvil.

Ale oni jeho slovu neporozuměli.

καὶ αυ᾿τοὶ ου᾿ συνη̑καν τὸ ρ᾿η̑μα ο῍ ε᾿λάλησεν αυ᾿τοι̑ς

הֵנֻון דֵּין לָא אֵשׁתַּודַּעו למֵלתָא דֵּאמַר להֻון׃

[(3) Luke 02, 51]

הוּא יָרַד אִתָּם וּבָא לְנָצְרַת וְהָיָה נִכְנָע לְמָרוּתָם. אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁמְרָה אִמּוֹ בְּלִבָּהּ.

וַיֵּרֶד אִתָּם וַיָּבֹא אֶל-נְצָרֶת וַיְהִי סָר אֶל-מִשְׁמַעְתָּם וְאִמּוֺ שָׁמְרָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלִבָּהּ:

I šel s nimi, a přišel do Nazaréta, a byl poddán jim. Matka pak jeho zachovávala všecka slova ta v srdci svém.

Pak se s nimi vrátil do Nazareta a poslouchal je. Jeho matka uchovávala to vše ve svém srdci. ([Lukáš 1:66 Lukáš 2:19])

καὶ κατέβη μετ῾ αυ᾿τω̑ν καὶ η῟λθεν ει᾿ς Ναζαρέθ καὶ η῟ν ὑποτασσόμενος αυ᾿τοι̑ς καὶ ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ διετήρει πάντα τὰ ρ᾿ήματα ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿τη̑ς

וַנחֵת עַמהֻון וֵאתָא לנָצרַת ומֵשׁתַּעבַּד הוָא להֻון אֵמֵה דֵּין נָטרָא הוָת כֻּלהֵין מֵלֵא בּלֵבָּה׃

[(3) Luke 02, 52]

וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף לִגְדֹּל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם.

וְיֵשׁוּעַ הֹלֵךְ וְגָדֵל בְּחָכְמָה וּבְקוֺמָה וּבְחֵן עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים:

A Ježíš prospíval moudrostí, a věkem, a milostí, u Boha i u lidí.

A Ježíš prospíval na duchu(c) i na těle a byl milý Bohu i lidem. (c) ř: moudrostí ([1 Samuelova 2:26; Přísloví 3:4; Lukáš 1:80 Lukáš 2:40])

καὶ ᾽Ιησου̑ς προέκοπτεν ε᾿ν τη̑ σοφία καὶ ἡλικία καὶ χάριτι παρὰ θεω̑ καὶ α᾿νθρὼποις

יֵשֻׁוע דֵּין רָבֵא הוָא בּקַומתֵה וַבחֵכמתֵה וַבטַיבֻּותָא לוָת אַלָהָא וַבנַינָשָׁא׃ ס

[(3) Luke 03, 01]

בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְשִׁלְטוֹן הַקֵּיסָר טִיבֶּרְיוֹס, פּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס הָיָה נְצִיב יְהוּדָה, הוֹרְדוֹס שַׂר רֹבַע עַל הַגָּלִיל, אָחִיו פִילִיפּוֹס שַׂר רֹבַע עַל מְדִינוֹת יְטוּר וְטַרְכוֹנָה, וְלִיסַנְיָס שַׂר רֹבַע עַל אַבִּילִין.

בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת טִבַרְיוֺס קֵיסָר בִּימֵי פוֺנְטִיּוֺס פִּילָטוֺס פַּחַת יְהוּדָה וְהוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ בַּגָּלִיל וּפִילִפּוֺס אָחִיו טֶטְרַרְךְ בְּפֶלֶךְ יְטוּר וּפֶלֶךְ טַרְכוֺנָה וְלוּסָנִיָּס טֶטְרַרְךְ בְּאָבֵל:

Léta pak patnáctého císařství Tiberia císaře, když Pontský Pilát spravoval Judstvo, a Heródes byl čtvrtákem v Galilei, Filip pak bratr jeho byl čtvrtákem Iturejské a Trachonitidské krajiny, a Lyzaniáš čtvrtákem Abilinským,

V patnáctém roce vlády císaře Tiberia, když Pontius Pilát spravoval Judsko a v Galileji vládl Herodes, jeho bratr Filip na území Itureje a Trachonitidy a Lyzanias v Abiléně, ([Matouš 3:1-Matouš 3:6; Marek 1:2-Marek 1:6; Jan 1:19-Jan 1:23 Jeremjáš 1:1-Jeremjáš 1:2; Micheáš 1:1; Ageus 1:1])

ε᾿ν ε῎τει δὲ πεντεκαιδεκάτω τη̑ς ἡγεμονίας Τιβερίου Καίσαρος ἡγεμονεύοντος Ποντίου Πιλάτου τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ τετρααρχου̑ντος τη̑ς Γαλιλαίας ῾Ηρώδου Φιλίππου δὲ του̑ α᾿δελφου̑ αυ᾿του̑ τετρααρχου̑ντος τη̑ς ᾽Ιτουραίας καὶ τραχωνίτιδος χὼρας καὶ Λυσανίου τη̑ς ᾽Αβιληνη̑ς τετρααρχου̑ντος

בַּשׁנַת חַמשַׁעֵסרֵא דֵּין דּמַלכֻּותֵה דּטִיבֵרִיָוס קֵסַר בּהִגמָנֻותָא דּפָּנטִיָוס פִּילַטָוס בִּיהֻוד כַּד רִשָׁא רבִיעָיָא הֵרָודֵס בַּגלִילָא ופִילִיפָּוס אַחֻוהי רִשָׁא רבִיעָיָא בִּאיטֻורִיַא ובַאתרָא דַּטרַכָונָא ולֻוסַנִיַא רִשָׁא רבִיעָיָא דַּאבִילִינֵא׃

[(3) Luke 03, 02]

אוֹתָהּ עֵת, בִּימֵי הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים חָנָן וְקַיָּפָא, הָיָה דְּבַר אֱלֹהִים אֶל יוֹחָנָן בֶּן זְכַרְיָה בַּמִּדְבָּר.

וּבִהְיוֺת חָנָן וְקַיָּפָא הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֺלִים הָיֹה הָיָה דְבַר אֱלֹהִים אֶל-יוֺחָנָן בֶּן-זְכַרְיָהוּ בַּמִּדְבָּר:

Za nejvyššího kněze {biskupa} Annáše a Kaifáše, stalo se slovo Páně k Janovi synu Zachariášovu na poušti.

za nejvyššího kněze Annáše a Kaifáše, stalo se slovo Boží k Janovi, synu Zachariášovu, na poušti. ([Lukáš 1:80])

ε᾿πὶ α᾿ρχιερέως ῞Αννα καὶ Καιάφα ε᾿γένετο ρ᾿η̑μα θεου̑ ε᾿πὶ ᾽Ιωάννην τὸν Ζαχαρίου υἱὸν ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω

בּרַבֻּות כָּהנֻותָא דּחַנָן וַדקַיָפָא הוָת מֵלתָא דַּאלָהָא עַל יֻוחַנָן בַּר זכַריָא בּחֻורבָּא׃

[(3) Luke 03, 03]

הָלַךְ יוֹחָנָן בְּכָל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וְהִכְרִיז אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת חֲטָאִים,

וַיָּבֹא אֶל-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּקְרָא אֶל-הָעָם לָשׁוּב מִדַּרְכָּם וּלְהִטָּבֵל לִסְלִיחַת עֲוֺנָם:

I chodil po vší okolní krajině Jordánské, káže křest pokání na odpuštění hříchů,

I začal procházet celé okolí Jordánu a kázal: „Čiňte pokání(d) a dejte se pokřtít na odpuštění hříchů,“ (d) Obraťte se ([Skutky apoštolské 13:24 Skutky apoštolské 19:4])

καὶ η῟λθεν ει᾿ς πα̑σαν τὴν περίχωρον του̑ ᾽Ιορδάνου κηρύσσων βάπτισμα μετανοίας ει᾿ς α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν

וֵאתָא בּכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַי יֻורדּנָן כַּד מַכרֵז מַעמֻודִיתָא דַּתיָבֻותָא לשֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא׃ ס

[(3) Luke 03, 04]

כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְשַַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו.

כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא קוֺל קֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֺה יַשְּׁרוּ מְסִלּותָיו:

Jakož psáno jest v knize proroctví Izaiáše proroka, řkoucího: Hlas volajícího na poušti: Připravujte cestu Páně, přímé čiňte stezky jeho.

jak je psáno v knize slov proroka Izaiáše: ‚Hlas volajícího na poušti: Připravte cestu Páně, vyrovnejte mu stezky! ([Izajáš 40:3-Izajáš 40:5])

ὡς γέγραπται ε᾿ν βίβλω λόγων ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου φωνὴ βοω̑ντος ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου ευ᾿θείας ποιει̑τε τὰς τρίβους αυ᾿του̑

אַיכַּנָא דַּכתִיב בַּכתָבָא דּמֵלֵא דֵּאשַׁעיָא נבִיָא דֵּאמַר קָלָא דּקָרֵא בּחֻורבָּא טַיֵבו אֻורחֵה דּמָריָא וַתרֻוצו בַּפקַעתָא שׁבִילֵא לַאלָהַן׃

[(3) Luke 03, 05]

כָּל־גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל־הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה;

כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִשׁוֺר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:

Každé údolí bude vyplněno, a každá hora a pahrbek bude ponížen; i budou křivé věci spraveny, a ostré cesty budou hladké.

Každá propast bude zasypána, hory i pahorky budou srovnány; co je křivé, bude přímé, hrbolaté cesty budou rovné;

πα̑σα φάραγξ πληρωθήσεται καὶ πα̑ν ο῎ρος καὶ βουνὸς ταπεινωθήσεται καὶ ε῎σται τὰ σκολιὰ ει᾿ς ευ᾿θείαν καὶ αἱ τραχει̑αι ει᾿ς ὁδοὺς λείας

כֻּלהֻון נַחלֵא נֵתמלֻון וכֻלהֻון טֻורֵא ורָמָתָא נֵתמַכּכֻון ונֵהוֵא עַרמָא לשַׁפיָא וַאתרָא עַסקָא לַפקַעתָא׃

[(3) Luke 03, 06]

וְרָאוּ כָל־בָּשָׂר אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ."

וְרָאוּ כָּל-בָּשָׂר אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:

A uzříť všeliké tělo spasení Boží.

a každý tvor(e) uzří spasení Boží.‘ (e) ř: veškeré tělo

καὶ ο῎ψεται πα̑σα σὰρξ τὸ σωτήριον του̑ θεου̑

ונֵחזֵא כֻּל בּסַר חַיֵא דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 03, 07]

אָז אָמַר אֶל הֲמוֹן הָעָם שֶׁיָּצְאוּ לְהִטָּבֵל אֶצְלוֹ: "יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, מִי הוֹרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הֶחָרוֹן הַבָּא.

וַיֹּאמֶר אֶל-הֲמוֺן הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו לְהִטָּבֵל יַלְדֵי צִפְעֹנִים מִי הוֺרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט עַל-נַפְשְׁכֶם מִפְּנֵי חֲרוֺן אַף הַבָּא:

Pravil pak zástupům vycházejícím, aby se křtili od něho: Plemeno ještěrčí, kdo vám ukázal, kterak byste utekli budoucího hněvu?

Zástupům, které vycházely, aby se od něho daly pokřtít, Jan říkal: „Plemeno zmijí, kdo vám ukázal, že můžete utéci před nastávajícím hněvem? ([Matouš 3:7-Matouš 3:10 1 Tesalonickým 1:10])

ε῎λεγεν ου῏ν τοι̑ς ε᾿κπορευομένοις ο῎χλοις βαπτισθη̑ναι ὑπ῾ αυ᾿του̑ γεννήματα ε᾿χιδνω̑ν τίς ὑπέδειξεν ὑμι̑ν φυγει̑ν α᾿πὸ τη̑ς μελλούσης ο᾿ργη̑ς

וֵאמַר הוָא לכֵנשֵׁא אַילֵין דָּאתֵין הוַו לוָתֵה למֵעמַד יַלדָּא דָּאכֵדנֵא מַנֻו חַוִיכֻון למֵערַק מֵן רֻוגזָא דַּעתִיד׃

[(3) Luke 03, 08]

לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי רָאוּי לִתְשׁוּבָה וְאַל תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם 'אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ', כִּי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם.

לָכֵן עֲשׂוּ פְרִי-טוֺב לִתְשׁוּבָה וְאַל-תֶּהְגוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם לָנוּ לְאָב כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם מִן-אֲבָנִים אֵלֶּה תַּ׹ִּׂיג יַד-אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם:

Protož neste ovoce hodné pokání, a neříkejtež u sebe: Otce máme Abrahama. Neboť pravím vám, že jest mocen Bůh z kamení tohoto vzbuditi syny Abrahamovi.

Neste tedy ovoce, které ukazuje, že činíte pokání(f), a nezačínejte si říkat: ‚Náš otec jest Abraham!‘ Pravím vám, že Bůh může Abrahamovi stvořit(g) děti z tohoto kamení. (f) že jste se obrátili (g) ř: vzbudit ([Jan 8:39])

ποιήσατε ου῏ν καρποὺς α᾿ξίους τη̑ς μετανοίας καὶ μὴ α῎ρξησθε λέγειν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς πατέρα ε῎χομεν τὸν ᾽Αβραάμ λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι δύναται ὁ θεὸς ε᾿κ τω̑ν λίθων τούτων ε᾿γει̑ραι τέκνα τω̑ ᾽Αβραάμ

עבֵדו הָכִיל פִּארֵא דּשָׁוֵין לַתיָבֻותָא ולָא תּשַׁרֻון למִאמַר בּנַפשׁכֻון דַּאבָא אִית לַן אַברָהָם אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּמֵן הָלֵין כִּאפֵא מֵשׁכַּח אַלָהָא לַמקָמֻו בּנַיָא לַאברָהָם׃

[(3) Luke 03, 09]

וּכְבָר מֻנָּח הַגַּרְזֶן עַל שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים. עַל כֵּן כָּל עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב, יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הָאֵשׁ."

וְגַם-כְּבָר נָטוּי הַגַּרְזֶן עַל-שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים וְלָכֵן כָּל-עֵץ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פְרִי-טוֺב יִגָּדַע וְהָשְׁלַךְ בְּמוֺ-אֵשׁ:

A jižť jest i sekera k kořenu stromů přiložena. Protož každý strom, kterýž nenese ovoce dobrého, vyťat a na oheň uvržen bývá.

Sekera už je na kořeni stromů; a každý strom, který nenese dobré ovoce, bude vyťat a hozen do ohně.“ ([Lukáš 13:6-Lukáš 13:7])

η῎δη δὲ καὶ ἡ α᾿ξίνη πρὸς τὴν ρ᾿ίζαν τω̑ν δένδρων κει̑ται πα̑ν ου῏ν δένδρον μὴ ποιου̑ν καρπὸν καλὸν ε᾿κκόπτεται καὶ ει᾿ς πυ̑ρ βάλλεται

הָא דֵּין נָרגָא סִים עַל עֵקָרָא דִּאילָנֵא כֻּל אִילָנָא הָכִיל דּפִארֵא טָבֵא לָא עָבֵד מֵתפּסֵק וַבנֻורָא נָפֵל׃ ס

[(3) Luke 03, 10]

שָׁאֲלוּ הֲמוֹן הָעָם: "אִם כֵּן, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?"

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ הֲמוֺן הָעָם לֵאמֹר וּמַה לָנוּ לַעֲשׂוֺת:

I tázali se ho zástupové, řkouce: Což tedy činiti budeme?

Zástupy se Jana ptaly: „Co jen máme dělat?“

καὶ ε᾿πηρὼτων αυ᾿τὸν οἱ ο῎χλοι λέγοντες τί ου῏ν ποιήσωμεν

וַמשַׁאלִין הוַו לֵה כֵּנשֵׁא וָאמרִין מָנָא הָכִיל נֵעבֵּד׃

[(3) Luke 03, 11]

הֵשִׁיב לָהֶם: "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת יַחֲלֹק עִם מִי שֶׁאֵין לוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן יַעֲשֶׂה כֵּן גַּם הוּא."

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי אֲשֶׁר-לוֺ כֻּתֳּנוֺת שְׁתַּיִם יַחֲלֹק עִם-הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר-לוֺ מָזוֺן יַעֲשֶׂה כְמוֺ-כֵן:

A odpovídaje, pravil jim: Kdo má dvě sukně, dej nemajícímu, a kdo má pokrmy, tolikéž učiň.

On jim odpověděl: „Kdo má dvoje oblečení, dej tomu, kdo nemá žádné, a kdo má co k jídlu, udělej také tak.“ ([Lukáš 18:22; Jakubův 2:15-Jakubův 2:16; 1 Janův 3:17])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ε῎χων δύο χιτω̑νας μεταδότω τω̑ μὴ ε῎χοντι καὶ ὁ ε῎χων βρὼματα ὁμοίως ποιείτω

ענָא וֵאמַר להֻון מַן דִּאית לֵה תַּרתֵּין כֻּותִּיניָן נֵתֵּל למַן דּלַיתּ לֵה ומַן דִּאית לֵה סַיבָּרתָּא הָכַנָא נֵעבֵּד׃

[(3) Luke 03, 12]

גַּם מוֹכְסִים בָּאוּ לְהִטָּבֵל. שָׁאֲלוּ: "רַבִּי, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?"

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו גַּם-מוֺכְסִים לִטְבִילָתוֺ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ מַה-נַּעֲשֶׂה:

Přišli pak i celní křtíti se, i řekli jemu: Mistře, co budeme činiti?

Přišli i celníci, aby se dali pokřtít, a ptali se: „Mistře(h), co máme dělat?“ (h) ř: Učiteli (tak v L veskrze)

η῟λθον δὲ καὶ τελω̑ναι βαπτισθη̑ναι καὶ ει῏παν πρὸς αυ᾿τόν διδάσκαλε τί ποιήσωμεν

וֵאתַו אָף מָכסֵא למֵעמַד וָאמרִין לֵה מַלפָנָא מָנָא נֵעבֵּד׃

[(3) Luke 03, 13]

הֵשִׁיב לָהֶם: "אַל תִּגְבּוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּקְבַּע לָכֶם."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֶתֶר עַל-מֶכֶס הַנָּקוּב לָכֶם אַל-תִּנְגֹּשׂוּ:

A on řekl jim: Nic více nevybírejte mimo to, což jest ustaveno.

On jim řekl: „Nevymáhejte víc, než máte nařízeno.“ ([Lukáš 19:8])

ὁ δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς μηδὲν πλέον παρὰ τὸ διατεταγμένον ὑμι̑ν πράσσετε

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא תֵּתבּעֻון מֵדֵּם יַתִּיר עַל מָא דַּפקִיד לכֻון למֵתבַּע׃

[(3) Luke 03, 14]

גַּם אַנְשֵׁי צָבָא שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "וַאֲנַחְנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה?" אָמַר לָהֶם: "אַל תַּעַשְׁקוּ אִישׁ וְאַל תִּגְזְלוּ, וְהִסְתַּפְּקוּ בְּמַשְׂכֻּרְתְּכֶם."

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ גַּם-אַנְשֵׁי הַצָּבָא לֵאמֹר וַאֲנַחְנוּ מַה-נַּעֲשֶׂה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל-תַּעַשְׁקוּ וְאַל-תּוֺנוּ אִישׁ וְדַי לָכֶם כִּי תַ׹ִּׂיגוּ שְׂכַרְכֶם:

I tázali se ho také i žoldnéři, řkouce: A my což činiti budeme? I řekl jim: Nad žádným se nepotřásejte, aniž podvodně čiňte, a dosti mějte na svých žoldích.

Tázali se ho i vojáci: „A co máme dělat my?“ Řekl jim: „Nikomu nečiňte násilí, nikoho nevydírejte, spokojte se se svým žoldem.“

ε᾿πηρὼτων δὲ αυ᾿τὸν καὶ στρατευόμενοι λέγοντες τί ποιήσωμεν καὶ ἡμει̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς μηδένα διασείσητε μηδὲ συκοφαντήσητε καὶ α᾿ρκει̑σθε τοι̑ς ο᾿ψωνίοις ὑμω̑ν

וַמשַׁאלִין הוַו לֵה פָּלחַי אֵסטרַטִיַא וָאמרִין מָנָא נֵעבֵּד אָף חנַן אָמַר להֻון לָא בּאנָשׁ תֵּתּטַגּרֻון וַלאנָשׁ לָא תֵּעשׁקֻון ונֵספּקָן לכֻון אָפסָוניָתכֻון סס׃

[(3) Luke 03, 15]

כֵּיוָן שֶׁהָעָם הָיָה שָׁרוּי בְּצִפִּיָּה וְהַכֹּל מְהַרְהֲרִים בְּלִבָּם עַל יוֹחָנָן שֶׁמָּא הוּא הַמָּשִׁיחַ,

וּבְעוֺד הָעָם הָיוּ מְחַכִּים וְכֻלָּם דֹּבְרִים בְּלִבָּם אִם לֹא יוֺחָנָן הוּא הַמָּשִׁיחַ:

A když pak lid očekával, a myslili všickni v srdcích svých o Janovi, nebyl-li by snad on Kristus,

Lidé byli plni očekávání a všichni ve svých myslích uvažovali o Janovi, není-li on snad Mesiáš(i). (i) ř: Kristus ([Matouš 3:11-Matouš 3:12; Marek 1:7-Marek 1:8; Jan 1:24-Jan 1:28; Skutky apoštolské 13:25])

προσδοκω̑ντος δὲ του̑ λαου̑ καὶ διαλογιζομένων πάντων ε᾿ν ται̑ς καρδίαις αυ᾿τω̑ν περὶ του̑ ᾽Ιωάννου μήποτε αυ᾿τὸς ει῎η ὁ Χριστός

כַּד דֵּין מַסבַּר הוָא עַמָא עַל יֻוחַנָן וכֻלהֻון מֵתחַשׁבִין הוַו בּלֵבּהֻון דּדַלמָא הֻויֻו משִׁיחָא׃

[(3) Luke 03, 16]

פָּנָה יוֹחָנָן וְאָמַר אֶל כֻּלָּם: אֲנִי אָמְנָם מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם, אֲבָל בּוֹא יָבוֹא הֶחָזָק מִמֶּנִּי אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו. הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאֵשׁ.

וַיַּעַן יוֺחָנָן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֶן-אֲנִי מְטַבֵּל אֶתְכֶם בַּמָּיִם אַךְ בֹּא יָבֹא חָסֹן מִמֶּנִּי אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מֵהַתֵּר אֶת-שְׂרוֺךְ נְעָלָיו וְהוּא יְטַבֵּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ:

Odpověděl Jan všechněm, řka: Jáť zajisté křtím vás vodou, ale jdeť silnější nežli já, kterémuž nejsem hoden rozvázati řeménka u obuvi jeho. Tenť vás křtíti bude Duchem svatým a ohněm.

Na to Jan všem řekl: „Já vás křtím vodou(j). Přichází však někdo silnější než já; nejsem ani hoden, abych rozvázal řemínek jeho obuvi; on vás bude křtít Duchem svatým a ohněm. (j) var: + k pokání

α᾿πεκρίνατο λέγων πα̑σιν ὁ ᾽Ιωάννης ε᾿γώ μὲν υ῞δατι βαπτίζω ὑμα̑ς ε῎ρχεται δὲ ὁ ι᾿σχυρότερός μου ου῟ ου᾿κ ει᾿μὶ ἱκανὸς λυ̑σαι τὸν ἱμάντα τω̑ν ὑποδημάτων αυ᾿του̑ αυ᾿τὸς ὑμα̑ς βαπτίσει ε᾿ν πνεύματι ἁγίω καὶ πυρί

ענָא יֻוחַנָן וֵאמַר להֻון אֵנָא הָא מַעמֵד אנָא לכֻון בּמַיָא אָתֵא דֵּין הַו דּחַילתָן מֵני הַו דּלָא שָׁוֵא אנָא דֵּאשׁרֵא עַרקֵא דַּמסָנַוהי הֻו נַעמֵדכֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַבנֻורָא׃ ס

[(3) Luke 03, 17]

בְּיָדוֹ קִלְשׁוֹן הַמִּזְרֶה לְנַקּוֹת אֶת גָּרְנוֹ וְלֶאֱסֹף אֶת הַחִטָּה אֶל הָאָסָם שֶׁלּוֹ, אַךְ אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִכְבֵּית."

אֲשֶׁר מִזְרֵהוּ בְיָדוֺ לִזְרוֺת וּלְהָבֵר אֶת-גָּרְנוֺ וְאָסַף אֶת-הַחִטִּים אֶל-תּוֺךְ אֲסָמָיו וְאֶת-הַמֹּץ יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא-תִכְבֶּה:

Jehožto věječka v ruce jeho, a vyčistíť humno své, a shromáždí pšenici do obilnice své, ale plevy páliti bude ohněm neuhasitelným.

Lopata je v jeho ruce, aby pročistil svůj mlat a pšenici shromáždil do své sýpky; ale plevy spálí ohněm neuhasitelným.“

ου῟ τὸ πτύον ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿του̑ διακαθα̑ραι τὴν α῞λωνα αυ᾿του̑ καὶ συναγαγει̑ν τὸν σι̑τον ει᾿ς τὴν α᾿ποθήκην αυ᾿του̑ τὸ δὲ α῎χυρον κατακαύσει πυρὶ α᾿σβέστω

הַו דַּאחִיד רַפשָׁא בִּאידֵה וַמדַכֵּא אֵדּרַוהי וחֵטֵא כָּנֵשׁ לַאוצרַוהי ותֵבנָא נַוקֵד בּנֻורָא דּלָא דָּעכָּא׃ ס

[(3) Luke 03, 18]

גַּם בִּדְבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים הֵאִיץ בָּעָם בְּהַטִּיפוֹ לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה הִזְהִיר מְבַ׹ֵּׂר טוֺב הַזֶּה אֶת-הָעָם:

A tak mnohé i jiné věci, napomínaje, zvěstoval lidu.

A ještě mnohým jiným způsobem napomínal lid a kázal radostnou zvěst.

πολλὰ μὲν ου῏ν καὶ ε῞τερα παρακαλω̑ν ευ᾿ηγγελίζετο τὸν λαόν

אָף אחרָניָתָא דֵּין סַגִּיָאתָא מַלֵף הוָא וַמסַבַּר לעַמָא׃ ס

[(3) Luke 03, 19]

אֲבָל הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע, אֲשֶׁר יוֹחָנָן הוֹכִיחוֹ עַל־דְּבַר אֵשֶׁת אָחִיו פִילִיפּוֹס וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים,

וְהוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ אֲשֶׁר הוּכַח עַל-דְּבַר הוֺרוֺדְיָה אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל-כָּל-הָרָעוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה הוֺרְדוֺס:

Heródes pak čtvrták, když od něho byl trestán pro Herodiadu manželku Filipa bratra svého, i ze všech nešlechetností, kteréž činil Heródes,

Ale když káral vládce(k) Heroda kvůli Herodiadě, manželce jeho bratra(l), a za všechno zlé, co činil, (k) ř: tetrarchu (l) var: + Filipa ([Matouš 14:3-Matouš 14:4; Marek 6:17-Marek 6:18 Leviticus 18:16])

ὁ δὲ ῾Ηρώδης ὁ τετραάρχης ε᾿λεγχόμενος ὑπ῾ αυ᾿του̑ περὶ ῾Ηρωδιάδος τη̑ς γυναικὸς του̑ α᾿δελφου̑ αυ᾿του̑ καὶ περὶ πάντων ω῟ν ε᾿ποίησεν πονηρω̑ν ὁ ῾Ηρώδης

הֵרָודֵס דֵּין טֵטרַרכַא מֵטֻל דּמֵתכּסֵס הוָא מֵן יֻוחַנָן עַל הֵרָודִיַא אַנתַּת פִילִיפָּוס אַחֻוהי ועַל כֻּלהֵין בִּישָׁתָא דּעָבֵד הוָא׃

[(3) Luke 03, 20]

הוֹסִיף עַל הַכֹּל גַּם אֶת זֹאת: הוּא כָּלָא אֶת יוֹחָנָן בְּבֵית סֹהַר.

הוֺסִיף עַל-כָּל-אֵלֶּה וַיַּסְגֵּר אֶת-יוֺחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים:

Přidal i toto nade všecko, že vsadil Jana do žaláře.

Herodes všechno dovršil ještě tím, že dal Jana zavřít do vězení.

προσέθηκεν καὶ του̑το ε᾿πὶ πα̑σιν καὶ κατέκλεισεν τὸν ᾽Ιωάννην ε᾿ν φυλακη̑

אַוסֵף אָף הָדֵא עַל כֻּלהֵין וחַבשֵׁה ליֻוחַנָן בֵּית־אַסִירֵא׃ ס

[(3) Luke 03, 21]

כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל כָּל הָעָם נִטְבַּל גַּם יֵשׁוּעַ; וּבְעוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם

וַיְהִי בְּהִטָּבֵל כָּל-הָעָם וַיִּטָּבֵל גַּם-יֵשׁוּעַ וְהַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ בְּהִתְפַּלְּלוֺ:

I stalo se, když se křtil všecken lid, a když se pokřtil i Ježíš, a modlil se, že otevřelo se nebe.

Když se všechen lid dával křtít a když byl pokřtěn i Ježíš a modlil se, otevřelo se nebe ([Matouš 3:13-Matouš 3:17; Marek 1:9-Marek 1:11; Jan 1:32-Jan 1:34])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ βαπτισθη̑ναι α῞παντα τὸν λαὸν καὶ ᾽Ιησου̑ βαπτισθέντος καὶ προσευχομένου α᾿νεωχθη̑ναι τὸν ου᾿ρανὸν

הוָא דֵּין כַּד עמַד כֻּלֵה עַמָא וָאף יֵשֻׁוע עמַד וכַד מצַלֵא אֵתפּתַחו שׁמַיָא׃

[(3) Luke 03, 22]

וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדָה עָלָיו בִּדְמוּת גַּשְׁמִית כְּיוֹנָה, וְקוֹל הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי."

וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף יוֺנָה וְהִנֵּה קוֺל קֹרֵא מִן-הַשָּׁמַיִם אַתָּה הוּא בְּנִי יְדִידִי בְּךׇ רָצְתָה נַפְשִׁי:

A sstoupil Duch svatý v tělesné způsobě jako holubice na něj, a stal se hlas s nebe, řkoucí: Ty jsi ten Syn můj milý, v toběť mi se zalíbilo.

a Duch svatý sestoupil na něj v tělesné podobě jako holubice a z nebe se ozval hlas: „Ty jsi můj milovaný Syn, tebe jsem si vyvolil(m).“ (m) var: Ty jsi můj Syn, já jsem tě dnes zplodil ([Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Lukáš 9:35; 2 Petrův 1:17])

καὶ καταβη̑ναι τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον σωματικω̑ ει῎δει ὡς περιστερὰν ε᾿π῾ αυ᾿τόν καὶ φωνὴν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ γενέσθαι σὺ ει῏ ὁ υἱός μου ὁ α᾿γαπητός ε᾿ν σοὶ ευ᾿δόκησα

ונֵחתַּת רֻוחָא דּקֻודשָׁא עלַוהי בַּדמֻות גֻּושׁמָא דּיַונָא וקָלָא הוָא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר אַנתּ הֻו בֵּרי חַבִּיבָא דּבָך אֵצטבִית׃ ס

[(3) Luke 03, 23]

כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר הֵחֵל בְּפָעֳלוֹ, וּלְפִי מַה שֶּׁנֶּחְשַׁב הָיָה בֶּן יוֹסֵף, בֶּן עֵלִי,

וְיֵשׁוּעַ הָיָה כְּבֶן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּהַחִלּוֺ אֶת-עֲבֹדַתוֺ וַיַּחְשְׁבֻהוּ לְבֶן-יוֺסֵף בֶּן-עֵלִי:

Ježíš pak počínal býti jako ve třidcíti letech, jakž domnín byl, syn Jozefův, kterýž byl syn Heli,

Když Ježíš začínal své dílo, bylo mu asi třicet let. Jak se mělo za to, byl syn Josefa, jehož předkové byli: Heli, ([Matouš 1:1-Matouš 1:17])

καὶ αυ᾿τὸς η῟ν ᾽Ιησου̑ς α᾿ρχόμενος ὡσεὶ ε᾿τω̑ν τριάκοντα ω῍ν υἱός ὡς ε᾿νομίζετο ᾽Ιωσὴφ του̑ ᾽Ηλὶ

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אִיתַוהי הוָא אַיך בַּר שׁנִין תּלָתִין ומֵסתּבַר הוָא בַּר יַוסֵף בַּר הֵלִי׃

[(3) Luke 03, 24]

בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי, בֶּן מַלְכִּי, בֶּן יַנַּי, בֶּן יוֹסֵף,

בֶּן-מַתָּת בֶּן-לֵוִי בֶּן-מַלְכִּי בֶּן-יַנַּי בֶּן-יוֺסֵף:

Kterýž byl Matatův, kterýž byl Léví, kterýž byl Melchův, kterýž byl Jannův, kterýž byl Jozefův,

Mathat, Levi, Melchi, Janai, Josef,

του̑ Μαθθὰτ του̑ Λευὶ του̑ Μελχὶ του̑ ᾽Ιανναὶ του̑ ᾽Ιωσὴφ

בַּר מַטתַת בַּר לֵוִי בַּר מֵלכִּי בַּר יַאנִי בַּר יַוסֵף׃

[(3) Luke 03, 25]

בֶּן מַתִּתְיָה, בֶּן אָמוֹץ, בֶּן נַחוּם, בֶּן חֶסְלִי, בֶּן נַגָּי,

בֶּן-מַתִּתְיָהוּ בֶּן-אָמוֺץ בֶּן-נַחוּם בֶּן-חֶסְלִי בֶּן-נַגָּי:

Kterýž byl Matatiášův, kterýž byl Amosův, kterýž byl Naum, kterýž byl Esli, kterýž byl Nagge,

Matathias, Amos, Nahum, Esli, Nagai,

του̑ Ματταθίου του̑ ᾽Αμώς του̑ Ναοὺμ του̑ ῾Εσλὶ του̑ Ναγγαὶ

בַּר מַתּתַא בַּר עַמֻוץ בַּר נַחֻום בַּר חֵסלִי בַּר נַגִּי׃

[(3) Luke 03, 26]

בֶּן מַחַת, בֶּן מַתִּתְיָה, בֶּן שִׁמְעִי, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹדָה,

בֶּן-מַחַת בֶּן-מַתִּתְיָהוּ בֶּן שִׁמְעִי בֶּן-יוֺסֵף בֶּן-יוֺדָה:

Kterýž byl Mahatův, kterýž byl Matatiášův, kterýž byl Semei, kterýž byl Jozefův, kterýž byl Judův,

Mahat, Matathias, Semei, Josech, Joda,

του̑ Μάαθ του̑ Ματταθίου του̑ Σεμει῭ν του̑ ᾽Ιωσὴχ του̑ ᾽Ιωδὰ

בַּר מָאַת בַּר מַטַת בַּר שַׁמעִי בַּר יַוסֵף בַּר יִהֻודָא׃

[(3) Luke 03, 27]

בֶּן יוֹחָנָן, בֶּן רֵישָׁא, בֶּן זְרֻבָּבֶל, בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל, בֶּן נֵרִי,

בֶּן-יוֺחָנָן בֶּן-רֵישָׁא בֶּן-זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן-נֵרִי:

Kterýž byl Johannův, kterýž byl Resův, kterýž byl Zorobábelův, kterýž byl Salatielův, kterýž byl Neriův,

Johanan, Resa, Zorobabel, Salatiel(n), Neri, (n) ve SZ: Šealtíel

του̑ ᾽Ιωανὰν του̑ Ρησὰ του̑ Ζοροβαβὲλ του̑ Σαλαθιὴλ του̑ Νηρὶ

בַּר יֻוחַנָן בַּר רָסָא בַּר זֻורבָּבֵל בַּר שֵׁלַתִאיל בַּר נִרִי׃

[(3) Luke 03, 28]

בֶּן מַלְכִּי, בֶּן אַדִּי, בֶּן קוֹסָם, בֶּן אֶלְמְדָן, בֶּן עֵר,

בֶּן-מַלְכִּי בֶּן-אַדִּי בֶּן-קוֺסָם בֶּן-אַלְמוֺדָם בֶּן-עֵר:

Kterýž byl Melchiův, kterýž byl Addiův, kterýž byl Kozamův, kterýž byl Elmódamův, kterýž byl Erův,

Melchi, Addi, Kosan, Elamadam, Er,

του̑ Μελχὶ του̑ ᾽Αδδὶ του̑ Κωσὰμ του̑ ᾽Ελμαδὰμ του̑ ῍Ηρ

בַּר מֵלכִּי בַּר אַדִּי בַּר קֻוסַם בַּר אֵלמֻודָד בַּר עִיר׃

[(3) Luke 03, 29]

בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן אֱלִיעֶזֶר, בֶּן יוֹרִים, בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי,

בֶּן-יֵשׁוּעַ בֶּן-אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יוֺרִים בֶּן-מַתָּת בֶּן-לֵוִי:

Kterýž byl Józův, kterýž byl Eliezerův, kterýž byl Jórimův, kterýž byl Matatův, kterýž byl Léví,

Jesus, Eliezer, Jorim, Mathat, Levi,

του̑ ᾽Ιησου̑ του̑ ᾽Ελιέζερ του̑ ᾽Ιωρὶμ του̑ Μαθθὰτ του̑ Λευὶ

בַּר יֻוסִא בַּר אֵלִיעָזָר בַּר יֻורַם בַּר מַתִיתָא בַּר לֵוִי׃

[(3) Luke 03, 30]

בֶּן שִׁמְעוֹן, בֶּן יְהוּדָה, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹנָם, בֶּן אֶלְיָקִים,

בֶּן-שִׁמְעוֺן בֶּן-יְהוּדָה בֶּן-יוֺסֵף בֶּן-יוֺנָם בֶּן-אֶלְיָקִים:

Kterýž byl Simeonův, kterýž byl Judův, kterýž byl Jozefův, kterýž byl Jónamův, kterýž byl Eliachimův,

Simeon, Juda, Josef, Jonam, Eliakim,

του̑ Συμεών του̑ ᾽Ιούδα του̑ ᾽Ιωσὴφ του̑ ᾽Ιωνὰμ του̑ ᾽Ελιακὶμ

בַּר שֵׁמעֻון בַּר יִהֻודָא בַּר יַוסֵף בַּר יֻונָם בַּר אֵלִיַקִים׃

[(3) Luke 03, 31]

בֶּן מַלְאָה, בֶּן מַנָּא, בֶּן מַתַּתָּה, בֶּן נָתָן, בֶּן דָּוִד,

בֶּן-מַלְיָא בֶּן-מִינָא בֶּן-מַתַּתָּה בֶּן-נָתָן בֶּן-דָוִד:

Kterýž byl Meleův, kterýž byl Ménamův, kterýž byl Matatanův, kterýž byl Nátanův, kterýž byl Davidův,

Melea, Menna, Mattath, Natham(o), David, (o) var: Nátan ([Rút 4:17-Rút 4:22; 1 Paralipomenon 2:1-1 Paralipomenon 2:14])

του̑ Μελεὰ του̑ Μεννὰ του̑ Ματταθὰ του̑ Ναθὰμ του̑ Δαυὶδ

בַּר מַליָא בַּר מַאנִי בַּר מַטתָא בַּר נָתָן בַּר דַּוִיד׃

[(3) Luke 03, 32]

בֶּן יִשַׁי, בֶּן עוֹבֵד, בֶּן בֹּעַז, בֶּן שַׂלְמוֹן, בֶּן נַחְשׁוֹן,

בֶּן-יִשַׁי בֶּן-עוֺבֵד בֶּן-בֹּעַז בֶּן-שַׂלְמוֺן בֶּן-נַחְשׁוֺן:

Kterýž byl Jesse, kterýž byl Obédův, kterýž byl Bózův, kterýž byl Salmonův, kterýž byl Názonův,

Isaj(p), Obéd, Bóaz, Sala(q), Naason, (p) ve SZ: Jišaj (q) var: Salmón

του̑ ᾽Ιεσσαὶ του̑ ᾽Ιωβὴδ του̑ Βόος του̑ Σαλὰ του̑ Ναασσών

בַּר אִישַׁי בַּר עֻובִיד בַּר בָּעָז בַּר סַלמָון בַּר נַחשֻׁון׃

[(3) Luke 03, 33]

בֶּן עַמִינָדָב, בֶּן אַדְמִין, בֶּן אַרְנִי, בֶּן חֶצְרוֹן, בֶּן פֶּרֶץ, בֶּן יְהוּדָה,

בֶּן-עַמִּינָדָב בֶּן-אַרְנִי בֶּן-חֶצְרוֺן בֶּן-פֶּרֶץ בֶּן-יְהוּדָה:

Kterýž byl Aminadabův, kterýž byl Aramův, kterýž byl Ezromův, kterýž byl Fáresův, kterýž byl Judův, kterýž byl Jákobův,

Amínadab, Admin(r), Arni(s), Chesróm, Fares, Juda, (r) var: Aram (s) var: – Arni

του̑ ᾽Αμιναδὰβ του̑ ᾽Αδμὶν του̑ ᾽Αρνὶ του̑ ῾Εσρώμ του̑ Φάρες του̑ ᾽Ιούδα

בַּר עַמִינָדָב בַּר אָרָם בַּר חֵצרֻון בַּר פַּרץ בַּר יִהֻודָא׃

[(3) Luke 03, 34]

בֶּן יַעֲקֹב, בֶּן יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם, בֶּן תֶּרַח, בֶּן נָחוֹר,

בֶּן-יַעֲקֹב בֶּן-יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם בֶּן-תֶּרַח בֶּן-נָחוֺר:

Kterýž byl Izákův, kterýž byl Abrahamův, kterýž byl Táre, kterýž byl Náchorův,

Jákob, Izák, Abraham, Tare(t), Náchor, (t) ve SZ: Terach ([1 Paralipomenon 1:24-1 Paralipomenon 1:27])

του̑ ᾽Ιακώβ του̑ ᾽Ισαὰκ του̑ ᾽Αβραὰμ του̑ Θάρα του̑ Ναχώρ

בַּר יַעקֻוב בַּר אִיסחָק בַּר אַברָהָם בַּר תַּרַח בַּר נָחֻור׃

[(3) Luke 03, 35]

בֶּן שְׂרוּג, בֶּן רְעוּ, בֶּן פֶּלֶג, בֶּן עֵבֶר, בֶּן שֶׁלַח,

בֶּן-שְׂרוּג בֶּן-רְעוּ בֶּן-פֶּלֶג בֶּן-עֵבֶר בֶּן-שָׁלַח:

Kterýž byl Sáruchův, kterýž byl Ragaův, kterýž byl Fálekův, kterýž byl Heberův, kterýž byl Sále,

Seruch(u), Ragau(v), Falek(x), Heber, Sala(y), (u) ve SZ: Serúg (v) ve SZ: Reú (x) ve SZ: Peleg (y) ve SZ: Šelach

του̑ Σεροὺχ του̑ Ραγαὺ του̑ Φάλεκ του̑ ῎Εβερ του̑ Σαλὰ

בַּר סָרֻוג בַּר אַרעֻו בַּר פָּלָג בַּר עָבָר בַּר שָׁלָח׃

[(3) Luke 03, 36]

בֶּן קֵינָן, בֶּן אַרְפַּכְשָׁד, בֶּן שֵׁם, בֶּן נֹחַ, בֶּן לֶמֶךְ,

בֶּן-קֵינָן בֶּין-אַרְפַּכְשַׁד בֶּן-שֵׁם בֶּן-נֹחַ בֶּן-לָמֶךְ:

Kterýž byl Kainanův, kterýž byl Arfaxadův, kterýž byl Semův, kterýž byl Noé, kterýž byl Lámechův,

Kainan, Arfaxad(z), Sem(a), Noe, Lámech, (z) ve SZ: Arpakšád (a) ve SZ: Šém ([1 Paralipomenon 1:1-1 Paralipomenon 1:4])

του̑ Καινὰμ του̑ ᾽Αρφαξὰδ του̑ Σὴμ του̑ Νω̑ε του̑ Λάμεχ

בַּר קַינַן בַּר אַרפַכשָׁר בַּר שִׁים בַּר נֻוח בַּר לַמֵך׃

[(3) Luke 03, 37]

בֶּן מְתוּשֶׁלַח, בֶּן חֲנוֹך, בֶּן יֶרֶד, בֶּן מַהֲלַלְאֵל, בֶּן קֵינָן,

בֶּן-מְתוּשֶׁלַח בֶּן-חֲנוֺךְ בֶּן-יֶרֶד בֶּן-מַהֲלַלְאֵל בֶּן-קֵינָן:

Kterýž byl Matuzalémův, kterýž byl Enochův, kterýž byl Járedův, kterýž byl Malalehelův, kterýž byl Kainanův.

Matusalem(b), Henoch, Jared(c), Maleleel(d), Kainan(e), (b) h: Metúšelach (c) ve SZ: Jered (d) ve SZ: Mahalalel (e) ve SZ: Kénan

του̑ Μαθουσαλὰ του̑ ῾Ενώχ του̑ ᾽Ιάρετ του̑ Μαλελεὴλ του̑ Καινὰμ

בַּר מַתֻושׁלַח בַּר חנֻוך בַּר יַרדּ בַּר מַהלָלָאיֵל בַּר קַינַן׃

[(3) Luke 03, 38]

בֶּן אֱנוֹשׁ, בֶּן שֵׁת, בֶּן אָדָם, בֶּן אֱלֹהִים.

בֶּן-אֱנוֺשׁ בֶּן-שֵׁת בֶּן-אָדָם בֶּן-אֱלֹהִים:

Kterýž byl Enosův, kterýž byl Setův, kterýž byl Adamův, kterýž byl Boží.

Enóš, Šét a Adam, který byl od Boha.

του̑ ᾽Ενώς του̑ Σὴθ του̑ ᾽Αδὰμ του̑ θεου̑

בַּר אַנֻושׁ בַּר שִׁית בַּר אָדָם דּמֵן אַלָהָא סּ סּ׃

[(3) Luke 04, 01]

בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁב יֵשׁוּעַ מִן הַיַּרְדֵּן, וְהָרוּחַ הוֹבִילָה אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר

וְיֵשׁוּעַ שָׁב מִן-הַיַּרְדֵּן מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיּוֺבִילֵהוּ הָרוּחַ הַמִּדְבָּרָה:

Ježíš, pak, pln byv Ducha svatého, vrátil se od Jordánu, a puzen jest v Duchu na poušť.

Plný Ducha svatého vrátil se Ježíš od Jordánu; Duch ho vodil po poušti ([Matouš 4:1-Matouš 4:11; Marek 1:12-Marek 1:13])

᾽Ιησου̑ς δὲ πλήρης πνεύματος ἁγίου ὑπέστρεψεν α᾿πὸ του̑ ᾽Ιορδάνου καὶ η῎γετο ε᾿ν τω̑ πνεύματι ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω

יֵשֻׁוע דֵּין כַּד מלֵא רֻוחָא דּקֻודשָׁא הפַך מֵן יֻורדּנָן וַדבַרתֵה רֻוחָא לחֻורבָּא׃

[(3) Luke 04, 02]

בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא אָכַל מְאוּמָה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְקִצָּם הָיָה רָעֵב.

וְשָׁם נִסָּה אֹתוֺ הַ׹ָּׂטָן אַרְבָּעִים יוֺם וְלֹא-אָכַל מְאוּמָה עַד-תֹּם כָּל-הַיָּמִים הָהֵם וַיִּרְעָב:

A za čtyřidceti dní pokoušín byl od ďábla, a nic nejedl v těch dnech. Ale když se skonali, potom zlačněl.

čtyřicet dní a ďábel ho pokoušel. V těch dnech nic nejedl, a když se skončily, vyhladověl. ([Židům 2:18])

ἡμέρας τεσσεράκοντα πειραζόμενος ὑπὸ του̑ διαβόλου καὶ ου᾿κ ε῎φαγεν ου᾿δὲν ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις καὶ συντελεσθεισω̑ν αυ᾿τω̑ν ε᾿πείνασεν

יַומָתָא אַרבּעִין דּנֵתנַסֵא מֵן אָכֵלקַרצָא ס ולָא לעֵס מֵדֵּם בּהָנֻון יַומָתָא וכַד שַׁלֵם אֵנֻון לחַרתָא כּפֵן׃

[(3) Luke 04, 03]

אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא לְלֶחֶם."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַ׹ָּׂטָן אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה אֱמֹר-נָא אֶל-הָאֶבֶן הַזֹּאת וּתְהִי לְלָחֶם:

I řekl jemu ďábel: Jestliže jsi Syn Boží, rci kamenu tomuto, ať jest chléb.

Ďábel mu řekl: „Jsi-li Syn Boží, řekni tomuto kamení, ať je z něho chléb.“

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ὁ διάβολος ει᾿ υἱὸς ει῏ του̑ θεου̑ ει᾿πὲ τω̑ λίθω τούτω ι῞να γένηται α῎ρτος

וֵאמַר לֵה אָכֵלקַרצָא אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא אֵמַר לכִאפָא הָדֵא דּתֵהוֵא לַחמָא׃

[(3) Luke 04, 04]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הֵן כָּתוּב, 'כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם'."

וַיַּעַן אֹתוֺ יֵשׁוּעַ הֵן כָּתוּב כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֺ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל-כָּל-מוֺצָא פִּי-יְהוָֺה:

I odpověděl jemu Ježíš, řka: Psánoť jest: Že ne samým chlebem živ bude člověk, ale každým slovem Božím.

Ježíš mu odpověděl: „Je psáno: Člověk nebude živ jenom chlebem(f).“ (f) var: + ale každým slovem Božím ([Deuteronomium 8:3])

καὶ α᾿πεκρίθη πρὸς αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς γέγραπται ο῞τι ου᾿κ ε᾿π῾ α῎ρτω μόνω ζήσεται ὁ α῎νθρωπος

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה כּתִיב הו דּלָא הוָא בּלַחמָא בַּלחֻוד חָיֵא בַּרנָשָׁא אֵלָא בּכֻל פֵּתגָם דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 04, 05]

הֶעֱלָה אוֹתוֹ הַשָֹטָן אֶל מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהֶרְאָה לוֹ בְּרֶגַע אֶחָד אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל.

וַיַּעֲלֵהוּ וַיַּרְאֵהוּ אֶת-כָּל-מַמְלְכוֺת הָאָרֶץ בְּרֶגַע אֶחָד:

I vedl jej ďábel na horu vysokou, a ukázal mu všecka království okršlku země pojednou.

Pak ho ďábel vyvedl vzhůru(g), v jediném okamžiku mu ukázal všechna království země (g) var: na vysokou horu

καὶ α᾿ναγαγών αυ᾿τὸν ε῎δειξεν αυ᾿τω̑ πάσας τὰς βασιλείας τη̑ς οι᾿κουμένης ε᾿ν στιγμη̑ χρόνου

וַאסקֵה סָטָנָא לטֻורָא רָמָא וחַויֵה כֻּלהֵין מַלכּוָתָא דַּארעָא בּעֵדָּנָא זעֻורָא׃

[(3) Luke 04, 06]

אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: "לְךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה וְגַם אֶת כְּבוֹד הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה; כִּי לִי נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן, וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְכָל מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָּׁטָן לְךׇ אֶתֵּן אֶת-כָּל-הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת וְאֶת-כָּל-כְּבוֺדָהּ כִּי לִי נְתוּנָה וְלַאֲשֶׁר אֶחְפֹּץ אֶתְּנֶנָּה:

A řekl jemu ďábel: Toběť dám tuto všecku moc i slávu; nebo mně dána jest, a komuž bych koli chtěl, dám ji.

a řekl: „Tobě dám všechnu moc i slávu těch království, poněvadž mně je dána, a komu chci, tomu ji dám: ([Jan 14:30])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ διάβολος σοὶ δὼσω τὴν ε᾿ξουσίαν ταύτην α῞πασαν καὶ τὴν δόξαν αυ᾿τω̑ν ο῞τι ε᾿μοὶ παραδέδοται καὶ ω῟ ε᾿ὰν θέλω δίδωμι αυ᾿τήν

וֵאמַר לֵה אָכֵלקַרצָא לָך אֵתֵּל שֻׁולטָנָא הָנָא כֻּלֵה ושֻׁובחֵה דּלִי מַשׁלַם וַלמַן דֵּאצבֵּא יָהֵב אנָא לֵה׃

[(3) Luke 04, 07]

לָכֵן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנַי, לְךָ יִהְיֶה הַכֹּל."

וְעַל-כֵּן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָי כָּל-הַכָּבוֺד הַזֶּה לְךׇ יִהְיֶה:

Protož ty pokloníš-li se přede mnou, budeť všecko tvé.

Budeš-li se mi klanět, bude to všechno tvé.“

σὺ ου῏ν ε᾿ὰν προσκυνήσης ε᾿νὼπιον ε᾿μου̑ ε῎σται σου̑ πα̑σα

אֵן הָכִיל תֵּסגֻּוד קדָמַי דִּילָך נֵהוֵא כֻּלֵה׃

[(3) Luke 04, 08]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד'."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו סוּר מִמֶּנִי הַ׹ָּׂטָן כִּי כָּתוּב לַיהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֺ לְבַדּוֺ תַּעֲבֹד:

I odpověděv Ježíš, řekl jemu: Jdi pryč ode mne, satanáši; nebo psáno jest: Pánu Bohu svému budeš se klaněti, a jemu samému sloužiti.

Ježíš mu odpověděl: „(h) Je psáno: Budeš se klanět Hospodinu(i), Bohu svému, a jeho jediného uctívat.“ (h) var: + Jdi z cesty, za mne, satane (i) ř: Pánu (pod. Lukáš 4:12 Lukáš 4:18) ([Deuteronomium 6:13])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ γέγραπται κύριον τὸν θεόν σου προσκυνήσεις καὶ αυ᾿τω̑ μόνω λατρεύσεις

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה כּתִיב הו דַּלמָריָא אַלָהָך תֵּסגֻּוד ולֵה בַּלחֻודַוהי תֵּפלֻוח׃ ס

[(3) Luke 04, 09]

הֵבִיא אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, הֶעֱמִידוֹ עַל פִּנַת גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר לוֹ: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ מִכָּאן לְמַטָּה,

וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיַּעֲמִדֵהוּ עַל-פִּנַּת גַּג בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה הִתְנַפֵּל מִזֶּה אָרְצָה:

Tedy vedl jej do Jeruzaléma, a postavil ho na vrchu chrámu, a řekl mu: Jsi-li Syn Boží, pusť se odtud dolů.

Pak ho ďábel přivedl do Jeruzaléma, postavil ho na vrcholek chrámu a řekl mu: „Jsi-li Syn Boží, vrhni se odtud dolů;

η῎γαγεν δὲ αυ᾿τὸν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ ε῎στησεν ε᾿πὶ τὸ πτερύγιον του̑ ἱερου̑ καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ει᾿ υἱὸς ει῏ του̑ θεου̑ βάλε σεαυτὸν ε᾿ντευ̑θεν κάτω

וַאיתּיֵה לֻאורִשׁלֵם וַאקִימֵה עַל כֵּנפָא דּהַיכּלָא וֵאמַר לֵה אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא אַרמָא נַפשָׁך מֵכָּא לתַחתּ׃

[(3) Luke 04, 10]

שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ

כִּי כָתוּב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ לְשָׁמְרֶךׇ:

Nebo psáno jest: Že andělům svým přikáže o tobě, aby tě ostříhali,

vždyť je psáno ‚andělům svým dá o tobě příkaz, aby tě ochránili‘ ([Žalmy 91:11-Žalmy 91:12])

γέγραπται γὰρ ο῞τι τοι̑ς α᾿γγέλοις αυ᾿του̑ ε᾿ντελει̑ται περὶ σου̑ του̑ διαφυλάξαι σε

כּתִיב גֵּיר דַּלמַלַאכַוהי נפַקֵד עלַיךְּ דַּננַטרֻונָך׃

[(3) Luke 04, 11]

עַל־כַּפַּיִם יִשָֹאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ'."

עַל-כַּפַּיִם יִ׹ָּׂאוּנְךׇ פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךׇ:

A že tě na ruce uchopí, abys neurazil o kámen nohy své.

a ‚na ruce tě vezmou, abys nenarazil nohou svou na kámen‘.“

καὶ ο῞τι ε᾿πὶ χειρω̑ν α᾿ρου̑σίν σε μήποτε προσκόψης πρὸς λίθον τὸν πόδα σου

ועַל דּרָעַיהֻון נֵשׁקלֻונָך דּלָא תֵּתּקֵל רֵגלָך בּכִאפָא׃

[(3) Luke 04, 12]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא נֶאֱמַר 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ'."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן נֶאֱמַר לֹא תְנַסֶּה אֶת-יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ:

A odpovídaje, dí mu Ježíš: Povědínoť jest: Nebudeš pokoušeti Pána Boha svého.

Ježíš mu odpověděl: „Je psáno: Nebudeš pokoušet Hospodina Boha svého.“ ([Deuteronomium 6:16])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι ει῎ρηται ου᾿κ ε᾿κπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אַמִיר הו דּלָא תּנַסֵא למָריָא אַלָהָך׃ ס

[(3) Luke 04, 13]

לְאַחַר שֶׁגָּמַר הַשָֹטָן אֶת כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו סָר מֵעָלָיו עַד לְעֵת מוֹעֵד.

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הַ׹ָּׂטָן אֶת-הַמַּסּוֺת וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ עַד-עֵת:

A dokonav všecka pokušení ďábel, odšel od něho až do času.

Když ďábel skončil všechna pokušení, odešel od něho až do dané chvíle. ([Lukáš 22:3])

καὶ συντελέσας πάντα πειρασμὸν ὁ διάβολος α᾿πέστη α᾿π῾ αυ᾿του̑ α῎χρι καιρου̑

וכַד שַׁלֵם אָכֵלקַרצָא כֻּלהֻון נֵסיֻונַוהי פּרַק מֵן לוָתֵה עַד זַבנָא סס׃

[(3) Luke 04, 14]

וְיֵשׁוּעַ חָזַר בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל הַגָּלִיל וְשִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הָאֵזוֹר.

וַיָּשָׁב יֵשׁוּעַ בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל-הַגָּלִיל וְשָׁמְעוֺ יָצָא בְּכָל-הַכִּכָּר:

I navrátil se Ježíš v moci Ducha do Galilee, a vyšla pověst o něm po vší té okolní krajině.

Ježíš se vrátil v moci Ducha do Galileje a pověst o něm se rozšířila po celém okolí. ([Matouš 4:12-Matouš 4:17; Marek 1:14-Marek 1:15])

καὶ ὑπέστρεψεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν τη̑ δυνάμει του̑ πνεύματος ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν καὶ φήμη ε᾿ξη̑λθεν καθ῾ ο῞λης τη̑ς περιχὼρου περὶ αυ᾿του̑

וַהפַך יֵשֻׁוע בּחַילָא דּרֻוחָא לַגלִילָא וַנפַק עלַוהי טֵבָּא בּכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַיהֻון׃

[(3) Luke 04, 15]

הוּא לִמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהַכֹּל שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ.

וְהוּא הוֺרָה לָהֶם בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת וְכֻלָּם נָתְנוּ לוֺ כָּבוֺד:

A on učil v školách jejich, a slaven byl ode všech.

Učil v jejich synagógách a všichni ho velmi chválili.

καὶ αυ᾿τὸς ε᾿δίδασκεν ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς αυ᾿τω̑ν δοξαζόμενος ὑπὸ πάντων

והֻו מַלֵף הוָא בַּכנֻושָׁתהֻון ומֵשׁתַּבַּח הוָא מֵן כֻּל אנָשׁ׃ ס

[(3) Luke 04, 16]

הוּא בָּא אֶל הָעִיר נָצְרַת, הָעִיר אֲשֶׁר גֻּדַּל בָּהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקָם לִקְרֹא.

וַיָּבֹא אֶל-נְצֶרֶת אֲשֶׁר הוּא גֻּדַּל שָׁם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת בְּיוֺם הַשַּׁבָּת כְּמִשְׁפָּטוֺ וַיָּקָם לִקְרֹא:

I přišel do Nazaréta, kdež byl vychován, a všel podlé obyčeje svého v den sobotní do školy. I vstal, aby četl.

Přišel do Nazareta, kde vyrostl. Podle svého obyčeje vešel v sobotní den do synagógy a povstal, aby četl z Písma. ([Matouš 13:53-Matouš 13:58; Marek 6:1-Marek 6:6])

καὶ η῟λθεν ει᾿ς Ναζαρά ου῟ η῟ν τεθραμμένος καὶ ει᾿ση̑λθεν κατὰ τὸ ει᾿ωθὸς αυ᾿τω̑ ε᾿ν τη̑ ἡμέρα τω̑ν σαββάτων ει᾿ς τὴν συναγωγήν καὶ α᾿νέστη α᾿ναγνω̑ναι

וֵאתָא לנָצרַת אַיכָּא דֵּאתרַבִּי ועַל אַיכַּנָא דַּמעָד הוָא לַכנֻושׁתָּא בּיַומָא דּשַׁבּתָא וקָם למֵקרָא׃

[(3) Luke 04, 17]

כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ אֶת מְגִלַּת סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ:

וַיִּתְּנוּ לוֺ סֵפֶר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת-הַדָּבָר הַכָּתוּב שָׁמָּה:

I dána jemu kniha Izaiáše proroka. A otevřev knihu, nalezl místo, kdež bylo napsáno:

Podali mu knihu proroka Izaiáše; otevřel ji(j) a nalezl místo, kde je psáno: (j) var: rozvinul (svitek)

καὶ ε᾿πεδόθη αυ᾿τω̑ βιβλίον του̑ προφήτου ᾽Ησαι̑ου καὶ α᾿ναπτύξας τὸ βιβλίον ευ῟ρεν τὸν τόπον ου῟ η῟ν γεγραμμένον

וֵאתִיהֵב לֵה סֵפרָא דֵּאשַׁעיָא נבִיָא וַפתַח יֵשֻׁוע סֵפרָא וֵאשׁכַּח דֻּוכּתָא אַיכָּא דַּכתִיב׃

[(3) Luke 04, 18]

"רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי, יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵֹר עֲנָוִים. שְׁלָחַנִי לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁים,

רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוִֺה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָֺה אֹתִי לְבַ׹ֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֺר וּלְעִוְרִים פְּקַח-קוֺחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים:

Duch Páně nade mnou, proto že pomazal mne, kázati evangelium chudým poslal mne, a uzdravovati skroušené srdcem, zvěstovati jatým propuštění a slepým vidění, a propustiti ssoužené v svobodu,

‚Duch Hospodinův jest nade mnou; proto mne pomazal, abych přinesl chudým radostnou zvěst(k); poslal mne(l), abych vyhlásil zajatcům propuštění a slepým navrácení zraku, abych propustil zdeptané na svobodu, (k) zvěstoval evangelium (tak i Lukáš 4:43) (l) var: + abych uzdravil ty, kdo mají zraněné srdce, ([Izajáš 61:1-Izajáš 61:2])

πνευ̑μα κυρίου ε᾿π῾ ε᾿μέ ου῟ ει῞νεκεν ε῎χρισέν με ευ᾿αγγελίσασθαι πτωχοι̑ς α᾿πέσταλκέν με κηρύξαι αι᾿χμαλὼτοις α῎φεσιν καὶ τυφλοι̑ς α᾿νάβλεψιν α᾿ποστει̑λαι τεθραυσμένους ε᾿ν α᾿φέσει

רֻוחֵה דּמָריָא עלַי ומֵטֻל הָדֵא מַשׁחַני לַמסַבָּרֻו למֵסכִּנֵא ושַׁלחַני למַאסָיֻו לַתבִירַי לֵבָּא וַלמַכרָזֻו לַשׁבַיָא שֻׁובקָנָא ולַעוִירֵא חזָיָא ולַמשַׁרָרֻו לַתבִירֵא בּשֻׁובקָנָא׃

[(3) Luke 04, 19]

לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה."

לִקְרֹא שְׁנַת-רָצוֺן לַיהוָֺה:

A zvěstovati léto Páně vzácné.

abych vyhlásil léto milosti Hospodinovy(m).‘ (m) ř: vítané léto Páně

κηρύξαι ε᾿νιαυτὸν κυρίου δεκτόν

וַלמַכרָזֻו שַׁנתָּא מקַבַּלתָּא למָריָא׃

[(3) Luke 04, 20]

לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶת הַמְּגִלָּה, הֶחֱזִירָהּ לַגַּבַּאי וְהִתְיַשֵּׁב. עֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֵלָיו

וַיָּגֶל אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּתְּנֵהוּ בִּידֵי הַמְשָׁרֵת וַיֵּשֵׁב וְעֵינֵי כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֺת אֵלָיו:

A zavřev knihu, a vrátiv služebníku, posadil se. A všech v škole oči byly obráceny naň.

Pak zavřel knihu, dal ji sluhovi a posadil se; a oči všech v synagóze byly na něj upřeny.

καὶ πτύξας τὸ βιβλίον α᾿ποδοὺς τω̑ ὑπηρέτη ε᾿κάθισεν καὶ πάντων οἱ ο᾿φθαλμοὶ ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ η῟σαν α᾿τενίζοντες αυ᾿τω̑

וַכרַך סֵפרָא ויַהבֵּה לַמשַׁמשָׁנָא וֵאזַל יִתֵב כֻּלהֻון דֵּין דּבַכנֻושׁתָּא עַינַיהֻון חָירָן הוַי בֵּה׃

[(3) Luke 04, 21]

וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם."

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוּקַם הַכָּתוּב הַזֶּה הַיּוֺם בְּאָזְנֵיכֶם:

I počal mluviti k nim: Že dnes naplnilo se písmo toto v uších vašich.

Promluvil k nim: „Dnes se splnilo toto Písmo, které jste právě slyšeli.“

η῎ρξατο δὲ λέγειν πρὸς αυ᾿τοὺς ο῞τι σήμερον πεπλήρωται ἡ γραφὴ αυ῞τη ε᾿ν τοι̑ς ω᾿σὶν ὑμω̑ν

ושַׁרִי למִאמַר לוָתהֻון דּיַומָנָא אֵשׁתַּלַם כּתָבָא הָנָא בֵּאדנַיכֻּון׃

[(3) Luke 04, 22]

כֻּלָּם דִּבְּרוּ טוֹבוֹת עָלָיו וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֵן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו. אָמְרוּ: "הַאִם הוּא לֹא בֶּן יוֹסֵף?"

וְכֻלָּם נָשְׂאוּ לוֺ עֵדוּת כִּי נִפְלְאוּ בְעֵינֵיהֶם דִּבְרֵי-חֵן אֲשֶׁר יָצְאוּ מִפִּיו וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא בֶן-יוֺסֵף:

A všickni jemu posvědčovali, a divili se libým slovům, pocházejícím z úst jeho, a pravili: Zdaliž tento není syn Jozefův?

Všichni mu přisvědčovali a divili se slovům milosti(n), vycházejícím z jeho úst. A říkali: „Což to není syn Josefův?“ (n) pěkným slovům ([Jan 6:42])

καὶ πάντες ε᾿μαρτύρουν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿θαύμαζον ε᾿πὶ τοι̑ς λόγοις τη̑ς χάριτος τοι̑ς ε᾿κπορευομένοις ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑ καὶ ε῎λεγον ου᾿χὶ υἱός ε᾿στιν ᾽Ιωσὴφ ου῟τος

וסָהדִּין הוַו לֵה כֻּלהֻון ומֵתּדַּמרִין הוַו בּמֵלֵא דּטַיבֻּותָא דּנָפקָן הוַי מֵן פֻּומֵה וָאמרִין הוַו לָא הוָא הָנָא בַּר יַוסֵף סס׃

[(3) Luke 04, 23]

אָמַר לָהֶם: "אֵין סָפֵק שֶׁתֹּאמְרוּ לִי אֶת הַפִּתְגָּם הַזֶּה, 'רוֹפֵא, רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ!' כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ כִּי נַעֲשׂוּ בִּכְפַר נַחוּם עֲשֵׂה גַּם פֹּה, בְּעִירְךָ'."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן תֹּאמְרוּ לִי אֶת-הַמָּשָׁל הַהוּא רֹפֵא רְפָא אֶת-נַפְשֶׁךׇ וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כִּי נַעֲשָׂה בִּכְפַר-נַחוּם עֲשֵׂה-כֵן גַּם-הֲלֹם בְּעִירֶךׇ:

I dí k nim: Zajisté díte mi toto podobenství: Lékaři, uzdrav se sám. Které věci slyšeli jsme, žes činil v Kafarnaum, učiň i zde v své vlasti.

On jim odpověděl: „Jistě mi řeknete toto přísloví: Lékaři, uzdrav sám sebe! O čem jsme slyšeli, že se dálo v Kafarnaum, učiň i zde, kde jsi doma.“ ([Marek 1:21 Marek 2:1; Jan 2:12])

καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς πάντως ε᾿ρει̑τέ μοι τὴν παραβολὴν ταύτην ι᾿ατρέ θεράπευσον σεαυτόν ο῞σα η᾿κούσαμεν γενόμενα ει᾿ς τὴν Καφαρναοὺμ ποίησον καὶ ω῟δε ε᾿ν τη̑ πατρίδι σου

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע כּבַר תִּאמרֻון לִי מַתלָא הָנָא אָסיָא אַסָא נַפשָׁך וכֻל דַּשׁמַען דַּעבַדּתּ בַּכפַרנַחֻום עבֵד אָף הָרכָּא בַּמדִינתָּך׃

[(3) Luke 04, 24]

הוֹסִיף וְאָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ.

וַיֹּאמַר הֵן דְּבַר אֱמֶת אֲנִי מַגִּיד לָכֶם אֵין נָבִיא רָצוּי בְּאֶרֶץ מוֺלַדְתּוֺ:

I řekl jim: Amen pravím vám, žeť žádný prorok není vzácen v vlasti své.

Řekl: „Amen, pravím vám, žádný prorok není vítán ve své vlasti. ([Jan 4:44])

ει῏πεν δέ α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿δεὶς προφήτης δεκτός ε᾿στιν ε᾿ν τη̑ πατρίδι αυ᾿του̑

הו דֵּין אֵמַר אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ נבִיָא דּמֵתקַבַּל בַּמדִינתֵּה׃

[(3) Luke 04, 25]

וֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, בְּעֵת שֶׁנֶּעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָדוֹל הָיָה בְּכָל הָאָרֶץ,

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַלְמָנוֺת רַבּוֺת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָּדוֺל הָיָה בְכָל-הָאָרֶץ:

Ale v pravdě pravím vám, že mnoho vdov bylo za dnů Eliáše v lidu Izraelském, když zavříno bylo nebe za tři léta a za šest měsíců, a když byl hlad veliký po vší zemi,

Po pravdě vám říkám: Mnoho vdov bylo v Izraeli za dnů Eliášových, kdy se zavřelo nebe na tři a půl roku a na celou zemi přišel veliký hlad. ([1 Královská 17:1 1 Královská 17:8-1 Královská 17:16 1 Královská 18:1; Jakubův 5:17-Jakubův 5:18])

ε᾿π῾ α᾿ληθείας δὲ λέγω ὑμι̑ν πολλαὶ χη̑ραι η῟σαν ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ᾽Ηλίου ε᾿ν τω̑ ᾽Ισραήλ ο῞τε ε᾿κλείσθη ὁ ου᾿ρανὸς ε᾿πὶ ε῎τη τρία καὶ μη̑νας ε῞ξ ὡς ε᾿γένετο λιμὸς μέγας ε᾿πὶ πα̑σαν τὴν γη̑ν

שׁרָרָא גֵּיר אָמַר אנָא לכֻון דּסַגִּי אַרמלָתָא אִית הוַי בִּאיסרָיֵל בּיַומַי אִלִיָא נבִיָא כַּד אֵתּתּחֵדו שׁמַיָא שׁנִין תּלָת ויַרחֵא שׁתָּא וַהוָא כַּפנָא רַבָּא בּכֻלָה אַרעָא׃

[(3) Luke 04, 26]

אַךְ אֵלִיָּהוּ לֹא נִשְׁלַח אֶל אַחַת מֵהֶן כִּי אִם אֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּצָרְפַת שֶׁבְּחֶבֶל צִידוֹן.

וְלֹא שֻׁלַּח אֵלִיָּהוּ אֶל-אַחַת מֵהֶן בִּלְתִּי אֶל-אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּצָרְפַת אֲשֶׁר לְצִידוֺן:

Však Eliáš k žádné z nich není poslán, než toliko do Sarepty Sidonské k ženě vdově.

A k žádné z nich nebyl Eliáš poslán, nýbrž jen k oné vdově do Sarepty v zemi sidónské.

καὶ πρὸς ου᾿δεμίαν αυ᾿τω̑ν ε᾿πέμφθη ᾽Ηλίας ει᾿ μὴ ει᾿ς Σάρεπτα τη̑ς Σιδωνίας πρὸς γυναι̑κα χήραν

וַלוָת חדָא מֵנהֵין לָא אֵשׁתַּדַּר אִלִיָא אֵלָא לצַרפַּת דּצַידָּן לוָת אַנתּתָא אַרמַלתָּא׃

[(3) Luke 04, 27]

מְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא טֹהַר אֶחָד מֵהֶם מִלְּבַד נַעֲמָן הָאֲרַמִּי."

וּמְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא נִרְפָּא אֶחָד מֵהֶם בִּלְתִּי אִם-נַעֲמָן הָאֲרַמִּי:

A mnoho malomocných bylo v lidu Izraelském za Elizea proroka, a však žádný z nich není očištěn, než Náman Syrský.

A mnoho malomocných bylo v Izraeli za proroka Elizea(o), a žádný z nich nebyl očištěn, jen syrský Náman.“ (o) ve SZ: Elíša ([2 Královská 5:1-2 Královská 5:14])

καὶ πολλοὶ λεπροὶ η῟σαν ε᾿ν τω̑ ᾽Ισραὴλ ε᾿πὶ ᾽Ελισαίου του̑ προφήτου καὶ ου᾿δεὶς αυ᾿τω̑ν ε᾿καθαρίσθη ει᾿ μὴ Ναιμὰν ὁ Σύρος

וסַגִּיֵאא גַּרבֵּא אִית הוַו בֵּית אִיסרָיֵל בּיַומַי אֵלִישַׁע נבִיָא וחַד מֵנהֻון לָא אֵתּדַּכִּי אֵלָא אֵן נַעמָן אַרמָיָא׃

[(3) Luke 04, 28]

כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלְּאוּ כַּעַס בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם חֵמָה בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת בְּשָׁמְעָם אֶת-אֵלֶּה:

I naplněni byli všickni v škole hněvem, slyšíce to.

Když to slyšeli, byli všichni v synagóze naplněni hněvem.

καὶ ε᾿πλήσθησαν πάντες θυμου̑ ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ α᾿κούοντες ταυ̑τα

וכַד שׁמַעו הָלֵין הָנֻון דּבַכנֻושׁתָּא אֵתמלִיו חֵמתָּא כֻּלהֻון׃

[(3) Luke 04, 29]

הֵם קָמוּ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹבִילוּהוּ אֶל הָהָר אֲשֶׁר עִירָם בְּנוּיָה עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה.

וַיָּקוּמוּ וַיּוֺצִיאֻהוּ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ אֶל-גַּב הָהָר אֲשֶׁר עִירָם בְּנוּיָה עָלָיו לְהַשְׁלִיכוֺ אֶל-מִתַּחַת לָהָר:

A povstavše, vyvedli jej ven z města, a vedli ho až na vrch hory, na níž město jejich bylo vzděláno, aby jej dolů sstrčili.

Vstali, vyhnali ho z města a vedli ho až na sráz hory, na níž bylo jejich město vystavěno, aby ho svrhli dolů. ([Numeri 15:35; Skutky apoštolské 7:58])

καὶ α᾿ναστάντες ε᾿ξέβαλον αυ᾿τὸν ε῎ξω τη̑ς πόλεως καὶ η῎γαγον αυ᾿τὸν ε῞ως ο᾿φρύος του̑ ο῎ρους ε᾿φ῾ ου῟ ἡ πόλις ω᾿κοδόμητο αυ᾿τω̑ν ω῞στε κατακρημνίσαι αυ᾿τόν

וקָמו אַפּקֻוהי לבַר מֵן מדִינתָּא וַאיתּיֻוהי עדַמָא לַגבִינָא דּטֻורָא הַו דַּמדִינתּהֻון בַּניָא הוָת עלַוהי דּנֵשׁדֻּונָיהי מֵן שׁקִיפָא׃

[(3) Luke 04, 30]

אַךְ הוּא עָבַר בֵּינֵיהֶם וְהָלַךְ לוֹ.

אַךְ-הוּא עָבַר בְּתוֺכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֺ:

Ale on bera se prostředkem jich, ušel.

On však prošel jejich středem a bral se dál. ([Jan 8:59 Jan 10:39])

αυ᾿τὸς δὲ διελθών διὰ μέσου αυ᾿τω̑ν ε᾿πορεύετο

הֻו דֵּין עבַר בַּינָתהֻון וֵאזַל׃ ס

[(3) Luke 04, 31]

הוּא יָרַד אֶל הָעִיר הַגְּלִילִית כְּפַר נַחוּם וְלִמְּדָם בַּשַּׁבָּתוֹת.

וַיֵּרֶד אֶל-כְּפַר-נַחוּם עִיר הַגָּלִיל וַיְלַמֵּד לָעָם מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֺ:

I sstoupil do Kafarnaum, města Galilejského, a učil je ve dny sobotní.

Odešel do galilejského města Kafarnaum a učil je v sobotu. ([Marek 1:21-Marek 1:28])

καὶ κατη̑λθεν ει᾿ς Καφαρναοὺμ πόλιν τη̑ς Γαλιλαίας καὶ η῟ν διδάσκων αυ᾿τοὺς ε᾿ν τοι̑ς σάββασιν

וַנחֵת לַכפַרנַחֻום מדִינתָּא דַּגלִילָא ומַלֵף הוָא להֻון בּשַׁבֵּא׃

[(3) Luke 04, 32]

שׁוֹמְעָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ, כִּי בְּסַמְכוּת דִּבֵּר אֶת דְּבָרוֹ.

וַיִּתְמְהוּ עַל-תּוֺרָתוֺ כִּי כִּדְבַר שִׁלְטוֺן הָיָה דְבָרוֺ:

I divili se velmi učení jeho, nebo mocná byla řeč jeho.

Žasli nad jeho učením, poněvadž jeho slovo mělo moc. ([Matouš 7:28-Matouš 7:29])

καὶ ε᾿ξεπλήσσοντο ε᾿πὶ τη̑ διδαχη̑ αυ᾿του̑ ο῞τι ε᾿ν ε᾿ξουσία η῟ν ὁ λόγος αυ᾿του̑

ותַמִיהִין הוַו בּיֻולפָּנֵה דַּמשַׁלטָא הוָת מֵלתֵה סס׃

[(3) Luke 04, 33]

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא, וְהָאִישׁ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל:

וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וּבוֺ דָבַק רוּחַ טָמֵא וְנִתְעָב וַיִּקְרָא בְּקוֺל גָּדוֺל:

Byl pak v škole člověk, mající ducha ďábelství nečistého. I zvolal hlasem velikým,

V synagóze byl člověk, který byl posedlý nečistým duchem(p); ten vzkřikl velikým hlasem: (p) ř: duchem nečistého démona

καὶ ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ η῟ν α῎νθρωπος ε῎χων πνευ̑μα δαιμονίου α᾿καθάρτου καὶ α᾿νέκραξεν φωνη̑ μεγάλη

וִאית הוָא בַּכנֻושׁתָּא גַּברָא דִּאית הוָא בֵּה רֻוחָא דּשִׁאדָא טַנפָא וַזעַק בּקָלָא רָמָא׃

[(3) Luke 04, 34]

"אֲהָהּ, מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת? הַאִם בָּאתָ לְהַשְׁמִידֵנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה - קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!"

הֶרֶף מִמֶּנּוּ מַה-לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַאִם לְהַשְׁמִידֵנוּ בָּאתָ הֲלֹא יְדַעְתִּיךׇ מִי אַתָּה קְדוֺשׁ הָאֱלֹהִים:

Řka: Ach, což jest tobě do nás, Ježíši Nazaretský? Přišel jsi zatratiti nás? Znám tě, kdo jsi, že ten Svatý Boží.

“Co je ti do nás, Ježíši Nazaretský? Přišel jsi nás zahubit? Vím, kdo jsi. Jsi svatý Boží.“ ([Lukáš 4:41 Lukáš 8:28])

ε῎α τί ἡμι̑ν καὶ σοί ᾽Ιησου̑ Ναζαρηνέ η῟λθες α᾿πολέσαι ἡμα̑ς οι῏δά σε τίς ει῏ ὁ α῞γιος του̑ θεου̑

וֵאמַר שׁבֻוקַיני מָא לַן ולָך יֵשֻׁוע נָצרָיָא אֵתַיתּ למַובָּדֻותַן יָדַע אנָא לָך מַן אַנתּ קַדִּישֵׁה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 04, 35]

גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ!" הַשֵּׁד הִפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וְיָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לְהַזִּיק לוֹ.

וַיִּגְעַר-בּוֺ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר דּוֺם וְצֵא מִמֶּנּוּ וַיַּפִּילֵהוּ הָרוּחַ הָרָע בְּתוֺךְ הַקָּהָל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְרָעָה לֹא עָשָׂה לוֺ:

I přimluvil jemu Ježíš, řka: Umlkniž a vyjdi od něho. A povrha jej ďábel mezi ně, vyšel od něho, a nic mu neuškodil.

Ale Ježíš mu pohrozil: „Umlkni a vyjdi z něho!“ Zlý duch jím smýkl doprostřed a vyšel z něho, aniž mu uškodil.

καὶ ε᾿πετίμησεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγων φιμὼθητι καὶ ε῎ξελθε α᾿π῾ αυ᾿του̑ καὶ ρ᾿ίψαν αυ᾿τὸν τὸ δαιμόνιον ει᾿ς τὸ μέσον ε᾿ξη̑λθεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ μηδὲν βλάψαν αυ᾿τόν

וַכאָא בֵּה יֵשֻׁוע וֵאמַר סכֻור פֻּומָך ופֻוק מֵנֵה וַשׁדָיהי שִׁאדָא בַּמצַעתָא וַנפַק מֵנֵה כַּד לָא סרַח בֵּה מֵדֵּם׃

[(3) Luke 04, 36]

הַכֹּל נִדְהֲמוּ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה? בְּסַמְכוּת וּבְכֹחַ הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהֵן יוֹצְאוֹת!"

וּפַלָּצוּת אָחֲזָה כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה כִּי-בְשִׁלְטוֺן וּבִגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה אֶת-רוּחוֺת הַטֻּמְאָה וְהֵן יֹצְאוֺת מִבַּעְלֵיהֶן:

I přišel strach na všecky, a rozmlouvali vespolek, řkouce: Jaké jest toto slovo, že v moci a síle přikazuje nečistým duchům, a vycházejí?

Na všechny padl úžas a říkali si navzájem: „Jaké je to slovo, že v moci a síle přikazuje nečistým duchům a oni vyjdou!“

καὶ ε᾿γένετο θάμβος ε᾿πὶ πάντας καὶ συνελάλουν πρὸς α᾿λλήλους λέγοντες τίς ὁ λόγος ου῟τος ο῞τι ε᾿ν ε᾿ξουσία καὶ δυνάμει ε᾿πιτάσσει τοι̑ς α᾿καθάρτοις πνεύμασιν καὶ ε᾿ξέρχονται

ותֵמהָא רַבָּא אֵחַד לכֻלנָשׁ וַממַללִין הוַו עַם חדָדֵא וָאמרִין מָנָא הי כַּי מֵלתָא הָדֵא דַּבשֻׁולטָנָא וַבחַילָא פָּקדָּא לרֻוחֵא טַנפָתָא ונָפקָן׃

[(3) Luke 04, 37]

הַשְּׁמוּעָה עָלָיו יָצְאָה בְּכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב.

וַיֵּצֵא שָׁמְעוֺ בְּכָל-הַכִּכָּר לְכָל-קְצוֺתָיו:

I rozcházela se o něm pověst po všelikém místě té okolní krajiny.

A pověst o něm se rozhlásila po všech místech okolní krajiny. ([Matouš 4:24])

καὶ ε᾿ξεπορεύετο η῟χος περὶ αυ᾿του̑ ει᾿ς πάντα τόπον τη̑ς περιχὼρου

וַנפַק עלַוהי טֵבָּא בּכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַיהֻון׃ ס

[(3) Luke 04, 38]

אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. חוֹתֶנֶת שִׁמְעוֹן סָבְלָה מֵחֹם גָּבוֹהַּ וְהֵם בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְמַעֲנָהּ.

וַיָּקָם וַיֵּצֵא מִבֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹא בֵּיתָה שִׁמְעוֺן וְחֹתֶנֶת שִׁמְעוֺן שֹׁכֶבֶת חוֺלַת קַדַּחַת אֲנוּשָׁה וַיִּפְגְּעוּ-בוֺ בַּעֲדָהּ:

Vstav pak ze školy, všel do domu Šimonova. Svegruše pak Šimonova trápena byla těžkou zimnicí. I prosili ho za ni.

Povstal a odešel ze synagógy do Šimonova domu. Šimonova tchyně byla soužena silnou horečkou; i prosili ho za ni. ([Matouš 8:14-Matouš 8:17; Marek 1:29-Marek 1:34])

α᾿ναστὰς δὲ α᾿πὸ τη̑ς συναγωγη̑ς ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν Σίμωνος πενθερὰ δὲ του̑ Σίμωνος η῟ν συνεχομένη πυρετω̑ μεγάλω καὶ η᾿ρὼτησαν αυ᾿τὸν περὶ αυ᾿τη̑ς

וכַד נפַק יֵשֻׁוע מֵן כּנֻושׁתָּא עַל לבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון וַחמָתֵה דּשֵׁמעֻון אַלִיצָא הוָת בֵּאשָׁתָא רַבּתָא וַבעַו מֵנֵה מֵטֻלָתָה׃

[(3) Luke 04, 39]

הוּא נֶעֱמַד לְיָדָהּ, גָּעַר בַּחֹם וְהַחֹם הִרְפָּה מִמֶּנָּה. מִיָּד קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם.

וַיִּתְיַצֵּב עָלֶיהָ וַיִּגְעַר בַּקַּדַּחַת וַתִּרֶף מִמֶּנָּה וּכְרֶגַע קָמָה וַתְּשָׁרֵת אֹתָם:

Tedy stoje nad ní, přimluvil zimnici, i přestala jí. A ona hned vstavši, posluhovala jim.

Postavil se nad ní, pohrozil horečce a ta ji opustila. Ihned vstala a obsluhovala je.

καὶ ε᾿πιστὰς ε᾿πάνω αυ᾿τη̑ς ε᾿πετίμησεν τω̑ πυρετω̑ καὶ α᾿φη̑κεν αυ᾿τήν παραχρη̑μα δὲ α᾿ναστα̑σα διηκόνει αυ᾿τοι̑ς

וקָם לעֵל מֵנָה וַכאָא בֵּאשָׁתָה וַשׁבַקתָה ומֵחדָא קָמַת וַמשַׁמשָׁא הוָת להֻון׃ ס

[(3) Luke 04, 40]

עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן הֵבִיאוּ אוֹתָם אֵלָיו. הוּא שָׂם אֶת יָדָיו עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְרִפֵּא אוֹתָם.

וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ הֵבִיאוּ אֵלָיו כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר אַנְשֵׁי מַכְאֹבוֺת לָהֶם וִידוּעֵי חֳלָיִים שׁוֺנִים וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו עַל-כָּל-אֶחָד מֵהֶם וַיִּרְפָּאֵם:

Při západu pak slunce všickni, kteříž měli nemocné rozličnými neduhy, vodili je k němu, a on na jednoho každého z nich ruce vzkládav, uzdravoval je.

Když slunce zapadlo, všichni k němu přiváděli své nemocné, kteří trpěli rozličnými neduhy; on vzkládal ruce na každého z nich a uzdravoval je.

δύνοντος δὲ του̑ ἡλίου α῞παντες ο῞σοι ει῏χον α᾿σθενου̑ντας νόσοις ποικίλαις η῎γαγον αυ᾿τοὺς πρὸς αυ᾿τόν ὁ δὲ ἑνὶ ἑκάστω αυ᾿τω̑ν τὰς χει̑ρας ε᾿πιτιθεὶς ε᾿θεράπευεν αυ᾿τούς

מַערָבַי שֵׁמשָׁא דֵּין כֻּלהֻון אַילֵין דִּאית הוָא להֻון כּרִיהֵא דַּכרִיהִין בּכֻורהָנֵא משַׁחלפֵא אַיתִּיו אֵנֻון לוָתֵה הֻו דֵּין עַל חַד חַד מֵנהֻון אִידֵה סָאֵם הוָא ומַאסֵא הוָא להֻון׃

[(3) Luke 04, 41]

מֵרַבִּים יָצְאוּ שֵׁדִים כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים "אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים!" אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶם וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם לְדַבֵּר, כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ.

וְגַם-רוּחוֺת רָעִים יָצְאוּ מֵרַבִּים קֹרְאִים וְאֹמְרִים אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים אַךְ הוּא גָעַר בָּם וְלֹא נְתָנָם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Od mnohých také ďábelství vycházela, křičící a říkající: Ty jsi Kristus, Syn Boží. Ale přimlouvaje, nedopouštěl jim mluviti; nebo věděli, že jest on Kristus.

Z mnohých vycházeli i démoni a křičeli: „Ty jsi Boží Syn!“ Hrozil jim a nedovoloval jim mluvit, protože věděli, že je Mesiáš(q). (q) ř: Kristus

ε᾿ξήρχετο δὲ καὶ δαιμόνια α᾿πὸ πολλω̑ν κραυγάζοντα καὶ λέγοντα ο῞τι σὺ ει῏ ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ καὶ ε᾿πιτιμω̑ν ου᾿κ ει῎α αυ᾿τὰ λαλει̑ν ο῞τι η῎̑δεισαν τὸν Χριστὸν αυ᾿τὸν ει῏ναι

ונָפקִין הוַו אָף שִׁאדֵא מֵן סַגִּיֵאא כַּד מַזעקִין וָאמרִין דַּאנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא וכָאֵא הוָא בּהֻון ולָא שָׁבֵק הוָא להֻון דּנִאמרֻון דּיָדעִין דּהֻויֻו משִׁיחָא׃ ס

[(3) Luke 04, 42]

עִם אוֹר הַבֹּקֶר יָצָא וְהָלַךְ לְמָקוֹם בּוֹדֵד וַהֲמוֹנֵי הָעָם חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ. הֵם בָּאוּ אֵלָיו וְנִסּוּ לְעַכְּבוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מֵאִתָּם,

וְכַעֲלוֺת הַשַּׁחַר יָצָא וַיֵּלֶךְ אֶל-מָקוֺם חָרֵב וַהֲמוֺן הָעָם בִּקְשֻׁהוּ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו וַיַּחֲזִיקוּ-בוֺ לְבִלְתִּי יַעֲבֹר מֵהֶם:

A jakž byl den, vyšed, bral se na pusté místo. I hledali ho zástupové, a přišli až k němu, a zdržovali ho, aby neodcházel od nich.

Když nastal den, vyšel z domu a šel na pusté místo; zástupy ho hledaly. Přišly až k němu a zdržovaly ho, aby od nich neodcházel. ([Marek 1:35-Marek 1:39 Lukáš 5:16])

γενομένης δὲ ἡμέρας ε᾿ξελθών ε᾿πορεύθη ει᾿ς ε῎ρημον τόπον καὶ οἱ ο῎χλοι ε᾿πεζήτουν αυ᾿τόν καὶ η῟λθον ε῞ως αυ᾿του̑ καὶ κατει̑χον αυ᾿τὸν του̑ μὴ πορεύεσθαι α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν

וַלצַפרֵה דּיַומָא נפַק אֵזַל לֵה לַאתרָא חֻורבָּא וכֵנשֵׁא בָּעֵין הוַו לֵה וֵאתַו עדַמָא לוָתֵה וַאחדֻּוהי דּלָא נִאזַל לֵה מֵן לוָתהֻון׃

[(3) Luke 04, 43]

אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: "גַּם לְעָרִים אֲחֵרוֹת עָלַי לְבַשֵֹר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כִּי לְכָךְ נִשְׁלַחְתִּי."

אַךְ הוּא אָמַר אֲלֵיהֶם הֵן עָלַי לְהַשְׁמִיעַ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים גַּם-בְּעָרִים אֲחֵרוֺת כִּי עַל-כֵּן שֻׁלָּחְתִּי:

On pak řekl jim: I jinýmť městům musím zvěstovati království Boží; nebo na to poslán jsem.

Řekl jim: „Také ostatním městům musím zvěstovat Boží království, vždyť k tomu jsem byl poslán.“

ὁ δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τοὺς ο῞τι καὶ ται̑ς ἑτέραις πόλεσιν ευ᾿αγγελίσασθαί με δει̑ τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ο῞τι ε᾿πὶ του̑το α᾿πεστάλην

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון דָּאף לַמדִינָתָא אחרָניָתָא וָלֵא לִי לַמסַבָּרֻו מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא דּעַל הָדֵא הו אֵשׁתַּדּרֵת׃

[(3) Luke 04, 44]

וְהוּא הָיָה מְבַשֵֹר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל.

וַיְהִי קוֺרֵא אֶת-בְּשׁרָתוֺ בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל:

I kázal v školách Galilejských.

A kázal v judských(r) synagógách. (r) var: galilejských ([Lukáš 8:1])

καὶ η῟ν κηρύσσων ει᾿ς τὰς συναγωγὰς τη̑ς ᾽Ιουδαίας

והֻו מַכרֵז הוָא בַּכנֻושָׁתָא דַּגלִילָא סס׃

[(3) Luke 05, 01]

כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים,

וַיְהִי בְּעָמְדוֺ עַל-יַד יַם-גִּנֵּיסָר וַהֲמוֺן הָעָם יִדְחֲקוּן אֹתוֺ וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים:

Stalo se pak, když se zástup na něj valil, aby slyšeli slovo Boží, že on stál podlé jezera Genezaretského.

Jednou se na něj lidé tlačili, aby slyšeli Boží slovo, a on stál u břehu jezera Genezaretského; ([Jan 21:1-Jan 21:11 Matouš 13:1-Matouš 13:2; Marek 3:9-Marek 3:10 Marek 4:1])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ τὸν ο῎χλον ε᾿πικει̑σθαι αυ᾿τω̑ καὶ α᾿κούειν τὸν λόγον του̑ θεου̑ καὶ αυ᾿τὸς η῟ν ἑστώς παρὰ τὴν λίμνην Γεννησαρέτ

הוָא דֵּין כַּד כּנַשׁ עלַוהי כֵּנשָׁא למֵשׁמַע מֵלתָא דַּאלָהָא והֻו קָאֵם הוָא עַל־יַד יַמתָא דּגֵנֵסַר׃

[(3) Luke 05, 02]

רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת.

וַיַּרְא שְׁתֵּי אֳנִיּוֺת עֹמְדוֺת עַל-שְׂפַת הַיָּם וְהַדַּיָּגִים יָצְאוּ מֵהֶן לְכַבֵּס אֶת-הַמִּכְמֹרוֺת:

I uzřel dvě lodí, any stojí u jezera, rybáři pak sstoupivše z nich, vypírali sítí.

tu uviděl, že u břehu jsou dvě lodi. Rybáři z nich vystoupili a vypírali sítě.

καὶ ει῏δεν δύο πλοι̑α ἑστω̑τα παρὰ τὴν λίμνην οἱ δὲ ἁλιει̑ς α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν α᾿ποβάντες ε῎πλυνον τὰ δίκτυα

חזָא ספִינֵא תַּרתֵּין דּקָימָן עַל־גֵּנב יַמתָא וצַיָדֵא דַּסלֵקו מֵנהֵין וַמשִׁיגִין מצִידָתהֻון׃

[(3) Luke 05, 03]

הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה.

וַיֵּרֶד אֶל-אַחַת מִן-הָאֳנִיּוֺת אֲשֶׁר לְשִׁמְעוֺן וַיְבַקְשֵׁהוּ לְהַעֲבִירוֺ מְעַט מִן-הַיַּבָּשָׁה וַיֵּשֶׁב וַיְלַמֵּד לַהֲמוֺן הָעָם מִתּוֺךְ הָאֳנִיָּה:

I vstoupiv na jednu z těch lodí, kteráž byla Šimonova, prosil ho, aby od země odvezl maličko. A posadiv se, učil z lodí zástupy.

Vstoupil do jedné z lodí, která patřila Šimonovi, a požádal ho, aby odrazil kousek od břehu. Posadil se a z lodi učil zástupy.

ε᾿μβὰς δὲ ει᾿ς ε῍ν τω̑ν πλοίων ο῍ η῟ν Σίμωνος η᾿ρὼτησεν αυ᾿τὸν α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς ε᾿παναγαγει̑ν ο᾿λίγον καθίσας δὲ ε᾿κ του̑ πλοίου ε᾿δίδασκεν τοὺς ο῎χλους

וַחדָא מֵנהֵין דּשֵׁמעֻון הוָת כִּאפָא וַסלֵק יֵשֻׁוע יִתֵב בָּה וֵאמַר דּנֵדבּרֻונָה קַלִיל מֵן יַבשָׁא למַיָא ויָתֵב הוָא ומַלֵף מֵן ספִינתָּא לכֵנשָׁא׃ ס

[(3) Luke 05, 04]

כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג."

וְכַהֲתִימוֺ לְלַמֵּד וַיֹּאמֶר אֶל-שִׁמְעוֺן נְהַג אֶל-פְּנֵי הַמְּצוּלָה וְהַשְׁלִיכוּ מִכְמֹרוֺתֵיכֶם לָצוּד שָׁמָּה:

A když přestal mluviti, dí k Šimonovi: Vez na hlubinu, a rozestřete síti své k lovení.

Když přestal mluvit, řekl Šimonovi: „Zajeď na hlubinu a spusťte své sítě k lovu!“

ὡς δὲ ε᾿παύσατο λαλω̑ν ει῏πεν πρὸς τὸν Σίμωνα ε᾿πανάγαγε ει᾿ς τὸ βάθος καὶ χαλάσατε τὰ δίκτυα ὑμω̑ν ει᾿ς α῎γραν

וכַד שׁתֵק מֵן מַמללֵה אֵמַר לשֵׁמעֻון דּבַרו לעֻומקָא וַארמַו מצִידתּכֻון לצַידָּא׃ ס

[(3) Luke 05, 05]

הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת."

וַיַּעַן שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יָגַעְנוּ כָּל-הַלַּיְלָה וְלֹא לָכַדְנוּ מְאוּמָה אַךְ עַל-דְּבָרְךׇ אַשְׁלִיךְ אֶת-הַמִּכְמֹרוֺת:

I odpověděv Šimon, řekl jemu: Mistře, přes celou noc pracovavše, nic jsme nepopadli, ale k slovu tvému rozestru sít.

Šimon mu odpověděl: „Mistře(s), namáhali jsme se celou noc a nic jsme nechytili. Ale na tvé slovo spustím sítě.“ (s) ř: Veliteli ([Lukáš 8:24 Lukáš 8:45 Lukáš 9:33 Lukáš 9:49; Lukáš 17:13])

καὶ α᾿ποκριθεὶς Σίμων ει῏πεν ε᾿πιστάτα δι῾ ο῞λης νυκτὸς κοπιάσαντες ου᾿δὲν ε᾿λάβομεν ε᾿πὶ δὲ τω̑ ρ᾿ήματί σου χαλάσω τὰ δίκτυα

ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר לֵה רַבִּי לִליָא כֻּלֵה לִאין ומֵדֵּם לָא אֵחַדן עַל מֵלתָך דֵּין רָמֵא אנָא מצִידתָּא סּ סּ׃

[(3) Luke 05, 06]

הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת.

וַיַּעֲשׂוּ-כֵן וַיִּלְכְּדוּ דָגִים רַבִּים מְאֹד עַד-אֲשֶׁר מִכְמֹרוֺתָם נִקְרָעוּ:

A když to učinili, zahrnuli množství veliké ryb, tak že se trhala sít jejich.

Když to učinili, zahrnuli veliké množství ryb, až se jim sítě trhaly.

καὶ του̑το ποιήσαντες συνέκλεισαν πλη̑θος ι᾿χθύων πολύ διερρήσσετο δὲ τὰ δίκτυα αυ᾿τω̑ν

וכַד הָדֵא עבַדו חבַשׁו נֻונֵא סַגִּיֵאא דּטָב ומֵצטַריָא הוָת מצִידתּהֻון׃

[(3) Luke 05, 07]

אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת.

וַיִּתְּנוּ אוֺת לְחַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה הַשֵּׁנִית לָבֹא וְלַעֲזֹר לָהֶם וַיָּבֹאוּ וַיְמַלְאוּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֳנִיּוֺת עַד-לִשְׁקֹעַ:

I ponukli tovaryšů, kteříž byli na druhé lodí, aby přišli a pomohli jim. I přišli a naplnili obě lodí, tak že se pohřižovaly.

Dali znamení svým společníkům na druhé lodi, aby jim přišli na pomoc. Oni přijeli a naplnili rybami obě lodi, že se až potápěly.

καὶ κατένευσαν τοι̑ς μετόχοις ε᾿ν τω̑ ἑτέρω πλοίω του̑ ε᾿λθόντας συλλαβέσθαι αυ᾿τοι̑ς καὶ η῟λθον καὶ ε῎πλησαν α᾿μφότερα τὰ πλοι̑α ω῞στε βυθίζεσθαι αυ᾿τά

וַרמַזו לחַברַיהֻון דּבַספִינתָּא אחרִתָא דּנִאתֻון נעַדּרֻון אֵנֻון וכַד אֵתַו מלַו אֵנֵין ספִינֵא תַּרתַּיהֵין אַיך דּקַרִיבָן הוַי למֵטבַּע׃ ס

[(3) Luke 05, 08]

כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי";

וַיַּרְא שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אֲדֹנִי לֵךְ מֵעָלַי כִּי-אִישׁ חֵטְא אָנֹכִי:

To uzřev Šimon Petr, padl k nohám Ježíšovým, řka: Odejdi ode mne, Pane, neboť jsem člověk hříšný.

Když to Šimon Petr uviděl, padl Ježíšovi k nohám a řekl: „Odejdi ode mne, Pane, vždyť já jsem člověk hříšný.“

ι᾿δών δὲ Σίμων Πέτρος προσέπεσεν τοι̑ς γόνασιν ᾽Ιησου̑ λέγων ε῎ξελθε α᾿π῾ ε᾿μου̑ ο῞τι α᾿νὴρ ἁμαρτωλός ει᾿μι κύριε

כַּד חזָא דֵּין שֵׁמעֻון כִּאפָא נפַל קדָם רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה בָּעֵא אנָא מֵנָך מָרי פּרֻוק לָך מֵני דּגַברָא אנָא חַטָיָא׃

[(3) Luke 05, 09]

שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ;

כִּי חִיל אָחַז אֹתוֺ וְאֶת-כֹּל אֲשֶׁר אִתּוֺ עַל-צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ:

Hrůza zajisté byla jej obklíčila, i všecky, kteříž s ním byli, nad tím lovením ryb, kteréž byli popadli,

Neboť jeho i všechny, kteří s ním byli, pojal úžas nad tím lovem ryb;

θάμβος γὰρ περιέσχεν αυ᾿τὸν καὶ πάντας τοὺς σὺν αυ᾿τω̑ ε᾿πὶ τη̑ α῎γρα τω̑ν ι᾿χθύων ω῟ν συνέλαβον

תֵּמהָא גֵּיר אַחדֵּה הוָא וַלכֻלהֻון דּעַמֵה עַל צַידָּא הַו דּנֻונֵא דּצָדו׃

[(3) Luke 05, 10]

וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. "אַל תִּירָא", אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, "מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם."

וְכֵן גַּם-הִתְחַלְחֲלוּ יַעֲקֹב וְיוֺחָנָן בְּנֵי זַבְדִּי חַבְרֵי שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-שִׁמְעוֺן אַל-תִּירָא כִּי מֵהַיּוֺם וָמַעְלָה תָּצוּד אֲנָשִׁים:

A též Jakuba a Jana, syny Zebedeovy, kteříž byli tovaryši Šimonovi. I dí Šimonovi Ježíš: Nebojž se. Již od tohoto času lidi budeš loviti.

stejně i Jakuba a Jana, syny Zebedeovy, kteří byli Šimonovými druhy. Ježíš řekl Šimonovi: „Neboj se, od této chvíle budeš lovit lidi.“ ([Matouš 4:18-Matouš 4:22; Marek 1:16-Marek 1:20])

ὁμοίως δὲ καὶ ᾽Ιάκωβον καὶ ᾽Ιωάννην υἱοὺς Ζεβεδαίου οι῍ η῟σαν κοινωνοὶ τω̑ Σίμωνι καὶ ει῏πεν πρὸς τὸν Σίμωνα ὁ ᾽Ιησου̑ς μὴ φοβου̑ α᾿πὸ του̑ νυ̑ν α᾿νθρὼπους ε῎ση ζωγρω̑ν

הָכוָת דֵּין אָף ליַעקֻוב וַליֻוחַנָן בּנַי זַבדַי דִּאיתַיהֻון הוַו שַׁותָּפֵא דּשֵׁמעֻון ס אֵמַר דֵּין יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון לָא תֵּדחַל מֵן הָשָׁא בּנַי־אנָשָׁא תֵּהוֵא צָאֵד לחַיֵא׃

[(3) Luke 05, 11]

לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וְהֵם הוֺלִיכוּ אֶת-הָאֳנִיּוֺת אֶל-הַיַּבָּשָׁה וַיַּעַזְבוּ אֶת-כֹּל וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:

A přivezše k břehu lodí, a všecko opustivše, šli za ním.

Přirazili s loďmi k zemi, všechno tam nechali a šli za ním.

καὶ καταγαγόντες τὰ πλοι̑α ε᾿πὶ τὴν γη̑ν α᾿φέντες πάντα η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑

וקַרֵבו אֵנֵין ספִינֵא לַארעָא וַשׁבַקו כֻּל מֵדֵּם וֵאתַו בָּתרֵה׃ ס

[(3) Luke 05, 12]

בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי."

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֺ בְּאַחַת הֶעָרִים וְהִנֵּה-אִישׁ לִקְרָאתוֺ אֲשֶׁר בְּשָׂרוֺ מָלֵא צָרָעַת וּבִרְאוֺתוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ נָפַל עַל-אַפָּיו וַיִּתְחַנֶּן-לוֺ לֵאמֹר אֲדֹנִי אִם-חָפֵץ אַתָּה הֲלֹא תוּכַל לְטַהֲרֵנִי:

I stalo se, když byl v jednom městě, a aj, muž plný malomocenství. A uzřev Ježíše, padl na tvář, a prosil ho, řka: Pane, kdybys chtěl, můžeš mne očistiti.

V jednom městě, kam Ježíš přišel, byl muž plný malomocenství. Jakmile Ježíše spatřil, padl tváří k zemi a prosil ho: „Pane, chceš-li, můžeš mě očistit.“ ([Matouš 8:1-Matouš 8:4; Marek 1:40-Marek 1:45])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ει῏ναι αυ᾿τὸν ε᾿ν μια̑ τω̑ν πόλεων καὶ ι᾿δοὺ α᾿νὴρ πλήρης λέπρας ι᾿δών δὲ τὸν ᾽Ιησου̑ν πεσών ε᾿πὶ πρόσωπον ε᾿δεήθη αυ᾿του̑ λέγων κύριε ε᾿ὰν θέλης δύνασαί με καθαρίσαι

וכַד הוָא יֵשֻׁוע בַּחדָא מֵן מדִינָתָא אֵתָא גַּברָא דַּמלֵא כֻּלֵה גַּרבָא חזָא ליֵשֻׁוע וַנפַל עַל אַפַּוהי ובָעֵא הוָא מֵנֵה וֵאמַר לֵה מָרי אֵן צָבֵא אַנתּ מֵשׁכַּח אַנתּ לַמדַכָּיֻותי׃

[(3) Luke 05, 13]

יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: "רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!" וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת.

וַיּוֺשֶׁט אֶת-יָדוֺ וַיִּגַּע-בּוֺ וַיֹּאמֶר חָפֵץ אֲנִי וּטְהָר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ כְּרָגַע:

I vztáhl ruku, dotekl se ho, řka: Chci, buď čist. A hned odešlo od něho malomocenství.

On vztáhl ruku, dotkl se ho a řekl: „Chci, buď čist.“ A hned se jeho malomocenství ztratilo.

καὶ ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα η῞ψατο αυ᾿του̑ λέγων θέλω καθαρίσθητι καὶ ευ᾿θέως ἡ λέπρα α᾿πη̑λθεν α᾿π῾ αυ᾿του̑

וַפשַׁט אִידֵה יֵשֻׁוע קרֵב לֵה וֵאמַר לֵה צָבֵא אנָא אֵתּדַּכָּא ובַר־שָׁעתֵה אֵזַל מֵנֵה גַּרבֵה וֵאתּדַּכִּי׃

[(3) Luke 05, 14]

"אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ", צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם."

וַיְצַו עָלָיו לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ רַק לֵךְ וְהֵרָאֵה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת-הַקָּרְבָּן עַל-טָהֳרָתְךׇ כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם:

I přikázal jemu, aby žádnému nepravil, ale jdi, ukaž se knězi, a obětuj za očištění své, jakož přikázal Mojžíš, na svědectví jim.

Přikázal mu, aby nikomu nic neříkal: „Ale jdi,“ pravil, „ukaž se knězi a obětuj za své očištění, co Mojžíš přikázal – jim na svědectví.“ ([Leviticus 13:49 Leviticus 14:2-Leviticus 14:32])

καὶ αυ᾿τὸς παρήγγειλεν αυ᾿τω̑ μηδενὶ ει᾿πει̑ν α᾿λλὰ α᾿πελθών δει̑ξον σεαυτὸν τω̑ ἱερει̑ καὶ προσένεγκε περὶ του̑ καθαρισμου̑ σου καθώς προσέταξεν Μωϋση̑ς ει᾿ς μαρτύριον αυ᾿τοι̑ς

ופַקדֵה דַּלאנָשׁ לָא תִּאמַר אֵלָא זֵל חַוָא נַפשָׁך לכָהנֵא וקַרֵב חלָף תַּדכִּיתָך אַיכַּנָא דּפַקֵד מֻושֵׁא לסָהדֻּותהֻון׃ ס

[(3) Luke 05, 15]

אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם,

וּבְכָל-זֹאת שָׁמְעוֺ יָצָא יָצוֺא וְגָדֵל וְעַם-רָב נִקְהֲלוּ לִשְׁמֹעַ דְּבָרוֺ וְלִמְצֹא מָזוֺר לְמַחֲלָתָם:

Tedy rozhlašovala se více řeč o něm, a scházeli se zástupové mnozí, aby jej slyšeli, a uzdravováni byli od něho v svých nemocech.

Zvěst o něm se šířila stále víc a scházely se k němu celé zástupy, aby ho slyšely a byly uzdravovány ze svých nemocí.

διήρχετο δὲ μα̑λλον ὁ λόγος περὶ αυ᾿του̑ καὶ συνήρχοντο ο῎χλοι πολλοὶ α᾿κούειν καὶ θεραπεύεσθαι α᾿πὸ τω̑ν α᾿σθενειω̑ν αυ᾿τω̑ν

וַנפַק עלַוהי טֵבָּא יַתִּירָאיִת ומֵתכַּנַשׁ הוָא עַמָא סַגִּיָאא למֵשׁמַע מֵנֵה וַלמֵתַאסָיֻו מֵן כֻּורהָנַיהֻון׃ ס

[(3) Luke 05, 16]

אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל.

אַךְ הוּא חָמַק עָבַר אֶל-הַמִּדְבָּר לְהִתְפַּלֵּל:

On pak odcházel na pouště, a modlil se.

On však odcházíval na pustá místa a tam se modlil. ([Lukáš 6:12 Lukáš 9:28])

αυ᾿τὸς δὲ η῟ν ὑποχωρω̑ν ε᾿ν ται̑ς ε᾿ρήμοις καὶ προσευχόμενος

הֻו דֵּין משַׁנֵא הוָא לדַברָא וַמצַלֵא׃ ס

[(3) Luke 05, 17]

בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא.

וַיְהִי הַיּוֺם בְּהוֺרֹתוֺ אֶת-הָעָם וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו פְּרוּשִׁים וּמוֺרֵי הַתּוֺרָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל-כְּפָרֵי הַגָּלִיל מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלַיִם וּגְבוּרַת יְהוָֺה הִתְנֹסְסָה בוֺ לְרַפְּאוֺתָם:

I stalo se v jeden den, že on učil. A seděli také tu i farizeové a zákona učitelé, kteříž se byli sešli ze všech městeček Galilejských a Judských i z Jeruzaléma, a moc Páně přítomna byla k uzdravování jich.

Jednoho dne učil a kolem seděli farizeové a učitelé Zákona, kteří se sešli ze všech galilejských a judských vesnic i z Jeruzaléma. Moc Páně byla s ním, aby(t) uzdravoval. (t) var: + je ([Matouš 9:1-Matouš 9:8; Marek 2:2-Marek 2:12 Lukáš 6:19])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν μια̑ τω̑ν ἡμερω̑ν καὶ αυ᾿τὸς η῟ν διδάσκων καὶ η῟σαν καθήμενοι Φαρισαι̑οι καὶ νομοδιδάσκαλοι οι῍ η῟σαν ε᾿ληλυθότες ε᾿κ πάσης κὼμης τη̑ς Γαλιλαίας καὶ ᾽Ιουδαίας καὶ ᾽Ιερουσαλήμ καὶ δύναμις κυρίου η῟ν ει᾿ς τὸ ι᾿α̑σθαι αυ᾿τόν

וַהוָא בּחַד מֵן יַומָתָא כַּד מַלֵף הוָא יֵשֻׁוע יָתבִּין הוַו פּרִישֵׁא ומַלפַי נָמֻוסָא דֵּאתַו הוַו מֵן כֻּל קֻוריָא דַּגלִילָא ודִיהֻוד ודֻאורִשׁלֵם וחַילָא דּמָריָא אִיתַוהי הוָא למַאסָיֻותהֻון׃ ס

[(3) Luke 05, 18]

וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו.

וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נֹשְׂאִים אִישׁ נְכֵה עֲצָמוֺת בַּמִּטָּה וּמְבַקְשִׁים לַהֲבִיאוֺ לְפָנָיו הַבָּיְתָה:

A aj, muži nesli na loži člověka, kterýž byl šlakem poražený, i hledali vnésti ho a položiti před něj.

A hle, muži nesli na nosítkách člověka, který byl ochrnutý, a snažili se ho vnést dovnitř a položit před něj.

καὶ ι᾿δοὺ α῎νδρες φέροντες ε᾿πὶ κλίνης α῎νθρωπον ο῍ς η῟ν παραλελυμένος καὶ ε᾿ζήτουν αυ᾿τὸν ει᾿σενεγκει̑ν καὶ θει̑ναι αυ᾿τὸν ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑

ואנָשָׁא אַיתִּיו בּעַרסָא גַּברָא חַד משַׁריָא ובָעֵין הוַו דּנַעלֻון נסִימֻונָיהי קדָמַוהי׃

[(3) Luke 05, 19]

אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ.

וְלֹא-מָצְאוּ דֶרֶךְ לַהֲבִיאוֺ מֵרֹב הָעָם וַיַּעֲלוּ עַל-הַגָּג וַיּוֺרִידוּ אֹתוֺ עַל-מִטָּתוֺ דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה בַּסִּפּוּן אֶל-תּוֺךְ הַבַּיִת לִפְנֵי יֵשׁוּעַ:

A nenalezše, kterou by jej stranou vnesli pro zástup, vstoupili na dům, a skrze podlahu spustili jej s ložem u prostřed před Ježíše.

Když viděli, že ho nepronesou zástupem, vystoupili na střechu, udělali otvor v dlaždicích a spustili ochrnutého i s lůžkem přímo před Ježíše.

καὶ μὴ εὑρόντες ποίας ει᾿σενέγκωσιν αυ᾿τὸν διὰ τὸν ο῎χλον α᾿ναβάντες ε᾿πὶ τὸ δω̑μα διὰ τω̑ν κεράμων καθη̑καν αυ᾿τὸν σὺν τω̑ κλινιδίω ει᾿ς τὸ μέσον ε῎μπροσθεν του̑ ᾽Ιησου̑

וכַד לָא אֵשׁכַּחו דַּאיכַּנָא נַעלֻונָיהי מֵטֻל סֻוגָאא דּעַמָא סלֵקו להֻון לֵאגָּרָא ושַׁבֻּוהי עַם עַרסֵה מֵן תַּטלִילָא לַמצַעתָא קדָמַוהי דּיֵשֻׁוע׃ ס

[(3) Luke 05, 20]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: "בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ."

וּבִרְאוֺתוֺ אֶת-אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר בֶּן-אָדָם נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ:

Kterýžto viděv víru jejich, řekl mu: Člověče, odpuštěniť jsou tobě hříchové tvoji.

Když viděl jejich víru, řekl tomu člověku: „Tvé hříchy jsou ti odpuštěny.“ ([Lukáš 7:48])

καὶ ι᾿δών τὴν πίστιν αυ᾿τω̑ν ει῏πεν α῎νθρωπε α᾿φέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου

כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע הַימָנֻותהֻון אֵמַר להַו משַׁריָא גַּברָא שׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ׃

[(3) Luke 05, 21]

הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: "מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?"

וַיָּחֵלּוּ הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לַהְגּוֺת בְּלִבָּם לֵאמֹר מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר גִּדּוּפִים מִי יוּכַל לִסְלֹחַ חֲטָאִים בִּלְתִּי הָאֱלֹהִים לְבַדּוֺ:

Tedy počali přemyšlovati zákonníci a farizeové, řkouce: Kdo jest tento, kterýž mluví rouhání? Kdo může odpustiti hříchy, jediné sám Bůh?

Zákoníci a farizeové začali uvažovat: „Kdo je ten člověk, že mluví tak rouhavě? Kdo může odpustit hříchy než sám Bůh?“ ([Izajáš 43:25])

καὶ η῎ρξαντο διαλογίζεσθαι οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι λέγοντες τίς ε᾿στιν ου῟τος ο῍ς λαλει̑ βλασφημίας τίς δύναται ἁμαρτίας α᾿φει̑ναι ει᾿ μὴ μόνος ὁ θεός

ושַׁרִיו סָפרֵא וַפרִישֵׁא מֵתחַשׁבִין וָאמרִין מַנֻו הָנָא דַּממַלֵל גֻּודָּפָא מַנֻו מֵשׁכַּח למֵשׁבַּק חטָהֵא אֵלָא אֵן אַלָהָא בַּלחֻוד׃

[(3) Luke 05, 22]

אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: "מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם?

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת-הֶגְיוֺנָם וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תֶּהְגּוּ בְּלִבְּכֶם:

Poznav pak Ježíš myšlení jejich, odpovídaje, řekl jim: Co přemyšlujete v srdcích svých?

Ježíš však poznal jejich myšlenky a odpověděl jim: „Jak to, že tak uvažujete? ([Lukáš 6:8 Lukáš 9:47; Jan 2:25])

ε᾿πιγνοὺς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς τοὺς διαλογισμοὺς αυ᾿τω̑ν α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς τί διαλογίζεσθε ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהֻון וַענָא וֵאמַר להֻון מָנָא מֵתחַשׁבִין אנתֻּון בּלֵבּכֻון׃

[(3) Luke 05, 23]

מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'?

כִּי מַה-נָּקֵל אִם לֵאמֹר נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ אוֺ לֵאמֹר קוּם וְהִתְהַלֵּךְ:

Co jest snáze říci: Odpouštějí se tobě hříchové tvoji, čili říci: Vstaň a choď?

Je snadnější říci ‚Jsou ti odpuštěny tvé hříchy,‘ nebo říci ‚Vstaň a choď‘?

τί ε᾿στιν ευ᾿κοπὼτερον ει᾿πει̑ν α᾿φέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου η῍ ει᾿πει̑ν ε῎γειρε καὶ περιπάτει

אַידָא פּשִׁיקָא למִאמַר דַּשׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ אַו למִאמַר קֻום הַלֵך׃

[(3) Luke 05, 24]

אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ" - פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק - "קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!"

אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי יֵשׁ רִשְׁיוֺן לְבֶן-הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים אָז אָמַר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָךְ קוּם שָׂא אֶת-מִטָּתְךׇ וְלֶךְ-לְךׇ אֶל-בֵּיתֶךׇ:

Ale abyste věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštěti hříchy, řekl šlakem poraženému: Toběť pravím: Vstaň, a vezma lože své, jdi do domu svého.

Abyste však věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštět hříchy,“ řekl ochrnutému: „Pravím ti, vstaň, vezmi své lůžko a jdi domů.“

ι῞να δὲ ει᾿δη̑τε ο῞τι ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ξουσίαν ε῎χει ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς α᾿φιέναι ἁμαρτίας ει῏πεν τω̑ παραλελυμένω σοὶ λέγω ε῎γειρε καὶ α῎ρας τὸ κλινίδιόν σου πορεύου ει᾿ς τὸν οι῏κόν σου

דּתֵדּעֻון דֵּין דּשַׁלִיט הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא בַּארעָא דּנֵשׁבֻּוק חטָהֵא אָמַר לַמשַׁריָא לָך אָמַר אנָא קֻום שׁקֻול עַרסָך וזֵל לבַיתָּך׃

[(3) Luke 05, 25]

הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.

וַיְמַהֵר וַיָּקָם לִפְנֵיהֶם וַיִּ׹ָּׂא אֶת-מִשְׁכָּבוֺ וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֺ וְנָתוֺן כָּבוֺד לֵאלֹהִים:

A hned vstav před nimi, vzal, na čemž ležel, i odšel do domu svého, velebě Boha.

A ihned před nimi vstal, vzal to, na čem ležel, šel domů a chválil Boha.

καὶ παραχρη̑μα α᾿ναστὰς ε᾿νὼπιον αυ᾿τω̑ν α῎ρας ε᾿φ῾ ο῍ κατέκειτο α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑ δοξάζων τὸν θεόν

ומֵחדָא קָם לעִנַיהֻון וַשׁקַל עַרסֵה וֵאזַל לבַיתֵּה כַּד משַׁבַּח לַאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 05, 26]

תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: "נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!"

וּפַלָּצוּת אָחֲזָה אֶת-כֻּלָּם וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים וְלִבָּם מָלֵא יִרְאָה וַיֹּאמְרוּ הַיּוֺם רָאִינוּ נִפְלָאוֺת:

I užasli se všickni, a velebili Boha, a naplněni jsou bázní, řkouce: Viděli jsme dnes divné věci.

Všechny zachvátil úžas a chválili Boha. Byli naplněni bázní a říkali: „Co jsme dnes viděli, je nad naše chápání.“

καὶ ε῎κστασις ε῎λαβεν α῞παντας καὶ ε᾿δόξαζον τὸν θεόν καὶ ε᾿πλήσθησαν φόβου λέγοντες ο῞τι ει῎δομεν παράδοξα σήμερον

ותֵמהָא אֵחַד לכֻלנָשׁ וַמשַׁבּחִין הוַו לַאלָהָא וֵאתמלִיו דֵּחלתָא וָאמרִין דַּחזַין יַומָנָא תֵּדמרָתָא׃ ס

[(3) Luke 05, 27]

בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. "לֵךְ אַחֲרַי", אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּצֵא וַיַּרְא מוֺכֵס אֶחָד יוֺשֵׁב בְּבֵית-הַמֶּכֶס וּשְׁמוֺ לֵוִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי:

A potom vyšel a uzřel celného, jménem Léví, sedícího na cle. I řekl jemu: Poď za mnou.

Pak vyšel a spatřil celníka jménem Levi, jak sedí v celnici, a řekl mu: „Pojď za mnou.“ ([Matouš 9:9-Matouš 9:13; Marek 2:13-Marek 2:17 Lukáš 9:59 Lukáš 18:22])

καὶ μετὰ ταυ̑τα ε᾿ξη̑λθεν καὶ ε᾿θεάσατο τελὼνην ο᾿νόματι Λευὶν καθήμενον ε᾿πὶ τὸ τελὼνιον καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ α᾿κολούθει μοι

בָּתַר הָלֵין נפַק יֵשֻׁוע וַחזָא מָכסָא דַּשׁמֵה לֵוִי דּיָתֵב בֵּית־מָכסֵא וֵאמַר לֵה תָּא בָּתַרי׃

[(3) Luke 05, 28]

הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו.

וַיַּעֲזֹב אֶת-כֹּל וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו:

A opustiv všecko, vstav, šel za ním.

Levi nechal všeho, vstal a šel za ním. ([Lukáš 5:11])

καὶ καταλιπών πάντα α᾿ναστὰς η᾿κολούθει αυ᾿τω̑

וַשׁבַק כֻּל מֵדֵּם וקָם אֵזַל בָּתרֵה׃ ס

[(3) Luke 05, 29]

בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם.

וַיַּעַשׂ-לוֺ לֵוִי מִשְׁתֶּה גָדוֺל בְּבֵיתוֺ וּמוֺכְסִים רַבִּים עִם-אֲנָשִׁים אֲחֵרִים יָשְׁבוּ אִתָּם אֶל-הַשֻּׁלְחָן:

I učinil jemu hody veliké Léví v domě svém, a byl zástup veliký publikánů i jiných, kteříž s ním stolili.

A ve svém domě mu připravil velikou hostinu. Bylo tam množství celníků a jiných, kteří s ním stolovali.

καὶ ε᾿ποίησεν δοχὴν μεγάλην Λευὶς αυ᾿τω̑ ε᾿ν τη̑ οι᾿κία αυ᾿του̑ καὶ η῟ν ο῎χλος πολὺς τελωνω̑ν καὶ α῎λλων οι῍ η῟σαν μετ῾ αυ᾿τω̑ν κατακείμενοι

וַעבַד לֵה לֵוִי בּבַיתֵּה קֻובָּלָא רַבָּא וִאית הוָא כֵּנשָׁא סַגִּיָאא דּמָכסֵא ודַאחרָנֵא דַּסמִיכִין הוַו עַמהֻון׃

[(3) Luke 05, 30]

אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: "מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?"

וַיִּלּוֺנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֺפְרִים אֲשֶׁר בָּהֶם עַל-תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ אַתֶּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים עִם-הַמּוֺכְסִים וְהַחַטָּאִים:

Tedy reptali zákonníci a farizeové, řkouce učedlníkům jeho: Proč s publikány a hříšníky jíte a pijete?

Ale farizeové a jejich zákoníci reptali a řekli jeho učedníkům: „Jak to, že jíte s celníky a hříšníky?“ ([Lukáš 15:1-Lukáš 15:2])

καὶ ε᾿γόγγυζον οἱ Φαρισαι̑οι καὶ οἱ γραμματει̑ς αυ᾿τω̑ν πρὸς τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ λέγοντες διὰ τί μετὰ τω̑ν τελωνω̑ν καὶ ἁμαρτωλω̑ν ε᾿σθίετε καὶ πίνετε

ורָטנִין הוַו סָפרֵא וַפרִישֵׁא וָאמרִין לתַלמִידַוהי למָנָא עַם מָכסֵא וחַטָיֵא אָכלִין אנתֻּון ושָׁתֵין׃ ס

[(3) Luke 05, 31]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵין לָהֶם דָּבָר עִם-הָרֹפֵא כִּי אִם-הַחוֺלִים:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Nepotřebujíť zdraví lékaře, ale nemocní.

Ježíš jim odpověděl: „Lékaře nepotřebují zdraví, ale nemocní.

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς ου᾿ χρείαν ε῎χουσιν οἱ ὑγιαίνοντες ι᾿ατρου̑ α᾿λλὰ οἱ κακω̑ς ε῎χοντες

וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לָא מֵתבּעֵא אָסיָא לַחלִימֵא אֵלָא לַאילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עבִידִין׃

[(3) Luke 05, 32]

לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים."

לֹא בָאתִי לִקְרֹא צַדִּיקִים כִּי אִם-חַטָּאִים לִתְשׁוּבָה:

Nepřišelť jsem volati spravedlivých, ale hříšných ku pokání.

Nepřišel jsem volat k pokání spravedlivé, ale hříšníky.“

ου᾿κ ε᾿λήλυθα καλέσαι δικαίους α᾿λλὰ ἁμαρτωλοὺς ει᾿ς μετάνοιαν

לָא אֵתִית דֵּאקרֵא לזַדִּיקֵא אֵלָא לחַטָיֵא לַתיָבֻותָא׃

[(3) Luke 05, 33]

אָמְרוּ לוֹ: "תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה תַּלְמִידֵי יוֺחָנָן מַכְבִּירִים לָצוּם וּמַרְבִּים לְהִתְפַּלֵּל וְכֵן יַעֲשׂוּ גַּם-תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים וְתַלְמִידֶיךׇ אֹכְלִים וְשֹׁתִים:

A oni řekli jemu: Proč učedlníci Janovi postí se často a modlí se, podobně i farizejští, tvoji pak jedí a pijí?

Oni mu řekli: „Učedníci Janovi se často postí a konají modlitby, stejně tak i učedníci farizeů; tvoji však jedí a pijí(u).“ (u) var: Proč se učedníci Janovi... tvoji však jedí a pijí? ([Matouš 9:14-Matouš 9:17; Marek 2:18-Marek 2:22 Jan 3:25])

οἱ δὲ ει῏παν πρὸς αυ᾿τόν οἱ μαθηταὶ ᾽Ιωάννου νηστεύουσιν πυκνὰ καὶ δεήσεις ποιου̑νται ὁμοίως καὶ οἱ τω̑ν Φαρισαίων οἱ δὲ σοὶ ε᾿σθίουσιν καὶ πίνουσιν

הֵנֻון דֵּין אָמרִין לֵה למָנָא תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן צָימִין אַמִינָאיִת וַמצַלֵין אָף דַּפרִישֵׁא דִּילָך דֵּין אָכלִין ושָׁתֵין׃

[(3) Luke 05, 34]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ תּוּכְלוּ לְאַלֵּץ אֶת-בְּנֵי הַחֲתֻנָּה לָצוּם בְּעוֺד הֶחָתָן עִמָּהֶם:

On pak řekl jim: Zdali můžete synům ženicha, dokudž s nimi jest ženich, kázati se postiti?

Ježíš jim řekl: „Můžete chtít, aby se hosté na svatbě postili, když je ženich s nimi? ([Jan 3:29 Jan 16:20])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς μὴ δύνασθε τοὺς υἱοὺς του̑ νυμφω̑νος ε᾿ν ω῟ ὁ νυμφίος μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν ποιη̑σαι νηστευ̑σαι

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון לַבנַוהי דַּגנֻונָא כּמָא דּחַתנָא עַמהֻון דּתֵעבּדֻון דַּנצֻומֻון׃

[(3) Luke 05, 35]

הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ."

הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵהֶם הֶחָתָן וְאָז יָצֻמוּ בַּיָּמִים הָהֵם:

Přijdouť pak dnové, když odjat bude od nich ženich, tehdážť se budou postiti v těch dnech.

Přijdou však dny, kdy od nich bude ženich vzat; potom, v těch dnech, se budou postit.“ ([Lukáš 17:22])

ε᾿λεύσονται δὲ ἡμέραι καὶ ο῞ταν α᾿παρθη̑ α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ὁ νυμφίος τότε νηστεύσουσιν ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις

נִאתֻון דֵּין יַומָתָא כַּד נֵתּתּרִים חַתנָא מֵנהֻון הָידֵּין נצֻומֻון בּהָנֻון יַומָתָא׃ ס

[(3) Luke 05, 36]

גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן.

וַיִּ׹ָּׂא אֲלֵיהֶם גַּם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אֵין אִישׁ קֹרֵעַ בֶּגֶד חָדָשׁ לִתְפֹּר הַקְּרָעִים עַל-שִׂמְלָה בָלָה כִּי אִם-כֵּן הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ יִהְיֶה קָרֻעַ וְגַם-הַטְּלָאָה מִבֶּגֶד הֶחָדָשׁ לֹא תִשְׁוֶה לַ׹ִּׂמְלָה הַבָּלָה:

Pravil pak jim i podobenství. Že žádný záplaty roucha nového nepřišívá k rouchu vetchému; sic jinak to nové roztrhuje, a vetchému nepřipadá záplata z nového.

Řekl jim i podobenství: „Nikdo neutrhne kus látky z nového šatu a nezalátá jím starý šat; jinak bude mít díru v novém a ke starému se záplata z nového nehodí.

ε῎λεγεν δὲ καὶ παραβολὴν πρὸς αυ᾿τοὺς ο῞τι ου᾿δεὶς ε᾿πίβλημα α᾿πὸ ἱματίου καινου̑ σχίσας ε᾿πιβάλλει ε᾿πὶ ἱμάτιον παλαιόν ει᾿ δὲ μή γε καὶ τὸ καινὸν σχίσει καὶ τω̑ παλαιω̑ ου᾿ συμφωνήσει τὸ ε᾿πίβλημα τὸ α᾿πὸ του̑ καινου̑

וֵאמַר להֻון מַתלָא דּלָא אנָשׁ קָאֵד אֻורקַעתָא מֵן מָאנָא חַדתָא ורָמֵא עַל מָאנָא בּלָיָא דּלָא לחַדתָא קָאֵד ולַבלָיָא לָא שָׁלמָא אֻורקַעתָא דּמֵן חַדתָא׃

[(3) Luke 05, 37]

וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד.

וְתִירוֺשׁ לֹא יֻתַּן בְּנֹאדוֺת בָּלִים פֶּן-יְבַקַּע הַתִּירוֺשׁ אֶת-הַנֹּאדוֺת וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן וְהַנֹּאדוֺת יִכְלָיוּן:

A žádný nevlévá vína nového do nádob starých; sic jinak víno nové rozpučí nádoby, a samo vyteče, a nádoby se pokazí.

A nikdo nedává mladé víno do starých měchů; jinak mladé víno roztrhne měchy, samo vyteče a měchy přijdou nazmar.

καὶ ου᾿δεὶς βάλλει οι῏νον νέον ει᾿ς α᾿σκοὺς παλαιούς ει᾿ δὲ μή γε ρ᾿ήξει ὁ οι῏νος ὁ νέος τοὺς α᾿σκούς καὶ αυ᾿τὸς ε᾿κχυθήσεται καὶ οἱ α᾿σκοὶ α᾿πολου̑νται

ולָא אנָשׁ רָמֵא חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא בּלָיָתָא וֵאן דֵּין לָא מבַזַע חַמרָא חַדתָא לזֵקֵא והֻו חַמרָא מֵתֵאשֵׁד וזֵקֵא אָבדָּן׃

[(3) Luke 05, 38]

כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר 'הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר'."

אַךְ תִּירוֺשׁ יֻתַּן בְּנֹאדוֺת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יִשָּׁמֵרוּ:

Ale víno nové v nádoby nové má lito býti, a obé bude zachováno.

Nové víno se musí dát do nových měchů.

α᾿λλὰ οι῏νον νέον ει᾿ς α᾿σκοὺς καινοὺς βλητέον

אֵלָא חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא חַדתָּתָא רָמֵין וַתרַיהֻון מֵתנַטרִין׃

[(3) Luke 05, 39]

[missing]

וְאֵין אִישׁ שֹׁתֶה יַיִן יָשָׁן אֲשֶׁר יָחוּשׁ יִתְאַוֶּה מִיַּד לַתִּירוֺשׁ כִּי יֹאמַר הֲלֹא הַיָּשָׁן טוֺב מִמֶּנוּ:

A aniž kdo, když pije staré, hned chce nového, ale díť: Staré lepší jest.

Kdo se napije starého, nechce(v) nové; řekne: ‚Staré je lepší.‘„ (v) var: + hned

καὶ ου᾿δεὶς πιών παλαιὸν θέλει νέον λέγει γάρ ὁ παλαιὸς χρηστός ε᾿στιν

ולָא אנָשׁ שָׁתֵא חַמרָא עַתִּיקָא ומֵחדָא בָּעֵא חַדתָא אָמַר גֵּיר עַתִּיקָא בַּסִים׃ ס

[(3) Luke 06, 01]

בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה לִסְפִירַת הָעֹמֶר בְּעָבְרוֹ בִּשְׂדוֹת קָמָהקָטְפוּ תַּלְמִידָיו שִׁבֳּלִים וּלְאַחַר שֶׁמָּלְלוּ אוֹתָן בִּידֵיהֶם אָכְלוּ.

וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת אַחֲרֵי תְנוּפַת הָעֹמֶר וַיֵּלֶךְ בִּשְׂדֵה קָמָה וְתַלְמִידָיו קָטְפוּ מְלִילוֺת וַיִּכְתְּשׁוּן בִּידֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ:

I stalo se v druhou sobotu, že šel Ježíš skrze obilí. I trhali učedlníci jeho klasy, a rukama vymínajíce, jedli.

Jednou v sobotu procházel obilím a jeho učedníci trhali klasy, mnuli z nich rukama zrní a jedli. ([Matouš 12:1-Matouš 12:8; Marek 2:23-Marek 2:28 Deuteronomium 23:26])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν σαββάτω διαπορεύεσθαι αυ᾿τὸν διὰ σπορίμων καὶ ε῎τιλλον οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ καὶ η῎σθιον τοὺς στάχυας ψὼχοντες ται̑ς χερσίν

הוָא דֵּין בּשַׁבּתָא כַּד מהַלֵך יֵשֻׁוע בֵּית זַרעֵא תַּלמִידַוהי מָלגִּין הוַו שֵׁבּלֵא ופָרכִּין בִּאידַיהֻון וָאכלִין׃

[(3) Luke 06, 02]

אָמְרוּ אֲחָדִים מִן הַפְּרוּשִׁים: "מַדוּעַ אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת?"

וַיֹּאמְרוּ אֲנָשִׁים פְּרוּשִׁים מַדּוּעַ אַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה בַּשַּׁבָּת:

Tehdy někteří z farizeů řekli jim: Proč činíte, čehož nesluší činiti v sobotu?

Někteří z farizeů řekli: „Jak to, že děláte, co se v sobotu nesmí!“ ([Exodus 20:10])

τινὲς δὲ τω̑ν Φαρισαίων ει῏παν τί ποιει̑τε ο῍ ου᾿κ ε῎ξεστιν τοι̑ς σάββασιν

אנָשִׁין דֵּין מֵן פּרִישֵׁא אָמרִין להֻון מָנָא עָבדִּין אנתֻּון מֵדֵּם דּלָא שַׁלִיט למֵעבַּד בּשַׁבּתָא׃

[(3) Luke 06, 03]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ?

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד כַּאֲשֶׁר רָעֵב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Což jste ani toho nečtli, co učinil David, když lačněl, on i ti, kteříž s ním byli?

Ježíš jim odpověděl: „Nečetli jste, co udělal David, když měl hlad on i ti, kdo byli s ním? ([1 Samuelova 21:2-1 Samuelova 21:7])

καὶ α᾿ποκριθεὶς πρὸς αυ᾿τοὺς ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿δὲ του̑το α᾿νέγνωτε ο῍ ε᾿ποίησεν Δαυὶδ ο῞τε ε᾿πείνασεν αυ᾿τὸς καὶ οἱ μετ῾ αυ᾿του̑ ο῎ντες

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון ולָא הָדֵא קרַיתֻּון מֵדֵּם דַּעבַד דַּוִיד כַּד כּפֵן הֻו וַאילֵין דּעַמֵה׃

[(3) Luke 06, 04]

הֲרֵי נִכְנַס אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְלָקַח אֶת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר לַאֲכִילָה אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד, אָכַל וְגַם נָתַן לַאֲנָשָׁיו."

כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶת-לֶחֶם הַפָּנִים וַיֹּאכַל וַיִּתֵּן גַּם-לָאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ אֲשֶׁר לֹא-כַתּוֺרָה לָהֶם לֶאֱכֹל בִּלְתִּי לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם:

Kterak všel do domu Božího, a chleby posvátné vzal a jedl, a dal i těm, kteříž s ním byli, jichž nenáleží jísti než toliko samým kněžím?

Jak vešel do domu Božího a vzal posvátné chleby, jedl je a dal i těm, kteří ho provázeli? A to byly chleby, které nesmí jíst nikdo, jen kněží.“ ([Leviticus 24:5-Leviticus 24:9])

ὡς ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ θεου̑ καὶ τοὺς α῎ρτους τη̑ς προθέσεως λαβών ε῎φαγεν καὶ ε῎δωκεν τοι̑ς μετ῾ αυ᾿του̑ ου῍ς ου᾿κ ε῎ξεστιν φαγει̑ν ει᾿ μὴ μόνους τοὺς ἱερει̑ς

דּעַל לבַיתֵּה דַּאלָהָא ולַחמָא דּפָתֻורֵה דּמָריָא נסַב אֵכַל ויַהב לַאילֵין דּעַמֵה הַו דּלָא שַׁלִיט הוָא למֵאכַל אֵלָא לכָהנֵא בַּלחֻוד׃

[(3) Luke 06, 05]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עוֺד כִּי בֶּן-הָאָדָם אֲדוֺן הַשַּׁבָּת הוּא:

I řekl jim: Že jest Syn člověka pánem také i dne sobotního.

A řekl jim: „Syn člověka je pánem nad sobotou.“(x) (x) var: + Téhož dne uviděl, jak kdosi v sobotu pracuje. Řekl mu: „Člověče, víš-li, co činíš, jsi blahoslavený; nevíš-li, jsi prokletý a přestupník Zákona.“ ([Jan 5:10-Jan 5:11])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς κύριός ε᾿στιν του̑ σαββάτου ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

וֵאמַר להֻון דּמָרָה הֻו דּשַׁבּתָא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(3) Luke 06, 06]

בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל לְלַמֵּד, וְשָׁם הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ הַיְמָנִית יְבֵשָׁה.

וַיְהִי בְּיוֺם שַׁבָּת אַחֵר וַיָּבֹא וַיְלַמֵּד בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ הַיְמָנִית יָבֵשָׁה:

Stalo se pak i v jinou sobotu, že všel do školy Ježíš a učil. A byl tu člověk, jehož pravá ruka byla uschlá.

V jinou sobotu vešel do synagógy a učil. Byl tam člověk, jehož pravá ruka byla odumřelá(y). (y) ř: suchá (pod. Lukáš 6:8) ([Matouš 12:9-Matouš 12:14; Marek 3:1-Marek 3:6])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν ἑτέρω σαββάτω ει᾿σελθει̑ν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν συναγωγὴν καὶ διδάσκειν καὶ η῟ν α῎νθρωπος ε᾿κει̑ καὶ ἡ χεὶρ αυ᾿του̑ ἡ δεξιὰ η῟ν ξηρά

הוָא דֵּין לשַׁבּתָא אחרִתָא עַל לַכנֻושׁתָּא ומַלֵף הוָא וִאית הוָא תַּמָן גַּברָא דִּאידֵה דּיַמִינָא יַבִּישָׁא הוָת׃

[(3) Luke 06, 07]

הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא בְּשַׁבָּת, כְּדֵי לִמְצֹא עִלָּה לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.

וְהַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אֹרְבִים לוֺ לִרְאוֺת אִם-יִרְפָּא בַשַּׁבָּת לְבַעֲבוּר יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה:

I šetřili ho zákonníci a farizeové, bude-li v sobotu uzdravovati, aby nalezli, z čeho by jej obžalovali.

Zákoníci a farizeové si na Ježíše dávali pozor, uzdravuje-li v sobotu, aby měli proč ho obžalovat. ([Lukáš 13:10-Lukáš 13:16 Lukáš 14:1-Lukáš 14:6])

παρετηρου̑ντο δὲ αυ᾿τὸν οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι ει᾿ ε᾿ν τω̑ σαββάτω θεραπεύει ι῞να ευ῞ρωσιν κατηγορει̑ν αυ᾿του̑

וסָפרֵא וַפרִישֵׁא נָטרִין הוַו לֵה דֵּאן הֻו דּמַאסֵא בּשַׁבּתָא דּנֵשׁכּחֻון נֵאכלֻון קַרצַוהי׃

[(3) Luke 06, 08]

אַךְ הוּא יָדַע אֶת הִרְהוּרֵי לִבָּם וְאָמַר אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: "קוּם וַעֲמֹד בָּאֶמְצַע!" הַלָּה קָם וְעָמַד.

וַיַּרְא אֶת-מַחְשְׁבוֺתָם וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמוֺד בְּתוֺךְ הַקָּהָל וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד:

Ale on znal přemyšlování jejich. I dí člověku, kterýž měl ruku uschlou: Vstaň, a stůj v prostředku. A on vstav, stál.

On však znal jejich myšlenky. Řekl tomu muži s odumřelou rukou: „Vstaň a postav se doprostřed.“ On se zvedl a postavil se tam. ([Lukáš 5:22 Lukáš 9:47])

αυ᾿τὸς δὲ η῎̑δει τοὺς διαλογισμοὺς αυ᾿τω̑ν ει῏πεν δὲ τω̑ α᾿νδρὶ τω̑ ξηρὰν ε῎χοντι τὴν χει̑ρα ε῎γειρε καὶ στη̑θι ει᾿ς τὸ μέσον καὶ α᾿ναστὰς ε῎στη

הֻו דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהֻון וֵאמַר להַו גַּברָא דּיַבִּישָׁא אִידֵה קֻום תָּא לָך למֵצעַת כּנֻושׁתָּא וכַד אֵתָא וקָם׃

[(3) Luke 06, 09]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר. הַאִם מֻתָּר לְהֵיטִיב בְּשַׁבָּת אוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה, לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְקַפְּחָהּ?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם שְׁאֵלָה הֲכִי כַדָּת לְהֵיטִיב בַּשַּׁבָּת אוֺ לְהָרַע לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֺ לְשַׁחֲתָהּ:

Tedy řekl jim Ježíš: Otíži se vás na jednu věc: Sluší-li v sobotu dobře činiti, čili zle, duši zachovati, čili zatratiti?

Ježíš jim řekl: „Ptám se vás: Je dovoleno v sobotu činit dobře, či zle, život zachránit(z), či zahubit?“ (z) spasit duši

ει῏πεν δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς πρὸς αυ᾿τούς ε᾿περωτω̑ ὑμα̑ς ει᾿ ε῎ξεστιν τω̑ σαββάτω α᾿γαθοποιη̑σαι η῍ κακοποιη̑σαι ψυχὴν σω̑σαι η῍ α᾿πολέσαι

אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵשַׁאֵלכֻון מָנָא שַׁלִיט בּשַׁבּתָא דּטָב למֵעבַּד אַו דּבִישׁ נַפשָׁא למַחָיֻו אַו למַובָּדֻו׃

[(3) Luke 06, 10]

הִבִּיט סָבִיב אֶל כֻּלָּם וְאָמַר לָאִישׁ: "הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ!" הוּא עָשָׂה כָּךְ וְיָדוֹ שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ.

וַיַּשְׁקֵף אֲלֵיהֶם מִסָּבִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו הוֺשֵׁט אֶת-יָדְךׇ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתָּשָׁב יָדוֺ לְאֵיתָנָהּ כָּאַחֶרֶת:

A pohleděv na ně na všecky vůkol, dí člověku tomu: Vztáhni tu ruku svou. A on učinil tak. I přivedena jest k zdraví ruka jeho jako druhá.

Rozhlédl se po všech a řekl tomu člověku: „Zvedni tu ruku!“ On to učinil a jeho ruka byla zase zdravá.

καὶ περιβλεψάμενος πάντας αυ᾿τοὺς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ε῎κτεινον τὴν χει̑ρά σου ὁ δὲ ε᾿ποίησεν καὶ α᾿πεκατεστάθη ἡ χεὶρ αυ᾿του̑

וחָר בּהֻון בּכֻלהֻון וֵאמַר לֵה פּשֻׁוט אִידָך וַפשַׁט ותֵקנַת אִידֵה אַיך חבַרתָּה׃ ס

[(3) Luke 06, 11]

אוּלָם הֵם נִתְמַלְּאוּ חֵמָה וְהִתְיָעֲצוּ בֵּינֵיהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ.

וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה גְדוֺלָה וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מַה-לַּעֲשׂוֺת לְיֵשׁוּעַ:

Oni pak naplněni jsou hněvivou nemoudrostí, a rozmlouvali mezi sebou, co by učiniti měli Ježíšovi.

Tu se jich zmocnila zlost a radili se spolu, co by měli s Ježíšem udělat. ([Lukáš 19:47 Lukáš 20:19 Lukáš 22:2])

αυ᾿τοὶ δὲ ε᾿πλήσθησαν α᾿νοίας καὶ διελάλουν πρὸς α᾿λλήλους τί α῍ν ποιήσαιεν τω̑ ᾽Ιησου̑

הֵנֻון דֵּין אֵתמלִיו חסָמָא וַממַללִין הוַו חַד עַם חַד דּמָנָא נֵעבּדֻון לֵה ליֵשֻׁוע סּ סּ׃

[(3) Luke 06, 12]

בְּאוֹתָם יָמִים יָצָא אֶל הָהָר לְהִתְפַּלֵל. לַיְלָה שָׁלֵם הִתְמִיד בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים,

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא אֶל-הָהָר לְהִתְפַּלֵּל וַיַּאֲרֵךְ בִּתְפִלָּתוֺ לֵאלֹהִים כָּל-הַלָּיְלָה:

I stalo se v těch dnech, vyšel na horu k modlení. I byl tam přes noc na modlitbě Boží.

V těch dnech vyšel na horu k modlitbě; a celou noc se tam modlil k Bohu. ([Matouš 10:1-Matouš 10:4; Marek 3:13-Marek 3:19 Lukáš 5:16 Lukáš 9:18 Lukáš 9:28])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ταύταις ε᾿ξελθει̑ν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ ο῎ρος προσεύξασθαι καὶ η῟ν διανυκτερεύων ε᾿ν τη̑ προσευχη̑ του̑ θεου̑

הוָא דֵּין בּיַומָתָא הָנֻון נפַק יֵשֻׁוע לטֻורָא לַמצַלָיֻו ותַמָן אַגַּה הוָא בַּצלֻותֵה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 06, 13]

וְעִם אוֹר הַבֹּקֶר קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו וּבָחַר מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר בְּכַנּוֹתוֹ אוֹתָם שְׁלִיחִים:

וּכְאוֺר הַבֹּקֶר וַיִּקְרָא אֶל-תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַר מֵהֶם שְׁנֵים-עָשָׂר אֲשֶׁר קָרָא אֹתָם בְּשֵׁם שְׁלִיחִים:

A když byl den, povolal učedlníků svých, a vyvolil z nich dvanácte, kteréž i apoštoly nazval:

Když nastal den, zavolal k sobě své učedníky a vyvolil z nich dvanáct, které také nazval apoštoly: ([Marek 6:7; Lukáš 9:1; Jan 6:70])

καὶ ο῞τε ε᾿γένετο ἡμέρα προσεφὼνησεν τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ καὶ ε᾿κλεξάμενος α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν δὼδεκα ου῍ς καὶ α᾿ποστόλους ω᾿νόμασεν

וכַד נֵגהַת קרָא לתַלמִידַוהי וַגבָא מֵנהֻון תּרֵעסַר הָנֻון דַּשׁלִיחֵא שַׁמִי אֵנֻון׃ ס

[(3) Luke 06, 14]

אֶת שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר גַּם קָרָא לוֹ כֵּיפָא, וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן, אֶת פִילִיפּוֹס וְאֶת בַּר תַּלְמַי,

אֶת-שִׁמְעוֺן אֲשֶׁר קָרָא לוֺ בְּשֵׁם כֵּיפָא וְאֶת-אַנְדְּרַי אָחִיו אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-יוֺחָנָן אֶת-פִּילִפּוֺס וְאֶת-בַּר-תַּלְמָי:

(Šimona, kterémuž také dal jméno Petr, a Ondřeje bratra jeho, Jakuba a Jana, Filipa a Bartoloměje,

Šimona, kterému dal jméno Petr, jeho bratra Ondřeje, Jakuba, Jana, Filipa, Bartoloměje, ([Matouš 16:18 Skutky apoštolské 1:13])

Σίμωνα ο῍ν καὶ ω᾿νόμασεν Πέτρον καὶ ᾽Ανδρέαν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ καὶ ᾽Ιάκωβον καὶ ᾽Ιωάννην καὶ Φίλιππον καὶ Βαρθολομαι̑ον

שֵׁמעֻון הַו דּשַׁמִי כִּאפָא וַאנדּרֵאוָס אַחֻוהי ויַעקֻוב ויֻוחַנָן ופִילִיפָּוס ובַר־תֻּולמַי׃

[(3) Luke 06, 15]

אֶת מַתַּי וְאֶת תֹּאמָא, אֶת יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְאֶת שִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה הַקַּנַּאי,

אֶת-מַתִּתְיָהוּ וְאֶת-תּוֺמָא אֶת-יַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַּי וְאֶת-שִׁמְעוֺן אֲשֶׁר קָרָא לוֺ הַקַּנָּאִי:

Matouše a Tomáše, Jakuba Alfeova, a Šimona, kterýž slove Zelótes,

Matouše, Tomáše, Jakuba Alfeova, Šimona zvaného Zélóta(a), (a) Horlivec

καὶ Μαθθαι̑ον καὶ Θωμα̑ν καὶ ᾽Ιάκωβον ῾Αλφαίου καὶ Σίμωνα τὸν καλούμενον Ζηλωτὴν

ומַתַּי ותָאומַא ויַעקֻוב בַּר חַלפַי ושֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא טַנָנָא׃

[(3) Luke 06, 16]

אֶת יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב וְאֶת יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר נִהְיָה לְמַסְגִּירוֹ.

אֶת-יְהוּדָה בֶּן-יַעֲקֹב וְאֶת-יְהוּדָה אִישׁ-קְרִיּוֺת הוּא הַמַּסְגִּיר אֹתוֺ:

Judu Jakubova, a Jidáše Iškariotského, kterýž potom byl zrádce.)

Judu Jakubova a Jidáše(b) Iškariotského, který se pak stal zrádcem. (b) Judu

καὶ ᾽Ιούδαν ᾽Ιακὼβου καὶ ᾽Ιούδαν ᾽Ισκαριὼθ ο῍ς ε᾿γένετο προδότης

וִיהֻודָא בַּר יַעקֻוב וִיהֻודָא סכַריֻוטָא הַו דַּהוָא מַשׁלמָנָא׃ ס

[(3) Luke 06, 17]

הוּא יָרַד אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֹל מִתַּלְמִידָיו וְעַם רַב מִכָּל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף צוֹר וְצִידוֹן, אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם.

וַיֵּרֶד אִתָּם וַיַּעֲמֹד בַּמִּישׁוֺר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֺל מִתַּלְמִידָיו וְקִבּוּץ עַם-רָב מִכָּל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וְחוֺף צוֺר וְצִידוֺן הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו וְלִמְצֹא מָזוֺר לְמַחֲלָתָם:

I sstoupiv s nimi, stál na místě polním, a zástup učedlníků jeho, a množství veliké lidu ze všeho Judstva i z Jeruzaléma, i z Týru i z Sidonu, kteříž při moři jsou, kteříž byli přišli, aby jej slyšeli, a uzdraveni byli od neduhů svých,

Sešel s nimi dolů a na rovině zůstal stát; a s ním veliký zástup jeho učedníků a veliké množství lidu z celého Judska i z Jeruzaléma, z pobřeží týrského a sidónského; ([Matouš 4:25; Marek 3:7-Marek 3:8; Lukáš 5:17])

καὶ καταβὰς μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε῎στη ε᾿πὶ τόπου πεδινου̑ καὶ ο῎χλος πολὺς μαθητω̑ν αυ᾿του̑ καὶ πλη̑θος πολὺ του̑ λαου̑ α᾿πὸ πάσης τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ τη̑ς παραλίου Τύρου καὶ Σιδω̑νος

וַנחֵת עַמהֻון יֵשֻׁוע וקָם בַּפקַעתָא וכֵנשָׁא סַגִּיָאא דּתַלמִידַוהי וסֻוגָאא דּכֵנשָׁא דּעַמָא מֵן כֻּלָה יִהֻוד ומֵן אֻורִשׁלֵם ומֵן ספָר יַמָא דּצֻור וַדצַידָּן׃

[(3) Luke 06, 18]

וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל־יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת נִרְפְּאוּ גַּם הֵם.

וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהֶם רוּחוֺת הַטֻּמְאָה הַמְבַעֲתוֺת אֹתָם:

I kteříž trápeni byli od duchů nečistých. A byli uzdravováni.

ti všichni přišli, aby ho slyšeli a byli uzdraveni ze svých nemocí. Uzdravovali se i ti, kteří byli sužováni nečistými duchy. ([Marek 3:10-Marek 3:11 Marek 6:56; Matouš 14:36 Matouš 9:21])

οι῍ η῟λθον α᾿κου̑σαι αυ᾿του̑ καὶ ι᾿αθη̑ναι α᾿πὸ τω̑ν νόσων αυ᾿τω̑ν καὶ οἱ ε᾿νοχλούμενοι α᾿πὸ πνευμάτων α᾿καθάρτων ε᾿θεραπεύοντο

דֵּאתַו דּנֵשׁמעֻון מֵלתֵה וַדנֵתַאסֻון מֵן כֻּורהָנַיהֻון וַאילֵין דּמֵתַאלצִין מֵן רֻוחֵא טַנפָתָא ומֵתַאסֵין הוַו׃

[(3) Luke 06, 19]

כָּל הֶהָמוֹן בִּקְשׁוּ לָגַעַת בּוֹ, כִּי גְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וְרִפְּאָה אֶת הַכֹּל.

וְהֶהָמוֺן כֻּלָּם מְבַקְשִׁים לָגַעַת בּוֺ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתּוֺ לְהַעֲלוֺת אֲרֻכָה לְכֻלָּם:

A všecken zástup hledal se ho dotknouti; nebo moc z něho vycházela, a uzdravovala všecky.

A každý ze zástupu se ho snažil dotknout, poněvadž z něho vycházela moc a uzdravovala všechny.

καὶ πα̑ς ὁ ο῎χλος ε᾿ζήτουν α῞πτεσθαι αυ᾿του̑ ο῞τι δύναμις παρ῾ αυ᾿του̑ ε᾿ξήρχετο καὶ ι᾿α̑το πάντας

וכֻלֵה כֵּנשָׁא בָּעֵין הוַו למֵתקַרָבֻו לֵה חַילָא גֵּיר נָפֵק הוָא מֵנֵה וַלכֻלהֻון מַאסֵא הוָא׃ ס

[(3) Luke 06, 20]

נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים, כִּי לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וְהוּא נָשָׂא עֵינָיו אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים כִּי-לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

A on pozdvih očí svých na učedlníky, pravil: Blahoslavení chudí, nebo vaše jest království Boží.

Ježíš pohlédl na učedníky a řekl: „Blaze vám, chudí, neboť vaše je království Boží. ([Matouš 5:1-Matouš 5:12 Izajáš 61:1; Jakubův 2:5])

καὶ αυ᾿τὸς ε᾿πάρας τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿του̑ ει᾿ς τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ ε῎λεγεν μακάριοι οἱ πτωχοί ο῞τι ὑμετέρα ε᾿στὶν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

וַארִים עַינַוהי עַל תַּלמִידַוהי וֵאמַר טֻובַיכֻּון מֵסכִּנֵא דּדִילכֻון הִי מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 06, 21]

אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּשְׂבָּעוּ. אַשְׁרֵיכֶם הַבּוֹכִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּשְׂחָקוּ.

אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כַּיּוֺם כִּי שָׂבֹעַ תִּשְׂבָּעוּן אַשְׁרֵיכֶם הַבֹּכִים כַּיּוֺם כִּי שָׂחֹק תִּשְׂחָקוּן:

Blahoslavení, kteříž nyní lačníte, nebo nasyceni budete. Blahoslavení, kteříž nyní plačete, nebo smáti se budete.

Blaze vám, kdo nyní hladovíte, neboť budete nasyceni. Blaze vám, kdo nyní pláčete, neboť se budete smát. ([Žalmy 126:5-Žalmy 126:6; Izajáš 61:3; Jeremjáš 31:25; Zjevení Janovo 7:16-Zjevení Janovo 7:17])

μακάριοι οἱ πεινω̑ντες νυ̑ν ο῞τι χορτασθήσεσθε μακάριοι οἱ κλαίοντες νυ̑ν ο῞τι γελάσετε

טֻובַיכֻּון אַילֵין דּכַפנִין הָשָׁא דּתֵסבּעֻון ס טֻובַיכֻּון לַדבָכֵין הָשָׁא דּתֵגחכֻון׃ ס

[(3) Luke 06, 22]

אַשְׁרֵיכֶם אִם בְּנֵי אָדָם יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם וִינַדּוּ וִיחָרְפוּ אֶתְכֶם וְיוֹצִיאוּ שֵׁם רַע עֲלֵיכֶם בִּגְלַל בֶּן־הָאָדָם.

אַשְׁרֵיכֶם אִם-אֲנָשִׁים יִשְׂנְאוּ יְנַדּוּ אוֺ יְגַדְּפוּ אֶתְכֶם וְאֶת-שִׁמְכֶם כְּשֵׁם רָע יִמְחוּ בַּעֲבוּר בֶּן-הָאָדָם:

Blahoslavení budete, když vás nenáviděti budou lidé, a když vás vyobcují, a haněti budou, a vyvrhou jméno vaše jako zlé, pro Syna člověka.

Blaze vám, když vás lidé budou nenávidět a když vás vyloučí, potupí a vymažou vaše jméno jako proklaté(c) pro Syna člověka. (c) ř: zlé ([Jan 15:19 Jan 17:14; 1 Petrův 4:14])

μακάριοί ε᾿στε ο῞ταν μισήσωσιν ὑμα̑ς οἱ α῎νθρωποι καὶ ο῞ταν α᾿φορίσωσιν ὑμα̑ς καὶ ο᾿νειδίσωσιν καὶ ε᾿κβάλωσιν τὸ ο῎νομα ὑμω̑ν ὡς πονηρὸν ε῞νεκα του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου

טֻובַיכֻּון מָא דּסָנֵין לכֻון בּנַינָשָׁא וַמפַרשִׁין לכֻון וַמחַסדִין לכֻון ומַפּקִין שֵׁמכֻון אַיך בִּישֵׁא חלָף בּרֵה דּאנָשָׁא׃

[(3) Luke 06, 23]

שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וְרִקְדוּ, כִּי הִנֵּה שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם; הֲרֵי כַּדָּבָר הַזֶּה עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים.

שִׂמְחוּ וְגִילוּ בַּיּוֺם הַהוּא כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמָיִם כִּי כֵן-עָשׂוּ אֲבוֺתֵיהֶם אֶל-הַנְּבִיאִים מִקֶּדֶם:

Radujte se v ten den, a veselte se, nebo aj, odplata vaše mnohá v nebesích. Takť zajisté činívali prorokům otcové jejich.

Veselte se v ten den a jásejte(d) radostí; hle, máte hojnou odměnu v nebi. Vždyť právě tak jednali jejich otcové s proroky. (d) ř: skákejte ([Lukáš 13:34; Skutky apoštolské 5:41 Skutky apoštolské 7:52; Židům 11:37-Židům 11:39; Jakubův 5:10])

χάρητε ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα καὶ σκιρτήσατε ι᾿δοὺ γὰρ ὁ μισθὸς ὑμω̑ν πολὺς ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ κατὰ τὰ αυ᾿τὰ γὰρ ε᾿ποίουν τοι̑ς προφήταις οἱ πατέρες αυ᾿τω̑ν

חדַו בּהַו יַומָא ודֻוצו דַּאגרכֻון סַגִּי בַּשׁמַיָא הָכַנָא גֵּיר עָבדִּין הוַו אַבָהָתהֻון לַנבִיֵא׃ ס

[(3) Luke 06, 24]

אַךְ אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים, כִּי כְּבָר קִבַּלְתֶּם אֶת נֶחָמַתְכֶם.

אַךְ-אוֺי לָכֶם עֲשִׁירִים כִּי-הִ׹ַּׂגְתֶּם תַּנְחוּמֹתֵיכֶם:

Ale běda vám bohatým, nebo vy již máte potěšení své.

Ale běda vám bohatým, vždyť vám se už potěšení dostalo. ([Lukáš 16:25; Jakubův 5:1-Jakubův 5:3])

πλὴν ου᾿αὶ ὑμι̑ν τοι̑ς πλουσίοις ο῞τι α᾿πέχετε τὴν παράκλησιν ὑμω̑ν

בּרַם וָי לכֻון עַתִּירֵא דּקַבֵּלתֻּון בֻּויָאכֻון׃

[(3) Luke 06, 25]

אוֹי לָכֶם הַשְֹבֵעִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּרְעֲבוּ. אוֹי לָכֶם הַשּׂוֹחֲקִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ.

אוֺי לָכֶם הַ׹ְּׂבֵעִים הַיּוֺם כִּי אַחֲרֵי-כֵן תִּרְעָבוּ אוֺי לָכֶם הַמְצַחֲקִים הַיּוֺם כִּי-נוֺעַדְתֶּם לְאֵבֶל וָבֶכִי:

Běda vám, kteříž jste nasyceni, nebo lačněti budete. Běda vám, kteříž se nyní smějete, nebo kvíliti a plakati budete.

Běda vám, kdo jste nyní nasyceni, neboť budete hladovět. Běda, kdo se nyní smějete, neboť budete plakat a naříkat. ([Jakubův 4:9])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν οἱ ε᾿μπεπλησμένοι νυ̑ν ο῞τι πεινάσετε ου᾿αί οἱ γελω̑ντες νυ̑ν ο῞τι πενθήσετε καὶ κλαύσετε

וָי לכֻון סַבעֵא דּתֵכפּנֻון וָי לכֻון לַדגָחכִין הָשָׁא דּתֵבכֻּון ותֵתַאבלֻון׃

[(3) Luke 06, 26]

אוֹי לָכֶם אִם כָּל הָאֲנָשִׁים מְשַׁבְּחִים אֶתְכֶם, כִּי כֵן עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר."

אוֺי לָכֶם הַמְהֻלָּלִים בְּפִי כָּל-בְּנֵי-הָאָדָם כִּי כָּכָה עָשׂוּ אֲבוֺתֵיהֶם גַּם-לִנְבִיאֵי שָׁקֶר:

Běda vám, když by dobře o vás mluvili všickni lidé; nebo tak činívali falešným prorokům otcové jejich.

Běda, když vás budou všichni lidé chválit; vždyť stejně se chovali jejich otcové k falešným prorokům. ([Jakubův 4:4])

ου᾿αὶ ο῞ταν ὑμα̑ς καλω̑ς ει῎πωσιν πάντες οἱ α῎νθρωποι κατὰ τὰ αυ᾿τὰ γὰρ ε᾿ποίουν τοι̑ς ψευδοπροφήταις οἱ πατέρες αυ᾿τω̑ν

וָי לכֻון כַּד נֵהוֻון אָמרִין עלַיכֻּון בּנַי־אנָשָׁא דּשַׁפִּיר הָכַנָא גֵּיר עָבדִּין הוַו לַנבִיֵא דּדַגָּלֻותָא אַבָהָתהֻון׃ ס

[(3) Luke 06, 27]

"אֲבָל אֲלֵיכֶם, הַשּׁוֹמְעִים, אוֹמֵר אֲנִי: אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם, הֵיטִיבוּ עִם שׂוֹנְאֵיכֶם.

אֲבָל אַתֶּם הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֺלִי לָכֶם אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת-אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׁנְאֵיכֶם:

Ale vámť pravím, kteříž slyšíte: Milujte nepřátely své, dobře čiňte těm, kteříž vás nenávidí,

Ale vám, kteří mě slyšíte, pravím: Milujte své nepřátele. Dobře čiňte těm, kteří vás nenávidí. ([Matouš 5:44; Exodus 23:4-Exodus 23:5; Přísloví 25:21-Přísloví 25:22; Římanům 12:20-Římanům 12:21])

α᾿λλὰ ὑμι̑ν λέγω τοι̑ς α᾿κούουσιν α᾿γαπα̑τε τοὺς ε᾿χθροὺς ὑμω̑ν καλω̑ς ποιει̑τε τοι̑ς μισου̑σιν ὑμα̑ς

לכֻון דֵּין אָמַר אנָא לַדשָׁמעִין אַחֵבו לַבעֵלדּבָבַיכֻּון וַעבֵדו דּשַׁפִּיר לַאילֵין דּסָנֵין לכֻון׃

[(3) Luke 06, 28]

בָּרְכוּ אֶת מְקַלְּלֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַפּוֹגְעִים בָּכֶם.

בָּרְכוּ אֶת-אֹרַרֵיכֶם וְהַעְתִּירוּ בְּעַד רֹדְפֵיכֶם:

Dobrořečte těm, kteříž vás proklínají, a modlte se za ty, kteříž vám bezpráví činí.

Žehnejte těm, kteří vás proklínají, modlete se za ty, kteří vám ubližují. ([Římanům 12:14])

ευ᾿λογει̑τε τοὺς καταρωμένους ὑμα̑ς προσεύχεσθε περὶ τω̑ν ε᾿πηρεαζόντων ὑμα̑ς

ובַרֵכו לַאילֵין דּלָיטִין לכֻון וצַלַו עַל אַילֵין דּדָברִין לכֻון בַּקטִירָא׃

[(3) Luke 06, 29]

הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי, הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הַשְּׁנִיָּה. הַלּוֹקֵחַ אֶת מְעִילְךָ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַם אֶת כֻּתָּנְתְּךָ.

הַמַּכְּךׇ עַל-לְחִי אַחַת הַטֵּה-לוֺ גַּם-הָאַחֶרֶת הַנֹּשֵׂא מְעִילְךׇ מֵעָלֶיךׇ לֹא-תִמְנַע מִמֶּנוּ גַּם-כֻּתָּנְתֶּךׇ:

A udeřil-li by tebe kdo v líce, nasaď mu i druhého, a tomu, kterýž tobě odjímá plášť, také i sukně nebraň.

Tomu, kdo tě udeří do tváře, nastav i druhou, a bude-li ti brát plášť, nech mu i košili! ([Matouš 5:39-Matouš 5:42 Přísloví 24:29; Římanům 12:17; 1 Korintským 6:7; 1 Petrův 3:9])

τω̑ τύπτοντί σε ε᾿πὶ τὴν σιαγόνα πάρεχε καὶ τὴν α῎λλην καὶ α᾿πὸ του̑ αι῎ροντός σου τὸ ἱμάτιον καὶ τὸν χιτω̑να μὴ κωλύσης

ולַדמָחֵא לָך עַל פַּכָּך קַרֵב לֵה אחרִנָא ומֵן מַן דּשָׁקֵל מַרטֻוטָך לָא תֵּכלֵא אָף כֻּותִּינָך׃ ס

[(3) Luke 06, 30]

הֱיֵה נוֹתֵן לְכָל הַמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ ; וְהַלּוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לְךָ, אַל תִּתְבַּע מִמֶּנּוּ.

תְּנָה לְכָל-שֹׁאֵל מִמְּךׇ וּמֵאֵת הַלּוֶֺה לֹא-תְבַקֵּשׁ:

Každému pak prosícímu tebe dej, a od toho, kterýž béře tvé věci, zase nežádej.

Každému, kdo tě prosí, dávej, a co ti někdo vezme, nepožaduj zpět.

παντὶ αι᾿του̑ντί σε δίδου καὶ α᾿πὸ του̑ αι῎ροντος τὰ σὰ μὴ α᾿παίτει

לכֻל דּשָׁאֵל לָך הַב לֵה ומֵן מַן דּשָׁקֵל דִּילָך לָא תֵּתבַּע׃ ס

[(3) Luke 06, 31]

מַה שֶּׁתִּרְצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי אָדָם, כֵּן תַּעֲשׂוּ לָהֶם גַּם אַתֶּם.

וְכָל-אֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּן לָכֶם אֲנָשִׁים כֵּן תַּעֲשׂוּן לָהֶם גַּם-אַתֶּם:

A jakž chcete, aby vám lidé činili, i vy jim též podobně čiňte.

Jak chcete, aby lidé jednali s vámi, tak jednejte vy s nimi. ([Matouš 7:12])

καὶ καθώς θέλετε ι῞να ποιω̑σιν ὑμι̑ν οἱ α῎νθρωποι ποιει̑τε αυ᾿τοι̑ς ὁμοίως

וַאיכַּנָא דּצָבֵין אנתֻּון דּנֵעבּדֻון לכֻון בּנַי־אנָשָׁא הָכוָת עבֵדו להֻון אָף אַנתֻּון׃ ס

[(3) Luke 06, 32]

וְאִם תֹּאהֲבוּ אֶת אוֹהֲבֵיכֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? הֲלֹא גַּם הַחוֹטְאִים אוֹהֲבִים אֶת אוֹהֲבֵיהֶם.

אִם-תֶּאֱהָבוּן אֶת-אֹהֲבֵיכֶם מַה-צְּדָקָה לָכֶם הֲלֹא גַּם-הַחַטָּאִים אֶת אֹהֲבֵיהֶם יֶאֱהָבוּן:

Nebo jestliže milujete ty, kteříž vás milují, jakou míti budete milost? Nebo i hříšníci milují ty, od nichž milováni bývají.

Jestliže milujete jen ty, kdo vás milují, můžete za to očekávat Boží uznání? Vždyť i hříšníci milují ty, kdo je milují. ([Matouš 5:44-Matouš 5:48])

καὶ ει᾿ α᾿γαπα̑τε τοὺς α᾿γαπω̑ντας ὑμα̑ς ποία ὑμι̑ν χάρις ε᾿στίν καὶ γὰρ οἱ ἁμαρτωλοὶ τοὺς α᾿γαπω̑ντας αυ᾿τοὺς α᾿γαπω̑σιν

אֵן גֵּיר מַחבִין אנתֻּון לַאילֵין דּמַחבִין לכֻון אַידָא הי טַיבֻּותכֻון אָף גֵּיר חַטָיֵא לַאילֵין דּמַחבִין להֻון רָחמִין׃

[(3) Luke 06, 33]

אִם תֵּיטִיבוּ לַמֵּיטִיבִים עִמָּכֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? הֲלֹא גַּם הַחוֹטְאִים עוֹשִׂים זֹאת.

וְכִי-תַעֲשׂוּ טוֺב לְמֵטִיבֵיכֶם מַה-צְּדָקָה לָכֶם הֲלֹא כְמוֺ-כֵן יַעֲשׂוּ גַּם-הַחַטָּאִים:

A budete-li dobře činiti těm, kteříž vám dobře činí, jakou máte milost? Však i hříšníci totéž činí.

Činíte-li dobře těm, kteří dobře činí vám, můžete za to očekávat Boží uznání? Vždyť totéž činí i hříšníci.

καὶ γὰρ ε᾿ὰν α᾿γαθοποιη̑τε τοὺς α᾿γαθοποιου̑ντας ὑμα̑ς ποία ὑμι̑ν χάρις ε᾿στίν καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ τὸ αυ᾿τὸ ποιου̑σιν

וֵאן עָבדִּין אנתֻּון דּטָב לַאילֵין דּמַטֵאבִין לכֻון אַידָא הי טַיבֻּותכֻון אָף חַטָיֵא גֵּיר הָכַנָא עָבדִּין׃

[(3) Luke 06, 34]

וְאִם תַּלְווּ לַאֲנָשִׁים שֶׁאַתֶּם מְקַוִּים לְקַבֵּל מֵהֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? גַּם הַחוֹטְאִים מַלְוִים לַחוֹטְאִים כְּדֵי שֶׁיֻּחְזַר לָהֶם הָעֵרֶךְ הַשָּׁוֶה.

וְאִם-תַּלְווּ אֶת-אֲנָשִׁים בְּתִקְוַתְכֶם כִּי יְשַׁלֵּמוּ לָכֶם מַה-צְּדָקָה לָכֶם גַּם-חַטָּאִים מַלְוִים חַטָּאִים כִּי גְמוּלָם יוּשַׁב לָהֶם:

A budete-li půjčovati těm, od kterýchž se nadějete zase vzíti, jakou máte milost? Však i hříšníci hříšníkům půjčují, aby tolikéž zase vzali.

Půjčujete-li těm, u nichž je naděje, že vám to vrátí, můžete za to čekat Boží uznání? Vždyť i hříšníci půjčují hříšníkům, aby to zase dostali nazpátek. ([Lukáš 14:12-Lukáš 14:14; Leviticus 25:35-Leviticus 25:36])

καὶ ε᾿ὰν δανίσητε παρ῾ ω῟ν ε᾿λπίζετε λαβει̑ν ποία ὑμι̑ν χάρις ε᾿στίν καὶ ἁμαρτωλοὶ ἁμαρτωλοι̑ς δανίζουσιν ι῞να α᾿πολάβωσιν τὰ ι῎σα

וֵאן מַוזפִין אנתֻּון למַן דּסָברִין אנתֻּון דּתֵתפַּרעֻון מֵנֵה אַידָא הי טַיבֻּותכֻון אָף חַטָיֵא גֵּיר לחַטָיֵא מַוזפִין דּהָכוָת נֵתפַּרעֻון׃

[(3) Luke 06, 35]

אַדְּרַבָּא, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי לְצַפּוֹת לִגְמוּל, וְרַב יִהְיֶה שְׂכַרְכֶם וּבְנֵי עֶלְיוֹן תִּהְיוּ, כִּי טוֹב הוּא גַּם לִכְפוּיֵי טוֹבָה וְגַם לָרָעִים.

אַךְ אֶהֱבוּ אֶת-אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לָהֶם חִנָּם וְלֹא תְצַפּוּ לִגְמוּל אָז יִגְדַּל שְׂכַרְכֶם וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֺן כִּי טוֺב הוּא לָרָעִים וְלַאֲשֶׁר טוֺבָה לֹא יַכִּירוּ:

Nýbrž milujte nepřátely své, a dobře čiňte, a půjčujte, nic se odtud nenadějíce, a budeť odplata vaše mnohá, a budete synové Nejvyššího. Nebo on dobrotivý jest i k nevděčným a zlým.

Ale milujte své nepřátele; čiňte dobře, půjčujte a nic nečekejte zpět(e). A vaše odměna bude hojná: budete syny Nejvyššího, neboť on je dobrý k nevděčným i zlým. (e) var: půjčujte a nad nikým se nevzdávejte naděje ([Efezským 5:1])

πλὴν α᾿γαπα̑τε τοὺς ε᾿χθροὺς ὑμω̑ν καὶ α᾿γαθοποιει̑τε καὶ δανίζετε μηδὲν α᾿πελπίζοντες καὶ ε῎σται ὁ μισθὸς ὑμω̑ν πολύς καὶ ε῎σεσθε υἱοὶ ὑψίστου ο῞τι αυ᾿τὸς χρηστός ε᾿στιν ε᾿πὶ τοὺς α᾿χαρίστους καὶ πονηρούς

בּרַם אַחֵבו לַבעֵלדּבָבַיכֻּון וַאטֵאבו להֻון וַאוזֵפו ולָא תֵּפסקֻון סַברָא דּאנָשׁ ונֵהוֵא סַגִּי אַגרכֻון ותֵהוֻון בּנַוהי דּרָמָא דּהֻו בַּסִים הֻו עַל בִּישֵׁא ועַל כָּפֻורֵא׃ ס

[(3) Luke 06, 36]

הֱיוּ רַחֲמָנִים כְּשֵׁם שֶׁאֲבִיכֶם רַחֲמָן הוּא."

הֱיוּ מְרַחֲמִים כִּי אֲבִיכֶם הוּא רַחוּם:

Protož buďte milosrdní, jako i Otec váš milosrdný jest.

Buďte milosrdní, jako je milosrdný váš Otec.

γίνεσθε οι᾿κτίρμονες καθώς καὶ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν οι᾿κτίρμων ε᾿στίν

הוַו הָכִיל מרַחמָנֵא אַיכַּנָא דָּאף אַבֻוכֻון מרַחמָנָא הו׃ ס

[(3) Luke 06, 37]

"אַל תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִּשָּׁפְטוּ. אַל תַּרְשִׁיעוּ וְלֹא תֻּרְשְׁעוּ. סִלְחוּ וְיִסָּלַח לָכֶם.

לֹא תִשְׁפְּטוּ אֲחֵרִים וְלֹא תִשָּׁפְטוּ מִלִּפְנֵיהֶם לֹא תַאֲשִׁימוּ אֹתָם וְלֹא יַאֲשִׁימוּ אֶתְכֶם הַצְדִּיקוּם וְיַצְדִּיקוּ אֶתְכֶם:

Nesuďte, a nebudete souzeni. Nepotupujte, a nebudete potupeni. Odpouštějte, a budeť vám odpuštěno.

Nesuďte, a nebudete souzeni; nezavrhujte, a nebudete zavrženi; odpouštějte, a bude vám odpuštěno. ([Matouš 7:1-Matouš 7:2; Jakubův 4:11])

καὶ μὴ κρίνετε καὶ ου᾿ μὴ κριθη̑τε καὶ μὴ καταδικάζετε καὶ ου᾿ μὴ καταδικασθη̑τε α᾿πολύετε καὶ α᾿πολυθήσεσθε

לָא תּדֻונֻון ולָא מֵתּתּדִינִין אנתֻּון לָא תּחַיבֻון ולָא מֵתחַיבִין אנתֻּון שׁרַו ותֵשׁתּרֻון׃

[(3) Luke 06, 38]

תְּנוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם; מִדָּה יָפָה, דְּחוּסָה, גְּדוּשָׁה וְשׁוֹפַעַת יִתְּנוּ בְּחֵיקְכֶם, כִּי בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם."

תְּנוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה מְלֵאָה עַל-כָּל-גְּדוֺתֶיהָ יָשִׁיבוּ אֶל-חֵיקְכֶם אֲשֶׁר יָעִיקוּ תַחְתֶּיהָ וַאֲשֶׁר יָנִיעוּ אֹתָהּ כִּי בְסַאסְּאָה אֲשֶׁר תָּמֹדּוּ בָּהּ יִמַּד לָכֶם:

Dávejte, a budeť vám dáno. Míru dobrou, natlačenou, a natřesenou, a osutou dadíť v lůno vaše; touž zajisté měrou, kterouž měříte, bude vám zase odměřeno.

Dávejte, a bude vám dáno; dobrá míra, natlačená, natřesená, vrchovatá vám bude dána do klína. Neboť jakou měrou měříte, takovou Bůh naměří vám.“ ([Marek 4:24])

δίδοτε καὶ δοθήσεται ὑμι̑ν μέτρον καλὸν πεπιεσμένον σεσαλευμένον ὑπερεκχυννόμενον δὼσουσιν ει᾿ς τὸν κόλπον ὑμω̑ν ω῟ γὰρ μέτρω μετρει̑τε α᾿ντιμετρηθήσεται ὑμι̑ν

הַבו ומֵתִיהֵב לכֻון בַּכיָלתָּא טָבתָא וַרקִיעתָּא וַמשַׁפַּעתָּא נַרמֻון בּעֻובַּיכֻּון בּהָי גֵּיר כּיָלתָּא דַּמכִילִין אנתֻּון מֵתּתּכִיל לכֻון׃ ס

[(3) Luke 06, 39]

גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "הֲיוּכַל עִוֵּר לְהַדְרִיךְ עִוֵּר? הֲלֹא שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לְתוֹךְ בּוֹר.

וַיִּ׹ָּׂא מְשָׁלוֺ וַיֹּאמַר הֲיִנְהַג עִוֵּר אֶת-הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל-הַבּוֺר:

Pověděl jim také i podobenství: Zdali může slepý slepého vésti? Zdaž oba do jámy neupadnou?

Řekl jim také podobenství: „Může vést slepý slepého? Nepadnou oba do jámy? ([Matouš 15:14; Římanům 2:19])

ει῏πεν δὲ καὶ παραβολὴν αυ᾿τοι̑ς μήτι δύναται τυφλὸς τυφλὸν ὁδηγει̑ν ου᾿χὶ α᾿μφότεροι ει᾿ς βόθυνον ε᾿μπεσου̑νται

וֵאמַר הוָא להֻון מַתלָא למָא מֵשׁכַּח סַמיָא לסַמיָא לַמדַבָּרֻו לָא תּרַיהֻון בּגֻומָצָא נָפלִין׃ ס

[(3) Luke 06, 40]

תַּלְמִיד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִן הַמּוֹרֶה, אֲבָל כָּל מִי שֶׁהֻשְׁלַם לִמּוּדוֹ יִהְיֶה כְּמוֹרֵהוּ.

הַתַּלְמִיד לֹא יִגְדַּל מִרָבּוֺ וְאִם שָׁלֵם הוּא יְהִי כְרַבּוֺ:

Neníť učedlník nad mistra svého, ale dokonalý bude každý, bude-li jako mistr jeho.

Žák není nad učitele. Je-li zcela vyučen(f), bude jako jeho učitel. (f) Každý však, kdo je vyučen ([Matouš 10:24-Matouš 10:25; Jan 13:16 Jan 15:20])

ου᾿κ ε῎στιν μαθητὴς ὑπὲρ τὸν διδάσκαλον κατηρτισμένος δὲ πα̑ς ε῎σται ὡς ὁ διδάσκαλος αυ᾿του̑

לַיתּ תַּלמִידָא דּיַתִּיר מֵן רַבֵּה כֻּלנָשׁ גֵּיר דַּגמִיר נֵהוֵא אַיך רַבֵּה׃ ס

[(3) Luke 06, 41]

מַדּוּעַ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֵינְךָ שָׂם לֵב לַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ שֶׁלְּךָ?

לָמָּה תַבִּיט אֶל-שְׁבָבִים אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךׇ וְלֹא תָשֶׁת-לֵב אֶל-הַקּוֺרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךׇ:

Což pak vidíš mrvu v oku bratra svého, a břevna, kteréž jest v tvém vlastním oku, neznamenáš?

Jak to, že vidíš třísku v oku svého bratra, ale trám ve svém vlastním oku nepozoruješ? ([Matouš 7:3-Matouš 7:5])

τί δὲ βλέπεις τὸ κάρφος τὸ ε᾿ν τω̑ ο᾿φθαλμω̑ του̑ α᾿δελφου̑ σου τὴν δὲ δοκὸν τὴν ε᾿ν τω̑ ι᾿δίω ο᾿φθαλμω̑ ου᾿ κατανοει̑ς

מָנָא דֵּין חָזֵא אַנתּ גֵּלָא דַּבעַינֵה דַּאחֻוך קָרִיתָּא דֵּין דַּבעַינָך לָא מֵתחַזיָא לָך׃

[(3) Luke 06, 42]

אֵיךְ תּוּכַל לוֹמַר לְאָחִיךָ: 'אָחִי, הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ', כְּשֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ? צָבוּעַ! רֵאשִׁית, טֹל קוֹרָה מֵעֵינְךָ; אַחַר כָּךְ תֵּיטִיב לִרְאוֹת אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְתוּכַל לְהוֹצִיאוֹ."

וְאֵיךְ תֹּאמַר לְאָחִיךׇ הַנִּיחֵנִי אָחִי וְאָסִירָה שְׁבָבִים מֵעֵינֶךׇ וְלֹא תָשִׁית לֵב אֶל-הַקּוֺרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךׇ גַּם-אָתָּה הָסֵר חָנֵף רִאשׁוֺנָה אֶת-הַקּוֺרָה מֵעֵינֶךׇ וְאַחֲרֵי-כֵן תִּרְאֶה לְהָסִיר שְׁבָבִים מֵעֵין אָחִיךׇ:

Aneb kterak můžeš říci bratru svému: Bratře, nechať vyňmu mrvu, kteráž jest v oku tvém, sám v oku svém břevna nevida? Pokrytče, vyvrz prvé břevno z oka svého, a tehdy prohlédneš, abys vyňal mrvu, kteráž jest v oku bratra tvého.

Jak můžeš říci svému bratru: ‚Bratře, dovol, ať ti vyjmu třísku, kterou máš v oku,‘ a sám ve svém oku trám nevidíš? Pokrytče, nejprve vyjmi trám ze svého oka, a pak teprve prohlédneš, abys mohl vyjmout třísku z oka svého bratra.

πω̑ς δύνασαι λέγειν τω̑ α᾿δελφω̑ σου α᾿δελφέ α῎φες ε᾿κβάλω τὸ κάρφος τὸ ε᾿ν τω̑ ο᾿φθαλμω̑ σου αυ᾿τὸς τὴν ε᾿ν τω̑ ο᾿φθαλμω̑ σου̑ δοκὸν ου᾿ βλέπων ὑποκριτά ε῎κβαλε πρω̑τον τὴν δοκὸν ε᾿κ του̑ ο᾿φθαλμου̑ σου̑ καὶ τότε διαβλέψεις τὸ κάρφος τὸ ε᾿ν τω̑ ο᾿φθαλμω̑ του̑ α᾿δελφου̑ σου ε᾿κβαλει̑ν

אַו אַיכַּנָא מֵשׁכַּח אַנתּ למִאמַר לַאחֻוך אָחי שׁבֻוק אַפֵּק גֵּלָא מֵן עַינָך דּהָא קָרִיתָּא דַּבעַינָך דִּילָך לָא מֵתחַזיָא לָך נָסֵב בַּאפֵּא אַפֵּק לֻוקדַם קָרִיתָּא מֵן עַינָך והָידֵּין נֵתחזֵא לָך למַפָּקֻו גֵּלָא מֵן עַינֵה דַּאחֻוך׃ ס

[(3) Luke 06, 43]

"עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי מֻשְׁחָת וְעֵץ מֻשְׁחָת אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב.

אֵין עֵץ טוֺב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְּרִי מָשְׁחָת וְאֵין עֵץ נִשְׁחָת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְּרִי טוֺב:

Neboť není ten strom dobrý, kterýž nese ovoce zlé, aniž jest strom zlý, kterýž nese ovoce dobré.

Dobrý strom nedává špatné ovoce a špatný strom nedává dobré ovoce. ([Matouš 7:16-Matouš 7:20 Matouš 12:33-Matouš 12:35; Jakubův 3:11-Jakubův 3:12])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν δένδρον καλὸν ποιου̑ν καρπὸν σαπρόν ου᾿δὲ πάλιν δένδρον σαπρὸν ποιου̑ν καρπὸν καλόν

לָא אִית אִילָנָא טָבָא דּעָבֵד פִּארֵא בִּישֵׁא אָף לָא אִילָנָא בִּישָׁא דּעָבֵד פִּארֵא טָבֵא׃

[(3) Luke 06, 44]

כָּל עֵץ נִכָּר בְּפִרְיוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא מִן הַקּוֹצִים אוֹסְפִים תְּאֵנִים וְלֹא מִשִֹיחַ קוֹצָנִי בּוֹצְרִים עֲנָבִים.

כִּי כָל-עֵץ וָעֵץ בְּמוֺ-פִרְיוֺ יִתְנַכָּר תְּאֵנִים לֹא יֵאָסְפוּ מִצְּנִנִים וְלֹא עֲנָבִים מֵעַקְרַבִּים:

Každý zajisté strom po svém vlastním ovoci bývá poznán; nebo nezbírají s trní fíků, ani s hloží zbírají hroznů.

Každý strom se pozná po svém ovoci. Vždyť z trní nesklízejí fíky a z hloží hrozny.

ε῞καστον γὰρ δένδρον ε᾿κ του̑ ι᾿δίου καρπου̑ γινὼσκεται ου᾿ γὰρ ε᾿ξ α᾿κανθω̑ν συλλέγουσιν συ̑κα ου᾿δὲ ε᾿κ βάτου σταφυλὴν τρυγω̑σιν

כֻּל אִילָנָא גֵּיר מֵן פִּארַוהי הו מֵתִידַע לָא גֵּיר לָקטִין מֵן כֻּובֵּא תִּאנֵא אָף לָא מֵן סַניָא קָטפִּין עֵנבֵּא׃ ס

[(3) Luke 06, 45]

הָאִישׁ הַטּוֹב, מֵאוֹצַר לִבּוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת הַטּוֹב, וְהָאִישׁ הָרָע, מֵאוֹצַר לִבּוֹ הָרָע מֵפִיק אֶת הָרָע; כִּי מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵב מְדַבֵּר פִּיו."

אִישׁ טוֺב מֵאוֺצַר לִבּוֺ הַטּוֺב יוֺצִיא טוֺב וְאִישׁ רָע מֵאוֺצַר לִבּוֺ הָרָע יוֺצִיא רָע כִּי-מִמְּלֹא הַלֵּב יַבִּיעַ כָּל-פֶּה:

Dobrý člověk z dobrého pokladu srdce svého vynáší dobré, a zlý člověk ze zlého pokladu srdce svého vynáší zlé. Nebo z hojnosti srdce mluví ústa jeho.

Dobrý člověk z dobrého pokladu svého srdce vydává dobré a zlý ze zlého vydává zlé. Jeho ústa mluví, čím srdce přetéká.

ὁ α᾿γαθὸς α῎νθρωπος ε᾿κ του̑ α᾿γαθου̑ θησαυρου̑ τη̑ς καρδίας προφέρει τὸ α᾿γαθόν καὶ ὁ πονηρὸς ε᾿κ του̑ πονηρου̑ προφέρει τὸ πονηρόν ε᾿κ γὰρ περισσεύματος καρδίας λαλει̑ τὸ στόμα αυ᾿του̑

גַּברָא טָבָא מֵן סִימָתָא טָבָתָא דַּבלֵבֵּה מַפֵּק טָבָתָא וגַברָא בִּישָׁא מֵן סִימָתָא בִּישָׁתָא דַּבלֵבֵּה מַפֵּק בִּישָׁתָא מֵן תַּותָּרַי לֵבָּא גֵּיר ממַללָן סֵפוָתָא׃ ס

[(3) Luke 06, 46]

"וְלָמָּה אַתֶּם קוֹרְאִים לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי', וְאֵינְכֶם עוֹשִׂים אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר?

וּמַדּוּעַ אַתֶּם קֹרִאים לִי בְּשֵׁם אָדוֺן אָדוֺן וְלֹא תַעֲשׂוּן אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:

Co pak mi říkáte: Pane, Pane, a nečiníte, což pravím?

Proč mne oslovujete ‚Pane, Pane‘, a nečiníte, co říkám? ([Matouš 7:21; Římanům 2:13; Jakubův 1:22; 1 Janův 2:17; Malachiáš 1:6])

τί δέ με καλει̑τε κύριε κύριε καὶ ου᾿ ποιει̑τε α῍ λέγω

מָנָא קָרֵין אנתֻּון לִי מָרי מָרי ומֵדֵּם דָּאמַר אנָא לָא עָבדִּין אנתֻּון׃ ס

[(3) Luke 06, 47]

כָּל הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, אַגִּיד לָכֶם לְמִי הוּא דּוֹמֶה:

כָּל-הַבָּא אֵלַי וְשָׁמַע דְּבָרַי וְעָשָׂה אֹתָם הִנֵּה אַגִּיד לָכֶם לְמִי הוּא דוֺמֶה:

Každý kdož přichází ke mně, a slyší slovo mé, a zachovává je, ukáži vám, komu by podoben byl.

Víte, komu se podobá ten, kdo slyší tato má slova a plní je? ([Matouš 7:24-Matouš 7:27; Ezechiel 13:10-Ezechiel 13:12])

πα̑ς ὁ ε᾿ρχόμενος πρός με καὶ α᾿κούων μου τω̑ν λόγων καὶ ποιω̑ν αυ᾿τούς ὑποδείξω ὑμι̑ν τίνι ε᾿στὶν ο῞μοιος

כֻּל אנָשׁ דָּאתֵא לוָתי ושָׁמַע מֵלַי ועָבֵד להֵין אֵחַוֵיכֻון למָנָא דָּמֵא׃

[(3) Luke 06, 48]

דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בּוֹנֶה בַּיִת, אֲשֶׁר הֶעֱמִיק לַחְפֹּר וְהִנִּיחַ אֶת יְסוֹדוֹ עַל הַסֶּלַע; כַּאֲשֶׁר בָּא שִׁטָּפוֹן הִכָּה הַזֶּרֶם בַּבַּיִת הַהוּא, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְמוֹטְטוֹ מִשּׁוּם שֶׁנִּבְנָה הֵיטֵב.

הֲלֹא דוֺמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה בַּיִת אֲשֶׁר הֶעֱמִיק לַחְפֹּר וַיִּתֵּן יְסוּדָתוֺ בְּסָלַע וּכְבֹא מָטָר סֹחֵף וְנַחַל פָּרַץ עַל-הַבַּיִת לֹא יָכֹל לְהָנִיעַ אֹתוֺ כִּי בְסֶלַע יְסוּדָתוֺ:

Podoben jest člověku stavějícímu dům, kterýž kopal a vytesal hluboko, a založil grunty v skále. A když se povodeň strhla, obořila se řeka na dům ten, ale nemohla ním pohnouti, nebo byl založen na skále.

Je jako člověk, který stavěl dům: kopal, hloubil, až položil základy na skálu. Když přišla povodeň, přivalil se proud na ten dům, ale nemohl jím pohnout, protože byl dobře postaven.

ο῞μοιός ε᾿στιν α᾿νθρὼπω οι᾿κοδομου̑ντι οι᾿κίαν ο῍ς ε῎σκαψεν καὶ ε᾿βάθυνεν καὶ ε῎θηκεν θεμέλιον ε᾿πὶ τὴν πέτραν πλημμύρης δὲ γενομένης προσέρηξεν ὁ ποταμὸς τη̑ οι᾿κία ε᾿κείνη καὶ ου᾿κ ι῎σχυσεν σαλευ̑σαι αυ᾿τὴν διὰ τὸ καλω̑ς οι᾿κοδομη̑σθαι αυ᾿τήν

דָּמֵא לגַברָא דַּבנָא בַּיתָּא וַחפַר ועַמֵק וסָם שֵׁתֵאסֵא עַל שֻׁועָא כַּד הוָא דֵּין מֵלֵאָא אֵתּטַרִי מֵלֵאָא בּבַיתָּא הַו ולָא אֵשׁכַּח דַּנזִיעִיוהי סִימָא הוָת גֵּיר שֵׁתֵאסתֵּה עַל שֻׁועָא׃

[(3) Luke 06, 49]

אֲבָל הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַּיִת עַל הַקַּרְקַע בְּלִי יְסוֹד; כַּאֲשֶׁר הַזֶּרֶם נָגַח בּוֹ הִתְמוֹטֵט מִיָּד וְגָדוֹל הָיָה חֻרְבַּן הַבַּיִת הַהוּא."

אַךְ הַשֹּׁמֵעַ דְּבָרַי וְאֹתָם אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה דּוֺמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה בֵיתוֺ עַל-הֶעָפָר וְאֵין לוֺ יְסוֺד מִתָּחַת וּבַעֲבֹר עָלָיו שֶׁטֶף מַיִם נָפַל הַבַּיִת פִּתְאֹם וַיְהִי לְמַפֵּלָה גְדוֺלָה:

Ale kdož slyší a nečiní, podoben jest člověku, kterýž staví dům svůj na zemi bez gruntu. Na kterýž obořila se řeka, a on hned padl, i byl pád domu toho veliký.

Kdo však uslyšel má slova a nejednal podle nich, je jako člověk, který vystavěl dům na zemi bez základů. Když se na něj proud přivalil, hned se zřítil; a zkáza toho domu byla veliká.“

ὁ δὲ α᾿κούσας καὶ μὴ ποιήσας ο῞μοιός ε᾿στιν α᾿νθρὼπω οι᾿κοδομήσαντι οι᾿κίαν ε᾿πὶ τὴν γη̑ν χωρὶς θεμελίου η῟ προσέρηξεν ὁ ποταμός καὶ ευ᾿θὺς συνέπεσεν καὶ ε᾿γένετο τὸ ρ᾿η̑γμα τη̑ς οι᾿κίας ε᾿κείνης μέγα

והַו דּשָׁמַע ולָא עָבֵד דָּמֵא לגַברָא דַּבנָא בַּיתֵּה עַל עַפרָא דּלָא שֵׁתֵאסתָּא וכַד אֵתּטַרִי בֵּה נַהרָא בַּר־שָׁעתֵה נפַל וַהוָת מַפֻּולתֵּה רַבָּא דּבַיתָּא הַו׃ ס

[(3) Luke 07, 01]

לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת כָּל דְּבָרָיו אֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס אֶל כְּפַר נַחוּם.

כְּכַלֹּתוֺ לְדַבֵּר אֶת-דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הָעָם וַיָּבֹא אֶל-כְּפַר-נַחוּם:

A když vykonal všecka slova svá při přítomnosti lidu, všel do Kafarnaum.

Když to všechno svým posluchačům(g) pověděl, odešel do Kafarnaum. (g) ř: uším lidu ([Matouš 8:5-Matouš 8:13; Jan 4:43-Jan 4:54])

ε᾿πειδὴ ε᾿πλήρωσεν πάντα τὰ ρ᾿ήματα αυ᾿του̑ ει᾿ς τὰς α᾿κοὰς του̑ λαου̑ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς Καφαρναούμ

וכַד שַׁלֵם מֵלֵא כֻּלהֵין למַשׁמַעתֵה דּעַמָא עַל יֵשֻׁוע לַכפַרנַחֻום׃

[(3) Luke 07, 02]

אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד.

וְשָׁם עֶבֶד לְשַׂר-מֵאָה אֶחָד חָלָה לָמוּת וְהוּא יָקָר הָיָה בְּעֵינָיו עַד-מְאֹד:

Setníka pak nějakého služebník nemocen jsa, k smrti se přibližoval, kteréhož on sobě mnoho vážil.

Tam měl jeden setník otroka, na němž mu velmi záleželo; ten byl na smrt nemocen.

ἑκατοντάρχου δέ τινος δου̑λος κακω̑ς ε῎χων η῎μελλεν τελευτα̑ν ο῍ς η῟ν αυ᾿τω̑ ε῎ντιμος

עַבדֵּה דֵּין דּקֵנטרֻונָא חַד עבִיד הוָא בִּישָׁאיִת אַינָא דּיַקִיר הוָא עלַוהי וקַרִיב הוָא לַממָת׃

[(3) Luke 07, 03]

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ.

וּבְשָׁמְעוֺ אֶת-שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מִקְצוֺת זִקְנֵי הַיְּהוּדִים לְבַקְשׁוֺ לָבֹא וּלְרַפֵּא אֶת-עַבְדּוֺ:

I uslyšav o Ježíšovi, poslal k němu starší Židovské, prose ho, aby přišel a uzdravil služebníka jeho.

Když setník uslyšel o Ježíšovi, poslal k němu židovské starší a žádal ho, aby přišel a zachránil život jeho otroka.

α᾿κούσας δὲ περὶ του̑ ᾽Ιησου̑ α᾿πέστειλεν πρὸς αυ᾿τὸν πρεσβυτέρους τω̑ν ᾽Ιουδαίων ε᾿ρωτω̑ν αυ᾿τὸν ο῞πως ε᾿λθών διασὼση τὸν δου̑λον αυ᾿του̑

וַשׁמַע עַל יֵשֻׁוע ושַׁדַּר לוָתֵה קַשִׁישֵׁא דִּיהֻודָיֵא ובָעֵא הוָא מֵנֵה אַיך דּנִאתֵא נַחֵא לעַבדֵּה׃

[(3) Luke 07, 04]

בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: "רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת,

וַיָּבֹאוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לֵאמֹר כִּי יָאֳתָה לּוֺ לְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתוֺ:

A oni přišedše k Ježíšovi, prosili ho snažně, řkouce: Hoden jest, abys mu to učinil.

Ti přišli k Ježíšovi a snažně ho prosili: „Je hoden, abys mu to udělal;

οἱ δὲ παραγενόμενοι πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν παρεκάλουν αυ᾿τὸν σπουδαίως λέγοντες ο῞τι α῎ξιός ε᾿στιν ω῟ παρέξη του̑το

הֵנֻון דֵּין כַּד אֵתַו לוָת יֵשֻׁוע בָּעֵין הוַו מֵנֵה בּטִילָאיִת וָאמרִין שָׁוֵא הו דּתֵעבֵּד לֵה הָדֵא׃

[(3) Luke 07, 05]

מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת."

כִּי אֹהֵב הוּא לְעַמֵּנוּ וּבֵית-הַכְּנֵסֶת בָּנָה-לָנוּ:

Nebo miluje národ náš, a školu on nám vystavěl.

neboť miluje náš národ, i synagógu nám vystavěl.“ ([Skutky apoštolské 10:2])

α᾿γαπα̑ γὰρ τὸ ε῎θνος ἡμω̑ν καὶ τὴν συναγωγὴν αυ᾿τὸς ω᾿κοδόμησεν ἡμι̑ν

רָחֵם גֵּיר לעַמַן וָאף בֵּית כּנֻושׁתָּא הֻו בּנָא לַן׃

[(3) Luke 07, 06]

יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, "אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.

וַיֶּלֶךְ אִתָּם יֵשׁוּעַ וְכַאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶל-הַבַּיִת וְרֶוַח לֹא רָחוֺק בֵּינֵיהֶם וַיִּשְׁלַח לוֺ שַׂר-הַמֵּאָה רֵעִים לֵאמֹר אֲדֹנִי אַל-תַּלְאֶה אֶת-נַפְשְׁךׇ נְקַלֹּתִי מִזֹּאת כִּי אַתָּה תָבֹא בְּצֵל קֹרָתִי:

Tedy Ježíš šel s nimi. A když již nedaleko byl od domu, poslal k němu ten setník přátely, řka jemu: Pane, nepřidávej sobě práce. (Nejsem zajisté hoden, abys všel pod střechu mou.

Ježíš šel s nimi. A když už byl nedaleko jeho domu, poslal k němu setník své přátele se vzkazem: „Pane, neobtěžuj se; vždyť nejsem hoden, abys vstoupil pod mou střechu.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ε᾿πορεύετο σὺν αυ᾿τοι̑ς η῎δη δὲ αυ᾿του̑ ου᾿ μακρὰν α᾿πέχοντος α᾿πὸ τη̑ς οι᾿κίας ε῎πεμψεν φίλους ὁ ἑκατοντάρχης λέγων αυ᾿τω̑ κύριε μὴ σκύλλου ου᾿ γὰρ ἱκανός ει᾿μι ι῞να ὑπὸ τὴν στέγην μου ει᾿σέλθης

יֵשֻׁוע דֵּין אָזֵל הוָא עַמהֻון כַּד דֵּין לָא סַגִּי רַחִיק מֵן בַּיתָּא שַׁדַּר לוָתֵה קֵנטרֻונָא רָחמַוהי וֵאמַר לֵה מָרי לָא תֵּעמַל לָא גֵּיר שָׁוֵא אנָא דּתֵעֻול תּחֵית מַטלַלי׃

[(3) Luke 07, 07]

מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֹר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא.

וּבַעֲבוּר זֹאת לֹא נֶחְשְׁבָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי לָבֹא לְפָנֶיךׇ אַךְ תְּנָה אֹמֶר וְנַעֲרִי יֶחִי:

A protož jsem i sebe samého za nehodného položil, abych přišel k tobě.) Ale rci slovem, a budeť uzdraven služebník můj.

Proto jsem se ani neodvážil k tobě přijít. Ale dej rozkaz, a můj sluha bude zdráv.

διὸ ου᾿δὲ ε᾿μαυτὸν η᾿ξίωσα πρὸς σὲ ε᾿λθει̑ν α᾿λλὰ ει᾿πὲ λόγω καὶ ι᾿αθήτω ὁ παι̑ς μου

מֵטֻל הַו אֵנָא לָא שׁוִית דַּלוָתָך אִתֵא אֵלָא אֵמַר בּמֵלתָא ונֵתַאסֵא טַלִיי סּ סּ׃

[(3) Luke 07, 08]

הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, 'עֲשֵׂה זֹאת', הוּא עוֹשֶׂה."

כִּי גַּם-אָנֹכִי עֹמֵד תַּחַת יַד מֶמְשָׁלָה וְאַנְשֵׁי צָבָא תַּחַת יָדִי וְכִי אֹמַר לְאֶחָד מֵהֶם לֵךְ וְיֵלֵךְ וּלְאַחֵר בֹּא וְיָבֹא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה-זֹאת וְיַעֲשֶׂה:

Nebo i já jsem člověk pod mocí postavený, maje pod sebou žoldnéře, a dím tomuto: Jdi, a jde, a jinému: Přiď, a přijde, a služebníku svému: Učiň toto, a učiní.

Vždyť i já podléhám rozkazům a vojákům rozkazuji; řeknu-li některému ‚jdi‘, tak jde; jinému ‚pojď sem‘, tak přijde; a svému otroku ‚udělej to‘, tak to udělá.“

καὶ γὰρ ε᾿γώ α῎νθρωπός ει᾿μι ὑπὸ ε᾿ξουσίαν τασσόμενος ε῎χων ὑπ῾ ε᾿μαυτὸν στρατιὼτας καὶ λέγω τούτω πορεύθητι καὶ πορεύεται καὶ α῎λλω ε῎ρχου καὶ ε῎ρχεται καὶ τω̑ δούλω μου ποίησον του̑το καὶ ποιει̑

אָף אֵנָא גֵּיר גַּברָא אנָא דַּמשַׁעבַּד אנָא תּחֵית שֻׁולטָנָא וִאית תּחֵית אִידַי אֵסטרַטִיֻוטֵא וָאמַר אנָא להָנָא דּזֵל וָאזֵל ולַאחרִנָא דּתָא וָאתֵא וַלעַבדּי עבֵד הָדֵא ועָבֵד׃

[(3) Luke 07, 09]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת."

וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת-דְּבָרָיו וַיִּשְׁתָּאֶה וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הַהֹלֵךְ אַחֲרָיו הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם אֱמוּנָה גְּדוֺלָה כָמוֺהָ גַּם-בְּיִשְׂרָאֵל לֹא-מָצָאתִי:

Tedy uslyšav to Ježíš, podivil se jemu, a obrátiv se, řekl zástupu, kterýž za ním šel: Pravím vám, že ani v Izraeli nenalezl jsem tak veliké víry.

Když to Ježíš uslyšel, podivil se, obrátil se k zástupu, který ho následoval, a řekl: „(h)Pravím vám, že tak velikou víru jsem nenalezl ani v Izraeli.“ (h) var: + Amen,

α᾿κούσας δὲ ταυ̑τα ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿θαύμασεν αυ᾿τόν καὶ στραφεὶς τω̑ α᾿κολουθου̑ντι αυ᾿τω̑ ο῎χλω ει῏πεν λέγω ὑμι̑ν ου᾿δὲ ε᾿ν τω̑ ᾽Ισραὴλ τοσαύτην πίστιν ευ῟ρον

כַּד שׁמַע דֵּין יֵשֻׁוע הָלֵין אֵתּדַּמַר בֵּה וֵאתפּנִי וֵאמַר לכֵנשָׁא דָּאתֵא בָּתרֵה אָמַר אנָא לכֻון דָּאף לָא בֵּית אִיסרָיֵל אֵשׁכּחֵת אַיך הָדֵא הַימָנֻותָא׃ ס

[(3) Luke 07, 10]

הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא.

וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל-הַבָּיִת וַיִּמְצְאוּ כִּי נִרְפָּא הָעֶבֶד הַחֹלֶה:

Vrátivše se pak domů ti, kteříž posláni byli, nalezli služebníka, kterýž nemocen byl, zdravého.

Když se poslové navrátili do setníkova domu, nalezli toho(i) otroka zdravého. (i) var: + nemocného

καὶ ὑποστρέψαντες ει᾿ς τὸν οι῏κον οἱ πεμφθέντες ευ῟ρον τὸν δου̑λον ὑγιαίνοντα

וַהפַכו הָנֻון דֵּאשׁתַּדַּרו לבַיתָּא וֵאשׁכַּחו לעַבדָּא הַו דַּכרִיה הוָא כַּד חלִים׃ ס

[(3) Luke 07, 11]

לְמָחֳרָת הָלַךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָעִים, וְאִתּוֹ הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וְהָמוֹן רַב.

וַיְהִי מִמָּחָרָת וַיֵּלֶךְ אֶל-עִיר וּשְׁמָהּ נָעִין וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו וַהֲמוֺן עַם-רָב:

I stalo se potom, šel do města, kteréž slove Naim, a šli s ním učedlníci jeho mnozí a zástup veliký.

Hned nato(j) odešel do města, které se nazývalo Naim. S ním šli(k) jeho učedníci a veliký zástup lidí. (j) var: Příštího dne (k) var: mnozí ([1 Královská 17:17-1 Královská 17:24])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ἑξη̑ς ε᾿πορεύθη ει᾿ς πόλιν καλουμένην Ναι̑ν καὶ συνεπορεύοντο αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ καὶ ο῎χλος πολύς

וַהוָא ליַומָא דּבָתרֵה אָזֵל הוָא לַמדִינתָּא דַּשׁמָה נַאִין ותַלמִידַוהי עַמֵה וכֵנשָׁא סַגִּיָאא׃

[(3) Luke 07, 12]

הוּא הִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה מוֹצִיאִים מֵת אֲשֶׁר בֵּן יָחִיד הוּא לְאִמּוֹ הָאַלְמָנָה, וְקָהָל רַב מִן הָעִיר הוֹלֵךְ עִמָּהּ.

וְכַאֲשֶׁר קָרַב אֶל-שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מוֺצִיאִים מִשָּׁם אִישׁ מֵת בֵּן יָחִיד לְאִמּוֺ וְהִיא אִשָּׁה אַלְמָנָה וְרַבִּים מִן-הָעִיר עִמָּהּ:

A když se přiblížil k bráně města, aj, mrtvý byl nesen ven, syn jediný matky své, a ta vdova byla, a zástup města mnohý s ní.

Když se blížil k městské bráně, hle, vynášeli mrtvého; byl to jediný syn své matky a ta byla vdova. Velký zástup z města ji doprovázel. ([Lukáš 8:42])

ὡς δὲ η῎γγισεν τη̑ πύλη τη̑ς πόλεως καὶ ι᾿δοὺ ε᾿ξεκομίζετο τεθνηκώς μονογενὴς υἱὸς τη̑ μητρὶ αυ᾿του̑ καὶ αυ᾿τὴ η῟ν χήρα καὶ ο῎χλος τη̑ς πόλεως ἱκανὸς η῟ν σὺν αυ᾿τη̑

וכַד קרֵב לתַרעָא דַּמדִינתָּא חזָא כַּד מלַוֵין מִיתָא דִּיחִידָיָא הוָא לֵאמֵה והִי אֵמֵה אַרמַלתָּא הוָת וכֵנשָׁא סַגִּיָאא דַּבנַי־מדִינתָּא עַמָה׃

[(3) Luke 07, 13]

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְאָמַר: "אַל תִּבְכִּי."

וַיַּרְא אֹתָהּ הָאָדוֺן וְרַחֲמָיו נִכְמְרוּ אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ אַל-תִּבְכִּי:

Kteroužto uzřev Pán, milosrdenstvím hnut jest k ní, a řekl jí: Neplačiž.

Když ji Pán uviděl, bylo mu jí líto a řekl jí: „Neplač!“ ([Lukáš 8:52])

καὶ ι᾿δών αυ᾿τὴν ὁ κύριος ε᾿σπλαγχνίσθη ε᾿π῾ αυ᾿τη̑ καὶ ει῏πεν αυ᾿τη̑ μὴ κλαι̑ε

חזָה דֵּין יֵשֻׁוע וֵאתרַחַם עלֵיה וֵאמַר לָה לָא תֵּבכֵּין׃

[(3) Luke 07, 14]

הוּא נִגַּשׁ, נָגַע בַּמִּטָּה וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה נֶעֶמְדוּ. אָז אָמַר: "בָּחוּר, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, קוּם!"

וַיִּגַּשׁ וַיִּגַּע בַּמִּשְׁכָּב וְנֹשְׂאָיו עָמָדוּ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךׇ קוּם בָּחוּר:

A přistoupiv, dotekl se már. (Ti pak, kteříž nesli, zastavili se.) I řekl: Mládenče, toběť pravím, vstaň.

Přistoupil k márám a dotkl se jich; ti, kteří je nesli, se zastavili. Řekl: „Chlapče, pravím ti, vstaň!“ ([Lukáš 8:54])

καὶ προσελθών η῞ψατο τη̑ς σορου̑ οἱ δὲ βαστάζοντες ε῎στησαν καὶ ει῏πεν νεανίσκε σοὶ λέγω ε᾿γέρθητι

וֵאזַל קרֵב לעַרסָא והָנֻון דַּשׁקִילִין הוַו לֵה קָמו וָאמַר עלַימָא לָך אָמַר אנָא קֻום׃

[(3) Luke 07, 15]

הַמֵּת יָשַׁב וְהֵחֵל לְדַבֵּר, וְיֵשׁוּעַ נָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ.

וַיִּיקַץ הַמֵּת וַיֵּשֶׁב וַיָּחֶל לְדַבֵּר וְהוּא נְתָנוֺ אֶל-אִמּוֺ:

I posadil se ten mrtvý, a počal mluviti. I dal jej mateři jeho.

Mrtvý se posadil a začal mluvit; Ježíš ho vrátil jeho matce.

καὶ α᾿νεκάθισεν ὁ νεκρὸς καὶ η῎ρξατο λαλει̑ν καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τὸν τη̑ μητρὶ αυ᾿του̑

וִיתֵב הַו מִיתָא ושַׁרִי לַממַלָלֻו ויַהבֵּה לֵאמֵה׃

[(3) Luke 07, 16]

הַכֹּל נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם: "נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ, אֱלֹהִים פָּקַד אֶת עַמּוֹ."

וְחִיל אָחַז אֶת-כֻּלָּם וַיְהַלְּלוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ כִּי-נָבִיא גָדוֺל קָם בְּקִרְבֵּנוּ וְכִי-פָקַד אֱלֹהִים אֶת-עַמּוֺ:

Tedy podjala všecky bázeň, i velebili Boha, řkouce: Prorok veliký povstal mezi námi, a Bůh navštívil lid svůj.

Všech se zmocnila bázeň, oslavovali Boha a říkali: „Veliký prorok povstal mezi námi“ a “Bůh navštívil svůj lid.“ ([Lukáš 1:69 Lukáš 19:44])

ε῎λαβεν δὲ φόβος πάντας καὶ ε᾿δόξαζον τὸν θεὸν λέγοντες ο῞τι προφήτης μέγας η᾿γέρθη ε᾿ν ἡμι̑ν καὶ ο῞τι ε᾿πεσκέψατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αυ᾿του̑

וֵאחדַּת דֵּחלתָא לאנָשָׁא כֻּלהֻון וַמשַׁבּחִין הוַו לַאלָהָא וָאמרִין דַּנבִיָא רַבָּא קָם בַּן וַסעַר אַלָהָא לעַמֵה׃

[(3) Luke 07, 17]

הַדָּבָר הַזֶּה עַל־אוֹדוֹתָיו הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר מִסָּבִיב.

וּשְׁמוּעַת הַדָּבָר הַזֶּה יָצְאָה בְּכָל-יְהוּדָה וּבְכָל-הַכִּכָּר מִסָּבִיב:

I vyšla řeč ta o něm po všem Judstvu i po vší okolní krajině.

A tato zvěst se o něm rozšířila po celém Judsku a po všem okolí.

καὶ ε᾿ξη̑λθεν ὁ λόγος ου῟τος ε᾿ν ο῞λη τη̑ ᾽Ιουδαία περὶ αυ᾿του̑ καὶ πάση τη̑ περιχὼρω

ונֵפקַת עלַוהי מֵלתָא הָדֵא בּכֻלָה יִהֻוד וַבכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַיהֻון׃ ס

[(3) Luke 07, 18]

תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן הוֹדִיעוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וּלְיוֺחָנָן הִגִּידוּ תַלְמִידָיו אֶת-כָּל-אֵלֶּה:

I zvěstovali Janovi učedlníci jeho o všech těchto věcech. A zavolav kterýchs dvou z učedlníků svých Jan,

O tom všem se dověděl Jan od svých učedníků. Zavolal si dva z nich ([Matouš 11:2-Matouš 11:19])

καὶ α᾿πήγγειλαν ᾽Ιωάννη οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ περὶ πάντων τούτων καὶ προσκαλεσάμενος δύο τινὰς τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ὁ ᾽Ιωάννης

וֵאשׁתַּעִיו ליֻוחַנָן תַּלמִידַוהי הָלֵין כֻּלהֵין׃

[(3) Luke 07, 19]

יוֹחָנָן קָרָא אֵלָיו שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל הָאָדוֹן לִשְׁאֹל: "הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?"

וַיִּקְרָא אֵלָיו יוֺחָנָן שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וַיִּשְׁלָחֵם אֶל-יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֺ אִם-נְחַכֶּה לְאַחֵר:

Poslal k Ježíšovi, řka: Ty-li jsi ten, kterýž přijíti má, čili jiného čekati máme?

a poslal je k Ježíšovi(l) s otázkou: „Jsi ten, který má přijít, nebo máme čekat jiného?“ (l) var: k Pánu ([Malachiáš 3:1; Lukáš 3:16])

ε῎πεμψεν πρὸς τὸν κύριον λέγων σὺ ει῏ ὁ ε᾿ρχόμενος η῍ α῎λλον προσδοκω̑μεν

וַקרָא יֻוחַנָן לַתרֵין מֵן תַּלמִידַוהי ושַׁדַּר אֵנֻון לוָת יֵשֻׁוע וֵאמַר אַנתּ הֻו הַו דָּאתֵא אַו לַאחרִין הֻו מסַכֵּין חנַן׃

[(3) Luke 07, 20]

בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ לִשְׁאֹל הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?"

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךׇ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֺ אִם-נְחַכֶּה לְאַחֵר:

Přišedše pak k němu muži ti, řekli: Jan Křtitel poslal nás k tobě řka: Ty-li jsi ten, kterýž přijíti má, čili jiného čekati máme?

Ti muži k němu přišli a řekli: „Poslal nás Jan Křtitel a ptá se: Jsi ten, který má přijít, nebo máme čekat jiného?“

παραγενόμενοι δὲ πρὸς αυ᾿τὸν οἱ α῎νδρες ει῏παν ᾽Ιωάννης ὁ βαπτιστὴς α᾿πέστειλεν ἡμα̑ς πρὸς σὲ λέγων σὺ ει῏ ὁ ε᾿ρχόμενος η῍ α῎λλον προσδοκω̑μεν

וֵאתַו לוָת יֵשֻׁוע וָאמרִין לֵה יֻוחַנָן מַעמדָנָא שַׁדּרַן לוָתָך וָאמַר אַנתּ הֻו הַו דָּאתֵא אַו לַאחרִין הֻו מסַכֵּין חנַן׃

[(3) Luke 07, 21]

בְּאוֹתָהּ עֵת רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת, מִנְּגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּלְעִוְרִים רַבִּים הֶעֱנִיק מְאוֹר עֵינַיִם.

וּבָעֵת הַהִיא הֶעֱלָה אֲרֻכָה לְרַבִּים מֵחֳלָיִים וּנְגָעִים וּמֵרוּחוֺת רָעוֺת וּלְעִוְרִים רַבִּים הֵשִׁיב אוֺר עֵינֵהֶם:

A v touž hodinu mnohé uzdravil od neduhů, od nemocí a duchů zlých, a slepým mnohým zrak dal.

A v tu hodinu uzdravil Ježíš mnoho lidí z nemocí, utrpení a z moci zlých duchů a mnohým slepým daroval zrak.

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα ε᾿θεράπευσεν πολλοὺς α᾿πὸ νόσων καὶ μαστίγων καὶ πνευμάτων πονηρω̑ν καὶ τυφλοι̑ς πολλοι̑ς ε᾿χαρίσατο βλέπειν

בָּה דֵּין בּהָי שָׁעתָא סַגִּיֵאא אַסִי מֵן כֻּורהָנֵא ומֵן מַחוָתָא ומֵן רֻוחֵא בִּישָׁתָא וַלסַגִּיֵאא סמַיָא יַהב הוָא למֵחזָא׃

[(3) Luke 07, 22]

הֵשִׁיב לָהֶם: "לְכוּ, וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם: עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לְיוֺחָנָן אֵת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וְאֵת אֲשֶׁר-שְׁמַעְתֶּם כִּי עִוְרִים רֹאִים פִּסְחִים הֹלְכִים מְצֹרָעִים נִרְפָּאִים חֵרְשִׁים שֹׁמְעִים מֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּ׹ְּׂרִים יְשׁוּעָה:

Odpověděv pak Ježíš, řekl jim: Jdouce, povězte Janovi, co jste viděli a slyšeli, že slepí vidí, kulhaví chodí, malomocní očištění přijímají, hluší slyší, mrtví z mrtvých vstávají, chudým se zvěstuje evangelium.

Odpověděl jim: „Jděte a zvěstujte Janovi, co jste viděli a slyšeli: Slepí vidí, chromí chodí, malomocní jsou očišťováni, hluší slyší, mrtví vstávají, chudým se zvěstuje evangelium. ([Izajáš 29:18-Izajáš 29:19 Izajáš 35:5-Izajáš 35:6 Izajáš 61:1; Lukáš 4:18])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πορευθέντες α᾿παγγείλατε ᾽Ιωάννη α῍ ει῎δετε καὶ η᾿κούσατε τυφλοὶ α᾿ναβλέπουσιν χωλοὶ περιπατου̑σιν λεπροὶ καθαρίζονται καὶ κωφοὶ α᾿κούουσιν νεκροὶ ε᾿γείρονται πτωχοὶ ευ᾿αγγελίζονται

וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון זֵלו אֵמַרו ליֻוחַנָן כֻּלמֵדֵּם דַּחזַיתֻּון וַשׁמַעתֻּון דַּסמַיָא חָזֵין וַחגִירֵא מהַלכִין וגַרבֵּא מֵתּדַּכֵּין וחַרשֵׁא שָׁמעִין ומִיתֵא קָימִין ומֵסכִּנֵא מֵסתַּבּרִין׃

[(3) Luke 07, 23]

וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל."

וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִכָּשֵׁל בִּי:

A blahoslavený jest, kdož by se na mně nezhoršil.

A blaze tomu, kdo se nade mnou neuráží.“

καὶ μακάριός ε᾿στιν ο῍ς ε᾿ὰν μὴ σκανδαλισθη̑ ε᾿ν ε᾿μοί

וטֻובַוהי למַן דּלָא נֵתכּשֵׁל בִּי סס׃

[(3) Luke 07, 24]

לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ שְׁלִיחֵי יוֹחָנָן הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: "מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ מַלְאֲכֵי יוֺחָנָן וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל-הֲמוֺן-הָעָם עַל-יוֺחָנָן מַה-זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֺת הַאִם קָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֺעַ מִפְּנֵי-רוּחַ:

A když odešli poslové Janovi, počal praviti zástupům o Janovi: Co jste vyšli na poušť spatřovati? Třtinu-li, kteráž se větrem klátí?

Když Janovi poslové odešli, začal Ježíš o něm mluvit k zástupům: „Na co jste se vyšli na poušť podívat? Na rákos, kterým kývá vítr?

α᾿πελθόντων δὲ τω̑ν α᾿γγέλων ᾽Ιωάννου η῎ρξατο λέγειν πρὸς τοὺς ο῎χλους περὶ ᾽Ιωάννου τί ε᾿ξήλθατε ει᾿ς τὴν ε῎ρημον θεάσασθαι κάλαμον ὑπὸ α᾿νέμου σαλευόμενον

כַּד דֵּין אֵזַלו תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן שַׁרִי למִאמַר לכֵנשֵׁא עַל יֻוחַנָן מָנָא נפַקתֻּון לחֻורבָּא למֵחזָא קַניָא דּמֵן רֻוחָא מֵתּתּזִיע׃

[(3) Luke 07, 25]

וּבְכֵן מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְהֻדָּרִים וְחַיִּים בְּמוֹתָרוֹת, בְּאַרְמְנוֹת מְלָכִים הֵם נִמְצָאִים!

אַךְ מַה-זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֺת הַאִם אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמֻדוֺת הִנֵּה לְבֻשֵׁי חֲמֻדוֺת וּמִתְעַדְּנִים בַּעֲדָנִים בְּחַצְרוֺת מְלָכִים הֵמָּה:

Aneb nač jste hleděti vyšli? Na člověka-li měkkým rouchem oděného? Aj, kteříž v rouše slavném a v rozkoši jsou, v domích královských jsou.

Nebo co jste vyšli zhlédnout? Člověka oblečeného do drahých(m) šatů? Ti, kdo mají skvělý šat a žijí v přepychu, jsou v královských palácích. (m) ř: měkkých

α᾿λλὰ τί ε᾿ξήλθατε ι᾿δει̑ν α῎νθρωπον ε᾿ν μαλακοι̑ς ἱματίοις η᾿μφιεσμένον ι᾿δοὺ οἱ ε᾿ν ἱματισμω̑ ε᾿νδόξω καὶ τρυφη̑ ὑπάρχοντες ε᾿ν τοι̑ς βασιλείοις ει᾿σίν

וֵאלָא מָנָא נפַקתֻּון למֵחזָא גַּברָא דּנַחתֵּא רַכִּיכֵא לבִישׁ הָא אַילֵין דּבַלבֻושֵׁא משַׁבּחֵא וַבפֻונָקֵא אִיתַיהֻון בֵּית מַלכֵּא אֵנֻון׃

[(3) Luke 07, 26]

מַה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא.

אַךְ מַה-זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֺת הַאִם אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַּם-גָּדוֺל הוּא מִנָּבִיא:

Aneb co jste vyšli viděti? Proroka-li? Jistě pravím vám, i více nežli proroka.

Nebo co jste vyšli zhlédnout? Proroka? Ano, pravím vám, a víc než proroka. ([Lukáš 1:76 Lukáš 20:6])

α᾿λλὰ τί ε᾿ξήλθατε ι᾿δει̑ν προφήτην ναί λέγω ὑμι̑ν καὶ περισσότερον προφήτου

וֵאלָא מָנָא נפַקתֻּון למֵחזָא נבִיָא אִין אָמַר אנָא לכֻון ויַתִּיר מֵן נבִיֵא׃

[(3) Luke 07, 27]

זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, 'הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ'.

כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךׇ וּפִנָּה-דַרְכְּךׇ לְפָנֶיךׇ:

Tentoť jest, o kterémž jest psáno: Aj, já posílám anděla svého před tváří tvou, kterýž připraví cestu tvou před tebou.

To je ten, o němž je psáno: ‚Hle, já posílám posla před tvou tváří, aby ti připravil cestu.‘ ([Malachiáš 3:1; Marek 1:2])

ου῟τός ε᾿στιν περὶ ου῟ γέγραπται ι᾿δοὺ α᾿ποστέλλω τὸν α῎γγελόν μου πρὸ προσὼπου σου ο῍ς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου ε῎μπροσθέν σου

הָנַו דַּעלַוהי כּתִיב דּהָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא מַלַאכי קדָם פַּרצֻופָּך דּנַתקֵן אֻורחָא קדָמַיךְּ׃ ס

[(3) Luke 07, 28]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ."

אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא קָם בֵּין יִלּוֺדֵי אִשָּׁה גָּדוֺל מִיּוֺחָנָן וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים יִגְדַּל מִמֶּנּוּ:

Nebo pravím vám, většího proroka mezi syny ženskými nad Jana Křtitele není žádného, ale kdož jest menší v království Božím, většíť jest nežli on.

Pravím vám, mezi těmi, kdo se narodili z ženy, nikdo není větší(n) než Jan; avšak i ten nejmenší v království Božím jest větší nežli on. (n) var: + prorok ([Lukáš 1:15])

λέγω ὑμι̑ν μείζων ε᾿ν γεννητοι̑ς γυναικω̑ν ᾽Ιωάννου ου᾿δείς ε᾿στιν ὁ δὲ μικρότερος ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑ μείζων αυ᾿του̑ ε᾿στιν

אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ נבִיָא בִּילִידַי נֵשֵׁא דּרַבּ מֵן יֻוחַנָן מַעמדָנָא זעֻורָא דֵּין בּמַלכֻּותָא דַּאלָהָא רַב הֻו מֵנֵה׃ ס

[(3) Luke 07, 29]

כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְגַם הַמּוֹכְסִים, הִכִּירוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהִים וְנִטְבְּלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן.

וְכָל-הָעָם וְהַמֹּכְסִים עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָזֹאת נָתְנוּ לֵאלֹהִים צֶדֶק וַיִּטָּבְלוּ בִּטְבִילַת יוֺחָנָן:

Tedy všecken lid slyše to i publikáni, velebili Boha, byvše pokřtěni křtem Janovým.

A všechen lid, který ho slyšel, i celníci dali Bohu za pravdu tím, že přijali Janův křest. ([Lukáš 3:12])

καὶ πα̑ς ὁ λαὸς α᾿κούσας καὶ οἱ τελω̑ναι ε᾿δικαίωσαν τὸν θεόν βαπτισθέντες τὸ βάπτισμα ᾽Ιωάννου

וכֻלֵה עַמָא דַּשׁמַעו אָף מָכסֵא זַדֵּקו לַאלָהָא דַּעמַדו מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן׃

[(3) Luke 07, 30]

אוּלָם הַפְּרוּשִׁים וּבַעֲלֵי הַתּוֹרָה לֹא נִטְבְּלוּ אֶצְלוֹ וּבְכָךְ שָׂמוּ לְאַל אֶת תָּכְנִית הָאֱלֹהִים לְמַעֲנָם.

אַךְ-הַפְּרוּשִׁים וְחַכְמֵי הַתּוֺרָה נִאֲצוּ אֶת-עֲצַת אֱלֹהִים וְלֹא נִטְבְּלוּ בִּטְבִילָתוֺ:

Ale farizeové a zákonníci pohrdli radou Boží sami proti sobě, nebyvše pokřtěni od něho.

Ale farizeové a zákoníci zavrhli úmysl, který Bůh s nimi měl, když se nedali pokřtít od Jana.

οἱ δὲ Φαρισαι̑οι καὶ οἱ νομικοὶ τὴν βουλὴν του̑ θεου̑ η᾿θέτησαν ει᾿ς ἑαυτούς μὴ βαπτισθέντες ὑπ῾ αυ᾿του̑

פּרִישֵׁא דֵּין וסָפרֵא טלַמו בּנַפשׁהֻון צֵביָנָא דַּאלָהָא דּלָא אֵתעמֵדו מֵנֵה׃ ס

[(3) Luke 07, 31]

"אִם כֵּן לְמִי אַשְׁוֶה אֶת אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, וּלְמִי הֵם דּוֹמִים?

וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן וְאֶל-מִי אֲדַמֶּה בְנֵי הַדּוֺר הַזֶּה וּלְמִי הֵם דֹּמִים:

I řekl Pán: Komu tedy přirovnám lidi pokolení tohoto, a čemu podobni jsou?

Čemu tedy připodobním lidi tohoto pokolení? Komu se podobají?

τίνι ου῏ν ὁμοιὼσω τοὺς α᾿νθρὼπους τη̑ς γενεα̑ς ταύτης καὶ τίνι ει᾿σὶν ο῞μοιοι

למַן הָכִיל אֵדַמֵא לאנָשָׁא דּשַׁרבּתָא הָדֵא וַלמַן דָּמֵין׃

[(3) Luke 07, 32]

דּוֹמִים הֵם לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצַר הַשּׁוּק וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: 'חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם'.

דֹּמִים הֵם לַיְלָדִים יֹשְׁבִים בִּשְׁוָקִים וְזֶה אֶל-זֶה קֹרְאִים וְאֹמְרִים מְזַמְּרִים הָיִינוּ לָכֶם וְלֹא רְקַדְתֶּם מְקוֺנְנִים וְלֹא סְפַדְתֶּם:

Podobni jsou dětem, kteříž na rynku sedí, a jedni na druhé volají, říkajíce: Pískali jsme vám, a neskákali jste; žalostně jsme naříkali vám, a neplakali jste.

Jsou jako děti, které sedí na tržišti a pokřikují na sebe: ‚Hráli jsme vám, a vy jste netancovali; naříkali jsme, a vy jste neplakali.‘

ο῞μοιοί ει᾿σιν παιδίοις τοι̑ς ε᾿ν α᾿γορα̑ καθημένοις καὶ προσφωνου̑σιν α᾿λλήλοις α῍ λέγει ηυ᾿λήσαμεν ὑμι̑ν καὶ ου᾿κ ω᾿ρχήσασθε ε᾿θρηνήσαμεν καὶ ου᾿κ ε᾿κλαύσατε

דָּמֵין לַטלָיֵא דּיָתבִּין בּשֻׁוקָא וקָעֵין לחַברַיהֻון וָאמרִין זמַרן לכֻון ולָא רַקֵדתֻּון וֵאלַין לכֻון ולָא בּכַיתֻּון׃

[(3) Luke 07, 33]

כִּי בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, לֶחֶם לֹא אָכַל וְיַיִן לֹא שָׁתָה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים 'שֵׁד בּוֹ'.

כִּי בָא יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא-שָׁתָה יַיִן וַתֹּאמְרוּ כִּי שֵׁד בּוֺ:

Nebo přišel Jan Křtitel, ani chleba nejeda, ani nepije vína, a pravíte: Ďábelství má.

Přišel Jan Křtitel, nejedl chléb a nepil víno – a říkáte: ‚Je posedlý.‘ ([Lukáš 1:15 Lukáš 5:33])

ε᾿λήλυθεν γὰρ ᾽Ιωάννης ὁ βαπτιστὴς μὴ ε᾿σθίων α῎ρτον μήτε πίνων οι῏νον καὶ λέγετε δαιμόνιον ε῎χει

אֵתָא גֵּיר יֻוחַנָן מַעמדָנָא לָא אָכֵל לַחמָא ולָא שָׁתֵא חַמרָא וָאמרִין אנתֻּון שִׁאדָא אִית בֵּה׃

[(3) Luke 07, 34]

בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים 'הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים'.

וּבֶן-הָאָדָם בָּא אָכַל וְשָׁתָה וַתֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֺלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב לַמּוֺכְסִים וְלַחַטָּאִים:

Přišel Syn člověka, jeda a pije, a pravíte: Aj, člověk žráč a piján vína, přítel publikánů a hříšníků.

Přišel Syn člověka, jí a pije – a říkáte: ‚Hle, milovník hodů a pitek, přítel celníků a hříšníků!‘ ([Lukáš 5:29 Lukáš 15:2])

ε᾿λήλυθεν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿σθίων καὶ πίνων καὶ λέγετε ι᾿δοὺ α῎νθρωπος φάγος καὶ οι᾿νοπότης φίλος τελωνω̑ν καὶ ἁμαρτωλω̑ν

אֵתָא בּרֵה דּאנָשָׁא אָכֵל ושָׁתֵא וָאמרִין אנתֻּון הָא גַּברָא אָכֻּולָא ושָׁתֵא חַמרָא ורָחמָא דּמָכסֵא וַדחַטָיֵא׃

[(3) Luke 07, 35]

אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּכָל בָּנֶיהָ."

אַךְ הַחָכְמָה תִּצְטַדֵּק בְּמַעֲשֵׂי בָנֶיהָ כֻּלָּם:

Ale ospravedlněna jest moudrost ode všech synů svých.

Ale moudrost je ospravedlněna u všech svých dětí.“

καὶ ε᾿δικαιὼθη ἡ σοφία α᾿πὸ πάντων τω̑ν τέκνων αυ᾿τη̑ς

וֵאזדַּדּקַת חֵכמתָא מֵן כֻּלהֻון בּנֵיה׃ ס

[(3) Luke 07, 36]

אַחַד הַפְּרוּשִׁים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ כִּי יִסְעַד אִתּוֹ. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַפָּרוּשׁ וְהֵסֵב שָׁם.

וְאַחַד הַפְּרוּשִׁים קָרָא לוֺ לָבֹא לֶאֱכֹל אִתּוֺ לָחֶם וַיָּבֹא אֶל-בֵּית הַפָּרוּשׁ וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֺ:

Prosil ho pak jeden z farizeů, aby jedl s ním. Pročež všed do domu toho farizea, posadil se za stůl.

Jeden z farizeů pozval Ježíše k jídlu. Vešel tedy do domu toho farizea a posadil se(o) ke stolu. (o) ř: ulehl ([Lukáš 11:37 Lukáš 14:1])

η᾿ρὼτα δέ τις αυ᾿τὸν τω̑ν Φαρισαίων ι῞να φάγη μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ ει᾿σελθών ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ Φαρισαίου κατεκλίθη

אֵתָא דֵּין בּעָא מֵנֵה חַד מֵן פּרִישֵׁא דּנֵלעַס עַמֵה ועַל לבַיתֵּה דַּפרִישָׁא הַו וֵאסתּמֵך׃

[(3) Luke 07, 37]

וְהִנֵּה אִשָּׁה חוֹטֵאת מִן הָעִיר, שֶׁיָּדְעָה כִּי הוּא מֵסֵב בְּבֵית הַפָּרוּשׁ, הֵבִיאָה פַּךְ שֶׁמֶן בֹּשֶׂם.

וְהִנֵּה אִשָּׁה חֹטַאַת בָּעִיר וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעָה כִּי-הוּא יֹשֵׁב בִּמְסִבָּה בְּבֵית הַפָּרוּשׁ וַתִּקַּח צְלֹחִית שֶׁמֶן הַמֹּר:

A aj, žena v městě, kteráž byla hříšnice, zvěděvši, že by seděl za stolem v domě farizea, přinesla nádobu alabastrovou masti.

V tom městě byla žena hříšnice. Jakmile se dověděla, že Ježíš je u stolu v domě farizeově, přišla s alabastrovou nádobkou vzácného oleje, ([Matouš 26:7; Marek 14:3; Jan 12:3])

καὶ ι᾿δοὺ γυνὴ η῞τις η῟ν ε᾿ν τη̑ πόλει ἁμαρτωλός καὶ ε᾿πιγνου̑σα ο῞τι κατάκειται ε᾿ν τη̑ οι᾿κία του̑ Φαρισαίου κομίσασα α᾿λάβαστρον μύρου

וַאנתּתָא חַטָיתָּא אִית הוָת בַּמדִינתָּא הָי וכַד יֵדעַת דַּבבַיתֵּה דַּפרִישָׁא הַו סמִיך נֵסבַּת שָׁטִיפתָּא דּבֵסמָא׃

[(3) Luke 07, 38]

הִיא הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְרָכְנָה לְרַגְלָיו כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה, וּבְדִמְעוֹתֶיהָ הֵחֵלָּה לְהַרְטִיב אֶת רַגְלָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, נִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם.

וַתָּבֹא וַתַּעֲמֹד מֵאַחֲרָיו לְנֹכַח רַגְלָיו וַתֵּבְךְ וַתָּחֶל לִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֺתֶיהָ עֲלֵי-רַגְלָיו וְלִמְחוֺת אֶת-הַדִּמְעָה מֵעֲלֵיהֶן בְּשַׂעֲרוֺת רֹאשָׁהּ וַתִּשַּׁק אֶת-רַגְלָיו וּמָשׁוֺחַ אוֺתָן בַּשָּׁמֶן:

A stojeci z zadu u noh jeho s pláčem, počala slzami smáčeti nohy jeho, a vlasy hlavy své vytírala, a líbala nohy jeho, a mastí mazala.

s pláčem přistoupila zezadu k jeho nohám, začala mu je smáčet slzami a otírat svými vlasy, líbala je a mazala vzácným olejem.

καὶ στα̑σα ο᾿πίσω παρὰ τοὺς πόδας αυ᾿του̑ κλαίουσα τοι̑ς δάκρυσιν η῎ρξατο βρέχειν τοὺς πόδας αυ᾿του̑ καὶ ται̑ς θριξὶν τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿τη̑ς ε᾿ξέμασσεν καὶ κατεφίλει τοὺς πόδας αυ᾿του̑ καὶ η῎λειφεν τω̑ μύρω

וקָמַת בֵּסתּרֵה לוָת רֵגלַוהי ובָכיָא הוָת ושַׁריַת בּדֵמעֵיה מצַבּעָא רֵגלַוהי וַבסַערָא דּרִשָׁה משַׁוֵין להֵין וַמנַשׁקָא הוָת רֵגלַוהי ומָשׁחָא בֵּסמָא׃ ס

[(3) Luke 07, 39]

הַפָּרוּשׁ שֶׁהִזְמִינוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַּעֲשֶׂה, אָמַר בְּלִבּוֹ: "אִלּוּ הָיָה זֶה נָבִיא, הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא וּמַה טִּיבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנּוֹגַעַת בּוֹ - שֶׁהִיא אִשָּׁה חוֹטֵאת."

וְהַפָּרוּשׁ אֲשֶׁר קְרָאוֺ לֶאֱכֹל אִתּוֺ רָאָה וַיֹּאמֶר אֶל-לִבּוֺ לוּ הָיָה נָבִיא אָז יָדַע מִי-הִיא וּמָה-הִיא הַנֹּגַעַת בּוֺ כִּי אֵשֶׁת חֵטְא הִיא:

Uzřev pak to farizeus, kterýž ho byl pozval, řekl sám v sobě tak: Byť tento byl prorok, vědělť by, která a jaká jest to žena, kteráž se ho dotýká; nebo hříšnice jest.

Když to spatřil farizeus, který ho pozval, řekl si v duchu: „Kdyby to byl prorok(p), musel by poznat, co to je za ženu, která se ho dotýká, že je to hříšnice.“ (p) var: ten Prorok

ι᾿δών δὲ ὁ Φαρισαι̑ος ὁ καλέσας αυ᾿τὸν ει῏πεν ε᾿ν ἑαυτω̑ λέγων ου῟τος ει᾿ η῟ν προφήτης ε᾿γίνωσκεν α῍ν τίς καὶ ποταπὴ ἡ γυνὴ η῞τις α῞πτεται αυ᾿του̑ ο῞τι ἁμαρτωλός ε᾿στιν

כַּד חזָא דֵּין פּרִישָׁא הַו דַּקרָיהי אֵתחַשַׁב בּנַפשֵׁה וֵאמַר הָנָא אֵלֻו נבִיָא הוָא יָדַע הוָא מַן הִי ומָא טֵבָּה דּחַטָיתָּא הי אַנתּתָא הָי דּקֵרבַּת לֵה׃

[(3) Luke 07, 40]

פָּנָה אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לִי דָּבָר לוֹמַר לְךָ." אָמַר שִׁמְעוֹן: "דַּבֵּר, רַבִּי."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו שִׁמְעוֺן דָּבָר-לִי אֵלֶיךׇ וַיֹּאמֶר דַּבֵּר רַבִּי:

I odpověděv Ježíš, dí jemu: Šimone, mámť něco povědíti. A on řekl: Mistře, pověz.

Ježíš mu na to řekl: „Šimone, chci ti něco povědět.“ On řekl: „Pověz, Mistře!“ –

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν Σίμων ε῎χω σοί τι ει᾿πει̑ν ὁ δέ διδάσκαλε ει᾿πέ φησίν

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה שֵׁמעֻון מֵדֵּם אִית לִי דִּאמַר לָך הֻו דֵּין אֵמַר לֵה אֵמַר רַבִּי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 07, 41]

"לְנוֹשֶׁה מְסֻיָּם הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי חוֹב. הָאֶחָד הָיָה חַיָּב לוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים, וְהַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים דִּינָרִים.

וַיֹּאמֶר נֹשֶׁה אֶחָד הָיוּ-לוֺ שְׁנֵי בַעֲלֵי-חוֺב חוֺב הָאֶחָד חֲמֵשׁ מֵאוֺת כֶּסֶף וְחוֺב הַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים:

Dva dlužníky měl nějaký věřitel. Jeden dlužen byl pět set peněz, a druhý padesát.

“Jeden věřitel měl dva dlužníky. První byl dlužen pět set denárů, druhý padesát.

δύο χρεοφειλέται η῟σαν δανιστη̑ τινι ὁ ει῟ς ω῎φειλεν δηνάρια πεντακόσια ὁ δὲ ε῞τερος πεντήκοντα

תּרֵין חַיָבֵא אִית הוַו לחַד מָרֵא חַובָּא חַד חַיָב הוָא דִּינָרֵא חַמֵשׁמָאא וַאחרִנָא דִּינָרֵא חַמשִׁין׃

[(3) Luke 07, 42]

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִשִֹיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם וִתֵּר לִשְׁנֵיהֶם. וְעַכְשָׁו, אֱמֹר נָא, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֹאהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר?"

וְיַעַן כִּי לֹא הִ׹ִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֶּם-לוֺ וַיַּשְׁמֵט מַשֵּׁה יָדוֺ מִשְּׁנֵיהֶם וְעַתָּה אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם יוֺסִיף לְאַהֲבָה אֹתוֺ:

A když neměli, odkud by zaplatili, odpustil oběma. Pověziž tedy, který z nich více bude jej milovati?

Když neměli čím splatit dluh, odpustil oběma(q). Který z nich ho bude mít raději?“ (q) var: + Řekni mi, ([Matouš 18:25])

μὴ ε᾿χόντων αυ᾿τω̑ν α᾿ποδου̑ναι α᾿μφοτέροις ε᾿χαρίσατο τίς ου῏ν αυ᾿τω̑ν πλει̑ον α᾿γαπήσει αυ᾿τόν

וַדלַיתּ הוָא להֻון למֵפרַע לַתרַיהֻון שׁבַק אַינָא הָכִיל מֵנהֻון יַתִּיר נַחבִיוהי׃

[(3) Luke 07, 43]

הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "לְפִי דַּעְתִּי, זֶה שֶׁהַנּוֹשֶׁה וִתֵּר לוֹ יוֹתֵר." אָמַר יֵשׁוּעַ: "יָפֶה פָּסַקְתָּ."

וַיַּעַן שִׁמְעוֺן וַיֹּאמַר זֶה הוּא לְפִי מַחֲשַׁבְתִּי אֲשֶׁר שָׁמַט לוֺ הַרְבֵּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן חָרָצְתָּ:

I odpověděv Šimon, řekl: Mám za to, že ten, kterémuž více odpustil. A on řekl jemu: Právě jsi rozsoudil.

Šimon mu odpověděl: „Mám za to, že ten, kterému odpustil víc.“ Řekl mu: „Správně jsi usoudil!“

α᾿ποκριθεὶς Σίμων ει῏πεν ὑπολαμβάνω ο῞τι ω῟ τὸ πλει̑ον ε᾿χαρίσατο ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ο᾿ρθω̑ς ε῎κρινας

ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר סָבַר אנָא דּהַו דֵּאשׁתּבֵק לֵה סַגִּי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע תּרִיצָאיִת דָּנתּ׃

[(3) Luke 07, 44]

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת? אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ וּמַיִם בִּשְׁבִיל רַגְלַי לֹא נָתַתָּ, אַךְ הִיא בְּדִמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבָה אֶת רַגְלַי וּבְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נִגְּבָה אוֹתָן.

וַיִּפֶן אֶל-הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֶל-שִׁמְעוֺן הֲרֹאֶה אַתָּה אֶת-הָאִשָּׁה הַזֹּאת הִנֵּה בָּאתִי לְבֵיתְךׇ וּמַיִם לֹא נָתַתָּ לְרַגְלָי וְהִיא דִּמְעוֺתֶיהָ שָׁפְכָה עַל-רַגְלַי וַתִּמַח אֶת-הַדִּמְעָה מֵעֲלֵיהֶן בְּשַׂעֲרוֺתֶיהָ:

A obrátiv se k ženě, řekl Šimonovi: Vidíš tuto ženu? Všel jsem do domu tvého, vody nohám mým nedal jsi, ale tato slzami smáčela nohy mé, a vlasy hlavy své vytřela.

Pak se obrátil k ženě a řekl Šimonovi: „Pohleď na tu ženu! Vešel jsem do tvého domu, ale vodu na nohy jsi mi nepodal, ona však skropila mé nohy slzami a otřela je svými vlasy. ([Genesis 18:4])

καὶ στραφεὶς πρὸς τὴν γυναι̑κα τω̑ Σίμωνι ε῎φη βλέπεις ταύτην τὴν γυναι̑κα ει᾿ση̑λθόν σου ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν υ῞δωρ μοι ε᾿πὶ πόδας ου᾿κ ε῎δωκας αυ῞τη δὲ τοι̑ς δάκρυσιν ε῎βρεξέν μου τοὺς πόδας καὶ ται̑ς θριξὶν αυ᾿τη̑ς ε᾿ξέμαξεν

וֵאתפּנִי לוָת הָי אַנתּתָא וֵאמַר לשֵׁמעֻון חָזֵא אַנתּ אַנתּתָא הָדֵא לבַיתָּך עֵלֵת מַיָא לרֵגלַי לָא יַהבתּ הָדֵא דֵּין בּדֵמעֵיה רֵגלַי צַבעַת וַבסַערָה שַׁויַת אֵנֵין׃

[(3) Luke 07, 45]

אַתָּה נְשִׁיקָה לֹא נָתַתָּ לִי, אַךְ הִיא מֵאָז שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי.

מִנְּשִׁיקוֺת פִּיךׇ אַתָּה לֹא נְשַׁקְתָּנִי וְהִיא מֵאָז בָּאתִי לֹא חָדְלָה מִנַּשֵּׁק אֶת-רַגְלָי:

Nepolíbil jsi mne, ale tato, jakž jsem všel, nepřestala líbati noh mých.

Nepolíbil jsi mne, ale ona od té chvíle, co jsem vešel, nepřestala líbat mé nohy.

φίλημά μοι ου᾿κ ε῎δωκας αυ῞τη δὲ α᾿φ῾ η῏ς ει᾿ση̑λθον ου᾿ διέλιπεν καταφιλου̑σά μου τοὺς πόδας

אַנתּ לָא נשַׁקתָּני הָדֵא דֵּין הָא מֵן דּעֵלַת לָא שֵׁליַת רֵגלַי לַמנַשָׁקֻו׃

[(3) Luke 07, 46]

בְּשֶׁמֶן אֶת רֹאשִׁי לֹא מָשַׁחְתָּ, אַךְ הִיא בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם מָשְׁחָה אֶת רַגְלַי.

אַתָּה לֹא מָשַׁחְתָּ בְּשֶׁמֶן רֹאשִׁי וְהִיא מָשְׁחָה רַגְלַי בְּשֶׁמֶן הַמֹּר:

Olejem hlavy mé nepomazal jsi, ale tato mastí mazala nohy mé.

Nepomazal jsi mou hlavu olejem, ona však vzácným olejem pomazala mé nohy.

ε᾿λαίω τὴν κεφαλήν μου ου᾿κ η῎λειψας αυ῞τη δὲ μύρω η῎λειψεν τοὺς πόδας μου

אַנתּ מֵשׁחָא לרִשׁי לָא משַׁחתּ הָדֵא דֵּין בּמֵשׁחָא דּבֵסמָא רֵגלַי מֵשׁחַת׃

[(3) Luke 07, 47]

עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ: נִסְלְחוּ לָהּ חֲטָאֶיהָ הָרַבִּים, כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּסְלַח לוֹ מְעַט אוֹהֵב מְעַט."

עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר אֵלֶיךׇ חַטֹּאתֶיהָ הָרַבּוֺת נִסְלְחוּ-לָהּ כִּי אַהֲבָתָהּ רַבָּה וּמִי אֲשֶׁר מְעַט מִזְעָר נִסְלַח-לוֺ אַהֲבָתוֺ מְעַט מִזְעָר:

Protož pravím tobě: Odpuštěniť jsou jí hříchové mnozí, neboť milovala mnoho. Komuť se pak málo odpouští, málo miluje.

Proto ti pravím: Její mnohé hříchy jsou jí odpuštěny, protože projevila velikou lásku(r). Komu se málo odpouští, málo miluje.“ (r) ř: milovala mnoho

ου῟ χάριν λέγω σοι α᾿φέωνται αἱ ἁμαρτίαι αυ᾿τη̑ς αἱ πολλαί ο῞τι η᾿γάπησεν πολύ ω῟ δὲ ο᾿λίγον α᾿φίεται ο᾿λίγον α᾿γαπα̑

חלָף הָדֵא אָמַר אנָא לָך דַּשׁבִיקִין לָה חטָהֵיה סַגִּיֵאא מֵטֻל דַּאחבַת סַגִּי הַו דֵּין דּקַלִיל מֵשׁתּבֵק לֵה קַלִיל מַחֵב׃ ס

[(3) Luke 07, 48]

וְאֵלֶיהָ אָמַר: "נִסְלְחוּ לָךְ חֲטָאַיִךְ."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ נִסְלְחוּ-לָךְ חַטֹּאתָיִךְ:

I řekl jí: Odpuštěniť jsou tobě hříchové.

Řekl jí: „Jsou ti odpuštěny hříchy.“ ([Lukáš 5:20-Lukáš 5:21])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τη̑ α᾿φέωνταί σου αἱ ἁμαρτίαι

וֵאמַר להָי אַנתּתָא שׁבִיקִין לֵכי חטָהַיכּי׃

[(3) Luke 07, 49]

הַמְסֻבִּים עִמּוֹ הֵחֵלּוּ לוֹמַר בְּלִבָּם: "מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם סוֹלֵחַ עַל חֲטָאִים?"

וְהַיֹּשְׁבִים אִתּוֺ בִּמְסִבָּה הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר עַל-לִבָּם מִי הוּא זֶה הֲגַם סֹלֵחַ לַעֲוֺנוֺת הוּא:

Tedy počali, kteříž tu spolu seděli za stolem, říci sami mezi sebou: Kdo jest tento, kterýž i hříchy odpouští?

Ti, kteří s ním byli u stolu, začali si říkat: „Kdo to jen je, že dokonce odpouští hříchy?“

καὶ η῎ρξαντο οἱ συνανακείμενοι λέγειν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς τίς ου῟τός ε᾿στιν ο῍ς καὶ ἁμαρτίας α᾿φίησιν

שַׁרִיו דֵּין הָנֻון דַּסמִיכִין אָמרִין בּנַפשׁהֻון מַנֻו הָנָא דָּאף חטָהֵא שָׁבֵק׃

[(3) Luke 07, 50]

הוֹסִיף וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, לְכִי לְשָׁלוֹם."

וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אֱמוּנָתֵךְ הוֺשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֺם:

I řekl ženě: Víra tvá tebe k spasení přivedla. Jdiž u pokoji.

A řekl ženě: „Tvá víra tě zachránila, jdi v pokoji!“ ([Lukáš 8:48 Lukáš 17:19 Lukáš 18:42])

ει῏πεν δὲ πρὸς τὴν γυναι̑κα ἡ πίστις σου σέσωκέν σε πορεύου ει᾿ς ει᾿ρήνην

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר להָי אַנתּתָא הַימָנֻותֵכי אַחיַתֵכי זֵלי בַּשׁלָמָא׃ ס

[(3) Luke 08, 01]

אַחֲרֵי כֵן עָבַר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז וּמְבַשֵֹר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הָיוּ אִתּוֹ

וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן וַיַּעֲבֹר בְּעָרִים וּבִכְפָרִים קוֺרֵא וּמַשְׁמִיעַ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְעִמּוֺ שְׁנֵים הֶעָשָׂר:

I stalo se potom, že on chodil po městech a po městečkách, káže a zvěstuje království Boží, a dvanácte s ním.

Potom Ježíš procházel městy a vesnicemi a přinášel radostnou zvěst o Božím království; bylo s ním dvanáct učedníků ([Lukáš 4:43-Lukáš 4:44])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ καθεξη̑ς καὶ αυ᾿τὸς διὼδευεν κατὰ πόλιν καὶ κὼμην κηρύσσων καὶ ευ᾿αγγελιζόμενος τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ καὶ οἱ δὼδεκα σὺν αυ᾿τω̑

וַהוָא מֵן בָּתַר הָלֵין מֵתכּרֵך הוָא יֵשֻׁוע בַּמדִינָתָא וַבקֻוריָא ומַכרֵז הוָא וַמסַבַּר מַלכֻּותָא דַּאלָהָא וַתרֵעסַרתֵּה עַמֵה׃

[(3) Luke 08, 02]

וְגַם כַּמָּה נָשִׁים שֶׁנִּרְפְּאוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמֵחֳלָאִים: מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית, אֲשֶׁר שִׁבְעָה שֵׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה,

וְנָשִׁים אֲשֶׁר נִרְפְּאוּ מֵחֳלָיִים וּמֵרוּחוֺת רָעוֺת מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִמֶּנָּה שֶׁבַע רוּחוֺת רָעוֺת:

I ženy některé, kteréž byl uzdravil od duchů zlých a od nemocí: Maria, kteráž slove Magdaléna, z níž bylo sedm ďáblů vyšlo,

a některé ženy uzdravené od zlých duchů a nemocí: Marie, zvaná Magdalská, z níž vyhnal sedm démonů, ([Lukáš 23:49 Lukáš 23:55 Lukáš 24:10])

καὶ γυναι̑κές τινες αι῍ η῟σαν τεθεραπευμέναι α᾿πὸ πνευμάτων πονηρω̑ν καὶ α᾿σθενειω̑ν Μαρία ἡ καλουμένη Μαγδαληνή α᾿φ῾ η῏ς δαιμόνια ἑπτὰ ε᾿ξεληλύθει

ונֵשֵׁא הָלֵין דֵּאתַאסִי מֵן כֻּורהָנֵא ומֵן רֻוחֵא בִּישָׁתָא מַריַם דּמֵתקַריָא מַגדּלָיתָּא הָי דּשַׁבעָא שִׁאדִין נפַקו מֵנָה׃

[(3) Luke 08, 03]

וְיוֹחָנָה, אֵשֶׁת כּוּזָא מְנַהֵל מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס, וְשׁוֹשַׁנָּה וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר כִּלְכְּלוּ אוֹתוֹ מִנִּכְסֵיהֶן.

וְיוֺחָנָה אֵשֶׁת כּוּזָא סֹכֵן הוֺרְדוֺס וְשׁוֺשַׁנָּה וְרַבּוֺת אֲחֵרוֺת אֲשֶׁר כִּלְכְּלוּ אֹתוֺ מֵרְכוּשָׁן:

A Johanna manželka Chuzova, úředníka Heródesova, a Zuzanna, a jiné mnohé, kteréž posluhovaly jemu z statků svých.

Jana, žena Herodova správce Chuzy, Zuzana a mnohé jiné, které se o ně(s) ze svých prostředků staraly. (s) var: o něj

καὶ ᾽Ιωάννα γυνὴ Χουζα̑ ε᾿πιτρόπου ῾Ηρώδου καὶ Σουσάννα καὶ ε῞τεραι πολλαί αι῞τινες διηκόνουν αυ᾿τοι̑ς ε᾿κ τω̑ν ὑπαρχόντων αυ᾿ται̑ς

ויֻוחַן אַנתַּת כֻּוזַא רַבַּיתֵּה דּהֵרָודֵס ושֻׁושַׁן וַאחרָניָתָא סַגִּיָאתָא אַילֵין דַּמשַׁמשָׁן הוַי להֻון מֵן קֵניָנַיהֵין סּ סּ׃

[(3) Luke 08, 04]

כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו מִכָּל עִיר, דִּבֵּר בְּמָשָׁל:

וַיְהִי בְּהִקָּבֵץ אֵלָיו הֲמוֺן עַם-רָב אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל-עִיר וָעִיר וַיִּ׹ָּׂא אֶת-מְשָׁלוֺ:

Když se pak scházel zástup mnohý, a z měst hrnuli se k němu, mluvil v podobenství:

Lidé se k němu scházeli ve velkých zástupech a přicházeli z mnoha měst. Mluvil k nim v podobenství: ([Matouš 13:1-Matouš 13:9; Marek 4:1-Marek 4:9])

συνιόντος δὲ ο῎χλου πολλου̑ καὶ τω̑ν κατὰ πόλιν ε᾿πιπορευομένων πρὸς αυ᾿τὸν ει῏πεν διὰ παραβολη̑ς

וכַד כֵּנשָׁא סַגִּיָאא כּנַשׁ הוָא ומֵן כֻּל מדִינָן אָתֵין הוַו לוָתֵה אֵמַר בּמַתלֵא׃

[(3) Luke 08, 05]

"הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת זַרְעוֹ; כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וְנִרְמְסוּ, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אָכַל אוֹתָם.

הַזֹּרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ וּבְזָרְעוֺ פִּזַּר מִן-הַזֶּרַע עַל-יַד הַדָּרֶךְ וַיְהִי לְמִרְמַס רֶגֶל וּלְמַאֲכָל לְעוֺף הַשָּׁמָיִם:

Vyšel rozsevač, aby rozsíval símě své. A když on rozsíval, jedno padlo podlé cesty, i pošlapáno jest, a ptáci nebeští zzobali je.

“Vyšel rozsévač rozsívat semeno. Když rozsíval, padlo některé zrno podél cesty, bylo pošlapáno a ptáci je sezobali.

ε᾿ξη̑λθεν ὁ σπείρων του̑ σπει̑ραι τὸν σπόρον αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ν τω̑ σπείρειν αυ᾿τὸν ο῍ μὲν ε῎πεσεν παρὰ τὴν ὁδόν καὶ κατεπατήθη καὶ τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ κατέφαγεν αυ᾿τό

נפַק זָרֻועָא למֵזרַע זַרעֵה וכַד זרַע אִית דַּנפַל עַל־יַד אֻורחָא וֵאתּדִישׁ וֵאכַלתֵה פָּרַחתָא׃

[(3) Luke 08, 06]

אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל סֶלַע, אַךְ עִם צְמִיחָתָם הִתְיַבְּשׁוּ בִּגְלַל חֹסֶר לַחוּת.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל-פְּנֵי הַסָּלַע וַיַּעַשׂ צֶמַח וַיִּיבַשׁ כִּי לֹא הָיָה-לוֺ לֵחַ:

A jiné padlo na skálu, a vzešlé uvadlo, proto že nemělo vláhy.

Jiné padlo na skálu, vzešlo a uschlo, protože nemělo vláhu.

καὶ ε῞τερον κατέπεσεν ε᾿πὶ τὴν πέτραν καὶ φυὲν ε᾿ξηράνθη διὰ τὸ μὴ ε῎χειν ι᾿κμάδα

וַאחרִנָא נפַל עַל שֻׁועָא ובַר־שָׁעתֵה יִעָא וַדלַיתּ הוָא לֵה תַּלִילֻותָא יִבֵשׁ׃

[(3) Luke 08, 07]

אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין קוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים שֶׁצָּמְחוּ יַחַד עִמָּם הֶחֱנִיקוּ אוֹתָם.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל אֶל-הַקּוֺצִים וַיַּעֲלוּ הַקּוֺצִים עִמּוֺ וַיְבַלְּעֻהוּ:

Jiné pak padlo mezi trní, a spoluzrostlé trní udusilo je.

Jiné padlo doprostřed trní; trní rostlo s ním a udusilo je.

καὶ ε῞τερον ε῎πεσεν ε᾿ν μέσω τω̑ν α᾿κανθω̑ν καὶ συμφυει̑σαι αἱ α῎κανθαι α᾿πέπνιξαν αυ᾿τό

וַאחרִנָא נפַל בֵּית כֻּובֵּא וִיעַו עַמֵה כֻּובֵּא וחַנקֻוהי׃

[(3) Luke 08, 08]

וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה, צָמְחוּ וְעָשׂוּ פְּרִי פִּי מֵאָה." לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת קָרָא: "מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל-חֶלְקָה טוֺבָה וַיַּעַל וַיַּעַשׂ פְּרִי תְבוּאָה מֵאָה שְׁעָרִים וּמִדֵּי דַבְּרוֺ כָּזֹאת קָרָה מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

A jiné padlo v zemi dobrou, a když vzešlo, učinilo užitek stý. To pověděv, volal: Kdo má uši k slyšení, slyš.

A jiné padlo do země dobré, vzrostlo a přineslo stonásobný užitek.“ To řekl a zvolal: „Kdo má uši k slyšení, slyš.“ ([Lukáš 14:35])

καὶ ε῞τερον ε῎πεσεν ει᾿ς τὴν γη̑ν τὴν α᾿γαθήν καὶ φυὲν ε᾿ποίησεν καρπὸν ἑκατονταπλασίονα ταυ̑τα λέγων ε᾿φὼνει ὁ ε῎χων ω῏τα α᾿κούειν α᾿κουέτω

וַאחרִנָא נפַל בַּארעָא טָבתָא ושַׁפִּירתָּא וִיעָא וַעבַד פִּארֵא חַד בַּמָאא הָלֵין כַּד אָמַר קָעֵא הוָא דּמַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע סס׃

[(3) Luke 08, 09]

שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: "מַה פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל הַזֶּה?"

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה:

I otázali se ho učedlníci jeho, řkouce: Jaké jest to podobenství?

Jeho učedníci se ho ptali, co to podobenství má znamenat. ([Matouš 13:10-Matouš 13:17; Marek 4:10-Marek 4:12])

ε᾿πηρὼτων δὲ αυ᾿τὸν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ τίς αυ῞τη ει῎η ἡ παραβολή

ושַׁאלֻוהי תַּלמִידַוהי דּמָנַו מַתלָא הָנָא׃

[(3) Luke 08, 10]

הֵשִׁיב: "לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אֲבָל לַאֲחֵרִים - בִּמְשָׁלִים, לְמַעַן רָאֹה לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ.

וַיֹּאמַר לָכֶם נִתַּן לָדַעַת רָזֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלָאֲחֵרִים רַק-בִּמְשָׁלִים לְמַעַן בִּרְאוֺתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ:

A on řekl: Vám dáno jest znáti tajemství království Božího, ale jiným v podobenství, aby hledíce, neviděli, a slyšíce, nerozuměli.

On řekl: „Vám je dáno znáti tajemství Božího království, ostatním však jen v podobenstvích, aby hledíce neviděli a slyšíce nechápali. ([Izajáš 6:9-Izajáš 6:10; Jeremjáš 5:21; Ezechiel 12:2])

ὁ δὲ ει῏πεν ὑμι̑ν δέδοται γνω̑ναι τὰ μυστήρια τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑ τοι̑ς δὲ λοιποι̑ς ε᾿ν παραβολαι̑ς ι῞να βλέποντες μὴ βλέπωσιν καὶ α᾿κούοντες μὴ συνιω̑σιν

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לכֻון הֻו יִהִיב למֵדַּע ארָזָא דּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא להָנֻון דֵּין שַׁרכָּא בּפֵלָאתָא מֵתֵאמַר דּכַד חָזֵין לָא נֵחזֻון וכַד שָׁמעִין לָא נֵסתַּכּלֻון׃ ס

[(3) Luke 08, 11]

זֶהוּ פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל: הַזֶּרַע הוּא דְּבַר אֱלֹהִים.

וְזֶה הוּא הַמָּשָׁל הַזֶּרַע הוּא דְּבַר הָאֱלֹהִים:

Jestiť pak podobenství toto: Símě jest slovo Boží.

Toto podobenství znamená: Semenem je Boží slovo. ([Matouš 13:18-Matouš 13:23; Marek 4:13-Marek 4:20 1 Petrův 1:23])

ε῎στιν δὲ αυ῞τη ἡ παραβολή ὁ σπόρος ε᾿στὶν ὁ λόγος του̑ θεου̑

הָנַו דֵּין מַתלָא זַרעָא אִיתַוהי מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 08, 12]

אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ הֵם הַשּׁוֹמְעִים. אַחַר כָּךְ בָּא הַשָֹטָן וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם, לִמְנֹעַ אוֹתָם מִלְּהַאֲמִין וּלְהִוָּשַׁע.

וַאֲשֶׁר עַל-יַד הַדֶּרֶךְ הֵם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְהַ׹ָּׂטָן בָּא וַיִּטְרֹף דְּבַר הָאֱלֹהִים מִלִּבָּם פֶּן-יַאֲמִינוּ וְיִוָּשֵׁעוּ:

A kteréž padlo podlé cesty, jsou ti, kteříž slyší, a potom přichází ďábel, a vynímá slovo z srdce jejich, aby nevěříce, spaseni nebyli.

Podél cesty – to jsou ti, kteří uslyší, ale pak přichází ďábel a bere slovo z jejich srdcí, aby neuvěřili a nebyli zachráněni.

οἱ δὲ παρὰ τὴν ὁδόν ει᾿σιν οἱ α᾿κούσαντες ει῏τα ε῎ρχεται ὁ διάβολος καὶ αι῎ρει τὸν λόγον α᾿πὸ τη̑ς καρδίας αυ᾿τω̑ν ι῞να μὴ πιστεύσαντες σωθω̑σιν

הָנֻון דֵּין דּעַל־יַד אֻורחָא אִיתַיהֻון הָנֻון דּשָׁמעִין מֵלתָא וָאתֵא בּעֵלדּבָבָא שָׁקֵל מֵלתָא מֵן לֵבּהֻון דּלָא נהַימנֻון ונִחֻון׃

[(3) Luke 08, 13]

אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל הַסֶּלַע הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, אַךְ שֹׁרֶשׁ אֵין לָהֶם; זְמַן־מָה יַאֲמִינוּ וּבְעֵת נִסָּיוֹן יִסּוֹגוּ.

וַאֲשֶׁר עַל-הַסֶּלַע הֵם הַשֹּׁמְעִים הַמְקַבְּלִים אֶת-הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה אַךְ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְרַק לַמִּצְעָר יַאֲמִינוּ וּבְיוֺם מַסָּה יִסֹּגוּ אָחוֺר:

Ale kteříž na skálu, ti když slyší, s radostí přijímají slovo, ale ti kořenů nemají; ti na čas věří, a v čas pokušení odstupují.

Na skále – to jsou ti, kteří s radostí přijímají slovo, když je uslyší; protože v nich však nezakořenilo, věří jen nějaký čas a v čas pokušení odpadají.

οἱ δὲ ε᾿πὶ τη̑ς πέτρας οι῍ ο῞ταν α᾿κούσωσιν μετὰ χαρα̑ς δέχονται τὸν λόγον καὶ ου῟τοι ρ᾿ίζαν ου᾿κ ε῎χουσιν οι῍ πρὸς καιρὸν πιστεύουσιν καὶ ε᾿ν καιρω̑ πειρασμου̑ α᾿φίστανται

הָלֵין דֵּין דּעַל שֻׁועָא הָלֵין אֵנֻון דּמָא דַּשׁמַעו בּחַדֻותָא מקַבּלִין לָה למֵלתָא ועֵקָרָא לַיתּ להֻון אֵלָא דּזַבנָא הי הַימָנֻותהֻון ובַזבַן נֵסיֻונָא מֵתכַּשׁלִין׃

[(3) Luke 08, 14]

הַנּוֹפְלִים בֵּין הַקּוֹצִים הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֲשֶׁר בְּלֶכְתָּם נֶחֱנָקִים בִּדְאָגוֹת וּבְעֹשֶׁר וּבְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה.

וְהַנֹּפֵל אֶל-הַקּוֺצִים הֵם הַשֹּׁמְעִים הַהֹלְכִים לְדַרְכָּם וְנִבְלָעִים בְּרֹב דְּאָגָה בְּעֹשֶׁר וּבְתַעֲנֻגוֺת בְּנֵי-אָדָם וְלֹא-יַעֲשׂוּ פֶּרִי:

Kteréž pak mezi trní padlo, tiť jsou, kteříž slyší, ale po pečování a zboží a rozkošech života jdouce, bývají udušeni, a nepřinášejí užitku.

Semeno padlé do trní jsou ti, kteří uslyší, ale potom je starosti, majetek a rozkoše života dusí, takže nepřinesou úrodu. ([1 Timoteovi 6:9-1 Timoteovi 6:10])

τὸ δὲ ει᾿ς τὰς α᾿κάνθας πεσόν ου῟τοί ει᾿σιν οἱ α᾿κούσαντες καὶ ὑπὸ μεριμνω̑ν καὶ πλούτου καὶ ἡδονω̑ν του̑ βίου πορευόμενοι συμπνίγονται καὶ ου᾿ τελεσφορου̑σιν

הַו דֵּין דַּנפַל בֵּית כֻּובֵּא הָלֵין אֵנֻון אַילֵין דּשָׁמעִין מֵלתָא וַבצֵפתָא וַבעֻותרָא ובַרגִיגָתֵה דּעָלמָא מֵתחַנקִין ופִארֵא לָא יָהבִּין׃

[(3) Luke 08, 15]

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם שׁוֹמְעֵי הַדָּבָר הַמַּחֲזִיקִים בּוֹ בְּלֵב יָשָׁר וְטוֹב וְעוֹשִׂים פְּרִי בְּסַבְלָנוּת."

וַאֲשֶׁר עַל-הַחֶלְקָה הַטּוֺבָה הֵם הַשֹּׁמְעִים אֶת-הַדָּבָר בְּלֵב טוֺב וּבְרוּחַ נָכוֺן וְתוֺחַלְתָּם אִתָּם עַד-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן פֶּרִי:

Ale kteréž v zemi dobrou, ti jsou, kteříž v srdci ctném a dobrém, slyšíce slovo, zachovávají, a užitek přinášejí v trpělivosti.

Semeno v dobré zemi jsou ti, kteří uslyší slovo, zachovávají je v dobrém a upřímném srdci a s vytrvalostí přinášejí úrodu.

τὸ δὲ ε᾿ν τη̑ καλη̑ γη̑ ου῟τοί ει᾿σιν οι῞τινες ε᾿ν καρδία καλη̑ καὶ α᾿γαθη̑ α᾿κούσαντες τὸν λόγον κατέχουσιν καὶ καρποφορου̑σιν ε᾿ν ὑπομονη̑

הַו דֵּין דּבַארעָא טָבתָא הָלֵין אֵנֻון אַילֵין דַּבלֵבָּא שַׁפיָא וטָבָא שָׁמעִין מֵלתָא וָאחדִּין ויָהבִּין פִּארֵא בַּמסַיבּרָנֻותָא׃ ס

[(3) Luke 08, 16]

"אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמְכַסֶּה אוֹתָה בִּכְלִי, אַף לֹא יָשִׂים אוֹתָהּ תַּחַת הַמִּטָּה, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִרְאוּ אֶת הָאוֹר;

וְאֵין-אִישׁ מַדְלִיק נֵר לְכַסֹּתוֺ בְמִכְסֶה אוֺ לְתִתּוֺ מִתַּחַת לַמִּטָּה כִּי אִם-יִתְּנֵהוּ אֶל-הַמְּנוֺרָה וְכָל-הַבָּאִים יִרְאוּ בְּאוֺרוֺ:

Žádný pak rozsvítě svíci, nepřikrývá jí nádobou, ani staví pod postel, ale na svícen staví, aby ti, kteříž vcházejí, světlo viděli.

Nikdo přece nerozsvítí světlo(t) a nepřikryje nádobou ani je nedá pod postel, ale dá je na svícen, aby ti, kdo vcházejí, viděli světlo. (t) ř: lampu ([Marek 4:21-Marek 4:25 Matouš 5:15; Lukáš 11:33])

ου᾿δεὶς δὲ λύχνον α῞ψας καλύπτει αυ᾿τὸν σκεύει η῍ ὑποκάτω κλίνης τίθησιν α᾿λλ῾ ε᾿πὶ λυχνίας τίθησιν ι῞να οἱ ει᾿σπορευόμενοι βλέπωσιν τὸ φω̑ς

לָא אנָשׁ מַנהַר שׁרָגָא וַמחַפֵּא לֵה בּמָאנָא אַו סָאֵם לֵה תּחֵית עַרסָא אֵלָא סָאֵם לֵה לעֵל מֵן מנָרתָּא דּכֻל דּעָאֵל נֵחזֵא נֻוהרֵה׃

[(3) Luke 08, 17]

כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְיֵצֵא לָאוֹר.

כִּי אֵין-נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְלֹא יֵצֵא לָאוֺר:

Nebo nic není tajného, což by nemělo býti zjeveno, ani co ukrytého, což by nemělo poznáno býti, a na světlo vyjíti.

Nic není skrytého, co jednou nebude zjeveno, a nic utajeného, co by se nepoznalo a nevyšlo najevo. ([Matouš 10:26; Lukáš 12:2])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν κρυπτὸν ο῍ ου᾿ φανερὸν γενήσεται ου᾿δὲ α᾿πόκρυφον ο῍ ου᾿ μὴ γνωσθη̑ καὶ ει᾿ς φανερὸν ε῎λθη

לַיתּ גֵּיר מֵדֵּם דַּכסֵא דּלָא נֵתגּלֵא ולָא דַּמטַשַׁי דּלָא נֵתִידַע ונִאתֵא לגֵליָא׃

[(3) Luke 08, 18]

לָכֵן שִׂימוּ לִבְּכֶם בְּאֵיזֶה אֹפֶן אַתֶּם שׁוֹמְעִים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ."

עַל-כֵּן שִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל-אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּן כִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יֻתַּן לוֺ עוֺד וּמִי אֲשֶׁר אֵין-לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת-אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב כִּי יֶשׁ-לוֺ:

Protož vizte, jak slyšíte. Nebo kdož má, tomu bude dáno, a kdo nemá, i to, což domnívá se míti, bude odjato od něho.

Dávejte tedy pozor, jak slyšíte: Neboť kdo má, tomu bude dáno, a kdo nemá, tomu bude odňato i to, co myslí, že má.“ ([Matouš 13:12 Matouš 25:29; Lukáš 19:26])

βλέπετε ου῏ν πω̑ς α᾿κούετε ο῍ς α῍ν γὰρ ε῎χη δοθήσεται αυ᾿τω̑ καὶ ο῍ς α῍ν μὴ ε῎χη καὶ ο῍ δοκει̑ ε῎χειν α᾿ρθήσεται α᾿π῾ αυ᾿του̑

חזַו אַיכַּנָא שׁמַעתֻּון מַן דִּאית לֵה גֵּיר נֵתִיהֵב לֵה ומַן דּלַיתּ לֵה אָף הַו דּסָבַר דִּאית לֵה נֵשׁתּקֵל מֵנֵה׃ ס

[(3) Luke 08, 19]

אָז בָּאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאֶחָיו, וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו בִּגְלַל הֶהָמוֹן.

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אִמּוֺ וְאֶחָיו וְלֹא יָכְלוּ קְרֹב אֵלָיו מִפְּנֵי רֹב הָעָם:

Tedy přišli k němu matka a bratří jeho, ale nemohli ho dojíti pro zástup.

Přišla za ním jeho matka a bratři, ale nemohli se k němu dostat pro zástup. ([Matouš 12:46-Matouš 12:50; Marek 3:31-Marek 3:35 Jan 2:12; Skutky apoštolské 1:14])

παρεγένετο δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ἡ μήτηρ καὶ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ καὶ ου᾿κ η᾿δύναντο συντυχει̑ν αυ᾿τω̑ διὰ τὸν ο῎χλον

אֵתַו דֵּין לוָתֵה אֵמֵה וַאחַוהי ולָא מֵשׁכּחִין הוַו דַּנמַללֻון עַמֵה מֵטֻל כֵּנשָׁא׃

[(3) Luke 08, 20]

הוֹדִיעוּ לוֹ: "אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹתְךָ",

וַיֻּגַּד-לוֺ לֵאמֹר אִמְּךׇ וְאַחֶיךׇ עֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לִרְאוֺתֶךׇ:

I pověděli mu, řkouce: Matka tvá a bratří tvoji stojí vně, chtíce tebe viděti.

Lidé mu oznámili: „Tvoje matka a bratři stojí venku a chtějí se s tebou setkat.“

α᾿πηγγέλη δὲ αυ᾿τω̑ ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ α᾿δελφοί σου ἑστήκασιν ε῎ξω ι᾿δει̑ν θέλοντές σε

וֵאמַרו לֵה אֵמָך וַאחַיךְּ קָימִין לבַר וצָבֵין למֵחזיָך׃

[(3) Luke 08, 21]

אַךְ הוּא הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה אִמִּי וְאַחַי - הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְעוֹשִׂים."

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם אִמִּי וְאֶחָי הַשֹּׁמְעִים אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְהָעֹשִׂים אֹתוֺ:

A on odpověděv, řekl jim: Matka má a bratří moji jsou ti, kteříž slovo Boží slyší a plní je.

On jim odpověděl: „Má matka a moji bratři jsou ti, kdo slyší Boží slovo a podle něho jednají.“ ([Jan 15:14])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς μήτηρ μου καὶ α᾿δελφοί μου ου῟τοί ει᾿σιν οἱ τὸν λόγον του̑ θεου̑ α᾿κούοντες καὶ ποιου̑ντες

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון הָלֵין אֵנֻון אֵמי וַאחַי אַילֵין דּשָׁמעִין מֵלתָא דַּאלָהָא ועָבדִּין לָה סס׃

[(3) Luke 08, 22]

בְּאַחַד הַיָּמִים יָרַד לְסִירָה יַחַד עִם תַּלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נַעֲבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֲגָם." אָז הִפְלִיגוּ מִשָּׁם.

וַיְהִי הַיּוֺם וַיֵּרֶד אֶל-כְּלִי שַׁיִט הוּא וְתַלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה-נָּא אֶל-עֵבֶר הַיָּם וַיִּנְהֲגוּ אֶת-כְּלִי הַשָּׁיִט:

Stalo se pak v jeden den, že on vstoupil na lodí i učedlníci jeho. I řekl jim: Přeplavme se přes jezero. I pustili se.

Jednoho dne vstoupil on i jeho učedníci na loď; řekl jim: „Přeplavme se na druhý břeh jezera.“ Když odrazili od břehu ([Matouš 8:23-Matouš 8:27; Marek 4:35-Marek 4:41])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν μια̑ τω̑ν ἡμερω̑ν καὶ αυ᾿τὸς ε᾿νέβη ει᾿ς πλοι̑ον καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς διέλθωμεν ει᾿ς τὸ πέραν τη̑ς λίμνης καὶ α᾿νήχθησαν

הוָא דֵּין בּחַד מֵן יַומָתָא סלֵק יֵשֻׁוע יִתֵב בַּספִינתָּא הֻו ותַלמִידַוהי וֵאמַר להֻון נֵעבַּר להַו עֵברָא דּיַמתָא׃ ס

[(3) Luke 08, 23]

כַּאֲשֶׁר שָׁטוּ הוּא נִרְדַּם, וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה יָרְדָה עַל הָאֲגָם וְהַסִּירָה נִתְמַלְּאָה מַיִם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ בְּסַכָּנָה.

וְהוּא שָׁכַב וַיֵּרָדַם בְּעוֺד הֵם שָׁטִים וְרוּחַ סְעָרָה הִתְעוֺרְרָה בַּיָּם וַיִּשְׁטְפוּ עֲלֵיהֶם מַיִם כַּבִּירִים וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת:

A když se plavili, usnul. Tedy přišel vítr bouřlivý na jezero, a lodí se naplňovala, tak že v nebezpečenství byli.

a plavili se, usnul. Tu se snesla na jezero bouře s vichřicí, takže nabírali vodu a byli ve velkém nebezpečí.

πλεόντων δὲ αυ᾿τω̑ν α᾿φύπνωσεν καὶ κατέβη λαι̑λαψ α᾿νέμου ει᾿ς τὴν λίμνην καὶ συνεπληρου̑ντο καὶ ε᾿κινδύνευον

וכַד רָדֵין דּמֵך לֵה הֻו יֵשֻׁוע וַהוָת עַלעָלָא דּרֻוחָא בּיַמתָא וקַרִיבָא הוָת ספִינתָּא למֵטבַּע׃

[(3) Luke 08, 24]

הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּהוּ בְּאָמְרָם, "אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!" הוּא הִתְעוֹרֵר וְגָעַר בָּרוּחַ וּבַגַּלִּים הַזּוֹעֲפִים. הַלָּלוּ שָׁכְכוּ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה.

וַיִּגְּשׁוּ וַיָּעִירוּ אֹתוֺ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ הֵן אֹבְדִים אֲנָחְנוּ וַיֵּעוֺר וַיִּגְעַר בָּרוּחַ וּבִשְׁאוֺן הַמַּיִם וַיִּשְׁתְּקוּ וְהַסְּעָרָה קָמָה לִדְמָמָה:

I přistoupivše, zbudili ho, řkouce: Mistře, Mistře, hyneme. A on procítiv, přimluvil větru a zdutí vod. I spokojili se, a stalo se utišení.

Přistoupili a probudili ho se slovy: „Mistře, Mistře(u), zahyneme!“ On vstal, pohrozil větru a valícím se vlnám; i ustaly a bylo ticho. (u) ř: Veliteli (tak i Lukáš 8:45) ([Žalmy 65:8 Žalmy 89:10 Žalmy 107:29; Lukáš 9:42 Lukáš 4:35 Lukáš 4:39])

προσελθόντες δὲ διήγειραν αυ᾿τὸν λέγοντες ε᾿πιστάτα ε᾿πιστάτα α᾿πολλύμεθα ὁ δὲ διεγερθεὶς ε᾿πετίμησεν τω̑ α᾿νέμω καὶ τω̑ κλύδωνι του̑ υ῞δατος καὶ ε᾿παύσαντο καὶ ε᾿γένετο γαλήνη

וַקרֵבו אַעִירֻוהי וָאמרִין לֵה רַבַּן רַבַּן אָבדִּינַן הֻו דֵּין קָם וַכאָא בּרֻוחֵא וַבמַחשֻׁולֵא דּיַמָא ונָחו וַהוָא שֵׁליָא׃

[(3) Luke 08, 25]

שָׁאַל אוֹתָם: "אֵיפֹה אֱמוּנַתְכֶם?" בִּהְיוֹתָם אֲחוּזֵי יִרְאָה וּפְלִיאָה אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "וּבְכֵן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מְצַוֶּה עַל הָרוּחַ וְעַל הַמַּיִם וְהֵם נִשְׁמָעִים לוֹ!"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַיֶּה אֵפוֺא הִיא אֱמוּנַתְכֶם וְהֵם פָּחֲדוּ וְתָמְהוּ וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יְצַוֶּה גַּם-אֶת-הָרוּחַ וְגַם-אֶת-הַמַּיִם וְהֵם שֹׁמְעִים בְּקוֺלוֺ:

I řekl jim: Kdež jest víra vaše? Kteřížto bojíce se, podivili se, vespolek řkouce: I kdo jest tento, že i větrům přikazuje i vodám, a poslouchají ho?

Řekl jim: „Kde je vaše víra?“ Oni se zděsili a užasli. Říkali mezi sebou: „Kdo to jen je, že rozkazuje i větru a vodám, a poslouchají ho?“ ([Lukáš 5:21 Lukáš 7:49])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τοι̑ς που̑ ἡ πίστις ὑμω̑ν φοβηθέντες δὲ ε᾿θαύμασαν λέγοντες πρὸς α᾿λλήλους τίς α῎ρα ου῟τός ε᾿στιν ο῞τι καὶ τοι̑ς α᾿νέμοις ε᾿πιτάσσει καὶ τω̑ υ῞δατι καὶ ὑπακούουσιν αυ᾿τω̑

וֵאמַר להֻון אַיכָּא הי הַימָנֻותכֻון הֵנֻון דֵּין כַּד דַּחִילִין מֵתּדַּמרִין הוַו וָאמרִין חַד לחַד מַנֻו כַּי הָנָא דָּאף לרֻוחֵא פָּקֵד וַלמַחשֻׁולֵא וַליַמָא ומֵשׁתַּמעִין לֵה׃ ס

[(3) Luke 08, 26]

הֵם שָׁטוּ אֶל חֶבֶל אֶרֶץ הַגִּרְגָּשִׁיִּים אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל.

וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל:

I přeplavili se do krajiny Gadarenské, kteráž jest proti Galilei.

Přeplavili se do krajiny gerasenské(v), která leží proti Galileji. (v) var: gergesenské, gadarenské ([Matouš 8:28-Matouš 8:34; Marek 5:1-Marek 5:20])

καὶ κατέπλευσαν ει᾿ς τὴν χὼραν τω̑ν Γερασηνω̑ν η῞τις ε᾿στὶν α᾿ντιπέρα τη̑ς Γαλιλαίας

וַרדַו וֵאתַו לַאתרָא דּגָדרָיֵא דִּאיתַוהי בּעֵברָא לֻוקבַל גּלִילָא׃

[(3) Luke 08, 27]

כַּאֲשֶׁר עָלָה לַיַּבָּשָׁה, פָּגַשׁ אוֹתוֹ אִישׁ מִן הָעִיר וְהָאִישׁ אֲחוּז שֵׁדִים; זְמַן רַב לֹא לָבַשׁ בְּגָדִים וְלֹא גָּר בְּבַיִת כִּי אִם בִּמְעָרוֹת הַקְּבָרִים.

וַיֵּצֵא אֶל-הַיַּבָּשָׁה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ אִישׁ מִן-הָעִיר אֲשֶׁר רוּחוֺת רָעוֺת בּוֺ וְהוּא עָרֹם בְּלִי לְבוּשׁ מִיָּמִים רַבִּים וּבַבַּיִת לֹא שָׁכַן כִּי אִם-בִּקְבָרִים:

A když vystoupil na zemi, potkal jej muž nějaký z města, kterýž měl ďábelství od mnoha časů, a rouchem se neodíval, ani v domě nebýval, ale v hrobích.

Když vystoupil na břeh, vyšel proti němu jakýsi muž z toho města, který byl posedlý démony a už dlouhou dobu nenosil oděv a nebydlel v domě, nýbrž v hrobech.

ε᾿ξελθόντι δὲ αυ᾿τω̑ ε᾿πὶ τὴν γη̑ν ὑπήντησεν α᾿νήρ τις ε᾿κ τη̑ς πόλεως ε῎χων δαιμόνια καὶ χρόνω ἱκανω̑ ου᾿κ ε᾿νεδύσατο ἱμάτιον καὶ ε᾿ν οι᾿κία ου᾿κ ε῎μενεν α᾿λλ῾ ε᾿ν τοι̑ς μνήμασιν

וכַד נפַק לַארעָא פּגַע בֵּה גַּברָא חַד מֵן מדִינתָּא דִּאית בֵּה דַּיוָא מֵן זַבנָא סַגִּיָאא ומָאנֵא לָא לָבֵשׁ הוָא וַבבַיתָּא לָא עָמַר הוָא אֵלָא בּבֵית־קבֻורֵא׃

[(3) Luke 08, 28]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ צָעַק וְנָפַל אַרְצָה לְפָנָיו וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "מַה לִּי וּלְךָ יֵשׁוּעַ, בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי";

וְכִרְאוֺתוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיִּפֹּל לְפָנָיו וַיִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל מַה-לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן-אֵל עֶלְיוֺן הִנְנִי מִתְחַנֵּן אַל-נָא תְּעַנֵּנִי:

Uzřev pak Ježíše a zkřikna, padl před ním, a hlasem velikým řekl: Co jest tobě do mne, Ježíši, Synu Boha nejvyššího? Prosím tebe, netrap mne.

Když spatřil Ježíše, vykřikl, padl před ním na zem a hlasitě zvolal: „Co je ti po mně, Ježíši, Synu Boha nejvyššího? Žádám tě, abys mne netrápil.“ ([Lukáš 4:34; 1 Královská 17:18; Skutky apoštolské 16:17])

ι᾿δών δὲ τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿νακράξας προσέπεσεν αυ᾿τω̑ καὶ φωνη̑ μεγάλη ει῏πεν τί ε᾿μοὶ καὶ σοί ᾽Ιησου̑ υἱὲ του̑ θεου̑ του̑ ὑψίστου δέομαί σου μή με βασανίσης

כַּד חזָא דֵּין ליֵשֻׁוע קעָא וַנפַל קדָמַוהי וַבקָלָא רָמָא אֵמַר מָא לַן ולָך יֵשֻׁוע בּרֵה דַּאלָהָא מרַימָא בָּעֵא אנָא מֵנָך לָא תּשַׁנקַני׃

[(3) Luke 08, 29]

שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ צִוָּה עַל הָרוּחַ הַטְּמֵאָה לָצֵאת מִן הָאִישׁ. פְּעָמִים רַבּוֹת הִתְקִיפָה אוֹתוֹ, וְהָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ כָּבוּל בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים וְנִדְחָף עַל־יְדֵי הַשֵּׁד אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים.

כִּי הוּא צִוָּה אֶת-רוּחַ הַטֻּמְאָה לָצֵאת מִן-הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֺת תָּפַשׂ בּוֺ וְהוּא אָסוּר בְּזִקִּים וְשָׁמוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל וַיְנַתֵּק אֶת-מוֺסְרוֺתָיו וּבְכֹחַ הָרוּחַ הָרָע נִדַּח הַמִּדְבָּרָה:

Nebo přikazoval tomu duchu nečistému, aby vyšel z toho člověka. Po mnohé zajisté časy jím lomcoval, tak že býval ukován řetězy, a v poutech ostříhán, ale on polámaje okovy, býval od ďábelství puzen na poušť.

Ježíš totiž nečistému duchu přikazoval, aby z toho člověka vyšel. Neboť ho velice často zachvacoval; tehdy ho poutali řetězy a okovy a hlídali, ale on pouta vždy přerval a byl démonem hnán do pustých míst.

παρήγγειλεν γὰρ τω̑ πνεύματι τω̑ α᾿καθάρτω ε᾿ξελθει̑ν α᾿πὸ του̑ α᾿νθρὼπου πολλοι̑ς γὰρ χρόνοις συνηρπάκει αυ᾿τόν καὶ ε᾿δεσμεύετο ἁλύσεσιν καὶ πέδαις φυλασσόμενος καὶ διαρρήσσων τὰ δεσμὰ η᾿λαύνετο ὑπὸ του̑ δαιμονίου ει᾿ς τὰς ε᾿ρήμους

פָּקֵד הוָא לֵה גֵּיר יֵשֻׁוע לרֻוחָא טַנפָא למֵפַּק מֵן בַּרנָשָׁא סַגִּי הוָא גֵּיר זַבנָא מֵן דַּשׁבֵא הוָא לֵה ומֵתֵאסַר הוָא בּשִׁשׁלָתָא וַבכֵבלֵא מֵתנטַר הוָא וַמפַסֵק הוָא אַסֻורַוהי ומֵתּדּבַר הוָא מֵן שִׁאדָא לחֻורבָּא׃

[(3) Luke 08, 30]

שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: "מַה שִּׁמְךָ?" הֵשִׁיב הָאִישׁ: "שְׁמִי לִגְיוֹן", שֶׁכֵּן שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ בּוֹ.

וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר מַה-שְּׁמֶךׇ וַיֹּאמֶר מַחֲנַיִם כִּי-שֵׁדִים רַבִּים שָׁכְנוּ בְּקִרְבּוֺ:

I otázal se ho Ježíš, řka: Jakť říkají? A on řekl: Množství. Nebo bylo mnoho ďáblů vešlo do něho.

Ježíš se ho zeptal: „Jaké je tvé jméno?“ Odpověděl: „Legie,“ protože do něho vešlo mnoho zlých duchů.

ε᾿πηρὼτησεν δὲ αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς τί σοι ο῎νομά ε᾿στιν ὁ δὲ ει῏πεν λεγιὼν ο῞τι ει᾿ση̑λθεν δαιμόνια πολλὰ ει᾿ς αυ᾿τόν

שַׁאלֵה דֵּין יֵשֻׁוע מַן שׁמָך אָמַר לֵה לֵגיֻון מֵטֻל דּדַיוֵא סַגִּיֵאא עַלִילִין הוַו בֵּה׃

[(3) Luke 08, 31]

הַשֵּׁדִים בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָרֶדֶת אֶל הַתְּהוֹם,

וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לְבִלְתִּי יְצַוֵּם לָרֶדֶת אֶל-הַתְּהוֺם:

Tedy prosili ho, aby jim nepřikazoval odtud odjíti do propasti.

A prosili Ježíše, jen aby jim nepřikazoval odejít do pekelné propasti.

καὶ παρεκάλουν αυ᾿τὸν ι῞να μὴ ε᾿πιτάξη αυ᾿τοι̑ς ει᾿ς τὴν α῎βυσσον α᾿πελθει̑ν

ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּלָא נֵפקֻוד להֻון למִאזַל לַתהֻומָא׃

[(3) Luke 08, 32]

וְכֵיוָן שֶׁעֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירִים הָיָה רוֹעֶה שָׁם בָּהָר, הִתְחַנְּנוּ אֶל יֵשׁוּעַ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לְהִכָּנֵס לְתוֹכָם. הוּא הִרְשָׁה לָהֶם.

וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה רֹעֶה שָׁם בָּהָר וַיִּתְחַנְּנוּ-לוֺ לְתִתָּם לָבֹא אֶל-תּוֺכָם וַיַּנַּח לָהֶם:

Bylo pak tu veliké stádo vepřů, kteříž se pásli na hoře. I prosili ho, aby jim dopustil do nich vjíti. I dopustil jim.

Bylo tam veliké stádo vepřů, které se páslo na svahu hory. Démoni ho prosili, aby jim dovolil do nich vejít; on jim to dovolil.

η῟ν δὲ ε᾿κει̑ α᾿γέλη χοίρων ἱκανω̑ν βοσκομένη ε᾿ν τω̑ ο῎ρει καὶ παρεκάλεσαν αυ᾿τὸν ι῞να ε᾿πιτρέψη αυ᾿τοι̑ς ει᾿ς ε᾿κείνους ει᾿σελθει̑ν καὶ ε᾿πέτρεψεν αυ᾿τοι̑ς

אִית הוָא דֵּין תַּמָן בַּקרָא דַּחזִירֵא סַגִּיֵאא דּרָעיָא בּטֻורָא ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּנַפֵּס להֻון דּבַחזִירֵא נֵעלֻון וַאפֵּס להֻון׃

[(3) Luke 08, 33]

לְאַחַר צֵאתָם מִן הָאִישׁ נִכְנְסוּ הַשֵּׁדִים בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם וְטָבַע.

וַיֵּצְאוּ הַשֵּׁדִים מִן-הָאִישׁ וַיָּבֹאוּ אֶל-תּוֺךְ הַחֲזִירִים וַיִּשְׁטֹף הָעֵדֶר בַּמּוֺרָד וַיִּטְבְּעוּ בְּתוֺךְ הַיָּם:

I vyšedše ďáblové z toho člověka, vešli do vepřů, i hnalo se to stádo prudce s vrchu do jezera, a ztonulo.

Tu vyšli z toho člověka, vešli do vepřů, a stádo se hnalo po příkrém srázu do jezera a utopilo se.

ε᾿ξελθόντα δὲ τὰ δαιμόνια α᾿πὸ του̑ α᾿νθρὼπου ει᾿ση̑λθον ει᾿ς τοὺς χοίρους καὶ ω῞ρμησεν ἡ α᾿γέλη κατὰ του̑ κρημνου̑ ει᾿ς τὴν λίμνην καὶ α᾿πεπνίγη

וַנפַקו שִׁאדֵא מֵן גַּברָא ועַלו בַּחזִירֵא ותֵרצַת בַּקרָא הָי כֻּלָה לַשׁקִיפָא וַנפַלו בּיַמתָא וֵאתחַנַקו׃

[(3) Luke 08, 34]

כִּרְאוֹתָם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ אֶת הַדָּבָר בָּעִיר וּבַכְּפָרִים.

וְהָרֹעִים בִּרְאוֺתָם אֵת אֲשֶׁר קָרָה וַיָּנוּסוּ וַיַּגִּידוּ אֶת-הַדָּבָר בָּעִיר וּבַ׹ָּׂדֶה:

A viděvše pastýři, co se stalo, utekli, a šedše, vypravovali to v městě i po vsech.

Když pasáci uviděli, co se stalo, utekli a donesli o tom zprávu do města i do vesnic.

ι᾿δόντες δὲ οἱ βόσκοντες τὸ γεγονὸς ε῎φυγον καὶ α᾿πήγγειλαν ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ ει᾿ς τοὺς α᾿γρούς

כַּד חזַו דֵּין רָעַוָתָא מֵדֵּם דַּהוָא ערַקו וֵאשׁתַּעִיו בַּמדִינָתָא וַבקֻוריָא׃

[(3) Luke 08, 35]

הַתּוֹשָׁבִים יָצְאוּ לִרְאוֹת מַה קָּרָה. בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהַשֵּׁדִים יָצְאוּ מִתּוֹכוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ וְשָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. פַּחַד מִלֵּא אֶת לִבָּם.

וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַמָּקוֺם לִרְאוֺת אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיָּבֹאוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּמְצְאוּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ הַשֵּׁדִים מִמֶּנּוּ מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים וְדַעְתּוֺ יְשָׁרָה וְיֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּירָאוּ:

I vyšli, aby viděli, co se stalo. I přišli k Ježíšovi, a nalezli člověka toho, z kteréhož ďáblové vyšli, oděného a majícího rozum, an sedí u noh Ježíšových. I báli se.

Lidé se šli podívat, co se stalo; přišli k Ježíšovi a nalezli toho člověka, z něhož vyšli démoni, jak sedí u Ježíšových nohou oblečen a chová se rozumně. A zděsili se.

ε᾿ξη̑λθον δὲ ι᾿δει̑ν τὸ γεγονὸς καὶ η῟λθον πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ευ῟ρον καθήμενον τὸν α῎νθρωπον α᾿φ῾ ου῟ τὰ δαιμόνια ε᾿ξη̑λθεν ἱματισμένον καὶ σωφρονου̑ντα παρὰ τοὺς πόδας του̑ ᾽Ιησου̑ καὶ ε᾿φοβήθησαν

וַנפַקו אנָשָׁא דּנֵחזֻון מֵדֵּם דַּהוָא וֵאתַו לוָת יֵשֻׁוע וֵאשׁכּחֻוהי לגַברָא הַו דַּנפַקו שִׁאדַוהי כַּד לבִישׁ וַמנַכַּף ויָתֵב לוָת רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע וַדחֵלו׃

[(3) Luke 08, 36]

הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפְּרוּ לָהֶם כֵּיצַד נִרְפָּא אֲחוּז הַשֵּׁדִים.

וְהָרֹאִים אֶת-הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵינֵיהֶם סִפְּרוּ לָהֶם אֵיךְ נִרְפָּא בַּעַל מְעוֺן הַשֵּׁדִים:

A vypravovali jim také ti, kteříž byli viděli, kterak jest ten vyproštěn, kterýž ďábelství měl.

Ti, kteří viděli, jak byl ten posedlý vysvobozen(x), jim o tom pověděli. (x) spasen

α᾿πήγγειλαν δὲ αυ᾿τοι̑ς οἱ ι᾿δόντες πω̑ς ε᾿σὼθη ὁ δαιμονισθείς

וֵאשׁתַּעִיו להֻון אַילֵין דַּחזַו אַיכַּנָא אֵתַאסִי גַּברָא הַו דַּיוָנָא׃

[(3) Luke 08, 37]

וְכָל הֶהָמוֹן שֶׁבָּא מֵאֵזוֹר הַגִּרְגָּשִׁיִּים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיֵּלֵךְ מֵאִתָּם, כִּי פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עֲלֵיהֶם. לְפִיכָךְ יָרַד לְסִירָה וְחָזַר.

וְכָל-בְּנֵי הַמָּקוֺם מֵאֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וּמִסְּבִיבֹתֶיהָ בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת מֵאִתָּם כִּי-זַלְעָפָה אֲחָזָתַם וַיֵּרֶד אֶל-כְּלִי שַׁיִט וַיָּשָׁב לְדַרְכּוֺ:

I prosilo ho všecko množství té okolní krajiny Gadarenských, aby odšel od nich; nebo bázní velikou naplněni byli. A on vstoupiv na lodí, navrátil se.

A všichni obyvatelé gerasenské krajiny prosili Ježíše, aby od nich odešel, poněvadž se jich zmocnila veliká bázeň. Vstoupil tedy na loď, aby se vrátil.

καὶ η᾿ρὼτησεν αυ᾿τὸν α῞παν τὸ πλη̑θος τη̑ς περιχὼρου τω̑ν Γερασηνω̑ν α᾿πελθει̑ν α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ο῞τι φόβω μεγάλω συνείχοντο αυ᾿τὸς δὲ ε᾿μβὰς ει᾿ς πλοι̑ον ὑπέστρεψεν

ובָעֵין הוַו מֵנֵה כֻּלֵה כֵּנשָׁא דּגָדרָיֵא דּנִאזַל לֵה מֵן לוָתהֻון מֵטֻל דּדֵחלתָא רַבּתָא אֵחדַּת אֵנֻון הֻו דֵּין יֵשֻׁוע סלֵק לַספִינתָּא וַהפַך מֵן לוָתהֻון׃ ס

[(3) Luke 08, 38]

אַךְ הָאִישׁ שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹכוֹ הַשֵּׁדִים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ,

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הַשֵּׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הִפְצִיר בּוֺ לְתִתּוֺ לִהְיוֺת אֶצְלוֺ אַךְ יֵשׁוּעַ שִׁלְּחוֺ לֵאמֹר:

Prosil ho pak muž ten, z kteréhož ďáblové vyšli, aby s ním byl. Ale Ježíš propustil ho, řka:

Ale ten muž, z něhož vyšli démoni, ho prosil, aby směl být s ním; on ho však poslal zpět a řekl mu:

ε᾿δει̑το δὲ αυ᾿του̑ ὁ α᾿νὴρ α᾿φ῾ ου῟ ε᾿ξεληλύθει τὰ δαιμόνια ει῏ναι σὺν αυ᾿τω̑ α᾿πέλυσεν δὲ αυ᾿τὸν λέγων

הַו דֵּין גַּברָא דַּנפַקו מֵנֵה שִׁאדֵא בָּעֵא הוָא מֵנֵה דַּלוָתֵה נֵהוֵא וַשׁרָיהי יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה׃

[(3) Luke 08, 39]

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ שִׁלַּח אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ: "שׁוּב לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ אֱלֹהִים." הוּא הָלַךְ וְהִשְׁמִיעַ בְּכָל הָעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ.

שׁוּב אֶל-בֵּיתְךְ וְסַפֵּר אֶת-הַגְּדֹלוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה-לְךׇ הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ וַיַּגֵּד בְּכָל-הָעִיר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה-לוֺ יֵשׁוּעַ:

Navrať se do domu svého, a vypravuj, kterak veliké věci učinil tobě Bůh. I odšel, po všem městě vypravuje, jak veliké věci učinil jemu Ježíš.

“Vrať se domů a vypravuj, jak veliké věci ti učinil Bůh.“ I odešel a zvěstoval po celém městě, jak veliké věci mu učinil Ježíš. ([Žalmy 126:2])

ὑπόστρεφε ει᾿ς τὸν οι῏κόν σου καὶ διηγου̑ ο῞σα σοι ε᾿ποίησεν ὁ θεός καὶ α᾿πη̑λθεν καθ῾ ο῞λην τὴν πόλιν κηρύσσων ο῞σα ε᾿ποίησεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς

הפֻוך לבַיתָּך וֵאשׁתַּעָא מֵדֵּם דַּעבַד לָך אַלָהָא וֵאזַל ומַכרֵז הוָא בּכֻלָה מדִינתָּא מֵדֵּם דַּעבַד לֵה יֵשֻׁוע׃ ס

[(3) Luke 08, 40]

כַּאֲשֶׁר חָזַר יֵשׁוּעַ קִבֵּל הָעָם אֶת פָּנָיו, שֶׁכֵּן הַכֹּל חִכּוּ לוֹ.

וּבְשׁוּב יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הָעָם לְקַבֵּל פָּנָיו כִּי חִכּוּ לוֺ כֻּלָּם:

Stalo se pak, když se navrátil Ježíš, že přijal jej zástup; nebo všickni očekávali ho.

Když se Ježíš vracel, zástup ho přivítal, protože na něj už všichni čekali. ([Matouš 9:18-Matouš 9:26; Marek 5:21-Marek 5:43])

ε᾿ν δὲ τω̑ ὑποστρέφειν τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿πεδέξατο αυ᾿τὸν ὁ ο῎χλος η῟σαν γὰρ πάντες προσδοκω̑ντες αυ᾿τόν

כַּד הפַך דֵּין יֵשֻׁוע קַבּלֵה כֵּנשָׁא סַגִּיָאא כֻּלהֻון גֵּיר לֵה חָירִין הוַו׃

[(3) Luke 08, 41]

וְהִנֵּה בָּא אִישׁ, יָאִיר שְׁמוֹ, וְהוּא רֹאשׁ בֵּית כְּנֶסֶת. הוּא נָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וּבִקֵּשׁ מִמֶנּוּ שֶׁיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ,

וְהִנֵּה אִישׁ בָּא וּשְׁמוֺ יָאִיר רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנֵּן לָבֹא אֶל-בֵּיתוֺ:

A aj, přišel muž, kterémuž jméno bylo Jairus, a ten byl kníže školy. I padna k nohám Ježíšovým, prosil ho, aby všel do domu jeho.

Tu k němu přišel muž, který se jmenoval Jairos; byl to představený synagógy. Padl Ježíšovi k nohám a úpěnlivě ho prosil, aby přišel do jeho domu,

καὶ ι᾿δοὺ η῟λθεν α᾿νὴρ ω῟ ο῎νομα ᾽Ιάιρος καὶ ου῟τος α῎ρχων τη̑ς συναγωγη̑ς ὑπη̑ρχεν καὶ πεσών παρὰ τοὺς πόδας του̑ ᾽Ιησου̑ παρεκάλει αυ᾿τὸν ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑

וגַברָא חַד דַּשׁמֵה יֻואָרָשׁ רִישׁ כּנֻושׁתָּא נפַל קדָם רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע ובָעֵא הוָא מֵנֵה דּנֵעֻול לבַיתֵּה׃

[(3) Luke 08, 42]

כִּי בַּת יְחִידָה הָיְתָה לוֹ, כְּבַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא נָטְתָה לָמוּת. אָז הָלַךְ לְשָׁם כְּשֶׁהֲמוֹן הָעָם נִדְחָק סְבִיבוֹ.

כִּי בִּתּוֺ יְחִידָתוֺ כְּבַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה נָטְתָה לָמוּת וַיְהִי בְּלֶכְתּוֺ וַיִּדְחָקֻהוּ הֲמוֺן הָעָם:

Nebo měl dceru jedinou, asi ve dvanácti letech, a ta umírala. A když šel, tiskli jej zástupové.

protože měl jedinou dceru, asi dvanáctiletou, a ta umírala. Když tam Ježíš šel, zástupy ho velmi tísnily. ([Lukáš 7:12])

ο῞τι θυγάτηρ μονογενὴς η῟ν αυ᾿τω̑ ὡς ε᾿τω̑ν δὼδεκα καὶ αυ᾿τὴ α᾿πέθνησκεν ε᾿ν δὲ τω̑ ὑπάγειν αυ᾿τὸν οἱ ο῎χλοι συνέπνιγον αυ᾿τόν

בַּרתָא גֵּיר יִחִידָיתָּא אִית הוָת לֵה אַיך בַּרת שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא וקַרִיבָא הוָת לַממָת וכַד אָזֵל עַמֵה הֻו יֵשֻׁוע כֵּנשָׁא סַגִּיָאא חָבֵץ הוָא לֵה׃ ס

[(3) Luke 08, 43]

וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה - שֶׁהוֹצִיאָה אֶת כָּל מִחְיָתָהּ עַל רוֹפְאִים וְאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לְרַפְּאָהּ -

וְאִשָּׁה זָבַת-דָּם אֲשֶׁר יְמֵי זֹבָהּ נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְכָל-רְכוּשָׁהּ הוֺצִיאָה לָרֹפְאִים וְיַד אָדָם לֹא הִ׹ִּׂיגָה לְהָבִיא לָהּ מַרְפֵּא:

Tedy žena, kteráž nemoc svou trpěla od let dvanácti, a byla na lékaře vynaložila všecken statek, a od žádného nemohla uzdravena býti,

A byla tam žena, která měla dvanáct let krvácení(y) a nikdo ji nemohl uzdravit. (y) var: + a vynaložila na lékaře všechno, co měla ([Leviticus 15:25])

καὶ γυνὴ ου῏σα ε᾿ν ρ᾿ύσει αι῞ματος α᾿πὸ ε᾿τω̑ν δὼδεκα η῞τις ι᾿ατροι̑ς προσαναλὼσασα ο῞λον τὸν βίον ου᾿κ ι῎σχυσεν α᾿π῾ ου᾿δενὸς θεραπευθη̑ναι

אַנתּתָא דֵּין חדָא דַּתרִיע הוָא דּמָה שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא הָי דּבֵית אָסַוָתָא כֻּלֵה קֵניָנָה אַפּקַת ולָא אֵשׁכּחַת דּמֵן אנָשׁ תֵּתַאסֵא׃

[(3) Luke 08, 44]

הִתְקָרְבָה מֵאֲחוֹרָיו וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ. מִיָּד נֶעֱצַר זוֹב דָּמָהּ.

הָאִשָּׁה הַזֹּאת קָרְבָה אֵלָיו מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֺ וְזוֺב דָּמֶיהָ עָמַד כְּרָגַע:

Přistoupivši po zadu, dotkla se podolka roucha jeho, a hned přestala nemoc její.

Přišla zezadu a dotkla se třásní jeho šatu, a hned jí krvácení přestalo. ([Lukáš 6:19; Numeri 15:38-Numeri 15:39])

προσελθου̑σα ο῎πισθεν η῞ψατο του̑ κρασπέδου του̑ ἱματίου αυ᾿του̑ καὶ παραχρη̑μα ε῎στη ἡ ρ᾿ύσις του̑ αι῞ματος αυ᾿τη̑ς

אֵתקַרבַת מֵן בֵּסתּרֵה וקֵרבַּת לכֵנפָא דּמָאנֵה ומֵחדָא קָמַת מַרדִּיתָא דַּדמָה׃

[(3) Luke 08, 45]

שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מִי זֶה שֶׁנָּגַע בִּי?" כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל הִכְחִישׁוּ, אָמַר כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי, הֲמוֹן הָעָם דּוֹחֵק וְלוֹחֵץ אוֹתְךָ!"

וְיֵשׁוּעַ שָׁאַל לֵאמֹר מִי-זֶה נָגַע-בִּי וַיְכַחֲשׁוּ כֻּלָּם אַךְ פֶּטְרוֺס עָנָה וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ אֲדֹנִי הֲמוֺן הָעָם לֹחֲצִים וְדֹחֲקִים אֹתְךׇ מִסָּבִיב וְאַתָּה תֹאמַר מִי-זֶה נָגַע בִּי:

I řekl Ježíš: Kdo jest, ješto se mne dotekl? A když všickni zapírali, řekl Petr, a kteříž s ním byli: Mistře, zástupové tebe tisknou a tlačí, a pravíš: Kdo se mne dotekl?

Ježíš řekl: „Kdo se mne to dotkl?“ Když všichni zapírali, řekl Petr a ti, kteří byli s ním(z): „Mistře, kolem tebe jsou zástupy a tlačí se na tebe!“ (z) var: – a ti, kteří byli s ním

καὶ ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τίς ὁ ἁψάμενός μου α᾿ρνουμένων δὲ πάντων ει῏πεν ὁ Πέτρος ε᾿πιστάτα οἱ ο῎χλοι συνέχουσίν σε καὶ α᾿ποθλίβουσιν

וֵאמַר יֵשֻׁוע מַנֻו קרֵב לִי וכַד כֻּלהֻון כָּפרִין אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא וַדעַמֵה רַבַּן כֵּנשֵׁא אָלצִין לָך וחָבצִין וָאמַר אַנתּ מַנֻו קרֵב לִי׃

[(3) Luke 08, 46]

אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: "מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי, כִּי הִבְחַנְתִּי שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ נָגַע בִּי אֶחָד כִּי יָדַעְתִּי בְנַפְשִׁי כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתִּי:

I řekl Ježíš: Dotekl se mne někdo, nebo poznal jsem já, že moc ode mne vyšla.

Ale Ježíš řekl: „Někdo se mne dotkl. Já jsem poznal, že ze mne vyšla síla.“ ([Lukáš 5:17 Lukáš 6:19])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν η῞ψατό μού τις ε᾿γώ γὰρ ε῎γνων δύναμιν ε᾿ξεληλυθυι̑αν α᾿π῾ ε᾿μου̑

הֻו דֵּין אֵמַר אנָשׁ קרֵב לִי אֵנָא גֵּיר יֵדעֵת דּחַילָא נפַק מֵני׃

[(3) Luke 08, 47]

הָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ שֶׁאֵין הִיא נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, נִגְּשָׁה בִּרְעָדָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם סִפְּרָה מַדּוּעַ נָגְעָה בּוֹ, וְכִי נִרְפְּאָה מִיָּד.

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי לֹא-נִסְתְּרָה מִנֶּגֶד עֵינָיו וַתָּבֹא בְּחֶרְדָּתָהּ וַתִּפֹּל לְפָנָיו וַתַּגֵּד לִפְנֵי כָל-הָעָם עַל-מֶה נָגְעָה בּוֺ וְכִי נִרְפְּאָה לְפֶתַע פִּתְאֹם:

A viduci ta žena, že by tajno nebylo, třesuci se, přistoupila a padla před ním, a pro kterou příčinu dotkla se ho, pověděla jemu přede vším lidem, a kterak jest hned uzdravena.

Když žena viděla, že se to neutají, přišla chvějíc se, padla mu k nohám a přede všemi lidmi vypověděla, proč se ho dotkla a jak byla hned uzdravena.

ι᾿δου̑σα δὲ ἡ γυνὴ ο῞τι ου᾿κ ε῎λαθεν τρέμουσα η῟λθεν καὶ προσπεσου̑σα αυ᾿τω̑ δι῾ η῍ν αι᾿τίαν η῞ψατο αυ᾿του̑ α᾿πήγγειλεν ε᾿νὼπιον παντὸς του̑ λαου̑ καὶ ὡς ι᾿άθη παραχρη̑μα

הָי דֵּין אַנתּתָא כַּד חזָת דּלָא טעָתֵה אֵתָת כַּד רַתִּיתָא ונֵפלַת סֵגדַּת לֵה וֵאמרַת לעִין עַמָא כֻּלֵה מֵטֻל אַידָא עֵלתָא קֵרבַּת וַאיכַּנָא מֵחדָא אֵתַאסיַת׃

[(3) Luke 08, 48]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, בִּתִּי, לְכִי לְשָׁלוֹם."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ חִזְקִי בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֺשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֺם:

A on řekl jí: Dobré mysli buď, dcero, víra tvá tebe uzdravila. Jdiž u pokoji.

A on jí řekl: „Dcero, tvá víra tě zachránila, jdi v pokoji.“ ([Lukáš 7:50 Lukáš 17:19 Lukáš 18:42; 1 Samuelova 1:17])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τη̑ θυγάτηρ ἡ πίστις σου σέσωκέν σε πορεύου ει᾿ς ει᾿ρήνην

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לָה אֵתלַבּבי בּרַתי הַימָנֻותֵכי אַחיַתֵכי זֵלי בַּשׁלָמָא סּ סּ׃

[(3) Luke 08, 49]

בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בָּא אִישׁ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר: "בִּתְּךָ מֵתָה, אַל תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הַמּוֹרֶה."

עֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת בָּא וַיֹּאמַר מֵתָה בִתְּךׇ וְאַל-תַּלְאֶה עוֺד אֶת-הָרַבִּי:

A když on ještě mluvil, přišel jeden od knížete školy, řka jemu: Umřela dcera tvá, nezaměstknávej Mistra.

Když ještě mluvil, přišel kdosi z domu představeného synagógy a řekl: „Tvá dcera je mrtva, už Mistra neobtěžuj.“

ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος ε῎ρχεταί τις παρὰ του̑ α᾿ρχισυναγὼγου λέγων ο῞τι τέθνηκεν ἡ θυγάτηρ σου μηκέτι σκύλλε τὸν διδάσκαλον

ועַד הֻו ממַלֵל אֵתָא אנָשׁ מֵן דּבֵית רַבּ כּנֻושׁתָּא וֵאמַר לֵה מִיתַת לָה בַּרתָך לָא תַּעמֵל למַלפָנָא׃

[(3) Luke 08, 50]

אַךְ יֵשׁוּעַ בְּשָׁמְעוֹ זֹאת אָמַר: "אַל תִּירָא, רַק הַאֲמֵן וְהִיא תֵּרָפֵא."

כִּשְׁמֹעַ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל-תִּירָא אַךְ-הַאֲמֵן וְלָהּ תִּהְיֶה תְּשׁוּעָה:

Ale Ježíš uslyšav to, odpověděl jemu: Neboj se, věř toliko, a zdrávať bude.

Ježíš to uslyšel a řekl: „Neboj se, jen věř a bude zachráněna.“

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς α᾿κούσας α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ μὴ φοβου̑ μόνον πίστευσον καὶ σωθήσεται

יֵשֻׁוע דֵּין שׁמַע וֵאמַר לַאבֻוה דַּטלִיתָא לָא תֵּדחַל בַּלחֻוד הַימֵן וחָיָא׃

[(3) Luke 08, 51]

כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל הַבַּיִת לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִכָּנֵּס אִתּוֹ, חוּץ מִכֵּיפָא, יוֹחָנָן, יַעֲקֹב, אֲבִי הַיַּלְדָּה וְאִמָּהּ.

וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וְלֹא-נָתַן לְאִישׁ לָבֹא אִתּוֺ בִּלְתִּי לְפֶטְרוֺס וְיוֺחָנָן וְיַעֲקֹב וַאֲבִי הַיַּלְדָּה וְאִמָּהּ:

A všed do domu, nedopustil s sebou vjíti žádnému, než Petrovi a Jakubovi a Janovi, a otci a mateři té děvečky.

Když přišel k domu, nedovolil, aby s ním někdo šel dovnitř, jen Petr, Jan a Jakub s otcem té dívky i s její matkou. ([Lukáš 9:28])

ε᾿λθών δὲ ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν ου᾿κ α᾿φη̑κεν ει᾿σελθει̑ν τινα σὺν αυ᾿τω̑ ει᾿ μὴ Πέτρον καὶ ᾽Ιωάννην καὶ ᾽Ιάκωβον καὶ τὸν πατέρα τη̑ς παιδὸς καὶ τὴν μητέρα

אֵתָא דֵּין יֵשֻׁוע לבַיתָּא ולָא שׁבַק לאנָשׁ דּנֵעֻול עַמֵה אֵלָא לשֵׁמעֻון וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן ולַאבֻוה דַּטלִיתָא ולֵאמָה׃

[(3) Luke 08, 52]

הַכֹּל בָּכוּ וְקוֹנְנוּ עָלֶיהָ, אַךְ הוּא אָמַר: "אַל תִּבְכּוּ, הִיא לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה."

וְכֻלָּם בֹּכִים וְסֹפְדִים לָהּ וְהוּא אָמַר אַל-תִּבְכּוּ כִּי הִיא לֹא מֵתָה כִּי אִם-יְשֵׁנָה:

Plakali jí pak všickni a kvílili. A on řekl: Neplačtež. Neumřelať, ale spí.

Všichni nad mrtvou plakali a naříkali. On řekl: „Neplačte. Nezemřela, ale spí.“ ([Lukáš 7:13; Jan 11:11])

ε῎κλαιον δὲ πάντες καὶ ε᾿κόπτοντο αυ᾿τήν ὁ δὲ ει῏πεν μὴ κλαίετε ου᾿ γὰρ α᾿πέθανεν α᾿λλὰ καθεύδει

כֻּלהֻון דֵּין בָּכֵין הוַו ומַרקדִין עלֵיה יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לָא תֵּבכֻּון לָא גֵּיר מִיתַת אֵלָא דַּמכָּא הי׃

[(3) Luke 08, 53]

הֵם צָחֲקוּ לוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁהִיא מֵתָה.

וַיִּלְעֲגוּ לוֺ כִּי הֵם יָדְעוּ כִּי-מֵתָה:

I posmívali se jemu, vědouce, že umřela.

Posmívali se mu, protože věděli, že zemřela.

καὶ κατεγέλων αυ᾿του̑ ει᾿δότες ο῞τι α᾿πέθανεν

וגָחכִּין הוַו עלַוהי דּיָדעִין דּמִיתַת לָה׃

[(3) Luke 08, 54]

אוּלָם הוּא אָחַז בְּיָדָהּ וְקָרָא: "יַלְדָּה, קוּמִי!"

וְהוּא הוֺצִיא אֶת-כֻּלָּם מִן הַבָּיִת וְהֶחֱזִיק בְּיָדָהּ וַיִּקְרָא לֵאמֹר קוּמִי לָךְ נַעֲרָה:

On pak vyhnav ven všecky, a ujav ruku její, zvolal, řka: Děvečko, vstaň.

On však(a) ji vzal za ruku a zvolal: „Dcerko, vstaň!“ (a) var: + všechny vyhnal ven ([Lukáš 7:14])

αυ᾿τὸς δὲ κρατήσας τη̑ς χειρὸς αυ᾿τη̑ς ε᾿φὼνησεν λέγων ἡ παι̑ς ε῎γειρε

הֻו דֵּין אַפֵּק לכֻלנָשׁ לבַר וַאחדָּה בִּאידָה וַקרָה וֵאמַר טלִיתָא קֻומי׃

[(3) Luke 08, 55]

אָז שָׁבָה רוּחָהּ וְהִיא קָמָה מִיָּד. צִוָּה יֵשׁוּעַ: "תְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל!"

וַתָּשָׁב רוּחָהּ אֵלֶיהָ וַתָּקָם פִּתְאֹם וַיְצַו לָתֶת-לָהּ לֶאֱכֹל:

I navrátil se duch její, a vstala hned. I kázal jí dáti jísti.

Tu se jí život(b) vrátil a hned vstala. Nařídil, aby jí dali něco k jídlu. (b) ř: duch, dech

καὶ ε᾿πέστρεψεν τὸ πνευ̑μα αυ᾿τη̑ς καὶ α᾿νέστη παραχρη̑μα καὶ διέταξεν αυ᾿τη̑ δοθη̑ναι φαγει̑ν

והֵפכַּת רֻוחָה ומֵחדָא קָמַת וַפקַד דּנֵתּלֻון לָה למֵאכַל׃

[(3) Luke 08, 56]

הוֹרֶיהָ הִשְׁתּוֹמְמוּ, אַךְ הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה.

וַיִּתְפַּלְּאוּ אֲבוֺתֶיהָ עַד-מְאֹד וְהוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה:

I divili se náramně rodičové její. A on jim kázal, aby žádnému nepravili o tom, co se bylo stalo.

Jejích rodičů se zmocnil úžas. On jim však přikázal, aby nikomu neříkali, co se stalo. ([Lukáš 5:14 Lukáš 9:21])

καὶ ε᾿ξέστησαν οἱ γονει̑ς αυ᾿τη̑ς ὁ δὲ παρήγγειλεν αυ᾿τοι̑ς μηδενὶ ει᾿πει̑ν τὸ γεγονός

וַתמַהו אַבָהֵיה הֻו דֵּין זַהַר אֵנֻון דַּלאנָשׁ לָא נִאמרֻון מָא דַּהוָא׃ ס

[(3) Luke 09, 01]

לְאַחַר שֶׁכִּנֵּס אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְנָתַן לָהֶם כֹּחַ וְסַמְכוּת עַל כָּל הַשֵּׁדִים, וְגַם לְרַפֵּא מַחֲלוֹת,

וַיִּקְרָא אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וּמֶמְשָׁלָה עַל-כָּל-רוּחוֺת רָעוֺת וְלִרְפֹּא כָּל-מַחֲלָה:

I svolav dvanácte učedlníků svých, dal jim sílu a moc nad všelikým ďábelstvím, a aby neduhy uzdravovali.

Ježíš svolal svých Dvanáct(c) a dal jim sílu a moc vyhánět všechny démony a léčit nemoci. (c) var: + apoštolů ([Matouš 10:5-Matouš 10:15; Marek 6:7-Marek 6:13])

συγκαλεσάμενος δὲ τοὺς δὼδεκα ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς δύναμιν καὶ ε᾿ξουσίαν ε᾿πὶ πάντα τὰ δαιμόνια καὶ νόσους θεραπεύειν

וַקרָא יֵשֻׁוע לַתרֵעסַרתֵּה ויַהב להֻון חַילָא ושֻׁולטָנָא עַל כֻּלהֻון שִׁאדֵא וכֻורהָנֵא למַאסָיֻו׃

[(3) Luke 09, 02]

שָׁלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים.

וַיִּשְׁלָחֵם לִקְרֹא אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְהָקִים אֶת-הַחוֺלִים:

I poslal je, aby kázali království Boží, a uzdravovali nemocné.

Poslal je zvěstovat Boží království a uzdravovat.

καὶ α᾿πέστειλεν αυ᾿τοὺς κηρύσσειν τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ καὶ ι᾿α̑σθαι τοὺς α᾿σθενει̑ς

ושַׁדַּר אֵנֻון למַכרָזֻו מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא וַלמַאסָיֻו כּרִיהֵא׃ ס

[(3) Luke 09, 03]

אָמַר לָהֶם: "אַל תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ, לֹא מַקֵּל וְלֹא תַּרְמִיל, לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת לְאִישׁ.

וַיְצַו אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לֹא תִקְחוּ מְאוּמָה לַדָּרֶךְ לֹא מַטֶּה וְלֹא יַלְקוּט וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶסֶף וְלֹא חֲלִיפוֺת בְּגָדִים:

A řekl jim: Nic nebeřte na tu cestu, ani hůlky, ani mošny, ani chleba, ani peněz, ani po dvou sukních mívejte.

A řekl jim: „Nic si neberte na cestu, ani hůl ani mošnu ani chléb ani peníze ani dvoje šaty. ([Lukáš 10:4-Lukáš 10:12])

καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς μηδὲν αι῎ρετε ει᾿ς τὴν ὁδόν μήτε ρ᾿άβδον μήτε πήραν μήτε α῎ρτον μήτε α᾿ργύριον μήτε α᾿νὰ δύο χιτω̑νας ε῎χειν

וֵאמַר להֻון מֵדֵּם לָא תֵּשׁקלֻון לֻאורחָא לָא שַׁבטָא ולָא תַּרמָלָא ולָא לַחמָא ולָא כֵּספָּא ולָא תַּרתֵּין כֻּותִּיניָן נֵהויָן לכֻון׃

[(3) Luke 09, 04]

כָּל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו, שָׁם תֵּשְׁבוּ וּמִשָּׁם תֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

וּבַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ שָׁם תִּשְׁכְּנוּ וּמִשָּׁם תֵּצֵאוּ:

A do kteréhožkoli domu vešli byste, tu zůstaňte, a odtud vyjděte.

Když přijdete do některého domu, tam zůstávejte a odtud vycházejte.

καὶ ει᾿ς η῍ν α῍ν οι᾿κίαν ει᾿σέλθητε ε᾿κει̑ μένετε καὶ ε᾿κει̑θεν ε᾿ξέρχεσθε

ולַאינָא בַּיתָּא דּעָאלִין אנתֻּון לֵה תַּמָן הוַו ומֵן תַּמָן פֻּוקו׃

[(3) Luke 09, 05]

וְכָל אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ מִן הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת נֶגְדָּם."

וְהָיָה אִם לֹא יַאַסְפוּ אֶתְכֶם הַבָּיְתָה צְאוּ מִן-הָעִיר הַהִיא וּנְעַרְתֶּם אֶת-הֶאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם:

A kteříž by vás koli nepřijali, vyjdouce z města toho, také i ten prach z noh svých vyrazte na svědectví proti nim.

A když vás někde nepřijmou, odejděte z onoho města a setřeste prach ze svých nohou na svědectví proti nim.“ ([Skutky apoštolské 13:51])

καὶ ο῞σοι α῍ν μὴ δέχωνται ὑμα̑ς ε᾿ξερχόμενοι α᾿πὸ τη̑ς πόλεως ε᾿κείνης τὸν κονιορτὸν α᾿πὸ τω̑ν ποδω̑ν ὑμω̑ν α᾿ποτινάσσετε ει᾿ς μαρτύριον ε᾿π῾ αυ᾿τούς

וַלמַן דּלָא מקַבּלִין לכֻון מָא דּנָפקִין אנתֻּון מֵן מדִינתָּא הָי אָף חֵלָא מֵן רֵגלַיכֻּון פֵּצו עלַיהֻון לסָהדֻּותָא׃ ס

[(3) Luke 09, 06]

הֵם יָצְאוּ וְעָבְרוּ בַּכְּפָרִים כְּשֶׁהֵם מְבַשְֹרִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמְרַפְּאִים בְּכָל מָקוֹם.

וַיֵּצְאוּ וַיַּעַבְרוּ בִכְפָרִים וּבְכָל-מָקוֺם קֹרִאים אֶת-הַבְּשׂוֺרָה וְרֹפְאִים אֶת-הַחוֺלִים:

I vyšedše, chodili po městečkách vůkol, zvěstujíce evangelium, a uzdravujíce všudy.

Vydali se na cestu, chodili od vesnice k vesnici, přinášeli všude radostnou zvěst a uzdravovali.

ε᾿ξερχόμενοι δὲ διήρχοντο κατὰ τὰς κὼμας ευ᾿αγγελιζόμενοι καὶ θεραπεύοντες πανταχου̑

וַנפַקו שׁלִיחֵא ומֵתכַּרכִּין הוַו בּקֻוריָא ובַמדִינָתָא וַמסַבּרִין הוַו ומַאסֵין בּכֻל דֻּוךְּ׃ ס

[(3) Luke 09, 07]

הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע שָׁמַע עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה וְנִתְמַלֵּא מְבוּכָה, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים אָמְרוּ: "יוֹחָנָן קָם מִבֵּין הַמֵּתִים."

וְהוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ שָׁמַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַתִּפָּעֶם רוּחוֺ כִּי-יֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ יוֺחָנָן קָם מִן-הַמֵּתִים:

Uslyšel pak Heródes čtvrták o všech věcech, kteréž se dály od něho. I rozjímal to v mysli své, proto že bylo praveno od některých, že by Jan vstal z mrtvých,

Tetrarcha Herodes slyšel o všem, co se dálo, ale nevěděl, co si má myslit, poněvadž někteří říkali, že Jan vstal z mrtvých, ([Matouš 14:1-Matouš 14:12; Marek 6:14-Marek 6:29 Lukáš 9:19])

η῎κουσεν δὲ ῾Ηρώδης ὁ τετραάρχης τὰ γινόμενα πάντα καὶ διηπόρει διὰ τὸ λέγεσθαι ὑπό τινων ο῞τι ᾽Ιωάννης η᾿γέρθη ε᾿κ νεκρω̑ν

שׁמַע דֵּין הֵרָודֵס טֵטרַרכַא כֻּלהֵין דּהָויָן הוַי בִּאידֵה ומֵתּדַּמַר הוָא מֵטֻל דָּאמרִין הוַו אנָשִׁין דּיֻוחַנָן קָם מֵן בֵּית מִיתֵא׃

[(3) Luke 09, 08]

אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵלִיָּהוּ הוֹפִיעַ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ שֶׁאַחַד הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם לִתְחִיָּה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי נִגְלָה אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי קָם נָבִיא אֶחָד מִן-הַנְּבִיאִים הַקַּדְמֹנִים:

A od jiných, že by se Eliáš zjevil, od některých pak, že by jeden z proroků starých vstal.

jiní, že se zjevil Eliáš, a jiní zase, že vstal jeden z dávných proroků.

ὑπό τινων δὲ ο῞τι ᾽Ηλίας ε᾿φάνη α῎λλων δὲ ο῞τι προφήτης τις τω̑ν α᾿ρχαίων α᾿νέστη

אחרָנֵא דֵּין אָמרִין הוַו דִּאלִיָא אֵתחזִי וַאחרָנֵא דַּנבִיָא מֵן נבִיֵא קַדמָיֵא קָם׃

[(3) Luke 09, 09]

אַךְ הוֹרְדוֹס אָמַר: "אֶת יוֹחָנָן הֲרֵי אֲנִי עָרַפְתִּי, וּמִי זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" הוּא הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת אוֹתוֹ.

וַיֹּאמֶר הוֺרְדוֺס הֵן רֹאשׁ יוֺחָנָן נָשָׂאתִי מֵעָלָיו וּמִי-אֵפוֺא הוּא אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ עָלָיו כָּזֹאת וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֺתוֺ:

I řekl Heródes: Jana jsem já sťal. Kdož pak jest tento, o kterémž já slyším takové věci? I žádostiv byl ho viděti.

Herodes řekl: „Jana jsem přece dal stít. Kdo to tedy je, že o něm slyším takové věci?“ A přál si ho vidět. ([Lukáš 23:8])

ει῏πεν δὲ ῾Ηρώδης ᾽Ιωάννην ε᾿γώ α᾿πεκεφάλισα τίς δέ ε᾿στιν ου῟τος περὶ ου῟ α᾿κούω τοιαυ̑τα καὶ ε᾿ζήτει ι᾿δει̑ν αυ᾿τόν

וֵאמַר הֵרָודֵס רִשֵׁה דּיֻוחַנָן אֵנָא פֵּסקֵת מַנֻו דֵּין הָנָא דּהָלֵין שָׁמַע אנָא עלַוהי וצָבֵא הוָא דּנֵחזֵיוהי סס׃

[(3) Luke 09, 10]

כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים סִפְּרוּ לְיֵשׁוּעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ. הוּא לָקַח אוֹתָם וְיָצָא אִתָּם לְבַד לְכִוּוּן עִיר הַנִּקְרֵאת בֵּית צַיְדָא.

וּבְשׁוּב הַשְּׁלִיחִים הִגִּידוּ לוֺ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּקָּחֵם וַיֵּלֶךְ עִמָּהֶם לְבַדָּם אֶל-עִיר הַנִּקְרֵאת בֵּית-צָיְדָה:

Vrátivše se pak apoštolé, vypravovali jemu, cožkoli činili. A pojav je, odšel soukromí na místo pusté města řečeného Betsaida.

Když se apoštolové navrátili, vypravovali Ježíšovi, co všechno činili. Vzal je s sebou a odešli sami do města(d) Betsaidy. (d) var: na pusté místo u města ([Matouš 14:13-Matouš 14:21; Marek 6:30-Marek 6:44; Jan 6:1-Jan 6:15])

καὶ ὑποστρέψαντες οἱ α᾿πόστολοι διηγήσαντο αυ᾿τω̑ ο῞σα ε᾿ποίησαν καὶ παραλαβών αυ᾿τοὺς ὑπεχὼρησεν κατ῾ ι᾿δίαν ει᾿ς πόλιν καλουμένην Βηθσαιδά

וכַד הפַכו שׁלִיחֵא אֵשׁתַּעִיו ליֵשֻׁוע כֻּלמֵדֵּם דַּעבַדו וַדבַר אֵנֻון בַּלחֻודַיהֻון לַאתרָא חֻורבָּא דּבֵית־צַיָדָּא׃ ס

[(3) Luke 09, 11]

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַהֲמוֹן הָעָם הָלְכוּ אַחֲרָיו. הוּא קִבֵּל אוֹתָם, דִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְרִפֵּא אֶת הַזְּקוּקִים לְרִפּוּי.

וַהֲמוֺן הָעָם יָדְעוּ וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו וְהוּא קִבֵּל פְּנֵיהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְרָפוֺא אֶת-הַדֹּרְשִׁים לְהֵרָפֵא:

Zvěděvše pak zástupové, šli za ním; i přijal je, a mluvil jim o království Božím, a ty, kteříž uzdravení potřebovali, uzdravoval.

Když to zástupy zpozorovaly, šly za ním; on je přijal, mluvil jim o Božím království a uzdravoval ty, kteří to potřebovali.

οἱ δὲ ο῎χλοι γνόντες η᾿κολούθησαν αυ᾿τω̑ καὶ α᾿ποδεξάμενος αυ᾿τοὺς ε᾿λάλει αυ᾿τοι̑ς περὶ τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑ καὶ τοὺς χρείαν ε῎χοντας θεραπείας ι᾿α̑το

כֵּנשֵׁא דֵּין כַּד יִדַעו אֵזַלו בָּתרֵה וקַבֵּל אֵנֻון וַממַלֵל הוָא עַמהֻון עַל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא ולַאילֵין דַּסנִיקִין הוַו עַל אָסיֻותָא מַאסֵא הוָא׃ ס

[(3) Luke 09, 12]

הַיּוֹם נָטָה לַעֲרֹב וְהַשְּׁנֵים־עָשָׂר נִגְּשׁוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: "שְׁלַח נָא אֶת הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל הַיִּשּׁוּבִים וְהַכְּפָרִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּדֵי לָלוּן וּלְהַשִֹיג אֹכֶל, כִּי פֹּה נִמְצָאִים אָנוּ בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם."

וְכַאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֺם לַעֲרֹב וַיָּבֹאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח אֶת-הֲמוֺן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל-הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן מִסָּבִיב לִמְצֹא אֹכֶל וּמָקוֺם לָלוּן כִּי-פֹה בְמָקוֺם שָׁמֵם אֲנָחְנוּ:

Den pak počal se nachylovati. I přistoupivše dvanácte, řekli jemu: Propusť zástupy, ať rozejdouce se do městeček okolních a do vesnic, jdou a hledají pokrmů, nebo jsme tuto na místě pustém.

Schylovalo se k večeru. Tu k němu přistoupilo dvanáct učedníků a řekli: „Propusť zástup, ať jdou do okolních vesnic a dvorů opatřit si nocleh a něco k jídlu, protože jsme zde na pustém místě.“

ἡ δὲ ἡμέρα η῎ρξατο κλίνειν προσελθόντες δὲ οἱ δὼδεκα ει῏παν αυ᾿τω̑ α᾿πόλυσον τὸν ο῎χλον ι῞να πορευθέντες ει᾿ς τὰς κύκλω κὼμας καὶ α᾿γροὺς καταλύσωσιν καὶ ευ῞ρωσιν ε᾿πισιτισμόν ο῞τι ω῟δε ε᾿ν ε᾿ρήμω τόπω ε᾿σμέν

כַּד דֵּין שׁרִי יַומָא למֵצלָא קרֵבו תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה שׁרִי לכֵנשֵׁא דּנִאזֻלון לקֻוריָא דַּחדָרַין וַלכַפרֻונֵא דּנֵשׁרֻון בּהֻון ונֵשׁכּחֻון להֻון סַיבָּרתָּא מֵטֻל דּבַאתרָא חֻורבָּא אִיתַין׃

[(3) Luke 09, 13]

אָמַר לָהֶם: "תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל", אַךְ הֵם אָמְרוּ: "אֵין לָנוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָגִים, אֶלָּא אִם כֵּן נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ וְנִקְנֶה אֹכֶל לְכָל הָעָם הַזֶּה";

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ לֹא נִמְצָא אִתָּנוּ בִּלְתִּי חֲמִשָּׁה לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם אוֺ הֲנֵלֵךְ לִקְנוֺת אֹכֶל לְכָל-הָעָם הַזֶּה:

I řekl jim: Dejte vy jim jísti. A oni řekli: Nemámeť víc než pět chlebů a dvě rybě, leč bychom my snad šli a nakoupili na tento všecken lid pokrmů?

On jim řekl: „Dejte jim jíst vy!“ Řekli mu: „Nemáme víc než pět chlebů a dvě ryby; nebo snad máme jít a nakoupit pokrm pro všechen tento lid?“

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς δότε αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς φαγει̑ν οἱ δὲ ει῏παν ου᾿κ ει᾿σὶν ἡμι̑ν πλει̑ον η῍ α῎ρτοι πέντε καὶ ι᾿χθύες δύο ει᾿ μήτι πορευθέντες ἡμει̑ς α᾿γοράσωμεν ει᾿ς πάντα τὸν λαὸν του̑τον βρὼματα

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע הַבו להֻון אַנתֻּון למֵאכַל הֵנֻון דֵּין אָמרִין לַיתּ לַן יַתִּיר מֵן חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין אֵלָא אֵן אֵזַלנַן וַזבַנַן סַיבָּרתָּא להָנָא כֻּלֵה עַמָא׃

[(3) Luke 09, 14]

כִּי הָיוּ שָׁם כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲנָשִׁים. עָנָה וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם בִּקְבוּצוֹת, כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בְּכָל קְבוּצָה."

אֲשֶׁר הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי-אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו הוֺשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֺת שׁוּרוֺת כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בַּשּׁוּרָה:

Nebo bylo mužů okolo pěti tisíců. I řekl učedlníkům svým. Rozkažte se jim posaditi v každém řadu po padesáti.

Bylo tam asi pět tisíc mužů. Řekl svým učedníkům: „Usaďte je ve skupinách asi po padesáti.“

η῟σαν γὰρ ὡσεὶ α῎νδρες πεντακισχίλιοι ει῏πεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ κατακλίνατε αυ᾿τοὺς κλισίας ὡσεὶ α᾿νὰ πεντήκοντα

הָוֵין הוַו גֵּיר אַיך חַמשָׁא אַלפִין גַּברִין אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַסמֵכו אֵנֻון סמָכֵא חַמשִׁין אנָשִׁין בַּסמָכָא׃

[(3) Luke 09, 15]

כָּךְ עָשׂוּ וְהוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם.

וַיַּעֲשׂוּ-כֵן וַיּוֺשִׁיבוּ אֶת-כֻּלָּם:

I učinili tak, a posadili se všickni.

Učinili to a rozsadili je všechny.

καὶ ε᾿ποίησαν ου῞τως καὶ κατέκλιναν α῞παντας

וַעבַדו הָכוָת תַּלמִידֵא וַאסמֵכו לכֻלהֻון׃

[(3) Luke 09, 16]

לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ עֲלֵיהֶם, בָּצַע אוֹתָם וּנְתָנָם לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָעָם.

וַיִּקַּח אֶת-חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם וְאֶת-שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּ׹ָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיְבָרֵךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵי הָעָם:

A vzav těch pět chlebů a ty dvě rybě, vzhlédl v nebe, a dobrořečil jim, i lámal, a rozdával učedlníkům, aby kladli před zástup.

Potom vzal těch pět chlebů a dvě ryby, vzhlédl k nebi, vzdal díky, lámal a dával učedníkům, aby je předložili zástupu. ([Lukáš 22:19 Lukáš 24:30])

λαβών δὲ τοὺς πέντε α῎ρτους καὶ τοὺς δύο ι᾿χθύας α᾿ναβλέψας ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ευ᾿λόγησεν αυ᾿τοὺς καὶ κατέκλασεν καὶ ε᾿δίδου τοι̑ς μαθηται̑ς παραθει̑ναι τω̑ ο῎χλω

וַנסַב יֵשֻׁוע הָנֻון חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין וחָר בַּשׁמַיָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב לתַלמִידַוהי דַּנסִימֻון לכֵנשֵׁא׃

[(3) Luke 09, 17]

הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר לָהֶם נֶאֶסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים.

וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מִן-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים לָהֶם:

I jedli, a nasyceni jsou všickni. A sebráno jest, což jim bylo ostalo drobtů, dvanácte košů.

A jedli a nasytili se všichni. A sebralo se zbylých nalámaných chlebů dvanáct košů. ([2 Královská 4:44; Žalmy 78:29])

καὶ ε῎φαγον καὶ ε᾿χορτάσθησαν πάντες καὶ η῎ρθη τὸ περισσευ̑σαν αυ᾿τοι̑ς κλασμάτων κόφινοι δὼδεκα

וֵאכַלו כֻּלהֻון וַסבַעו וַשׁקַלו קצָיֵא מֵדֵּם דַּאותַּרו תּרֵעסַר קֻופִינִין סס׃

[(3) Luke 09, 18]

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם בּוֹדֵד וְתַלְמִידָיו הָיוּ עִמּוֹ שָׁאַל אוֹתָם: "מָה אוֹמֵר עָלַי הָעָם, מִי אֲנִי?"

וַיְהִי בְּהִתְפַּלְּלוֺ לְבַדּוֺ וְתַלְמִידָיו בָּאוּ לְפָנָיו וַיּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה-אֹמְרִים עָלַי הֲמוֺן הָעָם מִי-אָנִי:

I stalo se, když se on modlil obzvláštně, že byli s ním učedlníci. I otázal se jich, řka: Kým mne praví býti zástupové?

Když se o samotě modlil a byli s ním jeho učedníci, otázal se jich: „Za koho mne zástupy pokládají?“ ([Matouš 16:13-Matouš 16:16; Marek 8:27-Marek 8:29])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ει῏ναι αυ᾿τὸν προσευχόμενον κατὰ μόνας συνη̑σαν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταί καὶ ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τοὺς λέγων τίνα με λέγουσιν οἱ ο῎χλοι ει῏ναι

וכַד מצַלֵא בַּלחֻודַוהי ותַלמִידַוהי עַמֵה שַׁאֵל אֵנֻון וֵאמַר מַנֻו אָמרִין עלַי כֵּנשֵׁא דִּאיתַי׃

[(3) Luke 09, 19]

הֵשִׁיבוּ: "יֵשׁ אוֹמְרִים, 'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל', יֵשׁ אוֹמְרִים, 'אֵלִיָּהוּ', וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים שֶׁאַחַד הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם לִתְחִיָּה."

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל וְיֵשׁ אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים נָבִיא אֶחָד קָם מִן-הַנְּבִיאִים הַקַּדְמֹנִים:

A oni odpověděvše, řekli: Janem Křtitelem, a jiní Eliášem, jiní pak, že prorok jeden z starých vstal.

Oni mu odpověděli: „Za Jana Křtitele, jiní za Eliáše a někteří myslí, že vstal jeden z dávných proroků.“ ([Lukáš 9:7-Lukáš 9:8])

οἱ δὲ α᾿ποκριθέντες ει῏παν ᾽Ιωάννην τὸν βαπτιστήν α῎λλοι δὲ ᾽Ηλίαν α῎λλοι δὲ ο῞τι προφήτης τις τω̑ν α᾿ρχαίων α᾿νέστη

ענַו וָאמרִין לֵה דּיֻוחַנָן מַעמדָנָא וַאחרָנֵא דִּאלִיָא אחרָנֵא דֵּין דַּנבִיָא חַד מֵן נבִיֵא קַדמָיֵא קָם׃

[(3) Luke 09, 20]

שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "וְאַתֶּם מָה אוֹמְרִים, מִי אֲנִי?" "מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים", הֵשִׁיב כֵּיפָא.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מַה תֹּאמְרוּ עָלַי מִי-אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים:

I řekl jim: Vy pak kým mne býti pravíte? Odpověděv Petr, řekl: Krista toho Božího.

Řekl jim: „A za koho mne pokládáte vy?“ Petr mu odpověděl: „Za Božího Mesiáše(e).“ (e) ř: Krista ([Jan 6:68-Jan 6:69])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς δὲ τίνα με λέγετε ει῏ναι Πέτρος δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν τὸν Χριστὸν του̑ θεου̑

אָמַר להֻון אַנתֻּון דֵּין מַנֻו אָמרִין אנתֻּון דִּאיתַי ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר משִׁיחֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 09, 21]

אָז הִזְהִיר אוֹתָם בְּצַוּוֹתוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ זֹאת לְאִישׁ;

אָז הֵעִיד בָּם וַיְצַוֵּם לְבִלְתִּי הַגֵּד הַדָּבָר לְאִישׁ:

A on s pohrůžkou jim přikázal, aby toho žádnému nepravili,

On jim však důrazně přikázal, aby to nikomu neříkali, a pravil jim: ([Matouš 16:20-Matouš 16:23; Marek 8:30-Marek 8:33 Lukáš 9:36])

ὁ δὲ ε᾿πιτιμήσας αυ᾿τοι̑ς παρήγγειλεν μηδενὶ λέγειν του̑το

הֻו דֵּין כּאָא בּהֻון וזַהַר אֵנֻון דּהָדֵא לאנָשׁ לָא נִאמרֻון׃

[(3) Luke 09, 22]

כְּמוֹ כֵן אָמַר: "צָרִיךְ שֶׁבֶּן־הָאָדָם יִסְבֹּל הַרְבֵּה, שֶׁהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּהוּ, שֶׁיֵּהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם."

וַיֹּאמַר רַבִּים מַכְאֹבִים נָכֹנוּ לְבֶן-הָאָדָם וְהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים יִמְאֲסוּ-בוֺ וִימִיתֻהוּ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:

Pravě: Že Syn člověka musí mnoho trpěti, a potupen býti od starších a od předních kněží {biskupů} i od zákonníků, a zamordován býti, a třetího dne z mrtvých vstáti.

“Syn člověka musí mnoho trpět, být zavržen od starších, velekněží a zákoníků, být zabit a třetího dne vzkříšen(f).“ (f) var: vstát ([Lukáš 9:31 Lukáš 9:44 Lukáš 13:33 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])

ει᾿πών ο῞τι δει̑ τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου πολλὰ παθει̑ν καὶ α᾿ποδοκιμασθη̑ναι α᾿πὸ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ α᾿ρχιερέων καὶ γραμματέων καὶ α᾿ποκτανθη̑ναι καὶ τη̑ τρίτη ἡμέρα ε᾿γερθη̑ναι

וֵאמַר להֻון דַּעתִיד הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא דּסַגִּיָאתָא נֵחַשׁ וַדנֵסתּלֵא מֵן קַשִׁישֵׁא ורַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ונֵקטלֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס

[(3) Luke 09, 23]

אָמַר אֶל הַכֹּל: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִשָֹא אֶת צְלָבוֹ יוֹם יוֹם וְיֵלֵךְ אַחֲרַי;

וַיֹּאמֶר אֶל-כֻּלָּם מִי הֶחָפֵץ לָלֶכֶת אַחֲרָי יַשְׁלִיךְ אֶת-נַפְשׁוֺ מִנֶּגֶד וְיִ׹ָּׂא אֶת-צְלָבוֺ יוֺם יוֺם וְיֵלֵךְ אַחֲרָי:

I pravil všechněm: Chce-li kdo přijíti za mnou, zapři sám sebe, a beř svůj kříž na každý den, a následuj mne.

Všem pak řekl: „Kdo chce jít za mnou, zapři sám sebe, nes každého dne(g) svůj kříž a následuj mne. (g) var: – každého dne ([Matouš 16:24-Matouš 16:28; Marek 8:34-Marek 8:9 Marek :1 Matouš 10:38; Lukáš 14:27])

ε῎λεγεν δὲ πρὸς πάντας ει῎ τις θέλει ο᾿πίσω μου ε῎ρχεσθαι α᾿ρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ α᾿ράτω τὸν σταυρὸν αυ᾿του̑ καθ῾ ἡμέραν καὶ α᾿κολουθείτω μοι

וָאמַר הוָא קדָם כֻּלנָשׁ מַן דּצָבֵא דּנִאתֵא בָּתַרי נֵכפֻּור בּנַפשֵׁה ונֵשׁקֻול זקִיפֵה כֻּליֻום ונִאתֵא בָּתַרי׃

[(3) Luke 09, 24]

כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ. אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי, יַצִּילֶנָּה.

Nebo kdož bude chtíti duši svou zachovati, ztratíť ji; a kdož ztratí duši svou pro mne, tenť ji zachová,

Neboť kdo by chtěl zachránit svůj život(h), ten o něj přijde; kdo však přijde o život pro mne, zachrání jej. (h) duši ([Matouš 10:39; Lukáš 17:33; Jan 12:25])

ο῍ς γὰρ α῍ν θέλη τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ σω̑σαι α᾿πολέσει αυ᾿τήν ο῍ς δ῾ α῍ν α᾿πολέση τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ ε῞νεκεν ε᾿μου̑ ου῟τος σὼσει αυ᾿τήν

מַן גֵּיר דּצָבֵא דּנַפשֵׁה נַחֵא מַובֵּד לָה מַן דֵּין דּנַובֵּד נַפשֵׁה מֵטֻלָתי הָנָא מַחֵא לָה׃

[(3) Luke 09, 25]

מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהוּא עַצְמוֹ יֹאבַד אוֹ יִנָּזֵק?

כִּי מַה-בֶּצַע לְאִישׁ אִם יִקְנֶה-לּוֺ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ וְאֶת-נַפְשׁוֺ יְאַבֵּד אוֺ יַשְׁחִיתֶנָּה:

Nebo co jest platno člověku, by všecken svět získal, kdyby sám sebe ztratil, aneb sám sebe zmrhal?

Jaký prospěch má člověk, který získá celý svět, ale sám sebe ztratí nebo zmaří?

τί γὰρ ω᾿φελει̑ται α῎νθρωπος κερδήσας τὸν κόσμον ο῞λον ἑαυτὸν δὲ α᾿πολέσας η῍ ζημιωθείς

מָנָא גֵּיר נֵתעַדַּר בַּר אנָשָׁא דּנִאתַר עָלמָא כֻּלֵה נַפשֵׁה דֵּין נַובֵּד אַו נֵחסַר׃

[(3) Luke 09, 26]

כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה, הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים.

כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר יֵבוֺשׁ מִמֶּנִּי וּמִדְּבָרָי אַף בֶּן-הָאָדָם יֵבוֺשׁ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִכְבוֺדוֺ וּבִכְבוֺד אָבִיו וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֺשִׁים:

Nebo kdož by se za mne styděl a za mé řeči, za tohoť se Syn člověka styděti bude, když přijde v slávě své a Otcově i svatých andělů.

Kdo se stydí za mne a za má slova, za toho se bude stydět Syn člověka, až přijde v slávě své i Otcově a svatých andělů. ([Matouš 10:33; Lukáš 12:9; 2 Timoteovi 2:12])

ο῍ς γὰρ α῍ν ε᾿παισχυνθη̑ με καὶ τοὺς ε᾿μοὺς λόγους του̑τον ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿παισχυνθήσεται ο῞ταν ε῎λθη ε᾿ν τη̑ δόξη αυ᾿του̑ καὶ του̑ πατρὸς καὶ τω̑ν ἁγίων α᾿γγέλων

מַן דּנֵבהַת בִּי דֵּין וַבמֵלַי נֵבהַת בֵּה בּרֵה דּאנָשָׁא מָא דָּאתֵא בּשֻׁובחָא דַּאבֻוהי עַם מַלַאכַוהי קַדִּישֵׁא׃ ס

[(3) Luke 09, 27]

וּבֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, יֵשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

וְאָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן-הַנִּצָּבִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא-יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי-יִרְאוּ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Ale pravímť vám jistě: Jsou někteří z stojících tuto, kteříž neokusí smrti, až uzří království Boží.

Říkám vám po pravdě: Někteří z těch, kteří tu stojí, neokusí smrti, dokud nespatří království Boží.“ ([Matouš 10:23; Jan 21:22; 1 Tesalonickým 4:15])

λέγω δὲ ὑμι̑ν α᾿ληθω̑ς ει᾿σίν τινες τω̑ν αυ᾿του̑ ἑστηκότων οι῍ ου᾿ μὴ γεύσωνται θανάτου ε῞ως α῍ν ι῎δωσιν τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

שׁרָרָא אָמַר אנָא לכֻון דִּאית אנָשָׁא דּקָימִין הָרכָּא דּלָא נֵטעמֻון מַותָּא עדַמָא דּנֵחזֻון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 09, 28]

כִּשְׁמוֹנָה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקַח אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן וְאֶת יַעֲקֹב וְעָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל.

וַיְהִי כִּשְׁמֹנַת יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אִתּוֺ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יוֺחָנָן וְאֶת-יַעֲקֹב וַיַּעַל אֶל-הָהָר וַיִּתְפַּלֵּל:

I stalo se po těch řečech, jako po osmi dnech, že vzav s sebou Petra a Jakuba a Jana, vstoupil na horu, aby se modlil.

Za týden po této rozmluvě vzal Ježíš s sebou Petra, Jana a Jakuba a vystoupil na horu, aby se modlil. ([Matouš 17:1-Matouš 17:9; Marek 9:2-Marek 9:9; 2 Petrův 1:17-2 Petrův 1:18 Lukáš 8:51])

ε᾿γένετο δὲ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ὡσεὶ ἡμέραι ο᾿κτώ καὶ παραλαβών Πέτρον καὶ ᾽Ιωάννην καὶ ᾽Ιάκωβον α᾿νέβη ει᾿ς τὸ ο῎ρος προσεύξασθαι

הוָא דֵּין בָּתַר מֵלֵא הָלֵין אַיך תּמָניָא יַומִין דּבַר יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן וַסלֵק לטֻורָא לַמצַלָיֻו׃

[(3) Luke 09, 29]

בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו, וּלְבוּשׁוֹ נַעֲשָׂה לָבָן מַבְהִיק.

וַיְשֻׁנֶּה מַרְאֵה פָנָיו בְּהִתְפַּלְּלוֺ וּלְבוּשׁוֺ נֶהְפַּךְ לְלָבָן וּבָהִיר עַד-מְאֹד:

A když se modlil, učiněna jest tvář jeho proměněná, a oděv jeho bílý a stkvoucí.

A když se modlil, nabyla jeho tvář nového vzhledu a jeho roucho bělostně zářilo.

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ προσεύχεσθαι αυ᾿τὸν τὸ ει῏δος του̑ προσὼπου αυ᾿του̑ ε῞τερον καὶ ὁ ἱματισμὸς αυ᾿του̑ λευκὸς ε᾿ξαστράπτων

וכַד הֻו מצַלֵא אֵתחַלַף חֵזוָא דַּאפַּוהי ונַחתַּוהי חוַרו ומַברקִין הוַו׃

[(3) Luke 09, 30]

וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ

וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים דִּבְּרוּ אִתּוֺ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ:

A aj, dva muži mluvili s ním, a ti byli Mojžíš a Eliáš.

A hle, rozmlouvali s ním dva muži – byli to Mojžíš a Eliáš;

καὶ ι᾿δοὺ α῎νδρες δύο συνελάλουν αυ᾿τω̑ οι῞τινες η῟σαν Μωϋση̑ς καὶ ᾽Ηλίας

והָא תּרֵין גַּברִין ממַללִין הוַו עַמֵה דִּאיתַיהֻון מֻושֵׁא וִאלִיָא׃

[(3) Luke 09, 31]

שֶׁהוֹפִיעוּ בַּהֲדַר כָּבוֹד וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ אֲשֶׁר הָיָה עָתִיד לְהַגְשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם.

אֲשֶׁר נִרְאוּ בִכְבוֺדָם וְנִדְבְּרוּ עַל-אֲשֶׁר עָלָיו לְהַשְׁלִים חֻקּוֺ בִּירוּשָׁלָיִם לִהְיוֺת נִגְזָר מֵאֶרֶץ חַיִּים:

Kteříž okázavše se v slávě, vypravovali o smrti jeho, kterouž měl podstoupiti v Jeruzalémě.

zjevili se v slávě a mluvili o jeho cestě(i), kterou měl dokonat v Jeruzalémě. (i) ř: vyjití, odchodu (exodu) ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:44 Lukáš 13:33 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])

οι῍ ο᾿φθέντες ε᾿ν δόξη ε῎λεγον τὴν ε῎ξοδον αυ᾿του̑ η῍ν η῎μελλεν πληρου̑ν ε᾿ν ᾽Ιερουσαλήμ

דֵּאתחזִיו בּתֵשׁבֻּוחתָּא אָמרִין הוַו דֵּין עַל מַפּקָנֵה דַּעתִיד הוָא דּנֵשׁתַּלַם בֻּאורִשׁלֵם׃

[(3) Luke 09, 32]

כֵּיפָא וַחֲבֵרָיו הָיוּ רְדוּמִים. הֵם הִתְעוֹרְרוּ וְאָז רָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ.

וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-פֶּטְרוֺס וְעַל-אֲשֶׁר אִתּוֺ וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ רָאוּ אֶת-כְּבוֺדוֺ וְאֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנִּצָּבִים עָלָיו:

Petr pak a ti, kteříž s ním byli, obtíženi byli snem, a procítivše, viděli slávu jeho a ty dva muže, ani stojí s ním.

Petra a jeho druhy obestřel těžký spánek. Když se probrali, spatřili jeho slávu i ty dva muže, kteří byli s ním.

ὁ δὲ Πέτρος καὶ οἱ σὺν αυ᾿τω̑ η῟σαν βεβαρημένοι υ῞πνω διαγρηγορήσαντες δὲ ει῏δον τὴν δόξαν αυ᾿του̑ καὶ τοὺς δύο α῎νδρας τοὺς συνεστω̑τας αυ᾿τω̑

וִיקַרו הוַו להֻון בּשֵׁנתָא שֵׁמעֻון והָנֻון דּעַמֵה וַלמַחסֵן אֵתּתּעִירו וַחזַו שֻׁובחֵה וַלהָנֻון תּרֵין אנָשִׁין דּקָימִין הוַו לוָתֵה סּ סּ׃

[(3) Luke 09, 33]

כְּשֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָמַר כֵּיפָא אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת", וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁאָמַר.

וַיְהִי בַּעֲלוֺתָם מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס אֶל-יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֺב לָנוּ לָשֶׁבֶת פֹּה נַעֲשֶׂה-נָּא שָׁלֹשׁ סֻכּוֺת אַחַת לְךׇ אַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ כִּי לֹא יָדַע מַה-לְּדַבֵּר:

I stalo se, když oni odešli od něho, řekl Petr Ježíšovi: Mistře, dobréť jest nám zde býti. Protož udělejme tři stánky, tobě jeden, a Mojžíšovi jeden, a Eliášovi jeden, nevěda, co mluví.

Vtom se ti muži od něho začali vzdalovat; Petr mu řekl: „Mistře(j), je dobré, že jsme zde; udělejme tři stany, jeden tobě, jeden Mojžíšovi a jeden Eliášovi.“ Nevěděl, co mluví. (j) ř: Veliteli (tak i Lukáš 9:49)

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ διαχωρίζεσθαι αυ᾿τοὺς α᾿π῾ αυ᾿του̑ ει῏πεν ὁ Πέτρος πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿πιστάτα καλόν ε᾿στιν ἡμα̑ς ω῟δε ει῏ναι καὶ ποιήσωμεν σκηνὰς τρει̑ς μίαν σοὶ καὶ μίαν Μωϋσει̑ καὶ μίαν ᾽Ηλία μὴ ει᾿δώς ο῍ λέγει

וכַד שַׁרִיו למֵפרַשׁ מֵנֵה אֵמַר שֵׁמעֻון ליֵשֻׁוע רַבִּי שַׁפִּיר הֻו לַן דּהָרכָּא נֵהוֵא ונֵעבֵּד תּלָת מַטלִין לָך חדָא וַלמֻושֵׁא חדָא ולִאלִיָא חדָא ולָא יָדַע הוָא מָנָא אָמַר׃

[(3) Luke 09, 34]

בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַך עֲלֵיהֶם, וּפַחַד נָפַל עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ הֶעָנָן.

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהִנֵּה עָנָן סָכַךְ עֲלֵיהֶם וַיָּבֹאוּ בְתוֺךְ הֶעָנָן וַיִּירָאוּ:

A když on to mluvil, stal se oblak, i zastínil je. Báli se pak, když onino vcházeli do oblaku.

Než to dopověděl, přišel oblak a zastínil je. Když se ocitli v oblaku, zmocnila se jich bázeň.

ταυ̑τα δὲ αυ᾿του̑ λέγοντος ε᾿γένετο νεφέλη καὶ ε᾿πεσκίαζεν αυ᾿τούς ε᾿φοβήθησαν δὲ ε᾿ν τω̑ ει᾿σελθει̑ν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν νεφέλην

וכַד אָמַר הָלֵין הוָת ענָנָא וַאטלַת עלַיהֻון וַדחֵלו כַּד חזַו למֻושֵׁא ולִאלִיָא דּעַלו בַּענָנָא׃

[(3) Luke 09, 35]

יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן לֵאמֹר: "זֶה בְּנִי בְּחִירִי, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!"

וְהִנֵּה קוֺל יֹצֵא מִתּוֺךְ הֶעָנָן לֵאמֹר זֶה-בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

I stal se hlas z oblaku řkoucí: Tentoť jest ten Syn můj milý, toho poslouchejte.

A z oblaku se ozval hlas: „Toto jest můj vyvolený(k) Syn, toho poslouchejte.“ (k) var: milovaný ([Lukáš 3:22; Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Deuteronomium 18:15])

καὶ φωνὴ ε᾿γένετο ε᾿κ τη̑ς νεφέλης λέγουσα ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱός μου ὁ ε᾿κλελεγμένος αυ᾿του̑ α᾿κούετε

וקָלָא הוָא מֵן ענָנָא דָּאמַר הָנַו בֵּרי חַבִּיבָא לֵה שׁמַעו׃

[(3) Luke 09, 36]

כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַקּוֹל נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. הֵם שָׁתְקוּ וּבְאוֹתָם יָמִים לֹא סִפְּרוּ לְאִישׁ מִכָּל מַה שֶּׁרָאוּ.

וּבְהִשָּׁמַע הַקּוֺל עָמַד יֵשׁוּעַ לְבַדּוֺ וְהֵם הֶחֱרִישׁוּ לֹא-הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל אֲשֶׁר רָאוּ:

A když se ten hlas stal, nalezen jest Ježíš sám. A oni mlčeli, a nepravili žádnému v těch dnech ničeho z těch věcí, kteréž viděli.

Když se hlas ozval, byl už Ježíš sám. Oni umlkli a nikomu tehdy neřekli nic o tom, co viděli. ([Lukáš 9:21])

καὶ ε᾿ν τω̑ γενέσθαι τὴν φωνὴν εὑρέθη ᾽Ιησου̑ς μόνος καὶ αυ᾿τοὶ ε᾿σίγησαν καὶ ου᾿δενὶ α᾿πήγγειλαν ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις ου᾿δὲν ω῟ν ἑὼρακαν

וכַד הוָא קָלָא אֵשׁתּכַח יֵשֻׁוע בַּלחֻודַוהי והֵנֻון שׁתֵקו וַלאנָשׁ לָא אֵמַרו בּהָנֻון יַומָתָא מֵדֵּם דַּחזַו׃ ס

[(3) Luke 09, 37]

כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ מִן הָהָר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, בָּאוּ עַם רַב לִקְרָאתוֹ.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן-הָהָר וַיִּפְגְּשׁוּ אֹתוֺ רַבִּים מִן-הָעָם:

Stalo se pak druhého dne, když sstupovali s hory, potkal jej zástup mnohý.

Když příštího dne sestoupili z hory, vyšel mu vstříc veliký zástup. ([Matouš 17:14-Matouš 17:21; Marek 9:14-Marek 9:29])

ε᾿γένετο δὲ τη̑ ἑξη̑ς ἡμέρα κατελθόντων αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ του̑ ο῎ρους συνήντησεν αυ᾿τω̑ ο῎χλος πολύς

וַהוָא ליַומָא דּבָתרֵה כַּד נָחתִּין מֵן טֻורָא פּגַע בּהֻון כֵּנשָׁא סַגִּיָאא׃ ס

[(3) Luke 09, 38]

"רַבִּי", צָעַק אִישׁ מִן הֶהָמוֹן, "אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, הַבֵּט נָא אֶל בְּנִי, כִּי בֵּן יָחִיד הוּא לִי.

וְהִנֵּה אֶחָד מֵהֶם קָרָא לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי הַבֶּט-נָא לִבְנִי כִּי בְּנִי יְחִידִי הוּא:

A aj, muž z zástupu zvolal, řka: Mistře, prosím tebe, vzhlédni na syna mého, neboť jediného toho mám.

A hle, jakýsi muž ze zástupu volal: „Mistře, prosím tě, ujmi se mého syna, vždyť je to mé jediné dítě;

καὶ ι᾿δοὺ α᾿νὴρ α᾿πὸ του̑ ο῎χλου ε᾿βόησεν λέγων διδάσκαλε δέομαί σου ε᾿πιβλέψαι ε᾿πὶ τὸν υἱόν μου ο῞τι μονογενής μοί ε᾿στιν

וגַברָא חַד מֵן כֵּנשָׁא הַו קעָא וֵאמַר מַלפָנָא בָּעֵא אנָא מֵנָך אֵתפַּני עלַי בֵּרי דִּיחִידָיָא הו לִי׃

[(3) Luke 09, 39]

רוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וְהוּא צוֹעֵק פִּתְאוֹם; הִיא מְזַעְזַעַת אוֹתוֹ עַד שֶׁהַקֶּצֶף יוֹרֵד מִפִּיו, מִתְעַלֶּלֶת בּוֹ וּבְקֹשִׁי מַרְפָּה מִמֶּנּוּ.

וְרוּחַ דָּבַק בּוֺ וְהוּא צֹעֵק פִּתְאֹם כִּי יִטְרְפֶנּוּ עַד-אֲשֶׁר יוֺרִיד רִירוֺ וְלֹא יִרֶף מִמֶּנּוּ עַד-אֲשֶׁר יְשִׁיבֶנּוּ עַד-דַּכָּא:

A aj, duch jej napadá, a on i hned křičí, a lomcuje jím slinícím se, a nesnadně odchází od něho, sápaje jím.

hle, zachvacuje ho duch, takže znenadání vykřikuje, a lomcuje jím, až má pěnu kolem úst; jen stěží od něho odchází a tak ho moří.

καὶ ι᾿δοὺ πνευ̑μα λαμβάνει αυ᾿τόν καὶ ε᾿ξαίφνης κράζει καὶ σπαράσσει αυ᾿τὸν μετὰ α᾿φρου̑ καὶ μόγις α᾿ποχωρει̑ α᾿π῾ αυ᾿του̑ συντρι̑βον αυ᾿τόν

ורֻוחָא עָדיָא עלַוהי ומֵן שֵׁליָא קָעֵא וַמחַרֵק שֵׁנַוהי ומַרעֵת וַלמַחסֵן פָּרקָא מֵנֵה מָא דַּשׁחַקתֵה׃

[(3) Luke 09, 40]

בִּקַּשְׁתִּי מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ וְלֹא יָכְלוּ."

וָאֶשְׁאַל מִתַּלְמִידֶיךׇ לְגָרְשׁוֺ וְלֹא יָכֹלוּ:

I prosil jsem učedlníků tvých, aby jej vyvrhli, ale nemohli.

Prosil jsem už tvé učedníky, aby ho vyhnali, ale nemohli.“

καὶ ε᾿δεήθην τω̑ν μαθητω̑ν σου ι῞να ε᾿κβάλωσιν αυ᾿τό καὶ ου᾿κ η᾿δυνήθησαν

וַבעִית מֵן תַּלמִידַיךְּ דּנַפּקֻונָיהי ולָא אֵשׁכַּחו׃

[(3) Luke 09, 41]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּמְעַוֵּת דֶּרֶךְ, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבֵא אֶת בִּנְךָ הֵנָּה!"

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֺי דּוֺר לֹא-אֵמֻן בּוֺ דּוֺר תַּהְפֻּכֹת עַד-מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד-מָתַי אֶ׹ָּׂא אֶתְכֶם הָבֵא אֶת-בִּנְךׇ הֵנָּה:

I odpověděv Ježíš, řekl: Ó pokolení nevěrné a převrácené, dokudž budu u vás, a snášeti budu vás? Přiveď sem syna svého.

Ježíš odpověděl: „Pokolení nevěřící a zvrácené, jak dlouho ještě mám být s vámi a snášet vás? Přiveď sem svého syna!“ ([Deuteronomium 32:5 Deuteronomium 32:20])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ω῏ γενεὰ α῎πιστος καὶ διεστραμμένη ε῞ως πότε ε῎σομαι πρὸς ὑμα̑ς καὶ α᾿νέξομαι ὑμω̑ν προσάγαγε ω῟δε τὸν υἱόν σου

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר אֻון שַׁרבּתָא דּלָא מהַימנָא וַמעַקַלתָּא עדַמָא לֵאמַתי אֵהוֵא לוָתכֻון וֵאסַיבַּרכֻון קַרֵבָיהי לכָא לַברָך׃

[(3) Luke 09, 42]

בְּעוֹד הוּא מִתְקָרֵב אֶל יֵשׁוּעַ הִפִּילוֹ הַשֵּׁד וְזִעְזַע אֶת גּוּפוֹ. אַךְ יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְרִפֵּא אֶת הַיֶּלֶד. לְאַחַר מִכֵּן הֶחֱזִירוֹ לְאָבִיו,

וְהוּא טֶרֶם בָּא וַיַּרְעֵשׁ אֹתוֺ הָרוּחַ וַיִּטְרְפֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בְּרוּחַ הַטֻּמְאָה וְאֶת-הַנַּעַר הֶחֱיָה מֵחָלְיוֺ וַיָּשֶׁב אֹתוֺ לְאָבִיו:

A v tom, když on přicházel, porazil jej ďábel, a lomcoval jím. I přimluvil duchu nečistému Ježíš, a uzdravil toho mládence, a navrátil jej otci jeho.

Ještě než k němu přišel, démon ho povalil a zkroutil křečí. Ježíš pohrozil nečistému duchu, uzdravil chlapce a vrátil jej otci. ([Lukáš 4:35 Lukáš 4:39 Lukáš 8:24])

ε῎τι δὲ προσερχομένου αυ᾿του̑ ε῎ρρηξεν αυ᾿τὸν τὸ δαιμόνιον καὶ συνεσπάραξεν ε᾿πετίμησεν δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς τω̑ πνεύματι τω̑ α᾿καθάρτω καὶ ι᾿άσατο τὸν παι̑δα καὶ α᾿πέδωκεν αυ᾿τὸν τω̑ πατρὶ αυ᾿του̑

וכַד מקַרֵב לֵה אַרמיֵה דַּיוָא הַו ומַעסֵה וַכאָא יֵשֻׁוע בּרֻוחָא הָי טַנפתָא וַאסיֵה לטַליָא ויַהבֵּה לַאבֻוהי׃ ס

[(3) Luke 09, 43]

וְהַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים.

וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם עַל-גֹּדֶל עֹז הָאֱלֹהִים וּבְעוֺד הֵם מִתְפַּלְּאִים עַל-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו:

I děsili se všickni nad velikomocností Božskou. A když se všickni divili všem věcem, kteréž činil Ježíš, řekl učedlníkům svým:

Všichni žasli nad velikou Boží mocí. Když se všichni divili, co všechno učinil, řekl svým učedníkům: ([Matouš 17:22-Matouš 17:23; Marek 9:30-Marek 9:32])

ε᾿ξεπλήσσοντο δὲ πάντες ε᾿πὶ τη̑ μεγαλειότητι του̑ θεου̑ πάντων δὲ θαυμαζόντων ε᾿πὶ πα̑σιν οι῟ς ε᾿ποίει ει῏πεν πρὸς τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑

וֵאתּדַּמַרו כֻּלהֻון בּרַבֻּותֵה דַּאלָהָא ס וכַד כֻּלנָשׁ מֵתּדַּמַר הוָא עַל כֻּל דּעָבֵד יֵשֻׁוע אֵמַר לתַלמִידַוהי׃

[(3) Luke 09, 44]

"הַטּוּ אָזְנֵיכֶם לַמִּלִּים הָאֵלֶּה: הִנֵּה עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים."

שִׂימוּ אַתֶּם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיכֶם כִּי הִנֵּה בֶּן-הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים:

Složte vy v uších svých řeči tyto, neboť Syn člověka bude vydán v ruce lidské.

“Slyšte a dobře si pamatujte tato slova: Syn člověka bude(l) vydán do rukou lidí.“ (l) má být ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 13:33 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])

θέσθε ὑμει̑ς ει᾿ς τὰ ω῏τα ὑμω̑ν τοὺς λόγους τούτους ὁ γὰρ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου μέλλει παραδίδοσθαι ει᾿ς χει̑ρας α᾿νθρὼπων

סִימו אַנתֻּון מֵלֵא הָלֵין בֵּאדנַיכֻּון בּרֵה גֵּיר דּאנָשָׁא עתִיד דּנֵשׁתּלֵם בִּאידַי בּנַי־אנָשָׁא׃

[(3) Luke 09, 45]

אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת אֲשֶׁר אָמַר, כִּי מַשְׁמָעוֹ הֻסְתַּר מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבִינוּ - וְגַם פָּחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.

וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת-דְּבָרוֺ כִּי סָתוּם הָיָה לָהֶם מֵהָבִין אֹתוֺ וְגַם-יָרְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֺ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:

Ale oni nesrozuměli slovu tomu, a bylo před nimi skryto, aby nevyrozuměli jemu. A nesměli se ho otázati o tom slovu.

Oni však tomu slovu nerozuměli a jeho smysl jim zůstal skryt; proto nechápali, ale báli se ho na to slovo zeptat. ([Lukáš 18:34])

οἱ δὲ η᾿γνόουν τὸ ρ᾿η̑μα του̑το καὶ η῟ν παρακεκαλυμμένον α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ι῞να μὴ αι῎σθωνται αυ᾿τό καὶ ε᾿φοβου̑ντο ε᾿ρωτη̑σαι αυ᾿τὸν περὶ του̑ ρ᾿ήματος τούτου

הֵנֻון דֵּין לָא אֵשׁתַּודּעֻוה למֵלתָא הָדֵא מֵטֻל דַּמכַסיָא הוָת מֵנהֻון דּלָא נֵדּעֻונָה ודָחלִין הוַו דַּנשַׁאלֻונָיהי עלֵיה עַל מֵלתָא הָדֵא׃ ס

[(3) Luke 09, 46]

נֵעוֹרָה בָּהֶם הַשְּׁאֵלָה - מִי הַגָּדוֹל בָּהֶם.

אָז עָלָה עַל-לִבָּם לָדוֺן מִי הוּא הַגָּדוֺל בָּהֶם:

I vznikla mezi nimi hádka o to, kdo by z nich byl největší.

Přišlo jim na mysl, kdo z nich je asi největší. ([Matouš 18:1-Matouš 18:5; Marek 9:33-Marek 9:37 Lukáš 22:24])

ει᾿ση̑λθεν δὲ διαλογισμὸς ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς τὸ τίς α῍ν ει῎η μείζων αυ᾿τω̑ν

ועֵלַת בּהֻון מַחשַׁבתָּא דּמַנֻו כַּי רַב בּהֻון׃

[(3) Luke 09, 47]

יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם, לָקַח יֶלֶד, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ לְיָדוֹ

וְיֵשׁוּעַ בִּרְאוֺתוֺ מַחְשְׁבוֺת לִבָּם וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִדֵהוּ אֶצְלוֺ:

Ježíš pak viděv přemyšlování srdce jejich, vzav dítě, postavil je podlé sebe,

Když Ježíš poznal, čím se v mysli obírají, vzal dítě, postavil je vedle sebe

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ει᾿δώς τὸν διαλογισμὸν τη̑ς καρδίας αυ᾿τω̑ν ε᾿πιλαβόμενος παιδίον ε῎στησεν αυ᾿τὸ παρ῾ ἑαυτω̑

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע מַחשַׁבתָּא דּלֵבּהֻון וַנסַב טַליָא וַאקִימֵה לוָתֵה׃

[(3) Luke 09, 48]

וְאָמַר לָהֶם: "כָּל הַמְקַבֵּל אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. הַקָּטֹן שֶׁבְּכֻלְּכֶם הוּא הַגָּדוֹל."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הוּא הַמְקַבֵּל יֶלֶד כָּזֶה בִּשְׁמִי אֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אֹתִי הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי שֹׁלְחִי וְהַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם הוּא הַגָּדוֺל בָּכֶם:

A řekl jim: Kdožkoli přijal by dítě toto ve jménu mém, mneť přijímá; a kdož by koli mne přijal, přijímá toho, kterýž mne poslal. Nebo kdožť jest nejmenší mezi všemi vámi, tenť bude veliký.

a řekl jim: „Kdo přijme takové dítě ve jménu mém, přijímá mne; a kdo přijme mne, přijme toho, který mě poslal. Kdo je nejmenší mezi všemi vámi, ten je veliký.“ ([Matouš 10:40-Matouš 10:42; Lukáš 10:16; Jan 13:20])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ο῍ς ε᾿ὰν δέξηται του̑το τὸ παιδίον ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου ε᾿μὲ δέχεται καὶ ο῍ς α῍ν ε᾿μὲ δέξηται δέχεται τὸν α᾿ποστείλαντά με ὁ γὰρ μικρότερος ε᾿ν πα̑σιν ὑμι̑ν ὑπάρχων ου῟τός ε᾿στιν μέγας

וֵאמַר להֻון מַן דַּמקַבֵּל טַליָא אַיך הָנָא בּשֵׁמי לִי הֻו מקַבֵּל ומַן דּלִי מקַבֵּל מקַבֵּל למַן דּשַׁדּרַני אַינָא גֵּיר דַּזעֻור בּכֻלכֻון הָנָא נֵהוֵא רַב׃ ס

[(3) Luke 09, 49]

יוֹחָנָן פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ."

וַיַּעַן יוֺחָנָן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ רוּחוֺת רָעוֺת בִּשְׁמֶךׇ וַנִּכְלָא אֹתוֺ מִפְּעֻלָּתוֺ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא-הָלַךְ עִמָּנוּ בְּלֶכְתֵּנוּ אַחֲרֶיךׇ:

I odpověděv Jan, řekl: Mistře, viděli jsme jednoho, an ve jménu tvém ďábly vymítá; i bránili jsme mu, proto že nechodí s námi.

Jan mu na to řekl: „Mistře, viděli jsme kohosi, kdo v tvém jménu vyhání démony, a bránili jsme mu, protože tě nenásleduje jako my.“ ([Marek 9:38-Marek 9:41; Numeri 11:27-Numeri 11:29])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ᾽Ιωάννης ει῏πεν ε᾿πιστάτα ει῎δομέν τινα ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί σου ε᾿κβάλλοντα δαιμόνια καὶ ε᾿κωλύομεν αυ᾿τὸν ο῞τι ου᾿κ α᾿κολουθει̑ μεθ῾ ἡμω̑ν

וַענָא יֻוחַנָן וֵאמַר רַבַּן חזַין אנָשׁ דּמַפֵּק דַּיוֵא בַּשׁמָך וַכלַינָיהי עַל דּלָא אֵתָא עַמַן בָּתרָך׃

[(3) Luke 09, 50]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נֶגְדְּכֶם, אִתְּכֶם הוּא."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַל-תִּכְלְאוּ אֹתוֺ כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְצָרֵינוּ לָנוּ הוּא:

I dí jemu Ježíš: Nebraňtež. Nebo kdoť není proti nám, s námiť jest.

Ježíš mu řekl: „Nebraňte mu! Kdo není proti vám, je pro vás(m).“ (m) var: proti nám... pro nás; nebo: proti vám... pro nás

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς μὴ κωλύετε ο῍ς γὰρ ου᾿κ ε῎στιν καθ῾ ὑμω̑ν ὑπὲρ ὑμω̑ν ε᾿στιν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא תֵּכלֻון מַן גֵּיר דּלָא הוָא לֻוקבַלכֻון חלָפַיכֻּון הֻו׃ ס

[(3) Luke 09, 51]

כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יָמָיו לְהִלָּקַח הַשָּׁמַיְמָה שָׂם פָּנָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַיָּמִים לְהִלָּקְחוֺ וַיָּשֶׂם אֶת-פָּנָיו בְּחָזְקָה לַעֲלוֺת יְרוּשָׁלָיְמָה:

I stalo se, když se doplnili dnové vzetí jeho zhůru, že on se na tom ustavil, aby šel do Jeruzaléma.

Když se naplňovaly dny, kdy měl být vzat vzhůru, upjal svou mysl k cestě do Jeruzaléma ([Marek 10:32; Lukáš 17:11])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ συμπληρου̑σθαι τὰς ἡμέρας τη̑ς α᾿ναλήμψεως αυ᾿του̑ καὶ αυ᾿τὸς τὸ πρόσωπον ε᾿στήρισεν του̑ πορεύεσθαι ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

וַהוָא דּכַד מֵתמַלֵין יַומָתָא דּסֻולָקֵה אַתקֵן פַּרצֻופֵּה דּנִאזַל לֻאורִשׁלֵם׃

[(3) Luke 09, 52]

וְשָׁלַח שְׁלִיחִים לְפָנָיו. הֵם הָלְכוּ וּבָאוּ אֶל אֶחָד מִכְּפָרֵי הַשּׁוֹמְרוֹנִים לְהָכִין מַה שֶּׁנָּחוּץ בִּשְׁבִילוֹ,

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-אַחַד הַכְּפָרִים בְּשֹׁמְרוֺן לְהָכִין לוֺ מָלוֺן:

I poslal posly před sebou. A oni jdouce, vešli do městečka Samaritánského, aby jemu připravili.

a poslal před sebou posly. Vydali se na cestu a přišli do jedné samařské vesnice, aby pro něho vše připravili.

καὶ α᾿πέστειλεν α᾿γγέλους πρὸ προσὼπου αυ᾿του̑ καὶ πορευθέντες ει᾿ση̑λθον ει᾿ς κὼμην Σαμαριτω̑ν ὡς ἑτοιμάσαι αυ᾿τω̑

ושַׁדַּר מַלַאכֵא קדָם פַּרצֻופֵּה וֵאזַלו עַלו לַקרִיתָא דּשָׁמרָיֵא אַיך דּנַתקנֻון לֵה׃

[(3) Luke 09, 53]

אַךְ לֹא קִבְּלוּהוּ מִשּׁוּם שֶׁפָּנָיו הָיוּ מוּעָדוֹת לִירוּשָׁלַיִם.

וְלֹא פָתְחוּ לוֺ דַלְתָּם בִּרְאוֺתָם כִּי פָנָיו מֻעָדוֺת יְרוּשָׁלָיְמָה:

Ale nepřijali ho, proto že oblíčej jeho byl obrácen k jití do Jeruzaléma.

Ale tam jej nepřijali, protože jeho tvář byla obrácena k Jeruzalému. ([Jan 4:9])

καὶ ου᾿κ ε᾿δέξαντο αυ᾿τόν ο῞τι τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ η῟ν πορευόμενον ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

ולָא קַבּלֻוהי מֵטֻל דּפַּרצֻופֵּה לֻאורִשׁלֵם סִים הוָא למִאזַל׃

[(3) Luke 09, 54]

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, רְצוֹנְךָ כִּי נְצַוֶּה שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אוֹתָם?"

וַיֵּרְאוּ יַעֲקֹב וְיוֺחָנָן תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֶחָפֵץ אַתָּה כִּי-נֹאמַר וְתֵרֵד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ:

A viděvše to učedlníci jeho Jakub a Jan, řekli: Pane, chceš-li, ať díme, aby oheň sstoupil s nebe, a spálil je, jako i Eliáš učinil?

Když to uviděli učedníci Jakub a Jan, řekli: „Pane, máme přivolat oheň z nebe, aby je zahubil, jako to učinil Eliáš(n)?“ (n) var: – jako to učinil Eliáš ([2 Královská 1:9-2 Královská 1:16])

ι᾿δόντες δὲ οἱ μαθηταὶ ᾽Ιάκωβος καὶ ᾽Ιωάννης ει῏παν κύριε θέλεις ει῎πωμεν πυ̑ρ καταβη̑ναι α᾿πὸ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ α᾿ναλω̑σαι αυ᾿τούς

וכַד חזַו יַעקֻוב ויֻוחַנָן תַּלמִידַוהי אָמרִין לֵה מָרַן צָבֵא אַנתּ דּנִאמַר ותֵחֻות נֻורָא מֵן שׁמַיָא וַתּסִיף אֵנֻון אַיך דָּאף אִלִיָא עבַד׃

[(3) Luke 09, 55]

אַךְ הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם וְגָעַר בָּהֶם [בְּאָמְרוֹ: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּנֵי אֵיזוֹ רוּחַ אַתֶּם!

וַיִּפֵן וַיִּגְעַר-בָּם אֵינְכֶם יוֺדְעִים מֵאַיִן מְקוֺר רוּחֲכֶם:

Ale obrátiv se, potrestal jich, řka: Nevíte, čího jste vy duchu.

Obrátil se a pokáral je: „Nevíte, jakého jste ducha.

στραφεὶς δὲ ε᾿πετίμησεν αυ᾿τοι̑ς

וֵאתפּנִי וַכאָא בּהֻון וֵאמַר לָא יָדעִין אנתֻּון דַּאידָא אַנתֻּון רֻוחָא׃

[(3) Luke 09, 56] כִּי בֶּן־הָאָדָם לֹא בָּא לִגְרֹם לְאָבְדַן נַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם, אֶלָא לְהוֹשִׁיעָן".]

הֵם הָלְכוּ לִכְפָר אַחֵר.

כִּי לֹא בָא בֶּן-הָאָדָם לְהַשְׁמִיד נֶפֶשׁ כִּי אִם-לְהוֺשִׁיעַ לָהֶן וַיֵּלְכוּ אֶל-כְּפָר אַחֵר:

Syn zajisté člověka nepřišel zatracovati duší lidských, ale aby spasil. I odešli do jiného městečka.

Syn člověka nepřišel lidi zahubit, ale zachránit(o).“ A šli do jiné vesnice. (o) var významných rukopisů: – „Nevíte, jakého jste ducha. Syn člověka nepřišel lidi zahubit, ale zachránit.“

καὶ ε᾿πορεύθησαν ει᾿ς ἑτέραν κὼμην

בּרֵה גֵּיר דּאנָשָׁא לָא אֵתָא למַובָּדֻו נַפשָׁתָא אֵלָא למַחָיֻו וֵאזַלו להֻון לַקרִיתָא אחרִתָא׃ ס

[(3) Luke 09, 57]

בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ פָּנָה אֵלָיו מִישֶׁהוּ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ."

וּבְלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֵלְכָה אַחֲרֶיךׇ אֶל-אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

Stalo se pak, když šli, že řekl jemu na cestě jeden: Pane, půjdu za tebou, kam se koli obrátíš.

Když se ubírali cestou, řekl mu kdosi: „Budu tě následovat, kamkoli půjdeš(p).“ (p) var: + Pane ([Matouš 8:18-Matouš 8:22])

καὶ πορευομένων αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ ει῏πέν τις πρὸς αυ᾿τόν α᾿κολουθήσω σοι ο῞που ε᾿ὰν α᾿πέρχη

וכַד אָזִלין בֻּאורחָא אֵמַר לֵה אנָשׁ אִתֵא בָּתרָך לַאתַר דָּאזֵל אַנתּ מָרי׃

[(3) Luke 09, 58]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אֲבָל בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַשּׁוּעָלִים חֹרִים לָהֶם וְצִפּוֺר שָׁמַיִם קֵן לָהּ וּבֶן-הָאָדָם אֵין-לוֺ מָקוֺם לְהָנִיחַ אֶת-רֹאשׁוֺ:

I řekl jemu Ježíš: Lišky doupata mají, a ptáci nebeští hnízda, ale Syn člověka nemá, kde by hlavu sklonil.

Ale Ježíš mu odpověděl: „Lišky mají doupata a ptáci hnízda, ale Syn člověka nemá, kde by hlavu složil.“

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς αἱ α᾿λὼπεκες φωλεοὺς ε῎χουσιν καὶ τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ κατασκηνὼσεις ὁ δὲ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ου᾿κ ε῎χει που̑ τὴν κεφαλὴν κλίνη

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לתַעלֵא נֵקעֵא אִית להֻון וַלפָרַחתָא דַּשׁמַיָא מַטללָא לַברֵה דֵּין דּאנָשָׁא לַיתּ לֵה אַיכָּא דּנֵסמֻוך רִשֵׁה׃

[(3) Luke 09, 59]

וְאֶל אִישׁ אַחֵר אָמַר: "לֵךְ אַחֲרַי!" אַךְ הַלָּה הֵשִׁיב: "אֲדוֹנִי, תֵּן לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי."

וְאֶל-אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲדֹנִי תְּנָה-לִּי לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת-אָבִי רִאשֹׁנָה:

I řekl jinému: Poď za mnou. Ale on řekl: Pane, dopusť mi prvé jíti a pochovati otce mého.

Jinému řekl: „Následuj mne!“ On odpověděl: „Dovol mi, Pane(q), abych šel napřed pochovat svého otce.“ (q) var: – Pane

ει῏πεν δὲ πρὸς ε῞τερον α᾿κολούθει μοι ὁ δὲ ει῏πεν κύριε ε᾿πίτρεψόν μοι α᾿πελθόντι πρω̑τον θάψαι τὸν πατέρα μου

וֵאמַר לַאחרִנָא תָּא בָּתַרי הֻו דֵּין אֵמַר לֵה מָרי אַפֵּס לִי לֻוקדַם אִזַל אֵקבֻּור אָבי׃

[(3) Luke 09, 60]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הַכְרֵז אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת-מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ וְהַשְׁמַע מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָרֶץ:

I dí jemu Ježíš: Nech ať mrtví pochovávají mrtvé své, ale ty jda, zvěstuj království Boží.

Řekl mu: „Nech mrtvé, ať pochovávají své mrtvé. Ale ty jdi a všude zvěstuj království Boží.“

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ α῎φες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτω̑ν νεκρούς σὺ δὲ α᾿πελθών διάγγελλε τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע שׁבֻוק מִיתֵא קָברִין מִיתַיהֻון וַאנתּ זֵל סַבַּר מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 09, 61]

אִישׁ שְׁלִישִׁי פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל קֹדֶם הַנִּיחָה לִי לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵּיתִי."

וְעוֺד אִישׁ אַחֵר אָמַר אֵלָיו אֵלְכָה אַחֲרֶיךׇ אֲדֹנִי אֶפֶס תְּנָה-לִּי רִאשֹׁנָה לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵיתִי בְּדִבְרֵי שָׁלוֺם:

I řekl opět jiný: Půjdu za tebou, Pane, ale prvé dopusť mi, ať se rozžehnám s těmi, kteříž jsou v domě mém.

A jiný mu řekl: „Budu tě následovat, Pane. Ale napřed mi dovol, abych se rozloučil se svou rodinou.“ ([1 Královská 19:20])

ει῏πεν δὲ καὶ ε῞τερος α᾿κολουθήσω σοι κύριε πρω̑τον δὲ ε᾿πίτρεψόν μοι α᾿ποτάξασθαι τοι̑ς ει᾿ς τὸν οι῏κόν μου

אָמַר לֵה אחרִנָא אִתֵא בָּתרָך מָרי לֻוקדַם דֵּין אַפֵּס לִי אִזַל אֵשַׁלֵם לַבנַי בַּיתּי וִאתֵא׃

[(3) Luke 09, 62]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִי שֶׁשָֹם אֶת יָדוֹ עַל הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אֲחוֹרַנִּית לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ כָּל-אִישׁ הַ׹ָּׂם יָדוֺ עַל-מַחֲרֵשָׁתוֺ וּמַבִּיט אֲחֹרַנִּית אֵינֶנּוּ נָכוֺן לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Řekl jemu Ježíš: Žádný, kdož vztáhna ruku svou k pluhu, ohlídal by se nazpět, není způsobný k království Božímu.

Ježíš mu řekl: „Kdo položí ruku na pluh a ohlíží se zpět, není způsobilý pro království Boží.“

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿δεὶς ε᾿πιβαλών τὴν χει̑ρα ε᾿π῾ α῎ροτρον καὶ βλέπων ει᾿ς τὰ ο᾿πίσω ευ῎θετός ε᾿στιν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לָא אנָשׁ רָמֵא אִידֵה עַל חַרבָּא דּפַדָּנָא וחָאַר לבֵסתּרֵה וחָשַׁח למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 10, 01]

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִנָּה הָאָדוֹן עוֹד שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם וְשָׁלַח אוֹתָם לְפָנָיו, שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֶל כָּל עִיר וּמָקוֹם אֲשֶׁר הִתְכַּוֵן לָבוֹא לְשָׁם.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל הָאָדוֺן עוֺד שִׁבְעִים אֲנָשִׁים וַיִּשְׁלָחֵם שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפָנָיו אֶל-כָּל-עִיר וּמָקוֺם אֲשֶׁר שָׂם פָּנָיו לָבֹא שָׁמָּה:

Potom pak vyvolil Pán i jiných sedmdesát, a poslal je po dvou před tváří svou do každého města i místa, kamž měl sám přijíti.

Potom určil Pán ještě sedmdesát(r) jiných a poslal je před sebou po dvou do každého města i místa, kam měl sám jít. (r) var: sedmdesát dva (tak i Lukáš 10:17) ([Lukáš 9:1-Lukáš 9:2])

μετὰ δὲ ταυ̑τα α᾿νέδειξεν ὁ κύριος ἑτέρους ἑβδομήκοντα δύο καὶ α᾿πέστειλεν αυ᾿τοὺς α᾿νὰ δύο δύο πρὸ προσὼπου αυ᾿του̑ ει᾿ς πα̑σαν πόλιν καὶ τόπον ου῟ η῎μελλεν αυ᾿τὸς ε῎ρχεσθαι

בָּתַר הָלֵין פּרַשׁ יֵשֻׁוע מֵן תַּלמִידַוהי אחרָנֵא שַׁבעִין ושַׁדַּר אֵנֻון תּרֵין תּרֵין קדָם פַּרצֻופֵּה לכֻל אַתַר וַמדִינָא דַּעתִיד הוָא למִאזַל׃ ס

[(3) Luke 10, 02]

"הַקָּצִיר רַב, אֶלָּא שֶׁהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים", אָמַר לָהֶם, "לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ לַאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַקָּצִיר רַב וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים עַל-כֵּן הַעְתִּירוּ אֶל-אֲדוֺן הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֺ:

A pravil jim: Žeň zajisté jest mnohá, ale dělníků málo. Protož proste Pána žně, ať vypudí dělníky na žeň svou.

Řekl jim: „Žeň je mnohá, dělníků málo. Proste proto Pána žně, ať vyšle dělníky na svou žeň. ([Matouš 9:37-Matouš 9:38; Jan 4:35])

ε῎λεγεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς ὁ μὲν θερισμὸς πολύς οἱ δὲ ε᾿ργάται ο᾿λίγοι δεήθητε ου῏ν του̑ κυρίου του̑ θερισμου̑ ο῞πως ε᾿ργάτας ε᾿κβάλη ει᾿ς τὸν θερισμὸν αυ᾿του̑

וֵאמַר להֻון חצָדָא סַגִּי ופָעלֵא זעֻורִין בּעַו הָכִיל מֵן מָרֵא חצָדָא דּנַפֵּק פָּעלֵא לַחצָדֵה׃ ס

[(3) Luke 10, 03]

לְכוּ! הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׁים בֵּיןְ זְאֵבִים.

וְאַתֶּם לְכוּ-נָא הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם כָּצֹאן בְּקֶרֶב זְאֵבִים:

Jdětež. Aj, já posílám vás jako berany mezi vlky.

Jděte! Hle, posílám vás jako ovce mezi vlky. ([Lukáš 9:2-Lukáš 9:5])

ὑπάγετε ι᾿δοὺ α᾿ποστέλλω ὑμα̑ς ὡς α῎ρνας ε᾿ν μέσω λύκων

זֵלו הָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא לכֻון אַיך אֵמרֵא בַּינַי דִּאבֵא׃

[(3) Luke 10, 04]

אַל תִּקְחוּ עִמָּכֶם לֹא אַרְנָק וְלֹא תַּרְמִיל וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ.

לֹא תִשְׂאוּ כִיס וְיַלְקוּט אוֺ נְעָלִים וְלֹא תִשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם-אִישׁ בַּדָּרֶךְ:

Nenostež pytlíka, ani mošny, ani obuvi, a žádného na cestě nepozdravujte.

Neberte si měšec ani mošnu ani obuv. S nikým se na cestě nepozdravujte. ([2 Královská 4:29])

μὴ βαστάζετε βαλλάντιον μὴ πήραν μὴ ὑποδήματα καὶ μηδένα κατὰ τὴν ὁδὸν α᾿σπάσησθε

לָא תֵּשׁקלֻון לכֻון כִּיסֵא ולָא תַּרמָלֵא ולָא מסָנֵא ובַשׁלָמָא דּאנָשׁ בֻּאורחָא לָא תֵּשֵׁאלֻון׃ ס

[(3) Luke 10, 05]

לְכָל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אִמְרוּ תְּחִלָּה 'שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה'.

וְאֶל-כָּל-בַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בוֺ אִמְרוּ בְּפֵתַח דִּבְרֵיכֶם שָׁלוֺם לַבַּיִת הַזֶּה:

A do kteréhožkoli domu vejdete, nejprvé rcete: Pokoj tomuto domu.

Když vejdete do některého domu, řekněte nejprve: ‚Pokoj tomuto domu!‘

ει᾿ς η῍ν δ῾ α῍ν ει᾿σέλθητε οι᾿κίαν πρω̑τον λέγετε ει᾿ρήνη τω̑ οι῎κω τούτω

ולַאינָא בַּיתָּא דּעָאלִין אנתֻּון לֻוקדַם אֵמַרו שׁלָמָא לבַיתָּא הָנָא׃

[(3) Luke 10, 06]

וְאִם יִהְיֶה שָׁם אִישׁ שָׁלוֹם, הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם יִשְׁרֶה עָלָיו; אִם לֹא - אֲלֵיכֶם יָשׁוּב.

אִם אִישׁ שָׁלוֺם שֹׁכֵן שָׁם שְׁלֹמְכֶם יִשְׁכֹּן עָלָיו וְאִם-לֹא שְׁלֹמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב:

A bude-liť tu syn pokoje, odpočineť na něm pokoj váš; pakli nic, k vámť se navrátí.

A přijmou-li pozdrav pokoje(s), váš pokoj na nich spočine; ne-li, vrátí se opět k vám. (s) ř: bude-li tam muž pokoje

καὶ ε᾿ὰν ε᾿κει̑ η῏ υἱὸς ει᾿ρήνης ε᾿παναπαήσεται ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ἡ ει᾿ρήνη ὑμω̑ν ει᾿ δὲ μή γε ε᾿φ῾ ὑμα̑ς α᾿νακάμψει

וֵאן אִית תַּמָן בַּר שׁלָמָא נֵתּתּנִיח עלַוהי שׁלָמכֻון אֵן דֵּין לָא עלַיכֻּון נֵהפֻּוך׃

[(3) Luke 10, 07]

בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הִשָּׁאֲרוּ, וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלָם, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.

וּבַבַּיִת הַהוּא תֵּשְׁבוּ וְתֹאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ מֵאֲשֶׁר יִנָּתֵן לָכֶם כִּי נָכוֺן לַפֹּעֵל דֵּי שְׂכָרוֺ וְלֹא תֵצְאוּ מִבַּיִת לְבָיִת:

A v témž domu ostaňte, jedouce a pijíce, což u nich jest, nebo hoden jest dělník mzdy své. Nechoďtež z domu do domu.

V tom domě zůstaňte, jezte a pijte, co vám dají, neboť ‚hoden je dělník své mzdy(t)‘! Nepřecházejte z domu do domu. (t) dělník si zaslouží svou stravu ([Deuteronomium 24:15; 1 Korintským 9:14; 1 Timoteovi 5:18])

ε᾿ν αυ᾿τη̑ δὲ τη̑ οι᾿κία μένετε ε᾿σθίοντες καὶ πίνοντες τὰ παρ῾ αυ᾿τω̑ν α῎ξιος γὰρ ὁ ε᾿ργάτης του̑ μισθου̑ αυ᾿του̑ μὴ μεταβαίνετε ε᾿ξ οι᾿κίας ει᾿ς οι᾿κίαν

בֵּה דֵּין בּבַיתָּא הוַו כַּד לָעסִין אנתֻּון ושָׁתֵין מֵן דִּילהֻון שָׁוֵא הו גֵּיר פָּעלָא אַגרֵה ולָא תּשַׁנֻון מֵן בַּיתָּא לבַיתָּא׃

[(3) Luke 10, 08]

בְּכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ אֶת אֲשֶׁר יַגִּישׁוּ לָכֶם,

וְאֶל-כָּל-עִיר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ וְיֹשְׁבֶיהָ יַחֲזִיקוּ בָכֶם אִכְלוּ שָׁם מֵאֵת אֲשֶׁר יוּשַׂם לִפְנֵיכֶם:

Ale do kteréhožkoli města vešli byste, a přijali by vás, jezte, což před vás předloží.

A když přijdete do některého města a tam vás přijmou, jezte, co vám předloží;

καὶ ει᾿ς η῍ν α῍ν πόλιν ει᾿σέρχησθε καὶ δέχωνται ὑμα̑ς ε᾿σθίετε τὰ παρατιθέμενα ὑμι̑ν

ולַאידָא מדִינתָּא דּעָאלִין אנתֻּון וַמקַבּלִין לכֻון לעַסו מֵדֵּם דּמֵתּתּסִים לכֻון׃

[(3) Luke 10, 09]

רַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ וְאִמְרוּ לָהֶם, 'קְרֵבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים'.

וְאֶת-הַחוֺלִים אֲשֶׁר בְּתוֺכָהּ תִּרְפָּאוּן וְכֹה תֹאמְרוּן אֲלֵיהֶם הִנֵּה קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

A uzdravujte nemocné, kteříž by v něm byli, a rcete jim: Přiblížiloť se k vám království Boží.

uzdravujte tam nemocné a vyřiďte jim: ‚Přiblížilo se k vám království Boží.‘

καὶ θεραπεύετε τοὺς ε᾿ν αυ᾿τη̑ α᾿σθενει̑ς καὶ λέγετε αυ᾿τοι̑ς η῎γγικεν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

וַאסַו לַאילֵין דַּכרִיהִין בָּה וֵאמַרו להֻון קֵרבַּת עלַיכֻּון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 10, 10]

וּבְכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל רְחוֹבוֹתֶיהָ וְאִמְרוּ,

וּבְכָל-עִיר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ וְלֹא יַחֲזִיקוּ בָכֶם צְאוּ אֶל-רְחֹבֹתֶיהָ וֶאֱמֹרוּ:

A do kteréhožkoli města vešli byste, a nepřijali by vás, vyjdouce na ulice jeho, rcetež:

Když však přijdete do některého města a nepřijmou vás, vyjděte do jeho ulic a řekněte:

ει᾿ς η῍ν δ῾ α῍ν πόλιν ει᾿σέλθητε καὶ μὴ δέχωνται ὑμα̑ς ε᾿ξελθόντες ει᾿ς τὰς πλατείας αυ᾿τη̑ς ει῎πατε

לַאידָא מדִינתָּא דֵּין דּעָאלִין אנתֻּון ולָא נקַבּלֻונָכֻון פֻּוקו לכֻון לשֻׁוקָא וֵאמַרו׃

[(3) Luke 10, 11]

'גַּם אֶת אֲבַק עִירְכֶם שֶׁנִּדְבַּק לְרַגְלֵינוּ אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים עֲלֵיכֶם; אַךְ דְּעוּ לָכֶם: קְרֵבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים'.

גַּם-עֲפַר עִירְכֶם הַמֻּדְבָּק בְּרַגְלֵינוּ נְנַעֵר אֲלֵיכֶם אַךְ דְּעוּ זֹאת כִּי קָרְבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Také i ten prach, kterýž se přichytil nás z města vašeho, vyrážíme na vás. Ale však to vězte, žeť se jest přiblížilo k vám království Boží.

‚Vytřásáme na vás i ten prach z vašeho města, který ulpěl na našich nohou! Ale to vězte: Přiblížilo se království Boží.‘ ([Skutky apoštolské 13:51 Skutky apoštolské 18:6])

καὶ τὸν κονιορτὸν τὸν κολληθέντα ἡμι̑ν ε᾿κ τη̑ς πόλεως ὑμω̑ν ει᾿ς τοὺς πόδας α᾿πομασσόμεθα ὑμι̑ν πλὴν του̑το γινὼσκετε ο῞τι η῎γγικεν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

וָאף חֵלָא דַּדבֵק לַן בּרֵגלַין מֵן מדִינתּכֻון נָפצִין חנַן לכֻון בּרַם הָדֵא דַּעו דּקֵרבַּת לָה עלַיכֻּון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 10, 12]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה לִסְדוֹם בַּיּוֹם הַהוּא מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.

אֲנִי הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי יֵקַל הַמִּשְׁפָּט לִסְדֹם בַּיּוֺם הַהוּא מִן-הָעִיר הַהִיא:

Pravím zajisté vám, že Sodomským v onen den lehčeji bude než tomu městu.

Pravím vám, že Sodomě bude v onen den lehčeji než tomu městu. ([Matouš 10:15 Matouš 11:24; Genesis 19:24-Genesis 19:28; Judův 1:7])

λέγω ὑμι̑ν ο῞τι Σοδόμοις ε᾿ν τη̑ ἡμέρα ε᾿κείνη α᾿νεκτότερον ε῎σται η῍ τη̑ πόλει ε᾿κείνη

אָמַר אנָא לכֻון דּלַסדֻום נֵהוֵא נִיח בּיַומָא הַו אַו לַמדִינתָּא הָי׃ ס

[(3) Luke 10, 13]

אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְיוֹשְׁבִים בְּשַׂק וָאֵפֶר.

אוֺי-לָךְ כּוֺרָזִין אוֺי-לָךְ בֵּית-צָיְדָה כִּי לוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֺר וּבְצִידוֺן הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְתוֺכְכֶן כְּבָר שָׁבוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר:

Běda tobě Korozaim, běda tobě Betsaido. Nebo kdyby v Týru a v Sidonu činěni byli divové ti, kteříž v vás činěni jsou, dávno by v žíni a v popele sedíce, pokání činili.

Běda ti, Chorazin, běda ti, Betsaido! Kdyby se byly v Týru a Sidónu udály takové mocné skutky jako u vás, dávno by byli seděli v žíněném šatě, sypali se popelem a činili pokání. ([Matouš 11:20-Matouš 11:24 Izajáš 23:1 Izajáš 23:4; Ezechiel 27:2; Ámos 1:9])

ου᾿αί σοι Χοραζίν ου᾿αί σοι Βηθσαιδά ο῞τι ει᾿ ε᾿ν Τύρω καὶ Σιδω̑νι ε᾿γενήθησαν αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ε᾿ν ὑμι̑ν πάλαι α῍ν ε᾿ν σάκκω καὶ σποδω̑ καθήμενοι μετενόησαν

וָי לֵכי כָּורַזִין וָי לֵכי בֵּית־צַיָדָא דֵּאלֻו בּצֻור וַבצַידָּן הוַו חַילֵא דַּהוַו בּכֵין כּבַר דֵּין בּסַקֵא וַבקֵטמָא תָּבו׃

[(3) Luke 10, 14]

וּבְכָל זֹאת לְצוֹר וְצִידוֹן יֵקַל בַּדִּין מִכֶּם.

אַךְ לְצוֺר וּלְצִידוֺן יֵקַל יוֺם הַמִּשְׁפָּט מֵאֲשֶׁר לָכֶן:

A protož Týru a Sidonu lehčeji bude na soudu nežli vám.

Ale Týru a Sidónu bude na soudu lehčeji než vám.

πλὴν Τύρω καὶ Σιδω̑νι α᾿νεκτότερον ε῎σται ε᾿ν τη̑ κρίσει η῍ ὑμι̑ν

בּרַם לצֻור וַלצַידָּן נֵהוֵא נִיח בּדִינָא אַו לכֵין׃

[(3) Luke 10, 15]

וְאַתְּ כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? שְׁאוֹלָה תֵּרְדִי!

וְאַתּ כְּפַר-נַחוּם אֲשֶׁר רוֺמַמְתְּ עַד-הַשָּׁמָיִם אֶל-שְׁאוֺל תּוּרָדִי:

A ty Kafarnaum, kteréž jsi až do nebe zvýšeno, až do pekla sníženo budeš.

A ty, Kafarnaum, budeš snad vyvýšeno až do nebe? Až do propasti(u) klesneš(v)! (u) ř: podsvětí (v) var: budeš strženo ([Izajáš 14:13-Izajáš 14:15; Genesis 19:24-Genesis 19:28])

καὶ σύ Καφαρναούμ μὴ ε῞ως ου᾿ρανου̑ ὑψωθήση ε῞ως του̑ α̑δου καταβήση

וַאנתּי כּפַרנַחֻום הָי דַּעדַמָא לַשׁמַיָא אֵתּתּרִימתּי עדַמָא לַשׁיֻול תֵּתַּחתֵּין׃ ס

[(3) Luke 10, 16]

הַשּׁוֹמֵעַ אֲלֵיכֶם, אֵלַי הוּא שׁוֹמֵע. הַדּוֹחֶה אֶתְכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה. וְהַדּוֹחֶה אוֹתִי דּוֹחֶה אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי."

הַשֹּׁמֵעַ אֲלֵיכֶם אֵלַי הוּא שֹׁמֵעַ וְהַמֹּאֵס בָּכֶם בִּי הוּא מֹאֵס וְהַמֹּאֵס בִּי מֹאֵס הוּא בְּשֹׁלְחִי:

Kdož vás slyší, mne slyší; a kdo vámi pohrdá, mnou pohrdá; kdož pak mnou pohrdá, pohrdáť tím, kdož mne poslal.

Kdo slyší vás, slyší mne, a kdo odmítá vás, odmítá mne; kdo odmítá mne, odmítá toho, který mě poslal.“ ([Matouš 10:40; Jan 13:20 Jan 5:23])

ὁ α᾿κούων ὑμω̑ν ε᾿μου̑ α᾿κούει καὶ ὁ α᾿θετω̑ν ὑμα̑ς ε᾿μὲ α᾿θετει̑ ὁ δὲ ε᾿μὲ α᾿θετω̑ν α᾿θετει̑ τὸν α᾿ποστείλαντά με

מַן דַּלכֻון שָׁמַע לִי שָׁמַע ומַן דַּלכֻון טָלֵם לִי הֻו טָלֵם ומַן דּלִי טָלֵם טָלֵם למַן דּשַׁלחַני סּ סּ׃

[(3) Luke 10, 17]

הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ."

וַיָּשֻׁבוּ הַשִּׁבְעִים בְּשִׂמְחַת לִבָּם לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ בְּשִׁמְךׇ נִכְבְּשׁוּ גַּם-הַשֵּׁדִים תַּחַת יָדֵינוּ:

Potom navrátilo se s radostí těch sedmdesáte, řkouce: Pane, také i ďáblové se nám poddávají ve jménu tvém.

Těch sedmdesát se vrátilo s radostí a říkali: „Pane, i démoni se nám podrobují ve tvém jménu.“

ὑπέστρεψαν δὲ οἱ ἑβδομήκοντα δύο μετὰ χαρα̑ς λέγοντες κύριε καὶ τὰ δαιμόνια ὑποτάσσεται ἡμι̑ν ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί σου

וַהפַכו הָנֻון שַׁבעִין דּשַׁדַּר בּחַדֻותָא רַבּתָא וָאמרִין לֵה מָרַן אָף שִׁאדֵא מֵשׁתַּעבּדִין לַן בַּשׁמָך׃

[(3) Luke 10, 18]

אָמַר לָהֶם: "רָאִיתִי אֶת הַשָֹטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רָאִיתִי אֶת-הַ׹ָּׂטָן נָפַל כְּבָרָק מִן-הַשָּׁמָיִם:

I řekl jim: Viděl jsem satana jako blesk padajícího s nebe.

Řekl jim: „Viděl jsem, jak satan padá z nebe jako blesk. ([Izajáš 14:12; Jan 12:31; Zjevení Janovo 12:9])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τοι̑ς ε᾿θεὼρουν τὸν Σατανα̑ν ὡς α᾿στραπὴν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ πεσόντα

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון חָזֵא הוִית לֵה לסָטָנָא דַּנפַל אַיך בַּרקָא מֵן שׁמַיָא׃

[(3) Luke 10, 19]

הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּחַ לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֹּחַ הָאוֹיֵב, וּמְאוּמָה לֹא יִפְגַּע בָּכֶם.

וַאֲנִי הִנְנִי נֹתֵן מֶמְשָׁלָה בְּיֶדְכֶם לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְכָל-גְּבוּרַת אוֺיֵב וְאֵין נֹגֵעַ בָּכֶם לְרָעָה:

Aj, dávámť vám moc šlapati na hady a na štíry i na všelikou moc nepřítele, a nic vám neuškodí.

Hle, dal jsem vám moc šlapat po hadech a štírech a po veškeré síle nepřítele, takže vám v ničem neuškodí. ([Genesis 3:15; Žalmy 91:13; Marek 16:18])

ι᾿δοὺ δέδωκα ὑμι̑ν τὴν ε᾿ξουσίαν του̑ πατει̑ν ε᾿πάνω ο῎φεων καὶ σκορπίων καὶ ε᾿πὶ πα̑σαν τὴν δύναμιν του̑ ε᾿χθρου̑ καὶ ου᾿δὲν ὑμα̑ς ου᾿ μὴ α᾿δικήση

הָא יָהֵב אנָא לכֻון שֻׁולטָנָא דַּהוַיתֻּון דָּישִׁין חוַוָתָא ועֵקַרבֵא וכֻלֵה חַילֵה דַּבעֵלדּבָבָא ומֵדֵּם לָא נַהַרכֻון׃

[(3) Luke 10, 20]

וּבְכָל זֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ עַל שֶׁהָרוּחוֹת נִכְנָעוֹת לָכֶם; שִׂמְחוּ עַל כָּךְ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם."

אַךְ אַל-תִּשְׂמְחוּ עַל כִּי-הָרוּחוֺת נִכְבָּשִׁים תַּחַת יֶדְכֶם כִּי אִם-שִׂמְחוּ עַל אֲשֶׁר-נִכְתְּבוּ שְׁמוֺתֵיכֶם בַּשָּׁמָיִם:

A však z toho se neradujte, že se vám poddávají duchové, ale raději se radujte, že jména vaše napsána jsou v nebesích.

Ale neradujte se z toho, že se vám podrobují duchové; radujte se, že vaše jména jsou zapsána v nebesích.“ ([Exodus 32:32; Filipským 4:3; Zjevení Janovo 3:5 Zjevení Janovo 20:12 Zjevení Janovo 21:27; Matouš 7:22])

πλὴν ε᾿ν τούτω μὴ χαίρετε ο῞τι τὰ πνεύματα ὑμι̑ν ὑποτάσσεται χαίρετε δὲ ο῞τι τὰ ο᾿νόματα ὑμω̑ν ε᾿γγέγραπται ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

בּרַם בּהָדֵא לָא תֵּחדֻּון דּשִׁאדֵא מֵשׁתַּעבּדִין לכֻון אֵלָא חדַו דַּשׁמָהַיכֻּון אֵתכּתֵבו בַּשׁמַיָא׃ ס

[(3) Luke 10, 21]

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.

בָּעֵת הַהִיא עָלַץ לֵב יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיֹּאמֶר אוֺדְךׇ אָבִי אֲדוֺן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת-אֵלֶּה מֵחֲכָמִים וּנְבֹנִים וְגִלִּיתָ אֹתָם לְעוֺלָלִים אָכֵן אָבִי כֵּן-רָצִיתָ אָתָּה:

V tu hodinu rozveselil se v duchu Ježíš, a řekl: Chválím tě, Otče, Pane nebe i země, že jsi tyto věci skryl před moudrými a opatrnými, a zjevils je nemluvňátkům. Ovšem, Otče, nebo se tak líbilo před tebou.

V té hodině zajásal v Duchu svatém(x) a řekl: „Velebím tě, Otče, Pane nebes i země, že jsi tyto věci skryl před moudrými(y) a rozumnými, a zjevil jsi je maličkým. Ano, Otče, tak se ti zalíbilo. (x) var: v duchu (y) učenými ([Matouš 11:25-Matouš 11:27 1 Korintským 1:26-1 Korintským 1:29])

ε᾿ν αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα η᾿γαλλιάσατο ε᾿ν τω̑ πνεύματι τω̑ ἁγίω καὶ ει῏πεν ε᾿ξομολογου̑μαί σοι πάτερ κύριε του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ τη̑ς γη̑ς ο῞τι α᾿πέκρυψας ταυ̑τα α᾿πὸ σοφω̑ν καὶ συνετω̑ν καὶ α᾿πεκάλυψας αυ᾿τὰ νηπίοις ναί ὁ πατήρ ο῞τι ου῞τως ευ᾿δοκία ε᾿γένετο ε῎μπροσθέν σου

בָּה בּשָׁעתָא רוַז יֵשֻׁוע בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וֵאמַר מַודֵּא אנָא לָך אָבי מָרָא דַּשׁמַיָא ודַארעָא דּכַסִיתּ הָלֵין מֵן חַכִּימֵא וסַכֻּולתָנֵא וַגלַיתּ אֵנֵין ליַלֻודֵא אִין אָבי דּהָכַנָא הוָא צֵביָנָא קדָמַיךְּ׃ ס

[(3) Luke 10, 22]

הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף לֹא מִי הוּא הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ."

הַכֹּל נִמְסַר בְּיָדִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן זוּלָתִי הָאָב וּמִי הוּא הָאָב אֵין אִישׁ יֹדֵעַ זוּלָתִי הַבֵּן וְהוּא אֲשֶׁר חָפֵץ בּוֺ הַבֵּן לְגַלּוֺתוֺ לוֺ:

Všecky věci dány jsou mi od Otce mého, a žádný neví, kdo by byl Syn, jediné Otec, a kdo by byl Otec, jediné Syn, a komuž by chtěl Syn zjeviti.

Všechno je mi dáno od mého Otce; a nikdo neví, kdo je Syn, než Otec, ani kdo je Otec, než Syn a ten, komu by to Syn chtěl zjevit.“ ([Matouš 28:18; Jan 3:35 Jan 10:15])

πάντα μοι παρεδόθη ὑπὸ του̑ πατρός μου καὶ ου᾿δεὶς γινὼσκει τίς ε᾿στιν ὁ υἱὸς ει᾿ μὴ ὁ πατήρ καὶ τίς ε᾿στιν ὁ πατὴρ ει᾿ μὴ ὁ υἱὸς καὶ ω῟ ε᾿ὰν βούληται ὁ υἱὸς α᾿ποκαλύψαι

וֵאתפּנִי לוָת תַּלמִידַוהי וֵאמַר להֻון כֻּל מֵדֵּם אֵשׁתּלֵם לִי מֵן אָבי ולָא אנָשׁ יָדַע מַנֻו בּרָא אֵלָא אֵן אַבָא ומַנֻו אַבָא אֵלָא אֵן בּרָא וַלמַן דֵּאן נֵצבֵּא בּרָא דּנֵגלֵא׃ ס

[(3) Luke 10, 23]

הוּא פָּנָה אֶל הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים.

וַיִּפֶן אֶל-תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וַיֹּאמֶר אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרֹאוֺת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים:

A obrátiv se k učedlníkům obzvláštně, řekl: Blahoslavené oči, kteréž vidí, co vy vidíte.

Když byli sami, obrátil se na své učedníky a řekl jim: „Blahoslavené oči, které vidí, co vy vidíte. ([Matouš 13:16-Matouš 13:17; Židům 11:39-Židům 11:40; 1 Petrův 1:10-1 Petrův 1:12])

καὶ στραφεὶς πρὸς τοὺς μαθητὰς κατ῾ ι᾿δίαν ει῏πεν μακάριοι οἱ ο᾿φθαλμοὶ οἱ βλέποντες α῍ βλέπετε

וֵאתפּנִי לוָת תַּלמִידַוהי בַּלחֻודַיהֻון וֵאמַר טֻובַיהֵין לעַינֵא דּחָזיָן מֵדֵּם דַּאנתֻּון חָזֵין׃

[(3) Luke 10, 24]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים חָפְצוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."

כִּי אֲנִי מַגִּיד לָכֶם רַבִּים נְבִיאִים וּמְלָכִים נִכְסְפוּ לִרְאוֺת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְלֹא רָאוּ וְלִשְׁמֹעַ אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁמְעִים וְלֹא שָׁמֵעוּ:

Nebo pravím vám, že mnozí proroci i králové chtěli viděti, což vy vidíte, ale neviděli, a slyšeti, což vy slyšíte, ale neslyšeli.

Říkám vám, že mnozí proroci a králové chtěli vidět, na co vy hledíte, ale neviděli; a slyšet, co vy slyšíte, ale neslyšeli.“

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι πολλοὶ προφη̑ται καὶ βασιλει̑ς η᾿θέλησαν ι᾿δει̑ν α῍ ὑμει̑ς βλέπετε καὶ ου᾿κ ει῏δαν καὶ α᾿κου̑σαι α῍ α᾿κούετε καὶ ου᾿κ η῎κουσαν

אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דַּנבִיֵא סַגִּיֵאא ומַלכֵּא צבַו דּנֵחזֻון מֵדֵּם דּחָזֵין אנתֻּון ולָא חזַו וַלמֵשׁמַע מֵדֵּם דַּאנתֻּון שָׁמעִין ולָא שׁמַעו׃ ס

[(3) Luke 10, 25]

אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֹן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?"

וַיָּקָם תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד לְנַסּוֺתוֺ וַיֹּאמַר רַבִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֺת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֺלָם:

A aj, jeden zákonník vstal, pokoušeje ho, a řka: Mistře, co čině, život věčný dědičně obdržím?

Tu vystoupil jeden zákoník a zkoušel ho: „Mistře, co mám dělat, abych měl podíl na věčném životě?“ ([Matouš 22:34-Matouš 22:40; Marek 12:28-Marek 12:34 Lukáš 18:18])

καὶ ι᾿δοὺ νομικός τις α᾿νέστη ε᾿κπειράζων αυ᾿τὸν λέγων διδάσκαλε τί ποιήσας ζωὴν αι᾿ὼνιον κληρονομήσω

והָא סָפרָא חַד קָם דַּננַסֵיוהי וֵאמַר מַלפָנָא מָנָא אֵעבֵּד דִּארַת חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(3) Luke 10, 26]

שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-כַּתוּב בַּתּוֺרָה אֵיךְ קָרָאתָ בָּהּ:

A on řekl jemu: V zákoně co jest psáno? Kterak čteš?

Ježíš mu odpověděl: „Co je psáno v Zákoně? Jak to tam čteš?“

ὁ δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν ε᾿ν τω̑ νόμω τί γέγραπται πω̑ς α᾿ναγινὼσκεις

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה בּנָמֻוסָא אַיכַּנָא כּתִיב אַיכַּנָא קָרֵא אַנתּ׃

[(3) Luke 10, 27]

הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."

וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ בְּכָל-לְבָבְךׇ וּבְכָל-נַפְשְׁךׇ וּבְכָל-מְאֹדֶךׇ עוּבְכָל- מַדָּעֲכָא וּלְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ:

A on odpověděv, řekl: Milovati budeš Pána Boha svého ze všeho srdce svého, a ze vší duše své, a ze vší síly své, i ze vší mysli své, a bližního svého jako sebe samého.

On mu řekl: „‚Miluj Hospodina(z), Boha svého, z celého svého srdce, celou svou duší, celou svou silou a celou svou myslí‘ a ‚miluj svého bližního jako sám sebe.‘„ (z) ř: Pána ([Deuteronomium 6:4-Deuteronomium 6:5; Leviticus 19:18; Římanům 13:9; Galatským 5:14; Jakubův 2:8])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν α᾿γαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ε᾿ξ ο῞λης τη̑ς καρδίας σου καὶ ε᾿ν ο῞λη τη̑ ψυχη̑ σου καὶ ε᾿ν ο῞λη τη̑ ι᾿σχύι σου καὶ ε᾿ν ο῞λη τη̑ διανοία σου καὶ τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν

ענָא וֵאמַר לֵה דּתֵרחַם למָריָא אַלָהָך מֵן כֻּלֵה לֵבָּך ומֵן כֻּלָה נַפשָׁך ומֵן כֻּלֵה חַילָך ומֵן כֻּלֵה רֵעיָנָך וַלקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך׃

[(3) Luke 10, 28]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה וַחֲיֵה בָּהֶם."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו טוֺב עָנִיתָ עֲשֶׂה-כֵן וְתִחְיֶה:

I řekl mu: Právě jsi odpověděl. To čiň, a živ budeš.

Ježíš mu řekl: „Správně jsi odpověděl. To čiň a budeš živ.“ ([Leviticus 18:5; Lukáš 18:20])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ο᾿ρθω̑ς α᾿πεκρίθης του̑το ποίει καὶ ζήση

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע תּרִיצָאיִת אֵמַרתּ הָדֵא עבֵד ותִחֵא׃

[(3) Luke 10, 29]

אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?"

וַיּוֺאֶל לְהַצְדִּיק נַפְשׁוֺ וַיֹּאמֶר אֶל-יֵשׁוּעַ וּמִי הוּא רֵעִי:

On pak chtěje se sám ospravedlniti, dí Ježíšovi: A kdo jest můj bližní?

Zákoník se však chtěl ospravedlnit, a proto Ježíšovi řekl: „A kdo je můj bližní?“

ὁ δὲ θέλων δικαιω̑σαι ἑαυτὸν ει῏πεν πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ τίς ε᾿στίν μου πλησίον

הֻו דֵּין כַּד צבָא לַמזַדָּקֻו נַפשֵׁה אֵמַר לֵה ומַנֻו קַרִיבי׃ ס

[(3) Luke 10, 30]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֺ וַיִּפֹּל בִּידֵי שֹׁדְדִים אֲשֶׁר הִפְשִׁיטֻהוּ הִכֻּהוּ וַיִּפְנוּ וַיַּעַזְבוּ אֹתוֺ וְכִמְעַט לֹא נוֺתְרָה-בוֺ נְשָׁמָה:

I odpověděv Ježíš, řekl: Člověk jeden šel z Jeruzaléma do Jericho, i upadl mezi lotry. Kteříž obloupivše jej a zranivše, odešli, odpolu živého nechavše.

Ježíš mu odpověděl: „Jeden člověk šel z Jeruzaléma do Jericha a padl do rukou lupičů; ti jej obrali, zbili a nechali tam ležet polomrtvého.

ὑπολαβών ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν α῎νθρωπός τις κατέβαινεν α᾿πὸ ᾽Ιερουσαλὴμ ει᾿ς ᾽Ιεριχώ καὶ λησται̑ς περιέπεσεν οι῍ καὶ ε᾿κδύσαντες αυ᾿τὸν καὶ πληγὰς ε᾿πιθέντες α᾿πη̑λθον α᾿φέντες ἡμιθανη̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע גַּברָא חַד נָחֵת הוָא מֵן אֻורִשׁלֵם לִאירִיחֻו וַנפַלו עלַוהי לֵסטָיֵא ושַׁלחֻוהי וַמחַאוֻהי ושַׁבקֻוהי כַּד קַלִיל קַיָמָא בֵּה נַפשָׁא וֵאזַלו׃

[(3) Luke 10, 31]

וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

וַיִּקֶר לְאִישׁ כֹּהֵן מִקְרֵהוּ לָבֹא בַדֶּרֶךְ הַהוּא וַיִּרְאֵהוּ וַיֵּט מִפָּנָיו:

I přihodilo se, že kněz jeden šel touž cestou, a uzřev jej, pominul.

Náhodou šel tou cestou jeden kněz, ale když ho uviděl, vyhnul se mu.

κατὰ συγκυρίαν δὲ ἱερεύς τις κατέβαινεν ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ ε᾿κείνη καὶ ι᾿δών αυ᾿τὸν α᾿ντιπαρη̑λθεν

וַגדַשׁ כָּהנָא חַד נָחֵת הוָא בֻּאורחָא הָי וַחזָיהי וַעבַר׃

[(3) Luke 10, 32]

כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

וְגַם-אִישׁ לֵוִי נִקְרָה בַמָּקוֺם הַהוּא וַיִּגַּשׁ וַיִּרְאֵהוּ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו:

Též i Levíta přišed až k tomu místu, a uzřev jej, pominul.

A stejně se mu vyhnul i levita, když přišel k tomu místu a uviděl ho.

ὁμοίως δὲ καὶ Λευίτης γενόμενος κατὰ τὸν τόπον ε᾿λθών καὶ ι᾿δών α᾿ντιπαρη̑λθεν

והָכַנָא אָף לֵוָיָא אֵתָא מטָא להָי דֻּוכּתָא וַחזָיהי וַעבַר׃

[(3) Luke 10, 33]

וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים.

אַךְ אִישׁ שֹׁמְרוֺנִי בְּלֶכְתּוֺ לְמַסָּעָיו נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּרְאֵהוּ וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו:

Samaritán pak jeden, cestou se ubíraje, přišel až k němu, a uzřev jej, milosrdenstvím hnut jest.

Ale když jeden Samařan na své cestě přišel k tomu místu a uviděl ho, byl pohnut soucitem; ([Lukáš 9:51-Lukáš 9:53; Jan 4:9])

Σαμαρίτης δέ τις ὁδεύων η῟λθεν κατ῾ αυ᾿τὸν καὶ ι᾿δών ε᾿σπλαγχνίσθη

אנָשׁ דֵּין שָׁמרָיָא כַּד רָדֵא הוָא אֵתָא אַיכָּא דִּאיתַוהי הוָא וַחזָיהי וֵאתרַחַם עלַוהי׃

[(3) Luke 10, 34]

נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו.

וַיִּקְרַב וַיְחַבֵּשׁ אֶת-פְּצָעָיו וְשֶׁמֶן וְיַיִן יָצַק עָלָיו וַיַּרְכִּבֵהוּ עַל-בְּהֶמְתּוֺ וַיְבִאֵהוּ אֶל-הַמָּלוֺן וַיָּחָשׁ לוֺ לְכָל-מַחְסֹרָיו:

A přistoupiv, uvázal rány jeho, naliv oleje a vína, a vloživ jej na hovado své, vedl do hospody, a péči o něj měl.

přistoupil k němu, ošetřil jeho rány olejem a vínem a obvázal mu je, posadil jej na svého mezka, zavezl do hostince a tam se o něj staral.

καὶ προσελθών κατέδησεν τὰ τραύματα αυ᾿του̑ ε᾿πιχέων ε῎λαιον καὶ οι῏νον ε᾿πιβιβάσας δὲ αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τὸ ι῎διον κτη̑νος η῎γαγεν αυ᾿τὸν ει᾿ς πανδοχει̑ον καὶ ε᾿πεμελήθη αυ᾿του̑

וֵאתקַרַב וַעצַב מַחוָתֵה וַנצַל עלַיהֵין חַמרָא ומֵשׁחָא וסָמֵה עַל חמָרֵה וַאיתּיֵה לפֻותּקָא וֵאתבּטֵל לֵה עלַוהי׃

[(3) Luke 10, 35]

לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.'

וּלְמָחֳרָת בְּנָסְעוֺ הוֺצִיא שְׁנֵי דִינָרִים וַיִּתֵּן לְבַעַל הַמָּלוֺן וַיֹּאמַר חוּשָׁה לּוֺ לְכָל-מַחְסֹרָיו וְכִי תוֺסִיף לְהוֺצִיא עָלָיו אֲנִי בְּשׁוּבִי אֲשַׁלֵּמָה:

Druhého pak dne odjíti maje, vyňav dva peníze, dal hospodáři, a řekl jemu: Měj o něj péči, a cožkoli nad to vynaložíš, já když se vrátím, zaplatím tobě.

Druhého dne dal hostinskému dva denáry a řekl: ‚Postarej se o něj, a bude-li tě to stát víc, já ti to zaplatím, až se budu vracet.‘

καὶ ε᾿πὶ τὴν αυ῎ριον ε᾿κβαλών ε῎δωκεν δύο δηνάρια τω̑ πανδοχει̑ καὶ ει῏πεν ε᾿πιμελήθητι αυ᾿του̑ καὶ ο῞ τι α῍ν προσδαπανήσης ε᾿γώ ε᾿ν τω̑ ε᾿πανέρχεσθαί με α᾿ποδὼσω σοι

וַלצַפרֵה דּיַומָא אַפֵּק תּרֵין דִּינָרִין יַהב לפֻותּקָיָא וֵאמַר לֵה יִצַף דִּילֵה וֵאן מֵדֵּם יַתִּיר תַּפֵּק מָא דּהָפֵך אנָא יָהֵב אנָא לָך׃

[(3) Luke 10, 36]

וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?"

וְעַתָּה מַה-תֹּאמַר מִי מִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה הָיָה רֵעַ לָאִישׁ אֲשֶׁר נָפַל בִּידֵי הַשֹּׁדְדִים:

Kdo tedy z těch tří zdá se tobě bližním býti tomu, kterýž upadl mezi lotry?

Kdo z těch tří, myslíš, byl bližním tomu, který upadl mezi lupiče?“

τίς τούτων τω̑ν τριω̑ν πλησίον δοκει̑ σοι γεγονέναι του̑ ε᾿μπεσόντος ει᾿ς τοὺς ληστάς

מַנֻו הָכִיל מֵן הָלֵין תּלָתָא מֵתחזֵא לָך דַּהוָא קַרִיבָא להַו דַּנפַל בִּאידַי גַּיָסֵא׃

[(3) Luke 10, 37]

הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה."

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר זֶה הוּא אֲשֶׁר גָּמַל עִמּוֺ חָסֶד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ וַעֲשֶׂה גַּם-אַתָּה כָּמֹהוּ:

A on řekl: Ten, kterýž prokázal milosrdenství nad ním. I řekl jemu Ježíš: Jdi, i ty učiň též.

Zákoník odpověděl: „Ten, který mu prokázal milosrdenství.“ Ježíš mu řekl: „Jdi a jednej také tak.“

ὁ δὲ ει῏πεν ὁ ποιήσας τὸ ε῎λεος μετ῾ αυ᾿του̑ ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς πορεύου καὶ σὺ ποίει ὁμοίως

הֻו דֵּין אֵמַר הַו דֵּאתרַחַם עלַוהי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע זֵל אָף אַנתּ הָכַנָא הוַיתּ עָבֵד סס׃

[(3) Luke 10, 38]

בְּעֵת מַסָּעָם נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד, וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ.

וּבְנָסְעָם וַיָּבֹא אֶל-אַחַד הַכְּפָרִים וְשָׁם אִשָּׁה אַחַת וּשְׁמָהּ מַרְתָּא אֲשֶׁר אָסְפָה אֹתוֺ אֶל-בֵּיתָהּ:

I stalo se, když šli, že on všel do jednoho městečka. Žena pak jedna, jménem Marta, přijala jej do domu svého.

Když šel Ježíš s učedníky dál, vešel do jedné vesnice. Tam jej přijala do svého domu žena jménem Marta, ([Jan 11:1 Jan 11:5; Jan 12:2-Jan 12:3])

ε᾿ν δὲ τω̑ πορεύεσθαι αυ᾿τοὺς αυ᾿τὸς ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς κὼμην τινά γυνὴ δέ τις ο᾿νόματι Μάρθα ὑπεδέξατο αυ᾿τόν

וַהוָא דּכַד הֵנֻון רָדֵין בֻּאורחָא עַל לַקרִיתָא חדָא וַאנתּתָא דַּשׁמָה מָרתָּא קַבֵּלתֵה בּבַיתָּה׃

[(3) Luke 10, 39]

הָיְתָה לָהּ אָחוֹת, מִרְיָם שְׁמָהּ, שֶׁיָּשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרוֹ,

וְלָהּ אָחוֺת וּשְׁמָהּ מִרְיָם אֲשֶׁר יָשְׁבָה לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ לִשְׁמֹעַ אֶל-דְּבָרוֺ:

A ta měla sestru, jménem Marii, kteráž seděci u noh Ježíšových, poslouchala slova jeho.

která měla sestru Marii; ta si sedla k nohám Ježíšovým(a) a poslouchala jeho slovo. (a) var: Páně

καὶ τη̑δε η῟ν α᾿δελφὴ καλουμένη Μαριάμ η῍ καὶ παρακαθεσθει̑σα πρὸς τοὺς πόδας του̑ κυρίου η῎κουεν τὸν λόγον αυ᾿του̑

וִאית הוָת לָה חָתָא דַּשׁמָה מַריַם וֵאתָת יֵתבַּת לָה לוָת רֵגלַוהי דּמָרַן ושָׁמעָא הוָת מֵלַוהי׃

[(3) Luke 10, 40]

וְאִלּוּ מַרְתָּא הָיְתָה טְרוּדָה בְּרֹב שֵׁרוּתָהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר נָא לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי."

וּמָרְתָּא עָיְפָה נַפְשָׁהּ מֵרֹב עֲבֹדָתָהּ וַתִּגַּשׁ אֵלָיו וַתֹּאמֶר הֲלֹא תָחוּשׁ לִי אֲדֹנִי כִּי אֲחוֺתִי עֲזָבַתְנִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי אֱמָר-נָא אֵלֶיהָ לַעֲזֹר עַל-יָדִי:

Ale Marta pečlivá byla při mnohé službě. Kteráž přistoupivši, řekla: Pane, nemáš-liž o to péče, že sestra má nechala mne samé sloužiti? Protož rci jí, ať mi pomůž.

Ale Marta měla plno práce, aby ho obsloužila. Přišla k němu a řekla: „Pane, nezáleží ti na tom, že mne má sestra nechala sloužit samotnou? Řekni jí přece, ať mi pomůže!“

ἡ δὲ Μάρθα περιεσπα̑το περὶ πολλὴν διακονίαν ε᾿πιστα̑σα δὲ ει῏πεν κύριε ου᾿ μέλει σοι ο῞τι ἡ α᾿δελφή μου μόνην με κατέλιπεν διακονει̑ν ει᾿πὲ ου῏ν αυ᾿τη̑ ι῞να μοι συναντιλάβηται

מָרתָּא דֵּין עַניָא הוָת בּתֵשׁמֵשׁתָּא סַגִּיאתָא וֵאתָת אָמרָא לֵה מָרי לָא בּטִיל לָך דּחָתי שׁבַקתַני בַּלחֻודַי לַמשַׁמָשֻׁו אֵמַר לָה מעַדּרָא לִי׃

[(3) Luke 10, 41]

הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן: "מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים,

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַרְתָּא מַרְתָּא עֲיֵפָה וִיגֵעָה אַתְּ מֵעִנְיָנִים רַבִּים:

A odpověděv, řekl jí Ježíš: Marta, Marta, pečlivá jsi, a rmoutíš se při mnohých věcech.

Pán jí odpověděl: „Marto, Marto, děláš si starosti a trápíš se pro mnoho věcí. ([Matouš 6:33-Matouš 6:34])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ει῏πεν αυ᾿τη̑ ὁ κύριος Μάρθα Μάρθα μεριμνα̑ς καὶ θορυβάζη περὶ πολλά

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לָה מָרתָּא מָרתָּא יָצפַּתּי וַרהִיבַתּי עַל סַגִּיָאתָא׃

[(3) Luke 10, 42]

וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ; וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה."

וְאֵין דָּבָר נָחוּץ בִּלְתִּי עִנְיָן אֶחָד וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֺב אֲשֶׁר לֹא-יֻקַּח מִיָּדֶיהָ:

Ale jednohoť jest potřebí. Mariať dobrou stránku vyvolila, kteráž nebude odjata od ní.

Jen jednoho je třeba. Marie volila dobře; vybrala si to, oč nepřijde.“

ἑνὸς δέ ε᾿στιν χρεία Μαριὰμ γὰρ τὴν α᾿γαθὴν μερίδα ε᾿ξελέξατο η῞τις ου᾿κ α᾿φαιρεθήσεται αυ᾿τη̑ς

חדָא הי דֵּין דּמֵתבַּעיָא מַריַם דֵּין מנָתָא טָבתָא גּבָת לָה הָי דּלָא תֵּתנסֵב מֵנָה׃ ס

[(3) Luke 11, 01]

הוּא הָיָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם וְהִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: "אֲדוֹנִי, לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו."

וַיְהִי כְּכַלֹּתוֺ אֶת-תְּפִלָּתוֺ בְּמָקוֺם אֶחָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו יְלַמְּדֵנוּ אֲדֹנֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר הוֺרָה כֵן גַּם-יוֺחָנָן לְתַלְמִידָיו:

I stalo se, když se na jednom místě modlil, když přestal, řekl jemu jeden z učedlníků jeho: Pane, nauč nás modliti se, jako i Jan učil učedlníky své.

Jednou se Ježíš na nějakém místě modlil; když přestal, řekl mu jeden z jeho učedníků: „Pane, nauč nás modlit se, jako tomu učil své učedníky i Jan.“ ([Lukáš 5:16 Lukáš 6:12 Lukáš 9:18 Lukáš 9:28])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ει῏ναι αυ᾿τὸν ε᾿ν τόπω τινὶ προσευχόμενον ὡς ε᾿παύσατο ει῏πέν τις τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ πρὸς αυ᾿τόν κύριε δίδαξον ἡμα̑ς προσεύχεσθαι καθώς καὶ ᾽Ιωάννης ε᾿δίδαξεν τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑

וַהוָא דּכַד הֻו מצַלֵא בּדֻוכּתָא חדָא כַּד שַׁלֵם אֵמַר לֵה חַד מֵן תַּלמִידַוהי מָרַן אַלֵפַין לַמצַלָיֻו אַיכַּנָא דָּאף יֻוחַנָן אַלֵף לתַלמִידַוהי׃ ס

[(3) Luke 11, 02]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אִמְרוּ: אָבִינוּ, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה תֹאמְרוּן בִּתְפִלַּתְכֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךׇ תָּבֹא מַלְכוּתֶךׇ יֵעָשֶׂה רְצוֺנְךׇ בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַשָּׁמָיִם:

I řekl jim: Když se modlíte, říkejte: Otče náš, kterýž jsi v nebesích, posvěť se jméno tvé. Přiď království tvé. Buď vůle tvá, jako v nebi tak i na zemi.

Odpověděl jim: „Když se modlíte, říkejte: Otče(b), buď posvěceno tvé jméno. Přijď tvé království(c). (b) var: + náš, jenž jsi v nebesích (c) var: + Staň se tvá vůle jako v nebi, tak i na zemi. ([Matouš 6:9-Matouš 6:13])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τοι̑ς ο῞ταν προσεύχησθε λέγετε πάτερ ἁγιασθήτω τὸ ο῎νομά σου ε᾿λθέτω ἡ βασιλεία σου

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵמַתי דַּמצַלֵין אנתֻּון הָכַנָא הוַיתֻּון אָמרִין אַבֻון דּבַשׁמַיָא נֵתקַדַּשׁ שׁמָך תִּאתֵא מַלכֻּותָך נֵהוֵא צֵביָנָך אַיך דּבַשׁמַיָא אָף בַּארעָא׃

[(3) Luke 11, 03]

אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ יוֹם יוֹם;

תֶּן-לָנוּ לֶחֶם חֻקֵּנוּ יוֺם בְּיוֺמוֺ:

Chléb náš vezdejší dávej nám každého dne.

Náš denní chléb nám dávej každého dne.

τὸν α῎ρτον ἡμω̑ν τὸν ε᾿πιούσιον δίδου ἡμι̑ν τὸ καθ῾ ἡμέραν

הַב לַן לַחמָא דּסֻונקָנַן כֻּליֻום׃

[(3) Luke 11, 04]

וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ, כִּי גַּם אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְכָל הַחוֹטְאִים לָנוּ; וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."

וּסְלַח לָנוּ אֶת-אַשְׁמוֺתֵינוּ כִּי גַּם-אֲנַחְנוּ סֹלְחִים לְכָל-אֲשֶׁר אָשַׁם לָנוּ וְאַל-תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֺן כִּי אִם-הַצִּילֵנוּ מִן-הָרָע:

I odpusť nám hříchy naše, nebo i my odpouštíme všelikému vinníku svému. A neuvoď nás v pokušení, ale zbav nás od zlého.

A odpusť nám naše hříchy, neboť i my odpouštíme každému, kdo se proviňuje proti nám. A nevydej nás do pokušení(d)(e).“ (d) na pospas zkoušce (e) var: + ale vysvoboď nás od zlého ([Marek 11:25; Matouš 18:35])

καὶ α῎φες ἡμι̑ν τὰς ἁμαρτίας ἡμω̑ν καὶ γὰρ αυ᾿τοὶ α᾿φίομεν παντὶ ο᾿φείλοντι ἡμι̑ν καὶ μὴ ει᾿σενέγκης ἡμα̑ς ει᾿ς πειρασμόν

וַשׁבֻוק לַן חטָהַין אָף אֵנַחנַן גֵּיר שׁבַקן לכֻל דּחַיָבִין לַן ולָא תַּעלַן לנֵסיֻונָא אֵלָא פּרֻוקַין מֵן בִּישָׁא׃ ס

[(3) Luke 11, 05]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אִם אֶחָד מִכֶּם יֵלֵךְ אֶל יְדִידוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֹאמַר לוֹ, 'יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-בָכֶם אֲשֶׁר לוֺ אֹהֵב וְהוּא בָא אֶל-בֵּיתוֺ בַּחֲצוֺת הַלַּיְלָה וְקֹרֵא אֵלָיו קוּמָה רֵעִי הַלְוֵנִי-נָא שָׁלֹשׁ כִּכְּרוֺת-לָחֶם:

I řekl jim: Kdo z vás bude míti přítele, a půjde k němu o půlnoci, a dí jemu: Příteli, půjč mi tří chlebů.

Řekl jim: „Někdo z vás bude mít přítele, půjde k němu o půlnoci a řekne mu: ‚Příteli, půjč mi tři chleby, ([Lukáš 18:1-Lukáš 18:8])

καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς τίς ε᾿ξ ὑμω̑ν ε῞ξει φίλον καὶ πορεύσεται πρὸς αυ᾿τὸν μεσονυκτίου καὶ ει῎πη αυ᾿τω̑ φίλε χρη̑σόν μοι τρει̑ς α῎ρτους

וֵאמַר להֻון מַנֻו מֵנכֻון דִּאית לֵה רָחמָא ונִאזַל לוָתֵה בּפֵלגֻּות לִליָא ונִאמַר לֵה רָחֵמי אַשֵׁאלַיני תּלָת גּרִיצָן׃

[(3) Luke 11, 06]

כִּי חֲבֵרִי הִגִּיעַ אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מַה לְּהַגִּישׁ לוֹ.'

כִּי-אֹהֲבֵי עֹבֵר אֹרַח בָּא אֶל-בֵּיתִי וְאֵין-לִי פַת-לֶחֶם לְתִתּוֺ לְפָנָיו:

Nebo přítel můj přišel s cesty ke mně, a nemám, co bych předložil před něj.

protože právě teď ke mně přišel přítel, který je na cestách, a já mu nemám co dát.‘

ε᾿πειδὴ φίλος μου παρεγένετο ε᾿ξ ὁδου̑ πρός με καὶ ου᾿κ ε῎χω ο῍ παραθήσω αυ᾿τω̑

מֵטֻל דּרָחמָא אֵתָא לוָתי מֵן אֻורחָא ולַיתּ לִי מֵדֵּם דֵּאסִים לֵה׃

[(3) Luke 11, 07]

וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשִׁיב וְיֹאמַר, 'אַל תַּטְרִיד אוֹתִי, הַדֶּלֶת כְּבָר נְעוּלָה וִילָדַי אִתִּי בַּמִּטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ' -

וְהַשֹּׁכֵן בַּבַּיִת עֹנֶה וְאֹמֵר אַל-תַּלְאֶה אֹתִי כִּי הַדֶּלֶת כְּבָר סֻגְּרָה וִילָדַי עִמִּי בְמִטָּתִי לֹא-אוּכַל לָקוּם לָתֶת לָךְ:

A on vnitř jsa, odpověděl by: Nečiň mi nevole; dvéře již zavříny, a dítky mé se mnou jsou v pokoji. Nemohuť vstáti a dáti tobě.

On mu zevnitř odpoví: ‚Neobtěžuj mne! Dveře jsou již zavřeny a děti jsou se mnou na lůžku. Nebudu přece vstávat, abych ti to dal.‘

κα᾿κει̑νος ε῎σωθεν α᾿ποκριθεὶς ει῎πη μή μοι κόπους πάρεχε η῎δη ἡ θύρα κέκλεισται καὶ τὰ παιδία μου μετ῾ ε᾿μου̑ ει᾿ς τὴν κοίτην ει᾿σίν ου᾿ δύναμαι α᾿ναστὰς δου̑ναί σοι

והַו רָחמֵה מֵן לגַו נֵענֵא ונִאמַר לֵה לָא תַּהַרַיני דּהָא תַּרעָא אַחִיד הֻו וַבנַי עַמי בּעַרסָא לָא מֵשׁכַּח אנָא דֵּאקֻום וֵאתֵּל לָך׃

[(3) Luke 11, 08]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם אִם לֹא יָקוּם לָתֵת לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ יְדִידוֹ, יָקוּם בִּגְלַל הֶעַזָּתוֹ וְיִתֵּן לוֹ כְּכָל צָרְכּוֹ.

הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הוּא יָקוּם וְיִתֶּן-לוֺ כְּכֹל אֲשֶׁר יֶחְסָר לֹא בַעֲבוּר כִּי אֹהֲבוֺ הוּא כִּי אִם-מֵאֲשֶׁר יִפְצַר-בּוֺ וְלֹא יַחֲשֹׁךְ:

Pravím vám: Ačť nedá jemu, vstana, proto že jest přítel jeho, ale však pro nezbednost jeho vstana, dá jemu, kolikžkoli potřebuje.

Pravím vám, i když nevstane a nevyhoví mu, ač je jeho přítel, vstane pro jeho neodbytnost a dá mu vše, co potřebuje.

λέγω ὑμι̑ν ει᾿ καὶ ου᾿ δὼσει αυ᾿τω̑ α᾿ναστὰς διὰ τὸ ει῏ναι φίλον αυ᾿του̑ διά γε τὴν α᾿ναίδειαν αυ᾿του̑ ε᾿γερθεὶς δὼσει αυ᾿τω̑ ο῞σων χρήζει

אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן מֵטֻל רָחמֻותָא לָא נֵתֵּל לֵה מֵטֻל חַצִיפֻותֵה נקֻום ונֵתֵּל לֵה כּמָא דּמֵתבּעֵא לֵה׃ ס

[(3) Luke 11, 09]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם.

וְגַם-אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם:

I jáť pravím vám: Proste, a budeť vám dáno; hledejte, a naleznete; tlucte, a budeť vám otevříno.

A tak vám pravím: Proste, a bude vám dáno; hledejte, a naleznete; tlučte, a bude vám otevřeno. ([Matouš 7:7-Matouš 7:11 Marek 11:24; Jakubův 1:6-Jakubův 1:7])

κα᾿γώ ὑμι̑ν λέγω αι᾿τει̑τε καὶ δοθήσεται ὑμι̑ν ζητει̑τε καὶ εὑρήσετε κρούετε καὶ α᾿νοιγήσεται ὑμι̑ν

אָף אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון שַׁאלו ונֵתִיהֵב לכֻון בּעַו ותֵשׁכּחֻון קֻושׁו ונֵתפּתַח לכֻון׃

[(3) Luke 11, 10]

כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק יִפָּתַח לוֹ.

כִּי כָּל-הַשֹּׁאֵל יִקַּח וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְהַדֹּפֵק יִפָּתַח לוֺ:

Nebo každý, kdož prosí, béře; a kdož hledá, nalézá; a tomu, kdož tluče, bude otevříno.

Neboť každý, kdo prosí, dostává, a kdo hledá, nalézá, a kdo tluče, tomu bude otevřeno.

πα̑ς γὰρ ὁ αι᾿τω̑ν λαμβάνει καὶ ὁ ζητω̑ν εὑρίσκει καὶ τω̑ κρούοντι α᾿νοιγήσεται

כֻּל גֵּיר דּשָׁאֵל נָסֵב וַדבָעֵא מֵשׁכַּח וַדנָקֵשׁ מֵתפּתַח לֵה׃

[(3) Luke 11, 11]

וּמִי מִכֶּם הָאָב שֶׁבְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג וְהוּא יִתֵּן לוֹ נָחָשׁ בִּמְקוֹם דָּג?

וּמִי אָב בָּכֶם אֲשֶׁר בְּנוֺ שָׁאַל מִמֶּנּוּ לֶחֶם וְהוּא יִתֶּן-לוֺ אָבֶן אִם-בִּקֵּשׁ דָּג וְתַחַת דָּג יִתֶּן-לוֺ נָחָשׁ:

Kterého pak z vás otce prosil by syn za chléb, zdali kamene podá jemu? Aneb za rybu, zdali místo ryby dá jemu hada?

Což je mezi vámi otec, který by dal svému synu(f) hada, když ho prosí o rybu? (f) var: + kámen, když ho požádá o chléb? Nebo

τίνα δὲ ε᾿ξ ὑμω̑ν τὸν πατέρα αι᾿τήσει ὁ υἱὸς ι᾿χθύν καὶ α᾿ντὶ ι᾿χθύος ο῎φιν αυ᾿τω̑ ε᾿πιδὼσει

אַינָא גֵּיר מֵנכֻון אַבָא דּנֵשֵׁאלִיוהי בּרֵה לַחמָא למָא כִּאפָא מַושֵׁט לֵה וֵאן נֻונָא נֵשֵׁאלִיוהי למָא חלָף נֻונָא חֵויָא מַושֵׁט לֵה׃

[(3) Luke 11, 12]

אוֹ אִם יְבַקֵּשׁ בֵּיצָה יִתֵּן לוֹ עַקְרָב?

אוֺ בֵיצָה כִּי-יִשְׁאַל וְהוּא יִתֶּן-לוֺ עַקְרָב:

Aneb prosil-li by za vejce, zdali podá jemu štíra?

Nebo by mu dal štíra, když ho prosí o vejce?

η῍ καὶ αι᾿τήσει ω᾿όν ε᾿πιδὼσει αυ᾿τω̑ σκορπίον

וֵאן בַּרתָא נֵשֵׁאלִיוהי למָא הֻו עֵקַרבָא מַושֵׁט לֵה׃

[(3) Luke 11, 13]

הֵן אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, כָּל שֶׁכֵּן הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַמְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ!"

וְאַתֶּם כִּי רָעִים הִנְּכֶם אַתֶּם יֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֺת טֹבוֺת לִבְנֵיכֶם אַף-כִּי הָאָב מִן-הַשָּׁמַיִם יִתֵּן רוּחַ קָדְשׁוֺ לְדֹרְשָׁיו:

Poněvadž tedy vy, jsouce zlí, umíte dobré dary dávati dětem svým, čím více Otec váš nebeský dá Ducha svatého těm, kteříž ho prosí?

Jestliže tedy vy, ač jste zlí, umíte svým dětem dávat dobré dary, čím spíše váš Otec z nebe dá Ducha svatého těm, kdo ho prosí!“ ([Jan 16:23-Jan 16:24; Jakubův 1:17; 1 Janův 5:14])

ει᾿ ου῏ν ὑμει̑ς πονηροὶ ὑπάρχοντες οι῎δατε δόματα α᾿γαθὰ διδόναι τοι̑ς τέκνοις ὑμω̑ν πόσω μα̑λλον ὁ πατὴρ ὁ ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ δὼσει πνευ̑μα α῞γιον τοι̑ς αι᾿του̑σιν αυ᾿τόν

וֵאן אַנתֻּון דּבִישֵׁא אִיתַיכֻּון יָדעִין אנתֻּון מַוהבָתָא טָבָתָא למֵתַּל לַבנַיכֻּון כּמָא יַתִּירָאיִת אַבֻוכֻון מֵן שׁמַיָא נֵתֵּל רֻוחָא דּקֻודשָׁא לַאילֵין דּשָׁאלִין לֵה סס׃

[(3) Luke 11, 14]

בְּאַחַד הַיָּמִים גֵּרֵשׁ שֵׁד שֶׁגָּרַם לְאִלְּמוּת. כַּאֲשֶׁר יָצָא הַשֵּׁד הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וְהֶהָמוֹן הִשְׁתּוֹמֵם.

וַיְהִי הַיּוֺם וַיְגָרֵשׁ רוּחַ רָע מֵאִישׁ אִלֵּם וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא הָרוּחַ הָרָע הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וַיְהִי לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הָעָם:

I vymítal ďábelství, a to bylo němé. Stalo se pak, když vyšlo ďábelství, mluvil ten němý. I divili se zástupové.

Jednou vyháněl Ježíš zlého ducha z němého člověka. Když ten duch vyšel, němý promluvil. Zástupy se divily. ([Matouš 12:22-Matouš 12:30; Marek 3:20-Marek 3:27 Matouš 9:32-Matouš 9:43])

καὶ η῟ν ε᾿κβάλλων δαιμόνιον καὶ αυ᾿τὸ η῟ν κωφόν ε᾿γένετο δὲ του̑ δαιμονίου ε᾿ξελθόντος ε᾿λάλησεν ὁ κωφός καὶ ε᾿θαύμασαν οἱ ο῎χλοι

וכַד מַפֵּק שִׁאדָא דִּאיתַוהי חַרשָׁא הוָא דּכַד נפַק הַו שִׁאדָא מַלֵל הַו חַרשָׁא וֵאתּדַּמַרו כֵּנשֵׁא׃ ס

[(3) Luke 11, 15]

אֶלָּא שֶׁכַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."

וְיֵשׁ מֵהֶם אָמְרוּ בְּבַעַל זְבוּב שַׂר-הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:

Ale někteří z nich pravili: Skrze Belzebuba, kníže ďábelské, vymítá ďábly.

Někteří z nich však řekli: „Démony vyhání ve jménu Belzebula, knížete démonů.“

τινὲς δὲ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ει῏πον ε᾿ν Βεελζεβοὺλ τω̑ α῎ρχοντι τω̑ν δαιμονίων ε᾿κβάλλει τὰ δαιμόνια

אנָשָׁא דֵּין מֵנהֻון אֵמַרו בַּבעֵלזבֻוב רִשָׁא דּדַיוֵא מַפֵּק הָנָא דַּיוֵא׃

[(3) Luke 11, 16]

וַאֲחֵרִים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לְנַסּוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר רָצוּ לְנַסּוֺתוֺ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֺת מִן-הַשָּׁמָיִם:

A jiní pokoušejíce, znamení od něho hledali s nebe.

Jiní ho chtěli podrobit zkoušce; žádali od něho znamení z nebe.

ε῞τεροι δὲ πειράζοντες σημει̑ον ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ε᾿ζήτουν παρ῾ αυ᾿του̑

אחרָנֵא דֵּין כַּד מנַסֵין לֵה אָתָא מֵן שׁמַיָא שָׁאלִין הוַו לֵה׃ ס

[(3) Luke 11, 17]

אַךְ הוּא יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ - תֵּחָרֵב, וּבַיִת עַל בַּיִת יִפֹּל בָּהּ.

וְהוּא יָדַע אֶת-מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל-מַמְלָכָה הַנִּפְלְגָה עַל-נַפְשָׁהּ תֶּחֱרָב וּבָתֶּיהָ בְתוֺכָהּ בַּיִת עַל-בַּיִת יִפֹּלוּ:

Ale on znaje myšlení jejich, řekl jim: Každé království samo v sobě rozdělené pustne, i dům rozdvojený padá.

Protože znal jejich myšlenky, řekl jim: „Každé království vnitřně rozdělené pustne a dům za domem padá.

αυ᾿τὸς δὲ ει᾿δώς αυ᾿τω̑ν τὰ διανοήματα ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πα̑σα βασιλεία ε᾿φ῾ ἑαυτὴν διαμερισθει̑σα ε᾿ρημου̑ται καὶ οι῏κος ε᾿πὶ οι῏κον πίπτει

יֵשֻׁוע דֵּין דּיָדַע הוָא מַחשׁבָתהֻון אֵמַר להֻון כֻּל מַלכֻּו דּתֵתפַּלַג עַל נַפשָׁה תֵּחרַב ובַיתָּא דּעַל קנֻומֵה מֵתפַּלַג נֵפֵּל׃

[(3) Luke 11, 18]

וְאִם גַּם הַשָֹטָן הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, כֵּיצַד תַּעֲמֹד מַמְלַכְתּוֹ? שֶׁכֵּן אוֹמְרִים אַתֶּם כִּי בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

וְאִם גַּם-הַ׹ָּׂטָן נִפְלַג עַל-נַפְשׁוֺ אֵיךְ תָּקוּם מַלְכוּתוֺ כִּי אֲמַרְתֶּם בְּבַעַל-זְבוּב אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:

Jestližeť jest pak i satan proti sobě rozdělen, kterakž stane království jeho? Nebo pravíte, že já skrze Belzebuba vymítám ďábly.

Je-li i satan v sobě rozdvojen, jak bude moci obstát jeho království? Říkáte přece, že vyháním démony ve jménu Belzebula.

ει᾿ δὲ καὶ ὁ Σατανα̑ς ε᾿φ῾ ἑαυτὸν διεμερίσθη πω̑ς σταθήσεται ἡ βασιλεία αυ᾿του̑ ο῞τι λέγετε ε᾿ν Βεελζεβοὺλ ε᾿κβάλλειν με τὰ δαιμόνια

וֵאן סָטָנָא עַל נַפשֵׁה אֵתפַּלַג אַיכַּנָא תּקֻום מַלכֻּותֵה דָּאמרִין אנתֻּון דּבַבעֵלזבֻוב מַפֵּק אנָא דַּיוֵא׃

[(3) Luke 11, 19]

אַךְ אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.

וְאִם-אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים בְּבַעַל-זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי יְגָרְשׁוּ אֹתָם עַל-כֵּן הֵם יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם:

Jestliže já skrze Belzebuba vymítám ďábly, synové vaši skrze koho vymítají? Protož oni soudcové vaši budou.

Jestliže já vyháním démony ve jménu Belzebula, ve jménu koho je vyhánějí vaši žáci(g)? Proto budou oni vašimi soudci. (g) ř: synové

ει᾿ δὲ ε᾿γώ ε᾿ν Βεελζεβοὺλ ε᾿κβάλλω τὰ δαιμόνια οἱ υἱοὶ ὑμω̑ν ε᾿ν τίνι ε᾿κβάλλουσιν διὰ του̑το αυ᾿τοὶ ὑμω̑ν κριταὶ ε῎σονται

וֵאן אֵנָא בַּבעֵלזבֻוב מַפֵּק אנָא דַּיוֵא בּנַיכֻּון בּמָנָא מַפּקִין מֵטֻל הָנָא הֵנֻון נֵהוֻון לכֻון דַּיָנֵא׃

[(3) Luke 11, 20]

וְאִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וְאִם-בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה אֲלֵיכֶם אֶל-נָכוֺן:

Pakliť prstem Božím vymítám ďábly, jistěť přišlo k vám království Boží.

Jestliže však vyháním démony prstem Božím, pak už vás zastihlo Boží království. ([Lukáš 17:21; Skutky apoštolské 10:38])

ει᾿ δὲ ε᾿ν δακτύλω θεου̑ ε᾿γώ ε᾿κβάλλω τὰ δαιμόνια α῎ρα ε῎φθασεν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

אֵן דֵּין בּצֵבעָא דַּאלָהָא מַפֵּק אנָא דַּיוֵא קֵרבַּת לָה עלַיכֻּון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 11, 21]

כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ הֶחָזָק הֶחָמוּשׁ הֵיטֵב שׁוֹמֵר אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי שָׁלוֹם לִרְכוּשׁוֹ.

בִּשְׁמֹר הַגִּבּוֺר אֶת-אַרְמוֺנוֺ וּכְלֵי נִשְׁקוֺ עָלָיו שָׁלוֺם יִהְיֶה לְכָל-קִנְיָנָיו:

Když silný oděnec ostříhá síně své, v pokoji jsou všecky věci, kteréž má.

Střeží-li silný muž v plné zbroji svůj palác(h), jeho majetek je v bezpečí. (h) dvůr ([Izajáš 49:24-Izajáš 49:25])

ο῞ταν ὁ ι᾿σχυρὸς καθωπλισμένος φυλάσση τὴν ἑαυτου̑ αυ᾿λήν ε᾿ν ει᾿ρήνη ε᾿στὶν τὰ ὑπάρχοντα αυ᾿του̑

אֵמַתי דּחַסִינָא כַּד מזַיַן נֵטַר דָּרתֵּה בּשַׁינָא הו קֵניָנֵה׃

[(3) Luke 11, 22]

אַךְ כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתוֹ אִישׁ חָזָק מִמֶּנּוּ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, הוּא לוֹקֵח מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ שֶׁבָּטַח בּוֹ וּמְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל.

וְאִם-תַּקִּיף מִמֶּנּוּ יָבֹא עָלָיו וְיָכֹל לוֺ יִ׹ָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת-נִשְׁקוֺ אֲשֶׁר בָּטַח-בּוֺ אַחַר יְחֻלַּק שְׁלָלוֺ:

Pakli by silnější než on přijda, přemohl jej, všecka odění jeho odejme, v něž úfal, a loupeže jeho rozdělí.

Napadne-li ho však někdo silnější a přemůže ho, vezme mu všechnu jeho zbroj, na kterou spoléhal, a kořist rozdělí.

ε᾿πὰν δὲ ι᾿σχυρότερος αυ᾿του̑ ε᾿πελθών νικήση αυ᾿τόν τὴν πανοπλίαν αυ᾿του̑ αι῎ρει ε᾿φ῾ η῟ ε᾿πεποίθει καὶ τὰ σκυ̑λα αυ᾿του̑ διαδίδωσιν

אֵן דֵּין נִאתֵא מַן דּחַסִין מֵנֵה נֵזכֵּיוהי כֻּלֵה זַינֵה שָׁקֵל הַו דַּתכִיל הוָא עלַוהי ובֵזתֵה מפַלֵג סּ סּ׃

[(3) Luke 11, 23]

מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי - נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי ־מְפַזֵּר."

מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לִי לְצָרַי הוּא וּמִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי מְפַזֵּר הוּא:

Kdož není se mnou, proti mně jest; a kdož neshromažďuje se mnou, rozptylujeť.

Kdo není se mnou, je proti mně; a kdo se mnou neshromažďuje, rozptyluje.

ὁ μὴ ω῍ν μετ῾ ε᾿μου̑ κατ῾ ε᾿μου̑ ε᾿στιν καὶ ὁ μὴ συνάγων μετ῾ ε᾿μου̑ σκορπίζει

מַן דּלָא הוָא עַמי לֻוקבַלי הֻו ומַן דּלָא כָּנֵשׁ עַמי מבַדָּרֻו מבַדַּר׃ ס

[(3) Luke 11, 24]

"הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ, וּכְשֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת הִיא אוֹמֶרֶת, 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ'.

וְרוּחַ הַטֻּמְאָה בְּצֵאתָהּ מִן-הָאָדָם תְּשׁוֺטֵט בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבֹת תְּבַקֵּשׁ וְלֹא-תִמְצָא מַרְגֵּעָה אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּׁם:

Když nečistý duch vyjde od člověka, chodí po místech suchých, hledaje odpočinutí. A nenalezna, dí: Vrátím se do domu svého, odkudž jsem vyšel.

Když nečistý duch vyjde z člověka, bloudí po pustých(i) místech a hledá odpočinutí, ale když je nenalezne, řekne: ‚Vrátím se do svého domu, odkud jsem vyšel.‘ (i) ř: suchých ([Matouš 12:43-Matouš 12:45])

ο῞ταν τὸ α᾿κάθαρτον πνευ̑μα ε᾿ξέλθη α᾿πὸ του̑ α᾿νθρὼπου διέρχεται δι῾ α᾿νύδρων τόπων ζητου̑ν α᾿νάπαυσιν καὶ μὴ εὑρίσκον τότε λέγει ὑποστρέψω ει᾿ς τὸν οι῏κόν μου ο῞θεν ε᾿ξη̑λθον

רֻוחָא טַנפתָא מָא דּנֵפקַת מֵן בַּר אנָשָׁא אָזָלא מֵתכַּרכָּא בַּאתרַוָתָא דּמַיָא לַיתּ בּהֻון דּתֵבעֵא לָה ניָחָא ומָא דּלָא אֵשׁכּחַת אָמרָא אֵהפֻּוך לבַיתּי אַימֵכָּא דּנֵפקֵת׃

[(3) Luke 11, 25]

הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר.

וּבְשׁוּבָהּ תִּמְצָאֶנּוּ מְנֻקֶּה וּמְפֹאָר:

A přijda, nalezne vymetený a ozdobený.

Přijde a nalezne jej vyčištěný a uklizený.

καὶ ε᾿λθὸν εὑρίσκει σεσαρωμένον καὶ κεκοσμημένον

וֵאן אֵתָת אֵשׁכַּחתֵה דַּחמִים וַמצַבַּת׃

[(3) Luke 11, 26]

אָז הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ."

אָז תֵּלֵךְ וְלָקְחָה לָּהּ שֶׁבַע רוּחוֺת אֲחֵרוֺת רָעוֺת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאִישׁ הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֺ:

Tehdy jde, a přijme k sobě jiných sedm duchů horších, než jest sám, a vejdouce, přebývají tam. I jsou poslední věci člověka toho horší nežli první.

Tu jde a přivede sedm jiných duchů, horších, než je sám, vejdou a bydlí tam; a konce toho člověka jsou horší než začátky.“ ([2 Petrův 2:20; Jan 5:14])

τότε πορεύεται καὶ παραλαμβάνει ε῞τερα πνεύματα πονηρότερα ἑαυτου̑ ἑπτά καὶ ει᾿σελθόντα κατοικει̑ ε᾿κει̑ καὶ γίνεται τὰ ε῎σχατα του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κείνου χείρονα τω̑ν πρὼτων

הָידֵּין אָזָלא דָּברָא שׁבַע רֻוחִין אחרָניָן דּבִישָׁן מֵנָה ועָאלָן ועָמרָן תַּמָן והָויָא חַרתֵה דּבַרנָשָׁא הַו בִּישָׁא מֵן קַדמָיתֵּה׃ ס

[(3) Luke 11, 27]

כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרְאָה אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: "אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתְךָ וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁיָּנַקְתָּ מֵהֶם!"

וַיְהִי כְּדַבְּרוֺ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּ׹ָּׂא אִשָּׁה אַחַת מִתּוֺךְ הָעָם אֶת-קוֺלָהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי רֶחֶם הוֺרָתְךׇ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר יָנָקְתָּ:

I stalo se, když on to mluvil, že pozdvihši hlasu jedna žena z zástupu, řekla jemu: Blahoslavený život, kterýž tebe nosil, a prsy, kterýchž jsi požíval.

Když toto mluvil, zvolala(j) jedna žena ze zástupu: „Blaze té, která tě zrodila a odkojila!“ (j) ř: pozdvihla svůj hlas a řekla mu ([Lukáš 1:28 Lukáš 1:42])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ λέγειν αυ᾿τὸν ταυ̑τα ε᾿πάρασά τις φωνὴν γυνὴ ε᾿κ του̑ ο῎χλου ει῏πεν αυ᾿τω̑ μακαρία ἡ κοιλία ἡ βαστάσασά σε καὶ μαστοὶ ου῍ς ε᾿θήλασας

וכַד הָלֵין ממַלֵל הוָא אַרִימַת אַנתּתָא חדָא קָלָה מֵן כֵּנשָׁא וֵאמרַת לֵה טֻובֵיה לכַרסָא דַּטעֵנתָך ולַתּדַיָא דַּאינקֻוך׃

[(3) Luke 11, 28]

עַל כָּךְ הֵגִיב בְּאָמְרוֹ: "וְיוֹתֵר נָכוֹן, אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ."

וַיֹּאמַר אַף כִּי-אַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְשֹׁמְרִים אֹתוֺ:

On pak řekl: Anobrž blahoslavení, kteříž slyší slovo Boží, a ostříhají jeho.

Ale on řekl: „Blaze těm, kteří slyší Boží slovo a zachovávají je.“ ([Lukáš 8:21])

αυ᾿τὸς δὲ ει῏πεν μενου̑ν μακάριοι οἱ α᾿κούοντες τὸν λόγον του̑ θεου̑ καὶ φυλάσσοντες

אָמַר לָה הֻו טֻובַיהֻון לַאילֵין דַּשׁמַעו מֵלתֵה דַּאלָהָא ונָטרִין לָה׃ ס

[(3) Luke 11, 29]

בְּהִתְקַהֵל עַם רַב סְבִיבוֹ פָּתַח פִּיו וְאָמַר: "הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא. אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ, אַךְ אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא.

וּבְהִקָּבֵץ אֵלָיו עַם-רָב וַיָּחֶל לְדַבֵּר הַדּוֺר הַזֶּה דּוֺר רָע הוּא וּמְבַקֵּשׁ אוֺת וְאוֺת לֹא יִנָּתֵן-לוֺ זוּלָתִי אוֺת יוֺנָה הַנָּבִיא:

A když se zástupové scházeli k němu, počal praviti: Pokolení toto nešlechetné jest. Znamení vyhledává, ale znamení jemu nebude dáno, než znamení to Jonáše proroka.

Když se u něho shromažďovaly zástupy, začal mluvit: „Toto pokolení je pokolení zlé; žádá si znamení, ale znamení mu nebude dáno, leč znamení Jonášovo(k). (k) var: proroka Jonáše ([Matouš 12:38-Matouš 12:42; Marek 8:11-Marek 8:12 Matouš 16:4; 1 Korintským 1:22])

τω̑ν δὲ ο῎χλων ε᾿παθροιζομένων η῎ρξατο λέγειν ἡ γενεὰ αυ῞τη γενεὰ πονηρά ε᾿στιν σημει̑ον ζητει̑ καὶ σημει̑ον ου᾿ δοθήσεται αυ᾿τη̑ ει᾿ μὴ τὸ σημει̑ον ᾽Ιωνα̑

וכַד מֵתכַּנשִׁין הוַו כֵּנשֵׁא שַׁרִי למִאמַר שַׁרבּתָא הָדֵא בִּישׁתָּא אָתָא בָּעיָא וָאתָא לָא תֵּתִיהֵב לָה אֵלָא אָתֵה דּיַונָן נבִיָא׃

[(3) Luke 11, 30]

וּכְמוֹ שֶׁיּוֹנָה הָיָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן גַּם יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה.

כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֺנָה לְאוֺת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן יִהְיֶה גַם-בֶּן-הָאָדָם לַדּוֺר הַזֶּה:

Nebo jakož Jonáš učiněn byl znamením Ninivitským, takť bude i Syn člověka pokolení tomuto.

Jako byl Jonáš znamením pro Ninivské, tak bude i Syn člověka tomuto pokolení. ([Jonáš 3:1-Jonáš 3:4])

καθώς γὰρ ε᾿γένετο ᾽Ιωνα̑ς τοι̑ς Νινευίταις σημει̑ον ου῞τως ε῎σται καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου τη̑ γενεα̑ ταύτη

אַיכַּנָא גֵּיר דַּהוָא יַונָן אָתָא לנִינוָיֵא הָכַנָא נֵהוֵא אָף בּרֵה דּאנָשָׁא לשַׁרבּתָא הָדֵא׃

[(3) Luke 11, 31]

מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה מִקְּצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה כָּאן!

מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם-אַנְשֵׁי הַדּוֺר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֺת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֺ בָזֶה גָּדוֺל מִשְּׁלֹמֹה:

Královna od poledne stane na soudu s muži pokolení tohoto, a odsoudí je. Nebo přijela od končin země, aby slyšela moudrost Šalomounovu, a aj, více než Šalomoun tuto.

Královna jihu povstane na soudu s muži tohoto pokolení a usvědčí(l) je, protože ona přišla z nejzazších končin země, aby slyšela moudrost Šalomounovu – a hle, zde je více než Šalomoun. (l) ř: odsoudí (tak i Lukáš 11:32) ([1 Královská 10:1; Matouš 12:6])

βασίλισσα νότου ε᾿γερθήσεται ε᾿ν τη̑ κρίσει μετὰ τω̑ν α᾿νδρω̑ν τη̑ς γενεα̑ς ταύτης καὶ κατακρινει̑ αυ᾿τούς ο῞τι η῟λθεν ε᾿κ τω̑ν περάτων τη̑ς γη̑ς α᾿κου̑σαι τὴν σοφίαν Σολομω̑νος καὶ ι᾿δοὺ πλει̑ον Σολομω̑νος ω῟δε

מַלכּתָא דּתַימנָא תּקֻום בּדִינָא עַם אנָשָׁא דּשַׁרבּתָא הָדֵא וַתחַיֵב אֵנֻון דֵּאתָת מֵן עֵברֵיה דַּארעָא דּתֵשׁמַע חֵכמתֵה דַּשׁלֵימֻון והָא דּיַתִּיר מֵן שׁלֵימָון הָרכָּא׃

[(3) Luke 11, 32]

אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, שֶׁכֵּן הֵם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן!"

אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם-הַדּוֺר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אֹתוֺ כִּי שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֺנָה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֺ בָזֶה גָּדוֺל מִיּוֺנָה:

Muži Ninivitští povstanou na soudu s pokolením tímto, a odsoudí je. Nebo činili pokání k kázaní Jonášovu, a aj, více nežli Jonáš tuto.

Mužové ninivští povstanou na soudu s tímto pokolením a usvědčí je, neboť oni se obrátili po Jonášovu kázání – a hle, zde je více než Jonáš. ([Jonáš 3:8; Matouš 12:6])

גַּברֵא נִינוָיֵא נקֻומֻון בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַנחַיבֻונָה דּתָבו בּכָרֻוזֻותֵה דּיַונָן והָא דּיַתִּיר מֵן יַונָן הָרכָּא׃ ס

[(3) Luke 11, 33]

"אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר אוֹ תַּחַת כַּד, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִּרְאוּ אֶת הָאוֹר.

אֵין מַדְלִיק-נֵר וּמֵשִׂים אֹתוֺ בַמִּסְתָּר אוֺ-מִתַּחַת לָאֵיפָה כִּי אִם אֶל-הַמְּנוֺרָה לְבַעֲבוּר יִרְאוּ הַבָּאִים אֶת-אוֺרוֺ:

Žádný rozsvítě svíci, nepostaví jí do skrýše, ani pod kbelec, ale na svícen, aby ti, kteříž vcházejí, světlo viděli.

Nikdo nerozsvítí světlo(m), aby je postavil do kouta nebo pod nádobu, ale dá je na svícen, aby ti, kdo vcházejí, viděli. (m) ř: lampu (pod. Lukáš 4:34a. Lukáš 4:36b) ([Matouš 5:15; Marek 4:21; Lukáš 8:16])

ου᾿δεὶς λύχνον α῞ψας ει᾿ς κρύπτην τίθησιν ου᾿δὲ ὑπὸ τὸν μόδιον α᾿λλ῾ ε᾿πὶ τὴν λυχνίαν ι῞να οἱ ει᾿σπορευόμενοι τὸ φω̑ς βλέπωσιν

לָא אנָשׁ מַנהַר שׁרָגָא וסָאֵם לֵה בּכֵסיָא אַו תּחֵית סַאתָא אֵלָא לעֵל מֵן מנָרתָּא דַּאילֵין דּעָאלִין נֵחזֻון נֻוהרֵה׃ ס

[(3) Luke 11, 34]

מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ טוֹבָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ מוּאָר. אַךְ בִּהְיוֹתָהּ רָעָה, גַּם גּוּפְךָ חָשׁוּךְ.

נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן אִם-עֵינְךׇ תְמִימָה בְּכָל-חַדְרֵי בִטְנְךׇ יִהְיֶה אוֺר וְאִם-עֵינְךׇ רָעָב חֹשֶׁךְ בְּכָל-חַדְרֵי בִטְנֶךׇ:

Svíce těla jest oko. Když by tedy oko tvé sprostné bylo, i tělo tvé všecko bude světlé; a pakliť bude nešlechetné, i tělo tvé tmavé bude.

Světlem tvého těla je oko. Je-li tvé oko čisté(n), i celé tvé tělo má světlo. Je-li však tvé oko špatné(o), i tvé tělo je ve tmě. (n) ř: jednoduché, upřímné (o) závistivé ([Matouš 6:22-Matouš 6:23 Matouš 20:15])

ὁ λύχνος του̑ σὼματός ε᾿στιν ὁ ο᾿φθαλμός σου ο῞ταν ὁ ο᾿φθαλμός σου ἁπλου̑ς η῏ καὶ ο῞λον τὸ σω̑μά σου φωτεινόν ε᾿στιν ε᾿πὰν δὲ πονηρὸς η῏ καὶ τὸ σω̑μά σου σκοτεινόν

שׁרָגֵה דּפַגרָך אִיתֵיה עַינָך אֵמַתי הָכִיל דּעַינָך פּשִׁיטָא אָף כֻּלֵה פַּגרָך נֵהוֵא נַהִיר אֵן דֵּין תֵּהוֵא בִּישָׁא וָאף פַּגרָך נֵהוֵא חֵשֻׁוך׃

[(3) Luke 11, 35]

עַל כֵּן הִזָּהֵר פֶּן יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ.

עַל-כֵּן הִשָּׁמֵר-לְךׇ לְבִלְתִּי יֶחְשַׁךְ הָאוֺר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךׇ:

Viziž tedy, aby světlo, kteréž jest v tobě, nebylo tmou.

Hleď tedy, ať světlo v tobě není tmou.

σκόπει ου῏ν μὴ τὸ φω̑ς τὸ ε᾿ν σοὶ σκότος ε᾿στίν

אֵזדַּהר הָכִיל דַּלמָא נֻוהרָא דּבָך חֵשֻׁוכָא הו׃

[(3) Luke 11, 36]

לְפִיכָךְ אִם כָּל גּוּפְךָ אוֹר הוּא וְאֵין בּוֹ שׁוּם חֹשֶׁךְ, אֲזַי כֻּלּוֹ יָאִיר כְּמוֹ בְּהָאִיר לְךָ הַמְּנוֹרָה בְּזָהֳרָהּ."

אִם כָּל-גּוּפְךׇ מָלֵא אוֺר וְאֵין חֹשֶׁךְ בְּכָל-חֲדָרָיו אָז יַגִּיהַּ לְךׇ כְּלַפִּיד בָּהִיר בִּמְלֹא אוֺרוֺ:

Pakli celé tělo tvé světlé bude, nemaje žádné částky tmavé, budeť všecko tak světlé, že tě jako svíce bleskem osvítí.

Má-li celé tvé tělo světlo a žádná jeho část není ve tmě, bude celé tak jasné, jako když tě osvítí světlo svou září.“

ει᾿ ου῏ν τὸ σω̑μά σου ο῞λον φωτεινόν μὴ ε῎χον μέρος τι σκοτεινόν ε῎σται φωτεινὸν ο῞λον ὡς ο῞ταν ὁ λύχνος τη̑ α᾿στραπη̑ φωτίζη σε

אֵן דֵּין פַּגרָך כֻּלֵה נַהִיר ולַיתּ בֵּה מנָתָא מֵדֵּם חֵשֻׁוכָא נֵהוֵא מַנהַר כֻּלֵה אַיך דַּשׁרָגָא בּדַלקֵה מַנהַר לָך סס׃

[(3) Luke 11, 37]

בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד כִּי יִסְעַד אִתּוֹ, וְאָמְנָם הוּא נִכְנַס וְהֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן.

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר וּפָרוּשׁ אֶחָד קָרָא-לוֺ לֶאֱכֹל אִתּוֺ לָחֶם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב אֶל-שֻׁלְחָנוֺ:

A když on mluvil, prosil ho jeden farizeus, aby obědval u něho. A všed, posadil se za stůl.

Když domluvil, pozval ho k jídlu jeden farizeus. Ježíš k němu vešel a posadil se ke stolu. ([Lukáš 7:36 Lukáš 14:1])

ε᾿ν δὲ τω̑ λαλη̑σαι ε᾿ρωτα̑ αυ᾿τὸν Φαρισαι̑ος ο῞πως α᾿ριστήση παρ῾ αυ᾿τω̑ ει᾿σελθών δὲ α᾿νέπεσεν

כַּד דֵּין ממַלֵל בּעָא מֵנֵה פּרִישָׁא חַד דּנֵשׁתַּרֵא לוָתֵה ועַל אֵסתּמֵך׃

[(3) Luke 11, 38]

רָאָה זֹאת הַפָּרוּשׁ וְתָמַהּ עַל שֶׁלֹּא טָבַל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה.

וַיַּרְא הַפָּרוּשׁ וַיִּתְמַהּ כִּי לֹא-רָחַץ אֶת-יָדָיו לִפְנֵי אָכְלוֺ:

Farizeus pak viděv to, podivil se, že se neumyl před obědem.

Farizeus se podivil, když viděl, že se před jídlem nejprve neomyl. ([Matouš 15:2; Marek 7:5])

ὁ δὲ Φαρισαι̑ος ι᾿δών ε᾿θαύμασεν ο῞τι ου᾿ πρω̑τον ε᾿βαπτίσθη πρὸ του̑ α᾿ρίστου

הַו דֵּין פּרִישָׁא כַּד חזָיהי אֵתּדַּמַר דּלָא לֻוקדַם עמַד מֵן קדָם שָׁרֻותֵה׃ ס

[(3) Luke 11, 39]

אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "הִנֵּה אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ, אֶלָּא שֶׁתּוֹכְכֶם מָלֵא גֶּזֶל וְרֶשַׁע.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֺן הִנֵּה אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים תְּטַהֲרוּ אֶת-הַכּוֺס וְאֶת-הַקְּעָרָה מִחוּץ וְקִרְבְּכֶם מָלֵא עֹשֶׁק וָאָוֶן:

I řekl Pán jemu: Nyní vy farizeové povrchu konvice a misy čistíte, ale to, což vnitř jest u vás, plno jest loupeže a nešlechetnosti.

Ale Pán mu řekl: „Vy farizeové očišťujete číše a mísy zvenčí, ale vaše nitro je plné hrabivosti a špatnosti. ([Matouš 23:23-Matouš 23:36 Marek 7:4])

ει῏πεν δὲ ὁ κύριος πρὸς αυ᾿τόν νυ̑ν ὑμει̑ς οἱ Φαρισαι̑οι τὸ ε῎ξωθεν του̑ ποτηρίου καὶ του̑ πίνακος καθαρίζετε τὸ δὲ ε῎σωθεν ὑμω̑ν γέμει ἁρπαγη̑ς καὶ πονηρίας

אֵמַר לֵה דֵּין יֵשֻׁוע הָשָׁא אַנתֻּון פּרִישֵׁא בַּרֵה דּכָסָא וַדפִּינכָּא מדַכֵּין אנתֻּון לגַו מֵנכֻון דֵּין מלֵא חטֻופיָא ובִישׁתָּא׃

[(3) Luke 11, 40]

כְּסִילִים! הַיּוֹצֵר אֶת הַחוּץ הַאִם לֹא יָצַר גַּם אֶת הַפְּנִים?

כְּסִילִים הֲלֹא עֹשֵׂה הַחִיצוֺן הוּא עָשָׂה גַם אֶת-הַקֶּרֶב:

Blázni, zdaliž ten, kterýž učinil, což zevnitř jest, neučinil také i toho, což jest vnitř?

Pošetilci! Což ten, který stvořil zevnějšek, nestvořil také to, co je uvnitř?

α῎φρονες ου᾿χ ὁ ποιήσας τὸ ε῎ξωθεν καὶ τὸ ε῎σωθεν ε᾿ποίησεν

חַסִירַי רֵעיָנָא לָא הוָא מַן דַּעבַד דַּלבַר ודַלגַו הֻו עבַד׃

[(3) Luke 11, 41]

וְאַתֶּם, תְּנוּ לִצְדָקָה אֶת מַה שֶּׁבִּפְנִים וְאָז הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם.

אֲבָל-תְּנוּ מֵאֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָחֹן עֲנִיִּים וְהַכֹּל טָהוֺר יִהְיֶה לָכֶם:

Ale však i z toho, což máte, dávejte almužnu, a aj, všecky věci vaše čisté budou.

Rozdejte chudým, co je v mísách, a hle, všechno vám bude čisté.

πλὴν τὰ ε᾿νόντα δότε ε᾿λεημοσύνην καὶ ι᾿δοὺ πάντα καθαρὰ ὑμι̑ν ε᾿στιν

בּרַם מֵדֵּם דִּאית הַבֻוהי בּזֵדקתָא והָא כֻּלמֵדֵּם דּכֵא הֻו לכֻון׃ ס

[(3) Luke 11, 42]

אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעֲשֵׂר מִמִּנְתָּה וּפֵיגָם וּמִכָּל יֶרֶק, וּמַזְנִיחִים אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת אַהֲבַת אֱלֹהִים. אֶת אֵלֶּה הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְאַף אֶת הָאֲחֵרִים לֹא לְהַזְנִיחַ.

אַךְ אוֺי לָכֶם פְּרוּשִׁים כִּי תְעַ׹ְּׂרוּ אֶת-הַמִּנְתָּא וְאֶת-הַפֵּיגַם וְאֶת-כָּל-יֶרֶק הַ׹ָּׂדֶה וְתַעַזְבוּ אֶת-הַמִּשְׁפָּט וְאֶת-אַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֵלֶּה עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֺת וְאֶת-אֵלֶּה אַל-תַּעֲזֹבוּ:

Ale běda vám farizeům, že desátky dáváte z máty a z routy a ze všeliké byliny, ale opouštíte soud a lásku Boží. Tyto věci měli jste činiti, a oněch neopouštěti.

Ale běda vám farizeům! Odevzdáváte desátky z máty, routy a ze všech zahradních rostlin, ale nedbáte na spravedlnost a lásku, kterou žádá Bůh. Toto bylo třeba činit a to ostatní neopomíjet. ([Leviticus 27:30; Micheáš 6:8])

α᾿λλὰ ου᾿αὶ ὑμι̑ν τοι̑ς Φαρισαίοις ο῞τι α᾿ποδεκατου̑τε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ πήγανον καὶ πα̑ν λάχανον καὶ παρέρχεσθε τὴν κρίσιν καὶ τὴν α᾿γάπην του̑ θεου̑ ταυ̑τα δὲ ε῎δει ποιη̑σαι κα᾿κει̑να μὴ παρει̑ναι

אֵלָא וָי לכֻון פּרִישֵׁא דַּמעַסרִין אנתֻּון נָנעָא ופִגַנָא וכֻל יֻורָק ועָברִין אנתֻּון עַל דִּינָא ועַל חֻובָּא דַּאלָהָא הָלֵין דֵּין וָלֵא הוָא דּתֵעבּדֻון והָלֵין לָא תֵּשׁבּקֻון׃ ס

[(3) Luke 11, 43]

אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת מוֹשַׁב הַכָּבוֹד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבִרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים.

אוֺי לָכֶם פְּרוּשִׁים כִּי אֹהֲבִים אַתֶּם אֶת-הַמּוֺשָׁבוֺת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת וּשְׁאֵלַת שְׁלֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים:

Běda vám farizeům, nebo milujete první místa v školách a pozdravování na trzích.

Běda vám farizeům! S oblibou sedáte na předních místech v synagógách a líbí se vám, když vás lidé na ulici zdraví. ([Matouš 23:6; Marek 12:38-Marek 12:39; Lukáš 14:7 Lukáš 20:46])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν τοι̑ς Φαρισαίοις ο῞τι α᾿γαπα̑τε τὴν πρωτοκαθεδρίαν ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς καὶ τοὺς α᾿σπασμοὺς ε᾿ν ται̑ς α᾿γοραι̑ς

וָי לכֻון פּרִישֵׁא דּרָחמִין אנתֻּון רִישׁ מַותּבֵא בַּכנֻושָׁתָא וַשׁלָמָא בּשֻׁוקֵא׃ ס

[(3) Luke 11, 44]

אוֹי לָכֶם, כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים וּבְנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת."

אוֺי לָכֶם הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי כִּקְבָרִים כְּמוּסִים מֵעַיִן אַתֶּם וּבְנֵי אָדָם דֹּרְכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי-דָעַת:

Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, nebo jste jako hrobové nepatrní, a lidé chodíce po nich, nevědí.

Běda vám! Jste jako zapomenuté(p) hroby, po nichž lidé nahoře chodí a nevědí o nich.“ (p) ř: neznatelné ([Numeri 19:16])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿στὲ ὡς τὰ μνημει̑α τὰ α῎δηλα καὶ οἱ α῎νθρωποι οἱ περιπατου̑ντες ε᾿πάνω ου᾿κ οι῎δασιν

וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דִּאיתַיכֻּון אַיך קַברֵא דּלָא יִדִיעִין וַבנַי־אנָשָׁא מהַלכִין עלַיהֻון ולָא יָדעִין׃ ס

[(3) Luke 11, 45]

אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה הֵגִיב וְאָמַר: "רַבִּי, בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה אַתָּה פּוֹגֵעַ גַּם בָּנוּ."

וַיַּעַן אֶחָד מֵבַּעֲלֵי הַתּוֺרָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבֵּנוּ בִּדְבָרֶיךׇ אֵלֶּה חֵרַפְתָּ גַּם-אֹתָנוּ:

I odpověděv jeden z zákonníků, řekl jemu: Mistře, tyto věci mluvě, i nám také lehkost činíš.

Nato mu jeden ze zákoníků odpověděl: „Mistře, když toto říkáš, urážíš také nás!“

α᾿ποκριθεὶς δέ τις τω̑ν νομικω̑ν λέγει αυ᾿τω̑ διδάσκαλε ταυ̑τα λέγων καὶ ἡμα̑ς ὑβρίζεις

וַענָא חַד מֵן סָפרֵא וֵאמַר לֵה מַלפָנָא כַּד הָלֵין אָמַר אַנתּ אָף לַן מצַעַר אַנתּ׃

[(3) Luke 11, 46]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אוֹי גַּם לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, כִּי מַעֲמִיסִים אַתֶּם עַל בְּנֵי אָדָם מַשָֹאוֹת כְּבֵדִים מִנְּשׂוֹא, וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נוֹגְעִים בַּמַּשָֹאוֹת גַּם בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם.

וַיֹּאמַר אוֺי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה גַּם-אַתֶּם כִּי תַעַמְסוּ עַל-שְׁכֶם אֲנָשִׁים מַ׹ָּׂא כָּבֵד מִנְּשׁא וְאֵין אֶת-נַפְשְׁכֶם לְהָנִיעַ אֹתוֺ גַּם-בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֺתֵיכֶם:

A on řekl: I vám zákonníkům běda, nebo obtěžujete lidi břemeny nesnesitelnými, a sami se těch břemen jedním prstem nedotýkáte.

On mu řekl: „I vám zákoníkům běda! Zatěžujete lidi břemeny, která nemohou unést, a sami se těch břemen nedotknete ani jediným prstem. ([Matouš 23:4])

ὁ δὲ ει῏πεν καὶ ὑμι̑ν τοι̑ς νομικοι̑ς ου᾿αί ο῞τι φορτίζετε τοὺς α᾿νθρὼπους φορτία δυσβάστακτα καὶ αυ᾿τοὶ ἑνὶ τω̑ν δακτύλων ὑμω̑ν ου᾿ προσψαύετε τοι̑ς φορτίοις

הֻו דֵּין אֵמַר אָף לכֻון סָפרֵא וָי דּמַטענִין אנתֻּון לַבנַי־אנָשָׁא מַובּלֵא יַקִירָתָא וַאנתֻּון בַּחדָא מֵן צֵבעָתכֻון לָא קָרבִּין אנתֻּון להֵין למַובּלֵא׃ ס

[(3) Luke 11, 47]

אוֹי לָכֶם, כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים וַהֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם הֲרָגוּם.

אוֺי לָכֶם כִּי תִבְנוּ אֶת-קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַאֲבוֺתֵיכֶם הָרְגוּ אֹתָם:

Běda vám, proto že vzděláváte hroby prorocké, kteréž otcové vaši zmordovali.

Běda vám! Stavíte pomníky prorokům, které zabili vaši otcové.

ου᾿αὶ ὑμι̑ν ο῞τι οι᾿κοδομει̑τε τὰ μνημει̑α τω̑ν προφητω̑ν οἱ δὲ πατέρες ὑμω̑ν α᾿πέκτειναν αυ᾿τούς

וָי לכֻון דּבָנֵין אנתֻּון קַברֵא דַּנבִיֵא דַּאבָהַיכֻּון קַטֵלו אֵנֻון׃

[(3) Luke 11, 48]

עַל כֵּן עֵדִים אַתֶּם הַמַּסְכִּימִים לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם, שֶׁכֵּן הֵמָּה הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרֵיהֶם.

וּבְכֵן אַתֶּם מְעִידִים לְמַעֲשֵׂי אֲבוֺתֵיכֶם וְנֹטִים אַחֲרֵיהֶם כִּי הֵם הָרְגוּ אֹתָם וְאַתֶּם בּוֺנִים אֶת-קִבְרֵיהֶם:

A tak osvědčujete a potvrzujete skutků otců svých. Nebo oni zajisté zmordovali je, vy pak vzděláváte hroby jejich.

Tak dosvědčujete a potvrzujete činy svých otců; oni proroky zabíjeli, vy jim budujete pomníky. ([Skutky apoštolské 7:52])

α῎ρα μάρτυρές ε᾿στε καὶ συνευδοκει̑τε τοι̑ς ε῎ργοις τω̑ν πατέρων ὑμω̑ν ο῞τι αυ᾿τοὶ μὲν α᾿πέκτειναν αυ᾿τοὺς ὑμει̑ς δὲ οι᾿κοδομει̑τε

סָהדִּין אנתֻּון הָכִיל וצָבֵין אנתֻּון בַּעבָדֵא דַּאבָהַיכֻּון דּהֵנֻון קַטֵלו אֵנֻון וַאנתֻּון בָּנֵין אנתֻּון קַברַיהֻון׃ ס

[(3) Luke 11, 49]

מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים: 'אֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וְיִרְדְּפוּ',

בַּעֲבוּר זֹאת כֹּה אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וּמֵהֶם יִרְדֹּפוּ:

Protož i Moudrost Boží řekla: Pošliť k nim proroky a apoštoly, a z těch některé mordovati budou, a jiné vyháněti,

Proto také Moudrost Boží pravila: Pošlu k nim proroky a apoštoly a oni je budou zabíjet a pronásledovat, ([Přísloví 8:1 Přísloví 9:3])

διὰ του̑το καὶ ἡ σοφία του̑ θεου̑ ει῏πεν α᾿ποστελω̑ ει᾿ς αυ᾿τοὺς προφήτας καὶ α᾿ποστόλους καὶ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν α᾿ποκτενου̑σιν καὶ διὼξουσιν

מֵטֻל הָנָא אָף חֵכמתָא דַּאלָהָא אֵמרַת דּהָא אֵנָא אֵשַׁדַּר להֻון נבִיֵא וַשׁלִיחֵא מֵנהֻון נֵרדּפֻון ונֵקטלֻון׃

[(3) Luke 11, 50]

לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל,

לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן-הַדּוֺר הַזֶּה דַּם כָּל-הַנְּבִיאִים הַשָּׁפוּךְ לְמִן-הִוָּסֵד הָאָרֶץ:

Aby požádáno bylo od tohoto pokolení krve všech proroků, kteráž vylita jest od ustanovení světa,

aby tomuto pokolení byla připočtena vina za krev všech proroků prolitou od založení světa,

ι῞να ε᾿κζητηθη̑ τὸ αι῟μα πάντων τω̑ν προφητω̑ν τὸ ε᾿κκεχυμένον α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου α᾿πὸ τη̑ς γενεα̑ς ταύτης

דּנֵתּתּבַע דּמָא דּכֻלהֻון נבִיֵא דֵּאתֵאשֵׁד מֵן דֵּאתבּרִי עָלמָא מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא׃

[(3) Luke 11, 51]

מִדַּם הֶבֶל עַד דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַבַּיִת. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.

מִדַּם-הֶבֶל עַד-דַּם זְכַרְיָה אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת אָכֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי דָרוֺשׁ יִדָּרֵשׁ מִן-הַדּוֺר הַזֶּה:

Od krve Abelovy až do krve Zachariášovy, kterýž zahynul mezi oltářem a chrámem. Jistě, pravím vám, požádáno jí bude od pokolení tohoto.

od krve Ábelovy až po krev Zachariáše, který zahynul mezi oltářem a svatyní. Ano, pravím vám, tomuto pokolení bude přičtena vina. ([Genesis 4:8; 2 Paralipomenon 24:20-2 Paralipomenon 24:21])

α᾿πὸ αι῞ματος ῞Αβελ ε῞ως αι῞ματος Ζαχαρίου του̑ α᾿πολομένου μεταξὺ του̑ θυσιαστηρίου καὶ του̑ οι῎κου ναί λέγω ὑμι̑ν ε᾿κζητηθήσεται α᾿πὸ τη̑ς γενεα̑ς ταύτης

מֵן דּמֵה דּהָבֵיל עדַמָא לַדמֵה דַּזכַריָא הַו דֵּאתקטֵל בַּינַי הַיכּלָא למַדבּחָא אִין אָמַר אנָא לכֻון דּמֵתּתּבַע מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא׃ ס

[(3) Luke 11, 52]

אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה! כִּי הֲסִירוֹתֶם אֶת מַפְתֵּחַ הַדַּעַת; אַתֶּם עַצְמְכֶם לֹא נִכְנַסְתֶּם וּמִן הַבָּאִים מְנַעְתֶּם מֵהִכָּנֵס."

אוֺי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה כִּי-לְקַחְתֶּם לָכֶם אֶת-מַפְתֵּחַ הַדָּעַת אַתֶּם לֹא תָבֹאוּ שָׁמָּה וְאֶת-הַבָּאִים מִבֹּא תִּכְלָאוּ:

Běda vám zákonníkům, nebo jste vzali klíč umění; sami jste nevešli, a těm, kteříž vcházeli, zbránili jste.

Běda vám zákoníkům! Vzali jste(q) klíč poznání, sami jste nevešli, a těm, kteří chtěli vejít, jste v tom zabránili.“ (q) var: skryli ([Matouš 23:13])

ου᾿αὶ ὑμι̑ν τοι̑ς νομικοι̑ς ο῞τι η῎ρατε τὴν κλει̑δα τη̑ς γνὼσεως αυ᾿τοὶ ου᾿κ ει᾿σήλθατε καὶ τοὺς ει᾿σερχομένους ε᾿κωλύσατε

וָי לכֻון סָפרֵא דַּשׁקַלתֻּון קלִידֵא דִּידַעתָא אַנתֻּון לָא עַלתֻּון ולַאילֵין דּעָאלִין כּלַיתֻּון׃ ס

[(3) Luke 11, 53]

כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהִתְיַחֵס אֵלָיו בְּעוֹיְנוּת עֲמֻקָּה וְלַחֲקֹר אוֹתוֹ בְּעִנְיָנִים רַבִּים,

וַיְהִי בְּצֵאתוֺ מִשָּׁם וַיָּחֵלּוּ הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהָצֶק-לוֺ וּלְהִתְגָּרוֺת בּוֺ עַד אֲשֶׁר-יְדַבֵּר קָשׁוֺת:

A když jim to mluvil, počali zákonníci a farizeové přísně na něj dotírati, a k mnohým řečem příčiny jemu dávati.

Když odtud vyšel(r), začali na něj zákoníci a farizeové zle dotírat a na mnohé se vyptávat, (r) var: Když jim to říkal

κα᾿κει̑θεν ε᾿ξελθόντος αυ᾿του̑ η῎ρξαντο οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι δεινω̑ς ε᾿νέχειν καὶ α᾿ποστοματίζειν αυ᾿τὸν περὶ πλειόνων

וכַד הָלֵין אֵמַר הוָא להֻון שַׁרִיו סָפרֵא וַפרִישֵׁא מֵתבֵּאשׁ להֻון ומֵתחַמתִין וַמתַכּסִין מֵלַוהי׃

[(3) Luke 11, 54]

בְּצִפִּיָּה לְלָכְדוֹ בִּדְבַר פִּיו.

וַיֶּאֶרְבוּ לוֺ לָצוּד דָּבָר מִפִּיו לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה:

Úklady činíce jemu, a hledajíce popadnouti něco z úst jeho, aby jej obžalovali.

činíce mu tak nástrahy, aby jej mohli chytit za slovo(s). (s) var: + a obžalovat jej ([Lukáš 20:20; Marek 12:13])

ε᾿νεδρεύοντες αυ᾿τὸν θηρευ̑σαί τι ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑

ונָכלִין לֵה בּסַגִּיָאתָא כַּד בָּעֵין למֵאחַד מֵדֵּם מֵן פֻּומֵה דּנֵשׁכּחֻון נֵאכלֻון קַרצַוהי סס׃

[(3) Luke 12, 01]

בִּזְמַן שֶׁהִתְאַסְּפוּ רִבְבוֹת אֲנָשִׁים עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל רַגְלוֹ שֶׁל זֶה, הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל תַּלְמִידָיו תְּחִלָּה: "הִזָּהֲרוּ מִשְֹאוֹר הַפְּרוּשִׁים, שֶׁהוּא הַצְּבִיעוּת.

וַיְהִי בֵּין-כֹּה וָכֹה וַהֲמוֺן הָעָם הִתְאַסְּפוּ לִרְבָבוֺת עַד אֲשֶׁר-דָּרְכוּ אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל-תַּלְמִידָיו לֵאמֹר בְּרֵאשִׁית כֹּל הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִ׹ְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים הֲלֹא הוּא הַחֲנֻפָּה:

A v tom, když se na tisíce lidu sešlo, tak že jedni druhé velmi tlačili, počal mluviti k učedlníkům svým: Nejpředněji se varujte od kvasu farizeů, kterýž jest pokrytství.

Mezitím se shromáždily nespočetné zástupy(t), že se lidé div neušlapali. Ježíš začal mluvit nejprve ke svým učedníkům: „Mějte se na pozoru před kvasem farizeů, to jest před pokrytectvím. (t) ř: v desetitisících ([Matouš 16:6; Marek 8:15])

ε᾿ν οι῟ς ε᾿πισυναχθεισω̑ν τω̑ν μυριάδων του̑ ο῎χλου ω῞στε καταπατει̑ν α᾿λλήλους η῎ρξατο λέγειν πρὸς τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ πρω̑τον προσέχετε ἑαυτοι̑ς α᾿πὸ τη̑ς ζύμης η῞τις ε᾿στὶν ὑπόκρισις τω̑ν Φαρισαίων

וכַד אֵתכַּנַשׁו רֵבּוָתָא דּכֵנשֵׁא סַגִּיֵאא אַיכַּנָא דַּנדַישֻׁון חַד לחַד שַׁרִי יֵשֻׁוע למִאמַר לתַלמִידַוהי לֻוקדַם אֵזדַּהרו בּנַפשׁכֻון מֵן חמִירָא דַּפרִישֵׁא דִּאיתַוהי מַסַב בַּאפֵּא׃

[(3) Luke 12, 02]

אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע.

וְאֵין דָּבָר נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ:

Neboť nic není skrytého, což by nemělo býti zjeveno; aniž jest co tajného, ješto by nemělo býti zvědíno.

Není nic zahaleného, co nebude jednou odhaleno, a nic skrytého, co nebude poznáno. ([Matouš 10:26-Matouš 10:33 Marek 4:22; Lukáš 8:17; Efezským 5:13])

ου᾿δὲν δὲ συγκεκαλυμμένον ε᾿στὶν ο῍ ου᾿κ α᾿ποκαλυφθήσεται καὶ κρυπτὸν ο῍ ου᾿ γνωσθήσεται

לַיתּ דֵּין מֵדֵּם דַּכסֵא דּלָא נֵתגּלֵא ולָא דַּמטַשַׁי דּלָא נֵתִידַע׃

[(3) Luke 12, 03]

לְפִיכָךְ כָּל מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם בַּחֹשֶׁךְ יִשָּׁמַע בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁלְּחַשְׁתֶּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים יֻכְרַז מֵעַל הַגַּגּוֹת.

לָכֵן אֶת-אֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בַּחֹשֶׁךְ יִשָּׁמַע לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ וְלַחַשׁ שִׂפְתוֺתֵיכֶם הִשְׁמַעְתֶּם לָאֹזֶן חֶדֶר בְּחֶדֶר יִקָּרֵא עַל-הַגַּגּוֺת:

Protož to, co jste pravili ve tmách, bude na světle slyšáno, a co jste v uši šeptali v pokojích, hlásánoť bude na střechách.

Proto vše, co jste řekli ve tmě, bude slyšet na světle, co jste šeptem(u) mluvili v tajných úkrytech, bude se hlásat ze střech. (u) ř: do ucha

α᾿νθ῾ ω῟ν ο῞σα ε᾿ν τη̑ σκοτία ει῎πατε ε᾿ν τω̑ φωτὶ α᾿κουσθήσεται καὶ ο῍ πρὸς τὸ ου῏ς ε᾿λαλήσατε ε᾿ν τοι̑ς ταμείοις κηρυχθήσεται ε᾿πὶ τω̑ν δωμάτων

כֻּל גֵּיר דַּבחֵשֻׁוכָא אֵמַרתֻּון בּנַהִירָא נֵשׁתּמַע ומֵדֵּם דַּבתַוָנֵא בֵּאדנֵא לַחֵשׁתֻּון עַל אֵגָּרֵא נֵתכּרֵז׃

[(3) Luke 12, 04]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, יְדִידַי, אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאַחֲרֵי כֵן לֹא נוֹתָר לָהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֹהֲבַי אַל-תִּירְאוּ מִפְּנֵי מְמִיתֵי הַגֵּו אֲשֶׁר אַחֲרֵי כֵן אֵין-לְאֵל יָדָם לְהָרַע לוֺ עוֺד:

Pravím pak vám přátelům svým: Nestrachujte se těch, kteříž tělo zabíjejí, a potom nemají, co by více učinili.

Říkám to vám, svým přátelům: Nebojte se těch, kdo zabíjejí tělo, ale víc už vám udělat nemohou.

λέγω δὲ ὑμι̑ν τοι̑ς φίλοις μου μὴ φοβηθη̑τε α᾿πὸ τω̑ν α᾿ποκτεινόντων τὸ σω̑μα καὶ μετὰ ταυ̑τα μὴ ε᾿χόντων περισσότερόν τι ποιη̑σαι

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין לרָחמַי לָא תֵּדחלֻון מֵן אַילֵין דּקָטלִין פַּגרָא ומֵן בָּתַרכֵּן לַיתּ להֻון מֵדֵּם יַתִּיר למֵעבַּד׃

[(3) Luke 12, 05]

אֲבָל אַזְהִיר אֶתְכֶם מִפְּנֵי מִי לִירֹא: יִרְאוּ מִמִּי שֶׁסַּמְכוּת בְּיָדוֹ לַהֲרֹג וְאַחֲרֵי כֵן לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִפָּנָיו יִרְאוּ.

אַךְ אֲנִי מְחַוֶּה לָכֶם אֶת-מִי תִירָאוּ יְראוּ אֹתוֺ אֲשֶׁר יָדָיו רַב לוֺ לְהַשְׁלִיךְ אֶת-הַמּוּמָת אֶל-גֵּיהִנֹּם אָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֹתוֺ תִּירָאוּן:

Ale ukážiť vám, koho se máte báti: Bojte se toho, kterýž, když zabije, má moc uvrci do pekelného ohně. Jistě pravím vám, toho se bojte.

Ukážu vám, koho se máte bát. Bojte se toho, který má moc vás zabít a ještě uvrhnout do pekla. Ano, pravím vám, toho se bojte! ([Jakubův 4:12])

ὑποδείξω δὲ ὑμι̑ν τίνα φοβηθη̑τε φοβήθητε τὸν μετὰ τὸ α᾿ποκτει̑ναι ε῎χοντα ε᾿ξουσίαν ε᾿μβαλει̑ν ει᾿ς τὴν γέενναν ναί λέγω ὑμι̑ν του̑τον φοβήθητε

אֵחַוֵיכֻון דֵּין מֵן מַן תֵּדחלֻון מֵן הַו דּמֵן בָּתַר דּקָטֵל שַׁלִיט למַרמָיֻו בּגִהַנָא אִין אָמַר אנָא לכֻון דּמֵן הָנָא דּחַלו׃

[(3) Luke 12, 06]

הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת חָמֵשׁ צִפֳּרִים בִּשְׁנֵי אִסָּרִים? גַּם אַחַת מֵהֶן אֵינָהּ נִשְׁכַּחַת מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים.

הֲלֹא תִמָּכַרְנָה חָמֵשׁ צִפֳּרִים בִּשְׁנֵי אִסָּרִים וְאֵין-אַחַת מֵהֶן נִשְׁכַּחַת לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Zdaliž nebývá pět vrabečků prodáváno za dva penížky? A jeden z nich není v zapomenutí před Bohem.

Což neprodávají pět vrabců za dva haléře(v)? A přece ani jeden z nich není zapomenut před Bohem. (v) ř: assaria

ου᾿χὶ πέντε στρουθία πωλου̑νται α᾿σσαρίων δύο καὶ ε῍ν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ου᾿κ ε῎στιν ε᾿πιλελησμένον ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

לָא חַמֵשׁ צֵפּרִין מֵזדַּבּנָן בַּתרֵין אַסָרִין וַחדָא מֵנהֵין לָא טָעיָא קדָם אַלָהָא׃

[(3) Luke 12, 07]

וְאוּלָם אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן. אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.

וְאַתֶּם גַּם-שַׂעֲרוֺת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ בְמִסְפָּר כֻּלָּן אַל-תִּירְאוּ עֶרְכְּכֶם רַב מִצִּפֳּרִים רַבּוֺת:

Nýbrž i vlasové hlavy vaší všickni v počtu jsou. Protož nebojtež se, mnohoť vy vrabečků převyšujete.

Ano i vlasy na vaší hlavě jsou všecky spočteny. Nebojte se, máte větší cenu než mnoho vrabců. ([Lukáš 12:24])

α᾿λλὰ καὶ αἱ τρίχες τη̑ς κεφαλη̑ς ὑμω̑ν πα̑σαι η᾿ρίθμηνται μὴ φοβει̑σθε πολλω̑ν στρουθίων διαφέρετε

דִּילכֻון דֵּין אָף מֵנֵא דּסַערָא דּרִשׁכֻון כֻּלהֵין מַניָן אֵנֵין לָא הָכִיל תֵּדחלֻון דּמֵן סֻוגָאא דּצֵפּרֵא מיַתּרִין אנתֻּון׃

[(3) Luke 12, 08]

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל הַמּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם בֶּן־הָאָדָם יוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.

וַאֲנִי הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יוֺדֶה בִי לִפְנֵי בְנֵי-אָדָם גַּם-כֵּן בֶּן-הָאָדָם יוֺדֶה בוֺ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים:

Pravímť pak vám: Každý kdož by koli vyznal mne před lidmi, i Syn člověka vyzná jej před anděly Božími.

Pravím vám: Každý, kdo se ke mně přizná před lidmi, k tomu se i Syn člověka přizná před Božími anděly. ([Zjevení Janovo 3:5])

λέγω δὲ ὑμι̑ν πα̑ς ο῍ς α῍ν ὁμολογήση ε᾿ν ε᾿μοὶ ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿νθρὼπων καὶ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ὁμολογήσει ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε῎μπροσθεν τω̑ν α᾿γγέλων του̑ θεου̑

אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּכֻל דּנַודֵּא בִּי קדָם בּנַינָשָׁא אָף בּרֵה דּאנָשָׁא נַודֵּא בֵּה קדָם מַלַאכַוהי דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 12, 09]

וְהַמְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם יְכֻחַשׁ בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.

וּמִי אֲשֶׁר יְכַחֶשׁ-בִּי לִפְנֵי בְנֵי אָדָם אַכֲחֶשׁ-בּוֺ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים גַּם-אֲנִי:

Kdož by mne pak zapřel před lidmi, zapřínť bude před anděly Božími.

Kdo mě však před lidmi zapře, bude zapřen před Božími anděly. ([Marek 8:38; Lukáš 9:26; 2 Timoteovi 2:12])

ὁ δὲ α᾿ρνησάμενός με ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿νθρὼπων α᾿παρνηθήσεται ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿γγέλων του̑ θεου̑

אַינָא דֵּין דּכָפַר בִּי קדָם בּנַינָשָׁא נֵתכּפַר בֵּה קדָם מַלַאכַוהי דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 12, 10]

כָּל מִי שֶׁיֹּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אַךְ הַמְנָאֵץ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ.

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר בְּבֶן-הָאָדָם יִסָּלַח לוֺ אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֺ לֹא יִסָּלַח לוֺ:

A každý kdož dí slovo proti Synu člověka, bude mu odpuštěno, ale tomu, kdož by se Duchu svatému rouhal, nebudeť odpuštěno.

Každému, kdo řekne slovo proti Synu člověka, bude odpuštěno. Avšak tomu, kdo se rouhá Duchu svatému, odpuštěno nebude. ([Matouš 12:32; Marek 3:29; 1 Janův 5:16])

καὶ πα̑ς ο῍ς ε᾿ρει̑ λόγον ει᾿ς τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου α᾿φεθήσεται αυ᾿τω̑ τω̑ δὲ ει᾿ς τὸ α῞γιον πνευ̑μα βλασφημήσαντι ου᾿κ α᾿φεθήσεται

וכֻל דּנִאמַר מֵלתָא עַל בּרֵה דּאנָשָׁא נֵשׁתּבֵק לֵה מַן דּעַל רֻוחָא דֵּין דּקֻודשָׁא נגַדֵּף לָא נֵשׁתּבֵק לֵה׃ ס

[(3) Luke 12, 11]

וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְלִפְנֵי שַׁלִּיטִים וְרָשֻׁיּוֹת, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיך וּמַה תָּשִׁיבוּ אוֹ מַה תֹּאמְרוּ;

וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל-בָּתֵּי-הַכְּנֵסֶת וְלִפְנֵי הָרָאשִׁים וְהַשַּׁלִיטִים אַל-תֶּחֶרְדוּ לֵאמֹר אֵיכָה נְדַבֵּר אוֺ מַה-נְּדַבֵּר:

Když pak vás voditi budou do škol a k vládařům a k mocným, nepečujte, kterak aneb co byste odpovídali, aneb co byste mluvili.

Když vás povedou do synagóg a před úřady a soudy(x), nedělejte si starosti, jak a čím se budete hájit nebo co řeknete. (x) ř: moci ([Matouš 10:19-Matouš 10:20; Marek 13:11; Lukáš 21:14-Lukáš 21:15])

ο῞ταν δὲ ει᾿σφέρωσιν ὑμα̑ς ε᾿πὶ τὰς συναγωγὰς καὶ τὰς α᾿ρχὰς καὶ τὰς ε᾿ξουσίας μὴ μεριμνήσητε πω̑ς η῍ τί α᾿πολογήσησθε η῍ τί ει῎πητε

מָא דַּמקַרבִין לכֻון דֵּין לַכנֻושָׁתָא קדָם רִשֵׁא ושַׁלִיטָנֵא לָא תִּאצפֻּון אַיכַּנָא תֵּפּקֻון רֻוחָא אַו מָנָא תִּאמרֻון׃

[(3) Luke 12, 12]

כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תּוֹרֶה לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹמַר."

כִּי-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יְחַוֶּה לָכֶם בְּעֶצֶם הָעֵת הַהִיא אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּן:

Duch svatý zajisté naučí vás v tu hodinu, co byste měli mluviti.

Vždyť Duch svatý vás v té hodině naučí, co je třeba říci.“

τὸ γὰρ α῞γιον πνευ̑μα διδάξει ὑμα̑ς ε᾿ν αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα α῍ δει̑ ει᾿πει̑ν

רֻוחָא גֵּיר דּקֻודשָׁא נַלֵפכֻון בּהָי שָׁעתָא מֵדֵּם דּוָלֵא דּתִאמרֻון סס׃

[(3) Luke 12, 13]

מִישֶׁהוּ מִן הֶהָמוֹן אָמַר אֵלָיו: "רַבִּי, הַגֵּד נָא לְאָחִי שֶׁיַּחֲלֹק אִתִּי אֶת הַיְרֻשָּׁה."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן-הָעָם רַבִּי צַו אֶת-אָחִי לְחַלֵּק אִתִּי אֶת-הַיְרֻשָּׁה:

I řekl jemu jeden z zástupu: Mistře, rci bratru mému, ať rozdělí se mnou dědictví.

Někdo ze zástupu ho požádal: „Mistře, domluv mému bratru, ať se rozdělí se mnou o dědictví.“

ει῏πεν δέ τις ε᾿κ του̑ ο῎χλου αυ᾿τω̑ διδάσκαλε ει᾿πὲ τω̑ α᾿δελφω̑ μου μερίσασθαι μετ῾ ε᾿μου̑ τὴν κληρονομίαν

אֵמַר לֵה דֵּין אנָשׁ מֵן הַו כֵּנשָׁא מַלפָנָא אֵמַר לָאחי פָּלֵג עַמי יָרתֻּותָא׃

[(3) Luke 12, 14]

אַךְ הוּא הֵשִׁיב לוֹ: "בֶּן־אָדָם, מִי שָׂם אוֹתִי לְשׁוֹפֵט עֲלֵיכֶם אוֹ לִמְחַלֵּק?"

וַיַּעַן אֹתוֺ וַיֹּאמַר בֶּן-אָדָם מִי שָׂמַנִי לְשֹׂפֵט עֲלֵיכֶם אוֺ לִמְחַלֵּק:

A on řekl jemu: Člověče, kdo mne ustavil soudcím aneb děličem nad vámi?

Ježíš mu odpověděl: „Člověče, kdo mne ustanovil nad vámi soudcem nebo rozhodčím?“ ([Skutky apoštolské 7:27])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ α῎νθρωπε τίς με κατέστησεν κριτὴν η῍ μεριστὴν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לֵה גַּברָא מַנֻו אַקִימַני עלַיכֻּון דַּיָנָא וַמפַלגָנָא׃

[(3) Luke 12, 15]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "שִׂימוּ לֵב וְהִזָּהֲרוּ מִכָּל חַמְדָנוּת, כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִים בְּשֶׁפַע נְכָסָיו".

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִכָּל-בֶּצַע מַעֲשַׁקּוֺת כִּי לֹא בְרֹב נְכָסִים חַיֵּי אָדָם:

I řekl jim: Viztež a vystříhejte se od lakomství; neboť ne v rozhojnění statku něčího život jeho záleží.

A řekl jim: „Mějte se na pozoru před každou chamtivostí, neboť i když člověk má nadbytek, není jeho život zajištěn tím, co má(y).“ (y) neboť život člověka nespočívá v nadbytku toho, co má ([1 Timoteovi 6:9-1 Timoteovi 6:10])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς ὁρα̑τε καὶ φυλάσσεσθε α᾿πὸ πάσης πλεονεξίας ο῞τι ου᾿κ ε᾿ν τω̑ περισσεύειν τινὶ ἡ ζωὴ αυ᾿του̑ ε᾿στιν ε᾿κ τω̑ν ὑπαρχόντων αυ᾿τω̑

וֵאמַר לתַלמִידַוהי אֵזדַּהרו מֵן כֻּלָה יַענֻותָא מֵטֻל דּלָא הוָא בּיַתִּירֻותָא דּנֵכסֵא אִית חַיֵא סּ סּ׃

[(3) Luke 12, 16]

סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל: "שָׂדֵהוּ שֶׁל אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הֵנִיב יְבוּל רַב.

וַיִּ׹ָּׂא אֲלֵיהֶם מְשָׁלוֺ וַיֹּאמַר אִישׁ עָשִׁיר הָיָה אֲשֶׁר שָׂדֵהוּ עָשָׂה פְּרִי תְבוּאָה לְמַכְבִּיר:

Pověděl pak jim podobenství, řka: Člověka jednoho bohatého hojné úrody pole přineslo.

Pak jim pověděl toto podobenství: „Jednomu bohatému člověku se na polích hojně urodilo.

ει῏πεν δὲ παραβολὴν πρὸς αυ᾿τοὺς λέγων α᾿νθρὼπου τινὸς πλουσίου ευ᾿φόρησεν ἡ χὼρα

וֵאמַר מַתלָא לוָתהֻון גַּברָא חַד עַתִּירָא אַעלַת לֵה אַרעֵה עַללָתָא סַגִּיָאתָא׃

[(3) Luke 12, 17]

חָשַׁב הָאִישׁ בְּלִבּוֹ, 'מָה אֶעֱשֶׂה, אֵין לִי מָקוֹם לֶאֱסֹף אֶת יְבוּלִי.'

וְהוּא דִבֵּר עַל-לִבּוֺ מָה-אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין-לִי מָקוֺם לְהָכִיל אֶת-תְּבוּאָתִי:

I přemyšloval sám v sobě, řka: Co učiním? Nebo nemám, kde bych shromáždil úrody své.

Uvažoval o tom a říkal si: ‚Co budu dělat, když nemám kam složit svou úrodu?‘

καὶ διελογίζετο ε᾿ν ἑαυτω̑ λέγων τί ποιήσω ο῞τι ου᾿κ ε῎χω που̑ συνάξω τοὺς καρπούς μου

ומֵתחַשַׁב הוָא בּנַפשֵׁה וֵאמַר מָנָא אֵעבֵּד דּלַיתּ לִי אַיכָּא דֵּאחמֻול עַללָתי׃

[(3) Luke 12, 18]

אָמַר, 'זֹאת אֶעֱשֶׂה, אֶהֱרֹס אֶת אֲסָמַי וְאֶבְנֶה גְּדוֹלִים מֵהֶם, וּבָהֶם אֲכַנֵּס אֶת כָּל תְּבוּאָתִי וּרְכוּשִׁי.

וַיֹּאמַר זֶה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אֶהֱרֹס אֶת-בָּתֵּי הַמִּסְכְּנוֺת וּגְדוֺלִים מֵהֶם אֶבְנֶה וְשָׁמָּה אֶאֱסֹף דְּגָנִי וְכָל-טוּבִי:

I řekl: Toto učiním: Zbořím stodoly své, a větších nastavím, a tu shromáždím všecky své úrody i zboží svá.

Pak si řekl: ‚Tohle udělám: Zbořím stodoly, postavím větší a tam shromáždím všechno své obilí i ostatní zásoby

καὶ ει῏πεν του̑το ποιήσω καθελω̑ μου τὰς α᾿ποθήκας καὶ μείζονας οι᾿κοδομήσω καὶ συνάξω ε᾿κει̑ πάντα τὸν σι̑τον καὶ τὰ α᾿γαθά μου

וֵאמַר הָדֵא אֵעבֵּד אֵסתֻּור בֵּית קפָסַי וֵאבנֵא וַאורֵב אֵנֻון וֵאחמֻול תַּמָן כֻּלֵה עבֻורי וטָבָתי׃

[(3) Luke 12, 19]

וְאֹמַר לְנַפְשִׁי: נַפְשִׁי, יֵשׁ לָךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁנֶּאֶגְרוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת. הִנָּפְשִׁי, אִכְלִי, שְׁתִי וְשִׂמְחִי.'

וְכֹה אֹמַר לְנַפְשִׁי יֶשׁ-לָךְ נַפְשִׁי טוֺבָה הַרְבֵּה צְבוּרָה לְיָמִים רַבִּים הֵרָגְעִי אִכְלִי שְׁתִי וְגִילִי:

A dím duši své: Duše, máš mnoho statku složeného za mnohá léta, odpočívej, jez, pí, měj dobrou vůli.

a řeknu si(z): Teď máš velké zásoby na mnoho let; klidně si žij, jez, pij, buď veselé mysli.‘ (z) ř: řeknu své duši

καὶ ε᾿ρω̑ τη̑ ψυχη̑ μου ψυχή ε῎χεις πολλὰ α᾿γαθὰ κείμενα ει᾿ς ε῎τη πολλά α᾿ναπαύου φάγε πίε ευ᾿φραίνου

וִאמַר לנַפשׁי נַפשׁי אִית לֵכי טָבָתָא סַגִּיָאתָא דּסִימָן לַשׁנַיָא סַגִּיָאתָא אֵתּתּנִיחי אַכֻולי אֵשׁתָּי אֵתבַּסמי׃

[(3) Luke 12, 20]

אֶלָּא שֶׁאֱלֹהִים אָמַר לוֹ: 'כְּסִיל! בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת נַפְשְׁךָ, וְהַדְּבָרִים שֶׁהֵכַנְתָּ לְמִי יִהְיוּ?'

אַךְ אֱלֹהִים אָמַר לוֺ סָכָל בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ אֶת-נַפְשְׁךׇ מִמֶּךׇ וּלְמִי יִהְיֶה אֲשֶׁר הֲכִינוֺתָ:

I řekl jemu Bůh: Ó blázne, této noci požádají duše tvé od tebe, a to, cožs připravil, čí bude?

Ale Bůh mu řekl: ‚Blázne! Ještě této noci si vyžádají tvou duši(a), a čí bude to, co jsi nashromáždil?‘ (a) život ([Jób 27:8])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ὁ θεός α῎φρων ταύτη τη̑ νυκτὶ τὴν ψυχήν σου α᾿παιτου̑σιν α᾿πὸ σου̑ α῍ δὲ ἡτοίμασας τίνι ε῎σται

אָמַר לֵה דֵּין אַלָהָא חסִיר רֵעיָנָא בּהָנָא לִליָא נַפשָׁך תָּבעִין לָה מֵנָך והָלֵין דּטַיֵבתּ למַן נֵהויָן׃

[(3) Luke 12, 21]

כָּכָה הוּא מִי שֶׁאוֹצֵר בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַעֲשִׁיר לְמַעַן אֱלֹהִים."

כֵּן הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר יֶאֱצַר לוֺ אֹצָרוֺת לְבַדּוֺ וְאֵין לוֺ עֹשֶׁר לֵאלֹהִים:

Takť jest, kdož sobě poklady shromažďuje, a není v Bohu bohatý.

Tak je to s tím, kdo si hromadí poklady a není bohatý před Bohem.“ ([Matouš 6:20; Lukáš 12:33-Lukáš 12:34])

ου῞τως ὁ θησαυρίζων ἑαυτω̑ καὶ μὴ ει᾿ς θεὸν πλουτω̑ν

הָכַנָא הו מַן דּסָאֵם לֵה סִימָתָא ובַאלָהָא לָא עַתִּיר׃ ס

[(3) Luke 12, 22]

אָמַר לְתַלְמִידָיו: "לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה תֹּאכְלוּ; וּלְגוּפְכֶם - מַה תִּלְבְּשׁוּ.

וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תָחוּשׁוּ לְנַפְשְׁכֶם לֵאמֹר מַה-נֹּאכֵל אוֺ לִבְשַׂרְכֶם מַה-נִלְבָּשׁ:

Řekl pak učedlníkům svým: Protož pravím vám: Nebuďte pečliví o život svůj, co byste jedli, ani o tělo, čím byste se odívali.

Svým učedníkům řekl: „Proto vám pravím: Nemějte starost o život(b), co budete jíst, ani o tělo, co budete mít na sebe. (b) duši (pod. Lukáš 12:23) ([Matouš 6:25-Matouš 6:34])

ει῏πεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητάς αυ᾿του̑ διὰ του̑το λέγω ὑμι̑ν μὴ μεριμνα̑τε τη̑ ψυχη̑ τί φάγητε μηδὲ τω̑ σὼματι τί ε᾿νδύσησθε

וֵאמַר לתַלמִידַוהי מֵטֻל הָנָא לכֻון אָמַר אנָא לָא תִּאצפֻּון לנַפשׁכֻון מָנָא תֵּאכלֻון ולָא לפַגרכֻון מָנָא תֵּלבּשֻׁון׃

[(3) Luke 12, 23]

הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ.

הֵן עֵרֶךְ הַנֶּפֶשׁ רַב מֵאֹכֶל וְעֵרֶךְ הַגּוּף מִלְּבוּשָׁיו:

Život více jest nežli pokrm, i tělo nežli oděv.

Život je víc než pokrm a tělo než oděv.

ἡ γὰρ ψυχὴ πλει̑όν ε᾿στιν τη̑ς τροφη̑ς καὶ τὸ σω̑μα του̑ ε᾿νδύματος

נַפשָׁא גֵּיר יַתִּירָא מֵן סַיבָּרתָּא ופַגרָא מֵן לבֻושָׁא׃

[(3) Luke 12, 24]

הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָעוֹרְבִים: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים. גַּם אָסָם אוֹ מַחְסָן אֵין לָהֶם, וֵאלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֲשׁוּבִים אַתֶּם מִן הַצִּפֳּרִים!

הִתְבּוֺנְנוּ אֶל-הָעֹרְבִים אֲשֶׁר לֹא יִזְרְעוּ וְלֹא יִקְצְרוּ וְאֵין לָהֶם מְגוּרָה אוֺ גֹרֶן וֵאלֹהִים נָתַן לָהֶם לַחְמָם וּמָה רַב עֶרְכְּכֶם מֵעוֺף כָּנָף:

Patřte na havrany, žeť nesejí, ani nežnou, a nemají špižírny {pivnice}, ani stodoly a však Bůh živí je. I čím v větší vážnosti jste vy než ptactvo?

Všimněte si havranů: nesejí, nežnou, nemají komory ani stodoly, a přece je Bůh živí. Oč větší cenu máte vy než ptáci! ([Lukáš 12:7])

κατανοήσατε τοὺς κόρακας ο῞τι ου᾿ σπείρουσιν ου᾿δὲ θερίζουσιν οι῟ς ου᾿κ ε῎στιν ταμει̑ον ου᾿δὲ α᾿ποθήκη καὶ ὁ θεὸς τρέφει αυ᾿τούς πόσω μα̑λλον ὑμει̑ς διαφέρετε τω̑ν πετεινω̑ν

אֵתבַּקַו בּנַעבֵא דּלָא זָרעִין ולָא חָצדִּין ולַיתּ להֻון תַּוָנֵא ובֵית קפָסֵא וַאלָהָא מתַרסֵא להֻון כּמָא הָכִיל אַנתֻּון יַתִּירִין אנתֻּון מֵן פָּרחָתָא׃

[(3) Luke 12, 25]

וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח עַל שְׁנוֹת חַיָּיו?

וּמִי מִכֶּם יוּכַל לְהוֺסִיף עַל-קוֺמָתוֺ גֹּמֶד אֶחָד עֵקֶב דַּאֲגָתוֺ:

A kdož pak z vás pečlivě mysle, můž přidati ku postavě své loket jeden?

Kdo z vás může jen o píď(c) prodloužit svůj život(d), bude-li se znepokojovat? (c) ř: loket (d) svou postavu

τίς δὲ ε᾿ξ ὑμω̑ν μεριμνω̑ν δύναται ε᾿πὶ τὴν ἡλικίαν αυ᾿του̑ προσθει̑ναι πη̑χυν

אַינָא דֵּין מֵנכֻון כַּד יָצֵף מֵשׁכַּח למַוסָפֻו עַל קַומתֵה אַמתָא חדָא׃

[(3) Luke 12, 26]

וְכֵיוָן שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים פְּעוּטִים, לָמָּה תִּדְאֲגוּ לִשְׁאָר הַדְּבָרִים?

וְעַל-כֵּן אִם דָּבָר קָטֹן לֹא תוּכְלוּ עֲשׂוֺת מַה-תּוֺעִילוּ בְדַאֲגַתְכֶם לְיֶתֶר הַדְּבָרִים:

Poněvadž tedy nemůžete s to býti, což nejmenšího jest, proč se o jiné věci staráte?

Nedokážete-li tedy ani to nejmenší, proč si děláte starosti o to ostatní?

ει᾿ ου῏ν ου᾿δὲ ε᾿λάχιστον δύνασθε τί περὶ τω̑ν λοιπω̑ν μεριμνα̑τε

אֵן דֵּין אָף לָא זעֻורתָּא מֵשׁכּחִין אנתֻּון מָנָא עַל שַׁרכָּא יָצפִּין אנתֻּון׃

[(3) Luke 12, 27]

הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַשּׁוֹשַׁנִּים, אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים; אֵינָם טוֹוִים אַף אֵינָם אוֹרְגִים. אַךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם.

הַבִּיטוּ אֶל-הַשּׁוֺשַׁנִּים אֵיכָה יַעֲלוּ יָצִיצוּ וְלֹא יִיגְעוּן וְלֹא יִטְווּן וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל-הֲדָרוֺ לֹא-הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֵנָּה:

Patřte na kvítí, kterak rostou, nedělají, ani předou, pravímť pak vám, že ani Šalomoun ve vší slávě své nebyl tak odín, jako jedno z těchto.

Všimněte si lilií, jak rostou: nepředou ani netkají – a pravím vám, že ani Šalomoun v celé své nádheře nebyl tak oděn jako jedna z nich. ([1 Královská 10:4-1 Královská 10:7])

κατανοήσατε τὰ κρίνα πω̑ς αυ᾿ξάνει ου᾿ κοπια̑ ου᾿δὲ νήθει λέγω δὲ ὑμι̑ν ου᾿δὲ Σολομών ε᾿ν πάση τη̑ δόξη αυ᾿του̑ περιεβάλετο ὡς ε῍ν τούτων

אֵתבַּקַו בּשֻׁושַׁנֵא אַיכַּנָא רָביָן דּלָא לָאיָן ולָא עָזלָן אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דָּאף לָא שׁלֵימָון בּכֻלֵה שֻׁובחֵה אֵתכַּסִי אַיך חדָא מֵן הָלֵין׃

[(3) Luke 12, 28]

וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה, אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה!

וְאִם-כָּכָה יַעֲטֶה אֱלֹהִים אֶת-עֵשֶׂב הַ׹ָּׂדֶה אֲשֶׁר יָצִיץ הַיּוֺם וּלְמָחֳרָתוֺ יֻתַּן בַּתַּנּוּר אַף כִּי-אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמֻנָה:

A poněvadž trávu, kteráž dnes na poli jest, a zítra do peci uvržena bývá, Bůh tak odívá, čím více vás, ó malé víry?

Jestliže tedy Bůh tak obléká trávu, která dnes je na poli a zítra bude hozena do pece, čím spíše obleče vás, malověrní!

ει᾿ δὲ ε᾿ν α᾿γρω̑ τὸν χόρτον ο῎ντα σήμερον καὶ αυ῎ριον ει᾿ς κλίβανον βαλλόμενον ὁ θεὸς ου῞τως α᾿μφιέζει πόσω μα̑λλον ὑμα̑ς ο᾿λιγόπιστοι

אֵן דֵּין לַעמִירָא דּיַומָנָא אִיתַוהי בּחַקלָא וַמחָר נָפֵל בּתַנֻורָא אַלָהָא הָכַנָא מַלבֵּשׁ כּמָא יַתִּיר לכֻון זעֻורַי הַימָנֻותָא׃

[(3) Luke 12, 29]

גַּם אַתֶּם, אַל תִּהְיוּ שׁוֹאֲלִים מַה תֹּאכְלוּ וּמַה תִּשְׁתּוּ, וְאַל תִּהְיוּ דּוֹאֲגִים.

וְגַם-אַתֶּם לֹא תְבַקְּשׁוּ מַה-תֹּאכְלוּ וּמַה-תִּשְׁתּוּ וְלִבְּכֶם לֹא יָנוּעַ הֵנָּה וָהֵנָּה:

I vy nehledejtež toho, co byste jedli, aneb co byste pili, aniž o to roztržité mysli buďte.

A neshánějte se, co budete jíst a co pít, a netrapte se tím. ([1 Petrův 5:7])

καὶ ὑμει̑ς μὴ ζητει̑τε τί φάγητε καὶ τί πίητε καὶ μὴ μετεωρίζεσθε

וַאנתֻּון לָא תֵּבעֻון מָנָא תֵּאכלֻון ומָנָא תֵּשׁתֻּון ולָא נֵפהֵא רֵעיָנכֻון בּהָלֵין׃

[(3) Luke 12, 30]

כִּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבַקְשִׁים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאַתֶּם, אֲבִיכֶם יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לָהֶם.

כִּי כָּאֵלֶּה מְבַקְשִׁים גּוֺיֵי הָאֲרָצוֺת וַאֲבִיכֶם יֹדֵעַ כִּי-אֵלֶּה צָרְכֵיכֶם הֵמָּה:

Nebo těch všech věcí národové světa tohoto hledají, Otec pak váš ví, že těch věcí potřebujete.

Po tom všem se shánějí lidé(e) tohoto světa. Váš Otec přece ví, že to potřebujete. (e) pohané

ταυ̑τα γὰρ πάντα τὰ ε῎θνη του̑ κόσμου ε᾿πιζητου̑σιν ὑμω̑ν δὲ ὁ πατὴρ οι῏δεν ο῞τι χρήζετε τούτων

הָלֵין גֵּיר כֻּלהֵין עַממֵא הו דּעָלמָא בָּעֵין אָף לכֻון דֵּין אַבֻוכֻון יָדַע דּמֵתבַּעיָן לכֻון הָלֵין׃

[(3) Luke 12, 31]

לָכֵן בַּקְּשׁוּ אֶת מַלְכוּתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.

אַךְ בַּקְּשׁוּ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְהַחֲפָצִים הָהֵם יִנָּתְנוּ לָכֶם מַתָּנוֺת נוֺסָפוֺת:

Ale raději hledejte království Božího, a tyto všecky věci budou vám přidány.

Vy však hledejte jeho(f) království a to ostatní vám bude přidáno. (f) var: Boží ([Marek 10:29-Marek 10:30])

πλὴν ζητει̑τε τὴν βασιλείαν αυ᾿του̑ καὶ ταυ̑τα προστεθήσεται ὑμι̑ν

בּרַם בּעַו מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא והָלֵין כֻּלהֵין מֵתּתַּוספָן לכֻון׃ ס

[(3) Luke 12, 32]

אַל תִּירָא עֵדֶר קָּטָן, כִּי לְרָצוֹן הָיָה מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֶת הַמַּלְכוּת.

אַל-תִּירָא עֵדֶר קָטֹן כִּי חֵפֶץ אֲבִיכֶם הוּא לָתֵת לָכֵם אֶת הַמַּלְכוּת:

Neboj se, ó maličké stádce, neboť se zalíbilo Otci vašemu dáti vám království.

Neboj se, malé stádce, neboť vašemu Otci se zalíbilo dát vám království. ([Lukáš 22:29 Lukáš 6:20])

μὴ φοβου̑ τὸ μικρὸν ποίμνιον ο῞τι ευ᾿δόκησεν ὁ πατὴρ ὑμω̑ν δου̑ναι ὑμι̑ν τὴν βασιλείαν

לָא תֵּדחַל גּזָרָא זעֻורָא דַּצבָא אַבֻוכֻון דּנֵתֵּל לכֻון מַלכֻּותָא׃ ס

[(3) Luke 12, 33]

מִכְרוּ אֶת נִכְסֵיכֶם וּתְנוּ לִצְדָקָה. עֲשׂוּ לָכֶם אַרְנָקִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּלִּים, אוֹצָר לֹא מִתְכַּלֶּה בַּשָּׁמַיִם - בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין גַּנָּב מִתְקָרֵב לְשָׁם וְאֵין הָעָשׁ מַשְׁחִית;

מִכְרוּ אֶת אֲשֶׁר לָכֶם וּתְנוּ לָאֶבְיוֺנִים עֲשׂוּ לָכֶם צְרֹרוֺת אֲשֶׁר לֹא יִבֹּלוּ וְאוֺצָר בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא יִגָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֺלָם גַּנָּב לֹא-יִגַּשׁ שָׁמָּה וְעָשׁ לֹא יֹאכְלֶנּוּ:

Prodávejte statky své, a dávejte almužnu. Dělejte sobě pytlíky, kteříž nevetšejí, poklad, kterýž nehyne v nebesích, kdež zloděj dojíti nemůž, aniž mol kazí.

Prodejte, co máte, a rozdejte to. Opatřte si měšce, které se nerozpadnou, nevyčerpatelný poklad v nebi, kam se zloděj nedostane a kde mol neničí. ([Matouš 6:19-Matouš 6:21 Marek 10:21; Lukáš 18:22; 1 Timoteovi 6:17-1 Timoteovi 6:19; Jakubův 5:1-Jakubův 5:3])

πωλήσατε τὰ ὑπάρχοντα ὑμω̑ν καὶ δότε ε᾿λεημοσύνην ποιήσατε ἑαυτοι̑ς βαλλάντια μὴ παλαιούμενα θησαυρὸν α᾿νέκλειπτον ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς ο῞που κλέπτης ου᾿κ ε᾿γγίζει ου᾿δὲ σὴς διαφθείρει

זַבֵּנו קֵניָנכֻון והַבו זֵדקתָא עבֵדו לכֻון כִּיסֵא דּלָא בָּלֵין וסִימתָא דּלָא גָּיזָא בַּשׁמַיָא אַיכָּא דּגַנָבָא לָא קָרֵב וסָסָא לָא מחַבֵּל׃

[(3) Luke 12, 34]

כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּח אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם."

כִּי בִּקְמוֺם אוֺצַרְכֶם שָׁם יְהִי גַּם-לְבַבְכֶם:

Nebo kdež jest poklad váš, tuť bude i srdce vaše.

Neboť kde je váš poklad, tam bude i vaše srdce.

ο῞που γάρ ε᾿στιν ὁ θησαυρὸς ὑμω̑ν ε᾿κει̑ καὶ ἡ καρδία ὑμω̑ν ε῎σται

אַיכָּא גֵּיר דִּאיתֵיה סִימַתכֻון תַּמָן נֵהוֵא אָף לֵבּכֻון׃ ס

[(3) Luke 12, 35]

"יִהְיוּ מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים וּמְנוֹרוֹתֵיכֶם דּוֹלְקוֹת.

הִתְיַצְּבוּ בְּמָתְנַיִם חֲגֻרִים וְנֵרוֺת דֹּלְקִים:

Buďtež bedra vaše přepásaná, a svíce hořící.

Buďte připraveni(g) a vaše lampy ať hoří. (g) ř: Ať jsou vaše bedra přepásána ([Exodus 12:11; Matouš 25:1; Efezským 6:14; 1 Petrův 1:13])

ε῎στωσαν ὑμω̑ν αἱ ο᾿σφύες περιεζωσμέναι καὶ οἱ λύχνοι καιόμενοι

נֵהוֻון אַסִירִין חַצַיכֻּון ומַנהרִין שׁרָגַיכֻּון׃

[(3) Luke 12, 36]

וְאַתֶּם הֱיוּ דּוֹמִים לַאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדוֹנָם בְּצִפִּיָּה לְבוֹאוֹ מִן הַחֲתֻנָּה, בְּאֹפֶן שֶׁבְּבוֹאוֹ וּבְדָפְקוֹ יִפְתְּחוּ לוֹ מִיָּד.

וֶהֱיוּ כַאֲנָשִׁים מְחַכִּים לְשׁוּב אֲדֹנֵיהֶם מִן-חֲתֻנָּתוֺ וְכַאֲשֶׁר יָבֹא וְיִדְפֹּק יִפְתְחוּ-לוֺ כְּרָגַע:

A vy podobni lidem očekávajícím Pána svého, až by se vrátil z svadby, aby hned, jakž by přišel a potloukl, otevřeli jemu.

Buďte jako lidé, kteří čekají na svého pána, až se vrátí ze svatby, aby mu hned otevřeli, až přijde a zatluče na dveře. ([Marek 13:34-Marek 13:36])

καὶ ὑμει̑ς ο῞μοιοι α᾿νθρὼποις προσδεχομένοις τὸν κύριον ἑαυτω̑ν πότε α᾿ναλύση ε᾿κ τω̑ν γάμων ι῞να ε᾿λθόντος καὶ κρούσαντος ευ᾿θέως α᾿νοίξωσιν αυ᾿τω̑

וַהוַו דָּמֵין לאנָשָׁא דַּמסַכֵּין למָרהֻון דֵּאמַתי נֵפנֵא מֵן בֵּית מֵשׁתֻּותָא דּמָא דֵּאתָא וַנקַשׁ מֵחדָא נֵפתּחֻון לֵה׃

[(3) Luke 12, 37]

אַשְׁרֵי אוֹתָם הָעֲבָדִים אֲשֶׁר הָאָדוֹן בְּבוֹאוֹ יִמְצָאֵם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יֶאֱזֹר אֶת מָתְנָיו, יוֹשִׁיבֵם, וְיִגַּשׁ לְשָׁרֵת אוֹתָם.

אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר בְּשׁוּב אֲדֹנֵיהֶם יִמְצָאֵם שֹׁקְדִים עַל-מִשְׁמַרְתָּם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הוּא יַחֲגֹר מָתְנָיו יוֺשִׁיבֵם אֶל-הַשֻּׁלְחָן וְיִקְרַב וִישָׁרֵת אֹתָם:

Blaze služebníkům těm, kteréž přijda Pán, nalezl by, a oni bdí. Amen pravím vám, že přepáše se, a vsadí je za stůl, a chodě, bude jim sloužiti.

Blaze těm služebníkům, které pán, až přijde, zastihne bdící. Amen, pravím vám, že se opáše, posadí je ke stolu a sám je bude obsluhovat. ([Jan 13:4-Jan 13:5])

μακάριοι οἱ δου̑λοι ε᾿κει̑νοι ου῍ς ε᾿λθών ὁ κύριος εὑρήσει γρηγορου̑ντας α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι περιζὼσεται καὶ α᾿νακλινει̑ αυ᾿τοὺς καὶ παρελθών διακονήσει αυ᾿τοι̑ς

טֻובַיהֻון לעַבדֵּא הָנֻון אַילֵין דּנִאתֵא מָרהֻון ונֵשׁכַּח אֵנֻון כַּד עִירִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּנֵאסֻור חַצַוהי ונַסמֵך אֵנֻון ונֵעבַּר נשַׁמֵשׁ אֵנֻון׃

[(3) Luke 12, 38]

וְאִם יָבוֹא בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָּה אוֹ בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית וְיִמְצָאֵם כָּךְ, אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם.

אִם-בָּאַשְׁמֻרָה הַשֵּׁנִית יָבֹא אוֺ אִם-בַּשְּׁלִישִׁית וְכֵן יִמְצָאֵם אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם:

A přišel-liť by v druhé bdění, a pakliť by v třetím bdění přišel, a tak je nalezl, blahoslavení jsou ti služebníci,

Přijde-li po půlnoci, či dokonce při rozednění(h) a zastihne je vzhůru, blaze jim. (h) ř: o druhé či třetí hlídce

κα῍ν ε᾿ν τη̑ δευτέρα κα῍ν ε᾿ν τη̑ τρίτη φυλακη̑ ε῎λθη καὶ ευ῞ρη ου῞τως μακάριοί ει᾿σιν ε᾿κει̑νοι

וֵאן בּמַטַרתָא דּתַרתֵּין אַו דַּתלָת נִאתֵא ונֵשׁכַּח הָכַנָא טֻובַיהֻון לעַבדֵּא הָנֻון׃ ס

[(3) Luke 12, 39]

זֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבוֹא הַגַּנָּב, לֹא הָיָה מַנִּיחַ לַחֲדֹר אֶל בֵּיתוֹ.

וְזֹאת שִׂימוּ עַל-לֵב כִּי-לוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת אֶת-הַשָּׁעָה בָּה יָבוֺא הַגַּנָּב הָיָה עֹמֵד עַל-מִשְׁמַרְתּוֺ וְלֹא-נָתַן לַחְתֹּר בְּבֵיתוֺ:

Toto pak vězte, že byť věděl hospodář, v kterou by hodinu měl zloděj přijíti, bděl by zajisté, a nedal by podkopati domu svého.

Uvažte přece: Kdyby hospodář věděl, v kterou hodinu přijde zloděj, nedovolil by mu vloupat se do domu. ([Matouš 24:43-Matouš 24:44; 1 Tesalonickým 5:2; 2 Petrův 3:10; Zjevení Janovo 3:3 Zjevení Janovo 16:15])

του̑το δὲ γινὼσκετε ο῞τι ει᾿ η῎̑δει ὁ οι᾿κοδεσπότης ποία ω῞ρα ὁ κλέπτης ε῎ρχεται ου᾿κ α῍ν α᾿φη̑κεν διορυχθη̑ναι τὸν οι῏κον αυ᾿του̑

[(3) Luke 12, 40]

גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם."

לָכֵן גַּם-אַתֶּם הֱיוּ נְכֹנִים כִּי בֶּן-הָאָדָם יָבוֺא בְּשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא תָשִׂימוּ עַל-לֵב:

Protož i vy buďte hotovi, nebo v kterou hodinu nenadějete se, Syn člověka přijde.

I vy buďte připraveni, neboť Syn člověka přijde v hodinu, kdy se toho nenadějete.“

καὶ ὑμει̑ς γίνεσθε ε῞τοιμοι ο῞τι η῟ ω῞ρα ου᾿ δοκει̑τε ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε῎ρχεται

אָף אַנתֻּון הָכִיל הוַו מטַיבֵא דַּבהָי שָׁעתָא דּלָא סָברִין אנתֻּון אָתֵא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(3) Luke 12, 41]

שָׁאַל כֵּיפָא: "אֲדוֹנֵנוּ, הֲרַק לָנוּ אַתָּה אוֹמֵר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אוֹ לַכֹּל?"

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס הֲלָנוּ אֲדֹנֵינוּ נָשָׂאתָ אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אוֺ אִם-גַּם לְכֻלָּם:

I řekl jemu Petr: Pane, nám-li pravíš toto podobenství, čili všechněm?

Petr mu řekl: „Pane, říkáš toto podobenství jenom nám, nebo všem?“ ([Matouš 24:45-Matouš 24:51])

ει῏πεν δὲ ὁ Πέτρος κύριε πρὸς ἡμα̑ς τὴν παραβολὴν ταύτην λέγεις η῍ καὶ πρὸς πάντας

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא מָרַן לוָתַן אָמַר אַנתּ לֵה למַתלָא הָנָא אַו אָף לוָת כֻּלנָשׁ׃ ס

[(3) Luke 12, 42]

הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "מִי הוּא אֵפוֹא הַסּוֹכֵן הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר הָאָדוֹן יַפְקִידֵהוּ עַל מְשָׁרְתָיו לָתֵת לָהֶם אֶת אֲרוּחָתָם בַּזְּמַן?

וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן וּמִי-הוּא אִישׁ נֶאֱמָן וְנָבוֺן אֲשֶׁר אֲדֹנָיו הִפְקִידוֺ עַל-בְּנֵי בֵיתוֺ לָתֵת לָהֵם אֶת-אָכְלָם בְּעִתּוֺ:

I dí Pán: Kdo jest věrný šafář a opatrný, jehož by ustanovil pán nad čeledí svou, aby jim v čas dával vyměřený pokrm?

On(i) odpověděl: „Když pán ustanovuje nad svým služebnictvem správce, aby jim včas rozdílel pokrm, který správce je věrný a rozumný? (i) ř: Pán

καὶ ει῏πεν ὁ κύριος τίς α῎ρα ε᾿στὶν ὁ πιστὸς οι᾿κονόμος ὁ φρόνιμος ο῍ν καταστήσει ὁ κύριος ε᾿πὶ τη̑ς θεραπείας αυ᾿του̑ του̑ διδόναι ε᾿ν καιρω̑ τὸ σιτομέτριον

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מַנֻו כַּי אִית רַבַּיתָּא מהַימנָא וחַכִּימָא דַּנקִימִיוהי מָרֵה עַל תֵּשׁמֵשׁתֵּה דּנֵתֵּל פָּרסָא בּזַבנֵה׃

[(3) Luke 12, 43]

אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו יָבוֹא וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵּן.

אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר בְּבֹאוֺ יִמְצָאֶנּוּ אֲדֹנָיו כִּי כֵן עָשָׂה:

Blahoslavený služebník ten, kteréhož, když by přišel pán jeho, nalezne, an tak činí.

Blaze tomu služebníku, kterého pán při svém příchodu nalezne, že tak činí.

μακάριος ὁ δου̑λος ε᾿κει̑νος ο῍ν ε᾿λθών ὁ κύριος αυ᾿του̑ εὑρήσει ποιου̑ντα ου῞τως

טֻובַוהי להַו עַבדָּא דּנִאתֵא מָרֵה נֵשׁכּחִיוהי דּעָבֵד הָכַנָא׃

[(3) Luke 12, 44]

אֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עַל כָּל נְכָסָיו יַפְקִיד אוֹתוֹ.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יַפְקִדֵהוּ עַל-כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ:

V pravdě pravím vám, že nade vším statkem svým ustanoví jej.

Vpravdě pravím vám, že ho ustanoví nade vším, co mu patří. ([Lukáš 19:17])

α᾿ληθω̑ς λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿πὶ πα̑σιν τοι̑ς ὑπάρχουσιν αυ᾿του̑ καταστήσει αυ᾿τόν

שַׁרִירָאיִת אָמַר אנָא לכֻון דַּנקִימִיוהי עַל כֻּלֵה קֵניָנֵה׃

[(3) Luke 12, 45]

אַךְ הָעֶבֶד הַהוּא אִם יֹאמַר בְּלִבּוֹ, 'מְאַחֵר אֲדוֹנִי לָבוֹא', וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר,

וְאִם-הָעֶבֶד הַהוּא יֹאמַר בְּלִבּוֺ בֹּשֵׁשׁ אֲדֹנִי לָבֹא וְהֵחֵל לְהַכּוֺת אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-הַשְּׁפָחוֺת וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֺת וְלִשְׁכֹּר:

Pakli by řekl služebník ten v srdci svém: Prodlévá přijíti pán můj, i počal by bíti služebníky a děvky, a jísti a píti i opíjeti se:

Když si však onen služebník řekne: ‚Můj pán dlouho nejde‘ a začne bít sluhy i služky, jíst a pít i opíjet se, ([Lukáš 21:34])

ε᾿ὰν δὲ ει῎πη ὁ δου̑λος ε᾿κει̑νος ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿του̑ χρονίζει ὁ κύριός μου ε῎ρχεσθαι καὶ α῎ρξηται τύπτειν τοὺς παι̑δας καὶ τὰς παιδίσκας ε᾿σθίειν τε καὶ πίνειν καὶ μεθύσκεσθαι

אֵן דֵּין נִאמַר עַבדָּא הַו בּלֵבֵּה דּמָרי מַוחַר למֵאתָא וַנשַׁרֵא למֵמחָא לעַבדֵּא ולַאמהָתָא דּמָרֵה וַנשַׁרֵא למֵלעַס וַלמֵשׁתָּא וַלמֵרוָא׃

[(3) Luke 12, 46]

בּוֹא יָבוֹא הָאָדוֹן שֶׁל אוֹתוֹ עֶבֶד בְּיוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם הַבִּלְתִּי־מַאֲמִינִים.

בֹּא יָבֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֺם אֲשֶׁר לֹא-יְצַפֶּה לּוֺ וּבְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא-יֵדַע וִישַׁסֵּף אֹתוֺ וְאֶת-הַסּוֺרְרִים יִתֵּן חֶלְקוֺ:

Přijdeť pán služebníka toho v den, v kterýž se nenaděje, a v hodinu, kteréž neví. I oddělíť jej, a díl jeho položí s nevěrnými.

tu pán toho služebníka přijde v den, kdy to nečeká, a v hodinu, kterou netuší, vyžene ho a vykáže mu úděl mezi nevěrnými.

η῞ξει ὁ κύριος του̑ δούλου ε᾿κείνου ε᾿ν ἡμέρα η῟ ου᾿ προσδοκα̑ καὶ ε᾿ν ω῞ρα η῟ ου᾿ γινὼσκει καὶ διχοτομήσει αυ᾿τὸν καὶ τὸ μέρος αυ᾿του̑ μετὰ τω̑ν α᾿πίστων θήσει

נִאתֵא מָרֵה דּעַבדָּא הַו בּיַומָא דּלָא סָבַר וַבשָׁעתָא דּלָא יָדַע ונֵפלגִיוהי וַנסִים מנָתֵה עַם הָנֻון דּלָא מהַימנִין׃ ס

[(3) Luke 12, 47]

וְהָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָדַע אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו וְלֹא הֵכִין וְלֹא עָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ יֻכֶּה מַכּוֹת רַבּוֹת.

וְהָעֶבֶד הַיֹּדֵעַ מָה רְצוֺן אֲדֹנָיו וְלֹא יָחוּשׁ וְלֹא יַעֲשֶׂה כִרְצֹנוֺ יִוָּסֵר בְּמַכּוֺת קָשׁוֺת:

Služebník pak ten, kterýž by znal vůli pána svého, a nebyl hotov, a nečinil podlé vůle jeho, bit bude velmi.

Ten služebník, který zná vůli svého pána, a přece není hotov podle jeho vůle jednat, bude velmi bit. ([Jakubův 4:17])

ε᾿κει̑νος δὲ ὁ δου̑λος ὁ γνοὺς τὸ θέλημα του̑ κυρίου αυ᾿του̑ καὶ μὴ ἑτοιμάσας η῍ ποιήσας πρὸς τὸ θέλημα αυ᾿του̑ δαρήσεται πολλάς

עַבדָּא דֵּין אַינָא דּיָדַע צֵביָנָא דּמָרֵה ולָא טַיֵב לֵה אַיך צֵביָנֵה נֵבלַע סַגִּיָאתָא׃

[(3) Luke 12, 48]

אֲבָל זֶה שֶׁלֹּא יָדַע וְעָשָׂה דְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב עֲלֵיהֶם מַכּוֹת, יֻכֶּה מְעַט. כָּל מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ הַרְבֵּה, יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה; וּמִי שֶׁהֻפְקַד בְּיָדוֹ הַרְבֵּה, יִדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ עוֹד יוֹתֵר."

וְהוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ וְעָשָׂה חֵטְא מִשְׁפַּט מַכּוֺת יִוָּסֵר בְּמַכּוֺת קַלּוֺת כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר נִתַּן-לוֺ הַרְבֵּה יִדָּרֵשׁ מִנֶּנּוּ הַרְבֵּה וְאִישׁ אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדוֺ פִּקָּדוֺן רָב כֵּן יְבֻקַּשׁ מִיָּדוֺ בְּקַו יָתֵר:

Ale kterýž neznal, a činil hodné věci trestání, bit bude méně. Každému pak, komuž jest mnoho dáno, mnoho bude od něho požádáno; a komuť mnoho poručili, víceť požádají od něho.

Ten, kdo ji nezná a udělá něco, zač si zaslouží bití, bude bit méně. Komu bylo mnoho dáno, od toho se mnoho očekává, a komu mnoho svěřili, od toho budou žádat tím více.

ὁ δὲ μὴ γνούς ποιήσας δὲ α῎ξια πληγω̑ν δαρήσεται ο᾿λίγας παντὶ δὲ ω῟ ε᾿δόθη πολύ πολὺ ζητηθήσεται παρ῾ αυ᾿του̑ καὶ ω῟ παρέθεντο πολύ περισσότερον αι᾿τήσουσιν αυ᾿τόν

הַו דֵּין דּלָא יָדַע ועָבֵד מֵדֵּם דּשָׁוֵא למַחוָתָא נֵבלַע מַחוָתָא זעֻוריָתָא כֻּל גֵּיר דֵּאתִיהֵב לֵה סַגִּי סַגִּי נֵתּתּבַע מֵנֵה וַלהַו דַּאגעֵלו לֵה סַגִּי יַתִּירָאיִת נֵתבּעֻון בִּאידֵה סס׃

[(3) Luke 12, 49]

"אֵשׁ בָּאתִי לְשַׁלֵּחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וּמֶה חָפַצְתִּי שֶׁכְּבָר תִּבְעַר!

וַאֲנִי בָאתִי לְהַבְעִיר אֵשׁ בָּאָרֶץ וּמַה-חֶפְצִי עוֺד אִם כְּבָר בֹּעָרֶת:

Oheň přišel jsem pustiti na zemi, a co chci, jestliže již hoří?

Oheň jsem přišel uvrhnout na zemi, a jak si přeji, aby se už vzňal!

πυ̑ρ η῟λθον βαλει̑ν ε᾿πὶ τὴν γη̑ν καὶ τί θέλω ει᾿ η῎δη α᾿νήφθη

נֻורָא אֵתִית דַּארמֵא בַּארעָא וצָבֵא אנָא אֵלֻו מֵן כַּדֻּו חֵבַּת׃

[(3) Luke 12, 50]

אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהִטָּבֵל טְבִילָה וּמַה כְּבֵדָה עָלַי הַמּוּעָקָה עַד אֲשֶׁר תֻּשְׁלַם!

וְגַם-טְבִילָה עָלַי לְהִטָּבֶל-בָּהּ וּמַה-צַּר לִי עַד כִּי-תִתֹּם:

Ale křtem mám křtěn býti, a kterak jsem ssoužen, dokudž se nevykoná!

Křtem mám být pokřtěn, a jak je mi úzko, dokud se nedokoná! ([Marek 10:38-Marek 10:39])

βάπτισμα δὲ ε῎χω βαπτισθη̑ναι καὶ πω̑ς συνέχομαι ε῞ως ο῞του τελεσθη̑

ומַעמֻודִיתָא אִית לִי דֵּאעמַד וסַגִּי אַלִיץ אנָא עדַמָא דּתֵשׁתַּמלֵא׃

[(3) Luke 12, 51]

הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁבָּאתִי לָשִׂים שָׁלוֹם בָּאָרֶץ? לֹא, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶלָּא מַחֲלֹקֶת.

הַאִם תַּחְשְׁבוּן כִּי בָאתִי לָתֵת שָׁלוֺם בָּאָרֶץ אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא-כֵן כִּי אִם-מַחֲלֹקֶת:

Což se domníváte, že bych přišel pokoj uvésti na zemi? Nikoli, pravím vám, ale rozdělení.

Myslíte, že jsem přišel dát zemi pokoj? Ne, pravím vám, ale rozdělení! ([Matouš 10:34-Matouš 10:36])

δοκει̑τε ο῞τι ει᾿ρήνην παρεγενόμην δου̑ναι ε᾿ν τη̑ γη̑ ου᾿χί λέγω ὑμι̑ν α᾿λλ῾ η῍ διαμερισμόν

סָברִין אנתֻּון דּשַׁינָא אֵתִית דַּארמֵא בַּארעָא אָמַר אנָא לכֻון דּלָא אֵלָא פָּלגֻּותָא׃

[(3) Luke 12, 52]

מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד יִהְיוּ שְׁרוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת, שְׁלוֹשָׁה נֶגֶד שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם נֶגֶד שְׁלוֹשָׁה.

כִּי אִם-חֲמִשָּׁה יִהְיוּ בְּבַיִת אֶחָד יָקוּמוּ מֵעַתָּה שְׁלֹשָׁה עַל-שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל-שְׁלֹשָׁה:

Nebo již od této chvíle bude jich pět v jednom domě rozděleno, tři proti dvěma, a dva proti třem.

Neboť od této chvíle bude rozděleno v jednom domě pět lidí: tři proti dvěma a dva proti třem;

ε῎σονται γὰρ α᾿πὸ του̑ νυ̑ν πέντε ε᾿ν ἑνὶ οι῎κω διαμεμερισμένοι τρει̑ς ε᾿πὶ δυσὶν καὶ δύο ε᾿πὶ τρισίν

מֵן הָשָׁא גֵּיר נֵהוֻון חַמשָׁא בּבַיתָּא חַד דַּפלִיגִין תּלָתָא עַל תּרֵין וַתרֵין עַל תּלָתָא׃

[(3) Luke 12, 53]

הָאָב נֶגֶד הַבֵּן וְהַבֵּן נֶגֶד הָאָב; הָאֵם נֶגֶד הַבַּת וְהַבַּת נֶגֶד הָאֵם; הֶחָמוֹת נֶגֶד כַּלָּתָהּ וְהַכַּלָּה נֶגֶד חֲמוֹתָהּ."

אָב יָקוּם בִּבְנוֺ וּבֵן בְּאָבִיו אֵם בְּבִתָּהּ וּבַת בְּאִמָּהּ חָמוֺת בְּכַלַּתָהּ וְכַלָּה בַּחֲמֹתָהּ:

Bude rozdělen otec proti synu, a syn proti otci, mátě proti dceři, a dcera proti mateři, svegruše proti nevěstě své, a nevěsta proti svegruši své.

budou rozděleni otec proti synu a syn proti otci, matka proti dceři a dcera proti matce, tchyně proti snaše a snacha proti tchyni.“ ([Micheáš 7:6])

διαμερισθήσονται πατὴρ ε᾿πὶ υἱω̑ καὶ υἱὸς ε᾿πὶ πατρί μήτηρ ε᾿πὶ τὴν θυγατέρα καὶ θυγάτηρ ε᾿πὶ τὴν μητέρα πενθερὰ ε᾿πὶ τὴν νύμφην αυ᾿τη̑ς καὶ νύμφη ε᾿πὶ τὴν πενθεράν

נֵתפּלֵג גֵּיר אַבָא עַל בּרֵה וַברָא עַל אַבֻוהי אֵמָא עַל בַּרתָה ובַרתָא עַל אֵמָה חמָתָא עַל כַּלתָה וכַלתָא עַל חמָתָה׃ ס

[(3) Luke 12, 54]

אָמַר גַּם אֶל הֶהָמוֹן: "כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים עָנָן עוֹלֶה מִמַּעֲרָב, מִיָּד אַתֶּם אוֹמְרִים 'גֶּשֶׁם בָּא'; וְאָכֵן הַגֶּשֶׁם בָּא.

וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-הֲמוֺן הָעָם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ עָנָן עֹלֶה מִמַּעֲרָב תָּחִישׁוּ לְהַגִּיד כִּי יָבֹא גֶשֶׁם וְכֵן יִהְיֶה:

Pravil také i zástupům: Když vídáte oblak, an vzchází od západu, hned pravíte: Příval jde, a tak bývá.

Také zástupům řekl: „Když pozorujete, že na západě vystupuje mrak, hned říkáte: ‚Přijde déšť‘ – a bývá tak; ([Matouš 16:2-Matouš 16:3])

ε῎λεγεν δὲ καὶ τοι̑ς ο῎χλοις ο῞ταν ι῎δητε τὴν νεφέλην α᾿νατέλλουσαν ε᾿πὶ δυσμω̑ν ευ᾿θέως λέγετε ο῞τι ο῎μβρος ε῎ρχεται καὶ γίνεται ου῞τως

וֵאמַר לכֵנשֵׁא מָא דַּחזַיתֻּון ענָנָא דּדָנחָא מֵן מַערבָא מֵחדָא אָמרִין אנתֻּון מֵטרָא אָתֵא והָוֵא הָכַנָא׃

[(3) Luke 12, 55]

וְכַאֲשֶׁר נוֹשֶׁבֶת רוּחַ דְּרוֹמִית אַתֶּם אוֹמְרִים 'יִהְיֶה חַם'; וְאָכֵן הַחֹם בָּא.

וְאִם-רוּחַ נֶגֶב נֹשֶׁבֶת תֹּאמְרוּ כִּי חֹם יָבֹא וְכֵן יִהְיֶה:

A když od poledne vítr věje, říkáte: Bude horko, a býváť.

a vane-li jižní vítr, říkáte: ‚Bude vedro‘ – a bývá.

καὶ ο῞ταν νότον πνέοντα λέγετε ο῞τι καύσων ε῎σται καὶ γίνεται

ומָא דּנָשׁבָּא תַּימנָא אָמרִין אנתֻּון חֻומָא הָוֵא והָוֵא׃

[(3) Luke 12, 56]

צְבוּעִים! אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים אַתֶּם לְפָרֵשׁ, הֲכֵיצַד אֵינְכֶם יוֹדְעִים לְפָרֵשׁ אֶת הַזְּמַן הַזֶּה?"

הֵן יְדַעְתֶּם חֲנֵפִים לִבְחֹן אֶת-פְּנֵי הָאָרֶץ וְאֶת-פְּנֵי הַשָּׁמָיִם וְאֵיךְ לֹא יְדַעְתֶּם לִבְחֹן גַּם אֶת-הָעֵת הַזֹּאת:

Pokrytci, způsob země i nebe umíte souditi, a kterakž pak tohoto času nesoudíte?

Pokrytci, umíte posoudit to, co vidíte na zemi i na obloze; jak to, že nedovedete rozpoznat tento čas?

ὑποκριταί τὸ πρόσωπον τη̑ς γη̑ς καὶ του̑ ου᾿ρανου̑ οι῎δατε δοκιμάζειν τὸν καιρὸν δὲ του̑τον πω̑ς ου᾿κ οι῎δατε δοκιμάζειν

נָסבַּי בַּאפֵּא פַּרצֻופָּא דַּארעָא ודַשׁמַיָא יָדעִין אנתֻּון דּתֵפרשֻׁון זַבנָא דֵּין הָנָא אַיכַּנָא לָא פָּרשִׁין אנתֻּון׃ ס

[(3) Luke 12, 57]

"וּמַדּוּעַ אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹפְטִים נְכוֹנָה?

וְגַם מֵרוּחַ מִבִּנַתְכֶם לָמָּה לֹא תוֺצִיאוּ מִשְׁפָּט יָשָׁר:

Ano proč i sami od sebe nesoudíte, což spravedlivého?

Proč nejste s to sami od sebe posoudit, co je správné?

τί δὲ καὶ α᾿φ῾ ἑαυτω̑ν ου᾿ κρίνετε τὸ δίκαιον

למָנָא דֵּין מֵן נַפשׁכֻון לָא דָּינִין אנתֻּון קֻושׁתָּא׃

[(3) Luke 12, 58]

כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עִם אִישׁ רִיבְךָ אֶל הַשַּׁלִּיט, הִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִים עִמּוֹ בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ; שֶׁאִם לֹא כֵן יִסְחַב אוֹתְךָ אֶל הַשּׁוֹפֵט, וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹטֵר, וְהַשּׁוֹטֵר יַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לַכֶּלֶא.

כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ עִם-אִישׁ רִיבְךׇ אֶל-הָרֹאשׁ הִתְאַמֵּץ לְהִנָּצֵל מִיָּדוֺ עוֺדְךׇ בַדָּרֶךְ פֶּן-יוֺבִילְךׇ לִפְנֵי הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יַסְגִּירְךׇ בְּיַד הַשּׁוֺטֵר וְהַשּׁוֺטֵר יִתֶּנְךׇ לְבֵית הַסֹּהַר:

Když pak jdeš s protivníkem svým k vrchnosti, na cestě přičiň se o to, abys byl zproštěn od něho, aby snad netáhl tebe k soudci, a soudce dal by tebe biřici, a biřic vsadil by tě do žaláře.

Když jdeš se svým protivníkem k soudu(j), učiň vše, aby ses s ním ještě cestou vyrovnal; jinak tě povleče k soudci, soudce tě odevzdá dozorci a dozorce tě uvrhne do vězení. (j) ř: vládci ([Matouš 5:25-Matouš 5:26 Matouš 18:34-Matouš 18:35])

ὡς γὰρ ὑπάγεις μετὰ του̑ α᾿ντιδίκου σου ε᾿π῾ α῎ρχοντα ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ δὸς ε᾿ργασίαν α᾿πηλλάχθαι α᾿π῾ αυ᾿του̑ μήποτε κατασύρη σε πρὸς τὸν κριτήν καὶ ὁ κριτής σε παραδὼσει τω̑ πράκτορι καὶ ὁ πράκτωρ σε βαλει̑ ει᾿ς φυλακήν

מָא גֵּיר דָּאזֵל אַנתּ עַם בּעֵלדִּינָך לוָת אַרכֻונָא עַד בֻּאורחָא אַנתּ הַב תֵּאגֻורתָּא ותֵתפַּרַק מֵנֵה דַּלמָא נַובּלָך לוָת דַּיָנָא ודַיָנָא נַשׁלמָך לגַבָּיָא וגַבָּיָא נַרמֵיך בֵּית־אַסִירֵא׃

[(3) Luke 12, 59]

אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה."

וַאֲנִי אֹמֵר לְךׇ כִּי לֹא תַעֲלֶה מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר-תְּשַׁלֵּם אֶת-הַפְּרוּטָה הָאַחֲרֹנָה:

Pravím tobě: Nevyjdeš odtud, dokudž bys i toho posledního haléře nenavrátil.

Pravím ti, že odtud nevyjdeš, dokud nezaplatíš do posledního haléře.“

λέγω σοι ου᾿ μὴ ε᾿ξέλθης ε᾿κει̑θεν ε῞ως καὶ τὸ ε῎σχατον λεπτὸν α᾿ποδω̑ς

וָאמַר אנָא לָך דּלָא תֵּפֻּוק מֵן תַּמָן עדַמָא דּתֵתֵּל שָׁמֻונָא אחרָיָא סס׃

[(3) Luke 13, 01]

בְּאוֹתָהּ עֵת הָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ עַל הַגְּלִילִיִּים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עֵרַב אֶת דָּמָם בְּזִבְחֵיהֶם.

בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ אֲנָשִׁים וַיַּגִּידוּ לוֺ אֶת-דְּבַר הַגְּלִילִים אֲשֶׁר פִּילָטוֺס מָסַךְ דָּמָם עַל-זִבְחֵיהֶם:

Byli pak tu přítomní času toho někteří, vypravujíce jemu o Galilejských, kterýchž krev Pilát smísil s obětmi jejich.

Právě tehdy k němu přišli někteří se zprávou o Galilejcích, jejichž krev smísil Pilát s krví jejich obětí.

παρη̑σαν δέ τινες ε᾿ν αυ᾿τω̑ τω̑ καιρω̑ α᾿παγγέλλοντες αυ᾿τω̑ περὶ τω̑ν Γαλιλαίων ω῟ν τὸ αι῟μα Πιλα̑τος ε῎μιξεν μετὰ τω̑ν θυσιω̑ν αυ᾿τω̑ν

בּהַו דֵּין זַבנָא אֵתַו אנָשִׁין אֵמַרו לֵה עַל גּלִילָיֵא הָנֻון דּפִילַטָוס חלַט דֵּמהֻון עַם דֵּבחַיהֻון׃

[(3) Luke 13, 02]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם מִפְּנֵי שֶׁהַגְּלִילִיִּים הָאֵלֶּה סָבְלוּ זֹאת סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהֵם הָיוּ חוֹטְאִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִכָּל אַנְשֵׁי הַגָּלִיל?

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַאִם תַּחְשְׁבוּ כִּי-הַגְּלִילִים הָהֵם הָיוּ חַטָּאִים מִכָּל-יֹשְׁבֵי הַגָּלִיל אַחֲרֵי אֲשֶׁר-נָשְׂאוּ עֹנֶשׁ זֶה:

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Co mníte, že ti Galilejští byli větší hříšníci nežli všickni Galilejští, že takové věci trpěli?

On jim na to řekl: „Myslíte, že tito Galilejci byli větší hříšníci než ti ostatní, že to museli vytrpět? ([Jan 9:2])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς δοκει̑τε ο῞τι οἱ Γαλιλαι̑οι ου῟τοι ἁμαρτωλοὶ παρὰ πάντας τοὺς Γαλιλαίους ε᾿γένοντο ο῞τι ταυ̑τα πεπόνθασιν

וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון סָברִין אנתֻּון דּהָלֵין גּלִילָיֵא חַטָיִין הוַו יַתִּיר מֵן כֻּלהֻון גּלִילָיֵא דּהָכַנָא הוָא אֵנֻון׃

[(3) Luke 13, 03]

לֹא! אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם. אַךְ אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כֻּלְכֶם תֹּאבְדוּ כְּמוֹתָם.

אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא-כֵן וְאִם אַתֶּם לֹא תָשׁוּבוּ כֻּלְכֶם כְּמוֺ-כֵן תֹּאבֵדוּ:

Nikoli, pravím vám. Nýbrž nebudete-li pokání činiti, všickni též zahynete.

Ne, pravím vám, ale nebudete-li činit pokání(k), všichni podobně zahynete. (k) neobrátíte-li se (tak i Lukáš 13:5)

ου᾿χί λέγω ὑμι̑ν α᾿λλ῾ ε᾿ὰν μὴ μετανοη̑τε πάντες ὁμοίως α᾿πολει̑σθε

לָא אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דָּאף כֻּלכֻון אֵלָא תּתֻובֻון הָכַנָא תִּאבדֻּון׃

[(3) Luke 13, 04]

אוֹ אוֹתָם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בַּשִּׁלֹחַ וַהֲרָגָם, הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהֵם הָיוּ אֲשֵׁמִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים הַגָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם?

אוֺ שְׁמֹנָה עָשָׂר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בִּשְׁלֹּחַ וָמֵתוּ הֲתַחְשְׁבוּ כִּי-אֲשֵׁמִים הָיוּ מִכָּל-ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם:

Aneb oněch osmnácte, na kteréž upadla věže v Siloe, a zbila je, zdali se domníváte, že by oni vinni byli nad všecky lidi, přebývající v Jeruzalémě?

Nebo myslíte, že oněch osmnáct, na které padla věž v Siloe a zabila je, byli větší viníci než ostatní obyvatelé Jeruzaléma? ([Lukáš 3:9])

η῍ ε᾿κει̑νοι οἱ δεκαοκτώ ε᾿φ῾ ου῍ς ε῎πεσεν ὁ πύργος ε᾿ν τω̑ Σιλωὰμ καὶ α᾿πέκτεινεν αυ᾿τούς δοκει̑τε ο῞τι αυ᾿τοὶ ο᾿φειλέται ε᾿γένοντο παρὰ πάντας τοὺς α᾿νθρὼπους τοὺς κατοικου̑ντας ᾽Ιερουσαλήμ

אַו הָנֻון תּמָנתַּעסַר דַּנפַל עלַיהֻון מַגדּלָא בּשִׁילֻוחָא וקַטֵל אֵנֻון סָברִין אנתֻּון דּחַטָיִין הוַו יַתִּיר מֵן כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא דּעָמרִין בֻּאורִשׁלֵם׃

[(3) Luke 13, 05]

אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא; אַךְ אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כֻּלְּכֶם תֹּאבְדוּ כְּמוֹתָם."

אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא-כֵן וְאִם אַתֶּם לֹא תָשׁוּבוּ כֻּלְּכֶם כְּמוֺ-כֵן תֹּאבֵדוּ:

Nikoli, pravím vám. Nýbrž nebudete-li pokání činiti, všickni též zahynete.

Ne, pravím vám, ale nebudete-li činit pokání, všichni právě tak zahynete.“

ου᾿χί λέγω ὑμι̑ν α᾿λλ῾ ε᾿ὰν μὴ μετανοη̑τε πάντες ὡσαύτως α᾿πολει̑σθε

לָא אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דֵּאלָא תּתֻובֻון כֻּלכֻון אַכוָתהֻון תִּאבדֻּון סס׃

[(3) Luke 13, 06]

סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: "לְאִישׁ אֶחָד הָיְתָה תְּאֵנָה נְטוּעָה בְּכַרְמוֹ; פַּעַם בָּא לְחַפֵּשׂ בָּהּ פְּרִי וְלֹא מָצָא.

וַיִּשָׂא מְשָׁלוֺ וַיֹּאמֶר אִישׁ אֶחָד הָיָה אֲשֶׁר-לוֺ תְאֵנָה נְטוּעָה בְכַרְמוֺ וַיָּבֹא לְבַקֵּשׁ אֶת-פִּרְיָהּ וְלֹא מָצָא:

Pověděl pak toto podobenství: Člověk jeden měl strom fíkový štípený na vinici své. I přišel, hledaje ovoce na něm, ale nenalezl.

Potom jim pověděl toto podobenství: „Jeden člověk měl na své vinici fíkovník; přišel si pro jeho ovoce, ale nic na něm nenalezl. ([Matouš 21:19; Marek 11:13-Marek 11:14])

ε῎λεγεν δὲ ταύτην τὴν παραβολήν συκη̑ν ει῏χέν τις πεφυτευμένην ε᾿ν τω̑ α᾿μπελω̑νι αυ᾿του̑ καὶ η῟λθεν ζητω̑ν καρπὸν ε᾿ν αυ᾿τη̑ καὶ ου᾿χ ευ῟ρεν

וֵאמַר מַתלָא הָנָא תִּתָּא אִית הוָת לאנָשׁ דַּנצִיבָא בּכַרמֵה וֵאתָא בּעָא בָּה פִּארֵא ולָא אֵשׁכַּח׃

[(3) Luke 13, 07]

אָמַר אֶל הַכּוֹרֵם: 'הִנֵּה זֶה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲנִי בָּא לְחַפֵּשׂ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת וְלֹא מָצָאתִי. כְּרֹת אוֹתָהּ. לָמָּה לְהַנִּיחַ לָהּ גַּם לְדַלְדֵּל אֶת הַקַּרְקַע?'

וַיֹּאמֶר אֶל-הַכֹּרֵם הִנֵּה-זֶה שָׁלשׁ שָׁנִים בָּאתִי אֶל-הַתְּאֵנָה הַזֹּאת לְבַקֵּשׁ אֶת-פִּרְיָהּ וְלֹא מָצָאתִי כְּרֹת אֹתָהּ כִּי לָמָּה-זֶּה תַשְׁחִית אֶת-אַדְמָתִי:

I řekl vinaři: Aj, po tři léta přicházím, hledaje ovoce na tom fíku, ale nenalézám. Vytniž jej. Proč i tu zemi darmo kazí?

Řekl vinaři: ‚Hle, už po tři léta přicházím pro ovoce z tohoto fíkovníku a nic nenalézám. Vytni jej! Proč má kazit i tu zem?‘

ει῏πεν δὲ πρὸς τὸν α᾿μπελουργόν ι᾿δοὺ τρία ε῎τη α᾿φ῾ ου῟ ε῎ρχομαι ζητω̑ν καρπὸν ε᾿ν τη̑ συκη̑ ταύτη καὶ ου᾿χ εὑρίσκω ε῎κκοψον ου῏ν αυ᾿τήν ἱνατί καὶ τὴν γη̑ν καταργει̑

וֵאמַר לפַלָחָא הָא תּלָת שׁנִין אָתֵא אנָא בָּעֵא אנָא פִּארֵא בּתִתָּא הָדֵא ולָא מֵשׁכַּח אנָא פּסֻוקֵיה למָנָא מבַטלָא אַרעָא׃

[(3) Luke 13, 08]

הֵשִׁיב לוֹ הַכּוֹרֵם: 'אֲדוֹנִי, הַשְׁאֵר נָא אוֹתָהּ עוֹד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד שֶׁאֶעֱדֹר מִסָּבִיב וְאָשִׂים זֶבֶל;

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנַּח לָהּ עוֺד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד כִּי-אֶעְדֹּר וְאֶתֵּן דֹּמֶן מִסָּבִיב לָהּ:

On pak odpověděv, řekl jemu: Pane, ponechejž ho i tohoto léta, ažť jej okopám a ohnojím,

On mu odpověděl: ‚Pane, ponech ho ještě tento rok, až jej okopám a pohnojím. ([2 Petrův 3:9 2 Petrův 3:15])

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς λέγει αυ᾿τω̑ κύριε α῎φες αυ᾿τὴν καὶ του̑το τὸ ε῎τος ε῞ως ο῞του σκάψω περὶ αυ᾿τὴν καὶ βάλω κόπρια

אָמַר לֵה פַּלָחָא מָרי שׁבֻוקֵיה אָף הָדֵא שַׁנתָּא עַד אֵפלחִיה וֵאזַבּלִיה׃

[(3) Luke 13, 09]

אוּלַי תִּתֵּן פְּרִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וְאִם לֹא, תִּכְרֹת אוֹתָהּ'."

אוּלַי תַּעֲשֶׂה פְרִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וְאִם-אַיִן תִּכְרֹת אֹתָהּ:

Zdali by nesl ovoce. Pakliť neponese, potom vytneš jej.

Snad příště ponese ovoce; jestliže ne, dáš jej porazit.‘„

κα῍ν μὲν ποιήση καρπὸν ει᾿ς τὸ μέλλον ει᾿ δὲ μή γε ε᾿κκόψεις αυ᾿τήν

וֵאן עֵבדַּת פִּארֵא וֵאלָא למַנחַי תֵּפסקִיה סּ סּ׃

[(3) Luke 13, 10]

בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמֵּד בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת.

וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיְלַמֵּד בְּאַחַד בָּתֵּי-הַכְּנֵסֶת:

Učil pak v jedné škole v sobotu.

V sobotu učil v jedné synagóze. ([Lukáš 6:6])

η῟ν δὲ διδάσκων ε᾿ν μια̑ τω̑ν συναγωγω̑ν ε᾿ν τοι̑ς σάββασιν

כַּד דֵּין מַלֵף יֵשֻׁוע בּשַׁבּתָא בַּחדָא מֵן כּנֻושָׁתָא׃

[(3) Luke 13, 11]

וְהִנֵּה הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה נְגוּעָה בְּרוּחַ־חֳלִי זֶה שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; כְּפוּפָה הָיְתָה וְלֹא יָכְלָה לִזְקֹף קוֹמָתָהּ.

וְשָׁם אִשָּׁה אֲשֶׁר כִּהֲתָה רוּחָהּ וַתֶּחֱלַשׁ זֶה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֶה שָׁנָה וְהִיא כְפוּפָה וְאֵין סוֺמֵךְ וְאֵין זֹקֵף לָהּ:

A aj, byla tu žena, kteráž měla ducha nemoci osmnáct let, a byla sklíčena, a nijakž se nemohla zpřímiti.

Byla tam žena, která byla stižena nemocí(l) už osmnáct let: byla úplně sehnutá a nemohla se vůbec napřímit. (l) ř: měla ducha nemoci

καὶ ι᾿δοὺ γυνὴ πνευ̑μα ε῎χουσα α᾿σθενείας ε῎τη δεκαοκτὼ καὶ η῟ν συγκύπτουσα καὶ μὴ δυναμένη α᾿νακύψαι ει᾿ς τὸ παντελές

אִית הוָת תַּמָן אַנתּתָא דִּאית הוָת לָה רֻוחָא דּכֻורהָנָא שׁנִין תּמָנַעֵסרֵא וַכפִיפָא הוָת ולָא מֵשׁכּחָא הוָת דּתֵתפּשֵׁט לַגמָר׃

[(3) Luke 13, 12]

כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ קָרָא לָהּ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִשָּׁה, שֻׁחְרַרְתְּ מֵחָלְיֵךְ!"

וַיַּרְא אֹתָהּ יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה הִנֵּה חֻלַּצְתְּ מֵחָלְיֵךְ:

A uzřev ji Ježíš, zavolal jí k sobě, a řekl jí: Ženo, zproštěna jsi od nemoci své.

Když ji Ježíš spatřil, zavolal ji a řekl: „Ženo, jsi zproštěna své nemoci“ a vložil na ni ruce;

ι᾿δών δὲ αυ᾿τὴν ὁ ᾽Ιησου̑ς προσεφὼνησεν καὶ ει῏πεν αυ᾿τη̑ γύναι α᾿πολέλυσαι τη̑ς α᾿σθενείας σου

חזָה דֵּין יֵשֻׁוע וַקרָה וֵאמַר לָה אַנתּתָא שַׁריַתּי מֵן כֻּורהָנֵכי׃

[(3) Luke 13, 13]

הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלֶיהָ וּמִיָּד זָקְפָה קוֹמָתָהּ וְשִׁבְּחָה אֶת הָאֱלֹהִים.

וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו עָלֶיהָ וַתְּמַהֵר וַתַּעֲמֹד בִּמְלֹא קוֺמָתָה וַתִּתֵּן כָּבוֺד לֵאלֹהִים:

I vložil na ni ruce, a i hned zdvihla se, a velebila Boha.

ona se ihned vzpřímila a velebila Boha. ([Lukáš 6:10 Lukáš 14:4])

καὶ ε᾿πέθηκεν αυ᾿τη̑ τὰς χει̑ρας καὶ παραχρη̑μα α᾿νωρθὼθη καὶ ε᾿δόξαζεν τὸν θεόν

וסָם אִידֵה עלֵיה ומֵחדָא אֵתפַּשׁטַת ושַׁבּחַת לַאלָהָא׃

[(3) Luke 13, 14]

אֲבָל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלֵּא כַּעַס עַל שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא בְּשַׁבָּת. הוּא פָּנָה אֶל הַקָּהָל וְאָמַר: "יֵשׁ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמִּן הַדִּין לַעֲבֹד בָּהֶם. עַל כֵּן בּוֹאוּ וְהֵרָפְאוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת."

אַךְ רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת חָרָה-לוֺ כִּי רִפָּא יֵשׁוּעַ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה כָל-מְלָאכָה בָּאֵלֶּה בֹּאוּ וְהֵרָפְאוּ וְלֹא בְּיוֺם הַשַּׁבָּת:

Tedy kníže školní odpověděv, hněvaje se proto, že v den sobotní uzdravoval Ježíš, řekl zástupu: Šest dní jest, v nichž náleží dělati; protož v těch přicházejíce, buďte uzdravováni, a ne v den sobotní.

Avšak představený synagógy, pobouřen tím, že Ježíš uzdravuje v sobotu, řekl zástupu: „Je šest dní, kdy se má pracovat; v těch tedy přicházejte, abyste byli uzdravováni, a ne v den sobotní.“ ([Lukáš 6:7; Jan 5:10])

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ α᾿ρχισυνάγωγος α᾿γανακτω̑ν ο῞τι τω̑ σαββάτω ε᾿θεράπευσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε῎λεγεν τω̑ ο῎χλω ο῞τι ε῍ξ ἡμέραι ει᾿σὶν ε᾿ν αι῟ς δει̑ ε᾿ργάζεσθαι ε᾿ν αυ᾿ται̑ς ου῏ν ε᾿ρχόμενοι θεραπεύεσθε καὶ μὴ τη̑ ἡμέρα του̑ σαββάτου

ענָא דֵּין רַבּ כּנֻושׁתָּא כַּד מֵתחַמַת עַל דַּאסִי בּשַׁבּתָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לכֵנשֵׁא שׁתָּא אֵנֻון יַומִין דַּבהֻון וָלֵא למֵפלַח בּהֻון הוַיתֻּון אָתֵין מֵתַאסֵין ולָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא׃ ס

[(3) Luke 13, 15]

אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "צְבוּעִים! הַאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם אֵינֶנּוּ מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶת שׁוֹרוֹ אוֹ חֲמוֹרוֹ מִן הָאֵבוּס וּמוֹלִיךְ אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם?

וַיַּעַן הָאָדוֺן וַיֹּאמֶר אֵלָיו חֲנֵפִים הֲלֹא אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יַתִּיר אֶת-שׁוֺרוֺ וְאֶת חֲמֹרוֺ מִן-הָאֵבוּס וְיוֺלִיכֶנּוּ לְהַשְׁקֹתוֺ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת:

I odpověděv jemu Pán, řekl: Pokrytče, zdali jeden každý z vás v sobotu neodvazuje vola svého neb osla od jeslí, a nevodí napájeti?

Na to Pán odpověděl: „Pokrytci! Neodvazuje každý z vás v sobotu vola nebo osla od žlabu a nevede ho napájet? ([Lukáš 14:5])

α᾿πεκρίθη δὲ αυ᾿τω̑ ὁ κύριος καὶ ει῏πεν ὑποκριταί ε῞καστος ὑμω̑ν τω̑ σαββάτω ου᾿ λύει τὸν βου̑ν αυ᾿του̑ η῍ τὸν ο῎νον α᾿πὸ τη̑ς φάτνης καὶ α᾿παγαγών ποτίζει

יֵשֻׁוע דֵּין ענָא וֵאמַר לֵה נָסֵב בַּאפֵּא חַד חַד מֵנכֻון בּשַׁבּתָא לָא שָׁרֵא תַּורֵה אַו חמָרֵה מֵן אֻוריָא וָאזֵל מַשׁקֵא׃

[(3) Luke 13, 16]

וְאִשָּׁה זֹאת, בַּת אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הַשָֹטָן כָּבַל אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַאִם לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתִּיר אוֹתָהּ מִן הַכֶּבֶל הַזֶּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?"

וּבַת-אַבְרָהָם זֹאת אֲשֶׁר אָסַר אֹתָהּ הַ׹ָּׂטָן זֶה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֶה שָׁנָה לֹא תֻתַּר מֵאֲסוּרֶיהָ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת:

Tato pak dcera Abrahamova, kterouž byl svázal satan, aj, již osmnácte let, což neměla býti rozvázána z svazku tohoto v den sobotní?

A tato žena, dcera Abrahamova, kterou držel satan spoutanou po osmnáct let, neměla být vysvobozena z těchto pout v den sobotní?“ ([Lukáš 19:9])

ταύτην δὲ θυγατέρα ᾽Αβραὰμ ου῏σαν η῍ν ε῎δησεν ὁ Σατανα̑ς ι᾿δοὺ δέκα καὶ ο᾿κτώ ε῎τη ου᾿κ ε῎δει λυθη̑ναι α᾿πὸ του̑ δεσμου̑ τούτου τη̑ ἡμέρα του̑ σαββάτου

הָדֵא דֵּין דּבַרתֵה הִי דַּאברָהָם וַאסרָה אָכֵלקַרצָא הָא תּמָנַעֵסרֵא שׁנִין לָא וָלֵא הוָא דּתֵשׁתּרֵא מֵן הָנָא אַסֻוריָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא׃

[(3) Luke 13, 17]

כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל הַמִּתְנַגְּדִים לוֹ, וְכָל הַקָּהָל שָׂמַח עַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה.

וּמִדֵּי דַבְּרוֺ כָזֹאת חָפְרוּ כָּל-מִתְקוֺמְמָיו וַיִּשְׂמַח כָּל-הָעָם עַל-כָּל-הַגְּדֹלוֺת אֲשֶׁר עָשְׂתָה יָדוֺ:

A když on to pověděl, zastyděli se všickni protivníci jeho, ale všecken lid radoval se ze všech těch slavných skutků, kteříž se dáli od něho.

Těmito slovy byli všichni jeho protivníci zahanbeni, ale celý zástup se radoval nad podivuhodnými činy, které Ježíš konal.

καὶ ταυ̑τα λέγοντος αυ᾿του̑ κατησχύνοντο πάντες οἱ α᾿ντικείμενοι αυ᾿τω̑ καὶ πα̑ς ὁ ο῎χλος ε῎χαιρεν ε᾿πὶ πα̑σιν τοι̑ς ε᾿νδόξοις τοι̑ς γινομένοις ὑπ῾ αυ᾿του̑

וכַד הָלֵין אָמַר הוָא בָּהתִּין הוַו כֻּלהֻון אַילֵין דּקָימִין הוַו לקֻובלֵה וכֻלֵה עַמָא חָדֵא הוָא בּכֻלהֵין תּמִיהָתָא דּהָויָן הוַי בִּאידֵה׃ ס

[(3) Luke 13, 18]

אָז אָמַר: "לְמַה דּוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶל מָה אֲדַמֶּה אוֹתָהּ?

וַיֹּאמֶר מַה-דְּמוּת לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּמָה אַשְׁוֶה לָהּ:

I řekl: Čemu podobno jest království Boží, a k čemu je přirovnám?

Řekl: „Čemu se podobá Boží království a k čemu je přirovnávám? ([Matouš 13:31-Matouš 13:32; Marek 4:30-Marek 4:32])

ε῎λεγεν ου῏ν τίνι ὁμοία ε᾿στὶν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ καὶ τίνι ὁμοιὼσω αυ᾿τήν

אֵמַר הוָא דֵּין יֵשֻׁוע למָנָא דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּאלָהָא וַלמָנָא אֵדַּמִיה׃

[(3) Luke 13, 19]

דּוֹמָה הִיא לְגַרְגִּיר שֶׁל חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּגַנּוֹ. הַגַּרְגִּיר צָמַח וְהָיָה לְעֵץ וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו."

דִּמְיוֺנָהּ כְּגַרְגַּר חַרְדָּל אֲשֶׁר לָקַח אִישׁ וַיִּתְּנֵהוּ בְגַנּוֺ וַיִּצְמַח וַיְהִי לְעֵץ גָּדוֺל עַד-אֲשֶׁר עוֺף הַשָּׁמַיִם קִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו:

Podobno jest zrnu horčičnému, kteréž vzav člověk, uvrhl do zahrady své. I rostlo, a učiněno jest v strom veliký, a ptactvo nebeské hnízda sobě dělali na ratolestech jeho.

Je jako hořčičné zrno, které člověk zasel do své zahrady; vyrostlo, je z něho(m) strom a ptáci se uhnízdili v jeho větvích.“ (m) var: + veliký ([Ezechiel 17:23 Ezechiel 31:6; Daniel 4:9 Daniel 4:18])

ὁμοία ε᾿στὶν κόκκω σινάπεως ο῍ν λαβών α῎νθρωπος ε῎βαλεν ει᾿ς κη̑πον ἑαυτου̑ καὶ ηυ῎ξησεν καὶ ε᾿γένετο ει᾿ς δένδρον καὶ τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑ κατεσκήνωσεν ε᾿ν τοι̑ς κλάδοις αυ᾿του̑

דָּמיָא לַפרֵדּתָּא דּחַרדּלָא הָי דַּנסַב גַּברָא אַרמיָה בּגַנתֵה וַרבָת וַהוָת אִילָנָא רַבָּא ופָרַחתָא דַּשׁמַיָא אַקנַת בּסַוכֵּיה׃ ס

[(3) Luke 13, 20]

וְעוֹד אָמַר: "אֶל מָה אֲדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים?

וַיּוֺסֶף וַיֹּאמַר מַה-דְּמוּת לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

A opět řekl: K čemu připodobním království Boží?

A dále řekl: „K čemu přirovnám Boží království? ([Matouš 13:33; 1 Korintským 5:6; Galatským 5:9])

καὶ πάλιν ει῏πεν τίνι ὁμοιὼσω τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

תֻּוב אֵמַר יֵשֻׁוע למָנָא אֵדַּמִיה למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 13, 21]

דּוֹמָה הִיא לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ."

דִּמְיוֺנָהּ כִּשְׂאֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וַתָּלָשׁ בִּשְׁלשׁ סְאִים קֶמַח עַד-אֲשֶׁר חָמְצָה כָּל-הָעֲרִיסָה:

Podobno jest kvasu, kterýž vzavši žena, zadělala ve třech měřicích mouky, až zkysalo všecko.

Je jako kvas, který žena vmísí(n) do tří měřic mouky, až se všecko prokvasí.“ (n) ř: skryje

ὁμοία ε᾿στὶν ζύμη η῍ν λαβου̑σα γυνὴ ε᾿νέκρυψεν ει᾿ς α᾿λεύρου σάτα τρία ε῞ως ου῟ ε᾿ζυμὼθη ο῞λον

דָּמיָא לַחמִירָא דּנֵסבַּת אַנתּתָא טֵמרַת בּקַמחָא דַּתלָת סָאִין עדַמָא דּכֻלֵה חמַע סס׃

[(3) Luke 13, 22]

הוּא עָבַר בְּעָרִים וּבִכְפָרִים וְלִמֵּד כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם.

וַיַעֲבֹר דֶּרֶךְ עָרִים וּכְפָרִים עָבוֺר וְלַמֵּד וְנָסוֺעַ יְרוּשָׁלָיְמָה:

I chodil po městech a městečkách, uče, bera se do Jeruzaléma.

Ježíš procházel městy i vesnicemi, učil a přitom stále směřoval k Jeruzalému.

καὶ διεπορεύετο κατὰ πόλεις καὶ κὼμας διδάσκων καὶ πορείαν ποιούμενος ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

ורָדֵא הוָא בּקֻוריָא ובַמדִינָתָא כַּד מַלֵף וָאזֵל לֻאורִשׁלֵם׃ ס

[(3) Luke 13, 23]

וְהִנֵּה מִישֶׁהוּ שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, הַאִם מְעַטִּים הַנּוֹשָׁעִים?"

וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ לֵאמֹר אֲדֹנִי הֲרַק מְתֵי מִסְפָּר יִוָּשֵׁעוּ:

I řekl jemu jeden: Pane, co nemnozí jsou ti, kteří spaseni býti mají? On pak řekl jim:

Kdosi mu řekl: „Pane, je opravdu málo těch, kteří budou spaseni(o)?“ On jim odpověděl: (o) zachráněni ([Lukáš 18:26 Matouš 7:13-Matouš 7:14])

ει῏πεν δέ τις αυ᾿τω̑ κύριε ει᾿ ο᾿λίγοι οἱ σωζόμενοι ὁ δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς

שַׁאלֵה דֵּין אנָשׁ דֵּאן זעֻורִין אֵנֻון אַילֵין דּחָאֵין׃ ס

[(3) Luke 13, 24]

הֵשִׁיב לָהֶם: "הִתְאַמְּצוּ לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַצַּר כִּי רַבִּים, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִרְצוּ לְהִכָּנֵס וְלֹא יוּכְלוּ.

וַיֹּאמֵר אֲלֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ לָבֹא בַּשַּׁעַר הַצָּר כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם רַבִּים יְבַקְשׁוּ וְלֹא יוּכְלוּ לָבֹא:

Snažujte se vcházeti těsnou branou; neboť (pravím vám), mnozí usilovati budou vjíti, ale nebudou moci.

“Snažte se vejít úzkými dveřmi, neboť mnozí, pravím vám, se budou snažit vejít, ale nebudou schopni.

α᾿γωνίζεσθε ει᾿σελθει̑ν διὰ τη̑ς στενη̑ς θύρας ο῞τι πολλοί λέγω ὑμι̑ν ζητήσουσιν ει᾿σελθει̑ν καὶ ου᾿κ ι᾿σχύσουσιν

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר להֻון אֵתכַּתּשׁו למֵעַל בּתַרעָא אַלִיצָא אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּסַגִּיֵאא נֵבעֻון למֵעַל ולָא נֵשׁכּחֻון׃

[(3) Luke 13, 25]

לְאַחַר שֶׁיָּקוּם בַּעַל הַבַּיִת וְיִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת תַּתְחִילוּ לַעֲמֹד בַּחוּץ וְלִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת וְתֹאמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ!' אַךְ הוּא יַעֲנֶה וְיֹאמַר לָכֶם, 'אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶם, מֵאַיִן אַתֶּם?'

בָּעֵת הַהִיא אֲשֶׁר יָקוּם אֲדֹנֵי הַבַּיִת וְסָגַר אֶת-הַדָּלֶת וְאַתֶּם תָּבֹאוּ וְתַעַמְדוּ מִחוּץ מִתְדַּפְּקִים עַל-הַדֶּלֶת לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ פְּתַח-לָנוּ וְהוּא יַעֲנֶה וְיֹאמַר לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם אֵי-מִזֶּה אַתֶּם:

Když vstane hospodář, a zavře dvéře, a počnete vně státi a tlouci na dvéře, řkouce: Pane, Pane, otevři nám, a on odpovídaje, díť vám: Neznám vás, odkud jste:

Jakmile už jednou hospodář vstane a zavře dveře a vy zůstanete venku, začnete tlouci na dveře a volat ‚Pane, otevři nám‘, tu on vám odpoví: ‚Neznám vás, odkud jste!‘ ([Matouš 7:21-Matouš 7:23 Matouš 25:10-Matouš 25:12])

α᾿φ῾ ου῟ α῍ν ε᾿γερθη̑ ὁ οι᾿κοδεσπότης καὶ α᾿ποκλείση τὴν θύραν καὶ α῎ρξησθε ε῎ξω ἑστάναι καὶ κρούειν τὴν θύραν λέγοντες κύριε α῎νοιξον ἡμι̑ν καὶ α᾿ποκριθεὶς ε᾿ρει̑ ὑμι̑ν ου᾿κ οι῏δα ὑμα̑ς πόθεν ε᾿στέ

מֵן שָׁעתָא דַּנקֻום מָרֵא בַּיתָּא ונֵאחֻוד תַּרעָא ותֵהוֻון קָימִין לבַר ונָקשִׁין בּתַרעָא וַתשַׁרֻון למִאמַר מָרַן מָרַן פּתַח לַן ונֵענֵא הֻו ונִאמַר אָמַר אנָא לכֻון דּלָא יָדַע אנָא לכֻון אַימֵכָּא אַנתֻּון׃

[(3) Luke 13, 26]

אָז תַּתְחִילוּ לוֹמַר, 'אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךָ וּבִרְחוֹבוֹתֵינוּ לִמַּדְתָּ!'

אָז תָּחֵלּוּ לֵאמֹר הֲלֹא אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךׇ וּבִרְחֹבֹתֵינוּ הוֺרֵיתָ לָּנוּ תּוֺרָה:

Tedy počnete říci: Jídali jsme a píjeli před tebou, a na ulicech našich jsi učíval.

Pak budete říkat: ‚Jedli jsme s tebou i pili a na našich ulicích jsi učil!‘

τότε α῎ρξεσθε λέγειν ε᾿φάγομεν ε᾿νὼπιόν σου καὶ ε᾿πίομεν καὶ ε᾿ν ται̑ς πλατείαις ἡμω̑ν ε᾿δίδαξας

וַתשַׁרֻון למִאמַר קדָמַיךְּ אֵכַלן וֵאשׁתִּין וַבשֻׁוקַין אַלֵפתּ׃

[(3) Luke 13, 27]

וְהוּא יֹאמַר לָכֶם, 'אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם, סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל עוֹשֵׂי רֶשַׁע!'

וְהוּא יַעֲנֶה הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא יָדַעְתִּי אֵי-מִזֶּה אַתֶּם סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:

I dí: Pravím vám, neznám vás, odkud jste. Odejdětež ode mne všickni činitelé nepravosti.

On však vám odpoví: ‚Neznám vás, odkud jste. Odstupte ode mne všichni, kdo se dopouštíte bezpráví.‘ ([Žalmy 6:9])

καὶ ε᾿ρει̑ λέγων ὑμι̑ν ου᾿κ οι῏δα ὑμα̑ς πόθεν ε᾿στέ α᾿πόστητε α᾿π῾ ε᾿μου̑ πάντες ε᾿ργάται α᾿δικίας

ונִאמַר לכֻון דּלָא יָדַע אנָא לכֻון אַימֵכָּא אַנתֻּון פּרֻוקו לכֻון מֵני פָּלחַי שֻׁוקרָא׃ ס

[(3) Luke 13, 28]

שָׁם יִהְיוּ הַיְּלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם, כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם מְגֹרָשִׁים הַחוּצָה.

וְאָז יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם כִּי תִרְאוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל-הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם נִדָּחִים תִּהְיוּ מִחוּץ:

Tamť bude pláč a škřipení zubů, když uzříte Abrahama, a Izáka, a Jákoba, a všecky proroky v království Božím, sami pak sebe vyhnané ven.

Tam bude pláč a skřípění zubů, až spatříte Abrahama, Izáka a Jákoba i všechny proroky v Božím království, a vy budete vyvrženi ven. ([Matouš 8:11-Matouš 8:12 Matouš 22:13-Matouš 22:14])

ε᾿κει̑ ε῎σται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τω̑ν ο᾿δόντων ο῞ταν ο῎ψησθε ᾽Αβραὰμ καὶ ᾽Ισαὰκ καὶ ᾽Ιακώβ καὶ πάντας τοὺς προφήτας ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑ ὑμα̑ς δὲ ε᾿κβαλλομένους ε῎ξω

תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא כַּד תֵּחזֻון לַאברָהָם ולִאיסחָק וַליַעקֻוב וַלכֻלהֻון נבִיֵא בּמַלכֻּותָא דַּאלָהָא אַנתֻּון דֵּין תֵּהוֻון מַפּקִין לבַר׃

[(3) Luke 13, 29]

וְיָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם, וְיָסֵבּוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וּמִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וּמִצָּפוֺן וּמִיָּם יָבֹאוּ וְיֵשְׁבוּ עִמָּם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

I přijdouť od východu, a od západu, a od půlnoci, i od poledne, a budou stoliti v království Božím.

A přijdou od východu i západu, od severu i jihu, a budou stolovat v Božím království. ([Žalmy 107:3])

καὶ η῞ξουσιν α᾿πὸ α᾿νατολω̑ν καὶ δυσμω̑ν καὶ α᾿πὸ βορρα̑ καὶ νότου καὶ α᾿νακλιθήσονται ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑

ונִאתֻון מֵן מַדנחָא ומֵן מַערבָא ומֵן תַּימנָא ומֵן גַּרביָא ונֵסתַּמכֻּון בּמַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 13, 30]

וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ רִאשׁוֹנִים וְרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים."

וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ רִאשֹׁנִים וְרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרֹנִים:

A aj, jsouť poslední, kteříž budou první, a jsou první, kteříž budou poslední.

Hle, jsou poslední, kteří budou první, a jsou první, kteří budou poslední.“ ([Matouš 19:30 Matouš 20:16; Marek 10:31])

καὶ ι᾿δοὺ ει᾿σὶν ε῎σχατοι οι῍ ε῎σονται πρω̑τοι καὶ ει᾿σὶν πρω̑τοι οι῍ ε῎σονται ε῎σχατοι

והָא אִית אחרָיֵא דּנֵהוֻון קַדמָיֵא וִאית קַדמָיֵא דּנֵהוֻון אחרָיֵא׃ ס

[(3) Luke 13, 31]

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ כַּמָּה פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "צֵא וְלֵךְ מִכָּאן, כִּי הוֹרְדוֹס רוֹצֶה לְהָרְגְךָ."

בַּשָּׁעָה הַהִיא בָּאוּ מִקְצוֺת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו צֵא וְלֵךְ מִזֶּה כִּי הוֺרְדוֺס מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֶךׇ:

A v ten den přistoupili někteří z farizeů, řkouce jemu: Vyjdi, a odejdi odsud, nebo Heródes chce tě zamordovati.

V tu chvíli přišli někteří farizeové a řekli mu: „Rychle odtud odejdi, protože Herodes tě chce zabít.“

ε᾿ν αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα προση̑λθάν τινες Φαρισαι̑οι λέγοντες αυ᾿τω̑ ε῎ξελθε καὶ πορεύου ε᾿ντευ̑θεν ο῞τι ῾Ηρώδης θέλει σε α᾿ποκτει̑ναι

בֵּה בּהַו יַומָא קרֵבו אנָשָׁא מֵן פּרִישֵׁא וָאמרִין לֵה פֻּוק זֵל לָך מֵכָּא מֵטֻל דּהֵרָודֵס צָבֵא למֵקטלָך׃

[(3) Luke 13, 32]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "לְכוּ וְאִמְרוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה: 'הִנְנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים וּפוֹעֵל רְפוּאוֹת הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַגִּיעַ עַד תַּכְלִית.'

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה הִנְנִי מְגָרֵשׁ רוּחוֺת רָעוֺת וְרֹפֵא חוֺלִים הַיּוֺם וּבְיוֺם מָחָר וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי אָבֹא עַד-קִצִּי:

I řekl jim: Jdouce, povězte lišce té: Aj, vymítám ďábly, a uzdravuji dnes a zítra, a třetího dne dokonám.

On jim řekl: „Jděte a vyřiďte té lišce: Hle, já vyháním démony a uzdravuji dnes i zítra, a třetího dne dojdu svého cíle(p). (p) dokonám ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 9:44 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:Lukáš 18:33])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πορευθέντες ει῎πατε τη̑ α᾿λὼπεκι ταύτη ι᾿δοὺ ε᾿κβάλλω δαιμόνια καὶ ι᾿άσεις α᾿ποτελω̑ σήμερον καὶ αυ῎ριον καὶ τη̑ τρίτη τελειου̑μαι

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע זֵלו אֵמַרו לתַעלָא הָנָא דּהָא מַפֵּק אנָא שִׁאדֵא וָאסוָתָא עָבֵד אנָא יַומָנָא וַמחָר וַליַומָא דַּתלָתָא מֵשׁתַּמלֵא אנָא׃

[(3) Luke 13, 33]

וְאוּלָם עָלַי לְהַמְשִׁיךְ וְלָלֶכֶת הַיּוֹם וּמָחָר וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּסָּפֶה נָבִיא מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.

אַךְ הָלוֺךְ אֵלֵךְ הַיּוֺם וּלְיוֺם מָחָר וּלְיוֺם הַבָּא אַחֲרָיו כִי כֵן לֹא-יֵעָשֶׂה כִּי נָבִיא יֹאבַד מִחוּץ לִירוּשָׁלָיִם:

Ale však musím dnes a zítra i po zejtří choditi; neboť nelze proroku zahynouti kromě Jeruzaléma.

Avšak dnes, zítra i pozítří musím jít svou cestou, neboť není možné, aby prorok zahynul mimo Jeruzalém.“

πλὴν δει̑ με σήμερον καὶ αυ῎ριον καὶ τη̑ ε᾿χομένη πορεύεσθαι ο῞τι ου᾿κ ε᾿νδέχεται προφήτην α᾿πολέσθαι ε῎ξω ᾽Ιερουσαλήμ

בּרַם וָלֵא לִי דּיַומָנָא וַמחָר אֵסעֻור וַליַומָא אחרִנָא אִזַל מֵטֻל דּלָא מֵשׁכּחָא דַּנבִיָא נִאבַד לבַר מֵן אֻורִשׁלֵם׃ ס

[(3) Luke 13, 34]

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא רְצִיתֶם.

יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת-הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת-הַשְּׁלוּחִים אֵלָיִךְ עַד-כַּמֶּה פְעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת-בָּנַיִךְ כַּאֲשֶׁר תְּקַבֵּץ תַּרְנְגֹלֶת אֶת-אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם:

Jeruzaléme, Jeruzaléme, ješto morduješ proroky, a kamenuješ ty, kteříž k tobě bývají posláni, kolikrát jsem chtěl shromážditi dítky tvé, jako slepice kuřátka svá pod křídla? Ale nechtěli jste.

“Jeruzaléme, Jeruzaléme, který zabíjíš proroky a kamenuješ ty, kdo byli k tobě posláni, kolikrát jsem chtěl shromáždit tvé děti, tak jako kvočna shromažďuje kuřátka pod svá křídla, a nechtěli jste! ([Matouš 23:37-Matouš 23:39 Deuteronomium 32:11])

᾽Ιερουσαλὴμ ᾽Ιερουσαλήμ ἡ α᾿ποκτείνουσα τοὺς προφήτας καὶ λιθοβολου̑σα τοὺς α᾿πεσταλμένους πρὸς αυ᾿τήν ποσάκις η᾿θέλησα ε᾿πισυνάξαι τὰ τέκνα σου ο῍ν τρόπον ο῎ρνις τὴν ἑαυτη̑ς νοσσιὰν ὑπὸ τὰς πτέρυγας καὶ ου᾿κ η᾿θελήσατε

אֻורִשׁלֵם אֻורִשׁלֵם קָטלַת נבִיֵא ורָגמַת לַאילֵין דַּשׁלִיחִין לוָתָה כּמָא זַבנִין צבִית לַמכַנָשֻׁו בּנַיכּי אַיך תַּרנָגֻולתָּא דּכָנשָׁא פַּרֻוגֵיה תּחֵית גֵּפֵיה ולָא צבַיתֻּון׃

[(3) Luke 13, 35]

הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: רָאֹה לֹא תִּרְאוּנִי עַד כִּי תָּבוֹא הָעֵת שֶׁתֹּאמְרוּ 'בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה!'"

הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִשָּׁאֵר לָכֵם חָרְבָּה וַאֲנִי אָמֵן אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא תִרְאֻנִי עוֺד עַד כִּי-תֹאמְרוּן בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה:

Aj, zanechán bude vám dům váš pustý. Ale jistě pravím vám, že nikoli mne neuzříte, ažť přijde, když díte: Požehnaný, kterýž se béře ve jménu Páně.

Hle, ve svém domě zůstanete sami(q). Pravím vám, že mě neuzříte, dokud nepřijde chvíle, kdy řeknete: Požehnaný, který přichází ve jménu Hospodinově(r).“ (q) var: váš dům zůstane pustý (r) ř: Páně ([1 Královská 9:7-1 Královská 9:9; Jeremjáš 12:7 Jeremjáš 22:5; Žalmy 118:26])

ι᾿δοὺ α᾿φίεται ὑμι̑ν ὁ οι῏κος ὑμω̑ν λέγω δὲ ὑμι̑ν ου᾿ μὴ ι῎δητέ με ε῞ως η῞ξει ο῞τε ει῎πητε ευ᾿λογημένος ὁ ε᾿ρχόμενος ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου

הָא מֵשׁתּבֵק לכֻון בַּיתּכֻון חַרבָּא אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּלָא תֵּחזֻונָני עדַמָא דּתִאמרֻון בּרִיך הֻו דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא סס׃

[(3) Luke 14, 01]

בְּשַׁבָּת אַחַת נִכְנַס לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים, וְהֵם הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בִּדְרִיכוּת.

וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיָּבֹא אֶל-בֵּית אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים לֶאֱכֹל לָחֶם וְהֵם אָרְבוּ לוֺ:

I stalo se, když všel Ježíš do domu nějakého knížete farizejského v sobotu, aby jedl chléb, že oni šetřili ho.

Jednou v sobotu vešel Ježíš do domu jednoho z předních farizeů, aby jedl u jeho stolu(s); a oni si na něj dávali pozor. (s) ř: jedl chléb ([Lukáš 7:36 Lukáš 11:37])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ε᾿λθει̑ν αυ᾿τὸν ει᾿ς οι῏κόν τινος τω̑ν α᾿ρχόντων τω̑ν Φαρισαίων σαββάτω φαγει̑ν α῎ρτον καὶ αυ᾿τοὶ η῟σαν παρατηρούμενοι αυ᾿τόν

וַהוָא דּכַד עַל לבַיתָּא דּחַד מֵן רִשֵׁא דַּפרִישֵׁא דּנֵאכֻול לַחמָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא והֵנֻון נָטרִין הוַו לֵה׃

[(3) Luke 14, 02]

וְהִנֵּה לְפָנָיו אִישׁ שֶׁגּוּפוֹ תָּפוּחַ מִמַּיִם.

וְהִנֵּה אִישׁ לְפָנָיו אֲשֶׁר בְּשָׂרוֺ צָבָה מָיִם:

A aj, člověk nějaký vodnotelný byl před ním.

Tu se před ním objevil nějaký člověk stižený vodnatelností.

καὶ ι᾿δοὺ α῎νθρωπός τις η῟ν ὑδρωπικὸς ε῎μπροσθεν αυ᾿του̑

והָא גַּברָא חַד דַּכנִישׁ הוָא מַיָא אִית הוָא קדָמַוהי׃ ס

[(3) Luke 14, 03]

פָּנָה יֵשׁוּעַ לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה וְהַפְּרוּשִׁים וְשָׁאַל: "הֲמֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת אוֹ לֹא?"

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֶל-בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה וְאֶל-הַפְּרוּשִׁים לֵאמֹר הֲכִי כַתּוֺרָה לְרַפֵּא בְּיוֺם הַשַּׁבָּת אִם-לֹא וַיַּחֲרִישׁוּ:

I odpověděv Ježíš, dí zákonníkům a farizeům, řka: Sluší-li v sobotu uzdravovati?

Ježíš se obrátil na zákoníky a farizeje a otázal se jich: „Je dovoleno v sobotu uzdravovat, nebo ne?“ ([Lukáš 6:9])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πρὸς τοὺς νομικοὺς καὶ Φαρισαίους λέγων ε῎ξεστιν τω̑ σαββάτω θεραπευ̑σαι η῍ ου῎

וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לסָפרֵא ולַפרִישֵׁא דֵּאן שַׁלִיט בּשַׁבּתָא למַאסָיֻו׃

[(3) Luke 14, 04]

אַךְ הַלָּלוּ שָׁתְקוּ. אָז הֶחֱזִיק בּוֹ, רִפֵּא אוֹתוֹ וְשִׁלַּח אוֹתוֹ.

וַיִּקַח וַיִּרְפָּא אֹתוֺ וַיְשַׁלְּחֵהוּ:

Oni pak mlčeli. Tedy on dosáh jeho, uzdravil a propustil.

Oni však mlčeli. I dotkl se ho, uzdravil jej a propustil. ([Lukáš 6:10 Lukáš 13:13])

οἱ δὲ ἡσύχασαν καὶ ε᾿πιλαβόμενος ι᾿άσατο αυ᾿τὸν καὶ α᾿πέλυσεν

הֵנֻון דֵּין שׁתֵקו וַאחדֵּה הֻו וַאסיֵה וַשׁרָיהי׃

[(3) Luke 14, 05]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "מִי מִכֶּם, שֶׁחֲמוֹרוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ יִפֹּל לְתוֹךְ בְּאֵר, לֹא יְמַהֵר לְהַעֲלוֹתוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?"

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-מִכֶּם אֲשֶׁר חֲמֹרוֺ אוֺ שׁוֺרוֺ נָפַל אֶל-הַבּוֺר בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וְלֹא יָחִישׁ מַעֲשֵׂהוּ לְהַעֲלֹתוֺ:

A odpověděv jim, řekl: Čí z vás osel aneb vůl upadl by do studnice, a ne i hned by ho vytáhl v den sobotní?

Jim pak řekl: „Spadne-li někomu z vás syn(t) nebo vůl do nádrže, nevytáhne ho hned i v den sobotní?“ (t) var: osel ([Lukáš 13:15])

καὶ πρὸς αυ᾿τοὺς ει῏πεν τίνος ὑμω̑ν υἱὸς η῍ βου̑ς ει᾿ς φρέαρ πεσει̑ται καὶ ου᾿κ ευ᾿θέως α᾿νασπάσει αυ᾿τὸν ε᾿ν ἡμέρα του̑ σαββάτου

וֵאמַר להֻון מַנֻו מֵנכֻון דּנֵפֵּל בּרֵה אַו תַּורֵה בּבִרָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא ולָא מֵחדָא דָּלֵא מַסֵק לֵה׃ ס

[(3) Luke 14, 06]

עַל זֹאת לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת.

וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב דָּבָר עַל-זֹאת:

I nemohli jemu na to odpovědíti.

Na to mu nedovedli dát odpověď. ([Matouš 22:46])

καὶ ου᾿κ ι῎σχυσαν α᾿νταποκριθη̑ναι πρὸς ταυ̑τα

ולָא אֵשׁכַּחו למֵתַּל לֵה פֵּתגָמָא עַל הָדֵא׃

[(3) Luke 14, 07]

כִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד בּוֹחֲרִים לָהֶם הַמֻּזְמָנִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַמְכֻבָּדִים, אָמַר לָהֶם מָשָׁל:

וְכִרְאוֺתוֺ אֶת-הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם אֶת-רָאשֵׁי הַמּוֺשָׁבוֺת וַיִּ׹ָּׂא אֶת-מְשָׁלוֺ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר:

Pověděl také i pozvaným podobenství, (spatřiv to, kterak přední místa vyvolovali), řka jim:

Když pozoroval, jak si hosté vybírají přední místa, pověděl jim toto podobenství: ([Lukáš 11:43 Lukáš 20:46])

ε῎λεγεν δὲ πρὸς τοὺς κεκλημένους παραβολήν ε᾿πέχων πω̑ς τὰς πρωτοκλισίας ε᾿ξελέγοντο λέγων πρὸς αυ᾿τούς

וֵאמַר הוָא מַתלָא לוָת הָנֻון דַּמזַמנִין תַּמָן עַל דּחָזֵא הוָא להֻון דַּמגַבֵּין דֻּוכּיָתָא דּרִישׁ סמָכֵא׃

[(3) Luke 14, 08]

"כַּאֲשֶׁר מִישֶׂהוּ מַזְמִין אוֹתְךָ לַחֲתֻנָּה אַל תָּסֵב בַּמָּקוֹם הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, שֶׁמָּא הִזְמִין אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ;

כִּי-יִקְרָא אֹתְךׇ אִישׁ אֶל-חֲתֻנָּתוֺ לֹא תֵשֵׁב עַל-מוֺשָׁב הָרֹאשׁ פֶּן-נִקְרָא שָׁם אִישׁ נִכְבָּד מִמֶּךׇ:

Kdybys byl od někoho pozván na svadbu, nesedej na předním místě, aťby snad vzácnější než ty nebyl pozván od něho.

“Pozve-li tě někdo na svatbu, nesedej si dopředu; vždyť mezi pozvanými může být někdo váženější, než jsi ty, a ten, kdo vás oba pozval, přijde a řekne ti: ([Přísloví 25:6-Přísloví 25:7])

ο῞ταν κληθη̑ς ὑπό τινος ει᾿ς γάμους μὴ κατακλιθη̑ς ει᾿ς τὴν πρωτοκλισίαν μήποτε ε᾿ντιμότερός σου η῏ κεκλημένος ὑπ῾ αυ᾿του̑

אֵמַתי דּמֵזדַמַן אַנתּ מֵן אנָשׁ לבֵית מֵשׁתֻּותָא לָא תִּאזַל תֵּסתּמֵך לָך בּרִישׁ סמָכָא דַּלמָא נֵהוֵא מזַמַן תַּמָן אנָשׁ דַּמיַקַר מֵנָך׃

[(3) Luke 14, 09]

וּמִי שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְאוֹתוֹ יָבוֹא וְיֹאמַר לְךָ 'תֵּן מָקוֹם לָאִישׁ הַזֶּה', וְאָז תֵּלֵךְ בְּבֹשֶׁת פָּנִים לִתְפֹּס אֶת הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן.

וּבָא הָאִישׁ אֲשֶׁר קָרָא אֶת-שְׁנֵיכֶם וְאָמַר אֵלֶיךׇ הַנַּח מְקוֺמְךׇ לָאִישׁ הַזֶּה וְאָז תָּקוּם בְּבָשְׁתְּךׇ לָקַחַת אֶת-הַמּוֺשָׁב הַשָּׁפֵל:

A přijda ten, kterýž tebe i onoho pozval, řekl by tobě: Dej tomuto místo. A tehdy počal bys s hanbou na posledním místě seděti.

‚Uvolni mu své místo!‘ a ty pak musíš s hanbou dozadu.

καὶ ε᾿λθών ὁ σὲ καὶ αυ᾿τὸν καλέσας ε᾿ρει̑ σοι δὸς τούτω τόπον καὶ τότε α῎ρξη μετὰ αι᾿σχύνης τὸν ε῎σχατον τόπον κατέχειν

ונִאתֵא הַו מַן דּלָך ולֵה קרָא ונִאמַר לָך דּהַב דֻּוכּתָא להָנָא ותֵבהַת כַּד קָאֵם אַנתּ וָאחֵד אַנתּ דֻּוכּתָא אחרָיתָּא׃

[(3) Luke 14, 10]

אַדְּרַבָּא, כְּשֶׁאַתָּה מֻזְמָן לֵךְ וְהָסֵב בַּמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן; וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא זֶה שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְיֹאמַר לְךָ 'עֲלֵה יְדִידִי', יִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד לְעֵינֵי כָּל הַמְסֻבִּים עִמְּךָ.

אַךְ אִם קָרוּא אַתָּה לֵךְ וְשֵׁב עַל-הַמּוֺשָׁב הַשָּׁפֵל וְהַקֹּרֵא אֹתְךׇ יָבֹא וְיֹאמַר אֵלֶיךׇ יְדִידִי עֲלֵה מִזֶּה מָעְלָה וְהָיָה-לְךׇ לְכָבוֺד לִפְנֵי כָּל-הַיֹּשְׁבִים בִּמְסִבָּה עִמָּךְ:

Ale když bys byl pozván, jda, posaď se na posledním místě. A kdyby přišel ten, kterýž tebe pozval, řekl by tobě: Příteli, posedni výše, tedy budeš míti chválu před spolustolícími.

Ale jsi-li pozván, jdi a posaď se na poslední místo; potom přijde ten, který tě pozval, a řekne ti: ‚Příteli, pojď dopředu!‘ Pak budeš mít čest přede všemi hosty.

α᾿λλ῾ ο῞ταν κληθη̑ς πορευθεὶς α᾿νάπεσε ει᾿ς τὸν ε῎σχατον τόπον ι῞να ο῞ταν ε῎λθη ὁ κεκληκὼς σε ε᾿ρει̑ σοι φίλε προσανάβηθι α᾿νὼτερον τότε ε῎σται σοι δόξα ε᾿νὼπιον πάντων τω̑ν συνανακειμένων σοι

אֵלָא מָא דֵּאזדַּמַנתּ זֵל אֵסתַּמךְּ לָך בּחַרתָא דּמָא דָּאתֵא הַו דַּקרָך נִאמַר לָך רָחֵמי אֵתעַלָא לעֵל וֵאסתַּמךְּ ותֵהוֵא לָך תֵּשׁבֻּוחתָּא קדָם כֻּלהֻון דַּסמִיכִין עַמָך׃

[(3) Luke 14, 11]

כִּי כָּל הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם."

כִּי כָּל-הַמִּתְנַ׹ֵּׂא בְגַאֲוָתוֺ יִשָּׁפֵל וּשְׁפַל רוּחַ יִנָּשֵׂא:

Nebo každý, kdož se povyšuje, bude ponížen; a kdož se ponižuje, bude povýšen.

Neboť každý, kdo se povyšuje, bude ponížen(u), a kdo se ponižuje(v), bude povýšen.“ (u) pokořen (v) pokořuje ([Lukáš 18:14; Matouš 23:12 Matouš 18:4; 1 Petrův 5:6])

ο῞τι πα̑ς ὁ ὑψω̑ν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται καὶ ὁ ταπεινω̑ν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται

מֵטֻל דּכֻל דַּנרִים נַפשֵׁה נֵתמַכַּך וכֻל דּנַמֵך נַפשֵׁה נֵתּתּרִים׃ ס

[(3) Luke 14, 12]

וְגַם לָאִישׁ שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ אָמַר: "כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ סְעוּדַת צָהֳרַיִם אוֹ סְעוּדַת עֶרֶב, אַל תִּקְרָא לִידִידֶיךָ, אַף לֹא לְאַחֶיךְ וּקְרוֹבֶיךָ וְלֹא לִשְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, שֶׁמָּא יַזְמִינוּךָ גַּם הֵם וְזֶה יִהְיֶה גְּמוּלְךָ.

וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-הָאִישׁ אֲשֶׁר קְרָאוֺ לְבֵיתוֺ כִּי-תַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה בַּצָּהֳרַיִם אוֺ בָעֶרֶב לֹא תִקְרָא לְאֹהֲבֶיךׇ לְאַחֶיךׇ וְלִקְרוֺבֶיךׇ אוֺ לִשְׁכֵנֶיךׇ הָעֲשִׁירִים כִּי גַם-הֵם יִקְרָאוּךׇ לְמִשְׁתֵּיהֶם וְהָיָה-לְךׇ תַּשְׁלוּם גְּמוּל:

Pravil také i tomu, kterýž ho byl pozval: Když činíš oběd neb večeři, nezov přátel svých, ani bratří svých, ani příbuzných svých, ani sousedů bohatých, aťby snad i oni zase nezvali tebe, a měl bys odplatu.

Tomu, kdo jej pozval, Ježíš řekl: „Dáváš-li oběd nebo večeři, nezvi své přátele ani své bratry ani příbuzné a bohaté sousedy, poněvadž oni by tě také pozvali a tak by se ti dostalo odplaty.

ε῎λεγεν δὲ καὶ τω̑ κεκληκότι αυ᾿τόν ο῞ταν ποιη̑ς α῎ριστον η῍ δει̑πνον μὴ φὼνει τοὺς φίλους σου μηδὲ τοὺς α᾿δελφούς σου μηδὲ τοὺς συγγενει̑ς σου μηδὲ γείτονας πλουσίους μήποτε καὶ αυ᾿τοὶ α᾿ντικαλέσωσίν σε καὶ γένηται α᾿νταπόδομά σοι

אֵמַר דֵּין אָף להַו דַּקרָיהי מָא דּעָבֵד אַנתּ שָׁרֻותָא אַו אַחשָׁמִיתָא לָא תֵּהוֵא קָרֵא רָחמַיךְּ אָפלָא אַחַיךְּ אַו אחיָנַיךְּ ולָא שׁבָבַיךְּ עַתִּירֵא דַּלמָא וָאף הֵנֻון נֵקרֻונָך ונֵהוֵא לָך פֻּורעָנָא הָנָא׃

[(3) Luke 14, 13]

כְּשֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה הַזְמֵן אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הַפִּסְחִים וְהָעִוְרִים.

אֲבָל כִּי-תַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה קְרָא לַעֲנִיִּים וְנִדְכָּאִים לַפִּסְחִים וְלַעִוְרִים:

Ale když činíš hody, povolej chudých, chromých, kulhavých, slepých,

Ale dáváš-li hostinu, pozvi chudé, zmrzačené, chromé a slepé.

α᾿λλ῾ ο῞ταν δοχὴν ποιη̑ς κάλει πτωχούς α᾿ναπείρους χωλούς τυφλούς

אֵלָא מָא דּעָבֵד אַנתּ קֻובָּלָא קרִי למֵסכִּנֵא סגִיפֵא חגִיסֵא סמַיָא׃

[(3) Luke 14, 14]

וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֹל לְךָ, כִּי בִּתְחִיַּת הַצַּדִּיקִים יְשֻׁלַּם לְךָ."

אָז אַשְׁרֶיךׇ כִּי אֵין-בְּיָדָם לְשַׁלֶּם-לָךְ וְשֻׁלֹּם יְשֻׁלַּם לְךׇ בְּיוֺם תְּקוּמַת הַצַּדִּיקִים:

A blahoslavený budeš. Neboť nemají, odkud by odplatili tobě, ale budeť odplaceno při vzkříšení spravedlivých.

Blaze tobě, neboť nemají, čím ti odplatit; ale bude ti odplaceno při vzkříšení spravedlivých.“ ([Lukáš 6:32-Lukáš 6:35])

καὶ μακάριος ε῎ση ο῞τι ου᾿κ ε῎χουσιν α᾿νταποδου̑ναί σοι α᾿νταποδοθήσεται γάρ σοι ε᾿ν τη̑ α᾿ναστάσει τω̑ν δικαίων

וטֻובַיךְּ דּלַיתּ להֻון דּנֵפרעֻונָך נֵהוֵא גֵּיר פֻּורעָנָך בַּקיָמָא דּזַדִּיקֵא סס׃

[(3) Luke 14, 15]

אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שֶׁשָּׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה אָמַר אֵלָיו: "אַשְׁרֵי הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

וְאֶחָד מִן-הַיּשְׁבִים עִמּוֺ בִמְסִבָּה כְּשָׁמְעוֺ אֶת-אֵלֶּה עָנָה וְאָמַר אַשְׁרֵי הָאֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

I uslyšav to jeden z spolupřísedících, řekl jemu: Blahoslavený, kdož jí chléb v království Božím.

Když to uslyšel jeden z hostí, řekl mu: „Blaze tomu, kdo bude jíst chléb v království Božím.“ ([Lukáš 13:29; Zjevení Janovo 19:9])

α᾿κούσας δέ τις τω̑ν συνανακειμένων ταυ̑τα ει῏πεν αυ᾿τω̑ μακάριος ο῞στις φάγεται α῎ρτον ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑

כַּד שׁמַע דֵּין חַד מֵן הָנֻון דַּסמִיכִין הָלֵין אֵמַר לֵה טֻובַוהי למַן דּנֵאכֻול לַחמָא בּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 14, 16]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אֲנָשִׁים רַבִּים.

וְהוּא אָמַר אֵלָיו אִישׁ אֶחָד עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָדוֺל לִקְרֻאִים רַבִּים:

On pak řekl jemu: Člověk nějaký učinil večeři velikou, a pozval mnohých.

Ježíš mu řekl: „Jeden člověk chystal velikou večeři a pozval mnoho lidí. ([Matouš 22:1-Matouš 22:10])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ α῎νθρωπός τις ε᾿ποίει δει̑πνον μέγα καὶ ε᾿κάλεσεν πολλούς

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע גַּברָא חַד עבַד אַחשָׁמִיתָא רַבּתָא וַקרָא לסַגִּיֵאא׃

[(3) Luke 14, 17]

סָמוּךְ לִשְׁעַת הַסְּעוּדָה שָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ לוֹמַר לַמֻּזְמָנִים 'בּוֹאוּ, כִּי הַכֹּל כְּבָר מוּכָן.'

וַיִּשְׁלַח אֶת-עַבְדּוֺ לִפְנֵי הַמִּשְׁתֶּה אֶל-הַקְּרֻאִים לֵאמֹר בֹּאוּ נָא כִּי כָּל-דָּבָר מוּכָן:

I poslal služebníka svého v hodinu večeře, aby řekl pozvaným: Poďte, nebo již připraveno jest všecko.

Když měla hostina začít, poslal svého služebníka, aby řekl pozvaným: ‚Pojďte, vše už je připraveno.‘

καὶ α᾿πέστειλεν τὸν δου̑λον αυ᾿του̑ τη̑ ω῞ρα του̑ δείπνου ει᾿πει̑ν τοι̑ς κεκλημένοις ε῎ρχεσθε ο῞τι η῎δη ε῞τοιμά ε᾿στιν

ושַׁדַּר עַבדֵּה בּעֵדָּנָא דַּאחשָׁמִיתָא דּנִאמַר לַאילֵין דַּקרֵין הָא כֻּלמֵדֵּם מטַיַב לכֻון תַּו׃

[(3) Luke 14, 18]

אַךְ כֻּלָּם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַצֵּל פֶּה אֶחָד. הָרִאשׁוֹן אָמַר: 'קָנִיתִי שָׂדֶה וַאֲנִי חַיַב לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַבֵּל אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.'

וַיָּחֵלּוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד לְהִשְׁתַּמֵּט הָרִאשׁוֺן אָמַר שָׂדֶה קָנִיתִי לִי וְלִי נָחוּץ לָלֶכֶת וְלִרְאוֺתוֺ אֱמָר-נָא לַאדֹנֶיךׇ כִּי יִסְלַח לִי לַדָּבָר הַזֶּה:

I počali se všickni jednomyslně vymlouvati. První řekl jemu: Ves jsem koupil, i musím vyjíti a shlédnouti ji; prosím tebe, vymluv mne.

A začali se jeden jako druhý vymlouvat. První mu řekl: ‚Koupil jsem pole a musím se na ně jít podívat. Prosím tě, přijmi mou omluvu.‘

καὶ η῎ρξαντο α᾿πὸ μια̑ς πάντες παραιτει̑σθαι ὁ πρω̑τος ει῏πεν αυ᾿τω̑ α᾿γρὸν η᾿γόρασα καὶ ε῎χω α᾿νάγκην ε᾿ξελθών ι᾿δει̑ν αυ᾿τόν ε᾿ρωτω̑ σε ε῎χε με παρητημένον

ושַׁרִיו מֵן חַד כֻּלהֻון למֵשׁתָּאלֻו אָמַר לֵה קַדמָיָא קרִיתָא זֵבנֵת וַאלִיץ אנָא דֵּאפֻּוק אֵחזֵיה בָּעֵא אנָא מֵנָך שׁבֻוקַיני דּמֵשׁתֵּאל אנָא׃

[(3) Luke 14, 19]

אַחֵר אָמַר 'קָנִיתִי חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִבְחֹן אוֹתָם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַבֵּל אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.'

וְהַשֵּׁנִי אָמַר חֲמֵשֶׁת צִמְדֵי-בָקָר קָנִיתִי לִי וַאֲנִי הֹלֵךְ לְבַקְּרָם אֱמָר-נָא לַאדֹנֶיךׇ כִּי יִסְלַח לִי לַדָּבָר הַזֶּה:

A druhý řekl: Patero spřežení volů koupil jsem, a jdu, abych jich zkusil; prosím tebe, vymluv mne.

Druhý řekl: ‚Koupil jsem pět párů volů a jdu je vyzkoušet. Prosím tě, přijmi mou omluvu!‘

καὶ ε῞τερος ει῏πεν ζεύγη βοω̑ν η᾿γόρασα πέντε καὶ πορεύομαι δοκιμάσαι αυ᾿τά ε᾿ρωτω̑ σε ε῎χε με παρητημένον

אחרִנָא אָמַר חַמשָׁא זַוגִּין תַּורֵא זֵבנֵת וָאזֵל אנָא דֵּאבקֵא אֵנֻון בָּעֵא אנָא מֵנָך שׁבֻוקַיני דּמֵשׁתֵּאל אנָא סּ סּ׃

[(3) Luke 14, 20]

וְאַחֵר אָמַר 'נָשָׂאתִי אִשָּׁה וְלָכֵן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא.'

וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר אִשָּׁה לָקַחְתִּי לִי וְלֹא אוּכַל לָבֹא:

A jiný dí: Ženu jsem pojal, a protož nemohu přijíti.

Další řekl: ‚Oženil jsem se, a proto nemohu přijít.‘ ([Deuteronomium 24:5])

καὶ ε῞τερος ει῏πεν γυναι̑κα ε῎γημα καὶ διὰ του̑το ου᾿ δύναμαι ε᾿λθει̑ν

וַאחרִנָא אָמַר אַנתּתָא נֵסבֵּת ומֵטֻל הָדֵא לָא מֵשׁכַּח אנָא דִּאתֵא׃

[(3) Luke 14, 21]

כְּשֶׁחָזַר הָעֶבֶד וְסִפֵּר לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְכַּעֵס בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, 'צֵא מַהֵר אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְאֶל סִמְטְאוֹתֶיהָ וְהָבֵא הֵנָּה אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים.'

וַיָּשָׁב הָעֶבֶד וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֺ וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד מַהֵר צֵא אֶל-רְחֹבוֺת הָעִיר וְאֶל-חוּצוֺתֶיהָ וְהָבֵא לִי הֵנָּה אֶת-הָעֲנִיִּים וְאֶת-הַנִּדְכָּאִים וְאֶת-הַעִוְרִים וְאֶת-הַפִּסְחִים:

I navrátiv se ten služebník, zvěstoval ty věci pánu svému. Tedy rozhněvav se hospodář, řekl služebníku svému: Vyjdi rychle na rynky a na ulice města, a chudé, i chromé, i kulhavé, a slepé uveď sem.

Služebník se vrátil a oznámil to svému pánu. Tu se pán domu rozhněval a řekl svému služebníku: ‚Vyjdi rychle na náměstí a do ulic města a přiveď sem chudé, zmrzačené, slepé a chromé.‘

καὶ παραγενόμενος ὁ δου̑λος α᾿πήγγειλεν τω̑ κυρίω αυ᾿του̑ ταυ̑τα τότε ο᾿ργισθεὶς ὁ οι᾿κοδεσπότης ει῏πεν τω̑ δούλω αυ᾿του̑ ε῎ξελθε ταχέως ει᾿ς τὰς πλατείας καὶ ρ᾿ύμας τη̑ς πόλεως καὶ τοὺς πτωχοὺς καὶ α᾿ναπείρους καὶ τυφλοὺς καὶ χωλοὺς ει᾿σάγαγε ω῟δε

וֵאתָא הַו עַבדָּא וֵאמַר למָרֵה הָלֵין הָידֵּין רגֵז מָרֵא בַּיתָּא וֵאמַר לעַבדֵּה פֻּוק בַּעגַל לשֻׁוקֵא וַלבִריָתָא דַּמדִינתָּא וַאעֵל לכָא למֵסכִּנֵא וַלמַכֵאבֵא ולַמחַגּרֵא ולַעוִירֵא׃

[(3) Luke 14, 22]

אָמַר הָעֶבֶד, 'אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה וַעֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם.'

וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד כֵּן נִהְיָה אֲדֹנִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אַךְ-עוֺד מָקוֺם רֵק בַּבָּיִת:

I řekl služebník: Pane, stalo se, jakž jsi rozkázal, a ještěť místo jest.

A služebník řekl: ‚Pane, stalo se, jak jsi rozkázal, a ještě je místo.‘

καὶ ει῏πεν ὁ δου̑λος κύριε γέγονεν ο῍ ε᾿πέταξας καὶ ε῎τι τόπος ε᾿στίν

וֵאמַר עַבדָּא מָרי הוָא אַיך דַּפקַדּתּ ותֻוב אִית אַתרָא׃

[(3) Luke 14, 23]

אָמַר הָאָדוֹן אֶל הָעֶבֶד, 'צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל הַמִּשְׁעוֹלִים וְאַלֵּץ אֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּמָּלֵא בֵּיתִי.'

וַיֹּמֶר הָאָדוֺן אֶל-הָעֶבֶד צֵא אֶל-הַדְּרָכִים וְאֶל-הַגְּדֵרוֺת וְהַחֲזֶק-בָּם לָבֹא לְמַעַן יִמָּלֵא בֵיתִי:

Tedy řekl pán služebníku: Vyjdiž na cesty a mezi ploty, a přinuť vjíti, ať se naplní dům můj.

Pán řekl služebníku: ‚Vyjdi za lidmi na cesty a k ohradám(x) a přinuť je, ať přijdou, aby se můj dům naplnil. (x) Jdi k tulákům a vyvrženým

καὶ ει῏πεν ὁ κύριος πρὸς τὸν δου̑λον ε῎ξελθε ει᾿ς τὰς ὁδοὺς καὶ φραγμοὺς καὶ α᾿νάγκασον ει᾿σελθει̑ν ι῞να γεμισθη̑ μου ὁ οι῏κος

וֵאמַר מָרָא לעַבדֵּה פֻּוק לֻאורחָתָא וַלבֵית סיָגֵא וַאלֻוץ דּנֵעלֻון דּנֵתמלֵא בַּיתּי׃ ס

[(3) Luke 14, 24]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִישׁ מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא יִטְעַם אֶת סְעוּדָתִי."

כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִן-הָאֲנָשִׁים הַקְּרֻאִים הָהֵם לֹא יִטְעַם אִישׁ אֶת-הַמִּשְׁתֶּה:

Nebo pravímť vám, že žádný z mužů těch, kteříž pozváni byli, neokusí večeře mé.

Neboť vám pravím: Nikdo z těch mužů, kteří byli pozváni, neokusí mé večeře.‘„

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿δεὶς τω̑ν α᾿νδρω̑ν ε᾿κείνων τω̑ν κεκλημένων γεύσεταί μου του̑ δείπνου

אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּחַד מֵן הָנֻון אנָשָׁא דַּקרֵין הוַו לָא נֵטעמֻון מֵן אַחשָׁמִיתי׃ ס

[(3) Luke 14, 25]

הֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אִתּוֹ; פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:

וַיֵּלֶךְ אִתּוֺ הֲמוֺן עַם-רָב וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

Šli pak mnozí zástupové s ním. A obrátiv se, řekl jim:

Šly s ním veliké zástupy; obrátil se k nim a řekl:

συνεπορεύοντο δὲ αυ᾿τω̑ ο῎χλοι πολλοί καὶ στραφεὶς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς

וכַד אָזִלין הוַו עַמֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא אֵתפּנִי וֵאמַר להֻון׃

[(3) Luke 14, 26]

"מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינֶנּוּ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, אֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו וְאַף אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.

כִּי-יָבֹא אֵלַי אִישׁ וְלֹא יִשְׂנָא אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְאֶת-אִשְׁתּוֺ וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-אֶחָיו וְאֶת-אַחְיֹתָיו וְאַף גַּם-אֶת-נַפְשׁוֺ לֹא יוּכַל לִהְיוֺת תַּלְמִידִי:

Jde-li kdo ke mně, a nemá-li v nenávisti otce svého, i mateře, i ženy, i dětí, i bratří, i sestr, ano i té duše své, nemůž býti mým učedlníkem.

“Kdo přichází ke mně a nedovede se zříci(y) svého otce a matky, své ženy a dětí, svých bratrů a sester, ano i sám sebe(z), nemůže být mým učedníkem. (y) ř: nemá v nenávisti (z) ř: své duše ([Matouš 10:37-Matouš 10:38 Deuteronomium 33:9; Lukáš 18:29-Lukáš 18:30])

ει῎ τις ε῎ρχεται πρός με καὶ ου᾿ μισει̑ τὸν πατέρα ἑαυτου̑ καὶ τὴν μητέρα καὶ τὴν γυναι̑κα καὶ τὰ τέκνα καὶ τοὺς α᾿δελφοὺς καὶ τὰς α᾿δελφάς ε῎τι τε καὶ τὴν ψυχὴν ἑαυτου̑ ου᾿ δύναται ει῏ναί μου μαθητής

מַן דָּאתֵא לוָתי ולָא סָנֵא לַאבֻוהי ולֵאמֵה ולַאחַוהי ולַאחוָתֵה ולַאנתּתֵה ולַבנַוהי וָאף לנַפשֵׁה תַּלמִידָא לָא מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא לִי׃

[(3) Luke 14, 27]

מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׁא אֶת צְלָבוֹ וְאֵינוֹ בָּא אַחֲרַי אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.

וּמִי אֲשֶׁר לֹא-יִקַּח אֶת-צְלָבוֺ וְיֵלֵךְ אַחֲרָי לֹא יוּכַל לִהְיוֺת תַּלְמִידִי:

A kdožkoli nenese kříže svého, a jde za mnou, nemůž býti mým učedlníkem.

Kdo nenese svůj kříž a nejde za mnou, nemůže být mým učedníkem. ([Matouš 16:24; Marek 8:34; Lukáš 9:23])

ο῞στις ου᾿ βαστάζει τὸν σταυρὸν ἑαυτου̑ καὶ ε῎ρχεται ο᾿πίσω μου ου᾿ δύναται ει῏ναί μου μαθητής

ומַן דּלָא שָׁקֵל צלִיבֵה וָאתֵא בָּתַרי תַּלמִידָא לָא מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא לִי׃ ס

[(3) Luke 14, 28]

מִי מִכֶּם, הֶחָפֵץ לִבְנוֹת מִגְדָּל, לֹא יֵשֵׁב תְּחִלָּה וִיחַשֵּׁב אֶת הַהוֹצָאוֹת, לְבָרֵר אִם יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהַשְׁלִים אוֹתוֹ?

כִּי מִי-מִכֶּם הֶחָפֵץ לִבְנוֺת מִגְדָּל וְלֹא יֵשֵׁב לְחַשֵּׁב רִאשֹׁנָה אֶת-הוֺצָאוֺתָיו אִם יָדָיו רַב לוֺ לְכַלֹּתוֺ:

Nebo kdo z vás jest, chtěje stavěti věži, aby prvé sedna, nepočetl nákladu, má-li to, nač by ji dokonal?

Chce-li někdo z vás stavět věž, což si napřed nesedne a nespočítá náklad, má-li dost na dokončení stavby?

τίς γὰρ ε᾿ξ ὑμω̑ν θέλων πύργον οι᾿κοδομη̑σαι ου᾿χὶ πρω̑τον καθίσας ψηφίζει τὴν δαπάνην ει᾿ ε῎χει ει᾿ς α᾿παρτισμόν

מַנֻו גֵּיר מֵנכֻון דּצָבֵא דּנֵבנֵא מַגדּלָא ולָא לֻוקדַם יָתֵב חָשֵׁב נֵפקָתֵה אֵן אִית לֵה לַמשַׁלָמֻותֵה׃

[(3) Luke 14, 29]

שֶׁהֲרֵי אִם אַחֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ יְסוֹד לֹא יוּכַל לְסַיֵּם, כָּל רוֹאָיו יַתְחִילוּ לִלְעֹג לוֹ וְיֹאמְרוּ:

פֶּן-בְּיָסְדוֺ אֶת-הַיְסוֺד תִּקְצַר יָדוֺ לְהַשְׁלִימוֺ וְכָל-הָרֹאִים יִלְעֲגוּ-לוֺ לֵאמֹר:

Aby snad, když by základ položil, a dokonati nemohl, všickni, kteříž by to viděli, nepočali se posmívati jemu,

Jinak – až položí základ a nebude moci dokončit – vysmějí se mu všichni, kteří to uvidí.

ι῞να μήποτε θέντος αυ᾿του̑ θεμέλιον καὶ μὴ ι᾿σχύοντος ε᾿κτελέσαι πάντες οἱ θεωρου̑ντες α῎ρξωνται αυ᾿τω̑ ε᾿μπαίζειν

דּלָא כַּד נסִים שֵׁתֵאסתָּא ולָא נֵשׁכַּח לַמשַׁלָמֻו כֻּל דּחָזֵין נֵהוֻון מבַזחִין בֵּה׃

[(3) Luke 14, 30]

'הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִגְמֹר!'

זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵחֵל לִבְנוֺת וּלְכַלּוֺת אֵין-לְאֵל יָדוֺ:

Řkouce: Tento člověk počal stavěti, a nemohl dokonati.

‚To je ten člověk,‘ řeknou, ‚který začal stavět, ale nemohl dokončit.‘

λέγοντες ο῞τι ου῟τος ὁ α῎νθρωπος η῎ρξατο οι᾿κοδομει̑ν καὶ ου᾿κ ι῎σχυσεν ε᾿κτελέσαι

וָאמרִין דּהָנָא גַּברָא שַׁרִי למֵבנָא ולָא אֵשׁכַּח לַמשַׁלָמֻו׃

[(3) Luke 14, 31]

אוֹ אֵיזֶה מֶלֶךְ, הַיּוֹצֵא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה נֶגֶד מֶלֶךְ אַחֵר, לֹא יֵשֵׁב תְּחִלָּה וְיִשְׁקֹל אִם יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לָצֵאת בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף?

אוֺ מִי-הוּא הַמֶּלֶךְ הַיֹּצֵא לְהִתְרָאוֺת פָּנִים בְּמִלְחַמְתּוֺ עִם-מֶלֶךְ אַחֵר וְלֹא-יֵשֵׁב לְהִתְיָעֵץ רִאשֹׁנָה אִם-יוּכַל לַעֲרֹךְ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אָלֶף:

Aneb který král, bera se k boji proti jinému králi, zdaliž prvé nesedne, aby se poradil, mohl-li by s desíti tisíci potkati se s tím, kterýž s dvadcíti tisíci táhne proti němu?

Nebo má-li nějaký král táhnout do boje, aby se střetl s jiným králem, což nezasedne nejprve k poradě, zda se může s deseti tisíci postavit tomu, kdo proti němu táhne s dvaceti tisíci?

η῍ τίς βασιλεὺς πορευόμενος ἑτέρω βασιλει̑ συμβαλει̑ν ει᾿ς πόλεμον ου᾿χὶ καθίσας πρω̑τον βουλεύσεται ει᾿ δυνατός ε᾿στιν ε᾿ν δέκα χιλιάσιν ὑπαντη̑σαι τω̑ μετὰ ει῎κοσι χιλιάδων ε᾿ρχομένω ε᾿π῾ αυ᾿τόν

אַו מַנֻו מַלכָּא דָּאזֵל לַקרָבָא למֵתכַּתָּשֻׁו עַם מַלכָּא חַברֵה ולָא לֻוקדַם מֵתרַעֵא דֵּאן מֵשׁכַּח בּעֵסרָא אַלפִין למֵארַע להַו דָּאתֵא עלַוהי בּעֵסרִין אַלפִין׃

[(3) Luke 14, 32]

אִם לֹא יוּכַל, יִשְׁלַח אֵלָיו מִשְׁלַחַת בְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק וְיִשְׁאַל לִתְנָאֵי שָׁלוֹם.

וְאִם-לֹא אָז יִשְׁלַח מַלְאָכִים עוֺדוֺ מֵרָחוֺק לְבַקֶּשׁ-לוֺ שָׁלוֺם:

Sic jinak, když by onen ještě podál od něho byl, pošle posly k němu, žádaje za to, což jest ku pokoji.

Nemůže-li, vyšle poselstvo, dokud je jeho protivník ještě daleko, a žádá o podmínky míru.

ει᾿ δὲ μή γε ε῎τι αυ᾿του̑ πόρρω ο῎ντος πρεσβείαν α᾿ποστείλας ε᾿ρωτα̑ τὰ πρὸς ει᾿ρήνην

וֵאן דֵּין לָא עַד הֻו רַחִיק מֵנֵה משַׁדַּר אִיזגַּדֵּא ובָעֵא עַל שׁלָמָא׃

[(3) Luke 14, 33]

לְפִיכָךְ כָּל אִישׁ מִכֶּם שֶׁאֵינֶנּו מְוַתֵּר עַל כָּל רְכוּשׁוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.

וְכֵן כָּל-אִישׁ מִכֶּם אִם לֹא-יִבָּדֵל מִכֹּל אֲשֶׁר לוֺ לֹא-יוּכַל לִהְיוֺת תַּלְמִידִי:

Tak zajisté každý z vás, kdož se neodřekne všech věcí, kterýmiž vládne, nemůž býti mým učedlníkem.

Tak ani žádný z vás, kdo se nerozloučí se vším, co má, nemůže být mým učedníkem. ([Lukáš 9:62])

ου῞τως ου῏ν πα̑ς ε᾿ξ ὑμω̑ν ο῍ς ου᾿κ α᾿ποτάσσεται πα̑σιν τοι̑ς ἑαυτου̑ ὑπάρχουσιν ου᾿ δύναται ει῏ναί μου μαθητής

הָכַנָא כֻּלנָשׁ מֵנכֻון דּלָא שָׁבֵק כֻּלֵה קֵניָנֵה לָא מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא לִי תַּלמִידָא׃ ס

[(3) Luke 14, 34]

הַמֶּלַח הוּא טוֹב; אַךְ אִם גַּם לַמֶּלַח תֹּאבַד מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ?

הַמֶּלַח טוֺב הוּא אַךְ אִם גַּם-הַמֶּלַח יָפוּג טַעְמוֺ מִי יְתַקֵּן אֹתוֺ:

Dobráť jest sůl. Pakli sůl bude zmařena, čím bude napravena?

Dobrá je sůl. Jestliže však i sůl pozbude chuti, co jí dodá slanosti? ([Matouš 5:13; Marek 9:50])

καλὸν ου῏ν τὸ α῞λας ε᾿ὰν δὲ καὶ τὸ α῞λας μωρανθη̑ ε᾿ν τίνι α᾿ρτυθήσεται

שַׁפִּירָא הי מֵלחָא אֵן דֵּין אָף מֵלחָא תֵּפכַּה בּמָנָא תֵּתמלַח׃

[(3) Luke 14, 35]

אֵין הוּא מוֹעִיל לֹא לָאֲדָמָה וְלֹא לַדֹּמֶן; הַחוּצָה מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, שֶׁיִּשְׁמַע!"

תָּפֵל לֹא-יִצְלַח לֹא לַאֲדָמָה וְלֹא לְדֹמֶן כִּי אִם-חוּצָה יַשְׁלִיכוּ אֹתוֺ מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:

Ani do země, ani do hnoje se nehodí; ven ji vymítají. Kdo má uši k slyšení, slyš.

Nehodí se na pole ani na hnojiště: vyhodí se ven. Kdo má uši k slyšení, slyš.“

ου῎τε ει᾿ς γη̑ν ου῎τε ει᾿ς κοπρίαν ευ῎θετόν ε᾿στιν ε῎ξω βάλλουσιν αυ᾿τό ὁ ε῎χων ω῏τα α᾿κούειν α᾿κουέτω

לָא לַארעָא ולָא לזֵבלָא אָזָלא לבַר שָׁדֵין לָה ס מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע׃ ס

[(3) Luke 15, 01]

כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמּוֹכְסִים וְהָאֲנָשִׁים הַחַטָּאִים הִתְקָרְבוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ,

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנָיו כָּל-הַמּוֺכְסִים וְהַחַטָּאִים לִשְׁמֹעַ אֹתוֺ:

Přibližovali se pak k němu všickni publikáni a hříšníci, aby ho slyšeli.

Do jeho blízkosti přicházeli samí celníci a hříšníci, aby ho slyšeli. ([Lukáš 5:29-Lukáš 5:30 Lukáš 19:7])

η῟σαν δὲ αυ᾿τω̑ ε᾿γγίζοντες πάντες οἱ τελω̑ναι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ α᾿κούειν αυ᾿του̑

מֵתקַרבִין הוַו דֵּין לוָתֵה מָכסֵא וחַטָיֵא דּנֵשׁמעֻונָיהי׃

[(3) Luke 15, 02]

הִתְלוֹנְנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים לֵאמֹר: "הִנֵּה זֶה מְקַבֵּל אֶת הַחוֹטְאִים וְאוֹכֵל בְּחֶבְרָתָם."

וַיִּלֹּנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֺפְרִים לֵאמֹר הָאִישׁ הַלָּזֶה פְּנֵי חַטָּאִים הוּא נֹשֵׂא וְאֹכֵל עִמָּהֶם:

I reptali farizeové a zákonníci, řkouce: Tento hříšníky přijímá, a jí s nimi.

Farizeové a zákoníci mezi sebou reptali: „On přijímá hříšníky a jí s nimi!“

καὶ διεγόγγυζον οι῞ τε Φαρισαι̑οι καὶ οἱ γραμματει̑ς λέγοντες ο῞τι ου῟τος ἁμαρτωλοὺς προσδέχεται καὶ συνεσθίει αυ᾿τοι̑ς

וסָפרֵא וַפרִישֵׁא רָטנִין הוַו וָאמרִין הָנָא לחַטָיֵא מקַבֵּל וָאכֵל עַמהֻון׃ ס

[(3) Luke 15, 03]

הִשְׁמִיעַ לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:

וַיִּ׹ָּׂא אֲלֵיהֶם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה לֵאמֹר:

I pověděl jim podobenství toto, řka:

Pověděl jim toto podobenství: ([Matouš 18:12-Matouš 18:14])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τοὺς τὴν παραβολὴν ταύτην λέγων

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע מַתלָא הָנָא׃

[(3) Luke 15, 04]

"מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים וּכְשֶׁאוֹבֵד לוֹ אֶחָד מֵהֶם לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ אַחֲרֵי הָאוֹבֵד עַד שֶׁיִּמְצָאֵהוּ?

מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר-לוֺ מֵאָה צֹאן וְאָבְדָה לּוֺ כִּבְשָׂה אַחַת מֵהֶן וְהוּא לֹא יַעֲזֹב אֶת-הַתִּשְׁעִים וָתֵשַׁע בַּמִּדְבָּר לָלֶכֶת וּלְבַקֵּשׁ עַד כִּי-יִמְצָא אֶת-הָאֹבָדֶת:

Kdyby někdo z vás měl sto ovec, a ztratil by jednu z nich, zdaliž by nenechal devadesáti devíti na poušti, a nešel k té, kteráž zahynula, až by i nalezl ji?

“Má-li někdo z vás sto ovcí a ztratí jednu z nich, což nenechá těch devadesát devět na pustém místě a nejde za tou, která se ztratila, dokud ji nenalezne? ([Ezechiel 34:11 Ezechiel 34:16])

τίς α῎νθρωπος ε᾿ξ ὑμω̑ν ε῎χων ἑκατὸν πρόβατα καὶ α᾿πολέσας ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ε῍ν ου᾿ καταλείπει τὰ ε᾿νενήκοντα ε᾿ννέα ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω καὶ πορεύεται ε᾿πὶ τὸ α᾿πολωλὸς ε῞ως ευ῞ρη αυ᾿τό

מַנֻו מֵנכֻון גַּברָא דִּאית לֵה מָאא עֵרבִּין וֵאן נִאבַד חַד מֵנהֻון לָא שָׁבֵק תֵּשׁעִין ותֵשׁעָא בּדַברָא וָאזֵל בָּעֵא להַו דֵּאבַד עדַמָא דּנֵשׁכּחִיוהי׃

[(3) Luke 15, 05]

וְכַאֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ יָשִׂים אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו בְּשִׂמְחָה,

וְהָיָה כִּי יִמְצָאֶנָּה יָשִׂישׂ עָלֶיהָ יִ׹ָּׂאֶנָּה בַכָּתֵף:

A nalezna, vložil by na ramena svá s radostí.

Když ji nalezne, vezme si ji s radostí na ramena,

καὶ εὑρών ε᾿πιτίθησιν ε᾿πὶ τοὺς ω῎μους αυ᾿του̑ χαίρων

ומָא דֵּאשׁכּחֵה חָדֵא ושָׁקֵל לֵה עַל כַּתפָּתֵה׃

[(3) Luke 15, 06]

וּכְשֶׁיָּבוֹא הַבַּיְתָה יִקְרָא לִידִידָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְיֹאמַר, 'שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁאָבַד.'

וְאֶל-בֵּיתוֺ יָבֹא וְיִקְרָא לְאֹהֲבָיו וְלִשְׁכֵנָיו לֵאמֹר שִׂישׂוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת-אֲבֵדָתִי אֶת-הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת:

A přijda domů, svolal by přátely a sousedy, řka jim: Spolu radujte se se mnou, nebo jsem nalezl ovci svou, kteráž byla zahynula.

a když přijde domů, svolá své přátele a sousedy a řekne jim: ‚Radujte se se mnou, protože jsem nalezl ovci, která se mi ztratila.‘

καὶ ε᾿λθών ει᾿ς τὸν οι῏κον συγκαλει̑ τοὺς φίλους καὶ τοὺς γείτονας λέγων αυ᾿τοι̑ς συγχάρητέ μοι ο῞τι ευ῟ρον τὸ πρόβατόν μου τὸ α᾿πολωλός

וָאתֵא לבַיתֵּה וקָרֵא לרָחמַוהי ולַשׁבָבַוהי וָאמַר להֻון חדַו עַמי דֵּאשׁכּחֵת עֵרבּי דַּאבִּיד הוָא׃

[(3) Luke 15, 07]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לִתְשׁוּבָה."

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּכָה תִּרֶב הַ׹ִּׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל-חֹטֶא אֶחָד הַשָּׁב מֵחֲטָאָיו מֵעַל-תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אַנְשֵׁי צֶדֶק אֲשֶׁר אֵין לָהֶם דָּבָר לְהִנָּחֵם עָלָיו:

Pravímť vám, že tak jest radost v nebi nad jedním hříšníkem pokání činícím větší, než nad devadesáti devíti spravedlivými, kteříž nepotřebují pokání.

Pravím vám, že právě tak bude v nebi větší radost nad jedním hříšníkem, který činí pokání(a), než nad devadesáti devíti spravedlivými, kteří pokání(b) nepotřebují. (a) se obrátí (pod. Lukáš 15:10) (b) obrácení ([Lukáš 15:10 Lukáš 19:10 Jakubův 5:20])

λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου῞τως χαρὰ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ε῎σται ε᾿πὶ ἑνὶ ἁμαρτωλω̑ μετανοου̑ντι η῍ ε᾿πὶ ε᾿νενήκοντα ε᾿ννέα δικαίοις οι῞τινες ου᾿ χρείαν ε῎χουσιν μετανοίας

אָמַר אנָא לכֻון דּהָכַנָא תֵּהוֵא חַדֻותָא בַּשׁמַיָא עַל חַד חַטָיָא דּתָאֵב אַו עַל תֵּשׁעִין ותֵשׁעָא זַדִּיקִין דּלָא מֵתבַּעיָא להֻון תּיָבֻּותָא׃ ס

[(3) Luke 15, 08]

"אוֹ אֵיזוֹ אִשָּׁה, שֶׁיֵּשׁ לָה עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְאָבַד לָהּ מַטְבֵּעַ אֶחָד, לֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאטֵא אֶת הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ?

אוֺ מִי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָהּ עֲשָׂרָה כֶסֶף וְאֶחָד מֵהֶם נָפַל וְנִסְתָּר מֵעֵינֶיהָ וְהִיא לֹא תַדְלִיק נֵר וּתְפַנֶּה אֶת-הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ בְּחֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ עַד כִּי-תִמְצָאֶנּוּ:

Aneb žena některá mající grošů deset, ztratila-li by jeden groš, zdaliž nezažže svíce, a nemete domu, a nehledá pilně, dokudž nenalezne?

Nebo má-li nějaká žena deset stříbrných mincí(c) a ztratí jednu z nich, což nerozsvítí lampu, nevymete dům a nehledá pečlivě, dokud ji nenajde? (c) ř: drachem (pod. Lukáš 15:9)

η῍ τίς γυνὴ δραχμὰς ε῎χουσα δέκα ε᾿ὰν α᾿πολέση δραχμὴν μίαν ου᾿χὶ α῞πτει λύχνον καὶ σαροι̑ τὴν οι᾿κίαν καὶ ζητει̑ ε᾿πιμελω̑ς ε῞ως ου῟ ευ῞ρη

אַו אַידָא הי אַנתּתָא דִּאית לָה עֵסרָא זֻוזִין ותַובֵּד חַד מֵנהֻון ולָא מַנהרָא שׁרָגָא וחָמָא בַּיתָּא ובָעיָא לֵה בּטִילָאיִת עדַמָא דּתֵשׁכּחִיוהי׃

[(3) Luke 15, 09]

וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא אוֹתוֹ תִּקְרָא לְחַבְרוֹתֶיהָ וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְתֹאמַר, 'שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאָבַד לִי.'

וְהָיָה כִּי-תִמְצָא אֹתוֺ תִּקְרָא לְרֵעוֺתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֺתֶיהָ לֵאמֹר שְׂמַחְנָה בְּשִׂמְחָתִי כִּי מָצָאתִי אֶת-אֲבֵדָתִי אֶת הַכָּסֶף:

A když nalezne, svolá přítelkyně a sousedy, řkuci: Spolu radujte se se mnou, nebo jsem nalezla groš, kterýž jsem byla ztratila.

A když ji nalezne, svolá své přítelkyně a sousedky a řekne: ‚Radujte se se mnou, poněvadž jsem nalezla peníz, který jsem ztratila.‘

καὶ εὑρου̑σα συγκαλει̑ τὰς φίλας καὶ γείτονας λέγουσα συγχάρητέ μοι ο῞τι ευ῟ρον τὴν δραχμὴν η῍ν α᾿πὼλεσα

ומָא דֵּאשׁכַּחתֵה קָריָא לרָחמָתָה ולַשׁבָבָתָה וָאמרָא להֵין חדָיֵין עַמי דֵּאשׁכּחֵת זֻוזי דַּאבִּיד הוָא׃

[(3) Luke 15, 10]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּךְ יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה."

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּכָה תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל-חֹטֵא אֶחָד הַשָּׁב מֵחֲטָאָיו:

Takť, pravím vám, že jest radost před anděly Božími nad jedním hříšníkem pokání činícím.

Pravím vám, právě tak je radost před anděly Božími nad jedním hříšníkem, který činí pokání.“ ([Lukáš 15:7])

ου῞τως λέγω ὑμι̑ν γίνεται χαρὰ ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿γγέλων του̑ θεου̑ ε᾿πὶ ἑνὶ ἁμαρτωλω̑ μετανοου̑ντι

אָמַר אנָא לכֻון דּהָכַנָא תֵּהוֵא חַדֻותָא קדָם מַלַאכַוהי דַּאלָהָא עַל חַד חַטָיָא דּתָאֵב׃ ס

[(3) Luke 15, 11]

וְעוֹד אָמַר: "לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים.

וַיֹּסֶף וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד הָיוּ לוֺ שְׁנֵי בָנִים:

Řekl také: Člověk jeden měl dva syny.

Řekl také: „Jeden člověk měl dva syny.

ει῏πεν δέ α῎νθρωπός τις ει῏χεν δύο υἱούς

וֵאמַר הוָא להֻון תֻּוב יֵשֻׁוע לגַברָא חַד אִית הוָא לֵה בּנַיָא תּרֵין׃

[(3) Luke 15, 12]

אָמַר הַצָּעִיר אֶל אָבִיו: 'אַבָּא, תֵּן לִי אֶת חֵלֶק הָרְכוּשׁ הַמַּגִּיעַ לִי.' וְאָמְנָם חִלֵּק לָהֶם אֲבִיהֶם אֶת הַנְּכָסִים.

וְהַקָּטֹן מֵהֶם אָמַר אֶל-אָבִיו תְּנָה-לִּי אָבִי חֵלֶק הַנַחֲלָה אֲשֶׁר יִפֹּל לְחֶבְלִי וַיְחַלֵּק לָהֶם אֶת-נְכָסָיו:

Z nichž mladší řekl otci: Otče, dej mi díl statku, kterýž mně náleží. I rozdělil jim statek.

Ten mladší řekl otci: ‚Otče, dej mi díl majetku, který na mne připadá.‘ On jim rozdělil své jmění. ([Deuteronomium 21:15-Deuteronomium 21:17])

καὶ ει῏πεν ὁ νεὼτερος αυ᾿τω̑ν τω̑ πατρί πάτερ δός μοι τὸ ε᾿πιβάλλον μέρος τη̑ς ου᾿σίας ὁ δὲ διει̑λεν αυ᾿τοι̑ς τὸν βίον

וֵאמַר לֵה בּרֵה זעֻורָא אָבי הַב לִי פָּלגֻּותָא דּמָטיָא לִי מֵן בַּיתָּך ופַלֵג להֻון קֵניָנֵה׃

[(3) Luke 15, 13]

לְאַחַר יָמִים לֹא רַבִּים אָסַף הַבֵּן הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָצָא אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ בְּחַיֵּי הוֹלְלוּת.

וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים אָסַף הַבֵּן הַקָּטֹן אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֺ וַיִּסַּע אֶל-אֶרֶץ רְחוֺקָה וַיְהִי שָׁם לְזוֺלֵל עַד אֲשֶׁר פִּזַּר כָּל-כַּסְפּוֺ:

A po nemnohých dnech, shromáždiv všecko mladší ten syn, odšel do daleké krajiny, a tam rozmrhal statek svůj, byv prostopášně živ.

Po nemnoha dnech mladší syn všechno zpeněžil, odešel do daleké země a tam rozmařilým životem svůj majetek rozházel. ([Přísloví 29:3])

καὶ μετ῾ ου᾿ πολλὰς ἡμέρας συναγαγών πάντα ὁ νεὼτερος υἱὸς α᾿πεδήμησεν ει᾿ς χὼραν μακράν καὶ ε᾿κει̑ διεσκόρπισεν τὴν ου᾿σίαν αυ᾿του̑ ζω̑ν α᾿σὼτως

ומֵן בָּתַר יַומָתָא קַלִיל כַּנֵשׁ הַו בּרֵה זעֻורָא כֻּל מֵדֵּם דַּמטָיהי וֵאזַל לַאתרָא רַחִיקָא ותַמָן בַּדַּר קֵניָנֵה כַּד חָיֵא פַּרָחָאיִת׃

[(3) Luke 15, 14]

אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת הַכֹּל בָּא רָעָב חָזָק עַל אוֹתָהּ אֶרֶץ וְהוּא הֵחֵל לִסְבֹּל מַחְסוֹר.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּלַּע כָּל-אֲשֶׁר הָיָה לוֺ בָּא רָעָב גָּדוֺל בָּאָרֶץ הַהִיא וְהוּא הֵחֵל לִהְיוֺת חֲסַר-לָחֶם:

A když všecko utratil, stal se hlad veliký v krajině té, a on počal nouzi trpěti.

A když už všechno utratil, nastal v té zemi veliký hlad a on začal mít nouzi.

δαπανήσαντος δὲ αυ᾿του̑ πάντα ε᾿γένετο λιμὸς ι᾿σχυρὰ κατὰ τὴν χὼραν ε᾿κείνην καὶ αυ᾿τὸς η῎ρξατο ὑστερει̑σθαι

וכַד גַּמַר כֻּל מֵדֵּם דִּאית הוָא לֵה הוָא כַּפנָא רַבָּא בַּאתרָא הַו ושַׁרִי חָסַר לֵה׃

[(3) Luke 15, 15]

הָלַךְ לְהִסְתַּפֵּחַ אֶל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לִרְעוֹת חֲזִירִים בִּשְׂדוֹתָיו.

וַיֵּלֶךְ וַיִּסְתַּפַּח בְּאֶחָד מִיּשְׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וַיִּשְׁלָחֵהוּ הַ׹ָּׂדֶה לִרְעוֺת חֲזִירִים:

I všed, přídržel se jednoho měštěnína krajiny té; a on jej poslal na pole své, aby pásl vepře.

Šel a uchytil se u jednoho občana té země; ten ho poslal na pole pást vepře.

καὶ πορευθεὶς ε᾿κολλήθη ἑνὶ τω̑ν πολιτω̑ν τη̑ς χὼρας ε᾿κείνης καὶ ε῎πεμψεν αυ᾿τὸν ει᾿ς τοὺς α᾿γροὺς αυ᾿του̑ βόσκειν χοίρους

וֵאזַל נקֵף לֵה לחַד מֵן בּנַי מדִינתָּא דַּאתרָא הַו והֻו שַׁדּרֵה לַקרִיתָא למֵרעָא חזִירֵא׃

[(3) Luke 15, 16]

שָׁם הִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ בַּחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ.

וַיִּתְאַו לְמַלֵּא אֶת-כְּרֵשׂוֺ חֲרוּבִין מֵאֲשֶׁר יֹאכְלוּן הַחֲזִירִים וּפֹרֵשׂ אֵין לוֺ:

I žádal nasytiti břicho své mlátem, kteréž svině jedly, ale žádný nedával jemu.

A byl by si chtěl naplnit žaludek(d) slupkami(e), které žrali vepři, ale ani ty nedostával. (d) var: nasytit se (e) lusky tzv. svatojanského chleba

καὶ ε᾿πεθύμει χορτασθη̑ναι ε᾿κ τω̑ν κερατίων ω῟ν η῎σθιον οἱ χοι̑ροι καὶ ου᾿δεὶς ε᾿δίδου αυ᾿τω̑

ומֵתרַגרַג הוָא למֵמלָא כַּרסֵה מֵן חַרֻובֵא הָנֻון דָּאכלִין הוַו חזִירֵא ולָא אנָשׁ יָהֵב הוָא לֵה׃

[(3) Luke 15, 17]

כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ אָמַר, 'כַּמָּה מְשָׁרְתִים שְׂכִירִים שֶׁל אָבִי יֵשׁ לָהֶם לֶחֶם בְּשֶׁפַע וַאֲנִי גּוֹוֵעַ כָּאן בָּרָעָב!

וַיָּשֶׁב אֶל-לִבּוֺ וַיֹּאמַר מָה-רַבּוּ הַ׹ְּׂכִירִים תַּחַת יַד אָבִי אֲשֶׁר לָהֶם לֶחֶם דַּי וְהוֺתֵר וְאָנֹכִי מֵת פֹּה בָּרָעָב:

Přišed pak sám k sobě, řekl: Jak mnozí nájemníci u otce mého hojnost mají chleba, a já hladem mru!

Tu šel do sebe a řekl: ‚Jak mnoho nádeníků u mého otce má chleba nazbyt, a já tu hynu hladem!

ει᾿ς ἑαυτὸν δὲ ε᾿λθών ε῎φη πόσοι μίσθιοι του̑ πατρός μου περισσεύονται α῎ρτων ε᾿γώ δὲ λιμω̑ ω῟δε α᾿πόλλυμαι

וכַד אֵתָא לוָת נַפשֵׁה אֵמַר כּמָא הָשָׁא אַגִירֵא אִית בֵּית אָבי דּיַתִּיר להֻון לַחמָא וֵאנָא הָרכָּא לכַפני אָבֵד אנָא׃

[(3) Luke 15, 18]

אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ: אַבָּא, חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ.

אָקוּם אֵלֵךְ אֶל-אָבִי וְאֹמַר אֵלָיו אָבִי חָטָאתִי גַּם-לַשָּׁמַיִם גַּם-לְפָנֶיךׇ:

Vstana, půjdu k otci svému, a dím jemu: Otče, zhřešil jsem proti nebi a před tebou,

Vstanu, půjdu k svému otci a řeknu mu: Otče, zhřešil jsem proti nebi(f) i vůči tobě. (f) proti Bohu (tak i Lukáš 15:21)

α᾿ναστὰς πορεύσομαι πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ ε᾿ρω̑ αυ᾿τω̑ πάτερ η῞μαρτον ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν καὶ ε᾿νὼπιόν σου

אֵקֻום אִזַל לוָת אָבי וִאמַר לֵה אָבי חטִית בַּשׁמַיָא וַקדָמַיךְּ׃

[(3) Luke 15, 19]

אֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. שִׂים אוֹתִי כְּאֶחָד מִשְֹכִירֶיךָ.'

קַלֹּתִי מֵהִקָּרֵא בִנְךׇ עוֺד שִׂימֵנִי-נָא כְּאַחַד הַשְׂכִירִים בְּבֵיתֶךׇ:

Aniž jsem hoden více slouti synem tvým. Učiň mne jako jednoho z nájemníků svých.

Nejsem už hoden nazývat se tvým synem; přijmi mne jako jednoho ze svých nádeníků.‘

ου᾿κέτι ει᾿μὶ α῎ξιος κληθη̑ναι υἱός σου ποίησόν με ὡς ε῞να τω̑ν μισθίων σου

ולָא מֵכִּיל שָׁוֵא אנָא דַּברָך אֵתקרֵא עבֵדַיני אַיך חַד מֵן אַגִירַיךְּ׃

[(3) Luke 15, 20]

הוּא קָם וְהָלַךְ אֶל אָבִיו. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד רָחוֹק רָאָהוּ אָבִיו וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו. הוּא רָץ אֵלָיו וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וְנָשַׁק לוֹ.

וַיָּקָם וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו וְעוֺדֶנּוּ מֵרָחוֺק רָאָה אֹתוֺ אָבִיו וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו אֵלָיו וַיָּרָץ וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָיו וְיִּשַּׁק לוֺ:

I vstav, šel k otci svému. A když ještě opodál byl, uzřel jej otec jeho, a milosrdenstvím byv hnut, přiběh, padl na šíji jeho, a políbil ho.

I vstal a šel k svému otci. Když ještě byl daleko, otec ho spatřil a hnut lítostí běžel k němu, objal ho a políbil.

καὶ α᾿ναστὰς η῟λθεν πρὸς τὸν πατέρα ἑαυτου̑ ε῎τι δὲ αυ᾿του̑ μακρὰν α᾿πέχοντος ει῏δεν αυ᾿τὸν ὁ πατὴρ αυ᾿του̑ καὶ ε᾿σπλαγχνίσθη καὶ δραμών ε᾿πέπεσεν ε᾿πὶ τὸν τράχηλον αυ᾿του̑ καὶ κατεφίλησεν αυ᾿τόν

וקָם אֵתָא לוָת אַבֻוהי ועַד הֻו רַחִיק חזָיהי אַבֻוהי וֵאתרַחַם עלַוהי וַרהֵט נפַל עַל צַורֵה ונַשׁקֵה׃

[(3) Luke 15, 21]

אָמַר לוֹ הַבֵּן, 'אַבָּא, חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.'

וְהַבֵּן עָנָה וְאָמַר אָבִי חָטָאתִי גַּם-לַשָּׁמַיִם גַּם-לְפָנֶיךׇ קַלֹּתִי מֵהִקָּרֵא בִנְךׇ עוֺד:

I řekl jemu syn: Otče, zhřešil jsem proti nebi a před tebou, aniž jsem hoden více slouti synem tvým.

Syn mu řekl: ‚Otče, zhřešil jsem proti nebi i vůči tobě. Nejsem už hoden nazývat se tvým synem(g).‘ (g) var: + Přijmi mne jako jednoho ze svých nádeníků.

ει῏πεν δὲ ὁ υἱὸς αυ᾿τω̑ πάτερ η῞μαρτον ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν καὶ ε᾿νὼπιόν σου ου᾿κέτι ει᾿μὶ α῎ξιος κληθη̑ναι υἱός σου

וֵאמַר לֵה בּרֵה אָבי חטִית בַּשׁמַיָא וַקדָמַיךְּ ולָא שָׁוֵא אנָא דַּברָך אֵתקרֵא׃

[(3) Luke 15, 22]

אַךְ הָאָב אָמַר לַעֲבָדָיו, 'הָבִיאוּ מַהֵר אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, שִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְנַעֲלַיִם לְרַגְלָיו,

וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל-עֲבָדָיו מַהֲרוּ הָבִיאוּ וְהַלְבִּישֻׁהוּ אֶת-הַמְּעִיל הַטּוֺב וּתְנוּ טַבַּעַת עַל-יָדוֺ וּנְעָלִים לְרַגְלָיו:

I řekl otec služebníkům svým: Přineste to roucho první, a oblecte jej, a dejte prsten na ruku jeho a obuv na nohy.

Ale otec rozkázal svým služebníkům: ‚Přineste ihned nejlepší oděv a oblečte ho; dejte mu na ruku prsten a obuv na nohy. ([Genesis 41:42; Zacharjáš 3:4])

ει῏πεν δὲ ὁ πατὴρ πρὸς τοὺς δούλους αυ᾿του̑ ταχὺ ε᾿ξενέγκατε στολὴν τὴν πρὼτην καὶ ε᾿νδύσατε αυ᾿τόν καὶ δότε δακτύλιον ει᾿ς τὴν χει̑ρα αυ᾿του̑ καὶ ὑποδήματα ει᾿ς τοὺς πόδας

אֵמַר דֵּין אַבֻוהי לעַבדַּוהי אַפֵּקו אֵסטלָא רִשָׁיתָּא אַלבֵּשֻׁוהי וסִימו עֵזֵקתָא בִּאידֵה וַאסֵאנֻוהי מסָנֵא׃

[(3) Luke 15, 23]

הָבִיאוּ אֶת הָעֶגֶל הַמְפֻטָּם וְשַׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח,

וְאֶת-עֵגֶל הַמַּרְבֵּק קְחוּ וּטְבָחוּ וְנֹאכַל וְנַעֲלֹזָה:

A přivedouce to tele tučné, zabíte, a hodujíce, buďme veseli.

Přiveďte vykrmené tele, zabijte je, hodujme a buďme veselí,

καὶ φέρετε τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν θύσατε καὶ φαγόντες ευ᾿φρανθω̑μεν

וַאיתַּו קטֻולו תַּורָא דּפֵטמָא ונֵאכֻול ונֵתבַּסַם׃

[(3) Luke 15, 24]

כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּה חָזַר לַחַיִּים, אָבַד וְהִנֵּה נִמְצָא.' וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ.

כִּי זֶה-בְּנִי מֵת הָיָה וְהִנֵּה הוּא חָי אֹבֵד וְהוּא נִמְצָא אִתָּנוּ וַיָּקוּמוּ כֻלָּם לְהִתְעַלֵּס:

Nebo tento syn můj byl umřel, a zase ožil; byl zahynul, a nalezen jest. I počali veseli býti.

protože tento můj syn byl mrtev, a zase žije, ztratil se, a je nalezen.‘ A začali se veselit.

ο῞τι ου῟τος ὁ υἱός μου νεκρὸς η῟ν καὶ α᾿νέζησεν η῟ν α᾿πολωλώς καὶ εὑρέθη καὶ η῎ρξαντο ευ᾿φραίνεσθαι

דּהָנָא בֵּרי מִיתָא הוָא וַחיָא וַאבִּידָא הוָא וֵאשׁתּכַח ושַׁרִיו למֵתבַּסָמֻו׃

[(3) Luke 15, 25]

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בְּנוֹ הַגָּדוֹל בַּשָֹדֶה. כְּשֶׁחָזַר וְהִתְקָרֵב הַבַּיְתָה שָׁמַע קוֹל נְגִינוֹת וְרִקּוּדִים.

וּבְנוֺ הַגָּדוֺל בָּא מִמְּלַאכְתּוֺ בַשָׂדֶה וַיִּקְרַב אֶל-הַבַּיִת וַיִּשְׁמַע קוֺל שִׁיר וּמָחוֺל:

Byl pak syn jeho starší na poli. A jda, když se přibližoval k domu, uslyšel zpívání a hluk veselících se.

Starší syn byl právě na poli. Když se vracel a byl už blízko domu, uslyšel hudbu a tanec.

η῟ν δὲ ὁ υἱὸς αυ᾿του̑ ὁ πρεσβύτερος ε᾿ν α᾿γρω̑ καὶ ὡς ε᾿ρχόμενος η῎γγισεν τη̑ οι᾿κία η῎κουσεν συμφωνίας καὶ χορω̑ν

הַו דֵּין בּרֵה קַשִׁישָׁא בַּקרִיתָא הוָא וכַד אֵתָא וַקרֵב לוָת בַּיתָּא שׁמַע קָל זמָרָא דּסַגִּיֵאא׃

[(3) Luke 15, 26]

הוּא קָרָא לְאַחַד הַנְּעָרִים וְשָׁאַל לָדַעַת מָה הַדָּבָר.

וַיִּקְרָא אֶל-אַחַד הַנְּעָרִים וַיִּשְׁאַל מַה-זֹּאת:

I povolav jednoho z služebníků, otázal se, co by to bylo.

Zavolal si jednoho ze služebníků a ptal se ho, co to má znamenat.

καὶ προσκαλεσάμενος ε῞να τω̑ν παίδων ε᾿πυνθάνετο τί α῍ν ει῎η ταυ̑τα

וַקרָא לחַד מֵן טלָיֵא ושַׁאלֵה מָנַו הָנָא׃

[(3) Luke 15, 27]

הֵשִׁיב לוֹ הַנַּעַר, 'אָחִיךָ בָּא, וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הָעֵגֶל הַמְפֻטָּם מִפְּנֵי שֶׁחָזַר אֵלָיו בָּרִיא וְשָׁלֵם.'

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא אָחִיךׇ בָּא וַיִּזְבַּח לוֺ אָבִיךׇ אֶת-עֵגֶל הַמַּרְבֵּק אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב אֵלָיו בְּשָׁלוֺם:

A on řekl jemu: Bratr tvůj přišel, i zabil otec tvůj tučné tele, že ho zdravého přijal.

On mu odpověděl: ‚Vrátil se tvůj bratr, a tvůj otec dal zabít vykrmené tele, že ho zase má doma živého a zdravého.‘

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ο῞τι ὁ α᾿δελφός σου η῞κει καὶ ε῎θυσεν ὁ πατήρ σου τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν ο῞τι ὑγιαίνοντα αυ᾿τὸν α᾿πέλαβεν

אָמַר לֵה אַחֻוך אֵתָא וַקטַל אַבֻוך תַּורָא דּפֵטמָא דּכַד חלִים אַקבּלֵה׃

[(3) Luke 15, 28]

כָּעַס הַבֵּן הַגָּדוֹל וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס. אָז יָצָא אָבִיו לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ.

וַיִּחַר אַפּוֺ וְלֹא אָבָה לָבֹא הַבָּיְתָה וַיֵּצֵא אָבִיו וַיְדַבֵּר עַל-לִבּוֺ:

I rozhněval se, a nechtěl vjíti. Otec pak jeho vyšed, prosil ho.

I rozhněval se a nechtěl jít dovnitř. Otec vyšel a domlouval mu.

ω᾿ργίσθη δὲ καὶ ου᾿κ η῎θελεν ει᾿σελθει̑ν ὁ δὲ πατὴρ αυ᾿του̑ ε᾿ξελθών παρεκάλει αυ᾿τόν

וַרגֵז ולָא צָבֵא הוָא למֵעַל וַנפַק אַבֻוהי בּעָא מֵנֵה׃

[(3) Luke 15, 29]

אָמַר הַבֵּן לְאָבִיו, 'הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי עוֹבֵד אֶצְלְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְוָתְךָ, וְאַתָּה מֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ לִי גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶשְׂמַח עִם יְדִידַי.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-אָבִיו הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֺת עֲבַדְתִּיךׇ וּמֵעוֺדִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֺתֶיךׇ וְעוֺד לֹא-נָתַתָּ לִי גְדִי מִן-הַצֹּאן לֶאֱכֹל וּלְהִתְעַלֵּס עִם-רֵעָי:

A on odpověděv, řekl otci: Aj, tolik let sloužím tobě, a nikdy jsem přikázaní tvého nepřestoupil, a však nikdy jsi mi nedal kozelce, abych s přátely svými vesel pobyl.

Ale on mu odpověděl: ‚Tolik let už ti sloužím a nikdy jsem neporušil žádný tvůj příkaz; a mně jsi nikdy nedal ani kůzle, abych se poveselil se svými přáteli.

ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν τω̑ πατρὶ αυ᾿του̑ ι᾿δοὺ τοσαυ̑τα ε῎τη δουλεύω σοι καὶ ου᾿δέποτε ε᾿ντολήν σου παρη̑λθον καὶ ε᾿μοὶ ου᾿δέποτε ε῎δωκας ε῎ριφον ι῞να μετὰ τω̑ν φίλων μου ευ᾿φρανθω̑

הֻו דֵּין אֵמַר לַאבֻוהי הָא כּמָא שׁנִין פָּלַח אנָא לָך עַבדֻּותָא ולָא מֵמתֻום עֵברֵת פֻּוקדָּנָך ומֵן מתֻום גַּדיָא לָא יַהבתּ לִי דֵּאתבַּסַם עַם רָחמַי׃

[(3) Luke 15, 30]

אֲבָל כְּשֶׁבָּא בִּנְךָ זֶה אֲשֶׁר בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת, שָׁחַטְתָּ בִּשְׁבִילוֹ אֶת הָעֵגֶל הַמְפֻטָּם.'

וּכְבֹא בִנְךׇ זֶה רֹעֶה זֹנוֺת אֲשֶׁר הִשְׁחִית אֶת-נַחֲלָתֶךׇ זָבַחְתָּ לּוֺ אֶת-עֵגֶל הַמַּרְבֵּק:

Ale když syn tvůj tento, kterýž prožral statek tvůj s nevěstkami, přišel, zabils jemu to tele tučné.

Ale když přišel tenhle tvůj syn, který s děvkami prohýřil tvé jmění, dal jsi pro něho zabít vykrmené tele.‘

ο῞τε δὲ ὁ υἱός σου ου῟τος ὁ καταφαγὼν σου τὸν βίον μετὰ πορνω̑ν η῟λθεν ε῎θυσας αυ᾿τω̑ τὸν σιτευτὸν μόσχον

להָנָא דֵּין בּרָך כַּד פַּרַח קֵניָנָך עַם זָניָתָא וֵאתָא נכַסתּ לֵה תַּורָא דּפֵטמָא׃

[(3) Luke 15, 31]

אָמַר הָאָב, 'בְּנִי, אַתָּה תָּמִיד אִתִּי, וְכָל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי הֲלֹא תָמִיד אַתָּה עִמָּדִי וְכֹל אֲשֶׁר-לִי לְךׇ הוּא:

A on řekl jemu: Synu, ty vždycky se mnou jsi, a všecky věci mé jsou tvé.

On mu řekl: ‚Synu, ty jsi stále se mnou a všecko, co mám, je tvé.

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ τέκνον σὺ πάντοτε μετ῾ ε᾿μου̑ ει῏ καὶ πάντα τὰ ε᾿μὰ σά ε᾿στιν

אָמַר לֵה אַבֻוהי בֵּרי אַנתּ בּכֻלזבַן עַמי אַנתּ וכֻלמֵדֵּם דִּילי דִּילָך הֻו׃

[(3) Luke 15, 32]

אֲבָל מִן הָרָאוּי לָשׂוֹּשׂ וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָחִיךָ זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּה חָזַר לַחַיִּים, אָבַד וְהִנֵּה נִמְצָא.'"

אֲבָל נָאוָה לָנוּ לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַלֵּס כִּי זֶה-אָחִיךׇ מֵת הָיָה וְהִנֵּה הוּא חָי אֹבֵד וְהוּא נִמְצָא אִתָּנוּ:

Ale veseliti a radovati se náleželo. Nebo bratr tvůj tento byl umřel, a zase ožil; zahynul byl, a nalezen jest.

Ale máme proč se veselit a radovat, poněvadž tento tvůj bratr byl mrtev, a zase žije, ztratil se, a je nalezen.‘„

ευ᾿φρανθη̑ναι δὲ καὶ χαρη̑ναι ε῎δει ο῞τι ὁ α᾿δελφός σου ου῟τος νεκρὸς η῟ν καὶ ε῎ζησεν καὶ α᾿πολωλώς καὶ εὑρέθη

למֵבסַם דֵּין וָלֵא הוָא לַן וַלמֵחדָּא דּהָנָא אַחֻוך מִיתָא הוָא וַחיָא וַאבִּידָא הוָא וֵאשׁתּכַח סּ סּ׃

[(3) Luke 16, 01]

הוֹסִיף וְאָמַר גַּם לְתַלְמִידָיו: "לְאִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הָיָה סוֹכֵן בַּיִת, וְהִלְשִׁינוּ בְּאָזְנָיו עַל הַסּוֹכֵן שֶׁהוּא מְבַזְבֵּז אֶת נִכְסֵי הָאִישׁ.

וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-תַּלְמִידָיו אִישׁ עָשִׁיר הָיָה וְלוֺ סֹכֵן עַל-בֵּיתוֺ אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֵלָיו דִּבָּתוֺ רָעָה לֵאמֹר כִּי הוֺנוֺ הוּא מְפַזֵּר:

Pravil pak i učedlníkům svým: Člověk jeden byl bohatý, kterýž měl šafáře; a ten obžalován jest před ním, jako by mrhal statek jeho.

Svým učedníkům řekl: „Byl jeden bohatý člověk a ten měl správce, kterého obvinili, že špatně hospodaří s jeho majetkem.

ε῎λεγεν δὲ καὶ πρὸς τοὺς μαθητάς α῎νθρωπός τις η῟ν πλούσιος ο῍ς ει῏χεν οι᾿κονόμον καὶ ου῟τος διεβλήθη αυ᾿τω̑ ὡς διασκορπίζων τὰ ὑπάρχοντα αυ᾿του̑

וֵאמַר מַתלָא לוָת תַּלמִידַוהי גַּברָא חַד אִית הוָא עַתִּירָא וִאית הוָא לֵה רַבַּיתָּא וֵאתֵאכֵלו לֵה קַרצַוהי דּקֵניָנֵה מפַרַח׃

[(3) Luke 16, 02]

קָרָא לוֹ וְאָמַר, 'מַה זֶּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? מְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עֲסָקֶיךָ, כִּי לֹא תּוּכַל עוֹדלִהְיוֹת הַסּוֹכֵן שֶׁלִּי.'

וַיִּקְרָא אֵלָיו וַיֹּאמַר מַה-זֹּאת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ עָלֶיךׇ הָבָה חֶשְׁבּוֺן פְּקֻדָּתֶךׇ כִּי לֹא תוּכַל עוֺד לְהִשָּׁאֵר סֹכֵן עַל-הַבָּיִת:

I povolav ho, řekl jemu: Což to slyším o tobě? Vydej počet z vládařství svého, nebo již nebudeš moci déle vládnouti.

Zavolal ho a řekl mu: ‚Čeho ses to dopustil?(h) Slož účty ze svého správcovství, protože dále nemůžeš být správcem.‘ (h) Co to o tobě slyším?

καὶ φωνήσας αυ᾿τὸν ει῏πεν αυ᾿τω̑ τί του̑το α᾿κούω περὶ σου̑ α᾿πόδος τὸν λόγον τη̑ς οι᾿κονομίας σου ου᾿ γὰρ δύνη ε῎τι οι᾿κονομει̑ν

וַקרָיהי מָרֵה וֵאמַר לֵה מָנַו הָנָא דּשָׁמַע אנָא עלַיךְּ הַב לִי חֻושׁבָּנָא דּרַבַּת־בַּיתֻּותָך לָא גֵּיר מֵשׁכַּח אַנתּ מֵכִּיל רַבַּיתָּא דּתֵהוֵא לִי׃

[(3) Luke 16, 03]

אָמַר הַסּוֹכֵן בְּלִבּוֹ, 'מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אֲדוֹנִי לוֹקֵחַ מִמֶּנִּי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן? אֵין בִּי כֹּחַ לַחְפֹּר, וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.

וַיֹּאמֶר הַסֹּכֵן אֶל-לִבּוֺ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי-לֹקֵחַ אֲדֹנִי אֶת-פְּקֻדָּתִי מִמֶּנִּי לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה לֹא-תוּכַל וּלְבַקֵּשׁ לֶחֶם נְדָבוֺת חֶרְפָּה הִיא לִי:

I dí vládař sám v sobě: Co učiním? Teď pán můj odjímá ode mne vládařství. Kopati nemohu, žebrati se stydím.

Správce si řekl: ‚Co budu dělat, když mne můj pán zbavuje správcovství? Na práci nejsem(i), žebrat se stydím. (i) ř: Kopat nemohu

ει῏πεν δὲ ε᾿ν ἑαυτω̑ ὁ οι᾿κονόμος τί ποιήσω ο῞τι ὁ κύριός μου α᾿φαιρει̑ται τὴν οι᾿κονομίαν α᾿π῾ ε᾿μου̑ σκάπτειν ου᾿κ ι᾿σχύω ε᾿παιτει̑ν αι᾿σχύνομαι

אָמַר הַו רַבַּיתָּא בּנַפשֵׁה מָנָא אֵעבֵּד דּמָרי שָׁקֵל לָה מֵני רַבַּת־בַּיתֻּותָא דֵּאחפֻּור לָא מֵשׁכַּח אנָא וַלמֵחדַּר בָּהֵת אנָא׃

[(3) Luke 16, 04]

כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יְקַבְּלוּ אוֹתִי בְּבָתֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר אֲפֻטַּר מִמִּשְׂרָתִי.'

יָדַעִתִּי אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה עַד גַּם-אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֶחְדַּל מִהְיוֺת סֹכֵן יַאַסְפוּנִי אֶל-בָּתֵּיהֶם:

Vím, co učiním, aby, když budu zsazen z vládařství, přijali mne do svých domů.

Vím, co udělám, aby mne někde přijali do domu, až budu zbaven správcovství!‘

ε῎γνων τί ποιήσω ι῞να ο῞ταν μετασταθω̑ ε᾿κ τη̑ς οι᾿κονομίας δέξωνταί με ει᾿ς τοὺς οι῎κους αυ᾿τω̑ν

יֵדעֵת מָנָא אֵעבֵּד דּמָא דּנֵפקֵת מֵן רַבַּת־בַּיתֻּותָא נקַבּלֻונָני בּבָתַּיהֻון׃

[(3) Luke 16, 05]

הוּא קָרָא אֵלָיו בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת בַּעֲלֵי־הַחוֹב שֶׁל אֲדוֹנָיו. שָׁאַל אֶת הָרִאשׁוֹן, 'כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לַאֲדוֹנִי?'

וַיִּקְרָא אֶל-אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר נָשָׁה בָּם אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֶל-הָרִאשׁוֺן מָה חוֺב עָלֶיךׇ לְשַׁלֵּם לַאדֹנִי:

I zavolav jednoho každého dlužníka pána svého, řekl prvnímu: Jaks mnoho dlužen pánu mému?

Zavolal si dlužníky svého pána jednoho po druhém a řekl prvnímu: ‚Kolik jsi dlužen mému pánovi?‘ On řekl: ‚Sto věder oleje.‘

καὶ προσκαλεσάμενος ε῞να ε῞καστον τω̑ν χρεοφειλετω̑ν του̑ κυρίου ἑαυτου̑ ε῎λεγεν τω̑ πρὼτω πόσον ο᾿φείλεις τω̑ κυρίω μου

וַקרָא חַד חַד מֵן חַיָבֵא דּמָרֵה וֵאמַר לקַדמָיָא כּמָא חַיָב אַנתּ למָרי׃

[(3) Luke 16, 06]

אָמַר הָאִישׁ, 'מֵאָה כַּדִּים שֶׁמֶן.' אָמַר לוֹ הַסּוֹכֵן, 'קַח אֶת הַשְּׁטָר שֶׁלְּךָ וּמַהֵר וּכְתֹב חֲמִשִּׁים.'

וַיֹּאמֶר מֵאָה בַּת שָׁמֶן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַהֵר קַח אֶת-שְׁטַר הַחוֺב שֵׁב וּכְתֹב חֲמִישִׁים:

A on řekl: Sto tun oleje. I řekl mu: Vezmi rejistra svá, a sedna rychle, napiš padesát.

Řekl mu: ‚Tu je tvůj úpis; rychle sedni a napiš nový na padesát.‘

ὁ δὲ ει῏πεν ἑκατὸν βάτους ε᾿λαίου ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ δέξαι σου τὰ γράμματα καὶ καθίσας ταχέως γράψον πεντήκοντα

אָמַר לֵה מָאא מַתריָן מֵשׁחָא אָמַר לֵה סַב כּתָבָך ותֵב בַּעגַל כּתֻוב חַמשִׁין מַתריָן׃

[(3) Luke 16, 07]

לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְאַחֵר, 'כַּמָּה אַתָּה חַיָּב?' הֵשִׁיב בַּעַל־הַחוֹב, 'מֵאָה שַׂקִּים חִטָּה.' אָמַר לוֹ הַסּוֹכֵן, 'קַח אֶת שְׁטָרְךָ וּכְתֹב שְׁמוֹנִים.'

וְאֶל-הַשֵּׁנִי אָמַר וְאַתָּה כַּמֶּה עָלֶיךׇ לְשַׁלֵּם וַיֹּאמֶר מֵאָה כֹּר חִטִּים וַיֹּאמֶר קַח אֶת-שְׁטַר הַחוֺב וּכְתֹב שְׁמֹנִים:

Potom druhému řekl: Ty pak jaks mnoho dlužen? Kterýž řekl: Sto korců pšenice. I dí mu: Vezmi rejistra svá, a napiš osmdesát.

Pak řekl druhému: ‚A kolik jsi dlužen ty?‘ Odpověděl: ‚Sto měr obilí.‘ Řekl mu: ‚Tu je tvůj úpis; napiš osmdesát.‘

ε῎πειτα ἑτέρω ει῏πεν σὺ δὲ πόσον ο᾿φείλεις ὁ δὲ ει῏πεν ἑκατὸν κόρους σίτου λέγει αυ᾿τω̑ δέξαι σου τὰ γράμματα καὶ γράψον ο᾿γδοήκοντα

וֵאמַר לַאחרִנָא וַאנתּ מָנָא חַיָב אַנתּ למָרי אָמַר לֵה מָאא כֻּורִין חֵטֵא אָמַר לֵה קַבֵּל כּתָבָך ותֵב כּתֻוב תּמָנִאין כֻּורִין׃

[(3) Luke 16, 08]

שִׁבַּח בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַסּוֹכֵן הָרַמַּאי עַל שֶׁפָּעַל בְּפִקְחוּת, שֶׁכֵּן בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה פִּקְחִים בְּדוֹרָם יוֹתֵר מִבְּנֵי הָאוֹר."

וַיְשַׁבַּח הָאָדוֺן אֶת-בֶּן-הָעַוְלָה אֶת-הַסֹּכֵן אֲשֶׁר שִׂכֵּל אֶת-מַעֲשֵׂהוּ כִּי בְנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה מַשְׂכִּילִים הֵם מֵעַל בְּנֵי הָאוֺר בְּדֹרֹתָם:

I pochválil ten pán vládaře toho nepravého, že opatrně učinil. Nebo synové tohoto světa opatrnější jsou, než synové světla v svých věcech.

Pán pochválil toho nepoctivého správce, že jednal prozíravě. Vždyť synové tohoto světa(j) jsou vůči sobě navzájem prozíravější než synové světla. (j) ř: věku ([Efezským 5:8; 1 Tesalonickým 5:5])

καὶ ε᾿πήνεσεν ὁ κύριος τὸν οι᾿κονόμον τη̑ς α᾿δικίας ο῞τι φρονίμως ε᾿ποίησεν ο῞τι οἱ υἱοὶ του̑ αι᾿ω̑νος τούτου φρονιμὼτεροι ὑπὲρ τοὺς υἱοὺς του̑ φωτὸς ει᾿ς τὴν γενεὰν τὴν ἑαυτω̑ν ει᾿σιν

ושַׁבַּח מָרַן לרַבַּיתָּא דּעַולָא דּחַכִּימָאיִת עבַד בּנַוהי גֵּיר דּעָלמָא הָנָא חַכִּימִין אֵנֻון מֵן בּנַוהי דּנֻוהרָא בּשַׁרבַּתהֻון הָדֵא׃

[(3) Luke 16, 09]

"וְאָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם, הַשִֹיגוּ לָכֶם יְדִידִים בְּמָמוֹן הַמִּרְמָה כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא יִכְלֶה הֵם יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם לְמִשְׁכְּנוֹת עוֹלָם.

וְאַף-אֲנִי אֹמֵר לָכֶם קְנוּ לָכֶם אֹהֲבִים בְּכֶסֶף מְקוֺר הָעַוְלָה וְכַאֲשֶׁר יָבֹא עַד-קִצּוֺ אָז יַאַסְפוּ אֶתְכֶם אֶל-מִשְׁכְּנוֺת עוֺלָם:

I jáť pravím vám: Čiňte sobě přátely z mamony nepravosti, aby, když byste zhynuli, přijali vás do oněch věčných stanů.

Já vám pravím: I nespravedlivým mamonem si můžete získat přátele; až majetek pomine(k), budete přijati do věčných příbytků. (k) var: až pominete ([Lukáš 12:33 Lukáš 18:22])

καὶ ε᾿γώ ὑμι̑ν λέγω ἑαυτοι̑ς ποιήσατε φίλους ε᾿κ του̑ μαμωνα̑ τη̑ς α᾿δικίας ι῞να ο῞ταν ε᾿κλίπη δέξωνται ὑμα̑ς ει᾿ς τὰς αι᾿ωνίους σκηνάς

וָאף אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון דַּעבֵדו לכֻון רָחמֵא מֵן מָמֻונָא הָנָא דּעַולָא דּמָא דַּגמַר נקַבּלֻונָכֻון בַּמטַלַיהֻון דַּלעָלַם׃

[(3) Luke 16, 10]

מִי שֶׁנֶּאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר נֶאֱמָן גַּם בְּהַרְבֵּה, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ יָשָׁר בִּמְעַט מִזְעָר גַּם בְּהַרְבֵּה אֵינֶנּוּ יָשָׁר.

מִי אֲשֶׁר נֶאֱמָן בְּדָבָר קָטֹן נֶאֱמָן יִהְיֶה גַּם-בְּדָבָר גָּדוֺל וּמִי אֲשֶׁר יְעַוֵּל בְּדָבָר קָטֹן יְעַוֵּל גַּם-בְּדָבָר גָּדוֺל:

Kdo jest věrný v mále, i ve mnoze věrný jest. A kdož v mále jest nepravý, i ve mnozeť nepravý jest.

Kdo je věrný v nejmenší věci, je věrný také ve velké; kdo je v nejmenší věci nepoctivý, je nepoctivý i ve velké. ([Matouš 25:21 Matouš 25:23; Lukáš 19:17])

ὁ πιστὸς ε᾿ν ε᾿λαχίστω καὶ ε᾿ν πολλω̑ πιστός ε᾿στιν καὶ ὁ ε᾿ν ε᾿λαχίστω α῎δικος καὶ ε᾿ν πολλω̑ α῎δικός ε᾿στιν

מַן דַּבקַלִיל מהַימַן אָף בּסַגִּי מהַימַן הֻו ומַן דַּבקַלִיל עַוָל אָף בּסַגִּי עַוָל הֻו׃

[(3) Luke 16, 11]

לָכֵן אִם בְּמָמוֹן הַמִּרְמָה לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יַפְקִיד בְּיֶדְכֶם אֶת הָאֲמִתִּי?

וְעַל-כֵּן אִם לֹא-נֶאֱמָנִים הֱיִיתֶם בְּהוֺן מָשְׁחָת מִי יַפְקִיד אֶתְכֶם עַל-הוֺן אֱמֶת:

Poněvadž tedy v mamoně nepravé věrni jste nebyli, spravedlivé kdo vám svěří?

Jestliže jste nespravovali věrně ani nespravedlivý majetek(l), kdo vám svěří to pravé bohatství? (l) ř: mamon (pod. Lukáš 16:13)

ει᾿ ου῏ν ε᾿ν τω̑ α᾿δίκω μαμωνα̑ πιστοὶ ου᾿κ ε᾿γένεσθε τὸ α᾿ληθινὸν τίς ὑμι̑ν πιστεύσει

אֵן הָכִיל בּמָמֻונָא דּעַולָא מהַימנֵא לָא הוַיתֻּון שׁרָרָא לכֻון מַנֻו מהַימֵן׃

[(3) Luke 16, 12]

וְאִם בְּמַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לַזּוּלַת לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יִתֵּן לָכֶם אֶת אֲשֶׁר שַׁיָּךְ לָכֶם?

וְאִם נֶאֱמָנִים לֹא הֱיִיתֶם בְּקִנְיָן עֹבֵר לַאֲחֵרִים קִנְיָן עֹמֵד לְנַפְשְׁכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם:

A když jste v cizím věrni nebyli, což vašeho jest, kdo vám dá?

Jestliže jste nebyli věrni v tom, co vám nepatří, kdo vám dá, co vám právem patří?

καὶ ει᾿ ε᾿ν τω̑ α᾿λλοτρίω πιστοὶ ου᾿κ ε᾿γένεσθε τὸ ὑμέτερον τίς ὑμι̑ν δὼσει

וֵאן בַּדלָא דִּילכֻון לָא אֵשׁתּכַחתֻּון מהַימנֵא דִּילכֻון מַנֻו נֵתֵּל לכֻון׃ ס

[(3) Luke 16, 13]

אֵין עֶבֶד יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד גַּם אֶת הָאֱלֹהִים וְגַם אֶת הַמָּמוֹן."

עֶבֶד לֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֲדֹנִים שְׁנָיִם כִּי אִם-יִשְׂנָא אֶת-הָאֶחָד וְאֶת-הָאַחֵר יֶאֱהַב אוֺ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְהַשֵּׁנִי נִמְאָס בְּעֵינָיו לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶת-הַמָּמוֺן:

Žádný čeledín nemůž dvěma pánům sloužiti. Nebť zajisté jednoho nenáviděti bude, a druhého milovati, aneb jednoho přídržeti se bude, a druhým pohrdne. Nemůžte Bohu sloužiti a mamoně.

Žádný sluha nemůže sloužit dvěma pánům. Neboť jednoho bude nenávidět, a druhého milovat, k jednomu se přidá, a druhým pohrdne. Nemůžete sloužit Bohu i majetku.“ ([Matouš 6:24])

ου᾿δεὶς οι᾿κέτης δύναται δυσὶ κυρίοις δουλεύειν η῍ γὰρ τὸν ε῞να μισήσει καὶ τὸν ε῞τερον α᾿γαπήσει η῍ ἑνὸς α᾿νθέξεται καὶ του̑ ἑτέρου καταφρονήσει ου᾿ δύνασθε θεω̑ δουλεύειν καὶ μαμωνα̑

לַיתּ עַבדָּא דּמֵשׁכַּח לַתרֵין מָרַוָן למֵפלַח אַו גֵּיר לחַד נֵסנֵא ולַאחרִנָא נֵרחַם אַו לחַד ניַקַר ולַאחרִנָא נשֻׁוט לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵפלַח לַאלָהָא וַלמָמֻונָא׃ ס

[(3) Luke 16, 14]

הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אוֹהֲבֵי כֶּסֶף שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלָעֲגוּ לוֹ.

וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֹהֲבֵי כֶסֶף אֶת-כָּל-אֵלֶּה וַיִּשְׂחֲקוּ עָלָיו:

Slyšeli pak toto všecko i farizeové, kteříž byli lakomí, a posmívali se jemu.

Toto vše slyšeli farizeové, kteří měli rádi peníze, a posmívali se mu.

η῎κουον δὲ ταυ̑τα πάντα οἱ Φαρισαι̑οι φιλάργυροι ὑπάρχοντες καὶ ε᾿ξεμυκτήριζον αυ᾿τόν

פּרִישֵׁא דֵּין כַּד שׁמַעו הָלֵין כֻּלהֵין מֵטֻל דּרָחמִין הוַו כֵּספָּא ממַיקִין הוַו בֵּה׃

[(3) Luke 16, 15]

אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם - אַתֶּם הָעוֹשִׂים אֶת עַצְמְכֶם צַדִּיקִים לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים! אֲבָל אֱלֹהִים מַכִּיר אֶת לְבַבְכֶם. הֲרֵי מַה שֶּׁמְּרוֹמָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם תּוֹעֵבָה הוּא לִפְנֵי אֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם הֵם אֲשֶׁר תַּצְדִּיקוּ נַפְשְׁכֶם לְעֵינֵי אֲנָשִׁים וֵאלֹהִים יֵדַע אֶת-לִבְּכֶם כִּי הַמִּתְנַ׹ֵּׂא לְעֵינֵי אֲנָשִׁים תּוֺעֵבָה הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים:

I dí jim: Vy jste, ješto se sami spravedliví činíte před lidmi, ale Bůhť zná srdce vaše; nebo což jest u lidí vysokého, ohavnost jest před Bohem.

Řekl jim: „Vy před lidmi vystupujete jako spravedliví, ale Bůh zná vaše srdce: neboť co lidé cení vysoko, je před Bohem ohavnost. ([1 Samuelova 16:7; Přísloví 21:2; Matouš 23:28; 1 Korintským 1:27])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς ε᾿στε οἱ δικαιου̑ντες ἑαυτοὺς ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿νθρὼπων ὁ δὲ θεὸς γινὼσκει τὰς καρδίας ὑμω̑ν ο῞τι τὸ ε᾿ν α᾿νθρὼποις ὑψηλὸν βδέλυγμα ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר להֻון אַנתֻּון אֵנֻון דַּמזַדּקִין נַפשׁהֻון קדָם בּנַי־אנָשָׁא אַלָהָא דֵּין יָדַע לֵבַּוָתכֻון דּמֵדֵּם דּרָם בֵּית בּנַינָשָׁא קדָם אַלָהָא נדִיד הֻו׃ ס

[(3) Luke 16, 16]

עַד יְמֵי יוֹחָנָן - הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים; מֵאָז וְהָלְאָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִתְבַּשֶֹרֶת לַבְּרִיוֹת, וְכָל אֶחָד פּוֹרֵץ אֵלֶיהָ.

הַתּוֺרָה וְהַנְּבִיאִים עַד-יוֺחָנָן תְּקוּפָתָם וּמֵעֵת הַהִיא הֵחֵלָּה בְּשׂרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל-אִישׁ רָץ אַחֲרֶיהָ לִתְפָּשׂ-בָּה בְּחָזְקָה:

Zákon a proroci až do Jana, a od té chvíle království Boží zvěstuje se, a každý se do něho násilně tiskne.

Zákon a Proroci až do Jana; od té chvíle se zvěstuje království Boží a každý si do něho vynucuje vstup. ([Matouš 11:12-Matouš 11:13])

ὁ νόμος καὶ οἱ προφη̑ται μέχρι ᾽Ιωάννου α᾿πὸ τότε ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ ευ᾿αγγελίζεται καὶ πα̑ς ει᾿ς αυ᾿τὴν βιάζεται

נָמֻוסָא וַנבִיֵא עדַמָא ליֻוחַנָן מֵן הָידֵּין מַלכֻּותָא דַּאלָהָא מֵסתַּבּרָא וכֻל לָה חָבֵץ דּנֵעֻול׃

[(3) Luke 16, 17]

אֲבָל נָקֵל לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ לַחֲלֹף מֵאֲשֶׁר יִפֹּל תָּג אֶחָד מִן הַתּוֹרָה.

אַךְ נַקֵל יִהְיֶה לַשָּׁמַיִם אוֺ לָאָרֶץ לַחֲלֹף מֵאֲשֶׁר יִפֹּל קוֺץ אֶחָד מִן-הַתּוֺרָה:

Snázeť jest zajisté nebi i zemi pominouti, nežli v zákoně jednomu tytlíku zahynouti.

Spíše pomine nebe a země, než aby padla jediná čárka Zákona. ([Matouš 5:18])

ευ᾿κοπὼτερον δέ ε᾿στιν τὸν ου᾿ρανὸν καὶ τὴν γη̑ν παρελθει̑ν η῍ του̑ νόμου μίαν κεραίαν πεσει̑ν

פּשִׁיק הֻו דֵּין דַּשׁמַיָא וַארעָא נֵעבּרֻון אַו אָתֻותָא חדָא מֵן נָמֻוסָא תֵּעבַּר׃ ס

[(3) Luke 16, 18]

כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמְגֹרֶשֶׁת מִבַּעֲלָהּ נוֹאֵף הוּא."

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ וְיִקַּח לוֺ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְהַלֹּקֵחַ לוֺ אִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ נֹאֵף הוּא:

Každý, kdož propustí manželku svou, a jinou pojímá, cizoloží; a kdož propuštěnou od muže pojímá, cizoloží.

Každý, kdo propouští svou manželku a vezme si jinou, cizoloží; kdo se ožení s tou, kterou muž propustil, cizoloží. ([Matouš 5:32 Matouš 19:9; Marek 10:11-Marek 10:12; 1 Korintským 7:10-1 Korintským 7:11])

πα̑ς ὁ α᾿πολύων τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ καὶ γαμω̑ν ἑτέραν μοιχεύει καὶ ὁ α᾿πολελυμένην α᾿πὸ α᾿νδρὸς γαμω̑ν μοιχεύει

כֻּל מַן דּשָׁרֵא אַנתּתֵה ונָסֵב אחרִתָא גָּאַר וכֻל מַן דּנָסֵב שׁבִיקתָּא גָּאַר׃ ס

[(3) Luke 16, 19]

"הָיֹה הָיָה אִישׁ עָשִׁיר שֶׁנָּהַג לִלְבֹּשׁ אַרְגָּמָן וָשֵׁשׁ וְיוֹם יוֹם הִתְעַנֵּג בְּמוֹתָרוֹת.

אִישׁ עָשִׁיר הָיָה אֲשֶׁר לָבַשׁ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וַיַּעֲלֹז בְּתַעֲנוּגִים יוֺם יוֺם:

Byl pak člověk jeden bohatý, a obláčel se v šarlat a v kment, a hodoval na každý den stkvostně.

Byl jeden bohatý člověk, nádherně a vybraně(m) se strojil a den co den skvěle hodoval. (m) ř: do purpuru a kmentu

α῎νθρωπος δέ τις η῟ν πλούσιος καὶ ε᾿νεδιδύσκετο πορφύραν καὶ βύσσον ευ᾿φραινόμενος καθ῾ ἡμέραν λαμπρω̑ς

גַּברָא דֵּין חַד עַתִּירָא אִית הוָא ולָבֵשׁ הוָא בֻּוצָא וַארגּוָנָא וכֻליֻום מֵתבַּסמִין הוָא גַּאיָאיִת׃

[(3) Luke 16, 20]

לְיַד שַׁעַר בֵּיתוֹ הֻשְׁכַּב אִישׁ עָנִי אֶחָד, אֶלְעָזָר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מְלֵא פְּצָעִים

וְאִישׁ אֶבְיוֺן אֶלְעָזָר שְׁמוֺ שֹׁכֵב לְנֹכַח פֶּתַח בֵּיתוֺ מָלֵא שְׁחִין וַאֲבַעְבֻּעֹת:

A byl jeden žebrák, jménem Lazar, kterýž ležel u vrat jeho vředovitý,

U vrat jeho domu lehával nějaký chudák, jménem Lazar, plný vředů,

πτωχὸς δέ τις ο᾿νόματι Λάζαρος ε᾿βέβλητο πρὸς τὸν πυλω̑να αυ᾿του̑ εἱλκωμένος

ומֵסכִּנָא חַד אִית הוָא דַּשׁמֵה לָעָזַר וַרמֵא הוָא לוָת תַּרעֵה דּהַו עַתִּירָא כַּד ממַחַי בּשֻׁוחנֵא׃

[(3) Luke 16, 21]

וְהִשְׁתּוֹקֵק לִשְׂבֹּעַ מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר, וְהִנֵּה בָּאוּ הַכְּלָבִים וְלִקְּקוּ אֶת פְּצָעָיו.

וְהוּא מִתְאַוֶּה לְמַלֵּא רַעֲבוֺן נַפְשׁוֺ מֵהַפְּתֹתִים הַנֹּפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר וּכְלָבִים בָּאִים וּמְלַקְּקִים זוֺב נְגָעָיו:

Žádaje nasycen býti těmi drobty, kteříž padali z stolu bohatce. Ale i psi přicházejíce, lízali vředy jeho.

a toužil nasytit se aspoň tím, co spadlo ze stolu(n) toho boháče; dokonce přibíhali psi a olizovali jeho vředy. (n) var: aspoň drobty, které padaly ([Marek 7:28])

καὶ ε᾿πιθυμω̑ν χορτασθη̑ναι α᾿πὸ τω̑ν πιπτόντων α᾿πὸ τη̑ς τραπέζης του̑ πλουσίου α᾿λλὰ καὶ οἱ κύνες ε᾿ρχόμενοι ε᾿πέλειχον τὰ ε῞λκη αυ᾿του̑

ומֵתיַאַב הוָא דּנֵמלֵא כַּרסֵה מֵן פַּרתֻּותֵא דּנָפלִין מֵן פָּתֻורֵה דּהַו עַתִּירָא אֵלָא אָף כַּלבֵּא אָתֵין הוַו מלַחכִין שֻׁוחנַוהי׃

[(3) Luke 16, 22]

הֶעָנִי מֵת וְהַמַּלְאָכִים נְשָׂאוּהוּ אֶל חֵיק אַבְרָהָם, וְגַם הֶעָשִׁיר מֵת וְנִקְבַּר.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת הָאֶבְיוֺן וַיִּ׹ָּׂאֻהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-חֵיק אַבְרָהָם וְגַם-הֶעָשִׁיר מֵת וַיִּקָּבֵר:

I stalo se, že ten žebrák umřel, a nesen jest od andělů do lůna Abrahamova. Umřel pak i bohatec, a pohřben jest.

I umřel ten chudák a andělé ho přenesli k Abrahamovi(o); zemřel i ten boháč a byl pohřben. (o) ř: do klína Abrahamova

ε᾿γένετο δὲ α᾿ποθανει̑ν τὸν πτωχὸν καὶ α᾿πενεχθη̑ναι αυ᾿τὸν ὑπὸ τω̑ν α᾿γγέλων ει᾿ς τὸν κόλπον ᾽Αβραάμ α᾿πέθανεν δὲ καὶ ὁ πλούσιος καὶ ε᾿τάφη

הוָא דֵּין ומִית הַו מֵסכִּנָא וַאובּלֻוהי מַלַאכֵא לעֻובֵּה דַּאברָהָם אָף הַו דֵּין עַתִּירָא מִית וֵאתקבַר׃

[(3) Luke 16, 23]

בַּשְּׁאוֹל, כְּשֶׁהָיָה בְּיִסּוּרִים, נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם מֵרָחוֹק וְאֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ.

וַיִּ׹ָּׂא אֶת-עֵינָיו מֵחֶבְלֵי שְׁאוֺל אֲשֶׁר סַבֻּהוּ וַיַּרְא אֶת-אַבְרָהָם מֵרָחוֺק וְאֶת-אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֺ:

Potom v pekle pozdvih očí svých, v mukách jsa, uzřel Abrahama zdaleka, a Lazara v lůnu jeho.

A když v pekle pozdvihl v mukách oči, uviděl v dáli Abrahama a u něho(p) Lazara. (p) ř: v jeho klíně ([Jan 13:23])

καὶ ε᾿ν τω̑ α̑δη ε᾿πάρας τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿του̑ ὑπάρχων ε᾿ν βασάνοις ὁρα̑ ᾽Αβραὰμ α᾿πὸ μακρόθεν καὶ Λάζαρον ε᾿ν τοι̑ς κόλποις αυ᾿του̑

וכַד מֵשׁתַּנַק בַּשׁיֻול אַרִים עַינַוהי מֵן רֻוחקָא וַחזָא לַאברָהָם וַללָעָזַר בּעֻובֵּה׃

[(3) Luke 16, 24]

קָרָא וְאָמַר, 'אָבִי אַבְרָהָם, רַחֵם עָלַי וּשְׁלַח נָא אֶת אֶלְעָזָר שֶׁיִּטְבֹּל אֶת קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וִיקָרֵר אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי סוֹבֵל אֲנִי בַּיְקוֹד הַזֶּה.'

וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אָבִי אַבְרָהָם חָנֵּנִי-נָא וּשְׁלַח אֶת-אֶלְעָזָר לִטְבֹּל אֶת-קְצֵה אֶצְבָּעוֺ בַּמַּיִם לְהָקֵר אֶת-לְשׁוֺנִי כִּי בֹּעֵר אָנֹכִי עַל-הַמּוֺקֵד הַזֶּה:

I zvolav bohatec, řekl: Otče Abrahame, smiluj se nade mnou, a pošli Lazara, ať omočí konec prstu svého v vodě, a svlaží jazyk můj; nebo se mučím v tomto plameni.

Tu zvolal: ‚Otče Abrahame, smiluj se nade mnou a pošli Lazara, ať omočí aspoň špičku prstu ve vodě a svlaží mé rty, neboť se trápím v tomto plameni.‘ ([Lukáš 3:17; Marek 9:48])

καὶ αυ᾿τὸς φωνήσας ει῏πεν πάτερ ᾽Αβραάμ ε᾿λέησόν με καὶ πέμψον Λάζαρον ι῞να βάψη τὸ α῎κρον του̑ δακτύλου αυ᾿του̑ υ῞δατος καὶ καταψύξη τὴν γλω̑σσάν μου ο῞τι ο᾿δυνω̑μαι ε᾿ν τη̑ φλογὶ ταύτη

וַקרָא בּקָלָא רָמָא וֵאמַר אָבי אַברָהָם אֵתרַחַם עלַי ושַׁדַּר ללָעָזַר דּנֵצבֻּוע רִישׁ צֵבעֵה בּמַיָא וַנרַטֵב לִי לֵשָׁני דּהָא מֵשׁתַּנַק אנָא בּשַׁלהֵבִיתָא הָדֵא׃

[(3) Luke 16, 25]

הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, 'בְּנִי, זְכֹר שֶׁאַתָּה קִבַּלְתָּ אֶת טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ וְאֶלְעָזָר קִבֵּל אֶת הָרָעוֹת. עַכְשָׁו הוּא מְנֻחָם כָּאן וְאַתָּה סוֹבֵל.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם זְכָר-בְּנִי כִּי נִתַּן לְךׇ כָּל-טוּבְךׇ בְּחַיֶּיךׇ וְאֶלְעָזָר בָּאַתְהוּ כָּל-רָעָה וְעַתָּה הוּא מֹצֵא תַּנְחוּמִים וְאַתָּה בְּמָצוֺק:

I řekl Abraham: Synu, rozpomeň se, žes ty vzal dobré věci své v životě svém, a Lazar též zlé. Nyní pak tento se těší, ale ty se mučíš.

Abraham řekl: ‚Synu, vzpomeň si, že se ti dostalo všeho dobrého už za tvého života, a Lazarovi naopak všeho zlého. Nyní on se tu raduje, a ty trpíš. ([Lukáš 6:24])

ει῏πεν δὲ ᾽Αβραάμ τέκνον μνήσθητι ο῞τι α᾿πέλαβες τὰ α᾿γαθά σου ε᾿ν τη̑ ζωη̑ σου καὶ Λάζαρος ὁμοίως τὰ κακά νυ̑ν δὲ ω῟δε παρακαλει̑ται σὺ δὲ ο᾿δυνα̑σαι

אָמַר לֵה אַברָהָם בֵּרי אֵתּדַּכר דּקַבֵּלתּ טָבָתָך בּחַיַיךְּ ולָעָזַר בִּישָׁתֵה והָשָׁא הָא מֵתּתּנִיח הָרכָּא וַאנתּ מֵשׁתַּנַק׃

[(3) Luke 16, 26]

נוֹסָף עַל כָּל זֶה, תְּהוֹם גְּדוֹלָה נִקְבְּעָה בֵּינֵינוּ לְבֵינֵיכֶם כְּדֵי שֶׁהַחֲפֵצִים בְּכָךְ לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר מִפֹּה אֲלֵיכֶם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ.'

וּבִלְּבַד כָּל-זֹאת גֵּיא עָמֹק מַבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וְאֵין-לְאֵל יַד אִישׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר אֲלֵיכֶם וְאֵין אִישׁ מִכֶּם עֹבֵר אֵלֵינוּ:

A nad to nade všecko mezi námi a vámi propast veliká utvrzena jest, aby ti, kteříž chtí odsud k vám jíti, nemohli, ani od onud k nám přejíti.

A nad to vše jest(q) mezi námi a vámi veliká propast, takže nikdo – i kdyby chtěl, nemůže přejít odtud k vám ani překročit od vás k nám.‘ (q) ř: je upevněna

καὶ ε᾿ν πα̑σι τούτοις μεταξὺ ἡμω̑ν καὶ ὑμω̑ν χάσμα μέγα ε᾿στήρικται ο῞πως οἱ θέλοντες διαβη̑ναι ε῎νθεν πρὸς ὑμα̑ς μὴ δύνωνται μηδὲ ε᾿κει̑θεν πρὸς ἡμα̑ς διαπερω̑σιν

ועַם הָלֵין כֻּלהֵין הַותָא רַבּתָא סִימָא בַּינַין וַלכֻון דַּאילֵין דּצָבֵין מֵכָּא דּנֵעבּרֻון לוָתכֻון לָא נֵשׁכּחֻון וָאפלָא דּמֵן תַּמָן נֵעבּרֻון לוָתַן׃

[(3) Luke 16, 27]

אָמַר הָאִישׁ, 'אִם כֵּן, אָבִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אֶל בֵּית אָבִי,

וַיֹּאמֶר אִם-כֵּן אָבִי הִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךׇ לִשְּׁלֹחַ אֹתוֺ אֶל-בֵּית אָבִי:

I řekl: Ale prosím tebe, otče, abys ho poslal do domu otce mého.

Řekl: ‚Prosím tě tedy, otče, pošli jej do mého rodného domu,

ει῏πεν δέ ε᾿ρωτω̑ σε ου῏ν πάτερ ι῞να πέμψης αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ πατρός μου

אָמַר לֵה מָדֵין בָּעֵא אנָא מֵנָך אָבי דַּתשַׁדּרִיוהי לבֵית אָבי׃

[(3) Luke 16, 28]

כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים לִי; שֶׁיַּזְהִיר אוֹתָם פֶּן יָבוֹאוּ גַּם הֵם אֶל מְקוֹם הַיִּסּוּרִים הַזֶּה.'

כִּי יֶשׁ-לִי אַחִים חֲמִישָּׁה וְהוּא יָעִיד בָּם לְבִלְתִּי יָבֹאוּ גַם-הֵם אֶל-הַמָּקוֺם הָרָע הַזֶּה:

Neboť mám pět bratrů. Ať jim svědčí, aby i oni nepřišli do tohoto místa muk.

neboť mám pět bratrů, ať je varuje, aby také oni nepřišli do tohoto místa muk.‘

ε῎χω γὰρ πέντε α᾿δελφούς ο῞πως διαμαρτύρηται αυ᾿τοι̑ς ι῞να μὴ καὶ αυ᾿τοὶ ε῎λθωσιν ει᾿ς τὸν τόπον του̑τον τη̑ς βασάνου

חַמשָׁא גֵּיר אַחִין אִית לִי נִאזַל נסַהֵד אֵנֻון דּלָא אָף הֵנֻון נִאתֻון לדֻוכּתָא הָדֵא דּתַשׁנִיקָא׃

[(3) Luke 16, 29]

הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, 'יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים, שֶׁיִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלָם.'

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם הֲלֹא יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים יִשְׁמְעוּ אֵיפֹא אֲלֵיהֶם:

I řekl jemu Abraham: Majíť Mojžíše a proroky, nechť jich poslouchají.

Ale Abraham mu odpověděl: ‚Mají Mojžíše a Proroky, ať je poslouchají!‘ ([Lukáš 18:20; Jan 5:45-Jan 5:47; 2 Timoteovi 3:16; 2 Petrův 1:12])

λέγει δὲ ᾽Αβραάμ ε῎χουσι Μωϋσέα καὶ τοὺς προφήτας α᾿κουσάτωσαν αυ᾿τω̑ν

אָמַר לֵה אַברָהָם אִית להֻון מֻושֵׁא וַנבִיֵא נֵשׁמעֻון אֵנֻון׃

[(3) Luke 16, 30]

אָמַר הָאִישׁ, 'לֹא, אָבִי אַבְרָהָם; אִם יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן הַמֵּתִים, יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.'

וַיֹּאמֶר לֹא-כֵן אָבִי אַבְרָהָם אַךְ אִם-אֶחָד מִן-הַמֵּתִים יָבֹא לְהָעִיד בָּם אָז יָשׁוּבוּ:

A on řekl: Nic, otče Abrahame, ale kdyby kdo z mrtvých šel s nim, budou pokání činiti.

On řekl: ‚Ne tak, otče Abrahame, ale přijde-li k nim někdo z mrtvých, budou činit pokání(r).‘ (r) obrátí se

ὁ δὲ ει῏πεν ου᾿χί πάτερ ᾽Αβραάμ α᾿λλ῾ ε᾿άν τις α᾿πὸ νεκρω̑ν πορευθη̑ πρὸς αυ᾿τοὺς μετανοήσουσιν

הֻו דֵּין אֵמַר לֵה לָא אָבי אַברָהָם אֵלָא אֵן אנָשׁ מֵן מִיתֵא נִאזַל לוָתהֻון תָּיבִּין׃

[(3) Luke 16, 31]

אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, 'אִם אֵינָם שׁוֹמְעִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל הַנְּבִיאִים, לֹא יִשְׁתַּכְנְעוּ גַּם אִם יָקוּם אֶחָד מֵעִם הַמֵּתִים'."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם לְמֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים אֵינָם שֹׁמְעִים לֹא יַאֲמִינוּ אַף אִם-יָקוּם אֶחָד מִן-הַמֵּתִים:

I řekl mu: Poněvadž Mojžíše a proroků neposlouchají, aniž byť kdo z mrtvých vstal, uvěří jemu.

Řekl mu: ‚Neposlouchají-li Mojžíše a Proroky, nedají se přesvědčit, ani kdyby někdo vstal z mrtvých.‘„

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ει᾿ Μωϋσέως καὶ τω̑ν προφητω̑ν ου᾿κ α᾿κούουσιν ου᾿δ῾ ε᾿άν τις ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿ναστη̑ πεισθήσονται

אָמַר לֵה אַברָהָם אֵן למֻושֵׁא ולַנבִיֵא לָא שָׁמעִין אָף לָא אֵן אנָשׁ מֵן מִיתֵא נקֻום מהַימנִין לֵה׃ ס

[(3) Luke 17, 01]

בְּדַבְּרוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמִּכְשׁוֹלִים, אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָבוֹאוּ.

וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו אֵין שַׁלִּיט לִכְלוֺא אֶת-הַמּוֺקְשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָבאוּ אַךְ אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל-יָדוֺ יָבֹאוּ:

Tedy řekl učedlníkům: Není možné, aby nepřišla pohoršení, ale běda, skrze kohož přicházejí.

Ježíš řekl svým učedníkům: „Není možné, aby nepřišla pokušení(s); běda však tomu, skrze koho přicházejí. (s) svádění k hříchu

ει῏πεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αυ᾿του̑ α᾿νένδεκτόν ε᾿στιν του̑ τὰ σκάνδαλα μὴ ε᾿λθει̑ν πλὴν ου᾿αὶ δι῾ ου῟ ε῎ρχεται

וֵאמַר הוָא יֵשֻׁוע לתַלמִידַוהי לָא מֵשׁכּחָא דּלָא נִאתֻון מַכשֻׁולֵא וָי דֵּין להַו דּבִאידֵה נִאתֻון׃

[(3) Luke 17, 02]

מוּטָב לוֹ שֶׁתִּתָּלֶה אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה.

טוֺב לוֺ כִּי-יִתָּלֶה פֶּלַח-רֶכֶב עַל-צַוָּארוֺ וְהֻשְׁלַךְ בַּיָּם מִתֵּת מוֺקֵשׁ לְאַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה:

Lépe by mu bylo, aby žernov osličí vložen byl na hrdlo jeho, a uvržen byl do moře, než by pohoršil jednoho z těchto maličkých.

Bylo by pro něho lépe, kdyby mu dali na krk mlýnský kámen a uvrhli ho do moře, než aby svedl k hříchu(t) jednoho z těchto nepatrných. (t) pohoršil ([Matouš 18:6-Matouš 18:7; Marek 9:42])

λυσιτελει̑ αυ᾿τω̑ ει᾿ λίθος μυλικὸς περίκειται περὶ τὸν τράχηλον αυ᾿του̑ καὶ ε῎ρριπται ει᾿ς τὴν θάλασσαν η῍ ι῞να σκανδαλίση τω̑ν μικρω̑ν τούτων ε῞να

פַּקָח הוָא לֵה אֵלֻו רַחיָא דַּחמָרָא תַּליָא בּצַורֵה וַשׁדֵא בּיַמָא אַו דּנַכשֵׁל לחַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא׃

[(3) Luke 17, 03]

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ הוֹכֵחַ אוֹתוֹ, וְאִם יִתְחָרֵט סְלַח לוֹ.

וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אִם-יֶחֱטָא לְךׇ אָחִיךׇ הוֺכֵחַ תּוֺכִיחַ אֹתוֺ וְאִם-יִנָּחֵם סְלַח-לוֺ:

Šetřte se. Zhřešil-li by pak proti tobě bratr tvůj, potresci ho, a bude-liť toho želeti, odpusť mu.

Mějte se na pozoru! Když tvůj bratr zhřeší(u), pokárej ho, a bude-li toho litovat, odpusť mu. (u) var: + proti tobě ([Matouš 18:15])

προσέχετε ἑαυτοι̑ς ε᾿ὰν ἁμάρτη ὁ α᾿δελφός σου ε᾿πιτίμησον αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿ὰν μετανοήση α῎φες αυ᾿τω̑

אֵזדַּהרו בּנַפשׁכֻון אֵן נֵחטֵא אַחֻוך כּאִי בֵּה וֵאן תָּאֵב שׁבֻוק לֵה׃

[(3) Luke 17, 04]

וְגַם אִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יֶחֱטָא לְךָ וְשֶׁבַע פְּעָמִים יִפְנֶה אֵלֶיךָ לֵאמֹר, 'אֲנִי מִתְחָרֵט' - סְלַח לוֹ."

וְאִם-שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֺם יֶחֱטָא לְךׇ לְךׇ וְשֶׁבַע פְּעָמִים יָשׁוּב אֵלֶיךׇ וְיֹּמַר נִחָמְתִּי וְסָלַחְתָּ לּוֺ:

A byť pak sedmkrát za den zhřešil proti tobě, a sedmkrát za den obrátil se k tobě, řka: Žel mi toho, odpusť mu.

A jestliže proti tobě zhřeší sedmkrát za den a sedmkrát(v) k tobě přijde s prosbou: ‚Je mi to líto,‘ odpustíš mu!“ (v) var: + za den ([Matouš 18:21-Matouš 18:22])

καὶ ε᾿ὰν ἑπτάκις τη̑ς ἡμέρας ἁμαρτήση ει᾿ς σὲ καὶ ἑπτάκις ε᾿πιστρέψη πρὸς σὲ λέγων μετανοω̑ α᾿φήσεις αυ᾿τω̑

וֵאן שׁבַע זַבנִין בּיַומָא נַסכֵּל בָּך וַשׁבַע זַבנִין בּיַומָא נֵתפּנֵא לוָתָך ונִאמַר דּתָאֵב אנָא שׁבֻוק לֵה׃ ס

[(3) Luke 17, 05]

אָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאָדוֹן: "הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה."

וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל-הָאָדוֺן הוֺסֵף לָנוּ אֱמוּנָה:

I řekli apoštolé Pánu: Přispoř nám víry.

Apoštolové řekli Pánu: „Dej nám více víry!“ ([Matouš 17:19-Matouš 17:20 Matouš 21:21; Marek 11:22-Marek 11:23])

καὶ ει῏παν οἱ α᾿πόστολοι τω̑ κυρίω πρόσθες ἡμι̑ν πίστιν

וֵאמַרו שׁלִיחֵא למָרַן אַוסֵף לַן הַימָנֻותָא׃

[(3) Luke 17, 06]

הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "לוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת 'הֵעָקְרִי וְהִנָּטְעִי בַּיָּם!' - הִיא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לָכֶם."

וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר חַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל-הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת הֵעָקְרִי מִשָּׁרְשֵׁךְ וְהִנָּטְעִי בַיָּם וְהִיא תִשְׁמַע בְּקֹלְכֶם:

I dí Pán: Kdybyste měli víru jako zrno horčičné, řekli byste této moruši: Vykořeň se, a přesaď se do moře, a uposlechla by vás.

Pán jim řekl: „Kdybyste měli víru jako zrnko hořčice, řekli byste této moruši: ‚Vyrvi se i s kořeny a přesaď se do moře,‘ a ona by vás poslechla.“

ει῏πεν δὲ ὁ κύριος ει᾿ ε῎χετε πίστιν ὡς κόκκον σινάπεως ε᾿λέγετε α῍ν τη̑ συκαμίνω ταύτη ε᾿κριζὼθητι καὶ φυτεύθητι ε᾿ν τη̑ θαλάσση καὶ ὑπήκουσεν α῍ν ὑμι̑ν

אָמַר להֻון אֵן אִית הוָת לכֻון הַימָנֻותָא אַיך פּרֵדּתָּא דּחַרדּלָא אָמרִין הוַיתֻּון לתֻותָא הָנָא דֵּאתעַקר וֵאתנַצבּ בּיַמָא ומֵשׁתּמַע הוָא לכֻון׃ ס

[(3) Luke 17, 07]

"מִי מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה, יֹאמַר לָעֶבֶד לְאַחַר שׁוּבוֹ מִן הַשָֹדֶה, 'בּוֹא הֵנָּה מִיָּד וְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן'?

וּמִי מִכֶּם אֲשֶׁר לוֺ עֶבֶד חֹרֵשׁ אוֺ רֹעֶה בַ׹ָּׂדֶה וּבְשׁוּבוֺ מִשָּׁם יֹאמַר אֵלָיו מַהֵר בֹּא וְשֵׁב אֶל-הַשֻּׁלְחָן:

Kdo pak jest z vás, maje služebníka, ješto oře aneb pase, aby jemu, když by se s pole navrátil, hned řekl: Poď a sedni za stůl?

“Řekne snad někdo svému služebníku, který se vrátil z pole, kde oral nebo pásl: ‚Pojď si hned sednout ke stolu‘?

τίς δὲ ε᾿ξ ὑμω̑ν δου̑λον ε῎χων α᾿ροτριω̑ντα η῍ ποιμαίνοντα ο῍ς ει᾿σελθόντι ε᾿κ του̑ α᾿γρου̑ ε᾿ρει̑ αυ᾿τω̑ ευ᾿θέως παρελθών α᾿νάπεσε

מַנֻו דֵּין מֵנכֻון דִּאית לֵה עַבדָּא דּדָבַר פַּדָּנָא אַו דּרָעֵא עָנָא וֵאן נִאתֵא מֵן חַקלָא אָמַר לֵה מֵחדָא עבַר אֵסתַּמךְּ׃

[(3) Luke 17, 08]

הַאִם לֹא יֹאמַר לוֹ, 'הָכֵן לִי אֲרוּחַת עֶרֶב, חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֶגְמֹר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. אַחֲרֵי כֵן תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה אַתָּה'?

וְלֹא יֹאמַר אֵלָיו הָכֶן-לִי לֶחֶם הָעֶרֶב וַחֲגֹר מָתְנֶיךׇ לְשָׁרְתֵנִי עַד כִּי-אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאַחַר תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה גַּם-אָתָּה:

Anobrž zdali nedí jemu: Připrav, ať povečeřím, a opáše se, služ mi, až se najím a napím, a potom i ty jez a pí?

Neřekne mu spíše: ‚Připrav mi něco k jídlu a přistroj se(x) k obsluze, dokud se nenajím a nenapiji; pak budeš jíst a pít ty‘? (x) ř: opaš se

α᾿λλ῾ ου᾿χὶ ε᾿ρει̑ αυ᾿τω̑ ἑτοίμασον τί δειπνήσω καὶ περιζωσάμενος διακόνει μοι ε῞ως φάγω καὶ πίω καὶ μετὰ ταυ̑τα φάγεσαι καὶ πίεσαι σύ

אֵלָא אָמַר לֵה טַיֵב לִי מֵדֵּם דַּאחשֵׁם וַאסֻור חַצַיךְּ שַׁמֵשַׁיני עדַמָא דֵּאלעַס וֵאשׁתֵּא ובָתַרכֵּן אָף אַנתּ תֵּלעַס ותֵשׁתֵּא׃

[(3) Luke 17, 09]

הַאִם יִהְיֶה אֲסִיר תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל שֶׁעָשָׂה אֶת אֲשֶׁר צֻוָּה?

אוֺ הֲיִתֵּן תּוֺדָה לָעֶבֶד הַזֶּה בַּעֲבוּר כִּי עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר צִוָּהוּ נִדְמֶה לִי שֶׁלֹּא:

Zdali děkuje služebníku tomu, že učinil to, což mu bylo rozkázáno? Nezdá mi se.

Děkuje snad svému služebníku, že udělal, co mu bylo přikázáno?(y) (y) var: + Nemyslím.

μὴ ε῎χει χάριν τω̑ δούλω ο῞τι ε᾿ποίησεν τὰ διαταχθέντα

למָא טַיבֻּותֵה מקַבֵּל דּהַו עַבדָּא דַּעבַד מֵדֵּם דֵּאתפּקֵד לֵה לָא סָבַר אנָא׃

[(3) Luke 17, 10]

כֵּן גַּם אַתֶּם, לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל שֶׁצֻּוֵּיתֶם, אִמְרוּ: 'עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וְתוּ לֹא, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת'."

וְכֵן גַּם-אַתֶּם כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם כָּל-אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אִמְרוּ עֲבָדִים מִבְּלִי יִתְרוֺן אֲנָחְנוּ כִּי רָק אֶת-אֲשֶׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֺת עָשִׂינוּ:

Tak i vy, když učiníte všecko, což vám přikázáno, rcete: Služebníci neužiteční jsme. Což jsme povinni byli učiniti, učinili jsme.

Tak i vy, když učiníte všechno, co vám bylo přikázáno, řekněte: ‚Jsme jenom(z) služebníci, učinili jsme to, co jsme byli povinni učinit.“ (z) ř: neužiteční

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ο῞ταν ποιήσητε πάντα τὰ διαταχθέντα ὑμι̑ν λέγετε ο῞τι δου̑λοι α᾿χρει̑οί ε᾿σμεν ο῍ ω᾿φείλομεν ποιη̑σαι πεποιήκαμεν

הָכַנָא אָף אַנתֻּון מָא דַּעבַדּתֻּון כֻּלהֵין אַילֵין דַּפקִידָן לכֻון אֵמַרו דּעַבדֵּא חנַן בַּטִילֵא דּמֵדֵּם דּחַיָבִין הוַין למֵעבַּד עבַדן׃ ס

[(3) Luke 17, 11]

בְּלֶכְתּוֹ לִירוּשָׁלַיִם עָבַר בְּשׁוֹמְרוֹן וּבַגָּלִיל.

וַיְהִי בְּנָסְעוֺ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ שֹׁמְרוֺן וְהַגָּלִיל:

I stalo se, když se bral do Jeruzaléma, že šel skrze Samaří a Galilei.

Na cestě do Jeruzaléma procházel Samařskem a Galileou. ([Lukáš 9:51-Lukáš 9:52])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ πορεύεσθαι ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ αυ᾿τὸς διήρχετο διὰ μέσον Σαμαρείας καὶ Γαλιλαίας

וַהוָא דּכַד אָזֵל יֵשֻׁוע לֻאורִשׁלֵם עָבַר הוָא בֵּית שָׁמרָיֵא לַגלִילָא׃

[(3) Luke 17, 12]

כְּשֶׁנִּכְנַס לִכְפָר אֶחָד בָּאוּ לִקְרָאתוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים. הֵם נֶעֶמְדוּ מֵרָחוֹק

וַיָּבֹא אֶל-כְּפָר אֶחָד וְשָׁם פָּגְעוּ בוֺ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֺק:

A když vcházel do nějakého městečka, potkalo se s ním deset mužů malomocných, kteříž stáli zdaleka.

Když přicházel k jedné vesnici, šlo mu vstříc deset malomocných; zůstali stát opodál ([Leviticus 13:46])

καὶ ει᾿σερχομένου αυ᾿του̑ ει῎ς τινα κὼμην α᾿πήντησαν αυ᾿τω̑ δέκα λεπροὶ α῎νδρες οι῍ ε῎στησαν πόρρωθεν

וכַד קַרִיב למֵעַל לַקרִיתָא חדָא אַרעֻוהי עֵסרָא אנָשִׁין גַּרבֵּא וקָמו מֵן רֻוחקָא׃

[(3) Luke 17, 13]

וְקָרְאוּ בְּקוֹל רָם: "יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם נָא עָלֵינוּ!"

וַיִּשְׂאוּ אֶת-קוֺלָם וַיִּקְרְאוּ יֵשׁוּעַ רַבֵּנוּ חָנֵּנוּ:

A pozdvihše hlasu, řekli: Ježíši přikazateli, smiluj se nad námi.

a hlasitě volali: „Ježíši, Mistře(a), smiluj se nad námi!“ (a) ř: Veliteli ([Matouš 8:2; Marek 1:40; Lukáš 5:12])

καὶ αυ᾿τοὶ η῟ραν φωνὴν λέγοντες ᾽Ιησου̑ ε᾿πιστάτα ε᾿λέησον ἡμα̑ς

וַארִימו קָלהֻון וָאמרִין רַבַּן יֵשֻׁוע אֵתרַחַם עלַין׃

[(3) Luke 17, 14]

כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם: "לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל הַכֹּהֲנִים." הֵם הָלְכוּ וּבִהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ נִטְהֲרוּ.

וַיַּרְא וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהֵרָאוּ לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וַיְהִי בְלֶכְתָּם וַיִּטְהָרוּ:

Kteréžto on uzřev, řekl jim: Jdouce, ukažte se kněžím. I stalo se, když šli, že očištěni jsou.

Když je uviděl, řekl jim: „Jděte a ukažte se kněžím!“ A když tam šli, byli očištěni. ([Lukáš 5:14; Leviticus 14:2-Leviticus 14:3])

καὶ ι᾿δών ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πορευθέντες ε᾿πιδείξατε ἑαυτοὺς τοι̑ς ἱερευ̑σιν καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ὑπάγειν αυ᾿τοὺς ε᾿καθαρίσθησαν

וכַד חזָא אֵנֻון אֵמַר להֻון זֵלו חַוַו נַפשׁכֻון לכָהנֵא וכַד אָזִלין אֵתּדַּכִּיו׃

[(3) Luke 17, 15]

אֶחָד מֵהֶם, כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי נִרְפָּא, חָזַר כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל,

וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֺ כִּי נִרְפָּא מִצָּרַעְתּוֺ וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת-הָאֱלֹהִים בְּקוֺל עָז:

Jeden pak z nich uzřev, že jest uzdraven, navrátil se, s velikým hlasem velebě Boha.

Jeden z nich, jakmile zpozoroval, že je uzdraven, hned se vrátil a velikým hlasem velebil Boha;

ει῟ς δὲ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ι᾿δών ο῞τι ι᾿άθη ὑπέστρεψεν μετὰ φωνη̑ς μεγάλης δοξάζων τὸν θεόν

חַד דֵּין מֵנהֻון כַּד חזָא דֵּאתּדַּכִּי הפַך לֵה וַבקָלָא רָמָא משַׁבַּח הוָא לַאלָהָא׃

[(3) Luke 17, 16]

נָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה שׁוֹמְרוֹנִי.

וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו עַל-אַפָּיו אַרְצָה וַיִּתֶּן-לוֺ תּוֺדָה וְהוּא אִישׁ שֹׁמְרוֺנִי:

A padl na tvář k nohám jeho, díky čině jemu. A ten byl Samaritán.

padl tváří k Ježíšovým nohám a děkoval mu. A to byl Samařan. ([Lukáš 9:51-Lukáš 9:53 Lukáš 10:33; Jan 4:9])

καὶ ε῎πεσεν ε᾿πὶ πρόσωπον παρὰ τοὺς πόδας αυ᾿του̑ ευ᾿χαριστω̑ν αυ᾿τω̑ καὶ αυ᾿τὸς η῟ν Σαμαρίτης

וַנפַל עַל אַפַּוהי קדָם רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע כַּד מַודֵּא לֵה והֻו הָנָא שָׁמרָיָא הוָא׃

[(3) Luke 17, 17]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הֲלֹא טֹהֲרוּ הָעֲשָׂרָה, וְהֵיכָן הַתִּשְׁעָה?

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא עֲשָׂרָה נִרְפָּאוּ וְאַיֵּה הַתִּשְׁעָה:

I odpověděv Ježíš, řekl: Zdaliž jich deset není očištěno? A kdež jich devět?

Nato Ježíš řekl: „Nebylo jich očištěno deset? Kde je těch devět?

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ου᾿χὶ οἱ δέκα ε᾿καθαρίσθησαν οἱ δὲ ε᾿ννέα που̑

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לָא הוָא עֵסרָא הָוֵין הָלֵין דֵּאתּדַּכִּיו אַיכָּא אֵנֻון תֵּשׁעָא׃

[(3) Luke 17, 18]

כְּלוּם לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשׁוּב לָתֵת כָּבוֹד לֵאלֹהִים זוּלָתִי בֶּן־נֵכָר זֶה?"

הֲכִי לֹא-נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם שָׁב לָתֵת כָּבוֺד לֵאלֹהִים בִּלְתִּי הַנָּכְרִי הַזֶּה:

Nenalezli se, aby vrátíce se, chválu Bohu vzdali, jediné cizozemec tento?

Nikdo z nich se nenašel, kdo by se vrátil a vzdal Bohu chválu, než tento cizinec?“

ου᾿χ εὑρέθησαν ὑποστρέψαντες δου̑ναι δόξαν τω̑ θεω̑ ει᾿ μὴ ὁ α᾿λλογενὴς ου῟τος

למָא פּרַשׁו דּנִאתֻון נֵתּלֻון תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא אֵלָא הָנָא דּמֵן עַמָא הו נֻוכרָיָא׃

[(3) Luke 17, 19]

וְאֵלָיו אָמַר: "קוּם וְלֵךְ. אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךׇ הוֺשִׁיעָה לָּךְ:

I řekl jemu: Vstana jdi, víra tvá tě uzdravila.

Řekl mu: „Vstaň a jdi, tvá víra tě zachránila.“ ([Lukáš 7:50 Lukáš 8:48 Lukáš 18:42])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ α᾿ναστὰς πορεύου ἡ πίστις σου σέσωκέν σε

וֵאמַר לֵה קֻום זֵל הַימָנֻותָך אַחיַתָך סּ סּ׃

[(3) Luke 17, 20]

כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת אֱלֹהִים הֵשִׁיב לָהֶם: "מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינֶנָּה בָּאָה בְּנִגְלוֹת.

וַיִּשְׁאָלֻהוּ הַפְּרוּשִׁים לֵאמֹר מָתַי תָּבֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיַּעַן אֹתָם וַיֹּאמַר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֹא תָבֹא לְעֵינֵי הַמַּבִּיט:

Byv pak otázán od farizeů, kdy přijde království Boží, odpověděl jim, a řekl: Nepřijdeť království Boží s šetřením.

Když se ho farizeové otázali, kdy přijde Boží království, odpověděl jim: „Království Boží nepřichází tak, abyste to mohli vypozorovat(b); (b) ř: nepřichází s pozorováním (znamení)

ε᾿περωτηθεὶς δὲ ὑπὸ τω̑ν Φαρισαίων πότε ε῎ρχεται ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς καὶ ει῏πεν ου᾿κ ε῎ρχεται ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ μετὰ παρατηρήσεως

וכַד שַׁאלֻוהי ליֵשֻׁוע מֵן פּרִישֵׁא אֵמַתי אָתיָא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא ענָא וֵאמַר להֻון לָא אָתיָא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא בַּנטֻורָתָא׃

[(3) Luke 17, 21]

אַף לֹא יֹאמְרוּ 'הִנֵּה פֹּה' אוֹ 'הִנֵּה שָׁם הִיא', כִּי הִנֵּה מַלְכוּת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִיא."

וְלֹא יֹאמְרוּ הִנֵּה-הִיא פֹה אוֺ הִנֵּה-הִיא שָׁם כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִנֶּהָ:

Aniž řeknou: Aj, tuto, aneb aj, tamto. Nebo aj, království Boží jestiť mezi vámi.

ani se nedá říci: ‚Hle, je tu‘ nebo ‚je tam‘! Vždyť království Boží je mezi vámi(c)!“ (c) uprostřed vás

ου᾿δὲ ε᾿ρου̑σιν ι᾿δοὺ ω῟δε η῎ ε᾿κει̑ ι᾿δοὺ γὰρ ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ ε᾿ντὸς ὑμω̑ν ε᾿στιν

ולָא אָמרִין הָא הָרכָּא הי והָא הָר תַּמָן הִי הָא גֵּיר מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא לגַו מֵנכֻון הִי׃ ס

[(3) Luke 17, 22]

אָמַר לְתַלְמִידָיו: "יָבוֹאוּ יָמִים וְתִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת יוֹם אֶחָד מִימוֹת בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּרְאוּ.

וַיֹּמֶר אֶל-הַתַּלְמִידִים הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּתְבַקְשׁוּ לִרְאוֺת יוֺם אֶחָד מִימֵי בֶן-הָאָדָם וְלֹא תִרְאוּ:

I řekl učedlníkům: Přijdou dnové, že budete žádati viděti v jeden den Syna člověka, ale neuzříte.

Svým učedníkům řekl: „Přijdou dny, kdy si budete toužebně přát, abyste spatřili aspoň jediný ze dnů Syna člověka, ale nespatříte.

ει῏πεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητάς ε᾿λεύσονται ἡμέραι ο῞τε ε᾿πιθυμήσετε μίαν τω̑ν ἡμερω̑ν του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου ι᾿δει̑ν καὶ ου᾿κ ο῎ψεσθε

וֵאמַר לתַלמִידַוהי נִאתֻון יַומָתָא דּתֵתרַגרגֻון למֵחזָא חַד מֵן יַומָתָא דַּברֵה דּאנָשָׁא ולָא תֵּחזֻון׃

[(3) Luke 17, 23]

וְיֹאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵּה שָׁם' אוֹ 'הִנֵּה פֹּה!' אַל תֵּלְכוּ וְאַל תָּרוּצוּ אַחֲרֵיהֶם.

וְכִי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנֵּה-הוּא שָׁם אוֺ הִנֵּה-הוּא פֹה אַל-תֵּצְאוּ וְאַל-תֵלְכוּ אַחֲרֵיהֶם:

A dějíť vám: Aj, zde, aneb hle, tamto. Ale nechoďte, aniž následujte.

Řeknou vám: ‚Hle, tam je, hle, tu;‘ zůstaňte doma a nechoďte za nimi. ([Matouš 24:23; Marek 13:21; Lukáš 21:8 Lukáš 17:21])

καὶ ε᾿ρου̑σιν ὑμι̑ν ι᾿δοὺ ε᾿κει̑ η῎ ι᾿δοὺ ω῟δε μὴ α᾿πέλθητε μηδὲ διὼξητε

וֵאן נִאמרֻון לכֻון הָא הָרכָּא הו והָא הָר תַּמָן הֻו לָא תִּאזֻלון׃

[(3) Luke 17, 24]

כִּי כְּבָרָק הַמַּבְרִיק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ.

כִּי כִּבְרֹק בָּרָק מִקְצֵה הֵשָּׁמַיִם מִזֶּה וְהֹלֵךְ וָאוֺר עַד-קְצֵה הַשָּׁמַיִם מִזֶּה כֵּן יֵרָאֶה בֶּן-הָאָדָם בְּיוֺמוֺ:

Nebo jakož blesk osvěcující se z jedné krajiny, kteráž pod nebem jest, až do druhé, kteráž též pod nebem jest, svítí, tak bude i Syn člověka ve dni svém.

Jako když se zableskne a rázem se osvětlí všecko pod nebem z jednoho konce nebe na druhý, tak bude Syn člověka ve svém dni(d). (d) var: – ve svém dni ([Matouš 24:27])

ω῞σπερ γὰρ ἡ α᾿στραπὴ α᾿στράπτουσα ε᾿κ τη̑ς ὑπὸ τὸν ου᾿ρανὸν ει᾿ς τὴν ὑπ῾ ου᾿ρανὸν λάμπει ου῞τως ε῎σται ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ν τη̑ ἡμέρα αυ᾿του̑

אַיכַּנָא גֵּיר דּבַרקָא בָּרֵק מֵן שׁמַיָא וכֻלֵה תּחֵית שׁמַיָא מַנהַר הָכַנָא נֵהוֵא בּרֵה דּאנָשָׁא בּיַומֵה׃

[(3) Luke 17, 25]

אַךְ תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֹּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה.

אַךְ בָּרִאשֹׁנָה עָלָיו לִהְיוֺת מְעֻנֶּה עַד-מְאֹד וְנִמְאָס עַל-פִּי בְנֵי הַדּוֺר הַזֶּה:

Ale nejprvé musí mnoho trpěti, a zavržen býti od národu tohoto.

Ale nejprve musí mnoho trpět a být zavržen od tohoto pokolení. ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 9:44; Lukáš 13:32-Lukáš 13:Lukáš 13:33; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])

πρω̑τον δὲ δει̑ αυ᾿τὸν πολλὰ παθει̑ν καὶ α᾿ποδοκιμασθη̑ναι α᾿πὸ τη̑ς γενεα̑ς ταύτης

לֻוקדַם דֵּין עתִיד הֻו דּנֵחַשׁ סַגִּיָאתָא ונֵסתּלֵא מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא׃ ס

[(3) Luke 17, 26]

וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם בִּימֵי בֶּן־הָאָדָם:

וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם-בִּימֵי בֶן-הָאָדָם:

A jakož se dálo za dnů Noé, tak bude i za dnů Syna člověka.

Jako bylo za dnů Noe, tak bude i za dnů Syna člověka: ([Matouš 24:37-Matouš 24:39; Genesis 6:5-Genesis 6:12 Genesis 7:6-Genesis 7:23])

καὶ καθώς ε᾿γένετο ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις Νω̑ε ου῞τως ε῎σται καὶ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου

וַאיכַּנָא דַּהוָא בּיַומָתֵה דּנֻוח הָכַנָא נֵהוֵא בּיַומָתֵה דַּברֵה דּאנָשָׁא׃

[(3) Luke 17, 27]

אָכְלוּ, שָׁתוּ, הִתְחַתְּנוּ, עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה וּבָא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד אֶת הַכֹּל.

כִּי אָכְלוּ וְשָׁתוּ בָּעֳלוּ נָשִׁים וְנָשִׁים נִבְעָלוּ עַד-הַיּוֺם אֲשֶׁר-בָּא נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה וַיָּבֹא הַמַּבּוּל וַיִּמַח אֶת-כֻּלָּם:

Jedli, pili, ženili se, vdávaly se až do toho dne, v kterémž Noé všel do korábu; i přišla potopa, a zahladila všecky.

Jedli, pili, ženili se a vdávaly až do dne, kdy Noe vešel do korábu a přišla potopa a zahubila všechny.

η῎σθιον ε῎πινον ε᾿γάμουν ε᾿γαμίζοντο α῎χρι η῏ς ἡμέρας ει᾿ση̑λθεν Νω̑ε ει᾿ς τὴν κιβωτόν καὶ η῟λθεν ὁ κατακλυσμὸς καὶ α᾿πὼλεσεν πάντας

דָּאכלִין הוַו ושָׁתֵין ונָסבִּין נֵשֵׁא ויָהבִּין לגַברֵא עדַמָא ליַומָא דּעַל נֻוח לכֵוֵילָא וֵאתָא טַופָנָא וַאובֵּד לכֻל אנָשׁ׃ ס

[(3) Luke 17, 28]

וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי לוֹט - אָכְלוּ וְשָׁתוּ, קָנוּ וּמָכְרוּ, נָטְעוּ וּבָנוּ,

וְכַאֲשֶׁר הָיָה גַּם-בִּימֵי לוֺט כִּי אָכְלוּ וְשָׁתוּ קָנוּ וּמָכְרוּ נָטְעוּ וּבָנוּ:

A též podobně, jakž se dálo ve dnech Lotových: Jedli, pili, kupovali, prodávali, štěpovali, stavěli.

Stejně tak bylo za dnů Lotových: Jedli, pili, kupovali, prodávali, sázeli a stavěli;

ὁμοίως καθώς ε᾿γένετο ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις Λὼτ η῎σθιον ε῎πινον η᾿γόραζον ε᾿πὼλουν ε᾿φύτευον ω᾿κοδόμουν

וַאיכַּנָא תֻּוב דַּהוָא בּיַומָתֵה דּלֻוט דָּאכלִין הוַו ושָׁתֵין וזָבנִין וַמזַבּנִין ונָצבִּין הוַו ובָנֵין׃

[(3) Luke 17, 29]

אַךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא לוֹט מִסְּדוֹם הֻמְטְרוּ אֵשׁ וְגָפְרִית מִן הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁמִידוּ אֶת הַכֹּל -

וַיְהִי בַּיּוֺם אֲשֶׁר-יָצָא לוֺט מִסְּדֹם וַיַּמְטֵר אֲדֹנָי אֵשׁ וְגָפְרִית מִן-הַשָּׁמַיִם וַיְשַׁחֵת אֶת כֻּלָּם:

Ale dne toho, když vyšel Lot z Sodomy, dštil ohněm a sirou s nebe, a zahladil všecky.

v ten den, kdy Lot vyšel ze Sodomy, spustil se oheň a síra z nebe a zahubil všechny. ([Genesis 18:20-Genesis 18:21 Genesis 19:1-Genesis 19:29])

η῟ δὲ ἡμέρα ε᾿ξη̑λθεν Λώτ α᾿πὸ Σοδόμων ε῎βρεξεν πυ̑ρ καὶ θει̑ον α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ καὶ α᾿πὼλεσεν πάντας

בּיַומָא דֵּין דַּנפַק לֻוט מֵן סדֻום אַמטַר מָריָא נֻורָא וכֵברִיתָא מֵן שׁמַיָא וַאובֵּד לכֻלהֻון׃

[(3) Luke 17, 30]

כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בֶּן־הָאָדָם.

כֵּן יִהְיֶה בַּיּוֺם אֲשֶׁר בֶּן-הָאָדָם יֵרָאֶה:

Takť nápodobně bude v ten den, když se Syn člověka zjeví.

Právě tak bude v den, kdy se zjeví Syn člověka.

κατὰ τὰ αυ᾿τὰ ε῎σται η῟ ἡμέρα ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου α᾿ποκαλύπτεται

הָכַנָא נֵהוֵא בּיַומָא דּמֵתגּלֵא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(3) Luke 17, 31]

מִי שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַגַּג וַחֲפָצָיו בַּבַּיִת אַל יֵרֵד לָקַחַת אוֹתָם; כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁבַּשָֹדֶה אַל יִפְנֶה לְאָחוֹר.

בַּיּוֺם הַהוּא מִי אֲשֶׁר יִהְיֶה עַל-הַגָּג וְכֵלָיו בַּבָּיִת לֹא יֵרֵד לָשֵׂאת אֹתָם וְגַם מִי-אֲשֶׁר בַּשָּׁדֶה לֹא יִפְנֶה לְהַבִּיט אַחֲרָיו:

V ten den kdo by byl na střeše, a nádobí jeho v domu, nesstupuj, aby je pobral; a kdo na poli, též nevracuj se zase.

Kdo bude v onen den na střeše, ale věci bude mít v domě, ať nesestupuje, aby si je vzal; a stejně tak kdo bude na poli, ať se nevrací zpět. ([Matouš 24:17-Matouš 24:18; Marek 13:15-Marek 13:16; Lukáš 21:21])

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα ο῍ς ε῎σται ε᾿πὶ του̑ δὼματος καὶ τὰ σκεύη αυ᾿του̑ ε᾿ν τη̑ οι᾿κία μὴ καταβάτω α῏ραι αυ᾿τά καὶ ὁ ε᾿ν α᾿γρω̑ ὁμοίως μὴ ε᾿πιστρεψάτω ει᾿ς τὰ ο᾿πίσω

בּהַו יַומָא מַן דּבֵאגָּרָא הו ומָאנַוהי בּבַיתָּא לָא נֵחֻות דּנֵשׁקֻול אֵנֻון ומַן דַּבחַקלָא הו לָא נֵתהפֵך לבֵסתּרֵה׃

[(3) Luke 17, 32]

זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט.

זִכְרוּ אֶת-אֵשֶׁת לוֺט:

Pomněte na Lotovu ženu.

Vzpomeňte na Lotovu ženu!

μνημονεύετε τη̑ς γυναικὸς Λὼτ

אֵתּדַּכרו לַאנתּתֵה דּלֻוט׃

[(3) Luke 17, 33]

הַמְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אוֹתָהּ יַצִּילֶנָּה.

מִי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֺ תִּכָּרֵת-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת-נַפְשׁוֺ לְמַעֲנִי יְחַיֶּה אֹתָהּ:

Kdož by koli hledal duši svou zachovati, ztratíť ji; a kdož by ji koli ztratil, obživíť ji.

Kdo by usiloval svůj život(e) zachovat, ztratí jej, a kdo jej ztratí, zachová jej(f). (e) duši (f) ř: oživí ji ([Matouš 10:39; Jan 12:25; Matouš 16:25; Marek 8:35; Lukáš 9:24])

ο῍ς ε᾿ὰν ζητήση τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ περιποιήσασθαι α᾿πολέσει αυ᾿τήν ο῍ς δ῾ α῍ν α᾿πολέση ζωογονήσει αυ᾿τήν

מַן דּצָבֵא דּנַחֵא נַפשֵׁה נַובּדִיה ומַן דּנַובֵּד נַפשֵׁה נַחֵיה׃ ס

[(3) Luke 17, 34]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בַּלַּיְלָה הַהוּא יִהְיוּ שְׁנַיִם בְּמִטָּה אַחַת; אֶחָד יִלָּקַח וְהַשֵּׁנִי יֵעָזֵב.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם בְּמִטָּה אֶחַת אֶחָד יֵאָסֵף וְאֶחָד יֵעָזֵב:

Pravímť vám: V tu noc budou dva na loži jednom; jeden bude vzat, a druhý opuštěn.

Pravím vám: Té noci budou dva na jednom loži, jeden bude přijat, a druhý zanechán. ([Matouš 24:40-Matouš 24:41])

λέγω ὑμι̑ν ταύτη τη̑ νυκτὶ ε῎σονται δύο ε᾿πὶ κλίνης μια̑ς ὁ ει῟ς παραλημφθήσεται καὶ ὁ ε῞τερος α᾿φεθήσεται

אָמַר אנָא לכֻון דַּבהַו לִליָא תּרֵין נֵהוֻון בַּחדָא עַרסָא חַד נֵתּדּבַר וַאחרִנָא נֵשׁתּבֵק׃

[(3) Luke 17, 35]

שְׁתֵּי נָשִׁים תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת יַחְדָּיו; אַחַת תִּלָּקַח וְהַשְּׁנִיָּה תֵּעָזֵב."

שְׁתַּיִם טֹחֲנוֺת בָּרֵחָיִם אַחַת תֵּאָסֵף וְאַחַת תֵּעָזֵב:

Dvě budou mleti spolu; jedna bude vzata, a druhá opuštěna.

Dvě budou mlít spolu obilí, jedna bude přijata, a druhá zanechána(g).“ (g) var: + 36 Dva budou na poli, jeden bude přijat, a druhý zanechán.

ε῎σονται δύο α᾿λήθουσαι ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τό ἡ μία παραλημφθήσεται ἡ δὲ ἑτέρα α᾿φεθήσεται

תַּרתֵּין נֵהויָן טָחנָן אַכחדָא חדָא תֵּתּדּבַר וַאחרִתָא תֵּשׁתּבֵק׃

[(3) Luke 17, 36]

[missing]

שְׁנַיִם יִהְיוּ בַּ׹ָּׂדֶה אֶחָד יֵאָסֵף וְאֶחָד יֵעָזֵב:

Dva budou na poli; jeden bude vzat, a druhý opuštěn.

Dva budou na poli, jeden bude přijat, a druhý zanechán.

[δυο εσονται εν τω αγρω ο εις παραληφθησεται και ο ετερος αφεθησεται]

תּרֵין נֵהוֻון בּחַקלָא חַד נֵתּדּבַר וַאחרִנָא נֵשׁתּבֵק׃ ס

[(3) Luke 17, 37]

הֵם הֵגִיבוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֹה, אֲדוֹנֵנוּ?" הֵשִׁיב לָהֶם: "הֵיכָן שֶׁהַגּוּף, שָׁם גַּם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים."

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ וְאַיֵּה תִקְרֶינָה כָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר בַּאֲשֶׁר פְּגָרִים שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים:

I odpověděvše, řekli jemu: Kde, Pane? On pak řekl jim: Kdežť bude tělo, tamť se shromáždí i orlice.

Když to slyšeli, otázali se ho: „Kde to bude, Pane?“ Řekl jim: „Kde bude tělo, tam se slétnou i supi.“ ([Matouš 24:28; Jób 39:30])

καὶ α᾿ποκριθέντες λέγουσιν αυ᾿τω̑ που̑ κύριε ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ο῞που τὸ σω̑μα ε᾿κει̑ καὶ οἱ α᾿ετοὶ ε᾿πισυναχθήσονται

ענַו וָאמרִין לֵה לַאיכָּא מָרַן אָמַר להֻון אַיכָּא דּפַגרָא תַּמָן נֵתכַּנשֻׁון נֵשׁרֵא׃ ס

[(3) Luke 18, 01]

הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל, לְהַרְאוֹת כִּי עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לִרְפּוֹת."

וַיּוֺסֶף שְׂאֵת מְשָׁלוֺ אֲלֵיהֶם לְחַלּוֺת פְּנֵי אֵל תָּמִיד וְלֹא יִתְּנוּ דֳמִי לוֺ:

Pověděl jim také i podobenství, kterak by potřebí bylo vždycky se modliti a neoblevovati,

Vypravoval jim podobenství, aby ukázal, jak je třeba stále se modlit a neochabovat: ([Lukáš 11:5-Lukáš 11:8 Římanům 12:12; Koloským 4:2; 1 Tesalonickým 5:17])

ε῎λεγεν δὲ παραβολὴν αυ᾿τοι̑ς πρὸς τὸ δει̑ν πάντοτε προσεύχεσθαι αυ᾿τοὺς καὶ μὴ ε᾿γκακει̑ν

אֵמַר להֻון דֵּין אָף מַתלָא דַּבכֻל עֵדָּן נצַלֻון ולָא תֵּמַאן להֻון׃

[(3) Luke 18, 02]

שׁוֹפֵט הָיָה בְּעִיר אַחַת; אֶת אֱלֹהִים לֹא יָרֵא וּבְאָדָם לֹא הִתְחַשֵּׁב.

וַיֹּאמַר שֹׁפֵט אֶחָד הָיָה בָעִיר אֲשֶׁר לֹא יָרֵא אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶל-פְּנֵי אָדָם לֹא פָנָה:

Řka: Byl jeden soudce v městě jednom, kterýž se Boha nebál, a člověka nestyděl.

“V jednom městě byl soudce, který se Boha nebál a z lidí si nic nedělal.

λέγων κριτής τις η῟ν ε῎ν τινι πόλει τὸν θεὸν μὴ φοβούμενος καὶ α῎νθρωπον μὴ ε᾿ντρεπόμενος

דַּיָנָא חַד אִית הוָא בַּמדִינתָּא חדָא דּמֵן אַלָהָא לָא דָּחֵל הוָא ומֵן בּנַינָשָׁא לָא מֵתכַּחַד הוָא׃

[(3) Luke 18, 03]

וּבְאוֹתָהּ עִיר הָיְתָה אַלְמָנָה שֶׁנָּהֲגָה לָבוֹא אֵלָיו וְלוֹמַר, 'שָׁפְטֵנִי נָא מֵאִישׁ רִיבִי.'

וְאַלְמָנָה הָיְתָה שָּׁם בָּעִיר וַתָּבֹא אֵלָיו לֵאמֹר שָׁפְטֵנִי-נָא מֵאִישׁ רִיבִי:

Byla pak vdova v témž městě. I přišla k němu, řkuci: Pomsti mne nad protivníkem mým.

V tom městě byla i vdova, která k němu ustavičně chodila a žádala: ‚Zastaň se mne proti mému odpůrci.‘

χήρα δὲ η῟ν ε᾿ν τη̑ πόλει ε᾿κείνη καὶ η῎ρχετο πρὸς αυ᾿τὸν λέγουσα ε᾿κδίκησόν με α᾿πὸ του̑ α᾿ντιδίκου μου

אַרמַלתָּא דֵּין חדָא אִית הוָת בַּמדִינתָּא הָי וָאתיָא הוָת לוָתֵה וָאמרָא תּבַעַיני מֵן בּעֵל־דִּיני׃

[(3) Luke 18, 04]

זְמַן מָה סֵרַב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן אָמַר בְּלִבּוֹ, 'אַף שֶׁאֵינֶנִּי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וּבְאָדָם אֵינֶנִּי מִתְחַשֵּׁב,

וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֺלָהּ יָמִים מִסְפָּר וְאַחֲרֵי-כֵן אָמַר בְּלִבּוֺ אַף כִּי אֵינֶנִּי יָרֵא אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶל-פְּנֵי אָדָם לֹא אֵפֶן:

On pak dlouho nechtěl. Ale potom řekl sám v sobě: Ač se Boha nebojím, ani člověka nestydím,

Ale on se k tomu dlouho neměl. Potom si však řekl: ‚I když se Boha nebojím a z lidí si nic nedělám,

καὶ ου᾿κ η῎θελεν ε᾿πὶ χρόνον μετὰ δὲ ταυ̑τα ει῏πεν ε᾿ν ἑαυτω̑ ει᾿ καὶ τὸν θεὸν ου᾿ φοβου̑μαι ου᾿δὲ α῎νθρωπον ε᾿ντρέπομαι

ולָא צָבֵא הוָא זַבנָא סַגִּיָאא בָּתַרכֵּן דֵּין אֵמַר בּנַפשֵׁה אֵן מֵן אַלָהָא לָא דָּחֵל אנָא ומֵן בּנַינָשָׁא לָא מֵתכַּחַד אנָא׃

[(3) Luke 18, 05]

הֲרֵי מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְצִיקָה לִי אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ, שֶׁאִם לֹא כֵן תָּבוֹא תָּמִיד וּתְיַגֵּעַ אוֹתִי'."

הִנְנִי לָרִיב רִיב הָאַלְמָנָה הַזֹּאת כִּי-תַלְאֶה אֹתִי וְתָבֹא לְהֲצִיקֵנִי בִדְבָרֶיהָ יוֺם יוֺם:

Však že mi pokoje nedá tato vdova, pomstím jí, aby naposledy přijduci, neuhaněla mne.

dopomohu jí k právu, poněvadž mi nedává pokoj. Jinak mi sem stále bude chodit, a nakonec mě umoří(h).‘„ (h) aby si na mne nakonec nedošla a něco mi neudělala

διά γε τὸ παρέχειν μοι κόπον τὴν χήραν ταύτην ε᾿κδικήσω αυ᾿τήν ι῞να μὴ ει᾿ς τέλος ε᾿ρχομένη ὑπωπιάζη με

אָפֵן מֵטֻל דּמַלֵאיָא לִי הָדֵא אַרמַלתָּא אֵתבּעִיה דּלָא בּכֻל עֵדָּן תֵּהוֵא אָתיָא מַהרָא לִי׃

[(3) Luke 18, 06]

הוֹסִיף הָאָדוֹן וְאָמַר: "שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר הַשּׁוֹפֵט הָרָשָׁע.

וְעַתָּה שִׁמְעוּ-נָא נְאֻם הָאָדוֺן אֵת אֲשֶׁר אֹמֵר הַשֹּׁפֵט הַבְּלִיָּעַל:

I dí Pán: Slyšte, co praví ten soudce nepravý.

A Pán řekl: „Všimněte si, co praví ten nespravedlivý soudce!

ει῏πεν δὲ ὁ κύριος α᾿κούσατε τί ὁ κριτὴς τη̑ς α᾿δικίας λέγει

וֵאמַר מָרַן שׁמַעו מָנָא אֵמַר דַּיָנָא דּעַולָא׃

[(3) Luke 18, 07]

וְהָאֱלֹהִים, הַאִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה? הַאִם יִתְמַהְמֵהַּ בְּעִנְיָנָם?

וֵאלֹהִים הַאִם לֹא יָרִיב רִיב בְּחִירָיו הַקֹּרִאים אֵלָיו יוֺמָם וָלָיְלָה וְרַחֲמָיו אֲלֵיהֶם יִתְאַפָּקוּ:

A což by pak Bůh nepomstil vyvolených svých, volajících k němu dnem i nocí, ačkoli i prodlévá jim?

Což teprve Bůh! Nezjedná on právo svým vyvoleným, kteří k němu dnem i nocí volají, i když jim s pomocí prodlévá?(i) (i) zatímco jim trpělivě naslouchá. – nebo:... volají? A zdráhá se jim snad pomoci? ([Matouš 24:22])

ὁ δὲ θεὸς ου᾿ μὴ ποιήση τὴν ε᾿κδίκησιν τω̑ν ε᾿κλεκτω̑ν αυ᾿του̑ τω̑ν βοὼντων αυ᾿τω̑ ἡμέρας καὶ νυκτός καὶ μακροθυμει̑ ε᾿π῾ αυ᾿τοι̑ς

אַלָהָא דֵּין לָא יַתִּירָאיִת נֵעבֵּד תּבַעתָא לַגבַוהי דּקָרֵין לֵה בִּאימָמָא וַבלִליָא ומַגַּר רֻוחֵה עלַיהֻון׃

[(3) Luke 18, 08]

אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם, הֲיִמְצָא אֶת הָאֱמוּנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת?"

הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-יָחִישׁ לָרִיב רִיבָם אַךְ בֶּן-הָאָדָם בְּבֹאוֺ הֲיִמְצָא אֱמוּנָה עֲלֵי-אָרֶץ:

Pravímť vám, žeť jich brzo pomstí. Ale když přijde Syn člověka, zdaliž nalezne víru na zemi?

Ujišťuji vás, že se jich brzo zastane. Ale nalezne Syn člověka víru na zemi, až přijde?“

λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ποιήσει τὴν ε᾿κδίκησιν αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τάχει πλὴν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿λθών α῏ρα εὑρήσει τὴν πίστιν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

אָמַר אנָא לכֻון דּנֵעבֵּד תּבַעתהֻון בַּעגַל בּרַם נִאתֵא בּרֵה דּאנָשָׁא ונֵשׁכַּח כַּי הַימָנֻותָא עַל אַרעָא׃ ס

[(3) Luke 18, 09]

וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁבָּטְחוּ בְּעַצְמָם כִּי צַדִּיקִים הֵם וּבָזוּ לַאֲחֵרִים, סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:

וַיְמַשֵּׁל גַּם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אֶל-הַבֹּטְחִים בְּנַפְשָׁם כִּי צַדִּיקִים הֵם וַאֲחֵרִים בְּעֵינֵיהֶם כְּאֶפֶס נֶחֱשָׁבוּ:

I řekl také proti některým, kteříž v sebe doufali, že by spravedliví byli, jiných za nic nevážíce, podobenství toto:

O těch, kteří si na sobě zakládali, že jsou spravedliví, a ostatními pohrdali, řekl toto podobenství:

ει῏πεν δὲ καὶ πρός τινας τοὺς πεποιθότας ε᾿φ῾ ἑαυτοι̑ς ο῞τι ει᾿σὶν δίκαιοι καὶ ε᾿ξουθενου̑ντας τοὺς λοιποὺς τὴν παραβολὴν ταύτην

וֵאמַר הוָא מַתלָא הָנָא לֻוקבַל אנָשָׁא אַילֵין דַּתכִילִין עַל נַפשׁהֻון דִּאיתַיהֻון זַדִּיקֵא ובָסֵין עַל כֻּלנָשׁ׃

[(3) Luke 18, 10]

"שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל; אֶחָד פָּרוּשׁ וְהַשֵּׁנִי מוֹכֵס.

שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל-הַהֵיכָל לְהִתְפַּלֵּל אֶחָד פָּרוּשׁ וְאֶחָד מוֺכֵס:

Dva muži vstupovali do chrámu, aby se modlili, jeden farizeus, a druhý publikán.

“Dva muži vstoupili do chrámu, aby se modlili; jeden byl farizeus, druhý celník.

α῎νθρωποι δύο α᾿νέβησαν ει᾿ς τὸ ἱερὸν προσεύξασθαι ὁ ει῟ς Φαρισαι̑ος καὶ ὁ ε῞τερος τελὼνης

תּרֵין גַּברִין סלֵקו להַיכּלָא לַמצַלָיֻו חַד פּרִישָׁא וַאחרִנָא מָכסָא׃

[(3) Luke 18, 11]

עָמַד הַפָּרוּשׁ לְבַדּוֹ וְהִתְפַּלֵּל, 'אֱלֹהִים, אֲנִי מוֹדֶה לְךָ שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים - גַּזְלָנִים, רְשָׁעִים, נוֹאֲפִים, וְאַף לֹא כַּמּוֹכֵס הַזֶּה.

וַיִּגַּשׁ הַפָּרוּשׁ וַיִּתְפַּלֵּל כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֺדְךׇ אֱלֹהַי כִּי אֵינֶנִּי כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי חָמָס בְּנֵי עַוְלָה וּמְנַאֲפִים וְאַף לֹא כַמּוֺכֵס הַזֶּה:

Farizeus stoje, takto se sám v sobě modlil: Bože, děkuji tobě, že nejsem jako jiní lidé, dráči, nespravedliví, cizoložníci, aneb jako i tento publikán.

Farizeus se postavil a takto se sám u sebe modlil(j): ‚Bože, děkuji ti, že nejsem jako ostatní lidé, vyděrači, nepoctivci, cizoložníci, nebo i jako tento celník. (j) var: se postavil zvlášť a takto se modlil ([Římanům 1:28-Římanům 1:31; Efezským 5:3-Efezským 5:5; 1 Timoteovi 1:9 až 1 Timoteovi 1:10; 1 Petrův 4:3])

ὁ Φαρισαι̑ος σταθεὶς πρὸς ἑαυτὸν ταυ̑τα προσηύχετο ὁ θεός ευ᾿χαριστω̑ σοι ο῞τι ου᾿κ ει᾿μὶ ω῞σπερ οἱ λοιποὶ τω̑ν α᾿νθρὼπων α῞ρπαγες α῎δικοι μοιχοί η῍ καὶ ὡς ου῟τος ὁ τελὼνης

והַו פּרִישָׁא קָאֵם הוָא בַּינַוהי לנַפשֵׁה והָלֵין מצַלֵא הוָא אַלָהָא מַודֵּא אנָא לָך דּלָא הוִית אַיך שַׁרכָּא דּאנָשָׁא חָטֻופֵא ועָלֻובֵא וגַיָרֵא ולָא אַיך הָנָא מָכסָא׃

[(3) Luke 18, 12]

אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, אֲנִי נוֹתֵן מַעֲשֵׂר מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי מַרְוִיחַ.'

אָנֹכִי צָם יוֺמַיִם בַּשָּׁבוּעַ וּמְעַ׹ֵּׂר אֲנִי אֶת-כָּל-תְּבוּאֹתָי:

Postím se dvakrát do téhodne, desátky dávám ze všech věcí, kterýmiž vládnu.

Postím se dvakrát za týden a dávám desátky ze všeho, co získám.‘ ([Lukáš 5:33 Lukáš 11:42])

νηστεύω δὶς του̑ σαββάτου α᾿ποδεκατω̑ πάντα ο῞σα κτω̑μαι

אֵלָא צָאֵם אנָא תּרֵין בּשַׁבּתָא וַמעַסַר אנָא כֻּל מֵדֵּם דּקָנֵא אנָא׃

[(3) Luke 18, 13]

וְאִלּוּ הַמּוֹכֵס, שֶׁעָמַד מֵרָחוֹק, אַף לֹא רָצָה לָשֵׂאת אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא טָפַח עַל לִבּוֹ וְאָמַר, 'אֱלֹהִים, רַחֵם נָא עָלַי, עַל אִישׁ חוֹטֵא.'

וְהַמּוֺכֵס עָמַד מֵרָחוֺק וְלֹא הֵעִיז לָשֵׂאת אֶת-עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיִּסְפֹּק עַל-לִבּוֺ וַיֹּאמַר רַחֶם-נָא אֱלֹהִים עַל-חֹטֵא כָּמֹנִי:

Publikán pak zdaleka stoje, nechtěl ani očí k nebi pozdvihnouti. Ale bil se v prsy své, řka: Bože, buď milostiv mně hříšnému.

Avšak celník stál docela vzadu a neodvážil se ani oči k nebi pozdvihnout; bil se do prsou a říkal: ‚Bože, slituj se nade mnou hříšným.‘ ([Lukáš 23:48; Žalmy 51:1])

ὁ δὲ τελὼνης μακρόθεν ἑστώς ου᾿κ η῎θελεν ου᾿δὲ τοὺς ο᾿φθαλμοὺς ε᾿πα̑ραι ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν α᾿λλ῾ ε῎τυπτεν τὸ στη̑θος αυ᾿του̑ λέγων ὁ θεός ἱλάσθητί μοι τω̑ ἁμαρτωλω̑

הַו דֵּין מָכסָא קָאֵם הוָא מֵן רֻוחקָא ולָא צָבֵא הוָא אָף לָא עַינַוהי נרִים לַשׁמַיָא אֵלָא טָרֵף הוָא עַל חַדיֵה וָאמַר אַלָהָא חֻונַיני לחַטָיָא׃

[(3) Luke 18, 14]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאִישׁ הַזֶּה יָרַד אֶל בֵּיתוֹ נִצְדָּק יוֹתֵר מֵהָאִישׁ הַהוּא; כִּי כָּל הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם."

הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-נִצְדָּק שָׁב הָאִישׁ הַזֶּה לְבֵיתוֺ מִן-הָאִישׁ הַהוּא כִּי הַמִּתְנַ׹ֵּׂא בְגַאֲוָתוֺ יִשָּׁפֵל וּשְׁפַל רוּחַ יִנָּשֵׂא:

Pravímť vám: Odšel tento, ospravedlněn jsa, do domu svého, a ne onen. Nebo každý, kdož se povyšuje, bude ponížen; a kdož se ponižuje, bude povýšen.

Pravím vám, že ten celník se vrátil ospravedlněn do svého domu, a ne farizeus. Neboť každý, kdo se povyšuje, bude ponížen(k), a kdo se ponižuje(l), bude povýšen.“ (k) pokořen (l) pokořuje ([Matouš 23:12 Matouš 18:4; Lukáš 14:11])

λέγω ὑμι̑ν κατέβη ου῟τος δεδικαιωμένος ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑ παρ῾ ε᾿κει̑νον ο῞τι πα̑ς ὁ ὑψω̑ν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται ὁ δὲ ταπεινω̑ν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται

אָמַר אנָא לכֻון דַּנחֵת הָנָא מזַדַּק לבַיתֵּה יַתִּיר מֵן הַו פּרִישָׁא כֻּל אנָשׁ גֵּיר דַּנרִים נַפשֵׁה נֵתמַכַּך וכֻל דּנַמֵך נַפשֵׁה נֵתּתּרִים סס׃

[(3) Luke 18, 15]

הֵבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם. כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם.

וַיָּבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת-הַיְלָדִים לְבַעֲבוּר יָשִׂים אֶת-יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּגְעֲרוּ-בָם:

Přinášeli také k němu i nemluvňátka, aby se jich dotýkal. To viděvše učedlníci, přimlouvali jim.

Přinášeli mu i nemluvňátka, aby se jich dotýkal. Když to učedníci viděli, zakazovali jim to. ([Matouš 19:13-Matouš 19:15; Marek 10:13-Marek 10:16])

προσέφερον δὲ αυ᾿τω̑ καὶ τὰ βρέφη ι῞να αυ᾿τω̑ν α῞πτηται ι᾿δόντες δὲ οἱ μαθηταὶ ε᾿πετίμων αυ᾿τοι̑ς

קַרֵבו הוַו לֵה דֵּין אָף יַלֻודֵא דּנֵקרֻוב להֻון וַחזַו אֵנֻון תַּלמִידַוהי וַכַאו בּהֻון׃

[(3) Luke 18, 16]

אוּלָם יֵשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו אֶת הַיְלָדִים וְאָמַר: "הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וְיֵשׁוּעַ קָרָא אֹתָם אֵלָיו וַיֹּאמַר הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבֹא אֵלַי וְאַל-תִּכְלְאוּ אֹתָם כִּי מֵאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Ale Ježíš svolav je, řekl: Nechte dítek, ať jdou ke mně, a nebraňte jim, nebo takovýchť jest království Boží.

Ježíš si je zavolal k sobě a řekl: „Nechte děti přicházet ke mně a nebraňte jim, neboť takovým patří království Boží.

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς προσεκαλέσατο αυ᾿τὰ λέγων α῎φετε τὰ παιδία ε῎ρχεσθαι πρός με καὶ μὴ κωλύετε αυ᾿τά τω̑ν γὰρ τοιούτων ε᾿στὶν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע קרָא אֵנֻון וֵאמַר להֻון שׁבֻוקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי ולָא תֵּכלֻון אֵנֻון דּדַאילֵין גֵּיר דַּאיך הָלֵין אֵנֻון דִּילהֻון הִי מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃ ס

[(3) Luke 18, 17]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס לְתוֹכָהּ."

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִי אֲשֶׁר-לֹא יְקַבֵּל אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיָּלֶד בֹּא לֹא-יָבֹא בָהּ:

Amen pravím vám: Kdož by koli nepřijal království Božího jako dítě, nevejdeť nikoli do něho.

Amen, pravím vám, kdo nepřijme království Boží jako dítě, jistě do něho nevejde.“ ([Matouš 18:3; Jan 3:3])

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דּלָא נקַבֵּל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא אַיך טַליָא לָא נֵעֻול לָה סס׃

[(3) Luke 18, 18]

נִכְבָּד אֶחָד פָּנָה אֵלָיו וְשָׁאַל: "רַבִּי הַטּוֹב, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?"

וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ אַחַד הַ׹ָּׂרִים לֵאמֹר רַבִּי הַטּוֺב מַה-לִי לַעֲשׂוֺת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֺלָם:

I otázalo se ho jedno kníže, řka: Mistře dobrý, co čině, život věčný obdržím?

Jeden z předních mužů se ho otázal: „Mistře dobrý, co mám dělat, abych měl podíl na věčném životě?“ ([Matouš 19:16-Matouš 19:22; Marek 10:17-Marek 10:22 Lukáš 10:25])

καὶ ε᾿πηρὼτησέν τις αυ᾿τὸν α῎ρχων λέγων διδάσκαλε α᾿γαθέ τί ποιήσας ζωὴν αι᾿ὼνιον κληρονομήσω

ושַׁאלֵה חַד מֵן רִשָׁנֵא וֵאמַר לֵה מַלפָנָא טָבָא מָנָא אֵעבֵּד דִּארַת חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(3) Luke 18, 19]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר לִי 'טוֹב'? אֵין טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לָמָּה-זֶּה תִּקְרָא לִי טוֺב אֵין טוֺב כִּי אִם-אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים:

I řekl jemu Ježíš: Co mne nazýváš dobrým? Žádný není dobrý, než jediný, totiž Bůh.

Ježíš mu řekl: „Proč mi říkáš ‚dobrý‘? Nikdo není dobrý, jedině Bůh.

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς τί με λέγεις α᾿γαθόν ου᾿δεὶς α᾿γαθὸς ει᾿ μὴ ει῟ς ὁ θεός

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא לַיתּ טָבָא אֵלָא אֵן חַד אַלָהָא׃

[(3) Luke 18, 20]

אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: 'לֹא תִנְאַף, לֹא תִרְצַח, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'."

וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הַמִּצְוֺת לֹא תִּנְאָף לֹא תִּרְצָח לֹא תִּגְנֹב לֹא-תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ:

Umíš přikázaní: Nezcizoložíš, nezabiješ, nepokradeš, nepromluvíš křivého svědectví, cti otce svého i matku svou.

Přikázání znáš: Nezcizoložíš, nezabiješ, nebudeš krást, nevydáš křivé svědectví, cti otce svého i matku.“ ([Exodus 20:12-Exodus 20:16])

τὰς ε᾿ντολὰς οι῏δας μὴ μοιχεύσης μὴ φονεύσης μὴ κλέψης μὴ ψευδομαρτυρήσης τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα

פֻּוקדָּנֵא יָדַע אַנתּ לָא תֵּקטֻול ולָא תּגֻור ולָא תֵּגנֻוב ולָא תֵּסהַד סָהדֻּותָא דּשֻׁוקרָא יַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך׃

[(3) Luke 18, 21]

הֵשִׁיב הָאִישׁ: "אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי."

וַיֹּאמֶר אֶת-כָּל-אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי:

On pak řekl: Toho všeho ostříhal jsem od své mladosti.

On řekl: „To všechno jsem dodržoval od svého mládí.“

ὁ δὲ ει῏πεν ταυ̑τα πάντα ε᾿φύλαξα ε᾿κ νεότητος

אָמַר לֵה הָלֵין כֻּלהֵין נֵטרֵת אֵנֵין מֵן טַליֻותי׃

[(3) Luke 18, 22]

שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "עוֹד דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ. מְכֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ וְחַלֵּק לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי."

וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר עוֺד אַחַת אַתָּה חָסֵר לֵךְ מְכֹר אֶת-כֹּל אֲשֶׁר-לְךׇ וְתֵן לַעֲנִיִּים וְהָיָה-לְךׇ אוֺצָר בַּשָּׁמַיִם וּבֹא וְלֵךְ אַחֲרָי:

Ale slyšav to Ježíš, řekl mu: Ještěť se jednoho nedostává. Všecko, což máš, prodej, a rozdej chudým, a budeš míti poklad v nebi, a poď, následuj mne.

Když to Ježíš uslyšel, řekl mu: „Jedno ti ještě schází. Prodej všechno, co máš, rozděl chudým a budeš mít poklad v nebi; pak přijď a následuj mne!“ ([Matouš 6:20; Lukáš 12:33; Skutky apoštolské 4:34-Skutky apoštolské 4:35])

α᾿κούσας δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ε῎τι ε῞ν σοι λείπει πάντα ο῞σα ε῎χεις πὼλησον καὶ διάδος πτωχοι̑ς καὶ ε῞ξεις θησαυρὸν ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς καὶ δευ̑ρο α᾿κολούθει μοι

כַּד שׁמַע דֵּין הָלֵין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה חדָא חַסִירָא לָך זֵל זַבֵּן כֻּל מֵדֵּם דִּאית לָך והַב למֵסכִּנֵא ותֵהוֵא לָך סִימתָא בַּשׁמַיָא ותָא בָּתַרי׃ ס

[(3) Luke 18, 23]

אַךְ כְּשָׁמְעוֹ זֹאת הִתְעַצֵּב עֶצֶב רַב, כִּי עָשִׁיר הָיָה עַד מְאֹד.

וַיְהִי כְּשָׁמְעוֺ אֶת-אֵלֶּה וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֺ כִּי עָשְׁרוֺ הָיָה רַב מְאֹד:

On pak uslyšav to, zarmoutil se; byl zajisté bohatý velmi.

On se velice zarmoutil, když to slyšel, neboť byl velmi bohatý.

ὁ δὲ α᾿κούσας ταυ̑τα περίλυπος ε᾿γενήθη η῟ν γὰρ πλούσιος σφόδρα

הֻו דֵּין כַּד שׁמַע הָלֵין כֵּריַת לֵה עַתִּיר הוָא גֵּיר טָב׃

[(3) Luke 18, 24]

כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הִתְעַצֵּב, אָמַר: "בְּאֵיזֶה קֹשִׁי נִכְנָסִים בַּעֲלֵי נְכָסִים לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!

וַיַּרְא אֹתוֺ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר מַה-קָּשֶׁה לְבַעֲלֵי עשֶׁר לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

A viděv jej Ježíš zarmouceného, řekl: Aj, jak nesnadně ti, kdož statky mají, do království Božího vejdou!

Když Ježíš viděl, jak se zarmoutil, řekl: „Jak těžko vejdou do Božího království ti, kdo mají bohatství! ([Matouš 19:23-Matouš 19:30; Marek 10:23-Marek 10:31])

ι᾿δών δὲ αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς περίλυπον γενόμενον ει῏πεν πω̑ς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ε῎χοντες ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ει᾿σπορεύονται

וכַד חזָא יֵשֻׁוע דּכֵריַת לֵה אֵמַר אַיכַּנָא עַטלָא לַאילֵין דִּאית להֻון נֵכסֵא דּנֵעלֻון למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 18, 25]

נָקֵל לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

נָקֵל לְחֶבֵל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ חֻר הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Snáze jest zajisté velbloudu skrze jehelnou dírku projíti, nežli bohatému vjíti do království Božího.

Snáze projde velbloud uchem jehly, než aby bohatý vešel do Božího království.“

ευ᾿κοπὼτερον γάρ ε᾿στιν κάμηλον διὰ τρήματος βελόνης ει᾿σελθει̑ν η῍ πλούσιον ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ ει᾿σελθει̑ν

דּלִילָא הי לגַמלָא דּבַחרֻורָא דַּמחַטָא נֵעֻול אַו עַתִּירָא למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 18, 26]

שָׁאֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים: "וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?"

וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁמְעִים וּמִי אֵיפוֺא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ:

Tedy řekli ti, kteříž to slyšeli: I kdož může spasen býti?

Ti, kdo to slyšeli, řekli: „Kdo tedy může být spasen?“

ει῏παν δὲ οἱ α᾿κούσαντες καὶ τίς δύναται σωθη̑ναι

אָמרִין לֵה אַילֵין דַּשׁמַעו ומַנֻו מֵשׁכַּח למֵחָא׃

[(3) Luke 18, 27]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מַה שֶּׁנִבְצָר מִבְּנֵי אָדָם הוּא בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים."

וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר יִפָּלֵא מִבְּנֵי אָדָם לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים:

A on dí: Což jest nemožného u lidí, možné jest u Boha.

Odpověděl: „Nemožné u lidí je u Boha možné.“ ([Genesis 18:14; Jób 42:2; Zacharjáš 8:6; Lukáš 1:37])

ὁ δὲ ει῏πεν τὰ α᾿δύνατα παρὰ α᾿νθρὼποις δυνατὰ παρὰ τω̑ θεω̑ ε᾿στιν

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר אַילֵין דַּלוָת בּנַי־אנָשָׁא לָא מֵשׁכּחָן לוָת אַלָהָא מֵשׁכּחָן למֵהוָא׃

[(3) Luke 18, 28]

אָמַר כֵּיפָא: "הֵן אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת אֲשֶׁר לָנוּ וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ."

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת-בָּתֵּינוּ וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךׇ:

I řekl Petr: Aj, my opustili jsme všecko, a šli jsme za tebou.

Petr řekl: „Hle, my jsme opustili, co bylo naše, a šli jsme za tebou.“ ([Lukáš 5:11])

ει῏πεν δὲ ὁ Πέτρος ι᾿δοὺ ἡμει̑ς α᾿φέντες τὰ ι῎δια η᾿κολουθήσαμέν σοι

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא הָא חנַן שׁבַקן כֻּל מֵדֵּם וֵאתַין בָּתרָך׃

[(3) Luke 18, 29]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֹ אִשָּׁה אוֹ אַחִים אוֹ הוֹרִים אוֹ יְלָדִים לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים -

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֵין-אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֺ אִשָּׁה אוֺ אַחִים אוֺ אָבוֺת אוֺ בָנִים לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

On pak řekl jim: Amen pravím vám, že není žádného, kterýž by opustil dům, neb rodiče, neb bratří, neb manželku, neb dítky, pro království Boží,

On jim řekl: „Amen, pravím vám, není nikoho, kdo opustil dům nebo ženu nebo bratry nebo rodiče nebo děti pro Boží království,

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿δείς ε᾿στιν ο῍ς α᾿φη̑κεν οι᾿κίαν η῍ γυναι̑κα η῍ α᾿δελφοὺς η῍ γονει̑ς η῍ τέκνα ε῞νεκεν τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ אנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא אַו אַבָהֵא אַו אַחֵא אַו אַנתּתָא אַו בּנַיָא מֵטֻל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 18, 30]

שֶׁלֹּא יְקַבֵּל כֶּפֶל כִּפְלַיִם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְחַיֵּי עוֹלָם בָּעוֹלָם הַבָּא."

אֲשֶׁר לֹא יַ׹ִּׂיג גְּמוּלוֺ פְּעָמִים הַרְבֵּה לָעֵת הַזֹּאת וְלֶעָתִיד לָבֹא חַיֵּי עוֺלָם:

Aby nevzal v tomto času mnohem více, v budoucím pak věku života věčného.

aby v tomto čase nedostal mnohokrát víc a v přicházejícím věku život věčný.“

ο῍ς ου᾿χὶ μὴ α᾿πολάβη πολλαπλασίονα ε᾿ν τω̑ καιρω̑ τούτω καὶ ε᾿ν τω̑ αι᾿ω̑νι τω̑ ε᾿ρχομένω ζωὴν αι᾿ὼνιον

ולָא נקַבֵּל בַּאעפֵא סַגִּיֵאא בּהָנָא זַבנָא וַבעָלמָא דָּאתֵא חַיֵא דַּלעָלַם׃ ס

[(3) Luke 18, 31]

הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְכָל מַה שֶּׁנִּכְתַּב בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן־הָאָדָם יִתְקַיֵּם;

וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת שְׁנֵים-הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וְכָל-הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן-הָאָדָם יָקוּמוּ עַד-תֻּמָּם:

Tedy pojav dvanácte, řekl jim: Aj, vstupujeme do Jeruzaléma, a naplníť se všecko Synu člověka to, což psáno jest skrze proroky.

Vzal k sobě svých Dvanáct a řekl jim: „Hle, jdeme do Jeruzaléma a na Synu člověka se naplní všechno, co je psáno u proroků. ([Matouš 20:17-Matouš 20:19; Marek 10:32-Marek 10:34])

παραλαβών δὲ τοὺς δὼδεκα ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς ι᾿δοὺ α᾿ναβαίνομεν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ καὶ τελεσθήσεται πάντα τὰ γεγραμμένα διὰ τω̑ν προφητω̑ν τω̑ υἱω̑ του̑ α᾿νθρὼπου

וַדבַר יֵשֻׁוע לַתרֵעסַרתֵּה וֵאמַר להֻון הָא סָלקִינַן לֻאורִשׁלֵם ומֵשׁתַּלמָן כֻּלהֵין דַּכתִיבָן בַּנבִיֵא עַל בּרֵה דּאנָשָׁא׃

[(3) Luke 18, 32]

הוּא יִמָּסֵר לַגּוֹיִם וְהֵם יְהַתְּלוּ בּוֹ, גַּם יִתְעַלְּלוּ בּוֹ וְיִרְקוּ עָלָיו,

כִּי יִסָּגֵר בִּידֵי הַגּוֺיִם וּבוֺ יְהָתֵלּוּ וְיִתְעַלְּלוּ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו:

Nebo vydán bude pohanům, a bude posmíván, a zlehčen, i uplván.

Neboť bude vydán pohanům a budou se mu posmívat a tupit ho a plivat na něj, ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 9:44; Lukáš 13:32-Lukáš 13:Lukáš 13:33; Lukáš 17:25])

παραδοθήσεται γὰρ τοι̑ς ε῎θνεσιν καὶ ε᾿μπαιχθήσεται καὶ ὑβρισθήσεται καὶ ε᾿μπτυσθήσεται

נֵשׁתּלֵם גֵּיר לעַממֵא וַנבַזחֻון בֵּה ונֵרקֻון בַּאפַּוהי׃

[(3) Luke 18, 33]

וּלְאַחַר שֶׁיַּלְקוּ אוֹתוֹ יַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם."

בַּשֹּׁטִים יְיַסְּרוּ אֹתוֺ אַחֲרֵי-כֵן יְמִיתֻהוּ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:

A ubičujíce, zamordují jej, ale třetího dne z mrtvých vstane.

zbičují ho a zabijí; a třetího dne vstane.“

καὶ μαστιγὼσαντες α᾿ποκτενου̑σιν αυ᾿τόν καὶ τη̑ ἡμέρα τη̑ τρίτη α᾿ναστήσεται

וַננַגּדֻונָיהי וַנצַערֻונָיהי ונֵקטלֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס

[(3) Luke 18, 34]

אֲבָל הֵם לֹא הֵבִינוּ דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הַמִּלִּים הָאֵלֶּה נִסְתְּרוּ מֵהֶם וְהֵם לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה מְדֻבָּר.

וְהֵם לֹא הֵבִינוּ דָבָר מִכָּל-אֵלֶּה כִּי צָפוּן הָיָה הַדָּבָר מֵעֵינֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ אֵת אֲשֶׁר-דִבֶּר אֲלֵיהֶם:

Oni pak tomu nic nerozuměli, a bylo slovo to skryto před nimi, aniž věděli, co se pravilo.

Oni však ničemu z toho nerozuměli, smysl těch slov jim zůstal skryt a nepochopili, co říkal. ([Marek 9:32])

καὶ αυ᾿τοὶ ου᾿δὲν τούτων συνη̑καν καὶ η῟ν τὸ ρ᾿η̑μα του̑το κεκρυμμένον α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν καὶ ου᾿κ ε᾿γίνωσκον τὰ λεγόμενα

הֵנֻון דֵּין חדָא מֵן הָלֵין לָא אֵסתַּכַּלו אֵלָא מכַסיָא הוָת מֵנהֻון מֵלתָא הָדֵא ולָא יָדעִין הוַו הָלֵין דּמֵתמַללָן עַמהֻון סּ סּ׃

[(3) Luke 18, 35]

הוּא הִתְקָרֵב אֶל יְרִיחוֹ, וּבְאוֹתָהּ עֵת הָיָה אִישׁ עִוֵּר יוֹשֵׁב עַל־יַד הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא אֶל-יְרִיחוֺ וְהִנֵּה-אִישׁ עִוֵּר ישֵׁב עַל-הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֺת:

I stalo se, když se přibližovali k Jericho, slepý jeden seděl podlé cesty, žebře.

Když se Ježíš blížil k Jerichu, seděl u cesty jeden slepec a žebral. ([Matouš 20:29-Matouš 20:34; Marek 10:46-Marek 10:52])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ ε᾿γγίζειν αυ᾿τὸν ει᾿ς ᾽Ιεριχώ τυφλός τις ε᾿κάθητο παρὰ τὴν ὁδὸν ε᾿παιτω̑ν

וכַד קַרִיב לִאירִיחֻו סַמיָא חַד יָתֵב הוָא עַל־יַד אֻורחָא וחָדַר׃

[(3) Luke 18, 36]

כְּשֶׁשָּׁמַע הָעִוֵּר אֶת הָעָם עוֹבְרִים שָׁאַל לָדַעַת מָה הַדָּבָר.

וַיִּשְׁמַע קוֺל הֲמוֺן עֹבְרִים וַיִּשְׁאַל לֵאמֹר מַה-זֹּאת:

A slyšev zástup pomíjející, otázal se, co by to bylo.

Když uslyšel, že kolem prochází zástup lidí, ptal se, co se to děje.

α᾿κούσας δὲ ο῎χλου διαπορευομένου ε᾿πυνθάνετο τί ει῎η του̑το

וַשׁמַע קָל כֵּנשָׁא דּעָבַר וַמשַׁאֵל הוָא דּמַנֻו הָנָא׃

[(3) Luke 18, 37]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת עוֹבֵר."

וַיַּגִּידוּ לוֺ כִּי-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עֹבֵר:

I oznámili jemu, že Ježíš Nazaretský tudy jde.

Řekli mu, že tudy jde Ježíš Nazaretský(m). (m) Nazorejský

α᾿πήγγειλαν δὲ αυ᾿τω̑ ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ὁ Ναζωραι̑ος παρέρχεται

אָמרִין לֵה יֵשֻׁוע נָצרָיָא עָבַר׃

[(3) Luke 18, 38]

אָז הֵחֵל לִצְעֹק: "יֵשׁוּעַ בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"

וַיִּצְעַק לֵאמֹר רַחֶם-נָא עָלַי יֵשׁוּע בֶּן-דָּוִד:

I zvolal, řka: Ježíši, synu Davidův, smiluj se nade mnou.

Tu zvolal: „Ježíši, Synu Davidův, smiluj se nade mnou!“ ([Lukáš 17:13])

καὶ ε᾿βόησεν λέγων ᾽Ιησου̑ υἱὲ Δαυίδ ε᾿λέησόν με

וַקעָא וֵאמַר יֵשֻׁוע בּרֵה דּדַוִיד אֵתרַחַם עלַי׃

[(3) Luke 18, 39]

הַהוֹלְכִים לְפָנָיו גָּעֲרוּ בּוֹ לְהַשְׁתִּיקוֹ, אַךְ הוּא הִרְבָּה עוֹד יוֹתֵר לִצְעֹק, "בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"

וַיִּגְעֲרוּ-בוֺ הַהֹלְכִים לְפָנָיו לְהַחְשׁוֺתוֺ וְהוּא קָרָא עוֺד בְּיֶתֶר אֹמֶץ בֶּן-דָּוִד רַחֶם-נָא עָלָי:

A ti, kteříž napřed šli, přimlouvali mu, aby mlčal. Ale on mnohem více volal: Synu Davidův, smiluj se nade mnou.

Ti, kteří šli vpředu, ho napomínali, aby mlčel. On však tím více křičel: „Synu Davidův, smiluj se nade mnou!“

καὶ οἱ προάγοντες ε᾿πετίμων αυ᾿τω̑ ι῞να σιγήση αυ᾿τὸς δὲ πολλω̑ μα̑λλον ε῎κραζεν υἱὲ Δαυίδ ε᾿λέησόν με

וַאילֵין דָּאזִלין הוַו קדָמַוהי דּיֵשֻׁוע כָּאֵין הוַו בֵּה דּנֵשׁתֻּוק הֻו דֵּין יַתִּירָאיִת קָעֵא הוָא בּרֵה דּדַוִיד אֵתרַחַם עלַי׃

[(3) Luke 18, 40]

יֵשׁוּעַ נֶעֱצַר וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב שָׁאַל אוֹתוֹ:

וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיְצַו לַהֲבִיאוֺ אֵלָיו וְכַאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

Tedy zastaviv se Ježíš, rozkázal ho k sobě přivésti. A když se přibližoval, otázal se ho,

Ježíš se zastavil a přikázal, aby ho k němu přivedli.

σταθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿κέλευσεν αυ᾿τὸν α᾿χθη̑ναι πρὸς αυ᾿τόν ε᾿γγίσαντος δὲ αυ᾿του̑ ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τόν

וקָם יֵשֻׁוע וַפקַד דּנַיתֻּונָיהי לוָתֵה וכַד קרֵב לוָתֵה שַׁאלֵה׃

[(3) Luke 18, 41]

"מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ?" הֵשִׁיב: "אֲדוֹנִי, שֶׁאֶרְאֶה".

מַה-תְּבַקֵּשׁ מִנִּי לַעֲשׂוֺת לָּךְ וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי לְהָשִׁיב לִי אוֺר עֵינָי:

Řka: Co chceš, ať učiním? On pak dí: Pane, ať vidím.

Když se přiblížil, Ježíš se ho otázal: „Co chceš, abych pro tebe učinil?“ On odpověděl: „Pane, ať vidím.“

τί σοι θέλεις ποιήσω ὁ δὲ ει῏πεν κύριε ι῞να α᾿ναβλέψω

וֵאמַר לֵה מָנָא צָבֵא אַנתּ אֵעבֵּד לָך הֻו דֵּין אֵמַר מָרי דֵּאחזֵא׃

[(3) Luke 18, 42]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְאֵה! אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אוֺר עֵינֶיךׇ שָׁב אֵלֶיךׇ אֱמוּנָתְךׇ הוֺשִׁיעָה לָּךְ:

A Ježíš řekl jemu: Prohlédni. Víra tvá tě uzdravila.

Ježíš mu řekl: „Prohlédni! Tvá víra tě uzdravila(n).“ (n) spasila ([Lukáš 7:50 Lukáš 8:48 Lukáš 17:19])

καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τω̑ α᾿νάβλεψον ἡ πίστις σου σέσωκέν σε

ויֵשֻׁוע אֵמַר לֵה חזִי הַימָנֻותָך אַחיַתָך׃

[(3) Luke 18, 43]

מִיָּד רָאָה וְהָלַךְ אַחֲרָיו כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים, וְכָל הָעָם כִּרְאוֹתָם זֹאת הוֹדוּ לֵאלֹהִים.

וּפִתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו וְנָתוֺן כָּבוֺד לֵאלֹהִים וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת-הָאֱלֹהִים:

A i hned prohlédl, a šel za ním, velebě Boha. A všecken lid viděv to, vzdal chválu Bohu.

Ihned prohlédl, šel za ním a oslavoval Boha. A všechen lid, který to viděl, vzdal Bohu chválu.

καὶ παραχρη̑μα α᾿νέβλεψεν καὶ η᾿κολούθει αυ᾿τω̑ δοξάζων τὸν θεόν καὶ πα̑ς ὁ λαὸς ι᾿δών ε῎δωκεν αι῏νον τω̑ θεω̑

ובַר־שָׁעתֵה חזָא וָאתֵא הוָא בָּתרֵה וַמשַׁבַּח לַאלָהָא וכֻלֵה עַמָא דַּחזָא יַהב הוָא שֻׁובחָא לַאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 19, 01]

הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא וְעָבַר דֶּרֶךְ יְרִיחוֺ:

A všed, bral se přes Jericho.

Ježíš vešel do Jericha a procházel jím.

καὶ ει᾿σελθών διήρχετο τὴν ᾽Ιεριχὼ

וכַד עַל יֵשֻׁוע וַעבַר בִּאירִיחֻו׃

[(3) Luke 19, 02]

וְאִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאִישׁ עָשִׁיר,

וַיָּבֹא אִישׁ וּשְׁמוֺ זַכָּי רֹאשׁ הַמּוֺכְסִים וְהוּא אִישׁ עָשִׁיר:

A aj, muž, jménem Zacheus, a ten byl hejtman nad celnými, a byl bohatý.

Tam byl muž jménem Zacheus, vrchní celník a veliký boháč;

καὶ ι᾿δοὺ α᾿νὴρ ο᾿νόματι καλούμενος Ζακχαι̑ος καὶ αυ᾿τὸς η῟ν α᾿ρχιτελὼνης καὶ αυ᾿τὸς πλούσιος

גַּברָא חַד דַּשׁמֵה זַכַּי עַתִּירָא הוָא ורַב מָכסֵא׃

[(3) Luke 19, 03]

הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת מִי הוּא יֵשׁוּעַ וְלֹא יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה.

וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֺת אֶת-יֵשׁוּעַ מַה-תָּאֳרוֺ וְלֹא יָכֹל מִפְּנֵי הָעָם כִּי-שְׁפַל קוֺמָה הָיָה:

I žádostiv byl viděti Ježíše, kdo by byl; a nemohl pro zástup, nebo postavy malé byl.

toužil uvidět Ježíše, aby poznal, kdo to je, ale poněvadž byl malé postavy, nemohl ho pro zástup spatřit.

καὶ ε᾿ζήτει ι᾿δει̑ν τὸν ᾽Ιησου̑ν τίς ε᾿στιν καὶ ου᾿κ η᾿δύνατο α᾿πὸ του̑ ο῎χλου ο῞τι τη̑ ἡλικία μικρὸς η῟ν

וצָבֵא הוָא דּנֵחזֵא ליֵשֻׁוע דּמַנֻו ולָא מֵשׁכַּח הוָא מֵן כֵּנשָׁא מֵטֻל דַּבקַומתֵה זעֻור הוָא זַכַּי׃

[(3) Luke 19, 04]

הוּא רָץ הָלְאָה לְפָנִים וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, כִּי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ עָמַד יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר.

וַיָּרָץ לְפָנָיו וַיַּעַל עַל-עֵץ שִׁקְמָה לִרְאֹתוֺ כִּי הוּא הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲבָר-שָׁמָּה:

A předběh napřed, vstoupil na strom planého fíku, aby jej viděl; nebo tudy měl jíti.

Běžel proto napřed a vylezl na moruši, aby ho uviděl, neboť tudy měl jít.

καὶ προδραμών ει᾿ς τὸ ε῎μπροσθεν α᾿νέβη ε᾿πὶ συκομορέαν ι῞να ι῎δη αυ᾿τόν ο῞τι ε᾿κείνης η῎μελλεν διέρχεσθαι

וַרהֵט קַדּמֵה ליֵשֻׁוע וַסלֵק לֵה לתִתָּא פַּכִּיהתָּא דּנֵחזֵיוהי מֵטֻל דּהָכוָת עתִיד הוָא דּנֵעבַּר׃

[(3) Luke 19, 05]

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: "זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתְךָ."

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל-הַמָּקוֺם הַהוּא וַיִּ׹ָּׂא אֶת-עֵינָיו וַיִּרְאֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו זַכָּי מַהֲרָה רְדָה כִּי הִנְנִי לִשְׁכֹּן הַיּוֺם בְּבֵיתֶךׇ:

A když přišel k tomu místu, pohleděv zhůru Ježíš, uzřel jej, i řekl jemu: Zachee, spěšně sstup dolů, nebo dnes v domu tvém musím zůstati.

Když Ježíš přišel k tomu místu, pohlédl vzhůru a řekl: „Zachee, pojď rychle dolů, neboť dnes musím zůstat v tvém domě.“

καὶ ὡς η῟λθεν ε᾿πὶ τὸν τόπον α᾿ναβλέψας ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν Ζακχαι̑ε σπεύσας κατάβηθι σήμερον γὰρ ε᾿ν τω̑ οι῎κω σου δει̑ με μει̑ναι

וכַד אֵתָא להָי דֻּוכּתָא יֵשֻׁוע חזָיהי וֵאמַר לֵה אֵסתַּרהב חֻות זַכַּי יַומָנָא גֵּיר וָלֵא דַּבבַיתָּך אֵהוֵא׃

[(3) Luke 19, 06]

הוּא יָרַד מַהֵר וְקִבֵּל אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה.

וַיְמַהֵר וַיֵּרַד וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל-בֵּיתוֺ בְּשִׂמְחַת לִבּוֺ:

I sstoupil rychle, a přijal jej radostně.

On rychle slezl a s radostí jej přijal.

καὶ σπεύσας κατέβη καὶ ὑπεδέξατο αυ᾿τὸν χαίρων

וֵאסתַּרהַב נחֵת וקַבּלֵה כַּד חָדֵא׃

[(3) Luke 19, 07]

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הִתְלוֹנְנוּ הַכֹּל וְאָמְרוּ: "אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא בָּא לְהִתְאַכְסֵן!"

וַיִּלֹּנוּ כָל-הָרֹאִים לֵאמֹר אֶל-בֵּית אִישׁ חֹטֵא נָטָה לָלוּן:

A viděvše to všickni, reptali, řkouce: K člověku hříšnému se obrátil.

Všichni, kdo to viděli, reptali: „On je hostem u hříšného člověka!“ ([Lukáš 5:30 Lukáš 15:2])

καὶ ι᾿δόντες πάντες διεγόγγυζον λέγοντες ο῞τι παρὰ ἁμαρτωλω̑ α᾿νδρὶ ει᾿ση̑λθεν καταλυ̑σαι

כַּד חזַו דֵּין כֻּלהֻון רָטנִין הוַו וָאמרִין דַּלוָת גַּברָא חַטָיָא עַל שׁרָא׃

[(3) Luke 19, 08]

עָמַד זַכַּי וְאָמַר אֶל הָאָדוֹן: "אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן אֶת מַחֲצִית נְכָסַי לָעֲנִיִּים, וְאִם עָשַׁקְתִּי אִישׁ אַחֲזִיר לוֹ אַרְבַּעְתַּיִם."

וַיַּעֲמֹד זַכָּי וַיֹּאמֶר אֶל-הָאָדוֺן רְאֵה אֲדֹנִי הִנְנִי נֹתֵן מַחֲצִית כַּסְפִּי לָעֲנִיִּים וְאִם-עָשַׁקְתִּי אִישׁ מְאוּמָה אָשִׁיב לוֺ אַרְבַּעְתָּיִם:

Stoje pak Zacheus, řekl Pánu: Aj, polovici statku svého, Pane, dávám chudým, a oklamal-li jsem v čem koho, navracuji to čtvernásob.

Zacheus se zastavil a řekl Pánu: „Polovinu svého jmění, Pane, dávám chudým, a jestliže jsem někoho ošidil, nahradím mu to čtyřnásobně.“ ([Numeri 5:6-Numeri 5:7])

σταθεὶς δὲ Ζακχαι̑ος ει῏πεν πρὸς τὸν κύριον ι᾿δοὺ τὰ ἡμίσιά μου τω̑ν ὑπαρχόντων κύριε τοι̑ς πτωχοι̑ς δίδωμι καὶ ει῎ τινός τι ε᾿συκοφάντησα α᾿ποδίδωμι τετραπλου̑ν

קָם דֵּין זַכַּי וֵאמַר ליֵשֻׁוע הָא מָרי פֵּלגֻּות נֵכסַי יָהֵב אנָא למֵסכִּנֵא וַלכֻלנָשׁ מֵדֵּם דּגֵלזֵת חַד בַּארבּעָא פָּרַע אנָא׃

[(3) Luke 19, 09]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "הַיּוֹם הָיְתָה תְּשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי הָאִישׁ גַּם הוּא בֶּן־אַבְרָהָם.

וַיֹּאמֶר לוֺ יֵשׁוּעַ הַיּוֺם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר גַּם-הוּא בֶּן-אַבְרָהָם:

I dí jemu Ježíš: Dnes spasení stalo se domu tomuto, proto že i on jest syn Abrahamův.

Ježíš mu řekl: „Dnes přišlo spasení do tohoto domu; vždyť je to také syn Abrahamův. ([Lukáš 13:16])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι σήμερον σωτηρία τω̑ οι῎κω τούτω ε᾿γένετο καθότι καὶ αυ᾿τὸς υἱὸς ᾽Αβραάμ ε᾿στιν

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע יַומָנָא הוַו חַיֵא לבַיתָּא הָנָא מֵטֻל דָּאף הָנָא בּרֵה הֻו דַּאברָהָם׃

[(3) Luke 19, 10]

הֵן בֶּן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבֵד וּלְהוֹשִׁיעוֹ."

כִּי בֶן-הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ וּלְהוֺשִׁיעַ אֶת-הָאֹבֵד:

Nebo přišel Syn člověka, aby hledal a spasil, což bylo zahynulo.

Neboť Syn člověka přišel, aby hledal a spasil(o), co zahynulo(p).“ (o) zachránil (p) co je ztraceno ([Ezechiel 34:16; Lukáš 15:4 Lukáš 15:6 Lukáš 15:9])

η῟λθεν γὰρ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ζητη̑σαι καὶ σω̑σαι τὸ α᾿πολωλός

אֵתָא גֵּיר בּרֵה דּאנָשָׁא דּנֵבעֵא ונַחֵא הַו מֵדֵּם דַּאבִּיד הוָא׃ ס

[(3) Luke 19, 11]

לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי מִיָּד תִּגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֺסֶף וַיְמַשֵּׁל לָהֶם מָשָׁל כִּי קָרוֺב הָיָה לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי עַד-מְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Toho když oni poslouchali, promluvil k nim dále podobenství, proto že byl blízko od Jeruzaléma, a že se oni domnívali, že by se hned mělo zjeviti království Boží.

Těm, kteří to slyšeli, pověděl ještě podobenství, protože byl blízko Jeruzaléma, a oni se domnívali, že království Boží se má zjevit ihned. ([Matouš 25:14-Matouš 25:30])

α᾿κουόντων δὲ αυ᾿τω̑ν ταυ̑τα προσθεὶς ει῏πεν παραβολὴν διὰ τὸ ε᾿γγὺς ει῏ναι ᾽Ιερουσαλὴμ αυ᾿τὸν καὶ δοκει̑ν αυ᾿τοὺς ο῞τι παραχρη̑μα μέλλει ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ α᾿ναφαίνεσθαι

וכַד שָׁמעִין הוַו הָלֵין אַוסֵף למִאמַר מַתלָא מֵטֻל דּקַרִיב הוָא לֻאורִשׁלֵם וסָברִין הוַו דַּבהָי שָׁעתָא עתִידָא דּתֵתגּלֵא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 19, 12]

לְפִיכָךְ אָמַר: "אִישׁ אָצִיל אֶחָד הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה לְקַבֵּל סַמְכוּת לִמְלוּכָה וְלָשׁוּב לְאַרְצוֹ.

וַיֹּאמַר אִישׁ נָדִיב הָלַךְ אֶל-אֶרֶץ רְחוֺקָה לָקַחַת-לוֺ מַמְלָכָה וְלָשׁוּב:

I řekl: Člověk jeden rodu znamenitého odšel do daleké krajiny, aby přijal království, a zase se navrátil.

Proto řekl: „Jeden muž vznešeného rodu měl odejít do daleké země, aby si odtud přinesl královskou hodnost(q). (q) ř: království ([Marek 13:34])

ει῏πεν ου῏ν α῎νθρωπός τις ευ᾿γενὴς ε᾿πορεύθη ει᾿ς χὼραν μακρὰν λαβει̑ν ἑαυτω̑ βασιλείαν καὶ ὑποστρέψαι

וֵאמַר גַּברָא חַד בַּר טֻוהמָא רַבָּא אֵזַל לַאתרָא רַחִיקָא דּנֵסַב לֵה מַלכֻּותָא ונֵהפֻּוך׃

[(3) Luke 19, 13]

קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וְאָמַר לָהֶם, 'סַחֲרוּ עַד בּוֹאִי.'

וַיִּקְרָא אֶל-עֲשָׂרָה מֵעֲבָדָיו וַיִּתֵּן לָהֶם עֲשֶׂרֶת מָנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם סַחֲרוּ בָזֶה עַד בֹּאִי:

I povolav desíti služebníků svých, dal jim deset hřiven, a řekl jim: Kupčtež, dokudž nepřijdu.

Zavolal si deset svých služebníků, dal jim deset hřiven(r) a řekl jim: ‚Hospodařte s nimi, dokud nepřijdu.‘ (r) ř: min (peněžní hodnota – tak i dále)

καλέσας δὲ δέκα δούλους ἑαυτου̑ ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς δέκα μνα̑ς καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς πραγματεύσασθε ε᾿ν ω῟ ε῎ρχομαι

וַקרָא עֵסרָא עַבדַּוהי ויַהב להֻון עֵסרָא מנִין וֵאמַר להֻון אֵתּתַּגּרו עַד אָתֵא אנָא׃ ס

[(3) Luke 19, 14]

אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת אַחֲרָיו, לוֹמַר: 'אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.'

וְאַנְשֵׁי עִירוֺ שָׂנְאוּ אֹתוֺ וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר אֵין אֶת-נַפְשֵׁנוּ כִּי זֶה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ:

Měšťané pak jeho nenáviděli ho, a poslali poselství za ním, řkouce: Nechcemeť, aby tento kraloval nad námi.

Ale občané ho nenáviděli a poslali vzápětí poselstvo, aby vyřídilo: ‚Nechceme tohoto člověka za krále!‘

οἱ δὲ πολι̑ται αυ᾿του̑ ε᾿μίσουν αυ᾿τόν καὶ α᾿πέστειλαν πρεσβείαν ο᾿πίσω αυ᾿του̑ λέγοντες ου᾿ θέλομεν του̑τον βασιλευ̑σαι ε᾿φ῾ ἡμα̑ς

בּנַי מדִינתֵּה דֵּין סָנֵין הוַו לֵה ושַׁדַּרו אִיזגַּדֵּא בָּתרֵה וָאמרִין לָא צָבֵין חנַן דּנַמלֵך עלַין הָנָא׃ ס

[(3) Luke 19, 15]

אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה חָזַר וְצִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי שׁוּבוֺ וְהַמַּמְלָכָה נָכוֺנָה בְיָדוֺ וַיְצַו לִקְרֹא אֵלָיו אֶת-הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת-הַכֶּסֶף לִרְאוֺת מֶה-עָשָׂה אִישׁ אִישׁ בְּמִסְחָרוֺ:

I stalo se, když se navrátil, přijav království, že rozkázal zavolati těch svých služebníků, kterýmž byl dal peníze, aby zvěděl, jak kdo mnoho získal.

Když se však jako král vrátil(s), dal si předvolat služebníky, kterým svěřil peníze, aby se přesvědčil, jak s nimi kdo hospodařil. (s) ř: obdržel království

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ε᾿πανελθει̑ν αυ᾿τὸν λαβόντα τὴν βασιλείαν καὶ ει῏πεν φωνηθη̑ναι αυ᾿τω̑ τοὺς δούλους τούτους οι῟ς δεδὼκει τὸ α᾿ργύριον ι῞να γνοι̑ τί διεπραγματεύσαντο

וכַד נסַב מַלכֻּותָא וַהפַך אֵמַר דּנֵקרֻון לֵה הָנֻון עַבדַּוהי דּיַהב להֻון כֵּספָּא דּנֵדַּע מָנָא כֻּל חַד חַד מֵנהֻון אֵתּתַּגַּר׃

[(3) Luke 19, 16]

נִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִכְנִיס עֲשָׂרָה מָנִים.'

וַיָּבֹא הָרִאשׁוֺן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי הֶעֱלָה יִתְרוֺן עֲשֶׂרֶת מָנִים:

I přišel první, řka: Pane, hřivna tvá deset hřiven získala.

Přišel první a řekl: ‚Pane, tvoje hřivna vynesla deset hřiven.‘

παρεγένετο δὲ ὁ πρω̑τος λέγων κύριε ἡ μνα̑ σου δέκα προσηργάσατο μνα̑ς

וֵאתָא קַדמָיָא וֵאמַר מָרי מַניָך עֵסרָא מנִין אַותַּר׃

[(3) Luke 19, 17]

הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, 'יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר, הֱיֵה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.'

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵיטַבְתָּ עֶבֶד טוֺב בְּכֶסֶף מְעַט נֶאֱמָן הָיִיתָ הֱיֵה שַׁלִּיט מֵהַיּוֺם עַל-עֶשֶׂר עָרִים:

I řekl jemu: To dobře, služebníče dobrý. Že jsi nad málem byl věrný, mějž moc nad desíti městy.

Řekl mu: ‚Správně, služebníku dobrý, poněvadž jsi byl věrný v docela malé věci, budeš vládnout nad deseti městy.‘ ([Lukáš 16:10])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ευ῏γε α᾿γαθὲ δου̑λε ο῞τι ε᾿ν ε᾿λαχίστω πιστὸς ε᾿γένου ι῎σθι ε᾿ξουσίαν ε῎χων ε᾿πάνω δέκα πόλεων

אָמַר לֵה אִיו עַבדָּא טָבָא דַּבקַלִיל אֵשׁתּכַחתּ מהַימַן תֵּהוֵא שַׁלִיט עַל עֵסרָא כַּרכִין׃

[(3) Luke 19, 18]

בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.'

וַיָּבֹא הַשֵּׁנִי וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי הֶעֱלָה יִתְרוֺן חֲמֵשֶׁת מָנִים:

A druhý přišel, řka: Pane, hřivna tvá získala pět hřiven.

Přišel druhý a řekl: ‚Pane, tvoje hřivna vynesla pět hřiven.‘

καὶ η῟λθεν ὁ δεύτερος λέγων ἡ μνα̑ σου κύριε ε᾿ποίησεν πέντε μνα̑ς

וֵאתָא דַּתרֵין וֵאמַר מָרי מַניָך חַמשָׁא מנִין עבַד׃

[(3) Luke 19, 19]

הֵשִׁיב וְאָמַר גַּם לָזֶה, 'וְאַתָּה הֱיֵה עַל חָמֵשׁ עָרִים.'

וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-זֶה וְאַתָּה הֱיֵה עַל-חָמֵשׁ עָרִים:

I tomu řekl: I ty budiž nad pěti městy.

Řekl mu: ‚Ty vládni nad pěti městy!‘

ει῏πεν δὲ καὶ τούτω καὶ σὺ ε᾿πάνω γίνου πέντε πόλεων

אֵמַר אָף להָנָא אָף אַנתּ תֵּהוֵא שַׁלִיט עַל חַמשָׁא כַּרכִין׃

[(3) Luke 19, 20]

וְאַחֵר בָּא וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה צָרוּר אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת,

וְאָחָד מֵהֶם בָּא וַיֹּאמַר הֵא-לְךׇ אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי אֲשֶׁר צָרוּר הָיָה בְּמִטְפָּחַת:

A jiný přišel, řka: Pane, aj, teď hřivna tvá, kterouž jsem měl složenou v šátku.

Přišel další a řekl: ‚Pane, tu je tvoje hřivna; měl jsem ji schovánu v šátku,

καὶ ὁ ε῞τερος η῟λθεν λέγων κύριε ι᾿δοὺ ἡ μνα̑ σου η῍ν ει῏χον α᾿ποκειμένην ε᾿ν σουδαρίω

וֵאתָא אחרִנָא וֵאמַר מָרי הָא מַניָך הַו דִּאית הוָא לוָתי כַּד סִים בּסֵדֻּונָא׃

[(3) Luke 19, 21]

שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה: לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתָּ.'

כִּי יָרֵאתִי מִפָּנֶיךׇ אַחֲרֵי אֲשֶׁר אִישׁ קָשֶׁה אַתָּה נֹשֵׂא בַּאֲשֶׁר לֹא נָתַתָּ וְקוֺצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרָעְתָּ:

Nebo jsem se bál tebe, ješto jsi člověk přísný; béřeš, čeho jsi nepoložil, a žneš, čeho jsi nerozsíval.

neboť jsem se tě bál. Jsi přísný člověk: bereš, co jsi nedal(t), a sklízíš, co jsi nezasel.‘ (t) ř: nepoložil (pod. Lukáš 19:22)

ε᾿φοβούμην γάρ σε ο῞τι α῎νθρωπος αυ᾿στηρὸς ει῏ αι῎ρεις ο῍ ου᾿κ ε῎θηκας καὶ θερίζεις ο῍ ου᾿κ ε῎σπειρας

דֵּחלֵת גֵּיר מֵנָך דּגַברָא אַנתּ קַשׁיָא ושָׁקֵל אַנתּ מֵדֵּם דּלָא סָמתּ וחָצֵד אַנתּ מֵדֵּם דּלָא זרַעתּ׃

[(3) Luke 19, 22]

הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, 'עַל־פִּי דְּבָרְךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי, לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל-פִּיךׇ אִשָּׁפֵט אִתְּךׇ עֶבֶד רָע הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי-אִישׁ קָשֶׁה אָנֹכִי נֹשֵׂא בַּאֲשֶׁר לֹא נָתַתִּי וְקוֺצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרָעְתִּי:

I řekl jemu: Z úst tvých soudím tebe, služebníče zlý. Věděl jsi, že jsem já člověk přísný, bera, což jsem nepoložil, a žna, čehož jsem nerozsíval.

Řekne mu: ‚Jsi špatný služebník. Soudím tě podle tvých vlastních slov: věděl jsi, že jsem člověk přísný a beru, co jsem nedal, a sklízím, co jsem nezasel.

λέγει αυ᾿τω̑ ε᾿κ του̑ στόματός σου κρίνω σε πονηρὲ δου̑λε η῎̑δεις ο῞τι ε᾿γώ α῎νθρωπος αυ᾿στηρός ει᾿μι αι῎ρων ο῍ ου᾿κ ε῎θηκα καὶ θερίζων ο῍ ου᾿κ ε῎σπειρα

אָמַר לֵה מֵן פֻּומָך אֵדֻּונָך עַבדָּא בִּישָׁא יָדַע הוַיתּ לִי דּגַברָא אנָא קַשׁיָא ושָׁקֵל אנָא מֵדֵּם דּלָא סָמֵת וחָצֵד אנָא מֵדֵּם דּלָא זֵרעֵת׃

[(3) Luke 19, 23]

מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית?'

וְלָמָּה-זֶּה לֹא נָתַתָּ אֶת-כַּסְפִּי לִמְחַלְּפֵי כָסֶף וַאֲנִי בְּבֹאִי הִ׹ַּׂגְתִּי אֹתוֺ בְּתַרְבִּית:

I proč jsi tedy nedal peněz mých na stůl, a já přijda, byl bych je vzal i s užitky.

Proč jsi aspoň mé peníze neuložil(u), a já bych si je byl teď vybral i s úrokem.‘ (u) ř: nepoložil na stůl (peněžníků)

καὶ διὰ τί ου᾿κ ε῎δωκάς μου τὸ α᾿ργύριον ε᾿πὶ τράπεζαν κα᾿γώ ε᾿λθών σὺν τόκω α῍ν αυ᾿τὸ ε῎πραξα

למָנָא לָא יַהבתּ כֵּספּי עַל פָּתֻורָא וֵאנָא אָתֵא הוִית תָּבַע לֵה עַם רֵבּיָתֵה׃

[(3) Luke 19, 24]

וְלָעוֹמְדִים לְיָדוֹ אָמַר, 'קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.'

וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים עָלָיו קְחוּ מִיָּדוֺ אֶת-הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר-לוֺ עֲשֶׂרֶת הַמָּנִים:

I řekl těm, kteříž tu stáli: Vezměte od něho tu hřivnu, a dejte tomu, kterýž má deset hřiven.

Své družině pak řekl: ‚Vezměte mu tu hřivnu a dejte ji tomu, kdo má deset hřiven!‘

καὶ τοι̑ς παρεστω̑σιν ει῏πεν α῎ρατε α᾿π῾ αυ᾿του̑ τὴν μνα̑ν καὶ δότε τω̑ τὰς δέκα μνα̑ς ε῎χοντι

וַלהָנֻון דּקָימִין קדָמַוהי אֵמַר סַבו מֵנֵה מַניָא והַבו להַו דִּאית לוָתֵה עֵסרָא מנִין׃ ס

[(3) Luke 19, 25]

הֵשִׁיבוּ לוֹ, 'אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!'

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא הוּא יֶשׁ-לוֺ עֲשֶׂרֶת מָנִים:

I řekli jemu: Pane, máť deset hřiven.

Řekli mu: ‚Pane, už má deset.‘

καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ κύριε ε῎χει δέκα μνα̑ς

אָמרִין לֵה מָרַן אִית לוָתֵה עֵסרָא מנִין׃ ס

[(3) Luke 19, 26]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.

אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יִנָּתֶן-לוֺ עוֺד וּמִי אֲשֶׁר אֵין לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת-אֲשֶׁר-בְּיָדוֺ:

Jistě pravím vám: Že každému, kdož má, bude dáno, ale od toho, kterýž nemá, i to, což má, bude odjato.

Pravím vám: ‚Každému, kdo má, bude dáno; kdo nemá, tomu bude odňato i to, co má. ([Lukáš 8:18])

λέγω ὑμι̑ν ο῞τι παντὶ τω̑ ε῎χοντι δοθήσεται α᾿πὸ δὲ του̑ μὴ ε῎χοντος καὶ ο῍ ε῎χει α᾿ρθήσεται

אָמַר להֻון אָמַר אנָא לכֻון דַּלכֻל מַן דִּאית לֵה נֵתִיהֵב לֵה ומֵן הַו דּלַיתּ לֵה אָף הַו דִּאית לֵה נֵתנסֵב מֵנֵה׃

[(3) Luke 19, 27]

אֲבָל אֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹצִים כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי."

אֲבָל אֹיְבַי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא-אָבוּ כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם הָבִיאוּ אֹתָם הֵנָּה וַהֲמִיתוּם לְפָנָי:

Ty pak nepřátely mé, kteříž nechtěli, abych nad nimi kraloval, přiveďte sem, a zmordujte přede mnou.

Ale mé nepřátele, kteří nechtěli, abych byl jejich králem, přiveďte sem a přede mnou je pobijte.‘„

πλὴν τοὺς ε᾿χθρούς μου τούτους τοὺς μὴ θελήσαντάς με βασιλευ̑σαι ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς α᾿γάγετε ω῟δε καὶ κατασφάξατε αυ᾿τοὺς ε῎μπροσθέν μου

בּרַם להָנֻון בּעֵלדּבָבַי אַילֵין דּלָא צבַו דַּאמלֵך עלַיהֻון אַיתַּו אֵנֻון וקַטֵלו אֵנֻון קדָמַי׃ ס

[(3) Luke 19, 28]

לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַל יְרוּשָׁלָיְמָה:

To pověděv, šel napřed, vstupuje k Jeruzalému.

Po těchto slovech pokračoval Ježíš v cestě do Jeruzaléma. ([Matouš 21:1-Matouš 21:11; Marek 11:1-Marek 11:11; Jan 12:12-Jan 12:19])

καὶ ει᾿πών ταυ̑τα ε᾿πορεύετο ε῎μπροσθεν α᾿ναβαίνων ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

וכַד אֵמַר הָלֵין יֵשֻׁוע נפַק לַקדָמַוהי דּנִאזַל לֻאורִשׁלֵם׃

[(3) Luke 19, 29]

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה, אֶל הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא אֵצֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית-עַנְיָה בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו לֵאמֹר:

I stalo se, když se přiblížil k Betfagi a k Betany, k hoře, kteráž slove Olivetská, poslal dva učedlníky své,

Když se přiblížil k Betfage a k Betanii u hory, která se nazývá Olivová, poslal dva ze svých učedníků ([Zacharjáš 14:4])

καὶ ε᾿γένετο ὡς η῎γγισεν ει᾿ς Βηθφαγὴ καὶ Βηθανίαν πρὸς τὸ ο῎ρος τὸ καλούμενον ε᾿λαιω̑ν α᾿πέστειλεν δύο τω̑ν μαθητω̑ν

וכַד מַטִי לבֵית־פָּגֵּא ובֵית־עַניָא עַל־גֵּנב טֻורָא דּמֵתקרֵא דּבֵית זַיתֵּא שַׁדַּר תּרֵין מֵן תַּלמִידַוהי׃

[(3) Luke 19, 30]

"לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּל; כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לְתוֹכוֹ תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ.

לְכוּ אֶל-הַכְּפָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד וְהָיָה כְּבֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא-רָכַב עָלָיו אִישׁ הַתִּירוּ אֹתוֺ וַהֲבִיאֻהוּ:

Řka: Jděte do městečka, kteréž proti vám jest. Do kteréhož vejdouce, naleznete oslátko přivázané, na němž nikdy žádný z lidí neseděl. Odvěžtež je, a přiveďte ke mně.

a řekl jim: „Jděte naproti do vesnice, a jak do ní vejdete, naleznete přivázané oslátko, na němž dosud nikdo z lidí neseděl. Odvažte je a přiveďte! ([Genesis 49:11; Zacharjáš 9:9; 1 Samuelova 6:7])

λέγων ὑπάγετε ει᾿ς τὴν κατέναντι κὼμην ε᾿ν η῟ ει᾿σπορευόμενοι εὑρήσετε πω̑λον δεδεμένον ε᾿φ῾ ο῍ν ου᾿δεὶς πὼποτε α᾿νθρὼπων ε᾿κάθισεν καὶ λύσαντες αυ᾿τὸν α᾿γάγετε

וֵאמַר להֻון זֵלו לַקרִיתָא הָי דַּלקֻובלַן וכַד עָאלִין אנתֻּון לָה הָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון עִילָא דַּאסִיר דּאנָשׁ מֵמתֻום לָא רכֵב עלַוהי שׁרַו אַיתַּאוֻהי׃

[(3) Luke 19, 31]

וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, 'לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?', כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: 'מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ'."

וְכִי-יִשְׁאַל אֶתְכֶם אִישׁ לָמָּה-זֶּה תַּתִּירוּ אֹתוֺ כֹּה תֹאמְרוּן אֹתוֺ יִעֵד הָאָדוֺן לְחֶפְצוֺ:

A optal-liť by se vás kdo, proč odvazujete, tak díte jemu: Proto že Pán ho potřebuje.

Zeptá-li se vás někdo, proč je odvazujete, odpovězte mu: ‚Pán je potřebuje.‘„

καὶ ε᾿άν τις ὑμα̑ς ε᾿ρωτα̑ διὰ τί λύετε ου῞τως ε᾿ρει̑τε ο῞τι ὁ κύριος αυ᾿του̑ χρείαν ε῎χει

וֵאן אנָשׁ משַׁאֵל לכֻון למָנָא שָׁרֵין אנתֻּון לֵה הָכַנָא אֵמַרו לֵה למָרַן מֵתבּעֵא׃ ס

[(3) Luke 19, 32]

הַשְּׁלוּחִים הָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם.

וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:

Tedy odšedše ti, kteříž byli posláni, nalezli, jakž jim byl pověděl.

Šli, kam je poslal, a nalezli vše, jak jim řekl.

α᾿πελθόντες δὲ οἱ α᾿πεσταλμένοι ευ῟ρον καθώς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς

וֵאזַלו הָנֻון דֵּאשׁתַּדַּרו וֵאשׁכַּחו אַיכַּנָא דֵּאמַר להֻון׃

[(3) Luke 19, 33]

כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעַיִר שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: "לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?"

וַיַּתִּירוּ אֶת-הָעָיִר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו לָמָּה-זֶּה תַּתִּירוּ אֶת-הָעָיִר:

A když odvazovali to oslátko, řekli páni jeho k nim: Proč odvazujete oslátko?

Když oslátko odvazovali, řekli jim jeho majitelé: „Proč to oslátko odvazujete?“

λυόντων δὲ αυ᾿τω̑ν τὸν πω̑λον ει῏παν οἱ κύριοι αυ᾿του̑ πρὸς αυ᾿τούς τί λύετε τὸν πω̑λον

וכַד שָׁרֵין לֵה לעִילָא אָמרִין להֻון מָרַוהי מָנָא שָׁרֵין אנתֻּון עִילָא הַו׃

[(3) Luke 19, 34]

הֵשִׁיבוּ: "מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ."

וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ יִעֵד הָאָדוֺן לְחֶפְצוֺ:

A oni řekli: Pán ho potřebuje.

Oni odpověděli: „Pán je potřebuje.“

οἱ δὲ ει῏παν ο῞τι ὁ κύριος αυ᾿του̑ χρείαν ε῎χει

וֵאמַרו להֻון דַּלמָרַן מֵתבּעֵא׃ ס

[(3) Luke 19, 35]

הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הָעַיִר הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ.

וַיָּבִיאוּ אֹתוֺ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיָּשִׂימוּ אֶת-בִּגְדֵהֶם עַל-הָעַיִר וַיַּרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת-יֵשׁוּעַ:

I přivedli je k Ježíšovi, a vloživše roucha svá na to oslátko, vsadili na ně Ježíše.

Přivedli oslátko k Ježíšovi, hodili přes ně své pláště a Ježíše na ně posadili.

καὶ η῎γαγον αυ᾿τὸν πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε᾿πιρίψαντες αυ᾿τω̑ν τὰ ἱμάτια ε᾿πὶ τὸν πω̑λον ε᾿πεβίβασαν τὸν ᾽Ιησου̑ν

וַאיתּיֻוהי לוָת יֵשֻׁוע וַארמִיו עַל עִילָא מָאנַיהֻון וַארכּבֻוהי ליֵשֻׁוע עלַוהי׃ ס

[(3) Luke 19, 36]

כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ פָּרְשׂוּ אֲנָשִׁים אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ.

וַיִּרְכַּב וַיֵּלַךְ וְהֵם פָּרְשׂוּ אֶת-בִּגְדֵיהֶם עַל-הַדָּרֶךְ:

A když on jel, stlali roucha svá na cestě.

A jak jel, prostírali mu své pláště na cestu. ([2 Královská 9:13])

πορευομένου δὲ αυ᾿του̑ ὑπεστρὼννυον τὰ ἱμάτια αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τη̑ ὁδω̑

כַּד דֵּין אָזֵל פָּרסִין הוַו מָאנַיהֻון בֻּאורחָא׃

[(3) Luke 19, 37]

הוּא הִתְקָרֵב אֶל מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וְכָל קְהַל הַתַּלְמִידִים הֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ, בְּאָמְרָם:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶל-מוֺרַד הַר הַזֵּיתִים וַיָּחֵלוּ כָּל-קְהַל תַּלְמִידָיו לְבָרֵךְ אֶת-הָאֱלֹהִים בְּחֶדְוָה וּבְקוֺל רִנָּה עַל כָּל-הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר רָאוּ לֵאמֹר:

Když se pak již přibližoval k místu tomu, kudyž scházejí s hory Olivetské, počalo všecko množství učedlníků radostně chváliti Boha hlasem velikým ze všech divů, kteréž byli viděli,

Když už se blížil ke svahu Olivové hory, počal celý zástup učedníků radostně a hlasitě chválit Boha za všechny mocné činy, které viděli.

ε᾿γγίζοντος δὲ αυ᾿του̑ η῎δη πρὸς τη̑ καταβάσει του̑ ο῎ρους τω̑ν ε᾿λαιω̑ν η῎ρξαντο α῞παν τὸ πλη̑θος τω̑ν μαθητω̑ν χαίροντες αι᾿νει̑ν τὸν θεὸν φωνη̑ μεγάλη περὶ πασω̑ν ω῟ν ει῏δον δυνάμεων

וכַד קרֵב למַחַתּתָא דּטֻורָא דּבֵית זַיתֵּא שַׁרִיו כֻּלֵה כֵּנשָׁא דּתַלמִידֵא חָדֵין וַמשַׁבּחִין לַאלָהָא בּקָלָא רָמָא עַל כֻּל חַילֵא דַּחזַו׃

[(3) Luke 19, 38]

"בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!"

בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה שָׁלוֺם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֺד בִּמְרֹמֵי-עָל:

Řkouce: Požehnaný král, kterýž se béře ve jménu Páně. Pokoj na nebi, a sláva na výsostech.

Volali: „Požehnaný král, který přichází(v) ve jménu Hospodinově(x). Na nebi pokoj a sláva na výsostech!“ (v) var: Požehnaný, který přichází jako král (x) ř: Páně ([Žalmy 118:25-Žalmy 118:26; Lukáš 13:35 Lukáš 2:14])

λέγοντες ευ᾿λογημένος ὁ ε᾿ρχόμενος ὁ βασιλεὺς ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου ε᾿ν ου᾿ρανω̑ ει᾿ρήνη καὶ δόξα ε᾿ν ὑψίστοις

וָאמרִין הוַו בּרִיך הֻו מַלכָּא דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא שׁלָמָא בַּשׁמַיָא ושֻׁובחָא בַּמרַומֵא׃ ס

[(3) Luke 19, 39]

כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן אָמְרוּ אֵלָיו: "רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ."

וַאֲנָשִׁים מִן-הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הָעָם אָמְרוּ אֵלָיו רַבִּי גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךׇ:

Ale někteří z farizeů, kteříž tu byli v zástupu, řekli jemu: Mistře, potresci učedlníků svých.

Tu mu řekli někteří farizeové ze zástupu: „Mistře, napomeň své učedníky!“

καί τινες τω̑ν Φαρισαίων α᾿πὸ του̑ ο῎χλου ει῏παν πρὸς αυ᾿τόν διδάσκαλε ε᾿πιτίμησον τοι̑ς μαθηται̑ς σου

אנָשָׁא דֵּין מֵן פּרִישֵׁא מֵן בַּינַי כֵּנשֵׁא אָמרִין לֵה רַבִּי כּאִי בּתַלמִידַיךְּ׃

[(3) Luke 19, 40]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה."

וַיַּעַן וַיֹּאמַר הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם אִם-אֵלֶּה יֶחֱשׁוּ אֲבָנִים יִזְעָקוּ:

I odpověděv, řekl jim: Pravímť vám: Budou-li tito mlčeti, kamení hned bude volati.

Odpověděl: „Pravím vám, budou-li oni mlčet, bude volat kamení.“ ([Abakuk 2:11; Lukáš 3:8])

καὶ α᾿ποκριθεὶς ει῏πεν λέγω ὑμι̑ν ε᾿ὰν ου῟τοι σιωπήσουσιν οἱ λίθοι κράξουσιν

אָמַר להֻון אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן הָלֵין נֵשׁתּקֻון כִּאפֵא נֵקעיָן׃ ס

[(3) Luke 19, 41]

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ וְאָמַר:

וַיִּקְרַב וַיַּרְא אֶת-הָעִיר וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ לֵאמֹר:

A když se přiblížil, uzřev město, plakal nad ním,

Když už byl blízko a uzřel město, dal se nad ním do pláče ([Lukáš 13:34])

καὶ ὡς η῎γγισεν ι᾿δών τὴν πόλιν ε῎κλαυσεν ε᾿π῾ αυ᾿τήν

וכַד קרֵב וַחזָה לַמדִינתָּא בּכָא עלֵיה׃

[(3) Luke 19, 42]

"לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ.

לוּ יָדַעַתְּ גַּם-אַתְּ בְּיוֺמֵךְ זֶה מֵאַיִן יָבֹא שְׁלוֺמֵךְ אַךְ נִסְתָּר הוּא מִנֶּגֶד עֵינָיִךְ:

Řka: Ó kdybys poznalo i ty, a to aspoň v takový tento den tvůj, které by věci ku pokoji tobě byly, ale skrytoť jest to nyní před očima tvýma.

a řekl: „Kdybys poznalo v tento den(y) i ty, co vede k pokoji! Avšak je to skryto tvým očím. (y) var: aspoň v tento svůj den ([Deuteronomium 32:29; Izajáš 6:9-Izajáš 6:10])

λέγων ο῞τι ει᾿ ε῎γνως ε᾿ν τη̑ ἡμέρα ταύτη καὶ σὺ τὰ πρὸς ει᾿ρήνην νυ̑ν δὲ ε᾿κρύβη α᾿πὸ ο᾿φθαλμω̑ν σου

וֵאמַר אֵלֻו כַּי יָדַעתּי אַילֵין דִּאיתַיהֵין דַּשׁלָמֵכי אָפֵן בּהָנָא יַומֵכי הָשָׁא דֵּין אֵתכַּסִי להֵין מֵן עַינַיכּי׃

[(3) Luke 19, 43]

הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְאוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סוֹלְלָה סְבִיבַיִךְ, וְיַקִּיפוּךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר.

כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְשָׁפְכוּ עָלַיִךְ אֹיְבִים סֹלְלָה מִסָּבִיב וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל-עֵבֶר:

Nebo přijdou na tě dnové, obklíčí tě nepřátelé tvoji valem, a oblehnou tebe, a ssouží tě se všech stran.

Přijdou na tebe dny, kdy tvoji nepřátelé postaví kolem tebe val, obklíčí tě a sevřou ze všech stran. ([Izajáš 29:3; Jeremjáš 6:6 Ezechiel 4:2; Lukáš 21:20-Lukáš 21:22])

ο῞τι η῞ξουσιν ἡμέραι ε᾿πὶ σὲ καὶ παρεμβαλου̑σιν οἱ ε᾿χθροί σου χάρακά σοι καὶ περικυκλὼσουσίν σε καὶ συνέξουσίν σε πάντοθεν

נִאתֻון לֵכי דֵּין יַומָתָא דּנֵחדּרֻונֵכי בּעֵלדּבָבַיכּי ונֵאלצֻונֵכי מֵן כֻּל דֻּוכָּא׃

[(3) Luke 19, 44]

וִימַגְּרוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ."

וְנִפְּצוּ אֹתָךְ וְאֶת-בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ עַד-עָפָר וְלֹא-יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל-אָבֶן תַּחַת אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ עֵת פְּקֻדָּתֵךְ:

A s zemí srovnají tě, i syny tvé v tobě, a nenechajíť v tobě kamene na kameni, proto že jsi nepoznalo času navštívení svého.

Srovnají tě se zemí a s tebou i tvé děti; nenechají v tobě kámen na kameni, poněvadž jsi nepoznalo čas, kdy se Bůh k tobě sklonil(z).“ (z) ř: čas svého navštívení ([Žalmy 137:9; Lukáš 21:6])

καὶ ε᾿δαφιου̑σίν σε καὶ τὰ τέκνα σου ε᾿ν σοί καὶ ου᾿κ α᾿φήσουσιν λίθον ε᾿πὶ λίθον ε᾿ν σοί α᾿νθ῾ ω῟ν ου᾿κ ε῎γνως τὸν καιρὸν τη̑ς ε᾿πισκοπη̑ς σου

ונֵסחפֻונֵכי ולַבנַיכּי בּגַוֵכי ולָא נֵשׁבּקֻון בֵּכי כִּאף עַל כִּאף חלָף דּלָא יִדַעתּי זַבנָא דּסֻוערָנֵכי׃ ס

[(3) Luke 19, 45]

בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים.

וַיָּבֹא אֶל-הַהֵיכָל וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֺ אֶת-הַמֹּכְרִים שָּׁם:

A všed do chrámu, počal vymítati prodavače a kupce z něho,

Když vešel do chrámu, začal vyhánět ty, kdo tam prodávali, ([Matouš 21:12-Matouš 21:17; Marek 11:15-Marek 11:19; Jan 2:13-Jan 2:22])

καὶ ει᾿σελθών ει᾿ς τὸ ἱερὸν η῎ρξατο ε᾿κβάλλειν τοὺς πωλου̑ντας

וכַד עַל להַיכּלָא שַׁרִי למַפָּקֻו לַאילֵין דּזָבנִין בֵּה וַמזַבּנִין׃

[(3) Luke 19, 46]

אָמַר לָהֶם: "הֵן כָּתוּב, 'בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִהְיֶה', אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת פָּרִצִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית-תְּפִילָּה הוּא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֺ לִמְעָרַת פָּרִיצִים:

Řka jim: Psáno jest: Dům můj dům modlitby jest, vy jste jej pak učinili peleší lotrovskou.

a řekl jim: „Je psáno: ‚Můj dům bude domem modlitby,‘ ale vy jste z něho udělali doupě lupičů.“ ([Izajáš 56:7; Jeremjáš 7:11])

λέγων αυ᾿τοι̑ς γέγραπται καὶ ε῎σται ὁ οι῏κός μου οι῏κος προσευχη̑ς ὑμει̑ς δὲ αυ᾿τὸν ε᾿ποιήσατε σπήλαιον ληστω̑ν

וֵאמַר להֻון כּתִיב דּבַיתּי בֵּית צלֻותָא אִיתַוהי אַנתֻּון דֵּין עבַדּתֻּונָיהי מעַרתָא דּלֵסטָיֵא׃ ס

[(3) Luke 19, 47]

יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ,

וַיְהִי מוֺרֶה יוֺם יוֺם בַּהֵיכָל אַךְ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְשָׂרֵי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַשְׁמִידוֺ:

I učil na každý den v chrámě. Přední pak kněží {biskupové} a zákonníci i přední v lidu hledali ho zahladiti.

Každý den učil v chrámě; velekněží však a zákoníci i přední mužové z lidu usilovali o to, aby jej zahubili,

καὶ η῟ν διδάσκων τὸ καθ῾ ἡμέραν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ οἱ δὲ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς ε᾿ζήτουν αυ᾿τὸν α᾿πολέσαι καὶ οἱ πρω̑τοι του̑ λαου̑

והֻו מַלֵף הוָא כֻּל יֻום בּהַיכּלָא רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין וסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא דּעַמָא בָּעֵין הוַו למַובָּדֻותֵה׃

[(3) Luke 19, 48]

אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.

וְלֹא מָצְאוּ מַה-לַּעֲשׂוֺת כִּי כָל-הָעָם דָּבְקוּ אַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ אֹתוֺ:

Ale nenalezli, co by učinili. Nebo všecken lid jej sobě liboval, poslouchaje ho.

ale nevěděli, jak by to měli udělat, poněvadž všechen lid mu visel na rtech. ([Lukáš 20:10 Lukáš 22:2])

καὶ ου᾿χ ευ῞ρισκον τὸ τί ποιήσωσιν ὁ λαὸς γὰρ α῞πας ε᾿ξεκρέματο αυ᾿του̑ α᾿κούων

ולָא מֵשׁכּחִין הוַו מָנָא נֵעבּדֻון לֵה כֻּלֵה גֵּיר עַמָא תּלֵא הוָא בֵּה למֵשׁמעֵה סּ סּ׃

[(3) Luke 20, 01]

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיָה מְלַמֵּד אֶת הָעָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַטִּיף אֶת הַבְּשׂוֹרָה, נִגְּשׁוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים עִם הַזְּקֵנִים

וַיְהִי הַיּוֺם בִּהְיוֺתוֺ בַהֵיכָל לְהוֺרֹת לָעָם תּוֺרָה וּדְבַר הַבְּשׂרָה וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים עִם-הַזְּקֵנִים:

I stalo se těch dnů v jeden den, když on učil lid v chrámě, a kázal evangelium, že přišli k tomu přední kněží {biskupové} a zákonníci s staršími.

Jednoho dne, když učil lid v chrámě a zvěstoval evangelium, přistoupili k němu velekněží a zákoníci se staršími ([Matouš 21:23-Matouš 21:27; Marek 11:27-Marek 11:33])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν μια̑ τω̑ν ἡμερω̑ν διδάσκοντος αυ᾿του̑ τὸν λαὸν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ ευ᾿αγγελιζομένου ε᾿πέστησαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς σὺν τοι̑ς πρεσβυτέροις

וַהוָא בּחַד מֵן יַומָתָא כַּד מַלֵף בּהַיכּלָא לעַמָא וַמסַבַּר קָמו עלַוהי רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא עַם קַשִׁישֵׁא׃

[(3) Luke 20, 02]

וְאָמְרוּ לוֹ: "אֱמֹר נָא לָנוּ, בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלֶּה, אוֹ מִיהוּ שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?"

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אֱמָר לָנוּ בְּאֵיזֶה-זֶה רִשְׁיוֺן אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי הוּא אֲשֶׁר נָתַן לְךׇ אֶת-הָרִשְׁיוֺן הַזֶּה:

I řekli jemu: pověz nám, jakou mocí tyto věci činíš, aneb kdo jest ten, kterýž tobě tuto moc dal?

a řekli: „Pověz nám, jakou mocí to činíš a kdo je ten, který ti tuto moc dal.“ ([Jan 2:18])

καὶ ει῏παν λέγοντες πρὸς αυ᾿τόν ει᾿πὸν ἡμι̑ν ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιει̑ς η῍ τίς ε᾿στιν ὁ δούς σοι τὴν ε᾿ξουσίαν ταύτην

וָאמרִין לֵה אֵמַר לַן בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אַנתּ ומַנֻו הַו דּיַהב לָך שֻׁולטָנָא הָנָא׃

[(3) Luke 20, 03]

הֵשִׁיב לָהֶם: "גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר וְהָשִׁיבוּ לִי.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶשְׁאַל מִכֶּם גַּם-אָנֹכִי דָבָר אִם תַּגִּידוּ לִי:

I odpověděv, řekl jim: Otížiť se i já vás na jednu věc; protož pověztež mi:

Odpověděl jim: „I já vám položím otázku. Řekněte mi,

α᾿ποκριθεὶς δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς ε᾿ρωτήσω ὑμα̑ς κα᾿γώ λόγον καὶ ει῎πατέ μοι

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אֵשַׁאֵלכֻון אָף אֵנָא מֵלתָא וֵאמַרו לִי׃

[(3) Luke 20, 04]

טְבִילַת יוֹחָנָן, הַאִם מִשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?"

טְבִילַת יוֺחָנָן מִפִּי-מִי הָיְתָה מִצְוָתָהּ מִן-הַשָּׁמַיִם אוֺ מִבְּנֵי-אָדָם:

Křest Janův s nebe-li byl, čili z lidí?

odkud měl Jan pověření křtít. Z nebe, či od lidí?“ ([Lukáš 3:3])

τὸ βάπτισμα ᾽Ιωάννου ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ η῟ν η῍ ε᾿ξ α᾿νθρὼπων

מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן מֵן שׁמַיָא הוָת אַו מֵן בּנַי־אנָשָׁא׃

[(3) Luke 20, 05]

הִתְיָעֲצוּ זֶה עִם זֶה בְּאָמְרָם: "אִם נֹאמַר 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר, 'מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?'

וַיְהִי הֵם שֹׁקְלִים בְּדַעְתָּם לֵאמֹר אִם-נֹאמַר מִן-הַשָּׁמַיִם יֹאמַר לָנוּ וּמַדּוּעַ לֹא הֱאֶמַנְתֶּם לוֺ:

Oni pak uvažovali to mezi sebou, řkouce: Jestliže bychom řekli: S nebe, díť: Pročež jste tedy neuvěřili jemu?

Oni o tom mezi sebou uvažovali: „Řekneme-li ‚z nebe‘, namítne nám: ‚Proč jste mu neuvěřili?‘ ([Lukáš 7:29-Lukáš 7:30])

οἱ δὲ συνελογίσαντο πρὸς ἑαυτοὺς λέγοντες ο῞τι ε᾿ὰν ει῎πωμεν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ε᾿ρει̑ διὰ τί ου᾿κ ε᾿πιστεύσατε αυ᾿τω̑

הֵנֻון דֵּין מֵתחַשׁבִין הוַו בּנַפשׁהֻון וָאמרִין דֵּאן נִאמַר מֵן שׁמַיָא אָמַר לַן ומֵטֻל מָנָא לָא הַימֵנתֻּונָיהי׃

[(3) Luke 20, 06]

וְאִם נֹאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', כָּל הָעָם יִסְקְלוּ אוֹתָנוּ, כִּי בְּטוּחִים הֵם שֶׁיּוֹחָנָן הָיָה נָבִיא."

וְאִם-נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יִסְקְלֻנוּ כָל-הָעָם כִּי נָכוֺן הָיָה לָהֶם הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֺחָנָן נָבִיא הָיָה:

Pakli díme: Z lidí, lid všecken ukamenuje nás; nebo cele tak drží, že Jan jest prorok.

Řekneme-li ‚od lidí‘, všechen lid nás bude kamenovat, protože jsou přesvědčeni, že Jan byl prorok.“

ε᾿ὰν δὲ ει῎πωμεν ε᾿ξ α᾿νθρὼπων ὁ λαὸς α῞πας καταλιθάσει ἡμα̑ς πεπεισμένος γάρ ε᾿στιν ᾽Ιωάννην προφήτην ει῏ναι

אֵן דֵּין נִאמַר מֵן בּנַי־אנָשָׁא רָגֵם לַן עַמָא כֻּלֵה מפָּסִין גֵּיר דּיֻוחַנָן נבִיָא הֻו׃

[(3) Luke 20, 07]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵאַיִן.

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדַעְנוּ מִפִּי-מִי:

I odpověděli: Že nevědí, odkud byl.

A tak odpověděli, že nevědí, odkud.

καὶ α᾿πεκρίθησαν μὴ ει᾿δέναι πόθεν

וֵאמַרו לֵה דּלָא יָדעִינַן מֵן אַימֵכָּא הי׃

[(3) Luke 20, 08]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת אֵלֶּה."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ גַּם-אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה:

I řekl jim Ježíš: Aniž já vám povím, jakou mocí toto činím.

Ježíš jim řekl: „Ani já vám nepovím, jakou mocí to činím.“

καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ου᾿δὲ ε᾿γώ λέγω ὑμι̑ν ε᾿ν ποία ε᾿ξουσία ταυ̑τα ποιω̑

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע ולָא אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא׃ ס

[(3) Luke 20, 09]

הוּא סִפֵּר לָעָם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: "אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים. לְאַחַר מִכֵּן נָסַע לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה.

וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל-הָעָם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אִישׁ אֶחָד נָטַע כָּרָם וַיִּתֵּן אֶת-הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים וַיֵּלֶךְ חוּצָה לָאָרֶץ לְיָמִים רַבִּים:

I počal lidu praviti podobenství toto: Člověk jeden štípil vinici, a pronajal ji vinařům, a sám odšel přes pole na dlouhé časy.

Pak začal vypravovat lidu toto podobenství: „Jeden člověk vysadil vinici, pronajal ji vinařům a na dlouhou dobu odcestoval. ([Matouš 21:33-Matouš 21:46; Marek 12:1-Marek 12:12 Izajáš 5:1])

η῎ρξατο δὲ πρὸς τὸν λαὸν λέγειν τὴν παραβολὴν ταύτην α῎νθρωπός τις ε᾿φύτευσεν α᾿μπελω̑να καὶ ε᾿ξέδετο αυ᾿τὸν γεωργοι̑ς καὶ α᾿πεδήμησεν χρόνους ἱκανούς

ושַׁרִי דּנִאמַר לעַמָא מַתלָא הָנָא גַּברָא חַד נצַב כַּרמָא וַאוחדֵה לפַלָחֵא וַאבעֵד זַבנָא סַגִּיָאא׃

[(3) Luke 20, 10]

בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח עֶבֶד אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִפְּרִי הַכֶּרֶם, אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים הִכּוּהוּ וְשִׁלְּחוּ אוֹתוֹ רֵיקָם.

וּלְעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת-עַבְדּוֺ אֶל-הַנֹּטְרִים אֲשֶׁר יָבִיא לוֺ מִפְּרִי כַרְמוֺ וְהַנֹּטְרִים הִכֻּהוּ וַיְשַׁלְחֻהוּ רֵיקָם:

A v čas slušný poslal k těm vinařům služebníka, aby užitek z vinice dali jemu. Ti pak vinaři zmrskavše jej, pustili prázdného.

V stanovený čas poslal k vinařům služebníka, aby mu odevzdali podíl z výnosu vinice. Ale vinaři ho zbili a poslali zpět s prázdnou. ([2 Paralipomenon 36:15-2 Paralipomenon 36:16])

καὶ καιρω̑ α᾿πέστειλεν πρὸς τοὺς γεωργοὺς δου̑λον ι῞να α᾿πὸ του̑ καρπου̑ του̑ α᾿μπελω̑νος δὼσουσιν αυ᾿τω̑ οἱ δὲ γεωργοὶ ε᾿ξαπέστειλαν αυ᾿τὸν δείραντες κενόν

וַבזַבנָא שַׁדַּר עַבדֵּה לוָת פַּלָחֵא דּנֵתּלֻון לֵה מֵן פִּארֵא דּכַרמָא פַּלָחֵא דֵּין מחַאוֻהי ושַׁדּרֻוהי כַּד סרִיק׃

[(3) Luke 20, 11]

הוֹסִיף וְשָׁלַח עֶבֶד אַחֵר, אַךְ גַּם אוֹתוֹ הִכּוּ וּבִזּוּ וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם.

וַיּוֺסֶף וַיִּשְׁלַח עֶבֶד אַחֵר וְגַם-אֹתוֺ הִכּוּ גִּדְפוּ וְשִׁלְחוּ רֵיקָם:

I poslal druhého služebníka. Oni pak i toho zmrskavše a zohavivše, pustili prázdného.

Poslal k nim ještě jiného služebníka; oni i toho zbili, zneuctili a poslali zpět s prázdnou.

καὶ προσέθετο ε῞τερον πέμψαι δου̑λον οἱ δὲ κα᾿κει̑νον δείραντες καὶ α᾿τιμάσαντες ε᾿ξαπέστειλαν κενόν

וַאוסֵף ושַׁדַּר לעַבדֵּה אחרִנָא הֵנֻון דֵּין אָף להַו מחַאוֻהי וצַערֻוהי ושַׁדּרֻוהי כַּד סרִיק׃

[(3) Luke 20, 12]

הוֹסִיף וְשָׁלַח שְׁלִישִׁי, וְאוּלָם גַּם אוֹתוֹ פָּצְעוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה.

וַיִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם עוֺד עֶבֶד שְׁלִישִׁי וַיַּכֻּהוּ הַכֵּה וּפָצֹעַ וְהָדְפוּ אֹתוֺ לְמַדְחֵפוֺת:

I poslal třetího. Ale oni i toho zranivše, vystrčili ven.

Poslal ještě třetího; i toho zbili do krve a vyhnali.

καὶ προσέθετο τρίτον πέμψαι οἱ δὲ καὶ του̑τον τραυματίσαντες ε᾿ξέβαλον

וַאוסֵף ושַׁדַּר דַּתלָתָא הֵנֻון דֵּין וָאף להַו צַלפֻוהי וַאפּקֻוהי׃

[(3) Luke 20, 13]

אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם, 'מָה אֶעֱשֶׁה? אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי אֲהוּבִי; אוּלַי אוֹתוֹ יְכַבְּדוּ'.

וַיֹּאמֶר אֲדוֺן הַכֶּרֶם מָה-אֶעֱשֶׂה אֶשְׁלַח אֶת-בְּנִי אֶת-יְדִידִי אוּלַי יִירְאוּ מִפָּנָיו:

Tedy řekl pán té vinice: Co učiním? Pošli svého milého syna. Snad když toho uzří, ustýdnou se.

Tu řekl pán vinice: ‚Co mám dělat? Pošlu svého milovaného syna, na něho snad budou mít ohled.‘

ει῏πεν δὲ ὁ κύριος του̑ α᾿μπελω̑νος τί ποιήσω πέμψω τὸν υἱόν μου τὸν α᾿γαπητόν ι῎σως του̑τον ε᾿ντραπήσονται

אָמַר מָרֵא כַּרמָא מָנָא אֵעבֵּד אֵשַׁדַּר בֵּרי חַבִּיבָא כּבַר נֵחזֻונָיהי ונֵתכַּחדֻון׃

[(3) Luke 20, 14]

כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַכּוֹרְמִים נוֹעֲצוּ יַחְדָּיו לֵאמֹר, 'זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְהַיְרֻשָּׁה תִּהְיֶה לָנוּ'.

כִּרְאוֺת אֹתוֺ הַנֹּטְרִים נוֺסְדוּ יַחַד לֵאמֹר הִנֵּה הַיּוֺרֵשׁ בָּא לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְלָנוּ תִסֹּב הַנַּחֲלָה:

Ale vinaři uzřevše jej, rozmlouvali mezi sebou, řkouce: Tentoť jest dědic; poďte, zabíme jej, aby naše bylo to dědictví.

Když ho však vinaři spatřili, domlouvali se mezi sebou: ‚To je dědic. Zabijme ho a dědictví bude naše.‘

ι᾿δόντες δὲ αυ᾿τὸν οἱ γεωργοὶ διελογίζοντο πρὸς α᾿λλήλους λέγοντες ου῟τός ε᾿στιν ὁ κληρονόμος α᾿ποκτείνωμεν αυ᾿τόν ι῞να ἡμω̑ν γένηται ἡ κληρονομία

כַּד חזַאוֻהי דֵּין פַּלָחֵא מֵתחַשׁבִין הוַו בּנַפשׁהֻון וָאמרִין הָנַו יָרתָּא תַּו נֵקטלִיוהי ותֵהוֵא יָרתֻּותָא דִּילַן׃

[(3) Luke 20, 15]

הֵם גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. וְעַתָּה מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם בַּעַל הַכֶּרֶם?

וַיֶּהְדְפוּ אֹתוֺ אֶל-מִחוּץ לַכֶּרֶם וַיַּהַרְגֻהוּ וּמָה אֵפוֺא יַעֲשֶׂה לָהֶם אֲדוֺן הַכָּרֶם:

A vystrčivše jej ven z vinice, zamordovali. Což tedy učiní jim pán té vinice?

A vyvlekli ho ven z vinice a zabili. Co tedy s nimi udělá pán vinice? ([Židům 13:12])

καὶ ε᾿κβαλόντες αυ᾿τὸν ε῎ξω του̑ α᾿μπελω̑νος α᾿πέκτειναν τί ου῏ν ποιήσει αυ᾿τοι̑ς ὁ κύριος του̑ α᾿μπελω̑νος

וַאפּקֻוהי לבַר מֵן כַּרמָא וקַטלֻוהי מָנָא הָכִיל נֵעבֵּד להֻון מָרֵא כַּרמָא׃

[(3) Luke 20, 16]

יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְאֶת הַכֶּרֶם יִתֵּן לַאֲחֵרִים." כְּשָׁמְעָם זֹאת אָמְרוּ: "חַס וְחָלִילָה!"

הוּא יָבֹא וְהֶאֱבִיד אֶת-הַנֹּטְרִים הָהֵם וְאֶת-כַּרְמוֺ יִתֵּן בִּידֵי אֲחֵרִים וַיִּשְׁמְעוּ וַיֹּאמְרוּ חָלִילָה לֹא תִהְיֶה כָּזֹאת:

Přijde a vyhladí vinaře ty, a dá vinici jiným. To uslyšavše, řekli: Odstup to.

Přijde, zahubí ty vinaře a vinici dá jiným.“ Když to uslyšeli, řekli: „To přece ne!“

ε᾿λεύσεται καὶ α᾿πολέσει τοὺς γεωργοὺς τούτους καὶ δὼσει τὸν α᾿μπελω̑να α῎λλοις α᾿κούσαντες δὲ ει῏παν μὴ γένοιτο

נִאתֵא ונַובֵּד לפַלָחֵא הָנֻון ונֵתֵּל כַּרמָא לַאחרָנֵא כַּד שׁמַעו דֵּין אֵמַרו לָא תֵּהוֵא הָדֵא׃

[(3) Luke 20, 17]

הוּא נָעַץ בָּהֶם מַבָּטוֹ וְאָמַר: "וּמַהוּ הַכָּתוּב הַזֶּה, 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה'?

וַיִּתֵּן עֵינָיו בָּם וַיֹּאמַר וּמַה דְּבַר הַכָּתוּב אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֺנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה:

Ale on pohleděv na ně, řekl: Co jest pak to, což napsáno jest: Kámen, kterýmž pohrdli stavitelé, ten učiněn jest v hlavu úhelní?

On na ně pohleděl a řekl: „Co tedy znamená slovo Písma: ‚Kámen, který stavitelé zavrhli, stal se kamenem úhelným?‘ ([Žalmy 118:22-Žalmy 118:23; Skutky apoštolské 4:11; 1 Petrův 2:7])

ὁ δὲ ε᾿μβλέψας αυ᾿τοι̑ς ει῏πεν τί ου῏ν ε᾿στιν τὸ γεγραμμένον του̑το λίθον ο῍ν α᾿πεδοκίμασαν οἱ οι᾿κοδομου̑ντες ου῟τος ε᾿γενήθη ει᾿ς κεφαλὴν γωνίας

הֻו דֵּין חָר בּהֻון וֵאמַר ומָנָא הי הָי דַּכתִיבָא דּכִאפָא דַּאסלִיו בַּנָיֵא הִי הוָת לרִישׁ קַרנָא דּזָוִיתָא׃

[(3) Luke 20, 18]

כָּל הַנּוֹפֵל עַל אוֹתָהּ אֶבֶן יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים, וּמִי שֶׁהָאֶבֶן תִּפֹּל עָלָיו - תִּכְתֹּשׁ הִיא אוֹתוֹ."

כָּל-הַנֹּפֵל עַל-הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְפּוֺרָר וְכָל-מִי אֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תְּדַכְּאֶנּוּ לֶעָפָר:

Každý, kdož padne na ten kámen, rozrazí se; a na kohož by on upadl, potřeť jej.

Každý, kdo padne na ten kámen, roztříští se, a na koho on padne, toho rozdrtí.“ ([Izajáš 8:14-Izajáš 8:15; Daniel 2:34-Daniel 2:35 Daniel 2:44-Daniel 2:45])

πα̑ς ὁ πεσών ε᾿π῾ ε᾿κει̑νον τὸν λίθον συνθλασθήσεται ε᾿φ῾ ο῍ν δ῾ α῍ν πέση λικμήσει αυ᾿τόν

וכֻל דּנֵפֵּל עַל הָי כִּאפָא נֵתרעַע וכֻל מַן דּהִי תֵּפֵּל עלַוהי תֵּדרֵיוהי׃ ס

[(3) Luke 20, 19]

אוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם בּוֹ, כִּי הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הִמְשִׁיל אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁפָּחֲדוּ מִן הָעָם.

וַיְבַקְשׁוּ הַסּוֺפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לִשְׁלֹחַ בּוֺ יַד בָּעֵת הַהִיא כִּי רָאוּ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הוּא נֹשֵׂא אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אֶפֶס כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם:

I hledali přední kněží {biskupové} a zákonníci, jak by naň vztáhli ruce v tu hodinu, ale báli se lidu. Nebo porozuměli, že by na ně mluvil podobenství to.

Zákoníci a velekněží ho chtěli v tu hodinu dostat do rukou, ale báli se lidu; poznali totiž, že to podobenství řekl proti nim. ([Lukáš 19:48 Lukáš 22:2])

καὶ ε᾿ζήτησαν οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ α᾿ρχιερει̑ς ε᾿πιβαλει̑ν ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὰς χει̑ρας ε᾿ν αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα καὶ ε᾿φοβήθησαν τὸν λαόν ε῎γνωσαν γὰρ ο῞τι πρὸς αυ᾿τοὺς ει῏πεν τὴν παραβολὴν ταύτην

בּעַו הוַו דֵּין רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא דּנַרמֻון עלַוהי אִידַיָא בּהָי שָׁעתָא וַדחֵלו מֵן עַמָא יִדַעו גֵּיר דַּעלַיהֻון אֵמַר מַתלָא הָנָא׃ ס

[(3) Luke 20, 20]

הֵם הִתְחַקּוּ אַחֲרָיו וְשָׁלְחוּ מְרַגְּלִים שֶׁהֶעֱמִידוּ פְּנֵי צַדִּיקִים כְּדֵי לְהֵאָחֵז בְּדָבָר מִדְּבָרָיו, בְּמַטָּרָה לִמְסֹר אוֹתוֹ לְסַמְכוּת הַנָּצִיב וּלְשִׁפּוּטוֹ.

וַיֶּאֶרְבוּ-לוֺ וַיִּשְׁלְחוּ מְרַגְלִים מִתְחַפְּשִׂים כְּאַנְשֵׁי-צֶדֶק לְצֹדֵד אֹתוֺ בִּדְבָרָיו וּלְהַסְגִּירוֺ לִידֵי הַמִּשְׁפָּט וִידֵי הַפֶּחָה:

Tedy střehnouce ho, poslali špehéře, kteříž by se spravedlivými činili, aby ho polapili v řeči, a potom jej vydali vrchnosti a v moc hejtmanu.

Nespustili ho však z očí.(a) Poslali své lidi, kteří měli předstírat, že to myslí upřímně(b), aby jej přistihli při výroku, pro nějž by ho mohli vydat vladařově moci a soudu. (a) var: Odešli a (b) ř: že jsou spravedliví ([Matouš 22:15-Matouš 22:22; Marek 12:13-Marek 12:17 Lukáš 11:53-Lukáš 11:54])

καὶ παρατηρήσαντες α᾿πέστειλαν ε᾿γκαθέτους ὑποκρινομένους ἑαυτοὺς δικαίους ει῏ναι ι῞να ε᾿πιλάβωνται αυ᾿του̑ λόγου ω῞στε παραδου̑ναι αυ᾿τὸν τη̑ α᾿ρχη̑ καὶ τη̑ ε᾿ξουσία του̑ ἡγεμόνος

ושַׁדַּרו לוָתֵה גָּשֻׁושֵׁא דּמֵתּדַּמֵין בּזַדִּיקֵא דּנֵאחדֻּונָיהי בּמֵלתָא ונַשׁלמֻונָיהי לדַיָנָא וַלשֻׁולטָנֵה דּהִגמֻונָא׃

[(3) Luke 20, 21]

הַלָּלוּ פָּנוּ אֵלָיו בַּשְּׁאֵלָה: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וּמְלַמֵּד נְכוֹנָה וְאֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים אֶלָּא מוֹרֶה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת.

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ לֵאמֹר רַבֵּנוּ יָדַעְנוּ כִּי נָכוֺן תֶּהְגֶּה וּתְלַמֵּד לֹא-תִשָׂא פְנֵי-אִישׁ וְאֶת-דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים תּוֺרֶה בְּמֵישָׁרִים:

I otázali se ho, řkouce: Mistře, víme, že právě mluvíš a učíš, a nepřijímáš osoby, ale v pravdě cestě Boží učíš.

Otázali se ho: „Mistře, víme, že správně mluvíš a učíš a nestraníš nikomu, nýbrž učíš cestě Boží podle pravdy.

καὶ ε᾿πηρὼτησαν αυ᾿τὸν λέγοντες διδάσκαλε οι῎δαμεν ο῞τι ο᾿ρθω̑ς λέγεις καὶ διδάσκεις καὶ ου᾿ λαμβάνεις πρόσωπον α᾿λλ῾ ε᾿π῾ α᾿ληθείας τὴν ὁδὸν του̑ θεου̑ διδάσκεις

ושַׁאלֻוהי וָאמרִין לֵה מַלפָנָא יָדעִינַן דַּתרִיצָאיִת ממַלֵל אַנתּ ומַלֵף ולָא נָסֵב אַנתּ בַּאפֵּא אֵלָא בּקֻושׁתָּא אֻורחָא דַּאלָהָא מַלֵף אַנתּ׃

[(3) Luke 20, 22]

הַאִם מֻתָּר לָנוּ לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?"

הֲנָכוֺן לָנוּ לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אִם-אָיִן:

Sluší-li nám daň dávati císaři, čili nic?

Je nám dovoleno dávat daň císaři, nebo ne?“

ε῎ξεστιν ἡμα̑ς Καίσαρι φόρον δου̑ναι η῍ ου῎

שַׁלִיט לַן דּנֵתֵּל כּסֵף־רִשָׁא לקֵסַר אַו לָא׃

[(3) Luke 20, 23]

הוֹאִיל וְרָאָה אֶת עָרְמָתָם אָמַר לָהֶם:

וַיַּכֵּר אֶת-נִכְלֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה-תְּנַסּוּנִי:

Ale porozuměv chytrosti jejich, dí jim: Co mne pokoušíte?

Ježíš však prohlédl jejich záludnost a řekl jim:

κατανοήσας δὲ αυ᾿τω̑ν τὴν πανουργίαν ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς

הֻו דֵּין אֵסתַּכַּל חָרעֻותהֻון וֵאמַר מָנָא מנַסֵין אנתֻּון לִי׃

[(3) Luke 20, 24]

"הַרְאוּ לִי דִּינָר. שֶׁל מִי הַדְּמוּת וְהַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר עָלָיו?" הֵשִׁיבוּ: "שֶׁל הַקֵּיסָר."

הַרְאוּ לִי דִּינַר אֶחָד לְמִי הַתְּמוּנָה וְהַכְּתֹבֶת הָהֵנָּה וַיֹּאמְרוּ לַקֵּיסָר:

Ukažte mi peníz. Čí má obraz a nápis? I odpověděvše, řekli: Císařův.

“Ukažte mi denár! Čí má obraz a nápis?“ Odpověděli: „Císařův.“

δείξατέ μοι δηνάριον τίνος ε῎χει ει᾿κόνα καὶ ε᾿πιγραφήν οἱ δὲ ει῏παν Καίσαρος

חַוַאוֻני דִּינָרָא דּמַן אִית בֵּה צַלמָא וַכתִיבָתָא הֵנֻון דֵּין אֵמַרו דּקֵסַר׃

[(3) Luke 20, 25]

אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל-כֵּן הָבוּ לַקֵּיסַר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים:

On pak řekl jim: Dejtež tedy, co jest císařova, císaři, a co jest Božího, Bohu.

Řekl jim: „Odevzdejte tedy to, co je císařovo, císaři, a co je Boží, Bohu.“ ([Římanům 13:7])

ὁ δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς τοίνυν α᾿πόδοτε τὰ Καίσαρος Καίσαρι καὶ τὰ του̑ θεου̑ τω̑ θεω̑

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע הַבו הָכִיל דּקֵסַר לקֵסַר ודַאלָהָא לַאלָהָא׃

[(3) Luke 20, 26]

הֵם לֹא יָכְלוּ לְהֵאָחֵז בְּדָבָר מִדְּבָרָיו בְּנוֹכְחוּת הָעָם, וּבִתְמִיהָתָם עַל תְּשׁוּבָתוֹ שָׁתְקוּ.

וְלֹא יָכְלוּ לְצֹדֵד אֹתוֺ בְּדַבְּרוֺ לִפְנֵי הָעָם וַיִּתְפַּלְּאוּ עַל-הַמַּעֲנֶה וַיַּחְרִישׁוּ:

I nemohli ho za slovo popadnouti před lidem, a divíce se odpovědi jeho, umlkli.

A tak se jim nepodařilo, aby ho před lidmi přistihli v řeči; podivili se jeho odpovědi a umlkli.

καὶ ου᾿κ ι῎σχυσαν ε᾿πιλαβέσθαι αυ᾿του̑ ρ᾿ήματος ε᾿ναντίον του̑ λαου̑ καὶ θαυμάσαντες ε᾿πὶ τη̑ α᾿ποκρίσει αυ᾿του̑ ε᾿σίγησαν

ולָא אֵשׁכַּחו למֵאחַד מֵנֵה מֵלתָא קדָם עַמָא וֵאתּדַּמַרו עַל פֵּתגָמֵה וַשׁתֵקו׃ ס

[(3) Luke 20, 27]

נִגְּשׁוּ כַּמָּה מִן הַצְּדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:

וַיִּגְּשׁוּ אֲנָשִׁים מִן-הַצַּדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי-אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר:

Přistoupivše pak někteří z saduceů, (kteříž odpírají býti vzkříšení), otázali se ho,

Přišli k němu někteří ze saduceů – ti popírají vzkříšení – a otázali se ho: ([Matouš 22:23-Matouš 22:33; Marek 12:18-Marek 12:27 Skutky apoštolské 23:8])

προσελθόντες δέ τινες τω̑ν Σαδδουκαίων οἱ α᾿ντιλέγοντες α᾿νάστασιν μὴ ει῏ναι ε᾿πηρὼτησαν αυ᾿τὸν

קרֵבו דֵּין אנָשִׁין מֵן זַדֻּוקָיֵא הָנֻון דָּאמרִין דַּקיָמתָּא לַיתּ ושַׁאלֻוהי׃

[(3) Luke 20, 28]

"רַבִּי, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ שֶׁאִם יָמוּת אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וְאֵין לוֹ בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.

רַבֵּנוּ הִנֵּה מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ כִּי יָמוּת אֶחָד מִשְּׁנֵי אַחִים וְהוּא בַּעַל אִשָּׁה וּבֵין אֵין-לוֺ אֵשֶׁת הַמֵּת יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ וְהֵקִים זֶרַע עַל-שֵׁם אָחִיו:

Řkouce: Mistře, Mojžíš napsal nám: Kdyby bratr něčí umřel, maje manželku, a umřel by bez dětí, aby ji pojal bratr jeho za manželku, a vzbudil símě bratru svému.

“Mistře, Mojžíš nám ustanovil: ‚Zemře-li něčí bratr ženatý, ale bezdětný, ať se s jeho manželkou ožení jeho bratr a zplodí svému bratru potomka.‘ ([Deuteronomium 25:5])

λέγοντες διδάσκαλε Μωϋση̑ς ε῎γραψεν ἡμι̑ν ε᾿άν τινος α᾿δελφὸς α᾿ποθάνη ε῎χων γυναι̑κα καὶ ου῟τος α῎τεκνος η῏ ι῞να λάβη ὁ α᾿δελφὸς αυ᾿του̑ τὴν γυναι̑κα καὶ ε᾿ξαναστήση σπέρμα τω̑ α᾿δελφω̑ αυ᾿του̑

וָאמרִין לֵה מַלפָנָא מֻושֵׁא כּתַב לַן דֵּאן אנָשׁ נמֻות אַחֻוהי דִּאית לֵה אַנתּתָא דּלָא בּנַיָא נֵסַב אַחֻוהי אַנתּתֵה וַנקִים זַרעָא לַאחֻוהי׃

[(3) Luke 20, 29]

וּבְכֵן הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת בְּלִי בָּנִים.

וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים הָרִאשׁוֺן לָקַח לוֺ אִשָּׁה וַיָּמָת וּבֵן אֵין-לוֺ:

I bylo sedm bratří, a první pojav ženu, umřel bez dětí.

Bylo tedy sedm bratří. Oženil se první a zemřel bezdětný.

ἑπτὰ ου῏ν α᾿δελφοὶ η῟σαν καὶ ὁ πρω̑τος λαβών γυναι̑κα α᾿πέθανεν α῎τεκνος

שַׁבעָא דֵּין אַחִין אִית הוַו קַדמָיָא נסַב אַנתּתָא ומִית דּלָא בּנַיָא׃

[(3) Luke 20, 30]

לָקַח אוֹתָהּ הַשֵּׁנִי

וְהַשֵּׁנִי יִבֵּם אֹתָהּ:

I pojal druhý tu ženu, a umřel i ten bez dětí.

Jeho manželku si vzal druhý,

καὶ ὁ δεύτερος

ונַסבָּה דַּתרֵין לַאנתּתֵה והָנָא מִית דּלָא בּנַיָא׃

[(3) Luke 20, 31]

וְאַחֲרֵי כֵן הַשְּׁלִישִׁי; וְכָךְ כָּל הַשִּׁבְעָה לֹא הִנִּיחוּ בָּנִים וּמֵתוּ.

וְכֵן גַּם-הַשְּׁלִישִׁי וְכֵן כָּל-הַשִּׁבְעָה וְכֻלָּם מֵתוּ לֹא-בָנִים:

Potom třetí pojal ji, též i všech těch sedm, a nezůstavivše dětí, zemřeli.

pak třetí a stejně všech sedm; nezanechali dětí a zemřeli.

καὶ ὁ τρίτος ε῎λαβεν αυ᾿τήν ὡσαύτως δὲ καὶ οἱ ἑπτὰ ου᾿ κατέλιπον τέκνα καὶ α᾿πέθανον

ודַתלָתָא תֻּוב נַסבָּה והָכוָת וָאף שַׁבעָתַיהֻון ומִיתו ולָא שׁבַקו בּנַיָא׃

[(3) Luke 20, 32]

לְבַסּוֹף מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.

וּבָאַחֲרוֺנָה מֵתָה גַּם-הָאִשָּׁה:

Nejposléze po všech umřela i ta žena.

Nakonec zemřela i ta žena.

υ῞στερον καὶ ἡ γυνὴ α᾿πέθανεν

ומִיתַת בּחַרתָא אָף אַנתּתָא׃

[(3) Luke 20, 33]

אִם כֵּן לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה אִשָּׁה לְכָל הַשִּׁבְעָה?"

וְעַתָּה לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת כָּל-הַשִּׁבְעָה:

Protož při vzkříšení, kterého z nich bude ta žena, poněvadž sedm jich mělo ji za manželku?

Komu z nich bude tato žena patřit při vzkříšení? Všech sedm ji přece mělo za manželku.“

ἡ γυνὴ ου῏ν ε᾿ν τη̑ α᾿ναστάσει τίνος αυ᾿τω̑ν γίνεται γυνή οἱ γὰρ ἑπτὰ ε῎σχον αυ᾿τὴν γυναι̑κα

בַּקיָמתָּא הָכִיל דַּאינָא מֵנהֻון תֵּהוֵא אַנתּתָא שַׁבעָתַיהֻון גֵּיר נַסבֻּוה׃

[(3) Luke 20, 34]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִתְחַתְּנִים,

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים יִבְעָלוּ וְנָשִׁים תִּבָּעַלְנָה:

A odpovídaje, řekl jim Ježíš: Synové tohoto věku žení se a vdávají.

Ježíš jim řekl: „Lidé přítomného věku se žení a vdávají.

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς οἱ υἱοὶ του̑ αι᾿ω̑νος τούτου γαμου̑σιν καὶ γαμίσκονται

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע בּנַוהי דּעָלמָא הָנָא נָסבִּין נֵשֵׁא ונֵשֵׁא הָויָן לגַברֵא׃

[(3) Luke 20, 35]

אַךְ הַזַּכָּאִים לִנְחֹל אֶת הָעוֹלָם הַבָּא וְאֶת הַתְּחִיָּה מִן הַמֵּתִים אֵינָם מִתְחַתְּנִים,

אַךְ הָעֹמְדִים לָרֶשֶׁת אֶת-הָעוֺלָם הַבָּא וְלִחְיוֺת מִן-הַמֵּתִים לֹא יִבְעָלוּ וְלֹא תִבָּעַלְנָה:

Ale ti, kteříž hodni jmíni budou dosáhnouti onoho věku a vzkříšení z mrtvých, ani se ženiti nebudou ani vdávati.

Avšak ti, kteří byli hodni dosáhnout budoucího věku a vzkříšení z mrtvých, nežení se ani nevdávají.

οἱ δὲ καταξιωθέντες του̑ αι᾿ω̑νος ε᾿κείνου τυχει̑ν καὶ τη̑ς α᾿ναστάσεως τη̑ς ε᾿κ νεκρω̑ν ου῎τε γαμου̑σιν ου῎τε γαμίζονται

הָנֻון דֵּין דַּלהַו עָלמָא שׁוַו ולַקיָמתָּא דּמֵן בֵּית מִיתֵא לָא נָסבִּין נֵשֵׁא וָאף לָא נֵשֵׁא הָויָן לגַברֵא׃

[(3) Luke 20, 36]

כִּי גַּם אֵינָם יְכוֹלִים לָמוּת עוֹד, שֶׁהֲרֵי שָׁוִים הֵם לְמַלְאָכִים וּבְנֵי אֱלֹהִים הֵם בִּהְיוֹתָם בְּנֵי הַתְּחִיָּה.

וְלֹא יוּכְלוּ לָמוּת עוֺד כִּי דוּמִים הֵם לְמַּלְאָכִים כִּי בִּהְיוֺתָם בְּנֵי הַתְּחִיָּה בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה:

Nebo ani umírati více nebudou moci, andělům zajisté rovni budou. A jsou synové Boží, poněvadž jsou synové vzkříšení.

Vždyť už nemohou zemřít, neboť jsou rovni andělům a jsou syny Božími, poněvadž jsou účastni vzkříšení.

ου᾿δὲ γὰρ α᾿ποθανει̑ν ε῎τι δύνανται ι᾿σάγγελοι γάρ ει᾿σιν καὶ υἱοί ει᾿σιν θεου̑ τη̑ς α᾿ναστάσεως υἱοὶ ο῎ντες

אָפלָא גֵּיר תֻּוב לַממָת מֵשׁכּחִין אַיך מַלַאכֵא אֵנֻון גֵּיר וַבנַיָא אִיתַיהֻון דַּאלָהָא מֵטֻל דַּהוַו בּנַיָא דַּקיָמתָּא׃

[(3) Luke 20, 37]

וְשֶׁהַמֵּתִים קָמִים לִתְחִיָּה גַּם מֹשֶׁה רָמַז בְּפָרָשַׂת הַסְּנֶה שֶׁנֶּאֱמַר 'יהוה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.'

וְהַמֵּתִים כִּי יָקוּמוּ גַּם-לְמֹשֶׁה הֻגַּד מִתּוֺךְ הַסְּנֶה כַּאֲשֶׁר קָרָא יְהוָֺה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

A že mrtví vstanou z mrtvých, i Mojžíš ukázal při onom kři, když nazývá Pána Bohem Abrahamovým, a Bohem Izákovým, a Bohem Jákobovým.

A že mrtví vstanou, naznačil i Mojžíš ve vyprávění o hořícím keři, když nazývá Hospodina(c) ‚Bohem Abrahamovým, Bohem Izákovým a Bohem Jákobovým‘. (c) ř: Pána (pod. Lukáš 20:42) ([Exodus 3:2-Exodus 3:6])

ο῞τι δὲ ε᾿γείρονται οἱ νεκροὶ καὶ Μωϋση̑ς ε᾿μήνυσεν ε᾿πὶ τη̑ς βάτου ὡς λέγει κύριον τὸν θεὸν ᾽Αβραὰμ καὶ θεὸν ᾽Ισαὰκ καὶ θεὸν ᾽Ιακὼβ

דּקָימִין דֵּין מִיתֵא אָף מֻושֵׁא בַּדֵּק אַדכַּר גֵּיר בּסַניָא כַּד אָמַר מָריָא אַלָהֵה דַּאברָהָם וַאלָהֵה דִּאיסחָק וַאלָהֵה דּיַעקֻוב׃

[(3) Luke 20, 38]

וְהָאֱלֹהִים לֹא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל חַיִּים לוֹ."

וְהָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם-אֱלֹהֵי הַחַיִּים כִּי כֻלָּם חַיִּים לְפָנָיו:

Bůhť pak není mrtvých, ale živých, nebo všickni jsou jemu živi.

On přece není Bohem mrtvých, nýbrž živých, neboť před ním(d) jsou všichni živi.“ (d) ř: jemu

θεὸς δὲ ου᾿κ ε῎στιν νεκρω̑ν α᾿λλὰ ζὼντων πάντες γὰρ αυ᾿τω̑ ζω̑σιν

אַלָהָא דֵּין לָא הוָא דּמִיתֵא אֵלָא דּחַיֵא כֻּלהֻון גֵּיר חַיִין אֵנֻון לֵה׃ ס

[(3) Luke 20, 39]

כַּמָּה מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בִּתְגוּבָה: "רַבִּי, יָפֶה דִּבַּרְתָּ!"

וַיַּעֲנוּ סוֺפְרִים אֲחָדִים וַיֹּאמְרוּ רַבִּי הֵיטֵב דִּבַּרְתָּ:

Tedy odpověděvše někteří z zákonníků, řekli: Mistře, dobře jsi pověděl.

Někteří ze zákoníků na to řekli: „Mistře, dobře jsi odpověděl.“

α᾿ποκριθέντες δέ τινες τω̑ν γραμματέων ει῏παν διδάσκαλε καλω̑ς ει῏πας

וַענַו אנָשִׁין מֵן סָפרֵא וָאמרִין לֵה מַלפָנָא שַׁפִּיר אָמַר אַנתּ׃

[(3) Luke 20, 40]

וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר.

וְלֹא-הֵעֵז עוֺד אִישׁ מֵהֶם לִשְׁאֹל אֹתוֺ דָּבָר:

I nesměli se jeho na nic více tázati.

A už se neodvážili položit mu jinou otázku. ([Matouš 22:46; Marek 12:34])

ου᾿κέτι γὰρ ε᾿τόλμων ε᾿περωτα̑ν αυ᾿τὸν ου᾿δέν

ולָא תֻּוב אַמרַחו לַמשַׁאָלֻותֵה עַל מֵדֵּם׃ ס

[(3) Luke 20, 41]

שָׁאַל הוּא אוֹתָם: "כֵּיצַד זֶה אוֹמְרִים עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁבֶּן דָּוִד הוּא?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵיךְ יֹאמְרוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד הוּא:

Řekl pak jim: Kterak praví Krista býti synem Davidovým?

Řekl jim: „Jak mohou nazývat Mesiáše(e) synem Davidovým? (e) ř: Krista ([Matouš 22:41-Matouš 22:46; Marek 12:35-Marek 12:37])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς πω̑ς λέγουσιν τὸν Χριστὸν ει῏ναι Δαυὶδ υἱόν

וֵאמַר הוָא להֻון אַיכַּנָא אָמרִין סָפרֵא עַל משִׁיחָא דַּברֵה הֻו דּדַוִיד׃

[(3) Luke 20, 42]

הֵן דָּוִד עַצְמוֹ אוֹמֵר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, 'נְאֻם יהוה לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי

וְדָוִד הֲלֹא הוּא אֹמֵר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים נְאֻם יְהוָֺה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי:

A sám David praví v knize žalmů: Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé,

Vždyť sám David praví v Knize žalmů: ‚Řekl Hospodin mému Pánu: Usedni po mé pravici, ([Žalmy 110:1; Skutky apoštolské 2:34-Skutky apoštolské 2:35; Židům 1:13])

αυ᾿τὸς γὰρ Δαυὶδ λέγει ε᾿ν βίβλω ψαλμω̑ν ει῏πεν κύριος τω̑ κυρίω μου κάθου ε᾿κ δεξιω̑ν μου

והֻו דַּוִיד אֵמַר בַּכתָבָא דּמַזמֻורֵא דֵּאמַר מָריָא למָרי תֵּב לָך מֵן יַמִיני׃

[(3) Luke 20, 43]

עַד־אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ'.

עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךׇ הֲדֹם לְרַגְלֶיךׇ:

Ažť položím nepřátely tvé v podnož noh tvých?

dokud nepoložím tvé nepřátele za podnož tvých nohou.‘

ε῞ως α῍ν θω̑ τοὺς ε᾿χθρούς σου ὑποπόδιον τω̑ν ποδω̑ν σου

עדַמָא דֵּאסִים בּעֵלדּבָבַיךְּ תּחֵית רֵגלַיךְּ׃

[(3) Luke 20, 44]

הִנֵּה דָּוִד קוֹרֵא לוֹ 'אָדוֹן', וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ?"

וְאִם דָּוִד קֹרֵא לוֺ אָדוֺן אֵיךְ הוּא בְּנוֺ:

Poněvadž David jej Pánem nazývá, i kterakž syn jeho jest?

David tedy nazývá Mesiáše Pánem; jak potom může být jeho synem?“

Δαυὶδ ου῏ν κύριον αυ᾿τὸν καλει̑ καὶ πω̑ς αυ᾿του̑ υἱός ε᾿στιν

אֵן הָכִיל דַּוִיד מָרי קָרֵא לֵה אַיכַּנָא בּרֵה הֻו סס׃

[(3) Luke 20, 45]

וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם אָמַר לְתַלְמִידָיו:

וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו בְּאָזְנֵי כָל-הָעָם:

I řekl učedlníkům svým přede vším lidem:

Když všechen lid poslouchal, řekl učedníkům: ([Matouš 23:1-Matouš 23:14; Marek 12:38-Marek 12:40])

α᾿κούοντος δὲ παντὸς του̑ λαου̑ ει῏πεν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑

וכַד כֻּלֵה עַמָא שָׁמַע הוָא אֵמַר לתַלמִידַוהי׃

[(3) Luke 20, 46]

"הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ לְבוּשֵׁי גְּלִימוֹת וְאוֹהֲבִים בִּרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים וּמוֹשָׁבִים רִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמְקוֹמוֹת נִכְבָּדִים בַּסְּעוּדוֹת;

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִן-הַסּוֺפְרִים הַמִּתְעַנְּגִים עַל לֶכְתָּם מְלֻבָּשִׁים מְעִיל וְאֹהֲבִים אֶת-שְׁאֵלַת שָׁלוֺם לָהֶם בַּשְּׁוָקִים וְאֶת-הַמּוֺשָׁבוֺת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵי-הַכְּנֵסֶת וְאֶת-הַמְּקֹמוֺת הַנִּכְבָּדִים בְּבָתֵּי הַמִּשְׁתֶּה:

Varujte se zákonníků, kteříž rádi chodí v krásném rouše, a milují pozdravování na trzích a přední stolice v školách, a první místo na večeřích.

“Dejte si pozor na zákoníky, kteří se rádi procházejí v dlouhých řízách, mají v oblibě pozdravy na ulicích, přední sedadla v synagógách a přední místa na hostinách. ([Lukáš 11:43 Lukáš 14:7])

προσέχετε α᾿πὸ τω̑ν γραμματέων τω̑ν θελόντων περιπατει̑ν ε᾿ν στολαι̑ς καὶ φιλούντων α᾿σπασμοὺς ε᾿ν ται̑ς α᾿γοραι̑ς καὶ πρωτοκαθεδρίας ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς καὶ πρωτοκλισίας ε᾿ν τοι̑ς δείπνοις

אֵזדַּהרו מֵן סָפרֵא דּצָבֵין לַמהַלָכֻו בֵּאסטלֵא ורָחמִין שׁלָמָא בּשֻׁוקֵא ורִישׁ מַותּבֵא בַּכנֻושָׁתָא ורִישׁ סמָכֵא בַּאחשָׁמיָתָא׃

[(3) Luke 20, 47]

הָאֹכְלִים אֶת-בָּתֵּי אַלְמָנוֺת וּלְמַרְאֶה-עַיִן יַרְבּוּ תְפִלָּה אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר יִנָּטֶה עֲלֵיהֶם קַו-הַמִּשְׁפָּט פִּי שְׁנָיִם:

Kteříž zžírají domy vdovské pod zámyslem dlouhé modlitby. Tiť vezmou těžší odsouzení.

Vyjídají domy vdov a dlouho se naoko modlí(f). Ty postihne tím přísnější soud.“ (f) var: Vyjídají domy vdov pod záminkou dlouhých modliteb

οι῍ κατεσθίουσιν τὰς οι᾿κίας τω̑ν χηρω̑ν καὶ προφάσει μακρὰ προσεύχονται ου῟τοι λήμψονται περισσότερον κρίμα

הָנֻון דָּאכלִין בָּתֵּא דַּארמלָתָא בּעֵלתָא דּמַורכִין צלַוָתהֻון הֵנֻון נקַבּלֻון דִּינָא יַתִּירָא׃ ס

[(3) Luke 21, 01]

הוּא הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה אֶת הָעֲשִׁירִים שָׂמִים נִדְבוֹתֵיהֶם בְּתֵבַת הָאוֹצָר.

וַיִּשָׂא אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא עֲשִׁירֵי-עָם נֹתְנִים מַתְּנַת יָדָם אֶל-אֲרוֺן הָאוֺצָר:

A pohleděv, uzřel bohaté, kteříž metali dary své do pokladnice.

Ježíš pozoroval, jak bohatí vhazují své dary do chrámové pokladnice. ([Marek 12:41-Marek 12:44 2 Královská 12:10])

α᾿ναβλέψας δὲ ει῏δεν τοὺς βάλλοντας ει᾿ς τὸ γαζοφυλάκιον τὰ δω̑ρα αυ᾿τω̑ν πλουσίους

חָר דֵּין יֵשֻׁוע בּעַתִּירֵא אַילֵין דּרָמֵין הוַו בֵּית גַּזָא קֻורבָּנַיהֻון׃

[(3) Luke 21, 02]

כִּרְאוֹתוֹ אַלְמָנָה עֲנִיָּה שָׂמָה בּוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,

וְאִשָּׁה אַלְמָנָה עֲנִיָּה רָאָה נֹתֶנֶת בּוֺ שְׁתַּיִם פְּרוּטוֺת:

Uzřel pak i jednu vdovu chudičkou, ana uvrhla tam dva šarty.

Uviděl i jednu nuznou vdovu, jak tam hodila dvě drobné mince,

ει῏δεν δέ τινα χήραν πενιχρὰν βάλλουσαν ε᾿κει̑ λεπτὰ δύο

וַחזָא אָף אַרמַלתָּא חדָא מֵסכִּנתָּא דַּארמיַת שָׁמֻונֵא תּרֵין׃

[(3) Luke 21, 03]

אָמַר: "אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

וַיֹּאמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֺתֵר מִכֻּלָּם:

I řekl: V pravdě pravím vám, že vdova tato chudá více než všickni uvrhla.

a řekl: „Vpravdě vám pravím, že tato chudá vdova dala víc než všichni ostatní.

καὶ ει῏πεν α᾿ληθω̑ς λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ἡ χήρα αυ῞τη ἡ πτωχὴ πλει̑ον πάντων ε῎βαλεν

וֵאמַר שׁרָרָא אָמַר אנָא לכֻון דּהָדֵא אַרמַלתָּא מֵסכִּנתָּא אַרמיַת יַתִּיר מֵן כֻּלנָשׁ׃

[(3) Luke 21, 04]

כִּי כָּל אֵלֶּה נָתְנוּ אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם מִן הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם, אַךְ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לְמִחְיָה."

כִּי כָל-אֵלֶּה נָתְנוּ לֵאלֹהִים מַתְּנַת יָדָם מִמּוֺתָרָם וְהִיא מִמַּחְסֹרָהּ נָתְנָה אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהּ אֵת כָּל-מִחְיָתָהּ:

Nebo všickni tito z toho, což jim zbývalo, dali dary Bohu, tato pak z své chudoby všecku živnost svou, kterouž měla, uvrhla.

Neboť ti všichni dali dary(g) ze svého nadbytku, ona však ze svého nedostatku: dala všechno, z čeho měla být živa.“ (g) var: + Bohu ([2 Korintským 8:12])

πάντες γὰρ ου῟τοι ε᾿κ του̑ περισσεύοντος αυ᾿τοι̑ς ε῎βαλον ει᾿ς τὰ δω̑ρα αυ῞τη δὲ ε᾿κ του̑ ὑστερήματος αυ᾿τη̑ς πάντα τὸν βίον ο῍ν ει῏χεν ε῎βαλεν

כֻּלהֻון גֵּיר הָלֵין מֵן מָא דּיַתִּיר הוָא להֻון אַרמִיו בֵּית קֻורבָּנָא דַּאלָהָא הָדֵא דֵּין מֵן חַסִירֻותָה כֻּל דּקַניָא הוָת אַרמיַתֵה סּ סּ׃

[(3) Luke 21, 05]

כֵּיוָן שֶׁכַּמָּה מֵהֶם דִּבְּרוּ עַל הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא מְהֻדָּר בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתָּנוֹת, אָמַר:

אָז נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כִּי נֶאְדָּר הַהֵיכָל בַּאֲבָנִים יָפוֺת וּנְדָבוֺת יְקָרוֺת:

A když někteří pravili o chrámu, kterak by kamením pěkným i okrasami ozdoben byl, řekl:

Když někteří mluvili o chrámu, jak je vyzdoben krásnými kameny a pamětními dary, řekl: ([Matouš 24:1-Matouš 24:2; Marek 13:1-Marek 13:2])

καί τινων λεγόντων περὶ του̑ ἱερου̑ ο῞τι λίθοις καλοι̑ς καὶ α᾿ναθήμασιν κεκόσμηται ει῏πεν

וכַד אָמרִין הוַו אנָשִׁין עַל הַיכּלָא דַּבכִאפֵא שַׁפִּירָתָא וַבקֻורבָּנֵא מצַבַּת אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 21, 06]

"הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה."

וַיֹּאמַר הֲרֹאִים אַתֶּם אֵלֶּה הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל-אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻתָּץ:

Nač se to díváte? Přijdouť dnové, v nichž nebude zůstaven kámen na kameni, kterýž by nebyl zbořen.

“Přijdou dny, kdy z toho, co vidíte, nezůstane kámen na kameni, všechno bude rozmetáno.“ ([Lukáš 19:43-Lukáš 19:44])

ταυ̑τα α῍ θεωρει̑τε ε᾿λεύσονται ἡμέραι ε᾿ν αι῟ς ου᾿κ α᾿φεθήσεται λίθος ε᾿πὶ λίθω ο῍ς ου᾿ καταλυθήσεται

הָלֵין דּחָזֵין אנתֻּון נִאתֻון יַומָתָא דַּבהֻון לָא תֵּשׁתּבֵק כִּאף עַל כִּאף דּלָא תֵּסתּתַר׃ ס

[(3) Luke 21, 07]

שְׁאָלוּהוּ: "רַבִּי, אִם כֵּן מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַהוּ הָאוֹת לִפְנֵי שֶׁזֶּה יִקְרֶה?"

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ לֵאמֹר רַבֵּנוּ מָתַי תִּקְרֶינָה אֵלֶּה וּמָה אוֺת לְעֵת בֹּאָן:

I otázali se ho, řkouce: Mistře, kdy to bude? A které znamení, když se to bude míti státi?

Otázali se ho: „Mistře, kdy to nastane? A jaké bude znamení, až se to začne dít?“ ([Matouš 24:3-Matouš 24:8; Marek 13:3-Marek 13:8])

ε᾿πηρὼτησαν δὲ αυ᾿τὸν λέγοντες διδάσκαλε πότε ου῏ν ταυ̑τα ε῎σται καὶ τί τὸ σημει̑ον ο῞ταν μέλλη ταυ̑τα γίνεσθαι

וַמשַׁאלִין הוַו לֵה וָאמרִין מַלפָנָא אֵמַתי הָלֵין נֵהויָן ומָנָא הי אָתָא מָא דּקַרִיבָן הָלֵין דּנֵהויָן׃

[(3) Luke 21, 08]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעוּ אֶתְכֶם, כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, 'אֲנִי הוּא!' וְ'הָעֵת קְרוֹבָה!' אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.

וַיֹּאמַר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְקָרוֺב הַמּוֺעֵד לָבֹא אַל-תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם:

On pak řekl: Vizte, abyste nebyli svedeni. Nebo mnozí přijdou ve jménu mém, řkouce: Já jsem, a čas se blíží. Protož nepostupujte po nich.

Odpověděl: „Mějte se na pozoru, abyste se nedali svést. Neboť mnozí přijdou v mém jménu a budou říkat: ‚Já jsem to‘ a ‚nastal čas‘. Nechoďte za nimi. ([Lukáš 17:23; 1 Janův 2:18])

ὁ δὲ ει῏πεν βλέπετε μὴ πλανηθη̑τε πολλοὶ γὰρ ε᾿λεύσονται ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματί μου λέγοντες ε᾿γὼ ει᾿μι καί ὁ καιρὸς η῎γγικεν μὴ πορευθη̑τε ο᾿πίσω αυ᾿τω̑ν

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון חזַו למָא תֵּטעֻון סַגִּיֵאא גֵּיר נִאתֻון בּשֵׁמי ונִאמרֻון דֵּאנָא אנָא משִׁיחָא וזַבנָא קרֵב לָא דֵּין תִּאזֻלון בָּתַרהֻון׃

[(3) Luke 21, 09]

וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת אַל תִּבָּהֲלוּ, כִּי אֵלֶּה צְרִיכִים לִהְיוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, אַךְ לֹא מִיָּד יָבוֹא הַקֵּץ."

וְכִי-תִשְׁמְעוּ קְרָבוֺת וּפְרָצוֺת אַל-תֵּחַתּוּ כִּי אֵלֶּה תִּהְיֶינָה רִאשׁוֺנָה וְעוֺד לֹא הַקֵּץ:

Když pak uslyšíte o válkách a různicech, nestrachujte se; neboť musí to prvé býti, ale ne i hned konec.

Až uslyšíte o válkách a povstáních, neděste se: neboť to musí nejprve být, ale konec nenastane hned.“

ο῞ταν δὲ α᾿κούσητε πολέμους καὶ α᾿καταστασίας μὴ πτοηθη̑τε δει̑ γὰρ ταυ̑τα γενέσθαι πρω̑τον α᾿λλ῾ ου᾿κ ευ᾿θέως τὸ τέλος

ומָא דּשָׁמעִין אנתֻּון קרָבֵא וַשׁגֻושׁיֵא לָא תֵּדחלֻון עתִידָן אֵנֵין גֵּיר הָלֵין לֻוקדַם למֵהוָא אֵלָא לָא עדַכִּיל מטָת חַרתָא׃

[(3) Luke 21, 10]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה,

וַיּוֺסֶף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם הִנֵּה גּוֺי יָקוּם עַל-גּוֺי וּמַמְלָכָה עַל-מַמְלָכָה:

Tehdy pravil jim: Povstaneť národ proti národu, a království proti království.

Tehdy jim řekl: „Povstane národ proti národu a království proti království, ([Izajáš 19:2])

τότε ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿γερθήσεται ε῎θνος ε᾿π῾ ε῎θνος καὶ βασιλεία ε᾿πὶ βασιλείαν

נקֻום גֵּיר עַמָא עַל עַמָא ומַלכֻּו עַל מַלכֻּו׃

[(3) Luke 21, 11]

וְתִהְיֶינָה רְעִידוֹת אֲדָמָה גְּדוֹלוֹת וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים רָעָב וְדֶבֶר וְגַם מוֹרָאִים וְאוֹתוֹת גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם.

וְהָאָרֶץ תִּגְעַשׁ תִּרְעַשׁ מֵעֲבָרֶיהָ מִזֶּה וּמִזֶּה וְרָעָב יָבֹא וָדָבֶר וּמֹפְתִים גְּדוֺלִים וְנוֺרָאִים מִן-הַשָּׁמָיִם:

A země třesení veliká budou po místech, a hladové, a morové, hrůzy i zázrakové s nebe velicí.

budou veliká zemětřesení a v mnohých krajinách hlad a mor, hrůzy a veliká znamení z nebes.

σεισμοί τε μεγάλοι καὶ κατὰ τόπους λιμοὶ καὶ λοιμοὶ ε῎σονται φόβητρά τε καὶ α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ σημει̑α μεγάλα ε῎σται

וזַועֵא רַורבֵא נֵהוֻון בּדֻוכָּא דֻּוכָּא וכַפנֵא ומַותָּנֵא ונֵהויָן דֵּחלָתָא וסֻורָדֵא וָאתוָתָא רַורבָתָא מֵן שׁמַיָא נֵתחַזיָן וסַתוֵא רַורבֵא נֵהוֻון׃ ס

[(3) Luke 21, 12]

אַךְ לִפְנֵי כָּל אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָּכֶם אֶת יְדֵיהֶם וְיִרְדְּפוּ וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֶסֶת וּלְבָתֵּי כֶּלֶא, וְתוּבְאוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי.

וּבְטֶרֶם יָבֹאוּ כָל-אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָכֶם מְנַדֵּיכֶם יָד וְרָדְפוּ אֶתְכֶם וְהִסְגִּירוּכֶם לְבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּלְבָתֵּי כְלָאִים וְהוֺבִילוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מְלָכִים וּמֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי:

Ale před tím přede vším vztáhnou ruce své na vás, a protiviti se budou, vydávajíce vás do škol a žalářů, vodíce k králům a k vládařům pro jméno mé.

Ale před tím vším na vás vztáhnou ruce a budou vás pronásledovat; budou vás vydávat synagógám na soud a do vězení a vodit před krále a vládce pro mé jméno. ([Matouš 10:17-Matouš 10:22; Marek 13:9-Marek 13:13 Jan 16:2])

πρὸ δὲ τούτων πάντων ε᾿πιβαλου̑σιν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς τὰς χει̑ρας αυ᾿τω̑ν καὶ διὼξουσιν παραδιδόντες ει᾿ς τὰς συναγωγὰς καὶ φυλακάς α᾿παγομένους ε᾿πὶ βασιλει̑ς καὶ ἡγεμόνας ε῞νεκεν του̑ ο᾿νόματός μου

קדָם דֵּין הָלֵין כֻּלהֵין נַרמֻון עלַיכֻּון אִידַיָא ונֵרדּפֻונָכֻון ונַשׁלמֻונָכֻון לַכנֻושָׁתָא וַלבֵית־אַסִירֵא וַנקַרבֻונָכֻון קדָם מַלכֵּא והִגמֻונֵא מֵטֻל שֵׁמי׃

[(3) Luke 21, 13]

זֶה יְבִיאֲכֶם לְמַתַּן עֵדוּת.

וְזֹאת תִּהְיֶה לְעֵדוּת לָכֶם:

A toť se vám díti bude na svědectví.

To vám bude příležitostí k svědectví(h). (h) To vám bude svědectvím

α᾿ποβήσεται ὑμι̑ν ει᾿ς μαρτύριον

הָויָא לכֻון דֵּין לסָהדֻּותָא׃

[(3) Luke 21, 14]

וְעַתָּה שִׂימוּ לִבְּכֶם שֶׁלֹּא לְהָכִין מֵרֹאשׁ דְּבָרִים לַהֲגַנַּתְכֶם,

עַל-כֵּן שִׂימוּ עַל-לִבְּכֶם לְבִלְתִּי הָכֵן מֵרֹאשׁ מַה תָּשִׁיבוּ לְהַצְדִּיק נַפְשְׁכֶם:

Protož složtež to v srdcích svých, abyste se nestarali, kterak byste odpovídati měli.

Vezměte si k srdci, abyste si předem nepřipravovali, jak se budete hájit. ([Lukáš 12:11-Lukáš 12:12])

θέτε ου῏ν ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν μὴ προμελετα̑ν α᾿πολογηθη̑ναι

סִימו דֵּין בּלֵבּכֻון דּלָא תֵּהוֻון מֵתיַלפִין למַפַּק רֻוחָא׃

[(3) Luke 21, 15]

כִּי אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה אֲשֶׁר כָּל מִתְנַגְּדֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגְדָּהּ אוֹ לְסָתְרָהּ.

כִּי אָנֹכִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה עַד אֲשֶׁר כָּל-מִתְקוֺמְמֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵיכֶם וְלָשִׂים לְאַל מִלֵּיכֶם:

Jáť zajisté dám vám ústa a moudrost, kteréž nebudou moci odolati, ani proti ní ostáti všickni protivníci vaši.

Neboť já vám dám řeč(i) i moudrost, kterou nedokáže přemoci ani vyvrátit žádný váš protivník. (i) ř: ústa (i) ř: ústa ([Skutky apoštolské 6:10])

ε᾿γώ γὰρ δὼσω ὑμι̑ν στόμα καὶ σοφίαν η῟ ου᾿ δυνήσονται α᾿ντιστη̑ναι η῍ α᾿ντειπει̑ν α῞παντες οἱ α᾿ντικείμενοι ὑμι̑ν

אֵנָא גֵּיר אֵתֵּל לכֻון פֻּומָא וחֵכמתָא אַידָא דּלָא נֵשׁכּחֻון לַמקָם לקֻובלָה כֻּלהֻון בּעֵלדּבָבַיכֻּון׃

[(3) Luke 21, 16]

וְגַם תֻּסְגְּרוּ עַל־יְדֵי הוֹרִים וְאַחִים, קְרוֹבִים וַחֲבֵרִים, וְיָמִיתוּ מִכֶּם;

וְאַף אַתֶּם תִּמָּסְרוּ עַל-יְדֵי אָבוֺת וְאַחִים וּקְרוֺבִים וְרֵעִים וְגַם-יָמִיתוּ מִכֶּם:

Budete pak zrazováni i od rodičů a od bratří, od příbuzných i od přátel, a zmordují některé z vás.

Zradí vás i vaši rodiče, bratři, příbuzní a přátelé a někteří z vás budou zabiti. ([Lukáš 12:52-Lukáš 12:53])

παραδοθήσεσθε δὲ καὶ ὑπὸ γονέων καὶ α᾿δελφω̑ν καὶ συγγενω̑ν καὶ φίλων καὶ θανατὼσουσιν ε᾿ξ ὑμω̑ν

נַשׁלמֻונָכֻון דֵּין אַבָהַיכֻּון וַאחַיכֻּון וַאחיָנַיכֻּון ורָחמַיכֻּון וַנמִיתֻון מֵנכֻון׃

[(3) Luke 21, 17]

וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי,

וְאַתֶּם שְׂנוּאִים תִּהְיוּ לְכָל-אָדָם לְמַעַן שְׁמִי:

A budete v nenávisti u všech pro jméno mé.

A všichni vás budou nenávidět pro mé jméno. ([Matouš 24:9; Jan 15:19])

καὶ ε῎σεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ο῎νομά μου

ותֵהוֻון סנִיאיִן מֵן כֻּל אנָשׁ מֵטֻל שֵׁמי׃

[(3) Luke 21, 18]

אַךְ שַׂעֲרָה מִשְֹעַר רֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד.

בְּכָל-זֹאת לֹא יִפֹּל מִ׹ַּׂעֲרַת רֹאשְׁכֶם אָרְצָה:

Ale ani vlas s hlavy vaší nikoli nezahyne.

Ale ani vlas z vaší hlavy se neztratí. ([Lukáš 12:7])

καὶ θρὶξ ε᾿κ τη̑ς κεφαλη̑ς ὑμω̑ν ου᾿ μὴ α᾿πόληται

ומֵנתָא מֵן רִשׁכֻון לָא תִּאבַד׃

[(3) Luke 21, 19]

עִמְדוּ בְּתוֹחַלְתְּכֶם וְתִקְנוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

בְּהַאֲרִיךְ רוּחֲכֶם אֶת-נַפְשְׁכֶם תִּשְׁמֹרוּ:

V trpělivosti své vládněte dušemi svými.

Když vytrváte(j), získáte(k) své životy(l). (j) svou stálostí (k) var: získejte (l) duše ([Matouš 24:13])

ε᾿ν τη̑ ὑπομονη̑ ὑμω̑ν κτήσασθε τὰς ψυχὰς ὑμω̑ν

בַּמסַיבּרָנֻותכֻון דֵּין תֵּקנֻון נַפשׁכֻון׃ ס

[(3) Luke 21, 20]

וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת מַחֲנוֹת, דְּעוּ כִּי קָרֵב חֻרְבָּנָהּ.

וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת-יְרוּשָׁלַיִם כִּי תַחֲנֶה עָלֶיהָ מַחֲנֶה מִסָּבִיב יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי שִׁמְמֻתָהּ בָּאָה:

Když pak uzříte obležený od vojska Jeruzalém, tehdy vězte, žeť se přiblížilo zkažení jeho.

Když uvidíte, že Jeruzalém obkličují vojska, tu poznáte, že se přiblížila jeho zkáza. ([Matouš 24:15-Matouš 24:28; Marek 13:14-Marek 13:23; Lukáš 19:43-Lukáš 19:44])

ο῞ταν δὲ ι῎δητε κυκλουμένην ὑπὸ στρατοπέδων ᾽Ιερουσαλήμ τότε γνω̑τε ο῞τι η῎γγικεν ἡ ε᾿ρήμωσις αυ᾿τη̑ς

מָא דֵּין דַּחזַיתֻּון לֻאורִשׁלֵם דַּחדִירִין לָה חַילָא הָידֵּין דַּעו דַּקרֵב לֵה חֻורבָּה׃

[(3) Luke 21, 21]

אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה - שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; הַנִּמְצָאִים בָּעִיר, שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּשָֹדוֹת אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ;

אָז אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ אֶל-הֶהָרִים וַאֲשֶׁר בְּתוֺךְ הָעִיר יִבְרְחוּ מִמֶּנָה וְאֲשֶׁר בַּ׹ָּׂדֶה בַּל-יָבֹאוּ בָהּ:

Tehdy ti, kdož jsou v Judstvu, utíkejte k horám, a kdo u prostřed něho, vyjděte, a kteří v končinách, nevcházejte do něho.

Tehdy ti, kdo jsou v Judsku, ať uprchnou do hor, kteří jsou v Jeruzalémě(m), ať z něho odejdou, a kteří jsou po venkově, ať do něho nevcházejí, (m) ř: v jeho středu ([Lukáš 17:31])

τότε οἱ ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία φευγέτωσαν ει᾿ς τὰ ο῎ρη καὶ οἱ ε᾿ν μέσω αυ᾿τη̑ς ε᾿κχωρείτωσαν καὶ οἱ ε᾿ν ται̑ς χὼραις μὴ ει᾿σερχέσθωσαν ει᾿ς αυ᾿τήν

הָידֵּין אַילֵין דּבִיהֻוד אֵנֻון נֵערקֻון לטֻורָא וַאילֵין דַּבגַוָה אֵנֻון נֵערקֻון ודַבקֻוריָא לָא נֵעלֻון לָה׃

[(3) Luke 21, 22]

כִּי יְמֵי נָקָם הֵם לְמַלֵּא כָּל הַכָּתוּב.

כִּי-יְמֵי נְקָמָה הֵם לְמַלְּאֹת כָּל-דְבַר הַכָּתוּב:

Neboť budou dnové pomsty, aby se naplnilo všecko, což psáno jest.

poněvadž jsou to dny odplaty, v nichž se má naplnit vše, co je psáno. ([Deuteronomium 32:35; Jeremjáš 46:10; Ozeáš 9:7])

ο῞τι ἡμέραι ε᾿κδικήσεως αυ῟ταί ει᾿σιν του̑ πλησθη̑ναι πάντα τὰ γεγραμμένα

דּיַומָתָא אֵנֻון הָלֵין דַּתבַעתָא דּנֵשׁלַם כֻּל מָא דַּכתִיב׃ ס

[(3) Luke 21, 23]

אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי צָרָה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה עַל הָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל הָעָם הַזֶּה.

אוֺי לֶהָרוֺת וְלַמֵּינִיקוֺת בַּיָּמִים הָהֵמָּה כִּי צָרָה גְדוֺלָה תִּהְיֶה בָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל-הָעָם הַזֶּה:

Ale běda těhotným a těm, kteréž kojí v těch dnech. Neboť bude dav veliký v této zemi, a hněv nad lidem tímto.

Běda těhotným a kojícím v oněch dnech! Neboť bude veliké soužení na zemi a hněv proti tomuto lidu. ([Lukáš 23:29; 1 Korintským 7:26])

ου᾿αὶ ται̑ς ε᾿ν γαστρὶ ε᾿χούσαις καὶ ται̑ς θηλαζούσαις ε᾿ν ε᾿κείναις ται̑ς ἡμέραις ε῎σται γὰρ α᾿νάγκη μεγάλη ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς καὶ ο᾿ργὴ τω̑ λαω̑ τούτω

וָי דֵּין לַאילֵין דּבַטנָן ולַאילֵין דּמַינקָן בּהָנֻון יַומָתָא נֵהוֵא גֵּיר אֻולצָנָא רַבָּא בַּארעָא ורֻוגזָא עַל עַמָא הָנָא׃

[(3) Luke 21, 24]

בְּחֶרֶב יִפְּלוּ וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם, וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה מִרְמָס לְגוֹיִם עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִם."

וְנָפְלוּ לְפִי-חֶרֶב וְהָגְלוּ אֶל-כָּל-הָעַמִּים וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה לְמִרְמַס הַגּוֺיִם עַד אֲשֶׁר-תִּמָלֶאנָה עִתּוֺת הַגּוֺיִם:

I padati budou ostrostí meče, a zjímaní vedeni budou mezi všecky národy, a Jeruzalém tlačen bude od pohanů, dokudž se nenaplní časové pohanů.

Padnou ostřím meče, budou jako zajatci odvedeni mezi všecky národy, po Jeruzalému budou šlapat pohané, dokud se jejich čas neskončí. ([Izajáš 63:18; Jeremjáš 21:7; Daniel 8:13])

καὶ πεσου̑νται στόματι μαχαίρης καὶ αι᾿χμαλωτισθήσονται ει᾿ς τὰ ε῎θνη πάντα καὶ ᾽Ιερουσαλὴμ ε῎σται πατουμένη ὑπὸ ε᾿θνω̑ν α῎χρι ου῟ πληρωθω̑σιν καιροὶ ε᾿θνω̑ν

ונֵפלֻון בּפֻומָא דּחַרבָּא ונֵשׁתּבֻון לכֻל אַתַר ואֻורִשׁלֵם תֵּהוֵא מֵתּדִישָׁא מֵן עַממֵא עדַמָא דּנֵשׁלמֻון זַבנֵא דּעַממֵא׃ ס

[(3) Luke 21, 25]

"וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וְעַל הָאָרֶץ מְצוּקָה לַגּוֹיִם וּמְבוּכָה מִגַּעַשׁ הַיָּם וְגַלָּיו.

וּמוֺפְתִים יִנָּתְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֺכָבִים וְהַגּוֺיִם יֵחַתּוּ בָאָרֶץ וּמְבוּכָה תָבֹא עֲלֵיהֶם מִשְּׁאוֺן הַיָּם וּמִשְׁבָּרָיו:

I budouť znamení na slunci a na měsíci i na hvězdách, a na zemi ssoužení národů, nevědoucích se kam díti, když zvuk vydá moře a vlnobití,

Budou znamení na slunci, měsíci a hvězdách a na zemi úzkost národů, bezradných, kam se podít před řevem valícího se moře. ([Matouš 24:29-Matouš 24:31; Marek 13:24-Marek 13:27 Izajáš 13:10; Ezechiel 32:7; Jóel 2:10; Zjevení Janovo 6:12-Zjevení Janovo 6:13; Žalmy 46:2-Žalmy 46:3 Žalmy 65:7; Ageus 2:6; Sofonjáš 1:15])

καὶ ε῎σονται σημει̑α ε᾿ν ἡλίω καὶ σελήνη καὶ α῎στροις καὶ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς συνοχὴ ε᾿θνω̑ν ε᾿ν α᾿πορία η῎χους θαλάσσης καὶ σάλου

ונֵהויָן אָתוָתָא בּשֵׁמשָׁא וַבסַהרָא וַבכַוכּבֵא ובַארעָא אֻולצָנָא דּעַממֵא ופֻושָׁך אִידַיָא מֵן תַּוהתָא דּקָלָא דּיַמָא׃

[(3) Luke 21, 26]

בְּנֵי אָדָם יִתְעַלְּפוּ מֵאֵימָה וּמִצִּפִּיָּה לַבָּאוֹת עַל הָעוֹלָם, כִּי כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.

וּבְנֵי-אָדָם נַפְשָׁם תִּתְעַטֵּף עֲלֵיהֶם מִפַּחַד וּמֵעֲתִידֹת לָבֹא בְּתֵבֵל אָרְצָה כִּי-מוֺסְדוֺת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ:

Tak že zmrtvějí lidé pro strach a pro očekávání těch věcí, kteréž přijdou na všecken svět. Nebo moci nebeské pohybovati se budou.

Lidé budou zmírat strachem a očekáváním toho, co přichází na celý svět. Neboť mocnosti nebeské se zachvějí.

α᾿ποψυχόντων α᾿νθρὼπων α᾿πὸ φόβου καὶ προσδοκίας τω̑ν ε᾿περχομένων τη̑ οι᾿κουμένη αἱ γὰρ δυνάμεις τω̑ν ου᾿ρανω̑ν σαλευθήσονται

וזַועָא דּמַפֵּק נַפשָׁתָא דַּבנַינָשָׁא מֵן דֵּחלתָא דּמֵדֵּם דַּעתִיד למֵאתָא עַל אַרעָא ונֵתּתּזִיעֻון חַילֵא דַּשׁמַיָא׃

[(3) Luke 21, 27]

אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב.

וְאָז יִרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בְּעֹז וּבְהָדָר גָּדוֺל:

A tehdyť uzří Syna člověka, an se béře v oblace s mocí a slavou velikou.

A tehdy uzří Syna člověka přicházet v oblaku s mocí a velikou slávou. ([Daniel 7:13-Daniel 7:14; Zjevení Janovo 1:7])

καὶ τότε ο῎ψονται τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿ρχόμενον ε᾿ν νεφέλη μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλη̑ς

והָידֵּין נֵחזֻונָיהי לַברֵה דּאנָשָׁא דָּאתֵא בַּענָנֵא עַם חַילָא סַגִּיָאא ושֻׁובחָא רַבָּא׃ ס

[(3) Luke 21, 28]

כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם."

וּכְהָחֵל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקוּם תִּתְעוֺדְדוּ וְתָרִימוּ רֹאשׁ כִּי פְדוּת-נַפְשְׁכֶם קְרוֺבָה:

A když se toto počne díti, pohleďtež a pozdvihnětež hlav svých, proto že se přibližuje vykoupení vaše.

Když se toto začne dít, napřimte se a zvedněte hlavy, neboť vaše vykoupení je blízko.“

α᾿ρχομένων δὲ τούτων γίνεσθαι α᾿νακύψατε καὶ ε᾿πάρατε τὰς κεφαλὰς ὑμω̑ν διότι ε᾿γγίζει ἡ α᾿πολύτρωσις ὑμω̑ν

מָא דֵּין דּשַׁרִי הָלֵין דּנֵהויָן אֵתלַבּבו וַארִימו רִשַׁיכֻּון מֵטֻל דַּקרֵב לֵה פֻּורקָנכֻון׃ ס

[(3) Luke 21, 29]

הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל: "רְאוּ אֶת הַתְּאֵנָה וְאֶת כָּל הָעֵצִים.

וַיִּ׹ָּׂא אֲלֵיהֶם מְשָׁלוֺ הִתְבּוֺנְנוּ בִתְאֵנָה וּבְכָל-עֲצֵי הַ׹ָּׂדֶה:

I pověděl jim podobenství: Patřte na fíkový strom i na všecka stromoví.

Vypravoval jim podobenství: „Podívejte se na fíkovník nebo na jiný strom: ([Matouš 24:32-Matouš 24:36; Marek 13:28-Marek 13:32])

καὶ ει῏πεν παραβολὴν αυ᾿τοι̑ς ι῎δετε τὴν συκη̑ν καὶ πάντα τὰ δένδρα

וֵאמַר הוָא להֻון מַתלָא חזַו לתִתָּא וַלכֻלהֻון אִילָנֵא׃

[(3) Luke 21, 30]

כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם מְלַבְלְבִים, יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם כִּי קָרוֹב הַקַּיִץ.

כַּאֲשֶׁר יוֺצִיאוּ פֶרַח תַּבִּיטוּ וְתָבִינוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי קָרוֺב הַקָּיִץ:

Když se již pučí, vidouce to, sami to znáte, že blízko jest již léto.

Když se už zelenají, sami víte, že léto je blízko.

ο῞ταν προβάλωσιν η῎δη βλέποντες α᾿φ῾ ἑαυτω̑ν γινὼσκετε ο῞τι η῎δη ε᾿γγὺς τὸ θέρος ε᾿στίν

דּמָא דּמַפרעִין מֵחדָא מֵנהֻון מֵסתַּכּלִין אנתֻּון דַּקרֵב לֵה קַיטָא׃

[(3) Luke 21, 31]

כֵּן גַּם כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַיְּמִים, דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וְכֵן גַּם-אַתֶּם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ כִּי קָמוּ כָּל-אֵלֶּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי קְרוֺבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Takž i vy, když uzříte, ano se tyto věci dějí, vězte, že blízko jest království Boží.

Tak i vy, až uvidíte, že se toto děje, vězte, že je blízko království Boží.

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ο῞ταν ι῎δητε ταυ̑τα γινόμενα γινὼσκετε ο῞τι ε᾿γγύς ε᾿στιν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑

הָכַנָא אָף אַנתֻּון מָא דַּחזַיתֻּון הָלֵין דּהָויָן דַּעו דּקַרִיבָא הי מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 21, 32]

אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.

אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֺר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יָקוּמוּ כָּל-אֵלֶּה:

Amen pravím vám, že nepomine věk tento, až se všecko stane.

Amen, pravím vám, že nepomine toto pokolení, než se to všechno stane. ([Lukáš 9:27])

α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ παρέλθη ἡ γενεὰ αυ῞τη ε῞ως α῍ν πάντα γένηται

אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תֵּעבַּר שַׁרבּתָא הָדֵא עדַמָא דּהָלֵין כֻּלהֵין נֵהויָן׃

[(3) Luke 21, 33]

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן:

Nebe a země pominou, ale slova má nepominou.

Nebe a země pominou, ale má slova nikdy nepominou.

ὁ ου᾿ρανὸς καὶ ἡ γη̑ παρελεύσονται οἱ δὲ λόγοι μου ου᾿ μὴ παρελεύσονται

שׁמַיָא וַארעָא נֵעבּרֻון ומֵלַי לָא נֵעבּרָן׃ ס

[(3) Luke 21, 34]

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יִכְבַּד לְבַבְכֶם בִּשְׁתִיָּה וּבְשִׁכָּרוֹן וּבְדַאֲגוֹת הַחַיִּים וְהַיּוֹם הַהוּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם פִּתְאוֹם;

אַךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִטְפַּשׁ לִבְּכֶם מֵרֹב מִשְׁתֶּה וְשִׁכָּרוֺן אוֺ מִדַּאֲגוֺת מַחֲסֹרֵי הַחַיִּים וּלְפֶתַע פִּתְאֹם יָבֹא עֲלֵיכֶם הַיּוֺם הַהוּא:

Pilně se pak varujte, aby snad nebyla obtížená srdce vaše obžerstvím a opilstvím a pečováním o tento život, a v náhle přikvačil by vás ten den.

Mějte se na pozoru, aby vaše srdce nebyla zatížena nestřídmostí, opilstvím a starostmi o živobytí a aby vás onen den nepřekvapil jako past. ([Lukáš 12:45 Lukáš 17:27; 1 Tesalonickým 5:6-1 Tesalonickým 5:7])

προσέχετε δὲ ἑαυτοι̑ς μήποτε βαρηθω̑σιν ὑμω̑ν αἱ καρδίαι ε᾿ν κραιπάλη καὶ μέθη καὶ μερίμναις βιωτικαι̑ς καὶ ε᾿πιστη̑ ε᾿φ῾ ὑμα̑ς αι᾿φνίδιος ἡ ἡμέρα ε᾿κείνη

אֵזדַּהרו דֵּין בּנַפשׁכֻון דּלָא מתֻום נִאקרֻון לֵבַּוָתכֻון בָּאסֻוטֻותָא וַברַוָיֻותָא וַבצֵפתָא דּעָלמָא ומֵן שֵׁליָא נִאתֵא עלַיכֻּון יַומָא הַו׃

[(3) Luke 21, 35]

כִּי כְּמוֹ פַּח יָבוֹא עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

כִּי כְּפַח יָקוּשׁ יִפֹּל עַל כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ:

Nebo jako osídlo přijde na všecky, kteříž přebývají na tváři vší země.

Neboť přijde na všechny, kteří přebývají na zemi. ([Izajáš 24:17])

ὡς παγὶς ε᾿πεισελεύσεται γὰρ ε᾿πὶ πάντας τοὺς καθημένους ε᾿πὶ πρόσωπον πάσης τη̑ς γη̑ς

אַיך צָפַחתָא גֵּיר נֵצפַּח עַל כֻּלהֻון אַילֵין דּיָתבִּין עַל אַפֵּיה דּכֻלָה אַרעָא׃

[(3) Luke 21, 36]

לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בְּכָל עֵת וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחֲכֶם לְהִמָּלֵט מִכָּל הָעֲתִידוֹת הָאֵלֶּה וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶּן־הָאָדָם."

עַל-כֵּן הִתְעוֺרְרוּ וְהַעְתִּירוּ תָמִיד לְהִנָּתֵן לָכֶם דֵּי-כֹחַ לְהִמָּלֵט מִכָּל-פֶּגַע הַבָּא וְלַעֲמֹד הָכֵן לִפְנֵי בֶן-הָאָדָם:

Protož bděte, všelikého času modléce se, abyste hodni byli ujíti všech těch věcí, kteréž se budou díti, a postaviti se před Synem člověka.

Buďte bdělí a proste v každý čas, abyste měli sílu(n) uniknout všemu tomu, co se bude dít, a mohli stanout před Synem člověka.“ (n) var: abyste byli uznáni za hodné ([Marek 13:33; Lukáš 12:40])

α᾿γρυπνει̑τε δὲ ε᾿ν παντὶ καιρω̑ δεόμενοι ι῞να κατισχύσητε ε᾿κφυγει̑ν ταυ̑τα πάντα τὰ μέλλοντα γίνεσθαι καὶ σταθη̑ναι ε῎μπροσθεν του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου

הוַו הָכִיל שָׁהרִין בּכֻלזבַן וַמצַלֵין דּתֵשׁוֻון למֵערַק מֵן הָלֵין דַּעתִידָן למֵהוָא וַתקֻומֻון קדָם בּרֵה דּאנָשָׁא סס׃

[(3) Luke 21, 37]

בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַלֵּילוֹת הָיָה יוֹצֵא לָלוּן בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים.

וַיְהִי יוֺם יוֺם מִשְׁפָּטוֺ לְלַמֵּד בַּהֵיכָל וּבַלַּיְלָה יָצָא לָלוּן בָּהָר הוּא הַר הַזֵּיתִים:

I býval ve dne v chrámě, uče, ale v noci vycházeje, přebýval na hoře, kteráž slove Olivetská.

Ve dne učil v chrámě, ale na noc odcházel na horu, která se nazývala Olivová. ([Jan 8:1-Jan 8:2 Lukáš 19:47 Lukáš 22:39])

η῟ν δὲ τὰς ἡμέρας ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ διδάσκων τὰς δὲ νύκτας ε᾿ξερχόμενος ηυ᾿λίζετο ει᾿ς τὸ ο῎ρος τὸ καλούμενον ε᾿λαιω̑ν

בִּאימָמָא דֵּין מַלֵף הוָא בּהַיכּלָא וַבלִליָא נָפֵק הוָא בָּאֵת בּטֻורָא דּמֵתקרֵא דּבֵית זַיתֵּא׃

[(3) Luke 21, 38]

וְכָל הָעָם הִשְׁכִּימוּ לָבוֹא אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.

וְכָל-הָעָם הִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אֹתוֺ:

A všecken lid na úsvitě přicházel k němu do chrámu, aby ho poslouchal.

A všechen lid k němu přicházel už časně zrána do chrámu, aby ho poslouchal.

καὶ πα̑ς ὁ λαὸς ω῎ρθριζεν πρὸς αυ᾿τὸν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ α᾿κούειν αυ᾿του̑

וכֻלֵה עַמָא מקַדּמִין הוַו לוָתֵה להַיכּלָא למֵשׁמַע מֵלתֵה׃ ס

[(3) Luke 22, 01]

פֶּסַח, חַג הַמַּצּוֹת, הִתְקָרֵב.

וַיִּקְרַב חַג הַמַּצּוֺת הוּא חַג הַפָּסַח:

Přibližoval se pak svátek přesnic, kterýž slove velikanoc.

Blížil se svátek nekvašených chlebů, Velikonoce(o). (o) ř: nazývaný pascha ([Matouš 26:1-Matouš 26:5; Marek 14:1-Marek 14:2; Jan 11:47-Jan 11:53 Exodus 12:14])

η῎γγιζεν δὲ ἡ ἑορτὴ τω̑ν α᾿ζύμων ἡ λεγομένη πάσχα

קַרִיב הוָא דֵּין עַדעִדָא דּפַטִירֵא דּמֵתקרֵא פֵּצחָא׃

[(3) Luke 22, 02]

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, כִּי חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הָעָם.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים בִּקְשׁוּ בַּמָּה אֶת-נַפְשׁוֺ לְקַחְתָּהּ כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם:

I hledali přední kněží {biskupové} a zákonníci, kterak by jej vyhladili; nebo obávali se lidu.

Velekněží a zákoníci přemýšleli, jak by ho zahubili; báli se však lidu. ([Lukáš 19:47-Lukáš 19:48 Lukáš 20:19])

καὶ ε᾿ζήτουν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς τὸ πω̑ς α᾿νέλωσιν αυ᾿τόν ε᾿φοβου̑ντο γὰρ τὸν λαόν

ובָעֵין הוַו רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא דַּאיכַּנָא נֵקטלֻונָיהי דָּחלִין הוַו גֵּיר מֵן עַמָא׃ ס

[(3) Luke 22, 03]

אָז נִכְנַס הַשָֹטָן בִּיהוּדָה הַנִּקְרָא אִישׁ קְרִיּוֹת, שֶׁנִּמְנָה עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.

וִיהוּדָה אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ אִישׁ-קְרִיּוֺת אֶחָד מִמִּסְפַּר שְׁנֵים הֶעָשָׂר בָּא בוֺ הַ׹ָּׂטָן:

Tedy vstoupil satan do Jidáše, přijmím Iškariotského, kterýž byl z počtu dvanácti.

Tu vstoupil satan do Jidáše, nazývaného Iškariotský, který byl z počtu Dvanácti. ([Matouš 26:14-Matouš 26:16; Marek 14:10-Marek 14:11; Jan 13:27-Jan 13:30 Lukáš 6:16])

ει᾿ση̑λθεν δὲ Σατανα̑ς ει᾿ς ᾽Ιούδαν τὸν καλούμενον ᾽Ισκαριὼτην ο῎ντα ε᾿κ του̑ α᾿ριθμου̑ τω̑ν δὼδεκα

עַל הוָא דֵּין סָטָנָא בִּיהֻודָא דּמֵתקרֵא סכַריֻוטָא דִּאיתַוהי הוָא מֵן מֵניָנָא דַּתרֵעסַר׃

[(3) Luke 22, 04]

הָלַךְ יְהוּדָה וְדִבֵּר עִם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַקְּצִינִים לִקְבֹּעַ אֵיךְ יַסְגִּיר אוֹתוֹ בְּיָדָם.

וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר אֶת-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶת-רָאשֵׁי הַצָּבָא אֵיכָה יַסְגִּיר אֹתוֺ בְּיָדָם:

A on odšed, mluvil s předními kněžími {biskupy}, a s úředníky, kterak by ho jim zradil.

Odešel, aby se domluvil s velekněžími a veliteli stráže, že jim ho zradí(p). (p) vydá

καὶ α᾿πελθών συνελάλησεν τοι̑ς α᾿ρχιερευ̑σιν καὶ στρατηγοι̑ς τὸ πω̑ς αυ᾿τοι̑ς παραδω̑ αυ᾿τόν

וֵאזַל מַלֵל עַם רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ורַבַּי חַילֵא דּהַיכּלָא אַיך דּנַשׁלמִיוהי להֻון׃ ס

[(3) Luke 22, 05]

הֵם שָׂמְחוּ וְהִסְכִּימוּ לָתֵת לוֹ כֶּסֶף,

וַיִּשְׂמְחוּ יַיֵּאֹתוּ לָתֶת-לוֺ כָּסֶף:

I zradovali se, a smluvili s ním, že mu chtí peníze dáti.

Oni se zaradovali a dohodli se, že mu dají peníze.

καὶ ε᾿χάρησαν καὶ συνέθεντο αυ᾿τω̑ α᾿ργύριον δου̑ναι

וַחדִיו וַאקִימו דּנֵתּלֻון לֵה כֵּספָּא׃

[(3) Luke 22, 06]

וְהוּא הִסְכִּים לְכָךְ וְחִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּירוֹ בְּיָדָם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הֶהָמוֹן.

וְהוּא הִבְטִיחָם לְמַלֵּא דְבָרוֺ וְתֹאֲנָה בִּקֶּשׁ-לוֺ לְהַסְגִּירוֺ בְיָדָם בְּסֵתֶר וְלֹא בֶהָמוֺן:

I slíbil, a hledal příhodného času, aby ho jim zradil bez zástupu.

Jidáš s tím souhlasil a hledal vhodnou příležitost, aby jim ho vydal, až při tom nebude zástup.

καὶ ε᾿ξωμολόγησεν καὶ ε᾿ζήτει ευ᾿καιρίαν του̑ παραδου̑ναι αυ᾿τὸν α῎τερ ο῎χλου αυ᾿τοι̑ς

וֵאשׁתַּודִּי להֻון ובָעֵא הוָא פֵּלעָא דּנַשׁלמִיוהי להֻון בֵּלעָד מֵן כֵּנשָׁא סס׃

[(3) Luke 22, 07]

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִזְבֹּחַ בּוֹ אֶת הַפֶּסַח,

וַיָּבֹא יוֺם חַג הַמַּצּוֺת הוּא יוֺם זֶבַח הַפָּסַח:

Tedy přišel den přesnic, v kterémž zabit měl býti beránek.

Nastal den nekvašených chlebů, kdy měl být zabit velikonoční beránek. ([Matouš 26:17-Matouš 26:20; Marek 14:12-Marek 14:17 Jan 13:1])

η῟λθεν δὲ ἡ ἡμέρα τω̑ν α᾿ζύμων ε᾿ν η῟ ε῎δει θύεσθαι τὸ πάσχα

ומַטִי יַומָא דּפַטִירֵא דּבֵה אִית הוָא עיָדָא דּנֵתנכֵס פֵּצחָא׃

[(3) Luke 22, 08]

שָׁלַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן בְּאָמְרוֹ: "לְכוּ וְהָכִינוּ לָנוּ אֶת הַפֶּסַח כְּדֵי שֶׁנֹּאכַל."

וַיִּשְׁלַח אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יוֺחָנָן לֵאמֹר לְכוּ הָכִינוּ לָנוּ לֶאֱכֹל אֶת-הַפָּסַח:

I poslal Petra a Jana, řka: Jdouce, připravte nám beránka, abychom jedli.

Ježíš poslal Petra a Jana a řekl jim: „Jděte a připravte nám beránka, abychom slavili velikonoční večeři(q).“ (q) ř: abychom jedli

καὶ α᾿πέστειλεν Πέτρον καὶ ᾽Ιωάννην ει᾿πὼν πορευθέντες ἑτοιμάσατε ἡμι̑ν τὸ πάσχα ι῞να φάγωμεν

ושַׁדַּר יֵשֻׁוע לכִאפָא וַליֻוחַנָן וֵאמַר להֻון זֵלו טַיֵבו לַן פֵּצחָא דּנֵלעַס׃

[(3) Luke 22, 09]

אָמְרוּ: "אֵיפֹה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אוֹתוֹ?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיפוֺא תִרְצֶה כִּי-נֵלֵךְ לְהָכִין:

A oni řekli mu: Kde chceš, ať připravíme?

Oni mu řekli: „Kde chceš, abychom ji připravili?“

οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ που̑ θέλεις ἑτοιμάσωμεν

הֵנֻון דֵּין אֵמַרו לֵה אַיכָּא צָבֵא אַנתּ דַּנטַיֵב׃

[(3) Luke 22, 10]

הֵשִׁיב לָהֶם: "הִנֵּה כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ הָעִירָה יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כַּד מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹכוֹ

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה כְּבֹאֲכֶם הָעִירָה וּפָגַע בָּכֶם אִישׁ נֹשֵׂא כַּד מָיִם לְכוּ אַחֲרָיו אֶל-הַבַּיִת אֲשֶׁר יָבֹא שָׁמָּה:

On pak řekl jim: Aj, když vcházeti budete do města, potkáť vás člověk, dčbán vody nesa. Jdětež za ním do domu, do kteréhož vejde.

Řekl jim: „Když vejdete do města, potkáte člověka, který nese džbán vody. Jděte za ním do domu, do něhož vejde, a řekněte hospodáři:

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ι᾿δοὺ ει᾿σελθόντων ὑμω̑ν ει᾿ς τὴν πόλιν συναντήσει ὑμι̑ν α῎νθρωπος κεράμιον υ῞δατος βαστάζων α᾿κολουθήσατε αυ᾿τω̑ ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν ει᾿ς η῍ν ει᾿σπορεύεται

אָמַר להֻון הָא מָא דּעָאלִין אנתֻּון לַמדִינתָּא פָּגַע בּכֻון גַּברָא דַּשׁקִיל גּרָבָא דּמַיָא זֵלו בָּתרֵה׃

[(3) Luke 22, 11]

וְאִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת: 'כֹּה אוֹמֵר לְךָ רַבֵּנוּ, הֵיכָן הַחֶדֶר אֲשֶׁר אֹכַל שָׁם אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי?'

וַאֲמַרְתֶּם אֶל-בַּעַל הַבָּיִת כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ אַיֵּה חֲדַר הָאֹרְחִים לִי וּלְתַלְמִידַי לֶאֱכֹל שָׁם אֶת-הַפָּסַח:

A díte hospodáři toho domu: Vzkazuje tobě Mistr: Kde jest síň, kdež budu jísti beránka s učedlníky svými?

‚Mistr ti vzkazuje: Kde je světnice, v níž bych jedl se svými učedníky velikonočního beránka?‘

καὶ ε᾿ρει̑τε τω̑ οι᾿κοδεσπότη τη̑ς οι᾿κίας λέγει σοι ὁ διδάσκαλος που̑ ε᾿στιν τὸ κατάλυμα ο῞που τὸ πάσχα μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν μου φάγω

וַאיכָּא דּעָאֵל אֵמַרו למָרֵה דּבַיתָּא רַבַּן אָמַר אַינַו בֵּית מַשׁריָא אַיכָּא דֵּאכֻול פֵּצחָא עַם תַּלמִידַי׃

[(3) Luke 22, 12]

הוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֻצַּעַת וּמְסֻדֶּרֶת; שָׁם תָּכִינוּ אֶת הַפֶּסַח."

וְהוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְדוֺלָה רְצוּפָה כְסָתוֺת וְשָׁם תָּכִינוּ לָנוּ:

A onť vám ukáže večeřadlo veliké podlážené. Tam připravte.

A on vám ukáže upravenou velkou horní místnost; tam připravte večeři.“

κα᾿κει̑νος ὑμι̑ν δείξει α᾿νάγαιον μέγα ε᾿στρωμένον ε᾿κει̑ ἑτοιμάσατε

והָא הֻו מחַוֵא לכֻון עֵלִיתָא חדָא רַבּתָא דַּמשַׁויָא תַּמָן טַיֵבו׃

[(3) Luke 22, 13]

הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ הַכֹּל כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.

וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וַיָּכִינוּ אֶת-הַפָּסַח:

I odšedše, nalezli, jakž jim pověděl, a připravili beránka.

Odešli a nalezli všechno, jak jim řekl, a připravili velikonočního beránka. ([Exodus 12:14-Exodus 12:20])

α᾿πελθόντες δὲ ευ῟ρον καθώς ει᾿ρήκει αυ᾿τοι̑ς καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα

וֵאזַלו אֵשׁכַּחו אַיך דֵּאמַר להֻון וטַיֵבו פֵּצחָא׃ ס

[(3) Luke 22, 14]

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הֵסֵב הוּא וְהַשְּׁלִיחִים עִמּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמּוֺעֵד וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֺ הוּא וּשְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אִתּוֺ:

A když přišel čas, posadil se za stůl, a dvanácte apoštolů s ním.

Když nastala hodina, usedl ke stolu a apoštolové s ním(r). (r) var: a dvanáct apoštolů s ním

καὶ ο῞τε ε᾿γένετο ἡ ω῞ρα α᾿νέπεσεν καὶ οἱ α᾿πόστολοι σὺν αυ᾿τω̑

וכַד הוָא עֵדָּנָא אֵתָא יֵשֻׁוע אֵסתּמֵך וַתרֵעסַר שׁלִיחֵא עַמֵה׃ ס

[(3) Luke 22, 15]

אָמַר לָהֶם: "נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אִתְּכֶם אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה לִפְנֵי עֱנוּתִי;

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אֶת-הַפֶּסַח הַזֶּה עִמָּכֶם טֶרֶם תְעֻנֶּה נַפְשִׁי:

I řekl jim: Žádostí žádal jsem tohoto beránka jísti s vámi, prvé než bych trpěl.

Řekl jim: „Velice jsem toužil jísti s vámi tohoto beránka, dříve než budu trpět. ([Matouš 26:26-Matouš 26:29; Marek 14:22-Marek 14:25; 1 Korintským 11:23-1 Korintským 11:26])

καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς ε᾿πιθυμία ε᾿πεθύμησα του̑το τὸ πάσχα φαγει̑ν μεθ῾ ὑμω̑ν πρὸ του̑ με παθει̑ν

וֵאמַר להֻון רֵגּתָא רַגתַּני דּהָנָא פֵּצחָא אֵכֻול עַמכֻון קדָם דֵּאחַשׁ׃

[(3) Luke 22, 16]

כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא אֹכַל אוֹתוֹ עוֹד עַד כִּי יִתְקַיֵּם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא אֹכַל מִמֶּנּוּ עַד מוֺעֵד הֵאָכְלוֺ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Nebo pravímť vám, žeť ho již více nebudu jísti, ažť se naplní v království Božím.

Neboť vám pravím, že ho již nebudu jíst, dokud vše nedojde naplnění v království Božím.“ ([Lukáš 13:29 Lukáš 22:30; Izajáš 25:6; Sofonjáš 1:7])

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ φάγω αυ᾿τὸ ε῞ως ο῞του πληρωθη̑ ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ θεου̑

אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּמֵכִּיל לָא אֵכלִיוהי עדַמָא דּנֵשׁלַם בּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 22, 17]

הוּא לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרַךְ, וְאָמַר: "קְחוּ אוֹתָהּ וְחַלְּקוּ בֵּינֵיכֶם;

וַיִּקַּח אֶת-הַכּוֺס וַיְבָרֶךְ וַיֹּאמַר קְחוּ זֹאת וְחִלְקוּהָ בֵינֵיכֶם:

A vzav kalich, a díky činiv, řekl: Vezměte jej a dělte mezi sebou.

Vzal kalich, vzdal díky a řekl: „Vezměte a podávejte(s) mezi sebou. (s) ř: rozděluje

καὶ δεξάμενος ποτήριον ευ᾿χαριστήσας ει῏πεν λάβετε του̑το καὶ διαμερίσατε ει᾿ς ἑαυτούς

וַנסַב כָּסָא וַאודִּי וֵאמַר סַבו הָנָא ופַלֵגו בַּינָתכֻון׃

[(3) Luke 22, 18]

כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מֵעַתָּה שָׁתֹה לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא-אֶשְׁתֶּה עוֺד מִפְּרִי הַגָּפֶן עַד כִּי-תָבוֺא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Nebo pravím vám, žeť nebudu píti z plodu vinného kořene, ažť království Boží přijde.

Neboť vám pravím, že od této chvíle nebudu píti z plodu vinné révy, dokud nepřijde království Boží.“

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ πίω α᾿πὸ του̑ νυ̑ν α᾿πὸ του̑ γενήματος τη̑ς α᾿μπέλου ε῞ως ου῟ ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ ε῎λθη

אָמַר אנָא גֵּיר לכֻון דּלָא אֵשׁתֵּא מֵן יַלדָּא דַּגפֵתָּא עדַמָא דּתִאתֵא מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 22, 19]

לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וּבָצַע וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "זֶה גּוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי."

וַיִּקַח אֶת-הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֶּן לָהֶם לֵאמֹר זֶה הוּא בְּשָׂרִי הַנָּתוּן בַּעַדְכֶם עֲשׂוּ כֵן לְזִכָּרוֺן לִי:

A vzav chléb, a díky činiv, lámal a dal jim, řka: To jest tělo mé, kteréž se za vás dává. To čiňte na mou památku.

Pak vzal chléb, vzdal díky, lámal a dával jim se slovy: „Toto jest mé tělo, které se za vás vydává. To čiňte na mou památku.“ ([Jan 6:54-Jan 6:58; 1 Korintským 10:16-1 Korintským 10:17 Lukáš 24:30; Skutky apoštolské 27:35])

καὶ λαβών α῎ρτον ευ᾿χαριστήσας ε῎κλασεν καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς λέγων του̑τό ε᾿στιν τὸ σω̑μά μου τὸ ὑπὲρ ὑμω̑ν διδόμενον του̑το ποιει̑τε ει᾿ς τὴν ε᾿μὴν α᾿νάμνησιν

וַנסַב לַחמָא וַאודִּי וַקצָא ויַהב להֻון וֵאמַר הָנַו פַּגרי דּעַל אַפַּיכֻּון מֵתִיהֵב הָדֵא הוַיתֻּון עָבדִּין לדֻוכרָני׃ ס

[(3) Luke 22, 20]

כֵּן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה, וְאָמַר: "הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם.

וְכֵן גַּם-אֶת-הַכּוֺס לָקַח אַחֲרֵי אָכְלָם וַיֹּאמַר הַכּוֺס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַשָּׁפוּךְ בַּעַדְכֶם:

Takž i kalich, když bylo po večeři, řka: Tento kalich jest ta nová smlouva v mé krvi, kteráž se za vás vylévá.

A právě tak, když bylo po večeři, vzal kalich a řekl: „Tento kalich je nová smlouva zpečetěná mou krví, která se za vás prolévá.“(t) (t) var některých významných rukopisů: – které se za vás vydává. To čiňte na mou památku.“ 20 A právě tak... za vás prolévá.“ ([Exodus 24:8; Jeremjáš 31:31; Zacharjáš 9:11; Židům 9:20])

καὶ τὸ ποτήριον ὡσαύτως μετὰ τὸ δειπνη̑σαι λέγων του̑το τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ε᾿ν τω̑ αι῞ματί μου τὸ ὑπὲρ ὑμω̑ν ε᾿κχυννόμενον

והָכוָת אָף עַל כָּסָא מֵן בָּתַר דַּאחשֵׁמו אֵמַר הָנָא כָּסָא דִּיַתִקִא חדַתָא בּדֵמי דַּחלָפַיכֻּון מֵתֵאשֵׁד׃ ס

[(3) Luke 22, 21]

אַךְ הִנֵּה יַד הַמַּסְגִּיר אוֹתִי אִתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן.

אַך יַד-מַסְגִּירֵנִי הִנֵּה אִתִּי עַל-הַשֻּׁלְחָן:

Ale aj, ruka zrádce mého se mnou za stolem.

“Avšak hle, můj zrádce je se mnou u stolu(u). (u) ř: ruka mého zrádce se mnou na stole ([Matouš 26:21-Matouš 26:25; Marek 14:18-Marek 14:21; Jan 13:21-Jan 13:26 Žalmy 41:10])

πλὴν ι᾿δοὺ ἡ χεὶρ του̑ παραδιδόντος με μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿πὶ τη̑ς τραπέζης

בּרַם הָא אִידֵה דּמַשׁלמָני עַל פָּתֻורָא סס׃

[(3) Luke 22, 22]

בֶּן־הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ כְּפִי שֶׁנִּגְזַר, אֲבָל אוֹי לְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁמַּסְגִּיר אוֹתוֹ."

הֵן בֶּן-הָאָדָם הֹלֵךְ כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו אֲבָל אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֹתוֺ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֺ:

A Syn zajisté člověka jde, tak jakž jest uloženo, ale běda člověku tomu, kterýž ho zrazuje.

Syn člověka jde, jak je určeno, běda však tomu člověku, který ho zrazuje.“ ([Lukáš 13:33 Lukáš 22:42])

ο῞τι ὁ υἱὸς μὲν του̑ α᾿νθρὼπου κατὰ τὸ ὡρισμένον πορεύεται πλὴν ου᾿αὶ τω̑ α᾿νθρὼπω ε᾿κείνω δι῾ ου῟ παραδίδοται

וַברֵה דּאנָשָׁא אָזֵל אַיכַּנָא דֵּאתפּרֵשׁ בּרַם וָי להַו גַּברָא דּבִאידֵה מֵשׁתּלֵם׃ ס

[(3) Luke 22, 23]

הֵם הֵחֵלּוּ לְבָרֵר בֵּינֵיהֶם מִי מֵהֶם הוּא הָעוֹמֵד לַעֲשׂוֹת זֹאת.

וְהֵם הֵחֵלוּ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ בֵּינֵיהֶם מִי-הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָּזֹאת:

Tedy oni počali vyhledávati mezi sebou, kdo by z nich byl, kterýž by to měl učiniti.

A oni se začali mezi sebou dohadovat, který z nich je ten, kdo to učiní. ([Jan 13:22])

καὶ αυ᾿τοὶ η῎ρξαντο συζητει̑ν πρὸς ἑαυτοὺς τὸ τίς α῎ρα ει῎η ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ὁ του̑το μέλλων πράσσειν

ושַׁרִיו דַּנעַקבֻון בַּינָתהֻון דּמַנֻו כַּי מֵנהֻון הַו דּהָדֵא עתִיד למֵסעַר סּ סּ׃

[(3) Luke 22, 24]

גַּם מְרִיבָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם בַּשְּׁאֵלָה מִי מֵהֶם נֶחְשָׁב לַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

וְגַם-דִּבְרֵי רִיבֹת הָיוּ בֵינֵיהֶם מִי נֶחְשָׁב הַגָּדוֺל בָּהֶם:

Stal se pak i svár mezi nimi, kdo by z nich zdál se býti největší.

Vznikl mezi nimi spor, kdo z nich je asi největší. ([Matouš 18:1-Matouš 18:3])

ε᾿γένετο δὲ καὶ φιλονεικία ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς τὸ τίς αυ᾿τω̑ν δοκει̑ ει῏ναι μείζων

הוָא דֵּין אָף חֵריָנָא בַּינָתהֻון דּמַן אִית בּהֻון דּרַבּ׃

[(3) Luke 22, 25]

אָמַר לָהֶם: "מַלְכֵי הַגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם, וְהָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם 'עוֹשֵׂי־חֶסֶד' נִקְרָאִים.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַלְכֵי הַגּוֺיִם שֹׁלְטִים בָּם וְהַשַּׁלִּיט נִקְרָא רַב חָסֶד:

On pak řekl jim: Králové národů panují nad nimi, a kteříž moc mají nad nimi, dobrodincové slovou.

Řekl jim: „Králové panují nad národy, a ti, kdo jsou u moci, dávají si říkat dobrodinci. ([Matouš 20:25-Matouš 20:28; Marek 10:42-Marek 10:45])

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς οἱ βασιλει̑ς τω̑ν ε᾿θνω̑ν κυριεύουσιν αυ᾿τω̑ν καὶ οἱ ε᾿ξουσιάζοντες αυ᾿τω̑ν ευ᾿εργέται καλου̑νται

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון מַלכַּיהֻון דּעַממֵא מָרַיהֻון אֵנֻון וַדשַׁלִיטִין עלַיהֻון עָבדַּי טָבָתָא מֵתקרֵין׃

[(3) Luke 22, 26]

אַךְ אַתֶּם לֹא כֵן; אַדְּרַבָּא, הַגָּדוֹל בָּכֶם שֶׁיְּהֵא כַּצָּעִיר, וְהַמַּנְהִיג כַּמְּשָׁרֵת.

וְאַתֶּם לֹא-כֵן אַךְ הַגָּדוֺל בָּכֶם יְהִי כַצָּעִיר וְהָאָדוֺן כִּמְשָׁרֵת:

Ale vy ne tak. Nýbrž kdož největší jest mezi vámi, budiž jako nejmenší, a kdož vůdce jest, jako sloužící.

Avšak vy ne tak: Kdo mezi vámi je největší, buď jako poslední(v), a kdo je v čele, buď jako ten, který slouží. (v) ř: nejmladší ([Matouš 23:11; Marek 9:35; Lukáš 9:48])

ὑμει̑ς δὲ ου᾿χ ου῞τως α᾿λλ῾ ὁ μείζων ε᾿ν ὑμι̑ν γινέσθω ὡς ὁ νεὼτερος καὶ ὁ ἡγούμενος ὡς ὁ διακονω̑ν

אַנתֻּון דֵּין לָא הָכַנָא אֵלָא אַינָא דּרַבּ בּכֻון נֵהוֵא אַיך זעֻורָא וַאינָא דּרִשָׁא הו אַיך משַׁמשָׁנָא׃

[(3) Luke 22, 27]

וּמִי הַגָּדוֹל, הַמֵּסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַמְּשָׁרֵת? הֲלֹא הַמֵּסֵב! וַאֲנִי בְּתוֹכְכֶם כְּמוֹ הַמְּשָׁרֵת.

כִּי מִי הַגָּדוֺל הַיּשֵׁב לֶאֱכֹל אוֺ הָעֹמֵד לְשָׁרֵת הֲלֹא הַיּשֵׁב לָאֱכֹל וַאֲנִי בְתוֺכְכֶם כִּמְשָׁרֵת:

Nebo kdo větší, ten-li, kterýž sedí, čili ten, kterýž slouží? Zdali ne ten, kterýž sedí? Ale já mezi vámi jsem jako ten, kterýž slouží.

Neboť kdo je větší: ten, kdo sedí za stolem, či ten, kdo obsluhuje? Zdali ne ten, kdo sedí za stolem? Ale já jsem mezi vámi jako ten, který slouží. ([Jan 13:4-Jan 13:16])

τίς γὰρ μείζων ὁ α᾿νακείμενος η῍ ὁ διακονω̑ν ου᾿χὶ ὁ α᾿νακείμενος ε᾿γώ δὲ ε᾿ν μέσω ὑμω̑ν ει᾿μι ὡς ὁ διακονω̑ν

מַנֻו גֵּיר רַב הַו דַּסמִיך אַו הַו דַּמשַׁמֵשׁ לָא הוָא הַו דַּסמִיך אֵנָא דֵּין אִיתַי בַּינָתכֻון אַיך הַו דַּמשַׁמֵשׁ׃ ס

[(3) Luke 22, 28]

אַתֶּם עֲמַדְתֶּם אִתִּי בְּנִסְיוֹנוֹתַי,

וְאַתֶּם הֵם אֲשֶׁר עֲמַדְתֶּם עִמָּדִי וְלֹא עֲזַבְתּוּנִי בַּמַּסּוֺת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָי:

Vy pak jste ti, kteříž jste v mých pokušeních se mnou zůstali.

A vy jste ti, kdo se mnou v mých zkouškách vytrvali. ([Matouš 19:28])

ὑμει̑ς δέ ε᾿στε οἱ διαμεμενηκότες μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿ν τοι̑ς πειρασμοι̑ς μου

אַנתֻּון אֵנֻון דֵּין דּכַתַּרתֻּון לוָתי בּנֵסיֻונַי׃

[(3) Luke 22, 29]

וַאֲנִי מַנְחִיל לָכֶם מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁהִנְחִילָנִי אָבִי,

וְגַם-אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם אֶת-הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי:

A jáť vám způsobuji, jakož mi způsobil Otec můj, království,

Já vám uděluji království, jako je můj Otec udělil mně, ([Lukáš 12:32])

κα᾿γώ διατίθεμαι ὑμι̑ν καθώς διέθετό μοι ὁ πατήρ μου βασιλείαν

וֵאנָא מֵשׁתַּודֵּא אנָא לכֻון אַיך דֵּאשׁתַּודִּי לִי אָבי מַלכֻּותָא׃

[(3) Luke 22, 30]

לְמַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וְתֵשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל."

וּבְמַלְכוּתִי תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחָנִי וְתֵשְׁבוּ עַל-כִּסְאוֺת לִשְׁפֹּט אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

Abyste jedli a pili za stolem mým v království mém, a seděli na stolicích, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.

abyste v mém království jedli a pili u mého stolu; usednete na trůnech a budete soudit dvanáct pokolení Izraele.“ ([Izajáš 25:6; Sofonjáš 1:7; 1 Korintským 6:3])

ι῞να ε῎σθητε καὶ πίνητε ε᾿πὶ τη̑ς τραπέζης μου ε᾿ν τη̑ βασιλεία μου καὶ καθήσεσθε ε᾿πὶ θρόνων τὰς δὼδεκα φυλὰς κρίνοντες του̑ ᾽Ισραήλ

דּתֵאכלֻון ותֵשׁתֻּון עַל פָּתֻורָא דּמַלכֻּותָא דִּילי ותֵתּבֻון עַל כֻּורסַוָתָא וַתּדֻונֻון תּרֵעסַר שַׁבטֵא דִּאיסרָיֵל׃ ס

[(3) Luke 22, 31]

"שִׁמְעוֹן, שִׁמְעוֹן, הִנֵּה דָּרַשׁ הַשָֹטָן לְטַלְטֵל אֶתְכֶם כְּחִטִּים בַּכְּבָרָה.

וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן שִׁמְעוֺן שִׁמְעוֺן שָׁאֹל שְׁאָלְכֶם הַ׹ָּׂטָן לִזְרוֺתְכֶם כִּזְרוֺת הַחִטִּים:

I řekl Pán: Šimone, Šimone, aj, satan vyprosil, aby vás tříbil jako pšenici.

(x)“Šimone, Šimone, hle, satan si vyžádal, aby vás směl tříbit jako pšenici. (x) var: + Pán řekl: ([Matouš 26:30-Matouš 26:35; Marek 14:26-Marek 14:31; Jan 13:36-Jan 13:38 Ámos 9:9; Lukáš 3:17])

Σίμων Σίμων ι᾿δοὺ ὁ Σατανα̑ς ε᾿ξητήσατο ὑμα̑ς του̑ σινιάσαι ὡς τὸν σι̑τον

וֵאמַר יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון שֵׁמעֻון הָא סָטָנָא שָׁאֵל דּנֵערֻובכֻון אַיך דַּלחֵטֵא׃

[(3) Luke 22, 32]

אֲבָל אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַּעַדְךָ שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֱמוּנָתְךָ, וְאַתָּה לְאַחַר שֶׁתָּשׁוּב, חַזֵּק אֶת אַחֶיךָ."

וַאֲנִי הִתְחַנַּנְתִּי בַעַדְךׇ לִבְלִי תֶחְדַּל אֱמוּנָתֶךׇ וְגַם-אַתָּה כַּהֲשִׁיבְךׇ אֶל-לִבְּךׇ רְאֵה לְחַזֵּק אֶת-אַחֶיךׇ:

Ale jáť jsem prosil za tebe, aby nezhynula víra tvá. A ty někdy obrátě se, potvrzuj bratří svých.

Já jsem však za tebe prosil, aby tvá víra neselhala; a ty, až se obrátíš, buď posilou svým bratřím.“ ([Jan 21:15-Jan 21:17; Římanům 8:32])

ε᾿γώ δὲ ε᾿δεήθην περὶ σου̑ ι῞να μὴ ε᾿κλίπη ἡ πίστις σου καὶ σύ ποτε ε᾿πιστρέψας στήρισον τοὺς α᾿δελφούς σου

וֵאנָא בּעִית עלַיךְּ דּלָא תֵּחסַר הַימָנֻותָך אָף אַנתּ בַּזבַן אֵתפַּני ושַׁרַר אַחַיךְּ׃ ס

[(3) Luke 22, 33]

אָמַר כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי! אִתְּךָ אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת גַּם לְבֵית הָאֲסוּרִים גַּם לַמָּוֶת."

וְהוּא עָנָה וְאָמָר אֲדֹנִי נָכוֺן אָנֹכִי לָלֶכֶת עִמְּךׇ גַּם-לְבֵית כֶּלֶא וְגַם-לְשַׁעֲרֵי מָוֶת:

A on řekl jemu: Pane, s tebou hotov jsem i do žaláře i na smrt jíti.

Řekl mu: „Pane, s tebou jsem hotov jít i do vězení a na smrt.“

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ κύριε μετὰ σου̑ ε῞τοιμός ει᾿μι καὶ ει᾿ς φυλακὴν καὶ ει᾿ς θάνατον πορεύεσθαι

שֵׁמעֻון דֵּין אֵמַר לֵה מָרי עַמָך מטַיַב אנָא וַלבֵית־אַסִירֵא וַלמַותָּא׃

[(3) Luke 22, 34]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כֵּיפָא, תַּרְנְגוֹל לֹא יִקְרָא הַיּוֹם עַד אֲשֶׁר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי כְּאִלּוּ שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי."

וַיֹּאמַר הִנְנִי אֹמֵר לְךׇ כֵּיפָא לֹא-יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל הַיּוֺם עַד אֲשֶׁר-תְּשַׁקֵּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֵאמֹר כִּי לֹא-יְדַעְתָּנִי:

On pak dí: Pravím tobě, Petře, nezazpíváť dnes kohout, až prvé třikrát zapříš, že neznáš mne.

Ježíš mu řekl: „Pravím ti, Petře, ještě se ani kohout dnes neozve, a ty už třikrát zapřeš, že mne znáš.“

ὁ δὲ ει῏πεν λέγω σοι Πέτρε ου᾿ φωνήσει σήμερον α᾿λέκτωρ ε῞ως τρίς με α᾿παρνήση ει᾿δέναι

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אָמַר אנָא לָך שֵׁמעֻון דּלָא נֵקרֵא תַּרנָגלָא יַומָנָא עדַמָא דַּתלָת זַבנִין תֵּכפֻּור דּלָא יָדַע אַנתּ לִי׃ ס

[(3) Luke 22, 35]

הוֹסִיף וְשָׁאַל אוֹתָם: "כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי אַרְנָק וְתַרְמִיל וְנַעֲלַיִם, הַאִם חֲסַרְתֶּם דָּבָר?" הֵשִׁיבוּ: "לֹא חָסַרְנוּ כְּלוּם."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי-צְרוֺר בְּלִי-יַלְקוּט וּבְלִי-נְעָלִים הַחֲסַרְתֶּם דָּבָר וַיֹּאמְרוּ לֹא חָסַרְנוּ דָּבָר:

I řekl jim: Když jsem vás posílal bez pytlíka, a bez mošny, a bez obuvi, zdali jste v čem nedostatek měli? A oni řekli: V ničemž.

Řekl jim: „Když jsem vás vyslal bez měšce, mošny a obuvi, měli jste v něčem nedostatek?“ Oni mu odpověděli: „Neměli.“ ([Lukáš 9:3 Lukáš 10:4])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ο῞τε α᾿πέστειλα ὑμα̑ς α῎τερ βαλλαντίου καὶ πήρας καὶ ὑποδημάτων μή τινος ὑστερήσατε οἱ δὲ ει῏παν ου᾿θενός

וֵאמַר להֻון כַּד שַׁדַּרתּכֻון דּלָא כִּיסֵא וַדלָא תַּרמָלֵא וַמסָנֵא למָא חסַר לכֻון מֵדֵּם אָמרִין לֵה ולָא מֵדֵּם׃

[(3) Luke 22, 36]

אָמַר לָהֶם: "אֲבָל כָּעֵת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְנָק יִקַּח נָא אוֹתוֹ, וְכֵן גַּם אֶת הַתַּרְמִיל; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חֶרֶב, שֶׁיִּמְכֹּר אֶת בִּגְדּוֹ וְיִקְנֶה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶפֶס כַּיּוֺם מִי אֲשֶׁר-לוֺ צְרוֺר יִ׹ָּׂאֵהוּ עִמּוֺ וְכֵן יַלְקוּט וּמִי אֲשֶׁר לֹא-תַ׹ִּׂיג יָדוֺ יִמְכֹּר גַּם-אֶת-בִּגְדוֺ וְיִקְנֶה לּוֺ חָרֶב:

Tedy dí jim: Ale nyní, kdo má pytlík, vezmi a též i mošnu; a kdož meče nemá, prodej sukni svou, a kup sobě.

Řekl jim: „Nyní však, kdo má měšec, vezmi jej a stejně tak i mošnu; kdo nemá, prodej plášť a kup si meč. ([Matouš 10:34; Lukáš 21:21])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τοι̑ς α᾿λλὰ νυ̑ν ὁ ε῎χων βαλλάντιον α᾿ράτω ὁμοίως καὶ πήραν καὶ ὁ μὴ ε῎χων πωλησάτω τὸ ἱμάτιον αυ᾿του̑ καὶ α᾿γορασάτω μάχαιραν

אָמַר להֻון מֵן הָשָׁא מַן דִּאית לֵה כִּיסָא נֵסַב והָכַנָא אָף תַּרמָלָא ומַן דּלַיתּ לֵה סַיפָא נזַבֵּן נַחתֵּה ונֵזבֵּן לֵה סַיפָא׃

[(3) Luke 22, 37]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, צָרִיךְ שֶׁיִּמָּלֵא בִּי הַכָּתוּב הַזֶּה: 'וְאֶת־פּוֹשְׁעִים נִמְנָה.' וְאָמְנָם מַה שֶּׁמְּכֻוָּן אֵלַי הוֹלֵךְ וְנִשְׁלָם."

כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יָקוּם אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָי וְאֶת-פֹּשְׁעִים נִמְנָה כִּי כָל-הַכָּתוּב עָלַי יָקוּם עַד-תֻּמּוֺ:

Nebo pravím vám, že se ještě to písmo naplniti musí na mně: A s nešlechetnými počten jest. Nebo ty věci, kteréž svědčí o mně, konec berou.

Pravím vám, že se na mně musí naplnit to, co je psáno: ‚Byl započten mezi zločince.‘ Neboť to, co se na mne vztahuje, dochází svého cíle(y).“ (y) co se mne týká, spěje ke konci ([Izajáš 53:12])

λέγω γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι του̑το τὸ γεγραμμένον δει̑ τελεσθη̑ναι ε᾿ν ε᾿μοί τὸ καὶ μετὰ α᾿νόμων ε᾿λογίσθη καὶ γὰρ τὸ περὶ ε᾿μου̑ τέλος ε῎χει

אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דָּאף הָדֵא דַּכתִיבָא וָלֵא דּתֵתמַלֵא בִּי דּעַם עַוָלֵא אֵתמנֵא כֻּלהֵין גֵּיר דַּעלַי אֵשׁתַּלַם׃ ס

[(3) Luke 22, 38]

אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים: "אֲדוֹנֵנוּ, הִנֵּה שְׁתֵּי חֲרָבוֹת פֹּה!" אָמַר לָהֶם: "דַי!"

וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הִנֵּה-פֹה אִתָּנוּ חֲרָבוֺת שְׁתָּיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב לָנוּ:

Oni pak řekli: Pane, aj, dva meče teď. A on řekl jim: Dostiť jest.

Oni řekli: „Pane, tu jsou dva meče.“ Na to jim řekl: „To stačí.“

οἱ δὲ ει῏παν κύριε ι᾿δοὺ μάχαιραι ω῟δε δύο ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ἱκανόν ε᾿στιν

והֵנֻון אָמרִין לֵה מָרַן הָא הָרכָּא אִית תּרֵין סַיפִין אָמַר להֻון סָפקִין׃ ס

[(3) Luke 22, 39]

כַּאֲשֶׁר יָצָא הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַר הַזֵּיתִים וְגַם תַּלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו.

וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ כְּדַרְכּוֺ מֵאָז אֶל-הַר הַזֵּיתִים וְגַם-תַּלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו:

A vyšed, šel podlé obyčeje svého na horu Olivovou, a šli za ním i učedlníci jeho.

Potom se jako obvykle odebral na Olivovou horu; učedníci ho následovali. ([Matouš 26:30; Marek 14:26; Jan 18:1])

καὶ ε᾿ξελθών ε᾿πορεύθη κατὰ τὸ ε῎θος ει᾿ς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν η᾿κολούθησαν δὲ αυ᾿τω̑ καὶ οἱ μαθηταί

וַנפַק וֵאזַל אַיך דַּמעָד הוָא לטֻורָא דּבֵית זַיתֵּא וֵאזַלו בָּתרֵה אָף תַּלמִידַוהי׃ ס

[(3) Luke 22, 40]

בְּהַגִּיעוֹ לַמָּקוֹם אָמַר לָהֶם: "הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֺם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ וְלֹא תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֺן:

A když přišel na místo, řekl jim: Modlte se, abyste nevešli v pokušení.

Když došel na místo, řekl jim: „Modlete se, abyste neupadli do pokušení.“ ([Matouš 26:26-Matouš 26:46; Marek 14:32-Marek 14:42 Lukáš 22:46])

γενόμενος δὲ ε᾿πὶ του̑ τόπου ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς προσεύχεσθε μὴ ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς πειρασμόν

וכַד מַטִי לדֻוכּתָא אֵמַר להֻון צַלַו דּלָא תֵּעלֻון לנֵסיֻונָא׃ ס

[(3) Luke 22, 41]

הוּא פָּרַשׁ מֵהֶם כְּמֶרְחָק שֶׁל זְרִיקַת אֶבֶן, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל לֵאמֹר:

וְהוּא נִפְרַד מֵהֶם הַרְחֵק כִּקְלֹעַ אָבֶן וַיִּכְרַע וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר:

A sám vzdáliv se od nich, jako by mohl kamenem dohoditi, a poklek na kolena, modlil se,

Pak se od nich vzdálil, co by kamenem dohodil, klekl a modlil se:

καὶ αυ᾿τὸς α᾿πεσπάσθη α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ὡσεὶ λίθου βολήν καὶ θεὶς τὰ γόνατα προσηύχετο

והֻו פּרַק מֵנהֻון אַיך מַשׁדֵּא כִּאפָא וסָם בֻּורכַּוהי וַמצַלֵא הוָא׃

[(3) Luke 22, 42]

"אָבִי, אִם תִּרְצֶה, הַעֲבֵר נָא מֵעָלַי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת. אַךְ אַל יְהֵא כִּרְצוֹנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ." [

אָבִי הַעֲבֵר-נָא מֵעָלַי אֶת-הַכּוֺס הַזֹּאת אִם כֵּן רָצִיתָ אָתָּה אַךְ לֹא כִרְצוֺנִי כִּי אִם-כִּרְצוֺנְךׇ יֶהִי:

Řka: Otče, chceš-li, přenes kalich tento ode mne, ale však ne má vůle, ale tvá staň se.

“Otče, chceš-li, odejmi ode mne tento kalich, ale ne má, nýbrž tvá vůle se staň.“ ([Jan 18:11 Jan 12:27; Izajáš 51:17])

λέγων πάτερ ει᾿ βούλει παρένεγκε του̑το τὸ ποτήριον α᾿π῾ ε᾿μου̑ πλὴν μὴ τὸ θέλημά μου α᾿λλὰ τὸ σὸν γινέσθω

וָאמַר אַבָא אֵן צָבֵא אַנתּ נֵעבּרַני כָּסָא הָנָא בּרַם לָא צֵביָני אֵלָא דִּילָך נֵהוֵא׃ ס

[(3) Luke 22, 43]

אָז נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְחִזֵּק אוֹתוֹ.

וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן-הַשָּׁמַיִם וַיְחַזְּקֵהוּ:

I ukázal se jemu anděl s nebe, posiluje ho.

Tu se mu zjevil anděl z nebe a dodával mu síly.

ω῎φθη δὲ αυ᾿τω̑ α῎γγελος α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ ε᾿νισχύων αυ᾿τόν

וֵאתחזִי לֵה מַלַאכָא מֵן שׁמַיָא דַּמחַיֵל לֵה׃

[(3) Luke 22, 44]

וּכְבוֹא עָלָיו חֶבְלֵי מָוֶת הִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר חָזְקָה וְזֵעָתוֹ הָיְתָה כְּנִטְפֵי דָּם יוֹרְדִים עַל הָאָרֶץ.]

וְכַאֲשֶׁר אָפְפוּ אֹתוֺ חֶבְלֵי-מָוֶת הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה וְנִטְפֵי זֵעָתוֺ כְּנִטְפֵי-דָם גְּדוֺלִים יָרְדוּ אָרְצָה:

A jsa v boji, horlivěji se modlil. I učiněn jest pot jeho jako krůpě krve tekoucí na zemi.

Ježíš v úzkostech zápasil a modlil se ještě usilovněji; jeho pot kanul na zem jako krůpěje krve(z). (z) var: – Lukáš 22:43 Lukáš 22:44

καὶ γενόμενος ε᾿ν α᾿γωνία ε᾿κτενέστερον προσηύχετο καὶ ε᾿γένετο ὁ ἱδρώς αυ᾿του̑ ὡσεὶ θρόμβοι αι῞ματος καταβαίνοντες ε᾿πὶ τὴν γη̑ν

וכַד הוָא בּדֵחלתָא תּכִיבָאיִת מצַלֵא הוָא וַהוָת דֻּועתֵּה אַיך שֵׁלתֵא דַּדמָא וַנפַל עַל אַרעָא׃ ס

[(3) Luke 22, 45]

לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֶל הַתַּלְמִידִים וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן.

וַיָּקָם מִתְּפִלָּתוֺ וַיָּבֹא אֶל-תַּלְמִידָיו וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים מֵעִצָּבוֺן:

A vstav od modlitby, a přišed k učedlníkům, nalezl je, ani spí zámutkem.

Pak vstal od modlitby, přišel k učedníkům a shledal, že zármutkem usnuli.

καὶ α᾿ναστὰς α᾿πὸ τη̑ς προσευχη̑ς ε᾿λθών πρὸς τοὺς μαθητὰς ευ῟ρεν κοιμωμένους αυ᾿τοὺς α᾿πὸ τη̑ς λύπης

וקָם מֵן צלֻותֵה וֵאתָא לוָת תַּלמִידַוהי וֵאשׁכַּח אֵנֻון כַּד דָּמכִּין מֵן עָקתָא׃

[(3) Luke 22, 46]

שָׁאַל אוֹתָם: "לָמָּה אַתֶּם יְשֵׁנִים? קוּמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תִּישְׁנוּ קוּמוּ וְהִתְפַּלְלוּ וְלֹא-תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֺן:

I řekl jim: Co spíte? Vstaňte a modlte se, abyste nevešli v pokušení.

Řekl jim: „Jak to, že spíte? Vstaňte a modlete se, abyste neupadli do pokušení.“

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί καθεύδετε α᾿ναστάντες προσεύχεσθε ι῞να μὴ ει᾿σέλθητε ει᾿ς πειρασμόν

וֵאמַר להֻון מָנָא דַּמכִּין אנתֻּון קֻומו צַלַו דּלָא תֵּעלֻון לנֵסיֻונָא׃ ס

[(3) Luke 22, 47]

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה קְהַל אֲנָשִׁים, וְאֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וּמִתְקָרֵב אֶל יֵשׁוּעַ לְנַשְּׁקוֹ.

עֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הֲמוֺן-עָם וְאֶחָד מִשְּׁנֵים-הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הֹלֵךְ בְּרֹאשָׁם וַיִּגַּשׁ אֶל-יֵשׁוּעַ לִנְשָׁק-לוֺ:

A když on ještě mluvil, aj, zástup, a ten, kterýž sloul Jidáš, jeden ze dvanácti, šel napřed, a přiblížil se k Ježíšovi, aby jej políbil.

Ještě ani nedomluvil a hle, zástup, a vpředu ten, který se jmenoval Jidáš, jeden ze Dvanácti; přistoupil k Ježíšovi, aby ho políbil. ([Matouš 26:47-Matouš 26:56; Marek 14:43-Marek 14:52; Jan 18:2-Jan 18:12])

ε῎τι αυ᾿του̑ λαλου̑ντος ι᾿δοὺ ο῎χλος καὶ ὁ λεγόμενος ᾽Ιούδας ει῟ς τω̑ν δὼδεκα προήρχετο αυ᾿τούς καὶ η῎γγισεν τω̑ ᾽Ιησου̑ φιλη̑σαι αυ᾿τόν

ועַד הֻו ממַלֵל הָא כֵּנשָׁא והַו דּמֵתקרֵא יִהֻודָא חַד מֵן תּרֵעסַר אָתֵא קדָמַיהֻון וַקרֵב לוָת יֵשֻׁוע ונַשׁקֵה הָדֵא גֵּיר אָתָא יַהב הוָא להֻון דַּאינָא דּנָשֵׁק אנָא הֻויֻו׃ ס

[(3) Luke 22, 48]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יְהוּדָה, בִּנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת בֶּן־הָאָדָם?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ יְהוּדָה הֲתַסְגִּיר אֶת-בֶּן-הָאָדָם בִּנְשִׁיקָה:

Ježíš pak řekl jemu: Jidáši, políbením Syna člověka zrazuješ.

Ježíš mu řekl: „Jidáši, políbením zrazuješ Syna člověka?“

᾽Ιησου̑ς δὲ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ᾽Ιούδα φιλήματι τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου παραδίδως

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע יִהֻודָא בּנֻושַׁקתָּא מַשׁלֵם אַנתּ לֵה לַברֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(3) Luke 22, 49]

הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, כִּרְאוֹתָם מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת, אָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב?"

וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר אִתּוֺ בִּרְאוֺתָם אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה אָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֲנַכֶּה בֶחָרֶב:

A vidouce ti, kteříž při něm byli, k čemu se chýlí, řekli jemu: Pane, budeme-liž bíti mečem?

Když ti, kteří byli s Ježíšem, viděli, co nastává, řekli: „Pane, máme se bít mečem?“

ι᾿δόντες δὲ οἱ περὶ αυ᾿τὸν τὸ ε᾿σόμενον ει῏παν κύριε ει᾿ πατάξομεν ε᾿ν μαχαίρη

כַּד חזַו דֵּין אַילֵין דּעַמֵה מֵדֵּם דַּהוָא אָמרִין לֵה מָרַן נֵמחֵא אֵנֻון בּסַיפֵא׃

[(3) Luke 22, 50]

וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה וְקִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית שֶׁל עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה אֶת-עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיְקַצֶּץ-לוֺ אָזְנוֺ הַיְמָנִית:

I udeřil jeden z nich služebníka nejvyššího kněze {biskupova}, a uťal ucho jeho pravé.

A jeden z nich napadl sluhu veleknězova a uťal mu pravé ucho.

καὶ ε᾿πάταξεν ει῟ς τις ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν του̑ α᾿ρχιερέως τὸν δου̑λον καὶ α᾿φει̑λεν τὸ ου῏ς αυ᾿του̑ τὸ δεξιόν

וַמחָא חַד מֵנהֻון לעַבדֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ונַסבָּה אֵדנֵה דּיַמִינָא׃ ס

[(3) Luke 22, 51]

אַךְ יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "הַרְפּוּ! עַד כָּאן!", נָגַע בְּאָזְנוֹ וְרִפֵּא אוֹתוֹ.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַרְפּוּ אַל-תּוֺסִיפוּ וַיִּגַּע בְּאָזְנוֺ וַיִּרְפָּאֵהוּ:

A Ježíš odpověděv, řekl: Nechtež až potud. A dotek se ucha jeho, uzdravil jej.

Ježíš však řekl: „Přestaňte s tím!(a)“ Dotkl se jeho ucha a uzdravil (a) Nebraňte jim ani v tomto!

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν ε᾿α̑τε ε῞ως τούτου καὶ ἁψάμενος του̑ ω᾿τίου ι᾿άσατο αυ᾿τόν

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר כַּדֻּו עדַמָא להָדֵא וַקרֵב לֵאדנֵה דּהַו דַּבלַע וַאסיָה׃

[(3) Luke 22, 52]

פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וּקְצִינֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו, וְאָמַר: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת!

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הַהֵיכָל וְהַזְּקֵנִים הַבָּאִים עָלָיו הַעַל פָּרִיץ יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֺת וּבְמַטּוֺת:

I dí Ježíš těm, kteříž přišli na něho, předním kněžím {biskupům} a úředníkům chrámu a starším: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi.

Pak řekl Ježíš těm, kteří na něho přišli, kněžím, velitelům stráže a starším: „Jako na povstalce jste na mne vyšli s meči a holemi.

ει῏πεν δὲ ᾽Ιησου̑ς πρὸς τοὺς παραγενομένους ε᾿π῾ αυ᾿τὸν α᾿ρχιερει̑ς καὶ στρατηγοὺς του̑ ἱερου̑ καὶ πρεσβυτέρους ὡς ε᾿πὶ ληστὴν ε᾿ξήλθατε μετὰ μαχαιρω̑ν καὶ ξύλων

וֵאמַר יֵשֻׁוע להָנֻון דֵּאתַו עלַוהי רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא ורַבַּי חַילֵא דּהַיכּלָא אַיך דּעַל לֵסטָיָא נפַקתֻּון עלַי בּסַיפֵא וַבחֻוטרֵא דּתֵאחדֻּונָני׃

[(3) Luke 22, 53]

יוֹם יוֹם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד, אֶלָּא שֶׁזֹּאת שְׁעַתְכֶם וּשְׁעַת שִׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ."

יוֺם יוֺם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּהֵיכָל וְלֹא-שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד אַךְ זֹאת הִיא עִתְּכֶם וּמֶמְשֶׁלֶת הַחֹשֶׁךְ:

Ješto na každý den býval jsem s vámi v chrámě, a nevztáhli jste rukou na mne. Ale totoť jest ta vaše hodina, a moc temnosti.

Denně jsem byl mezi vámi v chrámě, a nevztáhli jste na mne ruce. Ale toto je vaše hodina, vláda tmy.“ ([Lukáš 19:47; Jan 18:20; Koloským 1:13])

καθ῾ ἡμέραν ο῎ντος μου μεθ῾ ὑμω̑ν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ου᾿κ ε᾿ξετείνατε τὰς χει̑ρας ε᾿π῾ ε᾿μέ α᾿λλ῾ αυ῞τη ε᾿στὶν ὑμω̑ν ἡ ω῞ρα καὶ ἡ ε᾿ξουσία του̑ σκότους

כֻּליֻום עַמכֻון הוִית בּהַיכּלָא ולָא אַושֵׁטתֻּון עלַי אִידַיָא אֵלָא הָדֵא הי שָׁעַתכֻון ושֻׁולטָנָא דּחֵשֻׁוכָא׃ ס

[(3) Luke 22, 54]

הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ. הוֹלִיכוּהוּ וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֵיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק.

וַיַּחֲזִיקוּ-בוֺ וַיּוֺלִיכֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ אֶל-בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וּפֶטְרוּס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֺק:

I javše jej, vedli, a uvedli do domu nejvyššího kněze {biskupova}. Petr pak šel za ním zdaleka.

Pak ho zatkli a odvedli do veleknězova domu. Petr šel zpovzdálí za nimi. ([Matouš 26:57-Matouš 26:58; Marek 14:53-Marek 14:54; Jan 18:13-Jan 18:16])

συλλαβόντες δὲ αυ᾿τὸν η῎γαγον καὶ ει᾿σήγαγον ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν του̑ α᾿ρχιερέως ὁ δὲ Πέτρος η᾿κολούθει μακρόθεν

וֵאחַדו אַיתּיֻוהי לבַיתֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ושֵׁמעֻון אָתֵא הוָא בָּתרֵה מֵן רֻוחקָא׃

[(3) Luke 22, 55]

כַּאֲשֶׁר הִדְלִיקוּ אֵשׁ בְּמֶרְכַּז הֶחָצֵר וְיָשְׁבוּ יַחְדָיו, יָשַׁב גַּם כֵּיפָא בֵּינֵיהֶם.

וְכַאֲשֶׁר בִּעֲרוּ אֵשׁ בְּתוֺךְ הֶחָצֵר וּבְשִׁבְתָּם יַחְדָּו וַיֵּשֶׁב גַּם-פֶּטְרוֺס בְּתוֺכָם:

A když zanítili oheň u prostřed síně, a posadili se vůkol, sedl Petr mezi ně.

Když zapálili uprostřed nádvoří oheň a sesedli se okolo, přisedl mezi ně i Petr.

περιαψάντων δὲ πυ̑ρ ε᾿ν μέσω τη̑ς αυ᾿λη̑ς καὶ συγκαθισάντων ε᾿κάθητο ὁ Πέτρος μέσος αυ᾿τω̑ν

אַוחֵדו דֵּין נֻורָא מֵצעַת דָּרתָּא ויָתבִּין הוַו חדָרֵיה ויָתֵב הוָא אָף הֻו שֵׁמעֻון בַּינָתהֻון׃ ס

[(3) Luke 22, 56]

רָאֲתָה אוֹתוֹ שִׁפְחָה אַחַת יוֹשֵׁב לְיַד הָאֵשׁ, הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ וְאָמְרָה: "גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ."

וַתֵּרֶא אֹתוֺ שִׁפְחָה אַחַת יֹשֵׁב נֶגֶד הָאוֺר וַתֶּחֱזֶה-בּוֺ וַתֹּאמֶר גַּם-זֶה הָיָה עִמּוֺ:

A uzřevši ho jedna děvečka, an sedí u ohně, a pilně naň pohleděvši, řekla: I tento byl s ním.

A jak seděl tváří k ohni, všimla si ho jedna služka, pozorně se na něj podívala a řekla: „Tenhle byl také s ním!“ ([Matouš 26:69-Matouš 26:75; Marek 14:66-Marek 14:72; Jan 18:17-Jan 18:18 Jan 18:25-Jan 18:27])

ι᾿δου̑σα δὲ αυ᾿τὸν παιδίσκη τις καθήμενον πρὸς τὸ φω̑ς καὶ α᾿τενίσασα αυ᾿τω̑ ει῏πεν καὶ ου῟τος σὺν αυ᾿τω̑ η῟ν

וַחזָתֵה עלַימתָא חדָא דּיָתֵב לוָת נֻורָא וחָרַת בֵּה וָאמרָא אָף הָנָא עַמֵה הוָא׃

[(3) Luke 22, 57]

אַךְ הוּא הִתְכַּחֵשׁ וְאָמַר: "אִשָּׁה, אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ."

וַיֵכַחֵשׁ-בּוֺ וַיֹּאמַר אִשָּׁה לֹא יָדַעְתִּי אֹתוֺ:

On pak zapřel ho, řka: Ženo, neznám ho.

Ale on zapřel: „Vůbec ho neznám.“

ὁ δὲ η᾿ρνήσατο λέγων ου᾿κ οι῏δα αυ᾿τόν γύναι

הֻו דֵּין כּפַר וֵאמַר אַנתּתָא לָא יָדַע אנָא לֵה׃

[(3) Luke 22, 58]

שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן רָאָהוּ אִישׁ אַחֵר וְאָמַר: "גַּם אַתָּה מֵהֶם." אַךְ כֵּיפָא הֵשִׁיב: "בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵהֶם."

וְעוֺד-מְעַט וַיִּרְאֵהוּ אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמַר גַּם-אַתָּה אֶחָד מֵהֶם וַיַּעַן פֶּטְרוֺס בֶּן-אָדָם לֹא מֵהֶם אָנֹכִי:

A po malé chvíli jiný, vida jej, řekl: I ty z nich jsi. Petr pak řekl: Ó člověče, nejsem.

Zakrátko jej spatřil někdo jiný a řekl: „Ty jsi také z nich.“ Petr odpověděl: „Nejsem!“

καὶ μετὰ βραχὺ ε῞τερος ι᾿δών αυ᾿τὸν ε῎φη καὶ σὺ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ει῏ ὁ δὲ Πέτρος ε῎φη α῎νθρωπε ου᾿κ ει᾿μί

ובָתַר קַלִיל חזָיהי אחרִנָא וֵאמַר לֵה אָף אַנתּ מֵנהֻון אַנתּ כִּאפָא דֵּין אֵמַר לָא הוִית׃

[(3) Luke 22, 59]

כַּעֲבֹר שָׁעָה בְּעֵרֶךְ אָמַר אִישׁ אַחֵר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "בֶּאֱמֶת גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ, וַהֲרֵי גְּלִילִי הוּא."

וּכְשָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי-כֵן עָנָה אִישׁ וְהוֺכִיחַ עָלָיו לֵאמֹר אָכֵן גַּם-זֶה הָיָה עִמּוֺ כִּי הוּא גְּלִילִי:

A potom asi po jedné hodině jiný potvrzoval, řka: V pravdě i tento s ním byl, nebo také Galilejský jest.

Když uplynula asi hodina, tvrdil zase někdo: „I tenhle byl určitě s ním, vždyť je z Galileje!“

καὶ διαστάσης ὡσεὶ ω῞ρας μια̑ς α῎λλος τις διισχυρίζετο λέγων ε᾿π῾ α᾿ληθείας καὶ ου῟τος μετ῾ αυ᾿του̑ η῟ν καὶ γὰρ Γαλιλαι̑ός ε᾿στιν

ובָתַר שָׁעָא חדָא אחרִנָא מֵתחרֵא הוָא וָאמַר שַׁרִירָאיִת אָף הָנָא עַמֵה הוָא אָף גּלִילָיָא הו גֵּיר׃

[(3) Luke 22, 60]

הֵשִׁיב כֵּיפָא: "בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵבִין מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר." וּמִיָּד, בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס בֶּן-אָדָם אֵינֶנִּי יֹדֵעַ מָה אַתָּה מְדַבֵּר וְעוֺד דְּבָרוֺ בְּפִיו וּפִתְאֹם קָרָא הַתַּרְנְגֹל:

I řekl Petr: Člověče, nevím, co pravíš. A hned, když on ještě mluvil, kohout zazpíval.

Petr řekl: „Vůbec nevím, o čem mluvíš!“ A ihned, ještě než domluvil, zakokrhal kohout.

ει῏πεν δὲ ὁ Πέτρος α῎νθρωπε ου᾿κ οι῏δα ο῍ λέγεις καὶ παραχρη̑μα ε῎τι λαλου̑ντος αυ᾿του̑ ε᾿φὼνησεν α᾿λέκτωρ

אָמַר כִּאפָא גַּברָא לָא יָדַע אנָא מָנָא אָמַר אַנתּ ומֵחדָא כַּד הֻו ממַלֵל קרָא תַּרנָגלָא׃

[(3) Luke 22, 61]

אָז פָּנָה הָאָדוֹן וְהִבִּיט אֶל כֵּיפָא. נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁהָאָדוֹן אָמַר לוֹ ־"בְּטֶרֶם יִקְרָא הַיּוֹם הַתַּרְנְגוֹל תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים"־,

וַיִּפֶן הָאָדוֺן וַיֶּחֱזֶה בִּפְנֵי פֶטְרוֺס וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֺס אֶת-דְּבַר הָאָדוֺן אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֺ כִּי-בְטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל הַיּוֺם תְּכַחֵשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

I obrátiv se Pán, pohleděl na Petra. I rozpomenul se Petr na slovo Páně, kterak jemu byl řekl: Že prvé než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.

Tu se Pán obrátil a pohleděl na Petra; a Petr se rozpomenul na slovo, které mu Pán řekl: „Dřív než dnes kohout zakokrhá, zapřeš mne třikrát.“ ([Lukáš 22:34])

καὶ στραφεὶς ὁ κύριος ε᾿νέβλεψεν τω̑ Πέτρω καὶ ὑπεμνήσθη ὁ Πέτρος του̑ ρ᾿ήματος του̑ κυρίου ὡς ει῏πεν αυ᾿τω̑ ο῞τι πρὶν α᾿λέκτορα φωνη̑σαι σήμερον α᾿παρνήση με τρίς

וֵאתפּנִי יֵשֻׁוע וחָר בּכִאפָא וֵאתּדּכַר שֵׁמעֻון מֵלתֵה דּמָרַן דֵּאמַר הוָא לֵה דַּקדָם דּנֵקרֵא תַּרנָגלָא תֵּכפֻּור בִּי תּלָת זַבנִין׃

[(3) Luke 22, 62]

יָצָא הַחוּצָה וּמֵרֵר בְּבֶכִי.

וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי:

I vyšed ven Petr, plakal hořce.

Vyšel ven a hořce se rozplakal.

καὶ ε᾿ξελθών ε῎ξω ε῎κλαυσεν πικρω̑ς

וַנפַק לבַר שֵׁמעֻון בּכָא מַרִירָאיִת׃ ס

[(3) Luke 22, 63]

וְהָאֲנָשִׁים שֶׁעָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הֵתֵלּוּ בּוֹ וְהִכּוּהוּ.

וְהָאֲנָשִׁים הַתֹּפְשִׂים אֶת-יֵשׁוּעַ הִכּוּ אֹתוֺ וְהִתְעַלְּלוּ-בוֺ:

Muži pak ti, kteříž drželi Ježíše, posmívali se jemu, tepouce ho.

Muži, kteří Ježíše hlídali, posmívali se mu a bili ho; ([Matouš 26:67-Matouš 26:68; Marek 14:65 Izajáš 50:6 Izajáš 53:5])

καὶ οἱ α῎νδρες οἱ συνέχοντες αυ᾿τὸν ε᾿νέπαιζον αυ᾿τω̑ δέροντες

וגַברֵא דַּאחִידִין הוַו ליֵשֻׁוע מבַזחִין הוַו בֵּה וַמחַפֵּין הוַו לֵה׃

[(3) Luke 22, 64]

הֵם כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְאָמְרוּ: "הִנָּבֵא! מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתְךָ?"

חָפוּ אֶת-פָּנָיו וְשָׁאֹל לוֺ לֵאמֹר הִנָּבֵא לָנוּ מִי הוּא הַמַּכֶּה אֹתָךְ:

A zakrývajíce ho, bili jej v tvář, a tázali se ho, řkouce: Prorokuj, kdo jest, kterýž tebe udeřil?

zavázali mu oči(b) a ptali se ho: „Hádej, proroku, kdo tě uhodil.“ (b) var: + bili ho do tváře

καὶ περικαλύψαντες αυ᾿τὸν ε᾿πηρὼτων λέγοντες προφήτευσον τίς ε᾿στιν ὁ παίσας σε

ומָחֵין הוַו לֵה עַל אַפַּוהי וָאמרִין אֵתנַבָּא מַנֻו מחָך׃

[(3) Luke 22, 65]

וְעוֹד דִּבְרֵי גִּדּוּף רַבִּים הֵטִיחוּ כְּלַפָּיו.

וְעוֺד הוֺסִיפוּ דְבָרִים כָּאֵלֶּה לְנָאֵץ אֹתוֺ:

A jiného mnoho, rouhajíce se, mluvili proti němu.

A ještě mnoha jinými slovy ho uráželi.

καὶ ε῞τερα πολλὰ βλασφημου̑ντες ε῎λεγον ει᾿ς αυ᾿τόν

וַאחרָניָתָא סַגִּיָאתָא מגַדּפִין הוַו וָאמרִין עלַוהי׃ ס

[(3) Luke 22, 66]

עִם אוֹר הַיּוֹם נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם, הֵן כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְהֵן סוֹפְרִים, וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם.

וּכְאוֺר הַבֹּקֶר נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין לֵאמֹר:

A když byl den, sešli se starší lidu a přední kněží {biskupové} a zákonníci, a vedli ho do rady své,

Jakmile nastal den, shromáždili se starší lidu, velekněží a zákoníci, odvedli ho před svou radu a řekli mu: ([Matouš 26:59-Matouš 26:66; Marek 14:55-Marek 14:64; Jan 18:19-Jan 18:24])

καὶ ὡς ε᾿γένετο ἡμέρα συνήχθη τὸ πρεσβυτέριον του̑ λαου̑ α᾿ρχιερει̑ς τε καὶ γραμματει̑ς καὶ α᾿πήγαγον αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ συνέδριον αυ᾿τω̑ν

וכַד נֵגהַת אֵתכַּנַשׁו קַשִׁישֵׁא ורַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא וַאסקֻוהי לבֵית־כּנֻושׁתּהֻון׃

[(3) Luke 22, 67]

אָמְרוּ לוֹ: "אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ." הֵשִׁיב לָהֶם: "אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַּאֲמִינוּ,

הַאִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ הַגֶּד-לָנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַאֲמִינוּ:

Řkouce: Jsi-li ty Kristus? Pověz nám. I dí jim: Povím-li vám, nikoli neuvěříte.

“Jsi-li Mesiáš(c), pověz nám to.“ Odpověděl jim: „I když vám to řeknu, neuvěříte. (c) ř: Kristus ([Jan 10:24 Jan 3:12 Jan 8:45])

λέγοντες ει᾿ σὺ ει῏ ὁ Χριστός ει᾿πὸν ἡμι̑ν ει῏πεν δὲ αυ᾿τοι̑ς ε᾿ὰν ὑμι̑ν ει῎πω ου᾿ μὴ πιστεύσητε

וָאמרִין לֵה אֵן אַנתּ הֻו משִׁיחָא אֵמַר לַן אָמַר להֻון אֵן אִמַר לכֻון לָא תּהַימנֻונָני׃

[(3) Luke 22, 68]

וְאִם אֶשְׁאַל לֹא תַּעֲנוּ לִי וְלֹא תְּשַׁחְרְרוּ אוֹתִי.

וְגַם אִם-אֶשְׁאַל לֹא תַעֲנוּ וְלֹא תְשַׁלְּחוּנִי:

A pakli se vás co otíži, neodpovíte mi, ani nepropustíte.

Položím-li otázku já vám, neodpovíte(d). (d) var: + mi ani mne nepropustíte

ε᾿ὰν δὲ ε᾿ρωτήσω ου᾿ μὴ α᾿ποκριθη̑τε

וֵאן אֵשַׁאֵלכֻון לָא מפַנֵין אנתֻּון לִי פֵּתגָמָא אַו שָׁרֵין אנתֻּון לִי׃

[(3) Luke 22, 69]

אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים."

הִנֵּה מֵעַתָּה עֹלֶה בֶן-הָאָדָם לָשֶׁבֶת לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים:

Od této chvíle Syn člověka sedne na pravici moci Boží.

Ale od této chvíle bude Syn člověka sedět po pravici všemohoucího Boha(e).“ (e) ř: Moci Boží ([Žalmy 110:1; Skutky apoštolské 7:56])

α᾿πὸ του̑ νυ̑ν δὲ ε῎σται ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου καθήμενος ε᾿κ δεξιω̑ν τη̑ς δυνάμεως του̑ θεου̑

מֵן הָשָׁא נֵהוֵא בּרֵה דּאנָשָׁא יָתֵב מֵן יַמִינָא דּחַילָא דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 22, 70]

אָמְרוּ כֻּלָּם: "אִם כֵּן, אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים?" הֵשִׁיב לָהֶם: "אַתֶּם אוֹמְרִים כִּי אֲנִי הוּא."

וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם הֲכִי-אַתָּה הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם אֹמְרִים כִּי-אֲנִי הוּא:

I řekli všickni: Tedy jsi ty Syn Boží? On pak řekl jim: Vy pravíte, nebo já jsem.

Tu řekli všichni: „Jsi tedy Syn Boží?“ On jim odpověděl: „Vy sami říkáte, že já jsem.“ ([Lukáš 23:3])

ει῏παν δὲ πάντες σὺ ου῏ν ει῏ ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ ὁ δὲ πρὸς αυ᾿τοὺς ε῎φη ὑμει̑ς λέγετε ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι

אָמרִין דֵּין כֻּלהֻון אַנתּ הֻו הָכִיל בּרֵה דַּאלָהָא אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַנתֻּון אָמרִין אנתֻּון דֵּאנָא אנָא׃ ס

[(3) Luke 22, 71]

אָמְרוּ: "מַה לָּנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּעֵדוּת? הֲרֵי בְּעַצְמֵנוּ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו."

וַיֹּאמְרוּ מַה-לָּנוּ וּלְעֵדוּת עוֺד הֲלֹא שָׁמַעְנוּ עֵדוּת פִּיהוּ:

A oni řekli: Což ještě potřebujeme svědectví? Však jsme sami slyšeli z úst jeho.

Oni řekli: „Nač ještě potřebujeme svědectví? Vždyť jsme to slyšeli z jeho úst.“

οἱ δὲ ει῏παν τί ε῎τι ε῎χομεν μαρτυρίας χρείαν αυ᾿τοὶ γὰρ η᾿κούσαμεν α᾿πὸ του̑ στόματος αυ᾿του̑

אָמרִין מָנָא תֻּוב מֵתבּעֵין לַן סָהדֵּא חנַן גֵּיר שׁמַען מֵן פֻּומֵה׃ ס

[(3) Luke 23, 01]

כָּל הַנֶּאֱסָפִים קָמוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל פִּילָטוֹס.

וַיָּקוּמוּ כָל-הַקָּהָל שָׁם וַיֹּלִיכֻהוּ אֶל-פִּילָטוֺס:

Tehdy povstavši všecko množství jich, vedli jej ku Pilátovi.

Tu povstalo celé shromáždění a odvedli ho k Pilátovi. ([Matouš 27:1-Matouš 27:2; Marek 15:1; Jan 18:28])

καὶ α᾿ναστὰν α῞παν τὸ πλη̑θος αυ᾿τω̑ν η῎γαγον αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τὸν Πιλα̑τον

וקָמו כֻּלֵה כֵּנשׁהֻון וַאיתּיֻוהי לוָת פִּילַטָוס׃ ס

[(3) Luke 23, 02]

שָׁם הֵחֵלּוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: "אֶת זֶה מָצָאנוּ מַדִּיחַ אֶת עַמֵּנוּ, אוֹסֵר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר, וְאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, כְּלוֹמַר מֶלֶךְ."

וַיָּחֵלּוּ לְשִׂטְנוֺ לֵאמֹר מָצָאנוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶה מְסַלֵּף אֶת-עַמֵּנוּ וּמַשְׁגֶּה אֹתָם מִתֵּת מַס לַקֵּיסַר בְּאָמְרוֺ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

A počali naň žalovati, řkouce: Tohoto jsme nalezli, an převrací lid, a brání daně dávati císaři, pravě se býti Kristem králem.

Vznesli proti němu žalobu: „Podle našeho zjištění rozvrací tento člověk náš národ, brání odvádět císaři daně a prohlašuje se za Mesiáše(f) krále.“ (f) ř: Krista (pod. Lukáš 23:35 Lukáš 23:39) ([Matouš 27:11-Matouš 27:14; Marek 15:2-Marek 15:5; Jan 18:29-Jan 18:38; Skutky apoštolské 17:7 Lukáš 20:25])

η῎ρξαντο δὲ κατηγορει̑ν αυ᾿του̑ λέγοντες του̑τον ευ῞ραμεν διαστρέφοντα τὸ ε῎θνος ἡμω̑ν καὶ κωλύοντα φόρους Καίσαρι διδόναι καὶ λέγοντα ἑαυτὸν Χριστὸν βασιλέα ει῏ναι

ושַׁרִיו אָכלִין קַרצַוהי וָאמרִין להָנָא אֵשׁכַּחן דּמַטעֵא עַמַן וכָלֵא דַּכסֵף־רִשָׁא לקֵסַר לָא נֵתֵּל וָאמַר עַל נַפשֵׁה דּמַלכָּא הו משִׁיחָא׃ ס

[(3) Luke 23, 03]

שָׁאַל אוֹתוֹ פִּילָטוֹס: "אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַתָּה אוֹמֵר."

וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ פִילָטוֺס לֵאמֹר הַאַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיַּעַן אֹתוֺ וַיֹּאמֶר אַתָּה אָמָרְתָּ:

Pilát pak otázal se ho, řka: Jsi-liž ty král ten Židovský? A on odpověděv, řekl jemu: Ty pravíš.

Pilát mu položil otázku: „Ty jsi král Židů?“ On mu odpověděl: „Ty sám to říkáš.“ ([Lukáš 22:70])

ὁ δὲ Πιλα̑τος η᾿ρὼτησεν αυ᾿τὸν λέγων σὺ ει῏ ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων ὁ δὲ α᾿ποκριθεὶς αυ᾿τω̑ ε῎φη σὺ λέγεις

פִּילַטָוס דֵּין שַׁאלֵה וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא אָמַר לֵה אַנתּ אֵמַרתּ׃ ס

[(3) Luke 23, 04]

אָמַר פִּילָטוֹס אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל הֲמוֹן הָעָם: "אֵינֶנִּי מוֹצֵא שׁוּם אַשְׁמָה בָּאִישׁ הַזֶּה."

וַיֹּאמֶר פִּילָטוֺס אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל-הֲמוֺן הָעָם אֲנִי לֹא מָצָאתִי עָוֺן בָּאִישׁ הַזֶּה:

I dí Pilát předním kněžím {biskupům} a zástupům: Žádné viny nenalézám na tomto člověku.

Pilát řekl velekněžím a zástupům: „Já na tomto člověku žádnou vinu neshledávám.“ ([Lukáš 23:14 Lukáš 23:22])

ὁ δὲ Πιλα̑τος ει῏πεν πρὸς τοὺς α᾿ρχιερει̑ς καὶ τοὺς ο῎χλους ου᾿δὲν εὑρίσκω αι῎τιον ε᾿ν τω̑ α᾿νθρὼπω τούτω

וֵאמַר פִּילַטָוס לרַבַּי־כָּהנֵא וַלכֵנשָׁא אֵנָא מֵדֵּם עֵלתָא לָא מֵשׁכַּח אנָא עַל גַּברָא הָנָא׃

[(3) Luke 23, 05]

אַךְ הֵם טָעֲנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת: "הוּא מֵסִית אֶת הָעָם בְּלַמְּדוֹ בְּכָל יְהוּדָה, הָחֵל מִן הַגָּלִיל וְעַד כָּאן."

אַךְ הֵם הוֺסִיפוּ בְּיֶתֶר עֹז לֵאמֹר כִּי מַדִּיחַ הוּא אֶת-הָעָם בְּתוֺרָתוֺ בְּכָל-יְהוּדָה הָחֵל בַּגָּלִיל וְעַד-הֵנָּה:

Oni pak více se silili, řkouce: Bouříť lid, uče po všem Judstvu, počav od Galilee až sem.

Ale oni na něj naléhali: „Svým učením pobuřuje lid po celém Judsku; začal v Galileji a přišel až sem.“

οἱ δὲ ε᾿πίσχυον λέγοντες ο῞τι α᾿νασείει τὸν λαὸν διδάσκων καθ῾ ο῞λης τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ α᾿ρξάμενος α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας ε῞ως ω῟δε

הֵנֻון דֵּין מַזעקִין הוַו וָאמרִין דּשַׁגשֵׁה לעַמַן כַּד מַלֵף בּכֻלָה יִהֻוד ושַׁרִי מֵן גּלִילָא וַעדַמָא להָרכָּא סּ סּ׃

[(3) Luke 23, 06]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת פִּילָטוֹס חָקַר אִם הָאִישׁ גְּלִילִי.

וְכִשְׁמוֺעַ פִּילָטוֺס אֶת-שֵׁם הַגָּלִיל וַיִּשְׁאַל אִם-הָאִישׁ הוּא גְּלִילִי:

Tedy Pilát uslyšav o Galilei, otázal se, byl-li by člověk Galilejský.

Jakmile to Pilát uslyšel, otázal se, zda je ten člověk z Galileje.

Πιλα̑τος δὲ α᾿κούσας ε᾿πηρὼτησεν ει᾿ ὁ α῎νθρωπος Γαλιλαι̑ός ε᾿στιν

פִּילַטָוס דֵּין כַּד שׁמַע שׁמָא דַּגלִילָא שַׁאֵל דֵּאן גַּברָא הֻו גּלִילָיָא׃

[(3) Luke 23, 07]

מִשֶּׁנּוֹכַח כִּי מִתְּחוּם שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס הוּא, שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הוֹרְדוֹס, שֶׁהָיָה גַּם הוּא בִּירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָם יָמִים.

וְכַאֲשֶׁר יָדַע כִּי-לְמֶמְשֶׁלֶת הוֺרודוֺס יֵחָשֵׁב וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל-הוֺרְדוֺס אֲשֶׁר גַּם-הוּא יָשַׁב בִּירוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הָהֵם:

A když zvěděl, že by byl z panství Heródesova, poslal jej k Heródesovi, kterýž také v Jeruzalémě byl v ty dni.

Když se dověděl, že podléhá Herodově pravomoci, poslal ho k němu, protože Herodes byl právě v těch dnech také v Jeruzalémě. ([Lukáš 3:1])

καὶ ε᾿πιγνοὺς ο῞τι ε᾿κ τη̑ς ε᾿ξουσίας ῾Ηρώδου ε᾿στὶν α᾿νέπεμψεν αυ᾿τὸν πρὸς ῾Ηρώδην ο῎ντα καὶ αυ᾿τὸν ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις ε᾿ν ταύταις ται̑ς ἡμέραις

וכַד יִדַע דּמֵן תּחֵית שֻׁולטָנָא הֻו דּהֵרָודֵס שַׁדּרֵה לוָתֵה דּהֵרָודֵס מֵטֻל דּבֻאורִשׁלֵם הוָא בּהָנֻון יַומָתָא׃

[(3) Luke 23, 08]

הוֹרְדוֹס שָׂמַח מְאֹד כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ, שֶׁכֵּן מִיָּמִים רַבִּים הִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַע עַל אוֹדוֹתָיו וְקִוָּה לִרְאוֹת נֵס נַעֲשֶׂה עַל־יָדָיו.

וַיְהִי כִּרְאוֺת הוֺרְדוֺס אֶת-יֵשׁוּעַ וַיִשְׂמַח מְאֹד כִּי נִכְסַף לִרְאוֺתוֺ מִיָּמִים רַבִּים כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת-שָׁמְעוֺ וַיְקַו כִּי יַעֲשֶׂה אוֺת לְעֵינָיו:

Heródes pak uzřev Ježíše, zradoval se velmi. Nebo dávno žádal viděti jej, proto že mnoho o něm slýchal, a nadál se, že nějaký div uzří od něho učiněný.

Když Herodes Ježíše spatřil, velmi se zaradoval; už dávno si ho totiž přál vidět, poněvadž o něm mnoho slyšel, a doufal, že uvidí, jak dělá nějaký zázrak. ([Lukáš 9:9])

ὁ δὲ ῾Ηρώδης ι᾿δών τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿χάρη λίαν η῟ν γὰρ ε᾿ξ ἱκανω̑ν χρόνων θέλων ι᾿δει̑ν αυ᾿τὸν διὰ τὸ α᾿κούειν περὶ αυ᾿του̑ καὶ η῎λπιζέν τι σημει̑ον ι᾿δει̑ν ὑπ῾ αυ᾿του̑ γινόμενον

הֵרָודֵס דֵּין כַּד חזָיהי ליֵשֻׁוע חדִי טָב צָבֵא הוָא גֵּיר למֵחזיֵה מֵן זַבנָא סַגִּיָאא מֵטֻל דּשָׁמַע הוָא עלַוהי סַגִּיָאתָא ומַסבַּר הוָא דּמֵדֵּם אָתָא נֵחזֵא מֵנֵה׃

[(3) Luke 23, 09]

הוּא שָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבָרִים רַבִּים, אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הֵשִׁיב לוֹ דָּבָר.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ שְׁאֵלוֺת שֹׁנוֺת אַךְ הוּא לֹא-עָנָהוּ דָּבָר:

I tázal se ho mnohými řečmi, ale on jemu nic neodpovídal.

Kladl mu mnoho otázek, ale on mu na nic neodpovídal. ([Izajáš 53:7])

ε᾿πηρὼτα δὲ αυ᾿τὸν ε᾿ν λόγοις ἱκανοι̑ς αυ᾿τὸς δὲ ου᾿δὲν α᾿πεκρίνατο αυ᾿τω̑

ומֵלֵא סַגִּיָאתָא משַׁאֵל הוָא לֵה יֵשֻׁוע דֵּין מֵדֵּם פֵּתגָמָא לָא אַתִיבֵה׃ ס

[(3) Luke 23, 10]

עָמְדוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהֶאֱשִׁימוּהוּ נִמְרָצוֹת.

וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וַיֹּסִיפוּ לְשִׂטְנוֺ בְּכָל-מַאֲמַצֵּי כֹחָם:

Stáli pak přední kněží {biskupové} a zákonníci, tuze na něj žalujíce.

Byli přítomni i velekněží a zákoníci a neústupně na něj žalovali.

εἱστήκεισαν δὲ οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ γραμματει̑ς ευ᾿τόνως κατηγορου̑ντες αυ᾿του̑

קָימִין הוַו דֵּין רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ועַזִיזָאיִת אָכלִין הוַו קַרצַוהי׃

[(3) Luke 23, 11]

הִתְחִילוּ הוֹרְדוֹס וְחַיָּלָיו לְבַזּוֹתוֹ וְהֵתֵלּוּ בּוֹ. הֵם הִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימָה מַבְהִיקָה וּשְׁלָחוּהוּ אֶל פִּילָטוֹס.

וַיִּבֶז אֹתוֺ הוֺרְדוֺס וְחֵיל צְבָאוֺ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֺ מְעִיל אַרְגָּמָן לְהָתֶל-בּוֺ וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל-פִּילָטוֺס:

A pohrdna jím Heródes s svým rytířstvem, a naposmívav se jemu, oblékl jej v roucho bílé, i odeslal zase ku Pilátovi.

Tu se od něho Herodes se svými vojáky pohrdavě odvrátil, vysmál se mu, dal ho obléci ve slavnostní šat a poslal ho zase k Pilátovi.

ε᾿ξουθενήσας δὲ αυ᾿τὸν καὶ ὁ ῾Ηρώδης σὺν τοι̑ς στρατεύμασιν αυ᾿του̑ καὶ ε᾿μπαίξας περιβαλών ε᾿σθη̑τα λαμπρὰν α᾿νέπεμψεν αυ᾿τὸν τω̑ Πιλάτω

הֵרָודֵס דֵּין שָׁטֵה הֻו ופָלחַוהי וכַד מבַזַח אַלבּשֵׁה נַחתֵּא דַּזחֻורִיתָא ושַׁדּרֵה לוָת פִּילַטָוס׃

[(3) Luke 23, 12]

אוֹתוֹ יוֹם נַעֲשׂוּ פִּילָטוֹס וְהוֹרְדוֹס יְדִידִים זֶה לָזֶה, כִּי קֹדֶם לָכֵן שָׂרְרָה אֵיבָה בֵּינֵיהֶם.

בַּיּוֺם הַהוּא הִתְרַצּוּ הוֺרְדוֺס וּפִילָטוֺס אִישׁ אֶל-אָחִיו כִּי עַד-כֹּה הָיְתָה מַשְׂטֵמָה בֵּינֵיהֶם:

I učiněni jsou přátelé Pilát s Heródesem v ten den. Nebo před tím nepřátelé byli vespolek.

Toho dne se Herodes a Pilát stali přáteli; předtím totiž bylo mezi nimi nepřátelství.

ε᾿γένοντο δὲ φίλοι ο῞ τε ῾Ηρώδης καὶ ὁ Πιλα̑τος ε᾿ν αυ᾿τη̑ τη̑ ἡμέρα μετ῾ α᾿λλήλων προϋπη̑ρχον γὰρ ε᾿ν ε῎χθρα ο῎ντες πρὸς αυ᾿τούς

וַבהַו יַומָא הוַו רָחמֵא פִּילַטָוס והֵרָודֵס עַם חדָדֵא בּעֵלדּבָבֻותָא הוָת גֵּיר מֵן קדִים בַּינָתהֻון׃ ס

[(3) Luke 23, 13]

פִּילָטוֹס קָרָא אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַשָֹרִים וְהָעָם,

וַיִּקְרָא פִילָטוֺס אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַ׹ָּׂרִים וְהָעָם:

Pilát pak svolav přední kněží {biskupy} a úřadné osoby i lid,

Pilát svolal velekněze, členy rady i lid

Πιλα̑τος δὲ συγκαλεσάμενος τοὺς α᾿ρχιερει̑ς καὶ τοὺς α῎ρχοντας καὶ τὸν λαὸν

קרָא דֵּין פִּילַטָוס לרַבַּי־כָּהנֵא ולַארכֻונֵא וַלעַמָא׃

[(3) Luke 23, 14]

וְאָמַר לָהֶם: "הֲבֵאתֶם אֵלַי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כְּמַדִּיחַ אֶת הָעָם, וְהִנֵּה אֲנִי חָקַרְתִּי אוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם וְלֹא מָצָאתִי בָּאִישׁ הַזֶּה כָּל אַשְׁמָה מִן הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲבֵאתֶם אֵלַי אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה כִּמְסַלֵּף אֶת-הָעָם וְהִנֵּה חֲקַרְתִּיו לְעֵינֵיכֶם וְלֹא-מָצָאתִי בָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמֶץ דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר תַּרְשִׁיעוּ אֹתוֺ:

Řekl jim: Dali jste mi tohoto člověka, jako by lid odvracel, a aj, já před vámi vyptávaje se ho, žádné viny jsem nenalezl na tom člověku v tom, což na něj žalujete.

a řekl jim: „Přivedli jste přede mne tohoto člověka, že pobuřuje lid; já jsem ho, jak vidíte, před vámi vyslechl a neshledal jsem na něm nic, z čeho jej obviňujete. ([Lukáš 23:4 Lukáš 23:22])

ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς προσηνέγκατέ μοι τὸν α῎νθρωπον του̑τον ὡς α᾿ποστρέφοντα τὸν λαόν καὶ ι᾿δοὺ ε᾿γώ ε᾿νὼπιον ὑμω̑ν α᾿νακρίνας ου᾿θὲν ευ῟ρον ε᾿ν τω̑ α᾿νθρὼπω τούτω αι῎τιον ω῟ν κατηγορει̑τε κατ῾ αυ᾿του̑

וֵאמַר להֻון קַרֵבתֻּון לִי גַּברָא הָנָא אַיך מַהפֵּך עַמכֻון והָא אֵנָא עַקֵבתֵּה לעִנַיכֻּון ועֵלתָא מֵדֵּם לָא אֵשׁכּחֵת בּגַברָא הָנָא מֵן כֻּל דּמַרשֵׁין אנתֻּון בֵּה׃

[(3) Luke 23, 15]

גַּם הוֹרְדוֹס לֹא מָצָא כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי שָׁלַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה אֵלֵינוּ. רְאוּ, הָאִישׁ אַף לֹא עָשָׂה דָּבָר אֶחָד הַמְחַיֵּב מָוֶת.

וְאַף לֹא הוֺרְדוֺס כִּי הוּא הֱשִׁיבוֺ אֵלֵינוּ מִבְּלִי מְצֹא בוֺ חֵטְא מִשְׁפַּט-מָוֶת:

Ano ani Heródes; nebo odeslal jsem vás k němu, a aj, nic hodného smrti nestalo se jemu.

Ani Herodes ne; vždyť nám ho poslal zpět. Je zřejmé, že nespáchal nic, proč by zasluhoval smrt.

α᾿λλ῾ ου᾿δὲ ῾Ηρώδης α᾿νέπεμψεν γὰρ αυ᾿τὸν πρὸς ἡμα̑ς καὶ ι᾿δοὺ ου᾿δὲν α῎ξιον θανάτου ε᾿στὶν πεπραγμένον αυ᾿τω̑

אֵלָא אָפלָא הֵרָודֵס שַׁדַּרתֵּה גֵּיר לוָתֵה והָא לָא מֵדֵּם דּשָׁוֵא למַותָּא סעִיר לֵה׃

[(3) Luke 23, 16]

לָכֵן אַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּמַלְקוֹת וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ."

עַל-כֵּן יַסֹּר אֲיַסְּרֶנּוּ וְאַחֲרֵי כֵן אֲשַׁלַּח אֹתוֺ:

Protož potrestaje, propustím ho.

Dám ho na místě potrestat a pak ho propustím.“(g) (g) var: + 17 Musel jim totiž o svátcích propustit vždy jednoho člověka. ([Jan 19:12])

παιδεύσας ου῏ν αυ᾿τὸν α᾿πολύσω

אֵרדֵּיוהי הָכִיל וֵאשׁבּקִיוהי׃ ס

[(3) Luke 23, 17]

[missing]

וְעָלָיו לְשַׁלַּח לָהֶם אֶחָד מֵהָאֲסִירִים חָפְשִׁי בִּימֵי הֶחָג:

Musil pak propouštívati jim jednoho v svátek.

Musel jim totiž o svátcích propustit vždy jednoho člověka.

αναγκην δε ειχεν απολυειν αυτοις κατα εορτην ενα

עיָדָא גֵּיר אִית הוָא דּנֵשׁרֵא להֻון חַד בּעַדעִדָא׃

[(3) Luke 23, 18]

אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם יַחְדָּיו צָעֲקוּ: "קַח אוֹתוֹ וְשַׁחְרֵר לָנוּ אֶת בַּר־אַבָּא!" -

אַךְ הֵם קָרְאוּ יַחְדָּו לֵאמֹר אֱסֹף אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה וְשַׁלַּח לָנוּ אֶת-בַּר-אַבָּא:

Protož zkřiklo spolu všecko množství, řkouce: Zahlaď tohoto, a propusť nám Barabáše.

Ale oni všichni najednou křičeli: „Pryč s ním! Propusť nám Barabáše!“ ([Matouš 27:15-Matouš 27:26; Marek 15:6-Marek 15:15; Jan 18:39-Jan 18:40 Jan 19:16])

α᾿νέκραγον δὲ παμπληθεὶ λέγοντες αι῏ρε του̑τον α᾿πόλυσον δὲ ἡμι̑ν τὸν Βαραββα̑ν

קעַו דֵּין כֻּלֵה כֵּנשָׁא וָאמרִין שׁקֻולָיהי להָנָא וַשׁרִי לַן לבַר־אַבַּא׃

[(3) Luke 23, 19]

אִישׁ שֶׁהֻשְׁלַךְ לְבֵית כֶּלֶא בִּגְלַל אֵיזֶה מֶרֶד שֶׁהָיָה בָּעִיר וּבִגְלַל רֶצַח.

הוּא אֲשֶׁר עָצוּר הָיָה בַּכֶּלֶא בַּעֲבוּר מֶרֶד אֲשֶׁר-נִמְצָא בָּעִיר וָרֶצַח:

Kterýž byl pro bouřku nějakou v městě učiněnou a pro vraždu vsazen do žaláře.

To byl člověk, kterého uvrhli do vězení pro jakousi vzpouru ve městě a vraždu.

ο῞στις η῟ν διὰ στάσιν τινὰ γενομένην ε᾿ν τη̑ πόλει καὶ φόνον βληθεὶς ε᾿ν τη̑ φυλακη̑

הַו אַינָא דּמֵטֻל אֵסטַסִיס דַּהוָת בַּמדִינתָּא וקֵטלָא רמֵא הוָא בֵּית־אַסִירֵא׃ ס

[(3) Luke 23, 20]

פִּילָטוֹס הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כִּי רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת יֵשׁוּעַ.

וַיּוֺסֶף פִּילָטוֺס וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כִּי-חָפֵץ לְשַׁלַּח אֶת-יֵשׁוּעַ:

Tedy Pilát opět mluvil, chtěje propustiti Ježíše.

Tu k nim Pilát znovu promluvil, neboť chtěl Ježíše propustit.

πάλιν δὲ ὁ Πιλα̑τος προσεφὼνησεν αυ᾿τοι̑ς θέλων α᾿πολυ̑σαι τὸν ᾽Ιησου̑ν

תֻּוב דֵּין מַלֵל עַמהֻון פִּילַטָוס כַּד צָבֵא דּנֵשׁרֵא ליֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 23, 21]

אַךְ הֵם צָעֲקוּ: "צְלֹב, צְלֹב אוֹתוֹ!"

וְהֵם צָעֲקוּ לֵאמֹר הַצְלֵב הַצְלֵב אֹתוֺ:

Oni pak vždy volali, řkouce: Ukřižuj ho, ukřižuj.

Avšak oni křičeli: „Na kříž, na kříž s ním!“

οἱ δὲ ε᾿πεφὼνουν λέγοντες σταύρου σταύρου αυ᾿τόν

הֵנֻון דֵּין קָעֵין הוַו וָאמרִין זקֻופָיהי זקֻופָיהי׃ ס

[(3) Luke 23, 22]

אָמַר לָהֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית: "אֲבָל מָה רָעָה עָשָׂה זֶה? לֹא מָצָאתִי בּוֹ כָּל אַשְׁמָה מְחַיֶּבֶת מָוֶת. עַל כֵּן אַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּמַלְקוֹת וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ."

וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שְׁלִישִׁית וְלָמָּה מֶה רָעָה עָשָׂה זֶה לֹא-מָצָאתִי לוֺ מִשְׁפַּט-מָוֶת עַל-כֵּן אֲיַסְּרֶנּוּ וַאֲשַׁלְּחֶנּוּ:

A on potřetí řekl jim: Což pak zlého učinil tento? Žádné příčiny smrti nenalezl jsem na něm. Protož potresce, propustím ho.

Promluvil k nim potřetí: „Čeho se vlastně dopustil? Neshledal jsem na něm nic, proč by měl zemřít. Dám ho zbičovat a pak ho propustím.“ ([Lukáš 23:4 Lukáš 23:14])

ὁ δὲ τρίτον ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς τί γὰρ κακὸν ε᾿ποίησεν ου῟τος ου᾿δὲν αι῎τιον θανάτου ευ῟ρον ε᾿ν αυ᾿τω̑ παιδεύσας ου῏ν αυ᾿τὸν α᾿πολύσω

הֻו דֵּין דַּתלָת זַבנִין אֵמַר להֻון מָנָא גֵּיר דּבִישׁ עבַד הָנָא מֵדֵּם עֵלתָא דּשָׁויָא למַותָּא לָא אֵשׁכּחֵת בֵּה אֵרדֵּיוהי הָכִיל וֵאשׁבּקִיוהי׃

[(3) Luke 23, 23]

אַךְ הֵם הִגְבִּירוּ לַחֲצָם וּבְקוֹל גָּדוֹל דָּרְשׁוּ שֶׁיִּצָּלֵב. וְאָכֵן הִכְרִיעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם אֶת הַכַּף.

אַךְ הֵם הֵרִימוּ קוֺלָם וַיִּשְׁאָלוּ וַיִּפְצְרוּ-בוֺ כִּי יִצָּלֵב וַיַּכְרַע קוֺלָם וְקוֺל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים:

Oni pak předce dotírali křikem velikým, žádajíce, aby byl ukřižován. A rozmáhali se hlasové jejich i předních kněží {biskupů}.

Ale oni na něm s velkým křikem vymáhali, aby ho dal ukřižovat; a jejich křik se stále stupňoval. ([Skutky apoštolské 3:13-Skutky apoštolské 3:14 Skutky apoštolské 13:27-Skutky apoštolské 13:28])

οἱ δὲ ε᾿πέκειντο φωναι̑ς μεγάλαις αι᾿τούμενοι αυ᾿τὸν σταυρωθη̑ναι καὶ κατίσχυον αἱ φωναὶ αυ᾿τω̑ν

הֵנֻון דֵּין תָּכבִּין הוַו בּקָלָא רָמָא ושָׁאלִין הוַו לֵה דּנֵזקפֻונָיהי וַעשֵׁן הוָא קָלהֻון דִּילהֻון וַדרַבַּי־כָּהנֵא׃ ס

[(3) Luke 23, 24]

פִּילָטוֹס פָּסַק שֶׁתִּתְמַלֵּא דְּרִישָׁתָם

וּפִילָטוֺס הוֺצִיא מִשְׁפָּט כִּי תֵעָשֶׂה שֶׁאֱלָתָם:

Pilát pak přisoudil, aby se naplnila žádost jejich.

A tak se Pilát rozhodl jim vyhovět.

καὶ Πιλα̑τος ε᾿πέκρινεν γενέσθαι τὸ αι῎τημα αυ᾿τω̑ν

פִּילַטָוס דֵּין פּקַד דּתֵהוֵא שֵׁאלַתהֻון׃

[(3) Luke 23, 25]

וְשִׁחְרֵר אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ, זֶה שֶׁהֻשְׁלַךְ לְבֵית כֶּלֶא בִּגְלַל מֶרֶד וָרֶצַח, וְאֶת יֵשׁוּעַ הִפְקִיד לִרְצוֹנָם.

וַיְשַׁלַּח לָהֶם אֶת-הֶעָצוּר בַּכֶּלֶא בַּעֲבוּר מֶרֶד וָרֶצַח אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁאָלוּ וְאֶת-יֵשׁוּעַ נָתַן לִרְצוֺנָם:

I propustil jim toho, kterýž pro bouřku a vraždu vsazen byl do žaláře, za něhož prosili, ale Ježíše vydal k vůli jejich.

Propustil toho, který byl vsazen do vězení pro vzpouru a vraždu a o kterého žádali; Ježíše vydal, aby se s ním stalo, co chtěli.

α᾿πέλυσεν δὲ τὸν διὰ στάσιν καὶ φόνον βεβλημένον ει᾿ς φυλακὴν ο῍ν ἡτου̑ντο τὸν δὲ ᾽Ιησου̑ν παρέδωκεν τω̑ θελήματι αυ᾿τω̑ν

וַשׁרָא להֻון להַו דּמֵטֻל אֵסטַסִיס וקֵטלָא רמֵא הוָא בֵּית־אַסִירֵא הַו דַּשֵׁאלו ליֵשֻׁוע דֵּין אַשׁלֵם לצֵביָנהֻון׃ ס

[(3) Luke 23, 26]

כַּאֲשֶׁר הוֹלִיכוּהוּ מִשָּׁם עָצְרוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא מִן הַשָֹדֶה, אֶת שִׁמְעוֹן מִקִּירֶנְיָה, וְשָׂמוּ עָלָיו אֶת הַצְּלָב כְּדֵי שֶׁיִּשָֹא אוֹתוֹ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.

וַיּוֺלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיַּחֲזִיקוּ בְאִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר בָּא מִן-הַ׹ָּׂדֶה וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן אִישׁ-קוּרִינִי וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת-הַצְּלָב לָשֵׂאת אֹתוֺ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ:

A když jej vedli, chytivše Šimona nějakého Cyrenenského, jdoucího s pole, vložili na něj kříž, aby nesl za Ježíšem.

Když jej odváděli, zastavili nějakého Šimona z Kyrény, který šel z pole, a vložili na něho kříž, aby jej nesl za Ježíšem. ([Matouš 27:32-Matouš 27:44; Marek 15:21-Marek 15:32; Jan 19:17-Jan 19:27])

καὶ ὡς α᾿πήγαγον αυ᾿τόν ε᾿πιλαβόμενοι Σίμωνά τινα Κυρηναι̑ον ε᾿ρχόμενον α᾿π῾ α᾿γρου̑ ε᾿πέθηκαν αυ᾿τω̑ τὸν σταυρὸν φέρειν ο῎πισθεν του̑ ᾽Ιησου̑

וכַד מַובּלִין לֵה אֵחַדו לשֵׁמעֻון קֻורִינָיָא דָּאתֵא מֵן קרִיתָא וסָמו עלַוהי זקִיפָא דּנֵטעַן בָּתרֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 23, 27]

אַחֲרָיו הָלְכוּ הָמוֹן רַב מִן הָעָם, וְגַם נָשִׁים שֶׁסָּפְדוּ וְקוֹנְנוּ עָלָיו.

וַהֲמוֺן עַם-רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו וַהֲמוֺן נָשִׁים נֹשְׂאוֺת עָלָיו מִסְפֵּד וְקִינָה:

I šlo za ním veliké množství lidu i žen, kteréž plakaly a kvílily ho.

Za ním šel veliký zástup lidu; ženy nad ním naříkaly a oplakávaly ho.

η᾿κολούθει δὲ αυ᾿τω̑ πολὺ πλη̑θος του̑ λαου̑ καὶ γυναικω̑ν αι῍ ε᾿κόπτοντο καὶ ε᾿θρήνουν αυ᾿τόν

וָאתֵא הוָא בָּתרֵה סֻוגָאא דּעַמָא ונֵשֵׁא אַילֵין דּמַרקדָן הוַי וָאליָן עלַוהי׃

[(3) Luke 23, 28]

פָּנָה אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אַל תִּבְכֶּינָה עָלַי, אֶלָּא עַל עַצְמְכֶן בְּכֶינָה וְעַל יַלְדֵיכֶן,

וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶן וַיֹּאמַר בְּנוֺת יְרוּשָׁלַיִם אַל-תִּבְכֶּינָה לִּי כִּי אִם-בְּכֶינָה לָכֶן וְלִבְנֵיכֶן:

A obrátiv se k nim Ježíš, dí: Dcery Jeruzalémské, neplačte nade mnou, ale raději samy nad sebou plačte a nad svými dětmi.

Ježíš se k nim obrátil a řekl: „Dcery jeruzalémské, nade mnou neplačte! Plačte nad sebou a nad svými dětmi;

στραφεὶς δὲ πρὸς αυ᾿τὰς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν θυγατέρες ᾽Ιερουσαλήμ μὴ κλαίετε ε᾿π῾ ε᾿μέ πλὴν ε᾿φ῾ ἑαυτὰς κλαίετε καὶ ε᾿πὶ τὰ τέκνα ὑμω̑ν

וֵאתפּנִי יֵשֻׁוע לוָתהֵין וֵאמַר בּנָת אֻורִשׁלֵם לָא תֵּבכּיָן עלַי בּרַם עַל נַפשׁכֵין בּכָיֵין ועַל בּנַיכֵּין׃

[(3) Luke 23, 29]

כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְיֹאמְרוּ, 'אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת, אַשְׁרֵי כָּל בֶּטֶן שֶׁלֹּא יָלְדָה וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁלֹּא הֵינִיקוּ'.

כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְיֹאמְרוּ אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֺת וְהַבֶּטֶן אֲשֶׁר לֹא יָלָדָה וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר לֹא הֵינִיקוּ:

Nebo aj, dnové jdou, v nichž řeknou: Blahoslavené neplodné, a břicha, kteráž nerodila, a prsy, kteréž nekrmily.

hle, přicházejí dny, kdy budou říkat: ‚Blaze neplodným, blaze těm, které nikdy nerodily a nekojily!‘ ([Lukáš 21:23])

ο῞τι ι᾿δοὺ ε῎ρχονται ἡμέραι ε᾿ν αι῟ς ε᾿ρου̑σιν μακάριαι αἱ στει̑ραι καὶ αἱ κοιλίαι αι῍ ου᾿κ ε᾿γέννησαν καὶ μαστοὶ οι῍ ου᾿κ ε῎θρεψαν

דּהָא אָתֵין יַומָתָא דַּבהֻון נִאמרֻון טֻובַיהֵין לעַקרָתָא וַלכַרסָתָא דּלָא יִלֵד ולַתּדַיָא דּלָא אַינֵקו׃

[(3) Luke 23, 30]

אָז יֹאמְרוּ אֶל הֶהָרִים, 'נִפְלוּ עָלֵינוּ', וְאֶל הַגְּבָעוֹת, 'כַּסּוּנוּ';

אָז יָחֵלּוּ לֵאמֹר לֶהָרִים נִפְלוּ עָלֵינוּ וְלַגְּבָעוֺת כַּסּוּנוּ:

Tehdyť počnou říci k horám: Padněte na nás, a pahrbkům: Přikrejte nás.

Tehdy ‚řeknou horám: Padněte na nás, a pahrbkům: Přikryjte nás!‘ ([Ozeáš 10:8; Zjevení Janovo 6:16])

τότε α῎ρξονται λέγειν τοι̑ς ο῎ρεσιν πέσετε ε᾿φ῾ ἡμα̑ς καὶ τοι̑ς βουνοι̑ς καλύψατε ἡμα̑ς

הָידֵּין תּשַׁרֻון למִאמַר לטֻורֵא דּפֵלו עלַין וַלרָמָתָא דּכַסָיֵנָן׃

[(3) Luke 23, 31]

שֶׁהֲרֵי אִם כָּכָה עוֹשִׂים בָּעֵץ הַלַּח, מַה יִּקְרֶה לַיָּבֵשׁ?"

כִּי אִם-כָּכָה יַעֲשׂוּ בְּעֵץ לָח מַה-יֵּעָשֶׂה בְּעֵץ יָבֵשׁ:

Nebo poněvadž na zeleném dřevě toto se děje, i co pak bude na suchém?

Neboť děje-li se(h) toto se zeleným stromem, co se stane se suchým?“ (h) ř: dělají-li ([Ezechiel 20:47])

ο῞τι ει᾿ ε᾿ν τω̑ ὑγρω̑ ξύλω ταυ̑τα ποιου̑σιν ε᾿ν τω̑ ξηρω̑ τί γένηται

דֵּאן בּקַיסָא רַטִיבָא הָלֵין עָבדִּין בּיַבִּישָׁא מָנָא נֵהוֵא׃

[(3) Luke 23, 32]

גַּם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, פּוֹשְׁעִים, הוּבְלוּ כְּדֵי שֶׁיּוּמְתוּ אִתּוֹ.

וְגַם-שְׁנַיִם אֲחֵרִים פֹּעֲלֵי אָוֶן הוּבָלוּ אִתּוֺ לַמָּוֶת:

Vedeni pak byli i jiní dva zločinci, aby spolu s ním byli ukřižováni.

Spolu s ním byli vedeni na smrt ještě dva zločinci.

η῎γοντο δὲ καὶ ε῞τεροι κακου̑ργοι δύο σὺν αυ᾿τω̑ α᾿ναιρεθη̑ναι

וָאתֵין הוַו עַמֵה תּרֵין אחרָנִין עָבדַּי בִּישָׁתָא דּנֵתקַטלֻון׃ ס

[(3) Luke 23, 33]

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא צָלְבוּ אוֹתוֹ שָׁם עִם הַפּוֹשְׁעִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְֹמֹאלוֹ.

וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֺם הַנִּקְרָא גֻּלְגָּלְתָּא וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ שָׁם וְאֶת-פֹּעֲלֵי הָאָוֶן אֶחָד לִימִינוֺ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֺ:

A když přišli na místo, kteréž slove popravištné, tu jej ukřižovali, i ty zločince, jednoho na pravici, druhého pak na levici.

Když přišli na místo, které se nazývá Lebka, ukřižovali jej i ty zločince, jednoho po jeho pravici a druhého po levici. ([Izajáš 53:12])

καὶ ο῞τε η῟λθον ε᾿πὶ τὸν τόπον τὸν καλούμενον κρανίον ε᾿κει̑ ε᾿σταύρωσαν αυ᾿τὸν καὶ τοὺς κακούργους ο῍ν μὲν ε᾿κ δεξιω̑ν ο῍ν δὲ ε᾿ξ α᾿ριστερω̑ν

וכַד אֵתַו לדֻוכּתָא חדָא דּמֵתקַריָא קַרקַפתָא זַקפֻּוהי תַּמָן וַלהָנֻון עָבדַּי בִּישָׁתָא חַד מֵן יַמִינֵה וחַד מֵן סֵמָלֵה׃ ס

[(3) Luke 23, 34]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים." וְהֵם חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו לְאַחַר שֶׁהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָבִי סְלַח לָהֶם כִּי אֵינָם יֹדְעִים מָה הֵמָּה עֹשִׂים וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-בְּגָדָיו וַיַּפִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֺרָל:

Tedy Ježíš řekl: Otče, odpusť jim, neboť nevědí, co činí. A rozdělivše roucho jeho, metali los.

Ježíš řekl: „Otče, odpusť jim, vždyť nevědí, co činí.“(i) O jeho šaty se rozdělili losem. (i) var: – Ježíš řekl: „Otče, odpusť jim, vždyť nevědí, co činí.“ ([Žalmy 22:19; Skutky apoštolské 7:60])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς ε῎λεγεν πάτερ α῎φες αυ᾿τοι̑ς ου᾿ γὰρ οι῎δασιν τί ποιου̑σιν διαμεριζόμενοι δὲ τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ ε῎βαλον κλήρους

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר הוָא אַבָא שׁבֻוק להֻון לָא גֵּיר יָדעִין מָנָא עָבדִּין ס ופַלֵגו נַחתַּוהי וַארמִיו עלַיהֻון פֵּסָא׃

[(3) Luke 23, 35]

אוֹתָה שָׁעָה עָמַד הָעָם וְהִתְבּוֹנֵן, וְהַמַּנְהִיגִים גַּם הֵם לָעֲגוּ לוֹ בְּאָמְרָם: "אֲחֵרִים הוּא הוֹשִׁיעַ; שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ אִם הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר הָאֱלֹהִים!"

וְהָעָם עָמְדוּ הִבִּיטוּ בוֺ וְגַם-הַ׹ָּׂרִים לָעֲגוּ-לוֺ לֵאמֹר אֶת-אֲחֵרִים הוֺשִׁיעַ יוֺשַׁע-נָא אֶת-נַפְשׁוֺ אִם-הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר הָאֱלֹהִים:

I stál lid, dívaje se. A posmívali se jemu knížata {biskupové} s nimi, řkouce: Jinýmť spomáhal, nechať pomůže sám sobě, jestliže on jest Kristus, ten Boží zvolený.

Lid stál a díval se. Členové rady se mu vysmívali a říkali: „Jiné zachránil, ať zachrání sám sebe, je-li Mesiáš, ten vyvolený Boží.“ ([Žalmy 22:7-Žalmy 22:8])

καὶ εἱστήκει ὁ λαὸς θεωρω̑ν ε᾿ξεμυκτήριζον δὲ καὶ οἱ α῎ρχοντες λέγοντες α῎λλους ε῎σωσεν σωσάτω ἑαυτόν ει᾿ ου῟τός ε᾿στιν ὁ Χριστὸς του̑ θεου̑ ὁ ε᾿κλεκτός

קָאֵם הוָא דֵּין עַמָא וחָזֵא וַממַיקִין הוַו בֵּה אָף אַרכֻונֵא וָאמרִין לַאחרָנֵא אַחִי נַחֵא נַפשֵׁה אֵן הֻויֻו משִׁיחָא גַּביֵה דַּאלָהָא׃

[(3) Luke 23, 36]

גַם אַנְשֵׁי הַצָּבָא הֵתֵלּוּ בּוֹ. הֵם הִתְקָרְבוּ וְהִגִּישׁוּ לוֹ חֹמֶץ,

וְכֵן גַּם-אַנְשֵׁי הַצָּבָא שָׂחֲקוּ עָלָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּישׁוּ לוֺ חֹמֶץ:

Posmívali se pak jemu i žoldnéři, přistupujíce a octa podávajíce jemu,

Posmívali se mu i vojáci; chodili k němu, podávali mu ocet ([Žalmy 69:21])

ε᾿νέπαιξαν δὲ αυ᾿τω̑ καὶ οἱ στρατιω̑ται προσερχόμενοι ο῎ξος προσφέροντες αυ᾿τω̑

וַמבַזחִין הוַו בֵּה אָף אֵסטרַטִיֻוטֵא כַּד קָרבִּין לוָתֵה וַמקַרבִין לֵה חַלָא׃

[(3) Luke 23, 37]

וְאָמְרוּ: "אִם אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ!"

וַיֹּאמְרוּ אִם-אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים הוֺשַׁע אֶת-נַפְשֶׁךׇ:

A říkajíce: Jsi-li ty král ten Židovský, spomoziž sám sobě.

a říkali: „Když jsi židovský král, zachraň sám sebe.“

καὶ λέγοντες ει᾿ σὺ ει῏ ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων σω̑σον σεαυτόν

וָאמרִין לֵה אֵן אַנתּ הֻו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא אַחָא נַפשָׁך׃ ס

[(3) Luke 23, 38]

וְגַם כְּתֹבֶת הָיְתָה מֵעָלָיו: "זֶהוּ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."

וַיָּשִׂימוּ כְתֹבֶת מִמַּעַל לוֺ בִּכְתָב יְוָנִי וְרוֺמִי וְעִבְרִי זֶה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

A byl také i nápis napsaný nad ním, literami Řeckými a Latinskými a Židovskými: Tento jest král Židovský.

Nad ním byl nápis(j): „Toto je král Židů.“ (j) var: + písmem řeckým, latinským a hebrejským

η῟ν δὲ καὶ ε᾿πιγραφὴ ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων ου῟τος

אִית הוָא דֵּין אָף כּתָבָא דַּכתִיב לעֵל מֵנֵה יַונָאיִת וַרֻהומָאיִת ועֵברָאיִת הָנַו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃ ס

[(3) Luke 23, 39]

אַחַד הַפּוֹשְׁעִים הַמּוּקָעִים הֵטִיחַ כְּלַפָּיו: "הֲלֹא אַתָּה הַמָּשִׁיחַ! הַצֵּל אֶת עַצְמְךָ וְאוֹתָנוּ!"

וְאֶחָד מִפֹּעֲלֵי הָאָוֶן הַנִּתְלִים אֶצְלוֺ חֵרֵף אֹתוֺ לֵאמֹר הֲלֹא אַתָּה הַמָּשִׁיחַ הוֺשַׁע אֶת-נַפְשְׁךׇ וְאֶת-נַפְשֵׁנוּ:

Jeden pak z těch zločinců, kteříž s ním viseli, rouhal se jemu, řka: Jsi-li ty Kristus, spomoziž sobě i nám.

Jeden z těch zločinců, kteří viseli na kříži, se mu rouhal: „To jsi Mesiáš? Zachraň sebe i nás!“

ει῟ς δὲ τω̑ν κρεμασθέντων κακούργων ε᾿βλασφήμει αυ᾿τὸν λέγων ου᾿χὶ σὺ ει῏ ὁ Χριστός σω̑σον σεαυτὸν καὶ ἡμα̑ς

חַד דֵּין מֵן הָנֻון עָבדַּי בִּישָׁתָא דַּצלִיבִין הוַו עַמֵה מגַדֵּף הוָא עלַוהי וָאמַר אֵן אַנתּ הֻו משִׁיחָא פַּצָא נַפשָׁך ופַצָא אָף לַן׃

[(3) Luke 23, 40]

הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא גּוֹעֵר בּוֹ: "אֵינְךָ יָרֵא מֵאֱלֹהִים? הֲרֵי אַתָּה נָתוּן בְּאוֹתוֹ גְּזַר דִּין!

וַיַּעַן הָאַחֵר וַיִּגְעַר-בּוֺ לֵאמֹר הַאִם לֹא תִירָא אֶת-הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר-הָעֹנֶשׁ הַזֶּה הוּשַׁת גַּם-עָלֶיךׇ:

A odpověděv druhý, trestal ho, řka: Ani ty se Boha nebojíš, ješto jsi v témž potupení?

Tu ho ten druhý okřikl: „Ty se ani Boha nebojíš? Vždyť jsi sám odsouzen k stejnému trestu.

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ε῞τερος ε᾿πιτιμω̑ν αυ᾿τω̑ ε῎φη ου᾿δὲ φοβη̑ σὺ τὸν θεόν ο῞τι ε᾿ν τω̑ αυ᾿τω̑ κρίματι ει῏

וַכאָא בֵּה חַברֵה וֵאמַר לֵה אָף לָא מֵן אַלָהָא דָּחֵל אַנתּ דָּאף אַנתּ בֵּה אַנתּ בּדִינָא׃

[(3) Luke 23, 41]

אֲנַחְנוּ לְפִי הַצֶּדֶק, כִּי אָנוּ מְקַבְּלִים גְּמוּל רָאוּי עַל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, אֲבָל הָאִישׁ הַזֶּה לֹא עָשָׂה שׁוּם רַע."

אָכֵן עָלֵינוּ הוּשַׁת כַּמִּשְׁפָּט כִּי כְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ הוּשַׁב לָנוּ אַךְ זֶה לֹא-עָשָׂה דָבָר רָע:

A my zajisté spravedlivě, nebo hodnou pomstu za skutky své béřeme, ale tento nic zlého neučinil.

A my jsme odsouzeni spravedlivě, dostáváme zaslouženou odplatu, ale on nic zlého neudělal.“ ([Lukáš 23:4 Lukáš 23:14 Lukáš 23:22])

καὶ ἡμει̑ς μὲν δικαίως α῎ξια γὰρ ω῟ν ε᾿πράξαμεν α᾿πολαμβάνομεν ου῟τος δὲ ου᾿δὲν α῎τοπον ε῎πραξεν

וַחנַן כִּאנָאיִת אַיך דּשָׁוֵין הוַין גֵּיר וַאיך דַּעבַדן אֵתפּרַען הָנָא דֵּין מֵדֵּם דַּסנֵא לָא עבִיד לֵה׃

[(3) Luke 23, 42]

וְעוֹד אָמַר: "יֵשׁוּעַ, אָנָּא זְכֹר אוֹתִי כַּאֲשֶׁר תִּכָּנֵס לְמַלְכוּתְךָ."

וַיֹּאמַר אֶל-יֵשׁוּעַ זָכְרֵנִי-נָא אֲדֹנִי כַּאֲשֶׁר תָּבֹא בְּמַלְכוּתֶךׇ:

I dí Ježíšovi: Pane, rozpomeň se na mne, když přijdeš do království svého.

A řekl: „Ježíši, pamatuj na mne, až přijdeš do svého království.“

καὶ ε῎λεγεν ᾽Ιησου̑ μνήσθητί μου ο῞ταν ε῎λθης ει᾿ς τὴν βασιλείαν σου

וֵאמַר ליֵשֻׁוע אֵתּדַּכרַיני מָרי מָא דָּאתֵא אַנתּ בּמַלכֻּותָך׃

[(3) Luke 23, 43]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, הַיּוֹם תִּהְיֶה אַתָּה אִתִּי בְּגַן־עֵדֶן."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לְךׇ הַיּוֺם תִּהְיֶה עִמִּי בְּגַן-עֵדֶן:

I řekl mu Ježíš: Amen pravím tobě, dnes budeš se mnou v ráji.

Ježíš mu odpověděl: „Amen, pravím ti, dnes budeš se mnou v ráji.“ ([Zjevení Janovo 2:7])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ α᾿μήν σοι λέγω σήμερον μετ῾ ε᾿μου̑ ε῎ση ε᾿ν τω̑ παραδείσω

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לָך דּיַומָנָא עַמי תֵּהוֵא בּפַרדַּיסָא׃ ס

[(3) Luke 23, 44]

בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ.

וַיְהִי כְּשָׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית:

A bylo okolo hodiny šesté. I stala se tma po vší zemi až do hodiny deváté.

Bylo už kolem poledne; tu nastala tma po celé zemi až do tří hodin, protože se zatmělo slunce. ([Matouš 27:45-Matouš 27:54; Marek 15:33-Marek 15:39; Jan 19:28-Jan 19:30 Ámos 8:9])

καὶ η῟ν η῎δη ὡσεὶ ω῞ρα ε῞κτη καὶ σκότος ε᾿γένετο ε᾿φ῾ ο῞λην τὴν γη̑ν ε῞ως ω῞ρας ε᾿νάτης

אִית הוַי דֵּין אַיך שָׁעֵא שֵׁת וַהוָא חֵשֻׁוכָא עַל כֻּלָה אַרעָא עדַמָא לַתשַׁע שָׁעִין׃

[(3) Luke 23, 45]

הַשֶּׁמֶשׁ חָשְׁכָה וּפָרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ חָשָׁכָה וּפָרֹכֶת הַהֵיכַל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם קְרָעִים:

I zatmělo se slunce, a opona chrámová roztrhla se napoly.

Chrámová opona se roztrhla vpůli. ([Exodus 26:33; Židům 10:19-Židům 10:20])

του̑ ἡλίου ε᾿κλιπόντος ε᾿σχίσθη δὲ τὸ καταπέτασμα του̑ ναου̑ μέσον

ושֵׁמשָׁא חשֵׁך וֵאצטרִי אַפַּי תַּרעָא דּהַיכּלָא מֵן מצַעתֵה׃ ס

[(3) Luke 23, 46]

וְיֵשׁוּעַ קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אָבִי, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי", וְנָפַח אֶת רוּחוֹ.

וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֺל גָּדוֺל וַיֹּאמַר בְּיָדְךׇ אָבִי אַפְקִיד רוּחִי וּכְקָרְאוֺ כָזֹאת הוֺצִיא אֶת-נִשְׁמָתוֺ:

A zvolav Ježíš hlasem velikým, řekl: Otče, v ruce tvé poroučím ducha svého. A to pověděv, umřel.

A Ježíš zvolal mocným hlasem: „Otče, do tvých rukou odevzdávám svého ducha.“ Po těch slovech skonal. ([Žalmy 31:6; Skutky apoštolské 7:59])

καὶ φωνήσας φωνη̑ μεγάλη ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν πάτερ ει᾿ς χει̑ράς σου παρατίθεμαι τὸ πνευ̑μά μου του̑το δὲ ει᾿πών ε᾿ξέπνευσεν

וַקעָא יֵשֻׁוע בּקָלָא רָמָא וֵאמַר אָבי בִּאידַיךְּ סָאֵם אנָא רֻוחי הָדֵא אֵמַר וַשׁלֵם׃ ס

[(3) Luke 23, 47]

כְּשֶׁרָאָה שַׂר הַמֵּאָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ נָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים בְּאָמְרוֹ: "בֶּאֱמֶת, הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה צַדִּיק!"

וְשַׂר-הַמֵּאָה רָאָה אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּתֵּן כָּבוֺד לֵאלֹהִים לֵאמֹר אָכֵן צַדִּיק הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה:

A viděv centurio, co se stalo, velebil Boha, řka: Jistě člověk tento spravedlivý byl.

Když setník viděl, co se stalo, velebil Boha a řekl: „Tento člověk byl vskutku spravedlivý.“

ι᾿δών δὲ ὁ ἑκατοντάρχης τὸ γενόμενον ε᾿δόξαζεν τὸν θεὸν λέγων ο῎ντως ὁ α῎νθρωπος ου῟τος δίκαιος η῟ν

כַּד חזָא דֵּין קֵנטרֻונָא מֵדֵּם דַּהוָא שַׁבַּח לַאלָהָא וֵאמַר שַׁרִירָאיִת הָנָא גַּברָא זַדִּיקָא הוָא׃ ס

[(3) Luke 23, 48]

כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ אֶל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, כִּרְאוֹתָם אֶת הַמִתְרַחֵשׁ הִכּוּ עַל חֲזוֹתֵיהֶם. הֵם חָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם,

וְכָל-הֲמוֺן הָעָם אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ לַמַּרְאֶה הַזֶּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאוּ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה סָפְקוּ עַל-לִבָּם וַיָּשׁוּבוּ:

A všickni zástupové, přítomní tomu divadlu, hledíce na to, co se dálo, tepouce prsy své, navracovali se.

A ti, kdo se v celých zástupech sešli na tu podívanou, když viděli, co se stalo, odcházeli bijíce se do prsou. ([Lukáš 18:13])

καὶ πάντες οἱ συμπαραγενόμενοι ο῎χλοι ε᾿πὶ τὴν θεωρίαν ταύτην θεωρήσαντες τὰ γενόμενα τύπτοντες τὰ στήθη ὑπέστρεφον

וכֻלהֻון כֵּנשֵׁא אַילֵין דַּכנִישִׁין הוַו לַחזָתָא הָדֵא כַּד חזַו מֵדֵּם דַּהוָא הפַכו כַּד טָרפִּין עַל חַדִיהֻון׃

[(3) Luke 23, 49]

אַךְ כָּל מַכָּרָיו, גַּם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ מִן הַגָּלִיל, עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְרָאוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה.

וְכָל-מְיֻדָּעָיו עָמְדוּ מֵרָחוֺק וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו מִן-הַגָּלִיל רָאוּ אֶת-אֵלֶּה:

Stáli pak všickni známí jeho zdaleka, hledíce na to, i ženy, kteréž byly přišly za ním z Galilee.

Všichni jeho přátelé stáli opodál, i ženy, které Ježíše doprovázely z Galileje a všechno to viděly. ([Žalmy 38:12 Žalmy 88:9 Lukáš 8:2-Lukáš 8:3; Matouš 27:55-Matouš 27:56; Marek 15:40-Marek 15:41; Jan 19:25-Jan 19:27])

εἱστήκεισαν δὲ πάντες οἱ γνωστοὶ αυ᾿τω̑ α᾿πὸ μακρόθεν καὶ γυναι̑κες αἱ συνακολουθου̑σαι αυ᾿τω̑ α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας ὁρω̑σαι ταυ̑τα

וקָימִין הוַו מֵן רֻוחקָא כֻּלהֻון יָדֻועַוהי דּיֵשֻׁוע ונֵשֵׁא אַילֵין דֵּאתַי הוַי עַמֵה מֵן גּלִילָא וחָזֵין הוַו הָלֵין׃ ס

[(3) Luke 23, 50]

וְאִישׁ אֶחָד, יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה חֲבֵר הַסַּנְהֶדְרִין וְתוֹשַׁב הָעִיר הַיְּהוּדִית רָמָתַיִם, אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק וּמְחַכֶּה לְמַלְכוּת אֱלֹהִים,

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֺ יוֺסֵף אִישׁ טוֺב וְצַדִּיק מִן-יֹעֲצֵי הַמְּדִינָה:

A aj, muž jménem Jozef, jeden z úřadu, muž dobrý a spravedlivý,

Členem židovské rady byl muž jménem Josef, člověk dobrý a spravedlivý, ([Matouš 27:57-Matouš 27:61; Marek 15:42-Marek 15:47; Jan 19:38-Jan 19:42])

καὶ ι᾿δοὺ α᾿νὴρ ο᾿νόματι ᾽Ιωσὴφ βουλευτὴς ὑπάρχων καὶ α᾿νὴρ α᾿γαθὸς καὶ δίκαιος

גַּברָא דֵּין חַד דַּשׁמֵה יַוסֵף בֻּולֵוטִא מֵן רָמתָא מדִינתָּא דִּיהֻוד גַּברָא הוָא טָבָא וזַדִּיקָא׃

[(3) Luke 23, 51]

לֹא הִסְכִּים לְתָכְנִיתָם וּלְפָעֳלָם.

אֲשֶׁר לֹא נָטָה אַחֲרֵי עֲצָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְהוּא מִן-הָרָמָתַיִם עִיר-הַיְּהוּדִים וּמְחַכֶּה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Kterýž byl nepovolil radě a skutku jejich, z Arimatie města Judského, kterýž také očekával království Božího;

který nesouhlasil s jejich rozhodnutím a činem. Pocházel z židovského města Arimatie a patřil k těm, kdo očekávali království Boží. ([Lukáš 2:25 Lukáš 2:38])

ου῟τος ου᾿κ η῟ν συγκατατεθειμένος τη̑ βουλη̑ καὶ τη̑ πράξει αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ ῾Αριμαθαίας πόλεως τω̑ν ᾽Ιουδαίων ο῍ς προσεδέχετο τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

הָנָא לָא שָׁלֵם הוָא לצֵביָנהֻון וַלסֻוערָנהֻון וַמסַכֵּא הוָא למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃ ס

[(3) Luke 23, 52]

הוּא בָּא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ.

הוּא בָא לִפְנֵי פִילָטוֺס וַיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ אֶת-גּוּפַת יֵשׁוּעַ:

Ten přistoupiv ku Pilátovi, vyprosil tělo Ježíšovo.

Ten přišel k Pilátovi a požádal ho o Ježíšovo tělo;

ου῟τος προσελθών τω̑ Πιλάτω ἡτήσατο τὸ σω̑μα του̑ ᾽Ιησου̑

הָנָא קרֵב לוָת פִּילַטָוס וַשׁאֵל פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 23, 53]

אַחֲרֵי שֶׁהוֹרִידָהּ עָטַף אוֹתָהּ בְּסָדִין וְהִנִּיחָהּ בְּקֶבֶר חָצוּב בְּסֶלַע, שֶׁעַד אָז לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.

וַיֹּרֶד אֹתוֺ וַיַּעֲטֵהוּ בְּתַכְרִיךְ-בַּד וַיִשִׂימֵהוּ בְּקֶבֶר חָצוּב בְּצוּר אֲשֶׁר עוֺד לֹא נִקְבַּר-בּוֺ אָדָם:

A složiv je, obvinul v kment, a pochoval je v hrobě vytesaném, v kterémž ještě nikdy nebyl žádný pochován.

sňal je z kříže, zavinul do plátna a položil do hrobu, vytesaného ve skále, kde ještě nikdo nebyl pochován. ([Skutky apoštolské 13:29; 1 Korintským 15:4; Lukáš 19:30])

καὶ καθελών ε᾿νετύλιξεν αυ᾿τὸ σινδόνι καὶ ε῎θηκεν αυ᾿τὸν ε᾿ν μνήματι λαξευτω̑ ου῟ ου᾿κ η῟ν ου᾿δεὶς ου῎πω κείμενος

וַאחתֵה וכַרכֵה בַּחיָצָא דּכֵתָּנָא וסָמֵה בּבֵית קבֻורָא נקִירָא הַו דּלָא אנָשׁ עדַכִּיל אֵתּתּסִים הוָא בֵּה׃

[(3) Luke 23, 54]

אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת וְהַשַּׁבָּת קָרְבָה.

וְיוֺם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהַשַּׁבַּת קָרַב וָבָא:

A byl den připravování, a sobota se začínala.

Byl pátek(k) a začínala sobota. (k) ř: den přípravy ([Deuteronomium 21:22-Deuteronomium 21:23])

καὶ ἡμέρα η῟ν παρασκευη̑ς καὶ σάββατον ε᾿πέφωσκεν

ויַומָא ערֻובתָּא הוָת ושַׁבּתָא נָגהָא הוָת׃ ס

[(3) Luke 23, 55]

הַנָּשִׁים שֶׁבָּאוּ עִם יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרֵי יוֹסֵף. הֵן רָאוּ אֶת הַקֶּבֶר וְרָאוּ כֵּיצַד הֻנְּחָה גּוּפָתוֹ.

וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֺ מִן-הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו וַתִּרְאֶינָה אֶת-הַקֶּבֶר כַּאֲשֶׁר הוּשַׂם-בּוֺ גּוּפַת יֵשׁוּעַ:

Šedše pak také za ním ženy, kteréž byly s Ježíšem přišly z Galilee, pohleděly na hrob, a kterak pochováno bylo tělo jeho.

Ženy, které přišly s Ježíšem z Galileje, šly za ním; viděly hrob i to, jak bylo tělo pochováno. ([Lukáš 23:49 Lukáš 24:10])

κατακολουθήσασαι δὲ αἱ γυναι̑κες αι῞τινες η῟σαν συνεληλυθυι̑αι ε᾿κ τη̑ς Γαλιλαίας αυ᾿τω̑ ε᾿θεάσαντο τὸ μνημει̑ον καὶ ὡς ε᾿τέθη τὸ σω̑μα αυ᾿του̑

קַרִיבָן הוַי דֵּין נֵשֵׁא הָלֵין דֵּאתַי עַמֵה מֵן גּלִילָא וַחזַיָיהי לקַברָא וַאיכַּנָא אֵתּתּסִים פַּגרֵה׃ ס

[(3) Luke 23, 56]

אַחֲרֵי שֶׁחָזְרוּ הֵכִינוּ בְּשָׂמִים וּמִרְקָחוֹת וּבַשַּׁבָּת שָׁבְתוּ עַל־פִּי הַמִּצְוָה.

וְאַחֲרֵי-כֵן שָׁבוּ וְהֵכִינוּ בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים וּבַשַׁבָּת שָׁבְתוּ כַּמִּצְוָה:

Vrátivše se pak, připravily vonné věci a masti, ale v sobotu odpočinuly, podlé přikázaní.

Potom se vrátily, aby připravily vonné masti a oleje. Ale v sobotu zachovaly podle přikázání sváteční klid. ([Exodus 12:16 Exodus 20:10])

ὑποστρέψασαι δὲ ἡτοίμασαν α᾿ρὼματα καὶ μύρα καὶ τὸ μὲν σάββατον ἡσύχασαν κατὰ τὴν ε᾿ντολήν

וַהפַך טַיֵב הֵרֻומֵא ובֵסמֵא וַבשַׁבּתָא שׁלַי אַיך דַּפקִיד סּ סּ׃

[(3) Luke 24, 01]

בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, נָשְׂאוּ אֶת הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וּבָאוּ אֶל הַקֶּבֶר.

וּבָאֶחָד בַּשַּׁבָּת טֶרֶם יִבָּקַע הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל-הַקָּבֶר וְהֵבִיאוּ אֶת-הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן עוֺד אֲחֵרוֺת:

Prvního pak dne po sobotě velmi ráno šly k hrobu, nesouce vonné věci, kteréž byly připravily, a některé jiné s nimi.

Prvního dne po sobotě, za časného jitra, přišly k hrobu s vonnými mastmi, které připravily(l). (l) var: + a některé jiné s nimi ([Matouš 28:1-Matouš 28:8; Marek 16:1-Marek 16:8; Jan 20:1-Jan 20:10])

τη̑ δὲ μια̑ τω̑ν σαββάτων ο῎ρθρου βαθέως ε᾿πὶ τὸ μνη̑μα η῟λθον φέρουσαι α῍ ἡτοίμασαν α᾿ρὼματα

בּחַד בּשַׁבָּא דֵּין בּשַׁפרָא עַד חֵשֻׁוך אֵתַי לבֵית־קבֻורָא וַאיתִּי הֵרֻומֵא הָלֵין דּטַיֵב הוַי וִאית הוַי עַמהֵין נֵשֵׁא אחרָניָתָא׃

[(3) Luke 24, 02]

הֵן רָאוּ שֶׁהָאֶבֶן כְּבָר נָגֹלָּה מִן הַקֶּבֶר

וְהִנֵּה מָצְאוּ אֶת-הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן-הַקָּבֶר:

I nalezly kámen odvalený od hrobu.

Nalezly však kámen od hrobu odvalený.

ευ῟ρον δὲ τὸν λίθον α᾿ποκεκυλισμένον α᾿πὸ του̑ μνημείου

וֵאשׁכַּח כִּאפָא דַּמעַגּלָא מֵן בֵּית קבֻורָא׃

[(3) Luke 24, 03]

וְנִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ, אַךְ לֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

וַתָּבֹאנָה אֶל-תּוֺכוֺ אַךְ אֶת-גּוּפַת הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ לֹא מָצָאוּ:

A všedše, nenalezly těla Pána Ježíše.

Vešly dovnitř, ale tělo Pána Ježíše nenašly.

ει᾿σελθου̑σαι δὲ ου᾿χ ευ῟ρον τὸ σω̑μα του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑

ועַלֵין ולָא אֵשׁכּחָיהי לפַגרָא דּיֵשֻׁוע׃

[(3) Luke 24, 04]

עוֹדָן נְבוֹכוֹת עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּבְגָדִים מַבְרִיקִים נִצְּבוּ עַל־יָדָן.

וְכַאֲשֶׁר נָבֹכוּ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּבְרַק זֹהַר בִּגְדֵיהֶם נִצָּבִים עֲלֵיהֶן:

I stalo se, když ony se toho užasly, aj, muži dva postavili se podlé nich v rouše stkvoucím.

A jak nad tím byly bezradné, stanuli u nich dva muži v zářícím rouchu. ([Lukáš 2:9 Lukáš 9:32; Skutky apoštolské 1:10])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ α᾿πορει̑σθαι αυ᾿τὰς περὶ τούτου καὶ ι᾿δοὺ α῎νδρες δύο ε᾿πέστησαν αυ᾿ται̑ς ε᾿ν ε᾿σθη̑τι α᾿στραπτούση

וַהוָא דּכַד הֵנֵין תַּמִיהָן עַל הָדֵא הָא תּרֵין גַּברִין קָמו לעֵל מֵנהֵין ומַברֵק הוָא לבֻושׁהֻון׃

[(3) Luke 24, 05]

הֵן נִתְמַלְּאוּ פַּחַד וְהִרְכִּינוּ פְּנֵיהֶן אַרְצָה. "לָמָּה אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים?" שָׁאֲלוּ הַשְּׁנַיִם.

וְיִרְאָה אָחֲזָה אֹתָן וּפְנֵיהֶן שַׁחוּ אָרְצָה וְהֵם אַמְרוּ אֲלֵיהֶן לָמָּה-זֶּה תְּבַקֵּשְׁנָה אֶת-הַחַי בֵּין הַמֵּתִים:

Když se pak ony bály, a sklonily tváři své k zemi, řekli jim: Co hledáte živého s mrtvými?

Zachvátil je strach a sklonily tvář k zemi. Ale oni jim řekli: „Proč hledáte živého mezi mrtvými?

ε᾿μφόβων δὲ γενομένων αυ᾿τω̑ν καὶ κλινουσω̑ν τὰ πρόσωπα ει᾿ς τὴν γη̑ν ει῏παν πρὸς αυ᾿τάς τί ζητει̑τε τὸν ζω̑ντα μετὰ τω̑ν νεκρω̑ν

וַהוַי בּדֵחלתָא וַכפַי אַפַּיהֵין בַּארעָא ס וָאמרִין להֵין מָנָא בָּעיָן אנתֵּין חַיָא עַם מִיתֵא׃

[(3) Luke 24, 06]

"הוּא אֵינֶנּוּ פֹּה, הוּא קָם לִתְחִיָּה. זְכֹרְנָה מַה שֶּׁאָמַר לָכֶן עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל.

הוּא אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם מִן-הַמֵּתִים זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֺד הֱיוֺתוֺ בַגָּלִיל לֵאמֹר:

Neníť ho tuto, ale vstalť jest. Rozpomeňte se, kterak mluvil vám, když ještě v Galilei byl,

Není zde, byl vzkříšen(m). Vzpomeňte si, jak vám řekl, když byl ještě v Galileji, (m) var: – Není zde, byl vzkříšen. ([Lukáš 9:22 Lukáš 17:25 Lukáš 18:32-Lukáš 18:33])

ου᾿κ ε῎στιν ω῟δε α᾿λλὰ η᾿γέρθη μνήσθητε ὡς ε᾿λάλησεν ὑμι̑ν ε῎τι ω῍ν ε᾿ν τη̑ Γαλιλαία

לַיתַּוהי תּנָן קָם לֵה עֵהַדֵין דּמַלֵל עַמכֵין כַּד הֻו בַּגלִילָא׃

[(3) Luke 24, 07]

הוּא אָמַר כִּי 'בֶּן־הָאָדָם צָרִיךְ לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים וּלְהִצָּלֵב, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם'."

כִּי נָכוֺן לְבֶן-הָאָדָם לְהִנָּתֵן בִּידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב וּבָיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:

Řka: Že Syn člověka musí vydán býti v ruce hříšných lidí, a ukřižován býti, a v třetí den z mrtvých vstáti.

že Syn člověka musí být vydán do rukou hříšných lidí, být ukřižován a třetího dne vstát.“

λέγων τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ο῞τι δει̑ παραδοθη̑ναι ει᾿ς χει̑ρας α᾿νθρὼπων ἁμαρτωλω̑ν καὶ σταυρωθη̑ναι καὶ τη̑ τρίτη ἡμέρα α᾿ναστη̑ναι

וֵאמַר הוָא דַּעתִיד הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא דּנֵשׁתּלֵם בִּאידַי אנָשָׁא חַטָיֵא ונֵצטלֵב ולַתלָתָא יַומִין נקֻום׃ ס

[(3) Luke 24, 08]

וְאָמְנָם הֵן נִזְכְּרוּ בִּדְבָרָיו.

אָז זָכְרוּ אֶת-דְּבָרָיו:

I rozpomenuly se na slova jeho.

Tu se rozpomenuly na jeho slova,

καὶ ε᾿μνήσθησαν τω̑ν ρ᾿ημάτων αυ᾿του̑

והֵנֵין אֵתּדּכַרֵין למֵלַוהי׃

[(3) Luke 24, 09]

לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ מִן הַקֶּבֶר וְסִפְּרוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחַד־עָשָׂר וּלְכָל הַשְּׁאָר.

שָׁבוּ מִן-הַקֶּבֶר וַתַּגֵּדְנָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַחַד הֶעָשָׂר וּלְכָל-זוּלָתָם:

A navrátivše se od hrobu, zvěstovaly to všecko těm jedenácti i jiným všechněm.

vrátily se od hrobu a oznámily všecko jedenácti učedníkům i všem ostatním.

καὶ ὑποστρέψασαι α᾿πὸ του̑ μνημείου α᾿πήγγειλαν ταυ̑τα πάντα τοι̑ς ε῞νδεκα καὶ πα̑σιν τοι̑ς λοιποι̑ς

וַהפַך מֵן קַברָא וֵאמַרֵין הָלֵין כֻּלהֵין לַחדַעסַר וַלשַׁרכָּא׃

[(3) Luke 24, 10]

הַנָּשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לַשְּׁלִיחִים הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, יוֹחָנָה, מִרְיָם אֵם יַעֲקֹב, וַאֲחֵרוֹת שֶׁהָיוּ אִתָּן,

וְאֵלֶּה הֵן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-הַשְּׁלִיחִים מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֺחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְעוֺד נָשִׁים אֲחֵרוֺת עִמָּהֶן:

Byly pak Maria Magdaléna a Johanna a Maria Jakubova, a jiné s nimi, kteréž vypravovaly to apoštolům.

Byla to Marie z Magdaly, Jana a Marie Jakubova a s nimi ještě jiné, které to pověděly apoštolům. ([Lukáš 8:2-Lukáš 8:3])

η῟σαν δὲ ἡ Μαγδαληνὴ Μαρία καὶ ᾽Ιωάννα καὶ Μαρία ἡ ᾽Ιακὼβου καὶ αἱ λοιπαὶ σὺν αυ᾿ται̑ς ε῎λεγον πρὸς τοὺς α᾿ποστόλους ταυ̑τα

אִיתַיהֵין הוַי דֵּין מַריַם מַגדּלָיתָּא ויֻוחַן ומַריַם אֵמֵה דּיַעקֻוב ושַׁרכָּא דּעַמהֵין הָלֵין דֵּאמַר הוַי לַשׁלִיחֵא׃

[(3) Luke 24, 11]

אֶלָּא שֶׁדִּבְרֵיהֶן נִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּדִבְרֵי הֶבֶל וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן.

אַךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ בְעֵינֵיהֶם כְּדִבְרֵי-תָפֵל וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן:

Ale oni měli za bláznovství slova jejich, a nevěřili jim.

Těm však ta slova připadala jako blouznění a nevěřili jim.

καὶ ε᾿φάνησαν ε᾿νὼπιον αυ᾿τω̑ν ὡσεὶ λη̑ρος τὰ ρ᾿ήματα ταυ̑τα καὶ η᾿πίστουν αυ᾿ται̑ς

וֵאתחזִי בּעַינַיהֻון מֵלֵא הָלֵין אַיך שָׁניָתָא ולָא הַימֵנו אֵנֵין׃ ס

[(3) Luke 24, 12]

אוּלָם כֵּיפָא קָם וְרָץ אֶל הַקֶּבֶר. כְּשֶׁהִתְכּוֹפֵף רָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים לְבַדָּם, וְחָזַר הַבַּיְתָה תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁקָּרָה.

וַיָּקָם פֶּטְרוֺס וַיָּרָץ אֶל-הַקֶּבֶר וַיִּשַּׁח לִרְאוֺת אֶל-תּוֺכוֺ וְלֹא-רָאָה כִי אִם-הַתַּכְרִיכִים לְבַדָּם וַיָשָׁב לְבֵיתוֺ מִשְׁתָּאֶה עַל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה:

Tedy Petr vstav, běžel k hrobu, a pohleděv do něho, uzřel prostěradla, ana sama leží. I odšel, divě se sám v sobě, co se to stalo.

Petr se rozběhl k hrobu, nahlédl dovnitř a uviděl tam ležet jen plátna. Vrátil se v údivu nad tím, co se stalo(n). (n) var: – Lukáš 24:12

ὁ δὲ Πέτρος α᾿ναστὰς ε῎δραμεν ε᾿πὶ τὸ μνημει̑ον καὶ παρακύψας βλέπει τὰ ο᾿θόνια μόνα καὶ α᾿πη̑λθεν πρὸς ἑαυτὸν θαυμάζων τὸ γεγονός

שֵׁמעֻון דֵּין קָם וַרהֵט לקַברָא וַאדִיק חזָא כֵּתָּנֵא דּסִימִין בַּלחֻוד וֵאזַל כַּד מֵתּדַּמַר בּנַפשֵׁה עַל מֵדֵּם דַּהוָא׃ ס

[(3) Luke 24, 13]

אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר,

בַּיּוֺם הַהוּא הָלְכוּ שְׁנַיִם מֵהֶם אֶל-הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס הַרְחֵק כְּשִׁישִּׁים מַעֲנוֺת צֶמֶד שָׂדֶה מִן-יְרוּשָׁלָיִם:

A aj, dva z nich šli toho dne do městečka, kteréž bylo vzdálí od Jeruzaléma honů šedesáte, jemuž jméno Emaus.

Téhož dne se dva z nich ubírali do vsi jménem Emaus, která je od Jeruzaléma vzdálena asi tři hodiny cesty(o), (o) ř: šedesát (var: sto šedesát) stadií

καὶ ι᾿δοὺ δύο ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ε᾿ν αυ᾿τη̑ τη̑ ἡμέρα η῟σαν πορευόμενοι ει᾿ς κὼμην α᾿πέχουσαν σταδίους ἑξήκοντα α᾿πὸ ᾽Ιερουσαλήμ η῟ ο῎νομα ᾽Εμμαου̑ς

והָא תּרֵין מֵנהֻון בֵּה בּיַומָא אָזִלין הוַו לַקרִיתָא דַּשׁמָה עֵמַאוֻס ופַרִיקָא מֵן אֻורִשׁלֵם אֵסטדַוָתָא שׁתִּין׃

[(3) Luke 24, 14]

וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה.

וְהֵמָּה נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ עַל כָּל-הַקֹרֹת הָאֵלֶּה:

A rozmlouvali vespolek o těch všech věcech, kteréž se byly staly.

a rozmlouvali spolu o tom všem, co se událo.

καὶ αυ᾿τοὶ ὡμίλουν πρὸς α᾿λλήλους περὶ πάντων τω̑ν συμβεβηκότων τούτων

והֵנֻון ממַללִין הוַו חַד עַם חַד עַל הָלֵין כֻּלהֵין דַּגדַשׁ׃

[(3) Luke 24, 15]

וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם,

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ וְחָקְרוּ בַּדָּבָר וַיִּגַּשׁ גַּם-יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ עִמָּהֶם:

I stalo se, když rozmlouvali, a sebe se otazovali, že i Ježíš, přiblíživ se, šel s nimi.

A jak to v řeči probírali, připojil se k nim sám Ježíš a šel s nimi. ([Marek 16:12])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ὁμιλει̑ν αυ᾿τοὺς καὶ συζητει̑ν καὶ αυ᾿τὸς ᾽Ιησου̑ς ε᾿γγίσας συνεπορεύετο αυ᾿τοι̑ς

וכַד הֵנֻון ממַללִין ובָעֵין חַד עַם חַד אֵתָא הֻו יֵשֻׁוע ומַטִי אֵנֻון וַמהַלֵך הוָא עַמהֻון׃

[(3) Luke 24, 16]

אֶלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת וְלֹא הִכִּירוּהוּ.

וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ כִּי טַחוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֺת:

Ale oči jejich držány byly, aby ho nepoznali.

Ale něco jako by bránilo jejich očím, aby ho poznali. ([Jan 20:14 Jan 21:4])

οἱ δὲ ο᾿φθαλμοὶ αυ᾿τω̑ν ε᾿κρατου̑ντο του̑ μὴ ε᾿πιγνω̑ναι αυ᾿τόν

ועַינַיהֻון אַחִידָן הוַי דּלָא נֵסתַּכּלֻונָיהי׃

[(3) Luke 24, 17]

אָמַר לָהֶם: "מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְדַּיְּנִים בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ?" הַשְּׁנַיִם נֶעֶצְרוּ וְעֶצֶב נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם מְדַבְּרִים אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ פֹּה עֲלֵי-אֹרַח וַיַּעַמְדוּ וּפְנֵיהֶם זֹעֲפִים:

I řekl jim: Které jsou to věci, o nichž rozjímáte vespolek, jdouce, a jste smutní?

Řekl jim: „O čem to spolu cestou rozmlouváte?“ Oni zůstali stát plni zármutku(p). (p) var: rozmlouváte, plni zármutku?“ Oni zůstali stát.

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς τίνες οἱ λόγοι ου῟τοι ου῍ς α᾿ντιβάλλετε πρὸς α᾿λλήλους περιπατου̑ντες καὶ ε᾿στάθησαν σκυθρωποί

וֵאמַר להֻון מָנָא אֵנֵין מֵלֵא הָלֵין דַּממַללִין אנתֻּון חַד עַם חַד כַּד מהַלכִין אנתֻּון וַכמִירִין אנתֻּון׃

[(3) Luke 24, 18]

אֶחָד מֵהֶם, קְלִיוֹפָס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "הַאִם אַתָּה רַק אוֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּתוֹכָהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?"

וְאֶחָד מֵהֶם וּשְׁמוֺ קְלֵיוֺפָס עָנָה וְאָמָר הַאַתָּה הוּא לְבַדְּךׇ אֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם מִבְּלִי-דַעַת אֶת-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְתוֺכָהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה:

A odpověděv jeden, kterémuž jméno Kleofáš, řekl jemu: Ty sám jsi z příchozích do Jeruzaléma, ještos nezvěděl, co se stalo v něm těchto dnů?

Jeden z nich, jménem Kleofáš, mu odpověděl: „Ty jsi asi jediný z Jeruzaléma, kdo neví, co se tam v těchto dnech stalo!“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ει῟ς ο᾿νόματι Κλεοπα̑ς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν σὺ μόνος παροικει̑ς ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ ου᾿κ ε῎γνως τὰ γενόμενα ε᾿ν αυ᾿τη̑ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ταύταις

ענָא חַד מֵנהֻון דַּשׁמֵה קלֵיָופַּא וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו כַּי בַּלחֻודַיךְּ נֻוכרָיָא מֵן אֻורִשׁלֵם דּלָא יָדַע אַנתּ מֵדֵּם דַּהוָא בָּה בּהָנֻון יַומָתָא׃

[(3) Luke 24, 19]

שָׁאַל אוֹתָם: "וּמָה הַדָּבָר?" אָמְרוּ לוֹ: "מַה שֶּׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת שֶׁהָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּמַעַשׂ וּבְאֹמֶר לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמָה הֵמָּה הַמַּעֲשִׂים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עַל-אֹדוֺת יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר הָיָה נָבִיא גִּבּוֺר חַיִל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָל-הָעָם גַּם-בְּמַעֲשָׂיו וְגַם-בִּדְבָרָיו:

Kterýmž on řekl: I co? Oni pak řekli jemu: O Ježíšovi Nazaretském, kterýž byl muž prorok, mocný v slovu i v skutku, před Bohem i přede vším lidem,

On se jich zeptal: „A co to bylo?“ Oni mu odpověděli: „Jak Ježíše Nazaretského, který byl prorok mocný slovem i skutkem před Bohem i přede vším lidem, ([Lukáš 7:16 Lukáš 13:33])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ποι̑α οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ τὰ περὶ ᾽Ιησου̑ του̑ Ναζαρηνου̑ ο῍ς ε᾿γένετο α᾿νὴρ προφήτης δυνατὸς ε᾿ν ε῎ργω καὶ λόγω ε᾿ναντίον του̑ θεου̑ καὶ παντὸς του̑ λαου̑

אָמַר להֻון מָנָא אָמרִין לֵה עַל יֵשֻׁוע הַו דּמֵן נָצרַת גַּברָא דַּהוָא נבִיָא וחַילתָן הוָא בּמֵלתָא ובַעבָדֵא קדָם אַלָהָא וַקדָם כֻּולֵה עַמָא׃

[(3) Luke 24, 20]

כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת וְצָלְבוּ אוֹתוֹ,

אֲשֶׁר הִסְגִּירֻהוּ רָאשֵׁי כֹהֲנֵינוּ וְשָׂרֵינוּ לְמִשְׁפַּט-מָוֶת וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ:

Totiž kterak jej vydali přední kněží {biskupové} a knížata naše na odsouzení k smrti, i ukřižovali jej.

naši velekněží a členové rady vydali, aby byl odsouzen na smrt, a ukřižovali ho. ([Lukáš 23:1-Lukáš 23:2 Lukáš 23:23-Lukáš 23:25])

ο῞πως τε παρέδωκαν αυ᾿τὸν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ α῎ρχοντες ἡμω̑ν ει᾿ς κρίμα θανάτου καὶ ε᾿σταύρωσαν αυ᾿τόν

וַאשׁלמֻוהי רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא לדִינָא דּמַותָּא וזַקפֻּוהי׃

[(3) Luke 24, 21]

וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נוֹסָף עַל כָּל זֹאת, כָּעֵת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וַאֲנַחְנוּ חִכִּינוּ כִּי-זֶה הוּא אֲשֶׁר יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְהַיּוֺם הַזֶּה יוֺם שְׁלִישִׁי הוּא מֵעֵת נַעֲשׂוּ אֵלֶּה:

My pak jsme se nadáli, že by on měl vykoupiti Izraele. Ale nyní tomu všemu třetí den jest dnes, jakž se to stalo.

A my jsme doufali, že on je ten, který má vykoupit Izrael. Ale už je to dnes třetí den, co se to stalo. ([Lukáš 1:68 Lukáš 2:38])

ἡμει̑ς δὲ η᾿λπίζομεν ο῞τι αυ᾿τός ε᾿στιν ὁ μέλλων λυτρου̑σθαι τὸν ᾽Ισραήλ α᾿λλά γε καὶ σὺν πα̑σιν τούτοις τρίτην ταύτην ἡμέραν α῎γει α᾿φ῾ ου῟ ταυ̑τα ε᾿γένετο

חנַן דֵּין סָברִין הוַין דּהֻויֻו עתִיד הוָא דּנֵפרקִיוהי לִאיסרָיֵל והָא תּלָתָא יַומִין הָא מֵן דּהָלֵין כֻּלהֵין הוַי׃

[(3) Luke 24, 22]

וּמַה גַּם שֶׁכַּמָּה נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָיוּ בַּקֶּבֶר

וְגַם-נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִבְהִילוּ אֹתָנוּ כִּי-הִשְׁכִּימוּ לָבֹא אֶל-הַקֶּבֶר בַּבֹּקֶר:

Ale i ženy některé z našich zděsily nás, kteréž ráno byly u hrobu.

Ovšem některé z našich žen nás ohromily: Byly totiž zrána u hrobu ([Lukáš 24:1-Lukáš 24:11])

α᾿λλὰ καὶ γυναι̑κές τινες ε᾿ξ ἡμω̑ν ε᾿ξέστησαν ἡμα̑ς γενόμεναι ο᾿ρθριναὶ ε᾿πὶ τὸ μνημει̑ον

אֵלָא אָף נֵשֵׁא מֵנַן אַתמהָן קַדֵּם הוַי גֵּיר לבֵית־קבֻורָא׃

[(3) Luke 24, 23]

וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וּבָאוּ וְסִפְּרוּ שֶׁאַף רָאוּ בְּחִזָּיוֹן מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי הוּא חַי.

וְלֹא מַצְאוּ אֶת-גְּוִיָּתוֺ וַתָּבֹאנָה וַתֹּאמַרְנָה כִּי חָזוּ מַלְאָכִים בַּמַּחֲזֶה אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי-הוּא חָי:

A nenalezše tělo jeho, přišly, pravíce, že také vidění andělské viděly, kteříž praví, že by živ byl.

a nenalezly jeho tělo; přišly a vyprávěly, že měly i vidění andělů, kteří říkali, že je živ.

καὶ μὴ εὑρου̑σαι τὸ σω̑μα αυ᾿του̑ η῟λθον λέγουσαι καὶ ο᾿πτασίαν α᾿γγέλων ἑωρακέναι οι῍ λέγουσιν αυ᾿τὸν ζη̑ν

וכַד לָא אֵשׁכַּח פַּגרֵה אֵתַי אָמרָן לַן דּמַלַאכֵא חזַין תַּמָן וָאמרִין עלַוהי דּחַי הֻו׃

[(3) Luke 24, 24]

אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר וּמְצָאוּהוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַנָּשִׁים סִפְּרוּ, אַךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ."

וַאֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ הָלְכוּ אֶל-הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כֵן כַּאֲשֶׁר הִגִּידוּ הַנָּשִׁים אַךְ אֹתוֺ לֹא רָאוּ:

I chodili někteří z našich k hrobu, a nalezli tak, jakž pravily ženy, ale jeho neviděli.

Někteří z nás pak odešli k hrobu a shledali, že je to tak, jak ženy vypravovaly, jeho však neviděli.“ ([Lukáš 24:12; Jan 20:3-Jan 20:8])

καὶ α᾿πη̑λθόν τινες τω̑ν σὺν ἡμι̑ν ε᾿πὶ τὸ μνημει̑ον καὶ ευ῟ρον ου῞τως καθώς καὶ αἱ γυναι̑κες ει῏πον αυ᾿τὸν δὲ ου᾿κ ει῏δον

וָאף אנָשָׁא מֵנַן אֵזַלו לבֵית קבֻורָא וֵאשׁכַּחו הָכַנָא אַיך מָא דֵּאמַר נֵשֵׁא לֵה דֵּין לָא חזַו׃

[(3) Luke 24, 25]

הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים!

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֺי חַסְרִי תְבוּנָה וּקְשֵׁי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל-אֲשֶׁר-דִּבְּרוּ הָנְּבִיאִים:

Tedy on řekl jim: Ó nesmyslní a zpozdilí srdcem k věření všemu tomu, což mluvili proroci.

A on jim řekl: „Jak jste nechápaví! To je vám tak těžké uvěřit všemu, co mluvili proroci! ([Lukáš 24:44-Lukáš 24:45])

καὶ αυ᾿τὸς ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς ω῏ α᾿νόητοι καὶ βραδει̑ς τη̑ καρδία του̑ πιστεύειν ε᾿πὶ πα̑σιν οι῟ς ε᾿λάλησαν οἱ προφη̑ται

הָידֵּין אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע אָו חַסִירַי רֵעיָנָא ויַקִירַי לֵבָּא לַמהַימָנֻו בּכֻלהֵין אַילֵין דּמַלֵלו נבִיֵא׃

[(3) Luke 24, 26]

הֲרֵי עַל הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת כָּל זֹאת וּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ!"

הַאִם לֹא-נָכוֺן הָיָה לַמָּשִׁיחַ לָשֵׂאת אֶת-עָנְיוֺ וְלָבֹא אֶל-כְּבוֺדוֺ:

Zdaliž nemusil těch věcí trpěti Kristus a vjíti v slávu svou?

Což neměl Mesiáš(q) to vše vytrpět a tak vejít do své slávy?“ (q) ř: Kristus

ου᾿χὶ ταυ̑τα ε῎δει παθει̑ν τὸν Χριστὸν καὶ ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν δόξαν αυ᾿του̑

לָא הוָא הָלֵין עתִיד הוָא דַּנסַיבַּר משִׁיחָא וַדנֵעֻול לתֵשׁבֻּוחתֵּה׃

[(3) Luke 24, 27]

הוּא הֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים.

וַיּוֺאֶל לְבָאֵר לָהֶם כָּל-הַכְּתוּבִים הָחֵל מִמּשֶׁה וְעַד כָּל-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עָלָיו:

A počav od Mojžíše a všech proroků, vykládal jim všecka ta písma, kteráž o něm byla.

Potom začal od Mojžíše a všech proroků a vykládal jim to, co se na něho vztahovalo ve všech částech Písma.

καὶ α᾿ρξάμενος α᾿πὸ Μωϋσέως καὶ α᾿πὸ πάντων τω̑ν προφητω̑ν διερμήνευσεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν πάσαις ται̑ς γραφαι̑ς τὰ περὶ ἑαυτου̑

ושַׁרִי הוָא מֵן מֻושֵׁא ומֵן כֻּלהֻון נבִיֵא וַמפַשֵׁק הוָא להֻון עַל נַפשֵׁה מֵן כֻּלהֻון כּתָבֵא׃

[(3) Luke 24, 28]

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהָיָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.

וַיִּקְרְבוּ אֶל-הַכְּפָר אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם הָיוּ מֻעֲדוֺת לָלֶכֶת שָׁמָּה וְהוּא נָטָה פָנָיו כְּהֹלֵךְ לוֺ מִזֶּה וָהָלְאָה:

I přiblížili se k městečku, do kteréhož šli, a on potrh se, jako by chtěl dále jíti.

Když už byli blízko vesnice, do které šli, on jako by chtěl jít dál.

καὶ η῎γγισαν ει᾿ς τὴν κὼμην ου῟ ε᾿πορεύοντο καὶ αυ᾿τὸς προσεποιήσατο πορρὼτερον πορεύεσθαι

וַקרֵבו הוַו לַקרִיתָא הָי דָּאזִלין הוַו לָה והֻו מַסבַּר הוָא להֻון דַּאיך דַּלדֻוכָּא רַחִיקָא אָזֵל הוָא׃

[(3) Luke 24, 29]

אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ בְּאָמְרָם: "הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ, כִּי הָעֶרֶב קָרֵב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם." לְפִיכָךְ נִכְנַס וְנִשְׁאַר אִתָּם.

וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לֵאמֹר שֶׁב-נָא פֹּה אִתָּנוּ כִּי-הָעֶרֶב הִגִּיעַ וְכִי-פָנָה הַיּוֺם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם:

Ale přinutili ho, řkouce: Zůstaň s námi, nebo se již připozdívá, a den se nachýlil. I všel, aby s nimi zůstal.

Oni však ho začali přemlouvat: „Zůstaň s námi, vždyť už je k večeru a den se schyluje.“ Vešel tedy a zůstal s nimi.

καὶ παρεβιάσαντο αυ᾿τὸν λέγοντες μει̑νον μεθ῾ ἡμω̑ν ο῞τι πρὸς ἑσπέραν ε᾿στὶν καὶ κέκλικεν η῎δη ἡ ἡμέρα καὶ ει᾿ση̑λθεν του̑ μει̑ναι σὺν αυ᾿τοι̑ς

וַאלצֻוהי וָאמרִין לֵה פֻּושׁ לוָתַן מֵטֻל דּיַומָא הָשָׁא רכֵן לֵה למֵחשַׁך ועַל דַּנקַוֵא לוָתהֻון׃

[(3) Luke 24, 30]

כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם.

וַיְהִי בְּשִׁיבְתּוֺ אִתָּם אֶל-הַשֻּׁלְחָן וַיִּקַּח אֶת-הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם:

I stalo se, když seděl s nimi za stolem, vzav chléb, dobrořečil, a lámaje, podával jim.

Když byl spolu s nimi u stolu, vzal chléb, vzdal díky, lámal a rozdával jim. ([Lukáš 9:16 Lukáš 22:19])

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ κατακλιθη̑ναι αυ᾿τὸν μετ῾ αυ᾿τω̑ν λαβών τὸν α῎ρτον ευ᾿λόγησεν καὶ κλάσας ε᾿πεδίδου αυ᾿τοι̑ς

וַהוָא דּכַד אֵסתּמֵך עַמהֻון נסַב לַחמָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב להֻון׃

[(3) Luke 24, 31]

אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נֶעְלַם מֵהֶם.

אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירוּ אֹתוֺ וְהוּא חָמַק עָבַר מִפְּנֵיהֶם:

I otevříny jsou oči jejich, a poznali ho. On pak odnesl se od nich.

Tu se jim otevřely oči a poznali ho; ale on zmizel jejich zrakům.

αυ᾿τω̑ν δὲ διηνοίχθησαν οἱ ο᾿φθαλμοὶ καὶ ε᾿πέγνωσαν αυ᾿τόν καὶ αυ᾿τὸς α῎φαντος ε᾿γένετο α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν

ומֵחדָא אֵתפַּתַּח עַינַיהֻון וֵאשׁתַּודּעֻוהי והֻו אֵשׁתּקֵל לֵה מֵנהֻון׃

[(3) Luke 24, 32]

אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הֲרֵי לִבֵּנוּ הָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּשֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָתַר לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים!"

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הַאִם לִבֵּנוּ לֹא הָיָה בֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּדַבְּרוֺ אֵלֵינוּ בַּדָּרֶךְ וּכְבָאֲרוֺ לָנוּ אֶת-הַכְּתוּבִים:

I řekli vespolek: Zdaliž srdce naše v nás nehořelo, když mluvil nám na cestě, a když otvíral nám písma?

Řekli si spolu: „Což nám srdce nehořelo, když s námi na cestě mluvil a otvíral nám Písma?“

καὶ ει῏παν πρὸς α᾿λλήλους ου᾿χὶ ἡ καρδία ἡμω̑ν καιομένη η῟ν ε᾿ν ἡμι̑ν ὡς ε᾿λάλει ἡμι̑ν ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ ὡς διήνοιγεν ἡμι̑ν τὰς γραφάς

וָאמרִין הוַו חַד לחַד לָא הוָא לֵבַּן יַקִיר הוָא בּגַוַן כַּד ממַלֵל עַמַן בֻּאורחָא וַמפַשֵׁק לַן כּתָבֵא׃

[(3) Luke 24, 33]

אוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. הֵם מָצְאוּ אֶת הָאַחַד־עָשָׂר מְכֻנָּסִים עִם חַבְרֵיהֶם,

וַיָּקוּמוּ בָעֵת הַהִיא וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיִּמְצְאוּ אֶת-אַחַד הֶעָשָׂר וְאֶת-אֲשֶׁר אִתָּם נִקְהָלִים יַחְדָּו:

A vstavše v tu hodinu, vrátili se do Jeruzaléma, a nalezli shromážděných těch jedenácte, a ty, kteříž s nimi byli,

A v tu hodinu vstali a vrátili se do Jeruzaléma; nalezli jedenáct učedníků a jejich druhy pohromadě.

καὶ α᾿ναστάντες αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα ὑπέστρεψαν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ καὶ ευ῟ρον η᾿θροισμένους τοὺς ε῞νδεκα καὶ τοὺς σὺν αυ᾿τοι̑ς

וקָמו בָּה בּשָׁעתָא וַהפַכו לֻאורִשׁלֵם וֵאשׁכַּחו לַחדַעסַר דַּכנִישִׁין ולַאילֵין דּעַמהֻון׃

[(3) Luke 24, 34]

וְהַכֹּל אוֹמְרִים כִּי הָאָדוֹן אָכֵן קָם וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן.

וְאֹמְרִים כִּי קָם הָאָדוֺן אֶל-נָכוֺן וְכִי נִרְאָה אֶל-שִׁמְעוֺן:

Ani praví: Že vstal Pán právě, a ukázal se Šimonovi.

Ti jim řekli: „Pán byl opravdu vzkříšen a zjevil se Šimonovi.“ ([1 Korintským 15:5])

λέγοντας ο῞τι ο῎ντως η᾿γέρθη ὁ κύριος καὶ ω῎φθη Σίμωνι

כַּד אָמרִין דּשַׁרִירָאיִת קָם מָרַן וֵאתחזִי לשֵׁמעֻון׃

[(3) Luke 24, 35]

הֵם סִפְּרוּ מַה שֶּׁקָּרָה בַּדֶּרֶךְ וְכִי הִכִּירוּהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם.

וַיְסַפְּרוּ גַּם-הֵם אֵת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם בַּדָּרֶךְ וְכִי הִכִּירֻהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת-הַלָּחֶם:

I vypravovali oni také to, co se stalo na cestě, a kterak ho poznali v lámání chleba.

Oni pak vypravovali, co se jim stalo na cestě a jak se jim dal poznat, když lámal chléb.

καὶ αυ᾿τοὶ ε᾿ξηγου̑ντο τὰ ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ καὶ ὡς ε᾿γνὼσθη αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν τη̑ κλάσει του̑ α῎ρτου

וָאף הֵנֻון אֵשׁתַּעִיו אַילֵין דַּהוַי בֻּאורחָא וַאיכַּנָא אֵתִידַע להֻון כַּד קצָא לַחמָא׃ ס

[(3) Luke 24, 36]

עוֹדָם מְדַבְּרִים כָּזֹאת וְהוּא עָמַד בְּתוֹכָם. אָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם",

עוֺד הֵם מְדַבְּרִים כָּאֵלֶּה וְהִנֵּה הוּא יֵשׁוּעַ עֹמֵד בְּתוֺכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֺם עֲלֵכֶם:

A když oni o tom rozmlouvali, postavil se Ježíš u prostřed nich, a řekl jim: Pokoj vám.

Když o tom mluvili, stál tu on sám uprostřed nich(r). (r) var: + a řekl jim: „Pokoj vám.“ ([Jan 20:19-Jan 20:20; Marek 16:14; Skutky apoštolské 10:40-Skutky apoštolské 10:41; 1 Korintským 15:5])

ταυ̑τα δὲ αυ᾿τω̑ν λαλούντων αυ᾿τὸς ε῎στη ε᾿ν μέσω αυ᾿τω̑ν καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ει᾿ρήνη ὑμι̑ν

וכַד הָלֵין ממַללִין הוַו יֵשֻׁוע קָם בַּינָתהֻון וֵאמַר להֻון שׁלָמָא עַמכֻון אֵנָא אנָא לָא תֵּדחלֻון׃

[(3) Luke 24, 37]

אַךְ הֵם נִבְהֲלוּ וְנִתְמַלְּאוּ פַּחַד, וְחָשְׁבוּ כִּי רוּחַ הֵם רוֹאִים.

וְהֵמָּה חַתּוּ נִבְהָלוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִי-רָאוּ רוּחַ:

Oni pak zhrozivše se a přestrašeni byvše, domnívali se, že by ducha viděli.

Zděsili se a byli plni strachu, poněvadž se domnívali, že vidí ducha. ([Matouš 14:26])

πτοηθέντες δὲ καὶ ε῎μφοβοι γενόμενοι ε᾿δόκουν πνευ̑μα θεωρει̑ν

והֵנֻון אֵתרהֵבו וַהוַו בּדֵחלתָא סָברִין הוַו גֵּיר דּרֻוחָא חָזֵין׃

[(3) Luke 24, 38]

אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ נֶחֱרַדְתֶּם וּמַדּוּעַ עוֹלִים סְפֵקוֹת בִּלְבַבְכֶם?

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה מְפַחֲדִים אַתֶּם וְלָמָּה תַּעֲלֶינָה מַחֲשָׁבוֺת בִּלְבַבְכֶם:

I dí jim: Co se strašíte, a proč myšlení vstupují na srdce vaše?

Řekl jim: „Proč jste tak zmateni a proč vám takové věci přicházejí na mysl?

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τί τεταραγμένοι ε᾿στέ καὶ διὰ τί διαλογισμοὶ α᾿ναβαίνουσιν ε᾿ν τη̑ καρδία ὑμω̑ν

וָאמַר להֻון יֵשֻׁוע מָנָא מֵתּזִיעִין אנתֻּון ומָנָא סָלקָן מַחשׁבָתָא עַל לֵבַּוָתכֻון׃

[(3) Luke 24, 39]

רְאוּ אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי - שֶׁאֲנִי הוּא. מַשְּׁשׁוּנִי וּרְאוּ; הֲרֵי לְרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בִּי."

רְאוּ אֶת-יָדַי וְאֶת-רַגְלַי כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא מִשְׁשׁוּנִי וּרְאוּ כִּי רוּחַ אֵין לוֺ בָּשָׂר וַעֲצָמוֺת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בִּי:

Vizte ruce mé i nohy mé, já zajisté jsem ten. Dotýkejte se mne a vizte; neboť duch těla a kostí nemá, jako mne vidíte míti.

Podívejte se na mé ruce a nohy: vždyť jsem to já. Dotkněte se mne a přesvědčte se: duch přece nemá maso a kosti, jako to vidíte na mně.“ ([1 Janův 1:1])

ι῎δετε τὰς χει̑ράς μου καὶ τοὺς πόδας μου ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι αυ᾿τός ψηλαφήσατέ με καὶ ι῎δετε ο῞τι πνευ̑μα σάρκα καὶ ο᾿στέα ου᾿κ ε῎χει καθώς ε᾿μὲ θεωρει̑τε ε῎χοντα

חזַו אִידַי ורֵגלַי דֵּאנָא אנָא גֻּושֻׁונָני ודַעו דַּלרֻוחָא בֵּסרָא וגַרמֵא לַיתּ לָה אַיך דּחָזֵין אנתֻּון דִּאית לִי׃

[(3) Luke 24, 40]

וּבְאָמְרוֹ זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו.

וְאַחֲרֵי אָמְרוֺ כָזֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֶת-יָדָיו וְאֶת-רַגְלָיו:

A pověděv to, ukázal jim ruce i nohy.

To řekl a ukázal jim ruce a nohy(s). (s) var: – Lukáš 24:40

καὶ του̑το ει᾿πών ε῎δειξεν αυ᾿τοι̑ς τὰς χει̑ρας καὶ τοὺς πόδας

וכַד הָלֵין אֵמַר חַוִי אֵנֻון אִידַוהי ורֵגלַוהי׃

[(3) Luke 24, 41]

מֵאַחַר שֶׁעוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מֵרֹב שִׂמְחָה וְהָיוּ מְלֵאֵי פְּלִיאָה, אָמַר לָהֶם: "הַאִם יֵשׁ לָכֶם פֹּה אֵיזֶה אֹכֶל?"

וּבְעוֺד לֹא הֶאֱמִינוּ מִ׹ִּׂמְחָה וּמִתִּמְהוֺן לֵבָב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיֵשׁ-לָכֶם פֹּה אֹכֶל:

Když pak oni ještě nevěřili pro radost, ale divili se, řekl jim: Máte-li tu co k jídlu?

Když tomu pro samou radost nemohli uvěřit a jen se divili, řekl jim: „Máte tu něco k jídlu?“ ([Jan 21:5])

ε῎τι δὲ α᾿πιστούντων αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ τη̑ς χαρα̑ς καὶ θαυμαζόντων ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε῎χετέ τι βρὼσιμον ε᾿νθάδε

וכַד עדַמָא להָשָׁא לָא מהַימנִין הוַו מֵן חַדוַתהֻון ומֵתּתַּמהִין הוַו אֵמַר להֻון אִית לכֻון תּנָן מֵדֵּם למֵאכַל׃

[(3) Luke 24, 42]

הֵם נָתְנוּ לוֹ חֲתִיכַת דָּג צָלוּי,

וַיִּתְּנוּ לוֺ מִקְצַת דָּג צִלִי-אֵשׁ וּמִנֹפֶת צוּפִים:

A oni podali jemu kusu ryby pečené a plástu strdi.

Podali mu kus pečené ryby(t). (t) var: + a plást medu

οἱ δὲ ε᾿πέδωκαν αυ᾿τω̑ ι᾿χθύος ο᾿πτου̑ μέρος

הֵנֻון דֵּין יַהבו לֵה מנָתָא מֵן נֻונָא דּטַויָא ומֵן כַּכָּרִיתָא דּדֵבשָׁא׃

[(3) Luke 24, 43]

וְהוּא לָקַח וְאָכַל לְעֵינֵיהֶם.

וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם:

A vzav, pojedl před nimi,

Vzal si a pojedl před nimi.

καὶ λαβών ε᾿νὼπιον αυ᾿τω̑ν ε῎φαγεν

וַנסַב אֵכַל לעִנַיהֻון׃ ס

[(3) Luke 24, 44]

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֺד הָיִיתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָל-הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֺרַת משֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבְמִזְמוֺרֵי תְהִלִּים:

A řekl jim: Tatoť jsou slova, kteráž jsem mluvil vám, ještě byv s vámi: Že se musí naplniti všecko, což psáno jest v zákoně Mojžíšově a v prorocích i v žalmích o mně.

Řekl jim: „To jsem měl na mysli, když jsem byl ještě s vámi a říkal vám, že se musí naplnit všechno, co je o mně psáno v zákoně Mojžíšově, v Prorocích a Žalmech.“ ([Lukáš 24:26-Lukáš 24:27; Skutky apoštolské 13:29; 1 Korintským 15:4; Matouš 26:24; Marek 14:21 Marek 9:12; Lukáš 18:31])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς ου῟τοι οἱ λόγοι μου ου῍ς ε᾿λάλησα πρὸς ὑμα̑ς ε῎τι ω῍ν σὺν ὑμι̑ν ο῞τι δει̑ πληρωθη̑ναι πάντα τὰ γεγραμμένα ε᾿ν τω̑ νόμω Μωϋσέως καὶ τοι̑ς προφήταις καὶ ψαλμοι̑ς περὶ ε᾿μου̑

וֵאמַר להֻון הָלֵין אֵנֵין מֵלֵא דּמַללֵת עַמכֻון כַּד לוָתכֻון הוִית דּוָלֵא הו דּנֵשׁתַּלַם כֻּל מֵדֵּם דַּכתִיב בּנָמֻוסָא דּמֻושֵׁא ובַנבִיֵא וַבמַזמֻורֵא עלַי׃

[(3) Luke 24, 45]

אָז פָּתַח אֶת לְבָבָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים

אָז פָּתַח אֶת-לְבָבָם לְהַשְׂכִּיל אֶת-הַכְּתוּבִים:

Tedy otevřel jim mysl, aby rozuměli písmům.

Tehdy jim otevřel mysl, aby rozuměli Písmu.

τότε διήνοιξεν αυ᾿τω̑ν τὸν νου̑ν του̑ συνιέναι τὰς γραφάς

הָידֵּין פּתַח רֵעיָנהֻון למֵסתַּכָּלֻו כּתָבֵא׃

[(3) Luke 24, 46]

וְאָמַר לָהֶם: "כָּךְ כָּתוּב, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וְיָקוּם מִן הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב עַל-עֻנּוֺת הַמָּשִׁיחַ וְעַל-תְּקוּמָתוֺ מִן-הַמֵּתִים בַּיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי:

A řekl jim: Takť jest psáno, a tak musil Kristus trpěti, a třetího dne z mrtvých vstáti,

Řekl jim: „Tak je psáno: Kristus bude(u) trpět a třetího dne vstane z mrtvých; (u) var: musí

καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ου῞τως γέγραπται παθει̑ν τὸν Χριστὸν καὶ α᾿ναστη̑ναι ε᾿κ νεκρω̑ν τη̑ τρίτη ἡμέρα

וֵאמַר להֻון דּהָכַנָא כּתִיב והָכַנָא זָדֵק הוָא דּנֵחַשׁ משִׁיחָא ודַנקֻום מֵן בֵּית מִיתֵא לַתלָתָא יַומִין׃

[(3) Luke 24, 47]

וּבִשְׁמוֹ תֻּכְרַז תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת חֲטָאִים לְכָל הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלַיִם.

וְכִי בִשְׁמוֺ יִקְרְאוּ הַקֹּרְאִים לִתְשׁוּבָה וְלִסְלִיחַת עָוֺן בְּכָל-הַגּוֺיִם הָחֵל מִן-יְרוּשָׁלָיִם:

A aby bylo kázáno ve jménu jeho pokání a odpuštění hříchů mezi všemi národy, počna od Jeruzaléma.

v jeho jménu se bude zvěstovat pokání na(v) odpuštění hříchů všem národům, počínajíc Jeruzalémem. (v) var: a ([Matouš 28:18-Matouš 28:20; Marek 16:15; Jan 20:21-Jan 20:23; 1 Timoteovi 3:16])

καὶ κηρυχθη̑ναι ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι αυ᾿του̑ μετάνοιαν ει᾿ς α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν ει᾿ς πάντα τὰ ε῎θνη α᾿ρξάμενοι α᾿πὸ ᾽Ιερουσαλήμ

וַדנֵתכּרֵז בַּשׁמֵה תּיָבֻּותָא לשֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא בּכֻלהֻון עַממֵא ושֻׁורָיָא נֵהוֵא מֵן אֻורִשׁלֵם׃

[(3) Luke 24, 48]

אַתֶּם עֵדִים לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וְאַתֶּם עֵדִים עַל-אֵלֶּה:

Vy pak jste svědkové toho.

Vy jste toho svědky. ([Skutky apoštolské 1:8])

ὑμει̑ς μάρτυρες τούτων

וַאנתֻּון אֵנֻון סָהדֵּא דּהָלֵין׃

[(3) Luke 24, 49]

הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אָבִי, וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר עַד שֶׁתִּלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם."

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֵת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָכֶם אָבִי וְאַתֶּם הוֺחִילוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי-תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֺם:

A aj, já pošli zaslíbení Otce svého na vás. Vy pak čekejte v městě Jeruzalémě, dokudž nebudete oblečeni mocí s výsosti.

Hle, sesílám na vás, co slíbil můj Otec; zůstaňte ve městě, dokud nebudete vyzbrojeni mocí z výsosti.“ ([Jan 14:26; Skutky apoštolské 1:4])

καὶ ι᾿δοὺ ε᾿γώ α᾿ποστέλλω τὴν ε᾿παγγελίαν του̑ πατρός μου ε᾿φ῾ ὑμα̑ς ὑμει̑ς δὲ καθίσατε ε᾿ν τη̑ πόλει ε῞ως ου῟ ε᾿νδύσησθε ε᾿ξ υ῞ψους δύναμιν

וֵאנָא אֵשַׁדַּר עלַיכֻּון מֻולכָּנָא דָּאבי אַנתֻּון דֵּין קַוַו בֻּאורִשׁלֵם מדִינתָּא עדַמָא דּתֵלבּשֻׁון חַילָא מֵן רַומָא׃ ס

[(3) Luke 24, 50]

הוּא הוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה, נָשָׂא אֶת יָדָיו וּבֵרְכָם.

וַיּוֺצִיאֵם אֶל-מִחוּץ לָעִיר עַד-בֵּית עַנְיָה וַיִּ׹ָּׂא אֶת-יָדָיו וַיְבָרְכֵם:

I vyvedl je ven až do Betany, a pozdvih rukou svých, dal jim požehnání.

Potom je vyvedl až k Betanii, zvedl ruce a požehnal jim; ([Marek 16:19; Skutky apoštolské 1:9-Skutky apoštolské 1:11])

ε᾿ξήγαγεν δὲ αυ᾿τοὺς ε῎ξω ε῞ως πρὸς Βηθανίαν καὶ ε᾿πάρας τὰς χει̑ρας αυ᾿του̑ ευ᾿λόγησεν αυ᾿τούς

וַאפֵּק אֵנֻון עדַמָא לבֵית־עַניָא וַארִים אִידַוהי ובַרֵך אֵנֻון׃

[(3) Luke 24, 51]

בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִפְרַד מֵהֶם וְנִשָֹא הַשָּׁמַיְמָה.

וַיְהִי בְּבָרְכוֺ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵהֶם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה:

I stalo se, když jim žehnal, bral se od nich, a nesen jest do nebe.

a když jim žehnal, vzdálil se od nich a byl nesen do nebe(x). (x) var: – a byl nesen do nebe

καὶ ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ευ᾿λογει̑ν αυ᾿τὸν αυ᾿τοὺς διέστη α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν καὶ α᾿νεφέρετο ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν

וַהוָא דּכַד מבַרֵך להֻון אֵתפּרֵשׁ מֵנהֻון וַסלֵק לַשׁמַיָא׃ ס

[(3) Luke 24, 52]

הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,

וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ-לוֺ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֺלָה:

A oni poklonivše se jemu, navrátili se do Jeruzaléma s radostí velikou.

Oni před ním padli na kolena(y); potom se s velikou radostí navrátili do Jeruzaléma, (y) var: – před ním padli na kolena ([Skutky apoštolské 1:12-Skutky apoštolské 1:14])

καὶ αυ᾿τοὶ προσκυνήσαντες αυ᾿τὸν ὑπέστρεψαν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ μετὰ χαρα̑ς μεγάλης

הֵנֻון דֵּין סגֵדו לֵה וַהפַכו לֻאורִשׁלֵם בּחַדֻותָא רַבּתָא׃

[(3) Luke 24, 53]

וְהִתְמִידוּ לִהְיוֹת בַּמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהֵם מְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים.

וַיִּהְיוּ בַהֵיכָל מְהַלֲלִים וּמְבָרְכִים אֶת-הָאֱלֹהִים תָּמִיד אָמֵן:

A byli vždycky v chrámě, chválíce a dobrořečíce Boha. Amen.

byli stále v chrámě a chválili Boha.

καὶ η῟σαν διὰ παντὸς ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ευ᾿λογου̑ντες τὸν θεόν

וַבכֻלזבַן אִיתַיהֻון הוַו בּהַיכּלָא כַּד משַׁבּחִין וַמבַרכִין לַאלָהָא אַמִין סּ סּ׃

[(4) John 01, 01]

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר.

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר וְהַדָּבָר הָיָה אֶת-הָאֱלֹהִים וְהוּא הַדָּבָר הָיָה אֱלֹהִים:

Na počátku bylo Slovo, a to Slovo bylo u Boha, a to Slovo byl Bůh.

Na počátku bylo Slovo, to Slovo bylo u Boha, to Slovo bylo Bůh. ([Genesis 1:1; 1 Janův 1:1-1 Janův 1:2])

ε᾿ν α᾿ρχη̑ η῟ν ὁ λόγος καὶ ὁ λόγος η῟ν πρὸς τὸν θεόν καὶ θεὸς η῟ν ὁ λόγος

בּרִשִׁית אִיתַוהי הוָא מֵלתָא והֻו מֵלתָא אִיתַוהי הוָא לוָת אַלָהָא וַאלָהָא אִיתַוהי הוָא הֻו מֵלתָא׃

[(4) John 01, 02]

הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים.

הוּא הָיָה מֵרֹאשׁ אֶת-הָאֱלֹהִים:

To bylo na počátku u Boha.

ου῟τος η῟ν ε᾿ν α᾿ρχη̑ πρὸς τὸν θεόν

הָנָא אִיתַוהי הוָא בּרִשִׁית לוָת אַלָהָא׃

[(4) John 01, 03]

הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה.

כָּל-הַמַּעֲשִׂים נִהְיוּ עַל-יָדוֺ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשָׂה מִבַּלְעָדָיו:

Všecky věci skrze ně učiněny jsou, a bez něho nic není učiněno, což učiněno jest.

Všechno povstalo skrze ně a bez něho nepovstalo nic, co jest. ([Žalmy 33:6; Koloským 1:16-Koloským 1:17; Židům 1:2])

πάντα δι῾ αυ᾿του̑ ε᾿γένετο καὶ χωρὶς αυ᾿του̑ ε᾿γένετο ου᾿δὲ ε῞ν ο῍ γέγονεν

כֻּל בִּאידֵה הוָא ובֵלעָדַוהי אָפלָא חדָא הוָת מֵדֵּם דַּהוָא׃

[(4) John 01, 04]

בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ הָאוֹר לִבְנֵי הָאָדָם.

בּוֺ נִמְצָא חַיִּים וְהַחַיִּים הֵם אוֺר הָאָדָם:

V něm život byl, a život byl světlo lidí.

V něm byl život a život byl světlo lidí(a). (a) bez něho nepovstalo nic. Co vzniklo, v tom byl život, a život byl světlo lidí.

ε᾿ν αυ᾿τω̑ ζωὴ η῟ν καὶ ἡ ζωὴ η῟ν τὸ φω̑ς τω̑ν α᾿νθρὼπων

בֵּה חַיֵא הוָא וחַיֵא אִיתַיהֻון נֻוהרָא דַּבנַינָשָׁא׃

[(4) John 01, 05]

וְהָאוֹר מֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ לֹא הִשִֹיגוֹ.

וְהָאוֺר זֹרֵחַ בַּחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ לֹא יְכִילֶנּוּ:

A to světlo v temnostech svítí, ale tmy ho neobsáhly.

To světlo ve tmě svítí a tma je nepohltila(b). (b) nepřijala ([1 Janův 1:5])

καὶ τὸ φω̑ς ε᾿ν τη̑ σκοτία φαίνει καὶ ἡ σκοτία αυ᾿τὸ ου᾿ κατέλαβεν

והֻו נֻוהרָא בּחֵשֻׁוכָא מַנהַר וחֵשֻׁוכָא לָא אַדרכֵה׃ ס

[(4) John 01, 06]

אִישׁ הָיָה שָׁלוּחַ מֵאֵת אֱלֹהִים וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן.

אִישׁ הָיָה בָאָרֶץ יוֺחָנָן שְׁמוֺ אֲשֶׁר שְׁלָחוֺ אֱלֹהִים:

Byl člověk poslaný od Boha, jemuž jméno bylo Jan.

Od Boha byl poslán člověk, jménem Jan. ([Matouš 3:1-Matouš 3:6; Marek 1:4-Marek 1:6; Lukáš 3:1-Lukáš 3:3])

ε᾿γένετο α῎νθρωπος α᾿πεσταλμένος παρὰ θεου̑ ο῎νομα αυ᾿τω̑ ᾽Ιωάννης

הוָא בַּרנָשָׁא דֵּאשׁתַּדַּר מֵן אַלָהָא שׁמֵה יֻוחַנָן׃

[(4) John 01, 07]

הוּא בָּא לְעֵדוּת, לְהָעִיד עַל הָאוֹר כְּדֵי שֶׁעַל־פִּיו יַאֲמִינוּ הַכֹּל.

הוּא בָא לְעֵדוּת לְהָעִיד עַל-הָאוֺר לְמַעַן יַאֲמִינוּ כֻלָּם עַל-יָדוֺ:

Ten přišel na svědectví, aby svědčil o tom světle, aby všickni uvěřili skrze něho.

Ten přišel proto, aby vydal svědectví o tom světle, aby všichni uvěřili skrze něho.

ου῟τος η῟λθεν ει᾿ς μαρτυρίαν ι῞να μαρτυρήση περὶ του̑ φωτός ι῞να πάντες πιστεύσωσιν δι῾ αυ᾿του̑

הָנָא אֵתָא לסָהדֻּותָא דּנֵסהַד עַל נֻוהרָא דּכֻלנָשׁ נהַימֵן בִּאידֵה׃

[(4) John 01, 08]

הוּא לֹא הָיָה הָאוֹר; הוּא בָּא לְהָעִיד עַל הָאוֹר.

וְלֹא הוּא הָיָה הָאוֺר כִּי אִם-בָּא לְהָעִיד עַל-הָאוֺר הַהוּא:

Nebyl on to světlo, ale přišel, aby svědectví vydával o tom světle.

Jan sám nebyl tím světlem, ale přišel, aby o tom světle vydal svědectví. ([Marek 1:7-Marek 1:8])

ου᾿κ η῟ν ε᾿κει̑νος τὸ φω̑ς α᾿λλ῾ ι῞να μαρτυρήση περὶ του̑ φωτός

לָא הֻו הוָא נֻוהרָא אֵלָא דּנֵסהַד עַל נֻוהרָא׃

[(4) John 01, 09]

הָאוֹר הָאֲמִתִּי, הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם, בָּא אֶל הָעוֹלָם.

הוּא אוֺר אֱמֶת אֲשֶׁר בָּא לָעוֺלָם לְהָאִיר לְכָל-אָדָם:

Tentoť byl to pravé světlo, kteréž osvěcuje každého člověka přicházejícího na svět.

Bylo tu pravé světlo, které osvěcuje každého člověka; to přicházelo do světa(c). (c) každého člověka, přicházejícího na svět ([Jan 8:12 Jan 9:5 Jan 12:46])

η῟ν τὸ φω̑ς τὸ α᾿ληθινόν ο῍ φωτίζει πάντα α῎νθρωπον ε᾿ρχόμενον ει᾿ς τὸν κόσμον

אִיתַוהי הוָא גֵּיר נֻוהרָא דַּשׁרָרָא דּמַנהַר לכֻלנָשׁ דָּאתֵא לעָלמָא׃

[(4) John 01, 10]

בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדָיו נִהְיָה הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ.

הוּא הָיָה בָעוֺלָם וְהָעוֺלָם נִהְיָה עַל-יָדוֺ וְהָעוֺלָם אֹתוֺ לֹא יָדָע:

Na světě byl, a svět skrze něho učiněn jest, ale svět ho nepoznal.

Na světě byl, svět skrze něj povstal, ale svět ho nepoznal. ([Matouš 11:19])

ε᾿ν τω̑ κόσμω η῟ν καὶ ὁ κόσμος δι῾ αυ᾿του̑ ε᾿γένετο καὶ ὁ κόσμος αυ᾿τὸν ου᾿κ ε῎γνω

בּעָלמָא הוָא ועָלמָא בִּאידֵה הוָא ועָלמָא לָא יַדעֵה׃

[(4) John 01, 11]

הוּא בָּא אֶל שֶׁלּוֹ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לוֹ לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ.

הוּא בָא אֶל-עַמּוֺ שֶׁלּוֺ וְעַמּוֺ שֶׁלּוֺ לֹא הֶחֱזִיקוּ-בוֺ:

Do svého vlastního přišel, ale vlastní jeho nepřijali ho.

Přišel do svého vlastního, ale jeho vlastní ho nepřijali.

ει᾿ς τὰ ι῎δια η῟λθεν καὶ οἱ ι῎διοι αυ᾿τὸν ου᾿ παρέλαβον

לדִילֵה אֵתָא ודִילֵה לָא קַבּלֻוהי׃

[(4) John 01, 12]

אֲבָל לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אוֹתוֹ, הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ, נָתַן תֹּקֶף לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ-בוֺ נָתַן-כֹּחַ בְּיָדָם לִהְיוֺת בָּנִים לֵאלֹהִים הֲלֹא הֵם הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֺ:

Kteříž pak koli přijali jej, dal jim moc syny Božími býti, těm, kteříž věří ve jméno jeho,

Těm pak, kteří ho přijali a věří v jeho jméno, dal moc stát se Božími dětmi. ([Galatským 3:26; 1 Janův 5:1])

ο῞σοι δὲ ε῎λαβον αυ᾿τόν ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ξουσίαν τέκνα θεου̑ γενέσθαι τοι̑ς πιστεύουσιν ει᾿ς τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑

אַילֵין דֵּין דּקַבּלֻוהי יַהב להֻון שֻׁולטָנָא דַּבנַיָא דַּאלָהָא נֵהוֻון לַאילֵין דַּמהַימנִין בַּשׁמֵה׃

[(4) John 01, 13]

לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר נוֹלְדוּ, אַף לֹא מֵחֵפֶץ גֶּבֶר, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים.

אֲשֶׁר לֵדָתָם לֹא מִדָּם וְלֹא מִתַּאֲוַת בָּשָׂר וְלֹא מֵרוּחַ גָּבֶר כִּי אִם-מֵאֱלֹהִים:

Kteříž ne ze krví, ani z vůle těla, ani z vůle muže, ale z Boha zplozeni jsou.

Ti se nenarodili, jen jako se rodí lidé, jako děti pozemských otců(d), nýbrž narodili se z Boha. (d) ř: nenarodili z krve ani z vůle těla ani z vůle muže ([Matouš 16:17; Jan 3:5-Jan 3:6; 1 Petrův 1:23])

οι῍ ου᾿κ ε᾿ξ αἱμάτων ου᾿δὲ ε᾿κ θελήματος σαρκὸς ου᾿δὲ ε᾿κ θελήματος α᾿νδρὸς α᾿λλ῾ ε᾿κ θεου̑ ε᾿γεννήθησαν

אַילֵין דּלַו מֵן דּמָא ולָא מֵן צֵביָנָא דּבֵסרָא ולָא מֵן צֵביָנָא דּגַברָא אֵלָא מֵן אַלָהָא אֵתִילֵדו׃ ס

[(4) John 01, 14]

הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ; וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹד בֵּן יָחִיד מִלִּפְנֵי אָבִיו, מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת.

וְהַדָּבָר לָבַשׁ בָּשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֺכֵנוּ וְאֶת-כְּבוֺדוֺ רָאִינוּ כִּכְבוֺד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת:

A Slovo to tělo učiněno jest, a přebývalo mezi námi, (a viděli jsme slávu jeho, slávu jakožto jednorozeného od Otce), plné milosti a pravdy.

A Slovo se stalo tělem a přebývalo mezi námi. Spatřili jsme jeho slávu, slávu, jakou má od Otce jednorozený Syn, plný milosti a pravdy. ([Matouš 1:16; Lukáš 2:7; Římanům 1:3; Galatským 4:4; 1 Janův 4:2-1 Janův 4:3; Lukáš 1:2 Lukáš 9:32])

καὶ ὁ λόγος σὰρξ ε᾿γένετο καὶ ε᾿σκήνωσεν ε᾿ν ἡμι̑ν καὶ ε᾿θεασάμεθα τὴν δόξαν αυ᾿του̑ δόξαν ὡς μονογενου̑ς παρὰ πατρός πλήρης χάριτος καὶ α᾿ληθείας

ומֵלתָא בֵּסרָא הוָא וַאגֵּן בַּן וַחזַין שֻׁובחֵה שֻׁובחָא אַיך דִּיחִידָיָא דּמֵן אַבָא דַּמלֵא טַיבֻּותָא וקֻושׁתָּא׃ ס

[(4) John 01, 15]

יוֹחָנָן הֵעִיד עָלָיו וְקָרָא בְּאָמְרוֹ: "זֶה הוּא שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, 'הַבָּא אַחֲרַי הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה'."

וְיוֺחָנָן הֵעִיד עָלָיו וַיִּקְרָא לֵאמֹר זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו כִּי הוּא בָא אַחֲרַי וְהִנֵּה הוּא לְפָנָי כִּי רִאשׁוֺן-לִי הָיָה:

Jan svědectví vydával o něm, a volal, řka: Tentoť jest, o němž jsem pravil, že po mně přišed, předšel mne; nebo přednější jest než já.

Jan o něm vydával svědectví a volal: „To je ten, o němž jsem řekl: Přichází za mnou, ale je větší, protože tu byl dříve než já.“ ([Marek 1:7; Koloským 1:17])

᾽Ιωάννης μαρτυρει̑ περὶ αυ᾿του̑ καὶ κέκραγεν λέγων ου῟τος η῟ν ο῍ν ει῏πον ὁ ο᾿πίσω μου ε᾿ρχόμενος ε῎μπροσθέν μου γέγονεν ο῞τι πρω̑τός μου η῟ν

יֻוחַנָן סהֵד עלַוהי וַקעָא וֵאמַר הָנַו הַו דֵּאמרֵת דּבָתַרי אָתֵא וַהוָא לֵה קדָמַי מֵטֻל דּקַדמָי הֻו מֵני׃ ס

[(4) John 01, 16]

הֵן מִמְּלוֹאוֹ כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ, וְחֶסֶד עַל חֶסֶד;

כִּי מִמְּלֹאוֺ נָשָׂאנוּ כֻלָּנוּ חֶסֶד עַל-חָסֶד:

A z plnosti jeho my všickni vzali jsme, a to milost za milost.

Z jeho plnosti jsme byli obdarováni my všichni milostí za milostí(e). (e) milost za milost ([Koloským 1:19])

ο῞τι ε᾿κ του̑ πληρὼματος αυ᾿του̑ ἡμει̑ς πάντες ε᾿λάβομεν καὶ χάριν α᾿ντὶ χάριτος

ומֵן מַליֻותֵה חנַן כֻּלַן נסַבן וטַיבֻּותָא חלָף טַיבֻּותָא׃

[(4) John 01, 17]

כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי הַתּוֺרָה נְתוּנָה בְּיַד-מֹשֶׁה וְחֶסֶד וֶאֱמֶת מִמְּקוֺר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיח יָצָאוּ:

Nebo zákon skrze Mojžíše dán jest, milost a pravda skrze Ježíše Krista stala se.

Neboť Zákon byl dán skrze Mojžíše, milost a pravda se stala skrze Ježíše Krista. ([Římanům 10:4])

ο῞τι ὁ νόμος διὰ Μωϋσέως ε᾿δόθη ἡ χάρις καὶ ἡ α᾿λήθεια διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿γένετο

מֵטֻל דּנָמֻוסָא בּיַד מֻושֵׁא אֵתִיהֵב שׁרָרָא דֵּין וטַיבֻּותָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא הוָא׃ ס

[(4) John 01, 18]

אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם; הַבֵּן הַיָּחִיד, הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ.

אֵת הָאֱלֹהִים לֹא-רָאָה אָדָם מֵעוֺלָם וְהַבֵּן הַיָּחִיד בְּחֵיק הָאָב הוּא הִגִּיד תְּכוּנָתוֺ:

Boha žádný nikdy neviděl; jednorozený ten Syn, kterýž jest v lůnu Otce, onť vypravil.

Boha nikdy nikdo neviděl; jednorozený Syn(f), který je v náručí Otcově, nám o něm řekl. (f) var: jednorozený Bůh ([Exodus 33:20; Jan 6:46; Koloským 1:15; 1 Timoteovi 6:16; 1 Janův 4:12])

θεὸν ου᾿δεὶς ἑὼρακεν πὼποτε μονογενὴς θεὸς ὁ ω῍ν ει᾿ς τὸν κόλπον του̑ πατρὸς ε᾿κει̑νος ε᾿ξηγήσατο

אַלָהָא לָא חזָא אנָשׁ מֵמתֻום יִחִידָיָא אַלָהָא הַו דִּאיתַוהי בּעֻובָּא דַּאבֻוהי הֻו אֵשׁתַּעִי׃ ס

[(4) John 01, 19]

זֹאת עֵדוּתוֹ שֶׁל יוֹחָנָן כַּאֲשֶׁר רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁלְחוּ אֵלָיו כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים מִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל אוֹתוֹ "מִי אַתָּה?".

וְזֹאת עֵדוּת יוֺחָנָן בִּשְׁלֹחַ הַיְּהוּדִים כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל אֹתוֺ מִי הוּא:

A totoť jest svědectví Janovo, když poslali Židé z Jeruzaléma kněží a Levíty, aby se ho otázali: Ty kdo jsi?

Toto je svědectví Janovo, když k němu Židé z Jeruzaléma poslali kněze a levity, aby se ho otázali: „Kdo jsi?“ ([Matouš 3:1-Matouš 3:6; Marek 1:2-Marek 1:6; Lukáš 3:1-Lukáš 3:6])

καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ μαρτυρία του̑ ᾽Ιωάννου ο῞τε α᾿πέστειλαν πρὸς αυ᾿τὸν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ε᾿ξ ῾Ιεροσολύμων ἱερει̑ς καὶ Λευίτας ι῞να ε᾿ρωτήσωσιν αυ᾿τόν σὺ τίς ει῏

והָדֵא הִי סָהדֻּותֵה דּיֻוחַנָן כַּד שַׁדַּרו לוָתֵה יִהֻודָיֵא מֵן אֻורִשׁלֵם כָּהנֵא ולֵוָיֵא דַּנשַׁאלֻונָיהי אַנתּ מַן אַנתּ׃

[(4) John 01, 20]

הוּא לֹא כִּחֵשׁ אֶלָּא הוֹדָה וְאָמַר: "אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ."

וְהוּא הוֺדָה וְלֹא כִחֵד כִּי הִגִּיד לֵאמֹר אָנֹכִי אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ:

I vyznal a nezapřel, a vyznal: Že já nejsem Kristus.

Nic nepopřel a otevřeně vyznal: „Já nejsem Mesiáš(g).“ (g) ř: Kristus (tak i Jan 1:25)

καὶ ὡμολόγησεν καὶ ου᾿κ η᾿ρνήσατο καὶ ὡμολόγησεν ο῞τι ε᾿γώ ου᾿κ ει᾿μὶ ὁ Χριστός

וַאודִּי ולָא כּפַר וַאודִּי דּלַו אֵנָא אנָא משִׁיחָא׃

[(4) John 01, 21]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אִם כֵּן, מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה אֵלִיָּהוּ?" הֵשִׁיב: "לֹא." "הַאִם אַתָּה הַנָּבִיא?" הֵשִׁיב לָהֶם: "לֹא."

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ מִי אֵפוֺא אָתָּה הַאַתָּה אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי אֵלִיָּהוּ הַאִם הַנָּבִיא אַתָּה וַיַּעַן לֹא:

I otázali se ho: Což pak? Eliáš jsi ty? I řekl: Nejsem. Jsi ten prorok? Odpověděl: Nejsem.

Znovu se ho zeptali: „Jak to tedy je? Jsi Eliáš?“ Řekl: „Nejsem.“ „Jsi ten Prorok?“ Odpověděl: „Ne.“ ([Malachiáš 3:23; Deuteronomium 18:15])

καὶ η᾿ρὼτησαν αυ᾿τόν τί ου῏ν σύ ᾽Ηλίας ει῏ καὶ λέγει ου᾿κ ει᾿μί ὁ προφήτης ει῏ σύ καὶ α᾿πεκρίθη ου῎

ושַׁאלֻוהי תֻּוב מָנָא הָכִיל אִלִיָא אַנתּ וֵאמַר לָא אִיתַי נבִיָא אַנתּ וֵאמַר לָא׃

[(4) John 01, 22]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אָז מִי אַתָּה? - כְּדֵי שֶׁנִּתֵּן תְּשׁוּבָה לְשׁוֹלְחֵינוּ. מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל עַצְמְךָ?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וּמִי אֵפוֺא אָתָּה כִּי עָלֵינוּ לְהָשִׁיב דָּבָר אֶת-שֹׁלְחֵינוּ מָה-תֹּאמַר עַל-נַפְשֶׁךׇ:

I řekli jemu: Kdožs pak? Ať odpověd dáme těm, kteříž nás poslali. Co pravíš sám o sobě?

Řekli mu tedy: „Kdo jsi? Ať můžeme přinést odpověď těm, kdo nás poslali. Za koho se sám pokládáš?“

ει῏παν ου῏ν αυ᾿τω̑ τίς ει῏ ι῞να α᾿πόκρισιν δω̑μεν τοι̑ς πέμψασιν ἡμα̑ς τί λέγεις περὶ σεαυτου̑

וֵאמַרו לֵה ומַנֻו אַנתּ דּנֵתֵּל פֵּתגָמָא לַאילֵין דּשַׁדּרֻון מָנָא אָמַר אַנתּ עַל נַפשָׁך׃ ס

[(4) John 01, 23]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא."

וַיֹּאמַר אָנֹכִי קוֺל קוֺרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֺה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:

Řekl: Já jsem hlas volajícího na poušti: Spravte cestu Páně, jakož pověděl Izaiáš prorok.

Řekl: „Jsem hlas volajícího na poušti: Urovnejte cestu Páně – jak řekl prorok Izaiáš.“ ([Izajáš 40:3])

ε῎φη ε᾿γώ φωνὴ βοω̑ντος ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ευ᾿θύνατε τὴν ὁδὸν κυρίου καθώς ει῏πεν ᾽Ησαι̑ας ὁ προφήτης

אֵמַר אֵנָא קָלָא דּקָרֵא בּמַדבּרָא דַּאשׁוַו אֻורחֵה דּמָריָא אַיכַּנָא דֵּאמַר אֵשַׁעיָא נבִיָא׃ ס

[(4) John 01, 24]

הַשְּׁלוּחִים הָיוּ מִן הַפְּרוּשִׁים

וְהַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה הָיוּ מִן-הַפְּרוּשִׁים:

Ti pak, kteříž byli posláni, z farizeů byli.

Ti vyslaní byli z řad farizeů. ([Matouš 3:11-Matouš 3:12; Marek 1:7-Marek 1:8; Lukáš 3:15-Lukáš 3:18; Skutky apoštolské 13:25])

καὶ α᾿πεσταλμένοι η῟σαν ε᾿κ τω̑ν Φαρισαίων

הָנֻון דֵּין דֵּאשׁתַּדַּרו מֵן פּרִישֵׁא הוַו׃

[(4) John 01, 25]

וְהֵם הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אִם כֵּן מַדּוּעַ אַתָּה מַטְבִּיל אִם אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא אֵלִיָּהוּ וְלֹא הַנָּבִיא?"

וַיִּשְׁאֲלוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִם-אֵינְךׇ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא אֵלִיָּהוּ וְלֹא הַנָּבִיא לָמָּה-זֶּה מְטַבֵּל הִנֶּךׇ:

I otázali se ho a řekli jemu: Proč tedy křtíš, jestliže ty nejsi Kristus, ani Eliáš, ani ten prorok?

Otázali se ho: „Proč tedy křtíš, když nejsi ani Mesiáš ani Eliáš ani ten Prorok?“

καὶ η᾿ρὼτησαν αυ᾿τὸν καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ τί ου῏ν βαπτίζεις ει᾿ σὺ ου᾿κ ει῏ ὁ Χριστὸς ου᾿δὲ ᾽Ηλίας ου᾿δὲ ὁ προφήτης

ושַׁאלֻוהי וֵאמַרו לֵה מָנָא הָכִיל מַעמֵד אַנתּ אֵן אַנתּ לָא אִיתַיךְּ משִׁיחָא ולָא אִלִיָא ולָא נבִיָא׃ ס

[(4) John 01, 26]

הֵשִׁיב לָהֶם יוֹחָנָן וְאָמַר: "אֲנִי מַטְבִּיל בְּמַיִם, אֲבָל בֵּינֵיכֶם עוֹמֵד אֶחָד שֶׁאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ.

וַיַּעַן אֹתָם יוֺחָנָן וַיֹּאמַר אָנֹכִי מְטַבֵּל בַּמָּיִם אַךְ אִישׁ עֹמֵד בְּתוֺכְכֶם אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אֹתוֺ:

Odpověděl jim Jan, řka: Já křtím vodou, ale u prostřed vás stojí, jehož vy neznáte.

Jan jim odpověděl: „Já křtím vodou. Uprostřed vás stojí, koho vy neznáte –

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιωάννης λέγων ε᾿γώ βαπτίζω ε᾿ν υ῞δατι μέσος ὑμω̑ν ε῞στηκεν ο῍ν ὑμει̑ς ου᾿κ οι῎δατε

ענָא יֻוחַנָן וֵאמַר להֻון אֵנָא מַעמֵד אנָא בּמַיָא בַּינָתכֻון דֵּין קָאֵם הַו דַּאנתֻּון לָא יָדעִין אנתֻּון לֵה׃

[(4) John 01, 27]

הוּא הַבָּא אַחֲרַי וַאֲנִי אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו."

זֶה הַבָּא אַחֲרָי אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי וַאֲנִי קַלֹּתִי מֵהַתֶּר-לוֺ שְׂרוֺךְ נְעָלָיו:

Totoť jest ten, kterýž po mně přišed, předšel mne, u jehož obuvi já nejsem hoden rozvázati řeménka.

ten, který přichází za mnou; jemu nejsem hoden ani rozvázat řemínek u jeho obuvi.“

ὁ ο᾿πίσω μου ε᾿ρχόμενος ου῟ ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿γώ α῎ξιος ι῞να λύσω αυ᾿του̑ τὸν ἱμάντα του̑ ὑποδήματος

הָנַו הַו דּבָתַרי אָתֵא וַהוָא לֵה קדָמַי הַו דֵּאנָא לָא שָׁוֵא אנָא דֵּאשׁרֵא עַרקֵא דַּמסָנַוהי׃ ס

[(4) John 01, 28]

כָּל זֶה קָרָה בְּבֵית עַנְיָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה יוֹחָנָן מַטְבִּיל.

זֹאת הָיְתָה בְּבֵית הָעֲרָבָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר יוֺחָנָן הָיָה מְטַבֵּל שָׁמָּה:

Toto v Betabaře stalo se za Jordánem, kdež Jan křtil.

To se stalo v Betanii, na druhém břehu Jordánu, kde Jan křtil.

ταυ̑τα ε᾿ν Βηθανία ε᾿γένετο πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου ο῞που η῟ν ὁ ᾽Ιωάννης βαπτίζων

הָלֵין בּבֵית־עַניָא הוַי בּעֵברָא דּיֻורדּנָן אַיכָּא דּמַעמֵד הוָא יֻוחַנָן׃ ס

[(4) John 01, 29]

לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר יוֹחָנָן: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא אֶת-יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵׂא אֶת-חַטַּאת הָעוֺלָם:

Druhého dne uzřel Jan Ježíše, an jde k němu. I dí: Aj, Beránek Boží, kterýž snímá hřích světa.

Druhého dne spatřil Jan Ježíše, jak jde k němu, a řekl: „Hle, beránek Boží, který snímá(h) hřích světa. (h) nese ([Izajáš 53:6-Izajáš 53:7; Skutky apoštolské 8:32; 1 Korintským 5:7; 1 Petrův 1:19; Zjevení Janovo 5:12])

τη̑ ε᾿παύριον βλέπει τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿ρχόμενον πρὸς αυ᾿τόν καὶ λέγει ι῎δε ὁ α᾿μνὸς του̑ θεου̑ ὁ αι῎ρων τὴν ἁμαρτίαν του̑ κόσμου

וַליַומָא דּבָתרֵה חזָא יֻוחַנָן ליֵשֻׁוע דָּאתֵא לוָתֵה וֵאמַר הָא אֵמרֵה דַּאלָהָא הַו דּשָׁקֵל חטִיתֵה דּעָלמָא׃ ס

[(4) John 01, 30]

זֶה שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, 'אַחֲרַי בָּא אִישׁ אֲשֶׁר הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה'.

וְהוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי עָלָיו הִנֵּה אִישׁ בָּא אַחֲרַי וְהִנֵּה הוּא לְפָנָי כִּי רִאשׁוֺן-לִי הָיָה:

Tentoť jest, o kterémž jsem já pravil, že za mnou jde muž, kterýž mne předšel; nebo přednější jest než já.

To je ten, o němž jsem řekl: Za mnou přichází někdo větší, neboť byl dříve než já.

ου῟τός ε᾿στιν ὑπὲρ ου῟ ε᾿γώ ει῏πον ο᾿πίσω μου ε῎ρχεται α᾿νὴρ ο῍ς ε῎μπροσθέν μου γέγονεν ο῞τι πρω̑τός μου η῟ν

הָנַו דֵּאנָא אֵמרֵת עלַוהי דּבָתַרי אָתֵא גַּברָא וַהוָא לֵה קדָמַי מֵטֻל דּקַדמָי הֻו מֵני׃

[(4) John 01, 31]

וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֲבָל לְמַעַן יִגָּלֶה לְיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם."

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֹתוֺ אַךְ לְמַעַן יִגָּלֶה לְיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לְטַבֵּל בַּמָּיִם:

A já jsem ho neznal, ale aby zjeven byl lidu Izraelskému, proto jsem já přišel, křtě vodou.

Já jsem nevěděl, kdo to je, ale přišel jsem křtít vodou proto, aby ho poznal Izrael.“

κα᾿γώ ου᾿κ η῎̑δειν αυ᾿τόν α᾿λλ῾ ι῞να φανερωθη̑ τω̑ ᾽Ισραὴλ διὰ του̑το η῟λθον ε᾿γώ ε᾿ν υ῞δατι βαπτίζων

וֵאנָא לָא יָדַע הוִית לֵה אֵלָא דּנֵתִידַע לִאיסרָיֵל מֵטֻל הָנָא אֵתִית אֵנָא דַּבמַיָא אַעמֵד׃ ס

[(4) John 01, 32]

הֵעִיד יוֹחָנָן וְאָמַר: "רָאִיתִי אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו.

וַיָּעַד יוֺחָנָן לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת-הָרוּחַ כְּיוֺנָה יֹרֶדֶת מִן-הַשָּׁמַיִם וַתָּנַח עָלָיו:

A svědectví vydal Jan, řka: Viděl jsem Ducha sstupujícího jako holubici s nebe, a zůstal na něm.

Jan vydal svědectví: „Spatřil jsem, jak Duch sestoupil jako holubice z nebe a zůstal na něm. ([Matouš 3:16-Matouš 3:17; Marek 1:10-Marek 1:11; Lukáš 3:22 Izajáš 11:2])

καὶ ε᾿μαρτύρησεν ᾽Ιωάννης λέγων ο῞τι τεθέαμαι τὸ πνευ̑μα καταβαι̑νον ὡς περιστερὰν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ καὶ ε῎μεινεν ε᾿π῾ αυ᾿τόν

וַאסהֵד יֻוחַנָן וֵאמַר דַּחזִית לרֻוחָא דּנָחתָּא מֵן שׁמַיָא אַיך יַונָא וקַויַת עלַוהי׃

[(4) John 01, 33]

אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹלֵחַ אוֹתִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם הוּא אָמַר אֵלַי, 'זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו, הוּא הַמַּטְבִּיל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ'.

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֹתוֺ אַךְ הַשֹּׁלֵחַ אֹתִי לְטַבֵּל בַּמַּיִם אָמַר אֵלָי אֶת-הַלָּז אֲשֶׁר תִּרְאֶה הָרוּחַ יֹרֶדֶת וְתָנוּחַ עָלָיו זֶה הוּא הַמְטַבֵּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

A já jsem ho neznal, ale kterýž mne poslal křtíti vodou, ten mi řekl: Nad kýmž uzříš Ducha sstupujícího a zůstávajícího na něm, tenť jest, kterýž křtí Duchem svatým.

A já jsem stále nevěděl, kdo to je, ale ten, který mě poslal křtít vodou, mi řekl: ‚Na koho spatříš sestupovat Ducha a zůstávat na něm, to je ten, který křtí Duchem svatým.‘

κα᾿γώ ου᾿κ η῎̑δειν αυ᾿τόν α᾿λλ῾ ὁ πέμψας με βαπτίζειν ε᾿ν υ῞δατι ε᾿κει̑νός μοι ει῏πεν ε᾿φ῾ ο῍ν α῍ν ι῎δης τὸ πνευ̑μα καταβαι̑νον καὶ μένον ε᾿π῾ αυ᾿τόν ου῟τός ε᾿στιν ὁ βαπτίζων ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

וֵאנָא לָא יָדַע הוִית לֵה אֵלָא מַן דּשַׁדּרַני דַּאעמֵד בּמַיָא הֻו אֵמַר לִי דַּאינָא דּחָזֵא אַנתּ דּנָחתָּא רֻוחָא וַמקַויָא עלַוהי הָנַו מַעמֵד בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃ ס

[(4) John 01, 34]

וַאֲנִי רָאִיתִי וְהֵעַדְתִּי שֶׁזֶּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים."

וַאֲנִי רָאִיתִי וָאָעִיד כִּי-זֶה הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים:

A já jsem viděl, a svědectví jsem vydal, že on jest ten Syn Boží.

Já jsem to viděl a dosvědčuji, že toto je Syn(i) Boží.“ (i) var: Vyvolený

κα᾿γώ ἑὼρακα καὶ μεμαρτύρηκα ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱὸς του̑ θεου̑

וֵאנָא חזִית וַאסהדֵת דּהָנַו בּרֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(4) John 01, 35]

לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּעֲמֹד יוֺחָנָן עוֺד עִם-שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו:

Druhého pak dne opět stál Jan, a z učedlníků jeho dva,

Druhého dne tam byl opět Jan s dvěma ze svých učedníků.

τη̑ ε᾿παύριον πάλιν εἱστήκει ὁ ᾽Ιωάννης καὶ ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ δύο

וַליַומָא אחרִנָא קָאֵם הוָא יֻוחַנָן וַתרֵין מֵן תַּלמִידַוהי׃

[(4) John 01, 36]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ אָמַר: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים!"

וַיַּרְא אֶת-יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים:

A uzřev Ježíše, an se prochází, řekl: Aj, Beránek Boží.

Spatřil Ježíše, jak jde okolo, a řekl: „Hle, beránek Boží.“

καὶ ε᾿μβλέψας τω̑ ᾽Ιησου̑ περιπατου̑ντι λέγει ι῎δε ὁ α᾿μνὸς του̑ θεου̑

וחָר בּיֵשֻׁוע כַּד מהַלֵך וֵאמַר הָא אֵמרֵה דַּאלָהָא׃

[(4) John 01, 37]

שָׁמְעוּ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו אֶת דְּבָרוֹ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.

וַיִּשְׁמְעוּ שְׁנֵי תַלְמִידָיו אֶת-אֲשֶׁר דִּבֵּר וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ:

I slyšeli ho ti dva učedlníci mluvícího, a šli za Ježíšem.

Ti dva učedníci slyšeli, co řekl, a šli za Ježíšem.

καὶ η῎κουσαν οἱ δύο μαθηταὶ αυ᾿του̑ λαλου̑ντος καὶ η᾿κολούθησαν τω̑ ᾽Ιησου̑

וַשׁמַעו תּרַיהֻון תַּלמִידַוהי כַּד אֵמַר וֵאזַלו להֻון בָּתרֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(4) John 01, 38]

כַּאֲשֶׁר פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו, שָׁאַל אוֹתָם: "מָה אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?" אָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, אֵיפֹה אַתָּה גָּר?"

וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיִּרְאֵם הֹלְכִים אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה-תְּבַקֵּשׁוּן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי אֲשֶׁר יֵאָמֵר מוֺרִי אַיֵּה מְקוֺם מוֺשָׁבֶךׇ:

I obrátiv se Ježíš, a uzřev je, ani jdou, dí jim:

Když se Ježíš obrátil a uviděl, že jdou za ním, otázal se jich: „Co chcete?“ Řekli mu: „Rabbi (což přeloženo znamená: Mistře(j)), kde bydlíš?“ (j) Učiteli

στραφεὶς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ θεασάμενος αυ᾿τοὺς α᾿κολουθου̑ντας λέγει αυ᾿τοι̑ς τί ζητει̑τε οἱ δὲ ει῏παν αυ᾿τω̑ ῥαββί ο῍ λέγεται μεθερμηνευόμενον διδάσκαλε που̑ μένεις

וֵאתפּנִי יֵשֻׁוע וַחזָא אֵנֻון דָּאתֵין בָּתרֵה וֵאמַר להֻון מָנָא בָּעֵין אנתֻּון אָמרִין לֵה רַבַּן אַיכָּא הָוֵא אַנתּ׃

[(4) John 01, 39]

הֵשִׁיב לָהֶם: "בּוֹאוּ וְתִרְאוּ." הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא גָּר וְשָׁהוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֶרֶךְ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּרְאוּ אֶת-מְקוֺם מוֺשָׁבוֺ וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֺ בַּיּוֺם הַהוּא וְהָעֵת הָיְתָה כַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית:

Co hledáte? A oni řekli jemu: Rabbi, (což se vykládá: Mistře), kde bydlíš?

Odpověděl jim: „Pojďte a uvidíte!“ Šli tedy, viděli, kde bydlí, a zůstali ten den u něho. Bylo kolem čtyř hodin odpoledne(k). (k) ř: kolem desáté hodiny

λέγει αυ᾿τοι̑ς ε῎ρχεσθε καὶ ο῎ψεσθε η῟λθαν ου῏ν καὶ ει῏δαν που̑ μένει καὶ παρ῾ αυ᾿τω̑ ε῎μειναν τὴν ἡμέραν ε᾿κείνην ω῞ρα η῟ν ὡς δεκάτη

אָמַר להֻון תַּו ותֵחזֻון הֵנֻון דֵּין אֵתַו וַחזַו אַיכָּא דּהָוֵא וַלוָתֵה הוַו יַומָא הַו וִאית הוַי אַיך שָׁעֵא עסַר׃ ס

[(4) John 01, 40]

אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּי יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

וְאֶחָד מִן-הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאֵת יוֺחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הָיָה אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס:

Dí jim: Poďte a vizte. I šli a viděli, kde bydlil, a zůstali u něho ten den; nebo bylo okolo desáté hodiny.

Jeden z těch dvou, kteří slyšeli, co Jan řekl, a Ježíše následovali, byl Ondřej, bratr Šimona Petra. ([Matouš 4:18-Matouš 4:20; Marek 1:16-Marek 1:18])

η῟ν ᾽Ανδρέας ὁ α᾿δελφὸς Σίμωνος Πέτρου ει῟ς ε᾿κ τω̑ν δύο τω̑ν α᾿κουσάντων παρὰ ᾽Ιωάννου καὶ α᾿κολουθησάντων αυ᾿τω̑

חַד דֵּין מֵן הָנֻון דַּשׁמַעו מֵן יֻוחַנָן וֵאזַלו בָּתרֵה דּיֵשֻׁוע אִיתַוהי הוָא אַנדּרֵאוָס אַחֻוהי דּשֵׁמעֻון׃

[(4) John 01, 41]

תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: "מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ."

הוּא מָצָא אֶת-אָחִיו אֶת-שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָצָאנוּ אֶת-הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּלְשׁוֺן יָוָן כְּרִיסְטוֺס:

Byl Ondřej, bratr Šimona Petra, jeden z těch dvou, kteříž byli to slyšeli od Jana, a šli za ním.

Vyhledal nejprve(l) svého bratra Šimona a řekl mu: „Nalezli jsme Mesiáše (což je v překladu: Kristus).“ (l) var: první ([Jan 6:8 Jan 12:22; Daniel 9:25-Daniel 9:26])

εὑρίσκει ου῟τος πρω̑τον τὸν α᾿δελφὸν τὸν ι῎διον Σίμωνα καὶ λέγει αυ᾿τω̑ εὑρήκαμεν τὸν Μεσσίαν ο῞ ε᾿στιν μεθερμηνευόμενον Χριστός

הָנָא חזָא לֻוקדַם לשֵׁמעֻון אַחֻוהי וֵאמַר לֵה אֵשׁכַּחנָיהי לַמשִׁיחָא׃

[(4) John 01, 42]

הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ. הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתָּה שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, אַתָּה תִּקָּרֵא כֵּיפָא" (שֶׁמַּשְׁמָעוֹ סֶלַע).

וַיְבִיאֵהוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּרְאֵהוּ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אַתָּה שִׁמְעוֺן בַּר-יוֺנָה לְךׇ יִקָּרֵא כֵיפָא וּבִלְשׁוֺן יָוָן פֶּטְרוֺס:

I nalezl ten první bratra svého vlastního Šimona, a řekl mu: Nalezli jsme Mesiáše, což se vykládá Kristus.

Přivedl ho k Ježíšovi. Ježíš na něj pohleděl a řekl: „Ty jsi Šimon, syn Janův(m); budeš se jmenovat Kéfas (což se překládá: Petr(n)).“ (m) var: Jonášův (n) Skála ([Matouš 16:18; Marek 3:16; Matouš 10:2; Lukáš 6:14])

η῎γαγεν αυ᾿τὸν πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿μβλέψας αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν σὺ ει῏ Σίμων ὁ υἱὸς ᾽Ιωάννου σὺ κληθήση Κηφα̑ς ο῍ ἑρμηνεύεται Πέτρος

וַאיתּיֵה לוָת יֵשֻׁוע ס וחָר בֵּה יֵשֻׁוע וֵאמַר אַנתּ הֻו שֵׁמעֻון בּרֵה דּיַונָא אַנתּ תֵּתקרֵא כִּאפָא׃ ס

[(4) John 01, 43]

לְמָחֳרָת רָצָה יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת לַגָּלִיל. הוּא מָצָא אֶת פִילִיפּוֹס וְאָמַר לוֹ: "לֵךְ אַחֲרַי!"

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיּוֺאֶל לָלֶכֶת הַגָּלִילָה וַיִּמְצָא אֶת-פִּילִפּוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ אַחֲרָי:

I přivedl jej k Ježíšovi. A pohleděv naň Ježíš, dí: Ty jsi Šimon, syn Jonášův, ty slouti budeš Céfas, což se vykládá Petr.

Druhého dne se Ježíš rozhodl vydat na cestu do Galileje. Vyhledal Filipa a řekl mu: „Následuj mě!“

τη̑ ε᾿παύριον η᾿θέλησεν ε᾿ξελθει̑ν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν καὶ εὑρίσκει Φίλιππον καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿κολούθει μοι

וַליַומָא אחרִנָא צבָא יֵשֻׁוע למֵפַּק לַגלִילָא וֵאשׁכַּח לפִילִיפָּוס וֵאמַר לֵה תָּא בָּתַרי׃

[(4) John 01, 44]

פִילִיפּוֹס הָיָה מִבֵּית צַיְדָא, מֵעִירָם שֶׁל אַנְדְּרֵי וְכֵיפָא.

וּפִילִפּוֺס הָיה מִבֵּית-צָיְדָה עִיר אַנְדְּרַי וּפֶטְרוֺס:

Na druhý den chtěl Ježíš vyjíti do Galilee, i nalezl Filipa, a řekl jemu: Poď za mnou.

Filip byl z Betsaidy, města Ondřejova a Petrova; ([Jan 6:5-Jan 6:7 Jan 12:21-Jan 12:22; Jan 14:8-Jan 14:9])

η῟ν δὲ ὁ Φίλιππος α᾿πὸ Βηθσαιδά ε᾿κ τη̑ς πόλεως ᾽Ανδρέου καὶ Πέτρου

הֻו דֵּין פִילִיפָּוס אִיתַוהי הוָא מֵן בֵּית־צַיָדָא מֵן מדִינתֵּה דַּאנדּרֵאוָס וַדשֵׁמעֻון׃

[(4) John 01, 45]

פִילִיפּוֹס פָּגַשׁ אֶת נְתַנְאֵל וְאָמַר לוֹ: "מָצָאנוּ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְכֵן גַּם הַנְּבִיאִים, אֶת יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף מִנָּצְרַת."

וַיִּמְצָא פִּילִפּוֺס אֶת-נְתַנְאֵל וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָצָאנוּ אֹתוֺ אֲשֶׁר כָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה בַּתּוֺרָה וְהַנְּבִיאִים אֶת-יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֺסֵף מִנְּצָרֶת:

A byl Filip z Betsaidy, města Ondřejova a Petrova.

Filip zase vyhledal Natanaela a řekl mu: „Nalezli jsme toho, o němž psal Mojžíš v Zákoně i Proroci, Ježíše, syna Josefova z Nazareta.“ ([Lukáš 24:27; Jan 21:2])

εὑρίσκει Φίλιππος τὸν Ναθαναὴλ καὶ λέγει αυ᾿τω̑ ο῍ν ε῎γραψεν Μωϋση̑ς ε᾿ν τω̑ νόμω καὶ οἱ προφη̑ται εὑρήκαμεν ᾽Ιησου̑ν υἱὸν του̑ ᾽Ιωσὴφ τὸν α᾿πὸ Ναζαρέτ

ופִילִיפָּוס אֵשׁכַּח לנַתַנַיִאיל וֵאמַר לֵה הַו דַּכתַב עלַוהי מֻושֵׁא בּנָמֻוסָא ובַנבִיֵא אֵשׁכַּחנָיהי דּיֵשֻׁוע הֻו בַּר יַוסֵף מֵן נָצרַת׃

[(4) John 01, 46]

אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: "מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב?" אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: "בּוֹא וּרְאֵה."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל הֲכִי מִנְּצֶרֶת יָבֹא טוֺב וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילִפּוֺס בֹּא וּרְאֵה:

Nalezl Filip Natanaele. I dí jemu: O kterémž psal Mojžíš v zákoně a proroci, nalezli jsme, Ježíše, syna Jozefova z Nazaréta.

Natanael mu namítl: „Z Nazareta? Co odtamtud může vzejít dobrého?“ Filip mu odpoví: „Pojď a přesvědč se!“ ([Jan 7:41])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ Ναθαναήλ ε᾿κ Ναζαρὲτ δύναταί τι α᾿γαθὸν ει῏ναι λέγει αυ᾿τω̑ ὁ Φίλιππος ε῎ρχου καὶ ι῎δε

אָמַר לֵה נַתַנַיִאיל מֵן נָצרַת מֵשׁכַּח מֵדֵּם דּטָב נֵהוֵא אָמַר לֵה פִילִיפָּוס תָּא ותֵחזֵא׃

[(4) John 01, 47]

כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ, אָמַר עָלָיו: "הִנֵּה בֶּאֱמֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִרְמָה."

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת-נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֺ וַיֹּאמֶר עָלָיו אוּלָם זֶה הוּא יִשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר אֵין-בּוֺ רְמִיָּה:

I řekl jemu Natanael: A může z Nazaréta co dobrého býti? Řekl jemu Filip: Poď a viz.

Ježíš spatřil Natanaela, jak k němu přichází, a řekl o něm: „Hle, pravý Izraelec, v němž není lsti.“ ([Sofonjáš 3:13])

ει῏δεν ὁ ᾽Ιησου̑ς τὸν Ναθαναὴλ ε᾿ρχόμενον πρὸς αυ᾿τὸν καὶ λέγει περὶ αυ᾿του̑ ι῎δε α᾿ληθω̑ς ᾽Ισραηλίτης ε᾿ν ω῟ δόλος ου᾿κ ε῎στιν

וַחזָיהי יֵשֻׁוע לנַתַנַיִאיל כַּד אָתֵא לוָתֵה וֵאמַר עלַוהי הָא שַׁרִירָאיִת בַּר אִיסרָיֵל דּנֵכלָא לַיתּ בֵּה׃

[(4) John 01, 48]

שָׁאַל אוֹתוֹ נְתַנְאֵל: "מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?" עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: "לִפְנֵי שֶׁקָּרָא לְךָ פִילִיפּוֹס, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה, רָאִיתִי אוֹתְךָ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְתַנְאֵל מֵאַיִן יָדַעְתָּ אֹתִי וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו טֶרֶם קָרָא לְךׇ פִּילִפּוֺס בִּהְיוֺתְךׇ תַּחַת הַתְּאֵנָה רְאִיתִיךׇ:

Vida Ježíš Natanaele, an jde k němu, i dí o něm: Aj, právě Izraelitský, v němžto lsti není.

Řekl mu Natanael: „Odkud mě znáš?“ Ježíš mu odpověděl: „Dříve než tě Filip zavolal, viděl jsem tě pod fíkem.“

λέγει αυ᾿τω̑ Ναθαναήλ πόθεν με γινὼσκεις α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ πρὸ του̑ σε Φίλιππον φωνη̑σαι ο῎ντα ὑπὸ τὴν συκη̑ν ει῏δόν σε

אָמַר לֵה נַתַנַיִאיל מֵן אַימֵכָּא יָדַע אַנתּ לִי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע עַדלָא נֵקרֵיך פִילִיפָּוס כַּד תּחֵית תִּתָּא אַנתּ חזִיתָך׃ ס

[(4) John 01, 49]

הֵשִׁיב לוֹ נְתַנְאֵל: "רַבִּי, אַתָּה בֶּן־הָאֱלֹהִים, אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!"

וַיַּעַן אֹתוֺ נְתַנְאֵל רַבִּי אַתָּה הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה הוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

Řekl mu Natanael: Jakž ty mne znáš? Odpověděl Ježíš a řekl jemu: Prvé než tě Filip zavolal, kdyžs byl pod fíkem, viděl jsem tebe.

„Mistře,“ řekl mu Natanael, „ty jsi Syn Boží, ty jsi král Izraele.“ ([Žalmy 2:7; Sofonjáš 3:15; Matouš 16:16; 2 Korintským 1:19])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ Ναθαναήλ ῥαββί σὺ ει῏ ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ σὺ βασιλεὺς ει῏ του̑ ᾽Ισραήλ

ענָא נַתַנַיִאיל וֵאמַר לֵה רַבִּי אַנתּ הֻו בּרֵה דַּאלָהָא אַנתּ הֻו מַלכֵּה דִּאיסרָיֵל׃

[(4) John 01, 50]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כִּי רְאִיתִיךָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה הֶאֱמַנְתָּ? גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה!"

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר הֶאֱמַנְתָּ בִּי בַּעֲבוּר אָמְרִי לְךׇ תַּחַת הַתְּאֵנָה רְאִיתִיךׇ לָכֵן גְּדֹלוֺת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה:

Odpověděl Natanael a řekl jemu: Mistře, ty jsi Syn Boží, ty jsi ten král Izraelský.

Ježíš mu odpověděl: „Ty věříš proto, že jsem ti řekl: ‚Viděl jsem tě pod fíkem?‘ Uvidíš věci daleko větší.“

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ο῞τι ει῏πόν σοι ο῞τι ει῏δόν σε ὑποκάτω τη̑ς συκη̑ς πιστεύεις μείζω τούτων ο῎ψη

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע עַל דֵּאמרֵת לָך דַּחזִיתָך תּחֵית תִּתָּא מהַימֵן אַנתּ דּרַורבָן מֵן הָלֵין תֵּחזֵא׃

[(4) John 01, 51]

וְעוֹד אָמַר לוֹ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי תִרְאוּ אֶת-הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים עַל בֶּן-הָאָדָם:

Odpověděl Ježíš a řekl jemu: Žeť jsem řekl: Viděl jsem tebe pod fíkem, věříš. Větší věci nad tyto uzříš.

A dodal: „Amen, amen, pravím vám, uzříte nebesa otevřená a anděly Boží vystupovat a sestupovat na Syna člověka.“ ([Genesis 28:12; Marek 1:10])

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῎ψεσθε τὸν ου᾿ρανὸν α᾿νεωγότα καὶ τοὺς α᾿γγέλους του̑ θεου̑ α᾿ναβαίνοντας καὶ καταβαίνοντας ε᾿πὶ τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου

אָמַר לֵה אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמֵן הָשָׁא תֵּחזֻון שׁמַיָא דַּפתִיחִין ומַלַאכַוהי דַּאלָהָא כַּד סָלקִין ונָחתִּין לוָת בּרֵה דּאנָשָׁא סּ סּ׃

[(4) John 01, 52]

[missing]

I dí mu: Amen, amen pravím vám: Od tohoto času uzříte nebe otevřené, a anděly Boží vstupující a sstupující na Syna člověka.

[missing]

[(4) John 02, 01]

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה חֲתֻנָּה בְּקָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל. אִמּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָׁם,

וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה חֲתֻנָּה בְּקָנָה אֲשֶׁר לַגָּלִיל וְאֵם יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָּׁמָּה:

Třetího pak dne stala se svadba v Káni Galilejské, a byla matka Ježíšova tam.

Třetího dne byla svatba v Káně Galilejské. Byla tam Ježíšova matka;

καὶ τη̑ ἡμέρα τη̑ τρίτη γάμος ε᾿γένετο ε᾿ν Κανὰ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ η῟ν ἡ μήτηρ του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿κει̑

וַליַומָא דַּתלָתָא הוָת מֵשׁתֻּותָא בּקָטנֵא מדִינתָּא דַּגלִילָא וֵאמֵה דּיֵשֻׁוע תַּמָן הוָת׃

[(4) John 02, 02]

וְגַם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הֻזְמְנוּ לַחֲתֻנָּה.

וְגַם-יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הָיוּ מִן-קְרוּאֵי הַחֲתֻנָּה:

A pozván jest také Ježíš i učedlníci jeho na tu svadbu.

na svatbu byl pozván také Ježíš a jeho učedníci.

ε᾿κλήθη δὲ καὶ ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸν γάμον

וָאף הֻו יֵשֻׁוע ותַלמִידַוהי אֵתקרִיו לָה למֵשׁתֻּותָא׃

[(4) John 02, 03]

כְּשֶׁחָסַר לָהֶם יַיִן אָמְרָה אֵם יֵשׁוּעַ אֵלָיו: "אֵין לָהֶם יַיִן."

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר תַּם הַיָּיִן אָמְרָה אֵם יֵשׁוּעַ אֵלָיו הִנֵּה אֵין לָהֶם יָיִן:

Když se pak nedostalo vína, řekla matka Ježíšova jemu: Vína nemají.

Když se nedostávalo vína, řekla Ježíšovi jeho matka: „Už nemají víno.“

καὶ ὑστερήσαντος οι῎νου λέγει ἡ μήτηρ του̑ ᾽Ιησου̑ πρὸς αυ᾿τόν οι῏νον ου᾿κ ε῎χουσιν

וַחסַר הוָא חַמרָא וָאמרָא לֵה אֵמֵה ליֵשֻׁוע חַמרָא לַיתּ להֻון׃

[(4) John 02, 04]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "מַה לִּי וָלָךְ, אִשָּׁה? עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתִי."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ מַה-לִּי וָלָךְ אִשָּׁה עוֺד לֹא-בָאָה עִתִּי:

Dí jí Ježíš: Co mně a tobě ženo? Ještě nepřišla hodina má.

Ježíš jí řekl: „Co to ode mne žádáš!(o) Ještě nepřišla má hodina.“ (o) ř: „Co to ode mne žádáš, ženo! ([Jan 7:6 Jan 7:30 Jan 8:20])

καὶ λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς τί ε᾿μοὶ καὶ σοί γύναι ου῎πω η῞κει ἡ ω῞ρα μου

אָמַר לָה יֵשֻׁוע מָא לִי ולֵכי אַנתּתָא לָא עדַכִּיל אֵתָת שָׁעַתי׃

[(4) John 02, 05]

אָמְרָה אִמּוֹ לַמְשָׁרְתִים: "כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לָכֶם עֲשׂוּ."

וַתֹּאמֶר אִמּוֺ אֶל-הַמְשָׁרְתִים אֶת-אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ:

Dí matka jeho služebníkům: Což by koli vám řekl, učiňte.

Matka řekla služebníkům: „Udělejte, cokoli vám nařídí.“ ([Genesis 41:55])

λέγει ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ τοι̑ς διακόνοις ο῞ τι α῍ν λέγη ὑμι̑ν ποιήσατε

אָמרָא אֵמֵה לַמשַׁמשָׁנֵא מֵדֵּם דָּאמַר לכֻון עבֵדו׃

[(4) John 02, 06]

שִׁשָּׁה כַּדֵּי אֶבֶן הָיוּ עֲרוּכִים שָׁם, כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לְטָהֳרָתָם, וְכָל אֶחָד הֵכִיל כִּשְׁמוֹנִים עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים לִיטֶר.

וְשָׁם נִמְצְאוּ שֵׁשׁ כַּדֵּי-אֶבֶן עֲרֻכוֺת לְטַהֵר אֶת-אֲשֶׁר לֹא טָהוֺר בֵּין הַיְּהוּדִים כַּמִּשְׁפָּט שְׁתַּיִם אוֺ-שָׁלֹשׁ בַּתִּים תָּכִיל כָּל-כָּד:

I bylo tu kamenných stoudví šest postaveno, podlé očišťování Židovského, beroucí v sebe jedna každá dvě neb tři míry.

Bylo tam šest kamenných nádob, určených k židovskému očišťování, každá na dvě až tři vědra(p). (p) ř: míry (asi po 35 litrech) ([Marek 7:3-Marek 7:4])

η῟σαν δὲ ε᾿κει̑ λίθιναι ὑδρίαι ε῍ξ κατὰ τὸν καθαρισμὸν τω̑ν ᾽Ιουδαίων κείμεναι χωρου̑σαι α᾿νὰ μετρητὰς δύο η῍ τρει̑ς

אִית הוַי דֵּין תַּמָן אַגָנֵא דּכִאפָא שֵׁת דּסִימָן לתַדכִּיתָא דִּיהֻודָיֵא דָּאחדָּן תּרֵין תּרֵין רֵבעִין אַו תּלָתָא׃

[(4) John 02, 07]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַלְּאוּ אֶת הַכַּדִּים מַיִם", וְהֵם מִלְּאוּ אוֹתָם עַד לְמַעְלָה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַלְאוּ אֶת-הַכַּדִּים מָיִם וַיְמַלְאוּן עַד-הַ׹ָּׂפָה:

Řekl jim Ježíš: Naplňte ty stoudve vodou. I naplnili je až do vrchu.

Ježíš řekl služebníkům: „Naplňte ty nádoby vodou!“ I naplnili je až po okraj.

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς γεμίσατε τὰς ὑδρίας υ῞δατος καὶ ε᾿γέμισαν αυ᾿τὰς ε῞ως α῎νω

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע מלַו אֵנֵין מַיָא לַאגָנֵא וַמלַו אֵנֵין עדַמָא לעֵל׃

[(4) John 02, 08]

אָמַר לָהֶם: "שַׁאֲבוּ עַכְשָׁו וְהָבִיאוּ אֶל רֹאשׁ הַמְּסִבָּה." הֵם שָׁאֲבוּ וְהֵבִיאוּ אֵלָיו.

וַיֹּאמֶר שַׁאֲבוּ-נָא עַתָּה וְהָבִיאוּ אֶל-פְּקִיד הַמִּשְׁתֶּה וַיָּבִיאוּ:

I dí jim: Nalévejtež již, a neste vrchnímu správci svadby. I nesli.

Pak jim přikázal: „Teď z nich naberte a doneste správci hostiny!“ Učinili tak.

καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς α᾿ντλήσατε νυ̑ν καὶ φέρετε τω̑ α᾿ρχιτρικλίνω οἱ δὲ η῎νεγκαν

אָמַר להֻון זלֻועו מֵכִּיל וַאיתַּו לרִישׁ סמָכָא וַאיתִּיו׃

[(4) John 02, 09]

טָעַם רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הַמַּיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְיַיִן וְלֹא יָדַע מֵאַיִן הוּא, אֶלָּא שֶׁהַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ אֶת הַמַּיִם יָדְעוּ. קָרָא רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הֶחָתָן

וַיִּטְעַם פְּקִיד הַמִּשְׁתֶּה אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר נֶהֶפְכוּ לְיַיִן מִבְּלִי דַעַת מֵאַיִן בָּא רַק הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר-שָׁאֲבוּ אֶת-הַמַּיִם יָדָעוּ וַיִּקְרָא רַב בֵּית הַמִּשְׁתֶּה אֶל-הֶחָתָן:

A jakž okusil vrchní správce svadby té vody, vínem učiněné, (nevěděl pak, odkud by bylo, ale služebníci věděli, kteříž vážili vodu), povolal ženicha ten vrchní správce,

Jakmile správce hostiny ochutnal vodu proměněnou ve víno – nevěděl, odkud je, ale služebníci, kteří vodu nabírali, to věděli – zavolal si ženicha

ὡς δὲ ε᾿γεύσατο ὁ α᾿ρχιτρίκλινος τὸ υ῞δωρ οι῏νον γεγενημένον καὶ ου᾿κ η῎̑δει πόθεν ε᾿στίν οἱ δὲ διάκονοι η῎̑δεισαν οἱ η᾿ντληκότες τὸ υ῞δωρ φωνει̑ τὸν νυμφίον ὁ α᾿ρχιτρίκλινος

וכַד טעֵם הַו רִישׁ סמָכָא מַיָא הָנֻון דַּהוַו חַמרָא ולָא יָדַע הוָא מֵן אַימֵכָּא הוָא משַׁמשָׁנֵא דֵּין יָדעִין הוַו דּהֵנֻון מלַו אֵנֻון למַיָא קרָא רִישׁ סמָכָא לחַתנָא׃

[(4) John 02, 10]

וְאָמַר לוֹ: "כָּל אָדָם מַגִּישׁ תְּחִלָּה אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב וְכַאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מְבֻסָּמִים יַגִּישׁ אֶת הַטּוֹב־פָּחוֹת, אֲבָל אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב עַד עַכְשָׁו."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּל-אִישׁ יָשִׂים יַיִן טוֺב רִאשׁוֺנָה וְאַחֲרֵי שָׁתוּ הַקְּרֻאִים לָרְוָיָה יָשִׂים יַיִן שְׁפַל-עֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם וְאַתָּה צָפַנְתָּ אֶת-הַיַּיִן הַטּוֺב עַד-לָאַחֲרֹנָה:

A řekl mu: Každý člověk nejprvé dobré víno dává, a když by se hojně napili, tedy to, kteréž horší. Ty zachoval jsi víno dobré až dosavad.

a řekl mu: „Každý člověk podává nejprve dobré víno, a teprve když už se hosté napijí, víno horší. Ty jsi však uchoval dobré víno až pro tuto chvíli.“

καὶ λέγει αυ᾿τω̑ πα̑ς α῎νθρωπος πρω̑τον τὸν καλὸν οι῏νον τίθησιν καὶ ο῞ταν μεθυσθω̑σιν τὸν ε᾿λάσσω σὺ τετήρηκας τὸν καλὸν οι῏νον ε῞ως α῎ρτι

וֵאמַר לֵה כֻּל אנָשׁ לֻוקדַם חַמרָא טָבָא מַיתֵּא ומָא דַּרוִיו הָידֵּין אַינָא דַּבצִיר אַנתּ דֵּין נטַרתָּיהי לחַמרָא טָבָא עדַמָא להָשָׁא׃

[(4) John 02, 11]

זֹאת תְּחִלַּת הָאוֹתוֹת שֶׁל יֵשׁוּעַ. הוּא עָשָׂה זֹאת בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל. אָז הֶרְאָה אֶת כְּבוֹדוֹ וְתַלְמִידָיו הֶאֱמִינוּ בּוֹ.

זֹאת רֵאשִׁית הָאֹתוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּקָנָה אֲשֶׁר לַגָּלִיל וְשָׁם גִּלָּה כְבוֺדוֺ וַיַּאֲמִינוּ בוֺ תַּלְמִידָיו:

To učinil Ježíš počátek divů v Káni Galilejské, a zjevil slávu svou. I uvěřili v něho učedlníci jeho.

Tak učinil Ježíš v Káně Galilejské počátek svých znamení a zjevil svou slávu. A jeho učedníci v něho uvěřili. ([Jan 4:54 Jan 20:30 Jan 1:14 Jan 11:20-Jan 11:22 Jan 2:23 Jan 7:31 Jan 8:30 Jan 10:42; Jan 11:45])

ταύτην ε᾿ποίησεν α᾿ρχὴν τω̑ν σημείων ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν Κανὰ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ ε᾿φανέρωσεν τὴν δόξαν αυ᾿του̑ καὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τὸν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

הָדֵא הי אָתָא קַדמָיתָּא דַּעבַד יֵשֻׁוע בּקָטנֵא דַּגלִילָא וַאודַּע שֻׁובחֵה והַימֵנו בֵּה תַּלמִידַוהי׃ ס

[(4) John 02, 12]

אַחֲרֵי כֵן יָרַד אֶל כְּפַר נַחוּם הוּא וְאִמּוֹ עִם אֶחָיו וְתַלְמִידָיו, וְשָׁם שָׁהוּ יָמִים לֹא רַבִּים.

וְאַחֲרֵי-כֵן יָרַד אֶל-כְּפַר נַחוּם הוּא וְאִמּוֺ וְאֶחָיו וְתַלְמִידָיו וַיֵּשְׁבוּ שָׁם יָמִים לֹא רַבִּים:

Potom sstoupil do Kafarnaum, on i matka jeho, i bratří jeho, i učedlníci jeho, a pobyli tam nemnoho dní;

Potom odešel Ježíš, jeho matka, bratři i učedníci do Kafarnaum a zůstali tam několik dní. ([Matouš 4:13])

μετὰ του̑το κατέβη ει᾿ς Καφαρναοὺμ αυ᾿τὸς καὶ ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ καὶ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ καὶ ε᾿κει̑ ε῎μειναν ου᾿ πολλὰς ἡμέρας

בָּתַר הָדֵא נחֵת לַכפַרנַחֻום הֻו וֵאמֵה וַאחַוהי ותַלמִידַוהי ותַמָן הוַו קַלִיל יַומָתָא׃ ס

[(4) John 02, 13]

עִם הִתְקָרֵב הַפֶּסַח, חַג הַיְּהוּדִים, עָלָה יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם

וַיִּקְרַב חַג-הַפֶּסַח לַיְּהוּדִים וַיַּעַל יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיְמָה:

Nebo blízko byla velikanoc Židovská. I vstoupil Ježíš do Jeruzaléma.

Byly blízko židovské Velikonoce a Ježíš se vydal na cestu do Jeruzaléma. ([Jan 6:4 Jan 11:55])

καὶ ε᾿γγὺς η῟ν τὸ πάσχα τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ α᾿νέβη ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ὁ ᾽Ιησου̑ς

וקַרִיב הוָא פֵּצחָא דִּיהֻודָיֵא וַסלֵק לֻאורִשׁלֵם יֵשֻׁוע׃

[(4) John 02, 14]

וּמָצָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מוֹכְרֵי בָּקָר וְצֹאן וְיוֹנִים וּמַחֲלִיפֵי כְּסָפִים יוֹשְׁבִים שָׁם.

וַיִּמְצָא אֲנָשִׁים ישְׁבִים בַּהֵיכָל מֹכְרִים בָּקָר וָצֹאן וְיוֺנִים וּמְחַלְּפֵי כָסֶף:

A nalezl v chrámě prodavače volů a ovec i holubic, a penězoměnce sedící.

V chrámu našel prodavače dobytka, ovcí a holubů i penězoměnce, jak sedí za stoly. ([Matouš 21:12-Matouš 21:13; Marek 11:15-Marek 11:17; Lukáš 19:45-Lukáš 19:46])

καὶ ευ῟ρεν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ τοὺς πωλου̑ντας βόας καὶ πρόβατα καὶ περιστερὰς καὶ τοὺς κερματιστὰς καθημένους

וֵאשׁכַּח בּהַיכּלָא להָלֵין דַּמזַבּנִין תַּורֵא ועֵרבֵּא ויַונֵא ולַמעַרפָנֵא דּיָתבִּין׃

[(4) John 02, 15]

הוּא הֵכִין שׁוֹט מֵחֲבָלִים וְגֵרֵשׁ אֶת כֻּלָּם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַחַד עִם הַצֹּאן וְהַבָּקָר; כֵּן גַּם פִּזֵּר אֶת מַטְבְּעוֹת הַחַלְּפָנִים וְהָפַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת,

וַיִּקַּח חֲבָלִים וְיְשָׂרֵג אֹתָם לְמַלְקָה בְּיָדוֺ וַיְגָרֶשׁ אֶת-כֻּלָּם אֶל-מִחוּץ לַהֵיכָל גַּם אֶת-הַצֹּאן גַּם אֶת-הַבָּקָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-כֶּסֶף הַמְחַלְּפִים אַרְצָה וְאֶת-שֻׁלְחֲנֹתֵיהֶם הָפָךְ:

A udělav bič z provázků, všecky vyhnal z chrámu, i ovce i voly, a penězoměncům rozsypal peníze, a stoly zpřevracel.

Udělal si z provazů bič a všecky z chrámu vyhnal, i s ovcemi a dobytkem, směnárníkům rozházel mince, stoly zpřevracel

καὶ ποιήσας φραγέλλιον ε᾿κ σχοινίων πάντας ε᾿ξέβαλεν ε᾿κ του̑ ἱερου̑ τά τε πρόβατα καὶ τοὺς βόας καὶ τω̑ν κολλυβιστω̑ν ε᾿ξέχεεν τὸ κέρμα καὶ τὰς τραπέζας α᾿νέτρεψεν

וַעבַד לֵה פּרָגֵלָא מֵן חַבלָא וַלכֻלהֻון אַפֵּק מֵן הַיכּלָא וַלעֵרבֵּא וַלתַורֵא ולַמעַרפָנֵא וֵאשַׁד עֻורפָנהֻון ופָתֻורַיהֻון הפַך׃

[(4) John 02, 16]

וּלְמוֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמַר: " קְחוּ אֶת אֵלֶּה מִכָּאן. אַל תַּעֲשׂוּ אֶת בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר."

וְאֶל-מֹכְרֵי הַיּוֺנִים אָמָר הוֺצִיאוּ אֶת-אֵלֶּה מִזֶּה וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת-בֵּית אָבִי לְבֵית מִקָּח וּמִמְכָּר:

A těm, kteříž holuby prodávali, řekl: Odneste tyto věci odsud, a nečiňte domu Otce mého domem kupeckým.

a prodavačům holubů poručil: „Pryč s tím odtud! Nedělejte z domu mého Otce tržiště(q)!“ (q) ř: dům obchodu ([Lukáš 2:49; Malachiáš 3:1])

καὶ τοι̑ς τὰς περιστερὰς πωλου̑σιν ει῏πεν α῎ρατε ταυ̑τα ε᾿ντευ̑θεν μὴ ποιει̑τε τὸν οι῏κον του̑ πατρός μου οι῏κον ε᾿μπορίου

וַלהָנֻון דַּמזַבּנִין יַונֵא אֵמַר שׁקֻולו הָלֵין מֵכָּא ולָא תֵּעבּדֻונֵה לבַיתֵּה דָּאבי בֵּית תֵּאגֻורתָּא׃ ס

[(4) John 02, 17]

אָז נִזְכְּרוּ תַּלְמִידָיו בַּכָּתוּב: "קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי."

אָז זָכְרוּ תַלְמִידָיו אֵת אֲשֶׁר-כָּתוּב קִנְאַת בֵּיתְךׇ אֲכָלָתְנִי:

I rozpomenuli se učedlníci jeho, že psáno jest: Horlivost domu tvého snědla mne.

Jeho učedníci si vzpomněli, že je psáno: ‚Horlivost pro tvůj dům mne stráví.‘ ([Žalmy 69:10])

ε᾿μνήσθησαν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ο῞τι γεγραμμένον ε᾿στίν ὁ ζη̑λος του̑ οι῎κου σου καταφάγεταί με

וֵאתּדּכַרו תַּלמִידַוהי דַּכתִיב דַּטנָנֵה דּבַיתָּך אַכלַני׃ ס

[(4) John 02, 18]

הֵגִיבוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ אֵלָיו: "אֵיזֶה אוֹת אַתָּה מַרְאֶה לָנוּ בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?"

וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מָה אוֺת הֶרְאֵיתָ לָּנוּ כִּי תַעֲשֶׂה כָּזֹאת:

Tedy odpověděli Židé a řekli jemu: Jaké znamení nám ukážeš, že tyto věci činíš?

Židé mu řekli: „Jakým znamením nám prokážeš, že to smíš činit?“ ([Matouš 21:23-Matouš 21:27; Marek 11:27-Marek 11:33; Lukáš 20:1-Lukáš 20:8])

α᾿πεκρίθησαν ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ τί σημει̑ον δεικνύεις ἡμι̑ν ο῞τι ταυ̑τα ποιει̑ς

ענַו דֵּין יִהֻודָיֵא וֵאמַרו לֵה מָנָא אָתָא מחַוֵא אַנתּ לַן דּהָלֵין עָבֵד אַנתּ׃

[(4) John 02, 19]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "הִרְסוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקִים אוֹתוֹ."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִרְסוּ אֶת-הַהֵיכָל הַזֶּה וַאֲנִי בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים אֲקִימֶנּוּ:

Odpověděl Ježíš a řekl jim: Zrušte chrám tento, a ve třech dnech zase vzdělám jej.

Ježíš jim odpověděl: „Zbořte tento chrám, a ve třech dnech jej postavím(r).“ (r) ř: vzkřísím (pod. Jan 2:20) ([Matouš 26:61; Marek 14:58 Marek 15:29; Skutky apoštolské 6:14])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς λύσατε τὸν ναὸν του̑τον καὶ ε᾿ν τρισὶν ἡμέραις ε᾿γερω̑ αυ᾿τόν

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון סתֻורו הַיכּלָא הָנָא ולַתלָתָא יַומִין אֵנָא מקִים אנָא לֵה׃

[(4) John 02, 20]

הֵם אָמְרוּ: "אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים תָּקִים אוֹתוֹ?"

וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה תְקִימֶנּוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים:

I řekli Židé: Čtyřidceti a šest let dělán jest chrám tento, a ty ve třech dnech vzděláš jej?

Tu řekli Židé: „Čtyřicet šest let byl tento chrám budován, a ty jej chceš postavit ve třech dnech?“ ([Jan 3:3-Jan 3:4 Jan 4:14-Jan 4:15; Jan 6:51-Jan 6:52; Jan 11:13])

ει῏παν ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι τεσσεράκοντα καὶ ε῍ξ ε῎τεσιν οι᾿κοδομήθη ὁ ναὸς ου῟τος καὶ σὺ ε᾿ν τρισὶν ἡμέραις ε᾿γερει̑ς αυ᾿τόν

אָמרִין לֵה יִהֻודָיֵא לַארבּעִין ושֵׁת שׁנִין אֵתבּנִי הַיכּלָא הָנָא וַאנתּ לַתלָתָא יַומִין מקִים אַנתּ לֵה׃

[(4) John 02, 21]

אַךְ הוּא דִּבֵּר עַל הֵיכַל גּוּפוֹ.

וְהוּא דִבֶּר דְּבָרוֺ עַל-הֵיכַל גְּוִיָּתוֺ:

Ale on mluvil o chrámu těla svého.

On však mluvil o chrámu svého těla. ([1 Korintským 6:19])

ε᾿κει̑νος δὲ ε῎λεγεν περὶ του̑ ναου̑ του̑ σὼματος αυ᾿του̑

הֻו דֵּין אֵמַר הוָא עַל הַיכּלָא דּפַגרֵה׃

[(4) John 02, 22]

לָכֵן, כַּאֲשֶׁר קָם מִן הַמֵּתִים, נִזְכְּרוּ תַּלְמִידָיו כִּי אָמַר לָהֶם אֶת זֹאת, וְהֶאֱמִינוּ בַּכָּתוּב וּבַדָּבָר שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ.

עַל-כֵּן אַחֲרֵי תְקוּמָתוֺ מִן-הַמֵּתִים זָכְרוּ תַלְמִידָיו כִּי-כֹה אָמָר לָהֶם וַיַּאֲמִינוּ בַכָּתוּב וּבִדְבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר דִּבֵּר:

A protož když z mrtvých vstal, rozpomenuli se učedlníci jeho, že jim to byl pověděl. I uvěřili písmu a slovu, kteréž pověděl Ježíš.

Když byl pak vzkříšen z mrtvých, rozpomenuli se jeho učedníci, že to říkal, a uvěřili Písmu i slovu, které Ježíš pověděl. ([Lukáš 24:44-Lukáš 24:45; Jan 12:16])

ο῞τε ου῏ν η᾿γέρθη ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿μνήσθησαν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ο῞τι του̑το ε῎λεγεν καὶ ε᾿πίστευσαν τη̑ γραφη̑ καὶ τω̑ λόγω ο῍ν ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς

כַּד קָם דֵּין מֵן בֵּית־מִיתֵא אֵתּדּכַרו תַּלמִידַוהי דּהָדֵא אֵמַר הוָא והַימֵנו לַכתָבֵא וַלמֵלתָא דֵּאמַר יֵשֻׁוע סס׃

[(4) John 02, 23]

כְּשֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח, הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה,

וַיְהִי בִּהְיוֺתוֺ בִירוּשָׁלַיִם בְּחַג-הַפֶּסַח וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֺ כִּי רָאוּ אֶת-הָאֹתוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵיהֶם:

A když byl v Jeruzalémě na velikunoc v den sváteční, mnozí uvěřili ve jméno jeho, vidouce divy jeho, kteréž činil.

Když byl v Jeruzalémě o velikonočních svátcích, mnozí uvěřili v jeho jméno, protože viděli znamení, která činil. ([Jan 7:31 Jan 8:30 Jan 10:42 Jan 11:45 Jan 12:11])

ὡς δὲ η῟ν ε᾿ν τοι̑ς ῾Ιεροσολύμοις ε᾿ν τω̑ πάσχα ε᾿ν τη̑ ἑορτη̑ πολλοὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ θεωρου̑ντες αυ᾿του̑ τὰ σημει̑α α῍ ε᾿ποίει

כַּד אִיתַוהי הוָא דֵּין יֵשֻׁוע בֻּאורִשׁלֵם בּפֵצחָא בּעַדעִדָא סַגִּיֵאא הַימֵנו בֵּה דַּחזַו אָתוָתָא דּעָבֵד׃

[(4) John 02, 24]

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ לֹא סָמַךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הִכִּיר אֶת כֻּלָּם

וְיֵשׁוּעַ לֹא הֶאֱמִין לָהֶם יַעַן יָדַע אֶת-יֵצֶר כֻּלָּם:

Ale Ježíš nesvěřil sebe samého jim, proto že on znal všecky.

Ježíš jim však nesvěřoval, kdo je, poněvadž všechny lidi znal;

αυ᾿τὸς δὲ ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ε᾿πίστευεν αυ᾿τὸν αυ᾿τοι̑ς διὰ τὸ αυ᾿τὸν γινὼσκειν πάντας

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע לָא מהַימֵן הוָא להֻון נַפשֵׁה מֵטֻל דּהֻו יָדַע הוָא לכֻלנָשׁ׃

[(4) John 02, 25]

וְלֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעִיד עַל הָאָדָם, כִּי יָדַע מַה שֶּׁבָּאָדָם.

וּבְיַעַן לֹא בִקֵּשׁ עֵדוּת אִישׁ בְּאִישׁ כִּי אֶת-מַחְשְׁבוֺת אָדָם הוּא הָיָה מֵבִין:

Aniž potřeboval, aby kdo svědectví vydával o člověku; nebo on věděl, co by bylo v člověku.

nepotřeboval, aby mu někdo o někom říkal svůj soud. Sám dobře věděl, co je v člověku. ([Matouš 12:25; Marek 2:8; Lukáš 6:8])

καὶ ο῞τι ου᾿ χρείαν ει῏χεν ι῞να τις μαρτυρήση περὶ του̑ α᾿νθρὼπου αυ᾿τὸς γὰρ ε᾿γίνωσκεν τί η῟ν ε᾿ν τω̑ α᾿νθρὼπω

ולָא סנִיק הוָא דּאנָשׁ נֵסהַד לֵה עַל כֻּל בַּרנָשׁ הֻו גֵּיר יָדַע הוָא מָנָא אִית בּבַרנָשָׁא סס׃

[(4) John 03, 01]

אַחַד הַפְּרוּשִׁים מִמַּנְהִיגֵי הַיְּהוּדִים, נַקְדִּימוֹן שְׁמוֹ,

וַיְהִי אִישׁ מִן-הַפְּרוּשִׁים וּשְׁמוֺ נַקְדִּימוֺן קְצִין הַיְּהוּדִים:

Byl pak člověk z farizeů, jménem Nikodém, kníže Židovské.

Mezi farizeji byl člověk jménem Nikodém, člen židovské rady(s). (s) přední muž mezi Židy ([Jan 7:50 Jan 19:39])

η῟ν δὲ α῎νθρωπος ε᾿κ τω̑ν Φαρισαίων Νικόδημος ο῎νομα αυ᾿τω̑ α῎ρχων τω̑ν ᾽Ιουδαίων

אִית הוָא דֵּין תַּמָן חַד גַּברָא מֵן פּרִישֵׁא נִיקָדִמָוס שׁמֵה הוָא אַרכֻונָא דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 03, 02]

בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים בָּאתָ לִהְיוֹת מוֹרֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן אֱלֹהִים אִתּוֹ."

הוּא בָא אֶל-יֵשׁוּעַ לַיְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים בָּאתָ לְמוֺרֶה לָנוּ כִּי אֵין לְאֵל יַד-אִישׁ לַעֲשׂוֺת אֶת-הָאֹתוֺת אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה בִּלְתִּי אִם-אֱלֹהִים עִמּוֺ:

Ten přišel k Ježíšovi v noci, a řekl jemu: Mistře, víme, že jsi od Boha přišel mistr; nebo žádný nemůže těch divů činiti, kteréž ty činíš, leč by Bůh byl s ním.

Ten přišel k Ježíšovi v noci a řekl mu: „Mistře, víme, že jsi učitel, který přišel od Boha. Neboť nikdo nemůže činit ta znamení, která činíš ty, není-li Bůh s ním.“ ([Matouš 22:16; Marek 12:13-Marek 12:14; Lukáš 20:20-Lukáš 20:21])

ου῟τος η῟λθεν πρὸς αυ᾿τὸν νυκτὸς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ῥαββί οι῎δαμεν ο῞τι α᾿πὸ θεου̑ ε᾿λήλυθας διδάσκαλος ου᾿δεὶς γὰρ δύναται ταυ̑τα τὰ σημει̑α ποιει̑ν α῍ σὺ ποιει̑ς ε᾿ὰν μὴ η῏ ὁ θεὸς μετ῾ αυ᾿του̑

הָנָא אֵתָא לוָת יֵשֻׁוע בּלִליָא וֵאמַר לֵה רַבִּי יָדעִינַן דּמֵן אַלָהָא אֵשׁתַּדַּרתּ מַלפָנָא לָא גֵּיר אנָשׁ מֵשׁכַּח הָלֵין אָתוָתָא למֵעבַּד דַּאנתּ עָבֵד אַנתּ אֵלָא מַן דַּאלָהָא עַמֵה׃

[(4) John 03, 03]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אָדָם מִלְמַעְלָה, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ אִם-לֹא יִוָּלֵד אִישׁ מִמְּקוֺר עָל לֹא-יוּכַל לִרְאוֺת אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Odpověděl Ježíš a řekl jemu: Amen, amen pravím tobě: Nenarodí-li se kdo znovu, nemůž viděti království Božího.

Ježíš mu odpověděl: „Amen, amen, pravím tobě, nenarodí-li se kdo znovu(t), nemůže spatřit království Boží.“ (t) shůry (tak i Jan 3:7) ([Matouš 18:3; Marek 10:15; Lukáš 18:17 Jan 2:20-Jan 2:21 Jan 4:14-Jan 4:15; Jan 6:51-Jan 6:52; Jan 11:13])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω σοι ε᾿ὰν μή τις γεννηθη̑ α῎νωθεν ου᾿ δύναται ι᾿δει̑ν τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לָך דֵּאן אנָשׁ לָא מֵתִילֵד מֵן דּרִישׁ לָא מֵשׁכַּח דּנֵחזֵא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(4) John 03, 04]

שָׁאַל נַקְדִּימוֹן: "אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לְהִוָּלֵד בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן? הַאִם הוּא יָכוֹל לְהִכָּנֵס שֵׁנִית לְרֶחֶם אִמּוֹ וּלְהִוָּלֵד?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו נַקְדִּימוֺן אֵיכָה יוּכַל אִישׁ לְהִוָּלֵד וְהוּא זָקֵן הֲכִי יוּכַל לָשׁוּב לְרֶחֶם אִמּוֺ וּלְהִוָּלֵד שֵׁנִית:

Řekl jemu Nikodém: Kterak můž člověk naroditi se, starý jsa? Zdali může po druhé v život matky své vjíti a naroditi se?

Nikodém mu řekl: „Jak se může člověk narodit, když je už starý? Nemůže přece vstoupit do těla své matky a podruhé se narodit.“

λέγει πρὸς αυ᾿τὸν ὁ Νικόδημος πω̑ς δύναται α῎νθρωπος γεννηθη̑ναι γέρων ω῎ν μὴ δύναται ει᾿ς τὴν κοιλίαν τη̑ς μητρὸς αυ᾿του̑ δεύτερον ει᾿σελθει̑ν καὶ γεννηθη̑ναι

אָמַר לֵה נִיקָדִמָוס אַיכַּנָא מֵשׁכַּח דּנֵתִילֵד גַּברָא סָבָא דַּלמָא מֵשׁכַּח תֻּוב לכַרסָא דֵּאמֵה דּתַרתֵּין זַבנִין למֵעַל ונֵתִילֵד׃

[(4) John 03, 05]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אִישׁ מִן הַמַּיִם וְהָרוּחַ לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ אִם-לֹא יִוָּלֵד אִישׁ מִן-הַמַּיִם וּמִן-הָרוּחַ לֹא-יוּכַל לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Odpověděl Ježíš: Amen, amen pravím tobě: Nenarodí-li se kdo z vody a z Ducha, nemůž vjíti do království Božího.

Ježíš odpověděl: „Amen, amen, pravím tobě, nenarodí-li se kdo z vody a z Ducha, nemůže vejít do království Božího. ([Titovi 3:5; 1 Korintským 15:50])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω σοι ε᾿ὰν μή τις γεννηθη̑ ε᾿ξ υ῞δατος καὶ πνεύματος ου᾿ δύναται ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לָך דֵּאן אנָשׁ לָא מֵתִילֵד מֵן מַיָא ורֻוחָא לָא מֵשׁכַּח דּנֵעֻול למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(4) John 03, 06]

הַנּוֹלָד מִן הַבָּשָׂר בָּשָׂר הוּא וְהַנּוֹלָד מִן הָרוּחַ רוּחַ הוּא.

הַנּוֺלָד מִן-הַבָּשָׂר בָּשָׂר הוּא וְהַנּוֺלָד מִן-הָרוּחַ רוּחַ הוּא:

Což se narodilo z těla, tělo jest, a což se narodilo z Ducha, duch jest.

Co se narodilo z těla, je tělo, co se narodilo z Ducha, je duch. ([Římanům 8:5])

τὸ γεγεννημένον ε᾿κ τη̑ς σαρκὸς σάρξ ε᾿στιν καὶ τὸ γεγεννημένον ε᾿κ του̑ πνεύματος πνευ̑μά ε᾿στιν

מֵדֵּם דִּילִיד מֵן בֵּסרָא בֵּסרָא הֻו ומֵדֵּם דִּילִיד מֵן רֻוחָא רֻוחָא הֻו׃

[(4) John 03, 07]

אַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁאוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי עֲלֵיכֶם לְהִוָּלֵד מִלְמַעְלָה.

אַל-תִּתְמַהּ עַל-אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ כִּי נָכוֺן לָכֶם לְהִוָּלֵד מִמְּקוֺר עָל:

Nediviž se, že jsem řekl tobě: Musíte se znovu zroditi.

Nediv se, že jsem ti řekl: Musíte se narodit znovu.

μὴ θαυμάσης ο῞τι ει῏πόν σοι δει̑ ὑμα̑ς γεννηθη̑ναι α῎νωθεν

לָא תֵּתּדַּמַר דֵּאמרֵת לָך דּוָלֵא לכֻון למֵתִילָדֻו מֵן דּרִישׁ׃

[(4) John 03, 08]

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת הֵיכָן שֶׁהִיא רוֹצָה וְאֶת קוֹלָהּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אַךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵאַיִן הִיא בָּאָה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. כָּךְ כָּל מִי שֶׁנּוֹלָד מִן הָרוּחַ."

הָרוּחַ נֹשֶׁבֶת אֶל-אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְאַתָּה שֹׁמֵעַ אֶת-קוֺלָהּ וְלֹא תֵדַע מֵאַיִן בָּאָה וְאָן הִיא הֹלֶכֶת כְּמוֺ כֵן כָּל-הַנּוֺלָד מִן-הָרוּחַ:

Vítr, kam chce věje, a hlas jeho slyšíš, ale nevíš, odkud přichází, a kam jde. Takť jest každý, kdo se z Ducha narodil.

Vítr(u) vane, kam chce, jeho zvuk(v) slyšíš, ale nevíš, odkud přichází a kam směřuje. Tak je to s každým, kdo se narodil(x) z Ducha.“ (u) Duch (v) hlas (x) var: + z vody a ([Kazatel 11:5; Ezechiel 37:9-Ezechiel 37:10; 1 Janův 5:1])

τὸ πνευ̑μα ο῞που θέλει πνει̑ καὶ τὴν φωνὴν αυ᾿του̑ α᾿κούεις α᾿λλ῾ ου᾿κ οι῏δας πόθεν ε῎ρχεται καὶ που̑ ὑπάγει ου῞τως ε᾿στὶν πα̑ς ὁ γεγεννημένος ε᾿κ του̑ πνεύματος

רֻוחָא אַתַר דּצָביָא נָשׁבָּא וקָלָה שָׁמַע אַנתּ אֵלָא לָא יָדַע אַנתּ אַימֵכָּא אָתיָא ולַאיכָּא אָזָלא הָכַנָא אִיתַוהי כֻּלנָשׁ דִּילִיד מֵן רֻוחָא׃

[(4) John 03, 09]

הֵשִׁיב נַקְדִּימוֹן וְאָמַר לוֹ: "כֵּיצַד יִתָּכְנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?"

וַיַּעַן נַקְדִּימוֺן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵיכָה תִקְרֶינָה כָּאֵלֶּה:

Odpověděl Nikodém a řekl jemu: Kterak mohou tyto věci býti?

Nikodém se ho otázal: „Jak se to může stát?“

α᾿πεκρίθη Νικόδημος καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ πω̑ς δύναται ταυ̑τα γενέσθαι

ענָא נִיקָדִמָוס וֵאמַר לֵה אַיכַּנָא מֵשׁכּחָן הָלֵין למֵהוָא׃

[(4) John 03, 10]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אַתָּה מוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת זֹאת?

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנְּךׇ מוֺרֶה בְיִשְׂרָאֵל וְאֶת-אֵלֶּה לֹא יָדָעְתָּ:

Odpověděl Ježíš a řekl jemu: Ty jsi mistr v Izraeli, a toho neznáš?

Ježíš mu řekl: „Ty jsi učitel Izraele, a tohle nevíš?

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ σὺ ει῏ ὁ διδάσκαλος του̑ ᾽Ισραὴλ καὶ ταυ̑τα ου᾿ γινὼσκεις

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו מַלפָנֵה דִּאיסרָיֵל והָלֵין לָא יָדַע אַנתּ׃

[(4) John 03, 11]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֶת אֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים וְאֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ עַל זֶה אֲנַחְנוּ מְעִידִים, וְאֶת עֵדוּתֵנוּ אֵינְכֶם מְקַבְּלִים.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ כִּי אֵת אֲשֶׁר-יָדַעְנוּ נְדַבֵּר וְאֵת אֲשֶׁר-רָאִינוּ נָעִיד וְאַתֶּם לֹא תִשְׁמְעוּ לְעֵדוּתֵנוּ:

Amen, amen pravím tobě: Že což víme, mluvíme, a což jsme viděli, svědčíme, ale svědectví našeho nepřijímáte.

Amen, amen, pravím tobě, že mluvíme o tom, co známe, a svědčíme o tom, co jsme viděli, ale vy naše svědectví nepřijímáte. ([Jan 3:32 Jan 8:26 Jan 8:38 Jan 12:49])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω σοι ο῞τι ο῍ οι῎δαμεν λαλου̑μεν καὶ ο῍ ἑωράκαμεν μαρτυρου̑μεν καὶ τὴν μαρτυρίαν ἡμω̑ν ου᾿ λαμβάνετε

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לָך דּמֵדֵּם דּיָדעִין חנַן ממַללִין חנַן ומֵדֵּם דַּחזַין מַסהדִין אֵנַחנַן וסָהדֻּותַן לָא מקַבּלִין אנתֻּון׃

[(4) John 03, 12]

אִם בְּאָמְרִי לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ אִם אֹמַר לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם?

אִם בִּדְבָרִים שְׁפָלִים לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לִי אֵיךְ תַּאֲמִינוּ לִי כִּי אַגִּיד רָאמוֺת:

Poněvadž zemské věci mluvil jsem vám, a nevěříte, kterak, budu-li vám praviti nebeské, uvěříte?

Jestliže nevěříte, když jsem k vám mluvil o pozemských věcech, jak uvěříte, budu-li mluvit o nebeských? ([Lukáš 22:67])

ει᾿ τὰ ε᾿πίγεια ει῏πον ὑμι̑ν καὶ ου᾿ πιστεύετε πω̑ς ε᾿ὰν ει῎πω ὑμι̑ν τὰ ε᾿πουράνια πιστεύσετε

אֵן דּבַארעָא אֵמרֵת לכֻון ולָא מהַימנִין אנתֻּון אַיכַּנָא אֵן אִמַר לכֻון דּבַשׁמַיָא תּהַימנֻונָני׃

[(4) John 03, 13]

אִישׁ לֹא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה מִלְּבַד זֶה שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם - בֶּן־הָאָדָם.

וְאִישׁ לֹא-עָלָה לַמָּרוֺם בִּלְתִּי הוּא אֲשֶׁר-יָרַד מִמָּרוֺם הֲלֹא הוּא בֶּן-הָאָדָם אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם:

A jistě žádnýť nevstoupil v nebe, než ten, kterýž sstoupil s nebe, Syn člověka, kterýž jest v nebi.

Nikdo nevstoupil na nebesa, leč ten, který sestoupil z nebes, Syn člověka(y). (y) var: + který je v nebesích ([Přísloví 30:4; Římanům 10:6; Deuteronomium 30:12-Deuteronomium 30:13])

καὶ ου᾿δεὶς α᾿ναβέβηκεν ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ει᾿ μὴ ὁ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καταβάς ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

ולָא אנָשׁ סלֵק לַשׁמַיָא אֵלָא הַו דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא בּרֵה דּאנָשָׁא הַו דִּאיתַוהי בַּשׁמַיָא׃

[(4) John 03, 14]

וּכְמוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ מֹשֶׁה אֶת הַנָּחָשׁ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיּוּרַם בֶּן־הָאָדָם

וְכַאֲשֶׁר נִ׹ָּׂא משֶׁה בַּמִּדְבָּר אֶת-הַנָּחָשׁ עַל-הַנֵּס כֵּן יִנָּשֵׂא בֶּן-הָאָדָם:

A jakož Mojžíš povýšil hada na poušti, takť musí povýšen býti Syn člověka,

Jako Mojžíš vyvýšil hada na poušti, tak musí být vyvýšen Syn člověka, ([Numeri 21:9; Jan 8:28 Jan 12:34])

καὶ καθώς Μωϋση̑ς υ῞ψωσεν τὸν ο῎φιν ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ου῞τως ὑψωθη̑ναι δει̑ τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου

וַאיכַּנָא דַּארִים מֻושֵׁא חֵויָא בּמַדבּרָא הָכַנָא עתִיד למֵתּתּרָמֻו בּרֵה דּאנָשָׁא׃

[(4) John 03, 15]

לְמַעַן יִהְיוּ חַיֵּי עוֹלָם לְכָל הַמַּאֲמִין בּוֹ;

לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יֹאבַד כָּל-הַמַּאֲמִין בּוֺ כִּי אִם יִמְצָא בוֺ חַיֵּי עוֺלָם:

Aby každý, kdož věří v něho, nezahynul, ale měl život věčný.

aby každý, kdo v něho věří(z), měl život věčný. (z) var: + nezahynul, ale ([Jan 20:31 Jan 3:36 Jan 10:28 Jan 11:25-Jan 11:26; 1 Janův 5:11-1 Janův 5:13])

ι῞να πα̑ς ὁ πιστεύων ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε῎χη ζωὴν αι᾿ὼνιον

דּכֻל אנָשׁ דַּמהַימֵן בֵּה לָא נִאבַד אֵלָא נֵהוֻון לֵה חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(4) John 03, 16]

כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם.

כִּי-כֵן אֹהֵב אֱלֹהִים אֶת-הָעוֺלָם עַד-אֲשֶׁר נָתַן בַּעֲדוֺ אֶת-בְּנוֺ אֶת-יְחִידוֺ וְכָל-הַמַּאֲמִין בּוֺ לֹא-יֹאבַד כִּי בוֺ יִמְצָא חַיֵּי עוֺלָם:

Nebo tak Bůh miloval svět, že Syna svého jednorozeného dal, aby každý, kdož věří v něho, nezahynul, ale měl život věčný.

Neboť Bůh tak miloval svět, že dal svého jediného(a) Syna, aby žádný, kdo v něho věří, nezahynul, ale měl život věčný. (a) ř: jednorozeného ([Římanům 8:32; 1 Janův 4:9-1 Janův 4:10])

ου῞τως γὰρ η᾿γάπησεν ὁ θεὸς τὸν κόσμον ω῞στε τὸν υἱὸν τὸν μονογενη̑ ε῎δωκεν ι῞να πα̑ς ὁ πιστεύων ει᾿ς αυ᾿τὸν μὴ α᾿πόληται α᾿λλ῾ ε῎χη ζωὴν αι᾿ὼνιον

הָכַנָא גֵּיר אַחֵב אַלָהָא לעָלמָא אַיכַּנָא דּלַברֵה יִחִידָיָא נֵתֵּל דּכֻל מַן דַּמהַימֵן בֵּה לָא נִאבַד אֵלָא נֵהוֻון לֵה חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(4) John 03, 17]

הֵן הָאֱלֹהִים לֹא שָׁלַח אֶת בְּנוֹ אֶל הָעוֹלָם לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּוָּשַׁע הָעוֹלָם עַל־יָדָיו.

כִּי לֹא-שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת-בְּנוֺ אֶל-הָעוֺלָם לְהַרְשִׁיעוֺ בְּהִשָּׁפְטוֺ כִּי אִם-לְמַעַן יִוָּשַׁע בּוֺ הָעוֺלָם:

Neboť neposlal Bůh Syna svého na svět, aby odsoudil svět, ale aby spasen byl svět skrze něho.

Vždyť Bůh neposlal svého Syna na svět, aby svět soudil, ale aby skrze něj byl svět spasen(b). (b) zachráněn ([Jan 12:47])

ου᾿ γὰρ α᾿πέστειλεν ὁ θεὸς τὸν υἱὸν ει᾿ς τὸν κόσμον ι῞να κρίνη τὸν κόσμον α᾿λλ῾ ι῞να σωθη̑ ὁ κόσμος δι῾ αυ᾿του̑

לָא גֵּיר שַׁדַּר אַלָהָא לַברֵה לעָלמָא דַּנדֻונִיוהי לעָלמָא אֵלָא דּנִחֵא לעָלמָא בִּאידֵה׃

[(4) John 03, 18]

הַמַּאֲמִין בּוֹ אֵינֶנּוּ נִדּוֹן. מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין כְּבָר נִדּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּשֵׁם בֶּן־הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד.

הַמַּאֲמִין בּוֺ לֹא יֶאְשַׁם וַאֲשֶׁר לֹא-יַאֲמִין בּוֺ אַשְׁמָתוֺ עָלָיו מִנִּי אָז כִּי לֹא-הֶאֱמִין בְּשֵׁם הַבֵּן הַיָּחִיד לֵאלֹהִים:

Kdož věří v něho, nebude odsouzen, ale kdož nevěří, jižť jest odsouzen; nebo neuvěřil ve jméno jednorozeného Syna Božího.

Kdo v něho věří, není souzen. Kdo nevěří, již je odsouzen, neboť neuvěřil ve jméno jednorozeného Syna Božího. ([Jan 5:24])

ὁ πιστεύων ει᾿ς αυ᾿τὸν ου᾿ κρίνεται ὁ δὲ μὴ πιστεύων η῎δη κέκριται ο῞τι μὴ πεπίστευκεν ει᾿ς τὸ ο῎νομα του̑ μονογενου̑ς υἱου̑ του̑ θεου̑

מַן דַּמהַימֵן בֵּה לָא מֵתּתּדִין ומַן דּלָא מהַימֵן מֵן כַּדֻּו דִּין הֻו דּלָא הַימֵן בַּשׁמֵה דִּיחִידָיָא בּרֵה דַּאלָהָא׃

[(4) John 03, 19]

וְזֶהוּ הַדִּין: הָאוֹר בָּא אֶל הָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר מִן הָאוֹר, כִּי רָעִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם.

וְזֶה הוּא הַמִּשְׁפָּט כִּי הָאוֺר בָּא אֶל-הָעוֺלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת-הַחשֶׁךְ מִן-הָאוֺר כִּי רָעִים מַעֲשֵׂיהֶם:

Totoť pak jest ten soud, že světlo přišlo na svět, ale milovali lidé více tmu nežli světlo; nebo skutkové jejich byli zlí.

Soud pak je v tom, že světlo přišlo na svět, ale lidé si zamilovali více tmu než světlo, protože jejich skutky byly zlé. ([Jan 1:5 Jan 1:9])

αυ῞τη δέ ε᾿στιν ἡ κρίσις ο῞τι τὸ φω̑ς ε᾿λήλυθεν ει᾿ς τὸν κόσμον καὶ η᾿γάπησαν οἱ α῎νθρωποι μα̑λλον τὸ σκότος η῍ τὸ φω̑ς η῟ν γὰρ αυ᾿τω̑ν πονηρὰ τὰ ε῎ργα

הָנַו דֵּין דִּינָא דּנֻוהרָא אֵתָא לעָלמָא וַאחֵבו בּנַינָשָׁא לחֵשֻׁוכָא יַתִּיר מֵן דַּלנֻוהרָא אִיתַיהֻון הוַו גֵּיר עבָדַיהֻון בִּישֵׁא׃

[(4) John 03, 20]

כָּל עוֹשֵׂה עַוְלָה שׂוֹנֵא אֶת הָאוֹר וְאֵינוֹ בָּא אֶל הָאוֹר פֶּן יוּכְחוּ מַעֲשָׂיו.

כִּי כָל-פֹּעֵל אָוֶן שׁנֵא הוּא אֶת-הָאוֺר וְלֹא יָבֹא אֶל-הָאוֺר לִבְלִי יִבָּחֲנוּ מַעֲשָׂיו:

Každý zajisté, kdož zle činí, nenávidí světla, a nejde k světlu, aby nebyli trestáni skutkové jeho.

Neboť každý, kdo dělá něco špatného, nenávidí světlo a nepřichází k světlu, aby jeho skutky nevyšly najevo. ([Efezským 5:11-Efezským 5:13])

πα̑ς γὰρ ὁ φαυ̑λα πράσσων μισει̑ τὸ φω̑ς καὶ ου᾿κ ε῎ρχεται πρὸς τὸ φω̑ς ι῞να μὴ ε᾿λεγχθη̑ τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑

כֻּל גֵּיר דּסַניָתָא עָבֵד סָנֵא לנֻוהרָא ולָא אָתֵא לנֻוהרָא דּלָא נֵתכַּססֻון עבָדַוהי׃

[(4) John 03, 21]

אוּלָם עוֹשֵׂה הָאֱמֶת בָּא אֶל הָאוֹר לְמַעַן יִגָּלוּ מַעֲשָׂיו כִּי נַעֲשׂוּ בֵּאלֹהִים."

אֲבָל פֹּעֵל אֱמֶת יָבֹא אֶל-הָאוֺר לְמַעַן יִוָּדְעוּ מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

Ale kdož činí pravdu, jde k světlu, aby zjeveni byli skutkové jeho, že v Bohu učiněni jsou.

Kdo však činí pravdu, přichází k světlu, aby se ukázalo, že jeho skutky jsou vykonány v Bohu.“

ὁ δὲ ποιω̑ν τὴν α᾿λήθειαν ε῎ρχεται πρὸς τὸ φω̑ς ι῞να φανερωθη̑ αυ᾿του̑ τὰ ε῎ργα ο῞τι ε᾿ν θεω̑ ε᾿στιν ει᾿ργασμένα

הַו דֵּין דּעָבֵד שׁרָרָא אָתֵא לוָת נֻוהרָא דּנֵתִידעֻון עבָדַוהי דּבַאלָהָא עבִידִין סּ סּ׃

[(4) John 03, 22]

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו לְאֶרֶץ יְהוּדָה וְשָׁם שָׁהָה עִמָּהֶם וְהִטְבִּיל.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּשֶׁב עִמָּהֶם וַיְטַבֵּל שָׁם:

Potom přišel Ježíš i učedlníci jeho do země Judské, a tu přebýval s nimi, a křtil.

Potom Ježíš odešel se svými učedníky do judské země; tam s nimi pobýval a křtil. ([Jan 4:2])

μετὰ ταυ̑τα η῟λθεν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν ᾽Ιουδαίαν γη̑ν καὶ ε᾿κει̑ διέτριβεν μετ῾ αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿βάπτιζεν

בָּתַר הָלֵין אֵתָא יֵשֻׁוע ותַלמִידַוהי לַארעָא דִּיהֻוד ותַמָן מֵתהַפַּך הוָא עַמהֻון ומַעמֵד׃ ס

[(4) John 03, 23]

גַּם יוֹחָנָן הָיָה מַטְבִּיל בְּעֵינוֹן עַל־יַד שָׁלֵם, שֶׁכֵּן מַיִם רַבִּים הָיוּ שָׁם וְהָאֲנָשִׁים בָּאוּ וְנִטְבְּלוּ;

וְגַם-יוֺחָנָן הָיָה מְטַבֵּל בָּעֵת הַהִיא בְּעֵנוֺן בֹּאֲכָה שָׁלֵם כִּי מַיִם רַבִּים נִמְצְאוּ שָׁם וְהַבָּאִים נִטְבָּלוּ:

A Jan také křtil v Enon, blízko Sálim, nebo byly tam vody mnohé. I přicházeli, a křtili se.

Také Jan křtil v Ainon, blízko Salim, protože tam byl dostatek vody; lidé přicházeli a dávali se křtít.

η῟ν δὲ καὶ ὁ ᾽Ιωάννης βαπτίζων ε᾿ν Αι᾿νών ε᾿γγὺς του̑ Σαλείμ ο῞τι υ῞δατα πολλὰ η῟ν ε᾿κει̑ καὶ παρεγίνοντο καὶ ε᾿βαπτίζοντο

אָף יֻוחַנָן דֵּין מַעמֵד הוָא בּעִין־יָון דּעַל־גֵּנב שָׁלִים מֵטֻל דּמַיָא אִית הוַו תַּמָן סַגִּיֵאא וָאתֵין הוַו ועָמדִּין׃

[(4) John 03, 24]

זֹאת עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֻשְׁלַךְ יוֹחָנָןְ לַכֶּלֶא.

כִּי עוֺד לֹא-נִתַּן יוֺחָנָן אֶל-בֵּית הַכֶּלֶא:

Nebo ještě Jan nebyl vsazen do žaláře.

To bylo ještě před Janovým uvězněním. ([Matouš 14:3; Marek 6:17; Lukáš 3:20])

ου῎πω γὰρ η῟ν βεβλημένος ει᾿ς τὴν φυλακὴν ὁ ᾽Ιωάννης

לָא גֵּיר עדַכִּיל נפַל הוָא יֻוחַנָן בֵּית־אַסִירֵא׃ ס

[(4) John 03, 25]

וִכּוּחַ הֵחֵל בֵּין תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן לְבֵין פָּרוּשׁ אֶחָד בְּנוֹגֵעַ לַטָּהֳרָה.

וַיְהִי-רִיב בֵּין תַּלְמִידֵי יוֺחָנָן וּבֵין אַחַד הַיְּהוּדִים עַל-דְּבַר הַטָּהֳרָה:

Tedy vznikla otázka mezi učedlníky Janovými a Židy o očišťování.

Mezi učedníky Janovými a Židy(c) došlo ke sporu o očišťování. (c) var: jedním Židem

ε᾿γένετο ου῏ν ζήτησις ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν ᾽Ιωάννου μετὰ ᾽Ιουδαίου περὶ καθαρισμου̑

הוָת הוָת דֵּין בּעָתָא לחַד מֵן תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן עַם יִהֻודָיָא חַד עַל תַּדכִּיתָא׃

[(4) John 03, 26]

בָּאוּ אֶל יוֹחָנָן וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה אִתְּךָ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַאֲשֶׁר הֵעַדְתָּ עָלָיו, הִנֵּהוּ מַטְבִּיל וְהַכֹּל בָּאִים אֵלָיו."

וַיָּבֹאוּ אֶל-יוֺחָנָן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִמְּךׇ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר הַעִידֹתָ לּוֺ הִנֵּה הוּא מְטַבֵּל וְכֻלָּם בָּאִים אֵלָיו:

I přišli k Janovi a řekli jemu: Mistře, ten kterýž byl s tebou za Jordánem, jemužs ty svědectví vydal, aj, on křtí, a všickni jdou k němu.

Přišli k Janovi a řekli mu: „Mistře, ten, který byl s tebou na druhém břehu Jordánu, o němž jsi vydal dobré svědectví, nyní sám křtí a všichni chodí k němu.“ ([Jan 1:35-Jan 1:37])

καὶ η῟λθον πρὸς τὸν ᾽Ιωάννην καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ ῥαββί ο῍ς η῟ν μετὰ σου̑ πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου ω῟ σὺ μεμαρτύρηκας ι῎δε ου῟τος βαπτίζει καὶ πάντες ε῎ρχονται πρὸς αυ᾿τόν

וֵאתַו לוָת יֻוחַנָן וֵאמַרו לֵה רַבַּן הַו דּעַמָך הוָא בּעֵברָא דּיֻורדּנָן דַּאנתּ סהֵדתּ עלַוהי הָא אָף הֻו מַעמֵד וסַגִּיֵאא אָתֵין לוָתֵה׃ ס

[(4) John 03, 27]

הֵשִׁיב יוֹחָנָן וְאָמַר: "אֵין אִישׁ יָכוֹל לָקַחַת דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

וַיַּעַן יוֺחָנָן וַיֹּאמַר לֹא-יוּכַל אִישׁ לָקַחַת דָּבָר אִם לֹא נִתַּן-לוֺ מִמָּרוֺם:

Odpověděl Jan a řekl: Nemůžť člověk vzíti ničeho, leč by jemu dáno bylo s nebe.

Jan odpověděl: „Člověk si nemůže nic přisvojit, není-li mu to dáno z nebe. ([1 Korintským 4:7; Židům 5:5])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιωάννης καὶ ει῏πεν ου᾿ δύναται α῎νθρωπος λαμβάνειν ου᾿δὲ ε῍ν ε᾿ὰν μὴ η῏ δεδομένον αυ᾿τω̑ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑

ענָא יֻוחַנָן וֵאמַר להֻון לָא מֵשׁכַּח בַּרנָשָׁא למֵסַב מֵן צבֻות נַפשֵׁה מֵדֵּם אֵלָא אֵן אֵתִיהֵב לֵה מֵן שׁמַיָא׃

[(4) John 03, 28]

אַתֶּם עַצְמְכֶם עֵדִים לִי שֶׁאָמַרְתִּי, 'אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא שָׁלוּחַ אֲנִי לְפָנָיו'.

אַתֶּם עֵדַי אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי כִּי לֹא-אָנֹכִי הַמָּשִׁיחַ כִּי אִם-שָׁלוּחַ לְפָנָיו:

Vy sami svědkové jste mi, že jsem pověděl: Nejsem já Kristus, ale že jsem poslán před ním.

Vy sami jste(d) svědkové, že jsem řekl: Já nejsem Mesiáš(e), ale jsem vyslán jako jeho předchůdce. (d) var: + mi (e) ř: Kristus ([Jan 1:20])

αυ᾿τοὶ ὑμει̑ς μοι μαρτυρει̑τε ο῞τι ει῏πον ο῞τι ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿γώ ὁ Χριστός α᾿λλ῾ ο῞τι α᾿πεσταλμένος ει᾿μὶ ε῎μπροσθεν ε᾿κείνου

אַנתֻּון סָהדִּין אנתֻּון לִי דֵּאמרֵת דֵּאנָא לָא הוִית משִׁיחָא אֵלָא שׁלִיחָא אנָא דַּקדָמַוהי׃

[(4) John 03, 29]

זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַכַּלָּה הוּא הֶחָתָן, אֲבָל יְדִיד הֶחָתָן הָעוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ שָׂמוֹחַ יִשְׂמַח לְקוֹל הֶחָתָן. זֹאת שִׂמְחָתִי וְכָעֵת הִיא שְׁלֵמָה.

מִי אֲשֶׁר-לוֺ הַכַּלָּה הוּא הֶחָתָן וְאֹהֵב הֶחָתָן בְּעָמְדוֺ וּכְשָׁמְעוֺ אֹתוֺ שׂוֺשׂ יָשִׂישׂ לְקוֺל הֶחָתָן עַל-כֵּן מָלְאָה שִׂמְחָתִי:

Kdož má nevěstu, ženichť jest, přítel pak ženicha, kterýž stojí a slyší ho, radostí raduje se pro hlas ženicha. Protož ta radost má naplněna jest.

Ženich je ten, kdo má nevěstu. Ženichův přítel, který u něho stojí a čeká na jeho rozkaz(f), upřímně se raduje, když uslyší ženichův hlas. A tak je má radost dovršena. (f) ř: naslouchá mu ([Matouš 9:15; Marek 2:19-Marek 2:20; Lukáš 5:34-Lukáš 5:35])

ὁ ε῎χων τὴν νύμφην νυμφίος ε᾿στίν ὁ δὲ φίλος του̑ νυμφίου ὁ ἑστηκώς καὶ α᾿κούων αυ᾿του̑ χαρα̑ χαίρει διὰ τὴν φωνὴν του̑ νυμφίου αυ῞τη ου῏ν ἡ χαρὰ ἡ ε᾿μὴ πεπλήρωται

מַן דִּאית לֵה כַּלתָא חַתנָא הֻו רָחמֵה דֵּין דּחַתנָא הַו דּקָאֵם וצָאֵת לֵה חַדֻותָא רַבּתָא חָדֵא מֵטֻל קָלֵה דּחַתנָא הָדֵא הָכִיל חַדֻותָא דִּילי הָא ממַליָא׃

[(4) John 03, 30]

מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא יֵלֵךְ וְיִגְדַּל וַאֲנִי אֶקְטַן.

הוּא יֵלֵךְ הָלוֺךְ וָרָב וַאֲנִי אֵלֵךְ הָלוֺךְ וְחָסוֺר:

Onť musí růsti, já pak menšiti se.

On musí růst, já však se menšit.

ε᾿κει̑νον δει̑ αυ᾿ξάνειν ε᾿μὲ δὲ ε᾿λαττου̑σθαι

להַו הֻו וָלֵא למֵרבָּא ולִי למֵבצַר׃

[(4) John 03, 31]

הַבָּא מִלְמַעְלָה הוּא מֵעַל הַכֹּל. זֶה שֶׁמִּן הָאָרֶץ מִן הָאָרֶץ הוּא וּמֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ יְדַבֵּר. הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם הוּא מֵעַל הַכֹּל.

הַבָּא מִמָּרוֺם רָם הוּא מִכָּל וְהַבָּא מֵאֶרֶץ מֵעָפָר הוּא וְעַל-עָפָר יְדַבֵּר הַבָּא מִשָּׁמַיִם רָם הוּא עַל-כֹּל:

Kdožť s hůry přišel, nade všeckyť jest; kdož jest z země, zemskýť jest, a zemské věci mluví. Ten, kterýž s nebe přišel, nade všecky jest.

Kdo přichází shůry, je nade všecky. Kdo pochází ze země, náleží zemi a mluví o pozemských věcech. Kdo přichází z nebe, je nade všecky(g); (g) var: – je nade všecky ([Jan 8:23; 1 Janův 4:5])

ὁ α῎νωθεν ε᾿ρχόμενος ε᾿πάνω πάντων ε᾿στίν ὁ ω῍ν ε᾿κ τη̑ς γη̑ς ε᾿κ τη̑ς γη̑ς ε᾿στιν καὶ ε᾿κ τη̑ς γη̑ς λαλει̑ ὁ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ε᾿ρχόμενος ε᾿πάνω πάντων ε᾿στίν

הַו גֵּיר דּמֵן לעֵל אֵתָא לעֵל מֵן כֻּל הֻו והַו דּמֵן אַרעָא מֵן אַרעָא הֻו ומֵן אַרעָא ממַלֵל הַו דּמֵן שׁמַיָא אֵתָא לעֵל מֵן כֻּל הֻו׃

[(4) John 03, 32]

אֶת מַה שֶּׁרָאָה וְשָׁמַע הוּא מֵעִיד, וְאֵין מְקַבְּלִים אֶת עֵדוּתוֹ.

וְכַאֲשֶׁר רָאָה וְשָׁמַע כֵּן יִתֵּן עֵדוּתוֺ וּלְעֵדוּתוֺ אֵין שֹׁמֵעַ:

A což viděl a slyšel, toť svědčí, ale svědectví jeho žádný nepřijímá.

svědčí o tom, co viděl a slyšel, ale jeho svědectví nikdo nepřijímá. ([Jan 1:11 Jan 3:11])

ο῍ ἑὼρακεν καὶ η῎κουσεν του̑το μαρτυρει̑ καὶ τὴν μαρτυρίαν αυ᾿του̑ ου᾿δεὶς λαμβάνει

ומֵדֵּם דַּחזָא וַשׁמַע מַסהֵד וסָהדֻּותֵה לָא אנָשׁ מקַבֵּל׃

[(4) John 03, 33]

הַמְקַבֵּל אֶת עֵדוּתוֹ חָתַם שֶׁהָאֱלֹהִים אֱמֶת,

וְהַשֹּׁמֵעַ לְעֵדוּתוֺ יַחְתֹּם בְּחוֺתַם יָדוֺ כִּי הָאֱלֹהִים אֱמֶת:

Kdož přijímá svědectví jeho, zpečetil to, že Bůh pravdomluvný jest.

Kdo však jeho svědectví přijal, potvrdil tím, že Bůh je pravdivý. ([1 Janův 5:10])

ὁ λαβών αυ᾿του̑ τὴν μαρτυρίαν ε᾿σφράγισεν ο῞τι ὁ θεὸς α᾿ληθής ε᾿στιν

הַו דֵּין דּקַבֵּל סָהדֻּותֵה חתַם דַּאלָהָא שַׁרִירָא הֻו׃

[(4) John 03, 34]

כִּי מִי שֶׁשְּׁלָחוֹ הָאֱלֹהִים מְדַבֵּר אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים, וַהֲרֵי לֹא בְּמִדָּה הוּא נוֹתֵן אֶת הָרוּחַ.

כִּי הוּא אֲשֶׁר שְׁלָחוֺ אֱלֹהִים דִּבְרֵי אֱלֹהִים הוּא מְדַבֵּר כִּי-לֹא בִמְשׂוּרה נָתַן אֶת-רוּחוֺ:

Nebo ten, kteréhož Bůh poslal, slovo Boží mluví, nebo jemu ne v míru dává Bůh Ducha.

Ten, koho poslal Bůh, mluví slova Boží, neboť Bůh udílí svého Ducha v plnosti(h). (h) ř: bez odměřování ([Jan 1:32])

ο῍ν γὰρ α᾿πέστειλεν ὁ θεὸς τὰ ρ᾿ήματα του̑ θεου̑ λαλει̑ ου᾿ γὰρ ε᾿κ μέτρου δίδωσιν τὸ πνευ̑μα

אַינָא גֵּיר דַּאלָהָא שַׁדּרֵה מֵלֵא הו דַּאלָהָא ממַלֵל לָא הוָא גֵּיר בּכַילָא יַהב אַלָהָא רֻוחָא׃

[(4) John 03, 35]

הָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ וְאֶת הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ.

הָאָב אֹהֵב אֶת-הַבֵּן וְאֶת-כָּל נָתַן בְּיָדוֺ:

Otec miluje Syna, a všecko dal v ruku jeho.

Otec miluje Syna a všecku moc dal do jeho rukou. ([Matouš 11:27; Lukáš 10:22; Jan 5:20 Jan 13:3 Jan 17:2 Jan 17:23-Jan 17:24; Matouš 28:18; Židům 1:4])

ὁ πατὴρ α᾿γαπα̑ τὸν υἱόν καὶ πάντα δέδωκεν ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿του̑

אַבָא מַחֵב לַברָא וכֻל מֵדֵּם יַהב בִּאידַוהי׃

[(4) John 03, 36]

הַמַּאֲמִין בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם, אַךְ הַמְסָרֵב לְהַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים, אֶלָּא חֲרוֹן אֱלֹהִים חָל עָלָיו."

מִי אֲשֶׁר יַאֲמִין בַּבֵּן יֶשׁ-לוֺ חַיֵּי עוֺלָם וּמִי אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים כִּי אִם-חֲרוֺן אַף אֱלֹהִים עָלָיו יָחוּל:

Kdož věří v Syna, má život věčný; ale kdožť jest nevěřící Synu, neuzříť života, ale hněv Boží zůstává na něm.

Kdo věří v Syna, má život věčný. Kdo Syna odmítá, neuzří život, ale hněv Boží na něm zůstává.“ ([Jan 3:16; 1 Janův 5:12-1 Janův 5:13])

ὁ πιστεύων ει᾿ς τὸν υἱὸν ε῎χει ζωὴν αι᾿ὼνιον ὁ δὲ α᾿πειθω̑ν τω̑ υἱω̑ ου᾿κ ο῎ψεται ζωήν α᾿λλ῾ ἡ ο᾿ργὴ του̑ θεου̑ μένει ε᾿π῾ αυ᾿τόν

מַן דַּמהַימֵן בַּברָא אִית לֵה חַיֵא דַּלעָלַם ומַן דּלָא מֵתּטפִּיס לַברָא לָא נֵחזֵא חַיֵא אֵלָא רֻוגזֵה דַּאלָהָא נקַוֵא עלַוהי סס׃

[(4) John 04, 01]

כְּשֶׁנּוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים שֶׁיֵּשׁוּעַ מַרְבֶּה יוֹתֵר מִיּוֹחָנָן לַעֲשׂוֹת תַּלְמִידִים וּלְהַטְבִּילָם

וְכַאֲשֶׁר נוֺדַע לָאָדוֺן כִּי הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ לֵאמֹר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְטִבֵּל תַּלְמִידִים רַבִּים מִיּוֺחָנָן:

A jakž poznal Pán, že slyšeli farizeové, že by Ježíš více učedlníků činil a křtil než Jan,

Když se Pán(i) dověděl, že farizeové uslyšeli, jak on(j) získává a křtí více učedníků než Jan – (i) var: Ježíš (j) ř: Ježíš ([Jan 3:22 Jan 3:26])

ὡς ου῏ν ε῎γνω ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι η῎κουσαν οἱ Φαρισαι̑οι ο῞τι ᾽Ιησου̑ς πλείονας μαθητὰς ποιει̑ καὶ βαπτίζει η῍ ᾽Ιωάννης

יִדַע דֵּין יֵשֻׁוע דַּשׁמַעו פּרִישֵׁא דּתַלמִידֵא סַגִּיֵאא עבַד ומַעמֵד יַתִּיר מֵן יֻוחַנָן׃

[(4) John 04, 02]

־אִם כִּי יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ לֹא הִטְבִּיל, אֶלָּא תַּלְמִידָיו ־

אַף כִּי-יֵשׁוּעַ לֹא טִבֵּל אֹתָם רַק תַּלְמִידָיו:

(Ačkoli Ježíš sám nekřtil, ale učedlníci jeho),

ač Ježíš sám nekřtil, nýbrž jeho učedníci –

καίτοιγε ᾽Ιησου̑ς αυ᾿τὸς ου᾿κ ε᾿βάπτιζεν α᾿λλ῾ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

כַּד לָא הוָא הֻו יֵשֻׁוע מַעמֵד הוָא אֵלָא תַּלמִידַוהי׃

[(4) John 04, 03]

עָזַב אֶת יְהוּדָה וְיָצָא לָשׁוּב לַגָּלִיל.

וַיַּעֲזֹב אֶת-יְהוּדָה וַיָּשָׁב וַיִּסַּע הַגָּלִילָה:

Opustil Judstvo, a odšel opět do Galilee.

opustil Judsko a odešel opět(k) do Galileje. (k) var: – opět

α᾿φη̑κεν τὴν ᾽Ιουδαίαν καὶ α᾿πη̑λθεν πάλιν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν

ושַׁבקָה לִיהֻוד וֵאזַל לֵה תֻּוב לַגלִילָא סס׃

[(4) John 04, 04]

כֵּיוָן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שׁוֹמְרוֹן,

וְהָיָה נָכוֺן לוֺ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שֹׁמְרוֺן:

Musil pak jíti skrze Samaří.

Musel však projít Samařskem. ([Lukáš 9:52 Lukáš 17:11])

ε῎δει δὲ αυ᾿τὸν διέρχεσθαι διὰ τη̑ς Σαμαρείας

מַעבּדָא הוָת לֵה דֵּין דּנִאתֵא נֵעבַּר עַל בֵּית שָׁמרָיֵא׃

[(4) John 04, 05]

הוּא בָּא לְעִיר בְּשׁוֹמְרוֹן, שְׁכֶם שְׁמָהּ, עַל־יַד חֶלְקַת הַשָֹדֶה שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ,

וַיָּבֹא אֶל-עִיר בְּאֶרֶץ שֹׁמְרוֺן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַ׹ָּׂדֶה אֲשֶׁר-נָתַן יַעֲקֹב לִבְנוֺ לְיוֺסֵף:

I přišel k městu Samařskému, kteréž slove Sichar, vedlé popluží, kteréž byl dal Jákob Jozefovi, synu svému.

Na té cestě přišel k samařskému městu jménem Sychar, v blízkosti pole, jež dal Jákob svému synu Josefovi; ([Jozue 24:32])

ε῎ρχεται ου῏ν ει᾿ς πόλιν τη̑ς Σαμαρείας λεγομένην Συχὰρ πλησίον του̑ χωρίου ο῍ ε῎δωκεν ᾽Ιακώβ τω̑ ᾽Ιωσὴφ τω̑ υἱω̑ αυ᾿του̑

וֵאתָא לַמדִינתָּא דּשָׁמרָיֵא דּמֵתקַריָא שָׁכַר עַל־גֵּנב קרִיתָא דּיַהב הוָא יַעקֻוב ליַוסֵף בּרֵה׃

[(4) John 04, 06]

וְשָׁם הָיְתָה בְּאֵר יַעֲקֹב. יֵשׁוּעַ, שֶׁהָיָה עָיֵף מִמַּסָּעוֹ, יָשַׁב לוֹ לְיַד הַבְּאֵר. הַשָּׁעָה הָיְתָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ.

וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ עָיְפָה נַפְשׁוֺ בַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב-לוֺ עַל-הַבְּאֵר כְּשָׁעָה הַשִּׁשִּׁית:

Byla pak tu studnice Jákobova. Protož ustav na cestě Ježíš, posadil se tak na studnici. A bylo okolo šesté hodiny.

tam byla Jákobova studna. Ježíš, unaven cestou, usedl u té studny. Bylo kolem poledne(l). (l) ř: asi šestá hodina ([Jan 4:12])

η῟ν δὲ ε᾿κει̑ πηγὴ του̑ ᾽Ιακὼβ ὁ ου῏ν ᾽Ιησου̑ς κεκοπιακώς ε᾿κ τη̑ς ὁδοιπορίας ε᾿καθέζετο ου῞τως ε᾿πὶ τη̑ πηγη̑ ω῞ρα η῟ν ὡς ε῞κτη

וִאית הוָא תַּמָן מעִינָא דּמַיָא דּיַעקֻוב הֻו דֵּין יֵשֻׁוע לאֵא הוָא מֵן עַמלָא דֻּאורחָא וִיתֵב הוָא לֵה עַל מעִינָא וִאית הוַי שֵׁת שָׁעִין׃

[(4) John 04, 07]

וְהִנֵּה בָּאָה אִשָּׁה מִשּׁוֹמְרוֹן לִשְׁאֹב מַיִם. אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת",

וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁמְרֹנִית בָּאָה לִשְׁאָב-מָיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ תְּנִי-נָא לִי לִשְׁתּוֺת:

I přišla žena z Samaří vážiti vody. Kteréž řekl Ježíš: Dej mi píti.

Tu přichází samařská žena, aby načerpala vody. Ježíš jí řekne: „Dej mi napít!“ –

ε῎ρχεται γυνὴ ε᾿κ τη̑ς Σαμαρείας α᾿ντλη̑σαι υ῞δωρ λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς δός μοι πει̑ν

וֵאתָת אַנתּתָא מֵן שָׁמרִין דּתֵמלֵא מַיָא וֵאמַר לָה יֵשֻׁוע הַב לִי מַיָא אֵשׁתֵּא׃

[(4) John 04, 08]

שֶׁכֵּן תַּלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל.

כִּי תַלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִשְׁבֹּר לָהֶם אֹכֶל:

Nebo učedlníci jeho byli odešli do města, aby nakoupili pokrmů.

Jeho učedníci odešli předtím do města, aby nakoupili něco k jídlu. –

οἱ γὰρ μαθηταὶ αυ᾿του̑ α᾿πεληλύθεισαν ει᾿ς τὴν πόλιν ι῞να τροφὰς α᾿γοράσωσιν

תַּלמִידַוהי גֵּיר עַלו הוַו לַמדִינתָּא דּנֵזבּנֻון להֻון סַיבָּרתָּא׃

[(4) John 04, 09]

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַשּׁוֹמְרוֹנִית: "אֵיךְ אַתָּה, שֶׁיְּהוּדִי אַתָּה, מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וַאֲנִי אִשָּׁה שׁוֹמְרוֹנִית?" ־כִּי הַיְּהוּדִים אֵינָם מִתְעָרְבִים עִם שׁוֹמְרוֹנִים.

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה הַשֹּׁמְרֹנִית הֲלֹא יְהוּדִי אַתָּה וְאֵיךְ תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֺת וַאֲנִי אִשָּׁה שֹׁמְרֹנִית כִּי-אֵין דָּבָר לַיְּהוּדִים עִם-הַשֹּׁמְרֹנִים:

I řekla jemu žena ta Samaritánka: Kterakž ty, jsa Žid, žádáš ode mne nápoje od ženy Samaritánky? (Nebo neobcují Židé s Samaritány.)

Samařská žena mu odpoví: „Jak ty jako Žid můžeš chtít ode mne, Samařanky, abych ti dala napít?“ Židé se totiž se Samařany nestýkají(m). (m) var: – Židé se totiž se Samařany nestýkají. ([2 Královská 17:24 2 Královská 17:41; Ezdráš 4:2-Ezdráš 4:3; Lukáš 9:53])

λέγει ου῏ν αυ᾿τω̑ ἡ γυνὴ ἡ Σαμαρι̑τις πω̑ς σὺ ᾽Ιουδαι̑ος ω῍ν παρ῾ ε᾿μου̑ πει̑ν αι᾿τει̑ς γυναικὸς Σαμαρίτιδος ου῎σης ου᾿ γὰρ συγχρω̑νται ᾽Ιουδαι̑οι Σαμαρίταις

אָמרָא לֵה הָי אַנתּתָא שָׁמרָיתָּא אַיכַּנָא אַנתּ יִהֻודָיָא אַנתּ ומֵני שָׁאֵל אַנתּ למֵשׁתָּא דִּאיתַי אַנתּתָא שָׁמרָיתָּא לָא גֵּיר מֵתחַשׁחִין יִהֻודָיֵא עַם שָׁמרָיֵא׃

[(4) John 04, 10]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "לוּ יָדַעַתְּ אֶת מַתְּנַת הָאֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאוֹמֵר לָךְ 'תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת', הָיִית אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ וְהוּא הָיָה נוֹתֵן לָךְ מַיִם חַיִּים."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ לוּ יָדַעַתְּ אֶת-מַתַּת אֱלֹהִים וּמִי הָאֹמֵר לָךְ תְּנִי לִי לִשְׁתּוֺת אָז שָׁאַלְתְּ אַתְּ מִמֶּנּוּ וְנָתַן לָךְ מַיִם חַיִּים:

Odpověděl Ježíš a řekl jí: Kdybys znala ten dar Boží, a kdo jest ten, kterýž praví tobě: Dej mi píti, ty bys prosila jeho, a dal by tobě vody živé.

Ježíš jí odpověděl: „Kdybys znala, co dává Bůh, a věděla, kdo ti říká, abys mu dala napít, požádala bys ty jeho, a on by ti dal vodu živou.“ ([Jan 7:37-Jan 7:38])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τη̑ ει᾿ η῎̑δεις τὴν δωρεὰν του̑ θεου̑ καὶ τίς ε᾿στιν ὁ λέγων σοι δός μοι πει̑ν σὺ α῍ν η῎̑τησας αυ᾿τὸν καὶ ε῎δωκεν α῎ν σοι υ῞δωρ ζω̑ν

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לָה אֵלֻו יָדעָא הוַיתּי מַוהַבתָּא דַּאלָהָא ומַנֻו הָנָא דֵּאמַר לֵכי הַב לִי אֵשׁתֵּא אַנתּי שָׁאלָא הוַיתּי לֵה ויָהֵב הוָא לֵכי מַיָא חַיֵא׃

[(4) John 04, 11]

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, אֲפִלּוּ דְּלִי אֵין לְךָ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה, אִם כֵּן מֵאַיִן לְךָ מַיִם חַיִּים?

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי הֵן אֵין-לְךׇ בַּמֶּה לִשְׁאֹב וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה וּמֵאַיִן לְךׇ אֵפוֺא מַיִם חַיִּים:

I dí jemu žena: Pane, aniž máš, čím bys navážil, a studnice jest hluboká. Odkudž tedy máš tu vodu živou?

Žena mu řekla: „Pane, ani vědro nemáš a studna je hluboká; kde tedy vezmeš tu živou vodu?

λέγει αυ᾿τω̑ ἡ γυνή κύριε ου῎τε α῎ντλημα ε῎χεις καὶ τὸ φρέαρ ε᾿στὶν βαθύ πόθεν ου῏ν ε῎χεις τὸ υ῞δωρ τὸ ζω̑ν

אָמרָא לֵה אַנתּתָא הָי מָרי לָא דַּולָא אִית לָך ובִרָא עַמִיקָא אַימֵכָּא לָך מַיָא חַיֵא׃

[(4) John 04, 12]

הַאִם גָּדוֹל אַתָּה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְשָׁתָה מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּמִקְנֵהוּ?"

הֲגָדוֺל אַתָּה מִיַעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר נָתַן-לָנוּ הַבְּאֵר הַזֹּאת אֲשֶׁר מִמֶּנָּה שָׁתָה הוּא וּבָנָיו וּבְעִירוֺ:

Zdaliž jsi ty větší nežli otec náš Jákob, kterýž nám dal tuto studnici, a sám z ní pil, i synové jeho, i dobytek jeho?

Jsi snad větší než náš praotec Jákob, který nám tuto studnu dal? Sám z ní pil, stejně jako jeho synové i jeho stáda.“ ([Jan 8:53])

μὴ σὺ μείζων ει῏ του̑ πατρὸς ἡμω̑ν ᾽Ιακὼβ ο῍ς ε῎δωκεν ἡμι̑ν τὸ φρέαρ καὶ αυ᾿τὸς ε᾿ξ αυ᾿του̑ ε῎πιεν καὶ οἱ υἱοὶ αυ᾿του̑ καὶ τὰ θρέμματα αυ᾿του̑

למָא אַנתּ רַב אַנתּ מֵן אַבֻון יַעקֻוב הַו דּהֻו יַהב לַן בִּרָא הָדֵא והֻו מֵנָה אֵשׁתִּי וַבנַוהי ועָנֵה׃

[(4) John 04, 13]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב,

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כָּל-הַשֹּׁתֶה מִן-הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא עוֺד:

Odpověděl Ježíš a řekl jí: Každý, kdož pije vodu tuto, žízniti bude opět.

Ježíš jí odpověděl: „Každý, kdo pije tuto vodu, bude mít opět žízeň.

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τη̑ πα̑ς ὁ πίνων ε᾿κ του̑ υ῞δατος τούτου διψήσει πάλιν

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לָה כֻּל דּנֵשׁתֵּא מֵן הָלֵין מַיָא תֻּוב נֵצהֵא׃

[(4) John 04, 14]

אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם."

וְכָל-אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִן-הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לוֺ לֹא יִצְמָא לְעוֺלָם כִּי הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן יִהְיוּ בוֺ לִמְקוֺר מַיִם נֹבְעִים לְחַיֵּי עוֺלָם:

Ale kdož by se napil vody té, kterouž já dám jemu, nežíznil by na věky, ale voda ta, kterouž já dám jemu, bude v něm studnicí vody prýštící se k životu věčnému.

Kdo by se však napil vody, kterou mu dám já, nebude žíznit navěky. Voda, kterou mu dám, stane se v něm pramenem, vyvěrajícím k životu věčnému.“ ([Jan 2:20-Jan 2:21 Jan 3:3-Jan 3:4; Jan 6:51-Jan 6:52; Jan 11:13 Jan 6:35 Jan 7:37; Zjevení Janovo 21:6 Zjevení Janovo 22:17])

ο῍ς δ῾ α῍ν πίη ε᾿κ του̑ υ῞δατος ου῟ ε᾿γώ δὼσω αυ᾿τω̑ ου᾿ μὴ διψήσει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να α᾿λλὰ τὸ υ῞δωρ ο῍ δὼσω αυ᾿τω̑ γενήσεται ε᾿ν αυ᾿τω̑ πηγὴ υ῞δατος ἁλλομένου ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον

כֻּל דֵּין דּנֵשׁתֵּא מֵן מַיָא דֵּאנָא אֵתֵּל לֵה לָא נֵצהֵא לעָלַם אֵלָא מַיָא הָנֻון דּיָהֵב אנָא לֵה נֵהוֻון בֵּה מעִינָא דּמַיָא דּנָבעִין לחַיֵא דַּלעָלַם׃

[(4) John 04, 15]

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, תֵּן לִי אֶת הַמַּיִם הָהֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶצְמָא וְלֹא אָבוֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב."

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה תְּנָה-לִּי אֲדֹנִי אֶת-הַמַּיִם הָהֵם וְלֹא-אֶצְמָא עוֺד וְלֹא אָבֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב:

Řekla jemu žena: Pane, dej mi té vody, abych nežíznila, ani chodila sem vážiti.

Ta žena mu řekla: „Pane, dej mi té vody, abych už nežíznila a nemusela už sem chodit pro vodu.“

λέγει πρὸς αυ᾿τὸν ἡ γυνή κύριε δός μοι του̑το τὸ υ῞δωρ ι῞να μὴ διψω̑ μηδὲ διέρχωμαι ε᾿νθάδε α᾿ντλει̑ν

אָמרָא לֵה אַנתּתָא הָי מָרי הַב לִי מֵן הָלֵין מַיָא דּלָא תֻּוב אֵצהֵא ולָא הוִית אָתיָא דָּליָא מֵן הָרכָּא׃

[(4) John 04, 16]

אָמַר לָהּ: "לְכִי וְקִרְאִי לְבַעֲלֵךְ וּבוֹאִי לְכָאן."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לְכִי קִרְאִי לְאִישֵׁךְ וּבֹאִי הֵנָּה:

Řekl jí Ježíš: Jdi, zavolej muže svého, a přiď sem.

Ježíš jí řekl: „Jdi, zavolej svého muže a přijď sem!“

λέγει αυ᾿τη̑ υ῞παγε φὼνησον τὸν α῎νδρα σου καὶ ε᾿λθὲ ε᾿νθάδε

אָמַר לָה יֵשֻׁוע זֵלי קרָי לבַעלֵכי ותָי להָרכָּא׃

[(4) John 04, 17]

הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה: "אֵין לִי בַּעַל." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "צָדַקְתְּ בְּאָמְרֵךְ 'אֵין לִי בַּעַל',

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֵין-לִי אִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ כֵּן דִּבַּרְתְּ כִּי אֵין-לָךְ אִישׁ:

Odpověděla žena a řekla: Nemám muže. Dí jí Ježíš: Dobřes řekla: Nemám muže.

Žena mu odpověděla: „Nemám muže.“ Nato jí řekl Ježíš: „Správně jsi odpověděla, že nemáš muže.

α᾿πεκρίθη ἡ γυνὴ καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎χω α῎νδρα λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς καλω̑ς ει῏πας ο῞τι α῎νδρα ου᾿κ ε῎χω

אָמרָא לֵה לַיתּ לִי בַּעלָא אָמַר לָה יֵשֻׁוע שַׁפִּיר אֵמַרתּי דּלַיתּ לִי בַּעלָא׃

[(4) John 04, 18]

כִּי חֲמִשָּׁה בְּעָלִים הָיוּ לָךְ וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לָךְ כָּעֵת אֵינֶנּוּ בַּעֲלֵךְ. בָּזֶה אֱמֶת דִּבַּרְתְּ."

חֲמִשָּׁה בְעָלִים הָיוּ לָךְ וְהוּא אֲשֶׁר עִמֵּךְ כַּיּוֺם אֵינֶנּוּ בַעְלֵךְ וּבָזֹאת אֱמֶת דִּבַּרְתְּ:

Nebos pět mužů měla, a nyní kteréhož máš, není tvůj muž. To jsi pravdu pověděla.

Vždyť jsi měla pět mužů, a ten, kterého máš nyní, není tvůj muž. To jsi řekla pravdu.“ ([2 Královská 17:28-2 Královská 17:31])

πέντε γὰρ α῎νδρας ε῎σχες καὶ νυ̑ν ο῍ν ε῎χεις ου᾿κ ε῎στιν σου α᾿νήρ του̑το α᾿ληθὲς ει῎ρηκας

חַמשָׁא גֵּיר בַּעלִין הוַו לֵכי והָנָא דִּאית לֵכי הָשָׁא לָא הוָא בַּעלֵכי הָדֵא שַׁרִירתָּא אֵמַרתּי׃

[(4) John 04, 19]

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתָּה נָבִיא.

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי רֹאָה אָנֹכִי כִּי נָבִיא אָתָּה:

Řekla jemu žena: Pane, vidím, že jsi ty prorok.

Žena mu řekla: „Pane, vidím, že jsi prorok. ([Matouš 21:46; Jan 9:17])

λέγει αυ᾿τω̑ ἡ γυνή κύριε θεωρω̑ ο῞τι προφήτης ει῏ σύ

אָמרָא לֵה הָי אַנתּתָא מָרי חָזיָא אנָא דַּנבִיָא אַנתּ׃

[(4) John 04, 20]

אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי בִּירוּשָׁלַיִם הַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת שָׁם."

אֲבֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה וְאַתֶּם אֹמְרִים כִּי יְרוּשָׁלַיִם הַמָּקוֺם לְהִשְׁתַּחֲוֺת:

Otcové naši na této hoře modlívali se, a vy pravíte, že v Jeruzalémě jest místo, kdež náleží se modliti.

Naši předkové uctívali Boha na této hoře, ale vy říkáte, že místo, na němž má být Bůh uctíván, je v Jeruzalémě!“ ([Deuteronomium 11:29; 1 Královská 8:29])

οἱ πατέρες ἡμω̑ν ε᾿ν τω̑ ο῎ρει τούτω προσεκύνησαν καὶ ὑμει̑ς λέγετε ο῞τι ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις ε᾿στὶν ὁ τόπος ο῞που προσκυνει̑ν δει̑

אַבָהַין בּהָנָא טֻורָא סגֵדו וַאנתֻּון אָמרִין אנתֻּון דּבֻאורִשׁלֵם הֻו אַתַר דּוָלֵא למֵסגַּד׃

[(4) John 04, 21]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "הַאֲמִינִי לִי, אִשָּׁה, כִּי תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא בָּהָר הַזֶּה וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב.

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הַאֲמִינִי לִי אִשָּׁה כִּי תָבֹא עֵת אֲשֶׁר לֹא-בָּהָר הַזֶּה וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב:

Dí jí Ježíš: Ženo, věř mi, žeť jde hodina, kdyžto ani na této hoře, ani v Jeruzalémě nebudete se modliti Otci.

Ježíš jí odpoví: „Věř mi, ženo, že přichází hodina, kdy nebudete ctít Otce ani na této hoře ani v Jeruzalémě. ([Malachiáš 1:11; 1 Timoteovi 2:8])

λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς πίστευέ μοι γύναι ο῞τι ε῎ρχεται ω῞ρα ο῞τε ου῎τε ε᾿ν τω̑ ο῎ρει τούτω ου῎τε ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις προσκυνήσετε τω̑ πατρί

אָמַר לָה יֵשֻׁוע אַנתּתָא הַימֵנִיני דָּאתיָא שָׁעתָא דּלָא בּהָנָא טֻורָא וָאף לָא בֻּאורִשׁלֵם תֵּסגּדֻון לַאבָא׃

[(4) John 04, 22]

אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאֵינְכֶם מַכִּירִים, אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאָנוּ מַכִּירִים, שֶׁהֲרֵי הַיְשׁוּעָה מֵאֵת הַיְּהוּדִים הִיא.

אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל-אֲשֶׁר לֹא תֵדְעוּן וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל-אֲשֶׁר נֵדָע כִּי הַיְשׁוּעָה בָאָה מִמְּקוֺר הַיְּהוּדִים:

Vy se modlíte, a nevíte, čemu; my se modlíme, čemuž víme, nebo spasení z Židů jest.

Vy uctíváte, co neznáte; my uctíváme, co známe, neboť spása je ze Židů. ([Matouš 10:5-Matouš 10:6; Římanům 9:5])

ὑμει̑ς προσκυνει̑τε ο῍ ου᾿κ οι῎δατε ἡμει̑ς προσκυνου̑μεν ο῍ οι῎δαμεν ο῞τι ἡ σωτηρία ε᾿κ τω̑ν ᾽Ιουδαίων ε᾿στίν

אַנתֻּון סָגדִּין אנתֻּון למֵדֵּם דּלָא יָדעִין אנתֻּון חנַן דֵּין סָגדִּין חנַן למָא דּיָדעִין חנַן דּחַיֵא מֵן יִהֻודָיֵא אֵנֻון׃

[(4) John 04, 23]

אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה, וְעַתָּה הִיא, שֶׁעוֹבְדֵי הָאֵל הָאֲמִתִּיִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת, כִּי עוֹבְדֵי אֵל כָּאֵלֶּה מְחַפֵּשׂ לוֹ הָאָב.

אַךְ תָּבֹא עֵת וְגַם-הִיא בָאָה וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנֶּאֶמָנִים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בָּרוּחַ וּבָאֶמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶה חָפֵץ הָאָב:

Ale jdeť hodina, a nyníť jest, kdyžto praví modlitebníci modliti se budou Otci v duchu a v pravdě. Neboť takových Otec hledá, aby se modlili jemu.

Ale přichází hodina, ano, již je tu, kdy ti, kteří Boha opravdově ctí, budou ho uctívat v Duchu a v pravdě. A Otec si přeje, aby ho lidé takto ctili. ([Jan 16:13])

α᾿λλὰ ε῎ρχεται ω῞ρα καὶ νυ̑ν ε᾿στιν ο῞τε οἱ α᾿ληθινοὶ προσκυνηταὶ προσκυνήσουσιν τω̑ πατρὶ ε᾿ν πνεύματι καὶ α᾿ληθεία καὶ γὰρ ὁ πατὴρ τοιούτους ζητει̑ τοὺς προσκυνου̑ντας αυ᾿τόν

אֵלָא אָתיָא שָׁעתָא והָשָׁא אִיתֵיה אֵמַתי דּסָגֻודֵא שַׁרִירֵא נֵסגּדֻון לַאבָא בּרֻוחָא ובַשׁרָרָא אָף אַבָא גֵּיר דַּאיך הָלֵין הֻו סָגֻודֵא בָּעֵא׃

[(4) John 04, 24]

הָאֱלֹהִים הוּא רוּחַ וְהָעוֹבְדִים אוֹתוֹ צְרִיכִים לְעָבְדוֹ בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת."

הָאֱלֹהִים הוּא רוּחַ וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֺ עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּחֲוֺת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת:

Bůh duch jest, a ti, kteříž se jemu modlí, v duchu a v pravdě musejí se modliti.

Bůh je Duch a ti, kdo ho uctívají, mají tak činit v Duchu a v pravdě.“ ([2 Korintským 3:17])

πνευ̑μα ὁ θεός καὶ τοὺς προσκυνου̑ντας αυ᾿τὸν ε᾿ν πνεύματι καὶ α᾿ληθεία δει̑ προσκυνει̑ν

רֻוחָא הֻו גֵּיר אַלָהָא וַאילֵין דּסָגדִּין לֵה בּרֻוחָא ובַשׁרָרָא וָלֵא דּנֵסגּדֻון׃

[(4) John 04, 25]

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. כְּשֶׁהוּא יָבוֹא, הוּא יַגִּיד לָנוּ אֶת הַכֹּל."

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה יָדַעְתִּי כִּי-יָבֹא מָשִׁיחַ עהַנִּקְרָא כְרִיסְטוֺסא וְכַאֲשֶׁר יָבֹא יַגִּיד לָנוּ אֶת-כֹּל:

Dí jemu žena: Vím, že Mesiáš přijde, kterýž slove Kristus. Ten, když přijde, oznámí nám všecko.

Žena mu řekla: „Vím(n), že přichází Mesiáš, zvaný Kristus. Ten až přijde, oznámí nám všecko.“ (n) var: Víme

λέγει αυ᾿τω̑ ἡ γυνή οι῏δα ο῞τι Μεσσίας ε῎ρχεται ὁ λεγόμενος Χριστός ο῞ταν ε῎λθη ε᾿κει̑νος α᾿ναγγελει̑ ἡμι̑ν α῞παντα

אָמרָא לֵה אַנתּתָא הָי יָדעָא אנָא דַּמשִׁיחָא אָתֵא ומָא דֵּאתָא הֻו מַלֵף לַן כֻּלמֵדֵּם׃

[(4) John 04, 26]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ, אֲנִי הוּא."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיִךְ:

Dí jí Ježíš: Jáť jsem, kterýž mluvím s tebou.

Ježíš jí řekl: „Já jsem to – ten, který k tobě mluví.“ ([Jan 9:37])

λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ λαλω̑ν σοι

אָמַר לָה יֵשֻׁוע אֵנָא אנָא דַּממַלֵל אנָא עַמֵכי׃

[(4) John 04, 27]

בְּאוֹתוֹ רֶגַע בָּאוּ תַּלְמִידָיו וְתָמְהוּ עַל שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם אִשָּׁה, אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר: "מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?" אוֹ "לָמָּה אַתָּה מְדַבֵּר אִתָּהּ?"

עוֺד דְּבָרוֺ בְּפִיו וְתַלְמִידָיו בָּאוּ וַיִּתְמְהוּ עַל-דַּבְּרוֺ עִם-אִשָּׁה אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר מַה-תְּבַקֵּשׁ אוֺ לָמָּה תְדַּבֵּר אֵלֶיהָ:

A v tom přišli učedlníci jeho, i divili se, že by s ženou mluvil, a však žádný neřekl: Nač se ptáš, aneb proč mluvíš s ní?

Vtom přišli jeho učedníci a divili se, že rozmlouvá s ženou. Nikdo však neřekl ‚nač se ptáš?‘ nebo ‚proč s ní mluvíš?‘

καὶ ε᾿πὶ τούτω η῟λθαν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ καὶ ε᾿θαύμαζον ο῞τι μετὰ γυναικὸς ε᾿λάλει ου᾿δεὶς μέντοι ει῏πεν τί ζητει̑ς η῎ τί λαλει̑ς μετ῾ αυ᾿τη̑ς

וכַד ממַלֵל אֵתַו תַּלמִידַוהי ומֵתּדַּמרִין הוַו דּעַם אַנתּתָא ממַלֵל לָא דֵּין אנָשׁ אֵמַר מָנָא בָּעֵא אַנתּ אַו מָנָא ממַלֵל אַנתּ עַמָה׃

[(4) John 04, 28]

עָזְבָה הָאִשָּׁה אֶת כַּדָּהּ, הָלְכָה הָעִירָה וְאָמְרָה לָאֲנָשִׁים:

וְהָאִשָּׁה עָזְבָה אֶת-כַּדָּהּ וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וַתֹּאמֶר אֶל-הָעָם:

I nechala tu žena vědra svého, a šla do města, a řekla těm lidem:

Žena tam nechala svůj džbán, odešla do města a řekla lidem:

α᾿φη̑κεν ου῏ν τὴν ὑδρίαν αυ᾿τη̑ς ἡ γυνὴ καὶ α᾿πη̑λθεν ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ λέγει τοι̑ς α᾿νθρὼποις

ושֵׁבקַת קֻולתָה אַנתּתָא וֵאזַלת לַמדִינתָּא וָאמרָא לאנָשָׁא׃

[(4) John 04, 29]

"בּוֹאוּ וּרְאוּ אִישׁ שֶׁאָמַר לִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי; הַאִם לֹא זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ?"

בֹּאוּ וּרְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי כָּל-אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הַאֵין זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Poďte, vizte člověka, kterýž pověděl mi všecko, což jsem koli činila. Není-li on ale Kristus?

„Pojďte se podívat na člověka, který mi řekl všecko, co jsem dělala. Není to snad Mesiáš(o)?“ (o) ř: Kristus ([Matouš 12:33])

δευ̑τε ι῎δετε α῎νθρωπον ο῍ς ει῏πέν μοι πάντα ο῞σα ε᾿ποίησα μήτι ου῟τός ε᾿στιν ὁ Χριστός

תַּו חזַו גַּברָא דֵּאמַר לִי כֻּל מֵדֵּם דּעֵבדֵּת למָא הֻויֻו משִׁיחָא׃

[(4) John 04, 30]

הֵם יָצְאוּ מֵהָעִיר וּבָאוּ אֵלָיו.

וַיֵּצְאוּ מִן-הָעִיר לָבֹא אֵלָיו:

Tedy vyšli z města, a přišli k němu.

Vyšli tedy z města a šli k němu. ([Marek 2:13])

ε᾿ξη̑λθον ε᾿κ τη̑ς πόλεως καὶ η῎ρχοντο πρὸς αυ᾿τόν

וַנפַקו אנָשָׁא מֵן מדִינתָּא וָאתֵין הוַו לוָתֵה סּ סּ׃

[(4) John 04, 31]

בֵּינְתַיִם בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ תַּלְמִידָיו שֶׁיֹּאכַל. אָמְרוּ: "רַבִּי, אֱכֹל."

וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד כֹּה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו רַבִּי אֱכֹל:

Mezi tím pak prosili ho učedlníci, řkouce: Mistře, pojez.

Mezitím ho prosili jeho učedníci: „Mistře, pojez něco!“

ε᾿ν τω̑ μεταξὺ η᾿ρὼτων αυ᾿τὸν οἱ μαθηταὶ λέγοντες ῥαββί φάγε

ובַינָת הָלֵין בָּעֵין הוַו מֵנֵה תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה רַבַּן לעַס׃

[(4) John 04, 32]

אָמַר לָהֶם: "יֵשׁ לִי אֹכֶל לֶאֱכֹל שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי יֶשׁ-לִי לֶאֱכֹל אֹכֶל אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:

A on řekl jim: Jáť mám pokrm jísti, kteréhož vy nevíte.

On jim řekl: „Já mám k nasycení pokrm, který vy neznáte.“

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿γώ βρω̑σιν ε῎χω φαγει̑ν η῍ν ὑμει̑ς ου᾿κ οι῎δατε

הֻו דֵּין אֵמַר להֻון אִית לִי מֵאכֻולתָּא דֵּאכֻול אַידָא דַּאנתֻּון לָא יָדעִין אנתֻּון׃

[(4) John 04, 33]

אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים זֶה אֶל זֶה: "הַאִם מִישֶׁהוּ הֵבִיא לוֹ לֶאֱכֹל?"

וַיֹּאמְרוּ הַתַּלְמִידִים אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הַאִם הֵבִיא לוֺ אִישׁ מַאֲכַל לְאָכְלָה:

Učedlníci pak mluvili vespolek: Zdali jemu kdo přinesl jísti?

Učedníci si mezi sebou říkali: „Přinesl mu snad někdo něco k jídlu?“

ε῎λεγον ου῏ν οἱ μαθηταὶ πρὸς α᾿λλήλους μή τις η῎νεγκεν αυ᾿τω̑ φαγει̑ν

אָמרִין תַּלמִידֵא בַּינַיהֻון למָא אנָשׁ אַיתִּי לֵה מֵדֵּם למֵאכַל׃

[(4) John 04, 34]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי וּלְהַשְׁלִים אֶת פָּעֳלוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַאֲכָלִי הוּא עֲשׂוֺת רְצוֺן שֹׁלְחִי וּלְכַלּוֺת אֶת-פָּעֳלוֺ:

Dí jim Ježíš: Můjť pokrm jest, abych činil vůli toho, kterýž mne poslal, a dokonal dílo jeho.

Ježíš jim řekl: „Můj pokrm jest, abych činil vůli toho, který mě poslal, a dokonal jeho dílo. ([Jan 5:30 Jan 6:38 Jan 17:4])

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿μὸν βρω̑μά ε᾿στιν ι῞να ποιήσω τὸ θέλημα του̑ πέμψαντός με καὶ τελειὼσω αυ᾿του̑ τὸ ε῎ργον

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע מֵאכֻולתּי דִּילי אִיתֵיה דֵּאעבֵּד צֵביָנֵה דּמַן דּשַׁדּרַני וֵאשַׁלמִיוהי לַעבָדֵה׃

[(4) John 04, 35]

הֲלֹא אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁעוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְהַקָּצִיר בָּא. הִנֵּה, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ אֶת הַשָֹדוֹת, כִּי לְבָנִים הֵם וּבְשֵׁלִים לַקָּצִיר.

הֵן אַתֶּם אֹמְרִים עוֺד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים טֶרֶם יָבֹא הַקָּצִיר וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם שְׂאוּ אֶת-עֵינֵיכֶם וּרְאוּ אֶל-הַ׹ָּׂדוֺת אֲשֶׁר הִלְבִּינוּ לַקָּצִיר:

Však vy pravíte, že ještě čtyři měsícové jsou, a žeň přijde. Aj, pravím vám: Pozdvihněte očí svých, a patřte na krajiny, žeť se již bělejí ke žni.

Neříkáte snad: Ještě čtyři měsíce a budou žně? Hle, pravím vám, pozvedněte zraky a pohleďte na pole, že již zbělela ke žni. ([Matouš 9:37; Lukáš 10:2])

ου᾿χ ὑμει̑ς λέγετε ο῞τι ε῎τι τετράμηνός ε᾿στιν καὶ ὁ θερισμὸς ε῎ρχεται ι᾿δοὺ λέγω ὑμι̑ν ε᾿πάρατε τοὺς ο᾿φθαλμοὺς ὑμω̑ν καὶ θεάσασθε τὰς χὼρας ο῞τι λευκαί ει᾿σιν πρὸς θερισμόν η῎δη

לָא אַנתֻּון אָמרִין דּבָתַר אַרבּעָא יַרחִין אָתֵא חצָדָא הָא אָמַר אנָא לכֻון דַּארִימו עַינַיכֻּון וַחזַו אַרעָתָא דַּחוַר ומַטִי לַחצָדָא מֵן כַּדֻּו׃

[(4) John 04, 36]

הַקּוֹצֵר מְקַבֵּל כְּבָר שָׂכָר וְאוֹסֵף פְּרִי לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׂמְחוּ יַחְדָּיו הַזּוֹרֵעַ וְהַקּוֹצֵר.

הַקּוֺצֵר יִמְצָא שְׂכָרוֺ וּתְבוּאָה יֶאֱסֹף לְחַיֵּי עוֺלָם וְהַזֹּרֵעַ וְהַקּוֺצֵר יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו:

Kdož pak žne, odplatuť béře, a shromažďuje užitek k životu věčnému, aby i ten, kdož rozsívá, radoval se spolu, i kdo žne.

Již přijímá odměnu ten, kdo žne, a shromažďuje úrodu k věčnému životu, aby se společně radovali rozsévač i žnec. ([1 Korintským 3:6-1 Korintským 3:8])

ὁ θερίζων μισθὸν λαμβάνει καὶ συνάγει καρπὸν ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον ι῞να ὁ σπείρων ὁμου̑ χαίρη καὶ ὁ θερίζων

וַאינָא דּחָצֵד אַגרָא נָסֵב וכָנֵשׁ פִּארֵא לחַיֵא דַּלעָלַם וזָרֻועָא וחָצֻודָא אַכחדָא נֵחדֻּון׃

[(4) John 04, 37]

בָּזֶה מִתְאַמֶּתֶת הָאִמְרָה - 'זֶה זוֹרֵעַ וְזֶה קוֹצֵר'.

לְמַלֹּאת דְּבַר הַמֹּשֵׁל אֶחָד זֹרֵעַ וְאַחֵר קֹצֵר:

Nebo v tom pravé jest slovo, žeť jiný jest, kdož rozsívá, a jiný, kterýž žne.

Přitom je pravdivé rčení, že jeden rozsévá a druhý žne. ([Micheáš 6:15])

ε᾿ν γὰρ τούτω ὁ λόγος ε᾿στὶν α᾿ληθινὸς ο῞τι α῎λλος ε᾿στὶν ὁ σπείρων καὶ α῎λλος ὁ θερίζων

בּהָדֵא גֵּיר אִיתֵיה מֵלתָא דַּשׁרָרָא דַּאחרִין הֻו זָרַע וַאחרִין חָצֵד׃

[(4) John 04, 38]

אֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר אֶת אֲשֶׁר לֹא עֲמַלְתֶּם בּוֹ; אֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם הִגַּעְתֶּם אֶל פְּרִי עֲמָלָם."

אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר בְּמָקוֺם לֹא עֲמַלְתֶּם שָׁם אֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם בַּאתֶם עַל-עֲמָלָם:

Jáť jsem vás poslal žíti, o čemž jste vy nepracovali. Jiníť pracovali, a vy jste v jejich práce vešli.

Já jsem vás poslal, abyste žali tam, kde jste nepracovali. Jiní pracovali a vy v jejich práci pokračujete.“

ε᾿γώ α᾿πέστειλα ὑμα̑ς θερίζειν ο῍ ου᾿χ ὑμει̑ς κεκοπιάκατε α῎λλοι κεκοπιάκασιν καὶ ὑμει̑ς ει᾿ς τὸν κόπον αυ᾿τω̑ν ει᾿σεληλύθατε

אֵנָא שַׁדַּרתּכֻון למֵחצַד מֵדֵּם דּלָא הוָא אַנתֻּון לאיִתֻּון בֵּה אחרָנֵא גֵּיר לאיִו וַאנתֻּון עַלתֻּון עַל עַמלהֻון דּהָנֻון׃ ס

[(4) John 04, 39]

שׁוֹמְרוֹנִים רַבִּים מִן הָעִיר הַהִיא הֶאֱמִינוּ בּוֹ עַל־סְמַךְ הַדָּבָר שֶׁהֵעִידָה הָאִשָּׁה, "הוּא אָמַר לִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי."

וְרַבִּים מִן-הַשֹּׁמְרֹנִים בָּעִיר הַהִיא הֶאֱמִינוּ בוֺ בַּעֲבוּר דְּבַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵעִידָה לֵאמֹר הוּא הִגִּיד לִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשִׂיתִי:

Z města pak toho mnozí z Samaritánů uvěřili v něho, pro řeč té ženy, svědčící: Že mi pověděl všecko, což jsem činila.

Mnoho Samařanů z onoho města v něho uvěřilo pro slovo té ženy, která svědčila: „Všecko mi řekl, co jsem dělala.“

ε᾿κ δὲ τη̑ς πόλεως ε᾿κείνης πολλοὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τὸν τω̑ν Σαμαριτω̑ν διὰ τὸν λόγον τη̑ς γυναικὸς μαρτυρούσης ο῞τι ει῏πέν μοι πάντα α῍ ε᾿ποίησα

מֵן הָי מדִינתָּא דֵּין סַגִּיֵאא הַימֵנו בֵּה שָׁמרָיֵא מֵטֻל מֵלתָה דַּאנתּתָא הָי דּמַסהדָא הוָת דֵּאמַר לִי כֻּלמֵדֵּם דּעֵבדֵּת׃

[(4) John 04, 40]

כְּשֶׁבָּאוּ הַשּׁוֹמְרוֹנִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁהוֹת אִתָּם וְהוּא שָׁהָה שָׁם יוֹמַיִם.

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הַשֹּׁמְרֹנִים וַיִּקְרְאוּ לוֺ לָשֶׁבֶת אִתָּם וַיֵּשֶׁב שָׁם יוֺמָיִם:

A když k němu přišli Samaritáni, prosili ho, aby s nimi zůstal. I pobyl tu za dva dni.

Když k němu ti Samařané přišli, prosili ho, aby u nich zůstal. I zůstal tam dva dny.

ὡς ου῏ν η῟λθον πρὸς αυ᾿τὸν οἱ Σαμαρι̑ται η᾿ρὼτων αυ᾿τὸν μει̑ναι παρ῾ αυ᾿τοι̑ς καὶ ε῎μεινεν ε᾿κει̑ δύο ἡμέρας

וכַד אֵתַו לוָתֵה הָנֻון שָׁמרָיֵא בּעַו מֵנֵה דּנֵהוֵא לוָתהֻון וַהוָא לוָתהֻון תּרֵין יַומִין׃

[(4) John 04, 41]

רַבִּים יוֹתֵר הֶאֱמִינוּ בִּגְלַל דְּבָרוֹ,

וְעוֺד רַבִּים מֵהֵמָּה הֶאֱמִינוּ בוֺ בַּעֲבוּר דִּבְרֵי פִיהוּ:

A mnohem jich více uvěřilo pro řeč jeho.

A ještě mnohem víc jich uvěřilo pro jeho slovo.

καὶ πολλω̑ πλείους ε᾿πίστευσαν διὰ τὸν λόγον αυ᾿του̑

וסַגִּיֵאא הַימֵנו בֵּה מֵטֻל מֵלתֵה׃

[(4) John 04, 42]

וְאֶל הָאִשָּׁה אָמְרוּ: "לֹא עוֹד בִּגְלַל דְּבָרֵךְ אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים, כִּי בְּעַצְמֵנוּ שָׁמַעְנוּ וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם."

וַיֹּאמְרוּ אֶל-הָאִשָּׁה עַתָּה אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בּוֺ לֹא-בַעֲבוּר דְּבָרֵךְ כִּי גַּם-אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ וַנֵּדַע כִּי-אָמֵן זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ מוֺשִׁיעַ הָעוֺלָם:

A ženě té řekli: Již ne pro tvé vypravování věříme; nebo sami jsme slyšeli, a víme, že tento jest právě spasitel světa, Kristus.

Oné ženě pak říkali: „Teď už věříme ne pro to, cos nám ty o něm řekla; sami jsme ho slyšeli a víme, že toto je opravdu Spasitel světa.“ ([Jób 42:5; 1 Janův 4:14])

τη̑ τε γυναικὶ ε῎λεγον ο῞τι ου᾿κέτι διὰ τὴν σὴν λαλιὰν πιστεύομεν αυ᾿τοὶ γὰρ α᾿κηκόαμεν καὶ οι῎δαμεν ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν α᾿ληθω̑ς ὁ σωτὴρ του̑ κόσμου

וָאמרִין הוַו לַאנתּתָא הָי דּמֵכִּיל לָא הוָא מֵטֻל מֵלתֵכי מהַימנִין חנַן בֵּה חנַן גֵּיר שׁמַען וִידַען דּהָנַו שַׁרִירָאיִת משִׁיחָא מַחיָנֵה דּעָלמָא׃ ס

[(4) John 04, 43]

לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים יָצָא מִשָּׁם אֶל הַגָּלִיל.

וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁנַיִם יָמִים וַיִּסַּע לְמַסָּעָיו הַגָּלִילָה:

Po dvou pak dnech vyšel odtud, a šel do Galilee.

Po dvou dnech odešel Ježíš odtamtud do Galileje.

μετὰ δὲ τὰς δύο ἡμέρας ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κει̑θεν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν

ובָתַר תּרֵין יַומִין נפַק יֵשֻׁוע מֵן תַּמָן וֵאזַל לַגלִילָא׃

[(4) John 04, 44]

אָמְנָם הוּא עַצְמוֹ הֵעִיד כִּי אֵין כָּבוֹד לְנָבִיא בְּעִירוֹ.

אַף כִּי הִגִּיד יֵשׁוּעַ כִּי אֵין-כָּבוֺד לְנָבִיא בְּאֶרֶץ מוֺלַדְתּוֺ:

Nebo sám Ježíš byl svědectví vydal, že prorok v vlasti své v poctivosti není.

Sám totiž dosvědčil, že prorok nemá vážnost ve své vlasti. ([Matouš 13:57; Marek 6:4; Lukáš 4:24])

αυ᾿τὸς γὰρ ᾽Ιησου̑ς ε᾿μαρτύρησεν ο῞τι προφήτης ε᾿ν τη̑ ι᾿δία πατρίδι τιμὴν ου᾿κ ε῎χει

הֻו גֵּיר יֵשֻׁוע סהֵד דַּנבִיָא בַּמדִינתֵּה לָא מֵתיַקַר׃ ס

[(4) John 04, 45]

בְּרַם כַּאֲשֶׁר בָּא לַגָּלִיל קִבְּלוּהוּ אַנְשֵׁי הַגָּלִיל, שֶׁכֵּן רָאוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג, כִּי גַּם הֵם עָלוּ לָחֹג אֶת הֶחָג.

וַיָּבֹא אֶל-הַגָּלִיל וַיַּחֲזִיקוּ-בוֺ הַגָּלִילִים כִּי רָאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה בִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג כִּי גַּם-הֵם חָגְגוּ שָׁם אֶת-הַחַג הַהוּא:

A když přišel do Galilee, přijali jej Galilejští, všecko viděvše, co činil v Jeruzalémě v svátek; nebo i oni byli přišli k svátku.

Když přišel do Galileje, Galilejští jej přijali, protože viděli všecko, co učinil v Jeruzalémě o svátcích, které tam také slavili. ([Jan 2:23])

ο῞τε ου῏ν η῟λθεν ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν ε᾿δέξαντο αυ᾿τὸν οἱ Γαλιλαι̑οι πάντα ἑωρακότες ο῞σα ε᾿ποίησεν ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις ε᾿ν τη̑ ἑορτη̑ καὶ αυ᾿τοὶ γὰρ η῟λθον ει᾿ς τὴν ἑορτήν

כַּד דֵּין אֵתָא לַגלִילָא קַבּלֻוהי גּלִילָיֵא דַּחזַו אָתוָתָא כֻּל דַּעבַד בֻּאורִשׁלֵם בּעַדעִדָא אֵתַו הוַו גֵּיר וָאף הֵנֻון לעַדעִדָא׃

[(4) John 04, 46]

הוּא בָּא שׁוּב אֶל קָנָה שֶׁבַּגָּלִיל, אֲשֶׁר שָׁם הָפַךְ אֶת הַמַּיִם לְיַיִן. וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ, שֶׁבְּנוֹ הָיָה חוֹלֶה בִּכְפַר נַחוּם,

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֺד הַפַּעַם אֶל-קָנָה בַּגָּלִיל אֲשֶׁר הָפַךְ שָׁם הַמַּיִם לְיָיִן וְאִישׁ הָיָה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֺ חֹלֶה בִּכְפַר-נַחוּם:

Tedy opět přišel Ježíš do Kány Galilejské, kdež učinil byl z vody víno. I byl jeden královský služebník v Kafarnaum, jehožto syn nemocen byl.

Přišel tedy opět do Kány Galilejské, kde předtím proměnil vodu ve víno. V Kafarnaum byl jeden královský služebník, jehož syn byl nemocen. ([Matouš 8:5-Matouš 8:13; Lukáš 7:1-Lukáš 7:10 Jan 2:1-Jan 2:11])

η῟λθεν ου῏ν πάλιν ει᾿ς τὴν Κανὰ τη̑ς Γαλιλαίας ο῞που ε᾿ποίησεν τὸ υ῞δωρ οι῏νον καὶ η῟ν τις βασιλικὸς ου῟ ὁ υἱὸς η᾿σθένει ε᾿ν Καφαρναούμ

אֵתָא דֵּין תֻּוב יֵשֻׁוע לקָטנֵא דַּגלִילָא אַיכָּא דַּעבַד מַיָא חַמרָא ס וִאית הוָא בַּכפַרנַחֻום עבֵד מַלכָּא חַד דַּברֵה כּרִיה הוָא׃

[(4) John 04, 47]

שָׁמַע כִּי יֵשׁוּעַ בָּא מִיהוּדָה לַגָּלִיל. הָלַךְ אֵלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּרֵד וִירַפֵּא אֶת בְּנוֹ, כִּי נָטָה לָמוּת.

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי-בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּפְצַר-בּוֺ לָרֶדֶת אִתּוֺ וְלִרְפֹּא אֶת-בְּנוֺ אֲשֶׁר נָטָה לָמוּת:

Ten uslyšev, že by Ježíš přišel z Judstva do Galilee, šel k němu, a prosil ho, aby sstoupil a uzdravil syna jeho; nebo počínal umírati.

Když uslyšel, že Ježíš přišel z Judska do Galileje, vydal se k němu a prosil ho, aby přišel a uzdravil jeho syna, který byl už blízek smrti.

ου῟τος α᾿κούσας ο῞τι ᾽Ιησου̑ς η῞κει ε᾿κ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν α᾿πη̑λθεν πρὸς αυ᾿τὸν καὶ η᾿ρὼτα ι῞να καταβη̑ καὶ ι᾿άσηται αυ᾿του̑ τὸν υἱόν η῎μελλεν γὰρ α᾿ποθνήσκειν

הָנָא שׁמַע דֵּאתָא יֵשֻׁוע מֵן יִהֻוד לַגלִילָא וֵאזַל לוָתֵה ובָעֵא הוָא מֵנֵה דּנֵחֻות ונַאסֵא לַברֵה קַרִיב הוָא גֵּיר לַממָת׃

[(4) John 04, 48]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם אֵינְכֶם רוֹאִים אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא תַּאֲמִינוּ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם-לֹא תִרְאוּ אֹתוֺת וּמֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ:

I řekl jemu Ježíš: Neuzříte-li divů a zázraků, neuvěříte.

Ježíš mu odpověděl: „Neuvidíte-li znamení a zázraky, neuvěříte.“ ([Jan 2:18; 1 Korintským 1:22])

ει῏πεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς πρὸς αυ᾿τόν ε᾿ὰν μὴ σημει̑α καὶ τέρατα ι῎δητε ου᾿ μὴ πιστεύσητε

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵן אָתוָתָא ותֵדמרָתָא לָא תֵּחזֻון לָא תּהַימנֻון׃

[(4) John 04, 49]

אָמַר אֵלָיו הָאִישׁ: "אֲדוֹנִי, רֵד נָא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ רְדָה-נָּא אֲדֹנִי בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי:

Dí jemu ten královský služebník: Pane, podiž prvé, nežli umře syn můj.

Královský služebník mu řekl: „Pane, pojď, než mé dítě umře!“ ([Marek 5:23])

λέγει πρὸς αυ᾿τὸν ὁ βασιλικός κύριε κατάβηθι πρὶν α᾿ποθανει̑ν τὸ παιδίον μου

אָמַר לֵה הַו עבֵד מַלכָּא מָרי חֻות עַדלָא מָאֵת לֵה טַליָא׃

[(4) John 04, 50]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ, בִּנְךָ חַי." הֶאֱמִין הָאִישׁ לַדָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ וְהָלַךְ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ לְדַרְכְּךׇ בִּנְךׇ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין בַּדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ:

Dí jemu Ježíš: Jdi, syn tvůj živ jest. I uvěřil člověk řeči, kterouž mluvil jemu Ježíš, a šel.

Ježíš mu odpověděl: „Vrať se domů, tvůj syn je živ!“ Ten člověk uvěřil slovu, které mu Ježíš řekl, a šel.

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς πορεύου ὁ υἱός σου ζη̑ ε᾿πίστευσεν ὁ α῎νθρωπος τω̑ λόγω ο῍ν ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ε᾿πορεύετο

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע זֵל בּרָך חַי הֻו והַימֵן הַו גַּברָא בּמֵלתָא דֵּאמַר לֵה יֵשֻׁוע וֵאזַל׃

[(4) John 04, 51]

כַּאֲשֶׁר יָרַד בָּאוּ עֲבָדָיו לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁבְּנוֹ חַי.

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֺ וַיִּפְגְּעוּ-בוֺ עֲבָדָיו וַיַּגִּידוּ לוֺ לֵאמֹר בִּנְךׇ חָי:

Když pak on již šel, potkali se s ním služebníci jeho a zvěstovali, řkouce: Syn tvůj živ jest.

Ještě když byl na cestě, šli mu naproti jeho sluhové a oznámili mu: „Tvůj syn žije.“ ([Marek 7:29])

η῎δη δὲ αυ᾿του̑ καταβαίνοντος οἱ δου̑λοι αυ᾿του̑ ὑπήντησαν αυ᾿τω̑ λέγοντες ο῞τι ὁ παι̑ς αυ᾿του̑ ζη̑

כַּד דֵּין נחֵת הוָא אַרעֻוהי עַבדַּוהי וסַבּרֻוהי וָאמרִין לֵה בּרָך חיָא׃

[(4) John 04, 52]

שָׁאַל אוֹתָם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הוּטַב לוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: "אֶתְמוֹל בְּשָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִרְפָּה מִמֶּנּוּ הַחֹם."

וַיִּדְרֹשׁ מֵהֶם אֶת-הַשָּׁעָה אֲשֶׁר הֵחֵל לְהֵרָפֵא מֵחָלְיוֺ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֶתְמוֺל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית סָרָה מִמֶּנּוּ הַקַּדָּחַת:

Tedy otázal se jich na hodinu, v kterou by se lépe měl. I řekli jemu: Včera v hodinu sedmou přestala mu zimnice.

Zeptal se jich, v kterou hodinu se mu začalo dařit lépe. Odpověděli mu: „Včera hodinu po poledni(p) mu přestala horečka.“ (p) ř: v sedmou hodinu

ε᾿πύθετο ου῏ν τὴν ω῞ραν παρ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿ν η῟ κομψότερον ε῎σχεν ει῏παν ου῏ν αυ᾿τω̑ ο῞τι ε᾿χθὲς ω῞ραν ἑβδόμην α᾿φη̑κεν αυ᾿τὸν ὁ πυρετός

ושַׁאֵל אֵנֻון בַּאינָא עֵדָּנָא אֵתחלֵם אָמרִין לֵה אֵתמָלי בַּשׁבַע שָׁעִין שׁבַקתֵה אֵשָׁתָא׃

[(4) John 04, 53]

אָז נוֹכַח הָאָב כִּי זֶה הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ 'בִּנְךָ חַי', וְהֶאֱמִין הוּא וְכָל בֵּיתוֹ.

וַיֵּדַע אָבִיו כִּי הָיָה בַּשָּׁעָה הַהִיא אֲשֶׁר הִגִּיד-לוֺ יֵשׁוּעַ בִּנְךׇ חָי וַיַּאֲמֵן הוּא וְכָל-בֵּיתוֺ:

Tedy poznal otec, že právě ta hodina byla, v kterouž řekl byl jemu Ježíš: Syn tvůj živ jest. I uvěřil on i dům jeho všecken.

Tu otec poznal, že to bylo právě v tu chvíli, kdy mu Ježíš řekl: „Tvůj syn je živ.“ A uvěřil on i všichni v jeho domě. – ([Skutky apoštolské 11:14 Skutky apoštolské 16:14-Skutky apoštolské 16:15 Skutky apoštolské 16:31])

ε῎γνω ου῏ν ὁ πατὴρ ο῞τι ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα ε᾿ν η῟ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ὁ υἱός σου ζη̑ καὶ ε᾿πίστευσεν αυ᾿τὸς καὶ ἡ οι᾿κία αυ᾿του̑ ο῞λη

וִידַע אַבֻוהי דַּבהָי שָׁעתָא דּבָה אֵמַר לֵה יֵשֻׁוע דַּברָך חיָא והַימֵן הֻו ובַיתֵּה כֻּלֵה׃

[(4) John 04, 54]

זֹאת הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁיֵּשׁוּעַ עָשָׂה אוֹת עִם בּוֹאוֹ מִיהוּדָה לַגָּלִיל.

זֶה הוּא הָאוֺת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל בְּשׁוּבוֺ מִיהוּדָה:

To opět druhý div učinil Ježíš, přišed z Judstva do Galilee.

Toto druhé znamení učinil Ježíš opět v Galileji, kam přišel z Judska. ([Jan 2:11])

του̑το δὲ πάλιν δεύτερον σημει̑ον ε᾿ποίησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿λθών ε᾿κ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ει᾿ς τὴν Γαλιλαίαν

הָדֵא תֻּוב אָתָא דּתַרתֵּין עבַד יֵשֻׁוע כַּד אֵתָא מֵן יִהֻוד לַגלִילָא׃ ס

[(4) John 05, 01]

אַחֲרֵי כֵן הָיָה חַג לַיְּהוּדִים וְיֵשׁוּעַ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם.

וְאַחֲרֵי-כֵן בָּא מוֺעֵד חַג הַיְּהוּדִים וַיַּעַל יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיְמָה:

Potom byl svátek Židovský, i šel Ježíš do Jeruzaléma.

Potom byly židovské svátky a Ježíš se vydal do Jeruzaléma.

μετὰ ταυ̑τα η῟ν ἑορτὴ τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ α᾿νέβη ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

בָּתַר הָלֵין הוָא עַדעִדָא דִּיהֻודָיֵא וַסלֵק יֵשֻׁוע לֻאורִשׁלֵם׃

[(4) John 05, 02]

בִּירוּשָׁלַיִם, עַל־יַד שַׁעַר הַצֹּאן הָיְתָה בְּרֵכָה, שֶׁנִּקְרְאָה בֵּית חַסְדָּא, וּסְבִיבָהּ חָמֵשׁ אַכְסַדְרָאוֹת בַּעֲלוֹת עַמּוּדִים.

וּבִירוּשָׁלַיִם בְּרֵכַת מַיִם עַל-יַד שַׁעַר הַצֹּאן אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ בְּלָשׁוֺן עִבְרִית בֵּית-חַסְדָּא וְלָהּ חֲמִשָּׁה אֵלַמּוֺת:

Byl pak v Jeruzalémě rybník bravný, kterýž slove Židovsky Bethesda, patero přístřeší maje.

V Jeruzalémě je u Ovčí brány rybník(q), hebrejsky zvaný Bethesda(r), a u něho pět sloupořadí. (q) var: V Jeruzalémě je ovčí rybník (r) var: Betzatha

ε῎στιν δὲ ε᾿ν τοι̑ς ῾Ιεροσολύμοις ε᾿πὶ τη̑ προβατικη̑ κολυμβήθρα ἡ ε᾿πιλεγομένη ῾Εβραιστὶ Βηθζαθά πέντε στοὰς ε῎χουσα

אִית הוָא דֵּין תַּמָן בֻּאורִשׁלֵם דֻּוכּתָא חדָא דּמַעמֻודִיתָא דּמֵתקַריָא עֵברָאיִת בֵּית־חֵסדָּא וִאית הוָא בָּה חַמשָׁא אֵסטוִין׃

[(4) John 05, 03]

בָּאַכְסַדְרָאוֹת הָאֵלֶּה שָׁכְבוּ הַרְבֵּה חוֹלִים וְעִוְרִים וּפִסְחִים וִיבֵשֵׁי אֵבָרִים.

וְשָׁם שָׁכְבוּ רַבִּים חוֺלִים עִוְרִים פִּסְחִים וִיבֵשֵׁי-כֹחַ וְהֵם מְיַחֲלִים שָׁם עַד אֲשֶׁר-יִגּוֺעוּ הַמָּיִם:

Kdež leželo množství veliké neduživých, slepých, kulhavých, suchých, očekávajících hnutí vody.

V nich lehávalo množství nemocných, slepých, chromých a ochrnutých(s). (s) var: + čekajících na pohyb vody. 4 Neboť anděl Páně čas od času sestupoval do rybníka a vířil vodu; kdo první po tom zvíření vstoupil do vody, býval uzdraven, a trpěl kteroukoli nemocí.

ε᾿ν ταύταις κατέκειτο πλη̑θος τω̑ν α᾿σθενούντων τυφλω̑ν χωλω̑ν ξηρω̑ν

וַבהָלֵין רמֵין הוַו עַמָא סַגִּיָאא דַּכרִיהֵא וַסמַיָא וַחגִיסֵא ויַבִּישֵׁא וַמסַכֵּין הוַו לזֻועָא דּמַיָא׃

[(4) John 05, 04]

[missing]

כִּי לְעַד מִן-הָעִתִּים יֵרֵד מַלְאָךְ אֶל-הַבְּרֵכָה וְהִרְתִּיחַ אֶת-הַמָּיִם וְהָיָה הָרִאשׁוֺן הַיֹּרֵד שָׁם אַחֲרֵי אֲשֶׁר רֻתְּחוּ הַמָּיִם וְרָפָא לוֺ מִכָּל-מַחֲלָה אֲשֶׁר דָּבְקָה-בּוֺ:

Nebo anděl jistým časem sstupoval do rybníka, a kormoutil vodu. Protož kdož nejprvé sstoupil po tom zkormoucení vody, uzdraven býval, od kterékoli nemoci trápen byl.

Jan 5:4

αγγελος γαρ κατα καιρον κατεβαινεν εν τη κολυμβηθρα και εταρασσεν το υδωρ ο ουν πρωτος εμβας μετα την ταραχην του υδατος υγιης εγινετο ω δηποτε κατειχετο νοσηματι

מַלַאכָא גֵּיר בַּזבַן זבַן נָחֵת הוָא לָה למַעמֻודִיתָא וַמזִיע הוָא להֻון למַיָא וַאינָא דּקַדמָיָא נָחֵת הוָא מֵן בָּתַר זַועָא דּמַיָא מֵתחלֵם הוָא כֻּל כִּאבָא אַינָא דִּאית הוָא לֵה׃ ס

[(4) John 05, 05]

הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד וְהוּא בְּחָלְיוֹ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים.

וְאִישׁ הָיָה שָׁם אֲשֶׁר חָלָה אֶת-חָלְיוֺ שְׁמֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה:

I byl tu člověk jeden, kterýž osm a třidceti let nemocen byl.

Byl tam i jeden člověk, nemocný již třicet osm let.

η῟ν δέ τις α῎νθρωπος ε᾿κει̑ τριάκοντα καὶ ο᾿κτώ ε῎τη ε῎χων ε᾿ν τη̑ α᾿σθενεία αυ᾿του̑

אִית הוָא דֵּין תַּמָן גַּברָא חַד דַּתלָתִין וַתמָנֵא שׁנִין אִיתַוהי הוָא בּכֻורהָנָא׃

[(4) John 05, 06]

יֵשׁוּעַ רָאָה אוֹתוֹ שׁוֹכֵב וְיָדַע כִּי זְמַן רַב הוּא חוֹלֶה. שָׁאַל אוֹתוֹ: "אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת בָּרִיא?"

וַיַּרְא אֹתוֺ יֵשׁוּעַ שֹׁכֵב עַל-מִשְׁכָּבוֺ וַיֵּדַע כִּי שָׁכַב כֵּן יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָפֵץ אַתָּה לְהֵרָפֵא:

Toho uzřev Ježíš ležícího, a poznav, že jest již dávno nemocen, dí jemu: Chceš-li zdráv býti?

Když Ježíš spatřil, jak tam leží, a poznal, že je už dlouho nemocen, řekl mu: „Chceš být zdráv?“ ([Marek 10:51])

του̑τον ι᾿δών ὁ ᾽Ιησου̑ς κατακείμενον καὶ γνοὺς ο῞τι πολὺν η῎δη χρόνον ε῎χει λέγει αυ᾿τω̑ θέλεις ὑγιὴς γενέσθαι

להָנָא חזָא יֵשֻׁוע דַּרמֵא וִידַע דּזַבנָא סַגִּיָאא אִית לֵה וֵאמַר לֵה צָבֵא אַנתּ דּתֵתחלֵם׃

[(4) John 05, 07]

הֵשִׁיב לוֹ הַחוֹלֶה: "אֲדוֹנִי, אֵין אִתִּי אִישׁ שֶׁיָּטִיל אוֹתִי לַבְּרֵכָה בְּעֵת תְּנוּעַת הַמַּיִם. עַד שֶׁאֲנִי בָּא, אַחֵר יוֹרֵד לְפָנַי."

וַיַּעַן אֹתוֺ הַחוֺלֶה אֲדֹנִי אֵין לִי אִישׁ אֲשֶׁר יוֺרִידֵנִי אֶל-הַבְּרֵכָה לְעֵת רִגְשַׁת הַמַּיִם וַאֲנִי טֶרֶם אֵרֵד וְיָרַד אַחֵר לְפָנָי:

Odpověděl mu ten nemocný: Pane, nemám člověka, kterýž by, když se zkormoutí voda, uvrhl mne do rybníka, ale když já jdu, jiný přede mnou sstupuje.

Nemocný mu odpověděl: „Pane, nemám nikoho, kdo by mě donesl do rybníka, jakmile se voda rozvíří. Než se tam sám dostanu, jiný mě předejde.“

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ὁ α᾿σθενω̑ν κύριε α῎νθρωπον ου᾿κ ε῎χω ι῞να ο῞ταν ταραχθη̑ τὸ υ῞δωρ βάλη με ει᾿ς τὴν κολυμβήθραν ε᾿ν ω῟ δὲ ε῎ρχομαι ε᾿γώ α῎λλος πρὸ ε᾿μου̑ καταβαίνει

ענָא הַו כּרִיהָא וֵאמַר אִין מָרי לַיתּ לִי דֵּין אנָשׁ דּמָא דֵּאתּתּזִיעו מַיָא נַרמֵיני בּמַעמֻודִיתָא אֵלָא עַד אֵנָא אָתֵא אנָא אחרִין מֵן קדָמַי נָחֵת׃

[(4) John 05, 08]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "קוּם, קַח אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ קוּם שָׂא אֶת-מִשְׁכָּבְךׇ וְהִתְהַלֵּךְ:

Dí jemu Ježíš: Vstaň, vezmi lože své a choď.

Ježíš mu řekl: „Vstaň, vezmi své lože(t) a choď!“ (t) houni (pod. Jan 5:9 Jan 5:10 Jan 5:11) ([Marek 2:11])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε῎γειρε α῏ρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע קֻום שׁקֻול עַרסָך והַלֵך׃

[(4) John 05, 09]

מִיָּד נִרְפָּא, לָקַח אֶת מִשְׁכָּבוֹ וְהִתְהַלֵּךְ. אוֹתוֹ יוֹם הָיָה יוֹם שַׁבָּת.

וּפִתְאֹם שָׁב הָאִישׁ לְאֵיתָנוֺ וַיִּ׹ָּׂא אֶת-מִשְׁכָּבוֺ וַיֵּלַךְ:

A hned zdráv jest učiněn člověk ten, a vzav lože své, i chodil. Byla pak sobota v ten den.

A hned byl ten člověk uzdraven; vzal své lože a chodil. Toho dne však byla sobota. ([Marek 2:12])

καὶ ευ᾿θέως ε᾿γένετο ὑγιὴς ὁ α῎νθρωπος καὶ η῟ρεν τὸν κράβαττον αυ᾿του̑ καὶ περιεπάτει η῟ν δὲ σάββατον ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα

ובַר שָׁעתֵה אֵתחלֵם גַּברָא הַו וקָם שׁקַל עַרסֵה והַלֵך ס והֻו הַו יַומָא שַׁבּתָא הוָת׃

[(4) John 05, 10]

אָמְרוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לָאִישׁ שֶׁנִּרְפָּא: "שַׁבָּת הַיּוֹם; אָסוּר לְךָ לָשֵׂאת אֶת מִשְׁכָּבְךָ."

וְהַיּוֺם הַהוּא הָיָה יוֺם הַשַּׁבָּת וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים אֶל-הָאִישׁ הַנִּרְפָּא הֲלֹא שַׁבָּת הַיּוֺם וְאֵין לְךׇ לָשֵׂאת אֶת-הַמִּשְׁכָּב:

Tedy řekli Židé tomu uzdravenému: Sobota jest, nesluší tobě lože nositi.

Židé řekli tomu uzdravenému: „Je sobota, a proto nesmíš nosit lože.“ ([Marek 3:4; Lukáš 13:14])

ε῎λεγον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι τω̑ τεθεραπευμένω σάββατόν ε᾿στιν καὶ ου᾿κ ε῎ξεστίν σοι α῏ραι τὸν κράβαττόν σου

וָאמרִין לֵה יִהֻודָיֵא להַו דֵּאתַאסִי שַׁבּתָא הי לָא שַׁלִיט לָך דּתֵשׁקֻול עַרסָך׃

[(4) John 05, 11]

הֵשִׁיב לָהֶם: "זֶה שֶׁרִפֵּא אוֹתִי, הוּא אָמַר לִי, 'קַח אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ'."

וַיַּעַן אֹתָם לֵאמֹר הָרֹפֵא אֹתִי הוּא אָמַר אֵלַי שָׂא אֶת-מִשְׁכָּבְךׇ וְהִתְהַלֵּךְ:

Odpověděl jim: Ten, kterýž mne uzdravil, onť mi řekl: Vezmi lože své a choď.

Odpověděl jim: „Ten, který mě uzdravil, mi řekl: Vezmi své lože a choď!“ ([Jan 9:11])

ὁ δὲ α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ποιήσας με ὑγιη̑ ε᾿κει̑νός μοι ει῏πεν α῏ρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει

הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון הַו דּעַבדַּני חלִימָא הֻו אֵמַר לִי דַּשׁקֻול עַרסָך והַלֵך׃

[(4) John 05, 12]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לְךָ 'קַח וְהִתְהַלֵּךְ'?"

וַיִּשְׁאָלֻהוּ מִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךׇ שָׂא אֶת-מִשְׁכָּבְךׇ וְהִתְהַלֵּךְ:

I otázali se ho: Kdo jest ten člověk, kterýž tobě řekl: Vezmi lože své a choď?

Zeptali se ho: „Kdo je ten člověk, který ti řekl: Vezmi je a choď?“

η᾿ρὼτησαν αυ᾿τόν τίς ε᾿στιν ὁ α῎νθρωπος ὁ ει᾿πὼν σοι α῏ρον καὶ περιπάτει

ושַׁאלֻוהי מַנֻו הָנָא גַּברָא דֵּאמַר לָך דַּשׁקֻול עַרסָך והַלֵך׃

[(4) John 05, 13]

אֶלָּא שֶׁהַנִּרְפָּא לֹא יָדַע מִיהוּ, כִּי יֵשׁוּעַ חָמַק בִּהְיוֹת הָמוֹן רַב בַּמָּקוֹם.

וְהַנִּרְפָּא לֹא יָדַע מִי הוּא כִּי יֵשׁוּעַ הָלַךְ-לוֺ בְּהִתְאַסֵּף עַם-רָב בַּמָּקוֺם הַהוּא:

Ten pak uzdravený nevěděl, kdo by byl. Nebo Ježíš byl poodšel od zástupu shromážděného na tom místě.

Ale uzdravený nevěděl, kdo to je, neboť Ježíš se mu ztratil v zástupu, který tam byl. ([Lukáš 4:30])

ὁ δὲ ι᾿αθεὶς ου᾿κ η῎̑δει τίς ε᾿στιν ὁ γὰρ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ξένευσεν ο῎χλου ο῎ντος ε᾿ν τω̑ τόπω

הַו דֵּין דֵּאתַאסִי לָא יָדַע הוָא מַנֻו יֵשֻׁוע גֵּיר אֵתגּנִי הוָא לֵה בּכֵנשָׁא סַגִּיָאא דִּאית הוָא בּדֻוכּתָא הָי׃

[(4) John 05, 14]

לְאַחַר מִכֵּן פָּגַשׁ אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר לוֹ: "הִנֵּה נִרְפֵּאתָ. אַל תּוֹסִיף לַחֲטֹא פֶּן תְּאֻנֶּה לְךָ רָעָה גְּדוֹלָה מִזֹּאת."

אַחֲרֵי-כֵן מָצָא אֹתוֺ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה כִּי נִרְפֵּאתָ אַל-תּוֺסֶף לַחֲטֹא פֶּן-תְּאֻנֶּה אֵלֶיךׇ רָעָה גְּדוֺלָה מִזֹּאת:

Potom pak nalezl jej Ježíš v chrámě, a řekl jemu: Aj, zdráv jsi učiněn; nikoli víc nehřeš, aťby se něco horšího nepřihodilo.

Později vyhledal Ježíš toho člověka v chrámě a řekl mu: „Hle, jsi zdráv. Už nehřeš, aby tě nepotkalo něco horšího!“ ([Jan 9:35 Jan 8:11])

μετὰ ταυ̑τα εὑρίσκει αυ᾿τὸν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ι῎δε ὑγιὴς γέγονας μηκέτι ἁμάρτανε ι῞να μὴ χει̑ρόν σοί τι γένηται

בָּתַר זבַן אֵשׁכּחֵה יֵשֻׁוע בּהַיכּלָא וֵאמַר לֵה הָא חלִים אַנתּ תֻּוב לָא תֵּחטֵא דַּלמָא נֵהוֵא לָך מֵדֵּם דּבִישׁ מֵן קַדמָיָא׃

[(4) John 05, 15]

הָלַךְ הָאִישׁ וְסִפֵּר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא שֶׁרִפֵּא אוֹתוֹ.

וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ וַיַּגֵּד לַיְּהוּדִים כִּי-יֵשׁוּעַ הוּא אֲשֶׁר רִפְּאוֺ:

Odšel ten člověk, a pověděl Židům, že by Ježíš byl ten, kterýž ho zdravého učinil.

Ten člověk šel a oznámil Židům, že je to Ježíš, kdo ho uzdravil.

α᾿πη̑λθεν ὁ α῎νθρωπος καὶ α᾿νήγγειλεν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν ὁ ποιήσας αυ᾿τὸν ὑγιη̑

וֵאזַל הַו גַּברָא וֵאמַר לִיהֻודָיֵא דּיֵשֻׁוע הֻו הַו דַּאחלמֵה׃

[(4) John 05, 16]

לָכֵן הֵם רָדְפוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עָשָׂה זֹאת בְּשַׁבָּת.

וְעַל-כֵּן רָדְפוּ הַיְּהוּדִים אֶת-יֵשׁוּעַ וַיְבַקְשׁוּ הֲמִיתוֺ עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה זֹאת בַּשַּׁבָּת:

A protož protivili se Židé Ježíšovi, a hledali ho zabiti, že to učinil v sobotu.

A proto Židé začali Ježíše pronásledovat(u), že takové věci dělal v sobotu. (u) var: + a usilovali ho zabít ([Marek 3:6])

καὶ διὰ του̑το ε᾿δίωκον οἱ ᾽Ιουδαι̑οι τὸν ᾽Ιησου̑ν ο῞τι ταυ̑τα ε᾿ποίει ε᾿ν σαββάτω

ומֵטֻל הָדֵא רָדפִּין הוַו יִהֻודָיֵא ליֵשֻׁוע ובָעֵין הוַו למֵקטלֵה דּהָלֵין עָבֵד הוָא בּשַׁבּתָא׃

[(4) John 05, 17]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָבִי פּוֹעֵל עַד עַתָּה וְגַם אֲנִי פּוֹעֵל."

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ אָבִי פֹּעֵל פְּעֻלָּתוֺ עַד-עָתָּה וְגַם-אֲנִי פֹּעֵל הִנֵּנִי:

Ježíš pak odpověděl jim: Otec můj až dosavad dělá, i jáť dělám.

On však jim odpověděl: „Můj Otec pracuje bez přestání, proto i já pracuji.“

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς α᾿πεκρίνατο αυ᾿τοι̑ς ὁ πατήρ μου ε῞ως α῎ρτι ε᾿ργάζεται κα᾿γώ ε᾿ργάζομαι

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון אָבי עדַמָא להָשָׁא עָבֵד אָף אֵנָא עָבֵד אנָא׃

[(4) John 05, 18]

מִשּׁוּם כָּךְ עוֹד יוֹתֵר הִשְׁתַּדְּלוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ, כִּי לֹא רַק שֶׁהֵפֵר אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא גַּם אָמַר שֶׁהָאֱלֹהִים הוּא אָבִיו וְעָשָׂה עַצְמוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים.

וּבַעֲבוּר זֹאת בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים בְּחֵפֶץ יֶתֶר לְהָרְגוֺ כִּי לֹא רַק אֶת-יוֺם הַשַּׁבָּת חִלֵּל כִּי אִם גַּם-אָמַר עַל-אֱלֹהִים כִּי הוּא אָבִיו וְכִי הוּא דוֺמֶה לֵאלֹהִים:

Tedy Židé ještě víc proto hledali ho zamordovati, že by netoliko rušil sobotu, ale že Otce svého pravil býti Boha, rovného se čině Bohu.

To bylo příčinou, že Židé ještě více usilovali Ježíše zabít, protože nejen znesvěcoval sobotu, ale dokonce nazýval Boha vlastním Otcem, a tak se mu stavěl naroveň. ([Marek 14:61-Marek 14:64])

διὰ του̑το ου῏ν μα̑λλον ε᾿ζήτουν αυ᾿τὸν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι α᾿ποκτει̑ναι ο῞τι ου᾿ μόνον ε῎λυεν τὸ σάββατον α᾿λλὰ καὶ πατέρα ι῎διον ε῎λεγεν τὸν θεόν ι῎σον ἑαυτὸν ποιω̑ν τω̑ θεω̑

ומֵטֻל הָדֵא יַתִּירָאיִת בָּעֵין הוַו יִהֻודָיֵא למֵקטלֵה לָא בַּלחֻוד דּשָׁרֵא הוָא שַׁבּתָא אֵלָא אָף דּעַל אַלָהָא דַּאבֻוהי אִיתַוהי אָמַר הוָא ומַשׁוֵא הוָא נַפשֵׁה עַם אַלָהָא סּ סּ׃

[(4) John 05, 19]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַבֵּן אֵינֶנּוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלִּבּוֹ זוּלָתִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת הָאָב עוֹשֶׂה. כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הָאָב ־זֹאת גַּם הַבֵּן עוֹשֶׂה כָּמוֹהוּ,

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַבֵּן לֹא-יוּכַל לַעֲשׂוֺת דָּבָר מִלִּבּוֺ בִּלְתִּי אֵת אֲשֶׁר-רֹאֶה מַה-פֹּעֵל הָאָב כִּי אֶת-אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה עֹשֶׂה גַּם-הַבֵּן כָּמֹהוּ:

I odpověděl Ježíš a řekl jim: Amen, amen pravím vám: Nemůžeť Syn sám od sebe nic činiti, jediné což vidí, an Otec činí. Nebo cožkoli on činí, toť i Syn též podobně činí.

Ježíš jim řekl: „Amen, amen, pravím vám: Syn nemůže sám od sebe činit nic než to, co vidí činit Otce. Co činí Otec, stejně činí i jeho Syn. ([Jan 5:30 Jan 8:28])

α᾿πεκρίνατο ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿ δύναται ὁ υἱὸς ποιει̑ν α᾿φ῾ ἑαυτου̑ ου᾿δὲν ε᾿ὰν μή τι βλέπη τὸν πατέρα ποιου̑ντα α῍ γὰρ α῍ν ε᾿κει̑νος ποιη̑ ταυ̑τα καὶ ὁ υἱὸς ὁμοίως ποιει̑

ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא מֵשׁכַּח בּרָא עָבֵד מֵדֵּם מֵן צבֻות נַפשֵׁה אֵלָא מֵדֵּם דּחָזֵא לַאבָא דּעָבֵד אַילֵין גֵּיר דַּאבָא עָבֵד הָלֵין אָף בּרָא אַכוָתֵה עָבֵד׃

[(4) John 05, 20]

כִּי הָאָב אוֹהֵב אֶת הַבֵּן וּמַרְאֶה לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה. וּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַרְאֶה לוֹ, עַד כִּי תִּתְפַּלְּאוּ;

כִּי הָאָב אֹהֵב אֶת-הַבֵּן וּמַרְאֶה אֹתוֺ אֶת-כֹּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה וּגְדֹלוֺת מֵאֵלֶּה יַרְאֶנּוּ לִהְיוֺת לְפֶלֶא בְּעֵינֵיכֶם:

Otec zajisté miluje Syna, a ukazuje mu všecko, což sám činí; a větší nad to ukáže jemu skutky, abyste vy se divili.

Vždyť Otec miluje Syna a ukazuje mu všecko, co sám činí; a ukáže mu ještě větší skutky, takže užasnete. ([Jan 3:35 Jan 17:2 Jan 17:23-Jan 17:24])

ὁ γὰρ πατὴρ φιλει̑ τὸν υἱὸν καὶ πάντα δείκνυσιν αυ᾿τω̑ α῍ αυ᾿τὸς ποιει̑ καὶ μείζονα τούτων δείξει αυ᾿τω̑ ε῎ργα ι῞να ὑμει̑ς θαυμάζητε

אַבָא גֵּיר רָחֵם לַברֵה וכֻלמֵדֵּם דּעָבֵד מחַוֵא לֵה וַדיַתִּירִין מֵן הָלֵין עבָדֵא מחַוֵא לֵה דַּאנתֻּון תֵּתּדַּמרֻון׃

[(4) John 05, 21]

כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאָב מֵעִיר וּמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים, כֵּן גַּם הַבֵּן מְחַיֶּה אֶת מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה.

כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָב מַעֲלֶה וּמְחַיֶּה אֶת-הַמֵּתִים כֵּן יְחַיֶּה גַּם-הַבֵּן אֶת-אֲשֶׁר חָפֵץ בּוֺ:

Nebo jakož Otec křísí mrtvé a obživuje, tak i Syn, kteréž chce, obživuje.

Jako Otec mrtvé křísí a probouzí k životu, tak i Syn probouzí k životu ty, které chce. ([Římanům 4:17 Jan 11:25])

ω῞σπερ γὰρ ὁ πατὴρ ε᾿γείρει τοὺς νεκροὺς καὶ ζωοποιει̑ ου῞τως καὶ ὁ υἱὸς ου῍ς θέλει ζωοποιει̑

אַיכַּנָא גֵּיר דַּאבָא מקִים מִיתֵא ומַחֵא להֻון הָכַנָא אָף בּרָא לַאילֵין דּצָבֵא מַחֵא׃

[(4) John 05, 22]

הָאָב אֵינֶנּוּ שׁוֹפֵט אִישׁ, אֶלָּא נָתַן אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּט בְּיַד הַבֵּן

וְהָאָב לֹא-יִשְׁפֹּט אִישׁ אַךְ כָּל-מִשְׁפָּטוֺ נָתַן בְּיַד הַבֵּן:

Aniž zajisté Otec soudí koho, ale všecken soud dal Synu.

Otec nikoho nesoudí, ale všechen soud dal do rukou Synovi, ([Jan 5:27 Jan 9:39; Skutky apoštolské 10:42])

ου᾿δὲ γὰρ ὁ πατὴρ κρίνει ου᾿δένα α᾿λλὰ τὴν κρίσιν πα̑σαν δέδωκεν τω̑ υἱω̑

לָא הוָא גֵּיר אַבָא דָּאֵן לאנָשׁ אֵלָא כֻּלֵה דִּינָא יַהבֵּה לַברָא׃

[(4) John 05, 23]

כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יְכַבְּדוּ אֶת הַבֵּן כְּמוֹ שֶׁמְּכַבְּדִים אֶת הָאָב. מִי שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד אֶת הַבֵּן, אֵינוֹ מְכַבֵּד אֶת הָאָב אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ.

לְמַעַן יְכַבְּדוּ כֻלָּם אֶת-הַבֵּן כַּאֲשֶׁר יְכַבְּדוּ אֶת-הָאָב מִי אֲשֶׁר לֹא-יְכַבֵּד אֶת-הַבֵּן אֵינֶנּוּ מְכַבֵּד אֶת הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחוֺ:

Aby všickni ctili Syna, tak jakž Otce ctí. Kdo nectí Syna, nectí ani Otce, kterýž ho poslal.

aby všichni ctili Syna, jako ctí Otce. Kdo nemá v úctě Syna, nemá v úctě ani Otce, který ho poslal. ([Filipským 2:10-Filipským 2:11; Lukáš 10:16])

ι῞να πάντες τιμω̑σι τὸν υἱὸν καθώς τιμω̑σι τὸν πατέρα ὁ μὴ τιμω̑ν τὸν υἱὸν ου᾿ τιμα̑ τὸν πατέρα τὸν πέμψαντα αυ᾿τόν

דּכֻלנָשׁ ניַקַר לַברָא אַיך דַּמיַקַר לַאבָא הַו דּלָא מיַקַר לַברָא לָא מיַקַר לַאבָא דּשַׁדּרֵה׃ ס

[(4) John 05, 24]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַשּׁוֹמֵע אֶת דְּבָרִי וּמַאֲמִין לְשׁוֹלְחִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וְאֵינוֹ בָּא בְּמִשְׁפָּט כִּי אִם עָבַר מִמָּוֶת לְחַיִּים.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמַּקְשִׁיב לִדְבָרַי וּמַאֲמִין בְּשֹׁלְחִי יֶשׁ-לוֺ חַיֵּי עוֺלָם וְלֹא יָבֹא לְהִשָּׁפֵט כִּי-עָבַר מִמָּוֶת לַחַיִּים:

Amen, amen pravím vám: Že kdož slovo mé slyší, a věří tomu, kterýž mne poslal, máť život věčný, a na soud nepřijde, ale přešelť jest z smrti do života.

Amen, amen, pravím vám, kdo slyší mé slovo a věří tomu, který mě poslal, má život věčný a nepodléhá soudu, ale přešel již ze smrti do života. ([Jan 8:51 Jan 12:44 Jan 3:18; 1 Janův 3:14])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ὁ τὸν λόγον μου α᾿κούων καὶ πιστεύων τω̑ πέμψαντί με ε῎χει ζωὴν αι᾿ὼνιον καὶ ει᾿ς κρίσιν ου᾿κ ε῎ρχεται α᾿λλὰ μεταβέβηκεν ε᾿κ του̑ θανάτου ει᾿ς τὴν ζωήν

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דּשָׁמַע מֵלַתי וַמהַימֵן למַן דּשַׁדּרַני אִית לֵה חַיֵא דַּלעָלַם וַלדִינָא לָא אָתֵא אֵלָא שַׁנִי לֵה מֵן מַותָּא לחַיֵא׃

[(4) John 05, 25]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, תָּבוֹא שָׁעָה, וְכָעֵת הִיא, שֶׁהַמֵּתִים יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל בֶּן־הָאֱלֹהִים וְהַשּׁוֹמְעִים יִחְיוּ,

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-תָבֹא עֵת וְכִי גַם-בָּאָה וְהַמֵּתִים יִשְׁמְעוּ אֶת-קוֺל בֶּן-הָאֱלֹהִים וְהַשֹּׁמְעִים חָיֹה יִחְיוּ:

Amen, amen pravím vám: Že přijde hodina, a nyníť jest, když mrtví uslyší hlas Syna Božího, a kteříž uslyší, živi budou.

Amen, amen, pravím vám, přichází hodina, ano, už je tu, kdy mrtví uslyší hlas Božího Syna, a kteří uslyší, budou žít. ([Marek 9:1; Jan 5:28])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε῎ρχεται ω῞ρα καὶ νυ̑ν ε᾿στιν ο῞τε οἱ νεκροὶ α᾿κούσουσιν τη̑ς φωνη̑ς του̑ υἱου̑ του̑ θεου̑ καὶ οἱ α᾿κούσαντες ζήσουσιν

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דָּאתיָא שָׁעתָא אָף הָשָׁא אִיתֵיה אֵמַתי דּמִיתֵא נֵשׁמעֻון קָלֵה דַּברֵה דַּאלָהָא והָנֻון דּשָׁמעִין נִחֻון׃

[(4) John 05, 26]

כִּי כְּשֵׁם שֶׁלָּאָב יֵשׁ חַיִּים בְּעַצְמוֹ, כָּךְ גַּם נָתַן לַבֵּן שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חַיִּים בְּעַצְמוֹ.

כִּי כַּאֲשֶׁר חַיֵּי הָאָב מִמְּקוֺר עַצְמוֺ כֵּן נִתַּן לַבֵּן לִהְיוֺת-לוֺ חַיָּיו מִמְּקוֺר עַצְמוֺ:

Nebo jakož Otec má život sám v sobě, tak dal i Synu, aby měl život v samém sobě.

Neboť jako Otec má život sám v sobě, tak dal i Synovi, aby měl život sám v sobě. ([Jan 1:4])

ω῞σπερ γὰρ ὁ πατὴρ ε῎χει ζωὴν ε᾿ν ἑαυτω̑ ου῞τως καὶ τω̑ υἱω̑ ε῎δωκεν ζωὴν ε῎χειν ε᾿ν ἑαυτω̑

אַיכַּנָא גֵּיר דּלַאבָא אִית חַיֵא בַּקנֻומֵה הָכַנָא יַהב אָף לַברָא דּנֵהוֻון חַיֵא בַּקנֻומֵה׃

[(4) John 05, 27]

גַּם סַמְכוּת נָתַן לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, כִּי בֶּן־הָאָדָם הוּא.

וְגַם-כֹּחַ נָתַן בְּיָדוֺ לַעֲשׂוֺת מִשְׁפָּט כִּי בֶן-הָאָדָם הוּא:

A dal jemu moc i soud činiti, nebo Syn člověka jest.

A dal mu moc konat soud, poněvadž je Syn člověka.

καὶ ε᾿ξουσίαν ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ κρίσιν ποιει̑ν ο῞τι υἱὸς α᾿νθρὼπου ε᾿στίν

וַאשׁלטֵה דּנֵהוֵא עָבֵד אָף דִּינָא׃

[(4) John 05, 28]

אַל תִּתְמְהוּ עַל זֹאת, כִּי תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁכָּל שׁוֹכְנֵי קֶבֶר יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ,

עַל-זֹאת אַל-תִּתַּמְּהוּ תָמֹהַּ כִּי הִנֵּה יוֺם בָּא וְכָל-שֹׁכְנֵי קֶבֶר יִשְׁמְעוּ אֶת-קֹלוֺ וְיַעֲלוּ:

Nedivtež se tomu; neboť přijde hodina, v kterouž všickni, kteříž v hrobích jsou, uslyší hlas jeho.

Nedivte se tomu, neboť přichází hodina, kdy všichni v hrobech uslyší jeho hlas

μὴ θαυμάζετε του̑το ο῞τι ε῎ρχεται ω῞ρα ε᾿ν η῟ πάντες οἱ ε᾿ν τοι̑ς μνημείοις α᾿κούσουσιν τη̑ς φωνη̑ς αυ᾿του̑

דַּברֵה הֻו דֵּין דּאנָשָׁא לָא תֵּתּדַּמרֻון בּהָדֵא דָּאתיָא שָׁעתָא אֵמַתי דּכֻלהֻון אַילֵין דַּבקַברֵא אֵנֻון נֵשׁמעֻון קָלֵה׃

[(4) John 05, 29]

וְיֵצְאוּ עוֹשֵׂי הַטּוֹב לִתְקוּמָה שֶׁל חַיִּים וְעוֹשֵׂי הָרָע לִתְקוּמָה שֶׁל מִשְׁפָּט."

הָעֹשִׂים טוֺב יַעַמְדוּ לַחַיִּים וְהָעֹשִׂים רָע יַעַמְדוּ לַמִּשְׁפָּט:

A půjdou ti, kteříž dobré věci činili, na vzkříšení života, ale ti, kteříž zlé věci činili, na vzkříšení soudu.

a vyjdou: ti, kdo činili dobré, vstanou k životu, a ti, kdo činili zlé, vstanou k odsouzení. ([Daniel 12:2; Matouš 25:32])

καὶ ε᾿κπορεύσονται οἱ τὰ α᾿γαθὰ ποιήσαντες ει᾿ς α᾿νάστασιν ζωη̑ς οἱ δὲ τὰ φαυ̑λα πράξαντες ει᾿ς α᾿νάστασιν κρίσεως

ונֵפּקֻון אַילֵין דַּעבַדו טָבָתָא לַקיָמתָּא דּחַיֵא וַאילֵין דַּעבַדו בִּישָׁתָא לַקיָמתָּא דּדִינָא׃

[(4) John 05, 30]

"אֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלִּבִּי. לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹפֵט. וּמִשְׁפָּטִי צוֹדֵק, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת רְצוֹנִי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי.

לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֺת דָּבָר מִלִּבִּי כַּאֲשֶׁר אֶשְׁמַע כֵּן אֶשְׁפֹּט וּמִשְׁפָּטִי מִשְׁפָּט-צֶדֶק כִּי לֹא רְצוֺנִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ כִּי אִם-רְצוֺן הָאָב אֲשֶׁר שֹׁלְחִי:

Nemohuť já sám od sebe nic činiti. Jakžť slyším, takť soudím, a soud můj spravedlivý jest. Nebo nehledám vůle své, ale vůle toho, kterýž mne poslal, Otcovy.

Sám od sebe nemohu dělat nic; jak mi Bůh přikazuje(v), tak soudím, a můj soud je spravedlivý, neboť nehledám vůli svou, ale vůli toho, který mě poslal.“ (v) ř: jak slyším ([Jan 4:34 Jan 6:38 Jan 17:4])

ου᾿ δύναμαι ε᾿γώ ποιει̑ν α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ ου᾿δέν καθώς α᾿κούω κρίνω καὶ ἡ κρίσις ἡ ε᾿μὴ δικαία ε᾿στίν ο῞τι ου᾿ ζητω̑ τὸ θέλημα τὸ ε᾿μὸν α᾿λλὰ τὸ θέλημα του̑ πέμψαντός με

לָא מֵשׁכַּח אנָא מֵדֵּם מֵן צבֻות נַפשׁי למֵעבַּד אֵלָא אַיכַּנָא דּשָׁמַע אנָא דָּאֵן אנָא ודִיני כִּאין הֻו לָא גֵּיר בָּעֵא אנָא צֵביָני אֵלָא צֵביָנֵה דּמַן דּשַׁדּרַני׃ ס

[(4) John 05, 31]

אִם אָנֹכִי מֵעִיד עַל עַצְמִי, עֵדוּתִי אֵינֶנָּה אֱמֶת.

אִם-אֲנִי לְבַדִּי מֵעִיד עָלָי לֹא נֶאֶמְנָה עֵדוּתִי:

Vydám-liť já svědectví sám o sobě, svědectví mé není pravé.

„Svědčím-li já sám o sobě, mé svědectví není pravé. ([Jan 8:13-Jan 8:14])

ε᾿ὰν ε᾿γώ μαρτυρω̑ περὶ ε᾿μαυτου̑ ἡ μαρτυρία μου ου᾿κ ε῎στιν α᾿ληθής

אֵן אֵנָא מַסהֵד אנָא עַל נַפשׁי סָהדֻּותי לָא הוָת שַׁרִירָא׃

[(4) John 05, 32]

יֵשׁ אַחֵר הַמֵּעִיד עָלַי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי כִּי עֵדוּת אֱמֶת הוּא מֵעִיד עָלַי.

אַךְ יֵשׁ עֵד אַחֵר לִי וְיָדַעְתִּי כִּי עֵדוּתוֺ אֲשֶׁר-הוּא מֵעִיד עָלַי נֶאֱמָנָה:

Jinýť jest, kterýž svědectví vydává o mně, a vím, že pravé jest svědectví, kteréž vydává o mně.

Je však jiný, který o mně svědčí, a já vím(x), že svědectví, které o mně vydává, je pravé. (x) var: vy víte ([Jan 5:37 Jan 8:18; 1 Janův 5:9-1 Janův 5:10])

α῎λλος ε᾿στὶν ὁ μαρτυρω̑ν περὶ ε᾿μου̑ καὶ οι῏δα ο῞τι α᾿ληθής ε᾿στιν ἡ μαρτυρία η῍ν μαρτυρει̑ περὶ ε᾿μου̑

אחרִין הֻו הַו דּמַסהֵד עלַי ויָדַע אנָא דּשַׁרִירָא הי סָהדֻּותֵה דּמַסהֵד עלַי׃

[(4) John 05, 33]

אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֶל יוֹחָנָן וְהוּא הֵעִיד עַל הָאֱמֶת,

אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֶל-יוֺחָנָן וְהוּא הֵעִיד עֵדוּת אֱמֶת:

Vy jste byli poslali k Janovi, a on svědectví vydal pravdě.

Poslali jste k Janovi a on vydal svědectví pravdě. ([Jan 1:15 Jan 1:34])

ὑμει̑ς α᾿πεστάλκατε πρὸς ᾽Ιωάννην καὶ μεμαρτύρηκεν τη̑ α᾿ληθεία

אַנתֻּון שַׁדַּרתֻּון לוָת יֻוחַנָן וַאסהֵד עַל שׁרָרָא׃

[(4) John 05, 34]

אַךְ אֲנִי לֹא מֵאָדָם מְקַבֵּל אֶת הָעֵדוּת. אוּלָם אוֹמֵר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תִּוָּשְׁעוּ.

וַאֲנִי לֹא מֵאָדָם אֶקַּח לִי עֵדוּת אַךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי לְמַעַן אַתֶּם תִּוָּשֵׁעוּן:

Ale jáť nepřijímám svědectví od člověka, než totoť pravím, abyste vy spaseni byli.

Já nepotřebuji svědectví od člověka – ale říkám to proto, abyste vy byli spaseni.

ε᾿γώ δὲ ου᾿ παρὰ α᾿νθρὼπου τὴν μαρτυρίαν λαμβάνω α᾿λλὰ ταυ̑τα λέγω ι῞να ὑμει̑ς σωθη̑τε

אֵנָא דֵּין לָא הוָא מֵן בַּרנָשָׁא נָסֵב אנָא סָהדֻּותָא אֵלָא הָלֵין אָמַר אנָא דַּאנתֻּון תִּחֻון׃

[(4) John 05, 35]

הוּא הָיָה הַנֵּר הַדּוֹלֵק וּמֵאִיר וְאַתֶּם חֲפַצְתֶּם לִשְׂמֹחַ לְשָׁעָה בְּאוֹרוֹ,

הוּא הָיָה לַפִּיד בֹּעֵר וּמֵאִיר וּבְאוֺרוֺ הוֺאַלְתֶּם לְהִתְעַלֵּם עַד-אַרְגִּיעָה:

Onť byl svíce hořící a svítící, vy pak chtěli jste se na čas poradovati v světle jeho.

Jan byl svíce hořící a zářící, a vy jste se chtěli na chvíli radovat v jeho světle.

ε᾿κει̑νος η῟ν ὁ λύχνος ὁ καιόμενος καὶ φαίνων ὑμει̑ς δὲ η᾿θελήσατε α᾿γαλλιαθη̑ναι πρὸς ω῞ραν ε᾿ν τω̑ φωτὶ αυ᾿του̑

הַו שׁרָגָא הוָא דּדָלֵק ומַנהַר וַאנתֻּון צבַיתֻּון דּתֵשׁתַּבהרֻון דּשָׁעתָא בּנֻוהרֵה׃

[(4) John 05, 36]

אַךְ אֲנִי יֵשׁ לִי עֵדוּת גְּדוֹלָה מֵעֵדוּת יוֹחָנָן, שֶׁכֵּן הַמַּעֲשִׂים שֶׁנָּתַן לִי הָאָב לְהַשְׁלִימָם - אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה - מְעִידִים עָלַי שֶׁהָאָב שְׁלָחַנִי.

וְלִי עֵדוּת גְּדוֺלָה מֵעֵדוּת יוֺחָנָן כִּי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נָתַן-לִי אָבִי לְכַלּוֺתָם הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה אֲנִי עֹשֶׂה וְהֵם מְעִידִים עָלַי כִּי שְׁלָחַנִי הָאָב:

Ale já mám větší svědectví, než Janovo. Nebo skutkové, kteréž mi dal Otec, abych je vykonal, tiť skutkové, kteréž já činím, svědčí o mně, že mne Otec poslal.

Svědectví, které mám já, je větší než Janovo: skutky, jež mi Otec svěřil, abych je vykonal. Tyto skutky, které činím, svědčí o tom, že mě Otec poslal. ([Jan 10:25 Jan 10:38 Jan 14:11])

ε᾿γώ δὲ ε῎χω τὴν μαρτυρίαν μείζω του̑ ᾽Ιωάννου τὰ γὰρ ε῎ργα α῍ δέδωκέν μοι ὁ πατὴρ ι῞να τελειὼσω αυ᾿τά αυ᾿τὰ τὰ ε῎ργα α῍ ποιω̑ μαρτυρει̑ περὶ ε᾿μου̑ ο῞τι ὁ πατήρ με α᾿πέσταλκεν

לִי דֵּין אִית לִי סָהדֻּותָא דּרַבָּא מֵן דּיֻוחַנָן עבָדֵא גֵּיר דּיַהב לִי אָבי דֵּאשַׁלֵם אֵנֻון הֵנֻון עבָדֵא דּעָבֵד אנָא סָהדִּין עלַי דַּאבָא שַׁלחַני׃

[(4) John 05, 37]

וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא הֵעִיד עָלַי. אֶת קוֹלוֹ מֵעוֹלָם לֹא שְׁמַעְתֶּם וְאֶת מַרְאֵהוּ לֹא רְאִיתֶם.

וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא הֵעִיד עָלָי וְאַתֶּם אֶת-קֹלוֺ לֹא-שְׁמַעְתֶּם מֵעוֺלָם וְאֶת-תָּאֳרוֺ לֹא רְאִיתֶם:

A kterýž mne poslal, Otec, onť svědectví vydal o mně, jehož jste vy hlasu nikdy neslyšeli, ani tváři jeho neviděli.

A sám Otec, který mě poslal, vydal o mně svědectví. Vy jste však nikdy neslyšeli jeho hlas ani jste nespatřili jeho tvář

καὶ ὁ πέμψας με πατὴρ ε᾿κει̑νος μεμαρτύρηκεν περὶ ε᾿μου̑ ου῎τε φωνὴν αυ᾿του̑ πὼποτε α᾿κηκόατε ου῎τε ει῏δος αυ᾿του̑ ἑωράκατε

וַאבָא דּשַׁלחַני הֻו סָהֵד עלַי לָא קָלֵה מֵמתֻום שׁמַעתֻּון ולָא חֵזוֵה חזַיתֻּון׃

[(4) John 05, 38]

דְּבָרוֹ אֵינוֹ שׁוֹכֵן בָּכֶם, כִּי אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב שְׁלָחוֹ.

וְאֵין דְּבָרוֺ שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי אֹתוֺ אֲשֶׁר שָׁלַח לֹא תַאֲמִינוּ בוֺ:

A slova jeho nemáte v sobě zůstávajícího. Nebo kteréhož on poslal, tomu vy nevěříte.

a jeho slovo ve vás nezůstává, poněvadž nevěříte tomu, koho on poslal. ([1 Janův 2:24])

καὶ τὸν λόγον αυ᾿του̑ ου᾿κ ε῎χετε ε᾿ν ὑμι̑ν μένοντα ο῞τι ο῍ν α᾿πέστειλεν ε᾿κει̑νος τούτω ὑμει̑ς ου᾿ πιστεύετε

ומֵלתֵה לָא מקַויָא בּכֻון מֵטֻל דַּבהַו דּהֻו שַׁדַּר אַנתֻּון לָא מהַימנִין אנתֻּון׃

[(4) John 05, 39]

אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי.

אַתֶּם דֹּרְשִׁים מֵעַל-כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כִּי בָּהֶם אַתֶּם אֹמְרִים חַיֵּי עוֺלָם לָכֶם וְהֵם הֵמָּה הַמְּעִידִים עָלָי:

Ptejte se na písma; nebo vy domníváte se v nich věčný život míti, a tať svědectví vydávají o mně.

Zkoumáte Písma a myslíte si, že v nich máte věčný život; a Písma svědčí o mně. ([Jan 5:46; Lukáš 24:44-Lukáš 24:45; 1 Petrův 1:10; 2 Petrův 1:19])

ε᾿ραυνα̑τε τὰς γραφάς ο῞τι ὑμει̑ς δοκει̑τε ε᾿ν αυ᾿ται̑ς ζωὴν αι᾿ὼνιον ε῎χειν καὶ ε᾿κει̑ναί ει᾿σιν αἱ μαρτυρου̑σαι περὶ ε᾿μου̑

בּצַו כּתָבֵא דַּבהֻון מַסבּרִין אנתֻּון דּחַיֵא דַּלעָלַם אִית לכֻון והֵנֻון סָהדִּין עלַי׃

[(4) John 05, 40]

וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים.

וְלֹא אֲבִיתֶם לָבֹא אֵלָי לִהְיוֺת לָכֶם חַיִּים:

Ale nechcete přijíti ke mně, abyste život měli.

Ale vy nechcete přijít ke mně, abyste měli život. ([Jan 3:15 Jan 3:36 Jan 10:28 Jan 20:31; 1 Janův 5:11-1 Janův 5:13])

καὶ ου᾿ θέλετε ε᾿λθει̑ν πρός με ι῞να ζωὴν ε῎χητε

ולָא צָבֵין אנתֻּון דּתִאתֻון לוָתי דּחַיֵא דַּלעָלַם נֵהוֻון לכֻון׃

[(4) John 05, 41]

אֵין אֲנִי לוֹקֵחַ לִי כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם.

כָּבוֺד לֹא-אֶקַּח מִבְּנֵי אָדָם:

Chvály od lidí nepřijímám.

Nečekám slávu od lidí. ([Jan 8:50])

δόξαν παρὰ α᾿νθρὼπων ου᾿ λαμβάνω

שֻׁובחָא מֵן בּנַי אנָשָׁא לָא נָסֵב אנָא׃

[(4) John 05, 42]

וְאוּלָם אֲנִי מַכִּיר אֶתְכֶם: אֵין לָכֶם אַהֲבַת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם.

וְאֶתְכֶם יָדַעְתִּי כִּי אֵין-אַהֲבַת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם:

Ale poznal jsem vás, že milování Božího nemáte v sobě.

Ale o vás jsem se přesvědčil, že v sobě nemáte lásku k Bohu.

α᾿λλὰ ε῎γνωκα ὑμα̑ς ο῞τι τὴν α᾿γάπην του̑ θεου̑ ου᾿κ ε῎χετε ε᾿ν ἑαυτοι̑ς

אֵלָא יִדַעתּכֻון דּחֻובֵּה דַּאלָהָא לַיתּ בּכֻון׃

[(4) John 05, 43]

אֲנִי בָּאתִי בְּשֵׁם אָבִי וְלֹא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי; אִם יָבוֹא אַחֵר בְּשֵׁם עַצְמוֹ־אוֹתוֹ תְּקַבְּלוּ.

אָנֹכִי הִנֵּה בָאתִי בְּשֵׁם אָבִי וְלֹא הֶחֱזַקְתֶּם בִּי וְאִם-יָבֹא אַחֵר בְּשֵׁם עַצְמוֺ בּוֺ תַּחֲזִיקוּן:

Já jsem přišel ve jménu Otce svého, a nepřijímáte mne. Kdyby jiný přišel ve jménu svém, toho přijmete.

Přišel jsem ve jménu svého Otce, a nepřijímáte mne. Kdyby přišel někdo ve svém vlastním jménu, toho přijmete.

ε᾿γώ ε᾿λήλυθα ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ πατρός μου καὶ ου᾿ λαμβάνετέ με ε᾿ὰν α῎λλος ε῎λθη ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι τω̑ ι᾿δίω ε᾿κει̑νον λήμψεσθε

אֵנָא אֵתִית בַּשׁמֵה דָּאבי ולָא מקַבּלִין אנתֻּון לִי וֵאן אחרִין נִאתֵא בּשֵׁם נַפשֵׁה להַו תּקַבּלֻון׃

[(4) John 05, 44]

כֵּיצַד תּוּכְלוּ לְהַאֲמִין בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים כָּבוֹד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֶת הַכָּבוֹד מֵאֱלֹהִים הָאֶחָד אֵינְכֶם מְבַקְשִׁים?

אֵיךְ תּוּכְלוּ לְהַאֲמִין אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּרְדְּפוּ כָבוֺד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֶת-הַכָּבוֺד הַבָּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים הָאֶחָד לֹא תְבַקֵּשׁוּן:

Kterak vy můžete věřiti, chvály jedni od druhých hledajíce, poněvadž chvály, kteráž jest od samého Boha, nehledáte?

Jak byste mohli uvěřit, když oslavujete sebe navzájem, ale slávu od samého Boha nehledáte! ([Jan 12:43])

πω̑ς δύνασθε ὑμει̑ς πιστευ̑σαι δόξαν παρὰ α᾿λλήλων λαμβάνοντες καὶ τὴν δόξαν τὴν παρὰ του̑ μόνου θεου̑ ου᾿ ζητει̑τε

אַיכַּנָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון לַמהַימָנֻו דּשֻׁובחָא חַד מֵן חַד מקַבּלִין אנתֻּון ושֻׁובחָא דּמֵן חַד אַלָהָא לָא בָּעֵין אנתֻּון׃

[(4) John 05, 45]

אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי אֶטְעַן עֲלֵיכֶם לִפְנֵי אָבִי. מֹשֶׁה אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בּוֹ בִּטְחוֹנְכֶם הוּא הַטּוֹעֵן עֲלֵיכֶם.

אַל-תְּחַשְּׁבוּ כִּי אֲנִי אָבִיא שִׂטְנָה עֲלֵיכֶם לִפְנֵי הָאָב יֵשׁ אֶחָד מֵבִיא שִׂטְנָה עֲלֵיכֶם משֶׁה אֲשֶׁר בְּטַחְתֶּם בּוֺ:

Nedomnívejte se, bychť já na vás žalovati měl před Otcem. Jestiť, kdo by žaloval na vás, Mojžíš, v němž vy naději máte.

Nedomnívejte se, že já budu na vás u Otce žalovat; vaším žalobcem je Mojžíš, v něhož jste složili svou naději. ([Lukáš 16:29-Lukáš 16:31])

μὴ δοκει̑τε ο῞τι ε᾿γώ κατηγορήσω ὑμω̑ν πρὸς τὸν πατέρα ε῎στιν ὁ κατηγορω̑ν ὑμω̑ν Μωϋση̑ς ει᾿ς ο῍ν ὑμει̑ς η᾿λπίκατε

למָא סָברִין אנתֻּון דֵּאנָא אָכֵל אנָא קַרציַכֻּון קדָם אַבָא אִיתַוהי מַן דָּאכֵל קַרציַכֻּון מֻושֵׁא הַו דּבֵה סַבַּרתֻּון׃

[(4) John 05, 46]

אִלּוּ הֶאֱמַנְתֶּם לְמֹשֶׁה, הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי, כִּי עָלַי כָּתַב.

כִּי לוּ הֶאֱמַנְתֶּם בְּמשֶׁה הֶאֱמַנְתֶּם גַּם-בִּי כִּי עָלַי הוּא כָתָב:

Nebo kdybyste věřili Mojžíšovi, věřili byste i mně; neb on o mně psal.

Kdybyste opravdu věřili Mojžíšovi, věřili byste i mně, neboť on psal o mně.

ει᾿ γὰρ ε᾿πιστεύετε Μωϋσει̑ ε᾿πιστεύετε α῍ν ε᾿μοί περὶ γὰρ ε᾿μου̑ ε᾿κει̑νος ε῎γραψεν

אֵלֻו גֵּיר בּמֻושֵׁא הַימֵנתֻּון אָף בִּי מהַימנִין הוַיתֻּון מֻושֵׁא גֵּיר עלַי כּתַב׃

[(4) John 05, 47]

אֲבָל אִם לִכְתָבָיו אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ לִדְבָרַי?"

אַךְ אִם-בִּכְתָבָיו לֹא תַאֲמִינוּ אֵיךְ תַּאֲמִינוּ בִּדְבָרָי:

Ale poněvadž jeho písmům nevěříte, i kterak slovům mým uvěříte?

Nevěříte-li tomu, co on napsal, jak uvěříte mým slovům?“

ει᾿ δὲ τοι̑ς ε᾿κείνου γράμμασιν ου᾿ πιστεύετε πω̑ς τοι̑ς ε᾿μοι̑ς ρ᾿ήμασιν πιστεύσετε

וֵאן לַכתָבַוהי דּהַו לָא מהַימנִין אנתֻּון אַיכַּנָא למֵלַי דִּילי תּהַימנֻון סס׃

[(4) John 06, 01]

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָבַר יֵשׁוּעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל יָם כִּנֶּרֶת.

וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ אֶל-עֵבֶר יַם-הַגָּלִיל הוּא יַם טִיבַרְיָה:

Potom odšel Ježíš za moře Galilejské neb Tiberiadské.

Potom odešel Ježíš na druhý břeh Tiberiadského jezera(y) v Galileji. (y) ř: moře ([Matouš 14:13-Matouš 14:21; Marek 6:32-Marek 6:44; Lukáš 9:10-Lukáš 9:17])

μετὰ ταυ̑τα α᾿πη̑λθεν ὁ ᾽Ιησου̑ς πέραν τη̑ς θαλάσσης τη̑ς Γαλιλαίας τη̑ς Τιβεριάδος

בָּתַר הָלֵין אֵזַל יֵשֻׁוע לעֵברָא דּיַמָא דַּגלִילָא דּטִבֵרִיָוס׃

[(4) John 06, 02]

הֲמוֹן עַם רַב בָּאוּ אַחֲרָיו, כִּי רָאוּ אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּחוֹלִים.

וַהֲמוֺן עַם-רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו כִּי רָאוּ אֶת-הָאֹתוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה לְחוֺלִים:

A šel za ním zástup veliký; nebo viděli divy jeho, kteréž činil nad nemocnými.

Šel za ním velký zástup, poněvadž viděli znamení, která činil na nemocných. ([Jan 2:23 Jan 6:14])

η᾿κολούθει δὲ αυ᾿τω̑ ο῎χλος πολύς ο῞τι ε᾿θεὼρουν τὰ σημει̑α α῍ ε᾿ποίει ε᾿πὶ τω̑ν α᾿σθενούντων

וֵאזַלו בָּתרֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא מֵטֻל דּחָזֵין הוַו אָתוָתָא דּעָבֵד בַּכרִיהֵא׃

[(4) John 06, 03]

הוּא עָלָה עַל הָהָר וְיָשַׁב שָׁם עִם תַּלְמִידָיו.

וַיַּעַל יֵשׁוּעַ אֶל-הָהָר וַיֵּשֶׁב-שָׁם עִם-תַּלְמִידָיו:

I všel na horu Ježíš, a tam seděl s učedlníky svými.

Ježíš vystoupil na horu a tam se posadil se svými učedníky. ([Matouš 5:1; Lukáš 6:12])

α᾿νη̑λθεν δὲ ει᾿ς τὸ ο῎ρος ᾽Ιησου̑ς καὶ ε᾿κει̑ ε᾿κάθητο μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑

וַסלֵק יֵשֻׁוע לטֻורָא ותַמָן יָתֵב הוָא עַם תַּלמִידַוהי׃ ס

[(4) John 06, 04]

הָיָה זֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, חַג הַיְּהוּדִים.

וּמוֺעֵד הַפֶּסַח חַג הַיְּהוּדִים קָרַב לָבוֺא:

Byla pak blízko velikanoc, svátek Židovský.

Byly blízko židovské svátky velikonoční(z). (z) ř: pascha ([Jan 2:13 Jan 11:55])

η῟ν δὲ ε᾿γγὺς τὸ πάσχα ἡ ἑορτὴ τω̑ν ᾽Ιουδαίων

קַרִיב הוָא דֵּין עַדעִדָא דּפֵצחָא דִּיהֻודָיֵא׃ ס

[(4) John 06, 05]

כְּשֶׁנָּשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו וְרָאָה עַם רַב בָּאִים אֵלָיו, אָמַר לְפִילִיפּוֹס: "אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אֵלֶּה?"

וַיִּ׹ָּׂא יֵשׁוּעַ אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא הֲמוֺן עַם-רָב בָּא אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֶל-פִּילִפּוֺס מֵאַיִן נִשְׁבֹּר לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל:

Tedy pozdvih očí Ježíš, a viděv, že zástup veliký jde k němu, dí Filipovi: Kde nakoupíme chlebů, aby pojedli tito?

Když se Ježíš rozhlédl a viděl, že k němu přichází četný zástup, řekl Filipovi: „Kde nakoupíme chleba, aby se všichni najedli?“ ([Jan 1:44-Jan 1:47 Jan 12:21-Jan 12:22; Jan 14:8-Jan 14:9])

ε᾿πάρας ου῏ν τοὺς ο᾿φθαλμοὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ θεασάμενος ο῞τι πολὺς ο῎χλος ε῎ρχεται πρὸς αυ᾿τὸν λέγει πρὸς Φίλιππον πόθεν α᾿γοράσωμεν α῎ρτους ι῞να φάγωσιν ου῟τοι

וַארִים עַינַוהי יֵשֻׁוע וַחזָא כֵּנשָׁא סַגִּיָאא דָּאתֵא לוָתֵה וֵאמַר לפִילִיפָּוס אַימֵכָּא נֵזבֵּן לַחמָא דּנֵאכלֻון הָלֵין׃

[(4) John 06, 06]

וְזֹאת אָמַר כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יָדַע מַה הִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת.

וְהוּא דִּבֶּר כָּזֹאת לְנַסּוֺתוֺ כִּי הוּא יָדַע אֶת-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה:

(Ale to řekl, pokoušeje ho; nebo on věděl, co by měl učiniti.)

To však řekl, aby ho zkoušel; sám totiž věděl, co chce učinit.

του̑το δὲ ε῎λεγεν πειράζων αυ᾿τόν αυ᾿τὸς γὰρ η῎̑δει τί ε῎μελλεν ποιει̑ν

הָדֵא דֵּין אֵמַר כַּד מנַסֵא לֵה הֻו גֵּיר יָדַע הוָא מָנָא עתִיד למֵעבַּד׃

[(4) John 06, 07]

הֵשִׁיב לוֹ פִילִיפּוֹס: "כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל קְצָת לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם כִּכְּרוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר."

וַיַּעַן אֹתוֺ פִּילִפּוֺס מָאתַיִם דִּינַר לֶחֶם לֹא-יִשְׂפֹּק לָהֶם לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ אִישׁ אִישׁ פַּת קְטַנָּה:

Odpověděl jemu Filip: Za dvě stě peněz chlebů nepostačí jim, aby jeden každý z nich něco maličko vzal.

Filip mu odpověděl: „Ani za dvě stě denárů chleba nepostačí, aby se na každého aspoň něco dostalo.“

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ὁ Φίλιππος διακοσίων δηναρίων α῎ρτοι ου᾿κ α᾿ρκου̑σιν αυ᾿τοι̑ς ι῞να ε῞καστος βραχύ τι λάβη

אָמַר לֵה פִילִיפָּוס דּמַאתֵין דִּינָרִין לַחמָא לָא סָפֵק להֻון כַּד קַלִיל קַלִיל חַד חַד מֵנהֻון נֵסַב׃

[(4) John 06, 08]

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וְהוּא אַנְדְּרֵי אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ:

וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס אָמַר אֵלָיו לֵאמֹר:

Dí jemu jeden z učedlníků jeho, Ondřej, bratr Šimona Petra:

Řekne mu jeden z jeho učedníků, Ondřej, bratr Šimona Petra: ([Jan 1:41-Jan 1:42 Jan 12:22])

λέγει αυ᾿τω̑ ει῟ς ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ᾽Ανδρέας ὁ α᾿δελφὸς Σίμωνος Πέτρου

אָמַר לֵה חַד מֵן תַּלמִידַוהי אַנדּרֵאוָס אַחֻוהי דּשֵׁמעֻון כִּאפָא׃

[(4) John 06, 09]

"יֵשׁ פֹּה נַעַר וְלוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אַךְ מָה אֵלֶּה בִּשְׁבִיל עַם רַב כָּזֶה?"

יֶשְׁנוֺ פֹּה נַעַר אֶחָד וְלוֺ חֲמִשָּׁה לֶחֶם שְׂעֹרִים וְדָגִים שְׁנָיִם אַךְ מָה אֵלֶּה לְעַם-רָב כָּזֶה:

Jestiť mládenček jeden zde, kterýž má pět chlebů ječných a dvě rybičky. Ale coť jest to mezi tak mnohé?

„Je tu jeden chlapec, který má pět ječných chlebů a dvě ryby; ale co je to pro tolik lidí!“ ([Jan 21:9])

ε῎στιν παιδάριον ω῟δε ο῍ς ε῎χει πέντε α῎ρτους κριθίνους καὶ δύο ο᾿ψάρια α᾿λλὰ ταυ̑τα τί ε᾿στιν ει᾿ς τοσούτους

אִית תּנָן טַליָא חַד דִּאית עלַוהי חַמֵשׁ גּרִיצָן דַּסעָרֵא וַתרֵין נֻונִין אֵלָא הָלֵין מָנָא אֵנֻון להָלֵין כֻּלהֻון׃

[(4) John 06, 10]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "הוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים!" הַרְבֵּה עֵשֶׂב הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הוֺשִׁיבוּ אֶת-הָאֲנָשִׁים וַיֵּשְׁבוּ כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ לְמִסְפָּרָם בִּנְאוֺת דֶּשֶׁא אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם לְמַכְבִּיר:

I řekl Ježíš: Rozkažte lidu, ať se usadí. A bylo trávy mnoho na tom místě. I posadilo se mužů v počtu okolo pěti tisíců.

Ježíš řekl: „Ať se všichni posadí!“ Na tom místě bylo mnoho trávy. Posadili se tedy, mužů bylo asi pět tisíc.

ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ποιήσατε τοὺς α᾿νθρὼπους α᾿ναπεσει̑ν η῟ν δὲ χόρτος πολὺς ε᾿ν τω̑ τόπω α᾿νέπεσαν ου῏ν οἱ α῎νδρες τὸν α᾿ριθμὸν ὡς πεντακισχίλιοι

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע עבֵדו אנָשָׁא כֻּלהֻון דּנֵסתַּמכֻּון עֵסבָּא דֵּין סַגִּי הוָא בָּה בּדֻוכּתָא הָי וֵאסתּמֵכו גַּברֵא בּמֵניָנָא חַמשָׁא אַלפִין׃

[(4) John 06, 11]

לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וְחִלֵּק לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וְכֵן גַּם עָשָׂה בַּדָּגִים.

וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת-כִּכְּרוֺת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיְחַלֵּק לְתַלְמִידָיו וְהַתַּלְמִידִים לְכָל-הַיּשְׁבִים שָׁמָּה וְגַם מִן-הַדָּגִים נָתַן לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם:

Tedy Ježíš vzal ty chleby, a díky učiniv, rozdával učedlníkům, učedlníci pak sedícím; též podobně z těch rybiček, jakž mnoho chtěli.

Pak vzal Ježíš chleby, vzdal díky a rozdílel(a) sedícím; stejně i ryby, kolik kdo chtěl. (a) var: + učedníkům a učedníci ([Marek 14:22; Lukáš 24:30; Jan 21:13])

ε῎λαβεν ου῏ν τοὺς α῎ρτους ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ευ᾿χαριστήσας διέδωκεν τοι̑ς α᾿νακειμένοις ὁμοίως καὶ ε᾿κ τω̑ν ο᾿ψαρίων ο῞σον η῎θελον

וַשׁקַל יֵשֻׁוע לַחמָא ובַרֵך ופַלֵג להָנֻון דַּסמִיכִין והָכַנָא אָף מֵן נֻונֵא כּמָא דַּצבַו׃

[(4) John 06, 12]

כַּאֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר לְתַלְמִידָיו: "אִסְפוּ אֶת מַה שֶּׁנּוֹתָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מְאוּמָה."

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר אֶל-תַּלְמִידָיו אִסְפוּ אֶת-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים לִבְלִי יֹאבַד מְאוּמָה:

A když byli nasyceni, řekl učedlníkům svým: Zbeřte ty drobty, kteříž zůstali, ať nezhynou.

Když se nasytili, řekl svým učedníkům: „Seberte zbylé nalámané chleby, aby nic nepřišlo nazmar!“

ὡς δὲ ε᾿νεπλήσθησαν λέγει τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ συναγάγετε τὰ περισσεύσαντα κλάσματα ι῞να μή τι α᾿πόληται

וכַד סבַעו אֵמַר לתַלמִידַוהי כַּנֵשׁו קצָיֵא דִּיתַרו דּלָא נִאבַד מֵדֵּם׃

[(4) John 06, 13]

וְהֵם אָסְפוּ, וּמִלְּאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים בִּשְׁיָרֵי חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם הַשְֹעוֹרִים שֶׁהוֹתִירוּ הָאוֹכְלִים.

וַיַּאַסְפוּ וַיְמַלְאוּ שְׁנֵים-עָשָׂר סַלִּים פְּתוֺתִים אֲשֶׁר הוֺתִירוּ הָאֹכְלִים מִן-חֲמִשָּׁה לַחְמֵי הַ׹ְּׂעֹרִים:

I sebrali a naplnili dvanácte košů drobtů z těch pěti chlebů ječných, kteříž pozůstali po těch, kteříž jedli.

Sebrali je tedy a naplnili dvanáct košů nalámanými díly, které z těch pěti ječných chlebů po jídle zbyly.

συνήγαγον ου῏ν καὶ ε᾿γέμισαν δὼδεκα κοφίνους κλασμάτων ε᾿κ τω̑ν πέντε α῎ρτων τω̑ν κριθίνων α῍ ε᾿περίσσευσαν τοι̑ς βεβρωκόσιν

וכַנֵשׁו וַמלַו תּרֵעסַר קֻופִינִין קצָיֵא אַילֵין דִּיתַרו להָנֻון דֵּאכַלו מֵן חַמשָׁא לַחמִין דַּסעָרֵא׃ ס

[(4) John 06, 14]

רָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאָמְרוּ: "זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם."

וַיְהִי כִּרְאוֺת הָעָם אֶת-הָאוֺת הַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ אָמְנָה זֶה הוּא הַנָּבִיא הַבָּא לְתֵבֵל אָרְצָה:

Ti pak lidé, uzřevše ten div, kterýž učinil Ježíš, pravili: Tento jest jistě prorok, kterýž měl přijíti na svět.

Když lidé viděli znamení, které(b) Ježíš učinil, říkali: „Opravdu je to ten Prorok, který má přijít na svět!“ (b) var: která ([Deuteronomium 18:15; Skutky apoštolské 3:22 Skutky apoštolské 7:37])

οἱ ου῏ν α῎νθρωποι ι᾿δόντες ο῍ ε᾿ποίησεν σημει̑ον ε῎λεγον ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν α᾿ληθω̑ς ὁ προφήτης ὁ ε᾿ρχόμενος ει᾿ς τὸν κόσμον

הָנֻון דֵּין אנָשָׁא דַּחזַו אָתָא דַּעבַד יֵשֻׁוע אָמרִין הוַו שַׁרִירָאיִת הָנַו נבִיָא דָּאתֵא לעָלמָא׃

[(4) John 06, 15]

כְּשֶׁהִבְחִין יֵשׁוּעַ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לָבוֹא וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַמְלִיכוֹ, יָצָא שׁוּב אֶל הָהָר הוּא לְבַדּוֹ.

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ כִּי-יָבֹאוּ וְתָפְשׂוּ-בוֺ לַעֲשׁתוֺ לְמֶלֶךְ עַל-כֵּן חָלַץ מֵהֶם עוֺד הַפַּעַם אֶל-הָהָר לְבַדּוֺ:

Tedy Ježíš věda, že by měli přijíti a chytiti jej, aby ho učinili králem, ušel na horu opět sám jediný.

Když Ježíš poznal, že chtějí přijít a zmocnit se ho, aby ho provolali králem, odešel opět na horu, zcela sám. ([Marek 8:30])

᾽Ιησου̑ς ου῏ν γνοὺς ο῞τι μέλλουσιν ε῎ρχεσθαι καὶ ἁρπάζειν αυ᾿τὸν ι῞να ποιήσωσιν βασιλέα α᾿νεχὼρησεν πάλιν ει᾿ς τὸ ο῎ρος αυ᾿τὸς μόνος

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע דַּעתִידִין דּנִאתֻון נֵחטפֻונָיהי ונֵעבּדֻונָיהי מַלכָּא ושַׁנִי לֵה לטֻורָא הֻו בַּלחֻודַוהי סּ סּ׃

[(4) John 06, 16]

לְעֵת עֶרֶב יָרְדוּ תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם

וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב וַיֵּלְכוּ תַלְמִידָיו אֶל-הַיָּם וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וַיַּעַבְרוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם אֶל-כְּפַר נַחוּם:

Když pak byl večer, sstoupili učedlníci jeho k moři.

Když nastal večer, sestoupili jeho učedníci k moři, ([Matouš 14:22-Matouš 14:33; Marek 6:45-Marek 6:51])

ὡς δὲ ο᾿ψία ε᾿γένετο κατέβησαν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὴν θάλασσαν

וכַד הוָא רַמשָׁא נחֵתו תַּלמִידַוהי ליַמָא׃

[(4) John 06, 17]

וְנִכְנְסוּ לְסִירָה כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַיָּם אֶל כְּפַר נַחוּם. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד וְיֵשׁוּעַ עוֹד לֹא בָּא אֲלֵיהֶם.

וְהִנֵּה חשֶׁךְ בָּא וְיֵשׁוּעַ עוֺד לֹא-בָא אֲלֵיהֶם:

A vstoupivše na lodí, plavili se přes moře do Kafarnaum. A bylo již tma, a nepřišel byl Ježíš k nim.

vstoupili na loď a jeli na druhý břeh do Kafarnaum. Už se setmělo, a Ježíš s nimi stále ještě nebyl.

καὶ ε᾿μβάντες ει᾿ς πλοι̑ον η῎ρχοντο πέραν τη̑ς θαλάσσης ει᾿ς Καφαρναούμ καὶ σκοτία η῎δη ε᾿γεγόνει καὶ ου῎πω ε᾿ληλύθει πρὸς αυ᾿τοὺς ὁ ᾽Ιησου̑ς

וִיתֵבו בַּספִינתָּא וָאתֵין הוַו לעֵברָא לַכפַרנַחֻום וחֵשׁכַּת הוָת לָה ולָא אַתִּי הוָא לוָתהֻון יֵשֻׁוע׃

[(4) John 06, 18]

אוֹתָהּ שָׁעָה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהַיָּם הֵחֵל לִסְעֹר.

וַיְהִי סַעַר גָּדוֺל עֹבֵר וְהַיָּם הֹלֵךְ וְסֹעֵר:

Moře pak dutím velikého větru zdvihalo se.

Moře se vzdouvalo mocným náporem větru.

η῞ τε θάλασσα α᾿νέμου μεγάλου πνέοντος διεγείρετο

יַמָא דֵּין אֵזדּקֵף הוָא עלַיהֻון מֵטֻל דּרֻוחָא רַבּתָא נֵשׁבַּת הוָת׃

[(4) John 06, 19]

לְאַחַר שֶׁחָתְרוּ כַּחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים, רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ עַל הַיָּם וּמִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם,

וַיַּחְתְּרוּ כְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֺ שְׁלשִׁים מַעֲנוֺת וַיִּרְאוּ אֶת-יֵשׁוּעַ הוֺלֵךְ עַל-פְּנֵי הַיָּם הָלוֺךְ וְקָרֵב אֶל-הָאֳנִיָּה וַיִּירָאוּ:

A odplavivše se honů jako pětmecítma neb třidceti, uzřeli Ježíše, an chodí po moři, a přibližuje se k lodí. I báli se.

Když veslovali asi pětadvacet nebo třicet stadií(c), spatřili Ježíše, jak kráčí po moři a blíží se k lodi; zmocnil se jich strach. (c) asi 5–6 km ([Žalmy 77:20; Jób 9:8])

ε᾿ληλακότες ου῏ν ὡς σταδίους ει῎κοσι πέντε η῍ τριάκοντα θεωρου̑σιν τὸν ᾽Ιησου̑ν περιπατου̑ντα ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης καὶ ε᾿γγὺς του̑ πλοίου γινόμενον καὶ ε᾿φοβήθησαν

וַדבַרו אַיך אֵסטדַוָתָא עֵסרִין וחַמשָׁא אַו תּלָתִין וַחזַו ליֵשֻׁוע כַּד מהַלֵך עַל יַמתָא וכַד קרֵב לוָת ספִינתּהֻון דּחֵלו׃

[(4) John 06, 20]

אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: "אֲנִי הוּא, אַל תִּפְחֲדוּ."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי הוּא אַל-תִּירָאוּ:

On pak řekl jim: Jáť jsem, nebojte se.

On však jim řekl: „Já jsem to, nebojte se!“ ([Lukáš 24:38])

ὁ δὲ λέγει αυ᾿τοι̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι μὴ φοβει̑σθε

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון אֵנָא אנָא לָא תֵּדחלֻון׃

[(4) John 06, 21]

אָז חָפְצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לַסִּירָה וּלְפֶתַע הָיְתָה הַסִּירָה בַּחוֹף אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ אֵלָיו.

וַיּוֺאִילוּ לָקַחַת אֹתוֺ אֶל-הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה פִּתְאֹם הִגִּיעָה הָאֳנִיָּה אֶל-הַיַּבָּשָׁה אֶל-מְחוֺז חֶפְצָם:

I vzali ho na lodí ochotně, a hned lodí přiběhla k zemi, do kteréž se plavili.

Chtěli jej vzít na loď, a hned se loď ocitla u břehu, k němuž jeli.

η῎θελον ου῏ν λαβει̑ν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ πλοι̑ον καὶ ευ᾿θέως ε᾿γένετο τὸ πλοι̑ον ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ει᾿ς η῍ν ὑπη̑γον

וַצבַו הוַו דַּנקַבּלֻונָיהי בַּספִינתָּא ובָה בּשָׁעתָא ספִינתָּא הָי הוָת לוָת אַרעָא הָי דָּאזִלין הוַו לָה׃ ס

[(4) John 06, 22]

לְמָחֳרָת רָאָה הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עָמַד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא סִירָה אַחַת, וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו אֶלָּא שֶׁתַּלְמִידָיו נָסְעוּ לְבַדָּם.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא הֲמוֺן הָעָם הָעֹמֵד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי מִבַּלְעֲדֵי הָאֳנִיָּה לֹא הָיְתָה שָּׁם אֳנִיָּה אַחֶרֶת כִּי אִם-אַחַת אֲשֶׁר יָרְדוּ-בַהּ תָּלְמִידָיו וְכִי לֹא-יָרַד יֵשׁוּעַ בָּהּ עִם-תַּלְמִידָיו כִּי אִם-תַּלְמִידָיו עָבְרוּ לְבַדָּם:

Nazejtří zástup, kterýž byl za mořem, viděv, že jiné lodičky nebylo, než ta jedna, na kterouž byli vstoupili učedlníci jeho, a že Ježíš nebyl všel s učedlníky svými na lodí, ale sami učedlníci jeho byli se plavili,

Zástup zůstal na protějším břehu moře. Druhého dne si uvědomili, že tam byl jen jeden člun a že Ježíš na něj nevstoupil společně se svými učedníky, ale že učedníci odjeli sami.

τη̑ ε᾿παύριον ὁ ο῎χλος ὁ ἑστηκώς πέραν τη̑ς θαλάσσης ει῏δον ο῞τι πλοιάριον α῎λλο ου᾿κ η῟ν ε᾿κει̑ ει᾿ μὴ ε῞ν καὶ ο῞τι ου᾿ συνειση̑λθεν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὸ πλοι̑ον α᾿λλὰ μόνοι οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ α᾿πη̑λθον

וַליַומָא דּבָתרֵה הַו כֵּנשָׁא דּקָאֵם הוָא בּעֵברָא דּיַמָא חזַו דַּספִינתָּא אחרִתָא לַיתּ הוָא תַּמָן אֵלָא אֵן הָי דַּסלֵקו לָה תַּלמִידֵא וַדלָא עַל הוָא עַמהֻון יֵשֻׁוע עַם תַּלמִידַוהי לַספִינתָּא׃

[(4) John 06, 23]

סִירוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ מִטְּבֶרְיָה אֶל קִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו הָאָדוֹן.

רַק אֳנִיּוֺת אֲחֵרוֺת הִגִּיעוּ מִטִּיבַרְיָה מִקָּרוֺב לַמָּקוֺם אֲשֶׁר אָכְלוּ-שָׁם אֶת-הַלֶּחֶם כַּאֲשֶׁר בֵּרַךְ הָאָדוֺן:

(Jiné pak lodí byly připlouly od Tiberiady k tomu místu blízko, kdež byli jedli chléb, když díky učinil Pán),

Jiné čluny z Tiberiady však přistály nedaleko místa, kde jedli chléb, nad nímž Pán vzdal díky. ([Jan 6:1-Jan 6:15])

α῎λλα η῟λθεν πλοιάρια ε᾿κ Τιβεριάδος ε᾿γγὺς του̑ τόπου ο῞που ε῎φαγον τὸν α῎ρτον ευ᾿χαριστήσαντος του̑ κυρίου

אֵתַי הוַי דֵּין אֵלפֵא אחרָניָתָא מֵן טבֵרִיָוס עַל־גֵּנב דֻּוכּתָא הָי דֵּאכַלו בָּה לַחמָא כַּד בַּרֵך יֵשֻׁוע׃

[(4) John 06, 24]

כִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם שֶׁיֵּשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְגַם לֹא תַּלְמִידָיו, נִכְנְסוּ לַסִּירוֹת וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם לְחַפֵּשׂ אֶת יֵשׁוּעַ.

וְעַל-כֵּן בִּרְאוֺת הֲמוֺן הָעָם כִּי יֵשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְאַף-לֹא תַלְמִידָיו וַיֵּרְדוּ גַם-הֵמָּה בָּאֳנִיּוֺת הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ כְּפַר-נַחוּם לְבַקֵּשׁ אֶת-יֵשׁוּעַ:

Když tedy uzřel zástup, že Ježíše tu není, ani učedlníků jeho, vstoupili i oni na lodí, a přijeli do Kafarnaum, hledajíce Ježíše.

Když tedy zástup shledal, že Ježíš ani jeho učedníci tam nejsou, vstoupili na ty čluny a jeli ho do Kafarnaum hledat.

ο῞τε ου῏ν ει῏δεν ὁ ο῎χλος ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κει̑ ου᾿δὲ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ε᾿νέβησαν αυ᾿τοὶ ει᾿ς τὰ πλοιάρια καὶ η῟λθον ει᾿ς Καφαρναοὺμ ζητου̑ντες τὸν ᾽Ιησου̑ν

וכַד חזָא הַו כֵּנשָׁא דּלָא הוָא תַּמָן יֵשֻׁוע אָפלָא תַּלמִידַוהי סלֵקו להָלֵין אֵלפֵא וֵאתַו לַכפַרנַחֻום ובָעֵין הוַו לֵה ליֵשֻׁוע׃

[(4) John 06, 25]

כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "רַבִּי, מָתַי בָּאתָ לְכָאן?"

וַיִּמְצָאֻהוּ מֵעֵבֶר לַיָּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ מָתַי בָּאתָ הֵנָּה:

A nalezše ho za mořem, řekli jemu: Mistře, kdy jsi sem přišel?

Když jej na druhém břehu moře nalezli, řekli mu: „Mistře, kdy ses sem dostal?“

καὶ εὑρόντες αυ᾿τὸν πέραν τη̑ς θαλάσσης ει῏πον αυ᾿τω̑ ῥαββί πότε ω῟δε γέγονας

וכַד אֵשׁכּחֻוהי בּעֵברָא דּיַמָא אָמרִין לֵה רַבַּן אֵמַתי אֵתַיתּ להָרכָּא׃

[(4) John 06, 26]

עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי, לֹא מִשּׁוּם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲכַלְתֶּם מִכִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּשְׂבַעְתֶּם.

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הֵן לֹא בִקַּשְׁתֶּם אֹתִי יַעַן אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-אֹתוֺתַי כִּי אִם-יַעַן מִכִּכְּרוֺת הַלֶּחֶם אֲכַלְתֶּם וּשְׂבַעְתֶּם:

Odpověděl jim Ježíš a řekl: Amen, amen pravím vám: Hledáte mne, ne proto že jste divy viděli, ale že jste jedli chleby a nasyceni jste.

Ježíš jim odpověděl: „Amen, amen, pravím vám, hledáte mě ne proto, že jste viděli znamení, ale proto, že jste jedli chléb a nasytili jste se.

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ζητει̑τέ με ου᾿χ ο῞τι ει῎δετε σημει̑α α᾿λλ῾ ο῞τι ε᾿φάγετε ε᾿κ τω̑ν α῎ρτων καὶ ε᾿χορτάσθητε

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּבָעֵין אנתֻּון לִי לָא הוָא מֵטֻל דַּחזַיתֻּון אָתוָתָא אֵלָא דֵּאכַלתֻּון לַחמָא וַסבַעתֻּון׃

[(4) John 06, 27]

אַל תַּעַמְלוּ בְּעַד הָאֹכֶל הַכָּלֶה וְאוֹבֵד, אֶלָּא בְּעַד הָאֹכֶל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתְּנֵהוּ לָכֶם, כִּי אוֹתוֹ חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב בְּחוֹתָמוֹ."

אַל-תַּעַמְלוּ בְּעַד אֹכֶל אֹבֵד כִּי אִם-בְּעַד לֶחֶם עֹמֵד לְחַיֵּי עוֺלָם אֲשֶׁר בֶּן-הָאָדָם יִתֵּן לָכֶם כִּי-עָלָיו חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב אֶת-חֹתָמוֺ:

Pracujte ne o pokrm, kterýž hyne, ale o ten pokrm, kterýž zůstává k životu věčnému, kterýž Syn člověka dá vám. Nebo tohoť potvrdil Bůh Otec.

Neusilujte o pomíjející pokrm, ale o pokrm zůstávající pro život věčný; ten vám dá Syn člověka, jemuž jeho Otec, Bůh, vtiskl svou pečeť.“ ([Jan 4:14 Jan 6:35])

ε᾿ργάζεσθε μὴ τὴν βρω̑σιν τὴν α᾿πολλυμένην α᾿λλὰ τὴν βρω̑σιν τὴν μένουσαν ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον η῍ν ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου ὑμι̑ν δὼσει του̑τον γὰρ ὁ πατὴρ ε᾿σφράγισεν ὁ θεός

לָא תֵּפלחֻון מֵאכֻולתָּא דָּאבדָּא אֵלָא מֵאכֻולתָּא דַּמקַויָא לחַיֵא דַּלעָלַם אַידָא דַּברֵה דּאנָשָׁא נֵתֵּל לכֻון להָנָא גֵּיר אַבָא חתַם אַלָהָא׃

[(4) John 06, 28]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנִּפְעַל אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִים?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-נַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נִפְעַל פְּעֻלּוֺת אֱלֹהִים:

Tedy řekli jemu: Co budeme činiti, abychom dělali dílo Boží?

Řekli mu: „Jak máme jednat, abychom konali skutky Boží?“ ([Marek 10:17])

ει῏πον ου῏ν πρὸς αυ᾿τόν τί ποιω̑μεν ι῞να ε᾿ργαζὼμεθα τὰ ε῎ργα του̑ θεου̑

אָמרִין לֵה מָנָא נֵעבֵּד דּנֵפלֻוח עבָדֵא דַּאלָהָא׃

[(4) John 06, 29]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים ־שֶׁתַּאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּא שָׁלַח."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֹאת פְּעֻלַּת אֱלֹהִים כִּי-תַאֲמִינוּ בָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁלָחוֺ אֲלֵיכֶם:

Odpověděl Ježíš a řekl jim: Totoť jest to dílo Boží, abyste věřili v toho, kteréhož on poslal.

Ježíš jim odpověděl: „Toto je skutek, který žádá Bůh: abyste věřili v toho, koho on poslal.“ ([Jan 5:24 Jan 12:44])

α᾿πεκρίθη ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς του̑τό ε᾿στιν τὸ ε῎ργον του̑ θεου̑ ι῞να πιστεύητε ει᾿ς ο῍ν α᾿πέστειλεν ε᾿κει̑νος

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון הָנַו עבָדָא דַּאלָהָא דַּתהַימנֻון בּמַן דּהֻו שַׁדַּר׃ ס

[(4) John 06, 30]

אָמְרוּ לוֹ: "אִם כֵּן, מָה הָאוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן נִרְאֶה וְנַאֲמִין בְּךָ? מָה אַתָּה פּוֹעֵל?

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וּמֶה-הָאוֺת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כִּי נִרְאֶה וְנַאֲמִין בָּךְ מַה-תִּפְעָל:

I řekli jemu: Jakéž pak ty znamení činíš, abychom viděli a věřili tobě? Co děláš?

Řekli mu: „Jaké znamení učiníš, abychom je viděli a uvěřili ti? Co dokážeš? ([Jan 2:18])

ει῏πον ου῏ν αυ᾿τω̑ τί ου῏ν ποιει̑ς σὺ σημει̑ον ι῞να ι῎δωμεν καὶ πιστεύσωμέν σοι τί ε᾿ργάζη

אָמרִין לֵה מָנָא אָתָא עָבֵד אַנתּ דּנֵחזֵא וַנהַימֵן בָּך מָנָא סָעַר אַנתּ׃

[(4) John 06, 31]

אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם נָתַן לָמוֹ לֶאֱכֹל'."

אֲבוֺתֵינוּ אָכְלוּ אֶת-הַמָּן בַּמִּדְבָּר כַּכָּתוּב לֶחֶם שָׁמַיִם נָתַן-לָמוֺ לֶאֱכֹל:

Otcové naši jedli mannu na poušti, jakož psáno jest: Chléb s nebe dal jim jísti.

Naši otcové jedli na poušti manu, jak je psáno: ‚Dal jim jíst chléb z nebe.‘“ ([Exodus 16:15; Nehemjáš 9:15; Žalmy 78:24])

οἱ πατέρες ἡμω̑ν τὸ μάννα ε῎φαγον ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω καθὼς ε᾿στιν γεγραμμένον α῎ρτον ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς φαγει̑ν

אַבָהַין מַננָא אֵכַלו בּמַדבּרָא אַיכַּנָא דַּכתִיב דּלַחמָא מֵן שׁמַיָא יַהב להֻון למֵאכַל׃

[(4) John 06, 32]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא אָבִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם הָאֲמִתִּי מִן הַשָּׁמַיִם,

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם משֶׁה לֹא נָתַן לָכֶם לֶחֶם שָׁמָיִם כִּי אִם-אָבִי נֹתֵן לָכֶם לֶחֶם אֱמֶת מִן-הַשָּׁמָיִם:

Tedy řekl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Ne Mojžíš dal vám chléb s nebe, ale Otec můj vám dává ten chléb s nebe pravý.

Ježíš jim řekl: „Amen, amen, pravím vám, chléb z nebe vám nedal Mojžíš; pravý chléb z nebe vám dává můj Otec.

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿ Μωϋση̑ς δέδωκεν ὑμι̑ν τὸν α῎ρτον ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ α᾿λλ῾ ὁ πατήρ μου δίδωσιν ὑμι̑ν τὸν α῎ρτον ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ τὸν α᾿ληθινόν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא הוָא מֻושֵׁא יַהב לכֻון לַחמָא מֵן שׁמַיָא אֵלָא אָבי יָהֵב לכֻון לַחמָא דּקֻושׁתָּא מֵן שׁמַיָא׃

[(4) John 06, 33]

כִּי לֶחֶם הָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְנוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם."

כִּי-לֶחֶם אֱלֹהִים הוּא הַיֹּרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם וְהַנּוֺתֵן חַיִּים לָעוֺלָם:

Nebo chléb Boží ten jest, kterýž sstupuje s nebe, a dává život světu.

Neboť Boží chléb je ten, který sestupuje z nebe a dává život světu.“

ὁ γὰρ α῎ρτος του̑ θεου̑ ε᾿στιν ὁ καταβαίνων ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ ζωὴν διδοὺς τω̑ κόσμω

לַחמֵה גֵּיר דַּאלָהָא אִיתַוהי הַו דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא ויָהֵב חַיֵא לעָלמָא׃

[(4) John 06, 34]

אָמְרוּ אֵלָיו: "אָדוֹן, תֵּן נָא לָנוּ תָּמִיד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ תְּנָה-לָּנוּ אֶת-הַלֶּחֶם הַזֶּה תָּמִיד:

I řekli jemu: Pane, dávejž nám chléb ten vždycky.

Řekli mu: „Pane, dávej nám ten chléb stále!“ ([Lukáš 11:3])

ει῏πον ου῏ν πρὸς αυ᾿τόν κύριε πάντοτε δὸς ἡμι̑ν τὸν α῎ρτον του̑τον

אָמרִין לֵה מָרַן בּכֻלזבַן הַב לַן לַחמָא הָנָא׃ ס

[(4) John 06, 35]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. כָּל הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וְהַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים כָּל-הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעָב וְכָל-הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֺד לְעוֺלָם:

Ježíš pak řekl jim: Jáť jsem ten chléb života. Kdož přichází ke mně, nebude nikoli lačněti, a kdož věří ve mne, nebude žízniti nikdy.

Ježíš jim řekl: „Já jsem chléb života; kdo přichází ke mně, nikdy nebude hladovět, a kdo věří ve mne, nebude nikdy žíznit. ([Jan 6:48 Jan 6:51 Jan 6:58 Jan 4:14])

ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ α῎ρτος τη̑ς ζωη̑ς ὁ ε᾿ρχόμενος πρός ε᾿μὲ ου᾿ μὴ πεινάση καὶ ὁ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μὲ ου᾿ μὴ διψήσει πὼποτε

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵנָא אנָא לַחמָא דּחַיֵא ס מַן דָּאתֵא לוָתי לָא נֵכפַּן ומַן דַּמהַימֵן בִּי לָא נֵצהֵא לעָלַם׃

[(4) John 06, 36]

אֲבָל אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רְאִיתֶם אוֹתִי וּבְכָל זֹאת אֵינְכֶם מַאֲמִינִים.

וָאֹמַר אֲלֵיכֶם אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֹתִי וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי:

Ale pověděl jsem vám, anobrž viděli jste mne, a nevěříte.

Ale řekl jsem vám: Viděli jste mě(d), a přece nevěříte. (d) var: – mě ([Jan 20:29])

α᾿λλ῾ ει῏πον ὑμι̑ν ο῞τι καὶ ἑωράκατέ με καὶ ου᾿ πιστεύετε

אֵלָא אֵמרֵת לכֻון דַּחזַיתֻּונָני ולָא מהַימנִין אנתֻּון׃

[(4) John 06, 37]

כָּל מִי שֶׁהָאָב נוֹתֵן אוֹתוֹ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְאֶת הַבָּא אֵלַי לֹא אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה,

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר אֹתוֺ יִתֶּן-לִי הָאָב יָבֹא אֵלָי וְהַבָּא אֵלַי לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנָי:

Všecko, což mi dává Otec, ke mně přijde, a toho, kdož ke mně přijde, nevyvrhu ven.

Všichni, které mi Otec dává, přijdou ke mně; a kdo ke mně přijde, toho nevyženu ven, ([Jan 17:24; Matouš 11:28])

πα̑ν ο῍ δίδωσίν μοι ὁ πατὴρ πρὸς ε᾿μὲ η῞ξει καὶ τὸν ε᾿ρχόμενον πρὸς ε᾿μὲ ου᾿ μὴ ε᾿κβάλω ε῎ξω

כֻּל דּיַהב לִי אָבי לוָתי נִאתֵא ומַן דַּלוָתי נִאתֵא לָא אַפּקֵה לבַר׃

[(4) John 06, 38]

כִּי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי שֶׁלִּי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי.

כִּי יָרַדְתִּי מִן-הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֺת רְצוֺנִי כִּי אִם-רְצוֺן הָאָב אֲשֶׁר שֹׁלְחִי:

Nebo jsem sstoupil s nebe, ne abych činil vůli svou, ale vůli toho, kterýž mne poslal.

neboť jsem sestoupil z nebe, ne abych činil vůli svou, ale abych činil vůli toho, který mě poslal; ([Jan 4:34 Jan 5:30;])

ο῞τι καταβέβηκα α᾿πὸ του̑ ου᾿ρανου̑ ου᾿χ ι῞να ποιω̑ τὸ θέλημα τὸ ε᾿μὸν α᾿λλὰ τὸ θέλημα του̑ πέμψαντός με

דּנֵחתֵּת מֵן שׁמַיָא לָא הוָא דֵּאעבֵּד צֵביָני אֵלָא דֵּאעבֵּד צֵביָנֵה דּמַן דּשַׁדּרַני׃ ס

[(4) John 06, 39]

וְזֶה רְצוֹן שׁוֹלְחִי: שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי אִישׁ מִכָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי, אֶלָּא שֶׁאָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

וְזֶה רְצוֺן הָאָב אֲשֶׁר שֹׁלְחִי כִּי אֶת-אֲשֶׁר נָתַן לִי לֹא-יֹאבַד לִי אַף אֶחָד כִּי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן:

Tatoť jest pak vůle toho, kterýž mne poslal, Otcova, abych ničeho toho, což mi dal, neztratil, ale vzkřísil to v nejposlednější den.

a jeho vůle jest, abych neztratil nikoho z těch, které mi dal, ale vzkřísil je v poslední den. ([Jan 10:28 Jan 17:12 Jan 18:9 Jan 6:44 Jan 6:54 Jan 11:25])

του̑το δέ ε᾿στιν τὸ θέλημα του̑ πέμψαντός με ι῞να πα̑ν ο῍ δέδωκέν μοι μὴ α᾿πολέσω ε᾿ξ αυ᾿του̑ α᾿λλὰ α᾿ναστήσω αυ᾿τὸ ε᾿ν τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα

הָנַו דֵּין צֵביָנֵה דּמַן דּשַׁדּרַני דּכֻל דּיַהב לִי לָא אַובֵּד מֵנֵה אֵלָא אַקִימִיוהי בּיַומָא אחרָיָא׃

[(4) John 06, 40]

הֵן זֶהוּ רְצוֹן אָבִי: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אֶת הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן."

כִּי זֶה רְצוֺן אָבִי מִי אֲשֶׁר רֹאֶה אֶת-הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֺ יִהְיוּ-לוֺ חַיֵּי עוֺלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן:

A tatoť jest vůle toho, kterýž mne poslal, aby každý, kdož vidí Syna a věří v něho, měl život věčný. A jáť jej vzkřísím v den nejposlednější.

Neboť to je vůle mého Otce, aby každý, kdo vidí Syna a věří v něho, měl život věčný; a já jej vzkřísím v poslední den.“ ([Jan 3:15 Jan 3:36;])

του̑το γάρ ε᾿στιν τὸ θέλημα του̑ πατρός μου ι῞να πα̑ς ὁ θεωρω̑ν τὸν υἱὸν καὶ πιστεύων ει᾿ς αυ᾿τὸν ε῎χη ζωὴν αι᾿ὼνιον καὶ α᾿ναστήσω αυ᾿τὸν ε᾿γώ ε᾿ν τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα

הָנַו גֵּיר צֵביָנֵה דָּאבי דּכֻל דּחָזֵא לַברָא וַמהַימֵן בֵּה נֵהוֻון לֵה חַיֵא דַּלעָלַם וֵאנָא אַקִימִיוהי בּיַומָא אחרָיָא׃ ס

[(4) John 06, 41]

הָיוּ שֶׁרָטְנוּ עָלָיו מִשּׁוּם שֶׁאָמַר "אֲנִי הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם",

וַיִּלֹּנוּ עָלָיו הַיְּהוּדִים עַל כִּי-אָמַר אָנֹכִי הוּא לֶחֶם הַיֹּרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם:

I reptali Židé na něho, že řekl: Já jsem chléb ten, kterýž jsem s nebe sstoupil.

Židé proti němu reptali, že řekl: ‚Já jsem chléb, který sestoupil z nebe.‘ ([Jan 6:33 Jan 6:51 Jan 6:58])

ε᾿γόγγυζον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι περὶ αυ᾿του̑ ο῞τι ει῏πεν ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ α῎ρτος ὁ καταβὰς ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑

יִהֻודָיֵא דֵּין רָטנִין הוַו עלַוהי דֵּאמַר דֵּאנָא אנָא לַחמָא דּנֵחתֵּת מֵן שׁמַיָא׃

[(4) John 06, 42]

וְאָמְרוּ: "הֲלֹא זֶהוּ יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ! אֵיךְ כָּעֵת הוּא אוֹמֵר 'מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתִּי'?"

וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֺסֵף אֲשֶׁר יָדַעְנוּ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְאֵיךְ יֹאמַר הוּא מִן-הַשָּׁמַיִם יָרָדְתִּי:

A pravili: Zdaliž tento není Ježíš, syn Jozefův, jehož my otce i matku známe? Kterak pak dí tento: S nebe jsem sstoupil?

A říkali: „Což tohle není Ježíš, syn Josefův? Vždyť známe jeho otce i matku! Jak tedy může říkat: ‚Sestoupil jsem z nebe‘!“ ([Marek 6:3])

καὶ ε῎λεγον ου᾿χ ου῟τός ε᾿στιν ᾽Ιησου̑ς ὁ υἱὸς ᾽Ιωσήφ ου῟ ἡμει̑ς οι῎δαμεν τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα πω̑ς νυ̑ν λέγει ο῞τι ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καταβέβηκα

וָאמרִין הוַו לָא הוָא הָנָא יֵשֻׁוע בּרֵה דּיַוסֵף הַו דַּחנַן יָדעִין לַאבֻוהי ולֵאמֵה וַאיכַּנָא אָמַר הָנָא דּמֵן שׁמַיָא נֵחתֵּת׃ ס

[(4) John 06, 43]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אַל תִּרְטְנוּ בֵּינֵיכֶם.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל-נָא תְהִי תְלוּנָה בֵּינֵיכֶם:

Tedy odpověděl Ježíš a řekl jim: Nerepcete vespolek.

Ježíš jim odpověděl: „Nereptejte mezi sebou!

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς μὴ γογγύζετε μετ῾ α᾿λλήλων

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לָא תֵּרטנֻון חַד עַם חַד׃

[(4) John 06, 44]

אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

לֹא-יוּכַל אִישׁ לָבֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם-יִמְשְׁכֵהוּ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן:

Žádný nemůž přijíti ke mně, jediné leč Otec můj, kterýž mne poslal, přitrhl by jej; a jáť jej vzkřísím v den nejposlednější.

Nikdo nemůže přijít ke mně, jestliže ho nepřitáhne Otec, který mě poslal; a já ho vzkřísím v poslední den. ([Jan 6:65 Jan 6:39])

ου᾿δεὶς δύναται ε᾿λθει̑ν πρός με ε᾿ὰν μὴ ὁ πατὴρ ὁ πέμψας με ἑλκύση αυ᾿τόν κα᾿γώ α᾿ναστήσω αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα

לָא אנָשׁ מֵשׁכַּח דּנִאתֵא לוָתי אֵלָא אֵן נַגדֵּה אַבָא דּשַׁדּרַני וֵאנָא אַקִימִיוהי בּיַומָא אחרָיָא׃

[(4) John 06, 45]

הֵן כָּתוּב בַּנְּבִיאִים, 'וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה'. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הָאָב וְלוֹמֵד יָבוֹא אֵלַי.

הֲלֹא כָתוּב בַנְּבִיאִים וְכָל-בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָֺה כָּל-הַשֹּׁמֵעַ מִן-הָאָב וְלֹמֵד מִמֶּנּוּ יָבֹא אֵלָי:

Psáno jest v prorocích: A budou všickni učeni od Boha. Protož každý, kdož slyšel od Otce a naučil se, jdeť ke mně.

Je psáno v prorocích: ‚Všichni budou vyučeni od Boha.‘ Každý, kdo slyšel Otce a vyučil se u něho, přichází ke mně. ([Izajáš 54:13; 1 Tesalonickým 4:9])

ε῎στιν γεγραμμένον ε᾿ν τοι̑ς προφήταις καὶ ε῎σονται πάντες διδακτοὶ θεου̑ πα̑ς ὁ α᾿κούσας παρὰ του̑ πατρὸς καὶ μαθών ε῎ρχεται πρὸς ε᾿μέ

כּתִיב גֵּיר בַּנבִיָא דּנֵהוֻון כֻּלהֻון מַלפֵא דַּאלָהָא כֻּל מַן דּשָׁמַע הָכִיל מֵן אַבָא ויָלֵף מֵנֵה אָתֵא לוָתי׃

[(4) John 06, 46]

לֹא שֶׁאֵיזֶה אִישׁ רָאָה אֶת הָאָב, כִּי אִם זֶה שֶׁהוּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים־הוּא רָאָה אֶת הָאָב.

וְלֹא כִּי-רָאָה אָדָם אֶת-הָאָב כִּי רַק זֶה אֲשֶׁר מֵאֵת יְהוָֺה הוּא רָאָה אֶת-הָאָב:

Ne že by kdo viděl Otce, jediné ten, kterýž jest od Boha, tenť viděl Otce.

Ne že by někdo Otce viděl; jen ten, kdo je od Boha, viděl Otce. ([Jan 1:18; Exodus 33:20])

ου᾿χ ο῞τι τὸν πατέρα ἑὼρακέν τις ει᾿ μὴ ὁ ω῍ν παρὰ του̑ θεου̑ ου῟τος ἑὼρακεν τὸν πατέρα

לָא הוָא דּחָזֵא אנָשׁ לַאבָא אֵלָא מַן דּמֵן אַלָהָא אִיתַוהי הַו הֻו חָזֵא לַאבָא׃ ס

[(4) John 06, 47]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-הַמַּאֲמִין בִּי יֶשׁ-לוֺ חַיֵּי עוֺלָם:

Amen, amen pravím vám: Kdož věří ve mne, máť život věčný.

Amen, amen, pravím vám, kdo věří(e), má život věčný. (e) var: + ve mne ([Jan 3:15 Jan 3:16 Jan 3:36; 1 Janův 5:13])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ὁ πιστεύων ε῎χει ζωὴν αι᾿ὼνιον

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דַּמהַימֵן בִּי אִית לֵה חַיֵא דַּלעָלַם׃ ס

[(4) John 06, 48]

אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים.

אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים:

Jáť jsem ten chléb života.

Já jsem chléb života. ([Jan 6:35])

ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ α῎ρτος τη̑ς ζωη̑ς

אֵנָא אנָא לַחמָא דּחַיֵא׃

[(4) John 06, 49]

אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר וָמֵתוּ.

אֲבוֺתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת-הַמָּן בַּמִּדְבָּר וַיָּמֻתוּ:

Otcové vaši jedli mannu na poušti, a zemřeli.

Vaši otcové jedli na poušti manu, a zemřeli. ([Jan 6:31 Jan 6:58; Numeri 14:32; 1 Korintským 10:5; Židům 3:17])

οἱ πατέρες ὑμω̑ν ε῎φαγον ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω τὸ μάννα καὶ α᾿πέθανον

אַבָהַיכֻּון אֵכַלו מַננָא בּמַדבּרָא ומִיתו׃

[(4) John 06, 50]

זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּתוּ.

וְזֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם לְבַעֲבוּר יֹאכַל-אָדָם מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּת:

Totoť jest chléb ten s nebe sstupující. Kdož by koli jej jedl, neumřeť.

Toto je chléb, který sestupuje z nebe: kdo z něho jí, nezemře. ([Jan 6:33 Jan 6:58])

ου῟τός ε᾿στιν ὁ α῎ρτος ὁ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καταβαίνων ι῞να τις ε᾿ξ αυ᾿του̑ φάγη καὶ μὴ α᾿ποθάνη

הָנַו דֵּין לַחמָא דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא דּנֵאכֻול אנָשׁ מֵנֵה ולָא נמֻות׃

[(4) John 06, 51]

אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם."

אָנֹכִי לֶחֶם חַיִּים הַיֹּרֵד מִן-הַשָּׁמַיִם אָדָם כִּי-יֹאכַל מִלֶּחֶם הַזֶּה וָחַי לְעוֺלָם וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בְּשָׂרִי הוּא אֲשֶׁר אֶתְּנֶנּוּ בְּעַד חַיֵּי הָעוֺלָם:

Jáť jsem ten chléb živý, kterýž jsem s nebe sstoupil. Bude-li kdo jísti ten chléb, živ bude na věky. A chléb, kterýž já dám, tělo mé jest, kteréž já dám za život světa.

Já jsem ten chléb živý, který sestoupil z nebe; kdo jí z tohoto chleba, živ bude navěky. A chléb, který já dám, je mé tělo, dané za život světa.“ ([Jan 11:51; Lukáš 22:19; 1 Korintským 11:24; Římanům 5:8; Efezským 5:25; Titovi 2:14; Židům 2:9; 1 Petrův 3:18])

ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ α῎ρτος ὁ ζω̑ν ὁ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καταβάς ε᾿άν τις φάγη ε᾿κ τούτου του̑ α῎ρτου ζήσει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να καὶ ὁ α῎ρτος δὲ ο῍ν ε᾿γώ δὼσω ἡ σάρξ μού ε᾿στιν ὑπὲρ τη̑ς του̑ κόσμου ζωη̑ς

אֵנָא אנָא לַחמָא חַיָא דּמֵן שׁמַיָא נֵחתֵּת וֵאן אנָשׁ נֵאכֻול מֵן הָנָא לַחמָא נִחֵא לעָלַם ולַחמָא אַינָא דֵּאנָא אֵתֵּל פַּגרי הֻו דּעַל אַפַּי חַיַוהי דּעָלמָא יָהֵב אנָא׃ ס

[(4) John 06, 52]

הִתְוַכְּחוּ הַשּׁוֹמְעִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: "אֵיךְ יָכוֹל זֶה לָתֵת לָנוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל?"

וַיֵּרָגְנוּ הַיְּהוּדִים בֵּינֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יוּכַל זֶה לָתֶת-לָנוּ אֶת-בְּשָׂרוֺ לֶאֱכֹל:

Tedy hádali se Židé vespolek, řkouce: Kterak tento může nám dáti tělo jísti?

Židé se mezi sebou přeli: „Jak nám ten člověk může dát k jídlu své tělo?“

ε᾿μάχοντο ου῏ν πρὸς α᾿λλήλους οἱ ᾽Ιουδαι̑οι λέγοντες πω̑ς δύναται ου῟τος ἡμι̑ν δου̑ναι τὴν σάρκα αυ᾿του̑ φαγει̑ν

נָצֵין הוַו דֵּין יִהֻודָיֵא חַד עַם חַד וָאמרִין אַיכַּנָא מֵשׁכַּח הָנָא פַּגרֵה דּנֵתֵּל לַן למֵאכַל׃

[(4) John 06, 53]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא תֹּאכְלוּ אֶת בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּשְׁתּוּ אֶת דָּמוֹ, אֵין לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם-לֹא תֹאכְלוּ מִבְּשַׂר בֶּן-הָאָדָם וּמִדָּמוֺ לֹא תִשְׁתּוּ לֹא יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בְּעַצְמוֺתֵיכֶם:

I řekl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Nebudete-li jísti těla Syna člověka a píti krve jeho, nemáte života v sobě.

Ježíš jim řekl: „Amen, amen, pravím vám, nebudete-li jíst tělo Syna člověka a pít jeho krev, nebudete mít v sobě život. ([Marek 14:22 Marek 14:24])

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿ὰν μὴ φάγητε τὴν σάρκα του̑ υἱου̑ του̑ α᾿νθρὼπου καὶ πίητε αυ᾿του̑ τὸ αι῟μα ου᾿κ ε῎χετε ζωὴν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דֵּאלָא תֵּאכלֻון פַּגרֵה דַּברֵה דּאנָשָׁא ותֵשׁתֻּון דּמֵה לַיתּ לכֻון חַיֵא בַּקנֻומכֻון׃

[(4) John 06, 54]

הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן,

הָאֹכֵל מִבְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה מִדָּמִי יֶשׁ-לוֺ חַיֵּי עוֺלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן:

Kdož jí mé tělo a pije mou krev, máť život věčný, a jáť jej vzkřísím v nejposlednější den.

Kdo jí mé tělo a pije mou krev, má život věčný a já ho vzkřísím v poslední den.

ὁ τρὼγων μου τὴν σάρκα καὶ πίνων μου τὸ αι῟μα ε῎χει ζωὴν αι᾿ὼνιον κα᾿γώ α᾿ναστήσω αυ᾿τὸν τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα

מַן דָּאכֵל דֵּין מֵן פַּגרי ושָׁתֵא מֵן דֵּמי אִית לֵה חַיֵא דַּלעָלַם וֵאנָא אַקִימִיוהי בּיַומָא אחרָיָא׃ ס

[(4) John 06, 55]

כִּי בְּשָׂרִי הוּא מַאֲכָל אֲמִתִּי וְדָמִי הוּא מַשְׁקֶה אֲמִתִּי.

כִּי בְשָׂרִי הוּא אֹכֶל אֱמֶת וְדָמִי שִׁקּוּי אֱמֶת:

Nebo tělo mé právě jest pokrm, a krev má právě jest nápoj.

Neboť mé tělo je pravý pokrm a má krev pravý nápoj.

ἡ γὰρ σάρξ μου α᾿ληθής ε᾿στιν βρω̑σις καὶ τὸ αι῟μά μου α᾿ληθής ε᾿στιν πόσις

פַּגרי גֵּיר שַׁרִירָאיִת אִיתַוהי מֵאכֻולתָּא ודֵמי שַׁרִירָאיִת אִיתַוהי מַשׁתּיָא׃

[(4) John 06, 56]

הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי שׁוֹכֵן בִּי וַאֲנִי בּוֹ.

הָאֹכֵל אֶת-בְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה אֶת-דָּמִי הוּא יִשְׁכָּן-בִּי וַאֲנִי בוֺ:

Kdo jí mé tělo a pije mou krev, ve mně přebývá a já v něm.

Kdo jí mé tělo a pije mou krev, zůstává ve mně a já v něm. ([Jan 15:5; 1 Janův 3:24])

ὁ τρὼγων μου τὴν σάρκα καὶ πίνων μου τὸ αι῟μα ε᾿ν ε᾿μοὶ μένει κα᾿γώ ε᾿ν αυ᾿τω̑

מַן דָּאכֵל פַּגרי ושָׁתֵא דֵּמי בִּי מקַוֵא וֵאנָא בֵּה׃

[(4) John 06, 57]

כְּמוֹ שֶׁהָאָב הַחַי שָׁלַח אוֹתִי וַאֲנִי חַי בִּגְלַל הָאָב, גַּם הָאוֹכֵל אוֹתִי אַף הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי.

כִּי כְּמוֺ הָאָב הַחַי שְׁלָחַנִי וְאָנֹכִי חַי בִּגְלָלוֺ כֵּן הָאֹכֵל אֹתִי גַּם-הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי:

Jakož mne poslal ten živý Otec, a já živ jsem skrze Otce, tak kdož jí mne, i on živ bude skrze mne.

Jako mne poslal živý Otec a já mám život z Otce, tak i ten, kdo mne jí, bude mít život ze mne.

καθώς α᾿πέστειλέν με ὁ ζω̑ν πατὴρ κα᾿γώ ζω̑ διὰ τὸν πατέρα καὶ ὁ τρὼγων με κα᾿κει̑νος ζήσει δι῾ ε᾿μέ

אַיכַּנָא דּשַׁדּרַני אַבָא חַיָא וֵאנָא חַי אנָא מֵטֻל אַבָא ומַן דּנֵאכלַני אָף הֻו נִחֵא מֵטֻלָתי׃

[(4) John 06, 58]

זֶהוּ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם: לֹא כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ הָאָבוֹת וָמֵתוּ. הָאוֹכֵל אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם."

זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם לֹא כַמָּן אֲשֶׁר אָכְלוּ אֲבוֺתֵיכֶם וָמֵתוּ הָאֹכֵל מִן-הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֺלָם:

Totoť jest ten chléb, kterýž s nebe sstoupil. Ne jako otcové vaši jedli mannu, a zemřeli. Kdož jí chléb tento, živť bude na věky.

To je ten chléb, který sestoupil z nebe – ne jako jedli vaši otcové(f), a zemřeli. Kdo jí tento chléb, živ bude navěky.“ (f) var: + manu

ου῟τός ε᾿στιν ὁ α῎ρτος ὁ ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ καταβάς ου᾿ καθώς ε῎φαγον οἱ πατέρες καὶ α᾿πέθανον ὁ τρὼγων του̑τον τὸν α῎ρτον ζήσει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

הָנַו לַחמָא דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא לָא הוָא אַיך דֵּאכַלו אַבָהַיכֻּון מַננָא ומִיתו מַן דָּאכֵל הָנָא לַחמָא נִחֵא לעָלַם סס׃

[(4) John 06, 59]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בִּכְפַר נַחוּם.

כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר בְּלַמְּדוֺ בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בִּכְפַר-נַחוּם:

Toto mluvil v škole, uče v Kafarnaum.

To řekl, když učil v synagóze v Kafarnaum.

ταυ̑τα ει῏πεν ε᾿ν συναγωγη̑ διδάσκων ε᾿ν Καφαρναούμ

הָלֵין אֵמַר בַּכנֻושׁתָּא כַּד מַלֵף בַּכפַרנַחֻום׃

[(4) John 06, 60]

רַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ: "קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה; מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ?"

וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו שָׁמְעוּ וַיֹּאמְרוּ קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה מִי יוּכַל לְשָׁמְעוֺ:

Tedy mnozí z učedlníků jeho, slyševše to, řekli: Tvrdáť jest tato řeč. Kdo ji může slyšeti?

Když to jeho učedníci slyšeli, mnozí z nich řekli: „To je hrozná řeč! Kdo to může poslouchat?“

πολλοὶ ου῏ν α᾿κούσαντες ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ει῏παν σκληρός ε᾿στιν ὁ λόγος ου῟τος τίς δύναται αυ᾿του̑ α᾿κούειν

וסַגִּיֵאא דַּשׁמַעו מֵן תַּלמִידַוהי אָמרִין קַשׁיָא הי מֵלתָא הָדֵא מַנֻו מֵשׁכַּח למֵשׁמעָה סּ סּ׃

[(4) John 06, 61]

יֵשׁוּעַ יָדַע בְּלִבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו רוֹטְנִים עַל זֹאת וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: "הַאִם זֶה מַכְשִׁיל אֶתְכֶם?

וְיֵשׁוּעַ יָדַע בְּנַפְשׁוֺ כִּי תַלְמִידָיו מַלִּינִים עַל-זֶה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲזֶה הָיָה לָכֶם לְמוֺקֵשׁ:

Ale věda Ježíš sám v sobě, že by proto reptali učedlníci jeho, řekl jim: To vás uráží?

Ježíš poznal, že učedníci na to reptají, a řekl jim: „Nad tím se urážíte?

ει᾿δώς δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν ἑαυτω̑ ο῞τι γογγύζουσιν περὶ τούτου οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς του̑το ὑμα̑ς σκανδαλίζει

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע בּנַפשֵׁה דּרָטנִין עַל הָדֵא תַּלמִידַוהי וֵאמַר להֻון הָדֵא מַכשׁלָא לכֻון׃

[(4) John 06, 62]

וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה?

וּמַה-יִּהְיֶה כִּי-תִרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם עֹלֶה אֶל-אֲשֶׁר הָיָה-שָׁם לְפָנִים:

Co pak, kdybyste uzřeli Syna člověka, an vstupuje, kdež prvé byl?

Co až uvidíte Syna člověka vystupovat tam, kde byl dříve? ([Skutky apoštolské 1:9-Skutky apoštolské 1:11; Jan 3:13])

ε᾿ὰν ου῏ν θεωρη̑τε τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου α᾿ναβαίνοντα ο῞που η῟ν τὸ πρότερον

אֵן תֵּחזֻון הָכִיל לַברֵה דּאנָשָׁא דּסָלֵק לַאתַר דִּאיתַוהי הוָא מֵן קדִים׃ ס

[(4) John 06, 63]

הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים.

הָרוּחַ הוּא הַמְחַיֶּה וְהַבָּשָׂר לֹא-יִצְלַח לַכֹּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים:

Duch jest, kterýž obživuje, těloť nic neprospívá. Slova, kteráž já mluvím vám, Duch jsou a život jsou.

Co dává život, je Duch, tělo samo nic neznamená. Slova, která jsem k vám mluvil, jsou Duch a jsou život. ([2 Korintským 3:6])

τὸ πνευ̑μά ε᾿στιν τὸ ζωοποιου̑ν ἡ σὰρξ ου᾿κ ω᾿φελει̑ ου᾿δέν τὰ ρ᾿ήματα α῍ ε᾿γώ λελάληκα ὑμι̑ν πνευ̑μά ε᾿στιν καὶ ζωή ε᾿στιν

רֻוחָא הי דּמַחיָא פַּגרָא לָא מַהנֵא מֵדֵּם מֵלֵא דֵּאנָא מַללֵת עַמכֻון רֻוחָא אֵנֵין וחַיֵא אֵנֵין׃ ס

[(4) John 06, 64]

אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכֶּם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים"; שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים וּמִי יַסְגִּיר אוֹתוֹ.

אַךְ-יֵשׁ אֲנָשִׁים בָּכֶם אֲשֶׁר אֵין אֵמֻן בָּם כִי יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ וּמִי הוּא אֲשֶׁר יַסְגִּירֵהוּ:

Ale jsouť někteří z vás, ješto nevěří. Nebo věděl Ježíš od počátku, kdo by byli nevěřící, a kdo by ho měl zraditi.

Ale někteří z vás nevěří.“ Ježíš totiž od počátku věděl, kteří nevěří a kdo je ten, který ho zradí. – ([Marek 14:18; Jan 13:11])

α᾿λλ῾ ει᾿σὶν ε᾿ξ ὑμω̑ν τινες οι῍ ου᾿ πιστεύουσιν η῎̑δει γὰρ ε᾿ξ α᾿ρχη̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς τίνες ει᾿σὶν οἱ μὴ πιστεύοντες καὶ τίς ε᾿στιν ὁ παραδὼσων αυ᾿τόν

אֵלָא אִית אנָשָׁא מֵנכֻון דּלָא מהַימנִין יָדַע הוָא גֵּיר יֵשֻׁוע מֵן קדִים מַן אֵנֻון אַילֵין דּלָא מהַימנִין ומַנֻו הַו דּמַשׁלֵם לֵה׃

[(4) John 06, 65]

הוֹסִיף וְאָמַר: "עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מֵאֵת הָאָב."

וַיֹּאמַר בַּעֲבוּר זֶה הִגַּדְתִּי לָכֶם כִּי לֹא-יוּכַל אִישׁ לָבֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם-נָתוּן-לוֺ מֵאֵת הָאָב:

I pravil: Protož jsem vám řekl, že žádný nemůže přijíti ke mně, leč by jemu bylo dáno od Otce mého.

A řekl: „Proto jsem vám pravil, že nikdo ke mně nemůže přijít, není-li mu to dáno od Otce.“ ([Jan 6:44])

καὶ ε῎λεγεν διὰ του̑το ει῎ρηκα ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿δεὶς δύναται ε᾿λθει̑ν πρός με ε᾿ὰν μὴ η῏ δεδομένον αυ᾿τω̑ ε᾿κ του̑ πατρός

וֵאמַר הוָא להֻון מֵטֻל הָנָא אֵמרֵת לכֻון דּלָא אנָשׁ מֵשׁכַּח דּנִאתֵא לוָתי אֵלָא יִהִיב לֵה מֵן אָבי׃

[(4) John 06, 66]

בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה נָסוֹגוּ רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּך אִתּוֹ.

וּבַעֲבוּר הַדָּבָר הַזֶּה שָׁבוּ אָחוֺר רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הָלְכוּ עוֺד עִמּוֺ:

A z toho mnozí z učedlníků jeho odešli zpět, a nechodili s ním více.

Od té chvíle ho mnoho jeho učedníků opustilo a už s ním nechodili.

ε᾿κ τούτου πολλοὶ ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ α᾿πη̑λθον ει᾿ς τὰ ο᾿πίσω καὶ ου᾿κέτι μετ῾ αυ᾿του̑ περιεπάτουν

מֵטֻל הָדֵא מֵלתָא סַגִּיֵאא מֵן תַּלמִידַוהי אֵזַלו לבֵסתַּרהֻון ולָא מהַלכִין הוַו עַמֵה׃

[(4) John 06, 67]

אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: "שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת?"

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר הֲיֵשׁ אֶת-לִבְּכֶם לָשׁוּב מֵאַחֲרַי גַּם-אַתֶּם:

Tedy řekl Ježíš ke dvanácti: Zdaliž i vy chcete odjíti?

Ježíš řekl Dvanácti: „I vy chcete odejít?“

ει῏πεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς τοι̑ς δὼδεκα μὴ καὶ ὑμει̑ς θέλετε ὑπάγειν

וֵאמַר יֵשֻׁוע לַתרֵעסַרתֵּה למָא אָף אַנתֻּון צָבֵין אנתֻּון למִאזַל׃ ס

[(4) John 06, 68]

הֵשִׁיב לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "אֲדוֹנֵנוּ, אֶל מִי נֵלֵךְ? דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמְּךָ.

וַיַּעַן אֹתוֺ שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס אֲדֹנִי אֶל-מִי נֵלֵךְ וְדִבְרֵי חַיֵּי עוֺלָם עִמָּךְ:

I odpověděl jemu Šimon Petr: Pane, k komu půjdeme? Slova věčného života máš.

Šimon Petr mu odpověděl: „Pane, ke komu bychom šli? Ty máš slova věčného života. ([Marek 8:29; Matouš 16:16])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ Σίμων Πέτρος κύριε πρὸς τίνα α᾿πελευσόμεθα ρ᾿ήματα ζωη̑ς αι᾿ωνίου ε῎χεις

ענָא שֵׁמעֻון כִּאפָא וֵאמַר מָרי לוָת מַן נִאזַל מֵלֵא דּחַיֵא דַּלעָלַם אִית לָך׃

[(4) John 06, 69]

וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים."

וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְגַם-יָדָעְנוּ כִּי אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-אֵל חָי:

A my jsme uvěřili, a poznali, že jsi ty Kristus, Syn Boha živého.

A my jsme uvěřili a poznali, že ty jsi ten Svatý Boží(g).“ (g) var: Kristus, Syn Boha živého

καὶ ἡμει̑ς πεπιστεύκαμεν καὶ ε᾿γνὼκαμεν ο῞τι σὺ ει῏ ὁ α῞γιος του̑ θεου̑

וַחנַן הַימֵנן וִידַען דַּאנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא חַיָא׃ ס

[(4) John 06, 70]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הֲרֵי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם, הַשְׁנֵים־עָשָׂר, וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן."

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא שְׁנֵים עָשָׂר בָּחַרְתִּי בָכֶם וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן הוּא:

Odpověděl jim Ježíš: Však jsem já vás dvanácte vyvolil, a jeden z vás ďábel jest.

Ježíš jim odpověděl: „Nevyvolil jsem si vás dvanáct? A přece jeden z vás je ďábel.“ ([Marek 14:18])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ε᾿γώ ὑμα̑ς τοὺς δὼδεκα ε᾿ξελεξάμην καὶ ε᾿ξ ὑμω̑ν ει῟ς διάβολός ε᾿στιν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא הוָא אֵנָא גּבִיתכֻון לַתרֵעסַר ומֵנכֻון חַד סָטָנָא הֻו׃

[(4) John 06, 71]

יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ וְהוּא אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.

וְזֹאת דִּבֶּר עַל-יְהוּדָה בֶּן-שִׁמְעוֺן אִישׁ-קְרִיּוֺת כִּי זֶה נָכוֺן הָיָה לְהַסְגִּירוֺ וְהוּא אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר:

A to řekl o Jidášovi Šimona Iškariotského; nebo ten jej měl zraditi, byv jeden ze dvanácti.

Mínil Jidáše, syna Šimona Iškariotského. Ten ho totiž měl zradit, jeden z Dvanácti.

ε῎λεγεν δὲ τὸν ᾽Ιούδαν Σίμωνος ᾽Ισκαριὼτου ου῟τος γὰρ ε῎μελλεν παραδιδόναι αυ᾿τόν ει῟ς ε᾿κ τω̑ν δὼδεκα

אֵמַר הוָא דֵּין עַל יִהֻודָא בַּר שֵׁמעֻון סכַריֻוטָא הֻו גֵּיר עתִיד הוָא דּנַשׁלמִיוהי חַד מֵן תּרֵעסַר׃ ס

[(4) John 07, 01]

אַחֲרֵי כֵן הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל; הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה מִפְּנֵי שֶׁרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁם בִּקְשׁוּ לְהָמִית אוֹתוֹ.

אַחֲרֵי-כֵן נָסַע יֵשׁוּעַ הֵנָּה וָהֵנָּה בַּגָּלִיל כִּי לֹא אָבָה לִנְסֹעַ בִּיהוּדָה אַחֲרֵי-אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לְהָרְגוֺ:

Potom pak chodil Ježíš po Galilei; nebo nechtěl býti v Judstvu, proto že ho hledali Židé zabiti.

Potom chodil Ježíš po Galileji; nechtěl chodit po Judsku, protože mu Židé ukládali o život. ([Jan 5:18 Jan 11:54])

καὶ μετὰ ταυ̑τα περιεπάτει ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν τη̑ Γαλιλαία ου᾿ γὰρ η῎θελεν ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία περιπατει̑ν ο῞τι ε᾿ζήτουν αυ᾿τὸν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι α᾿ποκτει̑ναι

בָּתַר הָלֵין מהַלֵך הוָא יֵשֻׁוע בַּגלִילָא לָא גֵּיר צָבֵא הוָא לַמהַלָכֻו בִּיהֻוד מֵטֻל דִּיהֻודָיֵא בָּעֵין הוַו למֵקטלֵה׃ ס

[(4) John 07, 02]

כֵּיוָן שֶׁסֻּכּוֹת, חַג הַיְּהוּדִים, הָיָה קָרוֹב,

וַיִּקְרַב חַג הַיְּהוּדִים חַג הַסֻּכּוֺת:

A byl blízko svátek Židovský, stánků.

Byly blízko židovské svátky stánků, ([Leviticus 23:34])

η῟ν δὲ ε᾿γγὺς ἡ ἑορτὴ τω̑ν ᾽Ιουδαίων ἡ σκηνοπηγία

וקַרִיב הוָא עַדעִדָא דַּמטַלֵא דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 07, 03]

אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: "צֵא מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ גַּם תַּלְמִידֶיךָ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה,

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֶחָיו עֲלֵה מִזֶּה וְלֶךְ-לְךׇ אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה לְמַעַן יִרְאוּ תַלְמִידֶיךׇ גַּם-שָׁם אֶת-הָעֲלִילֹת אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה:

Tedy řekli jemu bratří jeho: Vyjdi odsud, a jdi do Judstva, ať i učedlníci tvoji vidí skutky tvé, kteréž činíš.

a jeho bratři mu řekli: „Jdi odtud do Judska, aby tam tvoji učedníci viděli skutky, které činíš.

ει῏πον ου῏ν πρὸς αυ᾿τὸν οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ μετάβηθι ε᾿ντευ̑θεν καὶ υ῞παγε ει᾿ς τὴν ᾽Ιουδαίαν ι῞να καὶ οἱ μαθηταί σου θεωρήσουσιν σου̑ τὰ ε῎ργα α῍ ποιει̑ς

וֵאמַרו לֵה אַחַוהי ליֵשֻׁוע שַׁנָא לָך מֵכָּא וזֵל לִיהֻוד דּנֵחזֻון תַּלמִידַיךְּ עבָדֵא דּעָבֵד אַנתּ׃

[(4) John 07, 04]

כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה דָּבָר בַּסֵּתֶר וְעִם זֹאת מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת יָדוּעַ בָּרַבִּים. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, גַּלֵּה עַצְמְךָ לָעוֹלָם";

כִּי אֵין-אִישׁ עֹשֶׂה דָבָר בַּסֵּתֶר וּמְבַקֵּשׁ הוּא לְהִוָּדַע נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְאִם כֵּן אַתָּה עֹשֶׂה קוּם הִוָּדַע בָּאָרֶץ:

Nižádný zajisté v skrytě nic nedělá, kdož chce vidín býti. Protož ty, činíš-li takové věci, zjev se světu.

Nikdo přece nezůstává se svými skutky v ústraní, chce-li být známý na veřejnosti. Činíš-li takové věci, ukaž se světu!“

ου᾿δεὶς γάρ τι ε᾿ν κρυπτω̑ ποιει̑ καὶ ζητει̑ αυ᾿τὸς ε᾿ν παρρησία ει῏ναι ει᾿ ταυ̑τα ποιει̑ς φανέρωσον σεαυτὸν τω̑ κόσμω

לַיתּ גֵּיר אנָשׁ דּעָבֵד מֵדֵּם בּטֻושׁיָא וצָבֵא הֻו דַּבגֵליָא נֵהוֵא אֵן הָלֵין עָבֵד אַנתּ חַוָא נַפשָׁך לעָלמָא׃

[(4) John 07, 05]

כִּי גַּם אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ.

כִּי-אֶחָיו גַּם-הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ בוֺ:

Nebo ani bratří jeho nevěřili v něho.

Ani jeho bratři v něj totiž nevěřili. ([Marek 3:21])

ου᾿δὲ γὰρ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ ε᾿πίστευον ει᾿ς αυ᾿τόν

אָף לָא גֵּיר אַחַוהי הַימֵנו הוַו בֵּה בּיֵשֻׁוע׃

[(4) John 07, 06]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "זְמַנִּי טֶרֶם הִגִּיעַ, אֲבָל זְמַנְכֶם תָּמִיד בַּנִּמְצָא.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עוֺד לֹא-בָאָה עִתִּי עַד-הֵנָּה וְעִתְּכֶם הִיא אִתְכֵם תָּמִיד:

I dí jim Ježíš: Čas můj ještě nepřišel, ale čas váš vždycky jest hotov.

Ježíš jim řekl: „Můj čas ještě nenastal, ale pro vás je stále vhodný čas. ([Jan 2:4 Jan 7:30 Jan 8:20])

λέγει ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ὁ καιρὸς ὁ ε᾿μὸς ου῎πω πάρεστιν ὁ δὲ καιρὸς ὁ ὑμέτερος πάντοτέ ε᾿στιν ε῞τοιμος

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע זַבני דִּילי עדַמָא להָשָׁא לָא מטָא זַבנכֻון דֵּין דִּילכֻון בּכֻל עֵדָּן מטַיַב׃

[(4) John 07, 07]

הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם, וְאִלּוּ אוֹתִי הוּא שׂוֹנֵא, כִּי אֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁרָעִים מַעֲשָׂיו.

הָעוֺלָם לֹא-תוּכַל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם וְאֹתִי תִשְׂנָא עֵקֶב עֵדוּתִי בָהּ כִּי רָעִים מַעֲשֶׂיהָ:

Nemůžeť vás svět nenáviděti, ale mneť nenávidí; nebo já svědectví vydávám o něm, že skutkové jeho zlí jsou.

Vás nemůže svět nenávidět, mne však nenávidí, protože ho usvědčuji z jeho zlých skutků. ([Jan 15:18 Jan 3:19])

ου᾿ δύναται ὁ κόσμος μισει̑ν ὑμα̑ς ε᾿μὲ δὲ μισει̑ ο῞τι ε᾿γώ μαρτυρω̑ περὶ αυ᾿του̑ ο῞τι τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑ πονηρά ε᾿στιν

לָא מֵשׁכַּח עָלמָא למֵסנָכֻון לִי דֵּין סָנֵא מֵטֻל דֵּאנָא מַסהֵד אנָא עלַוהי דַּעבָדַוהי בִּישִׁין אֵנֻון׃

[(4) John 07, 08]

עֲלוּ אַתֶּם לֶחָג. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹלֶה לֶחָג הַנּוֹכְחִי, כִּי זְמַנִּי עוֹד לֹא נִשְׁלַם."

עֲלוּ אַתֶּם לְעֵת הֶחָג וַאֲנִי לֹא אֶעֱלֶה לְעֵת הֶחָג עַתָּה כִּי לֹא מָלְאָה עִתִּי עַד-כֹּה:

Jděte vy k svátku tomuto. Jáť ještě nepůjdu k svátku tomuto, nebo čas můj se ještě nenaplnil.

Vy na svátky jděte, já na tyto svátky ještě(h) nejdu, protože můj čas se dosud nenaplnil.“ (h) var: – ještě

ὑμει̑ς α᾿νάβητε ει᾿ς τὴν ἑορτήν ε᾿γώ ου᾿κ α᾿ναβαίνω ει᾿ς τὴν ἑορτὴν ταύτην ο῞τι ὁ ε᾿μὸς καιρὸς ου῎πω πεπλήρωται

אַנתֻּון סַקו לעַדעִדָא הָנָא אֵנָא לָא סָלֵק אנָא הָשָׁא לעַדעִדָא הָנָא מֵטֻל דּזַבנָא דִּילי לָא עדַכִּיל שׁלֵם׃

[(4) John 07, 09]

אֶת זֹאת אָמַר לָהֶם וְנִשְׁאַר בַּגָּלִיל.

כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֵּר וַיִּתְמַהְמַהּ בַּגָּלִיל:

To pak pověděv jim, zůstal v Galilei.

To jim řekl a zůstal v Galileji.

ταυ̑τα δὲ ει᾿πών αυ᾿τὸς ε῎μεινεν ε᾿ν τη̑ Γαλιλαία

הָלֵין אֵמַר ופָשׁ לֵה בַּגלִילָא׃

[(4) John 07, 10]

בְּרַם אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ אֶחָיו לֶחָג עָלָה גַּם הוּא, לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא כְּמוֹ בַּחֲשַׁאי.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלוּ אֶחָיו לְעֵת הֶחָג עָלָה גַּם-הוּא לֹא בַגָּלוּי כִּי אִם-כְּמִסְתַּתֵּר:

A když odešli bratří jeho, tehdy i on šel k svátku, ne zjevně, ale jako ukrytě.

Když jeho bratři odešli na svátky, tu šel také on – ale nepozorovaně, aby se o tom nevědělo.

ὡς δὲ α᾿νέβησαν οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν ἑορτήν τότε καὶ αυ᾿τὸς α᾿νέβη ου᾿ φανερω̑ς α᾿λλὰ ὡς ε᾿ν κρυπτω̑

כַּד דֵּין סלֵקו אַחַוהי לעַדעִדָא הָידֵּין אָף הֻו סלֵק לָא בּגֵליָא אֵלָא אַיך דַּבטֻושׁיָא׃

[(4) John 07, 11]

לָכֵן חִפְּשׂוּהוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים בֶּחָג וְאָמְרוּ: "אֵיפֹה הוּא?"

וַיְבַקְשׁוּ אֹתוֺ הַיְּהוּדִים בֶּחָג וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֵיפֹא הוּא:

Židé pak hledali ho v svátek, a pravili: Kde jest onen?

Židé ho o svátcích hledali a říkali: „Kde je?“ ([Jan 11:56])

οἱ ου῏ν ᾽Ιουδαι̑οι ε᾿ζήτουν αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ ἑορτη̑ καὶ ε῎λεγον που̑ ε᾿στιν ε᾿κει̑νος

יִהֻודָיֵא דֵּין בָּעֵין הוַו לֵה בּעַדעִדָא וָאמרִין הוַו אַיכַּו הַו׃

[(4) John 07, 12]

הִתְלַחֲשׁוּת רַבָּה הָיְתָה עַל־אוֹדוֹתָיו בְּקֶרֶב הֲמוֹן הָעָם. אֵלֶּה אָמְרוּ שֶׁהוּא טוֹב, וְאֵלֶּה אָמְרוּ: "לֹא; הוּא מַתְעֶה אֶת הָעָם."

וַיְהִי הָעָם נָדוֺן הַרְבֵּה אֵלֶּה אֹמְרִים כִּי-טוֺב הוּא וְאֵלֶּה אֹמְרִים לֹא כִּי-מַתְעֶה הוּא אֶת-הָעָם:

A mnoho řečí bylo o něm v zástupu. Nebo někteří pravili, že dobrý jest, a jiní pravili: Není, ale svodí zástup.

Bylo o něm mezi lidmi mnoho dohadů. Jedni říkali: „Je dobrý.“ Jiní říkali: „Není, vždyť svádí lid.“ ([Marek 6:14-Marek 6:15 Marek 8:28])

καὶ γογγυσμὸς περὶ αυ᾿του̑ η῟ν πολὺς ε᾿ν τοι̑ς ο῎χλοις οἱ μὲν ε῎λεγον ο῞τι α᾿γαθός ε᾿στιν α῎λλοι δὲ ε῎λεγον ου῎ α᾿λλὰ πλανα̑ τὸν ο῎χλον

ורֵטנָא סַגִּיָאא מֵטֻלָתֵה אִית הוָא בּכֵנשָׁא אִית הוַו גֵּיר דָּאמרִין דּטָב הֻו וַאחרָנֵא אָמרִין הוַו לָא אֵלָא מַטעֵא לעַמָא׃

[(4) John 07, 13]

אַךְ אִישׁ לֹא דִּבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי, וְזֹאת בְּשֶׁל הַפַּחַד מִפְּנֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים.

אֶפֶס אֵין-אִישׁ מְדַבֵּר עָלָיו בַּגָּלוּי מִפְּנֵי יִרְאַת הַיְּהוּדִים:

Žádný však o něm nemluvil zjevně pro bázeň Židů.

Nikdo ovšem ze strachu před Židy o něm nemluvil veřejně. ([Jan 9:22])

ου᾿δεὶς μέντοι παρρησία ε᾿λάλει περὶ αυ᾿του̑ διὰ τὸν φόβον τω̑ν ᾽Ιουδαίων

לָא דֵּין אנָשׁ גַּליָאיִת ממַלֵל הוָא עלַוהי מֵטֻל דֵּחלתָא דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 07, 14]

בַּחֲצִי יְמֵי הֶחָג עָלָה יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד.

וַיְהִי בְּתוֺךְ יְמֵי הֶחָג וַיַּעַל יֵשׁוּעַ וַיְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

Když pak již polovici svátku se vykonalo, vstoupil Ježíš do chrámu, a učil.

Když už bylo uprostřed svátků, vstoupil Ježíš do chrámu a učil.

η῎δη δὲ τη̑ς ἑορτη̑ς μεσούσης α᾿νέβη ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὸ ἱερὸν καὶ ε᾿δίδασκεν

כַּד דֵּין פּלַגו יַומָתָא דּעַדעִדָא סלֵק יֵשֻׁוע להַיכּלָא ומַלֵף הוָא׃

[(4) John 07, 15]

תָּמְהוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ: "הֵיאַךְ זֶה יוֹדֵעַ סֵפֶר בְּלִי שֶׁלָּמַד?"

וְהַיְּהוּדִים תָּמְהוּ לֵאמֹר מֵאַיִן יֹדֵעַ זֶה סֵפֶר וְהוּא לֹא לֻמָּד:

I divili se Židé, řkouce: Kterak tento písmo umí, neučiv se?

Židé se divili a říkali: „Jak to přijde, že se vyzná v Písmech, když ho tomu nikdo neučil?“ ([Matouš 13:54; Lukáš 2:47])

ε᾿θαύμαζον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι λέγοντες πω̑ς ου῟τος γράμματα οι῏δεν μὴ μεμαθηκὼς

ומֵתּדַּמרִין הוַו יִהֻודָיֵא וָאמרִין אַיכַּנָא יָדַע הָנָא סֵפרָא כַּד לָא יִלֵף׃

[(4) John 07, 16]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "תּוֹרָתִי אֵינָהּ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל שׁוֹלְחִי.

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר לֹא תוֺרָתִי שֶׁלִּי אֲנִי מוֺרֶה כִּי אִם-תּוֺרַת שֹׁלְחִי:

Odpověděl jim Ježíš a řekl: Mé učení neníť mé, ale toho, kterýž mne poslal.

Ježíš jim odpověděl: „Mé učení není mé, ale toho, kdo mě poslal. ([Jan 12:49 Jan 14:10])

α᾿πεκρίθη ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν ἡ ε᾿μὴ διδαχὴ ου᾿κ ε῎στιν ε᾿μὴ α᾿λλὰ του̑ πέμψαντός με

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר יֻולפָּני לָא הוָא דִּילי אֵלָא דּהַו דּשַׁדּרַני׃

[(4) John 07, 17]

הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יֵדַע אִם תּוֹרָתִי מֵאֱלֹהִים הִיא אוֹ אִם מֵעַצְמִי אֲנִי מְדַבֵּר.

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ לַעֲשׂוֺת רְצוֺנוֺ הוּא יֵדַע תּוֺרָתִי אִם-מֵאֵת אֱלֹהִים הִיא אוֺ מִלִּבִּי אֲנִי מוֺרֶה:

Bude-li kdo chtíti vůli jeho činiti, tenť bude uměti rozeznati, jest-li to učení z Boha, čili mluvím já sám od sebe.

Kdo chce činit jeho vůli, pozná, zda je mé učení z Boha, nebo mluvím-li sám za sebe.

ε᾿άν τις θέλη τὸ θέλημα αυ᾿του̑ ποιει̑ν γνὼσεται περὶ τη̑ς διδαχη̑ς πότερον ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿στιν η῍ ε᾿γώ α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ λαλω̑

מַן דּצָבֵא דּנֵעבֵּד צֵביָנֵה מֵסתַּכַּל יֻולפָּני אֵן מֵן אַלָהָא הֻו אַו אֵנָא מֵן צבֻות נַפשׁי ממַלֵל אנָא׃

[(4) John 07, 18]

הַמְדַבֵּר מִתּוֹךְ עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד עַצְמוֹ, אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד שׁוֹלְחוֹ נֶאֱמָן הוּא וְאֵין עַוְלָה בּוֹ.

הַמּוֺרֶה מִלִּבּוֺ אֶת-כְּבוֺדוֺ הוּא מְבַקֵּשׁ וְהַמְבַקֵּשׁ כְּבוֺד שֹׁלְחוֺ נֶאֱמָן הוּא וְלֹא עַוְלָתָה בּוֺ:

Kdoť sám od sebe mluví, chvály své vlastní hledá, ale kdož hledá chvály toho, kterýž ho poslal, tenť pravdomluvný jest, a nepravosti v něm není.

Kdo mluví sám za sebe, hledá svou vlastní slávu; kdo však hledá slávu toho, který ho poslal, ten je pravdivý a není v něm nepravosti. ([Jan 8:50])

ὁ α᾿φ῾ ἑαυτου̑ λαλω̑ν τὴν δόξαν τὴν ι᾿δίαν ζητει̑ ὁ δὲ ζητω̑ν τὴν δόξαν του̑ πέμψαντος αυ᾿τόν ου῟τος α᾿ληθής ε᾿στιν καὶ α᾿δικία ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎στιν

מַן דּמֵן צבֻות רֵעיָנֵה ממַלֵל שֻׁובחָא לנַפשֵׁה בָּעֵא הַו דֵּין דּשֻׁובחָא דּמַן דּשַׁדּרֵה בָּעֵא שַׁרִיר הֻו ועַולָא בּלֵבֵּה לָא אִית׃

[(4) John 07, 19]

הֲלֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין אִישׁ מִכֶּם מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַהֲרֹג אוֹתִי?"

הֲלֹא משֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת-הַתּוֺרָה וְאֵין-אִישׁ מִכֶּם שֹׁמֵר אֶת-הַתּוֺרָה מַדּוּעַ תְּבַקְשׁוּ לְהָרְגֵנִי:

Však Mojžíš dal vám zákon, a žádný z vás neplní zákona. Proč mne hledáte zamordovati?

Nedal vám Mojžíš zákon? A nikdo z vás zákon neplní. Proč mě chcete zabít?“ ([Jan 5:18 Jan 7:1 Jan 7:51])

ου᾿ Μωϋση̑ς δέδωκεν ὑμι̑ν τὸν νόμον καὶ ου᾿δεὶς ε᾿ξ ὑμω̑ν ποιει̑ τὸν νόμον τί με ζητει̑τε α᾿ποκτει̑ναι

לָא הוָא מֻושֵׁא יַהב לכֻון נָמֻוסָא ולָא אנָשׁ מֵנכֻון נָטַר נָמֻוסָא׃

[(4) John 07, 20]

הֵשִׁיב הֶהָמוֹן: "שֵׁד בְּךָ, מִי מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתְךָ?"

וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמַר רוּחַ רָעָה בָּךְ מִי אֵיפֹא מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֶךׇ:

Odpověděl zástup a řekl: Ďábelství máš. Kdo tě hledá zamordovati?

Zástup odpověděl: „Jsi posedlý? Kdo tě chce zabít?“ ([Jan 8:48 Jan 10:20])

α᾿πεκρίθη ὁ ο῎χλος δαιμόνιον ε῎χεις τίς σε ζητει̑ α᾿ποκτει̑ναι

מָנָא בָּעֵין אנתֻּון למֵקטלַני ענָא כֵּנשָׁא וָאמרִין דַּיוָא אִית לָך מַנֻו בָּעֵא למֵקטלָך׃

[(4) John 07, 21]

עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם תְּמֵהִים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פְּעֻלָּה אַחַת פָּעַלְתִּי וְכֻלְּכֶם תִּתַּמָּהוּ:

Odpověděl Ježíš a řekl jim: Jeden skutek učinil jsem, a všickni se tomu divíte.

Ježíš jim na to řekl: „Jediný skutek jsem učinil(i), a všichni se nad tím pozastavujete. (i) tj. v sobotu ([Jan 5:16])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε῍ν ε῎ργον ε᾿ποίησα καὶ πάντες θαυμάζετε

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון חַד עבָדָא עֵבדֵּת וכֻלכֻון מֵתּדַּמרִין אנתֻּון׃

[(4) John 07, 22]

מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּילָה אֶלָּא שֶׁלֹּא מִמֹּשֶׁה הִיא כִּי אִם מִן הָאָבוֹת - וְגַם בְּשַׁבָּת אַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת הַמִּילָה.

הֵן משֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת-הַמּוּלֹת אַף כִּי-לֹא מִמּשֶׁה הִיא כִּי אִם מִן-הָאָבוֺת וְעַל-כֵּן בַּשַּׁבָּת תָּמוּלוּ בֶּן-זָכָר:

Však Mojžíš vydal vám obřízku, (ne že by z Mojžíše byla, ale z otců), a v sobotu obřezujete člověka.

Mojžíš vám dal obřízku – ne že by pocházela teprve od Mojžíše, je od praotců – a vy obřezáváte člověka i v sobotu. ([Leviticus 12:3; Genesis 17:10-Genesis 17:13])

διὰ του̑το Μωϋση̑ς δέδωκεν ὑμι̑ν τὴν περιτομήν ου᾿χ ο῞τι ε᾿κ του̑ Μωϋσέως ε᾿στὶν α᾿λλ῾ ε᾿κ τω̑ν πατέρων καὶ ε᾿ν σαββάτω περιτέμνετε α῎νθρωπον

מֵטֻל הָנָא מֻושֵׁא יַהב לכֻון גּזֻורתָּא לָא הוָא מֵטֻל דּמֵנֵה הי מֵן מֻושֵׁא אֵלָא דּמֵן אַבָהָתָא הי וַבשַׁבּתָא גָּזרִין אנתֻּון בַּרנָשָׁא׃

[(4) John 07, 23]

וּבְכֵן, אִם נִמּוֹל אָדָם בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּפַר תּוֹרַת מֹשֶׁה, עָלַי כּוֹעֲסִים אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁרִפֵּאתִי כָּלִיל אִישׁ בְּשַׁבָּת?!

וְעַתָּה אִם-בַּשַּׁבָּת הִמּוֺל יִמּוֺל בֶּן-זָכָר לְבַעֲבוּר לֹא תוּפַר תּוֺרַת משֶׁה לָמָּה-זֶּה תִּתְעַבְּרוּ-בִי עַל כִּי-רִפֵּאתִי אִישׁ כֻּלּוֺ בַּשַּׁבָּת:

Poněvadž člověk obřízku přijímá v sobotu, aby nebyl rušen zákon Mojžíšův, proč se na mne hněváte, že jsem celého člověka uzdravil v sobotu?

Přijímá-li člověk v sobotu obřízku, aby byl dodržen Mojžíšův zákon, proč se na mne zlobíte, že jsem v sobotu uzdravil celého člověka? ([Marek 3:4; Jan 5:16 Jan 9:16])

ει᾿ περιτομὴν λαμβάνει α῎νθρωπος ε᾿ν σαββάτω ι῞να μὴ λυθη̑ ὁ νόμος Μωϋσέως ε᾿μοὶ χολα̑τε ο῞τι ο῞λον α῎νθρωπον ὑγιη̑ ε᾿ποίησα ε᾿ν σαββάτω

אֵן בַּרנָשָׁא מֵתגּזַר בּיַומָא דּשַׁבּתָא מֵטֻל דּלָא נֵשׁתּרֵא נָמֻוסָא דּמֻושֵׁא עלַי רָטנִין אנתֻּון דּכֻלֵה בַּרנָשָׁא אַחלמֵת בּיַומָא דּשַׁבּתָא׃

[(4) John 07, 24]

אַל תִּשְׁפְּטוּ עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם; מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ."

אַל-תִּשְׁפְּטוּ לָעֵינָיִם כִּי אִם-מִשְׁפַּט-צֶדֶק שְׁפֹטוּ:

Nesuďte podlé osoby, ale spravedlivý soud suďte.

Nesuďte podle zdání, ale suďte spravedlivým soudem!“ ([Izajáš 11:3; Jan 8:15])

μὴ κρίνετε κατ῾ ο῎ψιν α᾿λλὰ τὴν δικαίαν κρίσιν κρίνετε

לָא תֵּהוֻון דָּינִין בּמַסַב בַּאפֵּא אֵלָא דִּינָא כִּאנָא דֻּונו׃ ס

[(4) John 07, 25]

הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם: "הֲלֹא זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁרוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ!

וַיֹּאמְרוּ אֲחָדִים מִיּשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר הֵם מְבַקְשִׁים לַהֲמִיתוֺ:

Tedy někteří z Jeruzalémských pravili: Zdaliž toto není ten, kteréhož hledají zabiti?

Tu řekli někteří Jeruzalémští: „Není to ten, kterého chtějí zabít?

ε῎λεγον ου῏ν τινες ε᾿κ τω̑ν ῾Ιεροσολυμιτω̑ν ου᾿χ ου῟τός ε᾿στιν ο῍ν ζητου̑σιν α᾿ποκτει̑ναι

וָאמרִין הוַו אנָשָׁא מֵן אֻורִשׁלֵם לַו הָנַו הַו דּבָעֵין למֵקטַל׃

[(4) John 07, 26]

הִנֵּהוּ מְדַבֵּר בְּגָלוּי וְהֵם אֵינָם אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר. הַאֻמְנָם הִכִּירוּ הַמַּנְהִיגִים שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ?

וְהִנֵּה הוּא מְדַבֵּר בָּרַבִּים וְהֵם אֵינָם אֹמְרִים לוֺ דָבָר הַאַף אֻמְנָם הִכִּירוּ שָׂרֵינוּ כִּי-בֶּאֱמֶת הוּא הַמָּשִׁיחַ:

A aj, svobodně mluví a nic mu neříkají. Zdali již právě poznali knížata, že tento jest právě Kristus?

A hleďte, mluví veřejně, a nic mu neříkají. Snad nedošli přední muži opravdu k poznání, že je to Mesiáš(j)? (j) ř: Kristus (pod. Jan 7:27 Jan 7:31 Jan 7:41 Jan 7:42)

καὶ ι῎δε παρρησία λαλει̑ καὶ ου᾿δὲν αυ᾿τω̑ λέγουσιν μήποτε α᾿ληθω̑ς ε῎γνωσαν οἱ α῎ρχοντες ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ Χριστός

והָא גַּליָאיִת ממַלֵל ומֵדֵּם לָא אָמרִין לֵה דַּלמָא יִדַעו קַשִׁישַׁין דּהָנַו שַׁרִירָאיִת משִׁיחָא׃

[(4) John 07, 27]

אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ מֵאַיִן הָאִישׁ הַזֶּה, אַךְ כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ לֹא יֵדַע אִישׁ מֵאַיִן הוּא."

אַךְ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא אֲבָל הַמָּשִׁיחַ בְּבֹאוֺ לֹא-יֵדַע אָדָם מֵאַיִן בָּא:

Ale o tomto víme, odkud jest, Kristus pak když přijde, žádný nebude věděti, odkud by byl.

Ale o tomto člověku víme, odkud je. Až přijde Mesiáš, nikdo nebude vědět, odkud je.“ ([Jan 1:47 Jan 6:42 Jan 7:41; Izajáš 53:8])

α᾿λλὰ του̑τον οι῎δαμεν πόθεν ε᾿στίν ὁ δὲ Χριστὸς ο῞ταν ε῎ρχηται ου᾿δεὶς γινὼσκει πόθεν ε᾿στίν

אֵלָא להָנָא יָדעִין חנַן מֵן אַימֵכָּא הֻו משִׁיחָא דֵּין אֵמַתי דָּאתֵא לָא אנָשׁ יָדַע מֵן אַימֵכָּא הֻו׃ ס

[(4) John 07, 28]

בְּלַמְּדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִכְרִיז יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי וְגַם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי. עִם זֹאת לֹא מִטַּעַם עַצְמִי בָּאתִי, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹלְחִי הוּא אֱמֶת וְאוֹתוֹ אֵינְכֶם מַכִּירִים.

אָז יְלַמֵּד יֵשׁוּעַ בַּמִּקְדָּשׁ וַיִּקְרָא לֵאמֹר אָכֵן יְדַעְתֶּם אֹתִי גַּם-יְדַעְתֶּם מֵאַיִן אָנֹכִי אַךְ מִלִּבִּי לֹא-בָאתִי כִּי יֵשׁ נֶאֱמָן אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם אֹתוֺ:

I volal Ježíš v chrámě, uče a řka: I mne znáte, i odkud jsem, víte. A nepřišelť jsem sám od sebe, ale jestiť pravdomluvný ten, kterýž mne poslal, jehož vy neznáte.

Tu Ježíš, když učil v chrámě, hlasitě zvolal: „Znáte mě a víte také, odkud jsem. A přece jsem nepřišel sám od sebe, ale poslal mě ten, který je pravdivý; toho vy neznáte.

ε῎κραξεν ου῏ν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ διδάσκων ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ λέγων κα᾿μὲ οι῎δατε καὶ οι῎δατε πόθεν ει᾿μί καὶ α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ ου᾿κ ε᾿λήλυθα α᾿λλ῾ ε῎στιν α᾿ληθινὸς ὁ πέμψας με ο῍ν ὑμει̑ς ου᾿κ οι῎δατε

וַארִים יֵשֻׁוע קָלֵה כַּד מַלֵף בּהַיכּלָא וֵאמַר ולִי יָדעִין אנתֻּון ומֵן אַימֵכָּא אנָא יָדעִין אנתֻּון ומֵן צבֻות נַפשׁי לָא אֵתִית אֵלָא שַׁרִיר הֻו מַן דּשַׁדּרַני הַו דַּאנתֻּון לָא יָדעִין אנתֻּון לֵה׃

[(4) John 07, 29]

אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמֵּאִתּוֹ אֲנִי, וְהוּא שָׁלַח אוֹתִי."

וַאֲנִי יָדַעְתִּי אֹתוֺ כִּי מֵאִתּוֺ אָנֹכִי וְהוּא שְׁלָחָנִי:

Ale já znám jej, nebo od něho jsem, a on mne poslal.

Já však ho znám, neboť jsem od něho a on mě poslal.“ ([Jan 8:55 Jan 17:25])

ε᾿γώ οι῏δα αυ᾿τόν ο῞τι παρ῾ αυ᾿του̑ ει᾿μι κα᾿κει̑νός με α᾿πέστειλεν

אֵנָא דֵּין יָדַע אנָא לֵה דּמֵן לוָתֵה אֵנָא והֻו שַׁדּרַני׃ ס

[(4) John 07, 30]

אָז בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד, כִּי עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.

וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֺ וְאִישׁ לֹא-שָׁלַח בּוֺ יָד כִּי עוֺד לֹא-בָאָה עִתּוֺ:

I hledali ho jíti, ale žádný nevztáhl ruky na něho, nebo ještě byla nepřišla hodina jeho.

Tehdy se ho chtěli zmocnit; ale nikdo na něj nevztáhl ruku, neboť ještě nepřišla jeho hodina. ([Jan 8:20])

ε᾿ζήτουν ου῏ν αυ᾿τὸν πιάσαι καὶ ου᾿δεὶς ε᾿πέβαλεν ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὴν χει̑ρα ο῞τι ου῎πω ε᾿ληλύθει ἡ ω῞ρα αυ᾿του̑

וַבעַו למֵאחדֵּה ולָא אנָשׁ אַרמִי עלַוהי אִידַיָא מֵטֻל דּלָא עדַכִּיל אֵתָת הוָת שָׁעתֵה׃ ס

[(4) John 07, 31]

רַבִּים מִן הָעָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: "כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַאִם יַעֲשֶׂה נִסִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשָׂה זֶה?"

וְרַבִּים מִן-הָעָם הֶאֱמִינוּ-בוֺ וַיֹּאמְרוּ הֲכִי הַמָּשִׁיחַ בְּבֹאוֺ יַעֲשֶׂה אֹתוֺת רַבִּים מֵאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה:

Z zástupu pak mnozí uvěřili v něho, a pravili: Kristus když přijde, zdali více divů činiti bude nad ty, kteréž tento činí?

Ale mnozí ze zástupu v něj uvěřili a říkali: „Až přijde Mesiáš, bude snad činit více znamení než on?“ ([Jan 2:23 Jan 8:30 Jan 10:42 Jan 11:45 Jan 12:11])

ε᾿κ του̑ ο῎χλου δὲ πολλοὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τόν καὶ ε῎λεγον ὁ Χριστὸς ο῞ταν ε῎λθη μὴ πλείονα σημει̑α ποιήσει ω῟ν ου῟τος ε᾿ποίησεν

סַגִּיֵאא דֵּין מֵן כֵּנשָׁא הַימֵנו בֵּה וָאמרִין משִׁיחָא מָא דָּאתֵא למָא דּיַתִּירָן מֵן הָלֵין אָתוָתָא דּעָבֵד הָנָא עָבֵד׃

[(4) John 07, 32]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הָעָם מִתְלַחֲשִׁים עָלָיו כָּךְ, שָׁלְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים מְשָׁרְתִים לִתְפֹּס אוֹתוֹ.

וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים כִּי הָעָם מִתְלַחֲשִׁים כָּזֹאת עַל-אֹדוֺתָיו וַיִּשְׁלְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים מְשָׁרְתִים לְתָפְשׂוֺ:

Slyšeli pak farizeové zástup, an o něm takové věci rozmlouvá, i poslali farizeové a přední kněží {biskupové} služebníky, aby jej jali.

Farizeové se doslechli, že se to v zástupu o něm říká, a tak společně s velekněžími poslali chrámovou stráž, aby ho zatkli. ([Marek 14:43])

η῎κουσαν οἱ Φαρισαι̑οι του̑ ο῎χλου γογγύζοντος περὶ αυ᾿του̑ ταυ̑τα καὶ α᾿πέστειλαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι ὑπηρέτας ι῞να πιάσωσιν αυ᾿τόν

וַשׁמַעו פּרִישֵׁא לכֵנשֵׁא דַּממַללִין עלַוהי הָלֵין ושַׁדַּרו הֵנֻון ורַבַּי־כָּהנֵא דַּחשֵׁא דּנֵאחדֻּונָיהי׃ ס

[(4) John 07, 33]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "עוֹד זְמַן מְעַט אֲנִי אִתְּכֶם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עוֺד מְעַט מִזְעָר אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֵלֵךְ לִי אֶל-שֹׁלְחִי:

Tedy řekl jim: Ještě maličký čas jsem s vámi, potom odejdu k tomu, kterýž mne poslal.

Ježíš řekl: „Ještě krátký čas budu s vámi, pak odejdu k tomu, který mě poslal. ([Jan 8:21 Jan 13:33-Jan 13:36; Jan 16:5.Jan 16:16-Jan 16:Jan 16:17])

ει῏πεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε῎τι χρόνον μικρὸν μεθ῾ ὑμω̑ν ει᾿μι καὶ ὑπάγω πρὸς τὸν πέμψαντά με

וֵאמַר יֵשֻׁוע קַלִיל תֻּוב זַבנָא עַמכֻון אֵנָא וָאזֵל אנָא לוָת מַן דּשַׁדּרַני׃

[(4) John 07, 34]

תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא."

תְּבַקְשֻׁנִי וְלֹא תִמְצָאֻנִי וּבַאֲשֶׁר אֶהְיֶה אֲנִי לֹא תוּכְלוּ אַתֶּם לָבֹא שָׁמָּה:

Hledati mne budete, ale nenaleznete, a kdež já budu, vy nemůžte přijíti.

Budete mě hledat, ale nenajdete. A kde jsem já, tam vy přijít nemůžete.“

ζητήσετέ με καὶ ου᾿χ εὑρήσετέ με καὶ ο῞που ει᾿μὶ ε᾿γώ ὑμει̑ς ου᾿ δύνασθε ε᾿λθει̑ν

ותֵבעֻונָני ולָא תֵּשׁכּחֻונָני וַאיכָּא דֵּאנָא אִיתַי לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵאתָא׃

[(4) John 07, 35]

אָמְרוּ הַשּׁוֹמְעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "לְאָן הוּא מִתְעַתֵּד לָלֶכֶת שֶׁלֹּא נִמְצָא אוֹתוֹ? הַאִם יֵלֵךְ אֶל הַתְּפוּצוֹת שֶׁל הַיְּוָנִים וִילַמֵּד אֶת הַיְּוָנִים?

וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ אֶל-אָחִיו אָנָה יֵלֵךְ זֶה כִּי לֹא נִמְצָא אֹתוֺ הֲיֵלֵךְ אֶל-הַנְּפוֺצִים בְּאֶרֶץ יָוָן וּלְלַמֵּד אֶת-הַיְּוָנִים:

I řekli Židé k sobě vespolek: Kam tento půjde, že my ho nenalezneme? Zdali v rozptýlení pohanů půjde, a bude učiti pohany?

Židé si říkali mezi sebou: „Kam hodlá jít, že ho nenajdeme? Chce snad jít mezi pohany(k) a tam učit? (k) ř: do řecké diaspory

ει῏πον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι πρὸς ἑαυτούς που̑ ου῟τος μέλλει πορεύεσθαι ο῞τι ἡμει̑ς ου᾿χ εὑρήσομεν αυ᾿τόν μὴ ει᾿ς τὴν διασπορὰν τω̑ν ῾Ελλήνων μέλλει πορεύεσθαι καὶ διδάσκειν τοὺς ῞Ελληνας

אָמרִין יִהֻודָיֵא בּנַפשׁהֻון לַאיכָּא עתִיד הָנָא למִאזַל דַּחנַן לָא מֵשׁכּחִין חנַן לֵה למָא כַּי לַאתרַוָתָא דּעַממֵא עתִיד דּנִאזַל ונַלֵף לחַנפֵא׃

[(4) John 07, 36]

מָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר, 'תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא'?"

מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָמַר תְּבַקְשֻׁנִי וְלֹא תִמְצָאֻנִי וּבַאֲשֶׁר אֶהְיֶה אֲנִי לֹא תוּכְלוּ אַתֶּם לָבֹא שָׁמָּה:

Jaká jest to řeč, kterouž promluvil: Hledati mne budete, ale nenaleznete, a kdež já budu, vy nemůžete přijíti?

Co znamenají slova, jež řekl: ‚Budete mě hledat a nenajdete, a tam, kde jsem já, vy nemůžete přijít‘?“

τίς ε᾿στιν ὁ λόγος ου῟τος ο῍ν ει῏πεν ζητήσετέ με καὶ ου᾿χ εὑρήσετέ με καὶ ο῞που ει᾿μὶ ε᾿γώ ὑμει̑ς ου᾿ δύνασθε ε᾿λθει̑ν

מָנָא הִי הָדֵא מֵלתָא דֵּאמַר דּתֵבעֻונָני ולָא תֵּשׁכּחֻונָני וַאיכָּא דֵּאנָא אִיתַי אַנתֻּון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵאתָא סּ סּ׃

[(4) John 07, 37]

בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הֶחָג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְהִכְרִיז: "מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה!

וַיְהִי בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן הַגָּדוֺל בֶּחָג וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא הוֺי כָּל-צָמֵא לְכוּ אֵלַי וּשְׁתוּ:

V poslední pak den ten veliký svátku toho, stál Ježíš a volal, řka: Žízní-li kdo, poď ke mně, a napí se.

V poslední, velký den svátků Ježíš vystoupil a zvolal: „Jestliže kdo žízní, ať přijde ke mně a pije! ([Leviticus 23:36; Jan 4:10 Jan 4:14])

ε᾿ν δὲ τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα τη̑ μεγάλη τη̑ς ἑορτη̑ς εἱστήκει ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ε῎κραξεν λέγων ε᾿άν τις διψα̑ ε᾿ρχέσθω πρός με καὶ πινέτω

בּיַומָא דֵּין רַבָּא דִּאיתַוהי אחרָיָא דּעַדעִדָא קָאֵם הוָא יֵשֻׁוע וקָעֵא וָאמַר אֵן אנָשׁ צהֵא נִאתֵא לוָתי ונֵשׁתֵּא׃

[(4) John 07, 38]

הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ."

הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב מִקִּרְבּוֺ יִזְּלוּ נַחֲלֵי מַיִם חַיִּים:

Kdož věří ve mne, jakož dí písmo, řeky z břicha jeho poplynou vody živé.

Kdo věří ve mne, ‚proudy živé vody poplynou z jeho nitra,‘ jak praví Písmo.“ ([Izajáš 58:11])

ὁ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μέ καθώς ει῏πεν ἡ γραφή ποταμοὶ ε᾿κ τη̑ς κοιλίας αυ᾿του̑ ρ᾿εύσουσιν υ῞δατος ζω̑ντος

כֻּל מַן דַּמהַימֵן בִּי אַיכַּנָא דֵּאמַרו כּתָבֵא נַהרַוָתָא דּמַיָא חַיֵא נֵרדֻּון מֵן כַּרסֵה׃

[(4) John 07, 39]

זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עוֹד לֹא נִשְׁלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִתְפָּאֵר בַּכָּבוֹד.

כָּזֹאת דִּבֶּר עַל-הָרוּחַ אֲשֶׁר תָּנַח עַל-הַמַּאֲמִינִים בּוֺ כִּי עוֺד לֹא-נִשְׁפַּךְ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּטֶרֶם לֻקַּח יֵשׁוּעַ אַחַר כָבוֺד:

(A to řekl o Duchu, kteréhož měli přijíti věřící v něho; nebo ještě nebyl dán Duch svatý, proto že ještě Ježíš nebyl oslaven.)

To řekl o Duchu, jejž měli přijmout ti, kteří v něj uvěřili. Dosud totiž Duch(l) nebyl dán, neboť Ježíš ještě nebyl oslaven. (l) var: + svatý ([Jan 14:16-Jan 14:17 Jan 17:5])

του̑το δὲ ει῏πεν περὶ του̑ πνεύματος ο῍ ε῎μελλον λαμβάνειν οἱ πιστεύσαντες ει᾿ς αυ᾿τόν ου῎πω γὰρ η῟ν πνευ̑μα ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ου᾿δέπω ε᾿δοξάσθη

הָדֵא דֵּין אֵמַר עַל רֻוחָא דַּעתִידִין הוַו לַמקַבָּלֻו אַילֵין דַּמהַימנִין בֵּה לָא גֵּיר עדַכִּיל אֵתיַהבַּת הוָת רֻוחָא מֵטֻל דּלָא עדַכִּיל אֵשׁתַּבַּח הוָא יֵשֻׁוע׃ ס

[(4) John 07, 40]

אֲנָשִׁים מֵהֲמוֹן הָעָם, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ: "זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא."

וְיֵשׁ מִן-הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמְרוּ אָכֵן זֶה הוּא הַנָּבִיא:

Tedy mnozí z zástupu uslyševše tu řeč, pravili: Tentoť jest právě prorok ten.

Když někteří ze zástupu slyšeli ta slova, říkali: „To je skutečně ten Prorok!“ ([Deuteronomium 18:15; Jan 6:14; Skutky apoštolské 3:22 Skutky apoštolské 7:37])

ε᾿κ του̑ ο῎χλου ου῏ν α᾿κούσαντες τω̑ν λόγων τούτων ε῎λεγον ου῟τός ε᾿στιν α᾿ληθω̑ς ὁ προφήτης

סַגִּיֵאא דֵּין מֵן כֵּנשֵׁא דַּשׁמַעו מֵלַוהי אָמרִין הוַו הָנַו שַׁרִירָאיִת נבִיָא׃

[(4) John 07, 41]

אֲחֵרִים אָמְרוּ: "זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: "מָה - מֵהַגָּלִיל יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?

וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ הֲמִן-הַגָּלִיל יָבֹא הַמָּשִׁיחַ:

Jiní pravili: Tentoť jest Kristus. Ale někteří pravili: Zdaliž z Galilee přijde Kristus?

Druzí prohlašovali: „Je to Mesiáš!“ Jiní namítali: „Což přijde Mesiáš z Galileje? ([Jan 4:29 Jan 1:47])

α῎λλοι ε῎λεγον ου῟τός ε᾿στιν ὁ Χριστός οἱ δὲ ε῎λεγον μὴ γὰρ ε᾿κ τη̑ς Γαλιλαίας ὁ Χριστὸς ε῎ρχεται

אחרָנֵא אָמרִין הוַו הָנַו משִׁיחָא אחרָנֵא אָמרִין דַּלמָא מֵן גּלִילָא אָתֵא משִׁיחָא׃

[(4) John 07, 42]

הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁמִּזֶּרַע דָּוִד וּמִבֵּית לֶחֶם עִיר דָוִד יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ."

הֲלֹא הַכָּתוּב אֹמֵר כִּי מִזֶּרַע דָּוִד מִבֵּית-לֶחֶם הָעִיר חָנָה דָוִד מִשָּׁם יֵצֵא הַמָּשִׁיחַ:

Zdaž nepraví písmo, že z semene Davidova a z Betléma městečka, kdež býval David, přijíti má Kristus?

Neříká Písmo, že Mesiáš vzejde z potomstva Davidova a z Betléma, odkud byl David?“ ([Žalmy 89:4-Žalmy 89:5; Micheáš 5:1; Marek 12:35])

ου᾿χ ἡ γραφὴ ει῏πεν ο῞τι ε᾿κ του̑ σπέρματος Δαυίδ καὶ α᾿πὸ Βηθλέεμ τη̑ς κὼμης ο῞που η῟ν Δαυίδ ε῎ρχεται ὁ Χριστὸς

לָא הוָא כּתָבָא אֵמַר דּמֵן זַרעֵה דּדַוִיד ומֵן בֵּית־לחֵם קרִיתָא דִּילֵה דּדַוִיד אָתֵא משִׁיחָא׃

[(4) John 07, 43]

מִשּׁוּם כָּךְ נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹתָיו.

וַיֵּחָלֵק הָעָם בְּהַצֹּתָם עָלָיו:

A tak různice v zástupu stala se pro něj.

A tak došlo v zástupu kvůli němu k roztržce. ([Jan 9:16 Jan 10:19])

σχίσμα ου῏ν ε᾿γένετο ε᾿ν τω̑ ο῎χλω δι῾ αυ᾿τόν

וַהוָת הוָת פָּלגֻּותָא בּכֵנשֵׁא מֵטֻלָתֵה׃

[(4) John 07, 44]

כַּמָּה מֵהֶם רָצוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד.

וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר רָצוּ לְתָפְשׂוֺ וְאִישׁ לֹא-שָׁלַח בּוֺ יָדוֺ:

Někteří pak z nich chtěli ho jíti, ale žádný nevztáhl ruky na něj.

Někteří z nich ho chtěli zadržet; ale nikdo na něj nevztáhl ruku. ([Jan 7:30])

τινὲς δὲ η῎θελον ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν πιάσαι αυ᾿τόν α᾿λλ῾ ου᾿δεὶς ε᾿πέβαλεν ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὰς χει̑ρας

וִאית הוַו אנָשִׁין מֵנהֻון דּצָבֵין הוַו דּנֵאחדֻּונָיהי אֵלָא לָא אנָשׁ אַרמִי עלַוהי אִידַיָא׃ ס

[(4) John 07, 45]

אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַמְשָׁרְתִים אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאֵלֶּה שָׁאֲלוּ אוֹתָם: "מַדּוּעַ לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתוֹ?"

וַיָּשׁוּבוּ הַמְשָׁרְתִים אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְהֵם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ לֹא-הֲבֵאתֶם אֹתוֺ:

Tedy přišli služebníci k předním kněžím {biskupům} a k farizeům, kteříž řekli jim: Proč jste ho nepřivedli?

Chrámová stráž se vrátila k velekněžím a farizeům, a ti se jich ptali: „Proč jste ho nepřivedli?“

η῟λθον ου῏ν οἱ ὑπηρέται πρὸς τοὺς α᾿ρχιερει̑ς καὶ Φαρισαίους καὶ ει῏πον αυ᾿τοι̑ς ε᾿κει̑νοι διὰ τί ου᾿κ η᾿γάγετε αυ᾿τόν

וֵאתַו דַּחשֵׁא הָנֻון לוָת רַבַּי־כָּהנֵא וַפרִישֵׁא וֵאמַרו להֻון כָּהנֵא למָנָא לָא אַיתִּיתֻּונָיהי׃

[(4) John 07, 46]

הֵשִׁיבוּ הַמְשָׁרְתִים: "מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר אִישׁ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה."

וַיַּעֲנוּ הַמְשָׁרְתִים לֵאמֹר מֵעוֺלָם לֹא-דִבֶּר אָדָם כָּמֹהוּ:

Odpověděli ti služebníci: Nikdy tak člověk nemluvil, jako tento člověk.

Oni odpověděli: „Nikdo nikdy takto nemluvil(m)!“ (m) var: + jako tento člověk ([Matouš 7:29])

α᾿πεκρίθησαν οἱ ὑπηρέται ου᾿δέποτε ε᾿λάλησεν ου῞τως α῎νθρωπος

אָמרִין להֻון דַּחשֵׁא לָא מֵמתֻום הָכַנָא מַלֵל בַּרנָשָׁא אַיך דַּממַלֵל גַּברָא הָנָא׃

[(4) John 07, 47]

אָמְרוּ הַפְּרוּשִׁים: "הַאִם גַּם אַתֶּם הֻתְעֵיתֶם?

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַפְּרוּשִׁים הֲכִי נִדַּחְתֶּם גַּם-אַתֶּם:

I odpověděli jim farizeové: Zdali i vy jste svedeni?

Farizeové jim na to řekli: „I vy jste se dali svést?

α᾿πεκρίθησαν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς οἱ Φαρισαι̑οι μὴ καὶ ὑμει̑ς πεπλάνησθε

אָמרִין להֻון פּרִישֵׁא למָא אָף אַנתֻּון טעַיתֻּון׃

[(4) John 07, 48]

כְּלוּם הֶאֱמִין בּוֹ מִישֶׁהוּ מֵהַמַּנְהִיגִים אוֹ מֵהַפְּרוּשִׁים?

הֲכִי הֶאֱמִין בּוֺ אַחַד הַ׹ָּׂרִים אוֺ אַחַד הַפְּרוּשִׁים:

Zdaliž kdo z knížat uvěřil v něho aneb z farizeů?

Uvěřil v něj někdo z předních mužů či farizeů?

μή τις ε᾿κ τω̑ν α᾿ρχόντων ε᾿πίστευσεν ει᾿ς αυ᾿τὸν η῍ ε᾿κ τω̑ν Φαρισαίων

למָא אנָשׁ מֵן רִשֵׁא אַו מֵן פּרִישֵׁא הַימֵנו בֵּה׃

[(4) John 07, 49]

אַךְ הֶהָמוֹן הַזֶּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲרוּרִים הֵם!"

לְבַד הֶהָמוֺן הַזֶּה אֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת-הַתּוֺרָה אֲרוּרִים הֵמָּה:

Než zástup ten, kterýž nezná zákona. Zlořečeníť jsou.

Jen tahle chátra, která nezná zákon – kletba na ně!“

α᾿λλὰ ὁ ο῎χλος ου῟τος ὁ μὴ γινὼσκων τὸν νόμον ε᾿πάρατοί ει᾿σιν

אֵלָא אֵן עַמָא הָנָא דּלָא יָדַע נָמֻוסָא לִיטִין אֵנֻון׃

[(4) John 07, 50]

אָמַר לָהֶם נַקְדִּימוֹן, אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו קֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אֶחָד מֵהֶם:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַקְדִּימוֺן הוּא אֲשֶׁר-בָּא אֵלָיו לְפָנִים וְהוּא אֶחָד מִן-הַפְּרוּשִׁים:

I dí jim Nikodém, ten kterýž byl přišel k němu v noci, byv jeden z nich:

Jeden z nich, Nikodém, který za Ježíšem již předtím přišel(n), jim řekl: (n) var: + a to v noci ([Jan 3:1-Jan 3:2])

λέγει Νικόδημος πρὸς αυ᾿τούς ὁ ε᾿λθών πρὸς αυ᾿τὸν τὸ πρότερον ει῟ς ω῍ν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν

אָמַר להֻון נִיקָדִמָוס חַד מֵנהֻון הַו דֵּאתָא הוָא לוָת יֵשֻׁוע בּלִליָא׃

[(4) John 07, 51]

"הַאִם תִּשְׁפֹּט תּוֹרָתֵנוּ אֶת הָאָדָם בְּלֹא שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ תְּחִלָּה וְתֵדַע מַה שֶּׁעָשָׂה?"

הֲכִי תִשְׁפֹּט תּוֺרָתֵנוּ אֶת-הָאָדָם בְּטֶרֶם יִשָּׁמַע מַה-בְּפִיו וּבְטֶרֶם יִוָּדַע מֶה-עָשָׂה:

Zdali zákon náš soudí člověka, leč prvé uslyší od něho a zví, co by činil?

„Odsoudí náš zákon někoho, aniž ho napřed vyslechne a zjistí, čeho se dopustil?“ ([Deuteronomium 1:16])

μὴ ὁ νόμος ἡμω̑ν κρίνει τὸν α῎νθρωπον ε᾿ὰν μὴ α᾿κούση πρω̑τον παρ῾ αυ᾿του̑ καὶ γνω̑ τί ποιει̑

דַּלמָא נָמֻוסָא דִּילַן מחַיֵב לבַרנָשָׁא אֵלָא אֵן נֵשׁמַע מֵנֵה לֻוקדַם ונֵדַּע מָנָא עבַד׃

[(4) John 07, 52]

עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה שֶׁלֹּא יָקוּם נָבִיא מֵהַגָּלִיל."

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲמִן-הַגָּלִיל גַּם-אַתָּה דְּרֹשׁ וַחֲקֹר כִּי לֹא-קָם נָבִיא מִן-הַגָּלִיל:

Odpověděli a řekli jemu: Nejsi-li i ty Galilejský? Ptej se a viz, žeť prorok z Galilee nepovstal.

Řekli mu: „Nejsi také ty z Galileje? Hledej v Písmu a uvidíš, že z Galileje prorok nepovstane!“ ([Jan 7:41])

α᾿πεκρίθησαν καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ μὴ καὶ σὺ ε᾿κ τη̑ς Γαλιλαίας ει῏ ε᾿ραύνησον καὶ ι῎δε ο῞τι ε᾿κ τη̑ς Γαλιλαίας προφήτης ου᾿κ ε᾿γείρεται

ענַו וָאמרִין לֵה למָא אָף אַנתּ מֵן גּלִילָא אַנתּ בּצִי וַחזִי דַּנבִיָא מֵן גּלִילָא לָא קָאֵם סס׃

[(4) John 07, 53]

אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ

[missing]

I šel jeden každý do domu svého.

(o) Všichni se vrátili do svých domovů. (o) Oddíl 7,53–8,11 nemají nejstarší řecké rukopisy. Je to však patrně zlomek starého podání, který bývá v pozdějších rukopisných památkách zařazován nejčastěji na toto místo, někdy na jiná místa Janova evangelia (za Jan 7:36 nebo Jan 21:24), jindy za Lukáš 21:38.

καὶ ε᾿πορεύθησαν ε῞καστος ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑

אֵזַל הָכִיל כֻּלחַד לבַיתֵּה׃ ס

[(4) John 08, 01]

וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל הַר הַזֵּיתִים.

וַיֵּלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֺ וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל-הַר הַזֵּיתִים:

Ježíš pak odšel na horu Olivetskou.

Ježíš však odešel na Olivovou horu.

᾽Ιησου̑ς δὲ ε᾿πορεύθη ει᾿ς τὸ ο῎ρος τω̑ν ε᾿λαιω̑ν

יֵשֻׁוע דֵּין אֵזַל לטֻורָא דּזַיתֵּא׃

[(4) John 08, 02]

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם חָזַר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל הָעָם בָּאוּ אֵלָיו. הוּא יָשַׁב וְלִמֵּד אוֹתָם.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיָּבֹא עוֺד אֶל-הַהֵיכָל וְכָל-הָעָם בָּאוּ אֵלָיו וַיֵּשֶׁב וַיְלַמְּדֵם:

Potom na úsvitě zase přišel do chrámu, a všecken lid sšel se k němu. I posadiv se, učil je.

Na úsvitě přišel opět do chrámu a všechen lid se k němu shromažďoval. On se posadil a učil je. ([Marek 14:49])

ο῎ρθρου δὲ πάλιν παρεγένετο ει᾿ς τὸ ἱερόν καὶ πα̑ς ὁ λαὸς η῎ρχετο πρὸς αυ᾿τόν καὶ καθίσας ε᾿δίδασκεν αυ᾿τούς

בּצַפרָא דֵּין תֻּוב אֵתָא להַיכּלָא וכֻלֵה עַמָא אָתֵא הוָא לוָתֵה וכַד יָתֵב מַלֵף הוָא להֻון׃

[(4) John 08, 03]

אָז הֵבִיאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אִשָּׁה שֶׁנִּתְפְּסָה בְּנִאוּף, הֶעֱמִידוּ אוֹתָהּ בָּאֶמְצַע

וְהַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הֵבִיאוּ לְפָנָיו אִשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפְּשָׂה בְּנַאֲפוּפֶיהָ וַיַּעֲמִדוּהָ בַּתָּוֶךְ:

I přivedli k němu zákonníci a farizeové ženu v cizoložstvu popadenou, a postavivše ji v prostředku,

Tu k němu zákoníci a farizeové přivedou ženu, přistiženou při cizoložství; postaví ji doprostřed

α῎γουσιν δὲ οἱ γραμματει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι γυναι̑κα ε᾿πὶ μοιχεία κατειλημμένην καὶ στήσαντες αυ᾿τὴν ε᾿ν μέσω

אַיתִּיו דֵּין סָפרֵא וַפרִישֵׁא לַאנתּתָא דֵּאתּתַּחדַּת בּגַורָא וכַד אַקִימֻוה בַּמצַעתָא׃

[(4) John 08, 04]

וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הָאִשָּׁה הַזֹּאת נִתְפְּסָה בְּנִאוּף, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת נִתְפְּשָׂה בְּנַאֲפוּפֶיהָ כְּגַנָּב בַּמַּחְתָּרֶת:

Řekli jemu: Mistře, tato žena jest postižena při skutku, když cizoložila.

a řeknou mu: „Mistře, tato žena byla přistižena při činu jako cizoložnice.

λέγουσιν αυ᾿τω̑ διδάσκαλε αυ῞τη ἡ γυνὴ κατείληπται ε᾿π῾ αυ᾿τοφὼρω μοιχευομένη

אָמרִין לֵה מַלפָנָא הָדֵא אַנתּתָא אֵתּתַּחדַּת גַּליָאיִת בֵּה בּסֻוערָנָא דּגַורָא׃

[(4) John 08, 05]

מֹשֶׁה צִוָּנוּ בַּתּוֹרָה לִסְקֹל נָשִׁים כָּאֵלֶּה, וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?"

וּבַתּוֺרָה צִוָּה-לָנוּ משֶׁה לִסְקֹל בָּאֲבָנִים אִשָּׁה כָזֹאת וּמַה-תֹּאמַר אָתָּה:

A v zákoně Mojžíš přikázal nám takové kamenovati. Ty pak co pravíš?

V zákoně nám Mojžíš přikázal takové kamenovat. Co říkáš ty?“ ([Leviticus 20:10; Deuteronomium 22:22-Deuteronomium 22:24])

ε᾿ν δὲ τω̑ νόμω ἡμι̑ν Μωϋση̑ς ε᾿νετείλατο τὰς τοιαύτας λιθάζειν σὺ ου῏ν τί λέγεις

וַבנָמֻוסָא דֵּין דּמֻושֵׁא פַּקֵד דַּלדַאיך הָלֵין נֵרגֻּום אַנתּ הָכִיל מָנָא אָמַר אַנתּ׃

[(4) John 08, 06]

זֹאת אָמְרוּ כְּדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בְּמַה לְּהַאֲשִׁימוֹ. אוּלָם יֵשׁוּעַ הִתְכּוֹפֵף וּבְאֶצְבָּעוֹ כָּתַב עַל הָאָרֶץ.

וְכָזֹאת אָמְרוּ לְנַסּוֺתוֺ לִמְצֹא עָלָיו דָּבָר לְשִׂטְנוֺ וַיִּשְׁתּוֺחַח יֵשׁוּעַ וַיְתָו בְּאֶצְבָּעוֺ עַל-הָאָרֶץ:

A to řekli, pokoušejíce ho, aby jej mohli obžalovati. Ježíš pak skloniv se dolů, prstem psal na zemi.

Tou otázkou ho zkoušeli, aby ho mohli obžalovat. Ježíš se sklonil a psal prstem po zemi. ([Marek 8:11 Marek 10:2 Marek 12:15; Jeremjáš 17:13])

του̑το δὲ ε῎λεγον πειράζοντες αυ᾿τόν ι῞να ε῎χωσιν κατηγορει̑ν αυ᾿του̑ ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς κάτω κύψας τω̑ δακτύλω κατέγραφεν ει᾿ς τὴν γη̑ν

הָדֵא אֵמַרו כַּד מנַסֵין לֵה אַיכַּנָא דּתֵהוֵא להֻון דַּנקַטרגֻונָיהי יֵשֻׁוע דֵּין כַּד לתַחתּ אֵתגּהֵן מַכתֵּב הוָא עַל אַרעָא׃

[(4) John 08, 07]

כְּשֶׁהוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, זָקַף קוֹמָתוֹ וְאָמַר: "מִי מִכֶּם נָקִי מֵחֵטְא, שֶׁיְּהֵא הוּא רִאשׁוֹן לְהַשְׁלִיךְ עָלֶיהָ אֶבֶן!"

וְכַאֲשֶׁר הוֺסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֺ וַיָּקָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-בָכֶם נָקִי מֵעָוֺן יַדֶּה-בָּהּ אֶבֶן רִאשׁוֺנָה:

A když se nepřestávali otazovati jeho, zdvihl se a řekl jim: Kdo jest z vás bez hříchu, nejprv hoď na ni kamenem.

Když však na něj nepřestávali naléhat, zvedl se a řekl: „Kdo z vás je bez hříchu, první hoď na ni kamenem!“ ([Deuteronomium 17:7])

ὡς δὲ ε᾿πέμενον ε᾿ρωτω̑ντες αυ᾿τόν α᾿νέκυψεν καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ α᾿ναμάρτητος ὑμω̑ν πρω̑τος ε᾿π῾ αυ᾿τὴν βαλέτω λίθον

כַּד דֵּין כַּתַּרו כַּד משַׁאלִין לֵה אֵתפּשֵׁט וֵאמַר להֻון אַינָא מֵנכֻון דִּאיתַוהי דּלָא חטָה קַדמָיָא נֵשׁדֵּא עלֵיה כִּאפָא׃

[(4) John 08, 08]

וְשׁוּב הִתְכּוֹפֵף וְכָתַב עַל הָאָרֶץ.

וַיִּשְׁתּוֺחַח שֵׁנִית וַיְתָו עוֺד עַל-הָאָרֶץ:

A opět schýliv se, psal na zemi.

A opět se sklonil a psal po zemi.

καὶ πάλιν κατακύψας ε῎γραφεν ει᾿ς τὴν γη̑ν

ותֻוב כַּד אֵתגּהֵן כָּתֵב הוָא עַל אַרעָא׃

[(4) John 08, 09]

כְּשָׁמְעָם זֹאת יָצְאוּ אֶחָד אֶחָד, הָחֵל מֵהַזְּקֵנִים. הוּא נוֹתַר לְבַדּוֹ וְהָאִשָּׁה עוֹדֶנָּה בִּמְקוֹמָהּ.

וְהֵם כְּשָׁמְעָם אֶת-זֹאת וַיַּךְ לִבָּם אֹתָם יָצְאוּ אִישׁ אִישׁ מִזָּקֵן וְעַד-צָעִיר וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֺ וְהָאִשָּׁה עֹמֶדֶת בַּתָּוֶךְ:

A oni uslyševše to, a v svědomích svých obvinění byvše, jeden po druhém odcházeli, počavše od starších až do posledních. I zůstal tu Ježíš sám, a ta žena u prostřed stojeci.

Když to uslyšeli(p), vytráceli se jeden po druhém, starší(q) nejprve, až zůstal sám s tou ženou, která stála před ním. (p) var: + zahanbeni ve svém svědomí (q) ř: presbyteři ([Římanům 2:1; Matouš 7:2])

οἱ δὲ α᾿κούσαντες ε᾿ξήρχοντο ει῟ς καθ῾ ει῟ς α᾿ρξάμενοι α᾿πὸ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ κατελείφθη μόνος καὶ ἡ γυνὴ ε᾿ν μέσω ου῏σα

הֵנֻון דֵּין כַּד שׁמַעו נָפקִין הוַו חַד חַד כַּד שַׁרִיו מֵן קַשִׁישֵׁא וֵאשׁתַּבקַת אַנתּתָא לחֻודֵיה כַּד אִיתֵיה בַּמצַעתָא׃

[(4) John 08, 10]

הִזְדַּקֵּף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "אִשָּׁה, אֵיפֹה הֵם? הַאִם לֹא הִרְשִׁיעַ אוֹתָךְ אִישׁ?"

וַיָּקָם יֵשׁוּעַ וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ בִּלְתִּי הָאִשָּׁה לְבַדָּה וַיֹּאמַר אִשָּׁה אַיֵּה הֵם ׹ִּׂטְנַיִךְ הֲכִי לֹא הִרְשִׁיעֵךְ אִישׁ:

A pozdvih se Ježíš, a žádného neviděv, než tu ženu, řekl jí: Ženo, kde jsou ti, kteříž na tebe žalovali? Žádný-li tě neodsoudil?

Ježíš se zvedl a(r) řekl jí: „Ženo, kde jsou ti, kdo na tebe žalovali? Nikdo tě neodsoudil?“ (r) var: + a když viděl, že tam není nikdo jiný než ta žena,

α᾿νακύψας δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ᾿τη̑ γύναι που̑ ει᾿σιν ου᾿δείς σε κατέκρινεν

כַּד דֵּין אֵתפּשֵׁט יֵשֻׁוע אֵמַר לָה לַאנתּתָא אַיכָּא אִיתַיהֻון לָא אנָשׁ חַיבֵכי׃

[(4) John 08, 11]

הֵשִׁיבָה וְאָמְרָה: "אַף לֹא אֶחָד, אֲדוֹנִי." אָמַר לָהּ: "גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי מַרְשִׁיעַ אוֹתָךְ; לְכִי וְאַל תּוֹסִיפִי לַחֲטֹא עוֹד."]

וַתֹּאמֶר אֵין גַּם-אֶחָד אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ גַּם-אֲנִי לֹא אַרְשִׁיעֵךְ לְכִי לְבֵיתֵךְ וְאַל-תֶּחֶטְאִי עוֺד:

Kteráž řekla: Žádný, Pane. I řekl jí Ježíš: Aniž já tebe odsuzuji. Jdiž a nehřeš více.

Ona řekla: „Nikdo, Pane.“ Ježíš řekl: „Ani já tě neodsuzuji. Jdi a už nehřeš!“ ([Jan 5:14])

ἡ δὲ ει῏πεν ου᾿δείς κύριε ει῏πεν δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿δὲ ε᾿γὼ σε κατακρίνω πορεύου καὶ α᾿πὸ του̑ νυ̑ν μηκέτι ἁμάρτανε

הָי דֵּין אֵמרַת ולָא אנָשׁ מָריָא אֵמַר דֵּין יֵשֻׁוע אָפלָא אֵנָא מחַיֵב אנָא לֵכי זֵלי ומֵן הָשָׁא תֻּוב לָא תֵּחטֵין׃ ס

[(4) John 08, 12]

יֵשׁוּעַ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם. אִישׁ הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, אֶלָּא אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה לוֹ."

וַיּוֺסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר אָנֹכִי אוֺר הָעוֺלָם הַהֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יֵלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ כִּי-לוֺ אוֺר הַחַיִּים:

Tedy Ježíš opět jim mluvil, řka: Já jsem světlo světa. Kdož mne následuje, nebude choditi v temnostech, ale bude míti světlo života.

Ježíš k nim opět promluvil a řekl: „Já jsem světlo světa; kdo mě následuje, nebude chodit ve tmě, ale bude mít světlo života.“ ([Izajáš 49:6; Jan 1:9 Jan 9:5 Jan 12:46])

πάλιν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ε᾿λάλησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς λέγων ε᾿γὼ ει᾿μι τὸ φω̑ς του̑ κόσμου ὁ α᾿κολουθω̑ν ε᾿μοὶ ου᾿ μὴ περιπατήση ε᾿ν τη̑ σκοτία α᾿λλ῾ ε῞ξει τὸ φω̑ς τη̑ς ζωη̑ς

תֻּוב דֵּין מַלֵל עַמהֻון יֵשֻׁוע וֵאמַר אֵנָא אנָא נֻוהרֵה דּעָלמָא מַן דּבָתַרי אָתֵא לָא נהַלֵך בּחֵשֻׁוכָא אֵלָא נֵשׁכַּח לֵה נֻוהרָא דּחַיֵא׃

[(4) John 08, 13]

אָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: "אַתָּה מֵעִיד עַל עַצְמְךָ; עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים אַתָּה מֵעִיד עֵדוּת לְנַפְשֶׁךׇ עֵדוּתְךׇ לֹא נֶאֱמָנָה:

I řekli jemu farizeové: Ty sám o sobě svědectví vydáváš, svědectví tvé není pravé.

Farizeové mu řekli: „Ty vydáváš svědectví sám sobě, proto tvé svědectví není pravé.“ ([Jan 5:31])

ει῏πον ου῏ν αυ᾿τω̑ οἱ Φαρισαι̑οι σὺ περὶ σεαυτου̑ μαρτυρει̑ς ἡ μαρτυρία σου ου᾿κ ε῎στιν α᾿ληθής

אָמרִין לֵה פּרִישֵׁא אַנתּ עַל נַפשָׁך מַסהֵד אַנתּ סָהדֻּותָך לָא הוָת שַׁרִירָא׃ ס

[(4) John 08, 14]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "גַּם אִם אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי בָּא אוֹ לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַף אִם-אֲנִי מֵעִיד לְנַפְשִׁי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה כִּי-יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאתִי וּלאָן אֲנִי הֹלֵךְ וְאַתֶּם אֵינְכֶם יֹדְעִים מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הֹלֵךְ:

Odpověděl Ježíš a řekl jim: Ačkoli já svědectví vydávám sám o sobě, pravé jest svědectví mé; nebo vím, odkud jsem přišel, a kam jdu. Ale vy nevíte, odkud jsem přišel, aneb kam jdu.

Ježíš jim odpověděl: „I když vydávám svědectví sám sobě, moje svědectví je pravé, neboť vím, odkud jsem přišel a kam jdu. Vy nevíte, odkud přicházím a kam jdu. ([Jan 13:3 Jan 16:28])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς κα῍ν ε᾿γώ μαρτυρω̑ περὶ ε᾿μαυτου̑ α᾿ληθής ε᾿στιν ἡ μαρτυρία μου ο῞τι οι῏δα πόθεν η῟λθον καὶ που̑ ὑπάγω ὑμει̑ς δὲ ου᾿κ οι῎δατε πόθεν ε῎ρχομαι η῍ που̑ ὑπάγω

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אָפֵן אֵנָא מַסהֵד אנָא עַל נַפשׁי שַׁרִירָא הי סָהדֻּותי מֵטֻל דּיָדַע אנָא מֵן אַימֵכָּא אֵתִית ולַאיכָּא אָזֵל אנָא אַנתֻּון דֵּין לָא יָדעִין אנתֻּון מֵן אַימֵכָּא אֵתִית ולָא לַאיכָּא אָזֵל אנָא׃

[(4) John 08, 15]

אַתֶּם שׁוֹפְטִים כְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר; אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אִישׁ.

אַתֶּם דָּנִים לְעֵינֵי בָשָׂר וַאֲנִי אֵינֶנִּי דָן אַף לֹא-לָאֶחָד:

Vy podlé těla soudíte, já nesoudím žádného.

Vy soudíte podle zdání(s). Já nesoudím nikoho. (s) ř: podle těla ([1 Samuelova 16:7; Jan 7:24 Jan 12:47])

ὑμει̑ς κατὰ τὴν σάρκα κρίνετε ε᾿γώ ου᾿ κρίνω ου᾿δένα

אַנתֻּון פַּגרָנָאיִת דָּינִין אנתֻּון אֵנָא לאנָשׁ לָא דָּאֵן אנָא׃

[(4) John 08, 16]

וְגַם אִם אֲנִי שׁוֹפֵט, מִשְׁפָּטִי אֱמֶת, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי לְבַדִּי, אֶלָּא אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.

וְאַף לוּ-דָן הָיִיתִי דִּינִי דִּין אֱמֶת כִּי אֵינֶנִּי לְבַדִּי כִּי אִם-אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי:

A bychť pak i já soudil, soud můj jest pravý; nebo nejsem sám, ale jsem já a ten, kterýž mne poslal, Otec.

Jestliže já přece soudím, je můj soud pravdivý, neboť nesoudím sám, ale se mnou i ten(t), který mě poslal. (t) var: Otec ([Jan 5:30])

καὶ ε᾿ὰν κρίνω δὲ ε᾿γὼ ἡ κρίσις ἡ ε᾿μὴ α᾿ληθινή ε᾿στιν ο῞τι μόνος ου᾿κ ει᾿μί α᾿λλ῾ ε᾿γώ καὶ ὁ πέμψας με πατήρ

וֵאן דָּאֵן אנָא דֵּין דִּיני שַׁרִיר הֻו מֵטֻל דּלָא הוִית בַּלחֻודַי אֵלָא אֵנָא וָאבי דּשַׁדּרַני׃

[(4) John 08, 17]

אַף בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב שֶׁעֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְהֵימָנָה הִיא.

וְגַם בְּתוֺרַתְכֶם כָּתוּב כִּי עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר:

A v zákoně vašem psáno jest: Že dvou člověků svědectví pravé jest.

I ve vašem zákoně je přece psáno, že svědectví dvou osob je pravé. ([Deuteronomium 17:6 Deuteronomium 19:15])

καὶ ε᾿ν τω̑ νόμω δὲ τω̑ ὑμετέρω γέγραπται ο῞τι δύο α᾿νθρὼπων ἡ μαρτυρία α᾿ληθής ε᾿στιν

וַבנָמֻוסכֻון דֵּין כּתִיב דּסָהדֻּותָא דַּתרֵין גַּברִין שַׁרִירָא הי׃

[(4) John 08, 18]

אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עַל עַצְמִי וְגַם הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי מֵעִיד עָלַי."

אֲנִי הוּא הַמֵעִיד עֵדוּת לְנַפְשִׁי וְאָבִי אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי גַּם-הוּא לִי לְעֵד:

Jáť svědectví vydávám sám o sobě, a svědectví vydává o mně ten, kterýž mne poslal, Otec.

Jsem to já, kdo svědčí sám o sobě; a svědčí o mně také Otec, který mě poslal.“ ([1 Janův 5:9])

ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ μαρτυρω̑ν περὶ ε᾿μαυτου̑ καὶ μαρτυρει̑ περὶ ε᾿μου̑ ὁ πέμψας με πατήρ

אֵנָא אנָא דּסָהֵד אנָא עַל נַפשׁי וָאבי דּשַׁדּרַני סָהֵד עלַי׃

[(4) John 08, 19]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֹה אָבִיךָ?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "גַּם אוֹתִי גַּם אֶת אָבִי אֵינְכֶם מַכִּירִים. אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי, גַּם אֶת אָבִי הֱיִיתֶם מַכִּירִים."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִיךׇ אַיּוֺ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא יְדַעְתֶּם גַּם-אֹתִי וְגַם-לֹא אֶת-אָבִי לוּ יְדַעְתֶּם אֹתִי אָז יְדַעְתֶּם גַּם אֶת-אָבִי:

Tedy řekli jemu: Kdež jest ten tvůj otec? Odpověděl Ježíš: Aniž mne znáte, ani Otce mého. Kdybyste mne znali, i Otce mého znali byste.

Zeptali se ho: „Kde je tvůj otec?“ Ježíš odpověděl: „Neznáte ani mě ani mého Otce. Kdybyste znali mne, znali byste i mého Otce.“ ([Jan 16:3 Jan 14:7])

ε῎λεγον ου῏ν αυ᾿τω̑ που̑ ε᾿στιν ὁ πατήρ σου α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ου῎τε ε᾿μὲ οι῎δατε ου῎τε τὸν πατέρα μου ει᾿ ε᾿μὲ η῎̑δειτε καὶ τὸν πατέρα μου α῍ν η῎̑δειτε

אָמרִין לֵה אַיכַּו אַבֻוך ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון ולָא לִי יָדעִין אנתֻּון ולָא לָאבי אֵלֻו לִי יָדעִין הוַיתֻּון אָף לָאבי יָדעִין הוַיתֻּון׃ ס

[(4) John 08, 20]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר בְּלִשְׁכַּת הָאוֹצָר, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא תָּפַס אוֹתוֹ אִישׁ מִפְּנֵי שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.

כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ בְּבֵית הָאוֺצָר כַּאֲשֶׁר לִמַּד בַּהֵיכָל וְלֹא-תְפָשׂוֺ אִישׁ כִּי עוֺד לֹא-בָאָה עִתּוֺ:

Tato slova mluvil Ježíš u pokladnice, uče v chrámě, a žádný ho nejal, nebo ještě byla nepřišla hodina jeho.

Ta slova řekl v síni pokladnic, když učil v chrámě. Ale nezatkli ho, protože dosud nepřišla jeho hodina. ([Marek 12:41; Jan 7:30])

ταυ̑τα τὰ ρ᾿ήματα ε᾿λάλησεν ε᾿ν τω̑ γαζοφυλακίω διδάσκων ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ ου᾿δεὶς ε᾿πίασεν αυ᾿τόν ο῞τι ου῎πω ε᾿ληλύθει ἡ ω῞ρα αυ᾿του̑

הָלֵין מֵלֵא מַלֵל בֵּית־גַּזָא כַּד מַלֵף בּהַיכּלָא ולָא אנָשׁ אַחדֵּה לָא גֵּיר עדַכִּיל אֵתָת הוָת שָׁעתֵה׃ ס

[(4) John 08, 21]

הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אֲנִי הוֹלֵךְ וְאַתֶּם תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי, בְּרַם בְּחַטַּאתְכֶם תָּמוּתוּ. אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא."

וַיּוֺסֶף יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי אֵלֶךְ לִי וְאַתֶּם תְּבַקְשֻׁנִי וּבְחַטֹּאתֵיכֶם תָּמוּתוּ וְאֶל-אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ אַתֶּם לֹא-תוּכְלוּ לָבֹא שָׁמָּה:

I řekl jim opět Ježíš: Já jdu, a hledati budete mne, a v hříchu svém zemřete. Kam já jdu, vy nemůžete přijíti.

Opět jim řekl: „Já odcházím; budete mě hledat, ale umřete ve svém hříchu. Kam já jdu, tam vy přijít nemůžete.“ ([Jan 7:34 Jan 13:33 Jan 13:36])

ει῏πεν ου῏ν πάλιν αυ᾿τοι̑ς ε᾿γώ ὑπάγω καὶ ζητήσετέ με καὶ ε᾿ν τη̑ ἁμαρτία ὑμω̑ν α᾿ποθανει̑σθε ο῞που ε᾿γώ ὑπάγω ὑμει̑ς ου᾿ δύνασθε ε᾿λθει̑ν

אָמַר להֻון תֻּוב יֵשֻׁוע אֵנָא אָזֵל אנָא ותֵבעֻונָני וַתמֻותֻון בַּחטָהַיכֻּון וַאיכָּא דֵּאנָא אָזֵל אנָא אַנתֻּון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵאתָא׃

[(4) John 08, 22]

הֵם אָמְרוּ: "הַאִם יַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא'?"

וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הַיְאַבֵּד נַפְשׁוֺ בְּיָדָיִם כִּי אֹמֵר אֶל-אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ אַתֶּם לֹא-תוּכְלוּ לָבֹא שָׁמָּה:

I pravili Židé: Zdali se sám zabije, že praví: Kam já jdu, vy nemůžete přijíti?

Židé řekli: „Chce si snad vzít život, že říká: Kam já jdu, tam vy nemůžete přijít?“

ε῎λεγον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι μήτι α᾿ποκτενει̑ ἑαυτόν ο῞τι λέγει ο῞που ε᾿γώ ὑπάγω ὑμει̑ς ου᾿ δύνασθε ε᾿λθει̑ν

אָמרִין יִהֻודָיֵא למָא כַּי נַפשֵׁה קָטֵל דָּאמַר דַּאיכָּא דֵּאנָא אָזֵל אנָא אַנתֻּון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵאתָא׃

[(4) John 08, 23]

אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם מִלְּמַטָּה; אֲנִי מִלְמַעְלָה. אַתֶּם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה; אֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם מִשֹּׁכְנֵי מַטָּה וַאֲנִי מִשֹּׁכְנֵי מָעְלָה אַתֶּם מִן-הָעוֺלָם הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי מִן-הָעוֺלָם הַזֶּה:

I řekl jim: Vy z důlu jste, já s hůry jsem. Vy jste z tohoto světa, já nejsem z světa tohoto.

I řekl jim: „Vy jste zdola, já jsem shůry. Vy jste z tohoto světa, já nejsem z tohoto světa. ([Jan 3:31 Jan 17:14])

καὶ ε῎λεγεν αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς ε᾿κ τω̑ν κάτω ε᾿στέ ε᾿γώ ε᾿κ τω̑ν α῎νω ει᾿μί ὑμει̑ς ε᾿κ τούτου του̑ κόσμου ε᾿στέ ε᾿γώ ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿κ του̑ κόσμου τούτου

וֵאמַר להֻון אַנתֻּון מֵן דַּלתַחתּ אַנתֻּון וֵאנָא מֵן דַּלעֵל אנָא אַנתֻּון מֵן הָנָא אַנתֻּון עָלמָא אֵנָא לָא הוִית מֵן הָנָא עָלמָא׃

[(4) John 08, 24]

לָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם; שֶׁכֵּן אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אֲנִי הוּא, מוֹת תָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם."

לָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי תָמוּתוּ בְחַטֹּאתֵיכֶם כִּי אִם-לֹא תַאֲמִינוּ-בִי כִּי-אֲנִי הוּא תָּמוּתוּ בְחַטֹּאתֵיכֶם:

Protož jsem řekl vám: Že zemřete v hříších svých. Nebo jestliže nebudete věřiti, že já jsem, zemřete v hříších svých.

Proto jsem vám řekl, že zemřete ve svých hříších. Jestliže neuvěříte, že já to jsem, zemřete ve svých hříších.“ ([1 Korintským 15:17])

ει῏πον ου῏ν ὑμι̑ν ο῞τι α᾿ποθανει̑σθε ε᾿ν ται̑ς ἁμαρτίαις ὑμω̑ν ε᾿ὰν γὰρ μὴ πιστεύσητε ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι α᾿ποθανει̑σθε ε᾿ν ται̑ς ἁμαρτίαις ὑμω̑ν

אֵמרֵת לכֻון דַּתמֻותֻון בַּחטָהַיכֻּון אֵלָא גֵּיר תּהַימנֻון דֵּאנָא אנָא תּמֻותֻון בַּחטָהַיכֻּון׃

[(4) John 08, 25]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מִי אַתָּה?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם גַּם מֵרֵאשִׁית.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וּמִי-זֶה אָתָּה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם מֵרֹאשׁ:

I řekli jemu: Kdo jsi ty? I řekl jim Ježíš: To, což z počátku pravím vám.

Řekli mu: „Kdo jsi ty?“ Ježíš jim odpověděl: „Co vám od začátku říkám(u). (u) „Proč s vámi vůbec mluvím?

ε῎λεγον ου῏ν αυ᾿τω̑ σὺ τίς ει῏ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς τὴν α᾿ρχὴν ο῞ τι καὶ λαλω̑ ὑμι̑ν

אָמרִין יִהֻודָיֵא אַנתּ מַן אַנתּ אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אָפֵן דּשַׁרִית דֵּאמַלֵל עַמכֻון׃

[(4) John 08, 26]

רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם וְלִשְׁפֹּט, אֲבָל שׁוֹלְחִי אֱמֶת וַאֲנִי אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, זֹאת אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הָעוֹלָם."

יֶשׁ-לִי רַבּוֺת לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּט עֲלֵיכֶם אָכֵן שֹׁלְחִי נֶאֱמָן הוּא וְאֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר אֶשְׁמַע מִמֶּנּוּ אֹתוֺ אֲדַבֵּר אֶל-הָעוֺלָם:

Mnohoť mám o vás mluviti a souditi, ale ten, kterýž mne poslal, pravdomluvný jest, a já, což jsem slyšel od něho, to mluvím na světě.

Mám o vás mnoho co říci, a to slova soudu; ten, který mě poslal, je pravdivý, a já oznamuji světu to, co jsem slyšel od něho.“ ([Jan 7:28])

πολλὰ ε῎χω περὶ ὑμω̑ν λαλει̑ν καὶ κρίνειν α᾿λλ῾ ὁ πέμψας με α᾿ληθής ε᾿στιν κα᾿γώ α῍ η῎κουσα παρ῾ αυ᾿του̑ ταυ̑τα λαλω̑ ει᾿ς τὸν κόσμον

סַגִּי אִית לִי עלַיכֻּון למִאמַר ולַמדָן אֵלָא מַן דּשַׁדּרַני שַׁרִיר הֻו וֵאנָא אַילֵין דּשֵׁמעֵת מֵנֵה הָלֵין הֻו ממַלֵל אנָא בּעָלמָא׃

[(4) John 08, 27]

הֵם לֹא הֵבִינוּ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל הָאָב.

וְהֵם לֹא הֵבִינוּ זֹאת כִּי עַל-הָאָב דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:

Ale neporozuměli, že by o Otci pravil jim.

Nepoznali, že k nim mluví o Otci.

ου᾿κ ε῎γνωσαν ο῞τι τὸν πατέρα αυ᾿τοι̑ς ε῎λεγεν

ולָא יִדַעו דּעַל אַבָא אֵמַר להֻון סס׃

[(4) John 08, 28]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאֲשֶׁר תָּרִימוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם אָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי הוּא וְכִי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה דָּבָר מִתּוֹךְ עַצְמִי, אֶלָּא עַל־פִּי מַה שֶּׁלִּמְּדַנִי אָבִי - אֶת זֹאת אֲנִי מְדַבֵּר.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר תַּגְבִּיהוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם לְמַעְלָה אָז תַּכִּירוּ כִּי-אֲנִי הוּא וְלֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה מִלִּבִּי כִּי אִם-הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֺרַנִי הָאָב אֹתוֺ אֲנִי מְדַבֵּר:

Protož řekl jim Ježíš: Když povýšíte Syna člověka, tehdy poznáte, že já jsem. A sám od sebe nic nečiním, ale jakž mne naučil Otec můj, tak mluvím.

Ježíš jim řekl: „Teprve až vyvýšíte Syna člověka, poznáte, že já jsem to a že sám od sebe nečiním nic, ale mluvím tak, jak mě naučil Otec. ([Jan 3:14 Jan 12:34; Exodus 3:14; Izajáš 44:6; Marek 14:62])

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞ταν ὑψὼσητε τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου τότε γνὼσεσθε ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι καὶ α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ ποιω̑ ου᾿δέν α᾿λλὰ καθώς ε᾿δίδαξέν με ὁ πατὴρ ταυ̑τα λαλω̑

אָמַר להֻון תֻּוב יֵשֻׁוע אֵמַתי דַּתרִימֻונֵה לַברֵה דּאנָשָׁא הָידֵּין תֵּדּעֻון דֵּאנָא אנָא ומֵדֵּם מֵן צבֻות נַפשׁי לָא עָבֵד אנָא אֵלָא אַיכַּנָא דַּאלפַני אָבי הָכוָת הֻו ממַלֵל אנָא׃

[(4) John 08, 29]

וְשׁוֹלְחִי הֲרֵיהוּ אִתִּי. הוּא לֹא עֲזָבַנִי לְבַדִּי, כִּי אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו אֲנִי עוֹשֶׂה תָּמִיד."

וְשֹׁלְחִי עִמָּדִי הוּא לֹא זָנַח אֹתִי גַּלְמוּד כִּי אֶת-הַטּוֺב בְּעֵינָיו אֲנִי עֹשֶׂה תָּמִיד:

A ten, kterýž mne poslal, se mnou jest. Neopustilť mne samého Otec; nebo což jest jemu libého, to já činím vždycky.

Ten, který mě poslal, je se mnou; nenechal mě samotného, neboť stále dělám, co se líbí jemu.“ ([Jan 8:16 Jan 16:32])

καὶ ὁ πέμψας με μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿στιν ου᾿κ α᾿φη̑κέν με μόνον ο῞τι ε᾿γώ τὰ α᾿ρεστὰ αυ᾿τω̑ ποιω̑ πάντοτε

ומַן דּשַׁדּרַני עַמי אִיתַוהי ולָא שַׁבקַני בַּלחֻודַי אָבי מֵטֻל דֵּאנָא מֵדֵּם דּשָׁפַר לֵה עָבֵד אנָא בּכֻלזבַן׃ ס

[(4) John 08, 30]

כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ רַבִּים.

וַיְהִי כְּדַבְּרוֺ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּאֲמִינוּ-בוֺ רַבִּים:

Ty věci když mluvil, mnozí uvěřili v něho.

Když takto mluvil, mnozí v něho uvěřili. ([Jan 2:23 Jan 7:31 Jan 10:42 Jan 11:45 Jan 12:11])

ταυ̑τα αυ᾿του̑ λαλου̑ντος πολλοὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τόν

כַּד הָלֵין ממַלֵל הוָא סַגִּיֵאא הַימֵנו בֵּה׃

[(4) John 08, 31]

אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַפְּרוּשִׁים שֶׁהֶאֱמִינוּ לוֹ: "אִם תַּעַמְדוּ בִּדְבָרִי, תַּלְמִידַי אַתֶּם בֶּאֱמֶת;

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-הַיְּהוּדִים הַמַּאֲמִינִים בּוֺ אִם-תַּעַמְדוּ בִּדְבָרַי אָז תִּהְיוּ תַלְמִידַי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים:

Tedy řekl Ježíš těm Židům, kteříž uvěřili jemu: Jestliže vy zůstanete v řeči mé, právě učedlníci moji budete.

Ježíš řekl Židům, kteří mu uvěřili: „Zůstanete-li v mém slovu, jste opravdu mými učedníky. ([Jan 15:7])

ε῎λεγεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς πρὸς τοὺς πεπιστευκότας αυ᾿τω̑ ᾽Ιουδαίους ε᾿ὰν ὑμει̑ς μείνητε ε᾿ν τω̑ λόγω τω̑ ε᾿μω̑ α᾿ληθω̑ς μαθηταί μού ε᾿στε

וֵאמַר יֵשֻׁוע להָנֻון יִהֻודָיֵא דּהַימֵנו בֵּה אֵן אַנתֻּון תּכַתּרֻון בּמֵלַתי שַׁרִירָאיִת תַּלמִידַי אַנתֻּון׃

[(4) John 08, 32]

וְתֵדְעוּ אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תְּשַׁחְרֵר אֶתְכֶם."

כִּי תַשְׂכִּילוּ אֶת-הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תַּעֲשֶׂה אֶתְכֶם חָפְשִׁים:

A poznáte pravdu, a pravda vás vysvobodí.

Poznáte pravdu a pravda vás učiní svobodnými.“ ([Jan 8:36])

καὶ γνὼσεσθε τὴν α᾿λήθειαν καὶ ἡ α᾿λήθεια ε᾿λευθερὼσει ὑμα̑ς

ותֵדּעֻון שׁרָרָא והֻו שׁרָרָא נחַרַרכֻון׃

[(4) John 08, 33]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "זֶרַע אַבְרָהָם אֲנַחְנוּ וּמֵעוֹלָם לֹא הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְאִישׁ. מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר 'בְּנֵי חוֹרִין תִּהְיוּ'?"

וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ הֵן זֶרַע אַבְרָהָם אֲנַחְנוּ וְלֹא-הָיִינוּ עֲבָדִים לְאָדָם מֵעוֺלָם וְאֵיךְ תֹּאמַר אַתָּה כִּי-חָפְשִׁים תִּהְיוּ:

I odpověděli jemu: Símě Abrahamovo jsme, a žádnému jsme nesloužili nikdy. I kterakž ty díš: že svobodní budete?

Odpověděli mu: „Jsme potomci Abrahamovi a nikdy jsme nikomu neotročili. Jak můžeš říkat: stanete se svobodnými?“ ([Lukáš 3:8; Jan 8:39])

α᾿πεκρίθησαν πρὸς αυ᾿τόν σπέρμα ᾽Αβραάμ ε᾿σμεν καὶ ου᾿δενὶ δεδουλεύκαμεν πὼποτε πω̑ς σὺ λέγεις ο῞τι ε᾿λεύθεροι γενήσεσθε

אָמרִין לֵה זַרעֵה חנַן דַּאברָהָם ומֵן מתֻום עַבדֻּותָא לאנָשׁ לָא פּלִיחָא לַן אַיכַּנָא אָמַר אַנתּ דּתֵהוֻון בּנַי חִארֵא׃

[(4) John 08, 34]

עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא.

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה חֵטְא עֶבֶד לַחֵטְא הוּא:

Odpověděl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Že každý, kdož činí hřích, služebník jest hřícha.

Ježíš jim odpověděl: „Amen, amen, pravím vám, že každý, kdo hřeší, je otrokem hříchu. ([Římanům 6:16; 2 Petrův 2:19])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι πα̑ς ὁ ποιω̑ν τὴν ἁμαρτίαν δου̑λός ε᾿στιν τη̑ς ἁμαρτίας

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַמִין אַמִין אָמַרנָא לכֻון דּכֻלמַן דּעָבֵד חטִיתָא עַבדָּה הֻו דַּחטִיתָא׃

[(4) John 08, 35]

וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם.

וְהָעֶבֶד לֹא-יֵשֵׁב בַּבַּיִת עַד-עוֺלָם אַךְ הַבֵּן יֵשֵׁב שָׁם עַד-עוֺלָם:

A služebník nezůstává v domě na věky; Syn zůstává na věky.

Otrok nezůstává v domě navždy; navždy zůstává syn. ([Galatským 4:7; Židům 3:6])

ὁ δὲ δου̑λος ου᾿ μένει ε᾿ν τη̑ οι᾿κία ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να ὁ υἱὸς μένει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

ועַבדָּא לָא מקַוֵא לעָלַם בּבַיתָּא בּרָא דֵּין לעָלַם מקַוֵא׃

[(4) John 08, 36]

לָכֵן אִם הַבֵּן מְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם, בֶּאֱמֶת בְּנֵי חוֹרִין תִּהְיוּ.

לָכֵן אִם-הַבֵּן יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם חָפְשִׁים חָפְשִׁים תִּהְיוּ אֶל-נָכוֺן:

Protož jestližeť vás Syn vysvobodí, právě svobodní budete.

Když vás Syn osvobodí, budete skutečně svobodni. ([1 Korintským 7:23; Galatským 4:5])

ε᾿ὰν ου῏ν ὁ υἱὸς ὑμα̑ς ε᾿λευθερὼση ο῎ντως ε᾿λεύθεροι ε῎σεσθε

אֵן הֻו הָכִיל דַּברָא נחַרַרכֻון שַׁרִירָאיִת תֵּהוֻון בּנַי חִארֵא׃

[(4) John 08, 37]

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּרַע אַבְרָהָם אַתֶּם. וְאוּלָם מְבַקְשִׁים אַתֶּם לַהֲרֹג אוֹתִי, כִּי אֵין לִדְבָרִי מָקוֹם בְּקִרְבְּכֶם.

יָדַעְתִּי כִּי-זֶרַע אַבְרָהָם אַתֶּם וּבְכָל-זֹאת תְּבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ כִּי לִדְבָרַי אֵין מְסִלּוֺת בִּלְבַבְכֶם:

Vím, že jste símě Abrahamovo, ale hledáte mne zabiti; nebo řeč má nemá místa u vás.

Vím, že jste potomci Abrahamovi; ale chcete mě zabít, neboť pro mé slovo není u vás místa. ([Jan 5:18 Jan 7:19])

οι῏δα ο῞τι σπέρμα ᾽Αβραάμ ε᾿στε α᾿λλὰ ζητει̑τέ με α᾿ποκτει̑ναι ο῞τι ὁ λόγος ὁ ε᾿μὸς ου᾿ χωρει̑ ε᾿ν ὑμι̑ν

יָדַע אנָא דּזַרעֵה אַנתֻּון דַּאברָהָם אֵלָא בָּעֵין אנתֻּון למֵקטלַני מֵטֻל דַּלמֵלַתי לָא סָפקִין אנתֻּון׃

[(4) John 08, 38]

אֲנִי מְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר רָאִיתִי אֵצֶל הָאָב; אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם אֵצֶל אֲבִיכֶם."

אֲנִי מְדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר רָאִיתִי אֵצֶל הָאָב וְאַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם:

Já, což jsem viděl u Otce svého, mluvím; i vy tedy, co jste viděli u otce svého, činíte.

Já mluvím o tom, co jsem viděl u(v) Otce; a vy děláte, co jste slyšeli(x) od vašeho otce.“ (v) var: + svého (x) var: viděli ([Jan 3:11 Jan 3:32 Jan 8:26 Jan 12:49])

α῍ ε᾿γώ ἑὼρακα παρὰ τω̑ πατρὶ λαλω̑ καὶ ὑμει̑ς ου῏ν α῍ η᾿κούσατε παρὰ του̑ πατρὸς ποιει̑τε

אֵנָא מֵדֵּם דַּחזִית לוָת אָבי ממַלֵל אנָא וַאנתֻּון מֵדֵּם דַּחזַיתֻּון לוָת אַבֻוכֻון עָבדִּין אנתֻּון׃

[(4) John 08, 39]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ." אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אִם בְּנֵי אַבְרָהָם אַתֶּם, עֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂי אַבְרָהָם;

וַיַעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִינוּ הוּא אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לוּ הֱיִיתֶם בְּנֵי אַבְרָהָם כְּמַעֲשֵׂי אַבְרָהָם עֲשִׂיתֶם:

Odpověděli a řekli jemu: Otec náš jest Abraham. Dí jim Ježíš: Kdybyste synové Abrahamovi byli, činili byste skutky Abrahamovy.

Odpověděli mu: „Náš otec je Abraham.“ Ježíš jim řekl: „Kdybyste byli děti Abrahamovy, jednali byste jako on. ([Jan 8:33])

α᾿πεκρίθησαν καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ ὁ πατὴρ ἡμω̑ν ᾽Αβραάμ ε᾿στιν λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ τέκνα του̑ ᾽Αβραάμ ε᾿στε τὰ ε῎ργα του̑ ᾽Αβραὰμ ε᾿ποιει̑τε

ענַו וָאמרִין לֵה אַבֻון דִּילַן אַברָהָם הֻו סּ סּ אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵלֻו בּנַוהי הוַיתֻּון דַּאברָהָם עבָדַוהי דַּאברָהָם עָבדִּין הוַיתֻּון׃

[(4) John 08, 40]

אֶלָּא שֶׁכָּעֵת אַתֶּם רוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתִי, אִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֵצֶל הָאָב. זֹאת לֹא עָשָׂה אַבְרָהָם.

וְאַתֶּם מְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ בַּאֲשֶׁר אֱמֶת אַגִּיד לָכֶם אֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֱלֹהִים כָּזֹאת לֹא עָשָׂה אַבְרָהָם:

Ale nyní hledáte mne zabiti, člověka toho, kterýž jsem pravdu mluvil vám, kterouž jsem slyšel od Boha. Tohoť Abraham nečinil.

Já jsem vám mluvil pravdu, kterou jsem slyšel od Boha, a vy mě chcete zabít. Tak Abraham nejednal.

νυ̑ν δὲ ζητει̑τέ με α᾿ποκτει̑ναι α῎νθρωπον ο῍ς τὴν α᾿λήθειαν ὑμι̑ν λελάληκα η῍ν η῎κουσα παρὰ του̑ θεου̑ του̑το ᾽Αβραὰμ ου᾿κ ε᾿ποίησεν

הָשָׁא דֵּין הָא בָּעֵין אנתֻּון למֵקטלַני לגַברָא דּשַׁרִירתָּא מַללֵת עַמכֻון אַידָא דּשֵׁמעֵת מֵן אַלָהָא הָדֵא אַברָהָם לָא עבַד׃

[(4) John 08, 41]

אַתֶּם עוֹשִׂים אֶת מַעֲשֵׂי אֲבִיכֶם." אָמְרוּ לוֹ: "לֹא יַלְדֵי זְנוּנִים אֲנַחְנוּ. יֵשׁ לָנוּ אָב אֶחָד - הָאֱלֹהִים."

כְּמַעֲשֵׂי אֲבִיכֶם אַתֶּם עֹשִׂים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא יַלְדֵי זְנוּנִים אֲנָחְנוּ יֶשׁ-לָנוּ אָב אֶחָד אֱלֹהִים:

Vy činíte skutky otce svého. I řekli jemu: Myť z smilstva nejsme zplozeni, jednohoť Otce máme, Boha.

Vy konáte skutky svého otce.“ Řekli mu: „Nenarodili jsme se ze smilstva, máme jednoho Otce, Boha.“ ([Jan 8:44; Deuteronomium 32:6])

ὑμει̑ς ποιει̑τε τὰ ε῎ργα του̑ πατρὸς ὑμω̑ν ει῏παν ου῏ν αυ᾿τω̑ ἡμει̑ς ε᾿κ πορνείας ου᾿ γεγεννήμεθα ε῞να πατέρα ε῎χομεν τὸν θεόν

אַנתֻּון דֵּין עָבדִּין אנתֻּון עבָדֵא דַּאבֻוכֻון אָמרִין לֵה חנַן מֵן זָניֻותָא לָא הוַין חַד אַבָא אִית לַן אַלָהָא׃

[(4) John 08, 42]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אִלּוּ אֱלֹהִים הָיָה אֲבִיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹהֲבִים אוֹתִי, שֶׁכֵּן אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יָצָאתִי וּבָאתִי. הֵן לֹא מֵעַצְמִי בָּאתִי; הוּא שְׁלָחַנִי.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִם אֱלֹהִים אֲבִיכֶם תֶּאֱהָבוּנִי כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָאתִי וּמֵאִתּוֺ בָאתִי וְלֹא-מִלִּבִּי כִּי-הוּא שְׁלָחָנִי:

Tedy řekl jim Ježíš: Byť Bůh Otec váš byl, milovali byste mne. Nebo já jsem z Boha pošel, a přišel jsem; aniž jsem sám od sebe přišel, ale on mne poslal.

Ježíš jim řekl: „Kdyby Bůh byl váš Otec, milovali byste mě, neboť jsem od Boha vyšel a od něho přicházím. Nepřišel jsem sám od sebe, ale on mě poslal. ([1 Janův 5:1; Jan 7:28 Jan 17:8])

ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ ὁ θεὸς πατὴρ ὑμω̑ν η῟ν η᾿γαπα̑τε α῍ν ε᾿μέ ε᾿γώ γὰρ ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿ξη̑λθον καὶ η῞κω ου᾿δὲ γὰρ α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ ε᾿λήλυθα α᾿λλ῾ ε᾿κει̑νός με α᾿πέστειλεν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵלֻו אַלָהָא הוָא אַבֻוכֻון מַחבִין הוַיתֻּון לִי אֵנָא גֵּיר מֵן אַלָהָא נֵפקֵת וֵאתִית ולָא הוָא מֵן צבֻות נַפשׁי אֵתִית אֵלָא הֻו שַׁדּרַני׃

[(4) John 08, 43]

מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְבִינִים אֶת דִּבּוּרִי? מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרִי.

מַדּוּעַ לֹא תָבִינוּ נִיב שְׂפָתָי אֵין זֶה כִּי אִם לֹא-תוּכְלוּן לְהַשְׂכִּיל אֶל-תּוֺרָתִי:

Proč mluvení mého nechápáte? Proto že slyšeti nemůžete řeči mé.

Proč mou řeč nechápete? Proto, že nemůžete snést mé slovo. ([Jan 6:60])

διὰ τί τὴν λαλιὰν τὴν ε᾿μὴν ου᾿ γινὼσκετε ο῞τι ου᾿ δύνασθε α᾿κούειν τὸν λόγον τὸν ε᾿μόν

מֵטֻל מָנָא מֵלַתי לָא מֵשׁתַּודּעִין אנתֻּון עַל דּלָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון שָׁמעִין מֵלַתי׃

[(4) John 08, 44]

אַתֶּם מֵאֲבִיכֶם הַשָֹטָן וְאֶת מַאֲוַיֵּי אֲבִיכֶם חֲפֵצִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת. הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֵאשִׁית וּבָאֱמֶת לֹא עָמַד, כִּי אֵין אֱמֶת בּוֹ. מִדֵּי דַּבְּרוֹ שֶׁקֶר, מִתּוֹךְ יֵשׁוּתוֹ שֶׁלּוֹ יְדַבֵּר, כִּי שַׁקְרָן הוּא וַאֲבִי הַשֶּׁקֶר.

אַתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם הַ׹ָּׂטָן הִנְּכֶם וַתִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֺת כְּתַאֲוַת אֲבִיכֶם הוּא הָיָה רֹצֵחַ נְפָשׁוֺת מֵרֹאשׁ וּבְמוֺ-אֱמֶת לֹא עָמַד כִּי אֱמֶת אֵין-בּוֺ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר כָּזָב מִלִּבּוֺ הוּא דֹבֵר כִּי-מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי כָל-מְשַׁקֵּר:

Vy z otce ďábla jste, a žádosti otce svého chcete činiti. On byl vražedlník od počátku, a v pravdě nestál; nebo pravdy v něm není. Když mluví lež, z svého vlastního mluví; nebo lhář jest a otec lži.

Váš otec je ďábel a vy chcete dělat, co on žádá. On byl vrah od počátku a nestál v pravdě, poněvadž v něm pravda není. Když mluví, nemůže jinak než lhát, protože je lhář a otec lži. ([1 Janův 3:8; Genesis 3:4-Genesis 3:5])

ὑμει̑ς ε᾿κ του̑ πατρὸς του̑ διαβόλου ε᾿στὲ καὶ τὰς ε᾿πιθυμίας του̑ πατρὸς ὑμω̑ν θέλετε ποιει̑ν ε᾿κει̑νος α᾿νθρωποκτόνος η῟ν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς καὶ ε᾿ν τη̑ α᾿ληθεία ου᾿κ ε῎στηκεν ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν α᾿λήθεια ε᾿ν αυ᾿τω̑ ο῞ταν λαλη̑ τὸ ψευ̑δος ε᾿κ τω̑ν ι᾿δίων λαλει̑ ο῞τι ψεύστης ε᾿στὶν καὶ ὁ πατὴρ αυ᾿του̑

אַנתֻּון מֵן אַבָא אָכֵלקַרצָא אִיתַיכֻּון ורֵגּתֵה דַּאבֻוכֻון צָבֵין אנתֻּון למֵעבַּד הַו דּמֵן בּרִשִׁית קָטֵל אנָשָׁא הֻו ובַשׁרָרָא לָא קָאֵם מֵטֻל דַּשׁרָרָא לַיתּ בֵּה אֵמַתי דַּממַלֵל כַּדָּבֻותָא מֵן דִּילֵה הֻו ממַלֵל מֵטֻל דּדַגָּלָא הֻו אָף אַבֻוה׃

[(4) John 08, 45]

וַאֲנִי, כִּי אוֹמֵר אֲנִי אֶת הָאֱמֶת, אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי.

וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר אֱמֶת אֲנִי דֹבֵר לֹא תַאֲמִינוּ לִי:

Já pak že pravdu pravím, nevěříte mi.

Já mluvím pravdu, a proto mi nevěříte.

ε᾿γώ δὲ ο῞τι τὴν α᾿λήθειαν λέγω ου᾿ πιστεύετέ μοι

אֵנָא דֵּין דַּשׁרָרָא ממַלֵל אנָא לָא מהַימנִין אנתֻּון לִי׃

[(4) John 08, 46]

מִי מִכֶּם עַל עָווֹן יוֹכִיחֵנִי? וְאִם דּוֹבֵר אֱמֶת אֲנִי, לָמָּה אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי?

מִי-מִכֶּם יַכְזִיבֵנִי עַל-שֶׁמֶץ דָּבָר וְאִם דֹּבֵר אֱמֶת אֲנִי מַדּוּעַ לֹא-תַאֲמִינוּ לִי:

Kdo z vás uviní mne z hříchu? A poněvadž pravdu pravím, proč vy mi nevěříte?

Kdo z vás mě usvědčí z hříchu? Mluvím-li pravdu, proč mi nevěříte? ([1 Petrův 2:22; 1 Janův 3:5])

τίς ε᾿ξ ὑμω̑ν ε᾿λέγχει με περὶ ἁμαρτίας ει᾿ α᾿λήθειαν λέγω διὰ τί ὑμει̑ς ου᾿ πιστεύετέ μοι

מַנֻו מֵנכֻון מַכֵּס לִי עַל חטִיתָא וֵאן שׁרָרָא ממַלֵל אנָא אַנתֻּון למָנָא לָא מהַימנִין אנתֻּון לִי׃

[(4) John 08, 47]

זֶה אֲשֶׁר מֵאֵת הָאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים. אַתֶּם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים, כִּי אֵינְכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים."

מִי אֲשֶׁר מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְאַתֶּם לֹא תִשְׁמָעוּנִי כִּי לֹא מֵאֵת אֱלֹהִים אַתֶּם:

Kdo z Boha jest, slova Boží slyší; protož vy neslyšíte, že z Boha nejste.

Kdo je z Boha, slyší Boží řeč. Vy proto neslyšíte, že z Boha nejste.“ ([Jan 18:37; 1 Janův 4:6])

ὁ ω῍ν ε᾿κ του̑ θεου̑ τὰ ρ᾿ήματα του̑ θεου̑ α᾿κούει διὰ του̑το ὑμει̑ς ου᾿κ α᾿κούετε ο῞τι ε᾿κ του̑ θεου̑ ου᾿κ ε᾿στέ

מַן דּמֵן אַלָהָא אִיתַוהי מֵלֵא דַּאלָהָא שָׁמַע מֵטֻל הָנָא אַנתֻּון לָא שָׁמעִין אנתֻּון מֵטֻל דּלָא הוַיתֻּון מֵן אַלָהָא׃

[(4) John 08, 48]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: "הַאִם לֹא צָדַקְנוּ בְּאָמְרֵנוּ שֶׁשּׁוֹמְרוֹנִי אַתָּה וְשֵׁד בְּךָ?"

וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא הֵיטֵב דִּבַּרְנוּ כִּי שֹׁמְרוֺנִי אַתָּה וְרוּחַ רָעָה בָּךְ:

Tedy odpověděli Židé a řekli jemu: Zdaliž my dobře nepravíme, že jsi ty Samaritán, a ďábelství máš?

Židé mu odpověděli: „Neřekli jsme správně, že jsi Samařan a jsi posedlý zlým duchem?“ ([Jan 7:20 Jan 10:20; Marek 3:21 Marek 3:30])

α᾿πεκρίθησαν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ ου᾿ καλω̑ς λέγομεν ἡμει̑ς ο῞τι Σαμαρίτης ει῏ σὺ καὶ δαιμόνιον ε῎χεις

ענַו יִהֻודָיֵא וָאמרִין לֵה לָא שַׁפִּיר אָמרִין אֵנַחנַן דּשָׁמרָיָא אַנתּ ודַיוָא אִית לָך׃

[(4) John 08, 49]

עָנָה יֵשׁוּעַ: "אֲנִי אֵין בִּי שֵׁד, אֶלָּא שֶׁמְּכַבֵּד אֲנִי אֶת אָבִי וְאַתֶּם בָּזִים לִי.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ רוּחַ רָעָה אֵין-בִּי כִּי אִם-מְכַבֵּד אֲנִי אֶת-אָבִי וְאַתֶּם תִּבְזֻנִי:

Odpověděl Ježíš: Jáť ďábelství nemám, ale ctím Otce svého; než vy jste mne neuctili.

Ježíš odpověděl: „Nejsem posedlý, ale vzdávám čest svému Otci, vy však mi čest upíráte.

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ε᾿γώ δαιμόνιον ου᾿κ ε῎χω α᾿λλὰ τιμω̑ τὸν πατέρα μου καὶ ὑμει̑ς α᾿τιμάζετέ με

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לִי דַּיוָא לָא אִית אֵלָא לָאבי מיַקַר אנָא וַאנתֻּון מצַערִין לִי׃

[(4) John 08, 50]

אֲנִי אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדִי; יֵשׁ אֶחָד הַמְבַקֵּשׁ וְשׁוֹפֵט.

וַאֲנִי לֹא אֶת-כְּבוֺדִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ יֵשׁ אֶחָד אֲשֶׁר הוּא מְבַקְשׁוֺ וְגַם-יִשְׁפֹּט:

Jáť pak nehledám chvály své; jestiť, kdo hledá a soudí.

Já sám nehledám svou slávu. Jest, kdo ji pro mne hledá, a ten soudí. ([Jan 5:41])

ε᾿γώ δὲ ου᾿ ζητω̑ τὴν δόξαν μου ε῎στιν ὁ ζητω̑ν καὶ κρίνων

אֵנָא דֵּין לָא בָּעֵא אנָא שֻׁובחי אִית הֻו דּבָעֵא ודָאֵן׃

[(4) John 08, 51]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת דְּבָרִי לֹא יִרְאֶה מָוֶת לְעוֹלָם."

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת-דְּבָרִי לֹא יִרְאֶה-מָּוֶת לְעוֺלָם:

Amen, amen pravím, vám: Bude-li kdo zachovávati slovo mé, smrti neuzří na věky.

Amen, amen, pravím vám, kdo zachovává mé slovo, nezemře navěky.“ ([Jan 5:24])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿άν τις τὸν ε᾿μὸν λόγον τηρήση θάνατον ου᾿ μὴ θεωρήση ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דּמֵלַתי נָטַר מַותָּא לָא נֵחזֵא לעָלַם׃

[(4) John 08, 52]

אָמְרוּ לוֹ: "כָּעֵת נוֹכַחְנוּ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ בְּךָ שֵׁד. אַבְרָהָם מֵת, וְכֵן גַּם הַנְּבִיאִים, וְאַתָּה אוֹמֵר 'אִם יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת דְּבָרִי לֹא יִטְעַם מָוֶת לְעוֹלָם'.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי-רוּחַ רָעָה בָּךְ גַּם-אַבְרָהָם מֵת גַּם-הַנְּבִיאִים וְאַתָּה אָמַרְתָּ אִם יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת-דְּבָרִי לֹא יִטְעַם-מָוֶת לְעוֺלָם:

Tedy řekli mu Židé: Nyní jsme poznali, že ďábelství máš. Abraham umřel i proroci, a ty pravíš: Bude-li kdo zachovávati řeč mou, smrti neokusí na věky.

Židé mu řekli: „Teď jsme poznali, že jsi posedlý! Umřel Abraham, stejně i proroci, a ty pravíš: Kdo zachovává mé slovo, neokusí smrti navěky. ([Lukáš 21:37])

ει῏πον ου῏ν αυ᾿τω̑ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι νυ̑ν ε᾿γνὼκαμεν ο῞τι δαιμόνιον ε῎χεις ᾽Αβραὰμ α᾿πέθανεν καὶ οἱ προφη̑ται καὶ σὺ λέγεις ε᾿άν τις τὸν λόγον μου τηρήση ου᾿ μὴ γεύσηται θανάτου ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

אָמרִין לֵה יִהֻודָיֵא הָשָׁא יִדַען דּדַיוָא אִית לָך אַברָהָם מִית וַנבִיֵא וַאנתּ אָמַר אַנתּ דּמַן דּמֵלַתי נָטַר מַותָּא לָא נֵטעַם לעָלַם׃

[(4) John 08, 53]

הַאִם אַתָּה גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁמֵּת? גַּם הַנְּבִיאִים מֵתוּ. מָה אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת עַצְמְךָ?"

הֲגָדוֺל אַתָּה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ אֲשֶׁר מֵת וְהַנְּבִיאִים כִּי מֵתוּ מַה תַּעֲשֶׂה בְנַפְשֶׁךׇ:

Zdali jsi ty větší otce našeho Abrahama, kterýž umřel? I proroci zemřeli. Kým ty se činíš?

Jsi snad větší než náš otec Abraham, který umřel? Také proroci umřeli. Co ze sebe děláš?“ ([Jan 4:12])

μὴ σὺ μείζων ει῏ του̑ πατρὸς ἡμω̑ν ᾽Αβραάμ ο῞στις α᾿πέθανεν καὶ οἱ προφη̑ται α᾿πέθανον τίνα σεαυτὸν ποιει̑ς

למָא אַנתּ רַב אַנתּ מֵן אַבֻון אַברָהָם דּמִית ומֵן נבִיֵא דּמִיתו מַנֻו עָבֵד אַנתּ נַפשָׁך׃

[(4) John 08, 54]

עָנָה יֵשׁוּעַ: "אִם אֲנִי נוֹתֵן כָּבוֹד לְעַצְמִי, כְּבוֹדִי אֵין בּוֹ כְּלוּם. אָבִי, אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים עָלָיו 'הוּא אֱלֹהֵינוּ', הוּא הַמְכַבֵּד אוֹתִי.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אִם-אֲנִי אֶתֵּן כָּבוֺד לְנַפְשִׁי כְּבוֺדִי כְאָיִן אַךְ אָבִי הוּא מְכַבְּדֵנִי אֲשֶׁר עָלָיו תֹּאמְרוּן כִּי הוּא אֱלֹהֵיכֶם:

Odpověděl Ježíš: Chválím-liť já se sám, chvála má nic není. Jestiť Otec můj, kterýž mne chválí, o němž vy pravíte, že Bůh váš jest.

Ježíš odpověděl: „Kdybych oslavoval sám sebe, má sláva by nic nebyla. Mne oslavuje můj Otec, o němž vy říkáte, že je to váš Bůh. ([Jan 8:50 Jan 12:28 Jan 13:31-Jan 13:32])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ε᾿ὰν ε᾿γώ δοξάσω ε᾿μαυτόν ἡ δόξα μου ου᾿δέν ε᾿στιν ε῎στιν ὁ πατήρ μου ὁ δοξάζων με ο῍ν ὑμει̑ς λέγετε ο῞τι θεὸς ἡμω̑ν ε᾿στιν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵן אֵנָא משַׁבַּח אנָא נַפשׁי שֻׁובחי לָא הוָא מֵדֵּם אִיתַוהי אָבי דַּמשַׁבַּח לִי הַו דָּאמרִין אנתֻּון דַּאלָהַן הֻו׃

[(4) John 08, 55]

וְאַתֶּם אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ, אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ. אִם אֹמַר שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ אֶהְיֶה שַׁקְרָן כְּמוֹכֶם. בְּרַם אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר אֶת דְּבָרוֹ.

וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם אֹתוֺ אַךְ אֲנִי יֹדֵעַ אֹתוֺ וְכִי-אֹמַר לֹא יְדַעְתִּיו אֶהְיֶה מְכַזֵּב כְּמוֺכֶם אָכֵן יְדַעְתִּיו וְאֶת-דְּבָרוֺ אֲנִי שֹׁמֵר:

Ale nepoznali jste ho, já pak jej znám. A kdybych řekl, že ho neznám, byl bych podobný vám, lhář. Ale známť jej, a řeč jeho zachovávám.

Vy jste ho nepoznali, ale já ho znám. Kdybych řekl, že ho neznám, budu lhář jako vy. Ale znám ho a jeho slovo zachovávám. ([Jan 7:28-Jan 7:29 Jan 17:25])

καὶ ου᾿κ ε᾿γνὼκατε αυ᾿τόν ε᾿γώ δὲ οι῏δα αυ᾿τόν κα῍ν ει῎πω ο῞τι ου᾿κ οι῏δα αυ᾿τόν ε῎σομαι ο῞μοιος ὑμι̑ν ψεύστης α᾿λλὰ οι῏δα αυ᾿τὸν καὶ τὸν λόγον αυ᾿του̑ τηρω̑

ולָא יִדַעתֻּונָיהי אֵנָא דֵּין יָדַע אנָא לֵה וֵאן אָמַר אנָא דּלָא יָדַע אנָא לֵה הָוֵא אנָא לִי כַּדָּבָא אַכוָתכֻון אֵלָא יָדַע אנָא לֵה ומֵלתֵה נָטַר אנָא׃

[(4) John 08, 56]

אַבְרָהָם אֲבִיכֶם שָׂשׂ לִרְאוֹת אֶת יוֹמִי, וְאָכֵן רָאָה וְשָׂמַח."

אַבְרָהָם אֲבִיכֶם הִתְעַלֵּס לִרְאוֺת אֶת-יוֺמִי וַיַּרְא וַיִּשְׂמַח:

Abraham, otec váš, veselil se, aby viděl den můj, i viděl, a radoval se.

Váš otec Abraham zajásal, že spatří můj den; spatřil jej a zaradoval se.“ ([Matouš 13:17; Židům 11:13])

᾽Αβραὰμ ὁ πατὴρ ὑμω̑ν η᾿γαλλιάσατο ι῞να ι῎δη τὴν ἡμέραν τὴν ε᾿μήν καὶ ει῏δεν καὶ ε᾿χάρη

אַברָהָם אַבֻוכֻון מסַוַח הוָא דּנֵחזֵא יַומי וַחזָא וַחדִי׃

[(4) John 08, 57]

אָמְרוּ לוֹ: "עֲדַיִן אֵינְךָ בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְאֶת אַבְרָהָם רָאִיתָ?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵינְךׇ עוֺד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְאֶת-אַבְרָהָם רָאִיתָ:

Tedy řekli jemu Židé: Padesáti let ještě nemáš, a Abrahama jsi viděl?

Židé mu řekli: „Ještě ti není padesát, a viděl jsi Abrahama(y)?“ (y) var: a Abraham tě viděl

ει῏πον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι πρὸς αυ᾿τόν πεντήκοντα ε῎τη ου῎πω ε῎χεις καὶ ᾽Αβραὰμ ἑὼρακας

אָמרִין לֵה יִהֻודָיֵא עדַכִּיל בַּר חַמשִׁין שׁנִין לָא הוַיתּ ולַאברָהָם חזַיתּ׃

[(4) John 08, 58]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בְּטֶרֶם הֱיוֹת אַבְרָהָם, אֲנִי הוּא."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֲנִי הָיִיתִי עוֺד עַד לֹא-הָיָה אַבְרָהָם:

Řekl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Prvé nežli Abraham byl, já jsem.

Ježíš jim odpověděl: „Amen, amen, pravím vám, dříve než se Abraham narodil, já jsem.“ ([Jan 1:1 Jan 17:5 Jan 17:24])

ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν πρὶν ᾽Αβραὰμ γενέσθαι ε᾿γώ ει᾿μί

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּעַדלָא נֵהוֵא אַברָהָם אֵנָא אִיתַי׃

[(4) John 08, 59]

מִשּׁוּם כָּךְ הֵרִימוּ אֲבָנִים לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ הִסְתַּתֵּר וְיָצָא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וַיִּשְׂאוּ אֲבָנִים לִרְגֹּם אֹתוֺ אַךְ יֵשׁוּעַ הִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵיהֶם וַיֵּצֵא מִן-הַמִּקְדָּשׁ וַיַּעֲבֹר בְּתֹכָם וַיֵּלֶךְ הָלוֺךְ:

I zchápali kamení, aby házeli na něj. Ježíš pak skryl se, a prošed skrze ně, vyšel z chrámu, a tak odšel.

Tu se chopili kamenů a chtěli je po něm házet. Ježíš se však ukryl v zástupu a vyšel z chrámu. ([Jan 10:31; Lukáš 4:30])

η῟ραν ου῏ν λίθους ι῞να βάλωσιν ε᾿π῾ αυ᾿τόν ᾽Ιησου̑ς δὲ ε᾿κρύβη καὶ ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κ του̑ ἱερου̑

וַשׁקַלו כִּאפֵא דּנֵרגּמֻונָיהי ויֵשֻׁוע אֵתּטַשִׁי וַנפַק מֵן הַיכּלָא וַעבַר בַּינָתהֻון וֵאזַל סס׃

[(4) John 09, 01]

כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּדַרְכּוֹ רָאָה אִישׁ עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ.

וַיְהִי בְּעָבְרוֺ וַיַּרְא אִישׁ אֲשֶׁר נוֺלַד עִוֵּר מֵרֶחֶם אִמּוֺ:

A pomíjeje, uzřel člověka slepého od narození.

Cestou uviděl člověka, který byl od narození slepý.

καὶ παράγων ει῏δεν α῎νθρωπον τυφλὸν ε᾿κ γενετη̑ς

וכַד עָבַר חזָא גַּברָא סַמיָא דּמֵן כּרֵס אֵמֵה׃

[(4) John 09, 02]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: "רַבִּי, מִי חָטָא שֶׁהוּא נוֹלַד עִוֵּר? הוּא אוֹ הוֹרָיו?"

וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר רַבֵּנוּ מִי חָטָא הָאִישׁ הַזֶּה אוֺ יֹלְדָיו כִּי נוֺלַד עִוֵּר:

I otázali se ho učedlníci jeho, řkouce: Mistře, kdo zhřešil, tento-li, čili rodičové jeho, že se slepý narodil?

Jeho učedníci se ho zeptali: „Mistře, kdo se prohřešil, že se ten člověk narodil slepý? On sám, nebo jeho rodiče?“ ([Lukáš 13:2 Lukáš 13:4])

καὶ η᾿ρὼτησαν αυ᾿τὸν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ λέγοντες ῥαββί τίς η῞μαρτεν ου῟τος η῍ οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑ ι῞να τυφλὸς γεννηθη̑

ושַׁאלֻוהי תַּלמִידַוהי וָאמרִין רַבַּן מַנֻו חטָא הָנָא אַו אַבָהַוהי דּכַד סמֵא נֵתִילֵד׃

[(4) John 09, 03]

עָנָה יֵשׁוּעַ: "לֹא הוּא חָטָא וְלֹא הוֹרָיו; אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּגָּלוּ בּוֹ פָּעֳלֵי אֱלֹהִים.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא הוּא חָטָא וְלֹא יֹלְדָיו אַךְ לְבַעֲבוּר יֵרָאוּ-בוֺ מַעַלְלֵי-אֵל:

Odpověděl Ježíš: Ani tento zhřešil, ani rodičové jeho, ale aby zjeveni byli skutkové Boží na něm.

Ježíš odpověděl: „Nezhřešil ani on ani jeho rodiče; je slepý, aby se na něm zjevily skutky Boží. ([Jan 11:4])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ου῎τε ου῟τος η῞μαρτεν ου῎τε οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑ α᾿λλ῾ ι῞να φανερωθη̑ τὰ ε῎ργα του̑ θεου̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא הֻו חטָא ולָא אַבָהַוהי אֵלָא דּנֵתחזֻון בֵּה עבָדַוהי דַּאלָהָא׃

[(4) John 09, 04]

עָלֵינוּ לִפְעֹל אֶת פָּעֳלֵי שׁוֹלְחִי כָּל עוֹד יוֹם. יָבוֹא לַיְלָה וְאָז לֹא יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל.

עָלַי לְעוֺלֵל עֲלִלוֺת שֹׁלְחִי בְּעוֺד יוֺם כִּי-יָבֹא לַיְלָה וְאָז לֹא-יוּכַל אִישׁ לַעֲשׂוֺת מְאוּמָה:

Jáť musím dělati dílo toho, kterýž mne poslal, dokudž den jest. Přicházíť noc, když žádný nebude moci dělati.

Musíme(z) konat skutky toho, který mě(a) poslal, dokud je den. Přichází noc, kdy nikdo nebude moci pracovat. (z) var: musím (a) var: nás ([Jan 5:17])

ἡμα̑ς δει̑ ε᾿ργάζεσθαι τὰ ε῎ργα του̑ πέμψαντός με ε῞ως ἡμέρα ε᾿στίν ε῎ρχεται νὺξ ο῞τε ου᾿δεὶς δύναται ε᾿ργάζεσθαι

לִי וָלֵא למֵעבַּד עבָדֵא דּמַן דּשַׁדּרַני עַד אִימָמָא הֻו אָתֵא לִליָא דּאנָשׁ לָא מֵשׁכַּח למֵפלַח׃

[(4) John 09, 05]

בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם."

בְּעוֺד אֲנִי בָעוֺלָם אוֺר הָעוֺלָם הִנֵּנִי:

Dokudž jsem na světě, světlo jsem světa.

Pokud jsem na světě, jsem světlo světa.“ ([Jan 1:9 Jan 8:12 Jan 12:46])

ο῞ταν ε᾿ν τω̑ κόσμω ω῏ φω̑ς ει᾿μι του̑ κόσμου

כּמָא דַּבעָלמָא אנָא נֻוהרֵה אנָא דּעָלמָא׃

[(4) John 09, 06]

אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת יָרַק עַל הָאֲדָמָה וְעָשָׂה טִיט מִן הָרוֹק; מָרַח אֶת הַטִּיט עַל עֵינֵי הָעִוֵּר

הַדָּבָר יָצָא מִפִּיו וַיָּרֶק רֹק בַּעֲפַר הָאֲדָמָה וַיִּגְבָּל-חֹמֶר וַיִּמְרַח עַל-עֵינָיו:

To pověděv, plinul na zemi, a učinil bláto z sliny, i pomazal tím blátem oči slepého.

Když to řekl, plivl na zem, udělal ze sliny bláto, potřel slepému tím blátem oči ([Marek 8:23])

ταυ̑τα ει᾿πών ε῎πτυσεν χαμαὶ καὶ ε᾿ποίησεν πηλὸν ε᾿κ του̑ πτύσματος καὶ ε᾿πέχρισεν αυ᾿του̑ τὸν πηλὸν ε᾿πὶ τοὺς ο᾿φθαλμοὺς

וכַד אֵמַר הָלֵין רַק עַל אַרעָא וַגבַל טִינָא מֵן רֻוקֵה וטָשׁ עַל עַינַוהי דּהַו סַמיָא׃

[(4) John 09, 07]

וְאָמַר אֵלָיו: "לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹחַ" [שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ]. הָלַךְ וְרָחַץ, וּבָא כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָלֹךְ וְרָחַצְתָּ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ אֲשֶׁר יֵאָמֵר שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא בְּעֵינַיִם פְּקֻחוֺת:

A řekl jemu: Jdi, umej se v rybníku Siloe, což se vykládá: Poslaný. A on šel a umyl se, i přišel, vida.

a řekl mu: „Jdi, umyj se v rybníce Siloe.“ (To jméno znamená ‚Poslaný‘.) On tedy šel, umyl se, a když se vrátil, viděl. ([2 Královská 5:10])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ υ῞παγε νίψαι ει᾿ς τὴν κολυμβήθραν του̑ Σιλωάμ ο῍ ἑρμηνεύεται α᾿πεσταλμένος α᾿πη̑λθεν ου῏ν καὶ ε᾿νίψατο καὶ η῟λθεν βλέπων

וֵאמַר לֵה זֵל אַשִׁיג בּמַעמֻודִיתָא דּשִׁילֻוחָא וֵאזַל אַשִׁיג וֵאתָא כַּד חָזֵא׃

[(4) John 09, 08]

אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהוּ קֹדֶם לָכֵן בִּהְיוֹתוֹ קַבְּצָן: "הֲלֹא זֶהוּ שֶׁיָּשַׁב וְקִבֵּץ נְדָבוֹת!"

וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו הַיֹּדְעִים אֹתוֺ מֵאָז הֲלֹא-זֶה הוּא הַיֹּשֵׁב הַמְבַקֵּשׁ נְדָבוֺת:

Sousedé pak a ti, kteříž jej prvé vídali slepého, řekli: Není-liž toto ten, kterýž sedával a žebrával?

Sousedé a ti, kteří jej dříve vídali žebrat(b), se ptali: „Není to ten, kdo tu sedával a žebral?“ (b) var: slepého ([Skutky apoštolské 3:10])

οἱ ου῏ν γείτονες καὶ οἱ θεωρου̑ντες αυ᾿τὸν τὸ πρότερον ο῞τι προσαίτης η῟ν ε῎λεγον ου᾿χ ου῟τός ε᾿στιν ὁ καθήμενος καὶ προσαιτω̑ν

שׁבָבַוהי דֵּין וַאילֵין דַּחזֵא הוָא להֻון מֵן קדִים דּחָדַר הוָא אָמרִין הוַו לָא הוָא הָנַו הַו דּיָתֵב הוָא וחָדַר׃

[(4) John 09, 09]

אֵלֶּה אָמְרוּ: "זֶה הוּא", וְאֵלֶּה אָמְרוּ: "לֹא, הוּא רַק דּוֹמֶה לוֹ." הוּא עַצְמוֹ אָמַר: "אֲנִי הוּא."

אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי-זֶה הוּא וְאֵלֶּה לֹא-כֵן רַק דּוֺמֶה-לּוֺ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא:

Jiní pravili, že ten jest, a jiní, že jest podoben k němu. Ale on pravil: Já jsem.

Jedni říkali: „Je to on.“ Jiní pak: „Není, ale je mu podoben.“ On sám řekl: „Jsem to já.“

α῎λλοι ε῎λεγον ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν α῎λλοι ε῎λεγον ου᾿χί α᾿λλὰ ο῞μοιος αυ᾿τω̑ ε᾿στιν ε᾿κει̑νος ε῎λεγεν ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι

אִית דָּאמרִין הוַו דּהֻויֻו וִאית דָּאמרִין הוַו לָא אֵלָא מֵדמָא דָּמֵא לֵה הֻו דֵּין אָמַר הוָא דֵּאנָא אנָא׃

[(4) John 09, 10]

לְפִיכָךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיכָה אֵיפוֺא נִפְקְחוּ עֵינֶיךׇ:

Tedy řekli jemu: Kterak jsou otevříny oči tvé?

I řekli mu: „Jak to, že se ti otevřely oči?“

ε῎λεγον ου῏ν αυ᾿τω̑ πω̑ς ου῏ν η᾿νεώχθησάν σου οἱ ο᾿φθαλμοί

אָמרִין לֵה אַיכַּנָא אֵתפַּתַּח עַינַיךְּ׃

[(4) John 09, 11]

הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: "אִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט, מָרַח עַל עֵינַי וְאָמַר לִי, 'לֵךָ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹח'. הָלַכְתִּי וּלְאַחַר שֶׁרָחַצְתִּי רָאִיתִי."

וַיַּעַן אִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ גָּבַל חֹמֶר וַיִּמְרַח עַל-עֵינָי וְכֹה אָמַר אֵלַי הָלֹךְ וְרָחַצְתָּ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ וְעֵינַי נִפְקָחוּ:

On odpověděl a řekl: Člověk ten, kterýž slove Ježíš, bláto učinil, a pomazal očí mých, a řekl mi: Jdi k rybníku Siloe, a umej se. I odšed a umyv se, prohlédl jsem.

Odpověděl: „Člověk jménem Ježíš udělal bláto, potřel mi oči a řekl mi: Jdi k(c) Siloe a umyj se! Šel jsem tedy, umyl jsem se a vidím.“ (c) var: + rybníku

α᾿πεκρίθη ε᾿κει̑νος ὁ α῎νθρωπος ὁ λεγόμενος ᾽Ιησου̑ς πηλὸν ε᾿ποίησεν καὶ ε᾿πέχρισέν μου τοὺς ο᾿φθαλμοὺς καὶ ει῏πέν μοι ο῞τι υ῞παγε ει᾿ς τὸν Σιλωὰμ καὶ νίψαι α᾿πελθών ου῏ν καὶ νιψάμενος α᾿νέβλεψα

ענָא וֵאמַר להֻון גַּברָא דַּשׁמֵה יֵשֻׁוע עבַד טִינָא וטָשׁ לִי עַל עַינַי וֵאמַר לִי זֵל אַשִׁיג בּמַיָא דּשִׁילֻוחָא וֵאזֵלת אַשִׁיגֵת וֵאתחזִי לִי׃

[(4) John 09, 12]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֹה הוּא?" הֵשִׁיב: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאַיּוֺ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי:

I řekli jemu: Kde jest ten? Řekl: Nevím.

Řekli mu: „Kde je ten člověk?“ Odpověděl: „To nevím.“

καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ που̑ ε᾿στιν ε᾿κει̑νος λέγει ου᾿κ οι῏δα

אָמרִין לֵה אַיכַּו אָמַר להֻון לָא יָדַע אנָא׃

[(4) John 09, 13]

הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַפְּרוּשִׁים, אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר קֹדֶם לָכֵן.

וַיָּבִיאוּ אֶת-הָעִוֵּר הָרֹאֶה הַזֶּה אֶל-הַפְּרוּשִׁים:

Tedy přivedli toho, kterýž někdy byl slepý, k farizeům.

Přivedou toho, který byl dříve slepý, k farizeům;

α῎γουσιν αυ᾿τὸν πρὸς τοὺς Φαρισαίους τόν ποτε τυφλόν

וַאיתּיֻוהי להַו דּמֵן קדִים סַמיָא הוָא לוָת פּרִישֵׁא׃

[(4) John 09, 14]

וְהַיּוֹם שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ אֶת הַטִּיט וּפָקַח אֶת עֵינָיו הָיָה יוֹם שַׁבָּת.

וְהַיּוֺם אֲשֶׁר לָשׁ יֵשׁוּעַ אֶת-הַטִּיחַ וְאֶת-עֵינָיו פָּקָח הָיָה יוֺם הַשַּׁבָּת:

Byla pak sobota, když Ježíš učinil bláto, a otevřel oči jeho.

toho dne, kdy Ježíš udělal bláto a otevřel mu oči, byla totiž sobota. ([Jan 5:9; Lukáš 13:14])

η῟ν δὲ σάββατον ε᾿ν η῟ ἡμέρα τὸν πηλὸν ε᾿ποίησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ α᾿νέωξεν αυ᾿του̑ τοὺς ο᾿φθαλμούς

אִיתֵיה הוָת דֵּין שַׁבּתָא כַּד עבַד טִינָא יֵשֻׁוע ופַתַּח לֵה עַינַוהי׃

[(4) John 09, 15]

שְׁאָלוּהוּ גַּם הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו. אָמַר לָהֶם: "טִיט מָרַח עַל עֵינַי וְרָחַצְתִּי, וַהֲרֵינִי רוֹאֶה."

וַיּוֺסִיפוּ גַם-הַפְּרוּשִׁים לִשְׁאֹל אֹתוֺ אֵיךְ נִתַּן לוֺ אוֺר עֵינָיו וַיַגֵּד לָהֶם כִּי שָׂם טִיחַ עַל-עֵינַי וָאֶרְחַץ וְהִנֵּה עֵינַי רֹאוֺת:

I otázali se ho opět i farizeové, kterak by prozřel. On pak řekl jim: Bláto položil na oči mé, a umyl jsem se, i vidím.

Proto se ho farizeové znovu dotazovali, jak nabyl zraku. A on jim řekl: „Položil mi bláto na oči, umyl jsem se a vidím.“

πάλιν ου῏ν η᾿ρὼτων αυ᾿τὸν καὶ οἱ Φαρισαι̑οι πω̑ς α᾿νέβλεψεν ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς πηλὸν ε᾿πέθηκέν μου ε᾿πὶ τοὺς ο᾿φθαλμούς καὶ ε᾿νιψάμην καὶ βλέπω

ותֻוב שַׁאלֻוהי פּרִישֵׁא אַיכַּנָא אֵתחזִי לָך הֻו דֵּין אֵמַר להֻון טִינָא סָם עַל עַינַי וַאשִׁיגֵת וֵאתחזִי לִי׃

[(4) John 09, 16]

אָמְרוּ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים: "הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ מֵאֵת אֱלֹהִים, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ חוֹטֵא לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת כָּאֵלֶּה?" מַחֲלֹקֶת נָפְלָה בֵּינֵיהֶם.

וְיֵשׁ מִן-הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ אִישׁ אֱלֹהִים כִּי אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר אֶת-הַשַּׁבָּת וְיֵשׁ אָמְרוּ הֲיוּכַל אִישׁ חֹטֵא לַעֲשׂוֺת מוֺפְתִים כָּאֵלֶה וַיְהִי מָדוֺן בֵּינֵיהֶם:

Tedy někteří z farizeů řekli: Ten člověk není z Boha, nebo neostříhá soboty. Jiní pravili: Kterak může člověk hříšný takové divy činiti? I byla různice mezi nimi.

Někteří z farizeů říkali: „Ten člověk není od Boha, protože nezachovává sobotu.“ Jiní naopak říkali: „Jak by mohl hříšný člověk činit taková znamení?“ A došlo mezi nimi k roztržce. ([Jan 9:33 Jan 7:43 Jan 10:19])

ε῎λεγον ου῏ν ε᾿κ τω̑ν Φαρισαίων τινές ου᾿κ ε῎στιν ου῟τος παρὰ θεου̑ ὁ α῎νθρωπος ο῞τι τὸ σάββατον ου᾿ τηρει̑ α῎λλοι δὲ ε῎λεγον πω̑ς δύναται α῎νθρωπος ἁμαρτωλὸς τοιαυ̑τα σημει̑α ποιει̑ν καὶ σχίσμα η῟ν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

וָאמרִין הוַו אנָשָׁא מֵן פּרִישֵׁא הָנָא גַּברָא לָא הוָא מֵן אַלָהָא הֻו דּשַׁבּתָא לָא נָטַר אחרָנֵא דֵּין אָמרִין הוַו אַיכַּנָא מֵשׁכַּח גַּברָא חַטָיָא הָלֵין אָתוָתָא למֵעבַּד ופָלגֻּותָא אִית הוָת בַּינָתהֻון׃

[(4) John 09, 17]

עַל כֵּן הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר: "מָה אַתָּה אוֹמֵר עָלָיו עַל שֶׁפָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?" הֵשִׁיב וְאָמַר: "נָבִיא הוּא."

וַיּוֺסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל-הָעִוֵּר וּמַה-תֹּאמַר אַתָּה עָלָיו כִּי פָּקַח אֶת-עֵינֶיךׇ וַיֹּאמֶר כִּי נָבִיא הוּא:

Řekli opět slepému: Co ty o něm pravíš, poněvadž otevřel oči tvé? A on řekl: Že prorok jest.

Řekli tedy znovu tomu slepému: „Za koho ty jej pokládáš, když ti otevřel oči?“ On odpověděl: „Je to prorok.“ ([Jan 4:19])

λέγουσιν ου῏ν τω̑ τυφλω̑ πάλιν τί σὺ λέγεις περὶ αυ᾿του̑ ο῞τι η᾿νέωξέν σου τοὺς ο᾿φθαλμούς ὁ δὲ ει῏πεν ο῞τι προφήτης ε᾿στίν

אָמרִין תֻּוב להַו סַמיָא אַנתּ מָנָא אָמַר אַנתּ עלַוהי דּפַתַּח לָך עַינַיךְּ אָמַר להֻון אֵנָא אָמַר אנָא דַּנבִיָא הֻו׃

[(4) John 09, 18]

בְּכָל זֹאת, רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. לְבַסּוֹף קָרְאוּ לְהוֹרָיו שֶׁל הַנִּרְפָּא

וְלֹא-הֶאֱמִינוּ לוֺ הַיְּהוּדִים כִּי עִוֵּר הָיָה וְאוֺר עֵינָיו נִתַּן לוֺ עַד-אֲשֶׁר קָרְאוּ לְיֹלְדֵי הָעִוֵּר הָרֹאֶה:

I nevěřili Židé o něm, by slepý býval a prozřel, až povolali rodičů toho, kterýž byl prozřel.

Židé nevěřili, že byl slepý a že prohlédl, dokud si nezavolali jeho rodiče

ου᾿κ ε᾿πίστευσαν ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι περὶ αυ᾿του̑ ο῞τι η῟ν τυφλὸς καὶ α᾿νέβλεψεν ε῞ως ο῞του ε᾿φὼνησαν τοὺς γονει̑ς αυ᾿του̑ του̑ α᾿ναβλέψαντος

לָא דֵּין הַימֵנו הוַו עלַוהי יִהֻודָיֵא דּסַמיָא הוָא וַחזָא עדַמָא דַּקרַו לַאבָהַוהי דּהַו דַּחזָא׃

[(4) John 09, 19]

וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: "הַאִם זֶהוּ בִּנְכֶם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי נוֹלַד עִוֵּר? אִם כֵּן, אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו?"

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתָם לֵאמֹר הֲזֶה בִנְכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כִּי נוֺלַד עִוֵּר וְאֵיךְ הוּא רֹאֶה עָתָּה:

A otázali se jich, řkouce: Jest-li tento syn váš, o kterémž vy pravíte, že by se slepý narodil? Kterakž pak nyní vidí?

a nezeptali se jich: „Je to váš syn, o němž říkáte, že se narodil slepý? Jak to, že nyní vidí?“

καὶ η᾿ρὼτησαν αυ᾿τοὺς λέγοντες ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱὸς ὑμω̑ν ο῍ν ὑμει̑ς λέγετε ο῞τι τυφλὸς ε᾿γεννήθη πω̑ς ου῏ν βλέπει α῎ρτι

ושַׁאֵלו אֵנֻון אֵן הָנַו בֵּרכֻון הַו דַּאנתֻּון אָמרִין אנתֻּון דּכַד סמֵא אֵתִילֵד אַיכַּנָא הָשָׁא חָזֵא׃

[(4) John 09, 20]

הֵשִׁיבוּ הוֹרָיו וְאָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי זֶה בְּנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר,

וַיַּעֲנוּ אֹתָם יֹלְדָיו וַיֹּאמְרוּ יָדַעְנוּ בְּנֵנוּ הוּא זֶה וְגַם נוֺלַד עִוֵּר:

Odpověděli jim rodičové jeho a řekli: Vímeť, že tento jest syn náš, a že se slepý narodil.

Rodiče odpověděli: „Víme, že je to náš syn a že se narodil slepý.

α᾿πεκρίθησαν ου῏ν οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑ καὶ ει῏παν οι῎δαμεν ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱὸς ἡμω̑ν καὶ ο῞τι τυφλὸς ε᾿γεννήθη

ענַו דֵּין אַבָהַוהי וֵאמַרו יָדעִינַן דּהָנַו בּרַן וַדכַד סמֵא אֵתִילֵד׃

[(4) John 09, 21]

אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו אוֹ מִי פָּקַח אֶת עֵינָיו; אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים. שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ! הוּא מְבֻגָּר וִידַבֵּר בְּעַד עַצְמוֹ."

אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ אֵיךְ הוּא רֹאֶה עַתָּה וְלֹא יָדַעְנוּ מִי פָקַח אֶת-עֵינָיו הֲלֹא בָא בַיָּמִים הוּא שַׁאֲלוּ אֹתוֺ וְהוּא בְּפִיו יַגִּיד לָכֶם:

Ale kterak nyní vidí, nevíme; aneb kdo otevřel oči jeho, myť nevíme. Máť léta, ptejte se ho, on sám za sebe mluviti bude.

Jak to, že nyní vidí, to nevíme, a kdo mu otevřel oči, také nevíme. Jeho se zeptejte, je dospělý, ať mluví sám za sebe!“

πω̑ς δὲ νυ̑ν βλέπει ου᾿κ οι῎δαμεν η῍ τίς η῎νοιξεν αυ᾿του̑ τοὺς ο᾿φθαλμοὺς ἡμει̑ς ου᾿κ οι῎δαμεν αυ᾿τὸν ε᾿ρωτήσατε ἡλικίαν ε῎χει αυ᾿τὸς περὶ ἑαυτου̑ λαλήσει

אַיכַּנָא דֵּין הָשָׁא חָזֵא אַו מַנֻו פַּתַּח לֵה עַינַוהי לָא יָדעִינַן אָף הֻו עַל לֵה לַשׁנַוהי לֵה שַׁאֵלו הֻו חלָף נַפשֵׁה נמַלֵל׃

[(4) John 09, 22]

אֶת זֹאת אָמְרוּ הוֹרָיו מִשּׁוּם שֶׁפָּחֲדוּ מֵרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר כְּבָר הֶחֱלִיטוּ לְנַדּוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ.

כָּזֹאת דִּבְּרוּ יֹלְדָיו מִיִּרְאָתָם אֶת-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר כְּבָר חָרְצוּ לְנַדּוֺת אֶת-כָּל-אֲשֶׁר יוֺדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Tak mluvili rodičové jeho, že se báli Židů; nebo již tak byli uložili Židé, aby, kdož by ho koli vyznal Kristem, vyobcován byl ze školy.

To řekli jeho rodiče, protože se báli Židů, neboť Židé se již usnesli, aby ten, kdo Ježíše vyzná jako Mesiáše(d), byl vyloučen ze synagógy. (d) ř: Krista ([Jan 7:13 Jan 12:42])

ταυ̑τα ει῏παν οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑ ο῞τι ε᾿φοβου̑ντο τοὺς ᾽Ιουδαίους η῎δη γὰρ συνετέθειντο οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ι῞να ε᾿άν τις αυ᾿τὸν ὁμολογήση Χριστόν α᾿ποσυνάγωγος γένηται

הָלֵין אֵמַרו אַבָהַוהי מֵטֻל דּדָחלִין הוַו מֵן יִהֻודָיֵא פּסַקו הוַו גֵּיר יִהֻודָיֵא דֵּאן אנָשׁ נַודֵּא בֵּה דַּמשִׁיחָא הֻו נַפּקֻונָיהי מֵן כּנֻושׁתָּא׃

[(4) John 09, 23]

לָכֵן אָמְרוּ הוֹרָיו: "הוּא מְבֻגָּר; שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ."

עַל-כֵּן אָמְרוּ יֹלְדָיו כִּי בָא בַשָּׁנִים הוּא שַׁאֲלוּ אֶת-פִּיהוּ:

Protož řekli rodičové jeho: Máť léta, ptejte se jeho.

Proto řekli jeho rodiče: Je dospělý, zeptejte se ho!

διὰ του̑το οἱ γονει̑ς αυ᾿του̑ ει῏παν ο῞τι ἡλικίαν ε῎χει αυ᾿τὸν ε᾿περωτήσατε

מֵטֻל הָנָא אֵמַרו אַבָהַוהי דּעַל לֵה לַשׁנַוהי לֵה שַׁאֵלו סס׃

[(4) John 09, 24]

קָרְאוּ שֵׁנִית אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְאָמְרוּ: "תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה אִישׁ חוֹטֵא הוּא."

אָז קָרְאוּ שֵׁנִית לָעִוֵּר הָרֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שִׂים-נָא כָּבוֺד לֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי-הָאִישׁ הַזֶּה חֹטֵא הוּא:

Tedy zavolali po druhé člověka toho, kterýž býval slepý, a řekli jemu: Vzdej chválu Bohu. My víme, že člověk ten hříšník jest.

Zavolali tedy ještě jednou toho člověka, který byl dříve slepý, a řekli mu: „Vyznej před Bohem pravdu!(e) My víme, že ten člověk je hříšník.“ (e) ř: Vzdej Bohu chválu! ([Jozue 7:19])

ε᾿φὼνησαν ου῏ν τὸν α῎νθρωπον ε᾿κ δευτέρου ο῍ς η῟ν τυφλὸς καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ δὸς δόξαν τω̑ θεω̑ ἡμει̑ς οι῎δαμεν ο῞τι ου῟τος ὁ α῎νθρωπος ἁμαρτωλός ε᾿στιν

וַקרַאוֻהי לגַברָא דּתַרתֵּין זַבנִין להַו דִּאיתַוהי הוָא סַמיָא וָאמרִין לֵה שַׁבַּח לַאלָהָא חנַן גֵּיר יָדעִינַן דּהָנָא גַּברָא חַטָיָא הֻו׃

[(4) John 09, 25]

הֵשִׁיב לָהֶם הַנִּרְפָּא: "אִם חוֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. דָּבָר אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: הָיִיתִי עִוֵּר וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה."

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אִם-חֹטֵא הוּא לֹא יָדָעְתִּי רַק אַחַת יָדַעְתִּי כִּי עִוֵּר הָיִיתִי וְעַתָּה הִנְנִי רֹאֶה:

I odpověděl on a řekl: Jest-li hříšník, nevím, než to vím, že byv slepý, nyní vidím.

Odpověděl: „Je-li hříšník, nevím; jedno však vím, že jsem byl slepý a nyní vidím.“

α᾿πεκρίθη ου῏ν ε᾿κει̑νος ει᾿ ἁμαρτωλός ε᾿στιν ου᾿κ οι῏δα ε῍ν οι῏δα ο῞τι τυφλὸς ω῍ν α῎ρτι βλέπω

ענָא הֻו וֵאמַר להֻון אֵן חַטָיָא הֻו לָא יָדַע אנָא חדָא דֵּין יָדַע אנָא דּסַמיָא הוִית והָשָׁא הָא חָזֵא אנָא׃

[(4) John 09, 26]

הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: " מֶה עָשָׂה לְךָ? אֵיךְ פָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֶה-עָשָׂה לָךְ אֵיךְ פָּקַח אֶת-עֵינֶיךׇ:

I řekli jemu opět: Coť učinil? Kterak otevřel oči tvé?

Řekli mu: „Co s tebou učinil? Jak ti otevřel oči?“

ει῏πον ου῏ν αυ᾿τω̑ τί ε᾿ποίησέν σοι πω̑ς η῎νοιξέν σου τοὺς ο᾿φθαλμούς

אָמרִין לֵה תֻּוב מָנָא עבַד לָך אַיכַּנָא פַּתַּח לָך עַינַיךְּ׃

[(4) John 09, 27]

עָנָה לָהֶם: "כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. לָמָּה תִּרְצוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד פַּעַם? גַּם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו?"

וַיַּעַן אֹתָם הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וּמַה-לָּכֶם לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית הֲגַם אַתֶּם חֲפֵצִים לִהְיוֺת תַּלְמִידָיו:

Odpověděl jim: Již jsem vám pověděl, a neslyšeli jste? Což opět chcete slyšeti? Zdaliž i vy chcete učedlníci jeho býti?

Odpověděl jim: „Již jsem vám to řekl, ale vy jste to nevzali na vědomí. Proč to chcete slyšet znovu? Chcete se snad i vy stát jeho učedníky?“

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ει῏πον ὑμι̑ν η῎δη καὶ ου᾿κ η᾿κούσατε τί πάλιν θέλετε α᾿κούειν μὴ καὶ ὑμει̑ς θέλετε αυ᾿του̑ μαθηταὶ γενέσθαι

אָמַר להֻון אֵמרֵת לכֻון ולָא שׁמַעתֻּון מָנָא תֻּוב צָבֵין אנתֻּון למֵשׁמַע למָא אָף אַנתֻּון תַּלמִידֵא צָבֵין אנתֻּון למֵהוָא לֵה׃

[(4) John 09, 28]

חֵרְפוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "אַתָּה תַּלְמִידוֹ! אֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל מֹשֶׁה!

וַיְגַדְּפוּ אֹתוֺ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה הוּא תַלְמִידוֺ וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידֵי משֶׁה אֲנָחְנוּ:

I zlořečili jemu a řekli: Ty jsi učedlník jeho, ale my jsme Mojžíšovi učedlníci.

Osopili se na něho: „Ty jsi jeho učedník, ale my jsme učedníci Mojžíšovi.

καὶ ε᾿λοιδόρησαν αυ᾿τὸν καὶ ει῏πον σὺ μαθητὴς ει῏ ε᾿κείνου ἡμει̑ς δὲ του̑ Μωϋσέως ε᾿σμὲν μαθηταί

הֵנֻון דֵּין צַחיֻוהי וָאמרִין לֵה אַנתּ הֻו תַּלמִידֵה דּהַו חנַן גֵּיר תַּלמִידֵא חנַן דּמֻושֵׁא׃

[(4) John 09, 29]

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה, אֲבָל זֶה - אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא."

יָדַעְנוּ כִּי אֶל-משֶׁה דִּבֶּר אֱלֹהִים וְזֶה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא:

My víme, že Mojžíšovi mluvil Bůh, tento pak nevíme, odkud jest.

My víme, že k Mojžíšovi mluvil Bůh, o tomhle však nevíme, odkud je.“ ([Jan 8:14])

ἡμει̑ς οι῎δαμεν ο῞τι Μωϋσει̑ λελάληκεν ὁ θεός του̑τον δὲ ου᾿κ οι῎δαμεν πόθεν ε᾿στίν

ויָדעִינַן דּעַם מֻושֵׁא אַלָהָא מַלֵל להָנָא דֵּין לָא יָדעִינַן מֵן אַימֵכָּא הֻו׃

[(4) John 09, 30]

הֵשִׁיב הָאִישׁ וְאָמַר לָהֶם: "אָכֵן הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא, וַהֲרֵי הוּא פָּקַח אֶת עֵינַי!

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דְּבַר פֶּלֶא הוּא אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן הוּא וְהוּא אֶת-עֵינַי פָּקָח:

Odpověděl ten člověk a řekl jim: Toť jest jistě divná věc, že vy nevíte, odkud jest, a otevřel oči mé.

Ten člověk jim odpověděl: „To je právě divné: Vy nevíte, odkud je – a otevřel mi oči!

α᾿πεκρίθη ὁ α῎νθρωπος καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν τούτω γὰρ τὸ θαυμαστόν ε᾿στιν ο῞τι ὑμει̑ς ου᾿κ οι῎δατε πόθεν ε᾿στίν καὶ η῎νοιξέν μου τοὺς ο᾿φθαλμούς

ענָא הַו גַּברָא וֵאמַר להֻון בּהָדֵא הו הָכִיל למֵתּדַּמָרֻו דַּאנתֻּון לָא יָדעִין אנתֻּון מֵן אַימֵכָּא הֻו ועַינַי דִּילי פַּתַּח׃

[(4) John 09, 31]

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְחוֹטְאִים, אֲבָל לְאָדָם יְרֵא אֱלֹהִים וְעוֹשֵׂה רְצוֹנוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ.

וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי חַטָּאִים לֹא-יִשְׁמַע אֱלֹהִים כִּי אִם-הַיָּרֵא אֶת-הָאֱלֹהִים וְהָעֹשֶׂה אֶת-רְצוֺנוֺ אֹתוֺ יִשְׁמָע:

Víme pak, že Bůh hříšníků neslyší, ale kdo by ctitel Boží byl, a vůli jeho činil, tohoť slyší.

Víme, že hříšníky Bůh neslyší; slyší však toho, kdo ho ctí a činí jeho vůli. ([Žalmy 34:16 Žalmy 66:18; Přísloví 15:29])

οι῎δαμεν ο῞τι ἁμαρτωλω̑ν ὁ θεὸς ου᾿κ α᾿κούει α᾿λλ῾ ε᾿άν τις θεοσεβὴς η῏ καὶ τὸ θέλημα αυ᾿του̑ ποιη̑ τούτου α᾿κούει

יָדעִין חנַן דֵּין דַּאלָהָא בּקָלָא דּחַטָיֵא לָא שָׁמַע אֵלָא למַן דּדָחֵל מֵנֵה ועָבֵד צֵביָנֵה להַו הֻו שָׁמַע׃

[(4) John 09, 32]

מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּקַח עֵינֵי עִוֵּר מִלֵּדָה.

מִי שָׁמַע מֵעוֺדוֺ כִּי-פָקַח אִישׁ אֶת-עֵינֵי הַנּוֺלָד עִוֵּר מֵרָחֶם:

Od věků není slýcháno, aby kdo otevřel oči slepého narozeného.

Co je svět světem, nebylo slýcháno, že by někdo otevřel oči slepého od narození. ([Izajáš 35:5])

ε᾿κ του̑ αι᾿ω̑νος ου᾿κ η᾿κούσθη ο῞τι η᾿νέωξέν τις ο᾿φθαλμοὺς τυφλου̑ γεγεννημένου

מֵן עָלַם לָא אֵשׁתַּמעַת דּפַתַּח אנָשׁ עַינֵא דּסַמיָא דֵּאתִילֵד׃

[(4) John 09, 33]

לוּלֵא הָיָה הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה."

לוּלֵא הָיָה זֶה אִישׁ אֱלֹהִים לֹא-יָכֹל עֲשׂוֺת דָּבָר:

Byť tento nebyl od Boha, nemohlť by nic učiniti.

Kdyby tento člověk nebyl od Boha, nemohl by nic takového učinit.“ ([Jan 3:2])

ει᾿ μὴ η῟ν ου῟τος παρὰ θεου̑ ου᾿κ η᾿δύνατο ποιει̑ν ου᾿δέν

אֵלֻו לָא מֵן אַלָהָא הוָא הָנָא לָא מֵשׁכַּח הוָא הָדֵא למֵעבַּד׃

[(4) John 09, 34]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה בִּכְלָל בַּחֵטְא נוֹלַדְתָּ וְאַתָּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ?!" וּדְחָפוּהוּ הַחוּצָה.

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן בְּעָוֺן חוֺלָלְתָּ וְאַתָּה תְלַמֵּד אֹתָנוּ וַיִּדְחֲפוּ אֹתוֺ מֵעַל-פְּנֵיהֶם:

Odpověděli a řekli jemu: Ty jsi všecken se v hříších narodil, a ty nás učíš? I vyhnali jej ven.

Odpověděli mu: „Celý ses narodil v hříchu, a nás chceš poučovat?“ A vyhnali ho. ([Jan 9:2])

α᾿πεκρίθησαν καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ ε᾿ν ἁμαρτίαις σὺ ε᾿γεννήθης ο῞λος καὶ σὺ διδάσκεις ἡμα̑ς καὶ ε᾿ξέβαλον αυ᾿τὸν ε῎ξω

ענַו וָאמרִין לֵה אַנתּ כֻּלָך בַּחטָהֵא אֵתִילֵדּתּ וַאנתּ מַלֵף אַנתּ לַן וַאפּקֻוהי לבַר׃

[(4) John 09, 35]

יֵשׁוּעַ שָׁמַע כִּי דְּחָפוּהוּ הַחוּצָה, וּכְשֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁאַל: "הַאִם אַתָּה מַאֲמִין בְּבֶן־הָאָדָם?"

וְיֵשׁוּעַ שָׁמַע כִּי דָחֲפוּ אֹתוֺ מֵעַל-פְּנֵיהֶם וַיִּפְגְּשֵׁהוּ וַיֹּאמַר הֲתַאֲמִין בְּבֶן-הָאֱלֹהִים:

Uslyšel pak Ježíš, že jej vyhnali ven. A když jej nalezl, řekl jemu: Věříš-liž ty v Syna Božího?

Ježíš se dověděl, že ho vyhnali; vyhledal ho a řekl mu: „Věříš v Syna člověka(f)?“ (f) var: Syna Božího ([Matouš 9:28])

η῎κουσεν ᾽Ιησου̑ς ο῞τι ε᾿ξέβαλον αυ᾿τὸν ε῎ξω καὶ εὑρών αυ᾿τὸν ει῏πεν σὺ πιστεύεις ει᾿ς τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου

וַשׁמַע יֵשֻׁוע דַּאפּקֻוהי לבַר וֵאשׁכּחֵה וֵאמַר לֵה אַנתּ מהַימֵן אַנתּ בַּברֵה דַּאלָהָא׃

[(4) John 09, 36]

הֵשִׁיב הָאִישׁ: "וּמִי הוּא, אֲדוֹנִי? - לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ."

וַיַּעַן וַיֹּאמַר וּמִי הוּא-זֶה אֲדֹנִי וְאַאֲמִין בּוֺ:

Odpověděl on a řekl: I kdož jest, Pane, abych věřil v něho?

Odpověděl: „A kdo je to, pane, abych v něho uvěřil?“

α᾿πεκρίθη ε᾿κει̑νος καὶ ει῏πεν καὶ τίς ε᾿στιν κύριε ι῞να πιστεύσω ει᾿ς αυ᾿τόν

ענָא הַו דֵּאתַאסִי וֵאמַר מַנֻו מָרי דֵּאהַימֵן בֵּה׃

[(4) John 09, 37]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "גַּם רָאִיתָ אוֹתוֹ וְגַם הַמְדַבֵּר אִתְּךָ זֶה הוּא!"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֲלֹא רָאִיתָ אֹתוֺ וְהִנֵּה הוּא הַמְדַבֵּר אֵלֶיךׇ זֶה הוּא:

I řekl jemu Ježíš: I viděl jsi ho, a kterýž mluví s tebou, onť jest.

Ježíš mu řekl: „Vidíš ho; je to ten, kdo s tebou mluví.“ ([Jan 4:26])

ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ἑὼρακας αυ᾿τὸν καὶ ὁ λαλω̑ν μετὰ σου̑ ε᾿κει̑νός ε᾿στιν

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע חזַיתָּיהי והַו דַּממַלֵל עַמָך הֻויֻו׃

[(4) John 09, 38]

עָנָה הָאִישׁ: "אֲנִי מַאֲמִין, אֲדוֹנִי", וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ.

וַיֹּאמַר הִנְנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי וַיִּשְׁתַּחוּ לוֺ:

A on řekl: Věřím, Pane, a klaněl se jemu.

On na to řekl: „Věřím, Pane,“ a padl před ním na kolena(g). (g) vzdal mu božskou poctu

ὁ δὲ ε῎φη πιστεύω κύριε καὶ προσεκύνησεν αυ᾿τω̑

הֻו דֵּין אֵמַר מהַימֵן אנָא מָרי וַנפַל סגֵד לֵה׃ ס

[(4) John 09, 39]

אָמַר יֵשׁוּעַ: " אֲנִי בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְשֵׁם מִשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁהַלֹּא־רוֹאִים יִּרְאוּ, וְהָרוֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי לָדִין בָּאתִי בָאָרֶץ לְמַעַן הַעִוְרִים יִהְיוּ רֹאִים וְהָרֹאִים יִהְיוּ עִוְרִים:

I řekl jemu Ježíš: Na soud přišel jsem já na tento svět, aby ti, kteříž nevidí, viděli, a ti, kteříž vidí, aby slepí byli.

Ježíš řekl: „Přišel jsem na tento svět k soudu: aby ti, kdo nevidí, viděli, a ti, kdo vidí, byli slepí.“ ([Jan 3:18 Jan 5:22 Jan 5:27 Jan 12:48; Skutky apoštolské 10:42; Izajáš 6:9; Marek 4:12 Marek 8:18])

καὶ ει῏πεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς κρίμα ε᾿γώ ει᾿ς τὸν κόσμον του̑τον η῟λθον ι῞να οἱ μὴ βλέποντες βλέπωσιν καὶ οἱ βλέποντες τυφλοὶ γένωνται

וֵאמַר יֵשֻׁוע לדִינֵה דּעָלמָא הָנָא אֵתִית דַּאילֵין דּלָא חָזֵין נֵחזֻון וַאילֵין דּחָזֵין נֵסמֻון׃

[(4) John 09, 40]

שָׁמְעוּ זֹאת כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם גַּם אָנוּ עִוְרִים?"

וּמִן-הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֺ וְשָׁמְעוּ אֶת-דְּבָרָיו אָמְרוּ הֲגַם אֲנַחְנוּ עִוְרִים:

I uslyšeli to někteří z farizeů, kteříž s ním byli, a řekli jemu: Zdali i my slepí jsme?

Farizeové, kteří tam byli, to slyšeli a řekli mu: „Jsme snad i my slepí?“

η῎κουσαν ε᾿κ τω̑ν Φαρισαίων ταυ̑τα οἱ μετ῾ αυ᾿του̑ ο῎ντες καὶ ει῏πον αυ᾿τω̑ μὴ καὶ ἡμει̑ς τυφλοί ε᾿σμεν

וַשׁמַעו מֵן פּרִישֵׁא אַילֵין דּעַמֵה הוַו הָלֵין וֵאמַרו לֵה למָא אָף חנַן סמַיָא חנַן׃

[(4) John 09, 41]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אִלּוּ הֱיִיתֶם עִוְרִים לֹא הָיָה בָּכֶם חֵטְא. אֲבָל כָּעֵת, בְּאָמְרְכֶם 'אֲנַחְנוּ רוֹאִים', עוֹמֶדֶת חַטַּאתְכֶם."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לוּ עִוְרִים הֱיִיתֶם לֹא-הָיָה בָכֶם עָוֺן אֲבָל אַתֶּם אֹמְרִים כִּי הִנְּכֶם רֹאִים לָכֵן נִמְצָא עָוֺן בָּכֶם:

Řekl jim Ježíš: Byste slepí byli, hříchu byste neměli; ale nyní pravíte: Vidíme, protož hřích váš zůstává.

Ježíš jim odpověděl: „Kdybyste byli slepí, hřích byste neměli. Vy však říkáte: Vidíme. A tak zůstáváte v hříchu.“ ([Jan 15:22; Lukáš 12:47; Jakubův 4:17])

ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ τυφλοὶ η῟τε ου᾿κ α῍ν ει῎χετε ἁμαρτίαν νυ̑ν δὲ λέγετε ο῞τι βλέπομεν ἡ ἁμαρτία ὑμω̑ν μένει

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵלֻו סמַיָא הוַיתֻּון לַיתּ הוָת לכֻון חטִיתָא הָשָׁא דֵּין אָמרִין אנתֻּון דּחָזֵינַן מֵטֻל הָנָא חטִיתכֻון קַיָמָא הי סס׃

[(4) John 10, 01]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס אֶל מִכְלָא הַצֹּאן דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר, אֶלָּא מְטַפֵּס בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, גַּנָּב הוּא וְשׁוֹדֵד.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יַבֹא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֶל-מִכְלְאוֺת הַצֹּאן כִּי אִם-יַעֲלֶה בְדֶרֶךְ אַחֵר גַּנָּב הוּא וְשֹׁדֵד:

Amen, amen pravím vám: Kdož nevchází dveřmi do ovčince ovcí, ale vchází jinudy, ten zloděj jest a lotr.

„Amen, amen, pravím vám: Kdo nevchází do ovčince dveřmi, ale přelézá ohradu, je zloděj a lupič.

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ὁ μὴ ει᾿σερχόμενος διὰ τη̑ς θύρας ει᾿ς τὴν αυ᾿λὴν τω̑ν προβάτων α᾿λλὰ α᾿ναβαίνων α᾿λλαχόθεν ε᾿κει̑νος κλέπτης ε᾿στὶν καὶ ληστής

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דּלָא עָאֵל מֵן תַּרעָא לַטיָרָא דּעָנָא אֵלָא סָלֵק מֵן דֻּוכָּא אחרָניָא הַו גַּנָבָא הֻו וגַיָסָא׃

[(4) John 10, 02]

הַנִּכְנָס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רוֹעֵה הַצֹּאן.

וְאִישׁ הַבָּא דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רֹעֵה הַצֹּאן:

Ale kdož vchází dveřmi, pastýř jest ovcí.

Kdo však vchází dveřmi, je pastýř ovcí.

ὁ δὲ ει᾿σερχόμενος διὰ τη̑ς θύρας ποιμήν ε᾿στιν τω̑ν προβάτων

הַו דֵּין דּעָאֵל מֵן תַּרעָא רָעיָא הֻו דּעָנָא׃

[(4) John 10, 03]

לוֹ יִפְתַּח שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר, וְהַצֹּאן שׁוֹמְעוֹת בְּקוֹלוֹ. הוּא קוֹרֵא לְצֹאנוֹ בְּשֵׁם וּמוֹצִיא אוֹתָן.

לוֺ יִפְתַּח הַשֹּׁעֵר וְהַצֹּאן תִּשְׁמַעְנָה בְקֹלוֺ וְהוּא בְּשֵׁמוֺת יִקְרָא אֶל-צֹאנוֺ וְיוֺצִיאֵן:

Tomuť vrátný otvírá, a ovce hlas jeho slyší, a on svých vlastních ovec ze jména povolává, a vyvodí je.

Vrátný mu otvírá a ovce slyší jeho hlas. Volá své ovce jménem a vyvádí je. ([Žalmy 95:7; Izajáš 43:1])

τούτω ὁ θυρωρὸς α᾿νοίγει καὶ τὰ πρόβατα τη̑ς φωνη̑ς αυ᾿του̑ α᾿κούει καὶ τὰ ι῎δια πρόβατα φωνει̑ κατ῾ ο῎νομα καὶ ε᾿ξάγει αυ᾿τά

וַלהָנָא נָטַר תַּרעָא פָּתַח לֵה תַּרעָא ועָנָא שָׁמעָא קָלֵה ועֵרבַּוהי קָרֵא בַּשׁמָהַיהֻון ומַפֵּק להֻון׃

[(4) John 10, 04]

לְאַחַר שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶן וְהַצֹּאן הוֹלְכוֹת אַחֲרָיו, כִּי מַכִּירוֹת הֵן אֶת קוֹלוֹ.

בְּהוֺצִיאוֺ אֶת-כָּל-צֹאנוֺ יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הַצֹּאן כִּי יֹדְעוֺת אֶת-קֹלוֺ:

A jakž ovce své vlastní vypustí, před nimi jde, a ovce jdou za ním; nebo znají hlas jeho.

Když je má všecky venku, kráčí před nimi a ovce jdou za ním, protože znají jeho hlas. ([Micheáš 2:13; Jan 10:27])

ο῞ταν τὰ ι῎δια πάντα ε᾿κβάλη ε῎μπροσθεν αυ᾿τω̑ν πορεύεται καὶ τὰ πρόβατα αυ᾿τω̑ α᾿κολουθει̑ ο῞τι οι῎δασιν τὴν φωνὴν αυ᾿του̑

ומָא דַּאפֵּק עָנֵה קדָמֵיה אָזֵל ועֵרבַּוהי דִּילֵה אָזִלין בָּתרֵה מֵטֻל דּיָדעִין קָלֵה׃

[(4) John 10, 05]

אַחֲרֵי זָר לֹא תֵּלַכְנָה כִּי אִם תִּבְרַחְנָה מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מַכִּירוֹת אֶת קוֹלָם שֶׁל זָרִים."

וְאַחֲרֵי זָר לֹא תֵלַכְנָה כִּי תָנוֺסְנָה מִפָּנָיו יַעַן קוֺל זָרִים לֹא יָדָעוּ:

Cizího pak nikoli následovati nebudou, ale utekou od něho; nebo neznají hlasu cizích.

Za cizím však nepůjdou, ale utečou od něho, protože hlas cizích neznají.“

α᾿λλοτρίω δὲ ου᾿ μὴ α᾿κολουθήσουσιν α᾿λλὰ φεύξονται α᾿π῾ αυ᾿του̑ ο῞τι ου᾿κ οι῎δασιν τω̑ν α᾿λλοτρίων τὴν φωνήν

בָּתַר נֻוכרָיָא דֵּין לָא אָזָלא עָנָא אֵלָא עָרקָא מֵנֵה דּלָא יָדעָא קָלֵה דּנֻוכרָיָא׃

[(4) John 10, 06]

אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם.

אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה נָשָׂא עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְהֵם לֹא הֵבִינוּ מַה-זֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:

To podobenství pověděl jim Ježíš, ale oni nevěděli, co by to bylo, což jim mluvil.

Toto přirovnání jim Ježíš řekl; oni však nepochopili, co tím chtěl říci. ([Jan 12:16])

ταύτην τὴν παροιμίαν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿κει̑νοι δὲ ου᾿κ ε῎γνωσαν τίνα η῟ν α῍ ε᾿λάλει αυ᾿τοι̑ς

הָדֵא פֵּלֵאתָא אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע הֵנֻון דֵּין לָא יִדַעו מָנָא מַלֵל עַמהֻון׃

[(4) John 10, 07]

הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֲנִי הוּא שַׁעַר הַצֹּאן.

וַיּוֺסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אָנֹכִי שַׁעַר הַצֹּאן:

Tedy opět řekl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Že já jsem dvéře ovcí.

Řekl jim tedy Ježíš znovu: „Amen, amen, pravím vám, já jsem dveře pro ovce(h). (h) var: pastýř ovcí

ει῏πεν ου῏ν πάλιν ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ θύρα τω̑ν προβάτων

אָמַר להֻון דֵּין תֻּוב יֵשֻׁוע אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דֵּאנָא אנָא תַּרעֵה דּעָנָא׃

[(4) John 10, 08]

כָּל אֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנַי גַּנָּבִים הֵם וְשׁוֹדְדִים, וְהַצֹּאן לֹא שָׁמְעוּ לָהֶם.

כֹּל אֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנַי גַּנָּבִים הֵם וְשֹׁדְדִים וְלֹא-שָׁמְעוּ אֲלֵיהֶם הַצֹּאן:

Všickni, kolikž jich koli přede mnou přišlo, zloději jsou a lotři, ale neslyšeli jich ovce.

Všichni, kdo přišli přede mnou(i), jsou zloději a lupiči. Ale ovce je neposlouchaly. (i) var: – přede mnou ([Jeremjáš 23:1-Jeremjáš 23:2; Ezechiel 34:2-Ezechiel 34:3])

πάντες ο῞σοι η῟λθον πρὸ ε᾿μου̑ κλέπται ει᾿σὶν καὶ λησταί α᾿λλ῾ ου᾿κ η῎κουσαν αυ᾿τω̑ν τὰ πρόβατα

וכֻלהֻון אַילֵין דֵּאתַו גַּנָבֵא אֵנֻון וגַיָסֵא אֵלָא לָא שֵׁמעַת אֵנֻון עָנָא׃

[(4) John 10, 09]

אֲנִי הַשַּׁעַר. אִישׁ אִם יִכָּנֵס דַּרְכִּי - יִוָּשַׁע; הוּא יִכָּנֵס וְיֵצֵא וְיִמְצָא מִרְעֶה.

אָנֹכִי הַשַּׁעַר אִישׁ כִּי-יָבֹא דֶרֶךְ בִּי יְוָּשֵׁעַ וּבָא וְיֵצֵא וּמָצָא מִרְעֶה:

Já jsem dvéře. Skrze mne všel-li by kdo, spasen bude, a vejde i vyjde, a pastvu nalezne.

Já jsem dveře. Kdo vejde skrze mne, bude zachráněn(j), bude vcházet i vycházet a nalezne pastvu. (j) spasen ([Jan 14:6])

ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ θύρα δι῾ ε᾿μου̑ ε᾿άν τις ει᾿σέλθη σωθήσεται καὶ ει᾿σελεύσεται καὶ ε᾿ξελεύσεται καὶ νομὴν εὑρήσει

אֵנָא אנָא תַּרעָא ובִי אֵן אנָשׁ נֵעֻול נִחֵא ונֵעֻול ונֵפֻּוק ורֵעיָא נֵשׁכַּח׃

[(4) John 10, 10]

אֵין הַגַּנָּב בָּא אֶלָּא לִגְנֹב וְלַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד. אֲנִי בָּאתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם חַיִּים וּבְשֶׁפַע שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם.

הַגַּנָּב לֹא יָבֹא כִּי אִם-לִגְנֹב לִשְׁחֹט וּלְהַשְׁמִיד וַאֲנִי בָאתִי לְמַעַן יִמְצְאוּ חַיִּים וְחַיַּת נַפְשָׁם לָרְוָיָה:

Zloděj nepřichází, než aby kradl a mordoval a hubil; já jsem přišel, aby život měly, a hojně měly.

Zloděj přichází, jen aby kradl, zabíjel a ničil. Já jsem přišel, aby měly život a měly ho v hojnosti. ([Jan 1:4 Jan 3:15 Jan 3:36 Jan 5:40 Jan 6:40 Jan 10:28 Jan 11:25; Jan 17:2 Jan 20:31])

ὁ κλέπτης ου᾿κ ε῎ρχεται ει᾿ μὴ ι῞να κλέψη καὶ θύση καὶ α᾿πολέση ε᾿γώ η῟λθον ι῞να ζωὴν ε῎χωσιν καὶ περισσὸν ε῎χωσιν

גַּנָבָא לָא אָתֵא אֵלָא דּנֵגנֻוב וַדנֵקטֻול וַדנַובֵּד אֵנָא אֵתִית דּחַיֵא נֵהוֻון להֻון ומֵדֵּם דּיַתִּיר נֵהוֵא להֻון׃

[(4) John 10, 11]

אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב. הָרוֹעֶה הַטּוֹב נוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד הַצֹּאן.

אֲנִי הוּא הָרֹעֶה הַטּוֺב הָרֹעֶה הַטּוֺב יִתֵּן אֶת-נַפְשׁוֺ בְּעַד הַצֹּאן:

Já jsem ten pastýř dobrý. Dobrý pastýř duši svou pokládá za ovce.

Já jsem dobrý pastýř. Dobrý pastýř položí svůj život za ovce. ([Žalmy 23:1; Izajáš 40:11; Ezechiel 34:15; Židům 13:20; 1 Petrův 2:25; Zjevení Janovo 7:17; Jan 15:13; 1 Janův 3:16])

ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ ποιμὴν ὁ καλός ὁ ποιμὴν ὁ καλὸς τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ τίθησιν ὑπὲρ τω̑ν προβάτων

אֵנָא אנָא רָעיָא טָבָא רָעיָא טָבָא נַפשֵׁה סָאֵם חלָף עָנֵה׃

[(4) John 10, 12]

הַשָֹכִיר, שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹעֶה וְהַצֹּאן אֵינָן צֹאנוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַזְּאֵב בָּא, עוֹזֵב אֶת הַצֹּאן וּבוֹרֵחַ וְהַזְּאֵב חוֹטֵף וּמְפַזֵּר אוֹתָן,

וְהַ׹ָּׂכִיר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רֹעֶה וְלֹא-לוֺ הַצֹּאן יִרְאֶה אֶת-הַזְּאֵב בָּא יַעֲזֹב אֶת-הַצֹּאן וְיָנוּס וְהַזְּאֵב יַחֲטֹף וְיָפִיץ אֶת-הַצֹּאן:

Ale nájemník a ten, kterýž není pastýř, jehož nejsou ovce vlastní, vida vlka, an jde, i opouští ovce i utíká, a vlk lapá a rozhání ovce.

Ten, kdo není pastýř, kdo pracuje jen za mzdu a ovce nejsou jeho vlastní, opouští je a utíká, když vidí, že se blíží vlk. A vlk ovce trhá a rozhání.

ὁ μισθωτὸς καὶ ου᾿κ ω῍ν ποιμήν ου῟ ου᾿κ ε῎στιν τὰ πρόβατα ι῎δια θεωρει̑ τὸν λύκον ε᾿ρχόμενον καὶ α᾿φίησιν τὰ πρόβατα καὶ φεύγει καὶ ὁ λύκος ἁρπάζει αυ᾿τὰ καὶ σκορπίζει

אַגִירָא דֵּין דּלָא הוָא רָעיָא ולַו דִּילֵה אֵנֻון עֵרבֵּא מָא דַּחזָא דִּאבָא דָּאתֵא שָׁבֵק עָנָא ועָרֵק וָאתֵא דִּאבָא חָטֵף וַמבַדַּר לָה לעָנָא׃

[(4) John 10, 13]

שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵחַ אֵינוֹ אֶלָּא שָׂכִיר וְאֵין הוּא דּוֹאֵג לַצֹּאן.

וְהַ׹ָּׂכִיר נָס כִּי שָׂכִיר הוּא וְלֹא יִדְאַג לַצֹּאן:

Nájemník pak utíká; nebo nájemník jest, a nemá péče o ovce.

Tomu, kdo je najat za mzdu, na nich nezáleží.

ο῞τι μισθωτός ε᾿στιν καὶ ου᾿ μέλει αυ᾿τω̑ περὶ τω̑ν προβάτων

אַגִירָא דֵּין עָרֵק מֵטֻל דַּאגִירָא הֻו ולָא בּטִיל לֵה עַל עָנָא׃

[(4) John 10, 14]

אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב. אֲנִי מַכִּיר אֶת שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי מַכִּירִים אוֹתִי,

אֲנִי הוּא הָרֹעֶה הַטּוֺב יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-לִי וְנוֺדַעְתִּי לַאֲשֶׁר לִי:

Já jsem ten dobrý pastýř, a známť své, a znajíť mne mé.

Já jsem dobrý pastýř; znám své ovce a ony znají mne, ([Jan 10:27])

ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ ποιμὴν ὁ καλός καὶ γινὼσκω τὰ ε᾿μὰ καὶ γινὼσκουσί με τὰ ε᾿μά

אֵנָא אנָא רָעיָא טָבָא ויָדַע אנָא לדִילי ומֵתִידַע אנָא מֵן דִּילי׃

[(4) John 10, 15]

כְּשֵׁם שֶׁהָאָב מַכִּיר אוֹתִי וַאֲנִי מַכִּיר אֶת הָאָב; וְאֶת נַפְשִׁי נוֹתֵן אֲנִי בְּעַד הַצֹּאן.

כַּאֲשֶׁר גַּם-הָאָב יֹדֵעַ אֹתִי וַאֲנִי יֹדֵעַ אֶת-הָאָב וְאֶת-נַפְשִׁי אֶתֵּן בְּעַד הַצֹּאן:

Jakož mne zná Otec, a já znám Otce, a duši svou pokládám za ovce.

tak jako mě zná Otec a já znám Otce. A svůj život dávám za ovce. ([Matouš 11:27; Jan 10:11])

καθώς γινὼσκει με ὁ πατὴρ κα᾿γώ γινὼσκω τὸν πατέρα καὶ τὴν ψυχήν μου τίθημι ὑπὲρ τω̑ν προβάτων

אַיכַּנָא דּיָדַע לִי אָבי וֵאנָא יָדַע אנָא לָאבי ונַפשׁי סָאֵם אנָא חלָף עָנָא׃

[(4) John 10, 16]

גַּם צֹאן אֲחֵרוֹת יֵשׁ לִי, אֲשֶׁר אֵינָן מִן הַמִּכְלָא הַזֶּה. עָלַי לְהַנְהִיג גַּם אוֹתָן. הֵן אֶת קוֹלִי תִּשְׁמַעְנָה וְיִהְיֶה עֵדֶר אֶחָד וְרוֹעֶה אֶחָד.

וְעוֺד צֹאן אֲחֵרוֺת יֶשׁ-לִי אֲשֶׁר אֵינָן מִן-הַמִּכְלָה הַזֹּאת וְעָלַי לִנְהַג גַּם-אֹתָן וְהֵנָּה בְּקוֺלִי תִשְׁמַעְנָה וְהָיָה עֵדֶר אֶחָד וְרֹעֶה אֶחָד:

A mámť i jiné ovce, kteréž nejsou z tohoto ovčince. I tyť musím přivesti; nebo hlas můj slyšeti budou. A budeť jeden ovčinec a jeden pastýř.

Mám i jiné ovce, které nejsou z tohoto ovčince. I ty musím přivést. Uslyší můj hlas a bude jedno stádo, jeden pastýř. ([Izajáš 56:6-Izajáš 56:8; Jan 11:52])

καὶ α῎λλα πρόβατα ε῎χω α῍ ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ τη̑ς αυ᾿λη̑ς ταύτης κα᾿κει̑να δει̑ με α᾿γαγει̑ν καὶ τη̑ς φωνη̑ς μου α᾿κούσουσιν καὶ γενήσονται μία ποίμνη ει῟ς ποιμήν

אִית לִי דֵּין אָף עֵרבֵּא אחרָנֵא אַילֵין דּלָא הוַו מֵן טיָרָא הָנָא וָאף להֻון וָלֵא לִי למַיתָּיֻו אֵנֻון ונֵשׁמעֻון קָלי ותֵהוֵא עָנָא כֻּלָה חדָא וחַד רָעיָא׃

[(4) John 10, 17]

מִשּׁוּם כָּךְ אוֹהֵב אוֹתִי הָאָב: מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי וְאֶקַּח אוֹתָהּ שׁוּב.

עַל-כֵּן יֶאֱהָבַנִי הָאָב כִּי אֶת-נַפְשִׁי אֶתֵּן וְאָשִׁיב וְאֶקָּחֶיהָ:

Protož mne Otec miluje, že já pokládám duši svou, abych ji zase vzal.

Proto mě Otec miluje, že dávám svůj život, abych jej opět přijal. ([Skutky apoštolské 2:24])

διὰ του̑τό με ὁ πατὴρ α᾿γαπα̑ ο῞τι ε᾿γώ τίθημι τὴν ψυχήν μου ι῞να πάλιν λάβω αυ᾿τήν

מֵטֻל הָנָא אָבי רָחֵם לִי דֵּאנָא סָאֵם אנָא נַפשׁי דּתֻוב אֵסבִיה׃

[(4) John 10, 18]

אִישׁ לֹא נָטַל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ מֵעַצְמִי. יֵשׁ לִי סַמְכוּת לָתֵת אוֹתָהּ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לָקַחַת אוֹתָהּ שׁוּב. אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי מֵאֵת אָבִי."

אִישׁ לֹא יִקַּח נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִי אִם-אֲנִי אֶתְּנֶנָּה יֶשׁ-לְאֵל יָדִי לְתִתָּהּ וְיֶשׁ-לְאֵל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָי זֹאת הַמִּצְוָה צֻוֵּיתִי מֵאֵת אָבִי:

Nižádnýť jí nebéře ode mne, ale já pokládám ji sám od sebe. Mám moc položiti ji, a mám moc zase vzíti ji. To přikázaní vzal jsem od Otce svého.

Nikdo mi ho nebere(k), ale já jej dávám sám od sebe. Mám moc svůj život dát a mám moc jej opět přijmout. Takový příkaz jsem přijal od svého Otce.“ (k) var: nevzal ([Marek 10:32; Jan 14:31 Jan 15:10])

ου᾿δεὶς αι῎ρει αυ᾿τὴν α᾿π῾ ε᾿μου̑ α᾿λλ῾ ε᾿γώ τίθημι αυ᾿τὴν α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ ε᾿ξουσίαν ε῎χω θει̑ναι αυ᾿τήν καὶ ε᾿ξουσίαν ε῎χω πάλιν λαβει̑ν αυ᾿τήν ταύτην τὴν ε᾿ντολὴν ε῎λαβον παρὰ του̑ πατρός μου

לָא הוָא אנָשׁ שָׁקֵל לָה מֵני אֵלָא אֵנָא סָאֵם אנָא לָה מֵן צֵביָני שַׁלִיט אנָא גֵּיר דַּאסִימִיה ושַׁלִיט אנָא דּתֻוב אֵסבִיה דּהָנָא פֻּוקדָּנָא קַבּלֵת מֵן אָבי׃ ס

[(4) John 10, 19]

שׁוּב נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַשּׁוֹמְעִים בִּגְלַל דְּבָרָיו אֵלֶּה.

וַיֵּחָלְקוּ הַיְּהוּדִים עוֺד הַפַּעַם עַל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

Tedy stala se opět různice mezi Židy pro ty řeči.

Pro tato slova došlo mezi Židy opět k roztržce. ([Jan 7:43 Jan 9:16])

σχίσμα πάλιν ε᾿γένετο ε᾿ν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις διὰ τοὺς λόγους τούτους

וַהוָת תֻּוב פָּלגֻּותָא בַּינַי יִהֻודָיֵא מֵטֻל מֵלֵא הָלֵין׃

[(4) John 10, 20]

אָמְרוּ רַבִּים מֵהֶם: "שֵׁד בּוֹ; הוּא מְשֻׁגָּע. לָמָּה אַתֶּם מַקְשִׁיבִים אֵלָיו?"

רַבִּים מֵהֶם אָמְרוּ רוּחַ רָע בּוֺ וּמְשֻׁגָּע הוּא לָמָּה-זֶּה תִּשְׁמְעוּ אֵלָיו:

A pravili mnozí z nich: Ďábelství má a blázní. Co ho posloucháte?

Mnozí z nich říkali: „Je posedlý zlým duchem a blázní. Proč ho posloucháte?“ ([Marek 3:21 Marek 3:30; Jan 7:20 Jan 8:48])

ε῎λεγον δὲ πολλοὶ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν δαιμόνιον ε῎χει καὶ μαίνεται τί αυ᾿του̑ α᾿κούετε

וָאמרִין הוַו סַגִּיֵאא מֵנהֻון דּדַיוָא אִית לֵה ומֵשׁנָא שׁנָא מָנָא שָׁמעִין אנתֻּון לֵה׃

[(4) John 10, 21]

אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵלֶּה אֵינָן מִלִּים שֶׁל אֲחוּז שֵׁד. הַאִם יָכוֹל שֵׁד לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְרִים?"

וַאֲחֵרִים אָמְרוּ אֵין הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבְרֵי בַעַל רוּחַ רָע הֲיֵשׁ עִם-רוּחַ רָע לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְרִים:

Jiní pravili: Tato slova nejsou ďábelství majícího. Zdaliž ďábelství může slepých oči otvírati?

Jiní říkali: „Tak nemluví posedlý. Což může zlý duch otevřít oči slepých?“ ([Marek 3:23])

α῎λλοι ε῎λεγον ταυ̑τα τὰ ρ᾿ήματα ου᾿κ ε῎στιν δαιμονιζομένου μὴ δαιμόνιον δύναται τυφλω̑ν ο᾿φθαλμοὺς α᾿νοι̑ξαι

אחרָנֵא דֵּין אָמרִין הוַו הָלֵין מֵלֵא לָא הוַי דּדַיוָנָא למָא דַּיוָא מֵשׁכַּח עַינֵא דּסַמיָא לַמפַתָּחֻו׃ ס

[(4) John 10, 22]

אוֹתָהּ עֵת חָגְגוּ בִּירוּשָׁלַיִם אֶת חַג הַחֲנֻכָּה. חֹרֶף הָיָה.

וַיְהִי בִּימֵי הַחֲנֻכָּה בִּימֵי הַחֹרֶף בִּירוּשָׁלָיִם:

Bylo pak posvícení v Jeruzalémě, a zima byla.

Byly právě svátky posvěcení jeruzalémského chrámu; bylo to v zimě.

ε᾿γένετο τότε τὰ ε᾿γκαίνια ε᾿ν τοι̑ς ῾Ιεροσολύμοις χειμών η῟ν

הוָא דֵּין עִאדָא דּחֻודָתָא בֻּאורִשׁלֵם וסַתוָא הוָא׃

[(4) John 10, 23]

כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שְׁלֹמֹה,

וַיִּתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שְׁלֹמֹה:

I procházel se Ježíš v chrámě po síňci Šalomounově.

Ježíš se procházel v chrámě, v sloupoví Šalomounově. ([Skutky apoštolské 3:11 Skutky apoštolské 5:12])

καὶ περιεπάτει ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ε᾿ν τη̑ στοα̑ του̑ Σολομω̑νος

וַמהַלֵך הוָא יֵשֻׁוע בּהַיכּלָא בֵּאסטוָא דַּשׁלֵימֻון׃

[(4) John 10, 24]

הִקִּיפוּהוּ פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "עַד מָתַי תַּחֲזִיק אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּמֶתַח? אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ בְּבֵרוּר."

וַיָּסֹבּוּ אֹתוֺ הַיְהוּדִים וַיֹּאמְרוּ עַד-אָנָה תִמְשְׁכֵנוּ בְנַפְשֵׁנוּ אִם-אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ הַגֶּד-לָנוּ לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ:

Tedy obstoupili jej Židé, a řekli jemu: Dokudž duši naši držíš: Jestliže jsi ty Kristus, pověz nám zjevně.

Židé ho obklopili a řekli mu: „Jak dlouho nás chceš držet v nejistotě? Jsi-li Mesiáš(l), řekni nám to otevřeně!“ (l) ř: Kristus ([Lukáš 22:67])

ε᾿κύκλωσαν ου῏ν αυ᾿τὸν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι καὶ ε῎λεγον αυ᾿τω̑ ε῞ως πότε τὴν ψυχὴν ἡμω̑ν αι῎ρεις ει᾿ σὺ ει῏ ὁ Χριστός ει᾿πὲ ἡμι̑ν παρρησία

וחַדרֻוהי יִהֻודָיֵא וָאמרִין לֵה עדַמָא לֵאמַתי נָסֵב אַנתּ נַפשַׁן אֵן אַנתּ הֻו משִׁיחָא אֵמַר לַן גַּליָאיִת׃

[(4) John 10, 25]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמַרְתִּי לָכֶם וְאֵינְכֶם מַאֲמִינִים. הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי - אֵלֶּה מְעִידִים עָלַי,

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֵן הִגַּדְתִּי לָכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי הֵם לִי לְעֵדוּת:

Odpověděl jim Ježíš: Pověděl jsem vám, a nevěříte. Skutkové, kteréž já činím ve jménu Otce svého, tiť svědectví vydávají o mně.

Ježíš jim odpověděl: „Řekl jsem vám to, a nevěříte. Skutky, které činím ve jménu Otce, ty o mně vydávají svědectví. ([Jan 5:36 Jan 10:38])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πον ὑμι̑ν καὶ ου᾿ πιστεύετε τὰ ε῎ργα α῍ ε᾿γώ ποιω̑ ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ πατρός μου ταυ̑τα μαρτυρει̑ περὶ ε᾿μου̑

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אֵמרֵת לכֻון ולָא מהַימנִין אנתֻּון וַעבָדֵא דֵּאנָא עָבֵד אנָא בַּשׁמֵה דָּאבי הֵנֻון סָהדִּין עלַי׃

[(4) John 10, 26]

אַךְ אַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם מִצֹּאנִי.

רַק אַתֶּם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא מִצֹּאנִי אַתֶּם כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם:

Ale vy nevěříte, nebo nejste z ovcí mých, jakož jsem vám pověděl.

Ale vy nevěříte, protože nejste z mých ovcí(m). (m) var: + jak jsem vám řekl ([Jan 8:47])

α᾿λλὰ ὑμει̑ς ου᾿ πιστεύετε ο῞τι ου᾿κ ε᾿στὲ ε᾿κ τω̑ν προβάτων τω̑ν ε᾿μω̑ν

אֵלָא אַנתֻּון לָא מהַימנִין אנתֻּון מֵטֻל דּלָא הוַיתֻּון מֵן עֵרבַּי אַיכַּנָא דֵּאמרֵת לכֻון׃

[(4) John 10, 27]

צֹאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי

צֹאנִי שֹׁמְעוֺת אֶת-קֹלִי וַאֲנִי יֹדֵעַ אֹתָן וְהֵנָּה הֹלְכוֺת אַחֲרָי:

Ovceť mé hlas můj slyší, a já je znám, a následujíť mne.

Moje ovce slyší můj hlas, já je znám, jdou za mnou ([Jan 10:4])

τὰ πρόβατα τὰ ε᾿μὰ τη̑ς φωνη̑ς μου α᾿κούουσιν κα᾿γώ γινὼσκω αυ᾿τά καὶ α᾿κολουθου̑σίν μοι

עֵרבֵּא דִּילי קָלי שָׁמעִין וֵאנָא יָדַע אנָא להֻון והֵנֻון אָתֵין בָּתַרי׃

[(4) John 10, 28]

וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָם; וְלֹא תֹּאבַדְנָה לְעוֹלָם, אַף לֹא יַחֲטֹף אוֹתָן אִישׁ מִיָּדִי.

וְחַיֵּי עוֺלָם אֶתֵּן לָהֶן לֹא תֹאבַדְנָה לָנֶצַח וְלֹא יַחֲטֹף אֹתָן אִישׁ מִיָּדִי:

A jáť život věčný dávám jim, a nezahynouť na věky, aniž jich kdo vytrhne z ruky mé.

a já jim dávám věčný život: nezahynou navěky a nikdo je z mé ruky nevyrve. ([Jan 6:39 Jan 17:12 Jan 18:9])

κα᾿γώ δίδωμι αυ᾿τοι̑ς ζωὴν αι᾿ὼνιον καὶ ου᾿ μὴ α᾿πόλωνται ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να καὶ ου᾿χ ἁρπάσει τις αυ᾿τὰ ε᾿κ τη̑ς χειρός μου

וֵאנָא יָהֵב אנָא להֻון חַיֵא דַּלעָלַם ולָא נִאבדֻּון לעָלַם ולָא אנָשׁ נֵחטֻוף אֵנֻון מֵן אִידַי׃

[(4) John 10, 29]

אָבִי שֶׁנָּתַן אוֹתָן לִי גָּדוֹל מִכֹּל וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לַחֲטֹף אוֹתָן מִיָּד הָאָב.

אָבִי אֲשֶׁר נְתָנָן לִי אַדִּיר הוּא מִכֹּל וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר-יוּכַל לַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיַּד הָאָב:

Otec můj, kterýž mi je dal, větší jest nade všecky, a žádnýť jich nemůže vytrhnouti z ruky Otce mého.

Můj Otec, který mi je dal, je větší nade všecky, a nikdo je nemůže vyrvat z Otcovy ruky(n). (n) var: Co mně můj Otec dal, je větší než všecko ostatní; a nikdo nemůže nic vyrvat z Otcovy ruky.

ὁ πατήρ μου ο῍ δέδωκέν μοι πάντων μει̑ζόν ε᾿στιν καὶ ου᾿δεὶς δύναται ἁρπάζειν ε᾿κ τη̑ς χειρὸς του̑ πατρός

אָבי גֵּיר דּיַהב לִי מֵן כֻּל רַב הֻו ולָא אנָשׁ מֵשׁכַּח דּמֵן אִידֵה דָּאבי נֵחטֻוף׃

[(4) John 10, 30]

אֲנִי וְהָאָב אֶחָד אֲנַחְנוּ."

וַאֲנִי וְהָאָב אֶחָד:

Já a Otec jedno jsme.

Já a Otec jsme jedno.“ ([Jan 10:38 Jan 17:21])

ε᾿γώ καὶ ὁ πατὴρ ε῞ν ε᾿σμεν

אֵנָא וָאבי חַד חנַן׃

[(4) John 10, 31]

שׁוּב הֵרִימוּ אֲבָנִים כְּדֵי לִרְגֹּם אוֹתוֹ.

וַיּוֺסִיפוּ הַיְּהוּדִים וַיִּשְׂאוּ אֲבָנִים לְסָקְלוֺ:

Tedy zchápali opět kamení Židé, aby jej kamenovali.

Židé se opět chopili kamenů, aby ho ukamenovali. ([Jan 8:59])

ε᾿βάστασαν πάλιν λίθους οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ι῞να λιθάσωσιν αυ᾿τόν

וַשׁקַלו תֻּוב יִהֻודָיֵא כִּאפֵא למֵרגּמֵה סּ סּ׃

[(4) John 10, 32]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים הֶרְאֵיתִי לָכֶם מֵאֵת הָאָב; עַל אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מֵהֶם תִּרְגְּמוּנִי?"

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֵן מַעֲשִׂים רַבִּים טוֺבִים הֶרְאֵיתִי לָכֶם מֵאֵת הָאָב עַל-אֵי-זֶה מִן-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה תִּסְקְלֻנִי:

Odpověděl jim Ježíš: Mnohé dobré skutky ukázal jsem vám od Otce svého. Pro který z těch skutků kamenujete mne?

Ježíš jim řekl: „Ukázal jsem vám mnoho dobrých skutků od Otce. Pro který z nich mě chcete kamenovat?“

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς πολλὰ ε῎ργα καλὰ ε῎δειξα ὑμι̑ν ε᾿κ του̑ πατρός διὰ ποι̑ον αυ᾿τω̑ν ε῎ργον ε᾿μὲ λιθάζετε

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע סַגִּיֵאא עבָדֵא שַׁפִּירֵא מֵן לוָת אָבי חַוִיתכֻון מֵטֻל אַינָא עבָדָא מֵנהֻון רָגמִין אנתֻּון לִי׃

[(4) John 10, 33]

עָנוּ לוֹ: "לֹא עַל מַעֲשֶׂה טוֹב נִרְגֹּם אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם וְעַל שֶׁבִּהְיוֹתְךָ אָדָם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת עַצְמְךָ אֱלֹהִים."

וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ הַיְּהוּדִים לֵאמֹר עַל-מַעֲשֶׂה טוֺב לֹא נִסְקְלֶךׇ כִּי אִם-עַל-חִלּוּל הַשֵּׁם בַּאֲשֶׁר כִּי אָדָם אַתָּה וְהִנְּךׇ אֹמֵר לְנַפְשְׁךׇ אֱלֹהִים אָתָּה:

Odpověděli jemu Židé, řkouce. Pro dobrý skutek tebe nekamenujeme, ale pro rouhání, totiž že ty, člověk jsa, děláš se Bohem.

Židé mu odpověděli: „Nechceme tě kamenovat pro dobrý skutek, ale pro rouhání: jsi člověk a tvrdíš, že jsi Bůh.“ ([Leviticus 24:16; Marek 14:64; Jan 5:18])

α᾿πεκρίθησαν αυ᾿τω̑ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι περὶ καλου̑ ε῎ργου ου᾿ λιθάζομέν σε α᾿λλὰ περὶ βλασφημίας καὶ ο῞τι σὺ α῎νθρωπος ω῍ν ποιει̑ς σεαυτὸν θεόν

אָמרִין לֵה יִהֻודָיֵא לָא הוָא מֵטֻל עבָדֵא שַׁפִּירֵא רָגמִין חנַן לָך אֵלָא מֵטֻל דַּמגַדֵּף אַנתּ וכַד אִיתַיךְּ בַּר אנָשָׁא עָבֵד אַנתּ נַפשָׁך אַלָהָא׃

[(4) John 10, 34]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כְּלוּם לֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם, 'אֲנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם'?

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא כָתוּב בְּתוֺרַתְכֶם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם:

Odpověděl jim Ježíš: Však psáno jest v zákoně vašem: Já jsem řekl: Bohové jste.

Ježíš jim řekl: „Ve vašem zákoně je přece psáno: ‚Řekl jsem: jste bohové.‘ ([Žalmy 82:6])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ε῎στιν γεγραμμένον ε᾿ν τω̑ νόμω ὑμω̑ν ο῞τι ε᾿γώ ει῏πα θεοί ε᾿στε

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא הוָא הָכַנָא כּתִיב בּנָמֻוסכֻון דֵּאנָא אֵמרֵת דַּאלָהֵא אַנתֻּון׃

[(4) John 10, 35]

אִם הוּא אָמַר 'אֱלֹהִים' לְאֵלֶּה אֲשֶׁר דְּבַר אֱלֹהִים הָיָה אֲלֵיהֶם - וְאֶת הַכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְהָפֵר -

וְעַתָּה אִם-אֲנָשִׁים נִקְרְאוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר תּוֺרַת הָאֱלֹהִים אִתָּם וּדְבַר הַכָּתוּב אֵין לְהָשִׁיב:

Poněvadž ty nazval bohy, k nimž řeč Boží stala se, a nemůže zrušeno býti písmo,

Jestliže Bůh ty, jichž se týká toto slovo, nazval bohy – a Písmo musí platit –

ει᾿ ε᾿κείνους ει῏πεν θεοὺς πρὸς ου῍ς ὁ λόγος του̑ θεου̑ ε᾿γένετο καὶ ου᾿ δύναται λυθη̑ναι ἡ γραφή

אֵן להָנֻון אֵמַר אַלָהֵא מֵטֻל דַּלוָתהֻון הוָת מֵלתָא דַּאלָהָא ולָא מֵשׁכַּח כּתָבָא דּנֵשׁתּרֵא׃

[(4) John 10, 36]

הַאִם תֹּאמְרוּ אַתֶּם לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב קִדְּשׁוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הָעוֹלָם, 'מְגַדֵּף אַתָּה', מִשּׁוּם שֶׁאָמַרְתִּי 'בֶּן־אֱלֹהִים אֲנִי'?

אֵיךְ תֹּאמְרוּן עַל-זֶה אֲשֶׁר קִדְּשׁוֺ הָאָב וַיִּשְׁלָחֵהוּ בָאָרֶץ מְגַדֵּף אָתָּה יַעַן אָמַרְתִּי בֶּן-הָאֱלֹהִים אָנִי:

Mně pak, kteréhož posvětil Otec a poslal na svět, vy pravíte: Rouháš se, že jsem řekl: Syn Boží jsem?

jak můžete obviňovat mne, kterého Otec posvětil a poslal do světa, že se rouhám, protože jsem řekl: Jsem Boží Syn? ([Jan 5:23 Jan 5:37 Jan 7:16 Jan 7:33; Jan 12:45; Jan 14:24])

ο῍ν ὁ πατὴρ ἡγίασεν καὶ α᾿πέστειλεν ει᾿ς τὸν κόσμον ὑμει̑ς λέγετε ο῞τι βλασφημει̑ς ο῞τι ει῏πον υἱὸς του̑ θεου̑ ει᾿μι

לַאינָא דַּאבָא קַדּשֵׁה ושַׁדּרֵה לעָלמָא אַנתֻּון אָמרִין אנתֻּון דַּמגַדֵּף אַנתּ עַל דֵּאמרֵת לכֻון דַּברֵה אנָא דַּאלָהָא׃

[(4) John 10, 37]

אִם אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂי אָבִי, אַל תַּאֲמִינוּ לִי.

אִם-לֹא עָשִׂיתִי אֶת-מַעֲשֵׂי אָבִי לֹא תַאֲמִינוּ לִי:

Nečiním-liť skutků Otce svého nevěřte mi.

Nečiním-li skutky svého Otce, nevěřte mi!

ει᾿ ου᾿ ποιω̑ τὰ ε῎ργα του̑ πατρός μου μὴ πιστεύετέ μοι

אֵלָא עָבֵד אנָא עבָדֵא דָּאבי לָא תּהַימנֻונָני׃

[(4) John 10, 38]

אֲבָל אִם אֲנִי עוֹשֶׂה, אַף אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי, הַאֲמִינוּ לַמַּעֲשִׂים, לְמַעַן תַּכִּירוּ וְתֵדְעוּ שֶׁהָאָב בִּי וַאֲנִי בָּאָב."

וְאִם-עֲשִׂיתִים אַף כִּי לֹא-אֲבִיתֶם לְהַאֲמִין בִּי הַאֲמִינוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדָי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ כִּי הָאָב בִּי וַאֲנִי בָּאָב:

Pakliť činím, byste pak mně nevěřili, skutkům věřte, abyste poznali a věřili, že

Jestliže je však činím a nevěříte mně, věřte těm skutkům, abyste jednou provždy pochopili, že Otec je ve mně a já v Otci.“ ([Jan 5:36 Jan 10:25 Jan 14:11])

ει᾿ δὲ ποιω̑ κα῍ν ε᾿μοὶ μὴ πιστεύητε τοι̑ς ε῎ργοις πιστεύετε ι῞να γνω̑τε καὶ γινὼσκητε ο῞τι ε᾿ν ε᾿μοὶ ὁ πατὴρ κα᾿γώ ε᾿ν τω̑ πατρί

אֵן דֵּין עָבֵד אנָא אָפֵן לִי לָא מהַימנִין אנתֻּון להֻון לַעבָדֵא הַימֵנו דּתֵדּעֻון וַתהַימנֻון דָּאבי בִּי וֵאנָא בָּאבי׃ ס

[(4) John 10, 39]

אָז נִסּוּ שׁוּב לִתְפֹּס אוֹתוֹ וְהוּא חָמַק מִיָּדָם.

וַיּוֺסִיפוּ וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֺ אַךְ הוּא נִמְלַט מִיָּדָם:

Tedy opět hledali ho jíti, ale vyšel z rukou jejich.

Opět se ho chtěli zmocnit, on jim však unikl. ([Jan 7:30 Jan 8:20])

ε᾿ζήτουν ου῏ν αυ᾿τὸν πάλιν πιάσαι καὶ ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κ τη̑ς χειρὸς αυ᾿τω̑ν

וַבעַו הוַו תֻּוב דּנֵאחדֻּונָיהי וַנפַק לֵה מֵן בֵּית אִידַיהֻון׃

[(4) John 10, 40]

הוּא הָלַךְ וְשָׁב אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הִטְבִּיל יוֹחָנָן בָּרִאשׁוֹנָה, וְנִשְׁאַר שָׁם.

וַיֵּצֵא וַיָּשָׁב אֶל-עֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶל-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר יוֺחָנָן הָיָה מְטַבֵּל שָׁם בַּתְּחִלָּה וַיֵּשֶׁב שָׁם:

I odšel opět za Jordán na to místo, kdež nejprvé Jan křtil, a pozůstal tam.

Odešel znovu na druhý břeh Jordánu, na místo, kde dříve křtil Jan, a tam se zdržoval. ([Jan 1:28])

καὶ α᾿πη̑λθεν πάλιν πέραν του̑ ᾽Ιορδάνου ει᾿ς τὸν τόπον ο῞που η῟ν ᾽Ιωάννης τὸ πρω̑τον βαπτίζων καὶ ε῎μεινεν ε᾿κει̑

וֵאזַל לֵה לעֵברָא דּיֻורדּנָן לדֻוכּתָא אַיכָּא דִּאיתַוהי הוָא יֻוחַנָן מֵן קדִים כַּד מַעמֵד הוָא וַהוָא תַּמָן׃ ס

[(4) John 10, 41]

רַבִּים בָּאוּ אֵלָיו. "יוֹחָנָן לֹא עָשָׂה שׁוּם נֵס", אָמְרוּ, "אַךְ כָּל מַה שֶּׁאָמַר יוֹחָנָן עַל הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה אֱמֶת."

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רַבִּים וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה יוֺחָנָן לֹא-נָתַן מוֺפֵת אֲבָל כָּל-אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל-הָאִישׁ הַזֶּה אֱמֶת הוּא:

I přišli k němu mnozí, a pravili: Jan zajisté žádného divu neučinil, ale všecko, cožkoli mluvil Jan o tomto, pravé bylo.

Mnozí k němu přicházeli a říkali: „Jan sice neučinil žádné znamení, ale vše, co o něm řekl, je pravda.“ ([Jan 1:27 Jan 1:30 Jan 1:34])

καὶ πολλοὶ η῟λθον πρὸς αυ᾿τὸν καὶ ε῎λεγον ο῞τι ᾽Ιωάννης μὲν σημει̑ον ε᾿ποίησεν ου᾿δέν πάντα δὲ ο῞σα ει῏πεν ᾽Ιωάννης περὶ τούτου α᾿ληθη̑ η῟ν

וֵאתַו אנָשָׁא סַגִּיֵאא לוָתֵה וָאמרִין הוַו דּיֻוחַנָן אָף לָא חדָא אָתָא עבַד כֻּלמֵדֵּם דֵּין דֵּאמַר יֻוחַנָן עַל גַּברָא הָנָא שַׁרִיר הֻו׃

[(4) John 10, 42]

וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בּוֹ שָׁם.

וַיַּאֲמִינוּ-בוֺ רַבִּים בַּמָּקוֺם הַהוּא:

A mnozí tam uvěřili v něho.

A mnoho lidí tam v Ježíše uvěřilo. ([Jan 2:23 Jan 7:31 Jan 8:30 Jan 11:45 Jan 12:11])

καὶ πολλοὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τὸν ε᾿κει̑

וסַגִּיֵאא הַימֵנו בֵּה סס׃

[(4) John 11, 01]

מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ.

וַיְהִי אִישׁ חֹלֶה וּשְׁמוֺ אֶלְעָזָר מִבֵּית-עַנְיָה מְקוֺם מוֺשַׁב מִרְיָם וּמַרְתָא אֲחוֺתָהּ:

Byl pak nemocen nějaký Lazar z Betany, z městečka Marie a Marty, sestry její.

Byl nemocen jeden člověk, Lazar z Betanie, z vesnice, kde bydlela Marie a její sestra Marta.

η῟ν δέ τις α᾿σθενω̑ν Λάζαρος α᾿πὸ Βηθανίας ε᾿κ τη̑ς κὼμης Μαρίας καὶ Μάρθας τη̑ς α᾿δελφη̑ς αυ᾿τη̑ς

אִית הוָא דֵּין חַד דַּכרִיה לָעָזַר מֵן בֵּית־עַניָא קרִיתָא אַחֻוה דּמַריַם וַדמָרתָּא׃ ס

[(4) John 11, 02]

מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה.

הִיא מִרְיָם אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת-הָאָדוֺן בְּשֶׁמֶן רֹקֵחַ וּבְשַׂעֲרֹתֶיהָ נִגְּבָה אֶת-רַגְלָיו וְאֶלְעָזָר הוּא אָחִיהָ אֲשֶׁר חָלָה:

A to byla ta Maria, kteráž pomazala Pána mastí, a vytřela nohy jeho vlasy svými, jejíž bratr Lazar byl nemocen.

To byla ta Marie, která pomazala Pána vzácným olejem a nohy mu otřela svými vlasy; a její bratr Lazar byl nemocen. ([Jan 12:3])

η῟ν δὲ Μαριὰμ ἡ α᾿λείψασα τὸν κύριον μύρω καὶ ε᾿κμάξασα τοὺς πόδας αυ᾿του̑ ται̑ς θριξὶν αυ᾿τη̑ς η῏ς ὁ α᾿δελφὸς Λάζαρος η᾿σθένει

מַריַם דֵּין הָדֵא אִיתֵיה הָי דּמֵשׁחַת בּבֵסמָא רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע ושַׁויַת בּסַערָה אַחֻוה הוָא דּהָדֵא לָעָזַר דַּכרִיה הוָא׃ ס

[(4) John 11, 03]

שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה."

וַתִּשְׁלַחְנָה הָאֲחָיוֺת אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנִי הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר נַפְשְׁךׇ אֲהֵבַתְהוּ חֹלֶה הוּא:

Tedy poslaly k němu ty sestry, řkouce: Pane, aj, ten, kteréhož miluješ, nemocen jest.

Sestry mu vzkázaly: „Pane, ten, kterého máš rád, je nemocen.“

α᾿πέστειλαν ου῏ν αἱ α᾿δελφαὶ πρὸς αυ᾿τὸν λέγουσαι κύριε ι῎δε ο῍ν φιλει̑ς α᾿σθενει̑

ושַׁדַּרֵין תַּרתַּיהֵין אַחוָתֵה לוָת יֵשֻׁוע וָאמרָן מָרַן הָא הַו דּרָחֵם אַנתּ כּרִיה׃

[(4) John 11, 04]

שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים."

וַיִשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הַמַּחֲלָה הַזֹּאת לֹא לַמָּוֶת כִּי אִם-לִכְבוֺד הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִכָּבֶד-בָּהּ בֶּן-הָאֱלֹהִים:

A uslyšav to Ježíš, řekl: nemoc ta není k smrti, ale pro slávu Boží, aby oslaven byl Syn Boží skrze ni.

Když to Ježíš uslyšel, řekl: „Ta nemoc není k smrti, ale k slávě Boží, aby Syn Boží byl skrze ni oslaven.“ ([Jan 9:3])

α᾿κούσας δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν αυ῞τη ἡ α᾿σθένεια ου᾿κ ε῎στιν πρὸς θάνατον α᾿λλ῾ ὑπὲρ τη̑ς δόξης του̑ θεου̑ ι῞να δοξασθη̑ ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ δι῾ αυ᾿τη̑ς

יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר הָנָא כֻּורהָנָא לָא הוָא דּמַותָּא אֵלָא חלָף תֵּשׁבֻּוחתָּא דַּאלָהָא דּנֵשׁתַּבַּח בּרֵה דַּאלָהָא מֵטֻלָתֵה׃

[(4) John 11, 05]

יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר.

וְיֵשׁוּעַ אָהַב אֶת-מַרְתָא וְאֶת-אֲחוֺתָהּ וְאֶת-אֶלְעָזָר:

Miloval pak Ježíš Martu i sestru její i Lazara.

Ježíš Martu, její sestru i Lazara miloval.

η᾿γάπα δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς τὴν Μάρθαν καὶ τὴν α᾿δελφὴν αυ᾿τη̑ς καὶ τὸν Λάζαρον

מַחֵב הוָא דֵּין הֻו יֵשֻׁוע למָרתָּא וַלמַריַם וַללָעָזַר׃

[(4) John 11, 06]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

וַיְהִי בְּשָׁמְעוֺ כִּי חָלָה וַיִּתְמַהְמַהּ וַיֵּשֶׁב יוֺמַיִם בַּמָּקוֺם אֲשֶׁר-הוּא שָׁם:

A jakž uslyšel, že by nemocen byl, tedy pozůstal za dva dni na tom místě, kdež byl.

Když uslyšel, že je Lazar nemocen, zůstal ještě dva dny na tom místě, kde byl.

ὡς ου῏ν η῎κουσεν ο῞τι α᾿σθενει̑ τότε μὲν ε῎μεινεν ε᾿ν ω῟ η῟ν τόπω δύο ἡμέρας

וכַד שׁמַע דַּכרִיה כַּתַּר בּדֻוכּתָא דִּאיתַוהי הוָא תּרֵין יַומִין׃

[(4) John 11, 07]

אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: "בּוֹאוּ נַחֲזֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה."

וְאַחֲרֵי-כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה:

Potom pak dí učedlníkům: Poďme zase do Judstva.

Teprve potom řekl svým učedníkům: „Pojďme opět do Judska!“ ([Jan 10:40])

ε῎πειτα μετὰ του̑το λέγει τοι̑ς μαθηται̑ς α῎γωμεν ει᾿ς τὴν ᾽Ιουδαίαν πάλιν

ובָתַרכֵּן אֵמַר לתַלמִידַוהי תַּו נִאזַל תֻּוב לִיהֻוד׃

[(4) John 11, 08]

אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֹּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?"

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ הֲלֹא זֶה עַתָּה בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לִסְקָלְךׇ וְאַתָּה עוֺד תָּשׁוּב שָׁמָּה:

Řekli jemu učedlníci: Mistře, nyní hledali tě Židé kamenovati, a zase tam chceš jíti?

Učedníci mu řekli: „Mistře, není to dávno, co tě chtěli Židé kamenovat, a zase tam chceš jít?“ ([Jan 10:31])

λέγουσιν αυ᾿τω̑ οἱ μαθηταί ῥαββί νυ̑ν ε᾿ζήτουν σε λιθάσαι οἱ ᾽Ιουδαι̑οι καὶ πάλιν ὑπάγεις ε᾿κει̑

אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי רַבַּן הָשָׁא יִהֻודָיֵא בָּעֵין הוַו למֵרגּמָך ותֻוב אָזֵל אַנתּ לתַמָן׃

[(4) John 11, 09]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "הֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲלֹא שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁעוֺת בַּיּוֺם אִישׁ הַהֹלֵךְ בַּיּוֺם לֹא יִכָּשֵׁל כִּי יִרְאֶה אוֺר הָעוֺלָם הַזֶּה:

Odpověděl Ježíš: Zdaliž není dvanácte hodin za den? Chodí-li kdo ve dne, neurazí se; nebo světlo tohoto světa vidí.

Ježíš odpověděl: „Což nemá den dvanáct hodin? Kdo chodí ve dne, neklopýtne, neboť vidí světlo tohoto světa. ([Jan 9:5 Jan 12:35])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ου᾿χὶ δὼδεκα ω῟ραί ει᾿σιν τη̑ς ἡμέρας ε᾿άν τις περιπατη̑ ε᾿ν τη̑ ἡμέρα ου᾿ προσκόπτει ο῞τι τὸ φω̑ς του̑ κόσμου τούτου βλέπει

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא תַּרתַּעֵסרֵא שָׁעִין אִית בּיַומָא וֵאן אנָשׁ מהַלֵך בִּאימָמָא לָא מֵתּתּקֵל מֵטֻל דּחָזֵא נֻוהרֵה דּעָלמָא הָנָא׃

[(4) John 11, 10]

אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ."

אֲבָל הַהֹלֵךְ בַּלַּיְלָה יִכָּשֵׁל כִּי הָאוֺר אֵינֶנּוּ-בוֺ:

Pakliť by kdo chodil v noci, urazíť se; nebo světla není v něm.

Kdo však chodí v noci, klopýtá, poněvadž v něm není světla.“

ε᾿ὰν δέ τις περιπατη̑ ε᾿ν τη̑ νυκτί προσκόπτει ο῞τι τὸ φω̑ς ου᾿κ ε῎στιν ε᾿ν αυ᾿τω̑

אֵן אנָשׁ דֵּין בּלִליָא נהַלֵך מֵתּתּקֵל מֵטֻל דּנַהִירָא לַיתּ בֵּה׃

[(4) John 11, 11]

אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: "אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ."

וְאַחֲרֵי דַבְּרוֺ כָזֹאת אָמַר אֲלֵיהֶם אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ יָשֵׁן וַאֲנִי הֹלֵךְ לְהָעִיר אֹתוֺ מִשְּׁנָתוֺ:

To pověděl, a potom dí jim: Lazar, přítel náš, spí, ale jduť, abych jej ze sna probudil.

To pověděl a dodal: „Náš přítel Lazar usnul. Ale jdu ho probudit.“ ([Marek 5:39])

ταυ̑τα ει῏πεν καὶ μετὰ του̑το λέγει αυ᾿τοι̑ς Λάζαρος ὁ φίλος ἡμω̑ν κεκοίμηται α᾿λλὰ πορεύομαι ι῞να ε᾿ξυπνίσω αυ᾿τόν

הָלֵין אֵמַר יֵשֻׁוע ובָתַרכֵּן אֵמַר להֻון לָעָזַר רָחמַן שׁכֵב אֵלָא אָזֵל אנָא דַּאעִירִיוהי׃

[(4) John 11, 12]

אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא."

וַיַּעֲנוּ תַלְמִידָיו אֲדֹנִי אִם-יָשֵׁן הוּא שְׁנָתוֺ תַחֲלִימֵהוּ וָחָי:

I řekli učedlníci jeho: Pane, spí-liť, zdráv bude.

Učedníci mu řekli: „Pane, spí-li, uzdraví se.“

ει῏παν ου῏ν οἱ μαθηταὶ αυ᾿τω̑ κύριε ει᾿ κεκοίμηται σωθήσεται

אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי מָרַן אֵן דּמֵך מֵתחלֵם׃

[(4) John 11, 13]

יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה.

וְיֵשׁוּעַ דִּבֶּר כֵּן עַל-מוֺתוֺ וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי עַל-מְנוּחָתוֺ בַּשֵּׁנָה הוּא מְדַבֵּר:

Ale Ježíš řekl o smrti jeho, oni pak domnívali se, že by o spání sna mluvil.

Ježíš mluvil o jeho smrti, ale oni mysleli, že mluví o pouhém spánku. ([Matouš 16:12; Jan 2:20-Jan 2:21; Jan 3:3-Jan 3:4; Jan 4:10-Jan 4:11; Jan 6:51-Jan 6:52])

ει᾿ρήκει δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς περὶ του̑ θανάτου αυ᾿του̑ ε᾿κει̑νοι δὲ ε῎δοξαν ο῞τι περὶ τη̑ς κοιμήσεως του̑ υ῞πνου λέγει

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר עַל מַותֵּה והֵנֻון סבַרו דּעַל מַדמכָא הֻו דּשֵׁנתָא אֵמַר׃

[(4) John 11, 14]

אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: "אֶלְעָזָר מֵת.

אָז אָמַר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בְּשָׂפָה בְרוּרָה אֶלְעָזָר מֵת:

Tedy řekl jim Ježíš zjevně: Lazar umřel.

Tehdy jim Ježíš řekl přímo: „Lazar umřel.

τότε ου῏ν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς παρρησία Λάζαρος α᾿πέθανεν

הָידֵּין אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע פּשִׁיקָאיִת לָעָזַר מִית לֵה׃

[(4) John 11, 15]

וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם - לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו."

וַאֲנִי שָׂמֵחַ לְמַעַנְכֶם כִּי לֹא-הָיִיתִי שָׁמָּה לְבַעֲבוּר תַּאֲמִינוּ אַךְ נֵלְכָה-נָּא אֵלָיו:

A raduji se pro vás, že jsem tam nebyl, abyste věřili. Ale poďme k němu.

A jsem rád, že jsem tam nebyl, kvůli vám, abyste uvěřili. Pojďme k němu!“

καὶ χαίρω δι῾ ὑμα̑ς ι῞να πιστεύσητε ο῞τι ου᾿κ η῎μην ε᾿κει̑ α᾿λλὰ α῎γωμεν πρὸς αυ᾿τόν

וחָדֵא אנָא דּלָא הוִית תַּמָן מֵטֻלָתכֻון דַּתהַימנֻון אֵלָא הַלֵכו לתַמָן׃

[(4) John 11, 16]

תֹּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: "נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ."

וַיֹּאמֶר תּוֺמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֺס אֶל-חֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים נֵלְכָה-נָּא גַּם-אֲנַחְנוּ וְנָמוּתָה עִמּוֺ:

I řekl Tomáš, kterýž slove Didymus, spoluučedlníkum: Poďme i my, abychom zemřeli s ním.

Tomáš, jinak Didymos(o), řekl ostatním učedníkům: „Pojďme i my, ať zemřeme spolu s ním!“ (o) Obě jména znamenají „Dvoje“ – první v aramejštin, druhé v řečtině.

ει῏πεν ου῏ν Θωμα̑ς ὁ λεγόμενος Δίδυμος τοι̑ς συμμαθηται̑ς α῎γωμεν καὶ ἡμει̑ς ι῞να α᾿ποθάνωμεν μετ῾ αυ᾿του̑

אָמַר תָּאומַא דּמֵתֵאמַר תָּאמָא לתַלמִידֵא חַברַוהי נִאזַל אָף חנַן נמֻות עַמֵה׃

[(4) John 11, 17]

כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר.

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּמְצָא כִּי זֶה כְבָר אַרְבָּעָה יָמִים שֹׁכֵב בַּקָּבֶר:

Přišel tedy Ježíš, a nalezl ho již čtyři dni v hrobě pochovaného.

Když Ježíš přišel, shledal, že Lazar je již čtyři dny v hrobě.

ε᾿λθών ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς ευ῟ρεν αυ᾿τὸν τέσσαρας η῎δη ἡμέρας ε῎χοντα ε᾿ν τω̑ μνημείω

וֵאתָא יֵשֻׁוע לבֵית־עַניָא וֵאשׁכַּח דַּארבּעָא לֵה יַומִין דִּאיתַוהי בּבֵית־קבֻורָא׃

[(4) John 11, 18]

בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים,

וּבֵית-עַנְיָה קְרֹבָה לִירוּשָׁלָיִם כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲנוֺת צֶמֶד שָׂדֶה:

Byla pak Betany blízko od Jeruzaléma, okolo honů patnácte.

Betanie byla blízko Jeruzaléma, necelou hodinu cesty(p), (p) ř: patnáct stadií ([Matouš 21:17])

η῟ν δὲ ἡ Βηθανία ε᾿γγὺς τω̑ν ῾Ιεροσολύμων ὡς α᾿πὸ σταδίων δεκαπέντε

אִיתֵיה הוָת דֵּין בֵּית־עַניָא עַל־גֵּנב אֻורִשׁלֵם כַּד פַּרִיקָא מֵנָה אַיך אֵסטדַוָתָא חַמֵשׁתַּעסַר׃

[(4) John 11, 19]

וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן.

וִיהוּדִים רַבִּים בָּאוּ אֶל-מַרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֲמָן עַל-אֲחִיהֶן:

Mnozí pak z Židů byli přišli k Martě a Marii, aby je těšili pro bratra jejich.

a mnozí z Židů přišli k Martě a Marii, aby je potěšili v zármutku nad jejich bratrem.

πολλοὶ δὲ ε᾿κ τω̑ν ᾽Ιουδαίων ε᾿ληλύθεισαν πρὸς τὴν Μάρθαν καὶ Μαριὰμ ι῞να παραμυθήσωνται αυ᾿τὰς περὶ του̑ α᾿δελφου̑

וסַגִּיֵאא מֵן יִהֻודָיֵא אַתִּיאיִן הוַו לוָת מָרתָּא ומַריַם דּנֵמלֻון בּלֵבּהֵין מֵטֻל אַחֻוהֵין׃

[(4) John 11, 20]

כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מַרְתָא כִּי יֵשׁוּעַ בָּא וַתֵּצֵא לִקְרָאתוֺ וּמִרְיָם יֹשֶׁבֶת בַּבָּיִת:

Tedy Marta, jakž uslyšela, že Ježíš jde, vyšla proti němu, ale Maria doma seděla.

Když Marta uslyšela, že Ježíš přichází, šla mu naproti. Marie zůstala doma.

ἡ ου῏ν Μάρθα ὡς η῎κουσεν ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε῎ρχεται ὑπήντησεν αυ᾿τω̑ Μαριὰμ δὲ ε᾿ν τω̑ οι῎κω ε᾿καθέζετο

מָרתָּא דֵּין כַּד שֵׁמעַת דּיֵשֻׁוע אֵתָא נֵפקַת לֻאורעֵה מַריַם דֵּין בּבַיתָּא יָתבָּא הוָת׃

[(4) John 11, 21]

אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת.

וַתֹּאמֶר מַרְתָא אֶל-יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי לוּ הָיִיתָ פֹּה עִמָּנוּ וְלֹא-מֵת אָחִי:

I řekla Marta Ježíšovi: Pane, kdybys ty byl zde, bratr můj byl by neumřel.

Marta řekla Ježíšovi: „Pane, kdybys byl zde, nebyl by můj bratr umřel. ([Jan 11:32])

ει῏πεν ου῏ν ἡ Μάρθα πρὸς τὸν ᾽Ιησου̑ν κύριε ει᾿ η῟ς ω῟δε ου᾿κ α῍ν α᾿πέθανεν ὁ α᾿δελφός μου

וֵאמרַת מָרתָּא ליֵשֻׁוע מָרי אֵלֻו תּנָן הוַיתּ לָא מָאֵת הוָא אָחי׃

[(4) John 11, 22]

אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ."

וְגַם-עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי כָל-אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מֵאֵת הָאֱלֹהִים כֵּן יִתֵּן לְךׇ הָאֱלֹהִים:

Ale i nyníť vím, že cožkoli požádal bys od Boha, dá tobě Bůh.

Ale i tak vím, že začkoli požádáš Boha, Bůh ti dá.“

α᾿λλὰ καὶ νυ̑ν οι῏δα ο῞τι ο῞σα α῍ν αι᾿τήση τὸν θεὸν δὼσει σοι ὁ θεός

אֵלָא אָף הָשָׁא יָדעָא אנָא דַּכמָא דּתֵשַׁאל לַאלָהָא יָהֵב לָך׃

[(4) John 11, 23]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אָחִיךְ יָקוּם."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא יָקוּם אָחִיךְ:

Dí jí Ježíš: Vstaneť bratr tvůj.

Ježíš jí řekl: „Tvůj bratr vstane.“

λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿ναστήσεται ὁ α᾿δελφός σου

אָמַר לָה יֵשֻׁוע קָאֵם אַחֻוכי׃

[(4) John 11, 24]

הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן."

וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַרְתָא יָדַעְתִּי כִּי יָקוּם בְּיוֺם הַתְּקוּמָה בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן:

Řekla jemu Marta: Vím, že vstane při vzkříšení v den nejposlednější.

Řekla mu Marta: „Vím, že vstane při vzkříšení v poslední den.“ ([Daniel 12:2])

λέγει αυ᾿τω̑ ἡ Μάρθα οι῏δα ο῞τι α᾿ναστήσεται ε᾿ν τη̑ α᾿ναστάσει ε᾿ν τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα

אָמרָא לֵה מָרתָּא יָדעָאנָא דּקָאֵם בּנֻוחָמָא בּיַומָא אחרָיָא׃

[(4) John 11, 25]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת.

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנֹכִי הַתְּקוּמָה וְהַחַיִּים הַמַּאֲמִין בִּי אַף כִּי-הוּא מֵת יָקוּם וָחָי:

Řekl jí Ježíš: já jsem vzkříšení i život. Kdo věří ve mne, byť pak i umřel, živ bude.

Ježíš jí řekl: „Já jsem vzkříšení a život. Kdo věří ve mne, i kdyby umřel, bude žít. ([Jan 3:15 Jan 3:36 Jan 20:31; 1 Janův 5:11-1 Janův 5:13])

ει῏πεν αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ α᾿νάστασις καὶ ἡ ζωή ὁ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μὲ κα῍ν α᾿ποθάνη ζήσεται

אָמַר לָה יֵשֻׁוע אֵנָא אנָא נֻוחָמָא וחַיֵא מַן דַּמהַימֵן בִּי אָפֵן נמֻות נִחֵא׃

[(4) John 11, 26]

וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?"

וְכָל-חַי אֲשֶׁר יַאֲמִין-בִּי לֹא יָמוּת לְעוֺלָם הֲתַאֲמִינִי זֹאת אָתְּ:

A každý, kdož jest živ, a věří ve mne, neumřeť na věky. Věříš-li tomu?

A každý, kdo žije a věří ve mne, neumře navěky. Věříš tomu?“

καὶ πα̑ς ὁ ζω̑ν καὶ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μὲ ου᾿ μὴ α᾿ποθάνη ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να πιστεύεις του̑το

וכֻל דּחַי וַמהַימֵן בִּי לעָלַם לָא נמֻות מהַימנַתּי הָדֵא׃

[(4) John 11, 27]

אָמְרָה לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם."

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲדֹנִי הֵן אֲנֹכִי הֶאֱמַנְתִּי כִּי-אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים הַבָּא אֶל-הָעוֺלָם:

Řekla jemu: Ovšem, Pane, já jsem uvěřila, že jsi ty Kristus, Syn Boží, kterýž měl přijíti na svět.

Řekla mu: „Ano, Pane. Já jsem uvěřila, že ty jsi Mesiáš(q), Syn Boží, který má přijít na svět.“ (q) ř: Kristus ([Jan 6:69; Matouš 16:16; Jan 6:14])

λέγει αυ᾿τω̑ ναί κύριε ε᾿γώ πεπίστευκα ο῞τι σὺ ει῏ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ ὁ ει᾿ς τὸν κόσμον ε᾿ρχόμενος

אָמרָא לֵה אִין מָרי אֵנָא מהַימנָא אנָא דַּאנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא דָּאתֵא לעָלמָא׃ ס

[(4) John 11, 28]

אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: "רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ."

וּבְדַבְּרָהּ כָּזֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֺתָהּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר הִנֵּה בָּא הָרַבִּי וְהוּא קֹרֵא לָךְ:

A když to pověděla, odešla a zavolala tajně Marie, sestry své, řkuci: Mistr zde jest, a volá tebe.

S těmi slovy odešla, zavolala svou sestru Marii stranou a řekla jí: „Je tu Mistr a volá tě.“

καὶ του̑το ει᾿που̑σα α᾿πη̑λθεν καὶ ε᾿φὼνησεν Μαριὰμ τὴν α᾿δελφὴν αυ᾿τη̑ς λάθρα ει᾿που̑σα ὁ διδάσκαλος πάρεστιν καὶ φωνει̑ σε

וכַד אֵמרַת הָלֵין אֵזַלת קרָת למַריַם חָתָה כַּסיָאיִת וָאמרָא לָה רַבַּן אֵתָא וקָרֵא לֵכי׃

[(4) John 11, 29]

הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו.

וַתִּשְׁמַע וַתָּקָם כְּרֶגַע וַתָּבֹא אֵלָיו:

Ona jakž uslyšela, vstala rychle, a šla k němu.

Jak to Marie uslyšela, rychle vstala a šla k němu.

ε᾿κείνη δὲ ὡς η῎κουσεν η᾿γέρθη ταχὺ καὶ η῎ρχετο πρὸς αυ᾿τόν

ומַריַם כַּד שֵׁמעַת קָמַת עגַל וָאתיָא הוָת לוָתֵה׃

[(4) John 11, 30]

יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא.

וְיֵשׁוּעַ טֶרֶם יָבֹא אֶל-הַכְּפָר כִּי אִם-עוֺדֶנּוּ עֹמֵד בַּמָּקוֺם אֲשֶׁר פָּגְשָׁה-בּוֺ מַרְתָא:

Ještě pak byl Ježíš nepřišel do městečka, ale byl na tom místě, kdež vyšla byla proti němu Marta.

Ježíš totiž dosud nedošel do vesnice, ale byl ještě na tom místě, kde se s ním Marta setkala.

ου῎πω δὲ ε᾿ληλύθει ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὴν κὼμην α᾿λλ῾ η῟ν ε῎τι ε᾿ν τω̑ τόπω ο῞που ὑπήντησεν αυ᾿τω̑ ἡ Μάρθα

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע לָא עדַכִּיל אֵתָא הוָא לַקרִיתָא אֵלָא בָּה הוָא בּהָי דֻּוכּתָא דֵּארַעתֵה מָרתָּא׃

[(4) John 11, 31]

אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם.

וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתָּהּ בַּבַּיִת לְנַחֲמָהּ בִּרְאוֺתָם כִּי-קָמָה מִרְיָם וְיָצְאָה פִתְאֹם הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם כִּי-לִבְכּוֺת אֶל-הַקֶּבֶר הִיא הֹלָכֶת:

Tedy Židé, kteříž s ní byli v domě, a těšili ji, viděvše Marii, že rychle vstala a vyšla, šli za ní, řkouce: Jde k hrobu, aby tam plakala.

Když viděli Židé, kteří byli s Marií v domě a těšili ji, že rychle vstala a vyšla, šli za ní; domnívali se, že jde k hrobu, aby se tam vyplakala.

οἱ ου῏ν ᾽Ιουδαι̑οι οἱ ο῎ντες μετ῾ αυ᾿τη̑ς ε᾿ν τη̑ οι᾿κία καὶ παραμυθούμενοι αυ᾿τήν ι᾿δόντες τὴν Μαριὰμ ο῞τι ταχέως α᾿νέστη καὶ ε᾿ξη̑λθεν η᾿κολούθησαν αυ᾿τη̑ δόξαντες ο῞τι ὑπάγει ει᾿ς τὸ μνημει̑ον ι῞να κλαύση ε᾿κει̑

אָף הָנֻון דֵּין יִהֻודָיֵא דִּאית הוַו עַמָה בּבַיתָּא דַּמבַיאיִן הוַו לָה דַּחזַו למַריַם דַּעגַל קָמַת נֵפקַת אֵזַלו להֻון בָּתרָה סבַרו גֵּיר דַּלקַברָא אָזָלא למֵבכָּא׃

[(4) John 11, 32]

בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת."

וּמִרְיָם בָּאָה אֶל-הָמָּקוֺם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ עֹמֵד שָׁם וַתִּרְאֵהוּ וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר לוֺ אֲדֹנִי לוּ הָיִיתָ פֹּה עִמָּנוּ וְלֹא-מֵת אָחִי:

Ale Maria, když tam přišla, kdež byl Ježíš, uzřevši jej, padla k nohám jeho, řkuci jemu: Pane, bys ty byl zde, bratr můj byl by neumřel.

Jakmile Marie přišla tam, kde byl Ježíš, a spatřila ho, padla mu k nohám a řekla: „Pane, kdybys byl zde, nebyl by můj bratr umřel.“ ([Jan 11:21])

ἡ ου῏ν Μαριὰμ ὡς η῟λθεν ο῞που η῟ν ᾽Ιησου̑ς ι᾿δου̑σα αυ᾿τὸν ε῎πεσεν αυ᾿του̑ πρὸς τοὺς πόδας λέγουσα αυ᾿τω̑ κύριε ει᾿ η῟ς ω῟δε ου᾿κ α῎ν μου α᾿πέθανεν ὁ α᾿δελφός

הִי דֵּין מַריַם כַּד אֵתָת אַיכָּא דִּאיתַוהי הוָא יֵשֻׁוע וַחזָתֵה נֵפלַת עַל רֵגלַוהי וָאמרָא לֵה אֵלֻו תּנָן הוַיתּ מָרי לָא מָאֵת הוָא אָחי׃

[(4) John 11, 33]

כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא וְהִזְדַּעְזַע.

כִּרְאוֺת יֵשׁוּעַ אֹתָהּ בֹּכִיָּה וְאֶת-הַיְּהוּדִים בֹּכִים עִמָּהּ וַיֵּמַר רוּחוֺ בְּקִרְבּוֺ וַיִּסָּעֵר לִבּוֺ:

Ježíš pak jakž uzřel, ana pláče, i Židy, kteříž byli s ní přišli, ani plačí, zastonal duchem, a zkormoutil se.

Když Ježíš viděl, jak pláče a jak pláčou i Židé, kteří přišli s ní, v Duchu se rozhorlil a vzrušen ([Marek 1:43; Jan 11:38 Jan 13:21])

᾽Ιησου̑ς ου῏ν ὡς ει῏δεν αυ᾿τὴν κλαίουσαν καὶ τοὺς συνελθόντας αυ᾿τη̑ ᾽Ιουδαίους κλαίοντας ε᾿νεβριμήσατο τω̑ πνεύματι καὶ ε᾿τάραξεν ἑαυτόν

יֵשֻׁוע דֵּין כַּד חזָה דּבָכיָא ולִיהֻודָיֵא הָנֻון דֵּאתַו עַמָה דּבָכֵין אֵתעַזַז בּרֻוחֵה וַאזִיע נַפשֵׁה׃

[(4) John 11, 34]

הוּא שָׁאַל: "אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה."

וַיֹּאמֶר אָן קְבַרְתֶּם אֹתוֺ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֹּא אֲדֹנֵינוּ וּרְאֵה:

A řekl: Kdež jste jej položili? Řkou jemu: Pane, poď a pohleď.

řekl: „Kam jste ho položili?“ Řekli mu: „Pane, pojď se podívat!“

καὶ ει῏πεν που̑ τεθείκατε αυ᾿τόν λέγουσιν αυ᾿τω̑ κύριε ε῎ρχου καὶ ι῎δε

וֵאמַר אַיכָּא סָמתֻּונָיהי וָאמרִין לֵה מָרַן תָּא חזִי׃

[(4) John 11, 35]

בָּכָה יֵשׁוּעַ.

וַיֵּבְךְ יֵשׁוּעַ:

I zaplakal Ježíš.

Ježíšovi vstoupily do očí slzy. ([Lukáš 19:41])

ε᾿δάκρυσεν ὁ ᾽Ιησου̑ς

וָאתיָן הוַי דֵּמעַוהי דּיֵשֻׁוע׃

[(4) John 11, 36]

הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: "רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!"

וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים רְאוּ מַה-נִּפְלָאָה לּוֺ אַהֲבָתוֺ:

Tedy řekli Židé: Aj, kterak ho miloval!

Židé říkali: „Hle, jak jej miloval!“

ε῎λεγον ου῏ν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ι῎δε πω̑ς ε᾿φίλει αυ᾿τόν

וָאמרִין הוַו יִהֻודָיֵא חזַו כּמָא רָחֵם הוָא לֵה׃

[(4) John 11, 37]

אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?"

וְיֵשׁ מֵהֶם אָמְוּ הַהוּא אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵי הָעִוֵּר לֹא יָכֹל לַעֲצֹר גַּם אֶת-זֶה מִמָּוֶת:

Někteří pak z nich řekli: Nemohl-liž tento, kterýž otevřel oči slepého, učiniti aby tento neumřel?

Někteří z nich však řekli: „Když otevřel oči slepému, nemohl způsobit, aby tento člověk neumřel?“ ([Jan 9:6])

τινὲς δὲ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ει῏παν ου᾿κ ε᾿δύνατο ου῟τος ὁ α᾿νοίξας τοὺς ο᾿φθαλμοὺς του̑ τυφλου̑ ποιη̑σαι ι῞να καὶ ου῟τος μὴ α᾿ποθάνη

אנָשִׁין דֵּין מֵנהֻון אֵמַרו לָא מֵשׁכַּח הוָא הָנָא דּפַתַּח עַינַוהי דּהַו סַמיָא נֵעבֵּד דָּאף הָנָא לָא נמֻות׃

[(4) John 11, 38]

וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן.

וְיֵשׁוּעַ בְּמַר נַפְשׁוֺ בָּא אֶל-הַקָּבֶר וְהוּא מְעָרָה וְאֶבֶן שׂוּמָה עַל-פִּיהָ:

Ježíš pak opět zastonav sám v sobě, přišel k hrobu. Byla pak jeskyně, a kámen byl svrchu položen na ni.

Ježíš, znovu rozhorlen, přichází k hrobu. Byla to jeskyně a na ní ležel kámen.

᾽Ιησου̑ς ου῏ν πάλιν ε᾿μβριμὼμενος ε᾿ν ἑαυτω̑ ε῎ρχεται ει᾿ς τὸ μνημει̑ον η῟ν δὲ σπήλαιον καὶ λίθος ε᾿πέκειτο ε᾿π῾ αυ᾿τω̑

יֵשֻׁוע דֵּין כַּד מֵתעַזַז בַּינַוהי ולֵה אֵתָא לבֵית־קבֻורָא והֻו בֵּית־קבֻורָא אִיתַוהי הוָא מעַרתָא וכִאפָא סִימָא הוָת עַל תַּרעֵה סּ סּ׃

[(4) John 11, 39]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!" אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים."

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ גֹּלּוּ אֶת-הָאָבֶן וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַרְתָא אֲחוֺת הַמֵּת אֲדֹנִי הִנֵּה הוּא נִבְאָשׁ כִּי-זֶה לוֺ יָמִים אַרְבָּעָה:

Dí Ježíš: Zdvihněte kámen. Řekla jemu Marta, sestra toho mrtvého: Pane, jižť smrdí; nebo čtyři dni v hrobě jest.

Ježíš řekl: „Zvedněte ten kámen!“ Sestra zemřelého, Marta, mu řekla: „Pane, už je v rozkladu, vždyť je to čtvrtý den.“

λέγει ὁ ᾽Ιησου̑ς α῎ρατε τὸν λίθον λέγει αυ᾿τω̑ ἡ α᾿δελφὴ του̑ τετελευτηκότος Μάρθα κύριε η῎δη ο῎ζει τεταρται̑ος γάρ ε᾿στιν

וֵאמַר יֵשֻׁוע שׁקֻולו כִּאפָא הָדֵא אָמרָא לֵה מָרתָּא חָתֵה דּהַו מִיתָא מָרי מֵן כַּדֻּו סרִי לֵה אַרבּעָא לֵה גֵּיר יַומִין׃

[(4) John 11, 40]

הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ אִם-תַּאֲמִינִי אָז תִּרְאִי אֶת-כְּבוֺד הָאֱלֹהִים:

Dí jí Ježíš: Všakť jsem řekl, že budeš-li věřiti, uzříš slávu Boží.

Ježíš jí odpověděl: „Neřekl jsem ti, že uvidíš slávu Boží, budeš-li věřit?“ ([Jan 1:14 Jan 2:11 Jan 11:4 Jan 17:24])

λέγει αυ᾿τη̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ει῏πόν σοι ο῞τι ε᾿ὰν πιστεύσης ο῎ψη τὴν δόξαν του̑ θεου̑

אָמַר לָה יֵשֻׁוע לָא אֵמרֵת לֵכי דֵּאן תּהַימנִין תֵּחזֵין שֻׁובחֵה דַּאלָהָא׃

[(4) John 11, 41]

הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי.

וַיָּגֹלּוּ אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר הַמֵּת הוּשַׂם שָׁם וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת-עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיֹּאמַר אוֺדְךׇ אָבִי כִּי עֲנִיתָנִי:

Tedy zdvihli kámen, kdež byl ten mrtvý pochován. Ježíš pak pozdvihl zhůru očí a řekl: Otče, děkuji tobě, že jsi mne slyšel.

Zvedli tedy kámen. Ježíš pohlédl vzhůru a řekl: „Otče, děkuji ti, žes mě vyslyšel.

η῟ραν ου῏ν τὸν λίθον ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς η῟ρεν τοὺς ο᾿φθαλμοὺς α῎νω καὶ ει῏πεν πάτερ ευ᾿χαριστω̑ σοι ο῞τι η῎κουσάς μου

וַשׁקַלו כִּאפָא הָי והֻו יֵשֻׁוע אַרִים עַינַוהי לעֵל וֵאמַר אַבָא מַודֵּא אנָא לָך דַּשׁמַעתָּני׃

[(4) John 11, 42]

יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.

וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אַתָּה תַעֲנֶה אֶפֶס בַּעֲבוּר הָעָם הָעֹמֵד עָלַי דִּבַּרְתִּי כֵן לְבַעֲבוּר יַאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי:

Já zajisté vím, že mne vždycky slyšíš, ale pro zástup, kterýž okolo stojí, řekl jsem, aby věřili, že jsi ty mne poslal.

Věděl jsem sice, že mě vždycky slyšíš, ale řekl jsem to kvůli zástupu, který stojí kolem, aby uvěřili, že ty jsi mě poslal.“ ([Lukáš 10:38-Lukáš 10:39 Jan 12:30 Jan 17:8])

ε᾿γώ δὲ η῎̑δειν ο῞τι πάντοτέ μου α᾿κούεις α᾿λλὰ διὰ τὸν ο῎χλον τὸν περιεστω̑τα ει῏πον ι῞να πιστεύσωσιν ο῞τι σύ με α᾿πέστειλας

וֵאנָא יָדַע אנָא דַּבכֻלזבַן שָׁמַע אַנתּ לִי אֵלָא מֵטֻל כֵּנשָׁא הָנָא דּקָאֵם אָמַר אנָא הָלֵין דַּנהַימנֻון דַּאנתּ שַׁדַּרתָּני׃

[(4) John 11, 43]

לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!"

כְּכַלֹּתוֺ לְדַבֵּר כֵּן וַיִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל אֶלְעָזָר עוּרָה וָצֵאָה:

A to pověděv, zavolal hlasem velikým: Lazaře, poď ven.

Když to řekl, zvolal mocným hlasem: „Lazare, pojď ven!“

καὶ ταυ̑τα ει᾿πών φωνη̑ μεγάλη ε᾿κραύγασεν Λάζαρε δευ̑ρο ε῎ξω

וכַד אֵמַר הָלֵין קעָא בּקָלָא רָמָא לָעָזַר תָּא לבַר׃

[(4) John 11, 44]

יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת."

וַיֵּצֵא הַמֵּת וְיָדָיו וְרַגְלָיו אֲסוּרוֺת בְּתַכְרִיכִין וּפָנָיו קְשׁוּרִים בְּמִטְפָּחַת וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הַתִּירֻהוּ וּתְנוּ לוֺ לָלָכֶת:

I vyšel ten, kterýž byl umřel, maje svázané ruce i nohy rouchami, a tvář jeho šatem byla obvinuta. Řekl jim Ježíš: Rozvěžtež jej, a nechte, ať odejde.

Zemřelý vyšel, měl plátnem svázány ruce i nohy a tvář zahalenu šátkem. Ježíš jim řekl: „Rozvažte ho a nechte odejít!“

ε᾿ξη̑λθεν ὁ τεθνηκώς δεδεμένος τοὺς πόδας καὶ τὰς χει̑ρας κειρίαις καὶ ἡ ο῎ψις αυ᾿του̑ σουδαρίω περιεδέδετο λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς λύσατε αυ᾿τὸν καὶ α῎φετε αυ᾿τὸν ὑπάγειν

וַנפַק הַו מִיתָא כַּד אַסִירָן אִידַוהי ורֵגלַוהי בּפֵסקיָתָא וַאפַּוהי אַסִירָן בּסֻודָרָא אָמַר להֻון יֵשֻׁוע שׁרַאוֻהי וַשׁבֻוקו אָזֵל׃

[(4) John 11, 45]

רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.

וְרַבִּים מִן-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל-מִרְיָם כִּרְאוֺתָם אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיַּאֲמִינוּ-בוֺ:

Tedy mnozí z Židů, kteříž byli přišli k Marii, viděvše, co učinil Ježíš, uvěřili v něho.

Mnozí z Židů, kteří přišli k Marii a viděli, co Ježíš učinil, uvěřili v něho. ([Jan 2:23 Jan 7:31 Jan 8:30 Jan 10:42 Jan 12:11])

πολλοὶ ου῏ν ε᾿κ τω̑ν ᾽Ιουδαίων οἱ ε᾿λθόντες πρὸς τὴν Μαριὰμ καὶ θεασάμενοι α῍ ε᾿ποίησεν ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τόν

וסַגִּיֵאא מֵן יִהֻודָיֵא דֵּאתַו לוָת מַריַם כַּד חזַו מֵדֵּם דַּעבַד יֵשֻׁוע הַימֵנו בֵּה׃

[(4) John 11, 46]

אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ.

וּמִקְצוֺתָם הָלְכוּ אֶל-הַפְּרוּשִׁים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ:

Někteří pak z nich odešli k farizeům, a pověděli jim, co učinil Ježíš.

Ale někteří z nich šli k farizeům a oznámili jim, co učinil.

τινὲς δὲ ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν α᾿πη̑λθον πρὸς τοὺς Φαρισαίους καὶ ει῏παν αυ᾿τοι̑ς α῍ ε᾿ποίησεν ᾽Ιησου̑ς

ואנָשִׁין מֵנהֻון אֵזַלו לוָת פּרִישֵׁא וֵאמַרו להֻון מֵדֵּם דַּעבַד יֵשֻׁוע סס׃

[(4) John 11, 47]

כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: "מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים!

וַיַּקְהִילוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת-הַסַּנְהֶדְרִין וַיֹּאמְרוּ מַה-נַּעֲשֶׂה הֲלֹא הָאִישׁ הַזֶּה עֹשֶׂה מוֺפְתִים רַבִּים:

I sešli se přední kněží {biskupové} a farizeové v radu, a pravili: Co činíme? Nebo tento člověk divy mnohé činí.

Velekněží a farizeové svolali radu a řekli: „Co si počneme? Ten člověk činí mnohá znamení.

συνήγαγον ου῏ν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι συνέδριον καὶ ε῎λεγον τί ποιου̑μεν ο῞τι ου῟τος ὁ α῎νθρωπος πολλὰ ποιει̑ σημει̑α

וֵאתכַּנַשׁו רַבַּי־כָּהנֵא וַפרִישֵׁא וָאמרִין הוַו מָנָא נֵעבֵּד דּהָנָא גַּברָא אָתוָתָא סַגִּיָאתָא עָבֵד׃

[(4) John 11, 48]

אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ."

וְאִם-נֶחְדַּל מִמֶּנּוּ כַּיּוֺם הֲלֹא כֻלָּם יַאֲמִינוּ-בוֺ וּבָאוּ הָרוֺמִיִּים וְלָקְחוּ אֶת-מְקוֺמֵנוּ וְאֶת-עַמֵּנוּ:

Necháme-li ho tak, všickni uvěří v něho, i přijdou Římané, a odejmou místo naše i lid.

Když proti němu nezakročíme, všichni v něj uvěří, a přijdou Římané a odejmou nám toto svaté místo i národ.“

ε᾿ὰν α᾿φω̑μεν αυ᾿τὸν ου῞τως πάντες πιστεύσουσιν ει᾿ς αυ᾿τόν καὶ ε᾿λεύσονται οἱ Ρωμαι̑οι καὶ α᾿ρου̑σιν ἡμω̑ν καὶ τὸν τόπον καὶ τὸ ε῎θνος

וֵאן שָׁבקִין חנַן לֵה הָכַנָא כֻּלהֻון אנָשָׁא מהַימנִין בֵּה וָאתֵין רֻהומָיֵא שָׁקלִין אַתרַן ועַמַן׃

[(4) John 11, 49]

קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: "אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם,

וְאֶחָד מֵהֶם קַיָּפָא שְׁמוֺ אֲשֶׁר הָיָה כֹהֵן גָּדוֺל בַּשָּׁנָה הַהִיא אָמַר אֲלֵיהֶם אַתֶּם לֹא-תָבִינוּ דָבָר:

Jeden pak z nich, Kaifáš, nejvyšším knězem {biskupem} byv toho léta, řekl jim: Vy nic nevíte,

Jeden z nich, Kaifáš, velekněz toho roku, jim řekl: „Vy ničemu nerozumíte;

ει῟ς δέ τις ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν Καιάφας α᾿ρχιερεὺς ω῍ν του̑ ε᾿νιαυτου̑ ε᾿κείνου ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς ου᾿κ οι῎δατε ου᾿δέν

חַד דֵּין מֵנהֻון דַּשׁמֵה קַיָפָא רַבּ־כָּהנֵא הוָא דּהָי שַׁנתָּא וֵאמַר להֻון אַנתֻּון לָא יָדעִין אנתֻּון מֵדֵּם׃

[(4) John 11, 50]

אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֹּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ."

וְגַם לֹא-תַ׹ְּׂכִּילוּ כִּי טוֺב לָכֶם אֲשֶׁר יָמוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הָעָם מֵאָבְדַן הָעָם כֻּלּוֺ:

Aniž přemyšlujete, že jest užitečné nám, aby jeden člověk umřel za lid, a ne, aby všecken tento národ zahynul.

nechápete, že je pro vás(r) lépe, aby jeden člověk zemřel za lid, než aby zahynul celý národ.“ (r) var: nás

ου᾿δὲ λογίζεσθε ο῞τι συμφέρει ὑμι̑ν ι῞να ει῟ς α῎νθρωπος α᾿ποθάνη ὑπὲρ του̑ λαου̑ καὶ μὴ ο῞λον τὸ ε῎θνος α᾿πόληται

ולָא מֵתחַשׁבִין אנתֻּון דּפַקָח לַן דּחַד גַּברָא נמֻות חלָף עַמָא ולָא כֻּלֵה עַמָא נִאבַד׃ ס

[(4) John 11, 51]

לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֹאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה;

וְלֹא מִלִּבּוֺ דִּבֶּר כָּזֹאת כִּי אִם-בִּהְיוֺתוֺ כֹּהֵן גָּדוֺל בַּשָּׁנָה הַהִיא נִבָּא בְפִיו כִּי-יֵשׁוּעַ יָמוּת בְּעַד הָעָם:

Toho pak neřekl sám od sebe, ale nejvyšším knězem {biskupem} byv léta toho, prorokoval, že měl Ježíš umříti za tento národ.

To však neřekl sám ze sebe, ale jako velekněz toho roku vyřkl proroctví, že Ježíš má zemřít za národ, ([Římanům 5:6-Římanům 5:8; 1 Petrův 3:18])

του̑το δὲ α᾿φ῾ ἑαυτου̑ ου᾿κ ει῏πεν α᾿λλὰ α᾿ρχιερεὺς ω῍ν του̑ ε᾿νιαυτου̑ ε᾿κείνου ε᾿προφήτευσεν ο῞τι ε῎μελλεν ᾽Ιησου̑ς α᾿ποθνήσκειν ὑπὲρ του̑ ε῎θνους

הָדֵא דֵּין מֵן צבֻות נַפשֵׁה לָא אֵמַר אֵלָא מֵטֻל דּרַבּ־כָּהנֵא הוָא דּהָי שַׁנתָּא אֵתנַבִּי דַּעתִיד הוָא יֵשֻׁוע דַּנמֻות חלָף עַמָא׃

[(4) John 11, 52]

וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.

וְלֹא-לְבַד בְּעַד הָעָם כִּי אִם-גַּם-לְקַבֵּץ אֶת-בְּנֵי הָאֱלֹהִים הַנְּפֹצִים וְהָיוּ לַאֲחָדִים:

A netoliko za tento národ, ale také, aby syny Boží rozptýlené shromáždil v jedno.

a nejenom za národ, ale také proto, aby rozptýlené děti Boží shromáždil v jedno. ([1 Janův 2:2])

καὶ ου᾿χ ὑπὲρ του̑ ε῎θνους μόνον α᾿λλ῾ ι῞να καὶ τὰ τέκνα του̑ θεου̑ τὰ διεσκορπισμένα συναγάγη ει᾿ς ε῞ν

ולָא בַּלחֻוד חלָף עַמָא אֵלָא דָּאף בּנַיָא דַּאלָהָא דַּמבַדּרִין נכַנֵשׁ לַחדָא׃ ס

[(4) John 11, 53]

מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֹמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ.

וּמִן-הַיּוֺם הַהוּא נוֺעֲצוּ עָלָיו יַחְדָּו לַהֲמִיתוֺ:

Protož od toho dne radu společně drželi, aby jej zabili.

Od toho dne byli tedy smluveni, že ho zabijí. ([Matouš 26:4; Marek 14:1; Lukáš 22:2])

α᾿π῾ ε᾿κείνης ου῏ν τη̑ς ἡμέρας ε᾿βουλεύσαντο ι῞να α᾿ποκτείνωσιν αυ᾿τόν

ומֵן הַו יַומָא אֵתחַשַׁבו הוַו דּנֵקטלֻונָיהי׃

[(4) John 11, 54]

לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו.

וְעַל-כֵּן לֹא-הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ עוֺד בֵּין הַיְּהוּדִים בְּגָלוּי כִּי אִם-נָטָה מִשָּׁם עַד-הַכִּכָּר הַקְּרוֺבָה לַמִּדְבָּר אֶל-עִיר וּשְׁמָהּ אֶפְרָיִם וַיָּגָר-שָׁם עִם-תַּלְמִידָיו:

Ježíš pak již nechodil zjevně mezi Židy, ale odšel odtud do krajiny blízko pouště, do města, kteréž slove Efraim, a tu bydlil s učedlníky svými.

Proto Ježíš už nechodil veřejně mezi Židy, ale odešel odtud do kraje blízko pouště, do města jménem Efraim, a tam zůstal s učedníky. ([Jan 7:1])

ὁ ου῏ν ᾽Ιησου̑ς ου᾿κέτι παρρησία περιεπάτει ε᾿ν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις α᾿λλὰ α᾿πη̑λθεν ε᾿κει̑θεν ει᾿ς τὴν χὼραν ε᾿γγὺς τη̑ς ε᾿ρήμου ει᾿ς ᾽Εφραὶμ λεγομένην πόλιν κα᾿κει̑ ε῎μεινεν μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע לָא מהַלֵך הוָא גַּליָאיִת בֵּית יִהֻודָיֵא אֵלָא אֵזַל לֵה מֵן תַּמָן לַאתרָא דּקַרִיב לחֻורבָּא לכַרכָא דּמֵתקרֵא אַפרֵים ותַמָן מֵתהַפַּך הוָא עַם תַּלמִידַוהי׃ ס

[(4) John 11, 55]

יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר.

וַיִּקְרַב חַג-הַפֶּסַח לַיְּהוּדִים וְרַבִּים מִן-הָאָרֶץ עָלוּ יְרוּשָׁלַיְמָה לִפְנֵי הַפֶּסַח לְהִתְקַדֵּשׁ שָׁמָּה:

Byla pak blízko velikanoc Židovská. I šli mnozí do Jeruzaléma z krajiny té před velikonocí, aby se očistili.

Bylo krátce před židovskými Velikonocemi(s) a mnozí z té krajiny(t) přišli před svátky do Jeruzaléma, aby se očistili. (s) svátky beránka (t) z venkova ([Jan 2:13 Jan 6:4; 2 Paralipomenon 30:17])

η῟ν δὲ ε᾿γγὺς τὸ πάσχα τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ α᾿νέβησαν πολλοὶ ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ε᾿κ τη̑ς χὼρας πρὸ του̑ πάσχα ι῞να ἁγνίσωσιν ἑαυτούς

קַרִיב הוָא דֵּין פֵּצחָא דִּיהֻודָיֵא וַסלֵקו סַגִּיֵאא מֵן קֻוריָא לֻאורִשׁלֵם קדָם עַדעִדָא דַּנדַכֻּון נַפשׁהֻון׃

[(4) John 11, 56]

הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: "מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?"

וַיְבַקְשׁוּ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָעֹמְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מַה-יֶּהְגֶּה לִבְּכֶם הַאִם לֹא-יָבֹא אֶל-הֶחָג:

I hledali Ježíše, a rozmlouvali vespolek, v chrámě stojíce: Co se vám zdá, že nepřišel k svátku?

Hledali Ježíše, a jak stáli v chrámě, říkali si mezi sebou: „Co myslíte? Přijde na svátky?“ ([Jan 7:11])

ε᾿ζήτουν ου῏ν τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε῎λεγον μετ῾ α᾿λλήλων ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ἑστηκότες τί δοκει̑ ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿ μὴ ε῎λθη ει᾿ς τὴν ἑορτήν

ובָעֵין הוַו לֵה ליֵשֻׁוע וָאמרִין הוַו חַד לחַד בּהַיכּלָא מָנָא סָברִין אנתֻּון דּלָא אָתֵא לעַדעִדָא׃

[(4) John 11, 57]

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים נָתְנוּ פְקֻדָּה כִּי אִם-יֵדַע אִישׁ אֶת-מְקוֺמוֺ אַיּוֺ יָבֹא וְיַגִּיד לְמַעַן יִתְפְּשֻׂהוּ:

Vydali pak byli přední kněží {biskupové} a farizeové mandát, jestliže by kdo zvěděl, kde by byl, aby pověděl, aby jej jali.

Velekněží a farizeové vydali totiž nařízení, že každý, kdo by věděl, kde se zdržuje, má to oznámit, aby ho mohli zatknout.

δεδὼκεισαν δὲ οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ Φαρισαι̑οι ε᾿ντολὰς ι῞να ε᾿άν τις γνω̑ που̑ ε᾿στιν μηνύση ο῞πως πιάσωσιν αυ᾿τόν

רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין וַפרִישֵׁא פּקַדו הוַו דֵּאן אנָשׁ נֵדַּע אַיכַּו נבַדֵּק להֻון אַיך דּנֵאחדֻּונָיהי סס׃

[(4) John 12, 01]

שִׁשָּׁה יָמִים לִפְנֵי הַפֶּסַח בָּא יֵשׁוּעַ לְבֵית עַנְיָה, מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל אֶלְעָזָר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים.

וְשֵׁשֶׁת יָמִים לִפְנֵי חַג-הַפֶּסַח בָּא יֵשׁוּעַ אֶל-בֵּית-עַנְיָה וְשָׁם אֶלְעָזָר הַמֵּת אֲשֶׁר הֶחֱיָה מִן-הַמֵּתִים:

Tedy Ježíš šestý den před velikonocí přišel do Betany, kdež byl Lazar ten, kterýž byl umřel, jehož vzkřísil z mrtvých.

Šest dní před Velikonocemi přišel Ježíš do Betanie, kde bydlel Lazar(u), kterého vzkřísil z mrtvých. (u) var: + ten zemřelý ([Jan 11:44])

ὁ ου῏ν ᾽Ιησου̑ς πρὸ ε῍ξ ἡμερω̑ν του̑ πάσχα η῟λθεν ει᾿ς Βηθανίαν ο῞που η῟ν Λάζαρος ο῍ν η῎γειρεν ε᾿κ νεκρω̑ν ᾽Ιησου̑ς

יֵשֻׁוע דֵּין קדָם שׁתָּא יַומִין דּפֵצחָא אֵתָא לבֵית־עַניָא אַיכָּא דִּאיתַוהי הוָא לָעָזַר הַו דַּאקִים מֵן בֵּית־מִיתֵא הֻו יֵשֻׁוע׃ ס

[(4) John 12, 02]

עָרְכוּ לוֹ שָׁם סְעוּדָה וּמָרְתָא שֵׁרְתָה אוֹתָם, וְאִלּוּ אֶלְעָזָר הָיָה אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אִתּוֹ.

וַיַּעֲשׂוּ-לוֺ שָׁם מִשְׁתֶּה בָּעָרֶב וּמַרְתָא מְשָׁרַת אֹתוֺ וְאֶלְעָזָר הָיָה אֶחָד מִן-הַיֹּשְׁבִים אֶל-הַשֻּׁלְחָן:

I připravili jemu tu večeři, a Marta posluhovala, Lazar pak byl jeden z stolících s ním.

Připravili mu tam večeři; Marta při ní obsluhovala a Lazar byl jeden z těch, kteří byli s Ježíšem u stolu. ([Lukáš 10:40])

ε᾿ποίησαν ου῏ν αυ᾿τω̑ δει̑πνον ε᾿κει̑ καὶ ἡ Μάρθα διηκόνει ὁ δὲ Λάζαρος ει῟ς η῟ν ε᾿κ τω̑ν α᾿νακειμένων σὺν αυ᾿τω̑

וַעבַדו לֵה תַּמָן חשָׁמִיתָא ומָרתָּא משַׁמשָׁא הוָת ולָעָזַר חַד מֵן סמִיכֵא הוָא דּעַמֵה׃

[(4) John 12, 03]

אָז לָקְחָה מִרְיָם בֹּשֶׂם נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר, שְׁלֹשׁ מְאוֹת גְּרַם מִשְׁקָלוֹ, מָשְׁחָה אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְהַבַּיִת נִתְמַלֵּא רֵיחַ הַבֹּשֶׂם.

וַתִּקַּח מִרְיָם מִרְקַחַת נֵרְדְּ זַךְ וִיקַר-עֵרֶךְ מְאֹד לִטְרָא אַחַת מִשְׁקָלָהּ וַתִּמְשַׁח אֶת-רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וּבְשַׂעֲרֹתֶיהָ נִגְּבָה אֶת-רַגְלָיו וְהַבַּיִת מָלֵא רֵיחַ הַמִּרְקָחַת:

Maria pak vzavši libru masti drahé z nardu výborného, pomazala noh Ježíšových, a vytřela vlasy svými nohy jeho. I naplněn jest dům vůní té masti.

Tu vzala Marie libru drahého oleje z pravého nardu, pomazala Ježíšovi nohy a otřela je svými vlasy. Dům se naplnil vůní té masti. ([Matouš 26:7; Marek 14:3; Lukáš 7:37-Lukáš 7:38])

ἡ ου῏ν Μαριὰμ λαβου̑σα λίτραν μύρου νάρδου πιστικη̑ς πολυτίμου η῎λειψεν τοὺς πόδας του̑ ᾽Ιησου̑ καὶ ε᾿ξέμαξεν ται̑ς θριξὶν αυ᾿τη̑ς τοὺς πόδας αυ᾿του̑ ἡ δὲ οι᾿κία ε᾿πληρὼθη ε᾿κ τη̑ς ο᾿σμη̑ς του̑ μύρου

מַריַם דֵּין שֵׁקלַת שָׁטִיפתָּא דּבֵסמָא דּנַרדִּין רִשָׁיָא סַגִּי דּמַיָא ומֵשׁחַת רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע ושַׁויַת בּסַערָה רֵגלַוהי וֵאתמלִי בַּיתָּא מֵן רִיחֵה דּבֵסמָא׃ ס

[(4) John 12, 04]

אָמַר יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ:

וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו הוּא יְהוּדָה בֶּן-שִׁמְעוֺן אִישׁ-קְרִיּוֺת אֲשֶׁר אַחֲרֵי-כֵן הִסְגִּירוֺ אָמַר לֵאמֹר:

Tedy řekl jeden z učedlníků jeho, Jidáš Šimona Iškariotského, kterýž jej měl zraditi:

Jidáš(v) Iškariotský, jeden z jeho učedníků, který jej měl zradit, řekl: (v) var: + Šimonův ([Matouš 26:8-Matouš 26:9; Marek 14:4-Marek 14:5])

λέγει δὲ ᾽Ιούδας ὁ ᾽Ισκαριὼτης ει῟ς ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ὁ μέλλων αυ᾿τὸν παραδιδόναι

וֵאמַר יִהֻודָא סכַריֻוטָא חַד מֵן תַּלמִידַוהי הַו דַּעתִיד הוָא דּנַשׁלמִיוהי׃

[(4) John 12, 05]

"מַדּוּעַ לֹא נִמְכַּר הַבֹּשֶׂם בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים?"

עַל-מֶה לֹא-תִמָּכֵר הַמִּרְקַחַת הַזֹּאת בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֺת דִּינָר לָתֵת לָעֲנִיִּים:

Proč tato mast není prodána za tři sta peněz, a není dáno chudým?

„Proč nebyl ten olej prodán za tři sta denárů a peníze dány chudým?“

διὰ τί του̑το τὸ μύρον ου᾿κ ε᾿πράθη τριακοσίων δηναρίων καὶ ε᾿δόθη πτωχοι̑ς

למָנָא לָא אֵזדַּבַּן מֵשׁחָא הָנָא בַּתלָת מָאא דִּינָרִין וֵאתִיהֵב למֵסכִּנֵא׃

[(4) John 12, 06]

אַךְ הוּא אָמַר זֹאת לֹא מִדַּאֲגָתוֹ לָעֲנִיִּים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גַּנָּב; הַקֻּפָּה הָיְתָה בְּיָדָיו וְהוּא הָיָה נוֹטֵל מִמַּה שֶּׁשָֹמוּ בָּהּ.

וְהוּא דִּבֶּר כָזֹאת לֹא מִדַּאֲגָתוֺ לָעֲנִיִּים רַק יַעַן כִּי-גַנָּב הָיָה וַאֲרוֺן אוֺצָרָם בְּיָדוֺ וְנָשָׂא מֵאֲשֶׁר נָתוּן בּוֺ:

To pak řekl, ne že by měl péči o chudé, ale že zloděj byl, a měšec měl, a to, což do něho kladeno bylo, nosil.

To řekl ne proto, že by mu záleželo na chudých, ale že byl zloděj: měl na starosti pokladnici a bral z toho, co se do ní dávalo. ([Jan 13:29])

ει῏πεν δὲ του̑το ου᾿χ ο῞τι περὶ τω̑ν πτωχω̑ν ε῎μελεν αυ᾿τω̑ α᾿λλ῾ ο῞τι κλέπτης η῟ν καὶ τὸ γλωσσόκομον ε῎χων τὰ βαλλόμενα ε᾿βάσταζεν

הָדֵא דֵּין אֵמַר לָא הוָא מֵטֻל דּעַל מֵסכִּנֵא בּטִיל הוָא לֵה אֵלָא מֵטֻל דּגַנָבָא הוָא וַגלֻוסקמָא לוָתֵה הוָא ומֵדֵּם דּנָפֵל הוָא בֵּה הֻו טעִין הוָא׃ ס

[(4) John 12, 07]

אָמַר יֵשׁוּעַ: "הַנַּח לָהּ; הִיא שָׁמְרָה זֹאת לְיוֹם קְבוּרָתִי.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַנַּח-לָהּ לְיוֺם קְבֻרָתִי הֵכִינָה זֹאת:

Tedy řekl Ježíš: Nech jí, ke dni pohřbu mého zachovala to.

Ježíš řekl: „Nech ji, uchovala to ke dni mého pohřbu! ([Matouš 26:10-Matouš 26:12; Marek 14:6-Marek 14:8])

ει῏πεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς α῎φες αυ᾿τήν ι῞να ει᾿ς τὴν ἡμέραν του̑ ε᾿νταφιασμου̑ μου τηρήση αυ᾿τό

אֵמַר דֵּין יֵשֻׁוע שׁבֻוקֵיה ליַומָא דַּקבֻורי נטַרתֵה׃

[(4) John 12, 08]

הֲרֵי הָעֲנִיִּים אִתְּכֶם תָּמִיד, אֲבָל אֲנִי לֹא תָּמִיד אֲנִי אִתְּכֶם."

כִּי אֶת-הָעֲנִיִּים תִּמְצְאוּ לִפְנֵיכֶם תָּמִיד וְאֹתִי לֹא תִמְצְאוּ תָּמִיד לִפְנֵיכֶם:

Nebo chudé vždycky máte s sebou, ale mne ne vždycky míti budete.

Chudé máte vždycky s sebou, ale mne nemáte vždycky.“ ([Deuteronomium 15:11])

τοὺς πτωχοὺς γὰρ πάντοτε ε῎χετε μεθ῾ ἑαυτω̑ν ε᾿μὲ δὲ ου᾿ πάντοτε ε῎χετε

בּכֻלזבַן גֵּיר מֵסכִּנֵא אִית לכֻון עַמכֻון לִי דֵּין לָא בּכֻלזבַן אִית לכֻון׃ ס

[(4) John 12, 09]

רַבִּים שָׁמְעוּ שֶׁהוּא שָׁם וּבָאוּ לֹא רַק בִּגְלַל יֵשׁוּעַ, אֶלָּא גַּם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֶלְעָזָר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים.

וְרַבִּים מִן-הַיְּהוּדִים שָׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם וַיָּבֹאוּ לֹא-בַעֲבוּר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֺ כִּי אִם-גַּם-לִרְאוֺת אֶת-אֶלְעָזָר אֲשֶׁר הֶחֱיָה מִן-הַמֵּתִים:

Zvěděl pak zástup veliký z Židů, že by tu byl. I přišli, ne pro Ježíše toliko, ale také aby Lazara viděli, kteréhož byl vzkřísil z mrtvých.

Velký zástup Židů se dověděl, že tam Ježíš je; a přišli nejen kvůli němu, ale také aby viděli Lazara, kterého vzkřísil z mrtvých. ([Jan 11:44])

ε῎γνω ου῏ν ὁ ο῎χλος πολὺς ε᾿κ τω̑ν ᾽Ιουδαίων ο῞τι ε᾿κει̑ ε᾿στιν καὶ η῟λθον ου᾿ διὰ τὸν ᾽Ιησου̑ν μόνον α᾿λλ῾ ι῞να καὶ τὸν Λάζαρον ι῎δωσιν ο῍ν η῎γειρεν ε᾿κ νεκρω̑ν

וַשׁמַעו כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא מֵן יִהֻודָיֵא דּתַמָן הֻו יֵשֻׁוע וֵאתַו לָא מֵטֻל יֵשֻׁוע בַּלחֻוד אֵלָא אָף דּנֵחזֻון ללָעָזַר הַו דַּאקִים מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(4) John 12, 10]

נוֹעֲצוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לַהֲרֹג גַּם אֶת אֶלְעָזָר,

וַיִּוָּעֲצוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לַהֲרֹג גַּם אֶת-אֶלְעָזָר:

Radili se pak přední kněží {biskupové}, aby i Lazara zamordovali.

Proto se velekněží uradili, že zabijí i Lazara;

ε᾿βουλεύσαντο δὲ οἱ α᾿ρχιερει̑ς ι῞να καὶ τὸν Λάζαρον α᾿ποκτείνωσιν

וֵאתרַעִיו הוַו רַבַּי־כָּהנֵא דָּאף ללָעָזַר נֵקטלֻונָיהי׃

[(4) John 12, 11]

כִּי בִּגְלָלוֹ הָלְכוּ רַבִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּיֵשׁוּעַ.

כִּי בִּגְלָלוֺ אָזְלוּ יְהוּדִים רַבִּים וַיַּאֲמִינוּ בְּיֵשׁוּעַ:

Nebo mnozí z Židů odcházeli pro něho, a uvěřili v Ježíše.

neboť mnozí Židé kvůli němu odcházeli a věřili v Ježíše. ([Jan 11:45])

ο῞τι πολλοὶ δι῾ αυ᾿τὸν ὑπη̑γον τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ ε᾿πίστευον ει᾿ς τὸν ᾽Ιησου̑ν

מֵטֻל דּסַגִּיֵאא מֵן יִהֻודָיֵא מֵטֻלָתֵה אָזִלין הוַו וַמהַימנִין בּיֵשֻׁוע סס׃

[(4) John 12, 12]

לְמָחֳרָת שָׁמְעוּ הֲמוֹנֵי הָעָם שֶׁבָּאוּ לֶחָג כִּי יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת כִּשְׁמֹעַ רַבִּים מִן-הָעָם מִן-עוֺלֵי הָרֶגֶל כִּי יֵשׁוּעַ בָּא יְרוּשָׁלָיְמָה:

Nazejtří mnohý zástup, kterýž byl přišel k svátku, když uslyšeli, že Ježíš jde do Jeruzaléma,

Druhého dne se dovědělo mnoho poutníků, kteří přišli na svátky, že Ježíš přichází do Jeruzaléma. ([Matouš 21:1-Matouš 21:9; Marek 11:1-Marek 11:10; Lukáš 19:28-Lukáš 19:40])

τη̑ ε᾿παύριον ὁ ο῎χλος πολὺς ὁ ε᾿λθών ει᾿ς τὴν ἑορτήν α᾿κούσαντες ο῞τι ε῎ρχεται ὁ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

וַליַומָא אחרִנָא כֵּנשָׁא סַגִּיָאא אַינָא דָּאתֵא הוָא לעַדעִדָא כַּד שׁמַעו דּיֵשֻׁוע אָתֵא לֻאורִשׁלֵם׃

[(4) John 12, 13]

לָקְחוּ כַּפּוֹת תְּמָרִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים: "הוֹשַׁע נָא! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!"

וַיִּקְחוּ כַפּוֺת תְּמָרִים בְּיָדָם וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתוֺ וַיָּרִיעוּ הוֺשַׁע-נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

Nabrali ratolestí palmových, a vyšli proti němu, a volali: Hosanna, požehnaný, kterýž se béře ve jménu Páně, král Izraelský.

Vzali palmové ratolesti, šli ho uvítat a volali: „Hosanna, požehnaný, jenž přichází ve jménu Hospodinově(x), král izraelský.“ (x) ř: Pán (tak i Jan 12:38) ([Žalmy 118:25-Žalmy 118:26])

ε῎λαβον τὰ βαι̑α τω̑ν φοινίκων καὶ ε᾿ξη̑λθον ει᾿ς ὑπάντησιν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿κραύγαζον ὡσαννά ευ᾿λογημένος ὁ ε᾿ρχόμενος ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου καὶ ὁ βασιλεὺς του̑ ᾽Ισραήλ

שׁקַלו סַוכֵּא דּדֵקלֵא וַנפַקו לֻאורעֵה וקָעֵין הוַו וָאמרִין אֻושַׁענָא בּרִיך הֻו דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא מַלכָּא דִּאיסרָיֵל׃ ס

[(4) John 12, 14]

יֵשׁוּעַ מָצָא קֹדֶם לָכֵן עַיִר וְיָשַׁב עָלָיו, לְפִי הַכָּתוּב:

וַיִּמְצָא יֵשׁוּעַ עַיִר וַיִּרְכַּב עָלָיו כַּכָּתוּב:

I dostav Ježíš oslátka, vsedl na ně, jakož psáno jest:

Ježíš nalezl oslátko a vsedl na ně, jak je psáno:

εὑρών δὲ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο᾿νάριον ε᾿κάθισεν ε᾿π῾ αυ᾿τό καθὼς ε᾿στιν γεγραμμένον

אֵשׁכַּח דֵּין יֵשֻׁוע חמָרָא וִיתֵב עלַוהי אַיכַּנָא דַּכתִיב׃

[(4) John 12, 15]

"אַל תִּירְאִי בַּת־צִיּוֹן, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ רֹכֵב עַל־עַיִר בֶּן־אֲתוֹנוֹת."

אַל-תִּירְאִי בַּת-צִיּוֺן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֺא לָךְ רֹכֵב עַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֺת:

Neboj se, dcero Sionská, aj, král tvůj béře se, na oslátku sedě.

‚Neboj se, dcero Siónská, hle, král tvůj přichází, sedě na oslátku.‘ ([Zacharjáš 9:9])

μὴ φοβου̑ θυγάτηρ Σιὼν ι᾿δοὺ ὁ βασιλεύς σου ε῎ρχεται καθήμενος ε᾿πὶ πω̑λον ο῎νου

לָא תֵּדחלִין בַּרת צֵהיֻון הָא מַלכֵּכי אָתֵא לֵכי וַרכִיב עַל עִילָא בַּר אַתָנָא׃ ס

[(4) John 12, 16]

בַּתְּחִלָּה לֹא הֵבִינוּ תַּלְמִידָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְפָּאֵר יֵשׁוּעַ בַּכָּבוֹד זָכְרוּ שֶׁכָּךְ הָיָה כָּתוּב עָלָיו וְשֶׁכָּךְ עָשׂוּ לוֹ.

וְכָל-זֹאת לֹא-הֵבִינוּ תַלְמִידָיו בַּתְּחִילָּה אַךְ כַּאֲשֶׁר לֻקַּח יֵשׁוּעַ אַחַר כָּבוֺד זָכְרוּ אָז כִּי-כֹה כָּתוּב עָלָיו וְכֹה גַם-עֲשׂוּ לוֺ:

Tomu pak nesrozuměli učedlníci jeho sprvu, ale když oslaven byl Ježíš, tedy se rozpomenuli, že to psáno bylo o něm, a že jemu to učinili.

Jeho učedníci tomu v té chvíli neporozuměli, ale když byl Ježíš oslaven, tu se rozpomenuli, že to o něm bylo psáno a že se tak stalo. ([Jan 2:22 Jan 17:5; Lukáš 24:44-Lukáš 24:45])

ταυ̑τα ου᾿κ ε῎γνωσαν αυ᾿του̑ οἱ μαθηταὶ τὸ πρω̑τον α᾿λλ῾ ο῞τε ε᾿δοξάσθη ᾽Ιησου̑ς τότε ε᾿μνήσθησαν ο῞τι ταυ̑τα η῟ν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ γεγραμμένα καὶ ταυ̑τα ε᾿ποίησαν αυ᾿τω̑

הָלֵין דֵּין לָא יִדַעו תַּלמִידַוהי בּהַו זַבנָא אֵלָא כַּד אֵשׁתַּבַּח יֵשֻׁוע אֵתּדּכַרו תַּלמִידַוהי דּהָלֵין כּתִיבָן הוַי עלַוהי והָלֵין עבַדו לֵה׃

[(4) John 12, 17]

הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ אִתּוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָא לְאֶלְעָזָר מִן הַקֶּבֶר וֶהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים, הֵעִידוּ עַל זֹאת.

וְהָעָם אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֺ הֵעִידוּ בְפִיהֶם כִּי קָרָא אֶת-אֶלְעָזָר מִן-קִבְרוֺ וַיְחַיֵּהוּ מִן-הַמֵּתִים:

Vydával pak svědectví zástup, kterýž byl s ním, že Lazara povolal z hrobu, a vzkřísil jej z mrtvých.

Zástup, který s ním byl, když vyvolal Lazara z hrobu a vzkřísil ho z mrtvých, vydával o tom svědectví. ([Jan 11:44])

ε᾿μαρτύρει ου῏ν ὁ ο῎χλος ὁ ω῍ν μετ῾ αυ᾿του̑ ο῞τε τὸν Λάζαρον ε᾿φὼνησεν ε᾿κ του̑ μνημείου καὶ η῎γειρεν αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν

וסָהֵד הוָא כֵּנשָׁא הַו דּעַמֵה הוָא דַּקרָא ללָעָזַר מֵן קַברָא וַאקִימֵה מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(4) John 12, 18]

לָכֵן גַּם יָצָא הֲמוֹן הָעָם לִקְרָאתוֹ, כִּי שָׁמְעוּ שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת הַנֵּס הַזֶּה.

וְעַל-כֵּן יָצְאוּ הָעָם לִקְרָאתוֺ אַחֲרֵי שָׁמְעָם כִּי עָשָׂה אֶת-הָאוֺת הַזֶּה:

Protož i v cestu vyšel jemu zástup, když slyšeli, že by ten div učinil.

Proto ho také přišlo uvítat množství lidu, neboť slyšeli, že učinil toto znamení.

διὰ του̑το καὶ ὑπήντησεν αυ᾿τω̑ ὁ ο῎χλος ο῞τι η῎κουσαν του̑το αυ᾿τὸν πεποιηκέναι τὸ σημει̑ον

ומֵטֻל הָדֵא נפַקו לקֻובלֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא דַּשׁמַעו דָּאתָא הָדֵא עבַד׃

[(4) John 12, 19]

הֵגִיבוּ הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אַתֶּם רוֹאִים, אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת. הִנֵּה הָעוֹלָם נוֹהֶה אַחֲרָיו."

וְהַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הַרְאִיתֶם כִּי יְדֵיכֶם לֹא תַעֲשֶׂינָה תּוּשִׁיָּה וְאַחֲרָיו כָּל-אָדָם יִמְשֹׁךְ:

Tedy farizeové pravili mezi sebou: Vidíte-li, že nic neprospíváte? Aj, svět postoupil po něm.

Farizeové si řekli: „Vidíte, že nic nezmůžete! Celý svět se dal za ním.“ ([Jan 11:48])

οἱ ου῏ν Φαρισαι̑οι ει῏παν πρὸς ἑαυτούς θεωρει̑τε ο῞τι ου᾿κ ω᾿φελει̑τε ου᾿δέν ι῎δε ὁ κόσμος ο᾿πίσω αυ᾿του̑ α᾿πη̑λθεν

פּרִישֵׁא דֵּין אָמרִין הוַו חַד לחַד חָזֵין אנתֻּון דּלָא מַותּרִין אנתֻּון מֵדֵּם דּהָא עָלמָא כֻּלֵה אֵזַל לֵה בָּתרֵה סס׃

[(4) John 12, 20]

בֵּין הָעוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת בֶּחָג הָיוּ אֲנָשִׁים יְוָנִים.

וּבְתוֺךְ עוֺלֵי הָרֶגֶל לְהִשְׁתַּחֲוֺת נִמְצְאוּ גַּם-יְוָנִים:

Byli pak někteří Řekové z těch, kteříž přicházívali, aby se modlili v svátek.

Někteří z poutníků, kteří se přišli o svátcích klanět Bohu, byli Řekové. ([Jan 7:35; Skutky apoštolské 6:1])

η῟σαν δὲ ῞Ελληνές τινες ε᾿κ τω̑ν α᾿ναβαινόντων ι῞να προσκυνήσωσιν ε᾿ν τη̑ ἑορτη̑

אִית הוַו דֵּין אָף מֵן עַממֵא אנָשָׁא בּהֻון דַּסלֵקו למֵסגַּד בּעַדעִדָא׃

[(4) John 12, 21]

הַלָּלוּ נִגְּשׁוּ אֶל פִילִיפּוֹס אִישׁ בֵּית צַיְדָא שֶׁבַּגָּלִיל וּבַקָּשָׁה בְּפִיהֶם: "אָדוֹן, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת אֶת יֵשׁוּעַ."

וְהֵם בָּאוּ אֶל-פִּילִפּוֺס אִישׁ בֵּית-צַיְדָה מִן-הַגָּלִיל וַיְחַלּוּ אֶת-פָּנָיו לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ לִרְאוֺת אֶת-יֵשׁוּעַ:

Ti tedy přistoupili k Filipovi, kterýž byl od Betsaidy Galilejské, a prosili ho, řkouce: Pane, chtěli bychom Ježíše viděti.

Ti přistoupili k Filipovi, který byl z Betsaidy v Galileji, a prosili ho: „Pane, rádi bychom viděli Ježíše.“ ([Jan 1:44 Jan 6:5 Jan 14:8 Jan 6:36 Jan 20:29])

ου῟τοι ου῏ν προση̑λθον Φιλίππω τω̑ α᾿πὸ Βηθσαιδὰ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ η᾿ρὼτων αυ᾿τὸν λέγοντες κύριε θέλομεν τὸν ᾽Ιησου̑ν ι᾿δει̑ν

הָלֵין אֵתַו קרֵבו לוָת פִילִיפָּוס הַו דּמֵן בֵּית־צַיָדָא דַּגלִילָא ושַׁאלֻוהי וָאמרִין לֵה מָרי צָבֵין חנַן נֵחזֵא ליֵשֻׁוע׃

[(4) John 12, 22]

הָלַךְ פִילִיפּוֹס וְאָמַר לְאַנְדְּרֵי, וְאַנְדְּרֵי וּפִילִיפּוֹס הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ.

וַיָּבֹא פִילִפּוֺס וַיַּגֵּד לְאַנְדְּרָי וְאַנְדְּרַי וּפִילִיפּוֺס הִגִּידוּ הַדָּבָר לְיֵשׁוּעַ:

Přišel Filip a pověděl Ondřejovi, Ondřej pak zase a Filip pověděli Ježíšovi.

Filip šel a řekl to Ondřejovi, Ondřej a Filip to šli říci Ježíšovi. ([Jan 1:41 Jan 6:8])

ε῎ρχεται ὁ Φίλιππος καὶ λέγει τω̑ ᾽Ανδρέα ε῎ρχεται ᾽Ανδρέας καὶ Φίλιππος καὶ λέγουσιν τω̑ ᾽Ιησου̑

וֵאתָא הֻו פִילִיפָּוס וֵאמַר לַאנדּרֵאוָס וַאנדּרֵאוָס ופִילִיפָּוס אֵמַרו ליֵשֻׁוע סּ סּ׃

[(4) John 12, 23]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁיְּפֹאַר בֶּן־הָאָדָם בַּכָּבוֹד.

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הִנֵּה בָּא הַמּוֺעֵד וּבֶן-הָאָדָם נֶאְדָּר יִהְיֶה בִּכְבוֺדוֺ:

A Ježíš odpověděl jim, řka: Přišlať hodina, aby oslaven byl Syn člověka.

Ježíš jim odpověděl: „Přišla hodina, aby byl oslaven Syn člověka. ([Matouš 26:45; Marek 14:41; Jan 13:31-Jan 13:32 Jan 17:1])

ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς α᾿ποκρίνεται αυ᾿τοι̑ς λέγων ε᾿λήλυθεν ἡ ω῞ρα ι῞να δοξασθη̑ ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

יֵשֻׁוע דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון אֵתָת שָׁעתָא דּנֵשׁתַּבַּח בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס

[(4) John 12, 24]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא יָמוּת גַּרְגִּיר הַחִטָּה הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ הָאֲדָמָה, הוּא יִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ. אֲבָל אִם יָמוּת, יַעֲשֶׂה פְּרִי הַרְבֵּה.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּרְגַּר דָּגָן אִם לֹא-יִפֹּל וָמֵת בְּתוֺךְ הָאָרֶץ יִשָּׁאֵר לְבַדּוֺ וְאִם יָמוּת יוֺצִיא זֶרַע רָב:

Amen, amen pravím vám: Zrno pšeničné padna v zemi, neumře-li, onoť samo zůstane, a pakliť umře, mnohý užitek přinese.

Amen, amen, pravím vám, jestliže pšeničné zrno nepadne do země a nezemře, zůstane samo. Zemře-li však, vydá mnohý užitek. ([1 Korintským 15:36])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ε᾿ὰν μὴ ὁ κόκκος του̑ σίτου πεσών ει᾿ς τὴν γη̑ν α᾿ποθάνη αυ᾿τὸς μόνος μένει ε᾿ὰν δὲ α᾿ποθάνη πολὺν καρπὸν φέρει

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דַּפרֵדּתָּא דּחֵטתָא אֵלָא נָפלָא ומָיתָּא בַּארעָא בַּלחֻודֵיה פָּישָׁא אֵן דֵּין מָיתָּא פִּארֵא סַגִּיֵאא מַיתּיָא׃ ס

[(4) John 12, 25]

הָאוֹהֵב אֶת נַפְשׁוֹ מְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַשּׂוֹנֵא אֶת נַפְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁמְרֶנָּה לְחַיֵּי עוֹלָם.

הָאֹהֵב אֶת-נַפְשׁוֺ תִּכָּרֶת-לוֺ וְהַ׹ּׂנֵא אֶת-נַפְשׁוֺ בָּעוֺלָם הַזֶּה שְׁמֻרָה תִהְיֶה-לּוֺ לְחַיֵּי עַד:

Kdož miluje duši svou, ztratíť ji; a kdož nenávidí duše své na tomto světě, k životu věčnému ostříhá jí.

Kdo miluje svůj život(y), ztratí jej; kdo nenávidí svůj život v tomto světě, uchrání jej pro život věčný. (y) duši (tak i násl. věta) ([Matouš 10:39 Matouš 16:25; Marek 8:35; Lukáš 9:24 Lukáš 17:33])

ὁ φιλω̑ν τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ α᾿πολλύει αυ᾿τήν καὶ ὁ μισω̑ν τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ κόσμω τούτω ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον φυλάξει αυ᾿τήν

מַן דּרָחֵם נַפשֵׁה נַובּדִיה ומַן דּסָנֵא נַפשֵׁה בּעָלמָא הָנָא נֵטרִיה לחַיֵא דַּלעָלַם׃

[(4) John 12, 26]

אִם מִישֶׁהוּ מְשָׁרֵת אוֹתִי, שֶׁיֵּלֵךְ אַחֲרַי; הֵיכָן שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי, שָׁם יִהְיֶה גַּם מְשָׁרְתִי. אִישׁ אִם יְשָׁרֵת אוֹתִי, הָאָב יְכַבֵּד אוֹתוֹ.

מִי-הֶחָפֵץ לְשָׁרְתֵנִי יֵלֵךְ בְּעִקְּבוֺתַי וּבַאֲשֶׁר אֶהְיֶה אֲנִי שָׁם יִהְיֶה גַם-מְשָׁרְתִי וְכִי אִישׁ יְשָׁרֵת אֹתִי אֹתוֺ יְכַבֵּד הָאָב:

Slouží-li mi kdo, následujž mne; a kdež jsem já, tuť i můj služebník bude. A bude-li mi kdo sloužiti, poctíť ho Otec.

Kdo mně chce sloužit, ať mě následuje, a kde jsem já, tam bude i můj služebník. Kdo mně slouží, dojde cti od Otce.“ ([Marek 10:21; Jan 14:3 Jan 17:24])

ε᾿ὰν ε᾿μοί τις διακονη̑ ε᾿μοὶ α᾿κολουθείτω καὶ ο῞που ει᾿μὶ ε᾿γώ ε᾿κει̑ καὶ ὁ διάκονος ὁ ε᾿μὸς ε῎σται ε᾿άν τις ε᾿μοὶ διακονη̑ τιμήσει αυ᾿τὸν ὁ πατήρ

אֵן לִי אנָשׁ משַׁמֵשׁ נִאתֵא בָּתַרי וַאיכָּא דֵּאנָא אִיתַי תַּמָן נֵהוֵא אָף משַׁמשָׁני מַן דּלִי משַׁמֵשׁ ניַקרִיוהי אַבָא׃ ס

[(4) John 12, 27]

וְעַתָּה נִבְהֲלָה נַפְשִׁי, וַאֲנִי מָה אֹמַר: 'אָבִי, הַצִּילֵנִי מִן הַשָּׁעָה הַזֹּאת'? אַדְּרַבָּא, הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי לַשָּׁעָה הַזֹּאת.

עַתָּה נִבְהֲלָה נַפְשִׁי וּמָה אֹמַר הַצִּילֵנִי אָבִי מִן-עֵת הַמּוֺעֵד הַזֶּה אַךְ עַל-כֵּן בָּאתִי לַמּוֺעֵד הַזֶּה:

Nyní duše má zkormoucena jest, a což dím? Otče, vysvoboď mne z této hodiny. Ale proto jsem přišel k hodině této.

„Nyní je má duše sevřena úzkostí. Mám snad říci: Otče, zachraň mě od této hodiny? Vždyť pro tuto hodinu jsem přišel. ([Žalmy 6:4; Marek 14:34-Marek 14:35])

νυ̑ν ἡ ψυχή μου τετάρακται καὶ τί ει῎πω πάτερ σω̑σόν με ε᾿κ τη̑ς ω῞ρας ταύτης α᾿λλὰ διὰ του̑το η῟λθον ει᾿ς τὴν ω῞ραν ταύτην

הָשָׁא נַפשׁי הָא שׁגִישָׁא ומָנָא אִמַר אָבי פַּצָני מֵן הָדֵא שָׁעתָא אֵלָא מֵטֻל הָנָא אֵתִית להָדֵא שָׁעתָא׃

[(4) John 12, 28]

אָבִי, פָּאֵר אֶת שִׁמְךָ!" אָז יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "כְּבָר פֵּאַרְתִּי וְשׁוּב אֲפָאֵר."

אָבִי גַּדֵּל כְּבוֺד שְׁמֶךׇ וְהִנֵּה קוֺל עֹנֶה מִשָּׁמַיִם גִּדַּלְתִּי כְבוֺדוֺ וְגַם-אֲגַדְּלֶנּוּ עוֺד:

Otče, oslaviž jméno své. Tedy přišel hlas s nebe: I oslavil jsem, i ještě oslavím.

Otče, oslav své jméno(z)!“ Z nebe zazněl hlas: „Oslavil jsem a ještě oslavím.“ (z) var: svého Syna ([Jan 12:23 Jan 13:31-Jan 13:32 Jan 17:1; Marek 1:11 Marek 9:7])

πάτερ δόξασόν σου τὸ ο῎νομα η῟λθεν ου῏ν φωνὴ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ ε᾿δόξασα καὶ πάλιν δοξάσω

אַבָא שַׁבַּח שׁמָך ס וקָלָא אֵשׁתּמַע מֵן שׁמַיָא שַׁבּחֵת ותֻוב משַׁבַּח אנָא׃

[(4) John 12, 29]

אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן, שֶׁעָמְדוּ שָׁם וְשָׁמְעוּ, אָמְרוּ: "רַעַם הָיָה." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "מַלְאָךְ דִּבֵּר אֵלָיו."

וְהָעָם הָעֹמְדִים שָׁם שָׁמְעוּ וְאָמְרוּ קוֺל רַעַם הוּא וְיֵשׁ מֵהֶם אָמְרוּ כִּי מַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלָיו:

Ten pak zástup, kterýž tu stál a slyšel, pravil: Zahřmělo. Jiní pravili: Anděl k němu mluvil.

Zástup, který tam stál a slyšel to, říkal, že zahřmělo. Jiní tvrdili: „Anděl k němu promluvil.“ ([Jan 5:37])

ὁ ου῏ν ο῎χλος ὁ ἑστώς καὶ α᾿κούσας ε῎λεγεν βροντὴν γεγονέναι α῎λλοι ε῎λεγον α῎γγελος αυ᾿τω̑ λελάληκεν

וכֵנשָׁא דּקָאֵם הוָא שׁמַעו וָאמרִין רַעמָא הוָא אחרָנֵא דֵּין אָמרִין מַלַאכָא מַלֵל עַמֵה׃

[(4) John 12, 30]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא לְמַעֲנִי הָיָה הַקּוֹל הַזֶּה, אֶלָּא לְמַעַנְכֶם.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר לֹא לְמַעֲנִי הָיָה הַקּוֺל הַזֶּה כִּי אִם-לְמַעַנְכֶם:

Odpověděl Ježíš a řekl: Ne pro mneť hlas tento se stal, ale pro vás.

Ježíš nato řekl: „Tento hlas se neozval kvůli mně, ale kvůli vám. ([Jan 11:42])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν ου᾿ δι῾ ε᾿μὲ ἡ φωνὴ αυ῞τη γέγονεν α᾿λλὰ δι῾ ὑμα̑ς

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לָא הוָא מֵטֻלָתי הוָא קָלָא הָנָא אֵלָא מֵטֻלָתכֻון׃

[(4) John 12, 31]

כָּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה; כָּעֵת יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה.

עַתָּה נֶחֱרַץ מִשְׁפַּט הָעוֺלָם הַזֶּה וְשַׂר הָעוֺלָם הַזֶּה נִדְחַף לְמַדְחֵפוֺת:

Nyníť jest soud světa tohoto, nyní kníže světa tohoto vyvrženo bude ven.

Nyní je soud nad tímto světem, nyní bude vládce tohoto světa vyvržen ven. ([Jan 3:18 Jan 5:22 Jan 5:27 Jan 9:39 Jan 12:48; Lukáš 10:18])

νυ̑ν κρίσις ε᾿στὶν του̑ κόσμου τούτου νυ̑ν ὁ α῎ρχων του̑ κόσμου τούτου ε᾿κβληθήσεται ε῎ξω

הָשָׁא דִּינֵה הֻו דּעָלמָא הָנָא הָשָׁא אַרכֻונָא דּעָלמָא הָנָא מֵשׁתּדֵא לבַר׃

[(4) John 12, 32]

וַאֲנִי בְּהִנָּשְׂאִי מִן הָאָרֶץ אֶמְשֹׁךְ אֶת הַכֹּל אֵלַי."

וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר אֶנָּשֵׂא מֵעַל-הָאָרֶץ אֶמְשֹׁךְ כָּל-אָדָם אַחֲרָי:

A já budu-liť povýšen od země, všecky potáhnu k sobě.

A já, až budu vyvýšen ze země, přitáhnu všecky k sobě.“ ([Jan 3:14 Jan 8:28])

κα᾿γώ ε᾿ὰν ὑψωθω̑ ε᾿κ τη̑ς γη̑ς πάντας ἑλκύσω πρὸς ε᾿μαυτόν

וֵאנָא מָא דֵּאתּתּרִימֵת מֵן אַרעָא אֵגֵּד כֻּלנָשׁ לוָתי׃

[(4) John 12, 33]

זֹאת אָמַר בְּרָמְזוֹ עַל אֹפֶן הַמָּוֶת שֶׁהָיָה עָתִיד לָמוּת.

וְהַמִּלִּין הָאֵלֶּה הוֺצִיא כִּי יִרְזְמוּן בְּאֵיזֶה מָוֶת יָמוּת:

(To pak pověděl, znamenaje, kterou by smrtí měl umříti.)

To řekl, aby naznačil, jakou smrtí má zemřít. ([Matouš 20:19 Matouš 26:2; Jan 18:32])

του̑το δὲ ε῎λεγεν σημαίνων ποίω θανάτω η῎μελλεν α᾿ποθνήσκειν

הָדֵא דֵּין אֵמַר דַּנחַוֵא בַּאינָא מַותָּא מָאֵת׃

[(4) John 12, 34]

הֵשִׁיבוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: "אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ מִן הַתּוֹרָה כִּי הַמָּשִׁיחַ יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם, וְאֵיךְ זֶה אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבֶּן־הָאָדָם צָרִיךְ לְהִנָּשֵׂא מִן הָאָרֶץ? מִי בֶּן־הָאָדָם הַזֶּה?"

וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ הָעָם שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַתּוֺרָה כִּי הַמָּשִׁיחַ חַי הוּא לְעוֺלָם וְאֵיךְ תֹּאמַר אַתָּה כִּי נָשׂא יִנָּשֵׂא בֶּן-הָאָדָם מִי הוּא זֶה בֶּן-הָאָדָם:

Odpověděl jemu zástup: My jsme slýchali z zákona, že Kristus zůstává na věky, a kterakž ty pravíš, že musí býti povýšen Syn člověka? Kdo jest to Syn člověka?

Zástup mu odpověděl: „My jsme slyšeli ze Zákona, že Mesiáš(a) má zůstat navěky; jak ty můžeš říkat, že Syn člověka musí být vyvýšen? Kdo je ten Syn člověka?“ (a) ř: Kristus ([Žalmy 110:4; Izajáš 9:6; Ezechiel 37:25; Daniel 7:14])

α᾿πεκρίθη ου῏ν αυ᾿τω̑ ὁ ο῎χλος ἡμει̑ς η᾿κούσαμεν ε᾿κ του̑ νόμου ο῞τι ὁ Χριστὸς μένει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να καὶ πω̑ς λέγεις σὺ ο῞τι δει̑ ὑψωθη̑ναι τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου τίς ε᾿στιν ου῟τος ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου

אָמרִין לֵה כֵּנשֵׁא חנַן שׁמַען מֵן נָמֻוסָא דַּמשִׁיחָא לעָלַם מקַוֵא אַיכַּנָא אָמַר אַנתּ דַּעתִיד הֻו דּנֵתּתּרִים בּרֵה דּאנָשָׁא מַנֻו הָנָא בּרֵה דּאנָשָׁא׃

[(4) John 12, 35]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "רַק עוֹד מְעַט־קָט הָאוֹר בְּקִרְבְּכֶם. הֱיוּ מִתְהַלְּכִים בְּעוֹד הָאוֹר מֵאִיר לָכֶם, פֶּן יַשִֹיגְכֶם הַחֹשֶׁךְ. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ אֵינוֹ יוֹדֵע אָנָה הוּא בָּא.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עוֺד מְעַט מִזְעָר יָאִיר הָאוֺר לְעֵינֵיכֶם לְכוּ לְאוֺרוֺ בְּהִמָּצְאוֺ פֶּן-יְכַסֶּה אֶתְכֶם הַחֹשֶׁךְ וְהַהֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ אֶל-אֲשֶׁר לֹא יֵדָע:

Tedy řekl jim Ježíš: Ještě na malý čas světlo s vámi jest. Choďte, dokud světlo máte, ať vás tma nezachvátí; nebo kdo chodí ve tmách, neví, kam jde.

Ježíš jim řekl: „Ještě jen na malou chvíli je světlo mezi vámi. Dokud máte světlo(b), neustávejte v cestě(c), aby vás nepřekvapila tma; kdo chodí ve tmě, neví, kam jde. (b) var: Podle toho, že máte světlo (c) ř: choďte (žijte) ([Jan 7:33 Jan 13:33 Jan 8:12 Jan 9:4 Jan 12:46 Jan 11:10; 1 Janův 2:11])

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε῎τι μικρὸν χρόνον τὸ φω̑ς ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿στιν περιπατει̑τε ὡς τὸ φω̑ς ε῎χετε ι῞να μὴ σκοτία ὑμα̑ς καταλάβη καὶ ὁ περιπατω̑ν ε᾿ν τη̑ σκοτία ου᾿κ οι῏δεν που̑ ὑπάγει

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע קַלִיל אחרִין זַבנָא נֻוהרָא עַמכֻון הֻו הַלֵכו עַד אִית לכֻון נֻוהרָא דּלָא חֵשֻׁוכָא נַדרֵככֻון ומַן דַּמהַלֵך בּחֵשֻׁוכָא לָא יָדַע לַאיכָּא אָזֵל׃

[(4) John 12, 36]

בְּעוֹד הָאוֹר נִשְׁאָר עִמָּכֶם הַאֲמִינוּ בָּאוֹר, לְמַעַן תִּהְיוּ לִבְנֵי הָאוֹר."

הַאֲמִינוּ בָאוֺר כָּל-עוֺד הוּא זוֺרֵחַ עֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּהְיוּ בְנֵי הָאוֺר וְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ יֵשׁוּעַ וַיִּסָּתֵר מִפְּנֵיהֶם:

Dokud světlo máte, věřte v světlo, abyste synové světla byli. Toto pověděl Ježíš, a odšed, skryl se před nimi.

Dokud máte světlo(d), věřte ve světlo, abyste se stali syny světla.“ Tak promluvil Ježíš; potom odešel a skryl se před nimi. (d) var: Protože máte světlo ([Efezským 5:8; Jan 10:39 Jan 11:54])

ὡς τὸ φω̑ς ε῎χετε πιστεύετε ει᾿ς τὸ φω̑ς ι῞να υἱοὶ φωτὸς γένησθε ταυ̑τα ε᾿λάλησεν ᾽Ιησου̑ς καὶ α᾿πελθών ε᾿κρύβη α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν

עַד אִית לכֻון נֻוהרָא הַימֵנו בּנֻוהרָא דַּבנַוהי דּנֻוהרָא תֵּהוֻון הָלֵין מַלֵל יֵשֻׁוע וֵאזַל אֵתּטַשִׁי מֵנהֻון׃ ס

[(4) John 12, 37]

אַף כִּי עָשָׂה אוֹתוֹת רַבִּים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ.

וְהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לוֺ אַף כִּי-עָשָׂה אֹתוֺת רַבִּים לִפְנֵיהֶם:

A ačkoli tak mnohá znamení činil před nimi, však neuvěřili v něho,

Ač před nimi učinil taková znamení, nevěřili v něho;

τοσαυ̑τα δὲ αυ᾿του̑ σημει̑α πεποιηκότος ε῎μπροσθεν αυ᾿τω̑ν ου᾿κ ε᾿πίστευον ει᾿ς αυ᾿τόν

וכַד הָלֵין כֻּלהֵין אָתוָתָא עבַד קדָמַיהֻון לָא הַימֵנו בֵּה׃

[(4) John 12, 38]

וְזֹאת לְקַיֵּם אֶת דְּבַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: "יהוה, מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ יהוה עַל־מִי נִגְלָתָה?"

לְמַלֹּאת דְּבַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֲשֶׁר אָמָר יְהוָֺה מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֺעַ יְהוָֺה עַל-מִי נִגְלָתָה:

Aby se naplnila řeč Izaiáše proroka, kterouž pověděl: Pane, kdo uvěřil kázaní našemu, a rámě Páně komu jest zjeveno?

a tak se naplnilo slovo, které řekl prorok Izaiáš: ‚Hospodine(e), kdo uvěřil našemu kázání? A komu byla zjevena moc(f) Hospodinova?‘ (e) ř : Pane (f) ř: rámě ([Izajáš 53:1; Římanům 10:16])

ι῞να ὁ λόγος ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου πληρωθη̑ ο῍ν ει῏πεν κύριε τίς ε᾿πίστευσεν τη̑ α᾿κοη̑ ἡμω̑ν καὶ ὁ βραχίων κυρίου τίνι α᾿πεκαλύφθη

דּתֵתמַלֵא מֵלתָא דֵּאשַׁעיָא נבִיָא דֵּאמַר מָרי מַנֻו הַימֵן לשֵׁמעַן וַדרָעֵה דּמָריָא למַן אֵתגּלִי׃

[(4) John 12, 39]

לָכֵן לֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין, כִּי עוֹד אָמַר יְשַׁעְיָהוּ:

וְעַל-כֵּן לְהַאֲמִין לֹא יָכֹלוּ כִּי יְשַׁעְיָהוּ הוֺסִיף לֵאמֹר:

Protoť nemohli věřiti, že opět Izaiáš řekl:

Proto nemohli věřit, neboť Izaiáš také řekl:

διὰ του̑το ου᾿κ η᾿δύναντο πιστεύειν ο῞τι πάλιν ει῏πεν ᾽Ησαι̑ας

מֵטֻל הָנָא לָא מֵשׁכּחִין הוַו דַּנהַימנֻון מֵטֻל דּתֻוב אֵמַר אֵשַׁעיָא׃

[(4) John 12, 40]

"הֵשַׁע עֵינֵיהֶם וְהִשְׁמִין לְבָבָם, פֶּן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וּלְבָבָם יָבִין וְשָׁבוּ וְרָפָא לָהֶם."

הֵשַׁע עֵינֵיהֶם וְהִשְׁמִין אֶת-לְבָבָם פֶּן-יִרְאוּ בְעֵינֵיהֶם וּלְבָבָם יָבִין וְשָׁבוּ וְרִפֵּאתִי לָהֶם:

Oslepil oči jejich, a zatvrdil srdce jejich, aby očima neviděli, a srdcem nerozuměli, a neobrátili se, abych jich neuzdravil.

‚Oslepil jim oči a zatvrdil jim srdce, takže neuvidí očima a srdcem nepochopí, neobrátí se a já je neuzdravím.‘ ([Izajáš 6:10; Marek 4:12])

τετύφλωκεν αυ᾿τω̑ν τοὺς ο᾿φθαλμοὺς καὶ ε᾿πὼρωσεν αυ᾿τω̑ν τὴν καρδίαν ι῞να μὴ ι῎δωσιν τοι̑ς ο᾿φθαλμοι̑ς καὶ νοήσωσιν τη̑ καρδία καὶ στραφω̑σιν καὶ ι᾿άσομαι αυ᾿τούς

דּעַוַרו עַינַיהֻון וַאחשֵׁכו לֵבּהֻון דּלָא נֵחזֻון בּעַינַיהֻון ונֵסתַּכּלֻון בּלֵבּהֻון ונֵתפּנֻון וַאסֵא אֵנֻון׃

[(4) John 12, 41]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר יְשַׁעְיָהוּ בִּרְאוֹתוֹ אֶת כְּבוֹדוֹ, וְעָלָיו דִּבֵּר.

הַדְּבָרִים הָאֵלֵּה דִּבֵּר יְשַׁעְיָהוּ בַּחֲזוֺתוֺ אֶת-כְּבוֺדוֺ וַיִּנָּבֵא עָלָיו:

To pověděl Izaiáš, když viděl slávu jeho, a mluvil o něm.

Tak řekl Izaiáš, neboť(g) viděl jeho slávu a mluvil o něm. (g) var: když ([Jan 8:56])

ταυ̑τα ει῏πεν ᾽Ησαι̑ας ο῞τι ει῏δεν τὴν δόξαν αυ᾿του̑ καὶ ε᾿λάλησεν περὶ αυ᾿του̑

הָלֵין אֵמַר אֵשַׁעיָא כַּד חזָא שֻׁובחֵה ומַלֵל עלַוהי׃ ס

[(4) John 12, 42]

אַף־עַל־פִּי־כֵן הֶאֱמִינוּ בּוֹ גַּם רַבִּים מֵהַמַּנְהִיגִים, אַךְ לֹא הוֹדוּ בָּזֶה בִּגְלַל הַפְּרוּשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנֻדּוּ מִן הַקָּהָל,

אוּלָם גַּם מִן-הַ׹ָּׂרִים הֶאֱמִינוּ-בוֺ רַבִּים אַךְ בַּעֲבוּר הַפְּרוּשִׁים לֹא הוֺדוּ בְפִיהֶם לְבִלְתִּי יְנֻדּוּ מִתּוֺךְ קְהָלָם:

A ačkoli mnozí i z knížat uvěřili v něho, však pro farizee nevyznávali, aby ze školy nebyli vyobcování.

Přesto v něho uvěřili i mnozí z předních mužů, ale kvůli farizeům se k němu nepřiznávali, aby nebyli vyloučeni ze synagógy. ([Jan 19:38 Jan 19:39 Jan 9:22])

ο῞μως μέντοι καὶ ε᾿κ τω̑ν α᾿ρχόντων πολλοὶ ε᾿πίστευσαν ει᾿ς αυ᾿τόν α᾿λλὰ διὰ τοὺς Φαρισαίους ου᾿χ ὡμολόγουν ι῞να μὴ α᾿ποσυνάγωγοι γένωνται

אָף מֵן רִשֵׁא דֵּין סַגִּיֵאא הַימֵנו בֵּה אֵלָא מֵטֻל פּרִישֵׁא לָא מַודֵּין הוַו דּלָא נֵהוֻון לבַר מֵן כּנֻושׁתָּא׃

[(4) John 12, 43]

שֶׁכֵּן אָהֲבוּ כְּבוֹד בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מִכְּבוֹד אֱלֹהִים.

כִּי כְּבוֺד אֲנָשִׁים יָקָר בְּעֵינֵיהֶם מִכְּבוֺד אֱלֹהִים:

Nebo milovali slávu lidskou více než slávu Boží.

Zamilovali si lidskou slávu víc než slávu Boží. ([Jan 5:44 Jan 3:19; 1 Janův 2:15])

η᾿γάπησαν γὰρ τὴν δόξαν τω̑ν α᾿νθρὼπων μα̑λλον η῎περ τὴν δόξαν του̑ θεου̑

רחֵמו גֵּיר שֻׁובחָא דַּבנַינָשָׁא יַתִּיר מֵן שֻׁובחֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(4) John 12, 44]

קָרָא יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַמַּאֲמִין בִּי, לֹא בִּי הוּא מַאֲמִין אֶלָּא בְּשׁוֹלְחִי.

וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הַמַּאֲמִין בִּי לֹא-בִי הוּא מַאֲמִין כִּי אִם-בְּשֹׁלְחִי:

Ježíš pak zvolal a řekl: Kdo věří ve mne, ne ve mneť věří, ale v toho, kterýž mne poslal.

Ježíš hlasitě zvolal: „Kdo věří ve mne, ne ve mne věří, ale v toho, který mě poslal. ([Matouš 10:40; Jan 13:20])

᾽Ιησου̑ς δὲ ε῎κραξεν καὶ ει῏πεν ὁ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μὲ ου᾿ πιστεύει ει᾿ς ε᾿μὲ α᾿λλὰ ει᾿ς τὸν πέμψαντά με

יֵשֻׁוע דֵּין קעָא וֵאמַר מַן דַּמהַימֵן בִּי לָא הוָא בִּי מהַימֵן אֵלָא בּמַן דּשַׁדּרַני׃

[(4) John 12, 45]

הָרוֹאֶה אוֹתִי רוֹאֶה אֶת שׁוֹלְחִי.

וְהָרֹאֶה אֹתִי הוּא רֹאֶה אֶת-שֹׁלְחִי:

A kdož vidí mne, vidí toho, kterýž mne poslal.

A kdo vidí mne, vidí toho, který mě poslal. ([Jan 14:9])

καὶ ὁ θεωρω̑ν ε᾿μὲ θεωρει̑ τὸν πέμψαντά με

ומַן דּלִי חָזֵא חזָא למַן דּשַׁדּרַני׃

[(4) John 12, 46]

אֲנִי אוֹר. אֶל הָעוֹלָם בָּאתִי כְּדֵי שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִשְׁכֹּן בַּחֹשֶׁךְ.

וַאֲנִי לְאוֺר בָּאתִי אֶל-הָעוֺלָם אֲשֶׁר כָּל-הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִשְׁכֹּן בַּחֲשֵׁכָה:

Já světlo na svět jsem přišel, aby žádný, kdož věří ve mne, ve tmě nezůstal.

Já jsem přišel na svět jako světlo, aby nikdo, kdo ve mne věří, nezůstal ve tmě. ([Jan 1:9 Jan 8:12 Jan 9:5])

ε᾿γώ φω̑ς ει᾿ς τὸν κόσμον ε᾿λήλυθα ι῞να πα̑ς ὁ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μὲ ε᾿ν τη̑ σκοτία μὴ μείνη

אֵנָא נֻוהרָא אֵתִית לעָלמָא דּכֻל מַן דַּמהַימֵן בִּי לָא נקַוֵא בּחֵשֻׁוכָא׃

[(4) John 12, 47]

אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם.

וְאִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרַי וְלֹא יִשְׁמְרֵם אֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אֹתוֺ כִּי לֹא-לִשְׁפֹּט אֶת-הָעוֺלָם בָּאתִי כִּי אִם-לְהוֺשִׁיעַ אֶת-הָעוֺלָם:

A slyšel-liť by kdo slova má, a nevěřil by, jáť ho nesoudím; nebo nepřišel jsem, abych soudil svět, ale abych spasil svět.

Kdo slyší má slova a nezachovává je, toho já nesoudím. Nepřišel jsem, abych soudil svět, ale abych svět spasil. ([Jan 3:17 Jan 8:15])

καὶ ε᾿άν τίς μου α᾿κούση τω̑ν ρ᾿ημάτων καὶ μὴ φυλάξη ε᾿γώ ου᾿ κρίνω αυ᾿τόν ου᾿ γὰρ η῟λθον ι῞να κρίνω τὸν κόσμον α᾿λλ῾ ι῞να σὼσω τὸν κόσμον

ומַן דּשָׁמַע מֵלַי ולָא נָטַר להֵין אֵנָא לָא דָּאֵן אנָא לֵה לָא גֵּיר אֵתִית דֵּאדֻּון לעָלמָא אֵלָא דַּאחֵא לעָלמָא׃

[(4) John 12, 48]

מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֹּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן,

וְכִי יִמְאַס בִּי אִישׁ וְלֹא יִקַּח אֲמָרַי יֵשׁ שֹׁפֵט אֲשֶׁר-יִשְׁפְּטֶנּוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפְּטֶנּוּ בַּיּוֺם הָאַחֲרוֺן:

Kdož mnou pohrdá, a nepřijímá slov mých, máť, kdo by jej soudil. Slova, kteráž jsem mluvil, tať jej souditi budou v nejposlednější den.

Kdo mě odmítá a nepřijímá moje slova, má, kdo by jej soudil: Slovo, které jsem mluvil, to jej bude soudit v poslední den. ([Jan 15:22])

ὁ α᾿θετω̑ν ε᾿μὲ καὶ μὴ λαμβάνων τὰ ρ᾿ήματά μου ε῎χει τὸν κρίνοντα αυ᾿τόν ὁ λόγος ο῍ν ε᾿λάλησα ε᾿κει̑νος κρινει̑ αυ᾿τὸν ε᾿ν τη̑ ε᾿σχάτη ἡμέρα

מַן דּטָלֵם לִי ולָא מקַבֵּל מֵלַי אִית מַן דּדָאֵן לֵה מֵלתָא דּמַללֵת הִי דָּינָא לֵה בּיַומָא אחרָיָא׃

[(4) John 12, 49]

כִּי לֹא מֵעַצְמִי דִּבַּרְתִּי, אֶלָּא הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא צִוַּנִי מַה שֶּׁאֹמַר וּמַה שֶּׁאֲדַבֵּר.

כִּי אֲנִי לֹא מִלִּבִּי דִבַּרְתִּי כִי אִם-הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא צִוַּנִי אֶת-אֲשֶׁר אֹמַר וְאֶת-אֲשֶׁר אֲדַבֵּר:

Nebo já sám od sebe jsem nemluvil, ale ten, kterýž mne poslal, Otec, on mi přikázaní dal, co bych měl praviti a mluviti.

Neboť jsem nemluvil sám ze sebe, ale Otec, který mě poslal, přikázal mi, jak mám mluvit a co říci. ([Jan 3:11 Jan 3:32 Jan 8:26 Jan 8:38])

ο῞τι ε᾿γώ ε᾿ξ ε᾿μαυτου̑ ου᾿κ ε᾿λάλησα α᾿λλ῾ ὁ πέμψας με πατὴρ αυ᾿τός μοι ε᾿ντολὴν δέδωκεν τί ει῎πω καὶ τί λαλήσω

דֵּאנָא מֵן נַפשׁי לָא מַללֵת אֵלָא אַבָא דּשַׁדּרַני הֻו יַהב לִי פֻּוקדָּנָא מָנָא אִמַר ומָנָא אֵמַלֵל׃

[(4) John 12, 50]

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּצְוָתוֹ חַיֵּי עוֹלָם. לָכֵן אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר, כְּפִי שֶׁאָמַר לִי הָאָב כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר."

וְיָדַעְתִּי כִּי חַיֵּי עוֺלָם מִצְוָתוֺ וְעַל-כֵּן אֶת-אֲשֶׁר אָמַר אֵלַי הָאָב לְדַבֵּר אֹתוֺ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר:

A vím, že přikázaní jeho jest život věčný. A protož, což já mluvím, jakž mi pověděl Otec, takť mluvím.

A vím, že jeho přikázání je věčný život. Co tedy mluvím, mluvím tak, jak mi pověděl Otec.“ ([Jan 5:24 Jan 8:51])

καὶ οι῏δα ο῞τι ἡ ε᾿ντολὴ αυ᾿του̑ ζωὴ αι᾿ὼνιός ε᾿στιν α῍ ου῏ν ε᾿γώ λαλω̑ καθώς ει῎ρηκέν μοι ὁ πατήρ ου῞τως λαλω̑

ויָדַע אנָא דּפֻוקדָּנֵה חַיֵא אֵנֻון דַּלעָלַם אַילֵין הָכִיל דַּממַלֵל אנָא אַיכַּנָא דֵּאמַר לִי אָבי הָכַנָא ממַלֵל אנָא׃ ס

[(4) John 13, 01]

הָיָה זֶה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח: יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֶל הָאָב; וּבְאַהֲבָתוֹ אֶת הַשַּׁיָּכִים לוֹ בָּעוֹלָם, אָהַב אוֹתָם עַד תֹּם.

וַיְהִי לִפְנֵי חַג-הַפֶּסַח וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ כִּי בָא זְמָנּוֺ לַעֲלוֺת מִן-הָאָרֶץ אֶל-הָאָב וְאֶת-בְּחִירָיו אֲשֶׁר אָהֵב בָּאָרֶץ מֵאָז כֵּן אֲהֵבָם עַד-אַחֲרִית:

Před svátkem pak velikonočním, věda Ježíš, že přišla hodina jeho, aby šel z tohoto světa k Otci, milovav své, kteříž byli na světě, až do konce je miloval.

Bylo před velikonočními svátky. Ježíš věděl, že přišla jeho hodina, aby z tohoto světa šel k Otci; miloval své, kteří jsou ve světě, a prokázal svou lásku k nim až do konce(h). (h) do krajnosti ([Jan 12:23 Jan 17:1 Jan 16:28])

πρὸ δὲ τη̑ς ἑορτη̑ς του̑ πάσχα ει᾿δώς ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι η῟λθεν αυ᾿του̑ ἡ ω῞ρα ι῞να μεταβη̑ ε᾿κ του̑ κόσμου τούτου πρὸς τὸν πατέρα α᾿γαπήσας τοὺς ι᾿δίους τοὺς ε᾿ν τω̑ κόσμω ει᾿ς τέλος η᾿γάπησεν αυ᾿τούς

קדָם דֵּין עִאדָא דּפֵצחָא יָדַע הוָא יֵשֻׁוע דַּמטָת שָׁעתָא דַּנשַׁנֵא מֵן הָנָא עָלמָא לוָת אַבֻוהי וַאחֵב לדִילֵה דַּבהָנָא עָלמָא וַעדַמָא לחַרתָא אַחֵב אֵנֻון׃ ס

[(4) John 13, 02]

לְעֵת סְעוּדַת עֶרֶב, הַשָֹטָן כְּבָר שָׂם בְּלֵב יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ.

אַחֲרֵי סִיוּם סְעוּדַת הַמִּצְוָה וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נָתַן הַ׹ָּׂטָן בְּלֵב יְהוּדָה בֶּן-שִׁמְעוֺן אִישׁ-קְרִיּוֺת לְהַסְגִּיר אֹתוֺ:

A když večeřeli, (a ďábel již byl vnukl v srdce Jidáše Šimona Iškariotského, aby jej zradil),

Když byli u večeře(i) a ďábel již vložil do srdce Jidáše Iškariotského, syna Šimonova, aby ho zradil, (i) var: Když bylo po večeři ([Matouš 26:20; Marek 14:17-Marek 14:18; Lukáš 22:14 Lukáš 22:3; Jan 13:27])

καὶ δείπνου γινομένου του̑ διαβόλου η῎δη βεβληκότος ει᾿ς τὴν καρδίαν ι῞να παραδοι̑ αυ᾿τὸν ᾽Ιούδας Σίμωνος ᾽Ισκαριὼτου

וכַד הוָת חשָׁמִיתָא רמֵא הוָא לֵה לסָטָנָא בּלֵבֵּה דִּיהֻודָא בַּר שֵׁמעֻון סכַריֻוטָא דּנַשׁלמִיוהי׃ ס

[(4) John 13, 03]

יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע כִּי הָאָב נָתַן אֶת הַכֹּל בְּיָדָיו וְכִי מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָא וְאֶל אֱלֹהִים הוּא הוֹלֵךְ,

וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ כִּי הָאָב נָתַן בְּיָדוֺ אֶת-כֹּל וְכִי הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָא וְאֶל-אֱלֹהִים יָשׁוּב:

Věda Ježíš, že jemu Otec všecko v ruce dal, a že od Boha vyšel a k Bohu jde,

Ježíš vstal od stolu a vědom si toho, že mu Otec dal všecko do rukou a že od Boha vyšel a k Bohu odchází, ([Matouš 11:27; Lukáš 10:22; Jan 3:35])

ει᾿δώς ο῞τι πάντα ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ ὁ πατὴρ ει᾿ς τὰς χει̑ρας καὶ ο῞τι α᾿πὸ θεου̑ ε᾿ξη̑λθεν καὶ πρὸς τὸν θεὸν ὑπάγει

הֻו דֵּין יֵשֻׁוע מֵטֻל דּיָדַע הוָא דּכֻל מֵדֵּם יַהב אַבָא בִּאידַוהי וַדמֵן אַלָהָא נפַק וַלוָת אַלָהָא אָזֵל׃

[(4) John 13, 04]

קָם מִן הַסְּעוּדָה וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו, לָקַח מַגֶּבֶת וְחָגַר אֶת עַצְמוֹ;

וַיָּקָם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וַיִּפְשֹׁט אֶת-בְּגָדָיו וַיַּחְגֹּר מִטְפַּחַת עַל-מָתְנָיו:

Vstal od večeře, a složil roucho, a vzav rouchu, přepásal se.

odložil svrchní šat, vzal lněné plátno a přepásal se; ([Lukáš 12:37])

ε᾿γείρεται ε᾿κ του̑ δείπνου καὶ τίθησιν τὰ ἱμάτια καὶ λαβών λέντιον διέζωσεν ἑαυτόν

קָם מֵן חשָׁמִיתָא וסָם נַחתַּוהי וַשׁקַל סֵדֻּונָא מחָא בּחַצַוהי׃

[(4) John 13, 05]

אַחַר כָּךְ יָצַק מַיִם בַּקְּעָרָה וְהֵחֵל לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי הַתַּלְמִידִים וּלְנַגְּבָן בַּמַּגֶּבֶת שֶׁהָיָה חָגוּר בָּהּ.

וְאַחַר יָצַק מַיִם בְּכִיּוֺר וַיָּחֶל לִרְחֹץ רַגְלֵי תַלְמִידָיו וְלִמְחוֺתָן בַּמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר-הוּא חָגוּר בָּהּ:

Potom nalil vody do medenice, i počal umývati nohy učedlníků a vytírati rouchou, kterouž byl přepásán.

pak nalil vodu do umyvadla a začal učedníkům umývat nohy a utírat je plátnem, jímž byl přepásán.

ει῏τα βάλλει υ῞δωρ ει᾿ς τὸν νιπτη̑ρα καὶ η῎ρξατο νίπτειν τοὺς πόδας τω̑ν μαθητω̑ν καὶ ε᾿κμάσσειν τω̑ λεντίω ω῟ η῟ν διεζωσμένος

וַארמִי מַיָא בַּמשָׁגתָּא ושַׁרִי לַמשָׁגֻו רֵגלֵא דּתַלמִידַוהי וַמשַׁוֵא הוָא בּסֵדֻּונָא דַּמחֵא בּחַצַוהי׃

[(4) John 13, 06]

וּכְשֶׁקָּרַב אֶל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ זֶה: "אֲדוֹנִי, אַתָּה תִּרְחַץ אֶת רַגְלַי?!"

וַיָּבֹא אֶל-שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וְהוּא אָמַר אֵלָיו הַאַתָּה אֲדֹנִי תִּרְחַץ אֶת-רַגְלָי:

Tedy přišel k Šimonovi Petrovi, a on řekl jemu: Pane, ty mi chceš nohy mýti?

Přišel k Šimonu Petrovi a ten mu řekl: „Pane, ty mi chceš mýt nohy?“

ε῎ρχεται ου῏ν πρὸς Σίμωνα Πέτρον λέγει αυ᾿τω̑ κύριε σύ μου νίπτεις τοὺς πόδας

כַּד דֵּין אֵתָא לוָת שֵׁמעֻון כִּאפָא אָמַר לֵה שֵׁמעֻון אַנתּ מָרי רֵגלַי משִׁיג אַנתּ לִי׃

[(4) John 13, 07]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵינְךָ יוֹדֵעַ כָּעֵת, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן תָּבִין."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה בָזֶה לֹא-תֵדַע עַתָּה אַךְ אַחֲרֵי-כֵן תַּשְׂכִּיל:

Odpověděl Ježíš a řekl jemu: Co já činím, ty nevíš nyní, ale potom zvíš.

Ježíš mu odpověděl: „Co já činím, nyní nechápeš, potom však to pochopíš.“ ([Jan 12:16])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ο῍ ε᾿γώ ποιω̑ σὺ ου᾿κ οι῏δας α῎ρτι γνὼση δὲ μετὰ ταυ̑τα

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה מֵדֵּם דּעָבֵד אנָא אַנתּ לָא יָדַע אַנתּ הָשָׁא בָּתַרכֵּן דֵּין תֵּדַּע׃

[(4) John 13, 08]

אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "לְעוֹלָם לֹא תִּרְחַץ אֶת רַגְלַי!" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם לֹא אֶרְחַץ אוֹתְךָ אֵין לְךָ חֵלֶק אִתִּי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֺס לֹא-תִרְחַץ רַגְלַי לְעוֺלָם וַיַּעַן אֹתוֺ יֵשׁוּעַ אִם-לֹא אֶרְחָצְךׇ אֵין-לְךׇ חֵלֶק עִמָּדִי:

Dí jemu Petr: Nebudeš ty mýti noh mých na věky. Odpověděl jemu Ježíš: Neumyji-liť tebe, nebudeš míti dílu se mnou.

Petr mu řekl: „Nikdy mi nebudeš mýt nohy!“ Ježíš odpověděl: „Jestliže tě neumyji, nebudeš mít se mnou podíl.“ ([Efezským 5:26; Židům 10:23; 1 Janův 1:7])

λέγει αυ᾿τω̑ Πέτρος ου᾿ μὴ νίψης μου τοὺς πόδας ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς αυ᾿τω̑ ε᾿ὰν μὴ νίψω σε ου᾿κ ε῎χεις μέρος μετ῾ ε᾿μου̑

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא לעָלַם לָא משִׁיג אַנתּ לִי רֵגלַי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵן לָא משִׁיג אנָא לָך לַיתּ לָך עַמי מנָתָא׃

[(4) John 13, 09]

אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי, לֹא רַק אֶת רַגְלַי, אֶלָּא גַּם אֶת יָדַי וְאֶת רֹאשִׁי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס בִּי אֲדֹנִי לֹא לְבַד אֶת-רַגְלַי כִּי אִם-גַּם אֶת-יָדַי וְאֶת-רֹאשִׁי:

Dí jemu Šimon Petr: Pane, netoliko nohy mé, ale i ruce i hlavu.

Řekl mu Šimon Petr: „Pane, pak tedy nejenom nohy, ale i ruce a hlavu!“

λέγει αυ᾿τω̑ Σίμων Πέτρος κύριε μὴ τοὺς πόδας μου μόνον α᾿λλὰ καὶ τὰς χει̑ρας καὶ τὴν κεφαλήν

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא מָדֵין מָרי לָא בַּלחֻוד רֵגלַי תּשִׁיג לִי אֵלָא אָף אִידַי אָף רִשׁי׃

[(4) John 13, 10]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִי שֶׁרָחוּץ טָהוֹר הוּא לַחֲלוּטִין וְאֵינוֹ זָקוּק אֶלָּא לִרְחִיצַת הָרַגְלַיִם. וְאַתֶּם טְהוֹרִים, אַךְ לֹא כֻּלְּכֶם";

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַמְרֻחָץ אֵין-לוֺ לִרְחֹץ עוֺד זוּלָתִי אֶת-רַגְלָיו כִּי כֻלּוֺ טָהוֺר הוּא וְאַתֶּם הִנְּכֶם טְהוֺרִים אֲבָל לֹא כֻלְּכֶם:

Řekl jemu Ježíš: Kdož jest umyt, nepotřebuje, než aby nohy umyl; nebo čist jest všecken. I vy čisti jste, ale ne všickni.

Ježíš mu řekl: „Kdo je vykoupán, nepotřebuje než nohy(j) umýt, neboť je celý čistý. I vy jste čisti, ale ne všichni.“ (j) var: – než nohy ([Jan 15:3; 1 Petrův 3:21])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ὁ λελουμένος ου᾿κ ε῎χει χρείαν ει᾿ μὴ τοὺς πόδας νίψασθαι α᾿λλ῾ ε῎στιν καθαρὸς ο῞λος καὶ ὑμει̑ς καθαροί ε᾿στε α᾿λλ῾ ου᾿χὶ πάντες

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע הַו דַּסחֵא לָא סנִיק אֵלָא רֵגלַוהי בַּלחֻוד נשִׁיג כֻּלֵה גֵּיר דּכֵא הו אָף אַנתֻּון כֻּלכֻון דּכַיָא אַנתֻּון אֵלָא לָא כֻּלכֻון׃

[(4) John 13, 11]

שֶׁהֲרֵי הִכִּיר אֶת מִי שֶׁיַּסְגִּיר אוֹתוֹ וְלָכֵן אָמַר: "לֹא כֻּלְּכֶם טְהוֹרִים."

כִּי יָדַע אֹתוֺ אֲשֶׁר יַסְגִּירֶנּוּ עַל-כֵּן אָמַר לֹא כֻלְּכֶם טְהוֺרִים:

Nebo věděl o zrádci svém; protož řekl: Ne všickni čisti jste.

Věděl, kdo ho zradí, a proto řekl: Ne všichni jste čisti. ([Jan 13:21])

η῎̑δει γὰρ τὸν παραδιδόντα αυ᾿τόν διὰ του̑το ει῏πεν ο῞τι ου᾿χὶ πάντες καθαροί ε᾿στε

יָדַע הוָא גֵּיר יֵשֻׁוע להַו דּמַשׁלֵם לֵה מֵטֻל הָנָא אֵמַר דּלָא הוָא כֻּלכֻון דּכַיָא אַנתֻּון׃

[(4) John 13, 12]

לְאַחַר שֶׁרָחַץ אֶת רַגְלֵיהֶם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, חָזַר וְהֵסֵב אִתָּם. אָמַר לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָשִׂיתִי לָכֶם?

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר רָחַץ אֶת-רַגְלֵיהֶם וְלָבַשׁ אֶת-בְּגָדָיו שָׁב וַיֵּשֶׁב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַיְדַעְתֶּם מַה-זֹּאת עָשִׂיתִי לָכֶם:

Když pak umyl nohy jejich, a vzal roucho své, posadiv se za stůl zase, řekl jim: Víte-liž, co jsem učinil vám?

Když jim umyl nohy a oblékl si svůj šat, opět se posadil a řekl jim: „Chápete, co jsem vám učinil?

ο῞τε ου῏ν ε῎νιψεν τοὺς πόδας αυ᾿τω̑ν καὶ ε῎λαβεν τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ καὶ α᾿νέπεσεν πάλιν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς γινὼσκετε τί πεποίηκα ὑμι̑ν

כַּד דֵּין אַשִׁיג רֵגלַיהֻון שׁקַל נַחתַּוהי וֵאסתּמֵך וֵאמַר להֻון יָדעִין אנתֻּון מָנָא עֵבדֵּת לכֻון׃

[(4) John 13, 13]

אַתֶּם קוֹרְאִים לִי רַבִּי וְאָדוֹן; יָפֶה אַתֶּם עוֹשִׂים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא.

אַתֶּם קֹרִאים-לִי רַבִּי וְאָדוֺן וְהֵיטַבְתֶּם לִקְרֹא-לִי כֵן כִּי-אֲנִי הוּא:

Vy nazýváte mne Mistrem a Pánem, a dobře pravíte, jsemť zajisté.

Nazýváte mě Mistrem a Pánem, a máte pravdu: Skutečně jsem. ([Matouš 23:8-Matouš 23:10])

ὑμει̑ς φωνει̑τέ με ὁ διδάσκαλος καὶ ὁ κύριος καὶ καλω̑ς λέγετε ει᾿μὶ γάρ

אַנתֻּון קָרֵין אנתֻּון לִי רַבַּן ומָרַן ושַׁפִּיר אָמרִין אנתֻּון אִיתַי גֵּיר׃

[(4) John 13, 14]

לָכֵן אִם אֲנִי, הָאָדוֹן וְהַמּוֹרֶה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלֵיכֶם, גַּם אַתֶּם חַיָּבִים לִרְחֹץ זֶה אֶת רַגְלֵי זֶה,

וְעַל-כֵּן אִם-אֲנִי הָאָדוֺן וְהָרַבִּי רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלֵיכֶם עֲלֵיכֶם גַּם-אַתֶּם לִרְחֹץ אִישׁ אִישׁ אֶת-רַגְלֵי אָחִיו:

Poněvadž tedy já umyl jsem nohy vaše, Pán a Mistr, i vy máte jeden druhému nohy umývati.

Jestliže tedy já, Pán a Mistr, jsem vám umyl nohy, i vy máte jeden druhému nohy umývat. ([Lukáš 22:27])

ει᾿ ου῏ν ε᾿γώ ε῎νιψα ὑμω̑ν τοὺς πόδας ὁ κύριος καὶ ὁ διδάσκαλος καὶ ὑμει̑ς ο᾿φείλετε α᾿λλήλων νίπτειν τοὺς πόδας

אֵן אֵנָא הָכִיל מָרכֻון ורַבּכֻון אַשִׁיגֵת לכֻון רֵגלַיכֻּון כּמָא אַנתֻּון חַיָבִין אנתֻּון דַּתשִׁיגֻון רֵגלֵא חַד דּחַד׃

[(4) John 13, 15]

כִּי מוֹפֵת נָתַתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ גַּם אַתֶּם כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם.

כִּי אֲנִי הוּא מוֺפֶתְכֶם לְמַעַן תַּעֲשׂוּן גַּם-אַתֶּם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם אָנִי:

Příklad zajisté dal jsem vám, abyste, jakož jsem já učinil vám, i vy činili.

Dal jsem vám příklad, abyste i vy jednali, jako jsem jednal já. ([Filipským 2:5; 1 Petrův 2:21])

ὑπόδειγμα γὰρ ε῎δωκα ὑμι̑ν ι῞να καθώς ε᾿γώ ε᾿ποίησα ὑμι̑ν καὶ ὑμει̑ς ποιη̑τε

הָנָא גֵּיר טֻופסָא יֵהבֵּת לכֻון דַּאיכַּנָא דֵּאנָא עֵבדֵּת לכֻון אָף אַנתֻּון תֵּעבּדֻון סּ סּ׃

[(4) John 13, 16]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֶבֶד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו וְשָׁלִיחַ אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִשּׁוֹלְחוֹ.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵין הָעֶבֶד גָּדוֺל מֵאֲדֹנָיו וְאֵין הַשָּׁלִיחַ רַב מִשֹּׁלְחוֺ:

Amen, amen pravím vám: Není služebník větší nad pána svého, ani posel větší nežli ten, kdož jej poslal.

Amen, amen, pravím vám, sluha není větší než jeho pán a posel není větší než ten, kdo ho poslal. ([Matouš 10:24; Lukáš 6:40; Jan 15:20])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ου᾿κ ε῎στιν δου̑λος μείζων του̑ κυρίου αυ᾿του̑ ου᾿δὲ α᾿πόστολος μείζων του̑ πέμψαντος αυ᾿τόν

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ עַבדָּא דּרַבּ מֵן מָרֵה ולָא שׁלִיחָא דּרַבּ מֵן מַן דּשַׁדּרֵה׃

[(4) John 13, 17]

אִם יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת זֹאת, אַשְׁרֵיכֶם בַּעֲשׂוֹתְכֶם כֵּן.

וְאִם-יְדַעְתֶּם זֹאת אַשְׁרֵיכֶם אִם-כֵּן תַּעֲשׂוּן:

Znáte-li tyto věci, blahoslavení jste, budete-li je činiti.

Když to víte, blaze vám, jestliže to také činíte. ([Jakubův 1:22])

ει᾿ ταυ̑τα οι῎δατε μακάριοί ε᾿στε ε᾿ὰν ποιη̑τε αυ᾿τά

אֵן הָלֵין תֵּדּעֻון טֻובָנֵא אַנתֻּון אֵן תֵּעבּדֻון אֵנֵין׃

[(4) John 13, 18]

לֹא עַל כֻּלְּכֶם דִּבַּרְתִּי - אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אֵלֶּה שֶׁבָּחַרְתִּי אוֹתָם - אַךְ לְמַעַן יִמָּלֵא הַכָּתוּב, 'אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב'.

וְלֹא עַל-כֻּלְּכֶם דִּבַּרְתִּי כֵן כִּי יָדַעְתִּי אֶת-אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי-בָם אַךְ לְמַעַן יָקוּם הַכָּתוּב אוֺכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עֲקֵב:

Ne o všechť vás pravím. Já vím, které jsem vyvolil, ale musíť se naplniti písmo: Ten, kdož jí chléb se mnou, pozdvihl proti mně paty své.

Nemluvím o vás všech. Já vím, které jsem vyvolil. Ale má se naplnit slovo Písma: ‚Ten, který se mnou jí chléb, zvedl proti mně patu.‘ ([Žalmy 41:10])

ου᾿ περὶ πάντων ὑμω̑ν λέγω ε᾿γώ οι῏δα τίνας ε᾿ξελεξάμην α᾿λλ῾ ι῞να ἡ γραφὴ πληρωθη̑ ὁ τρὼγων μου τὸν α῎ρτον ε᾿πη̑ρεν ε᾿π῾ ε᾿μὲ τὴν πτέρναν αυ᾿του̑

לָא הוָא עַל כֻּלכֻון אָמַר אנָא יָדַע אנָא גֵּיר לַאילֵין דַּגבִית אֵלָא דַּכתָבָא נֵשׁלַם דּהַו דָּאכֵל עַמי לַחמָא אַרִים עלַי עֵקבֵה׃

[(4) John 13, 19]

מֵעַתָּה אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בְּטֶרֶם יִקְרֶה הַדָּבָר, לְמַעַן תַּאֲמִינוּ כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה כִּי אֲנִי הוּא.

מֵעַתָּה אֲנִי מַגִּיד לָכֶם דָּבָר טֶרֶם בֹּאוֺ לְמַעַן תַּאֲמִינוּ אַחֲרֵי בֹאוֺ כִּי אֲנִי הוּא:

Nyní pravím, vám, prvé než by se stalo, abyste, když se stane, uvěřili, že já jsem.

Říkám vám to již nyní předem, abyste potom, až se to stane, uvěřili, že já jsem to. ([Jan 14:29 Jan 16:4])

α᾿π῾ α῎ρτι λέγω ὑμι̑ν πρὸ του̑ γενέσθαι ι῞να πιστεύσητε ο῞ταν γένηται ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι

מֵן הָשָׁא אָמַר אנָא לכֻון מֵן קדָם דּנֵהוֵא דּמָא דַּהוָא תּהַימנֻון דֵּאנָא אנָא׃

[(4) John 13, 20]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמְקַבֵּל אֶת מִי שֶׁאֶשְׁלַח מְקַבֵּל אוֹתִי, וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל אֶת שׁוֹלְחִי."

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְקַבֵּל אֶת-מִי אֲשֶׁר אֶשְׁלַח פָּנַי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל פָּנַי הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי שֹׁלְחִי:

Amen, amen pravím vám: Kdo přijímá toho, kohož bych já poslal, mneť přijímá; a kdož mne přijímá, přijímá toho, kterýž mne poslal.

Amen, amen, pravím vám, kdo přijímá toho, koho pošlu, mne přijímá. A kdo přijímá mne, přijímá toho, který mě poslal.“ ([Matouš 10:40; Marek 9:36; Lukáš 9:48 Lukáš 10:16;])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ὁ λαμβάνων α῎ν τινα πέμψω ε᾿μὲ λαμβάνει ὁ δὲ ε᾿μὲ λαμβάνων λαμβάνει τὸν πέμψαντά με

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דַּמקַבֵּל למַן דַּמשַׁדַּר אנָא לִי מקַבֵּל ומַן דּלִי מקַבֵּל מקַבֵּל למַן דּשַׁדּרַני׃ ס

[(4) John 13, 21]

לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת נִפְעַם יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ וְהֵעִיד בְּאָמְרוֹ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶחָד מִכֶּם יַסְגִּירֵנִי."

וַיְהִי כְּדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּפָּעֶם רוּחוֺ בְקִרְבּוֺ וַיַּגֵּד לָהֶם לֵאמֹר אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֶחָד מִכֶּם יַסְגִּיר אֹתִי:

A to pověděv Ježíš, zkormoutil se v duchu, a osvědčil, řka: Amen, amen pravím vám, že jeden z vás mne zradí.

Když to Ježíš řekl, v hlubokém zármutku dosvědčil: „Amen, amen, pravím vám, jeden z vás mě zradí.“ ([Matouš 26:21-Matouš 26:25; Marek 14:18-Marek 14:21; Lukáš 22:21-Lukáš 22:23])

ταυ̑τα ει᾿πών ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ταράχθη τω̑ πνεύματι καὶ ε᾿μαρτύρησεν καὶ ει῏πεν α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ει῟ς ε᾿ξ ὑμω̑ν παραδὼσει με

הָלֵין אֵמַר יֵשֻׁוע וֵאתעַזַז בּרֻוחֵה וַאסהֵד וֵאמַר אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּחַד מֵנכֻון נַשׁלמַני׃ ס

[(4) John 13, 22]

הִבִּיטוּ הַתַּלְמִידִים זֶה בָּזֶה, תּוֹהִים הָיוּ עַל מִי דִּבֵּר.

וַיִּתְרָאוּ הַתַּלְמִידִים פָּנִים בְּפָנִים כִּי לֹא יָדְעוּ עַל-מִי דִבֵּר:

Tedy učedlníci vzhlédali na sebe vespolek, pochybujíce, o kom by to pravil.

Učedníci se dívali jeden na druhého v nejistotě, o kom to mluví.

ε῎βλεπον ει᾿ς α᾿λλήλους οἱ μαθηταὶ α᾿πορούμενοι περὶ τίνος λέγει

חָרו דֵּין תַּלמִידֵא חַד בּחַד מֵטֻל דּלָא יָדעִין הוַו דּעַל מַנֻו אֵמַר׃ ס

[(4) John 13, 23]

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אַחַד הַתַּלְמִידִים סָמוּךְ אֶל חֵיק יֵשׁוּעַ. אוֹתוֹ תַּלְמִיד הָיָה אָהוּב עַל יֵשׁוּעַ.

וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֺ נִשְׁעַן עַל-חֵיקוֺ:

Byl pak jeden z učedlníků Ježíšových, kterýž zpolehl na klíně jeho, ten, jehož miloval Ježíš.

Jeden z učedníků, kterého Ježíš miloval, byl u stolu po jeho boku(k). (k) ř: v Ježíšově náručí ([Jan 19:26 Jan 20:2 Jan 21:7 Jan 21:20])

η῟ν α᾿νακείμενος ει῟ς ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ κόλπω του̑ ᾽Ιησου̑ ο῍ν η᾿γάπα ὁ ᾽Ιησου̑ς

אִית הוָא דֵּין מֵן תַּלמִידַוהי חַד דַּסמִיך הוָא בּעֻובֵּה הַו דּרָחֵם הוָא לֵה יֵשֻׁוע׃

[(4) John 13, 24]

רָמַז לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לִשְׁאֹל עַל מִי הוּא מְדַבֵּר.

וַיִּרְמָז-לוֺ שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱמָר-נָא מִי-הוּא זֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:

Protož tomu návěští dal Šimon Petr, aby se zeptal, kdo by to byl, o němž praví.

Na toho se Šimon obrátil a řekl: „Zeptej se, o kom to mluví!“

νεύει ου῏ν τούτω Σίμων Πέτρος πυθέσθαι τίς α῍ν ει῎η περὶ ου῟ λέγει

להָנָא רמַז שֵׁמעֻון כִּאפָא דַּנשַׁאלִיוהי דּמַנֻו הַו דֵּאמַר עלַוהי׃

[(4) John 13, 25]

נִשְׁעַן אוֹתוֹ תַּלְמִיד עַל לִבּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, מִי הוּא?"

וַיִפֹּל עַל-צַוְּארֵי יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי מִי הוּא:

A on odpočívaje na prsech Ježíšových, řekl jemu: Pane, kdo jest?

Ten učedník se naklonil těsně k Ježíšovi a zeptal se: „Pane, kdo to je?“

α᾿ναπεσών ου῏ν ε᾿κει̑νος ου῞τως ε᾿πὶ τὸ στη̑θος του̑ ᾽Ιησου̑ λέγει αυ᾿τω̑ κύριε τίς ε᾿στιν

וַנפַל הַו תַּלמִידָא עַל חַדיֵה דּיֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה מָרי מַנֻו הָנָא׃ ס

[(4) John 13, 26]

עָנָה יֵשׁוּעַ: "זֶה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אֶטְבֹּל אֶת הַפְּרוּסָה וְאֶתֵּן לוֹ". טָבַל אֶת הַפְּרוּסָה וְנָתַן אוֹתָהּ לִיהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ זֶה הוּא אֲשֶׁר אֶטְבָּל-לוֺ פְרוּסָה וּנְתַתִּיהָ לּוֺ וַיִּטְבֹּל אֶת-הַפְּרוּסָה וַיִּקָחֶהָ וַיִּתְּנֶהָ אֶל-יְהוּדָה בֶּן-שִׁמְעוֺן אִישׁ-קְרִיּוֺת:

Odpověděl Ježíš: Ten jest, komuž já omočené skyvy chleba podám. A omočiv skyvu chleba, podal Jidášovi, synu Šimona Iškariotského.

Ježíš odpověděl: „Je to ten, pro koho omočím tuto skývu chleba a podám mu ji.“ Omočil tedy skývu, vzal ji a dal Jidášovi Iškariotskému, synu Šimonovu. ([Žalmy 41:10])

α᾿ποκρίνεται ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿κει̑νός ε᾿στιν ω῟ ε᾿γώ βάψω τὸ ψωμίον καὶ δὼσω αυ᾿τω̑ βάψας ου῏ν τὸ ψωμίον λαμβάνει καὶ δίδωσιν ᾽Ιούδα Σίμωνος ᾽Ισκαριὼτου

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר הַו הֻו דּצָבַע אנָא לַחמָא יָהֵב אנָא לֵה וַצבַע יֵשֻׁוע לַחמָא ויַהב לִיהֻודָא בַּר שֵׁמעֻון סכַריֻוטָא׃

[(4) John 13, 27]

לְאַחַר שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הַפְּרוּסָה נִכְנַס בּוֹ הַשָֹטָן. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עֲשֵׂה מַהֵר."

וְאַחֲרֵי אָכְלוֺ אֶת-הַפְּרוּסָה בָּא הַ׹ָּׂטָן אֶל-קִרְבּוֺ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה מַהֵר וַעֲשֵׂה:

A hned po té skyvě chleba vstoupil do něho satan. I řekl jemu Ježíš: Co činíš, čiň spěšně.

Tehdy, po té skývě, vstoupil do něho satan. Ježíš mu řekl: „Co chceš učinit, učiň hned!“ ([Lukáš 22:3; Jan 13:2 ])

καὶ μετὰ τὸ ψωμίον τότε ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς ε᾿κει̑νον ὁ Σατανα̑ς λέγει ου῏ν αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῍ ποιει̑ς ποίησον τάχιον

ובָתַר לַחמָא הָידֵּין אֵתעַלַל בֵּה סָטָנָא וֵאמַר לֵה יֵשֻׁוע מֵדֵּם דּעָבֵד אַנתּ עבֵד בַּעגַל׃

[(4) John 13, 28]

וְאִישׁ מִן הַמְסֻבִּים לֹא יָדַע לְשֵׁם מָה אָמַר לוֹ זֹאת.

וְלֹא-יָדַע אִישׁ מִן-הַיֹּשְׁבִים שָׁם בַּמְּסִיבָּה עַל-מֶה דִבֶּר אֵלָיו כָּזֹאת:

Tomu pak žádný z přísedících nerozuměl, k čemu by jemu to řekl.

Nikdo u stolu nepochopil, proč mu to řekl.

του̑το δὲ ου᾿δεὶς ε῎γνω τω̑ν α᾿νακειμένων πρὸς τί ει῏πεν αυ᾿τω̑

הָדֵא דֵּין לָא אנָשׁ יִדַע מֵן הָנֻון סמִיכֵא דּעַל מָנָא אֵמַר לֵה׃

[(4) John 13, 29]

הוֹאִיל וְהַקֻּפָּה הָיְתָה אֵצֶל יְהוּדָה, חָשְׁבוּ אֲחָדִים שֶׁיֵּשׁוּעַ אָמַר לוֹ, "קְנֵה מַה שֶּׁנָּחוּץ לָנוּ לֶחָג", אוֹ שֶׁיִּתֵּן מַשֶּׁהוּ לָעֲנִיִּים.

כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ בִּהְיוֺת צְרוֺר הַכֶּסֶף בְּיַד יְהוּדָה עַל-כֵּן אָמַר אֵלָיו יֵשׁוּעַ קְנֵה-נָא אֶת-אֲשֶׁר יֶחְסַר לָנוּ לֶחָג אוֺ תְּנָא דָבָר לַעֲנִיִּים:

Nebo někteří se domnívali, poněvadž Jidáš měšec měl, že by jemu řekl Ježíš: Nakup těch věcí, kterýchž jest nám potřebí k svátku, aneb aby něco chudým dal.

Protože měl Jidáš u sebe pokladnici, domnívali se někteří, že ho poslal nakoupit, co potřebují na svátky, nebo dát něco chudým. ([Jan 12:6 Jan 2:20-Jan 2:21; Jan 3:3-Jan 3:4; Jan 4:10-Jan 4:11; Jan 6:51-Jan 6:52; Jan 11:13])

τινὲς γὰρ ε᾿δόκουν ε᾿πεὶ τὸ γλωσσόκομον ει῏χεν ᾽Ιούδας ο῞τι λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿γόρασον ω῟ν χρείαν ε῎χομεν ει᾿ς τὴν ἑορτήν η῍ τοι̑ς πτωχοι̑ς ι῞να τι δω̑

אנָשִׁין גֵּיר סבַרו מֵטֻל דַּגלֻוסקמָא צֵאדַוהי הוָא דִּיהֻודָא דּמֵפקַד פּקַד לֵה דּנֵזבֵּן מֵדֵּם דּמֵתבּעֵא לעַדעִדָא אַו דּנֵתֵּל מֵדֵּם למֵסכִּנֵא׃

[(4) John 13, 30]

וְהוּא, אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח אֶת הַפְּרוּסָה, יָצָא מִיָּד. הָיָה אָז לַיְלָה.

וְהוּא בְּקַחְתּוֺ אֶת-הַפְּרוּסָה אֶל-פִּיו יָצָא פִתְאֹם וַיְהִי לָיְלָה:

A on vzav skyvu chleba, hned vyšel, A byla noc.

Jidáš přijal skývu, a hned vyšel ven. Byla noc. ([Lukáš 22:53])

λαβών ου῏ν τὸ ψωμίον ε᾿κει̑νος ε᾿ξη̑λθεν ευ᾿θύς η῟ν δὲ νύξ

הֻו דֵּין יִהֻודָא נסַב לַחמָא בַּר שָׁעתֵה וַנפַק לֵה לבַר לִליָא הוָא דֵּין כַּד נפַק סס׃

[(4) John 13, 31]

עִם צֵאתוֹ אָמַר יֵשׁוּעַ: "עַתָּה נִתְפָּאֵר בֶּן־הָאָדָם בַּכָּבוֹד וְהָאֱלֹהִים נִתְפָּאֵר בּוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצָא וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ עַתָּה נֶאְדָּר בֶּן-הָאָדָם בְּכָבוֺד וּבוֺ אֱלֹהִים בְּכָבוֺד נֶאְדָּר:

Když pak on vyšel, dí Ježíš: Nyníť oslaven jest Syn člověka, a Bůh oslaven jest v něm.

Když Jidáš vyšel ven, Ježíš řekl: „Nyní byl oslaven Syn člověka a Bůh byl oslaven v něm(l); (l) var: + a byl-li Bůh oslaven v něm, ([Jan 12:23 Jan 17:1])

ο῞τε ου῏ν ε᾿ξη̑λθεν λέγει ᾽Ιησου̑ς νυ̑ν ε᾿δοξάσθη ὁ υἱὸς του̑ α᾿νθρὼπου καὶ ὁ θεὸς ε᾿δοξάσθη ε᾿ν αυ᾿τω̑

וֵאמַר יֵשֻׁוע הָשָׁא אֵשׁתַּבַּח בּרֵה דּאנָשָׁא וַאלָהָא אֵשׁתַּבַּח בֵּה׃

[(4) John 13, 32]

אִם אֱלֹהִים נִתְפָּאֵר בּוֹ, אֱלֹהִים יְפָאֲרֵהוּ בּוֹ וּבִמְהֵרָה יְפָאֲרֵהוּ.

וֵאלֹהִים הוּא יַאְדִּיר אֹתוֺ בִּכְבוֺדוֺ וְגַם-יָחִישׁ לְהַאְדִּירוֺ:

A poněvadž Bůh oslaven jest v něm, i Bůh oslaví jej sám v sobě, a to hned oslaví jej.

Bůh jej také oslaví v sobě a oslaví jej hned.

ει᾿ ὁ θεὸς ε᾿δοξάσθη ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ ὁ θεὸς δοξάσει αυ᾿τὸν ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ ευ᾿θὺς δοξάσει αυ᾿τόν

וֵאן אַלָהָא אֵשׁתַּבַּח בֵּה וָאף אַלָהָא משַׁבַּח לֵה בֵּה ומֵחדָא משַׁבַּח לֵה׃

[(4) John 13, 33]

בָּנַי, אַךְ זְמַן מוּעָט אֶהְיֶה עִמָּכֶם. אַתֶּם תְּחַפְּשׂוּנִי, וּכְשֵׁם שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי, 'אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא', כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם עַכְשָׁו.

בָּנַי הַיְקָרִים עוֺד-מְעַט מִזְעָר אֵשֵׁב עִמָּכֶם וְאַתֶּם תְּבַקְשׁוּנִי וְכַאֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל-הַיְּהוּדִים כִּי אֶל-אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ לֹא תוּכְלוּ לָבֹא שָׁמָּה כֵּן אֲנִי אֹמֵר עַתָּה גַּם-אֲלֵיכֶם:

Synáčkové, ještě maličko s vámi jsem. Hledati mne budete, ale jakož jsem řekl Židům: Kam já jdu, vy nemůžete přijíti, i vám pravím nyní.

Dítky, ještě jen krátký čas jsem s vámi. Budete mě hledat, a jako jsem řekl Židům, tak nyní říkám i vám: Kam já odcházím, tam vy přijít nemůžete. ([Jan 7:33-Jan 7:34 Jan 8:21 Jan 13:36 Jan 16:5])

τεκνία ε῎τι μικρὸν μεθ῾ ὑμω̑ν ει᾿μι ζητήσετέ με καὶ καθώς ει῏πον τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ο῞τι ο῞που ε᾿γώ ὑπάγω ὑμει̑ς ου᾿ δύνασθε ε᾿λθει̑ν καὶ ὑμι̑ν λέγω α῎ρτι

בּנַי קַלִיל אחרִין עַמכֻון אנָא ותֵבעֻונָני וַאיכַּנָא דֵּאמרֵת לִיהֻודָיֵא דּלַאיכָּא דֵּאנָא אָזֵל אנָא אַנתֻּון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵאתָא וָאף לכֻון אָמַר אנָא הָשָׁא׃

[(4) John 13, 34]

מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה; כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתִּי אֶתְכֶם כָּךְ גַּם אַתֶּם אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה.

הִנֵּה מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִי אֶתְכֶם כֵּן גַּם-אַתֶּם אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ תֶּאֱהָבוּן:

Přikázaní nové dávám vám, abyste se milovali vespolek; jakož já miloval jsem vás, abyste i vy milovali jeden druhého.

Nové přikázání vám dávám, abyste se navzájem milovali; jako já jsem miloval vás, i vy se milujte navzájem. ([Jan 15:12 Jan 15:17; 1 Janův 2:7-1 Janův 2:10 1 Janův 3:23; 2 Janův 1:5])

ε᾿ντολὴν καινὴν δίδωμι ὑμι̑ν ι῞να α᾿γαπα̑τε α᾿λλήλους καθώς η᾿γάπησα ὑμα̑ς ι῞να καὶ ὑμει̑ς α᾿γαπα̑τε α᾿λλήλους

פֻּוקדָּנָא חַדתָא יָהֵב אנָא לכֻון דַּהוַיתֻּון מַחבִין חַד לחַד אַיכַּנָא דֵּאנָא אַחֵבתּכֻון אָף אַנתֻּון תַּחבֻון חַד לחַד׃

[(4) John 13, 35]

בָּזֹאת יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁתַּלְמִידַי אַתֶּם: אִם תִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם."

בָּזֹאת יֵדְעוּ כֻלָּם כִּי תַּלְמִידַי אַתֶּם אִם אַהֲבַת רֵעִים תָּלִין בֵּינֵיכֶם:

Po tomť poznají všickni, že jste moji učedlníci, budete-li míti lásku jedni k druhým.

Podle toho všichni poznají, že jste moji učedníci, budete-li mít lásku jedni k druhým.“ ([Matouš 5:16 Matouš 15:8-Matouš 15:9])

ε᾿ν τούτω γνὼσονται πάντες ο῞τι ε᾿μοὶ μαθηταί ε᾿στε ε᾿ὰν α᾿γάπην ε῎χητε ε᾿ν α᾿λλήλοις

בּהָדֵא נֵדַּע כֻּל אנָשׁ דּתַלמִידַי אַנתֻּון אֵן חֻובָּא נֵהוֵא בּכֻון חַד לוָת חַד׃ ס

[(4) John 13, 36]

שָׁאַל אוֹתוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי, לְאָן אַתָּה הוֹלֵך?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְךָ יָכוֹל לָלֶכֶת אַחֲרַי עַכְשָׁו, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן תֵּלֵךְ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס אֲדֹנִי אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אֶל-אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ לֹא-תוּכַל לָלֶכֶת אַחֲרַי כַּיּוֺם אַךְ הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהָלַכְתָּ אַחֲרָי:

Dí jemu Šimon Petr: Pane, kam jdeš? Odpověděl mu Ježíš: Kam jdu, nemůžeš ty nyní jíti za mnou, ale půjdeš potom.

Šimon Petr mu řekl: „Pane, kam odcházíš?“ Ježíš odpověděl: „Kam já jdu, tam mne nyní následovat nemůžeš; budeš mne však následovat později.“ ([Jan 7:34-Jan 7:36 Jan 21:18])

λέγει αυ᾿τω̑ Σίμων Πέτρος κύριε που̑ ὑπάγεις α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ᾽Ιησου̑ς ο῞που ὑπάγω ου᾿ δύνασαί μοι νυ̑ν α᾿κολουθη̑σαι α᾿κολουθήσεις δὲ υ῞στερον

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא מָרַן לַאיכָּא אָזֵל אַנתּ ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה לַאיכָּא דָּאזֵל אנָא לָא מֵשׁכַּח אַנתּ הָשָׁא דּתִאתֵא בָּתַרי לחַרתָא דֵּין תִּאתֵא׃

[(4) John 13, 37]

אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "מַדּוּעַ לֹא אוּכַל לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ עַכְשָׁו? אֶת נַפְשִׁי אֶתֵּן בַּעַדְךָ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶטְרוֺס אֲדֹנִי עַל-מֶה לֹא-אוּכַל לָלֶכֶת אַחֲרֶיךׇ כַּיּוֺם הֲלֹא אֶת-נַפְשִׁי אֶתֵּן בַּעֲדֶךׇ:

Dí jemu Petr: Pane, proč bych nemohl nyní jíti za tebou? Duši svou za tebe položím.

Šimon Petr mu řekl: „Pane, proč tě nemohu nyní následovat? Svůj život za tebe položím.“ ([Matouš 26:33-Matouš 26:35; Marek 14:29-Marek 14:31; Lukáš 22:33-Lukáš 22:34])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ Πέτρος κύριε διὰ τί ου᾿ δύναμαί σοι α᾿κολουθη̑σαι α῎ρτι τὴν ψυχήν μου ὑπὲρ σου̑ θήσω

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא מָרי למָנָא לָא מֵשׁכַּח אנָא דִּאתֵא בָּתרָך הָשָׁא נַפשׁי חלָפַיךְּ סָאֵם אנָא׃

[(4) John 13, 38]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: אֶת נַפְשְׁךָ תִּתֵּן בַּעֲדִי? אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, תַּרְנְגוֹל לֹא יִקְרָא עַד אֲשֶׁר תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲתִתֵּן אֶת-נַפְשְׁךׇ בַּעֲדִי אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ לֹא יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל עַד-אֲשֶׁר תְּכַחֶשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

Odpověděl jemu Ježíš: Duši svou za mne položíš? Amen, amen pravím tobě: Nezazpíváť kohout, až mne třikrát zapříš.

Ježíš odpověděl: „Svůj život za mne položíš? Amen, amen, pravím tobě: Než kohout zakokrhá, třikrát mě zapřeš.“

α᾿ποκρίνεται ᾽Ιησου̑ς τὴν ψυχήν σου ὑπὲρ ε᾿μου̑ θήσεις α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω σοι ου᾿ μὴ α᾿λέκτωρ φωνήση ε῞ως ου῟ α᾿ρνήση με τρίς

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע נַפשָׁך חלָפַי סָאֵם אַנתּ אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לָך דּלָא נֵקרֵא תַּרנָגלָא עדַמָא דּתֵכפֻּור בִּי תּלָת זַבנִין׃ ס

[(4) John 14, 01]

אַל יִבָּהֵל לְבַבְכֶם. הַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים; הַאֲמִינוּ גַּם בִּי.

אַל-יֵחַת לִבְּכֶם הַאֲמִינוּ בֵאלֹהִים וּכְמוֺ-כֵן הַאֲמִינוּ בִּי:

Nermutiž se srdce vaše. Věříte v Boha, i ve mne věřte.

„Vaše srdce ať se nechvěje úzkostí! Věříte v Boha, věřte i ve mne. ([Jan 14:27])

μὴ ταρασσέσθω ὑμω̑ν ἡ καρδία πιστεύετε ει᾿ς τὸν θεόν καὶ ει᾿ς ε᾿μὲ πιστεύετε

לָא נֵתּדַּוַד לֵבּכֻון הַימֵנו בַּאלָהָא ובִי הַימֵנו׃

[(4) John 14, 02]

בְּבֵית אָבִי מְעוֹנוֹת רַבִּים. לוּלֵא כֵן, כְּלוּם הָיִיתִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְהָכִין לָכֶם מָקוֹם?

מְעוֺנוֺת רַבּוֺת נִמְצָאוֺת בְּבֵית אָבִי כִּי לוּלֵא כֵן הָיִיתִי מַגִּיד לָכֶם וַאֲנִי הֹלֵךְ לְהָכִין לָכֶם מָקוֺם:

V domě Otce mého příbytkové mnozí jsou. Byť nebylo tak, pověděl bych vám.

V domě mého Otce je mnoho příbytků; kdyby tomu tak nebylo, řekl bych vám to. Jdu, abych vám připravil místo(m). (m) Kdyby tomu tak nebylo, říkal bych vám, že vám jdu připravit místo?

ε᾿ν τη̑ οι᾿κία του̑ πατρός μου μοναὶ πολλαί ει᾿σιν ει᾿ δὲ μή ει῏πον α῍ν ὑμι̑ν ο῞τι πορεύομαι ἑτοιμάσαι τόπον ὑμι̑ν

סַגִּיאיִן אֵנֻון אַוָנֵא בֵּית אָבי וֵאלָא אָמַר הוִית לכֻון דָּאזֵל אנָא דֵּאטַיֵב לכֻון אַתרָא׃

[(4) John 14, 03]

וְאִם אֵלֵךְ וְאָכִין לָכֶם מָקוֹם, אָשׁוּב וְאֶקַח אֶתְכֶם אֵלַי לְמַעַן תִּהְיוּ גַּם אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵלֵךְ וְאָכִין מָקוֺם לָכֶם שׁוֺב אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֵלָי לְמַעַן תִּהְיוּ עִמִּי שָׁם בַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה:

Jduť, abych vám připravil místo. A když odejdu, a připravím vám místo, zase přijdu, a poberu vás k sobě samému, abyste, kde jsem já, i vy byli.

A odejdu-li, abych vám připravil místo, opět přijdu a vezmu vás k sobě, abyste i vy byli, kde jsem já. ([Jan 12:26 Jan 17:24])

καὶ ε᾿ὰν πορευθω̑ καὶ ἑτοιμάσω τόπον ὑμι̑ν πάλιν ε῎ρχομαι καὶ παραλήμψομαι ὑμα̑ς πρὸς ε᾿μαυτόν ι῞να ο῞που ει᾿μὶ ε᾿γώ καὶ ὑμει̑ς η῟τε

וֵאן אִזַל אֵטַיֵב לכֻון אַתרָא תֻּוב אִתֵא וֵאדבַּרכֻון לוָתי דַּאיכָּא דֵּאנָא אִיתַי אָף אַנתֻּון תֵּהוֻון׃

[(4) John 14, 04]

וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ, יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת הַדֶּרֶךְ."

וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אָנָא אֲנִי הֹלֵךְ וְגַם אֶת-הַדֶּרֶךְ יְדַעְתֶּם:

A kam já jdu, víte, i cestu víte.

A cestu, kam jdu, znáte.“

καὶ ο῞που ε᾿γώ ὑπάγω οι῎δατε τὴν ὁδόν

ולַאיכָּא דָּאזֵל אנָא יָדעִין אנתֻּון וֻאורחָא יָדעִין אנתֻּון׃

[(4) John 14, 05]

אָמַר לוֹ תֹּאמָא: "אֲדוֹנִי, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ; אֵיךְ נֵדַע אֶת הַדֶּרֶךְ?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו תּוֺמָא אֲדֹנִי לֹא יָדַעְנוּ אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וְאֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּרֶךְ:

Dí jemu Tomáš: Pane, nevíme, kam jdeš. A kterak můžeme cestu věděti?

Řekne mu Tomáš: „Pane, nevíme, kam jdeš. Jak bychom mohli znát cestu?“

λέγει αυ᾿τω̑ Θωμα̑ς κύριε ου᾿κ οι῎δαμεν που̑ ὑπάγεις πω̑ς δυνάμεθα τὴν ὁδὸν ει᾿δέναι

אָמַר לֵה תָּאומַא מָרַן לָא יָדעִינַן לַאיכָּא אָזֵל אַנתּ וַאיכַּנָא מֵשׁכּחִין חנַן אֻורחָא למֵדַּע׃

[(4) John 14, 06]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים וְאִישׁ לֹא-יָבֹא אֶל-הָאָב בִּלְתִּי עַל-יָדִי:

Dí jemu Ježíš: Já jsem ta cesta, i pravda, i život. Žádný nepřichází k Otci než skrze mne.

Ježíš mu odpověděl: „Já jsem ta cesta, pravda i život. Nikdo nepřichází k Otci než skrze mne. ([Jan 10:3; Židům 10:20])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ ὁδὸς καὶ ἡ α᾿λήθεια καὶ ἡ ζωή ου᾿δεὶς ε῎ρχεται πρὸς τὸν πατέρα ει᾿ μὴ δι῾ ε᾿μου̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵנָא אנָא אֻורחָא וַשׁרָרָא וחַיֵא לָא אנָשׁ אָתֵא לוָת אָבי אֵלָא אֵן בִּי׃

[(4) John 14, 07]

אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי גַּם אֶת אָבִי הֱיִיתֶם מַכִּירִים. מֵעַתָּה אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ אַף רְאִיתֶם אוֹתוֹ!"

לוּ אֹתִי יְדַעְתֶּם יְדַעְתֶּם גַּם אֶת-אָבִי וּמֵעַתָּה יְדַעְתֶּם אֹתוֺ וְגַם-רְאִיתֶם אֹתוֺ:

Byste znali mne, také i Otce mého znali byste; a již nyní jej znáte, a viděli jste ho.

Kdybyste znali mne, znali byste i mého Otce. Nyní ho již znáte, neboť jste ho viděli.“ ([Jan 8:19])

ει᾿ ε᾿γνὼκατέ με καὶ τὸν πατέρα μου γνὼσεσθε καὶ α᾿π῾ α῎ρτι γινὼσκετε αυ᾿τὸν καὶ ἑωράκατε αυ᾿τόν

אֵלֻו לִי יָדעִין הוַיתֻּון אָף לָאבי יָדעִין הוַיתֻּון ומֵן הָשָׁא יָדעִין אנתֻּון לֵה וַחזַיתֻּונָיהי׃

[(4) John 14, 08]

אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: "אֲדוֹנִי, הַרְאֵה לָנוּ אֶת הָאָב וְדַי לָנוּ."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִילִפּוֺס אֲדֹנִי הַרְאֵנוּ נָא אֶת-הָאָב וְרַב לָנוּ:

Řekl jemu Filip: Pane, ukaž nám Otce, a dostiť jest nám.

Filip mu řekl: „Pane, ukaž nám Otce, a víc nepotřebujeme!“

λέγει αυ᾿τω̑ Φίλιππος κύριε δει̑ξον ἡμι̑ν τὸν πατέρα καὶ α᾿ρκει̑ ἡμι̑ν

אָמַר לֵה פִילִיפָּוס מָרַן חַוָן אַבָא וכַדֻּו לַן׃

[(4) John 14, 09]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ אֲנִי עִמָּכֶם וְאֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי, פִילִיפּוֹס? הָרוֹאֶה אוֹתִי רָאָה אֶת הָאָב, וּמַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר 'הַרְאֵה לָנוּ אֶת הָאָב'?

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֲלֹא יָמִים רַבִּים הָיִיתִי עִמָּכֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע אֹתִי פִּילִפּוֺס הָרֹאֶה אֹתִי רֹאֶה אֶת-הָאָב וְלָמָּה-זֶּה תֹאמַר הַרְאֵנוּ אֶת-הָאָב:

Dí jemu Ježíš: Tak dlouhý čas s vámi jsem, a nepoznal jsi mne? Filipe, kdož vidí mne, vidí Otce, a kterakž ty pravíš: Ukaž nám Otce?

Ježíš mu odpověděl: „Tak dlouho jsem s vámi, Filipe, a ty mě neznáš? Kdo vidí mne, vidí Otce. Jak tedy můžeš říkat: Ukaž nám Otce? ([Jan 12:45; Koloským 1:15; Židům 1:3])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς τοσούτω χρόνω μεθ῾ ὑμω̑ν ει᾿μι καὶ ου᾿κ ε῎γνωκάς με Φίλιππε ὁ ἑωρακώς ε᾿μὲ ἑὼρακεν τὸν πατέρα πω̑ς σὺ λέγεις δει̑ξον ἡμι̑ν τὸν πατέρα

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע הָנָא כֻּלֵה זַבנָא עַמכֻון אנָא ולָא יִדַעתָּני פִּילִיפֵּא מַן דּלִי חָזֵא חזָא לַאבָא וַאיכַּנָא אַנתּ אָמַר אַנתּ חַוָן אַבָא׃

[(4) John 14, 10]

הַאֵינְךָ מַאֲמִין שֶׁאֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי? הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֵינֶנִּי אוֹמֵר אוֹתָם מֵעַצְמִי; הָאָב הַשּׁוֹכֵן בִּי, הוּא עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשָׂיו.

הֲכִי לֹא תַאֲמִין כִּי אֲנִי בָאָב וְהָאָב בִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי דֹבֵר אֲלֵיכֶם לֹא-מִלִּבִּי אֲנִי דֹבֵר כִּי הָאָב הַשֹּׁכֵן בִּי הוּא פֹעֵל בִּי פְּעֻלּוֺתָיו:

Nevěříš, že já v Otci a Otec ve mně jest? Slova, kteráž já mluvím vám, sám od sebe nemluvím, ale Otec ve mně přebývaje, onť činí skutky.

Nevěříš, že já jsem v Otci a Otec je ve mně? Slova, která vám mluvím, nemluvím sám od sebe; Otec, který ve mně přebývá, činí své skutky(n). (n) var: činí sám ty skutky ([Jan 10:30 Jan 10:38 Jan 14:20 Jan 17:21 Jan 8:26 Jan 12:49; Jan 14:24; Jan 5:36])

ου᾿ πιστεύεις ο῞τι ε᾿γώ ε᾿ν τω̑ πατρὶ καὶ ὁ πατὴρ ε᾿ν ε᾿μοί ε᾿στιν τὰ ρ᾿ήματα α῍ ε᾿γώ λέγω ὑμι̑ν α᾿π῾ ε᾿μαυτου̑ ου᾿ λαλω̑ ὁ δὲ πατὴρ ε᾿ν ε᾿μοὶ μένων ποιει̑ τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑

לָא מהַימֵן אַנתּ דֵּאנָא בָּאבי וָאבי בִּי מֵלֵא אַילֵין דֵּאנָא ממַלֵל אנָא מֵן נַפשׁי לָא ממַלֵל אנָא אָבי דֵּין דּבִי עָמַר הֻו עָבֵד עבָדֵא הָלֵין׃

[(4) John 14, 11]

הַאֲמִינוּ לִי שֶׁאֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי. וְאִם לֹא, הַאֲמִינוּ בִּגְלַל הַמַּעֲשִׂים עַצְמָם.

הַאֲמִינוּ לִי כִּי-אֲנִי בָאָב וְהָאָב בִּי וְאִם-לֹא הַאֲמִינוּ לִי בִּגְלַל הַפְּעֻלּוֺת הָאֵלֶּה:

Věřtež mi, že jsem já v Otci a Otec ve mně; aneb aspoň pro ty samy skutky věřte mi.

Věřte mi, že já jsem v Otci a Otec ve mně; ne-li, věřte aspoň pro ty skutky!

πιστεύετέ μοι ο῞τι ε᾿γώ ε᾿ν τω̑ πατρὶ καὶ ὁ πατὴρ ε᾿ν ε᾿μοί ει᾿ δὲ μή διὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿τὰ πιστεύετε

הַימֵנו דֵּאנָא בָּאבי וָאבי בִּי וֵאלָא אָפֵן מֵטֻל עבָדֵא הַימֵנו׃

[(4) John 14, 12]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין בִּי יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה; וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הָאָב.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמַּאֲמִין בִּי אֶת-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה יַעֲשֶׂה גַם-הוּא וּגְדֹלוֺת מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה כִּי אֶל-אָבִי אָנֹכִי הֹלֵךְ:

Amen, amen pravím vám: Kdož věří ve mne, skutky, kteréž já činím, i on činiti bude, a větší nad ty činiti bude; nebo já jdu k Otci svému.

Amen, amen, pravím vám: Kdo věří ve mne, i on bude činit skutky, které já činím, a ještě větší, neboť já jdu k Otci. ([Jan 7:33 Jan 13:1; Jan 14:28])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ὁ πιστεύων ει᾿ς ε᾿μὲ τὰ ε῎ργα α῍ ε᾿γώ ποιω̑ κα᾿κει̑νος ποιήσει καὶ μείζονα τούτων ποιήσει ο῞τι ε᾿γώ πρὸς τὸν πατέρα πορεύομαι

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דַּמהַימֵן בִּי עבָדֵא אַילֵין דֵּאנָא עָבֵד אנָא אָף הֻו נֵעבֵּד וַדיַתִּירִין מֵן הָלֵין נֵעבֵּד דֵּאנָא לוָת אַבָא אָזֵל אנָא׃

[(4) John 14, 13]

וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶׂה, לְמַעַן יְכֻבַּד הָאָב בַּבֵּן.

וְכָל-אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִשְׁמִי אֹתוֺ אֶעֱשֶׂה לְבַעֲבוּר יִגְדַּל כְּבוֺד הָאָב בִּבְנוֺ:

A jestliže byste co prosili ve jménu mém, toť učiním, aby oslaven byl Otec v Synu.

A začkoli budete prosit ve jménu mém, učiním to, aby byl Otec oslaven v Synu. ([Jan 15:7 Jan 15:16 Jan 16:23; Jan 13:31-Jan 13:32; Jan 17:1])

καὶ ο῞ τι α῍ν αι᾿τήσητε ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου του̑το ποιήσω ι῞να δοξασθη̑ ὁ πατὴρ ε᾿ν τω̑ υἱω̑

ומֵדֵּם דּתֵשֵׁאלֻון בּשֵׁמי אֵעבֵּד לכֻון דּנֵשׁתַּבַּח אַבָא בַּברֵה׃

[(4) John 14, 14]

אִם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי דָּבָר בִּשְׁמִי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה."

כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִשְׁמִי אֲנִי אֶעֱשֶׂנּוּ:

Budete-li zač prositi ve jménu mém, jáť učiním.

Budete-li mne(o) o něco prosit ve jménu mém, já to učiním. (o) var: – mne

ε᾿άν τι αι᾿τήσητέ με ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου ε᾿γώ ποιήσω

וֵאן תֵּשֵׁאלֻונָני בּשֵׁמי אֵנָא עָבֵדנָא׃ ס

[(4) John 14, 15]

"אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, הֲרֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי.

אִם-אֲהַבְתֶּם אֹתִי אֶת-מִצְֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:

Milujete-li mne, přikázaní mých ostříhejte.

Milujete-li mne, budete zachovávat(p) má přikázání; (p) var: zachovávejte ([Jan 15:10; 1 Janův 5:3; 2 Janův 1:6])

ε᾿ὰν α᾿γαπα̑τέ με τὰς ε᾿ντολὰς τὰς ε᾿μὰς τηρήσετε

אֵן רָחמִין אנתֻּון לִי פֻּוקדָּנַי טַרו׃

[(4) John 14, 16]

וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵהָאָב וְיִתֵּן לָכֶם מְנַחֵם אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה עִמָּכֶם לְעוֹלָם:

וַאֲנִי אֲחַלֶּה פְנֵי הָאָב וְיִתֵּן לָכֶם מֵלִיץ אַחֵר אֲשֶׁר-יִשְׁכֹּן אִתְּכֶם עֲדֵי-עַד:

A jáť prositi budu Otce, a jiného Utěšitele dá vám, aby s vámi zůstal na věky,

a já požádám Otce a on vám dá jiného Přímluvce(q), aby byl(r) s vámi na věky – (q) Utěšitele (r) var: zůstal ([Jan 14:26 Jan 15:26 Jan 16:7])

κα᾿γώ ε᾿ρωτήσω τὸν πατέρα καὶ α῎λλον παράκλητον δὼσει ὑμι̑ν ι῞να μεθ῾ ὑμω̑ν ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να η῏

וֵאנָא אֵבעֵא מֵן אָבי וַאחרִנָא פַּרַקלִטָא נֵתֵּל לכֻון דּנֵהוֵא עַמכֻון לעָלַם׃

[(4) John 14, 17]

אֶת רוּחַ הָאֱמֶת אֲשֶׁר הָעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ, אַף אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָהּ. אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ, כִּי הִיא שׁוֹכֶנֶת עִמָּכֶם וְתִהְיֶה בָּכֶם.

הֲלֹא הוּא רוּחַ הָאֱמֶת אֲשֶׁר הָעוֺלָם לֹא-יָכֹל לְקַבְּלוֺ בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאֶנּוּ וְלֹא יֵדָעֶנּוּ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֹתוֺ כִּי הוּא שֹׁכֵן אִתְּכֶם וְאַף-הָיֹה יִהְיֶה בְּתוֺכְכֶם:

Toho Ducha pravdy, jehož svět nemůže přijíti. Nebo nevidí ho, aniž ho zná, ale vy znáte jej, neboť u vás přebývá, a v vás bude.

Ducha pravdy, kterého svět nemůže přijmout, poněvadž ho nevidí ani nezná. Vy jej znáte, neboť s vámi zůstává a ve vás bude(s). (s) var: je ([Jan 15:26 Jan 16:13 Jan 1:10])

τὸ πνευ̑μα τη̑ς α᾿ληθείας ο῍ ὁ κόσμος ου᾿ δύναται λαβει̑ν ο῞τι ου᾿ θεωρει̑ αυ᾿τὸ ου᾿δὲ γινὼσκει ὑμει̑ς γινὼσκετε αυ᾿τό ο῞τι παρ῾ ὑμι̑ν μένει καὶ ε᾿ν ὑμι̑ν ε῎σται

רֻוחָא דַּשׁרָרָא הַו דּעָלמָא לָא מֵשׁכַּח לַמקַבָּלֻותֵה מֵטֻל דּלָא חזָיהי ולָא יַדעֵה אַנתֻּון דֵּין יָדעִין אנתֻּון לֵה דַּלוָתכֻון עָמַר וַבכֻון הֻו׃

[(4) John 14, 18]

לֹא אֶעֱזֹב אֶתְכֶם יְתוֹמִים; אָבוֹא אֲלֵיכֶם.

וַאֲנִי לֹא אֶעֱזָבְכֶם יְתוֺמִים כִּי בֹא אָבֹא אֲלֵיכֶם:

Neopustímť vás sirotků, přijduť k vám.

Nezanechám vás osiřelé, přijdu k vám. ([Jan 14:3 Jan 14:28])

ου᾿κ α᾿φήσω ὑμα̑ς ο᾿ρφανούς ε῎ρχομαι πρὸς ὑμα̑ς

לָא שָׁבֵק אנָא לכֻון יַתמֵא אָתֵא אנָא גֵּיר לוָתכֻון קַלִיל אחרִין׃

[(4) John 14, 19]

עוֹד מְעַט וְהָעוֹלָם לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹתֵנִי, אֲבָל אַתֶּם תִּרְאוּנִי, שֶׁכֵּן אֲנִי חַי וְגַם אַתֶּם תִּחְיוּ.

עוֺד מְעַט מִזְעָר וְהָעוֺלָם לֹא יוֺסִיף לִרְאוֺת אֹתִי וְאַתֶּם תִּרְאֻנִי כִּי-אֲנִי חַי וְכֵן גַּם-אַתֶּם תִּחְיוּן:

Ještě maličko, a svět mne více neuzří, ale vy uzříte mne; nebo já živ jsem, i vy živi budete.

Ještě malou chvíli a svět mě už neuzří, vy však mě uzříte, poněvadž já jsem živ a také vy budete živi. ([Jan 16:16 Jan 6:57])

ε῎τι μικρὸν καὶ ὁ κόσμος με ου᾿κέτι θεωρει̑ ὑμει̑ς δὲ θεωρει̑τέ με ο῞τι ε᾿γώ ζω̑ καὶ ὑμει̑ς ζήσετε

ועָלמָא לָא חָזֵא לִי אַנתֻּון דֵּין תֵּחזֻונָני דֵּאנָא חַי אָף אַנתֻּון תִּחֻון׃

[(4) John 14, 20]

בַּיּוֹם הַהוּא תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי בְּאָבִי וְאַתֶּם בִּי וַאֲנִי בָּכֶם.

בַּיּוֺם הַהוּא תֵּדְעוּ כִּי-אֲנִי בְאָבִי וְאַתֶּם בִּי וַאֲנִי בָכֶם:

V ten den vy poznáte, že já jsem v Otci svém, a vy ve mně, a já v vás.

V onen den poznáte, že já jsem ve svém Otci, vy ve mně a já ve vás. ([Jan 10:38 Jan 14:10 Jan 17:21-Jan 17:23])

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα γνὼσεσθε ὑμει̑ς ο῞τι ε᾿γώ ε᾿ν τω̑ πατρί μου καὶ ὑμει̑ς ε᾿ν ε᾿μοὶ κα᾿γώ ε᾿ν ὑμι̑ν

בּהַו יַומָא תֵּדּעֻון דֵּאנָא בָּאבי וַאנתֻּון בִּי אַנתֻּון וֵאנָא בּכֻון אנָא סּ סּ׃

[(4) John 14, 21]

הַמַּחֲזִיק בְּמִצְווֹתַי וְשׁוֹמֵר אוֹתָן הוּא הָאוֹהֵב אוֹתִי, וְהָאוֹהֵב אוֹתִי אָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ; גַּם אֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת עַצְמִי."

מִי אֲשֶׁר מִצְוֺתַי אִתּוֺ וְשֹׁמֵר לַעֲשׂוֺתָן זֶה הוּא אֲשֶׁר יֶאֱהָבַנִי וְאֹהֲבִי אָהוּב לְאָבִי וַאֲנִי אֹהֲבֵהוּ וְאֵלָיו אֶתְוַדָּע:

Kdož by měl přikázaní má, a ostříhal jich, onť jest ten, kterýž mne miluje. A kdož mne miluje, milován bude od Otce mého, a jáť jej budu milovati, a zjevím jemu samého sebe.

Kdo přijal má přikázání a zachovává je, ten mě miluje. A toho, kdo mě miluje, bude milovat můj Otec; i já ho budu milovat a dám se mu poznat.“ ([Jan 14:15 Jan 16:27])

ὁ ε῎χων τὰς ε᾿ντολάς μου καὶ τηρω̑ν αυ᾿τὰς ε᾿κει̑νός ε᾿στιν ὁ α᾿γαπω̑ν με ὁ δὲ α᾿γαπω̑ν με α᾿γαπηθήσεται ὑπὸ του̑ πατρός μου κα᾿γώ α᾿γαπήσω αυ᾿τὸν καὶ ε᾿μφανίσω αυ᾿τω̑ ε᾿μαυτόν

מַן דִּאית לוָתֵה פֻּוקדָּנַי ונָטַר להֻון הַו הֻו מַחֵב לִי הַו דֵּין דּרָחֵם לִי נֵתרחֵם מֵן אָבי וֵאנָא אֵרחמִיוהי וֵאחַוֵיוהי נַפשׁי׃ ס

[(4) John 14, 22]

שָׁאַל אוֹתוֹ יְהוּדָה, לֹא אִישׁ קְרִיּוֹת: "אֲדוֹנִי, וְלָמָּה עָתִיד אַתָּה לְהִתְגַּלּוֹת לָנוּ וְלֹא לָעוֹלָם?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֹא אִישׁ-קְרִיּוֺת וְאֵיכָה אֲדֹנִי תִּקְרֶינָה כָאֵלֶּה כִּי תָבֹא לְהִתְוַדַּע אֵלֵינוּ וְלֹא לָעוֺלָם:

Řekl jemu Judas, ne onen Iškariotský: Pane, jakž jest to, že sebe nám zjeviti chceš, a ne světu?

Řekl mu Juda(t), ne ten Iškariotský: „Pane, jak to, že se chceš dát poznat nám, ale ne světu?“ (t) Jidáš ([Jan 7:4; Skutky apoštolské 10:41-Skutky apoštolské 10:42])

λέγει αυ᾿τω̑ ᾽Ιούδας ου᾿χ ὁ ᾽Ισκαριὼτης κύριε καὶ τί γέγονεν ο῞τι ἡμι̑ν μέλλεις ε᾿μφανίζειν σεαυτὸν καὶ ου᾿χὶ τω̑ κόσμω

אָמַר לֵה יִהֻודָא לָא הוָא סכַריֻוטָא מָרי מָנַו לַן עתִיד אַנתּ לַמחַוָיֻו נַפשָׁך ולָא הוָא לעָלמָא׃

[(4) John 14, 23]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: 'מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֹר אֶת דְּבָרִי וְאָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ; גַּם נָבוֹא אֵלָיו וְנִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ.

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִישׁ כִּי יֶאֱהָבַנִי יִשְׁמֹר אֶת-דְּבָרַי וְאָבִי יֶאֱהַב אֹתוֺ וְאֵלָיו נָבֹא וְשָׁכַנּוּ אִתּוֺ:

Odpověděl Ježíš a řekl jemu: Miluje-li mne kdo, slova mého ostříhati bude, a Otec můj bude jej milovati, a k němu přijdeme, a příbytek u něho učiníme.

Ježíš mu odpověděl: „Kdo mě miluje, bude zachovávat mé slovo, a můj Otec ho bude milovat; přijdeme k němu a učiníme si u něho příbytek. ([Jan 14:15])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ε᾿άν τις α᾿γαπα̑ με τὸν λόγον μου τηρήσει καὶ ὁ πατήρ μου α᾿γαπήσει αυ᾿τόν καὶ πρὸς αυ᾿τὸν ε᾿λευσόμεθα καὶ μονὴν παρ῾ αυ᾿τω̑ ποιησόμεθα

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה מַן דּרָחֵם לִי מֵלַתי נָטַר וָאבי נֵרחמִיוהי וַלוָתֵה אָתֵין חנַן וַאוָנָא לוָתֵה עָבדִּין חנַן׃

[(4) John 14, 24]

מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵינוֹ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.

וְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֶאֱהָבַנִי הוּא לֹא יִשְׁמֹר אֶת-דְּבָרָי וְהַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם לֹא מִלִּבִּי יָצָאוּ כִּי אִם-מִפִּי הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי:

Kdožť nemiluje mne, slov mých neostříhá; a slovo, kteréž slyšíte, neníť mé, ale toho, kterýž mne poslal, Otcovo.

Kdo mě nemiluje, nezachovává má slova. A slovo, které slyšíte, není moje, ale mého Otce, který mě poslal. ([Jan 7:16 Jan 12:49])

ὁ μὴ α᾿γαπω̑ν με τοὺς λόγους μου ου᾿ τηρει̑ καὶ ὁ λόγος ο῍ν α᾿κούετε ου᾿κ ε῎στιν ε᾿μὸς α᾿λλὰ του̑ πέμψαντός με πατρός

הַו דֵּין דּלָא רָחֵם לִי מֵלַתי לָא נָטַר ומֵלתָא הָדֵא דּשָׁמעִין אנתֻּון לָא הוָת דִּילי אֵלָא דַּאבָא דּשַׁדּרַני׃

[(4) John 14, 25]

אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹדִי עִמָּכֶם.

אֶת-אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֺד שִׁבְתִּי עִמָּכֶם:

Toto mluvil jsem vám, u vás přebývaje.

Toto vám pravím, dokud jsem s vámi.

ταυ̑τα λελάληκα ὑμι̑ν παρ῾ ὑμι̑ν μένων

הָלֵין מַללֵת עַמכֻון כַּד לוָתכֻון אִיתַי׃

[(4) John 14, 26]

אֲבָל הַמְנַחֵם, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָאָב יִשְׁלַח לָכֶם בִּשְׁמִי, הוּא יְלַמֵּד אֶתְכֶם הַכֹּל וְיַזְכִּיר לָכֶם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם.

וְהַמֵּלִיץ הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר-יִשְׁלָחֵהוּ הָאָב בִּשְׁמִי יְלַמֶּדְכֶם אֶת-כֹּל וְאָז תִּזְכְּרוּ כֹּל אֲשֶׁר-הִגַּדְתִּי לָכֶם:

Utěšitel pak, ten Duch svatý, kteréhož pošle Otec ve jménu mém, onť vás naučí všemu, a připomeneť vám všecko, což jsem koli mluvil vám.

Ale Přímluvce(u), Duch svatý, kterého pošle Otec ve jménu mém, ten vás naučí všemu a připomene vám všecko, co jsem vám řekl. (u) Utěšitel ([Jan 15:26 Jan 16:13])

ὁ δὲ παράκλητος τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ο῍ πέμψει ὁ πατὴρ ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου ε᾿κει̑νος ὑμα̑ς διδάξει πάντα καὶ ὑπομνήσει ὑμα̑ς πάντα α῍ ει῏πον ὑμι̑ν ε᾿γὼ

הַו דֵּין פַּרַקלִטָא רֻוחָא דּקֻודשָׁא הַו דַּמשַׁדַּר אָבי בּשֵׁמי הֻו נַלֵפכֻון כֻּלמֵדֵּם והֻו נַעהֵדכֻון כֻּל מָא דָּאמַר אנָא לכֻון׃

[(4) John 14, 27]

שָׁלוֹם אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם, אֶת שְׁלוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹתֵן אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם. אַל נָא יֵחַת לְבַבְכֶם וְאַל יִירָא.

וְעַתָּה שָׁלוֺם אֲנִי מַנִּיחַ לָכֶם אֶת-שְׁלוֺמִי אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לֹא כַאַשֶׁר יִתֵּן הָעוֺלָם אֲנִי נֹתֵן לָכֶם אַל-יִרְגַּז לִבְּכֶם וְאַל-יֵחָת:

Pokoj zůstavuji vám, pokoj svůj dávám vám; ne jako svět dává, já dávám vám. Nermutiž se srdce vaše, ani strachuj.

Pokoj vám zanechávám, svůj pokoj vám dávám; ne jako dává svět, já vám dávám. Ať se vaše srdce nechvěje a neděsí! ([Jan 16:33 Jan 14:1])

ει᾿ρήνην α᾿φίημι ὑμι̑ν ει᾿ρήνην τὴν ε᾿μὴν δίδωμι ὑμι̑ν ου᾿ καθώς ὁ κόσμος δίδωσιν ε᾿γώ δίδωμι ὑμι̑ν μὴ ταρασσέσθω ὑμω̑ν ἡ καρδία μηδὲ δειλιάτω

שׁלָמָא שָׁבֵק אנָא לכֻון שׁלָמָא דִּילי יָהֵב אנָא לכֻון לָא הוָא אַיכַּנָא דּיָהֵב עָלמָא אֵנָא יָהֵב אנָא לכֻון לָא נֵתּדַּוַד לֵבּכֻון ולָא נֵדחַל׃

[(4) John 14, 28]

שְׁמַעְתֶּם שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם 'אֲנִי הוֹלֵך וְאָבוֹא אֲלֵיכֶם'. אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, אֲזַי תִּשְׂמְחוּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב, כִּי הָאָב גָּדוֹל מִמֶּנִּי.

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם כִּי אֵלֵךְ מִכֶּם וְעוֺד אֲשׁוּב אֲלֵיכֶם לוּ אֲהַבְתֶּם אֹתִי הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים בְּאָמְרִי לָכֶם כִּי-הֹלֵךְ אֲנִי אֶל-הָאָב כִּי הָאָב גָּדוֺל מִמֶּנִּי:

Slyšeli jste, že já řekl jsem vám: Jdu, a zase přijdu k vám. Kdybyste mne milovali, radovali byste se jistě, že jsem řekl: Jdu k Otci; nebo Otec větší jest nežli já.

Slyšeli jste, že jsem vám řekl: Odcházím – a přijdu k vám. Jestliže mě milujete, měli byste se radovat, že jdu k Otci; neboť Otec je větší než já. ([Jan 14:3 Jan 16:16])

η᾿κούσατε ο῞τι ε᾿γώ ει῏πον ὑμι̑ν ὑπάγω καὶ ε῎ρχομαι πρὸς ὑμα̑ς ει᾿ η᾿γαπα̑τέ με ε᾿χάρητε α῎ν ο῞τι πορεύομαι πρὸς τὸν πατέρα ο῞τι ὁ πατὴρ μείζων μού ε᾿στιν

שׁמַעתֻּון דֵּאנָא אֵמרֵת לכֻון דָּאזֵל אנָא וָאתֵא אנָא לוָתכֻון אֵלֻו רָחמִין הוַיתֻּון לִי חָדֵין הוַיתֻּון דָּאזֵל אנָא לוָת אָבי דָּאבי רַב הֻו מֵני׃

[(4) John 14, 29]

כָּעֵת אָמַרְתִּי לָכֶם, בְּטֶרֶם יִתְרַחֵשׁ הַדָּבָר, כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כַּאֲשֶׁר הוּא יִתְרַחֵשׁ.

וְעַתָּה הִגַּדְתִּי לָכֶם הַדָּבָר טֶרֶם בֹּאוֺ לְבַעֲבוּר תַּאֲמִינוּ אַחֲרֵי בֹאוֺ:

A nyní pověděl jsem vám, prvé než by se stalo, abyste, když se stane, uvěřili.

Řekl jsem vám to nyní předem, abyste potom, až se to stane, uvěřili. ([Jan 13:19 Jan 16:4])

καὶ νυ̑ν ει῎ρηκα ὑμι̑ν πρὶν γενέσθαι ι῞να ο῞ταν γένηται πιστεύσητε

והָשָׁא הָא אֵמרֵת לכֻון עַדלָא נֵהוֵא דּמָא דַּהוָא תּהַימנֻון׃

[(4) John 14, 30]

לֹא אַרְבֶּה עוֹד לְדַבֵּר אִתְּכֶם, כִּי שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה הִנֵּה הוּא בָּא וּבִי אֵין לוֹ מְאוּמָה,

וַאֲנִי לֹא-אוּכַל עוֺד לְהַרְבּוֺת אֲמָרִים עִמָּכֶם מִפְּנֵי שַׂר-הָעוֺלָם אֲשֶׁר יָבֹא וְהוּא אֵין-לוֺ חֵלֶק בִּי כָּל-מְאוּמָה:

Již nemnoho mluviti budu s vámi; neboť jde kníže tohoto světa, ale nemáť nic na mně.

Již s vámi nebudu mnoho mluvit, neboť přichází vládce tohoto světa. Proti mně nic nezmůže(v). (v) Nade mnou nemá žádnou moc ([Lukáš 4:12; Jan 12:31 Jan 12:35])

ου᾿κέτι πολλὰ λαλήσω μεθ῾ ὑμω̑ν ε῎ρχεται γὰρ ὁ του̑ κόσμου α῎ρχων καὶ ε᾿ν ε᾿μοὶ ου᾿κ ε῎χει ου᾿δέν

מֵכִּיל לָא אֵמַלֵל עַמכֻון סַגִּיָאתָא אָתֵא גֵּיר אַרכֻונֵה דּעָלמָא ובִי לַיתּ לֵה מֵדֵּם׃

[(4) John 14, 31]

אֶלָּא שֶׁיֵּדַע הָעוֹלָם כִּי אוֹהֵב אֲנִי אֶת הָאָב וּכְפִי שֶׁצִּוַּנִי הָאָב כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. קוּמוּ, נֵלֵךְ מִכָּאן."

רַק לְבַעֲבוּר יֵדַע הָעוֺלָם כִּי אֲנִי אֹהֵב אֶת-הָאָב וְעֹשֶׂה אֲנִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּנִי הָאָב לְכוּ וְנֵלְכָה מִזֶּה:

Ale aby poznal svět, že miluji Otce, a jakož mi přikázal Otec, tak činím. Vstaňte, poďme odtud.

Ale svět má poznat, že miluji Otce a jednám, jak mi přikázal. – Vstaňte, pojďme odtud!“ ([Matouš 26:45-Matouš 26:46; Marek 14:41-Marek 14:42; Lukáš 22:42])

α᾿λλ῾ ι῞να γνω̑ ὁ κόσμος ο῞τι α᾿γαπω̑ τὸν πατέρα καὶ καθώς ε᾿νετείλατο μοι ὁ πατήρ ου῞τως ποιω̑ ε᾿γείρεσθε α῎γωμεν ε᾿ντευ̑θεν

אֵלָא דּנֵדַּע עָלמָא דּרָחֵם אנָא לָאבי וַאיכַּנָא דּפַקדַּני אָבי הָכוָת עָבֵד אנָא קֻומו נִאזַל מֵכָּא׃ ס

[(4) John 15, 01]

אֲנִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הַכּוֹרֵם.

אָנֹכִי הַגֶּפֶן גֶּפֶן אֱמֶת וְאָבִי הַכֹּרֵם:

Já jsem ten vinný kmen pravý, a Otec můj vinař jest.

„Já jsem pravý vinný kmen a můj Otec je vinař.

ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ α῎μπελος ἡ α᾿ληθινή καὶ ὁ πατήρ μου ὁ γεωργός ε᾿στιν

אֵנָא אנָא גּפֵתָּא דַּשׁרָרָא וָאבי הֻו פַּלָחָא׃

[(4) John 15, 02]

כָּל שָׂרִיג בִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי, הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ; וְכָל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה פְּרִי, הוּא מְטַהֵר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְבֶּה פִּרְיוֹ.

כָּל-זְמוֺרָה מִמֶּנִּי אֲשֶׁר לֹא תַעֲשֶׂה עֲנָבִים יְכְרְתֶנָּה וַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עֲנָבִים יְקַיְמֶנָּה לְהַרְבּוֺת אֶת-פִּרְיָהּ:

Každou ratolest, kteráž ve mně nenese ovoce, odřezuje, a každou, kteráž nese ovoce, čistí, aby hojnější ovoce nesla.

Každou mou ratolest, která nenese ovoce, odřezává, a každou, která nese ovoce, čistí, aby nesla hojnější ovoce. ([Matouš 3:10 Matouš 15:13; Římanům 11:17-Římanům 11:18])

πα̑ν κλη̑μα ε᾿ν ε᾿μοὶ μὴ φέρον καρπόν αι῎ρει αυ᾿τό καὶ πα̑ν τὸ καρπὸν φέρον καθαίρει αυ᾿τὸ ι῞να καρπὸν πλείονα φέρη

כֻּל שׁבִשׁתָּא דּבִי פִּארֵא לָא יָהבָּא שָׁקֵל לָה וַאידָא דּיָהבָּא פִּארֵא מדַכֵּא לָה דּפִארֵא סַגִּיֵאא תַּיתֵּא׃

[(4) John 15, 03]

אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים עַל־יְדֵי הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם.

וְאַתֶּם זַכִּים הִנְּכֶם כַּיּוֺם עַל-פִּי דְבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם:

Již vy čisti jste pro řeč, kterouž jsem mluvil vám.

Vy jste již čisti pro slovo, které jsem k vám mluvil. ([Jan 13:10; Římanům 10:17])

η῎δη ὑμει̑ς καθαροί ε᾿στε διὰ τὸν λόγον ο῍ν λελάληκα ὑμι̑ν

אַנתֻּון מֵן כַּדֻּו דּכֵין אנתֻּון מֵטֻל מֵלתָא דּמַללֵת עַמכֻון׃

[(4) John 15, 04]

עִמְדוּ בִּי וַאֲנִי בָּכֶם. כְּמוֹ שֶׁהַשָֹרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי מֵאֵלָיו אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן, כָּךְ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תַּעַמְדוּ בִּי.

הֱיוּ דְבֵקִים בִּי וַאֲנִי בָכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר הַזְּמֹרָה פְּרִי בַל-תַּעֲשֶׂה מֵאֵלֶיהָ אִם-לֹא דָבְקָה בַגָּפֶן כֵּן גַּם-אַתֶּם אִם-לֹא תִדְבְּקוּן בִּי:

Zůstaňtež ve mně, a já v vás. Jakož ratolest nemůže nésti ovoce sama od sebe, nezůstala-li by při kmenu, takž ani vy, leč zůstanete ve mně.

Zůstaňte ve mně, a já ve vás. Jako ratolest nemůže nést ovoce sama od sebe, nezůstane-li při kmeni, tak ani vy, nezůstanete-li ve mně. ([1 Janův 2:28])

μείνατε ε᾿ν ε᾿μοί κα᾿γώ ε᾿ν ὑμι̑ν καθώς τὸ κλη̑μα ου᾿ δύναται καρπὸν φέρειν α᾿φ῾ ἑαυτου̑ ε᾿ὰν μὴ μένη ε᾿ν τη̑ α᾿μπέλω ου῞τως ου᾿δὲ ὑμει̑ς ε᾿ὰν μὴ ε᾿ν ε᾿μοὶ μένητε

קַוַו בִּי וֵאנָא בּכֻון אַיכַּנָא דַּשׁבִשׁתָּא לָא מֵשׁכּחָא דּתֵתֵּל פִּארֵא מֵן נַפשָׁה אֵלָא מקַויָא בַּגפֵתָּא הָכַנָא אָף לָא אַנתֻּון אֵלָא תּקַוֻון בִּי׃

[(4) John 15, 05]

אֲנִי הַגֶּפֶן; אַתֶּם הַשָֹרִיגִים. הָעוֹמֵד בִּי וַאֲנִי בּוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי לָרֹב, שֶׁכֵּן בִּלְעֲדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר.

אֲנֹכִי הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַזְּמֹרוֺת הַדָּבֵק בִּי וְאֲנִי בוֺ הוּא יְשַׁוֶּה רֹב פֶּרִי כִּי בִּלְעָדַי לֹא תוּכְלוּ עֲשׂוֺת מְאוּמָה:

Já jsem vinný kmen a vy ratolesti. Kdo zůstává ve mně, a já v něm, ten nese ovoce mnohé; nebo beze mne nic nemůžete učiniti.

Já jsem vinný kmen, vy jste ratolesti. Kdo zůstává ve mně a já v něm, ten nese hojné ovoce; neboť beze mne nemůžete činit nic. ([1 Janův 3:6])

ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ α῎μπελος ὑμει̑ς τὰ κλήματα ὁ μένων ε᾿ν ε᾿μοὶ κα᾿γώ ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου῟τος φέρει καρπὸν πολύν ο῞τι χωρὶς ε᾿μου̑ ου᾿ δύνασθε ποιει̑ν ου᾿δέν

אֵנָא אנָא גּפֵתָּא וַאנתֻּון שׁבִשׁתֵּא מַן דַּמקַוֵא בִּי וֵאנָא בֵּה הָנָא מַיתֵּא פִּארֵא סַגִּיֵאא מֵטֻל דַּדלָא אֵנָא לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵעבַּד מֵדֵּם׃

[(4) John 15, 06]

מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּי מֻשְׁלָךְ הַחוּצָה, כְּשָׂרִיג, וּמִתְיַבֵּשׁ. לְאַחַר שֶׁמְּלַקְּטִים אוֹתָם מַשְׁלִיכִים אוֹתָם לָאֵשׁ וְשָׁם הֵם נִשְׂרָפִים.

מִי אֲשֶׁר לֹא יִדְבַּק בִי יַשְׁלִיכֻהוּ כְּנֵצֶר אֲשֶׁר יִיבָשׁ וּמְקֹשֵׁשׁ יְקֹשְׁשֶׁנּוּ וּנְתָנוֺ לָאֵשׁ וְהָיָה לְבָעֵר:

Nezůstal-li by kdo ve mně, vyvržen bude ven jako ratolest, a uschneť, a budouť sebrány, a na oheň uvrženy, a shoříť.

Kdo nezůstane ve mně, bude vyvržen ven jako ratolest a uschne; pak ji seberou, hodí do ohně a spálí. ([Matouš 3:10 Matouš 7:19])

ε᾿ὰν μή τις μένη ε᾿ν ε᾿μοί ε᾿βλήθη ε῎ξω ὡς τὸ κλη̑μα καὶ ε᾿ξηράνθη καὶ συνάγουσιν αυ᾿τὰ καὶ ει᾿ς τὸ πυ̑ρ βάλλουσιν καὶ καίεται

אֵלָא דֵּין אנָשׁ מקַוֵא בִּי מֵשׁתּדֵא לבַר אַיך שׁבִשׁתָּא דּיָבשָׁא ולָקטִין רָמֵין לָה בּנֻורָא דּתִאקַד׃ ס

[(4) John 15, 07]

אִם עוֹמְדִים אַתֶּם בִּי וּדְבָרַי עוֹמְדִים בָּכֶם, בַּקְּשׁוּ מַה שֶּׁתִּרְצוּ, וְיִהְיֶה לָכֶם.

אִם-בִּי אַתֶּם דְּבֵקִים וּדְבָרַי שְׁמֻרִים בָּכֶם תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶׂה לָכֶם כְּכָל-מִשְׁאֲלוֺת לִבְּכֶם:

Zůstanete-li ve mně, a slova má zůstanou-liť v vás, což byste koli chtěli, proste, a staneť se vám.

Zůstanete-li ve mně a zůstanou-li má slova ve vás, proste, oč chcete, a stane se vám. ([1 Janův 2:14 1 Janův 2:24; Marek 11:24; Jan 14:13 Jan 15:16 Jan 16:23])

ε᾿ὰν μείνητε ε᾿ν ε᾿μοὶ καὶ τὰ ρ᾿ήματά μου ε᾿ν ὑμι̑ν μείνη ο῍ ε᾿ὰν θέλητε αι᾿τήσασθε καὶ γενήσεται ὑμι̑ν

אֵן דֵּין תּקַוֻון בִּי ומֵלַי נקַויָן בּכֻון כֻּל מָא דּתֵצבֻּון למֵשַׁאל נֵהוֵא לכֻון׃

[(4) John 15, 08]

בְּזֹאת יְפֹאַר אָבִי:שֶׁתַּעֲשׂוּ פְּרִי לָרֹב וְתִהְיוּ לִי לְתַלְמִידִים.

בְּזֹאת יִגְדַּל כְּבוֺד אָבִי כִּי-תַעֲשׂוּ רֹב פֶּרִי וִהְיִיתֶם לִי לְתַלְמִידִים:

V tomť bývá oslaven Otec můj, když ovoce nesete hojné, a budete moji učedlníci.

Tím bude oslaven můj Otec, když ponesete hojné ovoce a budete mými učedníky. ([1 Janův 3:24])

ε᾿ν τούτω ε᾿δοξάσθη ὁ πατήρ μου ι῞να καρπὸν πολὺν φέρητε καὶ γένησθε ε᾿μοὶ μαθηταί

בּהָדֵא מֵשׁתַּבַּח אַבָא דּפִארֵא סַגִּיֵאא תַּיתֻּון ותֵהוֻון תַּלמִידַי׃

[(4) John 15, 09]

כְּשֵׁם שֶׁהָאָב אוֹהֵב אוֹתִי כֵּן גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם. עִמְדוּ בְּאַהֲבָתִי.

כַּאֲשֶׁר אֲהַב אֹתִי הָאָב כֵּן אָהַבְתִּי אֶתְכֶם חֲסוּ בְאַהֲבָתִי תָּמִיד:

Jakož miloval mne Otec, i já miloval jsem vás. Zůstaňtež v milování mém.

Jako si Otec zamiloval mne, tak jsem si já zamiloval vás. Zůstaňte v mé lásce. ([1 Janův 4:16])

καθώς η᾿γάπησέν με ὁ πατήρ κα᾿γώ ὑμα̑ς η᾿γάπησα μείνατε ε᾿ν τη̑ α᾿γάπη τη̑ ε᾿μη̑

אַיכַּנָא דַּאחבַני אָבי אָף אֵנָא אַחֵבתּכֻון קַוַו בּרֵחמַתי דִּילי׃

[(4) John 15, 10]

אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹת אָבִי וַהֲרֵינִי עוֹמֵד בְּאַהֲבָתוֹ.

אִם אֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ תֶּחֱסוּ בְאַהֲבָתִי תָּמִיד כַּאֲשֶׁר גַּם-אֲנֹכִי מִצְוֺת אָבִי שָׁמַרְתִּי וְאֶחֱסֶה בְאַהֲבָתוֺ תָּמִיד:

Budete-li zachovávati přikázaní má, zůstanete v mém milování, jakož i já přikázaní Otce svého zachoval jsem, i zůstávám v jeho milování.

Zachováte-li má přikázání, zůstanete v mé lásce, jako já zachovávám přikázání svého Otce a zůstávám v jeho lásce. ([Jan 14:15; 1 Janův 5:2; 2 Janův 1:6])

ε᾿ὰν τὰς ε᾿ντολάς μου τηρήσητε μενει̑τε ε᾿ν τη̑ α᾿γάπη μου καθώς ε᾿γώ τὰς ε᾿ντολὰς του̑ πατρός μου τετήρηκα καὶ μένω αυ᾿του̑ ε᾿ν τη̑ α᾿γάπη

אֵן פֻּוקדָּנַי תֵּטרֻון תּקַוֻון בּחֻובָּא דִּילי אַיכַּנָא דֵּאנָא נֵטרֵת פֻּוקדָּנַוהי דָּאבי וַמקַוֵא אנָא בּחֻובֵּה׃

[(4) John 15, 11]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁשִֹמְחָתִי תִּהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם וְשִׁמְחַתְכֶם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה.

אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לְבַעֲבוּר תִּהְיֶה שִׂמְחָתִי עֲלֵיכֶם וְשִׂמְחַתְכֶם תִּמָּלֵא נַפְשֵׁכֶם:

Toto mluvil jsem vám, aby radost má zůstávala v vás, a radost vaše byla plná.

To jsem vám pověděl, aby moje radost byla ve vás a vaše radost aby byla plná.“ ([Jan 17:13 Jan 16:24;1 Janův 1:4])

ταυ̑τα λελάληκα ὑμι̑ν ι῞να ἡ χαρὰ ἡ ε᾿μὴ ε᾿ν ὑμι̑ν η῏ καὶ ἡ χαρὰ ὑμω̑ν πληρωθη̑

הָלֵין מַללֵת עַמכֻון דּחַדוַתי תֵּהוֵא בּכֻון ותֵשׁתַּמלֵא חַדוַתכֻון׃

[(4) John 15, 12]

זֹאת מִצְוָתִי: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם.

וְזֹאת הִיא מְצְוָתִי לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת-אָחִיו כַּאֲשֶׁר אֲנֹכִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם:

Totoť jest přikázaní mé, abyste se milovali vespolek, jako já miloval jsem vás.

„To je mé přikázání, abyste se milovali navzájem, jako jsem já miloval vás. ([Jan 13:34 Jan 15:17; 1 Janův 3:23; 2 Janův 1:5])

αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ ε᾿ντολὴ ἡ ε᾿μή ι῞να α᾿γαπα̑τε α᾿λλήλους καθώς η᾿γάπησα ὑμα̑ς

הָנַו פֻּוקדָּני דּתַחבֻון חַד לחַד אַיכַּנָא דֵּאנָא אַחֵבתּכֻון׃

[(4) John 15, 13]

אֵין אַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו.

אֵין לְאִישׁ אַהֲבָה רַבָּה מֵאֲשֶׁר אִם יִתֵּן אֶת-נַפְשׁוֺ בְּעַד יְדִידָיו:

Většího milování nad to žádný nemá, než aby duši svou položil za přátely své.

Nikdo nemá větší lásku než ten, kdo položí život za své přátele. ([1 Janův 3:16])

μείζονα ταύτης α᾿γάπην ου᾿δεὶς ε῎χει ι῞να τις τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ θη̑ ὑπὲρ τω̑ν φίλων αυ᾿του̑

חֻובָּא דּרַבּ מֵן הָנָא לַיתּ דּאנָשׁ נַפשֵׁה נסִים חלָף רָחמַוהי׃

[(4) John 15, 14]

יְדִידַי אַתֶּם - אִם תַּעֲשׂוּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.

וְאַתֶּם יְדִידַי הִנְּכֶם רַק אִם-תַּעֲשׂוּ אֵת אֲשֶׁר-אֲנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:

Vy přátelé moji jste, učiníte-li to, což já přikazuji vám.

Vy jste moji přátelé, činíte-li, co vám přikazuji. ([Matouš 12:50])

ὑμει̑ς φίλοι μού ε᾿στε ε᾿ὰν ποιη̑τε α῍ ε᾿γώ ε᾿ντέλλομαι ὑμι̑ν

אַנתֻּון רָחמַי אַנתֻּון אֵן תֵּעבּדֻון כֻּל דַּמפַקֵד אנָא לכֻון׃

[(4) John 15, 15]

לֹא אוֹסִיף לִקְרֹא לָכֶם עֲבָדִים, כִּי הָעֶבֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדוֹנָיו. קָרָאתִי לָכֶם 'יְדִידִים', מִפְּנֵי שֶׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי.

לֹא עוֺד עֲבָדִים אֶקְרָא לָכֶם כִּי הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֶת-אֲשֶׁר אֲדֹנָיו עֹשֶׂה אַךְ לָכֶם קָרָאתִי יְדִידַי כִּי הוֺדַעְתִּי אֶתְכֶם כֹּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּי אָבִי:

Nebudu vás více nazývati služebníky, nebo služebník neví, co by činil pán jeho. Ale vás jsem nazval přátely, nebo všecko, což jsem koli slyšel od Otce svého, oznámil jsem vám.

Už vás nenazývám služebníky, protože služebník neví, co činí jeho pán. Nazval jsem vás přáteli, neboť jsem vám dal poznat všechno, co jsem slyšel od svého Otce.

ου᾿κέτι λέγω ὑμα̑ς δούλους ο῞τι ὁ δου̑λος ου᾿κ οι῏δεν τί ποιει̑ αυ᾿του̑ ὁ κύριος ὑμα̑ς δὲ ει῎ρηκα φίλους ο῞τι πάντα α῍ η῎κουσα παρὰ του̑ πατρός μου ε᾿γνὼρισα ὑμι̑ν

לָא מֵכִּיל קָרֵא אנָא לכֻון עַבדֵּא מֵטֻל דּעַבדָּא לָא יָדַע מָנָא עָבֵד מָרֵה רָחמַי דֵּין קרִיתכֻון מֵטֻל דּכֻל דּשֵׁמעֵת מֵן אָבי אַודַּעתּכֻון׃

[(4) John 15, 16]

לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, כִּי אִם אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם.

לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי רַק-אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וַאֲנִי מִנִּיתִי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֺת פֶּרִי וּפֶרְיְכֶם יַעֲמֹד לָעַד וְכָל-דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מֵאֵת הָאָב בִּשְׁמִי אֹתוֺ יִתֵּן לָכֶם:

Ne vy jste mne vyvolili, ale já jsem vás vyvolil, a postavil, abyste šli a ovoce přinesli, a ovoce vaše aby zůstalo, aby zač byste koli prosili Otce ve jménu mém, dal vám.

Ne vy jste vyvolili mne, ale já jsem vyvolil vás a ustanovil jsem vás, abyste šli a nesli ovoce a vaše ovoce aby zůstalo; a Otec vám dá, oč byste ho prosili v mém jménu. ([Jan 6:70 Jan 13:18; Matouš 7:16; Jan 15:8 Jan 16:23])

ου᾿χ ὑμει̑ς με ε᾿ξελέξασθε α᾿λλ῾ ε᾿γώ ε᾿ξελεξάμην ὑμα̑ς καὶ ε῎θηκα ὑμα̑ς ι῞να ὑμει̑ς ὑπάγητε καὶ καρπὸν φέρητε καὶ ὁ καρπὸς ὑμω̑ν μένη ι῞να ο῞ τι α῍ν αι᾿τήσητε τὸν πατέρα ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου δω̑ ὑμι̑ν

לָא הוָא אַנתֻּון גּבַיתֻּונָני אֵלָא אֵנָא הֻו גּבִיתכֻון וסָמתּכֻון דָּאף אַנתֻּון תִּאזֻלון תַּיתֻּון פִּארֵא ופִארַיכֻּון נקַוֻון דּכֻל דּתֵשֵׁאלֻון לָאבי בּשֵׁמי נֵתֵּל לכֻון׃ ס

[(4) John 15, 17]

אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה."

וְזֹאת הִיא הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם כִּי אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ תֶּאֱהָבוּן:

Toto přikazuji vám, abyste se milovali vespolek.

To vám přikazuji, abyste jeden druhého milovali. ([Jan 15:12])

ταυ̑τα ε᾿ντέλλομαι ὑμι̑ν ι῞να α᾿γαπα̑τε α᾿λλήλους

הָלֵין מפַקֵד אנָא לכֻון דּתַחבֻון חַד לחַד׃

[(4) John 15, 18]

"אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה.

אִם-הָעוֺלָם יִשְׂנָא אֶתְכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אֹתִי שָׂנֵא לִפְנֵיכֶם:

Jestližeť vás svět nenávidí, víte, žeť mne prvé než vás v nenávisti měl.

Nenávidí-li vás svět, vězte, že mě nenáviděl dříve než vás. ([Matouš 10:22 Matouš 24:9; Marek 13:13; Lukáš 6:22; Jan 17:14; 1 Janův 3:13; Jan 7:7])

ει᾿ ὁ κόσμος ὑμα̑ς μισει̑ γινὼσκετε ο῞τι ε᾿μὲ πρω̑τον ὑμω̑ν μεμίσηκεν

וֵאן עָלמָא סָנֵא לכֻון דַּעו דַּקדָמַיכֻּון לִי סנָא׃

[(4) John 15, 19]

אִלּוּ הֱיִיתֶם מִן הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב אֶת שֶׁלּוֹ. אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.

לוּ הֱיִיתֶם מִן-הָעוֺלָם הָעוֺלָם יֶאֱהַב אֵת אֲשֶׁר-לוֺ אַךְ יַעַן כִּי-אֵין אַתֶּם מִן-הָעוֺלָם וַאֲנִי בָחַרְתִּי בָכֶם מִן-הָעוֺלָם עַל-כֵּן יִשְׂנָא אֶתְכֶם הָעוֺלָם:

Byste byli z světa, svět, což jest jeho, miloval by; že pak nejste z světa, ale já z světa vyvolil jsem vás, protož vás svět nenávidí.

Kdybyste náleželi světu(x), svět by miloval to, co je jeho. Protože však nejste ze světa, ale já jsem vás ze světa vyvolil, proto vás svět nenávidí. (x) ř: byli ze světa ([1 Janův 4:5])

ει᾿ ε᾿κ του̑ κόσμου η῟τε ὁ κόσμος α῍ν τὸ ι῎διον ε᾿φίλει ο῞τι δὲ ε᾿κ του̑ κόσμου ου᾿κ ε᾿στέ α᾿λλ῾ ε᾿γώ ε᾿ξελεξάμην ὑμα̑ς ε᾿κ του̑ κόσμου διὰ του̑το μισει̑ ὑμα̑ς ὁ κόσμος

וֵאלֻו מֵן עָלמָא הוַיתֻּון עָלמָא לדִילֵה רָחֵם הוָא אֵלָא לָא הוַיתֻּון מֵן עָלמָא אֵנָא גֵּיר גּבִיתכֻון מֵן עָלמָא מֵטֻל הָנָא סָנֵא לכֻון עָלמָא׃ ס

[(4) John 15, 20]

זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם: 'עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.' אִם אוֹתִי רָדְפוּ, גַּם אֶתְכֶם יִרְדְּפוּ; אִם אֶת דְּבָרִי שָׁמְרוּ, גַּם אֶת דְּבַרְכֶם יִשְׁמְרוּ.

זִכְרוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ גָדוֺל מֵאֲדֹנָיו אִם-רָדְפוּ אֹתִי גַּם-אֶתְכֶם יִרְדֹּפוּ אִם-שָׁמְרוּ אֶת-דְּבָרַי גַּם אֶת-דִּבְרֵיכֶם יִשְׁמֹרוּ:

Pamatujte na tu řeč, kterouž jsem já mluvil vám: Neníť služebník větší nežli pán jeho. Poněvadž se mně protivili, i vámť se protiviti budou; poněvadž řeči mé šetřili, i vaší šetřiti budou.

Vzpomeňte si na slovo, které jsem vám řekl: Sluha není nad svého pána. Jestliže pronásledovali mne, i vás budou pronásledovat – jestliže mé slovo zachovali, i vaše zachovají. ([Matouš 10:24; Lukáš 6:40; Jan 13:16])

μνημονεύετε του̑ λόγου ου῟ ε᾿γώ ει῏πον ὑμι̑ν ου᾿κ ε῎στιν δου̑λος μείζων του̑ κυρίου αυ᾿του̑ ει᾿ ε᾿μὲ ε᾿δίωξαν καὶ ὑμα̑ς διὼξουσιν ει᾿ τὸν λόγον μου ε᾿τήρησαν καὶ τὸν ὑμέτερον τηρήσουσιν

עֵהַדו מֵלתָא דֵּאנָא אֵמרֵת לכֻון דּלַיתּ עַבדָּא דּרַבּ מֵן מָרֵה אֵן לִי רדַפו אָף לכֻון נֵרדּפֻון וֵאן מֵלַתי נטַרו אָף דִּילכֻון נֵטרֻון׃ ס

[(4) John 15, 21]

וְאֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי, כִּי אֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת שׁוֹלְחִי.

אֲבָל כָּל-אֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי כִּי אֵינָם יֹדְעִים אֶת-שֹׁלְחִי:

Ale toto všecko učiní vám pro jméno mé; nebo neznají toho, kterýž mne poslal.

Ale to vše vám učiní pro mé jméno, poněvadž neznají toho, který mě poslal. ([Jan 16:3])

α᾿λλὰ ταυ̑τα πάντα ποιήσουσιν ει᾿ς ὑμα̑ς διὰ τὸ ο῎νομά μου ο῞τι ου᾿κ οι῎δασιν τὸν πέμψαντά με

אֵלָא הָלֵין כֻּלהֵין נֵעבּדֻון בּכֻון מֵטֻל שֵׁמי דִּילי דּלָא יָדעִין למַן דּשַׁדּרַני׃ ס

[(4) John 15, 22]

לוּלֵא בָּאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא, אֲבָל כָּעֵת אֵין לָהֶם תֵּרוּץ עַל חֶטְאָם.

לוּלֵי בָאתִי וְהִגַּדְתִּי לָהֶם לֹא הוּשַׁת עֲלֵיהֶם חֵטְא אֲבָל עַתָּה אֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם עַל-חַטֹּאתָם:

Kdybych byl nepřišel, a nemluvil jim, hříchu by neměli; ale nyní výmluvy nemají z hříchu svého.

Kdybych byl nepřišel a nemluvil k nim, byli by bez hříchu. Nyní však nemají výmluvu pro svůj hřích. ([Jan 9:41])

ει᾿ μὴ η῟λθον καὶ ε᾿λάλησα αυ᾿τοι̑ς ἁμαρτίαν ου᾿κ ει῎χοσαν νυ̑ν δὲ πρόφασιν ου᾿κ ε῎χουσιν περὶ τη̑ς ἁμαρτίας αυ᾿τω̑ν

אֵלֻו אֵנָא לָא אֵתִית מַללֵת עַמהֻון לַיתּ הוָת להֻון חטִיתָא הָשָׁא דֵּין לַיתּ להֻון עֵלתָא עַל אַפַּי חטִיתהֻון׃ ס

[(4) John 15, 23]

הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שׂוֹנֵא גַּם אֶת אָבִי.

הַ׹ּׂנֵא אֹתִי הוּא שׂנֵא גַּם-אֶת-אָבִי:

Kdož mne nenávidí, i Otceť mého nenávidí.

Kdo nenávidí mne, nenávidí i mého Otce. ([Lukáš 10:16; Jan 5:23; 1 Janův 2:23])

ὁ ε᾿μὲ μισω̑ν καὶ τὸν πατέρα μου μισει̑

מַן דּלִי סָנֵא וָאף לָאבי סָנֵא׃ ס

[(4) John 15, 24]

לוּלֵא עָשִׂיתִי בְּתוֹכָם אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אִישׂ זוּלָתִי לֹא עָשָׂה, לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא; אֶלָּא שֶׁעַתָּה הֵם רָאוּ וְגַם שָׂנְאוּ, גַּם אוֹתִי וְגַם אֶת אָבִי;

לוּלֵי עָשִׂיתִי לִפְנֵיהֶם הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא עֲשָׂה אִישׁ אַחֵר לֹא-הוּשַׁת עֲלֵיהֶם חֵטְא אֲבָל עַתָּה רָאוּ אֶת-מַעֲשַׂי וַיִּשְׂנְאוּ גַם-אֹתִי וְגַם אֶת-אָבִי:

Bych byl skutků nečinil mezi nimi, jichž žádný jiný nečinil, hříchu by neměli; ale nyní i viděli, i nenáviděli i mne i Otce mého.

Kdybych byl mezi nimi nečinil skutky, jaké nikdo jiný nedokázal, byli by bez hříchu. Ale oni je viděli, a přece mají v nenávisti i mne i mého Otce. ([Jan 14:11 Jan 5:36 Jan 9:41 Jan 10:25 Jan 10:38])

ει᾿ τὰ ε῎ργα μὴ ε᾿ποίησα ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς α῍ ου᾿δεὶς α῎λλος ε᾿ποίησεν ἁμαρτίαν ου᾿κ ει῎χοσαν νυ̑ν δὲ καὶ ἑωράκασιν καὶ μεμισήκασιν καὶ ε᾿μὲ καὶ τὸν πατέρα μου

וֵאלֻו עבָדֵא לָא עֵבדֵּת לעִנַיהֻון אַילֵין דּאנָשׁ אחרִין לָא עבַד לַיתּ הוָא להֻון חטִיתָא הָשָׁא דֵּין וַחזַו וַסנַו אָף לִי וָאף לָאבי׃

[(4) John 15, 25]

לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם 'שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי'.

אַךְ לְמַלֹּאת הַדָּבָר הַכָּתוּב בְּתוֺרָתָם וְשִׂינְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי:

Ale aby se naplnila řeč, kteráž v zákoně jejich napsána jest: Že v nenávisti měli mne darmo.

To proto, aby se naplnilo slovo napsané v jejich zákoně: ‚Nenáviděli mě bez příčiny.‘ ([Žalmy 35:19 Žalmy 69:5])

α᾿λλ῾ ι῞να πληρωθη̑ ὁ λόγος ὁ ε᾿ν τω̑ νόμω αυ᾿τω̑ν γεγραμμένος ο῞τι ε᾿μίσησάν με δωρεάν

דּתֵתמַלֵא מֵלתָא דַּכתִיבָא בּנָמֻוסהֻון דַּסנַאוֻני מַגָּן׃ ס

[(4) John 15, 26]

בְּבוֹא הַמְנַחֵם אֲשֶׁר אֶשְׁלַח לָכֶם מֵאֵת הָאָב - רוּחַ הָאֱמֶת הַיּוֹצֵאת מֵאֵת הָאָב - הוּא יָעִיד עָלַי.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבֹא הַמֵּלִיץ אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֶנּוּ אֲלֵיכֶם מֵאֵת הָאָב הֲלֹא הוּא רוּחַ הָאֱמֶת הַיֹּצֵא מִמְּקוֺר הָאָב הוּא יָעֶד-לִי:

Když pak přijde ten Utěšitel, kteréhož já pošli vám od Otce, Duch pravdy, kterýž od Otce pochází, tenť svědectví vydávati bude o mně.

Až přijde Přímluvce(y), kterého vám pošlu od Otce, Duch pravdy, jenž od Otce vychází, ten o mně vydá svědectví. (y) Utěšitel ([Jan 14:26 Jan 16:13])

ο῞ταν ε῎λθη ὁ παράκλητος ο῍ν ε᾿γώ πέμψω ὑμι̑ν παρὰ του̑ πατρός τὸ πνευ̑μα τη̑ς α᾿ληθείας ο῍ παρὰ του̑ πατρὸς ε᾿κπορεύεται ε᾿κει̑νος μαρτυρήσει περὶ ε᾿μου̑

מָא דֵּין דֵּאתָא פַּרַקלִטָא הַו דֵּאנָא משַׁדַּר אנָא לכֻון מֵן לוָת אָבי רֻוחָא דַּשׁרָרָא הַו דּמֵן לוָת אָבי נָפֵק הֻו נַסהֵד עלַי׃

[(4) John 15, 27]

וְגַם אַתֶּם תָּעִידוּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְּחִלָּה אַתֶּם אִתִּי.

וְגַם-אַתֶּם תָּעִידוּ לִי כִּי הֱיִיתֶם עִמָּדִי מֵרֹאשׁ:

Ano i vy svědectví vydávati budete, nebo od počátku se mnou jste.

Také vy vydávejte svědectví, neboť jste se mnou od začátku. ([Lukáš 24:48; Skutky apoštolské 1:8 Skutky apoštolské 1:21 Skutky apoštolské 1:22; 1 Janův 1:2])

καὶ ὑμει̑ς δὲ μαρτυρει̑τε ο῞τι α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿στε

אָף אַנתֻּון סָהדִּין אנתֻּון דּמֵן שֻׁורָיָא עַמי אַנתֻּון׃

[(4) John 16, 01]

אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּשְׁלוּ.

אֶת-אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לְמַעַן לֹא תִכָּשֵׁלוּ:

Toto mluvil jsem vám, abyste se nezhoršili.

To jsem vám pověděl, abyste se nedali svést. ([Matouš 24:25; Lukáš 21:8])

ταυ̑τα λελάληκα ὑμι̑ν ι῞να μὴ σκανδαλισθη̑τε

הָלֵין מַללֵת עַמכֻון דּלָא תֵּתכַּשׁלֻון׃ ס

[(4) John 16, 02]

הִנֵּה יְנַדּוּ אֶתְכֶם וְאַף תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁכָּל הַהוֹרֵג אֶתְכֶם יַחְשֹׁב זֹאת לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים.

הֵם יְנַדּוּ אֶתְכֶם מִתּוֺךְ הַקָּהָל וְאַף הִגִּיעַ הַזְּמָן אֲשֶׁר כָּל-הֹרֵג אֶתְכֶם יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֺ כִּי קָרְבָּן הוּא מַקְרִיב לֵאלֹהִים:

Vypovědíť vás ze škol, ano přijdeť čas, že všeliký, kdož vás mordovati bude, domnívati se bude, že tím Bohu slouží.

Budou vás vylučovat ze synagóg; ano, přichází hodina, že ten, kdo vás zabije, bude se domnívat, že tím uctívá Boha. ([Jan 9:22; Skutky apoštolské 26:9-Skutky apoštolské 26:10])

α᾿ποσυναγὼγους ποιήσουσιν ὑμα̑ς α᾿λλ῾ ε῎ρχεται ω῞ρα ι῞να πα̑ς ὁ α᾿ποκτείνας ὑμα̑ς δόξη λατρείαν προσφέρειν τω̑ θεω̑

נַפּקֻונָכֻון גֵּיר מֵן כּנֻושָׁתהֻון ותִאתֵא שָׁעתָא דּכֻל דּנֵקטֻולכֻון נַסבַּר דּקֻורבָּנָא מקַרֵב לַאלָהָא׃

[(4) John 16, 03]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם כִּי אֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת אָבִי, אַף לֹא אוֹתִי.

וְאֶת-אֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם כִּי גַּם-אֶת-אָבִי וְגַם-אֹתִי לֹא יָדָעוּ:

A toť učiní vám proto, že nepoznali Otce ani mne.

To s vámi(z) budou činit, protože nepoznali Otce ani mne. (z) var: – s vámi ([Jan 15:21])

καὶ ταυ̑τα ποιήσουσιν ο῞τι ου᾿κ ε῎γνωσαν τὸν πατέρα ου᾿δὲ ε᾿μέ

והָלֵין נֵעבּדֻון מֵטֻל דּלָא יִדַעו ולָא לָאבי ולָא לִי סּ סּ׃

[(4) John 16, 04]

וַאֲנִי הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הַשָּׁעָה תִּזְכְּרוּ, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם. לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם אוֹתָם בַּתְּחִלָּה מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם."

וָאַגִּיד לָכֶם אֶת-אֵלֶּה לְמַעַן תִּזְכְּרוּ אֹתָם בְּעִתָּם כִּי אֲנִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא הִקְדַּמְתִּי לְהַגִּיד לָכֶם כָּל-זֶה מֵרֹאשׁ בַּעֲבוּר כִּי הָיִיתִי עִמָּכֶם:

Ale toto mluvil jsem vám, abyste, když přijde ten čas, rozpomenuli se na to, že jsem já předpověděl vám. Tohoť pak jsem vám s počátku nemluvil, nebo jsem byl s vámi.

Ale to jsem vám pověděl, abyste si vzpomněli na má slova, až přijde ta hodina(a). Neřekl jsem vám to na začátku, poněvadž jsem byl s vámi. (a) jejich hodina ([Jan 13:19 Jan 14:29])

α᾿λλὰ ταυ̑τα λελάληκα ὑμι̑ν ι῞να ο῞ταν ε῎λθη ἡ ω῞ρα αυ᾿τω̑ν μνημονεύητε αυ᾿τω̑ν ο῞τι ε᾿γώ ει῏πον ὑμι̑ν ταυ̑τα δὲ ὑμι̑ν ε᾿ξ α᾿ρχη̑ς ου᾿κ ει῏πον ο῞τι μεθ῾ ὑμω̑ν η῎μην

הָלֵין מַללֵת עַמכֻון דּמָא דֵּאתָא עֵדָּנהֵין תֵּעהדֻּון אֵנֵין דֵּאנָא אֵמרֵת לכֻון הָלֵין דֵּין מֵן קדִים לָא אֵמרֵת לכֻון דּעַמכֻון הוִית׃

[(4) John 16, 05]

"עַכְשָׁו הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל שׁוֹלְחִי וְאִישׁ מִכֶּם אֵינוֹ שׁוֹאֵל אוֹתִי 'לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?';

וְעַתָּה הִנְּנִי הֹלֵךְ אֶל-שֹׁלְחִי וְאֵין עוֺד אִישׁ מִכֶּם שֹׁאֵל אֹתִי אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ:

Nyní pak jdu k tomu, kterýž mne poslal, a žádný z vás neptá se mne: Kam jdeš?

Nyní však odcházím k tomu, který mě poslal, a nikdo z vás se mě neptá: Kam jdeš? ([Jan 7:33 Jan 13:36 Jan 14:5])

νυ̑ν δὲ ὑπάγω πρὸς τὸν πέμψαντά με καὶ ου᾿δεὶς ε᾿ξ ὑμω̑ν ε᾿ρωτα̑ με που̑ ὑπάγεις

הָשָׁא דֵּין אָזֵל אנָא לוָת מַן דּשַׁדּרַני ולָא אנָשׁ מֵנכֻון משַׁאֵל לִי לַאיכָּא אָזֵל אַנתּ׃

[(4) John 16, 06]

וּמִפְּנֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְמַלֵּא לְבַבְכֶם עֶצֶב.

רַק לִבְּכֶם מָלֵא עֶצֶב בְּדַבְּרִי אֲלֵיכֶם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

Ale že jsem vám tyto věci mluvil, zámutek naplnil srdce vaše.

Ale že jsem k vám tak mluvil, zármutek naplnil vaše srdce. ([Jan 16:22])

α᾿λλ῾ ο῞τι ταυ̑τα λελάληκα ὑμι̑ν ἡ λύπη πεπλήρωκεν ὑμω̑ν τὴν καρδίαν

אֵמרֵת לכֻון גֵּיר הָלֵין וֵאתָת כַּריֻותָא וַמלָת לֵבַּוָתכֻון׃

[(4) John 16, 07]

אֲבָל אֲנִי, אֶת הָאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: מוּטָב לָכֶם שֶׁאֵלֵךְ. אִם לֹא אֵלֵךְ, הַמְנַחֵם לֹא יָבוֹא אֲלֵיכֶם; וְאִם אֵלֵךְ, אֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם.

אוּלָם אֱמֶת אַגִּיד לָכֶם כִּי טוֺב לָכֶם אֲשֶׁר אֵלֵךְ כִּי אִם-לֹא אֵלֵךְ לֹא-יָבֹא הַמֵּלִיץ אֲלֵיכֶם וְכִי-אֵלֵךְ אֶשְׁלָחֶנּוּ אֲלֵיכֶם:

Já pak pravdu pravím vám, že jest vám užitečné, abych já odšel. Nebo neodejdu-liť, Utěšitel nepřijde k vám; a pakliť odejdu, pošli ho k vám.

Říkám vám však pravdu: Prospěje vám, abych odešel. Když neodejdu, Přímluvce(b) k vám nepřijde. Odejdu-li, pošlu ho k vám. (b) Utěšitel ([Jan 14:16 Jan 15:26])

α᾿λλ῾ ε᾿γώ τὴν α᾿λήθειαν λέγω ὑμι̑ν συμφέρει ὑμι̑ν ι῞να ε᾿γώ α᾿πέλθω ε᾿ὰν γὰρ μὴ α᾿πέλθω ὁ παράκλητος ου᾿κ ε᾿λεύσεται πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ὰν δὲ πορευθω̑ πέμψω αυ᾿τὸν πρὸς ὑμα̑ς

אֵלָא אֵנָא שׁרָרָא אָמַר אנָא לכֻון דּפַקָח לכֻון דֵּאנָא אִזַל אֵן גֵּיר אֵנָא לָא אָזֵל אנָא פַּרַקלִטָא לָא אָתֵא לוָתכֻון אֵן דֵּין אִזַל אֵשַׁדּרִיוהי לוָתכֻון׃

[(4) John 16, 08]

כַּאֲשֶׁר יָבוֹא יוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל חֵטְא וְעַל צֶדֶק וְעַל מִשְׁפָּט;

וְהוּא בְּבֹאוֺ יוֺכַח אֶת-הָעוֺלָם עַל-דְּבַר חֵטְא צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:

A onť přijda, obviňovati bude svět z hříchu, a z spravedlnosti, a z soudu.

On přijde a ukáže světu, v čem je hřích, spravedlnost a soud:

καὶ ε᾿λθών ε᾿κει̑νος ε᾿λέγξει τὸν κόσμον περὶ ἁμαρτίας καὶ περὶ δικαιοσύνης καὶ περὶ κρίσεως

ומָא דֵּאתָא הֻו נַכּסִיוהי לעָלמָא עַל חטִיתָא ועַל זַדִּיקֻותָא ועַל דִּינָא׃

[(4) John 16, 09]

עַל חֵטְא, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בִּי;

עַל-חֵטְא עַל-אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בִי:

Z hříchu zajisté, že nevěří ve mne.

Hřích v tom, že ve mne nevěří; ([Jan 5:38 Jan 6:36 Jan 10:26 Jan 12:37])

περὶ ἁμαρτίας μέν ο῞τι ου᾿ πιστεύουσιν ει᾿ς ε᾿μέ

עַל חטִיתָא דּלָא מהַימנִין בִּי׃

[(4) John 16, 10]

עַל צֶדֶק, כִּי אֵלֵךְ אֶל אָבִי וְלֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹת אוֹתִי;

עַל-צְדָקָה עַל-כִּי הֹלֵךְ אֲנִי אֶל-אָבִי וְלֹא תִרְאֻנִי עוֺד:

A z spravedlnosti, proto že jdu k Otci, a již více neuzříte mne.

spravedlnost v tom, že odcházím k Otci a již mne nespatříte; ([Jan 13:1 Jan 14:28 Jan 16:28 Jan 20:17])

περὶ δικαιοσύνης δέ ο῞τι πρὸς τὸν πατέρα ὑπάγω καὶ ου᾿κέτι θεωρει̑τέ με

עַל זַדִּיקֻותָא דֵּין דַּלוָת אָבי אָזֵל אנָא ולָא תֻּוב חָזֵין אנתֻּון לִי׃

[(4) John 16, 11]

עַל מִשְׁפָּט, כִּי נִשְׁפַּט שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְעַל-מִשְׁפָּט עַל-כִּי יַרְשִׁיעַ אֶת-שַׂר הָעוֺלָם הַזֶּה בְּהִשָּׁפְטוֺ:

Z soudu pak, proto že kníže tohoto světa již jest odsouzeno.

soud v tom, že vládce tohoto světa je již odsouzen. ([Jan 12:31 Jan 14:30])

περὶ δὲ κρίσεως ο῞τι ὁ α῎ρχων του̑ κόσμου τούτου κέκριται

עַל דִּינָא דֵּין דַּארכֻונָא דּעָלמָא הָנָא דִּין הֻו׃

[(4) John 16, 12]

עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֹאת עַכְשָׁו.

וְעוֺד לִי מִלִּין רַבּוֺת לְהוֺדִיעֲכֶם אַךְ לֹא-תוּכְלוּ שְׂאֵת אוֺתָן כַּיּוֺם:

Ještěť bych měl mnoho mluviti vám, ale nemůžete snésti nyní.

Ještě mnoho jiného bych vám měl povědět, ale nyní byste to nesnesli. ([1 Korintským 3:1])

ε῎τι πολλὰ ε῎χω ὑμι̑ν λέγειν α᾿λλ῾ ου᾿ δύνασθε βαστάζειν α῎ρτι

תֻּוב סַגִּי אִית לִי למִאמַר לכֻון אֵלָא לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵאחַד הָשָׁא׃

[(4) John 16, 13]

אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם.

וְרוּחַ הָאֱמֶת בְּבֹאוֺ יַנְחֶה אֶתְכֶם אֶל-הָאֱמֶת כֻּלָּהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֺ יְדַבֵּר כִּי אִם אֶת-אֲשֶׁר יִשְׁמַע יַשְׁמִיעַ וְיַגִּיד אֶת-הָאֹתִיּוֺת לְאָחוֺר:

Když pak přijde ten Duch pravdy, uvedeť vás ve všelikou pravdu. Nebo nebude mluviti sám od sebe, ale cožkoli uslyší, toť mluviti bude; ano i budoucí věci zvěstovati bude vám.

Jakmile však přijde on, Duch pravdy, uvede vás do veškeré pravdy, neboť nebude mluvit sám ze sebe, ale bude mluvit, co uslyší. A oznámí vám, co má přijít. ([Jan 14:26; Zjevení Janovo 4:1])

ο῞ταν δὲ ε῎λθη ε᾿κει̑νος τὸ πνευ̑μα τη̑ς α᾿ληθείας ὁδηγήσει ὑμα̑ς ε᾿ν τη̑ α᾿ληθεία πάση ου᾿ γὰρ λαλήσει α᾿φ῾ ἑαυτου̑ α᾿λλ῾ ο῞σα α᾿κούσει λαλήσει καὶ τὰ ε᾿ρχόμενα α᾿ναγγελει̑ ὑμι̑ν

מָא דֵּאתָא דֵּין רֻוחָא דַּשׁרָרָא הֻו נדַבַּרכֻון בּכֻלֵה שׁרָרָא לָא גֵּיר נמַלֵל מֵן רֵעיָן נַפשֵׁה אֵלָא כֻּל דּנֵשׁמַע הַו נמַלֵל וַעתִידָתָא נַודַּעכֻון׃

[(4) John 16, 14]

הוּא יְכַבְּדֵנִי כִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְיוֹדִיעַ לָכֶם.

הוּא יְגַדֵּל כְּבוֺדִי כִּי יִקַּח מִשֶּׁלִּי וְהִגִּיד לָכֶם:

Onť mne oslaví; nebo z mého vezme, a zvěstuje vám.

On mě oslaví, neboť vám bude zvěstovat, co přijme ode mne(c). (c) ř: z mého ([Jan 8:54])

ε᾿κει̑νος ε᾿μὲ δοξάσει ο῞τι ε᾿κ του̑ ε᾿μου̑ λήμψεται καὶ α᾿ναγγελει̑ ὑμι̑ν

והֻו נשַׁבּחַני מֵטֻל דּמֵן דִּילי נֵסַב וַנחַוֵיכֻון׃

[(4) John 16, 15]

כָּל אֲשֶׁר לְאָבִי שַׁיָּךְ לִי, עַל כֵּן אָמַרְתִּי כִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְיוֹדִיעַ לָכֶם."

כֹּל אֲשֶׁר לְאָבִי לִי הוּא עַל-כֵּן אָמַרְתִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְהִגִּיד לָכֶם:

Všecko, cožkoli má Otec, mé jest. Protož jsem řekl, že z mého vezme, a zvěstuje vám.

Všecko, co má Otec, jest mé. Proto jsem řekl, že vám bude zvěstovat, co přijme ode mne. ([Jan 17:10])

πάντα ο῞σα ε῎χει ὁ πατὴρ ε᾿μά ε᾿στιν διὰ του̑το ει῏πον ο῞τι ε᾿κ του̑ ε᾿μου̑ λαμβάνει καὶ α᾿ναγγελει̑ ὑμι̑ν

כֻּל מֵדֵּם דִּאית לָאבי דִּילי הֻו מֵטֻל הָנָא אֵמרֵת לכֻון דּמֵן דִּילי נֵסַב וַנחַוֵיכֻון׃ ס

[(4) John 16, 16]

"עוֹד מְעַט וְלֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתֵנִי וְעוֹד מְעַט וְשׁוּב תִּרְאוּנִי."

עוֺד כִּמְעַט רֶגַע וְלֹא תִרְאֻנִי עוֺד וְעוֺד כִּמְעַט רֶגַע וְתִרְאֻנִי כִּי אֲנִי הֹלֵךְ אֶל-אָבִי:

Maličko, a neuzříte mne, a opět maličko, a uzříte mne; nebo já jdu k Otci.

Zanedlouho mě již nespatříte a zanedlouho mě opět uzříte(d).“ (d) var: + nebo odcházím k Otci ([Jan 14:19])

μικρὸν καὶ ου᾿κέτι θεωρει̑τέ με καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ο῎ψεσθέ με

קַלִיל ולָא תֵּחזֻונָני ותֻוב קַלִיל ותֵחזֻונָני דָּאזֵל אנָא לוָת אַבָא׃

[(4) John 16, 17]

כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "מָה הַדָּבָר שֶׁהוּא אוֹמֵר לָנוּ, 'עוֹד מְעַט וְלֹא תִּרְאוּנִי וְעוֹד מְעַט וְשׁוּב תִּרְאוּנִי' וְגַם 'מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב'?

וְיֵשׁ מִתַּלְמִידָיו אֲשֶׁר נִדְבְּרוּ אָז אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מַה-זֶּה אֲשֶׁר אָמַר אֵלֵינוּ עוֺד כִּמְעַט רֶגַע וְלֹא תִרְאוּנִי וְעוֺד כִּמְעַט רֶגַע וְתִרְאוּנִי וְכִי אֲנִי הֹלֵךְ אֶל-הָאָב:

I řekli někteří z učedlníků jeho mezi sebou: Co jest to, že praví nám: Maličko, a neuzříte mne, a opět maličko, a uzříte mne, a že já jdu k Otci?

Někteří z jeho učedníků si mezi sebou řekli: „Co znamenají slova ‚zanedlouho mě nespatříte a zanedlouho mě opět uzříte‘ a ‚odcházím k Otci‘?“

ει῏παν ου῏ν ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ πρὸς α᾿λλήλους τί ε᾿στιν του̑το ο῍ λέγει ἡμι̑ν μικρὸν καὶ ου᾿ θεωρει̑τέ με καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ο῎ψεσθέ με καί ο῞τι ὑπάγω πρὸς τὸν πατέρα

וֵאמַרו הוַו תַּלמִידַוהי חַד לחַד מָנָא הי הָדֵא דֵּאמַר לַן דּקַלִיל ולָא תֵּחזֻונָני ותֻוב קַלִיל ותֵחזֻונָני ודָאזֵל אנָא לוָת אָבי׃

[(4) John 16, 18]

הֵם אָמרוּ: "מַהוּ הָ'עוֹד מְעַט' הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹמֵר? אֵינֶנּוּ מְבִינִים מַה הוּא מְדַבֵּר!"

וַיֹּאמְרוּ מַה-זֶּה כִּמְעַט רֶגַע אֲשֶׁר אָמַר וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מָה הוּא מְדַבֵּר:

Protož pravili: Co jest to, že praví: Maličko? Nevíme, co praví.

Říkali: „Co znamená ono: zanedlouho(e)? Nevíme, o čem mluví.“ (e) var: + o němž mluví

ε῎λεγον ου῏ν τί ε᾿στιν του̑το ο῍ λέγει τὸ μικρόν ου᾿κ οι῎δαμεν τί λαλει̑

וָאמרִין הוַו מָנָא הי הָדֵא קַלִיל דֵּאמַר לָא יָדעִינַן מָנָא ממַלֵל׃

[(4) John 16, 19]

יֵשׁוּעַ יָדַע שֶׁהֵם רוֹצִים לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: "עַל עִנְיָן זֶה שׁוֹאֲלִים אַתֶּם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, עַל שֶׁאָמַרְתִּי 'עוֹד מְעַט וְלֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתֵנִי וְעוֹד מְעַט וְשׁוּב תִּרְאוּנִי'?

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי מְבַקְשִׁים הֵם לִשְׁאֹל אֶת-פִּהוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲתַחְקְרוּן זֶה אֶת-זֶה עַל כִּי-אָמַרְתִּי עוֺד כִּמְעַט רֶגַע וְלֹא תִרְאֻנִי וְעוֺד כִּמְעַט רֶגַע וְתִרְאֻנִי:

I poznal Ježíš, že se ho chtěli otázati. I řekl jim: O tom tížete mezi sebou, že jsem řekl: Maličko, a neuzříte mne, a opět maličko, a uzříte mne?

Ježíš poznal, že se ho chtějí otázat, a řekl jim: „Dohadujete se mezi sebou o tom, že jsem řekl: Zanedlouho mě nespatříte a zanedlouho mě opět uzříte?

ε῎γνω ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι η῎θελον αυ᾿τὸν ε᾿ρωτα̑ν καὶ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς περὶ τούτου ζητει̑τε μετ῾ α᾿λλήλων ο῞τι ει῏πον μικρὸν καὶ ου᾿ θεωρει̑τέ με καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ο῎ψεσθέ με

יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע דּבָעֵין הוַו לַמשַׁאָלֻותֵה וֵאמַר להֻון עַל הָדֵא בָּעֵין אנתֻּון עַם חדָדֵא דֵּאמרֵת לכֻון דּקַלִיל ולָא תֵּחזֻונָני ותֻוב קַלִיל ותֵחזֻונָני׃

[(4) John 16, 20]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּבְכּוּ וּתְקוֹנְנוּ וְהָעוֹלָם יִשְׂמַח. אַתֶּם תֵּעָצְבוּ, אֲבָל עִצְבוֹנְכֶם יֵהָפֵךְ לְשָׂשׂוֹן.

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אַתֶּם תִּבְכּוּ וְתֵילִילוּ וּבְנֵי הָעוֺלָם יָגִילוּ אַתֶּם תִּתְאַבְּלוּ אַךְ אֶבְלְכֶם יֵהָפֵךְ לְשָׂשׂוֺן:

Amen, amen pravím vám, že plakati a kvíliti budete vy, ale svět se bude radovati; vy pak se budete rmoutiti, ale zámutek váš obrátíť se v radost.

Amen, amen, pravím vám, vy budete plakat a naříkat, ale svět se bude radovat; budete se rmoutit, ale váš zármutek se promění v radost. ([Marek 2:20])

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν ο῞τι κλαύσετε καὶ θρηνήσετε ὑμει̑ς ὁ δὲ κόσμος χαρήσεται ὑμει̑ς λυπηθήσεσθε α᾿λλ῾ ἡ λύπη ὑμω̑ν ει᾿ς χαρὰν γενήσεται

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּתֵבכֻּון אַנתֻּון ותֵאלֻון ועָלמָא נֵחדֵּא וַלכֻון תֵּכרֵא אֵלָא כַּריֻותכֻון לחַדֻותָא תֵּהוֵא׃

[(4) John 16, 21]

הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת שְׁרוּיָה בְּעֶצֶב, כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ. אֲבָל לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה אֶת הַיֶּלֶד אֵין הִיא זוֹכֶרֶת עוֹד אֶת הַסֵּבֶל, בְּשֶׁל הַשִֹמְחָה כִּי נוֹלַד אָדָם לָעוֹלָם.

אִשָּׁה תָּחִיל בַּחֲבָלֶיהָ כִּי בָאָה עִתָּהּ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִמְלִיטָה אֶת-הַוָּלָד לֹא-תִזְכֹּר עוֺד חֶבְלָהּ מִ׹ִּׂמְחָתָהּ כִּי-אִישׁ נוֺלַד בָּעוֺלָם:

Žena, když rodí, zámutek má, nebo přišla hodina její; ale když porodí děťátko, již nepamatuje na ssoužení, pro radost, proto že se narodil člověk na svět.

Žena, když rodí, má zármutek, neboť přišla její hodina; ale když porodí dítě, nevzpomíná už na soužení pro radost, že na svět přišel člověk. ([Izajáš 13:8 Izajáš 21:3 Izajáš 26:17; Micheáš 4:9])

ἡ γυνὴ ο῞ταν τίκτη λύπην ε῎χει ο῞τι η῟λθεν ἡ ω῞ρα αυ᾿τη̑ς ο῞ταν δὲ γεννήση τὸ παιδίον ου᾿κέτι μνημονεύει τη̑ς θλίψεως διὰ τὴν χαρὰν ο῞τι ε᾿γεννήθη α῎νθρωπος ει᾿ς τὸν κόσμον

אַנתּתָא מָא דּיָלדָּא כָּריָא לָה דַּמטָא יַומָא דּמַולָדָה מָא דּיֵלדַּת דֵּין בּרָא לָא עָהדָּא אֻולצָנָה מֵטֻל חַדֻותָא דֵּאתִילֵד בַּרנָשָׁא בּעָלמָא׃

[(4) John 16, 22]

וּבְכֵן גַּם אַתֶּם עֲצוּבִים כָּעֵת, אַךְ שׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְיָגִיל לְבַבְכֶם, וְאִישׁ לֹא יִקַּח מִכֶּם אֶת שִׂמְחַתְכֶם.

וְגַם-אַתֶּם מְלֵאִים יָגוֺן כַּיּוֺם אַךְ עוֺד אָשׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְשִׂמְחַתְכֶם לֹא-יִקַּח מִכֶּם גָּבֶר:

Protož i vy zámutek máte nyní, ale opět uzřím vás, a radovati se bude srdce vaše, a radosti vaší žádný neodejme od vás.

I vy máte(f) nyní zármutek. Uvidím vás však opět a vaše srdce se zaraduje a vaši radost vám nikdo nevezme. (f) var: budete mít ([Izajáš 66:14 Jan 20:20])

καὶ ὑμει̑ς ου῏ν νυ̑ν μὲν λύπην ε῎χετε πάλιν δὲ ο῎ψομαι ὑμα̑ς καὶ χαρήσεται ὑμω̑ν ἡ καρδία καὶ τὴν χαρὰν ὑμω̑ν ου᾿δεὶς αι῎ρει α᾿φ῾ ὑμω̑ν

אָף אַנתֻּון הָשָׁא כַּריָא לכֻון תֻּוב דֵּין אֵחזֵיכֻון ונֵחדֵּא לֵבּכֻון וחַדוַתכֻון לָא אנָשׁ נָסֵב מֵנכֻון׃

[(4) John 16, 23]

בַּיוֹם הַהוּא לֹא תִּשְׁאֲלוּנִי דָּבָר. אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ מֵאֵת הָאָב בִּשְׁמִי יִתֵּן לָכֶם.

וּבַיּוֺם הַהוּא לֹא תִשְׁאֲלוּ לִי כָּל-שְׁאֵלָה אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם תְּבַקְשׁוּ דָבָר מֵאֵת הָאָב יִתֵּן לָכֶם בִּשְׁמִי:

A v ten den nebudete se mne tázati o ničemž. Amen, amen pravím vám: Že zač byste koli prosili Otce ve jménu mém, dáť vám.

V onen den se mě nebudete již na nic ptát. Amen, amen, pravím vám, budete-li o něco prosit Otce ve jménu mém, dá vám to(g). (g) …prosit Otce, dá vám to v mém jménu ([Jan 15:16; 1 Janův 5:14-1 Janův 5:15])

καὶ ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα ε᾿μὲ ου᾿κ ε᾿ρωτήσετε ου᾿δέν α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω ὑμι̑ν α῎ν τι αι᾿τήσητε τὸν πατέρα ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου δὼσει ὑμι̑ν

וַבהַו יַומָא לִי לָא תֵּשֵׁאלֻון מֵדֵּם אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּכֻל מֵדֵּם דּתֵשֵׁאלֻון לָאבי בּשֵׁמי נֵתֵּל לכֻון׃

[(4) John 16, 24]

עַד כֹּה לֹא בִּקַּשְׁתֶּם דָּבָר בִּשְׁמִי; בַּקְּשׁוּ וּתְקַבְּלוּ לְמַעַן תִּמָּלֵא שִׂמְחַתְכֶם.

עַד-עַתָּה לֹא-בִקַּשְׁתֶּם דָּבָר בִּשְׁמִי בַּקְּשׁוּ וְתִקְחוּ וְנַפְשְׁכֶם תִּמָּלֵא שִׂמְחָה:

Až dosavad za nic jste neprosili ve jménu mém. Prostež, a vezmete, aby radost vaše doplněna byla.

Až dosud jste o nic neprosili v mém jménu. Proste a dostanete, aby vaše radost byla plná. ([Jan 15:11 Jan 17:13; 1 Janův 1:4])

ε῞ως α῎ρτι ου᾿κ ἡτήσατε ου᾿δὲν ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου αι᾿τει̑τε καὶ λήμψεσθε ι῞να ἡ χαρὰ ὑμω̑ν η῏ πεπληρωμένη

עדַמָא להָשָׁא לָא שֵׁאלתֻּון מֵדֵּם בּשֵׁמי שַׁאלו ותֵסבֻון דּתֵהוֵא חַדוַתכֻון משַׁמליָא׃ ס

[(4) John 16, 25]

אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים. תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא אוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים, אֶלָּא בָּרוּר אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם עַל אָבִי.

אֶת-אֵלֶּה בִּמְשָׁלִים דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם אַךְ הִגִּיעַ הַמּוֺעֵד וְלֹא אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם עוֺד בִּמְשָׁלִים כִּי אִם-בְּמִלִּים בְּרֻרוֺת אַגֵּדְכֶם עַל-דְּבַר הָאָב:

Toto v příslovích mluvil jsem vám, ale přijdeť hodina, když více nebudu v příslovích mluviti vám, nýbrž zjevně o Otci zvěstovati budu vám.

To vše jsem vám říkal v obrazech. Přichází hodina, kdy k vám už nebudu mluvit o Otci v obrazech, ale budu jej zvěstovat přímo. ([Matouš 13:34; Marek 4:33-Marek 4:34])

ταυ̑τα ε᾿ν παροιμίαις λελάληκα ὑμι̑ν ε῎ρχεται ω῞ρα ο῞τε ου᾿κέτι ε᾿ν παροιμίαις λαλήσω ὑμι̑ν α᾿λλὰ παρρησία περὶ του̑ πατρὸς α᾿παγγελω̑ ὑμι̑ν

הָלֵין בּפֵלָאתָא מַללֵת עַמכֻון אָתיָא דֵּין שָׁעתָא אֵמַתי דּלָא אֵמַלֵל עַמכֻון בּפֵלָאתָא אֵלָא עִין בַּגלֵא אֵבַדֵּק לכֻון עַל אַבָא׃

[(4) John 16, 26]

בַּיוֹם הַהוּא תְּבַקְשׁוּ בִּשְׁמִי וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֲנִי אַעְתִּיר לָאָב בַּעַדְכֶם,

בַּיּוֺם הַהוּא מִשְׁאֲלוֺתֵיכֶם בִּשְׁמִי תִּשְׁאָלוּ וְאֵינֶנִּי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֲנִי אַעְתִּיר בַּעַדְכֶם אֶל-הָאָב:

V ten den ve jménu mém prositi budete, a nepravímť vám, že já budu prositi Otce za vás.

V onen den budete prosit v mém jménu a neříkám vám, že já budu prosit Otce za vás; ([Jan 16:23 Jan 14:13-Jan 14:14 Jan 15:16])

ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί μου αι᾿τήσεσθε καὶ ου᾿ λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿γώ ε᾿ρωτήσω τὸν πατέρα περὶ ὑμω̑ν

בּהַו יַומָא דּתֵשֵׁאלֻון בּשֵׁמי ולָא אָמַר אנָא לכֻון דֵּאנָא אֵבעֵא מֵן אַבָא עלַיכֻּון׃

[(4) John 16, 27]

שֶׁכֵּן הָאָב עַצְמוֹ אוֹהֵב אֶתְכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֲהַבְתֶּם אוֹתִי וְהֶאֱמַנְתֶּם כִּי אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יָצָאתִי.

כִּי-הָאָב גַּם-הוּא אֹהֵב אֶתְכֶם עֵקֶב אֲשֶׁר אֲהַבְתֶּם אֹתִי וַתַּאֲמִינוּ כִּי-מֵאֵת הָאָב יָצָאתִי:

Nebo sám Otec miluje vás, proto že jste vy mne milovali, a uvěřili, že jsem já od Boha vyšel.

vždyť Otec sám vás miluje, protože vy milujete mne a uvěřili jste, že jsem vyšel od Boha(h). (h) var: od Otce ([Jan 14:21 Jan 14:23])

αυ᾿τὸς γὰρ ὁ πατὴρ φιλει̑ ὑμα̑ς ο῞τι ὑμει̑ς ε᾿μὲ πεφιλήκατε καὶ πεπιστεύκατε ο῞τι ε᾿γώ παρὰ του̑ θεου̑ ε᾿ξη̑λθον

הֻו גֵּיר אַבָא רָחֵם לכֻון דַּאנתֻּון רחֵמתֻּונָני והַימֵנתֻּון דֵּאנָא מֵן לוָת אַלָהָא נֵפקֵת׃

[(4) John 16, 28]

יָצָאתִי מֵאֵת הָאָב וּבָאתִי אֶל הָעוֹלָם; שׁוּב, עוֹזֵב אֲנִי אֶת הָעוֹלָם וְהוֹלֵךְ אֶל הָאָב."

יָצָאתִי מֵאֵת הָאָב וּבָאתִי בָעוֺלָם וְעַתָּה אָשׁוּב אֶעֱזֹב אֶת-הָעוֺלָם וְאֵלֶךְ-לִי אֶל-הָאָב:

Vyšelť jsem od Otce, a přišel jsem na svět; a opět opouštím svět, a jdu k Otci.

Vyšel jsem od Otce a přišel jsem na svět. Teď svět opouštím a navracím se k Otci.“ ([Jan 13:3])

ε᾿ξη̑λθον παρὰ του̑ πατρὸς καὶ ε᾿λήλυθα ει᾿ς τὸν κόσμον πάλιν α᾿φίημι τὸν κόσμον καὶ πορεύομαι πρὸς τὸν πατέρα

נֵפקֵת מֵן לוָת אַבָא וֵאתִית לעָלמָא ותֻוב שָׁבֵק אנָא לעָלמָא וָאזֵל אנָא לִי לוָת אַבָא׃

[(4) John 16, 29]

אָמְרוּ תַּלְמִידָיו: "הִנֵּה כָּעֵת אַתָּה מְדַבֵּר בְּרוּרוֹת וְאֵינְךָ אוֹמֵר שׁוּם מָשָׁל.

וַיֹּאמְרוּ תַלְמִידָיו הִנְּךׇ מְדַבֵּר עַתָּה בְּמִלִּים בְּרֻרוֺת וְלֹא תַבִּיע מָשָׁל:

Řkou jemu učedlníci jeho: Aj, nyní zjevně mluvíš, a přísloví žádného nepravíš.

Jeho učedníci mu řekli: „Nyní mluvíš přímo a bez obrazů.

λέγουσιν οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ ι῎δε νυ̑ν ε᾿ν παρρησία λαλει̑ς καὶ παροιμίαν ου᾿δεμίαν λέγεις

אָמרִין לֵה תַּלמִידַוהי הָא הָשָׁא גַּליָאיִת ממַלֵל אַנתּ ופֵלֵאתָא ולָא חדָא אָמַר אַנתּ׃

[(4) John 16, 30]

כָּעֵת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ הַכֹּל וְאֵינְךָ צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ. מִסִּבָּה זֹאת אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיָּצָאתָ מֵאֵת אֱלֹהִים."

עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי-אַתָּה יֹדֵעַ כֹּל וְאֵין מַחְסֹר לְךׇ אֲשֶׁר יִשְׁאָלְךׇ אִישׁ בָּזֹאת נַאֲמִין כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָאתָ:

Nyní víme, že víš všecko, a nepotřebuješ, aby se kdo tebe tázal. Skrze to věříme, že jsi od Boha přišel.

Nyní víme, že víš všecko a že nepotřebuješ, aby ti někdo kladl otázky. Proto věříme, že jsi vyšel od Boha.“ ([Jan 2:24-Jan 2:25])

νυ̑ν οι῎δαμεν ο῞τι οι῏δας πάντα καὶ ου᾿ χρείαν ε῎χεις ι῞να τίς σε ε᾿ρωτα̑ ε᾿ν τούτω πιστεύομεν ο῞τι α᾿πὸ θεου̑ ε᾿ξη̑λθες

הָשָׁא יָדעִין חנַן דּכֻל מֵדֵּם יָדַע אַנתּ ולָא סנִיק אַנתּ דּאנָשׁ נשַׁאלָך בּהָדֵא מהַימנִין חנַן דּמֵן אַלָהָא נפַקתּ׃ ס

[(4) John 16, 31]

הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "עַכְשָׁו אַתֶּם מַאֲמִינִים?!

וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲכִי תַאֲמִינוּ עָתָּה:

Odpověděl jim Ježíš: Nyní věříte?

Ježíš jim odpověděl: „Teď věříte? ([Zacharjáš 13:7; Matouš 26:31 Matouš 26:56; Marek 14:27 Marek 14:50])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τοι̑ς ᾽Ιησου̑ς α῎ρτι πιστεύετε

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע הַימֵנו׃

[(4) John 16, 32]

הִנֵּה תָּבוֹא שָׁעָה, וְהִיא כְּבָר בָּאָה, שֶׁתִּתְפַּזְּרוּ אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ וְאוֹתִי תַּעַזְבוּ לְבַדִּי, אֲבָל אֵינֶנִּי לְבַדִּי מִשּׁוּם שֶׁהָאָב אִתִּי.

הִנֵּה הַזְּמָן בָּא וּכְבָר הִגִּיעַ כִּי-תָפוּצוּ אִישׁ אִישׁ לִבֵיתוֺ וְאֹתִי תַעַזְבוּ לְבַדִּי אַךְ אֵינֶנִּי לְבַדִּי כִּי אָבִי עִמָּדִי:

Aj, přijdeť hodina, anobrž již přišla, že se rozprchnete jeden každý k svému, a mne samého necháte. Ale nejsemť sám, nebo Otec se mnou jest.

Hle, přichází hodina, a již je zde, kdy se rozprchnete každý do svého domova a mne necháte samotného. Ale nejsem sám, neboť Otec je se mnou.

ι᾿δοὺ ε῎ρχεται ω῞ρα καὶ ε᾿λήλυθεν ι῞να σκορπισθη̑τε ε῞καστος ει᾿ς τὰ ι῎δια κα᾿μὲ μόνον α᾿φη̑τε καὶ ου᾿κ ει᾿μὶ μόνος ο῞τι ὁ πατὴρ μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿στιν

דּהָא אָתיָא שָׁעתָא והָשָׁא אֵתָת דּתֵתבַּדּרֻון אנָשׁ לַאתרֵה ותֵשׁבּקֻונָני בַּלחֻודַי ולָא הוִית בַּלחֻודַי דַּאבָא עַמי הֻו׃

[(4) John 16, 33]

אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁבִּי יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם. בָּעוֹלָם - צָרָה לָכֶם, אַךְ הִתְעוֹדְדוּ: אֲנִי נִצַּחְתִּי אֶת הָעוֹלָם."

וַאֲנִי בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאתִי לְהַגִּיד לָכֶם כִּי בִי שָׁלוֺם יִהְיֶה-לָכֶם בָּעוֺלָם צָרָה תְּבוֺאַתְכֶם אַךְ-הִתְאַזְּרוּ עֹז אֲנִי נִצַּחְתִּי אֶת-הָעוֺלָם:

Tyto věci mluvil jsem vám, abyste ve mně pokoj měli. Na světě ssoužení míti budete, ale doufejtež, jáť jsem přemohl svět.

To jsem vám pověděl, abyste nalezli ve mně pokoj. Ve světě máte(i) soužení. Ale vzchopte se, já jsem přemohl svět.“ (i) var: budete mít ([Jan 14:27; 2 Timoteovi 3:12; 1 Janův 5:4])

ταυ̑τα λελάληκα ὑμι̑ν ι῞να ε᾿ν ε᾿μοὶ ει᾿ρήνην ε῎χητε ε᾿ν τω̑ κόσμω θλι̑ψιν ε῎χετε α᾿λλὰ θαρσει̑τε ε᾿γώ νενίκηκα τὸν κόσμον

הָלֵין אֵמרֵת לכֻון דּבִי נֵהוֵא לכֻון שׁלָמָא בּעָלמָא הָוֵא לכֻון אֻולצָנָא אֵלָא אֵתלַבּבו אֵנָא זכִיתֵה לעָלמָא סס׃

[(4) John 17, 01]

זֹאת דִבֵּר יֵשׁוּעַ. לְאַחַר מִכֵּן נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וְאָמַר: "אָבִי, בָּאָה הַשָּׁעָה. פָּאֵר נָא אֶת בִּנְךָ בַּכָּבוֹד לְמַעַן יְפָאֵר הַבֵּן אוֹתְךָ;

אֶת-אֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ וַיִּ׹ָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיֹּאמַר אֲבִי גַּדֵּל כְּבוֺד בִּנְךׇ כִּי בָא מוֺעֵד וּבִנְךׇ יְגַדֵּל כְּבוֺדֶךׇ:

To pověděv Ježíš, i pozdvihl oči svých k nebi a řekl: Otče, přišlať hodina, oslaviž Syna svého, aby i Syn tvůj oslavil tebe;

Po těch slovech Ježíš pozvedl oči k nebi a řekl: „Otče, přišla má hodina. Oslav svého Syna, aby Syn(j) oslavil tebe, (j) var: + tvůj ([Matouš 26:45; Marek 14:41; Jan 12:23 Jan 13:1 Jan 13:31-Jan 13:32])

ταυ̑τα ε᾿λάλησεν ᾽Ιησου̑ς καὶ ε᾿πάρας τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ει῏πεν πάτερ ε᾿λήλυθεν ἡ ω῞ρα δόξασόν σου τὸν υἱόν ι῞να ὁ υἱὸς δοξάση σέ

הָלֵין מַלֵל יֵשֻׁוע וַארִים עַינַוהי לַשׁמַיָא וֵאמַר אָבי אֵתָת שָׁעתָא שַׁבַּח בּרָך דַּברָך נשַׁבּחָך׃

[(4) John 17, 02]

לְמַעַן יִתֵּן חַיֵּי עוֹלָם לְכָל מִי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ, כְּפִי הַסַּמְכוּת שֶׁנָּתַתָּ לוֹ עַל כָּל בָּשָׂר.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה תַמְשִׁילֵהוּ בְּכָל-בָשָׂר לָתֵת חַיֵּי עוֺלָם לְכֹל אֲשֶׁר-נָתַתָּה לּוֺ:

Jakož jsi dal jemu moc nad každým člověkem, aby těm všechněm, kteréž jsi dal jemu, život věčný dal.

stejně jako jsi učinil, když jsi mu dal moc nad všemi lidmi(k), aby vše, co jsi mu svěřil, dal jim: život věčný. (k) ř: veškerým tělem ([Matouš 28:18; Jan 8:54])

καθώς ε῎δωκας αυ᾿τω̑ ε᾿ξουσίαν πάσης σαρκός ι῞να πα̑ν ο῍ δέδωκας αυ᾿τω̑ δὼση αυ᾿τοι̑ς ζωὴν αι᾿ὼνιον

אַיכַּנָא דּיַהבתּ לֵה שֻׁולטָנָא עַל כֻּל בּסַר דּכֻל מָא דּיַהבתּ לֵה נֵתֵּל לֵה חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(4) John 17, 03]

וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי עוֹלָם: שֶׁיַכִּירוּ אוֹתְךָ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת לְבַדּוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ - אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וּמַה חַיֵּי עוֺלָם אֲשֶׁר יֵדְעוּ אֹתְךׇ כִּי אַתָּה לְבַדְּךׇ אֶל-אֱמֶת וְאֶת-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ:

Totoť jest pak věčný život, aby poznali tebe samého pravého Boha, a kteréhož jsi poslal, Ježíše Krista.

A život věčný je v tom, když poznají tebe, jediného pravého Boha, a toho, kterého jsi poslal, Ježíše Krista. ([1 Tesalonickým 1:9; 1 Janův 5:20])

αυ῞τη δέ ε᾿στιν ἡ αι᾿ὼνιος ζωή ι῞να γινὼσκωσιν σὲ τὸν μόνον α᾿ληθινὸν θεὸν καὶ ο῍ν α᾿πέστειλας ᾽Ιησου̑ν Χριστόν

הָלֵין אֵנֻון דֵּין חַיֵא דַּלעָלַם דּנֵדּעֻונָך דַּאנתּ אַנתּ אַלָהָא דַּשׁרָרָא בַּלחֻודַיךְּ ומַן דּשַׁדַּרתּ יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(4) John 17, 04]

אֲנִי פֵּאַרְתִּיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת, הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַתָּ לִי לַעֲשׂוֹת.

אֶת-כְּבוֺדְךׇ גִּדַּלְתִּי בָאָרֶץ כִּלִּיתִי אֶת-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי לַעֲשׂתָהּ:

Jáť jsem oslavil tebe na zemi; dílo jsem vykonal, kteréž jsi mi dal, abych činil.

Já jsem tě oslavil na zemi, když jsem dokonal dílo, které jsi mi svěřil. ([Jan 13:31 Jan 14:31])

ε᾿γὼ σε ε᾿δόξασα ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς τὸ ε῎ργον τελειὼσας ο῍ δέδωκάς μοι ι῞να ποιήσω

אֵנָא שַׁבַּחתָּך בַּארעָא עבָדָא הַו דּיַהבתּ לִי דֵּאעבֵּד שַׁלֵמתֵּה׃

[(4) John 17, 05]

כָּעֵת אַתָּה, אָבִי, פָּאֲרֵנִי לְיָדְךָ בַּכָּבוֹד שֶׁהָיָה לִי לְיָדְךָ בְּטֶרֶם הֱיוֹת הָעוֹלָם.

וְעַתָּה כַּבְּדֵנִי-נָא עִמְּךׇ אָבִי בַּכָּבוֺד אֲשֶׁר הָיָה-לִי עִמְּךׇ טֶרֶם נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

A nyní oslaviž ty mne, Otče, u sebe samého touž slavou, kterouž jsem měl u tebe, prvé nežli svět byl.

A nyní ty, Otče, oslav mne svou slávou, kterou jsem měl u tebe, dříve než byl svět. ([Jan 13:32 Jan 1:1-Jan 1:2 Jan 17:24])

καὶ νυ̑ν δόξασόν με σύ πάτερ παρὰ σεαυτω̑ τη̑ δόξη η῟ ει῏χον πρὸ του̑ τὸν κόσμον ει῏ναι παρὰ σοί

והָשָׁא שַׁבַּחַיני אַנתּ אָבי לוָתָך בּהַו שֻׁובחָא דִּאית הוָא לִי לוָתָך מֵן־קדָם דּנֵהוֵא עָלמָא׃

[(4) John 17, 06]

גִּלִּיתִי אֶת שִׁמְךָ לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. שֶׁלְךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמְרוּ.

הוֺדַעְתִּי אֶת-שִׁמְךׇ לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֹתָם נָתַתָּה-לִּי מִן-הָעוֺלָם לְךׇ הָיוּ וְאַתָּה נְתַתָּם לִי וְהֵם אִמְרָתְךׇ יִנְצֹרוּ:

Oznámil jsem jméno tvé lidem, kteréž jsi mi dal z světa. Tvojiť byli, a mně jsi je dal, a řeč tvou zachovali.

Zjevil jsem tvé jméno lidem, které jsi mi ze světa dal. Byli tvoji a mně jsi je dal; a tvoje slovo zachovali. ([Jan 17:26 Jan 18:9])

ε᾿φανέρωσά σου τὸ ο῎νομα τοι̑ς α᾿νθρὼποις ου῍ς ε῎δωκάς μοι ε᾿κ του̑ κόσμου σοὶ η῟σαν κα᾿μοὶ αυ᾿τοὺς ε῎δωκας καὶ τὸν λόγον σου τετήρηκαν

אַודּעֵת שׁמָך לַבנַי אנָשָׁא הָנֻון דּיַהבתּ לִי מֵן עָלמָא דִּילָך הוַו ולִי יַהבתּ אֵנֻון וַנטַרו מֵלתָך׃

[(4) John 17, 07]

כָּעֵת הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִמְּךָ הוּא,

יֹדְעִים הֵם כַּיּוֺם כִּי-כֻלָּם אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי מֵאִתְּךׇ הֵמָּה:

A nyní poznali, že všecky věci, kteréž jsi mi dal, od tebe jsou.

Nyní poznali, že všecko, co jsi mi dal, je od tebe; ([Jan 17:10])

νυ̑ν ε῎γνωκαν ο῞τι πάντα ο῞σα δέδωκάς μοι παρὰ σου̑ ει᾿σιν

הָשָׁא יֵדעֵת דּכֻל מָא דּיַהבתּ לִי מֵן לוָתָך הֻו׃

[(4) John 17, 08]

כִּי דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אוֹתָם, וְאָכֵן הִכִּירוּ שֶׁמִּמְּךָ יָצָאתִי וְהֶאֱמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.

כִּי שַׂמְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִי וְהֵם שָׁמְעוּ וַיַּכִּירוּ בֶאֱמֶת כִּי מֵאִתְּךׇ יָצָאתִי וַיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי:

Nebo slova, kteráž jsi mi dal, dal jsem jim; a oni přijali, a poznali právě, že jsem od tebe vyšel, a uvěřili, že jsi ty mne poslal.

neboť slova, která jsi mi svěřil, dal jsem jim a oni je přijali. Vpravdě poznali, že jsem od tebe vyšel, a uvěřili, že ty jsi mě poslal. ([Jan 7:16 Jan 12:49 Jan 14:24 Jan 16:30])

ο῞τι τὰ ρ᾿ήματα α῍ ε῎δωκάς μοι δέδωκα αυ᾿τοι̑ς καὶ αυ᾿τοὶ ε῎λαβον καὶ ε῎γνωσαν α᾿ληθω̑ς ο῞τι παρὰ σου̑ ε᾿ξη̑λθον καὶ ε᾿πίστευσαν ο῞τι σύ με α᾿πέστειλας

דּמֵלֵא דּיַהבתּ לִי יֵהבֵּת להֻון והֵנֻון קַבֵּלו וִידַעו שַׁרִירָאיִת דּמֵן לוָתָך נֵפקֵת והַימֵנו דַּאנתּ שַׁדַּרתָּני׃

[(4) John 17, 09]

אֲנִי מַעְתִּיר בַּעֲדָם; אֵינֶנִּי מַעְתִּיר בְּעַד הָעוֹלָם, אֶלָּא בְּעַד אֵלֶּה שֶׁנָּתַתָּ לִי, כִּי שֶׁלְּךָ הֵם.

וַאֲנִי בַּעֲדָם מַפְגִּיעַ לֹא בְעַד הָעוֺלָם אֶפְגַּע בְּךׇ כִּי אִם-בְּעַד אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי כִּי-לְךׇ הֵמָּה:

Já za ně prosím, ne za svět prosím, ale za ty, kteréž jsi mi dal, nebo tvoji jsou.

Za ně prosím. Ne za svět prosím, ale za ty, které jsi mi dal, neboť jsou tvoji;

ε᾿γώ περὶ αυ᾿τω̑ν ε᾿ρωτω̑ ου᾿ περὶ του̑ κόσμου ε᾿ρωτω̑ α᾿λλὰ περὶ ω῟ν δέδωκάς μοι ο῞τι σοί ει᾿σιν

וֵאנָא עלַיהֻון בָּעֵא אנָא לָא הוָא עַל עָלמָא בָּעֵא אנָא אֵלָא עַל הָנֻון דּיַהבתּ לִי דּדִילָך אֵנֻון׃

[(4) John 17, 10]

כָּל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וַאֲנִי נִתְפָּאַרְתִּי בָּהֶם.

וְכָל-שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלָּךְ שֶׁלִּי אֲשֶׁר בָּם אֶתְפָּאָר:

A všecky věci mé tvé jsou, a tvé mé jsou, a oslaven jsem v nich.

a všecko mé je tvé, a co je tvé, je moje. V nich jsem oslaven. ([Jan 16:15])

καὶ τὰ ε᾿μὰ πάντα σά ε᾿στιν καὶ τὰ σὰ ε᾿μά καὶ δεδόξασμαι ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

וכֻל מֵדֵּם דּדִילי הֻו דִּילָך הֻו ודִילָך דִּילי הֻו וַמשַׁבַּח אנָא בּהֻון׃

[(4) John 17, 11]

אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם; הֵם בָּעוֹלָם, וַאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ. אָבִי הַקָּדוֹשׁ, שְׁמֹר אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כָּמוֹנוּ.

לֹא אֲגוּר עוֺד בָּאָרֶץ וְהֵם גָּרִים בָּאָרֶץ וַאֲנִי בָא אֵלֶיךׇ אָבִי קְדֹשִׁי שְׁמֹר בְּשִׁמְךׇ אֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כָּמֹנוּ:

Již pak více nejsem na světě, ale oni jsou na světě, a já k tobě jdu. Otče svatý, ostříhejž jich ve jménu svém, kteréž jsi mi dal, aťby byli jedno jako my.

Již nejsem ve světě, ale oni jsou ve světě, a já jdu k tobě. Otče svatý, zachovej je ve svém jménu, které jsi mi dal; nechť jsou jedno jako my. ([Jan 16:28 Jan 20:31 Jan 10:30 Jan 17:21])

καὶ ου᾿κέτι ει᾿μὶ ε᾿ν τω̑ κόσμω καὶ αυ᾿τοὶ ε᾿ν τω̑ κόσμω ει᾿σίν κα᾿γώ πρὸς σὲ ε῎ρχομαι πάτερ α῞γιε τήρησον αυ᾿τοὺς ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί σου ω῟ δέδωκάς μοι ι῞να ω῏σιν ε῍ν καθώς ἡμει̑ς

מֵכִּיל לָא הוִית בּעָלמָא והָלֵין בּעָלמָא אֵנֻון וֵאנָא לוָתָך אָתֵא אנָא אַבָא קַדִּישָׁא טַר אֵנֻון בַּשׁמָך הַו דּיַהבתּ לִי דּנֵהוֻון חַד אַיכַּנָא דַּחנַן סּ סּ׃

[(4) John 17, 12]

כְּשֶׁהָיִיתִי עִמָּהֶם שָׁמַרְתִּי אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי; שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָבַד מֵהֶם אִישׁ זוּלָתִי בֶּן הָאֲבַדּוֹן, וְזֹאת לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב.

בִּהְיוֺתִי עִמָּהֶם בָּעוֺלָם שָׁמַרְתִּי אֹתָם בִּשְׁמֶךׇ כֹּל אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי שָׁמַרְתִּי וְלֹא-אָבַד אֶחָד מֵהֶם זוּלָתִי בֶּן-הָאֲבַדּוֺן לְמַלֹּאת דְּבַר-הַכָּתוּב:

Dokudž jsem s nimi byl na světě, já jsem jich ostříhal ve jménu tvém. Kteréž jsi mi dal, zachoval jsem, a žádný z nich nezahynul, než syn zatracení, aby se písmo naplnilo.

Dokud jsem byl s nimi, zachovával jsem je v tvém jménu, které(l) jsi mi dal; ochránil jsem je, takže žádný z nich nezahynul, kromě toho, který byl zavržen(m), aby se naplnilo Písmo. (l) var: ty, které (m) ř : syna zavržení ([Jan 6:39 Jan 18:9 Jan 13:11; Žalmy 109:7])

ο῞τε η῎μην μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿γώ ε᾿τήρουν αυ᾿τοὺς ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματί σου ω῟ δέδωκάς μοι καὶ ε᾿φύλαξα καὶ ου᾿δεὶς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν α᾿πὼλετο ει᾿ μὴ ὁ υἱὸς τη̑ς α᾿πωλείας ι῞να ἡ γραφὴ πληρωθη̑

כַּד עַמהֻון הוִית בּעָלמָא אֵנָא נָטַר הוִית להֻון בַּשׁמָך לַאילֵין דּיַהבתּ לִי נֵטרֵת ואנָשׁ מֵנהֻון לָא אֵבַד אֵלָא בּרֵה דַּאבדָּנָא דּנֵתמַלֵא כּתָבָא׃

[(4) John 17, 13]

אֲבָל כָּעֵת אֲנִי בָּא אֵלֶיךָ וּדְבָרִים אֵלֶּה אֲנִי אוֹמֵר בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁלַם שִׂמְחָתִי בְּקִרְבָּם.

וְעַתָּה הִנְנִי בָא אֵלֶיךׇ וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי בָאָרֶץ לְמַלֹּאת נַפְשָׁם שִׂמְחָתִי:

Ale nyní k tobě jdu, a toto mluvím na světě, aby měli radost mou plnou v sobě.

Nyní jdu k tobě, ale toto mluvím ještě na světě, aby v sobě měli plnost mé radosti. ([Jan 15:11 Jan 16:24; 1 Janův 1:4])

νυ̑ν δὲ πρὸς σὲ ε῎ρχομαι καὶ ταυ̑τα λαλω̑ ε᾿ν τω̑ κόσμω ι῞να ε῎χωσιν τὴν χαρὰν τὴν ε᾿μὴν πεπληρωμένην ε᾿ν ἑαυτοι̑ς

הָשָׁא דֵּין לוָתָך אָתֵא אנָא והָלֵין ממַלֵל אנָא בּעָלמָא דּתֵהוֵא חַדוַתי משַׁמליָא בּהֻון׃

[(4) John 17, 14]

אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת דְּבָרְךָ וְהָעוֹלָם שָׂנֵא אוֹתָם, כִּי אֵינָם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם.

אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם דְּבָרְךׇ וְהָעוֺלָם שׂנֵא אֹתָם יַעַן כִּי לֹא מִן-הָעוֺלָם הֵם כַּאֲשֶׁר גַּם-אֲנִי לֹא מִן-הָעוֺלָם אָנִי:

Já jsem jim dal slovo tvé, a svět jich nenáviděl; nebo nejsou z světa, jako já nejsem z světa.

Dal jsem jim tvé slovo, ale svět k nim pojal nenávist, poněvadž nejsou ze světa, jako ani já nejsem ze světa. ([Jan 15:19 Jan 8:23])

ε᾿γώ δέδωκα αυ᾿τοι̑ς τὸν λόγον σου καὶ ὁ κόσμος ε᾿μίσησεν αυ᾿τούς ο῞τι ου᾿κ ει᾿σὶν ε᾿κ του̑ κόσμου καθώς ε᾿γώ ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿κ του̑ κόσμου

אֵנָא יֵהבֵּת להֻון מֵלתָך ועָלמָא סנָא אֵנֻון דּלָא הוַו מֵן עָלמָא אַיכַּנָא דֵּאנָא לָא הוִית מֵן עָלמָא׃

[(4) John 17, 15]

אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּקָּחֵם מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁתִּשְׁמְרֵם מִן הָרָע.

וַאֲנִי אֵינֶנִּי מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם כִּי תִקָּחֵם מִן-הָעוֺלָם רַק כִּי אִם-תַּצִּילֵם מִן-הָרָע:

Neprosímť, abys je vzal z světa, ale abys je zachoval od toho zlého.

Neprosím, abys je vzal ze světa, ale abys je zachoval od zlého. ([Matouš 6:13; 2 Tesalonickým 3:3; 1 Janův 5:18])

ου᾿κ ε᾿ρωτω̑ ι῞να α῎ρης αυ᾿τοὺς ε᾿κ του̑ κόσμου α᾿λλ῾ ι῞να τηρήσης αυ᾿τοὺς ε᾿κ του̑ πονηρου̑

לָא הוָא דּתֵשׁקֻול אֵנֻון מֵן עָלמָא בָּעֵא אנָא אֵלָא דּתֵטַר אֵנֻון מֵן בִּישָׁא׃

[(4) John 17, 16]

אֵין הֵם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם.

לֹא מִן-הָעוֺלָם הֵם כַּאֲשֶׁר גַּם-אֲנִי לֹא מִן-הָעוֺלָם אָנִי:

Z světať nejsou, jako i já nejsem z světa.

Nejsou ze světa, jako ani já nejsem ze světa. ([Jan 17:14])

ε᾿κ του̑ κόσμου ου᾿κ ει᾿σὶν καθώς ε᾿γώ ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿κ του̑ κόσμου

לָא הוַו גֵּיר מֵן עָלמָא אַיכַּנָא דֵּאנָא לָא הוִית מֵן עָלמָא׃

[(4) John 17, 17]

קַדֵּשׁ אוֹתָם בָּאֱמֶת: דְּבָרְךָ אֱמֶת.

קַדֵּשׁ אֹתָם בַּאֲמִתֶּךׇ דְּבָרְךׇ אֱמֶת:

Posvětiž jich v pravdě své, slovo tvé pravda jest.

Posvěť je(n) pravdou; tvoje slovo je pravda. (n) var: + svou

ἁγίασον αυ᾿τοὺς ε᾿ν τη̑ α᾿ληθεία ὁ λόγος ὁ σὸς α᾿λήθειά ε᾿στιν

אַבָא קַדֵּשׁ אֵנֻון בַּשׁרָרָך דּמֵלתָך דִּילָך שׁרָרָא הי׃

[(4) John 17, 18]

כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם כֵּן גַּם אֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתָם אֶל הָעוֹלָם;

כַּאֲשֶׁר אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי בָעוֺלָם כֵּן אֲנִי שְׁלַחְתִּים בָּעוֺלָם:

Jakož jsi mne poslal na svět, i já jsem je poslal na svět.

Jako ty jsi mne poslal do světa, tak i já jsem je poslal do světa. ([Jan 20:21])

καθώς ε᾿μὲ α᾿πέστειλας ει᾿ς τὸν κόσμον κα᾿γώ α᾿πέστειλα αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸν κόσμον

אַיכַּנָא דּלִי שַׁדַּרתּ לעָלמָא אָף אֵנָא שַׁדּרֵת אֵנֻון לעָלמָא׃

[(4) John 17, 19]

וּלְמַעֲנָם אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת עַצְמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם מְקֻדָּשִׁים בָּאֱמֶת.

וּבַעֲדָם הִקְדַּשְׁתִּי אֶת-נַפְשִׁי וְכֵן גַּם-הֵם אֶת-נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת יַקְדִּישׁוּ:

A já posvěcuji sebe samého za ně, aby i oni posvěceni byli v pravdě.

Sám sebe za ně posvěcuji, aby i oni byli vpravdě posvěceni. ([1 Korintským 1:30; Židům 13:12])

καὶ ὑπὲρ αυ᾿τω̑ν ε᾿γώ ἁγιάζω ε᾿μαυτόν ι῞να ω῏σιν καὶ αυ᾿τοὶ ἡγιασμένοι ε᾿ν α᾿ληθεία

ועַל אַפַּיהֻון אֵנָא מקַדֵּשׁ אנָא נַפשׁי דּנֵהוֻון אָף הֵנֻון מקַדּשִׁין בַּשׁרָרָא׃

[(4) John 17, 20]

לֹא רַק בַּעֲדָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא גַּם בְּעַד הַמַּאֲמִינִים בִּי עַל־יְסוֹד דְּבָרָם.

אוּלָם לֹא בְּעַד-אֵלֶּה לְבַדָּם אֲנִי מַעְתִּיר לָךְ כִּי אִם-גַּם-בְּעַד אֵלֶּה אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בִי עַל-פִּי דְבָרָם:

Ne za tytoť pak toliko prosím, ale i za ty, kteříž skrze slovo jejich mají uvěřiti ve mne,

Neprosím však jen za ně, ale i za ty, kteří skrze jejich slovo ve mne uvěří; ([Jan 20:31])

ου᾿ περὶ τούτων δὲ ε᾿ρωτω̑ μόνον α᾿λλὰ καὶ περὶ τω̑ν πιστευόντων διὰ του̑ λόγου αυ᾿τω̑ν ει᾿ς ε᾿μέ

ולָא הוָא עַל אַפַּי הָלֵין בָּעֵא אנָא בַּלחֻוד אֵלָא אָף עַל אַפַּי אַילֵין דַּמהַימנִין בִּי בּמֵלַתהֻון׃

[(4) John 17, 21]

יִהְיוּ נָא כֻּלָּם אֶחָד; כְּמוֹ שֶׁאַתָּה, אָבִי, בִּי וַאֲנִי בְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִין הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.

לְמַעַן יִהְיוּ כֻלָּם לְאֶחָד כַּאֲשֶׁר אַתָּה אָבִי בִּי וַאֲנִי בָּךְ כֵּן יִהְיוּ גַם-הֵם בָּנוּ לְבַעֲבוּר יַאֲמִין הָעוֺלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי:

Aby všickni jedno byli, jako ty, Otče, ve mně, a já v tobě, aby i oni v nás jedno byli, aby uvěřil svět, že jsi ty mne poslal.

aby všichni byli jedno jako ty, Otče, ve mně a já v tobě, aby i oni byli(o) v nás, aby tak svět uvěřil, že ty jsi mě poslal. (o) var: + jedno ([Jan 17:11 Jan 5:36 Jan 6:29 Jan 11:42 Jan 17:8 Jan 17:23])

ι῞να πάντες ε῍ν ω῏σιν καθώς σύ πάτερ ε᾿ν ε᾿μοὶ κα᾿γώ ε᾿ν σοί ι῞να καὶ αυ᾿τοὶ ε᾿ν ἡμι̑ν ω῏σιν ι῞να ὁ κόσμος πιστεύη ο῞τι σύ με α᾿πέστειλας

דּכֻלהֻון נֵהוֻון חַד אַיכַּנָא דַּאנתּ אָבי בִּי וֵאנָא בָּך דָּאף הֵנֻון בַּן חַד נֵהוֻון דַּנהַימֵן עָלמָא דַּאנתּ שַׁדַּרתָּני׃

[(4) John 17, 22]

אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד שֶׁנָּתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אֶחָד.

וַאֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת-הַכָּבוֺד אֲשֶׁר נָתָתָּה לִּי לְבַעֲבוּר יִהְיוּ לְאֶחָד כַּאֲשֶׁר גַּם אֲנַחְנוּ אֶחָד:

A já slávu, kterouž jsi mi dal, dal jsem jim, aby byli jedno, jako my jedno jsme.

Slávu, kterou jsi mi dal, dal jsem jim, aby byli jedno, jako my jsme jedno – ([Jan 2:11 Jan 17:11])

κα᾿γώ τὴν δόξαν η῍ν δέδωκάς μοι δέδωκα αυ᾿τοι̑ς ι῞να ω῏σιν ε῍ν καθώς ἡμει̑ς ε῞ν

וֵאנָא שֻׁובחָא דּיַהבתּ לִי יֵהבֵּת להֻון דּנֵהוֻון חַד אַיכַּנָא דַּחנַן חַד חנַן׃

[(4) John 17, 23]

אֲנִי בָּהֶם וְאַתָּה בִּי כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלְמוּ לִהְיוֹתָם אֶחָד, לְמַעַן יֵדַע הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי וְאָהַבְתָּ אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי.

אֲנִי בָּהֶם וְאַתָּה בִּי לְמַעַן יִהְיוּ תַּמִּים בְּאֶחָד וּלְמַעַן יֵדַע הָעוֺלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי וְכִי אָהַבְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתָּנִי:

Já v nich, a ty ve mně, aby dokonáni byli v jedno, a aby poznal svět, že jsi ty mne poslal, a že jsi je miloval, jakožs mne miloval.

já v nich a ty ve mně; aby byli uvedeni v dokonalost jednoty a svět aby poznal, že ty jsi mě poslal a zamiloval sis je tak jako mne. ([Jan 17:21])

ε᾿γώ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς καὶ σὺ ε᾿ν ε᾿μοί ι῞να ω῏σιν τετελειωμένοι ει᾿ς ε῞ν ι῞να γινὼσκη ὁ κόσμος ο῞τι σύ με α᾿πέστειλας καὶ η᾿γάπησας αυ᾿τοὺς καθώς ε᾿μὲ η᾿γάπησας

אֵנָא בּהֻון וַאנתּ בִּי דּנֵהוֻון גּמִירִין לחַד וַדנֵדַּע עָלמָא דַּאנתּ שַׁדַּרתָּני ודַאחֵבת אֵנֻון אַיכַּנָא דָּאף לִי אַחֵבתּ׃

[(4) John 17, 24]

אָבִי, אֵלֶּה שֶׁנְּתַתָּם לִי רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם אִתִּי בַּאֲשֶׁר אֲנִי, לְמַעַן יֶחֱזוּ בִּכְבוֹדִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, כִּי אָהַבְתָּ אוֹתִי מִלִּפְנֵי הִוָּסֵד תֵּבֵל.

וַאֲנִי חָפַצְתִּי אָבִי כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יִהְיוּ עִמִּי גַּם-הֵם בַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-כְּבוֺדִי אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי כִּי אָהַבְתָּ אֹתִי טֶרֶם הִוָּסֵד אָרֶץ:

Otče, kteréž jsi mi dal, chciť, kdež jsem já, aby i oni byli se mnou, aby hleděli na slávu mou, kteroužs mi dal; nebo jsi mne miloval před ustanovením světa.

Otče, chci, aby také ti, které jsi mi dal, byli se mnou tam, kde jsem já; ať hledí na mou slávu, kterou jsi mi dal, neboť jsi mě miloval již před založením světa. ([Jan 12:26 Jan 14:3 Jan 17:5])

πάτερ ο῍ δέδωκάς μοι θέλω ι῞να ο῞που ει᾿μὶ ε᾿γώ κα᾿κει̑νοι ω῏σιν μετ῾ ε᾿μου̑ ι῞να θεωρω̑σιν τὴν δόξαν τὴν ε᾿μὴν η῍ν δέδωκάς μοι ο῞τι η᾿γάπησάς με πρὸ καταβολη̑ς κόσμου

אַבָא הָנֻון דּיַהבתּ לִי צָבֵא אנָא דַּאתַר דֵּאנָא אָף הֵנֻון נֵהוֻון עַמי דּנֵהוֻון חָזֵין שֻׁובחָא דִּילי הַו דּיַהבתּ לִי דַּאחֵבתָּני מֵן־קדָם תַּרמיָתֵה דּעָלמָא׃

[(4) John 17, 25]

אָבִי הַצַּדִּיק, הָעוֹלָם לֹא הִכִּירְךָ, אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּיךָ, וְאֵלֶּה הִכִּירוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.

אָבִי הַצַּדִּיק הֵן הָעוֺלָם אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֹתְךׇ וַאֲנִי יְדַעְתִּיךׇ וְאֵלֶּה יֹדְעִים כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי:

Otče spravedlivý, tebeť svět nepoznal, ale já jsem tebe poznal, a i tito poznali, že jsi ty mne poslal.

Spravedlivý Otče, svět tě nepoznal, ale já jsem tě poznal a také oni poznali, že jsi mě poslal. ([Jan 1:10 Jan 8:55])

πάτερ δίκαιε καὶ ὁ κόσμος σε ου᾿κ ε῎γνω ε᾿γώ δέ σε ε῎γνων καὶ ου῟τοι ε῎γνωσαν ο῞τι σύ με α᾿πέστειλας

אָבי כִּאנָא ועָלמָא לָא יַדעָך אֵנָא דֵּין יִדַעתָּך והֵנֻון יִדַעו דַּאנתּ שַׁדַּרתָּני׃

[(4) John 17, 26]

הוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת שִׁמְךָ וְאוֹסִיף לְהוֹדִיעַ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בָּהֶם הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהַבְתַּנִי וַאֲנִי אֶהְיֶה בָּהֶם."

הוֺדַעְתִּי לָהֶם אֶת-שִׁמְךׇ וְכֵן אוֺסִיף לְהוֺדִיעָם לְמַעַן תִּהְיֶה-בָּם הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהַבְתָּנִי וְגַם-אֲנִי אֶהְיֶה בְּתוֺכָם:

A známéť jsem jim učinil jméno tvé, a známo učiním, aby milování, kterýmž jsi mne miloval, bylo v nich, a i já v nich.

Dal jsem jim poznat tvé jméno a ještě dám poznat, aby v nich byla láska, kterou máš ke mně, a já abych byl v nich.“ ([Jan 17:6; 1 Janův 4:16])

καὶ ε᾿γνὼρισα αυ᾿τοι̑ς τὸ ο῎νομά σου καὶ γνωρίσω ι῞να ἡ α᾿γάπη η῍ν η᾿γάπησάς με ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς η῏ κα᾿γώ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

וַאודּעֵת אֵנֻון שׁמָך ומַודַּע אנָא דּחֻובָּא הַו דַּאחֵבתָּני נֵהוֵא בּהֻון וֵאנָא אֵהוֵא בּהֻון׃ ס

[(4) John 18, 01]

אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו אֶל מֵעֵבֶר לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִכְנַס עִם תַּלְמִידָיו אֶל גַּן אֲשֶׁר הָיָה שָׁם.

וַיְכַל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּצֵא עִם-תַּלְמִידָיו אֶל-עֵבֶר לַנַּחַל קִדְרוֺן וַיָּבֹא לַגָּן אֲשֶׁר שָׁם הוּא וְתַלְמִידָיו:

To když pověděl Ježíš, vyšel s učedlníky svými přes potok Cedron, kdež byla zahrada; do kteréžto všel on i učedlníci jeho.

Po těch slovech šel Ježíš se svými učedníky za potok Cedron(p), kde byla zahrada; a do ní vstoupil on i jeho učedníci. (p) ve SZ: Kidrón ([Matouš 26:36; Marek 14:32; Lukáš 22:39; 2 Samuelova 15:23])

ταυ̑τα ει᾿πών ᾽Ιησου̑ς ε᾿ξη̑λθεν σὺν τοι̑ς μαθηται̑ς αυ᾿του̑ πέραν του̑ χειμάρρου του̑ Κεδρών ο῞που η῟ν κη̑πος ει᾿ς ο῍ν ει᾿ση̑λθεν αυ᾿τὸς καὶ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑

הָלֵין אֵמַר יֵשֻׁוע וַנפַק עַם תַּלמִידַוהי לעֵברָא דַּרגֵלתָּא דּקֵדרֻון אַתַר דִּאית הוָת גַּנתָא אַיכָּא דּעַל הֻו ותַלמִידַוהי׃ ס

[(4) John 18, 02]

גַּם יְהוּדָה הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִכִּיר אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן פְּעָמִים רַבּוֹת נוֹעַד שָׁם יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו.

וִיהוּדָה הַמַּסְגִּיר יָדַע אֶת-הַמָּקוֺם הַהוּא כִּי יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו פְּעָמִים רַבּוֺת נוֺעֲדוּ שָׁם:

Věděl pak i Jidáš, zrádce jeho, to místo; nebo často chodíval tam Ježíš s učedlníky svými.

Také Jidáš, který ho zradil, znal to místo, neboť Ježíš tam se svými učedníky často býval. ([Matouš 26:47-Matouš 26:56; Marek 14:43-Marek 14:52; Lukáš 22:47-Lukáš 22:53 Lukáš 21:37 Lukáš 22:39])

η῎̑δει δὲ καὶ ᾽Ιούδας ὁ παραδιδοὺς αυ᾿τὸν τὸν τόπον ο῞τι πολλάκις συνήχθη ᾽Ιησου̑ς ε᾿κει̑ μετὰ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑

יָדַע הוָא דֵּין אָף יִהֻודָא מַשׁלמָנָא לדֻוכּתָא הָי מֵטֻל דּסַגִּי זַבנָא כָּנֵשׁ הוָא תַּמָן יֵשֻׁוע עַם תַּלמִידַוהי׃

[(4) John 18, 03]

לָקַח יְהוּדָה קְבוּצַת חַיָּלִים וְגַם מְשָׁרְתִים מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים, וּבָא לְשָׁם בְּלַפִּידִים וּבִמְנוֹרוֹת וּבִכְלֵי נֶשֶׁק.

וַיִּקַּח יְהוּדָה אֶת-הַגְּדוּד וְאֶת-הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וַיָּבֹא שָׁם בְּנֵרוֺת וְלַפִּידִים וּכְלֵי-נָשֶׁק:

Protož Jidáš pojav zástup, a od předních kněží {biskupů} a farizeů služebníky, přišel tam s lucernami a s pochodněmi a s zbrojí.

Jidáš vzal s sebou oddíl vojáků, k tomu stráž od velekněží a farizeů, a přišli tam s pochodněmi, lucernami a zbraněmi.

ὁ ου῏ν ᾽Ιούδας λαβών τὴν σπει̑ραν καὶ ε᾿κ τω̑ν α᾿ρχιερέων καὶ ε᾿κ τω̑ν Φαρισαίων ὑπηρέτας ε῎ρχεται ε᾿κει̑ μετὰ φανω̑ν καὶ λαμπάδων καὶ ο῞πλων

הֻו הָכִיל יִהֻודָא דּבַר אֵספִּיר ומֵן לוָת רַבַּי־כָּהנֵא וַפרִישֵׁא דּבַר דַּחשֵׁא וֵאתָא לתַמָן עַם נַפטִרֵא ולַמפִּידֵא וזַינָא׃ ס

[(4) John 18, 04]

יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע כָּל מַה שֶּׁיָּבוֹא עָלָיו, יָצָא וְאָמַר לָהֶם: "אֶת מִי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?"

וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֵת כָּל-אֲשֶׁר יְבֹאֶנּוּ וַיֵּצֵא וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת-מִי תְבַקֵּשׁוּן:

Ježíš pak věda všecko, což přijíti mělo na něj, vyšed, řekl jim: Koho hledáte?

Ježíš, který věděl všecko, co ho má potkat, vyšel a řekl jim: „Koho hledáte?“

᾽Ιησου̑ς ου῏ν ει᾿δώς πάντα τὰ ε᾿ρχόμενα ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ε᾿ξη̑λθεν καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς τίνα ζητει̑τε

יֵשֻׁוע דֵּין דּיָדַע הוָא כֻּל מֵדֵּם דָּאתֵא עלַוהי נפַק וֵאמַר להֻון למַן בָּעֵין אנתֻּון׃

[(4) John 18, 05]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֶת יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת." אָמַר לָהֶם: "אֲנִי הוּא". גַּם יְהוּדָה הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הָיָה שָׁם.

וַיַעֲנוּ אֹתוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא וִיהוּדָה הַמַּסְגִּיר עֹמֵד אֶצְלָם:

Odpověděli jemu: Ježíše Nazaretského. Řekl jim Ježíš: Jáť jsem. Stál pak s nimi i Jidáš, zrádce jeho.

Odpověděli mu: „Ježíše Nazaretského(q).“ Řekl jim: „To jsem já(r).“ Stál s nimi i Jidáš, který ho zradil. (q) ř: Nazorejského (r) var: + Ježíš

α᾿πεκρίθησαν αυ᾿τω̑ ᾽Ιησου̑ν τὸν Ναζωραι̑ον λέγει αυ᾿τοι̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι εἱστήκει δὲ καὶ ᾽Ιούδας ὁ παραδιδοὺς αυ᾿τὸν μετ῾ αυ᾿τω̑ν

אָמרִין לֵה ליֵשֻׁוע נָצרָיָא אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵנָא אנָא קָאֵם הוָא דֵּין אָף יִהֻודָא מַשׁלמָנָא עַמהֻון׃

[(4) John 18, 06]

כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ "אֲנִי הוּא", נָסוֹגוּ לְאָחוֹר וְנָפְלוּ אַרְצָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם ישׁוּעַ אֲנִי הוּא וַיִּסֹּגוּ אָחוֺר וַיִּפְּלוּ אָרְצָה:

A jakž řekl jim: Já jsem, postoupili nazpět, a padli na zem.

Jakmile jim řekl ‚to jsem já‘, couvli a padli na zem. ([Žalmy 129:5])

ὡς ου῏ν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿γὼ ει᾿μι α᾿πη̑λθον ει᾿ς τὰ ο᾿πίσω καὶ ε῎πεσαν χαμαί

וכַד אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע דֵּאנָא אנָא אֵזַלו לבֵסתַּרהֻון וַנפַלו עַל אַרעָא׃

[(4) John 18, 07]

שׁוּב שָׁאַל אוֹתָם: "אֶת מִי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?" הֵשִׁיבוּ: "אֶת יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת".

וַיּוֺסֶף וַיִּשְׁאַל אֹתָם אֶת-מִי תְבַקֵּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֶת-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי:

I otázal se jich opět: Koho hledáte? A oni řekli: Ježíše Nazaretského.

Opět se jich otázal: „Koho hledáte?“ A oni řekli: „Ježíše Nazaretského.“

πάλιν ου῏ν ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τούς τίνα ζητει̑τε οἱ δὲ ει῏παν ᾽Ιησου̑ν τὸν Ναζωραι̑ον

תֻּוב שַׁאֵל אֵנֻון יֵשֻׁוע למַן בָּעֵין אנתֻּון הֵנֻון דֵּין אֵמַרו ליֵשֻׁוע נָצרָיָא׃

[(4) John 18, 08]

עָנָה יֵשׁוּעַ: "אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֲנִי הוּא. לָכֵן אִם אוֹתִי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים, הַנִּיחוּ לְאֵלֶּה לָלֶכֶת" -

וַיַעַן יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי אֲנִי הוּא עַל-כֵּן אִם-אֹתִי תְבַקְשׁוּ הַנִּיחוּ לָאֵלֶּה וְיֵלֵכוּ:

Odpověděl Ježíš: Pověděl jsem vám, že já jsem. Poněvadž tedy mne hledáte, nechtež těchto, ať odejdou.

Ježíš odpověděl: „Řekl jsem vám, že jsem to já. Hledáte-li mne, nechte ostatní odejít.“

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ει῏πον ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι ει᾿ ου῏ν ε᾿μὲ ζητει̑τε α῎φετε τούτους ὑπάγειν

אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵמרֵת לכֻון דֵּאנָא אנָא וֵאן לִי בָּעֵין אנתֻּון שׁבֻוקו להָלֵין אָזִלין׃

[(4) John 18, 09]

לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר שֶׁאָמַר, "מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי לֹא אָבַד לִי אִישׁ".

לְהָקִים הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמָר מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי לֹא-אָבַד לִי אַף-אֶחָד:

Aby se naplnila řeč, kterouž byl pověděl: Z těch, kteréž jsi mi dal, neztratil jsem žádného.

Tak se mělo naplnit slovo, které řekl: ‚Z těch, které jsi mi dal, neztratil jsem ani jednoho.‘ ([Jan 6:39 Jan 17:12])

ι῞να πληρωθη̑ ὁ λόγος ο῍ν ει῏πεν ο῞τι ου῍ς δέδωκάς μοι ου᾿κ α᾿πὼλεσα ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ου᾿δένα

דּתֵשׁלַם מֵלתָא דֵּאמַר דַּאילֵין דּיַהבתּ לִי לָא אַובּדֵת מֵנהֻון אָפלָא חַד׃ ס

[(4) John 18, 10]

אָז שָׁלַף שִׁמְעוֹן כֵּיפָא חֶרֶב שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ, הִכָּה בְּעַבְדּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְקִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית. שֵׁם הָעֶבֶד הָיָה מֶלֶךְ.

וְחֶרֶב הָיְתָה בִּידֵי שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וַיִּשְׁלֹף אֹתָהּ וַיַּךְ אֶת-עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיְקַצֵּץ אֶת-אָזְנוֺ הַיְמָנִית וְשֵׁם הָעֶבֶד מַלְכוֺס:

Tedy Šimon Petr, maje meč, vytrhl jej, a udeřil služebníka nejvyššího kněze {biskupova}, a uťal mu ucho jeho pravé. Bylo pak jméno služebníka toho Malchus.

Šimon Petr vytasil meč, který měl u sebe, zasáhl jednoho veleknězova sluhu a uťal mu ucho. Ten sluha se jmenoval Malchos.

Σίμων ου῏ν Πέτρος ε῎χων μάχαιραν ει῞λκυσεν αυ᾿τὴν καὶ ε῎παισεν τὸν του̑ α᾿ρχιερέως δου̑λον καὶ α᾿πέκοψεν αυ᾿του̑ τὸ ω᾿τάριον τὸ δεξιόν η῟ν δὲ ο῎νομα τω̑ δούλω Μάλχος

שֵׁמעֻון דֵּין כִּאפָא אִית הוָא עלַוהי סַפסִרָא ושַׁמטָה וַמחָיהי לעַבדֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ושַׁקלָה אֵדנֵה דּיַמִינָא שׁמֵה דֵּין דּעַבדָּא מָלֵך׃ ס

[(4) John 18, 11]

אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל כֵּיפָא: "הָשֵׁב אֶת הַחֶרֶב אֶל נְדָנָהּ. הַאִם לֹא אֶשְׁתֶּה אֶת הַכּוֹס שֶׁנָּתַן לִי הָאָב?"

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-פֶּטְרוֺס חָשֵׁב חַרְבְּךׇ אֶל-נְדָנָהּ הַאִם אֶת-כּוֺס אֲשֶׁר נָתַן-לִי אָבִי אֲנִי לֹא-אֶשְׁתֶּנָּה:

I řekl Ježíš Petrovi: Schovej meč svůj do pošvy. Což nemám píti kalicha, kterýž mi dal Otec?

Ježíš řekl Petrovi: „Schovej ten meč do pochvy! Což nemám pít kalich, který mi dal Otec?“ ([Ezechiel 21:35; Matouš 20:22 Matouš 26:39; Marek 10:38 Marek 14:36; Lukáš 22:42])

ει῏πεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς τω̑ Πέτρω βάλε τὴν μάχαιραν ει᾿ς τὴν θήκην τὸ ποτήριον ο῍ δέδωκέν μοι ὁ πατὴρ ου᾿ μὴ πίω αυ᾿τό

וֵאמַר יֵשֻׁוע לכִאפָא סִים סַפסִרָא בּחֵלתָה כָּסָא דּיַהב לִי אָבי לָא אֵשׁתֵּיוהי׃ ס

[(4) John 18, 12]

הַחַיָּלִים וּמְפַקְּדָם עִם הַמְשָׁרְתִים מִטַּעַם רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים אָחֲזוּ בְּיֵשׁוּעַ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ.

וְהַגְּדוּד וְשַׂר הָאֶלֶף וּמְשָׁרְתֵי הַיְּהוּדִים תָּפְשׂוּ אָז אֶת-יֵשׁוּעַ וַיַּאַסְרֻהוּ:

Tedy zástup a hejtman a služebníci Židovští jali Ježíše, a svázali jej.

Vojáci s důstojníkem a židovská stráž se zmocnili Ježíše a spoutali ho.

ἡ ου῏ν σπει̑ρα καὶ ὁ χιλίαρχος καὶ οἱ ὑπηρέται τω̑ν ᾽Ιουδαίων συνέλαβον τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε῎δησαν αυ᾿τὸν

הָידֵּין אֵספִּיר וכִּלִיַרכֵא ודַחשֵׁא דִּיהֻודָיֵא אַחדֻּוהי ליֵשֻׁוע וַאסרֻוהי׃

[(4) John 18, 13]

הֵם הוֹלִיכוּהוּ תְּחִלָּה אֶל חָנָן, שֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה.

וַיֹּלִיכֻהוּ בָרִאשׁוֺנָה אֶל-חָנָן כִּי הוּא הָיָה חֹתֵן קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל בַּשָּׁנָה הַהִיא:

A vedli ho k Annášovi nejprvé; nebo byl test Kaifášův, kterýž byl nejvyšším knězem {biskupem} toho léta.

Přivedli ho nejprve k Annášovi; byl totiž tchánem Kaifáše, který byl toho roku veleknězem. ([Matouš 26:57; Marek 14:53; Lukáš 22:54])

καὶ η῎γαγον πρὸς ῞Ανναν πρω̑τον η῟ν γὰρ πενθερὸς του̑ Καιάφα ο῍ς η῟ν α᾿ρχιερεὺς του̑ ε᾿νιαυτου̑ ε᾿κείνου

וַאיתּיֻוהי לוָת חַנָן לֻוקדַם מֵטֻל דַּחמֻוהי הוָא דּקַיָפָא הַו דִּאיתַוהי הוָא רַבּ־כָּהנֵא דּשַׁנתָּא הָי׃

[(4) John 18, 14]

קַיָּפָא הוּא שֶׁיָּעַץ לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַפְּרוּשִׁים כִּי מוּטָב שֶׁיָּמוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הָעָם.

הוּא קַיָּפָא אֲשֶׁר בַּעֲצָתוֺ לַיְּהוּדִים הִגִּיד כִּי טוֺב אֲשֶׁר יֹאבַד אִישׁ-אֶחָד בְּעַד כָּל-הָעָם:

Kaifáš pak byl ten, kterýž byl radu dal Židům, že by užitečné bylo, aby člověk jeden umřel za lid.

Byl to ten Kaifáš, který poradil židům, že je lépe, aby jeden člověk zemřel za lid. ([Jan 11:49])

η῟ν δὲ Καιάφας ὁ συμβουλεύσας τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ο῞τι συμφέρει ε῞να α῎νθρωπον α᾿ποθανει̑ν ὑπὲρ του̑ λαου̑

אִיתַוהי הוָא דֵּין קַיָפָא הַו דַּמלַך לִיהֻודָיֵא דּפַקָח דּחַד גַּברָא נמֻות חלָף עַמָא׃ ס

[(4) John 18, 15]

שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְתַלְמִיד אַחֵר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. אוֹתוֹ תַּלְמִיד הָיָה מֻכָּר לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהוּא נִכְנַס עִם יֵשׁוּעַ לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,

וְשִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וְתַלְמִיד אַחֵר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ וְהַתַּלְמִיד הַהוּא נוֺדָע הָיָה לַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיָּבֹא עִם-יֵשׁוּעַ לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל:

Šel pak za Ježíšem Šimon Petr a jiný učedlník. A ten učedlník byl znám nejvyššímu knězi {biskupovi}, i všel s Ježíšem do síně nejvyššího kněze {biskupovy}.

Za Ježíšem šel Šimon Petr a jiný učedník. Ten učedník byl znám veleknězi a vešel s Ježíšem do nádvoří veleknězova domu.

η᾿κολούθει δὲ τω̑ ᾽Ιησου̑ Σίμων Πέτρος καὶ α῎λλος μαθητής ὁ δὲ μαθητὴς ε᾿κει̑νος η῟ν γνωστὸς τω̑ α᾿ρχιερει̑ καὶ συνειση̑λθεν τω̑ ᾽Ιησου̑ ει᾿ς τὴν αυ᾿λὴν του̑ α᾿ρχιερέως

שֵׁמעֻון דֵּין כִּאפָא וחַד מֵן תַּלמִידֵא אחרָנֵא אָתֵין הוַו בָּתרֵה דּיֵשֻׁוע להַו דֵּין תַּלמִידָא יָדַע הוָא לֵה רַבּ־כָּהנֵא ועַל עַם יֵשֻׁוע לדָרתָּא׃

[(4) John 18, 16]

אֲבָל כֵּיפָא עָמַד בַּחוּץ עַל־יַד הַשַּׁעַר. יָצָא הַתַּלְמִיד הָאַחֵר, הַמֻּכָּר לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, דִבֵּר עִם הַשּׁוֹעֶרֶת וְהִכְנִיס אֶת כֵּיפָא.

וּפֶטְרוֺס עָמַד מִחוּץ לַשָּׁעַר וַיֵּצֵא הַתַּלְמִיד הָאַחֵר הַנּוֺדָע לַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיְדַבֵּר אֶל-הַשֹּׁעֶרֶת וַיָּבֵא אֶת-פֶּטָרוֺס הַבָּיְתָה:

Ale Petr stál u dveří vně. I vyšel ten druhý učedlník, kterýž byl znám nejvyššímu knězi {biskupovi}, a promluvil s vrátnou, i uvedl tam Petra.

Petr zůstal venku před vraty. Ten druhý učedník, který byl znám veleknězi, vyšel, promluvil s vrátnou a zavedl Petra dovnitř.

ὁ δὲ Πέτρος εἱστήκει πρὸς τη̑ θύρα ε῎ξω ε᾿ξη̑λθεν ου῏ν ὁ μαθητὴς ὁ α῎λλος ὁ γνωστὸς του̑ α᾿ρχιερέως καὶ ει῏πεν τη̑ θυρωρω̑ καὶ ει᾿σήγαγεν τὸν Πέτρον

שֵׁמעֻון דֵּין קָאֵם הוָא לבַר לוָת תַּרעָא וַנפַק הַו תַּלמִידָא אחרִנָא דּיָדַע הוָא לֵה רַבּ־כָּהנֵא וֵאמַר לנָטרַת תַּרעָא וַאעלֵה לשֵׁמעֻון׃ ס

[(4) John 18, 17]

אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת הַשּׁוֹעֶרֶת אֶל כֵּיפָא: "הֲרֵי גַּם אַתָּה מִתַּלְמִידֵי הָאִישׁ הַזֶּה!" הוּא הֵשִׁיב: "לֹא, אֵינֶנִּי".

וַתֹּאמֶר הָאָמָה הַשֹּׁעֶרֶת אֶל-פֶּטְרוֺס הֲלֹא גַם-אַתָּה מִתַּלְמִידֵי הָאִישׁ הַזֶּה וַיֹּאמֶר לֹא אָנִי:

Tedy řekla Petrovi děvka vrátná: Nejsi-liž i ty z učedlníků člověka toho? Řekl on: Nejsem.

Tu řekla služka vrátná Petrovi: „Nepatříš i ty k učedníkům toho člověka?“ On řekl: „Nepatřím.“ ([Matouš 26:69; Marek 14:67; Lukáš 22:56])

λέγει ου῏ν τω̑ Πέτρω ἡ παιδίσκη ἡ θυρωρός μὴ καὶ σὺ ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν ει῏ του̑ α᾿νθρὼπου τούτου λέγει ε᾿κει̑νος ου᾿κ ει᾿μί

אֵמרַת דֵּין עלַימתָא נָטרַת תַּרעָא לשֵׁמעֻון למָא אָף אַנתּ מֵן תַּלמִידַוהי אַנתּ דּהָנָא גַּברָא אָמַר לָה לָא׃ ס

[(4) John 18, 18]

אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הָעֲבָדִים וְהַמְשָׁרְתִים לְיַד הַמְּדוּרָה שֶׁהִדְלִיקוּ בִּגְלַל הַקּוֹר, וְהִתְחַמְּמוּ. גַּם כֵּיפָא עָמַד אִתָּם וְהִתְחַמֵּם.

וְשָׁם עָמְדוּ הָעֲבָדִים וְהַמְשָׁרְתִים וַיְבַעֲרוּ גֶחָלִים לְהִתְחַמֵּם מִפְּנֵי הַקֹּר וַיַּעֲמֹד גַּם-פֶּטְרוֺס עִמָּהֶם וַיִּתְחַמָּם:

Stáli pak tu služebníci a pacholci, kteříž oheň udělali, nebo zima bylo, i zhřívali se. A byl s nimi také i Petr, stoje a zhřívaje se.

Poněvadž bylo chladno, udělali si sluhové a strážci oheň a stáli kolem něho, aby se ohřáli. I Petr stál s nimi a ohříval se. ([Matouš 26:58; Marek 14:54; Lukáš 22:55])

εἱστήκεισαν δὲ οἱ δου̑λοι καὶ οἱ ὑπηρέται α᾿νθρακιὰν πεποιηκότες ο῞τι ψυ̑χος η῟ν καὶ ε᾿θερμαίνοντο η῟ν δὲ καὶ ὁ Πέτρος μετ῾ αυ᾿τω̑ν ἑστώς καὶ θερμαινόμενος

וקָימִין הוַו עַבדֵּא ודַחשֵׁא וסָימִין הוַו נֻורָא דּנֵשׁחנֻון מֵטֻל דּקַרִישׁ הוָא קָאֵם הוָא דֵּין אָף שֵׁמעֻון עַמהֻון ושָׁחֵן׃

[(4) John 18, 19]

שָׁאַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת יֵשׁוּעַ עַל־אוֹדוֹת תַּלְמִידָיו וְתוֹרָתוֹ.

וַיִּשְׁאַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל אֶת-יֵשׁוּעַ עַל-תַּלְמִידָיו וְעַל-תּוֺרָתוֺ:

Tedy nejvyšší kněz {biskup} tázal se Ježíše o učedlnících jeho a o učení jeho.

Velekněz se dotazoval Ježíše na jeho učedníky a na jeho učení.

ὁ ου῏ν α᾿ρχιερεὺς η᾿ρὼτησεν τὸν ᾽Ιησου̑ν περὶ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ καὶ περὶ τη̑ς διδαχη̑ς αυ᾿του̑

רַבּ־כָּהנֵא דֵּין שַׁאלֵה ליֵשֻׁוע עַל תַּלמִידַוהי ועַל יֻולפָּנֵה׃

[(4) John 18, 20]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי בְּגָלוּי דִּבַּרְתִּי אֶל הָעוֹלָם. תָּמִיד לִמַּדְתִּי בְּבֵית כְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְהָלִים כָּל הַיְּהוּדִים, וְלֹא דִּבַּרְתִּי דָּבָר בַּסֵּתֶר.

וַיַּעַן אֹתוֺ יֵשׁוּעַ אֲנֹכִי לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ דִּבַּרְתִּי אֶל-הָעוֺלָם וְתָמִיד לִמַּדְתִּי בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר שָׁם כָּל-הַיְּהוּדִים נִקְהָלִים וְלֹא-דִבַּרְתִּי דָבָר בַּסָּתֶר:

Odpověděl jemu Ježíš: Já zjevně mluvil jsem světu, já vždycky učíval jsem v škole a v chrámě, kdež se odevšad Židé scházejí, a tajně jsem nic nemluvil.

Ježíš mu řekl: „Já jsem mluvil k světu veřejně. Vždycky jsem učil v synagóze a v chrámě, kde se shromažďují všichni židé, a nic jsem neříkal tajně. ([Matouš 26:55; Marek 14:49; Lukáš 22:53; Izajáš 45:19])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ᾽Ιησου̑ς ε᾿γώ παρρησία λελάληκα τω̑ κόσμω ε᾿γώ πάντοτε ε᾿δίδαξα ε᾿ν συναγωγη̑ καὶ ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ο῞που πάντες οἱ ᾽Ιουδαι̑οι συνέρχονται καὶ ε᾿ν κρυπτω̑ ε᾿λάλησα ου᾿δέν

וֵאמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵנָא עִין בַּגלֵא מַללֵת עַם עַמָא וַבכֻלזבַן אַלפֵת בַּכנֻושׁתָּא וַבהַיכּלָא אַיכָּא דּכֻלהֻון יִהֻודָיֵא מֵתכַּנשִׁין ומֵדֵּם בּטֻושׁיָא לָא מַללֵת׃

[(4) John 18, 21]

מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי? שְׁאַל נָא אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ, מַה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם. הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאֲנִי אָמַרְתִּי."

וְלָמָּה-זֶּה תִּשְׁאָלֵנִי שְׁאַל-נָא אֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דְבָרָי הִנָּם יֹדְעִים אֶת-אֲשֶׁר הוֺרֵיתִי:

Co se mne ptáš? Ptej se těch, kteříž slýchali, co jsem jim mluvil. Aj, tiť vědí, co jsem já mluvil.

Proč se mě ptáš? Zeptej se těch, kteří slyšeli, co jsem říkal. Ti přece vědí, co jsem řekl.“

τί με ε᾿ρωτα̑ς ε᾿ρὼτησον τοὺς α᾿κηκοότας τί ε᾿λάλησα αυ᾿τοι̑ς ι῎δε ου῟τοι οι῎δασιν α῍ ει῏πον ε᾿γὼ

מָנָא משַׁאֵל אַנתּ לִי שַׁאֵל להָנֻון דַּשׁמַעו מָנָא מַללֵת עַמהֻון הָא הֵנֻון יָדעִין כֻּל מֵדֵּם דֵּאמרֵת׃ ס

[(4) John 18, 22]

לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת, סָטַר אַחַד הַמְשָׁרְתִים הָעוֹמְדִים שָׁם עַל לֶחְיוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "כָּכָה אַתָּה עוֹנֶה לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל?"

וַיְהִי כְּדַבְּרוֺ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּךְ אֶחָד הַמְשָׁרְתִים הָעֹמֵד שָׁם אֶת-יֵשׁוּעַ עַל-הַלְּחִי וַיֹּאמַר הֲכָזֹאת תַּעֲנֶה אֶת-הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל:

A když on to pověděl, jeden z služebníků, stoje tu, dal hůlkou Ježíšovi, řka: Tak-liž odpovídáš nejvyššímu knězi {biskupovi}?

Po těch slovech jeden ze strážců, který stál poblíž, udeřil Ježíše do obličeje a řekl: „Tak se odpovídá veleknězi?“ ([Skutky apoštolské 23:2])

ταυ̑τα δὲ αυ᾿του̑ ει᾿πόντος ει῟ς παρεστηκώς τω̑ν ὑπηρετω̑ν ε῎δωκεν ρ᾿άπισμα τω̑ ᾽Ιησου̑ ει᾿πὼν ου῞τως α᾿ποκρίνη τω̑ α᾿ρχιερει̑

וכַד הָלֵין אֵמַר חַד מֵן דַּחשֵׁא דּקָאֵם הוָא מחָיהי עַל פַּכֵּה ליֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה הָכַנָא יָהֵב אַנתּ פֵּתגָמָא לרַבּ־כָּהנֵא׃

[(4) John 18, 23]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם דִּבַּרְתִּי רָעָה, הָעֵד עַל הָרָעָה. אַךְ אִם נְכוֹנָה, מַדּוּעַ תַּכֵּנִי?"

וַיַּעַן אֹתוֺ יֵשׁוּעַ אִם-רָעָה דִבַּרְתִּי עֲנֵה בִי אֶת-הָרָעָה וְאִם-נְכוֺנָה עַל-מֶה הִכִּיתָנִי:

Odpověděl mu Ježíš: Mluvil-li jsem zle, svědectví vydej o zlém; pakli dobře, proč mne tepeš?

Ježíš mu odpověděl: „Řekl-li jsem něco špatného, prokaž, že je to špatné. Jestliže to bylo správné, proč mě biješ?“

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ᾽Ιησου̑ς ει᾿ κακω̑ς ε᾿λάλησα μαρτύρησον περὶ του̑ κακου̑ ει᾿ δὲ καλω̑ς τί με δέρεις

ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אֵן בִּישָׁאיִת מַללֵת אַסהֵד עַל בִּישׁתָּא וֵאן דֵּין שַׁפִּיר למָנָא מחַיתָּני סּ סּ׃

[(4) John 18, 24]

אָז שָׁלַח אוֹתוֹ חָנָן אָסוּר בַּאֲזִקִּים אֶל קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

וְחָנָן שָׁלַח אֹתוֺ אָסוּר אֶל-קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל:

I poslal jej Annáš svázaného k Kaifášovi nejvyššímu knězi {biskupovi}.

Annáš jej tedy poslal spoutaného k veleknězi Kaifášovi.

α᾿πέστειλεν ου῏ν αυ᾿τὸν ὁ ῞Αννας δεδεμένον πρὸς Καιάφαν τὸν α᾿ρχιερέα

חַנָן דֵּין שַׁדַּר ליֵשֻׁוע כַּד אַסִיר לוָת קַיָפָא רַבּ־כָּהנֵא׃ ס

[(4) John 18, 25]

כַּאֲשֶׁר שִׁמְעוֹן כֵּיפָא הָיָה עוֹמֵד וּמִתְחַמֵּם, אָמְרוּ לוֹ: "הֲלֹא גַּם אַתָּה מִתַּלְמִידָיו!" הִכְחִישׁ וְאָמַר: "לֹא, אֵינֶנִּי."

וְשִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס עֹמֵד וּמִתְחַמֵּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא גַם-אַתָּה מִתַּלְמִידָיו וַיְכַחֵשׁ וַיֹּאמֶר לֹא אָנִי:

Stál pak Šimon Petr, a zhříval se. Tedy řekli jemu: Nejsi-liž i ty z učedlníků jeho? Zapřel on a řekl: Nejsem.

Šimon Petr stál ještě u ohně a ohříval se. Řekli mu: „Nejsi i ty z jeho učedníků?“ On to zapřel: „Nejsem.“ ([Matouš 26:69-Matouš 26:75; Marek 14:66-Marek 14:72; Lukáš 22:56-Lukáš 22:62 Jan 18:17])

η῟ν δὲ Σίμων Πέτρος ἑστώς καὶ θερμαινόμενος ει῏πον ου῏ν αυ᾿τω̑ μὴ καὶ σὺ ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ ει῏ η᾿ρνήσατο ε᾿κει̑νος καὶ ει῏πεν ου᾿κ ει᾿μί

ושֵׁמעֻון כִּאפָא קָאֵם הוָא ושָׁחֵן וָאמרִין לֵה למָא אָף אַנתּ חַד מֵן תַּלמִידַוהי אַנתּ והֻו כּפַר וֵאמַר לָא הוִית׃

[(4) John 18, 26]

אֶחָד מֵעַבְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, קְרוֹב מִשְׁפָּחָה לְזֶה אֲשֶׁר כֵּיפָא קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ, אָמַר: "הֲרֵי רְאִיתִיךָ בַּגָּן אִתּוֹ!"

וְאֶחָד מֵעַבְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל מוֺדָע לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר קִצֵּץ פֶּטְרוֺס אֶת-אָזְנוֺ אָמַר אֵלָיו הֲלֹא אֲנִי רְאִיתִיךׇ עִמּוֺ בַּגָּן:

Dí jemu jeden z služebníků nejvyššího kněze {biskupových}, příbuzný toho, kterémuž Petr uťal ucho: Zdaž jsem já tebe neviděl s ním v zahradě?

Jeden z veleknězových sluhů, příbuzný toho, jemuž Petr uťal ucho, řekl: „Což jsem tě s ním neviděl v zahradě?“ ([Jan 18:10])

λέγει ει῟ς ε᾿κ τω̑ν δούλων του̑ α᾿ρχιερέως συγγενὴς ω῍ν ου῟ α᾿πέκοψεν Πέτρος τὸ ω᾿τίον ου᾿κ ε᾿γὼ σε ει῏δον ε᾿ν τω̑ κήπω μετ῾ αυ᾿του̑

אָמַר לֵה חַד מֵן עַבדֵּא דּרַבּ־כָּהנֵא אחיָנֵה דּהַו דַּפסַק הוָא שֵׁמעֻון אֵדנֵה לָא אֵנָא חזִיתָך עַמֵה בּגַנתָא׃

[(4) John 18, 27]

שׁוּב הִכְחִישׁ כֵּיפָא וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.

וַיּוֺסֶף פֶּטְרוֺס וַיְכַחֵשׁ וּבְרֶגַע זֶה קָרָא הַתַּרְנְגֹל:

Tedy Petr opět zapřel. A hned kohout zazpíval.

Petr opět zapřel; a vtom zakokrhal kohout. ([Jan 13:38])

πάλιν ου῏ν η᾿ρνήσατο Πέτρος καὶ ευ᾿θέως α᾿λέκτωρ ε᾿φὼνησεν

ותֻוב כּפַר שֵׁמעֻון ובָה בּשָׁעתָא קרָא תַּרנָגלָא סס׃

[(4) John 18, 28]

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הוֹלִיכוּ אֶת יֵשׁוּעַ מִבֵּית קַיָּפָא אֶל בֵּית הַמִּמְשָׁל. הֵם לֹא נִכְנְסוּ לְבֵית הַמִּמְשָׁל, פֶּן יִטָּמְאוּ וְלֹא יוּכְלוּ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח.

וַיּוֺלִיכוּ אֶת-יֵשׁוּעַ מִבֵּית קַיָּפָא אֶל-בֵּית הַמִּשְׁפָּט כַּעֲלוֺת הַבֹּקֶר וְהֶם לֹא בָאוּ לְתוֺךְ בֵּית הַמִּשְׁפָּט לְבִלְתִּי יִטַּמְּאוּ וְלֹא יוּכְלוּ לֶאֱכֹל אֶת-הַפָּסַח:

I vedli Ježíše od Kaifáše do radného domu, a bylo ráno. Oni pak nevešli do radného domu, aby se nepoškvrnili, ale aby jedli beránka.

Od Kaifáše vedli Ježíše do místodržitelského paláce. Bylo časně zrána. Židé sami do paláce nevešli, aby se neposkvrnili a mohli jíst velikonočního beránka. ([Matouš 27:1-Matouš 27:2; Marek 15:1; Lukáš 23:1])

α῎γουσιν ου῏ν τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿πὸ του̑ Καιάφα ει᾿ς τὸ πραιτὼριον η῟ν δὲ πρωι̑ καὶ αυ᾿τοὶ ου᾿κ ει᾿ση̑λθον ει᾿ς τὸ πραιτὼριον ι῞να μὴ μιανθω̑σιν α᾿λλὰ φάγωσιν τὸ πάσχα

אַיתּיֻוהי דֵּין ליֵשֻׁוע מֵן לוָת קַיָפָא לַפּרֵטָורִין וִאיתַוהי הוָא צַפרָא והֵנֻון לָא עַלו לַפּרֵטָורִין דּלָא נֵתטַושֻׁון עַד אָכלִין פֵּצחָא׃

[(4) John 18, 29]

עַל כֵּן יָצָא פִּילָטוֹס אֲלֵיהֶם וְשָׁאַל: "בַּמֶּה אַתֶּם מַאֲשִׁימִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה?"

וַיֵּצֵא פִילָטוֺס אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר מַה-׹ִּׂיטְנָה תָבִיאוּ עַל-הָאִישׁ הַזֶּה:

Tedy vyšel k nim Pilát a řekl: Jakou žalobu vedete proti člověku tomuto?

Pilát vyšel k nim ven a řekl: „Jakou obžalobu vznášíte proti tomu člověku?“ ([Matouš 27:11-Matouš 27:14; Marek 15:2-Marek 15:5; Lukáš 23:2-Lukáš 23:5])

ε᾿ξη̑λθεν ου῏ν ὁ Πιλα̑τος ε῎ξω πρὸς αυ᾿τοὺς καὶ φησίν τίνα κατηγορίαν φέρετε κατὰ του̑ α᾿νθρὼπου τούτου

נפַק דֵּין פִּילַטָוס לבַר לוָתהֻון וֵאמַר להֻון מָנָא מֵאכַל־קַרצָא אִית לכֻון עַל גַּברָא הָנָא׃

[(4) John 18, 30]

עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "לוּלֵא הָיָה זֶה עוֹשֶׂה רָעָה, לֹא הָיִינוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ אֵלֶיךָ."

וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לוּלֵא הָיָה זֶה פֹּעֵל-אָוֶן לֹא הִסְגַּרְנוּ אֹתוֺ בְּיָדֶיךׇ:

Odpověděli a řekli jemu: Byť tento nebyl zločinec, nevydali bychom ho tobě.

Odpověděli: „Kdyby nebyl zločinec, nebyli bychom ti ho vydali.“

α᾿πεκρίθησαν καὶ ει῏παν αυ᾿τω̑ ει᾿ μὴ η῟ν ου῟τος κακὸν ποιω̑ν ου᾿κ α῎ν σοι παρεδὼκαμεν αυ᾿τόν

ענַו וָאמרִין לֵה אֵלֻו לָא עָבֵד בִּישָׁתָא הוָא אָפלָא לָך מַשׁלמִין הוַין לֵה׃

[(4) John 18, 31]

אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: "קְחוּ אוֹתוֹ אַתֶּם וְשִׁפְטוּהוּ עַל־פִּי תּוֹרַתְכֶם." אָמְרוּ לוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים: "אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהָמִית אִישׁ." -

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס קְחוּ אֹתוֺ אַתֶּם וְשִׁיפְטֻהוּ עַל-פִּי תוֺרַתְכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵין-לָנוּ כֹחַ לְהָמִית נֶפֶשׁ אָדָם:

I řekl jim Pilát: Vezměte vy jej, a podlé zákona svého suďte ho. I řekli mu Židé: Námť nesluší zabiti žádného.

Pilát jim řekl: „Vezměte si ho vy a suďte podle svého zákona!“ Židé mu odpověděli: „Nám není dovoleno nikoho popravit.“

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ Πιλα̑τος λάβετε αυ᾿τὸν ὑμει̑ς καὶ κατὰ τὸν νόμον ὑμω̑ν κρίνατε αυ᾿τόν ει῏πον αυ᾿τω̑ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ἡμι̑ν ου᾿κ ε῎ξεστιν α᾿ποκτει̑ναι ου᾿δένα

אָמַר להֻון פִּילַטָוס דֻּוברֻוהי אַנתֻּון ודֻונֻוהי אַיך נָמֻוסכֻון אָמרִין לֵה יִהֻודָיֵא לָא שַׁלִיט לַן למֵקטַל לאנָשׁ׃

[(4) John 18, 32]

זֹאת לְמַעַן יִתְקַיֵּם הַדָּבָר שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ בְּרָמְזוֹ אֵיזֶה מָוֶת הָיָה עָתִיד לָמוּת.

לְמַלֹּאת דְּבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הִגִּיד מַה-יִּהְיֶה מוֺתוֺ אֲשֶׁר יוּמָת:

Aby se řeč Ježíšova naplnila, kterouž řekl, znamenaje, kterou by smrtí měl umříti.

To aby se naplnilo slovo Ježíšovo, kterým naznačil, jakou smrtí má zemřít. ([Jan 3:14 Jan 12:32-Jan 12:33])

ι῞να ὁ λόγος του̑ ᾽Ιησου̑ πληρωθη̑ ο῍ν ει῏πεν σημαίνων ποίω θανάτω η῎μελλεν α᾿ποθνήσκειν

דּתֵשׁלַם מֵלתָא דֵּאמַר יֵשֻׁוע כַּד מַודַּע בַּאינָא מַותָּא עתִיד דַּנמֻות׃ ס

[(4) John 18, 33]

פִּילָטוֹס נִכְנַס בַּחֲזָרָה לְבֵית הַמִּמְשָׁל, קָרָא לְיֵשׁוּעַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?"

וַיָּשָׁב פִּילָטוֺס אֶל-בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אֶל-יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

Tedy Pilát všel opět do radného domu, i povolal Ježíše a řekl jemu: Ty-li jsi král Židovský?

Pilát vešel opět do svého paláce, zavolal Ježíše a řekl mu: „Ty jsi král židovský?“

ει᾿ση̑λθεν ου῏ν πάλιν ει᾿ς τὸ πραιτὼριον ὁ Πιλα̑τος καὶ ε᾿φὼνησεν τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ σὺ ει῏ ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων

עַל דֵּין פִּילַטָוס לַפּרֵטָורִין וַקרָא ליֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו מַלכּהֻון דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 18, 34]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "הַאִם מִלִּבְּךָ אַתָּה אוֹמֵר זֹאת אוֹ שֶׁאֲחֵרִים אָמְרוּ לְךָ עַל־אוֹדוֹתַי?"

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲמִלִּבְּךׇ אַתָּה דֹבֵר כֵּן אוֺ כֵן הִגִּידוּ-לְךׇ עָלַי אֲחֵרִים:

Odpověděl Ježíš: Sám-li od sebe to pravíš, čili jiní tobě pověděli o mně?

Ježíš odpověděl: „Říkáš to sám od sebe, nebo ti to o mně řekli jiní?“

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς α᾿πὸ σεαυτου̑ σὺ του̑το λέγεις η῍ α῎λλοι ει῏πόν σοι περὶ ε᾿μου̑

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מֵן נַפשָׁך אֵמַרתּ הָדֵא אַו אחרָנֵא אֵמַרו לָך עלַי׃

[(4) John 18, 35]

עָנָה פִּילָטוֹס: "וְכִי יְהוּדִי אֲנִי? הֲרֵי עַמְּךָ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים מָסְרוּ אוֹתְךָ אֵלַי. מֶה עָשִׂיתָ?"

וַיַּעַן פִּילָטוֺס הֲכִי יְהוּדִי אֲנֹכִי הֵן עַמְּךׇ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִסְגִּירוּךׇ בְיָדִי מֶה עָשִׂתָה:

Odpověděl Pilát: Zdaliž jsem já Žid? Národ tvůj a přední kněží {biskupové} dali mi tebe. Co jsi učinil?

Pilát odpověděl: „Jsem snad žid? Tvůj národ a velekněží mi tě vydali. Čím ses provinil?“

α᾿πεκρίθη ὁ Πιλα̑τος μήτι ε᾿γώ ᾽Ιουδαι̑ός ει᾿μι τὸ ε῎θνος τὸ σὸν καὶ οἱ α᾿ρχιερει̑ς παρέδωκάν σε ε᾿μοί τί ε᾿ποίησας

אָמַר לֵה פִּילַטָוס למָא אֵנָא יִהֻודָיָא אנָא בּנַי עַמָך הֻו ורַבַּי־כָּהנֵא אַשׁלמֻוך לִי מָנָא עבַדּתּ׃

[(4) John 18, 36]

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. אִלּוּ הָיְתָה מַלְכוּתִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, הָיוּ מְשָׁרְתַי נִלְחָמִים שֶׁלֹּא אֶמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים; אֶלָּא שֶׁכָּעֵת מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִפֹּה."

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִן-הָעוֺלָם הַזֶּה אִלּוּ מִן-הָעוֺלָם הַזֶּה הָיְתָה מַלְכוּתִי מְשָׁרְתַי יִלָּחֲמוּ לִי לְבִלְתִּי אֶנָּתֵן בִּידֵי הַיְּהוּדִים אַךְ עַתָּה מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִפֹּה:

Odpověděl Ježíš: Království mé není z tohoto světa. Byť z tohoto světa bylo království mé, služebníci moji bránili by, abych nebyl vydán Židům. Ale nyní mé království není odsud.

Ježíš řekl: „Moje království není z tohoto světa. Kdyby mé království bylo z tohoto světa, moji služebníci by bojovali, abych nebyl vydán Židům; mé království však není odtud.“ ([Matouš 26:53])

α᾿πεκρίθη ᾽Ιησου̑ς ἡ βασιλεία ἡ ε᾿μὴ ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ του̑ κόσμου τούτου ει᾿ ε᾿κ του̑ κόσμου τούτου η῟ν ἡ βασιλεία ἡ ε᾿μή οἱ ὑπηρέται οἱ ε᾿μοὶ η᾿γωνίζοντο α῎ν ι῞να μὴ παραδοθω̑ τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις νυ̑ν δὲ ἡ βασιλεία ἡ ε᾿μὴ ου᾿κ ε῎στιν ε᾿ντευ̑θεν

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מַלכֻּותי דִּילי לָא הוָת מֵן הָנָא עָלמָא אֵלֻו מֵן עָלמָא הוָת הָנָא מַלכֻּותי מֵתכַּתּשִׁין הוַו משַׁמשָׁנַי דּלָא אֵשׁתּלֵם לִיהֻודָיֵא הָשָׁא דֵּין מַלכֻּותי דִּילי לָא הוָת מֵכָּא׃ ס

[(4) John 18, 37]

אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: "אִם כֵּן, אַתָּה מֶלֶךְ!" עָנָה יֵשׁוּעַ: "אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ; לְכָךְ אֲנִי נוֹלַדְתִּי וּלְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁאָעִיד עַל הָאֱמֶת. כָּל אֲשֶׁר הוּא מִן הָאֱמֶת שׁוֹמֵע לְקוֹלִי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֺס אִם-כֵּן מֶלֶךְ אָתָּה וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמַרְתָּ כִּי-מֶלֶךְ אָנִי לָזֹאת נוֺלַדְתִּי וְלָזֹאת בָּאתִי בָעוֺלָם לְהָעִיד עַל-הָאֱמֶת מִי אֲשֶׁר לָאֱמֶת יִשְׁמַע אֶת-קוֺלִי:

I řekl jemu Pilát: Tedy král jsi ty? Odpověděl Ježíš: Ty pravíš, že já král jsem. Jáť jsem se k tomu narodil, a proto jsem na svět přišel, abych svědectví vydal pravdě. Každý, kdož jest z pravdy, slyší hlas můj.

Pilát mu řekl: „Jsi tedy přece král?“ Ježíš odpověděl: „Ty sám říkáš, že jsem král. Já jsem se proto narodil a proto jsem přišel na svět, abych vydal svědectví pravdě. Každý, kdo je z pravdy, slyší můj hlas.“ ([Jan 8:14 Jan 8:47; 1 Timoteovi 6:13; 1 Janův 4:6])

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τω̑ ὁ Πιλα̑τος ου᾿κου̑ν βασιλεὺς ει῏ σύ α᾿πεκρίθη ὁ ᾽Ιησου̑ς σὺ λέγεις ο῞τι βασιλεύς ει᾿μι ε᾿γώ ει᾿ς του̑το γεγέννημαι καὶ ει᾿ς του̑το ε᾿λήλυθα ει᾿ς τὸν κόσμον ι῞να μαρτυρήσω τη̑ α᾿ληθεία πα̑ς ὁ ω῍ν ε᾿κ τη̑ς α᾿ληθείας α᾿κούει μου τη̑ς φωνη̑ς

אָמַר לֵה פִּילַטָוס מָדֵין מַלכָּא אַנתּ אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַנתּ אֵמַרתּ דּמַלכָּא אנָא אֵנָא להָדֵא יִלִיד אנָא וַלהָדֵא אֵתִית לעָלמָא דַּאסהֵד עַל שׁרָרָא כֻּל מַן דִּאיתַוהי מֵן שׁרָרָא שָׁמַע קָלי׃

[(4) John 18, 38]

אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: "מַהִי אֱמֶת?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֺס מָה הִיא הָאֱמֶת וְאַחֲרֵי דַבְּרוֺ כָזֹאת שָׁב אֶל-הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי לֹא-מָצָאתִי בוֺ עֲוֺן:

Dí jemu Pilát: Co jest pravda? A to pověděv, opět vyšel k Židům, a dí jim: Já na něm žádné viny nenalézám.

Pilát mu řekl: „Co je pravda?“ Po těch slovech vyšel opět k Židům a řekl jim: „Já na něm žádnou vinu nenalézám. ([Jan 19:4; Izajáš 53:9])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ Πιλα̑τος τί ε᾿στιν α᾿λήθεια καὶ του̑το ει᾿πών πάλιν ε᾿ξη̑λθεν πρὸς τοὺς ᾽Ιουδαίους καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ε᾿γώ ου᾿δεμίαν εὑρίσκω ε᾿ν αυ᾿τω̑ αι᾿τίαν

אָמַר לֵה פִּילַטָוס מָנַו שׁרָרָא וכַד אֵמַר הָדֵא נפַק לֵה תֻּוב לוָת יִהֻודָיֵא וֵאמַר להֻון אֵנָא אָפלָא חדָא עֵלתָא מֵשׁכַּח אנָא בֵּה׃

[(4) John 18, 39]

אֲבָל מִנְהָג הוּא אֶצְלְכֶם שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם אֶחָד בְּפֶסַח. רְצוֹנְכֶם שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם אֶת מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?"

וְהִנֵּה זֶה הַחֹק מֵאָז לְשַׁלַּח לָכֶם בַּפֶּסַח אֶחָד מֵהָאֲסִירִים לַחָפְשִׁי וְעַתָּה אִם-טוֺב בְּעֵינֵיכֶם אֲשַׁלַּח לָכֶם אֶת-מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

Ale jest obyčej váš, abych vám propustil jednoho na velikunoc. Chcete-liž tedy, ať vám propustím toho krále Židovského?

Je zvykem, že vám o Velikonocích propouštím na svobodu jednoho vězně. Chcete-li, propustím vám toho židovského krále.“ ([Matouš 27:15-Matouš 27:23; Marek 15:6-Marek 15:14; Lukáš 23:17-Lukáš 23:23])

ε῎στιν δὲ συνήθεια ὑμι̑ν ι῞να ε῞να α᾿πολύσω ὑμι̑ν ε᾿ν τω̑ πάσχα βούλεσθε ου῏ν α᾿πολύσω ὑμι̑ν τὸν βασιλέα τω̑ν ᾽Ιουδαίων

עיָדָא דֵּין אִית לכֻון דּחַד אֵשׁרֵא לכֻון בּפֵצחָא צָבֵין אנתֻּון הָכִיל אֵשׁרֵא לכֻון להָנָא מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 18, 40]

הֵשִׁיבוּ וְצָעֲקוּ: "לֹא אֶת זֶה אֶלָּא אֶת בַּר־אַבָּא!" וּבַר־אַבָּא הָיָה שׁוֹדֵד.

וַיּוֺסִיפוּ וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר לֹא אֶת-זֶה כִּי אִם אֶת-בַּר-אַבָּא וּבַר-אַבָּא הָיָה שׁוֺדֵד:

I zkřikli opět všickni, řkouce: Ne toho, ale Barabáše. Byl pak ten Barabáš lotr.

Na to se dali do křiku: „Toho ne, ale Barabáše!“ Ten Barabáš byl vzbouřenec. ([Skutky apoštolské 3:14])

ε᾿κραύγασαν ου῏ν πάλιν λέγοντες μὴ του̑τον α᾿λλὰ τὸν Βαραββα̑ν η῟ν δὲ ὁ Βαραββα̑ς ληστής

וַקעַו כֻּלהֻון וָאמרִין לָא להָנָא אֵלָא לבַר־אַבַּא אִיתַוהי הוָא דֵּין הָנָא בַּר־אַבַּא גַּיָסָא סס׃

[(4) John 19, 01]

אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ.

אָז יִקַּח פִּילָטוֺס אֶת-יֵשׁוּעַ וַיְיַסֵּר אֹתוֺ בַּשּׁוֺטִים:

Tedy vzal Pilát Ježíše, a zbičoval.

Tehdy dal Pilát Ježíše zbičovat. ([Matouš 27:24-Matouš 27:31; Marek 15:15-Marek 15:20; Lukáš 23:24-Lukáš 23:25])

τότε ου῏ν ε῎λαβεν ὁ Πιλα̑τος τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε᾿μαστίγωσεν

הָידֵּין פִּילַטָוס נַגּדֵה ליֵשֻׁוע׃

[(4) John 19, 02]

הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן.

וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא שָׂרְגוּ כֶתֶר קוֺצִים וַיָּשִׂימוּ עַל-רֹאשׁוֺ וַיַּלְבִּישֻׁהוּ מְעִיל אַרְגָּמָן:

A žoldnéři zpletše korunu z trní, vstavili na hlavu jeho, a pláštěm šarlatovým přioděli jej.

Vojáci upletli z trní korunu(s), vložili mu ji na hlavu a přes ramena mu přehodili purpurový plášť. (s) ř : věnec

καὶ οἱ στρατιω̑ται πλέξαντες στέφανον ε᾿ξ α᾿κανθω̑ν ε᾿πέθηκαν αυ᾿του̑ τη̑ κεφαλη̑ καὶ ἱμάτιον πορφυρου̑ν περιέβαλον αυ᾿τόν

וֵאסטרַטִיֻוטֵא גּדַלו כּלִילָא מֵן כֻּובֵּא וסָמו לֵה בּרִשֵׁה וכַסיֻוהי נַחתֵּא דַּארגּוָנָא׃

[(4) John 19, 03]

נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: "שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!" וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו.

וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו וַיִּקְרְאוּ יְחִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיַּכֻּהוּ עַל-הַלֶּחִי:

A říkali: Zdráv buď, králi Židovský. A bili jej hůlkami.

Pak před něho předstupovali a říkali: „Buď pozdraven, králi židovský!“ Přitom ho bili do obličeje.

καὶ η῎ρχοντο πρὸς αυ᾿τὸν καὶ ε῎λεγον χαι̑ρε ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ ε᾿δίδοσαν αυ᾿τω̑ ρ᾿απίσματα

וָאמרִין הוַו שׁלָם לָך מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא ומָחֵין הוַו לֵה עַל פַּכַּוהי׃ ס

[(4) John 19, 04]

שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: "רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה."

וַיָּשָׁב פִּילָטוֺס וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אוֺצִיאֶנּוּ לִפְנֵיכֶם לְבַעֲבוּר תֵּדְעוּ כִּי לֹא-מָצָאתִי בוֺ עָוֺן:

I vyšel opět ven Pilát, a řekl jim: Aj, vyvedu jej vám ven, abyste poznali, žeť na něm žádné viny nenalézám.

Pilát znovu vyšel a řekl Židům: „Hleďte, vedu vám ho ven, abyste věděli, že na něm nenalézám žádnou vinu.“ ([Jan 18:38 Jan 19:6; Skutky apoštolské 3:13])

καὶ ε᾿ξη̑λθεν πάλιν ε῎ξω ὁ Πιλα̑τος καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ι῎δε α῎γω ὑμι̑ν αυ᾿τὸν ε῎ξω ι῞να γνω̑τε ο῞τι ου᾿δεμίαν αι᾿τίαν εὑρίσκω ε᾿ν αυ᾿τω̑

וַנפַק פִּילַטָוס תֻּוב לבַר וֵאמַר להֻון הָא מַפֵּק אנָא לֵה לכֻון לבַר דּתֵדּעֻון דּלָא מֵשׁכַּח אנָא בָּתרֵה אָפלָא חדָא עֵלתָא׃

[(4) John 19, 05]

יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. "הִנֵּה הָאִישׁ!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס.

וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ הַחוּצָה נֹשֵׂא כֶתֶר הַקּוֺצִים וּמְעִיל הָאַרְגָּמָן עָלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס הִנֵּה הַגָּבֶר:

Tedy vyšel Ježíš ven, nesa tu korunu trnovou, a ten plášť šarlatový. I řekl jim Pilát: Aj člověk.

Ježíš vyšel ven s trnovou korunou na hlavě a v purpurovém plášti. Pilát jim řekl: „Hle, člověk(t)!“ (t) To je ten člověk

ε᾿ξη̑λθεν ου῏ν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε῎ξω φορω̑ν τὸν α᾿κάνθινον στέφανον καὶ τὸ πορφυρου̑ν ἱμάτιον καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ι᾿δοὺ ὁ α῎νθρωπος

וַנפַק יֵשֻׁוע לבַר כַּד אִית עלַוהי כּלִילָא דּכֻובֵּא ונַחתֵּא דַּארגּוָנָא וֵאמַר להֻון פִּילַטָוס הָא גַּברָא׃ ס

[(4) John 19, 06]

כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים, הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: "צְלֹב! צְלֹב!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: "קְחוּהוּ אַתֶּם וְצִלְבוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ אַשְׁמָה."

וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשַׁרְתִים כִּרְאוֺתָם אֹתוֺ צָעֲקוּ לֵאמֹר הַצְלֵב הַצְלֵב אֹתוֺ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס קְחוּ אֹתוֺ אַתֶּם וְהַצְלִיבֻהוּ כִּי אֲנִי לֹא-מָצָאתִי בוֺ עָוֺן:

A jakž jej uzřeli přední kněží {biskupové} a služebníci, zkřikli, řkouce: Ukřižuj, ukřižuj ho. Dí jim Pilát: Vezměte vy jej a ukřižujte, nebo já na něm viny nenalézám.

Když ho velekněží a jejich služebníci uviděli, dali se do křiku: „Ukřižovat, ukřižovat!“ Pilát jim řekl: „Vy sami si ho ukřižujte! Já na něm vinu nenalézám.“ ([Jan 19:4])

ο῞τε ου῏ν ει῏δον αυ᾿τὸν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ ὑπηρέται ε᾿κραύγασαν λέγοντες σταύρωσον σταύρωσον λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ Πιλα̑τος λάβετε αυ᾿τὸν ὑμει̑ς καὶ σταυρὼσατε ε᾿γώ γὰρ ου᾿χ εὑρίσκω ε᾿ν αυ᾿τω̑ αι᾿τίαν

כַּד דֵּין חזַאוֻהי רַבַּי־כָּהנֵא ודַחשֵׁא קעַו וָאמרִין צלֻובָיהי צלֻובָיהי ס אָמַר להֻון פִּילַטָוס דּבַרו אַנתֻּון וזֻוקפֻוהי אֵנָא גֵּיר לָא מֵשׁכַּח אנָא בֵּה עֵלתָא׃ ס

[(4) John 19, 07]

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים."

וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ הַיְּהוּדִים הִנֵּה יֶשׁ-לָנוּ תּוֺרָה וּלְפִי תוֺרָתֵנוּ מִשְׁפָּט-מָוֶת לוֺ כִּי-מִתְאַמֵּר לֵאמֹר בֶּן-הָאֱלֹהִים הוּא:

Odpověděli jemu Židé: My zákon máme, a podlé zákona našeho máť umříti, nebo Synem Božím se činil.

Židé mu odpověděli: „My máme zákon, a podle toho zákona musí zemřít, protože se vydával za syna Božího.“ ([Leviticus 24:16])

α᾿πεκρίθησαν αυ᾿τω̑ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι ἡμει̑ς νόμον ε῎χομεν καὶ κατὰ τὸν νόμον ο᾿φείλει α᾿ποθανει̑ν ο῞τι υἱὸν θεου̑ ἑαυτὸν ε᾿ποίησεν

אָמרִין לֵה יִהֻודָיֵא לַן נָמֻוסָא אִית לַן וַאיך דַּבנָמֻוסַן חַיָב הֻו מַותָּא דַּעבַד נַפשֵׁה בּרֵה דַּאלָהָא׃

[(4) John 19, 08]

כְּשֶׁשָּׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה גָּבַר פַּחְדּוֹ.

כִּשְׁמֹעַ פִּילָטוֺס אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּירָא יֶתֶר מְאֹד:

A když Pilát uslyšel tuto řeč, více se obával.

Když to Pilát uslyšel, ještě více se ulekl. ([Matouš 27:19])

ο῞τε ου῏ν η῎κουσεν ὁ Πιλα̑τος του̑τον τὸν λόγον μα̑λλον ε᾿φοβήθη

כַּד שׁמַע דֵּין פִּילַטָוס הָדֵא מֵלתָא יַתִּירָאיִת דּחֵל׃

[(4) John 19, 09]

הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "מֵאַיִן אַתָּה?" אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא עָנָה לוֹ.

וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל-בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיֹּאמֶר אֶל-יֵשׁוּעַ אֵי מִזֶּה אָתָּה וְיֵשׁוּעַ לֹא-עָנָה אֹתוֺ מְאוּמָה:

I všel do radného domu zase, a řekl Ježíšovi: Odkud jsi ty? Ale Ježíš nedal jemu odpovědi.

Vešel znovu do paláce a řekl Ježíšovi: „Odkud jsi?“ Ale Ježíš mu nedal žádnou odpověď. ([Izajáš 53:7])

καὶ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸ πραιτὼριον πάλιν καὶ λέγει τω̑ ᾽Ιησου̑ πόθεν ει῏ σύ ὁ δὲ ᾽Ιησου̑ς α᾿πόκρισιν ου᾿κ ε῎δωκεν αυ᾿τω̑

ועַל תֻּוב לַפּרֵטָורִין וֵאמַר ליֵשֻׁוע אַימֵכָּא אַנתּ יֵשֻׁוע דֵּין פֵּתגָמָא לָא יַהב לֵה׃ ס

[(4) John 19, 10]

אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: "אֵלַי לֹא תְּדַבֵּר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי סַמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לִצְלֹב אוֹתְךָ?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֺס הַאֵלַי לֹא תְדַבֵּר הֲלֹא תֵדַע כִּי יָדִי רַב-לִי לְשַׁלֵּחֲךׇ וְרַב-לִי לִצְלָבֶךׇ:

Tedy řekl jemu Pilát: Nemluvíš se mnou? Nevíš-liž, že mám moc ukřižovati tě, a moc mám propustiti tebe?

Pilát mu řekl: „Nemluvíš se mnou? Nevíš, že mám moc tě propustit, a mám moc tě ukřižovat?“

λέγει ου῏ν αυ᾿τω̑ ὁ Πιλα̑τος ε᾿μοὶ ου᾿ λαλει̑ς ου᾿κ οι῏δας ο῞τι ε᾿ξουσίαν ε῎χω α᾿πολυ̑σαί σε καὶ ε᾿ξουσίαν ε῎χω σταυρω̑σαί σε

אָמַר לֵה פִּילַטָוס עַמי לָא ממַלֵל אַנתּ לָא יָדַע אַנתּ דּשַׁלִיט אנָא דֵּאשׁרֵיך ושַׁלִיט אנָא דֵּאזקפָך׃

[(4) John 19, 11]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם סַמְכוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן לְךָ מִלְמַעְלָה. לָכֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ."

וַיַעַן אֹתוֺ יֵשׁוּעַ אֵין-לְךׇ כֹחַ עָלַי לוּלֵא נִתַּן-לְךׇ מֵעָל עַל-כֵּן עֲוֺן מַסְגִּירַי בְּיָדֶיךׇ גָּדוֺל מֵעֲוֺנֶךׇ:

Odpověděl Ježíš: Neměl bys nade mnou moci nižádné, byť nebylo dáno s hůry; protož kdo mne tobě vydal, většíť hřích má.

Ježíš odpověděl: „Neměl bys nade mnou žádnou moc, kdyby ti nebyla dána shůry. Proto ten, kdo mě tobě vydal, má větší vinu.“ ([Jan 10:18])

α᾿πεκρίθη αυ᾿τω̑ ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ει῏χες ε᾿ξουσίαν κατ῾ ε᾿μου̑ ου᾿δεμίαν ει᾿ μὴ η῟ν δεδομένον σοι α῎νωθεν διὰ του̑το ὁ παραδούς μέ σοι μείζονα ἁμαρτίαν ε῎χει

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לַיתּ הוָא לָך עלַי שֻׁולטָנָא אָף לָא חַד אֵלֻו לָא יִהִיב הוָא לָך מֵן לעֵל מֵטֻל הָנָא הַו מַן דַּאשׁלמַני לָך רַבָּא הי חטִיתֵה מֵן דִּילָך׃ ס

[(4) John 19, 12]

מֵרֶגַע זֶה נִסָּה פִּילָטוֹס לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹכְחִים צָעֲקוּ בְּאָמְרָם: "אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת זֶה אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר! כָּל הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַקֵּיסָר!"

וְעַל-זֹאת בִּקֵשׁ פִּילָטוֺס לְשַׁלְּחוֺ וְהַיְּהוּדִים צָעֲקוּ וְאָמְרוּ אִם-תְּשַׁלַּח אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה אֵינְךׇ אֹהֵב אֶת-הַקֵּיסָר כִּי הַמִּתְקוֺמֵם לִהְיוֺת לְמֶלֶךְ הוּא מִתְקוֺמֵם עַל-הַקֵּיסָר:

Od té chvíle hledal Pilát propustiti ho. Ale Židé volali, řkouce: Propustíš-li tohoto, nejsi přítel císařův; každý, kdož se králem činí, protiví se císaři.

Od té chvíle ho Pilát usiloval propustit. Ale Židé křičeli: „Jestliže ho propustíš, nejsi přítel císařův. Každý, kdo se vydává za krále, je proti císaři.“ ([Skutky apoštolské 17:7])

ε᾿κ τούτου ὁ Πιλα̑τος ε᾿ζήτει α᾿πολυ̑σαι αυ᾿τόν οἱ δὲ ᾽Ιουδαι̑οι ε᾿κραύγασαν λέγοντες ε᾿ὰν του̑τον α᾿πολύσης ου᾿κ ει῏ φίλος του̑ Καίσαρος πα̑ς ὁ βασιλέα ἑαυτὸν ποιω̑ν α᾿ντιλέγει τω̑ Καίσαρι

ומֵטֻל הָדֵא צָבֵא הוָא פִּילַטָוס דּנֵשׁרֵיוהי יִהֻודָיֵא דֵּין קָעֵין הוַו דֵּאן להָנָא שָׁרֵא אַנתּ לָא הוַיתּ רָחמֵה דּקֵסַר כֻּל מַן גֵּיר דּנַפשֵׁה מַלכָּא עָבֵד סַקֻובלָא הֻו דּקֵסַר׃

[(4) John 19, 13]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם מְרֻצָּף אֲבָנִים הַנִּקְרָא "גַּבְּתָא".

כִּשְׁמֹעַ פִּילְטוֺס אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֺצִיא אֶת-יֵשׁוּעַ הַחוּצָה וַיֵּשֶׁב עַל-כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט בַּמָּקוֺם הַנִּקְרָא מַרְצֶפֶת אֲבָנִים וּבְעִבְרִית גַּבְּתָא:

Tedy Pilát uslyšev tu řeč, vyvedl ven Ježíše, a sedl na soudné stolici na místě, kteréž slove Litostrotos, a Židovsky Gabbata.

Když to Pilát uslyšel, dal vyvést Ježíše ven a zasedl k soudu na místě zvaném ‚Na dláždění‘, hebrejsky Gabbatha.

ὁ ου῏ν Πιλα̑τος α᾿κούσας τω̑ν λόγων τούτων η῎γαγεν ε῎ξω τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ ε᾿κάθισεν ε᾿πὶ βήματος ει᾿ς τόπον λεγόμενον λιθόστρωτον ῾Εβραιστὶ δὲ Γαββαθα

כַּד שׁמַע דֵּין פִּילַטָוס הָדֵא מֵלתָא אַפּקֵה ליֵשֻׁוע לבַר וִיתֵב עַל בִּים בּדֻוכּתָא דּמֵתקַריָא רצִיפתָּא דּכִאפֵא עֵברָאיִת דֵּין מֵתַאמרָא גּפִיפתָּא׃

[(4) John 19, 14]

אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב פֶּסַח וְהַשָּׁעָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים: "הִנֵּה מַלְכְּכֶם!"

וַיֹּאמַר אֵֶל-הַיְּהוּדִים בָּעֶרֶב הַפֶּסַח הַהוּא כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית הִנֵּה מַלְכְּכֶם:

A bylo v pátek před velikonocí, okolo šesté hodiny. I řekl Židům: Aj, král váš.

Byl den přípravy před svátky velikonočními(u), kolem poledne. Pilát Židům řekl: „Hle, váš král!“ (u) ř: pascha

η῟ν δὲ παρασκευὴ του̑ πάσχα ω῞ρα η῟ν ὡς ε῞κτη καὶ λέγει τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ι῎δε ὁ βασιλεὺς ὑμω̑ν

וַערֻובתָּא הוָת דּפֵצחָא וִאית הוַי אַיך שָׁעֵא שֵׁת ס וֵאמַר לִיהֻודָיֵא הָא מַלכּכֻון׃

[(4) John 19, 15]

אַךְ הַלָּלוּ צָעֲקוּ: "קַח, קַח וּצְלֹב אוֹתוֹ!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: "הַאֶצְלֹב אֶת מַלְכְּכֶם?" הֵשִׁיבוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים: "אֵין לָנוּ מֶלֶךְ זוּלָתִי הַקֵּיסָר!"

וַיִּצְעֲקוּ הַיְצֵא הַיְצֵא אֹתוֺ צְלֹב אֹתוֺ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֺס הֲצָלֹב אֶצְלֹב אֶת-מַלְכְּכֶם וַיַּעֲנוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֵין-לָנוּ מֶלֶךְ כִּי אִם-הַקֵּיסָר:

Oni pak zkřikli: Vezmi, vezmi, ukřižuj jej. Řekl jim Pilát: Krále vašeho ukřižuji? Odpověděli přední kněží {biskupové}: Nemámeť krále, než císaře.

Oni se dali do křiku: „Pryč s ním, pryč s ním, ukřižuj ho!“ Pilát jim řekl: „Vašeho krále mám ukřižovat?“ Velekněží odpověděli: „Nemáme krále, jen císaře.“ ([Skutky apoštolské 3:13 Skutky apoštolské 13:28])

ε᾿κραύγασαν ου῏ν ε᾿κει̑νοι α῏ρον α῏ρον σταύρωσον αυ᾿τόν λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ Πιλα̑τος τὸν βασιλέα ὑμω̑ν σταυρὼσω α᾿πεκρίθησαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς ου᾿κ ε῎χομεν βασιλέα ει᾿ μὴ Καίσαρα

הֵנֻון דֵּין קָעֵין הוַו שׁקֻולָיהי שׁקֻולָיהי צלֻובָיהי צלֻובָיהי אָמַר להֻון פִּילַטָוס למַלכּכֻון אֵזקֻוף אָמרִין רַבַּי־כָּהנֵא לַיתּ לַן מַלכָּא אֵלָא אֵן קֵסַר׃ ס

[(4) John 19, 16]

אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה.

אָז נְתָנוֺ בְיָדָם לִצְלֹב אֹתוֺ וַיִּקְחוּ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיּוֺלִיכֻהוּ:

Tehdy vydal jim ho, aby byl ukřižován. I pojali Ježíše a vedli.

Tu jim ho vydal, aby byl ukřižován, a oni se Ježíše chopili(v). (v) var: + a vedli

τότε ου῏ν παρέδωκεν αυ᾿τὸν αυ᾿τοι̑ς ι῞να σταυρωθη̑ παρέλαβον ου῏ν τὸν ᾽Ιησου̑ν

הָידֵּין אַשׁלמֵה להֻון דּנֵזקפֻונָיהי ודַברֻוהי ליֵשֻׁוע וַאפּקֻוהי׃

[(4) John 19, 17]

וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת.

וַיַּ׹ִּׂיאוּ אֹתוֺ אֶת-עֵץ צְלָבוֺ וַיְבִיאֻהוּ אֶל-הַמָּקוֺם הַנִּקְרָא מְקוֺם הַגֻּלְגֹּלֶת וּבְעִבְרִית גָּלְגָּלְתָּא:

A nesa kříž svůj, šel na místo, kteréž slove popravné, a Židovsky Golgota.

Nesl svůj kříž a vyšel z města na místo zvané Lebka, hebrejsky Golgota. ([Matouš 27:32-Matouš 27:44; Marek 15:21-Marek 15:32; Lukáš 23:26-Lukáš 23:43])

καὶ βαστάζων ἑαυτω̑ τὸν σταυρὸν ε᾿ξη̑λθεν ει᾿ς τὸν λεγόμενον κρανίου τόπον ο῍ λέγεται ῾Εβραιστὶ Γολγοθα

כַּד שׁקִיל זקִיפֵה לדֻוכּתָא דּמֵתקַריָא קַרקַפתָא עֵברָאיִת דֵּין מֵתַאמרָא גָּגֻולתָּא׃

[(4) John 19, 18]

שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם.

וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ שָׁם וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים עִמּוֺ מֵעֵבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּין שְׁנֵיהֶם:

Kdež ukřižovali ho, a s ním jiná dva s obou stran, a v prostředku Ježíše.

Tam ho ukřižovali a s ním jiné dva, z každé strany jednoho a Ježíše uprostřed.

ο῞που αυ᾿τὸν ε᾿σταύρωσαν καὶ μετ῾ αυ᾿του̑ α῎λλους δύο ε᾿ντευ̑θεν καὶ ε᾿ντευ̑θεν μέσον δὲ τὸν ᾽Ιησου̑ν

אַתַר דּזַקפֻּוהי ועַמֵה תּרֵין אחרָנִין חַד מֵכָּא וחַד מֵכָּא וַליֵשֻׁוע בַּמצַעתָא׃ ס

[(4) John 19, 19]

פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב: "יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."

וַיִּכְתֹּב פִּילָטוֺס כְּתֹבֶת עַל-לוּחַ וַיִשִׂימֵהוּ עַל-הַצְּלָב יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

Napsal pak i nápis Pilát, a vstavil na kříž. A bylo napsáno: Ježíš Nazaretský, král Židovský.

Pilát dal napsat nápis a připevnit jej na kříž. Stálo tam: Ježíš Nazaretský(x), král židovský. (x) ř: Nazorejský

ε῎γραψεν δὲ καὶ τίτλον ὁ Πιλα̑τος καὶ ε῎θηκεν ε᾿πὶ του̑ σταυρου̑ η῟ν δὲ γεγραμμένον ᾽Ιησου̑ς ὁ Ναζωραι̑ος ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων

וַכתַב אָף לֻוחָא פִּילַטָוס וסָם עַל זקִיפֵה כּתִיב הוָא דֵּין הָכַנָא הָנָא יֵשֻׁוע נָצרָיָא מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 19, 20]

אֶת הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת קָרְאוּ יְהוּדִים רַבִּים, כִּי מְקוֹם צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר, וּכְתוּבָה הָיְתָה בְּעִבְרִית, בְּרוֹמִית וּבִיוָנִית.

וִיהוּדִים רַבִּים קָרְאוּ אֶת-הַכְּתֹבֶת כִּי הַמָּקוֺם אֲשֶׁר נִצְלַב-שָׁם יֵשׁוּעַ קָרוֺב לָעִיר וְהַכְּתֹבֶת כְּתוּבָה עִבְרִית רוֺמִית וִיוָנִית:

Ten pak nápis mnozí z Židů čtli; nebo blízko města bylo to místo, kdež ukřižován byl Ježíš. A bylo psáno Židovsky, Řecky a Latině.

Ten nápis četlo mnoho Židů, neboť místo, kde byl Ježíš ukřižován, bylo blízko města; byl napsán hebrejsky, latinsky a řecky.

του̑τον ου῏ν τὸν τίτλον πολλοὶ α᾿νέγνωσαν τω̑ν ᾽Ιουδαίων ο῞τι ε᾿γγὺς η῟ν ὁ τόπος τη̑ς πόλεως ο῞που ε᾿σταυρὼθη ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ η῟ν γεγραμμένον ῾Εβραιστί Ρωμαιστί ῾Ελληνιστί

וַלהָנָא דַּפָּא סַגִּיֵאא מֵן יִהֻודָיֵא קרַאוֻהי מֵטֻל דּקַרִיבָא הוָת לַמדִינתָּא דֻּוכּתָא דֵּאזדּקֵף בָּה יֵשֻׁוע וַכתִיבָא הוָא עֵברָאיִת ויַונָאיִת וַרֻהומָאיִת׃

[(4) John 19, 21]

אָמְרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶל פִּילָטוֹס: "אַל נָא תִּכְתֹּב 'מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים', אֶלָּא 'זֶה אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים'."

וַיֹּאמְרוּ רָאשֵׁי כֹהֲנֵי הַיְּהוּדִים אֶל-פִּילָטוֺס אַל-תִּכְתֹּב מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים רַק כִּי אָמַר אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:

Tedy přední kněží {biskupové} Židovští řekli Pilátovi: Nepiš: Král Židovský, ale že on řekl: Král Židovský jsem.

Židovští velekněží řekli Pilátovi: „Neměls psát ‚židovský král,‘ nýbrž ‚vydával se za židovského krále.‘“

ε῎λεγον ου῏ν τω̑ Πιλάτω οἱ α᾿ρχιερει̑ς τω̑ν ᾽Ιουδαίων μὴ γράφε ὁ βασιλεὺς τω̑ν ᾽Ιουδαίων α᾿λλ῾ ο῞τι ε᾿κει̑νος ει῏πεν βασιλεύς ει᾿μι τω̑ν ᾽Ιουδαίων

וֵאמַרו רַבַּי־כָּהנֵא לפִּילַטָוס לָא תֵּכתֻּוב דּמַלכָּא הֻו דִּיהֻודָיֵא אֵלָא דּהֻו אֵמַר דּמַלכָּא אֵנָא דִּיהֻודָיֵא׃

[(4) John 19, 22]

הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: "מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי."

וַיַּעַן פִּילָטוֺס אֶת-אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי:

Odpověděl Pilát: Co jsem psal, psal jsem.

Pilát odpověděl: „Co jsem napsal, napsal jsem.“

α᾿πεκρίθη ὁ Πιλα̑τος ο῍ γέγραφα γέγραφα

אָמַר פִּילַטָוס מֵדֵּם דּכֵתבֵּת כֵּתבֵּת סּ סּ׃

[(4) John 19, 23]

הַחַיָּלִים שֶׁצָּלְבוּ אֶת יֵשׁוּעַ לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת הַכֻּתֹּנֶת, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר, אֲרִיגָה רְצוּפָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת-יֵשׁוּעַ וַיִּקְחוּ אֶת-בְּגָדָיו וַיְחַלְּקוּם אַרְבָּעָה רֹבַע לְאִישׁ אִישׁ וְגַם אֶת-כֻּתַּנְתּוֺ וְהַכְּתֹנֶת לֹא הָיְתָה תְּפוּרָה כִּי אִם-מַעֲשֶׂה אֹרֵג מִ׹ָּׂפָה עַד-הַ׹ָּׂפָה:

Žoldnéři pak, když Ježíše ukřižovali, vzali roucha jeho, (a učinili čtyři díly, každému rytíři díl), a sukni. Byla pak sukně nesšívaná, ale od vrchu všecka naskrze setkaná.

Když vojáci Ježíše ukřižovali, vzali jeho šaty a rozdělili je na čtyři díly, každému vojákovi díl; zbýval ještě spodní šat. Ten šat byl beze švů, odshora vcelku utkaný.

οἱ ου῏ν στρατιω̑ται ο῞τε ε᾿σταύρωσαν τὸν ᾽Ιησου̑ν ε῎λαβον τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ποίησαν τέσσαρα μέρη ἑκάστω στρατιὼτη μέρος καὶ τὸν χιτω̑να η῟ν δὲ ὁ χιτών α῎ραφος ε᾿κ τω̑ν α῎νωθεν ὑφαντὸς δι῾ ο῞λου

אֵסטרַטִיֻוטֵא דֵּין כַּד זַקפֻּוהי ליֵשֻׁוע שׁקַלו נַחתַּוהי וַעבַדו לַארבַּע מנַוָן מנָתָא לחַד מֵן אֵסטרַטִיֻוטֵא כֻּותִּינֵה דֵּין אִיתֵיה הוָת דּלָא חִיטָא מֵן לעֵל זקִירתָּא כֻּלָה׃

[(4) John 19, 24]

אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אַל נָא נִקְרַע אוֹתָהּ, אֶלָּא נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִּהְיֶה." זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: "יְחַלְּקוּ בְּגָדַי לָהֶם וְעַל - לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל", וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים.

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לֹא נִקְרְעָה אֹתָהּ אַךְ נַפִּילָה עָלֶיהָ גּוֺרָל לְמִי תִהְיֶה לְהָקִים דְּבַר הַכָּתוּב יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֺרָל וַיַּעֲשׂוּ-כֵן אַנְשֵׁי הַצָּבָא:

I řekli mezi sebou: Neroztrhujme jí, ale losujme o ni, čí bude. Aby se naplnilo písmo, řkoucí: Rozdělili sobě roucho mé, a o můj oděv metali los. Tedy žoldnéři tak učinili.

Řekli si mezi sebou: „Netrhejme jej, ale losujme o něj, čí bude!“ To proto, aby se naplnilo Písmo: ‚Rozdělili si mé šaty a o můj oděv metali los.‘ To tedy vojáci provedli. ([Žalmy 22:19])

ει῏παν ου῏ν πρὸς α᾿λλήλους μὴ σχίσωμεν αυ᾿τόν α᾿λλὰ λάχωμεν περὶ αυ᾿του̑ τίνος ε῎σται ι῞να ἡ γραφὴ πληρωθη̑ ἡ λέγουσα διεμερίσαντο τὰ ἱμάτιά μου ἑαυτοι̑ς καὶ ε᾿πὶ τὸν ἱματισμόν μου ε῎βαλον κλη̑ρον οἱ μὲν ου῏ν στρατιω̑ται ταυ̑τα ε᾿ποίησαν

וֵאמַרו חַד לחַד לָא נֵסדּקִיה אֵלָא נֵפֵּס עלֵיה מֵפַּס דּמַנֻו תֵּהוֵא ס וַשׁלֵם כּתָבָא דֵּאמַר דּפַלֵגו נַחתַּי בַּינָתהֻון ועַל לבֻושׁי אַרמִיו פֵּסָא הָלֵין עבַדו אֵסטרַטִיֻוטֵא׃ ס

[(4) John 19, 25]

עַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ, מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית.

וְעַל-יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֺ וַאֲחוֺת אִמּוֺ וּמִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֺפָס וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית:

Stály pak u kříže Ježíšova matka jeho a sestra matky jeho, Maria Kleofášova, a Maria Magdaléna.

U Ježíšova kříže stály jeho matka a sestra jeho matky, Marie Kleofášova a Marie Magdalská. ([Matouš 27:55-Matouš 27:56; Marek 15:40-Marek 15:41; Lukáš 23:49])

εἱστήκεισαν δὲ παρὰ τω̑ σταυρω̑ του̑ ᾽Ιησου̑ ἡ μήτηρ αυ᾿του̑ καὶ ἡ α᾿δελφὴ τη̑ς μητρὸς αυ᾿του̑ Μαρία ἡ του̑ Κλωπα̑ καὶ Μαρία ἡ Μαγδαληνή

קָימָן הוַי דֵּין לוָת זקִיפֵה דּיֵשֻׁוע אֵמֵה וחָתָה דֵּאמֵה ומַריַם הָי דַּקלֵיָופָּא ומַריַם מַגדּלָיתָּא׃

[(4) John 19, 26]

כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: "אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ."

וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת-אִמּוֺ וְאֶת-תַּלְמִידוֺ אֲשֶׁר אָהַב עֹמְדִים אֶצְלוֺ וַיֹּאמֶר אֶל-אִמּוֺ אִשָּׁה רְאִי זֶה בְּנֵךְ:

Tedy Ježíš uzřev matku, a učedlníka tu stojícího, kteréhož miloval, řekl matce své: Ženo, aj, syn tvůj.

Když Ježíš spatřil matku a vedle ní učedníka, kterého miloval, řekl matce: „Ženo, hle, tvůj syn!“ ([Jan 13:23 Jan 20:2 Jan 21:7 Jan 21:20])

᾽Ιησου̑ς ου῏ν ι᾿δών τὴν μητέρα καὶ τὸν μαθητὴν παρεστω̑τα ο῍ν η᾿γάπα λέγει τη̑ μητρί γύναι ι῎δε ὁ υἱός σου

יֵשֻׁוע דֵּין חזָא לֵאמֵה וַלתַלמִידָא הַו דּרָחֵם הוָא דּקָאֵם וֵאמַר לֵאמֵה אַנתּתָא הָא בּרֵכי׃

[(4) John 19, 27]

לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: "הִנֵּה אִמְּךָ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ.

וְאַחַר אָמַר אֶל-תַּלְמִידוֺ רְאֵה זֹאת אִמֶּךׇ וַיַּאַסְפָהּ הַתַּלְמִיד אֶל-בֵּיתוֺ מֵהַיּוֺם הַהוּא וָמָעְלָה:

Potom řekl učedlníkovi: Aj, matka tvá. A od té hodiny přijal ji učedlník ten k sobě.

Potom řekl tomu učedníkovi: „Hle, tvá matka!“ V tu hodinu ji onen učedník přijal k sobě.

ει῏τα λέγει τω̑ μαθητη̑ ι῎δε ἡ μήτηρ σου καὶ α᾿π῾ ε᾿κείνης τη̑ς ω῞ρας ε῎λαβεν ὁ μαθητὴς αυ᾿τὴν ει᾿ς τὰ ι῎δια

וֵאמַר לתַלמִידָא הַו הָא אֵמָך ומֵן הָי שָׁעתָא דַּברָה תַּלמִידָא הַו לוָתֵה סס׃

[(4) John 19, 28]

יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: "אֲנִי צָמֵא."

וְיֵשׁוּעַ בְּדַעְתּוֺ אַחֲרֵי-כֵן כִּי נִשְׁלַם כָּל-דָּבָר אַךְ לְמַלֹּאת אֶת-הַכָּתוּב אָמַר צָמֵאתִי:

Potom věda Ježíš, že již všecko dokonáno jest, aby se naplnilo písmo, řekl: Žízním.

Ježíš věděl, že vše je již dokonáno; a proto, aby se až do konce splnilo Písmo, řekl: „Žízním.“ ([Matouš 27:45-Matouš 27:54; Marek 15:33-Marek 15:39; Lukáš 23:44-Lukáš 23:48 Žalmy 22:16])

μετὰ του̑το ει᾿δώς ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι η῎δη πάντα τετέλεσται ι῞να τελειωθη̑ ἡ γραφή λέγει διψω̑

בָּתַר הָלֵין יִדַע יֵשֻׁוע דּכֻלמֵדֵּם אֵשׁתַּלַם וַדנֵתמַלֵא כּתָבָא אֵמַר צהֵא אנָא׃ ס

[(4) John 19, 29]

כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו.

וְשָׁם עָמַד כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ וַיִּטְבְּלוּ סְפוֺג בַּחֹמֶץ וַיָּשִׂימוּ עַל-רֹאשׁ אֵזוֺב וַיַּגִיעוּהוּ אֶל-פִּיו:

Byla pak tu postavena nádoba plná octa. Tedy oni naplnivše hubu octem, a obloživše yzopem, podali ústům jeho.

Stála tam nádoba plná octa; namočili tedy houbu do octa a na yzopu mu ji podali k ústům. ([Žalmy 69:22])

σκευ̑ος ε῎κειτο ο῎ξους μεστόν σπόγγον ου῏ν μεστὸν του̑ ο῎ξους ὑσσὼπω περιθέντες προσήνεγκαν αυ᾿του̑ τω̑ στόματι

ומָאנָא סִים הוָא דַּמלֵא חַלָא הֵנֻון דֵּין מלַו אֵספֻוגָּא מֵן חַלָא וסָמו עַל זֻופָּא וקַרֵבו לוָת פֻּומֵה׃

[(4) John 19, 30]

אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: "נִשְׁלַם", וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.

וַיִּטְעַם יֵשׁוּעַ מִן-הַחֹמֶץ וַיֹּאמֶר נִשְׁלָם וַיֵּט אֶת-רֹאשׁוֺ וַיַּפְקֵד אֶת-רוּחוֺ:

A když okusil Ježíš octa, řekl: Dokonánoť jest. A nakloniv hlavy, ducha Otci poručil.

Když Ježíš okusil octa, řekl: „Dokonáno jest.“ A nakloniv hlavu skonal(y). (y) ř: odevzdal ducha

ο῞τε ου῏ν ε῎λαβεν τὸ ο῎ξος ὁ ᾽Ιησου̑ς ει῏πεν τετέλεσται καὶ κλίνας τὴν κεφαλὴν παρέδωκεν τὸ πνευ̑μα

כַּד דֵּין שׁקַל הַו חַלָא יֵשֻׁוע אֵמַר הָא משַׁלַם וַארכֵּן רִשֵׁה וַאשׁלֵם רֻוחֵה׃ ס

[(4) John 19, 31]

מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת.

וְהַיְּהוּדִים חָשׁוּ לְבִלְתִּי הַשְׁאֵר אֶת-הַפְּגָרִים עַל-הָעֵץ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת כִּי-עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהַשַּׁבָּת הַהוּא גָּדוֺל הוּא עַל-כֵּן שָׁאֲלוּ מִפִּלָטוֺס לְשַׁבֵּר אֶת-שׁוֺקֵיהֶם כִּי יָמוּתוּ וּלְהוֺרִידָם מִן-הָעֵץ:

Židé pak, aby nezůstala na kříži těla na sobotu, poněvadž byl den připravování, (byl zajisté veliký ten den sobotní), prosili Piláta, aby zlámáni byli hnátové jejich, a byli složeni.

Poněvadž byl den přípravy a těla nesměla zůstat přes sobotu na kříži – na tu sobotu připadal totiž velký svátek – požádali Židé Piláta, aby odsouzeným byly zlámány kosti a aby byli sňati z kříže. ([Deuteronomium 21:22-Deuteronomium 21:23])

οἱ ου῏ν ᾽Ιουδαι̑οι ε᾿πεὶ παρασκευὴ η῟ν ι῞να μὴ μείνη ε᾿πὶ του̑ σταυρου̑ τὰ σὼματα ε᾿ν τω̑ σαββάτω η῟ν γὰρ μεγάλη ἡ ἡμέρα ε᾿κείνου του̑ σαββάτου η᾿ρὼτησαν τὸν Πιλα̑τον ι῞να κατεαγω̑σιν αυ᾿τω̑ν τὰ σκέλη καὶ α᾿ρθω̑σιν

יִהֻודָיֵא דֵּין מֵטֻל דַּערֻובתָּא הוָת אָמרִין לָא נבֻותֻון פַּגרֵא הָלֵין עַל זקִיפיַהֻון מֵטֻל דּשַׁבּתָא נָגהָא יַומָא הוָא גֵּיר רַבָּא יַומָא דּשַׁבּתָא הָי וַבעַו מֵן פִּילַטָוס דַּנתַבּרֻון שָׁקַיהֻון דּהָנֻון זקִיפֵא ונַחתֻון אֵנֻון׃

[(4) John 19, 32]

לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ.

וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיְשַׁבְּרוּ אֶת-שׁוֺקֵי הָאֶחָד וְאֶת-שׁוֺקֵי הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר נִצְלְבוּ עִמּוֺ:

I přišli žoldnéři, a prvnímu zajisté zlámali hnáty, i druhému, kterýž ukřižován byl s ním.

Přišli tedy vojáci a zlámali kosti prvnímu i druhému, kteří byli ukřižováni s ním.

η῟λθον ου῏ν οἱ στρατιω̑ται καὶ του̑ μὲν πρὼτου κατέαξαν τὰ σκέλη καὶ του̑ α῎λλου του̑ συσταυρωθέντος αυ᾿τω̑

וֵאתַו אֵסטרַטִיֻוטֵא ותַבַּרו שָׁקַוהי דּקַדמָיָא וַדהַו אחרִנָא דֵּאזדּקֵף עַמֵה׃

[(4) John 19, 33]

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו.

וַיָּבֹאוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּרְאוּ כִּי-כְבָר מֵת וְלֹא שִׁבְּרוּ אֶת-שׁוֺקָיו:

Ale k Ježíšovi přišedše, jakž uzřeli jej již mrtvého, nelámali hnátů jeho.

Když přišli k Ježíšovi a viděli, že je již mrtev, kosti mu nelámali,

ε᾿πὶ δὲ τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿λθόντες ὡς ει῏δον η῎δη αυ᾿τὸν τεθνηκότα ου᾿ κατέαξαν αυ᾿του̑ τὰ σκέλη

וכַד אֵתַו לוָת יֵשֻׁוע חזַו דּמִית לֵה מֵן כַּדֻּו ולָא תַּבַּרו שָׁקַוהי׃

[(4) John 19, 34]

אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם.

אַךְ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא דְּקָרוֺ בַחֲנִית בְּצִדּוֺ וַיֵּצֵא דָם וָמָיִם:

Ale jeden z žoldnéřů bok jeho kopím otevřel, a hned vyšla krev a voda.

ale jeden z vojáků mu probodl kopím bok; a ihned vyšla krev a voda. ([1 Janův 5:6])

α᾿λλ῾ ει῟ς τω̑ν στρατιωτω̑ν λόγχη αυ᾿του̑ τὴν πλευρὰν ε῎νυξεν καὶ ε᾿ξη̑λθεν ευ᾿θὺς αι῟μα καὶ υ῞δωρ

אֵלָא חַד מֵן אֵסטרַטִיֻוטֵא מחָיהי בּדַפנֵה בּלֻוכָּיתָּא ומֵחדָא נפַק דּמָא ומַיָא׃

[(4) John 19, 35]

זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד - וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת - לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם.

וְהַמֵּעִיד עַל-זֶה רָאָה אֶת-הַדָּבָר וְעֵדוּתוֺ נֶאֱמָנָה וְהוּא יֹדֵעַ כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכּוֺ לְבַעֲבוּר תַּאֲמִינוּ גַּם-אַתֶּם:

A ten, kterýž viděl, svědectví vydal, a pravé jest svědectví jeho. Onť ví, že pravé věci praví, abyste vy věřili.

A ten, který to viděl, vydal o tom svědectví, a jeho svědectví je pravdivé; on ví, že mluví pravdu, abyste i vy uvěřili. ([Jan 21:24])

καὶ ὁ ἑωρακώς μεμαρτύρηκεν καὶ α᾿ληθινὴ αυ᾿του̑ ε᾿στιν ἡ μαρτυρία καὶ ε᾿κει̑νος οι῏δεν ο῞τι α᾿ληθη̑ λέγει ι῞να καὶ ὑμει̑ς πιστεύσητε

ומַן דַּחזָא אַסהֵד ושַׁרִירָא הי סָהדֻּותֵה והֻו יָדַע דַּשׁרָרָא אֵמַר דָּאף אַנתֻּון תּהַימנֻון׃

[(4) John 19, 36]

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: "וְעֶצֶם לֹא־תִּשְׁבְּרוּ בוֹ."

וְכָל-זֶה הָיָה לְקַיֵּם אֶת-הַכָּתוּב וְעֶצֶם לֹא-תִשְׁבְּרוּ בוֺ:

Stalo se pak to, aby se naplnilo to písmo: Kost jeho nebude zlámána.

Neboť se to stalo, aby se naplnilo Písmo: ‚Ani kost mu nebude zlomena.‘ ([Exodus 12:46; Numeri 9:12; Žalmy 34:21])

ε᾿γένετο γὰρ ταυ̑τα ι῞να ἡ γραφὴ πληρωθη̑ ο᾿στου̑ν ου᾿ συντριβήσεται αυ᾿του̑

הָלֵין גֵּיר הוַי דּנֵתמַלֵא כּתָבָא דֵּאמַר דּגַרמָא לָא נֵתּתּבַר בֵּה׃

[(4) John 19, 37]

וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: "וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ."

וְעוֺד כָּתוּב לֵאמֹר וְהִבִּטוּ אֵלָיו אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ:

A opět jiné písmo dí: Uzříť, v koho jsou bodli.

A na jiném místě Písmo praví: ‚Uvidí, koho probodli.‘ ([Zacharjáš 12:10; Zjevení Janovo 1:7])

καὶ πάλιν ἑτέρα γραφὴ λέγει ο῎ψονται ει᾿ς ο῍ν ε᾿ξεκέντησαν

ותֻוב כּתָבָא אחרִנָא דֵּאמַר דַּנחֻורֻון בּמַן דַּדקַרו׃ ס

[(4) John 19, 38]

אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם - שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים - וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יוֺסֵף מִן-הָרָמָתַיִם הוּא אֲשֶׁר הָיָה תַּלְמִיד יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר מִיִּרְאָתוֺ אֶת-הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאֵת פִּילָטוֺס לָתֶת-לוֺ לָשֵׂאת אֶת-גּוּפַת יֵשׁוּעַ:

Potom pak prosil Piláta Jozef z Arimatie, (kterýž byl učedlník Ježíšův, ale tajný, pro strach Židovský), aby sňal tělo Ježíšovo. I dopustil Pilát. A on přišed, sňal tělo Ježíšovo.

Potom požádal Piláta Josef z Arimatie – byl to Ježíšův učedník, ale tajný, protože se bál Židů – aby směl Ježíšovo tělo sejmout z kříže. Když Pilát k tomu dal souhlas, Josef šel a tělo sňal. ([Matouš 27:57-Matouš 27:61; Marek 15:42-Marek 15:47; Lukáš 23:50-Lukáš 23:56 Jan 9:22])

μετὰ δὲ ταυ̑τα η᾿ρὼτησεν τὸν Πιλα̑τον ᾽Ιωσὴφ ὁ α᾿πὸ ῾Αριμαθαίας ω῍ν μαθητὴς του̑ ᾽Ιησου̑ κεκρυμμένος δὲ διὰ τὸν φόβον τω̑ν ᾽Ιουδαίων ι῞να α῎ρη τὸ σω̑μα του̑ ᾽Ιησου̑ καὶ ε᾿πέτρεψεν ὁ Πιλα̑τος η῟λθεν ου῏ν καὶ η῟ρεν τὸ σω̑μα αυ᾿του̑

בָּתַר הָלֵין יַוסֵף הַו דּמֵן רָמתָא בּעָא מֵן פִּילַטָוס מֵטֻל דּתַלמִידָא הוָא דּיֵשֻׁוע וַמטַשֵׁא הוָא מֵן דֵּחלתָא דִּיהֻודָיֵא דּנֵשׁקֻול פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע וַאפֵּס פִּילַטָוס וֵאתָא וַשׁקַל פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע׃ ס

[(4) John 19, 39]

בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם.

וַיִתֶּן-לוֺ פִּילָטוֺס רִשְׁיוֺן וַיָּבֹא וַיִּשָׂא אֶת-גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְנַקְדִּימוֺן אֲשֶׁר לְפָנִים בָּא אֶל-יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה בָּא גַּם-הוּא וְהֵבִיא סַמִּים בְּלוּלִים מֹר-וַאֲהָלוֺת כְּמֵאָה לִיטָרִין:

Přišel pak i Nikodém, (kterýž byl prvé přišel k Ježíšovi v noci), nesa smíšení mirry a aloes okolo sta liber.

Přišel také Nikodém, který kdysi navštívil Ježíše v noci, a přinesl asi sto liber směsi myrhy a aloe. ([Jan 3:1-Jan 3:2 Jan 7:50-Jan 7:52])

η῟λθεν δὲ καὶ Νικόδημος ὁ ε᾿λθών πρὸς αυ᾿τὸν νυκτὸς τὸ πρω̑τον φέρων μίγμα σμύρνης καὶ α᾿λόης ὡς λίτρας ἑκατόν

וֵאתָא אָף נִיקָדִמָוס הַו דֵּאתָא הוָא מֵן קדִים לוָת יֵשֻׁוע בּלִליָא וַאיתִּי עַמֵה חֻונטתָא דּמֻורָא וַדעַלוַי אַיך מָאא לִיטרִין׃ ס

[(4) John 19, 40]

הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים.

וַיִּקְחוּ אֶת-גּוּפַת יֵשׁוּעַ וַיַּעֲטוּהָ בְתַכְרִיכִים אֲשֶׁר מִלְאוּ בְשָׂמִים כְּדֶרֶךְ קְבוּרַת הַיְּהוּדִים:

Tedy vzali tělo Ježíšovo, a obvinuli je prostěradly s těmi vonnými věcmi, jakž obyčej jest Židům se pochovávati.

Vzali Ježíšovo tělo a zabalili je s těmi vonnými látkami do lněných pláten, jak je to u Židů při pohřbu zvykem.

ε῎λαβον ου῏ν τὸ σω̑μα του̑ ᾽Ιησου̑ καὶ ε῎δησαν αυ᾿τὸ ο᾿θονίοις μετὰ τω̑ν α᾿ρωμάτων καθώς ε῎θος ε᾿στὶν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ε᾿νταφιάζειν

ושַׁקלֻוהי לפַגרֵה דּיֵשֻׁוע וכַרכֻוהי בּכֵתָּנֵא וַבבֵסמֵא אַיכַּנָא דִּאית עיָדָא לִיהֻודָיֵא דּנֵקבּרֻון׃

[(4) John 19, 41]

בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.

וּבַמָּקוֺם אֲשֶׁר נִצְלַב-שָׁם הָיָה גָן וּבוֺ קֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר עוֺד לֹא-נִקְבַּר בּוֺ אִישׁ:

A byla na tom místě, kdež ukřižován byl, zahrada, a v zahradě hrob nový, v němž ještě žádný nebyl pochován.

V těch místech, kde byl Ježíš ukřižován, byla zahrada a v ní nový hrob, v němž dosud nikdo nebyl pochován.

η῟ν δὲ ε᾿ν τω̑ τόπω ο῞που ε᾿σταυρὼθη κη̑πος καὶ ε᾿ν τω̑ κήπω μνημει̑ον καινὸν ε᾿ν ω῟ ου᾿δέπω ου᾿δεὶς η῟ν τεθειμένος

אִית הוָת דֵּין בּהָי דֻּוכּתָא דֵּאזדּקֵף בָּה יֵשֻׁוע גַּנתָא ובָה בּגַנתָא בֵּית קבֻורָא חַדתָא דּאנָשׁ עדַכִּיל לָא אֵתּתּסִים הוָא בֵּה׃

[(4) John 19, 42]

שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.

וּבִהְיוֺת הַיּוֺם עֶרֶב שַׁבָּת לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֺב קָבְרוּ בוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ:

Protož tu pro den připravování Židovský, že blízko byl ten hrob, položili Ježíše.

Tam položili Ježíše, protože byl den přípravy a hrob byl blízko.

ε᾿κει̑ ου῏ν διὰ τὴν παρασκευὴν τω̑ν ᾽Ιουδαίων ο῞τι ε᾿γγὺς η῟ν τὸ μνημει̑ον ε῎θηκαν τὸν ᾽Ιησου̑ν

וסָמֻוהי תַּמָן ליֵשֻׁוע מֵטֻל דּשַׁבּתָא עָאלָא הוָת ומֵטֻל דּקַרִיב הוָא קַברָא׃ ס

[(4) John 20, 01]

בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנוֹת בֹּקֶר בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל הַקֶּבֶר וְרָאֲתָה שֶׁהָאֶבֶן הוּסְרָה מִן הַקֶּבֶר.

וַיְהִי בָּאֶחָד בַּשַּׁבָּת וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית לִפְנוֺת בֹּקֶר בַּחֲשֵׁכָה אֶל-הַקָּבֶר וַתֵּרֶא אֶת-הָאֶבֶן מְגוֺלָלָה מֵעַל-הַקָּבֶר:

Prvního pak dne po sobotě Maria Magdaléna šla ráno k hrobu, když ještě tma bylo. I uzřela kámen odvalený od hrobu.

První den po sobotě, když ještě byla tma, šla Marie Magdalská k hrobu a spatřila, že kámen je od hrobu odvalen. ([Matouš 28:1-Matouš 28:2; Marek 16:1-Marek 16:4; Lukáš 24:1-Lukáš 24:3])

τη̑ δὲ μια̑ τω̑ν σαββάτων Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ ε῎ρχεται πρωι῭ σκοτίας ε῎τι ου῎σης ει᾿ς τὸ μνημει̑ον καὶ βλέπει τὸν λίθον η᾿ρμένον ε᾿κ του̑ μνημείου

בּחַד בּשַׁבָּא דֵּין אֵתָת מַריַם מַגדּלָיתָּא בּצַפרָא עַד חֵשֻׁוך לבֵית־קבֻורָא וַחזָת לכִאפָא דַּשׁקִילָא מֵן קַברָא׃

[(4) John 20, 02]

הִיא רָצָה וּבָאָה אֶל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאֶל הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי, זֶה שֶׁהָיָה אָהוּב עַל יֵשׁוּעַ. אָמְרָה לָהֶם: "לָקְחוּ אֶת הָאָדוֹן מִן הַקֶּבֶר וְלֹא יָדוּעַ לָנוּ אֵיפֹה הִנִּיחוּ אוֹתוֹ."

וַתָּרָץ וַתָּבֹא אֶל-שִׁמְעוֺן פֶּטְרוּס וְאֶל-הַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר אָהַב אֹתוֺ יֵשׁוּעַ וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה נָשְׂאוּ אֶת-אֲדֹנֵינוּ מִן-הַקֶּבֶר וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע אָנָה שָׂמוּ אֹתוֺ:

I běžela a přišla k Šimonovi Petrovi a k druhému učedlníkovi, tomu, jehož miloval Ježíš, a řekla jim: Vzali Pána z hrobu, a nevíme, kde jej položili.

Běžela k Šimonu Petrovi a k tomu učedníkovi, kterého Ježíš miloval, a řekla jim: „Vzali Pána z hrobu a nevíme, kam ho položili.“ ([Jan 13:23-Jan 13:24 Jan 21:7 Jan 21:20])

τρέχει ου῏ν καὶ ε῎ρχεται πρὸς Σίμωνα Πέτρον καὶ πρὸς τὸν α῎λλον μαθητὴν ο῍ν ε᾿φίλει ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς η῟ραν τὸν κύριον ε᾿κ του̑ μνημείου καὶ ου᾿κ οι῎δαμεν που̑ ε῎θηκαν αυ᾿τόν

ורֵהטַת אֵתָת לוָת שֵׁמעֻון כִּאפָא וַלוָת הַו תַּלמִידָא אחרִנָא דּרָחֵם הוָא יֵשֻׁוע וָאמרָא להֻון דּשַׁקלֻוהי למָרַן מֵן הַו בֵּית־קבֻורָא ולָא יָדעָא אנָא אַיכָּא סָמֻוהי׃

[(4) John 20, 03]

יָצְאוּ כֵּיפָא וְהַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי לָבוֹא אֶל הַקֶּבֶר.

וַיֵּצֵא פֶטְרוֺס וְהַתַּלְמִיד הָאַחֵר וַיֵּלְכוּ אֶל-הַקָּבֶר:

Tedy vyšel Petr i ten druhý učedlník, a šli k hrobu.

Petr a ten druhý učedník vstali a šli k hrobu.

ε᾿ξη̑λθεν ου῏ν ὁ Πέτρος καὶ ὁ α῎λλος μαθητής καὶ η῎ρχοντο ει᾿ς τὸ μνημει̑ον

וַנפַק שֵׁמעֻון והַו תַּלמִידָא אחרִנָא וָאתֵין הוַו לבֵית־קבֻורָא׃

[(4) John 20, 04]

שְׁנֵיהֶם רָצוּ יַחְדָּיו, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי רָץ מַהֵר יוֹתֵר מִכֵּיפָא וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן לַקֶּבֶר.

וּשְׁנֵיהֶם רָצוּ יַחְדָּו וַיְמַהֵר הַתַּלְמִיד הָאַחֵר לָרוּץ וַיַּעֲבֹר אֶת-פֶּטְרוֺס וַיָּבֹא רִאשׁוֺן אֶל-הַקָּבֶר:

Běželi pak oba spolu. Ale ten druhý učedlník předběhl Petra, a přišel prvé k hrobu.

Oba dva běželi, ale ten druhý učedník předběhl Petra a byl u hrobu první.

ε῎τρεχον δὲ οἱ δύο ὁμου̑ καὶ ὁ α῎λλος μαθητὴς προέδραμεν τάχιον του̑ Πέτρου καὶ η῟λθεν πρω̑τος ει᾿ς τὸ μνημει̑ον

ורָהטִין הוַו תּרַיהֻון אַכחדָא הַו דֵּין תַּלמִידָא רהֵט קַדּמֵה לשֵׁמעֻון וֵאתָא קַדמָיָא לבֵית־קבֻורָא׃

[(4) John 20, 05]

הוּא הִתְכּוֹפֵף וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים, אַךְ לֹא נִכְנַס פְּנִימָה.

וַיִּשַּׁח וַיַּשְׁקֵף אֶל-תּוֺכוֺ וַיַּרְא אֶת-הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים לְבַדָּם וְלֹא יָרַד פְּנִימָה:

A nachýliv se, uzřel prostěradla položená, ale však tam nevšel.

Sehnul se a viděl tam ležet lněná plátna, ale dovnitř nevešel.

καὶ παρακύψας βλέπει κείμενα τὰ ο᾿θόνια ου᾿ μέντοι ει᾿ση̑λθεν

וַאדִיק חזָא כֵּתָּנֵא כַּד סִימִין מֵעַל דֵּין לָא עַל׃ ס

[(4) John 20, 06]

אַחֲרָיו בָּא גַּם שִׁמְעוֹן כֵּיפָא. הוּא נִכְנַס אֶל הַקֶּבֶר וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים,

וְגַם-שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס בָּא אַחֲרָיו וַיֵּרֶד אֶל-הַקָּבֶר וַיַּרְא אֶת-הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים לְבַדָּם:

Tedy přišel Šimon Petr, za ním jda, a všel do hrobu. I uzřel prostěradla položená,

Po něm přišel Šimon Petr a vešel do hrobu. Uviděl tam ležet lněná plátna,

ε῎ρχεται ου῏ν καὶ Σίμων Πέτρος α᾿κολουθω̑ν αυ᾿τω̑ καὶ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸ μνημει̑ον καὶ θεωρει̑ τὰ ο᾿θόνια κείμενα

אֵתָא דֵּין שֵׁמעֻון בָּתרֵה ועַל לבֵית־קבֻורָא וַחזָא כֵּתָּנֵא כַּד סִימִין׃

[(4) John 20, 07]

וְהַמִּטְפַּחַת שֶׁהָיְתָה עַל רֹאשׁוֹ אֵינֶנָּה מֻנַּחַת עִם הַתַּכְרִיכִים, אֶלָּא מְקֻפֶּלֶת לְבַדָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד.

וְהַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה עַל-רֹאשׁוֺ אֵינֶנָּה עִם-הַתַּכְרִיכִים כִּי אִם-צְנוּפָה לְבַדָּהּ בְּמָקוֺם אַחֵר:

A rouchu, kteráž byla na hlavě jeho, ne s prostěradly položenou, ale obzvláštně svinutou na jednom místě.

ale šátek, jímž ovázali Ježíšovu hlavu, neležel mezi plátny, nýbrž byl svinut na jiném místě.

καὶ τὸ σουδάριον ο῍ η῟ν ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿του̑ ου᾿ μετὰ τω̑ν ο᾿θονίων κείμενον α᾿λλὰ χωρὶς ε᾿ντετυλιγμένον ει᾿ς ε῞να τόπον

וסֻודָרָא הַו דַּחזִיק הוָא בּרִשֵׁה לָא עַם כֵּתָּנֵא אֵלָא כַּד כּרִיך וסִים לַסטַר בַּחדָא דֻּוכָּא׃

[(4) John 20, 08]

אָז נִכְנַס גַּם הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי שֶׁבָּא רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר. הוּא רָאָה וְהֶאֱמִין;

וַיֵּרֶד שָׁם גַּם-הַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר-בָּא רִאשׁוֺן אֶל-הַקֶּבֶר וַיַּרְא וַיַּאֲמֵן:

Potom všel i ten druhý učedlník, kterýž byl prvé přišel k hrobu, i uzřel a uvěřil.

Potom vešel dovnitř i ten druhý učedník, který přišel k hrobu dřív; spatřil vše a uvěřil. ([Jan 21:7])

τότε ου῏ν ει᾿ση̑λθεν καὶ ὁ α῎λλος μαθητὴς ὁ ε᾿λθών πρω̑τος ει᾿ς τὸ μνημει̑ον καὶ ει῏δεν καὶ ε᾿πίστευσεν

הָידֵּין עַל אָף הַו תַּלמִידָא דֵּאתָא קַדמָיָא לבֵית־קבֻורָא וַחזָא והַימֵן׃

[(4) John 20, 09]

הֲרֵי עוֹד לֹא יָדְעוּ אֶת הַכָּתוּב שֶׁעָלָיו לָקוּם מִן הַמֵּתִים.

כִּי עַד-עַתָּה לֹא-הֵבִינוּ עוֺד אֶת-הַכְּתוּבִים כִּי נָכוֺן לוֺ לָקוּם מִן-הַמֵּתִים:

Nebo ještě neznali písma, že měl z mrtvých vstáti.

Dosud totiž nevěděli, že podle Písma musí vstát z mrtvých. ([Lukáš 24:26-Lukáš 24:27])

ου᾿δέπω γὰρ η῎̑δεισαν τὴν γραφὴν ο῞τι δει̑ αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿ναστη̑ναι

לָא גֵּיר עדַכִּיל יָדעִין הוַו מֵן כּתָבֵא דַּעתִיד הוָא לַמקָם מֵן מִיתֵא׃

[(4) John 20, 10]

אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַתַּלְמִידִים לְבֵיתָם.

וַיָּשֻׁבוּ הַתַּלְמִידִים וַיֵּלְכוּ אֶל-בֵּיתָם:

I odešli zase ti učedlníci tam, kdež prvé byli.

Oba učedníci se pak vrátili domů.

α᾿πη̑λθον ου῏ν πάλιν πρὸς αυ᾿τοὺς οἱ μαθηταί

וֵאזַלו הֵנֻון תַּלמִידֵא תֻּוב לדֻוכַּתהֻון׃ ס

[(4) John 20, 11]

וּמִרְיָם עָמְדָה בּוֹכִיָּה מִחוּץ לַקֶּבֶר. בְּשָׁעָה שֶׁבָּכְתָה הִתְכּוֹפְפָה אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר

וּמִרְיָם עָמְדָה מִחוּץ לַקֶּבֶר וַתֵּבְ וַיְהִי בִּבְכּוֺתָהּ וַתִּשַּׁח וַתַּשְׁקֵף אֶל-תּוֺךְ הַקָּבֶר:

Ale Maria stála u hrobu vně, plačeci. A když plakala, naklonila se do hrobu.

Ale Marie stála venku před hrobem a plakala. Přitom se naklonila do hrobu

Μαρία δὲ εἱστήκει πρὸς τω̑ μνημείω ε῎ξω κλαίουσα ὡς ου῏ν ε῎κλαιεν παρέκυψεν ει᾿ς τὸ μνημει̑ον

מַריַם דֵּין קָימָא הוָת לוָת קַברָא ובָכיָא וכַד בָּכיָא אַדִיקַת בּקַברָא׃

[(4) John 20, 12]

וְרָאֲתָה שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹטֵי לָבָן יוֹשְׁבִים בַּמָּקוֹם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן נָחָה גּוּפַת יֵשׁוּעַ, אֶחָד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאֶחָד לְמַרְגְּלוֹתָיו.

וַתֵּרֶא שְׁנֵי מַלְאָכִים עֹטִים לְבָנִים וְישְׁבִים בַּמָּקוֺם אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת-גּוּפַת יֵשׁוּעַ אֶחָד מְרַאֲשֹׁתָיו וְאֶחָד מַרְגְּלֹתָיו:

A uzřela dva anděly v bílém rouše sedící, jednoho u hlavy, a druhého u noh, tu kdež bylo položeno tělo Ježíšovo.

a spatřila dva anděly v bílém rouchu, sedící na místě, kde předtím leželo Ježíšovo tělo, jednoho u hlavy a druhého u nohou. ([Marek 9:3; Skutky apoštolské 1:10])

καὶ θεωρει̑ δύο α᾿γγέλους ε᾿ν λευκοι̑ς καθεζομένους ε῞να πρὸς τη̑ κεφαλη̑ καὶ ε῞να πρὸς τοι̑ς ποσίν ο῞που ε῎κειτο τὸ σω̑μα του̑ ᾽Ιησου̑

וַחזָת תּרֵין מַלַאכֵא בּחֵוָרֵא דּיָתבִּין חַד מֵן אֵסָדַוהי וחַד מֵן רֵגלַוהי אַיכָּא דּסִים הוָא פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(4) John 20, 13]

אָמְרוּ לָהּ: "אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?" הֵשִׁיבָה לָהֶם: "לָקְחוּ אֶת אֲדוֹנִי וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה שָׂמוּ אוֹתוֹ."

וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אִשָּׁה לָמֶה תִבְכִּי אֲלֵיהֶם כִּי נָשְׂאוּ אֶת-אֲדֹנִי מִזֶּה וְלֹא אֵדַע אָנָה שָׂמֻהוּ:

Kteříž řekli jí: Ženo, co pláčeš? I dí jim: Vzali Pána mého, a nevím, kde ho položili.

Otázali se Marie: „Proč pláčeš?(z)“ Odpověděla jim: „Odnesli mého Pána a nevím, kam ho položili.“ (z) ř: Ženo, pro pláčeš? ([Jan 20:2])

καὶ λέγουσιν αυ᾿τη̑ ε᾿κει̑νοι γύναι τί κλαίεις λέγει αυ᾿τοι̑ς ο῞τι η῟ραν τὸν κύριόν μου καὶ ου᾿κ οι῏δα που̑ ε῎θηκαν αυ᾿τόν

וָאמרִין לָה אַנתּתָא מָנָא בָּכיָא אַנתּי אָמרָא להֻון דּשַׁקלֻוהי למָרי ולָא יָדעָא אנָא אַיכָּא סָמֻוהי׃

[(4) John 20, 14]

אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת פָּנְתָה לְאָחוֹר וְרָאֲתָה אֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד, אַךְ לֹא יָדְעָה כִּי הוּא יֵשׁוּעַ.

עוֺד הִיא מְדַבֶּרֶת כָּזֹאת וַתֵּפֶן מֵאַחֲרֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת-יֵשׁוּעַ עֹמֵד וְלֹא יָדְעָה כִּי הוּא יֵשׁוּעַ:

To když řekla, obrátila se zpátkem, a uzřela Ježíše, an stojí, ale nevěděla, by Ježíš byl.

Po těch slovech se obrátila a spatřila za sebou Ježíše; ale nepoznala, že je to on. ([Matouš 28:9-Matouš 28:10; Marek 16:9-Marek 16:11; Lukáš 24:10-Lukáš 24:11])

ταυ̑τα ει᾿που̑σα ε᾿στράφη ει᾿ς τὰ ο᾿πίσω καὶ θεωρει̑ τὸν ᾽Ιησου̑ν ἑστω̑τα καὶ ου᾿κ η῎̑δει ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν

הָדֵא אֵמרַת וֵאתפַּניַת לבֵסתּרָה וַחזָת ליֵשֻׁוע דּקָאֵם ולָא יָדעָא הוָת דּיֵשֻׁוע הֻו׃

[(4) John 20, 15]

שָׁאַל אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ: "אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה? אֶת מִי אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?" הוֹאִיל וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַגַּן אָמְרָה לוֹ: "אָדוֹן, אִם אַתָּה הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ, אֱמֹר נָא לִי אֵיפֹה שַׂמְתָּ אוֹתוֹ וַאֲנִי אֶקַּח אוֹתוֹ."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה לָמֶה תִבְכִּי אֶת-מִי תְבַקֵּשִׁי וְהִיא חָשְׁבָה כִּי-נֹטֵר הַגָּן הוּא וַתֹּאֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אִם-אַתָּה נָשָׂאתָ אֹתוֺ מִזֶּה הַגִּידָה-נָא לִי אֵיפֹא שַׂמְתָּ אֹתוֺ וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאֶ׹ָּׂאֶנּוּ:

Dí jí Ježíš: Ženo, co pláčeš? Koho hledáš? Ona domnívajici se, že by zahradník byl, řekla jemu? Pane, vzal-lis ty jej, pověz mi, kdes ho položil, ať já jej vezmu.

Ježíš jí řekl: „Proč pláčeš?(a) Koho hledáš?“ V domnění, že je to zahradník, mu odpověděla: „Jestliže tys jej, pane, odnesl, řekni mi, kam jsi ho položil, a já pro něj půjdu.“ (a) ř: Ženo, pro pláčeš?

λέγει αυ᾿τη̑ ᾽Ιησου̑ς γύναι τί κλαίεις τίνα ζητει̑ς ε᾿κείνη δοκου̑σα ο῞τι ὁ κηπουρός ε᾿στιν λέγει αυ᾿τω̑ κύριε ει᾿ σὺ ε᾿βάστασας αυ᾿τόν ει᾿πέ μοι που̑ ε῎θηκας αυ᾿τόν κα᾿γώ αυ᾿τὸν α᾿ρω̑

אָמַר לָה יֵשֻׁוע אַנתּתָא מָנָא בָּכיָא אַנתּי וַלמַן בָּעיָא אַנתּי הִי דֵּין סֵברַת דּגַנָנָא הֻו וָאמרָא לֵה מָרי אֵן אַנתּ שׁקַלתָּיהי אֵמַר לִי אַיכָּא סָמתָּיהי אִזַל אֵשׁקלִיוהי׃

[(4) John 20, 16]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "מִרְיָם!" אָז פָּנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: "רַבִּי!"

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ מִרְיָם וַתֵּפֶן וַתֹּאמֶר אֵלָיו עִבְרִית רַבּוּנִי אֲשֶׁר יֵאָמֵר רַבִּי:

Řekl jí Ježíš: Maria. Obrátivši se ona, řekla jemu: Rabbóni, což se vykládá: Mistře.

Ježíš jí řekl: „Marie!“ Obrátila se a zvolala hebrejsky „Rabbuni“, to znamená ‚Mistře‘.

λέγει αυ᾿τη̑ ᾽Ιησου̑ς Μαριάμ στραφει̑σα ε᾿κείνη λέγει αυ᾿τω̑ ῾Εβραιστί ραββουνι ο῍ λέγεται διδάσκαλε

אָמַר לָה יֵשֻׁוע מַריַם וֵאתפַּניַת וָאמרָא לֵה עֵברָאיִת רַבֻּולִי דּמֵתֵאמַר מַלפָנָא׃

[(4) John 20, 17]

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אַל תִּגְּעִי בִּי, כִּי עֲדַיִן לֹא עָלִיתִי אֶל הָאָב, אוּלָם לְכִי אֶל אַחַי וְהַגִּידִי לָהֶם: 'אֲנִי עוֹלֶה אֶל אָבִי וַאֲבִיכֶם, אֶל אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם'."

וַיֹּאמֵר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אַל-תִּגְּעִי בִי כִּי עוֺד לֹא עָלִיתִי אֶל-הָאָב אַךְ לְכִי אֶל-אַחַי וְאִמְרִי אֲלֵיהֶם הִנְנִי עֹלֶה אֶל-אָבִי וַאֲבִיכֶם אֶל-אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם:

Dí jí Ježíš: Nedotýkejž se mne; nebo jsem ještě nevstoupil k Otci svému. Ale jdiž k bratřím mým, a pověz jim: Vstupuji k Otci svému, a k Otci vašemu, k Bohu svému, a k Bohu vašemu.

Ježíš jí řekl: „Nedotýkej se mne, dosud jsem nevystoupil k Otci. Ale jdi k mým bratřím a pověz jim, že vystupuji k Otci svému i Otci vašemu a k Bohu svému i Bohu vašemu.“ ([Jan 7:33])

λέγει αυ᾿τη̑ ᾽Ιησου̑ς μή μου α῞πτου ου῎πω γὰρ α᾿ναβέβηκα πρὸς τὸν πατέρα πορεύου δὲ πρὸς τοὺς α᾿δελφούς μου καὶ ει᾿πὲ αυ᾿τοι̑ς α᾿ναβαίνω πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ πατέρα ὑμω̑ν καὶ θεόν μου καὶ θεὸν ὑμω̑ν

אָמַר לָה יֵשֻׁוע לָא תֵּתקַרבִין לִי לָא גֵּיר עדַכִּיל סֵלקֵת לוָת אָבי זֵלי דֵּין לוָת אַחַי וֵאמַרי להֻון סָלֵק אנָא לוָת אָבי וַאבֻוכֻון וַאלָהי וַאלָהכֻון׃ ס

[(4) John 20, 18]

הָלְכָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְהוֹדִיעָה לַתַּלְמִידִים כִּי רָאֲתָה אֶת הָאֲדוֹן וְכִי אָמַר לָהּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.

וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וַתַּגֵּד לַתַּלְמִידִים כִּי-רָאֲתָה אֶת-הָאָדוֺן וְכִי כָּזֹאת דִּבֶּר אֵלֶיהָ:

Přišla Maria Magdaléna, zvěstujici učedlníkům, že by viděla Pána, a že jí to pověděl.

Marie Magdalská šla k učedníkům a oznámila jim: „Viděla jsem Pána a toto mi řekl.“

ε῎ρχεται Μαριὰμ ἡ Μαγδαληνὴ α᾿γγέλλουσα τοι̑ς μαθηται̑ς ο῞τι ἑὼρακα τὸν κύριον καὶ ταυ̑τα ει῏πεν αυ᾿τη̑

הָידֵּין אֵתָת מַריַם מַגדּלָיתָּא וסַבּרַת לתַלמִידֵא דַּחזָת למָרַן וַדהָלֵין אֵמַר לָה סּ סּ׃

[(4) John 20, 19]

לְעֵת עֶרֶב, בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר דַּלְתוֹת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֶסְפוּ בּוֹ הַתַּלְמִידִים הָיוּ סְגוּרוֹת מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, בָּא יֵשׁוּעַ וְעָמַד בֵּינֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם."

וַיְהִי בָּעֶרֶב בַּשַּׁבָּת הַהוּא כַּאֲשֶׁר נִסְגְּרוּ דַלְתוֺת הַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְבְּצוּ שָׁם הַתַּלְמִידִים מִיִּרְאָתָם אֶת-הַיְּהוּדִים וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיַּעֲמֹד בְּתוֺכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֺם עֲלֵיכֶם:

Když pak byl večer toho dne, kterýž jest první po sobotě, a dvéře byly zavříny, kdež byli učedlníci shromážděni, pro strach Židovský, přišel Ježíš, a stál u prostřed, a řekl jim: Pokoj vám.

Téhož dne večer – prvního dne po sobotě – když byli učedníci ze strachu před Židy shromážděni za zavřenými dveřmi, přišel Ježíš, postavil se uprostřed nich a řekl: „Pokoj vám.“ ([Lukáš 24:36-Lukáš 24:43])

ου῎σης ου῏ν ο᾿ψίας τη̑ ἡμέρα ε᾿κείνη τη̑ μια̑ σαββάτων καὶ τω̑ν θυρω̑ν κεκλεισμένων ο῞που η῟σαν οἱ μαθηταὶ διὰ τὸν φόβον τω̑ν ᾽Ιουδαίων η῟λθεν ὁ ᾽Ιησου̑ς καὶ ε῎στη ει᾿ς τὸ μέσον καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς ει᾿ρήνη ὑμι̑ν

כַּד הוָא דֵּין רַמשָׁא דּיַומָא הַו דּחַד בּשַׁבָּא ותַרעֵא אַחִידִין הוַו דַּאיכָּא דִּאיתַיהֻון הוַו תַּלמִידֵא מֵטֻל דֵּחלתָא דִּיהֻודָיֵא אֵתָא יֵשֻׁוע קָם בַּינָתהֻון וֵאמַר להֻון שׁלָמָא עַמכֻון׃

[(4) John 20, 20]

לְאַחַר מִכֵּן הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת צִדּוֹ, וְהַתַּלְמִידִים נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה כִּרְאוֹתָם אֶת הָאָדוֹן.

וְאַחֲרֵי דַבְּרוֺ כָזֹאת הֶרְאָם אֶת-יָדָיו וְאֶת-צִדּוֺ וַיִּשְׂמְחוּ הַתַּלְמִידִים בִּרְאוֺתָם אֶת-הָאָדוֺן:

A to pověděv, ukázal jim ruce i bok svůj. I zradovali se učedlníci, vidouce Pána.

Když to řekl, ukázal jim ruce a bok. Učedníci se zaradovali, když spatřili Pána.

καὶ του̑το ει᾿πών ε῎δειξεν τὰς χει̑ρας καὶ τὴν πλευρὰν αυ᾿τοι̑ς ε᾿χάρησαν ου῏ν οἱ μαθηταὶ ι᾿δόντες τὸν κύριον

הָדֵא אֵמַר וחַוִי אֵנֻון אִידַוהי וסֵטרֵה וַחדִיו תַּלמִידֵא דַּחזַו למָרַן׃

[(4) John 20, 21]

הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם. כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי, כֵּן גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם."

וַיּוֺסֶף יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֺם לָכֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֹתִי הָאָב כֵּן הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם:

Tedy řekl jim Ježíš opět: Pokoj vám. Jakož mne poslal Otec, tak i já posílám vás.

Ježíš jim znovu řekl: „Pokoj vám. Jako mne poslal Otec, tak já posílám vás.“ ([Jan 17:18])

ει῏πεν ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς πάλιν ει᾿ρήνη ὑμι̑ν καθώς α᾿πέσταλκέν με ὁ πατήρ κα᾿γώ πέμπω ὑμα̑ς

אֵמַר להֻון דֵּין תֻּוב יֵשֻׁוע שׁלָמָא עַמכֻון אַיכַּנָא דּשַׁדּרַני אָבי אָף אֵנָא משַׁדַּר אנָא לכֻון׃ ס

[(4) John 20, 22]

אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת נָפַח עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְאַחֲרֵי דַבְּרוֺ כָזֹאת וַיִּפַּח בָּהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְחוּ לָכֶם אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

A to pověděv, dechl, a řekl jim: Přijměte Ducha svatého.

Po těch slovech na ně dechl a řekl jim: „Přijměte Ducha svatého. ([Skutky apoštolské 1:8])

καὶ του̑το ει᾿πών ε᾿νεφύσησεν καὶ λέγει αυ᾿τοι̑ς λάβετε πνευ̑μα α῞γιον

וכַד אֵמַר הָלֵין נפַח בּהֻון וֵאמַר להֻון קַבֵּלו רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(4) John 20, 23]

כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ; לְכָל מִי שֶׁתִּזְקְפוּ אוֹתָם, יִזָּקְפוּ לוֹ."

אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לוֺ אֶת-חֲטָאָיו וְנִסְלַח לוֺ וְאִם תְּשִׁיתוּם עָלָיו עָלָיו יִהְיוּ:

Kterýmžkoli odpustili byste hříchy, odpouštějíť se jim; kterýmžkoli zadrželi byste, zadržániť jsou.

Komu odpustíte hříchy, tomu jsou odpuštěny, komu je neodpustíte, tomu odpuštěny nejsou(b).“ (b) ř: komu zadržíte hříchy, tomu jsou zadrženy ([Matouš 16:19 Matouš 18:18])

α῎ν τινων α᾿φη̑τε τὰς ἁμαρτίας α᾿φέωνται αυ᾿τοι̑ς α῎ν τινων κρατη̑τε κεκράτηνται

אֵן תֵּשׁבּקֻון חטָהֵא לאנָשׁ נֵשׁתַּבקֻון לֵה וֵאן תֵּאחדֻּון דּאנָשׁ אַחִידִין׃ ס

[(4) John 20, 24]

תֹּאמָא, אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ.

וְתוֺמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֺס אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר לֹא-הָיָה עִמָּהֶם בְּבֹא יֵשׁוּעַ:

Tomáš pak jeden ze dvanácti, kterýž sloul Didymus, nebyl s nimi, když byl přišel Ježíš.

Tomáš, jinak Didymos(c), jeden z dvanácti učedníků, nebyl s nimi, když Ježíš přišel. (c) Dvojče (stejně jako Jan 11:16) ([Jan 11:16])

Θωμα̑ς δὲ ει῟ς ε᾿κ τω̑ν δὼδεκα ὁ λεγόμενος Δίδυμος ου᾿κ η῟ν μετ῾ αυ᾿τω̑ν ο῞τε η῟λθεν ᾽Ιησου̑ς

תָּאומַא דֵּין חַד מֵן תּרֵעסַרתָּא הַו דּמֵתֵאמַר תָּאמָא לָא הוָא תַּמָן הוָא עַמהֻון כַּד אֵתָא יֵשֻׁוע׃

[(4) John 20, 25]

אָמְרוּ לוֹ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים: "רָאִינוּ אֶת הָאָדוֹן." הֵשִׁיב לָהֶם: "אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת סִימַן הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְלֹא אָשִׂים אֶת אֶצְבָּעִי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּסְמְרִים וְלֹא אָשִׂים אֶת יָדִי בְּצִדּוֹ, לֹא אַאֲמִין."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו יֶתֶר הַתַּלְמִידִים רָאִינוּ אֶת-הָאָדוֺן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם-לֹּא אֶרְאֶה אֶת-מַדְקְרוֺת הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְלֹא אֶתְקַע אֶת-אֶצְבָּעִי בְּנִקְבֵי הַמַּסְמְרִים הָאֵלֶּה ובְיָדִי לֹא אֶגַּע בְּצִדּוֺ לֹא אַאֲמִינָה:

I řekli jemu jiní učedlníci: Viděli jsme Pána. Ale on řekl jim: Leč uzřím v rukou jeho bodení hřebů, a vpustím prst svůj v místo hřebů, a ruku svou vložím v bok jeho, nikoli neuvěřím.

Ostatní učedníci mu řekli: „Viděli jsme Pána.“ Odpověděl jim: „Dokud neuvidím na jeho rukou stopy po hřebech a dokud nevložím do nich svůj prst a svou ruku do rány v jeho boku, neuvěřím.“ ([Jan 19:18 Jan 19:34])

ε῎λεγον ου῏ν αυ᾿τω̑ οἱ α῎λλοι μαθηταί ἑωράκαμεν τὸν κύριον ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ὰν μὴ ι῎δω ε᾿ν ται̑ς χερσὶν αυ᾿του̑ τὸν τύπον τω̑ν η῞λων καὶ βάλω τὸν δάκτυλόν μου ει᾿ς τὸν τύπον τω̑ν η῞λων καὶ βάλω μου τὴν χει̑ρα ει᾿ς τὴν πλευρὰν αυ᾿του̑ ου᾿ μὴ πιστεύσω

וָאמרִין לֵה תַּלמִידֵא חזַין למָרַן הֻו דֵּין אֵמַר להֻון אֵלָא חָזֵא אנָא בִּאידַוהי דֻּוכּיָתָא דּצֵצֵא ורָמֵא אנָא בּהֵין צֵבעָתי ומַושֵׁט אנָא אִידי בּדַפנֵה לָא מהַימֵן אנָא׃ ס

[(4) John 20, 26]

אַחֲרֵי שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בַּבַּיִת וְתֹאמָא אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת בָּא יֵשׁוּעַ, עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר: "שָׁלוֹם לָכֶם."

וּמִקְצֵה שְׁמֹנַת יָמִים נִקְהֲלוּ הַתַּלְמִידִים בַּבַּיִת פְּנִימָה עוֺד הַפַּעַם וְתוֺמָא עִמָּהֶם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר סֻגְּרוּ הַדְּלָתוֺת וַיַּעֲמֹד בְּתוֺכָם וַיֹּאמֶר שָׁלוֺם עֲלֵיכֶם:

A po osmi dnech opět učedlníci jeho byli vnitř, a Tomáš s nimi. Přišel Ježíš, a dvéře byly zavříny, i stál u prostřed a řekl: Pokoj vám.

Osmého dne potom byli učedníci opět uvnitř a Tomáš s nimi. Ač byly dveře zavřeny, Ježíš přišel, postavil se doprostřed a řekl: „Pokoj vám.“ ([Jan 20:19])

καὶ μεθ῾ ἡμέρας ο᾿κτώ πάλιν η῟σαν ε῎σω οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ καὶ Θωμα̑ς μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε῎ρχεται ὁ ᾽Ιησου̑ς τω̑ν θυρω̑ν κεκλεισμένων καὶ ε῎στη ει᾿ς τὸ μέσον καὶ ει῏πεν ει᾿ρήνη ὑμι̑ν

ובָתַר תּמָניָא יַומִין תֻּוב לגַו הוַו תַּלמִידֵא ותָאומַא עַמהֻון וֵאתָא יֵשֻׁוע כַּד אַחִידִין תַּרעֵא קָם בַּמצַעתָא וֵאמַר להֻון שׁלָמָא עַמכֻון׃

[(4) John 20, 27]

אָז אָמַר לְתֹאמָא: "הָבֵא אֶת אֶצְבָּעֲךָ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת יָדַי; הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְשִׂים אוֹתָהּ בְּצִדִּי, וְאַל תְּהֵא חֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא מַאֲמִין."

וְאַחַר אָמַר אֶל-תּוֺמָא הוֺשֵׁט אֶת-אֶצְבָּעֲךׇ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת-יָדַי וְהוֺשֵׁט אֶת-יָדְךׇ וּמֻשֵּׁנִי בְצִדִּי וְאַל-תְּהִי חֲסַר אֱמוּנָה כִּי אִם-הַאֲמֵן תַּאֲמִין:

Potom řekl Tomášovi: Vložiž prst svůj sem, a viz ruce mé, a vztáhni ruku svou, a vpusť v bok můj, a nebudiž nevěřící, ale věrný.

Potom řekl Tomášovi: „Polož svůj prst sem, pohleď na mé ruce a vlož svou ruku do rány v mém boku. Nepochybuj a věř!“ ([Jan 20:25])

ει῏τα λέγει τω̑ Θωμα̑ φέρε τὸν δάκτυλόν σου ω῟δε καὶ ι῎δε τὰς χει̑ράς μου καὶ φέρε τὴν χει̑ρά σου καὶ βάλε ει᾿ς τὴν πλευράν μου καὶ μὴ γίνου α῎πιστος α᾿λλὰ πιστός

וֵאמַר לתָאומַא אַיתָּא צֵבעָך להָרכָּא וַחזִי אִידַי וַאיתָּא אִידָך וַאושֵׁט בּגַבּי ולָא תֵּהוֵא לָא מהַימנָא אֵלָא מהַימנָא׃ ס

[(4) John 20, 28]

הֵשִׁיב תֹּאמָא וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי וֵאלֹהַי!"

וַיַּעַן תּוֺמָא וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי וֵאלֹהָי:

I odpověděl Tomáš a řekl jemu: Pán můj a Bůh můj!

Tomáš mu odpověděl: „Můj Pán a můj Bůh.“

α᾿πεκρίθη Θωμα̑ς καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ κύριός μου καὶ ὁ θεός μου

וַענָא תָּאומַא וֵאמַר לֵה מָרי וַאלָהי׃

[(4) John 20, 29]

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ יַעַן אֲשֶׁר רְאִיתַנִי הֱאֶמַנְתָּ תּוֺמָא אַשְׁרֵי אֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים וְרָאוֺ לֹא רָאוּ:

Dí jemu Ježíš: Žes mne viděl, Tomáši, uvěřil jsi. Blahoslavení, kteříž neviděli, a uvěřili.

Ježíš mu řekl: „Že jsi mě viděl, věříš. Blahoslavení, kteří neviděli, a uvěřili.“ ([1 Petrův 1:8])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι ἑὼρακάς με πεπίστευκας μακάριοι οἱ μὴ ι᾿δόντες καὶ πιστεύσαντες

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע הָשָׁא דַּחזַיתָּני הַימֵנתּ טֻובַיהֻון לַאילֵין דּלָא חזַאוֻני והַימֵנו סס׃

[(4) John 20, 30]

גַּם אוֹתוֹת רַבִּים אֲחֵרִים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

וְגַם-מוֺפְתִים אֲחֵרִים רַבִּים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַלְמִידָיו אֲשֶׁר לֹא-נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה:

Mnohé zajisté i jiné divy činil Ježíš před oblíčejem učedlníků svých, kteříž nejsou zapsáni v knize této.

Ještě mnoho jiných znamení učinil Ježíš před očima učedníků, a ta nejsou zapsána v této knize. ([Jan 21:24-Jan 21:25])

πολλὰ μὲν ου῏ν καὶ α῎λλα σημει̑α ε᾿ποίησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿νὼπιον τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ α῍ ου᾿κ ε῎στιν γεγραμμένα ε᾿ν τω̑ βιβλίω τούτω

סַגִּיָאתָא דֵּין אָתוָתָא אחרָניָתָא עבַד יֵשֻׁוע קדָם תַּלמִידַוהי אַילֵין דּלָא כּתִיבָן בַּכתָבָא הָנָא׃

[(4) John 20, 31]

אֲבָל אֵלֶּה נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים, וּכְדֵי שֶׁבְּהַאֲמִינְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ.

אַךְ-אֵלֶּה נִכְתְּבוּ לְבַעֲבוּר תַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים וּלְבַעֲבוּר יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים עֵקֶב אֱמוּנַתְכֶם בִּשְׁמוֺ:

Ale tito zapsáni jsou, abyste věřili, že Ježíš jest Kristus, Syn Boží, a abyste věříce, život měli ve jménu jeho.

Tato však zapsána jsou, abyste věřili(d), že Ježíš je Kristus, Syn Boží, a abyste věříce měli život v jeho jménu. (d) var: uvěřili ([Jan 11:27 Jan 3:15; 1 Janův 5:13])

ταυ̑τα δὲ γέγραπται ι῞να πιστεύσητε ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ καὶ ι῞να πιστεύοντες ζωὴν ε῎χητε ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι αυ᾿του̑

אָף הָלֵין דֵּין דַּכתִיבָן דַּתהַימנֻון דּיֵשֻׁוע הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא ומָא דּהַימֵנתֻּון נֵהוֻון לכֻון בַּשׁמֵה חַיֵא דַּלעָלַם׃ ס

[(4) John 21, 01]

אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהֵרָאוֹת אֶל תַּלְמִידָיו לְיַד יָם טְבֶרְיָה. הוּא הוֹפִיעַ בְּדֶרֶךְ זֹאת:

וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן וַיּוֺסֵף יֵשׁוּעַ לְהֵרָאוֺת אֶל-תַּלְמִידָיו עַל-יַם טְבַרְיָה וְכֹה נִרְאָה אֲלֵיהֶם:

Potom zjevil se opět Ježíš učedlníkům u moře Tiberiadského. Zjevil se pak takto:

Potom se Ježíš opět zjevil učedníkům u jezera Tiberiadského. ([Jan 6:1; Matouš 26:32])

μετὰ ταυ̑τα ε᾿φανέρωσεν ἑαυτὸν πάλιν ὁ ᾽Ιησου̑ς τοι̑ς μαθηται̑ς ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης τη̑ς Τιβεριάδος ε᾿φανέρωσεν δὲ ου῞τως

בָּתַר הָלֵין חַוִי תֻּוב נַפשֵׁה יֵשֻׁוע לתַלמִידַוהי עַל יַמָא דּטִיבֵרִיָוס חַוִי דֵּין הָכַנָא׃

[(4) John 21, 02]

שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְתֹאמָא הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס הָיוּ יַחַד עִם נְתַנְאֵל מִקָּנָה שֶׁבַּגָּלִיל וְעִם בְּנֵי זַבְדַּי וּשְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו.

כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ יַחְדָּו שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וְתוֺמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֺס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדִּי וּשְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו:

Byli spolu Šimon Petr a Tomáš, kterýž sloul Didymus, a Natanael, kterýž byl z Kány Galilejské, a synové Zebedeovi, a jiní z učedlníků jeho dva.

Stalo se to takto: Byli spolu Šimon Petr, Tomáš, jinak Didymos, Natanael z Kány Galilejské, synové Zebedeovi a ještě dva z jeho učedníků.

η῟σαν ὁμου̑ Σίμων Πέτρος καὶ Θωμα̑ς ὁ λεγόμενος Δίδυμος καὶ Ναθαναὴλ ὁ α᾿πὸ Κανὰ τη̑ς Γαλιλαίας καὶ οἱ του̑ Ζεβεδαίου καὶ α῎λλοι ε᾿κ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿του̑ δύο

אִיתַיהֻון הוַו אַכחדָא שֵׁמעֻון כִּאפָא ותָאומַא דּמֵתֵאמַר תָּאמָא ונַתַנַיאיִל הַו דּמֵן קָטנֵא דַּגלִילָא וַבנַי זַבדַי וַתרֵין אחרָנִין מֵן תַּלמִידֵא׃

[(4) John 21, 03]

אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "אֲנִי הוֹלֵךְ לָדוּג." אָמְרוּ לוֹ: "גַּם אֲנַחְנוּ בָּאִים אִתְּךָ." הָלְכוּ וְנִכְנְסוּ לַסִּירָה וְלֹא לָכְדוּ מְאוּמָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס הִנְנִי הֹלֵךְ לָדִיג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עִמָּךְ נֵלֵךְ גַּם-אֲנָחְנוּ וַיֵּצְאוּ מִיָּד וַיֵּרְדוּ אֶל-הָאֳנִיָּה וְלֹא לָכְדוּ מְאוּמָה בַּלַּיְלָה הוּא:

Dí jim Šimon Petr: Půjdu ryb loviti. Řekli jemu: Půjdeme i my s tebou. I šli, a vstoupili na lodí hned; a té noci nic nepopadli.

Šimon Petr jim řekl: „Jdu lovit ryby.“ Odpověděli mu: „I my půjdeme s tebou.“ Šli a vstoupili na loď. Té noci však nic neulovili. ([Lukáš 5:4-Lukáš 5:11])

λέγει αυ᾿τοι̑ς Σίμων Πέτρος ὑπάγω ἁλιεύειν λέγουσιν αυ᾿τω̑ ε᾿ρχόμεθα καὶ ἡμει̑ς σὺν σοί ε᾿ξη̑λθον καὶ ε᾿νέβησαν ει᾿ς τὸ πλοι̑ον καὶ ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ νυκτὶ ε᾿πίασαν ου᾿δέν

אָמַר להֻון שֵׁמעֻון כִּאפָא אָזֵל אנָא אֵצֻוד נֻונֵא אָמרִין לֵה אָף חנַן אָתֵינַן עַמָך וַנפַקו וַסלֵקו לַספִינתָּא וַבהַו לִליָא מֵדֵּם לָא צָדו׃

[(4) John 21, 04]

עִם בֹּקֶר עָמַד יֵשׁוּעַ עַל הַחוֹף, אַךְ הַתַּלְמִידִים לֹא הִכִּירוּ שֶׁזֶּה יֵשׁוּעַ.

הַבֹּקֶר אוֺר וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיָּם וְהַתַּלְמִידִים לֹא יָדְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא:

A když bylo již ráno, stál Ježíš na břehu. Nevěděli však učedlníci, by Ježíš byl.

Když začalo svítat, stál Ježíš na břehu, ale učedníci nevěděli, že je to on.

πρωι̑ας δὲ η῎δη γενομένης ε῎στη ᾽Ιησου̑ς ει᾿ς τὸν αι᾿γιαλόν ου᾿ μέντοι η῎̑δεισαν οἱ μαθηταὶ ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν

כַּד דֵּין הוָא צַפרָא קָם יֵשֻׁוע עַל יַד יַמָא ולָא ידַעו תַּלמִידֵא דּיֵשֻׁוע הֻו׃ ס

[(4) John 21, 05]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בָּנַי, אֵין לָכֶם דָּגִים?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֵין."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בָּנַי הֲיֵשׁ-לָכֶם דָּבָר לֶאֱכֹל וַיַּעֲנוּ וַיֹּמְרוּ אָיִן:

Tedy dí jim Ježíš: Dítky, máte-li jakou krmičku? Odpověděli jemu: Nemáme.

Ježíš jim řekl: „Děti, nemáte něco k jídlu?“ Odpověděli: „Nemáme.“

λέγει ου῏ν αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς παιδία μή τι προσφάγιον ε῎χετε α᾿πεκρίθησαν αυ᾿τω̑ ου῎

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע טלָיֵא למָא אִית לכֻון מֵדֵּם למֵלעַס אָמרִין לֵה לָא׃

[(4) John 21, 06]

אָמַר לָהֶם: "הַשְׁלִיכוּ אֶת הָרֶשֶׁת בְּצִדָּהּ הַיְמָנִי שֶׁל הַסִּירָה וְתִמְצְאוּ." הֵם הִשְׁלִיכוּ וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ מֵרֹב דָּגִים.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּרְשׂוּ אֶת-הַמִּכְמֹרֶת מִימִין לָאֳנִיָּה וּמְצָאתֶם וַיִפְרְשׂוּ וְלֹא-יָכְלוּ עוֺד לְמָשְׁכָהּ מֵרֹב דָּגִים:

On pak řekl jim: Zavrztež sít na pravou stranu lodí, a naleznete. I zavrhli, a hned nemohli ji táhnouti pro množství ryb.

Řekl jim: „Hoďte síť na pravou stranu lodi, tam ryby najdete.“ Hodili síť a nemohli ji ani utáhnout pro množství ryb.

ὁ δὲ ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς βάλετε ει᾿ς τὰ δεξιὰ μέρη του̑ πλοίου τὸ δίκτυον καὶ εὑρήσετε ε῎βαλον ου῏ν καὶ ου᾿κέτι αυ᾿τὸ ἑλκύσαι ι῎σχυον α᾿πὸ του̑ πλήθους τω̑ν ι᾿χθύων

אָמַר להֻון אַרמַו מצִידתּכֻון מֵן גַּבָּא דּיַמִינָא דַּספִינתָּא ומֵשׁכּחִין אנתֻּון וַארמִיו ולָא אֵשׁכַּחו למֵגּדָה לַמצִידתָּא מֵן סֻוגָאא דּנֻונֵא דֵּאחדַּת׃ ס

[(4) John 21, 07]

הֵגִיב הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עַל יֵשׁוּעַ וְאָמַר לְכֵיפָא: "זֶה הָאָדוֹן!" כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא שֶׁזֶּה הָאָדוֹן, לָבַשׁ אֶת בִּגְדוֹ הַחִיצוֹן, כִּי גֵּווֹ הָיָה חָשׂוּף, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לַיָּם.

וְהַתַּלְמִיד הַהוּא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֺ אָמַר אֶל-פֶּטְרוֺס הָאָדוֺן הוּא וְכִשְׁמֹעַ שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס כִּי הוּא הָאָדוֺן וַיַּעַט אֶת-מְעִילוֺ כִּי עֵרֹם הָיָה וַיִּתְנַפֵּל אֶל-הַיָּם:

I řekl učedlník ten, kteréhož miloval Ježíš, Petrovi: Pán jest. A Šimon Petr, jakž uslyšel, že Pán jest, opásal se po košili, (nebo byl nah), a pustil se do moře.

Onen učedník, kterého Ježíš miloval, řekl Petrovi: „To je Pán!“ Jakmile Šimon Petr uslyšel, že je to Pán, přehodil si plášť – byl totiž svlečen – a brodil se k němu vodou. ([Jan 20:4-Jan 20:8; Matouš 14:29])

λέγει ου῏ν ὁ μαθητὴς ε᾿κει̑νος ο῍ν η᾿γάπα ὁ ᾽Ιησου̑ς τω̑ Πέτρω ὁ κύριός ε᾿στιν Σίμων ου῏ν Πέτρος α᾿κούσας ο῞τι ὁ κύριός ε᾿στιν τὸν ε᾿πενδύτην διεζὼσατο η῟ν γὰρ γυμνός καὶ ε῎βαλεν ἑαυτὸν ει᾿ς τὴν θάλασσαν

וֵאמַר תַּלמִידָא הַו דּרָחֵם הוָא לֵה יֵשֻׁוע לכִאפָא הָנָא מָרַן הֻו שֵׁמעֻון דֵּין כַּד שׁמַע דּמָרַן הֻו נסַב כֻּותִּינֵה מחָא בּחַצַוהי מֵטֻל דּעַרטֵלָיָא הוָא וַשׁדָא נַפשֵׁה בּיַמָא דּנִאתֵא לוָת יֵשֻׁוע׃

[(4) John 21, 08]

אַךְ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים בָּאוּ בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה כְּשֶׁהֵם גּוֹרְרִים אֶת הָרֶשֶׁת עִם הַדָּגִים, כִּי לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מִן הַחוֹף אֶלָּא כְּמֵאָה מֶטֶר.

וְיֶתֶר הַתַּלְמִידִים בָּאוּ בָאֳנִיָּתָם כִּי לֹא הִרְחִיקוּ מִן-הַיַּבָּשָׁה כִּי אִם-כְּמָאתַיִם אַמָּה וַיִּמְשְׁכוּ אֶת-הַמִכְמֹרֶת עִם-הַדָּגִים:

Jiní také učedlníci na lodí připlavili se (nebo nedaleko byli od břehu, asi okolo dvou set loket), táhnouce tu sít s rybami.

Ostatní učedníci přijeli na lodi – nebyli daleko od břehu, jen asi dvě stě loket(e) – a táhli za sebou síť s rybami. (e) kolem 100 m

οἱ δὲ α῎λλοι μαθηταὶ τω̑ πλοιαρίω η῟λθον ου᾿ γὰρ η῟σαν μακρὰν α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς α᾿λλὰ ὡς α᾿πὸ πηχω̑ν διακοσίων σύροντες τὸ δίκτυον τω̑ν ι᾿χθύων

אחרָנֵא דֵּין תַּלמִידֵא בַּספִינתָּא אֵתַו לָא גֵּיר רַחִיקִין הוַו סַגִּי מֵן אַרעָא אֵלָא אַיך מַאתֵין אַמִין ונָגדִּין הוַו לָה לַמצִידתָּא הָי דּנֻונֵא׃ ס

[(4) John 21, 09]

כַּאֲשֶׁר עָלוּ לַחוֹף רָאוּ גֶּחָלִים עֲרוּכוֹת וְדָגִים מֻנָּחִים עֲלֵיהֶן, וְלֶחֶם.

וַיֵּצְאוּ אֶל-הַיַּבָּשָׁה וַיִּרְאוּ גַּחֲלֵי-אֵשׁ עֲרוּכִים שָׁם וְדָג עֲלֵיהֶם וְכִכַּר לָחֶם:

A jakž vystoupili na břeh, uzřeli řeřavé uhlí a rybu svrchu položenou a chléb.

Když vstoupili na břeh, spatřili ohniště a na něm rybu a chléb.

ὡς ου῏ν α᾿πέβησαν ει᾿ς τὴν γη̑ν βλέπουσιν α᾿νθρακιὰν κειμένην καὶ ο᾿ψάριον ε᾿πικείμενον καὶ α῎ρτον

כַּד דֵּין סלֵקו לַארעָא חזַו גֻּומרֵא כַּד סִימָן ונֻונָא כַּד סִים עלַיהֵין ולַחמָא׃

[(4) John 21, 10]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הָבִיאוּ מִן הַדָּגִים אֲשֶׁר לְכַדְתֶּם כָּעֵת."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הָבִיאוּ הֲלֹם מִן-הַדָּגִים אֲשֶׁר לְכַדְתֶּם עָתָּה:

Řekl jim Ježíš: Přineste ryb, kterýchž jste nalapali nyní.

Ježíš jim řekl: „Přineste několik ryb z toho, co jste nalovili!“

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿νέγκατε α᾿πὸ τω̑ν ο᾿ψαρίων ω῟ν ε᾿πιάσατε νυ̑ν

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע אַיתַּו מֵן הָנֻון נֻונֵא דּצָדתֻּון הָשָׁא׃

[(4) John 21, 11]

עָלָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּמָשַׁךְ אֶת הָרֶשֶׁת אֶל הַחוֹף וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלוֹשָׁה, וְאַף שֶׁהָיוּ רַבִּים כָּל כָּךְ לֹא נִקְרְעָה הָרֶשֶׁת.

וַיַּעַל שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וַיִּמְשֹׁךְ אֶת-הַמִּכְמֹרֶת אֶל-הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָגִים גְּדוֺלִים מֵאָה וַחֲמִישִׁים וּשְׁלשָׁה וּבְכָל-זֹאת לֹא נִקְרְעָה הַמִּכְמֹרֶת מֵרֹב הַדָּגִים:

Vstoupil pak Šimon Petr, a vytáhl sít na zem, plnou ryb velikých, sto padesáte a tři. A ačkoli jich tak mnoho bylo, neztrhala se sít.

Šimon Petr šel a vytáhl na břeh síť plnou velkých ryb, bylo jich sto padesát tři; a ač jich bylo tolik, síť se neprotrhla.

α᾿νέβη ου῏ν Σίμων Πέτρος καὶ ει῞λκυσεν τὸ δίκτυον ει᾿ς τὴν γη̑ν μεστὸν ι᾿χθύων μεγάλων ἑκατὸν πεντήκοντα τριω̑ν καὶ τοσούτων ο῎ντων ου᾿κ ε᾿σχίσθη τὸ δίκτυον

וַסלֵק שֵׁמעֻון כִּאפָא ונַגדָּה לַמצִידתָּא לַארעָא כַּד מַליָא נֻונֵא רַורבֵא מָאא וחַמשִׁין וַתלָתָא וַבהָנָא כֻּלֵה יֻוקרָא לָא אֵצטַריַת מצִידתָּא הָי׃ ס

[(4) John 21, 12]

אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בּוֹאוּ, אִכְלוּ!" אַף אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל אוֹתוֹ "מִי אַתָּה?", כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הָאָדוֹן.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בֹּאוּ אִכְלוּ אֲרֻחַת הַבֹּקֶר וְאֵין גַּם-אֶחָד בַּתַּלְמִידִים אֲשֶׁר מְלָאוֺ לִבּוֺ לִשְׁאֹל מִי אָתָּה כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֺן:

Řekl jim Ježíš: Poďte, obědujte. Žádný pak z učedlníků nesměl se ho otázati: Ty kdo jsi? vědouce, že Pán jest.

Ježíš jim řekl: „Pojďte jíst!“ A nikdo z učedníků se ho neodvážil zeptat: „Kdo jsi?“ Věděli, že je to Pán. ([Lukáš 24:30-Lukáš 24:31])

λέγει αυ᾿τοι̑ς ὁ ᾽Ιησου̑ς δευ̑τε α᾿ριστήσατε ου᾿δεὶς δὲ ε᾿τόλμα τω̑ν μαθητω̑ν ε᾿ξετάσαι αυ᾿τόν σὺ τίς ει῏ ει᾿δότες ο῞τι ὁ κύριός ε᾿στιν

וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע תַּו אֵשׁתַּרַו אנָשׁ דֵּין מֵן תַּלמִידֵא לָא מַמרַח הוָא דַּנשַׁאלִיוהי דּמַנֻו דּיָדעִין הוַו דּמָרַן הֻו׃

[(4) John 21, 13]

נִגַּשׁ יֵשׁוּעַ, לָקַח אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לָהֶם וְכֵן גַּם אֶת הַדָּגִים.

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּקַּח אֶת-הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לָהֶם וְגַם אֶת-הַדָּגָה:

I přišel Ježíš, a vzal ten chléb, a dával jim, i rybu též.

Ježíš šel, vzal chléb a dával jim; stejně i rybu. ([Marek 6:41 Marek 8:6-Marek 8:7])

ε῎ρχεται ᾽Ιησου̑ς καὶ λαμβάνει τὸν α῎ρτον καὶ δίδωσιν αυ᾿τοι̑ς καὶ τὸ ο᾿ψάριον ὁμοίως

קרֵב דֵּין יֵשֻׁוע וַשׁקַל לַחמָא ונֻונֵא ויַהב להֻון׃ ס

[(4) John 21, 14]

זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁיֵּשׁוּעַ הִתְגַּלָּה לַתַּלְמִידִים אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן הַמֵּתִים.

וְזֹאת הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר-נִרְאָה יֵשׁוּעַ אֶל-תַּלְמִידָיו אַחֲרֵי קוּמוֺ מִן-הַמֵּתִים:

To již po třetí ukázal se Ježíš učedlníkům svým, vstav z mrtvých.

To se již potřetí zjevil učedníkům po svém vzkříšení.

του̑το η῎δη τρίτον ε᾿φανερὼθη ᾽Ιησου̑ς τοι̑ς μαθηται̑ς ε᾿γερθεὶς ε᾿κ νεκρω̑ν

הָדֵא דַּתלָת זַבנִין אֵתחזִי יֵשֻׁוע לתַלמִידַוהי כַּד קָם מֵן בֵּית־מִיתֵא סס׃

[(4) John 21, 15]

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה?" הֵשִׁיב לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְעֵה אֶת טְלָאַי."

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲרֻחָתָם וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס שִׁמְעוֺן בַּר-יוֺנָה הַאֹהֵב אַתָּה אֹתִי יֶתֶר מֵאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךׇ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נַהֵל אֶת-עָלוֺתָי:

A když poobědvali, řekl Ježíš Šimonovi Petrovi: Šimone Jonášův, miluješ-li mne více než tito? Řekl jemu: Ovšem, Pane, ty víš, že tě miluji. Dí jemu: Pasiž beránky mé.

Když pojedli, zeptal se Ježíš Šimona Petra: „Šimone, synu Janův(f), miluješ mne víc než ti zde?“ Odpověděl mu: „Ano, Pane, ty víš, že tě mám rád.“ Řekl mu: „Pas mé beránky!“ (f) var: Jonášův (tak i Jan 21:16 Jan 21:17) ([Marek 14:29])

ο῞τε ου῏ν η᾿ρίστησαν λέγει τω̑ Σίμωνι Πέτρω ὁ ᾽Ιησου̑ς Σίμων ᾽Ιωάννου α᾿γαπα̑ς με πλέον τούτων λέγει αυ᾿τω̑ ναί κύριε σὺ οι῏δας ο῞τι φιλω̑ σε λέγει αυ᾿τω̑ βόσκε τὰ α᾿ρνία μου

כַּד דֵּין אֵשׁתַּרִיו אֵמַר יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון כִּאפָא שֵׁמעֻון בַּר יָונַא רָחֵם אַנתּ לִי יַתִּיר מֵן הָלֵין אָמַר לֵה אִין מָרי אַנתּ יָדַע אַנתּ דּרָחֵם אנָא לָך אָמַר לֵה רעִי לִי אֵמרַי׃ ס

[(4) John 21, 16]

שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הֵשִׁיב לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "נְהַג אֶת צֹאנִי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שֵׁנִית שִׁמְעוֺן בַּר-יוֺנָה הַאֹהֵב אַתָּה אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךׇ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְחֵה אֶת-צֹאנִי:

Řekl jemu opět po druhé: Šimone Jonášův, miluješ-li mne? Řekl jemu: Ovšem, Pane, ty víš, že tě miluji. Dí jemu: Pasiž ovce mé.

Zeptal se ho podruhé: „Šimone, synu Janův, miluješ mne?“ Odpověděl: „Ano, Pane, ty víš, že tě mám rád.“ Řekl mu: „Buď pastýřem mých ovcí!“ ([Skutky apoštolské 20:28; 1 Petrův 5:2])

λέγει αυ᾿τω̑ πάλιν δεύτερον Σίμων ᾽Ιωάννου α᾿γαπα̑ς με λέγει αυ᾿τω̑ ναί κύριε σὺ οι῏δας ο῞τι φιλω̑ σε λέγει αυ᾿τω̑ ποίμαινε τὰ πρόβατά μου

אָמַר לֵה תֻּוב דּתַרתֵּין זַבנִין שֵׁמעֻון בַּר יָונַא רָחֵם אַנתּ לִי אָמַר לֵה אִין מָרי אַנתּ יָדַע אַנתּ דּרָחֵם אנָא לָך אָמַר לֵה יֵשֻׁוע רעִי לִי עֵרבַּי׃ ס

[(4) John 21, 17]

שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הִתְעַצֵּב כֵּיפָא עַל שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית "הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְעֵה אֶת צֹאנִי.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית שִׁמְעוֺן בַּר-יוֺנָה הַאֹהֵב אַתָּה אֹתִי וַיִּתְעַצֵּב פֶּטְרוֺס אֶל-לִבּוֺ כִּי אָמַר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית הַאֹהֵב אַתָּה אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אַתָּה אֶל-כֹּל יָדַעְתָּ אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךׇ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רְעֵה אֶת-צֹאנִי:

Řekl jemu potřetí: Šimone Jonášův, miluješ-li mne? I zarmoutil se Petr, protože jemu řekl potřetí: Miluješ-li mne? A odpověděl jemu: Pane, ty znáš všecko, ty víš, že tě miluji. Řekl jemu Ježíš: Pasiž ovce mé.

Zeptal se ho potřetí: „Šimone, synu Janův, máš mne rád?“ Petr se zarmoutil nad tím, že se ho potřetí zeptal, má-li ho rád. Odpověděl mu: „Pane, ty víš všecko, ty víš také, že tě mám rád.“ Ježíš mu řekl: „Pas mé ovce! ([Lukáš 22:31-Lukáš 22:32])

λέγει αυ᾿τω̑ τὸ τρίτον Σίμων ᾽Ιωάννου φιλει̑ς με ε᾿λυπήθη ὁ Πέτρος ο῞τι ει῏πεν αυ᾿τω̑ τὸ τρίτον φιλει̑ς με καὶ λέγει αυ᾿τω̑ κύριε πάντα σὺ οι῏δας σὺ γινὼσκεις ο῞τι φιλω̑ σε λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς βόσκε τὰ πρόβατά μου

אָמַר לֵה דַּתלָת זַבנִין שֵׁמעֻון בַּר יָונַא רָחֵם אַנתּ לִי וכֵריַת לֵה לכִאפָא דֵּאמַר לֵה דַּתלָת זַבנִין דּרָחֵם אַנתּ לִי וֵאמַר לֵה מָרי כֻּל מֵדֵּם אַנתּ חָכֵם אַנתּ אַנתּ יָדַע אַנתּ דּרָחֵם אנָא לָך אָמַר לֵה יֵשֻׁוע רעִי לִי נקַוָתי׃ ס

[(4) John 21, 18]

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כְּשֶׁהָיִיתָ יוֹתֵר צָעִיר חָגַרְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְהָלַכְתָּ לְאָן שֶׁרָצִיתָ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּזְקַן תִּפְרֹשׂ אֶת יָדֶיךָ וְאַחֵר יַחְגָּרְךָ וְיוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל אֲשֶׁר אֵינְךָ רוֹצֶה."

אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ בְּעוֺד נַעַר הָיִיתָ בְּיָדְךׇ חָגַרְתָּ אֶת-מָתְנֶיךׇ וַתֵּלֶךְ אֶל-אֲשֶׁר חָפַצְתָּ וְכִי תִזְקַן תִּפְרֹשׂ כַּפֶּיךׇ וְאַחֵר יַחְגָּרְךׇ וּנְשָׂאֲךׇ אֶל-אֲשֶׁר לֹא תַחְפֹּץ:

Amen, amen pravím tobě: Když jsi byl mladší, opasovals se, a chodíval jsi, kams chtěl: ale když se sstaráš, ztáhneš ruce své, a jiný tě opáše, a povede, kamž bys ty nechtěl.

Amen, amen, pravím tobě: Když jsi byl mladší, sám ses přepásával a chodil jsi, kam jsi chtěl; ale až zestárneš, vztáhneš ruce a jiný tě přepáše a povede, kam nechceš.“

α᾿μὴν α᾿μὴν λέγω σοι ο῞τε η῟ς νεὼτερος ε᾿ζὼννυες σεαυτὸν καὶ περιεπάτεις ο῞που η῎θελες ο῞ταν δὲ γηράσης ε᾿κτενει̑ς τὰς χει̑ράς σου καὶ α῎λλος σε ζὼσει καὶ οι῎σει ο῞που ου᾿ θέλεις

אַמִין אַמִין אָמַר אנָא לָך דּכַד טלֵא הוַיתּ אַנתּ לנַפשָׁך אָסַר הוַיתּ חַצַיךְּ וַמהַלֵך הוַיתּ לַאיכָּא דּצָבֵא אַנתּ מָא דֵּין דַּסֵאבתּ תֵּפשֻׁוט אִידַיךְּ וַאחרִין נֵאסֻור לָך חַצַיךְּ ונַובּלָך לַאיכָּא דּלָא צָבֵא אַנתּ׃

[(4) John 21, 19]

זֹאת אָמַר בְּרָמְזוֹ עַל אֹפֶן הַמָּוֶת שֶׁיְּכַבֵּד בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים. לְאַחַר אָמְרוֹ זֹאת אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ אַחֲרַי!"

וְאוּלָם כָּזֹאת הוּא דִבֵּר בְּרָמְזוֺ לוֺ בְּאֵיזֶה מָוֶת הוּא יָמוּת אֲשֶׁר יִגְדַּל בּוֺ כְּבוֺד אֱלֹהִים וְאַחֲרֵי דַבְּרוֺ כָזֹאת אָמַר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי:

To pak pověděl, znamenaje, kterou by smrtí měl oslaviti Boha. A to pověděv, řekl jemu: Poď za mnou.

To řekl, aby mu naznačil, jakou smrtí oslaví Boha. A po těch slovech dodal: „Následuj mne!“ ([2 Petrův 1:14])

του̑το δὲ ει῏πεν σημαίνων ποίω θανάτω δοξάσει τὸν θεόν καὶ του̑το ει᾿πών λέγει αυ᾿τω̑ α᾿κολούθει μοι

הָדֵא דֵּין אֵמַר דַּנחַוֵא בַּאינָא מַותָּא עתִיד דַּנשַׁבַּח לַאלָהָא וכַד אֵמַר הָלֵין אֵמַר לֵה תָּא בָּתַרי׃ ס

[(4) John 21, 20]

כֵּיפָא פָּנָה וְרָאָה אֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עַל יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם - זֶה שֶׁגַּם נִשְׁעַן עַל לִבּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה וְשָׁאַל "אֲדוֹנִי, מִי הוּא הַמַּסְגִּיר אוֹתְךָ?".

וַיִּפֶן פֶּטְרוֺס וַיַּרְא אֶת-הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֺ הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהוּא אֲשֶׁר נָפַל עַל-צַוָּארוֺ בְּמִשְׁתֵּה הָעֶרֶב וְאָמַר אֲדֹנִי מִי הוּא-זֶה אֲשֶׁר יַסְגִּירֶךׇ:

I obrátiv se Petr, uzřel toho učedlníka, kteréhož miloval Ježíš, an jde za ním, kterýž i odpočíval za večeří na prsech jeho, a byl řekl: Pane, kdo jest ten, kterýž tě zradí?

Petr se obrátil a spatřil, že za nimi jde učedník, kterého Ježíš miloval, ten, který byl při večeři po jeho boku a který se ho tehdy otázal: „Pane, kdo tě zrazuje?“ ([Jan 13:25])

ε᾿πιστραφεὶς ὁ Πέτρος βλέπει τὸν μαθητὴν ο῍ν η᾿γάπα ὁ ᾽Ιησου̑ς α᾿κολουθου̑ντα ο῍ς καὶ α᾿νέπεσεν ε᾿ν τω̑ δείπνω ε᾿πὶ τὸ στη̑θος αυ᾿του̑ καὶ ει῏πεν κύριε τίς ε᾿στιν ὁ παραδιδούς σε

וֵאתפּנִי שֵׁמעֻון כִּאפָא וַחזָא לתַלמִידָא הַו דּרָחֵם הוָא יֵשֻׁוע דָּאתֵא בָּתרֵה הַו דַּנפַל הוָא בַּחשָׁמִיתָא עַל חַדיֵה דּיֵשֻׁוע וֵאמַר מָרי מַנֻו מַשׁלֵם לָך׃

[(4) John 21, 21]

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ כֵּיפָא, אָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, וְהוּא מָה?"

וַיְהִי בִּרְאוֺת אֹתוֺ פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֶל-יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי וְזֶה מָה אַחֲרִיתוֺ:

Toho viděv Petr, dí Ježíšovi: Pane, co pak tento?

Když ho Petr spatřil, řekl Ježíšovi: „Pane, co bude s ním?“

του̑τον ου῏ν ι᾿δών ὁ Πέτρος λέγει τω̑ ᾽Ιησου̑ κύριε ου῟τος δὲ τί

להָנָא כַּד חזָא כִּאפָא אֵמַר ליֵשֻׁוע מָרי והָנָא מָנָא׃

[(4) John 21, 22]

הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם רְצוֹנִי שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר עַד בּוֹאִי, מָה אִכְפַּת לְךָ? אַתָּה לֵךְ אַחֲרַי!"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם-חָפַצְתִּי כִּי יִשָּׁאֵר עַד-אֲשֶׁר אָבֹא אַךְ מַה-לָּךְ לֵךְ אַחֲרָי:

Řekl jemu Ježíš: Chci-li ho nechati, dokudž nepřijdu, co tobě po tom? Ty poď za mnou.

Ježíš mu řekl: „Jestliže chci, aby tu zůstal, dokud nepřijdu, není to tvá věc. Ty mne následuj!“ ([Marek 9:1])

λέγει αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ε᾿ὰν αυ᾿τὸν θέλω μένειν ε῞ως ε῎ρχομαι τί πρὸς σέ σύ μοι α᾿κολούθει

אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אֵן צָבֵא אנָא דַּנקַוֵא הָנָא עדַמָא דָּאתֵא אנָא לָך מָא לָך אַנתּ תָּא בָּתַרי׃

[(4) John 21, 23]

לָכֵן נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר הַזֶּה בְּקֶרֶב הָאַחִים שֶׁהַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת. אוּלָם יֵשׁוּעַ לֹא אָמַר לוֹ שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לָמוּת, אֶלָּא "אִם רְצוֹנִי שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר עַד בּוֹאִי, מָה אִכְפַּת לְךָ?"

עַל-כֵּן יָצָא הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הָאַחִים כִּי הַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת וְיֵשׁוּעַ לֹא אָמַר-לוֺ כִּי לֹא-יָמוּת רַק אָמַר אִם-חָפַצְתִּי כִּי-יִשָּׁאֵר עַד-אֲשֶׁר אָבֹא אַךְ מַה-לָּךְ:

I vyšla řeč ta mezi bratří, že by učedlník ten neměl umříti. Ale neřekl byl jemu Ježíš, že by neměl umříti, ale: Chci-li ho nechati, dokudž nepřijdu, co tobě po tom?

Mezi bratřími se to slovo rozšířilo a říkalo se, že onen učedník nezemře. Ježíš však neřekl, že nezemře, nýbrž: „Jestliže chci, aby tu zůstal, dokud nepřijdu, není to tvá věc.“

ε᾿ξη̑λθεν ου῏ν ου῟τος ὁ λόγος ει᾿ς τοὺς α᾿δελφοὺς ο῞τι ὁ μαθητὴς ε᾿κει̑νος ου᾿κ α᾿ποθνήσκει ου᾿κ ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῞τι ου᾿κ α᾿ποθνήσκει α᾿λλ῾ ε᾿ὰν αυ᾿τὸν θέλω μένειν ε῞ως ε῎ρχομαι τί πρὸς σέ

ונֵפקַת הָדֵא מֵלתָא בֵּית אַחֵא דּהַו תַּלמִידָא לָא מָאֵת יֵשֻׁוע דֵּין לָא הוָא דּלָא מָאֵת אֵמַר אֵלָא דֵּאן צָבֵא אנָא דַּנקַוֵא הָנָא עדַמָא דָּאתֵא אנָא לָך מָא לָך׃

[(4) John 21, 24]

זֶהוּ הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר מֵעִיד עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲשֶׁר כָּתַב אוֹתָם, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁעֵדוּתוֹ אֱמֶת.

זֶה הוּא הַתַּלְמִיד הַנֹּתֵן אֶת-עֵדוּתוֺ לָאֵלֶּה וְהוּא אֲשֶׁר כָּתַב כָּל-אֵלֶּה וְיָדַעְנוּ כִּי עֵדוּתוֺ נֶאֱמָנָה:

Toť jest učedlník ten, kterýž svědectví vydává o těchto věcech, a napsal toto, a víme, že pravé jest svědectví jeho.

To je ten učedník, který vydává svědectví o těchto věcech a který je zapsal; a my víme, že jeho svědectví je pravdivé. ([Jan 19:35])

ου῟τός ε᾿στιν ὁ μαθητὴς ὁ μαρτυρω̑ν περὶ τούτων καὶ ὁ γράψας ταυ̑τα καὶ οι῎δαμεν ο῞τι α᾿ληθὴς αυ᾿του̑ ἡ μαρτυρία ε᾿στίν

הָנַו תַּלמִידָא דַּאסהֵד עַל הָלֵין כֻּלהֵין וָאף כּתַב אֵנֵין ויָדעִין חנַן דּשַׁרִירָא הי סָהדֻּותֵה׃ ס

[(4) John 21, 25]

יֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, וְאִלּוּ נִכְתְּבוּ בִּמְפֹרָט חוֹשְׁבַנִי שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַסְּפָרִים הַנִּכְתָּבִים.

וְעוֺד יֵשׁ מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ אַךְ אִם-יִכָּתְבוּ כֻלָּם אֶחָד אַחַר אֶחָד יַחֲשֹׁב לְבָבִי כִּי לֹא תָכִיל כָּל-הָעוֺלָם אֶת-הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּן אָמֵן:

Jestiť pak i jiných mnoho věcí, kteréž činil Ježíš, kteréž kdyby měly všecky, každá obzvláštně, psány býti, mám za to, že by ten svět nemohl přijíti těch knih, kteréž by napsány byly. Amen.

Je ještě mnoho jiného, co Ježíš učinil; kdyby se mělo všechno dopodrobna vypsat, myslím, že by celý svět neměl dost místa pro knihy o tom napsané. ([Jan 20:30])

ε῎στιν δὲ καὶ α῎λλα πολλὰ α῍ ε᾿ποίησεν ὁ ᾽Ιησου̑ς α῞τινα ε᾿ὰν γράφηται καθ῾ ε῞ν ου᾿δ῾ αυ᾿τὸν οι῏μαι τὸν κόσμον χωρη̑σαι τὰ γραφόμενα βιβλία

אִית דֵּין אָף אחרָניָתָא סַגִּיָאתָא דַּעבַד יֵשֻׁוע אַילֵין דֵּאלֻו חדָא חדָא מֵתכַּתבָּן הוַי אָף לָא הֻו עָלמָא אַיך דּסָבַר אנָא סָפֵק הוָא לַכתָבֵא דּמֵתכַּתבִּין הוַו׃ ס

[(5) Acts 01, 01]

תֵּיאוֹפִילוֹס, בַּחִבּוּר הָרִאשׁוֹן כָּתַבְתִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁוּעַ עָשָׂה וְלִמֵּד מִתְּחִלָּה

הִנֵּה הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֺן תְּאוֺפִילוֺס כָּתַבְתִּי בוֺ כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וְכָל-אֲשֶׁר הוֺרָה מִיּוֺם הַחִלּוֺ:

První zajisté knihu sepsalť jsem, ó Teofile, o všech věcech, kteréž začal Ježíš i činiti i učiti,

První knihu, Theofile, jsem napsal o všem, co Ježíš činil a učil od samého počátku ([Lukáš 1:1-Lukáš 1:4])

τὸν μὲν πρω̑τον λόγον ε᾿ποιησάμην περὶ πάντων ω῏ Θεόφιλε ω῟ν η῎ρξατο ὁ ᾽Ιησου̑ς ποιει̑ν τε καὶ διδάσκειν

כּתָבָא קַדמָיָא כֵּתבֵּת אָו תֵּאָופִילֵא עַל כֻּלהֵין אַילֵין דּשַׁרִי מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא למֵעבַּד וַלמַלָפֻו׃

[(5) Acts 01, 02]

וְעַד יוֹם הִלָּקְחוֹ לַמָּרוֹם לְאַחַר שֶׁמָּסַר הוֹרָאוֹת, לְפִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם;

עַד-הַיּוֺם אֲשֶׁר נַעֲלָה מֵאִתָּנוּ אַחֲרֵי תִתּוֺ אֶת-מִצְוֺתָיו בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶל-שְׁלִיחָיו אֲשֶׁר-בָּחַר בָּהֶם:

Až do toho dne, v němž dav přikázaní apoštolům, kteréž byl skrze Ducha svatého vyvolil, vzhůru vzat jest.

až do dne, kdy v Duchu svatém přikázal svým vyvoleným apoštolům, jak si mají počínat, a byl přijat k Bohu(a); (a) ř: vzat vzhůru ([Marek 16:15-Marek 16:19; Lukáš 6:13])

α῎χρι η῏ς ἡμέρας ε᾿ντειλάμενος τοι̑ς α᾿ποστόλοις διὰ πνεύματος ἁγίου ου῍ς ε᾿ξελέξατο α᾿νελήμφθη

עדַמָא ליַומָא הַו דּבֵה אֵסתַּלַק מֵן־בָּתַר דּפַקֵד הוָא אֵנֻון לַשׁלִיחֵא אַילֵין דַּגבָא בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 01, 03]

לִפְנֵיהֶם הוּא הוֹפִיעַ חַי בְּהוֹכָחוֹת רַבּוֹת, אַחֲרֵי עֱנוּתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאָה אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

וַאֲשֶׁר אַחֲרֵי עֻנּוֺתוֺ הִתְיַצֵּב עֲלֵיהֶם חָי בְּאֹתוֺת רַבִּים בְּהִגָּלוֺת נִגְלוֺת אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֺם וַיְדַבֵּר עַל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Kterýmž i zjevoval sebe samého živého po svém umučení ve mnohých jistých důvodích, za čtyřidceti dnů ukazuje se jim, a mluvě o království Božím.

jim také po svém umučení mnoha způsoby prokázal, že žije, po čtyřicet dní se jim dával spatřit a učil je o království Božím. ([Matouš 28:18-Matouš 28:20; Lukáš 24:36-Lukáš 24:49; Jan 20:19-Jan 20:29])

οι῟ς καὶ παρέστησεν ἑαυτὸν ζω̑ντα μετὰ τὸ παθει̑ν αυ᾿τὸν ε᾿ν πολλοι̑ς τεκμηρίοις δι῾ ἡμερω̑ν τεσσεράκοντα ο᾿πτανόμενος αυ᾿τοι̑ς καὶ λέγων τὰ περὶ τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑

הָנֻון דָּאף חַוִי להֻון נַפשֵׁה כַּד חַי מֵן־בָּתַר דּחַשׁ בָּאתוָתָא סַגִּיָאתָא בּיַומִין אַרבּעִין כַּד מֵתחזֵא הוָא להֻון וָאמַר עַל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 01, 04]

כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּחֶבְרָתָם צִוָּה עֲלֵיהֶם: "אַל תַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כִּי אִם חַכּוּ לְקִיּוּם הַבְטָחַת הָאָב אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אוֹתָהּ מִפִּי;

וְכַאֲשֶׁר סָעַד עִמָּהֶם יַחְדָּו צִוָּה אֹתָם לֵאמֹר לֹא-תֵצְאוּ מִירוּשָׁלַיִם כִּי אִם-תּוֺחִילוּ אֶל-דְּבַר הָאָב אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מִפִּי:

A shromáždiv je, přikázal jim, aby z Jeruzaléma neodcházeli, ale aby očekávali zaslíbení Otcova, o kterémž jste prý slyšeli ode mne.

Když s nimi byl u stolu, nařídil jim, aby neodcházeli z Jeruzaléma: „Čekejte, až se splní Otcovo zaslíbení, o němž jste ode mne slyšeli. ([Jan 14:16-Jan 14:17])

καὶ συναλιζόμενος παρήγγειλεν αυ᾿τοι̑ς α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων μὴ χωρίζεσθαι α᾿λλὰ περιμένειν τὴν ε᾿παγγελίαν του̑ πατρὸς η῍ν η᾿κούσατέ μου

וכַד אֵכַל עַמהֻון לַחמָא פַּקֵד אֵנֻון דּמֵן אֻורִשׁלֵם לָא נֵפרקֻון אֵלָא דַּנקַוֻון לשֻׁוודָּיֵה דַּאבָא הַו דַּשׁמַעתֻּון מֵני׃

[(5) Acts 01, 05]

כִּי יוֹחָנָן הִטְבִּיל בְּמַיִם, אֲבָל אַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּעוֹד יָמִים לֹא רַבִּים."

כִּי יוֺחָנָן טִבֵּל בַּמָּיִם וְאַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּעוֺד לֹא-כַבִּיר אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה:

Nebo Jan zajisté křtil vodou, ale vy pokřtěni budete Duchem svatým po nemnohých těchto dnech.

Jan křtil vodou, vy však budete pokřtěni Duchem svatým, až uplyne těchto několik dní.“ ([Marek 1:8; Jan 1:33])

ο῞τι ᾽Ιωάννης μὲν ε᾿βάπτισεν υ῞δατι ὑμει̑ς δὲ ε᾿ν πνεύματι βαπτισθήσεσθε ἁγίω ου᾿ μετὰ πολλὰς ταύτας ἡμέρας

דּיֻוחַנָן אַעמֵד בּמַיָא וַאנתֻּון תֵּעמדֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא לָא בָּתַר יַומָתָא סַגִּיֵאא׃

[(5) Acts 01, 06]

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַנֶּאֱסָפִים: "אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם בַּזְּמַן הַזֶּה תָּשִׁיב אֶת הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל?"

וַיְהִי בְּהִתְאַסְּפָם יַחַד וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲתָשִׁיב בָּעֵת הַזֹּאת אֶת-הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל:

Oni pak sšedše se, otázali se ho, řkouce: Pane, v tomto-li času napravíš království Izraelské?

Ti, kteří byli s ním, se ho ptali: „Pane, už v tomto čase chceš obnovit království pro Izrael?“ ([Lukáš 19:11; Lukáš 24:21])

οἱ μὲν ου῏ν συνελθόντες η᾿ρὼτων αυ᾿τὸν λέγοντες κύριε ει᾿ ε᾿ν τω̑ χρόνω τούτω α᾿ποκαθιστάνεις τὴν βασιλείαν τω̑ ᾽Ισραήλ

הֵנֻון דֵּין כַּד כּנִישִׁין שַׁאלֻוהי וָאמרִין לֵה מָרַן אֵן בּהָנָא זַבנָא מַפנֵא אַנתּ מַלכֻּותָא לִאיסרָיֵל׃

[(5) Acts 01, 07]

עָנָה לָהֶם: "לֹא לָכֶם לָדַעַת עִתִּים וּזְמַנִּים שֶׁקָּבַע הָאָב בְּסַמְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת-הָעִתִּים וְאֶת-הַמוֺעֲדִים אֲשֶׁר יָעַד הָאָב בְּמֶמְשַׁלְתּוֺ:

I řekl jim: Neníť vaše věc znáti časy aneb příhodnosti časů, kteréž Otec v moci své položil.

Řekl jim: „Není vaše věc znát čas a lhůtu, kterou si Otec ponechal ve své moci; ([Marek 13:32])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τούς ου᾿χ ὑμω̑ν ε᾿στιν γνω̑ναι χρόνους η῍ καιροὺς ου῍ς ὁ πατὴρ ε῎θετο ε᾿ν τη̑ ι᾿δία ε᾿ξουσία

אָמַר להֻון הֻו לָא הוָת דִּילכֻון הָדֵא למֵדַּע זַבנָא אַו זַבנֵא אַילֵין דַּאבָא סָם אֵנֻון בּשֻׁולטָנָא דּנַפשֵׁה׃

[(5) Acts 01, 08]

אֲבָל בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ."

אֲבָל תִּתְאַזְּרוּ עֹז כְּנֹחַ עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וִהְיִיתֶם עֵדַי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל-יְהוּדָה וּבְשֹׁמְרוֺן וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ:

Ale přijmete moc Ducha svatého, přicházejícího na vás, a budete mi svědkové, i v Jeruzalémě, i ve všem Judstvu, i v Samaří, a až do posledních končin země.

ale dostanete sílu Ducha svatého, který na vás sestoupí, a budete mi svědky v Jeruzalémě a v celém Judsku, Samařsku a až na sám konec země.“ ([Lukáš 24:48; Jan 15:26-Jan 15:27; Skutky apoštolské 5:32])

α᾿λλὰ λήμψεσθε δύναμιν ε᾿πελθόντος του̑ ἁγίου πνεύματος ε᾿φ῾ ὑμα̑ς καὶ ε῎σεσθέ μου μάρτυρες ε῎ν τε ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ ε᾿ν πάση τη̑ ᾽Ιουδαία καὶ Σαμαρεία καὶ ε῞ως ε᾿σχάτου τη̑ς γη̑ς

אֵלָא כַּד תִּאתֵא רֻוחָא דּקֻודשָׁא עלַיכֻּון תּקַבּלֻון חַילָא ותֵהוֻון לִי סָהדֵּא בֻּאורִשׁלֵם וַבכֻלָה יִהֻוד וָאף בֵּית שָׁמרָיֵא וַעדַמָא לסַופֵּיה דַּארעָא׃

[(5) Acts 01, 09]

אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשָֹא מֵעֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים, וְעָנָן נָטַל אוֹתוֹ מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם.

כְּכַלֹּתוֺ לְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נַעֲלָה מֵהֶם וְעֵינֵיהֶם רֹאוֺת וַיִּ׹ָּׂאֵהוּ עָנָן מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם:

A to pověděv, ani na to hledí, zhůru vyzdvižen jest, a oblak vzal jej od očí jejich.

Po těch slovech byl před jejich zraky vzat vzhůru a oblak jim ho zastřel. ([Lukáš 24:50-Lukáš 24:53 Marek 16:19; Jan 6:62])

καὶ ταυ̑τα ει᾿πών βλεπόντων αυ᾿τω̑ν ε᾿πήρθη καὶ νεφέλη ὑπέλαβεν αυ᾿τὸν α᾿πὸ τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν αυ᾿τω̑ν

וכַד הָלֵין אֵמַר כַּד חָזֵין לֵה אֵסתַּלַק וַענָנָא קַבֵּלתֵה וֵאתכַּסִי מֵן עַינַיהֻון׃

[(5) Acts 01, 10]

עוֹדָם מַבִּיטִים הַשָּׁמַיְמָה בַּעֲלִיָּתוֹ, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי לָבָן נִצְּבוּ לְיָדָם

וַיַּבִּיטוּ אַחֲרָיו בַּעֲלֹתוֺ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבֻשֵׁי לָבָן נִצָּבִים עֲלֵיהֶם וְאֹמְרִים:

A když za ním v nebe jdoucím pilně hleděli, aj, dva muži postavili se podlé nich v rouše bílém,

A když upřeně hleděli k nebi za ním, jak odchází, hle, stáli vedle nich dva muži v bílém rouchu ([Lukáš 9:30; Lukáš 24:4])

καὶ ὡς α᾿τενίζοντες η῟σαν ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν πορευομένου αυ᾿του̑ καὶ ι᾿δοὺ α῎νδρες δύο παρειστήκεισαν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ν ε᾿σθήσεσι λευκαι̑ς

וכַד חָירִין הוַו בַּשׁמַיָא כַּד הֻו אָזֵל הוָא אֵשׁתּכַחו תּרֵין גַּברִין קָימִין לוָתהֻון בַּלבֻושֵׁא חֵוָרָא׃

[(5) Acts 01, 11]

וְאָמְרוּ: "אַנְשֵׁי הַגָּלִיל, לָמָּה אַתֶּם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים אֶל הַשָּׁמַיִם? יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה - בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם."

אַנְשֵׁי הַגָּלִיל לָמָּה-זֶּה אַתֶּם עֹמְדִים וּמַבִּיטִים הַשָּׁמָיְמָה יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר לֻקַּח מֵעֲלֵיכֶם וַיַּעַל לַמָּרוֺם כֵּן יָבֹא כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֹתוֺ עֹלֶה לַמָּרוֺם:

A řekli: Muži Galilejští, co stojíte, hledíce do nebe? Tento Ježíš, kterýž zhůru vzat jest od vás do nebe, takť přijde, jakž jste spatřili způsob jeho jdoucího do nebe.

a řekli: „Muži z Galileje, co tu stojíte a hledíte k nebi? Tento Ježíš, který byl od vás vzat do nebe, znovu přijde právě tak, jak jste ho viděli odcházet.“ ([Matouš 26:64; Lukáš 21:27; Zjevení Janovo 1:7; Daniel 7:13; Zacharjáš 14:4])

οι῍ καὶ ει῏παν α῎νδρες Γαλιλαι̑οι τί ἑστήκατε ε᾿μβλέποντες ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν ου῟τος ὁ ᾽Ιησου̑ς ὁ α᾿ναλημφθεὶς α᾿φ῾ ὑμω̑ν ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ου῞τως ε᾿λεύσεται ο῍ν τρόπον ε᾿θεάσασθε αυ᾿τὸν πορευόμενον ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν

וָאמרִין להֻון גַּברֵא גּלִילָיֵא מָנָא קָימִין אנתֻּון וחָירִין בַּשׁמַיָא הָנָא יֵשֻׁוע דֵּאסתַּלַק מֵנכֻון לַשׁמַיָא הָכַנָא נִאתֵא אַיך מָא דַּחזַיתֻּונָיהי דַּסלֵק לַשׁמַיָא׃ ס

[(5) Acts 01, 12]

אַחֲרֵי כֵן שָׁבוּ לִירוּשָׁלַיִם מֵהַר הַזֵּיתִים, הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם כְּדֶרֶךְ תְּחוּם שַׁבָּת.

וַיִּפְנוּ וַיֵּלְכוּ יְרוּשָׁלַיְמָה מִן-הָהָר הַנִּקְרָא הַר-הַזֵּיתִים הַקָּרוֺב לִירוּשָׁלַיִם כְּדֶרֶךְ תְּחוּם שַׁבָּת:

Tehdy navrátili se do Jeruzaléma, od hory, kteráž slove Olivetská, kteráž jest blízko od Jeruzaléma, vzdálí cesty jednoho dne sobotního.

Potom se z hory, které se říká Olivová, vrátili do Jeruzaléma; není to daleko, jen asi kolik je dovoleno ujít v sobotu.

τότε ὑπέστρεψαν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ α᾿πὸ ο῎ρους του̑ καλουμένου ε᾿λαιω̑νος ο῞ ε᾿στιν ε᾿γγὺς ᾽Ιερουσαλὴμ σαββάτου ε῎χον ὁδόν

ומֵן בָּתַרכֵּן הפַכו להֻון לֻאורִשׁלֵם מֵן טֻורָא דּמֵתקרֵא דּבֵית־זַיתֵּא דִּאיתַוהי עַל גֵּנב אֻורִשׁלֵם ופַרִיק מֵנָה אַיך שַׁבעָא אֵסטדַוָן׃

[(5) Acts 01, 13]

בָּאוּ כֵּיפָא וְיוֹחָנָן וְיַעֲקֹב, אַנְדְּרֵי וּפִילִיפּוֹס וְתֹאמָא, בַּר־תַּלְמַי וּמַתַּי וְיַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב, וְעָלוּ אֶל הָעֲלִיָּה - הַמָּקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁהוֹת בּוֹ.

וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲלוּ אֶל-הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר גָּרוּ שָׁם פֶּטְרוֺס וְיוֺחָנָן וְיַעֲקֹב וְאַנְדְּרַי פִּילִפּוֺס וְתוֺמָא בַּר-תַּלְמַי וּמַתִּתְיָהוּ יַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַי וְשִׁמְעוֺן הַקַּנָּאִי וִיהוּדָה בֶּן-יַעֲקֹב:

A všedše, vstoupili do vrchního příbytku domu, kdež přebývali, i Petr i Jakub, i Jan a Ondřej, Filip a Tomáš, Bartoloměj a Matouš, Jakub Alfeův a Šimon Zelótes a Judas Jakubův.

Když přišli do města, vystoupili do horní místnosti domu, kde pobývali. Byli to Petr, Jan, Jakub, Ondřej, Filip a Tomáš, Bartoloměj a Matouš, Jakub Alfeův, Šimon Zélóta a Juda Jakubův. ([Lukáš 6:14-Lukáš 6:16])

καὶ ο῞τε ει᾿ση̑λθον ει᾿ς τὸ ὑπερω̑ον α᾿νέβησαν ου῟ η῟σαν καταμένοντες ο῞ τε Πέτρος καὶ ᾽Ιωάννης καὶ ᾽Ιάκωβος καὶ ᾽Ανδρέας Φίλιππος καὶ Θωμα̑ς Βαρθολομαι̑ος καὶ Μαθθαι̑ος ᾽Ιάκωβος ῾Αλφαίου καὶ Σίμων ὁ ζηλωτὴς καὶ ᾽Ιούδας ᾽Ιακὼβου

ומֵן־בָּתַר דּעַלו סלֵקו להֻון לעֵלִיתָא הָי דּהָוֵין הוַו בָּה פֵּטרָוס ויֻוחַנָן ויַעקֻוב וַאנדּרֵאוָס ופִילִיפָּוס ותָאומַא ומַתַּי ובַר־תֻּולמַי ויַעקֻוב בַּר חַלפַי ושֵׁמעֻון טַנָנָא וִיהֻודָא בַּר יַעקֻוב׃

[(5) Acts 01, 14]

כָּל אֵלֶּה הִתְמִידוּ בְּלֵב אֶחָד בִּתְפִלָּה, הֵם וְהַנָּשִׁים וּמִרְיָם אֵם יֵשׁוּעַ וְאֶחָיו.

כָּל-אֵלֶּה שָׁקְדוּ יַחְדָּו עַל-הַתְּפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים בְּלֵב אֶחָד עִם-הַנָּשִׁים עִם-מִרְיָם אֵם יֵשׁוּעַ וְעִם-אֶחָיו:

Ti všickni trvali jednomyslně na modlitbě a pokorné prosbě s ženami a s Marií, matkou Ježíšovou, i s bratřími jeho.

Ti všichni se svorně a vytrvale modlili spolu se ženami, s Marií, matkou Ježíšovou, a s jeho bratry. ([Skutky apoštolské 2:1; Matouš 13:55; Lukáš 8:2 Lukáš 8:20])

ου῟τοι πάντες η῟σαν προσκαρτερου̑ντες ὁμοθυμαδὸν τη̑ προσευχη̑ σὺν γυναιξὶν καὶ Μαριὰμ τη̑ μητρὶ του̑ ᾽Ιησου̑ καὶ τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς αυ᾿του̑

הָלֵין כֻּלהֻון אַכחדָא אַמִינִין הוַו בַּצלֻותָא בַּחדָא נפֵשׁ עַם נֵשֵׁא ועַם מַריַם אֵמֵה דּיֵשֻׁוע ועַם אַחַוהי׃ ס

[(5) Acts 01, 15]

בְּאוֹתָם יָמִים קָם כֵּיפָא בֵּין הָאַחִים - מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְהֲלוּ יַחַד הָיָה כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים - וְאָמַר:

בַּיָּמִים הָהֵם וּפֶטְרוֺס קָם בְּתוֺךְ הָאַחִים הַנִּקְהָלִים אֲשֶׁר הָיָה מִסְפָּרָם כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיֹּאמַר:

V těch pak dnech povstav Petr u prostřed učedlníků, řekl (a byl zástup lidí spolu shromážděných okolo sta a dvadcíti):

V těch dnech vstal Petr ve shromáždění bratří(b) – bylo tam pohromadě asi sto dvacet lidí – a řekl: (b) var: učedníků

καὶ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ταύταις α᾿ναστὰς Πέτρος ε᾿ν μέσω τω̑ν α᾿δελφω̑ν ει῏πεν η῟ν τε ο῎χλος ο᾿νομάτων ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τὸ ὡσεὶ ἑκατὸν ει῎κοσι

וַבהֻון בּיַומָתָא הָנֻון קָם שֵׁמעֻון כִּאפָא מֵצעַת תַּלמִידֵא אִית הוָא דֵּין תַּמָן כֵּנשָׁא דּאנָשָׁא אַיך מָאא ועֵסרִין וֵאמַר׃

[(5) Acts 01, 16]

"אֲנָשִׁים אַחִים, צָרִיךְ הָיָה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִּבְּרָה מִקֶּדֶם בְּפִי דָּוִד עַל יְהוּדָה, זֶה שֶׁנִּהְיָה הַמּוֹבִיל שֶׁל תּוֹפְסֵי יֵשׁוּעַ.

אֲנָשִׁים אַחִים נָכוֺן הָיָה כִּי יָקוּם דְּבַר הַכָּתוּב אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִּבֶּר מִקֶּדֶם בְּפִי דָוִד עַל-יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיָה לִמְנַהֵל לִלְכֹדֵי יֵשׁוּעַ:

Muži bratří, musilo se naplniti písmo to, kteréž předpověděl Duch svatý skrze ústa Davidova o Jidášovi, kterýž byl vůdce těch, kteříž jímali Ježíše.

„Bratří, muselo se splnit slovo Písma, kde Duch svatý už ústy Davidovými mluvil o Jidášovi, o tom, který na Ježíše přivedl stráže, ([Matouš 27:3-Matouš 27:10 Žalmy 41:10; Matouš 26:21])

α῎νδρες α᾿δελφοί ε῎δει πληρωθη̑ναι τὴν γραφὴν η῍ν προει̑πεν τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον διὰ στόματος Δαυὶδ περὶ ᾽Ιούδα του̑ γενομένου ὁδηγου̑ τοι̑ς συλλαβου̑σιν ᾽Ιησου̑ν

גַּברֵא אַחַין זָדֵק הוָא דּנֵתמַלֵא כּתָבָא אַינָא דּקַדֵּם אֵמַר רֻוחָא דּקֻודשָׁא בּפֻומֵה דּדַוִיד עַל יִהֻודָא הַו דַּהוָא מדַבּרָנָא להָנֻון דֵּאחַדו ליֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 01, 17]

הוּא נִמְנָה אִתָּנוּ וְקִבֵּל חֵלֶק בַּשֵּׁרוּת הַזֶּה.

כִּי-נִמְנָה אִתָּנוּ וְהָעֲבֹדָה הַזֹּאת נָפְלָה לּוֺ בְּגוֺרָלוֺ:

Nebo byl přičten k nám, a byl došel losu přisluhování tohoto.

ačkoliv patřil do počtu nás Dvanácti a byl vyvolen ke stejné službě.

ο῞τι κατηριθμημένος η῟ν ε᾿ν ἡμι̑ν καὶ ε῎λαχεν τὸν κλη̑ρον τη̑ς διακονίας ταύτης

מֵטֻל דַּמנֵא הוָא עַמַן וִאית הוָא לֵה פֵּסָא בּתֵשׁמֵשׁתָּא הָדֵא׃

[(5) Acts 01, 18]

וְהִנֵּה קָנָה לוֹ שָׂדֶה בִּשְׂכַר הָרֶשַׁע וּבְנָפְלוֹ נִבְקְעָה בִּטְנוֹ וְכָל מֵעָיו נִשְׁפְּכוּ הַחוּצָה

וְהִנֵּה הוּא קָנָה-לוֺ שָׂדֶה בִּשְׂכַר פִּשְׁעוֺ וַיִּפֹּל מְלֹא קוֺמָתוֺ אַרְצָה וַיִּבָּקַע בַּתָּוֶךְ וְכָל-מֵעָיו נִשְׁפָּכוּ:

Ten zajisté obdržel pole ze mzdy nepravosti, a oběsiv se, rozpukl se na dvé, i vykydla se všecka střeva jeho.

Z odměny za svůj zlý čin si koupil pole, ale pak se střemhlav zřítil, jeho tělo se roztrhlo a všechny vnitřnosti vyhřezly.

ου῟τος μὲν ου῏ν ε᾿κτήσατο χωρίον ε᾿κ μισθου̑ τη̑ς α᾿δικίας καὶ πρηνὴς γενόμενος ε᾿λάκησεν μέσος καὶ ε᾿ξεχύθη πάντα τὰ σπλάγχνα αυ᾿του̑

הָנַו דַּקנָא לֵה קרִיתָא מֵן אַגרָא דַּחטִיתָא וַנפַל עַל אַפַּוהי עַל אַרעָא וֵאתפּרֵת מֵן מצַעתֵה וֵאתֵאשֵׁד כֻּלֵה גּוָיֵה׃

[(5) Acts 01, 19]

־הַדָּבָר הַזֶּה נוֹדַע לְכָל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וּלְפִיכָךְ נִקְרָא אוֹתוֹ שָׂדֶה בִּלְשׁוֹנָם 'חֲקַל דְּמָא', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שְׂדֵה הַדָּם -

וְהַדָּבָר נוֺדַע לְכָל-ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם כִּי לְבַעֲבוּר זֹאת נִקְרָא הַ׹ָּׂדֶה הַהוּא בִּשְׂפָתָם חֲקַל-דְּמָא כִּי הוּא שְׂדֵה דָמִים:

A to známé jest učiněno všechněm přebývajícím v Jeruzalémě, tak že jest nazváno pole to vlastním jazykem jejich Akeldama, to jest pole krve.

Všichni obyvatelé Jeruzaléma se o tom dověděli a začali tomu poli říkat ve svém jazyce Hakeldama, to znamená Krvavé pole. ([Skutky apoštolské 2:14; Zacharjáš 11:13])

καὶ γνωστὸν ε᾿γένετο πα̑σι τοι̑ς κατοικου̑σιν ᾽Ιερουσαλήμ ω῞στε κληθη̑ναι τὸ χωρίον ε᾿κει̑νο τη̑ ι᾿δία διαλέκτω αυ᾿τω̑ν ῾Ακελδαμάχ του̑τ῾ ε῎στιν χωρίον αι῞ματος

והִי הָדֵא אֵתיַדעַת לכֻלהֻון דּעָמרִין בֻּאורִשׁלֵם והָכַנָא אֵתקַריַת קרִיתָא הָי בּלֵשָׁנֵה דַּאתרָא חקַל דּמָא דִּאיתַוהי תֻּורגָּמָה קֻוריַת דֵּם׃

[(5) Acts 01, 20]

שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, 'תְּהִי־טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל־יְהִי בָהּ יוֹשֵׁב', וְגַם 'פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר'.

כִּי-כָתוּב בְּסֵפֶר הַתְּהִלִּים תְּהִי-טִירָתוֺ נְשַׁמָּה וְאַל-יְהִי בָהּ ישֵׁב וְעוֺד ופְקֻדָּתוֺ יִקַּח אַחֵר:

Psáno jest zajisté v knize žalmů: Budiž příbytek jeho pustý, a nebuď, kdo by přebýval v něm, a biskupství jeho vezmi jiný.

Neboť je psáno v Knize žalmů: ‚Jeho obydlí ať zpustne, ať není nikoho, kdo by v něm bydlel;‘ a jinde je psáno: ‚Jeho pověření ať převezme jiný.‘ ([Žalmy 69:26 Žalmy 109:8; Matouš 23:38])

γέγραπται γὰρ ε᾿ν βίβλω ψαλμω̑ν γενηθήτω ἡ ε῎παυλις αυ᾿του̑ ε῎ρημος καὶ μὴ ε῎στω ὁ κατοικω̑ν ε᾿ν αυ᾿τη̑ καί τὴν ε᾿πισκοπὴν αυ᾿του̑ λαβέτω ε῞τερος

כּתִיב גֵּיר בּסֵפרָא דּמַזמֻורֵא דּדַירֵה תֵּהוֵא חַרבָּא ועָמֻור לָא נֵהוֵא בָּה ותֵשׁמֵשׁתֵּה נֵסַב אחרִין׃

[(5) Acts 01, 21]

עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלֵינוּ בְּכָל הָעֵת אֲשֶׁר הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בָּא וְיָצָא בְּתוֹכֵנוּ,

וְעַל-כֵּן נָכוֺן לָנוּ כִּי מִן-הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתָּנוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֺת יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ יוֺצֵא וָבָא לְפָנֵינוּ:

Protož musíť jeden z těch mužů, kteříž s námi bývali po všecken čas, v němž přebýval mezi námi Pán Ježíš,

Proto jeden z těch mužů, kteří s námi chodili po celý čas, kdy Pán Ježíš byl mezi námi, ([Jan 15:27; Skutky apoštolské 4:33; Lukáš 1:2])

δει̑ ου῏ν τω̑ν συνελθόντων ἡμι̑ν α᾿νδρω̑ν ε᾿ν παντὶ χρόνω ω῟ ει᾿ση̑λθεν καὶ ε᾿ξη̑λθεν ε᾿φ῾ ἡμα̑ς ὁ κύριος ᾽Ιησου̑ς

וָליָא הי הָכִיל לחַד מֵן הָלֵין גַּברֵא דַּהוַו עַמַן בּהָנָא זַבנָא כֻּלֵה דּבֵה עַל וַנפַק עלַין מָרַן יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 01, 22]

הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד יוֹם הִנָּשְׂאוֹ מֵאִתָּנוּ, יִהְיֶה עֵד אִתָּנוּ עַל תְּחִיָּתוֹ."

הָחֵל מִטְּבִילַת יוֺחָנָן עַד-הַיּוֺם אֲשֶׁר לֻקַּח מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה עִמָּנוּ לְעֵד עַל-תְּקוּמָתוֺ:

Počav od křtu Janova až do dne toho, v kterémž zhůru vzat jest od nás, býti svědkem spolu s námi vzkříšení jeho.

od křtu Janova až do dne, kdy byl od nás vzat, musí se spolu s námi stát svědkem jeho zmrtvýchvstání.“ ([Skutky apoštolské 10:37 Skutky apoštolské 2:32 Skutky apoštolské 3:15 Skutky apoštolské 4:33 Skutky apoštolské 5:32 Skutky apoštolské 10:41 Skutky apoštolské 13:31; 1 Korintským 15:15])

α᾿ρξάμενος α᾿πὸ του̑ βαπτίσματος ᾽Ιωάννου ε῞ως τη̑ς ἡμέρας η῏ς α᾿νελήμφθη α᾿φ῾ ἡμω̑ν μάρτυρα τη̑ς α᾿ναστάσεως αυ᾿του̑ σὺν ἡμι̑ν γενέσθαι ε῞να τούτων

דַּאקֵף מֵן מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן עדַמָא ליַומָא דֵּאסתַּלַק מֵן לוָתַן דּהֻו נֵהוֵא עַמַן סָהדָּא דַּקיָמתֵּה׃

[(5) Acts 01, 23]

הֵם הֶעֱמִידוּ שְׁנַיִם, אֶת יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַּר־שַׁבָּא וְהַמְכֻנֶּה גַּם יוּסְטוֹס, וְאֶת מַתִּתְיָה.

וַיַּעֲמִידוּ שְׁנָיִם אֶת-יוֺסֵף הַנִּקְרָא בַּר-שַׁבָּא וּמְכֻנָּה יוּסְטוֺס וְאֶת-מַתִּתְיָהוּ:

Tedy postavili dva, Jozefa, kterýž sloul Barsabáš, kterýž měl přijmí Justus, a Matěje.

Vybrali tedy dva, Josefa, jménem Barsabas, zvaného Justus, a Matěje;

καὶ ε῎στησαν δύο ᾽Ιωσὴφ τὸν καλούμενον Βαρσαββα̑ν ο῍ς ε᾿πεκλήθη ᾽Ιου̑στος καὶ Μαθθίαν

וַאקִימו תּרֵין ליַוסֵף דּמֵתקרֵא בַּרשַׁבָּא דֵּאשׁתַּמִי יֻוסטָוס וַלמַתִּיַא׃

[(5) Acts 01, 24]

הִתְפַּלְּלוּ וְאָמְרוּ: "אַתָּה אֲדֹנָי הַיּוֹדֵעַ כָּל הַלְּבָבוֹת, הַרְאֵה נָא מִי הוּא הָאֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁבָּחַרְתָּ בּוֹ

וַיִּתְפַּלְּלוּ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה יְהוָֺה יֹדֵעַ כָּל-לְבָבוֺת הַרְאֵנוּ-נָא אֶת-הָאֶחָד מִן-הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָּחַרְתָּ בּוֺ:

A modléce se, řekli: Ty, Pane, všech srdcí zpytateli, ukažiž, kterého jsi vyvolil z těchto dvou,

pak se modlili: „Ty, Pane, znáš srdce všech lidí; ukaž, koho z těch dvou sis vyvolil, ([1 Samuelova 16:7; Žalmy 7:10; Jeremjáš 11:20; Lukáš 16:15; Jan 2:24 Jan 6:70; Skutky apoštolské 15:8])

καὶ προσευξάμενοι ει῏παν σὺ κύριε καρδιογνω̑στα πάντων α᾿νάδειξον ο῍ν ε᾿ξελέξω ε᾿κ τούτων τω̑ν δύο ε῞να

וכַד צַלִיו אֵמַרו אַנתּ מָריָא יָדַע דַּבלֵבַּוָתָא דּכֻל חַוָא חַד אַינָא דּגָבֵא אַנתּ מֵן הָלֵין תּרַיהֻון׃

[(5) Acts 01, 25]

לָקַחַת אֶת מְקוֹם הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְהַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר סָטָה מִמֶּנָּה יְהוּדָה בְּלֶכְתּוֹ אֶל מְקוֹמוֹ שֶׁלּוֹ."

כִּי יִקַּח גּוֺרַל הָעֲבוֺדָה הַזֹּאת וּמַלְאֲכוּת-יָהּ אֲשֶׁר יְהוּדָה שָׂטָה מֵעָלֶיהָ וַיֵּלֶךְ לִמְקוֺמוֺ שֶׁלּוֺ:

Aby přijal los přisluhování tohoto a apoštolství, z něhož vypadl Jidáš, aby odšel na místo své.

aby převzal místo v této apoštolské službě, kterou Jidáš opustil a odešel tam, kam patří.“

λαβει̑ν τὸν τόπον τη̑ς διακονίας ταύτης καὶ α᾿ποστολη̑ς α᾿φ῾ η῏ς παρέβη ᾽Ιούδας πορευθη̑ναι ει᾿ς τὸν τόπον τὸν ι῎διον

דּהֻו נקַבֵּל פֵּסָא דּתֵשׁמֵשׁתָּא וַשׁלִיחֻותָא דּמֵנָה פּרַק יִהֻודָא דּנִאזַל לֵה לַאתרֵה׃

[(5) Acts 01, 26]

נָתְנוּ לָהֶם גּוֹרָלוֹת; הַגּוֹרָל נָפַל עַל מַתִּתְיָה וְהוּא נִסְפַּח אֶל אַחַד־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים.

וַיַּפִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֺרָלוֺת וַיִּפֹּל הַגּוֺרָל עַל-מַתִּתְיָהוּ וַיִּמָּנֶה עִם-אַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים:

I dali jim losy. Spadl pak los na Matěje, i připojen jest z společného snešení k jedenácti apoštolům.

Potom jim dali losy a los padl na Matěje; tak byl připojen k jedenácti apoštolům. ([Přísloví 16:33])

καὶ ε῎δωκαν κλήρους αυ᾿τοι̑ς καὶ ε῎πεσεν ὁ κλη̑ρος ε᾿πὶ Μαθθίαν καὶ συγκατεψηφίσθη μετὰ τω̑ν ε῞νδεκα α᾿ποστόλων

וַארמִיו פֵצֵא וסֵלקַת למַתִּיַא וֵאתמנִי עַם חדַעסַר שׁלִיחֵא׃

[(5) Acts 02, 01]

בְּיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת הָיוּ כֻּלָּם יַחְדָּיו.

וּבְיוֺם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָׁבֻעוֺת נֶאֶסְפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד בְּמָקוֺם אֶחָד:

A když přišel den padesátý, byli všickni jednomyslně spolu.

Když nastal den letnic, byli všichni shromážděni na jednom místě. ([Leviticus 23:15-Leviticus 23:21])

καὶ ε᾿ν τω̑ συμπληρου̑σθαι τὴν ἡμέραν τη̑ς πεντηκοστη̑ς η῟σαν πάντες ὁμου̑ ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τό

וכַד אֵתמַלִיו יַומָתָא דּפֵּנטִקָוסטִא כַּד כּנִישִׁין הוַו כֻּלהֻון אַכחדָא׃

[(5) Acts 02, 02]

פִּתְאוֹם הָיָה קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, כְּקוֹל מַשַּׁב רוּחַ עַזָּה, וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בּוֹ.

וְהִנֵּה קוֺל שָׁאוֺן מִן-הַשָּׁמַיִם פִּתְאֹם שֹׁאֵן כִּשְׁאוֺן רַעַשׁ גָּדוֺל וַיִּמָּלֵא כָּל-בֵּית שִׁבְתָּם אֹתוֺ:

I stal se rychle zvuk s nebe, jako valícího se větru prudkého, a naplnil všecken dům, kdež seděli.

Náhle se strhl hukot z nebe, jako když se žene prudký vichr, a naplnil celý dům, kde byli. ([Skutky apoštolské 4:31; 2 Petrův 1:21; Jan 3:8])

καὶ ε᾿γένετο α῎φνω ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ η῟χος ω῞σπερ φερομένης πνοη̑ς βιαίας καὶ ε᾿πλήρωσεν ο῞λον τὸν οι῏κον ου῟ η῟σαν καθήμενοι

הוָא מֵן שֵׁליָא מֵן שׁמַיָא קָלָא אַיך רֻוחָא עַזִיזתָּא וֵאתמלִי הוָא מֵנֵה כֻּלֵה בַּיתָּא הַו דּבֵה יָתבִּין הוַו׃

[(5) Acts 02, 03]

אָז הוֹפִיעוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת כְּלַהֲבוֹת אֵשׁ, שֶׁהִתְפַּזְּרוּ וְנָחוּ אַחַת אַחַת עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם.

וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לִשֹׁנוֺת כְּמַרְאֵה אֵשׁ אֲשֶׁר נִפְלְגוּ וְנִחֲתוּ אַחַת אַחַת עַל אֶחָד אֶחָד מֵהֶם:

I ukázali se jim rozdělení jazykové jako oheň, kterýž posadil se na každém z nich.

A ukázaly se jim jakoby ohnivé jazyky, rozdělily se a na každém z nich spočinul jeden; ([Matouš 3:11; Lukáš 12:49; Numeri 11:25])

καὶ ω῎φθησαν αυ᾿τοι̑ς διαμεριζόμεναι γλω̑σσαι ὡσεὶ πυρός καὶ ε᾿κάθισεν ε᾿φ῾ ε῞να ε῞καστον αυ᾿τω̑ν

וֵאתחזִיו להֻון לֵשָׁנֵא דּמֵתפַּלגִין הוַו אַיך נֻורָא וִיתֵבו עַל חַד חַד מֵנהֻון׃

[(5) Acts 02, 04]

וְכֻלָּם נִמְלְאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת כְּפִי שֶׁנָּתְנָה לָהֶם הָרוּחַ לְדַבֵּר.

וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֺת אֲחֵרוֺת וַיּוֺצִיאוּ מִלִּים מִפִּיהֶם כַּאֲשֶׁר שָׂם בָּהֶם הָרוּחַ:

I naplněni jsou všickni Duchem svatým, a počali mluviti jinými jazyky, jakž ten Duch dával jim vymlouvati.

všichni byli naplněni Duchem svatým a začali ve vytržení mluvit jinými jazyky, jak jim Duch dával promlouvat. ([Skutky apoštolské 1:5 Skutky apoštolské 4:8 Skutky apoštolské 4:31 Skutky apoštolské 11:15 Skutky apoštolské 19:16; 1 Korintským 13:1])

καὶ ε᾿πλήσθησαν πάντες πνεύματος ἁγίου καὶ η῎ρξαντο λαλει̑ν ἑτέραις γλὼσσαις καθώς τὸ πνευ̑μα ε᾿δίδου α᾿ποφθέγγεσθαι αυ᾿τοι̑ς

וֵאתמלִיו כֻּלהֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַאקֵפו הוַו לַממַלָלֻו בּלֵשָׁן לֵשָׁן אַיך מָא דּרֻוחָא יָהֵב הוָא להֻון לַממַלָלֻו׃

[(5) Acts 02, 05]

בִּירוּשָׁלַיִם הִתְגּוֹרְרוּ יְהוּדִים יִרְאֵי אֱלֹהִים מִכָּל עַם וְעַם אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

וִיהוּדִים יִרְאֵי אֱלֹהִים גָּרוּ בִירוּשָׁלַיִם מִכָּל-אַרְצוֺת הַגּוֺיִם אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

Byli pak v Jeruzalémě přebývající Židé, muži nábožní, ze všelikého národu, kterýž pod nebem jest.

V Jeruzalémě byli zbožní židé ze všech národů na světě,

η῟σαν δὲ ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ κατοικου̑ντες ᾽Ιουδαι̑οι α῎νδρες ευ᾿λαβει̑ς α᾿πὸ παντὸς ε῎θνους τω̑ν ὑπὸ τὸν ου᾿ρανόν

אִית הוַו דֵּין גַּברֵא דּעָמרִין בֻּאורִשׁלֵם דּדָחלִין מֵן אַלָהָא יִהֻודָיֵא מֵן כֻּל עַממֵא דַּתחֵית שׁמַיָא׃

[(5) Acts 02, 06]

כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַקּוֹל הַזֶּה הִתְקַהֲלוּ עַם רַב וְכֻלָּם נָבוֹכוּ, שֶׁכֵּן כָּל אִישׁ שָׁמַע אוֹתָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתוֹ שֶׁלּוֹ.

וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע קוֺל הַשָּׁאוֺן הַהוּא וַיְּתְאַסְּפוּ עַם-רָב וַתְּהִי מְבוּכָה בֵּינֵיהֶם כִּי-אִישׁ אִישׁ מֵהֶם שָׁמַע אֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֺן אַרְצוֺ:

A když se stal ten hlas, sešlo se množství, a užasli se, že je slyšel jeden každý, ani mluví přirozeným jazykem jeho.

a když se ozval ten zvuk, sešlo se jich mnoho a užasli, protože každý z nich je slyšel mluvit svou vlastní řečí.

γενομένης δὲ τη̑ς φωνη̑ς ταύτης συνη̑λθεν τὸ πλη̑θος καὶ συνεχύθη ο῞τι η῎κουον ει῟ς ε῞καστος τη̑ ι᾿δία διαλέκτω λαλούντων αυ᾿τω̑ν

וכַד הוָא קָלָא הַו כּנַשׁ כֻּלֵה עַמָא וֵאשׁתּגֵשׁ מֵטֻל דּשָׁמַע הוָא אנָשׁ אנָשׁ מֵנהֻון דַּממַללִין הוַו בּלֵשָׁנַיהֻון׃

[(5) Acts 02, 07]

הֵם נִתְמַלְּאוּ תִּמָּהוֹן וּפְלִיאָה וְאָמְרוּ: "הֲרֵי כָּל הַמְדַבְּרִים הָאֵלֶּה גְּלִילִיִּים,

וַיִּשְׁתּוֺמְמוּ כֻלָּם וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הֲלֹא כָּל-הַמְדַבְּרִים הָאֵלֶּה בְּנֵי הַגָּלִיל הֵמָּה:

I děsili se všickni, a divili, řkouce jedni k druhým: Aj, zdaliž nejsou tito všickni, kteříž mluví, Galilejští?

Byli ohromeni a divili se: „Což nejsou všichni, kteří tu mluví, z Galileje? ([Skutky apoštolské 10:45])

ε᾿ξίσταντο δὲ καὶ ε᾿θαύμαζον λέγοντες ου᾿χ ι᾿δοὺ α῞παντες ου῟τοί ει᾿σιν οἱ λαλου̑ντες Γαλιλαι̑οι

תַּהִירִין הוַו דֵּין כֻּלהֻון ומֵתּדַּמרִין כַּד אָמרִין הוַו חַד לחַד הָלֵין כֻּלהֻון דַּממַללִין לָא הָא גּלִילָיֵא אֵנֻון׃

[(5) Acts 02, 08]

וְאֵיךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שׁוֹמֵעַ בִּשְׂפַת מוֹלַדְתּוֹ?

וְאֵיךְ נִשְׁמַע מִפִּיהֶם וְכָל-אֶחָד מֵאִתָּנוּ שְׂפַת-אֶרֶץ מוֺלַדְתֵּנוּ:

A kterak my slyšíme jeden každý jazyk náš, v kterémž jsme se zrodili?

Jak to, že je slyšíme každý ve své rodné řeči:

καὶ πω̑ς ἡμει̑ς α᾿κούομεν ε῞καστος τη̑ ι᾿δία διαλέκτω ἡμω̑ν ε᾿ν η῟ ε᾿γεννήθημεν

אַיכַּנָא חנַן שָׁמעִין חנַן אנָשׁ אנָשׁ לֵשָׁנֵה דּבֵה יִלִידִין חנַן׃

[(5) Acts 02, 09]

פַּרְתִּים אֲנַחְנוּ וּמָדִים, עֵילָמִים וְתוֹשָׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם, תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה וְקַפָּדוֹקְיָה וּפוֹנְטוֹס וְאַסְיָה,

שְׂפַת פָּרָס וּמָדַי וְעֵילָם ישְׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם וִיהוּדָה וְקַפּוּדְקִיָּא פָּנְטוֺס וְאַסְיָא:

Partští, a Médští, a Elamitští, a kteříž přebýváme v Mezopotamii, v Židovstvu a v Kappadocii, v Pontu a v Azii,

Parthové, Médové a Elamité, obyvatelé Mezopotámie, Judeje a Kappadokie, Pontu a Asie,

Πάρθοι καὶ Μη̑δοι καὶ ᾽Ελαμι̑ται καὶ οἱ κατοικου̑ντες τὴν Μεσοποταμίαν ᾽Ιουδαίαν τε καὶ Καππαδοκίαν Πόντον καὶ τὴν ᾽Ασίαν

פַּרתוָיֵא ומָדָיֵא וַאלַנָיֵא וַאילֵין דּעָמרִין בֵּית־נַהרִין יִהֻודָיֵא וקַפֻּודקָיֵא וַדמֵן אַתרָא דּפָּנטָוס ודַאסִיַא׃

[(5) Acts 02, 10]

פְרִיגְיָה וְפַּמְפִילְיָה, מִצְרַיִם וּמְחוֹזוֹת לוּב הַסְּמוּכִים לְקִירֶנְיָה, תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא הַמִּתְגּוֹרְרִים כָּאן,

פְּרוּגְיָא וּפַמְפּוּלְיָא מִצְרַיִם וְחֶבֶל לוּב עַל-יַד קוּרִינִי וְגֵרִים וִיהוּדִים הַבָּאִים מֵרוֺמִי:

V Frygii a v Pamfylii, v Egyptě a v krajinách Libye, kteráž jest vedlé Cyrénu, a příchozí Římané, Židé, i v nově na víru obrácení,

Frygie a Pamfylie, Egypta a krajů Libye u Kyrény a přistěhovalí Římané,

Φρυγίαν τε καὶ Παμφυλίαν Αι῎γυπτον καὶ τὰ μέρη τη̑ς Λιβύης τη̑ς κατὰ Κυρήνην καὶ οἱ ε᾿πιδημου̑ντες Ρωμαι̑οι

וַדמֵן אַתרָא דַּפרֻוגִיַא וַדפַּמפֻולִיַא וַדמֵצרֵין ודַאתרַוָתָא דּלֻובִא דּקַרִיבִין לקֻורִינִא וַאילֵין דֵּאתַו מֵן רֻהומִא יִהֻודָיֵא וגִיֻורֵא׃

[(5) Acts 02, 11]

יְהוּדִים וְגֵרִים, כְּרֵתִיִּים וְעַרְבִים - וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵינוּ אֶת גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים!"

גַּם-שְׂפַת כְּרֵתִי וַעֲרָב אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ לִלְשֹׁנֹתֵינוּ שֹׁמְעִים אֹתָם מְסַפְּרִים אֶת-נִפְלְאוֺת הָאֱלֹהִים:

Kretští i Arabští, slyšíme je, ani mluví jazyky našimi veliké věci Boží.

židé i obrácení pohané, Kréťané i Arabové; všichni je slyšíme mluvit v našich jazycích o velikých skutcích Božích!“

᾽Ιουδαι̑οί τε καὶ προσήλυτοι Κρη̑τες καὶ ῎Αραβες α᾿κούομεν λαλούντων αυ᾿τω̑ν ται̑ς ἡμετέραις γλὼσσαις τὰ μεγαλει̑α του̑ θεου̑

וַדמֵן קרִטִא ועַרבָיֵא הָא שָׁמעִין חנַן מֵנהֻון דַּממַללִין בּלֵשָׁנַין דִּילַן תֵּדמרָתֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 02, 12]

הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְנָבוֹכוּ. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת?"

וַיִּשְׁתּוֺמְמוּ כֻלָּם וַיִּבָּהֵלוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מַה-זֹאת:

I děsili se všickni a divili, jeden k druhému řkouce: I což toto bude?

Žasli a v rozpacích říkali jeden druhému: „Co to má znamenat?“

ε᾿ξίσταντο δὲ πάντες καὶ διηπόρουν α῎λλος πρὸς α῎λλον λέγοντες τί θέλει του̑το ει῏ναι

מֵתּדַּמרִין הוַו דֵּין כֻּלהֻון ותַוִירִין כַּד אָמרִין חַד לחַד דּמָנָא הי הָדֵא צבֻותָא׃

[(5) Acts 02, 13]

אֲבָל אֲחֵרִים לָעֲגוּ וְאָמְרוּ: "מְלֵאֵי יַיִן הֵם."

וַאֲחֵרִים לָעֲגוּ לָמוֺ וְאָמְרוּ כִּי-מְלֵאֵי תִירוֺשׁ הֵמָּה:

Jiní pak posmívajíce se, pravili: Mstem se zpili tito,

Ale jiní říkali s posměškem: „Jsou opilí(c)!“ (c) ř: Opili se mladým vínem ([1 Korintským 14:23])

ε῞τεροι δὲ διαχλευάζοντες ε῎λεγον ο῞τι γλεύκους μεμεστωμένοι ει᾿σίν

אחרָנֵא דֵּין ממַיקִין הוַו בּהֻון כַּד אָמרִין הָלֵין מֵארִיתָא אֵשׁתִּיו וַרוִיו סּ סּ׃

[(5) Acts 02, 14]

עָמַד כֵּיפָא עִם הָאַחַד־עָשָׂר, נָשָׂא קוֹלוֹ וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם: "אֲנָשִׁים יְהוּדִים, וְכָל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם. זֹאת דְּעוּ לָכֶם וְהַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי:

אָז יָקוּם פֶּטְרוֺס וְאַחַד הֶעָשָׂר עִמּוֺ וַיִּ׹ָּׂא אֶת-קוֺלוֺ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דְּעוּ לָכֶם זֹאת אִישׁ יְהוּדָה וְכָל-ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הַאֲזִינוּ אִמְרָתִי:

A stoje Petr s jedenácti, pozdvihl hlasu svého, a promluvil k nim: Muži Židé, a všickni, kteříž bydlíte v Jeruzalémě, toto vám známo buď, a ušima pozorujte slov mých.

Tu vystoupil Petr spolu s jedenácti, pozvedl hlas a oslovil je: „Muži judští a všichni, kdo bydlíte v Jeruzalémě, toto vám chci oznámit, poslouchejte mě pozorně: ([Skutky apoštolské 1:19 Skutky apoštolské 4:16])

σταθεὶς δὲ ὁ Πέτρος σὺν τοι̑ς ε῞νδεκα ε᾿πη̑ρεν τὴν φωνὴν αυ᾿του̑ καὶ α᾿πεφθέγξατο αυ᾿τοι̑ς α῎νδρες ᾽Ιουδαι̑οι καὶ οἱ κατοικου̑ντες ᾽Ιερουσαλὴμ πάντες του̑το ὑμι̑ν γνωστὸν ε῎στω καὶ ε᾿νωτίσασθε τὰ ρ᾿ήματά μου

בָּתַרכֵּן קָם שֵׁמעֻון כִּאפָא עַם חדַעסַר שׁלִיחִין וַארִים קָלֵה וֵאמַר להֻון גַּברֵא יִהֻודָיֵא וכֻלהֻון דּעָמרִין בֻּאורִשׁלֵם הָדֵא תֵּתִידַע לכֻון וצֻותו מֵלַי׃

[(5) Acts 02, 15]

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵינָם שִׁכּוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁכֵּן הַשָּׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר;

כִּי לֹא שִׁכּוֺרִים אֵלֶּה כַּאֲשֶׁר תַּחְשְׁבוּן אַתֶּם כִּי הֲלֹא הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית בַּיּוֺם הוּא:

Jistě nejsou tito, jakž vy se domníváte, zpilí, poněvadž jest teprv třetí hodina na den.

Tito lidé nejsou, jak se domníváte, opilí – vždyť je teprve devět hodin ráno. ([Skutky apoštolské 26:25; Efezským 5:18])

ου᾿ γὰρ ὡς ὑμει̑ς ὑπολαμβάνετε ου῟τοι μεθύουσιν ε῎στιν γὰρ ω῞ρα τρίτη τη̑ς ἡμέρας

לָא גֵּיר אַיכַּנָא דַּאנתֻּון סָברִין הָלֵין רוֵין דּהָא עדַמָא להָשָׁא תּלָת אֵנֵין שָׁעִין׃

[(5) Acts 02, 16]

אֶלָּא שֶׁזֶּה הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא:

אַךְ זֶה הוּא הַדָּבָר הָאָמוּר בְּיַד-יוֺאֵל הַנָּבִיא:

Ale totoť jest, což jest předpovědíno skrze proroka Joele:

Ale děje se, co bylo řečeno ústy proroka Jóele:

α᾿λλὰ του̑τό ε᾿στιν τὸ ει᾿ρημένον διὰ του̑ προφήτου ᾽Ιωήλ

אֵלָא הָדֵא הִי דַּאמִירָא בּיֻואיֵל נבִיָא׃

[(5) Acts 02, 17]

'וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם אֱלֹהִים, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיוֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן.

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם יְהוָֺה אֶשְׁפּוֺךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֺת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלוֺמוֺת יַחֲלֹמוּן:

A budeť v posledních dnech, (dí Bůh), vyleji z Ducha svého na všeliké tělo, a prorokovati budou synové vaši, i dcery vaše, a mládenci vaši vidění vídati budou, a starci vaši sny míti budou.

‚A stane se v posledních dnech, praví Bůh, sešlu svého Ducha(d) na všechny lidi, synové vaši a vaše dcery budou mluvit v prorockém vytržení, vaši mládenci budou mít vidění a vaši starci budou mít sny. (d) ř: vyleji ze svého Ducha (tak i Skutky apoštolské 2:18) ([Jóel 3:1-Jóel 3:5 Izajáš 2:2 Izajáš 44:3; Ezechiel 36:27; Skutky apoštolské 21:9])

καὶ ε῎σται ε᾿ν ται̑ς ε᾿σχάταις ἡμέραις λέγει ὁ θεός ε᾿κχεω̑ α᾿πὸ του̑ πνεύματός μου ε᾿πὶ πα̑σαν σάρκα καὶ προφητεύσουσιν οἱ υἱοὶ ὑμω̑ν καὶ αἱ θυγατέρες ὑμω̑ν καὶ οἱ νεανίσκοι ὑμω̑ν ὁράσεις ο῎ψονται καὶ οἱ πρεσβύτεροι ὑμω̑ν ε᾿νυπνίοις ε᾿νυπνιασθήσονται

נֵהוֵא בּיַומָתָא אחרָיֵא אָמַר אַלָהָא אֵשֻׁוד רֻוחי עַל כֻּל בּסַר ונֵתנַבֻּון בּנַיכֻּון וַבנָתכֻון וגַדֻּודַיכֻּון חֵזוָנֵא נֵחזֻון וקַשִׁישַׁיכֻּון חֵלמֵא נֵחלמֻון׃

[(5) Acts 02, 18]

וְגַם עַל עֲבָדַי וְעַל שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבְּאוּ.

וְגַם עַל-עֲבָדַי וְעַל-שִׁפְחוֺתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֺךְ אֶת-רוּחִי וְנִבָּאוּ:

A zajisté na služebníky a na služebnice své v těch dnech vyleji z Ducha svého, a budou prorokovati.

I na své služebníky a na své služebnice v oněch dnech sešlu svého Ducha, a budou prorokovat. ([Numeri 11:29])

καί γε ε᾿πὶ τοὺς δούλους μου καὶ ε᾿πὶ τὰς δούλας μου ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις ε᾿κχεω̑ α᾿πὸ του̑ πνεύματός μου καὶ προφητεύσουσιν

ועַל עַבדַּי ועַל אַמהָתי אֵשֻׁוד רֻוחי בּיַומָתָא הָנֻון ונֵתנַבֻּון׃

[(5) Acts 02, 19]

וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְאוֹתוֹת בָּאָרֶץ מִתַּחַת, דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן.

וְנָתַתִּי מוֺפְתִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְאֹתוֺת בָּאָרֶץ מִתָּחַת דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֺת עָשָׁן:

A ukáži zázraky na nebi svrchu, a znamení na zemi dole, krev a oheň a páru dymovou.

A učiním divy nahoře na nebi a znamení dole na zemi: krev a oheň a oblaka dýmu. ([Skutky apoštolské 5:12])

καὶ δὼσω τέρατα ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ α῎νω καὶ σημει̑α ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς κάτω αι῟μα καὶ πυ̑ρ καὶ α᾿τμίδα καπνου̑

וֵאתֵּל אָתוָתָא בַּשׁמַיָא וַגבַרוָתָא עַל אַרעָא דּמָא ונֻורָא ועֵטרָא דַּתנָנָא׃

[(5) Acts 02, 20]

הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יהוה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.

הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֺא יוֺם יְהוָֺה הַגָּדוֺל וְהַנּוֺרָא:

Slunce obrátí se v temnost, a měsíc v krev, prvé než přijde ten den Páně veliký a zjevný.

Slunce se obrátí v temnotu a měsíc se změní v krev, než přijde den Páně(e), velký a slavný; (e) Hospodinův (pod. Skutky apoštolské 2:21 Skutky apoštolské 2:25) ([Zjevení Janovo 6:12])

ὁ η῞λιος μεταστραφήσεται ει᾿ς σκότος καὶ ἡ σελήνη ει᾿ς αι῟μα πρὶν ε᾿λθει̑ν ἡμέραν κυρίου τὴν μεγάλην καὶ ε᾿πιφανη̑

שֵׁמשָׁא נֵתחַלַף בּעַמטָנָא וסַהרָא בַּדמָא עַדלָא נִאתֵא יַומֵה דּמָריָא רַבָּא וַדחִילָא סס׃

[(5) Acts 02, 21]

וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט.'

וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֺה יִמָּלֵט:

A staneť se, že každý, kdožkoli vzýval by jméno Páně, spasen bude.

a každý, kdo vzývá jméno Páně, bude zachráněn.‘ ([Skutky apoštolské 4:12; Římanům 10:13])

καὶ ε῎σται πα̑ς ο῍ς α῍ν ε᾿πικαλέσηται τὸ ο῎νομα κυρίου σωθήσεται

ונֵהוֵא כֻּל דּנֵקרֵא שׁמֵה דּמָריָא נִחֵא׃ ס

[(5) Acts 02, 22]

אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת, אִישׁ שֶׁנִּתְאַשֵּׁר לָכֶם מִטַּעַם אֱלֹהִים בִּגְבוּרוֹת וּבְנִסִּים וּבְאוֹתוֹת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עָשָׂה עַל־יָדָיו בְּתוֹכְכֶם, כְּפִי שֶׁאַתֶּם עַצְמְכֶם יוֹדְעִים;

אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי אֵלֶּה הִנֵּה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אִישׁ נֶאֱמָן לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרוֺת בְּנִפְלָאוֺת וּבְמוֺפְתִים אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים עַל-יָדוֺ לְעֵינֵיכֶם כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם-אַתֶּם:

Muži Izraelští, slyšte slova tato: Ježíše toho Nazaretského, muže od Boha zveličeného mezi vámi mocmi a zázraky a znameními, kteréž činil skrze něho Bůh u prostřed vás, jakož i vy sami víte,

Muži izraelští, slyšte tato slova: Ježíše Nazaretského(f) Bůh potvrdil před vašimi zraky mocnými činy, divy a znameními, která mezi vámi skrze něho činil, jak sami víte. (f) ř: Nazorejského ([Skutky apoštolské 10:38; Lukáš 24:19])

α῎νδρες ᾽Ισραηλι̑ται α᾿κούσατε τοὺς λόγους τούτους ᾽Ιησου̑ν τὸν Ναζωραι̑ον α῎νδρα α᾿ποδεδειγμένον α᾿πὸ του̑ θεου̑ ει᾿ς ὑμα̑ς δυνάμεσι καὶ τέρασι καὶ σημείοις οι῟ς ε᾿ποίησεν δι῾ αυ᾿του̑ ὁ θεὸς ε᾿ν μέσω ὑμω̑ν καθώς αυ᾿τοὶ οι῎δατε

גַּברֵא בּנַי אִיסרָיֵל שׁמַעו מֵלֵא הָלֵין יֵשֻׁוע נָצרָיָא גַּברָא דּמֵן אַלָהָא אֵתחזִי לוָתכֻון בּחַילֵא ובָאתוָתָא ובַגבַרוָתָא אַילֵין דַּאלָהָא עבַד בַּינָתכֻון בִּאידֵה אַיך דַּאנתֻּון יָדעִין אנתֻּון׃

[(5) Acts 02, 23]

הוּא שֶׁהֻסְגַּר עַל־פִּי עֲצַת אֱלֹהִים הַנֶּחֱרָצָה וִידִיעָתוֹ־מֵרֹאשׁ - אוֹתוֹ לְקַחְתֶּם וּבִידֵי רְשָׁעִים צְלַבְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם.

הוּא זֶה אֲשֶׁר מִסּוֺד אֱלֹהִים וּמִדַּעְתּוֺ מִקֶּדֶם נִגְזַר עָלָיו לְהִנָּתֵן לַמָּוֶת וְאַתֶּם בִּידֵי בְלִיַּעַל הוֺקַעְתֶּם וַהֲמִיתֶם אֹתוֺ:

Toho vydaného z uložené rady a předzvědění Božího vzavše, a skrze ruce nešlechetných ukřižovavše, zamordovali jste.

Bůh předem rozhodl, aby byl vydán, a vy jste ho rukou bezbožných přibili na kříž a zabili. ([Skutky apoštolské 4:28; Jan 19:11; Skutky apoštolské 3:15 Skutky apoštolské 4:10 Skutky apoštolské 5:30 Skutky apoštolské 7:52 Skutky apoštolské 10:39; 1 Tesalonickým 2:15])

του̑τον τη̑ ὡρισμένη βουλη̑ καὶ προγνὼσει του̑ θεου̑ ε῎κδοτον διὰ χειρὸς α᾿νόμων προσπήξαντες α᾿νείλατε

להָנָא דַּפרִישׁ הוָא לָה להָדֵא בַּמקַדּמֻות יִדַעתֵה וַבצֵביָנֵה דַּאלָהָא אַשׁלֵמתֻּונָיהי בִּאידַי רַשִׁיעֵא וַזקַפתֻּון וַקטַלתֻּון׃

[(5) Acts 02, 24]

וֵאלֹהִים הֱקִימוֹ לִתְחִיָּה בְּהַתִּירוֹ אֶת חֶבְלֵי הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הַמָּוֶת לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲצֹר אוֹתוֹ.

וֵאלֹהִים הִתִּיר חֶבְלֵי הַמָּוֶת וַיְקִימֵהוּ מִן-הַמֵּתִים כִּי הַמָּוֶת לֹא עָצַר כֹּחַ לְהַחֲזִיק בּוֺ:

Jehož Bůh vzkřísil, zprostiv bolestí smrti, jakož nebylo možné jemu držánu býti od ní.

Ale Bůh ho vzkřísil; vytrhl jej z bolestí smrti, a smrt ho nemohla udržet ve své moci. ([Skutky apoštolské 3:15; Žalmy 18:6 Žalmy 116:3; Skutky apoštolské 4:10])

ο῍ν ὁ θεὸς α᾿νέστησεν λύσας τὰς ω᾿δι̑νας του̑ θανάτου καθότι ου᾿κ η῟ν δυνατὸν κρατει̑σθαι αυ᾿τὸν ὑπ῾ αυ᾿του̑

אַלָהָא דֵּין אַקִימֵה וַשׁרָא חֵבלֵיה דַּשׁיֻול מֵטֻל דּלָא מֵשׁכּחָא הוָת דּנֵתּתּחֵד בָּה בַּשׁיֻול׃

[(5) Acts 02, 25]

הֵן דָּוִד אוֹמֵר עָלָיו: 'שִׁוִּיתִי יהוה לְנֶגְדִּי תָּמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט.

כִּי-עָלָיו אָמַר דָּוִד שִׁוִּיתִי יְהוָֺה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֺט:

Nebo David praví o něm: Spatřoval jsem Pána před sebou vždycky; nebo jest mi po pravici, abych se nepohnul.

David o něm praví: ‚Viděl jsem Pána stále před sebou, je mi po pravici, abych nezakolísal; ([Žalmy 16:8-Žalmy 16:11])

Δαυὶδ γὰρ λέγει ει᾿ς αυ᾿τόν προορὼμην τὸν κύριον ε᾿νὼπιόν μου διὰ παντός ο῞τι ε᾿κ δεξιω̑ν μού ε᾿στιν ι῞να μὴ σαλευθω̑

דַּוִיד גֵּיר אֵמַר עלַוהי מקַדֵּם הוִית חָזֵא למָרי בּכֻלזבַן דּעַל יַמִיני הֻו דּלָא אֵזֻוע׃

[(5) Acts 02, 26]

לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח,

לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַתָּגֶל לְשׁוֺנִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:

Protož rozveselilo se srdce mé, a zplésal jazyk můj, nýbrž i tělo mé odpočine v naději.

proto se mé srdce zaradovalo a jazyk můj se rozjásal, nadto i tělo mé odpočine v naději,

διὰ του̑το ηυ᾿φράνθη ἡ καρδία μου καὶ η᾿γαλλιάσατο ἡ γλω̑σσά μου ε῎τι δὲ καὶ ἡ σάρξ μου κατασκηνὼσει ε᾿π῾ ε᾿λπίδι

מֵטֻל הָנָא אֵתבַּסַם לֵבּי ורֵוזַת תֵּשׁבֻּוחתּי וָאף פַּגרי נַגֵּן עַל סַברָא׃

[(5) Acts 02, 27]

כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא־תִתֵּן חֲסִידְיךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.

כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֺל לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךׇ לִרְאוֺת שָׁחַת:

Nebo nenecháš duše mé v pekle, aniž dáš viděti svatému svému porušení.

neboť mě nezanecháš v říši smrti a nedopustíš, aby se tvůj Svatý rozpadl v prach. ([Skutky apoštolské 13:35])

ο῞τι ου᾿κ ε᾿γκαταλείψεις τὴν ψυχήν μου ει᾿ς α̑δην ου᾿δὲ δὼσεις τὸν ο῞σιόν σου ι᾿δει̑ν διαφθοράν

מֵטֻל דּלָא שָׁבֵק אַנתּ לנַפשׁי בַּשׁיֻול ולָא יָהֵב אַנתּ לחַסיָך דּנֵחזֵא חבָלָא׃

[(5) Acts 02, 28]

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ.'

הוֺדַעְתָּנִי אָרְחוֺת חַיִּים תַּשְׂבִּיעֵנִי שְׂמָחוֺת אֶת-פָּנֶיךׇ:

Známé jsi mi učinil cesty života, a naplníš mne utěšením před oblíčejem svým.

Dal jsi mi poznat cesty života a blízkost tvé tváře mne naplní radostí.‘

ε᾿γνὼρισάς μοι ὁδοὺς ζωη̑ς πληρὼσεις με ευ᾿φροσύνης μετὰ του̑ προσὼπου σου

גּלַיתּ לִי אֻורחָא דּחַיֵא תֵּמלֵיני בַּסִימֻותָא עַם פַּרצֻופָּך׃

[(5) Acts 02, 29]

אֲנָשִׁים אַחִים, אֶפְשָׁר לוֹמַר לָכֶם בְּבִטָּחוֹן עַל דָּוִד אָבִינוּ, שֶׁהוּא מֵת וְגַם נִקְבַּר וְקִבְרוֹ נִמְצָא עִמָּנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

אֲנָשִׁים אַחִים תְּנוּ לִי פִּתְחוֺן פֶּה לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם לְעֵינֵי כֹל עַל-דָּוִד רֹאשׁ הָאָבוֺת כִּי גַם-מֵת וְגַם-נִקְבַּר וְקִבְרוֺ עִמָּנוּ עַד-הַיּוֺם הַזֶּה:

Muži bratří, sluší směle mluviti k vám o patriarchovi Davidovi, že i umřel, i pochován jest, i hrob jeho jest u nás až do dnešního dne.

Bratří, o praotci Davidovi vám mohu směle říci, že zemřel a byl pohřben; jeho hrob tu máme až dodnes. ([Skutky apoštolské 13:36; Jan 8:52; 1 Královská 2:10])

α῎νδρες α᾿δελφοί ε᾿ξὸν ει᾿πει̑ν μετὰ παρρησίας πρὸς ὑμα̑ς περὶ του̑ πατριάρχου Δαυίδ ο῞τι καὶ ε᾿τελεύτησεν καὶ ε᾿τάφη καὶ τὸ μνη̑μα αυ᾿του̑ ε῎στιν ε᾿ν ἡμι̑ν α῎χρι τη̑ς ἡμέρας ταύτης

גַּברֵא אַחַין מַפַּס למִאמַר עִין בַּגלֵא לוָתכֻון עַל רִישׁ אַבָהָתָא דַּוִיד דּמִית וָאף אֵתקבַר ובֵית־קבֻורֵה אִיתַוהי לוָתַן עדַמָא ליַומָנָא׃

[(5) Acts 02, 30]

מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה נָבִיא וְיָדַע כִּי אֱלֹהִים נִשְׁבַּע לוֹ שְׁבוּעָה לְהוֹשִׁיב מִפְּרִי חֲלָצָיו עַל כִּסְאוֹ,

וְהוּא בִּהְיוֺתוֺ נָבִיא וְיֹדֵעַ כִּי שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע לוֺ אֱלֹהִים לְהוֺשִׁיב אֶחָד מִיֹּצְאֵי יְרֵכוֺ לְהָקִים אֶת-הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר עַל-כִּסְאוֺ:

Prorok tedy byv, a věděv, že přísahou zavázal se jemu Bůh, že z plodu ledví jeho podlé těla vzbudí Krista, a posadí na stolici jeho,

Byl to však prorok a věděl o přísaze, kterou se mu Bůh zavázal, že jeho potomka nastolí na jeho trůn; ([Žalmy 132:11; 2 Samuelova 7:12n; 1 Královská 8:20; Lukáš 1:32])

προφήτης ου῏ν ὑπάρχων καὶ ει᾿δώς ο῞τι ο῞ρκω ω῎μοσεν αυ᾿τω̑ ὁ θεὸς ε᾿κ καρπου̑ τη̑ς ο᾿σφύος αυ᾿του̑ καθίσαι ε᾿πὶ τὸν θρόνον αυ᾿του̑

נבִיָא הוָא גֵּיר ויָדַע הוָא דּמַומָתָא יִמָא לֵה אַלָהָא דּמֵן פִּארֵא דּכַרסָך אַותֵּב עַל כֻּורסיָך׃

[(5) Acts 02, 31]

בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֵּר עַל תְּחִיַּת הַמָּשִׁיחַ - שֶׁלֹּא נֶעֶזְבָה לִשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וּבְשָׂרוֹ לֹא רָאָה שַׁחַת.

וּבַחֲזוֺתוֺ זֹאת מִקֶּדֶם דִּבֶּר עַל-תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשׁוֺ לִשְׁאוֺל וּבְשָׂרוֺ לֹא-יִרְאֶה שָׁחָת:

To předzvěděv, mluvil o vzkříšení Kristovu, že není opuštěna duše jeho v pekle, ani tělo jeho vidělo porušení.

viděl do budoucnosti a mluvil tedy o vzkříšení Kristově, když řekl, že nezůstane(g) v říši smrti a jeho tělo se nerozpadne v prach. (g) var: + jeho duše ([Žalmy 16:10; Skutky apoštolské 13:35])

προιδών ε᾿λάλησεν περὶ τη̑ς α᾿ναστάσεως του̑ Χριστου̑ ο῞τι ου῎τε ε᾿γκατελείφθη ει᾿ς α̑δην ου῎τε ἡ σὰρξ αυ᾿του̑ ει῏δεν διαφθοράν

וקַדֵּם חזָא ומַלֵל עַל קיָמתֵּה דַּמשִׁיחָא דּלָא אֵשׁתּבֵק בַּשׁיֻול אָפלָא פַּגרֵה חזָא חבָלָא׃

[(5) Acts 02, 32]

אֶת יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים לִתְחִיָּה וְעַל זֹאת אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ עֵדִים.

הוּא יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר אֱלֹהִים הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ עֵדִים לוֺ:

Toho Ježíše vzkřísil Bůh, jehož my všickni svědkové jsme.

Tohoto Ježíše Bůh vzkřísil a my všichni to můžeme dosvědčit. ([Skutky apoštolské 1:8 Skutky apoštolské 1:22])

του̑τον τὸν ᾽Ιησου̑ν α᾿νέστησεν ὁ θεός ου῟ πάντες ἡμει̑ς ε᾿σμεν μάρτυρες

להָנָא יֵשֻׁוע אַקִים אַלָהָא וַחנַן כֻּלַן סָהדַּוהי׃

[(5) Acts 02, 33]

וּלְאַחַר שֶׁנִּשָֹא אֶל יְמִין הָאֱלֹהִים וְקִבֵּל מֵאֵת הָאָב אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמֻּבְטַחַת, שָׁפַךְ אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים וְגַם שׁוֹמְעִים.

וְעַתָּה כִּי-נִ׹ָּׂא לִימִין הָאֱלֹהִים וְאֶת-הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָקַח מֵאֵת אָבִיו שָׁפַךְ אֶת-הָרוּחַ הַזֶּה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים:

Protož pravicí Boží jsa zvýšen, a vzav zaslíbení Ducha svatého od Otce, vylil to, což vy nyní vidíte a slyšíte.

Byl vyvýšen na pravici Boží a přijal Ducha svatého, kterého Otec slíbil; nyní jej seslal na nás, jak to vidíte a slyšíte. ([Skutky apoštolské 5:31; Skutky apoštolské 1:4])

τη̑ δεξια̑ ου῏ν του̑ θεου̑ ὑψωθεὶς τήν τε ε᾿παγγελίαν του̑ πνεύματος του̑ ἁγίου λαβών παρὰ του̑ πατρὸς ε᾿ξέχεεν του̑το ο῍ ὑμει̑ς καὶ βλέπετε καὶ α᾿κούετε

והֻויֻו דַּביַמִינֵה דַּאלָהָא אֵתּתּרִים וַנסַב מֵן אַבָא שֻׁוודָּיָא דּעַל רֻוחָא דּקֻודשָׁא וֵאשַׁד מַוהַבתָּא הָדֵא דּהָא חָזֵין אנתֻּון ושָׁמעִין אנתֻּון׃

[(5) Acts 02, 34]

הֲרֵי דָּוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה, אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹמֵר:

כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהוּא בְּפִיו אָמַר נְאֻם יְהוָֺה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי:

Neboť David nevstoupil v nebe, ale on praví: Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé.

David nevstoupil na nebe, ale sám říká: ‚Řekl Hospodin(h) mému Pánu: Usedni po mé pravici, (h) ř: Pán ([Žalmy 110:1; Matouš 22:44; 1 Korintským 15:25])

ου᾿ γὰρ Δαυὶδ α᾿νέβη ει᾿ς τοὺς ου᾿ρανούς λέγει δὲ αυ᾿τός ει῏πεν ὁ κύριος τω̑ κυρίω μου κάθου ε᾿κ δεξιω̑ν μου

לָא הוָא גֵּיר דַּוִיד סלֵק לַשׁמַיָא מֵטֻל דּהֻו אֵמַר דֵּאמַר מָריָא למָרי תֵּב לָך מֵן יַמִיני׃

[(5) Acts 02, 35]

'נְאֻם יהוה לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.'

עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךׇ הֲדֹם לְרַגְלֶיךׇ:

Dokudž nepoložím nepřátel tvých za podnože noh tvých.

dokud ti nepoložím nepřátele pod nohy.‘

ε῞ως α῍ν θω̑ τοὺς ε᾿χθρούς σου ὑποπόδιον τω̑ν ποδω̑ν σου

עדַמָא דֵּאסִים בּעֵלדּבָבַיךְּ כֻּובשָׁא לרֵגלַיךְּ׃

[(5) Acts 02, 36]

לָכֵן יֵדַע נָא כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּבֵרוּר, שֶׁאֱלֹהִים שָׂם לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ אֶת יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר אַתֶּם צְלַבְתֶּם."

עַל-כֵּן יֵדַע-נָא כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת כִּי שָׂם אֱלֹהִים לְאָדוֺן וּלְמָשִׁיחַ אֶת-יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר אַתֶּם הוֺקַעְתֶּם:

Věziž tedy jistotně všecken dům Izraelský, žeť Bůh i Pánem ho učinil i Kristem, toho Ježíše, kteréhož jste vy ukřižovali.

Ať tedy všechen Izrael s jistotou ví, že toho Ježíše, kterého vy jste ukřižovali, učinil Bůh Pánem a Mesiášem(i).“ (i) ř: Kristem ([Skutky apoštolské 5:31])

α᾿σφαλω̑ς ου῏ν γινωσκέτω πα̑ς οι῏κος ᾽Ισραὴλ ο῞τι καὶ κύριον αυ᾿τὸν καὶ Χριστὸν ε᾿ποίησεν ὁ θεός του̑τον τὸν ᾽Ιησου̑ν ο῍ν ὑμει̑ς ε᾿σταυρὼσατε

שַׁרִירָאיִת הָכִיל נֵדַּע כֻּלֵה בֵּית אִיסרָיֵל דּמָריָא וַמשִׁיחָא עַבדֵּה אַלָהָא להָנָא יֵשֻׁוע דַּאנתֻּון זקַפתֻּון׃ ס

[(5) Acts 02, 37]

כְּשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ מְאֹד בְּלִבָּם וְאָמְרוּ לְכֵיפָא וְלִשְׁאָר הַשְּׁלִיחִים: "אֲנָשִׁים אַחִים, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?"

וַיְהִי כְשָׁמְעָם וַיִּגַּע הַדָּבָר כְּמַדְקְרוֺת חֶרֶב אֶל-לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל-פֶּטְרוֺס וְאֶל-יֶתֶר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מָה אֵיפוֺא נַעֲשֶׂה:

To slyševše, zkormouceni jsou v srdci, a řekli Petrovi a jiným apoštolům: Což máme činiti, muži bratří?

Když to slyšeli, byli zasaženi v srdci a řekli Petrovi i ostatním apoštolům: „Co máme dělat, bratří?“ ([Skutky apoštolské 16:30; Lukáš 3:10])

α᾿κούσαντες δὲ κατενύγησαν τὴν καρδίαν ει῏πόν τε πρὸς τὸν Πέτρον καὶ τοὺς λοιποὺς α᾿ποστόλους τί ποιήσωμεν α῎νδρες α᾿δελφοί

וכַד שׁמַעו הָלֵין אֵתגּנַחו בּלֵבּהֻון וֵאמַרו לשֵׁמעֻון וַלשַׁרכָּא דַּשׁלִיחֵא מָנָא נֵעבֵּד אַחַין׃

[(5) Acts 02, 38]

אָמַר לָהֶם כֵּיפָא: "שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהִטָּבְלוּ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם, וּתְקַבְּלוּ אֶת מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ;

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל-אִישׁ מִכֶּם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חַטֹּאתֵיכֶם וְאֶת-מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תַּ׹ִּׂיגוּ:

Tedy Petr řekl jim: Pokání čiňte, a pokřti se jeden každý z vás ve jménu Ježíše Krista na odpuštění hříchů, a přijmete dar Ducha svatého.

Petr jim odpověděl: „Obraťte se(j) a každý z vás ať přijme křest ve jménu(k) Ježíše Krista na odpuštění svých hříchů, a dostanete dar Ducha svatého. (j) Čiňte pokání (k) ve (na) jméno ([Skutky apoštolské 3:19; Matouš 3:2; Marek 16:16; Skutky apoštolské 8:16; Lukáš 24:47])

Πέτρος δὲ πρὸς αυ᾿τούς μετανοήσατε φησίν καὶ βαπτισθήτω ε῞καστος ὑμω̑ν ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ει᾿ς α῎φεσιν τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ὑμω̑ν καὶ λήμψεσθε τὴν δωρεὰν του̑ ἁγίου πνεύματος

אָמַר להֻון שֵׁמעֻון תֻּובו וַעמַדו אנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון בַּשׁמֵה דּמָריָא יֵשֻׁוע לשֻׁובקָן חטָהֵא דַּתקַבּלֻון מַוהַבתָּא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 02, 39]

כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכָל הָרְחוֹקִים, לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָא לָהֶם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ."

כִּי דְבַר הַהַבְטָחָה לָכֶם הוּא וְלִבְנֵיכֶם וּלְכָל-הָרְחוֺקִים לְכָל-אֲשֶׁר יִקְרָא אֹתָם לוֺ יְהוָֺה אֱלֹהֵינוּ:

Vámť zajisté zaslíbení to svědčí a synům vašim, i všechněm, kteříž daleko jsou, kterýchžkoli povolal by Pán Bůh náš.

Neboť to zaslíbení platí vám a vašim dětem i všem daleko široko, které si povolá Pán, náš Bůh.“ ([Jóel 3:5; Izajáš 57:19])

ὑμι̑ν γάρ ε᾿στιν ἡ ε᾿παγγελία καὶ τοι̑ς τέκνοις ὑμω̑ν καὶ πα̑σιν τοι̑ς ει᾿ς μακρὰν ο῞σους α῍ν προσκαλέσηται κύριος ὁ θεὸς ἡμω̑ν

לכֻון גֵּיר הוָא שֻׁוודָּיָא ולַבנַיכֻּון וַלכֻלהֻון אַילֵין דּרַחִיקִין אַילֵין דּהֻו אַלָהָא נֵקרֵא אֵנֻון׃

[(5) Acts 02, 40]

גַּם בְּמִלִּים רַבּוֹת אֲחֵרוֹת הֵעִיד בָּהֶם וְהֵאִיץ בָּהֶם בְּאָמְרוֹ: "הִמָּלְטוּ מִן הַדּוֹר הַסּוֹרֵר הַזֶּה!"

וְכֵן בִּדְבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים הֵעִיד בָּם וַיַּזְהִירֵם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ-לָכֶם מִן-הַדּוֺר הָעִקֵּשׁ הַזֶּה:

A jinými slovy mnohými osvědčoval a napomínal, řka: Oddělte se od pokolení toho zlého.

A ještě mnoha jinými slovy je Petr zapřísahal a napomínal: „Zachraňte se z tohoto zvráceného pokolení!“ ([Deuteronomium 32:5; Filipským 2:15])

ἑτέροις τε λόγοις πλείοσιν διεμαρτύρατο καὶ παρεκάλει αυ᾿τοὺς λέγων σὼθητε α᾿πὸ τη̑ς γενεα̑ς τη̑ς σκολια̑ς ταύτης

וַבמֵלֵא אחרָניָתָא סַגִּיָאתָא מסַהֵד הוָא להֻון ובָעֵא הוָא מֵנהֻון כַּד אָמַר חיַו מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא מעַקַמתָּא׃

[(5) Acts 02, 41]

אֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ בְּרָצוֹן אֶת דְּבָרוֹ נִטְבְּלוּ, וּבְאוֹתוֹ יוֹם נוֹסְפוּ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת.

וַיִּשְׁמְעוּ אֶל-דְּבָרוֺ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ עַד-אֲשֶׁר נוֺסְפוּ עֲלֵיהֶם בַּיּוֺם הַהוּא כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ:

Tedy ti, kteříž ochotně přijali slova jeho, pokřtěni jsou, a připojilo se v ten den duší okolo tří tisíců.

Ti, kteří(l) přijali jeho slovo, byli pokřtěni a přidalo se k nim toho dne na tři tisíce lidí. (l) var: + rádi ([Skutky apoštolské 4:4; 1 Timoteovi 1:15; Skutky apoštolské 2:47])

οἱ μὲν ου῏ν α᾿ποδεξάμενοι τὸν λόγον αυ᾿του̑ ε᾿βαπτίσθησαν καὶ προσετέθησαν ε᾿ν τη̑ ἡμέρα ε᾿κείνη ψυχαὶ ὡσεὶ τρισχίλιαι

ואנָשִׁין מֵנהֻון עתִידָאיִת קַבֵּלו מֵלתֵה והַימֵנו וַעמַדו וֵאתּתַּוסַפו בּהַו יַומָא אַיך תּלָתָא אַלפִין נַפשָׁן׃

[(5) Acts 02, 42]

הֵם הָיוּ שׁוֹקְדִים עַל תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים, עַל הַהִתְחַבְּרוּת, עַל בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל הַתְּפִלּוֹת.

וְשֹׁקְדִים הָיוּ תָמִיד עַל-תּוֺרַת הַשְּׁלִיחִים בְּהִתְחַבְּרוּתָם אֲלֵיהֶם וּבִפְרֹס לַחְמָם וּבִתְפִלָּתָם:

I zůstávali v učení apoštolském, a v společnosti, a v lámání chleba, a na modlitbách.

Vytrvale poslouchali učení apoštolů, byli spolu, lámali chléb a modlili se. ([Skutky apoštolské 6:4 Skutky apoštolské 20:7])

η῟σαν δὲ προσκαρτερου̑ντες τη̑ διδαχη̑ τω̑ν α᾿ποστόλων καὶ τη̑ κοινωνία τη̑ κλάσει του̑ α῎ρτου καὶ ται̑ς προσευχαι̑ς

וַאמִינִין הוַו בּיֻולפָּנָא דַּשׁלִיחֵא ומֵשׁתַּותּפִין הוַו בַּצלֻותָא ובַקצָיָא דֵּאוכַרִסטִיַא׃

[(5) Acts 02, 43]

כָּל נֶפֶשׁ נִתְמַלְּאָה יִרְאָה וּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹת רַבִּים עָשׂוּ הַשְּׁלִיחִים.

וְיִרְאָה נָפְלָה עַל-כָּל-הַנְּשָׁמָה וּמוֺפְתִים וְאֹתוֺת רַבִּים נַעֲשׂוּ בִּידֵי הַשְּׁלִיחִים:

I přišla na všelikou duši bázeň, a mnozí divové a zázrakové dáli se skrze apoštoly.

Všech se zmocnila bázeň, neboť skrze apoštoly se stalo mnoho zázraků a znamení. ([Skutky apoštolské 5:5 Skutky apoštolské 5:11 Skutky apoštolské 19:17 Skutky apoštolské 5:12 Skutky apoštolské 5:15n; Marek 16:17])

ε᾿γίνετο δὲ πάση ψυχη̑ φόβος πολλά τε τέρατα καὶ σημει̑α διὰ τω̑ν α᾿ποστόλων ε᾿γίνετο

והָויָא הוָת דֵּחלתָא לכֻל נפֵשׁ ס וָאתוָתָא סַגִּיָאתָא וַגבַרוָתָא הָויָן הוַי בּיַד שׁלִיחֵא בֻּאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 02, 44]

כָּל הַמַּאֲמִינִים הָיוּ יַחְדָּיו וּבְכָל אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הָיוּ שֻׁתָּפִים.

וְכָל-הַמַּאֲמִינִים יָשְׁבוּ כְאַחִים יַחְדָּו וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם נָתְנוּ לִהְיוֺת לְנַחֲלַת כֻּלָּם:

Všickni pak věřící byli pospolu, a měli všecky věci obecné.

Všichni, kteří uvěřili, byli pospolu a měli všechno společné. ([Skutky apoštolské 4:32-Skutky apoštolské 4:35])

πάντες δὲ οἱ πιστεύοντες η῟σαν ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τὸ καὶ ει῏χον α῞παντα κοινά

וכֻלהֻון אַילֵין דּהַימֵנו הוַו אַכחדָא הוַו וכֻלמֵדֵּם דִּאית הוָא להֻון דּגַוָא הוָא׃

[(5) Acts 02, 45]

הֵם מָכְרוּ אֶת אֲחֻזּוֹתֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם וְחִלְּקוּ אוֹתָם לַכֹּל, לְכָל אִישׁ כְּפִי צָרְכּוֹ.

וַיִּמְכְּרוּ אֶת-אֲחֻזָּתָם וְאֶת-קִנְיָנָם וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ כְּפִי מַחְסֹרוֺ:

A prodávali vládařství a statky, a dělili mezi všecky, jakž komu potřebí bylo.

Prodávali svůj majetek a rozdělovali všem podle toho, jak kdo potřeboval.

καὶ τὰ κτήματα καὶ τὰς ὑπάρξεις ε᾿πίπρασκον καὶ διεμέριζον αυ᾿τὰ πα̑σιν καθότι α῎ν τις χρείαν ει῏χεν

וַאילֵין דִּאית הוָא להֻון קֵניָנָא מזַבּנִין הוַו לֵה וַמפַלגִין הוַו לאנָשׁ אנָשׁ אַיך מֵדֵּם דַּסנִיק הוָא׃

[(5) Acts 02, 46]

יוֹם יוֹם הִתְמִידוּ לִהְיוֹת לֵב אֶחָד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיוּ בּוֹצְעִים אֶת הַלֶּחֶם בְּבָתֵּיהֶם, אוֹכְלִים אֶת מְזוֹנָם בְּשִׂמְחָה וּבְתֹם לֵב

וּמִדֵּי יוֺם בְּיוֺם זֶה דַרְכָּם תָּמִיד לְבַקֵּר בַּהֵיכָל בְּלֵב אֶחָד וְלַחְמָם פָּרְסוּ בְּבָתֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם חֻקָּם בְּשִׂמְחָה וּבְתֹם לֵבָב:

A na každý den trvajíce jednomyslně v chrámě, a lámajíce po domích chléb, přijímali pokrm s potěšením a sprostností srdce,

Každého dne pobývali svorně v chrámu, po domech lámali chléb a dělili se o jídlo s radostí a s upřímným srdcem. ([Skutky apoštolské 2:42; Kazatel 9:7])

καθ῾ ἡμέραν τε προσκαρτερου̑ντες ὁμοθυμαδὸν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ κλω̑ντές τε κατ῾ οι῏κον α῎ρτον μετελάμβανον τροφη̑ς ε᾿ν α᾿γαλλιάσει καὶ α᾿φελότητι καρδίας

וכֻליֻום אַמִינִין הוַו בּהַיכּלָא בַּחדָא נפֵשׁ וַבבַיתָּא קָצֵין הוַו פּרִיסתָּא וַמקַבּלִין הוַו סַיבָּרתָּא כַּד רָוזִין ובַברִירֻותָא דּלֵבּהֻון׃

[(5) Acts 02, 47]

וּמְשַׁבְּחִים אֶת אֱלֹהִים. הֵם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָּל הָעָם, וְהָאָדוֹן הוֹסִיף עֲלֵיהֶם יוֹם יוֹם אֶת הַנּוֹשָׁעִים.

וַיְבָרְכוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל-הָעָם וְהָאָדוֺן הוֺסִיף יוֺם יוֺם עַל-הָעֵדָה אֶת-הַנּוֺשָׁעִים:

Chválíce Boha, a milost majíce u všeho lidu. Pán pak přidával církvi na každý den těch, kteříž by spaseni byli.

Chválili Boha a byli všemu lidu milí. A Pán denně přidával k jejich společenství(m) ty, které povolával ke spáse. (m) var: k církvi ([Skutky apoštolské 2:41 Skutky apoštolské 4:4 Skutky apoštolské 5:14 Skutky apoštolské 6:7 Skutky apoštolské 11:21 Skutky apoštolské 11:24 Skutky apoštolské 19:20])

αι᾿νου̑ντες τὸν θεὸν καὶ ε῎χοντες χάριν πρὸς ο῞λον τὸν λαόν ὁ δὲ κύριος προσετίθει τοὺς σωζομένους καθ῾ ἡμέραν ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τό

משַׁבּחִין הוַו לַאלָהָא כַּד יִהִיבִין בּרַחמֵא קדָם כֻּלֵה עַמָא ומָרַן מַוסֵף הוָא כֻּליֻום לַאילֵין דּחָאֵין בּעִדּתָּא׃ ס

[(5) Acts 03, 01]

כֵּיפָא וְיוֹחָנָן הָיוּ בְּדַרְכָּם אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעֵת תְּפִלַּת מִנְחָה, בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

וּפֶטְרוֺס וְיוֺחָנָן עָלוּ אֶל-בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְעֵת הַתְּפִילָּה בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית:

Potom pak Petr a Jan vstupovali do chrámu v hodinu modlitebnou devátou.

Petr a Jan šli o třetí hodině do chrámu k odpolední modlitbě. ([Skutky apoštolské 10:3 Skutky apoštolské 9:30; Lukáš 18:10])

Πέτρος δὲ καὶ ᾽Ιωάννης α᾿νέβαινον ει᾿ς τὸ ἱερὸν ε᾿πὶ τὴν ω῞ραν τη̑ς προσευχη̑ς τὴν ε᾿νάτην

וַהוָא דּכַד סָלקִין שֵׁמעֻון כִּאפָא ויֻוחַנָן אַכחדָא להַיכּלָא בּעֵדָּנָא דַּצלֻותָא דַּתשַׁע שָׁעִין׃

[(5) Acts 03, 02]

וְאִישׁ אֶחָד, פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ, נִשָֹא לְשָׁם; מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַשַּׁעַר הַמְכֻנֶּה "מְהֻדָּר", לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִן הַבָּאִים אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְאִישׁ פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֺ הוּבָא שָׁמָּה אֲשֶׁר הוֺשִׁיבֻהוּ יוֺם יוֺם לִפְנֵי שַׁעַר הַהֵיכָל הַנִּקְרָא שַׁעַר הַתִּפְאֶרֶת לְבַקֵּשׁ נְדָבוֺת מִיַּד בָּאֵי הַהֵיכָל:

A muž nějaký, byv chromý od života matky své, nesen byl, kteréhož sázeli na každý den u dveří chrámových, kteréž slouly krásné, aby prosil za almužnu těch, kteříž vcházeli do chrámu.

Právě tam přinášeli nějakého člověka chromého od narození; každý den ho posadili u chrámové brány, které se říká Krásná, aby prosil o almužnu ty, kdo tam vcházeli. ([Skutky apoštolské 14:8; Jan 9:1])

καί τις α᾿νὴρ χωλὸς ε᾿κ κοιλίας μητρὸς αυ᾿του̑ ὑπάρχων ε᾿βαστάζετο ο῍ν ε᾿τίθουν καθ῾ ἡμέραν πρὸς τὴν θύραν του̑ ἱερου̑ τὴν λεγομένην ὡραίαν του̑ αι᾿τει̑ν ε᾿λεημοσύνην παρὰ τω̑ν ει᾿σπορευομένων ει᾿ς τὸ ἱερόν

והָא גַּברָא חַד חגִירָא דּמֵן כּרֵס אֵמֵה שׁקִילִין הוַו אנָשָׁא אַילֵין דַּמעָדִין הוַו מַיתֵּין וסָימִין לֵה בּתַרעָא דּהַיכּלָא דּמֵתקרֵא שַׁפִּירָא דּנֵהוֵא שָׁאֵל זֵדקתָא מֵן הָנֻון דּעָאלִין להַיכּלָא׃

[(5) Acts 03, 03]

כִּרְאוֹתוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בִּקֵּשׁ מֵהֶם נְדָבָה.

וּבִרְאֹתוֺ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֵת-יוֺחָנָן בָּאִים אֶל-הַהֵיכָל וַיְבַקֵּשׁ מִיָּדָם נְדָבָה:

Ten uzřev Petra a Jana, ani vcházeti měli do chrámu, prosil, aby mu almužnu dali.

Když viděl přicházet do chrámu Petra a Jana, prosil také je o almužnu.

ο῍ς ι᾿δών Πέτρον καὶ ᾽Ιωάννην μέλλοντας ει᾿σιέναι ει᾿ς τὸ ἱερὸν η᾿ρὼτα ε᾿λεημοσύνην λαβει̑ν

הָנָא כַּד חזָא לשֵׁמעֻון וַליֻוחַנָן דּעָאלִין להַיכּלָא בָּעֵא הוָא מֵנהֻון דּנֵתּלֻון לֵה זֵדקתָא׃

[(5) Acts 03, 04]

נָעַץ בּוֹ כֵּיפָא אֶת עֵינָיו, וְכֵן עָשָׂה גַּם יוֹחָנָן, וְאָמַר: "הַבֵּט אֵלֵינוּ!"

וַיָּשֶׂם פֶּטְרוֺס אֶת-עֵינָיו עָלָיו וְכֵן גַּם-יוֺחָנָן וַיֹּאמַר הַבִּיטָה אֵלֵינוּ:

I pohleděv naň Petr s Janem, řekl: Hleď na nás.

Petr spolu s Janem na něj upřeli zrak a řekli: „Pohleď na nás!“ ([Skutky apoštolské 14:9])

α᾿τενίσας δὲ Πέτρος ει᾿ς αυ᾿τὸν σὺν τω̑ ᾽Ιωάννη ει῏πεν βλέψον ει᾿ς ἡμα̑ς

וחָרו בֵּה שֵׁמעֻון ויֻוחַנָן וֵאמַרו לֵה חֻור בַּן׃

[(5) Acts 03, 05]

הוּא הִסְתַּכֵּל אֲלֵיהֶם בְּקַוּוֹתוֹ לְקַבֵּל מֵהֶם מַשֶּׁהוּ,

וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם בְּתֹחַלְתּוֺ כִּי יַ׹ִּׂיג מִיָּדָם מְאוּמָה:

A on pilně pohleděl na ně, naděje se, že něco vezme od nich.

Obrátil se k nim a čekal, že od nich něco dostane.

ὁ δὲ ε᾿πει̑χεν αυ᾿τοι̑ς προσδοκω̑ν τι παρ῾ αυ᾿τω̑ν λαβει̑ν

הֻו דֵּין חָר בּהֻון כַּד סָבַר הוָא למֵסַב מֵנהֻון מֵדֵּם׃

[(5) Acts 03, 06]

אֶלָּא שֶׁכֵּיפָא אָמַר: "כֶּסֶף וְזָהָב אֵין לִי, אֲבָל אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, אֶת זֶה אֶתֵּן לְךָ: בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִנָּצְּרַת - הִתְהַלֵּךְ!"

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס כֶּסֶף וְזָהָב אֵין-לִי אֲבָל אֵת אֲשֶׁר בְּיָדִי אֶתֶּן-לָךְ בְּשֵׁם-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי קוּם וְהִתְהַלֵּךְ:

Tedy řekl Petr: Stříbra a zlata nemám, ale což mám, to tobě dám. Ve jménu Ježíše Krista Nazaretského vstaň a choď.

Petr však řekl: „Stříbro ani zlato nemám, ale co mám, to ti dám: Ve jménu Ježíše Krista Nazaretského(n) vstaň a(o) choď!“ (n) Nazorejského (o) var: – vstaň a ([Skutky apoštolské 3:16 Skutky apoštolské 14:9n])

ει῏πεν δὲ Πέτρος α᾿ργύριον καὶ χρυσίον ου᾿χ ὑπάρχει μοι ο῍ δὲ ε῎χω του̑τό σοι δίδωμι ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ Ναζωραίου ε῎γειρε καὶ περιπάτει

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון דַּהבָא וסִאמָא לַיתּ לִי אֵלָא מֵדֵּם דִּאית לִי יָהֵב אנָא לָך בַּשׁמֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא נָצרָיָא קֻום הַלֵך׃

[(5) Acts 03, 07]

הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְהֵקִים אוֹתוֹ, וּפִתְאוֹם הִתְחַזְּקוּ רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו.

וַיֶּאֱחֹז בְּיַד יְמִינוֺ וַיְקִימֵהוּ וּפִתְאֹם הִתְחַזְּקוּ רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו:

I ujav jej za ruku jeho pravou, pozdvihl ho, a hned utvrzeny jsou nohy jeho i kloubové.

Vzal ho za pravou ruku a pomáhal mu vstát; a vtom se chromému zpevnily klouby, ([Skutky apoštolské 9:34 Skutky apoštolské 9:41])

καὶ πιάσας αυ᾿τὸν τη̑ς δεξια̑ς χειρὸς η῎γειρεν αυ᾿τόν παραχρη̑μα δὲ ε᾿στερεὼθησαν αἱ βάσεις αυ᾿του̑ καὶ τὰ σφυδρά

וַאחדֵּה בִּאידֵה דּיַמִינָא וַאקִימֵה ובָה בּשָׁעתָא שַׁר רֵגלַוהי ועֵקבַוהי׃

[(5) Acts 03, 08]

קָפַץ הָאִישׁ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. מִיָּד הָלַךְ וְנִכְנַס אִתָּם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וּמְקַפֵּץ וּמְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.

וַיְדַלֵּג מִתַּחְתָּיו וַיַּעֲמֹד וַיִּתְהַלֵּךְ וַיָּבֹא עִמָּהֶם אֵל-הַהֵיכָל הוֺלֵךְ וּמְדַלֵּג וּמְשִׁבֵּחַ אֶת-הָאֱלֹהִים:

A zchytiv se, stál, a chodil, a všel s nimi do chrámu, chodě, a poskakuje, a chvále Boha.

vyskočil na nohy, vzpřímil se a začal chodit. Vešel s nimi do chrámu, chodil, skákal radostí a chválil Boha. ([Jan 5:14])

καὶ ε᾿ξαλλόμενος ε῎στη καὶ περιεπάτει καὶ ει᾿ση̑λθεν σὺν αυ᾿τοι̑ς ει᾿ς τὸ ἱερὸν περιπατω̑ν καὶ ἁλλόμενος καὶ αι᾿νω̑ν τὸν θεόν

וַשׁוַר קָם והַלֵך ועַל עַמהֻון להַיכּלָא כַּד מהַלֵך וַמשַׁוַר וַמשַׁבַּח לַאלָהָא׃

[(5) Acts 03, 09]

רָאוּהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים מִתְהַלֵּךְ וּמְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים,

וַיִּרְאֵהוּ כָל-הָעָם מִתְהַלֵּךְ וּמְשַׁבֵּחַ אֶת-הָאֱלֹהִים:

A viděl jej všecken lid, an chodí, a chválí Boha.

A všichni ho viděli, jak chodí a chválí Boha.

καὶ ει῏δεν πα̑ς ὁ λαὸς αυ᾿τὸν περιπατου̑ντα καὶ αι᾿νου̑ντα τὸν θεόν

וַחזַאוֻהי כֻּלֵה עַמָא כַּד מהַלֵך וַמשַׁבַּח לַאלָהָא׃

[(5) Acts 03, 10]

וְהִכִּירוּ שֶׁזֶּה הוּא אֲשֶׁר הָיָה יוֹשֵׁב לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת בַּשַּׁעַר הַמְהֻדָּר שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; נִתְמַלְּאוּ תִּמָּהוֹן וְתַדְהֵמָה עַל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ.

וַיַּכִּירוּ אֹתוֺ כִּי הוּא זֶה הַיּשֵׁב לִפְנֵי הַהֵיכָל לִפְנֵי שַׁעַר הַתִּפְאֶרֶת לְבַקֵּשׁ נְדָבוֺת וַיִּמָּלְאוּ תִמָּהוֺן וּפַלָּצוּת עַל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לּוֺ:

I poznali ho, že jest ten, kterýž na almužně sedával u dveří krásných chrámových. I naplněni jsou strachem a děšením nad tím, což se stalo jemu.

Když poznali, že je to ten, co sedal a žebral před chrámem u Krásné brány, žasli a byli u vytržení nad tím, co se stalo. ([Jan 9:8])

ε᾿πεγίνωσκον δὲ αυ᾿τὸν ο῞τι αυ᾿τὸς η῟ν ὁ πρὸς τὴν ε᾿λεημοσύνην καθήμενος ε᾿πὶ τη̑ ὡραία πύλη του̑ ἱερου̑ καὶ ε᾿πλήσθησαν θάμβους καὶ ε᾿κστάσεως ε᾿πὶ τω̑ συμβεβηκότι αυ᾿τω̑

וֵאשׁתַּודַּעו דּהֻויֻו הַו חָדֻורָא דּיָתֵב הוָא כֻּליֻום ושָׁאֵל זֵדקתָא עַל תַּרעָא דּמֵתקרֵא שַׁפִּירָא וֵאתמלִיו תֵּמהָא ודֻומָרָא עַל מֵדֵּם דַּהוָא סּ סּ׃

[(5) Acts 03, 11]

הָאִישׁ לֹא הִרְפָּה מִכֵּיפָא וְיוֹחָנָן, וְאָז רָצוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָאֲנָשִׁים, מְלֵאֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת, בָּאוּלָם הַנִּקְרָא "אוּלָם שְׁלֹמֹה".

וְהוּא כִי דָבַק אַחֲרֵי פֶטְרוֺס וְיוֺחָנָן וְכָל-הָעָם רָצוּ אֲלֵיהֶם אֶל-הָאוּלָם הַנִּקְרָא אוּלָם שְׁלֹמֹה וַיָּשֹׁמּוּ עַד-מְאֹד:

A když se ten uzdravený přídržel Petra a Jana, zběhl se k nim všecken lid do síňce, kteráž sloula Šalomounova, předěšen jsa.

Protože se držel Petra a Jana, všichni se k nim v úžasu sběhli do sloupoví, kterému se říká Šalomounovo. ([Skutky apoštolské 5:12; Jan 10:23])

κρατου̑ντος δὲ αυ᾿του̑ τὸν Πέτρον καὶ τὸν ᾽Ιωάννην συνέδραμεν πα̑ς ὁ λαὸς πρὸς αυ᾿τοὺς ε᾿πὶ τη̑ στοα̑ τη̑ καλουμένη Σολομω̑ντος ε῎κθαμβοι

וכַד אַחִיד הוָא לשֵׁמעֻון וַליֻוחַנָן רהֵט כֻּלֵה עַמָא כַּד תַּהִיר לוָתהֻון לֵאסטוָא דּמֵתקרֵא דַּשׁלֵימֻון׃

[(5) Acts 03, 12]

רָאָה זֹאת כֵּיפָא וְאָמַר אֶל הָעָם: "אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַדּוּעַ אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים בָּנוּ כְּאִלּוּ בְּכֹחֵנוּ אוֹ בַּחֲסִידוּתֵנוּ עָשִׂינוּ שֶׁהוּא יִתְהַלֵּךְ?

וַיַּרְא פֶּטְרוֺס וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לָמָּה תִשְׁתּוֺמְמוּ עַל-זֹאת וְלָמָּה תַבִּיטוּ אֵלֵינוּ כְּאִלּוּ הוּא מִתְהַלֵּךְ בְּכֹחֵנוּ אוֺ בְצִדְקָתֵנוּ:

To viděv Petr, promluvil k lidu: Muži Izraelští, co se divíte tomuto? Aneb co na nás tak pilně hledíte, jako bychom my svou vlastní mocí aneb nábožností učinili to, aby tento chodil?

Když to Petr viděl, promluvil k lidu: „Muži izraelští, proč nad tím žasnete a proč hledíte na nás, jako bychom svou vlastní mocí nebo zbožností způsobili, že tento člověk chodí? ([Skutky apoštolské 14:15])

ι᾿δών δὲ ὁ Πέτρος α᾿πεκρίνατο πρὸς τὸν λαόν α῎νδρες ᾽Ισραηλι̑ται τί θαυμάζετε ε᾿πὶ τούτω η῍ ἡμι̑ν τί α᾿τενίζετε ὡς ι᾿δία δυνάμει η῍ ευ᾿σεβεία πεποιηκόσιν του̑ περιπατει̑ν αυ᾿τόν

וכַד חזָא שֵׁמעֻון ענָא וֵאמַר להֻון גַּברֵא בּנַי אִיסרָיֵל מָנָא מֵתּדַּמרִין אנתֻּון בּהָנָא אַו בַּן מָנָא חָירִין אנתֻּון אַיך הַו דַּבחַילָא דִּילַן אַו בּשֻׁולטָנַן עבַדן הָדֵא דַּנהַלֵך הָנָא׃

[(5) Acts 03, 13]

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, פֵּאֵר בְּכָבוֹד אֶת עַבְדּוֹ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם אוֹתוֹ וּכְפַרְתֶּם בּוֹ לִפְנֵי פִּילָטוֹס כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט לְשַׁלְּחוֹ לַחָפְשִׁי.

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֱלֹהֵי אֲבוֺתֵינוּ הִגְדִּיל כְּבוֺד יֵשׁוּעַ עַבְדּוֺ אֲשֶׁר אַתֶּם הִסְגַּרְתֶּם אֹתוֺ וְכִחַשְׁתֶּם בּוֺ לִפְנֵי פִילָטוֺס כַּאֲשֶׁר שָׁפַט לְשַׁלְּחוֺ לַחָפְשִׁי:

Bůh Abrahamův a Izákův a Jákobův, Bůh otců našich, oslavil Syna svého Ježíše, kteréhož jste vy vydali, a odepřeli se před tváří Pilátovou, kterýž ho soudil býti hodného propuštění.

Bůh Abrahamův, Izákův a Jákobův, Bůh našich otců oslavil svého služebníka(p) Ježíše, kterého vy jste vydali a kterého jste se před Pilátem zřekli, když ho chtěl osvobodit. (p) syna (tak i Skutky apoštolské 3:26) ([Exodus 3:6 Exodus 3:15; Izajáš 52:13n; Izajáš 42:1-Izajáš 42:4; Matouš 27:22n])

ὁ θεὸς ᾽Αβραὰμ καὶ ὁ θεὸς ᾽Ισαὰκ καὶ ὁ θεὸς ᾽Ιακὼβ ὁ θεὸς τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν ε᾿δόξασεν τὸν παι̑δα αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ν ο῍ν ὑμει̑ς μὲν παρεδὼκατε καὶ η᾿ρνήσασθε κατὰ πρόσωπον Πιλάτου κρίναντος ε᾿κείνου α᾿πολύειν

אַלָהֵה הֻו דַּאברָהָם ודִאיסחָק וַדיַעקֻוב אַלָהָא דַּאבָהָתַן שַׁבַּח לַברֵה יֵשֻׁוע הַו דַּאנתֻּון אַשׁלֵמתֻּון וַכפַרתֻּון בֵּה קדָם אַפַּוהי דּפִילַטָוס כַּד הֻו זַדֵּק הוָא דּנֵשׁרֵיוהי׃

[(5) Acts 03, 14]

אַתֶּם כְּפַרְתֶּם בַּקָּדוֹשׁ וּבַצַּדִּיק וּבִקַּשְׁתֶּם שֶׁיְּשַׁחְרֵר לָכֶם אִישׁ רוֹצֵחַ,

וְאַתֶּם כִּחַשְׁתֶּם בַּקָּדוֺשׁ וּבַצַדִּיק וּשְׁאֶלְתֶּם כִּי-יֻחַן לָכֶם אִישׁ רֹצֵחַ:

Vy pak toho svatého a spravedlivého odepřeli jste se, a prosili jste za muže vražedlníka, aby vám byl dán,

Svatého a spravedlivého jste se zřekli a vyprosili jste si propuštění vraha.

ὑμει̑ς δὲ τὸν α῞γιον καὶ δίκαιον η᾿ρνήσασθε καὶ ἡτήσασθε α῎νδρα φονέα χαρισθη̑ναι ὑμι̑ν

אַנתֻּון דֵּין בּקַדִּישָׁא וזַדִּיקָא כּפַרתֻּון ושֵׁאלתֻּון לכֻון לגַברָא קָטֻולָא דּנֵתִיהֵב לכֻון׃

[(5) Acts 03, 15]

וְאֶת שַׂר הַחַיִּים הֲרַגְתֶּם - הוּא אֲשֶׁר אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים וְעַל זֹאת אֲנַחְנוּ עֵדִים.

וְאֶת-שַׂר הַחַיִּים הֲרַגְתֶּם אֲשֶׁר אֱלֹהִים הֵקִים אֹתוֺ מִן-הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ עֵדָיו:

Dárce pak života zamordovali jste. Kteréhož Bůh vzkřísil z mrtvých; čehož my svědkové jsme.

Původce života jste zabili, Bůh ho však vzkřísil z mrtvých a my jsme toho svědky. ([Skutky apoštolské 2:23 Skutky apoštolské 5:30n; 1 Korintským 2:8])

τὸν δὲ α᾿ρχηγὸν τη̑ς ζωη̑ς α᾿πεκτείνατε ο῍ν ὁ θεὸς η῎γειρεν ε᾿κ νεκρω̑ν ου῟ ἡμει̑ς μάρτυρές ε᾿σμεν

וַלהַו רִשָׁא דּחַיֵא קטַלתֻּון דּלֵה אַקִים אַלָהָא מֵן בֵּית־מִיתֵא וַחנַן כֻּלַן סָהדַּוהי׃

[(5) Acts 03, 16]

עַל־סְמַךְ הָאֱמוּנָה בִּשְׁמוֹ חִזֵּק שְׁמוֹ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וּמַכִּירִים, וְהָאֱמוּנָה בּוֹ נָתְנָה לָאִישׁ אֶת הָרְפוּאָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת לְעֵינֵי כֻּלְּכֶם.

וּבֶאֱמוּנָתֵנוּ בִשְׁמוֺ שְׁמוֺ נָתַן כֹּחַ לָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וּמַכִּירִים כִּי עַל-יָדוֺ נָתְנָה-לּוֺ אֱמוּנָתֵנוּ מַרְפֵּא לְעַצְמוֺתָיו לְעֵינֵי כֻלְּכֶם:

A skrze víru ve jméno jeho, tohoto, kteréhož vy vidíte a znáte, utvrdilo jméno jeho. Víra, pravím, kteráž jest skrze něho, dala jemu celé zdraví toto před oblíčejem všech vás.

A protože tento člověk, kterého tu vidíte a poznáváte, uvěřil v jeho jméno, moc(q) Ježíšova mu dala sílu a zdraví – a víra, kterou jméno Ježíšovo v něm vzbudilo, úplně ho uzdravila před vašima očima. (q) ř: jméno

καὶ ε᾿πὶ τη̑ πίστει του̑ ο᾿νόματος αυ᾿του̑ του̑τον ο῍ν θεωρει̑τε καὶ οι῎δατε ε᾿στερέωσεν τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ καὶ ἡ πίστις ἡ δι῾ αυ᾿του̑ ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ τὴν ὁλοκληρίαν ταύτην α᾿πέναντι πάντων ὑμω̑ν

וַבהַימָנֻותָא דַּשׁמֵה להָנָא דּחָזֵין אנתֻּון ויָדעִין אנתֻּון הֻו אַשַׁר וַאסִי והַימָנֻותָא דּבֵה יֵהבַּת לֵה הָדֵא חלִימֻותָא קדָם כֻּלכֻון׃

[(5) Acts 03, 17]

וְעַתָּה, אַחַי, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּבְלִי דַּעַת פְּעַלְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁפָּעֲלוּ מַנְהִיגֵיכֶם.

וְעַתָּה אֶחָי יָדַעְתִּי כִּי בִּבְלִי-דַעַת עֲשִׂיתֶם גַּם-אַתֶּם גַּם-שָׂרֵיכֶם:

Ale nyní, bratří, vím, že jste to z nevědomí učinili, jako i knížata vaše.

Vím ovšem, bratří, že jste jednali z nevědomosti, stejně jako vaši vůdcové. ([Skutky apoštolské 13:27 Skutky apoštolské 17:30; Lukáš 23:34; 1 Timoteovi 1:13])

καὶ νυ̑ν α᾿δελφοί οι῏δα ο῞τι κατὰ α῎γνοιαν ε᾿πράξατε ω῞σπερ καὶ οἱ α῎ρχοντες ὑμω̑ν

בּרַם הָשָׁא אַחַי יָדַע אנָא דַּבטֻועיַי עבַדּתֻּון הָדֵא אַיך דַּעבַדו רִשַׁיכֻּון׃

[(5) Acts 03, 18]

אַךְ אֱלֹהִים קִיֵּם בְּדֶרֶךְ זֹאת אֶת אֲשֶׁר הוֹדִיעַ מִקֶּדֶם בְּפִי כָּל הַנְּבִיאִים - שֶׁמְּשִׁיחוֹ יִסְבֹּל.

אֲבָל הַדָּבָר כִּי יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ הֵקִים אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר הִגִּיד מִקֶּדֶם בְּיַד-כָּל-נְבִיאָיו:

Bůh pak to, což předzvěstoval skrze ústa všech proroků svých, že měl Kristus trpěti, tak naplnil.

Bůh však tímto způsobem vyplnil, co předem ohlásil ústy všech proroků, že jeho Mesiáš(r) bude trpět. (r) Kristus (pod. Skutky apoštolské 3:20) ([Lukáš 24:27 Lukáš 24:44 Lukáš 24:46; Izajáš 53:4])

ὁ δὲ θεὸς α῍ προκατήγγειλεν διὰ στόματος πάντων τω̑ν προφητω̑ν παθει̑ν τὸν Χριστὸν αυ᾿του̑ ε᾿πλήρωσεν ου῞τως

וַאלָהָא אַיך מֵדֵּם דּקַדֵּם אַכרֵז בּפֻום כֻּלהֻון נבִיֵא דּנֵחַשׁ משִׁיחֵה מַלִי הָכַנָא׃

[(5) Acts 03, 19]

לָכֵן הִתְחָרְטוּ וְשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם,

עַל-כֵּן שׁוּבוּ סוּרוּ מִדַּרְכֵיכֶם לְמַעַן תִּמָּחֶינָה חַטֹּאתֵיכֶם וְתָבֹאנָה עִתּוֺת מְשִׁיבוֺת נֶפֶשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָֺה:

Protož čiňte pokání, a obraťte se, aby byli shlazeni hříchové vaši, když by přišli časové rozvlažení od tváři Páně,

Proto čiňte pokání a obraťte se, aby byly smazány vaše hříchy ([Skutky apoštolské 2:38])

μετανοήσατε ου῏ν καὶ ε᾿πιστρέψατε ει᾿ς τὸ ε᾿ξαλειφθη̑ναι ὑμω̑ν τὰς ἁμαρτίας

תֻּובו הָכִיל וֵאתפּנַו אַיכַּנָא דּנֵתעטֻון חטָהַיכֻּון ונִאתֻון לכֻון זַבנֵא דַּניָחתָּא מֵן קדָם פַּרצֻופֵּה דּמָריָא׃

[(5) Acts 03, 20]

לְמַעַן יָבוֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי אֲדֹנָי וְהוּא יִשְׁלַח אֶת אֲשֶׁר יֻעַד לָכֶם מִקֶּדֶם, אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

וְיִשְׁלַח אֶת-יֵשׁוּעַ מְשִׁיחוֺ אֲשֶׁר מְבֻשָׂר לָכֶם מִקֶּדֶם:

A poslal by toho, kterýž vám kázán jest, Ježíše Krista.

a přišel čas Hospodinův(s), čas odpočinutí, kdy pošle Ježíše, Mesiáše, kterého vám určil. (s) ř: od tváře Páně

ο῞πως α῍ν ε῎λθωσιν καιροὶ α᾿ναψύξεως α᾿πὸ προσὼπου του̑ κυρίου καὶ α᾿ποστείλη τὸν προκεχειρισμένον ὑμι̑ν Χριστόν ᾽Ιησου̑ν

וַנשַׁדַּר לכֻון לַאינָא דַּמטַיַב הוָא לכֻון ליֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(5) Acts 03, 21]

אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ הַשָּׁמַיִם עַד עֵת הֲשָׁבַת הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ, דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר מֵעוֹלָם בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים.

אֲשֶׁר יְקַבְּלֵהוּ זְבוּל הַשָּׁמַיִם עַד-אֲשֶׁר יָשׁוּב הַכֹּל עַל-מְכוֺנוֺ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֱלֹהִים בְּיַד-נְבִיאָיו הַקְּדוֺשִׁים מִימוֺת עוֺלָם:

Kteréhož zajisté musejí přijíti nebesa, až do času napravení všech věcí; což byl předpověděl Bůh skrze ústa všech svých svatých proroků od věků.

On zůstane v nebi až do chvíle, kdy bude všechno nové, jak o tom Bůh od věků mluvil ústy svých svatých proroků.

ο῍ν δει̑ ου᾿ρανὸν μὲν δέξασθαι α῎χρι χρόνων α᾿ποκαταστάσεως πάντων ω῟ν ε᾿λάλησεν ὁ θεὸς διὰ στόματος τω̑ν ἁγίων α᾿π῾ αι᾿ω̑νος αυ᾿του̑ προφητω̑ν

דּלֵה וָלֵא לַשׁמַיָא דַּנקַבּלֻון עדַמָא למֻולָיָא דּזַבנֵא דּכֻלהֵין אַילֵין דּמַלֵל אַלָהָא בּפֻומָא דַּנבִיַוהי קַדִּישֵׁא דּמֵן עָלַם׃

[(5) Acts 03, 22]

הֵן מֹשֶׁה אָמַר אֶל אֲבוֹתֵינוּ: 'נָבִיא יָקִים לָכֶם יהוה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.

הֵן משֶׁה אָמַר אֶל-אֲבוֺתֵינוּ נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי יָקִים לָכֶם יְהוָֺה אֱלֹהִים אֵלָיו תִּשְׁמְעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם:

Mojžíš zajisté otcům řekl: Proroka vám vzbudí Pán Bůh váš z bratří vašich jako mne, jehož poslouchati budete ve všem, cožkoli bude mluviti vám.

Mojžíš řekl(t): ‚Hospodin(u), náš(v) Bůh, vám povolá proroka z vašich bratří, jako jsem já; toho budete poslouchat ve všem, co vám řekne.‘ (t) var: + otcům (u) ř: Pán (v) var: váš, – náš ([Deuteronomium 18:15 Deuteronomium 18:18; Skutky apoštolské 7:37; Jan 1:21 Jan 1:25; Matouš 17:5])

Μωϋση̑ς μὲν ει῏πεν ο῞τι προφήτην ὑμι̑ν α᾿ναστήσει κύριος ὁ θεὸς ὑμω̑ν ε᾿κ τω̑ν α᾿δελφω̑ν ὑμω̑ν ὡς ε᾿μέ αυ᾿του̑ α᾿κούσεσθε κατὰ πάντα ο῞σα α῍ν λαλήση πρὸς ὑμα̑ς

מֻושֵׁא גֵּיר אֵמַר דַּנבִיָא נקִים לכֻון מָריָא מֵן אַחַיכֻּון אַכוָתי לֵה שׁמַעו בּכֻל מָא דַּנמַלֵל עַמכֻון׃

[(5) Acts 03, 23]

וְהָיָה כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּשְׁמַע אֶל הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ.'

וְהָיָה כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע אֶל-הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:

Staneť se pak, že každá duše, kteráž by neposlouchala toho proroka, vyhlazena bude z lidu.

A ‚každý, kdo toho proroka neuposlechne, bude vyhlazen z mého lidu.‘ ([Deuteronomium 18:19; Leviticus 23:29])

ε῎σται δὲ πα̑σα ψυχὴ η῞τις ε᾿ὰν μὴ α᾿κούση του̑ προφήτου ε᾿κείνου ε᾿ξολεθρευθήσεται ε᾿κ του̑ λαου̑

ותֵהוֵא כֻּל נַפשָׁא אַידָא דּלָא תֵּשׁמַע לַנבִיָא הַו תִּאבַד נַפשָׁא הָי מֵן עַמָה׃

[(5) Acts 03, 24]

וְכָל הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וָאֵילָךְ, כֻּלָּם דִּבְּרוּ וְהוֹדִיעוּ עַל־אוֹדוֹת הַיָּמִים הָאֵלֶּה.

וְגַם כָּל-הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וְהַבָּאִים אַחֲרָיו אֲשֶׁר נִבָּאוּ כֻּלָּם הִגִּידוּ דִּבְרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה:

Ano i všickni proroci od Samuele a potomních, kteřížkoli mluvili, také o těchto dnech předzvěstovali.

Také všichni ostatní proroci, kolik jich jen od Samuela bylo, přinášeli zvěst právě o těchto dnech. ([Skutky apoštolské 10:43; Židům 11:32])

καὶ πάντες δὲ οἱ προφη̑ται α᾿πὸ Σαμουὴλ καὶ τω̑ν καθεξη̑ς ο῞σοι ε᾿λάλησαν καὶ κατήγγειλαν τὰς ἡμέρας ταύτας

וַנבִיֵא כֻּלהֻון מֵן שׁמֻואיֵל וַאילֵין דּמֵן־בָּתרֵה הוַו מַלֵלו וַאכרֵזו עַל יַומָתָא הָנֻון׃

[(5) Acts 03, 25]

אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל אַבְרָהָם: 'וְנִבְרְכוּ בְּזַרְעֲךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.'

אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וְהַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים עִם-אֲבוֺתֵיכֶם לֵאמֹר אֶל-אַבְרָהָם וְנִבְרְכוּ בְזַרְעֲךׇ כֹּל מִשְׁפְּחוֺת הָאֲדָמָה:

Vy jste synové proroků a úmluvy, kterouž učinil Bůh s otci našimi, řka Abrahamovi: V semeni tvém požehnány budou všecky čeledi země.

Vás se týkají zaslíbení proroků i smlouva, kterou Bůh uzavřel s vašimi(x) otci, když řekl Abrahamovi: ‚V tvém potomstvu budou požehnány všechny národy na zemi.‘ (x) var: našimi ([Lukáš 1:72 Lukáš 19:9; Římanům 9:4; Genesis 12:3 Genesis 18:18 Genesis 22:18; Galatským 3:8])

ὑμει̑ς ε᾿στε οἱ υἱοὶ τω̑ν προφητω̑ν καὶ τη̑ς διαθήκης η῏ς διέθετο ὁ θεὸς πρὸς τοὺς πατέρας ὑμω̑ν λέγων πρὸς ᾽Αβραάμ καὶ ε᾿ν τω̑ σπέρματί σου ε᾿νευλογηθήσονται πα̑σαι αἱ πατριαὶ τη̑ς γη̑ς

אַנתֻּון אֵנֻון בּנַיהֻון דַּנבִיֵא וַדּדִיַתִקִא אַידָא דּסָם אַלָהָא לַאבָהָתַן כַּד אֵמַר לַאברָהָם דַּבזַרעָך נֵתבַּרכָן כֻּלהֵין שַׁרבָּתָא דַּארעָא׃

[(5) Acts 03, 26]

לָכֶם רִאשׁוֹנָה הֵקִים אֱלֹהִים אֶת עַבְדּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, בְּשׁוּבְכֶם אִישׁ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה."

וְלָכֶם הֵקִים אֱלֹהִים אֶת-עַבְדּוֺ יֵשׁוּעַ רִאשֹׁנָה וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם כִּי תָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ מֵעֲוֺנֹתֵיכֶם:

Vám nejprvé Bůh, vzbudiv Syna svého Ježíše, poslal ho dobrořečícího vám, aby se jeden každý z vás odvrátil od nepravostí svých.

Především pro vás povolal svého služebníka a poslal ho k vám, aby vám přinesl požehnání a odvrátil každého od jeho hříchů.“ ([Skutky apoštolské 13:46 Skutky apoštolské 17:30])

ὑμι̑ν πρω̑τον α᾿ναστήσας ὁ θεὸς τὸν παι̑δα αυ᾿του̑ α᾿πέστειλεν αυ᾿τὸν ευ᾿λογου̑ντα ὑμα̑ς ε᾿ν τω̑ α᾿ποστρέφειν ε῞καστον α᾿πὸ τω̑ν πονηριω̑ν ὑμω̑ν

לכֻון מֵן קדִים אַקִים ושַׁדַּר אַלָהָא לַברֵה כַּד מבַרֵך לכֻון אֵן תֵּתפּנֻון וַתּתֻובֻון מֵן בִּישָׁתכֻון׃

[(5) Acts 04, 01]

כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֶל הָעָם בָּאוּ אֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וּנְגִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַצְּדוֹקִים;

וַיְהִי כְּדַבְּרָם אֶל-הָעָם וַיָּקוּמוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְשַׂר צְבָא הַהֵיכָל וְהַצַּדּוּקִים:

A když oni mluvili k lidu, přišli na ně kněží, a úředník chrámu a saduceové,

Když Petr a Jan ještě mluvili k lidu, přišli na ně kněží s velitelem chrámové stráže a saduceji, ([Skutky apoštolské 5:17 Skutky apoštolské 5:24; Lukáš 22:4 Lukáš 22:52])

λαλούντων δὲ αυ᾿τω̑ν πρὸς τὸν λαὸν ε᾿πέστησαν αυ᾿τοι̑ς οἱ ἱερει̑ς καὶ ὁ στρατηγὸς του̑ ἱερου̑ καὶ οἱ Σαδδουκαι̑οι

וכַד הָלֵין מֵלֵא ממַללִין הוַו לעַמָא קָמו עלַיהֻון כָּהנֵא וזַדֻּוקָיֵא וַארכֻונֵא דּהַיכּלָא׃

[(5) Acts 04, 02]

כּוֹעֲסִים הָיוּ עַל שֶׁלִּמְּדוּ אֶת הָעָם וּבִשְֹרוּ בְּיֵשׁוּעַ אֶת הַתְּחִיָּה מִן הַמֵּתִים.

כִּי-צַר לָהֶם עַל-אֲשֶׁר הוֺרוּ לָעָם וְעַל-אֲשֶׁר הִגִּדוּ בְיֵשׁוּעַ אֶת-תְּחִיַּת הַמֵּתִים:

Těžce to nesouce, že lid učili, a zvěstovali ve jménu Ježíše vzkříšení z mrtvých.

rozhořčeni, že učí lid a hlásají, že v Ježíši je vzkříšení z mrtvých. ([Matouš 22:23; 1 Korintským 15:12; Skutky apoštolské 17:32 Skutky apoštolské 23:6 Skutky apoštolské 23:8])

διαπονούμενοι διὰ τὸ διδάσκειν αυ᾿τοὺς τὸν λαὸν καὶ καταγγέλλειν ε᾿ν τω̑ ᾽Ιησου̑ τὴν α᾿νάστασιν τὴν ε᾿κ νεκρω̑ν

כַּד מֵתחַמתִין הוַו עלַיהֻון דּמַלפִין לעַמָא ומַכרזִין בַּמשִׁיחָא עַל קיָמתָּא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(5) Acts 04, 03]

הֵם תָּפְסוּ אוֹתָם וְכֵיוָן שֶׁהָיָה כְּבָר עֶרֶב כָּלְאוּ אוֹתָם עַד לְמָחֳרָת.

וַיִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם בָּם וַיִּתְּנוּם בַּמִּשְׁמָר עַד-לְמָחָר כִּי-כְבָר הִגִּיעַ הָעָרֶב:

I vztáhli na ně ruce, a vsadili je do žaláře až do jitra, nebo již byl večer.

Násilím se jich chopili a vsadili je na noc do vězení, neboť už byl večer. ([Skutky apoštolské 3:1 Skutky apoštolské 5:18; Matouš 20:23])

καὶ ε᾿πέβαλον αυ᾿τοι̑ς τὰς χει̑ρας καὶ ε῎θεντο ει᾿ς τήρησιν ει᾿ς τὴν αυ῎ριον η῟ν γὰρ ἑσπέρα η῎δη

וַארמִיו עלַיהֻון אִידַיָא וַנטַרו אֵנֻון ליַומָא אחרִנָא מֵטֻל דַּקרֵב הוָא לֵה רַמשָׁא׃

[(5) Acts 04, 04]

אוּלָם רַבִּים מֵהַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר הֶאֱמִינוּ, וּמִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ.

אַךְ רַבִּים מִשֹּׁמְעֵי דִבְרֵי הַבְּשׂוֺרָה הֶאֱמִינוּ וַיְהִי מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים:

Mnozí pak z těch, kteříž slyšeli slovo, uvěřili. I učiněn jest počet mužů okolo pěti tisíců.

Ale mnozí z těch, kteří slyšeli Boží slovo, uvěřili, takže jich bylo již na pět tisíc(y). (y) ř: na pět tisíc mužů ([Skutky apoštolské 2:41 Skutky apoštolské 2:47])

πολλοὶ δὲ τω̑ν α᾿κουσάντων τὸν λόγον ε᾿πίστευσαν καὶ ε᾿γενήθη ὁ α᾿ριθμὸς τω̑ν α᾿νδρω̑ν ὡς χιλιάδες πέντε

וסַגִּיֵאא דַּשׁמַעו הוַו מֵלתָא הַימֵנו הוַו וִאיתַיהֻון הוַו בּמֵניָנָא אַיך חַמשָׁא אַלפִין גַּברִין׃ ס

[(5) Acts 04, 05]

לְמָחֳרָת נֶאֶסְפוּ שָׂרֵיהֶם וְזִקְנֵיהֶם וְסוֹפְרֵיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם,

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקָּהֲלוּ הַ׹ָּׂרִים הַזְּקֵנִים וְהַסּוֺפְרִים בִּירוּשָׁלָיִם:

Stalo se pak nazejtří, že se sešla knížata jejich, a starší, a zákonníci v Jeruzalémě,

Druhý den se shromáždili jeruzalémští představitelé židů, starší a znalci zákona, ([Skutky apoštolské 5:21])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿πὶ τὴν αυ῎ριον συναχθη̑ναι αυ᾿τω̑ν τοὺς α῎ρχοντας καὶ τοὺς πρεσβυτέρους καὶ τοὺς γραμματει̑ς ε᾿ν ᾽Ιερουσαλήμ

וַליַומָא אחרִנָא אֵתכַּנַשׁו אַרכֻונֵא וקַשִׁישֵׁא וסָפרֵא׃

[(5) Acts 04, 06]

גַּם חָנָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְקַיָּפָא וְיוֹחָנָן וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים.

וְחָנָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וְקַיָּפָה וְיוֺחָנָן וַאֲלֶכְסַנְדְּרוֺס וְכָל-אֲשֶׁר לְמִשְׁפַּחַת בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל:

A Annáš nejvyšší kněz {biskup}, a Kaifáš, a Jan a Alexander, a kteřížkoli byli z pokolení nejvyššího kněze {biskupa}.

velekněz Annáš, Kaifáš, Jan a Alexandr a ostatní z velekněžského rodu, ([Lukáš 3:2; Matouš 26:3])

καὶ ῞Αννας ὁ α᾿ρχιερεὺς καὶ Καιάφας καὶ ᾽Ιωάννης καὶ ᾽Αλέξανδρος καὶ ο῞σοι η῟σαν ε᾿κ γένους α᾿ρχιερατικου̑

וָאף חַנָן רַבּ־כָּהנֵא וקַיָפָא ויֻוחַנָן וַאלֵכּסַנדּרָוס וַאילֵין דִּאיתַיהֻון הוַו מֵן שַׁרבּתָא דּרַבַּי כָּהנֵא׃

[(5) Acts 04, 07]

הֵם הֶעֱמִידוּ אוֹתָם בַּתָּוֶךְ וְשָׁאֲלוּ: "בְּאֵיזֶה כֹּחַ אוֹ בְּאֵיזֶה שֵׁם עֲשִׂיתֶם אֶת זֹאת?"

וַיַּעֲמִידוּ אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּשְׁאָלוּם לֵאמֹר בְּכֹחַ-מִי אוֺ בְּשֶׁם-מִי עֲשִׂיתֶם כָּזֹאת:

I postavivše je mezi sebou, otázali se: Jakou mocí aneb v kterém jménu učinili jste to vy?

dali předvést Petra a Jana a začali je vyslýchat: „Jakou mocí a v jakém jménu jste to učinili?“ ([Matouš 21:23])

καὶ στήσαντες αυ᾿τοὺς ε᾿ν τω̑ μέσω ε᾿πυνθάνοντο ε᾿ν ποία δυνάμει η῍ ε᾿ν ποίω ο᾿νόματι ε᾿ποιήσατε του̑το ὑμει̑ς

וכַד אַקִימו אֵנֻון בַּמצַעתָא משַׁאלִין הוַו להֻון דּבַאינָא חִיל אַו בַּאינָא שֵׁם עבַדּתֻּון הָדֵא׃

[(5) Acts 04, 08]

כֵּיפָא נִתְמַלֵּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר לָהֶם: "שָׂרֵי הָעָם וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל,

וּפֶטְרוֺס מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָנָה אֹתָם לֵאמֹר שְׁמָעוּנִי שָׂרֵי הָעָם וְהַזְּקֵנִים:

Tehdy Petr, jsa pln Ducha svatého, řekl jim: Knížata lidu a starší Izraelští,

Tu Petr, naplněn Duchem svatým, k nim promluvil: „Vůdcové lidu a starší(z), (z) var: + izraelští ([Matouš 10:19n])

τότε Πέτρος πλησθεὶς πνεύματος ἁγίου ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς α῎ρχοντες του̑ λαου̑ καὶ πρεσβύτεροι

הָידֵּין שֵׁמעֻון כִּאפָא אֵתמלִי רֻוחָא דּקֻודשָׁא וֵאמַר להֻון אַרכֻונַוהי דּעַמָא וקַשִׁישֵׁא דּבֵית אִיסרָיֵל שׁמַעו׃

[(5) Acts 04, 09]

אִם אֲנַחְנוּ נֶחְקָרִים הַיּוֹם עַל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁנַּעֲשָׂה לְאִישׁ חוֹלֶה - כֵּיצַד נִרְפָּא הָאִישׁ הַזֶּה ־

כִּי-נֵחָקֵר הַיּוֺם עַל-אֹדוֺת מַעֲשֶׂה טוֺב לְיָדוּעַ חֹלִי וּבְמִי בָּאַתְהוּ יְשׁוּעָה:

Poněvadž my dnes k soudu jsme přivedeni pro dobrodiní člověku nemocnému, kterak by on zdráv učiněn byl:

když nás dnes vyšetřujete pro dobrodiní, které jsme prokázali nemocnému člověku, a ptáte se, kdo ho uzdravil, ([Jan 10:32])

ει᾿ ἡμει̑ς σήμερον α᾿νακρινόμεθα ε᾿πὶ ευ᾿εργεσία α᾿νθρὼπου α᾿σθενου̑ς ε᾿ν τίνι ου῟τος σέσωται

אֵן חנַן יַומָנָא מֵתּדִינִין חנַן מֵנכֻון עַל שַׁפִּירתָּא דַּהוָת לבַרנָשָׁא כּרִיהָא דַּבמָנָא הָנָא אֵתַאסִי׃

[(5) Acts 04, 10]

שֶׁיְּהֵא יָדוּעַ לְכֻלְּכֶם וּלְכָל עַם יִשְׂרָאֵל כִּי בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִנַּצְּרַת, אֲשֶׁר אַתֶּם צְלַבְתֶּם וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים, בַּשֵּׁם הַזֶּה הוּא עוֹמֵד בָּרִיא לִפְנֵיכֶם.

יִוָּדַע לָכֶם כֻּלְּכֶם וּלְכָל-עַם יִשְׂרָאֵל כִּי-בְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר אַתֶּם צְלַבְתֶּם וֵאלֹהִים הֱקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים בִּשְׁמוֺ הוּא עֹמֵד לִפְנֵיכֶם בָּרִיא אוּלָם:

Známo buď všechněm vám i všemu lidu Izraelskému, že ve jménu Ježíše Krista Nazaretského, kteréhož jste vy ukřižovali, jehož Bůh vzkřísil z mrtvých, skrze toho jméno tento stojí před vámi zdravý.

vězte vy všichni i celý izraelský národ: Stalo se to ve jménu Ježíše Krista Nazaretského(a), kterého vy jste ukřižovali, ale Bůh ho vzkřísil z mrtvých. Mocí jeho jména stojí tento člověk před vámi zdráv. (a) Nazorejského ([Skutky apoštolské 2:23 Skutky apoštolské 3:6 Skutky apoštolské 3:13-Skutky apoštolské 3:16])

γνωστὸν ε῎στω πα̑σιν ὑμι̑ν καὶ παντὶ τω̑ λαω̑ ᾽Ισραὴλ ο῞τι ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ Ναζωραίου ο῍ν ὑμει̑ς ε᾿σταυρὼσατε ο῍ν ὁ θεὸς η῎γειρεν ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿ν τούτω ου῟τος παρέστηκεν ε᾿νὼπιον ὑμω̑ν ὑγιής

הָדֵא תֵּתִידַע לכֻון וַלכֻלֵה עַמָא דִּאיסרָיֵל דּבַשׁמֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא נָצרָיָא הַו דַּאנתֻּון זקַפתֻּונָיהי הַו דַּאקִים אַלָהָא מֵן בֵּית מִיתֵא בֵּה בּהַו הָא קָאֵם הָנָא קדָמַיכֻּון כַּד חלִים׃

[(5) Acts 04, 11]

הוּא הָאֶבֶן שֶׁמְּאַסְתֶּם, אַתֶּם הַבּוֹנִים, אֲשֶׁר הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

זֹאת הִיא הָאֶבֶן אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם אַתֶּם הַבּוֺנִים וַתְּהִי לְרֹאשׁ פִּנָּה:

Toť jest ten kámen za nic položený od vás stavitelů, kterýž jest v hlavu úhelní.

Ježíš je ten kámen, který jste vy stavitelé odmítli, ale on se stal kamenem úhelným. ([Žalmy 118:22; Matouš 21:42; Izajáš 28:16; 1 Petrův 2:6])

ου῟τός ε᾿στιν ὁ λίθος ὁ ε᾿ξουθενηθεὶς ὑφ῾ ὑμω̑ν τω̑ν οι᾿κοδόμων ὁ γενόμενος ει᾿ς κεφαλὴν γωνίας

הָנַו כִּאפָא דַּאסלִיתֻּון אַנתֻּון בַּנָיֵא והֻו הוָא לרִישׁ קַרנָא׃

[(5) Acts 04, 12]

וְאֵין רְפוּאָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהֵרָפֵא."

וְאֵין יֶשַׁע בִּלְתּוֺ כִּי לֹא-נִתַּן שֵׁם אַחֵר לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר-בּוֺ נִוָּשֵׁעָה:

A neníť v žádném jiném spasení; neboť není jiného jména pod nebem daného lidem, skrze kteréž bychom mohli spaseni býti.

V nikom jiném není spásy; není pod nebem jiného jména, zjeveného lidem, jímž bychom mohli být spaseni.“ ([Skutky apoštolské 2:21; Matouš 1:21 Matouš 12:21; Jan 14:6; 1 Timoteovi 2:5])

καὶ ου᾿κ ε῎στιν ε᾿ν α῎λλω ου᾿δενὶ ἡ σωτηρία ου᾿δὲ γὰρ ο῎νομά ε᾿στιν ε῞τερον ὑπὸ τὸν ου᾿ρανὸν τὸ δεδομένον ε᾿ν α᾿νθρὼποις ε᾿ν ω῟ δει̑ σωθη̑ναι ἡμα̑ς

ולַיתּ בּאנָשׁ אחרִין פֻּורקָנָא לָא גֵּיר אִית שׁמָא אחרִנָא תּחֵית שׁמַיָא דֵּאתִיהֵב לַבנַינָשָׁא דּבֵה וָלֵא למֵחָא׃ ס

[(5) Acts 04, 13]

כְּשֶׁרָאוּ אֶת בִּטְחוֹנָם שֶׁל כֵּיפָא וְיוֹחָנָן וְהִבְחִינוּ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי מְלֻמָּדִים - תָּמְהוּ. הֵם זִהוּ אוֹתָם, שֶׁבֶּעָבָר הָיוּ יַחַד עִם יֵשׁוּעַ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֹמֶץ לֵב פֶּטְרוֺס וְיוֺחָנָן וְגַם-הֵבִינוּ כִּי הֶדְיוֺטִים הֵם וְלֹא מְלֻמְּדֵי סֵפֶר כֵּן תָּמְהוּ עֲלֵיהֶם וַיַּכִּירוּם כִּי הָיוּ עִם-יֵשׁוּעַ:

I vidouce takovou udatnost a smělost v mluvení Petrovu a Janovu, a shledavše, že jsou lidé neučení a prostí, divili se, a poznali je, že s Ježíšem bývali.

Když viděli odvahu Petrovu i Janovu a shledali, že jsou to lidé neučení a prostí, žasli; poznávali, že jsou to ti, kteří bývali s Ježíšem. ([Jan 7:15; Matouš 26:71])

θεωρου̑ντες δὲ τὴν του̑ Πέτρου παρρησίαν καὶ ᾽Ιωάννου καὶ καταλαβόμενοι ο῞τι α῎νθρωποι α᾿γράμματοί ει᾿σιν καὶ ι᾿διω̑ται ε᾿θαύμαζον ε᾿πεγίνωσκόν τε αυ᾿τοὺς ο῞τι σὺν τω̑ ᾽Ιησου̑ η῟σαν

וכַד שׁמַעו מֵלתֵה דּשֵׁמעֻון וַדיֻוחַנָן דּעִין בַּגלֵא אַמרֻוה אֵסתַּכַּלו דּלָא יָדעִין סֵפרָא והֵדיֻוטֵא אֵנֻון וַתהַרו בּהֻון וֵאשׁתַּודַּעו אֵנֻון דּעַם יֵשֻׁוע מֵתהַפּכִין הוַו׃

[(5) Acts 04, 14]

אַךְ בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִישׁ שֶׁנִּרְפָּא עוֹמֵד עִמָּהֶם, לֹא הָיָה לָהֶם מַה לִּטְעֹן.

וּבִרְאֹתָם אֶת-הָאִישׁ הַנִּרְפָּא עֹמֵד עִמָּהֶם לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֺת בָּם דָּבָר:

Člověka také toho vidouce, an stojí s nimi, kterýž byl uzdraven, neměli co mluviti proti nim.

A když viděli, že ten uzdravený člověk tam stojí s nimi, neměli, co by na to řekli. ([Skutky apoštolské 3:8n])

τόν τε α῎νθρωπον βλέποντες σὺν αυ᾿τοι̑ς ἑστω̑τα τὸν τεθεραπευμένον ου᾿δὲν ει῏χον α᾿ντειπει̑ν

וחָזֵין הוַו דּקָאֵם הוָא עַמהֻון חגִירָא הַו דֵּאתַאסִי ולָא מֵשׁכּחִין הוַו מֵדֵּם למִאמַר לֻוקבַלהֻון׃

[(5) Acts 04, 15]

לְאַחַר שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם לָצֵאת מִן הַסַּנְהֶדְרִין הִתְיָעֲצוּ יַחְדָּיו.

וַיְצַוּוּ אֹתָם לָצֵאת אֶל-מִחוּץ לַסַּנְהֶדְרִין וַיִּוָּעֲצוּ בֵּינֵיהֶם:

I rozkázavše jim vystoupiti z rady, rozmlouvali vespolek,

Poručili jim, aby opustili zasedání; pak se mezi sebou radili: ([Skutky apoštolské 5:34])

κελεύσαντες δὲ αυ᾿τοὺς ε῎ξω του̑ συνεδρίου α᾿πελθει̑ν συνέβαλλον πρὸς α᾿λλήλους

הָידֵּין פּקַדו דּנַפּקֻון אֵנֻון מֵן כֵּנשׁהֻון וָאמרִין הוַו חַד לחַד׃

[(5) Acts 04, 16]

אָמְרוּ: "מַה נַּעֲשֶׂה לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה? הֲרֵי אוֹת בָּרוּר נַעֲשָׂה עַל־יָדָם, גָּלוּי הוּא לְכָל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַכְחִישׁ אוֹתוֹ.

וַיֹּאמְרוּ מַה-נַּעֲשֶׂה לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה כִּי מוֺפֵת בָּרוּר נַעֲשָׂה עַל-יְדֵיהֶם גָּלוּי הוּא לְכָל-ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֵין לְכַחֵשׁ:

Řkouce: Co učiníme lidem těmto? Nebo že zjevný zázrak stal se skrze ně, všechněm přebývajícím v Jeruzalémě známé jest, aniž můžeme zapříti.

„Co s těmi lidmi uděláme? Bůh skrze ně způsobil zřejmý zázrak. Všichni, kdo bydlí v Jeruzalémě, to vědí, a my to nemůžeme popřít. ([Skutky apoštolské 2:14; Jan 11:47])

λέγοντες τί ποιήσωμεν τοι̑ς α᾿νθρὼποις τούτοις ο῞τι μὲν γὰρ γνωστὸν σημει̑ον γέγονεν δι῾ αυ᾿τω̑ν πα̑σιν τοι̑ς κατοικου̑σιν ᾽Ιερουσαλὴμ φανερόν καὶ ου᾿ δυνάμεθα α᾿ρνει̑σθαι

מָנָא נֵעבֵּד להֻון לגַברֵא הָלֵין הָא גֵּיר אָתָא גּלִיתָא דַּהוָת בִּאידַיהֻון לכֻלהֻון עָמֻורֵיה דֻּאורִשׁלֵם אֵתיַדעַת ולָא מֵשׁכּחִינַן דּנֵכפֻּור׃

[(5) Acts 04, 17]

אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיף הַדָּבָר לְהִתְפַּרְסֵם בָּעָם, נְאַיֵּם עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יְדַבְּרוּ עוֹד בַּשֵּׁם הַזֶּה אֶל שׁוּם אָדָם."

אַךְ פֶּן-תִּפְרֹץ הַשְּׁמוּעָה וּפָשְׁתָה בָעָם נִגְעֲרָה בָּם לְבִלְתִּי דַבֵּר עוֺד לְאִישׁ בַּשֵּׁם הַזֶּה:

Ale aby se to více nerozhlašovalo v lidu, s pohrůžkou přikažme jim, aby více v tom jménu žádnému z lidí nemluvili.

Aby se to však příliš nerozneslo v lidu, pohrozíme jim, že už Ježíše(b) nikomu nesmějí zvěstovat.“ (b) ř: to jméno ([Skutky apoštolské 5:28])

α᾿λλ῾ ι῞να μὴ ε᾿πὶ πλει̑ον διανεμηθη̑ ει᾿ς τὸν λαόν α᾿πειλησὼμεθα αυ᾿τοι̑ς μηκέτι λαλει̑ν ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι τούτω μηδενὶ α᾿νθρὼπων

אֵלָא דּלָא יַתִּירָאיִת נֵפֻּוק בּעַמָא טֵבָּא הָנָא נֵתלַחַם להֻון דּתֻוב לָא נמַללֻון בַּשׁמָא הָנָא לאנָשׁ מֵן בּנַינָשָׁא׃

[(5) Acts 04, 18]

הֵם קָרְאוּ לָהֶם וְצִוּוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא לְדַבֵּר וְלֹא לְלַמֵּד דָּבָר בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ.

וַיִּקְרְאוּ אֹתָם וַיְצַוּוּ עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי דַבֵּר דָּבָר וְלֹא לְלַמֵּד בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ:

I povolavše jich, přikázali jim, aby nikoli nemluvili, ani neučili ve jménu Ježíšovu.

Zavolali je tedy a přikázali jim, aby jméno Ježíšovo vůbec nerozhlašovali a o něm neučili. ([Skutky apoštolské 5:40])

καὶ καλέσαντες αυ᾿τοὺς παρήγγειλαν τὸ καθόλου μὴ φθέγγεσθαι μηδὲ διδάσκειν ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι του̑ ᾽Ιησου̑

וַקרַו אֵנֻון ופַקֵדו אֵנֻון דּלַגמָר לָא נמַללֻון ולָא נַלפֻון בּשֵׁם יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 04, 19]

הֵשִׁיבוּ כֵּיפָא וְיוֹחָנָן וְאָמְרוּ לָהֶם: "הַאִם מֻצְדָּק לִפְנֵי אֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ לָכֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לֵאלֹהִים? שִׁפְטוּ אַתֶּם!

וַיַּעֲנוּ אֹתָם פֶּטְרוֺס וְיוֺחָנָן וַיֹּאמְרוּ הֲכִי טוֺב בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים כִּי נִשְׁמַע אֲלֵיכֶם מִשְּׁמֹעַ אֵלָיו שִׁפְטוּ-נָא אַתֶּם:

Tedy Petr a Jan odpovídajíce jim, řekli: Jest-li to spravedlivé před oblíčejem Božím, abychom vás více poslouchali než Boha, suďte.

Ale Petr a Jan jim odpověděli: „Posuďte sami, zda je před Bohem správné, abychom poslouchali vás, a ne jeho. ([Skutky apoštolské 5:28n])

ὁ δὲ Πέτρος καὶ ᾽Ιωάννης α᾿ποκριθέντες ει῏πον πρὸς αυ᾿τούς ει᾿ δίκαιόν ε᾿στιν ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ ὑμω̑ν α᾿κούειν μα̑λλον η῍ του̑ θεου̑ κρίνατε

ענַו שֵׁמעֻון כִּאפָא ויֻוחַנָן וֵאמַרו להֻון אֵן כִּאנָא קדָם אַלָהָא דַּלכֻון נֵשׁמַע יַתִּיר מֵן אַלָהָא דֻּונו׃

[(5) Acts 04, 20]

הֲרֵי אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים שֶׁלֹּא לְהַגִּיד אֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ!"

כִּי לֹא נוּכַל לַחֲדֹל מִדַּבֵּר אֵת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמָעְנוּ:

Neboť my nemůžeme nemluviti toho, co jsme viděli a slyšeli.

Neboť o tom, co jsme viděli a slyšeli, nemůžeme mlčet.“ ([Skutky apoštolské 22:15; Matouš 11:4])

ου᾿ δυνάμεθα γὰρ ἡμει̑ς α῍ ει῎δαμεν καὶ η᾿κούσαμεν μὴ λαλει̑ν

לָא גֵּיר מֵשׁכּחִין חנַן דּמָא דַּחזַין וַשׁמַען דּלָא נמַללִיוהי׃

[(5) Acts 04, 21]

אַחֲרֵי אִיּוּמִים נוֹסָפִים שִׁחְרְרוּ אוֹתָם, כִּי לֹא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם בִּגְלַל הָעָם, שֶׁכֵּן הַכֹּל שִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים עַל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה;

וְהֵם הוֺסִיפוּ לִגְעָר-בָּם וַיְשַׁלְּחוּם מִבְּלִי מְצֹא יָדַיִם לַעֲנוֺשׁ אֹתָם מִיִּרְאָתָם אֶת-הָעָם כִּי כֻלָּם נָתְנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים עַל-דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא:

A oni pohrozivše jim, propustili je, nenalezše na nich příčiny trestání, pro lid; nebo všickni velebili Boha z toho, co se bylo stalo.

A tak jim pohrozili a propustili je, protože nenašli nic, zač by je mohli potrestat; také měli obavy z lidu, neboť všichni chválili Boha za to, co se stalo.

οἱ δὲ προσαπειλησάμενοι α᾿πέλυσαν αυ᾿τούς μηδὲν εὑρίσκοντες τὸ πω̑ς κολάσωνται αυ᾿τούς διὰ τὸν λαόν ο῞τι πάντες ε᾿δόξαζον τὸν θεὸν ε᾿πὶ τω̑ γεγονότι

וֵאתלַחַמו להֻון וַשׁרַו אֵנֻון לָא גֵּיר אֵשׁכַּחו להֻון עֵלתָא דַּנסִימֻון בּרִשׁהֻון מֵטֻל עַמָא כֻּלנָשׁ גֵּיר משַׁבַּח הוָא לַאלָהָא עַל מֵדֵּם דַּהוָא׃

[(5) Acts 04, 22]

כִּי בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וָמַעְלָה הָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס הָרִפּוּי הַזֶּה.

כִּי לְמַעְלָה מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר נַעֲשָׂה-עִמּוֺ אוֺת הָרְפוּאָה:

Byl zajisté v letech více než ve čtyřidcíti člověk ten, při kterémž se byl stal zázrak ten uzdravení.

Tomu chromému, který byl zázračně uzdraven, bylo totiž už přes čtyřicet let.

ε᾿τω̑ν γὰρ η῟ν πλειόνων τεσσεράκοντα ὁ α῎νθρωπος ε᾿φ῾ ο῍ν γεγόνει τὸ σημει̑ον του̑το τη̑ς ι᾿άσεως

יַתִּיר גֵּיר מֵן בַּר אַרבּעִין שׁנִין אִיתַוהי הוָא גַּברָא הַו דַּהוָת בֵּה הָדֵא אָתָא דָּאסיֻותָא׃

[(5) Acts 04, 23]

לְאַחַר שֶׁשֻּׁחְרְרוּ הָלְכוּ אֶל חַבְרֵיהֶם וְסִפְּרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ לָהֶם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שֻׁלְּחוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-אֲחֵיהֶם וַיְסַפְּרוּ לָהֶם אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים:

A jsouce propuštěni, přišli k svým, a pověděli, co k nim přední kněží {biskupové} a starší mluvili.

Když byli Petr a Jan propuštěni, vrátili se mezi své a oznámili, co jim řekli velekněží a starší.

α᾿πολυθέντες δὲ η῟λθον πρὸς τοὺς ι᾿δίους καὶ α᾿πήγγειλαν ο῞σα πρὸς αυ᾿τοὺς οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι ει῏παν

וכַד אֵשׁתּרִיו אֵתַו לוָת אַחַיהֻון וֵאשׁתַּעִיו להֻון כֻּל מָא דֵּאמַרו כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא סּ סּ׃

[(5) Acts 04, 24]

הֵם שָׁמְעוּ זֹאת וּבְלֵב אֶחָד נָשְׂאוּ קוֹלָם לֵאלֹהִים וְאָמְרוּ: "אֲדֹנָי, אַתָּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם,

וְהֵם שָׁמְעוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת-קוֺלָם בְּלֵב אֶחָד אֶל-אֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ יְהוָֺה אַתָּה הוּא אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם:

Kteříž uslyševše to, jednomyslně pozdvihli hlasu k Bohu a řekli: Hospodine, ty jsi Bůh, kterýž jsi učinil nebe i zemi, i moře i všecko, což v nich jest,

Když to bratří uslyšeli, pozdvihli jednomyslně hlas k Bohu a řekli: „Pane(c), který jsi učinil nebe i zemi i moře a všecko, co je v nich, (c) var: + ty jsi Bůh ([Genesis 1:1; Exodus 20:11; Žalmy 102:26 Žalmy 146:6; Skutky apoštolské 17:24; Zjevení Janovo 14:7])

οἱ δὲ α᾿κούσαντες ὁμοθυμαδὸν η῟ραν φωνὴν πρὸς τὸν θεὸν καὶ ει῏παν δέσποτα σὺ ὁ ποιήσας τὸν ου᾿ρανὸν καὶ τὴν γη̑ν καὶ τὴν θάλασσαν καὶ πάντα τὰ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

והֵנֻון כַּד שׁמַעו אַכחַד אַרִימו קָלהֻון לוָת אַלָהָא וֵאמַרו מָריָא אַנתּ הֻו אַלָהָא דַּעבַדּתּ שׁמַיָא וַארעָא ויַממֵא וכֻל דִּאית בּהֻון׃

[(5) Acts 04, 25]

בְּפִי עַבְדְּךָ דָּוִד אָבִינוּ אָמַרְתָּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: 'לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק?

וּבְפִי עַבְדְּךׇ דָּוִד אָבִינוּ אָמַרְתָּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָמָּה רָגְשׁוּ גוֺיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ-רִיק:

Kterýž jsi skrze ústa Davida, služebníka svého, řekl: Proč se bouřili národové, a lidé myslili marné věci?

ty jsi skrze Ducha svatého(d) ústy našeho otce Davida, svého služebníka, řekl: ‚Proč zuří pohané hněvem a národy osnují marná spiknutí? (d) var: – skrze Ducha svatého ([Žalmy 2:1n])

ὁ του̑ πατρὸς ἡμω̑ν διὰ πνεύματος ἁγίου στόματος Δαυὶδ παιδός σου ει᾿πὼν ἱνατί ε᾿φρύαξαν ε῎θνη καὶ λαοὶ ε᾿μελέτησαν κενά

וַאנתּ הֻו דּמַלֵלתּ בּיַד רֻוחָא דּקֻודשָׁא בּפֻום דַּוִיד עַבדָּך למָנָא רגַשׁו עַממֵא וֵאמוָתָא רנַי סרִיקֻותָא׃

[(5) Acts 04, 26]

יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יהוה וְעַל־מְשִׁיחוֹ.'

יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ וְרוֺזְנִים נוֺסְדוּ-יַחַד עַל-יְהוָֺה וְעַל-מְשִׁיחוֺ:

Postavili se králové zemští, a knížata sešla se vespolek proti Pánu a proti pomazanému jeho.

Povstávají králové země a vladaři se srocují proti Hospodinu(e) a jeho Mesiáši.‘ (e) ř: Pánu

παρέστησαν οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς καὶ οἱ α῎ρχοντες συνήχθησαν ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τὸ κατὰ του̑ κυρίου καὶ κατὰ του̑ Χριστου̑ αυ᾿του̑

קָמו מַלכֵּא דַּארעָא ושַׁלִיטָנֵא וֵאתמַלַכו אַכחדָא עַל מָריָא ועַל משִׁיחֵה׃

[(5) Acts 04, 27]

כִּי אָמְנָם נֶאֶסְפוּ בָּעִיר הַזֹּאת הוֹרְדוֹס וְפּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס עִם גּוֹיִם וּלְאֻמֵּי יִשְׂרָאֵל עַל עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ -

כִּי בֶאֱמֶת עַל-יֵשׁוּעַ עַבְדְּךׇ הַקָּדוֺשׁ אֲשֶׁר אַתָּה נָסַכְתָּ נוֺסְדוּ יַחְדָּו בָּעִיר הַזֹּאת גַּם-הוֺרְדוּס וּפָנְטִיּוֺס פִּילָטוֺס עִם-הַגּוֺיִם וַעֲמָמֶיךׇ יִשְׂרָאֵל:

Právěť se jistě sešli proti svatému Synu tvému Ježíšovi, kteréhož jsi pomazal, Heródes a Pontský Pilát, s pohany a lidem Izraelským,

Opravdu se srotili v tomto městě Herodes a Pontius Pilát spolu s pohany i s národem izraelským proti tvému svatému služebníku(f) Ježíšovi, kterého jsi posvětil(g), (f) Synu (pod. Skutky apoštolské 4:30) (g) učinil Mesiášem ([Izajáš 61:1; Skutky apoštolské 3:26 Skutky apoštolské 10:38; Lukáš 23:12])

συνήχθησαν γὰρ ε᾿π῾ α᾿ληθείας ε᾿ν τη̑ πόλει ταύτη ε᾿πὶ τὸν α῞γιον παι̑δά σου ᾽Ιησου̑ν ο῍ν ε῎χρισας ῾Ηρώδης τε καὶ Πόντιος Πιλα̑τος σὺν ε῎θνεσιν καὶ λαοι̑ς ᾽Ισραήλ

אֵתכַּנַשׁו גֵּיר שַׁרִירָאיִת בַּמדִינתָּא הָדֵא עַל קַדִּישָׁא בּרָך יֵשֻׁוע אַינָא דַּאנתּ משַׁחתּ הֵרָודֵס ופִּילַטָוס עַם עַממֵא וכֵנשָׁא דִּאיסרָיֵל׃

[(5) Acts 04, 28]

לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבְּיָדְךָ וַעֲצָתְךָ כְּבָר מִקֶּדֶם גָּזַרְתָּ שֶׁיִּהְיֶה.

וַיַּעֲשׂוּ אֵת אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לְפִי יָדְךׇ וּלְפִי עֲצָתְךׇ אֲשֶׁר חָרַצְתָּ מִקֶּדֶם:

Aby učinili to, což ruka tvá a rada tvá předuložila, aby se stalo.

a vykonali, co tvá ruka a tvá vůle předem určila. ([Skutky apoštolské 2:23])

ποιη̑σαι ο῞σα ἡ χείρ σου καὶ ἡ βουλή σου προὼρισεν γενέσθαι

למֵעבַּד כֻּל מָא דִּאידָך וצֵביָנָך קַדֵּם רשַׁם דּנֵהוֵא׃

[(5) Acts 04, 29]

וְכָעֵת, אֲדֹנָי, רְאֵה אֶת אִיּוּמֵיהֶם וְתֵן לַעֲבָדֶיךָ לוֹמַר אֶת דְּבָרְךָ בְּכָל אֹמֶץ הַלֵּב,

וְעַתָּה יְהוָֺה הַשְׁקִיפָה אֶל-גַּעֲרָתָם וּתְנָה לַעֲבָדֶיךׇ לְדַבֵּר דְּבָרְךׇ בְּיָד רָמָה:

A nyní, Pane, pohlediž na pohrůžky jejich, a dejž služebníkům svým mluviti slovo své svobodně a směle,

Pohleď tedy, Pane, na jejich hrozby a dej svým služebníkům, aby s odvahou a odhodlaně mluvili tvé slovo; ([Lukáš 21:15; Skutky apoštolské 18:9; Efezským 6:19; 1 Petrův 3:14n])

καὶ τὰ νυ̑ν κύριε ε῎πιδε ε᾿πὶ τὰς α᾿πειλὰς αυ᾿τω̑ν καὶ δὸς τοι̑ς δούλοις σου μετὰ παρρησίας πάσης λαλει̑ν τὸν λόγον σου

וָאף הָשָׁא מָריָא חֻור וַחזִי ללֻוחָמַיהֻון והַב לעַבדַּיךְּ דּעִין בַּגלֵא נֵהוֻון מַכרזִין מֵלתָך׃

[(5) Acts 04, 30]

בִּנְטוֹתְךָ אֶת יָדְךָ לְמַרְפֵּא וְלַעֲשִׂיַּת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עַל־יְדֵי שֵׁם יֵשׁוּעַ עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ."

כִּי תִשְׁלַח יָדְךׇ לְרַפֵּא חוֺלִים וְלַעֲשׂוֺת אֹתוֺת וּמוֺפְתִים בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ עַבְדְּךׇ הֲקָּדוֺשׁ:

Vztahuje ruku svou k uzdravování a k činění divů a zázraků, skrze jméno svatého Syna tvého Ježíše.

a vztahuj svou ruku k uzdravování, čiň znamení a zázraky skrze jméno svého svatého služebníka Ježíše.“ ([Skutky apoštolské 3:26])

ε᾿ν τω̑ τὴν χει̑ρά σου ε᾿κτείνειν σε ει᾿ς ι῎ασιν καὶ σημει̑α καὶ τέρατα γίνεσθαι διὰ του̑ ο᾿νόματος του̑ ἁγίου παιδός σου ᾽Ιησου̑

כַּד אִידָך מַושֵׁט אַנתּ לָאסוָתָא ולַגבַרוָתָא ולָאתוָתָא דּנֵהויָן בַּשׁמֵה דַּברָך קַדִּישָׁא יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 04, 31]

כְּשֶׁסִּיְּמוּ אֶת תְּפִלָּתָם הִזְדַּעְזַע הַמָּקוֹם שֶׁהִתְאַסְּפוּ בּוֹ וְכֻלָּם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְדִבְּרוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּאֹמֶץ לֵב.

וַיְהִי בְּהִתְפַּלְּלָם וַיָּנַע הַמָּקוֺם אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ שָׁמָּה וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְדַבְּרוּ דְבַר הָאֱלֹהִים בְּיָד רָמָה:

A když se oni modlili, zatřáslo se to místo, na kterémž byli shromážděni, a naplněni jsou všickni Duchem svatým, a mluvili slovo Boží směle a svobodně.

Když se pomodlili, otřáslo se místo, kde byli shromážděni, a všichni byli naplněni Duchem svatým a s odvahou mluvili slovo Boží. ([Skutky apoštolské 2:2 Skutky apoštolské 2:4 Skutky apoštolské 16:26 Skutky apoštolské 5:42])

καὶ δεηθέντων αυ᾿τω̑ν ε᾿σαλεύθη ὁ τόπος ε᾿ν ω῟ η῟σαν συνηγμένοι καὶ ε᾿πλήσθησαν α῞παντες του̑ ἁγίου πνεύματος καὶ ε᾿λάλουν τὸν λόγον του̑ θεου̑ μετὰ παρρησίας

וכַד בּעַו וֵאתכַּשַׁפו אֵתּתּזִיע אַתרָא דּבֵה כּנִישִׁין הוַו וֵאתמלִיו כֻּלהֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַממַללִין הוַו עִין בַּגלֵא מֵלתָא דַּאלָהָא׃ ס

[(5) Acts 04, 32]

קְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת. אִישׁ מֵהֶם לֹא אָמַר עַל דָּבָר מִקִּנְיָנָיו כִּי שֶׁלּוֹ הוּא, אֶלָּא שֻׁתָּפִים הָיוּ בַּכֹּל.

וּקְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לָהֶם לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת וְלֹא אָמַר אִישׁ מֵהֶם עַל-שֶׁלּוֺ כִּי לוֺ הוּא כִּי אִם-אֶת-אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם לְנַחֲלַת כֻּלָּם:

Toho pak množství věřících bylo jedno srdce a jedna duše. Aniž kdo co z těch věcí, kteréž měl, svým vlastním býti pravil, ale měli všecky věci obecné.

Všichni, kdo uvěřili, byli jedné mysli a jednoho srdce a nikdo neříkal o ničem, co měl, že je to jeho vlastní, nýbrž měli všechno společné. ([Skutky apoštolské 2:44-Skutky apoštolské 2:45 Skutky apoštolské 1:14; Jan 17:21])

του̑ δὲ πλήθους τω̑ν πιστευσάντων η῟ν καρδία καὶ ψυχὴ μία καὶ ου᾿δὲ ει῟ς τι τω̑ν ὑπαρχόντων αυ᾿τω̑ ε῎λεγεν ι῎διον ει῏ναι α᾿λλ῾ η῟ν αυ᾿τοι̑ς α῞παντα κοινά

אִית הוָא דֵּין לכֵנשָׁא דּאנָשָׁא אַילֵין דּהַימֵנו הוַו חדָא נפֵשׁ וחַד רֵעיָן ולָא אנָשׁ מֵנהֻון אָמַר הוָא עַל נֵכסֵא דַּקנֵא הוָא דּדִילֵה אֵנֻון אֵלָא כֻּל מֵדֵּם דִּאית הוָא להֻון דּגַוָא הוָא׃

[(5) Acts 04, 33]

הַשְּׁלִיחִים הֵעִידוּ בְּכֹחַ רַב עַל תְּחִיַּת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְחֶסֶד רַב הָיָה עַל כֻּלָּם.

וְהַשְּׁלִיחִים נָתְנוּ עֵדוּתָם עַל-תְּחִיַּת הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ בְּעֹז גָּדוֺל וְחֵן רַב הוּצַק עַל-פְּנֵי כֻלָּם:

A mocí velikou vydávali apoštolé svědectví o vzkříšení Pána Ježíše, a milost veliká přítomná byla všechněm jim.

Boží moc provázela svědectví apoštolů o vzkříšení Pána Ježíše a na všech spočívala veliká milost. ([Skutky apoštolské 2:22 Skutky apoštolské 2:47])

καὶ δυνάμει μεγάλη α᾿πεδίδουν τὸ μαρτύριον οἱ α᾿πόστολοι τη̑ς α᾿ναστάσεως του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ χάρις τε μεγάλη η῟ν ε᾿πὶ πάντας αυ᾿τούς

וַבחַילָא רַבָּא מַסהדִין הוַו הֵנֻון שׁלִיחֵא עַל קיָמתֵּה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא וטַיבֻּותָא רַבּתָא אִית הוָת עַם כֻּלהֻון׃

[(5) Acts 04, 34]

גַּם לֹא הָיָה בָּהֶם אִישׁ שָׁרוּי בְּמַחְסוֹר, כִּי כָּל בַּעֲלֵי הַשָֹדוֹת וּבַעֲלֵי הַבָּתִּים מָכְרוּ אֶת נִכְסֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אֶת כֶּסֶף מְחִירָם.

וְלֹא נִמְצָא בָהֶם אִישׁ חָסֵר מְאוּמָה כִּי כָל-בַּעֲלֵי שָׂדוֺת וּבָתִּים מָכְרוּ אֹתָם וַיָּבִיאוּ אֶת-כֶּסֶף מְחִירָם:

Žádný zajisté mezi nimi nebyl nuzný; nebo kteřížkoli měli pole neb domy, prodávajíce, přinášeli peníze, za kteréž prodávali,

Nikdo mezi nimi netrpěl nouzi, neboť ti, kteří měli pole nebo domy, prodávali je a peníze, které utržili, ([Deuteronomium 15:4 Deuteronomium 15:11])

ου᾿δὲ γὰρ ε᾿νδεής τις η῟ν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς ο῞σοι γὰρ κτήτορες χωρίων η῍ οι᾿κιω̑ν ὑπη̑ρχον πωλου̑ντες ε῎φερον τὰς τιμὰς τω̑ν πιπρασκομένων

ואנָשׁ לַיתּ הוָא בּהֻון דַּצרִיך אַילֵין גֵּיר דַּקנֵין הוַו קֻוריָא ובָתֵּא מזַבּנִין הוַו ומַיתֵּין דּמַיָא דּמֵדֵּם דּמֵזדַּבַּן׃

[(5) Acts 04, 35]

הֵם הִנִּיחוּהוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים וּלְכָל אִישׁ נִתַּן כְּפִי צָרְכּוֹ.

אֲשֶׁר שָׂמוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים לְהֵחָלֵל לְאִישׁ אִישׁ כְּדֵי מַחְסֹרוֺ:

A kladli před nohy apoštolské. I bylo rozdělováno to jednomu každému, jakž komu potřebí bylo.

skládali apoštolům k nohám. Z toho se rozdávalo každému, jak potřeboval. ([Skutky apoštolské 4:37 Skutky apoštolské 5:2 Skutky apoštolské 6:1; Izajáš 58:7])

καὶ ε᾿τίθουν παρὰ τοὺς πόδας τω̑ν α᾿ποστόλων διεδίδετο δὲ ἑκάστω καθότι α῎ν τις χρείαν ει῏χεν

וסָימִין לוָת רֵגלַיהֻון דַּשׁלִיחֵא ומֵתִיהֵב הוָא לאנָשׁ אנָשׁ אַיך מֵדֵּם דַּסנִיק הוָא׃ ס

[(5) Acts 04, 36]

וְיוֹסֵף, אֲשֶׁר הַשְּׁלִיחִים כִּנּוּהוּ בַּר־נַבָּא, כְּלוֹמַר בֶּן הַנֶּחָמָה, אִישׁ לֵוִי יְלִיד קַפְרִיסִין,

וְיוֺסֵף אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֺ הַשְּׁלִיחִים בַּר-נַבָּא עַל-כִּי הוּא מוֺכִיחַ כְּנָבִיא אִישׁ לֵוִי מֵאֶרֶץ קַפְרוֺס:

Jozes pak, kterýž přijmí měl od apoštolů Barnabáš, (což se vykládá syn utěšení), z pokolení Levítského, z Cypru rodem,

Také Josef, kterého apoštolové nazvali Barnabáš – to znamená ‚Syn útěchy‘ – levita původem z Kypru, ([Skutky apoštolské 9:27 Skutky apoštolské 11:22 Skutky apoštolské 11:30 Skutky apoštolské 12:25; kap. Skutky apoštolské 13:1-Skutky apoštolské 13:Skutky apoštolské 15:1-Skutky apoštolské 15:41; 1 Korintským 9:6; Galatským 2:1-Galatským 2:13; Koloským 4:10])

᾽Ιωσὴφ δὲ ὁ ε᾿πικληθεὶς Βαρναβα̑ς α᾿πὸ τω̑ν α᾿ποστόλων ο῞ ε᾿στιν μεθερμηνευόμενον υἱὸς παρακλήσεως Λευίτης Κύπριος τω̑ γένει

יַוסֵף דֵּין הַו דֵּאתכַּנִי בַּרנַבַא מֵן שׁלִיחֵא דּמֵתּתַּרגַּם בּרָא דּבֻויָאָא לֵוָיָא מֵן אַתרָא דּקֻופּרָס׃

[(5) Acts 04, 37]

מָכַר אֶת שָׂדֵהוּ וְגַם הוּא הֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְהִנִּיחוֹ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים.

מָכַר אֶת-הַ׹ָּׂדֶה אֲשֶׁר הָיָה לוֺ וַיָּבֵא וַיָּשֶׂם אֶת-כַּסְפּוֺ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים:

Měv pole, prodal je, a přinesl peníze, a položil k nohám apoštolským.

měl pole, prodal je, peníze přinesl a položil před apoštoly.

ὑπάρχοντος αυ᾿τω̑ α᾿γρου̑ πωλήσας η῎νεγκεν τὸ χρη̑μα καὶ ε῎θηκεν πρὸς τοὺς πόδας τω̑ν α᾿ποστόλων

אִית הוָא לֵה קרִיתָא וזַבּנָה וַאיתִּי דּמֵיה וסָם קדָם רֵגלַיהֻון דַּשׁלִיחֵא׃

[(5) Acts 05, 01]

אִישׁ אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, וְאִשְׁתּוֹ שַׁפִּירָה מָכְרוּ שָׂדֶה.

וְאִישׁ אֶחָד חֲנַנְיָה שְׁמוֺ וְשֵׁם אִשְׁתּוֺ שַׁפִּירָא מָכַר אֶת-אֲחֻזָּתוֺ:

Muž pak nějaký, jménem Ananiáš, s Zafirou, manželkou svou, prodal statek.

Také nějaký muž, jménem Ananiáš, a jeho manželka Safira prodali svůj pozemek.

α᾿νὴρ δέ τις ῾Ανανίας ο᾿νόματι σὺν Σαπφίρη τη̑ γυναικὶ αυ᾿του̑ ε᾿πὼλησεν κτη̑μα

וגַברָא חַד דַּשׁמֵה הוָא חַנַניָא עַם אַנתּתֵה דַּשׁמָה הוָא שַׁפִּירָא זַבֵּן הוָא קרִיתֵה׃

[(5) Acts 05, 02]

בִּידִיעַת אִשְׁתּוֹ הוּא נָטַל לְעַצְמוֹ חֵלֶק מִן הַכֶּסֶף וְאַחֲרֵי כֵן הֵבִיא חֵלֶק מְסֻיָּם וְהִנִּיחוֹ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים.

וַיַּסְתֵּר חֵלֶק מִן-הַמְּחִיר וְאִשְׁתּוֺ יֹדָעַת וְחֵלֶק אֶחָד הֵבִיא וַיָּשֶׂם לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים:

A lstivě těch peněž ujal s vědomím manželky své, a přinesa díl nějaký, položil k nohám apoštolským.

Ananiáš si však s vědomím své ženy dal nějaké peníze stranou, zbytek přinesl a položil apoštolům k nohám. ([Skutky apoštolské 4:35 Skutky apoštolské 4:37; Jozue 7:1n])

καὶ ε᾿νοσφίσατο α᾿πὸ τη̑ς τιμη̑ς συνειδυίης καὶ τη̑ς γυναικός καὶ ε᾿νέγκας μέρος τι παρὰ τοὺς πόδας τω̑ν α᾿ποστόλων ε῎θηκεν

וַשׁקַל מֵן טִימֵיה וטַשִׁי כַּד רגִישָׁא הוָת בֵּה אַנתּתֵה וַאיתִּי מֵנֵה מֵן כֵּספָּא וסָם קדָם רֵגלַיהֻון דַּשׁלִיחֵא׃

[(5) Acts 05, 03]

אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "חֲנַנְיָה, לָמָּה זֶה מִלֵּא הַשָֹטָן אֶת לִבְּךָ לְשַׁקֵּר לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִטֹּל לְעַצְמְךָ מִמְּחִיר הַשָֹדֶה?

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס לָמָּה-זֶּה חֲנַנְיָה מִלֵּא הַ׹ָּׂטָן אֶת-לִבְּךׇ לְכַחֵשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְהַסְתִּיר מִן-מְחִיר הַ׹ָּׂדֶה:

I řekl Petr: Ananiáši, proč naplnil satan srdce tvé, tak abys lhal Duchu svatému, a lstivě ujal peněz za to pole?

Ale Petr mu řekl: „Ananiáši, proč satan ovládl tvé srdce, že jsi lhal Duchu svatému a dal stranou část peněz za to pole? ([Jan 13:2])

ει῏πεν δὲ ὁ Πέτρος ῾Ανανία διὰ τί ε᾿πλήρωσεν ὁ Σατανα̑ς τὴν καρδίαν σου ψεύσασθαί σε τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον καὶ νοσφίσασθαι α᾿πὸ τη̑ς τιμη̑ς του̑ χωρίου

וֵאמַר לֵה שֵׁמעֻון חַנַניָא מָנַו דּהָכַנָא מלָא סָטָנָא לֵבָּך דַּתּדַגֵּל בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַתּטַשֵׁא מֵן כֵּספָּא דַּדמֵיה דַּקרִיתָא׃

[(5) Acts 05, 04]

הֲרֵי כְּשֶׁעָמַד בִּרְשׁוּתְךָ - שֶׁלְּךָ הָיָה, וְאַחֲרֵי שֶׁנִּמְכַּר עָמְדָה תְּמוּרָתוֹ בִּרְשׁוּתְךָ. לָמָּה עָלָה עַל לִבְּךָ מַעֲשֶׂה זֶה? לֹא לִבְנֵי אָדָם שִׁקַּרְתָּ כִּי אִם לֵאלֹהִים!"

הֲלֹא לְךׇ הָיָה עַד לֹא-נִמְכַּר וְגַם-אַחֲרֵי הִמָּכְרוֺ הֲלֹא הָיָה בְיָדֶךׇ לָמָּה מְלָאֲךׇ לִבְּךׇ לַעֲשׂוֺת כֵּן לֹא בַאֲנָשִׁים שִׁקַּרְתָּ כִּי אִם-בֵּאלֹהִים:

Zdaliž nebylo tvé, kdybys ho byl sobě nechal? A když bylo prodáno, v moci tvé bylo. I proč jsi tuto věc složil v srdci svém? Neselhal jsi lidem, ale Bohu.

Bylo tvé a mohl sis je přece ponechat; a když jsi je prodal, mohl jsi s penězi naložit podle svého. Jak ses mohl odhodlat k tomuto činu? Nelhal jsi lidem, ale Bohu!“ ([Deuteronomium 23:24; 1 Tesalonickým 4:8])

ου᾿χὶ μένον σοὶ ε῎μενεν καὶ πραθὲν ε᾿ν τη̑ ση̑ ε᾿ξουσία ὑπη̑ρχεν τί ο῞τι ε῎θου ε᾿ν τη̑ καρδία σου τὸ πρα̑γμα του̑το ου᾿κ ε᾿ψεύσω α᾿νθρὼποις α᾿λλὰ τω̑ θεω̑

לָא הוָא דִּילָך הוָת עַדלָא תֵּזדַּבַּן ומֵן דֵּאזדַּבּנַת תֻּוב אַנתּ שַׁלִיט הוַיתּ עַל דּמֵיה למָנָא סָמתּ בּלֵבָּך דּתֵעבֵּד צבֻותָא הָדֵא לָא דַּגֵּלתּ בַּבנַי־אנָשָׁא אֵלָא בַּאלָהָא׃

[(5) Acts 05, 05]

כְּשֶׁשָּׁמַע חֲנַנְיָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָפַל וְנָפַח אֶת רוּחוֹ, וּפַחַד גָּדוֹל נָפַל עַל כָּל הַשּׁוֹמְעִים.

כִּשְׁמֹעַ חֲנַנְיָה אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּפֹּל אַרְצָה וַתֵּצֵא נִשְׁמָתוֺ וְיִרְאָה גְדוֺלָה נָפְלָה עַל כָּל-הַשֹּׁמְעִים:

Tedy uslyšav Ananiáš ta slova, padna, zdechl. I spadla bázeň veliká na všecky, kteříž to slyšeli.

Když to Ananiáš uslyšel, skácel se a byl mrtev; a na všechny, kteří to slyšeli, padla velká bázeň. ([Skutky apoštolské 2:43])

α᾿κούων δὲ ὁ ῾Ανανίας τοὺς λόγους τούτους πεσών ε᾿ξέψυξεν καὶ ε᾿γένετο φόβος μέγας ε᾿πὶ πάντας τοὺς α᾿κούοντας

וכַד שׁמַע חַנַניָא הָלֵין מֵלֵא נפַל ומִית וַהוָת דֵּחלתָא רַבּתָא בּכֻלהֻון הָלֵין דַּשׁמַעו׃

[(5) Acts 05, 06]

קָמוּ הַצְּעִירִים, עָטְפוּ אוֹתוֹ, נְשָׂאוּהוּ הַחוּצָה וְקָבְרוּ אוֹתוֹ.

וַיָּקוּמוּ הַנְּעָרִים וַיַּאַסְפוּ אֹתוֺ וַיֹּצִיאֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ:

A vstavše mládenci, vzali jej, a vynesše ven, pochovali.

Mladší z bratří ho přikryli, vynesli a pohřbili. ([Leviticus 10:4n])

α᾿ναστάντες δὲ οἱ νεὼτεροι συνέστειλαν αυ᾿τὸν καὶ ε᾿ξενέγκαντες ε῎θαψαν

וקָמו אַילֵין דַּעלַימִין בּהֻון וכַנשֻׁוהי וַאפֵּקו קַברֻוהי׃

[(5) Acts 05, 07]

כְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ וְהִיא אֵינֶנָּה יוֹדַעַת מַה שֶּׁאֵרַע.

וַיְהִי כְּמִשְׁלֹש שָׁעוֺת וַתָּבוֺא אִשְׁתּוֺ וְלֹא יָדְעָה אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה:

I stalo se po chvíli, jako po třech hodinách, že i jeho žena, nevěduci, co se bylo stalo, přišla.

Asi po třech hodinách vstoupila jeho žena, netušíc, co se stalo.

ε᾿γένετο δὲ ὡς ὡρω̑ν τριω̑ν διάστημα καὶ ἡ γυνὴ αυ᾿του̑ μὴ ει᾿δυι̑α τὸ γεγονὸς ει᾿ση̑λθεν

ומֵן־בָּתַר דַּהוַי תּלָת שָׁעִין אָף אַנתּתֵה עֵלַת כַּד לָא יָדעָא הוָת מָנָא הוָא׃

[(5) Acts 05, 08]

פָּנָה אֵלֶיהָ כֵּיפָא וְאָמַר: "הַגִּידִי לִי, הַאִם בַּמְּחִיר הַזֶּה מְכַרְתֶּם אֶת הַשָֹדֶה?" אָמְרָה: "כֵּן, בַּמְּחִיר הַזֶּה".

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַגִּידִי-לִי הַבְעַד כֶּסֶף זֶה מְכַרְתֶּם אֶת-הַ׹ָּׂדֶה וַתֹּאמֶר הֵן בְּעַד כֶּסֶף זֶה:

I řekl jí Petr: Pověz mi, za tolik-li jste pole prodali? A ona řekla: Ano, za tolik.

Petr se na ni obrátil: „Pověz mi, prodali jste to pole opravdu jen za tolik peněz?“ Ona řekla: „Ano, jen za tolik.“

α᾿πεκρίθη δὲ πρὸς αυ᾿τὴν Πέτρος ει᾿πέ μοι ει᾿ τοσούτου τὸ χωρίον α᾿πέδοσθε ἡ δὲ ει῏πεν ναί τοσούτου

אָמַר לָה שֵׁמעֻון אֵמַר לִי אֵן בּהָלֵין דּמַיָא זַבֵּנתֻּון קרִיתָא הִי דֵּין אֵמרַת אִין בּהָלֵין דּמַיָא׃

[(5) Acts 05, 09]

אָמַר לָהּ כֵּיפָא: "לָמָּה הִתְאַחַדְתֶּם שְׁנֵיכֶם לְנַסּוֹת אֶת רוּחַ אֱלֹהִים? הִנֵּה בַּפֶּתַח רַגְלֵי הַקּוֹבְרִים אֶת בַּעֲלֵךְ וְהֵם יִשְֹאוּ אוֹתָךְ הַחוּצָה.

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ פֶּטְרוֺס לָמָּה-זֶּה קְשַׁרְתֶּם יַחַד לְנַסּוֺת אֶת-רוּחַ יְהוָֺה הִנֵּה רַגְלֵי הַמְקַבְּרִים אֶת-אִישֵׁךְ בַּפֶּתַח וּנְשָׂאוּךְ גַּם-אוֺתֵךְ הַחוּצָה:

Tedy dí jí Petr: I proč jste se smluvili, abyste pokoušeli Ducha Páně? Aj, nohy těch, kteříž pochovali muže tvého, přede dveřmi, a vynesouť tebe.

Petr jí řekl: „Proč jste se smluvili a tak pokoušeli Ducha Páně? Hle, za dveřmi je slyšet kroky těch, kteří pochovali tvého muže; ti odnesou i tebe.“

ὁ δὲ Πέτρος πρὸς αυ᾿τήν τί ο῞τι συνεφωνήθη ὑμι̑ν πειράσαι τὸ πνευ̑μα κυρίου ι᾿δοὺ οἱ πόδες τω̑ν θαψάντων τὸν α῎νδρα σου ε᾿πὶ τη̑ θύρα καὶ ε᾿ξοίσουσίν σε

אָמַר לָה שֵׁמעֻון מֵטֻל דֵּאשׁתּוִיתֻּון לַמנַסָיֻו רֻוחֵה דּמָריָא הָא רֵגלַיהֻון דּקָבֻורַוהי דּבַעלֵכי בּתַרעָא והֵנֻון נַפּקֻונֵכי׃

[(5) Acts 05, 10]

מִיָּד נָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָפְחָה אֶת רוּחָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַבַּחוּרִים מְצָאוּהָ מֵתָה. הֵם נָשְׂאוּ אוֹתָהּ הַחוּצָה וְקָבְרוּ אוֹתָהּ עַל־יַד בַּעֲלָהּ.

וַתִּפֹּל פִּתְאֹם לְרַגְלָיו וַתֵּצֵא נִשְׁמָתָהּ וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים וַיִּמְצָאֻהָ כִּי מֵתָה וַיּוֺצִיאוּ אֹתָהּ וַיִּקְבְּרֻהָ אֵצֶל אִישָׁהּ:

I padla hned před nohy jeho, a zdechla. A všedše mládenci, nalezli ji mrtvou; i vynesše, pochovali podlé muže jejího.

A hned se skácela u jeho nohou a zemřela. Když ti mládenci vstoupili dovnitř, našli ji mrtvou. Vynesli ji a pohřbili k jejímu muži.

ε῎πεσεν δὲ παραχρη̑μα πρὸς τοὺς πόδας αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ξέψυξεν ει᾿σελθόντες δὲ οἱ νεανίσκοι ευ῟ρον αυ᾿τὴν νεκράν καὶ ε᾿ξενέγκαντες ε῎θαψαν πρὸς τὸν α῎νδρα αυ᾿τη̑ς

ובָה בּשָׁעתָא נֵפלַת קדָם רֵגלַיהֻון ומִיתַת ועַלו עלַימֵא הָנֻון וֵאשׁכּחֻוה כַּד מִיתָא וַקפַסו אַובֵּלו קַברֻוה עַל־גֵּנב בַּעלָה׃

[(5) Acts 05, 11]

פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל כָּל הַקְּהִלָּה וְעַל כָּל הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וַתְּהִי יִרְאָה גְדוֺלָה עַל כָּל-הַקָּהָל וְעַל כָּל-הַשֹּׁמְעִים אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה:

I byla bázeň veliká po vší církvi, i mezi všemi, kteříž to slyšeli.

A velká bázeň padla na celou církev i na všechny, kteří o tom slyšeli. ([Skutky apoštolské 2:43 Skutky apoštolské 5:5])

καὶ ε᾿γένετο φόβος μέγας ε᾿φ῾ ο῞λην τὴν ε᾿κκλησίαν καὶ ε᾿πὶ πάντας τοὺς α᾿κούοντας ταυ̑τα

וַהוָת דֵּחלתָא רַבּתָא בּכֻלָה עִדּתָּא וַבכֻלהֻון הָנֻון דַּשׁמַעו ׃ ס

[(5) Acts 05, 12]

אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים רַבִּים עָשׂוּ הַשְּׁלִיחִים בְּקֶרֶב הָעָם, וְהַכֹּל נֶאֶסְפוּ לֵב אֶחָד בְּאוּלָם שְׁלֹמֹה.

וְאֹתוֺת וּמוֺפְתִים רַבִּים נַעֲשׂוּ בְּקֶרֶב הָעָם עַל-יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וַיִּקָּהֲלוּ כֻלָּם בְּלֵב אֶחָד בְּאוּלָם שְׁלֹמֹה:

Skrze ruce pak apoštolů dáli se divové a zázrakové mnozí v lidu. (A bývali všickni jednomyslně v síňci Šalomounově.

Mezi lidem se rukama apoštolů dálo mnoho znamení a divů. Všichni se svorně scházeli v Šalomounově sloupoví ([Marek 16:17; Skutky apoštolské 2:43 Skutky apoštolské 4:30 Skutky apoštolské 6:8 Skutky apoštolské 14:3 Skutky apoštolské 15:12; Zjevení Janovo 13:13; Jan 10:23; Skutky apoštolské 3:11])

διὰ δὲ τω̑ν χειρω̑ν τω̑ν α᾿ποστόλων ε᾿γίνετο σημει̑α καὶ τέρατα πολλὰ ε᾿ν τω̑ λαω̑ καὶ η῟σαν ὁμοθυμαδὸν α῞παντες ε᾿ν τη̑ Στοα̑ Σολομω̑ντος

והָויָן הוַי בּיַד שׁלִיחֵא אָתוָתָא וַגבַרוָתָא סַגִּיָאתָא בּעַמָא וכֻלהֻון כּנִישִׁין הוַו אַכחדָא בֵּאסטוָא דַּשׁלֵימֻון׃

[(5) Acts 05, 13]

מִן הָאֲחֵרִים לֹא הֵעֵז אִישׁ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, אַךְ הָעָם הוֹקִיר אוֹתָם.

וּמִשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים אֵין אִישׁ אֲשֶׁר מְלָאוֺ לִבּוֺ לְדָבְקָה-בָּם אַךְ-יָקְרוּ בְּעֵינֵי הָעָם:

Jiný pak žádný nesměl se připojiti k nim, ale velebil je lid.

a nikdo jiný se neodvažoval k nim přidružit, ale lid je chválil a ctil.

τω̑ν δὲ λοιπω̑ν ου᾿δεὶς ε᾿τόλμα κολλα̑σθαι αυ᾿τοι̑ς α᾿λλ῾ ε᾿μεγάλυνεν αυ᾿τοὺς ὁ λαός

ומֵן אנָשָׁא אחרָנֵא אנָשׁ לָא מַמרַח הוָא דּנֵתקַרַב לוָתהֻון אֵלָא מַורֵב הוָא להֻון עַמָא׃

[(5) Acts 05, 14]

וְאָמְנָם נִסְפְּחוּ אֶל הָאָדוֹן עוֹד מַאֲמִינִים, גְּבָרִים וְנָשִׁים רַבִּים מְאֹד,

וּמַאֲמִינִים רַבִּים נִסְפְּחוּ עַל-הָאָדוֺן הֲמוֺן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים:

Anobrž vždy více se rozmáhalo množství věřících Pánu, mužů i také žen.)

A stále přibývalo mnoho mužů i žen, kteří uvěřili Pánu. ([Skutky apoštolské 2:47])

μα̑λλον δὲ προσετίθεντο πιστεύοντες τω̑ κυρίω πλήθη α᾿νδρω̑ν τε καὶ γυναικω̑ν

ויַתִּיר מֵתּתַּוספָן הוַו אַילֵין דַּמהַימנִין הוַו בּמָריָא כֵּנשָׁא דּגַברֵא וַדנֵשֵׁא׃

[(5) Acts 05, 15]

עַד כִּי נָשְׂאוּ אֶת הַחוֹלִים אֶל הָרְחוֹבוֹת וְשָׂמוּ אוֹתָם עַל מִטּוֹת וּמַצָּעִים כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא כֵּיפָא אֲפִלּוּ רַק צִלּוֹ יָצֵל עַל כַּמָּה מֵהֶם.

עַד כִּי-נָשְׂאוּ אֶת-הַחוֺלִים אֶל-הָרְחֹבוֺת וְהִשְׁכִּיבוּם בְּמִטוֺת וּמִשְׁכָּבוֺת בְּאָמְרָם כִּי פֶטְרוֺס יַעֲבֹר שָׁמָּה וְצִלּוֺ יִנָּטֶה עַל-אֲחָדִים מֵהֶם:

Tak že i na ulice vynášeli nemocné, a kladli na ložcích a na nosidlách, aby, když by šel Petr, aspoň stín jeho stínil na některé z nich.

Dokonce vynášeli nemocné i na ulici a kladli je na lehátka a na nosítka, aby na některého padl aspoň Petrův stín, až půjde kolem. ([Skutky apoštolské 19:12; Marek 6:56])

ω῞στε καὶ ει᾿ς τὰς πλατείας ε᾿κφέρειν τοὺς α᾿σθενει̑ς καὶ τιθέναι ε᾿πὶ κλιναρίων καὶ κραβάττων ι῞να ε᾿ρχομένου Πέτρου κα῍ν ἡ σκιὰ ε᾿πισκιάση τινὶ αυ᾿τω̑ν

אַיכַּנָא דַּבשֻׁוקֵא מַפּקִין הוַו לַכרִיהֵא כַּד רמֵין הוַו בּעַרסָתָא דֵּאמַתי דּנֵהוֵא אָתֵא שֵׁמעֻון אָפֵן טֵלָנִיתֵה תַּגֵּן עלַיהֻון׃

[(5) Acts 05, 16]

גַּם הֲמוֹן הָעָם מִן הֶעָרִים הַסְּמוּכוֹת לִירוּשָׁלַיִם נִקְבְּצוּ כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים חוֹלִים וּמְעֻנִּים עַל־יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת, וְכֻלָּם נִרְפְּאוּ.

וְגַם-הֲמוֺן עָם מִן-הֶעָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִירוּשָׁלָיִם נָהֲרוּ וַיָּבִיאוּ אֶת-הַחוֺלִים וְאֶת-הַנַּעֲנִים תַּחַת יְדֵי רוּחוֺת טְמֵאוֺת וְכֻלָּם נִרְפָּאוּ:

Scházelo se pak množství z okolních měst do Jeruzaléma, nesouce nemocné a trápené od duchů nečistých, a uzdravováni byli všickni.

Také z ostatních míst v okolí Jeruzaléma se scházelo množství lidí; přinášeli nemocné a sužované nečistými duchy a všichni byli uzdravováni.

συνήρχετο δὲ καὶ τὸ πλη̑θος τω̑ν πέριξ πόλεων ᾽Ιερουσαλήμ φέροντες α᾿σθενει̑ς καὶ ο᾿χλουμένους ὑπὸ πνευμάτων α᾿καθάρτων οι῞τινες ε᾿θεραπεύοντο α῞παντες

אָתֵין הוַו דֵּין סַגִּיֵאא לוָתהֻון מֵן מדִינָתָא אחרָניָתָא דַּחדָרַי אֻורִשׁלֵם כַּד מַיתֵּין הוַו כּרִיהֵא וַאילֵין דּהָויָן הוַי להֻון רֻוחֵא טַנפָתָא ומֵתחַלמִין הוַו כֻּלהֻון׃ ס

[(5) Acts 05, 17]

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכָל אֲנָשָׁיו, אַנְשֵׁי כַּת הַצְּדוֹקִים, נִתְמַלְּאוּ קִנְאָה. הֵם קָמוּ,

וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וְכָל-הַנִּלְוִים עָלָיו וְהֵם מֵעֲדַת הַצַּדּוּקִים וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה:

Tedy povstav nejvyšší kněz {biskup} a všickni, kteříž byli s ním, (jenž byli saducejské sekty), naplněni jsou závistí.

Ale velekněz a jeho stoupenci, totiž saducejská strana, byli naplněni závistí; ([Skutky apoštolské 4:1 Skutky apoštolské 4:6; Skutky apoštolské 13:45])

α᾿ναστὰς δὲ ὁ α᾿ρχιερεὺς καὶ πάντες οἱ σὺν αυ᾿τω̑ ἡ ου῏σα αι῞ρεσις τω̑ν Σαδδουκαίων ε᾿πλήσθησαν ζήλου

וֵאתמלִי הוָא חסָמָא רַבּ כָּהנֵא וכֻלהֻון דּעַמֵה דִּאיתַיהֻון הוַו מֵן יֻולפָּנָא דּזַדֻּוקָיֵא׃

[(5) Acts 05, 18]

תָּפְסוּ אֶת הַשְּׁלִיחִים וְשָׂמוּ אוֹתָם בַּכֶּלֶא הָעִירוֹנִי.

וַיִּשְׁלְחוּ אֶת-יְדֵיהֶם בַּשְּׁלִיחִים וַיִּתְּנוּם בְּמִשְׁמַר הַקָּהַל:

I vztáhli ruce na apoštoly, a vsázeli je do žaláře obecného.

chopili se apoštolů a vsadili je do městského vězení. ([Skutky apoštolské 12:4-Skutky apoštolské 12:10 Skutky apoštolské 16:23-Skutky apoštolské 16:31])

καὶ ε᾿πέβαλον τὰς χει̑ρας ε᾿πὶ τοὺς α᾿ποστόλους καὶ ε῎θεντο αυ᾿τοὺς ε᾿ν τηρήσει δημοσία

וַארמִיו אִידַיָא עַל שׁלִיחֵא וֵאחַדו אֵסַרו אֵנֻון בֵּית־אַסִירֵא׃

[(5) Acts 05, 19]

אֶלָּא שֶׁמַּלְאַךְ יהוה פָּתַח בַּלַּיְלָה אֶת דַּלְתוֹת בֵּית הַכֶּלֶא וְהוֹצִיאָם בְּאָמְרוֹ:

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיִּפְתַּח מַלְאַךְ יְהוָֺה אֶת-דַּלְתֵי בֵית-הַכֶּלֶא וַיּוֺצִיאֵם וַיֹּאמַר:

Ale anděl Páně v noci otevřev dvéře u žaláře, vyvedl je ven a řekl:

Anděl Páně však v noci otevřel dveře vězení, vyvedl apoštoly ven a řekl:

α῎γγελος δὲ κυρίου διὰ νυκτὸς α᾿νοίξας τὰς θύρας τη̑ς φυλακη̑ς ε᾿ξαγαγὼν τε αυ᾿τοὺς ει῏πεν

הָידֵּין בּלִליָא מַלַאכָא דּמָריָא פּתַח תַּרעָא דּבֵית־אַסִירֵא וַאפֵּק אֵנֻון וֵאמַר להֻון׃

[(5) Acts 05, 20]

"לְכוּ וְהִתְיַצְּבוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְדַבְּרוּ אֶל הָעָם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה."

לְכוּ וְעִמְדוּ בַהֵיכָל וְדַבְּרוּ אֶל-הָעָם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה:

Jděte, a postavíce se, mluvte lidu v chrámě všecka slova života tohoto.

„Jděte znovu do chrámu a zvěstujte lidu ta slova života.“ ([Skutky apoštolské 7:38; Jan 6:68])

πορεύεσθε καὶ σταθέντες λαλει̑τε ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ τω̑ λαω̑ πάντα τὰ ρ᾿ήματα τη̑ς ζωη̑ς ταύτης

זֵלו קֻומו בּהַיכּלָא ומַלֵלו לעַמָא כֻּלהֵין מֵלֵא הָלֵין דּחַיֵא׃

[(5) Acts 05, 21]

הֵם שָׁמְעוּ וְעִם שַׁחַר נִכְנְסוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהֵחֵלּוּ לְלַמֵּד. בָּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַאֲנָשָׁיו וְכִנְּסוּ אֶת הַסַּנְהֶדְרִין וְכָל מוֹעֶצֶת זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הֵם שָׁלְחוּ אֶל הַכֶּלֶא לְהָבִיא אוֹתָם,

וַיִּשְׁמְעוּ וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּבֹאוּ אֶל-הַהֵיכָל וַיְלַמֵּדוּן וַיָּבֹא הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַאֲשֶׁר אִתּוֺ וַיַּקְהִלוּ אֶת-הַסַּנְהֶדְרִין וְאֶת-כָּל-זִקְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְחוּ לְהָבִיא אֹתָם מִבֵּית הַכֶּלֶא:

Tedy oni uslyševše, vešli na úsvitě do chrámu a učili. Přišed pak nejvyšší kněz {biskup} a ti, kteříž s ním byli, svolali radu a všecky starší synů Izraelských, i poslali do žaláře, aby oni byli přivedeni.

Oni poslechli, vešli na úsvitě do chrámu a učili. Jakmile se dostavil velekněz se svými lidmi, svolali veleradu a všechny starší izraelské a poslali pro apoštoly do vězení. ([Skutky apoštolské 4:5])

α᾿κούσαντες δὲ ει᾿ση̑λθον ὑπὸ τὸν ο῎ρθρον ει᾿ς τὸ ἱερὸν καὶ ε᾿δίδασκον παραγενόμενος δὲ ὁ α᾿ρχιερεὺς καὶ οἱ σὺν αυ᾿τω̑ συνεκάλεσαν τὸ συνέδριον καὶ πα̑σαν τὴν γερουσίαν τω̑ν υἱω̑ν ᾽Ισραήλ καὶ α᾿πέστειλαν ει᾿ς τὸ δεσμωτήριον α᾿χθη̑ναι αυ᾿τούς

וַנפַקו עֵדָּן שַׁפרָא ועַלו להַיכּלָא ומַלפִין הוַו ס רַבּ כָּהנֵא דֵּין וַאילֵין דּעַמֵה קרַו לחַברַיהֻון וַלקַשִׁישֵׁא דִּאיסרָיֵל ושַׁדַּרו לבֵית־אַסִירֵא דּנַיתֻּון אֵנֻון לַשׁלִיחֵא׃

[(5) Acts 05, 22]

אַךְ כְּשֶׁבָּאוּ הַמְשָׁרְתִים לֹא מָצְאוּ אוֹתָם בַּכֶּלֶא. חָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ:

וְהַמְשָׁרְתִים בָּאוּ וְלֹא מְצָאוּם בְּבֵית הַכֶּלֶא וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לֵאמֹר:

A služebníci přišedše, nenalezli jich v žaláři. A navrátivše se, vypravovali,

Když tam stráže došly, vězení bylo prázdné. Vrátili se tedy a hlásili:

οἱ δὲ παραγενόμενοι ὑπηρέται ου᾿χ ευ῟ρον αυ᾿τοὺς ε᾿ν τη̑ φυλακη̑ α᾿ναστρέψαντες δὲ α᾿πήγγειλαν

וכַד אֵזַלו אַילֵין דֵּאשׁתַּדַּרו מֵנהֻון לָא אֵשׁכַּחו אֵנֻון בֵּית אַסִירֵא וַהפַכו אֵתַו׃

[(5) Acts 05, 23]

"מָצָאנוּ אֶת בֵּית הַסֹּהַר סָגוּר בְּאֹפֶן בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין וְהַשּׁוֹמְרִים נִצָּבִים לְיַד הַדְּלָתוֹת. אֲבָל כְּשֶׁפָּתַחְנוּ לֹא מָצָאנוּ אִישׁ בִּפְנִים."

מָצָאנוּ אֶת-בֵּית הַכֶּלֶא סָגוּר וּמְסֻגָּר וְאֶת-הַשֹּׁמְרִים עֹמְדִים עַל-מִשְׁמַרְתָּם לִפְנֵי הַשְּׁעָרִים וַנִּפְתַּח וַנֵּרֶא וְאֵין אָדָם בַּבַּיִת פְּנִימָה:

Řkouce: Žalář zajisté nalezli jsme zavřený se vší pilností, a strážné vně stojící u dveří, ale otevřevše, žádného jsme tam nenalezli.

„Dveře žaláře jsme našli pevně zavřené a stráže stály před nimi, ale když jsme otevřeli, nikoho jsme uvnitř nenašli.“

λέγοντες ο῞τι τὸ δεσμωτήριον ευ῞ρομεν κεκλεισμένον ε᾿ν πάση α᾿σφαλεία καὶ τοὺς φύλακας ἑστω̑τας ε᾿πὶ τω̑ν θυρω̑ν α᾿νοίξαντες δὲ ε῎σω ου᾿δένα ευ῞ρομεν

אָמרִין אֵשׁכַּחן בֵּית־אַסִירֵא דַּאחִיד זהִירָאיִת וָאף לנָטֻורֵא דּקָימִין עַל תַּרעֵא וַפתַחן ואנָשׁ לָא אֵשׁכַּחן תַּמָן׃

[(5) Acts 05, 24]

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָבוֹכוּ נְגִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים; תְּמֵהִים הָיוּ עַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

וְהַכֹּהֵן וְשַׂר צְבָא הַהֵיכָל וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים בְּשָׁמְעָם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָבֹכוּ עַד-מְאֹד לֵאמֹר מַה-יִּהְיֶה מִכָּל-אֵלֶּה:

A když uslyšeli řeči tyto i nejvyšší kněz {biskup} i úředník chrámu i přední kněží, nerozuměli, co by se to stalo.

Když ta slova uslyšel velitel chrámové stráže a velekněží, nedovedli si vysvětlit, co se to mohlo stát. ([Skutky apoštolské 4:1])

ὡς δὲ η῎κουσαν τοὺς λόγους τούτους ο῞ τε στρατηγὸς του̑ ἱερου̑ καὶ οἱ α᾿ρχιερει̑ς διηπόρουν περὶ αυ᾿τω̑ν τί α῍ν γένοιτο του̑το

וכַד שׁמַעו הָלֵין מֵלֵא רַבַּי כָּהנֵא וַארכֻונֵא דּהַיכּלָא תַּוִירִין הוַו עלַיהֻון ומֵתחַשׁבִין הוַו דּמָנָא הי הָדֵא׃

[(5) Acts 05, 25]

אָז בָּא מִישֶׁהוּ וְהוֹדִיעַ לָהֶם: "הִנֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בַּמַּאֲסָר עוֹמְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמְלַמְּדִים אֶת הָעָם!"

אָז בָּא אִישׁ אֶחָד וְהִגִּיד לָהֶם לֵאמֹר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נְתַתֶּם בְּבֵית הַכֶּלֶא הִנָּם עֹמְדִים בַּהֵיכָל וּמוֺרִים אֶת-הָעָם:

A přišed kdosi, pověděl jim, řka: Aj, muži, kteréž jste vsázeli do žaláře, v chrámě stojí a učí lid.

Tu přišel nějaký člověk a oznámil jim: „Ti muži, které jste vsadili do vězení, jsou v chrámě a učí lid.“

παραγενόμενος δέ τις α᾿πήγγειλεν αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ι᾿δοὺ οἱ α῎νδρες ου῍ς ε῎θεσθε ε᾿ν τη̑ φυλακη̑ ει᾿σὶν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ἑστω̑τες καὶ διδάσκοντες τὸν λαόν

וֵאתָא אנָשׁ אַודַּע אֵנֻון דּהָנֻון גַּברֵא דַּחבַשׁתֻּון בֵּית־אַסִירֵא הָא קָימִין בּהַיכּלָא ומַלפִין לעַמָא׃

[(5) Acts 05, 26]

הָלַךְ הַנָּגִיד עִם הַמְשָׁרְתִים וְהֵבִיאוּ אוֹתָם, אַךְ לֹא בְּכֹחַ, כִּי פָּחֲדוּ מִן הָעָם פֶּן יִרְגְּמוּ אוֹתָם.

וַיֵּלֶךְ שַׂר הַצָּבָא עִם-מְשָׁרְתָיו וַיִּקָּחֵם אַךְ-לֹא בְחָזְקָה כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם פֶּן יִסָּקֵלוּ:

Tehdy odšed úředník s služebníky, přivedl je bez násilé; (nebo se báli lidu, aby nebyli ukamenováni).

Velitel a stráž tedy pro ně došli a vedli je, ale bez násilí; báli se totiž, aby je lid nezačal kamenovat. ([Skutky apoštolské 16:39; Matouš 21:26])

τότε α᾿πελθών ὁ στρατηγὸς σὺν τοι̑ς ὑπηρέταις η῟γεν αυ᾿τούς ου᾿ μετὰ βίας ε᾿φοβου̑ντο γὰρ τὸν λαόν μὴ λιθασθω̑σιν

הָידֵּין אֵזַלו אַרכֻונֵא עַם דַּחשֵׁא דּנַיתֻּון אֵנֻון לָא בַּקטִירָא דָּחלִין הוַו גֵּיר דַּלמָא נֵרגֻּום אֵנֻון עַמָא׃

[(5) Acts 05, 27]

הֵבִיאוּ אוֹתָם וְהֶעֱמִידוּם לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין. שָׁאַל אוֹתָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל:

וַיָּבִיאוּ אֹתָם וַיַּעֲמִידוּם לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיִּשְׁאַל אֹתָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל לֵאמֹר:

A přivedše je, postavili je v radě. I otázal se jich nejvyšší kněz {biskup},

Když je přivedli, postavili je před radu a velekněz je začal vyslýchat:

α᾿γαγόντες δὲ αυ᾿τοὺς ε῎στησαν ε᾿ν τω̑ συνεδρίω καὶ ε᾿πηρὼτησεν αυ᾿τοὺς ὁ α᾿ρχιερεὺς

וכַד אַיתִּיו אֵנֻון אַקִימו אֵנֻון קדָם כֻּלֵה כֵּנשָׁא וַאקֵף הוָא רַבּ כָּהנֵא למִאמַר להֻון׃

[(5) Acts 05, 28]

"הַאִם לֹא צִוִּינוּ עֲלֵיכֶם בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא לְלַמֵּד בַּשֵּׁם הַזֶּה? וְהִנֵּה מִלֵּאתֶם אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹרַתְכֶם וְאַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לְהָבִיא עָלֵינוּ אֶת דַּם הָאִישׁ הַזֶּה!"

הֲלֹא צַוֹּה צִוִּינוּ עֲלֵיכֶם לְבִלְתִּי הוֺרֹת בַּשֵּׁם הַזֶּה וְאַתֶּם הִנֵּה מִלֵּאתֶם אֶת-יְרוּשָׁלַיִם תּוֺרַת פִּיכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם לְהָבִיא עָלֵינוּ דַּם הָאִישׁ הַזֶּה:

Řka: Zdaliž jsme vám přísně nepřikázali, abyste neučili v tom jménu? A aj, naplnili jste Jeruzalém učením svým, a chcete na nás uvésti krev člověka toho.

„Důrazně jsme vám zakázali učit o tom člověku(h), a vy jste tím svým učením naplnili celý Jeruzalém; a na nás byste chtěli svalit odpovědnost za jeho krev!“ (h) ř: jménu ([Skutky apoštolské 4:17 Skutky apoštolské 1:8; Jan 12:19; Matouš 27:25])

λέγων ου᾿ παραγγελία παρηγγείλαμεν ὑμι̑ν μὴ διδάσκειν ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι τούτω καὶ ι᾿δοὺ πεπληρὼκατε τὴν ᾽Ιερουσαλὴμ τη̑ς διδαχη̑ς ὑμω̑ν καὶ βούλεσθε ε᾿παγαγει̑ν ε᾿φ῾ ἡμα̑ς τὸ αι῟μα του̑ α᾿νθρὼπου τούτου

לָא הוָא מֵפקַד פּקַדן הוַין לכֻון דַּלאנָשׁ לָא תַּלפֻון בַּשׁמָא הָנָא אַנתֻּון דֵּין הָא מלַיתֻּונָה לֻאורִשׁלֵם מֵן יֻולפָּנכֻון וצָבֵין אנתֻּון דּתַיתֻּון עלַין דּמֵה דּגַברָא הָנָא סּ סּ׃

[(5) Acts 05, 29]

הֵשִׁיב כֵּיפָא עִם הַשְּׁלִיחִים וְאָמַר: "לֵאלֹהִים צָרִיךְ לְהִשָּׁמַע יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִבְנֵי אָדָם.

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וְהַשְּׁלִיחִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא עָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ אֶל-מִצְוַת אֱלֹהִים מִשְּׁמֹעַ אֶל-מִצְוַת אֲנָשִׁים:

Odpověděv pak Petr a apoštolé, řekli: Více sluší poslouchati Boha než lidí.

Petr a apoštolové odpověděli: „Boha je třeba víc poslouchat než lidi. ([Skutky apoštolské 4:19])

α᾿ποκριθεὶς δὲ Πέτρος καὶ οἱ α᾿πόστολοι ει῏παν πειθαρχει̑ν δει̑ θεω̑ μα̑λλον η῍ α᾿νθρὼποις

ענָא שֵׁמעֻון עַם שׁלִיחֵא וֵאמַר להֻון לַאלָהָא וָלֵא למֵתּטפָּסֻו יַתִּיר מֵן דּלַבנַינָשָׁא׃

[(5) Acts 05, 30]

אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הֵקִים אֶת יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּהוֹקָעָה עַל עֵץ.

אֱלֹהֵי אֲבוֺתֵינוּ הֵקִים אֶת-יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם בּוֺ יָד וַתִּתְלוּ אֹתוֺ עַל-הָעֵץ:

Bůh otců našich vzkřísil Ježíše, kteréhož jste vy zamordovali, pověsivše na dřevě.

Bůh našich otců vzkřísil Ježíše, kterého vy jste pověsili na kříž(i) a zabili; (i) ř: na dřevo ([Skutky apoštolské 2:23 Skutky apoštolské 3:15])

ὁ θεὸς τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν η῎γειρεν ᾽Ιησου̑ν ο῍ν ὑμει̑ς διεχειρίσασθε κρεμάσαντες ε᾿πὶ ξύλου

אַלָהָא דַּאבָהָתַן אַקִים ליֵשֻׁוע אַינָא דַּאנתֻּון קטַלתֻּון כַּד תּלַיתֻּונָיהי עַל קַיסָא׃

[(5) Acts 05, 31]

אֶת זֶה הֵרִים אֱלֹהִים בִּימִינוֹ לִהְיוֹת שַׂר וּמוֹשִׁיעַ, לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת חֲטָאִים.

אֹתוֺ הֵרִים אֱלֹהִים בִּימִינוֺ לְשַׂר וּלְמוֺשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת-לִבָּם וְלִסְלוֺחַ לָהֶם אֶת-חַטֹּאתֵיהֶם:

Toho Bůh, kníže a spasitele, povýšil pravicí svou, aby bylo dáno lidu Izraelskému pokání a odpuštění hříchů.

toho Bůh vyvýšil jako vůdce a spasitele a dal mu místo po své pravici(j), aby přinesl Izraeli pokání a odpuštění hříchů. (j) toho Bůh svou mocí povýšil a učinil vůdcem a spasitelem ([Skutky apoštolské 3:15 Skutky apoštolské 2:33 Skutky apoštolské 2:36 Skutky apoštolské 10:43 Skutky apoštolské 13:38; Filipským 2:9; Židům 2:10; Lukáš 24:47])

του̑τον ὁ θεὸς α᾿ρχηγὸν καὶ σωτη̑ρα υ῞ψωσεν τη̑ δεξια̑ αυ᾿του̑ του̑ δου̑ναι μετάνοιαν τω̑ ᾽Ισραὴλ καὶ α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν

לֵה להָנָא אַקִים אַלָהָא רִשָׁא ומַחיָנָא וַארִימֵה בּיַמִינֵה אַיך דּנֵתֵּל תּיָבֻּותָא ושֻׁובקָן חטָהֵא לִאיסרָיֵל׃

[(5) Acts 05, 32]

אֲנַחְנוּ עֵדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְגַם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נָתַן הָאֱלֹהִים לַשּׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ."

וַאֲנַחְנוּ עֵדִים וְכֵן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חָלַק אֱלֹהִים לְשֹׁמְעָיו עֵד עַל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

A my jsme svědkové toho, což mluvíme, ano i Duch svatý, kteréhož dal Bůh těm, kteříž jsou poslušni jeho.

My jsme svědkové toho všeho a s námi Duch svatý, kterého Bůh dal těm, kdo ho poslouchají.“ ([Lukáš 24:48; Jan 15:26 Jan 7:39])

καὶ ἡμει̑ς ε᾿σμεν μάρτυρες τω̑ν ρ᾿ημάτων τούτων καὶ τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ο῍ ε῎δωκεν ὁ θεὸς τοι̑ς πειθαρχου̑σιν αυ᾿τω̑

וַחנַן סָהדֵּא חנַן דּמֵלֵא הָלֵין ורֻוחָא דּקֻודשָׁא הַו דּיַהב אַלָהָא לַאילֵין דַּמהַימנִין בֵּה׃ ס

[(5) Acts 05, 33]

כְּשָׁמְעָם אֶת זֹאת הִתְרַתְּחוּ וְהֶחְלִיטוּ לַהֲרֹג אוֹתָם.

וַיְהִי כְשָׁמְעָם וַיִּגַּע הַדָּבָר עַד-נַפְשָׁם וַיִתְנַכְּלוּ אֹתָם לַהֲמִיתָם:

Oni pak slyševše to, rozzlobili se, a radili se o to, kterak by je vyhladili.

Když to velekněží slyšeli, rozlítili se a chtěli(k) apoštoly zabít. (k) var: rozhodli se ([Skutky apoštolské 7:54])

οἱ δὲ α᾿κούσαντες διεπρίοντο καὶ ε᾿βούλοντο α᾿νελει̑ν αυ᾿τούς

וכַד שׁמַעו הוַו הָלֵין מֵלֵא מֵתגַּוזלִין הוַו בּרֻוגזָא ומֵתחַשׁבִין הוַו למֵקטַל אֵנֻון׃

[(5) Acts 05, 34]

אֲבָל אֶחָד מִן הַפְּרוּשִׁים בַּסַּנְהֶדְרִין, גַּמְלִיאֵל שְׁמוֹ, מוֹרֵה־תּוֹרָה מְכֻבָּד בְּעֵינֵי כָּל הָעָם, קָּם וְצִוָּה לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁלִיחִים הַחוּצָה לִזְמַן־מָה.

וַיָּקָם אֶחָד מִן-הַפְּרוּשִׁים מִקֶּרֶב הַסַּנְהֶדְרִין וּשְׁמוֺ גַּמְלִיאֵל מוֺרֵה הַתּוֺרָה וְנִכְבָּד בְּעֵינֵי כָל-הָעָם וַיְצַו לְהוֺצִיא אֶת-הַשְּׁלִיחִים מִלִּפְנֵיהֶם מְעַט מִזְעָר:

Tedy povstav v radě jeden farizeus, jménem Gamaliel, zákona učitel, vzácný u všeho lidu, rozkázal, aby na malou chvíli ven vyvedli apoštoly.

Tu vstal ve veleradě farizeus jménem Gamaliel, učitel zákona, kterého si vážil všechen lid; poručil, aby je na chvíli vyvedli ven, ([Skutky apoštolské 22:3 Skutky apoštolské 4:15])

α᾿ναστὰς δέ τις ε᾿ν τω̑ συνεδρίω Φαρισαι̑ος ο᾿νόματι Γαμαλιήλ νομοδιδάσκαλος τίμιος παντὶ τω̑ λαω̑ ε᾿κέλευσεν ε῎ξω βραχὺ τοὺς α᾿νθρὼπους ποιη̑σαι

וקָם הוָא חַד מֵן פּרִישֵׁא דַּשׁמֵה הוָא גַּמַלִיאיֵל מַלֵף נָמֻוסָא וַמיַקַר מֵן כֻּלֵה עַמָא וַפקַד דּנַפּקֻון אֵנֻון לַשׁלִיחֵא לבַר עֵדָּנָא זעֻורָא׃

[(5) Acts 05, 35]

אָמַר לָהֶם: "אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, הִזָּהֲרוּ לָכֶם בְּמַה שֶּׁאַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לַעֲשׂוֹת לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה;

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הִשָּׁמְרוּ לָכֶם בָּאֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים לַעֲשׂוֺת לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה:

I řekl jim: Muži Izraelští, pilně se rozmyslte při těchto lidech, co máte činiti.

a řekl: „Dobře si rozmyslete, Izraelci, co s těmi lidmi chcete udělat.

ει῏πέν τε πρὸς αυ᾿τούς α῎νδρες ᾽Ισραηλι̑ται προσέχετε ἑαυτοι̑ς ε᾿πὶ τοι̑ς α᾿νθρὼποις τούτοις τί μέλλετε πράσσειν

וֵאמַר להֻון גַּברֵא בּנַי אִיסרָיֵל אֵזדַּהרו בּנַפשׁכֻון וַחזַו מָנָא וָלֵא לכֻון למֵעבַּד עַל הָלֵין אנָשָׁא׃

[(5) Acts 05, 36]

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה קָם תּוֹדָס, שֶׁהִתְיַמֵּר לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ, וְנִסְפְּחוּ אֵלָיו כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. הוּא נֶהֱרַג וְכָל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ נָפוֹצוּ וְהָיוּ לְאַיִן.

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה קָם תּוֺדָס אֲשֶׁר הִתְנַ׹ֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי הוּא הַגָּבֶר וּכְאַרְבַּע מֵאוֺת אִישׁ הִתְלַקְּטוּ אֵלָיו עַד אֲשֶׁר-נֶהֱרָג וְכָל-הַנִּלְוִים עָלָיו נָפֹצוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ:

Nebo před těmito časy byl povstal Teudas, pravě se býti něčím, jehož se přídrželo mužů v počtu okolo čtyř set. Kterýž zahynul, i všickni, kteříž přistoupili k němu, rozptýleni jsou a v nic obráceni.

Před nedávnem povstal Theudas a tvrdil, že je Vyvolený(l); přidalo se k němu asi čtyři sta mužů. Když byl zabit, byli všichni jeho stoupenci rozprášeni a nakonec z toho nebylo nic. (l) ř: Někdo ([Skutky apoštolské 8:9 Skutky apoštolské 21:38; Matouš 24:5])

πρὸ γὰρ τούτων τω̑ν ἡμερω̑ν α᾿νέστη Θευδα̑ς λέγων ει῏ναί τινα ἑαυτόν ω῟ προσεκλίθη α᾿νδρω̑ν α᾿ριθμὸς ὡς τετρακοσίων ο῍ς α᾿νηρέθη καὶ πάντες ο῞σοι ε᾿πείθοντο αυ᾿τω̑ διελύθησαν καὶ ε᾿γένοντο ει᾿ς ου᾿δέν

מֵן קדָם גֵּיר הָנָא זַבנָא קָם הוָא תָּודַא וֵאמַר עַל נַפשֵׁה דּמֵדֵּם הֻו רַב וֵאזַלו בָּתרֵה אַיך אַרבַּעמָאא גַּברִין והֻו אֵתקטֵל וַאילֵין דָּאזִלין הוַו בָּתרֵה אֵתבַּדַּרו וַהוַו אַיך לָא מֵדֵּם׃

[(5) Acts 05, 37]

אַחֲרָיו קָם יְהוּדָה הַגְּלִילִי בִּימֵי מִפְקַד הַתּוֹשָׁבִים, וּמָשַׁךְ אַחֲרָיו אֲנָשִׁים. הַלָּה נֶהֱרַג וְכָל הַמְצַיְּתִים לוֹ נִתְפַּזְּרוּ.

וְאַחֲרָיו קָם יְהוּדָה הַגְּלִילִי בִּימֵי הַמִּפְקָד אֲשֶׁר הִדִּיחַ עַם-רָב אַחֲרָיו וְגַם-הוּא נָפַל וְכָל-הַנִּלְוִים עָלָיו נִפְזָרוּ:

Po něm pak povstal Judas Galilejský za dnů popisu, a mnoho lidu po sobě obrátil. Ale i ten zahynul, a všickni, kteřížkoli přistoupili k němu, rozptýleni jsou.

Po něm povstal ve dnech soupisu Judas Galilejský a strhl za sebou lid; také on zahynul a jeho stoupenci byli rozehnáni. ([Lukáš 13:1 Lukáš 2:2])

μετὰ του̑τον α᾿νέστη ᾽Ιούδας ὁ Γαλιλαι̑ος ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις τη̑ς α᾿πογραφη̑ς καὶ α᾿πέστησεν λαὸν ο᾿πίσω αυ᾿του̑ κα᾿κει̑νος α᾿πὼλετο καὶ πάντες ο῞σοι ε᾿πείθοντο αυ᾿τω̑ διεσκορπίσθησαν

וקָם מֵן־בָּתרֵה יִהֻודָא גּלִילָיָא בּיַומָתָא דּמֵתכַּתבִּין הוַו אנָשָׁא בַּכסֵף רִשָׁא וַאסטִי עַמָא סַגִּיָאא בָּתרֵה והֻו מִית וכֻלהֻון אַילֵין דָּאזִלין הוַו בָּתרֵה אֵתבַּדַּרו׃

[(5) Acts 05, 38]

וְעַתָּה אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, חִדְלוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְהַנִּיחוּ לָהֶם, כִּי הָעֵצָה אוֹ הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת תּוּפַר ־אִם מֵאֵת בְּנֵי אָדָם הִיא.

וְעַתָּה אֲנִי אֹמֵר אֲלֵיכֶם חִדְלוּ לָכֶם מִן-הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְהַנִּיחוּ לָהֶם כִּי אִם-מֵאָדָם יָצְאָה הָעֵצָה וְהַפְּעֻלָּה הַזֹּאת הוּפֵר תּוּפָר:

A protož nyní pravím vám: Dejte pokoj těmto lidem, a nechte jich. Nebo jestližeť jest z lidí rada tato aneb dílo toto, rozprchneť se;

Proto vám teď radím: Nechte tyto lidi a propusťte je. Pochází-li tento záměr a toto dílo z lidí, rozpadne se samo; ([Matouš 15:13 Matouš 21:25])

καὶ τὰ νυ̑ν λέγω ὑμι̑ν α᾿πόστητε α᾿πὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων τούτων καὶ α῎φετε αυ᾿τούς ο῞τι ε᾿ὰν η῏ ε᾿ξ α᾿νθρὼπων ἡ βουλὴ αυ῞τη η῍ τὸ ε῎ργον του̑το καταλυθήσεται

והָשָׁא אָמַר אנָא לכֻון פּרֻוקו לכֻון מֵן הָלֵין אנָשָׁא וַשׁבֻוקו להֻון דֵּאן הֻו דּמֵן בּנַינָשָׁא אִיתֵיה הָדֵא מַחשַׁבתָּא והָנָא עבָדָא מֵשׁתּרֵין ועָברִין׃

[(5) Acts 05, 39]

אֲבָל אִם מֵאֵת אֱלֹהִים הִיא, לֹא תּוּכְלוּ לְהָפֵר אוֹתָהּ פֶּן תִּמָּצְאוּ נִלְחָמִים בֵּאלֹהִים!"

וְאִם-מֵאֵת אֱלֹהִים יָצְאָה לֹא תוּכְלוּ לַהֲפִירָהּ פֶּן-תִּמָּצְאוּ נִלְחָמִים בֵּאלֹהִים:

Pakliť jest z Boha, nebudete moci toho zkaziti. Abyste snad i Bohu odporní nalezeni nebyli.

pochází-li z Boha, nebudete moci ty lidi vyhubit – nechcete přece bojovat proti Bohu.“ Dali mu za pravdu; ([Skutky apoštolské 23:9 Skutky apoštolské 9:4 Skutky apoštolské 26:14; Přísloví 21:30])

ει᾿ δὲ ε᾿κ θεου̑ ε᾿στιν ου᾿ δυνήσεσθε καταλυ̑σαι αυ᾿τούς μήποτε καὶ θεομάχοι εὑρεθη̑τε ε᾿πείσθησαν δὲ αυ᾿τω̑

אֵן דֵּין מֵן אַלָהָא הו לָא מָטיָא בִּאידַיכֻּון דַּתבַטלֻונָיהי דַּלמָא תֵּשׁתַּכחֻון לכֻון דּלֻוקבַל אַלָהָא קָימִין אנתֻּון׃

[(5) Acts 05, 40]

הֵם שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וְקָרְאוּ לַשְּׁלִיחִים. לְאַחַר שֶׁהִלְקוּ אוֹתָם וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ, שִׁחְרְרוּ אוֹתָם.

וַיִּשְׁמְעוּ בְקוֺלוֺ וַיִּקְרְאוּ אֶל-הַשְּׁלִיחִים וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יִסְּרוּ אֹתָם וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי דַבֵּר עוֺד בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ שִׁלְּחוּם לְדַרְכָּם:

I povolili jemu. A povolavše apoštolů, a zmrskavše je, přikázali, aby nemluvili ve jménu Ježíšovu. I propustili je.

zavolali apoštoly, poručili je zbičovat, zakázali jim mluvit ve jménu Ježíšovu a pak je propustili. ([Skutky apoštolské 22:19; Matouš 10:17 Matouš 23:34])

καὶ προσκαλεσάμενοι τοὺς α᾿ποστόλους δείραντες παρήγγειλαν μὴ λαλει̑ν ε᾿πὶ τω̑ ο᾿νόματι του̑ ᾽Ιησου̑ καὶ α᾿πέλυσαν

וֵאתּטפִּיסו לֵה וַקרַו אֵנֻון לַשׁלִיחֵא ונַגֵּדו אֵנֻון ופַקֵדו אֵנֻון דּלָא נֵהוֻון ממַללִין בַּשׁמָא דּיֵשֻׁוע וַשׁרַו אֵנֻון׃

[(5) Acts 05, 41]

יָצְאוּ הַשְּׁלִיחִים מִלִּפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין שְׂמֵחִים עַל שֶׁזָּכוּ לִסְבֹּל חֶרְפָּה לְמַעַן הַשֵּׁם.

וְהֵם יָצְאוּ שְׂמֵחִים מִלִּפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין עַל-כִּי נֶחְשְׁבוּ רְאוּיִם לָשֵׂאת חֶרְפָּה עַל-שְׁמוֺ:

Oni pak šli z toho shromáždění, radujíce se, že jsou hodni učiněni trpěti protivenství pro jméno Pána Ježíše.

A oni odcházeli z velerady s radostnou myslí, že se jim dostalo té cti, aby nesli potupu pro jeho jméno. ([Matouš 5:10-Matouš 5:12; Skutky apoštolské 9:16 Skutky apoštolské 16:25; Římanům 5:2; Filipským 1:29; Jakubův 1:2; 1 Petrův 4:13])

οἱ μὲν ου῏ν ε᾿πορεύοντο χαίροντες α᾿πὸ προσὼπου του̑ συνεδρίου ο῞τι κατηξιὼθησαν ὑπὲρ του̑ ο᾿νόματος α᾿τιμασθη̑ναι

וַנפַקו מֵן קדָמַיהֻון כַּד חָדֵין דַּשׁוַו הוַו מֵטֻל שׁמָא דּנֵצטַערֻון׃

[(5) Acts 05, 42]

וְיוֹם יוֹם, בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַבָּתִּים, לֹא חָדְלוּ לְלַמֵּד וּלְבַשֵֹר עַל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְלֹא חָדְלוּ יוֺם יוֺם לְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדַּשׁ אוֺ בְּבָתֵּי אֲנָשִׁים וּלְבַ׹ֵּׂר בְּשׂוֺרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Na každý pak den nepřestávali v chrámě i po domích učiti a zvěstovati Ježíše Krista.

Dále učili den co den v chrámě i po domech a hlásali evangelium, že Ježíš je Mesiáš. ([Skutky apoštolské 4:31 Skutky apoštolské 18:5])

πα̑σάν τε ἡμέραν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ καὶ κατ῾ οι῏κον ου᾿κ ε᾿παύοντο διδάσκοντες καὶ ευ᾿αγγελιζόμενοι τὸν Χριστόν ᾽Ιησου̑ν

ולָא שָׁלֵין הוַו כֻּליֻום למַלָפֻו בּהַיכּלָא וַבבַיתָּא ולַמסַבָּרֻו עַל מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(5) Acts 06, 01]

בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁגָּדַל מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים, הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים דּוֹבְרֵי הַיְּוָנִית לְהִתְלוֹנֵן עַל דּוֹבְרֵי הָעִבְרִית עַל שֶׁהִזְנִיחוּ אֶת אַלְמְנוֹתֵיהֶם בַּחֲלֻקַּת הַסַּעַד הַיּוֹמִית.

וְהַתַּלְמִידִים גָּבְרוּ הָלוֺךְ וְגָבֹר בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּלֹּנוּ הַתַּלְמִידִים הַיְּוָנִים עַל-הָעִבְרִיִּים לֵאמֹר כִּי הִתְעַלְּמוּ מֵאַלְמְנוֺתֵיהֶם וְלֹא נָתְנוּ לָהֶן יוֺם יוֺם אֶת-מַחְסוֺרָן:

A v těch dnech, když se rozmnožovali učedlníci, stalo se reptání Řeků proti Židům, že by zanedbávány byly v přisluhování vezdejším vdovy jejich.

V té době, kdy učedníků stále přibývalo, začali si ti z nich, kteří vyrostli mezi Řeky(m), stěžovat na bratry z židovského prostředí(n), že se jejich vdovám nedává každodenně spravedlivý díl. (m) ř: helénisté (n) ř: Hebreje ([Skutky apoštolské 4:35])

ε᾿ν δὲ ται̑ς ἡμέραις ταύταις πληθυνόντων τω̑ν μαθητω̑ν ε᾿γένετο γογγυσμὸς τω̑ν ῾Ελληνιστω̑ν πρὸς τοὺς ῾Εβραίους ο῞τι παρεθεωρου̑ντο ε᾿ν τη̑ διακονία τη̑ καθημερινη̑ αἱ χη̑ραι αυ᾿τω̑ν

וַבהֻון בּיַומָתָא הָנֻון כַּד סגִיו תַּלמִידֵא רַטֵנו הוַו יַונָיֵא תַּלמִידֵא עַל עֵברָיֵא דּמֵתבַּסיָן הוַי אַרמלָתהֻון בּתֵשׁמֵשׁתָּא דּכֻליֻום׃

[(5) Acts 06, 02]

קָרְאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אֶת הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: "לֹא רָצוּי שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲזֹב אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וּנְשָׁרֵת בַּשֻּׁלְחָנוֹת.

וַיִּקְרְאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר אֶל-קְהַל הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמְרוּ לֹא-נָכוֺן לָנוּ לַעֲזֹב אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְלַעֲבֹד עֲבֹדַת הַשֻּׁלְחָנוֺת:

Tedy dvanácte svolavše množství učedlníků, řekli: Není slušné, abychom my, opustíce slovo Boží, přisluhovali stolům.

A tak apoštolové(o) svolali všechny učedníky a řekli: „Bohu se nebude líbit, jestliže my přestaneme kázat Boží slovo a budeme sloužit při stolech. (o) ř: Dvanáct ([Exodus 18:17-Exodus 18:23])

προσκαλεσάμενοι δὲ οἱ δὼδεκα τὸ πλη̑θος τω̑ν μαθητω̑ν ει῏παν ου᾿κ α᾿ρεστόν ε᾿στιν ἡμα̑ς καταλείψαντας τὸν λόγον του̑ θεου̑ διακονει̑ν τραπέζαις

וַקרַו תּרֵעסַר שׁלִיחֵא לכֻלֵה כֵּנשָׁא דּתַלמִידֵא וֵאמַרו להֻון לָא שַׁפִּיר דּנֵשׁבֻּוק מֵלתָא דַּאלָהָא וַנשַׁמֵשׁ פָּתֻורֵא׃

[(5) Acts 06, 03]

לָכֵן, אַחִים, בַּחֲרוּ מִבֵּינֵיכֶם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי שֵׁם טוֹב, מְלֵאֵי רוּחַ וְחָכְמָה, וְנַפְקִיד אוֹתָם עַל הָעִנְיָן הַזֶּה.

עַל-כֵּן אַחֵינוּ לְכוּ חֲזוּ מִכֶּם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים יְדֻעִים מְלֵאֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּמְלֵאֵי חָכְמָה וְאֹתָם נַפְקִידָה עַל-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת:

Protož, bratří, vybeřte z sebe mužů sedm dobropověstných, plných Ducha svatého a moudrosti, jimž bychom poručili tu práci.

Bratří, vyberte si proto mezi sebou sedm mužů, o nichž se ví, že jsou plni Ducha(p) a moudrosti, a pověříme je touto službou. (p) var: + svatého ([Skutky apoštolské 16:2; Deuteronomium 1:13; 1 Timoteovi 3:7n])

ε᾿πισκέψασθε δέ α᾿δελφοί α῎νδρας ε᾿ξ ὑμω̑ν μαρτυρουμένους ἑπτὰ πλήρεις πνεύματος καὶ σοφίας ου῍ς καταστήσομεν ε᾿πὶ τη̑ς χρείας ταύτης

בּצַו הָכִיל אַחַי וַגבַו שַׁבעָא גַּברִין מֵנכֻון דִּאית עלַיהֻון סָהדֻּותָא וַמלֵין רֻוחֵה דּמָריָא וחֵכמתָא וַנקִים אֵנֻון עַל הָדֵא צבֻותָא׃

[(5) Acts 06, 04]

וַאֲנַחְנוּ נַתְמִיד בַּתְּפִלָּה וּבְשֵׁרוּת דְּבַר אֱלֹהִים."

וַאֲנַחְנוּ עַל-מִשְׁמֶרֶת הַתְּפִלָּה נַעֲמֹדָה וְעַל-עֲבֹדַת דְּבַר הַבְּשׂוֺרָה:

My pak modlitby a služby slova pilni budeme.

My pak budeme i nadále věnovat všechen svůj čas modlitbě a kázání(q) slova.“ (q) ř: službě ([Skutky apoštolské 2:42; Římanům 12:12])

ἡμει̑ς δὲ τη̑ προσευχη̑ καὶ τη̑ διακονία του̑ λόγου προσκαρτερήσομεν

וַחנַן נֵהוֵא אַמִינִין בַּצלֻותָא וַבתֵשׁמֵשׁתָּא דּמֵלתָא׃

[(5) Acts 06, 05]

נִתְקַבֵּל הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וּבָחֲרוּ אֶת סְטֵפָנוֹס, אִישׁ מָלֵא אֱמוּנָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת פִילִיפּוֹס, אֶת פְּרוֹכוֹרוֹס וְאֶת נִיקָנוֹר, אֶת טִימוֹן וְאֶת פַּרְמֵנָס וְאֶת נִיקוֹלָאוֹס, שֶׁהָיָה גֵּר מֵאַנְטִיוֹכְיָה.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל-הַקָּהָל וַיִּבְחֲרוּ אֶת-סְטְפָנוֺס אִישׁ מָלֵא אֱמוּנָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת-פִּילִפּוֺס וְאֶת-פְּרוֺכוֺרוֺס וְאֶת-נִיקָנוֺר וְאֶת-טִימוֺן וְאֶת-פַּרְמְנָס וְאֶת-נִיקְלָס גֵּר אַנְטְיוֺכְיָא:

I líbila se ta řeč všemu množství. I vyvolili Štěpána, muže plného víry a Ducha svatého, a Filipa, a Prochora, a Nikánora, a Timona, a Parména, a Mikuláše Antiochenského, k víře v nově obráceného.

Celé shromáždění s tímto návrhem rádo souhlasilo, a tak zvolili Štěpána, který byl plný víry a Ducha svatého, dále Filipa, Prochora, Nikánora, Timóna, Parména a Mikuláše z Antiochie, původem pohana, který přistoupil k židovství(r). (r) ř: antiochenského proselytu ([Skutky apoštolské 11:24 Skutky apoštolské 8:5-Skutky apoštolské 8:40 Skutky apoštolské 21:8])

καὶ η῎ρεσεν ὁ λόγος ε᾿νὼπιον παντὸς του̑ πλήθους καὶ ε᾿ξελέξαντο Στέφανον α῎νδρα πλήρης πίστεως καὶ πνεύματος ἁγίου καὶ Φίλιππον καὶ Πρόχορον καὶ Νικάνορα καὶ Τίμωνα καὶ Παρμενα̑ν καὶ Νικόλαον προσήλυτον ᾽Αντιοχέα

ושֵׁפרַת הָדֵא מֵלתָא קדָם כֻּלֵה עַמָא וַגבַו לֵאסטֵפַנָוס גַּברָא דַּמלֵא הוָא הַימָנֻותָא ורֻוחָא דּקֻודשָׁא וַלפִילִיפָּוס ולַפּרָכָרָוס וַלנִיקַנָור וַלטִימָון וַלפַּרמֵנַא וַלנִיקָלַאוָס גִּיֻורָא אַנטִיָוכָיָא׃

[(5) Acts 06, 06]

הֶעֱמִידוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַשְּׁלִיחִים, הִתְפַּלְּלוּ וְסָמְכוּ יָדַיִם עֲלֵיהֶם.

אֶת-אֵלֶּה הֶעֱמִידוּ לִפְנֵי הַשְּׁלִיחִים וְהֵם הִתְפַּלְּלוּ וְסָמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם:

Ty postavili před oblíčejem apoštolů, kteříž pomodlivše se, vzkládali na ně ruce.

Přivedli je před apoštoly, ti se pomodlili a vložili na ně ruce. ([Matouš 9:18; Skutky apoštolské 1:24 Skutky apoštolské 8:17-Skutky apoštolské 8:19 Skutky apoštolské 9:12 Skutky apoštolské 9:17; Skutky apoštolské 13:3; Skutky apoštolské 14:23; Skutky apoštolské 19:6; Skutky apoštolské 28:8; 2 Korintským 8:19; 1 Timoteovi 5:22; Židům 6:2; Numeri 27:18])

ου῍ς ε῎στησαν ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿ποστόλων καὶ προσευξάμενοι ε᾿πέθηκαν αυ᾿τοι̑ς τὰς χει̑ρας

הָלֵין קָמו קדָמַיהֻון דַּשׁלִיחֵא וכַד צַלִיו סָמו עלַיהֻון אִידָא׃

[(5) Acts 06, 07]

דְּבַר אֱלֹהִים שִׂגְשֵׂג וּמִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּירוּשָׁלַיִם גָּדַל מְאֹד וְגַם הָמוֹן רַב מִן הַכֹּהֲנִים נִשְׁמְעוּ לָאֱמוּנָה.

וַיְהִי דְבַר אֱלֹהִים הֹלֵךְ הָלֹךְ וּפָרֹץ וּמִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הָלוֺךְ וָרָב עַד-מְאֹד בִּירוּשָׁלַיִם וְגַם-הָמוֺן רָב מִן-הַכֹּהֲנִים נָטוּ אַחֲרֵי הָאֱמוּנָה:

I rostlo slovo Boží a rozmáhal se počet učedlníků v Jeruzalémě velmi. Mnohý také zástup kněží poslouchal víry.

Slovo Boží se šířilo a počet učedníků v Jeruzalémě velmi rostl. Také mnoho kněží přijalo víru. ([Skutky apoštolské 2:47 Skutky apoštolské 19:20; Římanům 16:26])

καὶ ὁ λόγος του̑ θεου̑ ηυ῎ξανεν καὶ ε᾿πληθύνετο ὁ α᾿ριθμὸς τω̑ν μαθητω̑ν ε᾿ν ᾽Ιερουσαλὴμ σφόδρα πολύς τε ο῎χλος τω̑ν ἱερέων ὑπήκουον τη̑ πίστει

ומֵלתֵה דַּאלָהָא רָביָא הוָת וסָגֵא הוָא מֵניָנָא דּתַלמִידֵא בֻּאורִשׁלֵם טָב ועַמָא סַגִּיָאא מֵן יִהֻודָיֵא מֵשׁתּמַע הוָא להַימָנֻותָא׃ ס

[(5) Acts 06, 08]

סְטֵפָנוֹס, שֶׁהָיָה מָלֵא חֶסֶד וּגְבוּרָה, עָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּקֶרֶב הָעָם.

סְטְפָנוֺס אִישׁ מָלֵא חֶסֶד וּגְבוּרָה עָשָׂה אֹתוֺת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים בְּקֶרֶב הָעָם:

Štěpán pak, jsa plný víry a moci, činil divy a zázraky veliké v lidu.

Štěpán byl obdařen Boží milostí(s) a mocí a činil mezi lidem veliké divy a znamení. (s) var: vírou ([Skutky apoštolské 2:43 Skutky apoštolské 5:12])

Στέφανος δὲ πλήρης χάριτος καὶ δυνάμεως ε᾿ποίει τέρατα καὶ σημει̑α μεγάλα ε᾿ν τω̑ λαω̑

אֵסטֵפַנָוס דֵּין מלֵא הוָא טַיבֻּותָא וחַילָא ועָבֵד הוָא אָתוָתָא ותֵדמרָתָא בּעַמָא׃

[(5) Acts 06, 09]

קָמוּ אֲנָשִׁים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַמְּשֻׁחְרָרִים - כָּךְ הָיָה מְכֻנֶּה - וְגַם אֲנָשִׁים מִקִּירֶנְיָה וַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה וּמִקִּלִיקְיָה וְאַסְיָה, וְהִתְוַכְּחוּ עִם סְטֵפָנוֹס,

וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מִבֵּית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר עַל-שֵׁם-הַלִּיבַרְטִינִים יֵחָשֵׁב וְהַקּוּרִינִים וְהָאֲלֶכְסַנְדְּרִיִּים וּמִן-בְּנֵי קִילִיקִיָּא וְאַסְיָּא וַיִתְוַכְּחוּ עִם-סְטְפָנוֺס:

I povstali někteří z školy, kteráž sloula Libertinských, a Cyrenenských, a Alexandrinských, a těch, kteříž byli z Cilicie a Azie, hádajíce se s Štěpánem.

Tu proti němu vystoupili někteří židé, patřící k synagóze, zvané synagóga propuštěnců, a k synagóze Kyrénských a Alexandrijských, a společně se židy z Kilikie a z Asie se začali se Štěpánem přít.

α᾿νέστησαν δέ τινες τω̑ν ε᾿κ τη̑ς συναγωγη̑ς τη̑ς λεγομένης Λιβερτίνων καὶ Κυρηναίων καὶ ᾽Αλεξανδρέων καὶ τω̑ν α᾿πὸ Κιλικίας καὶ ᾽Ασίας συζητου̑ντες τω̑ Στεφάνω

וקָמו הוַו אנָשָׁא מֵן כּנֻושׁתָּא דּמֵתקַריָא דּלִיבֵרטִינֻו וקֻורִינָיֵא וַאלֵכּסַנדּרָיֵא וַדמֵן קִילִיקִיַא ומֵן אַסִיַא ודָרשִׁין הוַו עַם אֵסטֵפַנָוס׃

[(5) Acts 06, 10]

אַךְ לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד הַחָכְמָה וְהָרוּחַ אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתָן דִּבֵּר.

וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב עַל-דִּבְרֵי חָכְמָתוֺ אֲשֶׁר-הִבִּיעַ לָהֶם רוּחוֺ:

Ale nemohli odolati moudrosti a Duchu, kterýž mluvil.

Nebyli však schopni čelit Duchu moudrosti, v jehož moci Štěpán mluvil. ([Lukáš 21:15])

καὶ ου᾿κ ι῎σχυον α᾿ντιστη̑ναι τη̑ σοφία καὶ τω̑ πνεύματι ω῟ ε᾿λάλει

ולָא מֵשׁכּחִין הוַו לַמקָם לֻוקבַל חֵכמתָא ורֻוחָא דַּממַללָא הוָת בֵּה׃

[(5) Acts 06, 11]

הֵם הִדִּיחוּ אֲנָשִׁים לוֹמַר, "שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ מְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אֱלֹהִים",

וַיּוֺשִׁיבוּ אֲנָשִׁים נֶגְדּוֺ אֲשֶׁר הֵעִדֻהוּ לֵאמֹר שָׁמַעְנוּ אֹתוֺ מְדַבֵּר דִּבְרֵי גִדּוּפִים בְּמֹשֶׁה וּבֵאלֹהִים:

Tedy lstivě nastrojili muže, kteříž řekli: My jsme jej slyšeli mluviti slova rouhavá proti Mojžíšovi a proti Bohu.

Navedli tedy několik mužů, aby prohlašovali: „My jsme slyšeli, jak mluví rouhavě proti Mojžíšovi a proti Bohu.“ ([1 Královská 21:13; Matouš 26:59-Matouš 26:66])

τότε ὑπέβαλον α῎νδρας λέγοντας ο῞τι α᾿κηκόαμεν αυ᾿του̑ λαλου̑ντος ρ᾿ήματα βλάσφημα ει᾿ς Μωϋση̑ν καὶ τὸν θεόν

הָידֵּין שַׁדַּרו לגַברֵא וַאלֵפו אֵנֻון דּנִאמרֻון דַּחנַן שׁמַענָיהי דֵּאמַר מֵלֵא דּגֻודָּפָא עַל מֻושֵׁא ועַל אַלָהָא׃

[(5) Acts 06, 12]

וְהֵסִיתוּ אֶת הָעָם וְאֶת הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים. קָמוּ עָלָיו וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל הַסַּנְהֶדְרִין.

וַיְעוֺרְרוּ אֶת-הָעָם וְאֶת-הַזְּקֵנִים וְאֶת-הַסּוֺפְרִים וַיָּקוּמוּ עָלָיו וַיִּתְפְּשֻׂהוּ וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין:

A tak zbouřili lid a starší i zákonníky, a obořivše se na něj, chytili jej, a vedli do rady.

Tím pobouřili lid a starší se zákoníky; pak si pro Štěpána přišli, odvedli ho a postavili před radu. ([Matouš 10:17])

συνεκίνησάν τε τὸν λαὸν καὶ τοὺς πρεσβυτέρους καὶ τοὺς γραμματει̑ς καὶ ε᾿πιστάντες συνήρπασαν αυ᾿τὸν καὶ η῎γαγον ει᾿ς τὸ συνέδριον

וַשׁגַשׁו לעַמָא וַלקַשִׁישֵׁא וַלסָפרֵא וֵאתַו וקָמו עלַוהי וַחטַפו אַיתּיֻוהי למֵצעַת כֵּנשָׁא׃

[(5) Acts 06, 13]

שָׁם הֶעֱמִידוּ עֵדֵי שֶׁקֶר וְהַלָּלוּ אָמְרוּ: "הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ חָדֵל לְדַבֵּר דְּבָרִים נֶגֶד הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְנֶגֶד הַתּוֹרָה,

וַיּוֺשִׁיבוּ עֵדֵי-שֶׁקֶר וַיְעִידֻהוּ לֵאמֹר הָאִישׁ הַזֶּה לֹא יֶחְדַּל מִדַּבֵּר גִּדּוּפִים עַל-הַמָּקוֺם הַקָּדוֺשׁ הַזֶּה וְעַל-הַתּוֺרָה:

I vystavili falešné svědky, kteříž řekli: Člověk tento nepřestává mluviti slov rouhavých proti místu tomuto svatému i zákonu.

Přivedli křivé svědky a ti vypovídali: „Tenhle člověk znovu a znovu mluví(t) proti tomuto svatému místu i proti Mojžíšovu zákonu. (t) var: + rouhavě ([Skutky apoštolské 21:28; Jeremjáš 26:11])

ε῎στησάν τε μάρτυρας ψευδει̑ς λέγοντας ὁ α῎νθρωπος ου῟τος ου᾿ παύεται λαλω̑ν ρ᾿ήματα κατὰ του̑ τόπου του̑ ἁγίου τούτου καὶ του̑ νόμου

וַאקִימו סָהדֵּא דַּגָּלֵא דָּאמרִין הָנָא גַּברָא לָא שָׁלֵא לַממַלָלֻו מֵלֵא לֻוקבַל נָמֻוסָא ועַל אַתרָא הָנָא קַדִּישָׁא׃

[(5) Acts 06, 14]

כִּי שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁוּעַ מִנַּצְּרַת הַזֶּה יַהֲרֹס אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וִישַׁנֶּה אֶת הַחֻקִּים שֶׁמָּסַר לָנוּ מֹשֶׁה."

כִּי שָׁמַעְנוּ אֹתוֺ אֹמֵר יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הוּא יַהֲרוֺס אֶת-הַמָּקוֺם הַזֶּה וְיָמִיר אֶת-הַחֻקִּים אֲשֶׁר נָתַן-לָנוּ מֹשֶׁה:

Nebo jsme slyšeli jej, an praví: Že ten Ježíš Nazaretský zkazí místo toto, a promění ustanovení, kteráž nám vydal Mojžíš.

Na vlastní uši jsme slyšeli, jak řekl, že Ježíš Nazaretský(u) zboří tento chrám(v) a změní ustanovení, která nám dal Mojžíš.“ (u) Nazorejský (v) ř: místo ([Matouš 23:38 Matouš 24:2 Matouš 26:61; Jan 4:21 Jan 11:28])

α᾿κηκόαμεν γὰρ αυ᾿του̑ λέγοντος ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ὁ Ναζωραι̑ος ου῟τος καταλύσει τὸν τόπον του̑τον καὶ α᾿λλάξει τὰ ε῎θη α῍ παρέδωκεν ἡμι̑ν Μωϋση̑ς

חנַן גֵּיר שׁמַענָיהי דֵּאמַר דּיֵשֻׁוע הָנָא נָצרָיָא הֻו נֵשׁרֵיוהי לַאתרָא הָנָא וַנחַלֵף עיָדֵא דַּאשׁלֵם לכֻון מֻושֵׁא׃

[(5) Acts 06, 15]

הִבִּיטוּ בּוֹ כָּל הַיּוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וְרָאוּ אֶת פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאָךְ.

וַיָּשִׂימוּ כָּל-הַיּוֺשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין אֶת-עֵינָם בּוֺ וַיִּרְאוּ אֶת-פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים:

A pilně patříce na něj všickni, kteříž seděli v radě, viděli tvář jeho, jako tvář anděla.

Všichni, kteří v radě zasedali, pohlédli na Štěpána a viděli, že jeho tvář je jako tvář anděla.

καὶ α᾿τενίσαντες ει᾿ς αυ᾿τὸν πάντες οἱ καθεζόμενοι ε᾿ν τω̑ συνεδρίω ει῏δον τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ ὡσεὶ πρόσωπον α᾿γγέλου

וחָרו בֵּה כֻּלהֻון הָנֻון דּיָתבִּין הוַו בַּכנֻושׁתָּא וַחזַו פַּרצֻופֵּה אַיך פַּרצֻופָּא דּמַלַאכָא׃

[(5) Acts 07, 01]

שָׁאַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: "הַאִם נְכוֹנִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?"

וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל הַאֻמְנָם כֵּן הַדָּבָר:

Tedy řekl nejvyšší kněz {biskup}: Jestli-liž to tak?

Velekněz se Štěpána otázal: „Je tomu tak?“

ει῏πεν δὲ ὁ α᾿ρχιερεύς ει᾿ ταυ̑τα ου῞τως ε῎χει

ושַׁאלֵה רַבּ־כָּהנֵא דֵּאן הו דּהָלֵין הָכַנָא אֵנֵין׃

[(5) Acts 07, 02]

הֵשִׁיב סְטֵפָנוֹס וְאָמַר: "אֲנָשִׁים, אַחִים וְאָבוֹת, שִׁמְעוּ נָא. אֱלֹהֵי הַכָּבוֹד נִרְאָה אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּהְיוֹתוֹ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם, לִפְנֵי שֶׁגָּר בְּחָרָן,

וַיַּעַן וַיֹּאמַר שְׁמָעוּנִי אַחַי וַאֲבוֺתָי אֵל אֱלֹהֵי הַכָּבוֺד נִרְאֶה אֶל-אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּהְיוֺתוֺ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם טֶרֶם יָשַׁב בְּחָרָן:

A on řekl: Muži bratří a otcové, slyšte. Bůh slávy ukázal se otci našemu Abrahamovi, když byl v Mezopotamii, prvé než bydlil v Cháran.

A Štěpán začal mluvit: „Bratří a otcové, vyslechněte mne: Bůh slávy se zjevil našemu praotci Abrahamovi ještě v Mezopotámii, než se usadil v Cháranu, ([Žalmy 29:3; Genesis 11:31])

ὁ δὲ ε῎φη α῎νδρες α᾿δελφοὶ καὶ πατέρες α᾿κούσατε ὁ θεὸς τη̑ς δόξης ω῎φθη τω̑ πατρὶ ἡμω̑ν ᾽Αβραὰμ ο῎ντι ε᾿ν τη̑ Μεσοποταμία πρὶν η῍ κατοικη̑σαι αυ᾿τὸν ε᾿ν Χαρράν

הֻו דֵּין אֵמַר גַּברֵא אַחַין וַאבָהָתַן שׁמַעו אַלָהָא דּתֵשׁבֻּוחתָּא אֵתחזִי לַאבֻון אַברָהָם כַּד אִיתַוהי הוָא בֵּית־נַהרִין עַד לָא נִאתֵא נֵעמַר בּחָרָן׃

[(5) Acts 07, 03]

וְאָמַר אֵלָיו, 'לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֲֶָ.'

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֶךְ-לְךׇ מֵאַרְצְךׇ וּמִמּוֺלַדְתֶּךׇ וּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךׇ:

A řekl jemu: Vyjdi z země své a z příbuznosti své, a poď do země, kterouž ukáži tobě.

a řekl mu: ‚Opusť svou zemi a své příbuzné a jdi do země, kterou ti ukážu.‘ ([Genesis 12:1])

καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν ε῎ξελθε ε᾿κ τη̑ς γη̑ς σου καὶ ε᾿κ τη̑ς συγγενείας σου καὶ δευ̑ρο ει᾿ς τὴν γη̑ν η῍ν α῎ν σοι δείξω

וֵאמַר הוָא לֵה דּפֻוק מֵן אַרעָך ומֵן לוָת בּנַי טֻוהמָך ותָא לַארעָא אַידָא דֵּאחַוֵיך׃

[(5) Acts 07, 04]

אָז יָצָא מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְגָר בְּחָרָן, וְאַחֲרֵי מוֹת אָבִיו הֶעֱבִיר אוֹתוֹ אֱלֹהִים מִשָּׁם אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים בָּהּ כָּעֵת.

אָז יָצָא מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וַיֵּשֶׁב בְּחָרָן וְאַחֲרֵי מוֺת אָבִיו הֶעֱבִיר אֹתוֺ מִשָּׁם אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְבִים בָּהּ כַּיּוֺם הַזֶּה:

Tedy vyšed z země Kaldejské, bydlil v Cháran. A odtud, když umřel otec jeho, přestěhoval jej do země této, v kteréž vy nyní bydlíte.

A tak vyšel Abraham z Chaldejské země a usadil se v Cháranu. Když jeho otec zemřel, vyzval jej Bůh, aby se odtud přestěhoval do této země, v které nyní žijete. ([Genesis 11:31 Genesis 12:5 Genesis 15:7])

τότε ε᾿ξελθών ε᾿κ γη̑ς Χαλδαίων κατώκησεν ε᾿ν Χαρράν κα᾿κει̑θεν μετὰ τὸ α᾿ποθανει̑ν τὸν πατέρα αυ᾿του̑ μετώκισεν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν γη̑ν ταύτην ει᾿ς η῍ν ὑμει̑ς νυ̑ν κατοικει̑τε

והָידֵּין נפַק אַברָהָם מֵן אַרעָא דּכַלדָיֵא וֵאתָא עמַר בּחָרָן ומֵן תַּמָן כַּד מִית אַבֻוהי שַׁניֵה אַלָהָא לַארעָא הָדֵא דּבָה עָמרִין אנתֻּון יַומָנָא׃

[(5) Acts 07, 05]

וְלֹא נָתַן לוֹ בָּהּ נַחֲלָה, אַף לֹא מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל. הוּא הִבְטִיחַ לָתֵת אוֹתָהּ לַאֲחֻזָּה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּטֶרֶם הָיָה לוֹ בֵּן.

וְלֹא-נָתַן לוֺ נַחֲלָה בָּהּ עַד-מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל אַךְ אָמַר לְתִתָּהּ לוֺ לַאֲחֻזָּה וּלְזַרְעוֺ אַחֲרָיו בְּטֶרֶם הָיָה-לוֺ זָרַע:

A nedal jemu dědictví v ní, ani šlepěje nožné, ač byl jemu ji slíbil dáti k vládařství, i semeni jeho po něm, když ještě neměl syna.

Ale nedal mu z ní do vlastnictví ani píď, slíbil však, že ji dá natrvalo jemu i jeho potomkům, ačkoliv tehdy ještě Abraham neměl syna. ([Deuteronomium 2:5; Genesis 12:7 Genesis 13:15 Genesis 17:8 Genesis 48:4])

καὶ ου᾿κ ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ κληρονομίαν ε᾿ν αυ᾿τη̑ ου᾿δὲ βη̑μα ποδός καὶ ε᾿πηγγείλατο δου̑ναι αυ᾿τω̑ ει᾿ς κατάσχεσιν αυ᾿τὴν καὶ τω̑ σπέρματι αυ᾿του̑ μετ῾ αυ᾿τόν ου᾿κ ο῎ντος αυ᾿τω̑ τέκνου

ולָא יַהב לֵה יָרתֻּותָא בָּה אָף לָא דֻּורכּתָא דּרֵגלָא וֵאשׁתַּודִּי הוָא דּנֵתּלִיה לֵה אַיך דַּלמִארתָה לֵה וַלזַרעֵה כַּד לַיתּ הוָא לֵה בּרָא׃

[(5) Acts 07, 06]

כְּמוֹ כֵן אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְיַעֲבִידוּ אוֹתוֹ וִיעַנּוּהוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

וְכֹה אָמַר אֱלֹהִים כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעוֺ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֺת שָׁנָה:

Mluvil pak Bůh takto: Budeť símě tvé pohostinu v zemi cizí, a bude v službu podrobeno, a zle s ním budou nakládati za čtyři sta let.

A Bůh mu řekl: ‚Tvoji potomci se přestěhují do cizí země a budou tam bydlet; udělají z nich otroky a po čtyři sta let s nimi budou zle nakládat. ([Genesis 15:13-Genesis 15:14 Exodus 12:40])

ε᾿λάλησεν δὲ ου῞τως ὁ θεὸς ο῞τι ε῎σται τὸ σπέρμα αυ᾿του̑ πάροικον ε᾿ν γη̑ α᾿λλοτρία καὶ δουλὼσουσιν αυ᾿τὸ καὶ κακὼσουσιν ε῎τη τετρακόσια

ומַלֵל הוָא עַמֵה אַלָהָא כַּד אָמַר לֵה דּנֵהוֵא זַרעָך תַּותָּבָא בַּארעָא נֻוכרָיתָּא וַנשַׁעבּדֻונָיהי ונַבֵאשֻׁון לֵה אַרבַּעמָאא שׁנִין׃

[(5) Acts 07, 07]

'וְגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי', אָמַר אֱלֹהִים, 'וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ וְיַעַבְדוּנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה.'

וְגַם אֶת-הַגּוֺי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי אָמַר אֱלֹהִים וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ וְיַעַבְדֻנִי בַּמָּקוֺם הַזֶּה:

Ale národ ten, jemuž sloužiti budou, já souditi budu, pravíť Bůh. A potom zase vyjdou, a sloužiti mi budou na tomto místě.

Ale já budu soudit národ, který je zotročí,‘ řekl Bůh, ‚a oni vyjdou svobodni a budou mi sloužit na tomto místě.‘ ([Exodus 3:12])

καὶ τὸ ε῎θνος ω῟ ε᾿ὰν δουλεύσουσιν κρινω̑ ε᾿γὼ ὁ θεὸς ει῏πεν καὶ μετὰ ταυ̑τα ε᾿ξελεύσονται καὶ λατρεύσουσίν μοι ε᾿ν τω̑ τόπω τούτω

וַלעַמָא דּנֵפלחֻון עַבדֻּותָא אֵדֻּונִיוהי אֵנָא אָמַר אַלָהָא ומֵן־בָּתַר הָלֵין נֵפּקֻון ונֵפלחֻון לִי בַּאתרָא הָנָא׃

[(5) Acts 07, 08]

גַּם נָתַן לוֹ אֶת בְּרִית הַמִּילָה וּכְשֶׁהוֹלִיד אֶת יִצְחָק מָל אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי; וְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב אֶת שְׁנֵים־עָשָׁר הָאָבוֹת.

וַיִּתֶּן-לוֺ אֶת בְּרִית הַמִּילָה וְאָז נוֺלַד-לוֺ יִצְחָק וַיָּמָל אֹתוֺ בַּיּוֺם הַשְּׁמִינִי וְיִצְחָק הוֺלִיד אֶת-יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב אֶת-שְׁנֵים הֶעָשָׂר רָאשֵׁי הָאָבוֺת:

I vydal jemu smlouvu obřízky. A tak zplodil Izáka, a obřezal jej osmého dne, a Izák Jákoba, a Jákob dvanácte patriarchů.

Bůh uzavřel s Abrahamem smlouvu, jejímž znamením se stala obřízka. Když se podle Božího slibu Abrahamovi narodil Izák, osmého dne jej obřezal. Právě tak obřezal Izák Jákoba a Jákob svých dvanáct synů(x). (x) ř: patriarchů (tak i Skutky apoštolské 7:9) ([Genesis 17:10-Genesis 17:14 Genesis 21:2-Genesis 21:4 Genesis 25:26; Genesis 29:31-Genesis 29:35; Genesis 30:1-Genesis 30:24; Genesis 35:16-Genesis 35:18 Genesis 35:23-Genesis 35:26; Lukáš 2:21])

καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ διαθήκην περιτομη̑ς καὶ ου῞τως ε᾿γέννησεν τὸν ᾽Ισαὰκ καὶ περιέτεμεν αυ᾿τὸν τη̑ ἡμέρα τη̑ ο᾿γδόη καὶ ᾽Ισαὰκ τὸν ᾽Ιακὼβ καὶ ᾽Ιακώβ τοὺς δὼδεκα πατριάρχας

ויַהב לֵה דִּיַתִקִא דַּגזֻורתָּא והָידֵּין אַולֵד לִאיסחָק וגַזרֵה בּיַומָא תּמִינָיָא וִאיסחָק אַולֵד ליַעקֻוב ויַעקֻוב אַולֵד לַתרֵעסַר אַבָהָתַן׃

[(5) Acts 07, 09]

הָאָבוֹת קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף וּמָכְרוּ אוֹתוֹ מִצְרַיְמָה, אַךְ אֱלֹהִים הָיָה אִתּוֹ

וַיְקַנְאוּ רָאשֵׁי הָאָבוֺת בְּיוֺסֵף וַיִּמְכְּרוּ אֹתוֺ לַהֲבִיאוֺ מִצְרָיְמָה וֵאלֹהִים הָיָה עִמּוֺ:

A patriarchové v nenávisti měvše Jozefa, prodali jej do Egypta. Ale Bůh byl s ním.

Jákobovi synové žárlili na svého bratra Josefa a prodali ho do Egypta; ale Bůh byl s ním, ([Genesis 39:1-Genesis 39:3 Genesis 39:21 Genesis 37:11 Genesis 37:27 Genesis 45:4])

καὶ οἱ πατριάρχαι ζηλὼσαντες τὸν ᾽Ιωσὴφ α᾿πέδοντο ει᾿ς Αι῎γυπτον καὶ η῟ν ὁ θεὸς μετ῾ αυ᾿του̑

והֵנֻון אַבָהָתַן טַנו בּיַוסֵף וזַבּנֻוהי למֵצרֵין וַאלָהָא עַמֵה הוָא׃

[(5) Acts 07, 10]

וְהִצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו; גַּם נָתַן לוֹ חֵן וְחָכְמָה לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהַלָּה מִנָּה אוֹתוֹ עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל בֵּיתוֹ.

וַיּוֺשַׁע-לוֺ מִכָּל-צָרוֺתָיו וְחֵן וְחָכְמָה נָתַן-לוֺ לְעֵינֵי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיְשִׁיתֵהוּ עַל-מִצְרַיִם וְעַל כָּל-בֵּיתוֺ:

A vysvobodil ho ze všech úzkostí jeho, a dal jemu milost a moudrost před tváří Faraona, krále Egyptského, kterýž ho ustanovil úředníkem nad Egyptem a nade vším domem svým.

vysvobodil ho ze všech jeho útrap a způsobil, že si ho farao, egyptský král, oblíbil pro jeho moudrost a svěřil mu správu nad Egyptem i nad celým královským domem. ([Genesis 41:38-Genesis 41:46; Žalmy 105:21])

καὶ ε᾿ξείλατο αυ᾿τὸν ε᾿κ πασω̑ν τω̑ν θλίψεων αυ᾿του̑ καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ χάριν καὶ σοφίαν ε᾿ναντίον Φαραώ βασιλέως Αι᾿γύπτου καὶ κατέστησεν αυ᾿τὸν ἡγούμενον ε᾿π῾ Αι῎γυπτον καὶ ε᾿φ῾ ο῞λον τὸν οι῏κον αυ᾿του̑

ופַרקֵה הוָא מֵן כֻּלהֻון אֻולצָנַוהי ויַהב לֵה טַיבֻּותָא וחֵכמתָא קדָם פֵּרעֻון מַלכָּא דּמֵצרֵין וַאקִימֵה רִשָׁא עַל מֵצרֵין ועַל בַּיתֵּה כֻּלֵה סּ סּ׃

[(5) Acts 07, 11]

אֲבָל רָעָב בָּא עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן וְגַם צָרָה גְּדוֹלָה, וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא מָצְאוּ אֹכֶל.

וַיָּבֹא רָעָב בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנָעַן וְצָרָה גְדוֺלָה וְלֹא-מָצְאוּ אֲבוֺתֵינוּ טֶרֶף לְבֵיתָם:

Potom přišel hlad na všecku zemi Egyptskou i Kananejskou, a ssoužení veliké, aniž měli pokrmů otcové naši.

Potom nastal po celém Egyptě i Kanaánu hlad a veliká nouze, a naši praotcové neměli co jíst. ([Genesis 41:54-Genesis 41:55 Genesis 42:5])

η῟λθεν δὲ λιμὸς ε᾿φ῾ ο῞λην τὴν Αι῎γυπτον καὶ Χανάαν καὶ θλι̑ψις μεγάλη καὶ ου᾿χ ηυ῞ρισκον χορτάσματα οἱ πατέρες ἡμω̑ν

וַהוָא כַּפנָא וֻאולצָנָא רַבָּא בּכֻלָה מֵצרֵין ובַארעָא דַּכנַען ולַיתּ הוָא להֻון למֵסבַּע לַאבָהָתַן׃

[(5) Acts 07, 12]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ חִטָּה בְּמִצְרַיִם, שָׁלַח אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם וַיִּשְׁלַח אֶת-אֲבוֺתֵינוּ פַּעַם אֶחָת:

A uslyšev Jákob, že by obilé bylo v Egyptě, poslal otce naše jednou.

Jákob se dověděl, že jsou v Egyptě zásoby obilí a dvakrát tam poslal své syny(y). (y) ř: naše otce ([Genesis 42:1-Genesis 42:2])

α᾿κούσας δὲ ᾽Ιακώβ ο῎ντα σιτία ει᾿ς Αι῎γυπτον ε᾿ξαπέστειλεν τοὺς πατέρας ἡμω̑ν πρω̑τον

וכַד שׁמַע יַעקֻוב דִּאית עבֻורָא בּמֵצרֵין שַׁדַּר הוָא לַאבָהָתַן לֻוקדַם׃

[(5) Acts 07, 13]

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, וּמוֹצָאוֹ שֶׁל יוֹסֵף נִתְגַּלָּה לְפַרְעֹה.

וּבַפַּעַם הַשֵּׁנִית הִתְוַדַּע יוֺסֵף אֶל-אֶחָיו וַתִּוָּדַע לְפַרְעֹה מִשְׁפַּחַת יוֺסֵף:

A podruhé poznán jest Jozef od bratří svých, a zjevena jest Faraonovi rodina Jozefova.

Když tam přišli podruhé, dal se Josef svým bratřím poznat; tak se farao dověděl o Josefově původu. ([Genesis 45:1-Genesis 45:4 Genesis 45:16])

καὶ ε᾿ν τω̑ δευτέρω α᾿νεγνωρίσθη ᾽Ιωσὴφ τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς αυ᾿του̑ καὶ φανερὸν ε᾿γένετο τω̑ Φαραώ τὸ γένος του̑ ᾽Ιωσήφ

וכַד אֵזַלו דּתַרתֵּין זַבנִין אַודַּע יַוסֵף נַפשֵׁה לַאחַוהי וֵאתִידַע לפֵרעֻון טֻוהמֵה דּיַוסֵף׃

[(5) Acts 07, 14]

שָׁלַח יוֹסֵף וְקָרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל מִשְׁפַּחְתוֹ, שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נְפָשׁוֹת.

וַיִּשְׁלַח יוֺסֵף וַיִּקְרָא אֵלַיו אֶת-יַעֲקֹב אָבִיו וְאֶת-כָּל-מוֺלַדְתּוֺ חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים נָפֶשׁ:

Tedy poslav Jozef, přistěhoval otce svého Jákoba, i všecku rodinu svou v osobách sedmdesáti pěti.

Pak si Josef vzal k sobě svého otce Jákoba a všechny své příbuzné; bylo jich sedmdesát pět. ([Genesis 45:9-Genesis 45:11 Genesis 46:27 Deuteronomium 10:22])

α᾿ποστείλας δὲ ᾽Ιωσὴφ μετεκαλέσατο ᾽Ιακώβ τὸν πατέρα αυ᾿του̑ καὶ πα̑σαν τὴν συγγένειαν ε᾿ν ψυχαι̑ς ἑβδομήκοντα πέντε

ושַׁדַּר הוָא יַוסֵף וַאיתּיֵה לַאבֻוהי יַעקֻוב וַלכֻלֵה טֻוהמֵה והָוֵין הוַו בּמֵניָנָא שַׁבעִין וחַמֵשׁ נַפשָׁן׃

[(5) Acts 07, 15]

יַעֲקֹב יָרַד מִצְרַיְמָה וְשָׁם מֵת הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ.

וַיֵּרֶד יַעֲקֹב מִצְרָיְמָה וַיָּמָת שָׁם הוּא וַאֲבֹתֵינוּ:

I vstoupil Jákob do Egypta, a umřel on i otcové naši.

Tak se Jákob dostal do Egypta a tam zemřel on i naši praotcové. ([Genesis 46:3 Genesis 46:6 Genesis 49:33; Exodus 1:6])

καὶ κατέβη ᾽Ιακώβ ει᾿ς Αι῎γυπτον καὶ ε᾿τελεύτησεν αυ᾿τὸς καὶ οἱ πατέρες ἡμω̑ν

וַנחֵת יַעקֻוב למֵצרֵין ומִית תַּמָן הֻו וַאבָהָתַן׃

[(5) Acts 07, 16]

הֵם הוּבְאוּ לִשְׁכֶם וְנִטְמְנוּ בַּקֶּבֶר שֶׁקָּנָה אַבְרָהָם בִּמְחִיר כֶּסֶף מִבְּנֵי חֲמוֹר אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.

וַיִּנָּשְׂאוּ שְׁכֶמָה וַיִּקָּבְרוּ בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם בִּמְחִיר כֶּסֶף מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֺר בִּשְׁכֶם:

I přeneseni jsou do Sichem, a pochováni v hrobě, kterýž byl koupil Abraham za stříbro od synů Emorových, otce Sichemova.

Jejich ostatky přenesli do Sichemu a uložili je do hrobky, kterou Abraham koupil od synů Emorových v Sichemu a zaplatil stříbrem. ([Genesis 23:16 Genesis 33:19 Genesis 50:13; Jozue 24:32])

καὶ μετετέθησαν ει᾿ς Συχὲμ καὶ ε᾿τέθησαν ε᾿ν τω̑ μνήματι ω῟ ω᾿νήσατο ᾽Αβραὰμ τιμη̑ς α᾿ργυρίου παρὰ τω̑ν υἱω̑ν ῾Εμμώρ ε᾿ν Συχέμ

וֵאשׁתַּנִי לַשׁכִים וֵאתּתּסִים בּקַברָא דַּזבַן הוָא אַברָהָם בּכֵספָּא מֵן בּנַי חמֻור׃

[(5) Acts 07, 17]

כְּשֶׁקָּרַב מוֹעֵד קִיּוּם הַהַבְטָחָה שֶׁנִּשְׁבַּע אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם, גָּדַל הָעָם וְהִתְרַבָּה בְּמִצְרַיִם,

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֱלֹהִים בִּשְׁבֻעָתוֺ לְאַבְרָהָם וַיֵּרֶב הָעָם בְּמִצְרַיִם וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד:

Když se pak přibližoval čas zaslíbení, o kterémž byl přisáhl Bůh Abrahamovi, rostl lid a množil se v Egyptě,

Když už byl blízko čas, kdy Bůh chtěl splnit to, co Abrahamovi slíbil(z), počet našeho lidu v Egyptě velmi vzrostl. (z) var: přísahal ([Exodus 1:7-Exodus 1:8])

καθώς δὲ η῎γγιζεν ὁ χρόνος τη̑ς ε᾿παγγελίας η῏ς ὡμολόγησεν ὁ θεὸς τω̑ ᾽Αβραάμ ηυ῎ξησεν ὁ λαὸς καὶ ε᾿πληθύνθη ε᾿ν Αι᾿γύπτω

וכַד מַטִי הוָא זַבנָא דּמֵדֵּם דֵּאשׁתַּודִּי הוָא בּמַומָתָא אַלָהָא לַאברָהָם סגִי הוָא עַמָא וַתקֵף בּמֵצרֵין׃

[(5) Acts 07, 18]

עַד שֶׁקָּם מֶלֶךְ־חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף.

עַד כִּי-קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא-יָדַע אֶת-יוֺסֵף:

Až v tom povstal jiný král, kterýž neznal Jozefa.

Ale tu nastoupil v Egyptě jiný král, který už o Josefovi nic nevěděl.

α῎χρι ου῟ α᾿νέστη βασιλεὺς ε῞τερος ε᾿π῾ Αι῎γυπτον ο῍ς ου᾿κ η῎̑δει τὸν ᾽Ιωσήφ

עדַמָא דּקָם מַלכָּא אחרִנָא עַל מֵצרֵין אַינָא דּלָא יָדַע הוָא לֵה ליַוסֵף׃

[(5) Acts 07, 19]

זֶה הִתְחַכֵּם לְעַמֵּנוּ וְהֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ בְּהַכְרִיחוֹ אוֹתָם לְהַפְקִיר אֶת עוֹלְלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִחְיוּ.

הוּא הִתְחַכֵּם לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וַיִּלְחַץ אֶת-אֲבוֺתֵינוּ לִנְטֹש אֶת-עֹלְלֵיהֶם לְבִלְתִּי הַחֲיוֺתָם:

Ten lstivě nakládaje s pokolením naším, trápil otce naše, tak že musili vyhazovati nemluvňátka svá, aby se nerozplozovali.

Ten jednal s naším národem nepřátelsky a přinutil naše praotce, aby odkládali děti, které se jim narodí, a nenechávali je naživu. ([Exodus 1:10-Exodus 1:11 Exodus 1:15-Exodus 1:22])

ου῟τος κατασοφισάμενος τὸ γένος ἡμω̑ν ε᾿κάκωσεν τοὺς πατέρας ἡμω̑ν του̑ ποιει̑ν τὰ βρέφη ε῎κθετα αυ᾿τω̑ν ει᾿ς τὸ μὴ ζωογονει̑σθαι

וֵאצטַנַע עַל טֻוהמַן וַאבֵאשׁ לַאבָהָתַן וַפקַד דּנֵהוֻון מֵשׁתּדֵין יַלֻודַיהֻון דּלָא נִחֻון׃

[(5) Acts 07, 20]

בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים גֻּדַּל בְּבֵית אָבִיו

בָּעֵת הַהִיא נוֺלַד משֶׁה וַיְהִי-טוֺב לֵאלֹהִים וּשְׁלֹשָה חֳדָשִׁים נִצְפַּן בְּבֵית אָבִיהוּ:

V tom času narodil se Mojžíš, a byl velmi krásný, kterýž chován jest za tři měsíce v domě otce svého.

V té době se narodil Mojžíš, kterého si Bůh vyvolil(a). Po tři měsíce o něj pečovali doma; (a) ř: který byl krásný před Bohem ([Exodus 2:2; Židům 11:23])

ε᾿ν ω῟ καιρω̑ ε᾿γεννήθη Μωϋση̑ς καὶ η῟ν α᾿στει̑ος τω̑ θεω̑ ο῍ς α᾿νετράφη μη̑νας τρει̑ς ε᾿ν τω̑ οι῎κω του̑ πατρός

בֵּה בּזַבנָא הַו אֵתִילֵד מֻושֵׁא וַרחִים הוָא לַאלָהָא וֵאתרַבִּי יַרחֵא תּלָתָא בֵּית אַבֻוהי׃

[(5) Acts 07, 21]

וְכַאֲשֶׁר הֻפְקַר אָסְפָה אוֹתוֹ בַּת פַּרְעֹה וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לָהּ לְבֵן.

וְאַחֲרֵי נֻטַּשׁ אָסְפָה אֹתוֺ בַּת-פַּרְעֹה וַתְּגַדְּלֵהוּ לָהּ לְבֵן:

A když vyložen byl, vzala jej dcera Faraonova, a vychovala jej sobě za syna.

a když ho museli odložit, ujala se ho faraónova dcera a starala se o něj jako o svého syna. ([Exodus 2:5-Exodus 2:6 Exodus 2:10])

ε᾿κτεθέντος δὲ αυ᾿του̑ α᾿νείλατο αυ᾿τὸν ἡ θυγάτηρ Φαραώ καὶ α᾿νεθρέψατο αυ᾿τὸν ἑαυτη̑ ει᾿ς υἱόν

וכַד אֵשׁתּדִי מֵן אֵמֵה אֵשׁכַּחתֵה בַּרת פֵּרעֻון ורַבּיַתֵה לָה לַברָא׃

[(5) Acts 07, 22]

מֹשֶׁה לֻמַּד בְּכָל חָכְמַת הַמִּצְרִים וְהָיָה בֶּן־חַיִל בִּדְבָרָיו וּבְמַעֲשָׂיו.

וַיְהִי מַשְׂכִּיל בְּכָל-חָכְמַת מִצְרָיִם שַׂגִּיא-כֹחַ בִּדְבָרָיו וְרַב-פְּעָלִים:

I vyučen jest Mojžíš vší moudrosti Egyptské, a byl mocný v řečech i v skutcích.

Byl vychován ve vší egyptské moudrosti a byl mocný v slovech i činech.

καὶ ε᾿παιδεύθη Μωϋση̑ς ε᾿ν πάση σοφία Αι᾿γυπτίων η῟ν δὲ δυνατὸς ε᾿ν λόγοις καὶ ε῎ργοις αυ᾿του̑

וֵאתרדִי מֻושֵׁא בּכֻלָה חֵכמתָא דּמֵצרָיֵא וַעתִיד הוָא בּמֵלַוהי וָאף בַּעבָדַוהי׃

[(5) Acts 07, 23]

כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִפְקֹד אֶת אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ-לוֺ אַרְבָּעִים שָׁנָה שָׂם עַל-לִבּוֺ לִפְקֹד אֶת-אֶחָיו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

A když jemu bylo čtyřidceti let, vstoupilo na srdce jeho, aby navštívil bratří své, syny Izraelské.

Když Mojžíš dosáhl věku čtyřiceti let, přišlo mu na mysl, aby se podíval, jak žijí jeho izraelští bratří. ([Exodus 2:11n Židům 11:24n])

ὡς δὲ ε᾿πληρου̑το αυ᾿τω̑ τεσσερακονταετὴς χρόνος α᾿νέβη ε᾿πὶ τὴν καρδίαν αυ᾿του̑ ε᾿πισκέψασθαι τοὺς α᾿δελφοὺς αυ᾿του̑ τοὺς υἱοὺς ᾽Ισραήλ

וכַד הוָא בַּר אַרבּעִין שׁנִין סלֵק הוָא עַל לֵבֵּה דּנֵסעֻור לַאחַוהי בּנַי אִיסרָיֵל׃

[(5) Acts 07, 24]

כִּרְאוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד מֻכֶּה הֵגֵן עָלָיו וְנָקַם אֶת נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע בַּהֲמִיתוֹ אֶת הַמִּצְרִי.

וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד מֵהֶם מֻכֶּה עַל-לֹא-דָבָר וַיָּגֶן עָלָיו וַיִּקֹּם נִקְמַת הַמֻכֶּה וַיַּךְ אֶת-הַמִּצְרִי:

A uzřev jednoho, an bezpráví trpí, zastal ho, a pomstil toho, kterýž bezpráví trpěl, zabiv Egyptského.

A tu uviděl, jak s jedním z nich nějaký Egypťan zle nakládá; přispěchal tomu ubožákovi na pomoc a pomstil ho tím, že Egypťana zabil.

καὶ ι᾿δὼν τινα α᾿δικούμενον η᾿μύνατο καὶ ε᾿ποίησεν ε᾿κδίκησιν τω̑ καταπονουμένω πατάξας τὸν Αι᾿γύπτιον

וַחזָא לחַד מֵן בּנַי שַׁרבּתֵה דּמֵתּדּבַר בַּקטִירָא ותַבעֵה וַעבַד לֵה דִּינָא וקַטלֵה למֵצרָיָא הַו דּמַסכֵּל הוָא בֵּה׃

[(5) Acts 07, 25]

הוּא חָשַׁב שֶׁאֶחָיו יָבִינוּ כִּי עַל־יָדָיו יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הֵבִינוּ.

וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֺ כִּי יָבִינוּ אֶחָיו אֲשֶׁר עַל-יָדוֺ תָּבוֺא לָהֶם תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵם לֹא הֵבִינוּ:

Domníval se zajisté, že bratří jeho rozumějí, že skrze ruku jeho chce jim dáti Bůh vysvobození, ale oni nerozuměli.

Myslel, že jeho bratří pochopí, že je chce Bůh skrze něho zachránit; ale oni to nepochopili.

ε᾿νόμιζεν δὲ συνιέναι τοὺς α᾿δελφοὺς αυ᾿του̑ ο῞τι ὁ θεὸς διὰ χειρὸς αυ᾿του̑ δίδωσιν σωτηρίαν αυ᾿τοι̑ς οἱ δὲ ου᾿ συνη̑καν

וַסבַר דּמֵסתַּכּלִין אַחַוהי בּנַי אִיסרָיֵל דַּאלָהָא בִּאידֵה יָהֵב להֻון פֻּורקָנָא ולָא אֵסתַּכַּלו׃

[(5) Acts 07, 26]

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר רָבוּ, וּבִקֵּשׁ לְפַיֵּס אוֹתָם לְשָׁלוֹם בְּאָמְרוֹ, 'אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם, לָמָּה תָּרֵעוּ זֶה לָזֶה?'

וַיֵּצֵא בַּיוֺם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִצִּים וַיְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֺת שָׁלוֺם בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמַר הֲלֹא אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם לָמָּה תַעַשְׁקוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו:

Druhého pak dne ukázal se jim, když se vadili, i vedl je ku pokoji, řka: Muži bratří jste, i proč křivdu činíte sobě vespolek?

Druhého dne mezi ně zase přišel, právě když se dva z nich rvali; snažil se je smířit, a proto jim řekl: ‚Co to děláte? Jste přece bratří! Proč ubližujete jeden druhému?‘ ([Exodus 2:13n])

τη̑ τε ε᾿πιούση ἡμέρα ω῎φθη αυ᾿τοι̑ς μαχομένοις καὶ συνήλλασσεν αυ᾿τοὺς ει᾿ς ει᾿ρήνην ει᾿πὼν α῎νδρες α᾿δελφοί ε᾿στε ἱνατί α᾿δικει̑τε α᾿λλήλους

וַליַומָא אחרִנָא אֵתחזִי להֻון כַּד נָצֵין הֵנֻון חַד עַם חַד וַמפִּיס הוָא להֻון דּנֵשׁתַּינֻון כַּד אָמַר גַּברֵא אַחֵא אַנתֻּון מֵטֻל מָנָא מַסכּלִין אנתֻּון חַד בּחַד׃

[(5) Acts 07, 27]

אֲבָל הַפּוֹגֵעַ בְּרֵעֵהוּ הָדַף אוֹתוֹ וְאָמַר, 'מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ?

וְהַשֹּׁלֵחַ יָד בְּאָחִיו הֲדָפוֺ לֵאמֹר מִי שָׂמְךׇ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ:

Ten pak, kterýž činil křivdu bližnímu, odehnal ho, řka: Kdo tě ustanovil knížetem a soudcím nad námi?

Ale ten, který svého bližního napadl, odstrčil Mojžíše a řekl: ‚Kdo tě nad námi ustanovil vládcem a soudcem? ([Lukáš 12:14])

ὁ δὲ α᾿δικω̑ν τὸν πλησίον α᾿πὼσατο αυ᾿τὸν ει᾿πὼν τίς σε κατέστησεν α῎ρχοντα καὶ δικαστὴν ε᾿φ῾ ἡμω̑ν

הַו דֵּין דּמַסכֵּל הוָא בּחַברֵה דַּחקֵה מֵן לוָתֵה וֵאמַר לֵה מַנֻו אַקִימָך עלַין רִשָׁא ודַיָנָא׃

[(5) Acts 07, 28]

הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת־הַמִּצְרִי?'

הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ אֶתְמֹל אֶת-הַמִּצְרִי:

Což ty mne chceš zamordovati, jako jsi včera zabil Egyptského?

Snad mne nechceš také zabít jako včera toho Egypťana?‘

μὴ α᾿νελει̑ν με σὺ θέλεις ο῍ν τρόπον α᾿νει̑λες ε᾿χθὲς τὸν Αι᾿γύπτιον

דַּלמָא למֵקטלַני בָּעֵא אַנתּ אַיך דַּקטַלתּ אֵתמָלי למֵצרָיָא׃

[(5) Acts 07, 29]

בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה בָּרַח מֹשֶׁה וְהָיָה לְגֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וְשָׁם הוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים.

וְעַל-הַדָּבָר הַזֶּה בָּרַח מֹשֶׁה וַיָּגָר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיּוֺלֶד שָׁם שְׁנֵי בָנִים:

I utekl Mojžíš pro to slovo, a bydlil pohostinu v zemi Madianské, kdež zplodil dva syny.

Když to Mojžíš slyšel, utekl z Egypta a žil v zemi madiánské; tam se mu narodili dva synové. ([Exodus 2:15 Exodus 2:22 Exodus 18:3n; Židům 11:27])

ε῎φυγεν δὲ Μωϋση̑ς ε᾿ν τω̑ λόγω τούτω καὶ ε᾿γένετο πάροικος ε᾿ν γη̑ Μαδιάμ ου῟ ε᾿γέννησεν υἱοὺς δύο

וַערַק מֻושֵׁא בּמֵלתָא הָדֵא וַהוָא תַּותָּבָא בַּארעָא דּמֵדיַן וַהוַו לֵה תּרֵין בּנִין׃

[(5) Acts 07, 30]

כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בְּמִדְבַּר הַר סִינַי, בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.

וְכִמְלֹאת לוֺ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ יְהוָֺה בְּמִדְבַּר הַר סִינַי בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֺךְ הַסְּנֶה:

A když se vyplnilo let čtyřidceti, ukázal se jemu na poušti hory Sinai anděl Páně, v plameni ohně ve kři.

Když uplynulo čtyřicet let, zjevil se mu na poušti u hory Sínaj anděl(b) v plameni hořícího keře. (b) var: + Páně ([Exodus 3:2])

καὶ πληρωθέντων ε᾿τω̑ν τεσσεράκοντα ω῎φθη αυ᾿τω̑ ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω του̑ ο῎ρους Σινα̑ α῎γγελος ε᾿ν φλογὶ πυρὸς βάτου

וכַד מלַי לֵה תַּמָן אַרבּעִין שׁנִין אֵתחזִי לֵה בּמַדבּרָא דּטֻור סִינַי מַלַאכֵה דּמָריָא בּנֻורָא דּיָקדָּא בּסַניָא׃

[(5) Acts 07, 31]

רָאָה מֹשֶׁה וְתָמַהּ עַל הַמַּרְאֶה, אַךְ כְּשֶׁנִּגַּשׁ לְהַבִּיט הָיָה אֵלָיו קוֹל אֲדֹנָי:

וַיַּרְא משֶׁה וַיִּתְמַהּ עַל-הַמַּרְאֶה וַיָּסַר לִרְאוֺת וְהִנֵּה קוֺל יְהוָֺה מִדַּבֵּר אֵלָיו:

A Mojžíš uzřev, divil se tomu vidění. A když blíže přistoupil, aby to pilněji spatřil, stal se k němu hlas Páně:

S údivem hleděl Mojžíš na to zjevení; šel blíž, aby se lépe podíval, a tu se ozval Hospodinův(c) hlas: (c) ř: Páně (podobně Skutky apoštolské 7:33) ([Skutky apoštolské 9:10])

ὁ δὲ Μωϋση̑ς ι᾿δών ε᾿θαύμαζεν τὸ ο῞ραμα προσερχομένου δὲ αυ᾿του̑ κατανοη̑σαι ε᾿γένετο φωνὴ κυρίου

וכַד חזָא מֻושֵׁא אֵתּדַּמַר בּחֵזוָא וכַד אֵתקַרַב דּנֵחזֵא אֵמַר לֵה מָריָא בּקָלָא׃

[(5) Acts 07, 32]

'אָנֹכִי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב.' מֹשֶׁה נֶחֱרַד וְלֹא הֵעֵז לְהַבִּיט.

אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךׇ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיֶּחֱרַד משֶׁה כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט:

Jáť jsem Bůh otců tvých, Bůh Abrahamův, a Bůh Izákův, a Bůh Jákobův. I zhroziv se Mojžíš, nesměl patřiti.

‚Já jsem Bůh tvých otců, Bůh Abrahamův, Izákův a Jákobův.‘ Mojžíš se třásl strachem a neodvážil se vzhlédnout. ([Exodus 3:6 Exodus 3:15n; Skutky apoštolské 3:13; Matouš 22:32; Židům 11:16])

ε᾿γώ ὁ θεὸς τω̑ν πατέρων σου ὁ θεὸς ᾽Αβραὰμ καὶ ᾽Ισαὰκ καὶ ᾽Ιακὼβ ε῎ντρομος δὲ γενόμενος Μωϋση̑ς ου᾿κ ε᾿τόλμα κατανοη̑σαι

אֵנָא אנָא אַלָהָא דַּאבָהַיךְּ אַלָהֵה דַּאברָהָם ודִאיסחָק וַדיַעקֻוב וכַד רַתִּית הוָא מֻושֵׁא לָא מַמרַח הוָא דַּנחֻור בּחֵזוָא׃

[(5) Acts 07, 33]

אָמַר אֵלָיו אֱלֹהִים, 'שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֺה שַׁל נְעָלֶיךׇ מֵעַל רַגְלֶיךׇ כִּי הַמָּקוֺם אֲשֶׁר אַתָּה עוֺמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא:

I řekl jemu Pán: Zzuj obuv s noh svých; nebo místo, na kterémž stojíš, země svatá jest.

Hospodin mu řekl: ‚Zuj si obuv, protože místo, na kterém stojíš, je země svatá. ([Exodus 3:5])

ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ ὁ κύριος λυ̑σον τὸ ὑπόδημα τω̑ν ποδω̑ν σου ὁ γὰρ τόπος ε᾿φ῾ ω῟ ε῞στηκας γη̑ ἁγία ε᾿στίν

וֵאמַר לֵה מָריָא שׁרִי מסָנַיךְּ מֵן רֵגלַיךְּ אַרעָא גֵּיר דּקָאֵם אַנתּ בָּה קַדִּישָׁא הי׃

[(5) Acts 07, 34]

רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת נַאֲקָתָם שָׁמַעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם; וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ מִצְרָיְמָה.'

רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמָעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךׇ מִצְרַיְמָה:

Viděl jsem, viděl trápení lidu svého, kterýž jest v Egyptě, a vzdychání jejich uslyšel jsem, a sstoupil jsem, abych je vysvobodil. Protož nyní poď, pošli tě do Egypta.

Dobře jsem viděl, jak můj lid v Egyptě těžce trpí, a slyšel jsem, jak sténá. Proto jsem sestoupil, abych je vysvobodil. Jdi tedy, posílám(d) tě do Egypta.‘ (d) var: pošlu ([Exodus 3:7 Exodus 3:8 Exodus 3:10 Exodus 2:24 Exodus 4:19])

ι᾿δών ει῏δον τὴν κάκωσιν του̑ λαου̑ μου του̑ ε᾿ν Αι᾿γύπτω καὶ του̑ στεναγμου̑ αυ᾿τω̑ν η῎κουσα καὶ κατέβην ε᾿ξελέσθαι αυ᾿τούς καὶ νυ̑ν δευ̑ρο α᾿ποστείλω σε ει᾿ς Αι῎γυπτον

מֵחזָא חזִית אֻולצָנֵה דּעַמי דַּבמֵצרֵין ותֵנחָתֵה שֵׁמעֵת ונֵחתֵּת דֵּאפרֻוק אֵנֻון והָשָׁא תָּא אֵשַׁדּרָך למֵצרֵין׃

[(5) Acts 07, 35]

מֹשֶׁה זֶה, אֲשֶׁר כָּפְרוּ בּוֹ בְּאָמְרָם 'מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט' - אוֹתוֹ שָׁלַח אֱלֹהִים בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה, לִהְיוֹת לְשַׂר וְגוֹאֵל.

הוּא משֶׁה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ-בוֺ לֵאמֹר מִי שָׂמְךׇ לְשַׂר וְשֹׁפֵט אֹתוֺ שָׁלַח אֱלֹהִים בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה לִהְיוֺת לְשַׂר וּלְגֹאֵל:

Toho Mojžíše, kteréhož se odepřeli, řkouce: Kdo tě ustanovil knížetem a soudcím? tohoť Bůh kníže a vysvoboditele poslal, skrze ruku anděla, kterýž se jemu ukázal ve kři.

To je ten Mojžíš, kterého odmítli, když řekli: ‚Kdo tě nad námi ustanovil vládcem a soudcem?‘ Toho poslal Bůh jako vládce i vysvoboditele, když se mu prostřednictvím anděla zjevil v keři. ([Exodus 2:14 Exodus 3:13 Exodus 5:31])

του̑τον τὸν Μωϋση̑ν ο῍ν η᾿ρνήσαντο ει᾿πόντες τίς σε κατέστησεν α῎ρχοντα καὶ δικαστήν του̑τον ὁ θεὸς καὶ α῎ρχοντα καὶ λυτρωτὴν α᾿πέσταλκεν σὺν χειρὶ α᾿γγέλου του̑ ο᾿φθέντος αυ᾿τω̑ ε᾿ν τη̑ βάτω

להָנָא מֻושֵׁא דַּכפַרו בֵּה כַּד אָמרִין דּמַנֻו אַקִימָך עלַין רִשָׁא ודַיָנָא לֵה להָנָא אַלָהָא רִשָׁא ופָרֻוקָא שַׁדַּר להֻון בִּאידַי מַלַאכָא הַו דֵּאתחזִי לֵה בּסַניָא׃

[(5) Acts 07, 36]

הוּא הוֹצִיאָם בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְיַם סוּף, וְכֵן גַּם בַּמִּדְבָּר בְּמֶשֶׁך אַרְבָּעִים שָׁנָה.

וְהוּא הוֺצִיאָם וַיַּעַשׂ אֹתוֺת וּמֹפְתִים בְּמִצְרַיִם וּבְיַם-סוּף וּבַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה:

A ten je vyvedl, čině divy a zázraky v zemi Egyptské a na moři červeném, i na poušti za čtyřidceti let.

To je ten Mojžíš, který je vyvedl z Egyptské země, který činil divy a znamení v Egyptě, při Rudém moři i na poušti po čtyřicet let. ([Exodus 7:3 Exodus 7:10 Exodus 8:1 Exodus 9:8 Exodus 14:21 Exodus 16:4; Skutky apoštolské 2:43 Skutky apoštolské 5:12; Numeri 14:33; Židům 3:9])

ου῟τος ε᾿ξήγαγεν αυ᾿τοὺς ποιήσας τέρατα καὶ σημει̑α ε᾿ν γη̑ Αι᾿γύπτω καὶ ε᾿ν ᾽Ερυθρα̑ Θαλάσση καὶ ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω ε῎τη τεσσεράκοντα

הָנַו דַּאפֵּק אֵנֻון כַּד עבַד אָתוָתָא ותֵדמרָתָא וַגבַרוָתָא בַּארעָא דּמֵצרֵין וַביַמָא דסֻוף וַבמַדבּרָא שׁנִין אַרבּעִין׃

[(5) Acts 07, 37]

זֶהוּ אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, 'נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי, יָקִים לָכֶם יהוה.'

הוּא משֶׁה אֲשֶׁר אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָבִיא מֵאֲחֵיכֶם כָּמֹנִי יָקִים לָכֶם יְהוָֺה אֱלֹהֵיכֶם אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

Toť jest ten Mojžíš, kterýž řekl synům Izraelským: Proroka vám vzbudí Pán Bůh váš z bratří vašich, jako mne; toho poslouchejte.

To je on, který řekl synům izraelským: ‚Bůh vám z vašich bratří povolá proroka, jako jsem já(e).‘ (e) var: + toho poslouchejte ([Deuteronomium 18:15 Deuteronomium 18:18; Skutky apoštolské 3:22; Matouš 17:5])

ου῟τός ε᾿στιν ὁ Μωϋση̑ς ὁ ει῎πας τοι̑ς υἱοι̑ς ᾽Ισραήλ προφήτην ὑμι̑ν α᾿ναστήσει ὁ θεὸς ε᾿κ τω̑ν α᾿δελφω̑ν ὑμω̑ν ὡς ε᾿μέ

הָנַו מֻושֵׁא הַו דֵּאמַר לַבנַי אִיסרָיֵל דַּנבִיָא נקִים לכֻון מָריָא אַלָהָא מֵן אַחַיכֻּון אַכוָתי לֵה תֵּשׁמעֻון׃

[(5) Acts 07, 38]

הוּא הָאִישׁ שֶׁהָיָה בַּקָּהָל בַּמִּדְבָּר עִם הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְעִם אֲבוֹתֵינוּ, הָאִישׁ שֶׁקִּבֵּל דִּבְרֵי חַיִּים לָתֵת לָנוּ.

הוּא אֲשֶׁר הָיָה בַקָּהָל וּבַמִּדְבָּר עִם-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְעִם-אֲבוֺתֵינוּ וְהוּא קִבֵּל תּוֺרַת חַיִּים לָתֶת-לָנוּ:

Onť jest, kterýž byl mezi lidem na poušti s andělem, kterýž mluvil k němu na hoře Sinai, i s otci našimi, kterýž přijal slova živá, aby je nám vydal.

To je ten, kdo při shromáždění lidu na poušti byl prostředníkem mezi andělem, který k němu mluvil na hoře Sínaj, a mezi našimi praotci. To on přijal pro vás(f) slova života. (f) var: pro nás ([Skutky apoštolské 7:53; Exodus 19:1-Exodus 19:25; Deuteronomium 9:10])

ου῟τός ε᾿στιν ὁ γενόμενος ε᾿ν τη̑ ε᾿κκλησία ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω μετὰ του̑ α᾿γγέλου του̑ λαλου̑ντος αυ᾿τω̑ ε᾿ν τω̑ ο῎ρει Σινα̑ καὶ τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν ο῍ς ε᾿δέξατο λόγια ζω̑ντα δου̑ναι ἡμι̑ν

הָנַו דַּהוָא בַּכנֻושׁתָּא בּמַדבּרָא עַם מַלַאכָא הַו דּמַלֵל הוָא עַמֵה ועַם אַבָהָתַן בּטֻורָא דּסִינַי והֻויֻו דּקַבֵּל מֵלֵא חַיָתָא דּלַן נֵתֵּל׃

[(5) Acts 07, 39]

וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ כִּי אִם דָּחוּ אוֹתוֹ וּבִלְבָבָם שָׁבוּ מִצְרָיְמָה,

וַאֲבֹתֵינוּ לֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ לוֺ כִּי הִמְרוּ אֶת-רוּחוֺ וַיִּתְּנוּ אֶת-לִבָּם לָשׁוּב מִצְרָיְמָה:

Jehož nechtěli poslušni býti otcové naši, ale zavrhli jej, a odvrátili se srdci svými do Egypta,

Ale naši praotcové ho nechtěli za vůdce, zřekli se ho a zatoužili po Egyptu. ([Numeri 14:3n])

ω῟ ου᾿κ η᾿θέλησαν ὑπήκοοι γενέσθαι οἱ πατέρες ἡμω̑ν α᾿λλὰ α᾿πὼσαντο καὶ ε᾿στράφησαν ε᾿ν ται̑ς καρδίαις αυ᾿τω̑ν ει᾿ς Αι῎γυπτον

ולָא צבַו למֵתּדּנָיֻו לֵה אַבָהָתַן אֵלָא שַׁבקֻוהי וַבלֵבַּוָתהֻון הפַכו להֻון למֵצרֵין׃

[(5) Acts 07, 40]

בְּאָמְרָם אֶל אַהֲרֹן 'עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי־זֶה מֹשֶׁה אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ.'

וַיֹּאמְרוּ אֶל-אַהֲרֹן עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֺ:

Řkouce Aronovi: Učiň nám bohy, kteříž by šli před námi; nebo Mojžíšovi tomu, kterýž nás vyvedl z země Egyptské, nevíme, co se přihodilo.

Proto řekli Áronovi: ‚Udělej nám bohy, kteří by nás vedli. Vždyť nevíme, co se stalo s tím Mojžíšem, který nás vyvedl z Egypta.‘ ([Exodus 32:1 Exodus 32:23])

ει᾿πόντες τω̑ ᾽Ααρὼν ποίησον ἡμι̑ν θεοὺς οι῍ προπορεύσονται ἡμω̑ν ὁ γὰρ Μωϋση̑ς ου῟τος ο῍ς ε᾿ξήγαγεν ἡμα̑ς ε᾿κ γη̑ς Αι᾿γύπτου ου᾿κ οι῎δαμεν τί ε᾿γένετο αυ᾿τω̑

כַּד אָמרִין לַאהרֻון עבֵד לַן אַלָהֵא דּנִאזֻלון קדָמַין מֵטֻל דּהָנָא מֻושֵׁא דַּאפּקַן מֵן אַרעָא דּמֵצרֵין לָא יָדעִין חנַן מָנָא הוָיהי׃

[(5) Acts 07, 41]

וְאָכֵן עָשׂוּ עֵגֶל בְּאוֹתָם יָמִים וְהִקְרִיבוּ זֶבַח לָאֱלִיל, וְשָׂמְחוּ בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם.

וַיַּעֲשׂוּ עֵגֶל בַּיָּמִים הָהֵם וַיַּעֲלוּ עֹלוֺת לַמַּסֵּכָה וַיְצַחֲקוּ לִפְנֵי מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם:

I udělali v těch dnech tele, a obětovali oběti té modle, a veselili se v díle rukou svých.

A tehdy si udělali sochu telete, začali této modle obětovat a před výtvorem vlastních rukou pořádali slavnosti. ([Exodus 32:4 Exodus 32:6])

καὶ ε᾿μοσχοποίησαν ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις καὶ α᾿νήγαγον θυσίαν τω̑ ει᾿δὼλω καὶ ευ᾿φραίνοντο ε᾿ν τοι̑ς ε῎ργοις τω̑ν χειρω̑ν αυ᾿τω̑ν

וַעבַדו להֻון עֵגלָא בּיַומָתָא הָנֻון ודַבַּחו דֵּבחֵא לַפתַכרֵא ומֵתבַּסמִין הוַו בַּעבָד אִידַיהֻון׃

[(5) Acts 07, 42]

אָז פָּנָה הָאֱלֹהִים וּמָסַר אוֹתָם לְפֻלְחַן צְבָא הַשָּׁמַיִם כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַנְּבִיאִים, 'הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, בֵּית יִשְׂרָאֵל?

וֵאלֹהִים סָר מֵעֲלֵיהֶם וַיִּתְּנֵם לַעֲבֹד אֶת-צְבָא הַשָּׁמָיִם כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַנְּבִיאִים הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם-לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל:

I odvrátil se Bůh, a vydal je, aby sloužili vojsku nebeskému, jakož napsáno jest v knihách prorockých: Zdaliž jste mi oběti aneb dary obětovali za čtyřidceti let na poušti, dome Izraelský?

Proto se od nich Bůh odvrátil a dopustil, aby se klaněli nebeským mocnostem, jak se o tom píše v knize proroků: ‚Byl jsem to já, lide(g) izraelský, komu jste po těch čtyřicet let na poušti obětovali a přinášeli dary? (g) ř: dome ([Jeremjáš 7:18 Jeremjáš 19:13 Ámos 5:25-Ámos 5:27])

ε῎στρεψεν δὲ ὁ θεὸς καὶ παρέδωκεν αυ᾿τοὺς λατρεύειν τη̑ στρατια̑ του̑ ου᾿ρανου̑ καθώς γέγραπται ε᾿ν βίβλω τω̑ν προφητω̑ν μὴ σφάγια καὶ θυσίας προσηνέγκατέ μοι ε῎τη τεσσεράκοντα ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω οι῏κος ᾽Ισραήλ

וַהפַך אַלָהָא וַאשׁלֵם אֵנֻון דּנֵהוֻון פָּלחִין לחַילַוָתָא דַּשׁמַיָא אַיך דַּכתִיב בַּכתָבָא דַּנבִיֵא למָא אַרבּעִין שׁנִין בּמַדבּרָא נֵכסתָא אַו דֵּבחתָא קַרֵבתֻּון לִי בּנַי אִיסרָיֵל׃

[(5) Acts 07, 43]

וּנְשָׂאתֶם אֶת סֻכַּת מֹלֶךְ וְאֶת כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם רֵיפָן, הַצְּלָמִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶם. וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְבָבֶל.'

וּנְשָׂאתֶם אֵת סֻכַּת מֹלֶךְ וְאֶת-כֹּכַב אֱלֹהֵיכֶם רֵיפָן הַצְּלָמִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְבָבֶל:

Nýbrž nosili jste stánek Molochův, a hvězdu boha svého Remfan, ta podobenství, kteráž jste zdělali sobě, abyste se jim klaněli. Protož přestěhuji vás za Babylon.

Byl to Moloch, jehož stánek jste s sebou nosili, a hvězdu boha Remfana, obrazy, které jste si udělali pro svou modloslužbu. Proto vás přestěhuji do vyhnanství, až do končin babylónských.‘

καὶ α᾿νελάβετε τὴν σκηνὴν του̑ Μολὸχ καὶ τὸ α῎στρον του̑ θεου̑ ὑμω̑ν Ραιφάν τοὺς τύπους ου῍ς ε᾿ποιήσατε προσκυνει̑ν αυ᾿τοι̑ς καὶ μετοικιω̑ ὑμα̑ς ε᾿πέκεινα Βαβυλω̑νος

אֵלָא שׁקַלתֻּון מַשׁכּנֵה דּמַלכֻּום וכַוכּבֵה דַּאלָהָא דַּרפָן דֵּמוָתָא דַּעבַדּתֻּון דּתֵהוֻון סָגדִּין להֵין אֵשַׁנֵיכֻון להַל מֵן בָּבֵל׃

[(5) Acts 07, 44]

מִשְׁכַּן הָעֵדוּת הָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הַמְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹתוֹ עַל־פִּי הַתַּבְנִית שֶׁרָאָה.

וַאֲבֹתֵינוּ מִשְׁכַּן הָעֵדוּת הָיָה לָהֶם בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר רָאָה כְּפִי אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֺ אֱלֹהִים הַמְדַבֵּר אֵלָיו:

Stánek svědectví měli otcové naši na poušti, jakož byl nařídil ten, kterýž řekl Mojžíšovi, aby jej udělal podlé způsobu toho, kterýž byl viděl.

Naši praotcové měli na poušti stánek svědectví; Bůh přikázal Mojžíšovi, aby jej udělal podle vzoru, který mu ukázal. ([Židům 8:5; Exodus 25:9 Exodus 25:40])

ἡ σκηνὴ του̑ μαρτυρίου η῟ν τοι̑ς πατράσιν ἡμω̑ν ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω καθώς διετάξατο ὁ λαλω̑ν τω̑ Μωϋση̑ ποιη̑σαι αυ᾿τὴν κατὰ τὸν τύπον ο῍ν ἑωράκει

הָא מַשׁכּנָא דּסָהדֻּותָא דַּאבָהָתַן בּמַדבּרָא אִיתַוהי הוָא אַיך מָא דּפַקֵד הַו דּמַלֵל עַם מֻושֵׁא למֵעבּדֵה בַּדמֻותָא דּחַויֵה׃

[(5) Acts 07, 45]

אֲבוֹתֵינוּ קִבְּלוּ אוֹתוֹ וּבְהַנְהָגַת יְהוֹשֻׁעַ הֱבִיאוּהוּ לַאֲחֻזַּת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר גֵּרְשָׁם אֱלֹהִים מִפְּנֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי דָּוִד.

וַאֲבֹתֵינוּ עִם-יְהוֺשֻׁעַ בְּרֹאשָׁם לָקְחוּ וַיְבִיאֻהוּ אִתָּם אֶל-אַרְצוֺת הַגּוֺיִם אֲשֶׁר הוֺרִישָׁם אֱלֹהִים מִפְּנֵי אֲבוֺתֵינוּ עַד-יְמֵי דָוִד:

Kterýž přijavše otcové naši, vnesli s Jozue tam, kdež bylo vládařství pohanů, kteréž vyhnal Bůh od tváři otců našich, až do dnů Davida.

Tento stánek odevzdali svým synům, a ti jej za Jozue vnesli do země pohanů, které Bůh před nimi zahnal. Tak tomu bylo až do časů Davidových. ([Genesis 17:8; Jozue 3:14-Jozue 3:17 Jozue 18:1])

η῍ν καὶ ει᾿σήγαγον διαδεξάμενοι οἱ πατέρες ἡμω̑ν μετὰ ᾽Ιησου̑ ε᾿ν τη̑ κατασχέσει τω̑ν ε᾿θνω̑ν ω῟ν ε᾿ξω̑σεν ὁ θεὸς α᾿πὸ προσὼπου τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν ε῞ως τω̑ν ἡμερω̑ν Δαυίδ

ולֵה להָנָא מַשׁכּנָא אָף מַעָלֻו אַעלֻוהי אַבָהָתַן עַם יֵשֻׁוע לַארעָא דּיַהב להֻון אַלָהָא יֻורתָּנָא מֵן עַממֵא הָנֻון דַּשׁדָא מֵן־קדָמַיהֻון וֵאתיַבַּל עדַמָא ליַומַוהי דּדַוִיד׃

[(5) Acts 07, 46]

הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבִקֵּשׁ לִמְצֹא מִשְׁכָּן לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

וְהוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וַיִּתֵּן אֶת-לִבּוֺ לִמְצֹא מִשְׁכָּנוֺת לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

Kterýž nalezl milost před oblíčejem Božím, a prosil, aby nalezl stánek Bohu Jákobovu.

David nalezl u Boha milost a prosil, aby směl vyhledat místo, kde by přebýval Bůh Jákobův(h). (h) var: místo pro dům Jákobův ([2 Samuelova 7:2; Žalmy 132:5])

ο῍ς ευ῟ρεν χάριν ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ καὶ ἡτήσατο εὑρει̑ν σκήνωμα τω̑ οι῎κω ᾽Ιακὼβ

הַו דֵּאשׁכַּח רַחמֵא קדָמַוהי דַּאלָהָא וַשׁאֵל דּנֵשׁכַּח מַשׁכּנָא לַאלָהֵה דּיַעקֻוב׃

[(5) Acts 07, 47]

אָמְנָם שְׁלֹמֹה בָּנָה לוֹ בַּיִת,

וּשְׁלֹמֹה בָּנָה-לוֺ בָיִת:

Šalomoun pak udělal jemu dům.

Ale teprve Šalomoun vystavěl Bohu chrám. ([1 Královská 6:1])

Σολομω̑ν δὲ οι᾿κοδόμησεν αυ᾿τω̑ οι῏κον

שׁלֵימָון דֵּין בּנָא לֵה בַּיתָּא׃

[(5) Acts 07, 48]

אַךְ הָעֶלְיוֹן אֵינֶנּוּ שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂי יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַנָּבִיא,

אַךְ אֵל עֶלְיוֺן לֹא יֵשֵׁב בְּבָתִּים מַעֲשֵׂי יָדָיִם כַּאֲשֶׁר אָמַר הַנָּבִיא:

Ale Nejvyšší nebydlí v chrámích rukou udělaných, jakož dí prorok:

Avšak Nejvyšší nepřebývá v chrámech, vystavěných lidskýma rukama, jak praví prorok: ([1 Královská 8:27; Skutky apoštolské 17:24])

α᾿λλ῾ ου᾿χ ὁ υ῞ψιστος ε᾿ν χειροποιήτοις κατοικει̑ καθώς ὁ προφήτης λέγει

וַמרַימָא לָא שׁרָא בַּעבָד אִידַיָא אַיך דֵּאמַר נבִיָא׃

[(5) Acts 07, 49]

'הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי, נְאֻם יהוה, וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי?

הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי אָמַר יְהוָֺה וְאֵי-זֶה מָקוֺם מְנוּחָתִי:

Nebe jest mi stolice a země podnož noh mých, i jakýž mi dům uděláte? praví Pán. Aneb jaké jest místo odpočívání mého?

‚Mým trůnem je nebe a země podnoží mých nohou! Jaký chrám mi můžete vystavět, praví Hospodin, a je vůbec místo, kde bych mohl spočinout? ([Izajáš 66:1-Izajáš 66:2 Matouš 5:34n])

ὁ ου᾿ρανός μοι θρόνος ἡ δὲ γη̑ ὑποπόδιον τω̑ν ποδω̑ν μου ποι̑ον οι῏κον οι᾿κοδομήσετέ μοι λέγει κύριος η῍ τίς τόπος τη̑ς καταπαύσεὼς μου

דַּשׁמַיָא כֻּורסַי וַארעָא כֻּובשָׁא דַּתחֵית רֵגלַי אַינַו בַּיתָּא דּתֵבנֻון לִי אָמַר מָריָא אַו אַינַו אַתרָא דַּניָחתּי׃

[(5) Acts 07, 50]

הֲלֹא אֶת־כָּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה.'

הֲלֹא אֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה:

Zdaliž ruka má všeho toho neučinila?

Což to všechno nestvořila má ruka?‘

ου᾿χὶ ἡ χείρ μου ε᾿ποίησεν ταυ̑τα πάντα

לָא הָא אִידָא דִּילי עֵבדַּת הָלֵין כֻּלהֵין׃

[(5) Acts 07, 51]

קְשֵׁי עֹרֶף וְעַרְלֵי לֵב וְאָזְנַיִם, תָּמִיד מִתְנַגְּדִים אַתֶּם לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כַּאֲבוֹתֵיכֶם כֵּן גַּם אַתֶּם.

קְשֵׁי עֹרֶף כִּבְדֵי לֵב וְעַרְלֵי אֹזֶן מַמְרִים הֱיִיתֶם תָּמִיד עִם-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם-אַתֶּם גַּם-אֲבוֺתֵיכֶם:

Tvrdošijní a neobřezaného srdce i uší, vy jste se vždycky Duchu svatému protivili, jakž otcové vaši, tak i vy.

Jste tvrdošíjní a máte pohanské(i) srdce i uši! Nepřestáváte odporovat Duchu svatému, jako to dělali vaši otcové. (i) ř: neobřezané ([Exodus 32:9 Exodus 33:3 Exodus 33:5; Leviticus 26:41; Jeremjáš 9:24 Jeremjáš 6:10; Izajáš 63:10])

σκληροτράχηλοι καὶ α᾿περίτμητοι καρδίαις καὶ τοι̑ς ω᾿σίν ὑμει̑ς α᾿εὶ τω̑ πνεύματι τω̑ ἁγίω α᾿ντιπίπτετε ὡς οἱ πατέρες ὑμω̑ν καὶ ὑμει̑ς

אָו קַשׁיַי קדָלָא וַדלָא גּזִירִין בּלֵבּהֻון וַבמַשׁמַעתהֻון אַנתֻּון בּכֻלזבַן לֻוקבַל רֻוחָא דּקֻודשָׁא קָימִין אנתֻּון אַיך אַבָהַיכֻּון אָף אַנתֻּון׃

[(5) Acts 07, 52]

אֶת מִי מֵהַנְּבִיאִים לֹא רָדְפוּ אֲבוֹתֵיכֶם? גַּם הָרְגוּ אֶת אֵלֶּה שֶׁהִגִּידוּ מֵרֹאשׁ אֶת דְּבַר בּוֹא הַצַּדִּיק אֲשֶׁר כָּעֵת אַתֶּם הֱיִיתֶם מַסְגִּירָיו וְהוֹרְגָיו;

מִי מִן-הַנְּבִיאִים לֹא רָדְפוּ אֹתוֺ אֲבוֺתֵיכֶם הֲלֹא הָרְגוּ אֶת-הַמְבַ׹ְּׂרִים מִקֶּדֶם כִּי בֹא יָבֹא הַצַּדִּיק אֲשֶׁר אַתֶּם הִסְגַּרְתֶּם וַתִּהְיוּ לוֺ לִמְרַצְּחִים:

Kterému z proroků otcové vaši se neprotivili? Zmordovali zajisté ty, kteříž předzvěstovali příchod spravedlivého tohoto, jehož vy nyní zrádci a vražedlníci jste.

Byl kdy nějaký prorok, aby ho vaši otcové nepronásledovali? Zabili ty, kteří předpověděli příchod Spravedlivého, a toho vy jste nyní zradili a zavraždili. ([2 Paralipomenon 36:16; Matouš 23:31; Skutky apoštolské 2:23])

τίνα τω̑ν προφητω̑ν ου᾿κ ε᾿δίωξαν οἱ πατέρες ὑμω̑ν καὶ α᾿πέκτειναν τοὺς προκαταγγείλαντας περὶ τη̑ς ε᾿λεύσεως του̑ δικαίου ου῟ νυ̑ν ὑμει̑ς προδόται καὶ φονει̑ς ε᾿γένεσθε

לַאינָא גֵּיר מֵן נבִיֵא דּלָא רדַפו וַקטַלו אַבָהַיכֻּון לַאילֵין דּקַדֵּמו בַּדֵּקו עַל מֵאתִיתֵה דּזַדִּיקָא הַו דַּאנתֻּון אַשׁלֵמתֻּון וַקטַלתֻּונָיהי׃

[(5) Acts 07, 53]

אַתֶּם שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה בְּאֶמְצָעוּת מַלְאָכִים וְלֹא שְׁמַרְתֶּם אוֹתָהּ."

אַתֶּם אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת-הַתּוֺרָה מִלִּפְנֵי רִבְבֹת קֹדֶשׁ וְלֹא שְׁמַרְתֶּם:

Kteříž jste vzali zákon působením andělským, a neostříhali jste.

Přijali jste Boží zákon z rukou andělů, ale sami jste jej nezachovali!“ ([Skutky apoštolské 7:38; Deuteronomium 33:2; Galatským 3:19; Židům 2:2])

οι῞τινες ε᾿λάβετε τὸν νόμον ει᾿ς διαταγὰς α᾿γγέλων καὶ ου᾿κ ε᾿φυλάξατε

וקַבֵּלתֻּון נָמֻוסָא בּיַד פֻּוקדָּנָא דּמַלַאכֵא ולָא נטַרתֻּונָיהי סּ סּ׃

[(5) Acts 07, 54]

כְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּעֲסוּ עַד עֹמֶק לִבָּם וְחָרְקוּ עָלָיו שִׁנֵּיהֶם;

וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּגַּע עַד-נַפְשָׁם וַיַּחַרְקוּ עָלָיו שִׁנֵּיהֶם:

Tedy slyšíce to, rozzlobili se v srdcích svých, a škřipěli zuby na něho.

Když to členové rady slyšeli, začali na Štěpána v duchu zuřit a zlostí zatínali zuby. ([Skutky apoštolské 5:33; Žalmy 112:10])

α᾿κούοντες δὲ ταυ̑τα διεπρίοντο ται̑ς καρδίαις αυ᾿τω̑ν καὶ ε῎βρυχον τοὺς ο᾿δόντας ε᾿π῾ αυ᾿τόν

וכַד שׁמַעו הוַו הָלֵין אֵתמלִיו חֵמתָּא בּנַפשׁהֻון וַמחַרקִין הוַו שֵׁנַיהֻון עלַוהי׃

[(5) Acts 07, 55]

וְהוּא מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּמַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה. רָאָה אֶת כְּבוֹד אֱלֹהִים וְאֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לִימִין הָאֱלֹהִים

וְהוּא מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיַּבֵּט הַשָּׁמָיְמָה וַיַּרְא אֶת-כְּבוֺד אֱלֹהִים וְאֶת-יֵשׁוּעַ עֹמֵד לִימִין הָאֱלֹהִים:

On pak pln jsa Ducha svatého, pohleděv do nebe, uzřel slávu Boží a Ježíše stojícího na pravici Boží.

Ale on, plný Ducha svatého, pohleděl k nebi a uzřel Boží slávu i Ježíše, jak stojí po pravici Boží, ([Matouš 26:64])

ὑπάρχων δὲ πλήρης πνεύματος ἁγίου α᾿τενίσας ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ει῏δεν δόξαν θεου̑ καὶ ᾽Ιησου̑ν ἑστω̑τα ε᾿κ δεξιω̑ν του̑ θεου̑

והֻו כַּד מלֵא הוָא הַימָנֻותָא ורֻוחָא דּקֻודשָׁא חָר בַּשׁמַיָא וַחזָא תֵּשׁבֻּוחתָּא דַּאלָהָא וַליֵשֻׁוע כַּד קָאֵם מֵן יַמִינָא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 07, 56]

וְאָמַר: "הִנְנִי רוֹאֶה אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְאֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹמֵד לִימִין הָאֱלֹהִים."

וַיֹּאמֶר הִנְנִי רֹאֶה אֶת-הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֵת בֶּן-הָאָדָם עֹמֵד לִימִין הָאֱלֹהִים:

I řekl: Aj, vidím, nebesa otevřená a Syna člověka stojícího na pravici Boží.

a řekl: „Hle, vidím nebesa otevřená a Syna člověka(j), stojícího po pravici Boží.“ (j) var: Božího ([Matouš 3:16; Skutky apoštolské 10:11; Jan 1:51; Jób 16:19])

καὶ ει῏πεν ι᾿δοὺ θεωρω̑ τοὺς ου᾿ρανοὺς διηνοιγμένους καὶ τὸν υἱὸν του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿κ δεξιω̑ν ἑστω̑τα του̑ θεου̑

וֵאמַר הָא חָזֵא אנָא שׁמַיָא כַּד פּתִיחִין ולַברֵה דּאנָשָׁא כַּד קָאֵם מֵן יַמִינָא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 07, 57]

אַךְ הֵם צָעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּאָטְמָם אֶת אָזְנֵיהֶם, וּכְאִישׁ אֶחָד הִסְתָּעֲרוּ עָלָיו,

וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֺל גָּדוֺל וַיַּאַטְמוּ אֶת-אָזְנֵיהֶם וַיִּפְּלוּ עָלָיו יָחַד:

A oni zkřikše hlasem velikým, zacpali uši své, a obořili se jednomyslně na něj.

Tu začali hrozně křičet a zacpávat si uši; všichni se na něho vrhli ([Žalmy 58:5])

κράξαντες δὲ φωνη̑ μεγάλη συνέσχον τὰ ω῏τα αυ᾿τω̑ν καὶ ω῞ρμησαν ὁμοθυμαδὸν ε᾿π῾ αυ᾿τόν

וַקעַו בּקָלָא רָמָא וסַכַּרו אֵדנַיהֻון וַגזַמו עלַוהי כֻּלהֻון׃

[(5) Acts 07, 58]

הֲדָפוּהוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְסָקְלוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים. הָעֵדִים הִנִּיחוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם לְרַגְלֵי בָּחוּר אֶחָד, שָׁאוּל שְׁמוֹ,

וַיּוֺצִיאֻהוּ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֺ אָבֶן וְהָעֵדִים הִפְשִׁיטוּ אֶת-מְעִילֵיהֶם לְרַגְלֵי נַעַר אֶחָד וּשְׁמוֺ שָׁאוּל:

A vyvedše jej z města, kamenovali ho. A svědkové složili roucha svá u noh mládence, kterýž sloul Saul.

a hnali ho za město, aby ho kamenovali. Svědkové dali své pláště hlídat mládenci, který se jmenoval Saul(k). (k) Šavel ([Leviticus 24:14; Skutky apoštolské 22:20])

καὶ ε᾿κβαλόντες ε῎ξω τη̑ς πόλεως ε᾿λιθοβόλουν καὶ οἱ μάρτυρες α᾿πέθεντο τὰ ἱμάτια αυ᾿τω̑ν παρὰ τοὺς πόδας νεανίου καλουμένου Σαύλου

וֵאחַדו אַפּקֻוהי לבַר־מֵן מדִינתָּא ורָגמִין הוַו לֵה וַאילֵין דַּאסהֵדו עלַוהי סָמו נַחתַּיהֻון לוָת רֵגלַוהי דַּעלַימָא חַד דּמֵתקרֵא שָׁאוָל׃

[(5) Acts 07, 59]

וּסְטֵפָנוֹס נִסְקַל כְּשֶׁהוּא זוֹעֵק וְאוֹמֵר: "אֲדוֹנִי יֵשׁוּעַ, קַבֵּל אֶת רוּחִי!"

וַיִּרְגְּמוּ אֶת-סְטְפָנוֺס וְהוּא מְשַׁוֵּעַ וְקֹרֵא יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי קַח-נָא אֶת-רוּחִי:

I kamenovali Štěpána modlícího se a řkoucího: Pane Ježíši, přijmi ducha mého.

Když Štěpána kamenovali, on se modlil: „Pane Ježíši, přijmi mého ducha!“ ([Matouš 23:37; Žalmy 31:6; Lukáš 23:46; 1 Petrův 4:19])

καὶ ε᾿λιθοβόλουν τὸν Στέφανον ε᾿πικαλούμενον καὶ λέγοντα κύριε ᾽Ιησου̑ δέξαι τὸ πνευ̑μά μου

ורָגמִין הוַו לֵה לֵאסטֵפַנָוס כַּד מצַלֵא וָאמַר מָרַן יֵשֻׁוע קַבֵּל רֻוחי׃

[(5) Acts 07, 60]

כְּמוֹ כֵן כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֲדֹנָי, אַל תִּפְקֹד עֲלֵיהֶם אֶת הַחֵטְא הַזֶּה!" אָמַר זֹאת וָמֵת.

וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו וַיִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל יְהוָֺה אַל-נָא תָשֵׁת עֲלֵיהֶם חַטָּאת וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמַר אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּישָׁן:

A poklek na kolena, zvolal hlasem velikým: Pane, nepokládej jim toho za hřích. A to pověděv, usnul.

Pak klesl na kolena a zvolal mocným hlasem: „Pane, odpusť jim(l) tento hřích!“ To řekl a zemřel. (l) ř: nepočítej jim ([Matouš 5:44; Lukáš 23:34])

θεὶς δὲ τὰ γόνατα ε῎κραξεν φωνη̑ μεγάλη κύριε μὴ στήσης αυ᾿τοι̑ς ταύτην τὴν ἁμαρτίαν καὶ του̑το ει᾿πών ε᾿κοιμήθη

וכַד סָם בֻּורכָּא קעָא בּקָלָא רָמָא וֵאמַר מָרַן לָא תּקִים להֻון הָדֵא חטִיתָא וכַד הָדֵא אֵמַר שׁכֵב׃

[(5) Acts 08, 01]

גַּם שָׁאוּל הִסְכִּים לַהֲרִיגָתוֹ.

וְשָׁאוּל נָטָה אַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתוֺ וְאֶת-הָעֵדָה בִּירוּשָׁלַיִם רָדְפוּ בָּעֵת הַהִיא עַד-מְאֹד וַיָּפֻצוּ כֻלָּם לְכָל-עֵבֶר בִּיהוּדָה וּבְשֹׁמְרוֺן זוּלָתִי הַשְּׁלִיחִים לְבַדָּם נִשְׁאָרוּ:

Saul pak přivolil k usmrcení jeho. I přišlo v ten čas veliké protivenství na církev, kteráž byla v Jeruzalémě, a všickni se rozprchli po krajinách Judských a Samařských, kromě apoštolů.

Saul(m) schvaloval, že Štěpána zabili. Tehdy začalo kruté pronásledování jeruzalémské církve; všichni kromě apoštolů se rozprchli po Judsku a Samařsku. (m) Šavel (stejně Skutky apoštolské 8:3) ([Skutky apoštolské 7:58 Skutky apoštolské 22:20; Skutky apoštolské 11:19; Jan 16:2; Matouš 10:23])

Σαυ̑λος δὲ η῟ν συνευδοκω̑ν τη̑ α᾿ναιρέσει αυ᾿του̑ ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα διωγμὸς μέγας ε᾿πὶ τὴν ε᾿κκλησίαν τὴν ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις πάντες δὲ διεσπάρησαν κατὰ τὰς χὼρας τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ Σαμαρείας πλὴν τω̑ν α᾿ποστόλων

שָׁאוָל דֵּין צָבֵא הוָא וַמשַׁותַּף הוָא בּקֵטלֵה וַהוָא הוָא בּהַו יַומָא רדֻופיָא רַבָּא לעִדּתָּא דּבֻאורִשׁלֵם וֵאתבַּדַּרו כֻּלהֻון בּקֻוריָא דִּיהֻוד וָאף בֵּית שָׁמרָיֵא לבַר־מֵן שׁלִיחֵא בַּלחֻוד׃

[(5) Acts 08, 02]

אָז אָסְפוּ אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם אֶת סְטֵפָנוֹס וְסָפְדוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל.

וַאֲנָשִׁים חֲסִידִים נָשְׂאוּ אֶת-סְטְפָנוֺס וַיִּקְבְּרֻהוּ וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֺל:

I pochovali Štěpána muži pobožní, a plakali velmi nad ním.

Zbožní muži Štěpána pochovali a velmi nad ním truchlili. ([Matouš 14:12])

συνεκόμισαν δὲ τὸν Στέφανον α῎νδρες ευ᾿λαβει̑ς καὶ ε᾿ποίησαν κοπετὸν μέγαν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑

וַקפַסו קַברֻוהי לֵאסטֵפַנָוס גַּברֵא מהַימנֵא וֵאתֵאבֵלו עלַוהי רַורבָאיִת׃ ס

[(5) Acts 08, 03]

וְשָׁאוּל עָשָׂה שַׁמּוֹת בַּקְּהִלָּה; הוּא עָבַר מִבַּיִת לְבַיִת וְגָרַר גְּבָרִים וְנָשִׁים וְהִסְגִּירָם לַכֶּלֶא.

וְשָׁאוּל רָדַף אֶת-הָעֵדָה עַד-חָרְמָה הָלֹךְ מִבַּיִת לְבַיִת וְסָחוֺב אֲנָשִׁים וְנָשִׁים לְתִתָּם בְּבֵית הַכֶּלֶא:

Saul pak hubil církev, do domů vcházeje, a jímaje muže i ženy, dával je do žaláře.

Saul se však snažil církev zničit: pátral dům od domu, zatýkal muže i ženy a dával je do žaláře. ([Skutky apoštolské 9:21 Skutky apoštolské 22:4 Skutky apoštolské 26:11; 1 Korintským 15:9; Filipským 3:6; Galatským 1:13 Galatským 1:23])

Σαυ̑λος δὲ ε᾿λυμαίνετο τὴν ε᾿κκλησίαν κατὰ τοὺς οι῎κους ει᾿σπορευόμενος σύρων τε α῎νδρας καὶ γυναι̑κας παρεδίδου ει᾿ς φυλακήν

שָׁאוָל דֵּין רָדֵף הוָא לעִדּתֵּה דַּאלָהָא כַּד עָאֵל הוָא לבָתֵּא וַמגַרגַּר לגַברֵא וַלנֵשֵׁא וַמשַׁלמִין הוָא לבֵית־אַסִירֵא׃

[(5) Acts 08, 04]

הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּפוֹצוּ עָבְרוּ בָּאָרֶץ וּבִשְֹרוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.

וְהַנְּפוֺצִים שָׁטוּ בָאָרֶץ וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת-דְּבַר הַבְּשׂוֺרָה:

Ti pak, kteříž se byli rozprchli, chodili, kážíce slovo.

Ti, kteří se z Jeruzaléma rozprchli, začali kázat evangelium všude, kam přišli. ([Skutky apoštolské 8:40 Skutky apoštolské 9:32 Skutky apoštolské 11:19])

οἱ μὲν ου῏ν διασπαρέντες διη̑λθον ευ᾿αγγελιζόμενοι τὸν λόγον

והָנֻון דֵּאתבַּדַּרו מֵתכַּרכִּין הוַו ומַכרזִין מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 08, 05]

אָז יָרַד פִילִיפּוֹס אֶל עִיר בְּשׁוֹמְרוֹן וְהִכְרִיז לָהֶם אֶת הַמָּשִׁיחַ.

וַיֵּרֶד פִּילִפּוֺס אֶל-עִיר שֹׁמְרוֺן וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-קְרִיאַת הַמָּשִׁיחַ:

A Filip všed do města Samaří, kázal jim Krista.

Filip odešel do města Samaří a zvěstoval tam Krista. ([Skutky apoštolské 6:5 Skutky apoštolské 1:8 Skutky apoštolské 17:3 Skutky apoštolské 18:28])

Φίλιππος δὲ κατελθών ει᾿ς τὴν πόλιν τη̑ς Σαμαρείας ε᾿κήρυσσεν αυ᾿τοι̑ς τὸν Χριστόν

פִילִיפָּוס דֵּין נחֵת לֵה לַמדִינתָּא דּשָׁמרָיֵא ומַכרֵז הוָא להֻון עַל משִׁיחָא׃

[(5) Acts 08, 06]

הֲמוֹן הָעָם הִקְשִׁיב בְּלֵב אֶחָד לְדִבְרֵי פִילִיפּוֹס, כְּשָׁמְעָם וְכִרְאוֹתָם אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה;

וַיַּקְשֵׁב הֲמוֺן הָעָם אֶל-אִמְרֵי פִילִפּוֺס בְּלֵב אֶחָד כִּי שָׁמְעוּ גַּם-רָאוּ אֶת-הָאֹתוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה:

I pozorovali zástupové jednomyslně toho, což se pravilo od Filipa, slyšíce a vidouce divy, kteréž činil.

Všichni lidé byli zaujati Filipovými slovy, když je slyšeli a když viděli znamení, která činil. ([Skutky apoštolské 8:10 Skutky apoštolské 16:14; Marek 6:2])

προσει̑χον δὲ οἱ ο῎χλοι τοι̑ς λεγομένοις ὑπὸ του̑ Φιλίππου ὁμοθυμαδὸν ε᾿ν τω̑ α᾿κούειν αυ᾿τοὺς καὶ βλέπειν τὰ σημει̑α α῍ ε᾿ποίει

וכַד שָׁמעִין הוַו מֵלתֵה בּנַינָשָׁא דּתַמָן צָיתִּין הוַו לֵה ומֵתּטפִּיסִין הוַו לכֻל דָּאמַר הוָא דּחָזֵין הוַו אָתוָתָא דּעָבֵד הוָא׃

[(5) Acts 08, 07]

כִּי רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ אֲחוּזֵי רוּחוֹת טֻמְאָה, הָרוּחוֹת יָצְאוּ מֵהֶם וְהֵן צוֹעֲקוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל. גַּם מְשֻׁתָּקִים וּפִסְחִים רַבִּים נִרְפְּאוּ

כִּי רַבִּים הָיוּ שָׁם אֲשֶׁר רוּחוֺת הַטֻּמְאָה דָּבְקוּ בָם וְהֵנָּה יָצְאוּ מֵהֶם יָצֹא וְצָעֹק בְּקוֺל גָּדוֺל וּנְכֵי עֲצָמוֺת וּפִסְחִים רַבִּים עַל-יָדוֺ נִרְפָּאוּ:

Nebo duchové nečistí z mnohých, kteříž je měli, křičíce hlasem velikým, vycházeli, a mnozí šlakem poražení a kulhaví uzdraveni jsou.

Neboť z mnoha posedlých vycházeli s velikým křikem nečistí duchové a mnoho ochrnutých a chromých bylo uzdraveno. ([Skutky apoštolské 5:16; Marek 16:17; Lukáš 4:33])

πολλοὶ γὰρ τω̑ν ε᾿χόντων πνεύματα α᾿κάθαρτα βοω̑ντα φωνη̑ μεγάλη ε᾿ξήρχοντο πολλοὶ δὲ παραλελυμένοι καὶ χωλοὶ ε᾿θεραπεύθησαν

סַגִּיֵאא גֵּיר דַּאחִידָן הוַי להֻון רֻוחֵא טַנפָתָא קָעֵין הוַו בּקָלָא רָמָא ונָפקָן הוַי מֵנהֻון וַאחרָנֵא משַׁרַיָא וַמחַגּרֵא אֵתַאסִיו׃

[(5) Acts 08, 08]

וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בָּעִיר הַהִיא.

וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֺלָה בָּעִיר הַהִיא:

A stala se radost veliká v tom městě.

A tak nastala veliká radost v tom městě.

ε᾿γένετο δὲ πολλὴ χαρὰ ε᾿ν τη̑ πόλει ε᾿κείνη

וחַדֻותָא רַבּתָא הוָת בּהָי מדִינתָּא׃ ס

[(5) Acts 08, 09]

אִישׁ אֶחָד, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, הָיָה עוֹסֵק זֶה מִכְּבָר בְּכִשּׁוּף בְּשׁוֹמְרוֹן וּמַדְהִים אֶת תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּאָמְרוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל.

וְאִישׁ הָיָה בָעִיר וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הִגְדִּיל מַעֲשֵׂהוּ בִכְשָׁפָיו עַד-אֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלָיו הַשֹּׁמְרֹנִים בַּאֲשֶׁר הוּא אָמַר כִּי-אִישׁ גָּדוֺל הוּא:

Muž pak nějaký, jménem Šimon, před tím v tom městě čáry provodil, a lid Samařský mámil, pravě se býti nějakým velikým.

Jeden muž, jménem Šimon, který tam žil, už dlouhou dobu svou magií uváděl v úžas samařský lid; říkal o sobě, že je v něm božská moc(n). (n) ř: že je někdo Veliký ([Skutky apoštolské 5:36])

α᾿νὴρ δέ τις ο᾿νόματι Σίμων προϋπη̑ρχεν ε᾿ν τη̑ πόλει μαγεύων καὶ ε᾿ξιστάνων τὸ ε῎θνος τη̑ς Σαμαρείας λέγων ει῏ναί τινα ἑαυτὸν μέγαν

אִית הוָא דֵּין תַּמָן גַּברָא חַד דַּשׁמֵה סִימָון דַּעמִיר הוָא לֵה בָּה בַּמדִינתָּא זַבנָא סַגִּיָאא וַבחַרשַׁוהי מַטעֵא הוָא לעַמָא דּשָׁמרָיֵא כַּד מַורֵב הוָא נַפשֵׁה וָאמַר דֵּאנָא אנָא רַבָּא׃

[(5) Acts 08, 10]

הַכֹּל הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. אָמְרוּ: "הָאִישׁ הַזֶּה הוּא כֹּחַ הָאֱלֹהִים הַנִּקְרָא הַכֹּחַ הַגָּדוֹל."

וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִקָּטוֺן וְעַד-גָּדוֺל לֵאמֹר זוּ כֹחוֺ כֹּחַ אֱלֹהִים כִּי רַב הוּא:

Na něhož pozor měli všickni, od nejmenšího až do největšího, říkajíce: Tentoť jest Boží moc veliká.

Všichni – prostí i významní – mu dychtivě naslouchali a říkali si: „On je ta božská moc, která se nazývá Veliká.“ ([Skutky apoštolské 8:6])

ω῟ προσει̑χον πάντες α᾿πὸ μικρου̑ ε῞ως μεγάλου λέγοντες ου῟τός ε᾿στιν ἡ δύναμις του̑ θεου̑ ἡ καλουμένη μεγάλη

וַצלֵין הוַו לוָתֵה כֻּלהֻון רַורבֵא ודַקדּקֵא וָאמרִין הוַו הָנַו חַילֵה רַבָּא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 08, 11]

הֵם הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִפְּנֵי שֶׁזְּמַן רַב הִדְהִים אוֹתָם בִּכְשָׁפָיו.

וְהֵם נָתְנוּ-לוֺ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת כִּי יָמִים רַבִּים בִּכְשָׁפָיו הָיָה מַפְלִיא לַעֲשׂוֺת לְעֵינֵיהֶם:

Pozor pak měli na něho, proto že je za mnohý čas mámil čáry.

Poslouchali ho ve všem proto, že na ně dlouhý čas působil svou magií.

προσει̑χον δὲ αυ᾿τω̑ διὰ τὸ ἱκανω̑ χρόνω ται̑ς μαγείαις ε᾿ξεστακέναι αυ᾿τούς

ומֵתּטפִּיסִין הוַו לֵה כֻּלהֻון מֵטֻל דּזַבנָא סַגִּיָאא בּחַרשַׁוהי אַתמַה הוָא אֵנֻון׃

[(5) Acts 08, 12]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ לְפִילִיפּוֹס בְּבַשְֹרוֹ עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, נִטְבְּלוּ גְּבָרִים וְנָשִׁים,

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ לְפִילִפּוֺס אֲשֶׁר בִּ׹ַּׂר לָהֶם אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶת-שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּטָּבְלוּ גַּם-אֲנָשִׁים וְגַם-נָשִׁים:

A když uvěřivše Filipovi zvěstujícímu o království Božím a o jménu Ježíše Krista, křtili se muži i ženy,

Ale když uvěřili Filipově zvěsti o Božím království a o Ježíši Kristu(o), dávali se pokřtít muži i ženy. (o) ř: o jménu Ježíše Krista

ο῞τε δὲ ε᾿πίστευσαν τω̑ Φιλίππω ευ᾿αγγελιζομένω περὶ τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑ καὶ του̑ ο᾿νόματος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿βαπτίζοντο α῎νδρες τε καὶ γυναι̑κες

כַּד דֵּין הַימֵנו לפִילִיפָּוס דַּמסַבַּר הוָא מַלכֻּותָא דַּאלָהָא בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עָמדִּין הוַו גַּברֵא ונֵשֵׁא׃

[(5) Acts 08, 13]

וְגַם שִׁמְעוֹן עַצְמוֹ הֶאֱמִין. הוּא נִטְבַּל וְנִסְפַּח אֶל פִילִיפּוֹס; וְכִרְאוֹתוֹ אֶת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ, נִתְמַלֵּא תִּמָּהוֹן.

וַיַּאֲמֵן שִׁמְעוֺן גַּם-הוּא וַיִּטָּבֵל וַיִּסְתַּפַּח עַל-פִּילִפּוֺס וּבִרְאֹתוֺ אֶת-אֹתוֺתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֶת-מֹפְתָיו הַגְּדֹלִים וַיִּשְׁתּוֺמֵם עַד-מְאֹד:

Tedy i ten Šimon uvěřil, a pokřtěn byv, přídržel se Filipa, a vida zázraky a moci veliké činěné, děsil se.

Tu uvěřil i sám Šimon, dal se pokřtít, byl stále s Filipem a nevycházel z úžasu, když viděl, jak se tu dějí veliká znamení a mocné činy.

ὁ δὲ Σίμων καὶ αυ᾿τὸς ε᾿πίστευσεν καὶ βαπτισθεὶς η῟ν προσκαρτερω̑ν τω̑ Φιλίππω θεωρω̑ν τε σημει̑α καὶ δυνάμεις μεγάλας γινομένας ε᾿ξίστατο

וָאף הֻו סִימָון הַימֵן הוָא וַעמַד ונַקִיף הוָא לֵה לפִילִיפָּוס וכַד חזָא הוָא אָתוָתָא וחַילֵא רַורבֵא דּהָוֵין הוַו בִּאידֵה תָּמַה הוָא ומֵתּדַּמַר׃ ס

[(5) Acts 08, 14]

הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם שָׁמְעוּ שֶׁשּׁוֹמְרוֹן קִבְּלָה אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשָׁלְחוּ אֲלֵיהֶם אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם כִּי-קִבְּלָה שֹׁמְרוֺן אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יוֺחָנָן:

Uslyšavše pak v Jeruzalémě apoštolé, že by Samaří přijala slovo Boží, poslali k nim Petra a Jana.

Když apoštolové v Jeruzalémě uslyšeli, že v Samařsku přijali Boží slovo, poslali k nim Petra a Jana. ([Skutky apoštolské 11:1 Skutky apoštolské 11:22; Lukáš 8:13 Lukáš 9:52; Skutky apoštolské 3:1])

α᾿κούσαντες δὲ οἱ ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις α᾿πόστολοι ο῞τι δέδεκται ἡ Σαμάρεια τὸν λόγον του̑ θεου̑ α᾿πέστειλαν πρὸς αυ᾿τοὺς Πέτρον καὶ ᾽Ιωάννην

וכַד שׁמַעו שׁלִיחֵא דּבֻאורִשׁלֵם דּקַבֵּלו עַמָא דּשָׁמרָיֵא מֵלתָא דַּאלָהָא שַׁדַּרו לוָתהֻון לשֵׁמעֻון כִּאפָא וַליֻוחַנָן׃

[(5) Acts 08, 15]

הַלָּלוּ יָרְדוּ לְשָׁם וְהִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדָם שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,

וַיֵּרְדוּ וַיִּתְפַּלְּלוּ בַעֲדָם כִּי תָנוּחַ עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Kteříž přišedše, modlili se za ně, aby přijali Ducha svatého.

Oni tam přišli a modlili se za ně, aby také jim byl dán Duch svatý,

οι῞τινες καταβάντες προσηύξαντο περὶ αυ᾿τω̑ν ο῞πως λάβωσιν πνευ̑μα α῞γιον

וַנחֵתו וצַלִיו עלַיהֻון אַיך דַּנקַבּלֻון רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 08, 16]

כִּי עוֹד לֹא צָלְחָה הָרוּחַ עַל אִישׁ מֵהֶם; הֵם רַק נִטְבְּלוּ בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

כִּי עַד-עַתָּה לֹא צָלְחָה עַל-אִישׁ מֵהֶם רַק כִּי-נִטְבָּלִים הָיוּ בְשֵׁם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ:

(Nebo ještě byl na žádného z nich nesstoupil, ale pokřtěni toliko byli ve jménu Pána Ježíše.)

neboť ještě na nikoho z nich nesestoupil; byli jen pokřtěni ve jméno Pána Ježíše. ([Skutky apoštolské 10:48 Skutky apoštolské 2:38 Skutky apoštolské 19:2-Skutky apoštolské 19:7])

ου᾿δέπω γὰρ η῟ν ε᾿π῾ ου᾿δενὶ αυ᾿τω̑ν ε᾿πιπεπτωκός μόνον δὲ βεβαπτισμένοι ὑπη̑ρχον ει᾿ς τὸ ο῎νομα του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑

לַיתּ הוָא גֵּיר עַל חַד מֵנהֻון עדַכִּיל בַּלחֻוד דֵּין עָמדִּין הוַו בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 08, 17]

אָז סָמְכוּ יָדַיִם עֲלֵיהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וַיִּסְמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַתָּנַח עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Tehdy vzkládali na ně ruce, a oni přijali Ducha svatého.

Petr a Jan tedy na ně vložili ruce a oni přijali Ducha svatého. ([Skutky apoštolské 6:6; Numeri 27:18; Deuteronomium 34:9])

τότε ε᾿πετίθεσαν τὰς χει̑ρας ε᾿π῾ αυ᾿τούς καὶ ε᾿λάμβανον πνευ̑μα α῞γιον

הָידֵּין סָימִין הוַו עלַיהֻון אִידָא וַמקַבּלִין הוַו רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 08, 18]

כְּשֶׁרָאָה שִׁמְעוֹן כִּי בִּסְמִיכַת יְדֵי הַשְּׁלִיחִים נִתֶּנֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הִגִּישׁ לָהֶם כֶּסֶף בְּאָמְרוֹ:

וַיְהִי כִּרְאוֺת שִׁמְעוֺן כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִתְּנָה בָהֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר סָמְכוּ הַשְּׁלִיחִים אֶת-יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיַּקְרֵב לָהֶם כָּסֶף:

I uzřev Šimon, že skrze vzkládání rukou apoštolských dává se Duch svatý, přinesl jim peníze,

Když Šimon viděl, že ten, na koho apoštolové vloží ruce, dostává Ducha svatého, nabídl jim peníze a řekl:

ι᾿δών δὲ ὁ Σίμων ο῞τι διὰ τη̑ς ε᾿πιθέσεως τω̑ν χειρω̑ν τω̑ν α᾿ποστόλων δίδοται τὸ πνευ̑μα προσήνεγκεν αυ᾿τοι̑ς χρήματα

וכַד חזָא סִימָון דּבַסיָם אִידָא דַּשׁלִיחֵא מֵתיַהבָא רֻוחָא דּקֻודשָׁא קַרֵב להֻון כֵּספָּא׃

[(5) Acts 08, 19]

"תְּנוּ גַּם לִי אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת, שֶׁכָּל מִי שֶׁאַנִּיחַ עָלָיו אֶת יָדַי יְקַבֵּל אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ."

וַיֹּאמַר תְּנוּ-לִי אֶת-הַכֹּחַ הַזֶּה גַּם-אָנִי לְמַעַן תִּצְלַח רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל-כָּל-אֲשֶׁר אֶסְמֹךְ אֶת-יָדַי עָלָיו:

Řka: Dejte i mně tu moc, ať, na kohož bych koli vzložil ruce, přijme Ducha svatého.

„Dejte i mně tu moc, aby Ducha svatého dostal každý, na koho vložím ruce.“ ([Skutky apoštolské 6:6])

λέγων δότε κα᾿μοὶ τὴν ε᾿ξουσίαν ταύτην ι῞να ω῟ ε᾿ὰν ε᾿πιθω̑ τὰς χει̑ρας λαμβάνη πνευ̑μα α῞γιον

כַּד אָמַר הַבו אָף לִי שֻׁולטָנָא הָנָא דַּאינָא דֵּאסִים עלַוהי אִידָא נֵהוֵא מקַבֵּל רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 08, 20]

אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "כַּסְפְּךָ יְהֵא אִתְּךָ לַאֲבַדּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁבְתָּ לִקְנוֹת בְּכֶסֶף אֶת מַתְּנַת אֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֺס אָבֹד תֹּאבַד אַתָּה עִם-כַּסְפֶּךׇ בַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה נַפְשְׁךׇ כִּי תִקְנֶה מַתַּת הָאֱלֹהִים בַּכָּסֶף:

I řekl jemu Petr: Peníze tvé buďtež s tebou na zatracení, proto že jsi se domníval, že by dar Boží mohl býti zjednán za peníze.

Petr mu odpověděl: „Tvé peníze ať jsou zatraceny i s tebou: Myslil sis, že se Boží dar dá získat za peníze! ([Matouš 10:8])

Πέτρος δὲ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τόν τὸ α᾿ργύριόν σου σὺν σοὶ ει῎η ει᾿ς α᾿πὼλειαν ο῞τι τὴν δωρεὰν του̑ θεου̑ ε᾿νόμισας διὰ χρημάτων κτα̑σθαι

אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא כֵּספָּך עַמָך נִאזַל לַאבדָנָא מֵטֻל דַּסבַרתּ דּמַוהַבתֵה דַּאלָהָא בּקֵניָן עָלמָא מֵתקַניָא׃

[(5) Acts 08, 21]

אֵין לְךָ חֵלֶק וְנַחֲלָה בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי לְבָבְךָ אֵינֶנּוּ יָשָׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

אֵין-לְךׇ חֵלֶק וְנַחֲלָה בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי לֹא יָשָׁר לִבְּךׇ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

Nemáš dílu ani losu v této věci; nebo srdce tvé není upřímé před Bohem.

Tato moc není pro tebe a nemůžeš mít na ní podíl, neboť tvé srdce není upřímné před Bohem. ([Skutky apoštolské 13:10; Efezským 5:5; Koloským 1:12; Žalmy 78:37])

ου᾿κ ε῎στιν σοι μερὶς ου᾿δὲ κλη̑ρος ε᾿ν τω̑ λόγω τούτω ἡ γὰρ καρδία σου ου᾿κ ε῎στιν ευ᾿θει̑α ε῎ναντι του̑ θεου̑

לַיתּ לָך מנָתָא אָפלָא פֵּסָא בּהַימָנֻותָא הָדֵא מֵטֻל דּלֵבָּך לָא הוָא תּרִיץ קדָם אַלָהָא׃

[(5) Acts 08, 22]

עַל כֵּן שׁוּב מֵרִשְׁעָתְךָ זוֹ וְהִתְחַנֵּן אֶל יהוה, אוּלַי תִּסָּלַח לְךָ מְזִמַּת לִבְּךָ;

וְעַתָּה שׁוּבָה מֵרָעָתְךׇ וְהִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָֺה אוּלַי יִסְלַח לְךׇ לְנִכְלֵי לִבֶּךׇ:

Protož čiň pokání z této své nešlechetnosti, a pros Boha, zda by odpuštěno bylo tobě to myšlení srdce tvého.

Odvrať se proto od této své ničemnosti a pros Boha(p); snad ti odpustí, co jsi zamýšlel. (p) ř: Pána ([Skutky apoštolské 3:26])

μετανόησον ου῏ν α᾿πὸ τη̑ς κακίας σου ταύτης καὶ δεήθητι του̑ κυρίου ει᾿ α῎ρα α᾿φεθήσεταί σοι ἡ ε᾿πίνοια τη̑ς καρδίας σου

בּרַם תֻּוב מֵן בִּישֻׁותָך הָדֵא וַבעִי מֵן אַלָהָא דַּלמָא נֵשׁתּבֵק לָך נֵכלָא דּלֵבָּך׃

[(5) Acts 08, 23]

כִּי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ נָתוּן בִּמְרוֹרַת לַעֲנָה וּבְכַבְלֵי רֶשַׁע."

כִּי בִּמְרוֺרַת רֹאשׁ רְאִיתִיךׇ וּבְמוֺ חַרְצֻבּוֺת רֶשַׁע:

Nebo v žluči hořkosti a v svazku nepravosti tebe býti vidím.

Vidím, že jsi pln hořké závisti a v zajetí nepravosti.“ ([Izajáš 58:6])

ει᾿ς γὰρ χολὴν πικρίας καὶ σύνδεσμον α᾿δικίας ὁρω̑ σε ο῎ντα

בּכַבדָּא גֵּיר מַרִירתָּא וַבקֵטרֵא דּעַולָא חָזֵא אנָא דִּאיתַיךְּ׃

[(5) Acts 08, 24]

הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן וְאָמַר: "הִתְחַנְּנוּ אַתֶּם בַּעֲדִי אֶל הָאָדוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלַי דָּבָר מִמַּה שֶּׁאֲמַרְתֶּם."

וַיַּעַן שִׁמְעוֺן וַיֹּאמַר הַעְתִּירוּ בַעֲדִי אֶל-יְהוָֺה לְבִלְתִּי יָבֹא עָלַי דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם:

I odpověděv Šimon, řekl: Modltež vy se za mne Pánu, aby na mne nepřišlo něco z těch věcí, kteréž jste mluvili.

Šimon na to řekl: „Modlete se za mne k Bohu, aby mne nepostihlo nic z toho, o čem jste mluvili.“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ Σίμων ει῏πεν δεήθητε ὑμει̑ς ὑπὲρ ε᾿μου̑ πρὸς τὸν κύριον ο῞πως μηδὲν ε᾿πέλθη ε᾿π῾ ε᾿μὲ ω῟ν ει᾿ρήκατε

ענָא סִימָון וֵאמַר בּעַו אַנתֻּון חלָפַי מֵן אַלָהָא דּלָא נִאתֵא עלַי מֵדֵּם מֵן הָלֵין דֵּאמַרתֻּון׃

[(5) Acts 08, 25]

לְאַחַר שֶׁהֵעִידוּ אֶת עֵדוּתָם וְדִבְּרוּ אֶת דְּבַר הָאָדוֹן חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבְדַרְכָּם בִּשְֹרוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בִּכְפָרִים רַבִּים שֶׁל שׁוֹמְרוֹנִים.

וְהֵם דִּבְּרוּ דְבַר יְהוָֺה הָעֵד וְדַבֵּר וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָיְמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ אֶת-דְּבַר הַבְּשׂוֺרָה בִּכְפָרִים רַבִּים אֲשֶׁר לַשֹּׁמְרֹנִים:

Oni pak osvědčovavše a mluvivše slovo Páně, navrátili se do Jeruzaléma, a ve mnohých městečkách Samaritánských kázali evangelium.

Apoštolové i potom vydávali svědectví a kázali slovo Páně. Pak se vraceli do Jeruzaléma a ještě cestou zvěstovali evangelium v mnoha samařských vesnicích. ([Lukáš 9:52; Jan 4:35])

οἱ μὲν ου῏ν διαμαρτυράμενοι καὶ λαλήσαντες τὸν λόγον του̑ κυρίου ὑπέστρεφον ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα πολλάς τε κὼμας τω̑ν Σαμαριτω̑ν ευ᾿ηγγελίζοντο

שֵׁמעֻון דֵּין ויֻוחַנָן כַּד סַהֵדו אֵנֻון וַאלֵפו מֵלתָא דַּאלָהָא הפַכו להֻון לֻאורִשׁלֵם וַבקֻוריָא סַגִּיָאתָא דּשָׁמרָיֵא סַבַּרו׃ ס

[(5) Acts 08, 26]

מַלְאַךְ יְהוה דִּבֵּר אֶל פִילִיפּוֹס וְאָמַר: "קוּם וְלֵךְ דָּרוֹמָה בַּדֶּרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת מִירוּשָׁלַיִם לְעַזָּה, בַּדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּרִית."

וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָֺה אֶל-פִּילִפּוֺס לֵאמֹר קוּם לֶךְ-לְךׇ הַנֶּגְבָּה בַּדֶּרֶךְ הַנְּשַׁמָּה הַיֹּרֶדֶת מִירוּשָׁלַיִם בֹּאֲךׇ עַזָּתָה:

Anděl pak Páně mluvil k Filipovi, řka: Vstaň a jdi ku polední straně na cestu, kteráž vede od Jeruzaléma do Gázy, kteréž jest pusté.

Anděl Páně řekl Filipovi: „Vydej se na jih k cestě, která vede z Jeruzaléma do Gázy.“ Ta cesta je opuštěná. ([Skutky apoštolské 22:6])

α῎γγελος δὲ κυρίου ε᾿λάλησεν πρὸς Φίλιππον λέγων α᾿νάστηθι καὶ πορεύου κατὰ μεσημβρίαν ε᾿πὶ τὴν ὁδὸν τὴν καταβαίνουσαν α᾿πὸ ᾽Ιερουσαλὴμ ει᾿ς Γάζαν αυ῞τη ε᾿στὶν ε῎ρημος

ומַלֵל מַלַאכָא דּמָריָא עַם פִילִיפָּוס וֵאמַר לֵה קֻום זֵל לתַימנָא בֻּאורחָא מַדבּרָיתָּא דּנָחתָּא מֵן אֻורִשׁלֵם לגַזַא׃

[(5) Acts 08, 27]

הוּא קָם וְהָלַךְ. וְהִנֵּה אִישׁ אֶתְיוֹפִּי, סָרִיס וְשַׂר בַּחֲצַר קַנְדַּק מַלְכַּת הָאֶתְיוֹפִּים וּמְמֻנֶּה עַל כָּל אוֹצְרוֹתֶיהָ, חוֹזֵר לְאַרְצוֹ לְאַחַר שֶׁבָּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת בִּירוּשָׁלַיִם,

וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וְהִנֵּה אִישׁ גִּבּוֺר חַיִל כּוּשִׁי לְפָנָיו סְרִיס הַמַּלְכָּה קַנְדַּק מֵאֶרֶץ כּוּשׁ וְהוּא שַׂר לְכָל-בֵּית אוֺצָרָהּ אֲשֶׁר בָּא יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה:

I vstav, šel. A aj, muž Mouřenín, kleštěnec, komorník královny Mouřenínské Kandáces, kterýž vládl všemi poklady jejími, a byl přijel do Jeruzaléma, aby se modlil,

Filip se vydal k té cestě a hle, právě přijížděl etiopský dvořan(q), správce všech pokladů kandaky, to jest etiopské královny. Ten vykonal pouť do Jeruzaléma (q) ř: eunuch (podobně dále) ([Žalmy 68:32; Izajáš 56:3-Izajáš 56:7; Sofonjáš 3:10; 1 Královská 8:41; Skutky apoštolské 24:11; Jan 12:20])

καὶ α᾿ναστὰς ε᾿πορεύθη καὶ ι᾿δοὺ α᾿νὴρ Αι᾿θίοψ ευ᾿νου̑χος δυνάστης Κανδάκης βασιλίσσης Αι᾿θιόπων ο῍ς η῟ν ε᾿πὶ πάσης τη̑ς γάζης αυ᾿τη̑ς ο῍ς ε᾿ληλύθει προσκυνήσων ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

וקָם אֵזַל וַארעֵה מהַימנָא חַד דָּאתֵא הוָא מֵן כֻּושׁ שַׁלִיטָא דּקַנדַק מַלכּתָא דּכֻושָׁיֵא והֻו שַׁלִיט הוָא עַל כֻּלֵה גַּזָה וֵאתָא הוָא דּנֵסגֻּוד בֻּאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 08, 28]

וְהוּא יוֹשֵׁב בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וְקוֹרֵא בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא.

וְעַתָּה הוּא שָׁב לְדַרְכּוֺ יוֺשֵׁב בְּמֶרְכַּבְתּוֺ וְקֹרֵא בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:

Navracoval se, na voze svém sedě, a četl Izaiáše proroka.

a nyní se vracel na svém voze a četl proroka Izaiáše. ([Skutky apoštolské 11:17])

η῟ν τε ὑποστρέφων καὶ καθήμενος ε᾿πὶ του̑ α῞ρματος αυ᾿του̑ καὶ α᾿νεγίνωσκεν τὸν προφήτην ᾽Ησαι̑αν

וכַד הפַך דּנִאזַל יָתֵב הוָא עַל מַרכַּבתָא וקָרֵא הוָא בֵּאשַׁעיָא נבִיָא׃

[(5) Acts 08, 29]

אָמְרָה הָרוּחַ לְפִילִיפּוֹס: "הִתְקָרֵב וְהִלָּוֵה אֶל הַמֶּרְכָּבָה הַזֹּאת."

וַיֹּאמֶר הָרוּחַ אֶל-פִּילִפּוֺס נְטֵה לְךׇ וְהִתְהַלֵּךְ אֵצֶל הַמֶּרְכָּבָה הַזֹּאת:

I řekl Duch Filipovi: Přistup, a přiviň se k vozu tomu.

Duch řekl Filipovi: „Běž k tomu vozu a jdi vedle něho!“

ει῏πεν δὲ τὸ πνευ̑μα τω̑ Φιλίππω πρόσελθε καὶ κολλήθητι τω̑ α῞ρματι τούτω

וֵאמרַת רֻוחָא לפִילִיפָּוס אֵתקַרַב וקַף למַרכַּבתָא׃

[(5) Acts 08, 30]

פִילִיפּוֹס רָץ אֶל הַמֶּרְכָּבָה וְשָׁמַע אוֹתוֹ קוֹרֵא בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא. שָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה מֵבִין מַה שֶּׁאַתָּה קוֹרֵא?"

וַיָּרָץ אֵלָיו פִּילִפּוֺס וַיִּשְׁמַע כִּי הוּא קֹרֵא בְסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר הֲכִי יָדַעְתָּ אֶת-אֲשֶׁר אַתָּה קֹרֵא:

A přiběh Filip, slyšel jej, an čte Izaiáše proroka. I řekl: Rozumíš-liž medle, co čteš?

Filip k němu přiběhl, a když uslyšel, že ten člověk čte proroka Izaiáše, zeptal se: „Rozumíš tomu, co čteš?“

προσδραμών δὲ ὁ Φίλιππος η῎κουσεν αυ᾿του̑ α᾿ναγινὼσκοντος ᾽Ησαι̑αν τὸν προφήτην καὶ ει῏πεν α῏ρά γε γινὼσκεις α῍ α᾿ναγινὼσκεις

וכַד אֵתקַרַב שׁמַע דּקָרֵא בֵּאשַׁעיָא נבִיָא וֵאמַר לֵה דֵּאן מֵסתַּכַּל אַנתּ מָנָא קָרֵא אַנתּ׃

[(5) Acts 08, 31]

הֵשִׁיב וְאָמַר: "וְאֵיךְ אוּכַל אִם לֹא יַדְרִיךְ אוֹתִי אִישׁ?" הוּא בִּקֵּשׁ מִפִילִיפּוֹס שֶׁיַּעֲלֶה וְיֵשֵׁב אִתּוֹ.

וַיֹּאמַר אֵיכָה אֵדַע בִּלְתִּי אִם-יוֺרֵנִי אִישׁ וַיְבַקֵּשׁ אֶת-פִּילִפּוֺס לַעֲלוֺת וְלָשֶׁבֶת אִתּוֺ:

A on řekl: Kterakž bych mohl, leč by mi kdo vyložil? I prosil Filipa, aby vstoupil a seděl s ním.

On odpověděl: „Jak bych mohl, když mi to nikdo nevyloží!“ A pozval Filipa, aby nastoupil a sedl si vedle něho. ([Lukáš 24:27; Jan 16:13])

ὁ δὲ ει῏πεν πω̑ς γὰρ α῍ν δυναίμην ε᾿ὰν μή τις ὁδηγήσει με παρεκάλεσέν τε τὸν Φίλιππον α᾿ναβάντα καθίσαι σὺν αυ᾿τω̑

והֻו אֵמַר אַיכַּנָא מֵשׁכַּח אנָא דֵּאסתַּכַּל אֵלָא אֵן אנָשׁ נַרתֵּיני וַבעָא מֵנֵה מֵן פִילִיפָּוס דּנֵסַק ונֵתֵּב עַמֵה׃

[(5) Acts 08, 32]

קֶטַע הַכָּתוּב שֶׁקָּרָא הָיָה: "כַּשֶֹה לַטֶּבַח יוּבַל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.

וְזֶה הוּא הַכָּתוּב אֲשֶׁר קָרָא בַסֵּפֶר כַּ׹ֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו:

Místo pak toho písma, kteréž četl, toto bylo: Jako ovce k zabití veden jest, a jako beránek němý před tím, kdož jej střiže, tak neotevřel úst svých.

To místo Písma, které četl, znělo: ‚Jako ovce vedená na porážku, jako beránek, němý, když ho stříhají, ani on neotevřel ústa. ([Izajáš 53:7-Izajáš 53:8])

ἡ δὲ περιοχὴ τη̑ς γραφη̑ς η῍ν α᾿νεγίνωσκεν η῟ν αυ῞τη ὡς πρόβατον ε᾿πὶ σφαγὴν η῎χθη καὶ ὡς α᾿μνὸς ε᾿ναντίον του̑ κείραντος αυ᾿τὸν α῎φωνος ου῞τως ου᾿κ α᾿νοίγει τὸ στόμα αυ᾿του̑

פָּסֻוקָא דֵּין דַּכתָבָא דּקָרֵא הוָא בֵּה אִיתַוהי הוָא הָנָא אַיך אֵמרָא לנֵכסתָא אֵתדּבַר וַאיך נֵקיָא קדָם גָּזֻוזָא שַׁתִּיק הוָא והָכַנָא לָא פּתַח פֻּומֵה׃

[(5) Acts 08, 33]

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקַּח וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ, כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים."

בְּשִׁפְלוֺ מִשְׁפָּטוֺ לֻקָּח וְאֶת-דּוֺרוֺ מִי יְשׂוֺחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיָּיו:

V ponížení jeho odsouzení jeho vyhlazeno jest, rod pak jeho kdo vypraví, ačkoli zahlazen byl z země život jeho?

Ponížil se, a proto byl soud nad ním zrušen(r); kdo bude moci vypravovat o jeho potomcích? Vždyť jeho život na této zemi byl ukončen(s).‘ (r) Byl ponížen a spravedlnost mu byla odepřena. (s) přerván

ε᾿ν τη̑ ταπεινὼσει αυ᾿του̑ ἡ κρίσις αυ᾿του̑ η῎ρθη τὴν γενεὰν αυ᾿του̑ τίς διηγήσεται ο῞τι αι῎ρεται α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς ἡ ζωὴ αυ᾿του̑

בּמֻוכָּכֵה מֵן חבֻושׁיָא ומֵן דִּינָא אֵתדּבַר ודָרֵה מַנֻו נֵשׁתַּעֵא דּמֵשׁתַּקלִין חַיַוהי מֵן אַרעָא׃

[(5) Acts 08, 34]

אָמַר הַסָּרִיס אֶל פִילִיפּוֹס: "אֶשְׁאַל אוֹתְךָ, עַל מִי הַנָּבִיא אוֹמֵר זֹאת, עַל עַצְמוֹ אוֹ עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר?"

וַיַּעַן הַסָּרִיס וַיֹּאמֶר אֶל-פִּילִפּוֺס אֶשְׁאֲלָה-נָּא מִמְּךׇ עַל-מִי מְדַבֵּר הַנָּבִיא עַל-נַפְשׁוֺ אוֺ עַל-אִישׁ אַחֵר:

A odpovídaje komorník Filipovi, dí: Prosím tebe, o kom toto mluví prorok? Sám-li o sobě, čili o někom jiném?

Dvořan se obrátil k Filipovi: „Vylož mi, prosím, o kom to prorok mluví – sám o sobě, či o někom jiném?“

α᾿ποκριθεὶς δὲ ὁ ευ᾿νου̑χος τω̑ Φιλίππω ει῏πεν δέομαί σου περὶ τίνος ὁ προφήτης λέγει του̑το περὶ ἑαυτου̑ η῍ περὶ ἑτέρου τινός

וֵאמַר הַו מהַימנָא לפִילִיפָּוס בָּעֵא אנָא מֵנָך עַל מַנֻו אַמרָה הָדֵא נבִיָא עַל נַפשֵׁה אַו עַל אנָשׁ אחרִין סּ סּ׃

[(5) Acts 08, 35]

פָּתַח פִילִיפּוֹס בִּדְבָרוֹ וּבְהַתְחִילוֹ מִן הַכָּתוּב הַזֶּה בִּשֵֹר לוֹ אֶת יֵשׁוּעַ.

וַיִּפְתַּח פִּילִפּוֺס אֶת-פִּיו וַיָּחֶל מִן-הַכָּתוּב הַזֶּה וַיַּגֶּד-לוֺ אֶת-בְּשׂוֺרַת יֵשׁוּעַ:

Tedy otevřev Filip ústa svá, a počav od toho písma, zvěstoval jemu Ježíše.

Tu Filip začal u toho slova Písma a zvěstoval mu Ježíše.

α᾿νοίξας δὲ ὁ Φίλιππος τὸ στόμα αυ᾿του̑ καὶ α᾿ρξάμενος α᾿πὸ τη̑ς γραφη̑ς ταύτης ευ᾿ηγγελίσατο αυ᾿τω̑ τὸν ᾽Ιησου̑ν

הָידֵּין פִילִיפָּוס פּתַח פֻּומֵה ושַׁרִי מֵנֵה מֵן הָנָא כּתָבָא מסַבַּר לֵה עַל מָרַן יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 08, 36]

כַּאֲשֶׁר נָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ בָּאוּ אֶל מְקוֹם מַיִם. אָמַר הַסָּרִיס: "הִנֵּה מַיִם. מַה יִּמְנַע אוֹתִי מֵהִטָּבֵל?"

וַיְהִי בְּנָסְעָם בַּדֶּרֶךְ וַיָּבֹאוּ אֶל-מָיִם וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס הִנֵּה-מַיִם לְפָנֵינוּ מַה-יַּעַצְרֵנִי מֵהִטָּבֵל:

A když jeli cestou, přijeli k jedné vodě. I řekl komorník: Aj, voda. Proč nemám býti pokřtěn?

Jak pokračovali v cestě, přijeli k místu, kde byla voda. Dvořan řekl: „Zde je voda. Co brání, abych byl pokřtěn?“(t) (t) var: + 37 Filip mu řekl: „Jestliže věříš celým svým srdcem, nic tomu nebrání.“ On mu odpověděl: „Věřím, že Ježíš Kristus je Syn Boží.“ ([Skutky apoštolské 10:47 k Skutky apoštolské 8:37: Matouš 16:16])

ὡς δὲ ε᾿πορεύοντο κατὰ τὴν ὁδόν η῟λθον ε᾿πί τι υ῞δωρ καί φησιν ὁ ευ᾿νου̑χος ι᾿δοὺ υ῞δωρ τί κωλύει με βαπτισθη̑ναι

וכַד הֵנֻון אָזִלין בֻּאורחָא מַטִיו הוַו לדֻוכּתָא חדָא דִּאית בָּה מַיָא וֵאמַר הַו מהַימנָא הָא מַיָא מָנָא הִי כָּלִיתָא דֵּאעמַד׃

[(5) Acts 08, 37]

[missing]

וַיֹּאמֶר פִּילִפּוֺס אִם-מַאֲמִין אַתָּה בְּכָל-לְבָבְךׇ מֻתָּר-לָךְ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים הוּא:

I řekl Filip: Věříš-li celým srdcem, slušíť. A on odpověděv, řekl: Věřím, že Ježíš Kristus jest Syn Boží.

Filip mu řekl: „Jestliže věříš celým svým srdcem, nic tomu nebrání.“ On mu odpověděl: „Věřím, že Ježíš Kristus je Syn Boží.“

ειπεν δε ο φιλιππος ει πιστευεις εξ ολης της καρδιας εξεστιν αποκριθεις δε ειπεν πιστευω τον υιον του θεου ειναι τον ιησουν χριστον

וֵאמַר פִילִיפָּוס אֵן מהַימֵן אַנתּ מֵן כֻּלֵה לֵבָּא שַׁלִיט וַענָא וֵאמַר אֵנָא מהַימֵן אנָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא הו׃

[(5) Acts 08, 38]

הוּא צִוָּה לַעֲצֹר אֶת הַמֶּרְכָּבָה וּשְׁנֵיהֶם יָרְדוּ אֶל הַמַּיִם, הֵן פִילִיפּוֹס וְהֵן הַסָּרִיס, וּפִילִיפּוֹס הִטְבִּילוֹ.

וַיְצַו וַתַּעֲמֹד הַמֶּרְכָּבָה וַיֵּרְדוּ שְׁנֵיהֶם אֶל-הַמַּיִם גַּם-פִּילִפּוֺס גַּם-הַסָּרִיס וַיְטַבֵּל אֹתוֺ:

I rozkázal státi vozu, a sstoupili oba do té vody, i Filip i komorník. I pokřtil ho.

Dal zastavit vůz a oba, Filip i dvořan, sestoupili do vody a Filip jej pokřtil.

καὶ ε᾿κέλευσεν στη̑ναι τὸ α῞ρμα καὶ κατέβησαν α᾿μφότεροι ει᾿ς τὸ υ῞δωρ ο῞ τε Φίλιππος καὶ ὁ ευ᾿νου̑χος καὶ ε᾿βάπτισεν αυ᾿τόν

וַפקַד הוָא דַּתקֻום מַרכַּבתָא וַנחֵתו תּרַיהֻון למַיָא וַאעמדֵה פִילִיפָּוס לַמהַימנָא הַו׃

[(5) Acts 08, 39]

כְּשֶׁעָלוּ מִתּוֹךְ הַמַּיִם חָטְפָה רוּחַ יהוה אֶת פִילִיפּוֹס, וְהַסָּרִיס לֹא רָאָה אוֹתוֹ עוֹד. אָז נָסַע לְדַרְכּוֹ שָׂמֵחַ.

וַיְהִי בַּעֲלוֺתָם מִן-הַמַּיִם וַיִּ׹ָּׂא רוּחַ יְהוָֺה אֶת-פִּילִפּוֺס וְהַסָּרִיס לֹא רָאָהוּ עוֺד וַיַּעֲבֹר שָׂמֵחַ לְדַרְכּוֺ:

A když vystoupili z vody, Duch Páně pochopil Filipa, a neviděl ho více komorník; nebo jel cestou svou, raduje se.

Když vystoupili z vody, Duch(u) Páně se Filipa zmocnil a dvořan ho už neviděl, ale radoval se a jel dál svou cestou. (u) var: + svatý sestoupil na dvořana a anděl ([1 Královská 18:12; 1 Tesalonickým 4:17; 2 Korintským 12:2 2 Korintským 12:4])

ο῞τε δὲ α᾿νέβησαν ε᾿κ του̑ υ῞δατος πνευ̑μα κυρίου η῞ρπασεν τὸν Φίλιππον καὶ ου᾿κ ει῏δεν αυ᾿τὸν ου᾿κέτι ὁ ευ᾿νου̑χος ε᾿πορεύετο γὰρ τὴν ὁδὸν αυ᾿του̑ χαίρων

וכַד סלֵקו מֵן מַיָא רֻוחֵה דּמָריָא חֵטפַּת לפִילִיפָּוס ותֻוב לָא חזָיהי מהַימנָא הַו אֵלָא אָזֵל הוָא בֻּאורחֵה כַּד חָדֵא׃

[(5) Acts 08, 40]

וּפִילִיפּוֹס נִרְאָה בְּאַשְׁדּוֹד. הוּא עָבַר וּבִשֵֹר בְּכָל הֶעָרִים עַד בּוֹאוֹ לְקֵיסַרְיָה.

וּפִילִפּוֺס נִמְצָא בְאַשְׁדּוֺד וַיַּעֲבֹר וַיְבַ׹ֵּׂר אֶת-הַבְּשׂוֺרָה בְּכָל-הֶעָרִים עַד-בֹּאוֺ קִסְרִין:

Filip pak nalezen jest v Azotu; a chodě, kázal evangelium všechněm městům, až přišel do Cesaree.

Filip se pak ocitl v Azótu. Procházel všemi městy a přinášel jim radostnou zvěst, až se dostal do Cesareje. ([Skutky apoštolské 8:4 Skutky apoštolské 21:8n])

Φίλιππος δὲ εὑρέθη ει᾿ς ῎Αζωτον καὶ διερχόμενος ευ᾿ηγγελίζετο τὰς πόλεις πάσας ε῞ως του̑ ε᾿λθει̑ν αυ᾿τὸν ει᾿ς Καισάρειαν

פִילִיפָּוס דֵּין אֵשׁתּכַח בַּאזָוטָוס ומֵן תַּמָן מֵתכּרֵך הוָא וַמסַבַּר בַּמדִינָתָא כֻּלהֵין עדַמָא דֵּאתָא לקֵסַרִיַא׃ ס

[(5) Acts 09, 01]

וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ מֵפִיחַ אִיּוּמִים וָרֶצַח נֶגֶד תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן. הוּא בָּא אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

וְשָׁאוּל עוֺדֶנּוּ עוֺרֵר זַעַם וָמָוֶת בַּחֲמַת אַפּוֺ עַל-תַּלְמִידֵי הָאָדוֺן וַיֵּלֶךְ אֶל-הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל:

Saul pak ještě dychtě po pohrůžkách a po mordu proti učedlníkům Páně, šel k nejvyššímu knězi {biskupovi},

Saul(v) nepřestával vyhrožovat učedníkům Páně a chtěl je vyhladit. Šel proto k veleknězi (v) Šavel (pod. Skutky apoštolské 9:4 Skutky apoštolské 9:5 Skutky apoštolské 9:8) ([Skutky apoštolské 22:3-Skutky apoštolské 22:21 Skutky apoštolské 26:9-Skutky apoštolské 26:20 Skutky apoštolské 8:3; Galatským 1:13; 1 Timoteovi 1:13])

ὁ δὲ Σαυ̑λος ε῎τι ε᾿μπνέων α᾿πειλη̑ς καὶ φόνου ει᾿ς τοὺς μαθητὰς του̑ κυρίου προσελθών τω̑ α᾿ρχιερει̑

שָׁאוָל דֵּין עדַכִּיל מלֵא הוָא לֻוחָמָא וחֵמתָא דּקֵטלָא עַל תַּלמִידַוהי דּמָרַן׃

[(5) Acts 09, 02]

וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אִגְּרוֹת לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּדַמֶּשֶׂק, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱסֹר בִּכְבָלִים אֶת מִי שֶׁיִּמְצָא מִן הַמַּחֲזִיקִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, הֵן גְּבָרִים וְהֵן נָשִׁים, וְיָבִיא אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם.

וַיִּשְׁאַל סְפָרִים מִמֶּנּוּ אֶל-בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק לְהַחֲזִיק בְּיָדוֺ כִּי יִמְצָא תֹעִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֲנָשִׁים אוֺ נָשִׁים לַהֲבִיאָם אֲסוּרִים יְרוּשָׁלָיְמָה:

A vyžádal od něho listy do Damašku do škol, nalezl-li by tam té cesty které muže neb ženy, aby svázané přivedl do Jeruzaléma.

a vyžádal si od něho doporučující listy pro synagógy v Damašku, aby tam mohl vyhledávat muže i ženy, kteří se hlásí k tomu směru(x), a přivést je v poutech do Jeruzaléma. (x) ř: k té cestě ([Skutky apoštolské 9:14 Skutky apoštolské 19:9 Skutky apoštolské 19:23; Skutky apoštolské 22:5-Skutky apoštolské 22:6; Skutky apoštolské 24:14 Skutky apoštolské 24:22])

ἡτήσατο παρ῾ αυ᾿του̑ ε᾿πιστολὰς ει᾿ς Δαμασκὸν πρὸς τὰς συναγωγάς ο῞πως ε᾿άν τινας ευ῞ρη τη̑ς ὁδου̑ ο῎ντας α῎νδρας τε καὶ γυναι̑κας δεδεμένους α᾿γάγη ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

וַשׁאֵל לֵה אֵגּרָתָא מֵן רַבּ כָּהנֵא דּנֵתֵּל לֵה לדַרמסֻוק לַכנֻושָׁתָא דֵּאן הֻו דּנֵשׁכַּח דּרָדֵין בּהָדֵא אֻורחָא גַּברֵא אַו נֵשֵׁא נֵאסֻור נַיתֵּא אֵנֻון לֻאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 09, 03]

בְּעֵת שֶׁהָלַךְ וְהִתְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק, פִּתְאוֹם נָגַהּ סְבִיבוֹ אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם.

וַיְהִי הוּא הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל-דַּמָּשֶׂק וְהִנֵּה אוֺר מִן-הַשָּׁמַיִם זָרַח עָלָיו כְּבָרָק מִסָּבִיב:

A když byl na cestě, stalo se, že již přibližoval se k Damašku. Tedy pojednou rychle obklíčilo jej světlo s nebe.

Na cestě, když už byl blízko Damašku, zazářilo kolem něho náhle světlo z nebe. ([1 Korintským 9:1 1 Korintským 15:8])

ε᾿ν δὲ τω̑ πορεύεσθαι ε᾿γένετο αυ᾿τὸν ε᾿γγίζειν τη̑ Δαμασκω̑ ε᾿ξαίφνης τε αυ᾿τὸν περιήστραψεν φω̑ς ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑

וכַד אָזֵל הוָא ושַׁרִי ממַטֵא לדַרמסֻוק מֵן תּחֵית שֵׁליָא אַזלֵג הוָא עלַוהי נֻוהרָא מֵן שׁמַיָא׃

[(5) Acts 09, 04]

הוּא נָפַל אַרְצָה וְשָׁמַע קוֹל אוֹמֵר אֵלָיו: "שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי?"

וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה וַיִּשְׁמַע קוֺל מִדַּבֵּר אֵלָיו שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה-זֶּה תִּרְדְּפֵנִי:

A padna na zem, uslyšel hlas k sobě řkoucí: Sauli, Sauli, proč mi se protivíš?

Padl na zem a uslyšel hlas: „Saule, Saule, proč mne pronásleduješ?(y)“ (y) var: + Těžko je vzpírat se proti bodcům. ([Skutky apoštolské 26:13n])

καὶ πεσών ε᾿πὶ τὴν γη̑ν η῎κουσεν φωνὴν λέγουσαν αυ᾿τω̑ Σαοὺλ Σαούλ τί με διὼκεις

וַנפַל עַל אַרעָא וַשׁמַע קָלָא דָּאמַר לֵה שָׁאוָל שָׁאוָל מָנָא רָדֵף אַנתּ לִי קשֵׁא הו לָך לַמבַעָטֻו לעֻוקסֵא׃

[(5) Acts 09, 05]

שָׁאַל שָׁאוּל: "מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?" "אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף.

וַיֹּאמֶר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רֹדֵף קָשֶׁה לְךׇ לָבְעֹט בַּדָּרְבֹנוֺת:

Kterýž řekl: I kdo jsi Pane? A Pán řekl: Já jsem Ježíš, jemuž ty se protivíš. Tvrdoť jest tobě proti ostnům se zpěčovati.

Saul řekl: „Kdo jsi, Pane?“ On odpověděl: „Já jsem Ježíš, kterého ty pronásleduješ. ([Skutky apoštolské 5:39])

ει῏πεν δέ τίς ει῏ κύριε ὁ δέ ε᾿γὼ ει᾿μι ᾽Ιησου̑ς ο῍ν σὺ διὼκεις

ענָא הֻו וֵאמַר מַן אַנתּ מָרי ומָרַן אֵמַר אֵנָא אנָא יֵשֻׁוע נָצרָיָא הַו דַּאנתּ רָדֵף אַנתּ׃

[(5) Acts 09, 06]

אֲבָל קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת."

וְהוּא חָרֵד וְנִבְעָת וַיֹּאמֶר אָדוֺנִי מַה-תַּחְפֹּץ וְאֶעֱשֶׂה וַיָּעַן הָאָדוֺן אַ ָקוּם לְךׇ וְלֵךְ הָעִירָה וְשָׁם יֵאָמֵר אֵלֶיךׇ אֶת-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה:

A on třesa se a boje se, řekl: Pane, co chceš, abych činil? A Pán k němu: Vstaň a jdi do města, a bude tobě povědíno, co bys ty měl činiti.

Vstaň, jdi do města a tam se dovíš, co máš dělat.“

α᾿λλὰ α᾿νάστηθι καὶ ει῎σελθε ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ λαληθήσεταί σοι ο῞ τί σε δει̑ ποιει̑ν

אֵלָא קֻום עֻול לַמדִינתָּא ותַמָן נֵתמַלַל עַמָך עַל מָא דּוָלֵא לָך למֵעבַּד׃

[(5) Acts 09, 07]

הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים אִתּוֹ עָמְדוּ אִלְּמִים. הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל, אַךְ לֹא רָאוּ אִישׁ.

וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֺ עָמְדוּ כְנֶאֱלָמִים כִּי שָׁמְעוּ אֶת-הַקּוֺל וְאִישׁ לֹא רָאוּ:

Ti pak muži, kteříž šli s ním, stáli, ohromeni jsouce, hlas zajisté slyšíce, ale žádného nevidouce.

Muži, kteří ho doprovázeli, zůstali stát a nebyli schopni slova; slyšeli sice hlas, ale nespatřili nikoho. ([Deuteronomium 4:12; Daniel 10:7; Mdr 18,1])

οἱ δὲ α῎νδρες οἱ συνοδεύοντες αυ᾿τω̑ εἱστήκεισαν ε᾿νεοί α᾿κούοντες μὲν τη̑ς φωνη̑ς μηδένα δὲ θεωρου̑ντες

וגַברֵא דָּאזִלין הוַו עַמֵה בֻּאורחָא קָימִין הוַו כַּד תַּמִיהִין מֵטֻל דּקָלָא בַּלחֻוד שָׁמעִין הוַו אנָשׁ דֵּין לָא מֵתחזֵא הוָא להֻון׃

[(5) Acts 09, 08]

שָׁאוּל קָם מִן הָאָרֶץ וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו לֹא רָאָה דָּבָר. הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְדַמֶּשֶׂק.

וַיָּקָם שָׁאוּל מִן-הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח אֶת-עֵינָיו וְלֹא רָאָה כָּל-מְאוּמָה וַיַּחֲזִיקוּ בְיָדוֺ וַיּוֺלִיכֻהוּ דַּמָּשֶׂק:

I vstal Saul z země, a otevřev oči své, nic neviděl. Tedy pojavše ho za ruce, uvedli jej do Damašku.

Saul vstal ze země, otevřel oči, ale nic neviděl. Museli ho vzít za ruce a dovést do Damašku. ([Jan 9:39; Skutky apoštolské 13:11])

η᾿γέρθη δὲ Σαυ̑λος α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς α᾿νεωγμένων δὲ τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν αυ᾿του̑ ου᾿δὲν ε῎βλεπεν χειραγωγου̑ντες δὲ αυ᾿τὸν ει᾿σήγαγον ει᾿ς Δαμασκόν

וקָם שָׁאוָל מֵן אַרעָא ולָא מֵתחזֵא הוָא לֵה מֵדֵּם כַּד עַינַוהי פּתִיחָן הוַי וכַד אַחִידִין בִּאידַוהי אַעלֻוהי לדַרמסֻוק׃

[(5) Acts 09, 09]

בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא רָאָה בְּעֵינָיו וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה.

וּשְׁלשֶׁת יָמִים לֹא הָיָה לוֺ אוֺר עֵינָיו וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה:

I byl tu za tři dni, nevida, a nejedl, ani nepil.

Po tři dny neviděl, nic nejedl a nepil.

καὶ η῟ν ἡμέρας τρει̑ς μὴ βλέπων καὶ ου᾿κ ε῎φαγεν ου᾿δὲ ε῎πιεν

ולָא מֵתחזֵא הוָא לֵה תּלָתָא יַומִין ולָא אֵכַל ולָא אֵשׁתִּי׃ ס

[(5) Acts 09, 10]

בְּדַמֶּשֶׂק הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, וְהָאָדוֹן אָמַר אֵלָיו בְּמַרְאֵה חָזוֹן: "חֲנַנְיָה!" הוּא הֵשִׁיב: "הִנְנִי, אֲדוֹנִי."

וְתַלְמִיד אֶחָד הָיָה בְדַמֶּשֶׂק וּשְׁמוֺ חֲנַנְיָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֺן בַּמַרְאֶה חֲנַנְיָה וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי:

Byl pak jeden učedlník v Damašku, jménem Ananiáš. I řekl jemu Pán u vidění: Ananiáši. A on řekl: Aj, já, Pane.

V Damašku žil jeden učedník, jménem Ananiáš. Toho Pán ve vidění zavolal: „Ananiáši!“ On odpověděl: „Zde jsem, Pane.“ ([Skutky apoštolské 10:3 Skutky apoštolské 10:17 Skutky apoštolské 10:19 Skutky apoštolské 11:5 Skutky apoštolské 12:9 Skutky apoštolské 16:9 Skutky apoštolské 18:9; Skutky apoštolské 22:17; Skutky apoštolské 23:11; Skutky apoštolské 27:23])

η῟ν δέ τις μαθητὴς ε᾿ν Δαμασκω̑ ο᾿νόματι ῾Ανανίας καὶ ει῏πεν πρὸς αυ᾿τὸν ε᾿ν ὁράματι ὁ κύριος ῾Ανανία ὁ δὲ ει῏πεν ι᾿δοὺ ε᾿γὼ κύριε

אִית הוָא דֵּין בָּה בּדַרמסֻוק תַּלמִידָא חַד דַּשׁמֵה הוָא חַנַניָא ומָריָא אֵמַר לֵה בּחֵזוָא חַנַניָא וֵאמַר הָא אֵנָא מָרי׃

[(5) Acts 09, 11]

אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "קוּם לֵךְ אֶל הָרְחוֹב הַנִּקְרָא יָשָׁר וּבַקֵּשׁ בְּבֵית יְהוּדָה אִישׁ טַרְסִי, שָׁאוּל שְׁמוֹ. הִנֵּהוּ מִתְפַּלֵּל

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֺן קוּם וָלֵךְ אֶל-הָרְחוֺב הַנִּקְרָא הָרְחוֺב הַיָּשָׁר וּדְרשׁ בְּבֵית יְהוּדָה אַחֲרֵי אִישׁ טַרְסִי וּשְׁמוֺ שָׁאוּל כִּי הִנּוֺ מִתְפַּלֵּל:

A Pán k němu: Vstaň a jdi do ulice, kteráž slove přímá, a hledej v domě Judově Saule, jménem Tarsenského. Nebo aj, modlí se.

Pán mu řekl: „Jdi hned do ulice, která se jmenuje Přímá, a v domě Judově vyhledej Saula(z) z Tarsu. Právě se modlí (z) Šavla (pod. Skutky apoštolské 9:17) ([Skutky apoštolské 11:25 Skutky apoštolské 21:39])

ὁ δὲ κύριος πρὸς αυ᾿τόν α᾿ναστὰς πορεύθητι ε᾿πὶ τὴν ρ᾿ύμην τὴν καλουμένην ευ᾿θει̑αν καὶ ζήτησον ε᾿ν οι᾿κία ᾽Ιούδα Σαυ̑λον ο᾿νόματι Ταρσέα ι᾿δοὺ γὰρ προσεύχεται

ומָרַן אֵמַר לֵה קֻום זֵל לשֻׁוקָא דּמֵתקרֵא תּרִיצָא וַבעִי בּבַיתָּא דִּיהֻודָא לשָׁאוָל דִּאיתַוהי מֵן טַרסָוס מדִינתָּא הָא גֵּיר כַּד הֻו מצַלֵא׃

[(5) Acts 09, 12]

וּבְחָזוֹן רָאָה אִישׁ, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, נִכְנָס וְשָׂם עָלָיו אֶת יָדָיו כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שׁוּב."

וְהוּא חָזָה בַּמַּחֲזֶה אִישׁ בָּא אֵלָיו וּשְׁמוֺ חֲנַנְיָה אֲשֶׁר שָׂם אֶת-יָדָיו עָלָיו לְהָשֶׁב-לוֺ אוֺר עֵנָיו:

A viděl u vidění muže, Ananiáše jménem, an jde k němu, a vzkládá naň ruku, aby prohlédl.

a dostalo se mu vidění, jak k němu vchází muž jménem Ananiáš a vkládá na něj ruce, aby opět viděl.“

καὶ ει῏δεν α῎νδρα ε᾿ν ὁράματι ῾Ανανίαν ο᾿νόματι ει᾿σελθόντα καὶ ε᾿πιθέντα αυ᾿τω̑ τὰς χει̑ρας ο῞πως α᾿ναβλέψη

חזָא בּחֵזוָא לגַברָא דַּשׁמֵה חַנַניָא דּעַל וסָם עלַוהי אִידָא אַיך דּנֵתפַּתּחָן עַינַוהי׃

[(5) Acts 09, 13]

הֵשִׁיב חֲנַנְיָה: "אֲדוֹנִי, שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּים עַל הָאִישׁ הַזֶּה, כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלַיִם.

וַיַּעַן חֲנַנְיָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּים עַד-כַּמָּה הִרְבָּה הָרֵעַ הָאִישׁ הַזֶּה לִקְדוֺשֶׁיךׇ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם:

I odpověděl Ananiáš: Pane, slyšel jsem od mnohých o tom muži, kterak mnoho zlého činil svatým tvým v Jeruzalémě.

Ananiáš odpověděl: „Pane, mnoho lidí mi vyprávělo o tom člověku, kolik zla způsobil bratřím(a) v Jeruzalémě. (a) ř: svatým

α᾿πεκρίθη δὲ ῾Ανανίας κύριε η῎κουσα α᾿πὸ πολλω̑ν περὶ του̑ α᾿νδρὸς τούτου ο῞σα κακὰ τοι̑ς ἁγίοις σου ε᾿ποίησεν ε᾿ν ᾽Ιερουσαλήμ

וֵאמַר חַנַניָא מָרי שֵׁמעֵת מֵן סַגִּיֵאא עַל גַּברָא הָנָא דַּכמָא בִּישָׁתָא אַסבֵּל לקַדִּישַׁיךְּ בֻּאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 09, 14]

וְגַם פֹּה יֵשׁ לוֹ סַמְכוּת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לֶאֱסֹר אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ."

וְגַם-פֹּה יֶשׁ כֹּחַ בְּיָדוֺ מִפִּי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לֶאְסֹר אֶת-כֹּל הַקֹּרִאים בִּשְׁמֶךׇ:

A i zdeť má moc od předních kněží {biskupů}, aby jímal všecky, kteříž vzývají jméno tvé.

Také zde má od velekněží plnou moc zatknout každého, kdo vzývá tvé jméno.“ ([Skutky apoštolské 9:2; 1 Korintským 1:2])

καὶ ω῟δε ε῎χει ε᾿ξουσίαν παρὰ τω̑ν α᾿ρχιερέων δη̑σαι πάντας τοὺς ε᾿πικαλουμένους τὸ ο῎νομά σου

והָא אָף הָרכָּא אִית לֵה שֻׁולטָנָא מֵן רַבַּי כָּהנֵא דּנֵאסֻור לכֻלהֻון אַילֵין דּקָרֵין שׁמָך׃

[(5) Acts 09, 15]

אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "לֵךְ, כִּי כְּלִי נִבְחָר הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֺן לֵךְ כִּי-כְלִי חֵפֶץ הוּא אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בוֺ לָשֵׂאת אֶת-שְׁמִי לִפְנֵי גוֺיִם וּמְלָכִים וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

I řekl jemu Pán: Jdi, neboť jest on má nádoba vyvolená, aby nosil jméno mé před pohany i krále, i před syny Izraelské.

Pán mu však řekl: „Jdi, neboť on je mým nástrojem(b), který jsem si zvolil, aby nesl mé jméno národům i králům a synům izraelským. (b) ř: nádobou ([2 Korintským 4:7; Římanům 9:22n; Skutky apoštolské 13:2; Galatským 1:15; Římanům 1:5; 1 Timoteovi 1:12; Skutky apoštolské 22:21 Skutky apoštolské 25:13 Skutky apoštolské 27:24])

ει῏πεν δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ὁ κύριος πορεύου ο῞τι σκευ̑ος ε᾿κλογη̑ς ε᾿στίν μοι ου῟τος του̑ βαστάσαι τὸ ο῎νομά μου ε᾿νὼπιον ε᾿θνω̑ν τε καὶ βασιλέων υἱω̑ν τε ᾽Ισραήλ

וֵאמַר לֵה מָריָא קֻום זֵל מֵטֻל דּמָאנָא הֻו לִי גַּביָא דּנֵשׁקֻול שֵׁמי בּעַממֵא וַבמַלכֵּא ובֵית בּנַי אִיסרָיֵל׃

[(5) Acts 09, 16]

וַאֲנִי אַרְאֶה לוֹ כַּמָּה עָלָיו לִסְבֹּל לְמַעַן שְׁמִי."

וַאֲנִי אַרְאֵהוּ עַד-כַּמָּה לוֺ לְהִתְעַנּוֺת בַּעֲבוּר שְׁמִי:

Jáť zajisté ukáži jemu, kterak on mnoho musí trpěti pro jméno mé.

Ukážu mu, co všechno musí podstoupit pro mé jméno.“ ([Skutky apoštolské 23:29 Skutky apoštolské 5:41; 2 Korintským 11:23-2 Korintským 11:28; Koloským 1:24])

ε᾿γώ γὰρ ὑποδείξω αυ᾿τω̑ ο῞σα δει̑ αυ᾿τὸν ὑπὲρ του̑ ο᾿νόματός μου παθει̑ν

אֵנָא גֵּיר אֵחַוֵיוהי כּמָא עתִיד למֵחַשׁ מֵטֻל שֵׁמי׃ ס

[(5) Acts 09, 17]

הָלַךְ חֲנַנְיָה וְנִכְנַס לַבַּיִת; הוּא סָמַךְ עָלָיו יָדַיִם וְאָמַר: "שָׁאוּל, אָחִי. הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁנִּרְאָה אֵלֶיךָ בְּדֶרֶךְ בּוֹאֲךָ שְׁלָחַנִי כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שׁוּב וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ."

וַיֵּלֶךְ חֲנַנְיָה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו עָלָיו וַיֹּאמַר שָׁאוּל אָחִי הִנֵּה הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ הַנִּרְאֶה אֵלֶיךׇ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-בָּאתָ הֵנָּה שְׁלָחַנִי אֵלֶיךׇ כִּי תִפָּקַחְנָה עֵינֶיךׇ וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

I šel Ananiáš, a všel do toho domu, a vloživ ruce naň, řekl: Sauli bratře, Pán Ježíš poslal mne, kterýž se ukázal tobě na cestě, po níž jsi šel, abys prohlédl, a naplněn byl Duchem svatým.

Ananiáš šel, vstoupil do toho domu, vložil na Saula ruce a řekl: „Saule, můj bratře, posílá mě k tobě Pán – ten Ježíš, který se ti zjevil na tvé cestě; chce, abys opět viděl a byl naplněn Duchem svatým.“ ([Skutky apoštolské 6:6 Skutky apoštolské 8:17])

α᾿πη̑λθεν δὲ ῾Ανανίας καὶ ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὴν οι᾿κίαν καὶ ε᾿πιθεὶς ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὰς χει̑ρας ει῏πεν Σαοὺλ α᾿δελφέ ὁ κύριος α᾿πέσταλκέν με ᾽Ιησου̑ς ὁ ο᾿φθείς σοι ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ η῟ η῎ρχου ο῞πως α᾿ναβλέψης καὶ πλησθη̑ς πνεύματος ἁγίου

הָידֵּין חַנַניָא אֵזַל לבַיתָּא לוָתֵה וסָם עלַוהי אִידָא וֵאמַר לֵה שָׁאוָל אָחי מָרַן יֵשֻׁוע שַׁדּרַני הַו דֵּאתחזִי לָך בֻּאורחָא כַּד אָתֵא אַנתּ אַיך דּנֵתפַּתּחָן עַינַיךְּ ותֵתמלֵא רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 09, 18]

מִיָּד נָפְלוּ מֵעֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִֹים וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. הוּא קָם וְנִטְבַּל,

וּכְרֶגַע נָפְלוּ מֵעַל עֵינָיו כְּקַשְׂקַ׹ִּׂים וַתִּפָּקַחְנָה וַיָּקָם וַיִּטָּבֵל:

A hned spadly s očí jeho jako lupiny, i prohlédl pojednou; a vstav, pokřtěn jest.

Tu jako by mu z očí spadly šupiny, zase viděl a hned se dal pokřtít.

καὶ ευ᾿θέως α᾿πέπεσαν αυ᾿του̑ α᾿πὸ τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν ὡς λεπίδες α᾿νέβλεψέν τε καὶ α᾿ναστὰς ε᾿βαπτίσθη

ובַר שָׁעתֵה נפַל מֵן עַינַוהי מֵדֵּם דּדָמֵא לַקלָפֵא וֵאתפַּתַּח עַינַוהי וקָם עמַד׃

[(5) Acts 09, 19]

וּלְאַחַר שֶׁאָכַל הִתְחַזֵּק.

וַיֹּאכַל לֶחֶם וַיִּתְחַזָּק וַיֵּשֶׁב שָׁאוּל עִם-הַתַּלְמִידִים יָמִים אֲחָדִים בְּדַמָּשֶׂק:

A přijav pokrm, posilnil se. I zůstal Saul s učedlníky, kteříž byli v Damašku, za několik dní.

Pak přijal pokrm a síla se mu vrátila. S damašskými učedníky zůstal Saul(c) několik dní (c) Šavel (pod. Skutky apoštolské 9:22) ([Skutky apoštolské 27:36])

καὶ λαβών τροφὴν ε᾿νίσχυσεν ε᾿γένετο δὲ μετὰ τω̑ν ε᾿ν Δαμασκω̑ μαθητω̑ν ἡμέρας τινάς

וקַבֵּל סַיבָּרתָּא וֵאתחַיַל וַהוָא יַומָתָא לוָת תַּלמִידֵא הָנֻון דִּאית הוַו בּדַרמסֻוק׃

[(5) Acts 09, 20]

וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ הִכְרִיז עַל יֵשׁוּעַ בְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים.

וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר כִּי-הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים:

A hned v školách kázal Krista, že on jest Syn Boží.

a hned začal v synagógách kázat, že Ježíš je Syn Boží.

καὶ ευ᾿θέως ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς ε᾿κήρυσσεν τὸν ᾽Ιησου̑ν ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ υἱὸς του̑ θεου̑

ובַר שָׁעתֵה מַכרֵז הוָא בַּכנֻושָׁתָא דִּיהֻודָיֵא עַל יֵשֻׁוע דּהֻויֻו בּרֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 09, 21]

נִדְהֲמוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים וְאָמְרוּ: "הֲרֵי זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עָשָׂה שַׁמּוֹת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים בַּשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַטָּרָה זֹאת בָּא הֵנָּה, לַהֲבִיאָם בִּכְבָלִים אֶל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים."

וְכָל-הַשֹּׁמְעִים נִבְהֲלוּ לֵאמֹר הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר הִשְׁמִיד בִּירוּשָׁלַיִם אֶת-הַקֹּרִאים בַּשֵּׁם הַזֶּה וּלְבַעֲבוּר זֹאת בָּא גַם-הֵנָּה לְהוֺלִיךְ אֹתָם אֲסוּרִים אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים:

I divili se náramně všickni, kteříž jej slyšeli, a pravili: Zdaliž toto není ten, kterýž hubil v Jeruzalémě ty, kteříž vzývali jméno toto, a sem na to přišel, aby je svázané vedl k předním kněžím {biskupům}?

Všichni, kdo ho slyšeli, žasli a říkali: „To je přece ten, který se snažil v Jeruzalémě vyhladit všechny vyznavače tohoto jména. I sem přišel jen proto, aby je v poutech odvedl k velekněžím.“ ([Skutky apoštolské 9:1 Skutky apoštolské 9:14 Skutky apoštolské 8:1 Skutky apoštolské 8:3; 1 Korintským 1:2])

ε᾿ξίσταντο δὲ πάντες οἱ α᾿κούοντες καὶ ε῎λεγον ου᾿χ ου῟τός ε᾿στιν ὁ πορθήσας ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ τοὺς ε᾿πικαλουμένους τὸ ο῎νομα του̑το καὶ ω῟δε ει᾿ς του̑το ε᾿ληλύθει ι῞να δεδεμένους αυ᾿τοὺς α᾿γάγη ε᾿πὶ τοὺς α᾿ρχιερει̑ς

ותַמִיהִין הוַו כֻּלהֻון אַילֵין דּשָׁמעִין הוַו לֵה וָאמרִין הוַו לָא הוָא הָנָא הַו דּרָדֵף הוָא לכֻלהֻון אַילֵין דּקָרֵין הוַו לַשׁמָא הָנָא בֻּאורִשׁלֵם אָף להָרכָּא עלֵיה עַל הָדֵא משַׁדַּר הוָא אַיך דּנֵאסֻור נַובֵּל אֵנֻון לרַבַּי כָּהנֵא׃ ס

[(5) Acts 09, 22]

בְּרַם שָׁאוּל נִתְמַלֵּא בְּיֶתֶר כֹּחַ וְהֵבִיךְ אֶת הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בְּדַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ.

וַיְהִי שָׁאוּל הוֺלֵךְ וְחָזֵק וּמְסַכְסֵךְ אֶת-הַיְּהוּדִים בְּדַמָּשֶׂק כִּי הוֺרָה לָהֶם דֵּי בָאֵר כִּי-זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Saul pak více se zmocňoval, a zahanboval Židy, kteříž bydleli v Damašku, potvrzuje toho, že ten jest Kristus.

Ale Saul působil čím dál tím mocněji a svými důkazy, že Ježíš je Mesiáš(d), přiváděl do úzkých damašské židy. (d) Kristus ([Skutky apoštolské 18:28; Titovi 1:9])

Σαυ̑λος δὲ μα̑λλον ε᾿νεδυναμου̑το καὶ συνέχυννεν τοὺς ᾽Ιουδαίους τοὺς κατοικου̑ντας ε᾿ν Δαμασκω̑ συμβιβάζων ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ Χριστός

שָׁאוָל דֵּין יַתִּיר מֵתחַיַל הוָא וַמזִיע הוָא להֻון לִיהֻודָיֵא הָנֻון דּעָמרִין הוַו בּדַרמסֻוק כַּד מחַוֵא הוָא דּהָנַו משִׁיחָא׃

[(5) Acts 09, 23]

כַּעֲבֹר זְמַן נִכָּר נוֹעֲצוּ יְהוּדִים אֵלֶֹה לַהֲמִיתוֹ,

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו הַיְּהוּדִים לְהָרְגוֺ:

A když přeběhlo drahně dnů, radu mezi sebou na tom zavřeli Židé, aby jej zabili.

Po nějaké době se židé uradili, že Saula(e) zabijí, (e) Šavla (pod. Skutky apoštolské 9:27 Skutky apoštolské 9:28) ([Skutky apoštolské 23:12-Skutky apoštolské 23:29])

ὡς δὲ ε᾿πληρου̑ντο ἡμέραι ἱκαναί συνεβουλεύσαντο οἱ ᾽Ιουδαι̑οι α᾿νελει̑ν αυ᾿τόν

וכַד סגִיו לֵה תַּמָן יַומָתָא עבַדו עלַוהי נֵכלָא יִהֻודָיֵא דּנֵקטלֻונָיהי׃

[(5) Acts 09, 24]

אַךְ מְזִמָּתָם נוֹדְעָה לְשָׁאוּל. מֵאַחַר שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ,

וַיִּוָּדַע לְשָׁאוּל קִשְׁרָם וְכִי גַם-שֹׁמְרִים הֵם אֶת-הַשְּׁעָרִים יוֺמָם וָלַיְלָה לְהָרְגוֺ:

Ale zvěděl Saul o těch úkladech jejich. Ostříhali také i bran ve dne i v noci, aby jej zahubili.

ale on se o jejich úkladech dověděl. Protože ve dne v noci hlídali i brány, aby ho mohli zahubit, ([Skutky apoštolské 20:3 Skutky apoštolské 23:16; 2 Korintským 11:32n])

ε᾿γνὼσθη δὲ τω̑ Σαύλω ἡ ε᾿πιβουλὴ αυ᾿τω̑ν παρετηρου̑ντο δὲ καὶ τὰς πύλας ἡμέρας τε καὶ νυκτὸς ο῞πως αυ᾿τὸν α᾿νέλωσιν

אֵתבַּדַּק לֵה דֵּין לשָׁאוָל אָפַּרסנָא דּבָעֵין הוַו למֵעבַּד לֵה ונָטרִין הוַו תַּרעֵא דַּמדִינתָּא אִימָמָא ולִליָא דּנֵקטלֻונָיהי׃

[(5) Acts 09, 25]

לָקְחוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים בַּלַּיְלָה וְהוֹרִידוּהוּ בְּסַל מִן הַחוֹמָה.

וַיִּקְחוּ אֹתוֺ הַתַּלְמִידִים לָיְלָה וַיּוֺרִידֻהוּ בַסַּל מֵעַל הַחוֺמָה:

Ale učedlníci v noci vzavše ho, spustili jej po provaze přes zed v koši.

spustili ho učedníci dolů z hradeb v koši po provazech. ([Jozue 2:15; Skutky apoštolské 17:10 Skutky apoštolské 23:23 Skutky apoštolské 23:31])

λαβόντες δὲ οἱ μαθηταὶ αυ᾿του̑ νυκτὸς διὰ του̑ τείχους καθη̑καν αυ᾿τὸν χαλάσαντες ε᾿ν σπυρίδι

הָידֵּין סָמֻוהי תַּלמִידֵא בֵּאספּרִידָא ושַׁבֻּוהי מֵן שֻׁורָא בּלִליָא׃

[(5) Acts 09, 26]

כַּאֲשֶׁר בָּא שָׁאוּל לִירוּשָׁלַיִם וְנִסָּה לְהִלָּווֹת אֶל הַתַּלְמִידִים פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא תַּלְמִיד.

וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַיִם וַיְבַקֵּשׁ לְדָבְקָה בַתַּלְמִידִים וְהֵם כֻּלָּם יָרְאוּ מִפָּנָיו וְלֹא הֶאֱמִינוּ כִּי-תַלְמִיד הוּא:

Přišed pak Saul do Jeruzaléma, pokoušel se přitovaryšiti k učedlníkům, ale báli se ho všickni, nevěříce, by byl učedlníkem.

Když přišel do Jeruzaléma, chtěl se připojit k učedníkům; ale všichni se ho báli, protože nevěřili, že k nim patří. ([Galatským 1:17n])

παραγενόμενος δὲ ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ ε᾿πείραζεν κολλα̑σθαι τοι̑ς μαθηται̑ς καὶ πάντες ε᾿φοβου̑ντο αυ᾿τόν μὴ πιστεύοντες ο῞τι ε᾿στὶν μαθητής

וֵאזַל לֵה לֻאורִשׁלֵם וצָבֵא הוָא למֵתנַקָפֻו לתַלמִידֵא וכֻלהֻון דָּחלִין הוַו מֵנֵה ולָא מהַימנִין הוַו דּתַלמִידָא הֻו׃

[(5) Acts 09, 27]

לָקַח אוֹתוֹ בַּר־נַבָּא וֶהֱבִיאוֹ אֶל הַשְּׁלִיחִים. הוּא סִפֵּר לָהֶם כֵּיצַד רָאָה שָׁאוּל בַּדֶּרֶךְ אֶת הָאָדוֹן, שֶׁגַּם דִּבֵּר אֵלָיו, וְכֵיצַד בְּדַמֶּשֶׂק דִּבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ.

וַיִּקַּח אֹתוֺ בַּר-נַבָּא וַיְבִיאֵהוּ אֶת-הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת אֲשֶׁר-רָאָה בַדֶּרֶךְ אֶת-הָאָדוֺן וְאֶת-אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֺ וְכִי גַּם-קָרָא בְדַמֶּשֶׂק בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי כֹל:

Barnabáš pak přijav jej, vedl ho k apoštolům, a vypravoval jim, kterak na cestě viděl Pána, a že mluvil s ním, a kterak v Damašku svobodně mluvil ve jménu Ježíše.

Tu se ho ujal Barnabáš, uvedl ho k apoštolům a vypravoval jim, jak Saul na cestě do Damašku uviděl Pána, uslyšel jeho hlas, a jak tam potom neohroženě kázal v Ježíšově jménu. ([Skutky apoštolské 4:36 Skutky apoštolské 11:25 Skutky apoštolské 9:20])

Βαρναβα̑ς δὲ ε᾿πιλαβόμενος αυ᾿τὸν η῎γαγεν πρὸς τοὺς α᾿ποστόλους καὶ διηγήσατο αυ᾿τοι̑ς πω̑ς ε᾿ν τη̑ ὁδω̑ ει῏δεν τὸν κύριον καὶ ο῞τι ε᾿λάλησεν αυ᾿τω̑ καὶ πω̑ς ε᾿ν Δαμασκω̑ ε᾿παρρησιάσατο ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ ᾽Ιησου̑

בַּרנַבַא דֵּין אַחדֵּה וַאיתּיֵה לוָת שׁלִיחֵא וֵאשׁתַּעִי להֻון אַיכַּנָא בֻּאורחָא חזָא למָריָא ודַאיכַּנָא מַלֵל עַמֵה וַאיכַּנָא בּדַרמסֻוק עִין בַּגלֵא מַלֵל בַּשׁמֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 09, 28]

אַחֲרֵי כֵן הָיָה שָׁאוּל אִתָּם, יוֹצֵא וּבָא בִּירוּשָׁלַיִם וּמְדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

וַיְהִי אִתָּם יוֺצֵא וָבָא בִּירוּשָׁלָיִם:

I bydlil s nimi v Jeruzalémě,

Saul se nyní mohl v Jeruzalémě na všem podílet s apoštoly a všude směle mluvil ve jménu Páně.

καὶ η῟ν μετ῾ αυ᾿τω̑ν ει᾿σπορευόμενος καὶ ε᾿κπορευόμενος ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ παρρησιαζόμενος ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ κυρίου

ועָאֵל הוָא עַמהֻון ונָפֵק בֻּאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 09, 29]

הוּא דִּבֵּר וְגַם הִתְוַכֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם נִסּוּ לַהֲמִיתוֹ.

וַיִּקְרָא בְּשֵׁם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי הַשָּׁמֶשׁ וַיִּתְוַכַּח עִם-הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם בִּקְשׁוּ אֶת-נַפְשׁוֺ לְקַחְתָּהּ:

A směle mluvil ve jménu Pána Ježíše, a hádal se s Řeky; oni pak usilovali ho zabiti.

Kázal také řecky mluvícím židům(f) a přel se s nimi, takže se ho pokoušeli zabít. (f) ř: helénistům

ε᾿λάλει τε καὶ συνεζήτει πρὸς τοὺς ῾Ελληνιστάς οἱ δὲ ε᾿πεχείρουν α᾿νελει̑ν αυ᾿τόν

וַממַלֵל הוָא בַּשׁמֵה דּיֵשֻׁוע עִין בַּגלֵא ודָרֵשׁ הוָא עַם יִהֻודָיֵא אַילֵין דּיָדעִין הוַו יַונָאיִת הֵנֻון דֵּין צָבֵין הוַו למֵקטלֵה׃

[(5) Acts 09, 30]

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָאַחִים הוֹרִידוּהוּ לְקֵיסַרְיָה וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל טַרְסוֹס.

וַיִּוָּדַע הַדָּבָר אֶל-הָאַחִים וַיְבִיאֻהוּ לְקִסְרִין וּמִשָּׁם שִׁלְּחֻהוּ אֶל-טַרְסוֺס:

To zvěděvše bratří, dovedli ho do Cesaree, a poslali jej do Tarsu.

Když se to bratří dověděli, doprovodili ho do Cesareje a poslali do Tarsu. ([Skutky apoštolské 11:25; Galatským 1:21])

ε᾿πιγνόντες δὲ οἱ α᾿δελφοὶ κατήγαγον αυ᾿τὸν ει᾿ς Καισάρειαν καὶ ε᾿ξαπέστειλαν αυ᾿τὸν ει᾿ς Ταρσόν

וכַד יִדַעו אַחֵא אַיתּיֻוהי בּלִליָא לקֵסַרִיַא ומֵן תַּמָן שַׁדּרֻוהי לטַרסָוס׃

[(5) Acts 09, 31]

בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה שָׁלוֹם לַקְּהִלָּה בְּכָל יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וּבְשׁוֹמְרוֹן; הִיא נִבְנְתָה וְהִתְהַלְּכָה בְּיִרְאַת יהוה, וְגָדְלָה בְּמִסְפָּר בְּעִדּוּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וַיְהִי שָׁלוֺם לַעֲדַת אֲדֹנָי וַתִּכֹּן עַל-כַּנָּהּ בְּכָל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבַגָּלִיל וּבְשֹׁמְרוֺן וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בְּיִרְאַת יְהוָֺה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְנַהֵל אֹתָם כֵּן רַבּוּ וְכֵן עָצֵמוּ:

A tak zborové po všem Judstvu a Galilei i Samaří měli pokoj, vzdělávajíce se, a chodíce v bázni Páně, a rozhojňovali se potěšením Ducha svatého.

A tak církev v celém Judsku, Galileji a Samaří měla klid, vnitřně i navenek rostla, žila v bázni Páně a vzrůstala počtem, protože ji Duch svatý posiloval. ([1 Korintským 14:3 1 Korintským 2:47])

ἡ μὲν ου῏ν ε᾿κκλησία καθ῾ ο῞λης τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ Γαλιλαίας καὶ Σαμαρείας ει῏χεν ει᾿ρήνην οι᾿κοδομουμένη καὶ πορευομένη τω̑ φόβω του̑ κυρίου καὶ τη̑ παρακλήσει του̑ ἁγίου πνεύματος ε᾿πληθύνετο

בּרַם דֵּין עִדּתָּא דַּבכֻלָה יִהֻוד ובַגלִילָא וַבשָׁמרִין אִית הוָא בָּה שׁלָמָא כַּד מֵתבַּניָא הוָת ורָדיָא בּדֵחלַת אַלָהָא וַבבֻויָאָא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא סָגיָא הוָת סּ סּ׃

[(5) Acts 09, 32]

כַּאֲשֶׁר סָבַב כֵּיפָא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת יָרַד גַּם אֶל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגָּרוּ בְּלוֹד.

וּפֶטְרוֺס הָלַךְ הָלֹךְ וְסָבֹב מִמָּקוֺם לְמָקוֺם וַיִּפְקֹד גַּם אֶת-הַקְּדוֺשִׁים הַיֹּשְׁבִים בְּלֹד:

Stalo se pak, že Petr, když procházel všecky, přišel také k svatým, kteříž bydleli v Lyddě.

Když Petr procházel všechna ta místa, přišel také k bratřím(g), kteří žili v Lyddě. (g) ř: svatým ([Skutky apoštolské 8:4])

ε᾿γένετο δὲ Πέτρον διερχόμενον διὰ πάντων κατελθει̑ν καὶ πρὸς τοὺς ἁγίους τοὺς κατοικου̑ντας Λύδδα

וַהוָא דּכַד מֵתכּרֵך הוָא שֵׁמעֻון בַּמדִינָתָא נחֵת אָף לוָת קַדִּישֵׁא דּעָמרִין בּלֻוד מדִינתָּא׃

[(5) Acts 09, 33]

שָׁם מָצָא אִישׁ, אַיְנֵאַס שְׁמוֹ, וְהוּא מְשֻׁתָּק וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים.

וַיִּמְצָא שָׁם אִישׁ נְכֵה-עֲצָמוֺת וּשְׁמוֺ אֲנִיַּס שֹׁכֵב עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי זֶה שְׁמֹנֶה שָׁנִים:

I nalezl tu člověka jednoho, jménem Eneáše, již od osmi let na loži ležícího, kterýž byl šlakem poražený.

Tam se setkal s jedním člověkem, jménem Eneáš, který byl už osm let upoután na lůžko, poněvadž byl ochrnutý. ([Skutky apoštolské 3:2 Skutky apoštolské 14:8])

ευ῟ρεν δὲ ε᾿κει̑ α῎νθρωπόν τινα ο᾿νόματι Αι᾿νέαν ε᾿ξ ε᾿τω̑ν ο᾿κτώ κατακείμενον ε᾿πὶ κραβάττου ο῍ς η῟ν παραλελυμένος

וֵאשׁכַּח גַּברָא חַד דַּשׁמֵה אַנִיַס דַּרמֵא הוָא בּעַרסָא וַמשַׁרַי שׁנִין תּמָנֵא׃

[(5) Acts 09, 34]

אָמַר אֵלָיו כֵּיפָא: "אַיְנֵאַס, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְרַפֵּא אוֹתְךָ! קוּם וְסַדֵּר אֶת מִטָּתְךָ!" הוּא קָם מִיָּד.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֺס אֲנִיַּס הֲלֹא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ רֹפְאֶךׇ קוּם הַצַּע-לְךׇ עַרְשֶׂךׇ וַיָּקָם פִּתְאֹם:

I řekl mu Petr: Eneáši, uzdravuje tebe Ježíš Kristus; vstaň, a ustel sobě. A hned vstal.

Petr mu řekl: „Eneáši, Ježíš Kristus tě uzdravuje! Vstaň a ustel své lůžko!“ A Eneáš hned vstal. ([Skutky apoštolské 3:4n; Matouš 9:6 Matouš 10:8])

καὶ ει῏πεν αυ᾿τω̑ ὁ Πέτρος Αι᾿νέα ι᾿α̑ταί σε ᾽Ιησου̑ς Χριστός α᾿νάστηθι καὶ στρω̑σον σεαυτω̑ καὶ ευ᾿θέως α᾿νέστη

וֵאמַר לֵה שֵׁמעֻון אַנִיַא מַאסֵא לָך יֵשֻׁוע משִׁיחָא קֻום ושַׁוָא עַרסָך ובַר שָׁעתֵה קָם׃

[(5) Acts 09, 35]

רָאוּ אוֹתוֹ כָּל תּוֹשָׁבֵי לוֹד וְהַשָּׁרוֹן וּפָנוּ אֶל הָאָדוֹן.

וַיִּרְאוּ אֹתוֺ כָּל-יֹשְׁבֵי לֹד וְיֹשְׁבֵי הַשָּׁרוֺן וַיָּשׁוּבוּ אֶל-הָאָדוֺן:

I viděli jej všickni, kteříž bydlili v Lyddě a v Sároně, kteříž se obrátili ku Pánu.

Všichni obyvatelé Lyddy a Sáronu, kteří to viděli, obrátili se k Pánu.

καὶ ει῏δαν αυ᾿τὸν πάντες οἱ κατοικου̑ντες Λύδδα καὶ τὸν Σαρω̑να οι῞τινες ε᾿πέστρεψαν ε᾿πὶ τὸν κύριον

וַחזַאוֻהי כֻּלהֻון דּעָמרִין בּלֻוד וַבסַרָונַא וֵאתפּנִיו לוָת אַלָהָא׃ ס

[(5) Acts 09, 36]

בְּיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה וּשְׁמָהּ טָבִיתָא, כְּלוֹמַר צְבִיָּה, וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמַרְבָּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים.

וּבְיָפוֺ הָיְתָה תַלְמִידָה אַחַת וּשְׁמָהּ טָבִיתָא וּבִשְׂפַת עֵבֶר צְבִיָּה וְהִיא רַבַּת פְּעָלִים טוֺבִים וּצְדָקוֺת אֲשֶׁר פִּזֵּרָה:

Byla pak jedna učedlnice v Joppen, jménem Tabita, což se vykládá Dorkas. Ta byla plná skutků dobrých a almužen, kteréž činila.

V Joppe žila učednice jménem Tabita, řecky Dorkas(h). Konala mnoho dobrých skutků a štědře rozdávala almužny. (h) Gazela ([Skutky apoštolské 10:2])

ε᾿ν ᾽Ιόππη δέ τις η῟ν μαθήτρια ο᾿νόματι Ταβιθά η῍ διερμηνευομένη λέγεται Δορκάς αυ῞τη η῟ν πλήρης ε῎ργων α᾿γαθω̑ν καὶ ε᾿λεημοσυνω̑ν ω῟ν ε᾿ποίει

אִית הוָא דֵּין תַּלמִידּתָּא חדָא בּיָופִּא מדִינתָּא דַּשׁמָה הוָא טבִיתָא הָדֵא עַתִּירָא הוָת בַּעבָדֵא טָבֵא וַבזֵדקָתָא דּעָבדָּא הוָת׃

[(5) Acts 09, 37]

בַּיָּמִים הָהֵם חָלְתָה וָמֵתָה, וּלְאַחַר שֶׁרְחָצוּהָ שָׂמוּ אוֹתָה בַּחֲדַר הָעֲלִיָּה.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֶּחֱלֶה וַתָּמֹת וַיִּרְחֲצוּ אוֺתָהּ וַיַּשְׁכִּיבֻהָ בַּעֲלִיָּה:

I stalo se v těch dnech, že roznemohši se, umřela. Kterouž umyvše, položili na síň vrchní.

Ale právě tehdy onemocněla a zemřela. Umyli ji a položili do horního pokoje.

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις α᾿σθενήσασαν αυ᾿τὴν α᾿ποθανει̑ν λούσαντες δὲ ε῎θηκαν αυ᾿τὴν ε᾿ν ὑπερώω

אֵתכַּרהַת דֵּין בּהֻון בּהָנֻון יַומָתָא ומִיתַת וַאסחיֻוה וסָמֻוה בּעֵלִיתָא׃

[(5) Acts 09, 38]

כֵּיוָן שֶׁלּוֹד קְרוֹבָה לְיָפוֹ וְהַתַּלְמִידִים שָׁמְעוּ כִּי כֵּיפָא שָׁם, שָׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְּמַהֵר לָבוֹא אֲלֵיהֶם.

וְלֹד קְרֹבָה לְיָפוֺ וְהַתַּלְמִידִים שָׁמְעוּ כִּי-פֶטְרוֺס שָׁמָּה וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנַיִם אֲנָשִׁים וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לֵאמֹר בֹּאָה-נָּא אֵלֵינוּ אַל-תְּאַחַר:

A že byla blízko Lydda od Joppen, uslyšavše učedlníci, že by tam byl Petr, poslali k němu dva muže, prosíce ho, aby sobě neobtěžoval přijíti až k nim.

Poněvadž Lydda je blízko Joppe, dověděli se učedníci, že je tam Petr, a poslali k němu dva muže s naléhavou prosbou: „Přijď rychle k nám!“

ε᾿γγὺς δὲ ου῎σης Λύδδας τη̑ ᾽Ιόππη οἱ μαθηταὶ α᾿κούσαντες ο῞τι Πέτρος ε᾿στὶν ε᾿ν αυ᾿τη̑ α᾿πέστειλαν δύο α῎νδρας πρὸς αυ᾿τὸν παρακαλου̑ντες μὴ ο᾿κνήσης διελθει̑ν ε῞ως ἡμω̑ν

וַשׁמַעו הוַו תַּלמִידֵא דּשֵׁמעֻון בּלֻוד הֻו מדִינתָּא הָי דִּאיתֵיה עַל גֵּנב יָופִּא ושַׁדַּרו הוַו לוָתֵה גַּברֵא תּרֵין דּנֵבעֻון מֵנֵה דּלָא תֵּמַאן לֵה דּנִאתֵא צֵאדַיהֻון׃

[(5) Acts 09, 39]

כֵּיפָא קָם וְהָלַךְ אִתָּם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הִכְנִיסוּהוּ אֶל הָעֲלִיָּה, וְכָל הָאַלְמָנוֹת עָמְדוּ לְיָדוֹ בּוֹכִיּוֹת וְהֶרְאוּ לוֹ כֻּתֳּנוֹת וּבְגָדִים שֶׁעָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן.

וַיָּקָם פֶּטְרוֺס וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אִתָּם וַיַּעֲלוּהוּ אֶל-הָעֲלִיָּה וְהִנֵּה כָּל-הָאַלְמָנוֺת עָמְדוּ עָלָיו בְּבֶכִי לְהַרְאֹתוֺ אֶת-הַכֻּתֳּנֹת וְאֶת-הַ׹ְּׂמָלוֺת אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָהֵן צְבִיָּה בְּעוֺדָהּ עִמָּהֶן:

Tedy vstav Petr, šel s nimi. A když přišel, vedli jej na síň. I obstoupily ho všecky vdovy, plačíce, a ukazujíce sukně a pláště, kteréž jim dělala, dokudž s nimi byla, Dorkas.

Petr se hned s nimi vydal na cestu. Když přišli do Joppe, zavedli jej do horního pokoje, kde ho s pláčem obklopily všechny vdovy a ukazovaly mu košile a pláště, které jim Tabita šila, dokud byla naživu.

α᾿ναστὰς δὲ Πέτρος συνη̑λθεν αυ᾿τοι̑ς ο῍ν παραγενόμενον α᾿νήγαγον ει᾿ς τὸ ὑπερω̑ον καὶ παρέστησαν αυ᾿τω̑ πα̑σαι αἱ χη̑ραι κλαίουσαι καὶ ε᾿πιδεικνύμεναι χιτω̑νας καὶ ἱμάτια ο῞σα ε᾿ποίει μετ῾ αυ᾿τω̑ν ου῏σα ἡ Δορκάς

וקָם שֵׁמעֻון אֵזַל עַמהֻון וכַד אֵתָא אַסקֻוהי לעֵלִיתָא וַכנַשׁ קָם להֵין חדָרַוהי כֻּלהֵין אַרמלָתָא כַּד בָּכיָן וַמחַויָן לֵה כֻּותִּיניָתָא ומַרטֻוטֵא הָלֵין דּיָהבָּא הוָת להֵין טבִיתָא כַּד חַיָא׃

[(5) Acts 09, 40]

הוֹצִיא כֵּיפָא אֶת כֻּלָם הַחוּצָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַגּוּפָה אָמַר: "טָבִיתָא, קוּמִי!" הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת כֵּיפָא יָשְׁבָה.

וַיּוֺצֵא פֶטְרוֺס אֶת-כֻּלָּם הַחוּצָה וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיִּפֶן אֶל-הַמֵּתָה וַיֹּאמֶר טָבִיתָא קוּמִי וַתִּפְקַח אֶת-עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת-פֶּטְרוֺס וַתֵּשֶׁב:

I rozkázav všechněm vyjíti ven Petr, poklek na kolena, modlil se, a obrátiv se k tomu tělu, řekl: Tabito, vstaň. A ona otevřela oči své, a uzřevši Petra, posadila se.

Petr poslal všechny z místnosti; pak poklekl, pomodlil se, obrátil se k mrtvé a řekl: „Tabito, vstaň!“ Ona otevřela oči, a když spatřila Petra, zvedla se na lůžku. ([Marek 5:40n; Lukáš 7:14n])

ε᾿κβαλών δὲ ε῎ξω πάντας ὁ Πέτρος καὶ θεὶς τὰ γόνατα προσηύξατο καὶ ε᾿πιστρέψας πρὸς τὸ σω̑μα ει῏πεν Ταβιθά α᾿νάστηθι ἡ δὲ η῎νοιξεν τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿τη̑ς καὶ ι᾿δου̑σα τὸν Πέτρον α᾿νεκάθισεν

שֵׁמעֻון דֵּין אַפֵּק לכֻלהֻון אנָשָׁא לבַר וַקעֵד עַל בֻּורכַּוהי וצַלִי וֵאתפּנִי לוָת שׁלַדָּא וֵאמַר טבִיתָא קֻומי הִי דֵּין פֵּתחַת עַינֵיה וכַד חזָתֵה לשֵׁמעֻון יֵתבַּת׃

[(5) Acts 09, 41]

הוּא הוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת יָדוֹ וְהֵקִים אוֹתָהּ. אָז קָרָא לַקְּדוֹשִׁים וְלָאַלְמָנוֹת וְהִצִּיג אוֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם.

וַיִּשְׁלַח אֶת-יָדוֺ וַיְקִימֶהָ וְאַחַר קָרָא לַקְּדוֺשִׁים וְלָאַלְמָנוֺת וַיַּעֲמִידֶהָ חַיָּה לִפְנֵיהֶם:

A podav jí ruky, pozdvihl jí; a povolav svatých a vdov, ukázal jim ji živou.

Podal jí ruku a pomohl jí vstát. Pak všechny zavolal, i vdovy, a vrátil jim ji živou. ([Skutky apoštolské 3:7 Skutky apoštolské 9:32])

δοὺς δὲ αυ᾿τη̑ χει̑ρα α᾿νέστησεν αυ᾿τήν φωνήσας δὲ τοὺς ἁγίους καὶ τὰς χήρας παρέστησεν αυ᾿τὴν ζω̑σαν

וַאושֵׁט לָה אִידֵה וַאקִימָה וַקרָא לקַדִּישֵׁא ולַארמלָתָא ויַהבָּה להֻון כַּד חַיָא׃

[(5) Acts 09, 42]

הַדָּבָר נוֹדַע בְּכָל יָפוֹ וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בָּאָדוֹן.

וְהַדָּבָר הַזֶּה נוֺדַע לְכָל-יֹשְׁבֵי יָפוֺ וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בָּאָדוֺן:

I rozhlášeno jest to po všem Joppen, a uvěřili mnozí v Pána.

Zpráva o tom se rozšířila po celém Joppe a mnoho lidí uvěřilo v Pána. ([Skutky apoštolské 19:17 Skutky apoštolské 4:4])

γνωστὸν δὲ ε᾿γένετο καθ῾ ο῞λης τη̑ς ᾽Ιόππης καὶ ε᾿πίστευσαν πολλοὶ ε᾿πὶ τὸν κύριον

וֵאתיַדעַת הָדֵא בּכֻלָה מדִינתָּא וסַגִּיֵאא הַימֵנו בּמָרַן׃

[(5) Acts 09, 43]

אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר כֵּיפָא בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים אֵצֶל אִישׁ אֶחָד שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵעִבּוּד עוֹרוֹת, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ.

וַיֵּשֶׁב יָמִים רַבִּים בְּיָפוֺ בְּבֵית שִׁמְעוֺן הַבּוּרְסִי:

I stalo se, že za mnohé dni pozůstal Petr v Joppen u nějakého Šimona koželuha.

Petr zůstal ještě delší čas v Joppe v domě Šimona koželuha. ([Skutky apoštolské 10:6])

ε᾿γένετο δὲ ἡμέρας ἱκανὰς μει̑ναι ε᾿ν ᾽Ιόππη παρά τινι Σίμωνι βυρσει̑

הוָא דֵּין בָּה בּיָופִּא יַומָתָא לָא זעֻורִין כַּד שׁרֵא הוָא בֵּית שֵׁמעֻון בֻּורסָיָא׃ ס

[(5) Acts 10, 01]

אִישׁ הָיָה בְּקֵיסַרְיָה, קוֹרְנֶלְיוֹס שְׁמוֹ, שַׂר מֵאָה מִן הַגְּדוּד הַנִּקְרָא הָאִיטַלְקִי;

אִישׁ הָיָה בְּקִסְרִין קָרְנֵלִיּוֺס שְׁמוֺ הוּא שַׂר-מֵאָה בִּצְבָא הַחַיִל אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֺ הַגְּדוּד הָאִיטַלְקִי:

Muž pak nějaký byl v Cesarii, jménem Kornelius, setník z zástupu, kterýž sloul Vlaský,

V Cesareji žil nějaký muž jménem Kornélius, důstojník pluku, zvaného Italský. ([Skutky apoštolské 27:1; Matouš 8:5])

α᾿νὴρ δέ τις ε᾿ν Καισαρεία ο᾿νόματι Κορνήλιος ἑκατοντάρχης ε᾿κ σπείρης τη̑ς καλουμένης ᾽Ιταλικη̑ς

בּקֵסַרִיַא דֵּין אִית הוָא גַּברָא חַד קֵנטרֻונָא דַּשׁמֵה הוָא קָורנִלִיָוס מֵן ספִּירַא הָי דּמֵתקַריָא אִיטַלִיקִא׃

[(5) Acts 10, 02]

חָסִיד הָיָה וִירֵא אֱלֹהִים הוּא וְכָל בֵּיתוֹ, וְגוֹמֵל חֲסָדִים רַבִּים לָעָם וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל עֵת.

וְהוּא אִישׁ חָסִיד וִירֵא אֱלֹהִים עִם-כָּל-בֵּיתוֺ וּפִזַּר נָתַן לָעָם לָרֹב וַיִּתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים תָּמִיד:

Nábožný a bohobojný se vším domem svým, čině almužny mnohé lidu.

Byl to člověk zbožný, s celou svou rodinou věřil v jediného Boha(i), byl velmi štědrý vůči židovskému lidu a pravidelně se modlil k Bohu. (i) ř: byl bohabojný (pod. Skutky apoštolské 10:22) ([Skutky apoštolské 10:22; Daniel 4:24; Lukáš 7:5])

ευ᾿σεβὴς καὶ φοβούμενος τὸν θεὸν σὺν παντὶ τω̑ οι῎κω αυ᾿του̑ ποιω̑ν ε᾿λεημοσύνας πολλὰς τω̑ λαω̑ καὶ δεόμενος του̑ θεου̑ διὰ παντός

וזַדִּיק הוָא ודָחֵל הוָא מֵן אַלָהָא הֻו ובַיתֵּה כֻּלֵה ועָבֵד הוָא זֵדקָתָא סַגִּיָאתָא בּעַמָא וַבכֻלזבַן בָּעֵא הוָא מֵן אַלָהָא׃

[(5) Acts 10, 03]

בְּאַחַד הַיָּמִים, סָמוּךְ לְשָׁעָה שָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, רָאָה מַרְאֶה בָּרוּר: מַלְאַךְ אֱלֹהִים בָּא אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ, "קוֹרְנֶלְיוֹס!"

וַיְהִי הַיּוֺם כְּשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית וְהִנֵּה מַלְאַךְ אֱלֹהִים נִרְאָה אֵלָיו בַּמַּחֲזֶה וַיֹּאמַר קָרְנֵילִיּוֺס:

A modlívaje se vždycky Bohu, viděl u vidění zřetelně, jako v hodinu devátou na den, anděla Božího, an všel k němu, a řekl jemu: Kornéli.

Ten měl kolem třetí hodiny odpoledne vidění, v němž jasně spatřil Božího anděla, jak k němu vchází a volá na něj: „Kornélie!“ ([Skutky apoštolské 10:30 Skutky apoštolské 9:10 Skutky apoštolské 3:1; Lukáš 1:11])

ει῏δεν ε᾿ν ὁράματι φανερω̑ς ὡσεὶ περὶ ω῞ραν ε᾿νάτην τη̑ς ἡμέρας α῎γγελον του̑ θεου̑ ει᾿σελθόντα πρὸς αυ᾿τὸν καὶ ει᾿πόντα αυ᾿τω̑ Κορνήλιε

הָנָא חזָא מַלַאכָא דַּאלָהָא בּחֵזוָא גַּליָאיִת לַאפַּי תּשַׁע שָׁעִין בִּאימָמָא דּעַל לוָתֵה וֵאמַר לֵה קָורנִלִיֵא׃

[(5) Acts 10, 04]

כְּשֶׁהִבִּיט בּוֹ נִתְמַלֵּא פַּחַד וְאָמַר: "מַה זֶּה, אֲדוֹנִי?" הֵשִׁיב לוֹ הַמַּלְאָךְ: "תְּפִלּוֹתֶיךָ וְצִדְקוֹתֶיךָ עָלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

וַיַּבֵּט אֵלָיו וַיִּירָא וַיֹּאמֶר מָה אֲדֹנִי מְצַוֶּה וַיֹּמֶר אֵלָיו תְּפִלָּתְךׇ וְצִדְקֹתֶיךׇ עָלוּ לְזִכָּרוֺן לִפְנֵי אֱלֹהִים:

A on pilně popatřiv naň, a sstrašiv se, řekl: Co chceš, Pane? I řekl jemu: Modlitby tvé a almužny tvé vstoupily na pamět před tváří Boží.

Pohlédl na něj a pln bázně řekl: „Co si přeješ, Pane?“ Anděl odpověděl: „Bůh přijal tvé modlitby a almužny a pamatuje na tebe.

ὁ δὲ α᾿τενίσας αυ᾿τω̑ καὶ ε῎μφοβος γενόμενος ει῏πεν τί ε᾿στιν κύριε ει῏πεν δὲ αυ᾿τω̑ αἱ προσευχαί σου καὶ αἱ ε᾿λεημοσύναι σου α᾿νέβησαν ει᾿ς μνημόσυνον ε῎μπροσθεν του̑ θεου̑

והֻו חָר בֵּה וַדחֵל וֵאמַר מָנָא מָרי וֵאמַר לֵה מַלַאכָא צלַוָתָך וזֵדקָתָך סלֵק לדֻוכרָנָא קדָם אַלָהָא׃

[(5) Acts 10, 05]

וְעַכְשָׁו שְׁלַח אֲנָשִׁים לְיָפוֹ וּקְרָא לְשִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא.

וְעַתָּה שְׁלַח-לְךׇ אֲנָשִׁים אֶל-יָפוֺ וּקְרָא אֵילֶךׇ אֶת-שִׁמְעוֺן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא:

Protož nyní pošli muže do Joppen, a povolej Šimona, kterýž má přijmí Petr.

Vyprav hned posly do Joppe, ať sem přivedou Šimona, zvaného Petr.

καὶ νυ̑ν πέμψον α῎νδρας ει᾿ς ᾽Ιόππην καὶ μετάπεμψαι Σίμωνά τινα ο῍ς ε᾿πικαλει̑ται Πέτρος

והָשָׁא שַׁדַּר גַּברֵא ליָופִּא מדִינתָּא וַאיתָּא לשֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא כִּאפָא׃

[(5) Acts 10, 06]

הוּא מִתְאָרֵחַ אֵצֶל בֻּרְסִי אֶחָד, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, אֲשֶׁר בֵּיתוֹ עַל־יַד הַיָּם."

הֲלֹא הוּא מִתְגּוֺרֵר עִם-אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן הַבּוּרְסִי וּבֵיתוֺ עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיָּם הוּא יֹאמַר לְךׇ אֶת-אֲשֶׁר עָלֶיךׇ לַעֲשׂוֺת:

Tenť hospodu má u nějakého Šimona koželuha, kterýž má dům u moře. Onť poví tobě, co bys ty měl činiti.

Bydlí u Šimona koželuha, který má dům u moře.“ ([Skutky apoštolské 9:43 Skutky apoštolské 9:6])

ου῟τος ξενίζεται παρά τινι Σίμωνι βυρσει̑ ω῟ ε᾿στιν οι᾿κία παρὰ θάλασσαν

הָא שׁרֵא בּבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון בֻּורסָיָא הַו דִּאיתַוהי עַל יַד יַמָא׃

[(5) Acts 10, 07]

אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַמַּלְאָךְ הַמְדַבֵּר אֵלָיו, קָרָא קוֹרְנֶלְיוֹס לִשְׁנַיִם מֵעֲבָדָיו וּלְחַיָּל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁהָיָה מִמְּשָׁרְתָיו הַמְקֹרָבִים.

וַיֵּלֶךְ הַמַּלְאָךְ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֵלָיו וְהוּא קָרָא אֶל-שְׁנַיִם מֵעַבְדֵי בֵיתוֺ וְאֶל-אִישׁ חַיִל אֶחָד יְרֵא אֱלֹהִים מִן-הָעֹמְדִים לְפָנָיו תָּמִיד:

A když odšel anděl, kterýž mluvil Korneliovi, zavolal dvou služebníků svých, a rytíře pobožného z těch, kteříž vždycky při něm byli.

Když odešel ten anděl, zavolal si Kornélius ze svých lidí dva sluhy a jednoho zbožného vojáka ze své stráže, ([Matouš 8:9])

ὡς δὲ α᾿πη̑λθεν ὁ α῎γγελος ὁ λαλω̑ν αυ᾿τω̑ φωνήσας δύο τω̑ν οι᾿κετω̑ν καὶ στρατιὼτην ευ᾿σεβη̑ τω̑ν προσκαρτερούντων αυ᾿τω̑

וכַד אֵזַל לֵה מַלַאכָא דּמַלֵל עַמֵה קרָא תּרֵין מֵן בּנַי בַּיתֵּה ופָלחָא חַד דּדָחֵל לַאלָהָא אַינָא דּמֵתּדּנֵא הוָא לֵה׃

[(5) Acts 10, 08]

הוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת הַכֹּל וְשָׁלַח אוֹתָם לְיָפוֹ.

וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלָחֵם יָפוֺ:

A oznámiv jim všecko to, poslal je do Joppen.

všechno jim vypravoval a pak je vyslal do Joppe.

καὶ ε᾿ξηγησάμενος α῞παντα αυ᾿τοι̑ς α᾿πέστειλεν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν ᾽Ιόππην

וֵאשׁתַּעִי להֻון כֻּלמֵדֵּם דַּחזָא ושַׁדַּר אֵנֻון ליָופִּא׃ ס

[(5) Acts 10, 09]

לְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר נָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָעִיר, עָלָה כֵּיפָא אֶל הַגַּג לְהִתְפַּלֵּל; זֶה הָיָה בְּעֵרֶךְ בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ בַדֶּרֶךְ הָלֹךְ וְקָרֹב אֶל-הָעִיר וַיַּעַל כֵּיפָא לְהִתְפַּלֵּל כְּשָׁעָה הַשִּׁשִּׁית עַל-הַגָּג:

Nazejtří pak, když oni šli, a přibližovali se k městu, všel Petr na horu, aby se modlil, okolo hodiny šesté.

Druhého dne, právě když se blížili k městu, vyšel Petr za poledne na rovnou střechu domu, aby se modlil. ([Skutky apoštolské 11:5-Skutky apoštolské 11:17 Skutky apoštolské 3:1])

τη̑ δὲ ε᾿παύριον ὁδοιπορούντων ε᾿κείνων καὶ τη̑ πόλει ε᾿γγιζόντων α᾿νέβη Πέτρος ε᾿πὶ τὸ δω̑μα προσεύξασθαι περὶ ω῞ραν ε῞κτην

וַליַומָא אחרִנָא כַּד הֵנֻון רָדֵין בֻּאורחָא וקַרִיבִין לַמדִינתָּא סלֵק שֵׁמעֻון לֵאגָּרָא דַּנצַלֵא בּשֵׁת שָׁעִין׃

[(5) Acts 10, 10]

הוּא הָיָה רָעֵב וְרָצָה לֶאֱכֹל. אֲבָל בְּעֵת שֶׁהֵכִינוּ אֶת הָאֹכֶל הָיְתָה עָלָיו הָרוּחַ

וַיִּרְעַב וַיִּתְאָו לְהָשִׁיב נַפְשׁוֺ וּבְעוֺד הֲכִינוֺ לוֺ אֹכֶל וַתִּתְעַטֵּף נַפְשׁוֺ בְמַרְאוֺת אֱלֹהִים:

A potom velice zlačněv, chtěl pojísti. Když pak oni strojili, připadlo na něj mysli vytržení.

Pak dostal hlad a chtěl se najíst. Zatímco mu připravovali jídlo, upadl do vytržení mysli:

ε᾿γένετο δὲ πρόσπεινος καὶ η῎θελεν γεύσασθαι παρασκευαζόντων δὲ αυ᾿τω̑ν ε᾿γένετο ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ε῎κστασις

וַכפֵן וצָבֵא הוָא דּנֵלעַס וכַד הֵנֻון מַתקנִין לֵה נפַל עלַוהי תֵּמהָא׃

[(5) Acts 10, 11]

וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְיוֹרֵד אֵיזֶה כְּלִי דּוֹמֶה לְמִפְרָשׂ גָּדוֹל, מוּרָד בְּאַרְבַּע קְצוֹתָיו אֶל הָאָרֶץ,

וַיַּרְא אֶת-הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְתֵבָה אַחַת כִּירִיעָה גְדוֺלָה קְשׁוּרָה בְּאַרְבַּע כַּנְפוֺתֶיהָ יוֺרֶדֶת וַתָּנַח עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ:

I uzřel nebe otevřené a sstupující k sobě nádobu jakous jako prostěradlo veliké, za čtyři rohy uvázanou, ana se spouští na zem,

Vidí, jak se z otevřeného nebe cosi snáší; podobalo se to veliké plachtě, kterou spouštějí za čtyři cípy k zemi. ([Skutky apoštolské 7:56; Lukáš 13:29])

καὶ θεωρει̑ τὸν ου᾿ρανὸν α᾿νεωγμένον καὶ καταβαι̑νον σκευ̑ός τι ὡς ο᾿θόνην μεγάλην τέσσαρσιν α᾿ρχαι̑ς καθιέμενον ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וַחזָא שׁמַיָא כַּד פּתִיחִין ומָאנָא חַד כַּד אַסִיר בַּארבַּע קַרנָן ודָמֵא הוָא לכֵתָּנָא רַבָּא ושָׁאֵב הוָא מֵן שׁמַיָא עַל אַרעָא׃

[(5) Acts 10, 12]

וּבוֹ מִכָּל חַיּוֹת הָאָרֶץ וְהָרְמָשִׂים וּמִכָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם.

וּבְתוֺכָהּ מִכָּל-חַיַּת הַ׹ָּׂדֶה הַהֹלְכֹת עַל-אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְעוֺף הַשָּׁמָיִם:

Na níž byla všeliká zemská hovada čtvernohá, a zvířata, a zeměplazové, i ptactvo nebeské.

Byly v ní všechny druhy živočichů: čtvernožci(j), plazi i ptáci. (j) var: + zvěř

ε᾿ν ω῟ ὑπη̑ρχεν πάντα τὰ τετράποδα καὶ ἑρπετὰ τη̑ς γη̑ς καὶ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑

וִאית הוָא בֵּה כֻּלהֵין חַיוָתָא דַּארבּעָת רֵגלֵא ורַחשָׁא דַּארעָא ופָרַחתָא דַּשׁמַיָא׃

[(5) Acts 10, 13]

וְקוֹל הָיָה אֵלָיו: "קוּם, כֵּיפָא, שְׁחַט וֶאֱכֹל!"

וַיְהִי אֵלָיו קוֺל קוּם כֵּיפָא זְבַח וֶאֱכֹל:

I stal se hlas k němu: Vstaň, Petře, bí a jez.

Tu k němu zazněl hlas: „Vstaň, Petře, zabíjej a jez!“

καὶ ε᾿γένετο φωνὴ πρὸς αυ᾿τόν α᾿ναστάς Πέτρε θυ̑σον καὶ φάγε

וקָלָא אֵתָא לֵה דָּאמַר שֵׁמעֻון קֻום כֻּוס וַאכֻול׃

[(5) Acts 10, 14]

אָמַר כֵּיפָא: "בְּשׁוּם פָּנִים לֹא, אֲדוֹנִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי שׁוּם פִּגּוּל וְטָמֵא."

וַיֹּאמֶר כֵּיפָא חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי מֵעוֺדִי לֹא בָא אֶל-פִּי בְּשַׂר פִּגּוּל אוֺ שֶׁקֶץ טָמֵא:

I řekl Petr: Nikoli, Pane, neboť jsem nikdy nejedl nic obecného aneb nečistého.

Petr odpověděl: „To ne, Pane! Ještě nikdy jsem nejedl nic, co poskvrňuje a znečišťuje.“ ([Ezechiel 4:14; Leviticus 11:1-Leviticus 11:47; Deuteronomium 14:3])

ὁ δὲ Πέτρος ει῏πεν μηδαμω̑ς κύριε ο῞τι ου᾿δέποτε ε῎φαγον πα̑ν κοινὸν καὶ α᾿κάθαρτον

ושֵׁמעֻון אֵמַר חָס מָרי דּמֵמתֻום לָא אֵכלֵת כֻּל דַּמסַיַב וַטמַא׃

[(5) Acts 10, 15]

שֵׁנִית הָיָה הַקּוֹל אֵלָיו: "לַאֲשֶׁר טִהֵר אֱלֹהִים, אַתָּה אַל תִּקְרָא 'טָמֵא'."

וְהִנֵּה קוֺל אֵלָיו שֵׁנִית אֶת-אֲשֶׁר טִהַר אֱלֹהִים לֹא תְשַׁקֵּץ אָתָּה:

Tedy opět podruhé stal se hlas k němu: Cožť Bůh očistil, neměj ty toho za nečisté.

Ale hlas se ozval znovu: „Co Bůh prohlásil za čisté, nepokládej za nečisté.“ ([Matouš 15:11; Galatským 2:12; Římanům 14:14; 1 Timoteovi 4:4])

καὶ φωνὴ πάλιν ε᾿κ δευτέρου πρὸς αυ᾿τόν α῍ ὁ θεὸς ε᾿καθάρισεν σὺ μὴ κοίνου

ותֻוב דּתַרתֵּין זַבנִין קָלָא הוָא לוָתֵה אַילֵין דַּאלָהָא דַּכִּי אַנתּ לָא תּסַיֵב׃

[(5) Acts 10, 16]

כָּךְ הָיָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וּמִיָּד נִלְקַח הַכְּלִי הַשָּׁמַיְמָה.

וְהַחִזָּיוֺן הַזֶּה שֻׁלַּשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַתָּשָׁב הַתֵּבָה וַתַּעַל הַשָּׁמָיְמָה:

A to se stalo potřikrát. I vzata jest zase ta nádoba do nebe.

To se opakovalo třikrát a zase to všechno bylo vyneseno vzhůru do nebe.

του̑το δὲ ε᾿γένετο ε᾿πὶ τρίς καὶ ευ᾿θὺς α᾿νελήμφθη τὸ σκευ̑ος ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν

הָדֵא דֵּין הוָת תּלָת זַבנִין וֵאתעַלִי לֵה מָאנָא לַשׁמַיָא׃ ס

[(5) Acts 10, 17]

כֵּיפָא הָיָה עוֹדֶנּוּ חוֹכֵךְ בְּדַעְתּוֹ מַה כַּוָּנַת הַמַּרְאֶה שֶׁרָאָה, וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים, שֶׁנִּשְׁלְחוּ מֵאֵת קוֹרְנֶלְיוֹס וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, עָמְדוּ בַּשַּׁעַר.

וַתִּפָּעֶם רוּחַ כֵּיפָא לָדַעַת מָה הוּא הַמַּחֲזֶה אֲשֶׁר חָזָה וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים שְׁלוּחֵי קָרְנֵילִיּוֺס מְבַקְשִׁים בֵּית שִׁמְעוֺן וְעֹמְדִים עַל-הַפָּתַח:

A když Petr sám u sebe rozjímal, co by znamenalo vidění to, kteréž viděl, aj, muži ti, kteříž posláni byli od Kornelia, ptajíce se na dům Šimonův, stáli přede dveřmi.

Zatímco Petr úporně přemýšlel, co to jeho vidění může znamenat, podařilo se Kornéliovým poslům nalézt Šimonův dům. Zastavili se před vraty, ([Skutky apoštolské 9:10])

ὡς δὲ ε᾿ν ἑαυτω̑ διηπόρει ὁ Πέτρος τί α῍ν ει῎η τὸ ο῞ραμα ο῍ ει῏δεν ι᾿δοὺ οἱ α῎νδρες οἱ α᾿πεσταλμένοι ὑπὸ του̑ Κορνηλίου διερωτήσαντες τὴν οι᾿κίαν του̑ Σίμωνος ε᾿πέστησαν ε᾿πὶ τὸν πυλω̑να

וכַד מֵתּדַּמַר שֵׁמעֻון בּנַפשֵׁה דּמָנַו חֵזוָא דַּחזָא מַטִיו גַּברֵא הָנֻון דֵּאשׁתַּדַּרו הוַו מֵן קָורנִלִיָוס ושַׁאֵלו עַל בַּיתָּא דַּשׁרֵא בֵּה שֵׁמעֻון וֵאתַו וקָמו עַל תַּרעָא דּדָרתָּא׃

[(5) Acts 10, 18]

הֵם קָרְאוּ וְשָׁאֲלוּ אִם שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא מִתְאַרֵחַ שָׁם.

וַיִּקְרְאוּ וַיֹּאמְרוּ הֲמִתְגּוֺרֵר בָּזֶה שִׁמְעוֺן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא:

A zavolavše, tázali se: Má-li zde hospodu Šimon, kterýž má přijmí Petr?

zavolali a ptali se, zda tu bydlí Šimon, kterému říkají Petr.

καὶ φωνήσαντες ε᾿πυνθάνοντο ει᾿ Σίμων ὁ ε᾿πικαλούμενος Πέτρος ε᾿νθάδε ξενίζεται

וקָרֵין הוַו תַּמָן וַמשַׁאלִין דֵּאן שֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא כִּאפָא הָרכָּא שׁרֵא׃

[(5) Acts 10, 19]

כְּשֶׁהִרְהֵר כֵּיפָא עַל הַמַּרְאֶה אָמְרָה לוֹ הָרוּחַ: "הִנֵּה כַּמָּה אֲנָשִׁים מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ.

וּבְעוֺד כֵּיפָא הֹגֶה בִלְבָבוֺ עַל-דְּבַר הַמַּחֲזֶה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָרוּחַ הִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מְבַקְשִׁים אֹתָךְ:

A když Petr přemyšloval o tom vidění, řekl jemu Duch: Aj, muži tři hledají tebe.

A Petr stále ještě přemýšlel o svém vidění, když mu Duch řekl: „Jsou tu tři muži a hledají tě; ([Skutky apoštolské 9:10; Jan 14:26; Skutky apoštolské 11:28 Skutky apoštolské 13:2 Skutky apoštolské 13:4 Skutky apoštolské 15:28 Skutky apoštolské 16:6 Skutky apoštolské 20:23])

του̑ δὲ Πέτρου διενθυμουμένου περὶ του̑ ὁράματος ει῏πεν αυ᾿τω̑ τὸ πνευ̑μα ι᾿δοὺ α῎νδρες τρει̑ς ζητου̑ντές σε

וכַד שֵׁמעֻון רָנֵא הוָא בּחֵזוָא אֵמַר לֵה רֻוחָא הָא גַּברֵא תּלָתָא בָּעֵין לָך׃

[(5) Acts 10, 20]

קוּם, רֵד וְלֵךְ אִתָּם, אַל תְּהַסֵּס, כִּי אֲנִי שְׁלַחְתִּים."

וְעַתָּה קוּם רֵד וָלֵךְ אִתָּם וְאַל-תִּפְסַח הֵנָּה וְהֵנָּה כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּים:

Protož vstana, sejdi dolů, a jdi s nimi, nic se nerozpakuje; neboť jsem já je poslal.

sejdi hned dolů a bez rozpaků s nimi jdi, neboť já jsem je poslal.“ ([Skutky apoštolské 11:12 Skutky apoštolské 15:7])

α᾿λλὰ α᾿ναστὰς κατάβηθι καὶ πορεύου σὺν αυ᾿τοι̑ς μηδὲν διακρινόμενος ο῞τι ε᾿γώ α᾿πέσταλκα αυ᾿τούς

קֻום חֻות וזֵל עַמהֻון כַּד לָא מֵתפַּלַג רֵעיָנָך מֵטֻל דֵּאנָא הֻו שַׁדּרֵת אֵנֻון׃

[(5) Acts 10, 21]

יָרַד כֵּיפָא אֶל הָאֲנָשִׁים וְאָמַר: "הִנֵּה אֲנִי הָאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים. לְשֵׁם מַה בָּאתֶם?"

וַיֵּרֶד כֵּיפָא אֶל-הָאֲנָשִׁים הַנִּשְׁלָחִים אֵלָיו מֵאֵת קָרְנֵילִיּוֺס וַיֹּאמַר אֲנִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים עַל-מַה בָּאתֶם:

Tedy sšed Petr k těm mužům, kteříž posláni byli k němu od Kornelia, řekl: Aj, jáť jsem ten, kteréhož hledáte. Jaká jest příčina, pro niž jste přišli?

Petr tedy sešel dolů k těm mužům a řekl: „Já jsem ten, kterého hledáte. Proč jste za mnou přišli?“ ([Jan 18:4n Jan 18:7])

καταβὰς δὲ Πέτρος πρὸς τοὺς α῎νδρας ει῏πεν ι᾿δοὺ ε᾿γὼ ει᾿μι ο῍ν ζητει̑τε τίς ἡ αι᾿τία δι῾ η῍ν πάρεστε

הָידֵּין נחֵת שֵׁמעֻון לוָת גַּברֵא הָנֻון וֵאמַר להֻון אֵנָא הֻו דּבָעֵין אנתֻּון אַידָא הי עֵלתָא דּמֵטֻלָתָה אֵתַיתֻּון׃

[(5) Acts 10, 22]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ: "שַׂר הַמֵּאָה קוֹרְנֶלְיוֹס, אִישׁ צַדִּיק וִירֵא אֱלֹהִים אֲשֶׁר שֵׁם טוֹב לוֹ בְּקֶרֶב כָּל הָעָם הַיְהוּדִי, צֻוָּה עַל־יְדֵי מַלְאָךְ קָדוֹשׁ לִקְרֹא לְךָ אֶל בֵּיתוֹ וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מִפִּיךָ."

וַיַּעֲנוּ לֵאמֹר קָרְנֵילִיּוֺס אֶחָד מִ׹ָּׂרֵי הַמֵּאוֺת אִישׁ צַּדִיק וִירֵא אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֺ שֵׁם טוֺב בְּכָל-עַם הַיְּהוּדִים נִתְּנָה לּוֺ מִצְוַת יְהוָֺה מִפִּי מַלְאָךְ קָדוֺשׁ לִקְרֹא לְךׇ אֶל-בֵּיתוֺ לְבַעֲבוּר יִשְׁמַע מִדַּבְּרֹתֶיךׇ:

Oni pak řekli: Kornelius setník, muž spravedlivý a bohabojící, i svědectví dobré mající ode všeho národu Židovského, u vidění napomenut jest od anděla svatého, aby povolal tebe do domu svého, a slyšel řeč od tebe.

Oni odpověděli: „Posílá nás setník Kornélius, muž spravedlivý, který věří v jediného Boha a má dobrou pověst u všeho židovského lidu. Zjevil se mu anděl a rozkázal mu, aby tě pozval do svého domu a vyslechl, co mu máš říci.“ ([Skutky apoštolské 10:2; Lukáš 7:4n])

οἱ δὲ ει῏παν Κορνήλιος ἑκατοντάρχης α᾿νὴρ δίκαιος καὶ φοβούμενος τὸν θεὸν μαρτυρούμενός τε ὑπὸ ο῞λου του̑ ε῎θνους τω̑ν ᾽Ιουδαίων ε᾿χρηματίσθη ὑπὸ α᾿γγέλου ἁγίου μεταπέμψασθαί σε ει᾿ς τὸν οι῏κον αυ᾿του̑ καὶ α᾿κου̑σαι ρ᾿ήματα παρὰ σου̑

אָמרִין לֵה גַּברָא חַד דַּשׁמֵה קָורנִלִיָוס קֵנטרֻונָא כִּאנָא דּדָחֵל מֵן אַלָהָא ומַסהֵד עלַוהי כֻּלֵה עַמָא דִּיהֻודָיֵא אֵתֵאמַר לֵה בּחֵזוָא מֵן מַלַאכָא קַדִּישָׁא דַּנשַׁדַּר נַעלָך לבַיתֵּה ונֵשׁמַע מֵלתָא מֵנָך׃

[(5) Acts 10, 23]

כֵּיפָא הִזְמִינָם לְהִכָּנֵס וְאֵרַח אוֹתָם. לְמָחֳרָת קָם וְיָצָא אִתָּם, וְכַמָּה מִן הָאַחִים שֶׁבְּיָפוֹ נִלְווּ אֵלָיו.

וַיִּקְרָא אֹתָם וַיָּלִינוּ אִתּוֺ בַּבָּיִת וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּקָם כֵּיפָא וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַאֲחָדִים מִן-הָאַחִים אֲשֶׁר בְּיָפוֺ הָלְכוּ עִמּוֺ:

Tedy zavolav jich do domu, přijal je do hospody. Druhého pak dne Petr šel s nimi, a někteří bratří z Joppen šli s ním.

Petr je zavedl dovnitř a nechal je u sebe přes noc. Hned druhého dne se s nimi Petr vydal na cestu a ještě několik bratří z Joppe ho doprovázelo.

ει᾿σκαλεσάμενος ου῏ν αυ᾿τοὺς ε᾿ξένισεν τη̑ δὲ ε᾿παύριον α᾿ναστὰς ε᾿ξη̑λθεν σὺν αυ᾿τοι̑ς καί τινες τω̑ν α᾿δελφω̑ν τω̑ν α᾿πὸ ᾽Ιόππης συνη̑λθον αυ᾿τω̑

וַאעֵל אֵנֻון שֵׁמעֻון וקַבֵּל אֵנֻון כַּר דַּשׁרֵא הוָא ס וקָם לבָתרֵה דּיַומָא וַנפַק אֵזַל עַמהֻון וֵאזַלו עַמֵה אנָשׁ אנָשׁ מֵן אַחֵא דּיָופִּא׃

[(5) Acts 10, 24]

יוֹם לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ לְקֵיסַרְיָה, וְקוֹרְנֶלְיוֹס חִכָּה לָהֶם עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ וִידִידָיו הַמְקֹרָבִים שֶׁכִּנֵּס אֶצְלוֹ.

וּלְמָחֳרָתוֺ בָּאוּ אֶל-קִסְרִין וְקָרְנֵילִיּוֺס חִכָּה לָהֶם וְעִמּוֺ קְרֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו אֲשֶׁר הִקְהִילָם בְּבֵיתוֺ:

A nazejtří přišli do Cesaree. Kornelius pak očekával jich, svolav příbuzné své a přátely blízké.

Nazítří přišli do Cesareje. Kornélius je očekával a spolu s ním jeho příbuzní a nejbližší přátelé.

τη̑ δὲ ε᾿παύριον ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὴν Καισάρειαν ὁ δὲ Κορνήλιος η῟ν προσδοκω̑ν αυ᾿τούς συγκαλεσάμενος τοὺς συγγενει̑ς αυ᾿του̑ καὶ τοὺς α᾿ναγκαίους φίλους

וַליַומָא אחרִנָא עַל לקֵסַרִיַא קָורנִלִיָוס דֵּין מקַוֵא הוָא להֻון כַּד מכַנשִׁין לֵה כֻּלהֻון בּנַי טֻוהמֵה וָאף רָחמֵא חַבִּיבֵא דִּאית הוַו לֵה׃

[(5) Acts 10, 25]

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ כֵּיפָא נִגַּשׁ אֵלָיו קוֹרְנֶלְיוֹס, נָפַל לְרַגְלָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה.

וַיְהִי כְּבוֺא כֵּיפָא וַיֵּצֵא קָרְנֵילִיּוֺס לִקְרָאתוֺ וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו וַיִּשְׁתָּחוּ:

I stalo se, když vcházel Petr, vyšel proti němu Kornelius, a padna k nohám jeho, klaněl se mu.

Když chtěl Petr vejít, vyšel mu Kornélius vstříc, padl na kolena a poklonil se mu. ([Matouš 8:8])

ὡς δὲ ε᾿γένετο του̑ ει᾿σελθει̑ν τὸν Πέτρον συναντήσας αυ᾿τω̑ ὁ Κορνήλιος πεσών ε᾿πὶ τοὺς πόδας προσεκύνησεν

וכַד עָאֵל שֵׁמעֻון אַרעֵה קָורנִלִיָוס וַנפַל סגֵד לרֵגלַוהי׃

[(5) Acts 10, 26]

הֵקִים אוֹתוֹ כֵּיפָא בְּאָמְרוֹ: "קוּם! גַּם אֲנִי עַצְמִי בֶּן אֱנוֹשׁ".

וַיָּקֶם אֹתוֺ כֵּיפָא וַיֹּאמַר קוּם נָא גַּם-אֲנִי אֱנוֺשׁ אָנִי:

Ale Petr pozdvihl ho, řka: Vstaň, i jáť také sám člověk jsem.

Ale Petr jej přinutil vstát a řekl: „Vstaň, vždyť i já jsem jen člověk.“ ([Skutky apoštolské 14:15; Zjevení Janovo 19:10])

ὁ δὲ Πέτρος η῎γειρεν αυ᾿τὸν λέγων α᾿νάστηθι καὶ ε᾿γώ αυ᾿τὸς α῎νθρωπός ει᾿μι

ושֵׁמעֻון אַקִימֵה וֵאמַר לֵה קֻום לָך וָאף אֵנָא בַּרנָשָׁא אנָא׃

[(5) Acts 10, 27]

כְּשֶׁהוּא מְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ נִכְנַס הַבַּיְתָה וּמָצָא נֶאֱסָפִים רַבִּים.

וַיְדַבֵּר אִתּוֺ וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיִּמְצָא רַבִּים נִקְהָלִים שָׁמָּה:

A rozmlouvaje s ním, všel, a nalezl mnoho těch, kteříž se byli sešli.

Za rozhovoru vešli dovnitř a Petr shledal, že je tam shromážděno mnoho lidí.

καὶ συνομιλω̑ν αυ᾿τω̑ ει᾿ση̑λθεν καὶ εὑρίσκει συνεληλυθότας πολλούς

וכַד ממַלֵל עַמֵה עַל וֵאשׁכַּח סַגִּיֵאא דֵּאתַו הוַו לתַמָן׃

[(5) Acts 10, 28]

אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְאִישׁ יְהוּדִי לִהְיוֹת חָבֵר לְנָכְרִי אוֹ לָבוֹא אֵלָיו, אַךְ לִי הֶרְאָה אֱלֹהִים שֶׁלֹּא לִקְרֹא לְשׁוּם אָדָם 'שִׁקּוּץ' אוֹ 'טָמֵא'.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי לֹא-נָכוֺן לְאִישׁ יְהוּדִי לִקְרֹב אֶל-אִישׁ נָכְרִי לְדָבְקָה בּוֺ וֵאלֹהִים הֶרְאַנִי לְבִלְתִּי קְרֹא שֶׁקֶץ אוֺ טָמֵא לְכָל-בֶּן-אָדָם:

I řekl jim: Vy víte, že neslušné jest muži Židu připojiti se aneb přistoupiti k cizozemci, ale mně ukázal Bůh, abych žádného člověka nepravil obecným neb nečistým býti.

Promluvil k nim: „Dobře víte, že židům není dovoleno stýkat se s pohany a navštěvovat je. Mně však Bůh ukázal, abych si o žádném člověku nemyslel, že styk s ním poskvrňuje nebo znečišťuje. ([Galatským 2:12; Skutky apoštolské 11:3; Genesis 43:32; Jan 4:9])

ε῎φη τε πρὸς αυ᾿τούς ὑμει̑ς ε᾿πίστασθε ὡς α᾿θέμιτόν ε᾿στιν α᾿νδρὶ ᾽Ιουδαίω κολλα̑σθαι η῍ προσέρχεσθαι α᾿λλοφύλω κα᾿μοὶ ὁ θεὸς ε῎δειξεν μηδένα κοινὸν η῍ α᾿κάθαρτον λέγειν α῎νθρωπον

וֵאמַר להֻון אַנתֻּון יָדעִין אנתֻּון דּלָא מַפַּס לגַברָא יִהֻודָיָא דּנֵקַף לאנָשָׁא נֻוכרָיָא דּלָא הוָא בַּר שַׁרבּתֵה ולִי אַלָהָא חַויַני דּלָא אִמַר עַל אנָשׁ דַּטמַא אַו מסַיַב׃

[(5) Acts 10, 29]

לָכֵן גַּם בָּאתִי לְלֹא הִתְנַגְּדוּת כְּשֶׁנִּקְרֵאתִי. כָּעֵת אֲנִי שׁוֹאֵל לְשֵׁם מַה קְּרָאתֶם לִי?"

עַל-כֵּן לֹא נִמְנַעְתִּי מִבּוֺא אֲלֵיכֶם כִּי קְרָאתֶם לִי וְעַתָּה אֶשְׁאֲלָה עַל-מַה-זֶּה קְרָאתֶם לִי לָבוֺא:

Protož bez odporu přišel jsem, povolán jsa. I ptám se, pro kterou příčinu poslali jste pro mne?

Proto jsem také bez váhání přišel, když jste pro mne poslali, a nyní se ptám, jaký jste k tomu měli důvod.“

διὸ καὶ α᾿ναντιρρήτως η῟λθον μεταπεμφθείς πυνθάνομαι ου῏ν τίνι λόγω μετεπέμψασθέ με

מֵטֻל הָנָא עתִידָאיִת אֵתִית כַּד שַׁדַּרתֻּון בָּתַרי בּרַם משַׁאֵל אנָא לכֻון מֵטֻל מָנָא שַׁדַּרתֻּון בָּתַרי סּ סּ׃

[(5) Acts 10, 30]

הֵשִׁיב קוֹרְנֶלְיוֹס: "לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵיתִי בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה הַזֹּאת, בְּשָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה עָמַד לְפָנַי אִישׁ בִּלְבוּשׁ מַבְהִיק

וַיֹּאמֶר קָרְנֵילִיּוֺס לִפְנֵי אַרְבָּעָה יָמִים יָשַׁבְתִּי בְצוֺם עַד-הַשָּׁעָה הַזֹּאת וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵיתִי בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וְהִנֵּה אִישׁ עֹטֶה אוֺר נִצָּב עָלָי:

A Kornelius řekl: Před čtyřmi dny postil jsem se až do této hodiny, a v hodinu devátou modlil jsem se v domě svém. A aj, postavil se přede mnou muž v rouše bělostkvoucím.

Kornélius odpověděl: „Jsou to právě tři dny, co jsem se v tuto chvíli(k) modlil ve svém domě odpolední modlitbu, a náhle stál přede mnou muž v zářícím rouchu (k) var: + postil a ([Skutky apoštolské 10:3 Skutky apoštolské 1:10])

καὶ ὁ Κορνήλιος ε῎φη α᾿πὸ τετάρτης ἡμέρας μέχρι ταύτης τη̑ς ω῞ρας η῎μην τὴν ε᾿νάτην προσευχόμενος ε᾿ν τω̑ οι῎κω μου καὶ ι᾿δοὺ α᾿νὴρ ε῎στη ε᾿νὼπιόν μου ε᾿ν ε᾿σθη̑τι λαμπρα̑

אָמַר לֵה קָורנִלִיָוס אַרבּעָא יַומִין אִית עדַמָא להָשָׁא הָא מֵן דּצָאֵם אנָא ובַתשַׁע שָׁעִין כַּד מצַלֵא אנָא בּבַיתּי קָם גַּברָא חַד קדָמַי כַּד לבִישׁ חֵוָרֵא׃

[(5) Acts 10, 31]

וְאָמַר, 'קוֹרְנֶלְיוֹס, תְּפִלָּתְךָ נִשְׁמְעָה וְצִדְקוֹתֶיךָ עָלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהִים.

וַיֹּאמַר תְּפִלָּתְךׇ קָרְנֵילִיּוֺס שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּזְכָּר-לְךׇ אֶת-צִדְקֹתֶיךׇ:

A řekl: Kornéli, uslyšánať jest modlitba tvá, a almužny tvé jsouť v paměti před tváří Boží.

a řekl: ‚Kornélie, Bůh vyslyšel tvou modlitbu a ví o tvých dobrých skutcích.

καὶ φησίν Κορνήλιε ει᾿σηκούσθη σου ἡ προσευχὴ καὶ αἱ ε᾿λεημοσύναι σου ε᾿μνήσθησαν ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

וֵאמַר לִי קָורנִלִיֵא אֵשׁתַּמעַת צלֻותָך וַלזֵדקָתָך דֻּוכרָנָא הוָא קדָם אַלָהָא׃

[(5) Acts 10, 32]

שְׁלַח לְיָפוֹ וּקְרָא לְשִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא. הוּא מִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַבֻּרְסִי עַל־יַד הַיָּם.'

וְעַתָּה שְׁלַח אֶל-יָפוֺ וּקְרָא אֵלֶיךׇ אֶת-שִׁמְעוֺן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא הֲלֹא הוּא מִתְגּוֺרֵר בְּבֵית שִׁמְעוֺן הַבּוּרְסִי עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר בְּבוֺאוֺ יְדַבֶּר-לָךְ:

Protož pošli do Joppen, a povolej Šimona, kterýž slove Petr. Tenť má hospodu v domě Šimona koželuha u moře; on přijda, bude mluviti tobě.

Vyprav posly do Joppe a povolej odtud Šimona, kterému říkají Petr. Bydlí v domě koželuha Šimona u moře.(l)‘ (l) var: + On přijde a bude k tobě mluvit.

πέμψον ου῏ν ει᾿ς ᾽Ιόππην καὶ μετακάλεσαι Σίμωνα ο῍ς ε᾿πικαλει̑ται Πέτρος ου῟τος ξενίζεται ε᾿ν οι᾿κία Σίμωνος βυρσέως παρὰ θάλασσαν

בּרַם שַׁדַּר ליָופִּא מדִינתָּא וַאיתָּא לשֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא כִּאפָא הָא שׁרֵא בּבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון בֻּורסָיָא דּעַל יַד יַמָא והֻו נִאתֵא נמַלֵל עַמָך׃

[(5) Acts 10, 33]

לְפִיכָךְ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ מִיָּד וְאָכֵן טוֹב עָשִׂיתָ שֶׁבָּאתָ. כָּעֵת אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִמְצָאִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲדֹנָי צִוָּה עָלֶיךָ."

וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁלַח אֵלֶיךׇ וְאַתָּה הֵיטַבְתָּ כִּי-בָאתָ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ פֹּה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ כְּכֹל אֲשֶׁר צֻוֵּיתָ מֵאֵת יְהוָֺה:

Protož hned té chvíle jsem poslal k tobě, a ty jsi dobře učinil, žes přišel. Nyní tedy my všickni před oblíčejem Božím hotovi jsme slyšeti všecko, což jest koli přikázáno tobě od Boha.

Hned jsem tedy pro tebe poslal a ty jsi ochotně přišel. Nyní jsme tu všichni shromážděni před Bohem a chceme slyšet vše, co ti Pán(m) uložil.“ (m) var: Bůh

ε᾿ξαυτη̑ς ου῏ν ε῎πεμψα πρὸς σέ σύ τε καλω̑ς ε᾿ποίησας παραγενόμενος νυ̑ν ου῏ν πάντες ἡμει̑ς ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ πάρεσμεν α᾿κου̑σαι πάντα τὰ προστεταγμένα σοι ὑπὸ του̑ κυρίου

ובַר שָׁעתֵה שַׁדּרֵת לוָתָך וַאנתּ שַׁפִּיר עבַדּתּ דֵּאתַיתּ והָא חנַן כֻּלַן קדָמַיךְּ וצָבֵינַן דּנֵשׁמַע כֻּל מָא דֵּאתפּקֵד לָך מֵן לוָת אַלָהָא׃

[(5) Acts 10, 34]

פָּתַח כֵּיפָא בִּדְבָרוֹ וְאָמַר: "בֶּאֱמֶת רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נוֹשֵׂא פָּנִים,

וַיִּפְתַּח כֵּיפָא אֶת-פִּיו וַיֹּאמַר עַתָּה אָמֵן יָדַעְתִּי כִּי אֵין נוֺשֵׂא פָנִים עִם-אֱלֹהִים:

Tedy Petr otevřev ústa, řekl: V pravdě jsem shledal, že Bůh není přijimač osob.

A Petr se ujal slova: „Nyní skutečně vidím, že Bůh nikomu nestraní, ([Deuteronomium 10:17; 2 Paralipomenon 19:7; Jób 34:19; Římanům 2:11 Římanům 10:12; Jan 10:16])

α᾿νοίξας δὲ Πέτρος τὸ στόμα ει῏πεν ε᾿π῾ α᾿ληθείας καταλαμβάνομαι ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν προσωπολήμπτης ὁ θεός

פּתַח דֵּין שֵׁמעֻון פֻּומֵה וֵאמַר בַּשׁרָרָא אַדרכֵת דַּאלָהָא לָא הוָא נָסֵב בַּאפֵּא׃

[(5) Acts 10, 35]

אֶלָּא בְּכָל עַם וְעַם מִי שֶׁיָּרֵא אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה צֶדֶק רָצוּי לְפָנָיו.

כִּי אִם-אִישׁ הַיָּרֵא אֹתוֺ וּפֹעֵל צֶדֶק מִכָּל-גּוֺי וָגוֺי יָפִיק רָצוֺן מִמֶּנּוּ:

Ale v každém národu, kdož se ho bojí, a činí spravedlnost, příjemný jest jemu;

ale v každém národě je mu milý ten, kdo v něho věří a činí, co je spravedlivé. ([Izajáš 56:6])

α᾿λλ῾ ε᾿ν παντὶ ε῎θνει ὁ φοβούμενος αυ᾿τὸν καὶ ε᾿ργαζόμενος δικαιοσύνην δεκτὸς αυ᾿τω̑ ε᾿στιν

אֵלָא בּכֻלהֻון עַממֵא אַינָא דּדָחֵל מֵנֵה ופָלַח כִּאנֻותָא מקַבַּל הֻו לוָתֵה׃

[(5) Acts 10, 36]

אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְבַשְֹרוֹ שָׁלוֹם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹן הַכֹּל,

וְהוּא שָׁלַח דְּבָרוֺ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַ׹ֵּׂר אֹתָם שָׁלוֺם בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֲדוֺן כֹּל:

Jakž to oznámil synům Izraelským, zvěstuje pokoj skrze Ježíše Krista, kterýž jest Pánem všeho.

To je ta zvěst, kterou Bůh poslal synům izraelským, když vyhlásil pokoj v Ježíši Kristu. On je Pánem všech. ([Žalmy 107:20; Izajáš 52:6; Nahum 2:1; Římanům 10:12; Efezským 2:17])

τὸν λόγον ο῍ν α᾿πέστειλεν τοι̑ς υἱοι̑ς ᾽Ισραὴλ ευ᾿αγγελιζόμενος ει᾿ρήνην διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ου῟τός ε᾿στιν πάντων κύριος

מֵלתָא גֵּיר דּשַׁדַּר לַבנַי אִיסרָיֵל וסַבַּר אֵנֻון שׁלָמָא ושַׁינָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא הָנַו מָריָא דּכֻל׃

[(5) Acts 10, 37]

דָבָר שֶׁהָיָה בְּכָל יְהוּדָה וְהֵחֵל בַּגָּלִיל לְאַחַר הַטְּבִילָה שֶׁהִכְרִיז יוֹחָנָן:

כִּי הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה הָחֵל בַּגָּלִיל אַחֲרֵי קְרִיאַת יוֺחָנָן לִטְבִילָתוֺ:

Vy sami víte, co se dálo po všem Židovstvu, počna od Galilee, po křtu, kterýž kázal Jan:

Dobře víte, co se dálo po celém Judsku: Začalo to v Galileji po křtu, který kázal Jan. ([Matouš 4:12-Matouš 4:17])

ὑμει̑ς οι῎δατε τὸ γενόμενον ρ᾿η̑μα καθ῾ ο῞λης τη̑ς ᾽Ιουδαίας α᾿ρξάμενος α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας μετὰ τὸ βάπτισμα ο῍ ε᾿κήρυξεν ᾽Ιωάννης

וָאף אַנתֻּון יָדעִין אנתֻּון בּמֵלתָא דַּהוָת בּכֻלָה יִהֻוד דַּאקפַת מֵן גּלִילָא בָּתַר מַעמֻודִיתָא דַּאכרֵז יֻוחַנָן׃

[(5) Acts 10, 38]

יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת, אֲשֶׁר אֱלֹהִים מָשַׁח אוֹתוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבִגְבוּרָה, הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד וּמְרַפֵּא אֶת כָּל הַנִּדְכָּאִים תַּחַת יַד הַשָֹטָן, כִּי אֱלֹהִים הָיָה אִתּוֹ.

אֵת אֲשֶׁר-מָשַׁח אֱלֹהִים אֶת-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בְּרוּחַ קָדְשׁוֺ וּגְבוּרָתוֺ וְהוּא הָלַךְ בָּאָרֶץ הָלֹךְ וַעֲשׂה טוֺב וְאֶת-הָרְצוּצִים תַּחַת יַד הַ׹ָּׂטָן שִׁלַּח חָפְשִׁי כִּי הָאֱלֹהִים הָיָה עִמּוֺ:

Kterak Ježíše od Nazaréta pomazal Bůh Duchem svatým a mocí. Kterýž chodil, dobře čině, a uzdravuje všecky posedlé od ďábla; nebo Bůh s ním byl.

Bůh obdařil(n) Ježíše z Nazareta Duchem svatým a mocí, Ježíš procházel zemí, všem pomáhal a uzdravoval všechny, kteří byli v moci ďáblově, neboť Bůh byl s ním. (n) ř: pomazal ([Skutky apoštolské 4:27; Izajáš 61:1; Lukáš 4:18; 1 Janův 2:27; Matouš 3:16; Lukáš 13:16])

᾽Ιησου̑ν τὸν α᾿πὸ Ναζαρέθ ὡς ε῎χρισεν αυ᾿τὸν ὁ θεὸς πνεύματι ἁγίω καὶ δυνάμει ο῍ς διη̑λθεν ευ᾿εργετω̑ν καὶ ι᾿ὼμενος πάντας τοὺς καταδυναστευομένους ὑπὸ του̑ διαβόλου ο῞τι ὁ θεὸς η῟ν μετ῾ αυ᾿του̑

עַל יֵשֻׁוע דּמֵן נָצרַת דַּאלָהָא מַשׁחֵה בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַבחַילָא והֻויֻו דּמֵתכּרֵך הוָא ומַאסֵא להָנֻון דֵּאתנכִיו מֵן בִּישָׁא מֵטֻל דַּאלָהָא הוָא עַמֵה׃

[(5) Acts 10, 39]

וְאָנוּ עֵדִים עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים וּבִירוּשָׁלַיִם; הוּא אֲשֶׁר גַּם הֲרָגוּהוּ בְּהוֹקָעָה עַל עֵץ.

וַאֲנַחְנוּ עֵדִים עַל-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים וּבִירוּשָׁלָיִם וְעַל-אֲשֶׁר הֵם הֲרָגֻהוּ וַיִּתְלוּ אֹתוֺ עַל-הָעֵץ:

A my jsme svědkové všeho toho, což činil v krajině Judské a v Jeruzalémě. Kteréhož zamordovali, pověsivše na dřevě.

A my jsme svědky všeho, co činil v zemi judské i v Jeruzalémě. Ale oni ho pověsili na kříž(o) a zabili. (o) ř: dřevo ([Skutky apoštolské 1:8 Skutky apoštolské 5:30; Skutky apoštolské 2:23; Deuteronomium 21:22; Galatským 3:13])

καὶ ἡμει̑ς μάρτυρες πάντων ω῟ν ε᾿ποίησεν ε῎ν τε τη̑ χὼρα τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ ε᾿ν ᾽Ιερουσαλήμ ο῍ν καὶ α᾿νει̑λαν κρεμάσαντες ε᾿πὶ ξύλου

וַחנַן סָהדַּוהי עַל כֻּל מָא דַּעבַד בּכֻלָה אַרעָא דִּיהֻוד ודֻאורִשׁלֵם לֵה להָנָא תּלַאוֻהי יִהֻודָיֵא עַל קַיסָא וקַטלֻוהי׃

[(5) Acts 10, 40]

אוֹתוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְנָתַן לוֹ לְהֵרָאוֹת,

וְאֹתוֺ הֵקִים אֱלֹהִים בַּיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּתְּנֵהוּ לְהִגָּלוֺת לְעֵינֵי הָרֹאִים:

Toho Bůh vzkřísil třetího dne, a způsobil to, aby zjeven byl,

Bůh jej však třetího dne vzkřísil a dal mu zjevit se – ([1 Korintským 15:4-1 Korintským 15:7])

του̑τον ὁ θεὸς η῎γειρεν ε᾿ν τη̑ τρίτη ἡμέρα καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τὸν ε᾿μφανη̑ γενέσθαι

ולֵה אַקִים אַלָהָא לַתלָתָא יַומִין ויַהבֵּה דּנֵתחזֵא עִין בַּגלֵא׃

[(5) Acts 10, 41]

לֹא לְכָל הָעָם, אֶלָּא לְעֵדִים שֶׁאֱלֹהִים קָבַע אוֹתָם מֵרֹאשׁ, לָנוּ אֲשֶׁר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ אִתּוֹ אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן הַמֵּתִים.

לֹא לְעֵינֵי כָּל-הָעָם כִּי אִם-לְעֵינֵי הָעֵדִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּם אֱלֹהִים מִקֶּדֶם וַאֲנַחְנוּ הֵם אֲשֶׁר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ עִמּוֺ אַחֲרֵי קוּמוֺ מִן-הַמֵּתִים:

Ne všemu lidu, ale svědkům prvé k tomu zřízeným od Boha, nám, kteříž jsme s ním jedli a pili po jeho z mrtvých vstání.

nikoli všemu lidu, nýbrž jen svědkům, které k tomu napřed vyvolil, totiž nám; my jsme s ním jedli a pili po jeho zmrtvýchvstání. ([Jan 14:19 Jan 14:22; Skutky apoštolské 1:4 Skutky apoštolské 1:22; Lukáš 24:30 Lukáš 24:43; Jan 21:13; 1 Korintským 15:5])

ου᾿ παντὶ τω̑ λαω̑ α᾿λλὰ μάρτυσιν τοι̑ς προκεχειροτονημένοις ὑπὸ του̑ θεου̑ ἡμι̑ν οι῞τινες συνεφάγομεν καὶ συνεπίομεν αυ᾿τω̑ μετὰ τὸ α᾿ναστη̑ναι αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν

לָא דֵּין לכֻלֵה עַמָא אֵלָא לַן אַילֵין דּמֵן אַלָהָא אֵתגּבִין דּנֵהוֵא לֵה סָהדֵּא דֵּאכַלן עַמֵה וֵאשׁתִּין מֵן־בָּתַר קיָמתֵּה דּמֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(5) Acts 10, 42]

הוּא צִוָּה עָלֵינוּ לְהַכְרִיז לָעָם וּלְהָעִיד כִּי אוֹתוֹ שָׂם הָאֱלֹהִים לְשׁוֹפֵט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.

וְהוּא צִוָּה אֹתָנוּ לִקְרֹא בְאָזְנֵי הָעָם וּלְהָעִיד לִפְנֵיהֶם כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר נְתָנוֺ אֱלֹהִים לְשֹׁפֵט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים:

A přikázal nám kázati lidu a svědčiti, že on jest ten ustanovený od Boha soudce živých i mrtvých.

A uložil nám, abychom kázali lidu a dosvědčovali, že je to on, koho Bůh ustanovil za soudce živých i mrtvých. ([Skutky apoštolské 17:31; Římanům 2:16 Římanům 14:9n; 2 Korintským 5:10; 2 Timoteovi 4:1; 1 Petrův 4:5])

καὶ παρήγγειλεν ἡμι̑ν κηρύξαι τω̑ λαω̑ καὶ διαμαρτύρασθαι ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ ὡρισμένος ὑπὸ του̑ θεου̑ κριτὴς ζὼντων καὶ νεκρω̑ν

ופַקדַן דּנַכרֵז וַנסַהֵד לעַמָא דּהָנַו דֵּאתפּרֵשׁ מֵן אַלָהָא דַּיָנָא דּחַיֵא וַדמִיתֵא׃

[(5) Acts 10, 43]

עָלָיו כָּל הַנְּבִיאִים מְעִידִים כִּי כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ יְקַבֵּל בִּשְׁמוֹ סְלִיחַת חֲטָאִים."

וְגַם כָּל-הַנְּבִיאִים מְעִידִים עָלָיו כִּי שְׁמוֺ יִהְיֶה לְכָל-הַמַּאֲמִינִים בּוֺ לִסְלִיחַת עָוֺן:

Jemuť všickni proroci svědectví vydávají, že odpuštění hříchů vezme skrze jméno jeho všeliký, kdožkoli uvěřil by v něho.

Jemu všichni proroci vydávají svědectví, že pro jeho jméno budou odpuštěny hříchy každému, kdo v něho věří.“ ([Skutky apoštolské 5:31 Skutky apoštolské 13:38; Izajáš 33:24 Izajáš 53:5n; Jeremjáš 31:34; Daniel 9:24])

τούτω πάντες οἱ προφη̑ται μαρτυρου̑σιν α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν λαβει̑ν διὰ του̑ ο᾿νόματος αυ᾿του̑ πάντα τὸν πιστεύοντα ει᾿ς αυ᾿τόν

וַעלַוהי אַסהֵדו כֻּלהֻון נבִיֵא דּכֻלמַן דַּמהַימֵן בַּשׁמֵה נקַבֵּל שֻׁובקָן חטָהֵא׃ ס

[(5) Acts 10, 44]

בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר כֵּיפָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל כָּל הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר.

עוֺד כֵּיפָא מְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָלְחָה עַל-כָּל הַשֹּׁמְעִים דְּבָרוֺ:

A když ještě Petr mluvil slova tato, sstoupil Duch svatý na všecky, kteříž poslouchali slova.

Ještě když Petr mluvil, sestoupil Duch svatý na všechny, kteří tu řeč slyšeli. ([Skutky apoštolské 4:31])

ε῎τι λαλου̑ντος του̑ Πέτρου τὰ ρ᾿ήματα ταυ̑τα ε᾿πέπεσεν τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ε᾿πὶ πάντας τοὺς α᾿κούοντας τὸν λόγον

וכַד הֻו שֵׁמעֻון ממַלֵל הוָא הָלֵין מֵלֵא אַגּנַת רֻוחָא דּקֻודשָׁא עַל כֻּלהֻון דּשָׁמעִין הוַו מֵלתָא׃

[(5) Acts 10, 45]

הַמַּאֲמִינִים בְּנֵי הַמִּילָה אֲשֶׁר נִלְווּ אֶל כֵּיפָא הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל שֶׁמַּתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִשְׁפְּכָה גַּם עַל הַגּוֹיִם,

וְהַנִּמּוֺלִים הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בָּאוּ עִם-כֵּיפָא הִתַּמְּהוּ תָּמָהוּ כִּי-מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם עַל-הַגּוֺיִם נִשְׁפָּכָה:

I užasli se ti, kteříž z obřezaných věřící byli, kteříž byli přišli s Petrem, že i na pohany dar Ducha svatého jest vylit.

Bratří židovského původu, kteří přišli s Petrem, žasli, že i pohanům byl dán dar Ducha svatého.

καὶ ε᾿ξέστησαν οἱ ε᾿κ περιτομη̑ς πιστοὶ ο῞σοι συνη̑λθαν τω̑ Πέτρω ο῞τι καὶ ε᾿πὶ τὰ ε῎θνη ἡ δωρεὰ του̑ ἁγίου πνεύματος ε᾿κκέχυται

וַתמַהו וַתהַרו אַחֵא גּזִירֵא הָנֻון דֵּאתַו עַמֵה דָּאף עַל עַממֵא מַוהַבתָּא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא אֵשׁתַּפּעַת׃

[(5) Acts 10, 46]

שֶׁכֵּן שָׁמְעוּ אוֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת וְנוֹתְנִים גְּדֻלָּה לֵאלֹהִים.

כִּי שָׁמְעוּ אֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשֹׁנוֺת וְנֹתְנִים גֹּדֶל לֵאלֹהִים:

Nebo slyšeli je, ani mluví jazyky rozličnými, a velebí Boha. Tehdy odpověděl Petr:

Vždyť je slyšeli mluvit ve vytržení mysli(p) a velebit Boha. Tu Petr prohlásil: (p) ř: mluvit jazyky. Jde o zvláštní projev založený na Božím vnuknutí. Nejde o vytržení ve smyslu extáze. ([Skutky apoštolské 2:4 Skutky apoštolské 19:6; Marek 16:17])

η῎κουον γὰρ αυ᾿τω̑ν λαλούντων γλὼσσαις καὶ μεγαλυνόντων τὸν θεόν τότε α᾿πεκρίθη Πέτρος

שָׁמעִין הוַו להֻון גֵּיר כַּד ממַללִין בּלֵשָׁן לֵשָׁן ומַורבִין הוַו לַאלָהָא וֵאמַר הוָא שֵׁמעֻון׃

[(5) Acts 10, 47]

הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר: "הַאִם יָכוֹל מִישֶׁהוּ לִמְנֹעַ אֶת הַטְּבִילָה בְּמַיִם מֵאֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּמוֹנוּ?"

וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמַר הֲיוּכַל אִישׁ לַעֲצֹר בַּמַּיִם לְבִלְתִּי יִטָּבְלוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֲשֶׁר צָלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם כְּמוֺהֶם כָּמֹנוּ:

Zdali může kdo zabrániti vody, aby tito nebyli pokřtěni, kteříž Ducha svatého přijali jako i my?

„Kdo může zabránit, aby byli vodou pokřtěni ti, kteří přijali Ducha svatého jako my?“ ([Skutky apoštolské 8:36 Skutky apoštolské 15:8; Matouš 3:11; Skutky apoštolské 8:16])

μήτι τὸ υ῞δωρ δύναται κωλυ̑σαί τις του̑ μὴ βαπτισθη̑ναι τούτους οι῞τινες τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ε῎λαβον ὡς καὶ ἡμει̑ς

דַּלמָא מַיָא מֵשׁכַּח אנָשׁ כָּלֵא דּלָא נֵעמדֻון הָנֻון דּהָא קַבֵּלו רֻוחָא דּקֻודשָׁא אַיך מָא דַּחנַן׃

[(5) Acts 10, 48]

הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִטָּבֵל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. אַחֲרֵי כֵן בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָם כַּמָּה יָמִים.

וַיְצַו אֹתָם כִּי יִטָּבְלוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהֵם בִּקְשֻׁהוּ כִּי יֵשֵׁב עִמָּהֶם יָמִים אֲחָדִים:

A rozkázal je pokřtiti ve jménu Páně. I prosili ho, aby u nich pobyl za některý den.

A dal pokyn, aby byli pokřtěni(q) ve jméno Ježíše Krista. Potom jej pozvali, aby u nich zůstal několik dní. (q) var: dal jim pokyn, aby přijali křest ([1 Korintským 1:17; Jan 4:40])

προσέταξεν δὲ αυ᾿τοὺς ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ βαπτισθη̑ναι τότε η᾿ρὼτησαν αυ᾿τὸν ε᾿πιμει̑ναι ἡμέρας τινάς

הָידֵּין פּקַד להֻון דּנֵעמדֻון בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וַבעַו מֵנֵה אַיך דַּנקַוֵא לוָתהֻון יַומָתָא׃ ס

[(5) Acts 11, 01]

הַשְּׁלִיחִים וְהָאַחִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה שָׁמְעוּ שֶׁגַּם הַגּוֹיִם קִבְּלוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.

וְהַשְּׁלִיחִים וְהָאַחִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה שָׁמְעוּ כִּי גַּם-הַגּוֺיִם קִבְּלוּ אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים:

Uslyšeli pak apoštolé a bratří, kteříž byli v Judstvu, že by i pohané přijali slovo Boží.

O tom, že i pohané přijali slovo Boží, se dověděli apoštolové a bratří v Judsku. ([Skutky apoštolské 8:14; Efezským 3:1])

η῎κουσαν δὲ οἱ α᾿πόστολοι καὶ οἱ α᾿δελφοὶ οἱ ο῎ντες κατὰ τὴν ᾽Ιουδαίαν ο῞τι καὶ τὰ ε῎θνη ε᾿δέξαντο τὸν λόγον του̑ θεου̑

וֵאשׁתַּמעַת הוָת לַשׁלִיחֵא ולַאחֵא דּבִיהֻוד דָּאף עַממֵא קַבֵּלו מֵלתָא דַּאלָהָא׃ ס

[(5) Acts 11, 02]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר עָלָה כֵּיפָא לִירוּשָׁלַיִם הִתְוַכְּחוּ אִתּוֹ בְּנֵי הַמִּילָה בְּאָמְרָם:

וּפֶטְרוֺס בָּא יְרוּשָׁלָיִם וַיַּלִּינוּ עָלָיו הַנִּמּוֺלִים לֵאמֹר:

A když přišel Petr do Jeruzaléma, domlouvali se naň ti, kteříž byli z obřezaných,

Když přišel Petr do Jeruzaléma, začali mu bratří židovského původu vyčítat: ([Skutky apoštolské 10:45 Skutky apoštolské 15:5])

ο῞τε δὲ α᾿νέβη Πέτρος ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ διεκρίνοντο πρὸς αυ᾿τὸν οἱ ε᾿κ περιτομη̑ς

וכַד סלֵק שֵׁמעֻון לֻאורִשׁלֵם דָּינִין הוַו עַמֵה הָנֻון דּמֵן גּזֻורתָּא׃

[(5) Acts 11, 03]

"נִכְנַסְתָּ אֶל אֲנָשִׁים עֲרֵלִים וְאָכַלְתָּ אִתָּם!"

בֵּית אֲנָשִׁים עֲרֵלִים בָּאתָ וַתִּתְעָרֶב-בָּם לֶאֱכֹל אִתָּם לָחֶם:

Řkouce: K mužům neobřezaným všel jsi, a jedl jsi s nimi.

„Navštívil jsi neobřezané lidi a jedl s nimi!“ ([Skutky apoštolské 10:28; Galatským 2:12; Efezským 2:11])

λέγοντες ο῞τι ει᾿ση̑λθες πρὸς α῎νδρας α᾿κροβυστίαν ε῎χοντας καὶ συνέφαγες αυ᾿τοι̑ς

כַּד אָמרִין דַּלוָת אנָשָׁא עֻורלֵא עַל וַלעֵס עַמהֻון׃

[(5) Acts 11, 04]

הִתְחִיל כֵּיפָא לְסַפֵּר לָהֶם אֶת הָעִנְיָן לְפִי הַסֵּדֶר:

וַיָּחֶל פֶּטְרוֺס וַיְסַפֵּר לָהֶם דָּבָר דָּבָר עַל-אָפְנָיו לֵאמֹר:

Tedy začav Petr, vypravoval jim pořád, řka:

A tak jim to Petr začal po pořádku vysvětlovat:

α᾿ρξάμενος δὲ Πέτρος ε᾿ξετίθετο αυ᾿τοι̑ς καθεξη̑ς λέγων

וַאקֵף הוָא שֵׁמעֻון בָּתַר בָּתַר למִאמַר להֻון׃

[(5) Acts 11, 05]

"מִתְפַּלֵּל הָיִיתִי בָּעִיר יָפוֹ וּבִהְיוֹתִי בְּהִתְעַלּוּת רָאִיתִי מַרְאֶה: אֵיזֶה כְּלִי דּוֹמֶה לְמִפְרָשׂ גָּדוֹל מוּרָד בְּאַרְבַּע קְצוֹתָיו מִן הַשָּׁמַיִם וּמַגִּיעַ עַד אֵלַי.

מִתְפַּלֵּל הָיִיתִי בְּעִיר יָפוֺ וַתִּפֹּל עָלַי הָרוּחַ וָאֵרֶא בַמַּחֲזֶה וְהִנֵּה-תֵבָה אַחַת כִּירִיעָה גְדוֺלָה קְשׁוּרָה בְּאַרְבַּע כַּנְפוֺתֶיהָ יֹרֶדֶת מִן-הַשָּׁמַיִם וַתָּבֹא עָדָי:

Byl jsem v městě Joppen, modle se. I viděl jsem u vytržení mysli vidění, nádobu nějakou sstupující jako prostěradlo veliké, za čtyři rohy spouštějící se s nebe, a přišla až ke mně.

„Byl jsem v městě Joppe a právě jsem se modlil, když jsem ve vytržení mysli měl vidění: Cosi se snáší dolů a podobá se to veliké plachtě, kterou spouštějí za čtyři cípy z nebe; zastavila se právě u mne. ([Skutky apoštolské 10:9-Skutky apoštolské 10:48])

ε᾿γώ η῎μην ε᾿ν πόλει ᾽Ιόππη προσευχόμενος καὶ ει῏δον ε᾿ν ε᾿κστάσει ο῞ραμα καταβαι̑νον σκευ̑ός τι ὡς ο᾿θόνην μεγάλην τέσσαρσιν α᾿ρχαι̑ς καθιεμένην ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ η῟λθεν α῎χρι ε᾿μου̑

דּכַד מצַלֵא הוִית בּיָופִּא חזִית בּחֵזוָא דַּנחֵת הוָא מָאנָא חַד אַינָא דּדָמֵא הוָא לכֵתָּנָא וַאסִיר הוָא בַּארבַּע קַרנָתֵה ושָׁאֵב הוָא מֵן שׁמַיָא וֵאתָא עדַמָא לוָתי׃

[(5) Acts 11, 06]

כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ רָאִיתִי אֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ, אֶת חַיּוֹת הַיַּעַר וְהָרְמָשִׂים וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם.

וָאֵפֶן לְהַבִּיט וָאָבִין וָאֵרֶא בָהּ בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְחַיַּת הַ׹ָּׂדֶה הַהֹלְכֹת עַל-אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְעוֺף הַשָּׁמָיִם:

Do kteréž pohleděv pilně, spatřil jsem hovada zemská čtvernohá i zvířata, a zeměplazy, i ptactvo nebeské.

Když jsem se do ní pozorně podíval, uviděl jsem tam nejrůznější zvířata i divokou zvěř, plazy a ptáky.

ει᾿ς η῍ν α᾿τενίσας κατενόουν καὶ ει῏δον τὰ τετράποδα τη̑ς γη̑ς καὶ τὰ θηρία καὶ τὰ ἑρπετὰ καὶ τὰ πετεινὰ του̑ ου᾿ρανου̑

וחָרֵת בֵּה וחָזֵא הוִית דִּאית בֵּה חַיוָתָא דַּארבּעָת רֵגלַיהֵין ורַחשָׁא דַּארעָא וָאף פָּרַחתָא דַּשׁמַיָא׃

[(5) Acts 11, 07]

גַּם שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי, 'קוּם, כֵּיפָא, שְׁחַט וֶאֱכֹל.'

וָאֶשְׁמַע גַּם-קוֺל מֵדַּבֵּר אֵלַי קוּם כֵּיפָא זְבַח וֶאֱכֹל:

Slyšel jsem k sobě také hlas řkoucí: Vstaň, Petře, bí a jez.

Uslyšel jsem hlas, který mi řekl: ‚Vstaň, Petře, zabíjej a jez!‘

η῎κουσα δὲ καὶ φωνη̑ς λεγούσης μοι α᾿ναστάς Πέτρε θυ̑σον καὶ φάγε

ושֵׁמעֵת הוִית קָלָא דָּאמַר הוָא לִי שֵׁמעֻון קֻום כֻּוס וַאכֻול׃

[(5) Acts 11, 08]

אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי, 'בְּשׁוּם פָּנִים לֹא, אֲדוֹנִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ פִּי פִּגּוּל אוֹ טָמֵא.'

וָאֹמַר חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי מֵעוֺדִי לֹא-בָא אֶל-פִּי בְּשַׂר פִּגּוּל אוֺ שֶׁקֶץ טָמֵא:

I řekl jsem: Nikoli, Pane, nebo nic obecného aneb nečistého nikdy nevcházelo v ústa má.

Odpověděl jsem: ‚To ne, Pane! Ještě nikdy nevešlo do mých úst nic, co poskvrňuje a znečišťuje.‘ ([Leviticus 11:2; Matouš 15:11])

ει῏πον δέ μηδαμω̑ς κύριε ο῞τι κοινὸν η῍ α᾿κάθαρτον ου᾿δέποτε ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὸ στόμα μου

וֵאמרֵת חָס מָרי דּמֵמתֻום לָא עַל לפֻומי דַּטמַא ודַמסַיַב׃

[(5) Acts 11, 09]

שֵׁנִית הֵשִׁיב קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, 'לַאֲשֶׁר טִהֵר אֱלֹהִים, אַתָּה אַל תִּקְרָא "טָמֵא".'

וַיַּעַן הַקּוֺל שֵׁנִית מִן-הַשָּׁמָיִם אֶת-אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹהִים לֹא תְשַׁקֵּץ אָתָּה:

I odpověděl mi hlas podruhé s nebe: Co Bůh očistil, neměj ty toho za nečisté.

Ale hlas z nebe promluvil znovu: ‚Co Bůh prohlásil za čisté, nepokládej za nečisté.‘

α᾿πεκρίθη δὲ φωνὴ ε᾿κ δευτέρου ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ α῍ ὁ θεὸς ε᾿καθάρισεν σὺ μὴ κοίνου

ותֻוב קָלָא אֵמַר לִי מֵן שׁמַיָא דּמֵדֵּם דַּאלָהָא דַּכִּי אַנתּ לָא תּסַיֵב׃

[(5) Acts 11, 10]

זֶה הָיָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְהַכֹּל שָׁב וְהָעֳלָה לַשָּׁמַיִם.

וְהַחִזָּיוֺן הַזֶּה נִרְאָה אֵלַי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאַחֲרֵי-כֵן הוּרַם הַכֹּל וַיַּעַל הַשָּׁמָיְמָה:

A to se stalo potřikrát. I vtrženo jest zase to všecko do nebe.

To se opakovalo třikrát a vše bylo opět vyzdviženo do nebe.

του̑το δὲ ε᾿γένετο ε᾿πὶ τρίς καὶ α᾿νεσπάσθη πάλιν α῞παντα ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν

הָדֵא הוָת תּלָת זַבנִין וֵאסתַּלַק לֵה כֻּלמֵדֵּם לַשׁמַיָא׃

[(5) Acts 11, 11]

וְהִנֵּה בְּדִיּוּק אָז עָמְדוּ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים לְיַד הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיִיתִי בּוֹ וְהֵם נִשְׁלְחוּ אֵלַי מִקֵּיסַרְיָה.

וְכִמְעַט רֶגַע וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹמְדִים עַל-פֶּתַח הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיִינוּ שָׁם כִּי נִשְׁלְחוּ אֵלַי מִקִּסְרִין:

A aj, hned té chvíle tři muži stáli u domu, v kterémž jsem byl, posláni jsouce ke mně z Cesaree.

A právě v tu chvíli se zastavili před domem, kde jsme bydleli(r), tři muži, poslaní ke mně z Cesareje. (r) var: jsem bydlel ([Skutky apoštolské 10:17])

καὶ ι᾿δοὺ ε᾿ξαυτη̑ς τρει̑ς α῎νδρες ε᾿πέστησαν ε᾿πὶ τὴν οι᾿κίαν ε᾿ν η῟ η῟μεν α᾿πεσταλμένοι α᾿πὸ Καισαρείας πρός με

ובָה בּשָׁעתָא תּלָתָא גַּברִין דֵּאשׁתַּדַּרו לוָתי מֵן קָורנִלִיָוס מֵן קֵסַרִיַא אֵתַו וקָמו עַל תַּרעָא דּדָרתָּא דַּשׁרֵא הוִית בָּה׃

[(5) Acts 11, 12]

הָרוּחַ אָמְרָה לִי לָלֶכֶת אִתָּם וְלֹא לְהַסֵּס. גַּם שֵׁשֶׁת הָאַחִים הָאֵלֶּה בָּאוּ אִתִּי וְנִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ.

וְהָרוּחַ דִּבֶּר בִּי לָלֶכֶת אִתָּם וְלֹא לִפְסֹחַ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיֵּלְכוּ אִתִּי גַּם-שֵׁשֶׁת הָאַחִים הָאֵלֶּה וַנָּבֹא אֶל-בֵּית הָאִישׁ:

I řekl mi Duch, abych šel s nimi, nic se nerozpakuje. A šlo se mnou i těchto šest bratří, a vešli jsme do domu muže toho.

Duch mi řekl, abych bez rozpaků šel s nimi. Se mnou se vydalo na cestu i těchto šest bratří a všichni jsme vstoupili do Kornéliova domu.

ει῏πεν δὲ τὸ πνευ̑μά μοι συνελθει̑ν αυ᾿τοι̑ς μηδὲν διακρίναντα η῟λθον δὲ σὺν ε᾿μοὶ καὶ οἱ ε῍ξ α᾿δελφοὶ ου῟τοι καὶ ει᾿σήλθομεν ει᾿ς τὸν οι῏κον του̑ α᾿νδρός

וֵאמַר לִי רֻוחָא דּזֵל עַמהֻון דּלָא פֻּולָגָא וֵאתַו עַמי אָף הָלֵין שׁתָּא אַחִין ועַלן לבַיתֵּה דּגַברָא׃

[(5) Acts 11, 13]

הוּא סִפֵּר לָנוּ שֶׁרָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ בְּבֵיתוֹ, עוֹמֵד וְאוֹמֵר: 'שְׁלַח אֶל יָפוֹ וּקְרָא לְשִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא.

וַיַּגֶּד-לָנוּ אֵת אֲשֶׁר-רָאָה מַלְאָךְ נִצָּב בְּבֵיתוֺ אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֺ לֵאמֹר שְׁלַח אֶל-יָפוֺ וּקְרָא אֵלֶיךׇ אֶת-שִׁמְעוֺן הַמְכֻנֶּה כֵּיפָא:

Kterýž vypravoval nám, kterak viděl anděla v domě svém, an se před ním postavil, a řekl jemu: Pošli do Joppen muže, a povolej Šimona, kterýž slove Petr.

On nám vypravoval, jak se mu v jeho domě zjevil anděl a řekl mu: ‚Pošli někoho do Joppe a pozvi k sobě Šimona, kterému říkají Petr.

α᾿πήγγειλεν δὲ ἡμι̑ν πω̑ς ει῏δεν τὸν α῎γγελον ε᾿ν τω̑ οι῎κω αυ᾿του̑ σταθέντα καὶ ει᾿πόντα α᾿πόστειλον ει᾿ς ᾽Ιόππην καὶ μετάπεμψαι Σίμωνα τὸν ε᾿πικαλούμενον Πέτρον

וֵאשׁתַּעִי לַן אַיכַּנָא חזָא בּבַיתֵּה מַלַאכָא דּקָם וֵאמַר לֵה דּשַׁדַּר ליָופִּא מדִינתָּא וַאיתָּא לשֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא כִּאפָא׃

[(5) Acts 11, 14]

הוּא יְדַבֵּר אֵלֶיךָ דְּבָרִים אֲשֶׁר תִּוָּשַׁע בָּהֶם אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ.'

וְהוּא יְדַבֵּר אֵלֶיךׇ דְּבָרִים אֲשֶׁר תִּוָּשַׁע בָּם אַתָּה וְכָל-בֵּיתֶךׇ:

Onť tobě bude mluviti slova, skrze něž spasen budeš ty i všecken tvůj dům.

Co on ti poví, přinese spásu tobě i tvé rodině(s).‘ (s) ř: tvému domu ([Skutky apoštolské 16:31])

ο῍ς λαλήσει ρ᾿ήματα πρὸς σὲ ε᾿ν οι῟ς σωθήση σὺ καὶ πα̑ς ὁ οι῏κός σου

והֻו נמַלֵל עַמָך מֵלֵא דַּבהֵין תִּחֵא אַנתּ וכֻלֵה בַּיתָּך׃

[(5) Acts 11, 15]

כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר צָלְחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁצָּלְחָה עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה,

וְכַאֲשֶׁר הַחִלֹּתִי לְדַבֵּר וַתִּצְלַח עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צָלְחָה עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה:

Když jsem pak já mluviti začal, sstoupil Duch svatý na ně jako i na nás na počátku.

Když jsem k nim začal mluvit, sestoupil na ně Duch svatý, jako už na počátku sestoupil na nás. ([Skutky apoštolské 2:4])

ε᾿ν δὲ τω̑ α῎ρξασθαί με λαλει̑ν ε᾿πέπεσεν τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς ω῞σπερ καὶ ε᾿φ῾ ἡμα̑ς ε᾿ν α᾿ρχη̑

וכַד אַקפֵת הוִית תַּמָן לַממַלָלֻו אַגּנַת רֻוחָא דּקֻודשָׁא עלַיהֻון אַיך מָא דַּעלַין מֵן קדִים׃

[(5) Acts 11, 16]

וְנִזְכַּרְתִּי בַּדָּבָר שֶׁאָמַר הָאָדוֹן, 'יוֹחָנָן הִטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ אַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.'

וָאֶזְכֹּר אֶת-דְּבַר הָאָדוֺן אֲשֶׁר אָמָר יוֺחָנָן טִבֵּל בַּמַּיִם וְאַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

I rozpomenul jsem se na slovo Páně, kteréž byl pověděl: Jan zajisté křtil vodou, ale vy pokřtěni budete Duchem svatým.

Tu jsem si vzpomněl na to, co řekl Pán: ‚Jan křtil vodou, ale vy budete pokřtěni Duchem svatým.‘ ([Skutky apoštolské 1:5; Jan 14:16; Izajáš 44:3; Jóel 3:1; Matouš 3:11])

ε᾿μνήσθην δὲ του̑ ρ᾿ήματος του̑ κυρίου ὡς ε῎λεγεν ᾽Ιωάννης μὲν ε᾿βάπτισεν υ῞δατι ὑμει̑ς δὲ βαπτισθήσεσθε ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

וֵאתּדַּכרֵת מֵלתֵה דּמָרַן דֵּאמַר הוָא דּיֻוחַנָן אַעמֵד בּמַיָא אַנתֻּון דֵּין תֵּעמדֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(5) Acts 11, 17]

וּבְכֵן, אִם אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת אוֹתָהּ הַמַּתָּנָה כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לָנוּ, הַמַּאֲמִינִים בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, מִי אֲנִי שֶׁאוּכַל לַעֲצֹר בְּעַד אֱלֹהִים?"

וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים אֶת-הַמַּתָּנָה הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר נָתַן גַּם-לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בָּאָדוֺן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲנִי מִי אֲנִי כִּי אָבֹא לִכְלוֺא אֶת-הָאֱלֹהִים:

Poněvadž tedy jednostejný dar dal jim Bůh jako i nám věřícím v Pána Ježíše Krista, i kdož jsem já byl, abych mohl zabrániti Bohu?

Jestliže tedy jim Bůh dal stejný dar jako nám, když uvěřili(t) v Pána Ježíše Krista, jak jsem já v tom mohl Bohu bránit?“ – (t) var: když jsme uvěřili ([Skutky apoštolské 15:8; Galatským 3:2])

ει᾿ ου῏ν τὴν ι῎σην δωρεὰν ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς ὁ θεὸς ὡς καὶ ἡμι̑ν πιστεύσασιν ε᾿πὶ τὸν κύριον ᾽Ιησου̑ν Χριστόν ε᾿γώ τίς η῎μην δυνατὸς κωλυ̑σαι τὸν θεόν

אֵן הָכִיל אַלָהָא שַׁויָאיִת יַהבָּה מַוהַבתָּא לעַממֵא אַילֵין דּהַימֵנו בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אַיך דָּאף לַן אֵנָא מַן הוִית דֵּאספַּק הוִית דֵּאכלֵא לַאלָהָא׃

[(5) Acts 11, 18]

כְּשָׁמְעָם זֹאת לֹא הֵשִׁיבוּ דָּבָר, אֶלָּא נָתְנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהִים בְּאָמְרָם: אָכֵן גַּם לַגּוֹיִם נָתַן אֱלֹהִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֱלֵי חַיִּים."

וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּחֲרִישׁוּ וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים לֵאמֹר אָכֵן גַּם-לַגּוֺיִם נָתַן אֱלֹהִים לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַחַיִּים:

To uslyšavše, spokojili se, a slavili Boha, řkouce: Tedy i pohanům Bůh pokání dal k životu.

Po těch slovech bratří už nic nenamítali, ale velebili Boha: „Tak i pohany povolal Bůh k pokání, aby dosáhli života!“ ([Skutky apoštolské 21:14; Lukáš 2:20; Skutky apoštolské 13:48 Skutky apoštolské 14:27 Skutky apoštolské 15:12 Skutky apoštolské 5:31])

α᾿κούσαντες δὲ ταυ̑τα ἡσύχασαν καὶ ε᾿δόξασαν τὸν θεὸν λέγοντες α῎ρα καὶ τοι̑ς ε῎θνεσιν ὁ θεὸς τὴν μετάνοιαν ει᾿ς ζωὴν ε῎δωκεν

וכַד הָלֵין מֵלֵא שׁמַעו שׁלִיו להֻון ושַׁבַּחו לַאלָהָא וָאמרִין הוַו דַּכבַר אָף לעַממֵא אַלָהָא יַהב תּיָבֻּותָא לחַיֵא׃ ס

[(5) Acts 11, 19]

הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּפוֹצוּ מִפְּנֵי הַצָּרָה אֲשֶׁר נִגְרְמָה עַל־אוֹדוֹת סְטֵפָנוֹס הִגִּיעוּ עַד פֵינִיקְיָה וְקַפְרִיסִין וְאַנְטִיּוֹכְיָה וְלֹא הִשְׁמִיעוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים אֶלָּא לִיְהוּדִים בִּלְבַד.

וְהַנְּפוֺצִים מִפְּנֵי הַצָּרָה אֲשֶׁר עָבְרָה עֲלֵיהֶם עַל-דִּבְרַת סְטְפָנוֺס הָלְכוּ עַד-פִּינוּקְיָא וְקַפְרוֺס וְאַנְטְיוֺכְיָא וְלֹא הִגִּידוּ דְבַר הַבְּשׂוֺרָה לְאִישׁ זוּלָתִי לַיְּהוּדִים לְבַדָּם:

Ti pak, kteříž se byli rozprchli příčinou ssoužení, kteréž se bylo stalo pro Štěpána, přišli až do Fenicen a Cypru a do Antiochie, žádnému nemluvíce slova než samým toliko Židům.

Po smrti Štěpánově nastalo v Jeruzalémě pronásledování. Ti, kteří se odtud rozprchli, dostali se až do Fénicie, na Kypr a do Antiochie; slovo evangelia však zvěstovali jenom židům. ([Skutky apoštolské 8:1 Skutky apoštolské 8:4 Skutky apoštolské 27:3])

οἱ μὲν ου῏ν διασπαρέντες α᾿πὸ τη̑ς θλίψεως τη̑ς γενομένης ε᾿πὶ Στεφάνω διη̑λθον ε῞ως Φοινίκης καὶ Κύπρου καὶ ᾽Αντιοχείας μηδενὶ λαλου̑ντες τὸν λόγον ει᾿ μὴ μόνον ᾽Ιουδαίοις

הָנֻון דֵּין דֵּאתבַּדַּרו הוַו מֵן אֻולצָנָא דַּהוָא הוָא עַל אֵסטֵפַנָוס מַטִיו הוַו עדַמָא לפֻונִיקִא וָאף לַאתרָא דּקֻופּרָוס ולַאנטִיָכִיַא כַּד עַם אנָשׁ לָא ממַללִין הוַו מֵלתָא אֵלָא בַּלחֻוד עַם יִהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 11, 20]

אֲבָל הָיוּ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה אֲנָשִׁים קַפְרִיסָאִים וְקִירֶנִיִּים אֲשֶׁר בְּבוֹאָם לְאַנְטִיּוֹכְיָה דִּבְּרוּ גַּם אֶל הַיְּוָנִים וּבִשְֹרוּ עַל הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

וּמֵהֶם הָיוּ אַנְשֵׁי קַפְרוֺס וְקוּרִינִי אֲשֶׁר בָּאוּ אַנְטְיוֺכְיָא וַיְדַבְּרוּ גַּם-אֶל-הַיְּוָנִים וַיְבַ׹ְּׂרוּם אֶת-הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ:

A byli někteří z nich muži z Cypru a z Cyrénu, kteříž přišedše do Antiochie, mluvili Řekům, zvěstujíce Pána Ježíše.

Ale někteří z nich, původem z Kypru a z Kyrény, začali po svém příchodu do Antiochie zvěstovat Pána Ježíše také pohanům(u). (u) ř: Řekům ([Skutky apoštolské 10:36 Skutky apoštolské 13:1 Skutky apoštolské 2:47])

η῟σαν δέ τινες ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν α῎νδρες Κύπριοι καὶ Κυρηναι̑οι οι῞τινες ε᾿λθόντες ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν ε᾿λάλουν καὶ πρὸς τοὺς ῾Ελληνιστάς ευ᾿αγγελιζόμενοι τὸν κύριον ᾽Ιησου̑ν

אִית הוַו דֵּין אנָשָׁא מֵנהֻון מֵן קֻופּרָוס ומֵן קֻורִינִא הָלֵין עַלו הוַו לַאנטִיָוכִי וַממַללִין הוַו עַם יַונָיֵא וַמסַבּרִין הוַו עַל מָרַן יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 11, 21]

יַד־יהוה הָיְתָה עִמָּהֶם וַאֲנָשִׁים רַבִּים הֶאֱמִינוּ וּפָנוּ אֶל הָאָדוֹן.

וְיַד יְהוָֺה הָיְתָה עֲלֵיהֶם וְרַבִּים בְּמִסְפָּר הֶאֱמִינוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל-הָאָדוֺן:

A byla ruka Páně s nimi, a veliký počet věřících obrátil se ku Pánu.

Moc Boží(v) byla s nimi, a veliké množství lidí uvěřilo a obrátilo se k Pánu. (v) ř: Ruka Páně ([Skutky apoštolské 2:47; Jan 8:30])

καὶ η῟ν χεὶρ κυρίου μετ῾ αυ᾿τω̑ν πολύς τε α᾿ριθμὸς ὁ πιστεύσας ε᾿πέστρεψεν ε᾿πὶ τὸν κύριον

וִאית הוָת עַמהֻון אִידֵה דּמָריָא וסַגִּיֵאא הַימֵנו וֵאתפּנִיו לוָת מָריָא סּ סּ׃

[(5) Acts 11, 22]

נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּאָזְנֵי הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְשָׁלְחוּ אֶת בַּר־נַבָּא אֶל אַנְטִיוֹכְיָה.

וּשְׁמוּעָתָם בָּאָה אֶל-אָזְנֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם וַיִּשְׁלְחוּ אֶת-בַּר-נַבָּא אֶל-אַנְטְיוֺכְיָא:

I přišla pověst o tom k církvi, kteráž byla v Jeruzalémě. I poslali Barnabáše, aby šel až do Antiochie.

Zpráva o tom se dostala k sluchu církve v Jeruzalémě a bratří poslali do Antiochie Barnabáše. ([Skutky apoštolské 10:1 Skutky apoštolské 8:14 Skutky apoštolské 4:36])

η᾿κούσθη δὲ ὁ λόγος ει᾿ς τὰ ω῏τα τη̑ς ε᾿κκλησίας τη̑ς ου῎σης ε᾿ν ᾽Ιερουσαλὴμ περὶ αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿ξαπέστειλαν Βαρναβα̑ν διελθει̑ν ε῞ως ᾽Αντιοχείας

וֵאשׁתַּמעַת הוָת הִי הָדֵא לֵאדנַיהֻון דַּבנַי עִדּתָּא דּבֻאורִשׁלֵם ושַׁדַּרו לבַרנַבַא לַאנטִיָוכִי׃

[(5) Acts 11, 23]

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְשָׁם וְרָאָה אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים, שָׂמַח וְהֵאִיץ בְּכֻלָּם לִהְיוֹת דְּבֵקִים בָּאָדוֹן בְּלֵב שָׁלֵם -

וַיָּבֹא וַיַּרְא אֶת-חֶסֶד הָאֱלֹהִים וַיִּשְׂמָח וַיְדַבֵּר עַל-לֵב כֻּלָּם לְדָבְקָה בָאָדוֺן בְּרוּחַ נָכוֺן:

Kterýž přišed tam, a uzřev milost Boží, zradoval se, a napomínal všech, aby v úmyslu srdce trvali v Pánu.

Když tam přišel a spatřil, co se z milosti Boží děje, měl radost a povzbuzoval všechny, aby ve svém rozhodnutí setrvali a zůstali Pánu věrni. ([Skutky apoštolské 13:43 Skutky apoštolské 14:22])

ο῍ς παραγενόμενος καὶ ι᾿δών τὴν χάριν τὴν του̑ θεου̑ ε᾿χάρη καὶ παρεκάλει πάντας τη̑ προθέσει τη̑ς καρδίας προσμένειν τω̑ κυρίω

וכַד אֵתָא לתַמָן וַחזָא טַיבֻּותֵה דַּאלָהָא חדִי ובָעֵא הוָא מֵנהֻון דַּבכֻלֵה לֵבּהֻון נֵהוֻון נַקִיפִין למָרַן׃

[(5) Acts 11, 24]

כִּי הָיָה אִישׁ טוֹב, מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וֶאֱמוּנָה - וְקָהָל רַב נִסְפַּח אֶל הָאָדוֹן.

כִּי אִישׁ טוֺב הָיָה וּמָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וֶאֱמוּנָה וְעַם-רָב נִסְפְּחוּ עַל-הָאָדוֺן:

Nebo byl muž dobrý, a plný Ducha svatého a víry. I přibyl veliký zástup Pánu.

Byl to muž dobrý, plný Ducha svatého a víry; a tak bylo mnoho lidí přivedeno k Pánu. ([Skutky apoštolské 6:5 Skutky apoštolské 2:47])

ο῞τι η῟ν α᾿νὴρ α᾿γαθὸς καὶ πλήρης πνεύματος ἁγίου καὶ πίστεως καὶ προσετέθη ο῎χλος ἱκανὸς τω̑ κυρίω

מֵטֻל דּגַברָא הוָא טָבָא וַמשַׁמלַי הוָא בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַבהַימָנֻותָא וֵאתּתַּוסַף הוָא עַמָא סַגִּיָאא למָרַן׃

[(5) Acts 11, 25]

אַחֲרֵי כֵן יָצָא אֶל טַרְסוֹס לְחַפֵּשׂ אֶת שָׁאוּל,

וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל-טַרְסוֺס לְבַקֵּשׁ אֶת-שָׁאוּל:

Tedy odšel Barnabáš do Tarsu hledati Saule, a nalezna jej, přivedl ho do Antiochie.

Proto se Barnabáš odebral do Tarsu, aby vyhledal Saula(x). (x) Šavla (pod. Skutky apoštolské 11:30) ([Skutky apoštolské 9:11 Skutky apoštolské 9:27 Skutky apoštolské 9:30])

ε᾿ξη̑λθεν δὲ ει᾿ς Ταρσὸν α᾿ναζητη̑σαι Σαυ̑λον

והֻו נפַק הוָא לטַרסָוס למֵבעָא לשָׁאוָל׃

[(5) Acts 11, 26]

וּכְשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ הֱבִיאוֹ לְאַנְטִיוֹכְיָה. שָׁנָה תְּמִימָה הִתְאָרְחוּ אֵצֶל הַקְּהִלָּה וְלִמְּדוּ קָהָל רַב. וּבְאַנְטִיוֹכְיָה לָרִאשׁוֹנָה כִּנּוּ אֶת הַתַּלְמִידִים "מְשִׁיחִיִּים".

וַיִּמְצָאֵהוּ וַיְבִיאֵהוּ אַנְטְיוֺכְיָא וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שָׁנָה תְמִימָה בְּקֶרֶב הַקָּהָל וַיְלַמְּדוּ תוֺרָה לָרַבִּים אָז הוּחַל בְּאַנְטְיוֺכְיָא לִקְרֹא לַתַּלְמִידִים מְשִׁיחִיִּים:

I byli přes celý rok při tom zboru, a učili zástup veliký, tak že nejprv tu v Antiochii učedlníci nazváni jsou křesťané.

A když ho nalezl, vzal ho s sebou do Antiochie. Pracovali spolu v tamější církvi po celý rok a vyučovali velké množství lidí; a právě v Antiochii byli učedníci poprvé nazváni křesťany(y). (y) kristovci ([Galatským 2:11])

καὶ εὑρών η῎γαγεν ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν ε᾿γένετο δὲ αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿νιαυτὸν ο῞λον συναχθη̑ναι ε᾿ν τη̑ ε᾿κκλησία καὶ διδάξαι ο῎χλον ἱκανόν χρηματίσαι τε πρὼτως ε᾿ν ᾽Αντιοχεία τοὺς μαθητὰς Χριστιανούς

וכַד אֵשׁכּחֵה אַיתּיֵה עַמֵה לַאנטִיָכִיַא ושַׁנתָּא כֻּלָה אַכחדָא כּנִישִׁין הוַו בּעִדּתָּא וַאלֵפו עַמָא סַגִּיָאא מֵן הָידֵּין קַדמָיַת אֵתקרִיו בַּאנטִיָוכִי תַּלמִידֵא כּרִסטיָנֵא׃ ס

[(5) Acts 11, 27]

בַּיָּמִים הָהֵם יָרְדוּ נְבִיאִים מִירוּשָׁלַיִם אֶל אַנְטִיוֹכְיָה.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּרְדוּ נְבִיאִים מִירוּשָׁלַיִם אַנְטְיוֺכְיָא:

V těch pak dnech přišli z Jeruzaléma proroci do Antiochie.

V těch dnech přišli z Jeruzaléma do Antiochie proroci. ([Skutky apoštolské 13:1 Skutky apoštolské 15:32])

ε᾿ν ταύταις δὲ ται̑ς ἡμέραις κατη̑λθον α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων προφη̑ται ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν

וַביַומָתָא הָנֻון אֵתַו מֵן אֻורִשׁלֵם לתַמָן נבִיֵא׃

[(5) Acts 11, 28]

קָם אֶחָד מֵהֶם, אֲגָבוֹס שְׁמוֹ, וְהוֹדִיעַ עַל־פִּי הָרוּחַ כִּי רָעָב גָּדוֹל עָתִיד לָבוֹא עַל כָּל הָעוֹלָם, דָּבָר שֶׁהִתְגַּשֵּׁם בִּזְמַן קְלוֹדְיוֹס.

וַיָּקָם אֶחָד מֵהֶם וּשְׁמוֺ אֲגָבוֺס וְהָרוּחַ דִּבֶּר בּוֺ כִּי רָעָב גָּדוֺל יִהְיֶה בְּכָל-הָאָרֶץ הוּא הָרָעָב אֲשֶׁר בָּא בִּימֵי קְלוֺדְיוֺס:

I povstav jeden z nich, jménem Agabus, oznamoval skrze Ducha, že bude hlad veliký po všem okršlku zemském. Kterýž i stal se za císaře Klaudia.

Jeden z nich, jménem Agabus, veden Duchem předpověděl, že po celém světě nastane veliký hlad. To se také stalo za císaře Klaudia. ([Skutky apoštolské 21:10 Skutky apoštolské 10:19 Skutky apoštolské 18:2])

α᾿ναστὰς δὲ ει῟ς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ο᾿νόματι ῟Αγαβος ε᾿σήμανεν διὰ του̑ πνεύματος λιμὸν μεγάλην μέλλειν ε῎σεσθαι ε᾿φ῾ ο῞λην τὴν οι᾿κουμένην η῞τις ε᾿γένετο ε᾿πὶ Κλαυδίου

וקָם חַד מֵנהֻון דַּשׁמֵה הוָא אַגַבָוס וַאודַּע אֵנֻון בּרֻוח דּכַפנָא רַבָּא הָוֵא בּכֻלָה אַרעָא וַהוָא כַּפנָא הָנָא בּיַומַי קלַודִיָוס קֵסַר׃

[(5) Acts 11, 29]

הֶחְלִיטוּ הַתַּלְמִידִים לִשְׁלֹחַ, אִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁיָדוֹ מַשֶֹגֶת, לְעֶזְרַת הָאַחִים הַגָּרִים בִּיהוּדָה.

וַיִּתְנַדְּבוּ הַתַּלְמִידִים לִשְׁלֹחַ אִישׁ אִישׁ מֵהֶם כַּאֲשֶׁר תַּ׹ִּׂיג יָדוֺ לַעֲזֹר לָאַחִים הַיֹּשְׁבִים בִּיהוּדָה:

Tedy učedlníci, jeden každý podlé možnosti své, umínili poslati ku pomoci bratřím přebývajícím v Judstvu.

Proto se učedníci rozhodli, že každý podle svých možností pomůže bratřím v Judsku. ([2 Korintským 8:12; Skutky apoštolské 12:25 Skutky apoštolské 24:17; Římanům 15:25-Římanům 15:28; 1 Korintským 16:1n; 2 Korintským 8:6; Galatským 2:10])

τω̑ν δὲ μαθητω̑ν καθώς ευ᾿πορει̑τό τις ω῞ρισαν ε῞καστος αυ᾿τω̑ν ει᾿ς διακονίαν πέμψαι τοι̑ς κατοικου̑σιν ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία α᾿δελφοι̑ς

בּרַם דֵּין תַּלמִידֵא אַיך מָא דִּאית הוָא לאנָשׁ אנָשׁ מֵנהֻון פּרַשׁו דַּנשַׁדּרֻון לתֵשׁמֵשׁתָּא דַּאחֵא אַילֵין דּעָמרִין בִּיהֻוד׃

[(5) Acts 11, 30]

הֵם עָשׂוּ כֵן וְשָׁלְחוּ אֶל הַזְּקֵנִים בִּידֵי בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל.

וַיַעֲשׂוּ כֵן וַיִּשְׁלְחוּ נִדְבַת יָדָם אֶל-הַזְּקֵנִים עַל-יַד בַּר-נַבָּא וְשָׁאוּל:

Což i učinili, poslavše k starším skrze ruce Barnabáše a Saule.

Učinili to a poslali sbírku po Barnabášovi a Saulovi jeruzalémským starším. ([Skutky apoštolské 12:25; Galatským 2:1; Skutky apoštolské 15:2 Skutky apoštolské 4:36])

ο῍ καὶ ε᾿ποίησαν α᾿ποστείλαντες πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους διὰ χειρὸς Βαρναβα̑ καὶ Σαύλου

ושַׁדַּרו בּיַד בַּרנַבַא ושָׁאוָל לקַשִׁישֵׁא דּתַמָן׃ ס

[(5) Acts 12, 01]

בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ לִפְגֹּעַ בַּאֲנָשִׁים מִן הַקְּהִלָּה,

בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הוֺרְדוֺס הַמֶּלֶךְ אֶת-יָדוֺ בְּאַנְשֵׁי הָעֵדָה לְעַנּוֺתָם:

A při tom času dal se v to Heródes král, aby ssužoval některé z církve.

V té době král Herodes krutě zasáhl proti některým bratřím.

κατ῾ ε᾿κει̑νον δὲ τὸν καιρὸν ε᾿πέβαλεν ῾Ηρώδης ὁ βασιλεὺς τὰς χει̑ρας κακω̑σαί τινας τω̑ν α᾿πὸ τη̑ς ε᾿κκλησίας

בּהַו דֵּין זַבנָא אַרמִי הוָא אִידַיָא עַל אנָשִׁין דַּבעִדּתָּא אַיך דּנַבֵאשׁ להֻון הֵרָודֵס מַלכָּא הַו דּמֵתכַּנֵא הוָא אַגרִפַּוס׃

[(5) Acts 12, 02]

וְהֵמִית בַּחֶרֶב אֶת יַעֲקֹב אֲחִי יוֹחָנָן.

וַיַּהֲרֹג אֶת-יַעֲקֹב אֲחִי יוֺחָנָן בֶּחָרֶב:

I zamordoval Jakuba, bratra Janova, mečem.

Mečem dal popravit Jakuba, bratra Janova.

α᾿νει̑λεν δὲ ᾽Ιάκωβον τὸν α᾿δελφὸν ᾽Ιωάννου μαχαίρη

וַקטַל בּסַיפָּא ליַעקֻוב אַחֻוהי דּיֻוחַנָן׃

[(5) Acts 12, 03]

כִּרְאוֹתוֹ שֶׁהָעָם מְרֻצֶּה מִזֶּה הוֹסִיף וְתָפַס גַּם אֶת כֵּיפָא. אוֹתָם יָמִים הָיוּ יְמֵי חַג הַמַּצּוֹת.

וַיַּרְא כִּי-טוֺב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים וַיּוֺסֶף וַיִּתְפֹּשׂ גַּם-אֶת-פֶּטְרוֺס וְהַיָּמִים יְמֵי חַג-הַמַּצּוֺת:

A vida, že se to líbilo Židům, umínil jíti i Petra. (A byli dnové přesnic.)

Když viděl, že si tím získal židy, rozkázal zatknout také Petra. Byly právě Velikonoce(z). (z) ř: svátky nekvašených chlebů ([Skutky apoštolské 24:27; Lukáš 3:20])

ι᾿δών δὲ ο῞τι α᾿ρεστόν ε᾿στιν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις προσέθετο συλλαβει̑ν καὶ Πέτρον η῟σαν δὲ αἱ ἡμέραι τω̑ν α᾿ζύμων

וכַד חזָא דּשֵׁפרַת הָדֵא לִיהֻודָיֵא אַוסֵף הוָא למֵאחַד אָף לשֵׁמעֻון כִּאפָא וִאיתַיהֻון הוַו יַומָתָא דּפַטִירֵא׃

[(5) Acts 12, 04]

לְאַחַר שֶׁעָצַר אֶת כֵּיפָא כָּלָא אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְהִפְקִיד אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה חַיָּלִים לִשְׁמֹר עָלָיו. הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי הָעָם אַחֲרֵי הַפֶּסַח.

וַיַּחֲזֶק-בּוֺ וַיִּתְּנֵהוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא וַיִּשְׁמְרֻהוּ אַרְבַּע מַחְלְקוֺת אַנְשֵׁי הַצָּבָא אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה כָּל-מַחְלְקָה כִּי אָמַר לְהַעֲמִידוֺ לִפְנֵי הָעָם אַחֲרֵי הַפָּסַח:

Kteréhož jav, do žaláře vsadil, poručiv jej šestnácti žoldnéřům k ostříhání, chtěje po velikonoci vyvesti jej lidu.

Zmocnil se ho, dal ho zavřít do vězení a hlídat čtyřmi strážemi po čtyřech vojácích. Chtěl ho po Velikonocích veřejně soudit. ([Skutky apoštolské 5:18-Skutky apoštolské 5:23 Skutky apoštolské 16:24])

ο῍ν καὶ πιάσας ε῎θετο ει᾿ς φυλακήν παραδοὺς τέσσαρσιν τετραδίοις στρατιωτω̑ν φυλάσσειν αυ᾿τόν βουλόμενος μετὰ τὸ πάσχα α᾿ναγαγει̑ν αυ᾿τὸν τω̑ λαω̑

וַאחדֵּה וַארמיֵה בֵּית־אַסִירֵא וַאשׁלֵם לֵה שׁתתַעסַר סטרַטָוטִין דּנֵטרֻונֵה דּמֵן־בָּתַר פֵּצחָא נַשׁלמִיוהי לעַמָא דִּיהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 12, 05]

וְאוּלָם בְּעֵת שֶׁנִּשְׁמַר כֵּיפָא בְּבֵית הַסֹּהַר הִתְפַּלְּלָה הַקְּהִלָּה בַּעֲדוֹ בְּחָזְקָה אֶל הָאֱלֹהִים.

וַיְהִי פֶּטְרוֺס עָצוּר בְּבֵית כִּלְאוֺ אַךְ הָעֵדָה הֶעְתִּירָה בַעֲדוֺ אֶל-אֱלֹהִים בְּחָזְקָה:

I byl Petr ostříhán v žaláři, modlitba pak ustavičná k Bohu dála se za něj od církve.

Petra tedy střežili ve vězení a církev se za něj stále modlila k Bohu. ([Jakubův 5:16])

ὁ μὲν ου῏ν Πέτρος ε᾿τηρει̑το ε᾿ν τη̑ φυλακη̑ προσευχὴ δὲ η῟ν ε᾿κτενω̑ς γινομένη ὑπὸ τη̑ς ε᾿κκλησίας πρὸς τὸν θεὸν περὶ αυ᾿του̑

וכַד הֻו שֵׁמעֻון מֵתנטַר הוָא בֵּית־אַסִירֵא צלֻותָא אַמִינתָּא מֵתקַרבָא הוָת מֵן עִדּתָּא חלָפַוהי לַאלָהָא׃

[(5) Acts 12, 06]

בַּלַּיְלָה, קֹדֶם שֶׁעָמַד הוֹרְדוֹס לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו, יָשַׁן כֵּיפָא בֵּין שְׁנֵי חַיָּלִים כְּשֶׁהוּא כָּבוּל בִּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת, וְהַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַדֶּלֶת שָׁמְרוּ עַל בֵּית הַסֹּהַר.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָפֵץ הוֺרְדוֺס לַהֲבִיאוֺ לַמִּשְׁפָּט בַּלַּיְלָה הַהוּא שָׁכַב פֶּטְרוֺס עַל-מִשְׁכָּבוֺ בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים חֲמֻשִּׁים אָסוּר בִּשְׁנַיִם כְּבָלִים וְשֹׁמְרֵי בֵית הַכֶּלֶא נִצָּבִים עַל-הַסָּף:

A když jej již vyvesti měl Heródes, té noci spal Petr mezi dvěma žoldnéři, svázán byv dvěma řetězy, a strážní přede dveřmi ostříhali žaláře.

Noc předtím, kdy jej chtěl Herodes předvést na soud, spal Petr mezi dvěma vojáky, spoután dvěma řetězy, a stráže před dveřmi hlídaly vězení.

ο῞τε δὲ η῎μελλεν προαγαγει̑ν αυ᾿τὸν ὁ ῾Ηρώδης τη̑ νυκτὶ ε᾿κείνη η῟ν ὁ Πέτρος κοιμὼμενος μεταξὺ δύο στρατιωτω̑ν δεδεμένος ἁλύσεσιν δυσίν φύλακές τε πρὸ τη̑ς θύρας ε᾿τήρουν τὴν φυλακήν

ובֵה בּהַו לִליָא דַּלצַפרָא עתִיד הוָא דּנַשׁלמִיוהי כַּד דּמֵך הוָא שֵׁמעֻון בֵּית תּרֵין אֵסטרַטִיָוטִין וַאסִיר הוָא בּתַרתֵּין שִׁשׁלָן וַאחרָנֵא נָטרִין הוַו תַּרעֵא דּבֵית־אַסִירֵא׃

[(5) Acts 12, 07]

וְהִנֵּה מַלְאַךְ יהוה הוֹפִיעַ וְאוֹר נָגַהּ בַּחֶדֶר. הוּא טָפַח עַל צִדּוֹ שֶׁל כֵּיפָא, הֵעִיר אוֹתוֹ וְאָמַר: "קוּם מַהֵר!" אָז נָפְלוּ הַשַּׁרְשְׁרוֹת מֵעַל יָדָיו.

וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֺה נִצָּב עָלָיו וְאוֺר נָגַהּ בְּלִשְׁכָּתוֺ וַיִּגַּע בְּכַף יֶרֶךְ פֶּטְרוֺס וַיְעִירֵהוּ לֵאמֹר קוּם מַהֵר וַיִּמַּסּוּ אֲסוּרָיו מֵעַל יָדָיו:

A aj, anděl Páně postavil se, a světlo se zastkvělo v žaláři; a udeřiv Petra v bok, zbudil ho, řka: Vstaň rychle. I spadli jemu ti řetězové z rukou.

Najednou u něho stál anděl Páně a v žaláři zazářilo světlo. Anděl udeřil Petra do boku, vzbudil ho a řekl: „Rychle! Vstaň!“ A z Petrových rukou spadly řetězy. ([Skutky apoštolské 5:19 Skutky apoštolské 16:26; 1 Královská 19:5])

καὶ ι᾿δοὺ α῎γγελος κυρίου ε᾿πέστη καὶ φω̑ς ε῎λαμψεν ε᾿ν τω̑ οι᾿κήματι πατάξας δὲ τὴν πλευρὰν του̑ Πέτρου η῎γειρεν αυ᾿τὸν λέγων α᾿νάστα ε᾿ν τάχει καὶ ε᾿ξέπεσαν αυ᾿του̑ αἱ ἁλύσεις ε᾿κ τω̑ν χειρω̑ν

מַלַאכָא דּמָריָא קָם לעֵל מֵנֵה ונֻוהרָא אַזלֵג בּכֻלֵה בַּיתָּא ודַקרֵה בּגַבֵּה וַאקִימֵה וֵאמַר לֵה קֻום עגַל וַנפַל שִׁשׁלָתָא מֵן אִידַוהי׃

[(5) Acts 12, 08]

אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: "חֲגֹר מָתְנֶיךָ וּנְעַל נְעָלֶיךָ." כֵּיפָא עָשָׂה כֵן. אָמַר לוֹ: "הִתְעַטֵּף בִּמְעִילְךָ וּבוֹא אַחֲרַי."

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ חֲגֹר מָתְנֶיךׇ וּנְעָלֶיךׇ שִׂים בְּרַגְלֶיךׇ וַיַּעַשׂ כֵּן וַיֹּאמֶר אֵלָיו וְאֶת-מְעִילְךׇ עֲטֵה וְלֵךְ אַחֲרָי:

Tedy řekl jemu anděl: Opaš se a podvaž obuv svou. Tedy učinil tak. I řekl jemu: Oděj se pláštěm svým, a poď za mnou.

Anděl mu řekl: „Opásej se a obuj se!“ Petr to udělal a anděl ho vyzval: „Vezmi si plášť a pojď za mnou.“

ει῏πεν δὲ ὁ α῎γγελος πρὸς αυ᾿τόν ζω̑σαι καὶ ὑπόδησαι τὰ σανδάλιά σου ε᾿ποίησεν δὲ ου῞τως καὶ λέγει αυ᾿τω̑ περιβαλου̑ τὸ ἱμάτιόν σου καὶ α᾿κολούθει μοι

וֵאמַר לֵה מַלַאכָא אַסֻור חַצַיךְּ וסַאן טֵלָרַיךְּ וַעבַד הָכַנָא ותֻוב אֵמַר לֵה אֵתעַטף תַּכסִיתָך ותָא בָּתַרי׃

[(5) Acts 12, 09]

יָצָא כֵּיפָא וְהָלַךְ אַחֲרָיו וְלֹא יָדַע כִּי מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמַּלְאָךְ הוּא דָּבָר מַמָּשִׁי, אֶלָּא חָשַׁב שֶׁהוּא רוֹאֶה חָזוֹן.

וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו וְנַפְשׁוֺ לֹא יָדְעָה אִם-אֱמֶת הוּא אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לּוֺ בְּיַד הַמַּלְאָךְ כִּי כְּחִזָּיוֺן נִרְאָה בְעֵינָיו:

Tedy vyšed, bral se za ním, a nevěděl, by to pravé bylo, co se dálo skrze anděla, ale domníval se, že by vidění viděl.

Petr následoval tedy anděla ven z vězení, ale nebyl si jist, zda to všechno je skutečnost; myslel si, že má vidění.

καὶ ε᾿ξελθών η᾿κολούθει καὶ ου᾿κ η῎̑δει ο῞τι α᾿ληθές ε᾿στιν τὸ γινόμενον διὰ του̑ α᾿γγέλου ε᾿δόκει δὲ ο῞ραμα βλέπειν

וַנפַק וָאזֵל הוָא בָּתרֵה כַּד לָא יָדַע הוָא דּשַׁרִירָא הוָת הָי דּהָויָא הוָת בּיַד מַלַאכָא סָבַר הוָא גֵּיר דּחֵזוָא חָזֵא הוָא׃

[(5) Acts 12, 10]

הֵם עָבְרוּ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁמֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה וּבָאוּ עַד שַׁעַר הַבַּרְזֶל הַפּוֹנֶה אֶל הָעִיר. הַשַּׁעַר נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם מֵאֵלָיו וְהֵם יָצְאוּ הַחוּצָה וְעָבְרוּ בִּרְחוֹב אֶחָד. פִּתְאוֹם עָזַב אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ.

וַיַּעַבְרוּ אֶת-טוּר הַשֹּׁמְרִים הָרִאשׁוֺנִים וְאֶת-טוּר הַשְּׁנִיִּים וַיָּבֹאוּ אֶל-שַׁעַר הַבַּרְזֶל הַיֹּצֵא הָעִירָה אֲשֶׁר נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם מֵאֵלָיו וַיֵּצְאוּ בוֺ וַיַּעַבְרוּ רְחוֺב אֶחָד וַיַּעַל הַמַּלְאָךְ מֵעָלָיו פִּתְאֹם:

A prošedše skrze první i druhou stráž, přišli k bráně železné, kteráž vede do města, a ta se jim sama od sebe otevřela. A vyšedše, přešli ulici jednu, a hned odšel anděl od něho.

Prošli první stráží, pak druhou, a přišli k železné bráně, která vedla do města; ta se jim sama od sebe otevřela. Vyšli ven, prošli jednou ulicí a tu mu náhle anděl zmizel. ([Skutky apoštolské 16:24 Skutky apoštolské 16:26])

διελθόντες δὲ πρὼτην φυλακὴν καὶ δευτέραν η῟λθαν ε᾿πὶ τὴν πύλην τὴν σιδηρα̑ν τὴν φέρουσαν ει᾿ς τὴν πόλιν η῞τις αυ᾿τομάτη η᾿νοίγη αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿ξελθόντες προη̑λθον ρ᾿ύμην μίαν καὶ ευ᾿θέως α᾿πέστη ὁ α῎γγελος α᾿π῾ αυ᾿του̑

וכַד עבַרו מַטַרתָא קַדמָיתָּא וַדתַרתֵּין אֵתַו עדַמָא לתַרעָא דּפַרזלָא וֵאתפּתַח להֻון מֵן צבֻות נַפשֵׁה וכַד נפַקו וַעבַרו שֻׁוקָא חַד פּרַק מֵן לוָתֵה מַלַאכָא׃

[(5) Acts 12, 11]

כַּאֲשֶׁר שָׁבָה אֵלָיו דַּעְתּוֹ אָמַר כֵּיפָא: "עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת כִּי אֲדֹנָי שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ וְהִצִּילָנִי מִיַּד הוֹרְדוֹס וּמִכָּל כַּוָּנוֹתֵיהֶם שֶׁל קְהַל הַיְּהוּדִים."

וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס כְּשׁוּב דַּעְתּוֺ אֵלָיו עַתָּה יָדַעְתִּי אֶל-נָכוֺן כִּי שָׁלַח יְהוָֺה אֶת-מַלְאָכוֺ וַיַּצִּילֵנִי מִכַּף הוֺרְדוֺס וּמִכָּל-צְדִיַּת עַם-הַיְּהוּדִים:

Tedy Petr přišed sám k sobě, řekl: Nyní právě vím, že poslal Pán anděla svého, a vytrhl mne z ruky Heródesovy, a ze všeho očekávání lidu Židovského.

Teprve nyní se Petr vzpamatoval a řekl: „Teď už vím, že Pán opravdu poslal svého anděla, vysvobodil mne z ruky Herodovy a uchránil od toho, co si přál židovský lid.“ ([Lukáš 15:17; Žalmy 91:11; Daniel 6:23])

καὶ ὁ Πέτρος ε᾿ν ἑαυτω̑ γενόμενος ει῏πεν νυ̑ν οι῏δα α᾿ληθω̑ς ο῞τι ε᾿ξαπέστειλεν ὁ κύριος τὸν α῎γγελον αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ξείλατό με ε᾿κ χειρὸς ῾Ηρώδου καὶ πάσης τη̑ς προσδοκίας του̑ λαου̑ τω̑ν ᾽Ιουδαίων

הָידֵּין אֵשׁתַּודַּע שֵׁמעֻון וֵאמַר הָשָׁא יֵדעֵת בּקֻושׁתָּא דּמָריָא שַׁדַּר מַלַאכֵה ופַלטַני מֵן אִידֵה דּהֵרָודֵס מַלכָּא ומֵן מֵדֵּם דּמֵתחַשׁבִין הוַו עלַי יִהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 12, 12]

כְּשֶׁהִכִּיר בַּמְּצִיאוּת הָלַךְ לְבֵית מִרְיָם אֵם יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס; בְּאוֹתוֹ מָקוֹם נֶאֶסְפוּ רַבִּים וְהִתְפַּלְּלוּ.

עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר אֶל-לִבּוֺ וַיָּבֹא אֶל-בֵּית מִרְיָם אֵם יוֺחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֺס וְשָׁם רַבִּים נִקְהָלִים וּמִתְפַּלְּלִים:

A pováživ toho, šel k domu Marie, matky Janovy, kterýž příjmí měl Marek, kdež se jich bylo mnoho sešlo, a modlili se.

S tím vědomím šel do domu Marie, matky Jana, zvaného Marek. Tam se shromáždilo mnoho lidí a modlili se. ([Skutky apoštolské 11:25 Skutky apoštolské 13:5 Skutky apoštolské 13:13 Skutky apoštolské 15:37; Filemonovi 1:24])

συνιδὼν τε η῟λθεν ε᾿πὶ τὴν οι᾿κίαν τη̑ς Μαρίας τη̑ς μητρὸς ᾽Ιωάννου του̑ ε᾿πικαλουμένου Μάρκου ου῟ η῟σαν ἱκανοὶ συνηθροισμένοι καὶ προσευχόμενοι

וכַד אֵסתַּכַּל אֵתָא לֵה לבַיתָּא דּמַריַם אֵמֵה דּיֻוחַנָן הַו דֵּאתכַּנִי מַרקָוס מֵטֻל דַּאחֵא סַגִּיֵאא תַּמָן כּנִישִׁין הוַו וַמצַלֵין׃

[(5) Acts 12, 13]

הוּא דָּפַק עַל דֶּלֶת הַשַּׁעַר וְנַעֲרָה אַחַת, רוֹדָה שְׁמָהּ, נִגְּשָׁה לַעֲנוֹת.

וַיִּדְפֹּק עַל-דֶּלֶת הַשָּׁעַר וַתָּבֹא נַעֲרָה אַחַת לְקוֺל הַדֹּפֵק וּשְׁמָהּ רוֺדִי:

A když Petr potloukl na dvéře, vyšla děvečka, aby poslechla, jménem Ródé.

Když Petr zatloukl na domovní dveře, přišla služka jménem Rodé, aby se zeptala, kdo to je. ([Skutky apoštolské 16:16])

κρούσαντος δὲ αυ᾿του̑ τὴν θύραν του̑ πυλω̑νος προση̑λθεν παιδίσκη ὑπακου̑σαι ο᾿νόματι Ρόδη

וַנקַשׁ בּתַרעָא דּדָרתָּא ונֵפקַת דּתֵענֵיוהי טלִיתָא דַּשׁמָה רָודִא׃

[(5) Acts 12, 14]

הִיא הִכִּירָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל כֵּיפָא, אַךְ מִשִֹמְחָתָהּ לֹא פָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר וְרָצָה פְּנִימָה לְהוֹדִיעַ שֶׁכֵּיפָא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשַּׁעַר.

וַתַּכֵּר אֶת-קוֺל פֶּטְרוֺס ומִ׹ִּׂמְחָתָהּ לֹא-פָתְחָה לּוֺ אֶת-הַדָּלֶת כִּי אִם-רָצָה הַבַּיְתָה וַתַּגֵּד לָהֶם כִּי-פֶטְרוֺס עֹמֵד עַל-הַפָּתַח:

A poznavši hlas Petrův, pro radost neotevřela dveří, ale vběhši, zvěstovala, že Petr stojí u dveří.

Tu poznala Petrův hlas, ale samou radostí hned neotevřela a běžela dovnitř oznámit, že Petr stojí přede dveřmi. ([Lukáš 24:41; Matouš 13:44])

καὶ ε᾿πιγνου̑σα τὴν φωνὴν του̑ Πέτρου α᾿πὸ τη̑ς χαρα̑ς ου᾿κ η῎νοιξεν τὸν πυλω̑να ει᾿σδραμου̑σα δὲ α᾿πήγγειλεν ἑστάναι τὸν Πέτρον πρὸ του̑ πυλω̑νος

וֵאשׁתַּודּעַת קָלֵה דּשֵׁמעֻון וַבחַדֻותָה לָא פֵּתחַת לֵה תַּרעָא אֵלָא הֵפכַּת בּרֵהטָא וָאמרָא להֻון שֵׁמעֻון הָא קָאֵם עַל תַּרעָא דּדָרתָּא׃

[(5) Acts 12, 15]

אָמְרוּ לָהּ: "מְשֻׁגַּעַת", אַךְ הִיא טָעֲנָה בְּתֹקֶף כִּי כֵן הַדָּבָר. אָז אָמְרוּ: "זֶה הַמַּלְאָךְ שֶׁלּוֹ."

וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ מִשְׁתַּגֵּעָה אָתְּ וְהִיא אָמְרָה לֹא כִּי-כֵן הַדָּבָר אָז אָמְרוּ כִּי-מַלְאָכוֺ הוּא:

A oni řekli jí: Blázníš. Ona pak potvrzovala, že tak jest. Tedy oni řekli: Anděl jeho jest.

Ale oni jí řekli: „Ty ses zbláznila!“ Ona však trvala na tom, že je to pravda. Řekli jí: „Tak to musí být jeho duch(a)!“ (a) ř: anděl ([Skutky apoštolské 26:24; Matouš 14:26 Matouš 18:10])

οἱ δὲ πρὸς αυ᾿τὴν ει῏παν μαίνη ἡ δὲ διισχυρίζετο ου῞τως ε῎χειν οἱ δὲ ε῎λεγον ὁ α῎γγελός ε᾿στιν αυ᾿του̑

אָמרִין לָה מזָע זָעתּי לֵכי והִי מֵתחַריָא הוָת דּהָדֵא הָכַנָא הי אָמרִין לָה כּבַר מַלַאכֵה הֻו׃

[(5) Acts 12, 16]

בֵּינְתַיִם הוֹסִיף כֵּיפָא לִדְפֹּק עַל הַשַּׁעַר, וּכְשֶׁפָּתְחוּ רָאוּ אוֹתוֹ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ.

וּפֶטְרוֺס הוֺסִיף לִדְפֹּק וַיִּפְתְּחוּ וַיִּרְאוּ אֹתוֺ וַיְהִי לְפֶלֶא בְּעֵינֵיהֶם:

Ale Petr předce tloukl. A otevřevše, uzřeli jej, i ulekli se.

Ale Petr stále tloukl. Šli tedy otevřít a užasli, když ho spatřili.

ὁ δὲ Πέτρος ε᾿πέμενεν κρούων α᾿νοίξαντες δὲ ει῏δαν αυ᾿τὸν καὶ ε᾿ξέστησαν

ושֵׁמעֻון נָקֵשׁ הוָא בּתַרעָא וַנפַקו חזַאוֻהי וַתמַהו להֻון׃

[(5) Acts 12, 17]

הוּא רָמַז לָהֶם בְּיָדוֹ לִשְׁתֹּק וְסִפֵּר לָהֶם כֵּיצַד הוֹצִיאוֹ הָאָדוֹן מִבֵּית הַסֹּהַר. אָמַר: "הַגִּידוּ זֹאת לְיַעֲקֹב וְלָאַחִים." לְאַחַר מִכֵּן יָצָא וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר.

וַיָּנֶף יָדוֺ לָהֶם לַחְשׁוֺת וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת אֲשֶׁר-הוֺצִיאוֺ הָאָדוֺן מִבֵּית הַכֶּלֶא וַיֹּאמֶר הַגִּידוּ זֹאת לְיַעֲקֹב וְלָאַחִים וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ-לוֺ לְמָקוֺם אַחֵר:

A pokynuv na ně rukou, aby mlčeli, vypravoval jim, kterak jej Pán vyvedl z žaláře, a řekl: Pověztež to Jakubovi a bratřím. A vyšed, bral se na jiné místo.

Pokynul jim rukou, aby je uklidnil, a vypravoval jim, jak ho Pán vyvedl z vězení; nakonec jim řekl: „Povězte to Jakubovi a ostatním bratřím.“ Pak odešel z města(b). (b) ř: na jiné místo ([Skutky apoštolské 13:16; Skutky apoštolské 15:13 Skutky apoštolské 21:18; 1 Korintským 15:7; Galatským 1:19])

κατασείσας δὲ αυ᾿τοι̑ς τη̑ χειρὶ σιγα̑ν διηγήσατο αυ᾿τοι̑ς πω̑ς ὁ κύριος αυ᾿τὸν ε᾿ξήγαγεν ε᾿κ τη̑ς φυλακη̑ς ει῏πέν τε α᾿παγγείλατε ᾽Ιακὼβω καὶ τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς ταυ̑τα καὶ ε᾿ξελθών ε᾿πορεύθη ει᾿ς ε῞τερον τόπον

וַמנִיף הוָא להֻון אִידֵה אַיך דּנֵשׁתּקֻון להֻון ועַל וֵאשׁתַּעִי להֻון אַיכַּנָא מָריָא אַפּקֵה מֵן בֵּית־אַסִירֵא וֵאמַר להֻון אֵשׁתַּעַו הָלֵין ליַעקֻוב ולַאחַין וַנפַק אֵזַל לֵה לַאתַר אחרִין׃ ס

[(5) Acts 12, 18]

עִם אוֹר הַבֹּקֶר הָיְתָה מְבוּכָה גְּדוֹלָה בֵּין הַחַיָּלִים עַל־אוֹדוֹת כֵּיפָא. תָּמְהוּ: "מַה קָּרָה לוֹ?"

הַבֹּקֶר אוֺר וּמְהוּמָה רַבָּה הָיְתָה בֵּין אַנְשֵׁי הַצָּבָא לֵאמֹר מֶה-הָיָה לְפֶטְרוֺס:

A když byl den, stal se rozbroj nemalý mezi žoldnéři o to, co se stalo při Petrovi.

Ráno se strhl mezi vojáky nemalý poplach, kam se Petr poděl. ([Skutky apoštolské 5:21-Skutky apoštolské 5:24])

γενομένης δὲ ἡμέρας η῟ν τάραχος ου᾿κ ο᾿λίγος ε᾿ν τοι̑ς στρατιὼταις τί α῎ρα ὁ Πέτρος ε᾿γένετο

וכַד הוָא צַפרָא הוָא הוָא רַובָּא סַגִּיָאא בֵּית אֵסטרַטִיָוטֵא עַל שֵׁמעֻון דּמָנָא הוָא לֵה׃

[(5) Acts 12, 19]

כְּשֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ הוֹרְדוֹס וְלֹא מָצָא, חָקַר אֶת הַשּׁוֹמְרִים וְצִוָּה לְהוֹצִיאָם לַהוֹרֵג. אַחֲרֵי כֵן יָרַד מִיהוּדָה אֶל קֵיסַרְיָה וְשָׁהָה שָׁם.

וְהוֺרְדוֺס דָּרַשׁ אֹתוֺ וְלֹא מְצָאוֺ וַיַּחֲקֹר אֶת-הַשֹּׁמְרִים וַיִּתֵּן דָּתוֺ לַהֲמִיתָם וַיֵּרֶד מִיהוּדָה אֶל-קִסְרִין וַיֵּשֶׁב שָׁם:

Heródes pak ptaje se na něj, a nenalezna, vytazovav se na strážných, kázal je pryč vésti; a odebrav se z Judstva do Cesaree, přebýval tam.

Herodes dal po něm pátrat, ale Petr nebyl k nalezení. Po výslechu tedy dal popravit stráže; potom opustil Judsko, odebral se do Cesareje a nějaký čas tam zůstal. ([Skutky apoštolské 16:27])

῾Ηρώδης δὲ ε᾿πιζητήσας αυ᾿τὸν καὶ μὴ εὑρών α᾿νακρίνας τοὺς φύλακας ε᾿κέλευσεν α᾿παχθη̑ναι καὶ κατελθών α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ει᾿ς Καισάρειαν διέτριβεν

הֵרָודֵס דֵּין כַּד בּעָיהי ולָא אֵשׁכּחֵה דָּן אֵנֻון לנָטֻורֵא וַפקַד דַּנמֻותֻון וַנפַק לֵה מֵן יִהֻוד וִאיתַוהי הוָא בּקֵסַרִיַא׃

[(5) Acts 12, 20]

סִכְסוּךְ חָרִיף הָיָה בֵּין הוֹרְדוֹס לְבֵין אַנְשֵׁי צוֹר וְצִידוֹן. הֵם בָּאוּ אֵלָיו בְּיַחַד וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְרַצּוּ אֶל בְּלַסְטוֹס, הַמְמֻנֶּה עַל חֲצַר הַמֶּלֶךְ, בִּקְשׁוּ שָׁלוֹם, שֶׁכֵּן פַּרְנָסַת אַרְצָם הָיְתָה תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ הַמֶּלֶךְ.

אָז חָרָה אַפּוֺ בַּצֹּרִים וּבַצִּדֹנִים וְהֵם בָּאוּ אֵלָיו בְּלֵב אֶחָד וַיְדַבְּרוּ עַל-לֵב בְּלַסְטוֺס אֲשֶׁר עַל-חֲדַר הַמֶּלֶךְ לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וְלַעֲשׂוֺת שָׁלוֺם לָהֶם כִּי מֵאֶרֶץ הַמֶּלֶךְ הוֺצִיאוּ לָהֶם אֶת-שֶׁבֶר רַעֲבוֺן אַרְצוֺתָם:

A v ten čas Heródes rozzlobil se proti Tyrským a Sidonským. Kteřížto jednomyslně přišli k němu, a namluvivše Blasta, předního komorníka královského, žádali za pokoj, proto že jejich krajiny potravu měly z království.

Herodes byl tehdy velmi rozezlen na Týrské a Sidónské. Jejich zástupci se však společně k němu dostavili; podplatili králova komorníka Blasta a požádali o smír, protože jejich země byla zásobována potravinami z Herodova království. ([1 Královská 5:9 1 Královská 5:11; Ezechiel 27:17])

η῟ν δὲ θυμομαχω̑ν Τυρίοις καὶ Σιδωνίοις ὁμοθυμαδὸν δὲ παρη̑σαν πρὸς αυ᾿τόν καὶ πείσαντες βλάστον τὸν ε᾿πὶ του̑ κοιτω̑νος του̑ βασιλέως ἡτου̑ντο ει᾿ρήνην διὰ τὸ τρέφεσθαι αυ᾿τω̑ν τὴν χὼραν α᾿πὸ τη̑ς βασιλικη̑ς

ומֵטֻל דַּרגִיז הוָא עַל צֻורָיֵא ועַל צַידָּנָיֵא אֵתכַּנַשׁו וֵאתַו לוָתֵה אַכחדָא וַאפִּיסו לַבלַסטָוס קַיטֻונקָנֵה דּמַלכָּא ושֵׁאלו מֵנֵה דּנֵהוֵא להֻון שַׁינָא מֵטֻל דּפֻורנָסָא דַּאתרהֻון מֵן מַלכֻּותֵה הוָא דּהֵרָודֵס׃

[(5) Acts 12, 21]

בַּיּוֹם הַמְיֻעָד לָבַשׁ הוֹרְדוֹס לְבוּשׁ מַלְכוּת, יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט וְנָשָׂא לִפְנֵיהֶם נְאוּם.

וַיְהִי הַיּוֺם יוֺם מוֺעֵד וַיִּלְבַּשׁ הוֺרְדוֺס בִּגְדֵי מַלְכוּת וַיֵּשֶׁב עַל-כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט וַיִּ׹ָּׂא אֲלֵיהֶם מִדַּבְּרֹתָיו:

V uložený pak den Heródes, obleka se v královské roucho, a posadiv se na soudné stolici, učinil k nim řeč.

Ve stanovený den zasedl Herodes v královském rouchu na trůn a pronesl k nim řeč;

τακτη̑ δὲ ἡμέρα ὁ ῾Ηρώδης ε᾿νδυσάμενος ε᾿σθη̑τα βασιλικὴν καὶ καθίσας ε᾿πὶ του̑ βήματος ε᾿δημηγόρει πρὸς αυ᾿τούς

בּיַומָא דֵּין יִדִיעָא לבֵשׁ הוָא הֵרָודֵס לבֻושָׁא דּמַלכֻּותָא וִיתֵב עַל בִּים וַממַלֵל הוָא עַם כֵּנשָׁא׃

[(5) Acts 12, 22]

"זֶה קוֹל אֱלֹהִים וְלֹא קוֹל שֶׁל אָדָם!" הֵרִיעַ הַקָּהָל.

וַיָּרִיעוּ הָאָם לֵאמֹר קוֺל אֱלֹהִים הוּא וְלֹא קוֺל אָדָם:

I zvolal lid, řka: Boží hlas, a ne lidský.

lid začal provolávat: „To mluví bůh, ne člověk!“ ([Ezechiel 28:2])

ὁ δὲ δη̑μος ε᾿πεφὼνει θεου̑ φωνὴ καὶ ου᾿κ α᾿νθρὼπου

עַמָא דֵּין כֻּלֵה קָעֵא הוָא וָאמַר הָלֵין בּנָת קָלֵא דַּאלָהָא אֵנֵין ולָא הוַי דַּבנַינָשָׁא׃

[(5) Acts 12, 23]

מִיָּד הִכָּהוּ מַלְאַךְ יהוה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתַן אֶת הַכָּבוֹד לֵאלֹהִים; הוּא נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ כְּשֶׁהוּא אֲכוּל תּוֹלָעִים.

וַיַּכֵּהוּ מַלְאַךְ-יְהוָֺה כְּרֶגַע כִּי לֹא-נָתַן כָּבוֺד לֵאלֹהִים וַיֹּאכְלֻהוּ תוֺלָעִים וַיָּמֹת:

A i hned ranil jej anděl Páně, proto že nevzdal slávy Bohu; a rozlez se červy, umřel.

A tu jej postihl anděl Páně za to, že si přivlastnil čest patřící jen Bohu: zemřel rozežrán červy. ([Daniel 5:20])

παραχρη̑μα δὲ ε᾿πάταξεν αυ᾿τὸν α῎γγελος κυρίου α᾿νθ῾ ω῟ν ου᾿κ ε῎δωκεν τὴν δόξαν τω̑ θεω̑ καὶ γενόμενος σκωληκόβρωτος ε᾿ξέψυξεν

וַחלָף דּלָא יַהב תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא בָּה בּשָׁעתָא מחָיהי מַלַאכֵה דּמָריָא וַרפַת בּתַולעֵא ומִית׃

[(5) Acts 12, 24]

דְּבַר אֱלֹהִים שִׂגְשֵׂג וְנָפוֹץ,

וּדְבַר אֱלֹהִים עָלָה עָלֹה וָרָב:

A slovo Páně rostlo a rozmáhalo se.

Ale slovo Páně se šířit nepřestalo. ([Skutky apoštolské 2:47 Skutky apoštolské 6:7; Izajáš 55:11; Koloským 1:6])

ὁ δὲ λόγος του̑ θεου̑ ηυ῎ξανεν καὶ ε᾿πληθύνετο

וַסבַרתָא דַּאלָהָא מֵתכַּרזָא הוָת ורָביָא׃ ס

[(5) Acts 12, 25]

וּבַר־נַבָּא וְשָׁאוּל הִשְׁלִימוּ אֶת שֵׁרוּתָם וְחָזְרוּ מִירוּשָׁלַיִם בַּהֲבִיאָם אִתָּם אֶת יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס.

וַיָּשׁוּבוּ בַּר-נַבָּא וְשָׁאוּל מִירוּשָׁלָיִם אַחֲרֵי אֲשֶׁר מִלְאוּ אֶת-פְּקֻדָּתָם הַנְּתוּנָה לָהֶם וַיִּקְחוּ אִתָּם אֶת-יוֺחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֺס:

Barnabáš pak a Saul navrátili se z Jeruzaléma, vykonavše službu, pojavše s sebou i Jana, kterýž přijmí měl Marek.

Když Barnabáš a Saul splnili své poslání, vrátili se z Jeruzaléma do Antiochie a vzali s sebou Jana, zvaného Marek. ([Skutky apoštolské 4:36 Skutky apoštolské 11:29 Skutky apoštolské 12:12])

Βαρναβα̑ς δὲ καὶ Σαυ̑λος ὑπέστρεψαν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ πληρὼσαντες τὴν διακονίαν συμπαραλαβόντες ᾽Ιωάννην τὸν ε᾿πικληθέντα Μα̑ρκον

בַּרנַבַא דֵּין ושָׁאוָל פּנַו מֵן אֻורִשׁלֵם לַאנטִיָוכִי מֵן־בָּתַר דּשַׁלֵמו תֵּשׁמֵשׁתּהֻון וַדבַרו עַמהֻון ליֻוחַנָן הַו דֵּאתכַּנִי מַרקָוס׃

[(5) Acts 13, 01]

נְבִיאִים וּמוֹרִים הָיוּ בַּקְּהִלָּה אֲשֶׁר בְּאַנְטִיוֹכְיָה: בַּר־נַבָּא, שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא נִיגֶר, לוּקְיוֹס הַקִּירֶנִי, מְנַחֵם אֲשֶׁר גֻּדַּל עִם הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע, וְשָׁאוּל.

וַיִּהְיוּ בַּקָּהָל אֲשֶׁר בְּאַנְטְיוֺכְיָא נְבִיאִים וּמְלַמְּדִים וְאֵלֶּה שְׁמוֺתָם בַּר-נַבָּא וְשִׁמְעוֺן הַנִּקְרָא גַם-נִיגַר וְלוּקְיוֺס הַקּוּרִינִי וּמְנַחֵם אֲשֶׁר הָיָה אָמוֺן עִם-הוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ וְשָׁאוּל:

Byli pak v církvi, kteráž byla v Antiochii, někteří proroci a učitelé, jako Barnabáš a Šimon, kterýž měl přijmí Černý, a Lucius Cyrenenský, a Manahen, kterýž byl spolu vychován s Heródesem tetrarchou, a Saul.

V Antiochii byli v církvi proroci a učitelé: Barnabáš, Simeon, zvaný Černý, Lucius z Kyrény, Manahem, který býval druhem tetrarchy Heroda, a Saul(c). (c) Šavel (pod. Skutky apoštolské 13:2 Skutky apoštolské 13:4) ([Skutky apoštolské 11:20 Skutky apoštolské 11:27 Skutky apoštolské 15:32 Skutky apoštolské 4:36 Skutky apoštolské 15:35])

η῟σαν δὲ ε᾿ν ᾽Αντιοχεία κατὰ τὴν ου῏σαν ε᾿κκλησίαν προφη̑ται καὶ διδάσκαλοι ο῞ τε Βαρναβα̑ς καὶ Συμεών ὁ καλούμενος Νίγερ καὶ Λούκιος ὁ Κυρηναι̑ος Μαναήν τε ῾Ηρώδου του̑ τετραάρχου σύντροφος καὶ Σαυ̑λος

אִית הוָא דֵּין בּעִדּתָּא דַּאנטִיָכִיַא נבִיֵא ומַלפָנֵא בַּרנַבַא ושֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא נִיגֵּר ולֻוקִיָס דּמֵן קֻורִינִא מדִינתָּא ומַנַאיֵל בַּר מרַבּיָנַוהי דּהֵרָודֵס טֵטרַרכַא ושָׁאוָל׃

[(5) Acts 13, 02]

בְּעֵת שֶׁעָבְדוּ אֶת יהוה וְצָמוּ אָמְרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: "הַבְדִּילוּ לִי אֶת בַּר־נַבָּא וְאֶת שָׁאוּל לָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר קָרָאתִי אוֹתָם אֵלֶיהָ."

וּבַעֲבוֺדָתָם אֶת-יְהוָֺה וּבְצוֺמָם הָיָה דְבַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ-נָא לִי אֶת-בַּר-נַבָּא וְאֶת-שָׁאוּל לַעֲשׂוֺת בַּמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ:

A když oni služby Páně konali, a postili se, dí Duch svatý: Oddělte mi Barnabáše a Saule k dílu, k kterémuž jsem jich povolal.

Když konali bohoslužbu Pánu a postili se, řekl Duch svatý: „Oddělte mi Barnabáše a Saula k dílu, k němuž jsem je povolal.“ ([Skutky apoštolské 10:19 Skutky apoštolské 9:15; Galatským 1:15])

λειτουργούντων δὲ αυ᾿τω̑ν τω̑ κυρίω καὶ νηστευόντων ει῏πεν τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον α᾿φορίσατε δή μοι τὸν Βαρναβα̑ν καὶ Σαυ̑λον ει᾿ς τὸ ε῎ργον ο῍ προσκέκλημαι αυ᾿τούς

וכַד הֵנֻון צָימִין הוַו ומֵתכַּשׁפִין לַאלָהָא אֵמרַת להֻון רֻוחָא דּקֻודשָׁא פּרֻושׁו לִי לשָׁאוָל וַלבַרנַבַא לַעבָדָא אַינָא דֵּאנָא קרִית אֵנֻון׃

[(5) Acts 13, 03]

לְאַחַר שֶׁצָּמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ סָמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וְשָׁלְחוּ אוֹתָם.

וַיָּצוּמוּ וַיִּתְפַּלְּלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְשַׁלְּחוּם:

Tedy postíce se, a modlíce se, a vzkládajíce na ně ruce, propustili je.

A tak po modlitbách a postu na ně vložili ruce a vyslali je k dílu. ([Skutky apoštolské 14:23 Skutky apoštolské 6:6 Skutky apoštolské 8:17])

τότε νηστεύσαντες καὶ προσευξάμενοι καὶ ε᾿πιθέντες τὰς χει̑ρας αυ᾿τοι̑ς α᾿πέλυσαν

ובָתַר דּצָמו וצַלִיו סָמו עלַיהֻון אִידָא ושַׁדַּרו אֵנֻון סּ סּ׃

[(5) Acts 13, 04]

הַשְּׁלוּחִים מִטַּעַם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדוּ אֶל סֶלֶבְקִיָה וּמִשָּׁם הִפְלִיגוּ אֶל קַפְרִיסִין.

וַיֵּלְכוּ שְׁלִיחֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָאֵלֶּה אֶל-סְלוּקְיָא וְשָׁם יָרְדוּ בָאֳנִיָּה לָבֹא אֶל-קַפְרוֺס:

A oni posláni byvše od Ducha svatého, přišli do Seleucie, a odtud plavili se do Cypru.

Posláni tedy Duchem svatým, odešli Barnabáš a Saul do Seleukie a odtud se plavili na Kypr. ([Skutky apoštolské 10:19 Skutky apoštolské 4:36 Skutky apoštolské 15:39])

αυ᾿τοὶ μὲν ου῏ν ε᾿κπεμφθέντες ὑπὸ του̑ ἁγίου πνεύματος κατη̑λθον ει᾿ς Σελεύκειαν ε᾿κει̑θέν τε α᾿πέπλευσαν ει᾿ς Κύπρον

והֵנֻון כַּד אֵשׁתּלַחו מֵן רֻוחָא דּקֻודשָׁא נחֵתו להֻון לסֵלָוקִיַא ומֵן תַּמָן רדַו בּיַמָא עדַמָא לקֻופּרָוס׃

[(5) Acts 13, 05]

הֵם בָּאוּ אֶל סָלָמִיס וְהִשְׁמִיעוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת; גַּם יוֹחָנָן הָיָה עוֹזֵר עַל יָדָם.

בְּבוֺאָם עִירָה סְלָמִים הִגִּידוּ אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וְגַם-יוֺחָנָן הָיָה עִמָּם לְשָׁרְתָם:

A přišedše do Salaminy, zvěstovali slovo Boží v školách Židovských; a měli s sebou i Jana k službě.

Když dopluli do Salaminy, zvěstovali tu slovo Boží v židovských synagógách. Měli s sebou i Jana jako pomocníka. ([Skutky apoštolské 13:14 Skutky apoštolské 12:12])

καὶ γενόμενοι ε᾿ν Σαλαμι̑νι κατήγγελλον τὸν λόγον του̑ θεου̑ ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς τω̑ν ᾽Ιουδαίων ει῏χον δὲ καὶ ᾽Ιωάννην ὑπηρέτην

וכַד עַלו לסַלַמִנִא מדִינתָּא מסַבּרִין הוַו מֵלתֵה דּמָרַן בַּכנֻושָׁתָא דִּיהֻודָיֵא ויֻוחַנָן משַׁמֵשׁ הוָא להֻון׃

[(5) Acts 13, 06]

אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ בְּכָל הָאִי וְהִגִּיעוּ עַד פָּפוֹס מָצְאוּ אִישׁ מְכַשֵּׁף וּנְבִיא שֶׁקֶר, יְהוּדִי אֲשֶׁר שְׁמוֹ בַּר־יֵשׁוּעַ,

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ לִסְבֹּב בְּכָל-הָאִי עַד-פָּפוֺס וַיִּמְצְאוּ שָׁם אִישׁ מְכַשֵּׁף וּנְבִיא-שָׁקֶר וְהוּא אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֺ בַּר-יֵשׁוּעַ:

A když zchodili ten ostrov až do Páfu, nalezli jakéhos čarodějníka, falešného proroka Žida, jemuž jméno Barjezus,

Pak prošli celým ostrovem až do Páfu. Tam se setkali s jakýmsi židovským kouzelníkem, který se vydával za proroka; říkali mu Barjezus. ([Matouš 24:24])

διελθόντες δὲ ο῞λην τὴν νη̑σον α῎χρι Πάφου ευ῟ρον α῎νδρα τινὰ μάγον ψευδοπροφήτην ᾽Ιουδαι̑ον ω῟ ο῎νομα Βαριησου̑

וכַד אֵתכַּרכֻּוה לכֻלָה גָּזַרתָּא עדַמָא לפַּפָוס מדִינתָּא אֵשׁכַּחו גַּברָא חַד חַרָשָׁא יִהֻודָיָא דִּאיתַוהי הוָא נבִיָא דַּגָּלָא דַּשׁמֵה הוָא בַּרשֻׁומָא׃

[(5) Acts 13, 07]

וְהוּא מְקֹרָב לַמּוֹשֵׁל סֶרְגְּיוֹס פּוֹלוֹס. הַמּוֹשֵׁל, שֶׁהָיָה אָדָם נָבוֹן, קָרָא לְבַר־נַבָּא וּלְשָׁאוּל וּבִקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.

הוּא הָיָה עִם-סֶרְגִּיּוֺס פּוֺלוֺס נְצִיב הָאִי וְזֶה אִישׁ חֲכַם-לֵב קָרָא אֶת-בַּר-נַבָּא וְאֶת-שָׁאוּל לָבוֺא אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם דְּבַר הָאֱלֹהִים:

Kterýž byl u znamenitého vládaře Sergia Pavla, může opatrného. Ten povolav Barnabáše a Saule, žádal slyšeti slovo Boží.

Byl u dvora místodržitele Sergia Paula, muže vzdělaného. Ten k sobě povolal Barnabáše a Saula(d), protože chtěl slyšet Boží slovo. (d) Šavla (pod. Skutky apoštolské 13:9) ([Skutky apoštolské 18:12 Skutky apoštolské 19:38])

ο῍ς η῟ν σὺν τω̑ α᾿νθυπάτω Σεργίω Παύλω α᾿νδρὶ συνετω̑ ου῟τος προσκαλεσάμενος Βαρναβα̑ν καὶ Σαυ̑λον ε᾿πεζήτησεν α᾿κου̑σαι τὸν λόγον του̑ θεου̑

הָנָא דַּבִּיק הוָא לגַברָא חַכִּימָא דִּאיתַוהי הוָא אַנתֻופַּטָוס ומֵתקרֵא הוָא סֵרגִּיָוס פַּולָוס וַקרָא הוָא אַנתֻופַּטָוס לשָׁאוָל וַלבַרנַבַא ובָעֵא הוָא דּנֵשׁמַע מֵנהֻון מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 13, 08]

אֶלָּא שֶׁאֱלִימַס הַמְכַשֵּׁף - זֶה תַּרְגוּם שְׁמוֹ - הִתְנַגֵּד לָהֶם בְּנַסּוֹתוֹ לְהַטּוֹת אֶת הַמּוֹשֵׁל מִן הָאֱמוּנָה.

וְאַלִּימָא הַמְכַשֵּׁף כִּי-כֵן מְתֻרְגָּם שְׁמוֺ הָיָה לָהֶם לְשָׂטָן כִּי יָזַם לְהָסֵב אֶת-הַנְּצִיב מֵהַאֲמִין:

Ale protivil se jim Elymas, ten čarodějník, (nebo se tak vykládá jméno jeho), usiluje odvrátiti vládaře od víry.

Ale Elymas, ten kouzelník – tak se totiž vykládá jeho jméno – vystoupil proti nim a snažil se odvrátit místodržitele od víry. ([Exodus 7:11; 2 Timoteovi 3:8])

α᾿νθίστατο δὲ αυ᾿τοι̑ς ᾽Ελύμας ὁ μάγος ου῞τως γὰρ μεθερμηνεύεται τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ζητω̑ν διαστρέψαι τὸν α᾿νθύπατον α᾿πὸ τη̑ς πίστεως

קָאֵם הוָא דֵּין לֻוקבַלהֻון הֻו הָנָא חַרָשָׁא בַּרשֻׁומָא דּמֵתּתַּרגַּם שׁמֵה אֵלֻומַס מֵטֻל דּצָבֵא הוָא דַּנעַקמִיוהי לַאנתֻופַּטָוס מֵן הַימָנֻותָא׃

[(5) Acts 13, 09]

שָׁאוּל, הַנִּקְרָא גַּם פּוֹלוֹס, בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הִבִּיט בּוֹ וְאָמַר:

רַק שָׁאוּל אֲשֶׁר נִקְרָא גַם-פּוֺלוֺס מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִשְׁגִּיחַ אֵלָיו:

Tedy Saul, kterýž slove i Pavel, naplněn byv Duchem svatým, a pilně pohleděv na něj,

V tu chvíli Saul, kterému říkali také Pavel, byl naplněn Duchem svatým, upřel na Elymase zrak a řekl: ([Skutky apoštolské 2:4])

Σαυ̑λος δέ ὁ καὶ Παυ̑λος πλησθεὶς πνεύματος ἁγίου α᾿τενίσας ει᾿ς αυ᾿τὸν

שָׁאוָל דֵּין הַו דֵּאתקרִי פַּולָוס אֵתמלִי הוָא בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וחָר בֵּה׃

[(5) Acts 13, 10]

"אַתָּה הַמָּלֵא כָּל מִרְמָה וְכָל רֶשַׁע, בֶּן הַשָֹטָן, שׂוֹנֵא כָּל צֶדֶק, הַאִם לֹא תֶּחְדַּל לְסַלֵּף אֶת דַּרְכֵי אֱלֹהִים הַיְשָׁרִים?

וַיִּקְרָא הוֺי בֶּן-בְּלִיַּעַל מָלֵא כָל-עָרְמָה וּמִרְמָה וְשׂוֺנֵא כָל-צֶדֶק הֲכִי לֹא תֶחְדַּל עוֺד מֵעַקֵּשׁ אֶת-דַּרְכֵי יְהוָֺה הַיְשָׁרִים:

Řekl: Ó plný vší lsti a vší nešlechetnosti, synu ďáblův, nepříteli vší spravedlnosti, což nepřestaneš převraceti cest Páně přímých?

„Ty svůdce všeho schopný, synu ďáblův, nepříteli Boží spravedlnosti, kdy už přestaneš podvracet přímé cesty Páně? ([Skutky apoštolské 8:21; Jan 8:44; 1 Janův 3:8; Ozeáš 14:10; Přísloví 10:9 Přísloví 11:20])

ει῏πεν ω῏ πλήρης παντὸς δόλου καὶ πάσης ρ᾿αδιουργίας υἱὲ διαβόλου ε᾿χθρὲ πάσης δικαιοσύνης ου᾿ παύση διαστρέφων τὰς ὁδοὺς του̑ κυρίου τὰς ευ᾿θείας

וֵאמַר אָו דַּמלֵא כֻּל נֵכלִין וכֻלהֵין בִּישָׁתָא בּרֵה דָּאכֵל קַרצָא וַבעֵלדּבָבָא דּכֻלָה כִּאנֻותָא לָא שָׁלֵא אַנתּ לַמעַקָמֻו אֻורחָתֵה תּרִיצָתָא דּמָריָא׃

[(5) Acts 13, 11]

וְעַתָּה הִנֵּה יַד־אֱלֹהִים בְּךָ; עִוֵּר תִּהְיֶה וְלֹא תִּרְאֶה אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַד בּוֹא מוֹעֵד." בּוֹ בַּמָּקוֹם נָפְלָה עָלָיו אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה. הוּא הָלַךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּחַפְּשׂוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹלִיכוֹ בַּיָּד.

וְעַתָּה הִנֵּה יַד-יְהוָֺה תִּגַּע בְּךׇ וְהָיִיתָ עִוֵּר עַד לִמְלֹא-יָמִים וְאוֺר הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִרְאֶה וּבִן רֶגַע כְּדַבְּרוֺ הָיְתָה עָלָיו אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה וַיֵּתַע וַיְגַשֵּׁשׁ אָנֶה וָאָנֶה לִמְצֹא אִישׁ לַנְחֹתוֺ בְיָדוֺ:

A aj, nyní ruka Páně nad tebou, a budeš slepý, nevida slunce až do času. A pojednou připadla na něj mrákota a tma, a jda vůkol, hledal, kdo by ho za ruku vedl.

Nyní na tebe dopadne Boží trest(e): Oslepneš a neuzříš sluneční světlo, dokud se nad tebou Bůh neslituje(f).“ Tu Elymase náhle obestřela mrákota a tma, tápal kolem sebe a hledal, kdo by ho vedl za ruku. (e) ř: ruka Páně proti tobě (f) ř: až do daného času ([Skutky apoštolské 9:8n Jan 9:39])

καὶ νυ̑ν ι᾿δοὺ χεὶρ κυρίου ε᾿πὶ σέ καὶ ε῎ση τυφλὸς μὴ βλέπων τὸν η῞λιον α῎χρι καιρου̑ παραχρη̑μά τε ε῎πεσεν ε᾿π῾ αυ᾿τὸν α᾿χλὺς καὶ σκότος καὶ περιάγων ε᾿ζήτει χειραγωγούς

והָשָׁא אִידֵה דּמָריָא עלַיךְּ ותֵהוֵא סמֵא ולָא תֵּחזֵא שֵׁמשָׁא עדַמָא לזַבנָא ובָה בּשָׁעתָא נפַל עלַוהי עַמטָנָא וחֵשֻׁוכָא ומֵתכּרֵך הוָא ובָעֵא דּמַנֻו נֵאחֻוד בִּאידֵה׃

[(5) Acts 13, 12]

כְּשֶׁרָאָה הַמּוֹשֵׁל אֶת הַנַּעֲשֶׂה הֶאֱמִין וְהִשְׁתּוֹמֵם עַל תּוֹרַת הָאָדוֹן.

כִּרְאוֺת הַנְּצִיב אֶת-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה הֶאֱמִין וַיִּשְׁתָּאֶה לְתוֺרַת הָאָדוֺן:

Tehdy vládař uzřev, co se stalo, uvěřil, divě se učení Páně.

Když místodržitel uviděl, co se stalo, uvěřil, pln údivu nad učením Páně.

τότε ι᾿δών ὁ α᾿νθύπατος τὸ γεγονὸς ε᾿πίστευσεν ε᾿κπλησσόμενος ε᾿πὶ τη̑ διδαχη̑ του̑ κυρίου

וכַד חזָא אַנתֻופַּטָוס מֵדֵּם דַּהוָא אֵתּדַּמַר והַימֵן בּיֻולפָּנֵה דּמָריָא׃ ס

[(5) Acts 13, 13]

שָׁאוּל וַחֲבֵרָיו הִפְלִיגוּ מִפָּפוֹס וּבָאוּ אֶל פֶּרְגִּי שֶׁבְּפַּמְפִילְיָה, אַךְ יוֹחָנָן עָזַב אוֹתָם וְחָזַר לִירוּשָׁלַיִם.

וַיָּשָׁב פּוֺלוֺס וְהַנִּלְוִים עָלָיו מִפָּפוֺס בָּאֳנִיָּה וַיַּעֲלוּ אֶל-פַּרְגִי אֲשֶׁר בְּפַמְפּוּלְיָא וְשָׁם נִפְרַד יוֺחָנָן מֵעֲלֵיהֶם לָשׁוּב יְרוּשָׁלָיִם:

A pustivše se od Páfu Pavel a ti, kteříž s ním byli, přišli do Pergen v Pamfylii. Jan pak odšed od nich, vrátil se do Jeruzaléma.

Z Páfu se Pavel se svými průvodci plavil do Perge v Pamfylii. Ale Jan se od nich oddělil a vrátil se do Jeruzaléma. ([Skutky apoštolské 12:12 Skutky apoštolské 15:38])

α᾿ναχθέντες δὲ α᾿πὸ τη̑ς Πάφου οἱ περὶ Παυ̑λον η῟λθον ει᾿ς Πέργην τη̑ς Παμφυλίας ᾽Ιωάννης δὲ α᾿ποχωρήσας α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ὑπέστρεψεν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

פַּולָוס דֵּין ובַרנַבַא רדַו בּיַמָא מֵן פַּפָוס מדִינתָּא וֵאתַו להֻון לפֵּרגִא מדִינתָּא דּפַּמפֻולִיַא וַפרַשׁ מֵנהֻון יֻוחַנָן וֵאזַל לֵה לֻאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 13, 14]

מִפֶּרְגִּי הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם וְהִגִּיעוּ אֶל אַנְטִיוֹכְיָה אֲשֶׁר בְּפִּיסִידְיָה, וּבְשַׁבָּת נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָשְׁבוּ.

וְהֵם נָסְעוּ מִפַּרְגִי וַיֵּלְכוּ אֶל-אַנְטְיוֺכְיָא אֲשֶׁר בְּפִיסִדְיָא וַיָּבֹאוּ בְיוֺם הַשַּׁבָּת אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיֵּשֵׁבוּ:

Oni pak šedše z Pergen, přišli do Antiochie Pisidické, a všedše do školy v den sobotní, posadili se.

Přes Perge šli dál do Pisidské Antiochie. Když nastala sobota, vešli do synagógy a posadili se.

αυ᾿τοὶ δὲ διελθόντες α᾿πὸ τη̑ς Πέργης παρεγένοντο ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν τὴν Πισιδίαν καὶ ει᾿σελθόντες ει᾿ς τὴν συναγωγὴν τη̑ ἡμέρα τω̑ν σαββάτων ε᾿κάθισαν

הֵנֻון דֵּין נפַקו מֵן פֵּרגִא וֵאתַו לַאנטִיָכִיַא מדִינתָּא דּפִּיסִידִיַא ועַלו לַכנֻושׁתָּא וִיתֵבו בּיַומָא ושַׁבּתָא׃

[(5) Acts 13, 15]

אַחֲרֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים, שָׁלְחוּ אֲלֵיהֶם רָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת לֵאמֹר: "אֲנָשִׁים אַחִים, אִם יֵשׁ לָכֶם דְּבַר מוּסָר אֶל הָעָם, דַּבְּרוּ."

וַיְהִי אַחֲרֵי הִקָּרֵא בַתּוֺרָה וּבַנָּבִיא וַיִּשְׁלְחוּ רָאשֵׁי בֵית-הַכְּנֵסֶת לֵאמֹר לָהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אִם-יֵשׁ לָכֶם דָּבָר לְהוֺכַח אֶת-הָעָם דַּבֵּרוּ:

A když bylo po přečtení zákona a proroků, poslali k nim knížata školy té, řkouce: Muži bratří, máte-li úmysl jaké napomenutí učiniti k lidu, mluvte.

Po čtení ze Zákona a Proroků vybídli je představení synagógy: „Bratří, máte-li slovo povzbuzení, promluvte k lidu.“ ([Skutky apoštolské 13:27 Skutky apoštolské 15:21 Skutky apoštolské 15:32])

μετὰ δὲ τὴν α᾿νάγνωσιν του̑ νόμου καὶ τω̑ν προφητω̑ν α᾿πέστειλαν οἱ α᾿ρχισυνάγωγοι πρὸς αυ᾿τοὺς λέγοντες α῎νδρες α᾿δελφοί ει῎ τίς ε᾿στιν ε᾿ν ὑμι̑ν λόγος παρακλήσεως πρὸς τὸν λαόν λέγετε

ובָתַר דֵּאתקרִי נָמֻוסָא וַנבִיֵא שׁלַחו להֻון קַשִׁישֵׁא דַּכנֻושׁתָּא וֵאמַרו גַּברֵא אַחַין אֵן הֻו דִּאית לכֻון מֵלתָא דּבֻויָאָא מַלֵלו עַם עַמָא׃

[(5) Acts 13, 16]

קָם שָׁאוּל, הֵנִיף אֶת יָדוֹ וְאָמַר: "אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, שִׁמְעוּ.

וַיַּעֲמֹד פּוֺלוֺס וַיְנֹפֵף יָדוֺ וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְגַם-הַיְרֵאִים אֶת-הָאֱלֹהִים שְׁמָעוּנִי:

Tedy Pavel povstav, a rukou pokynuv, řekl: Muži Izraelští, a kteříž se bojíte Boha, slyšte.

Tu povstal Pavel, pokynul rukou a řekl: „Muži izraelští a s nimi vy, kteří ctíte jediného Boha, slyšte mne! ([Skutky apoštolské 12:17 Skutky apoštolské 19:33 Skutky apoštolské 21:40 Skutky apoštolské 26:1])

α᾿ναστὰς δὲ Παυ̑λος καὶ κατασείσας τη̑ χειρὶ ει῏πεν α῎νδρες ᾽Ισραηλι̑ται καὶ οἱ φοβούμενοι τὸν θεόν α᾿κούσατε

וקָם פַּולָוס וַאנִיף אִידֵה וֵאמַר גַּברֵא בּנַי אִיסרָיֵל וַאילֵין דּדָחלִין מֵן אַלָהָא שׁמַעו׃

[(5) Acts 13, 17]

אֱלֹהֵי הָעָם הַזֶּה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ וְרוֹמֵם אֶת הָעָם בִּהְיוֹתָם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְיָד רָמָה הוֹצִיאָם מִשָּׁם.

אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הָעָם הַזֶּה הוּא בָחַר בַּאֲבוֺתֵינוּ וַיָּרֶם קֶרֶן לָעָם בִּהְיוֺתָם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהוּא הוֺצִיאָם מִשָּׁם בִּזְרֹעַ נְטוּיָה:

Bůh lidu tohoto Izraelského vyvolil otce naše, a lidu povýšil, když byl pohostinu v zemi Egyptské, a v rameni vztaženém vyvedl je z ní.

Bůh tohoto izraelského lidu si vyvolil naše praotce, učinil z nich za jejich pobytu v Egyptě silný národ a vyvedl je odtud svou velkou mocí. ([Exodus 6:1 Exodus 6:6 Exodus 12:37 Exodus 12:41; Exodus 14:8])

ὁ θεὸς του̑ λαου̑ τούτου ᾽Ισραὴλ ε᾿ξελέξατο τοὺς πατέρας ἡμω̑ν καὶ τὸν λαὸν υ῞ψωσεν ε᾿ν τη̑ παροικία ε᾿ν γη̑ Αι᾿γύπτου καὶ μετὰ βραχίονος ὑψηλου̑ ε᾿ξήγαγεν αυ᾿τοὺς ε᾿ξ αυ᾿τη̑ς

אַלָהֵה דּעַמָא הָנָא גּבָא לַאבָהָתַן וַארִים וַאורֵב אֵנֻון כַּד הוַו תַּותָּבֵא בַּארעָא דּמֵצרֵין ובַדרָעָא רָמָא אַפֵּק אֵנֻון מֵנָה׃

[(5) Acts 13, 18]

בְּמֶשֶׁךְ כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא אוֹתָם בַּמִּדְבָּר

וַיִּ׹ָּׂא אֹתָם וַיְכַלְכְּלֵם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִדְבָּר:

A za čas čtyřidceti let snášel jejich obyčeje na poušti.

Celých čtyřicet let trpělivě snášel jejich chování(g) na poušti, (g) var: se o ně staral ([Exodus 16:2 Exodus 16:35; Numeri 14:34])

καὶ ὡς τεσσερακονταετη̑ χρόνον ε᾿τροποφόρησεν αυ᾿τοὺς ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω

ותַרסִי אֵנֻון בּמַדבּרָא אַרבּעִין שׁנִין׃

[(5) Acts 13, 19]

וּלְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיד שִׁבְעָה גּוֹיִם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן חִלֵּק לָהֶם אֶת אַרְצָם לְנַחֲלָה.

וַיַּשְׁמֵד מִפְּנֵיהֶם שִׁבְעָה גוֺיִם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיַּפֵּל לָהֶם בַּחֶבֶל אֶת-אַדְמָתָם לִירֻשַׁת נַחֲלָה:

A zahladiv sedm národů v zemi Kanán, rozdělil losem mezi ně zemi jejich.

a když vyhladil sedm národů v kanaánské zemi, dal ji v úděl svému lidu. ([Deuteronomium 7:1; Jozue 14:1n])

καὶ καθελών ε῎θνη ἑπτὰ ε᾿ν γη̑ Χανάαν κατεκληρονόμησεν τὴν γη̑ν αυ᾿τω̑ν

וַהגַם שַׁבעָא עַממִין בַּארעָא דַּכנַען ויַהב להֻון אַרעהֻון ליֻורתָּנָא׃

[(5) Acts 13, 20]

כָּל זֶה אָרַךְ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וְאַחֲרֵי כֵן נָתַן לָהֶם שׁוֹפְטִים עַד שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.

אַחֲרֵי-כֵן נָתַן לָהֶם שֹׁפְטִים לְשָׁפְטָם כְּאַרְבַּע מֵאוֺת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה עַד-שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא:

A potom, téměř za čtyři sta a padesáte let, dával jim soudce až do Samuele proroka.

To trvalo asi čtyři sta padesát let. Potom jim dával soudce(h) až do proroka Samuela. (h) var: Asi po dobu čtyř set padesáti let jim dával soudce. ([Soudců 2:16; 1 Samuelova 3:20])

ὡς ε῎τεσιν τετρακοσίοις καὶ πεντήκοντα καὶ μετὰ ταυ̑τα ε῎δωκεν κριτὰς ε῞ως Σαμουὴλ του̑ προφήτου

וַארבַּע מָאא וחַמשִׁין שׁנִין יַהב להֻון דַּיָנֵא עדַמָא לַשׁמֻואיֵל נבִיָא׃

[(5) Acts 13, 21]

לְאַחַר מִכֵּן בִּקְשׁוּ מֶלֶךְ וֵאלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ, אִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, לְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

בְּיָמָיו שָׁאֲלוּ לִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וְהָאֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת-שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה:

A v tom žádali za krále, i dal jim Bůh Saule, syna Cis, muže z pokolení Beniaminova, za čtyřidceti let.

Pak chtěli krále, a Bůh jim dal Saula, syna Kíšova, z pokolení Benjamínova, který jim vládl čtyřicet let. ([1 Samuelova 8:5 1 Samuelova 10:21 1 Samuelova 10:24])

κα᾿κει̑θεν ἡτήσαντο βασιλέα καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς ὁ θεὸς τὸν Σαοὺλ υἱὸν Κίς α῎νδρα ε᾿κ φυλη̑ς Βενιαμίν ε῎τη τεσσεράκοντα

והָידֵּין שֵׁאלו להֻון מַלכָּא ויַהב להֻון אַלָהָא לשָׁאוָל בַּר קִישׁ גַּברָא מֵן שַׁרבּתָא דּבֵניָמִין שׁנִין אַרבּעִין׃

[(5) Acts 13, 22]

כַּאֲשֶׁר הֵסִיר אוֹתוֹ הֵקִים לָהֶם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ וְעָלָיו הֵעִיד בְּאָמְרוֹ: 'מָצָאתִי דָּוִד בֶּן־יִשַׁי, אִישׁ כִּלְבָבִי, וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצִי.'

וְאַחֲרֵי הֲסִירוֺ אֹתוֺ מִמְּלֹךְ הֵקִים אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו וַיְעִידֶנּוּ מָצָאתִי אֶת-דָּוִד בֶּן-יִשַׁי אִישׁ כִּלְבָבִי אֲשֶׁר כָּל-חֶפְצִי יַשְׁלִים:

A když toho zavrhl, vzbudil jim Davida krále, kterémuž svědectví dávaje, řekl: Nalezl jsem Davida, syna Jesse, muže podlé srdce svého, kterýž bude činiti všecku vůli mou.

Ale zbavil ho moci a povolal jim za krále Davida, o němž vydal svědectví: ‚V Davidovi, synu Isajovu(i), jsem nalezl muže, jakého jsem měl na mysli. On splní vše, co chci.‘ (i) ve SZ: Jišaj ([1 Samuelova 16:12n; Ozeáš 13:11; 1 Samuelova 13:14; Žalmy 89:20n; Izajáš 44:28])

καὶ μεταστήσας αυ᾿τὸν η῎γειρεν τὸν Δαυὶδ αυ᾿τοι̑ς ει᾿ς βασιλέα ω῟ καὶ ει῏πεν μαρτυρήσας ευ῟ρον Δαυὶδ τὸν του̑ ᾽Ιεσσαί α῎νδρα κατὰ τὴν καρδίαν μου ο῍ς ποιήσει πάντα τὰ θελήματά μου

ונַסבֵּה וַאקִים להֻון לדַוִיד מַלכָּא וַאסהֵד עלַוהי וֵאמַר דֵּאשׁכּחֵת לדַוִיד בּרֵה דִּאישַׁי גַּברָא אַיך לֵבּי הֻו נֵעבֵּד כֻּלהֻון צֵביָנַי׃

[(5) Acts 13, 23]

מִזַּרְעוֹ הֵבִיא אֱלֹהִים, כְּפִי הַהַבְטָחָה, מוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל - אֶת יֵשׁוּעַ,

מִזַּרְעוֺ הֵבִיא הָאֱלֹהִים כִּדְבָרוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ לְיִשְׂרָאֵל לְמוֺשִׁיעַ:

Z jehož semene Bůh podlé zaslíbení vzbudil Izraelovi spasitele Ježíše,

A z Davidova potomstva dal Bůh Izraeli podle svého slibu Spasitele Ježíše. ([2 Samuelova 7:12; Izajáš 11:1])

τούτου ὁ θεὸς α᾿πὸ του̑ σπέρματος κατ῾ ε᾿παγγελίαν η῎γαγεν τω̑ ᾽Ισραὴλ σωτη̑ρα ᾽Ιησου̑ν

מֵן זַרעֵה דּהָנָא אַקִים אַלָהָא לִאיסרָיֵל אַיך מָא דֵּאשׁתַּודִּי ליֵשֻׁוע פָּרֻוקָא׃

[(5) Acts 13, 24]

אֲשֶׁר לִפְנֵי בּוֹאוֹ הִכְרִיז יוֹחָנָן אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה אֶל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

וַיְהִי אַחֲרֵי קְרֹא יוֺחָנָן אֶל-כָּל-עַם יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה וּלְהִטָּבֵל לִפְנֵי בֹאוֺ:

Před jehož příštím kázal Jan křest pokání všemu lidu Izraelskému.

Před jeho vystoupením kázal Jan všemu izraelskému lidu, aby se odvrátili od svých hříchů a dali se pokřtít. ([Matouš 3:1 Matouš 3:11])

προκηρύξαντος ᾽Ιωάννου πρὸ προσὼπου τη̑ς ει᾿σόδου αυ᾿του̑ βάπτισμα μετανοίας παντὶ τω̑ λαω̑ ᾽Ισραήλ

ושַׁדַּר ליֻוחַנָן דּנַכרֵז קדָם מֵאתִיתֵה מַעמֻודִיתָא דַּתיָבֻותָא לכֻלֵה עַמָא דִּאיסרָיֵל׃

[(5) Acts 13, 25]

כְּשֶׁהִשְׁלִים יוֹחָנָן אֶת מְרוּצָתוֹ אָמַר, 'לְמִי אַתֶּם חוֹשְׁבִים אוֹתִי? לֹא אֲנִי הוּא. אַךְ הִנֵּה הוּא בָּא אַחֲרַי וַאֲנִי אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת נְעָלָיו.'

וּכְכַלּוֺת יוֺחָנָן אֶת-מְרוּצָתוֺ אָמַר וּמַה-תְּחַשְׁבוּן עָלַי מִי-אָנִי לֹא אֲנִי הוּא כִּי הִנֵּה אַחֵר בָּא אַחֲרַי וְהוּא אֲשֶׁר קַלֹּתִי מֵהַתֶּר-לוֺ שְׂרוֺךְ נְעָלָיו אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו:

A když Jan běh dokonával, pravil: Kteréhož se mne domníváte býti, nejsem já, ale aj, jdeť po mně, u jehož noh obuvi rozvázati nejsem hoden.

Když Jan končil své poslání, řekl: ‚Já nejsem ten, za koho mě pokládáte. Za mnou přichází někdo, jemuž nejsem hoden rozvázat řemínek na jeho nohou.‘ ([Jan 1:20; Marek 1:7; Jan 1:27])

ὡς δὲ ε᾿πλήρου ᾽Ιωάννης τὸν δρόμον ε῎λεγεν τί ε᾿μὲ ὑπονοει̑τε ει῏ναι ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿γὼ α᾿λλ῾ ι᾿δοὺ ε῎ρχεται μετ῾ ε᾿μὲ ου῟ ου᾿κ ει᾿μὶ α῎ξιος τὸ ὑπόδημα τω̑ν ποδω̑ν λυ̑σαι

וכַד משַׁלֵם הוָא יֻוחַנָן תֵּשׁמֵשׁתֵּה אָמַר הוָא מַנֻו סָברִין אנתֻּון דִּאיתַי לָא הוִית אֵנָא אֵלָא הָא אָתֵא בָּתַרי הַו דּלָא שָׁוֵא אנָא דֵּאשׁרֵא עַרקֵא דַּמסָנַוהי׃

[(5) Acts 13, 26]

אֲנָשִׁים אַחִים, בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם, וְיִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם; אֵלֵינוּ נִשְׁלַח דְּבַר הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת.

אַתֶּם אֲנָשִׁים אַחִים זֶרַע אַבְרָהָם וְכָל-יִרְאֵי אֱלֹהִים הַנִּמְצְאִים בְּתוֺכֲכֶם אֵלֵינוּ דְּבַר הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת שָׁלוּחַ:

Muži bratří, synové rodu Abrahamova, a kteříž mezi vámi bojí se Boha, vám slovo spasení tohoto posláno jest.

Bratří z rodu Abrahamova i vy, kteří s nimi ctíte jediného Boha, nám(j) bylo posláno toto slovo spásy. (j) var: vám ([Skutky apoštolské 13:46])

α῎νδρες α᾿δελφοί υἱοὶ γένους ᾽Αβραὰμ καὶ οἱ ε᾿ν ὑμι̑ν φοβούμενοι τὸν θεόν ἡμι̑ν ὁ λόγος τη̑ς σωτηρίας ταύτης ε᾿ξαπεστάλη

גַּברֵא אַחַין בּנַי שַׁרבּתֵה דַּאברָהָם וַאילֵין דּדָחלִין עַמכֻון לַאלָהָא לכֻון הֻו אֵשׁתַּדּרַת מֵלתָא דּחַיֵא׃

[(5) Acts 13, 27]

כִּי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהָעוֹמְדִים בְּרֹאשָׁם לֹא הִכִּירוּהוּ וּבְשָׁפְטָם אוֹתוֹ מִלְאוּ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנִּקְרָאִים בְּכָל שַׁבָּת,

כִּי-הַיּשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם וְרָאשֵׁיהֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֹתוֺ וְאֶת-דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנִּקְרָאִים מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֺ מִלְאוּ אֹתָם בְּמִשְׁפָּטָם אֲשֶׁר שְׁפָטֻהוּ:

Nebo ti, kteříž přebývají v Jeruzalémě, a knížata jejich, toho Ježíše neznajíce, odsoudili, a tak hlasy prorocké, kteříž se na každou sobotu čtou, naplnili.

Ale obyvatelé Jeruzaléma a jejich vůdcové Spasitele nepoznali, odsoudili ho, a tak naplnili slova proroků, která se čtou každou sobotu. ([Skutky apoštolské 2:14 Skutky apoštolské 3:17])

οἱ γὰρ κατοικου̑ντες ε᾿ν ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ οἱ α῎ρχοντες αυ᾿τω̑ν του̑τον α᾿γνοήσαντες καὶ τὰς φωνὰς τω̑ν προφητω̑ν τὰς κατὰ πα̑ν σάββατον α᾿ναγινωσκομένας κρίναντες ε᾿πλήρωσαν

הָלֵין גֵּיר עָמֻורֵא דֻּאורִשׁלֵם ורִשָׁנַיהֻון לָא אַרגֵּשׁו בָּה אָפלָא בַּכתָבֵא דַּנבִיֵא דּמֵתקרֵין בּכֻל שַׁבָּא אֵלָא דָּנֻוהי ושַׁלֵמו הָלֵין דַּכתִיבָן׃

[(5) Acts 13, 28]

וְאַף כִּי לֹא מָצְאוּ שׁוּם עִלָּה לְמִשְׁפַּט מָוֶת בִּקְשׁוּ מִפִּילָטוֹס לַהֲמִיתוֹ.

וְאַף כִּי-לֹא מָצְאוּ-בוֺ חֵטְא מִשְׁפַּט-מָוֶת בִּקְשׁוּ מֵאֵת פִּילָטוֺס לַהֲמִיתוֺ:

A žádné příčiny smrti na něm nenalezše, prosili Piláta, aby zamordován byl.

Ačkoli na něm nenalezli žádný důvod pro trest smrti, vymohli si na Pilátovi, aby ho dal popravit. ([Matouš 27:22])

καὶ μηδεμίαν αι᾿τίαν θανάτου εὑρόντες ἡτήσαντο Πιλα̑τον α᾿ναιρεθη̑ναι αυ᾿τόν

וכַד לָא אֵשׁכַּחו עֵלתָא דּמַותָּא מֵדֵּם שֵׁאלו מֵן פִּילַטָוס דּנֵקטלֻונָיהי׃

[(5) Acts 13, 29]

כַּאֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלָיו הוֹרִידוּהוּ מִן הָעֵץ וְהִנִּיחוּהוּ בַּקֶּבֶר,

כְּבַצְּעָם אֶת-הַכֹּל אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הוֺרִדֻהוּ מֵעַל הָעֵץ וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּקָּבֶר:

A když dokonali všecko, což o něm psáno bylo, složivše s dřeva, do hrobu jej položili.

Když udělali všechno přesně tak, jak to bylo o něm v Písmu napsáno, sňali jej z kříže(k) a položili do hrobu. (k) ř: dřeva ([Matouš 27:59n])

ὡς δὲ ε᾿τέλεσαν πάντα τὰ περὶ αυ᾿του̑ γεγραμμένα καθελόντες α᾿πὸ του̑ ξύλου ε῎θηκαν ει᾿ς μνημει̑ον

וכַד שַׁלֵמו כֻּלמֵדֵּם דַּכתִיב הוָא עלַוהי אַחתֻוהי מֵן צלִיבָא וסָמֻוהי בֵּית־קבֻורָא׃

[(5) Acts 13, 30]

אַךְ אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים.

וְהָאֱלֹהִים הֲקִימוֺ מֵעִם-הַמֵּתִים:

Bůh pak vzkřísil jej z mrtvých.

Ale Bůh ho vzkřísil z mrtvých ([Skutky apoštolské 3:15])

ὁ δὲ θεὸς η῎γειρεν αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν

אַלָהָא דֵּין אַקִימֵה מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(5) Acts 13, 31]

יָמִים רַבִּים נִרְאָה אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָלוּ אִתּוֹ מִן הַגָּלִיל לִירוּשָׁלַיִם, וְעַתָּה הֵם עֵדָיו לִפְנֵי הָעָם.

וְהוּא יָמִים רַבִּים נִגְלֹה נִגְלָה אֶל-אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֺ מֵהַגָּלִיל לִירוּשָׁלָיִם וַאֲשֶׁר עַתָּה כַּיּוֺם הֵם עֵדִים לוֺ נֶגֶד הָעָם:

Kterýž vidín jest po mnohé dni od těch, jenž spolu s ním byli přišli z Galilee do Jeruzaléma, kteříž jsou svědkové jeho k lidu.

a on se po mnoho dní zjevoval těm, kteří s ním přišli z Galileje do Jeruzaléma; ti jsou nyní jeho svědky před lidem. ([Skutky apoštolské 1:3; 1 Korintským 15:5n])

ο῍ς ω῎φθη ε᾿πὶ ἡμέρας πλείους τοι̑ς συναναβα̑σιν αυ᾿τω̑ α᾿πὸ τη̑ς Γαλιλαίας ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ οι῞τινες νυ̑ν ει᾿σιν μάρτυρες αυ᾿του̑ πρὸς τὸν λαόν

וֵאתחזִי יַומָתָא סַגִּיֵאא לַאילֵין דַּסלֵקו עַמֵה מֵן גּלִילָא לֻאורִשׁלֵם והֵנֻון אֵנֻון הָשָׁא סָהדַּוהי לוָת עַמָא׃

[(5) Acts 13, 32]

וַאֲנַחְנוּ מְבַשְֹרִים לָכֶם כִּי הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הֻבְטְחָה לַאֲבוֹתֵינוּ,

וְכֹה אֲנַחְנוּ מוֺדִיעִים לָכֶם כִּי שְׁבוּעָתוֺ לַאֲבֹתֵינוּ:

A my vám zvěstujeme to zaslíbení, kteréž se stalo otcům, že Bůh naplnil je nám synům jejich, vzkřísiv Ježíše;

My vám přinášíme radostnou zprávu, že slib, daný našim praotcům, ([Skutky apoštolské 13:23; Jeremjáš 23:5])

καὶ ἡμει̑ς ὑμα̑ς ευ᾿αγγελιζόμεθα τὴν πρὸς τοὺς πατέρας ε᾿παγγελίαν γενομένην

וָאף חנַן הָא מסַבּרִינַן לכֻון דּשֻׁוודָּיָא הַו דַּהוָא לוָת אַבָהָתַן׃

[(5) Acts 13, 33]

אֱלֹהִים קִיֵּם אוֹתָהּ לָנוּ, הַבָּנִים, בַּהֲקִימוֹ אֶת יֵשׁוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַשֵּׁנִי: 'בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.'

הֵקִים אֱלֹהִים עַתָּה לְבָנֵינוּ אֶת-דְּבָרוֺ בַּהֲקִימוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר גַּם כָּתוּב בַּמִּזְמוֺר הַשֵּׁנִי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֺם יְלִדְתִּיךׇ:

Jakož i v druhém žalmu napsáno jest: Syn můj jsi ty, já dnes zplodil jsem tebe.

splnil Bůh nám, jejich dětem, a vzkřísil Ježíše; vždyť je o něm psáno v druhém Žalmu: ‚Ty jsi můj Syn, já jsem tě dnes zplodil.‘ ([Žalmy 2:7; Židům 1:5 Židům 5:5])

ο῞τι ταύτην ὁ θεὸς ε᾿κπεπλήρωκεν τοι̑ς τέκνοις αυ᾿τω̑ν ἡμι̑ν α᾿ναστήσας ᾽Ιησου̑ν ὡς καὶ ε᾿ν τω̑ ψαλμω̑ γέγραπται τω̑ δευτέρω υἱός μου ει῏ σύ ε᾿γώ σήμερον γεγέννηκά σε

הָא שַׁמליֵה אַלָהָא לַן לַבנַיהֻון דַּאקִים ליֵשֻׁוע אַיך דַּכתִיב בּמַזמֻורָא דַּתרֵין דּבֵרי אַנתּ אֵנָא יַומָנָא יִלֵדּתָּך׃

[(5) Acts 13, 34]

וְעַל הֲקִימוֹ אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד אֶל שַׁחַת, כֹּה אָמַר: 'אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים.'

וּבַדָּבָר אֲשֶׁר הֵקִים אֹתוֺ מִבֵּין הַמֵּתִים אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּב עוֺד לְשַׁחַת-בְּלִי כֹּה אָמָר אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים:

A že jej z mrtvých vzkřísil, aby se již více nenavracoval k porušení, takto řekl: Dám vám svaté věci Davidovy věrné.

To, že jej vzkřísí z mrtvých, takže se už nepromění v prach, slíbil těmito slovy: ‚Věrně vám splním zaslíbení(l), která jsem dal Davidovi.‘ (l) ř: dám svaté ([Izajáš 55:3])

ο῞τι δὲ α᾿νέστησεν αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν μηκέτι μέλλοντα ὑποστρέφειν ει᾿ς διαφθοράν ου῞τως ει῎ρηκεν ο῞τι δὼσω ὑμι̑ν τὰ ο῞σια Δαυὶδ τὰ πιστά

והָכַנָא אַקִימֵה אַלָהָא מֵן בֵּית־מִיתֵא דּתֻוב לָא נֵהפֻּוך נֵחזֵא חבָלָא אַיך דֵּאמַר דֵּאתֵּל לכֻון טַיבֻּותֵה דּדַוִיד מהַימַנתָּא׃

[(5) Acts 13, 35]

לָכֵן נֶאֱמַר גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר: 'לֹא־תִתֵּן חֲסִידְיךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.'

עַל-כֵּן הוּא אֹמֵר עוֺד בְּמִזְמֹר אַחֵר לֹא-תִּתֵּן חֲסִידְךׇ לִרְאוֺת שָׁחַת:

Protož i jinde dí: Nedáš svatému svému viděti porušení.

A pak na jiném místě říká: ‚Nedopustíš, aby se tvůj Svatý rozpadl v prach.‘ ([Žalmy 16:10])

διότι καὶ ε᾿ν ἑτέρω λέγει ου᾿ δὼσεις τὸν ο῞σιόν σου ι᾿δει̑ν διαφθοράν

ותֻוב אֵמַר בּדֻוכּתָא אחרִתָא דּלָא יַהבתּ לחַסיָך דּנֵחזֵא חבָלָא׃

[(5) Acts 13, 36]

הֵן דָּוִד, לְאַחַר שֶׁשֵּׁרֵת בְּדוֹרוֹ לְפִי תָּכְנִית אֱלֹהִים, שָׁכַב וְנֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו וְרָאָה שַׁחַת.

כִּי דָוִד אַחֲרֵי לֶכְתּוֺ בְדֹרֹתָיו בַּעֲצַת אֱלֹהִים הוּא גָוַע וַיֵּאָסֶף אֶל-אֲבוֺתָיו וַיַּרְא שָׁחַת:

David zajisté za svého věku poslouživ vůli Boží, usnul, a přiložen jest k otcům svým, a viděl porušení.

David sloužil Bohu za svého života, potom podle jeho vůle zemřel, byl uložen k svým předkům a rozpadl se v prach. ([Skutky apoštolské 2:29; 1 Královská 2:10; Soudců 2:10])

Δαυὶδ μὲν γὰρ ι᾿δία γενεα̑ ὑπηρετήσας τη̑ του̑ θεου̑ βουλη̑ ε᾿κοιμήθη καὶ προσετέθη πρὸς τοὺς πατέρας αυ᾿του̑ καὶ ει῏δεν διαφθοράν

דַּוִיד גֵּיר בּשַׁרבּתֵה שַׁמֵשׁ צֵביָנֵה דַּאלָהָא וַשׁכֵב וֵאתּתַּוסַף עַל אַבָהַוהי וַחזָא חבָלָא׃

[(5) Acts 13, 37]

אֲבָל זֶה שֶׁאֱלֹהִים הֱקִימוֹ לֹא רָאָה שַׁחַת.

אַךְ-זֶה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֲקִימוֺ הוּא לֹא-רָאָה שָׁחַת:

Ale ten, kteréhož Bůh vzkřísil, neviděl porušení.

Ten však, kterého Bůh vzkřísil, se neobrátil v prach.

ο῍ν δὲ ὁ θεὸς η῎γειρεν ου᾿κ ει῏δεν διαφθοράν

הָנָא דֵּין דַּאקִים אַלָהָא לָא חזָא חבָלָא׃

[(5) Acts 13, 38]

עַל כֵּן, אֲנָשִׁים אַחִים, שֶׁיְּהֵא יָדוּעַ לָכֶם כִּי הוֹדוֹת לוֹ מֻכְרֶזֶת לָכֶם סְלִיחַת חֲטָאִים;

לָכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הֻגַּד לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים:

Protož známo vám buď, muži bratří, že skrze toho zvěstuje se vám odpuštění hříchů.

Budiž vám tedy známo, bratří, že skrze něho se vám zvěstuje odpuštění všech hříchů, a to i těch, jichž vás nemohl zprostit Mojžíšův zákon. ([Skutky apoštolské 5:31; Římanům 3:24; Židům 13:20; Židům 7:19 Židům 9:9 Židům 10:1])

γνωστὸν ου῏ν ε῎στω ὑμι̑ν α῎νδρες α᾿δελφοί ο῞τι διὰ τούτου ὑμι̑ν α῎φεσις ἁμαρτιω̑ν καταγγέλλεται καὶ α᾿πὸ πάντων ω῟ν ου᾿κ η᾿δυνήθητε ε᾿ν νόμω Μωϋσέως δικαιωθη̑ναι

דַּעו הָכִיל אַחַי דּבֵה בּהָנָא מֵתכּרֵז לכֻון שֻׁובקָן חטָהֵא׃

[(5) Acts 13, 39]

וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יְכָלְתֶּם לְהִצָּדֵק בָּהֶם בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, הֲרֵי שֶׁבּוֹ נִצְדָּק כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין.

כִּי-בַכֹּל אֲשֶׁר לֹא-נִצְדַּקְתֶּם בְּתוֺרַת משֶׁה כָּל-הַמַּאֲמִין יִצְדַּק-בּוֺ:

A to ode všech, od kterýchž jste nemohli skrze zákon Mojžíšův ospravedlněni býti, skrze tohoto, každý kdož věří, bývá ospravedlněn.

Ale v něm je ospravedlněn každý, kdo věří. ([Římanům 6:7 Římanům 10:4])

ε᾿ν τούτω πα̑ς ὁ πιστεύων δικαιου̑ται

ומֵן כֻּל דּלָא אֵשׁכַּחתֻּון בּנָמֻוסָא דּמֻושֵׁא דּתֵזדַּדּקֻון בּהָנָא כֻּל דַּמהַימֵן מֵזדַּדַּק׃

[(5) Acts 13, 40]

לָכֵן הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַנֶּאֱמָר בַּנְּבִיאִים:

לָכֵן הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יָבוֺא עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר כָּתוּב בַּנְּבִיאִים:

Protož vizte, ať na vás nepřijde to, což jest v prorocích povědíno:

Střezte se proto, aby vás nepostihlo, o čem se mluví v Prorocích:

βλέπετε ου῏ν μὴ ε᾿πέλθη τὸ ει᾿ρημένον ε᾿ν τοι̑ς προφήταις

אֵזדַּהרו הָכִיל דַּלמָא נִאתֵא עלַיכֻּון מֵדֵּם דַּכתִיב בַּנבִיֵא׃

[(5) Acts 13, 41]

'רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ. כִּי־פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַּאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר."

רְאוּ אַתֶּם בֹּזִים וְהִתַּמְּהוּ וָשֹׁמּוּ כִּי-פֹעַל פֹּעֵל אֲנִי בִּימֵיכֶם פֹּעַל אֲשֶׁר לֹא תַאֲמִינוּ כִּי-יְסֻפַּר לָכֶם:

Vizte potupníci, a podivte se, a na nic přiďte; nebo já dílo dělám za dnů vašich, dílo to, jemuž neuvěříte, byť vám kdo o něm vypravoval.

‚Vy, kteří mnou pohrdáte, otevřete oči, zděste se a dejte se na útěk(m), protože já učiním ve vašich dnech něco, čemu nikdy neuvěříte, když vám to bude někdo vypravovat.‘“ (m) zhyňte ([Izajáš 28:14; Abakuk 1:5])

ι῎δετε οἱ καταφρονηταί καὶ θαυμάσατε καὶ α᾿φανίσθητε ο῞τι ε῎ργον ε᾿ργάζομαι ε᾿γώ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ὑμω̑ν ε῎ργον ο῍ ου᾿ μὴ πιστεύσητε ε᾿άν τις ε᾿κδιηγη̑ται ὑμι̑ν

דַּחזַו מבַסרָנֵא ותֵתמהֻון ותֵתחַבּלֻון דַּעבָדָא עָבֵד אנָא בּיַומַיכֻּון אַינָא דּלָא תּהַימנֻון אֵן אנָשׁ מֵשׁתַּעֵא לכֻון׃

[(5) Acts 13, 42]

כְּשֶׁיָּצְאוּ בִּקְשׁוּ מִשָׁאוּל וּבַר־נַבָּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה.

וַיְהִי בְּצֵאתָם וַיְבַקְשׁוּם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עוֺד שֵׁנִית גַּם-בְּיוֺם הַשַּׁבָּת הָאַחֵר:

A když vycházeli ze školy Židovské, prosili pohané, aby jim v druhou sobotu mluvili táž slova.

Když Pavel a Barnabáš vycházeli ze synagógy, všichni je prosili, aby k nim o tom všem znovu promluvili příští sobotu.

ε᾿ξιόντων δὲ αυ᾿τω̑ν παρεκάλουν ει᾿ς τὸ μεταξὺ σάββατον λαληθη̑ναι αυ᾿τοι̑ς τὰ ρ᾿ήματα ταυ̑τα

וכַד נָפקִין הוַו מֵן צֵאדַיהֻון בּעַו מֵנהֻון דַּלשַׁבּתָא אחרִתָא נמַללֻון עַמהֻון מֵלֵא הָלֵין׃

[(5) Acts 13, 43]

לְאַחַר שֶׁהִתְפַּזְּרוּ בָּאֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא רַבִּים מִן הַיְּהוּדִים וּמִן הַגֵּרִים יִרְאֵי הָאֱלֹהִים. הַשְּׁנַיִם דִּבְּרוּ אֲלֵיהֶם וְהֵאִיצוּ בָּהֶם לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲמִידָתָם בְּחֶסֶד הָאֱלֹהִים.

בְּהִפָּרֵד הַקָּהָל נָטוּ יְהוּדִים רַבִּים וְגֵרִים הַיְרֵאִים אֶת-יְהוָֺה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי פוֺלוֺס וּבַר-נַבָּא וְהֵם אָמְרוּ לָהֶם וַיַּזְהִירוּם לִהְיוֺת דְּבֵקִים בְּחֶסֶד הָאֱלֹהִים:

A když bylo propuštěno shromáždění, šlo mnoho Židů, a nábožných znovu na víru obrácených za Pavlem a Barnabášem, kteříž promlouvajíce k nim, radili jim, aby trvali v milosti Boží.

Shromáždění se rozcházelo a mnoho židů i obrácených pohanů, kteří ctili jediného Boha, doprovázelo Pavla a Barnabáše; ti s nimi rozmlouvali a povzbuzovali je, aby se drželi Boží milosti. ([Skutky apoštolské 17:4 Skutky apoštolské 11:23 Skutky apoštolské 14:22])

λυθείσης δὲ τη̑ς συναγωγη̑ς η᾿κολούθησαν πολλοὶ τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ τω̑ν σεβομένων προσηλύτων τω̑ Παύλω καὶ τω̑ Βαρναβα̑ οι῞τινες προσλαλου̑ντες αυ᾿τοι̑ς ε῎πειθον αυ᾿τοὺς προσμένειν τη̑ χάριτι του̑ θεου̑

ומֵן דֵּאשׁתַּריַת כּנֻושׁתָּא סַגִּיֵאא יִהֻודָיֵא אֵזַלו בָּתַרהֻון וָאף גִּיֻורֵא דּדָחלִין הוַו מֵן אַלָהָא והֵנֻון ממַללִין הוַו וַמפִּיסִין להֻון דּנֵהוֻון נַקִיפִין לטַיבֻּותֵה דַּאלָהָא סּ סּ׃

[(5) Acts 13, 44]

בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה הִתְאַסְּפָה כִּמְעַט כָּל הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר יהוה.

וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת הָאַחֵר וַתִּקָּהֵל כִּמְעַט כָּל-הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת-דְּבַר יְהוָֺה:

V druhou pak sobotu téměř všecko město sešlo se k slyšení slova Božího.

Příští sobotu přišlo skoro celé město slyšet Boží slovo. ([Skutky apoštolské 13:14])

τω̑ δὲ ε᾿ρχομένω σαββάτω σχεδὸν πα̑σα ἡ πόλις συνήχθη α᾿κου̑σαι τὸν λόγον του̑ κυρίου

וַלשַׁבּתָא אחרִתָא כֵּנשַׁת כֻּלָה מדִינתָּא למֵשׁמַע מֵלתֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 13, 45]

אֲבָל כִּרְאוֹת יְהוּדֵי הַמָּקוֹם אֶת הֲמוֹן הָעָם, נִתְמַלְּאוּ קִנְאָה וְהֵחֵלוּ לְגַדֵּף וּלְדַבֵּר נֶגֶד דִּבְרֵי שָׁאוּל.

אוּלָם כִּרְאוֺת הַיְּהוּדִים אֶת-הֲמוֺן הָעָם נֶהְפַּךְ לִבָּם לְקִנְאָה וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּפוֺלוֺס וְכָל-דְּבָרָיו עִצֵּבוּ:

A Židé vidouce zástupy, naplněni jsou závistí, a odporovali tomu, co bylo praveno od Pavla, protivíce a rouhajíce se.

Když židé viděli tolik lidí, naplnila je závist a začali Pavlovým slovům odporovat a rouhat se. ([Skutky apoštolské 5:17 Skutky apoštolské 14:2 Skutky apoštolské 17:5 Skutky apoštolské 19:9])

ι᾿δόντες δὲ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι τοὺς ο῎χλους ε᾿πλήσθησαν ζήλου καὶ α᾿ντέλεγον τοι̑ς ὑπὸ Παύλου λαλουμένοις βλασφημου̑ντες

וכַד חזַו יִהֻודָיֵא כֵּנשָׁא סַגִּיָאא אֵתמלִיו חסָמָא וקָימִין הוַו לֻוקבַל מֵלֵא דָּאמַר הוָא פַּולָוס וַמגַדּפִין הוַו׃

[(5) Acts 13, 46]

הֵשִׁיבוּ שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא בְּאֹמֶץ לֵב וְאָמְרוּ: "מִן הַהֶכְרֵחַ הָיָה כִּי לָכֶם רִאשׁוֹנָה יַשְׁמִיעוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁאַתֶּם דּוֹחִים אוֹתוֹ וְדָנִים אֶת עַצְמְכֶם לְבִלְתִּי רְאוּיִים לְחַיֵּי עוֹלָם, הִנֵּה אָנוּ פּוֹנִים אֶל הַגּוֹיִם.

וַיַּעֲנוּ אֹתָם פּוֺלוֺס וּבַר-נַבָּא בְּאֹמֶץ לֵב וַיֹּאמְרוּ הָיֹה תִהְיוּ אַתֶּם הָרִאשׁוֺנִים לְהַשְׁמִיעֲכֶם אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם הִנְּכֶם בּוֺזִים לוֺ הֲלֹא מֶרְיְכֶם עָנָה בָכֶם כִּי לֹא נֶחְשָׁבִים אַתֶּם לְהִכָּתֵב לְחַיֵּי עוֺלָם לָכֵן סַבֹּנוּ מִכֶּם וַנִּשַׁע אֶל-הַגּוֺיִם:

Tedy svobodně Pavel a Barnabáš řekli: Vámť mělo nejprv mluveno býti slovo Boží, ale poněvadž je zamítáte, a za nehodné sebe soudíte věčného života, aj, obracíme se ku pohanům.

Ale Pavel a Barnabáš směle prohlásili: „Vám židům mělo být slovo Boží zvěstováno nejprve. Protože je odmítáte, a tak sami sebe odsuzujete k ztrátě věčného života, obracíme se k pohanům. ([Skutky apoštolské 13:26 Skutky apoštolské 3:26; Matouš 10:6; Lukáš 7:30; Skutky apoštolské 18:6; Exodus 32:10; Izajáš 55:5; Matouš 8:11; Římanům 10:19])

παρρησιασάμενοί τε ὁ Παυ̑λος καὶ ὁ Βαρναβα̑ς ει῏παν ὑμι̑ν η῟ν α᾿ναγκαι̑ον πρω̑τον λαληθη̑ναι τὸν λόγον του̑ θεου̑ ε᾿πειδὴ α᾿πωθει̑σθε αυ᾿τὸν καὶ ου᾿κ α᾿ξίους κρίνετε ἑαυτοὺς τη̑ς αι᾿ωνίου ζωη̑ς ι᾿δοὺ στρεφόμεθα ει᾿ς τὰ ε῎θνη

אֵמַר דֵּין פַּולָוס ובַרנַבַא עִין בַּגלֵא לכֻון הֻו וָלֵא הוָא קַדמָיַת דּתֵתֵאמַר מֵלתֵה דַּאלָהָא אֵלָא מֵטֻל דּדָחֵין אנתֻּון לָה מֵנכֻון וַפסַקתֻּון עַל נַפשׁכֻון דּלָא שָׁוֵין אנתֻּון לחַיֵא דַּלעָלַם הָא מֵתפּנֵינַן לַן לוָת עַממֵא׃

[(5) Acts 13, 47]

הֵן כֹּה צִוָּנוּ אֲדֹנָי: 'וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ.'

כִּי כֹה צִוָּה עָלֵינוּ הָאָדוֺן לֵאמֹר וּנְתַתִּיךׇ לְאוֺר גּוֺיִם לִהְיוֺת לִישׁוּעָה עַד-קְצֵה הָאָרֶץ:

Neboť nám tak přikázal Pán, řka: Položil jsem tebe světlo pohanům, abys ty byl spasení až do končin země.

Vždyť Pán nám přikázal: ‚Ustanovil jsem tě, abys byl světlem pohanům a nesl spásu až na sám konec země.‘“ ([Izajáš 42:6 Izajáš 49:6; Lukáš 2:32])

ου῞τως γὰρ ε᾿ντέταλται ἡμι̑ν ὁ κύριος τέθεικά σε ει᾿ς φω̑ς ε᾿θνω̑ν του̑ ει῏ναί σε ει᾿ς σωτηρίαν ε῞ως ε᾿σχάτου τη̑ς γη̑ς

הָכַנָא גֵּיר פַּקדַּן מָרַן אַיך דַּכתִיב דּסָמתָּך נֻוהרָא לעַממֵא דּתֵהוֵא לחַיֵא עדַמָא לסַופֵּיה דַּארעָא׃

[(5) Acts 13, 48]

הַגּוֹיִם כְּשָׁמְעָם שָׂמְחוּ וְהִלְלוּ אֶת דְּבַר הָאָדוֹן, וְכָל אֲשֶׁר הָיוּ מְיֻעָדִים לְחַיֵּי עוֹלָם הֶאֱמִינוּ.

וַיִּשְׁמְעוּ הַגּוֺיִם וַיִּשְׂמְחוּ וַיְהַלְלוּ אֶת-דְּבַר יְהוָֺה וַיַּאֲמִינוּ כֻלָּם אֲשֶׁר נִפְקְדוּ לְחַיֵּי עוֺלָם:

A slyševše to pohané, radovali se, a velebili slovo Páně; a uvěřili všickni, což jich koli bylo předzřízeno k životu věčnému.

Když to pohané uslyšeli, radovali se a velebili slovo Páně; ti pak, kteří byli vyvoleni k věčnému životu, uvěřili. ([Skutky apoštolské 11:18])

α᾿κούοντα δὲ τὰ ε῎θνη ε῎χαιρον καὶ ε᾿δόξαζον τὸν λόγον του̑ κυρίου καὶ ε᾿πίστευσαν ο῞σοι η῟σαν τεταγμένοι ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον

וכַד שָׁמעִין הוַו עַממֵא חָדֵין הוַו וַמשַׁבּחִין לַאלָהָא והַימֵנו אַילֵין דּסִימִין הוַו לחַיֵא דַּלעָלַם׃

[(5) Acts 13, 49]

דְבַר הָאָדוֹן הָלַךְ וְנָפוֹץ בְּכָל הָאֵזוֹר.

וַיְהִי דְבַר יְהוָֺה נִפְרָץ בְּכָל-הַמָּקוֺם מִסָּבִיב:

I rozhlašovalo se slovo Páně po vší té krajině.

A slovo Páně se šířilo po celé krajině.

διεφέρετο δὲ ὁ λόγος του̑ κυρίου δι῾ ο῞λης τη̑ς χὼρας

ומֵלתֵה דּמָריָא מֵתמַללָא הוָת בּכֻלֵה הַו אַתרָא׃

[(5) Acts 13, 50]

אֲבָל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הֵסִיתוּ אֶת הַנָּשִׁים הַנִּכְבָּדוֹת הַיְרֵאוֹת אֶת אֱלֹהִים וְאֶת נִכְבַּדֵּי הָעִיר, וְעוֹרְרוּ רְדִיפָה נֶגֶד שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא וְגֵרְשׁוּ אוֹתָם מֵאֱזוֹרָם.

רַק הַיְּהוּדִים הִצּוּ וַיָּסִיתוּ אֶת-הַנָּשִׁים הַיְקָרוֺת וְיִרְאוֺת יְהוָֺה וְאֶת-רָאשֵׁי הָעִיר לִקְצָף-קֶצֶף עַל-פּוֺלוֺס וְעַל-בַּר-נַבָּא וַיְגָרְשׁוּם מִגֵּו גְּבוּלָם:

Tedy Židé zbouřili ženy nábožné a poctivé a přední měšťany, a vzbudili protivenství proti Pavlovi a Barnabášovi, i vyhnali je z končin svých.

Ale židé pobouřili vznešené ženy, které také ctily jediného Boha, pobouřili i přední muže toho města, podnítili tím proti Pavlovi a Barnabášovi nepřátelství a vyhnali je ze svého kraje.

οἱ δὲ ᾽Ιουδαι̑οι παρὼτρυναν τὰς σεβομένας γυναι̑κας τὰς ευ᾿σχήμονας καὶ τοὺς πρὼτους τη̑ς πόλεως καὶ ε᾿πήγειραν διωγμὸν ε᾿πὶ τὸν Παυ̑λον καὶ Βαρναβα̑ν καὶ ε᾿ξέβαλον αυ᾿τοὺς α᾿πὸ τω̑ν ὁρίων αυ᾿τω̑ν

יִהֻודָיֵא דֵּין גַּרֵגו לרִשֵׁא דַּמדִינתָּא וַלנֵשֵׁא עַתִּירָתָא אַילֵין דּדָחלָן הוַי עַמהֻון לַאלָהָא וַאקִימו רדֻופיָא עַל פַּולָוס ועַל בַּרנַבַא וַאפֵּקו אֵנֻון מֵן תּחֻומַיהֻון׃

[(5) Acts 13, 51]

הַשְּׁנַיִם נִעֲרוּ לְעֶבְרָם אֶת אֲבַק רַגְלֵיהֶם וְהָלְכוּ לְאִיקוֹנְיוֹן;

וְהֵם נִעֲרוּ אֶת-אֲבַק רַגְלֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְאִיקָנְיוֺן:

A oni vyrazivše prach z noh svých na ně, přišli do Ikonie.

Oni na svědectví proti nim setřásli prach s nohou a odešli do Ikonia. ([Skutky apoštolské 18:6; Matouš 10:14])

οἱ δὲ ε᾿κτιναξάμενοι τὸν κονιορτὸν τω̑ν ποδω̑ν ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς η῟λθον ει᾿ς ᾽Ικόνιον

וכַד נפַקו נפַצו עלַיהֻון חֵלָא דּרֵגלַיהֻון וֵאתַו להֻון לִאיקָנִוָן מדִינתָּא׃

[(5) Acts 13, 52]

וְאוּלָם הַתַּלְמִידִים מָלְאוּ שִׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְהַתַּלְמִידִים נִמְלְאוּ שִׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Učedlníci pak naplněni byli radostí a Duchem svatým.

Ale učedníci byli naplněni radostí a Duchem svatým.

οι῞ τε μαθηταὶ ε᾿πληρου̑ντο χαρα̑ς καὶ πνεύματος ἁγίου

ותַלמִידֵא מֵתמלֵין הוַו חַדֻותָא ורֻוחָא דּקֻודשָׁא׃ ס

[(5) Acts 14, 01]

בְּאִיקוֹנְיוֹן נִכְנְסוּ יַחְדָּיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְדִבְּרוּ בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁעַם רַב מִן הַיְּהוּדִים וּמִן הַיְּוָנִים הֶאֱמִינוּ.

וַיְהִי בְּאִיקָנְיוֺן וַיָּבֹאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיַּפְלִיאוּ לְלַמֵּד עַד כִּי-הָמוֺן רַב מִן-הַיְּהוּדִים וּמִן-הַיְּוָנִים נֶאֶמְנוּ וְהֶאֱמִינוּ:

I stalo se tolikéž v Ikonii, že vešli do školy Židovské, a mluvili, tak že uvěřilo i Židů i Řeků veliké množství.

Totéž se stalo v Ikoniu: Pavel a Barnabáš vešli do židovské synagógy a mluvili tak mocně, že uvěřilo mnoho Židů i Řeků. ([Skutky apoštolské 13:14 Skutky apoštolské 2:47 Skutky apoštolské 11:21])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν ᾽Ικονίω κατὰ τὸ αυ᾿τὸ ει᾿σελθει̑ν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν συναγωγὴν τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ λαλη̑σαι ου῞τως ω῞στε πιστευ̑σαι ᾽Ιουδαίων τε καὶ ῾Ελλήνων πολὺ πλη̑θος

וֵאתַו ועַלו להֻון לַכנֻושׁתָּא דִּיהֻודָיֵא והָכַנָא מַלֵלו עַמהֻון אַיך דַּנהַימנֻון סַגִּיֵאא מֵן יִהֻודָיֵא ומֵן יַונָיֵא׃

[(5) Acts 14, 02]

אֲבָל אֵלֶּה מִן הַיְּהוּדִים שֶׁסֵּרְבוּ לְהַאֲמִין עוֹרְרוּ שִׂנְאָה בְּלֵב הַגּוֹיִם נֶגֶד הָאַחִים.

רַק הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מַאֲמִינִים מָסְכוּ רֹגֶז וְכַעַס בְּלֵב הַגּוֺיִם עַל-הָאַחִים:

Ale kteříž z Židů nepovolní byli, ti zbouřili a zdráždili mysli pohanů proti bratřím.

Avšak ti židé, kteří neuvěřili, pobouřili pohany a vyvolali jejich nenávist proti bratřím. ([Skutky apoštolské 13:45])

οἱ δὲ α᾿πειθήσαντες ᾽Ιουδαι̑οι ε᾿πήγειραν καὶ ε᾿κάκωσαν τὰς ψυχὰς τω̑ν ε᾿θνω̑ν κατὰ τω̑ν α᾿δελφω̑ν

יִהֻודָיֵא דֵּין אַילֵין דּלָא מֵתּטפִּיסִין הוַו גַּרֵגו לעַממֵא דּנַבֵאשֻׁון להֻון לַאחֵא׃

[(5) Acts 14, 03]

הַשְּׁנַיִם יָשְׁבוּ שָׁם זְמַן רַב וְדִבְּרוּ בְּאֹמֶץ לֵב עַל הָאָדוֹן, וְהָאָדוֹן הֵעִיד לְאִשּׁוּר דְּבַר חַסְדּוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים דַרְכָּם.

וְהֵם הֶאֱרִיכוּ בַּמָּקוֺם הַזֶּה וַיְדַבְּרוּ בְּאֹמֶץ לֵב בְּשֵׁם יְהוָֺה הַמֵּעִיד עַל-דְּבַר חַסְדּוֺ וַיִּתֵּן אֹתוֺת וּמוֺפְתִים בְּיָדָם לַעֲשׁתָם:

I byli tu za dlouhý čas, svobodně mluvíce v Pánu, kterýž svědectví vydával slovu milosti své, a působil to, aby se dáli divové a zázrakové skrze ruce jejich.

Přesto tam Pavel a Barnabáš dost dlouho zůstali a přes všechny překážky mluvili o Pánu; a Pán dosvědčoval svou milost(n) tím, že jim dával moc konat znamení a zázraky. (n) ř: slovo své milosti ([Skutky apoštolské 20:32 Skutky apoštolské 5:12 Skutky apoštolské 19:11; Marek 16:20; Židům 2:4])

ἱκανὸν μὲν ου῏ν χρόνον διέτριψαν παρρησιαζόμενοι ε᾿πὶ τω̑ κυρίω τω̑ μαρτυρου̑ντι ε᾿πὶ τω̑ λόγω τη̑ς χάριτος αυ᾿του̑ διδόντι σημει̑α καὶ τέρατα γίνεσθαι διὰ τω̑ν χειρω̑ν αυ᾿τω̑ν

והֵנֻון זַבנָא סַגִּיָאא הוַו תַּמָן ועִין בַּגלֵא ממַללִין הוַו עַל מָריָא והֻו מַסהֵד הוָא עַל מֵלתָא דּטַיבֻּותֵה בָּאתוָתָא וַבתֵדמרָתָא דּעָבֵד הוָא בִּאידַיהֻון׃

[(5) Acts 14, 04]

אָז הִתְפַּלְּגוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר; אֵלֶּה אַחֲרֵי קְבוּצַת הַיְּהוּדִים וְאֵלֶּה אַחֲרֵי הַשְּׁלִיחִים.

וַהֲמוֺן הָעִיר חָלַק לִבָּם וַיֵּחָצוּ וַיְהִי הַחֵצִי אַחֲרֵי הַיְּהוּדִים וְהַחֵצִי אַחֲרֵי הַשְּׁלִיחִים:

I rozdělilo se množství města, a jedni byli s Židy, jiní s apoštoly.

Obyvatelstvo města se rozdělilo: jedni byli při židech, druzí při apoštolech.

ε᾿σχίσθη δὲ τὸ πλη̑θος τη̑ς πόλεως καὶ οἱ μὲν η῟σαν σὺν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις οἱ δὲ σὺν τοι̑ς α᾿ποστόλοις

וכֻלֵה כֵּנשָׁא דַּמדִינתָּא פּלִיג הוָא מֵנהֻון אִית הוַו עַם יִהֻודָיֵא ומֵנהֻון נַקִיפִין הוַו לַשׁלִיחֵא׃

[(5) Acts 14, 05]

גוֹיִם וִיהוּדִים, יַחַד עִם הָעוֹמְדִים בְּרֹאשָׁם, קָמוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם וְלִסְקֹל אוֹתָם,

אָז נוֺסְדוּ יַחַד הַגּוֺיִם וְהַיְּהוּדִים עִם-רָאשֵׁיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ לְהַבְזוֺתָם וּלְסָקְלָם:

A když se obořili i pohané i Židé s knížaty svými, aby jim posměch učinili, a kamenovali je,

Pohané i židé se svými představiteli(o) se chystali apoštoly ztýrat a ukamenovat. (o) se souhlasem městských úřadů ([Skutky apoštolské 14:19; 2 Timoteovi 3:11])

ὡς δὲ ε᾿γένετο ὁρμὴ τω̑ν ε᾿θνω̑ν τε καὶ ᾽Ιουδαίων σὺν τοι̑ς α῎ρχουσιν αυ᾿τω̑ν ὑβρίσαι καὶ λιθοβολη̑σαι αυ᾿τούς

הוָא דֵּין עלַיהֻון גּזָמָא מֵן עַממֵא ומֵן יִהֻודָיֵא ורִשָׁנַיהֻון דַּנצַערֻון אֵנֻון ונֵרגּמֻון אֵנֻון בּכִאפֵא׃

[(5) Acts 14, 06]

אַךְ הֵם הִבְחִינוּ בָּזֶה וְנִמְלְטוּ אֶל עָרֵי לִיקָאוֹנְיָה, לִיסְטְרָה וְדֶרְבִּי וְהַסְּבִיבָה,

וַיִּגָּלֶה לָהֶם הַדָּבָר וַיִּמְלְטוּ לְעָרֵי לוּקוֺנְיָא אֶל-לוּסְטְרָא וְאֶל-דַּרְבִי וּסְבִיבוֺתֵיהֶן:

Srozuměvše tomu, utekli do měst Lykaonitských, do Lystry a do Derben, a do toho okolí,

Ti se o tom dověděli a uprchli do lykaonských měst Lystry a Derbe i okolí. ([Matouš 10:23])

συνιδόντες κατέφυγον ει᾿ς τὰς πόλεις τη̑ς Λυκαονίας Λύστραν καὶ Δέρβην καὶ τὴν περίχωρον

וכַד יִדַעו שַׁנִיו וֵאתגַּוַסו בַּמדִינָתָא דּלֻוקָנִיַא לֻוסטרַא ודֵרבִּא וקֻוריָא דַּחדָרַיהֵין׃

[(5) Acts 14, 07]

וּבִשְֹרוּ שָׁם אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

וַיְבַ׹ְּׂרוּ שָׁמָּה אֶת-דְּבַר הַבְּשׁרָה:

A tu kázali evangelium.

Ani tu nepřestali kázat evangelium.

κα᾿κει̑ ευ᾿αγγελιζόμενοι η῟σαν

ותַמָן מסַבּרִין הוַו׃ ס

[(5) Acts 14, 08]

בְּלִיסְטְרָה יָשַׁב אִישׁ אֶחָד רְפֵה רַגְלַיִם, פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ שֶׁלֹּא הָלַךְ מִיָּמָיו.

וְשָׁם בְּלוּסְטְרָא נִמְצָא אִישׁ נְכֵה רַגְלָיִם פִּסֵּחַ ישֵׁב מִיּוֺם הִוָּלְדוֺ וְלֹא-יָדַע לֶכֶת מֵעוֺדוֺ:

Muž pak nějaký v Lystře, nemocný na nohy, sedával, byv chromý z života matky své, kterýž nikdy nechodil.

V Lystře žil jeden člověk, který měl ochrnuté nohy; byl chromý od narození a nikdy nechodil. ([Skutky apoštolské 3:2 Skutky apoštolské 9:33; Jan 9:1])

καί τις α᾿νὴρ α᾿δύνατος ε᾿ν Λύστροις τοι̑ς ποσὶν ε᾿κάθητο χωλὸς ε᾿κ κοιλίας μητρὸς αυ᾿του̑ ο῍ς ου᾿δέποτε περιεπάτησεν

וגַברָא חַד יָתֵב הוָא בּלֻוסטרַא מדִינתָּא דַּסגִיף הוָא בּרֵגלַוהי חגִירָא דּמֵן כּרֵס אֵמֵה דּמֵמתֻום לָא הַלֵך הוָא׃

[(5) Acts 14, 09]

הוּא שָׁמַע אֶת שָׁאוּל מְדַבֵּר. כְּשֶׁהִבִּיט בּוֹ שָׁאוּל וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה לְהֵרָפֵא,

וַיִּשְׁמַע אֶת-פּוֺלוֺס בְּדַבְּרוֺ וְהוּא הִבִּיט עָלָיו וַיֵּדַע כִּי הוּא מַאֲמִין וְכָשֵׁר לְהִוָּשֵׁעַ:

Ten poslouchal Pavla mluvícího. Kterýž pohleděv naň, a vida, an věří, že uzdraven bude,

Ten poslouchal Pavlovo kázání. Pavel se na něho upřeně podíval, a když viděl, že věří v Boží pomoc, ([Skutky apoštolské 3:4; Matouš 9:28])

ου῟τος η῎κουσεν του̑ Παύλου λαλου̑ντος ο῍ς α᾿τενίσας αυ᾿τω̑ καὶ ι᾿δών ο῞τι ε῎χει πίστιν του̑ σωθη̑ναι

הָנָא שׁמַע לפַּולָוס דַּממַלֵל וכַד חזָיהי פַּולָוס וֵאשׁתַּודַּע דִּאית בֵּה הַימָנֻותָא דּנִחֵא׃

[(5) Acts 14, 10]

אָמַר בְּקוֹל גָּדוֹל: "קוּם עַל רַגְלֶיךָ וְהִזְדַּקֵּף!" הוּא זִנֵּק וְהִתְהַלֵּךְ.

וַיִּ׹ָּׂא אֶת-קוֺלוֺ וַיִּקְרָא קוּם וַעֲמֹד קוֺמְמִיוּת עַל-רַגְלֶיךׇ וַיְקַפֵּץ וַיָּקָם וַיִּתְהַלָּךְ:

Řekl velikým hlasem: Postav se přímě na nohách svých. I zchopil se a chodil.

řekl mocným hlasem: „Postav se zpříma na nohy!“ A on vyskočil a chodil. ([Skutky apoštolské 3:6n])

ει῏πεν μεγάλη φωνη̑ α᾿νάστηθι ε᾿πὶ τοὺς πόδας σου ο᾿ρθός καὶ η῞λατο καὶ περιεπάτει

אֵמַר לֵה בּקָלָא רָמָא לָך אָמַר אנָא בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא קֻום עַל רֵגלַיךְּ וַשׁוַר קָם והַלֵך׃

[(5) Acts 14, 11]

כִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל שָׁאוּל נָשְׂאוּ קוֹלָם וְאָמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַלִּיקָאוֹנִית: "הָאֵלִים יָרְדוּ אֵלֵינוּ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים",

כִּרְאוֺת הֲמוֺן הָעָם אֶת-מַעֲשֶׂה פוֺלוֺס וַיָּרִימוּ קוֺלָם וַיֹּאמְרוּ בְּלָשׁוֺן לוּקוֺנִית אָכֵן הִדַּמּוּ הָאֱלֹהִים לִבְנֵי-הָאָדָם וַיֵּרְדוּ אֵלֵינוּ:

Zástupové pak viděvše, co učinil Pavel, pozdvihli hlasu svého, Lykaonitsky řkouce: Bohové připodobnivše se lidem, sstoupili k nám.

Když zástupy viděly, co Pavel učinil, provolávaly lykaonsky: „To k nám sestoupili bohové v lidské podobě!“ ([Skutky apoštolské 28:6])

οι῞ τε ο῎χλοι ι᾿δόντες ο῍ ε᾿ποίησεν Παυ̑λος ε᾿πη̑ραν τὴν φωνὴν αυ᾿τω̑ν Λυκαονιστὶ λέγοντες οἱ θεοὶ ὁμοιωθέντες α᾿νθρὼποις κατέβησαν πρὸς ἡμα̑ς

וכֵנשָׁא דּעַמָא כַּד חזַו מֵדֵּם דַּעבַד פַּולָוס אַרִימו קָלהֻון בּלֵשָׁנֵה דַּאתרָא וָאמרִין אַלָהֵא אֵתּדַּמִיו בַּבנַי אנָשָׁא וַנחֵתו לוָתַן׃

[(5) Acts 14, 12]

וּלְבַר־נַבָּא קָרְאוּ זֵאוּס וּלְשָׁאוּל קָרְאוּ הֶרְמֶס, כִּי הָיָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים.

וַיִּקְרְאוּ לְבַר-נַבָּא בֵּל וּלְפוֺלוֺס קָרְאוּ הֶרְמִיס בַּאֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים:

I nazvali Barnabáše Jupiterem, a Pavla Merkuriášem; nebo on mluvil slovo.

Barnabášovi začali říkat Zeus, Pavlovi pak Hermes, poněvadž to byl především on, kdo mluvil.

ε᾿κάλουν τε τὸν Βαρναβα̑ν Δία τὸν δὲ Παυ̑λον ῾Ερμη̑ν ε᾿πειδὴ αυ᾿τὸς η῟ν ὁ ἡγούμενος του̑ λόγου

ושַׁמִיו הוַו לבַרנַבַא מָרֵא אַלָהֵא וַלפַּולָוס הֵרמִיס מֵטֻל דּהֻו משַׁרֵא הוָא בּמֵלתָא׃

[(5) Acts 14, 13]

הַכֹּהֵן שֶׁל זֵאוּס, שֶׁהֵיכָלוֹ לִפְנֵי הָעִיר, הֵבִיא פָּרִים וַעֲטָרוֹת אֶל הַשְּׁעָרִים וְרָצָה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת הוּא וַהֲמוֹן הָעָם.

וְכֹהֵן בֵּית-בֵּל אֲשֶׁר נֹכַח הָעִיר הֵבִיא פָּרִים וַעֲטָרוֺת לִפְנֵי הַשַּׁעַר וַיְבַקֵּשׁ הוּא וַהֲמוֺן הָעָם לִזְבֹּחַ לָהֶם זֶבַח:

Tedy kněz Jupiterův, kterýž byl před městem jejich, přivedl býky s věnci před bránu, a chtěl s lidem oběti obětovati.

Dokonce kněz Diova chrámu před hradbami dal přivést k bráně ověnčené býky a chtěl je s lidmi apoštolům obětovat.

ο῞ τε ἱερεὺς του̑ Διὸς του̑ ο῎ντος πρὸ τη̑ς πόλεως ταύρους καὶ στέμματα ε᾿πὶ τοὺς πυλω̑νας ε᾿νέγκας σὺν τοι̑ς ο῎χλοις η῎θελεν θύειν

וכֻומרָא דּמָרֵא אַלָהֵא הַו דִּאית הוָא לבַר־מֵן מדִינתָּא אַיתִּי תַּורֵא וַכלִילֵא לתַרעָא דּדָרתָּא אַתַר דַּשׁרֵין הוַו וצָבֵא הוָא דַּנדַבַּח להֻון׃

[(5) Acts 14, 14]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא הַשְּׁלִיחִים, קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם. הֵם רָצוּ אֶל תּוֹךְ הֶהָמוֹן וְצָעֲקוּ:

כִּשְׁמֹעַ זֹאת בַּר-נַבָּא וּפוֺלוֺס הַשְּׁלִיחִים קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וַיָּרוּצוּ אֶל-בֵּינוֺת הָעָם:

To když uslyšeli apoštolé, Barnabáš a Pavel, roztrhše sukně své, vyběhli k zástupům, křičíce,

Když se to Barnabáš a Pavel doslechli, roztrhli svůj oděv, vběhli do zástupu mezi lidi

α᾿κούσαντες δὲ οἱ α᾿πόστολοι Βαρναβα̑ς καὶ Παυ̑λος διαρρήξαντες τὰ ἱμάτια αυ᾿τω̑ν ε᾿ξεπήδησαν ει᾿ς τὸν ο῎χλον κράζοντες

בַּרנַבַא דֵּין ופַּולָוס כַּד שׁמַעו סַדֵּקו נַחתַּיהֻון וַשׁוַרו וַנפַקו להֻון לוָת אָכלָוס וקָעֵין הוַו׃

[(5) Acts 14, 15]

"אֲנָשִׁים, לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת? גַּם אֲנַחְנוּ בְּנֵי אֱנוֹשׁ כְּמוֹכֶם, וּמְבַשְֹרִים לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּפְנוּ מִן הַהֲבָלִים הָאֵלֶּה לֵאלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם,

וַיִּצְעֲקוּ וַיֹּאמְרוּ אַתֶּם אֲנָשִׁים לָמָּה תַעֲשׂוּ כָזֹאת הֲלֹא גַּם-אֲנַחְנוּ בְּנֵי-אָדָם כְּמוֺכֶם תְּכוּנָה אַחַת לְכֻלָּנוּ וַאֲנַחְנוּ מְלַמְּדִים אֶתְכֶם אֶת-דִּבְרֵי הַמַּלְאֲכוּת לְמַעַן תִּנָּזְרוּ מֵאַחֲרֵי לֹא-אֱלֹהִים אֵלֶּה וּדְבַקְתֶּם בֵּאלֹהִים חַיִּים עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם:

A řkouce: Muži, což to činíte? Však i my lidé jsme, týmž bídám jako i vy poddáni, kteříž vám zvěstujeme, abyste se obrátili od těchto marností k Bohu živému, kterýž učinil nebe i zemi, i moře, i všecko, což v nich jest.

a volali: „Co to děláte? Vždyť i my jsme smrtelní lidé jako vy. Zvěstujeme vám, abyste se od těchto marných věcí obrátili k živému Bohu, který učinil nebe, zemi, moře a všechno, co je v nich. ([Skutky apoštolské 3:12 Skutky apoštolské 10:26; Jakubův 5:17; 1 Tesalonickým 1:9; Skutky apoštolské 4:24; Exodus 20:11; Žalmy 33:6 Žalmy 146:6])

καὶ λέγοντες α῎νδρες τί ταυ̑τα ποιει̑τε καὶ ἡμει̑ς ὁμοιοπαθει̑ς ε᾿σμεν ὑμι̑ν α῎νθρωποι ευ᾿αγγελιζόμενοι ὑμα̑ς α᾿πὸ τούτων τω̑ν ματαίων ε᾿πιστρέφειν ε᾿πὶ θεὸν ζω̑ντα ο῍ς ε᾿ποίησεν τὸν ου᾿ρανὸν καὶ τὴν γη̑ν καὶ τὴν θάλασσαν καὶ πάντα τὰ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

וָאמרִין גַּברֵא מָנָא עָבדִּין אנתֻּון אָף חנַן בּנַינָשָׁא חנַן חָשֻׁושֵׁא אַכוָתכֻון דַּמסַבּרִינַן לכֻון דּמֵן הָלֵין בַּטָלָתָא תֵּתפּנֻון לוָת אַלָהָא חַיָא הַו דַּעבַד שׁמַיָא וַארעָא ויַממֵא וכֻל דִּאית בּהֻון׃

[(5) Acts 14, 16]

וַאֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הִנִּיחַ לְכָל הַגּוֹיִם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם.

וַאֲשֶׁר בִּימֵי קֶדֶם הִנִּיחַ לְכָל-הַגּוֺיִם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם אֲשֶׁר בָּחָרוּ:

Kterýž za předešlých věků všech pohanů nechával, aby chodili po cestách svých,

Tento Bůh sice v minulosti nechával pohanské národy žít, jak chtěly, ([Skutky apoštolské 17:30])

ο῍ς ε᾿ν ται̑ς παρωχημέναις γενεαι̑ς ει῎ασεν πάντα τὰ ε῎θνη πορεύεσθαι ται̑ς ὁδοι̑ς αυ᾿τω̑ν

הַו דַּבדָרֵא קַדמָיֵא שׁבַק הוָא אֵנֻון לכֻלהֻון עַממֵא דּנִאזֻלון בֻּאורחָתָא דּנַפשׁהֻון׃

[(5) Acts 14, 17]

וּבְכָל זֹאת לֹא חָדַל לְהָעִיד עַל עַצְמוֹ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, בְּתִתּוֹ לָנוּ גֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם וְעוֹנוֹת פּוֹרִיּוֹת, וּבְמַלְּאוֹ אֶת לִבּוֹתֵינוּ מָזוֹן וְשִׂמְחָה."

אַף כִּי-לֹא מָנַע עֵדְוֺתָיו כִּי טוֺב הוּא בְּתִתּוֺ לָכֶם מְטַר אַרְצְכֶם מִן-הַשָּׁמַיִם וּשְׁנוֺת רָב-תְּבוּאוֺת לְמַלֵּא נַפְשֹׁתֵיכֶם מִחְיָה וְשִׂמְחָה:

Ačkoli proto nenechal sebe bez osvědčení, dobře čině, dávaje nám s nebe déšť a časy úrodné, naplňuje pokrmem a potěšením srdce naše.

avšak nepřestal dosvědčovat sám sebe tím, že jim prokazoval dobro: dával vám z nebe déšť i úrodu v pravý čas, sytil vás pokrmem a naplňoval radostí.“ ([Skutky apoštolské 17:23 Skutky apoštolské 17:27; Římanům 1:19n; Jeremjáš 5:24; Žalmy 147:8])

καίτοι ου᾿κ α᾿μάρτυρον αυ᾿τὸν α᾿φη̑κεν α᾿γαθουργω̑ν ου᾿ρανόθεν ὑμι̑ν ὑετοὺς διδοὺς καὶ καιροὺς καρποφόρους ε᾿μπιπλω̑ν τροφη̑ς καὶ ευ᾿φροσύνης τὰς καρδίας ὑμω̑ν

כַּד לָא שׁבַק נַפשֵׁה דּלָא סָהדֻּו בַּדעָבֵד הוָא להֻון טָבָתָא מֵן שׁמַיָא ומַחֵת הוָא להֻון מֵטרָא וַמרַבֵּא הוָא פִּארֵא בּזַבנַיהֻון ומָלֵא הוָא תֻּורסָיָא ובַסִימֻותָא לֵבַּוָתהֻון׃

[(5) Acts 14, 18]

וְגַם בְּאָמְרָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּקֹשִׁי מָנְעוּ מֵהֲמוֹן הָעָם לְהַקְרִיב לָהֶם קָרְבָּן.

וְאַף גַּם-בְּדַבְּרָם כָּזֹאת הָיְתָה יְגִיעָתָם רַבָּה לְהַשְׁקִיט אֶת-הֲמוֺן הָעָם מִזְּבֹחַ לָהֶם זָבַח:

A to mluvíce, sotva spokojili zástupy, aby jim neobětovali.

Takovou řečí se jim jen s námahou podařilo zadržet zástupy, aby jim nezačaly obětovat.

καὶ ταυ̑τα λέγοντες μόλις κατέπαυσαν τοὺς ο῎χλους του̑ μὴ θύειν αυ᾿τοι̑ς

וכַד הָלֵין אָמרִין הוַו מֵן מַחסֵן כּלַו לעַמָא דּאנָשׁ לָא נדַבַּח להֻון׃

[(5) Acts 14, 19]

יְהוּדִים מֵאַנְטִיּוֹכְיָה וּמֵאִיקוֹנְיוֹן בָּאוּ לְשָׁם. הֵם הֵסִיתוּ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְרָגְמוּ אֶת שָׁאוּל בַּאֲבָנִים. לְאַחַר מִכֵּן גָּרְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר בְּחָשְׁבָם אוֹתוֹ לְמֵת.

וְהִנֵּה אֲנָשִׁים יְהוּדִים בָּאוּ מֵאַנְטְיוֺכְיָא וּמֵאִיקָנְיוֺן וַיַּדִּיחוּ אֶת-הֲמוֺן הָעָם וַיִּרְגְּמוּ אֶת-פּוֺלוֺס בָּאֲבָנִים וַיִּשְׁמְטוּהוּ אֶל-מִחוּץ לָעִיר כִּי אָמְרוּ מֵת הוּא:

A v tom přišli od Antiochie a Ikonie Židé, kteříž navedše zástupy, a ukamenovavše Pavla, vytáhli před město, domnívavše se, že umřel.

Tu se tam objevili Židé z Antiochie a Ikonia, strhli lidi na svou stranu a začali Pavla kamenovat. Když mysleli, že je mrtev, vyvlekli ho z města. ([Skutky apoštolské 14:5; 2 Timoteovi 3:11; Skutky apoštolské 17:13; 2 Korintským 6:9 2 Korintským 11:25; Skutky apoštolské 7:58])

ε᾿πη̑λθαν δὲ α᾿πὸ ᾽Αντιοχείας καὶ ᾽Ικονίου ᾽Ιουδαι̑οι καὶ πείσαντες τοὺς ο῎χλους καὶ λιθάσαντες τὸν Παυ̑λον ε῎συρον ε῎ξω τη̑ς πόλεως νομίζοντες αυ᾿τὸν τεθνηκέναι

אֵתַו דֵּין לתַמָן יִהֻודָיֵא מֵן אִיקָנִוָן ומֵן אַנטִיָכִיַא וַשׁגַשׁו עלַיהֻון לעַמָא ורַגמֻוהי לפַּולָוס וגַרֻוהי לבַר־מֵן מדִינתָּא מֵטֻל דּסָברִין הוַו דּמִית לֵה׃

[(5) Acts 14, 20]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִקִּיפוּהוּ הַתַּלְמִידִים קָם וְהָלַךְ הָעִירָה. לְמָחֳרָת יָצָא עִם בַּר־נַבָּא אֶל דֶּרְבִּי.

וַיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים עֹטְרִים אֵלָיו וַיָּקָם וַיָּשָׁב הָעִירָה וּבְיוֺם הַמָּחֳרָת יָצָא עִם-בַּר-נַבָּא וַיֵּלֶךְ לְדַרְבִי:

A když jej obstoupili učedlníci, vstal, a všel do města, a nazejtří odšel s Barnabášem do Derben.

Ale učedníci ho obstoupili a on vstal a vrátil se do města. Druhého dne pak odešel s Barnabášem do Derbe.

κυκλωσάντων δὲ τω̑ν μαθητω̑ν αυ᾿τὸν α᾿ναστὰς ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς τὴν πόλιν καὶ τη̑ ε᾿παύριον ε᾿ξη̑λθεν σὺν τω̑ Βαρναβα̑ ει᾿ς Δέρβην

וַכנַשׁו עלַוהי תַּלמִידֵא וקָם עַל לַמדִינתָּא ס וַליַומָא אחרִנָא נפַק לֵה מֵן תַּמָן עַם בַּרנַבַא וֵאתַו לדֵרבִּא מדִינתָּא׃

[(5) Acts 14, 21]

הֵם בִּשְֹרוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בָּעִיר הַהִיא וְאַחֲרֵי שֶׁהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים רַבִּים חָזְרוּ אֶל לִיסְטְרָה וְאִיקוֹנְיוֹן וְאַנְטִיּוֹכְיָה;

וַיְבַ׹ְּׂרוּ בָּעִיר הַהִיא אֶת-הַבְּשׁרָה וַיַּעֲשׂוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וְאַחֲרֵי-כֵן שָׁבוּ אֶל-לוּסְטְרָא וְאִיקָנְיוֺן וְאַנְטְיוֺכְיָא:

A kázavše evangelium městu tomu, a učedlníků mnoho získavše, navrátili se do Lystry a do Ikonie a do Antiochie,

I v tomto městě kázali evangelium a získali mnoho učedníků. Potom se vraceli přes Lystru, Ikonium a Pisidskou Antiochii.

ευ᾿αγγελισάμενοί τε τὴν πόλιν ε᾿κείνην καὶ μαθητεύσαντες ἱκανοὺς ὑπέστρεψαν ει᾿ς τὴν Λύστραν καὶ ει᾿ς ᾽Ικόνιον καὶ ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν

וכַד מסַבּרִין הוַו לַבנַי מדִינתָּא הָי תַּלמֵדו הוַו לסַגִּיֵאא וַהפַכו אֵתַו להֻון ללֻוסטרַא מדִינתָּא ולִאיקָנִוָן ולַאנטִיָכִיַא׃

[(5) Acts 14, 22]

שָׁם חִזְּקוּ אֶת לֵב הַתַּלְמִידִים וְהֵאִיצוּ בָּהֶם לְהוֹסִיף לַעֲמֹד בָּאֱמוּנָה, כִּי "דֶּרֶךְ צָרוֹת רַבּוֹת עָלֵינוּ לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים."

וַיְאַמְּצוּ שָׁם אֶת-לֵב הַתַּלְמִידִים וַיַּזְהִירוּם לַעֲמֹד בֶּאֱמוּנָתָם וּלְהַאֲמִין כִּי רַק-בְּדֵי עָמָל וּתְלָאָה זֶה בֹאנֵנוּ אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Potvrzujíce duší učedlníků, a napomínajíce, aby trvali u víře, a že musíme skrze mnohá ssoužení vjíti do království Božího.

Všude tam posilovali učedníky a povzbuzovali je, aby vytrvali ve víře; říkali jim: „Musíme projít mnohým utrpením, než vejdeme do Božího království.“ ([Skutky apoštolské 11:23 Skutky apoštolské 13:43; Matouš 7:14; Římanům 8:17; Efezským 3:13; 1 Tesalonickým 3:3n; 2 Tesalonickým 1:5n; 2 Timoteovi 3:12])

ε᾿πιστηρίζοντες τὰς ψυχὰς τω̑ν μαθητω̑ν παρακαλου̑ντες ε᾿μμένειν τη̑ πίστει καὶ ο῞τι διὰ πολλω̑ν θλίψεων δει̑ ἡμα̑ς ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑

כַּד משַׁררִין הוַו נַפשָׁתהֻון דּתַלמִידֵא ובָעֵין הוַו מֵנהֻון דַּנקַוֻון בּהַימָנֻותָא וָאמרִין הוַו להֻון דּבֻאולצָנָא סַגִּיָאא וָלֵא למֵעַל למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 14, 23]

בְּכָל קְהִלָּה מִנּוּ לָהֶם זְקֵנִים וּלְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְּלוּ וְצָמוּ הִפְקִידוּ אוֹתָם בְּיַד הָאָדוֹן אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בּוֹ.

וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם אֲנָשִׁים זְקֵנִים בְּכָל-עֵדָה וְעֵדָה וַיִּתְפַּלְּלוּ וַיָּצוּמוּ וַיַּפְקִידוּם בְּיַד הָאָדוֺן אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ-בוֺ:

A zřídivše jim, podlé daných hlasů, starší po církvech, a modlivše se s postem, poručili je Pánu, v kteréhož uvěřili.

V každé té církvi ustanovili(p) starší a v modlitbách a postech svěřili učedníky Pánu, v kterého uvěřili. (p) zvolili ([Skutky apoštolské 1:26 Skutky apoštolské 6:6; Titovi 1:5; Skutky apoštolské 20:32])

χειροτονήσαντες δὲ αυ᾿τοι̑ς κατ῾ ε᾿κκλησίαν πρεσβυτέρους προσευξάμενοι μετὰ νηστειω̑ν παρέθεντο αυ᾿τοὺς τω̑ κυρίω ει᾿ς ο῍ν πεπιστεύκεισαν

וַאקִימו להֻון בּכֻל עִדּתָּא קַשִׁישֵׁא כַּד צָימִין הוַו עַמהֻון וַמצַלֵין ומַגעלִין הוַו להֻון למָרַן הַו דּהַימֵנו בֵּה׃

[(5) Acts 14, 24]

הֵם עָבְרוּ דֶּרֶךְ פִּיסִידְיָה וּבָאוּ אֶל פַּמְפִילְיָה,

וְהֵמָּה עָבְרוּ בְּפִיסְדְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל-פַּמְפּוּלְיָא:

A prošedše Pisidii, přišli do Pamfylie,

Pak prošli Pisidií, dostali se do Pamfylie

καὶ διελθόντες τὴν Πισιδίαν η῟λθον ει᾿ς τὴν Παμφυλίαν

וכַד אֵתכּרֵכו בַּאתרָא דּפִּיסִידִיַא אֵתַו להֻון לפַּמפֻולִיַא׃

[(5) Acts 14, 25]

וְאַחֲרֵי שֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר בְּפֶּרְגִּי יָרְדוּ אֶל אַטַּלְיָה.

וַיְדַבְּרוּ אֶת-הַדָּבָר בְּפַרְגִי וַיֵּרְדוּ מִשָּׁם אֶל-אַטַּלְיָא:

A mluvivše slovo v Pergen, šli do Attalie.

a tam kázali v městě Perge. Potom se odebrali do Attalie

καὶ λαλήσαντες ε᾿ν Πέργη τὸν λόγον κατέβησαν ει᾿ς ᾽Αττάλειαν

וכַד מַלֵלו בּפֵּרגִא מדִינתָּא מֵלתָא דּמָריָא נחֵתו להֻון לִאיטַלִיַא׃

[(5) Acts 14, 26]

מִשָּׁם הִפְלִיגוּ לְאַנְטִיּוֹכְיָה, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻפְקְדוּ בֶּעָבָר לְחֶסֶד אֱלֹהִים לְשֵׁם הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ.

וּמִשָּׁם הָלְכוּ דֶרֶךְ-יָם וַיָּבֹאוּ אֶל-אַנְטְיוֺכְיָא אֲשֶׁר שָׁם הָפְקְדוּ בְּחֶסֶד אֱלֹהִים עַל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר כִּלּוּ לַעֲשׂוֺת עַד-תֻּמָּהּ:

A odtud plavili se do Antiochie, odkudž poručeni byli milosti Boží k dílu, kteréž vykonali.

a odpluli do Antiochie v Sýrii, odkud před časem svěřeni Boží milosti vyšli k dílu, které právě teď dokončili. ([Skutky apoštolské 13:1 Skutky apoštolské 15:40])

κα᾿κει̑θεν α᾿πέπλευσαν ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν ο῞θεν η῟σαν παραδεδομένοι τη̑ χάριτι του̑ θεου̑ ει᾿ς τὸ ε῎ργον ο῍ ε᾿πλήρωσαν

ומֵן תַּמָן רדַו בּיַמָא וֵאתַו להֻון לַאנטִיָכִיַא מֵטֻל דּמֵן תַּמָן מַגעלִין הוַו לטַיבֻּותֵה דּמָריָא לַעבָדָא הַו דּשַׁלֵמו׃

[(5) Acts 14, 27]

כְּשֶׁהִגִּיעוּ כִּנְּסוּ אֶת הַקְּהִלָּה וְסִפְּרוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים עִמָּהֶם וְכִי פָּתַח לַגּוֹיִם אֶת שַׁעַר הָאֱמוּנָה.

וּבְבֹאָם שָׁמָּה אָסְפוּ אֶת-הָעֵדָה וַיְסַפְּרוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם הָאֱלֹהִים וְכִי-פָתַח לַגּוֺיִם אֶת-הַשַּׁעַר אֲשֶׁר מַאֲמִינִים יָבֹאוּ בוֺ:

A když tam přišli, a shromáždili církev, vypravovali, kteraké věci Bůh skrze ně učinil, a že otevřel pohanům dvéře víry.

Po svém návratu shromáždili církev a vypravovali, co všechno skrze ně Bůh učinil a jak i pohanům otevřel dveře víry. ([Skutky apoštolské 15:4 Skutky apoštolské 11:18])

παραγενόμενοι δὲ καὶ συναγαγόντες τὴν ε᾿κκλησίαν α᾿νήγγελλον ο῞σα ε᾿ποίησεν ὁ θεὸς μετ῾ αυ᾿τω̑ν καὶ ο῞τι η῎νοιξεν τοι̑ς ε῎θνεσιν θύραν πίστεως

וכַד כּנַשׁו כֻּלָה עִדּתָּא מֵשׁתַּעֵין הוַו כֻּלמֵדֵּם דַּעבַד עַמהֻון אַלָהָא ודַפתַח תַּרעָא דּהַימָנֻותָא לעַממֵא׃

[(5) Acts 14, 28]

וְשָׁם שָׁהוּ יָמִים לֹא מְעַטִּים עִם הַתַּלְמִידִים.

וַיֵּשְׁבוּ עִם-הַתַּלְמִידִים מֶשֶׁךְ יָמִים לֹא-מְעָט:

I byli tu za nemalý čas s učedlníky.

A zůstali tam s učedníky delší dobu. ([Skutky apoštolské 15:35])

διέτριβον δὲ χρόνον ου᾿κ ο᾿λίγον σὺν τοι̑ς μαθηται̑ς

וזַבנָא סַגִּיָאא הוַו תַּמָן לוָת תַּלמִידֵא׃ ס

[(5) Acts 15, 01]

כַּמָּה אֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וְלִמְּדוּ אֶת הָאַחִים שֶׁאִם לֹא יִמּוֹלוּ כְּדַת מֹשֶׁה לֹא יוּכְלוּ לְהִוָּשַׁע.

וּמְתֵי מִסְפָּר בָּאוּ מֵאֶרֶץ יְהוּדָה וַיּוֺכִיחוּ אֶת-הָאַחִים אִם-לֹא הִמּוֺל תִּמֹּלוּ כְּמִצְוַת תּוֺרַת משֶׁה לֹא תִּוָּשֵׁעוּן:

Přišedše pak někteří z Židovstva, učili bratří: Že nebudete-li se obřezovati podlé obyčeje Mojžíšova, nebudete moci spaseni býti.

Tu přišli do Antiochie někteří lidé z Judska a začali bratry učit: „Nepřijmete-li obřízku, jak to předpisuje Mojžíšův zákon, nemůžete být spaseni.“ ([Galatským 2:1-Galatským 2:10 Skutky apoštolské 15:24 Skutky apoštolské 16:3 Skutky apoštolské 21:20n; Leviticus 12:3; Římanům 2:29; Galatským 5:2; Koloským 2:11 Koloským 2:16])

καί τινες κατελθόντες α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ε᾿δίδασκον τοὺς α᾿δελφοὺς ο῞τι ε᾿ὰν μὴ περιτμηθη̑τε τω̑ ε῎θει τω̑ Μωϋσέως ου᾿ δύνασθε σωθη̑ναι

נחֵתו הוַו דֵּין אנָשָׁא מֵן יִהֻוד ומַלפִין הוַו להֻון לַאחֵא דֵּאן הֻו דּלָא גָּזרִין אנתֻּון בַּעיָדָא דּנָמֻוסָא לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵחָא׃

[(5) Acts 15, 02]

לְשָׁאוּל וּלְבַר־נַבָּא הָיוּ דִּין וּדְבָרִים לֹא מְעַטִּים עִמָּהֶם, לָכֵן הֻחְלַט שֶׁשָׁאוּל וּבַר־נַבָּא וְעוֹד כַּמָּה מֵהֶם יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בְּנוֹגֵעַ לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת.

וַיִּתְוַכְּחוּ הַרְבֵּה פּוֺלוֺס וּבַר-נַבָּא עִמָּהֵם וַיִּקֶשׁ הָרִיב וַתְּהִי עֲצָתָם עָלֹה יַעֲלוּ פּוֺלוֺס וּבַר-נַבָּא וְאַנְשֵׁי מִסְפָּר אֲחֵרִים יְרוּשָׁלַיְמָה וְהֵבִיאוּ אֶת-דְּבַר הָרִיב עַד-הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים:

A když různici a nemalou hádku Pavel a Barnabáš s nimi měl, i zůstali na tom, aby Pavel a Barnabáš a někteří jiní z nich šli k apoštolům a starším do Jeruzaléma o tu otázku.

Pavel a Barnabáš s tím nesouhlasili a dostali se s nimi do sporu; proto bylo rozhodnuto, aby ti dva a ještě někteří jiní z Antiochie šli do Jeruzaléma a předložili tuto otázku apoštolům a starším. ([Skutky apoštolské 11:30; Galatským 2:1])

γενομένης δὲ στάσεως καὶ ζητήσεως ου᾿κ ο᾿λίγης τω̑ Παύλω καὶ τω̑ Βαρναβα̑ πρὸς αυ᾿τοὺς ε῎ταξαν α᾿ναβαίνειν Παυ̑λον καὶ Βαρναβα̑ν καί τινας α῎λλους ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν πρὸς τοὺς α᾿ποστόλους καὶ πρεσβυτέρους ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ περὶ του̑ ζητήματος τούτου

וַהוָא שׁגֻושׁיָא סַגִּיָאא וַבעָתָא לפַּולָוס וַלבַרנַבַא עַמהֻון וַהוָת דּנֵסקֻון פַּולָוס ובַרנַבַא וַאחרָנֵא עַמהֻון לוָת שׁלִיחֵא וקַשִׁישֵׁא דּבֻאורִשׁלֵם מֵטֻל הָדֵא בּעָתָא׃

[(5) Acts 15, 03]

הֵם שֻׁלְּחוּ לְדַרְכָּם עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה וּכְשֶׁעָבְרוּ בְּפֵינִיקְיָה וּבְשׁוֹמְרוֹן סִפְּרוּ עַל תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וְגָרְמוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְכָל הָאַחִים.

וַתֵּצֵא הָעֵדָה עִמָּם לְשַׁלְּחָם וְהֵמָּה נָסְעוּ דֶרֶךְ פִּינוּקְיָא וְדֶרֶךְ שֹׁמְרוֺן הָלֹךְ וְסַפֵּר אֶת-תְּשׁוּבַת הַגּוֺיִם וַיִּתְּנוּ בְלֵב כָּל-הָאַחִים שִׂמְחָה גְדוֺלָה:

Tedy oni jsouce vyprovozeni od církve, šli skrze Fenicen a Samaří, vypravujíce o obrácení pohanů, i způsobili radost velikou všechněm bratřím.

Církev je tedy vyslala na cestu a oni šli přes Fénicii a Samařsko a všude k veliké radosti bratří vyprávěli, jak se i pohané obracejí k víře. ([Skutky apoštolské 13:4 Skutky apoštolské 11:19 Skutky apoštolské 8:14 Skutky apoštolské 8:25])

οἱ μὲν ου῏ν προπεμφθέντες ὑπὸ τη̑ς ε᾿κκλησίας διήρχοντο τήν τε φοινίκην καὶ Σαμάρειαν ε᾿κδιηγούμενοι τὴν ε᾿πιστροφὴν τω̑ν ε᾿θνω̑ν καὶ ε᾿ποίουν χαρὰν μεγάλην πα̑σιν τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς

ולַויַת שַׁדּרַת אֵנֻון עִדּתָּא ורָדֵין הוַו בּכֻלָה פֻּונִיקִא וָאף בֵּית שָׁמרָיֵא כַּד מֵשׁתַּעֵין הוַו עַל פֻּונָיָא דּעַממֵא ועָבדִּין הוַו חַדֻותָא רַבּתָא לכֻלהֻון אַחֵא סּ סּ׃

[(5) Acts 15, 04]

בְּהַגִּיעָם לִירוּשָׁלַיִם נִתְקַבְּלוּ עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים, וְסִפְּרוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים עִמָּהֶם.

וַיְהִי כְּבֹאָם יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְקַבְּלוּ אֹתָם הָעֵדָה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְהֵם סִפְּרוּ אֶת-הַגְּדֹלוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים עִמָּהֶם:

A když se dostali do Jeruzaléma, přijati jsou od církve a od apoštolů a starších. I zvěstovali, cožkoli činil skrze ně Bůh.

Když přišli do Jeruzaléma, byli přijati církví, apoštoly a staršími a vypravovali jim, jak je Bůh ve všem vedl. ([Skutky apoštolské 15:12 Skutky apoštolské 14:27 Skutky apoštolské 21:19])

παραγενόμενοι δὲ ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ παρεδέχθησαν α᾿πὸ τη̑ς ε᾿κκλησίας καὶ τω̑ν α᾿ποστόλων καὶ τω̑ν πρεσβυτέρων α᾿νήγγειλάν τε ο῞σα ὁ θεὸς ε᾿ποίησεν μετ῾ αυ᾿τω̑ν

וכַד אֵתַו לֻאורִשׁלֵם אֵתקַבַּלו מֵן עִדּתָּא ומֵן שׁלִיחֵא ומֵן קַשִׁישֵׁא וֵאשׁתַּעִיו להֻון כֻּל מָא דַּעבַד עַמהֻון אַלָהָא׃

[(5) Acts 15, 05]

אַךְ מַאֲמִינִים אֲחָדִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים קָמוּ וְאָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לָמוּל אוֹתָם וּלְצַוּוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה.

וַיָּקוּמוּ אֲחָדִים מֵעֲדַת הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר גַּם-הֵם הָיוּ מִן-הַמַּאֲמִינִים וַיֹּאמְרוּ אַךְ הִמּוֺל יִמֹּלוּ וְגַם-יְצֻוּוּ לִשְׁמֹר אֶת-תּוֺרַת משֶׁה:

Ale povstali někteří z sekty farizejské, kteříž byli uvěřili, pravíce, že musejí obřezováni býti, a aby jim bylo přikázáno zachovávati zákon Mojžíšův.

Tu povstali někteří bratří z farizeů a prohlásili: „Pohané musí přijmout obřízku a musí se jim nařídit, aby zachovávali Mojžíšův zákon.“ ([Skutky apoštolské 11:2])

ε᾿ξανέστησαν δέ τινες τω̑ν α᾿πὸ τη̑ς αἱρέσεως τω̑ν Φαρισαίων πεπιστευκότες λέγοντες ο῞τι δει̑ περιτέμνειν αυ᾿τοὺς παραγγέλλειν τε τηρει̑ν τὸν νόμον Μωϋσέως

קָמו הוַו דֵּין אנָשָׁא אַילֵין דּהַימֵנו הוַו מֵן יֻולפָּנָא דַּפרִישֵׁא וָאמרִין דּוָלֵא הֻו לכֻון למֵגזַר אֵנֻון וַתפַקדֻון אֵנֻון דּנֵטרֻון נָמֻוסָא דּמֻושֵׁא׃

[(5) Acts 15, 06]

הִתְכַּנְּסוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה.

וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְהִתְיָעֵץ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:

Tedy sešli se apoštolé a starší, aby toho povážili.

Apoštolové a starší se tedy sešli, aby celou tu věc uvážili.

συνήχθησάν τε οἱ α᾿πόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι ι᾿δει̑ν περὶ του̑ λόγου τούτου

אֵתכַּנַשׁו דֵּין שׁלִיחֵא וקַשִׁישֵׁא דּנֵחזֻון עַל מֵלתָא הָדֵא׃

[(5) Acts 15, 07]

אַחֲרֵי וִכּוּחַ מְמֻשָּׁךְ קָם כֵּיפָא וְאָמַר לָהֶם: "אֲנָשִׁים אַחִים, אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים בְּחָרַנִי אֱלֹהִים מִבֵּינֵיכֶם כְּדֵי שֶׁמִּפִּי יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ.

וַיְהִי בִּרְבוֺת דִּבְרֵי הָרִיב וַיָּקָם פֶּטְרוֺס וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי לִפְנֵי יָמִים רַבִּים בִּי בָּחַר הָאֱלֹהִים מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר מִפִּי יִשְׁמְעוּ הַגּוֺיִם אֶת-דְּבַר הַבְּשׂרָה וַיַאֲמִינוּ:

A když mnohé vyhledávání toho bylo, povstav Petr, řekl jim: Muži bratří, vy víte, že od dávních dnů mezi námi Bůh vyvolil, aby skrze ústa má slyšeli pohané slovo evangelium, a uvěřili.

Když došlo k velké rozepři, povstal Petr a promluvil k nim: „Dobře víte, bratří, že si mě Bůh hned na začátku mezi vámi vyvolil, aby ode mne pohané uslyšeli slovo evangelia a uvěřili.

πολλη̑ς δὲ ζητήσεως γενομένης α᾿ναστὰς Πέτρος ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς α῎νδρες α᾿δελφοί ὑμει̑ς ε᾿πίστασθε ο῞τι α᾿φ῾ ἡμερω̑ν α᾿ρχαίων ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿ξελέξατο ὁ θεὸς διὰ του̑ στόματός μου α᾿κου̑σαι τὰ ε῎θνη τὸν λόγον του̑ ευ᾿αγγελίου καὶ πιστευ̑σαι

וכַד הוָת בּעָתָא סַגִּיאתָא קָם שֵׁמעֻון וֵאמַר להֻון גַּברֵא אַחִין אַנתֻּון יָדעִין אנתֻּון דּמֵן יַומָתָא קַדמָיֵא מֵן פֻּומי דִּילי גּבָא אַלָהָא דּנֵשׁמעֻון עַממֵא מֵלתָא דַּסבַרתָא וַנהַימנֻון׃

[(5) Acts 15, 08]

וֵאלֹהִים הַיּוֹדֵעַ אֶת הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ לָהֶם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁנְּתָנָהּ גַּם לָנוּ.

וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֺת הֵקִים עֵדוּת בָּהֶם וַיִּתֵּן אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם-עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר נְתָנוֺ עָלֵינוּ:

A Bůh, zpytatel srdce, svědectví jim vydal, dav jim Ducha svatého, jako i nám.

A sám Bůh, jenž zná lidská srdce, se za ně postavil: Dal jim Ducha svatého tak jako nám ([Skutky apoštolské 11:17; 1 Samuelova 16:7; Žalmy 7:10; Jeremjáš 11:20; Lukáš 16:15; 2 Petrův 1:1; Skutky apoštolské 10:44 Skutky apoštolské 10:47])

καὶ ὁ καρδιογνὼστης θεὸς ε᾿μαρτύρησεν αυ᾿τοι̑ς δοὺς τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον καθώς καὶ ἡμι̑ν

וַאלָהָא דּיָדַע דַּבלֵבַּוָתָא אַסהֵד עלַיהֻון ויַהב להֻון רֻוחָא דּקֻודשָׁא אַיך דּלַן׃

[(5) Acts 15, 09]

הוּא לֹא הִבְדִּיל כְּלָל בֵּינֵינוּ לְבֵינָם, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה טִהֵר אֶת לְבָבָם.

וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם וַיְחַטֵּא אֶת-לִבּוֺתָם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה:

A neučinil rozdílu mezi nimi a námi, věrou očistiv srdce jejich.

a neučinil žádného rozdílu mezi námi a jimi, protože jejich srdce očistil vírou. ([Skutky apoštolské 10:34 Skutky apoštolské 11:9; Lukáš 7:50; Římanům 2:29 Římanům 10:5; Jan 15:3; 1 Petrův 1:22])

καὶ ου᾿θὲν διέκρινεν μεταξὺ ἡμω̑ν τε καὶ αυ᾿τω̑ν τη̑ πίστει καθαρίσας τὰς καρδίας αυ᾿τω̑ν

ומֵדֵּם לָא פּרַשׁ בַּינַין וַלהֻון מֵטֻל דּדַכִּי בּהַימָנֻותָא לֵבַּוָתהֻון׃

[(5) Acts 15, 10]

וְעַתָּה מַדּוּעַ תְּנַסּוּ אֶת אֱלֹהִים לָשִׂים עֹל עַל צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים, עֹל אֲשֶׁר גַּם אֲבוֹתֵינוּ וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת?

וְעַתָּה אֵפוֺא מַה-תְּנַסּוּ אֶת-הָאֱלֹהִים לְהָבִיא צַוְּרֵי הַתַּלְמִידִים בָּעֹל אֲשֶׁר גַּם-אֲבוֺתֵינוּ גַּם-אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ שְׂאֵתוֺ:

Protož nyní, proč pokoušíte Boha, vzkládajíce na hrdlo učedlníků jho, kteréhož ani otcové naši, ani my nésti jsme nemohli?

Proč tedy nyní pokoušíte Boha a chcete vložit na učedníky břemeno(q), které nemohli unést ani naši otcové ani my! (q) ř: jho na šíji učedníků ([Skutky apoštolské 15:28; Matouš 11:30 Matouš 23:4; Galatským 5:1 Galatským 3:10])

νυ̑ν ου῏ν τί πειράζετε τὸν θεόν ε᾿πιθει̑ναι ζυγὸν ε᾿πὶ τὸν τράχηλον τω̑ν μαθητω̑ν ο῍ν ου῎τε οἱ πατέρες ἡμω̑ν ου῎τε ἡμει̑ς ι᾿σχύσαμεν βαστάσαι

והָשָׁא אַנתֻּון מָנָא מנַסֵין אנתֻּון לַאלָהָא אַיך דַּתסִימֻון נִירָא עַל צַורַיהֻון דּתַלמִידֵא אַינָא דָּאפלָא אַבָהָתַן אָפלָא חנַן אֵשׁכַּחן למֵטעַן׃

[(5) Acts 15, 11]

אַדְּרַבָּא, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבְּחֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נוֹשַׁעְנוּ, כָּמוֹנוּ כְּמוֹהֶם."

אֲבָל מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ כִּי בְחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ נִוָּשַׁע גַּם-אֲנַחְנוּ וְגַם-הֵם:

Ale skrze milost Pána Ježíše Krista věříme, že spaseni budeme, rovně jako i oni.

Věříme přece, že jsme stejně jako oni spaseni milostí Pána Ježíše.“ ([Galatským 2:16; Efezským 2:4-Efezským 2:10])

α᾿λλὰ διὰ τη̑ς χάριτος του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ πιστεύομεν σωθη̑ναι καθ῾ ο῍ν τρόπον κα᾿κει̑νοι

אֵלָא בּטַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא מהַימנִינַן דּנִחֵא אַכוָתהֻון׃

[(5) Acts 15, 12]

כָּל הַנֶּאֱסָפִים שָׁתְקוּ וְהִטּוּ אֹזֶן לְבַר־נַבָּא וּלְשָׁאוּל אֲשֶׁר סִפְּרוּ אֵלּוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עָשָׂה אֱלֹהִים עַל־יָדָם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם.

וַיַּחֲרִישׁוּ כָל-הַקָּהָל הַחֲרֵשׁ וְשָׁמֹעַ אֶת-בַּר-נַבָּא וְאֶת-פּוֺלוֺס מְסַפְּרִים כִּי הִפְלִיא הָאֱלֹהִים לַעֲשׂת עַל-יְדֵיהֶם אֶת-הָאֹתוֺת וְאֶת-הַמּוֺפְתִים בְּקֶרֶב הַגּוֺיִם:

I mlčelo všecko to množství, a poslouchali Barnabáše a Pavla, vypravujících, kteraké divy a zázraky činil Bůh skrze ně mezi pohany.

A když Barnabáš a Pavel začali vypravovat, jaká znamení a divy činil Bůh skrze ně mezi pohany, všichni ve shromáždění zmlkli a poslouchali. ([Skutky apoštolské 11:18 Skutky apoštolské 15:4; Římanům 15:19])

ε᾿σίγησεν δὲ πα̑ν τὸ πλη̑θος καὶ η῎κουον Βαρναβα̑ καὶ Παύλου ε᾿ξηγουμένων ο῞σα ε᾿ποίησεν ὁ θεὸς σημει̑α καὶ τέρατα ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν δι῾ αυ᾿τω̑ν

וַשׁתֵקו כֻּלֵה כֵּנשָׁא ושָׁמעִין הוַו לפַּולָוס וַלבַרנַבַא דּמֵשׁתַּעֵין הוַו כֻּל מָא דַּעבַד אַלָהָא בִּאידַיהֻון אָתוָתָא וַגבַרוָתָא בּעַממֵא׃

[(5) Acts 15, 13]

כְּשֶׁגָּמְרוּ לְסַפֵּר הֵגִיב יַעֲקֹב וְאָמַר: "אֲנָשִׁים אַחִים, שִׁמְעוּ אֵלַי.

הֵם כִּלּוּ לְסַפֵּר וַיַּחֲרִישׁוּ וְיַעֲקֹב עָנָה וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ לִי:

A když oni umlkli, odpověděl Jakub, řka: Muži bratří, slyšte mne.

Když domluvili, ujal se slova Jakub a řekl: „Bratří, slyšte mne! ([Skutky apoštolské 12:17])

μετὰ δὲ τὸ σιγη̑σαι αυ᾿τοὺς α᾿πεκρίθη ᾽Ιάκωβος λέγων α῎νδρες α᾿δελφοί α᾿κούσατέ μου

ובָתַר דַּשׁתֵקו קָם יַעקֻוב וֵאמַר גַּברֵא אַחַין שֻׁומעֻוני׃

[(5) Acts 15, 14]

שִׁמְעוֹן סִפֵּר כֵּיצַד לָרִאשׁוֹנָה פָּקַד אֱלֹהִים אֶת הַגּוֹיִם לָקַחַת מִקִּרְבָּם עַם לִשְׁמוֹ.

כֹּה סִפֵּר שִׁמְעוֺן אֵיךְ לְמַבָּרִאשׁוֺנָה פָּקַד הָאֱלֹהִים אֶת-הַגּוֺיִם לָקַחַת לוֺ מִקִּרְבָּם עָם לִשְׁמוֺ:

Šimon teď vypravoval, kterak Bůh nejprvé popatřil na pohany, aby přijal lid jménu svému.

Šimon vypravoval, jak Bůh poprvé(r) projevil pohanům svou milost a povolal si z nich svůj lid(s). (r) že Bůh jako první (s) ř: lid svému jménu ([Skutky apoštolské 15:7-Skutky apoštolské 15:9 Skutky apoštolské 10:44; Lukáš 1:68])

Συμεών ε᾿ξηγήσατο καθώς πρω̑τον ὁ θεὸς ε᾿πεσκέψατο λαβει̑ν ε᾿ξ ε᾿θνω̑ν λαὸν τω̑ ο᾿νόματι αυ᾿του̑

שֵׁמעֻון אֵשׁתַּעִי לכֻון אַיכַּנָא שַׁרִי אַלָהָא למֵגבָּא מֵן עַממֵא עַמָא לַשׁמֵה׃

[(5) Acts 15, 15]

וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, כַּכָּתוּב:

וְעֵדִים הֵם לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב:

A s tím se srovnávají i řeči prorocké, jakož psáno jest:

S tím se shodují slova proroků, neboť je psáno:

καὶ τούτω συμφωνου̑σιν οἱ λόγοι τω̑ν προφητω̑ν καθώς γέγραπται

וַלהָדֵא שָׁלמָן מֵלַיהֻון דַּנבִיֵא אַיך מָא דַּכתִיב׃

[(5) Acts 15, 16]

'אַחֲרֵי כֵן אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ,

אַחֲרֵי זֹאת אָשׁוּב וְאָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִיסֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ:

Potom se navrátím, a vzdělám zase stánek Davidův, kterýž byl klesl, a zbořeniny jeho zase vzdělám, a vyzdvihnu jej,

‚Navrátím se zase a znovu postavím Davidův zbořený dům(t), z jeho trosek jej opět vystavím a zbuduji, jako byl dřív, (t) ř: stánek ([Ámos 9:11-Ámos 9:12; Jeremjáš 12:15; Izajáš 45:21])

μετὰ ταυ̑τα α᾿ναστρέψω καὶ α᾿νοικοδομήσω τὴν σκηνὴν Δαυὶδ τὴν πεπτωκυι̑αν καὶ τὰ κατεσκαμμένα αυ᾿τη̑ς α᾿νοικοδομήσω καὶ α᾿νορθὼσω αυ᾿τήν

דּמֵן־בָּתַר הָלֵין אֵהפֻּוך וַאקִים מַשׁכּנֵה דּדַוִיד אַינָא דַּנפַל וֵאבנֵא מֵדֵּם דַּנפַל מֵנֵה וַאקִימִיוהי׃

[(5) Acts 15, 17]

לְמַעַן יִדְרְשׁוּ אֶת יהוה שְׁאֵרִית אָדָם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם. נְאֻם יהוה עוֹשֶׂה כָל אֵלֶּה

לְמַעַן יִדְרְשׁוּ אֶת-יְהוָֺה שְׁאֵרִית אָדָם וְכָל-הַגּוֺיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם-יְהוָֺה עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה:

Tak aby ti ostatkové toho lidu hledali Pána, i všickni pohané, nad kterýmiž jest vzýváno jméno mé, dí Pán, kterýž činí tyto všecky věci.

aby také ostatní lidé hledali Pána(u), všechny národy, nad nimiž bylo vysloveno mé jméno. To praví Pán, (u) Hospodina

ο῞πως α῍ν ε᾿κζητήσωσιν οἱ κατάλοιποι τω̑ν α᾿νθρὼπων τὸν κύριον καὶ πάντα τὰ ε῎θνη ε᾿φ῾ ου῍ς ε᾿πικέκληται τὸ ο῎νομά μου ε᾿π῾ αυ᾿τούς λέγει κύριος ποιω̑ν ταυ̑τα

אַיך דּנֵבעֻון שַׁרכּהֻון דַּבנַינָשָׁא למָריָא וכֻלהֻון עַממֵא אַילֵין דֵּאתקרִי שֵׁמי עלַיהֻון אָמַר מָריָא דַּעבַד הָלֵין כֻּלהֵין׃

[(5) Acts 15, 18]

הַנּוֹדָעִים מֵעוֹלָם.'

נוֺדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֺלָם כָּל-מַעֲשָׂיו:

Známáť jsou Bohu od věků všecka díla jeho.

který to oznámil už před věky.‘

γνωστὰ α᾿π῾ αι᾿ω̑νος

יִדִיעִין מֵן עָלַם עבָדַוהי דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 15, 19]

עַל כֵּן אֲנִי פּוֹסֵק שֶׁלֹּא לְהַקְשׁוֹת עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָּׁבִים אֶל אֱלֹהִים,

עַל-כֵּן חָרַצְתִּי כִּי אֵין לְהַפְחִיד אֶת-הַגּוֺיִים הַשָּׁבִים וּבָאִים אֶל-הָאֱלֹהִים:

Protož já tak soudím, aby nebyli kormouceni ti, kteříž se z pohanů obracejí k Bohu,

Proto já soudím, abychom nedělali potíže pohanům, kteří se obracejí k Bohu,

διὸ ε᾿γώ κρίνω μὴ παρενοχλει̑ν τοι̑ς α᾿πὸ τω̑ν ε᾿θνω̑ν ε᾿πιστρέφουσιν ε᾿πὶ τὸν θεόν

מֵטֻל הָדֵא אֵנָא אָמַר אנָא דּלָא נֵהוֻון שָׁחקִין לַאילֵין דּמֵן עַממֵא מֵתפּנֵין לוָת אַלָהָא׃

[(5) Acts 15, 20]

אֶלָּא לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם לְהִמָּנַע מִטֻּמְאוֹת אֱלִילִים וּמִזְּנוּת, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַדָּם.

כִּי אִם-כָּתֹב לָהֶם אֲשֶׁר יִבָּדְלוּ מִשִּׁקּוּצֵי הָאֱלִילִים וּמִן-נִאֻפִים וּמִן-הַנֶּחֱנָק וּמִן-הַדָּם:

Ale aby jim napsáno bylo, ať se zdržují od poškvrn modl, a smilstva, a toho, což jest udáveného, a od krve.

ale jen jim napsali, aby se vyhýbali všemu, co přišlo do styku s pohanskou bohoslužbou, aby nežili ve smilstvu, aby nejedli maso zvířat, která nebyla zbavena krve, a aby nepožívali krev. ([Skutky apoštolské 15:29 Skutky apoštolské 21:25; Exodus 20:3 Exodus 23:13 Exodus 34:15n; 1 Korintským 8:1; Efezským 5:3; Genesis 9:4; Leviticus 3:17 Leviticus 5:2 Leviticus 17:10-Leviticus 17:16])

α᾿λλὰ ε᾿πιστει̑λαι αυ᾿τοι̑ς του̑ α᾿πέχεσθαι τω̑ν α᾿λισγημάτων τω̑ν ει᾿δὼλων καὶ τη̑ς πορνείας καὶ του̑ πνικτου̑ καὶ του̑ αι῞ματος

אֵלָא נֵשׁתּלַח להֻון דּנֵהוֻון פַּרִיקִין מֵן טַמאוֻתָא דַּדבִיחָא ומֵן זָניֻותָא ומֵן דַּחנִיקָא ומֵן דּמָא׃

[(5) Acts 15, 21]

הֲרֵי לְמֹשֶׁה יֵשׁ מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים אֲנָשִׁים הַמַּכְרִיזִים אוֹתוֹ בְּכָל עִיר וָעִיר, וּמִדֵּי שַׁבָּת הוּא נִקְרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת."

כִּי יֵשׁ לְמשֶׁה מֵאָז וְעַד-הַיּוֺם קֹרְאֵי שְׁמוֺ בְּכָל-עִיר וָעִיר וְהוּא נִקְרָא בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת בְּכָל-שַׁבָּת וְשַׁבָּת:

Nebo Mojžíš od dávních věků má po městech, kdo by jej kázal, poněvadž v školách na každou sobotu čítán bývá.

Vždyť Mojžíš má odedávna po městech své kazatele, kteří čtou jeho Zákon v synagógách každou sobotu.“ ([Skutky apoštolské 13:15 Skutky apoštolské 13:27; 2 Korintským 3:15])

Μωϋση̑ς γὰρ ε᾿κ γενεω̑ν α᾿ρχαίων κατὰ πόλιν τοὺς κηρύσσοντας αυ᾿τὸν ε῎χει ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς κατὰ πα̑ν σάββατον α᾿ναγινωσκόμενος

מֻושֵׁא גֵּיר מֵן דָּרֵא קַדמָיֵא בּכֻל מדִינָא אִית הוָא לֵה כָּרֻוזֵא בַּכנֻושָׁתָא דַּבכֻל שַׁבִּין קָרֵין לֵה׃

[(5) Acts 15, 22]

נִתְקַבֵּל עַל דַּעַת הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְכָל הַקְּהִלָּה לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים שֶׁנִּבְחֲרוּ מִקִּרְבָּם אֶל אַנְטִוֹכְיָה, יַחַד עִם שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא - אֶת יְהוּדָה, הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא, וְאֶת סִילָא אֲשֶׁר הָיוּ מִן הַמַּנְהִיגִים בְּקֶרֶב הָאַחִים.

וַיִּישַׁר בְּעֵינֵי הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְכָל-הָעֵדָה לִבְחֹר מֵהֶם אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֶל-אַנְטְיוֺכְיָא עִם-פּוֺלוֺס וְעִם-בַּר-נַבָּא אֶת-יְהוּדָה הַמְכֻנֶּה בַּר-שַׁבָּא וְאֶת-סִילָא נְשֻׂאֵי פָנִים בְּתוֺךְ הָאַחִים:

Tehdy vidělo se apoštolům a starším se vší církví, aby vybrané z sebe muže poslali do Antiochie s Pavlem a Barnabášem, totiž Judu, kterýž sloul Barsabáš, a Sílu, muže znamenité mezi bratřími,

Tu se apoštolové a starší za souhlasu celé církve rozhodli, že ze svého středu vyvolí dva muže a pošlou je s Pavlem a Barnabášem do Antiochie. Byli to Juda, kterému říkali Barsabáš, a Silas, přední muži mezi bratřími. ([Židům 13:7])

τότε ε῎δοξε τοι̑ς α᾿ποστόλοις καὶ τοι̑ς πρεσβυτέροις σὺν ο῞λη τη̑ ε᾿κκλησία ε᾿κλεξαμένους α῎νδρας ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν πέμψαι ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν σὺν τω̑ Παύλω καὶ Βαρναβα̑ ᾽Ιούδαν τὸν καλούμενον Βαρσαββα̑ν καὶ Σιλα̑ν α῎νδρας ἡγουμένους ε᾿ν τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς

הָידֵּין שׁלִיחֵא וקַשִׁישֵׁא עַם כֻּלָה עִדּתָּא גּבַו גַּברֵא מֵנהֻון ושַׁדַּרו לַאנטִיָוכִי עַם פַּולָוס ובַרנַבַא לִיהֻודָא דּמֵתקרֵא בַּר־שַׁבָּא וַלשִׁילָא גַּברֵא דּרִשֵׁא הוַו בּהֻון בַּאחֵא׃

[(5) Acts 15, 23]

אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה מָסְרוּ בְּיָדָם: "הַשְּׁלִיחִים וְזִקְנֵי הָאַחִים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹם הָאַחִים שֶׁמִּקֶּרֶב הַגּוֹיִם בְּאַנְטִיּוֹכְיָה וּבְסוּרְיָה וּבְקִילִיקְיָה.

וַיִּכְתְּבוּ סֵפֶר וְנָתֹן עַל-יָדָם לֵאמֹר אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים וְזִקְנֵי הָאַחִים הִנְנוּ פֹקְדִים לְשָׁלוֺם אֶת-הָאַחִים מִבֵּין-הַגּוֺיִם אֲשֶׁר בְּאַנְטְיוֺכְיָא וּבְסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא:

Napsavše po nich toto: Apoštolé a starší i bratří těm, kteříž jsou v Antiochii a v Sýrii a v Cilicii bratřím, kteříž jsou z pohanů, pozdravení vzkazují.

Po nich poslali tento dopis: „My, apoštolové a starší, vaši bratří, posíláme pozdrav vám, svým bratřím v Antiochii, Sýrii a Kilikii, kteří jste dříve byli pohany. ([Skutky apoštolské 15:41])

γράψαντες διὰ χειρὸς αυ᾿τω̑ν οἱ α᾿πόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι α᾿δελφοὶ τοι̑ς κατὰ τὴν ᾽Αντιόχειαν καὶ Συρίαν καὶ Κιλικίαν α᾿δελφοι̑ς τοι̑ς ε᾿ξ ε᾿θνω̑ν χαίρειν

וַכתַבו אֵגַּרתָּא בִּאידַיהֻון הָכַנָא שׁלִיחֵא וקַשִׁישֵׁא וַאחֵא לַאילֵין דִּאית בַּאנטִיָוכִי וַבסֻורִיַא וַבקִילִיקִיַא אַחֵא דּמֵן עַממֵא שׁלָם׃

[(5) Acts 15, 24]

הוֹאִיל וְשָׁמַעְנוּ כִּי אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ פָּעֲלוּ מִבְּלִי שֶׁצִּוִּינוּ אוֹתָם וּבִלְבְּלוּ אֶתְכֶם בְּדִבְרֵיהֶם וְהֵבִיכוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם,

שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ כִּי מְתֵי מִסְפָּר יָצְאוּ מִקִּרְבֵּנוּ אֲלֵיכֶם וְהֵם מַשְׁגִּים אֶתְכֶם וְאֶת-לִבְּכֶם יְסַכְסְכוּ בְּאָמְרָם לָכֶם לְהִמּוֺל וְלִשְׁמֹר אֶת-הַתּוֺרָה אֲשֶׁר לֹא צִוִּינוּ אֹתָם:

Poněvadž jsme slyšeli, že někteří vyšedše od nás, zkormoutili vás, řečmi zemdlévajíce duše vaše, pravíce, že se musíte obřezovati a zákon zachovávati, jimž jsme toho neporučili:

Dověděli jsme se, že vás někteří lidé(v) od nás zneklidnili a zmátli svými slovy, ačkoliv jsme jim k tomu nedali žádný pokyn. (v) var: + kteří vyšli ([Skutky apoštolské 15:1 Skutky apoštolské 20:30; Galatským 1:7 Galatským 2:4; 1 Janův 2:19])

ε᾿πειδὴ η᾿κούσαμεν ο῞τι τινὲς ε᾿ξ ἡμω̑ν ε᾿ξελθόντες ε᾿τάραξαν ὑμα̑ς λόγοις α᾿νασκευάζοντες τὰς ψυχὰς ὑμω̑ν οι῟ς ου᾿ διεστειλάμεθα

שׁמִיע לַן דּאנָשִׁין מֵנַן נפַקו ודַלַחכֻון בּמֵלֵא וַאהפֵּכו נַפשָׁתכֻון כַּד אָמרִין דּתֵהוֻון גָּזרִין ונָטרִין נָמֻוסָא אַילֵין דַּחנַן לָא פַּקֵדן אֵנֻון׃

[(5) Acts 15, 25]

נִתְקַבֵּל עַל דַּעְתֵּנוּ פֶּה אֶחָד לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים נִבְחָרִים יַחַד עִם חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל,

לָכֵן יָעַצְנוּ כֻלָּנוּ לֵב אֶחָד לִבְחֹר אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֲלֵיכֶם עִם-אֲהוּבֵינוּ עִם-בַּר-נַבָּא וּפוֺלוֺס:

I vidělo se nám shromážděným jednomyslně vybrané muže poslati k vám s těmito nejmilejšími svými, Barnabášem a Pavlem,

Proto jsme se jednomyslně rozhodli, že zvolíme dva muže a pošleme je k vám s našimi milými bratry Barnabášem a Pavlem,

ε῎δοξεν ἡμι̑ν γενομένοις ὁμοθυμαδὸν ε᾿κλεξαμένοις α῎νδρας πέμψαι πρὸς ὑμα̑ς σὺν τοι̑ς α᾿γαπητοι̑ς ἡμω̑ν Βαρναβα̑ καὶ Παύλω

מֵטֻל הָנָא אֵתחַשַׁבן כֻּלַן כַּד כּנִישִׁינַן וַגבַין גַּברֵא ושַׁדַּרן לוָתכֻון עַם פַּולָוס ובַרנַבַא חַבִּיבַין׃

[(5) Acts 15, 26]

אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם לְמַעַן שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת-נַפְשָׁם בְּעַד-שֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיח:

Lidmi těmi, kteříž vydali duše své pro jméno Pána našeho Ježíše Krista.

kteří ve službě(x) našeho Pána Ježíše Krista nasadili svůj život. (x) ř: pro jméno ([Římanům 16:4; Skutky apoštolské 20:24 Skutky apoštolské 21:13])

α᾿νθρὼποις παραδεδωκόσι τὰς ψυχὰς αυ᾿τω̑ν ὑπὲρ του̑ ο᾿νόματος του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

אנָשָׁא דַּאשׁלֵמו נַפשָׁתהֻון חלָף שׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(5) Acts 15, 27]

לָכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת יְהוּדָה וְאֶת סִילָא וְהֵם יַגִּידוּ בְּמוֹ פִיהֶם אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים.

לָכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת-יְהוּדָה וְאֶת-סִילָא אֲשֶׁר בְּמוֺ-פִיהֶם יַגִּידוּ לָכֶם כָּזֹאת:

Protož poslali jsme Judu a Sílu, a tiť i ústně povědí totéž.

Posíláme k vám tedy Judu a Silase, kteří vám to vše sami potvrdí. ([Skutky apoštolské 15:22 Skutky apoštolské 15:32 Skutky apoštolské 15:34 Skutky apoštolské 15:40–Skutky apoštolské 18:5; 2 Korintským 1:19])

α᾿πεστάλκαμεν ου῏ν ᾽Ιούδαν καὶ Σιλα̑ν καὶ αυ᾿τοὺς διὰ λόγου α᾿παγγέλλοντας τὰ αυ᾿τά

ושַׁדַּרן עַמהֻון לִיהֻודָא וַלשִׁילָא דּהֵנֻון בּמֵלתָא נִאמרֻון לכֻון הֵנֵין הָלֵין׃

[(5) Acts 15, 28]

נִרְאֶה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלָנוּ שֶׁלֹּא לְהַטִּיל עֲלֵיכֶם שׁוּם מַעֲמָסָה נוֹסֶפֶת מִלְּבַד הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים הָאֵלֶּה:

כִּי טוֺב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכֵן לְפָנֵינוּ לִבְלִי הַכְבֵּד עֲלֵיכֶם עוֺד מַ׹ָּׂא בִּלְתִּי אִם אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶה לְבַדָּם אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּן לַעֲבֹר:

Vidělo se zajisté Duchu svatému i nám, žádného více na vás břemene nevzkládati, kromě těchto věcí potřebných,

Toto jest rozhodnutí Ducha svatého i naše: Nikdo ať vás nezatěžuje jinými povinnostmi než těmi, které jsou naprosto nutné: ([Skutky apoštolské 15:10])

ε῎δοξεν γὰρ τω̑ πνεύματι τω̑ ἁγίω καὶ ἡμι̑ν μηδὲν πλέον ε᾿πιτίθεσθαι ὑμι̑ν βάρος πλὴν τούτων τω̑ν ε᾿πάναγκες

הוָא גֵּיר צֵביָנָא לרֻוחָא דּקֻודשָׁא וָאף לַן דּלָא נֵתּתּסִים עלַיכֻּון יֻוקרָא יַתִּירָא לבַר־מֵן הָלֵין דָּאלצָן׃

[(5) Acts 15, 29]

לְהִמָּנַע מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַזְּנוּת. אִם תִּשָּׁמְרוּ מֵאֵלֶּה תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת. שָׁלוֹם לָכֶם."

חִדְלוּ לָכֶם מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן-הַדָּם וּמִן-הַנֶּחֱנָק וּמִן-נִאֻפִים אִם-מֵאֵלֶּה תִּשָּׁמֵרוּ וִהְיִיתֶם עֹשֵׂי טוֺב וְשָׁלוֺם לָכֶם:

Abyste se zdržovali od obětovaného modlám, a od krve, a od udáveného, a od smilstva. Od těch věcí budete-li se ostříhati, dobře budete činiti. Mějte se dobře.

Zdržujte se všeho, co bylo obětováno modlám, také krve, pak masa zvířat, která nebyla zbavena krve, a konečně smilstva. Jestliže se toho všeho vyvarujete, budete jednat správně. Buďte zdrávi.“ ([Skutky apoštolské 15:20; Genesis 9:4; Leviticus 3:17; 1 Korintským 8:1])

α᾿πέχεσθαι ει᾿δωλοθύτων καὶ αι῞ματος καὶ πνικτω̑ν καὶ πορνείας ε᾿ξ ω῟ν διατηρου̑ντες ἑαυτοὺς ευ῏ πράξετε ε῎ρρωσθε

דּתֵתרַחקֻון מֵן דַּדבִיחָא ומֵן דּמָא ומֵן חנִיקָא ומֵן זָניֻותָא דּכַד תֵּטרֻון נַפשׁכֻון מֵן הָלֵין שַׁפִּיר תֵּהוֻון הוַו שַׁרִירִין בּמָרַן׃ ס

[(5) Acts 15, 30]

הָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ לְדַרְכָּם. הֵם יָרְדוּ אֶל אַנְטִיוֹכְיָה, כִּנְּסוּ אֶת הָעָם וּמָסְרוּ אֶת הָאִגֶּרֶת.

וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ וְהֵם בָּאוּ אֶל-אַנְטְיוֺכְיָא וַיַּאַסְפוּ אֶת-הָעָם וַיִּתְנוּ לָהֶם אֶת-הַסֵּפֶר:

Tedy oni propuštěni byvše, přišli do Antiochie, a shromáždivše množství, dodali toho listu.

Pak se pověření bratří odebrali do Antiochie. Tam všechny shromáždili a odevzdali jim dopis.

οἱ μὲν ου῏ν α᾿πολυθέντες κατη̑λθον ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν καὶ συναγαγόντες τὸ πλη̑θος ε᾿πέδωκαν τὴν ε᾿πιστολήν

הָנֻון דֵּין דֵּאשׁתּלַחו אֵתַו לַאנטִיָכִיַא וַכנַשׁו כֻּלֵה עַמָא ויַהבו אֵגַּרתָּא׃

[(5) Acts 15, 31]

כְּשֶׁקָּרְאוּ הָאַחִים אֶת הָאִגֶּרֶת נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה עַל הָעִדּוּד.

וַיְהִי בְּקָרְאָם בּוֺ וַיִּשְׂמְחוּ כִּי-נֻחָמוּ:

Kterýžto čtouce, radovali se z toho potěšení.

Když jej bratří přečetli, velmi se zaradovali, protože je uklidnil.

α᾿ναγνόντες δὲ ε᾿χάρησαν ε᾿πὶ τη̑ παρακλήσει

וכַד קרַו חדִיו וֵאתבַּיַאו׃

[(5) Acts 15, 32]

וִיהוּדָה וְסִילָא, שֶׁהָיוּ גַּם נְבִיאִים, עוֹדְדוּ אוֹתָם בְּמִלִּים רַבּוֹת וְחִזְּקוּ אוֹתָם.

וִיהוּדָה וְסִילָא אֲשֶׁר הָיוּ גַם-הֵם מִן-הַנְּבִיאִים הוֺכִיחוּ אֶת-הָאַחִים בְּרֹב דְּבָרִים וַיְאַמְּצוּם:

Judas pak a Sílas, byvše i oni proroci, širokou řečí napomínali bratří a potvrzovali.

Také Juda a Silas bratry velmi povzbudili a posílili svými slovy; vždyť i oni byli proroci. ([Skutky apoštolské 15:27 Skutky apoštolské 11:27 Skutky apoštolské 13:1 Skutky apoštolské 13:15])

᾽Ιούδας τε καὶ Σιλα̑ς καὶ αυ᾿τοὶ προφη̑ται ο῎ντες διὰ λόγου πολλου̑ παρεκάλεσαν τοὺς α᾿δελφοὺς καὶ ε᾿πεστήριξαν

וַבמֵלתָא עַתִּירתָּא חַיֵלו לַאחֵא וקַיֵמו אֵנֻון דּבֵית יִהֻודָא ושִׁילָא מֵטֻל דָּאף הֵנֻון נבִיֵא הוַו׃

[(5) Acts 15, 33]

הֵם שָׁהוּ שָׁם זְמַן מְסֻיָּם וְאַחֲרֵי כֵן שִׁלְּחוּ אוֹתָם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל שׁוֹלְחֵיהֶם.

וְכִמְלֹאת יְמֵי שִׁבְתָּם שָׁם שֻׁלְּחוּ מֵעִם-הָאַחִים בְּשָׁלוֺם לָשׁוּב אֶל-אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁלָחוּם אֲלֵיהֶם:

A pobyvše tu za některý čas, propuštěni jsou od bratří v pokoji k apoštolům.

Zůstali tam nějakou dobu; pak je bratří s přáním pokoje propustili a oni se vrátili zpět.(y) (y) var: + 34 Silas se však rozhodl, že tam zůstane, a tak šel Juda do Jeruzaléma sám.

ποιήσαντες δὲ χρόνον α᾿πελύθησαν μετ῾ ει᾿ρήνης α᾿πὸ τω̑ν α᾿δελφω̑ν πρὸς τοὺς α᾿ποστείλαντας αυ᾿τούς

וכַד הוַו תַּמָן זַבנָא שׁרַו אֵנֻון אַחֵא בַּשׁלָמָא לוָת שׁלִיחֵא׃ ס

[(5) Acts 15, 34]

[missing]

וַיּוֺאֶל סִלָא לָשֶׁבֶת שָׁם עוֺד:

Ale Sílovi se vidělo, aby tu zůstal.

Silas se však rozhodl, že tam zůstane, a tak šel Juda do Jeruzaléma sám.

εδοξεν δε τω σιλα επιμειναι αυτου

בּרַם הוָא צֵביָנֵה דּשִׁילָא דַּנקַוֵא תַּמָן׃

[(5) Acts 15, 35]

שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא נִשְׁאֲרוּ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה, וְיַחַד עִם רַבִּים אֲחֵרִים לִמְּדוּ וּבִשְֹרוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.

וּפוֺלוֺס וּבַר-נַבָּא נִשְׁאֲרוּ בְאַנְטְיוֺכְיָא לַמֵּד וְדַבֵּר אֶת-דְּבַר-יְהוָֺה הֵם וְעוֺד אֲחֵרִים יַחְדָּו:

Tolikéž Pavel i Barnabáš pobyli v Antiochii, učíce a zvěstujíce i s mnohými jinými slovo Páně.

Pavel a Barnabáš zůstali ještě v Antiochii a s mnoha jinými tam učili a zvěstovali slovo Páně.

Παυ̑λος δὲ καὶ Βαρναβα̑ς διέτριβον ε᾿ν ᾽Αντιοχεία διδάσκοντες καὶ ευ᾿αγγελιζόμενοι μετὰ καὶ ἑτέρων πολλω̑ν τὸν λόγον του̑ κυρίου

פַּולָוס דֵּין ובַרנַבַא קַוִיו הוַו בַּאנטִיָוכִי ומַלפִין הוַו וַמסַבּרִין עַם אחרָנֵא סַגִּיֵאא מֵלתֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 15, 36]

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים אָמַר שָׁאוּל לְבַר־נַבָּא: "בּוֹא נַחֲזֹר וּנְבַקֵּר אֶת הָאַחִים בְּכָל עִיר וָעִיר שֶׁהִשְׁמַעְנוּ בָּהּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, וְנִרְאֶה מַה מַּצָּבָם."

וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס אֶל-בַּר-נַבָּא הָבָה וְנָשׁוּבָה וּבָאנוּ אֶל-אַחֵינוּ בְּכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ שָׁם אֶת-דְּבַר יְהוָֺה וְנִרְאֶה מָה אִתָּם וְנֵדָעָה:

Po několika pak dnech řekl Pavel Barnabášovi: Vracujíce se, navštěvme bratří své po všech městech, v kterýchž jsme kázali slovo Páně, kterak se mají.

Po nějaké době řekl Pavel Barnabášovi: „Navštivme opět naše bratry ve všech městech, kde jsme kázali slovo Páně, a podívejme se, jak se jim daří.“ ([Skutky apoštolské 4:36])

μετὰ δέ τινας ἡμέρας ει῏πεν πρὸς Βαρναβα̑ν Παυ̑λος ε᾿πιστρέψαντες δὴ ε᾿πισκεψὼμεθα τοὺς α᾿δελφοὺς κατὰ πόλιν πα̑σαν ε᾿ν αι῟ς κατηγγείλαμεν τὸν λόγον του̑ κυρίου πω̑ς ε῎χουσιν

ובָתַר יַומָתָא אֵמַר פַּולָוס לבַרנַבַא נֵתפּנֵא ונֵסעֻור לַאחֵא דַּבכֻל מדִינָא דַּאכרֵזן בָּה מֵלתָא דַּאלָהָא ונֵחזֵא מָנָא עבִידִין׃

[(5) Acts 15, 37]

בַּר־נַבָּא רָצָה לָקַחַת אִתָּם גַּם אֶת יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס,

וַיְבַקֵּשׁ בַּר-נַבָּא לָקַחַת עִמָּהֵם גַּם אֶת-יוֺחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֺס:

Tedy Barnabáš radil, aby pojali s sebou i Jana kterýž přijmí měl Marek.

Barnabáš chtěl s sebou vzít také Jana Marka. ([Skutky apoštolské 12:12 Skutky apoštolské 12:25])

Βαρναβα̑ς δὲ ε᾿βούλετο συμπαραλαβει̑ν καὶ τὸν ᾽Ιωάννην τὸν καλούμενον Μα̑ρκον

בַּרנַבַא דֵּין צָבֵא הוָא דּנֵדבַּר ליֻוחַנָן הַו דֵּאתכַּנִי מַרקָוס׃

[(5) Acts 15, 38]

אַךְ שָׁאוּל חָשַׁב שֶׁלֹּא רָצוּי לָקַחַת אִתָּם אֶת זֶה שֶׁפָּרַשׁ מֵהֶם בְּפַּמְפִילְיָה וְלֹא נִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה.

אֶפֶס כִּי פּוֺלוֺס כִּהָה בוֺ בְּאָמְרוֺ לֹא-יִתָּכֵן לָשׁוּב לָקַחַת עִמָּהֵם אִישׁ אֲשֶׁר נִפְרַד מֵעִמָּם בְּפַמְפּוּלְיָא וְלֹא הָלַךְ אִתָּם לַמְּלָאכָה:

Ale Pavlovi se nezdálo pojíti toho s sebou, kterýž byl odšel od nich z Pamfylie, aniž šel s nimi ku práci.

Pavel však nepokládal za správné vzít ho s sebou, poněvadž je opustil v Pamfylii a v práci s nimi nepokračoval. ([Skutky apoštolské 13:13])

Παυ̑λος δὲ η᾿ξίου τὸν α᾿ποστάντα α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν α᾿πὸ Παμφυλίας καὶ μὴ συνελθόντα αυ᾿τοι̑ς ει᾿ς τὸ ε῎ργον μὴ συμπαραλαμβάνειν του̑τον

פַּולָוס דֵּין לָא צָבֵא הוָא דּנֵדבּרֵה עַמהֻון מֵטֻל דַּשׁבַק הוָא אֵנֻון כַּד הֵנֻון בּפַּמפֻולִיַא ולָא אֵזַל עַמהֻון׃

[(5) Acts 15, 39]

הָרִיב הָיָה חָרִיף עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּתְפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה. לָקַח בַּר־נַבָּא אֶת מַרְקוֹס וְהִפְלִיג לְקַפְרִיסִין,

וַיִּתְעַבְּרוּ אִישׁ בְּאָחִיו וַיִּתְפָּרְדוּ וַיִּקַּח בַּר-נַבָּא אֶת-מַרְקוֺס וַיִּסַּע בָּאֳנִיָּה אֶל-קַפְרוֺס:

I vznikl mezi nimi tuhý odpor, tak že se rozešli různo. Barnabáš pak pojav s sebou Marka, plavil se do Cypru.

Vznikla z toho taková neshoda, že se spolu rozešli: Barnabáš vzal s sebou Marka a plavil se na Kypr, ([Skutky apoštolské 4:36 Skutky apoštolské 13:4])

ε᾿γένετο δὲ παροξυσμὸς ω῞στε α᾿ποχωρισθη̑ναι αυ᾿τοὺς α᾿π῾ α᾿λλήλων τόν τε Βαρναβα̑ν παραλαβόντα τὸν Μα̑ρκον ε᾿κπλευ̑σαι ει᾿ς Κύπρον

מֵטֻל הָנָא חֵריָנָא פּרַשׁו חַד מֵן חַד ובַרנַבַא דּבַר למַרקָוס וַרדַו בּיַמָא וֵאזַלו להֻון לקֻופּרָוס׃

[(5) Acts 15, 40]

וְשָׁאוּל בָּחַר אֶת סִילָא וְיָצָא לְדַרְכּוֹ לְאַחַר שֶׁהָאַחִים הִפְקִידוּהוּ לְחֶסֶד יהוה.

וּפוֺלוֺס לָקַח-לוֺ אֶת-סִילָא וּבָרוּךְ לְחֶסֶד יְהוָֺה מֵאֵת הָאַחִים וַיִּסַּע וַיֵּלַךְ:

A Pavel přivzav Sílu, odšel, poručen byv milosti Boží od bratří.

Pavel si vybral za spolupracovníka Silase, a když ho bratří poručili milosti Páně, vydal se i on na cestu. ([Skutky apoštolské 15:27 Skutky apoštolské 14:26])

Παυ̑λος δὲ ε᾿πιλεξάμενος Σιλα̑ν ε᾿ξη̑λθεν παραδοθεὶς τη̑ χάριτι του̑ κυρίου ὑπὸ τω̑ν α᾿δελφω̑ν

פַּולָוס דֵּין גּבָא לֵה לשִׁילָא וַנפַק כַּד מַגעֵל מֵן אַחֵא לטַיבֻּותָא דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 15, 41]

הוּא עָבַר בְּסוּרְיָה וּבְקִילִיקְיָה וְחִזֵּק אֶת הַקְּהִלּוֹת.

וַיַּעֲבֹר בְּסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא וַיְאַמֵּץ אֶת-הָעֵדוֺת:

I procházel Syrii a Cilicii, potvrzuje církví.

Procházel Sýrií a Kilikií a všude posiloval církve. ([Skutky apoštolské 15:23])

διήρχετο δὲ τὴν Συρίαν καὶ τὴν Κιλικίαν ε᾿πιστηρίζων τὰς ε᾿κκλησίας

ורָדֵא הוָא בּסֻורִיַא וַבקִילִיקִיַא וַמקַיֵם עִדָתָא׃

[(5) Acts 16, 01]

הוּא בָּא אֶל דֶּרְבִּי וְאֶל לִיסְטְרָה. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד, טִימוֹתֵיאוֹס שְׁמוֹ, בֶּן לְאִשָּׁה יְהוּדִיָּה מַאֲמִינָה וּלְאָב יְוָנִי,

וַיָּבֹא גַּם אֶל-דַּרְבִי וְאֶל-לוּסְטְרָא וְהִנֵּה-שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וּשְׁמוֺ טִימוֺתִיּוּס בֶּן-אִשָּׁה יְהוּדִית מַאֲמֶנֶת וְאָבִיו יְוָנִי:

Přišel pak do Derben a do Lystry, aj, učedlník jeden tu byl, jménem Timoteus, syn nějaké ženy Židovky věřící, ale otce měl Řeka.

Tak se Pavel dostal také do Derbe a do Lystry. Tam byl jeden učedník jménem Timoteus; jeho matka byla židovka, která uvěřila v Krista, ale jeho otec byl pohan(z). (z) ř: Řek (pod. Skutky apoštolské 16:3) ([Skutky apoštolské 17:14 Skutky apoštolské 18:5 Skutky apoštolské 19:22 Skutky apoštolské 20:4; Římanům 16:21; 1 Korintským 4:17 1 Korintským 16:10; Filipským 2:19-Filipským 2:22; 1 Timoteovi 1:2; Židům 13:23; 2 Timoteovi 1:5 2 Timoteovi 3:15])

κατήντησεν δὲ καὶ ει᾿ς Δέρβην καὶ ει᾿ς Λύστραν καὶ ι᾿δοὺ μαθητής τις η῟ν ε᾿κει̑ ο᾿νόματι Τιμόθεος υἱὸς γυναικὸς ᾽Ιουδαίας πιστη̑ς πατρὸς δὲ ῞Ελληνος

ומַטִי הוָא לדֵרבִּא מדִינתָּא וַללֻוסטרַא ס אִית הוָא דֵּין תַּמָן תַּלמִידָא חַד דַּשׁמֵה טִימָתֵאָוס בּרָה דִּיהֻודָיתָּא חדָא מהַימַנתָּא וַאבֻוהי אַרמָיָא הוָא׃

[(5) Acts 16, 02]

וְשֵׁם טוֹב לוֹ בֵּין הָאַחִים אֲשֶׁר בְּלִיסְטְרָה וּבְאִיקוֹנְיוֹן.

וַיְהִי רְצוּי הָאַחִים בְּלוּסְטְרָא וּבְאִיקָנְיוֺן וַיְשַׁבְּחוּהוּ:

Tomu svědectví vydávali bratří ti, kteříž byli v Lystře a v Ikonii.

Bratří v Lystře a v Ikoniu o něm vydávali dobré svědectví, ([Skutky apoštolské 6:3 Skutky apoštolské 10:22 Skutky apoštolské 22:12])

ο῍ς ε᾿μαρτυρει̑το ὑπὸ τω̑ν ε᾿ν Λύστροις καὶ ᾽Ικονίω α᾿δελφω̑ν

וכֻלהֻון תַּלמִידֵא דּמֵן לֻוסטרַא ומֵן אִיקָנִוָן מַסהדִין הוַו עלַוהי׃

[(5) Acts 16, 03]

אִתּוֹ רָצָה שָׁאוּל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. הוּא לָקַח אוֹתוֹ וּבִגְלַל הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם מָל אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁאָבִיו יְוָנִי.

וַיִּישַׁר בְּעֵינֵי פוֺלוֺס לְהֹלִיכֵהוּ עִמּוֺ בְּדַרְכּוֺ לְמַסָּעָיו וַיִּקַּח וַיָּמָל אֹתוֺ לְמַעַן הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּמְּקֹמוֺת הָהֵם יַעַן כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת-אָבִיו כִּי יְוָנִי הוּא:

Toho sobě oblíbil Pavel, aby s ním šel. I pojav ho, obřezal jej, pro Židy, kteříž byli v těch místech; nebo věděli všickni, že otec jeho byl Řek.

a Pavel ho chtěl vzít s sebou. Z ohledu na tamější židy jej dal obřezat: všichni totiž věděli, že jeho otec byl pohan. ([Galatským 2:3; Skutky apoštolské 21:28n; 1 Korintským 9:20])

του̑τον η᾿θέλησεν ὁ Παυ̑λος σὺν αυ᾿τω̑ ε᾿ξελθει̑ν καὶ λαβών περιέτεμεν αυ᾿τὸν διὰ τοὺς ᾽Ιουδαίους τοὺς ο῎ντας ε᾿ν τοι̑ς τόποις ε᾿κείνοις η῎̑δεισαν γὰρ α῞παντες ο῞τι ῞Ελλην ὁ πατὴρ αυ᾿του̑ ὑπη̑ρχεν

להָנָא צבָא הוָא פַּולָוס דּנֵדבּרִיוהי עַמֵה וַנסַב גַּזרֵה מֵטֻל יִהֻודָיֵא דִּאית הוַו בַּאתרָא יָדעִין הוַו גֵּיר כֻּלהֻון לַאבֻוהי דַּארמָיָא הוָא׃

[(5) Acts 16, 04]

הֵם עָבְרוּ בֶּעָרִים וּמָסְרוּ לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמֹר אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁפָּסְקוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בִּירוּשָׁלַיִם.

וּבְכָל-מְקוֺם בֹּאָם הוֺרוּ לָהֶם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם רַק-אֶת-הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר קִיְּמוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בִּירוּשָׁלָיִם:

A když chodili po městech, vydávali jim k ostříhání ustanovení zřízená od apoštolů a od starších, kteříž byli v Jeruzalémě.

Ve všech městech, jimiž procházeli, předávali závazná ustanovení, na nichž se usnesli apoštolové a starší v Jeruzalémě. ([Skutky apoštolské 15:20 Skutky apoštolské 15:23-Skutky apoštolské 15:29 Skutky apoštolské 21:25])

ὡς δὲ διεπορεύοντο τὰς πόλεις παρεδίδοσαν αυ᾿τοι̑ς φυλάσσειν τὰ δόγματα τὰ κεκριμένα ὑπὸ τω̑ν α᾿ποστόλων καὶ πρεσβυτέρων τω̑ν ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις

וכַד אָזִלין הוַו בַּמדִינָתָא מַכרזִין הוַו ומַלפִין להֻון דּנֵהוֻון נָטרִין פֻּוקדָּנֵא אַילֵין דַּכתַבו שׁלִיחֵא וקַשִׁישֵׁא דּבֻאורִשׁלֵם׃ ס

[(5) Acts 16, 05]

אָז הִתְחַזְּקוּ הַקְּהִלּוֹת בָּאֱמוּנָה וּמִסְפַּר הַמַּאֲמִינִים גָּדַל מִיּוֹם לְיוֹם.

וַתִּתְחַזַּקְנָה הָעֵדוֺת בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין וַיִּרֶב מִסְפָּרָן הָלֹךְ וָרָב מִיּוֺם אֶל-יוֺם:

A tak církve utvrzovaly se u víře, a rozmáhaly se v počtu na každý den.

A tak se církve upevňovaly ve víře a počet bratří rostl každým dnem.

αἱ μὲν ου῏ν ε᾿κκλησίαι ε᾿στερεου̑ντο τη̑ πίστει καὶ ε᾿περίσσευον τω̑ α᾿ριθμω̑ καθ῾ ἡμέραν

בּרַם עִדָתָא מֵתקַימָן הוַי בּהַימָנֻותָא וסָגיָן הוַי בּמֵניָנָא כֻּליֻום׃

[(5) Acts 16, 06]

הֵם עָבְרוּ בְּאֵזוֹר פְרִיגְיָה וְגָלַטְיָה, כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מָנְעָה אוֹתָם מִלְּהַשְׁמִיעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּאַסְיָה.

וַיַּעַבְרוּ בִפְרוּגְיָא וּבְאֶרֶץ גָּלַטְיָא כִּי הֱנִיאָם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִדַּבֵּר אֶת-הַדָּבָר בְּאַסְיָא:

A prošedše Frygii i Galatskou krajinu, když jim zabráněno od Ducha svatého, aby nemluvili slova v Azii,

Poněvadž jim Duch svatý zabránil zvěstovat Slovo v provincii Asii, procházeli Frygií a krajinou galatskou. ([Skutky apoštolské 18:23; Galatským 4:13; Skutky apoštolské 10:19; Římanům 15:22])

διη̑λθον δὲ τὴν Φρυγίαν καὶ Γαλατικὴν χὼραν κωλυθέντες ὑπὸ του̑ ἁγίου πνεύματος λαλη̑σαι τὸν λόγον ε᾿ν τη̑ ᾽Ασία

הַלֵכו דֵּין בַּפרֻוגִיַא וַבגַלַטִיַא אַתרַוָתָא וַכלָת אֵנֻון רֻוחָא דּקֻודשָׁא דּלָא נמַללֻון מֵלתָא דַּאלָהָא בַּאסִיַא׃

[(5) Acts 16, 07]

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל מִיסִיָה נִסּוּ לָלֶכֶת אֶל בִּיתִינְיָה, אַךְ רוּחַ יֵשׁוּעַ לֹא הִנִּיחָה לָהֶם.

וְהֵם בָּאוּ עַד-מוּסְיָא וַיְנַסּוּ לַעֲשׂוֺת דַּרְכָּם אֶל-בִּיתוּנְיָא וְלֹא-נְתָנָם רוּחַ יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר:

Přišedše do Myzie, pokoušeli se jíti do Bitynie. Ale nedal jim Duch.

Když přišli až k Mysii, pokoušeli se dostat do Bithynie, ale Duch Ježíšův jim to nedovolil.

ε᾿λθόντες δὲ κατὰ τὴν Μυσίαν ε᾿πείραζον ει᾿ς τὴν Βιθυνίαν πορευθη̑ναι καὶ ου᾿κ ει῎ασεν αυ᾿τοὺς τὸ πνευ̑μα ᾽Ιησου̑

וכַד אֵתַו למֻוסִיַא אַתרָא צָבֵין הוַו דּנִאזֻלון מֵן תַּמָן לבִיתֻונִיַא ולָא אַפּסַת להֻון רֻוחֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 16, 08]

לְפִיכָךְ עָבְרוּ לְיַד מִיסִיָה וְיָרְדוּ אֶל טְרוֹאַס.

וַיִּטּוּי מִמּוּסְיָא וַיֵּרְדוּ אֶל-טְרוֺאָס:

Tedy pominuvše Myzii, šli do Troady.

Prošli tedy Mysií a přišli k moři do Troady. ([Skutky apoštolské 20:5n; 2 Korintským 2:12])

παρελθόντες δὲ τὴν Μυσίαν κατέβησαν ει᾿ς Τρωάδα

וכַד נפַקו מֵן מֻוסִיַא נחֵתו להֻון לַטרָוַאס אַתרָא׃

[(5) Acts 16, 09]

בַּלַּיְלָה נִרְאָה חָזוֹן אֶל שָׁאוּל: אִישׁ מָקֵדוֹנִי אֶחָד נִרְאָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, 'עֲבֹר אֶל מָקֵדוֹנְיָה וַעֲזֹר לָנוּ.'

וְאֶל-פּוֺלוֺס נִרְאָה חָזוֺן לָיְלָה וַיַּרְא אִישׁ מוּקְדוֺן עֹמֵד לְפָנָיו מְבַקֵּשׁ וְאֹמֵר עֲבָר-נָא אֶל-מַקְדּוֺנְיָא וְעָזְרֵנוּ:

I ukázalo se Pavlovi v noci vidění. Muž nějaký Macedonský stál, prose ho a řka: Přijda do Macedonie, pomoz nám.

Tam měl Pavel v noci vidění: Stanul před ním jakýsi Makedonec a velmi ho prosil: „Přeplav se do Makedonie a pomoz nám!“ ([Skutky apoštolské 9:10 Skutky apoštolské 18:9 Skutky apoštolské 23:11])

καὶ ο῞ραμα διὰ τη̑ς νυκτὸς τω̑ Παύλω ω῎φθη α᾿νὴρ Μακεδὼν τις η῟ν ἑστώς καὶ παρακαλω̑ν αυ᾿τὸν καὶ λέγων διαβὰς ει᾿ς Μακεδονίαν βοήθησον ἡμι̑ν

וַבחֵזוָא דּלִליָא אֵתחזִי לפַּולָוס אַיך גַּברָא חַד מַקֵדָונִיַא דּקָאֵם ובָעֵא מֵנֵה כַּד אָמַר דּתָא למַקֵדָונִיַא ועַדַּרַיני סּ סּ׃

[(5) Acts 16, 10]

מִיָּד לְאַחַר שֶׁרָאָה אֶת הֶחָזוֹן הִשְׁתַּדַּלְנוּ לָצֵאת אֶל מָקֵדוֹנְיָה, כִּי הֵבַנּוּ שֶׁאֱלֹהִים קוֹרֵא לָנוּ לְבַשֵֹר לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

וְאַחֲרֵי רְאוֺתוֺ אֶת-הֶחָזוֺן הָיָה עִם-לְבָבֵנוּ לְהָחִישׁ בֹּאֵנוּ אֶל-מַקְדּונְיָא בַּאֲשֶׁר הֵיטֵב יָדַעְנוּ כִּי נִקְרֵאנוּ מֵאֱלֹהִים לְבַ׹ֵּׂר שָׁם אֶת-הַבְּשׂוֺרָה:

A jakž to vidění viděl, i hned jsme usilovali o to, abychom šli do Macedonie, tím ujištěni jsouce, že nás povolal Pán, abychom jim kázali evangelium.

Po tomto Pavlově vidění jsme se bez váhání chystali na cestu do Makedonie, protože jsme usoudili, že nás volá Bůh, abychom tam kázali evangelium. ([Skutky apoštolské 20:1])

ὡς δὲ τὸ ο῞ραμα ει῏δεν ευ᾿θέως ε᾿ζητήσαμεν ε᾿ξελθει̑ν ει᾿ς Μακεδονίαν συμβιβάζοντες ο῞τι προσκέκληται ἡμα̑ς ὁ θεὸς ευ᾿αγγελίσασθαι αυ᾿τούς

כַּד דֵּין חזָא פַּולָוס הָנָא חֵזוָא מֵחדָא צבַין למֵפַּק למַקֵדָונִיַא מֵטֻל דֵּאסתַּכַּלן דּמָרַן קרָן דַּנסַבַּר אֵנֻון׃

[(5) Acts 16, 11]

הִפְלַגְנוּ מִטְּרוֹאַס וְשַׁטְנוּ בְּנָתִיב יָשָׁר אֶל סָמוֹתְרַקְיָה, וּלְמָחֳרָת אֶל נַפּוֹלִיס;

וַנֵּצֵא אֶת-טְרוֺאַס וַנָּבֹא בָאֲנִיָּה דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֶל-סַמּוֺתְרַקְיָא וּבַיּוֺם הַשֵּׁנִי אֶל-נַפּוֺלִיס:

Protož pustivše se od Troady, přímým během připlavili jsme se do Samotracie, a nazejtří do Neapolis,

Vypluli jsme tedy z Troady a plavili se přímo na ostrov Samothráké a druhého dne do makedonské Neapole.

α᾿ναχθέντες δὲ α᾿πὸ Τρωάδος ευ᾿θυδρομήσαμεν ει᾿ς Σαμοθράκην τη̑ δὲ ε᾿πιούση ει᾿ς Νέαν Πόλιν

וַרדַין מֵן טרָוַאס וַתרַצן לסַמָתרַקִא ומֵן תַּמָן ליַומָא אחרִנָא אֵתַין לנֵאַפָּולִיס מדִינתָּא׃

[(5) Acts 16, 12]

מִשָּׁם אֶל פִילִיפִּי, עִיר בַּחֶבֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁל מָקֵדוֹנְיָה וּמוֹשָׁבָה רוֹמִית. בָּעִיר הַזֹּאת הָיִינוּ כַּמָּה יָמִים.

וּמִשָּׁם אֶל-פִּילִפִּי הָעִיר הָרִאשׁוֺנָה עַל-קְצֵה גְבוּל מַקְדּוֺנְיָא וְרֵאשִׁית מוֺשָׁב לְאַנְשֵׁי שָׂדָי וַנֵּשֶׁב בָּהּ יָמִים מִסְפָּר:

A odtud do Filippis, kteréž jest první město krajiny Macedonské, obyvateli cizími osazené. I zůstali jsme v tom městě za několik dní.

Odtud jsme šli do Filip, které jsou nejvýznamnějším městem té části Makedonie a římskou kolonií. V tomto městě jsme strávili několik dní. ([Skutky apoštolské 15:35])

κα᾿κει̑θεν ει᾿ς Φιλίππους η῞τις ε᾿στὶν πρὼτης μερίδος τη̑ς Μακεδονίας πόλις κολωνία η῟μεν δὲ ε᾿ν ταύτη τη̑ πόλει διατρίβοντες ἡμέρας τινάς

ומֵן תַּמָן לפִילִיפָּוס דּהִי הִי רִשָׁא דּמַקֵדָונִיַא וִאיתֵיה קָולָונִיַא הוַין דֵּין בָּה בּהָדֵא מדִינתָּא יַומָתָא יִדִיעֵא׃

[(5) Acts 16, 13]

בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יָצָאנוּ דֶּרֶךְ שַׁעַר הָעִיר אֶל שְׂפַת נָהָר, אֶל מָקוֹם שֶׁחֲשַׁבְנוּהוּ לִמְקוֹם תְּפִלָּה, וְיָשַׁבְנוּ וְדִבַּרְנוּ אֶל הַנָּשִׁים הַנֶּאֱסָפוֹת.

וּבְיוֺם הַשַּׁבָּת יָצָאנוּ אֶת-הַשַּׁעַר עַל-יַד הַנָּהָר אֶל-מְקוֺם זֶה דִמִּינוּ שֶׁשָּׁם בֵּית הַתְּפִילָּה וַנֵּשֶׁב וַנְּדַבֵּר אֶל-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ שָׁמָּה:

V den pak sobotní vyšli jsme ven za město k řece, kdež býval obyčej modliti se. A usadivše se, mluvili jsme ženám, kteréž se tu byly sešly.

V sobotu jsme vyšli za bránu k řece, protože jsme se domnívali, že tam bude modlitebna; posadili jsme se a mluvili k ženám, které se tam sešly. ([Skutky apoštolské 13:14; Lukáš 4:20])

τη̑ τε ἡμέρα τω̑ν σαββάτων ε᾿ξήλθομεν ε῎ξω τη̑ς πύλης παρὰ ποταμὸν ου῟ ε᾿νομίζομεν προσευχὴν ει῏ναι καὶ καθίσαντες ε᾿λαλου̑μεν ται̑ς συνελθούσαις γυναιξίν

וַנפַקן בּיַומָא דּשַׁבּתָא לבַר־מֵן תַּרעָא דַּמדִינתָּא עַל יַד נַהרָא מֵטֻל דּתַמָן מֵתחזֵא הוָא בֵּית צלֻותָא וכַד יִתֵבן ממַללִין הוַין עַם נֵשֵׁא דַּכנִישָׁן הוַי תַּמָן׃

[(5) Acts 16, 14]

הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת יִרְאַת אֱלֹהִים, לִידְיָה שְׁמָהּ, מוֹכֶרֶת אַרְגָּמָן מִן הָעִיר תִּיאָטִירָה. הִיא שָׁמְעָה וְהָאָדוֹן פָּתַח אֶת לִבָּהּ לְהַקְשִׁיב אֶל דִּבְרֵי שָׁאוּל.

וְאִשָּׁה יִרְאַת-אֱלֹהִים לוּדְיָא שְׁמָהּ רֹכֶלֶת בְּאַרְגָּמָן מֵעִיר תִּאֲטִירָא הִיא הִקְשִׁיבָה וַתִּשְׁמָע וַיהוָֺה פָּתַח אֶת-לִבָּהּ לְהַקְשִׁיב אֶל-דִּבְרֵי פוֺלוֺס:

Jedna pak žena, jménem Lydia, kteráž šarlaty prodávala v městě Tyatirských, bohabojící, poslouchala. Jejíž srdce otevřel Pán, aby to pilně rozsuzovala, co se od Pavla pravilo.

Poslouchala nás i jedna žena jménem Lydie, obchodnice s purpurem z města Thyatir, která věřila v jediného Boha(a). Pán jí otevřel srdce, aby přijala, co Pavel zvěstoval. (a) ř: bohabojná ([Zjevení Janovo 1:1 Zjevení Janovo 2:18 Zjevení Janovo 2:24; Skutky apoštolské 10:35 Skutky apoštolské 8:6; Lukáš 24:45; Jan 6:44])

καί τις γυνὴ ο᾿νόματι Λυδία πορφυρόπωλις πόλεως Θυατείρων σεβομένη τὸν θεόν η῎κουεν η῏ς ὁ κύριος διήνοιξεν τὴν καρδίαν προσέχειν τοι̑ς λαλουμένοις ὑπὸ του̑ Παύλου

וַאנתּתָא חדָא מזַבּנַת אַרגּוָנָא דּדָחלָא הוָת מֵן אַלָהָא שׁמָה הוָא לֻודִיַא מֵן תֵּאוַטִירַא מדִינתָּא דּהָדֵא פּתַח לֵבָּה מָרַן ושָׁמעָא הוָת מֵדֵּם דָּאמַר פַּולָוס׃

[(5) Acts 16, 15]

אַחֲרֵי שֶׁנִּטְבְּלָה הִיא וּבְנֵי בֵּיתָהּ, פָּנְתָה בְּבַקָּשָׁה: "אִם רְאִיתֶם אוֹתִי נֶאֱמָנָה לָאָדוֹן, בּוֹאוּ נָא לְבֵיתִי לְהִתְאַכְסֵן בּוֹ." וְהִיא שִׁכְנְעָה אוֹתָנוּ.

וַיְהִי כִּי נִטְבְּלָה הִיא וּבֵיתָהּ וַתְּדַבֵּר אֵלֵינוּ לֵאמֹר אִם כֹּה תַחְשְׁבֻנִי לְמַאֲמִינָה בָּאָדוֺן בֹּאוּ-נָא אֶל-בֵּיתִי וּשְׁבוּ-בוֺ וַתָּאֶץ בָּנוּ:

A když pokřtěna byla i dům její, prosila, řkuci: Poněvadž jste mne soudili věrnou Pánu býti, vejdouce, v domě mém pobuďte. I přinutila nás.

Když byla ona a všichni z jejího domu pokřtěni, obrátila se na nás s prosbou: „Jste-li přesvědčeni, že jsem uvěřila v Pána, vejděte do mého domu a buďte mými hosty;“ a my jsme její naléhavé pozvání přijali. ([Jan 4:53; Skutky apoštolské 28:10; Genesis 18:3 Genesis 19:3; Soudců 19:21; Genesis 33:11; Lukáš 24:29; Matouš 10:40; Židům 13:2])

ὡς δὲ ε᾿βαπτίσθη καὶ ὁ οι῏κος αυ᾿τη̑ς παρεκάλεσεν λέγουσα ει᾿ κεκρίκατέ με πιστὴν τω̑ κυρίω ει῏ναι ει᾿σελθόντες ει᾿ς τὸν οι῏κόν μου μένετε καὶ παρεβιάσατο ἡμα̑ς

ועֵמדַּת הוָת הִי וַבנַי בַּיתָּה ובָעיָא הוָת מֵנַן וָאמרָא דֵּאן הֻו דּשַׁרִירָאיִת תּכִילִין אנתֻּון דּהַימנֵת בּמָרַן תַּו שׁרַו לכֻון בּבַיתּי וסַגִּי אֵלַצתַן׃ ס

[(5) Acts 16, 16]

כְּשֶׁהָלַכְנוּ פַּעַם לִמְקוֹם הַתְּפִלָּה פָּגַשְׁנוּ נַעֲרָה אַחַת אֲחוּזַת רוּחַ נִחוּשׁ, שֶׁעָשְׂתָה הוֹן רַב לַאֲדוֹנֶיהָ בְּנִחוּשׁ הֶעָתִיד.

וַיְהִי כְּבֹאֵנוּ לְבֹא בֵית הַתְּפִילָה וַתִּפְגְּשֵׁנוּ שִׁפְחָה וְהִיא רוּחַ לָהּ לְגַלּוֺת נְצֻרוֺת וְעֹשָׂה הוֺן יָקָר לַאדֹנֶיהָ בִּקְסָמֶיהָ:

I stalo se, když jsme šli k modlitbě, že děvečka nějaká, mající ducha věštího, potkala se s námi, kteráž veliký užitek přinášela pánům svým budoucích věcí předpovídáním.

Když jsme šli jednou do modlitebny, potkala nás mladá otrokyně, která měla věšteckého ducha a předpovídáním budoucnosti přinášela svým pánům značný zisk. ([Skutky apoštolské 12:13 Skutky apoštolské 19:24; 1 Samuelova 28:7])

ε᾿γένετο δὲ πορευομένων ἡμω̑ν ει᾿ς τὴν προσευχὴν παιδίσκην τινὰ ε῎χουσαν πνευ̑μα πύθωνα ὑπαντη̑σαι ἡμι̑ν η῞τις ε᾿ργασίαν πολλὴν παρει̑χεν τοι̑ς κυρίοις αυ᾿τη̑ς μαντευομένη

וַהוָא דּכַד אָזִלינַן לבֵית צלֻותָא פֵּגעַת בַּן עלַימתָא חדָא דִּאית הוָא לָה רֻוחָא דּקֵצמֵא ועָבדָּא הוָת למָרֵיה תֵּאגֻורתָּא סַגִּיאתָא בּקֵצמָא דּקָצמָא הוָת׃

[(5) Acts 16, 17]

אוֹתָהּ נַעֲרָה הָלְכָה אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחֲרֵינוּ וְקָרְאָה: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עַבְדֵי אֵל עֶלְיוֹן וְהֵם מַכְרִיזִים לָכֶם דֶּרֶךְ יְשׁוּעָה!"

וַתְּהִי הֹלֶכֶת אַחֲרֵי פוֺלוֺס וְאַחֲרֵינוּ קָרֹא וְאָמֹר הִנֵּה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עֹבְדִים לְאֵל עֶלְיוֺן וְאֶת-דֶּרֶךְ הַיְשׁוּעָה אֶתְכֶם יְלַמֵּדוּן:

Ta šedši za Pavlem a za námi, volala, řkuci: Tito lidé jsou služebníci Boha nejvyššího, kteříž zvěstují nám cestu spasení.

Chodila za Pavlem a za námi a stále volala: „Toto jsou služebníci nejvyššího Boha. Zvěstují vám cestu ke spáse.“ ([Marek 1:24 Marek 1:34; Matouš 8:29; Lukáš 4:41])

αυ῞τη κατακολουθου̑σα τω̑ Παύλω καὶ ἡμι̑ν ε῎κραζεν λέγουσα ου῟τοι οἱ α῎νθρωποι δου̑λοι του̑ θεου̑ του̑ ὑψίστου ει᾿σίν οι῞τινες καταγγέλλουσιν ὑμι̑ν ὁδὸν σωτηρίας

וָאתיָא הוָת בָּתַר פַּולָוס ובָתרן וקָעיָא הוָת וָאמרָא הָלֵין אנָשָׁא עַבדַּוהי אֵנֻון דַּאלָהָא מרַימָא וַמסַבּרִין לכֻון אֻורחָא דּחַיֵא׃

[(5) Acts 16, 18]

כָּךְ עָשְׂתָה יָמִים רַבִּים. מֵאַחַר שֶׁזֶּה הִטְרִיד מְאֹד אֶת שָׁאוּל, פָּנָה אֶל הָרוּחַ וְאָמַר: "אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, צְאִי מִמֶּנָּה!" בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה הָרוּחַ.

כֹּה עָשְׂתָה יָמִים רַבִּים וַיָּקָץ פּוֺלוֺס בַּעֲשׂתָהּ כָּזֹאת וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל-הָרוּחַ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲנִי מְצַוְּךׇ לָצֵאת מִקִּרְבָּהּ וַיֵּצֵא הָרוּחַ כְּרָגַע:

A to činívala za mnoho dní. Pavel pak těžce to nesa, a obrátiv se, řekl duchu tomu: Přikazuji tobě ve jménu Ježíše Krista, abys vyšel z ní. I vyšel hned té chvíle.

A to dělala po mnoho dní. Pavlovi to bylo proti mysli, obrátil se proto na toho ducha a řekl: „Ve jménu Ježíše Krista ti přikazuji, abys z ní vyšel!“ A v tu chvíli ji ten zlý duch opustil. ([Skutky apoštolské 4:2 Skutky apoštolské 19:13; Marek 16:17])

του̑το δὲ ε᾿ποίει ε᾿πὶ πολλὰς ἡμέρας διαπονηθεὶς δὲ Παυ̑λος καὶ ε᾿πιστρέψας τω̑ πνεύματι ει῏πεν παραγγέλλω σοι ε᾿ν ο᾿νόματι ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿ξελθει̑ν α᾿π῾ αυ᾿τη̑ς καὶ ε᾿ξη̑λθεν αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα

והָכַנָא עָבדָּא הוָת יַומָתָא סַגִּיֵאא וֵאתּתּפִיר פַּולָוס וֵאמַר לָה לרֻוחָא הָי פָּקֵד אנָא לֵכי בַּשׁמֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא דּתֵפּקִין מֵנָה ובָה בּשָׁעתָא נֵפקַת׃

[(5) Acts 16, 19]

רָאוּ אֲדוֹנֵי הַנַּעֲרָה כִּי אָבְדָה תִּקְוָתָם לַעֲשׂוֹת רְוָחִים, תָּפְסוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת סִילָא וְסָחֲבוּ אוֹתָם אֶל כִּכַּר הָעִיר לְהַעֲמִידָם לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת.

כִּרְאוֺת אֲדֹנֶיהָ כִּי תוֺחֶלֶת הוֺנָם אָבָדָה וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-פּוֺלוֺס וְאֶת-סִילָא וַיִּמְשְׁכוּם אֶל-פְּקוּדוֺת הָעִיר הַשָּׁעְרָה:

A viděvše páni její, že odešla naděje zisku jejich, chytivše Pavla a Sílu, vedli je na rynk před úřad.

Když si její páni uvědomili, že tím přišli o svůj zisk, uchopili Pavla a Silase a vlekli je na náměstí před městskou správu. ([Skutky apoštolské 19:25])

ι᾿δόντες δὲ οἱ κύριοι αυ᾿τη̑ς ο῞τι ε᾿ξη̑λθεν ἡ ε᾿λπὶς τη̑ς ε᾿ργασίας αυ᾿τω̑ν ε᾿πιλαβόμενοι τὸν Παυ̑λον καὶ τὸν Σιλα̑ν ει῞λκυσαν ει᾿ς τὴν α᾿γορὰν ε᾿πὶ τοὺς α῎ρχοντας

וכַד חזַו מָרֵיה דַּנפַק לֵה מֵנָה סַברָא דּתֵאגֻורתּהֻון אַחדֻּוהי לפַּולָוס וַלשִׁילָא וַנגַדו אַיתִּיו אֵנֻון לשֻׁוקָא׃

[(5) Acts 16, 20]

כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַשָֹרִים אָמְרוּ: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְעוֹרְרִים אַנְדְּרָלָמוּסְיָה בְּעִירֵנוּ. יְהוּדִים הֵם,

וַיִתְנַהֲגוּם לִפְנֵי הָרָאשִׁים וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְתַעְתְּעִים אֶת-עִירֵנוּ כִּי יְהוּדִים הֵם:

A postavivše je před úředníky, řekli: Tito lidé bouří město naše, jsouce Židé,

Tam je předvedli před soudce a řekli: „Tito lidé pobuřují naše město. Jsou to Židé ([Skutky apoštolské 17:6; 1 Královská 18:17])

καὶ προσαγαγόντες αυ᾿τοὺς τοι̑ς στρατηγοι̑ς ει῏παν ου῟τοι οἱ α῎νθρωποι ε᾿κταράσσουσιν ἡμω̑ν τὴν πόλιν ᾽Ιουδαι̑οι ὑπάρχοντες

וקַרֵבו אֵנֻון לֵאסטרַטִגֵא וַלרִשֵׁא דַּמדִינתָּא וָאמרִין הוַו דּהָלֵין אנָשָׁא מדַלחִין לָה לַמדִינתַּן מֵטֻל דִּיהֻודָיֵא אֵנֻון׃

[(5) Acts 16, 21]

וּמְלַמְּדִים מִנְהָגִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְקַבְּלָם וְאָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁכֵּן רוֹמִים אֲנַחְנוּ."

לַמֵּד יְלַמְּדוּ דִבְרֵי-דָת אֲשֶׁר לֹא כְדָתֵינוּ לַעֲשׂוֺתָם כִּי אֲנַחְנוּ רוֺמִיִּים אֲנָחְנוּ:

A zvěstují obyčeje, kterýchž nám nesluší přijíti ani zachovávati, poněvadž jsme Římané.

a rozšiřují zvyky, které my jako Římané nemůžeme uznat, nebo se dokonce podle nich řídit.“

καὶ καταγγέλλουσιν ε῎θη α῍ ου᾿κ ε῎ξεστιν ἡμι̑ν παραδέχεσθαι ου᾿δὲ ποιει̑ν Ρωμαίοις ου῏σιν

ומַכרזִין לַן עיָדֵא אַילֵין דּלָא מַפַּס לַן לַמקַבָּלֻו וַלמֵעבַּד מֵטֻל דּרֻהומָיֵא חנַן׃

[(5) Acts 16, 22]

אָז קָם עֲלֵיהֶם הֶהָמוֹן כְּאִישׁ אֶחָד וְהַשָֹרִים קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וְצִוּוּ לְהַלְקוֹתָם.

וַיָּקָם הֲמוֺן הָעָם עֲלֵיהֶם וְהָרָאשִׁים קָרְעוּ אֶת-בִּגְדֵהֶם מֵעֲלֵיהֶם וַיְצַוּוּ לְיַסְּרָם בַּשּׁוֺטִים:

I povstala obec proti nim. A úředníci, roztrhše sukně jejich, kázali je metlami mrskati.

Také dav se obrátil proti nim a soudcové z nich dali strhat šaty a rozkázali je zbičovat. ([Filipským 1:29n; 1 Tesalonickým 2:2; 2 Korintským 11:25])

καὶ συνεπέστη ὁ ο῎χλος κατ῾ αυ᾿τω̑ν καὶ οἱ στρατηγοὶ περιρήξαντες αυ᾿τω̑ν τὰ ἱμάτια ε᾿κέλευον ρ᾿αβδίζειν

וכֵנשָׁא סַגִּיָאא אֵתכַּנַשׁו עלַיהֻון הָידֵּין אֵסטרַטִגֵא סַדֵּקו נַחתַּיהֻון וַפקַדו דַּננַגּדֻון אֵנֻון׃

[(5) Acts 16, 23]

אַחֲרֵי שֶׁהִלְקוּ אוֹתָם מַלְקוֹת רַבּוֹת הִשְׁלִיכוּ אוֹתָם לַכֶּלֶא וְצִוּוּ עַל הַסּוֹהֵר לְשָׁמְרָם הֵיטֵב.

וְאַחֲרֵי הַכּוֺת אֹתָם מַכּוֺת רַבּוֺת הִשְׁלִיכֻם אֶל-בֵּית הַכֶּלֶא וּפְקִיד הַכֶּלֶא צֻוָּה הַחֲזֵק עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר:

A množství ran jim davše, vsadili do žaláře, přikázavše strážnému žaláře, aby jich pilně ostříhal.

Když je důkladně zbičovali, zavřeli je do vězení a žalářníkovi poručili, aby je dobře hlídal.

πολλάς τε ε᾿πιθέντες αυ᾿τοι̑ς πληγὰς ε῎βαλον ει᾿ς φυλακήν παραγγείλαντες τω̑ δεσμοφύλακι α᾿σφαλω̑ς τηρει̑ν αυ᾿τούς

וכַד נַגֵּדו אֵנֻון סַגִּי אַרמִיו אֵנֻון בֵּית־אַסִירֵא ופַקֵדו לנָטַר בֵּית־אַסִירֵא דּנֵטַר אֵנֻון זהִירָאיִת׃

[(5) Acts 16, 24]

עִם קַבָּלַת הַפְּקֻדָּה הִשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַכֶּלֶא הַפְּנִימִי וְאֶת רַגְלֵיהֶם סָגַר בַּסַּד.

וְהוּא אַחֲרֵי צֻוֹּתוֺ כֵּן הֶחְבִּיאָם בְּמַחֲבֹאֵי הַכֶּלֶא וַיָּשֶׂם רַגְלֵיהֶם בַּסָּד:

Tedy on takové maje přikázaní, vsadil je do nejhlubšího žaláře, a nohy jejich sevřel kladou.

On je podle toho rozkazu zavřel do nejbezpečnější cely a pro jistotu jim dal nohy do klády. ([Skutky apoštolské 12:6 Skutky apoštolské 12:10])

ο῍ς παραγγελίαν τοιαύτην λαβών ε῎βαλεν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν ε᾿σωτέραν φυλακὴν καὶ τοὺς πόδας η᾿σφαλίσατο αυ᾿τω̑ν ει᾿ς τὸ ξύλον

הֻו דֵּין כַּד קַבֵּל הָנָא פֻּוקדָּנָא אַעֵל חבַשׁ אֵנֻון בּבַיתָּא גַּוָיָא דּבֵית־אַסִירֵא וֵאסַר רֵגלַיהֻון בּסַדָּא׃

[(5) Acts 16, 25]

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁשָׁאוּל וְסִילָא הִתְפַּלְּלוּ וְשָׁרוּ שִׁירֵי הַלֵּל לֵאלֹהִים וְהָאֲסִירִים מַקְשִׁיבִים לָהֶם,

וַיִּתְפַּלְלוּ פּוֺלוֺס וְסִילָא בַּחֲצוֺת הַלָּיְלָה וַיָּשִׁירוּ לֵאלֹהִים וַיִּשְׁמְעוּ לָהֶם הָאֲסִירִים:

O půlnoci pak Pavel a Sílas modléce se, zpívali písničky o Bohu, tak že je slyšeli vězňové.

Kolem půlnoci se Pavel a Silas modlili a zpěvem oslavovali Boha; ostatní vězňové je poslouchali. ([Skutky apoštolské 4:31; Jakubův 5:13; Koloským 3:16; Skutky apoštolské 5:41])

κατὰ δὲ τὸ μεσονύκτιον Παυ̑λος καὶ Σιλα̑ς προσευχόμενοι υ῞μνουν τὸν θεόν ε᾿πηκροω̑ντο δὲ αυ᾿τω̑ν οἱ δέσμιοι

וַבפֵלגֵה דּלִליָא פַּולָוס ושִׁילָא מצַלֵין הוַו וַמשַׁבּחִין הוַו לַאלָהָא ושָׁמעִין הוַו להֻון אַסִירֵא׃

[(5) Acts 16, 26]

הָיְתָה פִּתְאוֹם רְעִידַת אֲדָמָה חֲזָקָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְּסוֹדוֹת בֵּית הַסֹּהַר הִזְדַּעְזְעוּ, וּבְבַת אַחַת נִפְתְּחוּ כָּל הַדְּלָתוֹת וְכָל הַשַּׁרְשְׁרוֹת נִתְּקוּ.

וַיְהִי פִתְאֹם רַעַשׁ גָּדוֺל עַד כִּי נָעוּ מוֺסְדֵי בֵית הַכֶּלֶא וּפִתְאֹם נִפְתְּחוּ כָל-הַדְּלָתוֺת וַאֲסוּרֵי הָאֲסִירִים נָמָסּוּ:

A v tom pojednou země třesení stalo se veliké, až se pohnuli gruntové žaláře, a hned se všecky dvéře otevřely, a všech okovové spadli.

Tu náhle nastalo veliké zemětřesení a celé vězení se otřáslo až do základů. Rázem se otevřely všechny dveře a všem vězňům spadla pouta. ([Skutky apoštolské 4:31 Skutky apoštolské 12:7])

α῎φνω δὲ σεισμὸς ε᾿γένετο μέγας ω῞στε σαλευθη̑ναι τὰ θεμέλια του̑ δεσμωτηρίου η᾿νεώχθησαν δὲ παραχρη̑μα αἱ θύραι πα̑σαι καὶ πάντων τὰ δεσμὰ α᾿νέθη

ומֵן שֵׁליָא זַועָא רַבָּא הוָא וֵאתּתּזִיע שֵׁתֵאסֵא דּבֵית־אַסִירֵא וֵאתפּתַחו מֵחדָא תַּרעֵא כֻּלהֻון וַאסֻורַיהֻון דּכֻלהֻון אֵשׁתּרִיו׃

[(5) Acts 16, 27]

הַסּוֹהֵר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּכְשֶׁרָאָה כִּי דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא פְּתוּחוֹת שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְעָמַד לַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהָאֲסִירִים בָּרְחוּ.

וּפְקִיד הַכֶּלֶא נֵעוֺר נִבְהָל מִשְּׁנָתוֺ וַיַּרְא אֶת-הַדְּלָתוֺת כֻּלָּן וְהֵנָּה פְּתֻחוֺת וַיִּשְׁלֹף חֶרֶב לִסְפּוֺת אֶת-נַפְשׁוֺ בְּחָשְׁבוֺ כִּי הָאֲסִירִים נִמְלָטוּ:

A procítiv strážný žaláře, a viděv dvéře žaláře otevřené, vytrhl meč, aby se zabil, domnívaje se, že vězňové utekli.

Když se žalářník probudil a uviděl, že jsou všechny dveře vězení otevřené, vytasil meč a chtěl se zabít, protože myslel, že mu vězňové uprchli. ([Skutky apoštolské 12:19 Skutky apoštolské 27:42])

ε῎ξυπνος δὲ γενόμενος ὁ δεσμοφύλαξ καὶ ι᾿δών α᾿νεωγμένας τὰς θύρας τη̑ς φυλακη̑ς σπασάμενος τὴν μάχαιραν η῎μελλεν ἑαυτὸν α᾿ναιρει̑ν νομίζων ε᾿κπεφευγέναι τοὺς δεσμίους

וכַד אֵתּתּעִיר נָטַר בֵּית־אַסִירֵא וַחזָא דַּפתִיחִין תַּרעֵא דּבֵית־אַסִירֵא נסַב סַפסִרָא וַבעָא דּנֵקטֻול נַפשֵׁה מֵטֻל דּסָבַר הוָא דַּערַקו להֻון אַסִירֵא׃

[(5) Acts 16, 28]

אַךְ שָׁאוּל קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: "אַל תַּעֲשֶׂה שׁוּם רַע לְעַצְמְךָ; כֻּלָּנוּ פֹּה!"

וַיִ׹ָּׂא פוֺלוֺס אֶת-קוֺלוֺ וַיִּקְרָא חֲדָל אַל-תַּעַשׂ לְךׇ מְאוּמָה רָע כִּי הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹּה כֻּלָּנוּ:

I zkřikl Pavel hlasem velikým, řka: Nečiň sobě nic zlého, však jsme teď všickni.

Ale Pavel hlasitě vykřikl: „Nedělej to! Jsme tu všichni!“

ε᾿φὼνησεν δὲ μεγάλη φωνη̑ ὁ Παυ̑λος λέγων μηδὲν πράξης σεαυτω̑ κακόν α῞παντες γάρ ε᾿σμεν ε᾿νθάδε

וַקרָיהי פַּולָוס בּקָלָא רָמָא וֵאמַר לֵה לָא תֵּעבֵּד לנַפשָׁך מֵדֵּם דּבִישׁ מֵטֻל דּכֻלַן הָרכָּא חנַן׃

[(5) Acts 16, 29]

הַסּוֹהֵר בִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲלוּ אוֹר וּמִהֵר פְּנִימָה, וּבִרְעָדָה נָפַל לְרַגְלֵי שָׁאוּל וְסִילָא.

וַיְצַו לְהָבִיא נֵר לְהָאֶר-לוֺ וַיְהִי נֶחְפָּז לָבֹא אֶל-הַבַּיִת פְּנִימָה וְהוּא חָרֵד וּמַרְעִיד וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי פוֺלוֺס וְסִילָא:

A požádav světla, vběhl k nim, a třesa se, padl u Pavla a Síly.

Tu žalářník rozkázal, aby mu přinesli světlo, vběhl dovnitř a pln strachu padl před Pavlem a Silasem na kolena.

αι᾿τήσας δὲ φω̑τα ει᾿σεπήδησεν καὶ ε῎ντρομος γενόμενος προσέπεσεν τω̑ Παύλω καὶ τω̑ Σιλα̑

וַאנהַר לֵה שׁרָגָא וַשׁוַר ועַל כַּד רָאֵת וַנפַל עַל רֵגלַיהֻון דּפַּולָוס וַדשִׁילָא׃

[(5) Acts 16, 30]

כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אוֹתָם אָמַר: "רַבּוֹתַי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהִוָּשַׁע?"

וַיּוֺצִיאֵם וַיֹּאמַר רַבּוֺתַי מָה-אֶעֱשֶׂה לְהוֺשִׁיעַ אֶת-נַפְשִׁי:

I vyved je ven, řekl: Páni, co já mám činiti, abych spasen byl?

Pak je vyvedl ven a řekl: „Bohové a páni, co mám dělat, abych byl zachráněn?“ ([Skutky apoštolské 2:37 Skutky apoštolské 22:10; Lukáš 3:10])

καὶ προαγαγών αυ᾿τοὺς ε῎ξω ε῎φη κύριοι τί με δει̑ ποιει̑ν ι῞να σωθω̑

וַאפֵּק אֵנֻון לבַר וֵאמַר הוָא להֻון מָרַי מָנָא וָלֵא לִי למֵעבַּד אַיך דִּאחֵא׃

[(5) Acts 16, 31]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ: "הַאֲמֵן בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְתִוָּשַׁע אַתָּה וּבְנֵי בֵּיתְךָ."

וְהֵם אָמְרוּ הַאֲמִינָה בָּאָדוֺן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְתִוָּשַׁע נַפְשְׁךׇ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךׇ:

A oni řekli: Věř v Pána Ježíše Krista, a budeš spasen ty i dům tvůj.

Oni mu řekli: „Věř v Pána Ježíše(b), a budeš spasen ty i všichni, kdo jsou v tvém domě.“ (b) var: + Krista

οἱ δὲ ει῏παν πίστευσον ε᾿πὶ τὸν κύριον ᾽Ιησου̑ν καὶ σωθήση σὺ καὶ ὁ οι῏κός σου

והֵנֻון אָמרִין הוַו לֵה הַימֵן בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא ותִחֵא אַנתּ ובַיתָּך׃

[(5) Acts 16, 32]

הֵם הִשְׁמִיעוּ לוֹ אֶת דְבַר הָאָדוֹן, וּלְכָל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ.

וַיַּגִּידוּ-לוֺ אֶת-דְּבַר יְהוָֺה וּלְכָל-אֲשֶׁר-אִתּוֺ בְּבֵיתוֺ:

I mluvili jemu slovo Páně, i všechněm, kteříž byli v domě jeho.

A začali jemu i všem v jeho domácnosti zvěstovat slovo Boží(c). (c) var: Páně

καὶ ε᾿λάλησαν αυ᾿τω̑ τὸν λόγον του̑ κυρίου σὺν πα̑σιν τοι̑ς ε᾿ν τη̑ οι᾿κία αυ᾿του̑

ומַלֵלו עַמֵה מֵלתָא דּמָריָא ועַם כֻּלהֻון בּנַי בַּיתֵּה׃

[(5) Acts 16, 33]

בְּאוֹתָהּ שְׁעַת לַיְלָה לָקַח אוֹתָם וְרָחַץ אֶת חַבּוּרוֹתֵיהֶם, וּמִיָּד נִטְבַּל הוּא וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ.

וַיִּקָּחֵם אֵלָיו בָּעֵת הַזֹּאת בְּעוֺד לַיְלָה וַיִּרְחַץ אֶת-פִּצְעֵיהֶם וַיִּטָּבֵל הוּא וְכָל-אֲשֶׁר-לוֺ מִבְּלִי-בֹשׁ:

A pojav je v tu hodinu v noci, umyl jim rány. I pokřtěn jest hned on i všickni domácí jeho.

Ještě v tu noční chvíli se jich ujal, očistil jim rány a hned se dal se všemi svými lidmi pokřtít.

καὶ παραλαβών αυ᾿τοὺς ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα τη̑ς νυκτὸς ε῎λουσεν α᾿πὸ τω̑ν πληγω̑ν καὶ ε᾿βαπτίσθη αυ᾿τὸς καὶ οἱ αυ᾿του̑ πάντες παραχρη̑μα

ובָה בּשָׁעתָא בֵּה בּלִליָא דּבַר אַסחִי אֵנֻון מֵן נֵגדּהֻון ובַר שָׁעתֵה עמַד הֻו וַבנַי בַּיתֵּה כֻּלהֻון׃

[(5) Acts 16, 34]

הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם אֶל בֵּיתוֹ, עָרַךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵיהֶם וְשָׂמַח מְאֹד עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ כִּי שֶׁהֶאֱמִין בֵּאלֹהִים.

וַיְבִיאֵם אֶת-בֵּיתוֺ וַיַּעֲרֹךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן וַיִּשְׂמַח הוּא וְכָל-בֵּיתוֺ כִּי הָפַךְ לִבָּם לְהַאֲמִין בֵּאלֹהִים:

A když je uvedl do domu svého, připravil stůl, a veselil se, že se vším domem svým uvěřil Bohu.

Pak je zavedl do svého domu, pozval je ke stolu a s celou rodinou se radoval, že uvěřili v Boha. ([Skutky apoštolské 8:38n; Žalmy 23:5])

α᾿ναγαγὼν τε αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸν οι῏κον παρέθηκεν τράπεζαν καὶ η᾿γαλλιάσατο πανοικεὶ πεπιστευκώς τω̑ θεω̑

וַדבַר אַסֵק אֵנֻון לבַיתֵּה וסָם להֻון פָּתֻורָא ורָוֵז הוָא הֻו וַבנַי בַּיתֵּה בּהַימָנֻותָא דַּאלָהָא׃ ס

[(5) Acts 16, 35]

בַּבֹּקֶר שָׁלְחוּ הַשָֹרִים אֶת הַשּׁוֹטְרִים לוֹמַר לַסּוֹהֵר: "שַׁחְרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים הָהֵם".

וַּיְהִי כְּאוֺר הַיּוֺם וַיִּשְׁלְחוּ הָרָאשִׁים אֶת-עַבְדֵּי הַפְּקֻדּוֺת לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה:

A když bylo ve dne, poslali úředníci služebníky, řkouce: Vypusť ty lidi.

Druhého dne ráno poslali soudcové ozbrojenou stráž s rozkazem: „Propusť ty muže!“

ἡμέρας δὲ γενομένης α᾿πέστειλαν οἱ στρατηγοὶ τοὺς ρ᾿αβδούχους λέγοντες α᾿πόλυσον τοὺς α᾿νθρὼπους ε᾿κείνους

וכַד הוָא צַפרָא שַׁדַּרו אֵסטרַטִגֵא לשָׁקלַי שַׁבטֵא דּנִאמרֻון לרַבּ אַסִירֵא שׁרִי להָלֵין אנָשָׁא׃

[(5) Acts 16, 36]

אָמַר הַסּוֹהֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְשָׁאוּל: "הַשָֹרִים שָׁלְחוּ לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם. עַל כֵּן צְאוּ עַכְשָׁו וּלְכוּ לְשָׁלוֹם."

וַיַּגֵּד פְּקִיד הַכֶּלֶא אֶת-הַדָּבָר לְפוֺלוֺס הִנֵּה שָׁלְחוּ אֵלַי הָרָאשִׁים לְתִתְּכֶם לָצֵאת מִזֶּה וְעַתָּה צְאוּ וּלְכוּ לְשָׁלוֺם:

I oznámil strážný žaláře slova ta Pavlovi: Že poslali úředníci, abyste byli propuštěni. Protož nyní vyjdouce, jdětež v pokoji.

Žalářník oznámil tento rozkaz Pavlovi: „Soudcové nařídili, abyste byli propuštěni. Od této chvíle jste svobodni a v pokoji odejděte.“ ([Marek 5:34])

α᾿πήγγειλεν δὲ ὁ δεσμοφύλαξ τοὺς λόγους τούτους πρὸς τὸν Παυ̑λον ο῞τι α᾿πέσταλκαν οἱ στρατηγοὶ ι῞να α᾿πολυθη̑τε νυ̑ν ου῏ν ε᾿ξελθόντες πορεύεσθε ε᾿ν ει᾿ρήνη

וכַד שׁמַע רַבּ בֵּית־אַסִירֵא עַל אֵמַר לֵה הִי הָדֵא מֵלתָא לפַּולָוס דּשַׁדַּרו אֵסטרַטִגֵא אַיך דּתֵשׁתּרֻון והָשָׁא פֻּוקו זֵלו בַּשׁלָמָא׃

[(5) Acts 16, 37]

אַךְ שָׁאוּל אָמַר לָהֶם: "הִלְקוּ אוֹתָנוּ בְּפֻמְבֵּי בְּלֹא מִשְׁפָּט, אַף כִּי אֶזְרָחִים רוֹמִיִיּם אֲנַחְנוּ; הִשְׁלִיכוּ אוֹתָנוּ לַכֶּלֶא וְעַכְשָׁו הֵם רוֹצִים לְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ בַּחֲשַׁאי?! לֹא וָלֹא! שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעַצְמָם וְיוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ!"

וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס אֲלֵיהֶם יַסֹּר יִסְּרוּנוּ בְּלֹא-דִין וּמִשְׁפָּט לְעֵינֵי כֹל אַף כִּי-אַנְשֵׁי רוֺמִי אֲנָחְנוּ וְגַם-הִשְׁלִיכֻנוּ אֶל-הַכֶּלֶא וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מוּצָאִים דְּחוּפִים בַּסֵּתֶר לֹא-כֵן הֵם יָבֹאוּ וְהוֺצִיאֻנוּ מִזֶּה:

Ale Pavel řekl jim: Zmrskavše nás zjevně a bez vyslyšení, lidi Římany, vsázeli do žaláře, a nyní nás chtějí tajně vyhnati? Nikoli, ale nechať sami přijdou, a vyvedou nás.

Ale Pavel řekl: „Nás, římské občany, veřejně a bez soudu zbili a zavřeli do vězení. A teď se nás chtějí ve vší tichosti zbavit? To ne! Ať sem sami přijdou a propustí nás!“ ([Skutky apoštolské 22:25])

ὁ δὲ Παυ̑λος ε῎φη πρὸς αυ᾿τούς δείραντες ἡμα̑ς δημοσία α᾿κατακρίτους α᾿νθρὼπους Ρωμαίους ὑπάρχοντας ε῎βαλαν ει᾿ς φυλακήν καὶ νυ̑ν λάθρα ἡμα̑ς ε᾿κβάλλουσιν ου᾿ γάρ α᾿λλὰ ε᾿λθόντες αυ᾿τοὶ ἡμα̑ς ε᾿ξαγαγέτωσαν

אָמַר לֵה פַּולָוס דּלָא סַכלֻו נַגּדֻון לעִין עָלמָא כֻּלֵה לאנָשָׁא רֻהומָיֵא וַארמיֻון בֵּית־אַסִירֵא והָשָׁא מַטשׁיָאיִת מַפּקִין לַן לָא גֵּיר אֵלָא הֵנֻון נִאתֻון נַפּקֻונָן׃

[(5) Acts 16, 38]

מָסְרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַשָֹרִים, וְכַאֲשֶׁר הַלָּלוּ שָׁמְעוּ שֶׁהֵם אֶזְרָחִים רוֹמִיִּים הֵחֵלּוּ לִפְחֹד.

וַיָּשִׁיבוּ עַבְדֵי הַפְּקֻדּוֺת אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-הָרָאשִׁים וַיִּירָאוּ יַעַן שָׁמְעוּ כִּי אַנְשֵׁי רוֺמִי הֵם:

Tedy pověděli úředníkům služebníci slova ta. I báli se, uslyšavše, že by Římané byli.

Stráž to oznámila soudcům. A ti, když uslyšeli, že Pavel a Silas jsou římští občané, ([Skutky apoštolské 22:29])

α᾿πήγγειλαν δὲ τοι̑ς στρατηγοι̑ς οἱ ρ᾿αβδου̑χοι τὰ ρ᾿ήματα ταυ̑τα ε᾿φοβήθησαν δὲ α᾿κούσαντες ο῞τι Ρωμαι̑οί ει᾿σιν

וֵאזַלו שָׁקלַי שַׁבטֵא וֵאמַרו לֵאסטרַטִגֵא מֵלֵא הָלֵין דֵּאתֵאמַר להֻון וכַד שׁמַעו דּרֻהומָיֵא אֵנֻון דּחֵלו׃

[(5) Acts 16, 39]

בָּאוּ הַשָֹרִים וְדִבְּרוּ עַל לִבָּם; אַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאוּ אוֹתָם וּבִקְשׁוּ מֵהֶם לָצֵאת מִן הָעִיר.

וַיָּבֹאוּ וַיְרַצּוּם וַיּוֺצִיאוּם וַיְבַקְשׁוּם לַעֲזֹב אֶת-הָעִיר:

A přišedše, prosili jich; a vyvedše je, žádali jich, aby šli z města.

ulekli se a přišli za nimi; omluvili se, vyvedli je z vězení a prosili, aby opustili město. ([Skutky apoštolské 5:26; Matouš 8:34])

καὶ ε᾿λθόντες παρεκάλεσαν αυ᾿τούς καὶ ε᾿ξαγαγόντες η᾿ρὼτων α᾿πελθει̑ν α᾿πὸ τη̑ς πόλεως

וֵאתַו לוָתהֻון וַבעַו מֵנהֻון דּנֵפּקֻון וַנשַׁנֻון להֻון מֵן מדִינתָּא׃

[(5) Acts 16, 40]

הֵם יָצְאוּ מִן הַכֶּלֶא וּבָאוּ לְבֵיתָהּ שֶׁל לִידְיָה, וּלְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הָאַחִים וְעוֹדְדוּ אוֹתָם הָלְכוּ לְדַרְכָּם.

וַיֵּצְאוּ מִבֵּית הַכֶּלֶא וַיָּבֹאוּ בֵיתָה לוּדְיָא וְאַחֲרֵי רְאוֺתָם אֶת-הָאַחִים וְדַבְּרָם לָהֶם נִחֻמִּים יָצְאוּ וַיִּסָּעוּ:

I vyšedše z žaláře, vešli k Lydii, a uzřevše bratří, potěšili jich, a odešli.

Pavel a Silas vyšli z vězení a šli k Lydii. Tam se shledali s bratřími, povzbudili je a odešli z Filip.

ε᾿ξελθόντες δὲ α᾿πὸ τη̑ς φυλακη̑ς ει᾿ση̑λθον πρὸς τὴν Λυδίαν καὶ ι᾿δόντες παρεκάλεσαν τοὺς α᾿δελφοὺς καὶ ε᾿ξη̑λθαν

וכַד נפַקו מֵן בֵּית־אַסִירֵא עַלו לוָת לֻודִיַא וַחזַו תַּמָן לַאחֵא ובַיַאו אֵנֻון וַנפַקו׃

[(5) Acts 17, 01]

הֵם עָבְרוּ דֶּרֶךְ אַמְפִיפּוֹלִיס וְאַפּוֹלוֹנְיָה וְהִגִּיעוּ אֶל תֶּסָּלוֹנִיקִי, מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ בֵּית כְּנֶסֶת.

וַיְהִי אַחֲרֵי נָסְעָם בְּאַמְפִפּוֺלִיס וּבְאַפֹּלוֺנְיָא בָּאוּ אֶל-תַּסְלוֺנִיקִי וְשָׁם בֵּית-כְּנֵסֶת לַיְּהוּדִים:

A prošedše Amfipolim a Apollonii, přišli do Tessaloniky, kdež byla škola Židovská.

Dali se cestou, která vede přes města Amfipolis a Apollonii a přišli do Tesaloniky, kde měli Židé synagógu. ([1 Tesalonickým 2:1n; Filipským 4:16])

διοδεύσαντες δὲ τὴν ᾽Αμφίπολιν καὶ τὴν ᾽Απολλωνίαν η῟λθον ει᾿ς Θεσσαλονίκην ο῞που η῟ν συναγωγὴ τω̑ν ᾽Ιουδαίων

וַעבַרו עַל אַמפִיפָּולִיס וַאפָּלָונִיַא מדִינָתָא ס וֵאתַו לתֵסַלָונִיקִא אַיכָּא דִּאית הוָא כּנֻושׁתָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 17, 02]

כְּמִנְהָגוֹ נִכְנַס שָׁאוּל אֲלֵיהֶם וְשָׁלוֹשׁ שַׁבָּתוֹת דָּרַשׁ לִפְנֵיהֶם מִתּוֹךְ הַכְּתוּבִים

וּפוֺלוֺס כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין בָּא אֲלֵיהֶם וַיִּתְוַכַּח עִמָּהֶם בְּהָבֵן בַּמִּקְרָא שְׁלֹשֶׁת יְמֵי שַׁבָּתוֺת:

Tedy Pavel podlé obyčeje svého všel k nim, a po tři soboty kázal jim z písem,

Pavel jako obvykle přišel do jejich shromáždění a po tři soboty k nim mluvil, ([Lukáš 4:16; Skutky apoštolské 13:14])

κατὰ δὲ τὸ ει᾿ωθὸς τω̑ Παύλω ει᾿ση̑λθεν πρὸς αυ᾿τοὺς καὶ ε᾿πὶ σάββατα τρία διελέξατο αυ᾿τοι̑ς α᾿πὸ τω̑ν γραφω̑ν

ועַל פַּולָוס אַיכַּנָא דַּמעָד הוָא לוָתהֻון ושַׁבֵּא תּלָת מַלֵל עַמהֻון מֵן כּתָבֵא׃

[(5) Acts 17, 03]

כְּשֶׁהוּא מַסְבִּיר וּמוֹכִיחַ כִּי הַמָּשִׁיחַ הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל וְלָקוּם מִן הַמֵּתִים, וְכִי "יֵשׁוּעַ זֶה שֶׁאֲנִי מַכְרִיז לָכֶם - הוּא הַמָּשִׁיחַ."

הוּא בֵּאֵר לָהֶם אֶת-הַכְּתוּבִים וַיְבוֺנְנֵם כִּי-כֵן נִגְזָר אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מֵעִם הַמֵּתִים וְכִי-זֶה יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר בִּשְׁמוֺ אֲנִי קֹרֵא לָכֶם הוּא זֶה הַמָּשִׁיחַ:

Otvíraje a předkládaje to, že měl Kristus trpěti a z mrtvých vstáti, a že ten jest Kristus Ježíš, kteréhož já zvěstuji vám.

vykládal Písmo a dokazoval, že Mesiáš musel trpět a vstát z mrtvých. „A ten Mesiáš,“ řekl Pavel, „je Ježíš, kterého já vám zvěstuji.“ ([Lukáš 24:26n Lukáš 24:45n; Jan 20:9; Žalmy 22:7; Izajáš 53:3; Matouš 16:21; Skutky apoštolské 4:2 Skutky apoštolské 18:5 Skutky apoštolské 26:23; Jan 1:46])

διανοίγων καὶ παρατιθέμενος ο῞τι τὸν Χριστὸν ε῎δει παθει̑ν καὶ α᾿ναστη̑ναι ε᾿κ νεκρω̑ν καὶ ο῞τι ου῟τός ε᾿στιν ὁ Χριστός ὁ ᾽Ιησου̑ς ο῍ν ε᾿γώ καταγγέλλω ὑμι̑ν

כַּד מפַשֵׁק הוָא וַמחַוֵא דַּעתִיד הוָא משִׁיחָא דּנֵחַשׁ ודַנקֻום מֵן בֵּית־מִיתֵא והֻויֻו יֵשֻׁוע משִׁיחָא הָנָא דַּמסַבַּר אנָא לכֻון׃

[(5) Acts 17, 04]

מִקְּצָתָם הֶאֱמִינוּ וְנִסְפְּחוּ אֶל שָׁאוּל וְסִילָא, וְכֵן גַּם הַרְבֵּה יְוָנִים יִרְאֵי אֱלֹהִים וְנָשִׁים נִכְבָּדוֹת לֹא מְעַט.

וַיַּט לְבַב מִסְפָּר אַחֲרָיו וַיִּדְבְּקוּ בְפוֺלוֺס וּבְסִילָא וְגַם-יְוָנִים רַבִּים אֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וְנָשִׁים נִכְבָּדוֺת בְּמִסְפָּר לֹא-מְעָט:

I uvěřili někteří z nich, a připojili se Pavlovi a Sílovi, i Řeků nábožných veliké množství, i žen znamenitých nemalo.

Někteří z nich se tím dali přesvědčit a připojili se k Pavlovi a Silasovi, také velmi mnoho Řeků, kteří už ctili jediného Boha(d), a nemálo žen z významných rodin. (d) ř: bohabojných (pod. Skutky apoštolské 17:17) ([Skutky apoštolské 17:12 Skutky apoštolské 17:17 Skutky apoštolské 28:24 Skutky apoštolské 13:43])

καί τινες ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ε᾿πείσθησαν καὶ προσεκληρὼθησαν τω̑ Παύλω καὶ τω̑ Σιλα̑ τω̑ν τε σεβομένων ῾Ελλήνων πλη̑θος πολὺ γυναικω̑ν τε τω̑ν πρὼτων ου᾿κ ο᾿λίγαι

ואנָשִׁין מֵנהֻון הַימֵנו וַנקֵפו לפַּולָוס וַלשִׁילָא וסַגִּיֵאא מֵן יַונָיֵא אַילֵין דּדָחלִין הוַו מֵן אַלָהָא וָאף נֵשֵׁא יִדִיעָתָא לָא זעֻוריָן׃

[(5) Acts 17, 05]

אֲבָל הָיוּ יְהוּדִים שֶׁנִּתְמַלְּאוּ קִנְאָה. הֵם לִקְּטוּ כַּמָּה אַנְשֵׁי בְּלִיַּעַל מִן הַשּׁוּק, וּלְאַחַר שֶׁהִקְהִילוּ אֲסַפְסוּף עוֹרְרוּ מְהוּמָה בָּעִיר וְהִתְקִיפוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל יָסוֹן לְחַפֵּשׂ אֶת הַשְּׁנַיִם וְלַהֲבִיאָם לִפְנֵי הָעָם.

וַיְקַנְאוּ בָם הַסּוֺרְרִים שֶׁבַּיְהוּדִים וַיְלַקְּטוּ לָהֶם מִסְפַּר אֲנָשִׁים רֵיקִים מִן-הַשְּׁוָקִים וַיִּקְרְאוּ מָלֵא לִהְיוֺת מְהוּמָה בָעִיר וְאָז נָסַבּוּ עַל-בֵּית יָסוֺן וַיָּהִינוּ לְהוֺצִיאָם הַחוּצָה אֶל-הָעָם:

Ale zažženi byvše závistí Židé nepovolní, a přivzavše k sobě některé lehkomyslné a nešlechetné lidi, a shlukše se, zbouřili město, a útok učinivše na dům Jázonův, hledali jich, aby je vyvedli před lid.

To však naplnilo Židy hněvem a závistí. S pomocí několika ničemných lidí z ulice vyvolali srocení davu a tak pobouřili celé město. Pak napadli Jásonův dům a chtěli Pavla a Silase postavit před shromáždění. ([Skutky apoštolské 13:45; 1 Tesalonickým 2:16])

ζηλὼσαντες δὲ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι καὶ προσλαβόμενοι τω̑ν α᾿γοραίων α῎νδρας τινὰς πονηροὺς καὶ ο᾿χλοποιήσαντες ε᾿θορύβουν τὴν πόλιν καὶ ε᾿πιστάντες τη̑ οι᾿κία ᾽Ιάσονος ε᾿ζήτουν αυ᾿τοὺς προαγαγει̑ν ει᾿ς τὸν δη̑μον

וַחסַמו הוַו יִהֻודָיֵא וַאקֵפו להֻון אנָשָׁא בִּישֵׁא מֵן שֻׁוקֵא דַּמדִינתָּא וַעבַדו אָכלָוס סַגִּיָאא ודַלַחו הוַו לַמדִינתָּא וֵאתַו וקָמו להֻון עַל בַּיתֵּה דִּאיַסָון ובָעֵין הוַו דּנַפּקֻון אֵנֻון מֵן תַּמָן ונַשׁלמֻון אֵנֻון לָאכלָוס׃

[(5) Acts 17, 06]

כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ אוֹתָם סָחֲבוּ אֶת יָסוֹן עִם כַּמָּה אַחִים אֶל רָאשֵׁי הָעִיר וְצָעֲקוּ: "הָאֲנָשִׁים שֶׁהָפְכוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם בָּאוּ גַּם לְכָאן

וַיְהִי כִּי לֹא-מְצָאוּם וַיִּסְּחוּ אֶת-יָסוֺן וַאֲחָדִים מִן-הָאַחִים עַד-לִפְנֵי רָאשֵׁי הָעִיר וַיִּקְרָאוּ אֵלֶּה הַמַּרְגִּיזִים אֶת-כָּל-הָאָרֶץ מִקָּצֶה הִנֵּה הֵם בָּאוּ גַּם-הֵנָּה:

A nenalezše jich, táhli Jázona a některé bratří k starším města, křičíce: Tito, kteříž všecken svět bouří, ti sem také přišli.

Když je nenalezli, vlekli Jásona a několik bratří k představeným města a křičeli: „Ti, kteří pobouřili celý svět, přišli i k nám, a Jáson je přijal do svého domu! ([Skutky apoštolské 16:20 Skutky apoštolské 24:5; Římanům 16:21])

μὴ εὑρόντες δὲ αυ᾿τοὺς ε῎συρον ᾽Ιάσονα καί τινας α᾿δελφοὺς ε᾿πὶ τοὺς πολιτάρχας βοω̑ντες ο῞τι οἱ τὴν οι᾿κουμένην α᾿ναστατὼσαντες ου῟τοι καὶ ε᾿νθάδε πάρεισιν

וכַד לָא אֵשׁכַּחו אֵנֻון תַּמָן גַּרֻוהי הוַו לִאיַסָון ולַאחֵא דִּאית הוַו תַּמָן וַאיתִּיו אֵנֻון לוָת רִשֵׁא דַּמדִינתָּא כַּד קָעֵין הוַו דּהָלֵין אֵנֻון דַּלכֻלָה אַרעָא דַּלַחו והָא תֻּוב להָרכָּא אֵתַו׃

[(5) Acts 17, 07]

וְיָסוֹן אֵרַח אוֹתָם בְּבֵיתוֹ. כָּל אֵלֶּה פּוֹעֲלִים נֶגֶד חֻקֵּי הַקֵּיסָר בְּאָמְרָם שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ אַחֵר - יֵשׁוּעַ."

וְיָסוֺן הוּא הַמְאַסֵּף אֹתָם בְּצֵל קֹרָתוֺ וְאֵלֶּה כֻלָּם מַעֲבִרִים עַל-דָּתֵי הַקֵּיסָר וְגַם-כִּי אֹמְרִים יֶשְׁנוֺ מֶלֶךְ אַחֵר וְהוּא יֵשׁוּעַ:

Kteréž přijal Jázon. A ti všickni proti ustanovení císařskému činí, pravíce býti králem jiného, totiž Ježíše.

Ti všichni porušují císařova nařízení, protože tvrdí, že pravým králem je Ježíš.“ ([Lukáš 2:1 Lukáš 23:2; Jan 19:12])

ου῍ς ὑποδέδεκται ᾽Ιάσων καὶ ου῟τοι πάντες α᾿πέναντι τω̑ν δογμάτων Καίσαρος πράσσουσι βασιλέα ε῞τερον λέγοντες ει῏ναι ᾽Ιησου̑ν

וַמקַבּלָנהֻון הָנַו אִיַסָון וכֻלהֻון הָלֵין לֻוקבַל פֻּוקדָּנַוהי דּקֵסַר קָימִין כַּד אָמרִין דִּאית מַלכָּא אחרִנָא יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 17, 08]

כָּךְ הִסְעִירוּ אֶת הָעָם וְאֶת רָאשֵׁי הָעִיר אֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת,

וַיִּהְיוּ מְיָרְאִים אֶת-הָעָם וְאֶת-רָאשֵׁי הָעִיר אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-זֹאת:

A tak zbouřili obec i starší města, kteříž to slyšeli.

Tato slova poděsila všechen lid i představené města,

ε᾿τάραξαν δὲ τὸν ο῎χλον καὶ τοὺς πολιτάρχας α᾿κούοντας ταυ̑τα

אֵתּדַּלַחו דֵּין רִשֵׁא דַּמדִינתָּא וכֻלֵה עַמָא כַּד שׁמַעו הָלֵין׃

[(5) Acts 17, 09]

וְהַלָּלוּ לָקְחוּ עַרְבוּת מִיָּסוֹן וּמֵהַשְּׁאָר וְשִׁחְרְרוּ אוֹתָם.

וְהֵם לָקְחוּ עֲרֻבָּה מֵאֵת יָסוֺן וּמֵאֵת הָאֲחֵרִים וַיְשַׁלְּחוּם:

Ale přijavše dosti učinění od Jázona a jiných, propustili je.

ale když Jáson a ostatní zaplatili záruku, byli propuštěni.

καὶ λαβόντες τὸ ἱκανὸν παρὰ του̑ ᾽Ιάσονος καὶ τω̑ν λοιπω̑ν α᾿πέλυσαν αυ᾿τούς

וַנסַבו עַרָבֵא מֵן אִיַסָון וָאף מֵן אַחֵא והָידֵּין שׁרַו אֵנֻון סּ סּ׃

[(5) Acts 17, 10]

בַּלַּיְלָה מִהֲרוּ הָאַחִים לְשַׁלֵּחַ אֶת שָׁאוּל וְאֶת סִילָא לְבֵּרֵאָה, וּכְשֶׁאֵלֶּה הִגִּיעוּ לְשָׁם נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

וְהָאַחִים הֵחִישׁוּ מִפְלָט לְפוֺלוֺס וְסִילָא לַיְלָה וַיְשַׁלְּחוּם אֶל-בְּרוֺאָה וְהֵם כְּבֹאָם שָׁמָּה בָּאוּ אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים:

Bratří pak hned v noci vyslali i Pavla i Sílu do Berie. Kteříž přišedše tam, vešli do školy Židovské.

A hned té noci vypravili bratří Pavla a Silase do Beroje. Když tam přišli, odebrali se do židovské synagógy. ([Skutky apoštolské 9:25 Skutky apoštolské 23:23 Skutky apoštolské 23:31 Skutky apoštolské 20:4 Skutky apoštolské 13:14])

οἱ δὲ α᾿δελφοὶ ευ᾿θέως διὰ νυκτὸς ε᾿ξέπεμψαν τόν τε Παυ̑λον καὶ τὸν Σιλα̑ν ει᾿ς Βέροιαν οι῞τινες παραγενόμενοι ει᾿ς τὴν συναγωγὴν τω̑ν ᾽Ιουδαίων α᾿πήεσαν

אַחֵא דֵּין בַּר־שָׁעתֵה בֵּה בּלִליָא שׁרַו לפַּולָוס וַלשִׁילָא לבֵרָוַאא מדִינתָּא וכַד אֵתַו לתַמָן עָאלִין הוַו לַכנֻושׁתָּא דִּיהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 17, 11]

יְהוּדֵי בֵּרֵאָה הָיוּ אֲצִילֵי־רוּחַ יוֹתֵר מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבְּתֶסָּלוֹנִיקִי וְקִבְּלוּ אֶת הַדָּבָר בְּכָל לֵב כְּשֶׁהֵם בּוֹדְקִים יוֹם יוֹם בַּכְּתוּבִים אִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָכֵן כָּךְ.

וְאֵלֶּה הָיוּ טוֺבִים מִיהוּדֵי תַסְלוֺנִיקִי כִּי לָקְחוּ אֶת-הַדָּבָר בְּלֵב מָלֵא רָצוֺן וַיַּחְקְרוּ בַכְּתוּבִים יוֺם יוֺם לָדַעַת אִם כִּדְבָרָם כֶּן-הוּא:

A ti byli udatnější nežli Tessalonitští, kteříž přijali slovo Boží se vší chtivostí, na každý den rozvažujíce písma, tak-li by ty věci byly.

Židé v Beroji byli přístupnější než v Tesalonice: přijali evangelium s velikou dychtivostí a každý den zkoumali v Písmu, zdali je to tak, jak zvěstuje Pavel. ([Lukáš 8:13; Izajáš 8:20; Lukáš 16:29; 1 Petrův 1:10; Skutky apoštolské 8:28; Jan 5:39; Skutky apoštolské 7:1])

ου῟τοι δὲ η῟σαν ευ᾿γενέστεροι τω̑ν ε᾿ν Θεσσαλονίκη οι῞τινες ε᾿δέξαντο τὸν λόγον μετὰ πάσης προθυμίας καθ῾ ἡμέραν α᾿νακρίνοντες τὰς γραφὰς ει᾿ ε῎χοι ταυ̑τα ου῞τως

חִארָיִין הוַו גֵּיר הָנֻון יִהֻודָיֵא דּתַמָן מֵן יִהֻודָיֵא הָנֻון דִּאית הוַו בּתֵסַלָונִיקִא ושָׁמעִין הוַו מֵנהֻון מֵלתָא כֻּליֻום חָדיָאיִת כַּד מפַרשִׁין הוַו מֵן כּתָבֵא דֵּאן הָלֵין הָכַנָא אִיתַיהֵין׃

[(5) Acts 17, 12]

אָז הֶאֱמִינוּ רַבִּים מֵהֶם וְכֵן גַּם יְוָנִים לֹא מְעַטִּים, הֵן נָשִׁים נִכְבָּדוֹת וְהֵן גְּבָרִים.

וְרַבִּים מֵהֶם הֶאֱמִינוּ וְנָשִׁים גְּבִירוֺת יְוָנִיּוֺת וַאֲנָשִׁים בְּמִסְפָּר לֹא-מְעָט:

A tak mnozí z nich uvěřili, i Řecké ženy poctivé i mužů nemalo.

A tak mnozí z nich uvěřili a s nimi nemálo Řeků, vznešených žen i mužů. ([Skutky apoštolské 17:4])

πολλοὶ μὲν ου῏ν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ε᾿πίστευσαν καὶ τω̑ν ῾Ελληνίδων γυναικω̑ν τω̑ν ευ᾿σχημόνων καὶ α᾿νδρω̑ν ου᾿κ ο᾿λίγοι

וסַגִּיֵאא מֵנהֻון הַימֵנו והָכַנָא אָף מֵן יַונָיֵא גַּברֵא סַגִּיֵאא ונֵשֵׁא יִדִיעָתָא׃

[(5) Acts 17, 13]

כְּשֶׁנּוֹדַע לְאוֹתָם יְהוּדִים אֲשֶׁר בְּתֶסָּלוֹנִיקִי כִּי גַּם בְּבֵּרֵאָה מַשְׁמִיעַ שָׁאוּל אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, בָּאוּ גַּם לְשָׁם וְעוֹרְרוּ וְהֵסִיתוּ אֶת הֲמוֹן הָעָם.

כִּשְׁמֹעַ הַיְּהוּדִים בְּתַסְלוֺנִיקִי כִּי גַם-בִּבְרוֺאָה פּוֺלוֺס מַשְׁמִיעַ אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים וַיָּבֹאוּ וַיַּצּוּ אֶת-הֲמוֺן הָעָם גַּם-פֹּה:

A když zvěděli Židé v Tessalonice, že by i v Berii kázáno bylo slovo Boží od Pavla, přišli také tam, bouříce zástupy.

Jakmile se však Židé v Tesalonice dověděli, že Pavel káže slovo Boží i v Beroji, vypravili se tam a začali podněcovat a pobuřovat lidi. ([Skutky apoštolské 14:19])

ὡς δὲ ε῎γνωσαν οἱ α᾿πὸ τη̑ς Θεσσαλονίκης ᾽Ιουδαι̑οι ο῞τι καὶ ε᾿ν τη̑ Βεροία κατηγγέλη ὑπὸ του̑ Παύλου ὁ λόγος του̑ θεου̑ η῟λθον κα᾿κει̑ σαλεύοντες καὶ ταράσσοντες τοὺς ο῎χλους

וכַד ידַעו הָנֻון יִהֻודָיֵא דּמֵן תֵסַלָונִיקִא דּמֵלתֵה דַּאלָהָא אֵתכַּרזַת מֵן פַּולָוס בּבֵרָוַאא מדִינתָּא אֵתַו אָף לתַמָן ולָא שׁלִיו לַמזָעֻו ולַמדַלָחֻו לאנָשֻׁותָא׃

[(5) Acts 17, 14]

מִיָּד שִׁלְּחוּ הָאַחִים אֶת שָׁאוּל כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ עַד הַיָּם, אַךְ סִילָא וְטִימוֹתֵיאוֹס נִשְׁאֲרוּ שָׁם.

וְהָאַחִים הֵחִישׁוּ לְמַלֵּט אֶת-פּוֺלוֺס וַיְהִי הוּא הָלַךְ עַד-הַיָּם וְסִילָא וְטִימוֺתִיּוּס נִשְׁאֲרוּ בָזֶה:

Ale hned bratří vyslali Pavla, aby šel jako k moři; Sílas pak a Timoteus pozůstali tu.

Tu bratří hned vypravili Pavla z Beroje směrem k moři, ale Silas a Timoteus ve městě zůstali. ([Skutky apoštolské 16:1])

ευ᾿θέως δὲ τότε τὸν Παυ̑λον ε᾿ξαπέστειλαν οἱ α᾿δελφοὶ πορεύεσθαι ε῞ως ε᾿πὶ τὴν θάλασσαν ὑπέμεινάν τε ο῞ τε Σιλα̑ς καὶ ὁ Τιμόθεος ε᾿κει̑

וַלפַּולָוס שׁרַאוֻהי אַחֵא דּנֵחֻות לֵה ליַמָא וקַוִי הוָא בָּה בַּמדִינתָּא הָי שִׁילָא וטִימָתֵאָוס׃

[(5) Acts 17, 15]

מְלַוָּיו שֶׁל שָׁאוּל הוֹבִילוּ אוֹתוֹ עַד אַתּוּנָה וּמִשָּׁם הָלְכוּ לְדַרְכָּם לְאַחַר שֶׁמָּסַר לָהֶם הוֹרָאָה בִּשְׁבִיל סִילָא וְטִימוֹתֵיאוֹס - שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו בִּמְהֵרָה.

וַאֲשֶׁר אָרְחוּ לְחֶבְרָה עִם-פּוֺלוֺס הוֺלִיכֻהוּ עַד אַתִּינַס אֲשֶׁר שָׁם שָׂם פּוֺלוֺס בְּפִיהֶם צָו לְסִילָא וּלְטִימוֺתִיּוֺס כִּי-יָבֹאוּ אֵלָיו עַד-מְהֵרָה וְהֵם שָׁבוּ וַיֵּלֵכוּ:

Ti pak, kteříž provodili Pavla, dovedli ho až do Atén. A vzavše poručení k Sílovi a k Timoteovi, aby přišli k němu, což nejspíše mohou, šli zase.

Ti, kteří Pavla doprovázeli, šli s ním až do Athén a odtud se vrátili s jeho vzkazem, aby k němu Silas a Timoteus co nejdříve přišli. ([1 Tesalonickým 3:1n])

οἱ δὲ καθιστάνοντες τὸν Παυ̑λον η῎γαγον ε῞ως ᾽Αθηνω̑ν καὶ λαβόντες ε᾿ντολὴν πρὸς τὸν Σιλα̑ν καὶ τὸν Τιμόθεον ι῞να ὡς τάχιστα ε῎λθωσιν πρὸς αυ᾿τὸν ε᾿ξήεσαν

והָנֻון דֵּאתלַוִיו לֵה לפַּולָוס אֵתַו עַמֵה עדַמָא לַאתִנָוס מדִינתָּא וכַד נָפקִין מֵן צֵאדַוהי קַבֵּלו מֵנֵה אֵגַּרתָּא לוָת שִׁילָא וטִימָתֵאָוס דּבַעגַל נִאזֻלון לוָתֵה׃

[(5) Acts 17, 16]

כַּאֲשֶׁר שָׁאוּל חִכָּה לָהֶם בְּאַתּוּנָה רָאָה אֶת הָעִיר מְלֵאָה אֱלִילִים וְרוּחוֹ נִסְעֲרָה בְּקִרְבּוֹ.

עוֺד פּוֺלוֺס מְצַפֶּה לִקְרַאת בֹּאָם בְּאַתִּינַס וְרוּחוֺ הִתְמַרְמַר בְּקִרְבּוֺ מִמַּרְאֵה עֵינָיו כִּי מָלְאָה הָעִיר אֱלִילִים:

A když Pavel čekal jich v Atenách, rozněcoval se v něm duch jeho, vida to město oddané býti modloslužbě.

Zatím na ně Pavel v Athénách čekal; když shledal, kolik modlářství je v tom městě, velmi ho to znepokojovalo. ([Skutky apoštolské 15:39; Jan 2:17])

ε᾿ν δὲ ται̑ς ᾽Αθήναις ε᾿κδεχομένου αυ᾿τοὺς του̑ Παύλου παρωξύνετο τὸ πνευ̑μα αυ᾿του̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ θεωρου̑ντος κατείδωλον ου῏σαν τὴν πόλιν

הֻו דֵּין פַּולָוס כַּד מקַוֵא הוָא בַּאתִנֵוס מֵתמַרמַר הוָא בּרֻוחֵה כַּד חָזֵא הוָא דַּמדִינתָּא כֻּלָה מַליָא פּתַכרֵא׃

[(5) Acts 17, 17]

הוּא דִּבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עִם הַיְּהוּדִים וְעִם יִרְאֵי הָאֱלֹהִים, וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹם דִּבֵּר בְּכִכַּר הָעִיר עִם הַמִּזְדַּמְּנִים לְשָׁם.

וַיְדַבֵּר עַל-כָּכָה עִם-הַיְּהוּדִים בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וְעִם-יִרְאֵי אֱלֹהִים וְגַם-בְּשַׁעַר יוֺם יוֺם עִם-כָּל-הַנִּמְצָאִים שָׁמָּה:

I rozmlouval s Židy a nábožnými v škole, ano i na rynku, po všecky dni, s těmi, kteříž se koli nahodili.

Proto mluvil v synagóze se židy a s pohany, kteří uvěřili v jediného Boha; a každý den hovořil i na náměstí s lidmi, kteří tam právě byli. ([Skutky apoštolské 13:14])

διελέγετο μὲν ου῏ν ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις καὶ τοι̑ς σεβομένοις καὶ ε᾿ν τη̑ α᾿γορα̑ κατὰ πα̑σαν ἡμέραν πρὸς τοὺς παρατυγχάνοντας

וַממַלֵל הוָא בַּכנֻושׁתָּא עַם יִהֻודָיֵא ועַם אַילֵין דּדָחלִין מֵן אַלָהָא וַבשֻׁוקָא עַם אַילֵין דּמֵסתַּקבּלִין הוַו כֻּליֻום׃

[(5) Acts 17, 18]

גַּם כַּמָּה פִילוֹסוֹפִים מִן הָאַסְכּוֹלָה הָאֶפִּיקוֹרְסִית וּמִן הָאַסְכּוֹלָה הַסְּטוֹאִית הִתְוַכְּחוּ אִתּוֹ. יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: "מָה רוֹצֶה הַפַּטְפְּטָן הַזֶּה לוֹמַר?" וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: "נִרְאֶה שֶׁהוּא מַכְרִיז עַל אֵלִים זָרִים", שֶׁכֵּן בִּשֵֹר עַל יֵשׁוּעַ וְעַל הַתְּחִיָּה.

וַיִּתְעָרְבוּ אִתּוֺ גַּם-אֲחָדִים מֵחַכְמֵי בֵּית אַפִּיקוֺרוֺס הַמְכַחֲשִׁים וּמֵחַכְמֵי בֵּית הָאִסְטְוָה הַמַּצְנִיעִים וַיְהִי אֵלֶּה אֹמְרִים לוֺ מַה-לֶּאֱוִיל שְׂפָתַיִם הַזֶּה מָה הוּא אֹמֵר לְהַגִּיד וְאֵלֶּה כְּפִי הַנִּשְׁמָע הוּא מְלַמֵּד דַּעַת אֱלֹהִים זָרִים יַעַן כִּי-בִּ׹ֵּׂר אֶת-יֵשׁוּעַ וְאֶת-תְּחִיַּת הַמֵּתִים:

Tedy někteří z Epikureů a Stoických mudrců hádali se s ním. A někteří řekli: I co tento žváč chce povědíti? Jiní pak: Zdá se býti cizích bohů zvěstovatel. Nebo jim o Ježíšovi a o z mrtvých vstání vypravoval.

Rozmlouvali s ním i někteří epikurejští a stoičtí filosofové. Jedni se ptali: „Co nám to chce ten nedovzdělanec vykládat?“ Druzí říkali: „Zdá se, že nás chce získat pro cizí božstva.“ Tak soudili, protože Pavel kázal o Ježíšovi a o zmrtvýchvstání. ([1 Korintským 1:22 1 Korintským 4:10-1 Korintským 4:13])

τινὲς δὲ καὶ τω̑ν ᾽Επικουρείων καὶ Στοικω̑ν φιλοσόφων συνέβαλλον αυ᾿τω̑ καί τινες ε῎λεγον τί α῍ν θέλοι ὁ σπερμολόγος ου῟τος λέγειν οἱ δέ ξένων δαιμονίων δοκει̑ καταγγελεὺς ει῏ναι ο῞τι τὸν ᾽Ιησου̑ν καὶ τὴν α᾿νάστασιν ευ᾿ηγγελίζετο

וָאף פִּילָסָופֵא דּמֵן יֻולפָּנֵה דֵּאפִּיקָורָס וַאחרָנֵא דּמֵתקרֵין סטָואיִקָו דָּרשִׁין הוַו עַמֵה ואנָשׁ אנָשׁ מֵנהֻון אָמרִין הוַו מָנָא צָבֵא הָנָא מלַקֵט מֵלֵא וַאחרָנֵא אָמרִין הוַו דַּאלָהֵא נֻוכרָיֵא מַכרֵז מֵטֻל דַּליֵשֻׁוע ולַקיָמתֵּה מַכרֵז הוָא להֻון׃

[(5) Acts 17, 19]

הֵם לָקְחוּ אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל גִּבְעַת הַמּוֹעָצָה, הָאַרְיוֹפָּגוֹס, וְאָמְרוּ: "אֶפְשָׁר לָדַעַת מָה הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת שֶׁאַתָּה מַטִּיף?

וַיִּקָּחֻהוּ אֶל-הָאַרְיוֺפָגוֺס וַיֹּאמְרוּ מִי-יִתֵּן וְיָדַעְנוּ מַה-הִיא הַתּוֺרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַתָּה מְלַמֵּד:

I popadše jej, vedli ho do Areopágu, řkouce: Můžeme-li věděti, jaké jest to učení nové, kteréž vypravuješ?

Pak ho vzali s sebou, dovedli na Areopag a tam mu položili otázku: „Rádi bychom se dověděli, jaké je to tvé nové učení, které šíříš. ([Skutky apoštolské 28:22])

ε᾿πιλαβόμενοί τε αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸν ῎Αρειον Πάγον η῎γαγον λέγοντες δυνάμεθα γνω̑ναι τίς ἡ καινὴ αυ῞τη ἡ ὑπὸ σου̑ λαλουμένη διδαχή

וַאחדֻּוהי וַאיתּיֻוהי לבֵית־דִּינָא דּמֵתקרֵא אַרִיָוס־פַּגָוס כַּד אָמרִין לֵה מֵשׁכּחִינַן למֵדַּע מָנַו הָנָא יֻולפָּנָא חַדתָא דּמַכרֵז אַנתּ׃

[(5) Acts 17, 20]

כִּי דְּבָרִים מוּזָרִים אַתָּה מַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵינוּ. לָכֵן רְצוֹנֵנוּ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה."

כִּי-דְבָרִים זָרִים אַתָּה קוֺרֵא בְאָזְנֵינוּ עַל-כֵּן אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְדֵעָה מָה הִיא:

Nebo nové jakési věci vkládáš v uši naše, protož chceme věděti, co by to bylo.

Vždyť to, co nám vykládáš, zní velice podivně. Chceme se tedy dovědět, co to je.“ ([Skutky apoštolské 26:22n])

ξενίζοντα γάρ τινα ει᾿σφέρεις ει᾿ς τὰς α᾿κοὰς ἡμω̑ν βουλόμεθα ου῏ν γνω̑ναι τίνα θέλει ταυ̑τα ει῏ναι

מֵלֵא גֵּיר נֻוכרָיָתָא זָרַע אַנתּ בּמַשׁמַעתַן וצָבֵינַן למֵדַּע מָנָא אֵנֵין הָלֵין׃

[(5) Acts 17, 21]

בָּעֵת הַהִיא כָּל אַנְשֵׁי אַתּוּנָה וְהַזָּרִים הַגָּרִים בָּהּ לֹא בִּלּוּ אֶת זְמָנָם הַפָּנוּי אֶלָּא בְּסִפּוּר דְּבָרִים חֲדָשִׁים אוֹ בִּשְׁמִיעָתָם.

וְהָאַתִּינִיִּים כֻּלָּם וְגַם-הַנָּכְרִים הַמִתְגּוֺרְרִים בְּקִרְבָּם הֵם הֵכִינוּ לִבָּם רַק לַחֲדָשׁוֺת אִם-כֹּה לְסַפֵּר אוֺ כֹה לִשְׁמֹעַ מַה-יְסֻפָּר:

(Atenští zajisté všickni, i ti, kteříž tu byli hosté, k ničemu jinému tak hotovi nebyli, než praviti neb slyšeti něco nového.)

Všichni Athéňané i cizinci, kteří tam pobývají, ničemu totiž nevěnují tolik času jako tomu, že vykládají a poslouchají něco nového.

᾽Αθηναι̑οι δὲ πάντες καὶ οἱ ε᾿πιδημου̑ντες ξένοι ει᾿ς ου᾿δὲν ε῞τερον ηυ᾿καίρουν η῍ λέγειν τι η῍ α᾿κούειν τι καινότερον

אַתִנָיֵא דֵּין כֻּלהֻון וַאילֵין דָּאתֵין לתַמָן נֻוכרָיֵא עַל מֵדֵּם אחרִין לָא בּטִיל להֻון אֵלָא למִאמַר וַלמֵשׁמַע מֵדֵּם חדֵת׃ ס

[(5) Acts 17, 22]

עָמַד שָׁאוּל בְּאֶמְצַע הָאַרְיוֹפָּגוֹס וְאָמַר: "אַנְשֵׁי אַתּוּנָה, בְּכָל דָבָר רוֹאֶה אֲנִי שֶׁיִּרְאֵי אֱלֹהוּת אַתֶּם מְאֹד,

וּפוֺלוֺס הָעֳמָד בְּתוֺךְ הָאַרְיוֺפָגוֺס בַּתַּוֶךְ וַיֹּאמַר אַתֶּם אַנְשֵׁי אַתִּינַס רָאֹה רָאִיתִי אֶתְכֶם כִּי לִבְּכֶם עִמָּכֶם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּנְהָגוּ:

Tedy Pavel, stoje u prostřed Areopágu, řekl: Muži Atenští, vidím vás býti všelijak příliš nábožné lidi.

Pavel se tedy postavil doprostřed shromáždění na Areopagu a promluvil: „Athéňané, vidím, že jste v uctívání bohů velice horliví. ([Skutky apoštolské 17:16])

σταθεὶς δὲ ὁ Παυ̑λος ε᾿ν μέσω του̑ ᾽Αρείου Πάγου ε῎φη α῎νδρες ᾽Αθηναι̑οι κατὰ πάντα ὡς δεισιδαιμονεστέρους ὑμα̑ς θεωρω̑

וכַד קָם פַּולָוס בַּארִיָוס־פַּגָוס אֵמַר גַּברֵא אַתִנָיֵא חָזֵא אנָא לכֻון דַּבכֻלהֵין יַתִּירִין אנתֻּון בּדֵחלַת שִׁאדֵא׃

[(5) Acts 17, 23]

כִּי כַּאֲשֶׁר עָבַרְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּקָדְשֵׁיכֶם מָצָאתִי גַּם מִזְבֵּחַ שֶׁכָּתוּב עָלָיו, 'לְאֵל בִּלְתִּי נוֹדָע'. וּבְכֵן, אֶת זֶה שֶׁאַתֶּם עוֹבְדִים מִבְּלִי לָדַעַת אוֹתוֹ, אוֹתוֹ אֲנִי מַכְרִיז לָכֶם:

כִּי בְּהִתְהַלְּכִי כֹה וְעַל-עֲבֹדֹתֵיכֶם לֵאלֹהֵיכֶם אֲנִי הִתְבֹּנַנְתִּי וָאֵרֶא גַם-מִזְבֵּחַ וְעָלָיו כָּתוּב לֵאלֹהִים לֹא-יְדַעֲנוּהוּ וְהִנֵּה הַלָּז אֲשֶׁר תְּכַבְּדוּן אֹתוֺ וְלֹא תֵדָעוּהוּ אֹתוֺ אֲנִי מוֺדִיעַ אֶתְכֶם:

Nebo procházeje a spatřuje náboženství vaše, nalezl jsem také oltář, na kterémž napsáno jest: Neznámému Bohu. Protož kteréhož ctíte neznajíce, tohoť já zvěstuji vám.

Když jsem procházel vašimi posvátnými místy a prohlížel si je, nalezl jsem i oltář s nápisem: ‚Neznámému bohu.‘ Koho takto uctíváte, a ještě neznáte, toho vám zvěstuji: ([Skutky apoštolské 14:17; Galatským 4:8])

διερχόμενος γὰρ καὶ α᾿ναθεωρω̑ν τὰ σεβάσματα ὑμω̑ν ευ῟ρον καὶ βωμὸν ε᾿ν ω῟ ε᾿πεγέγραπτο α᾿γνὼστω θεω̑ ο῍ ου῏ν α᾿γνοου̑ντες ευ᾿σεβει̑τε του̑το ε᾿γώ καταγγέλλω ὑμι̑ν

כַּד גֵּיר מֵתכּרֵך הוִית וחָזֵא הוִית בֵּית דֵּחלָתכֻון אֵשׁכּחֵת עלָתָא חדָא דַּכתִיב הוָא עלֵיה דַּאלָהָא גּנִיזָא הַו הָכִיל דּכַד לָא יָדעִין אנתֻּון דָּחלִין אנתֻּון לֵה לֵה להָנָא אֵנָא מסַבַּר אנָא לכֻון׃

[(5) Acts 17, 24]

הָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאֵין הוּא שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂה יָדַיִם;

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּרָא אֶת-הָעוֺלָם וְכֹל אֲשֶׁר-בּוֺ הוּא אֲדֹנֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא יֵשֵׁב בְּמִקְדָּשִׁים אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֺ יָדָיִם:

Bůh ten, kterýž stvořil svět i všecko, což jest na něm, ten jsa Pánem nebe i země, nebydlí v chrámích rukou udělaných;

Bůh, který učinil svět a všechno, co je v něm, ten je pánem nebe i země, a nebydlí v chrámech, které lidé vystavěli, ([Žalmy 146:6; Izajáš 42:5; Matouš 11:25; Skutky apoštolské 4:24 Skutky apoštolské 14:15; 1 Královská 8:27; Izajáš 66:1; Skutky apoštolské 7:48])

ὁ θεὸς ὁ ποιήσας τὸν κόσμον καὶ πάντα τὰ ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου῟τος ου᾿ρανου̑ καὶ γη̑ς ὑπάρχων κύριος ου᾿κ ε᾿ν χειροποιήτοις ναοι̑ς κατοικει̑

אַלָהָא גֵּיר דַּעבַד עָלמָא וכֻל מָא דִּאית בֵּה והֻויֻו מָרָא דַּשׁמַיָא ודַארעָא בּהַיכּלֵא דַּעבָד אִידַיָא לָא שָׁרֵא׃

[(5) Acts 17, 25]

גַּם אֵין יְדֵי אָדָם מְשָׁרְתוֹת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא זָקוּק לְאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁהֲרֵי לַכֹּל הוּא נוֹתֵן חַיִּים וּנְשָׁמָה וְכָל דָּבָר.

אַף לֹא-יְכַלְכְּלֻהוּ יְדֵי אָדָם כְּמוֺ אִם צֹרֶךְ לְפָנָיו לְמִי וָמִי הֲלֹא הוּא הַנֹּתֵן חַיִּים וּנְשָׁמָה וְהַכֹּל לַכֹּל:

Aniž bývá ctěn lidskýma rukama, jako by něčeho potřeboval, poněvadž on dává všechněm život i dýchání i všecko.

ani si nedává od lidí sloužit, jako by byl na nich závislý; vždyť je to on sám, který všemu dává život, dech i všechno ostatní. ([Žalmy 50:12; Žalmy 21:5; Izajáš 42:5])

ου᾿δὲ ὑπὸ χειρω̑ν α᾿νθρωπίνων θεραπεύεται προσδεόμενός τινος αυ᾿τὸς διδοὺς πα̑σι ζωὴν καὶ πνοὴν καὶ τὰ πάντα

ולָא מֵשׁתַּמַשׁ מֵן אִידַי בּנַינָשָׁא ועַל מֵדֵּם לָא סנִיק מֵטֻל דּהֻו יַהב לכֻלנָשׁ חַיֵא ונַפשָׁא׃

[(5) Acts 17, 26]

מֵאָדָם אֶחָד הוּא יָצַר אֶת כָּל עַמְמֵי בְּנֵי אָדָם לְהוֹשִׁיבָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְיָעַד זְמַנִּים קְבוּעִים וְקָבַע אֶת גְּבוּלוֹת מוֹשָׁבָם -

וְהוּא עָשָׂה מִדָּם אֶחָד אֶת-כָּל בְּנֵי-אָדָם לָשֶׁבֶת עַל-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וַיְמֹדֵד מִדַּת יְמֵיהֶם וּלְמוֺשְׁבוֺתֵיהֶם גְּבוּלוֺת הִצִּיב:

A učinil z jedné krve všecko lidské pokolení, aby přebývalo na tváři vší země, vyměřiv jim uložené časy a cíle přebývání jejich,

On stvořil z jednoho člověka(e) všechno lidstvo, aby přebývalo na povrchu země, určil pevná roční údobí i hranice lidských sídel. (e) var: z jedné krve ([Genesis 10:1-Genesis 10:32; Deuteronomium 32:8; Skutky apoštolské 1:7; Žalmy 74:17])

ε᾿ποίησέν τε ε᾿ξ ἑνὸς πα̑ν ε῎θνος α᾿νθρὼπων κατοικει̑ν ε᾿πὶ παντὸς προσὼπου τη̑ς γη̑ς ὁρίσας προστεταγμένους καιροὺς καὶ τὰς ὁροθεσίας τη̑ς κατοικίας αυ᾿τω̑ν

ומֵן חַד דֵּם עבַד עָלמָא כֻּלֵה דַּבנַינָשָׁא דּנֵהוֻון עָמרִין עַל אַפַּי אַרעָא כֻּלָה ופַרֵשׁ זַבנֵא בּפֻוקדָּנֵה וסָם תּחֻומֵא דּעֻומרָא דַּבנַינָשָׁא׃

[(5) Acts 17, 27]

לְמַעַן יְחַפְּשׂוּ אֶת הָאֱלֹהִים; אוּלַי יְגַשְּׁשׁוּ אַחֲרָיו וְיִמְצְאוּ אוֹתוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק מִכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

לְמַעַן אֲשֶׁר יִדְרְשׁוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אוּלַי יְמַשְּׁשֻׁהוּ וְיִמְצָאֻהוּ אַף כִּי-רָחוֺק אֵינֶנּוּ מִכָּל-אֶחָד מִמֶּנּוּ:

Aby hledali Pána, zda by snad makajíce, mohli nalezti jej, ačkoli není daleko od jednoho každého z nás.

Bůh to učinil proto, aby jej lidé hledali, zda by se ho snad nějakým způsobem mohli dopátrat a tak jej nalézt, a přece není od nikoho z nás daleko. ([Deuteronomium 4:29; Izajáš 55:6; Římanům 1:19; Žalmy 145:18; Jeremjáš 23:23])

ζητει̑ν τὸν θεὸν ει᾿ α῎ρα γε ψηλαφήσειαν αυ᾿τὸν καὶ ευ῞ροιεν καί γε ου᾿ μακρὰν α᾿πὸ ἑνὸς ἑκάστου ἡμω̑ν ὑπάρχοντα

דּנֵהוֻון בָּעֵין לַאלָהָא וַמעַקבִין ומֵן בֵּריָתֵה מֵשׁכּחִין לֵה מֵטֻל דָּאף לָא הוָא רַחִיק מֵן כֻּל מֵנַן׃

[(5) Acts 17, 28]

הֵן בּוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲחָדִים מִמְּשׁוֹרְרֵיכֶם אָמְרוּ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ צֶאֱצָאָיו.

כִּי-בוֺ אֲנַחְנוּ חַיִּים מִתְעוֺרְרִים וְהוִֺים כַּאֲשֶׁר גַּם-שֹׁרְרוּ מִכֶּם אֲנָשִׁים כִּי בְּנֵי-אֱלֹהִים אֲנָחְנוּ:

Nebo jím živi jsme, a hýbeme se, i trváme, jakož i někteří z vašich poetů pověděli: Že i rodina jeho jsme.

‚Neboť v něm žijeme, pohybujeme se, jsme,‘ jak to říkají i někteří z vašich básníků: ‚Vždyť jsme jeho děti(f).‘ (f) ř: rod (pod. Skutky apoštolské 17:29) ([Jób 10:12; Arátos, Fainomena 5])

ε᾿ν αυ᾿τω̑ γὰρ ζω̑μεν καὶ κινούμεθα καὶ ε᾿σμέν ὡς καί τινες τω̑ν καθ῾ ὑμα̑ς ποιητω̑ν ει᾿ρήκασιν του̑ γὰρ καὶ γένος ε᾿σμέν

בֵּה הֻו גֵּיר חַיִינַן ומֵתּתּזִיעִינַן וִאיתַין אַיך דָּאף אנָשָׁא מֵן חַכִּימֵא דַּלוָתכֻון אֵמַרו דּמֵנֵה הֻו טֻוהמַן׃

[(5) Acts 17, 29]

לָכֵן בִּהְיוֹתֵנוּ צֶאֱצָאֵי אֱלֹהִים אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהוּת דּוֹמָה לְזָהָב אוֹ לְכֶסֶף אוֹ לְאֶבֶן, פְּסִילֵי אֳמָנוּת וּפְרִי מַחֲשֶׁבֶת אָדָם.

וְאַף גַּם-בִּהְיוֺתֵנוּ בְנֵי אֱלֹהִים חָלִילָה לָּנוּ מֵחֲשֹׁב כִּי דֹמֶה הָאֱלֹהִים לַזָּהָב לַכֶּסֶף אוֺ לָאָבֶן אוֺ לְתַבְנִית כֹּל מַעֲשֶׂה אָדָם חָרָשׁ וְחשֵׁב:

Rodina tedy Boží jsouce, nemámeť se domnívati, že by Bůh zlatu neb stříbru neb kamenu, řemeslem aneb důvtipem lidským vyrytému, byl podoben.

Jsme-li tedy Božími dětmi, nemůžeme si myslet, že božstvo se podobá něčemu, co bylo vyrobeno ze zlata, stříbra nebo z kamene lidskou zručností a důmyslem. ([Skutky apoštolské 19:26; Izajáš 40:18; Římanům 1:23; 1 Korintským 12:2; Genesis 1:27])

γένος ου῏ν ὑπάρχοντες του̑ θεου̑ ου᾿κ ο᾿φείλομεν νομίζειν χρυσω̑ η῍ α᾿ργύρω η῍ λίθω χαράγματι τέχνης καὶ ε᾿νθυμήσεως α᾿νθρὼπου τὸ θει̑ον ει῏ναι ο῞μοιον

אנָשָׁא הָכִיל דּטֻוהמַן מֵן אַלָהָא הו לָא חַיָבִינַן למֵסבַּר דַּלדַהבָא אַו לסִאמָא אַו לכִאפָא דַּגלִיפָא בֻּאומָנֻותָא ובִידַעתָא דּבַרנָשָׁא דָּמיָא אַלָהֻותָא׃

[(5) Acts 17, 30]

אֱלֹהִים אָמְנָם הִתְעַלֵּם מֵעִתּוֹת הַבַּעֲרוּת, אַךְ כָּעֵת הוּא מְצַוֶּה עַל כָּל בְּנֵי אָדָם בְּכָל מָקוֹם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה,

אֶת-יְמֵי אֵין-דַּעַת הֶעֱבִיר אֵפוֺא אֱלֹהִים וְעַל-כֵּן הוּא מְצַוֶּה אֶת-בְּנֵי הָאָדָם עַתָּה כִּי בֹא יָבֹאוּ אֵלָיו מִכָּל-קְצוֺת הָאָרֶץ:

Nebo časy této neznámosti přehlídaje Bůh, již nyní zvěstuje lidem všechněm všudy, aby pokání činili,

Bůh však prominul lidem dobu, kdy to ještě nemohli pochopit, a nyní zvěstuje všem, ať jsou kdekoliv, aby této neznalosti litovali a obrátili se k němu(g). (g) ř: činili pokání ([Skutky apoštolské 17:23 Skutky apoštolské 3:17 Skutky apoštolské 14:16; Římanům 16:26])

τοὺς μὲν ου῏ν χρόνους τη̑ς α᾿γνοίας ὑπεριδών ὁ θεὸς τὰ νυ̑ν παραγγέλλει τοι̑ς α᾿νθρὼποις πάντας πανταχου̑ μετανοει̑ν

זַבנֵא גֵּיר דּטָעיֻותָא אַעבַּר אַלָהָא וַבזַבנָא הָנָא מפַקֵד לכֻלהֻון בּנַינָשָׁא דּכֻל אנָשׁ בּכֻל דֻּוכָּא נתֻוב׃

[(5) Acts 17, 31]

שֶׁכֵּן יָעַד יוֹם לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק עַל־יְדֵי אִישׁ אֲשֶׁר מִנָּה, וְהִמְצִיא הוֹכָחָה לַכֹּל בַּהֲקִימוֹ אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים."

כִּי הוּא הִקְדִּישׁ יוֺם מוֺעֵד לִשְׁפָּט-בּוֺ תֵבֵל בְּצֶדֶק עַל-יַד אִישׁ אֲשֶׁר בָּחַר בּוֺ וַיִּתְּנֵהוּ נֶאֱמָן לַכֹּל בַּהֲקִיצוֺ אֹתוֺ מֵעִם-הַמֵּתִים:

Proto že uložil den, v kterémž souditi bude všecken svět v spravedlnosti skrze toho muže, kteréhož k tomu vystavil, slouže k víře všechněm, vzkříšením jeho z mrtvých.

Neboť ustanovil den, v němž bude spravedlivě soudit celý svět skrze muže, kterého k tomu určil. Všem lidem o tom poskytl důkaz, když jej vzkřísil z mrtvých.“ ([Žalmy 9:8 Žalmy 96:13 Žalmy 98:9; Skutky apoštolské 10:42; Jan 5:22])

καθότι ε῎στησεν ἡμέραν ε᾿ν η῟ μέλλει κρίνειν τὴν οι᾿κουμένην ε᾿ν δικαιοσύνη ε᾿ν α᾿νδρὶ ω῟ ω῞ρισεν πίστιν παρασχών πα̑σιν α᾿ναστήσας αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν

מֵטֻל דַּאקִים יַומָא דּבֵה עתִיד דַּנדֻון אַרעָא כֻּלָה בּכִאנֻותָא בּיַד גַּברָא אַינָא דַּפרַשׁ וַאפנִי לכֻל אנָשׁ להַימָנֻותֵה בּדַאקִימֵה מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(5) Acts 17, 32]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל תְּחִיַּת מֵתִים, אֲחָדִים לִגְלְגוּ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: "נִשְׁמַע אוֹתְךָ בְּעִנְיָן זֶה עוֹד פַּעַם."

וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֹתוֺ מְדַבֵּר מִקּוּם הַמֵּתִים אֵלֶּה לָעֲגוּ-לוֺ וְאֵלֶּה אָמְרוּ עוֺד נִשְׁמָעֲךׇ עַל-כָּכָה שֵׁנִית:

Uslyševše pak o vzkříšení z mrtvých, někteří se posmívali, a někteří řekli: Budeme tě slyšeti o tom podruhé.

Jakmile uslyšeli o vzkříšení z mrtvých, jedni se mu začali smát a druzí řekli: „Rádi si tě poslechneme, ale až někdy jindy.“ ([Skutky apoštolské 4:2; 1 Korintským 1:23 1 Korintským 15:12; Skutky apoštolské 24:25])

α᾿κούσαντες δὲ α᾿νάστασιν νεκρω̑ν οἱ μὲν ε᾿χλεύαζον οἱ δὲ ει῏παν α᾿κουσόμεθά σου περὶ τούτου καὶ πάλιν

וכַד שׁמַעו קיָמתָּא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא מֵנהֻון ממַיקִין הוַו ומֵנהֻון אָמרִין הוַו בַּזבַן אחרִין שָׁמעִינַן לָך עַל הָדֵא׃

[(5) Acts 17, 33]

אָז יָצָא שָׁאוּל מִתּוֹכָם.

וַיֵּצֵא פוֺלוֺס מִתּוֺכָם וַיֵּלַךְ:

A tak Pavel vyšel z prostředku jejich.

A tak Pavel od nich odešel.

ου῞τως ὁ Παυ̑λος ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κ μέσου αυ᾿τω̑ν

והָכַנָא נפַק פַּולָוס מֵן בַּינָתהֻון׃

[(5) Acts 17, 34]

אֲבָל כַּמָּה אֲנָשִׁים הִצְטָרְפוּ אֵלָיו וְהֶאֱמִינוּ; בִּכְלָלָם דִּיוֹנִיסְיוֹס, מִן הַשּׁוֹפְטִים שֶׁל הָאַרְיוֹפָּגוֹס, וְאִשָּׁה אַחַת, דָּמָרִיס שְׁמָהּ, וַאֲחֵרִים עִמָּהֶם.

וּקְצַת אֲנָשִׁים דָּבְקוּ אַחֲרָיו וַיַּאֲמִינוּ וּבֵינֵיהֶם גַּם-דִּיּוֺנוּסְיוֺס אֶחָד מֵהַשֹּׁפְטִים מִן-אַרְיוֺפָגוֺס וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ דָּמָרִיס וְעוֺד אֲחֵרִים עִמָּהֶם:

Někteří pak muži, přídržíce se ho, uvěřili, mezi kterýmiž byl i Dionyzius Areopagitský, i žena, jménem Damaris, a jiní s nimi.

Někteří se však k němu připojili a uvěřili; mezi nimi byl i Dionysios z Areopagu, žena jménem Damaris a s nimi ještě jiní. ([Skutky apoštolské 16:14])

τινὲς δὲ α῎νδρες κολληθέντες αυ᾿τω̑ ε᾿πίστευσαν ε᾿ν οι῟ς καὶ Διονύσιος ὁ ᾽Αρεοπαγίτης καὶ γυνὴ ο᾿νόματι Δάμαρις καὶ ε῞τεροι σὺν αυ᾿τοι̑ς

ואנָשִׁין מֵנהֻון נַקפֻּוהי והַימֵנו חַד דֵּין מֵנהֻון אִיתַוהי הוָא דִּיָנֻוסִיָוס מֵן דַּיָנֵא דַּארִיָוס־פַּגָוס וַאנתּתָא חדָא דַּשׁמָה הוָא דַּמַרִיס וַאחרָנֵא עַמהֻון׃ ס

[(5) Acts 18, 01]

אַחֲרֵי כֵן יָצָא שָׁאוּל מֵאַתּוּנָה וּבָא אֶל קוֹרִינְתּוֹס.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָזַב אֶת-אַתִּינַס וַיָּבֹא אֶל-קוֺרִנְתּוֺס:

Potom pak Pavel vyšed z Atén, přišel do Korintu.

Potom odešel Pavel z Athén a přišel do Korintu.

μετὰ ταυ̑τα χωρισθεὶς ε᾿κ τω̑ν ᾽Αθηνω̑ν η῟λθεν ει᾿ς Κόρινθον

וכַד נפַק פַּולָוס מֵן אַתִנֵוס אֵתָא לֵה לקָורִנתָוס׃

[(5) Acts 18, 02]

שָׁם מָצָא יְהוּדִי אֶחָד יְלִיד פּוֹנְטוֹס, עֲקִילַס שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא מִכְּבָר בָּא מֵאִיטַלְיָה עִם פְּרִיסְקִילָה אִשְׁתּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁקְּלוֹדְיוֹס צִוָּה עַל כָּל הַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת רוֹמָא.

וַיִּמְצָא שָׁם אִישׁ יְהוּדִי אֲשֶׁר הָיָה שְׁמוֺ עֲקִילַס וְהוּא יְלִיד פּוֺנְטוֺס וְעַתָּה זֶה מִקָּרוֺב בָּא מֵאִיטַלְיָא עִם-פְּרִיסְקְלָה אִשְׁתּוֺ כִּי מֵאֵת קְלוֺדְיוֺס יָצָא צָו אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים לְהֵעָלוֺת מִקֶּרֶב רוֺמִי וּלְעָזְבָהּ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם אֶל-מְעוֺנָם:

A nalez jednoho Žida, jménem Akvilu, kterýž byl rodem z Pontu, kterýž nedávno byl přišel z Vlach, i Priscillu manželku jeho, (proto že byl rozkázal Klaudius, aby všickni Židé z Říma vyšli), i přivinul se k nim.

Tam se setkal s jedním Židem, který se jmenoval Akvila a pocházel z Pontu. Nedávno přišel se svou manželkou Priscillou z Itálie, protože císař Klaudius vydal rozkaz, aby všichni Židé opustili Řím. Pavel se s nimi sblížil, ([Římanům 16:3-Římanům 16:5])

καὶ εὑρὼν τινα ᾽Ιουδαι̑ον ο᾿νόματι ᾽Ακύλαν Ποντικὸν τω̑ γένει προσφάτως ε᾿ληλυθότα α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιταλίας καὶ Πρίσκιλλαν γυναι̑κα αυ᾿του̑ διὰ τὸ διατεταχέναι Κλαύδιον χωρίζεσθαι πάντας τοὺς ᾽Ιουδαίους α᾿πὸ τη̑ς Ρὼμης προση̑λθεν αυ᾿τοι̑ς

וֵאשׁכַּח תַּמָן גַּברָא חַד יִהֻודָיָא דַּשׁמֵה הוָא אַקֵלָוס דִּאיתַוהי הוָא מֵן פָּנטָוס אַתרָא דּבֵה בּהַו זַבנָא אֵתָא הוָא מֵן אַתרָא דִּאיטַלִיַא הו וַפּרִיסקִלַא אַנתּתֵה מֵטֻל דַּפקַד הוָא קלַודִיָוס קֵסַר דּנֵפּקֻון כֻּלהֻון יִהֻודָיֵא מֵן רֻהומִא וֵאתקַרַב לוָתהֻון׃

[(5) Acts 18, 03]

הוּא בָּא אֲלֵיהֶם וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה לוֹ אוֹתוֹ מִקְצוֹעַ, עֲשִׂיַּת אֹהָלִים, הִתְגּוֹרֵר אֶצְלָם וְעָבַד אִתָּם.

וְיַעַן כִּי הָיוּ בַעֲלֵי מְלָאכָה אַחַת עַל-כֵּן הוֺאִיל לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם וַעֲשׂה בַמְּלָאכָה וְהֵם אֹרְגִים מַסֵּכוֺת לְאֹהָלִים:

A že byl téhož řemesla, bydlil u nich, a dělal; nebo řemeslo jejich bylo stany dělati.

zůstal u nich a pracoval s nimi, poněvadž měli stejné řemeslo – dělali stany. ([Skutky apoštolské 20:34; 1 Korintským 4:12])

καὶ διὰ τὸ ὁμότεχνον ει῏ναι ε῎μενεν παρ῾ αυ᾿τοι̑ς καὶ η᾿ργάζετο η῟σαν γὰρ σκηνοποιοὶ τη̑ τέχνη

ומֵטֻל דּבַר אֻומָנֻותהֻון הוָא שׁרָא לֵה לוָתהֻון ופָלַח הוָא עַמהֻון בֻּאומָנֻותהֻון דֵּין לָולָרֵא הוַו׃

[(5) Acts 18, 04]

וּמִדֵּי שַׁבָּת דִּבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁכְנֵעַ הֵן יְהוּדִים וְהֵן יְוָנִים.

וּבְכָל-שַׁבָּת וְשַׁבָּת דִּבֶּר עִם-הַיְּהוּדִים בְּבֵּת-הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד דַּעַת גַּם-אֶת-הַיְּהוּדִים וְגַם-אֶת-הַיְּוָנִים:

I hádal se v škole na každou sobotu, a k získání přivodil i Židy i Řeky.

Každou sobotu mluvil v synagóze a snažil se získat židy i pohany.

διελέγετο δὲ ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ κατὰ πα̑ν σάββατον ε῎πειθέν τε ᾽Ιουδαίους καὶ ῞Ελληνας

וַממַלֵל הוָא בַּכנֻושׁתָּא בּכֻל שַׁבָּא וַמפִּיס הוָא לִיהֻודָיֵא וַלחַנפֵּא׃

[(5) Acts 18, 05]

כְּשֶׁבָּאוּ סִילָא וְטִימוֹתֵיאוֹס מִמָּקֵדוֹנְיָה, שָׁאוּל הִתְמַסֵּר לְגַמְרֵי לִדְבַר הַבְּשׂוֹרָה וְהֵעִיד לַיְּהוּדִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא יֵשׁוּעַ.

וַיְהִי כְּבֹא אֵלָיו סִילָא וְטִמוֺתִיּוֺס מִמַּקְדּוֺנְיָא הִתְנַדֵּב פּוֺלוֺס כֻּלּוֺ רַק לִדְבַר הַדָּבָר בְּהַרְאֹתוֺ לַיְּהוּדִים בָּרוּר כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ:

A když přišli z Macedonie Sílas a Timoteus, rozněcoval se v duchu Pavel, osvědčuje Židům, že Ježíš jest Kristus.

A když přišli z Makedonie Silas a Timoteus, věnoval se Pavel zcela kázání(h) a dokazoval židům, že Ježíš je zaslíbený Mesiáš. (h) var: byl uchvácen Duchem ([Skutky apoštolské 17:14n; 1 Tesalonickým 3:6; Skutky apoštolské 9:22 Skutky apoštolské 17:3; 1 Korintským 1:6])

ὡς δὲ κατη̑λθον α᾿πὸ τη̑ς Μακεδονίας ο῞ τε Σιλα̑ς καὶ ὁ Τιμόθεος συνείχετο τω̑ λόγω ὁ Παυ̑λος διαμαρτυρόμενος τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ει῏ναι τὸν Χριστόν ᾽Ιησου̑ν

וכַד אֵתַו הוַו מֵן מַקֵדָונִיַא שִׁילָא וטִימָתֵאָוס אַלִיץ הוָא בּמֵלתָא הו פַּולָוס מֵטֻל דּקָימִין הוַו לקֻובלֵה יִהֻודָיֵא וַמגַדּפִין הוַו כַּד מסַהֵד הוָא להֻון דּיֵשֻׁוע הֻויֻו משִׁיחָא׃

[(5) Acts 18, 06]

כֵּיוָן שֶׁהִתְנַגְּדוּ וְגִדְּפוּ נִעֵר אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר לָהֶם: "דַּמְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם. אֲנִי נָקִי. מֵעַתָּה אֵלֵךְ לַגּוֹיִם."

וְהֵם כִּי מָרוּ וְגַם-גִּדְּפוּ וַיְנַעֵר הוּא אֶת-חִצְנוֺ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דִּמְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם וַאֲנִי נָקִי מִכֶּם אֵלְכָה-לִּי עַתָּה אֶל-הַגּוֺיִם:

A když oni odporovali a rouhali se, vyraziv prach z roucha, řekl jim: Krev vaše na hlavu vaši. Já čist jsa, hned půjdu ku pohanům.

Židé se však proti Pavlovi postavili a rouhali se. Proto setřásl prach ze svého roucha a řekl: „Vy sami jste odpovědni za svou záhubu(i). Já jsem vůči vám bez viny a od této chvíle se obrátím k pohanům.“ (i) ř: Vaše krev na vaši hlavu ([Skutky apoštolské 13:51; Matouš 10:14; Ezechiel 3:18n; Skutky apoštolské 13:46 Skutky apoštolské 20:26; Římanům 1:16])

α᾿ντιτασσομένων δὲ αυ᾿τω̑ν καὶ βλασφημούντων ε᾿κτιναξάμενος τὰ ἱμάτια ει῏πεν πρὸς αυ᾿τούς τὸ αι῟μα ὑμω̑ν ε᾿πὶ τὴν κεφαλὴν ὑμω̑ν καθαρὸς ε᾿γὼ α᾿πὸ του̑ νυ̑ν ει᾿ς τὰ ε῎θνη πορεύσομαι

וַנפַץ מָאנַוהי וֵאמַר להֻון מֵן הָשָׁא אֵנָא דּכֵא אנָא אָזֵל אנָא לִי לוָת עַממֵא׃

[(5) Acts 18, 07]

הָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים, טִיטְיוֹס יוּסְטוֹס שְׁמוֹ, וּבֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

וַיֵּלֵךְ מִשָּׁם וַיָּבֹא בֵּיתָה אִישׁ אֶחָד טִיטוֺס יוּסְטוֺס הָיָה שְׁמוֺ הוּא הָיָה יְרֵא אֱלֹהִים וּבֵיתוֺ אֵצֶל בֵּית-הַכְּנֵסֶת:

A jda odtud, všel do domu nějakého Justa jménem, ctitele Božího, kteréhož dům byl u samé školy.

Odešel ze synagógy a působil v sousedním domě Tita Justa, pohana, který uvěřil v Hospodina(j). (j) ř: bohabojného

καὶ μεταβὰς ε᾿κει̑θεν ει᾿ση̑λθεν ει᾿ς οι᾿κίαν τινὸς ο᾿νόματι Τιτίου ᾽Ιούστου σεβομένου τὸν θεόν ου῟ ἡ οι᾿κία η῟ν συνομορου̑σα τη̑ συναγωγη̑

וַנפַק מֵן תַּמָן ועַל לבַיתֵּה דּגַברָא דַּשׁמֵה טִטָוס אַינָא דּדָחֵל הוָא מֵן אַלָהָא ובַיתֵּה נַקִיף הוָא לַכנֻושׁתָּא׃

[(5) Acts 18, 08]

קְרִיסְפּוֹס, רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, הֶאֱמִין בָּאָדוֹן הוּא וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְגַם קוֹרִינְתִּים רַבִּים כְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הֶאֱמִינוּ וְנִטְבְּלוּ.

וּקרִיסְפּוֺס רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת הֶאֱמִין בָּאָדוֺן הוּא וְכָל-בֵּיתוֺ עִמּוֺ וְעוֺד קוֺרִנְתִּים רַבִּים כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כֵּן הֶאֱמִינוּ וַיִּטָּבֵלוּ:

Krispus pak, kníže školy, uvěřil Pánu se vším domem svým, a mnozí z Korintských slyšavše, uvěřili a pokřtěni byli.

Představený synagógy Krispus a všichni, kteří byli v jeho domě, uvěřili Pánu; také mnozí z Korinťanů, kteří Pavla poslouchali, uvěřili a dali se pokřtít. ([1 Korintským 1:14])

Κρίσπος δὲ ὁ α᾿ρχισυνάγωγος ε᾿πίστευσεν τω̑ κυρίω σὺν ο῞λω τω̑ οι῎κω αυ᾿του̑ καὶ πολλοὶ τω̑ν Κορινθίων α᾿κούοντες ε᾿πίστευον καὶ ε᾿βαπτίζοντο

וַכּרִיספָּוס רַבּ כּנֻושׁתָּא הַימֵן הוָא בּמָרַן הֻו וַבנַי בַּיתֵּה כֻּלהֻון וסַגִּיֵאא קָורִנתָיֵא שָׁמעִין הוַו וַמהַימנִין בַּאלָהָא ועָמדִּין׃ ס

[(5) Acts 18, 09]

בְּלַיְלָה אֶחָד אָמַר הָאָדוֹן אֶל שָׁאוּל בְּחָזוֹן: "אַל תִּירָא. דַּבֵּר, אַל תֶּחֱשֶׁה,

וּדְבַר הָאָדוֺן הָיָה אֶל-פּוֺלוֺס בֶּחָזוֺן לָיְלָה אַל-תִּירָא כִּי אִם-תְּדַבֵּר וְלֹא תֶחֱרָשׁ:

I řekl Pán v noci u vidění Pavlovi: Neboj se, ale mluv a nemlč.

Jedné noci měl Pavel vidění, v němž mu Pán řekl: „Neboj se! Mluv a nemlč, ([Skutky apoštolské 9:10; 1 Korintským 2:3; Jeremjáš 1:8; Izajáš 41:10 Izajáš 43:5; Exodus 14:13n; Skutky apoštolské 4:29])

ει῏πεν δὲ ὁ κύριος ε᾿ν νυκτὶ δι῾ ὁράματος τω̑ Παύλω μὴ φοβου̑ α᾿λλὰ λάλει καὶ μὴ σιωπήσης

וֵאמַר מָריָא בּחֵזוָא לפַּולָוס לָא תֵּדחַל אֵלָא מַלֵל ולָא תֵּשׁתֻּוק׃

[(5) Acts 18, 10]

כִּי אִתְּךָ אֲנִי. אִישׁ לֹא יִפְגַּע בְּךָ וְלֹא יָרֵעַ לְךָ, כִּי עַם רַב לִי בָּעִיר הַזֹּאת."

כִּי-עִמְּךׇ אָנֹכִי וְאִישׁ לֹא יִגַּע בְּךׇ לְרָעָה כִּי עַם-רָב לִי בָּעִיר הַזֹּאת:

Nebo já s tebou jsem, a žádnýť nesáhne na tebe, aťby zle učinil; nebo mnoho mám lidu v tomto městě.

protože já jsem s tebou a nikdo ti neublíží. Mnozí v tomto městě patří k mému lidu.“ ([Exodus 3:12; Jozue 1:5 Jozue 1:9; Ozeáš 2:25; Matouš 28:20; Skutky apoštolské 22:18; Jonáš 4:10n])

διότι ε᾿γὼ ει᾿μι μετὰ σου̑ καὶ ου᾿δεὶς ε᾿πιθήσεταί σοι του̑ κακω̑σαί σε διότι λαός ε᾿στί μοι πολὺς ε᾿ν τη̑ πόλει ταύτη

מֵטֻל דֵּאנָא עַמָך אנָא ואנָשׁ לָא מֵשׁכַּח למַהָרֻותָך ועַמָא סַגִּיָאא אִית לִי בַּמדִינתָּא הָדֵא׃

[(5) Acts 18, 11]

וְשָׁאוּל יָשַׁב שָׁם שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָיָה מְלַמֵּד אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.

וַיֵּשֵׁב שָׁם שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וַיְלַמֵּד אֹתָם אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים:

I byl tu půl druhého léta, káže jim slovo Boží.

A tak tam Pavel zůstal jeden a půl roku a učil je Božímu slovu. ([Skutky apoštolské 19:10])

ε᾿κάθισεν δὲ ε᾿νιαυτὸν καὶ μη̑νας ε῍ξ διδάσκων ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς τὸν λόγον του̑ θεου̑

יִתֵב הוָא דֵּין שַׁנתָּא חדָא ויַרחֵא שׁתָּא בּקָורִנתָוס ומַלֵף הוָא להֻון מֵלתָא דַּאלָהָא סּ סּ׃

[(5) Acts 18, 12]

כַּאֲשֶׁר גַּלִּיּוֹן הָיָה נְצִיב מְדִינַת אָכָיָה, חָבְרוּ הַיְּהוּדִים יַחְדָּיו עַל שָׁאוּל וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט.

וַיְהִי אָז גַּלִּיּוֺן נְצִיב מְדִינַת אֲכַיָּא וְהַיְּהוּדִים כֻּלָּם יַחַד קָמוּ עַל-פּוֺלוֺס וַיַּעֲמִידוּהוּ לִפְנֵי כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט:

Když pak Gallio vládařem byl v Achaii, povstali jednomyslně Židé proti Pavlovi, a přivedli jej před soudnou stolici,

Když byl Gallio místodržitelem v Achaji, vystoupili Židé společně proti Pavlovi, přivedli ho na soud

Γαλλίωνος δὲ α᾿νθυπάτου ο῎ντος τη̑ς ᾽Αχαι̑ας κατεπέστησαν ὁμοθυμαδὸν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι τω̑ Παύλω καὶ η῎γαγον αυ᾿τὸν ε᾿πὶ τὸ βη̑μα

וכַד אִיתַוהי הוָא גַּאלִיָון אַנתֻופַּטָוס דַּאכַאִיַא אֵתכַּנַשׁו אַכחדָא יִהֻודָיֵא עַל פַּולָוס וַאיתּיֻוהי קדָם בִּים׃

[(5) Acts 18, 13]

אָמְרוּ: "הָאִישׁ הַזֶּה מֵסִית בְּנֵי אָדָם לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים שֶׁלֹּא כַּחוֹק."

וַיֹּאמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה מְפַתֶּה אֶת-הָעָם לַעֲבֹד אֶת-הָאֱלֹהִים בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר לֹא כַתּוֺרָה:

Pravíce: Tento navodí lidi, aby proti zákonu cítili Boha.

a takto ho obžalovali: „Tento člověk přemlouvá lidi, aby uctívali Boha v rozporu se zákonem.“

λέγοντες ο῞τι παρὰ τὸν νόμον α᾿ναπείθει ου῟τος τοὺς α᾿νθρὼπους σέβεσθαι τὸν θεόν

כַּד אָמרִין דּהָנָא לבַר־מֵן נָמֻוסָא מפִּיס לַבנַינָשָׁא דּנֵהוֻון דָּחלִין לַאלָהָא׃

[(5) Acts 18, 14]

כְּשֶׁהִתְכַּוֵּן שָׁאוּל לְהַתְחִיל לְדַבֵּר אָמַר גַּלִּיוֹן אֶל הַיְּהוּדִים: "יְהוּדִים, אִלּוּ הָיָה כָּאן אֵיזֶה פֶּשַׁע אוֹ מַעֲשֵׂה נְבָלָה, אֲזַי, לְפִי שׁוּרַת הַהִגָּיוֹן, הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּסַבְלָנוּת.

וְאוּלָם אַךְ-הוֺאִיל פּוֺלוֺס לִפְתֹּחַ שְׂפָתָיו וְגַלִּיּוֺן הִקְדִּימוֺ וַיֹּאמֶר אֶל-הַיְּהוּדִים לוּ אִם-הָיָה דִין רֶשַׁע אוֺ דְּבַר בְּלִיַּעַל כִּי-אָז נָשָׂאתִי אֶת-פְּנֵיכֶם אַתֶּם הַיְּהוּדִים כַּמִּשְׁפָּט:

A když Pavel měl již otevříti ústa, řekl Gallio Židům: Ó Židé, jestliže by co nepravého stalo se, neb nešlechetnost nějaká, slušně bych vás vyslyšel.

Když se už Pavel chtěl hájit, řekl Gallio Židům: „Kdyby šlo o nějaký přečin nebo dokonce zločin, náležitě bych vás, Židé, vyslechl. ([Skutky apoštolské 23:29 Skutky apoštolské 25:18-Skutky apoštolské 25:20])

μέλλοντος δὲ του̑ Παύλου α᾿νοίγειν τὸ στόμα ει῏πεν ὁ Γαλλίων πρὸς τοὺς ᾽Ιουδαίους ει᾿ μὲν η῟ν α᾿δίκημά τι η῍ ρ᾿αδιούργημα πονηρόν ω῏ ᾽Ιουδαι̑οι κατὰ λόγον α῍ν α᾿νεσχόμην ὑμω̑ν

וכַד בָּעֵא הוָא פַּולָוס דּנֵפתַּח פֻּומֵה וַנמַלֵל אֵמַר גַּאלִיָון לִיהֻודָיֵא אֵלֻו עַל מֵדֵּם דּבִישׁ אַו דַּנכִיל אַו דַּסנֵא מקַטרגִין הוַיתֻּון אָו יִהֻודָיֵא בּוָלִיתָא מקַבֵּל הוִית לכֻון׃

[(5) Acts 18, 15]

אֲבָל אִם אֵלֶּה שְׁאֵלוֹת עַל מִלִּים וְעַל שֵׁמוֹת וְעַל הַתּוֹרָה שֶׁלָכֶם - זֶה עִנְיַנְכֶם. אֲנִי אֵינֶּנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שׁוֹפֵט בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה."

אֶפֶס כִּי-רַק בְּתוֺכָחוֺת עַל-מִלִּין עַל-שִׂים שֵׁמוֺת וְעַל-תּוֺרַתְכֶם אַתֶּם נְדוֺנִים הָבוּ לָכֶם עֵצָה אַתֶּם לְבַדְּכֶם לָדַעַת מָה הַטּוֺב וַאֲנִי אֵין נַפְשִׁי לִהְיוֺת שֹׁפֵט עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:

Pakliť jsou jaké hádky o slovích a o jméních a zákonu vašem, vy sami k tomu přihlédněte. Já zajisté toho soudce býti nechci.

Poněvadž se to však týká sporů o slova či nějaká jména a váš vlastní zákon, vyřiďte si to sami mezi sebou. Tím se já jako soudce zabývat nebudu.“ ([Matouš 27:4 Matouš 27:24; Jan 18:31])

ει᾿ δὲ ζητήματά ε᾿στιν περὶ λόγου καὶ ο᾿νομάτων καὶ νόμου του̑ καθ῾ ὑμα̑ς ο῎ψεσθε αυ᾿τοί κριτὴς ε᾿γώ τούτων ου᾿ βούλομαι ει῏ναι

אֵן דֵּין זִטִמֵא אֵנֻון עַל מֵלתָא ועַל שׁמָהֵא ועַל נָמֻוסָא דִּילכֻון אַנתֻּון יָדעִין אנתֻּון בַּינָתכֻון אֵנָא גֵּיר לָא צָבֵא אנָא דֵּאהוֵא דַּיָנָא דּהָלֵין צֵבוָתָא׃

[(5) Acts 18, 16]

אָז שִׁלַּח אוֹתָם מִלִּפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט.

וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מִלִּפְנֵי כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט:

I odehnal je od soudné stolice.

A dal rozkaz, aby je vyvedli ze soudní síně.

καὶ α᾿πήλασεν αυ᾿τοὺς α᾿πὸ του̑ βήματος

וַטרַד אֵנֻון מֵן בִּים דִּילֵה׃

[(5) Acts 18, 17]

תָּפְסוּ כֻּלָּם אֶת סוֹסְתֵּנִיס, רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהִכּוּהוּ לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט, אַךְ לְגַלִּיּוֹן לֹא הָיָה אִכְפַּת.

וַיִּתְפְּשׂוּ כֻלָּם אֶת-סוֺסְתְּנִיס רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיַּכֻּהוּ לִפְנֵי-כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט וְגַלִּיוֺן רֹאֶה וַיְהִי כְּלֹא רֹאֶה:

Tedy Řekové všickni, uchopivše Sostena, kníže školy, bili jej před soudnou stolicí, a Gallio na to nic nedbal.

Tu se všichni chopili představeného synagógy Sosthena a bili ho přímo před zraky soudce; ale Gallio tomu nevěnoval pozornost. ([1 Korintským 1:1])

ε᾿πιλαβόμενοι δὲ πάντες Σωσθένην τὸν α᾿ρχισυνάγωγον ε῎τυπτον ε῎μπροσθεν του̑ βήματος καὶ ου᾿δὲν τούτων τω̑ Γαλλίωνι ε῎μελεν

וֵאחַדו הוַו כֻּלהֻון חַנפֵא לסָוסתֵנִיס קַשִׁישָׁא דַּכנֻושׁתָּא ומָחֵין הוַו לֵה קדָם בִּים וגַאלִיָון מַהמֵא הוָא בּהָלֵין׃ ס

[(5) Acts 18, 18]

שָׁאוּל שָׁהָה שָׁם עוֹד יָמִים רַבִּים. אַחֲרֵי כֵן נִפְרַד מֵהָאַחִים וְהִפְלִיג בְּדַרְכּוֹ לְסוּרְיָה יַחַד עִם פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס, לְאַחַר שֶׁגָּזַז אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ בְּקֶנְכְּרֶאָה בִּגְלַל נֵדֶר שֶׁנָּדַר.

וַיִּתְמַהְמַהּ שָׁם פּוֺלוֺס עוֺד יָמִים רַבִּים אַחַר כֵּן נִפְרַד מֵעִם הָאַחִים וַיֵּשֵׁב בָּאֳנִיָּה לָלֶכֶת אֶל-סוּרְיָא וְהוּא לָקַח עִמּוֺ אֶת-פְּרִיסְקְלָה וְאֶת-עֲקִילַס וַיְגַלַּח אֶת-רֹאשׁוֺ בְּקַנְכְּרַי כִּמְלֹאת יְמֵי נִדְרוֺ אֲשֶׁר נָדָר:

Pavel pak, pobyv tam ještě za mnoho dní, i rozžehnav se s bratřími, plavil se do Syrie, a s ním spolu Priscilla a Akvila, oholiv hlavu v Cenchreis; nebo byl učinil slib.

Pavel zůstal v Korintu ještě mnoho dní, pak se s bratřími rozloučil a odplul s Priscillou a jejím mužem Akvilou do Sýrie. Protože učinil slib, dal si v Kenchrejích ostříhat vlasy. ([Skutky apoštolské 18:2; Římanům 16:1; Skutky apoštolské 21:23n; Numeri 6:9 Numeri 6:18])

ὁ δὲ Παυ̑λος ε῎τι προσμείνας ἡμέρας ἱκανὰς τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς α᾿ποταξάμενος ε᾿ξέπλει ει᾿ς τὴν Συρίαν καὶ σὺν αυ᾿τω̑ Πρίσκιλλα καὶ ᾽Ακύλας κειράμενος ε᾿ν Κεγχρεαι̑ς τὴν κεφαλήν ει῏χεν γὰρ ευ᾿χήν

וכַד הוָא פַּולָוס תַּמָן יַומָתָא סַגִּיֵאא יַהב שׁלָמָא לַאחֵא וַרדָא בּיַמָא דּנִאזַל לסֻורִיַא וֵאתַו עַמֵה פּרִיסקִלַא וַאקֵלָוס כַּד סַפַּר רִשֵׁה בּקֵנכרֵאֵס מֵטֻל דּנֵדרָא נדִיר הוָא לֵה׃

[(5) Acts 18, 19]

הֵם בָּאוּ לְאֶפֶסוֹס וְשָׁם עָזַב אֶת פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְדִבֵּר עִם הַיְּהוּדִים.

וַיָּבֹאוּ לְאֶפְסוֺס וַיַּנִּיחֵם שָׁם וְהוּא בָא אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיְדַבֶּר-שָׁם אֶל-הַיְּהוּדִים:

I přišed do Efezu, nechal jich tu; sám pak všed do školy, hádal se s Židy.

Dostali se do Efezu, kde oba manželé už zůstali. Pavel tam šel do synagógy a hovořil se Židy. ([Skutky apoštolské 19:8])

κατήντησαν δὲ ει᾿ς ῎Εφεσον κα᾿κείνους κατέλιπεν αυ᾿του̑ αυ᾿τὸς δὲ ει᾿σελθών ει᾿ς τὴν συναγωγὴν διελέξατο τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις

ומַטִיו לֵאפֵסָוס ס ועַל פַּולָוס לַכנֻושׁתָּא וַממַלֵל הוָא עַם יִהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 18, 20]

כְּשֶׁבִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁאֵר זְמַן רַב יוֹתֵר לֹא הִסְכִּים,

וְהֵם חִלּוּ אֶת-פָּנָיו כִּי יַאֲרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּתוֺכָם רַק הוּא לֹא נֵאוֺת לָהֶם:

A když ho prosili, aby déle pobyl u nich, nepovolil.

Ačkoli ho žádali, aby s nimi zůstal delší dobu, on jejich pozvání nepřijal, rozloučil se s nimi a řekl(k): (k) var: + „Nutně musím být o nastávajících svátcích v Jeruzalémě...“ ([Skutky apoštolské 19:9n])

ε᾿ρωτὼντων δὲ αυ᾿τω̑ν ε᾿πὶ πλείονα χρόνον μει̑ναι ου᾿κ ε᾿πένευσεν

ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּנַגַּר לוָתהֻון ולָא אֵתּטפִּיס׃

[(5) Acts 18, 21]

אֶלָּא נִפְרַד מֵהֶם וְאָמַר: עוֹד אָשׁוּב אֲלֵיכֶם, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים." הוּא הִפְלִיג מֵאֶפֶסוֹס

כִּי אִם-נִפְרַד מֵעִמָּם בְּאָמְרוֺ חַיָּב אֲנִי לָחֹג אֶת-הֶחָג הַבָּא בִּירוּשָׁלַיִם וְאַחֲרֵי-כֵן אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אִם-יִרְצֶה יְהוָֺה וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ יָם מֵאֶפְסוֺס:

Ale požehnav jich, řekl: Musím já jistotně svátek ten, kterýž nastává, v Jeruzalémě slaviti, ale navrátím se k vám zase, bude-li vůle Boží. I bral se z Efezu.

„Já se k vám vrátím, bude-li Bůh chtít.“ Pak odplul z Efezu ([Skutky apoštolské 20:16; Římanům 1:10 Římanům 15:32; 1 Korintským 4:19 1 Korintským 16:7; Židům 6:3; Jakubův 4:15])

α᾿λλὰ α᾿ποταξάμενος καὶ ει᾿πὼν πάλιν α᾿νακάμψω πρὸς ὑμα̑ς του̑ θεου̑ θέλοντος α᾿νήχθη α᾿πὸ τη̑ς ᾽Εφέσου

כַּד אָמַר דּוָלֵא לִי אַמִינָאיִת דּעִאדָא דָּאתֵא בֻּאורִשׁלֵם אֵעבּדִיוהי וֵאן אַלָהָא נֵצבֵּא אֵפנֵא תֻּוב לוָתכֻון ולַאקֵלָוס ולַפּרִיסקִלַא שׁבַק אֵנֻון בֵּאפֵסָוס׃

[(5) Acts 18, 22]

וּלְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְקֵיסַרְיָה עָלָה לִירוּשָׁלַיִם וְשָׁאַל לִשְׁלוֹם הַקְּהִלָּה. אַחֲרֵי כֵן יָרַד לְאַנְטִיּוֹכְיָה,

וַיָּבֹא אֶל-קִסְרִין וַיַּעַל לִפְקֹד אֶת-הָעֵדָה לְשָׁלוֺם וַיָּשָׁב לָרֶדֶת אֶל-אַנְטְיוֺכְיָא:

A přišed do Cesaree, vstoupil, a pozdraviv církve, odtud šel do Antiochie.

do Cesareje a odtud se vydal do Jeruzaléma, aby pozdravil církev. Potom odešel do Syrské Antiochie.

καὶ κατελθών ει᾿ς Καισάρειαν α᾿ναβὰς καὶ α᾿σπασάμενος τὴν ε᾿κκλησίαν κατέβη ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν

והֻו רדָא בּיַמָא וֵאתָא לקֵסַרִיַא וַסלֵק וַשׁאֵל בַּשׁלָמָא דַּבנַי עִדּתָּא וֵאזַל לֵה לַאנטִיָוכִי׃

[(5) Acts 18, 23]

שָׁהָה שָׁם זְמַן מָה וְיָצָא וְעָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאֵזוֹר גָּלַטְיָה וּבְאֵזוֹר פְרִיגְיָה כְּשֶׁהוּא מְחַזֵּק אֶת הַתַּלְמִידִים.

וַיְהִי שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיַּעֲבֹר הָלֹךְ וְעָבֹר בְּאֶרֶץ גָּלַטְיָא וּפְרוּגְיָא וַיְאַמֵּץ אֶת-כָּל-הַתַּלְמִידִים:

A pobyv tu za některý čas, odšel a procházel pořád Galatskou krajinu a Frygii, potvrzuje všech učedlníků.

Když tam pobyl nějaký čas, vydal se znovu na cestu. Procházel galatskou krajinou a Frygií a posiloval tam všechny učedníky. ([Skutky apoštolské 16:6])

καὶ ποιήσας χρόνον τινὰ ε᾿ξη̑λθεν διερχόμενος καθεξη̑ς τὴν Γαλατικὴν χὼραν καὶ Φρυγίαν ε᾿πιστηρίζων πάντας τοὺς μαθητάς

וכַד הוָא תַּמָן יַומָתָא יִדִיעֵא נפַק וֵאתכּרֵך בָּתַר בָּתַר בַּאתרָא דּגַלַטִיַא ודַפרֻוגִיַא כַּד מקַיֵם הוָא לכֻלהֻון תַּלמִידֵא׃

[(5) Acts 18, 24]

אֶל אֶפֶסוֹס הִגִּיעַ יְהוּדִי אֶחָד יְלִיד אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה וּשְׁמוֹ אַשָׁאוּל, אִישׁ־דְּבָרִים וְגָדוֹל בַּמִּקְרָא.

וְאִישׁ אֶחָד יְהוּדִי בָּא אֶל-אֶפְסוֺס שְׁמוֺ אַפּוֺלוֺס וַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא עִיר מוֺלַדְתּוֺ אִישׁ דְּבָרִים וּמָהִיר בַּכְּתוּבִים:

Žid pak nějaký, jménem Apollo, rodem z Alexandrie, muž výmluvný, přišel do Efezu, učený v písmě.

Mezitím přišel do Efezu Žid jménem Apollos, původem z Alexandrie, muž vzdělaný a výmluvný, který dovedl přesvědčivě vykládat svaté Písmo. ([Skutky apoštolské 19:1; 1 Korintským 1:12 1 Korintským 3:4-1 Korintským 3:6 1 Korintským 3:22; 1 Korintským 4:6; 1 Korintským 16:12; Titovi 3:13])

᾽Ιουδαι̑ος δέ τις ᾽Απολλω̑ς ο᾿νόματι ᾽Αλεξανδρεὺς τω̑ γένει α᾿νὴρ λόγιος κατήντησεν ει᾿ς ῎Εφεσον δυνατὸς ω῍ν ε᾿ν ται̑ς γραφαι̑ς

וגַברָא חַד דַּשׁמֵה הוָא אַפָּלָו יִהֻודָיָא דִּאיתַוהי הוָא טֻוהמֵה מֵן אַלֵכּסַנדּרִיַא וַרדֵא הוָא בּמֵלתָא וַמדָק הוָא בַּכתָבֵא אֵתָא לֵאפֵסָוס׃

[(5) Acts 18, 25]

מְלֻמָּד הָיָה בְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן, וּבְרוּחַ נִלְהֶבֶת דִּבֵּר וְלִמֵּד הֵיטֵב עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, אַךְ יָדַע רַק עַל טְבִילַת יוֹחָנָן.

הוּא יָדַע אֶת-דֶּרֶךְ הָאָדוֺן וְרוּחוֺ כִּלַהַט יָצָא וַיְדַבֵּר וַיְלַמֵּד הֵיטֵב אֶת-דִּבְרֵי יֵשׁוּעַ רַק הוּא לֹא יָדַע כִּי אִם-טְבִילַת יוֺחָנָן לְבַדָּהּ:

Ten byl počátečně naučen cestě Páně, a byv vroucího ducha, mluvil a učil pilně těm věcem, kteréž jsou Páně, znaje toliko křest Janův.

Byl už poučen o cestě Páně, mluvil s velikým nadšením(l) a učil přesně o Ježíšovi, ale znal jenom křest Janův. (l) s nadšením Ducha ([Římanům 12:11; Zjevení Janovo 3:15; Skutky apoštolské 19:3])

ου῟τος η῟ν κατηχημένος τὴν ὁδὸν του̑ κυρίου καὶ ζέων τω̑ πνεύματι ε᾿λάλει καὶ ε᾿δίδασκεν α᾿κριβω̑ς τὰ περὶ του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿πιστάμενος μόνον τὸ βάπτισμα ᾽Ιωάννου

הָנָא מתַלמַד הוָא לֻאורחֵה דּמָריָא ורָתַח הוָא בּרֻוח וַממַלֵל הוָא ומַלֵף מַליָאיִת עַל יֵשֻׁוע כַּד מֵדֵּם לָא יָדַע הוָא אֵלָא אֵן מַעמֻודִיתָא דּיֻוחַנָן׃

[(5) Acts 18, 26]

הוּא הֵחֵל לְדַבֵּר בְּאֹמֶץ לֵב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹתוֹ פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס לָקְחוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם וְהִסְבִּירוּ לוֹ אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים בְּיֶתֶר דִּיּוּק.

וְהוּא הֵחֵל לְהַשְׁמִיעַ דְּבָרוֺ בְּאֹמֶץ לֵב בְּבֵית הַכְּנֵסֶת וַיִּשְׁמְעוּ אֹתוֺ פְּרִיסְקְלָה וַעֲקִילַס וַיְבִיאֻהוּ אֶל-בֵּיתָם וַיְבוֺנְנוּהוּ אֶת-דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים עוֺד יוֺתֵר מְפֹרָשׁ:

A ten počal svobodně mluviti v škole. Kteréhož slyševše Priscilla a Akvila, přijali ho k sobě, a dokonaleji vypravovali jemu o cestě Boží.

Začal neohroženě vystupovat v synagóze. Když ho uslyšeli Priscilla a Akvila, vzali ho k sobě a ještě důkladněji mu vyložili Boží cestu. ([Skutky apoštolské 18:2])

ου῟τός τε η῎ρξατο παρρησιάζεσθαι ε᾿ν τη̑ συναγωγη̑ α᾿κούσαντες δὲ αυ᾿του̑ Πρίσκιλλα καὶ ᾽Ακύλας προσελάβοντο αυ᾿τὸν καὶ α᾿κριβέστερον αυ᾿τω̑ ε᾿ξέθεντο τὴν ὁδὸν του̑ θεου̑

ושַׁרִי עִין בַּגלֵא ממַלֵל בַּכנֻושׁתָּא וכַד שַׁמעֻוהי אַקֵלָוס וַפּרִיסקִלַא אַיתּיֻוהי לבַיתּהֻון ומַליָאיִת חַוִיוהי אֻורחֵה דּמָריָא׃

[(5) Acts 18, 27]

כַּאֲשֶׁר רָצָה לָלֶכֶת לְאָכָיָה עוֹדְדוּהוּ הָאַחִים וְכָתְבוּ לַתַּלְמִידִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ. הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם וְהוֹדוֹת לַחֶסֶד עָזַר הַרְבֵּה לַמַּאֲמִינִים,

וּבִנְטוֺת לִבּוֺ לָלֶכֶת אֶל-אֲכַיָּא וַיְעוֺרוּהוּ הָאַחִים וַיִּכְתְּבוּ אֶל-הַתַּלְמִידִים לֶאֱסֹף אֹתוֺ אֲלֵיהֶם וְהוּא כְּבֹאוֺ שָׁמָּה עָזַר הַרְבֵּה לַאֲשֶׁר הָפְנוּ לְהַאֲמִין עַל-יְדֵי הֶחָסֶד:

A když chtěl jíti do Achaie, bratří napomenuvše ho, psali učedlníkům, aby jej přijali. Kterýž když tam přišel, mnoho prospěl těm, kteříž uvěřili skrze milost Boží.

Bratří ho také povzbudili v jeho úmyslu vypravit se do Achaje a napsali tamějším učedníkům doporučující dopis. Když tam Apollos přišel, z milosti Boží velmi prospěl těm, kteří uvěřili. ([Římanům 16:1; 2 Korintským 3:1; Koloským 4:10; 1 Královská 3:6])

βουλομένου δὲ αυ᾿του̑ διελθει̑ν ει᾿ς τὴν ᾽Αχαι̑αν προτρεψάμενοι οἱ α᾿δελφοὶ ε῎γραψαν τοι̑ς μαθηται̑ς α᾿ποδέξασθαι αυ᾿τόν ο῍ς παραγενόμενος συνεβάλετο πολὺ τοι̑ς πεπιστευκόσιν διὰ τη̑ς χάριτος

וכַד צבָא דּנִאזַל לַאכַאִיַא חַפּטֻוהי אַחֵא וַכתַבו לתַלמִידֵא דַּנקַבּלֻונָיהי וכַד אֵזַל עַדַּר סַגִּי בּיַד טַיבֻּותָא לכֻלהֻון מהַימנֵא׃

[(5) Acts 18, 28]

כִּי בְּפֻמְבֵּי וּבְתֹקֶף הוֹכִיחַ לַיְּהוּדִים וְהֶרְאָה עַל־יְדֵי הַכְּתוּבִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא יֵשׁוּעַ.

כִּי הוּא גָבַר עַל-הַיְּהוּדִים בִּפְנֵי-כֹל וַיֹּכַח בַּכְּתוּבִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Nebo náramně přemáhal Židy, zjevně přede všemi toho dokazuje z písem, že Ježíš jest Kristus.

Ve veřejných rozhovorech překonával židy přesvědčivými důkazy z Písem, že Mesiáš je Ježíš. ([Skutky apoštolské 9:22 Skutky apoštolské 18:5 Skutky apoštolské 17:3])

ευ᾿τόνως γὰρ τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις διακατηλέγχετο δημοσία ε᾿πιδεικνὺς διὰ τω̑ν γραφω̑ν ει῏ναι τὸν Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν

תַּקִיפָאיִת גֵּיר דָּרֵשׁ הוָא לֻוקבַל יִהֻודָיֵא קדָם כֵּנשֵׁא כַּד מחַוֵא הוָא מֵן כּתָבֵא עַל יֵשֻׁוע דַּמשִׁיחָא הו׃ ס

[(5) Acts 19, 01]

בְּעֵת שֶׁאַשָׁאוּל הָיָה בְּקוֹרִינְתּוֹס עָבַר שָׁאוּל בַּאֲזוֹרִים הָעֶלְיוֹנִים וְהִגִּיעַ אֶל אֶפֶסוֹס. הוּא מָצָא כַּמָּה תַּלְמִידִים

וַיְהִי בִּהְיוֺת אַפּוֺלוֺס בְּקוֺרִנְתּוֺס וּפוֺלוֺס אַחֲרֵי עָבְרוֺ בָאֲרָצוֺת הָעִלִּיּוֺת בָּא אֶל-אֶפְסוֺס וַיִּמְצָא-שָׁם תַּלְמִידִים אֲחָדִים:

I stalo se, když Apollo byl v Korintu, že Pavel prošed vrchní krajiny, přišel do Efezu, a nalezna tu některé učedlníky,

Zatímco byl Apollos v Korintu, prošel Pavel hornatým vnitrozemím a přišel do Efezu; tam se setkal s nějakými učedníky. ([Skutky apoštolské 18:24; 1 Korintským 1:12 1 Korintským 16:8])

ε᾿γένετο δὲ ε᾿ν τω̑ τὸν ᾽Απολλω̑ ει῏ναι ε᾿ν Κορίνθω Παυ̑λον διελθόντα τὰ α᾿νωτερικὰ μέρη κατελθει̑ν ει᾿ς ῎Εφεσον καὶ εὑρει̑ν τινας μαθητάς

וכַד אִיתַוהי הוָא אַפָּלָו בּקָורִנתָוס אֵתכּרֵך פַּולָוס בַּאתרַוָתָא עֵלָיֵא וֵאתָא לֵאפֵסָוס וַמשַׁאֵל הוָא לתַלמִידֵא אַילֵין דֵּאשׁכַּח תַּמָן׃

[(5) Acts 19, 02]

וְשָׁאַל אוֹתָם: "הַאִם קִבַּלְתֶּם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אַף לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲבֹא בָא גַם-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיכֶם כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם לְמַאֲמִינִים וְהֵם עָנוּהוּ גַּם כִּי-יֵשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲנַחְנוּ לֹא שָׁמָעְנוּ עוֺד:

Řekl jim: Přijali-li jste Ducha svatého, uvěřivše? A oni řekli jemu: Ba aniž jsme slýchali, jest-li Duch svatý.

Zeptal se jich: „Když jste uvěřili, přijali jste Ducha svatého?“ Odpověděli mu: „Vůbec jsme neslyšeli, že je seslán Duch svatý(m).“ (m) ř: že jest Duch svatý ([Skutky apoštolské 2:38 Skutky apoštolské 8:16; Jan 7:39])

ει῏πέν τε πρὸς αυ᾿τούς ει᾿ πνευ̑μα α῞γιον ε᾿λάβετε πιστεύσαντες οἱ δὲ πρὸς αυ᾿τόν α᾿λλ῾ ου᾿δ῾ ει᾿ πνευ̑μα α῞γιον ε῎στιν η᾿κούσαμεν

דֵּאן קַבֵּלתֻּון רֻוחָא דּקֻודשָׁא מֵן דּהַימֵנתֻּון ענַו וָאמרִין לֵה וָאפלָא אֵן אִית רֻוחָא דּקֻודשָׁא שׁמִיע לַן׃

[(5) Acts 19, 03]

שָׁאַל: "אִם כֵּן, אֵיזוֹ טְבִילָה נִטְבַּלְתֶּם?" אָמְרוּ: "טְבִילַת יוֹחָנָן."

וַיֹּאמַר וְעַל-מָה אֵפוֺא אַתֶּם נִטְבַּלְתֶּם וַיֹּאמְרוּ עַל-הַטְּבִלָה לְיוֺחָנָן:

Tedy řekl jim: Načež tedy pokřtěni jste? A oni řekli: Křtěni jsme křtem Janovým.

Pavel řekl: „Jakým křtem jste tedy byli pokřtěni?“ Oni řekli: „Křtem Janovým.“ ([Skutky apoštolské 18:25])

ει῏πέν τε ει᾿ς τί ου῏ν ε᾿βαπτίσθητε οἱ δὲ ει῏παν ει᾿ς τὸ ᾽Ιωάννου βάπτισμα

אָמַר להֻון וַבמָנָא עמַדּתֻּון אָמרִין בּמַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן׃

[(5) Acts 19, 04]

אָמַר שָׁאוּל: "יוֹחָנָן הִטְבִּיל טְבִילָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, בְּאָמְרוֹ לָעָם שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּזֶה שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו, כְּלוֹמַר, בְּיֵשׁוּעַ."

וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס יוֺחָנָן הִטְבִּיל בִּטְבִילַת הַתְּשׁוּבָה וַיַּגֵּד לָעָם כִּי-הַאֲמֵן יַאֲמִינוּ בְהַלָּז אֲשֶׁר יָבֹא אַחֲרָיו וְהַלָּז הוּא זֶה הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ:

I řekl Pavel: Janť zajisté křtil křtem pokání, pravě lidu, aby v toho, kterýž měl po něm přijíti, věřili, to jest v Krista Ježíše.

Tu jim Pavel prohlásil: „Jan křtil ty, kteří se odvrátili od svých hříchů(n), a vybízel lid, aby uvěřili v toho, který přijde po něm – v Ježíše.“ (n) ř: křtil křtem pokání ([Skutky apoštolské 13:24; Matouš 3:11; Jan 1:26])

ει῏πεν δὲ Παυ̑λος ᾽Ιωάννης ε᾿βάπτισεν βάπτισμα μετανοίας τω̑ λαω̑ λέγων ει᾿ς τὸν ε᾿ρχόμενον μετ῾ αυ᾿τὸν ι῞να πιστεύσωσιν του̑τ῾ ε῎στιν ει᾿ς τὸν ᾽Ιησου̑ν

אָמַר להֻון פַּולָוס יֻוחַנָן אַעמֵד מַעמֻודִיתָא דַּתיָבֻותָא לעַמָא כַּד אָמַר הוָא דַּנהַימנֻון בַּאינָא דָּאתֵא בָּתרֵה דִּאיתַוהי יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(5) Acts 19, 05]

הֵם שָׁמְעוּ וְנִטְבְּלוּ לְשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

כְּשָׁמְעָם אֶת-זֹאת שָׁבוּ נִטְבְּלוּ עַל-שֵׁם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ:

Kteříž pak uposlechli, pokřtěni jsou ve jméno Pána Ježíše.

Když to uslyšeli, dali se pokřtít ve jméno Pána Ježíše.

α᾿κούσαντες δὲ ε᾿βαπτίσθησαν ει᾿ς τὸ ο῎νομα του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑

וכַד הָלֵין שׁמַעו עמַדו בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(5) Acts 19, 06]

כְּשֶׁסָּמַך שָׁאוּל אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם, בָּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם וְאָז דִּבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת וְהִתְנַבְּאוּ.

וּפוֺלוֺס סָמַךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיָּנַח עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְדַבְּרוּ בִלְשֹׁנוֺת וַיִּתְנַבָּאוּ:

A když vzkládal na tyto ruce Pavel, sstoupil Duch svatý na ně, i mluvili jazyky, a prorokovali.

Jakmile na ně Pavel vložil ruce, sestoupil na ně Duch svatý a oni mluvili v prorockém vytržení(o). (o) ř: mluvili jazyky a prorokovali ([Skutky apoštolské 6:6 Skutky apoštolské 8:17 Skutky apoštolské 2:4 Skutky apoštolské 2:11 Skutky apoštolské 4:11 Skutky apoštolské 10:44 Skutky apoštolské 10:46; Marek 16:17; 1 Korintským 14:1-1 Korintským 14:40])

καὶ ε᾿πιθέντος αυ᾿τοι̑ς του̑ Παύλου τὰς χει̑ρας η῟λθε τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ε᾿π῾ αυ᾿τούς ε᾿λάλουν τε γλὼσσαις καὶ ε᾿προφήτευον

וסָם עלַיהֻון אִידָא פַּולָוס וֵאתָא רֻוחָא דּקֻודשָׁא עלַיהֻון וַממַללִין הוַו בּלֵשָׁן לֵשָׁן ומֵתנַבֵּין הוַו׃

[(5) Acts 19, 07]

כֻּלָּם הָיוּ כִּשְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ.

וַיְהִי מִסְפָּרָם כִּשְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ:

A bylo všech spolu okolo dvanácti mužů.

Těch mužů bylo asi dvanáct.

η῟σαν δὲ οἱ πάντες α῎νδρες ὡσεὶ δὼδεκα

הָוֵין הוַו דֵּין כֻּלהֻון אנָשָׁא תּרֵעסַר׃

[(5) Acts 19, 08]

הוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְדִבֵּר בְּאֹמֶץ לֵב. בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים טָעַן וְשִׁכְנֵעַ בְּעִנְיַן מַלְכוּת אֱלֹהִים.

וַיָּבֹא אֶל-בֵּית-הַכְנֵסֶת וַיַּגֵּד דְּבָרָיו בְּאֹמֶץ לֵב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּנְכֹחוֺת וְשׂוּם שֵׂכֶל עַל-אֹדוֺת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Tedy všed do školy, svobodně mluvil za tři měsíce, hádaje se, a uče o království Božím.

V synagóze pak Pavel neohroženě působil po tři měsíce; rozmlouval s lidmi a přesvědčoval je o království Božím.

ει᾿σελθών δὲ ει᾿ς τὴν συναγωγὴν ε᾿παρρησιάζετο ε᾿πὶ μη̑νας τρει̑ς διαλεγόμενος καὶ πείθων τὰ περὶ τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑

ועַל הוָא פַּולָוס לַכנֻושׁתָּא וַממַלֵל הוָא עִין בַּגלֵא יַרחֵא תּלָתָא וַמפִּיס הוָא עַל מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 19, 09]

יֵשׁ שֶׁהִקְשׁוּ לְבָבָם וְסֵרְבוּ לְהַאֲמִין, וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל הַדֶּרֶךְ הַהִיא בְּאָזְנֵי הַקָּהָל. לָכֵן פָּרַשׁ מֵהֶם בְּהַבְדִּילוֹ מִתּוֹכָם אֶת הַתַּלְמִידִים, וְיוֹם יוֹם דִּבֵּר בְּאוּלָם הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טִירָנוֹס.

וַיְהִי כִּי-נִמְצְאוּ בָהֶם אֲחָדִים עַרְלֵי לֵב אֲשֶׁר מֵאָנוּ לְהַאֲמִין וְגַם-טָפְלוּ דָבָר מַר עַל-הַדֶּרֶךְ הַזֶּה לִפְנֵי הָעָם וַיֵּשְׂטְ מֵעֲלֵיהֶם וְגַם-אֶת-הַתַּלְמִידִים הִבְדִּיל מִתּוֺכָם וְהוּא הָיָה מְדַבֵּר יוֺם יוֺם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר לְטוּרְנוּס:

A když se někteří zatvrdili a nepovolovali, zle mluvíce o cestě Boží přede vším množstvím, odstoupiv od nich, oddělil učedlníky, na každý den kázaní čině v škole nějakého Tyranna.

Protože však někteří tvrdošíjně trvali na svém a nedali se přesvědčit, ba dokonce cestu Páně přede všemi tupili, oddělil se Pavel od nich, odvedl s sebou i učedníky a začal denně mluvit v přednáškové síni filosofa jménem Tyrannos. ([Skutky apoštolské 13:45 Skutky apoštolské 9:2; Římanům 16:17; 1 Korintským 5:11; 2 Korintským 6:17; 2 Janův 1:10;])

ὡς δέ τινες ε᾿σκληρύνοντο καὶ η᾿πείθουν κακολογου̑ντες τὴν ὁδὸν ε᾿νὼπιον του̑ πλήθους α᾿ποστὰς α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν α᾿φὼρισεν τοὺς μαθητάς καθ῾ ἡμέραν διαλεγόμενος ε᾿ν τη̑ σχολη̑ Τυράννου

ואנָשִׁין מֵנהֻון מֵתקַשֵׁין הוַו ומֵתחרֵין וַמצַחֵין לֻאורחָא דַּאלָהָא קדָם כֵּנשָׁא דּעַממֵא הָידֵּין אַרחֵק פַּולָוס וַפרַשׁ מֵנהֻון לתַלמִידֵא וכֻליֻום ממַלֵל הוָא עַמהֻון בֵּאסכָולִא דּגַברָא דַּשׁמֵה טֻורַנָוס׃

[(5) Acts 19, 10]

כָּךְ זֶה הָיָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם עַד שֶׁכָּל תּוֹשָׁבֵי אַסְיָה הַיְּהוּדִים וְהַיְּוָנִים שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הָאָדוֹן.

וַיְהִי הוּא עֹשֶׂה כָזֶה שְׁנָתַיִם יָמִים עַד כִּי-שָׁמְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי אַסְיָא אֶת-דְּבַר הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ כַּיְּהוּדִים כַּיְּוָנִים:

A to se dálo za dvě létě, tak že všickni, kteříž přebývali v Azii, poslouchali slova Pána Ježíše, i Židé i Řekové.

To trvalo dva roky, takže všichni obyvatelé provincie Asie mohli slyšet slovo Páně, židé i pohané. ([Skutky apoštolské 18:11 Skutky apoštolské 20:31; 1 Korintským 16:8])

του̑το δὲ ε᾿γένετο ε᾿πὶ ε῎τη δύο ω῞στε πάντας τοὺς κατοικου̑ντας τὴν ᾽Ασίαν α᾿κου̑σαι τὸν λόγον του̑ κυρίου ᾽Ιουδαίους τε καὶ ῞Ελληνας

והָדֵא הוָת שׁנִין תַּרתֵּין עדַמָא דַּשׁמַעו מֵלתָא דּמָריָא כֻּלהֻון דּעָמרִין בַּאסִיַא יִהֻודָיֵא וַארמָיֵא׃

[(5) Acts 19, 11]

וֵאלֹהִים עָשָׂה גְּבוּרוֹת בִּלְתִּי רְגִילוֹת עַל־יְדֵי שָׁאוּל,

וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה נִפְלָאוֺת גְּדוֺלוֺת עַל-יְדֵי פוֺלוֺס:

A divy veliké činil Bůh skrze ruce Pavlovy,

Bůh konal skrze Pavla neobvyklé mocné činy. ([Skutky apoštolské 14:3; Marek 16:20])

δυνάμεις τε ου᾿ τὰς τυχούσας ὁ θεὸς ε᾿ποίει διὰ τω̑ν χειρω̑ν Παύλου

וחַילֵא רַורבֵא עָבֵד הוָא אַלָהָא בִּאידֵה דּפַּולָוס׃

[(5) Acts 19, 12]

עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁחוֹלִים נִרְפְּאוּ מִמַּחֲלוֹתֵיהֶם וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת יָצְאוּ מֵהֶם כַּאֲשֶׁר הוּבְאוּ אֲלֵיהֶם מִטְפָּחוֹת אוֹ סִנָּרִים שֶׁנָּגְעוּ בְּעוֹר גּוּפוֹ.

כִּי גַם-חֲגֹרוֺת וּמִטְפְּחוֺת יֶזַע מֵעַל עוֺר בְּשָׂרוֺ הִנִּיחוּ עַל-הַחוֺלִים וְסָר חָלְיָם וְהָרוּחוֺת הָרָעוֺת מִגַּוָּם גֹּרָשׁוּ:

Tak že i na nemocné nosívali od jeho těla šátky a fěrtochy, a odstupovaly od nich nemoci, a duchové nečistí vycházeli z nich.

Lidé dokonce odnášeli k nemocným šátky a zástěry, kterých se dotkl, a zlí duchové je opouštěli. ([Skutky apoštolské 5:15; Marek 6:56])

ω῞στε καὶ ε᾿πὶ τοὺς α᾿σθενου̑ντας α᾿ποφέρεσθαι α᾿πὸ του̑ χρωτὸς αυ᾿του̑ σουδάρια η῍ σιμικίνθια καὶ α᾿παλλάσσεσθαι α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν τὰς νόσους τά τε πνεύματα τὰ πονηρὰ ε᾿κπορεύεσθαι

הָכַנָא דָּאף מֵן נַחתֵּא דּעַל גֻּושׁמֵה סֻודָרֵא אַו רֻוקעֵא מַיתֵּין הוַו וסָימִין עַל כּרִיהֵא ופָרקִין הוַו מֵנהֻון כֻּורהָנֵא וָאף שִׁאדֵא נָפקִין הוַו׃

[(5) Acts 19, 13]

גַּם כַּמָּה יְהוּדִים מְשׁוֹטְטִים שֶׁעָסְקוּ בְּגֵרוּשׁ שֵׁדִים נִסּוּ לְבַטֵּא אֶת שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ עַל אֲחוּזֵי רוּחוֹת רָעוֹת בְּאָמְרָם: "אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶן בְּיֵשׁוּעַ אֲשֶׁר שָׁאוּל מַכְרִיז עָלָיו!"

וְגַם-הָיוּ אֲנָשִׁים יְהוּדִים מְלַחֲשִׁי מִתְהַלְּכִים בָּאָרֶץ וְהֶם נוֺעֲזוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ אֶל-אֲשֶׁר רוּחוֺת רָעוֺת נֹאחֲזוּ בְקִרְבָּם בְּקָרְאָם אֲנִי מַשְׁבִּיעֲכֶם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר פּוֺלוֺס יִקְרָאֵהוּ:

Tedy pokusili se někteří z Židů tuláků, kteříž se s zaklínáním obírali, vzývati jméno Pána Ježíše nad těmi, kteříž měli duchy nečisté, říkajíce: Zaklínáme vás skrze Ježíše, kteréhož káže Pavel.

Také někteří židovští zaříkávači, kteří cestovali od města k městu, pokusili se užívat ke svému zaklínání jména Pána Ježíše. Nad těmi, kteří byli posedlí zlými duchy, říkali: „Zaklínáme vás Ježíšem, kterého káže Pavel.“ ([Marek 9:38 Marek 16:18])

ε᾿πεχείρησαν δέ τινες καὶ τω̑ν περιερχομένων ᾽Ιουδαίων ε᾿ξορκιστω̑ν ο᾿νομάζειν ε᾿πὶ τοὺς ε῎χοντας τὰ πνεύματα τὰ πονηρὰ τὸ ο῎νομα του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ λέγοντες ὁρκίζω ὑμα̑ς τὸν ᾽Ιησου̑ν ο῍ν Παυ̑λος κηρύσσει

צבַו הוַו דֵּין אָף אנָשָׁא יִהֻודָיֵא אַילֵין דּמֵתכַּרכִּין הוַו ומַומֵין עַל שִׁאדֵא דּנַומֻון בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע עַל אַילֵין דִּאית הוַי להֻון רֻוחֵא טַנפָתָא כַּד אָמרִין הוַו מַומֵינַן לכֻון בַּשׁמֵה דּיֵשֻׁוע אַינָא דּמַכרֵז פַּולָוס׃

[(5) Acts 19, 14]

הָעוֹשִׂים זֹאת הָיוּ שִׁבְעַת בָּנָיו שֶׁל סְקֵוָה, כֹּהֵן גָּדוֹל יְהוּדִי.

וְהֵם אֲשֶׁר כֹּה עָשׂוּ הֵם הָיוּ שִׁבְעַת בְּנֵי סְקֵוָה יְהוּדִי וְרֹאשׁ כֹּהֲנִים:

A bylo jich sedm synů jednoho Žida, jménem Scevy, předního kněze {biskupa}, kteříž to činili.

Tak to dělalo sedm synů Skévy, prý židovského velekněze.

η῟σαν δέ τινος Σκευα̑ ᾽Ιουδαίου α᾿ρχιερέως ἑπτὰ υἱοὶ του̑το ποιου̑ντες

אִית הוָא דֵּין שַׁבעָא בּנַוהי דּגַברָא חַד יִהֻודָיָא רַבּ־כָּהנֵא דַּשׁמֵה הוָא סקֵוַא דּעָבדִּין הוַו הָדֵא׃

[(5) Acts 19, 15]

הֵשִׁיבָה הָרוּחַ הָרָעָה וְאָמְרָה לָהֶם: "אֶת יֵשׁוּעַ אֲנִי מַכִּירָה וּמִיהוּ שָׁאוּל אֲנִי יוֹדַעַת, אַךְ מִי אַתֶּם?"

וַיַּעַן הָרוּחַ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יָדַעְתִּי אֶת-יֵשׁוּעַ וְאֶת-פּוֺלוֺס אֲנִי מַכִּיר רַק אַתֶּם מִי אַתֶּם:

Tedy odpověděv duch zlý, řekl: Ježíše znám, a o Pavlovi vím, ale vy kdo jste?

Ale zlý duch jim řekl: „Ježíše znám a o Pavlovi vím. Ale kdo jste vy?“ ([Lukáš 4:41])

α᾿ποκριθὲν δὲ τὸ πνευ̑μα τὸ πονηρὸν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς τὸν μὲν ᾽Ιησου̑ν γινὼσκω καὶ τὸν Παυ̑λον ε᾿πίσταμαι ὑμει̑ς δὲ τίνες ε᾿στέ

וַענָא שִׁאדָא הַו בִּישָׁא וֵאמַר להֻון ליֵשֻׁוע מֵשׁתַּודַּע אנָא וַלפַּולָוס יָדַע אנָא אַנתֻּון דֵּין מַן אַנתֻּון׃

[(5) Acts 19, 16]

הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הָרוּחַ הָרָעָה וּבְחָזְקָה רַבָּה גָּבַר עֲלֵיהֶם, עַד כִּי בָּרְחוּ מִן הַבַּיִת הַהוּא עֲרֻמִּים וּפְצוּעִים.

וַיִּתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר הָרוּחַ הָרָעָה בְקִרְבּוֺ וַיֶּחֱזַק מֵהֶם וַיַּכְרִיעֵם עַד כִּי-עֵירֻמִּים וְנִמְחָצִים נָסוּ מִן-הַבַּיִת הַהוּא:

A obořiv se na ně člověk ten, v kterémž byl duch zlý, opanovav je, zmocnil se jich, tak že nazí a zranění vyběhli z domu toho.

Tu člověk, v kterém byl ten zlý duch, se na ně vrhl, všechny je přemohl a tak je zřídil, že z toho domu utekli nazí a plní ran.

καὶ ε᾿φαλόμενος ὁ α῎νθρωπος ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς ε᾿ν ω῟ η῟ν τὸ πνευ̑μα τὸ πονηρὸν κατακυριεύσας α᾿μφοτέρων ι῎σχυσεν κατ῾ αυ᾿τω̑ν ω῞στε γυμνοὺς καὶ τετραυματισμένους ε᾿κφυγει̑ν ε᾿κ του̑ οι῎κου ε᾿κείνου

וַשׁוַר עלַיהֻון גַּברָא הַו דִּאית הוָא בֵּה רֻוחָא בִּישׁתָּא וֵאתחַיַל עלַיהֻון ושַׁפֵּל אֵנֻון וכַד שׁלִיחִין וַפעִיעִין ערַקו מֵן בַּיתָּא הַו׃

[(5) Acts 19, 17]

כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְכָל הַיְּהוּדִים וְהַיְּוָנִים תּוֹשָׁבֵי אֶפֶסוֹס, נָפַל פַּחַד עַל כֻּלָם וְנִתְגַּדֵּל שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְכָל-הַיְּהודִים וְהַיְּוָנִים הַיּוֺשְׁבִים בְּאֶפְסוֺס וּפַחַד נָפַל עַל-כֻּלָם וַיִּגְדַּל שֵׁם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ:

A to známo učiněno jest všechněm Židům i Řekům bydlícím v Efezu, a spadla bázeň na ně na všecky. I osloveno jest jméno Pána Ježíše.

To se rozhlásilo mezi všemi židy i pohany, kteří žili v Efezu; na všechny padla bázeň a jméno Pána Ježíše bylo ve velké úctě. ([Skutky apoštolské 9:42 Skutky apoštolské 2:43 Skutky apoštolské 5:5 Skutky apoštolské 5:11])

του̑το δὲ ε᾿γένετο γνωστὸν πα̑σιν ᾽Ιουδαίοις τε καὶ ῞Ελλησιν τοι̑ς κατοικου̑σιν τὴν ῎Εφεσον καὶ ε᾿πέπεσεν φόβος ε᾿πὶ πάντας αυ᾿τούς καὶ ε᾿μεγαλύνετο τὸ ο῎νομα του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑

והָדֵא אֵתיַדעַת הוָת לכֻלהֻון יִהֻודָיֵא וַארמָיֵא דּעָמרִין בֵּאפֵסָוס ונֵפלַת דֵּחלתָא עַל כֻּלהֻון ומֵתרַמרַם הוָא שׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(5) Acts 19, 18]

רַבִּים מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הָאֱמוּנָה בָּאוּ לְהִתְוַדּוֹת וְסִפְּרוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם.

וְגַם רַבִּים מִן-הַמַּאֲמִינִים בָּאוּ לִהִתְוַדּוֺת וּלְגַלּוֺת אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ:

Mnozí pak z věřících přicházeli, vyznávajíce se a zjevujíce skutky své.

Přicházeli i mnozí z těch, kteří uvěřili, a přede všemi vyznávali, že také oni dříve používali zaklínání. ([Matouš 3:6; 1 Janův 1:9])

πολλοί τε τω̑ν πεπιστευκότων η῎ρχοντο ε᾿ξομολογούμενοι καὶ α᾿ναγγέλλοντες τὰς πράξεις αυ᾿τω̑ν

וסַגִּיֵאא מֵן אַילֵין דּהַימֵנו אָתֵין הוַו ומֵשׁתַּעֵין סַכלוָתהֻון ומַודֵּין בּמֵדֵּם דּעָבדִּין הוַו׃

[(5) Acts 19, 19]

רַבִּים שֶׁעָסְקוּ בְּכִשּׁוּף אָסְפוּ אֶת סִפְרֵיהֶם וְשָׂרְפוּ אוֹתָם לְעֵינֵי כֹּל. חִשְּׁבוּ וּמָצְאוּ שֶׁמְּחִירָם חֲמִשִּׁים אֶלֶף מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף.

וְרַבִּים אֲשֶׁר שָׁעוּ בְהַבְלֵי שָׁוְא הֵבִיאוּ סִפְרֵיהֶם וַיִּ׹ְּׂרְפוּם בָּאֵשׁ לְעֵינֵי-כֹל וַיִּמְנוּ מִסְפַּר שָׁוְיָם וַיְהִי חֲמִישִּׁים אֶלֶף כָּסֶף:

Mnozí také z těch, kteříž se s marnými uměními obírali, snesše knihy, spálili je přede všemi; a početše cenu jejich, shledali toho padesáte tisíců peněz.

Nemálo pak těch, kteří se zabývali magií, přinesli své knihy a přede všemi je spálili. Jejich cena se odhadovala na padesát tisíc stříbrných.

ἱκανοὶ δὲ τω̑ν τὰ περίεργα πραξάντων συνενέγκαντες τὰς βίβλους κατέκαιον ε᾿νὼπιον πάντων καὶ συνεψήφισαν τὰς τιμὰς αυ᾿τω̑ν καὶ ευ῟ρον α᾿ργυρίου μυριάδας πέντε

סַגִּיֵאא דֵּין אָף חַרָשֵׁא כַּנֵשׁו כּתָבַיהֻון וַאיתִּיו אַוקֵדו אֵנֻון קדָם כֻּלנָשׁ וַחשַׁבו דּמַיהֻון וַסלֵק כֵּספָּא רֵבּוָתָא חַמֵשׁ׃

[(5) Acts 19, 20]

בִּגְבוּרָה כָּזֹאת שִׂגְשֵׂג וְגָבַר דְּבַר הָאָדוֹן.

וּדְבַר-יְהוָֺה נִשְׂגַּב עַד-לִמְאֹד וְנַעֲלָה הָלֹךְ וְעָלֹה:

Tak mocně rostlo slovo Páně, a zmocňovalo se.

A tak mocí Páně rostlo a rozmáhalo se jeho slovo. ([Skutky apoštolské 2:47 Skutky apoštolské 6:7; Izajáš 55:11])

ου῞τως κατὰ κράτος του̑ κυρίου ὁ λόγος ηυ῎ξανεν καὶ ι῎σχυεν

והָכַנָא בּחַילָא רַבָּא תָּקפָּא הוָת וסָגיָא הַימָנֻותֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(5) Acts 19, 21]

כַּאֲשֶׁר כָּל זֶה נִגְמַר, עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ אֶל יְרוּשָׁלַיִם. אָמַר: "אַחֲרֵי שֶׁאֶהְיֶה שָׁם עָלַי לִרְאוֹת גַּם אֶת רוֹמָא."

וַיְהִי כִּכְלוֺת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתֵּן פּוֺלוֺס אֶל-לִבּוֺ לְהִתְהַלֵּךְ בְּמַקְדּוֺנְיָא וּבַאֲכַיָּא וּמִשָּׁם וָהָלְאָה עַד-יְרוּשָׁלָיִם וַיֹּאמֶר אַחֲרֵי הֱיוֺתִי שָׁמָּה רָאֹה אֶרְאֶה עוֺד אֶת-רוֺמִי:

A když se to dokonalo, uložil Pavel v duchu, aby projda Macedonii a Achaii, šel do Jeruzaléma, řka: Když pobudu tam, musímť také i na Řím pohleděti.

Po těchto událostech se Pavel veden Duchem svatým rozhodl, že půjde přes Makedonii a Achaju do Jeruzaléma. Řekl: „Zůstanu tam nějaký čas, a potom musím také do Říma.“ ([1 Korintským 16:5; Skutky apoštolské 18:21 Skutky apoštolské 23:11; Římanům 1:10 Římanům 1:13 Římanům 15:25; 2 Korintským 10:16])

ὡς δὲ ε᾿πληρὼθη ταυ̑τα ε῎θετο ὁ Παυ̑λος ε᾿ν τω̑ πνεύματι διελθών τὴν Μακεδονίαν καὶ ᾽Αχαι̑αν πορεύεσθαι ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ει᾿πών ο῞τι μετὰ τὸ γενέσθαι με ε᾿κει̑ δει̑ με καὶ Ρὼμην ι᾿δει̑ν

כַּד דֵּין אֵשׁתַּלַם הָלֵין סָם פַּולָוס בּרֵעיָנֵה דּנֵתכּרֵך בּכֻלָה מַקֵדָונִיַא ובַאכַאִיַא ונִאזַל לֻאורִשׁלֵם וֵאמַר דּמָא דֵּאזֵלת לתַמָן וָלֵא לִי דָּאף רֻהומִי אֵחזֵא׃

[(5) Acts 19, 22]

הוּא שָׁלַח אֶל מָקֵדוֹנְיָה שְׁנַיִם מִן הַמְשָׁרְתִים אוֹתוֹ, אֶת טִימוֹתֵיאוֹס וְאֶת אֱרַסְטוֹס, וְהוּא עַצְמוֹ שָׁהָה זְמַן מְסֻיָּם בְּאַסְיָה.

וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם נְעָרִים מִמְּשָׁרְתָיו אֶת-טִימוֺתִיּוֺס וְאֶת-אֲרִסְטוֺס לָלֶכֶת לְפָנָיו אֶל-מַקְדּוֺנְיָא וְהוּא אֵחַר עוֺד יְמֵי מִסְפָּר בְּאַסְיָא:

I poslav do Macedonie dva z těch, kteříž mu přisluhovali, Timotea a Erasta, sám pozůstal v Azii do času.

Poslal do Makedonie dva ze svých pomocníků, Timotea a Erasta, a sám se ještě nějaký čas zdržel v Asii. ([Matouš 11:2; Skutky apoštolské 13:5 Skutky apoštolské 16:1; Římanům 16:23; 2 Timoteovi 4:20])

α᾿ποστείλας δὲ ει᾿ς τὴν Μακεδονίαν δύο τω̑ν διακονούντων αυ᾿τω̑ Τιμόθεον καὶ ῎Εραστον αυ᾿τὸς ε᾿πέσχεν χρόνον ει᾿ς τὴν ᾽Ασίαν

ושַׁדַּר הוָא תּרֵין אנָשִׁין מֵן הָנֻון דַּמשַׁמשִׁין הוַו לֵה למַקֵדָונִיַא לטִימָתֵאָוס ולֵארַסטָוס הֻו דֵּין קַוִי זַבנָא בַּאסִיַא סּ סּ׃

[(5) Acts 19, 23]

בָּעֵת הַהִיא הָיְתָה מְהוּמָה לֹא קְטַנָּה עַל־אוֹדוֹת דֶּרֶךְ הָאָדוֹן,

בָּעֵת הַהִיא קָם שָׁאוֺן לֹא-מְעָט עַל-דִּבְרַת דֶּרֶךְ יְהוָֺה:

Tedy stala se v ten čas nemalá bouřka pro cestu Boží.

V té době došlo k velikému pobouření kvůli tomu učení(p). (p) ř: té cestě ([2 Korintským 1:8n; Skutky apoštolské 9:2 Skutky apoštolské 22:4])

ε᾿γένετο δὲ κατὰ τὸν καιρὸν ε᾿κει̑νον τάραχος ου᾿κ ο᾿λίγος περὶ τη̑ς ὁδου̑

הוָא הוָא דֵּין בּהַו זַבנָא שׁגֻושׁיָא סַגִּיָאא עַל אֻורחֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 19, 24]

בִּגְלַל צוֹרֵף אֶחָד, דֶּמֶטְרִיוֹס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תַּבְנִיּוֹת כֶּסֶף שֶׁל הֵיכַל אַרְטֶמִיס וּמַמְצִיא רֶוַח לֹא מְבֻטָּל לַפּוֹעֲלִים.

כִּי אִישׁ אֶחָד דְּמַטְרִיּוֺס שְׁמוֺ חָרַשׁ כֶּסֶף הוּא הָיָה עֹשֶׂה מִקְדְּשֵׁי-כֶסֶף קְטַנִּים בְּתַבְנִית הַמִּקְדָּשׁ לְשֵׁם אַרְטְמִיס וַיְסַבֵּב בָּזֶה לֶחָרָשִׁים מַשְׂכֹּרֶת לֹא-מִצְעָר:

Nebo zlatník jeden, jménem Demetrius, kterýž dělával chrámy stříbrné Diány, nemalý zisk přivodil řemeslníkům.

Nějaký Démétrios, zlatník a výrobce stříbrných napodobenin Artemidina chrámu, který poskytoval značný výdělek řemeslníkům, ([Skutky apoštolské 16:16])

Δημήτριος γάρ τις ο᾿νόματι α᾿ργυροκόπος ποιω̑ν ναοὺς α᾿ργυρου̑ς ᾽Αρτέμιδος παρείχετο τοι̑ς τεχνίταις ου᾿κ ο᾿λίγην ε᾿ργασίαν

אִית הוָא דֵּין תַּמָן עָבֵד סִאמָא חַד דַּשׁמֵה הוָא דִּמִטרִיָוס דּעָבֵד הוָא נַוסֵא דּסִאמָא לַארטֵמִיס ומַותַּר הוָא לַבנַי אֻומָנֻותֵה יֻותרָנָא רַבָּא׃

[(5) Acts 19, 25]

הוּא כִּנֵּס אוֹתָם עִם בַּעֲלֵי הַמִּקְצוֹעַ הָעוֹבְדִים בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה וְאָמַר: "חֲבֵרִים, אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי מֵהַמְּלָאכָה הַזֹּאת יֵשׁ לָנוּ רֶוַח.

וַיִּקְבֹּץ אֹתָם עִם-עֹזְרֵי מְלַאכְתָּם וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי בַּמְּלָאכָה הַזֹּאת רָכַשְׁנוּ לָנוּ אֶת-לַחְמֵנוּ וְאֶת-טוּבֵנוּ:

Kteréž svolav, i ty, kteříž byli k těm podobných věcí dělníci, řekl: Muži, víte, že z tohoto řemesla jest živnost naše.

svolal je i ostatní, kteří dělali podobné věci, a řekl jim: ([Skutky apoštolské 16:19])

ου῍ς συναθροίσας καὶ τοὺς περὶ τὰ τοιαυ̑τα ε᾿ργάτας ει῏πεν α῎νδρες ε᾿πίστασθε ο῞τι ε᾿κ ταύτης τη̑ς ε᾿ργασίας ἡ ευ᾿πορία ἡμι̑ν ε᾿στιν

הָנָא כַּנֵשׁ אֵנֻון לַבנַי אֻומָנֻותֵה כֻּלהֻון ולַאילֵין דּפָלחִין עַמהֻון וֵאמַר להֻון גַּברֵא יָדעִין אנתֻּון דּתֵאגֻורתַּן כֻּלָה מֵן הָנָא הי פֻּולחָנָא׃

[(5) Acts 19, 26]

וְאַתֶּם רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁלֹּא רַק בְּאֶפֶסוֹס אֶלָּא כִּמְעַט בְּכָל אַסְיָה שָׁאוּל הַזֶּה שִׁכְנֵעַ וְהִדִּיחַ הָמוֹן רַב בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵלִים מַעֲשֵׂי יָדַיִם אֵינָם אֵלִים.

וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֺת וְאָזְנֵיכֶם שֹׁמְעוֺת כִּי-לֹא רַק בְּאֶפְסוֺס לְבַדָּהּ כִי אִם-גַּם בְּכַל-אַסְיָא פּוֺלוֺס הַזֶּה מְפַתֶּה הֲמוֺן עַם-רָב לַהֲסִירָם מֵאַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם כִּי יֹאמַר אָמֹר לֹא-אֱלֹהִים הֵמָּה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה יָדָיִם:

A vidíte i slyšíte, že netoliko v Efezu, ale téměř po vší Azii tento Pavel svedl a odvrátil veliké množství, pravě: Že to nejsou bohové, kteříž jsou rukama udělaní.

„Mužové, víte, že z této práce máme blahobyt, a vidíte a slyšíte, že tenhle Pavel přemluvil a svedl mnoho lidí nejen z Efezu, nýbrž skoro z celé provincie. Říká, že bohové udělaní lidskýma rukama nejsou žádní bohové. ([Žalmy 115:4; Jeremjáš 10:3; Skutky apoštolské 17:29])

καὶ θεωρει̑τε καὶ α᾿κούετε ο῞τι ου᾿ μόνον ᾽Εφέσου α᾿λλὰ σχεδὸν πάσης τη̑ς ᾽Ασίας ὁ Παυ̑λος ου῟τος πείσας μετέστησεν ἱκανὸν ο῎χλον λέγων ο῞τι ου᾿κ ει᾿σὶν θεοὶ οἱ διὰ χειρω̑ν γινόμενοι

וָאף אַנתֻּון שָׁמעִין אנתֻּון וחָזֵין אנתֻּון דּלָא הוָא בַּלחֻוד לַבנַי אֵפֵסָוס אֵלָא אָף לסֻוגָאא דּכֻלָה אַסִיַא אַפִּיס הָנָא פַּולָוס וַאהפֵּך כַּד אָמַר דּלַו אַלָהֵא אֵנֻון הָנֻון דּבִאידַי בּנַינָשָׁא מֵתעַבדִּין׃

[(5) Acts 19, 27]

אֲבָל לֹא רַק מְלַאכְתֵּנוּ זֹאת עֲלוּלָה לִהְיוֹת לְבוּז, אֶלָּא גַּם הַהֵיכָל שֶׁל הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס עָלוּל לְהֵחָשֵׁב לְאֶפֶס, וְהִיא אֲשֶׁר כָּל אַסְיָה וְכָל הָעוֹלָם עוֹבְדִים אוֹתָהּ גַּם תַּפְסִיד אֶת גְּדֻלָּתָהּ."

וְעָתָּה הַמְעַט הָרָעָה הַזֹּאת לְבַדָּהּ לְהִלָּקַח מִיָּדֵינוּ הַמְּלָאכָה הַזֹּאת כִּי אִם-עוֺד רָעַת הָרָעוֺת תִּפָּתַח עַל-הַמִּקְדָּשׁ לָאֱלָהוּת הַגְּדוֺלָה אַרְטְמִיס כִּי לְאֶפֶס וּלְאַיִן יֵחָשֵׁב וְיֵקַל כְּבוֺד הוֺדָהּ אֲשֶׁר יְכַבְּדוּהָ כָּל-אַסְיָא וְכָל-יֹשְׁבֵי תֵבֵל:

A protož strach jest, netoliko aby se nám v živnosti přítrž nestala, ale také i veliké bohyně Diány chrám aby za nic nebyl jmín, a aby nepřišlo k zkáze důstojenství její, kterouž ctí všecka Azia i světa okršlek.

Je nebezpečí, že nejen náš obor ztratí vážnost, nýbrž i chrám veliké bohyně Artemidy nebude považován za nic, a začne upadat sláva té, kterou uctívá naše provincie i celý svět.“ ([Izajáš 40:17; Lukáš 9:43; 2 Petrův 1:16])

ου᾿ μόνον δὲ του̑το κινδυνεύει ἡμι̑ν τὸ μέρος ει᾿ς α᾿πελεγμὸν ε᾿λθει̑ν α᾿λλὰ καὶ τὸ τη̑ς μεγάλης θεα̑ς ᾽Αρτέμιδος ἱερὸν ει᾿ς ου᾿θὲν λογισθη̑ναι μέλλειν τε καὶ καθαιρει̑σθαι τη̑ς μεγαλειότητος αυ᾿τη̑ς η῍ν ο῞λη ἡ ᾽Ασία καὶ ἡ οι᾿κουμένη σέβεται

ולַו הָדֵא צבֻותָא בַּלחֻוד מֵתפַּרסיָא ובָטלָא אֵלָא אָף הֻו הַיכּלָא דַּארטֵמִיס אַלָהתָּא רַבּתָא מֵתחשֵׁב לֵה אַיך לָא מֵדֵּם וָאף הִי אַלָהתָּא דּכֻלָה אַסִיַא וכֻלהֻון עַממֵא סָגדִּין לָה מֵתּשִׁיטָא׃ ס

[(5) Acts 19, 28]

כְּשָׁמְעָם אֶת דְּבָרָיו נִתְמַלְּאוּ זַעַם וְצָעֲקוּ: "גְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס שֶׁל הָאֶפֶסִים!"

וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה וַיִּתְּנוּ קוֺלָם וַיִּקְרָאוּ גְּדוֺלָה אַרְטְמִיס לָעָם בְּאֶפְסוֺס:

To uslyšavše, a naplněni byvše hněvem, zkřikli, řkouce: Veliká jest Diána Efezských.

Když to uslyšeli, velmi se rozzlobili a začali křičet: „Veliká je efezská Artemis!“

α᾿κούσαντες δὲ καὶ γενόμενοι πλήρεις θυμου̑ ε῎κραζον λέγοντες μεγάλη ἡ ῎Αρτεμις ᾽Εφεσίων

וכַד שׁמַעו הָלֵין אֵתמלִיו חֵמתָּא וקָעֵין הוַו וָאמרִין רַבָּא הי אַרטֵמִיס דֵּאפֵסָיֵא׃

[(5) Acts 19, 29]

מְהוּמָה הִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל הָעִיר וְהַתּוֹשָׁבִים רָצוּ כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן כְּשֶׁהֵם סוֹחֲבִים אֶת גָּיוֹס וְאֶת אֲרִיסְטַרְכוֹס, שְׁנֵי הַמָּקֵדוֹנִים חֲבֵרָיו שֶׁל שָׁאוּל לַמַּסָּע.

וַתֵּהֹם הָעִיר וַתִּמָּלֵא רַעַשׁ גָּדוֺל וְהֵם כֻּלָּם הִשְׂתָּעֲרוּ כְּאִישׁ אֶחָד אֶל-בֵּית-הַמִּשְׂחָק וַיַּחֲזִיקוּ בְגָיוֺס וּבַאֲרִסְטַרְכוֺס אֲנָשִׁים מַקְדּוֺנִים הַהֹלְכִים עִם פּוֺלוֺס לְשָׁמְרוֺ בַדָּרֶךְ:

I naplněno jest všecko město rozbrojem, a valili se všickni spolu na plac, pochopivše Gáia a Aristarcha, Macedonské, tovaryše cesty Pavlovy.

Pobouření se rozšířilo na celé město. Lidé se hromadně hnali do divadla a vlekli s sebou Makedonce Gaia a Aristarcha, Pavlovy průvodce na cestách. ([Matouš 2:3; 2 Korintským 1:8; Skutky apoštolské 20:4; Římanům 16:23; 1 Korintským 1:14; 3 Janův 1:1; Skutky apoštolské 27:2])

καὶ ε᾿πλήσθη ἡ πόλις τη̑ς συγχύσεως ω῞ρμησάν τε ὁμοθυμαδὸν ει᾿ς τὸ θέατρον συναρπάσαντες Γάιον καὶ ᾽Αρίσταρχον Μακεδόνας συνεκδήμους Παύλου

וֵאשׁתַּגשַׁת כֻּלָה מדִינתָּא וַרהֵטו אַכחדָא וֵאזַלו לתֵאַטרָון וַחטַפו אַובֵּלו עַמהֻון לגַאִיָוס ולַארִסטַרכָוס גַּברֵא מַקֵדָונָיֵא בּנַי לוִיתֵה דּפַּולָוס׃

[(5) Acts 19, 30]

שָׁאוּל רָצָה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הֶהָמוֹן, אַךְ הַתַּלְמִידִים לֹא הִנִּיחוּ לוֹ.

וּפוֺלוֺס חָפֵץ לָצֵת אֶל-הָעָם רַק הַתַּלְמִידִים לֹא נְתָנוּהוּ:

Pavlovi pak, když chtěl jíti k lidu, nedopustili učedlníci.

Pavel chtěl jít do shromáždění lidu, ale učedníci mu v tom zabránili.

Παύλου δὲ βουλομένου ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὸν δη̑μον ου᾿κ ει῎ων αυ᾿τὸν οἱ μαθηταί

ופַּולָוס צָבֵא הוָא דּנֵעֻול לתֵאַטרָון וַכלַאוֻהי תַּלמִידֵא׃

[(5) Acts 19, 31]

גַּם כַּמָּה מֵרָאשֵׁי אַסְיָה שֶׁהָיוּ חֲבֵרָיו שָׁלְחוּ אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן.

וְגַם-אֲחָדִים רָאשֵׁי עָם מֵאַסְיָא אֲשֶׁר אֵהֲבוּהוּ גַם-הֵם שָׁלְחוּ לוֺ לְהַזְהִירוֺ כִּי יִמָּנַע מֵהֲלֹךְ אֶל-בֵּית-הַמִּשְׂחָק:

Ano i někteří z předních mužů Azianských, kteříž jemu přáli, poslavše k němu, prosili, aby se nedával do toho hluku.

Také někteří vysocí úředníci provincie, kteří mu byli nakloněni, mu vzkázali, aby se tam neodvažoval.

τινὲς δὲ καὶ τω̑ν ᾽Ασιαρχω̑ν ο῎ντες αυ᾿τω̑ φίλοι πέμψαντες πρὸς αυ᾿τὸν παρεκάλουν μὴ δου̑ναι ἑαυτὸν ει᾿ς τὸ θέατρον

וָאף רִשֵׁא דַּאסִיַא מֵטֻל דּרָחמַוהי הוַו שַׁדַּרו בּעַו מֵנֵה דּלָא נֵתֵּל נַפשֵׁה דּנֵעֻול לתֵאַטרָון׃

[(5) Acts 19, 32]

בֵּינְתַיִם צָעֲקוּ אֵלֶּה דָּבָר אֶחָד וְאֵלֶּה דָּבָר אַחֵר, כִּי הַקָּהָל הָיָה נָבוֹךְ וְרֻבָּם לֹא יָדְעוּ לָמָּה הִתְאַסְּפוּ.

וַיְהִי הֵם שֹׁאֲגִים אֵלֶּה זֹאת וַאַחֵרִים אַחֶרֶת כִּי הָיָה הֶהָמוֺן נָבוּךְ וְרֻבָּם גַּם-לֹא יָדְעוּ בְּשֶׁלְּמַה הֵם נִזְעָקוּ:

A jedni tak, jiní jinak křičeli; nebo byla ta obec zbouřena, a mnozí nevěděli, proč se zběhli.

Každý křičel něco jiného, neboť v shromáždění byl zmatek a většina nevěděla, proč se vůbec sešli. ([Skutky apoštolské 21:34])

α῎λλοι μὲν ου῏ν α῎λλο τι ε῎κραζον η῟ν γὰρ ἡ ε᾿κκλησία συγκεχυμένη καὶ οἱ πλείους ου᾿κ η῎̑δεισαν τίνος ε῞νεκα συνεληλύθεισαν

כֵּנשֵׁא דֵּין דִּאית הוַו בּתֵאַטרָון טָב שׁגִישִׁין הוַו וַאחרָנֵא אחרָניָתָא קָעֵין הוַו סַגִּיֵאא גֵּיר מֵנהֻון לָא יָדעִין הוַו מֵטֻל מָנָא אֵתכַּנַשׁו׃

[(5) Acts 19, 33]

אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן הִסְבִּירוּ מַשֶּׁהוּ לַאֲלֶכְּסַנְדֶּר לְאַחַר שֶׂבְּנֵי עַמּוֹ הַיְּהוּדִים דְּחָקוּהוּ קָדִימָה. הֵנִיף אֲלֶכְּסַנְדֶּר אֶת יָדוֹ וְרָצָה לְהַשְׁמִיעַ לֶהָמוֹן דְּבַר הֲגַנָּה,

וַיּוּבָא מִבֵּינוֺת הָעָם אֲלֶכְסַנְדְּרוֺס כִּי הַיְּהוּדִים שָׂמוּהוּ בְרֹאשָׁם וַיִּ׹ָּׂא אֲלֶכְסֵנְדְּרוֺס אֶת-יָדוֺ לְאוֺת כִּי חָפֵץ הוּא לְהָשִׁיב אֲמָרִים לִפְנֵי הָעָם:

Z zástupu pak Alexandra nějakého táhli, kteréhož i Židé nutili. Alexander pak pokynuv rukou, chtěl zprávu dáti lidu.

Židé postrčili dopředu Alexandra a zástup ho nechal vystoupit. Alexandr zamával rukou a chtěl pronést před lidem obhajobu. ([1 Timoteovi 1:20; 2 Timoteovi 4:14; Skutky apoštolské 12:17 Skutky apoštolské 13:16 Skutky apoštolské 21:40])

ε᾿κ δὲ του̑ ο῎χλου συνεβίβασαν ᾽Αλέξανδρον προβαλόντων αυ᾿τὸν τω̑ν ᾽Ιουδαίων ὁ δὲ ᾽Αλέξανδρος κατασείσας τὴν χει̑ρα η῎θελεν α᾿πολογει̑σθαι τω̑ δήμω

עַמָא דֵּין דִּיהֻודָיֵא דִּאית הוַו תַּמָן אַקִימו מֵנהֻון לגַברָא יִהֻודָיָא דַּשׁמֵה אַלֵכּסַנדּרָוס וכַד קָם אַנִיף אִידֵה וצָבֵא הוָא דּנֵפֻּוק רֻוחָא לעַמָא׃

[(5) Acts 19, 34]

אַךְ כְּשֶׁהִבְחִינוּ שֶׁהוּא יְהוּדִי רָעֲמוּ כֻּלָּם בְּקוֹל אֶחָד וּבְמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם צָעֲקוּ: "גְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס שֶׁל הָאֶפֶסִים!"

וַיִּוָּדַע לָהֶם כִּי-הוּא יְהוּדִי וַיִּשְׂאוּ כֻלָּם קוֺל חָזָק וּכְמוֺ שְׁתַּיִם שָׁעוֺת קָרְאוּ וְלֹא דָמּוּ גְּדוֺלָה אַרְטְמִיס לָעָם בְּאֶפְסוֺס:

Ale jakž poznali, že jest Žid, stal se jednostejný všech hlas, jako za dvě hodině volajících: Veliká jest Diána Efezských.

Když však poznali, že je to Žid, všichni jedním hlasem křičeli asi dvě hodiny: „Veliká je efezská Artemis!“

ε᾿πιγνόντες δὲ ο῞τι ᾽Ιουδαι̑ός ε᾿στιν φωνὴ ε᾿γένετο μία ε᾿κ πάντων ὡς ε᾿πὶ ω῞ρας δύο κραζόντων μεγάλη ἡ ῎Αρτεμις ᾽Εφεσίων

וכַד יִדַעו דִּיהֻודָיָא הו קעַו כֻּלהֻון בּחַד קָלָא אַיך שָׁעִין תַּרתֵּין דּרַבָּא הי אַרטֵמִיס דֵּאפֵסָיֵא׃

[(5) Acts 19, 35]

הִשְׁקִיט מַזְכִּיר הָעִיר אֶת הָעָם וְאָמַר: "אַנְשֵׁי אֶפֶסוֹס, מִי מִבְּנֵי אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהָעִיר אֶפֶסוֹס מֻפְקֶדֶת עַל הֵיכַל אַרְטֶמִיס הַגְּדוֹלָה וְעַל צַלְמָהּ שֶׁנָּפַל מִן הַשָּׁמַיִם?

וַיַּהַס סוֺפֵר הָעִיר אֶת-הָעָם וַיֹּאמַר אַתֶּם אַנְשֵׁי אֶפְסוֺס מִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע כִּי הָעִיר אֶפְסוֺס מְשָׁרַת אֶת-אַרְטְמִיס הַגְּדוֺלָה וְאֶת-תַּבְנִיתָהּ אֲשֶׁר נָפְלָה מִן-הַשָּׁמָיִם:

A když písař pokojil zástup, řekl: Muži Efezští, i kdož z lidí jest, ješto by nevěděl, že město Efezské slouží veliké bohyni Diáně a od Jupitera spadlé podobizně?

Teprve městský tajemník uklidnil zástup a řekl: „Efezané, kterýpak člověk by nevěděl, že město Efez je strážcem chrámu velké Artemidy a jejího obrazu seslaného z nebe!

καταστείλας δὲ ὁ γραμματεὺς τὸν ο῎χλον φησίν α῎νδρες ᾽Εφέσιοι τίς γάρ ε᾿στιν α᾿νθρὼπων ο῍ς ου᾿ γινὼσκει τὴν ᾽Εφεσίων πόλιν νεωκόρον ου῏σαν τη̑ς μεγάλης ᾽Αρτέμιδος καὶ του̑ διοπετου̑ς

ושַׁלִי אֵנֻון רִשָׁא דַּמדִינתָּא כַּד אָמַר גַּברֵא אֵפֵסָיֵא מַנֻו גֵּיר מֵן בּנַינָשָׁא דּלָא יָדַע לַמדִינתָּא דֵּאפֵסָיֵא דּכֻומרתָא הי דַּארטֵמִיס רַבּתָא וַלצַלמָה דּמֵן שׁמַיָא נחֵת׃

[(5) Acts 19, 36]

מֵאַחַר שֶׁאֵין לְהַכְחִישׁ זֹאת, עֲלֵיכֶם לְהֵרָגַע וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נִמְהָר.

וְהִנֵּה כִּי זֹאת אֱמוּנָה וְאֵין מִי לְהַכְזִיבֶנָּה הֲלֹא יָאֲתָה לָכֶם לִשְׁקֹט מִמְּהוּמָה וּמֵעֲשׂוֺת מְאוּם בְּטֶרֶם תְּחַשֵּׁבוּ:

A poněvadž tomu odpíráno býti nemůže, slušné jest, abyste se upokojili, a nic kvapně nečinili.

Protože o tom nemůže být pochyb, musíte zachovat klid a nedělat nic ukvapeného.

α᾿ναντιρρήτων ου῏ν ο῎ντων τούτων δέον ε᾿στὶν ὑμα̑ς κατεσταλμένους ὑπάρχειν καὶ μηδὲν προπετὲς πράσσειν

מֵטֻל הָכִיל דּלֻוקבַל הָדֵא אנָשׁ לָא מֵשׁכַּח למִאמַר וָלֵא לכֻון דּתֵהוֻון שׁלֵין ולָא תֵּעבּדֻון מֵדֵּם בּסֻורהָבָא׃

[(5) Acts 19, 37]

הִנֵּה הֲבֵאתֶם אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁאֵינָם שׁוֹדְדֵי מִקְדָּשִׁים אַף לֹא מְחַלְּלִים אֶת שֵׁם הָאֵלָה שֶׁלָּכֶם.

כִּי אַתֶּם הֲבֵאתֶם אֶת-הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֵנָּה וְהֵם לֹא בָזְזוּ אֶת-הַמִּקְדָּשׁוֺת וְאַף-לֹא בָזוּ לֵאלָהוּתֵנוּ:

Přivedli jste zajisté lidi tyto, kteříž nejsou ani svatokrádcové ani rouhači bohyně vaší.

Přivedli jste tyto lidi, ale oni se nedopustili ani svatokrádeže, ani netupili naši bohyni.

η᾿γάγετε γὰρ τοὺς α῎νδρας τούτους ου῎τε ἱεροσύλους ου῎τε βλασφημου̑ντας τὴν θεὸν ἡμω̑ν

אַיתִּיתֻּון גֵּיר לגַברֵא הָלֵין כַּד לָא הַיכּלֵא חַלֵצו ולָא צַחִיו לַאלָהתַּן׃

[(5) Acts 19, 38]

לָכֵן, אִם יֵשׁ לְדֶמֶטְרִיוֹס וְלָאֻמָּנִים אֲשֶׁר אִתּוֹ דָּבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ, יֵשׁ בָּתֵּי מִשְׁפָּט וְיֵשׁ שׁוֹפְטִים; שֶׁיִּטְעֲנוּ זֶה נֶגֶד זֶה.

וְאִם דְּבַר רִיב לִדְמַטְרִיּוֺס וְהֶחָרָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֺ עִם-אִישׁ-מִי הֲלֹא יֵשׁ בְּקִרְבֵּנוּ מִשְׁפָּט וּנְצִיבִים נִצָּבִים עֲלֵינוּ הָבָה יִקְרְאוּ הֵם לְבַדָּם עֲלֵיהֶם לַשֹּׁפְטִים וּשְׁפָטוּם:

Jestliže pak Demetrius, a ti, kteříž jsou s ním, řemeslníci mají s kým jakou při, bývá obecný soud, a jsou konšelé. Nechať jedni druhé viní.

Chce-li si Démétrios a řemeslníci na někoho stěžovat, k tomu jsou soudní dny a místodržitelé. Tam ať se soudí. ([Skutky apoštolské 13:7 Skutky apoštolské 18:12])

ει᾿ μὲν ου῏ν Δημήτριος καὶ οἱ σὺν αυ᾿τω̑ τεχνι̑ται ε῎χουσι πρός τινα λόγον α᾿γοραι̑οι α῎γονται καὶ α᾿νθύπατοί ει᾿σιν ε᾿γκαλείτωσαν α᾿λλήλοις

אֵן דֵּין הָנָא דִּמִטרִיָוס וַבנַי אֻומָנֻותֵה אִית להֻון דִּינָא עַם אנָשׁ הָא אַנתֻופַּטָוס בַּמדִינתָּא אֻומָנֵא אֵנֻון נֵקרבֻון וַנדֻונֻון חַד עַם חַד׃

[(5) Acts 19, 39]

אֲבָל אִם רוֹצִים אַתֶּם מַשֶּׁהוּ נוֹסָף, אֲזַי שֶׁיֵּחָרֵץ בַּאֲסֵפָה חֻקִּית.

וְאִם עוֺד לָכֶם כֻּלְּכֶם לְבַקֵּשׁ דָּבָר הִנֵּה בְּהִתְאַסֵּף כָּל-הָעָם לְפִי חֹק יֵצֵא מִשְׁפַּטְכֶם וְדִינְכֶם:

Pakli čeho jiného hledáte, i toť můž v pořádném svolání obce skoncováno býti.

A žádáte-li ještě něco jiného, může se to vyřídit v řádném shromáždění.

ει᾿ δέ τι περαιτέρω ε᾿πιζητει̑τε ε᾿ν τη̑ ε᾿ννόμω ε᾿κκλησία ε᾿πιλυθήσεται

וֵאן הֻו דּמֵדֵּם אחרִין בָּעֵין אנתֻּון בּדֻוכּתָא דִּיהִיבָא מֵן נָמֻוסָא לַכנֻושׁיָא מֵשׁתּרֵא׃

[(5) Acts 19, 40]

הֲרֵי עֲלוּלִים אָנוּ לִהְיוֹת מָאֳשָׁמִים בִּמְהוּמַת הַיּוֹם הַזֶּה, מְהוּמָה לְלֹא שׁוּם סִבָּה, וְלֹא נוּכַל לָתֵת נִמּוּק עַל הַהִתְקַהֲלוּת הַזֹּאת."

כִּי הַיּוֺם אֲנַחְנוּ נְתֻנִים בְּיִרְאָה פֶּן-יִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ עֲוֺן מֶרֶד לְהַבְאִישֵׁנוּ בִּגְלַל הַיּוֺם הַזֶּה מַה-לָּנוּ לָגֹל מֵעָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר לֹא חָטָאנוּ בִּלְתִּי אִם הַמְּהוּמָה הַזֹּאת:

Nebo strach jest, abychom nedošli nesnáze pro tu bouřku dnešní, poněvadž žádné příčiny není, kterouž bychom mohli předložiti, proč jsme se tuto zběhli. A to pověděv, propustil lid.

Vždyť je nebezpečí, že budeme kvůli dnešku obžalováni ze vzpoury. Není tu žádný důvod, kterým bychom mohli obhájit toto srocení.“ Po těch slovech rozpustil shromáždění. ([Skutky apoštolské 25:27; Lukáš 16:2])

καὶ γὰρ κινδυνεύομεν ε᾿γκαλει̑σθαι στάσεως περὶ τη̑ς σήμερον μηδενὸς αι᾿τίου ὑπάρχοντος περὶ ου῟ ου᾿ δυνησόμεθα α᾿ποδου̑ναι λόγον περὶ τη̑ς συστροφη̑ς ταύτης καὶ ταυ̑τα ει᾿πών α᾿πέλυσεν τὴν ε᾿κκλησίαν

מֵטֻל דָּאף הָשָׁא בּקֻנדִינָוס קָימִינַן דּנֵתרשֵׁא אַיך שָׁגֻושֵׁא דּלָא מֵשׁכּחִינַן דּנֵפֻּוק רֻוחָא עַל כֵּנשָׁא דּיַומָא הָנָא דֵּאתכַּנַשׁן בַּטָלָאיִת וֵאשׁתּגֵשׁן דּלָא עֵלתָא׃

[(5) Acts 19, 41]

הוּא אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשִׁלַּח אֶת הַקָּהָל.

וּכְכַלֹּאתוֺ לְדַבֵּר שִׁלַּח אֶת-הַקָּהָל:

[Navíc ] A to pověděv, propustil lid.

[Navíc] Po těch slovech rozpustil shromáždění. ([Skutky apoštolské 25:27; Lukáš 16:2])

και ταυτα ειπων απελυσεν την εκκλησιαν

וכַד הָלֵין אֵמַר שׁרָא לכֵנשָׁא׃ ס

[(5) Acts 20, 01]

אַחֲרֵי שֶׁפָּסְקָה הַמְּהוּמָה קָרָא שָׁאוּל לַתַּלְמִידִים וְעוֹדֵד אוֹתָם. הוּא נִפְרַד מֵהֶם וְיָצָא לְדַרְכּוֹ אֶל מָקֵדוֹנְיָה.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַמְּהוּמָה וּפוֺלוֺס אָסַף אֶת-הַתַּלְמִידִים וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם וּבְבִרְכָתוֺ אֹתָם לְשָׁלוֺם נִפְרַד מֵהֶם וַיֵּצֵא לָלֶכֶת אֶל-מַקְדּוֺנְיָא:

Když pak přestala ta bouřka, povolav Pavel učedlníků, a požehnav jich, vyšel odtud, aby se bral do Macedonie.

Když ten zmatek ustal, svolal si Pavel učedníky a povzbudil je. Pak se s nimi rozloučil a vydal se na cestu do Makedonie. ([Skutky apoštolské 20:17 Skutky apoštolské 19:21; 2 Korintským 2:13 2 Korintským 7:5; 1 Timoteovi 1:3])

μετὰ δὲ τὸ παύσασθαι τὸν θόρυβον μεταπεμψάμενος ὁ Παυ̑λος τοὺς μαθητὰς καὶ παρακαλέσας α᾿σπασάμενος ε᾿ξη̑λθεν πορεύεσθαι ει᾿ς Μακεδονίαν

ובָתַר דַּשׁלִי שׁגֻושׁיָא קרָא פַּולָוס לתַלמִידֵא ובַיַא אֵנֻון ונַשֵׁק אֵנֻון וַנפַק אֵזַל לֵה למַקֵדָונִיַא׃

[(5) Acts 20, 02]

לְאַחַר שֶׁעָבַר בַּאֲזוֹרִים הָהֵם וְעוֹדֵד אֶת הַתַּלְמִידִים בְּדִבְרֵי עִדּוּד רַבִּים, בָּא לְיָוָן

וְאַחֲרֵי עָבְרוֺ בַמְּדִינוֺת הָהֵן וְאַמְּצוֺ אֶת-לִבּוֺתָם בְּמִדַּבְּרֹתָיו הָרַבִּים בָּא אֶל-אֶרֶץ יָוָן:

A když prošel ty krajiny, a napomenutí jim učiniv mnohými řečmi, přišel do země Řecké.

Prošel tamější krajiny, vytrvale povzbuzoval bratry slovem Božím a přišel do Řecka,

διελθών δὲ τὰ μέρη ε᾿κει̑να καὶ παρακαλέσας αυ᾿τοὺς λόγω πολλω̑ η῟λθεν ει᾿ς τὴν ῾Ελλάδα

וכַד אֵתכּרֵך אֵנֻון לַאתרַוָתָא הָלֵין ובַיַא אֵנֻון בּמֵלֵא סַגִּיָאתָא אֵתָא לֵה להֵלַס אַתרָא׃

[(5) Acts 20, 03]

וְיָשַׁב שָׁם שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים. כְּשֶׁעָמַד לְהַפְלִיג לְסוּרְיָה הִתְנַכְּלוּ יְהוּדֵי הַמָּקוֹם לְהָרֵעַ לוֹ, לְפִיכָךְ הֶחְלִיט לָשׁוּב דֶּרֶךְ מָקֵדוֹנְיָה.

וַיְהִי אַחֲרֵי שִׁבְתּוֺ שָׁם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַתִּ׹ָּׂאֵהוּ רוּחוֺ לָלֶכֶת אֶל-סוּרְיָא רַק מֵאֲשֶׁר טָמְנוּ לוֺ הַיְּהוּדִים מוֺקֵשׁ עַל-כֵּן נוֺעַץ לָשׁוּב דֶּרֶךְ מַקְדּוֺנְיָא:

A pobyv tam za tři měsíce, (kdež Židé učinili jemu zálohy), když se měl plaviti do Syrie, umínil navrátiti se skrze Macedonii.

kde strávil tři měsíce. Když se chystal vyplout do Sýrie, zosnovali proti němu Židé úklady, a proto se rozhodl vrátit se přes Makedonii. ([Skutky apoštolské 20:19 Skutky apoštolské 9:24 Skutky apoštolské 21:27 Skutky apoštolské 23:16; 1 Korintským 15:32; 2 Korintským 11:26])

ποιήσας τε μη̑νας τρει̑ς γενομένης ε᾿πιβουλη̑ς αυ᾿τω̑ ὑπὸ τω̑ν ᾽Ιουδαίων μέλλοντι α᾿νάγεσθαι ει᾿ς τὴν Συρίαν ε᾿γένετο γνὼμης του̑ ὑποστρέφειν διὰ Μακεδονίας

וַהוָא תַּמָן תּלָתָא יַרחִין עבַדו דֵּין עלַוהי נֵכלָא יִהֻודָיֵא כַּד עתִיד הוָא למִאזַל לסֻורִיַא וֵאתחַשַׁב דּנֵהפֻּוך לֵה למַקֵדָונִיַא׃

[(5) Acts 20, 04]

נִלְווּ אֵלָיו סוֹפַּטְרוֹס בֶּן־פִּירוֹס אִישׁ בֵּרֵאָה, אֲרִיסְטַרְכוֹס וְסֵקוּנְדוֹס הַתֶּסָּלוֹנִיקִים, גָּיוֹס הַדֶּרְבִּי, טִימוֹתֵיאוֹס, וְטִיכִיקוֹס וּטְרוֹפִימוֹס אַנְשֵׁי אַסְיָה.

וַיִּלָּווּ אֵלָיו לְלַוֹּתוֺ בַדֶּרֶךְ עַד-אַסְיָא סוֺפַטְרוֺס בֶּן-פּוּרֹס הַבְּרוֺאִי וּמֵהַתַּסְלְנִיקִים אֲרִסְטַרְכוֺס וּסְקוֺנְדוֺס וְגָיוֺס הַדַּרְבִי וְטִימוֺתִיּוֺס וּמֵאַסְיָא טוּכִיקוֺס וּטְרוֺפִימוֺס:

I šel s ním Sópater Berienský až do Azie, a z Tessalonicenských Aristarchus a Sekundus a Gáius Derbeus a Timoteus, z Azianských pak Tychikus a Trofimus.

Doprovázel ho(q) Sopatros, Pyrrhův syn z Beroje, Aristarchos a Sekundus z Tesaloniky, Gaius a Timoteus z Derbe a Tychikos a Trofimos z Asie. (q) var: + až do Asie ([Skutky apoštolské 17:10; Římanům 16:23; Skutky apoštolské 27:2 Skutky apoštolské 19:29; 1 Korintským 1:14; Skutky apoštolské 16:1; Efezským 6:21; 2 Timoteovi 4:12; Titovi 3:12; Skutky apoštolské 21:29])

συνείπετο δὲ αυ᾿τω̑ Σὼπατρος Πύρρου Βεροιαι̑ος Θεσσαλονικέων δὲ ᾽Αρίσταρχος καὶ Σεκου̑νδος καὶ Γάιος Δερβαι̑ος καὶ Τιμόθεος ᾽Ασιανοὶ δὲ Τυχικὸς καὶ Τρόφιμος

וַנפַקו עַמֵה עדַמָא לַאסִיַא סָופַּטרָוס דּמֵן בֵּרָואַא מדִינתָּא וַארִסטַרכָוס וסֵקֻונדָוס דּמֵן תֵּסַלָונִיקִא וגַאִיָוס דּמֵן דֵּרבִּא מדִינתָּא וטִימָתֵאָוס דּמֵן לֻוסטרַא ומֵן אַסִיַא טֻוכִיקָוס וַטרָופִימָוס׃

[(5) Acts 20, 05]

הַלָּלוּ הָלְכוּ לְפָנֵינוּ וְחִכּוּ לָנוּ בִּטְרוֹאַס.

וְאֵלֶּה הָלְכוּ לְפָנֵינוּ וַיְחַכּוּ לָנוּ בִּטְרוֺאַס עַד-בֹּאֵנוּ:

Ti šedše napřed, dočkali nás v Troadě.

Ti šli napřed a čekali na nás v Troadě. ([Skutky apoštolské 16:8])

ου῟τοι δὲ προελθόντες ε῎μενον ἡμα̑ς ε᾿ν Τρωάδι

הָלֵין אֵזַלו קדָמַין וקַוִיו לַן בַּטרָוַאס׃

[(5) Acts 20, 06]

אֲנַחְנוּ הִפְלַגְנוּ מִפִילִיפִּי אַחֲרֵי יְמֵי חַג הַמַּצּוֹת וּבָאנוּ אֲלֵיהֶם לִטְרוֹאַס כַּעֲבוֹר חֲמִשָּׁה יָמִים. שָׁם נִשְׁאַרְנוּ שִׁבְעָה יָמִים.

וַאֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ מִפִּילִפִּי בָּאֳנִיָּה אַחֲרֵי תֹם חַג-הַמַּצּוֺת וַנְּהִי בַּדֶּרֶךְ חֲמִישָּׁה יָמִים עַד-בֹּאֵנוּ אֲלֵיהֶם אֶל-טְרוֺאַס וַנֵּשֶׁב-שָׁם שִׁבְעַת יָמִים:

My pak plavili jsme se po velikonoci z Filippis, a přišli jsme k nim do Troady v pěti dnech, a tu jsme pobyli za sedm dní.

My jsme po Velikonocích vypluli z Filip a přijeli jsme k nim do Troady až za pět dní. Tam jsme zůstali týden. ([Skutky apoštolské 21:4 Skutky apoštolské 28:14])

ἡμει̑ς δὲ ε᾿ξεπλεύσαμεν μετὰ τὰς ἡμέρας τω̑ν α᾿ζύμων α᾿πὸ Φιλίππων καὶ η῎λθομεν πρὸς αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν Τρωάδα α῎χρι ἡμερω̑ν πέντε ο῞που διετρίψαμεν ἡμέρας ἑπτά

חנַן דֵּין נפַקן מֵן פִילִיפָּוס מדִינתָּא דּמַקֵדָונָיֵא בָּתַר יַומָתָא דּפַטִירֵא וַרדַין בּיַמָא וֵאתַין לַטרָוַאס ליַומָתָא חַמשָׁא וַהוַין תַּמָן יַומָתָא שַׁבעָא׃

[(5) Acts 20, 07]

בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ נֶאֱסַפְנוּ לִבְצֹעַ לֶחֶם. שָׁאוּל, שֶׁעָמַד לָצֵאת לְמָחֳרָת, דִּבֵּר אֲלֵיהֶם וְהֶאֱרִיךְ אֶת דְּבָרוֹ עַד חֲצוֹת.

בַּיּוֺם הָרִאשׁוֺן בַּשַּׁבָּת וַאֲנַחְנוּ נֶאֱסָפִים לִפְרֹס אֶת-הַלֶּחֶם וּפוֺלוֺס נָשָׂא מִדַּבְּרֹתָיו אֲלֵיהֶם יַעַן הָיָה עִם-לִבּוֺ לָלֶכֶת מֵהֶם בְּיוֺם הַמָּחֳרָת וַיֶּרֶב מִדַּבְּרֹתָיו עַד חֲצִי הַלָּיְלָה:

Tedy první den po sobotě, když se učedlníci sešli k lámání chleba, Pavel mluvil k nim, maje nazejtří jíti pryč, i prodlil řečí až do půlnoci.

První den v týdnu jsme se sešli k lámání chleba a Pavel promluvil ke shromáždění. Protože chtěl na druhý den odcestovat, protáhl řeč až do půlnoci. ([1 Korintským 16:2; Skutky apoštolské 2:42 Skutky apoštolské 2:46])

ε᾿ν δὲ τη̑ μια̑ τω̑ν σαββάτων συνηγμένων ἡμω̑ν κλάσαι α῎ρτον ὁ Παυ̑λος διελέγετο αυ᾿τοι̑ς μέλλων ε᾿ξιέναι τη̑ ε᾿παύριον παρέτεινέν τε τὸν λόγον μέχρι μεσονυκτίου

וַביַומָא דּחַד בּשַׁבָּא כַּד כּנִישִׁינַן דּנֵקצֵא אֵוכַרִסטִיַא ממַלֵל הוָא עַמהֻון פַּולָוס מֵטֻל דַּליַומָא אחרִנָא עתִיד הוָא דּנֵפֻּוק לֵה וַאגַּר הוָא לַממַלָלֻו עדַמָא לפֵלגֵּה דּלִליָא׃

[(5) Acts 20, 08]

מְנוֹרוֹת רַבּוֹת הָיוּ בָּעֲלִיָּה שֶׁנֶּאֱסַפְנוּ בָּהּ.

וְנֵרוֺת רַבִּים הֵאִירוּ בַּעֲלִיָּה אֲשֶׁר שָׁם הָיִינוּ נֶאֱסָפִים:

A bylo mnoho světel na té síni, kdež byli shromážděni.

Byli jsme shromážděni v horní místnosti, kde bylo mnoho lamp.

η῟σαν δὲ λαμπάδες ἱκαναὶ ε᾿ν τω̑ ὑπερώω ου῟ η῟μεν συνηγμένοι

וִאית הוָא תַּמָן לַמפִּאדֵא דּנֻורָא סַגִּיֵאא בּעֵלִיתָא הָי דַּכנִישִׁין הוַין בָּה׃

[(5) Acts 20, 09]

וּבָחוּר אֶחָד, אֶוְטִיכוֹס שְׁמוֹ, יָשַׁב עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה. כְּשֶׁהֶאֱרִיךְ שָׁאוּל אֶת דְּבָרוֹ גָּבְרָה עָלָיו הַתַּרְדֵמָה וְנָפַל מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית לְמַטָּה. הֵם הֵרִימוּ אוֹתוֹ מֵת.

וְהִנֵּה נַעַר אֶחָד וּשְׁמוֺ אַבְטוּכוֺס בְּשִׁבְתּוֺ עַל-סַף הַחַלּוֺן בְּהַאֲרִיךְ פּוֺלוֺס לְהַטִּיף אִמְרוֺתָיו נָם שְׁנָתוֺ וַתִּתְקְפֵהוּ הַשֵּׁנָה וַיִּפֹּל אַרְצָה מִן-הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר גֹּבַהּ לָהּ שָׁלֹשׁ קוֺמוֺת וַיִּ׹ָּׂאֻהוּ וְהוּא מֵת:

Jeden pak mládenec, jménem Eutychus, sedě na okně, jsa obtížen hlubokým snem, když tak dlouho Pavel kázal, spě, spadl s třetího ponebí dolů a vzat jest mrtvý.

Nějaký mladík jménem Eutychos seděl na okně, a protože Pavel mluvil dlouho, přemáhal ho spánek. Usnul a spadl z třetího poschodí a když ho zvedli, byl mrtvý.

καθεζόμενος δέ τις νεανίας ο᾿νόματι Ευ῎τυχος ε᾿πὶ τη̑ς θυρίδος καταφερόμενος υ῞πνω βαθει̑ διαλεγομένου του̑ Παύλου ε᾿πὶ πλει̑ον κατενεχθεὶς α᾿πὸ του̑ υ῞πνου ε῎πεσεν α᾿πὸ του̑ τριστέγου κάτω καὶ η῎ρθη νεκρός

ויָתֵב הוָא עלַימָא חַד דַּשׁמֵה הוָא אֵוטֻכָוס בּכַותָא ושָׁמַע וַטבַע בּשֵׁנתָא יַקִירתָּא כַּד אַגַּר הוָא בּמֵלתָא פַּולָוס וַבשֵׁנתֵה נפַל הוָא מֵן תּלָתָא מֵדיָרִין וֵאשׁתּקֵל כַּד מִית׃

[(5) Acts 20, 10]

אֲבָל שָׁאוּל יָרַד, גָּהַר עָלָיו וְחִבְּקוֹ בְּיָדָיו. "אַל תִּבָּהֲלוּ", אָמַר, "נִשְׁמָתוֹ בּוֹ."

וַיֵּרֶד פּוֺלוֺס וַיִּתְמוֺדֵד עָלָיו וַיַּחֲזֶק-בּוֺ וַיֹּאמַר אַל-נָא תִּצְעֲקוּ כִּי עוֺד נִשְׁמָתוֺ בּוֺ:

I sstoupiv dolů Pavel, zpolehl na něj, a objav jej, řekl: Nermuťtež se, však duše jeho v něm jest.

Pavel sešel dolů, sklonil se nad ním, objal ho a řekl: „Upokojte se, je v něm život.“ ([1 Královská 17:21; 2 Královská 4:34; Marek 5:39])

καταβὰς δὲ ὁ Παυ̑λος ε᾿πέπεσεν αυ᾿τω̑ καὶ συμπεριλαβών ει῏πεν μὴ θορυβει̑σθε ἡ γὰρ ψυχὴ αυ᾿του̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε᾿στιν

וַנחֵת פַּולָוס נפַל לעֵל מֵנֵה ועַפּקֵה וֵאמַר לָא תֵּתּזִיעֻון מֵטֻל דּנַפשֵׁה בֵּה הִי׃

[(5) Acts 20, 11]

הוּא עָלָה, בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְאָכַל. לְאַחַר שֶׁשּׂוֹחַח אִתָּם שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד אוֹר הַבֹּקֶר, יָצָא לְדַרְכּוֹ.

וַיָּשָׁב וַיַּעַל וַיִּפְרֹס אֶת-הַלֶּחֶם וַיֹּאכַל וַיֶּרֶב לְדַבֵּר אִתָּם עַד-עֲלוֺת הַשַּׁחַר וַיֵּלַךְ:

A vstoupiv, lámal chléb a jedl, a kázaní jim učiniv dlouho až do svitání, tak odšel pryč.

Pak se vrátil nahoru, lámal a jedl chléb, dlouho do rána s nimi rozmlouval a potom odešel. ([Skutky apoštolské 28:23])

α᾿ναβὰς δὲ καὶ κλάσας τὸν α῎ρτον καὶ γευσάμενος ε᾿φ῾ ἱκανόν τε ὁμιλήσας α῎χρι αυ᾿γη̑ς ου῞τως ε᾿ξη̑λθεν

כַּד סלֵק דֵּין קצָא לַחמָא וַטעֵם וַהוָא ממַלֵל עדַמָא דַּסלֵק צַפרָא והָידֵּין נפַק דּנִאזַל בּיַבשָׁא׃

[(5) Acts 20, 12]

וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת הַצָּעִיר חַי וְהִתְנַחֲמוּ מְאֹד.

וְאֶת-הַנַּעַר הֶעֱלוּ חָי וַיִּתְנַחֲמוּ בוֺ לֹא-מְעָט:

I přivedli toho mládence živého, a byli velice potěšeni.

Chlapce přivedli živého a to je velice povzbudilo.

η῎γαγον δὲ τὸν παι̑δα ζω̑ντα καὶ παρεκλήθησαν ου᾿ μετρίως

ודַברֻוהי לַעלַימָא כַּד חַי וַחדִיו בֵּה רַורבָאיִת׃ ס

[(5) Acts 20, 13]

אֲנַחְנוּ הִקְדַּמְנוּ לַעֲלוֹת לָאֳנִיָּה וְהִפְלַגְנוּ אֶל אַסּוֹס כְּדֵי לָקַחַת שָׁם אֶת שָׁאוּל; כָּךְ קָבַע, מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּוֵּן לְהַגִּיעַ לְשָׁם בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה.

וַאֲנַחְנוּ קִדַּמְנוּ לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה וַנַּעֲבֹר אֶל-אַסּוֺס לִכְנוֺס שָׁם אֵלֵינוּ אֶת-פּוֺלוֺס כִּי-כֵן צִוָּה וְהוא אִוָּה לָבֹא שָׁם רַגְלִי דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה:

My pak vstoupivše na lodí, plavili jsme se do Asson, odtud majíce k sobě vzíti Pavla; nebo byl tak poručil, maje sám jíti po zemi.

My jsme nastoupili na loď napřed a vypluli jsme směrem k Assu, kde se k nám měl připojit Pavel. Tak nám totiž nařídil a sám se rozhodl jít pěšky.

ἡμει̑ς δὲ προελθόντες ε᾿πὶ τὸ πλοι̑ον α᾿νήχθημεν ε᾿πὶ τὴν ͒Ασσον ε᾿κει̑θεν μέλλοντες α᾿ναλαμβάνειν τὸν Παυ̑λον ου῞τως γὰρ διατεταγμένος η῟ν μέλλων αυ᾿τὸς πεζεύειν

חנַן דֵּין נחֵתן לֵאלפָא וַרדַין לוַעדָּא דּתַסָוס מֵטֻל דּמֵן תַּמָן עתִידִין הוַין דַּנקַבּלִיוהי לפַּולָוס הָכַנָא גֵּיר פּקַד הוָא לַן כַּד אֵזַל הוָא הֻו בּיַבשָׁא׃

[(5) Acts 20, 14]

כַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ אוֹתָנוּ בְּאַסּוֹס לָקַחְנוּ אוֹתוֹ וּבָאנוּ אֶל מִיטִילִינִי.

וַיִּפְגֹּשׁ אֹתָנוּ בְּאַסּוֺס וַנִּקַּח אֹתוֺ אֵלֵינוּ וַנָּבֹא אֶל-מִיטוּלִינִי:

A když se k nám připojil v Asson, vzavše jej, přijeli jsme do Mitylénu.

Když se s námi v Assu sešel, vzali jsme ho na loď a dopluli do Mitylény.

ὡς δὲ συνέβαλλεν ἡμι̑ν ει᾿ς τὴν ͒Ασσον α᾿ναλαβόντες αυ᾿τὸν η῎λθομεν ει᾿ς Μιτυλήνην

כַּד דֵּין קַבֵּלנָיהי מֵן תַּסָוס שׁקַלנָיהי בֵּאלפָא וֵאתַין למִיטֻולִינִא׃

[(5) Acts 20, 15]

מִשָּׁם הִפְלַגְנוּ וְהִגַּעְנוּ לְמָחֳרָת אֶל מוּל כִּיוֹס. יוֹם אַחֲרֵי כֵן עָבַרְנוּ אֶל סָמוֹס וּלְמָחֳרָת בָּאנוּ אֶל מִילִיטוֹס,

מִשָּׁם עֲבַרְנוּ בָאֳנִיָּה וַנָּבֹא בְיוֺם הַמָּחָר אֶל-נֹכַח כִּיּוֺס וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי עָבַרְנוּ אֶל-סָמוֺס וַנָּלֶן בִּטְרוֺגוּלְיוֺן וַנָּבֹא לְמָחֳרָתוֺ אֶל-מִילִיטוֺס:

A odtud plavíce se, druhý den byli jsme proti Chium, a třetího dne připlavili jsme se k Sámu, a pobyvše v Trogyllí, nazejtří přišli jsme do Milétu.

Odtud jsme pluli dál a na druhý den jsme se dostali do blízkosti Chia. Další den jsme připluli k Samu a(r) příští den jsme dorazili do Milétu. (r) var: + po zastávce v Trogylliu

κα᾿κει̑θεν α᾿ποπλεύσαντες τη̑ ε᾿πιούση κατηντήσαμεν α῎ντικρυς Χίου τη̑ δὲ ἑτέρα παρεβάλομεν ει᾿ς Σάμον τη̑ δὲ ε᾿χομένη η῎λθομεν ει᾿ς Μίλητον

ומֵן תַּמָן ליַומָא אחרִנָא רדַין לֻוקבַל כִּיָוס גָּזַרתָּא ותֻוב ליַומָא אחרִנָא אֵתַין לסַמָוס וקַוִין בַּטרָוגִלִיָון וַליַומָא אחרִנָא אֵתַין למִילִיטָוס׃

[(5) Acts 20, 16]

כִּי שָׁאוּל הֶחְלִיט לַעֲבֹר בַּיָּם עַל־פְּנֵי אֶפֶסוֹס כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִשְׁהוֹת בְּאַסְיָה; זֹאת מִפְּנֵי שֶׁמִּהֵר בְּדַרְכּוֹ - אוּלַי יוּכַל לִהְיוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

כִּי-יָעַץ פּוֺלוֺס לַחֲלוֺף עַל-פְּנֵי אֶפְסוֺס לִבְלִי הֱיוֺת לוֺ סִבָּה לִהְתְמַהְמֵהַּ בְּאַסְיָא בַּאֲשֶׁר הָיָה נֶחְפָּז בְּכָל-יְכָלְתּוֺ לְהַגִּיעַ עַד-יְרוּשָׁלַיִם לְיוֺם חַג-הַשָּׁבֻעוֺת:

Nebo Pavel byl umínil pominouti Efez, aby se nemeškal v Azii; nebo pospíchal, by možné jemu bylo, aby byl o letnicích v Jeruzalémě.

Pavel se totiž rozhodl minout Efez a neztrácet čas v provincii Asii, neboť spěchal, aby byl pokud možno na den letnic v Jeruzalémě. ([Skutky apoštolské 18:21 Skutky apoštolské 21:4 Skutky apoštolské 21:12])

κεκρίκει γὰρ ὁ Παυ̑λος παραπλευ̑σαι τὴν ῎Εφεσον ο῞πως μὴ γένηται αυ᾿τω̑ χρονοτριβη̑σαι ε᾿ν τη̑ ᾽Ασία ε῎σπευδεν γὰρ ει᾿ δυνατὸν ει῎η αυ᾿τω̑ τὴν ἡμέραν τη̑ς πεντηκοστη̑ς γενέσθαι ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

פּסִיק הוָא לֵה גֵּיר לפַּולָוס דּנֵעבּרִיה לֵאפֵסָוס דַּלמָא נֵשׁתַּוחַר לֵה תַּמָן מֵטֻל דַּמסַרהַב הוָא דֵּאן מֵשׁכּחָא יַומָא דּפֵּנטִקָוסטִא בֻּאורִשׁלֵם נֵעבּדִיוהי׃

[(5) Acts 20, 17]

מִמִּילִיטוֹס שָׁלַח אֶל אֶפֶסוֹס וְקָרָא אֶת זִקְנֵי הַקְּהִלָּה.

וּמִמִּלִיטוֺס שָׁלַח אֶל-אֶפְסוֺס לִקְרֹא אֶת-זִקְנֵי הָעֵדָה לְבֹאָם אֵלָיו שָׁמָּה:

Tedy z Milétu poslav do Efezu, povolal k sobě starších církve.

Z Milétu poslal Pavel vzkaz do Efezu a zavolal si starší(s) církve. (s) presbytery ([Skutky apoštolské 20:1])

α᾿πὸ δὲ τη̑ς Μιλήτου πέμψας ει᾿ς ῎Εφεσον μετεκαλέσατο τοὺς πρεσβυτέρους τη̑ς ε᾿κκλησίας

ומֵנָה מֵן מִילִיטָוס שַׁדַּר אַיתִּי לקַשִׁישֵׁא דּעִדּתָּא דֵּאפֵסָוס׃

[(5) Acts 20, 18]

כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם יוֹדְעִים כֵּיצַד הָיִיתִי אִתְּכֶם בְּכָל עֵת לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁרַגְלִי דָּרְכָה בְּאַסְיָה.

וּכְבֹאָם אָמַר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-דָּרְכִּי וּפְעֻלָּתִי לִפְנֵיכֶם בְּכָל-הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי בְתוֺכְכֶם לְמִן-הַיּוֺם הָרִאשׁוֺן אֲשֶׁר דָּרְכָה כַף-רַגְלִי עַל-אַדְמַת אַסְיָא:

Kteříž když přišli k němu, řekl jim: Vy víte od prvního dne, v kterýž přišel jsem do Azie, kterak jsem po všecken ten čas s vámi byl,

Když k němu přišli, řekl jim: „Vy víte, jak jsem si u vás počínal celou dobu od prvního dne, kdy jsem přišel do Asie. ([Skutky apoštolské 18:19 Skutky apoštolské 19:10; 1 Tesalonickým 1:5; 2 Korintským 11:28])

ὡς δὲ παρεγένοντο πρὸς αυ᾿τὸν ει῏πεν αυ᾿τοι̑ς ὑμει̑ς ε᾿πίστασθε α᾿πὸ πρὼτης ἡμέρας α᾿φ῾ η῏ς ε᾿πέβην ει᾿ς τὴν ᾽Ασίαν πω̑ς μεθ῾ ὑμω̑ν τὸν πάντα χρόνον ε᾿γενόμην

וכַד אֵתַו לוָתֵה אֵמַר להֻון אַנתֻּון יָדעִין אנתֻּון דּמֵן יַומָא קַדמָיָא דּעֵלֵת לַאסִיַא אַיכַּנָא הוִית עַמכֻון כֻּלֵה זַבנָא׃

[(5) Acts 20, 19]

עָבַדְתִּי אֶת הָאָדוֹן בְּכָל עֲנָוָה וּבִדְמָעוֹת וּבְמַסּוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עָלַי בִּגְלַל נוֹכְלִים מִבֵּין הַיְּהוּדִים.

אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֶת-הָאָדוֺן בַּעֲנָוָה גְדוֺלָה וּבִדְמָעוֺת בִּתְלָאוֺת אֲשֶׁר מְצָאֻנִי עַל-יְדֵי הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָקְשׁוּ לִי:

Slouže Pánu se vší pokorou i s mnohými slzami a pokušeními, kteráž na mne přicházela z úkladů Židovských,

Sloužil jsem Pánu s velkou pokorou, v slzách a zkouškách, které mě potkaly pro úklady Židů. ([Skutky apoštolské 20:3; 1 Tesalonickým 2:15n])

δουλεύων τω̑ κυρίω μετὰ πάσης ταπεινοφροσύνης καὶ δακρύων καὶ πειρασμω̑ν τω̑ν συμβάντων μοι ε᾿ν ται̑ς ε᾿πιβουλαι̑ς τω̑ν ᾽Ιουδαίων

כַּד פָּלַח אנָא לַאלָהָא בּמַכִּיכֻותָא סַגִּיאתָא וַבדֵמעֵא וַבנֵסיֻונֵא אַילֵין דּעָדֵין הוַו עלַי בּנֵכלַיהֻון דִּיהֻודָיֵא׃

[(5) Acts 20, 20]

לֹא נִרְתַּעְתִּי מִלְּהוֹדִיעַ לָכֶם כָּל דָּבָר מוֹעִיל וּמִלְּלַמֵּד אֶתְכֶם בָּרַבִּים וּבְכָל בַּיִת וּבַיִת,

אֲשֶׁר לֹא-כִחַדְתִּי מִכֶּם כָּל-הַטּוֺב לָכֶם כִּי אִם-הִגַּדְתִּי וַאֲלַמֶּדְכֶם מָה הַטּוֺב בַּחוּצוֺת וּבַבָּתִּים:

Kterak jsem ničeho nepominul, což by užitečného bylo, abych vám neoznámil, a neučil vás vůbec zjevně i po domích,

Víte, že jsem vám nezamlčel nic, co by vám bylo k prospěchu; všechno jsem vám řekl, když jsem vás učil ve shromáždění i v rodinách. ([Skutky apoštolské 20:27; 2 Timoteovi 4:2])

ὡς ου᾿δὲν ὑπεστειλάμην τω̑ν συμφερόντων του̑ μὴ α᾿ναγγει̑λαι ὑμι̑ν καὶ διδάξαι ὑμα̑ς δημοσία καὶ κατ῾ οι῎κους

ולָא בּסִית בּמֵדֵּם דּפַקָח הוָא לנַפשָׁתכֻון דַּאכרֵז לכֻון וַאלֵף בּשֻׁוקֵא וַבבָתֵּא׃

[(5) Acts 20, 21]

בְּהָעִידִי גַּם בַּיְּהוּדִים וְגַם בַּיְּוָנִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וּלְהַאֲמִין בַּאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.

יַעַן קָרָאתִי גַּם-לַיְּהוּדִים וְגַם-לַיְּוָנִים כִּי יְשׁוּבוּן אֶל-הָאֱלֹהִים וְהֶאֱמִינוּ בַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּע הַמָּשִׁיחַ:

Svědectví vydávaje i Židům i Řekům o pokání k Bohu, a o víře v Pána našeho Ježíše Krista.

Naléhal jsem na Židy i Řeky a vyzýval je, aby se obrátili k Bohu a uvěřili v našeho Pána, Ježíše Krista(t). (t) var: – Krista ([Marek 1:15; Lukáš 24:47])

διαμαρτυρόμενος ᾽Ιουδαίοις τε καὶ ῞Ελλησιν τὴν ει᾿ς θεὸν μετάνοιαν καὶ πίστιν ει᾿ς τὸν κύριον ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ν

כַּד מסַהֵד הוִית לִיהֻודָיֵא ולַארמָיֵא עַל תּיָבֻּותָא דַּלוָת אַלָהָא והַימָנֻותָא דַּבמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא סּ סּ׃

[(5) Acts 20, 22]

וְעַכְשָׁו הִנְנִי הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם כָּבוּל בָּרוּחַ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִּקְרֶה לִי שָׁם,

וְעַתָּה הִנְנִי מְמֻשָּׁךְ עַל-פִּי הָרוּחַ לַהֲלֹךְ יְרוּשָׁלָיְמָה וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי דְּבַר-מָה יִקְרֵנִי שָׁם:

A aj, nyní já sevřín jsa duchem, beru se do Jeruzaléma, nevěda, co mi se v něm má státi,

Nyní jdu do Jeruzaléma, protože mě Duch nutí, a nevím, co mě tam potká. ([Skutky apoštolské 19:21])

καὶ νυ̑ν ι᾿δοὺ δεδεμένος ε᾿γώ τω̑ πνεύματι πορεύομαι ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ τὰ ε᾿ν αυ᾿τη̑ συναντήσοντά μοι μὴ ει᾿δὼς

והָשָׁא אֵנָא אַסִיר אנָא בּרֻוחָא וָאזֵל אנָא לֻאורִשׁלֵם ולָא יָדַע אנָא מָנָא אָרַע לִי בָּה׃

[(5) Acts 20, 23]

לְבַד מִזֶּה שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַצְהִירָה לִי בְּכָל עִיר וָעִיר וְאוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָלִים וְצָרוֹת מְצַפִּים לִי.

זוּלָתִי אֲשֶׁר-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יְנַבֵּא עָלַי בְּכָל-עִיר וָעִיר לֵאמֹר כִּי-כְבָלִים וַחֲבָלִים נָכֹנוּ לִי:

Než že Duch svatý po městech osvědčuje mi, pravě, že vězení a ssoužení mne očekávají.

Vím jen tolik, že mi Duch svatý město od města ohlašuje, že na mne čekají pouta a utrpení. ([Skutky apoštolské 9:16 Skutky apoštolské 10:19 Skutky apoštolské 21:4 Skutky apoštolské 21:11 Skutky apoštolské 21:33])

πλὴν ο῞τι τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον κατὰ πόλιν διαμαρτύρεταί μοι λέγον ο῞τι δεσμὰ καὶ θλίψεις με μένουσιν

בּרַם רֻוחָא דּקֻודשָׁא בּכֻל מדִינָא מסַהֵד לִי וָאמַר דַּאסֻורֵא וֻאולצָנֵא עתִידִין לָך׃

[(5) Acts 20, 24]

אוּלָם חַיַּי אֵינָם יְקָרִים לִי כָּל עִקָּר וּבִלְבַד שֶׁאַשְׁלִים אֶת מְרוּצָתִי וְאֶת הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מֵאֵת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ - לְהָעִיד עַל בְּשׂוֹרַת חֶסֶד אֱלֹהִים.

אֲבָל-נַפְשִׁי לֹא תִיקַר לִי מִתִּתָּהּ לְמַעַן מַלֵּא וְכַלֵּה אֶת-מְרוּצָתִי וְאֶת-פְּקֻדָּתִי הַ׹ּׂוּמָה עָלַי מֵאֵת הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ לְהוֺדִיעַ אֶת-בְּשׂרַת חֶסֶד אֱלֹהִים:

Však já nic na to nedbám, aniž jest mi tak drahá duše má, jen abych běh svůj s radostí vykonal, a přisluhování, kteréž jsem přijal od Pána Ježíše, k osvědčování evangelium milosti Boží.

Ale já nepřikládám svému životu žádnou jinou cenu, než abych dokončil svůj běh a splnil úkol, který jsem dostal od Pána Ježíše: hlásat evangelium o Boží milosti. ([Skutky apoštolské 15:26 Skutky apoštolské 21:13; 1 Tesalonickým 2:8; 2 Timoteovi 4:7; Galatským 1:1; 2 Korintským 5:18])

α᾿λλ῾ ου᾿δενὸς λόγου ποιου̑μαι τὴν ψυχὴν τιμίαν ε᾿μαυτω̑ ὡς τελειω̑σαι τὸν δρόμον μου καὶ τὴν διακονίαν η῍ν ε῎λαβον παρὰ του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ διαμαρτύρασθαι τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς χάριτος του̑ θεου̑

אֵלָא לִי לָא חשִׁיבָא נַפשׁי מֵדֵּם אַיך דֵּאשַׁלֵם רֵהטי ותֵשׁמֵשׁתָּא דּקַבּלֵת מֵן מָרַן יֵשֻׁוע דַּאסהֵד עַל סבַרתָא דּטַיבֻּותֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 20, 25]

וְכָעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם, אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם הִתְהַלַּכְתִּי וְהִכְרַזְתִּי אֶת הַמַּלְכוּת, לֹא תּוֹסִיפוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת פָּנַי.

וְעַתָּה הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר בִּימֵי מַהֲלָכַי וּמַסָּעַי הוֺרֵיתִי אֶתְכֶם אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כִּי לֹא-תֹסִפוּן עוֺד לִרְאוֺת אֶת-פָּנָי:

A aj, já nyní vím, že již více neuzříte tváři mé vy všickni, mezi kterýmiž jsem chodil, káže o království Božím.

Nyní vím, že mě už neuvidí nikdo z vás, k nimž jsem na svých cestách přišel hlásat Boží království. ([Skutky apoštolské 20:38])

καὶ νυ̑ν ι᾿δοὺ ε᾿γώ οι῏δα ο῞τι ου᾿κέτι ο῎ψεσθε τὸ πρόσωπόν μου ὑμει̑ς πάντες ε᾿ν οι῟ς διη̑λθον κηρύσσων τὴν βασιλείαν

והָשָׁא אֵנָא יָדַע אנָא דּתֻוב פַּרצֻופּי לָא חָזֵין אנתֻּון כֻּלכֻון אַילֵין דֵּאתכַּרכֵּת אַכרזֵת לכֻון מַלכֻּותָא׃

[(5) Acts 20, 26]

לָכֵן אֲנִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁנָּקִי אֲנִי מִדַּם כֻּלְּכֶם,

עַל-כֵּן עֵד אֲנִי הַיּוֺם בִּפְנֵיכֶם כִּי-נָקִי אָנֹכִי מִדְּמֵי כֻלְּכֶם:

Protož osvědčujiť vám v dnešní den, žeť jsem čist od krve všech.

Proto vám v tento den prohlašuji před Bohem, že mou vinou nikdo nezahyne, ([1 Tesalonickým 2:10; Skutky apoštolské 18:6])

διότι μαρτύρομαι ὑμι̑ν ε᾿ν τη̑ σήμερον ἡμέρα ο῞τι καθαρός ει᾿μι α᾿πὸ του̑ αι῞ματος πάντων

ומֵטֻל הָנָא מסַהֵד אנָא לכֻון יַומָא דּיַומָנָא דַּדכֵא אנָא מֵן דּמָא דּכֻלכֻון׃

[(5) Acts 20, 27]

כִּי לֹא נִרְתַּעְתִּי מִלְּהוֹדִיעַ לָכֶם אֶת עֲצַת אֱלֹהִים כֻּלָּהּ.

כִּי אֲנִי מִבְּלִי כַחֵד דָּבָר הוֺדַעְתִּי אֶתְכֶם אֶת-עֲצַת הָאֱלֹהִים כְּתֻמָּהּ:

Nebo jsem neobmeškal zvěstovati vám všeliké rady Boží.

neboť jsem vám oznámil celou Boží vůli a nic jsem nezamlčel. ([Skutky apoštolské 20:20])

ου᾿ γὰρ ὑπεστειλάμην του̑ μὴ α᾿ναγγει̑λαι πα̑σαν τὴν βουλὴν του̑ θεου̑ ὑμι̑ν

לָא גֵּיר אֵשׁתֵּאלֵת דַּאודַּעכֻון כֻּלֵה צֵביָנֵה דַּאלָהָא׃

[(5) Acts 20, 28]

הַשְׁגִּיחוּ עַל עַצְמְכֶם וְעַל כָּל הָעֵדֶר אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׂמָה אֶתְכֶם לְמַנְהִיגִים בְּתוֹכוֹ, לִרְעוֹת אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה בְּדָמוֹ שֶׁלּוֹ.

שִׁיתוּ לִבְּכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל-כָּל-הָעֵדֶר אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֲקִימְכֶם לְמַנְהִיגִים לוֺ לִרְעוֺת אֶת-עֲדַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה-לוֺ בְּדָמוֺ:

Buďtež tedy sebe pilni i všeho stáda, v němž Duch svatý ustanovil vás biskupy, abyste pásli církev Boží, kteréž sobě dobyl svou vlastní krví.

Dávejte pozor na sebe i na celé stádo, ve kterém si vás Duch svatý ustanovil za strážce(u), abyste byli pastýři Boží církve(v), kterou si Bůh získal krví vlastního Syna. (u) biskupy (v) var: církve Páně ([Lukáš 12:32; Filipským 1:1; 1 Timoteovi 3:1 1 Timoteovi 4:16; Titovi 1:7; 1 Petrův 2:25; Žalmy 74:2; 1 Petrův 5:2; 1 Korintským 1:30; Efezským 1:7; 1 Petrův 1:19])

προσέχετε ἑαυτοι̑ς καὶ παντὶ τω̑ ποιμνίω ε᾿ν ω῟ ὑμα̑ς τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ε῎θετο ε᾿πισκόπους ποιμαίνειν τὴν ε᾿κκλησίαν του̑ θεου̑ η῍ν περιεποιήσατο διὰ του̑ αι῞ματος του̑ ι᾿δίου

אֵזדַּהרו הָכִיל בּנַפשׁכֻון וַבכֻלָה מַרעִיתָא הָי דַּאקִימכֻון בָּה רֻוחָא דּקֻודשָׁא אֵפִּסקָופֵּא דּתֵרעֻון לעִדּתֵּה דַּאלָהָא הָי דַּקנָה בַּדמֵה׃

[(5) Acts 20, 29]

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַחֲרֵי צֵאתִי יָבוֹאוּ בְּתוֹכְכֶם זְאֵבִים עַזִּים אֲשֶׁר לֹא יָחוּסוּ עַל הָעֵדֶר,

אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי אַחֲרֵי מוֺתִי יִפְּלוּ בָכֶם זְאֵבֵי-טֶרֶף אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֶר לֹא-יַחֲמֹלוּ:

Nebo já to vím, že po mém odjití vejdou mezi vás vlci hltaví, kteříž nebudou odpouštěti stádu.

Vím, že po mém odchodu přijdou mezi vás draví vlci, kteří nebudou šetřit stádo. ([Matouš 7:15; Jan 10:12; 2 Petrův 2:1])

ε᾿γώ οι῏δα ο῞τι ει᾿σελεύσονται μετὰ τὴν α῎φιξίν μου λύκοι βαρει̑ς ει᾿ς ὑμα̑ς μὴ φειδόμενοι του̑ ποιμνίου

אֵנָא יָדַע אנָא דּמֵן־בָּתַר דָּאזֵל אנָא נֵעלֻון עַמכֻון דִּאבֵא תַּקִיפֵא דּלָא חָיסִין עַל מַרעִיתָא׃

[(5) Acts 20, 30]

וּמִקִרְבְּכֶם יָקוּמוּ אֲנָשִׁים דּוֹבְרֵי תַּהְפּוּכוֹת לְהַטּוֹת אַחֲרֵיהֶם אֶת הַתַּלְמִידִים.

גַּם-כִּי יָקוּמוּ מִקִּרְבְּכֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר תַּהְפֻּכוֺת יְדַבֵּרוּ לְהַתְעוֺת אֶת-הַתַּלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם:

A z vás samých povstanou muži, kteříž budou mluviti převrácené věci, aby obrátili učedlníky po sobě.

I mezi vámi samými povstanou lidé, kteří povedou scestné řeči, aby strhli učedníky na svou stranu. ([1 Janův 2:19])

καὶ ε᾿ξ ὑμω̑ν αυ᾿τω̑ν α᾿ναστήσονται α῎νδρες λαλου̑ντες διεστραμμένα του̑ α᾿ποσπα̑ν τοὺς μαθητὰς ο᾿πίσω αυ᾿τω̑ν

וָאף מֵנכֻון דִּילכֻון נקֻומֻון גַּברֵא ממַללַי מעַקמָתָא אַיך דּנַהפּכֻון לתַלמִידֵא דּנִאזֻלון בָּתַרהֻון׃

[(5) Acts 20, 31]

עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר. זִכְרוּ כִּי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא חָדַלְתִּי לְהוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּדְמָעוֹת.

עַל-כֵּן עוּרוּ וְזִכְרוּ כִּי שָׁלֹשׁ שָׁנִים יוֺמָם וָלַיְלָה אֲנִי בְדִמְעוֺתַי לֹא חָדַלְתִּי מֵהוֺכַח וּמֵאַמֵּץ אֶת-כֹּל:

Protož bděte, v paměti majíce, že jsem po tři léta nepřestával dnem i nocí s pláčem napomínati jednoho každého.

Buďte proto bdělí a pamatujte, že jsem se slzami v očích po tři roky ve dne v noci každému z vás neustále ukazoval cestu. ([Marek 13:35 Marek 13:37; Skutky apoštolské 19:10; 1 Tesalonickým 2:11])

διὸ γρηγορει̑τε μνημονεύοντες ο῞τι τριετίαν νύκτα καὶ ἡμέραν ου᾿κ ε᾿παυσάμην μετὰ δακρύων νουθετω̑ν ε῞να ε῞καστον

מֵטֻל הָנָא הוַיתֻּון עִירִין ועַהִידִין דַּשׁנַיָא תּלָת לָא שׁלִית בּלִליָא ובִאימָמָא כַּד בּדֵמעֵא מַרתֵּא אֵנָא לאנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון׃

[(5) Acts 20, 32]

וְעַכְשָׁו אֲנִי מַפְקִיד אֶתְכֶם בִּידֵי אֱלֹהִים וּדְבַר חַסְדּוֹ; לוֹ הַכֹּחַ לִבְנוֹת אֶתְכֶם וְלָתֵת לָכֶם נַחֲלָה בְּקֶרֶב כָּל הַמְקֻדָּשִׁים.

וְעַתָּה אָחַי הִנְנִי מַפְקִיד אֶתְכֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים וּדְבַר חַסְדּוֺ אֲשֶׁר-לוֺ הַכֹּחַ לַהֲקִימְכֶם וְלָתֵת לָכֶם נַחֲלָה בְּקֶרֶב כָּל-הַקְּדוֺשִׁים:

A již nyní, bratří, poroučím vás Bohu a slovu milosti jeho, kterýž mocen jest vzdělati, a dáti vám dědictví mezi všemi posvěcenými.

Nyní vás svěřuji Bohu(x) a slovu jeho milosti, které má moc vás proměnit(y) a dát vám podíl mezi všemi, kdo jsou posvěceni. (x) var: Pánu (y) ř: zbudovat ([Skutky apoštolské 14:3 Skutky apoštolské 14:23; Efezským 1:18; Koloským 1:12; Skutky apoštolské 26:18; Deuteronomium 33:3n])

καὶ τὰ νυ̑ν παρατίθεμαι ὑμα̑ς τω̑ θεω̑ καὶ τω̑ λόγω τη̑ς χάριτος αυ᾿του̑ τω̑ δυναμένω οι᾿κοδομη̑σαι καὶ δου̑ναι τὴν κληρονομίαν ε᾿ν τοι̑ς ἡγιασμένοις πα̑σιν

והָשָׁא מַגעֵל אנָא לכֻון לַאלָהָא וַלמֵלתָא דּטַיבֻּותֵה דּהִי מֵשׁכּחָא בָּניָא לכֻון ויָהבָּא לכֻון יֻורתָּנָא עַם כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא׃

[(5) Acts 20, 33]

לֹא חָמַדְתִּי אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל אִישׁ, גַּם לֹא אֶת זְהָבוֹ אוֹ לְבוּשׁוֹ.

כֶּסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלֹת לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵאֵת כָּל-אִישׁ:

Stříbra neb zlata neb roucha nežádal jsem od žádného.

Od nikoho jsem nežádal stříbro, zlato ani oděv. ([Numeri 16:15; 1 Samuelova 12:3; Matouš 10:8; 1 Korintským 9:12; 2 Korintským 7:2 2 Korintským 11:9])

α᾿ργυρίου η῍ χρυσίου η῍ ἱματισμου̑ ου᾿δενὸς ε᾿πεθύμησα

כֵּספָּא אַו דַּהבָא אַו נַחתֵּא לָא רֵגֵּת׃

[(5) Acts 20, 34]

אַתֶּם עַצְמְכֶם יוֹדְעִים שֶׁיָּדַי אֵלֶּה שֵׁרְתוּ בְּעַד צְרָכַי וּבְעַד צָרְכֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתִּי.

וְאַתֶּם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי בַּעֲדִי וּבְעַד אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי אֵלֶּה שְׁתֵּי יָדַי עַשׂוּ מִחְיָה:

Nýbrž sami víte, že toho, čehož mi kdy potřebí bylo, i těm, kteříž jsou se mnou, dobývaly ruce tyto.

Sami víte, že tyto mé ruce vydělávaly na všechno, co jsem potřeboval já i moji společníci. ([Skutky apoštolské 18:3; 1 Korintským 4:12])

αυ᾿τοὶ γινὼσκετε ο῞τι ται̑ς χρείαις μου καὶ τοι̑ς ου῏σιν μετ῾ ε᾿μου̑ ὑπηρέτησαν αἱ χει̑ρες αυ῟ται

וַאנתֻּון יָדעִין אנתֻּון דּלַסנִיקֻותי ולַאילֵין דִּאית עַמי שַׁמֵשׁ הָלֵין אִידַי׃

[(5) Acts 20, 35]

בַּכֹּל הֶרְאֵיתִי לָכֶם כִּי בִּהְיוֹתֵנוּ עֲמֵלִים כָּךְ יֵשׁ לִתְמֹךְ בַּחַלָּשִׁים וְלִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, שֶׁהֲרֵי הוּא אָמַר 'טוֹב לָתֵת מִלָּקַחַת'."

כִּי בַּכֹּל וָכֹל הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם כִּי-אַךְ יַעֲבֹד אִישׁ וְעָשׂה בַמְּלָאכָה לְנַפְשׁוֺ וְגַם-לְנֶפֶשׁ הָאֶבְיוֺן וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֺן דִּבְרֵי הָאָדֹן יֵשׁוּעַ כִּי-הוּא אָמַר טוֺב נְתֹן מִקָּחַת:

Vše ukázal jsem vám, že tak pracujíce, musíme snášeti mdlé, a pamatovati na slova Pána Ježíše; nebť on řekl: Blahoslaveněji jest dáti nežli bráti.

Tím vším jsem vám ukázal, že máme takto pracovat, pomáhat slabým a mít na paměti slova Pána Ježíše, který řekl: ‚Blaze tomu, kdo dává, ne tomu, kdo bere.(z)‘“ (z) Blaženější je dávat než dostávat. ([1 Tesalonickým 2:9 1 Tesalonickým 4:11; Lukáš 6:38])

πάντα ὑπέδειξα ὑμι̑ν ο῞τι ου῞τως κοπιω̑ντας δει̑ α᾿ντιλαμβάνεσθαι τω̑ν α᾿σθενούντων μνημονεύειν τε τω̑ν λόγων του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ ο῞τι αυ᾿τὸς ει῏πεν μακάριόν ε᾿στιν μα̑λλον διδόναι η῍ λαμβάνειν

וכֻלמֵדֵּם חַוִיתכֻון דּהָכַנָא וָלֵא למֵלָאא וַלמִאצַף דַּאילֵין דַּכרִיהִין ולַמעַהָדֻו מֵלַוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע מֵטֻל דּהֻו אֵמַר דּטֻובַוהי לַאינָא דּיָהֵב יַתִּיר מֵן אַינָא דּנָסֵב׃

[(5) Acts 20, 36]

אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל עִם כֻּלָּם.

כְּכַלֹּתוֺ לְדַבֵּר כָּרַע עַל-בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל עִם-כֻּלָּם יַחְדָּו:

A to pověděv, klekna na kolena svá, modlil se s nimi se všemi.

Po těch slovech si s nimi se všemi klekl a pomodlil se. ([Skutky apoštolské 21:5])

καὶ ταυ̑τα ει᾿πών θεὶς τὰ γόνατα αυ᾿του̑ σὺν πα̑σιν αυ᾿τοι̑ς προσηύξατο

וכַד הָלֵין אֵמַר קעֵד עַל בֻּורכַּוהי וצַלִי וכֻלהֻון אנָשָׁא עַמֵה׃

[(5) Acts 20, 37]

הַכֹּל בָּכוּ בְּכִי רַב, נָפְלוּ עַל צַוְּארֵי שָׁאוּל וְנָשְׁקוּ לוֹ,

וְהֵם כֻּלָּם בָּכוּ הַרְבֵּה בֶכֶה וַיִּפְּלוּ עַל-צַוְּארֵי פוֺלוֺס וַיִּשָּׁקוּהוּ:

I stal se pláč veliký ode všech, a padajíce na hrdlo Pavlovo, líbali jej,

Všichni se dali do hlasitého pláče, objímali Pavla a líbali ho, ([Skutky apoštolské 21:6; Římanům 16:16])

ἱκανὸς δὲ κλαυθμὸς ε᾿γένετο πάντων καὶ ε᾿πιπεσόντες ε᾿πὶ τὸν τράχηλον του̑ Παύλου κατεφίλουν αυ᾿τόν

וַהוָת בּכָתָא רַבּתָא בּכֻלהֻון ועַפּקֻוהי וַמנַשׁקִין הוַו לֵה׃

[(5) Acts 20, 38]

וּבְיוֹתֵר הִתְעַצְּבוּ עַל הַדָּבָר שֶׁאָמַר - שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו. אַחֲרֵי כֵן לִוּוּהוּ אֶל הָאֳנִיָּה.

וְיוֺתֵר נֶעֶצְבוּ אֶל-לִבָּם עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי לֹא-יוֺסִיפוּן עוֺד לִרְאוֺת אֶת-פָּנָיו וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו עַד-הַסְּפִינָה וַיְשַׁלְּחוּהוּ:

Rmoutíce se nejvíce nad tím slovem, kteréž řekl, že by již více neměli tváři jeho viděti. I provodili jej až k lodí.

dojati nejvíce jeho slovy, že ho už nikdy neuvidí. Pak ho doprovodili k lodi. ([Skutky apoštolské 20:25; Koloským 2:1;])

ο᾿δυνὼμενοι μάλιστα ε᾿πὶ τω̑ λόγω ω῟ ει᾿ρήκει ο῞τι ου᾿κέτι μέλλουσιν τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ θεωρει̑ν προέπεμπον δὲ αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸ πλοι̑ον

יַתִּירָאיִת דֵּין מֵשׁתַּנקִין הוַו עַל הָי מֵלתָא דֵּאמַר דּלָא תֻּוב עתִידִין דּנֵחזֻון פַּרצֻופֵּה ולַויֻוהי עדַמָא לֵאלפָא׃ ס

[(5) Acts 21, 01]

לְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְנוּ מֵהֶם הִפְלַגְנוּ וּבְנָתִיב יָשָׁר בָּאנוּ אֶל קוֹס. לְמָחֳרָת בָּאנוּ אֶל רוֹדוֹס וּמִשָּׁם אֶל פָּטָרָה.

וַיְהִי אַחֲרֵי נִפְרַדְנוּ מֵהֶם וַנַּעֲבֹר בָּאֳנִיָּה בָּאנוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֶל-קוֺס וּבְיוֺם הַמָּחֳרָת אֶל-רוֺדוֺס וּמִשָּׁם אֶל-פַּטָּרָה:

Když jsme se pak plavili, rozloučivše se s nimi, přímým během přijeli jsme do Koum, a druhý den do Ródu, a odtud do Patary.

Když nastal čas k odjezdu, rozloučili jsme se s nimi. Přímou cestou jsme dopluli na Kós, druhý den na Rhodos a odtud jsme pluli do Patary.

ὡς δὲ ε᾿γένετο α᾿ναχθη̑ναι ἡμα̑ς α᾿ποσπασθέντας α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ευ᾿θυδρομήσαντες η῎λθομεν ει᾿ς τὴν Κω̑ τη̑ δὲ ἑξη̑ς ει᾿ς τὴν Ρόδον κα᾿κει̑θεν ει᾿ς Πάταρα

וַפרַשׁן מֵנהֻון וַרדַין תּרִיצָאיִת לקָו גָּזַרתָּא וַליַומָא אחרִנָא אֵתַין לרָודָוס ומֵן תַּמָן לפַּאטַרַא׃

[(5) Acts 21, 02]

שָׁם מָצָאנוּ אֳנִיָּה שֶׁמְּגַמָּתָהּ פֵינִיקְיָה. נִכְנַסְנוּ לָאֳנִיָּה וְהִפְלַגְנוּ.

שָׁם מָצָאנוּ אֳנִיָּה מִתְעַתֶּדֶת לַהֲלֹךְ אֶל-פִּינוּקְיָא וַנֵּרֶד-בָּהּ וַנַּעֲבֹר:

I nalezše tu lodí, kteráž měla plouti do Fenicen, a vstoupivše na ni, plavili jsme se.

Tam jsme našli loď, která plula do Fénicie. Nasedli jsme na ni a vypluli.

καὶ εὑρόντες πλοι̑ον διαπερω̑ν ει᾿ς φοινίκην ε᾿πιβάντες α᾿νήχθημεν

וֵאשׁכַּחן תַּמָן אֵלפָא דָּאזָלא לפֻונִיקִא וַסלֵקן לָה וַרדַין׃

[(5) Acts 21, 03]

בַּדֶּרֶךְ רָאִינוּ אֶת קַפְרִיסִין וְעָבַרְנוּ עַל פָּנֶיהָ כְּשֶׁהִיא מִשְֹמֹאלֵנוּ. הִמְשַׁכְנוּ בַּמַּסָּע אֶל סוּרְיָה וְהִגַּעְנוּ אֶל צוֹר, כִּי שָׁם פָּרְקוּ אֶת מִטְעַן הָאֳנִיָּה.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִשְׁקַף לָנוּ הָאִי קַפְרוֺס אֲשֶׁר עֲזַבְנֻהוּ לִשְׂמֹאלֵנוּ נָטִינוּ אֶל-סוּרְיָא וַנַּגִּיעַ אֶל-צוֺר כִּי-שָׁם הֹעֲלָה הַמַּ׹ָּׂא אֲשֶׁר הוּבָא בָאֳנִיָּה:

A když se nám počal ukazovati Cyprus, nechavše ho na levé straně, plavili jsme se do Syrie, a připlavili jsme se do Týru; nebo tu měli složiti náklad z lodí.

Přiblížili jsme se na dohled ke Kypru, ale nechali jsme ho vlevo a mířili k Sýrii. Přistáli jsme v Týru, kde měla loď vyložit náklad.

α᾿ναφάναντες δὲ τὴν Κύπρον καὶ καταλιπόντες αυ᾿τὴν ευ᾿ὼνυμον ε᾿πλέομεν ει᾿ς Συρίαν καὶ κατήλθομεν ει᾿ς Τύρον ε᾿κει̑σε γὰρ τὸ πλοι̑ον η῟ν α᾿ποφορτιζόμενον τὸν γόμον

ומַטִין עדַמָא לוָת קֻופּרָוס גָּזַרתָּא וַשׁבַקנָה לסֵמָלָא וֵאתַין לסֻורִיַא ומֵן תַּמָן מַטִין לצֻור תַּמָן גֵּיר אִית הוָא לָה לֵאלפָא לַמנָחֻו טַענָה׃ ס

[(5) Acts 21, 04]

מָצָאנוּ תַּלְמִידִים וְיָשַׁבְנוּ שָׁם שִׁבְעָה יָמִים. הַלָּלוּ אָמְרוּ לְשָׁאוּל עַל־פִּי הָרוּחַ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.

וַאֲנַחְנוּ בְּמָצְאֵנוּ אֶת-הַתַּלְמִידִים יָשַׁבְנוּ שָׁם עִמָּהֶם שִׁבְעַת יָמִים וְהֵם אָמְרוּ אֶל-פּוֺלוֺס בְּנוֺחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ כִּי לֹא-יַעֲלֶה לִירוּשָׁלָיִם:

A nalezše učedlníky, pobyli jsme tam za sedm dní, kteříž pravili Pavlovi skrze Ducha, aby nechodil do Jeruzaléma.

Vyhledali jsme učedníky a zůstali jsme tam sedm dní. Ti z vnuknutí Ducha říkali Pavlovi, aby nechodil do Jeruzaléma. ([Skutky apoštolské 20:6 Skutky apoštolské 11:12 Skutky apoštolské 20:23])

α᾿νευρόντες δὲ τοὺς μαθητὰς ε᾿πεμείναμεν αυ᾿του̑ ἡμέρας ἑπτά οι῞τινες τω̑ Παύλω ε῎λεγον διὰ του̑ πνεύματος μὴ ε᾿πιβαίνειν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

וכַד אֵשׁכַּחן תַּמָן תַּלמִידֵא קַוִין לוָתהֻון יַומָתָא שַׁבעָא והָלֵין אָמרִין הוַו כֻּליֻום לפַּולָוס בּרֻוח דּלָא נִאזַל לֻאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 21, 05]

כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ הַיָּמִים יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ וְהֵם כֻּלָּם לִוּוּ אוֹתָנוּ עִם נְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם עַד מִחוּץ לָעִיר. בַּחוֹף כָּרַעְנוּ עַל בִּרְכֵּינוּ וְהִתְפַּלַּלְנוּ.

וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לָנוּ יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ יָצָאנוּ לָלֶכֶת בְּשַׁלְּחָם אֹתָנוּ כֻלָּם עִם-נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם עַד-מִחוּץ לָעִיר וְעַל-הַחוֺף כָּרַעְנוּ יַחְדָּו וַנִּתְפַּלָּל:

A když jsme vyplnili ty dni, vyšedše, brali jsme se pryč, a sprovodili nás všickni s ženami i s dětmi až za město. A poklekše na kolena na břehu, pomodlili jsme se.

Když ty dny uplynuly, vydali jsme se zase na cestu. Všichni, i ženy a děti, nás vyprovázeli až za město. Na břehu jsme si klekli a pomodlili se. ([Skutky apoštolské 20:36])

ο῞τε δὲ ε᾿γένετο ἡμα̑ς ε᾿ξαρτίσαι τὰς ἡμέρας ε᾿ξελθόντες ε᾿πορευόμεθα προπεμπόντων ἡμα̑ς πάντων σὺν γυναιξὶ καὶ τέκνοις ε῞ως ε῎ξω τη̑ς πόλεως καὶ θέντες τὰ γόνατα ε᾿πὶ τὸν αι᾿γιαλὸν προσευξάμενοι

ומֵן־בָּתַר הָלֵין יַומָתָא נפַקן דּנִאזַל בֻּאורחָא וַמלַוֵין הוַו לַן כֻּלהֻון הֵנֻון ונֵשַׁיהֻון וַבנַיהֻון עדַמָא לבַר־מֵן מדִינתָּא וַקעֵדו עַל בֻּורכַּיהֻון עַל יַד יַמָא וצַלִיו׃

[(5) Acts 21, 06]

אַחֲרֵי שֶׁבֵּרַכְנוּ זֶה אֶת זֶה לְשָׁלוֹם וְנִכְנַסְנוּ לָאֳנִיָּה, הֵם שָׁבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.

וַנְּבָרֶךְ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וַיָּרַדְנוּ בָאֳנִיָּה וְהֵם שָבוּ לְבֵיתָם:

A když jsme se vespolek rozžehnali, vstoupli jsme na lodí, a oni se vrátili domů.

Pak jsme se rozloučili. My jsme nastoupili na loď a oni se vrátili domů.

α᾿πησπασάμεθα α᾿λλήλους καὶ α᾿νέβημεν ει᾿ς τὸ πλοι̑ον ε᾿κει̑νοι δὲ ὑπέστρεψαν ει᾿ς τὰ ι῎δια

ונַשֵׁקן לַחדָדֵא וַסלֵקן לֵאלפָא וַהפַכו הֵנֻון לבָתַּיהֻון׃

[(5) Acts 21, 07]

כְּשֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת הַמַּסָּע מִצּוֹר הִגַּעְנוּ לְעַכּוֹ. שָׁאַלְנוּ אֶת הָאַחִים לִשְׁלוֹמָם וְיָשַׁבְנוּ אֶצְלָם יוֹם אֶחָד.

וַנַּעַשׂ אֶת-דַּרְכֵּנוּ מִצֹּר וַנָּבֹא אֶל-עַכּוֺ שָׁם שָׁאַלְנוּ לִשְׁלוֺם הָאַחִים וַנֵּשֶׁב עִמָּם יוֺם אֶחָד:

My pak přeplavivše se od Týru, dostali jsme se až do Ptolemaidy, a pozdravivše bratří, pobyli jsme u nich jeden den.

Potom jsme pokračovali v plavbě; z Týru jsme dorazili do Ptolemaidy. Tam jsme pozdravili bratry a zůstali u nich jeden den.

ἡμει̑ς δὲ τὸν πλου̑ν διανύσαντες α᾿πὸ Τύρου κατηντήσαμεν ει᾿ς Πτολεμαι̑δα καὶ α᾿σπασάμενοι τοὺς α᾿δελφοὺς ε᾿μείναμεν ἡμέραν μίαν παρ῾ αυ᾿τοι̑ς

חנַן דֵּין רדַין מֵן צֻור וֵאתַין לעַכֻּו מדִינתָּא ויַהבן שׁלָמָא לַאחֵא דּתַמָן וַשׁרַין צֵאדַיהֻון יַומָא חַד׃

[(5) Acts 21, 08]

לְמָחֳרָת יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ וּבָאנוּ לְקֵיסַרְיָה. שָׁם נִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל פִילִיפּוֹס הַמְבַשֵֹר, שֶׁהָיָה אֶחָד מִן הַשִּׁבְעָה, וְגַרְנוּ אֶצְלוֹ.

וּמִמָּחֳרָת אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר הָיִינוּ אִם פּוֺלוֺס יָצָאנוּ וַנֵּלֶךְ אֶל-קִסְרִין אֲשֶׁר שָׁם בָּאנוּ אֶל-בֵּית פִּילִפּוֺס הַמְבַ׹ֵּׂר וְהוּא אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה וַנֵּשֶׁב עִמּוֺ:

A nazejtří vyšedše Pavel a my, kteříž jsme s ním byli, přišli jsme do Cesaree, a všedše do domu Filipa evangelisty (kterýž byl jeden z oněch sedmi), pobyli jsme u něho.

Druhý den jsme se vydali na cestu a přišli do Cesareje. Tam jsme navštívili Filipa, kazatele evangelia a jednoho ze sedmi jáhnů(a), a ubytovali se u něho. (a) diakonů ([Skutky apoštolské 6:5; 2 Timoteovi 4:5])

τη̑ δὲ ε᾿παύριον ε᾿ξελθόντες η῎λθομεν ει᾿ς Καισάρειαν καὶ ει᾿σελθόντες ει᾿ς τὸν οι῏κον Φιλίππου του̑ ευ᾿αγγελιστου̑ ο῎ντος ε᾿κ τω̑ν ἑπτὰ ε᾿μείναμεν παρ῾ αυ᾿τω̑

וַליַומָא אחרִנָא נפַקן וֵאתַין לקֵסַרִיַא ועַלן שׁרַין בּבַיתֵּה דּפִילִיפָּוס מסַבּרָנָא אַינָא דִּאיתַוהי הוָא מֵן שַׁבעָא׃

[(5) Acts 21, 09]

הָיוּ לוֹ אַרְבַּע בָּנוֹת בְּתוּלוֹת שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאוֹת.

וְלוֺ אַרְבַּע בָּנוֺת בְּתוּלוֺת וְהֵן מִתְנַבְּאוֺת:

A ten měl čtyři dcery panny, prorokyně.

Ten měl čtyři neprovdané dcery, prorokyně. ([Jóel 3:1; Skutky apoštolské 2:17])

τούτω δὲ η῟σαν θυγατέρες τέσσαρες παρθένοι προφητεύουσαι

וִאית הוַי לֵה בּנָתָא בּתֻולָתָא אַרבַּע דּמֵתנַבּיָן הוַי׃

[(5) Acts 21, 10]

כְּשֶׁהָיִינוּ שָׁם יָמִים רַבִּים יָרַד נָבִיא אֶחָד מִיהוּדָה, אֲגָבוֹס שְׁמוֹ.

וַיְהִי כְּשִׁבְתֵּנוּ פֹה יָמִים אֲחָדִים וְנָבִיא אֶחָד יָרַד עַד-כֹּה מִיהוּדָה וּשְׁמוֺ אֲגָבוֺס:

A když jsme tu pobyli za drahně dní, přišel prorok nějaký z Judstva, jménem Agabus.

Když jsme tam byli několik dní, přišel z Judska prorok, jménem Agabos. ([Skutky apoštolské 11:28])

ε᾿πιμενόντων δὲ ἡμέρας πλείους κατη̑λθέν τις α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιουδαίας προφήτης ο᾿νόματι ῟Αγαβος

וכַד אִיתַין תַּמָן יַומָתָא סַגִּיֵאא נחֵת הוָא מֵן יִהֻוד נבִיָא חַד דַּשׁמֵה הוָא אַגַבָוס׃

[(5) Acts 21, 11]

הוּא נִכְנַס אֵלֵינוּ, לָקַח אֶת חֲגוֹרָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל וּלְאַחַר שֶׁקָּשַׁר אֶת רַגְלָיו וְיָדָיו שֶׁלּוֹ אָמַר: "כֹּה אוֹמֶרֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ הַחֲגוֹרָה הַזֹּאת, כָּכָה יִקְשְׁרוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם וְיַסְגִּירוּהוּ בִּידֵי הַגּוֹיִם."

וְהוּא בָא אֵלֵינוּ וַיִּקַּח אֶת-אֵזוֺר פּוֺלוֺס וַיֶּאְסָר-בּוֺ אֶת-יָדָיו וְאֶת-רַגְלָיו וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּכָה יַאַסְרוּ הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-לוֺ הָאֵזוֺר הַזֶּה וְהִסְגִּירֻהוּ בִּידֵי הַגּוֺיִם:

Ten když k nám přišel, vzal pás Pavlův, a svázav sobě ruce i nohy, řekl: Totoť praví Duch svatý: Muže toho, jehož jest pás tento, tak Židé sváží v Jeruzalémě, a vydadí v ruce pohanům.

Přišel k nám, vzal Pavlův opasek, svázal si jím nohy i ruce a řekl: „Toto praví Duch svatý: Muže, kterému patří tento opasek, židé v Jeruzalémě takto svážou a vydají pohanům.“ ([Skutky apoštolské 21:4 Skutky apoštolské 20:23; Jan 21:18; Skutky apoštolské 21:33])

καὶ ε᾿λθών πρὸς ἡμα̑ς καὶ α῎ρας τὴν ζὼνην του̑ Παύλου δήσας ἑαυτου̑ τοὺς πόδας καὶ τὰς χει̑ρας ει῏πεν τάδε λέγει τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον τὸν α῎νδρα ου῟ ε᾿στιν ἡ ζὼνη αυ῞τη ου῞τως δήσουσιν ε᾿ν ᾽Ιερουσαλὴμ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι καὶ παραδὼσουσιν ει᾿ς χει̑ρας ε᾿θνω̑ν

ועַל לוָתַן וַשׁקַל עֵרַקתָא דּחַצַוהי דּפַּולָוס וֵאסַר רֵגלֵא דּנַפשֵׁה וִאידַוהי וֵאמַר הָכַנָא אָמַר רֻוחָא דּקֻודשָׁא דּגַברָא מָרָה דּעֵרַקתָא הָדֵא הָכַנָא נֵאסרֻונֵה יִהֻודָיֵא בֻּאורִשׁלֵם ונַשׁלמֻונֵה בִּאידַי עַממֵא׃

[(5) Acts 21, 12]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ זֹאת הִפְצַרְנוּ בּוֹ, אֲנַחְנוּ וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חִלִּינוּ אֶת-פָּנָיו אֲנַחְנוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר כִּי-יֶחְדַּל מֵעֲלוֺת לִירוּשָׁלָיִם:

A jakž jsme to uslyšeli, prosili jsme i my i ti, kteříž byli v tom místě, aby nechodil do Jeruzaléma.

Když jsme to uslyšeli, prosili jsme my i tamější bratří Pavla, aby do Jeruzaléma nechodil. ([Matouš 16:21])

ὡς δὲ η᾿κούσαμεν ταυ̑τα παρεκαλου̑μεν ἡμει̑ς τε καὶ οἱ ε᾿ντόπιοι του̑ μὴ α᾿ναβαίνειν αυ᾿τὸν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

וכַד הָלֵין מֵלֵא שׁמַען בּעַין מֵנֵה חנַן וַבנַי אַתרָא דּלָא נִאזַל לֻאורִשׁלֵם׃ ס

[(5) Acts 21, 13]

אַךְ שָׁאוּל הֵשִׁיב: "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? לָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים וּמְמִסִּים אֶת לִבִּי? הֲרֵינִי מוּכָן לֹא רַק לְהֵאָסֵר אֶלָּא גַּם לָמוּת בִּירוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ."

וּפוֺלוֺס עָנָה לָמָּה תַעֲשׂוּ כֹה כִּי תִבְכּוּ וְתַכְאִיבוּ אֶת-לִבִּי וַאֲנִי הִנְנִי נָכוֺן לֹא-רַק לָתֵת גֵּוִי לְאֹסְרִים כִּי אִם-גַּם לְהַקְרִיב נַפְשִׁי לִמְמִיתִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּעַד-שֵׁם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ:

Tedy odpověděl Pavel: I co činíte, plačíce a trápíce srdce mé? Však já netoliko svázán býti, ale i umříti hotov jsem v Jeruzalémě pro jméno Pána Ježíše.

Ale on odpověděl: „Proč pláčete a působíte mi tím větší bolest? Vždyť já jsem připraven nejen nechat se svázat, nýbrž i zemřít v Jeruzalémě pro jméno Pána Ježíše!“ ([Skutky apoštolské 15:26 Skutky apoštolské 20:24; Římanům 15:31])

τότε α᾿πεκρίθη ὁ Παυ̑λος τί ποιει̑τε κλαίοντες καὶ συνθρύπτοντές μου τὴν καρδίαν ε᾿γώ γὰρ ου᾿ μόνον δεθη̑ναι α᾿λλὰ καὶ α᾿ποθανει̑ν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ ἑτοίμως ε῎χω ὑπὲρ του̑ ο᾿νόματος του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑

הָידֵּין ענָא וֵאמַר פַּולָוס מָנָא עָבדִּין אנתֻּון דּבָכֵין אנתֻּון ושָׁחקִין אנתֻּון לֵה ללֵבּי אֵנָא גֵּיר לָא הוָא דֵּאתֵאסַר בַּלחֻוד מטַיַב אנָא אֵלָא אָף דֵּאמֻות בֻּאורִשׁלֵם חלָף שׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע׃

[(5) Acts 21, 14]

הוֹאִיל וְלֹא שָׁמַע לָנוּ חָדַלְנוּ לְהַפְצִיר בּוֹ וְאָמַרְנוּ "רְצוֹן אֲדֹנָי יֵעָשֶׂה."

וַיְהִי כִּי לֹא-אָבָה לִשְׁמֹעַ וַנַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ וַנֹּאמַר רְצוֺן יְהוָֺה יֵעָשֶׂה:

A když nechtěl povoliti, dali jsme tomu pokoj, řkouce: Staň se vůle Páně.

Protože se nedal přemluvit, přestali jsme naléhat a řekli jsme: „Děj se vůle Páně!“ ([Skutky apoštolské 11:18; 1 Samuelova 3:8; Matouš 6:10 Matouš 26:42; Jan 21:18])

μὴ πειθομένου δὲ αυ᾿του̑ ἡσυχάσαμεν ει᾿πόντες του̑ κυρίου τὸ θέλημα γινέσθω

וכַד לָא אֵתּטפִּיס לַן בּהֵלן לַן וֵאמַרן דּצֵביָנֵה דּמָרַן נֵהוֵא׃ ס

[(5) Acts 21, 15]

אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָרַזְנוּ אֶת חֲפָצֵינוּ וְעָלִינוּ לִירוּשָׁלַיִם.

וְאַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה נָשָׂאנוּ אֶת-אֲשֶׁר לָנוּ וַנִּסַּע לַעֲלוֺת יְרוּשָׁלָיִם:

Po těch pak dnech připravivše se, brali jsme se do Jeruzaléma.

Potom jsme se připravili na cestu a vydali se do Jeruzaléma. ([Skutky apoštolské 18:22])

μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας ταύτας ε᾿πισκευασάμενοι α᾿νεβαίνομεν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα

ובָתַר יַומָתָא הָלֵין אֵתּטַיַבן וַסלֵקן לַן לֻאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 21, 16]

הָלְכוּ אִתָּנוּ גַּם תַּלְמִידִים אֲחָדִים מִקֵּיסַרְיָה. הֵם הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ אֶל קַפְרִיסָאִי אֶחָד, תַּלְמִיד וָתִיק וּשְׁמוֹ מְנָסוֹן, כְּדֵי לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ.

וַיַּעֲלוּ עִמָּנוּ גַם-תַּלְמִידִים אֲחָדִים מִקִּסְרִין וְאֵלֶּה הֵבִיאוּ אִתָּם אֶת-מְנָסוֺן הַקַּפְרוֺסִי וְהוּא תַּלְמִיד זָקֵן וַיּוֺאֶל הָאִישׁ וַיִּתְּנֵנוּ לָשֶׁבֶת עִמּוֺ:

A šli s námi i učedlníci z Cesaree, vedouce s sebou nějakého Mnázona z Cypru, starého učedlníka, u něhož bychom hospodu měli.

S námi šli i někteří učedníci z Cesareje a vedli nás k Mnasonovi(b) z Kypru, jednomu z prvních učedníků. U něho jsme se měli ubytovat. (b) a vedli s sebou Mnasona

συνη̑λθον δὲ καὶ τω̑ν μαθητω̑ν α᾿πὸ Καισαρείας σὺν ἡμι̑ν α῎γοντες παρ῾ ω῟ ξενισθω̑μεν Μνάσωνί τινι Κυπρίω α᾿ρχαίω μαθητη̑

וֵאתַו הוַו עַמַן אנָשָׁא תַּלמִידֵא מֵן קֵסַרִיַא כַּד דּבִירִין עַמהֻון אַחָא חַד מֵן תַּלמִידֵא קַדמָיֵא דַּשׁמֵה הוָא מנַסָון וִאיתַוהי הוָא מֵן קֻופּרָוס דַּנקַבּלַן בּבַיתֵּה׃

[(5) Acts 21, 17]

כְּשֶׁבָּאנוּ לִירוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ אוֹתָנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה.

וַיְהִי כְּבֹאֵנוּ יְרוּשָׁלָיְמָה קִבְּלוּנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה:

A když jsme přišli do Jeruzaléma, vděčně nás přijali bratří.

Když jsme přišli do Jeruzaléma, přijali nás bratří s radostí. ([Skutky apoštolské 24:11])

γενομένων δὲ ἡμω̑ν ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα α᾿σμένως α᾿πεδέξαντο ἡμα̑ς οἱ α᾿δελφοί

וכַד אֵתַין לֻאורִשׁלֵם קַבּלֻון אַחֵא חָדיָאיִת׃

[(5) Acts 21, 18]

שָׁאוּל נִכְנַס אִתָּנוּ לְמָחֳרָת אֶל יַעֲקֹב, וְכָל הַזְּקֵנִים נָכְחוּ שָׁם.

וּמִמָּחֳרָת לְקָחָנוּ פוֺלוֺס וַנֵּלֶךְ אֶל-יַעֲקֹב וְכָל-הַזְּקֵנִים גַּם-הֵם בָּאוּ:

Druhého pak dne všel Pavel s námi k Jakubovi, a tu se byli všickni starší sešli.

Nazítří se Pavel odebral i s námi k Jakubovi, kde se sešli všichni starší(c). (c) presbyteři ([Skutky apoštolské 12:17 Skutky apoštolské 15:13; Galatským 1:19])

τη̑ δὲ ε᾿πιούση ει᾿σήει ὁ Παυ̑λος σὺν ἡμι̑ν πρὸς ᾽Ιάκωβον πάντες τε παρεγένοντο οἱ πρεσβύτεροι

וַליַומָא אחרִנָא עַלן עַם פַּולָוס לוָת יַעקֻוב כַּד אִית הוָא לוָתֵה כֻּלהֻון קַשִׁישֵׁא׃

[(5) Acts 21, 19]

הוּא שָׁאַל לִשְׁלוֹמָם וְסִפֵּר בְּפֵרוּט מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם דַּרְכּוֹ.

וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֺם וְאַחֲרֵי-כֵן הֵחֵל לְסַפֵּר בְּאָזְנֵיהֶם מֵהָחֵל וְעַד-כַּלֵּה אֶת אֲשֶׁר הִגְדִּיל הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֺת בְּקֶרֶב הַגּוֺיִם בַּעֲבֹדָתוֺ אֲשֶׁר עֲבָדוֺ:

Jichž pozdraviv, vypravoval všecko, což Bůh skrze službu jeho činil mezi pohany.

Pavel je pozdravil a vyprávěl jim podrobně všechno, co Bůh jeho působením vykonal mezi pohany. ([Skutky apoštolské 15:4])

καὶ α᾿σπασάμενος αυ᾿τοὺς ε᾿ξηγει̑το καθ῾ ε῍ν ε῞καστον ω῟ν ε᾿ποίησεν ὁ θεὸς ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν διὰ τη̑ς διακονίας αυ᾿του̑

ויַהבן להֻון שׁלָמָא ומֵשׁתַּעֵא הוָא להֻון פַּולָוס בָּתַר בָּתַר כֻּל מָא דַּעבַד אַלָהָא בּעַממֵא בּתֵשׁמֵשׁתֵּה׃

[(5) Acts 21, 20]

הֵם שָׁמְעוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים. לְאַחַר מִכֵּן אָמְרוּ: "אַתָּה רוֹאֶה, אָחִינוּ, כַּמָּה רִבְבוֹת יְהוּדִים נִהְיוּ מַאֲמִינִים וְכֻלָּם קַנָּאִים לַתּוֹרָה!

וַיִּשְׁמְעוּ וַיְבָרְכוּ אֶת-הֲאֱלֹהִים וַיֹאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא רֹאֶה אַתָּה אָחִינוּ כִּי כַמָּה אֲלָפִים מִן-הַיְּהוּדִים הָיוּ לְמַאֲמִינִים וְכֻלָּם מַחֲזִיקִים בַּתּוֺרָה בְּקִנְאָה גְדוֺלָה:

A oni slyševše, velebili Pána, a řekli jemu: Vidíš, bratře, kterak jest mnoho tisíců Židů věřících, a ti všickni jsou horliví milovníci zákona.

Když to vyslechli, chválili Boha. Potom řekli Pavlovi: „Pohleď, bratře, kolik tisíc židů uvěřilo v Krista, a všichni jsou nadšenými zastánci Zákona. ([Skutky apoštolské 19:17 Skutky apoštolské 2:41 Skutky apoštolské 15:1; Římanům 10:2n; Galatským 1:14])

οἱ δὲ α᾿κούσαντες ε᾿δόξαζον τὸν θεόν ει῏πόν τε αυ᾿τω̑ θεωρει̑ς α᾿δελφέ πόσαι μυριάδες ει᾿σὶν ε᾿ν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις τω̑ν πεπιστευκότων καὶ πάντες ζηλωταὶ του̑ νόμου ὑπάρχουσιν

וכַד שׁמַעו שַׁבַּחו לַאלָהָא וֵאמַרו לֵה חָזֵא אַנתּ אַחֻון כּמָא רֵבּוָן אִית בִּיהֻוד אַילֵין דּהַימֵנו וכֻלהֻון הָלֵין טַנָנֵא אֵנֻון דּנָמֻוסָא׃

[(5) Acts 21, 21]

וְהֵם שָׁמְעוּ עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם לַעֲזֹב אֶת מֹשֶׁה, בְּאָמְרְךָ לָהֶם שֶׁלֹּא לָמוּל אֶת הַיְלָדִים וְלֹא לִנְהֹג עַל־פִּי הַמִּנְהָגִים.

וְהֵם שָׁמְעוּ עָלֶיךׇ כִּי אַתָּה לִמַּדְתָּ אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַיּוֺשְׁבִים בְּקֶרֶב הַגּוֺיִם לָסוּר מֵאַחֲרֵי מֹשֶׁה וְגַם-כִּי אָמַרְתָּ אֲשֶׁר לֹא יָמוּלוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וּבְדַרְכֵי הַתּוֺרָה לֹא יֵלֵכוּ:

Ale o toběť mají zprávu, že bys ty vedl od zákona Mojžíšova všecky ty Židy, kteříž jsou mezi pohany, pravě, že nemají obřezovati synů, ani zachovávati ustanovení.

O tobě se doslechli, že prý učíš všechny židy, žijící mezi pohany, aby odpadli od Mojžíše: aby přestali obřezávat své syny a žít podle otcovských zvyků. ([Římanům 10:4; Galatským 2:3; Skutky apoštolské 16:3])

κατηχήθησαν δὲ περὶ σου̑ ο῞τι α᾿ποστασίαν διδάσκεις α᾿πὸ Μωϋσέως τοὺς κατὰ τὰ ε῎θνη πάντας ᾽Ιουδαίους λέγων μὴ περιτέμνειν αυ᾿τοὺς τὰ τέκνα μηδὲ τοι̑ς ε῎θεσιν περιπατει̑ν

אֵתֵאמַר להֻון דֵּין עלַיךְּ דּמַלֵף אַנתּ דּנֵפרקֻון מֵן מֻושֵׁא כֻּלהֻון יִהֻודָיֵא דַּבעַממֵא כַּד אָמַר אַנתּ דּלָא נֵהוֻון גָּזרִין בּנַיהֻון ולָא בַּעיָדֵא דּנָמֻוסָא נֵהוֻון מהַלכִין׃

[(5) Acts 21, 22]

וּבְכֵן מַה לַעֲשׂוֹת? לְלֹא סָפֵק יִשְׁמְעוּ שֶׁבָּאתָ.

וְעַתָּה מַה-נַּעֲשֶׂה כִּי שָׁמֹעַ יִשְׁמְעוּן כִּי-בָאתָ:

Což tedy? Musíť zajisté shromážděno býti množství, neboť uslyší o tobě, že jsi přišel.

Co teď? V každém případě(d) se dovědí, žes přišel. (d) var: + se musí sejít shromáždění, neboť

τί ου῏ν ε᾿στιν πάντως α᾿κούσονται ο῞τι ε᾿λήλυθας

מֵטֻל הָכִיל דּמֵשׁתַּמעָא הי להֻון דֵּאתַיתּ לכָא׃

[(5) Acts 21, 23]

לָכֵן עֲשֵׂה אֶת מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים לְךָ: יֵשׁ לָנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֵדֶר עֲלֵיהֶם.

לָכֵן עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר נֹאמַר אֵלֶיךׇ יֶשְׁנָם אִתָּנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֶדֶר נְזִירִים עֲלֵיהֶם:

Učiniž tedy toto, cožť povíme: Máme tu čtyři muže, kteříž mají slib na sobě.

Udělej tedy, co ti radíme: Jsou tu čtyři muži, kteří na sebe vzali slib. Připoj se k nim, ([Skutky apoštolské 18:18; Leviticus 27:1n; Numeri 6:4 Numeri 6:18])

του̑το ου῏ν ποίησον ο῞ σοι λέγομεν ει᾿σὶν ἡμι̑ν α῎νδρες τέσσαρες ευ᾿χὴν ε῎χοντες ε᾿φ῾ ἑαυτω̑ν

עבֵד מֵדֵּם דָּאמרִינַן לָך אִית לַן גַּברֵא אַרבּעָא דַּנדִיר להֻון דּנֵתּדַּכֻּון׃

[(5) Acts 21, 24]

קַח אוֹתָם, הִטָּהֵר אִתָּם וְשַׁלֵּם בַּעֲדָם כְּדֵי שֶׁיְּגַלְּחוּ אֶת רֹאשָׁם וְהַכֹּל יֵדְעוּ שֶׁהַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ עָלֶיךָ אֵינָם נְכוֹנִים, כִּי גַּם אַתָּה בְּעַצְמְךָ שׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה.

אֹתָם קְחָה אֵלֶיךׇ וְהִתְקַדִּשְׁתָּ גַּם-אַתָּה אִתָּם וּמִכִּיסְךׇ תִּתֵּן לָהֶם אֲשֶׁר יְגַלְּחוּ אֶת-שְׂעַר נִזְרָם וּבָזֶה יֵדְעוּ כֻלָּם כִּי אַךְ-שְׁמוּעַת שָׁוְא הִיא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ עָלֶיךׇ בַּאֲשֶׁר גַּם-אַתָּה תִשְׁמֹר לַעֲשׁוֺת כְּכָל-הַכָּתוּב בַּתּוֺרָה:

Ty přijma k sobě, posvěť se s nimi, a náklad učiň s nimi, aby oholili hlavy. I zvědí všickni, že to, což slyšeli o tobě, nic není, ale že i sám ty chodíš, ostříhaje zákona.

podrob se s nimi očistnému obřadu a zaplať za ně, co je předepsáno; pak si budou moci dát ostříhat hlavu. Tak poznají všichni, že není ani trochu pravdy na tom, co se o tobě říká, a že naopak sám jsi věrný Zákonu a žiješ podle něho. ([Jan 11:55])

τούτους παραλαβών ἁγνίσθητι σὺν αυ᾿τοι̑ς καὶ δαπάνησον ε᾿π῾ αυ᾿τοι̑ς ι῞να ξυρήσονται τὴν κεφαλήν καὶ γνὼσονται πάντες ο῞τι ω῟ν κατήχηνται περὶ σου̑ ου᾿δέν ε᾿στιν α᾿λλὰ στοιχει̑ς καὶ αυ᾿τὸς φυλάσσων τὸν νόμον

דּבַר אֵנֻון וזֵל אֵתּדַּכָּא עַמהֻון וַאפֵּק עלַיהֻון נַפקָתָא אַיך דּנֵגרעֻון רִשַׁיהֻון ומֵתיַדעָא לכֻלנָשׁ דּמֵדֵּם דֵּאתֵאמַר עלַיךְּ דַּגָּל הֻו וַאנתּ לנָמֻוסָא שָׁלֵם אַנתּ ונָטַר׃

[(5) Acts 21, 25]

וּבְנוֹגֵעַ לַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִהְיוּ מַאֲמִינִים כָּתַבְנוּ וּפָסַקְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִשָּׁמֵר מִזִּבְחֵי אֱלִילִים, מִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִזְּנוּת."

וְעַל-אֹדוֺת הַגּוֺיִם הַמַּאֲמִינִים אֲנַחְנוּ כְּבָר צִוִּינוּ עִם-הַסֵּפֶר כִּי הֵם אֶת-כָּל-אֵלֶּה לֹא יִשְׁמֹרוּ וְרַק יִבָּדְלוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן-הַדָּם וּמִן-הַנֶּחֱנָק וּמִן-הַנִּאֻפִים:

Z strany pak těch, kteříž z pohanů uvěřili, my jsme psali, usoudivše, aby tohoto ničeho nešetřili, toliko aby se varovali modlám obětovaného, a krve, a udáveného, a smilstva.

Pokud jde o pohany, kteří přijali víru, těm jsme písemně oznámili své rozhodnutí, že nemají jíst pokrmy obětované modlám, ani krev, ani maso zvířat nezbavených krve, a že se mají vyvarovat smilstva.“ ([Skutky apoštolské 15:20 Skutky apoštolské 15:29])

περὶ δὲ τω̑ν πεπιστευκότων ε᾿θνω̑ν ἡμει̑ς ε᾿πεστείλαμεν κρίναντες φυλάσσεσθαι αυ᾿τοὺς τό τε ει᾿δωλόθυτον καὶ αι῟μα καὶ πνικτὸν καὶ πορνείαν

עַל אַילֵין דֵּין דּהַימֵנו מֵן עַממֵא חנַן כּתַבן דּנֵהוֻון נָטרִין נַפשׁהֻון מֵן דַּדבִיחָא ומֵן זָניֻותָא ומֵן חנִיקָא ומֵן דּמָא׃

[(5) Acts 21, 26]

לְמָחֳרָת לָקַח שָׁאוּל אֶת הָאֲנָשִׁים וְנִטְהַר אִתָּם. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְהוֹדִיעַ מָתַי יֻשְׁלְמוּ יְמֵי הַטָּהֳרָה וְיֻקְרַב קָרְבָּן בְּעַד כָּל אֶחָד מֵהֶם.

וַיִּקַּח פּוֺלוֺס אֶת-הָאֲנָשִׁים וַיִּתְקַדֵּשׁ אִתָּם מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא עִמָּהֶם אֶל-הַמִּקְדָּשׁ לְהַגִּיד כִּי-מָלְאוּ יְמֵי טָהֳרָתָם וְעוֺד עֲלֵיהֶם רַק לְהָבִיא אִישׁ אִישׁ אֶת-קָרְבָּנוֺ:

Tedy Pavel, přijav k sobě ty muže, na druhý den posvětiv se s nimi, všel do chrámu, a vypravoval o vyplnění dní toho posvěcení, až i obětována jest obět za jednoho každého z nich.

Nato Pavel vzal ty muže s sebou a na druhý den se s nimi dal zasvětit. Pak šel do chrámu a oznámil, kdy se skončí očistné dny a za každého z nich bude přinesena oběť. ([1 Korintským 9:20; Numeri 6:9-Numeri 6:20])

τότε ὁ Παυ̑λος παραλαβών τοὺς α῎νδρας τη̑ ε᾿χομένη ἡμέρα σὺν αυ᾿τοι̑ς ἁγνισθεὶς ει᾿σήει ει᾿ς τὸ ἱερόν διαγγέλλων τὴν ε᾿κπλήρωσιν τω̑ν ἡμερω̑ν του̑ ἁγνισμου̑ ε῞ως ου῟ προσηνέχθη ὑπὲρ ἑνὸς ἑκάστου αυ᾿τω̑ν ἡ προσφορά

הָידֵּין פַּולָוס דּבַר אֵנֻון לגַברֵא הָלֵין ליַומָא אחרִנָא וֵאתּדַּכִּי עַמהֻון ועַל אֵזַל להַיכּלָא כַּד מַודַּע להֻון מֻולָיָא דּיַומָתָא דּתַדכִּיתָא עדַמָא דֵּאתקַרַב קֻורבָּנָא דּאנָשׁ אנָשׁ מֵנהֻון סּ סּ׃

[(5) Acts 21, 27]

סָמוּךְ לִמְלֹאת שִׁבְעַת הַיָּמִים רָאוּהוּ יְהוּדִים מֵאַסְיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הֵם הֵסִיתוּ אֶת כָּל הֶהָמוֹן, תָּפְסוּ אוֹתוֹ

בִּמְלֹאת שִׁבְעַת הַיָּמִים וַיִּרְאֻהוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מֵאַסְיָא כִּי בָא אֶל-הַמִּקְדָּשׁ וַיְעוֺרְרוּ אֶת-כָּל-הֶהָמוֺן וַיִּשְׁלְחוּ-בוֺ אֶת-יְדֵיהֶם:

A když se vyplniti mělo dní sedm, Židé někteří z Azie, uzřevše jej v chrámě, zbouřili všecken lid, a vztáhli naň ruce,

Když se těch sedm dní chýlilo ke konci, uviděli ho v chrámě židé z provincie Asie. Pobouřili celý dav, zmocnili se Pavla ([Skutky apoštolské 20:19 Skutky apoštolské 24:18])

ὡς δὲ ε῎μελλον αἱ ἑπτὰ ἡμέραι συντελει̑σθαι οἱ α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ασίας ᾽Ιουδαι̑οι θεασάμενοι αυ᾿τὸν ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ συνέχεον πάντα τὸν ο῎χλον καὶ ε᾿πέβαλον ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὰς χει̑ρας

וכַד מַטִי יַומָא דּשַׁבעָא יִהֻודָיֵא דּמֵן אַסִיַא חזַאוֻהי בּהַיכּלָא וגַרִיו עלַוהי עַמָא כֻּלֵה וַארמִיו עלַוהי אִידַיָא׃

[(5) Acts 21, 28]

וְצָעֲקוּ: "אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עִזְרוּ! זֶהוּ הָאִישׁ הַמְלַמֵּד אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים בְּכָל מָקוֹם נֶגֶד הָעָם הַזֶּה וְנֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמָּקוֹם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ יְוָנִים הִכְנִיס אֶל הַמִּקְדָּשׁ וְחִלֵּל אֶת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה."

וַיִּזְעָקוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל חוּשׁוּ לְעֶזְרָה הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּכָל-מְקוֺם בֹּאוֺ הוּא מְלַמֵּד סָרָה לַהֲסִירָם מֵהָעָם מֵהַתּוֺרָה וּמֵהַמָּקוֺם הַזֶּה וְעַתָּה עוֺד הֵבִיא יְוָנִים אֶל-הַמִּקְדָּשׁ וַיְטַמֵּא אֶת-הַמָּקוֺם הַקָּדוֺשׁ הַזֶּה:

Křičíce: Muži Izraelští, pomozte. Totoť jest ten člověk, kterýž proti lidu i zákonu i místu tomuto všecky všudy učí, a k tomu i pohany uvedl do chrámu, a poškvrnil svatého tohoto místa.

a křičeli: „Izraelci, pojďte sem! To je ten člověk, který všude všechny učí proti vyvolenému lidu, proti Zákonu a proti chrámu(e). A teď ještě přivedl do chrámu pohany(f) a znesvětil toto svaté místo.“ (e) ř: tomuto místu (f) ř: Řeky ([Skutky apoštolské 6:13 Skutky apoštolské 24:6; Ezechiel 44:7])

κράζοντες α῎νδρες ᾽Ισραηλι̑ται βοηθει̑τε ου῟τός ε᾿στιν ὁ α῎νθρωπος ὁ κατὰ του̑ λαου̑ καὶ του̑ νόμου καὶ του̑ τόπου τούτου πάντας πανταχη̑ διδάσκων ε῎τι τε καὶ ῞Ελληνας ει᾿σήγαγεν ει᾿ς τὸ ἱερὸν καὶ κεκοίνωκεν τὸν α῞γιον τόπον του̑τον

כַּד מבַגּנִין וָאמרִין גַּברֵא בּנַי אִיסרָיֵל עַדַּרו הָנָא הו גַּברָא דּלֻוקבַל עַמָא דִּילַן מַלֵף בּכֻל דֻּוכָּא ולֻוקבַל נָמֻוסָא ולֻוקבַל אַתרָא הָנָא וָאף לַארמָיֵא אַעֵל להַיכּלָא וסַיבֵה לַאתרָא הָנָא קַדִּישָׁא׃

[(5) Acts 21, 29]

זֹאת מִשּׁוּם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן רָאוּ אֶת טְרוֹפִימוֹס הָאֶפֶסִי אִתּוֹ בָּעִיר, וְחָשְׁבוּ שֶׁשָׁאוּל הִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל הַמִּקְדָּשׁ.

כִּי לִפְנֵי זֶה רָאוּ אֶת-טְרוֺפִימוֺס הָאֶפְסִי מִתְהַלֵּךְ עִמּוֺ בָּעִיר וַיַּחְשְׁבוּ כִּי-פוֺלוֺס הֱבִיאָהוּ גַם אֶל-הַמִּקְדָּשׁ:

(Nebo byli viděli prvé Trofima Efezského s ním v městě, kteréhož domnívali se, že by Pavel do chrámu uvedl.)

Viděli totiž předtím Trofima z Efezu s Pavlem ve městě a domnívali se, že ho Pavel přivedl do chrámu. ([Skutky apoštolské 20:4; 2 Timoteovi 4:20])

η῟σαν γὰρ προεωρακότες Τρόφιμον τὸν ᾽Εφέσιον ε᾿ν τη̑ πόλει σὺν αυ᾿τω̑ ο῍ν ε᾿νόμιζον ο῞τι ει᾿ς τὸ ἱερὸν ει᾿σήγαγεν ὁ Παυ̑λος

קַדֵּמו הוַו גֵּיר חזַו עַמֵה לַטרָופִימָס אֵפֵסָיָא בַּמדִינתָּא וסָברִין הוַו דּעַם פַּולָוס עַל להַיכּלָא׃

[(5) Acts 21, 30]

כָּל הָעִיר רָגְשָׁה. הָאֲנָשִׁים רָצוּ יַחַד, אָחֲזוּ אֶת שָׁאוּל וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ וּמִיָּד נִסְגְּרוּ הַדְּלָתוֹת.

וַתִּרְעַשׁ כָּל-הָעִיר וְכָל-הָעָם הִתְקַבָּצוּ וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-פּוֺלוֺס וַיִּסְחָבוּהוּ מִתּוֺךְ הַמִּקְדָּשׁ הַחוּצָה וְהַדְּלָתוֺת בִּן-רֶגַע סֻגָּרוּ:

Takž se zbouřilo všecko město, a zběhli se lidé, a uchopivše Pavla, táhli jej ven z chrámu. A hned zavříny jsou dvéře.

V celém městě nastal rozruch a lid se začal sbíhat. Chytili Pavla a vlekli ho ven z chrámu. A hned byly zavřeny brány. ([Skutky apoštolské 26:21])

ε᾿κινήθη τε ἡ πόλις ο῞λη καὶ ε᾿γένετο συνδρομὴ του̑ λαου̑ καὶ ε᾿πιλαβόμενοι του̑ Παύλου ει῟λκον αυ᾿τὸν ε῎ξω του̑ ἱερου̑ καὶ ευ᾿θέως ε᾿κλείσθησαν αἱ θύραι

וֵאשׁתַּגשַׁת כֻּלָה מדִינתָּא וֵאתכַּנַשׁו כֻּלֵה עַמָא וַאחדֻּוהי לפַּולָוס וגַרֻוהי לבַר־מֵן הַיכּלָא ובַר שָׁעתֵה אֵתּתּחֵדו תַּרעֵא׃

[(5) Acts 21, 31]

הֵם נִסּוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הִגִּיעָה יְדִיעָה אֶל מְפַקֵּד הַגְּדוּד שֶׁכָּל יְרוּשָׁלַיִם אֲחוּזַת מְהוּמָה.

וַיְהִי כִּי אָמְרוּ לַהֲמִיתוֺ וַיֻּגַּד לְשַׂר הָאֶלֶף כִּי יְרוּשָׁלַיִם כֻלָּה הִתְקוֺמָמָה:

A když jej chtěli zamordovati, povědíno hejtmanu vojska, že se bouří všecken Jeruzalém.

Ve chvíli, kdy ho už chtěli zabít, došlo hlášení veliteli praporu, že celý Jeruzalém se bouří.

ζητούντων τε αυ᾿τὸν α᾿ποκτει̑ναι α᾿νέβη φάσις τω̑ χιλιάρχω τη̑ς σπείρης ο῞τι ο῞λη συγχύννεται ᾽Ιερουσαλήμ

וכַד בָּעֵא הוָא כֵּנשָׁא למֵקטלֵה אֵשׁתַּמעַת לכִּלִיַרכָא דֵּאספִּיר דּכֻלָה מדִינתָּא אֵתּתּזִיעַת לָה׃

[(5) Acts 21, 32]

מִיָּד לָקַח אִתּוֹ חַיָּלִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְרָץ אֲלֵיהֶם. כִּרְאוֹתָם אֶת שַׂר הָאֶלֶף וְאֶת הַחַיָּלִים חָדְלוּ לְהַכּוֹת אֶת שָׁאוּל.

וְהוּא הִצְבִּיא מִבְּלִי-בוֺשׁ חֶבֶל אַנְשֵׁי צָבָא וְשָׂרֵי מֵאוֺת וַיָּרָץ אֶל-תּוֺךְ הָעָם וְהֵם רָאוּ אֶת-שַׂר-הָאֶלֶף וְאֶת-אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיַּחְדְּלוּ מֵהַכּוֺת אֶת-פּוֺלוֺס:

Kterýž hned pojav s sebou žoldnéře a setníky, přiběhl na ně. A oni uzřevše hejtmana a žoldnéře, přestali bíti Pavla.

Ten vzal okamžitě vojáky i důstojníky a běžel dolů k davu. Jakmile uviděli velitele a vojáky, přestali Pavla bít.

ο῍ς ε᾿ξαυτη̑ς παραλαβών στρατιὼτας καὶ ἑκατοντάρχας κατέδραμεν ε᾿π῾ αυ᾿τούς οἱ δὲ ι᾿δόντες τὸν χιλίαρχον καὶ τοὺς στρατιὼτας ε᾿παύσαντο τύπτοντες τὸν Παυ̑λον

ובַר שָׁעתֵה דּבַר לקֵנטרֻונָא ולֵאסטרַטִיָוטֵא סַגִּיֵאא וַרהֵטו עלַיהֻון וכַד חזַו לכִּלִיַרכָא ולֵאסטרַטִיָוטֵא בּהֵלו מֵן דּמָחֵין הוַו לֵה לפַּולָוס׃

[(5) Acts 21, 33]

נִגַּשׁ שַׂר הָאֶלֶף וְהֶחֱזִיק בּוֹ. הוּא צִוָּה לִכְבֹּל אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת וְשָׁאַל מִיהוּ וּמֶה עָשָׂה.

וְשַׂר-הָאֶלֶף הִקְרִיב וַיַּחֲזֶק-בּוֺ וַיְצַו לְאָסְרוֺ בִּשְׁנַיִם כְּבָלִים וַיִּשְׁאַל מִי הוּא-זֶה וּמַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה:

Tedy přistoupiv hejtman, dosáhl ho, a rozkázal svázati dvěma řetězy, a ptal se, kdo jest, a co učinil.

Velitel přistoupil k Pavlovi, zatkl ho a rozkázal vojákům, aby ho spoutali dvěma řetězy. Potom vyšetřoval, kdo je a co udělal. ([Skutky apoštolské 21:11 Skutky apoštolské 20:23])

τότε ε᾿γγίσας ὁ χιλίαρχος ε᾿πελάβετο αυ᾿του̑ καὶ ε᾿κέλευσεν δεθη̑ναι ἁλύσεσι δυσί καὶ ε᾿πυνθάνετο τίς ει῎η καὶ τί ε᾿στιν πεποιηκὼς

וַקרֵב לוָתֵה כִּלִיַרכָא וַאחדֵּה וַפקַד דּנֵאסרֻונֵה בּתַרתֵּין שִׁשׁלָן וַמשַׁאֵל הוָא עלַוהי דּמַנֻו ומָנָא עבַד׃

[(5) Acts 21, 34]

כַּמָּה אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן צָעֲקוּ דָּבָר אֶחָד וַאֲחֵרִים צָעֲקוּ דָּבָר אַחֵר. בִּגְלַל הַמְּהוּמָה לֹא הָיָה יָכוֹל לְבָרֵר בְּוַדָּאוּת מָה הָעִנְיָן, לָכֵן צִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֶל הַמְּצוּדָה.

וַיַּעַן הָעָם וַיִּקְרְאוּ אֵלֶּה כֹה וְאֵלֶּה כֹה וְיַעַן אֲשֶׁר לֹא יָכוֺל לְהַצִּיל דָּבָר לַאֲמִתּוֺ כִּי רַב הַשָּׁאוֺן עַל-כֵּן צִוָּה לַהֲבִיאֵהוּ אֶל-הַמְּצוּדָה:

V zástupu pak jedni tak, jiní jinak křičeli. A nemoha nic jistého zvěděti pro hluk, rozkázal jej vésti do vojska.

V davu křičel každý něco jiného. Protože se velitel nemohl pro zmatek dovědět nic jistého, rozkázal odvést Pavla do pevnosti. ([Skutky apoštolské 19:32 Skutky apoštolské 22:24 Skutky apoštolské 22:30])

α῎λλοι δὲ α῎λλο τι ε᾿πεφὼνουν ε᾿ν τω̑ ο῎χλω μὴ δυναμένου δὲ αυ᾿του̑ γνω̑ναι τὸ α᾿σφαλὲς διὰ τὸν θόρυβον ε᾿κέλευσεν α῎γεσθαι αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν παρεμβολήν

וקָעֵין הוַו עלַוהי אנָשָׁא מֵן אָכלָוס מֵדֵּם מֵדֵּם ומֵטֻל קעָתהֻון לָא מֵשׁכַּח הוָא למֵדַּע אַידָא הי שַׁרִירתָּא וַפקַד הוָא דּנַובּלֻונֵה למַשׁרִיתָא׃

[(5) Acts 21, 35]

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַמַּדְרֵגוֹת נָשְׂאוּ אוֹתוֹ הַחַיָּלִים בִּגְלַל לַחַץ הֶהָמוֹן,

בְּהַגִּיעָם אֶל-הַמַּעֲלוֺת נְשָׂאֻהוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְפַלְּטוֺ מִתִּגְרַת הָעָם כִּי עָצְמָה מְאֹד:

A když přišel k stupňům, nahodilo se, že nesen byl od žoldnéřů pro násilé lidu.

Když se dostali ke schodišti, museli ho vojáci pro násilí davu nést,

ο῞τε δὲ ε᾿γένετο ε᾿πὶ τοὺς α᾿ναβαθμούς συνέβη βαστάζεσθαι αυ᾿τὸν ὑπὸ τω̑ν στρατιωτω̑ν διὰ τὴν βίαν του̑ ο῎χλου

וכַד מַטִי פַּולָוס לדַרגֵּא טַענֻוהי אֵסטרַטִיָוטֵא מֵטֻל קטִירָא דּעַמָא׃

[(5) Acts 21, 36]

כִּי הֲמוֹן הָעָם הָלַךְ אַחֲרָיו וְצָעַק: "חַסֵּל אוֹתוֹ!"

כִּי עַם-רָב הִתְרֹצְצוּ אַחֲרָיו בְּקָרְאָם הַחֲרֵם אֹתוֺ:

Nebo šlo za ním množství lidu, křičíce: Zahlaď jej.

neboť celé množství lidu šlo za ním a křičeli: „Pryč s ním!“ ([Skutky apoštolské 22:22; Lukáš 23:18])

η᾿κολούθει γὰρ τὸ πλη̑θος του̑ λαου̑ κράζοντες αι῏ρε αυ᾿τόν

אָתֵא הוָא גֵּיר בָּתרֵה עַמָא סַגִּיָאא וקָעֵין הוַו וָאמרִין שׁקֻולָיהי׃

[(5) Acts 21, 37]

כְּשֶׁעָמְדוּ לְהַכְנִיס אֶת שָׁאוּל לַמְּצוּדָה, אָמַר אֶל שַׂר הָאֶלֶף: "הַאִם מֻתָּר לִי לוֹמַר לְךָ מַשֶּׁהוּ?" הֵגִיב הַמְפַקֵּד: "אַתָּה יוֹדֵעַ יְוָנִית?

וַיְהִי טֶרֶם הוּבָא פוֺלוֺס אֶל-תּוֺךְ הַמְּצוּדָה וְהוּא אָמַר אֶל-שַׂר-הָאֶלֶף הֲתִתְּנֵנִי לְדַבֵּר אֵלֶיךׇ דְּבַר-מָה וַיֹּאמֶר הֲיוֺדֵעַ אַתָּה לְדַבֵּר יְוַנִית:

A když měl již uveden býti do vojska Pavel, řekl hejtmanu: Mohu-li co promluviti k tobě? Kterýž řekl: Umíš Řecky?

Než ho dovedli do pevnosti, řekl Pavel veliteli: „Smím ti něco říci?“ On se podivil: „Ty umíš řecky?

μέλλων τε ει᾿σάγεσθαι ει᾿ς τὴν παρεμβολὴν ὁ Παυ̑λος λέγει τω̑ χιλιάρχω ει᾿ ε῎ξεστίν μοι ει᾿πει̑ν τι πρὸς σέ ὁ δὲ ε῎φη ῾Ελληνιστὶ γινὼσκεις

וכַד מַטִי למֵעַל למַשׁרִיתָא הֻו פַּולָוס אֵמַר לכִּלִיַרכָא אֵן מַפֵּס אַנתּ לִי אֵמַלֵל עַמָך הֻו דֵּין אֵמַר לֵה יַונָאיִת יָדַע אַנתּ׃

[(5) Acts 21, 38]

הַאִם לֹא אַתָּה הַמִּצְרִי אֲשֶׁר לִפְנֵי זְמַן מָה הֵפִיחַ מֶרֶד וְהִנְהִיג אֶת אַרְבַּעַת אַלְפֵי הַסִּיקָרִיִּים אֶל הַמִּדְבָּר?"

הַאֵינְךׇ אַתָּה אִישׁ מִצְרַיִם הַהוּא אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֺב הֵקִים מֶרֶד וַיּוֺצֵא אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַנְשֵׁי דָמִים אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה:

Nejsi-liž ty ten Egyptský, kterýž jsi před těmito dny byl bouřku učinil, a vyvedls na poušť ty čtyři tisíce mužů těch lotrů?

Nejsi ten Egypťan, který nedávno podnítil ke vzpouře a vyvedl na poušť čtyři tisíce vzbouřenců(g)?“ (g) sikariů (mužů s dýkou) ([Skutky apoštolské 5:36n])

ου᾿κ α῎ρα σὺ ει῏ ὁ Αι᾿γύπτιος ὁ πρὸ τούτων τω̑ν ἡμερω̑ν α᾿ναστατὼσας καὶ ε᾿ξαγαγών ει᾿ς τὴν ε῎ρημον τοὺς τετρακισχιλίους α῎νδρας τω̑ν σικαρίων

לָא הוַיתּ אַנתּ הַו מֵצרָיָא דַּקדָם יַומָתָא הָלֵין אַזִיעתּ וַאפֵּקתּ למַדבּרָא אַרבּעָא אַלפִין גַּברֵא עָבדַּי בִּישָׁתָא׃

[(5) Acts 21, 39]

הֵשִׁיב שָׁאוּל וְאָמַר: "אִישׁ יְהוּדִי אֲנִי מִטַּרְסוֹס אֲשֶׁר בְּקִילִיקְיָה, אֶזְרָח שֶׁל עִיר לֹא נְחוּתָה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, תֵּן לִי לְדַבֵּר אֶל הָעָם."

וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס לֹא כִּי-אֲנִי יְהוּדִי יְלִיד עִיר טַרְסוֺס אֶזְרַח עִיר מְהֻלָּלָה בְּקִילִיקְיָא וְאָנֹכִי אֲבַקֶּשְׁךׇ תְּנֵנִי-נָא לְדַבֵּר אֶל-הָעָם:

I řekl Pavel: Já jsem člověk Žid Tarsenský, neposledního města v Cilicii obyvatel; protož prosím tebe, dopusť mi promluviti k lidu.

Pavel odpověděl: „Já jsem Žid z Tarsu v Kilikii, občan ne bezvýznamného města. Prosím tě, dovol mi promluvit k lidu.“ ([Skutky apoštolské 9:11])

ει῏πεν δὲ ὁ Παυ̑λος ε᾿γώ α῎νθρωπος μέν ει᾿μι ᾽Ιουδαι̑ος Ταρσεὺς τη̑ς Κιλικίας ου᾿κ α᾿σήμου πόλεως πολίτης δέομαι δέ σου ε᾿πίτρεψόν μοι λαλη̑σαι πρὸς τὸν λαόν

אָמַר לֵה פַּולָוס אֵנָא גַּברָא אנָא יִהֻודָיָא מֵן טַרסָוס דּקִילִיקִיַא מדִינתָּא יִדִיעתָּא דּבָה יִלִיד אנָא בָּעֵא אנָא מֵנָך אַפֵּס לִי לַממַלָלֻו לעַמָא׃

[(5) Acts 21, 40]

הוּא הִרְשָׁה לוֹ. עָמַד שָׁאוּל עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהֵנִיף אֶת יָדוֹ אֶל הָעָם. כַּאֲשֶׁר הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט מֻחְלָט נָשָׂא דְּבָרוֹ בַּשָֹפָה הָעִבְרִית וְאָמַר:

וּבְתֵת אֹתוֺ לְדַבֵּר הִתְיַצֵּב פּוֺלוס עַל-הַמַּעֲלוֺת וַיְנֹפֵף יָדוֺ אֶל-מוּל הָעָם וַתְּהִי דֻמִיָּה גְדוֺלָה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּעִבְרִית לֵאמֹר:

A když mu on dopustil, Pavel stoje na stupních, pokynul rukou na lid. A když se veliké mlčení stalo, mluvil k nim Židovsky, řka:

Velitel mu to dovolil. Pavel, jak stál na schodišti, dal lidu znamení rukou. Nastalo napjaté ticho a Pavel je oslovil hebrejsky: ([Skutky apoštolské 13:16])

ε᾿πιτρέψαντος δὲ αυ᾿του̑ ὁ Παυ̑λος ἑστώς ε᾿πὶ τω̑ν α᾿ναβαθμω̑ν κατέσεισεν τη̑ χειρὶ τω̑ λαω̑ πολλη̑ς δὲ σιγη̑ς γενομένης προσεφὼνησεν τη̑ ῾Εβραι̑δι διαλέκτω λέγων

וכַד אַפֵּס לֵה קָם פַּולָוס עַל דַּרגֵּא וַאזִיע הוָא להֻון אִידֵה וכַד בּהֵלו מַלֵל עַמהֻון עֵברָאיִת וֵאמַר להֻון׃

[(5) Acts 22, 01]

אֲנָשִׁים אַחִים וְאָבוֹת, שִׁמְעוּ נָא כָּעֵת אֶת דְּבַר הִצְטַדְּקוּתִי לִפְנֵיכֶם" -

אֲנָשִׁים אַחִים וְאָבוֺת שִׁמְעוּ-נָא וַאֲדַבֵּרָה לְמַעַן לִפְנֵיכֶם אֶצְטַדָּק:

Muži bratří a otcové, poslechněte této mé před vámi omluvy.

„Bratří a otcové, vyslechněte, co vám chci nyní říci na svou obhajobu.“ ([Skutky apoštolské 13:26 Skutky apoštolské 7:2])

α῎νδρες α᾿δελφοὶ καὶ πατέρες α᾿κούσατέ μου τη̑ς πρὸς ὑμα̑ς νυνὶ α᾿πολογίας

אַחֵא וַאבָהָתָא שׁמַעו מַפַּק בּרֻוח דַּלוָתכֻון׃

[(5) Acts 22, 02]

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בַּשָֹפָה הָעִבְרִית הָיְתָה שְׁתִיקָתָם עֲמֻקָּה יוֹתֵר, וְהוּא הִמְשִׁיךְ -

כְּשָׁמְעָם כִּי בְעִבְרִית יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיּוֺסִיפוּ עוֺד לְהַחֲרִישׁ וְהוּא אָמָר:

(Uslyševše pak, že by k nim mluvil Židovským jazykem, tím raději mlčeli.) I řekl:

Když uslyšeli, že k nim mluví hebrejsky, úplně se uklidnili a Pavel pokračoval: ([Skutky apoštolské 21:40 Skutky apoštolské 26:14])

α᾿κούσαντες δὲ ο῞τι τη̑ ῾Εβραι̑δι διαλέκτω προσεφὼνει αυ᾿τοι̑ς μα̑λλον παρέσχον ἡσυχίαν καὶ φησίν

וכַד שׁמַעו דּעֵברָאיִת ממַלֵל הוָא עַמהֻון יַתִּירָאיִת בּהֵלו וֵאמַר להֻון׃

[(5) Acts 22, 03]

"אִישׁ יְהוּדִי אֲנִי, יְלִיד טַרְסוֹס אֲשֶׁר בְּקִילִיקְיָה, אֲבָל גֻּדַּלְתִּי בָּעִיר הַזֹּאת לְרַגְלֵי גַּמְלִיאֵל. חֻנַּכְתִּי עַל־פִּי דִּקְדּוּקֵי תּוֹרַת אֲבוֹתֵינוּ וְהָיִיתִי קַנַּאי לֵאלֹהִים כְּמוֹ כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

אִישׁ-יְהוּדִי אֲנֹכִי בְּעִיר טַרְסוֺס בְּקִילִיקְיָא יֻלַּדְתִּי פֹה בָּעִיר הַזֹּאת גֻּדַּלְתִּי לְרַגְלֵי גַמְלִיאֵל וַיְמַלְאֵנִי לִמּוּדֵי תוֺרַת אֲבוֺתֵינוּ לְכָל-חֻקֶּיהָ גַּם-הָיִיתִי מְקַנֵּא לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר הִנְּכֶם אַתֶּם הַיּוֺם כֻּלְּכֶם:

Já zajisté jsem muž Žid, narozený v Tarsu Cilickém, ale vychován jsem v tomto městě u noh Gamalielových, vyučený s pilností zákonu otcovskému, horlivý jsa milovník Boha, jakož i vy všickni podnes jste.

„Já jsem Žid a narodil jsem se v Tarsu v Kilikii, ale vychován jsem byl zde v Jeruzalémě(h). V Gamalielově škole jsem byl přesně vyučen zákonu našich otců. Byl jsem právě tak plný horlivosti pro Boha, jako jste dnes vy všichni, (h) ř: v tomto městě ([Skutky apoštolské 9:1-Skutky apoštolské 9:29 Skutky apoštolské 26:9-Skutky apoštolské 26:20; Galatským 1:14 2 Korintským 11:22; Skutky apoštolské 9:11 Skutky apoštolské 23:34 Skutky apoštolské 5:34; Lukáš 10:39; Římanům 10:2])

ε᾿γὼ ει᾿μι α᾿νὴρ ᾽Ιουδαι̑ος γεγεννημένος ε᾿ν Ταρσω̑ τη̑ς Κιλικίας α᾿νατεθραμμένος δὲ ε᾿ν τη̑ πόλει ταύτη παρὰ τοὺς πόδας Γαμαλιὴλ πεπαιδευμένος κατὰ α᾿κρίβειαν του̑ πατρώου νόμου ζηλωτὴς ὑπάρχων του̑ θεου̑ καθώς πάντες ὑμει̑ς ε᾿στε σήμερον

אֵנָא גַּברָא אנָא יִהֻודָיָא וִילִיד אנָא בּטַרסָוס דּקִילִיקִיַא אֵתרַבִּית דֵּין בּהָדֵא מדִינתָּא עַל גֵּנב רֵגלַוהי דּגַמַלִיאיֵל וֵאתרדִית גּמִירָאיִת בּנָמֻוסָא דַּאבָהָתַן וִאיתַי הוִית טַנָנָא דַּאלָהָא אַיך מָא דָּאף אַנתֻּון כֻּלכֻון אִיתַיכֻּון׃

[(5) Acts 22, 04]

רָדַפְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת עַד מָוֶת. כָּבַלְתִּי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְהִסְגַּרְתִּי אוֹתָם לְבָתֵּי כֶּלֶא,

וְאָנֹכִי רָדַפְתִּי אֶת-הַדֶּרֶךְ הַזֶּה עַד-לַמָּוֶת וַאֲנָשִׁים גַּם-נָשִׁים אָסַרְתִּי וָאֶתְּנֵם בְּבֵית הַכֶּלֶא:

Kterýž jsem se této cestě protivil až k smrti, svazuje a dávaje do žaláře i muže i ženy,

a víru v Ježíše Krista(i) jsem pronásledoval až na smrt, muže i ženy jsem dával spoutat a uvěznit, (i) ř: tuto cestu ([Skutky apoštolské 8:3 Skutky apoštolské 9:2; 1 Korintským 15:9; 1 Timoteovi 1:13])

ο῍ς ταύτην τὴν ὁδὸν ε᾿δίωξα α῎χρι θανάτου δεσμεύων καὶ παραδιδοὺς ει᾿ς φυλακὰς α῎νδρας τε καὶ γυναι̑κας

וַלהָדֵא אֻורחָא רֵדפֵּת עדַמָא למַותָּא כַּד אָסַר הוִית ומַשׁלֵם הוִית לבֵית־אַסִירֵא גַּברֵא ונֵשֵׁא׃

[(5) Acts 22, 05]

דָּבָר שֶׁגַּם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָעִיד עָלַי וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין; מֵהֶם גַּם קִבַּלְתִּי אִגְּרוֹת אֶל אַחֵינוּ, וְהָלַכְתִּי לְדַמֶּשֶׂק לַעֲצֹר אֶת הַנִּמְצָאִים שָׁם וְלַהֲבִיאָם בִּכְבָלִים לִירוּשָׁלַיִם כְּדֵי שֶׁיֵּעָנְשׁוּ.

כַּאֲשֶׁר כֹּה-יְעִידוּן-לִי גַּם-הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וְכָל-בֵּית הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר אִמְּצוּ-לִי בְּאִגְּרוֺתֵיהֶם אֶל-הָאַחִים לֶלֶכֶת לְדַמֶּשֶׂק לַהֲבִיאָם גַּם-מִשָּׁם אֲסוּרִים לִירוּשָׁלַיִם לְמַעַן יֵעָנֵשׁוּ:

Jakož i nejvyšší kněz {biskup} svědek mi toho jest, i všickni starší. Od nichž i listy k bratřím vzav, šel jsem do Damašku, abych i ty, kteříž tam byli, svázané přivedl do Jeruzaléma, aby byli trápeni.

jak mi může dosvědčit velekněz a celý sbor starších. Od nich jsem dostal doporučující dopisy pro židovské souvěrce v Damašku a vydal jsem se tam, abych tamější stoupence nové víry přivedl v poutech do Jeruzaléma a dal je potrestat.

ὡς καὶ ὁ α᾿ρχιερεὺς μαρτυρει̑ μοι καὶ πα̑ν τὸ πρεσβυτέριον παρ῾ ω῟ν καὶ ε᾿πιστολὰς δεξάμενος πρὸς τοὺς α᾿δελφοὺς ει᾿ς Δαμασκὸν ε᾿πορευόμην α῎ξων καὶ τοὺς ε᾿κει̑σε ο῎ντας δεδεμένους ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ ι῞να τιμωρηθω̑σιν

אַיך מָא דּסָהֵד עלַי רַבּ כָּהנֵא וכֻלהֻון קַשִׁישֵׁא דּמֵנהֻון קַבּלֵת אֵגּרָתָא דִּאזַל לוָת אַחֵא דַּבדַרמסֻוק דָּאף להָנֻון דִּאית הוַו תַּמָן אַיתֵּא אֵנֻון לֻאורִשׁלֵם כַּד אַסִירִין וַנקַבּלֻון מסָם־בּרִשָׁא׃

[(5) Acts 22, 06]

וְהִנֵּה כְּשֶׁהָלַכְתִּי וְהִתְקָרַבְתִּי לְדַמֶּשֶׂק, בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בְּעֵרֶךְ, לְפֶתַע פִּתְאוֹם נָגַהּ סְבִיבִי אוֹר גָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם.

אֲנִי בַדֶּרֶךְ קָרוֺב לְבֹא דַמָּשֶׂק וְהִנֵּה בַּחֲצִי הַיּוֺם פִּתְאֹם אוֺר גָּדוֺל מִשָּׁמַיִם נָגַה עָלַי וַיְסֻבֵּנִי:

I stalo se, když jsem se bral cestou, a přibližoval k Damašku, okolo poledne, že pojednou s nebe obklíčilo mne světlo veliké.

Když jsem ještě byl na cestě a blížil se k Damašku, kolem poledne mě najednou obklopilo jasné světlo z nebe. ([1 Korintským 15:8; 2 Korintským 12:12])

ε᾿γένετο δέ μοι πορευομένω καὶ ε᾿γγίζοντι τη̑ Δαμασκω̑ περὶ μεσημβρίαν ε᾿ξαίφνης ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ περιαστράψαι φω̑ς ἱκανὸν περὶ ε᾿μέ

וכַד אָזֵל הוִית ושַׁרִית ממַטֵא אנָא לדַרמסֻוק בּפֵלגֵּה דּיַומָא מֵן תּחֵית שֵׁליָא מֵן שׁמַיָא אַזלֵג עלַי נֻוהרָא סַגִּיָאא׃

[(5) Acts 22, 07]

נָפַלְתִּי אַרְצָה וְשָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי, 'שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי?'

וָאֶפֹּל אַרְצָה וָאֶשְׁמַע קוֺל מִדַּבֵּר אֵלָי שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי:

I padl jsem na zem, a slyšel jsem hlas, an mi dí: Sauli, Sauli, proč mi se protivíš?

Padl jsem na zem a uslyšel jsem hlas, který mi pravil: ‚Saule, Saule(j), proč mě pronásleduješ?‘ (j) Šavle (pod. Skutky apoštolské 22:13)

ε῎πεσά τε ει᾿ς τὸ ε῎δαφος καὶ η῎κουσα φωνη̑ς λεγούσης μοι Σαοὺλ Σαούλ τί με διὼκεις

ונֵפלֵת עַל אַרעָא ושֵׁמעֵת קָלָא דָּאמַר הוָא לִי שָׁאוָל שָׁאוָל מָנָא רָדֵף אַנתּ לִי׃

[(5) Acts 22, 08]

שָׁאַלְתִּי, 'מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?' הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלַי, 'אֲנִי יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף.'

וָאַעַן אָנִי מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי אֲנִי יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר אַתָּה מְרַדֵּף:

A já odpověděl jsem: Kdo jsi, Pane? I řekl ke mně: Jáť jsem Ježíš Nazaretský, kterémuž ty se protivíš.

Já jsem odpověděl: ‚Kdo jsi, Pane?‘ A on mi řekl: ‚Já jsem Ježíš Nazaretský(k), kterého ty pronásleduješ.‘ (k) ř: Nazorejský

ε᾿γώ δὲ α᾿πεκρίθην τίς ει῏ κύριε ει῏πέν τε πρός με ε᾿γὼ ει᾿μι ᾽Ιησου̑ς ὁ Ναζωραι̑ος ο῍ν σὺ διὼκεις

אֵנָא דֵּין ענִית וֵאמרֵת מַן אַנתּ מָרי והֻו אֵמַר לִי אֵנָא הֻו יֵשֻׁוע נָצרָיָא דַּאנתּ רָדֵף אַנתּ׃

[(5) Acts 22, 09]

הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתִּי אָמְנָם רָאוּ אֶת הָאוֹר, אַךְ לֹא שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמְדַבֵּר אֵלַי.

וַאֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי רָאוּ אֶת-הָאוֺר וַיִּירָאוּ רַק אֶת-הַקּוֺל הַמְדַבֵּר אֵלַי לֹא שָׁמֵעוּ:

Ti pak, kteříž se mnou byli, světlo zajisté viděli, a přestrašeni jsou, ale hlasu toho, kterýž se mnou mluvil, neslyšeli.

Moji průvodci viděli sice světlo(l), ale neslyšeli hlas toho, kdo ke mně mluvil. (l) var: + a byli přestrašeni

οἱ δὲ σὺν ε᾿μοὶ ο῎ντες τὸ μὲν φω̑ς ε᾿θεάσαντο τὴν δὲ φωνὴν ου᾿κ η῎κουσαν του̑ λαλου̑ντός μοι

ואנָשָׁא דִּאית הוַו עַמי חזַו נֻוהרָא קָלָא דֵּין לָא שׁמַעו דּהַו דַּממַלֵל הוָא עַמי׃

[(5) Acts 22, 10]

אָמַרְתִּי, 'מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת, אֲדוֹנִי?' וְהָאָדוֹן אָמַר אֵלַי, 'קוּם, לֵךְ אֶל דַּמֶּשֶׂק וְשָׁם יֵאָמֵר לְךָ כָּל אֲשֶׁר יֻעַד לְךָ לַעֲשׂוֹת.'

וָאֹמַר וּמָה אֵפוֺא אֶעֱשֶׂה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן אֵלַי קוּם וָלֵךְ לְדַמֶּשֶׂק וְשָׁם יֻגַּד לְךׇ כֹּל אֲשֶׁר תְּצֻוֶּה לַעֲשׂוֺת:

I řekl jsem: Pane, což mám činiti? A Pán řekl ke mně: Vstana, jdi do Damašku, a tu tobě bude povědíno všecko, což jest uloženo, abys ty činil.

Řekl jsem: ‚Co mám dělat, Pane?‘ A Pán mi řekl: ‚Vstaň a pokračuj v cestě do Damašku; tam ti bude řečeno všechno, co ti Bůh ukládá.‘ ([Skutky apoštolské 16:30])

ει῏πον δέ τί ποιήσω κύριε ὁ δὲ κύριος ει῏πεν πρός με α᾿ναστὰς πορεύου ει᾿ς Δαμασκόν κα᾿κει̑ σοι λαληθήσεται περὶ πάντων ω῟ν τέτακταί σοι ποιη̑σαι

וֵאמרֵת מָנָא אֵעבֵּד מָרי ומָרַן אֵמַר לִי קֻום זֵל לדַרמסֻוק ותַמָן נֵתמַלַל עַמָך עַל כֻּל מֵדֵּם דּמֵתפּקֵד לָך דּתֵעבֵּד׃

[(5) Acts 22, 11]

מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מִפְּנֵי הַזֹּהַר שֶׁל אוֹתוֹ הָאוֹר, בָּאתִי לְדַמֶּשֶׂק כְּשֶׁמְּלַוַּי מוֹבִילִים אוֹתִי בַּיָּד.

וַאֲנִי לֹא-יָכֹלְתִּי לִרְאוֺת בְּעֵינַי כִי-כָהוּ מִפְּנֵי נֹגַהּ הָאוֺר וַיַּנְחוּנִי בְיָד הַהֹלְכִים עִמִּי וָאָבֹא לְדַמָּשֶׂק:

A že jsem byl nevidomý od blesku světla toho, za ruce jsa veden od těch, kteříž se mnou byli, přišel jsem do Damašku.

Protože jsem byl oslepen jasem toho světla, museli mě moji druhové vzít za ruku a tak mě dovedli do Damašku. ([Skutky apoštolské 13:11])

ὡς δὲ ου᾿κ ε᾿νέβλεπον α᾿πὸ τη̑ς δόξης του̑ φωτὸς ε᾿κείνου χειραγωγούμενος ὑπὸ τω̑ν συνόντων μοι η῟λθον ει᾿ς Δαμασκόν

וכַד לָא מֵתחזֵא הוָא לִי מֵטֻל תֵּשׁבֻּוחתֵּה דּנֻוהרָא הַו אַחדֻּוני בִּאידַי הָנֻון דּעַמי הוַו ועֵלֵת לדַרמסֻוק׃

[(5) Acts 22, 12]

אִישׁ אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, אִישׁ חָסִיד עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְשֵׁם טוֹב לוֹ בְּקֶרֶב כָּל הַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים,

וְשָׁם אִישׁ וּשְׁמוֺ חֲנַנְיָה יְרֵא אֱלֹהִים כְּפִי הַתּוֺרָה וְרָצוּי לְכָל-הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים שָׁם:

Ananiáš pak nějaký, muž pobožný podlé zákona, svědectví maje ode všech spolusousedů Židů,

Jeden muž, zbožný podle Božího zákona, jménem Ananiáš, který měl dobrou pověst u všech místních židů, ([Skutky apoštolské 2:5 Skutky apoštolské 8:2 Skutky apoštolské 6:3 Skutky apoštolské 10:22 Skutky apoštolské 16:2])

῾Ανανίας δέ τις α᾿νὴρ ευ᾿λαβὴς κατὰ τὸν νόμον μαρτυρούμενος ὑπὸ πάντων τω̑ν κατοικούντων ᾽Ιουδαίων

וגַברָא חַד חַנַניָא כִּאנָא בּנָמֻוסָא אַיך דּסָהדִּין הוַו עלַוהי כֻּלהֻון יִהֻודָיֵא דּתַמָן׃

[(5) Acts 22, 13]

בָּא אֵלַי וְעָמַד לְיָדִי. אָמַר אֵלַי, 'שָׁאוּל אָחִי, רְאֵה שׁוּב!' בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָאִיתִי אוֹתוֹ.

וְהוּא בָא אֵלַי וַיִּגַּשׁ וַיֹּאמַר אָחִי שָׁאוּל פְּקַח עֵינֶיךׇ וּרְאֵה וּבְרֶגַע הַזֶּה נִפְקְחוּ עֵינַי וָאֶרְאֵהוּ אֹתוֺ לְפָנָי:

Přišel ke mně, a stoje, řekl mi: Sauli, bratře, prohlédni. A já hned té chvíle pohleděl jsem na něj.

přišel za mnou, přistoupil ke mně a řekl: ‚Bratře Saule, otevři oči!‘ A já jsem v tu chvíli nabyl zraku(m). (m) var: A já jsem v tu chvíli na něho pohlédl.

ε᾿λθών πρός με καὶ ε᾿πιστὰς ει῏πέν μοι Σαοὺλ α᾿δελφέ α᾿νάβλεψον κα᾿γώ αυ᾿τη̑ τη̑ ω῞ρα α᾿νέβλεψα ει᾿ς αυ᾿τόν

אֵתָא לוָתי וֵאמַר לִי שָׁאוָל אָחי פּתַח עַינַיךְּ ובָה בּשָׁעתָא אֵתפַּתַּח עַינַי וחָרֵת בֵּה׃

[(5) Acts 22, 14]

הוֹסִיף וְאָמַר, 'אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּחַר בְּךָ לָדַעַת אֶת רְצוֹנוֹ וְלִרְאוֹת אֶת הַצַּדִיק וְלִשְׁמֹעַ קוֹל מִפִּיו,

וַיֹּאמַר אֱלֹהֵי אֲבוֺתֵינוּ בָּחַר בְּךׇ לָדַעַת אֶת-רְצוֺנוֺ וְלִרְאוֺת אֶת-הַצַּדִּיק וְלִשְׁמֹעַ אֶת-קוֺלוֺ מִפִּיו:

On pak řekl: Bůh otců našich vyvolil tě, abys poznal vůli jeho, a uzřel spravedlivého tohoto, a slyšel hlas z úst jeho.

On mi řekl: ‚Bůh našich otců si tě vyvolil, abys poznal jeho vůli, spatřil jeho Spravedlivého a slyšel hlas z jeho úst. ([Galatským 1:15n; Skutky apoštolské 3:14])

ὁ δὲ ει῏πεν ὁ θεὸς τω̑ν πατέρων ἡμω̑ν προεχειρίσατό σε γνω̑ναι τὸ θέλημα αυ᾿του̑ καὶ ι᾿δει̑ν τὸν δίκαιον καὶ α᾿κου̑σαι φωνὴν ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑

וֵאמַר לִי אַלָהָא דַּאבָהָתַן אַקִימָך למֵדַּע צֵביָנֵה ותֵחזֵא לזַדִּיקָא ותֵשׁמַע קָלָא מֵן פֻּומֵה׃

[(5) Acts 22, 15]

כִּי תִּהְיֶה לוֹ לְעֵד אֶל כָּל בְּנֵי אָדָם עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאִיתָ וְשָׁמַעְתָּ.

כִּי הָיֹה תִהְיֶה-לּוֺ לְעֵד נֶגֶד כָּל-הָאָדָם בַּדָּבָר אֲשֶׁר רָאִיתָ וַאֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ:

Nebo svědkem jemu budeš u všech lidí toho, což jsi viděl a slyšel.

Budeš jeho svědkem před všemi lidmi a budeš mluvit o tom, co jsi viděl a slyšel. ([Skutky apoštolské 4:20])

ο῞τι ε῎ση μάρτυς αυ᾿τω̑ πρὸς πάντας α᾿νθρὼπους ω῟ν ἑὼρακας καὶ η῎κουσας

ותֵהוֵא לֵה סָהדָּא לוָת כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא עַל כֻּול מָא דַּחזַיתּ וַשׁמַעתּ׃

[(5) Acts 22, 16]

וְעַכְשָׁו לָמָּה אַתָּה מִתְמַהְמֵהַּ? קוּם, הִטָּבֵל וְהִתְרַחֵץ מֵחֲטָאֶיךָ בְּקָרְאֲךָ בִּשְׁמוֹ.'

וְעַתָּה לָמָּה תִתְמַהְמֵהַּ קוּם הִטָּבֵל וְהִתְרַחֵץ מֵחַטֹּאתֶיךׇ בְּקָרְאֲךׇ בְּשֵׁם הָאָדוֺן:

A protož nyní co prodléváš? Vstana, pokřti se, a obmej hříchy své, vzývaje jméno Páně.

Nuže, neváhej! Vstaň, vzývej jeho jméno a dej se pokřtít, abys byl obmyt ze svých hříchů.‘ ([Skutky apoštolské 2:38; Matouš 3:11; 1 Korintským 1:2])

καὶ νυ̑ν τί μέλλεις α᾿ναστὰς βάπτισαι καὶ α᾿πόλουσαι τὰς ἁμαρτίας σου ε᾿πικαλεσάμενος τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑

והָשָׁא מָנָא מֵשׁתַּוחַר אַנתּ קֻום עמַד וֵאתּדַּכָּא מֵן חטָהַיךְּ כַּד קָרֵא אַנתּ שׁמֵה׃

[(5) Acts 22, 17]

כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי לִירוּשָׁלַיִם וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּמִּקְדָּשׁ הָיְתָה עָלַי יַד־יהוה

וַיְהִי בְּשׁוּבִי לִירוּשָׁלַיִם וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַמִּקְדָּשׁ וְרוּחַ יְהוָֺה לְבָשָׁתְנִי:

Stalo se pak, když jsem se navrátil do Jeruzaléma, a modlil jsem se v chrámě, že jsem byl u vytržení mysli.

Když jsem se potom vrátil do Jeruzaléma a modlil se v chrámě, upadl jsem do vytržení mysli. ([Skutky apoštolské 9:26 Skutky apoštolské 11:30])

ε᾿γένετο δέ μοι ὑποστρέψαντι ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ προσευχομένου μου ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ γενέσθαι με ε᾿ν ε᾿κστάσει

והֵפכֵּת אֵתִית לכָא לֻאורִשׁלֵם וצַלִית בּהַיכּלָא׃

[(5) Acts 22, 18]

וְרָאִיתִי אוֹתוֹ אוֹמֵר אֵלַי, 'הִזְדָּרֵז וְצֵא מַהֵר מִירוּשָׁלַיִם, כִּי לֹא יְקַבְּלוּ אֶת עֵדוּתְךָ עָלַי.'

וָאֵרֶא אֹתוֺ מְדַבֵּר אֵלַי חוּשָׁה מַהֲרָה מִירוּשָׁלָיִם כִּי אֶת-עֵדוּתְךׇ עָלַי לֹא-יִקָּחוּ:

I viděl jsem jej, an dí ke mně: Pospěš a vyjdi rychle z Jeruzaléma, neboť nepřijmou svědectví tvého o mně.

Spatřil jsem Pána, jak mi říká: ‚Pospěš si a rychle odejdi z Jeruzaléma, protože nepřijmou tvé svědectví o mně.‘ ([Skutky apoštolské 9:10; 2 Korintským 12:2])

καὶ ι᾿δει̑ν αυ᾿τὸν λέγοντά μοι σπευ̑σον καὶ ε῎ξελθε ε᾿ν τάχει ε᾿ξ ᾽Ιερουσαλήμ διότι ου᾿ παραδέξονταί σου μαρτυρίαν περὶ ε᾿μου̑

וַחזִיתֵה בּחֵזוָא כַּד אָמַר לִי אֵסתַּרהַב ופֻוק לָך מֵן אֻורִשׁלֵם מֵטֻל דּלָא מקַבּלִין סָהדֻּותָך דַּעלַי׃

[(5) Acts 22, 19]

וַאֲנִי אָמַרְתִּי, 'אֲדוֹנִי, הֲרֵי הֵם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַמַּאֲמִינִים בְּךָ לַכֶּלֶא וְהִלְקֵיתִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת;

וָאֹמַר אֲדֹנִי הֲלֹא הֵם יוֺדְעִים הֵיטֵב כִּי אֲנִי הוּא אֲשֶׁר אֶת-מַאֲמִינֶיךׇ כִּלֵּאתִי בְּבָתֵּי כְלָאִים וּבְבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת הִכֵּיתִים:

A já řekl jsem: Pane, oniť vědí, že jsem já do žaláře dával, a bil jsem v školách ty, kteříž věřili v tebe.

Já jsem odpověděl: ‚Pane, oni vědí, že jsem dával uvěznit a bičovat v synagógách ty, kdo v tebe věří. ([Skutky apoštolské 22:4 Skutky apoštolské 5:40 Skutky apoštolské 9:2])

κα᾿γώ ει῏πον κύριε αυ᾿τοὶ ε᾿πίστανται ο῞τι ε᾿γώ η῎μην φυλακίζων καὶ δέρων κατὰ τὰς συναγωγὰς τοὺς πιστεύοντας ε᾿πὶ σέ

וֵאנָא אֵמרֵת מָרי אָף הֵנֻון יָדעִין דֵּאנָא מַשׁלֵם הוִית לבֵית־אַסִירֵא ומָחֵא הוִית בּכֻל כּנֻושָׁן לַאילֵין דַּמהַימנִין הוַו בָּך׃

[(5) Acts 22, 20]

וְכַאֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דַּם סְטֵפָנוֹס עֵדְךָ - אַף אֲנִי עָמַדְתִּי שָׁם בְּהַסְכָּמָה לַמַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתִּי אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל הוֹרְגָיו.'

וּבְהִשָּׁפֵךְ דַּם-סְטְפָנוֺס עֵדְךׇ גַּם-אֲנִי עֲמַדְתִּי שָׁם נָטִיתִי אַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתוֺ וְאֶת-בִּגְדֵי מְרַצְחָיו אֲנִי נָטָרְתִּי:

A když vylévali krev Štěpána, svědka tvého, já také jsem tu stál, a přivolil jsem k usmrcení jeho, a ostříhal jsem roucha těch, kteříž jej mordovali.

Když byla prolévána krev tvého svědka Štěpána, byl jsem při tom, schvaloval jsem to a hlídal jsem šaty těch, kdo ho kamenovali.‘ ([Skutky apoštolské 7:58 Skutky apoštolské 8:1; Lukáš 11:48])

καὶ ο῞τε ε᾿ξεχύννετο τὸ αι῟μα Στεφάνου του̑ μάρτυρός σου καὶ αυ᾿τὸς η῎μην ε᾿φεστώς καὶ συνευδοκω̑ν καὶ φυλάσσων τὰ ἱμάτια τω̑ν α᾿ναιρούντων αυ᾿τόν

וכַד מֵתֵאשֵׁד הוָא דּמֵה דֵּאסטֵפַנָס סָהדָּך וָאף אֵנָא עַמהֻון קָאֵם הוִית ושָׁלֵם הוִית לצֵביָנהֻון דּקָטֻולַוהי ונָטַר הוִית מָאנֵא דַּאילֵין דּרָגמִין הוַו לֵה׃

[(5) Acts 22, 21]

אַךְ הוּא אָמַר אֵלַי, 'לֵךְ, כִּי אֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתְךָ הַרְחֵק - אֶל הַגּוֹיִם.'"

וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ כִּי בַמֶּרְחַקִּים אֶל-הַגּוֺיִם אֲנִי אֶשְׁלָחֶךׇ:

Tedy řekl mi: Jdi, neboť já ku pohanům daleko pošli tebe.

Ale Pán mi řekl: ‚Jdi, neboť já tě chci poslat daleko k pohanům!‘“ ([Skutky apoštolské 9:15 Skutky apoštolské 13:2; 1 Timoteovi 2:7; 2 Timoteovi 1:11])

καὶ ει῏πεν πρός με πορεύου ο῞τι ε᾿γώ ει᾿ς ε῎θνη μακρὰν ε᾿ξαποστελω̑ σε

וֵאמַר לִי זֵל דֵּאנָא משַׁדַּר אנָא לָך לרֻוחקָא למַכרָזֻו לעַממֵא׃ ס

[(5) Acts 22, 22]

עַד לַדָּבָר הַזֶּה הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו וְאָז הֵרִימוּ קוֹלָם וְקָרְאוּ: "הָסֵר מֵעַל הָאֲדָמָה אֶחָד שֶׁכָּזֶה! הוּא לֹא רָאוּי לִחְיוֹת!"

וַיִּשְׁמְעוּ אֹתוֺ עַד-הַדָּבָר הַזֶּה וְאָז נָתְנוּ קוֺלָם וַיִּקְרָאוּ הִכָּחֵד יִכָּחֵד אִישׁ כָּזֶה מֵעַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה אֵין לוֺ חַיִּים:

I poslouchali ho až do toho slova. A tu pozdvihli hlasu svého, řkouce: Zahlaď z země takového, neboť nesluší jemu živu býti.

Poslouchali ho až do chvíle, kdy řekl tato slova; ale pak začali křičet: „Sprovoď ho ze světa! Nesmí zůstat na živu!“ ([Skutky apoštolské 21:36 Skutky apoštolské 25:24])

η῎κουον δὲ αυ᾿του̑ α῎χρι τούτου του̑ λόγου καὶ ε᾿πη̑ραν τὴν φωνὴν αυ᾿τω̑ν λέγοντες αι῏ρε α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς τὸν τοιου̑τον ου᾿ γὰρ καθη̑κεν αυ᾿τὸν ζη̑ν

וכַד שַׁמעֻוהי לפַּולָוס עדַמָא להָדֵא מֵלתָא אַרִימו קָלהֻון וַקעַו נֵשׁתּקֵל מֵן אַרעָא אַינָא דּהָכַנָא הו לָא גֵּיר וָלֵא לֵה למֵחָא׃

[(5) Acts 22, 23]

הֵם צָעֲקוּ, הִשְׁלִיכוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְהֵטִילוּ עָפָר בָּאֲוִיר.

וַיְהִי הֵם שֹׁאֲגִים וּפֹשְׁטִים אֶת-בִּגְדֵיהֶם וּמְעַפְּרִים בֶּעָפָר עַד-לְמָעְלָה:

A když oni křičeli, a metali roucha, a prachem házeli v povětří,

Protože křičeli, strhávali ze sebe šaty a házeli do vzduchu prach, ([Skutky apoštolské 14:14; Matouš 26:65])

κραυγαζόντων τε αυ᾿τω̑ν καὶ ρ᾿ιπτούντων τὰ ἱμάτια καὶ κονιορτὸν βαλλόντων ει᾿ς τὸν α᾿έρα

וכַד מבַגּנִין הוַו וַמשַׁדֵּין הוַו מָאנַיהֻון ומַסקִין הוַו חֵלָא לַשׁמַיָא׃

[(5) Acts 22, 24]

בִּתְגוּבָה צִוָּה שַׂר הָאֶלֶף לַהֲבִיאוֹ אֶל תּוֹךְ הַמְּצוּדָה וְהוֹרָה לַחֲקֹר אוֹתוֹ בְּמַלְקוֹת כְּדֵי לְבָרֵר מַדּוּעַ צָעֲקוּ עָלָיו כָּךְ.

וַיְצַו שַׂר הָאֶלֶף לַהֲבִיאוֺ אֶל-תּוֺךְ הַמְּצוּדָה וְשָׁם צִוָּה עָלָיו לְעַנּוֺתוֺ בְּמַכּוֺת אַכְזְרִיּוֺת לְמַעַן יִוָּדַע לוֺ עַל-מֶה כָּכָה עָלָיו הִתְרַגָּזוּ:

Rozkázal jej hejtman do vojska uvesti, a kázal biči mrskati, aby zvěděl, pro kterou příčinu na něj tak křičí.

rozkázal velitel vojákům, aby Pavla zavedli do pevnosti; dal jim pokyn, aby při výslechu použili bičování, neboť chtěl zjistit, proč proti němu tolik běsní. ([Skutky apoštolské 21:34])

ε᾿κέλευσεν ὁ χιλίαρχος ει᾿σάγεσθαι αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν παρεμβολήν ει῎πας μάστιξιν α᾿νετάζεσθαι αυ᾿τὸν ι῞να ε᾿πιγνω̑ δι῾ η῍ν αι᾿τίαν ου῞τως ε᾿πεφὼνουν αυ᾿τω̑

פּקַד כִּלִיַרכָא דּנַעלֻונֵה למַשׁרִיתָא וַפקַד דַּבנֵגדֵּא נֵשׁתַּאַל אַיך דּנֵדַּע מֵטֻל אַידָא עֵלתָא קָעֵין הוַו עלַוהי׃

[(5) Acts 22, 25]

אֲבָל בְּעֵת שֶׁקָּשְׁרוּ אוֹתוֹ בִּרְצוּעוֹת אָמַר שָׁאוּל אֶל שַׂר הַמֵּאָה הָעוֹמֵד לְיָדוֹ: "הַאִם מֻתָּר לָכֶם לְהַלְקוֹת אֶזְרָח רוֹמִי בְּלֹא מִשְׁפָּט?"

וַיְהִי בְּהֵאָסְרוֺ לְהֵעָנוֺתוֺ וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס אֶל-שַׂר-הַמֵּאָה הַנִּצָּב עָלָיו הַאַף אֻמְנָם יֶשׁ-לָכֶם הָרִשְׁיוֺן לְעַנּוֺת אֶזְרַח רוֺמִי וּמַה-גַּם בְּלֹא-דִין וּמִשְׁפָּט:

A když jej svázali řemením, řekl Pavel setníkovi, kterýž tu stál: Sluší-liž vám člověka Římana a neodsouzeného mrskati?

Když ho přivázali, řekl Pavel důstojníkovi, který měl službu: „Smíte bičovat římského občana, a to bez soudu?“ ([Skutky apoštolské 23:27 Skutky apoštolské 16:37])

ὡς δὲ προέτειναν αυ᾿τὸν τοι̑ς ἱμα̑σιν ει῏πεν πρὸς τὸν ἑστω̑τα ἑκατόνταρχον ὁ Παυ̑λος ει᾿ α῎νθρωπον Ρωμαι̑ον καὶ α᾿κατάκριτον ε῎ξεστιν ὑμι̑ν μαστίζειν

וכַד מַתחֻוהי בּעַרקֵא אֵמַר הֻו פַּולָוס לקֵנטרֻונָא דּקָאֵם הוָא עלַוהי מַפַּס לכֻון דַּלגַברָא רֻהומָיָא דּלָא מחַיַב דַּתנַגּדֻון׃

[(5) Acts 22, 26]

שָׁמַע שַׂר הַמֵּאָה, הָלַךְ אֶל שַׂר הָאֶלֶף וְאָמַר לוֹ: "מָה אַתָּה עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה רוֹמִי!"

וְשַׂר הַמֵּאָה בְּשָׁמְעוֺ כָזֹאת מִהַר אֶל-שַׂר-הָאֶלֶף וַיְסַפֶּר-לוֺ וְגַם-אָמַר רְאֵה מָה אַתָּה אֹמֵר לַעֲשׂוֺת כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֶזְרַח רוֺמִי הוּא:

To uslyšev setník, přistoupě k hejtmanu, pověděl jemu, řka: Viz, co chceš činiti; nebo člověk tento jest Říman.

Když to důstojník uslyšel, šel k veliteli a hlásil mu to. Řekl mu: „Co chceš dělat? Ten člověk je římský občan!“

α᾿κούσας δὲ ὁ ἑκατοντάρχης προσελθών τω̑ χιλιάρχω α᾿πήγγειλεν λέγων τί μέλλεις ποιει̑ν ὁ γὰρ α῎νθρωπος ου῟τος Ρωμαι̑ός ε᾿στιν

וכַד שׁמַע קֵנטרֻונָא קרֵב לוָת כִּלִיַרכָא וֵאמַר לֵה מָנָא עָבֵד אַנתּ הָנָא גֵּיר גַּברָא רֻהומָיָא הו׃

[(5) Acts 22, 27]

בָּא שַׂר הָאֶלֶף וְאָמַר אֵלָיו: "הַגֵּד לִי, הַאִם אַתָּה רוֹמִי?" הֵשִׁיב שָׁאוּל: "כֵּן."

וַיָּבֹא שַׂר-הָאֶלֶף וַיֹּאמַר אֵלָיו אֱמָר-לִי הַאֻמְנָם כִּי אֶזְרַח רוֺמִי אָתָּה וַיֹּאמַר כִּדְבָרֶךׇ:

A přistoupiv hejtman, řekl mu: Pověz mi, jsi-li ty Říman? A on řekl: A já jsem.

Velitel přišel k Pavlovi a ptal se ho: „Řekni mi, jsi římský občan?“ On odpověděl: „Ano.“

προσελθών δὲ ὁ χιλίαρχος ει῏πεν αυ᾿τω̑ λέγε μοι σὺ Ρωμαι̑ος ει῏ ὁ δὲ ε῎φη ναί

וַקרֵב לוָתֵה כִּלִיַרכָא וֵאמַר לֵה אֵמַר לִי אַנתּ רֻהומָיָא אַנתּ וֵאמַר לֵה אִין׃

[(5) Acts 22, 28]

אָמַר שַׂר הָאֶלֶף: "אֲנִי בְּכֶסֶף רַב קָנִיתִי אֶת הָאֶזְרָחוּת הַזֹּאת." "אֲבָל אֲנִי נוֹלַדְתִּי בָּהּ", אָמַר שָׁאוּל.

וַיַּעַן שַׂר-הָאֶלֶף אָנִי קָנִיתִי לִי זְכוּת אֶזְרָח כָּזֹאת בְּכֶסֶף מָלֵא וַאֲנִי הֵשִׁיב פּוֺלוֺס אֲנִי גַּם-יֻלַּדְתִּי בָהּ:

I odpověděl hejtman: Já jsem za veliké peníze toho měšťanství dosáhl. Pavel pak řekl: Ale já jsem se i narodil.

Velitel mu na to řekl: „Já jsem získal toto občanství za veliké peníze.“ Ale Pavel prohlásil: „Já jsem se jako římský občan už narodil.“

α᾿πεκρίθη δὲ ὁ χιλίαρχος ε᾿γώ πολλου̑ κεφαλαίου τὴν πολιτείαν ταύτην ε᾿κτησάμην ὁ δὲ Παυ̑λος ε῎φη ε᾿γώ δὲ καὶ γεγέννημαι

וַענָא כִּלִיַרכָא וֵאמַר אֵנָא בּכֵספָּא סַגִּיָאא קנִיתָה לרֻהומָיֻותָא אָמַר לֵה פַּולָוס אֵנָא דֵּין אָף בָּה אֵתיַלדֵּת׃

[(5) Acts 22, 29]

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לַחֲקֹר אוֹתוֹ; אֲפִלּוּ שַׂר הָאֶלֶף פָּחַד כְּשֶׁנּוֹכַח כִּי הוּא רוֹמִי וְכִי כָּבַל אוֹתוֹ.

וְעַד-מְהֵרָה הִרְפּוּ מִמֶּנוּ הַמְבַקְשִׁים לְעַנּוֺתוֺ וְשַׂר הָאֶלֶף פָּחַד בְּשָׁמְעוֺ כִּי זֶה אֲשֶׁר אֲסָרוֺ אֶזְרַח רוֺמִי הוּא:

Tedy i hned odstoupili od něho ti, kteříž jej měli trápiti. Ano i hejtman bál se, zvěděv, že jest Říman, a proto že jej byl kázal svázati.

Ihned od něho odstoupili ti, co ho měli vyslýchat. A velitel dostal strach, když se dověděl, že Pavel je římský občan, a on ho dal spoutat. ([Skutky apoštolské 16:38])

ευ᾿θέως ου῏ν α᾿πέστησαν α᾿π῾ αυ᾿του̑ οἱ μέλλοντες αυ᾿τὸν α᾿νετάζειν καὶ ὁ χιλίαρχος δὲ ε᾿φοβήθη ε᾿πιγνοὺς ο῞τι Ρωμαι̑ός ε᾿στιν καὶ ο῞τι αυ᾿τὸν η῟ν δεδεκὼς

ומֵחדָא פּרַקו להֻון מֵנֵה הָנֻון דּבָעֵין הוַו לַמנַגָּדֻותֵה וַדחֵל כִּלִיַרכָא כַּד יִלֵף דּרֻהומָיָא הו עַל דּפַכרֵה הוָא סּ סּ׃

[(5) Acts 22, 30]

לְמָחֳרָת, כֵּיוָן שֶׁרָצָה לָדַעַת נְכוֹנָה מַדּוּעַ הֶאֱשִׁימוּהוּ בְּנֵי עַמּוֹ, הִתִּיר אֶת כְּבָלָיו וְצִוָּה עַל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין לְהִתְאַסֵּף. הוּא הֵבִיא אֶת שָׁאוּל וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵיהֶם.

בַּיּוֺם הָאַחֵר נִכְסַף לְבָרֶר-לוֺ אֶת-הַדָּבָר לַאֲמִתּוֺ עַל-מָה יַרְשִׁיעוּ אֹתוֺ הַיְּהוּדִים וַיַּתִּירֵהוּ וַיְצַו לְהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכָל-הַסַּנְהֶדְרִין וְהוּא הוֺרִיד אֶת-פּוֺלוֺס וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵיהֶם:

Nazejtří pak, chtěje zvěděti jistotu, z čeho by jej vinili Židé, propustil jej z pout, a rozkázal, aby se sešli přední kněží {biskupové} i všecka rada jejich. I vyvedl Pavla, a postavil před nimi.

Na druhý den, aby bezpečně zjistil, z čeho židé Pavla obviňují, dal ho vyvést z vězení a nařídil, aby se shromáždili velekněží a celá rada. ([Skutky apoštolské 21:34; Matouš 10:17n])

τη̑ δὲ ε᾿παύριον βουλόμενος γνω̑ναι τὸ α᾿σφαλὲς τὸ τί κατηγορει̑ται ὑπὸ τω̑ν ᾽Ιουδαίων ε῎λυσεν αυ᾿τόν καὶ ε᾿κέλευσεν συνελθει̑ν τοὺς α᾿ρχιερει̑ς καὶ πα̑ν τὸ συνέδριον καὶ καταγαγών τὸν Παυ̑λον ε῎στησεν ει᾿ς αυ᾿τούς

וַליַומָא אחרִנָא צבָא הוָא למֵדַּע שַׁרִירָאיִת דּמָנָא הי קטִגרָנֻותָא דּמַיתֵּין הוַו עלַוהי יִהֻודָיֵא וַשׁרָיהי וַפקַד דּנִאתֻון רַבַּי כָּהנֵא וכֻלֵה כֵּנשָׁא דּרִשַׁיהֻון וַדבַר לפַּולָוס וַאחֵת אַקִימֵה בַּינָתהֻון׃

[(5) Acts 23, 01]

הִבִּיט שָׁאוּל בַּסַּנְהֶדְרִין וְאָמַר: "אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנִי בְּמַצְפּוּן נָקִי לְגַמְרֵי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵי הָאֱלֹהִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

וּפוֺלוֺס נָתַן עֵינָיו עַל-הַסַּנְהֶדְרִין וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים אֲנִי בְּלֵב טָהוֺר הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵי אֱלֹהִים עַד-הַיּוֺם הַזֶּה:

Tedy Pavel, pohleděv pilně na to shromáždění, řekl: Muži bratří, já všelijak s dobrým svědomím obcoval jsem před Bohem až do dnešního dne.

Pak dal přivést Pavla a postavil ho před ně. Pavel upřel zrak na jejich shromáždění a řekl: „Bratří, až do dneška žiji se zcela dobrým svědomím před Bohem.“ ([Skutky apoštolské 24:16; 2 Korintským 1:12; 1 Timoteovi 3:9; 2 Timoteovi 1:3; Židům 13:18])

α᾿τενίσας δὲ ὁ Παυ̑λος τω̑ συνεδρίω ει῏πεν α῎νδρες α᾿δελφοί ε᾿γώ πάση συνειδήσει α᾿γαθη̑ πεπολίτευμαι τω̑ θεω̑ α῎χρι ταύτης τη̑ς ἡμέρας

וכַד חָר פַּולָוס בּכֵנשׁהֻון אֵמַר גַּברֵא אַחַי אֵנָא בּכֻל תִּארתָּא טָבתָא אֵתּדַּבּרֵת קדָם אַלָהָא עדַמָא ליַומָנָא׃

[(5) Acts 23, 02]

אָז צִוָּה חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ לְהַכּוֹתוֹ עַל פִּיו.

וַחֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל צִוָּה אֶת-הָעֹמְדִים עָלָיו לְהַכֹּתוֺ עַל-פִּיו:

Tedy nejvyšší kněz {biskup} Ananiáš kázal těm, kteříž u něho stáli, aby jej bili v ústa.

Tu nařídil velekněz Ananiáš těm, kdo stáli u Pavla, aby ho udeřili přes ústa. ([Skutky apoštolské 24:1; 1 Královská 22:24; Jeremjáš 20:2; Jan 18:22n])

ὁ δὲ α᾿ρχιερεὺς ῾Ανανίας ε᾿πέταξεν τοι̑ς παρεστω̑σιν αυ᾿τω̑ τύπτειν αυ᾿του̑ τὸ στόμα

וחַנַניָא כָּהנָא פּקַד להָנֻון דּקָימִין עַל גֵּבֵּה דּנֵמחֻונֵה לפַּולָוס עַל פֻּומֵה׃

[(5) Acts 23, 03]

אָמַר לוֹ שָׁאוּל: "עָתִיד אֱלֹהִים לְהַכּוֹת אוֹתְךָ, קִיר מְטֻיָּח שֶׁכְּמוֹתְךָ! אַתָּה יוֹשֵׁב לִשְׁפֹּט אוֹתִי עַל־פִּי הַתּוֹרָה וּמְצַוֶּה לְהַכּוֹתֵנִי שֶׁלֹּא כַּתּוֹרָה?"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו פּוֺלוֺס וְאֹתְךׇ יַכֶּה אֱלֹהִים אַתָּה קִיר טוּחַ הֵן אַתָּה יֹשֵׁב פֹּה לְשָׁפְטֵנִי עַל-פִּי הַתּוֺרָה וְהִנֵּה צִוִּיתָ לְהַכֹּתִי בְּלֹא-מִשְׁפָּט:

Pavel pak řekl jemu: Budeť tebe bíti Bůh, stěno zbílená. A ty sedíš, soudě mne vedlé zákona, a proti zákonu velíš mne bíti.

Nato se Pavel k němu obrátil a řekl: „Tebe bude bít Bůh, ty obílená stěno. Sedíš zde, abys mě soudil podle Zákona, a proti Zákonu rozkazuješ, aby mě bili?“ ([Matouš 23:27; Ezechiel 13:10-Ezechiel 13:15; Leviticus 19:15])

τότε ὁ Παυ̑λος πρὸς αυ᾿τὸν ει῏πεν τύπτειν σε μέλλει ὁ θεός τοι̑χε κεκονιαμένε καὶ σὺ κάθη κρίνων με κατὰ τὸν νόμον καὶ παρανομω̑ν κελεύεις με τύπτεσθαι

ופַּולָוס אֵמַר לֵה עתִיד הֻו אַלָהָא דּנֵמחֵיך אֵסתָא מחַוַרתָּא וַאנתּ יָתֵב אַנתּ דָּאֵן אַנתּ לִי אַיך דַּבנָמֻוסָא כַּד עָבַר אַנתּ עַל נָמֻוסָא ופָקֵד אַנתּ דּנֵמחֻונָני׃

[(5) Acts 23, 04]

אָמְרוּ הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ: "אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאלֹהִים אַתָּה מְחָרֵף!"

וַיֹּאמְרוּ הָעֹמְדִים שָׁם הֲגַם אֶת-הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל לֵאלֹהִים אַתָּה מְקַלֵּל:

Ti pak, kteříž tu stáli, řekli: Nejvyššímu knězi {biskupovi} Božímu zlořečíš?

Ti, co stáli u Pavla, řekli: „Troufáš si urážet Božího velekněze?“

οἱ δὲ παρεστω̑τες ει῏παν τὸν α᾿ρχιερέα του̑ θεου̑ λοιδορει̑ς

וַאילֵין דּקָימִין הוַו תַּמָן אָמרִין לֵה לכָהנָא דַּאלָהָא מצַחֵא אַנתּ׃

[(5) Acts 23, 05]

הֵשִׁיב שָׁאוּל: "אַחַי, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; הֵן כָּתוּב 'נָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר.'"

וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס אַחַי לֹא יָדַעְתִּי כִּי הוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל כִּי-כָתוּב וְנָשִׂיא בְעַמְּךׇ לֹא תָאֹר:

I řekl Pavel: Nevědělť jsem, bratří, byť nejvyšším knězem {biskupem} byl; psánoť jest zajisté: Knížeti lidu svého nebudeš zlořečiti.

Pavel odpověděl: „Nevěděl jsem, bratří, že je to velekněz. Vím, že je psáno: ‚Nebudeš tupit vládce svého lidu.‘“ ([Exodus 22:27])

ε῎φη τε ὁ Παυ̑λος ου᾿κ η῎̑δειν α᾿δελφοί ο῞τι ε᾿στὶν α᾿ρχιερεύς γέγραπται γὰρ ο῞τι α῎ρχοντα του̑ λαου̑ σου ου᾿κ ε᾿ρει̑ς κακω̑ς

אָמַר להֻון פַּולָוס לָא יָדַע הוִית אַחַי דּכָהנָא הו כּתִיב הֻו גֵּיר דַּלרִשָׁא דּעַמָך לָא תּלֻוט׃

[(5) Acts 23, 06]

הוֹאִיל וְשָׁאוּל יָדַע כִּי חֵלֶק מֵהֶם צְדוֹקִים וְחֵלֶק פְּרוּשִׁים הִכְרִיז לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין: "אֲנָשִׁים אַחִים, פָּרוּשׁ בֶּן־פָּרוּשׁ אָנֹכִי וְעַל הַתִּקְוָה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי נִשְׁפָּט!"

וּפוֺלוֺס יָדַע כִּי מִפְלַגְתָּם הָאַחַת צַדּוּקִים וּמִפְלַגְתָּם הַשֵּׁנִית פְּרוּשִׁים וַיִּתֵּן קוֺלוֺ וַיֹּאמֶר בְּתוֺךְ הַסַּנְהֶדְרִין אֲנָשִׁים אַחִים אֲנִי פָּרוּשׁ בֶּן-פָּרוּשׁ וְעַל-תִּקְוָתִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי לַמִּשְׁפָּט הֻגָּשְׁתִּי:

A věda Pavel, že tu byla jedna strana saduceů a druhá farizeů, zvolal v radě: Muži bratří, já jsem farizeus, syn farizeův; pro naději a z mrtvých vstání já tuto k soudu stojím.

Protože Pavel věděl, že jedna část rady patří k saduceům a druhá k farizeům, zvolal: „Bratří, já jsem farizeus, syn farizeův. Jsem souzen pro naději ve zmrtvýchvstání.“ ([Matouš 10:16; Skutky apoštolské 5:17 Skutky apoštolské 5:34 Skutky apoštolské 22:3 Skutky apoštolské 26:5; Filipským 3:5; Skutky apoštolské 4:2 Skutky apoštolské 28:20])

γνοὺς δὲ ὁ Παυ̑λος ο῞τι τὸ ε῍ν μέρος ε᾿στὶν Σαδδουκαίων τὸ δὲ ε῞τερον Φαρισαίων ε῎κραζεν ε᾿ν τω̑ συνεδρίω α῎νδρες α᾿δελφοί ε᾿γώ Φαρισαι̑ός ει᾿μι υἱὸς Φαρισαίων περὶ ε᾿λπίδος καὶ α᾿ναστάσεως νεκρω̑ν ε᾿γώ κρίνομαι

וכַד יִדַע פַּולָוס דּמֵנֵה דּעַמָא אִיתַוהי דּזַדֻּוקָיֵא ומֵנֵה דַּפרִישֵׁא קעָא הוָא בּכֵנשָׁא גַּברֵא אַחַי אֵנָא פּרִישָׁא אנָא בַּר פּרִישֵׁא ועַל סַברָא דַּקיָמתָּא דּמִיתֵא מֵתּדִין אנָא׃

[(5) Acts 23, 07]

כַּאֲשֶׁר אָמַר זֹאת הֵחֵלָּה הִתְנַצְּחוּת בֵּין הַפְּרוּשִׁים לַצְּדוֹקִים וְהַקָּהָל נִתְפַּלֵג לִשְׁנַיִם,

בְּאָמְרוֺ כָזֹאת פָּרְצָה מְרִיבָה בֵּין הַפְּרוּשִׁים וּבֵין הַצַּדּוּקִים וְהָאֲסֵפָה נִקְרְעָה לִקְרָעִים:

A když on to promluvil, stal se rozbroj mezi farizei a saducei, a rozdvojilo se množství.

Když to řekl, vznikl spor mezi farizeji a saduceji a shromáždění se rozdvojilo.

του̑το δὲ αυ᾿του̑ ει᾿πόντος ε᾿γένετο στάσις τω̑ν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων καὶ ε᾿σχίσθη τὸ πλη̑θος

וכַד הָדֵא אֵמַר נפַלו חַד בּחַד פּרִישֵׁא וזַדֻּוקָיֵא וֵאתפּלֵג עַמָא׃

[(5) Acts 23, 08]

כִּי הַצְּדוֹקִים אוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיָּה וְאֵין מַלְאָךְ וְאֵין רוּחַ, אַךְ הַפְּרוּשִׁים מוֹדִים בְכָל אֵלֶּה.

כִּי הַצַּדּוּקִים אָמְרוּ אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְאֵין מַלְאָכִים וְאַף-אֵין רוּחַ וְהַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ יֵשׁ וָיֵשׁ כָּל-אֵלֶּה:

Nebo saduceové praví, že není vzkříšení, ani anděla, ani ducha, ale farizeové obé to vyznávají.

Saduceové totiž říkají, že není zmrtvýchvstání a že nejsou andělé a duchové, kdežto farizeové vyznávají obojí. ([Matouš 22:23n])

Σαδδουκαι̑οι μὲν γὰρ λέγουσιν μὴ ει῏ναι α᾿νάστασιν μήτε α῎γγελον μήτε πνευ̑μα Φαρισαι̑οι δὲ ὁμολογου̑σιν τὰ α᾿μφότερα

זַדֻּוקָיֵא גֵּיר אָמרִין דּלַיתּ קיָמתָּא ולָא מַלַאכֵא ולָא רֻוחָא פּרִישֵׁא דֵּין מַודֵּין בּכֻלהֵין׃

[(5) Acts 23, 09]

הָיְתָה הֲמֻלָּה גְּדוֹלָה וְאָז קָמוּ סוֹפְרִים אֲחָדִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וְטָעֲנוּ בְּתֹקֶף: אֵין אָנוּ מוֹצְאִים שׁוּם רַע בָּאִישׁ הַזֶּה. וְאִם רוּחַ דִּבְּרָה אֵלָיו אוֹ מַלְאָךְ [אַל נִלָּחֵם בֵּאלֹהִים]."

וַיָּקָם שָׁאוֺן גָּדוֺל וְהַסּוֺפְרִים הַפְּרוּשִׁים עָמְדוּ וַיִּתְוַכְּחוּ וַיֹּאמְרוּ אֵין אֲנַחְנוּ מֹצְאִים אָוֶן בָּאִישׁ הַזֶּה אִם כֹּה רוּחַ דִּבֶּר אֵלָיו אוֺ מַלְאָךְ אֲנַחְנוּ לֹא נָרִיב אֶל-אֱלֹהִים:

I stal se křik veliký. A povstavše učitelé strany farizejské, zastávali ho, řkouce: Nic jsme zlého nenalezli na tomto člověku; protož buď že mluvil jemu duch neb anděl, nebojujme s Bohem.

Nastal velký křik a někteří zákoníci z farizejské strany vstali a začali namítat: „Nic zlého na tom člověku nenacházíme. Co když k němu mluvil duch nebo anděl?(n)“ (n) var: + Nebojujme proti Bohu. ([Skutky apoštolské 5:34 Skutky apoštolské 5:39 Skutky apoštolské 25:25 Skutky apoštolské 26:31])

ε᾿γένετο δὲ κραυγὴ μεγάλη καὶ α᾿ναστάντες τινὲς τω̑ν γραμματέων του̑ μέρους τω̑ν Φαρισαίων διεμάχοντο λέγοντες ου᾿δὲν κακὸν εὑρίσκομεν ε᾿ν τω̑ α᾿νθρὼπω τούτω ει᾿ δὲ πνευ̑μα ε᾿λάλησεν αυ᾿τω̑ η῍ α῎γγελος

וַהוָא קָלָא רַבָּא וקָמו אנָשָׁא סָפרֵא מֵן גַּבָּא דַּפרִישֵׁא ונָצֵין הוַו עַמהֻון וָאמרִין לָא מֵשׁכּחִינַן מֵדֵּם דּבִישׁ בּהָנָא גַּברָא אֵן דֵּין רֻוחָא אַו מַלַאכָא מַלֵל עַמֵה מָנָא אִית בָּה בּהָדֵא׃

[(5) Acts 23, 10]

הַהִתְנַצְּחוּת גָּבְרָה מְאֹד וְשַׂר הָאֶלֶף חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יְשַׁסְּעוּ אֶת שָׁאוּל. לְפִיכָךְ צִוָּה עַל הַחַיָּלִים לָרֶדֶת וְלַחֲטֹף אוֹתוֹ מִתּוֹכָם וְלַהֲבִיאוֹ אֶל הַמְּצוּדָה.

וַיְהִי כִּי-חָזַק הָרִיב וְשַׂר-הָאֶלֶף דָּאַג לְפוֺלוֺס פֶּן-יִטְרְפֻהוּ בְאַפָּם וַיְצַו אֶת-אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְקַחְתּוֺ מִבֵּינֹתָם וְלַהֲשִׁבוֺ אֶל-הַמְּצוּדָה:

A když veliký rozbroj vznikl, obávaje se hejtman, aby Pavel nebyl od nich roztrhán, rozkázal žoldnéřům sjíti dolů a vychvátiti ho z prostředku jejich, a vésti do vojska.

Hádka byla stále prudší a velitel se bál, že Pavla rozsápou. Proto povolal vojenský oddíl, aby Pavla vyrval z jejich středu a zavedl ho do pevnosti.

πολλη̑ς δὲ γινομένης στάσεως φοβηθεὶς ὁ χιλίαρχος μὴ διασπασθη̑ ὁ Παυ̑λος ὑπ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿κέλευσεν τὸ στράτευμα καταβὰν ἁρπάσαι αυ᾿τὸν ε᾿κ μέσου αυ᾿τω̑ν α῎γειν τε ει᾿ς τὴν παρεμβολήν

וכַד הוָא שׁגֻושׁיָא רַבָּא בַּינָתהֻון דּחֵל הוָא כִּלִיַרכָא דַּלמָא נפַשׁחֻונֵה לפַּולָוס וַשׁלַח לרֻהומָיֵא דּנִאתֻון נֵחטפֻונֵה מֵן מצַעתהֻון ונַעלֻונֵה למַשׁרִיתָא׃

[(5) Acts 23, 11]

בַּלַּיְלָה נִצַּב הָאָדוֹן עַל שָׁאוּל וְאָמַר: "הִתְחַזֵּק! כְּמוֹ שֶׁהֲעִידוֹתָ עָלַי בִּירוּשָׁלַיִם כָּךְ עָלֶיךָ לְהָעִיד גַּם בְּרוֹמָא."

וּבַלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֵלָיו הָאָדוֺן וַיֹּאמֶר חֲזָק כִּי כַּאֲשֶׁר הַעִידֹתָ לִּי בִּירוּשָׁלַיִם כֵּן תְּעִידֵנִי גַּם-בְּרוֺמִי:

V druhou pak noc postaviv se při něm Pán, řekl: Budiž stálý, Pavle; nebo jakož jsi svědčil o mně v Jeruzalémě, tak musíš svědčiti i v Římě.

Následující noc stanul před Pavlem Pán a řekl: „Neztrácej odvahu! Jako jsi svědčil o mně v Jeruzalémě, tak musíš svědčit i v Římě.“ ([Skutky apoštolské 9:10 Skutky apoštolské 18:9 Skutky apoštolské 19:21 Skutky apoštolské 27:24 Skutky apoštolské 28:23])

τη̑ δὲ ε᾿πιούση νυκτὶ ε᾿πιστὰς αυ᾿τω̑ ὁ κύριος ει῏πεν θάρσει ὡς γὰρ διεμαρτύρω τὰ περὶ ε᾿μου̑ ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ ου῞τω σε δει̑ καὶ ει᾿ς Ρὼμην μαρτυρη̑σαι

וכַד הוָא לִליָא אֵתחזִי לֵה מָרַן לפַּולָוס וֵאמַר לֵה אֵתחַיַל מֵטֻל דַּאיך דַּאסהֵדּתּ עלַי בֻּאורִשׁלֵם הָכַנָא עתִיד אַנתּ דָּאף בּרֻהומִא תַּסהֵד׃ ס

[(5) Acts 23, 12]

בַּבֹּקֶר חָבְרוּ יְהוּדִים יַחַד וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ וְלֹא יִשְׁתּוּ עַד אֲשֶׁר יַהַרְגוּ אֶת שָׁאוּל.

וַיְהִי בִּהְיוֺת יוֺמָם וְהַיְּהוּדִים נוֺסְדוּ וַיִּשְׂאוּ בְאָלָה נַפְשָׁם אִם יֹאכְלוּ וְאִם יִשְׁתּוּ עַד אִם-הֲמִיתָם אֶת-פּוֺלוֺס:

A když byl den, sšedše se někteří z Židů, zapřisáhli se s klatbou, řkouce, že nebudou jísti ani píti, až zabijí Pavla.

Když nastal den, židé se spolčili a zapřisáhli, že nebudou jíst ani pít, dokud Pavla nezabijí. ([Matouš 26:74; Jan 16:2; Skutky apoštolské 9:23 Skutky apoštolské 9:29])

γενομένης δὲ ἡμέρας ποιήσαντες συστροφὴν οἱ ᾽Ιουδαι̑οι α᾿νεθεμάτισαν ἑαυτοὺς λέγοντες μήτε φαγει̑ν μήτε πίειν ε῞ως ου῟ α᾿ποκτείνωσιν τὸν Παυ̑λον

וכַד הוָא צַפרָא אֵתכַּנַשׁו הוַו אנָשִׁין מֵן יִהֻודָיֵא וַאחרֵמו עלַיהֻון דּלָא נֵאכלֻון ולָא נֵשׁתֻּון עדַמָא דּנֵקטלֻונֵה לפַּולָוס׃

[(5) Acts 23, 13]

מִסְפַּר הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּמְּזִמָּה הַזֹּאת עָלָה עַל אַרְבָּעִים.

וַיִּהְיוּ הַבָּאִים בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה הַזֹּאת יוֺתֵר מֵאַרְבָּעִים אִישׁ:

A bylo jich více než čtyřidceti, kteříž se byli tak spikli.

Bylo jich více než čtyřicet, kdo se takto spikli.

η῟σαν δὲ πλείους τεσσεράκοντα οἱ ταύτην τὴν συνωμοσίαν ποιησάμενοι

הָוֵין הוַו דֵּין הָנֻון דַּאקִימו בּמַומָתָא הָנָא קיָמָא יַתִּיר מֵן אַרבּעִין גַּברִין׃

[(5) Acts 23, 14]

הֵם בָּאוּ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרוּ: "קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא לִטְעֹם מְאוּמָה עַד שֶׁנַּהֲרֹג אֶת שָׁאוּל.

וְהֵם הָלְכוּ אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל-הַזְּקֵנִים וַיֹּאמְרוּ אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בִּשְׁבוּעַת אָלָה לְבִלְתִּי בֹא אֶל-פִּינוּ מְאוּם עַד אִם-הֵמַתְנוּ אֶת-פּוֺלוֺס:

Kteřížto přistoupivše k předním kněžím {biskupům} a k starším, řekli: Prokletím prokleli jsme se, že neokusíme ničeho, dokudž nezabijeme Pavla.

Ti šli k velekněžím a starším a řekli: „Zapřisáhli jsme se, že nic nevezmeme do úst, dokud Pavla nezabijeme. ([1 Korintským 16:22])

οι῞τινες προσελθόντες τοι̑ς α᾿ρχιερευ̑σιν καὶ τοι̑ς πρεσβυτέροις ει῏παν α᾿ναθέματι α᾿νεθεματίσαμεν ἑαυτοὺς μηδενὸς γεύσασθαι ε῞ως ου῟ α᾿ποκτείνωμεν τὸν Παυ̑λον

וֵאתקַרַבו לוָת כָּהנֵא וַלוָת קַשִׁישֵׁא וָאמרִין הוַו דּחֵרמָא אַחרֵמן עלַין דּמֵדֵּם לָא נֵטעַם עדַמָא דּנֵקטֻול לפַּולָוס׃

[(5) Acts 23, 15]

וְעַכְשָׁו אַתֶּם וְהַסַּנְהֶדְרִין הַגִּידוּ לְשַׂר הָאֶלֶף שֶׁיּוֹרִיד אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם, כְּאִלּוּ שֶׁכַּוָּנַתְכֶם לְבָרֵר בְּיֶתֶר דִּיּוּק אֶת עִנְיָנוֹ, וַאֲנַחְנוּ מוּכָנִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיַגִּיעַ."

עַל-כֵּן אַתֶּם וְהַסַּנְהֶדְרִין אִמְרוּ לְשַׂר-הָאֶלֶף כִּי יוֺרִידֵהוּ מָחָר אֲלֵיכֶם כְּמוֺ אִם אַתֶּם חֲפֵצִים לַחֲקֹר הֵיטֵב אֶת-מִשְׁפָּטוֺ וְדִינוֺ וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה נְכֹנִים לַהֲמִיתוֺ בְּטֶרֶם יַגִּיעַ אֲלֵיכֶם:

Protož vy nyní dejte věděti hejtmanu, s svolením vší rady, aby jej zítra k vám přivedl, jako byste něco jistšího chtěli zvěděti o jeho věcech; my pak, prvé nežli se přiblíží, hotovi jsme jej zabiti.

Vy teď spolu s radou požádejte velitele, aby dal Pavla(o) přivést před vás pod záminkou, že chcete důkladněji vyšetřit jeho případ. A my jsme připraveni zabít ho dříve, než přijde na místo.“ (o) var: + zítra ([Skutky apoštolské 25:3])

νυ̑ν ου῏ν ὑμει̑ς ε᾿μφανίσατε τω̑ χιλιάρχω σὺν τω̑ συνεδρίω ο῞πως καταγάγη αυ᾿τὸν ει᾿ς ὑμα̑ς ὡς μέλλοντας διαγινὼσκειν α᾿κριβέστερον τὰ περὶ αυ᾿του̑ ἡμει̑ς δὲ πρὸ του̑ ε᾿γγίσαι αυ᾿τὸν ε῞τοιμοί ε᾿σμεν του̑ α᾿νελει̑ν αυ᾿τόν

והָשָׁא בּעַו אַנתֻּון ורִשֵׁא דַּכנֻושׁתָּא מֵן כִּלִיַרכָא דּנַיתֵּיוהי לוָתכֻון אַיך בָּעֵין אנתֻּון דּתֵבצֻון שַׁרִירָאיִת סֻוערָנֵה וַחנַן מטַיבִינַן דּנֵקטלִיוהי עַדלָא נֵמטֵא לוָתכֻון׃

[(5) Acts 23, 16]

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל שָׁאוּל עַל־דְּבַר הַמַּאֲרָב הָלַךְ וְנִכְנַס לַמְּצוּדָה וְהוֹדִיעַ לְשָׁאוּל.

וַיִּוָּדַע דְּבַר הַצְּדִיָּה הַזֹּאת לְבֶן-אֲחוֺת פּוֺלוֺס וַיְמַהֵר וַיָּבֹא אֶל-הַמְּצוּדָה וַיַּגֵּד לְפוֺלוֺס:

Slyšev pak syn sestry Pavlovy o těch úkladech, odšel, a všed do vojska, pověděl Pavlovi.

O těch úkladech se doslechl syn Pavlovy sestry. Šel do pevnosti a oznámil to Pavlovi. ([Skutky apoštolské 9:24 Skutky apoštolské 20:3])

α᾿κούσας δὲ ὁ υἱὸς τη̑ς α᾿δελφη̑ς Παύλου τὴν ε᾿νέδραν παραγενόμενος καὶ ει᾿σελθών ει᾿ς τὴν παρεμβολὴν α᾿πήγγειλεν τω̑ Παύλω

וַשׁמַע הוָא בַּר חָתֵה דּפַּולָוס אָפַּרסנָא הָנָא ועַל למַשׁרִיתָא ובַדֵּק לפַּולָוס׃

[(5) Acts 23, 17]

קָרָא שָׁאוּל לְאֶחָד מִשָֹרֵי הַמֵּאוֹת וְאָמַר: "הָבֵא נָא אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה אֶל שַׂר הָאֶלֶף, כִּי יֵשׁ לוֹ דָּבָר לְהוֹדִיעוֹ."

וַיִּקְרָא פוֺלוֺס אֶל-אֶחָד מִ׹ָּׂרֵי הַמֵּאוֺת וַיֹּאמֶר לוֺ קְחָה אֶת-הַנַּעַר הַזֶּה וְהָבֵא אֹתוֺ אֶל-שַׂר-הָאֶלֶף כִּי-דָבָר לוֺ אֵלָיו:

Tedy zavolav Pavel k sobě jednoho z setníků, řekl: Doveď mládence tohoto k hejtmanu; nebo má jemu něco povědíti.

Pavel zavolal jednoho z důstojníků a řekl mu: „Zaveď tohoto mladíka k veliteli, má pro něho zprávu.“

προσκαλεσάμενος δὲ ὁ Παυ̑λος ε῞να τω̑ν ἑκατονταρχω̑ν ε῎φη τὸν νεανίαν του̑τον α᾿πάγαγε πρὸς τὸν χιλίαρχον ε῎χει γὰρ α᾿παγγει̑λαί τι αυ᾿τω̑

ושַׁדַּר פַּולָוס קרָא לחַד מֵן קֵנטרֻונֵא וֵאמַר לֵה אַובֵּל לַעלַימָא הָנָא לוָת כִּלִיַרכָא אִית לֵה גֵּיר מֵדֵּם דּנִאמַר לֵה׃

[(5) Acts 23, 18]

הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל שַׂר הָאֶלֶף וְאָמַר: "הָאָסִיר שָׁאוּל קָרָא לִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהָבִיא אֵלֶיךָ אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה, כִּי יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לוֹמַר לְךָ."

וַיִּקָּחֵהוּ וַיְבִיאֵהוּ אֶל-שַׂר-הָאֶלֶף וַיֹּאמַר פּוֺלוֺס הָאַסִּיר קְרָאַנִי אֵלָיו וַיְבַקְשֵׁנִי לְהָבִיא אֶת-הַנַּעַר הַזֶּה לְפָנֶיךׇ בַּאֲשֶׁר דָּבָר לוֺ לְהַגִּיד לָךְ:

A on pojav jej, vedl k hejtmanu, a řekl: Vězeň Pavel zavolav mne, prosil, abych tohoto mládence přivedl k tobě, že by měl něco mluvit s tebou.

Ten ho vzal s sebou, dovedl k veliteli a řekl mu: „Zavolal mě vězeň Pavel a požádal mě, abych tohoto mladíka dovedl k tobě, protože ti chce něco sdělit.“

ὁ μὲν ου῏ν παραλαβών αυ᾿τὸν η῎γαγεν πρὸς τὸν χιλίαρχον καὶ φησίν ὁ δέσμιος Παυ̑λος προσκαλεσάμενός με η᾿ρὼτησεν του̑τον τὸν νεανίσκον α᾿γαγει̑ν πρὸς σέ ε῎χοντά τι λαλη̑σαί σοι

ודַברֵה קֵנטרֻונָא לַעלַימָא וַאעלֵה לוָת כִּלִיַרכָא וֵאמַר פַּולָוס אַסִירָא קרָני ובָעֵא מֵני דַּאיתֵּא הָנָא עלַימָא לוָתָך דִּאית לֵה מֵדֵּם דּנִאמַר לָך׃

[(5) Acts 23, 19]

הֶחֱזִיק שַׂר הָאֶלֶף בְּיָדוֹ, הוֹבִיל אוֹתוֹ הַצִּדָּה וְשָׁאַל: "מַה יֵּשׁ לְךָ לְהוֹדִיעַ לִי?"

וַיֶּחֱזַק שַׂר הָאֶלֶף בְּיָדוֺ וַיַּטֵּהוּ הַצִּדָּה וַיִּשְׁאָלֵהוּ מַה-דָּבָר לָאַט עִמְּךׇ לְגַלּוֺתוֺ לִי:

I vzav jej hejtman za ruku, a odstoupiv s ním soukromí, otázal se: Co jest to, ješto mi máš oznámiti?

Velitel ho vzal za ruku, odešel s ním stranou a zeptal se: „Co mi chceš oznámit?“

ε᾿πιλαβόμενος δὲ τη̑ς χειρὸς αυ᾿του̑ ὁ χιλίαρχος καὶ α᾿ναχωρήσας κατ῾ ι᾿δίαν ε᾿πυνθάνετο τί ε᾿στιν ο῍ ε῎χεις α᾿παγγει̑λαί μοι

וַאחדֵּה בִּאידֵה כִּלִיַרכָא לַעלַימָא ונַגדֵּה לחַד גַּבָּא וַמשַׁאֵל הוָא לֵה דּמָנָא אִית לָך דּתִאמַר לִי׃

[(5) Acts 23, 20]

הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים נוֹעֲצוּ יַחְדָּיו לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהוֹרִיד מָחָר אֶת שָׁאוּל אֶל הַסַּנְהֶדְרִין כְּאִלּוּ הֵם מִתְכַּוְּנִים לַחֲקֹר אֶת עִנְיָנוֹ בְּיֶתֶר דִּיּוּק.

וַיֹּאמַר כֹּה-חִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֵצָה בַסָּתֶר לְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךׇ לְהוֺרִיד אֶת-פּוֺלוֺס מָחָר אֶל-הַסַּנְהֶדְרִין כְּמוֺ אִם-חָפֵץ אַתָּה לַחֲקֹר הֵיטֵב אֶת-מִשְׁפָּטוֺ וְדִינוֺ:

Tedy on řekl: Že uložili Židé prositi tebe, abys zítra do rady uvedl Pavla, jako by něco jistšího chtěli vyzvěděti o něm.

On mu řekl: „Židé se domluvili, že tě požádají, abys dal zítra Pavla dovést před radu, která bude předstírat, že chce jeho případ důkladněji vyšetřit.

ει῏πεν δὲ ο῞τι οἱ ᾽Ιουδαι̑οι συνέθεντο του̑ ε᾿ρωτη̑σαί σε ο῞πως αυ῎ριον τὸν Παυ̑λον καταγάγης ει᾿ς τὸ συνέδριον ὡς μέλλον τι α᾿κριβέστερον πυνθάνεσθαι περὶ αυ᾿του̑

וֵאמַר לֵה עלַימָא יִהֻודָיֵא אֵתחַשַׁבו דּנֵבעֻון מֵנָך דּתַחֵת לפַּולָוס מחָר לכֵנשׁהֻון אַיך צָבֵין מֵדֵּם יַתִּיר דּנִאלפֻּון מֵנֵה׃

[(5) Acts 23, 21]

לָכֵן אַל נָא תִּשְׁמַע לָהֶם, כִּי יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים אִישׁ מֵהֶם אוֹרְבִים לוֹ. הַלָּלוּ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתוֹ וְכָעֵת הֵם מוּכָנִים בְּצִפִּיָּה לְהַבְטָחָה מִמְּךָ."

וְעַתָּה אַתָּה אַל-תִּשְׁמַע לָהֶם כִּי יוֺתֵר מֵאַרְבָּעִים אֲנָשִׁים יֶאֶרְבוּ לוֺ וְהֵם נִשְׁבְּעוּ בִשְׁבוּעַת אָלָה לְבִלְתִּי אָכֹל וְשָׁתוֺ עַד אִם-הֲמִיתָם אֹתוֺ וְעַתָּה הֵם מוּכָנִים וּמְיַחֲלִים לְמוֺ-פִיךׇ:

Ale ty nepovoluj jim; neboť úklady činí jemu více než čtyřidceti mužů z nich, kteříž se zapřisáhli s klatbou, že nebudou ani jísti, ani píti, až jej zabijí. A jižť jsou hotovi, čekajíce na odpověd od tebe.

Ale ty jim nevěř, neboť na něho číhá více než čtyřicet mužů, kteří se zavázali přísahou, že nebudou jíst ani pít, dokud ho nezabijí, a nyní jsou připraveni a čekají jen na tvé rozhodnutí.“

σὺ ου῏ν μὴ πεισθη̑ς αυ᾿τοι̑ς ε᾿νεδρεύουσιν γὰρ αυ᾿τὸν ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν α῎νδρες πλείους τεσσεράκοντα οι῞τινες α᾿νεθεμάτισαν ἑαυτοὺς μήτε φαγει̑ν μήτε πιει̑ν ε῞ως ου῟ α᾿νέλωσιν αυ᾿τόν καὶ νυ̑ν ει᾿σιν ε῞τοιμοι προσδεχόμενοι τὴν α᾿πὸ σου̑ ε᾿παγγελίαν

אַנתּ הָכִיל לָא תֵּתּטפִּיס להֻון הָא גֵּיר יַתִּיר מֵן אַרבּעִין גַּברִין מֵנהֻון נָטרִין לֵה בַּכמִאנָא וַאחרֵמו עַל נַפשׁהֻון דּלָא נֵאכלֻון ולָא נֵשׁתֻּון עדַמָא דּנֵקטלֻונֵה והָא מטַיבִין וַמקַוֵין לשֻׁוודָּיָך׃

[(5) Acts 23, 22]

שִׁלַּח שַׂר הָאֶלֶף אֶת הַבָּחוּר בְּצַוּוֹתוֹ עָלָיו: "אַל תַּגִּיד לְאִישׁ שֶׁהוֹדַעְתָּ לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה!"

וְשַׂר-הָאֶלֶף שִׁלַּח אֶת-הַנַּעַר וַיְצַוֵּהוּ מֵהַגִּיד לְאִישׁ אֶת-אֲשֶׁר הוֺדַע אֹתוֺ:

Tedy hejtman propustil toho mládence, přikázav: Abys žádnému nepravil, žes mi to oznámil.

Velitel mladíka propustil a přikázal mu: „Nikomu nevyzraď, žes mi to oznámil.“

ὁ μὲν ου῏ν χιλίαρχος α᾿πέλυσε τὸν νεανίσκον παραγγείλας μηδενὶ ε᾿κλαλη̑σαι ο῞τι ταυ̑τα ε᾿νεφάνισας πρός με

וַשׁרָיהי כִּלִיַרכָא לַעלַימָא כַּד פַּקדֵה דּאנָשׁ לָא נֵדַּע דּהָלֵין בַּדֵּקתּ לִי׃

[(5) Acts 23, 23]

הוּא קָרָא לִשְׁנֵי שָׂרֵי מֵאוֹת וְאָמַר: "הָכִינוּ מָאתַיִם חַיָּלִים כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּלַּיְלָה וְיֵלְכוּ לְקֵיסַרְיָה, וְכֵן גַּם שִׁבְעִים פָּרָשִׁים וּמָאתַיִם נוֹשְׂאֵי כִּידוֹן,

וַיִּקְרָא לִשְׁנֵי שָׂרֵי מֵאוֺת וַיֹּאמַר הַעֲמִידוּ מָאתַיִם אַנְשֵׁי צָבָא חֲלוּצִים וּנְכֹנִים לָלֶכֶת לִקִסְרִין וְשִׁבְעִים פָּרָשִׁים וּמָאתַיִם נֹשְׂאֵי רְמָחִים בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית בַּלַּיְלָה יִהְיוּ נְכֹנִים:

A zavolav dvou setníků, řekl: Připravte žoldnéřů dvě stě, aby šli až do Cesaree, a jezdců sedmdesáte, a drabantů dvě stě k třetí hodině na noc.

Pak zavolal dva ze svých důstojníků a dal jim rozkaz: „Připravte na devátou hodinu večer dvě stě pěšáků pro cestu do Cesareje, dále sedmdesát jezdců a dvě stě lehkooděnců. ([Skutky apoštolské 9:25 Skutky apoštolské 17:10])

καὶ προσκαλεσάμενος δύο τινὰς τω̑ν ἑκατονταρχω̑ν ει῏πεν ἑτοιμάσατε στρατιὼτας διακοσίους ο῞πως πορευθω̑σιν ε῞ως Καισαρείας καὶ ἱππει̑ς ἑβδομήκοντα καὶ δεξιολάβους διακοσίους α᾿πὸ τρίτης ω῞ρας τη̑ς νυκτός

וַקרָא לַתרֵין קֵנטרֻונִין וֵאמַר להֻון זֵלו עַתֵּדו רֻהומָיֵא מַאתֵין דּנִאזֻלון לקֵסַרִיַא ופַרָשֵׁא שַׁבעִין ושָׁדיַי בּיַמִינָא מַאתֵין דּנֵפּקֻון מֵן תּלָת שָׁעִין בּלִליָא׃

[(5) Acts 23, 24]

וּתְנוּ בְּהֵמוֹת לְהַרְכִּיב אֶת שָׁאוּל וְלַהֲבִיאוֹ בְּשָׁלוֹם אֶל פֶלִיקְס הַנָּצִיב."

גַּם-בַּהֲמוֺת מַ׹ָּׂא תָּבִיאוּ לָשֵׂאת אֶת-פּוֺלוֺס וְלַהֲבִיאֵהוּ שָׁלֵם אֶל-הַפֶּחָה אֶל-פִּילִיכַס:

I hovada přiveďte, aby vsadíce na ně Pavla, ve zdraví jej dovedli k Felixovi vládaři;

Ať přichystají mezky a Pavla bezpečně dopraví k místodržiteli Félixovi.“

κτήνη τε παραστη̑σαι ι῞να ε᾿πιβιβάσαντες τὸν Παυ̑λον διασὼσωσι πρὸς Φήλικα τὸν ἡγεμόνα

טַיֵבו דֵּין אָף בּעִירָא אַיך דּנַרכּבֻון לפַּולָוס וַנפַלטֻונֵה לוָת פִּילִכּס הִגמָונָא׃

[(5) Acts 23, 25]

כְּמוֹ כֵן כָּתַב אִגֶּרֶת בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

וַיִּכְתֹּב אִגֶּרֶת וּבָהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

Napsav jemu i list v tento rozum:

Současně napsal dopis tohoto znění:

γράψας ε᾿πιστολὴν ε῎χουσαν τὸν τύπον του̑τον

וַכתַב אֵגַּרתָּא יַהב להֻון דִּאית בָּה הָכַנָא׃

[(5) Acts 23, 26]

"קְלוֹדְיוֹס לִיסִיאַס אֶל הוֹד מַעֲלָתוֹ הַנָּצִיב פֶלִיקְס - שָׁלוֹם.

מִמֶּנִי קְלוֺדְיוֺס לוּסִיאַס אֶל-פִּילִיכַס הַפֶּחָה וְהַנִּכְבָּד עַד-מְאֹד בְּרָכָה וְשָׁלוֺם:

Klaudius Lyziáš výbornému vládaři Felixovi vzkazuje pozdravení.

„Klaudios Lysias zdraví vznešeného místodržitele Félixe. ([Skutky apoštolské 24:2])

Κλαύδιος Λυσίας τω̑ κρατίστω ἡγεμόνι Φήλικι χαίρειν

קלַודִיָוס לֻוסִיָוס לפִילִכּס הִגמֻונָא נַצִיחָא שׁלָם׃

[(5) Acts 23, 27]

אֶת הָאִישׁ הַזֶּה תָּפַס הָמוֹן יְהוּדִי וְעָמַד לַהֲרֹג אוֹתוֹ. בָּאתִי עִם הַחַיָּלִים וְחִלַּצְתִּי אוֹתוֹ בְּהִוָּדַע לִי שֶׁהוּא רוֹמִי.

אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים תְּפָשׂוּהוּ וַיֹּאמְרוּ לַהֲמִיתוֺ אֹתוֺ הִצַּלְתִּי בְּמַהֲרִי עִם-אַנְשֵׁי הַצָּבָא יַעַן שָׁמַעְתִּי כִּי-אֶזְרַח רוֺמִי הוּא:

Muže tohoto javše Židé, hned zamordovati měli. Kteréhož, přispěv s houfem žoldnéřů, vydřel jsem, zvěděv, že jest Říman.

Muže, kterého ti posílám, se zmocnili Židé a chtěli ho zabít. Když jsem se dověděl, že je to římský občan, zasáhl jsem s vojenským oddílem a vysvobodil ho. ([Skutky apoštolské 21:33 Skutky apoštolské 22:25])

τὸν α῎νδρα του̑τον συλλημφθέντα ὑπὸ τω̑ν ᾽Ιουδαίων καὶ μέλλοντα α᾿ναιρει̑σθαι ὑπ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿πιστὰς σὺν τω̑ στρατεύματι ε᾿ξειλάμην μαθών ο῞τι Ρωμαι̑ός ε᾿στιν

לגַברָא הָנָא אֵחַדו יִהֻודָיֵא אַיך דּנֵקטלֻונֵה וקָמֵת אֵנָא עַם רֻהומָיֵא ופַרֵקתֵּה כַּד יֵלפֵּת דּרֻהומָיָא הו׃

[(5) Acts 23, 28]

הוֹאִיל וְחָפַצְתִּי לָדַעַת מַדּוּעַ הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ, הוֹרַדְתִּיו אֶל הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם

וּבַאֲשֶׁר חָפַצְתִּי לְדֵעָה עַל-דְּבַר מָה הֵם מַרְשִׁיעִים אֹתוֺ הִקְרַבְתִּיו לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין:

A chtěje zvěděti, z čeho by jej vinili, uvedl jsem ho do rady jejich.

Chtěl jsem přesně zjistit, z čeho jej obviňují, a proto jsem ho dal přivést před jejich radu. ([Skutky apoštolské 22:30])

βουλόμενός τε ε᾿πιγνω̑ναι τὴν αι᾿τίαν δι῾ η῍ν ε᾿νεκάλουν αυ᾿τω̑ κατήγαγον ει᾿ς τὸ συνέδριον αυ᾿τω̑ν

וכַד בָּעֵא הוִית למֵדַּע עֵלתָא דּמֵטֻלָתָה רָשֵׁין הוַו לֵה אַחֵתּתֵּה לכֵנשׁהֻון׃

[(5) Acts 23, 29]

וּמָצָאתִי שֶׁהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לְתוֹרָתָם, אַךְ לֹא הָיְתָה שׁוּם אַשְׁמָה שֶׁתְּחַיֵּב מָוֶת אוֹ מַאֲסָר.

וָאֶשְׁמַע כִּי רַק עַל-אֹדוֺת דְּבַר רִיב בְּחִקְרֵי תוֺרָתָם הֵם מַרְשִׁיעִים אֹתוֺ וְלֹא עַל-דְּבַר-אָוֶן לִהְיוֺת רָשָׁע לָמוּת אוֺ אֲסִיר עֹנִי בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:

I shledal jsem, že na něj žalují o nějaké pohádky zákona jejich, a že nemá žádné viny, pro kterouž by byl hoden smrti neb vězení.

Shledal jsem, že se žaloba týká sporných otázek jejich zákona, ale že nejde o žádný zločin, který by zasluhoval smrt nebo vězení. ([Skutky apoštolské 23:6 Skutky apoštolské 18:14 Skutky apoštolské 23:9 Skutky apoštolské 25:11 Skutky apoštolské 25:25 Skutky apoštolské 26:31 Skutky apoštolské 28:18; Lukáš 23:15 Lukáš 23:22])

ο῍ν ευ῟ρον ε᾿γκαλούμενον περὶ ζητημάτων του̑ νόμου αυ᾿τω̑ν μηδὲν δὲ α῎ξιον θανάτου η῍ δεσμω̑ν ε῎χοντα ε῎γκλημα

וֵאשׁכּחֵת דּעַל זִטִמֵא דּנָמֻוסהֻון רָשֵׁין הוַו לֵה ועֵלתָא דּשָׁויָא לַאסֻורֵא אַו למַותָּא לַיתּ הוָא לוָתֵה׃

[(5) Acts 23, 30]

כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לִי כִּי נִרְקֶמֶת מְזִּמָּה נֶגֶד הָאִישׁ, שְׁלַחְתִּיו אֵלֶיךָ מִיָּד וְגַם צִוִּיתִי עַל מַאֲשִׁימָיו לוֹמַר לְפָנֶיךָ מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם לוֹמַר עָלָיו. הֱיֵה שָׁלוֹם."

וַיְהִי כִּי הֻגַּד לִי אֲשֶׁר כּוֺנְנוּ לְהַשְׁחִיתוֺ מִהַרְתִּי וָאֶשְׁלָחֵהוּ אֵלֶיךׇ וְגַם אֶת-שׂטְנָיו יָעַדְתִּי לָבֹא וּלְדַבֵּר לְפָנֶיךׇ שָׁלוֺם:

A když mi povědíno o úkladech, kteréž o něm skládali Židé, i hned jsem jej poslal k tobě, přikázav také i těm žalobníkům, aby, což mají proti němu, oznámili před tebou. Měj se dobře.

Protože jsem se dověděl, že proti tomuto muži chystají úklady, posílám ho ihned k tobě a také žalobcům jsem nařídil, aby ho žalovali před tvým soudem.(p)“ (p) var: + Buď zdráv! ([Skutky apoštolské 23:21 Skutky apoštolské 24:1n Skutky apoštolské 24:8])

μηνυθείσης δέ μοι ε᾿πιβουλη̑ς ει᾿ς τὸν α῎νδρα ε῎σεσθαι ε᾿ξαυτη̑ς ε῎πεμψα πρὸς σέ παραγγείλας καὶ τοι̑ς κατηγόροις λέγειν τὰ πρὸς αυ᾿τὸν ε᾿πὶ σου̑

וכַד אֵתבַּדַּק לִי נֵכלָא בַּכמִאנָא דַּעבַדו עלַוהי יִהֻודָיֵא מֵחדָא שַׁדַּרתֵּה לוָתָך ופַקדֵת לַקטִגרָנַוהי דּנִאתֻון ונִאמרֻון עַמֵה קדָמַיךְּ הוִי חלִים׃ ס

[(5) Acts 23, 31]

עַל־פִּי הַפְּקֻדָּה שֶׁצֻּוּוּ לָקְחוּ הַחַיָּלִים אֶת שָׁאוּל וֶהֱבִיאוּהוּ בַּלַּיְלָה לְאַנְטִיפַּטְרִיס.

וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת-פּוֺלוֺס כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ וַיְבִיאֻהוּ בְּעוֺד לַיְלַה אֶל-אַנְטִפַּטְרִיס:

Tedy žoldnéři, jakž jim poručeno bylo, pojavše Pavla, přivedli jej v noci do Antipatridy.

Vojáci tedy podle rozkazu vzali Pavla a během noci ho dopravili do Antipatridy. ([Skutky apoštolské 23:23])

οἱ μὲν ου῏ν στρατιω̑ται κατὰ τὸ διατεταγμένον αυ᾿τοι̑ς α᾿ναλαβόντες τὸν Παυ̑λον η῎γαγον διὰ νυκτὸς ει᾿ς τὴν ᾽Αντιπατρίδα

הָידֵּין רֻהומָיֵא אַיך דֵּאתפַּקַדו דַּברֻוהי לפַּולָוס בּלִליָא וַאיתּיֻוהי לַאנטִיפַּטרָס מדִינתָּא׃

[(5) Acts 23, 32]

לְמָחֳרָת הִנִּיחוּ לַפָּרָשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אִתּוֹ וְחָזְרוּ לַמְּצוּדָה.

וּמִמָּחֳרָת נְתָנוּהוּ עַל-יַד הַפָּרָשִׁים וְהֵם שָׁבוּ אֶל-הַמְּצוּדָה:

A nazejtří, nechavše jízdných, aby s ním jeli, vrátili se do vojska.

Na druhý den nechali jezdce pokračovat v cestě s Pavlem a sami se vrátili do pevnosti.

τη̑ δὲ ε᾿παύριον ε᾿άσαντες τοὺς ἱππει̑ς α᾿πέρχεσθαι σὺν αυ᾿τω̑ ὑπέστρεψαν ει᾿ς τὴν παρεμβολήν

וַליַומָא אחרִנָא שׁרַו פַּרָשֵׁא לרַגָּלֵא חַברַיהֻון דּנֵהפּכֻון למַשׁרִיתָא׃

[(5) Acts 23, 33]

אֵלֶּה בָּאוּ לְקֵיסַרְיָה, מָסְרוּ אֶת הָאִגֶּרֶת לַנָּצִיב וְהֶעֱמִידוּ אֶת שָׁאוּל לְפָנָיו.

וְאֵלֶּה בָּאוּ אֶל-קִסְרִין וַיִּתְּנוּ אֶת-הָאִגֶּרֶת אֶל-יַד הַפֶּחָה וְגַם אֶת-פּוֺלוֺס הֶעֱמִידוּ לְפָנָיו:

Oni pak přijevše do Cesaree, a dodavše listu vládaři, Pavla také postavili před ním.

Jezdci dojeli do Cesareje, odevzdali dopis místodržiteli a předali mu i Pavla.

οι῞τινες ει᾿σελθόντες ει᾿ς τὴν Καισάρειαν καὶ α᾿ναδόντες τὴν ε᾿πιστολὴν τω̑ ἡγεμόνι παρέστησαν καὶ τὸν Παυ̑λον αυ᾿τω̑

וַאיתּיֻוהי לקֵסַרִיַא ויַהבו אֵגַּרתָּא להִגמָונָא וַאקִימֻוהי קדָמַוהי לפַּולָוס׃

[(5) Acts 23, 34]

הַנָּצִיב קָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת וְשָׁאַל מֵאֵיזֶה אֵזוֹר מִמְשָׁל הוּא. כְּשָׁמְעוֹ שֶׁהוּא מִקִּילִיקְיָה אָמַר:

וַיְהִי בְּקָרְאוֺ וַיִּשְׁאַל מֵאֵי-זוֺ מְדִינָה הוּא וַיִּשְׁמַע כִּי-מִקִּילִיקְיָא הוּא:

A přečta list vládař, otázal se ho, z které by krajiny byl. A zvěděv, že jest z Cilicie,

Místodržitel přečetl dopis a zeptal se Pavla, z které provincie pochází. Když se dověděl, že z Kilikie, ([Lukáš 23:6; Skutky apoštolské 22:3])

α᾿ναγνοὺς δὲ καὶ ε᾿περωτήσας ε᾿κ ποίας ε᾿παρχείας ε᾿στὶν καὶ πυθόμενος ο῞τι α᾿πὸ Κιλικίας

וכַד קרָא אֵגַּרתָּא משַׁאֵל הוָא לֵה דּמֵן אַידָא הֻופַּרכִיַא אִיתַוהי וכַד יִלֵף דּמֵן קִילִיקִיַא׃

[(5) Acts 23, 35]

"אֶשְׁמַע אוֹתְךָ כַּאֲשֶׁר גַּם מַאֲשִׁימֶיךָ יָבוֹאוּ הֵנָּה", וְצִוָּה לְהַחֲזִיקוֹ בְּאַרְמוֹן הוֹרְדוֹס.

וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶבְחָנְךׇ אַחֲרֵי בֹא הֵנָּה גַּם-שׂטְנֶיךׇ וַיְצַו לְשָׁמְרוֺ בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר לְהוֺרְדוֺס:

Řekl: Budu tě slyšeti, když tvoji žalobníci také přijdou. I rozkázal ho ostříhati v domě Heródesově.

řekl: „Vyslechnu tě, jakmile se dostaví tvoji žalobci.“ A dal rozkaz, aby byl hlídán v Herodově paláci.

διακούσομαί σου ε῎φη ο῞ταν καὶ οἱ κατήγοροί σου παραγένωνται κελεύσας ε᾿ν τω̑ πραιτωρίω του̑ ῾Ηρώδου φυλάσσεσθαι αυ᾿τόν

אֵמַר לֵה שָׁמַע אנָא לָך מָא דֵּאתַו קטִגרָנַיךְּ וַפקַד דּנֵטרֻונֵה בַּפּרֵטָורִיָן דּהֵרָודֵס סּ סּ׃

[(5) Acts 24, 01]

כַּעֲבֹר חֲמִשָּׁה יָמִים יָרַד חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עִם כַּמָּה זְקֵנִים וּבַעַל־דְּבָרִים אֶחָד, טֶרְטוּלוֹס שְׁמוֹ, וְהוֹדִיעוּ לַנָּצִיב אֶת טַעֲנָתָם נֶגֶד שָׁאוּל.

וַיְהִי אַחֲרֵי חֲמִישָּׁה יָמִים וַיֵּרֶד חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וְהַזְּקֵנִים וְאִישׁ אֶחָד יֹדֵעַ דַּבֵּר טַרְטֻלּוֺס שְׁמוֺ וַיִּלֹּנוּ עַל-פּוֺלוֺס לִפְנֵי הַפֵּחָה:

Po pěti pak dnech sstoupil nejvyšší kněz {biskup} Ananiáš s staršími a s nějakým Tertullem řečníkem. Kteříž postavili se před vládařem proti Pavlovi.

Za pět dní přišel velekněz Ananiáš s několika staršími a s nějakým Tertullem právníkem, a dostavili se k místodržiteli, aby na Pavla podali žalobu. Když byl Pavel předvolán, ([Skutky apoštolské 23:2 Skutky apoštolské 25:2 Skutky apoštolské 25:15])

μετὰ δὲ πέντε ἡμέρας κατέβη ὁ α᾿ρχιερεὺς ῾Ανανίας μετὰ πρεσβυτέρων τινω̑ν καὶ ρ᾿ήτορος Τερτύλλου τινός οι῞τινες ε᾿νεφάνισαν τω̑ ἡγεμόνι κατὰ του̑ Παύλου

ומֵן־בָּתַר יַומָתָא חַמשָׁא נחֵת חַנַניָא רַבּ כָּהנֵא עַם קַשִׁישֵׁא ועַם טֵרטֻלָוס רהִטרָא וַאודַּעו להִגמָונָא עַל פַּולָוס׃

[(5) Acts 24, 02]

לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ לְשָׁאוּל הֵחֵל טֶרְטוּלוֹס בַּתְּבִיעָה וְאָמַר:

הוּא נִקְרָא וְטַרְטֻלּוֺס הֵחֵל לִשִׂטְנוֺ וַיֹּאמַר אֲשֶׁר עַל-יָדְךׇ הַשְׁקֵט וּבִטְחָה לָנוּ וַתָּבֹאנָה טוֺבוֺת הַרְבֵּה לָעָם הַזֶּה יַעַן הִשְׂכַּלְתָּ לַעֲשׂוֺת עִמָּנוּ בְּשׁוּם שֶׂכֶל:

A když povolán byl, počal žalovati Tertullus, řka:

Tertullus začal obžalobu: „Vznešený Félixi, tvou zásluhou se těšíme dokonalému míru a tvou moudrou péčí spěje všechno u tohoto národa k lepšímu. ([Matouš 27:12])

κληθέντος δὲ αυ᾿του̑ η῎ρξατο κατηγορει̑ν ὁ Τέρτυλλος λέγων πολλη̑ς ει᾿ρήνης τυγχάνοντες διὰ σου̑ καὶ διορθωμάτων γινομένων τω̑ ε῎θνει τούτω διὰ τη̑ς ση̑ς προνοίας

וכַד אֵתקרִי אַקֵף הוָא טֵרטֻלָוס מקַטרֵג לֵה וָאמַר בּסֻוגָאא דּשַׁינָא עָמרִינַן מֵטֻלָתָך ותַקנָתָא סַגִּיָאתָא הוַי לעַמָא הָנָא בַּשׁקָל טַענָך׃

[(5) Acts 24, 03]

"הוֹד מַעֲלָתְךָ, פֶלִיקְס, שָׁלוֹם לְמַכְבִּיר הִשַֹגְנוּ הוֹדוֹת לְךָ וְתִקּוּנִים נַעֲשׂוּ לְמַעַן הָעָם הַזֶּה בְּהַשְׁגָּחָתְךָ. בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם אֲנַחְנוּ מְקַדְּמִים זֹאת בִּמְלוֹא תּוֹדָה.

עַל-זֶה אֲנַחְנוּ מוֺדִים לְךׇ פִּילִיכַס הַנִּכְבָּד וּמְבָרְכִים אֹתְךׇ בְּכָל-יוֺם וּבְכָל-מָקוֺם:

Kterak mnohý pokoj způsoben jest nám skrze tebe, a mnohé věci v tomto národu výborně se dějí skrze tvou opatrnost, to my i všelijak i všudy se vším děkováním vyznáváme, výborný Felix.

Vždy a všude to přijímáme s velikou vděčností. ([Skutky apoštolské 23:26 Skutky apoštolské 26:25; Lukáš 1:3])

πάντη τε καὶ πανταχου̑ α᾿ποδεχόμεθα κράτιστε Φη̑λιξ μετὰ πάσης ευ᾿χαριστίας

וכֻלַן בּכֻל דֻּוךְּ מקַבּלִינַן טַיבֻּותָך נַצִיחָא פִּילִכּס׃

[(5) Acts 24, 04]

אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא אוֹסִיף לִהְיוֹת לְךָ לְטֹרַח, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ אוֹתָנוּ בְּחֶמְלָתְךָ וּנְדַבֵּר בִּקְצָרָה.

וְאוּלָם לְמַעַן חֲדֹל מֵהוֺגִיעֲךׇ הַרְבֵּה עַל-כֵּן אֲשַׁחְרְךׇ בְּקֹצֶר מִלִּים כִּי תִשְׁמָעֵנוּ בְּרֹב חַסְדֶּךׇ:

Ale abych tě déle nezaměstknával, prosím, vyslyšiž nás maličko podlé obyčeje přívětivosti své.

Ale abych tě už déle nezdržoval, prosím tě, abys byl tak laskav a krátce nás vyslechl.

ι῞να δὲ μὴ ε᾿πὶ πλει̑όν σε ε᾿γκόπτω παρακαλω̑ α᾿κου̑σαί σε ἡμω̑ν συντόμως τη̑ ση̑ ε᾿πιεικεία

דּלָא דֵּין נַלֵאיך בּסַגִּיָאתָא בָּעֵא אנָא מֵנָך דּתֵשׁמַע למַכִּיכֻותַן בּפָסִיקָתָא׃

[(5) Acts 24, 05]

מָצָאנוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בִּבְחִינַת מַגֵּפָה; מְעוֹרֵר מְהוּמוֹת בְּקֶרֶב כָּל הַיְּהוּדִים בְּכָל הָעוֹלָם וּמַנְהִיג שֶׁל כַּת הַנָּצְרִים.

אֲנַחְנוּ מָצָאנוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה כַּדֶּבֶר יַהֲלֹךְ מְשַׁלַּח מְדָנִים בֵּין כָּל-הַיְּהוּדִים בְּכָל-הָאָרֶץ וְהוּא מַנְהִיג לְמִפְלֶגֶת הַנָּצְרִים:

Nalezli jsme zajisté muže tohoto nešlechetného, a vzbuzujícího různice mezi všemi Židy po všem světě, a vůdci té sekty Nazaretské.

Shledali jsme, že tento člověk jako morová nákaza po celém světě vyvolává nepokoje mezi Židy a je hlavou nazorejské sekty. ([Skutky apoštolské 17:6; Lukáš 23:2; Skutky apoštolské 24:14])

εὑρόντες γὰρ τὸν α῎νδρα του̑τον λοιμὸν καὶ κινου̑ντα στάσεις πα̑σιν τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις τοι̑ς κατὰ τὴν οι᾿κουμένην πρωτοστάτην τε τη̑ς τω̑ν Ναζωραίων αἱρέσεως

אֵשׁכַּחן גֵּיר לגַברָא הָנָא דִּאיתַוהי משַׁחטָנָא וַמעִיר שׁגֻושׁיָא לכֻלהֻון יִהֻודָיֵא דַּבכֻלָה אַרעָא רִשָׁא הו גֵּיר דּיֻולפָּנָא דּנָצרָיֵא׃

[(5) Acts 24, 06]

גַּם נִסָּה לְחַלֵּל אֶת הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ תָּפַסְנוּ אוֹתוֹ.

וְגַם-הוּא חָמַס מְזִמָּה לְחַלֵּל אֶת-הַמִּקְדָּשׁ וַאֲנַחְנוּ תְּפַשְׂנֻהוּ וַנֹּאמֶר לַעֲשׂוֺת בּוֺ מִשְׁפָּט כָּתוּב בְּתוֺרָתֵנוּ:

Kterýž také i o to se pokoušel, aby chrámu poškvrnil; a kteréhož javše, vedlé zákona svého chtěli jsme souditi.

Pokusil se i znesvětit chrám a my jsme ho zadrželi(q). (q) var: + a chtěli jsme ho soudit podle našeho zákona. 7 Ale velitel Lysias zasáhl a násilně nám ho vzal z rukou; a poručil, aby jeho žalobci přišli k tobě. ([Skutky apoštolské 21:28])

ο῍ς καὶ τὸ ἱερὸν ε᾿πείρασεν βεβηλω̑σαι ο῍ν καὶ ε᾿κρατήσαμεν

וַלהַיכּלַן צבָא לַמסַיָבֻו וכַד אֵחַדנָיהי בּעַין דַּנדֻונִיוהי אַיך דַּבנָמֻוסַן׃

[(5) Acts 24, 07]

[missing]

וַיָּבֹא לוּסִיאַס שַׂר-הָאֶלֶף בְּיָד-חֲזָקָה וַיִּגְזְלֵהוּ מִיָּדֵנוּ וְאֶת-שִׂטְנָיו צִוָּה לָבֹא עָדֶיךׇ:

Ale přišed hejtman Lyziáš s mocí velikou, vzal ho z rukou našich,

Ale velitel Lysias zasáhl a násilně nám ho vzal z rukou; a poručil, aby jeho žalobci přišli k tobě. ([Skutky apoštolské 21:28])

παρελθων δε λυσιας ο χιλιαρχος μετα πολλης βιας εκ των χειρων ημων απηγαγεν

אֵתָא דֵּין לֻוסִיָוס כִּלִיַרכָא ובַקטִירָא סַגִּיָאא מֵן אִידַין אַעדּיֵה ולָך שַׁדּרֵה׃

[(5) Acts 24, 08]

אִם תַּחֲקֹר אוֹתוֹ תּוּכַל לָדַעַת בְּעַצְמְךָ מַה כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם אֲנַחְנוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ."

וְהִנֵּה פִּיו יַעֲנֶה בּוֺ אִם-תַּחְקְרֵהוּ וְאַתָּה תִבְחַן וְיָדַעְתָּ אֶת-הַתְּלוּנָּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַלִּינִים עָלָיו:

Rozkázav, aby žalobníci jeho šli k tobě. Od něhož ty sám budeš moci, vyptaje se, zvěděti o tom o všem, z čeho my jej viníme.

Až ho budeš vyslýchat, můžeš se sám přesvědčit o tom všem, co na něj žalujeme.“ ([Skutky apoštolské 23:29n])

παρ῾ ου῟ δυνήση αυ᾿τὸς α᾿νακρίνας περὶ πάντων τούτων ε᾿πιγνω̑ναι ω῟ν ἡμει̑ς κατηγορου̑μεν αυ᾿του̑

וַפקַד לַקטִרגָנַוהי דּנִאתֻון לוָתָך ומֵשׁכַּח אַנתּ כַּד משַׁאֵל אַנתּ לֵה דּתִאלַף מֵנֵה עַל כֻּלהֵין הָלֵין דַּמקַטרגִינַן לֵה׃

[(5) Acts 24, 09]

גַּם הַיְּהוּדִים הָעוֹמְדִים שָׁם הִסְכִּימוּ אִתּוֹ, בְּאָמְרָם שֶׁכָּךְ הֵם הַדְּבָרִים.

וְהַיְּהוּדִים הֵעִידוּ וַיֹּאמְרוּ כֵּנִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

A k tomu se přimluvili i Židé, pravíce, že to tak jest.

K jeho řeči se připojili i Židé a tvrdili, že je tomu tak. ([Skutky apoštolské 7:1])

συνεπέθεντο δὲ καὶ οἱ ᾽Ιουδαι̑οι φάσκοντες ταυ̑τα ου῞τως ε῎χειν

אַרִיבו דֵּין עלַוהי אָף הֵנֻון יִהֻודָיֵא כַּד אָמרִין דּהָלֵין הָכַנָא אֵנֵין׃ ס

[(5) Acts 24, 10]

רָמַז הַנָּצִיב לְשָׁאוּל לְדַבֵּר וְשָׁאוּל הֵשִׁיב: "אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי שָׁנִים רַבּוֹת אַתָּה הַשּׁוֹפֵט שֶׁל הָאֻמָּה הַזֹּאת, לָכֵן בְּבִטָּחוֹן אֲנִי מֵגֵן עַל עַצְמִי בְכָל מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְעִנְיָנִי.

וּפוֺלוֺס עָנָה בְּתֵת לוֺ הַפֶּחָה אוֺת לַעֲנוֺת מִדַּעְתִּי כִי שֹׁפֵט אַתָּה לָעָם הַזֶּה זֶה שָׁנִים רַבּוֺת עַל-כֵּן אֶעֱנֶה צִדְקִי בִי בְּלֵב נָכוֺן וּבָטוּחַ:

Tedy Pavel odpověděl, když mu návěští dal vládař, aby mluvil: Od mnohých let věda tebe býti soudcím národu tomuto představeným, s lepší myslí k tomu, což se mne dotýče, odpovídati budu,

Když ho místodržitel vyzval k obhajobě, Pavel promluvil: „Vím, že už mnoho let vykonáváš úřad soudce v tomto národě, a proto s klidnou myslí přednáším svou obhajobu.

α᾿πεκρίθη τε ὁ Παυ̑λος νεύσαντος αυ᾿τω̑ του̑ ἡγεμόνος λέγειν ε᾿κ πολλω̑ν ε᾿τω̑ν ο῎ντα σε κριτὴν τω̑ ε῎θνει τούτω ε᾿πιστάμενος ευ᾿θύμως τὰ περὶ ε᾿μαυτου̑ α᾿πολογου̑μαι

וַרמַז הִגמֻונָא לפַּולָוס דַּנמַלֵל וַענָא פַּולָוס וֵאמַר מֵן שׁנַיָא סַגִּיָאתָא יָדַע אנָא דִּאיתַיךְּ דַּיָנָא דּעַמָא הָנָא ומֵטֻל הָנָא חָדיָאיִת נָפֵק אנָא רֻוחָא עַל אַפַּי נַפשׁי׃

[(5) Acts 24, 11]

יָכוֹל אַתָּה לְהִוָּכַח שֶׁלֹּא עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים־עָשָׂר יוֹם מֵאָז שֶׁעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַאדֹנָי,

הַנָּקֵל לְךׇ לָדַעַת כִּי עוֺד לֹא חָלְפוּ יוֺתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר יוֺם מִיּוֺם עֲלֹתִי לִירוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲוֺת:

Poněvadž ty můžeš to věděti, že není tomu dní více než dvanácte, jakž jsem přišel do Jeruzaléma, abych se modlil.

Můžeš si zjistit, že tomu není víc než dvanáct dní, co jsem přišel do Jeruzaléma, abych se poklonil Bohu, ([Skutky apoštolské 21:17 Skutky apoštolské 8:27; Jan 12:20])

δυναμένου σου ε᾿πιγνω̑ναι ο῞τι ου᾿ πλείους ει᾿σίν μοι ἡμέραι δὼδεκα α᾿φ῾ η῏ς α᾿νέβην προσκυνήσων ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

כַּד מֵשׁכַּח אַנתּ למֵדַּע דּלַיתּ לִי יַתִּיר מֵן תּרֵעסַר יַומִין דּסֵלקֵת לֻאורִשׁלֵם למֵסגַּד׃

[(5) Acts 24, 12]

וְלֹא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְצָאוּנִי מִתְוַכֵּחַ עִם אִישׁ אוֹ גּוֹרֵם לְהִתְפָּרְעוּת הָמוֹן, אַף לֹא בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת וְלֹא בָּעִיר.

וְהֵם לֹא מְצָאֻנִי מֵשִׂיחַ עִם-אִישׁ בַּמִּקְדָּשׁ אוֺ-מְסַבֵּב דָּבָר לְהִזָּעֵק הָעָם אַף לֹא-בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת אוֺ בָּעִיר:

A aniž mne nalezli v chrámě s někým se hádajícího, aneb činícího roty v zástupu, ani v školách, ani v městě,

a ani v chrámu, ani v synagógách, ani jinde ve městě mě nikdo nepřistihl, že bych se s někým přel anebo dokonce podněcoval vzpouru davu. ([Skutky apoštolské 25:8 Skutky apoštolské 28:17])

καὶ ου῎τε ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ευ῟ρόν με πρός τινα διαλεγόμενον η῍ ε᾿πίστασιν ποιου̑ντα ο῎χλου ου῎τε ε᾿ν ται̑ς συναγωγαι̑ς ου῎τε κατὰ τὴν πόλιν

ולָא אֵשׁכּחֻוני דַּממַלֵל אנָא עַם אנָשׁ בּהַיכּלָא וָאפלָא כֵּנשָׁא דּכָנֵשׁ אנָא לָא בַּכנֻושׁתּהֻון ולָא בַּמדִינתָּא׃

[(5) Acts 24, 13]

גַּם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִיא לְךָ רְאָיָה לַדְּבָרִים שֶׁהֵם טוֹעֲנִים נֶגְדִּי כָּעֵת.

וְכֵן גַּם-לֹא יוּכְלוּ לְהוֺכַח לְפָנֶיךׇ כִּי אֱמֶת הַתְּלוּנָּה אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִים עָלָי:

Aniž toho prokázati mohou, což na mne nyní žalují.

A nemohou dokázat před tebou nic, pro co mě nyní žalují.

ου᾿δὲ παραστη̑σαι δύνανταί σοι περὶ ω῟ν νυνὶ κατηγορου̑σίν μου

ולָא דַּנחַוֻון מָטיָא בִּאידַיהֻון קדָמַיךְּ עַל מֵדֵּם דּהָשָׁא מקַטרגִין לִי׃

[(5) Acts 24, 14]

אֲבָל אֶת זֶה אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ: בַּדֶּרֶךְ הַנִּקְרֵאת בְּפִיהֶם 'כַּת' עוֹבֵד אֲנִי אֶת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּמַאֲמִין בְּכָל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים;

אוּלָם אֶת-זֹאת אֲנִי מוֺדֶה לְפָנֶיךׇ כִּי אֲנִי בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֲשֶׁר יִקְּבוּהָ מִפְלַגָּה בָּהּ אֲנִי עֹבֵד אֶת-אֱלֹהֵי אֲבוֺתֵינוּ וְכִי אֲנִי מַאֲמִין בְּכָל-הַכָּתוּב בַּתּוֺרָה וּבַנְּבִיאִים:

Ale totoť před tebou vyznávám, že podlé té cesty, kterouž nazývají kacířstvím, tak sloužím Bohu otců, věře všemu, cožkoli psáno jest v zákoně a v prorocích,

Přiznávám se ti však k tomu, že podle směru, který oni označují za sektu, sloužím Bohu svých předků: Věřím všemu, co je napsáno v zákoně Mojžíšově a v prorockých knihách, ([Skutky apoštolské 9:2 Skutky apoštolské 24:5 Skutky apoštolské 28:22])

ὁμολογω̑ δὲ του̑τό σοι ο῞τι κατὰ τὴν ὁδὸν η῍ν λέγουσιν αι῞ρεσιν ου῞τως λατρεύω τω̑ πατρώω θεω̑ πιστεύων πα̑σι τοι̑ς κατὰ τὸν νόμον καὶ τοι̑ς ε᾿ν τοι̑ς προφήταις γεγραμμένοις

בּרַם דֵּין הָדֵא מַודֵּא אנָא דּבֵה בּהָנָא יֻולפָּנָא דָּאמרִין בֵּה פָּלַח אנָא לַאלָהָא דַּאבָהַי כַּד מהַימֵן אנָא לכֻלהֵין דַּכתִיבָן בּנָמֻוסָא ובַנבִיֵא׃

[(5) Acts 24, 15]

וְיֵשׁ לִי תִּקְוָה בֵּאלֹהִים שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיָּה הֵן שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהֵן שֶׁל הָרְשָׁעִים, דָּבָר שֶׁגַּם הֵם מְחַכִּים לוֹ.

וְזֹאת תִּקְוָתִי בִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר גַּם-הֵם מַחֲזִיקִים בָּהּ כִּי כָּל-מֵתֵי עוֺלָם יְקוּמוּן לִתְחִיַת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים יַחְדָּו:

Maje naději v Bohu, že bude, jehož i oni čekají, vzkříšení z mrtvých, i spravedlivých i nespravedlivých.

a tak jako oni mám naději v Bohu, že jednou spravedliví i nespravedliví vstanou k soudu. ([Daniel 12:2; Jan 5:28n])

ε᾿λπίδα ε῎χων ει᾿ς τὸν θεόν η῍ν καὶ αυ᾿τοὶ ου῟τοι προσδέχονται α᾿νάστασιν μέλλειν ε῎σεσθαι δικαίων τε καὶ α᾿δίκων

וכַד אִית לִי סַברָא עַל אַלָהָא אַינָא דָּאף הֵנֻון הָלֵין מסַבּרִין דַּעתִידָא דּתֵהוֵא קיָמתָּא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא דּכִאנֵא וַדעַוָלֵא׃

[(5) Acts 24, 16]

לָכֵן אֲנִי גַּם מִתְאַמֵּץ שֶׁיִּהְיֶה לִי מַצְפּוּן נָקִי לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְכָל עֵת.

וְאֶל-זֶה הָיִיתִי עָמֵל תָּמִיד לִהְיוֺתִי בַר-לֵבָב לִפְנֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

Sám pak o to pracuji, abych měl svědomí bez úrazu před Bohem i před lidmi vždycky.

Proto i já se vždy snažím zachovat neporušené svědomí před Bohem i lidmi. ([Skutky apoštolské 23:1])

ε᾿ν τούτω καὶ αυ᾿τὸς α᾿σκω̑ α᾿πρόσκοπον συνείδησιν ε῎χειν πρὸς τὸν θεὸν καὶ τοὺς α᾿νθρὼπους διὰ παντός

מֵטֻל הָנָא אָף עָמֵל אנָא דּתִארתָּא דּכִיתָא תֵּהוֵא לִי קדָם אַלָהָא וַקדָם בּנַי אנָשָׁא אַמִינָאיִת׃

[(5) Acts 24, 17]

וְהִנֵּה אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת בָּאתִי לְהָבִיא נְדָבוֹת לְעַמִּי וְכֵן גַּם קָרְבָּנוֹת,

וְאַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֺת בָּאתִי יְרוּשָׁלַיְמָה בִּנְדָבוֺת לַעֲנִיֵּי עַמִּי וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן:

Po mnohých pak letech přišel jsem, almužny nesa národu svému a oběti.

Po mnoha letech jsem se vrátil, abych svému národu odevzdal peněžitou podporu a přinesl oběti v chrámě. ([Skutky apoštolské 11:29 Skutky apoštolské 21:26; Římanům 15:25n])

δι῾ ε᾿τω̑ν δὲ πλειόνων ε᾿λεημοσύνας ποιήσων ει᾿ς τὸ ε῎θνος μου παρεγενόμην καὶ προσφοράς

לַשׁנִין דֵּין סַגִּיָאן אֵתִית לוָת בּנַי עַמָא דִּילי דֵּאתֵּל זֵדקתָא וֵאקַרֵב קֻורבָּנָא׃

[(5) Acts 24, 18]

וּבַהֲבִיאִי אֶת אֵלֶּה מְצָאוּנִי בַּמִּקְדָּשׁ לְאַחַר שֶׁנִּטְהַרְתִּי; לֹא הָיִיתִי כָּרוּךְ לֹא בֶּהָמוֹן וְלֹא בִּמְהוּמָה.

וְכֹה אַחֲרֵי הִתְקַדִּשְׁתִּי מְצָאֻנִי בַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בְמַקְהֲלוֺת עָם וְלֹא בִתְשֻׁאוֺת הָמוֺן רָב:

Při čemž mne nalezli v chrámě očištěného, ne s zástupem, ani s bouřkou, někteří Židé z Azie,

A při nich mě tam po očistném obřadu spatřili. Nedošlo při tom ani k shluku, ani k výtržnostem. ([Skutky apoštolské 21:27])

ε᾿ν αι῟ς ευ῟ρόν με ἡγνισμένον ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ου᾿ μετὰ ο῎χλου ου᾿δὲ μετὰ θορύβου

וֵאשׁכּחֻוני הָלֵין בּהַיכּלָא כַּד מדַכַּי אנָא לָא עַם כֵּנשָׁא אָפלָא בַּשׁגֻושׁיָא׃

[(5) Acts 24, 19]

אֲבָל הָיוּ כַּמָּה יְהוּדִים מֵאַסְיָה וְהַלָּלוּ הָיוּ צְרִיכִים לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ וּלְהַאֲשִׁימֵנִי אִם יֵשׁ לָהֶם מַשֶּׁהוּ נֶגְדִּי.

וִיהוּדִים אֲחָדִים מֵאַסְיָא הֵם אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיָה לִקְרֹא אֵלֶיךׇ עָלַי אִם כָּל-דְּבַר פֶּשַׁע בִּי מָצָאוּ:

Kteříž by měli tuto také před tebou státi a žalovati, měli-li by co proti mně.

Byli tam ovšem někteří Židé z provincie Asie a ti by měli být přítomni před tebou a přednést žalobu, mají-li něco proti mně.

τινὲς δὲ α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ασίας ᾽Ιουδαι̑οι ου῍ς ε῎δει ε᾿πὶ σου̑ παρει̑ναι καὶ κατηγορει̑ν ει῎ τι ε῎χοιεν πρὸς ε᾿μέ

אֵלָא אֵן דַּשׁגַשׁו אנָשִׁין יִהֻודָיֵא דֵּאתַו מֵן אַסִיַא אַילֵין דּוָלֵא הוָא דַּנקֻומֻון עַמי קדָמַיךְּ וַנקַטרגֻון מֵדֵּם דִּאית להֻון׃

[(5) Acts 24, 20]

אוֹ שֶׁיַּגִּידוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּאן, אֵיזֶה עָוֶל מָצְאוּ בִּי כַּאֲשֶׁר עָמַדְתִּי לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין -

וְאוּלָם הַגֵּד יַגִּידוּ כֹה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מָה-עָוֶל נִמְצָא בִי בְּעָמְדִי לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין:

Aneb nechať tito sami povědí, nalezli-li na mně jakou nepravost, když jsem stál v radě.

Anebo tito přítomní ať řeknou, jaký zločin na mně našli, když jsem stál před veleradou,

η῍ αυ᾿τοὶ ου῟τοι ει᾿πάτωσαν τί ευ῟ρον α᾿δίκημα στάντος μου ε᾿πὶ του̑ συνεδρίου

אַו הֵנֻון הָלֵין נִאמרֻון מָנָא אֵשׁכַּחו בִּי סַכלֻותָא כַּד קָמֵת קדָם כֵּנשׁהֻון׃

[(5) Acts 24, 21]

מִלְּבַד הַהַכְרָזָה הָאַחַת הַזֹּאת שֶׁהִכְרַזְתִּי בְּעָמְדִי בֵּינֵיהֶם: 'עַל תְּחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי נִשְׁפָּט הַיּוֹם לִפְנֵיכֶם.'"

אִם רַק-בִּגְלַל הַדָּבָר הָאֶחָד אֲשֶׁר-פָּצוּ שְׂפָתַי בְּעָמְדִי בֵינֵיהֶם עַל-דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֲבִיאֹתֶם אֹתִי הַיּוֺם בַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵיכֶם:

Leč to jedno promluvení, že jsem zavolal, stoje mezi nimi: Pro vzkříšení z mrtvých já k soudu potažen jsem dnes od vás.

kromě toho, že jsem mezi nimi zvolal: ‚Pro víru ve zmrtvýchvstání jsem dnes od vás souzen.‘“ ([Skutky apoštolské 23:6])

η῍ περὶ μια̑ς ταύτης φωνη̑ς η῏ς ε᾿κέκραξα ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς ἑστώς ο῞τι περὶ α᾿ναστάσεως νεκρω̑ν ε᾿γώ κρίνομαι σήμερον ε᾿φ῾ ὑμω̑ν

אֵלָא אֵן הָדֵא חדָא מֵלתָא דַּקעִית כַּד קָאֵם אנָא בַּינָתהֻון דּעַל קיָמתָּא דּמִיתֵא מֵתּדִין אנָא יַומָנָא קדָמַיכֻּון׃

[(5) Acts 24, 22]

פֶלִיקְס, שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בְּרוּרָה עַל אוֹתָהּ דֶּרֶךְ, דָּחָה אֶת הַדִּיּוּן בְּעִנְיָנָם בְּאָמְרוֹ: "כַּאֲשֶׁר יֵרֵד אֵלַי לִיסִיאַס שַׂר הָאֶלֶף אַחְלִיט בְּנוֹגֵעַ לְעִנְיַנְכֶם."

וְיַעַן אֲשֶׁר יָדַע הֵיטֵב פִּילִיכַס אֶת-הַדָּבָר וַיּוֺעִדֵם לְיוֺם מוֺעֵד אַחֵר וַיֹּאמַר בְּבֹא אֵלַי לוּסִיאַס שַׂר-הָאֶלֶף וְהוֺצֵאתִי אֶת-מִשְׁפַּטְכֶם לָאוֺר:

A vyslyšav to Felix, odložil jim, řka: Až bych o té cestě něco místnějšího vyzvěděl, když hejtman Lyziáš sem přijede, posoudím té pře vaší.

Pak Félix, ač dobře znal všecko o tom učení, odročil přelíčení a řekl: „Jakmile přijde velitel Lysias, rozhodnu ve vaší při.“ ([Skutky apoštolské 23:26 Skutky apoštolské 9:2])

α᾿νεβάλετο δὲ αυ᾿τοὺς ὁ Φη̑λιξ α᾿κριβέστερον ει᾿δώς τὰ περὶ τη̑ς ὁδου̑ ει῎πας ο῞ταν Λυσίας ὁ χιλίαρχος καταβη̑ διαγνὼσομαι τὰ καθ῾ ὑμα̑ς

פִּילִכּס דֵּין מֵטֻל דּיָדַע הוָא לָה לֻאורחָא הָדֵא מַליָאיִת תַּהִי אֵנֻון כַּד אָמַר דּמָא דֵּאתָא כִּלִיַרכָא שָׁמַע אנָא בַּינָתכֻון׃

[(5) Acts 24, 23]

הוּא צִוָּה עַל שַׂר הַמֵּאָה לָשִׂים עַל שָׁאוּל מִשְׁמָר, אַךְ לְהָקֵל עָלָיו וְלֹא לִמְנֹעַ אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו מִלְּשָׁרֵת אוֹתוֹ.

וְאֶת-שַׂר הַמֵּאָה צִוָּה לָתֵת אֹתוֺ בַּמִּשְׁמָר וַהַנָחָה יַעֲשֶׂה-לּוֺ לְהָנִיחַ אֶת-מְיֻדָּעָיו לָבֹא אֵלָיו וּלְשָׁרְתוֺ:

I poručil setníkovi, aby Pavla ostříhal, a polehčil mu, a nebránil žádnému z přátel jeho posluhovati jemu aneb navštěvovati ho.

Nařídil důstojníkovi, aby Pavla držel v mírné vazbě a nikomu z jeho přátel nebránil, kdyby mu chtěl posloužit. ([Skutky apoštolské 27:3 Skutky apoštolské 28:16])

διαταξάμενος τω̑ ἑκατοντάρχη τηρει̑σθαι αυ᾿τὸν ε῎χειν τε α῎νεσιν καὶ μηδένα κωλύειν τω̑ν ι᾿δίων αυ᾿του̑ ὑπηρετει̑ν αυ᾿τω̑

וַפקַד לקֵנטרֻונָא דּנֵטרִיוהי לפַּולָוס בַּניָחָא וַדלָא אנָשׁ מֵן יָדֻועַוהי נֵתכּלֵא דּנֵהוֵא משַׁמֵשׁ לֵה׃ ס

[(5) Acts 24, 24]

אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים בָּא פֶלִיקְס עִם דְּרוּסִילָה אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה יְהוּדִיָּה. הוּא שָׁלַח לִקְרֹא לְשָׁאוּל וְשָׁמַע אוֹתוֹ עַל־דְּבַר הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא פִילִיכַס וּדְרוּסִלָּה אִשְׁתּוֺ הַיְּהוּדִיָּה וַיְצַו לְהוֺצִיא אֵלָיו אֶת-פּוֺלוֺס וַיִּשְׁמַע אֹתוֺ עַל-דְּבַר הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ:

Po několika pak dnech přišed Felix s Druzillou, manželkou svou, kteráž byla Židovka, zavolal Pavla, a slyšel od něho o víře v Krista.

Po několika dnech přišel Félix se svou manželkou Drusillou, která byla židovka, dal si zavolat Pavla a poslouchal jeho výklad o víře v Krista Ježíše(r). (r) var: – Ježíše

μετὰ δὲ ἡμέρας τινὰς παραγενόμενος ὁ Φη̑λιξ σὺν Δρουσίλλη τη̑ ι᾿δία γυναικὶ ου῎ση ᾽Ιουδαία μετεπέμψατο τὸν Παυ̑λον καὶ η῎κουσεν αυ᾿του̑ περὶ τη̑ς ει᾿ς Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν πίστεως

ומֵן־בָּתַר קַלִיל יַומָתָא שַׁדַּר פִּילִכּס ודֻורסִלַא אַנתּתֵה דִּאיתֵיה הוָת יִהֻודָיתָּא וַקרַו לֵה לפַּולָוס וַשׁמַעו מֵנֵה עַל הַימָנֻותָא דַּמשִׁיחָא׃

[(5) Acts 24, 25]

כְּשֶׁדִּבֵּר עַל הַצֶּדֶק וְעַל כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר וְעַל הַדִּין הֶעָתִיד לָבוֹא, פָּחַד פֶלִיקְס וְאָמַר: "לֵךְ לְעֵת עַתָּה, אֲבָל כְּשֶׁאֶמְצָא לִי פְּנַאי אֶקְרָא לְךָ."

וּכְדַבְּרוֺ עַל-עֲשֵׂה צֶדֶק עַל-הַצְנֵעַ לֶכֶת וְעַל-יוֺם הַדִּין הֶעָתִיד לְקֵץ הַיָּמִים וַיֶּחֱרַד פִּילִיכַס וַיַּעַן לֶךְ-נָא עַתָּה עַד-אֶמְצָא עֶת-לִי וְקָרָאתִי לָךְ:

A když on vypravoval o spravedlnosti a o zdrželivosti a o budoucím soudu, ulekl se Felix, a odpověděl: Nyní odejdi, a v čas příhodný povolám tě.

Když však Pavel začal hovořit o spravedlnosti a zdrženlivosti a o budoucím soudu, pocítil Félix úzkost a řekl: „Pro dnešek můžeš jít, až budu mít čas, dám si tě zase zavolat.“ ([2 Petrův 1:6; Jan 16:8; Skutky apoštolské 17:32; Jan 18:38; Skutky apoštolské 26:28])

διαλεγομένου δὲ αυ᾿του̑ περὶ δικαιοσύνης καὶ ε᾿γκρατείας καὶ του̑ κρίματος του̑ μέλλοντος ε῎μφοβος γενόμενος ὁ Φη̑λιξ α᾿πεκρίθη τὸ νυ̑ν ε῎χον πορεύου καιρὸν δὲ μεταλαβών μετακαλέσομαί σε

וכַד ממַלֵל עַמהֻון עַל זַדִּיקֻותָא ועַל קַדִּישֻׁותָא ועַל דִּינָא דַּעתִיד אֵתמלִי דֵּחלתָא פִּילִכּס וֵאמַר דּהָשָׁא זֵל וֵאמַתי דּנֵהוֵא לִי אַתרָא אֵשַׁדַּר בָּתרָך׃

[(5) Acts 24, 26]

בְּאָמְרוֹ זֹאת גַּם קִוָּה שֶׁשָׁאוּל יִתֵּן לוֹ כֶּסֶף; לָכֵן קָרָא לוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת וְשׂוֹחַח אִתּוֹ.

וּבְכָל-זֶה הוּא גַם דִּמָּה לְסַבֵּב אֲשֶׁר פּוֺלוֺס יִשְׁקֹל עַל-יָדוֺ מַשְׂאַת כֶּסֶף לְמַעַן יַתִּירֵהוּ וְעַל-כֵּן קְרָאוֺ אֵלָיו פְּעָמִים רַבּוֺת וַיְדַבֵּר עִמּוֺ:

Přitom pak nadál se, že jemu Pavel dá peníze, aby jej propustil, pročež i tím častěji, povolávaje ho, mluvíval s ním.

Zároveň doufal, že dostane od Pavla peníze. Proto si ho také dal častěji zavolat a hovořil s ním. ([Marek 6:20])

α῞μα καὶ ε᾿λπίζων ο῞τι χρήματα δοθήσεται αυ᾿τω̑ ὑπὸ του̑ Παύλου διὸ καὶ πυκνότερον αυ᾿τὸν μεταπεμπόμενος ὡμίλει αυ᾿τω̑

סָבַר הוָא גֵּיר דּשֻׁוחדָּא מֵתִיהֵב הוָא לֵה מֵן פַּולָוס מֵטֻל הָדֵא אָף אַמִינָאיִת משַׁדַּר הוָא מַיתֵּא לֵה וַממַלֵל עַמֵה׃

[(5) Acts 24, 27]

אַחֲרֵי שְׁנָתַיִם יָרַשׁ פּוֹרְקְיוֹס פֶסְטוֹס אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל פֶלִיקְס. רָצָה פֶלִיקְס לְהַרְאוֹת חֶסֶד לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וְעָזַב אֶת שָׁאוּל בַּמַּאֲסָר.

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וַיָּקָם פָּרְקִיּוֺס פֶּסְטוֺס תַּחַת פִּילִיכַס וְיַעַן אֲשֶׁר חָפֵץ פִּילִיכַס לְהָפִיק רָצוֺן מֵאֵת הַיְּהוּדִים הִנִּיחַ אֶת-פּוֺלוֺס בְּבֵית הַכֶּלֶא וַיַּעַזְבֵהוּ:

Po dvou pak letech měl po sobě náměstka Felix Porcia Festa, a chtěje se zalíbiti Židům Felix, nechal Pavla v vězení.

Po dvou letech se stal jeho nástupcem Porcius Festus. Ale Félix zanechal Pavla ve vazbě, protože se chtěl zavděčit Židům. ([Skutky apoštolské 12:3 Skutky apoštolské 25:9 Skutky apoštolské 25:14])

διετίας δὲ πληρωθείσης ε῎λαβεν διάδοχον ὁ Φη̑λιξ Πόρκιον Φη̑στον θέλων τε χάριτα καταθέσθαι τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ὁ Φη̑λιξ κατέλιπε τὸν Παυ̑λον δεδεμένον

וכַד מַלִי לֵה תַּרתֵּין שׁנִין אחרִנָא הִגמֻונָא אֵתָא הוָא לדֻוכּתֵה דּמֵתקרֵא הוָא פָּרקִיָוס פִהסטָוס פִּילִכּס דֵּין אַיך דּנֵעבֵּד טַיבֻּותָא בִּיהֻודָיֵא שַׁבקֵה לפַּולָוס כַּד אַסִיר׃

[(5) Acts 25, 01]

פֶסְטוֹס הִגִּיעַ לַמְּדִינָה וּלְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים עָלָה מִקֵּיסַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם.

וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּבֹא פֶסְטוֺס אֶל-הַמְּדִינָה וַיַּעַל מִקִּסְרִין לִירוּשָׁלָיִם:

Tedy Festus vládařství ujav, po třech dnech přijel z Cesaree do Jeruzaléma.

Za tři dny po svém příchodu do provincie odebral se Festus z Cesareje do Jeruzaléma.

Φη̑στος ου῏ν ε᾿πιβὰς τη̑ ε᾿παρχεία μετὰ τρει̑ς ἡμέρας α᾿νέβη ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα α᾿πὸ Καισαρείας

וכַד אֵתָא פִּהסטָוס לקֵסַרִיַא בָּתַר תּלָתָא יַומִין סלֵק לֻאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 25, 02]

שָׁם הוֹדִיעוּ לוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים אֶת עִנְיָנָם נֶגֶד שָׁאוּל.

וַיִּלֹּנוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲצִילֵי הַיְּהוּדִים בְּאָזְנָיו עַל-פּוֺלוֺס וַיִּפְצְרוּ-בוֺ:

I postavili se nejvyšší kněz {biskup} a přednější z Židů proti Pavlovi, a prosili ho,

Tam se k němu dostavili velekněží a přední Židé s žalobou proti Pavlovi. Žádali ho, ([Skutky apoštolské 25:15 Skutky apoštolské 24:1])

ε᾿νεφάνισάν τε αυ᾿τω̑ οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρω̑τοι τω̑ν ᾽Ιουδαίων κατὰ του̑ Παύλου καὶ παρεκάλουν αυ᾿τὸν

וַאודּעֻוהי רַבַּי כָּהנֵא ורִשֵׁא דִּיהֻודָיֵא עַל פַּולָוס ובָעֵין הוַו מֵנֵה׃

[(5) Acts 25, 03]

הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם חֶסֶד וְיִשְׁלַח לַהֲבִיאוֹ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁכֵּן הֵם הִתְנַכְּלוּ לוֹ לְהָרְגוֹ בַּדֶּרֶךְ.

וַיִּשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֺ לִגְמֹל לָהֶם הַחֶסֶד נֶגְדּוֺ כִּי יְצַוֶּה לַהֲבִיאֵהוּ לִירוּשָׁלָיִם יַעַן כִּי הִתְנַכְּלוּ-בוֺ לְהַשְׁחִיתוֺ בַדָּרֶךְ:

Žádajíce té milosti proti němu, aby jej kázal přivesti do Jeruzaléma, zálohy učinivše jemu, aby ho zabili na cestě.

aby jim prokázal laskavost a dal Pavla přivést do Jeruzaléma. Ale byla to léčka, protože chtěli Pavla na cestě zabít. ([Skutky apoštolské 23:15n])

αι᾿τούμενοι χάριν κατ῾ αυ᾿του̑ ο῞πως μεταπέμψηται αυ᾿τὸν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ ε᾿νέδραν ποιου̑ντες α᾿νελει̑ν αυ᾿τὸν κατὰ τὴν ὁδόν

כַּד שָׁאלִין לֵה הָדֵא טַיבֻּותָא דַּנשַׁדַּר נַיתֵּיוהי לֻאורִשׁלֵם כַּד עָבדִּין הוַו כּמִאנֵא בֻּאורחָא דּנֵקטלֻונָיהי׃

[(5) Acts 25, 04]

הֵשִׁיב פֶסְטוֹס וְאָמַר: "שָׁאוּל עָצוּר בְּקֵיסַרְיָה וַאֲנִי עוֹמֵד לָצֵאת לְשָׁם בְּקָרוֹב.

וּפֶסְטוֺס עָנָה הֵן פּוֺלוֺס עָצוּר בַּמִּשְׁמֶרֶת בְּקִסְרִין וְכִי גַם-הוּא מַהֵר יָשׁוּב שָׁמָּה:

Ale Festus odpověděl, že má Pavel ostříhán býti v Cesaree, a on sám že tudíž přijede.

Festus jim odpověděl, že Pavel je ve vazbě v Cesareji a on sám že také brzo odcestuje.

ὁ μὲν ου῏ν Φη̑στος α᾿πεκρίθη τηρει̑σθαι τὸν Παυ̑λον ει᾿ς Καισάρειαν ἑαυτὸν δὲ μέλλειν ε᾿ν τάχει ε᾿κπορεύεσθαι

ופִהסטָוס פַּנִי פֵתגָמָא דּפַּולָוס מֵתנטַר בּקֵסַרִיַא וֵאנָא מסַרהַב אנָא דֵּאחזֻוק׃

[(5) Acts 25, 05]

לָכֵן יֵרְדוּ נָא אִתִּי בַּעֲלֵי הַסַּמְכוּת שֶׁבָּכֶם; וְאִם יֵשׁ עָווֹן בָּאִישׁ, שֶׁיִּטְעֲנוּ נֶגְדּוֹ."

וְעוֺד אָמַר וְאַדִּירֵיכֶם אֲשֶׁר בָּכֶם עַתָּה יֵרְדוּ-נָא גַם-הֵם אַחֲרָי וְאִם עָוֺן בָּאִישׁ הַזֶּה שָׁם הֵם יְעִידֻהוּ:

Protož (řekl), kteříž z vás mohou, nechť tam také se vypraví spolu se mnou, a jest-li jaká vina na tom muži, nechať naň žalují.

A řekl: „Ať tedy vaši zástupci tam jdou se mnou a podají na toho člověka žalobu, jestliže se něčeho dopustil.“

οἱ ου῏ν ε᾿ν ὑμι̑ν φησίν δυνατοὶ συγκαταβάντες ει῎ τί ε᾿στιν ε᾿ν τω̑ α᾿νδρὶ α῎τοπον κατηγορείτωσαν αυ᾿του̑

אַילֵין הָכִיל דִּאית בּכֻון דּמָטיָא בִּאידַיהֻון נֵחתֻון עַמַן ועַל כֻּל סַכלֻו דִּאית בֵּה בּגַברָא נקַטרגֻון׃

[(5) Acts 25, 06]

הוּא שָׁהָה שָׁם לֹא יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים. לְאַחַר מִכֵּן יָרַד לְקֵיסַרְיָה וּלְמָחֳרָת יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת שָׁאוּל.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא הֶאֱרִיךְ לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם רַק שְׁמֹנָה יָמִים אוֺ עֲשָׂרָה שָׁב אֶל-קִסְרִין וּמִמָּחֳרָת לְיוֺם שׁוּבוֺ יָשַׁב עַל-כִּסְאוֺ לַמִּשְׁפָּט וַיְצַו לְהָבִיא אֶת-פּוֺלוֺס לְפָנָיו:

A pobyv mezi nimi nic více než deset dní, jel do Cesaree. A druhého dne posadiv se na soudné stolici, kázal Pavla přivesti.

Festus se mezi nimi nezdržel víc než osm nebo deset dní a vrátil se do Cesareje. Na druhý den zasedl k soudu a rozkázal přivést Pavla. ([Jan 19:13; Skutky apoštolské 22:30])

διατρίψας δὲ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς ἡμέρας ου᾿ πλείους ο᾿κτώ η῍ δέκα καταβὰς ει᾿ς Καισάρειαν τη̑ ε᾿παύριον καθίσας ε᾿πὶ του̑ βήματος ε᾿κέλευσεν τὸν Παυ̑λον α᾿χθη̑ναι

וכַד הוָא תַּמָן יַומָתָא תּמָניָא אַו עֵסרָא נחֵת לֵה לקֵסַרִיַא ס וַליַומָא אחרִנָא יִתֵב עַל בִּים וַפקַד דּנַיתֻּון לפַּולָוס׃

[(5) Acts 25, 07]

כַּאֲשֶׁר בָּא נִצְּבוּ סְבִיבוֹ הַיְּהוּדִים שֶׁיָּרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם, וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בַּאֲשָׁמוֹת רַבּוֹת וְקָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהוֹכִיחַ אוֹתָן.

אַךְ הוּא הוּבָא וַיָּסֹבּוּ אֹתוֺ הַיְּהוּדִים הַבָּאִים מִירוּשָׁלַיִם וַיַּ׹ִּׂיאוּ עָלָיו עֲוֺנוֺת רַבִּים וּכְבֵדִים אֲשֶׁר לֹא-יָכְלוּ לְהַעֲמִידָם עַל-דְּבַר אֱמֶת:

Kterýž když byl přiveden, obstoupili ti, kteříž byli přišli z Jeruzaléma, Židé, mnohé a těžké žaloby proti Pavlovi přednášejíce, kterýchž nemohli dovesti,

Když ho přivedli, postavili se proti němu Židé, kteří přišli z Jeruzaléma, a vznášeli mnoho těžkých obvinění; nemohli je však nijak dokázat. ([Skutky apoštolské 24:2n; Lukáš 23:10])

παραγενομένου δὲ αυ᾿του̑ περιέστησαν αυ᾿τὸν οἱ α᾿πὸ ῾Ιεροσολύμων καταβεβηκότες ᾽Ιουδαι̑οι πολλὰ καὶ βαρέα αι᾿τιὼματα καταφέροντες α῍ ου᾿κ ι῎σχυον α᾿ποδει̑ξαι

וכַד אֵתָא חַדרֻוהי יִהֻודָיֵא דַּנחֵתו מֵן אֻורִשׁלֵם ורִשֵׁא סַגִּיֵאא וַקשַׁיָא מַיתֵּין הוַו בָּתרֵה אַילֵין דּלָא מֵשׁכּחִין הוַו דַּנחַוֻון׃

[(5) Acts 25, 08]

הֵגֵן שָׁאוּל עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: "לֹא חָטָאתִי בִּמְאוּמָה לְחֻקֵּי הַיְּהוּדִים, אַף לֹא לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא לַקֵּיסָר."

וּפוֺלוֺס הִצְטַדֵּק לֵאמֹר לֹא לְתוֺרַת הַיְּהוּדִים וְלֹא לַמִּקְדָּשׁ וְאַף לֹא לְהַקֵּיסַר עַד מָה חָטָאתִי:

Když on při všem mírnou zprávu dával, že ani proti zákonu Židovskému, ani proti chrámu, ani proti císaři nic neprovinil.

Pavel se hájil takto: „Neprovinil jsem se ničím ani proti židovskému zákonu, ani proti chrámu, ani proti císaři.“ ([Skutky apoštolské 24:12])

του̑ Παύλου α᾿πολογουμένου ο῞τι ου῎τε ει᾿ς τὸν νόμον τω̑ν ᾽Ιουδαίων ου῎τε ει᾿ς τὸ ἱερὸν ου῎τε ει᾿ς Καίσαρά τι η῞μαρτον

וכַד פַּולָוס נָפֵק הוָא רֻוחָא דּלָא אַסכֵּל מֵדֵּם לָא בּנָמֻוסָא דִּיהֻודָיֵא ולָא בּהַיכּלָא ולָא בּקֵסַר׃

[(5) Acts 25, 09]

אַךְ פֶסְטוֹס, בְּחֶפְצוֹ לְהַרְאוֹת חֶסֶד לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, פָּנָה אֶל שָׁאוּל וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִשָּׁפֵט שָׁם לְפָנַי עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?"

וּפֶסְטוֺס בְּבַקְּשׁוֺ לְהָפִיק רָצוֺן מֵאֵת הַיְּהוּדִים הוּא עָנָה וְאֲמַר אֶל-פּוֺלוֺס הֲיֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךׇ כִּי-תוּבָא לִירוּשָׁלַיִם לְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל-הַדָּבָר הַזֶּה לְפָנָי:

Ale Festus, chtěje se Židům zalíbiti, odpověděv, řekl Pavlovi: Chceš-li jíti do Jeruzaléma, a tam o to souzen býti přede mnou?

Festus se chtěl zavděčit Židům a odpověděl Pavlovi: „Chceš jít do Jeruzaléma a tam být přede mnou souzen z těchto obvinění?“ ([Skutky apoštolské 24:27])

ὁ Φη̑στος δὲ θέλων τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις χάριν καταθέσθαι α᾿ποκριθεὶς τω̑ Παύλω ει῏πεν θέλεις ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα α᾿ναβὰς ε᾿κει̑ περὶ τούτων κριθη̑ναι ε᾿π῾ ε᾿μου̑

פִּהסטָוס דֵּין מֵטֻל דּצָבֵא הוָא דּנַרשֵׁא טַיבֻּותָא בִּיהֻודָיֵא אֵמַר לֵה לפַּולָוס צָבֵא אַנתּ דּתֵסַק לֻאורִשׁלֵם ותַמָן עַל הָלֵין תֵּתּדִין קדָמַי׃

[(5) Acts 25, 10]

עָנָה שָׁאוּל: "לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַקֵּיסָר אֲנִי עוֹמֵד וְשָׁם עָלַי לְהִשָּׁפֵט. לֹא עָשִׂיתִי עָוֶל לְאַף יְהוּדִי, וְזֹאת גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב.

וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס לִפְנֵי כֵס הַמִּשְׁפָּט לְהַקֵּיסַר אֲנִי עֹמֵד וּפֹה יֵעָשֶׂה מִשְׁפָּטִי לַיְהוּדִים לֹא עָשִׂיתִי מְאוּם רָע כַּאֲשֶׁר גַּם-אַתָּה הֵיטֵב יָדָעְתָּ:

I řekl Pavel: Před stolicí císařovou chci státi a tam souzen býti. Židům jsem nic neublížil, jakož i ty dobře to víš.

Ale Pavel řekl: „Stojím před císařským soudem, kde mám být souzen. Proti Židům jsem se v ničem neprovinil, jak i ty velmi dobře víš.

ει῏πεν δὲ ὁ Παυ̑λος ε᾿πὶ του̑ βήματος Καίσαρός ἑστὼς ει᾿μι ου῟ με δει̑ κρίνεσθαι ᾽Ιουδαίους ου᾿δὲν η᾿δίκησα ὡς καὶ σὺ κάλλιον ε᾿πιγινὼσκεις

ענָא פַּולָוס וֵאמַר עַל בִּים דּקֵסַר קָאֵם אנָא הָרכָּא הֻו זָדֵק לִי למֵתּדָנֻו לָא מֵדֵּם חטִית לִיהֻודָיֵא אַיך דָּאף אַנתּ יָדַע אַנתּ׃

[(5) Acts 25, 11]

אִם אָמְנָם גָּרַמְתִּי עָוֶל וְעָשִׂיתִי דָּבָר הַמְחַיֵּב מָוֶת אֵינֶנִּי מְסָרֵב לָמוּת. אֲבָל אִם אֵין מְאוּמָה בְּמַה שֶּׁאֵלֶּה מַאֲשִׁימִים אוֹתִי, אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַסְגִּירֵנִי בְּיָדָם. אֶל הַקֵּיסָר אֲנִי פּוֹנֶה!"

אִם-כֹּה רָשַׁעְתִּי פָּעַלְתִּי אָוֶן וַאֲנִי בֶן-מָוֶת הִנְנִי נָכוֺן לָמוּת וְאִם לֹא-כֵן כַּאֲשֶׁר הֵמָּה יַרְשִׁיעֻנִי אֵין אִישׁ אֵפוֺא אֲשֶׁר יִמְלָאֶנּוּ לִבּוֺ לְתִתְּנֵנִי בְיָדָם אֶל-הַקֵּיסַר אֲנִי קֹרֵא:

Nebo jestližeť jsem křiv, aneb něco smrti hodného jsem spáchal, neodpírámť umříti; a pakliť nic toho není, z čehož mne oni viní, žádnýť mne jim nemůže dáti. K císaři se odvolávám.

Jestliže jsem vinen a spáchal jsem něco, za co si zasloužím smrt, nezdráhám se zemřít. Není-li však pravda, z čeho mě tito žalobci obviňují, nikdo mě jim nemůže vydat. Odvolávám se k císaři.“ ([Skutky apoštolské 18:14 Skutky apoštolské 23:29 Skutky apoštolské 26:32 Skutky apoštolské 28:19])

ει᾿ μὲν ου῏ν α᾿δικω̑ καὶ α῎ξιον θανάτου πέπραχά τι ου᾿ παραιτου̑μαι τὸ α᾿ποθανει̑ν ει᾿ δὲ ου᾿δέν ε᾿στιν ω῟ν ου῟τοι κατηγορου̑σίν μου ου᾿δείς με δύναται αυ᾿τοι̑ς χαρίσασθαι Καίσαρα ε᾿πικαλου̑μαι

וֵאן סַכלֻותָא עבִידָא לִי אַו מֵדֵּם דּשָׁוֵא למַותָּא לָא מֵשׁתֵּאל אנָא מֵן מַותָּא אֵן דֵּין לַיתּ מֵדֵּם צֵאדַי מֵן הָלֵין דַּמקַטרגִין לִי לָא אנָשׁ יָהֵב לִי להֻון מַוהבַת בּגֵנַוהי דּקֵסַר קָרֵא אנָא׃

[(5) Acts 25, 12]

נוֹעַץ פֶסְטוֹס עִם הַיּוֹעֲצִים וְהֵשִׁיב: "פָּנִיתָ אֶל הַקֵּיסָר, אֶל הַקֵּיסָר תֵּלֵךְ."

אָז נוֺעַץ פֶּסְטוֺס אֶת-אַנְשֵׁי עֲצָתוֺ וְאַחֲרֵי-כֵן אָמָר אֶל-הַקֵּיסַר קָרָאתָ וְאֶל-הַקֵּיסַר תֵּלֵךְ:

Tehdy Festus promluviv s radou, odpověděl: K císařis se odvolal? K císaři půjdeš.

Nato Festus promluvil se svými rádci a pak odpověděl: „K císaři ses odvolal, k císaři půjdeš.“ ([Skutky apoštolské 27:1])

τότε ὁ Φη̑στος συλλαλήσας μετὰ του̑ συμβουλίου α᾿πεκρίθη Καίσαρα ε᾿πικέκλησαι ε᾿πὶ Καίσαρα πορεύση

הָידֵּין פִּהסטָוס מַלֵל עַם בּנַי מֵלכֵּה וֵאמַר בּגֵן קֵסַר קרַיתּ לוָת קֵסַר אָזֵל אַנתּ סּ סּ׃

[(5) Acts 25, 13]

יָמִים מִסְפָּר אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ וּבֶרְנִיקָה לְקֵיסַרְיָה לְבָרֵךְ אֶת פֶסְטוֹס.

וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס עִם-בֶּרְנִיקָה אֶל-קִסְרִין לִפְקֹד אֶת-פֶּסְטוֺס לְשָׁלוֺם:

A po několika dnech král Agrippa a Bernice přijeli do Cesaree, aby pozdravili Festa.

Uplynulo několik dní a do Cesareje přišli král Agrippa a Bereniké, aby pozdravili Festa. ([Skutky apoštolské 9:15])

ἡμερω̑ν δὲ διαγενομένων τινω̑ν ᾽Αγρίππας ὁ βασιλεὺς καὶ Βερνίκη κατήντησαν ει᾿ς Καισάρειαν α᾿σπασάμενοι τὸν Φη̑στον

וכַד הוַו יַומָתָא נחֵת אַגרִפַּוס מַלכָּא ובֵרנִיקִא לקֵסַרִיַא דּנֵשֵׁאלֻון שׁלָמֵה דּפִהסטָוס׃

[(5) Acts 25, 14]

כִּרְבוֹת יְמֵי שְׁהִיָּתָם שָׁם סִפֵּר פֶסְטוֹס לַמֶּלֶךְ עַל־אוֹדוֹת שָׁאוּל וְאָמַר: "יֵשׁ אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר פֶלִיקְס הִשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּמַּאֲסָר.

וּבְשִׁבְתָּם שָׁם מִסְפָּר יָמִים הוֺדִיעַ פֶּסְטוֺס לַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי פוֺלוֺס וַיֹּאמֶר לוֺ אִישׁ אֶחָד אַסִּיר נִמְצָא פֹה אֲשֶׁר פִּילִיכַס הִשְׁאִירוֺ אַחֲרָיו:

A když tu za mnoho dní byli, oznámil Festus králi o Pavlově při, řka: Muž nějaký zanechán jest od Felixa v vězení,

Protože se tam zdrželi nějakou dobu, předložil Festus králi Pavlův případ. Řekl: „Je zde muž, kterého Félix zanechal ve vazbě. ([Skutky apoštolské 24:27])

ὡς δὲ πλείους ἡμέρας διέτριβον ε᾿κει̑ ὁ Φη̑στος τω̑ βασιλει̑ α᾿νέθετο τὰ κατὰ τὸν Παυ̑λον λέγων α᾿νήρ τίς ε᾿στιν καταλελειμμένος ὑπὸ Φήλικος δέσμιος

וכַד הוַו לוָתֵה יַומָתָא אֵשׁתַּעִי פִּהסטָוס למַלכָּא דִּינֵה דּפַּולָוס כַּד אָמַר גַּברָא חַד אַסִירָא אֵשׁתּבֵק מֵן אִידַי פִּילִכּס׃

[(5) Acts 25, 15]

כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם הוֹדִיעוּ לִי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים עַל־אוֹדוֹתָיו וּבִקְשׁוּ אֶת הַרְשָׁעָתוֹ.

וַאֲנִי בְּבֹאִי לִירוּשָׁלַיִם הֵלִינוּ עָלָיו בְּאָזְנַי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הַיְהוּדִים וַיִּפְצְרוּ-בִי לִגְמָר-לוֺ מִשְׁפַּט-מָוֶת:

O kterémž, když jsem byl v Jeruzalémě, oznámili přední kněží {biskupové} a starší Židovští, žádajíce na něj ortele.

Když jsem přišel do Jeruzaléma, obrátili se na mne velekněží a židovští starší se žalobou proti němu a žádali jeho odsouzení. ([Skutky apoštolské 25:2 Skutky apoštolské 24:1])

περὶ ου῟ γενομένου μου ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ε᾿νεφάνισαν οἱ α᾿ρχιερει̑ς καὶ οἱ πρεσβύτεροι τω̑ν ᾽Ιουδαίων αι᾿τούμενοι κατ῾ αυ᾿του̑ καταδίκην

וכַד הוִית בֻּאורִשׁלֵם אַודַּעו לִי עלַוהי רַבַּי כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא דִּיהֻודָיֵא וַבעַו דֵּאעבֵּד להֻון דִּינָא מֵנֵה׃

[(5) Acts 25, 16]

אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאֵין הָרוֹמִים נוֹהֲגִים לְהַסְגִּיר אָדָם נֶאֱשָׁם בְּטֶרֶם יַעֲמֹד מוּל הַמַּאֲשִׁימִים וְתִנָּתֵן לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי הַהַאֲשָׁמָה.

וָאַעַן אֹתָם כִּי אֵין זֹאת דֶּרֶךְ הָרוֺמִיִּים לְהוֺצִיא נֶפֶשׁ אִישׁ לְשַׁחֲתָהּ בְּטֶרֶם יַעַמְדוּ מַרְשִׁיעָיו בְּפָנָיו עַיִן בְּעָיִן לְהִמָּצֵא לוֺ יָדַיִם לָגֹל מֵעָלָיו אֶת-אֲשֶׁר שָׁתוּ עָלָיו אִם יוּכָל:

Kterýmž jsem odpověděl, že není obyčej Římanům vydati člověka na smrt, prvé než by ten, na kohož se žaloba děje, přítomné měl žalobníky, a volnost k odpovídání na to, z čehož by byl obviňován.

Odpověděl jsem jim, že Římané nemají ve zvyku odsoudit člověka, dokud není postaven před žalobce a nedostane možnost hájit se proti jejich obvinění.

πρὸς ου῍ς α᾿πεκρίθην ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν ε῎θος Ρωμαίοις χαρίζεσθαί τινα α῎νθρωπον πρὶν η῍ ὁ κατηγορούμενος κατὰ πρόσωπον ε῎χοι τοὺς κατηγόρους τόπον τε α᾿πολογίας λάβοι περὶ του̑ ε᾿γκλήματος

וֵאמרֵת להֻון דּלַיתּ עיָדָא לרֻהומָיֵא דּנֵתּלֻון בַּרנָשָׁא מַוהבַת לקֵטלָא עדַמָא דּנִאתֵא בּעֵל דִּינֵה ונַכּסִיוהי בַּאפַּוהי ונֵתִיהֵב לֵה אַתרָא למַפַּק בּרֻוחָא עַל מָא דּמֵתרשֵׁא׃

[(5) Acts 25, 17]

לָכֵן כְּשֶׁבָּאוּ יַחַד הֵנָּה לֹא הִתְמַהְמַהְתִּי, וּלְמָחֳרָת יָשַׁבְתִּי עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אֶת הָאִישׁ.

לָכֵן בְּהִקָּבְצָם הֵנָּה אָז מִבְּלִי-בוֺשׁ יָשַׁבְתִּי מִמָּחֳרָת לְיוֺם שׁוּבִי עַל-כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט וָאֲצַו לְהָבִיא אֶת-הָאִישׁ:

A protož když se byli sem sešli, hned beze všeho meškání, druhý den posadiv se na soudné stolici, rozkázal jsem přivesti toho muže.

Když sem přišli, bez odkladu jsem hned druhý den zasedl k soudu a rozkázal jsem přivést toho muže.

συνελθόντων ου῏ν αυ᾿τω̑ν ε᾿νθάδε α᾿ναβολὴν μηδεμίαν ποιησάμενος τη̑ ἑξη̑ς καθίσας ε᾿πὶ του̑ βήματος ε᾿κέλευσα α᾿χθη̑ναι τὸν α῎νδρα

וכַד אֵתִית לכָא דּלָא תֻּוהָיָא ליַומָא אחרִנָא יֵתבֵּת עַל בִּים ופֵקדֵּת דּנַיתֻּונָיהי לִי לגַברָא׃

[(5) Acts 25, 18]

אָז עָמְדוּ מַאֲשִׁימָיו וְלֹא הֵבִיאוּ נֶגְדּוֹ דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁחָשַׁדְתִּי.

אֲבָל בְּקוּם שׂטְנָיו לְשִׂטְנוֺ נִלְאוּ לִמְצֹא תוֺכְחוֺת אֱמֶת לְהִגָּלוֺת עָלָיו עֲוֺנוֺתָיו כְּפִי אֲשֶׁר יִחָלְתִּי:

Jehož žalobníci tu stojíce, z ničeho takového nevinili ho, o čemž jsem já se domníval.

Žalobci vystoupili proti němu, ale neobviňovali ho ze žádných zločinů, jak jsem očekával,

περὶ ου῟ σταθέντες οἱ κατήγοροι ου᾿δεμίαν αι᾿τίαν ε῎φερον ω῟ν ε᾿γώ ὑπενόουν πονηρω̑ν

וקָמו עַמֵה קטִרגָנַוהי ולָא אֵשׁכַּחו מֵדֵּם רֵשׁיָנָא בִּישָׁא דַּנחַוֻון עלַוהי אַיך מָא דּסָבַר הוִית׃

[(5) Acts 25, 19]

אַךְ הָיוּ לָהֶם כַּמָּה חִלּוּקֵי דֵּעוֹת אִתּוֹ עַל הַדָּת שֶׁלָּהֶם וְעַל אֵיזֶה יֵשׁוּעַ שֶׁמֵּת, אֲשֶׁר שָׁאוּל טָעַן שֶׁהוּא חַי.

רַק בְּדִבְרֵי חֵקֶר בַּעֲבוֺדַת אֱלֹהֵיהֶם סְבָבֻהוּ וְעַל-דְּבַר אִישׁ אֶחָד יֵשׁוּעַ שְׁמוֺ שֶׁהוּא כְבָר מֵת וּפוֺלוֺס אֹמֵר כִּי הוּא חָי עָלָיו הָיוּ נְדוֺנִים:

Ale o nějaké otázky při tom svém náboženství měli s ním nesnáz, a o jakémsi Ježíšovi mrtvém, o kterémž jistil Pavel, že jest živ.

nýbrž měli s ním jen nějaké spory o své náboženství a o nějakého zemřelého Ježíše, o němž Pavel tvrdil, že je živ. ([Skutky apoštolské 18:15; Lukáš 24:23])

ζητήματα δέ τινα περὶ τη̑ς ι᾿δίας δεισιδαιμονίας ει῏χον πρὸς αυ᾿τὸν καὶ περί τινος ᾽Ιησου̑ τεθνηκότος ο῍ν ε῎φασκεν ὁ Παυ̑λος ζη̑ν

זִטִמֵא דֵּין מֵדֵּם מֵדֵּם עַל דֵּחלַתהֻון אִית הוָא להֻון לוָתֵה ועַל יֵשֻׁוע אנָשׁ דּמִית הַו דָּאמַר הוָא פַּולָוס דּחַי הֻו׃

[(5) Acts 25, 20]

אֲנִי לֹא הִתְמַצֵּאתִי בַּחֲקִירַת הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וְשָׁאַלְתִּי אִם הוּא רוֹצֶה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וַאֲנִי כִּי נִפְלְאוּ מִמֶּנִי תְּכוּנוֺת הָרִיבֹת הָאֵלֶּה וָאֶשְׁאָלֵהוּ אִם יִ׹ָּׂאֵהוּ לִבּוֺ לָלֶכֶת לִירוּשָלַיִם לְהִשָּׁפֶט-שָׁם עַל-אֵלֶּה:

Já pak maje tu při v pochybnosti, řekl jsem, chtěl-li by jíti do Jeruzaléma, a tam o ty věci souzen býti.

Protože se v těchto otázkách nevyznám, navrhoval jsem, zda by se nechtěl odebrat do Jeruzaléma a tam být v té věci souzen.

α᾿πορούμενος δὲ ε᾿γώ τὴν περὶ τούτων ζήτησιν ε῎λεγον ει᾿ βούλοιτο πορεύεσθαι ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα κα᾿κει̑ κρίνεσθαι περὶ τούτων

ומֵטֻל דּלָא קָאֵם הוִית אֵנָא עַל בּעָתָא דּהָלֵין אֵמרֵת הוִית לפַּולָוס דֵּאן בָּעֵא אַנתּ דּתִאזַל לֻאורִשׁלֵם ותַמָן תֵּתּדִין עַל הָלֵין׃

[(5) Acts 25, 21]

אַךְ הוֹאִיל וְשָׁאוּל עִרְעֵר כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ עַד לְהַחְלָטַת הַקֵּיסָר, צִוִּיתִי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ עַד אֲשֶׁר אֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ."

אֲבָל פּוֺלוֺס שָׁאַל לְהִוָּתֵר בַּמִּשְׁמֶרֶת עַד-צֵאת מִשְׁפָּטוֺ מִלִּפְנֵי אֲגוּסְטוֺס עַל-כֵּן צִוִּיתִי לְהַחֲזִיק בּוֺ עַד-אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֵהוּ לְהַקֵּיסָר:

A když se on odvolal, aby byl chován k soudu Augustovu, kázal jsem ho hlídati, až bych jej poslal k císaři.

Avšak Pavel podal odvolání a žádal, aby byl ponechán ve vazbě až do rozhodnutí císařova(s); proto jsem dal rozkaz, aby zůstal ve vězení, než ho pošlu k císaři.“ (s) ř: jeho Majestátu (pod. Skutky apoštolské 25:25)

του̑ δὲ Παύλου ε᾿πικαλεσαμένου τηρηθη̑ναι αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν του̑ Σεβαστου̑ διάγνωσιν ε᾿κέλευσα τηρει̑σθαι αυ᾿τὸν ε῞ως ου῟ α᾿ναπέμψω αυ᾿τὸν πρὸς Καίσαρα

הֻו דֵּין בּעָא דּנֵתנטַר לדִינֵה דּקֵסַר ופֵקדֵּת דּנֵתנטַר עדַמָא דֵּאשַׁדּרִיוהי לוָת קֵסַר׃

[(5) Acts 25, 22]

אָמַר אַגְרִיפַּס אֶל פֶסְטוֹס: "גַּם אֲנִי חָפַצְתִי לִשְׁמֹעַ אֶת הָאִישׁ." הֵשִׁיב פֶסְטוֹס: "מָחָר תִּשְׁמַע אוֹתוֹ."

וַיֹּאמֶר אַגְרִפַּס אֶל-פֶּסְטוֺס גַּם-אֲנִי נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה וַיֹּאמֶר מָחָר וְאַתָּה תִּשְׁמָעֶנּוּ:

Tedy Agrippa řekl Festovi: Chtělť bych i já rád člověka toho slyšeti. A on řekl: Zítra ho uslyšíš.

Agrippa řekl Festovi: „Také já bych rád slyšel toho člověka.“ Festus odpověděl: „Zítra ho budeš slyšet.“ ([Lukáš 23:8])

᾽Αγρίππας δὲ πρὸς τὸν Φη̑στον ε᾿βουλόμην καὶ αυ᾿τὸς του̑ α᾿νθρὼπου α᾿κου̑σαι αυ῎ριον φησίν α᾿κούση αυ᾿του̑

וֵאמַר אַגרִפַּוס צָבֵא הוִית דֵּאשׁמעִיוהי לגַברָא הָנָא ופִהסטָוס אֵמַר דּלַמחָר שָׁמַע אַנתּ לֵה׃ ס

[(5) Acts 25, 23]

לְמָחֳרָת בָּאוּ אַגְרִיפַּס וּבֶרְנִיקָה בְּרֹב הָדָר וְנִכְנְסוּ לָאוּלָם עִם שָׂרֵי הָאֶלֶף וְנִכְבַּדֵּי הָעִיר, וּפֶסְטוֹס צִוָּה לְהָבִיא אֶת שָׁאוּל.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ אַגְרִפַּס וּבֶרְנִיקָה בְּכָבוֺד גָּדוֺל אֶל-בֵּית הַמִּשְׁפָּט עִם-שָׂרֵי הָאֶלֶף וְטוּבֵי הָעִיר וּפֶסְטוֺס צִוָּה וַיּוּבָא פּוֺלוֺס:

Nazejtří pak, když přišel Agrippa a Bernice s velikou slávou, a vešli na síň s hejtmany a s lidmi nejznamenitějšími města toho, k rozkázaní Festovu přiveden jest Pavel.

Na druhý den tedy přišli Agrippa a Bereniké s velkou okázalostí a vstoupili spolu s vysokými důstojníky a předními muži města do přijímací síně. Na Festův rozkaz byl přiveden Pavel. ([Matouš 10:18])

τη̑ ου῏ν ε᾿παύριον ε᾿λθόντος του̑ ᾽Αγρίππα καὶ τη̑ς Βερνίκης μετὰ πολλη̑ς φαντασίας καὶ ει᾿σελθόντων ει᾿ς τὸ α᾿κροατήριον σύν τε χιλιάρχοις καὶ α᾿νδράσιν τοι̑ς κατ῾ ε᾿ξοχὴν τη̑ς πόλεως καὶ κελεύσαντος του̑ Φήστου η῎χθη ὁ Παυ̑λος

וַליַומָא אחרִנָא אֵתָא אַגרִפַּוס ובֵרנִיקִא בּזַוחָא סַגִּיָאא ועַל לבֵית דִּינָא עַם כִּלִיַרכֵא ורִשֵׁא דַּמדִינתָּא וַפקַד פִּהסטָוס וֵאתָא פַּולָוס׃

[(5) Acts 25, 24]

אָמַר פֶסְטוֹס: "אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ וְכָל הָאֲנָשִׁים הַנִּמְצָאִים אִתָּנוּ, אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ פָּנוּ אֵלַי כָּל קְהַל הַיְּהוּדִים, גַּם בִּירוּשָׁלַיִם וְגַם פֹּה, וְצָעֲקוּ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִחְיוֹת עוֹד.

וַיֹּאמֶר פֶּסְטוֺס הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס וְעָל-הָאֲנָשִׁים פֹּה אַתֶּם-הִנְּכֶם רֹאִים אֶת-זֶה אֲשֶׁר עָלָיו צָעֹק יִצְעֲקוּ אֵלַי כָל-הֲמוֺן הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם וּבָעִיר הַזֹּאת כִּי-חָיוֺ לֹא יִחְיֶה עוֺד:

I řekl Festus: Králi Agrippo a všickni muži, kteříž jste tuto s námi, vidíte tohoto, za nějž všecko množství Židů prosili mne, i v Jeruzalémě i zde, křičíce, že takový nemá více živ býti.

Festus pak promluvil: „Králi Agrippo a všichni zde přítomní, vidíte toho muže, na něhož si u mne všichni Židé jak v Jeruzalémě, tak zde stěžovali a křičeli, že nesmí zůstat na živu. ([Skutky apoštolské 25:2 Skutky apoštolské 25:7 Skutky apoštolské 22:22])

καί φησιν ὁ Φη̑στος ᾽Αγρίππα βασιλευ̑ καὶ πάντες οἱ συμπαρόντες ἡμι̑ν α῎νδρες θεωρει̑τε του̑τον περὶ ου῟ α῞παν τὸ πλη̑θος τω̑ν ᾽Ιουδαίων ε᾿νέτυχόν μοι ε῎ν τε ῾Ιεροσολύμοις καὶ ε᾿νθάδε βοω̑ντες μὴ δει̑ν αυ᾿τὸν ζη̑ν μηκέτι

וֵאמַר פִּהסטָוס אַגרִפַּוס מַלכָּא וכֻלכֻון גַּברֵא דִּאיתַיכֻּון עַמַן עַל הָנָא גַּברָא דּחָזֵין אנתֻּון כֻּלֵה עַמָא דִּיהֻודָיֵא קַבּלַני בֻּאורִשׁלֵם והָרכָּא כַּד קָעֵין דּלָא תֻּוב וָלֵא להָנָא דּנִחֵא׃

[(5) Acts 25, 25]

אֲנִי נוֹכַחְתִּי כִּי לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר הַמְחַיֵּב מָוֶת, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִשָּׁפֵט לִפְנֵי הַקֵּיסָר הֶחְלַטְתִּי לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ,

וַאֲנִי מָצָאתִי כִּי לֹא-מְאוּם עָשָׂה לְהוּמֹת עַל-כָּכָה וְהוּא גַּם-הוּא קָרָא אֶל-אֲגוּסְטוֺס עַל-כֵּן גָּמַרְתִּי לְשָׁלְחוֺ אֶל-הַקֵּיסָר:

Já pak shledav to, že nic hodného smrti neučinil, však když se sám k Augustovi odvolal, umínil jsem jej poslati.

Já jsem zjistil, že nespáchal nic, zač by zasluhoval smrt. Protože on sám se odvolal k císaři, rozhodl jsem, že ho k němu pošlu. ([Skutky apoštolské 23:9 Skutky apoštolské 23:29 Skutky apoštolské 26:31])

ε᾿γώ δὲ κατελαβόμην μηδὲν α῎ξιον αυ᾿τὸν θανάτου πεπραχέναι αυ᾿του̑ δὲ τούτου ε᾿πικαλεσαμένου τὸν Σεβαστὸν ε῎κρινα πέμπειν

אֵנָא דֵּין אַדרכֵת דּמֵדֵּם דּשָׁוֵא למַותָּא לָא סעִיר לֵה ומֵטֻל דּהֻו בּעָא דּנֵתנטַר לדִינֵה דּקֵסַר פֵּקדֵּת דּנֵשׁתַּדַּר׃

[(5) Acts 25, 26]

אֲבָל אֵין לִי שׁוּם דָּבָר בָּרוּר לִכְתֹּב עָלָיו לַאֲדוֹנֵנוּ. לָכֵן הֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִפְנֵיכֶם וּבְיִחוּד לְפָנֶיךָ, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, כְּדֵי שֶׁיֵּחָקֵר וְיִהְיֶה לִי מַה לִּכְתֹּב,

רַע לֹא-יָדַעְתִּי דְבָרִים בְּרֻרִים עַל-אֹדוֺתָיו לְכָתְבָם לַאדֹנִי וּבִגְלַל זֶה הֶעֱמַדְתִּיו לִפְנֵיכֶם וּבְיוֺתֵר לְפָנֶיךׇ הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס וְאַחֲרֵי הִבָּחֲנוֺ אֵדַע מָה אֶכְתֹּב:

O němž, co bych jistého napsal pánu, nevím. Protož jsem jej teď přivedl před vás, a zvláště před tebe, králi Agrippo, abych vyptaje se, věděl co psáti.

Nemám však nic určitého, co bych o něm císaři(t) napsal. Proto jsem ho dal předvést před vás a zvláště před tebe, králi Agrippo, abyste ho vyslechli a já se dověděl, co mám napsat. (t) ř: pánu

περὶ ου῟ α᾿σφαλές τι γράψαι τω̑ κυρίω ου᾿κ ε῎χω διὸ προήγαγον αυ᾿τὸν ε᾿φ῾ ὑμω̑ν καὶ μάλιστα ε᾿πὶ σου̑ βασιλευ̑ ᾽Αγρίππα ο῞πως τη̑ς α᾿νακρίσεως γενομένης σχω̑ τί γράψω

ולָא יָדַע אנָא מָנָא אֵכתֻּוב עלַוהי לקֵסַר מֵטֻל הָנָא צבִית למַיתָּיֻותֵה קדָמַיכֻּון ויַתִּירָאיִת קדָמַיךְּ מַלכָּא אַגרִפֵּא דּמָא דֵּאשׁתַּאַל דִּינֵה אֵשׁכַּח מָנָא אֵכתֻּוב׃

[(5) Acts 25, 27]

שֶׁהֲרֵי לֹא מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי לִשְׁלֹחַ אָסִיר בְּלִי לְהוֹדִיעַ גַּם אֶת הָאֲשָׁמוֹת הַמְיֻחָסוֹת לוֹ."

כִּי לֹא-כָשֵׁר הַדָּבָר לִשְׁלֹחַ אִישׁ אָסוּר בְּחַבְלֵי חַטָּאתוֺ מִבְּלִי הוֺדַע מָה הִיא חַטָּאתוֺ אֲשֶׁר נֶאֱחָז בָּה:

Nebo zdá mi se to neslušné býti poslati vězně, a pře jeho neoznámiti.

Zdá se mi totiž nerozumné poslat vězně a neuvést zároveň obvinění vznesená proti němu.“

α῎λογον γάρ μοι δοκει̑ πέμποντα δέσμιον μὴ καὶ τὰς κατ῾ αυ᾿του̑ αι᾿τίας σημα̑ναι

לָא גֵּיר וָלֵא דּכַד משַׁדּרִינַן גַּברָא אַסִירָא דּלָא נֵכתֻּוב סַכלֻותֵה׃

[(5) Acts 26, 01]

אָמַר אַגְרִיפַּס אֶל שָׁאוּל: "נִתָּן לְךָ לְלַמֵּד זְכוּת עַל עַצְמְךָ." הוֹשִׁיט שָׁאוּל אֶת יָדוֹ וְהֵחֵל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ:

וְאַגְרִפַּס אָמַר אֶל-פּוֺלוֺס הִנֵּה נָתוּן לְךׇ לְדַבֵּר כֹּל לְמַעַן תִּצְטַדָּק אָז הֵרִים פּוֺלוֺס אֶת-יָדוֺ וַיִּצְטַדֵּק לֵאמֹר:

Potom Agrippa řekl Pavlovi: Dopouštíť se, abys sám za sebe promluvil. Tedy Pavel vztáh ruku, tuto zprávu dával:

Agrippa řekl Pavlovi: „Dovoluje se ti, aby ses hájil.“ Nato se Pavel ujal slova(u) a začal obhajobu: (u) ř: zvedl ruku

᾽Αγρίππας δὲ πρὸς τὸν Παυ̑λον ε῎φη ε᾿πιτρέπεταί σοι περὶ σεαυτου̑ λέγειν τότε ὁ Παυ̑λος ε᾿κτείνας τὴν χει̑ρα α᾿πελογει̑το

וֵאמַר אַגרִפַּוס לפַּולָוס מַפַּס לָך לַממַלָלֻו עַל אַפַּי נַפשָׁך ס הָידֵּין פַּולָוס פּשַׁט אִידֵה ונָפֵק הוָא רֻוחָא וָאמַר׃

[(5) Acts 26, 02]

"הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, חוֹשֵׁב אֲנִי אֶת עַצְמִי לִמְאֻשָּׁר עַל שֶׁאֲנִי מֵגֵן עַל עַצְמִי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם בְּעִנְיַן כָּל מַה שֶּׁיְּהוּדִים אֲחָדִים מַאֲשִׁימִים אוֹתִי,

הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס בְּאָשְׁרִי הַיּוֺם לִהְיוֺת תְחִנָּה לְהִצְטַדֵּק לְפָנֶיךׇ עַל-כֹּל אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים יַרְשִׁיעֻנִי:

Na všecky ty věci, z kterýchž mne viní Židé, králi Agrippo, za šťastného se počítám, že dnes před tebou odpovídati mám,

„Pokládám se za šťastného, králi Agrippo, že se smím dnes před tebou hájit proti všemu, z čeho mě Židé obviňují, ([Matouš 10:18])

περὶ πάντων ω῟ν ε᾿γκαλου̑μαι ὑπὸ ᾽Ιουδαίων βασιλευ̑ ᾽Αγρίππα η῞γημαι ε᾿μαυτὸν μακάριον ε᾿πὶ σου̑ μέλλων σήμερον α᾿πολογει̑σθαι

עַל כֻּל מָא דּמֵתרשֵׁא אנָא מֵן יִהֻודָיֵא מַלכָּא אַגרִפֵּא סָבַר אנָא עַל נַפשׁי דּטֻובָנָא אנָא דַּקדָמַיךְּ יַומָנָא נָפֵק אנָא רֻוחָא׃

[(5) Acts 26, 03]

בְּיִחוּד מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּכָל הַמִּנְהָגִים וְהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים. לְפִיכָךְ מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ אוֹתִי בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.

כִּי כָל-חֻקֵּי הַיְּהוּדִים וְחִקְרֵי מִשְׁפְּטֵיהֶם אַתָּה יֹדֵעַ הֵיטֵב וּבְכֵן אֶתְחַנֶּן-לְךׇ הַקְשִׁיבָה לִּי בְּאֹרֶךְ רוּחֶךׇ:

A zvláště proto, poněvadž jsi ty povědom všech těch, kteříž u Židů jsou, obyčejů a otázek. Protož prosím tebe, vyslyšiž mne trpělivě.

zvláště proto, že dobře znáš všecky židovské obyčeje i sporné otázky. Prosím tedy, abys mě trpělivě vyslechl:

μάλιστα γνὼστην ο῎ντα σε πάντων τω̑ν κατὰ ᾽Ιουδαίους ε᾿θω̑ν τε καὶ ζητημάτων διὸ δέομαι μακροθύμως α᾿κου̑σαί μου

יַתִּירָאיִת דּיָדַע אנָא דַּמפָּס אַנתּ בּכֻלהֻון זִטִמֵא ונָמֻוסֵא דִּיהֻודָיֵא מֵטֻל הָנָא בָּעֵא אנָא מֵנָך דַּבמַגּרַת רֻוחָא תֵּשׁמעַני׃

[(5) Acts 26, 04]

וּבְכֵן, כָּל הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי חַיַּי מִתְּקוּפַת נְעוּרַי, מֵרֵאשִׁית יְמֵי מְגוּרַי בְּקֶרֶב עַמִּי בִּירוּשָׁלַיִם.

אֶת-אָרְחוֺת חַיַּי מֵאָז הַחִלֹּתִי לָלֶכֶת בָּהֶם מִנְּעוּרַי בְּקֶרֶב עַמִּי וּבִירוּשָׁלָיִם כָּל-עַם הַיְּהוּדִים יֹדְעִים:

O životu mém od mladosti, jaký byl od počátku v národu mém v Jeruzalémě, vědí všickni Židé,

Můj život od mládí znají všichni Židé; vědí, jak jsem od počátku žil mezi svým lidem, a to i v Jeruzalémě. ([Galatským 1:13])

τὴν μὲν ου῏ν βίωσίν μου τὴν ε᾿κ νεότητος τὴν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς γενομένην ε᾿ν τω̑ ε῎θνει μου ε῎ν τε ῾Ιεροσολύμοις ι῎σασι πάντες οἱ ᾽Ιουδαι̑οι

יָדעִין אֵנֻון גֵּיר אָף הֵנֻון יִהֻודָיֵא אֵן צָבֵין דּנֵסהדֻון דֻּובָּרַי דּמֵן טַליֻותי דַּהוַו לִי מֵן שֻׁורָיָא בּעַמי ובֻאורִשׁלֵם׃

[(5) Acts 26, 05]

הֵם הִכִּירוּנִי מִתְּחִלָּה - אִם יֵאוֹתוּ לְהָעִיד - וְיוֹדְעִים שֶׁחָיִיתִי כְּפָרוּשׁ עַל־פִּי הַכַּת הָאֲדוּקָה בְּיוֹתֵר שֶׁל דָּתֵנוּ.

וַאֲשֶׁר מֵעוֺדִי הֵם יַכִּירוּ בִי לוּ יֹאבוּ וִיעִדֻנִי כִּי חָבֵר הָיִיתִי לַעֲדַת הַפְּרוּשִׁים הַדְּבֵקִים בַּתּוֺרָה לְכָל-מִשְׁפָּטֶיהָ וּפִקּוּדֶיהָ בְּכָל-מְאֹדָם וּכְמֹהֶם חָיִיתִי:

Měvše mne prvé zdávna v dobré známosti, (kdyby chtěli svědectví vydati), kterak vedlé nejjistší sekty v našem náboženství byl jsem živ farizeus.

Znají mě už od dřívějška, a kdyby chtěli, mohou dosvědčit, že jsem žil podle nejpřísnějšího směru našeho náboženství jako farizeus. ([Skutky apoštolské 23:6; Filipským 3:5])

προγινὼσκοντές με α῎νωθεν ε᾿ὰν θέλωσι μαρτυρει̑ν ο῞τι κατὰ τὴν α᾿κριβεστάτην αι῞ρεσιν τη̑ς ἡμετέρας θρησκείας ε῎ζησα Φαρισαι̑ος

מֵטֻל דּמֵן נֻוגרָא מפָּסִין בִּי ויָדעִין דַּביֻולפָּנָא רִשָׁיָא דַּפרִישֵׁא חיִית׃

[(5) Acts 26, 06]

וְעַכְשָׁו אֲנִי עוֹמֵד לְמִשְׁפָּט עַל תִּקְוַת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵינוּ,

וְעַתָּה עַל-דִּבְרַת תּוֺחַלְתִּי לִמְלֹאת דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר לַאֲבֹתֵינוּ אֲנִי עֹמֵד הַיּוֺם לַמִּשְׁפָּט:

A nyní pro naději toho zaslíbení, kteréž se stalo otcům od Boha, stojím, soudu jsa poddán,

Nyní stojím před soudem, protože trvám na zaslíbení, které dal Bůh našim otcům. ([Skutky apoštolské 24:15 Skutky apoštolské 24:21 Skutky apoštolské 28:20; Genesis 3:15; 2 Samuelova 7:12; Žalmy 132:11; Izajáš 4:2; Jeremjáš 23:5; Ezechiel 34:23; Daniel 9:24; Micheáš 5:1])

καὶ νυ̑ν ε᾿π῾ ε᾿λπίδι τη̑ς ει᾿ς τοὺς πατέρας ἡμω̑ν ε᾿παγγελίας γενομένης ὑπὸ του̑ θεου̑ ε῞στηκα κρινόμενος

והָשָׁא עַל סַברָא דּשֻׁוודָּיָא דַּהוָא הוָא לַאבָהָתַן מֵן אַלָהָא קָאֵם אנָא ומֵתּדִין אנָא׃

[(5) Acts 26, 07]

הַבְטָחָה אֲשֶׁר שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטֵינוּ מְקַוִּים לְהַגִּיעַ לְהַגְשָׁמָתָהּ בְּעָבְדָם אֶת אֱלֹהִים בִּדְבֵקוּת יוֹמָם וָלַיְלָה. עַל־דְּבַר הַתִּקְוָה הַזֹּאת, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, יֵשׁ יְהוּדִים הַמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי.

אִם לֹא כָּל-שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטֵינוּ מְיַחֲלִים כֵּן וּמִתְפַּלְּלִים עַל-כָּכָה לַיְלָה וְיוֺמָם בִּגְלַל הַתּוֺחֶלֶת הַזֹּאת הַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִים יַרְשִׁיעֻנִי:

K kterémuž dvanáctero pokolení naše, sloužíce Bohu ustavičně dnem i nocí, naději má, že přijde. Pro tuť naději žalují na mne Židé, ó králi Agrippo.

Dvanáct kmenů našeho národa doufá, že tohoto zaslíbení dosáhne, a slouží horlivě Bohu dnem i nocí. Pro tuto naději jsem, králi(v), obžalován od Židů. (v) var: + Agrippo ([Skutky apoštolské 24:15])

ει᾿ς η῍ν τὸ δωδεκάφυλον ἡμω̑ν ε᾿ν ε᾿κτενεία νύκτα καὶ ἡμέραν λατρευ̑ον ε᾿λπίζει καταντη̑σαι περὶ η῏ς ε᾿λπίδος ε᾿γκαλου̑μαι ὑπὸ ᾽Ιουδαίων βασιλευ̑

דּעַל הָנָא סַברָא תַּרתַּעֵסרֵא שַׁרבָן מסַבּרָן דַּנמַנעָן בַּצלַוָתָא חפִיטָתָא דִּאימָמָא וַדלִליָא וַעלַוהי עַל הָנָא סַברָא מֵתרשֵׁא אנָא מֵן אִידַי יִהֻודָיֵא מַלכָּא אַגרִפֵּא׃

[(5) Acts 26, 08]

מַדּוּעַתַּחְשְׁבוּ לְדָבָר לֹא יֵאָמֵן שֶׁאֱלֹהִים מְחַיֶּה מֵתִים?

הַאֻמְנָם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אֱלֹהִים מְחַיֶּה מֵתִים:

A tak-liž se to od vás za nepodobné k víře soudí, že Bůh křísí mrtvé?

Což se vám zdá neuvěřitelné, že Bůh křísí mrtvé?

τί α῎πιστον κρίνεται παρ῾ ὑμι̑ν ει᾿ ὁ θεὸς νεκροὺς ε᾿γείρει

מָנָא דָּינִין אנתֻּון לָא וָלֵא דַּנהַימֵן דַּמקִים אַלָהָא מִיתֵא׃

[(5) Acts 26, 09]

אָכֵן אֲנִי עַצְמִי חָשַׁבְתִּי כִּי מֵחוֹבָתִי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רַבִּים נֶגֶד שֵׁם יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת,

וַאֲנִי גַּם-אֲנִי דִמִּיתִי לְהַכְזִיב אֶת-שֵׁם יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וּלְמָרֲרֵהוּ הַרְבֵּה:

Ačť mně se zdálo, že by náležité bylo, proti jménu Ježíše Nazaretského mnoho odporného činiti,

Také já jsem se ovšem domníval, že musím všemožně bojovat proti jménu Ježíše Nazaretského(x). (x) ř: Nazorejského ([Skutky apoštolské 22:3-Skutky apoštolské 22:21 Skutky apoštolské 8:3; 1 Korintským 15:9; Galatským 1:13; 1 Timoteovi 1:13])

ε᾿γώ μὲν ου῏ν ε῎δοξα ε᾿μαυτω̑ πρὸς τὸ ο῎νομα ᾽Ιησου̑ του̑ Ναζωραίου δει̑ν πολλὰ ε᾿ναντία πρα̑ξαι

אֵנָא גֵּיר מֵן קדִים סָמֵת בּרֵעיָני דּסַקֻובלֵא סַגִּיֵאא אֵסעֻור לֻוקבַל שׁמֵה דּיֵשֻׁוע נָצרָיָא׃

[(5) Acts 26, 10]

מַה שֶּׁגַּם עָשִׂיתִי בִּירוּשָׁלַיִם. קְדוֹשִׁים רַבִּים כָּלָאתִי בְּבָתֵּי כֶּלֶא, עַל־פִּי הַסַּמְכוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים, וְכַאֲשֶׁר הוּצְאוּ לַהוֹרֵג הִצְבַּעְתִּי עִם הַמְחַיְּבִים.

אֲשֶׁר כֵּן עָשִׂיתִי בִירוּשָׁלַיִם וְרַבִּים מֵהַקְּדוֺשִׁים כִּלֵּאתִי בְּבָתֵּי הַכְּלָאִים בָּרִשְׁיוֺן אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכִי הוּמְתוּ נָתַתִּי צֶדֶק לְמִשְׁפָּטָם:

Jakož jsem i činil v Jeruzalémě, a mnohé z svatých já jsem do žalářů dával, vzav moc od předních kněží {biskupů}. A když měli mordování býti, já jsem pomáhal ortele vynášeti.

A to jsem v Jeruzalémě vskutku dělal. Když jsem k tomu dostal od velekněží plnou moc, dal jsem mnoho věřících(y) uvěznit, a když měli být usmrceni, schvaloval jsem to. (y) ř: svatých ([Jan 16:2; Zjevení Janovo 2:10])

ο῍ καὶ ε᾿ποίησα ε᾿ν ῾Ιεροσολύμοις καὶ πολλούς τε τω̑ν ἁγίων ε᾿γώ ε᾿ν φυλακαι̑ς κατέκλεισα τὴν παρὰ τω̑ν α᾿ρχιερέων ε᾿ξουσίαν λαβὼν α᾿ναιρουμένων τε αυ᾿τω̑ν κατήνεγκα ψη̑φον

הָדֵא דּעֵבדֵּת אָף בֻּאורִשׁלֵם וקַדִּישֵׁא סַגִּיֵאא אַרמִית בֵּית־אַסִירֵא בּשֻׁולטָנָא דּקַבּלֵת מֵן רַבַּי כָּהנֵא וכַד מֵתקַטלִין הוַו מֵנהֻון אֵשׁתַּותּפֵת לַאילֵין דּחַיֵבו אֵנֻון׃

[(5) Acts 26, 11]

פְּעָמִים רַבּוֹת, בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, הֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתָם וְדָחַקְתִּי בָּהֶם לְגַדֵּף אֶת שְׁמוֹ, וּבְשֶׁצֶף זַעְמִי עֲלֵיהֶם רָדַפְתִּי אוֹתָם אֲפִלּוּ עַד עָרִים מִחוּץ לָאָרֶץ.

וּבְכָל-בָּתֵּי-הַכְּנֵסֶת הוֺסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֹתָם פְּעָמִים רַבּוֺת וָאַכְבִּיד יָדִי עֲלֵיהֶם עַד-לְחָרֵף וְכֹה בְּשֶׁטֶף אַפִּי הֲצִיקוֺתִי לָהֶם גַּם-בֶּעָרִים מִחוּץ לָאָרֶץ:

A po všech školách často je trápě, přinucoval jsem rouhati se; a náramně rozlítiv se na ně, sháněl jsem se po nich i v jiných městech.

Po všech synagógách jsem je často dával trestat a nutil je, aby se rouhali. Jako smyslů zbavený jsem se chystal pronásledovat je i v cizích městech. ([Skutky apoštolské 8:3])

καὶ κατὰ πάσας τὰς συναγωγὰς πολλάκις τιμωρω̑ν αυ᾿τοὺς η᾿νάγκαζον βλασφημει̑ν περισσω̑ς τε ε᾿μμαινόμενος αυ᾿τοι̑ς ε᾿δίωκον ε῞ως καὶ ει᾿ς τὰς ε῎ξω πόλεις

וַבכֻל כּנֻושָׁא מֵשׁתַּנַד הוִית בּהֻון כַּד אָלֵץ הוִית דּנֵהוֻון מגַדּפִין בַּשׁמֵה דּיֵשֻׁוע וַברֻוגזָא סַגִּיָאא דַּמלֵא הוִית עלַיהֻון אָף לַמדִינָתָא אחרָניָתָא נָפֵק הוִית למֵרדַּף אֵנֻון׃

[(5) Acts 26, 12]

הָלַכְתִּי לְשֵׁם כָּךְ לְדַמֶּשֶׂק עִם סַמְכוּת וּרְשׁוּת מִטַּעַם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים.

לְבַעֲבוּר עֲשׂוֺת כָּכָה הָלַכְתִּי לְדַמָּשֶׂק בְּרִשְׁיוֺן הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁים וּבְמַלְּאָם אֶת-יָדִי:

A v tom, když jsem šel do Damašku, s mocí a s poručením předních kněží {biskupů},

A tak jsem se vypravil s plnou mocí a pověřením velekněží do Damašku.

ε᾿ν οι῟ς πορευόμενος ει᾿ς τὴν Δαμασκὸν μετ῾ ε᾿ξουσίας καὶ ε᾿πιτροπη̑ς τη̑ς τω̑ν α᾿ρχιερέων

וכַד אָזֵל הוִית מֵטֻל הָדֵא לדַרמסֻוק בּשֻׁולטָנָא וַבמַפּסָנֻותָא דּרַבַּי כָּהנֵא׃

[(5) Acts 26, 13]

וְהִנֵּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתִי בַּדֶּרֶךְ, בַּצָּהֳרַיִם, רָאִיתִי אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם, מַבְרִיק יוֹתֵר מִזֹּהַר הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹגֵהַּ סָבִיב לִי וְלַהוֹלְכִים אִתִּי.

וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ לְעֵת הַצָּהֳרָיִם הַמֶּלֶךְ וְהִנֵּה אוֺר מִן-הַשָּׁמַיִם וְנֹגַהּ לוֺ גָּדוֺל מִנֹּגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּגַּהּ בַּעֲדֵנִי וּבְעַד הַהֹלְכִים עִמִּי:

O poledni na cestě, ó králi, uzřel jsem, ano světlo s nebe, jasnější nad blesk slunečný, obklíčilo mne, i ty, kteříž se mnou šli.

Když jsem byl na cestě, králi, spatřil jsem o poledni světlo z nebe, jasnější než slunce. Jeho záře obklopila mne i ty, kdo šli se mnou. ([Matouš 17:2; Lukáš 2:9])

ἡμέρας μέσης κατὰ τὴν ὁδὸν ει῏δον βασιλευ̑ ου᾿ρανόθεν ὑπὲρ τὴν λαμπρότητα του̑ ἡλίου περιλάμψαν με φω̑ς καὶ τοὺς σὺν ε᾿μοὶ πορευομένους

בּפֵלגֵּה דּיַומָא בֻּאורחָא חזִית מֵן שׁמַיָא אָו מַלכָּא דַּאזלֵג עלַי ועַל כֻּל דּעַמי הוַו נֻוהרָא דַּמיַתַּר מֵן דּשֵׁמשָׁא׃

[(5) Acts 26, 14]

כֻּלָּנוּ נָפַלְנוּ אַרְצָה וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, 'שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי? קָשֶׁה לְךָ לִבְעֹט בַּדָּרְבָנוֹת.'

אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ נָפַלְנוּ לָאָרֶץ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי קוֺל קֹרֵא אֵלַי בְּעִבְרִית שָׁאוּל שָׁאוּל מַה תִּרְדָּף-לִי קָשֶׁה לְּךׇ לְהַכּוֺת הַדָּרְבָן אָחוֺר:

A když jsme my všickni na zem padli, slyšel jsem hlas mluvící k sobě, a řkoucí Židovským jazykem: Sauli, Sauli, proč mi se protivíš? Tvrdoť jest tobě proti ostnům se zpěčovati.

Všichni jsme padli na zem a já jsem uslyšel hlas, který ke mně mluvil hebrejsky: ‚Saule, Saule(z), proč mě pronásleduješ? Marně se vzpínáš proti bodcům.‘ (z) Šavle ([Skutky apoštolské 5:39])

πάντων τε καταπεσόντων ἡμω̑ν ει᾿ς τὴν γη̑ν η῎κουσα φωνὴν λέγουσαν πρός με τη̑ ῾Εβραι̑δι διαλέκτω Σαοὺλ Σαούλ τί με διὼκεις σκληρόν σοι πρὸς κέντρα λακτίζειν

וַנפַלן כֻּלַן עַל אַרעָא ושֵׁמעֵת קָלָא כַּד אָמַר לִי עֵברָאיִת שָׁאוָל שָׁאוָל מָנָא רָדֵף אַנתּ לִי קשֵׁא הֻו לָך לַמבַעָטֻו לעֻוקסֵא׃

[(5) Acts 26, 15]

שָׁאַלְתִּי, 'מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?' וְהָאָדוֹן הֵשִׁיב, 'אֲנִי יֵשׁוּעַ שֶׁאַתָּה רוֹדֵף.

וָאֹמַר אֲנִי מִי אַתָּה אָדוֺן וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן אֲנִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רֹדֶף-לִי:

A já jsem řekl: I kdo jsi, Pane? A on řekl: Já jsem Ježíš, kterémuž ty se protivíš.

Já jsem se zeptal: ‚Kdo jsi, Pane?‘ A Pán řekl: ‚Já jsem Ježíš, kterého ty pronásleduješ.

ε᾿γώ δὲ ει῏πα τίς ει῏ κύριε ὁ δὲ κύριος ει῏πεν ε᾿γὼ ει᾿μι ᾽Ιησου̑ς ο῍ν σὺ διὼκεις

וֵאנָא אֵמרֵת מַן אַנתּ מָרי ומָרַן אֵמַר לִי אֵנָא הֻו יֵשֻׁוע נָצרָיָא דַּאנתּ רָדֵף אַנתּ׃

[(5) Acts 26, 16]

אֲבָל קוּם וַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נִרְאֵיתִי אֵלֶיךָ - לְמַנּוֹת אוֹתְךָ לִמְשָׁרֵת וּלְעֵד עַל דְּבַר זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי וְעַל הַדְּבָרִים שֶׁלִּשְׁמָם אֵרָאֶה אֵלֶיךָ,

אֲבָל קוּם וַעֲמֹד עַל-רַגְלֶיךׇ כִּי עַל-כֵּן נִרְאֵיתִי אֵלֶיךׇ לִבְחָר-בְּךׇ לִמְשָׁרֵת וְעֵד לַאֲשֶׁר רָאִיתָ וַאֲשֶׁר אַרְאֲךׇ עוֺד:

Ale vstaň a stůj na nohách svých; nebo protoť jsem se tobě ukázal, abych tebe učinil služebníkem a svědkem i těch věcí, kteréž jsi viděl, i těch, v kterýchž ukazovati se budu tobě,

Ale zvedni se, povstaň. Neboť proto jsem se ti zjevil, abych tě učinil svým služebníkem a svědkem toho, co jsi spatřil a co ti ještě dám poznat. ([Ezechiel 2:1 Ezechiel 2:3])

α᾿λλὰ α᾿νάστηθι καὶ στη̑θι ε᾿πὶ τοὺς πόδας σου ει᾿ς του̑το γὰρ ω῎φθην σοι προχειρίσασθαί σε ὑπηρέτην καὶ μάρτυρα ω῟ν τε ει῏δές με ω῟ν τε ο᾿φθήσομαί σοι

וֵאמַר לִי קֻום עַל רֵגלַיךְּ מֵטֻל הָדֵא גֵּיר אֵתחזִית לָך דַּאקִימָך משַׁמשָׁנָא וסָהדָּא דּמֵדֵּם דַּחזַיתָּני ודַעתִיד אַנתּ דּתֵחזֵיני׃

[(5) Acts 26, 17]

בְּהַצִּילִי אוֹתְךָ מִן הָעָם וּמִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם

לְהַצִּילְךׇ מִן-הָעָם וּמִן-הַגּוֺיִם אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךׇ אֲלֵיהֶם:

Vysvobozuje tebe z lidu tohoto, i z pohanů, k nimž tě nyní posílám,

Budu tě chránit před izraelským národem i před pohany, k nimž tě posílám, ([Jeremjáš 1:7; 1 Paralipomenon 16:35])

ε᾿ξαιρούμενός σε ε᾿κ του̑ λαου̑ καὶ ε᾿κ τω̑ν ε᾿θνω̑ν ει᾿ς ου῍ς ε᾿γώ α᾿ποστέλλω σε

וֵאפַּצֵיך מֵן עַמָא דִּיהֻודָיֵא ומֵן עַממֵא אחרָנֵא דַּלוָתהֻון משַׁדַּר אנָא לָך׃

[(5) Acts 26, 18]

לִפְקֹחַ אֶת עֵינֵיהֶם, לְהָשִׁיב אוֹתָם מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמִשִּׁלְטוֹן הַשָֹטָן לֵאלֹהִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּי סְלִיחַת חֲטָאִים וְנַחֲלָה בְּקֶרֶב הַמְקֻדָּשִׁים.'

לִפְקֹחַ אֶת-עֵינֵיהֶם וְלַהֲשִׁיבָם מֵחשֶׁךְ לְאוֺרָה וּמִשִּׁלְטוֺן הַ׹ָּׂטָן אֶל-הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִמְצְאוּ אֶת-סְלִיחַת הַחֲטָאִים וְנַחֲלָה בְּקֶרֶב הַקְּדוֺשִׁים בְּהַאֲמִינָם בִּי:

Otvírati oči jejich, aby se obrátili od temností k světlu, a z moci ďábelské k Bohu, aby tak hříchů odpuštění a díl s posvěcenými vzali skrze víru, kteráž jest ve mne.

abys otevřel jejich oči a oni se obrátili od tmy ke světlu, od moci satanovy k Bohu, a vírou ve mne dosáhli odpuštění hříchů a podílu mezi posvěcenými.‘ ([Izajáš 35:5 Izajáš 42:7 Izajáš 42:16 Izajáš 61:1; Lukáš 2:32; 1 Petrův 2:9; Efezským 1:18 Efezským 2:2; 1 Petrův 2:25; Skutky apoštolské 20:32; Deuteronomium 33:3n])

α᾿νοι̑ξαι ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿τω̑ν του̑ ε᾿πιστρέψαι α᾿πὸ σκότους ει᾿ς φω̑ς καὶ τη̑ς ε᾿ξουσίας του̑ Σατανα̑ ε᾿πὶ τὸν θεόν του̑ λαβει̑ν αυ᾿τοὺς α῎φεσιν ἁμαρτιω̑ν καὶ κλη̑ρον ε᾿ν τοι̑ς ἡγιασμένοις πίστει τη̑ ει᾿ς ε᾿μέ

דַּתפַתַּח עַינַיהֻון אַיך דּנֵהפּכֻון מֵן חֵשֻׁוכָא לנַהִירָא ומֵן שֻׁולטָנֵה דּסָטָנָא לוָת אַלָהָא וַנקַבּלֻון שֻׁובקָן חטָהֵא ופֵסָא עַם קַדִּישֵׁא בּהַימָנֻותָא דּבִי׃

[(5) Acts 26, 19]

עַל כֵּן, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, לֹא הִתְנַגַּדְתִּי לְצַיֵּת לַמַּרְאֶה מִן הַשָּׁמַיִם,

עַל-כֵּן הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס לֹא הִמְרֵיתִי בַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הָרְאֵיתִי מִן-הַשָּׁמָיִם:

A protož, ó králi Agrippo, nebyl jsem nevěřící tomu nebeskému vidění.

A tak jsem se, králi Agrippo, nemohl postavit proti nebeskému vidění, ([Galatským 1:15n])

ο῞θεν βασιλευ̑ ᾽Αγρίππα ου᾿κ ε᾿γενόμην α᾿πειθὴς τη̑ ου᾿ρανίω ο᾿πτασία

מֵטֻל הָדֵא מַלכָּא אַגרִפֵּא לָא קָמֵת בּחֵריָנָא לֻוקבַל חֵזוָא שׁמַיָנָא׃

[(5) Acts 26, 20]

כִּי אִם הִגַּדְתִּי תְּחִלָּה לְאַנְשֵׁי דַמֶּשֶׂק, וְכֵן גַּם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל אֶרֶץ יְהוּדָה וְגַם לַגּוֹיִם - לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלִפְנוֹת אֶל אֱלֹהִים בַּעֲשׂוֹתָם מַעֲשִׂים רְאוּיִים לִתְשׁוּבָה.

כִּי אִם-אֶל-הַיּשְׁבִים בְּדַמֶּשֶׂק רִאשׁוֺנָה וּבִירוּשָׁלַיִם וּבְכָל-אֶרֶץ הַיְּהוּדִים וְגַם-לַגּוֺיִם קָרָאתִי לָשׁוּב וּבֹא אֶל-הָאֱלֹהִים בַּעֲשׂה טוֺב כְּיָאוּת לַשָּׁבִים בֶּאֱמֶת:

Ale nejprv těm, kteříž jsou v Damašku a v Jeruzalémě, i po vší krajině Judské i pohanům zvěstoval jsem, aby pokání činili, a obrátili se k Bohu, skutky hodné činíce pokání.

a kázal jsem nejprve obyvatelům Damašku a Jeruzaléma a po celé judské zemi, a pak i pohanům, aby se v pokání obrátili k Bohu a podle toho žili. ([Jeremjáš 18:8; Ezechiel 18:21; Matouš 3:2 Matouš 3:8; Lukáš 13:3; Římanům 2:4; 2 Petrův 3:9; Zjevení Janovo 2:16])

α᾿λλὰ τοι̑ς ε᾿ν Δαμασκω̑ πρω̑τόν τε καὶ ῾Ιεροσολύμοις πα̑σάν τε τὴν χὼραν τη̑ς ᾽Ιουδαίας καὶ τοι̑ς ε῎θνεσιν α᾿πήγγελλον μετανοει̑ν καὶ ε᾿πιστρέφειν ε᾿πὶ τὸν θεόν α῎ξια τη̑ς μετανοίας ε῎ργα πράσσοντας

אֵלָא אַכרזֵת מֵן לקֻודמִין להָנֻון דַּבדַרמסֻוק וַלהָנֻון דּבֻאורִשׁלֵם ודַבכֻלהֵין קֻוריָא דִּיהֻוד וָאף לעַממֵא אַכרזֵת דַּנתֻובֻון ונֵתפּנֻון לוָת אַלָהָא ונֵעבּדֻון עבָדֵא דּשָׁוֵין לַתיָבֻותָא׃

[(5) Acts 26, 21]

בִּגְלַל זֶה תְּפָסוּנִי יְהוּדִים בַּמִּקְדָּשׁ וְנִסּוּ לַהֲרֹג אוֹתִי.

בַּעֲבוּר זֶה תְּפָשׂוּנִי הַיְּהוּדִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיְבַקְשׁוּ לַהֲמִיתֵנִי:

A pro tu příčinu Židé javše mne v chrámě, pokoušeli se rukama zamordovati.

Z toho důvodu se mne Židé zmocnili, když jsem byl v chrámě, a chtěli mě zabít. ([Skutky apoštolské 21:30n])

ε῞νεκα τούτων με ᾽Ιουδαι̑οι συλλαβόμενοι ο῎ντα ε᾿ν τω̑ ἱερω̑ ε᾿πειρω̑ντο διαχειρίσασθαι

ועַל אַפַּי הָלֵין אַחדֻּוני יִהֻודָיֵא בּהַיכּלָא וצָבֵין הוַו למֵקטלַני׃

[(5) Acts 26, 22]

וּבִהְיוֹת הָאֱלֹהִים בְּעֶזְרִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הֲרֵינִי עוֹמֵד וּמֵעִיד לִפְנֵי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר דָּבָר מִלְּבַד הַדְּבָרִים שֶׁהַנְּבִיאִים וּמֹשֶׁה אָמְרוּ כִּי עֲתִידִים הֵם לִקְרוֹת:

וּבְעֶזְרִי מֵעִם הָאֱלֹהִים עוֺדֶנִּי חַי עַד-הַיּוֺם הַזֶּה וַאֲנִי מֵעִיד וּמְלַמֵּד בִּפְנֵי קָטֹן וְגָדוֺל רַק אֶת-זֶה אֲשֶׁר גַּם-הַנְּבִיאִים וְגַם-משֶׁה דִּבְּרוּ כִּי-הָיֹה יִהְיֶה:

Ale s pomocí Boží ještě až do dnešního dne stojím, vydávaje svědectví i malému i velikému, nic jiného nevypravuje, než to, což proroci a Mojžíš zvěstovali, že se mělo státi:

Ale Bůh mi pomáhal až do dnešního dne, a tak zde stojím jako svědek před velkými i malými(a). Neříkám nic než to, co předpověděli proroci i Mojžíš: (a) mocnými i nepatrnými ([Lukáš 24:44-Lukáš 24:47])

ε᾿πικουρίας ου῏ν τυχών τη̑ς α᾿πὸ του̑ θεου̑ α῎χρι τη̑ς ἡμέρας ταύτης ε῞στηκα μαρτυρόμενος μικρω̑ τε καὶ μεγάλω ου᾿δὲν ε᾿κτὸς λέγων ω῟ν τε οἱ προφη̑ται ε᾿λάλησαν μελλόντων γίνεσθαι καὶ Μωϋση̑ς

עַדּרַני דֵּין אַלָהָא עדַמָא ליַומָא הָנָא והָא קָאֵם אנָא וַמסַהֵד אנָא לַזעֻורָא וַלרַבָּא כַּד מֵדֵּם לבַר־מֵן מֻושֵׁא וַנבִיֵא לָא אָמַר אנָא אֵלָא אַילֵין דּהֵנֻון אֵמַרו דַּעתִידָן דּנֵהויָן׃

[(5) Acts 26, 23]

שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל, יִהְיֶה רִאשׁוֹן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים וִיבַשֵֹר אוֹר לָעָם וְלַגּוֹיִם."

אֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ יְעֻנֶּה וְרִאשׁוֺן יָקוּם מֵעִם-הַמֵּתִים לְהָאֶר-אוֺר בְּקֶרֶב הָעָם וּבְקֶרֶב הַגּוֺיִם:

Že měl Kristus trpěti, a z mrtvých vstana první, zvěstovati světlo lidu tomuto i pohanům.

Mesiáš má trpět, jako prvý vstane z mrtvých a bude zvěstovat světlo lidu izraelskému i pohanům.“ ([Skutky apoštolské 17:3; Izajáš 42:6 Izajáš 49:6; Matouš 16:21; 1 Korintským 15:20; Matouš 27:53 Matouš 4:16; 2 Timoteovi 1:10; Lukáš 2:32])

ει᾿ παθητὸς ὁ Χριστός ει᾿ πρω̑τος ε᾿ξ α᾿ναστάσεως νεκρω̑ν φω̑ς μέλλει καταγγέλλειν τω̑ τε λαω̑ καὶ τοι̑ς ε῎θνεσιν

דּנֵחַשׁ משִׁיחָא ונֵהוֵא רִשִׁיתָא דַּקיָמתָּא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא ודַעתִיד דּנַכרֵז נֻוהרָא לעַמָא וַלעַממֵא סּ סּ׃

[(5) Acts 26, 24]

כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַהֲגַנָּתוֹ, אָמַר פֶסְטוֹס בְּקוֹל רָם: "אַתָּה מִשְׁתַּגֵּעַ, שָׁאוּל! הַלִּמּוּד הָרַב מֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי שִׁגָּעוֹן."

וַיְהִי הוּא כֹה מִצְטַדֵּק וּפֶסְטוֺס קָרָא בְקוֺל רָם מְשֻׁגָּע אַתָּה פּוֺלוֺס זֹה חָכְמָתְךׇ הָרַבָּה עָשְׂתָה לְּךׇ שִׁגָּעוֺן:

To když od sebe promluvil Pavel, Festus hlasem velikým řekl: Blázníš, Pavle. Mnohé tvé umění k bláznovství tebe přivodí.

Když se Pavel takto hájil, zvolal Festus: „Jsi blázen, Pavle, mnoho vědomostí tě připravuje o rozum!“ ([Jan 10:20; Skutky apoštolské 12:15])

ταυ̑τα δὲ αυ᾿του̑ α᾿πολογουμένου ὁ Φη̑στος μεγάλη τη̑ φωνη̑ φησιν μαίνη Παυ̑λε τὰ πολλά σε γράμματα ει᾿ς μανίαν περιτρέπει

וכַד הָכַנָא נָפֵק הוָא פַּולָוס רֻוחָא קעָא פִּהסטָוס בּקָלָא רָמָא שׁנַיתּ לָך פַּולֵא סֵפרָא סַגִּיָאא עַבדָּך דּתֵשׁנֵא׃

[(5) Acts 26, 25]

הֵשִׁיב שָׁאוּל: "אֵינֶנִּי מִשְׁתַּגֵּעַ, הוֹד מַעֲלָתוֹ פֶסְטוֹס, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל טַעַם אֲנִי מַשְׁמִיעַ.

וּפוֺלוֺס אָמַר לֹא פֶּסְטוֺס הַנִּכְבָּד לֹא מְשֻׁגָּע אָנֹכִי כִּי אִם-דִּבְרֵי אֱמֶת נְכֹחִים לְמֵבִין אֲנִי דֹבֵר:

On pak řekl: Neblázním, výborný Feste, ale slova pravdy a středmosti mluvím.

Pavel odpověděl: „Nejsem blázen, vznešený Feste, nýbrž mluvím slova pravdivá a rozumná. ([Skutky apoštolské 2:15 Skutky apoštolské 24:3])

ὁ δὲ Παυ̑λος ου᾿ μαίνομαι φησίν κράτιστε Φη̑στε α᾿λλὰ α᾿ληθείας καὶ σωφροσύνης ρ᾿ήματα α᾿ποφθέγγομαι

אָמַר פַּולָוס לָא שׁנִית נַצִיחָא פִּהסטָוס אֵלָא מֵלַי שׁרָרָא ותַקנֻותָא ממַלֵל אנָא׃

[(5) Acts 26, 26]

הֲרֵי הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ אֶת הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו בְּבִטָּחוֹן, שֶׁכֵּן אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלֹּא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא בְּקֶרֶן זָוִית נֶעֶשְׂתָה זֹאת.

וְהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׂשׂ אֲנִי לְדַבֵּר לְפָנָיו הוּא יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר דִּבֵּרְתִּי וַאֲנִי נוֺכַחְתִּי כִּי לֹא-נִסְתָּר מִמֶּנּוּ דָּבָר מִכָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִי לֹא-בְמַחֲבֵא הָיוּ וְנַעֲלָמִים:

Víť zajisté o těch věcech král, před kterýmž svobodně mluvím; nebo mám za to, žeť ho nic z těchto věcí tajno není, poněvadž se toto nedálo pokoutně.

Vždyť král to všechno zná, a proto také k němu mluvím otevřeně. Jsem přesvědčen, že mu nic z toho není neznámo. Vždyť se to neudálo někde v ústraní. ([Jan 18:20])

ε᾿πίσταται γὰρ περὶ τούτων ὁ βασιλεύς πρὸς ο῍ν καὶ παρρησιαζόμενος λαλω̑ λανθάνειν γὰρ αυ᾿τὸν τι τούτων ου᾿ πείθομαι ου᾿θέν ου᾿ γάρ ε᾿στιν ε᾿ν γωνία πεπραγμένον του̑το

וָאף מַלכָּא אַגרִפַּוס יַתִּירָאיִת יָדַע עלַיהֵין דּהָלֵין ומֵטֻל הָנָא עִין־בַּגלֵא ממַלֵל אנָא קדָמַוהי מֵטֻל דַּחדָא מֵן הָלֵין מֵלֵא לָא סָבַר אנָא דּטַעיָן לֵה דּלָא הוָא בּטֻושׁיָא סעִירָן׃

[(5) Acts 26, 27]

הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, הֲמַאֲמִין אַתָּה בַּנְּבִיאִים? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מַאֲמִין!"

הֲמַאֲמִין אַתָּה הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס בַּנְּבִיאִים אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי מַאֲמִין הִנֶּךׇ:

Věříš-li, králi Agrippo, prorokům? Vím, že věříš.

Věříš, králi Agrippo, prorokům? Vím, že věříš.“

πιστεύεις βασιλευ̑ ᾽Αγρίππα τοι̑ς προφήταις οι῏δα ο῞τι πιστεύεις

מהַימֵן אַנתּ מַלכָּא אַגרִפֵּא לַנבִיֵא יָדַע אנָא דַּמהַימֵן אַנתּ׃

[(5) Acts 26, 28]

עָנָה אַגְרִיפַּס לְשָׁאוּל: "עוֹד מְעַט וְאַתָּה מְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לִהְיוֹת מְשִׁיחִי!"

וְאַגְרִפַּס אָמַר אֶל-פּוֺלוֺס בִּמְעַט אַתָּה אֹמֵר לְפַתֹּתֵנִי כִּי-הֱיוֺת אֶהְיֶה מַאֲמִין בִּמְשִׁיחֲךׇ כָּמוֺךׇ:

Tedy Agrippa řekl Pavlovi: Téměř bys mne k tomu naklonil, abych byl křesťanem.

Agrippa odpověděl Pavlovi: „Málem bys mě přesvědčil, abych se stal křesťanem.“ ([Skutky apoštolské 24:25; Jan 18:38; Skutky apoštolské 11:26; 1 Petrův 4:16])

ὁ δὲ ᾽Αγρίππας πρὸς τὸν Παυ̑λον ε᾿ν ο᾿λίγω με πείθεις Χριστιανὸν ποιη̑σαι

אָמַר לֵה אַגרִפַּוס בּקַלִיל מֵדֵּם מפִּיס אַנתּ לִי דֵּאהוֵא כּרִסטיָנָא׃

[(5) Acts 26, 29]

אָמַר שָׁאוּל: "אִם עוֹד מְעַט וְאִם עוֹד הַרְבֵּה, תְּפִלָּתִי לֵאלֹהִים שֶׁלֹּא רַק אַתָּה אֶלָּא גַּם כָּל הַשּׁוֹמְעִים אוֹתִי הַיּוֹם, יִהְיוּ כָּמוֹנִי - רַק בְּלִי הַכְּבָלִים הָאֵלֶּה."

וַיֹּאמֶר פּוֺלוֺס זֹאת שְׁאֵלָתִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים כִּי-בִמְעַט אוֺ-בְהַרְבֵּה לֹא אַתָּה לְבַדְּךׇ כִּי-אִם גַּם-כָּל-הַשֹּׁמְעִים אֹתִי הַיּוֺם יִהְיוּ כָמֹנִי חוּץ מִן-הַזִּקִּים הָאֵלֶּה:

A Pavel řekl: Žádalť bych od Boha, abyste i poněkud i z cela, netoliko ty, ale všickni, kteříž slyší mne dnes, byli takoví, jakýž já jsem, kromě okovů těchto.

A Pavel řekl: „Kéž by dal Bůh, aby ses nejen ty, nýbrž i všichni, kdo mě slyší, stali dříve nebo později tím, čím jsem já – kromě těchto pout.“ ([1 Korintským 7:7])

ὁ δὲ Παυ̑λος ευ᾿ξαίμην α῍ν τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿ν ο᾿λίγω καὶ ε᾿ν μεγάλω ου᾿ μόνον σὲ α᾿λλὰ καὶ πάντας τοὺς α᾿κούοντάς μου σήμερον γενέσθαι τοιούτους ὁποι̑ος καὶ ε᾿γὼ ει᾿μι παρεκτὸς τω̑ν δεσμω̑ν τούτων

ופַּולָוס אֵמַר בָּעֵא הוִית מֵן אַלָהָא בּקַלִיל וַבסַגִּי לָא הוָא לָך בַּלחֻוד אֵלָא אָף לכֻלהֻון אַילֵין דּשָׁמעִין לִי יַומָנָא דּנֵהוֻון אַכוָתי לבַר מֵן אַסֻורֵא הָלֵין׃

[(5) Acts 26, 30]

הַמֶּלֶךְ וְהַנָּצִיב קָמוּ וְכֵן גַּם בֶּרְנִיקָה וְהַיּוֹשְׁבִים אִתָּם.

בְּדַבְּרוֺ הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּקָם הַמֶּלֶך וְהַפֶּחָה וּבֶרְנִיקָה וְהַיּשְׁבִים אִתָּם:

A když to Pavel promluvil, vstal král i vládař a Bernice, i ti, kteříž s nimi seděli.

Král povstal a s ním i místodržitel, Bereniké i všichni ostatní.

α᾿νέστη τε ὁ βασιλεὺς καὶ ὁ ἡγεμών η῞ τε Βερνίκη καὶ οἱ συγκαθήμενοι αυ᾿τοι̑ς

וקָם לֵה מַלכָּא והִגמָונָא ובֵרנִיקִא וַאילֵין דּיָתבִּין הוַו עַמהֻון׃

[(5) Acts 26, 31]

אַחֲרֵי צֵאתָם דִּבְּרוּ זֶה אֶל זֶה וְאָמְרוּ: "הָאִישׁ הַזֶּה לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר הַמְחַיֵּב מָוֶת אוֹ מַאֲסָר."

וּבְלֶכְתָּם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ אָכֵן הָאִישׁ הַזֶּה לֹא-עָשָׂה דָבָר לִהְיוֺת לוֺ דִּין רָשָׁע לָמוּת אוֺ לְהֵאָסֵר בַּזִּקִּים:

A odšedše na stranu, mluvili spolu, řkouce: Nic hodného smrti neb vězení nečiní člověk tento.

Když odcházeli, hovořili mezi sebou: „Tento člověk nedělá nic, za co by zasluhoval smrt nebo vězení.“ ([Skutky apoštolské 23:9 Skutky apoštolské 23:29])

καὶ α᾿ναχωρήσαντες ε᾿λάλουν πρὸς α᾿λλήλους λέγοντες ο῞τι ου᾿δὲν θανάτου η῍ δεσμω̑ν α῎ξιον τι πράσσει ὁ α῎νθρωπος ου῟τος

וכַד פּרַקו מֵן תַּמָן ממַללִין הוַו חַד עַם חַד וָאמרִין דּמֵדֵּם דּשָׁוֵא למַותָּא אַו לַאסֻורֵא לָא עבַד גַּברָא הָנָא׃

[(5) Acts 26, 32]

אָמַר אַגְרִיפַּס לְפֶסְטוֹס: "הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר לוּלֵא פָּנָה אֶל הַקֵּיסָר."

וַיֹּאמֶר אַגְרִפַּס אֶל-פֶּסְטוֺס שָׁלֹחַ יְשֻׁלַּח הָאִישׁ הַזֶּה אִם-לֹא קָרָא אֶל-הַקֵּיסַר לַעֲשׂוֺת לוֺ מִשְׁפָּטוֺ:

Agrippa pak Festovi řekl: Mohl propuštěn býti člověk tento, kdyby se byl neodvolal k císaři.

A Agrippa řekl Festovi: „Mohl být osvobozen, kdyby se nebyl odvolal k císaři.“ ([Skutky apoštolské 25:11 Skutky apoštolské 28:19])

᾽Αγρίππας δὲ τω̑ Φήστω ε῎φη α᾿πολελύσθαι ε᾿δύνατο ὁ α῎νθρωπος ου῟τος ει᾿ μὴ ε᾿πεκέκλητο Καίσαρα

וֵאמַר אַגרִפַּוס לפִהסטָוס מֵשׁכַּח הוָא גַּברָא הָנָא דּנֵשׁתּרֵא אֵלֻו בּגֵן קֵסַר לָא קרָא׃

[(5) Acts 27, 01]

כַּאֲשֶׁר הֻחְלַט שֶׁנַּפְלִיג לְאִיטַלְיָה מָסְרוּ אֶת שָׁאוּל עִם כַּמָּה אֲסִירִים אֲחֵרִים לִידֵי שַׂר מֵאָה מִן הַגְּדוּד הַקֵּיסָרִי, יוּלְיוֹס שְׁמוֹ.

וַיְהִי כִּי-נָכוֺן הַדָּבָר לְהַעֲבִירֵנוּ אִיטַלְיָא וַיִּמָּסֵר פּוֺלוֺס עִם-מִסְפַּר אַסִּירִים אֲחֵרִים עַל-יַד שַׂר-הַמֵּאָה מִצְּבָא אֲגוּסְטוֺס וּשְׁמוֺ יוּלִיּוֺס:

A když bylo již usouzeno, abychom my se plavili do Vlach, poručen jest i Pavel i někteří jiní vězňové setníku, jménem Juliovi, kterýž byl nad houfem Augustovým.

Jakmile bylo rozhodnuto, že pojedeme po moři do Itálie, odevzdali Pavla a některé jiné vězně důstojníkovi, který se jmenoval Julius a byl od císařského praporu. ([Skutky apoštolské 25:12 Skutky apoštolské 10:1])

ὡς δὲ ε᾿κρίθη του̑ α᾿ποπλει̑ν ἡμα̑ς ει᾿ς τὴν ᾽Ιταλίαν παρεδίδουν τόν τε Παυ̑λον καί τινας ἑτέρους δεσμὼτας ἑκατοντάρχη ο᾿νόματι ᾽Ιουλίω σπείρης Σεβαστη̑ς

וַפקַד עלַוהי פִּהסטָס דּנֵשׁתַּדַּר לוָת קֵסַר לִאיטַלִיַא וַאשׁלמֵה לפַּולָוס ולַאסִירֵא אחרָנֵא עַמֵה לגַברָא חַד קֵנטרֻונָא מֵן אֵספִּיר סֵבַסטִא דַּשׁמֵה הוָא יֻולִיָוס׃ ס

[(5) Acts 27, 02]

נִכְנַסְנוּ לָאֳנִיָּה אַדְרָמִיטִית, שֶׁעָמְדָה לִנְסֹעַ לִמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ חוֹף אַסְיָה, וְהִפְלַגְנוּ. אִתָּנוּ הָיָה אֲרִיסְטַרְכוֹס, מָקֵדוֹנִי מִתֶּסָּלוֹנִיקִי.

וַנֵּרֶד בָּאֳנִיָּה אַדְרָמִטִּית אֲשֶׁר נְשָׁאתְנוּ עַל-פְּנֵי עָרֵי הַיָּם בְּאַסְיָא וַנַּעֲבֹר וְאִתָּנוּ בְּחֶבְרָתֵנוּ אֲרִסְטַרְכוֺס הַמַּקְדּוֺנִי מִתַּסְלוֺנִיקִי:

Tedy všedše na lodí Adramyttenskou, abychom se plavili podlé krajin Azie, pustili jsme se. A byl s námi Aristarchus Macedonský z Tessaloniky.

Nastoupili jsme na loď z Adramytteia, která měla plout do přístavů v provincii Asii, a vypluli jsme. Byl s námi Makedoňan Aristarchos z Tesaloniky. ([2 Korintským 11:25n; Skutky apoštolské 19:29 Skutky apoštolské 20:4; Koloským 4:10; Filemonovi 1:24])

ε᾿πιβάντες δὲ πλοίω ᾽Αδραμυττηνω̑ μέλλοντι πλει̑ν ει᾿ς τοὺς κατὰ τὴν ᾽Ασίαν τόπους α᾿νήχθημεν ο῎ντος σὺν ἡμι̑ν ᾽Αριστάρχου Μακεδόνος Θεσσαλονικέως

וכַד הוָת דּנֵרדֵּא נחֵתן לֵאלפָא דִּאיתֵיה הוָת מֵן אַדרמנֻטָוס מדִינתָּא וָאזָלא הוָת לַאתרָא דַּאסִיַא ועַל הוָא עַמַן לֵאלפָא אַרִסטַרכָוס מַקֵדָונִיַא דּמֵן תֵסַלָונִיקִא מדִינתָּא׃

[(5) Acts 27, 03]

לְמָחֳרָת הִגַּעְנוּ לְצִידוֹן. יוּלְיוֹס נָהַג בִּנְדִיבוּת עִם שָׁאוּל וְהִרְשָׁה לוֹ לָלֶכֶת אֶל חֲבֵרָיו וְלֵהָנוֹת מֵעֶזְרָתָם.

וּמִמָּחֳרָת בָּאנוּ אֶל-צִידוֺן וְיוּלִיּוֺס הִתְחַסֵּד עִם-פּוֺלוֺס וַיִּתְּנֵהוּ לָלֶכֶת אֶל-אֹהֲבָיו לְהָשִׁיב נַפְשׁוֺ עַל-יָדָם:

Druhý pak den připlavili jsme se k Sidonu. A tu Julius přívětivě se maje ku Pavlovi, dopustil mu, aby jda k přátelům, u nich měl pohodlí.

Na druhý den jsme přistáli v Sidónu. Julius zacházel s Pavlem laskavě a dovolil mu, aby navštívil své přátele a přijal jejich pohostinství. ([Skutky apoštolské 27:43 Skutky apoštolské 24:23 Skutky apoštolské 8:2 Skutky apoštolské 10:2; Lukáš 7:5])

τη̑ τε ἑτέρα κατήχθημεν ει᾿ς Σιδω̑να φιλανθρὼπως τε ὁ ᾽Ιούλιος τω̑ Παύλω χρησάμενος ε᾿πέτρεψεν πρὸς τοὺς φίλους πορευθέντι ε᾿πιμελείας τυχει̑ν

וַליַומָא אחרִנָא מַטִין לצַידָּן וֵאתחַשַׁח קֵנטרֻונָא בַּמרַחמָנֻותָא לוָת פַּולָוס וַאפֵּס לֵה דּנִאזַל לוָת רָחמַוהי ונֵתּתּנִיח׃

[(5) Acts 27, 04]

מִשָּׁם הִפְלַגְנוּ וְשַׁטְנוּ עַל־יַד קַפְרִיסִין בִּגְלַל הָרוּחוֹת הַנֶּגְדִּיּוֹת.

וַנַּעֲבֹר מִזֶּה וַנָּסָב מִנֶּגֶד לָאִי קַפְרוֺס יַעַן הָלַךְ הָרוּחַ אֶל-עֵבֶר פָּנֵינוּ:

A berouce se odtud, plavili jsme se podlé Cypru, proto že byli větrové odporní.

Odtud jsme vypluli a plavili jsme se chráněni Kyprem, protože vítr vál proti nám.

κα᾿κει̑θεν α᾿ναχθέντες ὑπεπλεύσαμεν τὴν Κύπρον διὰ τὸ τοὺς α᾿νέμους ει῏ναι ε᾿ναντίους

ומֵן תַּמָן רדַין ומֵטֻל דּרֻוחֵא סַקֻובלָן הוַי אֵתכּרֵכן עַל קֻופּרָוס׃

[(5) Acts 27, 05]

עָבַרְנוּ בַּיָּם שֶׁמִּמּוּל לְקִילִיקְיָה וְפַּמְפִילְיָה וּבָאנוּ אֶל מִירָה אֲשֶׁר בְּלִיקְיָה.

אַחַר-כֵּן עָבַרְנוּ בַיָּם מִמּוּל קִילִיקְיָא וּפַמְפּוּלְיָא וַנָּבֹא אֶל-מוּרָא אֲשֶׁר בְּלוּקְיָא:

A tak přeplavivše se přes moře Cilické a Pamfylické, přišli jsme do Myry, města Lycického.

Propluli jsme mořem podél Kilikie a Pamfylie a přijeli jsme do Myry v Lykii.

τό τε πέλαγος τὸ κατὰ τὴν Κιλικίαν καὶ Παμφυλίαν διαπλεύσαντες κατήλθομεν ει᾿ς Μύρα τη̑ς Λυκίας

וַעבַרן יַמָא דּקִילִיקִיַא וַדפַּמפֻולִיַא ומַטִין למֻורַא מדִינתָּא דּלֻוקִיַא׃

[(5) Acts 27, 06]

שַׂר הַמֵּאָה מָצָא שָׁם אֳנִיָּה מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁמְּגַמַּת פָּנֶיהָ לְאִיטַלְיָה וְהֶעֱבִיר אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ.

וְשָׁם מָצָא שַׂר-הַמֵּאָה אֳנִיָּה אֲלֶכְסַנְדְּרִית מֻעֶדֶת לְאִיטַלְיָא וַיִּקָּחֵנוּ וַיְבִיאֵנוּ אֵלֶיהָ:

A tu našed setník bárku Alexandrinskou, kteráž měla plouti do Vlach, uvedl nás na ni.

Tam našel důstojník loď z Alexandrie, která plula do Itálie, a nalodil nás na ni. ([Skutky apoštolské 28:11])

κα᾿κει̑ εὑρών ὁ ἑκατοντάρχης πλοι̑ον ᾽Αλεξανδρι̑νον πλέον ει᾿ς τὴν ᾽Ιταλίαν ε᾿νεβίβασεν ἡμα̑ς ει᾿ς αυ᾿τό

וֵאשׁכַּח תַּמָן קֵנטרֻונָא אֵלפָא מֵן אַלֵכּסַנדּרִיַא דָּאזָלא הוָת לִאיטַלִיַא וַאותּבַן בָּה׃

[(5) Acts 27, 07]

שַׁטְנוּ כַּמָּה יָמִים בְּאִטִּיּוּת וְהִגַּעְנוּ בְּקֹשִׁי רַב אֶל מוּל קְנִידוֹס. מֵאַחַר שֶׁהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת הִפְרִיעָה לָנוּ, שַׁטְנוּ עַל־יַד כְּרֵתִים וְעָבַרְנוּ עַל־פְּנֵי כֵּף סַלְמוֹנִי.

רַק אֳנִיָּתֵנוּ הִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ יָמִים רַבִּים וּבִיגִיעָה הִגַּעְנוּ עַד-לִפְנֵי קְנִידוֺס וְהָרוּחַ לֹא נְתָנָנוּ לְקָרְבָה אֶל-הַחוֺף וַנַּעֲבֹר אֵצֶל קְרֵיטִי מִמּוּל סַלְמוֺנִי:

A když jsme za mnoho dní znenáhla se plavili, a sotva přijeli proti Gnidum, proto že vítr nám bránil, i podjeli jsme Krétu podlé Salmóny.

Mnoho dní jsme pluli pomalu a stěží jsme se dostali do míst naproti Knidu. Protože nám vítr bránil, pluli jsme kolem Salmóny chráněni Krétou.

ε᾿ν ἱκαναι̑ς δὲ ἡμέραις βραδυπλοου̑ντες καὶ μόλις γενόμενοι κατὰ τὴν Κνίδον μὴ προσεω̑ντος ἡμα̑ς του̑ α᾿νέμου ὑπεπλεύσαμεν τὴν Κρήτην κατὰ Σαλμὼνην

ומֵטֻל דּיַקִירָאיִת רָדיָא הוָת ליַומָתָא סַגִּיֵאא למַחסֵן מַטִין לֻוקבַל קנִידָוס גָּזַרתָּא ומֵטֻל דּלָא שָׁבקָא הוָת רֻוחָא דּנִאזַל תּרִיצָאיִת אֵתכּרֵכן עַל קרִטִא לֻוקבַל סַלמָונִא מדִינתָּא׃

[(5) Acts 27, 08]

שַׁטְנוּ סָמוּךְ לָאִי בְּקֹשִׁי רַב וְהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא הַמַּעֲגָנִים הַטּוֹבִים, קָרוֹב לָעִיר לָסָיָה.

וְכֹה הָיִינוּ עֲמֵלִים לֶאֱחֹז דַּרְכֵּנוּ עַל-פְּנֵי הַחוֺף לְאָרְכּוֺ עַד-בֹּאֵנוּ אֶל-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר קֹרָא לוֺ יְפֵה-מְבוֺא-יָם וּקְרוֺבָה לוֺ הָעִיר לָסִּיָּא:

A sotva ji pomíjeti mohše, přijeli jsme na jedno místo, kteréž slove Pěkný břeh, od kteréhož nedaleko bylo město Lasea.

S obtížemi jsme se plavili podél pobřeží, až jsme dopluli do místa, které se jmenovalo Dobré přístavy, nedaleko města Lasaia.

μόλις τε παραλεγόμενοι αυ᾿τὴν η῎λθομεν ει᾿ς τόπον τινὰ καλούμενον Καλοὺς Λιμένας ω῟ ε᾿γγὺς πόλις η῟ν Λασαία

וַלמַחסֵן כַּד רָדֵינַן חדָרֵיה מַטִין לדֻוכּתָא דּמֵתקַריָא למִאנֵא שַׁפִּירֵא וקַרִיבָא הוָת לָה מדִינתָּא דַּשׁמָה לַאסֵאַא׃

[(5) Acts 27, 09]

מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר זְמַן נִכָּר וְהַשַּׁיִט כְּבָר הָיָה מְסֻכָּן, שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר עָבַר, הִזְהִיר אוֹתָם שָׁאוּל

וַיִּרְבּוּ בֵּין כֹּה וָכֹה הַיָּמִים וְיוֺרְדֵי הַיָּם לֹא יַעַבְרוּ עוֺד לָבֶטַח כִּי גַם-הַצוֺם כְּבָר עָבָר וַיַּזְהִירֵם פּוֺלוֺס:

Když pak drahný čas přešel, a již bylo nebezpečné plavení, (nebo již byl i půst pominul), napomínal Pavel,

Protože jsme ztratili mnoho dní a plavba byla nebezpečná, neboť již minul čas postu, Pavel je varoval: ([2 Korintským 11:25n; Leviticus 16:29 Leviticus 23:27; Numeri 29:7])

ἱκανου̑ δὲ χρόνου διαγενομένου καὶ ο῎ντος η῎δη ε᾿πισφαλου̑ς του̑ πλοὸς διὰ τὸ καὶ τὴν νηστείαν η῎δη παρεληλυθέναι παρήνει ὁ Παυ̑λος

וַהוַין תַּמָן זַבנָא סַגִּיָאא עדַמָא דַּעבַר אָף יַומָא דּצַומָא דִּיהֻודָיֵא וַהוָא לֵה קֵנטָא דּנֵרדֵּא אנָשׁ בּיַמָא ומָלֵך הוָא להֻון פַּולָוס׃

[(5) Acts 27, 10]

בְּאָמְרוֹ: "אֲנָשִׁים, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלַּמַּסָּע צָפוּי נֵזֶק עִם אָבְדָן רַב לֹא רַק לַמִּטְעָן וְלָאֳנִיָּה, אֶלָּא גַּם לְחַיֵּינוּ."

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם אֲנָשִׁים הִנֵּה אֲנִי רֹאֶה כִּי עַל-דַּרְכֵּנוּ הַזֶּה רָעָה נִשְׁקֶפֶת לְסַבֵּב נֶזֶק גָּדוֺל וְלֹא רַק לָאֳנִיָּה וּלְמַ׹ָּׂאָהּ יֵשׁ דְּאָגָה כִּי אִם-גַּם לְנַפְשֹׁתֵינוּ:

Řka jim: Muži, vidím, že s ublížením a s mnohou škodou netoliko nákladu a lodí, ale i životů našich toto plavení bude.

„Mužové, vidím, že plavba bude nejen spojena s nebezpečím a velkou škodou pro náklad a loď, nýbrž ohrozí i naše životy.“

λέγων αυ᾿τοι̑ς α῎νδρες θεωρω̑ ο῞τι μετὰ υ῞βρεως καὶ πολλη̑ς ζημίας ου᾿ μόνον του̑ φορτίου καὶ του̑ πλοίου α᾿λλὰ καὶ τω̑ν ψυχω̑ν ἡμω̑ν μέλλειν ε῎σεσθαι τὸν πλου̑ν

וָאמַר גַּברֵא חָזֵא אנָא דּבֻאולצָנָא וַבחֻוסרָנָא סַגִּיָאא הָויָא מַרדִּיתַן לַו בַּלחֻוד דּמַובּלָה דֵּאלפַן אֵלָא אָף דּנַפשָׁתַן דִּילַן׃

[(5) Acts 27, 11]

אַךְ שַׂר הַמֵּאָה הֶאֱמִין יוֹתֵר לְרַב הַחוֹבֵל וּלְבַעַל הָאֳנִיָּה מֵאֲשֶׁר לְדִבְרֵי שָׁאוּל.

וְשַׂר הַמֵּאָה שָׁמַע אֶל-רַב הַחֹבֵל וְאֶל-בַּעַל הָאֳנִיָּה וְאֶל-דִּבְרֵי פוֺלוֺס לֹא-שָׁמַע:

Ale setník více věřil správci lodí a marináři, než tomu, co Pavel pravil.

Ale důstojník věřil více kormidelníkovi a majiteli lodi než tomu, co říkal Pavel.

ὁ δὲ ἑκατοντάρχης τω̑ κυβερνήτη καὶ τω̑ ναυκλήρω μα̑λλον ε᾿πείθετο η῍ τοι̑ς ὑπὸ Παύλου λεγομένοις

קֵנטרֻונָא דֵּין לקֻובֵרנִטִא וַלמָרָה דֵּאלפָא שָׁמַע הוָא יַתִּיר מֵן מֵלַוהי דּפַּולָוס׃

[(5) Acts 27, 12]

הוֹאִיל וְהַנָּמֵל לֹא הִתְאִים לַעֲגִינַת חֹרֶף הִצִּיעַ הָרֹב לְהַפְלִיג מִשָּׁם, בְּתִקְוָה שֶׁיּוּכְלוּ לְהַגִּיעַ לְפֶנִיקְס - נָמֵל כְּרֵתִי הַפּוֹנֶה לִדְרוֹם מַעֲרָב וְלִצְפוֹן מַעֲרָב - וְלִשְׁהוֹת שָׁם בַּחֹרֶף.

וּבִהְיוֺת מְבוֺא הַיָּם לֹא טוֺב לַחֲרָף-בּוֺ עַל-כֵּן יָעֲצוּ רֻבֵּי הָאֲנָשִׁים לַחֲלֹף מִזֶּה בְּחָשְׁבָם אוּלַי עוֺד יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ עַד-לְפֵינִיכַס לַחֲרָף-שָׁם וְהוּא מְבוֺא הַיָּם בִּקְרֵיטִי בְּקֶרֶן מַעֲרָב הַנּוֺטֶה גַּם-לְצָפוֺן וְגַם-לְדָרוֺם:

A když nebylo tu příhodného přístavu, kdež by pobyli přes zimu, mnozí tak radili, aby se předce pustili odtud, zda by jak mohli, přijedouce do Fenicen, přes zimu tu pobyti na břehu Kréty, kterýž leží k větru nešpornímu, a k větru mezi západním a půlnočním vějícímu.

Protože přístav nebyl vhodný k přezimování, většina se rozhodla plout odtud dále, dostat se – bude-li to možné – do Foiniku a tam zůstat přes zimu. Je to přístav na Krétě, otevřený k jihozápadu a severozápadu. ([Skutky apoštolské 28:11])

α᾿νευθέτου δὲ του̑ λιμένος ὑπάρχοντος πρὸς παραχειμασίαν οἱ πλείονες ε῎θεντο βουλὴν α᾿ναχθη̑ναι ε᾿κει̑θεν ει῎ πως δύναιντο καταντήσαντες ει᾿ς φοίνικα παραχειμάσαι λιμένα τη̑ς Κρήτης βλέποντα κατὰ λίβα καὶ κατὰ χω̑ρον

ומֵטֻל דּלָא עָהֵן הוָא הַו למִאנָא למַסתָּיֻו בֵּה סַתוָא סַגִּיֵאא מֵנַן צָבֵין הוַו דּנֵרדֵּא מֵן תַּמָן וֵאנהֻו דּמֵשׁכּחִין דַּנמַנעֻון ונַסתֻּון בַּלמִאנָא חַד דִּאיתַוהי הוָא בַּקרִטִא ומֵתקרֵא הוָא פֻּונִכּס וחָאַר הוָא לתַימנָא׃

[(5) Acts 27, 13]

רוּחַ אִטִּית נָשְׁבָה מִן הַדָּרוֹם וְהֵם חָשְׁבוּ שֶׁיַּשִֹיגוּ אֶת מַטְּרָתָם; לָכֵן הֵרִימוּ עֹגֶן וְשָׁטוּ סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה לְאֹרֶךְ חוֹף כְּרֵתִים.

וְיַעַן כִּי-נָשַׁב רוּחַ מִדָּרוֺם רַק לְאָט עַל-כֵּן קִוּוּ לְהַגִּיעַ עַד-מְחוֺז חֶפְצָם וַיַּעֲלוּ אֶת-הָעוֺגִינִים וַיַּעַבְרוּ מִקָּרוֺב לִשְׂפַת קְרֵיטִי:

A když počal vítr víti od poledne, za to měli, že se budou umíněnou cestou držeti, ale pustivše se, jeli blízko Kréty.

Když začal vát slabý jižní vítr, domnívali se, že mohou provést svůj záměr. Zvedli kotvu a pluli těsně podél Kréty.

ὑποπνεύσαντος δὲ νότου δόξαντες τη̑ς προθέσεως κεκρατηκέναι α῎ραντες α῏σσον παρελέγοντο τὴν Κρήτην

וכַד נֵשׁבַּת רֻוחָא דּתַימנָא וַסבַרו דַּממַטֵין אַיך צֵביָנהֻון רָדֵין הוַו חדָרַי קרִטִא׃

[(5) Acts 27, 14]

לְאַחַר זְמַן קָצָר נָשְׁבָה מִן הָאִי רוּחַ סוּפָה צְפוֹנִית מִזְרָחִית הַנִּקְרֵאת אֵירָקִילוֹן.

וַיְהִי מַהֵר אַחֲרֵי-כֵן וַיִּסְעַר סַעַר גָּדוֺל אֶל-מוּל הָאִי וְשֵׁם הַסַּעַר הַהוּא נִקְרָא אַוְרִיקְלִידוֺן:

Po neveliké pak chvíli udeřil na ně vítr bouřlivý půlnoční, kterýž slove Euroklydon.

Ale zanedlouho se přihnal z Kréty bouřlivý vítr od severovýchodu

μετ῾ ου᾿ πολὺ δὲ ε῎βαλεν κατ῾ αυ᾿τη̑ς α῎νεμος τυφωνικὸς ὁ καλούμενος ευ᾿ρακύλων

ומֵן־בָּתַר קַלִיל נפַק עלַין מַשׁבָא דּעַלעָלָא דּמֵתקרֵא טֻופָנִיקָוס אֵורַקלִידָון׃

[(5) Acts 27, 15]

כֵּיוָן שֶׁהָאֳנִיָּה נִלְכְּדָה וְלֹא יָכְלָה לָשׁוּט נֶגֶד הָרוּחַ, נִכְנַעְנוּ וְנִסְחַפְנוּ.

וְהָאֳנִיָּה סֹעֲרָה וַתֻּדָּח וּמֵאֲשֶׁר לֹא עָצְרָה כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַסַּעַר עַל-כֵּן אָסַפְנוּ אֶת-יָדֵינוּ מֵעָבְדָהּ לְמַעַן תֵּלֵךְ אֶל-אֲשֶׁר יַתְעֶנָּה הַסָּעַר:

A když lodí zachvácena byla, a nemohla odolati větru, pustivše, tak jsme se vezli.

a opřel se do lodi tak, že ji nemohli ovládat. Nechali jsme se jím tedy unášet.

συναρπασθέντος δὲ του̑ πλοίου καὶ μὴ δυναμένου α᾿ντοφθαλμει̑ν τω̑ α᾿νέμω ε᾿πιδόντες ε᾿φερόμεθα

וֵאתחַטפַּת אֵלפָא ולָא אֵשׁכּחַת דַּתקֻום לֻוקבַל רֻוחָא ויַהבן לַאידָא דּהִי׃

[(5) Acts 27, 16]

כַּאֲשֶׁר עָבַרְנוּ עַל־יַד אִי אֶחָד, קוֹדָה שְׁמוֹ, הִצְלַחְנוּ בְּמַאֲמָץ רַב לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַסִּירָה הַנִּגְרֶרֶת.

כֹּה עָבְרָה דְחוּפָה בִמְרוּצָתָהּ לְצֵלַע אִי-קָטֹן הַנִּקְרָא קְלַאוּדָה וּבְדֵי-עָמָל הֶחֱזַקְנוּ בַסְּפִינָה:

A v běhu snešeni byvše pod jeden ostrov neveliký, kterýž slove Klauda, sotva jsme mohli obdržeti člun.

Když jsme se dostali do závětří ostrůvku, který se jmenoval Kauda(b), museli jsme vynaložit veliké úsilí, abychom vytáhli záchranný člun na palubu. (b) var: Klauda ([Skutky apoštolské 27:30])

νησίον δέ τι ὑποδραμόντες καλούμενον Καυ̑δα ι᾿σχύσαμεν μόλις περικρατει̑ς γενέσθαι τη̑ς σκάφης

וכַד עבַרן גָּזַרתָּא חדָא דּמֵתקַריָא קֻודַא למַחסֵן אֵשׁכַּחן אֵחַדן לקַרקֻורָא׃

[(5) Acts 27, 17]

הֵם הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַסִּפּוּן וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּחֲבָלִים לַחֲגִירַת דַּפְנוֹת הָאֳנִיָּה; וּמֵאַחַר שֶׁפָּחֲדוּ שֶׁמָּא יִסָּחֲפוּ אֶל חוֹלוֹת סִירְטִיס, הִנְמִיכוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ וְנִסְחֲפוּ בְּאֹפֶן זֶה.

אֹתָהּ מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם וַיְכוֺנְנוּ תַחְבֻּלוֺת לְעֶזְרָה וַיְחַבְּשׁוּ אֶת-הָאֳנִיָּה בַּעֲבֹתִים וּמִיִּרְאָתָם פֶּן-תּוּטַל עַל-רֻכְסֵי הַחוֺל הוֺרִידוּ אֶת-הַמִּפְרָשִׂים וַנַּעֲבֹר הָלְאָה:

Kterýž zdvihše, pomoci užívali, podpásavše bárku; a bojíce se, aby neuhodili na místo nebezpečné, spustivše plachtu, tak se plavili.

Pak lodníci zabezpečili loď tím, že ji převázali. Báli se, aby nenajeli na Syrtskou mělčinu, a tak stáhli plachty a nechali se unášet větrem.

η῍ν α῎ραντες βοηθείαις ε᾿χρω̑ντο ὑποζωννύντες τὸ πλοι̑ον φοβούμενοί τε μὴ ει᾿ς τὴν Σύρτιν ε᾿κπέσωσιν χαλάσαντες τὸ σκευ̑ος ου῞τως ε᾿φέροντο

וכַד שׁקַלנָה מחַיצִין הוַין ומַתקנִין לָה לֵאלפָא ומֵטֻל דּדָחלִין הוַין דּדַלמָא נֵפֵּל בּמַחַתּתֵּה דּיַמָא אַחֵתנָיהי לַארמֵנָון והָכוָת רָדֵין הוַין׃

[(5) Acts 27, 18]

לְמָחֳרָת, בִּהְיוֹתֵנוּ מְטֻלְטָלִים בְּחָזְקָה עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה, הֵקֵלּוּ מִמַּשָֹא הָאֳנִיָּה.

וְכַאֲשֶׁר טֻלְטַלְנוּ בַסַּעַר אָנֶה וָאָנֶה טַלְטֵלָה נוֺרָאָה מְאֹד הֵחֵלוּ מִמָּחֳרָת לְהָקֵל עַל-הָאֳנִיָּה וַיַּטִּילוּ אֶת-כָּל-הַמַּ׹ָּׂא אֶל-הַיָּם:

A když bouře vichrová námi velmi zmítala, nazejtří náklad ven metali.

Protože jsme byli prudce zmítáni bouří, lodníci druhý den vyhazovali do moře náklad, aby lodi ulehčili;

σφοδρω̑ς δὲ χειμαζομένων ἡμω̑ν τη̑ ἑξη̑ς ε᾿κβολὴν ε᾿ποιου̑ντο

וכַד קָם לֵה עלַין כִּימֻונָא קַשׁיָא ליַומָא אחרִנָא שׁדַין מָאנִין בּיַמָא׃

[(5) Acts 27, 19]

אַחֲרֵי יוֹם נוֹסָף הִשְׁלִיכוּ בְּמוֹ יְדֵיהֶם אֶת צִיּוּד הָאֳנִיָּה.

וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי הֵטִילוּ בִידֵיהֶם גַּם אֶת-כָּל-כְּלֵי הָאֳנִיָּה:

A v třetí den i to nádobí bárce potřebné svýma rukama vyházeli jsme.

a třetí den vlastníma rukama hodili do moře lodní výstroj. ([Jonáš 1:5])

καὶ τη̑ τρίτη αυ᾿τόχειρες τὴν σκευὴν του̑ πλοίου ε῎ρριψαν

וַליַומָא דַּתלָתָא מָאנֵא דִּילָה דֵּאלפָא בִּאידַין שׁדַין׃

[(5) Acts 27, 20]

הוֹאִיל וְיָמִים רַבִּים לֹא הוֹפִיעוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים וְהִתְחוֹלְלָה סְעָרָה חֲזָקָה, אָפְסָה כָּל תִּקְוָה שֶׁנִּנָּצֵל.

וְיָמִים מִסְפָּר אֲשֶׁר אֵין שֶׁמֶשׁ בַּיּוֺם וְיָרֵחַ וְכוֺכָבִים בַּלַּיְלָה וְהַסַּעַר הוֺלֵךְ וְזֹעֵף אָז אָבְדָה גַּם-שְׁאֵרִית תִּקְוָתֵנוּ לְהִנָּצֵל:

A když ani slunce se neukázalo ani hvězdy za mnoho dní, a bouře vždy větší nastávala, již byla všecka naděje o vysvobození našem odjata.

Po mnoho dní se neukázalo ani slunce ani hvězdy. Prudká bouře nepřestávala a již jsme ztráceli všechnu naději, že se zachráníme. ([Jonáš 1:4n; Matouš 8:24n])

μήτε δὲ ἡλίου μήτε α῎στρων ε᾿πιφαινόντων ε᾿πὶ πλείονας ἡμέρας χειμω̑νός τε ου᾿κ ο᾿λίγου ε᾿πικειμένου λοιπὸν περιηρει̑το ε᾿λπὶς πα̑σα του̑ σώζεσθαι ἡμα̑ς

וכַד אֵחַד לֵה סַתוָא יַומָתָא יַתִּירֵא ולָא שֵׁמשָׁא מֵתחזֵא הוָא ולָא סַהרָא ולָא כַּוכּבֵא סַברָא דּחַיַין כֻּל כֻּלֵה אֵתפּסֵק הוָא לֵה׃

[(5) Acts 27, 21]

אַחֲרֵי שֶׁנִּמְנְעוּ זְמַן רַב מֵאֹכֶל, עָמַד שָׁאוּל בֵּינֵיהֶם וְאָמַר: "וּבְכֵן, חֲבֵרִים, הָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי וְלֹא לְהַפְלִיג מִכְּרֵתִים וּלְהַגִּיעַ לִידֵי הַנֵּזֶק וְהָאָבְדָן הַזֶּה.

וּבַאֲשֶׁר מָנְעוּ כֻלָּם אֹכֶל מִפִּיהֶם וַיַּעֲמֹד פּוֺלוֺס בְּתוֺכָם וַיֹּאמַר אַתֶּם אֲנָשִׁים טוֺב הֱיִיתֶם עֹשִׂים אִם-לַעֲצָתִי שְׁמַעְתֶּם לִבְלִי-עֲזֹב אֶת-קְרֵיטִי כִּי אָז לֹא הִ׹ִּׂיגָנוּ הַנֶּזֶק הַזֶּה:

A když jsme již byli hladem velmi ztrápeni, tehdy stoje Pavel u prostřed nich, řekl: Měli jste zajisté, ó muži, uposlechnouce mne, nehýbati se od Kréty, a uvarovati se nebezpečenství tohoto a škody.

Když už nikdo neměl ani pomyšlení na jídlo, šel Pavel mezi lodníky a řekl jim: „Měli jste mě poslechnout a neopouštět Krétu, a mohli jste si ušetřit toto nebezpečí a škodu. ([Skutky apoštolské 27:33 Skutky apoštolské 27:10n])

πολλη̑ς τε α᾿σιτίας ὑπαρχούσης τότε σταθεὶς ὁ Παυ̑λος ε᾿ν μέσω αυ᾿τω̑ν ει῏πεν ε῎δει μέν ω῏ α῎νδρες πειθαρχήσαντάς μοι μὴ α᾿νάγεσθαι α᾿πὸ τη̑ς Κρήτης κερδη̑σαί τε τὴν υ῞βριν ταύτην καὶ τὴν ζημίαν

וכַד אנָשׁ מֵדֵּם לָא מֵסתַּיבַּר הוָא הָידֵּין קָם פַּולָוס בַּינָתהֻון וֵאמַר אֵלֻו אֵתּטפִּיסתֻּון לִי גַּברֵא לָא רָדֵין הוַין מֵן קרִטִא ומֵתחַסכִּין הוַין מֵן חֻוסרָנָא ומֵן אֻולצָנָא הָנָא׃

[(5) Acts 27, 22]

וְעַכְשָׁו אֲנִי מַצִּיעַ לָכֶם לְהִתְעוֹדֵד, כִּי לֹא תֹּאבַד שׁוּם נֶפֶשׁ מִכֶּם; רַק הָאֳנִיָּה תֹּאבַד;

וְעַתָּה אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֺ-פִי לֹא תִתְמוֺגְגוּ וְלֹא תִמַּסּוּ כִּי גַם-נֶפֶשׁ אַחַת מִכֶּם כֻּלְּכֶם לֹא-תֹאבַד זוּלָתִי רַק הָאֳנִיָּה לְבַדָּהּ:

A i nyní vás napomínám, abyste dobré mysli byli; neboť nezahyne žádný z vás, kromě bárky samé.

Ale teď vás vyzývám, abyste neztráceli naději, neboť nikdo z vás nepřijde o život, jenom loď vezme za své.

καὶ τὰ νυ̑ν παραινω̑ ὑμα̑ς ευ᾿θυμει̑ν α᾿ποβολὴ γὰρ ψυχη̑ς ου᾿δεμία ε῎σται ε᾿ξ ὑμω̑ν πλὴν του̑ πλοίου

והָשָׁא מָלֵך אנָא דּתֵהוֻון דּלָא עָקָא נַפשָׁא גֵּיר מֵנכֻון חדָא לָא אָבדָּא אֵלָא אֵן אֵלפָא׃

[(5) Acts 27, 23]

כִּי בַּלַּיְלָה נִצַּב עָלַי מַלְאַךְ שֶׁל אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ אֲנִי שַׁיָּךְ וְאוֹתוֹ אֲנִי עוֹבֵד -

כִּי-בַלַּיְלָה הַזֶּה נִרְאָה אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-לוֺ אֲנִי וְאֹתוֺ אֶעֱבֹד:

Nebo této noci ukázal mi se anděl Boha toho, jehož já jsem, a kterémuž sloužím,

Dnes v noci ke mně přišel anděl od Boha, kterému patřím a kterému sloužím, ([Skutky apoštolské 9:10; Genesis 16:7])

παρέστη γάρ μοι ταύτη τη̑ νυκτὶ του̑ θεου̑ ου῟ ει᾿μι ε᾿γὼ ω῟ καὶ λατρεύω α῎γγελος

אֵתחזִי לִי גֵּיר בּלִליָא הָנָא מַלַאכֵה דַּאלָהָא הַו דּדִילֵה אנָא ולֵה פָּלַח אנָא׃

[(5) Acts 27, 24]

וְאָמַר, 'אַל תִּפְחַד, שָׁאוּל, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַקֵּיסָר, וְהִנֵּה הָאֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ חָנַן לְךָ אֶת כָּל הַמַּפְלִיגִים אִתְּךָ.'

וַיֹּאמַר אַל-תִּירָא שָׁאוּל כִּי לִפְנֵי הַקֵּיסַר תִּתְיַצֵּב וְהָאֱלֹהִים נָתַן-לְךׇ מַתָּנָה נַפְשׁוֺת כָּל-הָעֹבְרִים עִמָּךְ:

Řka: Neboj se, Pavle, před císařem máš státi, a aj, dalť tobě Bůh všecky, kteříž se plaví s tebou.

a řekl mi: ‚Neboj se, Pavle, ty se před císaře dostaneš. A Bůh ti daroval všechny, kdo jsou s tebou na lodi.‘ ([Skutky apoštolské 9:15 Skutky apoštolské 23:11])

λέγων μὴ φοβου̑ Παυ̑λε Καίσαρί σε δει̑ παραστη̑ναι καὶ ι᾿δοὺ κεχάρισταί σοι ὁ θεὸς πάντας τοὺς πλέοντας μετὰ σου̑

וֵאמַר לִי לָא תֵּדחַל פַּולֵא עתִיד הֻו לָך לַמקָם קדָם קֵסַר והָא יַהב לָך אַלָהָא מַוהַבתָּא לכֻל דּרָדֵין עַמָך׃

[(5) Acts 27, 25]

וּבְכֵן, חֲבֵרִים, הִתְעוֹדְדוּ! אֲנִי בּוֹטֵחַ בֵּאלֹהִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לִי כֵּן יִהְיֶה.

לָכֵן הִתְחַזְּקוּ-נָא אַתֶּם אֲנָשִׁים וַאֲנִי בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי כִּי כַאֲשֶׁר הֻגַּד לִי כֵּן גַּם-יֶהִי:

Protož buďte dobré mysli, muži; neboť věřím Bohu, že se tak stane, jakž jest mi mluveno.

Buďte proto dobré mysli. Věřím Bohu, že tomu bude tak, jak mi oznámil.

διὸ ευ᾿θυμει̑τε α῎νδρες πιστεύω γὰρ τω̑ θεω̑ ο῞τι ου῞τως ε῎σται καθ῾ ο῍ν τρόπον λελάληταί μοι

מֵטֻל הָנָא אֵתלַבַּבו גַּברֵא מהַימֵן אנָא גֵּיר בַּאלָהָא דּהָכַנָא הָוֵא אַיך מָא דֵּאתמַלַל עַמי׃

[(5) Acts 27, 26]

אֲבָל עָלֵינוּ לְהִסָּחֵף אֶל אֵיזֶה אִי."

וְאוּלָם אֶל-אַחַד הָאִיִּים נִדָּחֶה:

Mámeť se pak dostati na nějaký ostrov.

Máme se dostat k nějakému ostrovu.“ ([Skutky apoštolské 28:1])

ει᾿ς νη̑σον δέ τινα δει̑ ἡμα̑ς ε᾿κπεσει̑ν

בּרַם לגָזַרתָּא חדָא אִית לַן דּנֵשׁתּדֵא׃

[(5) Acts 27, 27]

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, כְּשֶׁנִּסְחַפְנוּ הֵנָּה וָהֵנָּה בַּיָּם הָאַדְרִיָּטִי, סָבְרוּ הַמַּלָּחִים שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים לְאֵיזוֹ אֶרֶץ.

וּבְלֵיל הָאַרְבָּעָה עָשָׂר מֵאָז הָשְׁלַכְנוּ כֹה וָכֹה בְּיַם אַדְרִיָּה בַּחֲצִי הַלָּיְלָה וְלֵב הַמַּלָּחִים אָמַר לָהֶם כִּי-הָאֳנִיָּה קָרְבָה לְיַבֶּשֶׁת אָרֶץ:

A když již byla čtrnáctá noc, a my se plavili po moři Adriatickém, okolo půlnoci, domnívali se plavci, že by se jim okazovala krajina nějaká.

Když jsme byli hnáni po Adriatickém moři již čtrnáctou noc, kolem půlnoci měli lodníci dojem, že je nablízku nějaká země.

ὡς δὲ τεσσαρεσκαιδεκάτη νὺξ ε᾿γένετο διαφερομένων ἡμω̑ν ε᾿ν τω̑ ᾽Αδρία κατὰ μέσον τη̑ς νυκτὸς ὑπενόουν οἱ ναυ̑ται προσάγειν τινὰ αυ᾿τοι̑ς χὼραν

ומֵן־בָּתַר אַרבּתַעסַר יַומִין דַּטעַין וֵאתּטַרַפן בּהַדרִיַוס יַמָא בּפֵלגֵּה דּלִליָא סבַרו מַלָחֵא דּלַארעָא מֵתקַרבִין הוַו׃

[(5) Acts 27, 28]

הֵם הוֹרִידוּ אֲנָךְ וּמָצְאוּ שֶׁהָעֹמֶק שְׁלוֹשִׁים וְשִׁבְעָה מֶטְרִים. אַחֲרֵי מֶרְחָק מְעַט מָדְדוּ שֵׁנִית וּמָצְאוּ עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה מֶטְרִים.

וַיּוֺרִידוּ אֶת-הָעֹפֶרֶת וַיַּעֲלוּ וַיִּמְצְאוּ מִדַּת הָעֹמֶק עֶשְׂרִים קוֺמָה וַיִּרְחֲקוּ מְעַט וַיִּשְׁנוּ עוֺד וַיִּמְצְאוּ רַק קוֺמוֺת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה:

Kteříž spustivše olovnici, nalezli hlubokost dvadcíti loktů; a odjevše odtud maličko, opět spustivše olovnici, nalezli patnácti loktů.

Spustili olovnici a naměřili hloubku dvacet sáhů. Kousek dále ji spustili znovu a naměřili patnáct sáhů.

καὶ βολίσαντες ευ῟ρον ο᾿ργυιὰς ει῎κοσι βραχὺ δὲ διαστήσαντες καὶ πάλιν βολίσαντες ευ῟ρον ο᾿ργυιὰς δεκαπέντε

וַארמִיו אֵוקִינַס וֵאשׁכַּחו קַומִין עֵסרִין ותֻוב קַלִיל רדַו וֵאשׁכַּחו קַומִין חַמשַׁעֵסרֵא׃

[(5) Acts 27, 29]

הוֹאִיל וְחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא נִסָּחֵף אֶל אֲזוֹרֵי סְלָעִים, הֵטִילוּ אַרְבָּעָה עֳגָנִים מִן הַצַּד הָאֲחוֹרִי שֶׁל הָאֳנִיָּה וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם.

אַךְ הֵם יָרְאוּ פֶּן-יִפְגְּעוּ בְצוּרֵי מִכְשׁוֺל וַיַּשְׁלִיכוּ מֵאֲחֹרֵי הָאֳנִיָּה אַרְבָּעָה עוֺגִינִים וַיּוֺחִילוּ לְאוֺר הַבֹּקֶר:

A bojíce se, aby na místa skalnatá neuhodili, spustivše z bárky čtyři kotve, žádali, aby den byl.

Báli se, abychom nenajeli na nějaká skaliska, a proto spustili ze zádi čtyři kotvy; toužebně čekali, až se rozední.

φοβούμενοί τε μή που κατὰ τραχει̑ς τόπους ε᾿κπέσωμεν ε᾿κ πρύμνης ρ᾿ίψαντες α᾿γκύρας τέσσαρας ηυ῎χοντο ἡμέραν γενέσθαι

וכַד דַּחִילִין הוַין דַּלמָא נֵשׁתּכַח לַן בּדֻוכּיָתָא דִּאית בּהֵין שֻׁועֵא אַרמִיו מֵן חַרתָה דֵּאלפָא אֵוקִינַס אַרבַּע וַמצַלֵין הוַו דּנֵהוֵא יַומָא׃

[(5) Acts 27, 30]

כְּשֶׁנִּסּוּ הַמַּלָּחִים לִבְרֹחַ מִן הָאֳנִיָּה וְהִתְחִילוּ לְהוֹרִיד אֶת הַסִּירָה אֶל הַיָּם בַּאֲמַתְלָה שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לִמְשֹׁךְ עֳגָנִים מֵחַרְטוֹם הָאֳנִיָּה,

וְהַמַּלָּחִים יָזְמוּ לִבְרֹחַ מֵעַל הָאֳנִיָּה וַיִּגְּשׁוּ לְהַתִּיר אֶת-הָעֲבָרָה וּלְהוֺרִידָהּ בְּהַעֲרִימָם לֵאמֹר כִּי גַּם-מֵרֹאשׁ הָאֳנִיָּה יוֺרִידוּ אֶת-הָעוֺגִינִים:

Když pak chtěli marináři uteci z bárky, a pustiti člun do moře, pod zámyslem, jako by chtěli od předku lodí kotve roztahovati,

Když se lodníci pokoušeli utéci z lodi a spustili záchranný člun na hladinu pod záminkou, že chtějí spustit kotvy také z přídi, ([Skutky apoštolské 27:16])

τω̑ν δὲ ναυτω̑ν ζητούντων φυγει̑ν ε᾿κ του̑ πλοίου καὶ χαλασάντων τὴν σκάφην ει᾿ς τὴν θάλασσαν προφάσει ὡς ε᾿κ πρώρης α᾿γκύρας μελλόντων ε᾿κτείνειν

מַלָחֵא דֵּין בּעַו למֵערַק מֵנָה מֵן אֵלפָא וַאחֵתו מֵנָה לקַרקֻורָא ליַמָא בּעֵלתָא דּנִאזֻלון בָּה ונֵאסרֻונָה לֵאלפָא בַּארעָא׃

[(5) Acts 27, 31]

אָמַר שָׁאוּל לְשַׂר הַמֵּאָה וְלַחַיָּלִים: "אִם אֵלֶּה לֹא יִשָּׁאֲרוּ בָּאֳנִיָּה לֹא תּוּכְלוּ אַתֶּם לְהִנָּצֵל."

אֲבָל פּוֺלוֺס אָמַר אֶל-שַׂר הַמֵּאָה וְאֶל-אַנְשֵׁי הַצָּבָא אִם-אֵלֶּה לֹא יִוָּתְרוּ בָאֳנִיָּה לֹא תוּכְלוּ לְהִנָּצֵל:

Řekl Pavel setníkovi a žoldnéřům: Nezůstanou-li tito na lodí, vy nebudete moci zachováni býti.

řekl Pavel důstojníkovi a vojákům: „Nezůstanou-li oni na lodi, nemáte ani vy naději na záchranu.“

ει῏πεν ὁ Παυ̑λος τω̑ ἑκατοντάρχη καὶ τοι̑ς στρατιὼταις ε᾿ὰν μὴ ου῟τοι μείνωσιν ε᾿ν τω̑ πλοίω ὑμει̑ς σωθη̑ναι ου᾿ δύνασθε

וכַד חזָא פַּולָוס אֵמַר לקֵנטרֻונָא ולֵאסטרַטִיָוטֵא דֵּאן הָלֵין בֵּאלפָא לָא מכַתּרִין אַנתֻּון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון דּתִחֻון׃

[(5) Acts 27, 32]

אָז חָתְכוּ הַחַיָּלִים אֶת חַבְלֵי הַסִּירָה וְהִנִּיחוּ לָהּ לִפֹּל.

אָז כָּרְתוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת-מֵיתְרֵי הָעֲבָרָה וְהִיא נָפְלָה אֶל-הַיָּם:

Tedy žoldnéři utínali provazy u člunu, a pustili jej, aby pryč plynul.

Tu vojáci přesekli lana u člunu a nechali ho uplavat.

τότε α᾿πέκοψαν οἱ στρατιω̑ται τὰ σχοινία τη̑ς σκάφης καὶ ει῎ασαν αυ᾿τὴν ε᾿κπεσει̑ν

הָידֵּין פּסַקו אֵסטרַטִיָוטֵא לחַבלֵיה דּקַרקֻורָא מֵן אֵלפָא ושַׁבקֻוה טָעיָא סּ סּ׃

[(5) Acts 27, 33]

עוֹד לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר בִּקֵּשׁ שָׁאוּל מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁיֹּאכְלוּ, בְּאָמְרוֹ: "הַיּוֹם כְּבָר הַיּוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר שֶׁאַתֶּם מַמְשִׁיכִים וּמְחַכִּים בְּלֹא לֶאֱכֹל כְּלוּם.

וּבְטֶרֶם אוֺר הַבֹּקֶר הִפְצִיר בָּם פּוֺלוֺס לִבְרוֺת לֶחֶם אָמֹר לָהֶם זֶה הַיּוֺם הָאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲשֶׁר אַתֶּם נַעֲנִים מִבִּלְתִּי אֲכֹל אוֺ טְעֹם מְאוּמָה:

A když již dnělo, napomínal Pavel všech, aby pojedli, řka: Již jest tomu dnes čtrnáctý den, jakž očekávajíce, trváte lační, nic nejedouce.

Než se začalo rozednívat, vybízel Pavel všechny, aby pojedli. Pravil: „Už čtrnáct dní čekáte na záchranu, nic nejíte a jste o hladu. ([Skutky apoštolské 27:21 Skutky apoštolské 27:27])

α῎χρι δὲ ου῟ ἡμέρα η῎μελλεν γίνεσθαι παρεκάλει ὁ Παυ̑λος α῞παντας μεταλαβει̑ν τροφη̑ς λέγων τεσσαρεσκαιδεκάτην σήμερον ἡμέραν προσδοκω̑ντες α῎σιτοι διατελει̑τε μηθὲν προσλαβόμενοι

הֻו דֵּין פַּולָוס עדַמָא דַּהוָא צַפרָא מפִּיס הוָא לכֻלהֻון דַּנקַבּלֻון סַיבָּרתָּא כַּד אָמַר להֻון יַומָנָא הָא אַרבּתַעסַר יַומִין מֵן קֵנטָא מֵדֵּם לָא טעִים לכֻון׃

[(5) Acts 27, 34]

לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֶאֱכֹל, כִּי זֶה נָחוּץ לְהַצָּלַתְכֶם, שֶׁכֵּן לֹא תֹּאבַד שַׂעֲרָה מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ מִכֶּם."

עַל-כֵּן אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם לִסְעַד לִבְּכֶם וּבָזֹאת תִּנָּצֵלוּ כִּי לֹא-יִפֹּל מִ׹ַּׂעֲרוֺת רֹאשְׁכֶם כֻּלְּכֶם אַף-אֶחָד אָרְצָה:

Protož prosím vás, abyste pojedli, neboť to k zachování vašeho zdraví slouží; žádnéhoť zajisté z vás vlas s hlavy nespadne.

Proto vás vybízím, abyste pojedli. Je to potřebí k vaší záchraně. Neboť nikdo z vás nepřijde ani o vlas na hlavě.“ ([1 Samuelova 14:45; 2 Samuelova 14:11; Matouš 10:30])

διὸ παρακαλω̑ ὑμα̑ς μεταλαβει̑ν τροφη̑ς του̑το γὰρ πρὸς τη̑ς ὑμετέρας σωτηρίας ὑπάρχει ου᾿δενὸς γὰρ ὑμω̑ν θρὶξ α᾿πὸ τη̑ς κεφαλη̑ς α᾿πολει̑ται

מֵטֻל הָדֵא בָּעֵא אנָא מֵנכֻון דַּתקַבּלֻון מֵאכֻולתָּא לקֻויָמָא דּחַיַיכֻּון מֵנתָא גֵּיר מֵן רִשָׁא דּחַד מֵנכֻון לָא אָבדָּא׃

[(5) Acts 27, 35]

לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת לָקַח לֶחֶם, הוֹדָה לֵאלֹהִים לְעֵינֵי כֻּלָּם, בָּצַע וְהֵחֵל לֶאֱכֹל.

וְאַחֲרֵי דַבְּרוֺ כָזֹאת לָקַח לֶחֶם וַיּוֺדֶה עָלָיו לֵאלֹהִים לִפְנֵי כֻלָּם וַיִּפְרֹס וַיָּחֶל לֶאֱכֹל:

To pověděv, a vzav chléb, díky vzdával Bohu přede všemi, a rozlomiv, počal jísti.

Když to řekl, vzal chléb, vzdal přede všemi díky Bohu, lámal jej a začal jíst. ([Jan 6:11; 1 Korintským 10:30n; 1 Timoteovi 4:4n; Skutky apoštolské 2:42; Lukáš 22:19])

ει῎πας δὲ ταυ̑τα καὶ λαβών α῎ρτον ευ᾿χαρίστησεν τω̑ θεω̑ ε᾿νὼπιον πάντων καὶ κλάσας η῎ρξατο ε᾿σθίειν

וכַד הָלֵין אֵמַר נסַב לַחמָא ושַׁבַּח לַאלָהָא קדָם כֻּלהֻון וַקצָא וַאקֵף למֵאכַל׃

[(5) Acts 27, 36]

הַכֹּל הִתְעוֹדְדוּ וְגַם הֵם אָכְלוּ.

וַתְּחִי רוּחַ כֻּלָם וַיִּקְחוּ לֶחֶם גַּם-הֵם וַיֹּאכֵלוּ:

A tak potěšeni byvše všickni, pojedli i oni.

Všichni nabyli dobré mysli a přijali pokrm. ([Skutky apoštolské 9:19])

ευ῎θυμοι δὲ γενόμενοι πάντες καὶ αυ᾿τοὶ προσελάβοντο τροφη̑ς

וֵאתבַּיַאו כֻּלהֻון וקַבֵּלו תֻּורסָיָא׃

[(5) Acts 27, 37]

בְּסַךְ הַכֹּל הָיִינוּ מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וָשֵׁשׁ נְפָשׁוֹת בָּאֳנִיָּה.

וְכָל-מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ וְשֵׁשׁ נְפָשׁוֺת:

Bylo pak nás všech osob na lodí dvě stě sedmdesáte a šest.

Bylo nás na lodi celkem dvě stě sedmdesát šest.

η῎μεθα δὲ αἱ πα̑σαι ψυχαὶ ε᾿ν τω̑ πλοίω διακόσιαι ἑβδομήκοντα ε῞ξ

אִיתַין הוַין דֵּין בֵּאלפָא מַאתֵין ושַׁבעִין ושֵׁת נַפשָׁן׃

[(5) Acts 27, 38]

אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ לָשׂבַע הֵקֵּלוּ מֵעַל הָאֳנִיָּה בַּהֲטִילָם אֶת הַחִטָּה לַיָּם.

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם לְמַלֵּא נַפְשָׁם הֵקֵלּוּ עוֺד מֵעַל הָאֳנִיָּה וַיַּשְׁלִיכוּ גַם-אֶת-הַצֵּדָה אֶל-הַיָּם:

A nasyceni byvše pokrmem, oblehčovali bárku, vysýpajíce pšenici do moře.

Když se nasytili, vyhazovali obilí do moře, aby lodi odlehčili.

κορεσθέντες δὲ τροφη̑ς ε᾿κούφιζον τὸ πλοι̑ον ε᾿κβαλλόμενοι τὸν σι̑τον ει᾿ς τὴν θάλασσαν

וכַד סבַעו מֵאכֻולתָּא אַקֵלו מֵן אֵלפָא וַשׁקַלו חֵטֵא וַשׁדַו בּיַמָא׃

[(5) Acts 27, 39]

כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם לֹא הִכִּירוּ אֶת הָאָרֶץ, אַךְ הִבְחִינוּ בְּמִפְרָץ עִם חוֹף חוֹלִי וְהֶחְלִיטוּ לְהַסִּיעַ אֶת הָאֳנִיָּה לְשָׁם, אִם אֶפְשָׁר.

הַבֹּקֶר הָיָה וְהֵם לֹא-הִכִּירוּ אֶת-הָאָרֶץ כִּי אִם-רָאוּ לְשׁוֺן-יָם וְחוֺף רְחַב יָדָיִם וַיִּוָּעֲצוּ לְהָבִיא שָׁם אֶת-הָאֳנִיָּה אִם-יוּכָלוּ:

A když byl den, nemohli země viděti, než okřídlí nějaké znamenali, ano má břeh, k němuž myslili, kdyby jak mohli přistati s lodí.

Když však nastal den, nemohli poznat, která země je před nimi. Viděli jen nějaký záliv s plochým pobřežím a rozhodli se, že u něho s lodí přistanou, bude-li to možné.

ο῞τε δὲ ἡμέρα ε᾿γένετο τὴν γη̑ν ου᾿κ ε᾿πεγίνωσκον κόλπον δέ τινα κατενόουν ε῎χοντα αι᾿γιαλὸν ει᾿ς ο῍ν ε᾿βουλεύοντο ει᾿ δύναιντο ε᾿ξω̑σαι τὸ πλοι̑ον

וכַד הוָא יַומָא סַפָּנֵא אַידָא הי אַרעָא לָא אֵשׁתַּודַּעו אֵלָא חָרו עַל גֵּנב יַבשָׁא כֵּנפָא חדָא דּיַמָא אַיכָּא דּרָנֵין הוַו דֵּאן מֵשׁכּחָא נֵדחֻונָה לֵאלפָא׃

[(5) Acts 27, 40]

הֵם נִתְּקוּ אֶת קִשְׁרֵי הָעֳגָנִים וְעָזְבוּ אוֹתָם בַּיָּם. יַחַד עִם זֹאת הִתִּירוּ אֶת הַחֲבָלִים שֶׁל הַהֲגָאִים, פָּרְשׂוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ הַקִּדְמִי אֶל הָרוּחַ וְכִוְּנוּ אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף.

וַיְקַצְּצוּ אֶת-הָעוֺגִינִים לְעָזְבָם בַּיָּם גַּם-הִתִּירוּ אֶת-הַמְּשׁוֺטִים מִמַּאֲסָרָם וַיִּפְרְשׂוּ אֶת-הַמִּפְרָשׂ לִפְנֵי הָרוּחַ לְהָרִיץ אֶת-הָאֳנִיָּה אֶל-הַחוֺף:

A vytáhše kotvy, pustili se po moři, rozpustivše také provazy pravidl; a zdvihše plachtu k větru, táhli se k břehu.

Odsekli kotvy a nechali je v moři a zároveň rozvázali provazy u kormidel. Pak nastavili přední plachtu větru a udržovali loď ve směru k břehu.

καὶ τὰς α᾿γκύρας περιελόντες ει῎ων ει᾿ς τὴν θάλασσαν α῞μα α᾿νέντες τὰς ζευκτηρίας τω̑ν πηδαλίων καὶ ε᾿πάραντες τὸν α᾿ρτέμωνα τη̑ πνεούση κατει̑χον ει᾿ς τὸν αι᾿γιαλόν

וַפסַקו אֵוקִינַס מֵן אֵלפָא וַארפִּיו אֵנֵין בּיַמָא וַשׁרַו רָכבֵּא דּסַוכָּנֵא וַתלַו אַרמֵנָון זעֻורָא לרֻוחָא דּנָשׁבָּא ורָדֵין הוַו לַאפַּי יַבשָׁא׃

[(5) Acts 27, 41]

אָז הִגִּיעוּ לְמָקוֹם בֵּין זְרָמִים וְהֶעֱלוּ אֶת הָאֳנִיָּה עַל שִׂרְטוֹן. הַחַרְטוֹם נִתְקַע וְנִשְׁאַר קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ, אֲבָל הַיַּרְכָתַיִם נִשְׁבְּרוּ מֵעָצְמַת הַגַּלִּים.

וְהָאֳנִיָּה נֶהְדְּפָה עַל-מָקוֺם לֹא-עָמוֺק תַּחְתֶּיהָ וַיִּדְבַּק רֹאשָׁהּ בַּקַּרְקַע מִבְּלִי לָמוּשׁ וְגַלֵּי הַיָּם הֵנִיעוּ בְחֵילָם אֶת-אֲחוֺרֶיהָ וַתִּשָּׁבֵר לִשְׁבָרִים:

Ale když trefili na to místo, kdež se dvoje moře schází, tu se zastavila lodí. A přední konec lodí uváznutý stál, nehýbaje se, zadní pak konec lámal se násilím vln.

Najeli však na mělčinu a uvízli s lodí. Příď se zabořila a nemohla se pohnout a záď se bortila pod náporem vlnobití. ([2 Korintským 11:25])

περιπεσόντες δὲ ει᾿ς τόπον διθάλασσον ε᾿πέκειλαν τὴν ναυ̑ν καὶ ἡ μὲν πρω̑ρα ε᾿ρείσασα ε῎μεινεν α᾿σάλευτος ἡ δὲ πρύμνα ε᾿λύετο ὑπὸ τη̑ς βίας τω̑ν κυμάτων

וגֵשַׁת אֵלפָא בּדֻוכּתָא דּרָמָא בַּינָת תּרֵין עֻומקִין דּיַמָא וֵאתחַריַת בָּה וקָם עלֵיה גַּבָּה קַדמָיָא ולָא מֵתּתּזִיע הוָא גַּבָּה דֵּין אחרָיָא אֵשׁתּרִי מֵן קטִירָא דּגַללֵא׃

[(5) Acts 27, 42]

כַּוָּנַת הַחַיָּלִים הָיְתָה לַהֲרֹג אֶת הָאֲסִירִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂחֶה אִישׁ מֵהֶם וְיִמָּלֵט.

וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא לַהֲרֹג אֶת-הָאַסִּירִים פֶּן-יִשְׂחוּ בַמַּיִם וְיִמָּלֵטוּ:

Tedy žoldnéři radili, aby vězně zmordovali, aby jim některý vyplyna, neutekl.

Vojáci chtěli vězně zabít, aby některý neutekl, až doplave na břeh. ([Skutky apoštolské 16:27])

τω̑ν δὲ στρατιωτω̑ν βουλὴ ε᾿γένετο ι῞να τοὺς δεσμὼτας α᾿ποκτείνωσιν μή τις ε᾿κκολυμβήσας διαφύγη

וַצבַו הוַו אֵסטרַטִיָוטֵא דַּנקַטלֻון אֵנֻון לַאסִירֵא דּלָא נַרמֻון סַחוָא ונֵערקֻון להֻון מֵנהֻון׃

[(5) Acts 27, 43]

אַךְ שַׂר הַמֵּאָה רָצָה לְהַצִּיל אֶת שָׁאוּל וְהֵנִיא אוֹתָם מִכַּוָּנָתָם. הוּא צִוָּה שֶׁהַיּוֹדְעִים לִשְׂחוֹת יִקְפְּצוּ רִאשׁוֹנִים וְיַגִּיעוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה,

וְשַׂר הַמֵּאָה בְּחֶפְצוֺ לְהַצִּיל אֶת-פּוֺלוֺס לֹא נְתָנָם לְבַצַּע מְזִמָּתָם וְגַם-צִוָּה מִי הַיֹּדֵעַ לִשְׂחוֺת יִתְנַפֵּל רִאשֹׁנָה אֶל-הַמַּיִם לְהִנָּצֵל אֶל-הַיַּבָּשָׁה:

Ale setník chtěje zachovati Pavla, nedal toho učiniti. I rozkázal těm, kteříž mohli plovati, aby se pustili nejprv, a vyplynuli na zem,

Ale důstojník chtěl zachránit Pavla, a proto jim v jejich úmyslu zabránil. Pak dal rozkaz, aby ti, kdo umějí plavat, první skočili do vody a plavali k zemi ([Skutky apoštolské 27:3])

ὁ δὲ ἑκατοντάρχης βουλόμενος διασω̑σαι τὸν Παυ̑λον ε᾿κὼλυσεν αυ᾿τοὺς του̑ βουλήματος ε᾿κέλευσέν τε τοὺς δυναμένους κολυμβα̑ν α᾿πορίψαντας πρὼτους ε᾿πὶ τὴν γη̑ν ε᾿ξιέναι

וקֵנטרֻונָא כּלָא אֵנֻון מֵן הָדֵא מֵטֻל דּצָבֵא הוָא דּנַחֵא לפַּולָוס ולַאילֵין דּמֵשׁכּחִין הוַו למַרמָיֻו סַחוָא פּקַד להֻון דַּבקַדמָיֵא נֵסחֻון ונֵעבּרֻון לַארעָא׃

[(5) Acts 27, 44]

וְהַיֶּתֶר, שֶׁיַּעֲשׂוּ זֹאת חֶלְקָם עַל קְרָשִׁים וְחֶלְקָם עַל חֲפָצִים מִן הָאֳנִיָּה. בְּדֶרֶךְ זֹאת נֶחְלְצוּ כֻּלָּם אֶל הַיַּבָּשָׁה.

וְהַנִּשְׁאָרִים יַחֲזִיקוּ בִקְרָשִׁים וּשְׁאָר שִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה לְהַצִּיל אֶת-נַפְשָׁם וַיְהִי כֵן וַיִּמָּלְטוּ כֻלָּם אֶל-הַיַּבָּשָׁה:

Jiní pak na dskách, a někteří na kusích lodí. A tak se stalo, že všickni zdraví vyšli na zemi.

a ostatní aby se zachránili na prknech nebo troskách lodi. Tak se všichni dostali na břeh živi a zdrávi. ([Skutky apoštolské 27:22-Skutky apoštolské 27:25 Skutky apoštolské 27:34])

καὶ τοὺς λοιποὺς ου῍ς μὲν ε᾿πὶ σανίσιν ου῍ς δὲ ε᾿πί τινων τω̑ν α᾿πὸ του̑ πλοίου καὶ ου῞τως ε᾿γένετο πάντας διασωθη̑ναι ε᾿πὶ τὴν γη̑ν

וַלשַׁרכָּא עַל דַּפֵּא ועַל קַיסֵא אחרָנֵא דֵּאלפָא אַעבַּרו אֵנֻון והָכַנָא כֻּלהֻון אֵשׁתַּוזַבו לַארעָא׃ ס

[(5) Acts 28, 01]

אַחֲרֵי שֶׁנִּצַּלְנוּ הִתְבָּרֵר לָנוּ כִּי שֵׁם הָאִי מַלְטָה.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִמְלַטְנוּ שָׁמַעְנוּ כִּי מְלִיטִי שֵׁם הָאִי הַזֶּה:

A tak zachováni byvše, teprv poznali, že ostrov ten sloul Melita.

Když jsme se zachránili, dověděli jsme se, že se ten ostrov jmenuje Malta. ([Skutky apoštolské 27:26])

καὶ διασωθέντες τότε ε᾿πέγνωμεν ο῞τι Μελίτη ἡ νη̑σος καλει̑ται

ומֵן בָּתַרכֵּן יִלֵפן דּמִלִיטִא מֵתקַריָא הָי גָּזַרתָּא׃

[(5) Acts 28, 02]

הַתּוֹשָׁבִים, שֶׁלֹּא הָיוּ יְוָנִים, נָהֲגוּ בָּנוּ בִּנְדִיבוּת בִּלְתִּי רְגִילָה, כִּי הִדְלִיקוּ אֵשׁ בִּגְלַל הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד וְהַקֹּר וְקִבְּלוּ אֶת כֻּלָּנוּ.

וְהַלֹּעֲזִים הֵטִיבוּ עִמָּנוּ עַד-לִמְאֹד כִּי-בִעֲרוּ אֵשׁ לְהָחֶם-לָנוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת-כֻּלָּנוּ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ לָרֶדֶת וּמִפְּנֵי הַקֹּר:

Lidé pak toho ostrova velikou přívětivost k nám ukázali. Nebo zapálivše hranici drev, přijali nás všecky, pro déšť, kterýž v tu chvíli byl, a pro zimu.

Domorodci se k nám zachovali neobyčejně laskavě. Zapálili hranici dříví a všechny nás k ní pozvali, protože začalo pršet a bylo zima. ([Skutky apoštolské 27:3; 2 Korintským 11:27])

οι῞ τε βάρβαροι παρει̑χον ου᾿ τὴν τυχου̑σαν φιλανθρωπίαν ἡμι̑ν α῞ψαντες γὰρ πυρὰν προσελάβοντο πάντας ἡμα̑ς διὰ τὸν ὑετὸν τὸν ε᾿φεστω̑τα καὶ διὰ τὸ ψυ̑χος

ובַרבּרָיֵא דּעָמרִין הוַו בָּה רַחמֵא סַגִּיֵאא חַוִיו לוָתַן וַאוחֵדו נֻורָא וַקרַאוֻן לכֻלַן דּנֵשׁחַן מֵטֻל מֵטרָא סַגִּיָאא וקֻורשָׁא דִּאית הוָא׃

[(5) Acts 28, 03]

שָׁאוּל אָסַף מְלוֹא יָדָיו שִׁבְרֵי עֲנָפִים וּכְשֶׁשָֹם אוֹתָם עַל הָאֵשׁ יָצָא מִתּוֹכָם צֶפַע, בִּגְלַל הַחֹם, וְנִצְמַד אֶל יָדוֹ.

וּפוֺלוֺס אָסַף מְלֹא יָדָיו נְצָרִים וַיִּתְּנֵם עַל-הַמּוֺקֵד וְהִנֵּה הִשְׂתָּרֵג צֶפַע עַל-יָדוֺ בְּפִגְעוֺ-בָהּ בְּנוּסוֺ מִפְּנֵי הַחֹם:

A když Pavel sebral drahně roždí, a kladl na oheň, ještěrka, utíkajíc před horkem, připjala se k ruce jeho.

Když Pavel nasbíral náruč chrastí a přiložil na oheň, zakousla se mu do ruky zmije, která prchala před žárem.

συστρέψαντος δὲ του̑ Παύλου φρυγάνων τι πλη̑θος καὶ ε᾿πιθέντος ε᾿πὶ τὴν πυράν ε῎χιδνα α᾿πὸ τη̑ς θέρμης ε᾿ξελθου̑σα καθη̑ψεν τη̑ς χειρὸς αυ᾿του̑

ופַּולָוס שׁקַל סֻוגָאא דּחַבֻּובֵא וסָם עַל נֻורָא ונֵפקַת מֵנהֻון אָכֵדנָא מֵן רַתחָא דּנֻורָא ונֵכתַּת בִּאידֵה׃

[(5) Acts 28, 04]

רָאוּ הַתּוֹשָׁבִים אֶת הַחַיָּה תְּלוּיָה עַל יָדוֹ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אֵין סָפֵק שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה רוֹצֵחַ. נִצַּל מִן הַיָּם, אַךְ הַצֶּדֶק לֹא הִנִּיחַ לוֹ לִחְיוֹת."

כִּרְאֹת הַלֹּעֲזִים אֶת-הַזֹּחֵל מְצֻמָּד עַל-יָדוֺ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ אָכֵן רֹצֵחַ הוּא הָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִקְמַת הָאֱלֹהִים דְּבָקַתּוּ לְבִלְתִּי הַחֲיֹתוֺ אַחֲרֵי כִּי-נִצַּל מִמּוּת בַּיָּם:

A když uzřeli lidé toho ostrova, ano ještěrka visí u ruky jeho, řekli jedni druhým: Jistě člověk tento jest vražedlník; nebo ač z moře vyšel, však pomsta nedá jemu živu býti.

Jakmile domorodci uviděli, že mu visí na ruce had, říkali si mezi sebou: „Ten člověk je určitě vrah. I když se zachránil z moře, bohyně odplaty nedovolila, aby zůstal na živu.“

ὡς δὲ ει῏δον οἱ βάρβαροι κρεμάμενον τὸ θηρίον ε᾿κ τη̑ς χειρὸς αυ᾿του̑ πρὸς α᾿λλήλους ε῎λεγον πάντως φονεύς ε᾿στιν ὁ α῎νθρωπος ου῟τος ο῍ν διασωθέντα ε᾿κ τη̑ς θαλάσσης ἡ δίκη ζη̑ν ου᾿κ ει῎ασεν

וכַד חזַאוֻה בַּרבּרָיֵא דּתַליָא בִּאידֵה אָמרִין הוַו כּבַר הָנָא גַּברָא קָטֻולָא הו דּכַד אֵשׁתַּוזַב מֵן יַמָא כִּאנֻותָא לָא שׁבַקתֵה דּנִחֵא׃

[(5) Acts 28, 05]

אֲבָל שָׁאוּל נִעֵר אֶת הַחַיָּה אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא נִזַּק כְּלָל.

אֲבָל הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת-הַזֹּחֵל אֶל-הָאֵשׁ וְלוֺ לֹא-נֶעֶשְׂתָה מְאוּמָה רָע:

Ale on střásl tu ještěrku do ohně, a nic se jemu zlého nestalo.

Ale Pavel setřásl hada do ohně a nic zlého se mu nestalo. ([Marek 16:18; Lukáš 10:19])

ὁ μὲν ου῏ν α᾿ποτινάξας τὸ θηρίον ει᾿ς τὸ πυ̑ρ ε῎παθεν ου᾿δὲν κακόν

הֻו דֵּין פַּולָוס אַנִיף אִידֵה וַשׁדָה לָאכֵדנָא בּנֻורָא ומֵדֵּם דַּסנֵא לָא הוָיהי׃

[(5) Acts 28, 06]

הֵם צִפּוּ שֶׁגּוּפוֹ יִתְנַפֵּחַ אוֹ שֶׁיִּפֹּל מֵת פִּתְאוֹם. חִכּוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְרָאוּ שֶׁלֹּא קָרָה לוֹ שׁוּם רַע; שִׁנּוּ דַּעְתָּם וְאָמְרוּ שֶׁהוּא אֵל.

וְהֵם עוֺד מְחַכִּים לִרְאוֺת כִּי יִצְבֶּה בְשָׂרוֺ אוֺ כִי יִפֹּל וָמֵת וּכְחַכּוֺתָם כֹּה-עַד-בּוֺשׁ וַיִרְאוּ כִּי לֹא-נָגְעָה בּוֺ רָעָה אָז חָשְׁבוּ אַחֶרֶת וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים הוּא:

Oni pak očekávali, že oteče, aneb padna, pojednou umře. A když toho dlouho čekali a viděli, že se mu nic zlého nestalo, změnivše se, pravili, že jest on bůh.

Oni čekali, že oteče nebo že najednou padne mrtev. Když to však dlouho trvalo a viděli, že se s ním nic neděje, začali naopak říkat, že je to nějaký bůh. ([Skutky apoštolské 14:11])

οἱ δὲ προσεδόκων αυ᾿τὸν μέλλειν πίμπρασθαι η῍ καταπίπτειν α῎φνω νεκρόν ε᾿πὶ πολὺ δὲ αυ᾿τω̑ν προσδοκὼντων καὶ θεωρούντων μηδὲν α῎τοπον ει᾿ς αυ᾿τὸν γινόμενον μεταβαλόμενοι ε῎λεγον αυ᾿τὸν ει῏ναι θεόν

סָברִין הוַו דֵּין בַּרבּרָיֵא דּבַר שָׁעתֵה מֵתמסֵא ונָפֵל כַּד מִית עַל אַרעָא וכַד עֵדָּנָא סַגִּיָאא סַכִּיו וַחזַו דּמֵדֵּם דַּסנֵא לָא הוָיהי שַׁחלֵפו מֵלַיהֻון וֵאמַרו דַּאלָהָא הו׃ ס

[(5) Acts 28, 07]

סָמוּךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ שְׂדוֹתָיו שֶׁל רֹאשׁ הָאִי, פּוֹבְּלִיוֹס שְׁמוֹ. הוּא קִבֵּל אוֹתָנוּ וְאֵרַח אוֹתָנוּ בִּידִידוּת שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

וּבְקִרְבַת הַמָּקוֺם הַהוּא הָיְתָה אֲחֻזַּת-שָׂדֶה לִקְצִין הָאִי וּשְׁמוֺ פּוֺבְלִיּוֺס וְהוּא לְקָחָנוּ אֵלָיו וַיְכַלְכְּלֵנוּ בְּלֵב טוֺב שְׁלֹשָׁה יָמִים:

Na těch pak místech měl popluží kníže toho ostrova, jménem Publius. Kterýž přijav nás k sobě, za tři dni přátelsky u sebe v hospodě choval.

Blízko toho místa měl své statky správce ostrova Publius. Ten nás přijal a tři dni se o nás laskavě staral jako o své hosty.

ε᾿ν δὲ τοι̑ς περὶ τὸν τόπον ε᾿κει̑νον ὑπη̑ρχεν χωρία τω̑ πρὼτω τη̑ς νήσου ο᾿νόματι Ποπλίω ο῍ς α᾿ναδεξάμενος ἡμα̑ς τρει̑ς ἡμέρας φιλοφρόνως ε᾿ξένισεν

אִית הוָא דֵּין קֻוריָא בֵּה בּהַו אַתרָא לגַברָא חַד דַּשׁמֵה הוָא פָּופּלִיָוס דּהֻו הוָא רִשָׁה דּגָזַרתָּא וקַבּלַן בּבַיתֵּה תּלָתָא יַומִין חָדיָאיִת׃

[(5) Acts 28, 08]

אוֹתָהּ עֵת שָׁכַב אָבִיו שֶׁל פּוֹבְּלִיוֹס כְּשֶׁהוּא סוֹבֵל מֵחֹם וְדִיזֶנְטֶרְיָה. שָׁאוּל נִכְנַס אֵלָיו, הִתְפַּלֵּל וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו וְרִפֵּא אוֹתוֹ.

וַיְהִי אֲבִי פוֺבְלִיּוֺס נֹפֵל לַמִּשְׁכָּב בַּחֲלֹתוֺ בַקַּדַּחַת וּבַחֲלִי הַמֵּעָיִם וַיָּבֹא אֵלָיו פּוֺלוֺס וַיִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֺ וַיָּשֶׂם יָדָיו עָלָיו וַיִּרְפָּאֵהוּ:

I přihodilo se, že otec toho Publia ležel, maje zimnici a červenou nemoc. K němuž všed Pavel, a pomodliv se, vložil na něj ruce, a uzdravil jej.

Publiův otec ležel s horečkou a úplavicí. Pavel přišel k němu, pomodlil se, vložil na něj ruce a uzdravil ho. ([Lukáš 10:9; Matouš 8:14n; Jan 4:52; Skutky apoštolské 6:6])

ε᾿γένετο δὲ τὸν πατέρα του̑ Ποπλίου πυρετοι̑ς καὶ δυσεντερίω συνεχόμενον κατακει̑σθαι πρὸς ο῍ν ὁ Παυ̑λος ει᾿σελθών καὶ προσευξάμενος ε᾿πιθεὶς τὰς χει̑ρας αυ᾿τω̑ ι᾿άσατο αυ᾿τόν

אַבֻוהי דֵּין דּפָּופּלִיָוס בֵּאשָׁתָא וַבכִאב מעַיָא כּרִיה הוָא ועַל לוָתֵה פַּולָוס וצַלִי וסָם עלַוהי אִידֵה וַאחלמֵה׃

[(5) Acts 28, 09]

אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ גַּם יֶתֶר הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּאִי וְנִרְפְּאוּ.

וְאַחֲרֵי עֲשׁתוֺ כָזֹאת בָּאוּ אֵלָיו גַּם-מִכָּל-הָאִי אֲשֶׁר לָהֶם כָּל-חֹלִי וְגַם-הֵם נִרְפָּאוּ:

A když se to stalo, tedy jiní, kteříž na ostrově tom nemocní byli, přistupovali, a byli uzdravováni.

A potom začali přicházet i jiní nemocní z ostrova a Pavel je uzdravoval.

τούτου δὲ γενομένου καὶ οἱ λοιποὶ οἱ ε᾿ν τη̑ νήσω ε῎χοντες α᾿σθενείας προσήρχοντο καὶ ε᾿θεραπεύοντο

וכַד הוָת הָדֵא אָף שַׁרכָּא אַילֵין דִּאית הוַו בָּה בּגָזַרתָּא כּרִיהֵא קָרבִּין הוַו לוָתֵה ומֵתַאסֵין הוַו׃

[(5) Acts 28, 10]

הֵם כִּבְּדוּ אוֹתָנוּ בְּמֶחֱווֹת כָּבוֹד רַבּוֹת וּכְשֶׁעָמַדְנוּ לְהַפְלִיג נָתְנוּ לָנוּ אֶת הָאַסְפָּקָה הַנְּחוּצָה.

וַיִּתְּנוּ לָנוּ מַתָּנוֺת רַבּוֺת וּבְעָבְרֵנוּ מֵהֶם מִלְאוּ לָנוּ כָּל-מַחְסֹרֵינוּ עַל-הַדָּרֶךְ:

Ctili nás pak velice, a když jsme se měli pryč plaviti, nakladli toho, čehož potřebí bylo.

Štědře nás obdarovali, a když jsme měli odjíždět, přinesli nám, co jsme potřebovali na cestu. ([Skutky apoštolské 16:15; Matouš 10:8; Lukáš 8:2n])

οι῍ καὶ πολλαι̑ς τιμαι̑ς ε᾿τίμησαν ἡμα̑ς καὶ α᾿ναγομένοις ε᾿πέθεντο τὰ πρὸς τὰς χρείας

וִאיקָרֵא רַורבֵא יַקרֻון וכַד נָפקִין הוַין מֵן תַּמָן זַודֻון׃

[(5) Acts 28, 11]

אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים עָלִינוּ עַל אֳנִיָּה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית נוֹשֵׂאת סֵמֶל הָאֵלִים הַתְּאוֹמִים, שֶׁהִמְתִּינָה כָּל הַחֹרֶף בָּאִי.

וְאַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עָבַרְנוּ מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֲלֶכְסַנְדְּרִית אֲשֶׁר שָׁבְתָה שָּׁם כָּל-יְמוֺת הַחֹרֶף וְהִיא נֹשֵׂאת אוֺת עַל-נִסָּהּ תְּאוֺמִים:

A po třech měsících plavili jsme se na bárce Alexandrinské, kteráž tu byla na tom ostrově přes zimu, mající za erb Kastora a Polluxa.

Po třech měsících jsme vypluli na alexandrijské lodi, která přezimovala na ostrově a měla jako znak Blížence. ([Skutky apoštolské 27:12 Skutky apoštolské 27:6])

μετὰ δὲ τρει̑ς μη̑νας α᾿νήχθημεν ε᾿ν πλοίω παρακεχειμακότι ε᾿ν τη̑ νήσω ᾽Αλεξανδρίνω παρασήμω Διοσκούροις

נפַקן דֵּין בָּתַר יַרחֵא תּלָתָא וַרדַין בֵּאלפָא אַלֵכּסַנדּרָיתָּא דַּאסתּיַת הוָת בָּה בּגָזַרתָּא וִאית הוָת עלֵיה אָתָא דּתָאמֵא׃

[(5) Acts 28, 12]

יָרַדְנוּ בְּסִירָקוּז וְנִשְׁאַרְנוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

וַנָּבֹא אֶל-סַרְקוּסָא וַנֵּשֶׁב-שָׁם שְׁלֹשָׁה יָמִים:

A když jsme přijeli do Syrakusis, zůstali jsme tu za tři dni.

Dopluli jsme do Syrakus a zůstali tam tři dny.

καὶ καταχθέντες ει᾿ς Συρακούσας ε᾿πεμείναμεν ἡμέρας τρει̑ς

וֵאתַין לסֻרַקָוסַא מדִינתָּא וקַוִין תַּמָן יַומָתָא תּלָתָא׃

[(5) Acts 28, 13]

מִשָּׁם שַׁטְנוּ הָלְאָה וְהִגַּעְנוּ לְרֶגְיוּם. יוֹם אֶחָד אַחֲרֵי כֵן נָשְׁבָה רוּחַ דְּרוֹמִית וּלְמָחֳרָת בָּאנוּ אֶל פּוֹטְיוֹלִי.

מִשָּׁם עָבַרְנוּ וַנָּסָב וַנָּבֹא אֶל-רֶגְיוֺן וּבִנְסֹעַ מִמָּחֳרָת רוּחַ מִדָּרוֺם בָּאנוּ בַיּוֺם הַשֵּׁנִי אֶל-פּוֺטִיּוֺלִי:

A odtud okolo plavíce se, přišli jsme do Regium; a po jednom dni, když vál vítr od poledne, druhý den přijeli jsme do Puteolos.

Odtud jsme pluli podél pobřeží a dorazili do Regia. Na druhý den začal vát jižní vítr, a tak jsme už za dva dny dokončili plavbu v Puteolech.

ο῞θεν περιελόντες κατηντήσαμεν ει᾿ς Ρήγιον καὶ μετὰ μίαν ἡμέραν ε᾿πιγενομένου νότου δευτεραι̑οι η῎λθομεν ει᾿ς Ποτιόλους

ומֵן תַּמָן אֵתכּרֵכן ומַנַען לרִגִיָון מדִינתָּא ובָתַר יַומָא חַד נֵשׁבַּת לַן רֻוחָא דּתַימנָא ולַתרֵין יַומִין אֵתַין לפָּוטִיַאלָס מדִינתָּא דִּאיטַלִיַא׃

[(5) Acts 28, 14]

מָצָאנוּ שָׁם אַחִים וְנִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָם שִׁבְעָה יָמִים. כָּךְ בָּאנוּ לְרוֹמָא.

שָׁם מָצָאנוּ אַחִים וְהֵם שִׁחֲרֻנוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם שִׁבְעָה יָמִים וְאַחַר-כֵּן הָלַכְנוּ לָבֹא רוֺמִי:

Kdežto nalezše bratří, žádáni jsme byli od nich, abychom pobyli u nich za sedm dní. A tak jsme se k Římu brali.

Tam jsme se setkali s bratřími, a ti nás prosili, abychom u nich zůstali sedm dní. ([Skutky apoštolské 20:6])

ου῟ εὑρόντες α᾿δελφοὺς παρεκλήθημεν παρ῾ αυ᾿τοι̑ς ε᾿πιμει̑ναι ἡμέρας ἑπτά καὶ ου῞τως ει᾿ς τὴν Ρὼμην η῎λθαμεν

וֵאשׁכַּחן תַּמָן אַחֵא וַבעַו מֵנַן וַהוַין לוָתהֻון יַומָתָא שַׁבעָא והָידֵּין אֵזַלן לרֻהומִא׃

[(5) Acts 28, 15]

הָאַחִים אֲשֶׁר שָׁם שָׁמְעוּ עָלֵינוּ וְיָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ עַד לְכִכַּר אַפִּיוֹס וּשְׁלֹשֶׁת הַפֻּנְדָּקִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם שָׁאוּל, הוֹדָה לֵאלֹהִים וְהִתְעוֹדֵד.

וַיִּשְׁמְעוּ שָׁם הָאַחִים כִּי אֲנַחְנוּ בָאִים וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ עַד-שַׁעַר אַפִּיּוֺס וְעַד-שְׁלֹשֶׁת מְלוֺנִים וּפוֺלוֺס רָאָה אֹתָם וַיְבָרֶךְ אָת-הָאֱלֹהִים וַתְּחִי רוּחוֺ:

Odkudž, když o nás uslyšeli bratří, vyšli proti nám až na rynk Appiův a ke Třem krčmám. Kteréž uzřev Pavel, poděkoval Bohu, a počal býti dobré mysli.

Odtud jsme šli do Říma. Tamější bratří dostali o nás zprávu a přišli nám naproti až ke Třem hospodám, někteří pak až k Appiovu tržišti. Když je Pavel spatřil, vzdal díky Bohu a nabyl odvahy. ([Římanům 1:7; Exodus 4:27; 2 Korintským 7:6n])

κα᾿κει̑θεν οἱ α᾿δελφοὶ α᾿κούσαντες τὰ περὶ ἡμω̑ν η῟λθαν ει᾿ς α᾿πάντησιν ἡμι̑ν α῎χρι ᾽Αππίου Φόρου καὶ Τριω̑ν Ταβερνω̑ν ου῍ς ι᾿δών ὁ Παυ̑λος ευ᾿χαριστήσας τω̑ θεω̑ ε῎λαβε θάρσος

וכַד שׁמַעו אַחֵא דּתַמָן נפַקו לֻאורעַן עדַמָא לשֻׁוקָא דּמֵתקרֵא אַפִּיָוס־פָורָוס וַעדַמָא לַתלָת חָנוָן וכַד חזָא אֵנֻון פַּולָוס אַודִּי לַאלָהָא וֵאתחַיַל׃

[(5) Acts 28, 16]

בָּאנוּ לְרוֹמָא וְשָׁם הֻתַּר לְשָׁאוּל לְהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ עִם חַיָּל שֶׁשָּׁמַר עָלַיו.

כְּבֹאֵנוּ רוֺמִי מָסַר שַׂר הַמֵּאָה אֶת-הָאֲסִירִים אֶל-יַד שַׂר צְבָא שֹׁמְרֵי רֹאשׁ הַקֵּיסָר וְרַק פּוֺלוֺס הֻחַן בְּחֶסֶד לָשֶׁבֶת לְבַדּוֺ עִם-אִישׁ צָבָא אֶחָד לְשָׁמְרוֺ:

A když jsme přišli do Říma, setník dal vězně v moc hejtmanu vojska, ale Pavlovi dopuštěno, aby sám bydlil s žoldnéřem, kterýž ho ostříhal.

Když jsme přišli do Říma, dostal Pavel dovolení, že může bydlet v soukromém bytě s vojákem, který ho bude hlídat. ([Skutky apoštolské 27:3 Skutky apoštolské 24:23])

ο῞τε δὲ ει᾿σήλθομεν ει᾿ς Ρὼμην ε᾿πετράπη τω̑ Παύλω μένειν καθ῾ ἑαυτὸν σὺν τω̑ φυλάσσοντι αυ᾿τὸν στρατιὼτη

ועַלן לרֻהומִא וַאפֵּס קֵנטרֻונָא לפַּולָוס דּנֵשׁרֵא אַיכָּא דּצָבֵא עַם אֵסטרַטִיָוטָא הַו דּנָטַר הוָא לֵה׃ ס

[(5) Acts 28, 17]

אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִזְמִין שָׁאוּל אֶת רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים. כַּאֲשֶׁר הִתְכַּנְּסוּ יַחַד אָמַר לָהֶם: "אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר נֶגֶד הָעָם אוֹ נֶגֶד מִנְהֲגֵי אֲבוֹתֵינוּ וּבְכָל זֹאת נִמְסַרְתִּי כְּאָסִיר מִירוּשָׁלַיִם לִידֵי הָרוֹמָאִים.

וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וּבְבֹאָם אָמַר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַף כִּי-לֹא פָשַׁעְתִּי בְעַמִּי וּמִתּוֺרֹת אֲבוֺתֵינוּ לֹא רָשַׁעְתִּי בְּכָל-זֹאת אֲסָרוּנִי בִירוּשָׁלַיִם וַיִּתְּנוּנִי בִּידֵי הָרוֺמִיִּים:

I stalo se po třech dnech, svolal Pavel přední z Židů. A když se sešli, řekl jim: Muži bratří, já nic neučiniv proti lidu ani proti obyčejům otcovským, jat jsa z Jeruzaléma, vydán jsem v ruce Římanům.

Po třech dnech pozval k sobě významné Židy, a když se shromáždili, řekl jim: „Bratří, já jsem už v Jeruzalémě byl vydán jako vězeň do moci Římanů, ačkoliv jsem neudělal nic proti židovskému národu ani proti obyčejům našich předků. ([Skutky apoštolské 23:1 Skutky apoštolské 21:26])

ε᾿γένετο δὲ μετὰ ἡμέρας τρει̑ς συγκαλέσασθαι αυ᾿τὸν τοὺς ο῎ντας τω̑ν ᾽Ιουδαίων πρὼτους συνελθόντων δὲ αυ᾿τω̑ν ε῎λεγεν πρὸς αυ᾿τούς ε᾿γὼ α῎νδρες α᾿δελφοί ου᾿δὲν ε᾿ναντίον ποιήσας τω̑ λαω̑ η῍ τοι̑ς ε῎θεσι τοι̑ς πατρώοις δέσμιος ε᾿ξ ῾Ιεροσολύμων παρεδόθην ει᾿ς τὰς χει̑ρας τω̑ν Ρωμαίων

ומֵן־בָּתַר תּלָתָא יַומִין שַׁדַּר פַּולָוס קרָא לרִשָׁנַיהֻון דִּיהֻודָיֵא וכַד אֵתכַּנַשׁו אֵמַר להֻון גַּברֵא אַחַי אֵנָא כַּד בּמֵדֵּם לָא קָמֵת לֻוקבַל עַמָא ונָמֻוסָא דַּאבָהַי בַּאסֻורֵא אֵשׁתַּלמֵת מֵן אֻורִשׁלֵם בִּאידָא דּרֻהומָיֵא׃

[(5) Acts 28, 18]

הַלָּלוּ חָקְרוּ אוֹתִי וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ בִּי שׁוּם אַשְׁמַת מָוֶת הִתְכַּוְּנוּ לְשַׁחְרְרֵנִי.

וְהֵם בְּחָנוּנִי חֲקָרוּנִי וַיְבַקְשׁוּ לְשַׁלְּחֵנִי לַמֶּרְחָב יַעַן לֹא-נִמְצָא בִי חֵטְא מִשְׁפָּט-מָוֶת:

Kteříž vyslyševše mne, chtěli propustiti, proto že žádné viny hodné smrti na mně nebylo.

Římané mě vyslýchali a chtěli mě osvobodit, protože nejsem vinen ničím, zač bych zasluhoval smrt. ([Skutky apoštolské 3:13 Skutky apoštolské 23:29; Lukáš 23:14n])

οι῞τινες α᾿νακρίναντές με ε᾿βούλοντο α᾿πολυ̑σαι διὰ τὸ μηδεμίαν αι᾿τίαν θανάτου ὑπάρχειν ε᾿ν ε᾿μοί

והֵנֻון כַּד שַׁאלֻוני צבַו דּנֵשׁרֻונָני מֵטֻל דּלָא אֵשׁכַּחו בָּתַרי רֵשׁיָנָא מֵדֵּם דּשָׁוֵא למַותָּא׃

[(5) Acts 28, 19]

אֲבָל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הִתְנַגְּדוּ וְלָכֵן נֶאֱלַצְתִּי לִפְנוֹת אֶל הַקֵּיסָר - לֹא שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזֶה דָּבָר לְהַאֲשִׁים בּוֹ אֶת עַמִּי.

וְהַיְּהוּדִים הִקְשׁוּ לְשִׂטְנִי עַל-כֵּן הָיִיתִי אָנוּס לִקְרֹא אֶל-הַקֵּיסָר רַק לֹא-לְהַלְשִׁין אֶת-עַמִּי עַל-דָּבָר:

Ale když Židé odpírali, přinucen jsem odvolati se k císaři, ne jako bych měl co na svůj národ žalovati.

Avšak Židé se proti tomu postavili, a tak mi nezbylo než odvolat se k císaři; ale ne proto, že bych chtěl žalovat na svůj národ. ([Skutky apoštolské 25:11 Skutky apoštolské 26:32])

α᾿ντιλεγόντων δὲ τω̑ν ᾽Ιουδαίων η᾿ναγκάσθην ε᾿πικαλέσασθαι Καίσαρα ου᾿χ ὡς του̑ ε῎θνους μου ε῎χων τι κατηγορει̑ν

וכַד קָימִין הוַו לֻוקבַלי יִהֻודָיֵא אֵתַאלצֵת דֵּאקעֵא בּגֵן קֵסַר לָא אַיך אִית לִי דֵּאקַטרֵג בּמֵדֵּם לַבנַי עַמי׃

[(5) Acts 28, 20]

מִשּׁוּם כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֶתְכֶם וּלְדַבֵּר עִמָּכֶם, כִּי בִּגְלַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אֲנִי אָסוּר בַּכֶּבֶל הַזֶּה."

בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה קָרָאתִי אֶתְכֶם אֵלַי לִרְאֹתְכֶם וּלְדַבֵּר אִתְּכֶם לְמַעַן תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אֲנִי אָסוּר בַּכֶּבֶל הַזֶּה:

A protož z té příčiny povolal jsem vás, abych vás viděl, a s vámi promluvil; nebo pro naději lidu Izraelského řetězem tímto svázán jsem.

Z toho důvodu jsem vás pozval, abych vás mohl spatřit a mluvit s vámi. Vždyť jsem v těchto okovech pro to, v co Izrael doufá.“ ([Skutky apoštolské 23:6 Skutky apoštolské 24:15 Skutky apoštolské 24:21 Skutky apoštolské 26:6n; Efezským 6:20])

διὰ ταύτην ου῏ν τὴν αι᾿τίαν παρεκάλεσα ὑμα̑ς ι᾿δει̑ν καὶ προσλαλη̑σαι ε῞νεκεν γὰρ τη̑ς ε᾿λπίδος του̑ ᾽Ισραὴλ τὴν α῞λυσιν ταύτην περίκειμαι

מֵטֻל הָנָא בּעִית מֵנכֻון דּתִאתֻון וֵאחזֵיכֻון וֵאשׁתַּעֵא לכֻון הָלֵין מֵטֻל סַברָא גֵּיר דִּאיסרָיֵל אַסִיר אנָא בּשִׁשַׁלתָּא הָדֵא׃

[(5) Acts 28, 21]

הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "לֹא קִבַּלְנוּ אִגְּרוֹת עַל־אוֹדוֹתֶיךָ מֵאֶרֶץ יְהוּדָה, אַף לֹא הִגִּיעַ אִישׁ מִן הָאַחִים וְהוֹדִיעַ אוֹ דִּבֵּר מַשֶּׁהוּ רַע עָלֶיךָ.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אִגְּרוֺת בָּאוּנוּ מִיהוּדָה וְאַף לֹא-אֶחָד מִן-הָאַחִים בָּא לְהוֺדִיעַ עָלֶיךׇ אוֺ לְדַבֶּר-בְּךׇ דָּבָר רָע:

A oni řekli jemu: Myť jsme žádného psání neměli o tobě z Židovstva, aniž kdo z bratří přijda, vypravoval neb mluvil co zlého o tobě.

Oni mu odpověděli: „My jsme nedostali z Judska žádný dopis, ani nikdo z bratří nepřinesl o tobě žádnou zprávu, ani o tobě nikdo nemluvil nic špatného.

οἱ δὲ πρὸς αυ᾿τὸν ει῏παν ἡμει̑ς ου῎τε γράμματα περὶ σου̑ ε᾿δεξάμεθα α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιουδαίας ου῎τε παραγενόμενός τις τω̑ν α᾿δελφω̑ν α᾿πήγγειλεν η῍ ε᾿λάλησέν τι περὶ σου̑ πονηρόν

אָמרִין לֵה הֵנֻון חנַן אֵגַּרתָּא עלַיךְּ לָא קַבֵּלן מֵן יִהֻוד ולָא אנָשׁ מֵן אַחֵא דֵּאתַו מֵן אֻורִשׁלֵם אֵמַרו לַן מֵדֵּם דּבִישׁ עלַיךְּ׃

[(5) Acts 28, 22]

אֲבָל מִן הָרָאוּי שֶׁנִּשְׁמַע מִפִּיךָ מַה דֵּעוֹתֶיךָ, כִּי יָדוּעַ לָנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם מִתְנַגְּדִים לַכַּת הַזֹּאת."

וְעַתָּה הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לִשְׁמֹעַ מִפִּיךׇ אֶת-אֲשֶׁר עִם-לִבֶּךׇ בְּשֶׁכְּבָר שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ עַל-הַמִּפְלַגָּה הַזֹּאת כִּי יַמְרוּהָ בְּכָל-הַמְּקוֺמוֺת:

Ale žádámeť od tebe slyšeti, jak smyslíš; nebo víme o té sektě, že se jí všudy odpírá.

Ale rádi bychom slyšeli, jaké je tvé smýšlení, neboť je nám známo, že všude jsou proti této sektě.“ ([Skutky apoštolské 17:19 Skutky apoštolské 24:14 Skutky apoštolské 28:24n; Lukáš 2:34; Římanům 10:21; Židům 12:3])

α᾿ξιου̑μεν δὲ παρὰ σου̑ α᾿κου̑σαι α῍ φρονει̑ς περὶ μὲν γὰρ τη̑ς αἱρέσεως ταύτης γνωστὸν ἡμι̑ν ε᾿στιν ο῞τι πανταχου̑ α᾿ντιλέγεται

צָבֵינַן דֵּין דּנֵשׁמַע מֵנָך מֵדֵּם דּמֵתרַעֵא אַנתּ מֵטֻל דּיֻולפָּנָא הָנָא יָדעִינַן דּעַל אנָשׁ לָא מקַבַּל׃

[(5) Acts 28, 23]

הֵם קָבְעוּ אִתּוֹ מוֹעֵד וּבַיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע בָּאוּ רַבִּים עוֹד יוֹתֵר אֶל מְקוֹם מְגוּרָיו. הוּא הֵעִיד מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב וְהִסְבִּיר לָהֶם אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, וְהוֹכִיחַ לָהֶם עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ מִתּוֹרַת מֹשֶׁה וּמִן הַנְּבִיאִים.

וַיַּקְדִּישׁוּ לוֺ יוֺם מוֺעֵד וּבַיּוֺם הַהוּא בָּאוּ אֵלָיו רַבִּים אֶל-בֵּית מְלוֺנוֺ אָז דִּבֶּר אֲלֵיהֶם אֶת-דִּבְרֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בַּאֵר הֵיטֵב גַּם-הוֺכִיחַ לְמַכְבִּיר עַל-אֱמֶת יֵשׁוּעַ מִתּוֺרַת משֶׁה וְהַנְּבִיאִים מֵהַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב:

A když jemu uložili den, sešlo se jich mnoho do hospody k němu, jimž s osvědčováním vypravoval o království Božím, slouže jim k víře o Ježíšovi z zákona Mojžíšova a proroků, od jitra až do večera.

Určili mu den a přišli k němu ve velkém počtu. Od rána do večera k nim hovořil a vydával svědectví o Božím království. Přesvědčoval je o Ježíšovi důkazy z Mojžíšova zákona i z proroků. ([Skutky apoštolské 23:11 Skutky apoštolské 19:8; Lukáš 24:27 Lukáš 24:44; Skutky apoštolské 20:7 Skutky apoštolské 20:11])

ταξάμενοι δὲ αυ᾿τω̑ ἡμέραν η῟λθον πρὸς αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν ξενίαν πλείονες οι῟ς ε᾿ξετίθετο διαμαρτυρόμενος τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ πείθων τε αυ᾿τοὺς περὶ του̑ ᾽Ιησου̑ α᾿πό τε του̑ νόμου Μωϋσέως καὶ τω̑ν προφητω̑ν α᾿πὸ πρωι῭ ε῞ως ἑσπέρας

וַאקִימו לֵה יַומָא וַכנַשׁו וֵאתַו לוָתֵה סַגִּיֵאא כַּר דַּשׁרֵא הוָא וַגלָא להֻון עַל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא כַּד מסַהֵד וַמפִּיס להֻון עַל יֵשֻׁוע מֵן נָמֻוסָא דּמֻושֵׁא ומֵן נבִיֵא מֵן צַפרָא וַעדַמָא לרַמשָׁא׃

[(5) Acts 28, 24]

יֵשׁ שֶׁהִשְׁתַּכְנְעוּ מִדְּבָרָיו וְיֵשׁ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ.

וַיִּהְיוּ בָהֶם אֲשֶׁר הָפְנוּ לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו וַאֲשֶׁר פָּנוּ מֵעִמּוֺ וְלֹא הֶאֱמִינוּ:

A někteří uvěřili tomu, což vypravoval, někteří pak nevěřili.

Jedni se jimi dali přesvědčit, druzí nechtěli uvěřit. ([Skutky apoštolské 17:4])

καὶ οἱ μὲν ε᾿πείθοντο τοι̑ς λεγομένοις οἱ δὲ η᾿πίστουν

ואנָשִׁין מֵנהֻון מֵתּטפִּיסִין הוַו למֵלַוהי וַאחרָנֵא לָא מֵתּטפִּיסִין הוַו׃

[(5) Acts 28, 25]

הֵם לֹא הִסְכִּימוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם לְאַחַר שֶׁשָׁאוּל אָמַר לָהֶם: "הֵיטֵב דִּבְּרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַאֲבוֹתֵיכֶם בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:

וַיָּשׁוּבוּ לָלֶכֶת וְהֵם נְדוֺנִים עַל-אֹדוֺתָיו וּפוֺלוֺס דִּבֶּר עוֺד רַק אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵיטֵב דִּבֶּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל-פִּי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לַאֲבֹתֵיכֶם לֵאמֹר:

A tak nejsouce mezi sebou svorní, rozešli se, když promluvil Pavel to jedno slovo: Jistě žeť dobře Duch svatý skrze proroka Izaiáše mluvil k otcům našim,

Když odcházeli, rozděleni mezi sebou, řekl jim Pavel jen toto: „Duch svatý dobře pověděl vašim předkům ústy proroka Izaiáše: ([2 Petrův 1:21])

α᾿σύμφωνοι δὲ ο῎ντες πρὸς α᾿λλήλους α᾿πελύοντο ει᾿πόντος του̑ Παύλου ρ᾿η̑μα ε῍ν ο῞τι καλω̑ς τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον ε᾿λάλησεν διὰ ᾽Ησαι̑ου του̑ προφήτου πρὸς τοὺς πατέρας ὑμω̑ν

וֵאשׁתּרִיו מֵן לוָתֵה כַּד לָא שָׁלמִין לַחדָדֵא וֵאמַר להֻון הֻו פַּולָוס מֵלתָא הָדֵא שַׁפִּיר מַלֵל רֻוחָא דּקֻודשָׁא בּפֻום אֵשַׁעיָא נבִיָא לֻוקבַל אַבָהָתכֻון׃

[(5) Acts 28, 26]

'לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ;

לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֺעַ וְאַל-תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֺ וְאַל-תֵּדָעוּ:

Řka: Jdi k lidu tomuto a rci jim: Slyšením slyšeti budete, ale nesrozumíte, a hledíce, hleděti budete, ale neuzříte.

‚Jdi k tomuto lidu a řekni mu: Budete stále poslouchat, a nepochopíte, ustavičně budete hledět, a neuvidíte. ([Izajáš 6:9n; Ezechiel 12:2; Matouš 13:14; Římanům 11:8])

λέγων πορεύθητι πρὸς τὸν λαὸν του̑τον καὶ ει᾿πόν α᾿κοη̑ α᾿κούσετε καὶ ου᾿ μὴ συνη̑τε καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ ου᾿ μὴ ι῎δητε

כַּד אָמַר דּזֵל לוָת עַמָא הָנָא וֵאמַר להֻון דּשֵׁמעָא תֵּשׁמעֻון ולָא תֵּסתַּכּלֻון ותֵחזֻון ולָא תֵּבחרֻון׃

[(5) Acts 28, 27]

הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע; פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.'

כִּי שָׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו כָּבְדוּ מִשְּׁמוֺעַ וְאֶת-עֵינָיו הֵשַׁע פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֺ יָבִין וָשָׁב וְאֶרְפָּאֵהוּ:

Nebo zhrublo srdce lidu tohoto, a ušima těžce slyšeli, a oči své zamhouřili, aby snad neviděli očima, a ušima neslyšeli, a srdcem nesrozuměli, a neobrátili se, abych jich neuzdravil.

Neboť srdce tohoto lidu otupělo, ušima nedoslýchají a oči zavřeli, takže očima neuvidí a ušima neuslyší, srdcem nepochopí a neobrátí se – a já je neuzdravím.‘“ ([2 Korintským 3:14])

אֵתעַבִּי לֵה גֵּיר לֵבֵּה דּעַמָא הָנָא ומַשׁמַעתהֻון אַוקַרו ועַינַיהֻון עַמֵצו דּלָא נֵחזֻון בּעַינַיהֻון ונֵשׁמעֻון בֵּאדנַיהֻון ונֵסתַּכּלֻון בּלֵבּהֻון וַנתֻובֻון לוָתי וֵאשׁבֻּוק להֻון׃

[(5) Acts 28, 28]

לָכֵן שֶׁיְּהֵא יָדוּעַ לָכֶם כִּי אֶל הַגּוֹיִם נִשְׁלְחָה תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵם יִשְׁמְעוּ."

לָכֵן דְּעוּ כִּי אֶל-הַגּוֺיִם נִשְׁלְחָה תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵם יִשְׁמָעוּ:

Budiž vám tedy známo, že jest pohanům posláno toto spasení Boží, a oniť slyšeti budou.

„Vězte,“ dodal Pavel, „že tato Boží spása byla poslána pohanům. A oni ji přijmou.“(c) (c) var: + 29 Když to Pavel řekl, Židé odešli a velmi se mezi sebou přeli. ([Skutky apoštolské 13:38; Žalmy 67:3; Izajáš 40:5; Skutky apoštolské 13:46 Skutky apoštolské 18:6; Lukáš 24:47 Lukáš 2:30 Lukáš 3:6])

γνωστὸν ου῏ν ε῎στω ὑμι̑ν ο῞τι τοι̑ς ε῎θνεσιν α᾿πεστάλη του̑το τὸ σωτήριον του̑ θεου̑ αυ᾿τοὶ καὶ α᾿κούσονται

תֵּתִידַע לכֻון הָכִיל הָדֵא דַּלעַממֵא הו אֵשׁתַּדַּר הָנָא פֻּורקָנָא דַּאלָהָא הֵנֻון גֵּיר אָף שָׁמעִין לֵה׃ ס

[(5) Acts 28, 29]

[missing]

הוּא כִּלָּה לְדַבֵּר וְהַיְּהוּדִים הָלְכוּ מֵעָלָיו בְּתֹכְחוֺת דְּבָרִים בִּינֵיהֶם:

A když on to propověděl, odešli Židé, majíce mezi sebou hádky mnohé.

Když to Pavel řekl, Židé odešli a velmi se mezi sebou přeli.

και ταυτα αυτου ειποντος απηλθον οι ιουδαιοι πολλην εχοντες εν εαυτοις συζητησιν

וכַד הָלֵין אֵמַר נפַקו יִהֻודָיֵא וסַגִּי דָּרשִׁין הוַו בַּינָתהֻון׃

[(5) Acts 28, 30]

שָׁאוּל יָשַׁב שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת בְּדִירָה שֶׁשָֹכַר לוֹ, וְקִבֵּל אֶת כָּל הַבָּאִים אֵלָיו.

וְהוּא יָשַׁב שְׁתַּיִם שָׁנִים תְּמִימוֺת בִּמְעֹנָתוֺ אֲשֶׁר שְׂכָרָהּ לוֺ וַיְקַבֵּל אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו:

Pavel pak trval za celé dvě létě v hospodě své, a přijímal všecky, kteříž přicházeli k němu,

Pavel zůstal celé dva roky v najatém bytě a přijímal všechny, kdo za ním přišli,

ε᾿νέμεινεν δὲ διετίαν ο῞λην ε᾿ν ι᾿δίω μισθὼματι καὶ α᾿πεδέχετο πάντας τοὺς ει᾿σπορευομένους πρὸς αυ᾿τόν

וֵאגַר לֵה פַּולָוס מֵן דִּילֵה בַּיתָּא וַהוָא בֵּה תַּרתֵּין שׁנִין וַמקַבֵּל הוָא תַּמָן לכֻלהֻון אַילֵין דָּאתֵין הוַו לוָתֵה׃

[(5) Acts 28, 31]

הוּא הִכְרִיז אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלִמֵּד עַל־אוֹדוֹת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בְּלִי כָּל פַּחַד וּבְאֵין מַפְרִיעַ.

וַיִּקְרָא אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיְלַמֵּד אֶת-דַּרְכֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ בְּלֵב אֱמוּנִים בְּאֵין מַפְרִיעַ:

Káže o království Božím, a uče těm věcem, kteréž jsou o Pánu Ježíši Kristu, se vší doufanlivostí bez překážky.

zvěstoval Boží království a učil všemu o Pánu Ježíši Kristu bez bázně a bez překážek. ([Skutky apoštolské 28:23 Skutky apoštolské 19:8 Skutky apoštolské 1:3; Filipským 1:14])

κηρύσσων τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ καὶ διδάσκων τὰ περὶ του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ μετὰ πάσης παρρησίας α᾿κωλύτως

ומַכרֵז הוָא עַל מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא ומַלֵף הוָא עִין בַּגלֵא עַל מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּלָא כֵּליָן סּ סּ׃

[(6) Roma 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר נִקְרָא לִהְיוֹת שָׁלִיחַ וְיֻחַד לִבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים,

פּוֺלוֺס עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שָׁלִיחַ נִבְחָר וּמְקֻדָּשׁ לְבַ׹ֵּׂר אֶת-בְּשׁרַת הָאֱלֹהִים:

Pavel, služebník Jezukristův, povolaný apoštol, oddělený k kázaní evangelium Božího,

Pavel, služebník Krista Ježíše, povolaný za apoštola, vyvolený ke zvěstování Božího evangelia(a), (a) ř: oddělený k Božímu evangeliu ([Skutky apoštolské 9:15 Skutky apoštolské 13:2; Galatským 1:15])

Παυ̑λος δου̑λος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ κλητὸς α᾿πόστολος α᾿φωρισμένος ει᾿ς ευ᾿αγγέλιον θεου̑

פַּולָוס עַבדָּא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא קַריָא וַשׁלִיחָא דֵּאתפּרֵשׁ לֵאוַנגֵּלִיָון דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 01, 02]

בְּשׂוֹרָה שֶׁאֱלֹהִים הִבְטִיחַ מִקֶּדֶם בְּפִי נְבִיאָיו בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ,

אֲשֶׁר מִקֶּדֶם הִגִּיד אֹתָהּ עַל-פִּי נְבִיאָיו בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ:

Kteréž zdávna zaslíbil skrze proroky své v písmích svatých,

jež Bůh ústy svých proroků předem zaslíbil ve svatých Písmech, ([Římanům 16:25n; Římanům 9:5; Titovi 1:2])

ο῍ προεπηγγείλατο διὰ τω̑ν προφητω̑ν αυ᾿του̑ ε᾿ν γραφαι̑ς ἁγίαις

דּמֵן קדִים מלַך בּיַד נבִיַוהי בַּכתָבֵא קַדִּישֵׁא׃

[(6) Roma 01, 03]

עַל־אוֹדוֹת בְּנוֹ, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ, שֶׁלְּפִי הַבָּשָׂר מוֹצָאוֹ מִזֶּרַע דָּוִד

עַל-דְּבַר בְּנוֺ אֲשֶׁר יָצָא מִזֶּרַע דָּוִד לְפִי בְשָׂרוֺ:

O Synu svém zplozeném z semene Davidova s strany těla,

evangelia o jeho Synu, který tělem pocházel z rodu Davidova, ([Matouš 1:1; 2 Timoteovi 2:8; Zjevení Janovo 2:16])

περὶ του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ του̑ γενομένου ε᾿κ σπέρματος Δαυὶδ κατὰ σάρκα

עַל בּרֵה הַו דֵּאתִילֵד בַּבסַר מֵן זַרעָא דּבֵית דַּוִיד׃

[(6) Roma 01, 04]

וּלְפִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֻפְגַּן שֶׁהוּא בֶּן־אֱלֹהִים בִּגְבוּרָה בִּתְחִיָּתוֹ מִן הַמֵּתִים.

וְהוּכַן בֶּן-הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרָה לְפִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בַּהֲקִיצוֺ מִן-הַמֵּתִים הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Kterýž prokázán jest býti Synem Božím mocně, podlé Ducha posvěcení, skrze z mrtvých vstání, totiž o Ježíši Kristu, Pánu našem,

ale Duchem svatým(b) byl ve svém zmrtvýchvstání uveden do moci Božího Syna, evangelia o Ježíši Kristu, našem Pánu. (b) ř: svatosti ([Žalmy 110:1; 1 Timoteovi 3:16])

του̑ ὁρισθέντος υἱου̑ θεου̑ ε᾿ν δυνάμει κατὰ πνευ̑μα ἁγιωσύνης ε᾿ξ α᾿ναστάσεως νεκρω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν

וֵאתִידַע בּרָא דַּאלָהָא בּחִיל וַברֻוח קדֻושׁ דּקָם מֵן בֵּית־מִיתֵא יֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן׃

[(6) Roma 01, 05]

דַּרְכּוֹ קִבַּלְנוּ חֶסֶד וּשְׁלִיחוּת לְהָבִיא לִידֵי צִיּוּת שֶׁבָּאֱמוּנָה בְּכָל הָאֻמּוֹת לְמַעַן שְׁמוֹ;

וְעַל-יָדוֺ נִתַּן לָנוּ חֵן וּמַלְאֲכוּת-יָהּ לְהַטּוֺת אֶת-לֵב כָּל-הַגּוֺיִם לָאֱמוּנָה בַּעֲבוּר שְׁמוֺ:

Skrze něhož jsme přijali milost a apoštolství ku poslušenství víry mezi všemi národy pro jméno jeho,

Skrze něho jsme přijali milost apoštolského poslání, aby ke cti jeho jména uposlechly a uvěřily všecky národy; ([Skutky apoštolské 26:16-Skutky apoštolské 26:18; Římanům 15:16-Římanům 15:18; Galatským 2:8])

δι῾ ου῟ ε᾿λάβομεν χάριν καὶ α᾿ποστολὴν ει᾿ς ὑπακοὴν πίστεως ε᾿ν πα̑σιν τοι̑ς ε῎θνεσιν ὑπὲρ του̑ ο᾿νόματος αυ᾿του̑

דּבֵה נסַבן טַיבֻּותָא וַשׁלִיחֻותָא בּכֻלהֻון עַממֵא אַיך דּנֵשׁתַּמעֻון להַימָנֻותָא דַּשׁמֵה׃

[(6) Roma 01, 06]

בֵּינֵיהֶם גַּם אַתֶּם קְרוּאֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וּבְתוֺכָם הִנְּכֶם גַּם-אַתֶּם קְרִיאֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Z nichž i vy jste povolaní Ježíše Krista,

k nim patříte i vy, neboť jste byli povoláni Ježíšem Kristem.

ε᾿ν οι῟ς ε᾿στε καὶ ὑμει̑ς κλητοὶ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דָּאף אַנתֻּון מֵנהֻון אַנתֻּון קרַיָא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 01, 07]

וּבְכֵן, אֶל כָּל אֲהוּבֵי אֱלֹהִים בְּרוֹמָא הַנִּקְרָאִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כָּל-הַקָּהָל בְּרוֺמִי יְדִידֵי אֱלֹהִים בְּחִירָיו וּקְדֹשָׁיו חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Všechněm, kteříž jste v Římě, milým Božím, povolaným svatým: Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista.

Všem vám v Římě, kdo jste Bohem milováni a povoláni ke svatosti: milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista. ([1 Korintským 1:2n; 2 Korintským 1:1 2 Korintským 1:2; Numeri 6:25n])

πα̑σιν τοι̑ς ου῏σιν ε᾿ν Ρὼμη α᾿γαπητοι̑ς θεου̑ κλητοι̑ς ἁγίοις χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

לכֻלהֻון דַּברֻהומִי חַבִּיבַוהי דַּאלָהָא קרַיָא וקַדִּישֵׁא שׁלָמָא וטַיבֻּותָא עַמכֻון מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 01, 08]

רֵאשִׁית, אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהַי עַל כֻּלְּכֶם בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, מִשּׁוּם שֶׁדְּבַר אֱמוּנַתְכֶם נִשְׁמַע בְּכָל הָעוֹלָם.

בְּפֵתַח דְּבָרַי אוֺדֶה אֶת-אֱלֹהַי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּעַד-כֻּלְכֶם כִּי אֱמוּנַתְכֶם שָׁמְעָה בְּכָל הָעוֺלָם:

Nejprvé pak díky činím Bohu svému skrze Ježíše Krista ze všech vás, že víra vaše rozhlašuje se po všem světě.

Nejprve vzdávám díky svému Bohu skrze Ježíše Krista za vás všechny, protože se po celém světě rozšiřuje zvěst o vaší víře. ([1 Tesalonickým 1:8])

πρω̑τον μὲν ευ᾿χαριστω̑ τω̑ θεω̑ μου διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ περὶ πάντων ὑμω̑ν ο῞τι ἡ πίστις ὑμω̑ν καταγγέλλεται ε᾿ν ο῞λω τω̑ κόσμω

לֻוקדַם מַודֵּא אנָא לַאלָהי בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא עַל כֻּלכֻון דּהַימָנֻותכֻון אֵשׁתַּמעַת בּכֻלֵה עָלמָא׃

[(6) Roma 01, 09]

וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּרוּחִי בְּהַכְרִיזִי אֶת בְּשׂוֹרַת בְּנוֹ, הוּא עֵדִי לְכָךְ שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶתְכֶם לְלֹא הֶרֶף בִּתְפִלּוֹתַי,

וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּבְשׁרַת בְּנוֺ אֲנִי עֹבֵד אֹתוֺ בְּרוּחִי וְנַפְשִׁי הוּא עֵדִי כִּי לֹא-חָדַלְתִּי מֵהַזְכִּיר אֶתְכֶם:

Svědek mi jest zajisté Bůh, kterémuž sloužím duchem svým v evangelium Syna jeho, žeť bez přestání zmínku o vás činím,

Bůh, jemuž z celé duše sloužím evangeliem o jeho Synu, je mi svědkem, jak na vás bez ustání pamatuji ([2 Korintským 1:23; Filipským 1:8; 1 Tesalonickým 2:5; Efezským 1:16])

μάρτυς γάρ μού ε᾿στιν ὁ θεός ω῟ λατρεύω ε᾿ν τω̑ πνεύματί μου ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ ὡς α᾿διαλείπτως μνείαν ὑμω̑ν ποιου̑μαι

סָהֵד הֻו לִי גֵּיר אַלָהָא דּלֵה משַׁמֵשׁ אנָא בּרֻוח בֵּאוַנגֵּלִיָון דַּברֵה דַּדלָא שַׁלוָא בּכֻלזבַן מֵתּדּכַר אנָא לכֻון בַּצלַוָתי׃

[(6) Roma 01, 10]

וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי תָּמִיד כִּי אַצְלִיחַ פַּעַם בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא לָבוֹא אֲלֵיכֶם, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים,

וּמַעְתִּיר אֲנִי תָמִיד בִּתְפִלּוֺתַי לְמָתַי אֵפוֺא אַצְלִיחַ דַּרְכִּי בִּרְצוֺן אֱלֹהַי לָבוֺא אֲלֵיכֶם:

Vždycky na svých modlitbách žádaje, abych aspoň někdy mohl šťastně, byla-li by vůle Boží, k vám přijíti.

při všech svých modlitbách a prosím, zda by mi konečně jednou nebylo z vůle Boží dopřáno dostat se k vám.

πάντοτε ε᾿πὶ τω̑ν προσευχω̑ν μου δεόμενος ει῎ πως η῎δη ποτὲ ευ᾿οδωθήσομαι ε᾿ν τω̑ θελήματι του̑ θεου̑ ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς

ומֵתחַנַן אנָא דֵּאן מֵן כַּדֻּו תֵּתפּתַח לִי אֻורחָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא דִּאתֵא לוָתכֻון׃

[(6) Roma 01, 11]

שֶׁכֵּן אֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹתְכֶם כְּדֵי לַחֲלֹק עִמָּכֶם מַתָּנָה רוּחָנִית לְחִזּוּקְכֶם;

כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאֹתְכֶם וּלְהַאֲצִיל מִן-מַתְּנַת הָרוּחַ עֲלֵיכֶם לְהוֺסִיף לָכֶם אֹמֶץ:

Neboť velice žádám viděti vás, abych vám udělil částku nějakou milosti duchovní ku potvrzení vašemu,

Toužím vás spatřit, abych se s vámi sdílel o některý duchovní dar a tak vás posílil,

ε᾿πιποθω̑ γὰρ ι᾿δει̑ν ὑμα̑ς ι῞να τι μεταδω̑ χάρισμα ὑμι̑ν πνευματικὸν ει᾿ς τὸ στηριχθη̑ναι ὑμα̑ς

מֵטֻל דּטָב סוֵא אנָא דֵּאחזֵכֻון וֵאתֵּל לכֻון מַוהַבתָּא דּרֻוח דּבָה תֵּשׁתַּררֻון׃

[(6) Roma 01, 12]

כְּלוֹמַר, שֶׁנִּתְעוֹדֵד יַחְדָּיו בָּאֱמוּנָה הַמְשֻׁתֶּפֶת לָכֶם וְגַם לִי.

וְגַם-כֵּן לְהִתְנַחֵם עִמָּכֶם יַחְדָּו בֶּאֱמוּנַת אִישׁ וְאִישׁ מִמֶּנּוּ כְּמוֺכֶם כָּמֹנִי:

To jest, abych spolu s vámi potěšen byl, skrze společnou i vaši i mou víru.

to jest abychom se spolu navzájem povzbudili vírou jak vaší, tak mou.

του̑το δέ ε᾿στιν συμπαρακληθη̑ναι ε᾿ν ὑμι̑ν διὰ τη̑ς ε᾿ν α᾿λλήλοις πίστεως ὑμω̑ν τε καὶ ε᾿μου̑

וַאכחדָא נֵתבַּיַא בּהַימָנֻותָא דִּילכֻון ודִילי׃ ס

[(6) Roma 01, 13]

אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם, אַחַי, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הִתְכַּוַּנְתִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁגַּם בְּקִרְבְּכֶם אוּכַל לַעֲשׂוֹת פְּרִי כִּבְקֶרֶב יֶתֶר הַגּוֹיִם, אַךְ עַד כֹּה נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא.

וְאֵין-נַפְשִׁי לְהַעֲלִים מִכֶּם אַחַי כִּי-רַבּוֺת נָתַתִּי אֶת-לִבִּי לָבוֺא אֲלֵיכֶם לִמְצֹא לִי מְעַט פְּרִי גַם-בָכֶם כְּמוֺ גַם-בְּיֶתֶר הַגּוֺיִם וְנִמְנַעְתִּי עַד-עָתָּה:

Nechciť pak, bratří, abyste nevěděli, žeť jsem mnohokrát uložil přijíti k vám, (ale překážky jsem měl až dosavad), abych nějaký užitek také i mezi vámi měl, jako i mezi jinými národy.

Rád bych, abyste věděli, bratří, že jsem už často zamýšlel přijít k vám, abych i mezi vámi sklidil nějaké ovoce, tak jako mezi jinými národy; ale až dosud mi v tom bylo vždy zabráněno. ([Skutky apoštolské 19:21; Římanům 15:23])

ου᾿ θέλω δὲ ὑμα̑ς α᾿γνοει̑ν α᾿δελφοί ο῞τι πολλάκις προεθέμην ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς καὶ ε᾿κωλύθην α῎χρι του̑ δευ̑ρο ι῞να τινὰ καρπὸν σχω̑ καὶ ε᾿ν ὑμι̑ν καθώς καὶ ε᾿ν τοι̑ς λοιποι̑ς ε῎θνεσιν

צָבֵא אנָא דֵּין אַחַי דּתֵדּעֻון דּזַבנִין סַגִּיָאן צבִית דִּאתֵא לוָתכֻון וֵאתכּלִית עדַמָא להָשָׁא דָּאף בּכֻון נֵהוֵא לִי אָדשָׁא אַיך דַּבשַׁרכָּא דּעַממֵא׃

[(6) Roma 01, 14]

חַיָּב אֲנִי לַיְּוָנִים וְגַם לִבְנֵי עַמִּים אֲחֵרִים, לִבְנֵי תַּרְבּוּת וְגַם לְחַסְרֵי תַּרְבּוּת.

הִנֵּה בַּעַל חוֺב אֲנִי לִבְנֵי הַיְּוָנִים וְגַם-לִבְנֵי עַם לֹעֵז לִבְנֵי בִינָה וְלִבְנֵי בְלִי-בִינָה:

Nebo Řeků i kterýchkoli jiných národů, i moudrých i nemoudrých, dlužník jsem.

Cítím se totiž dlužníkem Řeků i barbarů, vzdělaných i nevzdělaných.

῞Ελλησίν τε καὶ βαρβάροις σοφοι̑ς τε καὶ α᾿νοήτοις ο᾿φειλέτης ει᾿μί

יַונָיֵא ובַרבּרָיֵא חַכִּימֵא וסַכלֵא דַּלכֻלנָשׁ חַיָב אנָא דַּאכרֵז׃

[(6) Roma 01, 15]

מִשּׁוּם כָּךְ בִּרְצוֹנִי לְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה גַּם לָכֶם הַנִּמְצָאִים בְּרוֹמָא.

וּבְכֵן נָכוֺן אֲנִי לְפִי יְכָלְתִּי לְהַגִּיד אֶת-הַבְּשׁרָה גַּם-לָכֶם בְּנֵי רוֺמִי:

A tak, pokudž na mně jest, hotov jsem i vám, kteříž v Římě jste, zvěstovati evangelium.

Odtud moje touha zvěstovat evangelium i vám, kteří jste v Římě.

ου῞τως τὸ κατ῾ ε᾿μὲ πρόθυμον καὶ ὑμι̑ν τοι̑ς ε᾿ν Ρὼμη ευ᾿αγγελίσασθαι

והָכַנָא מֵתחַפַּט אנָא דָּאף לכֻון דַּברֻהומִי אֵסַבַּר׃

[(6) Roma 01, 16]

אֵינֶנִּי בּוֹשׁ בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי הִיא כֹּחַ הָאֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין, אֶת הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם אֶת הַלֹּא־יְהוּדִי;

כִּי לֹא-אֵבוֺשׁ מִבְּשׁרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר גְּבוּרַת אֱלֹהִים הִיא לִתְשׁוּעָה אֶל-כָּל-מַאֲמִין הַיְּהוּדִי בְּרֹאשׁ וְגַם-הַיְּוָנִי:

Neboť se nestydím za evangelium Kristovo; moc zajisté Boží jest k spasení každému věřícímu, Židu předně, potom i Řeku.

Nestydím se za evangelium(c): je to moc Boží ke spasení pro každého, kdo věří, předně pro Žida, ale také pro Řeka(d). (c) var: + Kristovo (d) předně pro žida, ale také pro pohana ([Marek 8:38; 1 Korintským 1:18 1 Korintským 1:24; Skutky apoštolské 13:46; Žalmy 119:46])

ου᾿ γὰρ ε᾿παισχύνομαι τὸ ευ᾿αγγέλιον δύναμις γὰρ θεου̑ ε᾿στιν ει᾿ς σωτηρίαν παντὶ τω̑ πιστεύοντι ᾽Ιουδαίω τε πρω̑τον καὶ ῞Ελληνι

לָא גֵּיר בָּהֵת אנָא בֵּה בֵּאוַנגֵּלִיָון מֵטֻל דּחַילָא הו דַּאלָהָא לחַיֵא דּכֻל דַּמהַימנִין בֵּה אֵן מֵן יִהֻודָיֵא לֻוקדַם וֵאן מֵן אַרמָיֵא׃

[(6) Roma 01, 17]

כִּי בָּהּ צִדְקַת הָאֱלֹהִים מִתְגַּלֵּית מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְתַכְלִית אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה."

כִּי-בָהּ נִגְלְתָה צִדְקַת אֱלֹהִים מִמְּקוֺר אֱמוּנָה לְמַעַן נִחְיֶה בֶאֱמוּנָה כַּכָּתוּב וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֺ יִחְיֶה:

Nebo spravedlnost Boží zjevuje se skrze ně z víry u víru, jakož psáno jest: Spravedlivý pak z víry živ bude.

Vždyť se v něm zjevuje Boží spravedlnost, která je přijímána vírou a vede k víře(e); stojí přece psáno: ‚Spravedlivý z víry bude živ.‘ (e) ř:... spravedlnost z víry k víře ([Římanům 3:21n; Abakuk 2:4; Galatským 3:11; Židům 10:38])

δικαιοσύνη γὰρ θεου̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ α᾿ποκαλύπτεται ε᾿κ πίστεως ει᾿ς πίστιν καθώς γέγραπται ὁ δὲ δίκαιος ε᾿κ πίστεως ζήσεται

כִּאנֻותֵה גֵּיר דַּאלָהָא בֵּה מֵתגַּליָא מֵן הַימָנֻותָא להַימָנֻותָא אַיך דַּכתִיב דּכִאנָא מֵן הַימָנֻותָא נִחֵא׃ ס

[(6) Roma 01, 18]

וְאָמְנָם זַעַם אֱלֹהִים נִגְלֶה מִן הַשָּׁמַיִם עַל כָּל עַוְלָתָם וְרִשְׁעָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַמְעַכְּבִים בְּרִשְׁעָתָם אֶת הָאֱמֶת;

וַחֲרוֺן אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף עַל-עֹשֵׂי רִשְׁעָה וּבְנֵי עַוְלָה הַכֹּבְשִׁים אֶת-הָאֱמֶת בְּעַוְלָתָה:

Zjevuje se zajisté hněv Boží s nebe proti každé bezbožnosti a nepravosti lidí, pravdu Boží v nepravosti zadržujících.

Boží hněv se zjevuje z nebe proti každé bezbožnosti a nepravosti lidí, kteří svou nepravostí potlačují pravdu. ([Jakubův 3:18; 2 Tesalonickým 2:12])

α᾿ποκαλύπτεται γὰρ ο᾿ργὴ θεου̑ α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ ε᾿πὶ πα̑σαν α᾿σέβειαν καὶ α᾿δικίαν α᾿νθρὼπων τω̑ν τὴν α᾿λήθειαν ε᾿ν α᾿δικία κατεχόντων

מֵתגּלֵא הו גֵּיר רֻוגזֵה דַּאלָהָא מֵן שׁמַיָא עַל כֻּלֵה עַולהֻון ורֻושׁעהֻון דַּבנַינָשָׁא הָנֻון דּקֻושׁתָּא בּעַולָא אַחִידִין׃

[(6) Roma 01, 19]

כִּי מַה שֶּׁנּוֹדַע עַל אֱלֹהִים גָּלוּי בְּקִרְבָּם, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים גִּלָּה לָהֶם.

כִּי דַּעַת אֱלֹהִים בְּרוּרָה בְקִרְבָּם כִּי גִלָּה לָהֶם אֱלֹהִים:

Nebo což poznáno býti může o Bohu, známé jest jim, Bůh zajisté zjevil jim.

Vždyť to, co lze o Bohu poznat, je jim přístupné, Bůh jim to přece odhalil. ([Skutky apoštolské 14:17 Skutky apoštolské 17:27])

διότι τὸ γνωστὸν του̑ θεου̑ φανερόν ε᾿στιν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς ὁ θεὸς γὰρ αυ᾿τοι̑ς ε᾿φανέρωσεν

מֵטֻל דִּידִיעֻותֵה דַּאלָהָא גַּליָא הי בּהֻון אַלָהָא גֵּיר גּלָה בּהֻון׃

[(6) Roma 01, 20]

הֲלֹא עַצְמוּתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת, הִיא כֹּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלֹהוּתוֹ, נִרְאֵית בְּבֵרוּר מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּהְיוֹתָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵֹכֶל בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ. לָכֵן אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק,

כִּי חֶבְיוֺן עֻזּוֺ נֵצַח גְּבוּרָתוֺ וֵאלֹהוּתוֺ נוֺדְעוּ וְיָצְאוּ לָאוֺרָה עַל-יְדֵי פְעֻלּוֺתָיו מִיּוֺם בְּרֹא אֶרֶץ וְשָׁמָיִם עַד-כִּי אֵין-לָהֶם פֶּה לְהִצְטַדָּק:

Nebo neviditelné věci jeho, hned od stvoření světa, po věcech učiněných rozumem pochopeny bývají, totiž ta jeho věčná moc a Božství, tak aby oni byli bez výmluvy,

Jeho věčnou moc a božství, které jsou neviditelné, lze totiž od stvoření světa vidět, když lidé přemýšlejí o jeho díle, takže nemají výmluvu. ([Jób 12:7-Jób 12:9; Židům 19:2-Židům 19:4])

τὰ γὰρ α᾿όρατα αυ᾿του̑ α᾿πὸ κτίσεως κόσμου τοι̑ς ποιήμασιν νοούμενα καθορα̑ται η῞ τε α᾿ι̑διος αυ᾿του̑ δύναμις καὶ θειότης ει᾿ς τὸ ει῏ναι αυ᾿τοὺς α᾿ναπολογήτους

כַּסיָתֵה גֵּיר דַּאלָהָא מֵן תַּרמיָתֵה דּעָלמָא לבֵריָתֵה בּסֻוכָּלָא מֵתחַזיָן וחַילֵה וַאלָהֻותֵה דַּלעָלַם דּנֵהוֻון דּלָא מַפַּק בּרֻוח׃

[(6) Roma 01, 21]

שֶׁהֲרֵי לַמְרוֹת שֶׁיּוֹדְעִים הֵם אֶת אֱלֹהִים לֹא כִּבְּדוּ אוֹתוֹ כָּרָאוּי לֵאלֹהִים, אַף לֹא הוֹדוּ לוֹ, אֶלָּא נִתְפְּסוּ לְמַחֲשֶׁבֶת הֶבֶל וְנִטַּמְטֵם לִבָּם הָאֱוִילִי.

כִּי יֹדְעִים הֵם אֶת-הָאֱלֹהִים וְלֹא נָתְנוּ לוֺ כְבוֺדוֺ אַף-לֹא הוֺדוּ לוֺ כִּי אִם-בְּמוֺעֲצוֺתֵיהֶם יֶהְבָּלוּ וְלִבָּם הַנִּבְעָר הָלַךְ חֲשֵׁכִים:

Proto že poznavše Boha, nectili jako Boha, ani jemu děkovali, ale marní učiněni jsou v myšleních svých, a zatmíno jest nemoudré srdce jejich.

Poznali Boha, ale nevzdali mu čest jako Bohu ani mu nebyli vděčni, nýbrž jejich myšlení je zavedlo do marnosti a jejich scestná mysl(f) se ocitla ve tmě. (f) ř: srdce ([Jeremjáš 2:5; Efezským 4:17])

διότι γνόντες τὸν θεὸν ου᾿χ ὡς θεὸν ε᾿δόξασαν η῍ ηυ᾿χαρίστησαν α᾿λλ῾ ε᾿ματαιὼθησαν ε᾿ν τοι̑ς διαλογισμοι̑ς αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿σκοτίσθη ἡ α᾿σύνετος αυ᾿τω̑ν καρδία

מֵטֻל דִּידַעו לַאלָהָא ולָא אַיך דּלַאלָהָא שַׁבּחֻוהי וַאודִּיו לֵה אֵלָא אֵסתַּרַקו בּמַחשׁבָתהֻון וֵאתחַשַׁך לֵבּהֻון דּלָא מֵסתַּכַּל׃

[(6) Roma 01, 22]

הֵם הִתְיַמְּרוּ לִהְיוֹת חֲכָמִים, אַךְ נִהְיוּ לִכְסִילִים

יִתְאַמְּרוּ כִּי חֲכָמִים הֵם עַל-כֵּן נִבְעָרוּ:

Měvše se za moudré, blázni učiněni jsou.

Tvrdí, že jsou moudří, ale upadli v bláznovství: ([Jeremjáš 10:14; 1 Korintským 1:20])

φάσκοντες ει῏ναι σοφοὶ ε᾿μωράνθησαν

וכַד סָברִין בּנַפשׁהֻון דּחַכִּימִין אֵנֻון שׁטַו להֻון׃

[(6) Roma 01, 23]

וְהֵמִירוּ אֶתכְּבוֹדוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בִּלְתִּי חוֹלֵף בִּדְמוּת צַלְמוֹ שֶׁל אָדָם בֶּן־חֲלוֹף וּבִדְמוּת צַלְמֵי עוֹפוֹת, חַיּוֹת וּרְמָשִׂים.

וַיָּמִירוּ כְבוֺד אֲדֹנָי אֵל עוֺלָם בִּדְמוּת תַּבְנִית אָדָם בֶּן-תְּמוּתָה וְתַבְנִית עוֺף הַשָּׁמַיִם וְהוֺלֵךְ עַל-אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה:

Nebo směnili slávu neporušitelného Boha v podobenství obrazu porušitelného člověka, i ptactva, i hovad čtvernohých, i zeměplazů.

zaměnili slávu nepomíjitelného Boha za zobrazení podoby pomíjitelného člověka, ano i ptáků a čtvernožců a plazů. ([Deuteronomium 4:15-Deuteronomium 4:19; Žalmy 106:20])

καὶ η῎λλαξαν τὴν δόξαν του̑ α᾿φθάρτου θεου̑ ε᾿ν ὁμοιὼματι ει᾿κόνος φθαρτου̑ α᾿νθρὼπου καὶ πετεινω̑ν καὶ τετραπόδων καὶ ἑρπετω̑ν

וחַלֵפו תֵּשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא דּלָא מֵתחַבַּל בַּדמֻותָא דּצַלמָא דּבַרנָשָׁא דּמֵתחַבַּל ובַדמֻותָא דּפָרַחתָא ודַארבּעַת רֵגלֵיה וַדרַחשָׁא דַּארעָא׃

[(6) Roma 01, 24]

לָכֵן מְסָרָם אֱלֹהִים לְטֻמְאָה בִּידֵי תַּאֲווֹת לִבָּם, לְחַלֵּל אֶת גּוּפָם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם -

עַל-כֵּן אֱלֹהִים הִסְגִּירָם בְּיַד שְׁרִרוּת לִבָּם לְטֻמְאָה וּלְחַלֵּל בְּשָׂרָם הֵם בֵּינֵיהֶם:

Protož i Bůh vydal je v žádosti srdce jejich k nečistotě, aby zprznili těla svá vespolek.

Proto je Bůh nechal na pospas nečistým vášním jejich srdcí, takže zneuctívají svá vlastní těla; ([Skutky apoštolské 14:16])

διὸ παρέδωκεν αυ᾿τοὺς ὁ θεὸς ε᾿ν ται̑ς ε᾿πιθυμίαις τω̑ν καρδιω̑ν αυ᾿τω̑ν ει᾿ς α᾿καθαρσίαν του̑ α᾿τιμάζεσθαι τὰ σὼματα αυ᾿τω̑ν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

מֵטֻל הָנָא אַשׁלֵם אֵנֻון אַלָהָא לַרגִיגָתָא טַמָאתָא דּלֵבּהֻון דַּנצַערֻון פַּגרַיהֻון בּהֻון׃

[(6) Roma 01, 25]

אֲנָשִׁים שֶׁהֵמִירוּ אֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים בַּשֶּׁקֶר וְכִבְּדוּ וְעָבְדוּ אֶת הַנִּבְרָא בִּמְקוֹם אֶת הַבּוֹרֵא הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן.

אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֱלֹהֵי אֱמֶת בַּשָּׁקֶר וַיִּירְאוּ וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַנּוֺצָר עַל-פְּנֵי הַיּוֺצֵר בָּרוּךְ הוּא לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Jako ty, kteříž směnili pravdu Boží za lež, a ctili i sloužili stvoření raději nežli stvořiteli, kterýž jest požehnaný na věky. Amen.

vyměnili Boží pravdu za lež a klanějí se a slouží tvorstvu místo Stvořiteli – on budiž veleben na věky! Amen. ([Římanům 9:5; Jeremjáš 16:19])

οι῞τινες μετήλλαξαν τὴν α᾿λήθειαν του̑ θεου̑ ε᾿ν τω̑ ψεύδει καὶ ε᾿σεβάσθησαν καὶ ε᾿λάτρευσαν τη̑ κτίσει παρὰ τὸν κτίσαντα ο῞ς ε᾿στιν ευ᾿λογητὸς ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας α᾿μήν

וחַלֵפו שׁרָרֵה דַּאלָהָא בּכַדָּבֻותָא וַדחֵלו ושַׁמֵשׁו לבֵריָתָא טָב מֵן דַּלבָרֻויהֵין דּלֵה תֵּשׁבּחָן ובֻורכָּן לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(6) Roma 01, 26]

מִשּׁוּם כָּךְ הִסְגִּירָם אֱלֹהִים לִתְשׁוּקוֹת בְּזוּיוֹת, עַד כִּי אֲפִלּוּ נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ יְחָסִים טִבְעִיִּים בְּבִלְתִּי טִבְעִיִּים.

בַּעֲבוּר זֹאת הִסְגִּירָם אֱלֹהִים בְּיַד קְלוֺן תְּשׁוּקָתָם כִּי גַּם-נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ אֹרַח חֻקָּתָן בְּאֹרַח זָר:

Protož je vydal Bůh v žádosti ohavné. Nebo i ženy jejich změnily přirozené sebe užívání v to, kteréž jest proti přirození.

Proto je Bůh vydal v moc hanebných vášní. Jejich ženy zaměnily přirozený styk za nepřirozený

διὰ του̑το παρέδωκεν αυ᾿τοὺς ὁ θεὸς ει᾿ς πάθη α᾿τιμίας αι῞ τε γὰρ θήλειαι αυ᾿τω̑ν μετήλλαξαν τὴν φυσικὴν χρη̑σιν ει᾿ς τὴν παρὰ φύσιν

מֵטֻל הָנָא אַשׁלֵם אֵנֻון אַלָהָא לכִאבֵא דּצַערָא נֵקבָתהֻון גֵּיר חַלֵף חשַׁחתָא דַּכיָנהֵין וַבמֵדֵּם דּלָא מכָן אֵתחַשַׁח׃

[(6) Roma 01, 27]

וְכֵן גַּם הַגְּבָרִים נָטְשׁוּ אֶת הַיְחָסִים הַטִּבְעִיִּים עִם הַנָּשִׁים וּבָעֲרוּ בְּתַאֲוָה זֶה אֶל זֶה; גְּבָרִים עָשׂוּ תּוֹעֵבָה בִּגְבָרִים וְקִבְּלוּ בְּגוּפָם הֵם אֶת הַגְּמוּל הָרָאוּי לַסְּטִיָּה שֶׁלָּהֶם.

כַּאֲשֶׁר גַּם-הַגְּבָרִים חָדְלוּ מִבּוֺא אֶל-הַנָּשִׁים כְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ תַּאֲוָתָם אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וְגֶבֶר בְּגֶבֶר יִתְעַלְּלוּ לְקִיקָלוֺן וְעֵקֶב תַּעְתֻּעֵיהֶם לָקְחוּ דֵי-גְמוּל בְּנַפְשׁוֺתָם:

A podobně i mužské pohlaví, opustivše přirozené užívání ženy, rozpálili se v žádosti své jedni k druhým, mužské pohlaví s mužským pohlavím mrzkost pášíce, a spravedlivou mzdu, kteráž na jejich blud slušela, sami na sebe uvodíce.

a stejně i muži zanechali přirozeného styku s ženami a vzplanuli žádostí jeden k druhému, muži s muži provádějí hanebnosti a tak sami na sobě dostávají zaslouženou odplatu za svou scestnost. ([Leviticus 18:22])

ὁμοίως τε καὶ οἱ α῎ρσενες α᾿φέντες τὴν φυσικὴν χρη̑σιν τη̑ς θηλείας ε᾿ξεκαύθησαν ε᾿ν τη̑ ο᾿ρέξει αυ᾿τω̑ν ει᾿ς α᾿λλήλους α῎ρσενες ε᾿ν α῎ρσεσιν τὴν α᾿σχημοσύνην κατεργαζόμενοι καὶ τὴν α᾿ντιμισθίαν η῍ν ε῎δει τη̑ς πλάνης αυ᾿τω̑ν ε᾿ν ἑαυτοι̑ς α᾿πολαμβάνοντες

ותֻוב אָף דֵּכרַיהֻון הָכַנָא שׁבַקו חשַׁחתָא דַּכיָנָא דּנֵקבָתָא וֵאשׁתַּרַחו בּרֵגּתָא חַד עַל חַד ודֵכרָא עַל דֵּכרָא בֵּהתּתָא עבַדו ופֻורעָנָא דּזָדֵק הוָא לטָעיֻותהֻון בַּקנֻומהֻון קַבּלֻוהי׃

[(6) Roma 01, 28]

וְכֵיוָן שֶׁלֹּא חָשְׁבוּ לְנָכוֹן לְהַכִּיר בֵּאלֹהִים, הִסְגִּירָם אֱלֹהִים לַהֲלַךְ־רוּחַ מְגֻנֶּה, לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים.

וְכַאֲשֶׁר לֹא חָפְצוּ הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אֶת-הָאֱלֹהִים כֵּן עֲזָבָם בִּמְשׁוּבַת לִבָּם לַעֲשׂוֺת אֵת אֲשֶׁר-לֹא יֵעָשֶׂה:

A jakož sobě nevážili známosti Boha, tak i Bůh vydal je v převrácený smysl, aby činili to, což nesluší,

Protože si nedovedli vážit pravého poznání Boha, dal je Bůh na pospas jejich zvrácené mysli, aby dělali, co se nesluší. ([Galatským 5:19-Galatským 5:21; Titovi 3:3; 1 Petrův 4:3])

καὶ καθώς ου᾿κ ε᾿δοκίμασαν τὸν θεὸν ε῎χειν ε᾿ν ε᾿πιγνὼσει παρέδωκεν αυ᾿τοὺς ὁ θεὸς ει᾿ς α᾿δόκιμον νου̑ν ποιει̑ν τὰ μὴ καθήκοντα

וַאיך דּלָא דָּנו בּנַפשׁהֻון דּנֵדּעֻון לַאלָהָא אַשׁלֵם אֵנֻון אַלָהָא למַדּעָא דַּסרִיקֻותָא דּנֵהוֻון עָבדִּין מֵדֵּם דּלָא וָלֵא׃

[(6) Roma 01, 29]

אָכֵן מְלֵאִים הֵם בְּכָל עַוְלָה, רֶשַׁע, חַמְדָנוּת, רֹעַ; מְלֵאֵי קִנְאָה, רֶצַח, מְרִיבָה, מִרְמָה, מְזִמָּה.

עַד אֲשֶׁר מָלְאוּ כָּל-עַוְלָה זְנוּת רֶשַׁע בֶּצַע וָאָוֶן וְגַם-קִנְאָה וְרֶצַח מָדוֺן וּרְמִיָּה וּמְזִמָּה:

Jsouce naplněni vší nepravostí, smilstvem, nešlechetností, lakomstvím, zlostí, plní závisti, vraždy, svárů, lsti, zlých obyčejů,

Jsou plni nepravosti, podlosti, lakoty, špatnosti, jsou samá závist, vražda, svár, lest, zlomyslnost, jsou donašeči,

πεπληρωμένους πάση α᾿δικία πονηρία πλεονεξία κακία μεστοὺς φθόνου φόνου ε῎ριδος δόλου κακοηθείας ψιθυριστάς

כַּד מלֵין כֻּל עַוָלֻותָא וזָניֻותָא ומַרִירֻותָא ובִישֻׁותָא ועָלֻובֻותָא וַחסָמָא וקֵטלָא וחֵריָנָא ונֵכלָא ומַחשׁבָתָא בִּישָׁתָא׃

[(6) Roma 01, 30]

הוֹלְכֵי רָכִיל הֵם, מוֹצִיאֵי דִּבָּה, שׂוֹנְאֵי אֱלֹהִים, חֲצוּפִים, גֵּאִים, רַבְרְבָנִים, חוֹרְשֵׁי רָעָה, מַמְרִים פִּי הוֹרִים,

כֻּלָּם מַלְשִׁינִים וְהֹלְכֵי רָכִיל שׁנְאֵי אֱלֹהִים וְהוֺלְלִים גֵּאִים וּרְהָבִים חָרָשֵׁי מַשְׁחִית וּמַמְרִים לְהוֺרֵיהֶם:

Utrhači, pomluvači, Boha nenávidící, hánliví, pyšní, chlubní, nalezači zlých věcí, rodičů neposlušní,

pomlouvači, Bohu odporní, zpupní, nadutí, chlubiví. Vymýšlejí zlé věci, neposlouchají rodiče,

καταλάλους θεοστυγει̑ς ὑβριστάς ὑπερηφάνους α᾿λαζόνας ε᾿φευρετὰς κακω̑ν γονευ̑σιν α᾿πειθει̑ς

ורֵטנָא ומֵאכַלקַרצָא וַסנִיאיִן לַאלָהָא מצַערָנֵא חתִירֵא שַׁבהרָנֵא מֵשׁכּחַי בִּישָׁתָא חַסִירַי רֵעיָנָא דּלַאבָהַיהֻון לָא מֵתּטפִּיסִין׃

[(6) Roma 01, 31]

חַסְרֵי הֲבָנָה, בִּלְתִּי נֶאֱמָנִים, קְשׁוּחֵי לֵב, אַכְזָרִים.

חַסְרֵי דַּעַת וּמְפִירֵי בְרִית אַכְזָרִים נֹטְרֵי שִׂנְאָה אֲשֶׁר חֲנִינָה לֹא יֵדָעוּ:

Nemoudří, smluv nezdrželiví, beze vší lítosti, neukojitelní a nemilosrdní.

nemají rozum, nedovedou se s nikým snést, neznají lásku ani slitování.

α᾿συνέτους α᾿συνθέτους α᾿στόργους α᾿νελεήμονας

ודַקיָמָא לַיתּ להֻון ולָא חֻובָּא ולָא שַׁינָא ולָא רַחמֵא אִית בּהֻון׃

[(6) Roma 01, 32]

הֵם יוֹדְעִים אֶת חֻקַּת אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לְפִיהָ עוֹשֵׂי מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה רְאוּיִים לְמִיתָה, אַךְ לֹא זֹאת בִּלְבַד שֶׁהֵם עוֹשִׂים אוֹתָם, הֵם גַּם תּוֹמְכִים בְּעוֹשֵׂיהֶם.

וְהֵם אַף-כִּי יֹדְעִים מִשְׁפַּט אֱלֹהִים כִּי-הָעֹשִׂים מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה בְּנֵי-מָוֶת הֵם בְּכָל-זֹאת לֹא לְבַד כִּי יַעֲשׂוּם כִּי-אִם גַּם-יְאַשְּׁרוּן עוֺד עֹשֵׂיהֶם:

Kteříž vědouce o tom právu Božím, (že ti, kteříž takové věci činí, hodni jsou smrti), netoliko ty věci činí, ale i činícím nakládají.

Vědí o spravedlivém rozhodnutí Božím, že ti, kteří tak jednají, jsou hodni smrti; a přece nejenže sami tak jednají, ale také jiným takové jednání schvalují.

οι῞τινες τὸ δικαίωμα του̑ θεου̑ ε᾿πιγνόντες ο῞τι οἱ τὰ τοιαυ̑τα πράσσοντες α῎ξιοι θανάτου ει᾿σίν ου᾿ μόνον αυ᾿τὰ ποιου̑σιν α᾿λλὰ καὶ συνευδοκου̑σιν τοι̑ς πράσσουσιν

אַילֵין דּכַד יָדעִין דִּינֵה דַּאלָהָא דּלַאילֵין דַּאיך הָלֵין סָערִין למַותָּא מחַיֵב לָא הוָא בַּלחֻוד עָבדִּין להֵין אֵלָא אָף מֵשׁתַּותּפִין לַאילֵין דּהָלֵין עָבדִּין׃ ס

[(6) Roma 02, 01]

עַל כֵּן אַתָּה, בֶּן־אָדָם הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט, אֵין לְךָ בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק, וְתִהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה, כִּי בְּשָׁפְטְךָ אֶת הַזּוּלַת אַתָּה מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמְךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עוֹשֶׂה אוֹתָם דְּבָרִים.

עַל-כֵּן בֶּן-אָדָם קָטֹן אוֺ גָדוֺל אֵין צְדָקָה לְךׇ לִהְיוֺת שֹׁפֵט כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר תַּרְשִׁיעַ אֶת-רֵעֲךׇ תַּרְשִׁיעַ גַּם אֶת-נַפְשְׁךׇ אַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם-אַתָּה הַשֹּׁפֵט עָשִׂיתָ כְּמַעֲשֵׂהוּ:

Protož nemůžeš se vymluviti, ó člověče, každý potupující. Nebo tím, že jiného potupuješ, sám sebe odsuzuješ, poněvadž totéž činíš, což tupíš.

Proto nemáš nic na svou omluvu, když vynášíš soud, ať jsi kdokoli. Tím, že soudíš druhého, odsuzuješ sám sebe. Neboť soudíš, ale činíš totéž. ([Matouš 7:2; Jan 8:7])

διὸ α᾿ναπολόγητος ει῏ ω῏ α῎νθρωπε πα̑ς ὁ κρίνων ε᾿ν ω῟ γὰρ κρίνεις τὸν ε῞τερον σεαυτὸν κατακρίνεις τὰ γὰρ αυ᾿τὰ πράσσεις ὁ κρίνων

מֵטֻל הָנָא לַיתּ לָך מַפַּק בּרֻוחָא אָו בַּרנָשָׁא דָּאֵן חַברֵה בּהַו גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ חַברָך נַפשָׁך הֻו מחַיֵב אַנתּ אָף אַנתּ גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ בּהֵין הֻו מֵתהַפַּך אַנתּ׃

[(6) Roma 02, 02]

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹפֵט עַל־פִּי הָאֱמֶת אֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.

וַאֲנַחְנוּ הֲלֹא יָדַעְנוּ כִּי בְּמֵישָׁרִים יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:

Vímeť zajisté, že soud Boží jest podlé pravdy proti těm, kteříž takové věci činí.

Víme přece, že Boží soud pravdivě postihuje ty, kteří tak jednají. ([Římanům 1:18])

οι῎δαμεν δὲ ο῞τι τὸ κρίμα του̑ θεου̑ ε᾿στιν κατὰ α᾿λήθειαν ε᾿πὶ τοὺς τὰ τοιαυ̑τα πράσσοντας

ויָדעִינַן דִּאיתַוהי דִּינֵה דַּאלָהָא בּקֻושׁתָּא עַל אַילֵין דַּבהָלֵין מֵתהַפּכִין׃

[(6) Roma 02, 03]

וְאַתָּה, בֶּן־אָדָם, הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עַל הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה וּבְעַצְמְךָ עוֹשֶׂה אוֹתָם, הַחוֹשֵׁב אַתָּה כִּי תִּמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים?

וְאַתָּה בֶן-אָדָם בְּשָׁפְטְךׇ אֹתָם וּכְמַעֲשֵׂיהֶם גַּם-אַתָּה עֹשֶׂה הֲתֹאמַר אֶל-לִבְּךׇ כִּי תִמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים:

Zdali se domníváš, ó člověče, kterýž soudíš ty, kdož takové věci činí, a sám totéž čině, že ty ujdeš soudu Božího?

Myslíš si snad, když soudíš ty, kdo takto jednají, a sám činíš totéž, že ty ujdeš soudu Božímu?

λογίζη δὲ του̑το ω῏ α῎νθρωπε ὁ κρίνων τοὺς τὰ τοιαυ̑τα πράσσοντας καὶ ποιω̑ν αυ᾿τά ο῞τι σὺ ε᾿κφεύξη τὸ κρίμα του̑ θεου̑

מָנָא דֵּין מֵתחַשַׁב אַנתּ אָו בַּרנָשָׁא דּדָאֵן אַנתּ לַאילֵין דַּבהָלֵין מֵתהַפּכִין כַּד אָף אַנתּ בּהֵין מֵתהַפַּך אַנתּ דַּאנתּ תֵּערֻוק מֵן דִּינֵה דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 02, 04]

אוֹ שֶׁמָּא אַתָּה מְזַלְזֵל בְּשֶׁפַע טוּבוֹ וְאֹרֶךְ רוּחוֹ וְסַבְלָנוּתוֹ, וְאֵינְךָ מֵבִין כִּי טוּבוֹ זֶה שֶׁל אֱלֹהִים מַדְרִיךְ אוֹתְךָ לִתְשׁוּבָה?

אוֺ הֲתָבוּז רֹב טוּבוֺ וְחֶמְלָתוֺ וְאֶרֶךְ אַפּוֺ וְלֹא תִתְבּוֺנֵן כִּי-בְטוּבוֺ הוּא מַדְרִיכְךׇ לָשׁוּב אֵלָיו:

Čili bohatstvím dobrotivosti jeho a snášelivosti i dlouhočekání pohrdáš, nevěda, že dobrotivost Boží ku pokání tebe vede?

Či snad pohrdáš bohatstvím jeho dobroty, shovívavosti a velkomyslnosti, a neuvědomuješ si, že dobrotivost Boží tě chce přivést k pokání(g)? (g) obrácení ([2 Petrův 3:9 2 Petrův 3:15; Židům 3:7 Židům 3:8 Židům 3:15])

η῍ του̑ πλούτου τη̑ς χρηστότητος αυ᾿του̑ καὶ τη̑ς α᾿νοχη̑ς καὶ τη̑ς μακροθυμίας καταφρονει̑ς α᾿γνοω̑ν ο῞τι τὸ χρηστὸν του̑ θεου̑ ει᾿ς μετάνοιάν σε α῎γει

אַו עַל עֻותרָא דּבַסִימֻותֵה ועַל מַגּרַת רֻוחֵה ועַל אַתרָא דּיַהב לָך מַמרַח אַנתּ ולָא יָדַע אַנתּ דּבַסִימֻותֵה דַּאלָהָא לַתיָבֻותָא הֻו מַיתּיָא לָך׃

[(6) Roma 02, 05]

בְּעַקְשָׁנוּתְךָ וּבְסֵרוּב לְבָבְךָ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אַתָּה צוֹבֵר לְךָ זַעַם לְיוֹם זַעַם, בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה מִשְׁפַּט־הַצֶּדֶק שֶׁל אֱלֹהִים,

וּבִשְׁרִרוּת לִבְּךׇ וּבְעָרְפְּךׇ הַקָּשֶׁה תִּצְבָּר-לְךׇ עֶבְרָה לַיּוֺם הַגָּדוֺל וְהַנּוֺרָא בְּהִגָּלוֺת נִגְלוֺת צִדְקַת מִשְׁפַּט אֱלֹהִים:

Ale podlé tvrdosti své a srdce nekajícího shromažďuješ sám sobě hněv ke dni hněvu a zjevení spravedlivého soudu Božího.

Svou tvrdostí a nekajícnou myslí si střádáš Boží hněv pro den hněvu, kdy se zjeví spravedlivý Boží soud. ([Zjevení Janovo 11:18])

κατὰ δὲ τὴν σκληρότητά σου καὶ α᾿μετανόητον καρδίαν θησαυρίζεις σεαυτω̑ ο᾿ργὴν ε᾿ν ἡμέρα ο᾿ργη̑ς καὶ α᾿ποκαλύψεως δικαιοκρισίας του̑ θεου̑

אֵלָא מֵטֻל קַשׁיֻות לֵבָּך דּלָא תָּאֵב סָאֵם אַנתּ לָך סִימתָא דּרֻוגזָא ליַומָא דּרֻוגזָא וַלגֵליָנָא דּדִינָא כִּאנָא דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 02, 06]

אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו:

אֲשֶׁר יִגְמֹל לְאִישׁ אִישׁ כְּמִפְעָלָיו:

Kterýž odplatí jednomu každému podlé skutků jeho,

On ‚odplatí každému podle jeho skutků‘. ([Žalmy 62:13; Přísloví 24:12; Kazatel 12:14; Ezechiel 18:30; Matouš 16:27; 2 Korintským 5:10])

ο῍ς α᾿ποδὼσει ἑκάστω κατὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑

הַו דּפָרַע לכֻלנָשׁ אַיך עבָדַוהי סּ סּ׃

[(6) Roma 02, 07]

חַיֵּי עוֹלָם לָאֲנָשִׁים הַמַּתְמִידִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וּמְבַקְשִׁים אֶת הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְהָאַלְמָוֶת,

חַיֵּי עוֺלָם לְשֹׁקְדֵי עֲשׂה-טוֺב שֹׁחֲרֵי כָבוֺד וְהָדָר אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר לָנֶצַח:

Těm zajisté, kteříž trvajíce v dobrém skutku, slávy a cti a nesmrtelnosti hledají, životem věčným,

Těm, kteří vytrvalostí v dobrém jednání hledají nepomíjející slávu a čest, dá život věčný.

τοι̑ς μὲν καθ῾ ὑπομονὴν ε῎ργου α᾿γαθου̑ δόξαν καὶ τιμὴν καὶ α᾿φθαρσίαν ζητου̑σιν ζωὴν αι᾿ὼνιον

לַאילֵין דּבַמסַיבּרָנֻותָא דַּעבָדֵא טָבֵא תֵּשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא ולָא מֵתחַבּלָנֻותָא בָּעֵין יָהֵב להֻון חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(6) Roma 02, 08]

אַךְ חֵמָה וְזַעַם לַסּוֹרְרִים אֲשֶׁר אֵינָם נִשְׁמָעִים לָאֱמֶת אֶלָּא לָעַוְלָה;

וְזַעַף וְעֶבְרָה לִבְנֵי מֶרִי הַמְמָאֲנִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱמֶת וְלַעֲשׂוֺת עָוֶל יָהִינוּ:

Těm pak, kteříž jsou svárliví, a pravdě nepovolují, ale povolují nepravosti, prchlivostí a hněvem,

Ty však, kteří prosazují sebe, odpírají pravdě a podléhají nepravosti, očekává hněv a trest.

τοι̑ς δὲ ε᾿ξ ε᾿ριθείας καὶ α᾿πειθου̑σι τη̑ α᾿ληθεία πειθομένοις δὲ τη̑ α᾿δικία ο᾿ργὴ καὶ θυμός

אַילֵין דֵּין דּעָצֵין ולָא מֵתּטפִּיסִין לַשׁרָרָא אֵלָא לעַולָא מֵתּטפִּיסִין נֵפרֻוע אֵנֻון רֻוגזָא וחֵמתָא׃

[(6) Roma 02, 09]

צָרָה וּמְצוּקָה עַל נֶפֶשׁ כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה רַע, עַל הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם עַל הַלֹּא־יְהוּדִי;

צָרָה וְצוּקָה לְכָל-נֶפֶשׁ אִישׁ הַפֹּעֵל רָע הַיְּהוּדִי בְּרֹאשׁ וְגַם-הַיְּוָנִי:

Trápením a úzkostí, každé duši člověka činícího zlé, i Žida předně, i Řeka.

Soužení a úzkost padne na každého, kdo působí zlo, předně na Žida, ale i na Řeka(h); (h) předně na žida, ale i na pohana (pod. Římanům 2:10) ([2 Tesalonickým 1:8])

θλι̑ψις καὶ στενοχωρία ε᾿πὶ πα̑σαν ψυχὴν α᾿νθρὼπου του̑ κατεργαζομένου τὸ κακόν ᾽Ιουδαίου τε πρω̑τον καὶ ῞Ελληνος

וֻאולצָנָא וטֻורָפָא לכֻל בַּרנָשׁ דּפָלַח בִּישָׁתָא לִיהֻודָיֵא לֻוקדַם ולַארמָיֵא׃

[(6) Roma 02, 10]

אַךְ תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד וְשָׁלוֹם לְכָל הָעוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב, לַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי;

וְכָבוֺד וְהָדָר וְשָׁלוֺם לְכָל-פֹּעֵל טוֺב הַיְּהוּדִי בְּרֹאשׁ וְגַם-הַיְּוָנִי:

Ale sláva a čest a pokoj každému, kdo činí dobré, i Židu předně, i Řeku.

avšak sláva, čest a pokoj čeká každého, kdo působí dobro, předně Žida, ale i Řeka.

δόξα δὲ καὶ τιμὴ καὶ ει᾿ρήνη παντὶ τω̑ ε᾿ργαζομένω τὸ α᾿γαθόν ᾽Ιουδαίω τε πρω̑τον καὶ ῞Ελληνι

תֵּשׁבֻּוחתָּא דֵּין וִאיקָרָא וַשׁלָמָא לכֻל דּפָלַח טָבָתָא לִיהֻודָיֵא לֻוקדַם ולַארמָיֵא׃

[(6) Roma 02, 11]

כִּי אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים עִם הָאֱלֹהִים,

כִּי אֵין-מַ׹ּׂא פָנִים עִם-הָאֱלֹהִים:

Neboť není přijímání osob u Boha.

Bůh nikomu nestraní. ([Deuteronomium 10:17; 2 Paralipomenon 19:7; Skutky apoštolské 10:34; Galatským 2:6; Efezským 6:9; Koloským 3:25; 1 Petrův 1:17])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν προσωπολημψία παρὰ τω̑ θεω̑

לָא גֵּיר אִית מַסַב בַּאפֵּא לוָת אַלָהָא׃

[(6) Roma 02, 12]

שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר חָטְאוּ בְּלִי תּוֹרָה גַּם יֹאבְדוּ בְּלִי תּוֹרָה, וְכָל אֲשֶׁר חָטְאוּ וְיֵשׁ לָהֶם תּוֹרָה, עַל־פִּי הַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ.

כִּי כָל-אֵלֶּה אֲשֶׁר חָטְאוּ בִּבְלִי-תוֺרָה גַּם בִּבְלִי-תוֺרָה יֹאבֵדוּ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר חָטְאוּ וְתוֺרַת אֲדֹנָי אִתָּם עַל-פִּי הַתּוֺרָה הַזֹּאת יִשָּׁפֵטוּ:

Kteřížkoli zajisté bez zákona hřešili, bez zákona i zahynou; a kteřížkoli pod zákonem hřešili, skrze zákon odsouzeni budou.

Ti, kteří neměli zákon a hřešili, také bez zákona zahynou; ti, kteří znali zákon a hřešili, budou odsouzeni podle zákona.

ο῞σοι γὰρ α᾿νόμως η῞μαρτον α᾿νόμως καὶ α᾿πολου̑νται καὶ ο῞σοι ε᾿ν νόμω η῞μαρτον διὰ νόμου κριθήσονται

אַילֵין גֵּיר דַּדלָא נָמֻוסָא חטַו אָף דּלָא נָמֻוסָא נִאבדֻּון וַאילֵין דַּבנָמֻוסָא חטַו מֵן נָמֻוסָא נֵתּדִינֻון׃

[(6) Roma 02, 13]

הֲרֵי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, אֶלָּא הַמְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה הֵם אֲשֶׁר יֻצְדְּקוּ -

כִּי לֹא שֹׁמְעֵי הַתּוֺרָה צַדִּיקִים הֵם לִפְנֵי אֱלֹהִים כִּי אִם-שֹׁמְרֵי הַתּוֺרָה יִצְדָּקוּ:

(Nebo ne ti, kteříž slyší zákon, spravedlivi jsou před Bohem, ale činitelé zákona spravedlivi budou.

Před Bohem nejsou spravedliví ti, kdo zákon slyší; ospravedlněni budou, kdo zákon svými činy plní. ([Matouš 7:21; Jakubův 1:22 Jakubův 1:25; 1 Janův 3:7])

ου᾿ γὰρ οἱ α᾿κροαταὶ νόμου δίκαιοι παρὰ τω̑ θεω̑ α᾿λλ῾ οἱ ποιηταὶ νόμου δικαιωθήσονται

לָא הוָא גֵּיר שָׁמֻועַוהי דּנָמֻוסָא כִּאנִין קדָם אַלָהָא אֵלָא עָבֻודַוהי דּנָמֻוסָא מֵזדַּדּקִין׃

[(6) Roma 02, 14]

גּוֹיִם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְהֵם מְקַיְּמִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כְּדָבָר מוּבָן מֵאֵלָיו, הֵם תּוֹרָה לְעַצְמָם אַף שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה.

כִּי הַגּוֺיִם אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם אוֺר תּוֺרָה וְעֹשִׂים כְּדִבְרֵי הַתּוֺרָה עַל-פִּי אוֺר דַּעְתָּם הֵם אֲשֶׁר תּוֺרָה אֵין לָהֶם יִהְיוּ תוֺרָה לְנַפְשָׁם:

Nebo když pohané zákona nemajíce, od přirození činí to, což přikazuje zákon, takoví zákona nemajíce, sami sobě zákonem jsou,

Jestliže národy, které nemají zákon, samy od sebe(i) činí to, co zákon žádá, pak jsou samy sobě zákonem, i když zákon nemají. (i) ř: od přírody

ο῞ταν γὰρ ε῎θνη τὰ μὴ νόμον ε῎χοντα φύσει τὰ του̑ νόμου ποιω̑σιν ου῟τοι νόμον μὴ ε῎χοντες ἑαυτοι̑ς ει᾿σιν νόμος

אֵן גֵּיר עַממֵא דּנָמֻוסָא לַיתּ להֻון מֵן כּיָנהֻון נֵעבּדֻון דּנָמֻוסָא הָנֻון דּכַד נָמֻוסָא לַיתּ הוָא להֻון לנַפשׁהֻון הוַו נָמֻוסָא׃

[(6) Roma 02, 15]

הֵם מַרְאִים שֶׁפֹּעַל הַתּוֹרָה כָּתוּב בְּלִבָּם, שֶׁכֵּן מַצְפּוּנָם מֵעִיד בָּהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מְחַיְּבוֹת אוֹ מְזַכּוֹת אוֹתָם -

בְּהַרְאֹתָם כִּי מִשְׁפַּט הַתּוֺרָה כָּתוּב עַל-לוּחַ לִבָּם בַּאֲשֶׁר דַּעְתָּם תַּגִּיד לָהֶם וְעֶשְׁתֹּנוֺתֵיהֶם חֲלִיפוֺת שׂטְנוֺת אוֺ מְזַכּוֺת אִשָּׁה אֶת-אֲחוֺתָהּ:

Jako ti, kteříž ukazují dílo zákona napsané na srdcích svých, když jim to osvědčuje svědomí jejich i myšlení, kteráž se vespolek obviňují, aneb také vymlouvají.)

Tím ukazují, že to, co zákon požaduje, mají napsáno ve svém srdci, jak dosvědčuje jejich svědomí, poněvadž jejich myšlenky je jednou obviňují, jednou hájí(j). (j) i mínění, kterými se navzájem obviňují či obhajují

οι῞τινες ε᾿νδείκνυνται τὸ ε῎ργον του̑ νόμου γραπτὸν ε᾿ν ται̑ς καρδίαις αυ᾿τω̑ν συμμαρτυρούσης αυ᾿τω̑ν τη̑ς συνειδήσεως καὶ μεταξὺ α᾿λλήλων τω̑ν λογισμω̑ν κατηγορούντων η῍ καὶ α᾿πολογουμένων

והֵנֻון מחַוֵין עבָדֵה דּנָמֻוסָא כַּד כּתִיב עַל לֵבּהֻון ומַסהדָא עלַיהֻון תִּארתּהֻון כַּד מַחשׁבָתהֻון מכַונָן אַו נָפקָן רֻוחָא לַחדָדֵא׃

[(6) Roma 02, 16]

בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת תַּעֲלוּמוֹת בְּנֵי אָדָם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כִּדְבַר בְּשׂוֹרָתִי.

בַּיּוֺם הַהוּא אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת-סִתְרֵי בְנֵי אָדָם עַל-פִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר הוֺדַעְתִּי בִּבְשׁרָתִי:

V ten den, když souditi bude Bůh tajné věci lidské, podlé evangelium mého skrze Jezukrista.

Nastane den, kdy Bůh skrze Ježíše Krista bude soudit podle mého evangelia, co je v lidech skryto. ([1 Korintským 4:5])

ε᾿ν ἡμέρα ο῞τε κρίνει ὁ θεὸς τὰ κρυπτὰ τω̑ν α᾿νθρὼπων κατὰ τὸ ευ᾿αγγέλιόν μου διὰ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

בּיַומָא דּדָאֵן אַלָהָא כַּסיָתָא דַּבנַינָשָׁא אַיך אֵוַנגֵּלִיָון דִּילי בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 02, 17]

אֲבָל אִם אַתָּה נִקְרָא יְהוּדִי וְאַתָּה נִשְׁעָן עַל הַתּוֹרָה וּמִתְהַלֵּל בֵּאלֹהִים,

וְאַתָּה כִּי נִקְרֵאתָ בְשֵׁם יְהוּדִי וַתָּשֶׁת מִבְטַחֲךׇ בַתּוֺרָה וּבֵאלֹהִים תִּתְהַלֵּל נַפְשֶׁךׇ:

Aj, ty sloveš Žid, a zpoléháš na zákon, a chlubíš se Bohem,

Ty se tedy nazýváš židem, spoléháš na zákon, chlubíš se Bohem

ει᾿ δὲ σὺ ᾽Ιουδαι̑ος ε᾿πονομάζη καὶ ε᾿παναπαύη νόμω καὶ καυχα̑σαι ε᾿ν θεω̑

אֵן אַנתּ דֵּין דִּיהֻודָיָא מֵתקרֵא אַנתּ ומֵתּתּנִיח אַנתּ עַל נָמֻוסָא ומֵשׁתַּבהַר אַנתּ בַּאלָהָא׃

[(6) Roma 02, 18]

וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת רְצוֹנוֹ וּמַבְחִין בַּדְּבָרִים הַטּוֹבִים, מִהְיוֹתְךָ מְחֻנָּךְ בַּתּוֹרָה,

כִּי יָדַעְתָּ אֶת-רְצוֺנוֺ וְתָבִין לְהַבְדִּיל בֵּין-טוֺב לָרָע לִהְיוֺתְךׇ מַשְׂכִּיל בַּתּוֺרָה:

A znáš vůli jeho, a rozeznáváš, co sluší, naučen jsa z zákona,

a tím, že znáš jeho vůli a vyučován zákonem dovedeš rozpoznat, na čem záleží.

καὶ γινὼσκεις τὸ θέλημα καὶ δοκιμάζεις τὰ διαφέροντα κατηχούμενος ε᾿κ του̑ νόμου

דּיָדַע אַנתּ צֵביָנֵה ופָרֵשׁ אַנתּ וָליָתָא דּיַלִיף אַנתּ מֵן נָמֻוסָא׃

[(6) Roma 02, 19]

וְאַתָּה סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי אַתָּה מוֹרֵה דֶרֶךְ לָעִוְרִים, אוֹר לַשְּׁרוּיִים בַּחֹשֶׁךְ,

וְלִבְּךׇ בָטוּחַ כִּי אַתָּה הוּא הַמְנַהֵל לְעִוְרִים וְאוֺר לְישְׁבֵי חשֶׁךְ:

A za to máš, že jsi ty vůdcím slepých, světlem těch, kteříž jsou ve tmě,

Myslíš si, že jsi vůdcem slepých, světlem těch, kteří jsou ve tmách, ([Matouš 15:14])

πέποιθάς τε σεαυτὸν ὁδηγὸν ει῏ναι τυφλω̑ν φω̑ς τω̑ν ε᾿ν σκότει

וֵאתּתּכֵלתּ עַל נַפשָׁך דַּמדַבּרָנָא אַנתּ דַּעוִירֵא ונֻוהרָא דַּאילֵין דִּאיתַיהֻון בּחֵשֻׁוכָא׃

[(6) Roma 02, 20]

מַדְרִיךְ לַפְּתָאִים וּמְלַמֵּד לָעוֹלָלִים, וּלְךָ בִּטּוּי הַדַּעַת וְהָאֱמֶת שֶׁבַּתּוֹרָה -

מוֺרֶה לִפְתָאיִם אַלּוּף לִילָדִים וְחוֺתַם תָּכְנִית בְּדַעַת וֶאֱמֶת בַּתּוֺרָה:

Ředitelem nemoudrých, učitelem nemluvňat, majícím formu umění a pravdy v zákoně.

vychovatelem nevzdělaných, učitelem nedospělých, protože máš v zákoně ztělesnění všeho poznání a vší pravdy.

παιδευτὴν α᾿φρόνων διδάσκαλον νηπίων ε῎χοντα τὴν μόρφωσιν τη̑ς γνὼσεως καὶ τη̑ς α᾿ληθείας ε᾿ν τω̑ νόμω

ורָדֻויָא דּחַסִירַי רֵעיָנָא ומַלפָנָא דַּטלָיֵא וִאית לָך דֻּומיָא דִּידַעתָא ודַשׁרָרָא בּנָמֻוסָא׃

[(6) Roma 02, 21]

הַאִם לֹא תְּלַמֵּד אֶת עַצְמְךָ, אַתָּה הַמְלַמֵּד אֲחֵרִים? אַתָּה הַמַּכְרִיז לֹא תִּגְנֹב, הֲתִגְנֹב אַתָּה?

וְאַתָּה הַמְאַלֵּף אֶת-אֲחֵרִים הֲלֹא תְאַלֵּף אֶת-נַפְשֶׁךׇ אַתָּה הַקֹּרֵא לֹא-תִגְנֹב הֲתִגְנֹב אָתָּה:

Kterakž tedy jiného uče, sám sebe neučíš? Vyhlašuje, že nemá kradeno býti, kradeš?

Ty tedy poučuješ druhého, a sám sebe neučíš? Hlásáš, že se nemá krást, a sám kradeš? ([Žalmy 50:16-Žalmy 50:21; Matouš 23:3])

ὁ ου῏ν διδάσκων ε῞τερον σεαυτὸν ου᾿ διδάσκεις ὁ κηρύσσων μὴ κλέπτειν κλέπτεις

אַנתּ הָכִיל דּמַלֵף אַנתּ לַאחרָנֵא לנַפשָׁך לָא מַלֵף אַנתּ וַדמַכרֵז אַנתּ דּלָא נֵגנבֻון אַנתּ גָּנֵב אַנתּ׃

[(6) Roma 02, 22]

אַתָּה הָאוֹמֵר לֹא תִּנְאַף, הֲתִנְאַף אַתָּה? אַתָּה הַמְתַעֵב אֶת הָאֱלִילִים, הֲתִבְזֹז אֶת מִקְדְּשֵׁיהֶם?

אַתָּה הַאֹמֵר לֹא-תִנְאָף הֲתִנְאֹף אָתָּה אַתָּה אֲשֶׁר תְּשַׁקֵּץ אֶת-הָאֱלִילִים הֲתִמְעַל מַעַל בַּקֹּדֶשׁ:

Pravě: Nezcizoložíš, cizoložství pácháš? V ohavnosti maje modly, svatokrádeže se dopouštíš?

Říkáš, že se nesmí cizoložit, a sám cizoložíš? Ošklivíš si modly, a věci z jejich chrámů bereš?

ὁ λέγων μὴ μοιχεύειν μοιχεύεις ὁ βδελυσσόμενος τὰ ει῎δωλα ἱεροσυλει̑ς

ודָאמַר אַנתּ דּלָא נגֻורֻון אַנתּ גָּאַר אַנתּ וַאנתּ דּשָׁאֵט אַנתּ פּתַכרֵא מחַלֵץ אַנתּ בֵּית־מַקדּשָׁא׃

[(6) Roma 02, 23]

אַתָּה הַמִּתְגָּאֶה בַּתּוֹרָה, הַתְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהִים בַּהֲפִירְךָ אֶת הַתּוֹרָה?

אַתָּה כִּי תִתְהַלֵּל בַּתּוֺרָה הַתְחַלֵּל שֵׁם הָאֱלֹהִים וְסוּר מִן-הַתּוֺרָה:

Zákonem se chlubě, přestupováním zákona Bohu neúctu činíš?

Zakládáš si na zákoně, a sám přestupováním zákona zneuctíváš Boha?

ο῍ς ε᾿ν νόμω καυχα̑σαι διὰ τη̑ς παραβάσεως του̑ νόμου τὸν θεὸν α᾿τιμάζεις

וַאנתּ דּמֵשׁתַּבהַר אַנתּ בּנָמֻוסָא בּהַו דּעָבַר אַנתּ עַל נָמֻוסָא לַאלָהָא הו מצַעַר אַנתּ׃

[(6) Roma 02, 24]

הֲרֵי, כְּפִי שֶׁכָּתוּב, שֵׁם אֱלֹהִים מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם בִּגְלַלְכֶם.

כִּי בִגְלַלְכֶם שֵׁם אֱלֹהִים מְחֻלָּל בַּגּוֺיִם כְּמוֺ שֶׁכָּתוּב:

Nebo jméno Boží pro vás v porouhání jest mezi pohany, jakož psáno jest.

‚Jméno Boží je vaší vinou v posměchu mezi národy,‘ jak stojí psáno. ([Izajáš 52:5; Ezechiel 36:20])

τὸ γὰρ ο῎νομα του̑ θεου̑ δι῾ ὑμα̑ς βλασφημει̑ται ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν καθώς γέγραπται

שׁמֵה גֵּיר דַּאלָהָא מֵטֻלָתכֻון הֻו מֵתגַּדַּף בֵּית עַממֵא אַיך דַּכתִיב׃

[(6) Roma 02, 25]

אָמְנָם יֵשׁ עֵרֶךְ לַמִּילָה אִם אַתָּה מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, אַךְ אִם אַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה, מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה.

כִּי אָמֵן הַמּוּלָה לְהוֺעִיל לְךׇ אִם-תִּשְׁמֹר אֶת-הַתּוֺרָה אַךְ אִם אֶת-הַתּוֺרָה הֵפַרְתָּ הֲלֹא מוּלָתְךׇ לְעָרְלָה נִהְיָתָה:

Obřezáníť zajisté prospěje, budeš-li zákon plniti; pakli budeš přestupitelem zákona, obřezání tvé učiněno jest neobřezáním.

Obřízka má smysl, jestliže zachováváš zákon. Jestliže však zákon přestupuješ, je to, jako kdybys nebyl obřezán. ([Jeremjáš 4:4 Jeremjáš 9:24])

περιτομὴ μὲν γὰρ ω᾿φελει̑ ε᾿ὰν νόμον πράσσης ε᾿ὰν δὲ παραβάτης νόμου η῏ς ἡ περιτομή σου α᾿κροβυστία γέγονεν

גּזֻורתָּא גֵּיר מַהניָא אֵן נָמֻוסָא תֵּגמֻור אֵן תֵּעבַּר לָך דֵּין מֵן נָמֻוסָא גּזֻורתָּך הוָת לָה עֻורלֻותָא׃

[(6) Roma 02, 26]

לָכֵן אִם יִשְׁמֹר עָרֵל אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה, הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה?

וְאִם הֶעָרֵל יַעֲשֶׂה כְּמִשְׁפַּט הַתּוֺרָה עָרְלָתוֺ לְמוּלָה תֵּחָשֶׁב-לוֺ:

A protož jestližeť by neobřízka ostříhala práv zákona, zdaliž nebude počtena neobřízka jejich za obřízku?

Jestliže naopak ten, kdo není obřezán, zachovává požadavky zákona, není to, jako kdyby byl obřezán? ([Galatským 5:6])

ε᾿ὰν ου῏ν ἡ α᾿κροβυστία τὰ δικαιὼματα του̑ νόμου φυλάσση ου᾿χ ἡ α᾿κροβυστία αυ᾿του̑ ει᾿ς περιτομὴν λογισθήσεται

אֵן הֻו דֵּין דּעֻורלֻותָא תֵּטַר פֻּוקדָּנֵה דּנָמֻוסָא לָא הָא עֻורלֻותָא מֵתחַשׁבָּא לָה גּזֻורתָּא׃

[(6) Roma 02, 27]

וְהֶעָרֵל מִבְּחִינָה גּוּפָנִית, הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, יַחֲרֹץ עָלֶיךָ מִשְׁפָּט, שֶׁהֲרֵי לְךָ הַכְּתוּבִים וְהַמִּילָה וְאַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה.

וְהֶעָרֵל הַזֶּה מִלֵּדָה הָעֹשֶׂה כְמִשְׁפַּט הַתּוֺרָה יָדִין אֹתְךׇ אֲשֶׁר יֶשׁ-לְךׇ סֵפֶר הַמִּצְוָה וְאוֺת בְּרִית הַמּוּלוֺת וְאֶת-הַתּוֺרָה הֵפַרְתָּ:

A ti, kteříž jsou z přirození neobřízka, zachovávajíce zákon, zdaliž nepotupí tebe, kterýž pod literou a obřízkou přestupník jsi zákona?

Ten, kdo není obřezán(k), ale plní zákon, bude soudcem nad tebou, který s celou svou literou zákona a obřezaností zákon přestupuješ. (k) ř: kdo je na těle neobřezaný

καὶ κρινει̑ ἡ ε᾿κ φύσεως α᾿κροβυστία τὸν νόμον τελου̑σα σὲ τὸν διὰ γράμματος καὶ περιτομη̑ς παραβάτην νόμου

וַתּדֻון עֻורלֻותָא דּמֵן כּיָנָה גָּמרָא נָמֻוסָא לָך דּבַכתָבָא ובַגזֻורתָּא עָבַר אַנתּ עַל נָמֻוסָא׃

[(6) Roma 02, 28]

הֵן לֹא עַל־פִּי מַרְאִית עַיִן יְהוּדִי הוּא יְהוּדִי, וְלֹא מַה שֶּׁרוֹאִים בַּגּוּף הוּא מִילָה.

כִּי לֹא-זֶה הוּא יְהוּדִי אֲשֶׁר לָעֵינָיִם וְלֹא זֹאת הִיא הַמּוּלָה אֲשֶׁר לַמַּרְאֶה בַּבָּשָׂר:

Nebo ne ten jest Žid, kterýž jest zjevně; aniž to jest obřezání, kteréž bývá zjevně na těle;

Pravý žid není ten, kdo je jím navenek, a pravá obřízka není ta, která je zjevná na těle. ([Jan 8:39])

ου᾿ γὰρ ὁ ε᾿ν τω̑ φανερω̑ ᾽Ιουδαι̑ός ε᾿στιν ου᾿δὲ ἡ ε᾿ν τω̑ φανερω̑ ε᾿ν σαρκὶ περιτομή

לָא הוָא גֵּיר מַן דַּבגֵליָא הַו הֻו יִהֻודָיָא אָפלָא אַידָא דּמֵתחַזיָא בּבֵסרָא גּזֻורתָּא׃

[(6) Roma 02, 29]

יְהוּדִי הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא זוֹ שֶׁבַּלֵּב, לְפִי הָרוּחַ וְלֹא לְפִי אוֹת כְּתוּבָה; שִׁבְחוֹ אֵינוֹ בָּא מִבְּנֵי אָדָם, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים.

אַךְ זֶה יְהוּדִי אֲשֶׁר בְּתוֺךְ לִבּוֺ הוּא יְהוּדִי וְהַמּוּלָה מוּלַת הַלֵּבָב הִיא לְפִי רוּחַ הַדִּבֵּר וְלֹא לְפִי אוֺת הַכְּתָב אֲשֶׁר תְּהִלָּתוֺ לֹא מִבְּנֵי אָדָם כִּי אִם מֵאֱלֹהִים:

Ale ten jest Žid, kterýž vnitř jest Židem, obřezání maje srdečné v duchu, a ne podlé litery; jehož chvála ne z lidí jest, ale z Boha.

Pravý žid je ten, kdo je jím uvnitř, s obřízkou srdce, která je působena Duchem, nikoli literou zákona. Ten dojde chvály ne od lidí, nýbrž od Boha. ([Deuteronomium 30:6; 2 Korintským 3:6; Filipským 3:3; Koloským 2:11])

α᾿λλ῾ ὁ ε᾿ν τω̑ κρυπτω̑ ᾽Ιουδαι̑ος καὶ περιτομὴ καρδίας ε᾿ν πνεύματι ου᾿ γράμματι ου῟ ὁ ε῎παινος ου᾿κ ε᾿ξ α᾿νθρὼπων α᾿λλ῾ ε᾿κ του̑ θεου̑

אֵלָא הַו הֻו יִהֻודָיָא אַינָא דַּבכֵסיָא הֻו וַגזֻורתָּא אַידָא דַּדלֵבָּא הי בּרֻוח ולָא בַּכתָבָא אַידָא דּתֵשׁבֻּוחתָּה לָא הוָת מֵן בּנַי־אנָשָׁא אֵלָא מֵן אַלָהָא׃

[(6) Roma 03, 01]

אִם כֵּן, מַהוּ יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי אוֹ מָה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר בַּמִּילָה?

אִם כֵּן אֵפוֺא מַה-יִּתָרוֺן לִיהוּדִי וּמַה-בֶּצַע לוֺ בִּבְרִית הַמּוּלוֺת:

Což tedy má více Žid? Aneb jaký jest užitek obřízky?

Co má tedy žid navíc? A jaký je užitek obřízky?

τί ου῏ν τὸ περισσὸν του̑ ᾽Ιουδαίου η῍ τίς ἡ ω᾿φέλεια τη̑ς περιτομη̑ς

מָנָא הי הָכִיל יַתִּירֻותֵה דִּיהֻודָיָא אַו מָנָא יֻותרָנָה דַּגזֻורתָּא׃

[(6) Roma 03, 02]

הַרְבֵּה, עַל כָּל פָּנִים; רֵאשִׁית כֹּל, בִּידֵיהֶם הֻפְקְדוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים.

רַב מְאֹד מִכָּל-עֵבֶר וְיִתְרוֺן הָרֹאשׁ כִּי-הָפְקְדוּ אִתָּם דִּבְרֵי אֱלֹהִים:

Mnohý všelijak. Přední zajisté, že jest jim svěřen zákon Boží.

Veliký v každém ohledu! Předně ten, že židům byla svěřena Boží slova. ([Žalmy 147:19 Žalmy 147:20; Deuteronomium 4:7n; Žalmy 103:7; Římanům 9:4])

πολὺ κατὰ πάντα τρόπον πρω̑τον μὲν γὰρ ο῞τι ε᾿πιστεύθησαν τὰ λόγια του̑ θεου̑

סַגִּי בּכֻל מֵדֵּם לֻוקדַם דֵּאתהַימַן מֵלַוהי דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 03, 03]

וְאִם יֵשׁ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ, אֲזַי מָה? הַאִם יְבַטֵּל חֹסֶר אֱמוּנָתָם אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים?

וּמָה אֵפוֺא אִם-מִקְצָתָם לֹא הֶאֱמִינוּ הֶהָפֵר יָפֵר חֹסֶר אֱמוּנָתָם אֶת-אֱמוּנַת אֱלֹהִים:

Nebo co jest do toho, jestliže byli někteří nevěrní? Zdaliž nevěra jejich věrnost Boží vyprázdní?

A co když někteří byli nevěrní? Nezruší jejich nevěrnost věrnost Boží? ([2 Timoteovi 2:13])

τί γὰρ ει᾿ η᾿πίστησάν τινες μὴ ἡ α᾿πιστία αυ᾿τω̑ν τὴν πίστιν του̑ θεου̑ καταργήσει

אֵן מֵנהֻון גֵּיר לָא הַימֵנו דַּלמָא בַּדלָא הַימֵנו הַימָנֻותֵה דַּאלָהָא בַּטֵלו׃

[(6) Roma 03, 04]

חָלִילָה! צָרִיךְ שֶׁיֻּכַּר כִּי הָאֱלֹהִים נֶאֱמָן וְכָל אָדָם כּוֹזֵב, כַּכָּתוּב: "לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ."

חָלִילָה אַךְ אֱלֹהִים נֶאֱמָן הוּא וְכָל-אָדָם כֹּזֵב כַּכָּתוּב לְמַעַן-תִּצְדַּק בִּדְבָרֶיךׇ וְתִזְכֶּה בְּהִשָּׁפְטֶךׇ:

Nikoli, nýbrž budiž Bůh pravdomluvný, ale každý člověk lhář, jakož psáno jest: Abys ospravedlněn byl v řečech svých, a přemohl, když bys soudil.

Naprosto ne! Ať se ukáže, že Bůh je pravdivý, ale ‚každý člověk lhář‘, jak je psáno: ‚Aby ses ukázal spravedlivý ve svých slovech a zvítězil, přijdeš-li na soud.‘ ([Žalmy 116:11 Žalmy 51:6])

μὴ γένοιτο γινέσθω δὲ ὁ θεὸς α᾿ληθής πα̑ς δὲ α῎νθρωπος ψεύστης καθώς γέγραπται ο῞πως α῍ν δικαιωθη̑ς ε᾿ν τοι̑ς λόγοις σου καὶ νικήσεις ε᾿ν τω̑ κρίνεσθαί σε

חָס אִיתַוהי גֵּיר אַלָהָא שַׁרִירָא וכֻל בַּרנָשׁ דַּגָּל אַיכַּנָא דַּכתִיב דּתֵהוֵא כִּאין בּמֵלַיךְּ ותֵזכֵּא כַּד דָּינִין לָך׃

[(6) Roma 03, 05]

אֲבָל אִם רִשְׁעָתֵנוּ מַפְגִּינָה אֶת הַצֶּדֶק שֶׁל אֱלֹהִים, מַה נֹּאמַר? הַאִם יֵשׁ עָוֶל בֵּאלֹהִים הַשּׁוֹפֵךְ אֶת זַעֲמוֹ ־וַאֲנִי מְדַבֵּר מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ שֶׁל הָאָדָם -

אַךְ אִם-יִוָּדַע עֹז צִדְקַת אֱלֹהִים עַל-יְדֵי פְשָׁעֵינוּ מַה-נֹּאמַר אֱלֹהֵי עָוֶל הוּא אֲשֶׁר יָעִיר חֲמָתוֺ עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי-אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר:

Jestližeť pak nepravost naše spravedlnost Boží zvelebuje, což díme? Zdali nespravedlivý jest Bůh, kterýž uvodí hněv? (Po lidskuť pravím.)

Jestliže však naše nepravost dává vyniknout spravedlnosti Boží, co k tomu řekneme? Není Bůh, po lidsku řečeno, nespravedlivý, když nás stíhá svým hněvem?

ει᾿ δὲ ἡ α᾿δικία ἡμω̑ν θεου̑ δικαιοσύνην συνίστησιν τί ε᾿ρου̑μεν μὴ α῎δικος ὁ θεὸς ὁ ε᾿πιφέρων τὴν ο᾿ργήν κατὰ α῎νθρωπον λέγω

אֵן דֵּין עַולַן כִּאנֻותֵה דַּאלָהָא מקִים מָנָא נִאמַר למָא עַוָל הֻו אַלָהָא דּמַיתֵּא רֻוגזֵה אַיך בַּרנָשָׁא הֻו ממַלֵל אנָא׃

[(6) Roma 03, 06]

חַס וְחָלִילָה! שֶׁאִם כֵּן, אֵיךְ יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם?

חָלִילָה כִּי אִם-כֵּן אֵיךְ-יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ:

Nikoli, sic jinak kterakž by Bůh soudil svět?

Naprosto ne! Vždyť jak by potom Bůh mohl soudit svět?

μὴ γένοιτο ε᾿πεὶ πω̑ς κρινει̑ ὁ θεὸς τὸν κόσμον

חָס וֵאן לָא אַיכַּנָא נדֻון אַלָהָא לעָלמָא׃

[(6) Roma 03, 07]

אַךְ אִם בִּגְלַל מִרְמָתִי מְשַׂגְשֶׂגֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ, מַדּוּעַ עוֹד אֶשָּׁפֵט כְּחוֹטֵא?

וְאִם-פִּשְׁעִי וְכַחֲשִׁי בֵאלֹהִים יִתֶּן-לוֺ עֹז וְכָבוֺד מִשְׁנֶה לָמָּה-זֶּה אֵצֵא רָשָׁע בְּהִשָּׁפְטִי:

Nebo jestližeť pravda Boží mou lží rozmohla se k slávě jeho, i pročež pak já ještě jako hříšník bývám souzen?

Jestliže však moje lež vyzdvihla Boží pravdu k jeho slávě, proč mám být ještě souzen jako hříšník?

ει᾿ δὲ ἡ α᾿λήθεια του̑ θεου̑ ε᾿ν τω̑ ε᾿μω̑ ψεύσματι ε᾿περίσσευσεν ει᾿ς τὴν δόξαν αυ᾿του̑ τί ε῎τι κα᾿γώ ὡς ἁμαρτωλὸς κρίνομαι

אֵן גֵּיר שׁרָרֵה דַּאלָהָא אֵתיַתַּר בּדַגָּלֻותי לתֵשׁבֻּוחתֵּה דִּילֵה למָנָא הָכִיל אֵנָא אַיך חַטָיָא מֵתּתּדִין אנָא׃

[(6) Roma 03, 08]

וּמַדּוּעַ לֹא "נַעֲשֶׂה אֶת הָרַע כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא טוֹב", כְּפִי שֶׁמַּעֲלִילִים עָלֵינוּ וְטוֹעֲנִים כִּי כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים? אָכֵן מִשְׁפַּט צֶדֶק נֶחֱרַץ עֲלֵיהֶם.

אַךְ הֲלֹא זֶה הוּא דְּבַר מְנַדֵּינוּ הַמּוֺצִיאִים דִּבָּתֵנוּ רָעָה לֵאמֹר כִּי אֲנַחְנוּ אֹמְרִים נַעֲשֶׂה רָע בִּגְלַל הַטּוֺב אֲשֶׁר יָבֹא בַּעֲקֵבוֺ אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּהִשָּׁפְטָם יֶאְשָׁמוּ:

A ne raději (jakž o nás zle mluví, a jakož někteří praví, že bychom my říkali): Čiňme zlé věci, aby přišly dobré? Jichž spravedlivé jest odsouzení.

A nevede to potom k tomu, co nám někteří pomlouvači připisují, jako bychom říkali: „Čiňme zlo, aby přišlo dobro?“ Ty čeká spravedlivé odsouzení! ([Římanům 6:1])

καὶ μὴ καθώς βλασφημούμεθα καὶ καθὼς φασίν τινες ἡμα̑ς λέγειν ο῞τι ποιήσωμεν τὰ κακὰ ι῞να ε῎λθη τὰ α᾿γαθά ω῟ν τὸ κρίμα ε῎νδικόν ε᾿στιν

אַו דַּלמָא אַיך דַּמגַדּפִין עלַין וָאמרִין דָּאמרִינַן דּנֵעבֵּד בִּישָׁתָא דּנִאתיָן טָבָתָא הָנֻון דּדִינהֻון נטִיר הֻו לכִאנֻותָא׃ ס

[(6) Roma 03, 09]

וּבְכֵן, הֲטוֹבִים אָנוּ מֵאֲחֵרִים? לֹא, כְּלָל וּכְלָל לֹא; שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוֹכַחְנוּ לְעֵיל כִּי הַיְּהוּדִים וְהַגּוֹיִם כְּאֶחָד מְשֻׁעְבָּדִים כֻּלָּם לַחֵטְא,

וּמָה עַתָּה הֲיֵשׁ יִתְרוֺן לָנוּ אֶפֶס וָאָיִן כִּי לִפְנֵי כֵן הוֺכַחְנוּ כִּי יְהוּדִים וִיוָנִים בֶּעָוֺן הֵמָּה יָחַד:

Což tedy? Máme něco napřed? Nikoli, nebo jsme prvé dokázali toho, že jsou, i Židé i Řekové, všickni pod hříchem,

Co tedy? Máme my židé nějakou přednost? Vůbec ne!(l) Vždyť jsme už dříve ukázali, že všichni, židé i pohané(m), jsou pod mocí hříchu, (l) Ne ve všem. (m) ř: Řekové ([Římanům 2:9 Římanům 3:23])

τί ου῏ν προεχόμεθα ου᾿ πάντως προητιασάμεθα γὰρ ᾽Ιουδαίους τε καὶ ῞Ελληνας πάντας ὑφ῾ ἁμαρτίαν ει῏ναι

מָנָא הָכִיל אַחִידִינַן יַתִּירָא דּקַדֵּמן פּסַקן עַל יִהֻודָיֵא ועַל אַרמָיֵא דַּתחֵית חטִיתָא אֵנֻון כֻּלהֻון׃

[(6) Roma 03, 10]

כַּכָּתוּב: "אֵין צַדִּיק, אֵין גַּם אֶחָד.

כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם-אֶחָד:

Jakož psáno jest: Že není spravedlivého, ani jednoho.

jak je psáno: ‚Nikdo není spravedlivý, není ani jeden, ([Žalmy 14:1-Žalmy 14:3 Žalmy 53:1-Žalmy 53:3; Kazatel 7:20])

καθώς γέγραπται ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν δίκαιος ου᾿δὲ ει῟ς

אַיך דַּכתִיב דּלַיתּ כִּאנָא אָפלָא חַד׃

[(6) Roma 03, 11]

אֵין מַשְׂכִּיל, אֵין דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים.

אֵין מַשְׂכִּיל אֵין דֹּרֵשׁ אֶת-אֱלֹהִים:

Není rozumného, není, kdo by hledal Boha.

nikdo není rozumný, není, kdo by hledal Boha;

ου᾿κ ε῎στιν ὁ συνίων ου᾿κ ε῎στιν ὁ ε᾿κζητω̑ν τὸν θεόν

ולָא דּמֵסתַּכַּל ולָא דּבָעֵא לַאלָהָא׃

[(6) Roma 03, 12]

הַכֹּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ; אֵין עֹשֵׂה־טוֹב, אֵין גַּם־אֶחָד.

הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֶׂה-טוֺב אֵין גַּם אֶחָד:

Všickni se uchýlili, spolu neužiteční učiněni jsou; není, kdo by činil dobré, není ani jednoho.

všichni se odchýlili, všichni propadli zvrácenosti, není, kdo by činil dobro, není ani jeden.

πάντες ε᾿ξέκλιναν α῞μα η᾿χρεὼθησαν ου᾿κ ε῎στιν ὁ ποιω̑ν χρηστότητα ου᾿κ ε῎στιν ε῞ως ἑνός

כֻּלהֻון סטַו אַכחדָא וֵאסתּלִיו ולַיתּ דּעָבֵד טָבתָא אָפלָא חַד׃

[(6) Roma 03, 13]

קֶבֶר־פָּתוּחַ גְּרֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן, חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ;

קֶבֶר-פָּתוּחַ גְּרֹנָם לְשׁוֺנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֺ:

Hrob otevřený jest hrdlo jejich, jazyky svými lstivě mluvili, jed lítých hadů jest pod rty jejich.

Hrob otevřený je jejich hrdlo, svým jazykem mluví jen lest, hadí jed skrývají ve rtech, ([Žalmy 5:10 Žalmy 140:4])

τάφος α᾿νεωγμένος ὁ λάρυγξ αυ᾿τω̑ν ται̑ς γλὼσσαις αυ᾿τω̑ν ε᾿δολιου̑σαν ι᾿ὸς α᾿σπίδων ὑπὸ τὰ χείλη αυ᾿τω̑ν

קַברֵא פּתִיחֵא גַּגּרָתהֻון ולֵשָׁנַיהֻון נַכֻּולתָנִין וחֵמתָא דֵּאספֵּס תּחֵית סֵפוָתהֻון׃

[(6) Roma 03, 14]

אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת.

אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֺת:

Kterýchž ústa plná jsou zlořečení a hořkosti.

jejich ústa jsou samá kletba a hořkost, ([Žalmy 10:7])

ω῟ν τὸ στόμα α᾿ρα̑ς καὶ πικρίας γέμει

פֻּומהֻון מלֵא לַוטתָא ומֵרתָא׃

[(6) Roma 03, 15]

רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.

רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ-דָּם:

Nohy jejich rychlé k vylévání krve.

jejich nohy spěchají prolévat krev, ([Izajáš 59:7n; Přísloví 1:16])

ο᾿ξει̑ς οἱ πόδες αυ᾿τω̑ν ε᾿κχέαι αι῟μα

ורֵגלַיהֻון קַלִילָן למֵאשַׁד דּמָא׃

[(6) Roma 03, 16]

שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם,

שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֺתָם:

Setření a bída na cestách jejich.

zhouba a bída je na jejich cestách;

σύντριμμα καὶ ταλαιπωρία ε᾿ν ται̑ς ὁδοι̑ς αυ᾿τω̑ν

שׁחָקָא ודֻווָנָא בֻּאורחָתהֻון׃

[(6) Roma 03, 17]

וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ.

וְדֶרֶךְ שָׁלוֺם לֹא יָדָעוּ:

A cesty pokoje nepoznali.

nepoznali cestu pokoje

καὶ ὁδὸν ει᾿ρήνης ου᾿κ ε῎γνωσαν

וֻאורחָא דַּשׁלָמָא לָא יִדַעו׃

[(6) Roma 03, 18]

אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם."

אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם:

Není bázně Boží před očima jejich.

a úctu před Bohem nemají.‘ ([Žalmy 36:2])

ου᾿κ ε῎στιν φόβος θεου̑ α᾿πέναντι τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν αυ᾿τω̑ν

ודֵחלתֵה דַּאלָהָא לַיתּ קדָם עַינַיהֻון׃

[(6) Roma 03, 19]

אָנוּ יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לַאֲנָשִׁים הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאִישׁ וְכָל הָעוֹלָם יִמָּצֵא אָשֵׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים.

וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל-אֲשֶׁר תַּגִּיד הַתּוֺרָה לָאֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת-הַתּוֺרָה תָּשִׂים דְּבָרֶיהָ וּבָזֹאת יִסָּכֵר כָּל-פֶּה וְכָל-הָאָרֶץ תֶּאְשַׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Víme pak, že cožkoli zákon mluví, těm, kteříž jsou pod zákonem mluví, aby všeliká ústa zacpána byla, a aby vinen byl všecken svět Bohu.

Víme, že co zákon říká, říká těm, kdo jsou pod zákonem, aby byla umlčena každá ústa a aby celý svět byl před Bohem usvědčen z viny.

οι῎δαμεν δὲ ο῞τι ο῞σα ὁ νόμος λέγει τοι̑ς ε᾿ν τω̑ νόμω λαλει̑ ι῞να πα̑ν στόμα φραγη̑ καὶ ὑπόδικος γένηται πα̑ς ὁ κόσμος τω̑ θεω̑

יָדעִינַן דֵּין דּמֵדֵּם דֵּאמַר נָמֻוסָא לַאילֵין דַּבנָמֻוסָא אֵנֻון אֵמַר דּכֻל פֻּום נֵסתּכַר ועָלמָא כֻּלֵה נֵתחַיַב לַאלָהָא׃

[(6) Roma 03, 20]

זֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר, כִּי הַתּוֹרָה רַק מְבִיאָה לִידֵי הַכָּרַת חֵטְא.

יַעַן בְּמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר צִוְּתָה הַתּוֺרָה לֹא יִצְדַּק כָּל-בָּשָׂר לְפָנָיו כִּי מִמְּקוֺר הַתּוֺרָה יָצְאָה דַּעַת הַחֵטְא:

Protož z skutků zákona nebude ospravedlněn žádný člověk před oblíčejem jeho; nebo skrze zákon poznání hřícha.

Vždyť ze skutků zákona ‚nebude před ním nikdo(n) ospravedlněn‘, neboť ze zákona pochází poznání hříchu. (n) ř: žádné tělo ([Žalmy 143:2; Galatským 2:16; Římanům 7:7])

διότι ε᾿ξ ε῎ργων νόμου ου᾿ δικαιωθήσεται πα̑σα σὰρξ ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ διὰ γὰρ νόμου ε᾿πίγνωσις ἁμαρτίας

מֵטֻל דּמֵן עבָדַוהי דּנָמֻוסָא לָא מֵזדַּדַּק כֻּל בּסַר קדָמַוהי מֵן נָמֻוסָא גֵּיר אֵתיַדעַת חטִיתָא׃

[(6) Roma 03, 21]

אַךְ כָּעֵת נִגְלְתָה צִדְקַת הָאֱלֹהִים בְּלִי תּוֹרָה, צְדָקָה שֶׁהַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים מְעִידִים עָלֶיהָ.

וְעַתָּה מִבַּלְעֲדֵי הַתּוֺרָה יָצְאָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֺר אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֺרָה וְהַנְּבִיאִים:

Ale nyní bez zákona spravedlnost Boží zjevena jest, osvědčená zákonem i proroky,

Nyní však je zjevena Boží spravedlnost bez zákona, dosvědčovaná zákonem i proroky, ([Skutky apoštolské 10:43])

νυνὶ δὲ χωρὶς νόμου δικαιοσύνη θεου̑ πεφανέρωται μαρτυρουμένη ὑπὸ του̑ νόμου καὶ τω̑ν προφητω̑ν

הָשָׁא דֵּין דּלָא נָמֻוסָא כִּאנֻותֵה דַּאלָהָא אֵתגַּליַת ומַסהֵד עלֵיה הֻו נָמֻוסָא וַנבִיֵא׃

[(6) Roma 03, 22]

וְהִיא צְדָקָה שֶׁל הָאֱלֹהִים, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֶל כָּל וְעַל כָּל הַמַּאֲמִינִים; שֶׁהֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל,

וְצִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נְתוּנָה לְכָל-בְּנֵי אָדָם לִבְנֵי אֱמֻנִים כֻּלָּם כִּי אֵין-מַבְדִּיל:

Spravedlnost totiž Boží, skrze víru Ježíše Krista, ke všem a na všecky věřící.

Boží spravedlnost skrze víru v Ježíše Krista pro všecky, kdo věří. Není totiž rozdílu: ([Římanům 1:17; Galatským 2:16])

δικαιοσύνη δὲ θεου̑ διὰ πίστεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ει᾿ς πάντας τοὺς πιστεύοντας ου᾿ γάρ ε᾿στιν διαστολή

כִּאנֻותֵה דֵּין דַּאלָהָא בּיַד הַימָנֻותָא הי דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לכֻלנָשׁ אָף עַל כֻּלנָשׁ דַּמהַימֵן בֵּה לַיתּ גֵּיר פֻּורשָׁנָא׃

[(6) Roma 03, 23]

כִּי הַכֹּל חָטְאוּ וּמְחֻסְּרֵי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה.

כִּי-כֻּלָּם חָטָאוּ וַיִּסֹּגוּ מֵאַחֲרֵי כְבוֺד אֱלֹהִים:

Neboť není rozdílu. Všickniť zajisté zhřešili, a nemají slávy Boží.

všichni zhřešili a jsou daleko od Boží slávy; ([Římanům 3:9])

πάντες γὰρ η῞μαρτον καὶ ὑστερου̑νται τη̑ς δόξης του̑ θεου̑

מֵטֻל דּכֻלהֻון חטַו וחַסִירִין מֵן תֵּשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 03, 24]

אַךְ הֵם מֻצְדָּקִים בְּחַסְדּוֹ, בְּחִנָּם, הוֹדוֹת לַפְּדוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

וּבְחִנּוֺ חִנָּם כֻּלָּם יִצְדָּקוּ כִּי-פָדָה אֹתָם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Spravedlivi pak učiněni bývají darmo, milostí jeho, skrze vykoupení, kteréž se stalo v Kristu Ježíši,

jsou ospravedlňováni zadarmo jeho milostí vykoupením v Kristu Ježíši. ([2 Korintským 5:19; Efezským 2:8; Římanům 5:1])

δικαιούμενοι δωρεὰν τη̑ αυ᾿του̑ χάριτι διὰ τη̑ς α᾿πολυτρὼσεως τη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

ומֵזדַּדּקִין בּטַיבֻּותָא מַגָּן וַבפֻורקָנָא דִּאיתַוהי בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 03, 25]

אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים שָׂם אוֹתוֹ לְכַפָּרָה בְּדָמוֹ, כַּפָּרָה עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה. כָּל זֶה כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁבְּאֹרֶךְ רוּחוֹ פָּסַח עַל חֲטָאֵי הֶעָבָר,

הוּא אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוֺ אֱלֹהִים מִקֶּדֶם לְכַפֵּר עָלֵינוּ בְדָמוֺ עַל-פִּי אֱמוּנָתֵנוּ לְבַעֲבוּר גַּלּוֺת אֶת-צִדְקָתוֺ וְחֶמְלָתוֺ בַּאֲשֶׁר סָלַח לַעֲוֺנוֺת עַמּוֺ מִימֵי קֶדֶם:

Jehož Bůh vydal za smírci, skrze víru ve krvi jeho, k ukázaní spravedlnosti své, skrze odpuštění předešlých hříchů,

Jeho ustanovil Bůh, aby svou vlastní smrtí(o) se stal smírnou obětí pro ty, kdo věří. Tak prokázal, že byl spravedlivý, když již dříve trpělivě promíjel hříchy. (o) ř: krví ([Efezským 1:7; 1 Janův 2:2; Skutky apoštolské 15:10])

ο῍ν προέθετο ὁ θεὸς ἱλαστήριον διὰ τη̑ς πίστεως ε᾿ν τω̑ αυ᾿του̑ αι῞ματι ει᾿ς ε῎νδειξιν τη̑ς δικαιοσύνης αυ᾿του̑ διὰ τὴν πάρεσιν τω̑ν προγεγονότων ἁμαρτημάτων

הָנָא דּקַדֵּם סָמֵה אַלָהָא חֻוסָיָא בּהַימָנֻותָא דַּדמֵה מֵטֻל חטָהַין דּמֵן קדִים חטַין׃

[(6) Roma 03, 26]

וּלְהַרְאוֹת אֶת צִדְקָתוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה: שֶׁהוּא צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת בֶּן אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ.

וְגַם לְגַלּוֺת אֶת-צִדְקָתוֺ לְעֵת כָּזֹאת כִּי הוּא הַצַּדִּיק וְהוּא הַמַּצְדִּיק אֶת-הַמַּאֲמִין בְּיֵשׁוּעַ:

V shovívání Božím, k dokázaní spravedlnosti své v nynějším času, k tomu, aby on spravedlivým byl, a ospravedlňujícím toho, kterýž jest z víry Ježíšovy.

Svou spravedlnost prokázal i v nynějším čase, aby bylo zjevné, že je spravedlivý a ospravedlňuje toho, kdo žije z víry v Ježíše.

ε᾿ν τη̑ α᾿νοχη̑ του̑ θεου̑ πρὸς τὴν ε῎νδειξιν τη̑ς δικαιοσύνης αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ νυ̑ν καιρω̑ ει᾿ς τὸ ει῏ναι αυ᾿τὸν δίκαιον καὶ δικαιου̑ντα τὸν ε᾿κ πίστεως ᾽Ιησου̑

בַּאתרָא דּיַהב לַן אַלָהָא בּמַגּרַת רֻוחֵה לתַחוִיתָא דּכִאנֻותֵה דַּבזַבנָא הָנָא דּהֻו נֵהוֵא כִּאנָא וַנזַדֵּק בּכִאנֻותָא למַן דַּבהַימָנֻותָא הֻו דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא סּ סּ׃

[(6) Roma 03, 27]

אִם כֵּן, הֲיֵשׁ מָקוֹם לְגַאֲוָה? לֹא, אֵין לָהּ מָקוֹם. הוֹדוֹת לְאֵיזוֹ תּוֹרָה? שֶׁל הַמַּעֲשִׂים? לֹא, הוֹדוֹת לְתוֹרָה שֶׁל אֱמוּנָה.

אַיֵּה אֵפוֺא עַתָּה גְּאוֺן הַמִּתְהַלְּלִים אֵין כָּל-מְאוּמָה עַל-פִּי אֵיזֶה חֹק עַל-פִּי חָק-הַמַּעֲשֶׂה לֹא כִּי אִם עַל-פִּי חָק-הָאֱמוּנָה:

Kdež jest tedy ta chlouba? Vyprázděna jest. Skrze který zákon? Skutků-li? Nikoli, ale skrze zákon víry.

Kde zůstala chlouba? Byla vyloučena! Jakým zákonem? Zákonem skutků? Nikoli, nýbrž zákonem víry. ([1 Korintským 1:31; Efezským 2:9; Římanům 8:2])

που̑ ου῏ν ἡ καύχησις ε᾿ξεκλείσθη διὰ ποίου νόμου τω̑ν ε῎ργων ου᾿χί α᾿λλὰ διὰ νόμου πίστεως

אַיכַּו הָכִיל שֻׁובהָרָא אֵתבַּטַל לֵה בַּאינָא נָמֻוסָא דַּעבָדֵא לָא אֵלָא בּנָמֻוסָא דּהַימָנֻותָא׃

[(6) Roma 03, 28]

וְאָמְנָם אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהָאָדָם מֻצְדָּק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְלֹא תְּלוּת בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה.

לָכֵן חָרַצְנוּ לֵאמֹר בָּאֱמוּנָה יִצְדַּק אִישׁ מִבַּלְעֲדֵי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַל-פִּי הַתּוֺרָה:

Protož za to máme, že člověk bývá spravedliv učiněn věrou bez skutků zákona.

Jsme totiž přesvědčeni, že se člověk stává spravedlivým vírou bez skutků zákona. ([Galatským 2:16])

λογιζόμεθα γὰρ δικαιου̑σθαι πίστει α῎νθρωπον χωρὶς ε῎ργων νόμου

מֵתרַעֵינַן הָכִיל דַּבהַימָנֻותָא הֻו מֵזדַּדַּק בַּרנָשָׁא ולָא בַּעבָדֵא דּנָמֻוסָא׃

[(6) Roma 03, 29]

אוֹ שֶׁמָּא הוּא אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים בִּלְבַד? הַאֵין הוּא גַּם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם? כֵּן, גַּם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא,

הַאֱלֹהִים לַיְּהוּדִים לְבַד הוּא וְלֹא לַגּוֺיִם אָכֵן גַּם-אֱלֹהֵי הַגּוֺיִם הוּא:

Zdaliž jest toliko Bůh Židů? Zdali také není i pohanů? Jistě i pohanů,

Je snad Bůh toliko Bohem židů? Což není též Bohem pohanů(p)? Zajisté i pohanů! (p) ř: národů (dvakrát) ([Římanům 10:12])

η῍ ᾽Ιουδαίων ὁ θεὸς μόνον ου᾿χὶ καὶ ε᾿θνω̑ν ναὶ καὶ ε᾿θνω̑ν

למָא גֵּיר אַלָהָא דִּיהֻודָיֵא הו בַּלחֻוד וַדעַממֵא לָא אִין אָף דּעַממֵא׃

[(6) Roma 03, 30]

שֶׁכֵּן אֱלֹהִים אֶחָד הוּא הַמַּצְדִּיק אֶת הַנִּמּוֹלִים עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה, וְאֶת הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה.

כִּי הוּא אֱלֹהִים אֶחָד אֲשֶׁר יַצְדִּיק אֶת-הַמּוּלִים בָּאֱמוּנָה וְאֶת-הָעֲרֵלִים גַּם-כֵּן עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה:

Poněvadž jeden jest Bůh, kterýž ospravedlňuje obřízku z víry, a neobřízku skrze víru.

Vždyť je to jeden a týž Bůh, který obřezané ospravedlní z víry a neobřezané skrze víru. ([Římanům 4:11n; Deuteronomium 6:4])

ει῎περ ει῟ς ὁ θεός ο῍ς δικαιὼσει περιτομὴν ε᾿κ πίστεως καὶ α᾿κροβυστίαν διὰ τη̑ς πίστεως

מֵטֻל דּחַד הֻו אַלָהָא דַּמזַדֵּק גּזֻורתָּא בּהַימָנֻותָא אָף עֻורלֻותָא בָּה בּהַימָנֻותָא׃

[(6) Roma 03, 31]

הַאִם אָנוּ מְבַטְּלִים אֵפוֹא אֶת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה? חַס וְחָלִילָה! אַדְּרַבָּא, אָנוּ נוֹתְנִים תֹּקֶף לַתּוֹרָה.

הֲכִי נָפִיר אֶת-הַתּוֺרָה בֶּאֱמוּנָתֵנוּ חָלִילַה אַךְ נְקַיֵּם אֶת-הַתּוֺרָה:

Což tedy zákon vyprazdňujeme skrze víru? Nikoli, nýbrž zákon tvrdíme.

To tedy vírou rušíme zákon? Naprosto ne! Naopak, zákon potvrzujeme. ([Římanům 8:4])

νόμον ου῏ν καταργου̑μεν διὰ τη̑ς πίστεως μὴ γένοιτο α᾿λλὰ νόμον ἱστάνομεν

למָא הָכִיל נָמֻוסָא הֻו מבַטלִינַן בּהַימָנֻותָא חָס אֵלָא נָמֻוסָא הֻו מקִימִינַן׃ ס

[(6) Roma 04, 01]

וּבְכֵן, מַה נֹּאמַר עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מַה הִשִֹיג בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הוּא?

וּמַה-נֹּאמַר עַל-אַבְרָהָם אָבִינוּ מַה-יִּתְרוֺן מָצָא בְּמַעֲשֵׂהוּ:

Což tedy díme, že došel Abraham, otec náš, podlé těla?

Co tedy řekneme o Abrahamovi, našem tělesném praotci? Čeho dosáhl?(q) (q) var: – Čeho dosáhl?

τί ου῏ν ε᾿ρου̑μεν εὑρηκέναι ᾽Αβραὰμ τὸν προπάτορα ἡμω̑ν κατὰ σάρκα

מָנָא הָכִיל אָמרִינַן עַל אַברָהָם רִשָׁא דַּאבָהָתָא דֵּאשׁכַּח בַּבסַר׃

[(6) Roma 04, 02]

אִם אָמְנָם הֻצְדַּק אַבְרָהָם בִּגְלַל מַעֲשִׂים, כִּי אָז יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה לְהִתְפָּאֵר, אַךְ לֹא לִפְנֵי אֱלֹהִים.

כִּי לוּ-נִצְדַּק אַבְרָהָם בְּמַעֲשָׂיו נָאוָה-לוֺ תְהִלָּה אַךְ-לֹא לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Nebo byl-liť Abraham z skutků spravedliv učiněn, máť se čím chlubiti, ale ne u Boha.

Kdyby Abraham dosáhl spravedlnosti svými skutky, měl by se čím chlubit – ale ne před Bohem!

ει᾿ γὰρ ᾽Αβραὰμ ε᾿ξ ε῎ργων ε᾿δικαιὼθη ε῎χει καύχημα α᾿λλ῾ ου᾿ πρὸς θεόν

אֵלֻו גֵּיר אַברָהָם מֵן עבָדֵא אֵזדַּדַּק הוָא אִית הוָא לֵה שֻׁובהָרָא אֵלָא לָא לוָת אַלָהָא׃

[(6) Roma 04, 03]

מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? "וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה."

כִּי מַה-דְּבַר הַתּוֺרָה וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בֵּאלֹהִים וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֺ צְדָקָה:

Nebo co praví písmo? Uvěřil pak Abraham Bohu, i počteno jemu za spravedlnost.

Co říká Písmo? ‚Uvěřil Abraham Bohu, a bylo mu to počítáno za spravedlnost.‘ ([Genesis 15:6; Galatským 3:6; Římanům 4:9; Jakubův 2:23])

τί γὰρ ἡ γραφὴ λέγει ε᾿πίστευσεν δὲ ᾽Αβραὰμ τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿λογίσθη αυ᾿τω̑ ει᾿ς δικαιοσύνην

מָנָא גֵּיר אֵמַר כּתָבָא דּהַימֵן אַברָהָם לַאלָהָא וֵאתחַשׁבַּת לֵה לזַדִּיקֻו׃

[(6) Roma 04, 04]

וַהֲרֵי שְׂכָרוֹ שֶׁל עוֹבֵד אֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּחֶסֶד, אֶלָּא כְּחוֹב הַמַּגִּיעַ לוֹ.

וּלְאִישׁ אֲשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ בְיָדוֺ לֹא יֵחָשֵׁב שְׂכָרוֺ כְּמַתְּנַת חִנָּם כִּי אִם-כְּשִׁלֻּמַת חוֺב:

Kdožť skutky činí, tomuť odplata nebývá počtena podlé milosti, ale podlé dluhu.

Kdo se vykazuje skutky, nedostává mzdu z milosti, nýbrž z povinnosti. ([Římanům 11:6])

τω̑ δὲ ε᾿ργαζομένω ὁ μισθὸς ου᾿ λογίζεται κατὰ χάριν α᾿λλὰ κατὰ ο᾿φείλημα

למַן דּפָלַח דֵּין לָא מֵתחשֵׁב לֵה אַגרֵה אַיך דַּבטַיבֻּו אֵלָא אַיך מַן דּמֵתּתּחִיב לֵה׃

[(6) Roma 04, 05]

אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד, אֶלָּא מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת הַחוֹטֵא, אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לִצְדָקָה.

אַךְ אִישׁ אֲשֶׁר מַעֲשֵׂה יָדָיו אֵין אִתּוֺ וְהוּא מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת-הָרָשָׁע עֵקֶב אֱמוּנָתוֺ אֱמוּנָתוֺ זוּ תֵּחָשֵׁב לִצְדָקָה:

Tomu pak, kdož nečiní skutků, ale věří v toho, kterýž spravedlivého činí bezbožníka, bývá počtena víra jeho za spravedlnost,

Kdo se nevykazuje skutky, ale věří v toho, který dává spravedlnost bezbožnému, tomu se jeho víra počítá za spravedlnost.

τω̑ δὲ μὴ ε᾿ργαζομένω πιστεύοντι δὲ ε᾿πὶ τὸν δικαιου̑ντα τὸν α᾿σεβη̑ λογίζεται ἡ πίστις αυ᾿του̑ ει᾿ς δικαιοσύνην

להַו דֵּין דּלָא פּלַח אֵלָא הַימֵן בַּלחֻוד בּמַן דַּמזַדֵּק לחַטָיֵא מֵתחַשׁבָּא לֵה הַימָנֻותֵה לכִאנֻו׃

[(6) Roma 04, 06]

כָּךְ גַּם דָּוִד מַבִּיעַ אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר אֱלֹהִים יַחְשֹׁב לוֹ צְדָקָה בְּלִי תְּלוּת בְּמַעֲשִׂים:

כַּאֲשֶׁר גַּם-דָּוִד מְאַשֵּׁר אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר אֱלֹהִים יַצְדִּיקֶנּוּ לֹא עַל-פִּי פָעֳלוֺ:

Jakož i David vypravuje blahoslavenství člověka, jemuž Bůh přivlastňuje spravedlnost bez skutků, řka:

Vždyť i David prohlašuje za blahoslaveného člověka, jemuž Bůh připočítává spravedlnost bez skutků:

καθάπερ καὶ Δαυὶδ λέγει τὸν μακαρισμὸν του̑ α᾿νθρὼπου ω῟ ὁ θεὸς λογίζεται δικαιοσύνην χωρὶς ε῎ργων

אַיכַּנָא דָּאף דַּוִיד אֵמַר עַל טֻובֵה דּגַברָא אַינָא דַּאלָהָא חָשֵׁב לֵה זַדִּיקֻותָא דּלָא עבָדֵא כַּד אָמַר׃

[(6) Roma 04, 07]

"אַשְׁרֵי־נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה.

אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה:

Blahoslavení, jichž odpuštěny jsou nepravosti, a jejichž přikryti jsou hříchové.

‚Blaze těm, jimž jsou odpuštěny nepravosti a jejich hříchy přikryty. ([Žalmy 32:1n])

μακάριοι ω῟ν α᾿φέθησαν αἱ α᾿νομίαι καὶ ω῟ν ε᾿πεκαλύφθησαν αἱ ἁμαρτίαι

דּטֻובַיהֻון לַאילֵין דֵּאשׁתּבֵק להֻון עַולהֻון וֵאתכַּסִיו חטָהַיהֻון׃

[(6) Roma 04, 08]

אַשְׁרֵי־אָדָם לֹא יַחְשׂב יהוה לוֹ עָוֹן."

אַשְׁרֵי אָדָם לֹא-יַחְשֹׁב יְהוָֺה לוֺ עָוֺן:

Blahoslavený muž, kterémuž Pán nepočítá hříchu.

Blaze tomu, jemuž Hospodin(r) nepočítá hřích.‘ (r) ř: Pán

μακάριος α᾿νὴρ ου῟ ου᾿ μὴ λογίσηται κύριος ἁμαρτίαν

וטֻובַוהי לגַברָא דּלָא נֵחשֻׁוב לֵה אַלָהָא חטִיתֵה׃

[(6) Roma 04, 09]

הַאִם הָאֹשֶׁר הַזֶּה רַק לַנִּמּוֹלִים, אוֹ גַּם לָעֲרֵלִים? וַהֲרֵי אָנוּ אוֹמְרִים כִּי אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה לוֹ צְדָקָה.

וָאשֶׁר הַזֶּה לְמִי לְנִמּוֺלִים אוֺ גַם-לַעֲרֵלִים יַעַן נִקְרָא בָזֶה כִּי אֱמוּנַת אַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה לּוֺ לִצְדָקָה:

Blahoslavenství tedy toto k obřízce-li přináleží, čili také k neobřízce? Nebo pravíme, že Abrahamovi víra jest počtena za spravedlnost.

Platí toto blahoslavenství jen pro ty, kdo jsou obřezáni, či také pro ty, kdo nejsou obřezáni? Čteme přece: ‚Abrahamovi byla víra počítána za spravedlnost.‘ ([Genesis 15:6])

ὁ μακαρισμὸς ου῏ν ου῟τος ε᾿πὶ τὴν περιτομὴν η῍ καὶ ε᾿πὶ τὴν α᾿κροβυστίαν λέγομεν γάρ ε᾿λογίσθη τω̑ ᾽Αβραὰμ ἡ πίστις ει᾿ς δικαιοσύνην

הָנָא הָכִיל טֻובָא עַל גּזֻורתָּא הֻו אַו עַל עֻורלֻותָא אָמרִינַן גֵּיר דֵּאתחַשׁבַּת לַאברָהָם הַימָנֻותֵה לכִאנֻו׃

[(6) Roma 04, 10]

מָתַי נֶחְשְׁבָה לוֹ? כַּאֲשֶׁר הָיָה נִמּוֹל אוֹ כְּשֶׁהָיָה עָרֵל? - לֹא בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל, כִּי אִם בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל.

וּמָתַי נֶחְשְׁבָה-לּוֺ כֵן אַחֲרֵי הִמֹּלוֺ אוֺ טֶרֶם הִמֹּלוֺ לֹא אַחֲרֵי הִמֹּלוֺ כִּי אִם-טֶרֶם הִמֹּלוֺ:

Kterak pak jest počtena? Když byl obřezán, či před obřezáním? Ne v obřízce, ale před obřezáním.

Kdy mu byla započtena? Byl už obřezán, nebo ještě nebyl? Nebylo to po obřízce, nýbrž ještě před ní. ([Genesis 17:10])

πω̑ς ου῏ν ε᾿λογίσθη ε᾿ν περιτομη̑ ο῎ντι η῍ ε᾿ν α᾿κροβυστία ου᾿κ ε᾿ν περιτομη̑ α᾿λλ῾ ε᾿ν α᾿κροβυστία

אַיכַּנָא הָכִיל אֵתחַשׁבַּת לֵה בַּגזֻורתָּא אַו בּעֻורלֻותָא לָא הוָא בַּגזֻורתָּא אֵלָא בּעֻורלֻותָא׃

[(6) Roma 04, 11]

הוּא קִבֵּל אֶת אוֹת הַמִּילָה כְּחוֹתָם לַצְּדָקָה שֶׁזָּכָה בָּהּ בִּגְלַל הָאֱמוּנָה בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָב לְכָל הַמַּאֲמִינִים הַבִּלְתִּי נִמּוֹלִים, לְמַעַן תֵּחָשֵׁב גַּם לָהֶם צְדָקָה,

וְאוֺת בְּרִית הַמּוּלוֺת נָשָׂא לִהְיוֺת לוֺ לְחוֺתַם צִדְקָתוֺ עֵקֶב אֲשֶׁר הֶאֱמִין בְּעוֺדֶנּוּ עָרֵל לְמַעַן יִהְיֶה לְאָב לְכָל-הַמַּאֲמִינִים אַף כִּי-הֵם עֲרֵלִים אֲשֶׁר גַּם-אֱמוּנָתָם תֵּחָשֵׁב לָהֶם לִצְדָקָה:

A znamení obřízku přijal za znamení spravedlnosti víry, kteráž byla před obřezáním, na to, aby byl otcem všech věřících v neobřízce, aby i jim přičtena byla spravedlnost,

Znamení obřízky přijal jako pečeť spravedlnosti z víry, kterou měl ještě před obřízkou. Tak se stal otcem všech neobřezaných, kteří věří a jimž je spravedlnost připočtena(s), (s) kteří věří jako neobřezaní, že jim spravedlnost bude připočtena ([Genesis 17:4 Římanům 3:29n])

καὶ σημει̑ον ε῎λαβεν περιτομη̑ς σφραγι̑δα τη̑ς δικαιοσύνης τη̑ς πίστεως τη̑ς ε᾿ν τη̑ α᾿κροβυστία ει᾿ς τὸ ει῏ναι αυ᾿τὸν πατέρα πάντων τω̑ν πιστευόντων δι῾ α᾿κροβυστίας ει᾿ς τὸ λογισθη̑ναι καὶ αυ᾿τοι̑ς τὴν δικαιοσύνην

אָתָא הֻו גֵּיר שַׁקלָה לַגזֻורתָּא וחָתמָא דּכִאנֻותָא דּהַימָנֻותֵה דַּבעֻורלֻותָא דּנֵהוֵא אַבָא לכֻלהֻון אַילֵין דַּמהַימנִין מֵן עֻורלֻותָא דּתֵתחשֵׁב אָף להֻון לכִאנֻו׃

[(6) Roma 04, 12]

וְאָב לַנִּמּוֹלִים, לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם נִמּוֹלִים בִּלְבַד אֶלָּא גַּם הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּטֶרֶם נִמּוֹל.

וְהוּא אָב לְנִמּוֺלִים אַךְ-לֹא רַק לְנִמּוֺלִים לְבַדָּם כִּי-אִם-גַּם-לָאֵלֶּה הַהֹלְכִים בְּעִקְּבוֺת אֱמוּנָתוֺ אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּעוֺדֵנוּ עָרֵל:

A otcem obřízky těch, kteříž ne z obřízky toliko jsou, ale kteříž kráčejí šlepějemi víry otce našeho Abrahama, kteráž byla před obřezáním.

i otcem těch obřezaných, kteří nejsou jen obřezáni, nýbrž také jdou ve stopách víry našeho otce Abrahama – víry, kterou měl ještě před obřízkou.

καὶ πατέρα περιτομη̑ς τοι̑ς ου᾿κ ε᾿κ περιτομη̑ς μόνον α᾿λλὰ καὶ τοι̑ς στοιχου̑σιν τοι̑ς ι῎χνεσιν τη̑ς ε᾿ν α᾿κροβυστία πίστεως του̑ πατρὸς ἡμω̑ν ᾽Αβραάμ

וַאבָא לַגזֻורתָּא לָא הוָא לַאילֵין דּמֵן גּזֻורתָּא אֵנֻון בַּלחֻוד אֵלָא אָף לַאילֵין דּשָׁלמִין לעֵקבָתָא דּהַימָנֻותָא דּעֻורלֻותָא דַּאבֻון אַברָהָם׃

[(6) Roma 04, 13]

הֲרֵי הַהַבְטָחָה כִּי יִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם לֹא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם אוֹ לְזַרְעוֹ עַל־סְמַךְ תּוֹרָה, אֶלָּא עַל־סְמַךְ צְדָקָה שֶׁהִשִֹיג בֶּאֱמוּנָה,

כִּי לֹא בִגְלַל הַתּוֺרָה בָּאָה הַהַבְטָחָה לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֺ לִהְיוֺת יוֺרֵשׁ הָאָרֶץ כִּי אִם-בִּגְלַל צִדְקַת אֱמוּנָתוֺ:

Nebo ne skrze zákon stalo se zaslíbení Abrahamovi, aneb semeni jeho, aby byl dědicem světa, ale skrze spravedlnost víry.

Zaslíbení, že dostane svět za dědictví, nebylo dáno Abrahamovi a jeho potomstvu(t) na základě zákona, nýbrž na základě spravedlnosti z víry. (t) ř: semeni (pod. Římanům 4:16) ([Genesis 15:18])

ου᾿ γὰρ διὰ νόμου ἡ ε᾿παγγελία τω̑ ᾽Αβραὰμ η῍ τω̑ σπέρματι αυ᾿του̑ τὸ κληρονόμον αυ᾿τὸν ει῏ναι κόσμου α᾿λλὰ διὰ δικαιοσύνης πίστεως

לָא הוָא גֵּיר בּנָמֻוסָא הוָא מֻולכָּנָא לַאברָהָם וַלזַרעֵה דּנֵהוֵא יָרתָּא לעָלמָא אֵלָא בּכִאנֻותָא דּהַימָנֻותֵה׃

[(6) Roma 04, 14]

שֶׁכֵּן אִם מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה הֵם הַיּוֹרְשִׁים, אֲזַי הָאֱמוּנָה הִיא לַשָּׁוְא וְהַהַבְטָחָה חַסְרַת תֹּקֶף.

כִּי אִם-בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה יוֺרְשִׁים הֵם אֱמוּנָה תִהְיֶה לָרִיק וְהַבְטָחָה לְלֹא-דָבָר:

Nebo jestliže ti, kteří jsou z zákona, dědicové jsou, zmařena jest víra, a zrušeno jest to zaslíbení.

Kdyby dědici byli ti, kteří stavějí na zákoně, byla by víra zbavena smyslu a zaslíbení zrušeno. ([Galatským 3:18])

ει᾿ γὰρ οἱ ε᾿κ νόμου κληρονόμοι κεκένωται ἡ πίστις καὶ κατήργηται ἡ ε᾿παγγελία

אֵלֻו גֵּיר הָלֵין דּמֵן נָמֻוסָא הוַו יָרתֵּא סרִיקָא הוָת הַימָנֻותָא וַמבַטַל הוָא מֻולכָּנָא׃

[(6) Roma 04, 15]

הַתּוֹרָה מְבִיאָה זַעַם, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין תּוֹרָה אֵין עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה.

כִּי מִפְּאַת הַתּוֺרָה יֵצֵא הַקָּצֶף כִּי בַאֲשֶׁר אֵין תּוֺרָה אֵין פָּשַׁע:

Zákon zajisté hněv působí; nebo kdež není zákona, tu ani přestoupení.

Zákon s sebou nese Boží hněv: kde není zákon, není ani přestoupení zákona. ([Římanům 5:13 Římanům 7:8])

ὁ γὰρ νόμος ο᾿ργὴν κατεργάζεται ου῟ δὲ ου᾿κ ε῎στιν νόμος ου᾿δὲ παράβασις

נָמֻוסָא גֵּיר מַעבּדָנָא הֻו דּרֻוגזָא כַּר דּלַיתּ גֵּיר נָמֻוסָא אָפלָא עבָר נָמֻוסָא׃

[(6) Roma 04, 16]

לָכֵן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁכָּל זֶה יִהְיֶה בְּחֶסֶד וְהַהַבְטָחָה תָּחוּל עַל כָּל הַצֶּאֱצָאִים, לֹא רַק עַל בְּנֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא גַּם עַל בְּנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא אָב לְכֻלָּנוּ -

עַל-כֵּן בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה תִּמָּצֵא לְמַעַן תִּכּוֺן בְּחֶסֶד וְהַהַבְטָחָה תִהְיֶה נְכוֺנָה לְכָל-הַזָּרַע לֹא לִבְנֵי הַתּוֺרָה לְבַדָּם כִּי-אִם גַּם-לִבְנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם אֲשֶׁר הוּא אָב לְכֻלָּנוּ:

A protož z víry jde, aby šlo podlé milosti, proto aby pevné bylo zaslíbení všemu semeni, netoliko tomu, kteréž z zákona jest, ale i tomu, kteréž jest z víry Abrahamovy, kterýž jest otec všech nás,

Proto mluvíme o spravedlnosti z víry, aby bylo jasné, že je to spravedlnost z milosti. Tak zůstane v platnosti zaslíbení dané veškerému potomstvu Abrahamovu – nejen těm, kdo stavějí na zákoně, ale i těm, kdo následují Abrahama vírou. On je otcem nás všech, ([Galatským 3:19 Galatským 3:7])

διὰ του̑το ε᾿κ πίστεως ι῞να κατὰ χάριν ει᾿ς τὸ ει῏ναι βεβαίαν τὴν ε᾿παγγελίαν παντὶ τω̑ σπέρματι ου᾿ τω̑ ε᾿κ του̑ νόμου μόνον α᾿λλὰ καὶ τω̑ ε᾿κ πίστεως ᾽Αβραάμ ο῞ς ε᾿στιν πατὴρ πάντων ἡμω̑ν

מֵטֻל הָנָא בּהַימָנֻותָא דַּבטַיבֻּותָא נֵזדַּדַּק ונֵהוֵא שַׁרִיר מֻולכָּנָא לכֻלֵה זַרעֵה לָא לַאינָא דּמֵן נָמֻוסָא הֻו בַּלחֻוד אֵלָא אָף לַאינָא דּמֵן הַימָנֻותָא הֻו דַּאברָהָם דִּאיתַוהי אַבָא דּכֻלַן׃

[(6) Roma 04, 17]

כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" - לְעֵינֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִין, הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא בְּשֵׁם דְּבָרִים בְּעוֹד אֵינָם בְּנִמְצָא.

כַּכָּתוּב כִּי אַב הֲמוֺן גּוֺיִם נְתַתִּיךׇ לִפְנֵי אֱלֹהִים זֶה בָּטַח בּוֺ לִבּוֺ הַנֹּתֵן חַיִּים לַמֵּתִים וְהַקֹּרֵא לָאַיִן כַּיֵּשׁ:

(Jakož psáno jest: Otcem mnohých národů postavil jsem tebe), před oblíčejem Boha, jemuž uvěřil, kterýž obživuje mrtvé, a povolává i těch věcí, jichž není, jako by byly.

jak je psáno: ‚ustanovil jsem tě za otce mnohých národů.‘ Je naším otcem před tváří toho, v nějž uvěřil, před Bohem, který dává život mrtvým a povolává v bytí to, co není. ([Genesis 17:5; Izajáš 48:13; 1 Korintským 1:28; Židům 11:19])

καθώς γέγραπται ο῞τι πατέρα πολλω̑ν ε᾿θνω̑ν τέθεικά σε κατέναντι ου῟ ε᾿πίστευσεν θεου̑ του̑ ζωοποιου̑ντος τοὺς νεκροὺς καὶ καλου̑ντος τὰ μὴ ο῎ντα ὡς ο῎ντα

אַיכַּנָא דַּכתִיב דּסָמתָּך אַבָא לסֻוגָאא דּעַממֵא קדָם אַלָהָא הַו דּהַימֵנתּ בֵּה דּמַחֵא מִיתֵא וקָרֵא לַאילֵין דּלָא אִיתַיהֻון אַיך אִיתַיהֻון׃

[(6) Roma 04, 18]

וּבְאֵין סִבָּה לְתִקְוָה הוּא הֶאֱמִין וְקִוָּה כִּי יִהְיֶה לְאַב־הֲמוֹן גּוֹיִם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ."

וְאַף כִּי לֹא נִרְאָה פֶתַח תִּקְוָה הֶחֱזִיק בְּתִקְוָתוֺ לְהִנָּתֵן אַב-הֲמוֺן גּוֺיִם כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךׇ:

Kterýž v naději proti naději uvěřil, že bude otcem mnohých národů, podlé toho povědění: Takť bude símě tvé.

On uvěřil a měl naději, kde už naděje nebylo; tím se stal ‚otcem mnohých národů‘ podle slova: ‚tak četné bude tvé potomstvo.‘ ([Genesis 15:5])

ο῍ς παρ῾ ε᾿λπίδα ε᾿π῾ ε᾿λπίδι ε᾿πίστευσεν ει᾿ς τὸ γενέσθαι αυ᾿τὸν πατέρα πολλω̑ν ε᾿θνω̑ν κατὰ τὸ ει᾿ρημένον ου῞τως ε῎σται τὸ σπέρμα σου

וַדלָא סַברָא לסַברָא הַימֵן דּנֵהוֵא אַבָא לסֻוגָאא דּעַממֵא אַיך דַּכתִיב דּהָכַנָא נֵהוֵא זַרעָך׃

[(6) Roma 04, 19]

אֱמוּנָתוֹ לֹא נִתְרוֹפְפָה גַּם כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן מֵאָה שָׁנִים חָשַׁב עַל תְּשִׁישׁוּת גּוּפוֹ וְעַל עֲקָרוּת שָׂרָה.

וְכַאֲשֶׁר לֹא הִתְרַפָּה בֶאֱמוּנָתוֺ הִבִּיט אֶל-בְּשָׂרוֺ אֲשֶׁר הָיָה כַמֵּת בִּהְיוֺתוֺ כְּבֶן-מְאַת שָׁנָה וְאֶל-רֶחֶם שָׂרָה אֲשֶׁר בָּלָה:

A nezemdlev u víře, nehleděl na své tělo již umrtvené, ješto téměř ve stu letech byl, ani na život Sáry umrtvený.

Neochabl ve víře, i když pomyslil na své již neplodné tělo – vždyť mu bylo asi sto let – i na to, že Sára již nemůže mít dítě; ([Genesis 17:17; Židům 11:11])

καὶ μὴ α᾿σθενήσας τη̑ πίστει κατενόησεν τὸ ἑαυτου̑ σω̑μα η῎δη νενεκρωμένον ἑκατονταετής που ὑπάρχων καὶ τὴν νέκρωσιν τη̑ς μήτρας Σάρρας

ולָא אֵתכּרַה בּהַימָנֻותֵה כַּד מֵתבַּקֵא בּפַגרֵה מִיתָא דַּהוָא בַּר מָאא שׁנִין וַבמַרבּעָא מִיתָא דּסַרָא׃

[(6) Roma 04, 20]

הוּא לֹא חָדַל מֵאֱמוּנָה וְלֹא פִּקְפֵּק בְּהַבְטָחַת אֱלֹהִים, אֶלָּא הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְנָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים,

וְרוּחוֺ לֹא נִפְלְגָה בְקִרְבּוֺ מִבְּלִי אֵמֻן בִּדְבַר אֱלֹהִים כִּי אִם-הִתְגַּבֵּר בֶּאֱמוּנָתוֺ וְנָתוֺן כָּבוֺד לֵאלֹהִים:

O zaslíbení tedy Božím nepochyboval z nedověry, nýbrž posilnil se věrou, dav chválu Bohu,

nepropadl pochybnosti o Božím zaslíbení, ale posílen vírou vzdal čest Bohu v pevné jistotě,

ει᾿ς δὲ τὴν ε᾿παγγελίαν του̑ θεου̑ ου᾿ διεκρίθη τη̑ α᾿πιστία α᾿λλ῾ ε᾿νεδυναμὼθη τη̑ πίστει δοὺς δόξαν τω̑ θεω̑

וַבמֻולכָּנָא דַּאלָהָא לָא אֵתפַּלַג אַיך חסִיר הַימָנֻותָא אֵלָא אֵתחַיַל בּהַימָנֻותָא ויַהב תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא׃

[(6) Roma 04, 21]

בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין כִּי אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ יוּכַל גַּם לְקַיֵּם.

וְנַפְשׁוֺ יֹדַעַת מְאֹד כִּי תַ׹ִּׂיג יַד אֵל לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר:

Jsa tím jist, že cožkoli zaslíbil, mocen jest i učiniti.

že Bůh je mocen učinit, co zaslíbil.

καὶ πληροφορηθεὶς ο῞τι ο῍ ε᾿πήγγελται δυνατός ε᾿στιν καὶ ποιη̑σαι

וַאשַׁר דּמֵדֵּם דַּמלַך לֵה אַלָהָא מֵשׁכַּח למֵגמַר׃

[(6) Roma 04, 22]

לָכֵן נֶחְשְׁבָה לוֹ זֹאת לִצְדָקָה.

וְעַל-כֵּן נֶחְשְׁבָה לוֺ לִצְדָקָה:

A protož počteno jest jemu to za spravedlnost.

Proto mu to ‚bylo počítáno za spravedlnost‘. ([Genesis 15:6])

διὸ καὶ ε᾿λογίσθη αυ᾿τω̑ ει᾿ς δικαιοσύνην

מֵטֻל הָנָא אֵתחַשׁבַּת לֵה לכִאנֻו׃

[(6) Roma 04, 23]

וְלֹא לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד נִכְתַּב שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ,

וְלֹא נִכְתַּב רַק לְמַעֲנוֺ לְבַדּוֺ כִּי לוֺ נֶחְשָׁבָה:

Jestiť pak to napsáno ne pro něj toliko, že jemu počteno bylo,

To, že mu to ‚bylo počítáno‘, nebylo napsáno jen kvůli němu, ([Římanům 15:4; 1 Petrův 1:20n])

ου᾿κ ε᾿γράφη δὲ δι῾ αυ᾿τὸν μόνον ο῞τι ε᾿λογίσθη αυ᾿τω̑

ולָא הוָא מֵטֻלָתֵה בַּלחֻוד אֵתכַּתבַּת הָדֵא דֵּאתחַשׁבַּת הַימָנֻותֵה לכִאנֻו׃

[(6) Roma 04, 24]

כִּי אִם גַּם לְמַעֲנֵנוּ; וְהִיא עֲתִידָה לְהֵחָשֵׁב לָנוּ ־הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵקִים אֶת יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ מִן הַמֵּתִים,

כִּי אִם-גַּם לְמַעֲנֵנוּ אֲשֶׁר כֵּן תֵּחָשֵׁב-לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בַּמֵּקִים אֶת-יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן-הַמֵּתִים:

Ale i pro nás, kterýmž bude počteno, věřícím totiž v toho, kterýž vzkřísil Ježíše Pána našeho z mrtvých,

nýbrž také kvůli nám, jimž má být započteno, že věříme v toho, který vzkřísil z mrtvých Ježíše, našeho Pána,

α᾿λλὰ καὶ δι῾ ἡμα̑ς οι῟ς μέλλει λογίζεσθαι τοι̑ς πιστεύουσιν ε᾿πὶ τὸν ε᾿γείραντα ᾽Ιησου̑ν τὸν κύριον ἡμω̑ν ε᾿κ νεκρω̑ν

אֵלָא אָף מֵטֻלָתַן דָּאפלַן עתִיד הֻו דּנֵחשֻׁוב אַילֵין דּהַימֵנן בּמַן דַּאקִים למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(6) Roma 04, 25]

הוּא אֲשֶׁר נִמְסַר לַמָּוֶת מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ וְהוּקַם לִתְחִיָּה מִפְּנֵי שֶׁהֻצְדַּקְנוּ.

אֲשֶׁר נִמְסַר לַמָּוֶת בִּפְשָׁעֵינוּ וְהֻקַּם עָל לִצְדָקָה לָנוּ:

Kterýž vydán jest pro hříchy naše, a vstal z mrtvých pro ospravedlnění naše.

jenž byl vydán pro naše přestoupení a vzkříšen pro naše ospravedlnění. ([1 Korintským 15:3 1 Korintským 15:4; Římanům 8:34; Izajáš 53:4n])

ο῍ς παρεδόθη διὰ τὰ παραπτὼματα ἡμω̑ν καὶ η᾿γέρθη διὰ τὴν δικαίωσιν ἡμω̑ν

דּהֻו אֵשׁתּלֵם מֵטֻל חטָהַין וקָם מֵטֻל דַּנזַדּקַן׃ ס

[(6) Roma 05, 01]

עַל כֵּן לְאַחַר שֵׁהֻצְדַּקְנוּ עַל־סְמַךְ אֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם עִם אֱלֹהִים הוֹדוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

עַל-כֵּן כַּאֲשֶׁר נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֺם יִשְׁפָּת-לָנוּ אֱלֹהִים עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Ospravedlněni tedy jsouce z víry, pokoj máme s Bohem skrze Pána našeho Jezukrista,

Když jsme tedy ospravedlněni z víry, máme(u) pokoj s Bohem skrze našeho Pána Ježíše Krista, (u) var: mějme ([Římanům 3:24; 2 Korintským 5:19 2 Korintským 5:21; Koloským 1:21n])

δικαιωθέντες ου῏ν ε᾿κ πίστεως ει᾿ρήνην ε῎χομεν πρὸς τὸν θεὸν διὰ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

מֵטֻל דֵּאזדַּדַּקן הָכִיל בּהַימָנֻותָא נֵהוֵא לַן שׁלָמָא לוָת אַלָהָא בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 05, 02]

דַּרְכּוֹ יֵשׁ לָנוּ גַּם גִּישָׁה, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנָה, לַחֶסֶד הַזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ, וְאָנוּ מִתְהַלְּלִים בַּתִּקְוָה אֶל כְּבוֹד אֱלֹהִים.

אֲשֶׁר גַּם עַל-יָדוֺ מָצָאנוּ בְדֶרֶךְ אֱמוּנָה אֶת-שַׁעַר הַחֶסֶד אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָאִים בּוֺ וּבְעֹז הָאֱלֹהִים נָרִים קֶרֶן כַּאֲשֶׁר קִוִּינוּ לוֺ:

Skrze něhož i přístup měli jsme věrou k milosti této, kterouž stojíme. A chlubíme se nadějí slávy Boží.

neboť skrze něho jsme vírou(v) získali přístup k této milosti. V ní stojíme a chlubíme se nadějí, že dosáhneme slávy Boží. (v) var: – vírou ([Jan 14:6; Efezským 2:18 Efezským 3:12; Židům 4:14-Židům 4:16])

δι῾ ου῟ καὶ τὴν προσαγωγὴν ε᾿σχήκαμεν τη̑ πίστει ει᾿ς τὴν χάριν ταύτην ε᾿ν η῟ ἑστήκαμεν καὶ καυχὼμεθα ε᾿π῾ ε᾿λπίδι τη̑ς δόξης του̑ θεου̑

דּבֵה אֵתקַרַבן בּהַימָנֻותָא לטַיבֻּותָא הָדֵא דּבָה קָימִינַן ומֵשׁתַּבהרִינַן בּסַברָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 05, 03]

אַךְ לֹא זֹאת בִּלְבַד; אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּלִים גַּם בַּצָּרוֹת, שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת,

וְלֹא-זֹאת לְבַד כִּי אִם-גַּם בְּצָרָה נָרִים רֹאשׁ אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי-צָרָה תוֺלִיד אֶת-עֹצֶר רוּחַ:

A ne jen nadějí, ale také chlubíme se ssouženími, vědouce, že ssoužení trpělivost působí,

A nejen to: chlubíme se i utrpením, vždyť víme, že z utrpení roste vytrvalost, ([Jakubův 1:2-Jakubův 1:3; 1 Petrův 1:6-1 Petrův 1:7])

ου᾿ μόνον δέ α᾿λλὰ καὶ καυχὼμεθα ε᾿ν ται̑ς θλίψεσιν ει᾿δότες ο῞τι ἡ θλι̑ψις ὑπομονὴν κατεργάζεται

ולָא הָכַנָא בַּלחֻוד אֵלָא אָף בֻּאולצָנִין מֵשׁתַּבהרִינַן דּיָדעִינַן דֻּאולצָנָא מסַיבּרָנֻותָא גָּמַר בַּן׃

[(6) Roma 05, 04]

וְהַסַּבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְּנִסָּיוֹן, וַעֲמִידָה בַּנִּסָּיוֹן לִידֵי תִּקְוָה.

וְעֹצֶר הָרוּחַ אֶת-בְּחִינַת לֵב וּבְחִינַת הַלֵּב אֶת-תִּקְוַת נֶפֶשׁ:

A trpělivost zkušení, zkušení pak naději.

z vytrvalosti osvědčenost a z osvědčenosti naděje.

ἡ δὲ ὑπομονὴ δοκιμήν ἡ δὲ δοκιμὴ ε᾿λπίδα

וַמסַיבּרָנֻותָא בֻּוקיָא ובֻוקיָא סַברָא׃

[(6) Roma 05, 05]

וְהַתִּקְוָה אֵינָהּ מַכְזִיבָה, כִּי אַהֲבַת אֱלֹהִים הוּצְקָה לְתוֹךְ לִבֵּנוּ עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ.

וְהַתִּקְוָה לֹא תֵבוֺשׁ בַּאֲשֶׁר הוּצַק בְּלִבֵּנוּ אַהֲבַת-אֵל בְּרוּחַ קָדְשׁוֺ אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ:

A nadějeť nezahanbuje; nebo láska Boží rozlita jest v srdcích našich skrze Ducha svatého, kterýž dán jest nám.

A naděje neklame, neboť Boží láska je vylita do našich srdcí skrze Ducha svatého, který nám byl dán. ([Žalmy 22:5 Žalmy 25:3; Židům 6:18n])

ἡ δὲ ε᾿λπὶς ου᾿ καταισχύνει ο῞τι ἡ α᾿γάπη του̑ θεου̑ ε᾿κκέχυται ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ἡμω̑ν διὰ πνεύματος ἁγίου του̑ δοθέντος ἡμι̑ν

סַברָא דֵּין לָא מַבהֵת מֵטֻל דּחֻובֵּה דַּאלָהָא משַׁפַּע עַל לֵבַּוָתַן בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא דֵּאתיַהבַּת לַן׃

[(6) Roma 05, 06]

הִנֵּה בְּעוֹד שֶׁהָיִינוּ חַסְרֵי אוֹנִים, בְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה מֵת הַמָּשִׁיחַ בְּעַד הָרְשָׁעִים.

כִּי בְעוֺד הָיִינוּ רְפֵי יָדָיִם מֵת הַמָּשִׁיחַ בְּעִתּוֺ בְּעַד הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֺתָם:

Kristus zajisté, když jsme my ještě mdlí byli, v čas příhodný za bezbožné umřel,

Když jsme ještě byli bezmocní, v čas, který Bůh určil, zemřel Kristus za bezbožné. ([Efezským 2:5])

ε῎τι γὰρ Χριστὸς ο῎ντων ἡμω̑ν α᾿σθενω̑ν ε῎τι κατὰ καιρὸν ὑπὲρ α᾿σεβω̑ν α᾿πέθανεν

אֵן דֵּין משִׁיחָא מֵטֻל כּרִיהֻותַן בּזַבנָא הָנָא חלָף רַשִׁיעֵא מִית׃

[(6) Roma 05, 07]

וַהֲרֵי לֹא בִּמְהֵרָה יָמוּת מִישֶׁהוּ בְּעַד אָדָם צַדִּיק, אִם כִּי בְּעַד הָאִישׁ הַטּוֹב אוּלַי יָעֵז מִישֶׁהוּ לָמוּת.

הֵן תִּיקַר לְאָדָם נַפְשׁוֺ מִתִּתּוֺ אֹתָהּ בְּעַד נֶפֶשׁ צַדִּיק וּבְעַד הַצְּדָקָה אוּלַי אִישׁ מִתְנַדֵּב יַעְצָר-כֹּחַ לָמוּת בַּעֲדָּהּ:

Ješto sotva kdo za spravedlivého umře, ač za dobréhoť by někdo snad i umříti směl.

Sotva kdo je hotov podstoupit smrt za spravedlivého člověka, i když za takového(x) by se snad někdo odvážil nasadit život. (x) ř: dobrého

μόλις γὰρ ὑπὲρ δικαίου τις α᾿ποθανει̑ται ὑπὲρ γὰρ του̑ α᾿γαθου̑ τάχα τις καὶ τολμα̑ α᾿ποθανει̑ν

למַחסֵן גֵּיר אנָשׁ חלָף רַשִׁיעֵא מָאֵת חלָף טָבֵא גֵּיר טָך מַמרַח אנָשׁ לַממָת׃

[(6) Roma 05, 08]

אוּלָם אֱלֹהִים מְגַלֶּה אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ בְּכָךְ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ כַּאֲשֶׁר עוֹד הָיִינוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים.

וֵאלֹהִים גִּלָּה אַהֲבָתוֺ לְעֵינֵינוּ כִּי בְעוֺד הָיִינוּ חֹטְאִים נָתַן הַמָּשִׁיחַ אֶת-נַפְשׁוֺ בַּעֲדֵנוּ:

Dokazujeť pak Bůh lásky své k nám; nebo když jsme ještě hříšníci byli, Kristus umřel za nás.

Bůh však prokazuje svou lásku k nám tím, že Kristus za nás zemřel, když jsme ještě byli hříšní. ([Jan 3:16 Jan 15:13; 1 Janův 4:10])

συνίστησιν δὲ τὴν ἑαυτου̑ α᾿γάπην ει᾿ς ἡμα̑ς ὁ θεὸς ο῞τι ε῎τι ἁμαρτωλω̑ν ο῎ντων ἡμω̑ν Χριστὸς ὑπὲρ ἡμω̑ν α᾿πέθανεν

הָרכָּא מחַוֵא אַלָהָא חֻובֵּה דַּלוָתַן דֵּאן כַּד חַטָיֵא אִיתַין הוַין משִׁיחָא חלָפַין מִית׃

[(6) Roma 05, 09]

וְכָעֵת, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע עַל־יָדוֹ מִן הַזַּעַם;

אַף כִּי-עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִצְדַּקְנוּ בְדָמוֺ תּוֺשִׁיעַ לָנוּ יָדוֺ לְהִמָּלֵט מֵחֲרוֺן-אָף:

Čím tedy více nyní ospravedlněni jsouce krví jeho, spaseni budeme skrze něho od hněvu.

Tím spíše nyní, když jsme byli ospravedlněni prolitím jeho krve, budeme skrze něho zachráněni od Božího hněvu. ([1 Tesalonickým 1:10; 1 Janův 3:2])

πολλω̑ ου῏ν μα̑λλον δικαιωθέντες νυ̑ν ε᾿ν τω̑ αι῞ματι αυ᾿του̑ σωθησόμεθα δι῾ αυ᾿του̑ α᾿πὸ τη̑ς ο᾿ργη̑ς

כּמָא הָכִיל יַתִּירָאיִת נֵזדַּדַּק הָשָׁא בַּדמֵה ובֵה נֵתפַּצֵא מֵן רֻוגזָא׃

[(6) Roma 05, 10]

שֶׁכֵּן אִם בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ אוֹיְבִים נִרְצֵינוּ לֵאלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה נִוָּשַׁע בְּחַיֵּי בְּנוֹ לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִרְצֵינוּ.

כִּי אִם-בְּעוֺד אוֺיְבִים הָיִינוּ אֲנַחְנוּ הִתְרַצְּנוּ אֶל-הָאֱלֹהִים בְּמוֺת בְּנוֺ אַף כִּי-אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָצָה בָּנוּ בְּחַיֵּי בְנוֺ נִוָּשֵׁעַ:

Poněvadž byvše nepřátelé, smířeni jsme s Bohem skrze smrt Syna jeho, nadtoť smířeni jsouce, spaseni budeme skrze život jeho.

Jestliže jsme my, Boží nepřátelé, byli s Bohem smířeni smrtí jeho Syna, tím spíše nás smířené zachrání jeho život. ([Římanům 4:25 Římanům 5:1])

ει᾿ γὰρ ε᾿χθροὶ ο῎ντες κατηλλάγημεν τω̑ θεω̑ διὰ του̑ θανάτου του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ πολλω̑ μα̑λλον καταλλαγέντες σωθησόμεθα ε᾿ν τη̑ ζωη̑ αυ᾿του̑

אֵן גֵּיר כַּד אִיתַין בּעֵלדּבָבֵא אֵתרַעִי עַמַן אַלָהָא בּמַותָּא דַּברֵה כּמָא הָכִיל יַתִּירָאיִת בּתַרעֻותֵה נִחֵא בּחַיַוהי׃

[(6) Roma 05, 11]

וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֲנַחְנוּ גַּם מִתְהַלְּלִים בֵּאלֹהִים הוֹדוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ קִבַּלְנוּ עַתָּה אֶת הָרִצּוּי.

וְלֹא-זֹאת לְבַד כִּי אִם-גַּם רָמָה קַרְנֵנוּ בֵאלֹהִים עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲשֶׁר בּוֺ לָקַח רָצוֺן מִיָּדֵינוּ:

A ne jen to, ale chlubíme se i Bohem, skrze Pána našeho Jezukrista, skrze něhož nyní smíření jsme došli.

A nejen to: chlubíme se dokonce Bohem skrze našeho Pána Ježíše Krista, který nás s ním smířil. ([2 Korintským 5:19])

ου᾿ μόνον δέ α᾿λλὰ καὶ καυχὼμενοι ε᾿ν τω̑ θεω̑ διὰ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ δι῾ ου῟ νυ̑ν τὴν καταλλαγὴν ε᾿λάβομεν

ולָא הָכַנָא בַּלחֻוד אֵלָא אָף נֵשׁתַּבהַר בַּאלָהָא בּיַד מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּבֵה הֻו הָשָׁא קַבֵּלן תַּרעֻותָא סּ סּ׃

[(6) Roma 05, 12]

לְפִיכָךְ, כְּשֵׁם שֶׁעַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם, וְעֵקֶב הַחֵטְא בָּא הַמָּוֶת, כָּךְ עָבַר הַמָּוֶת לְכָל בְּנֵי אָדָם מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם חָטְאוּ.

לָכֵן כַּאֲשֶׁר הַחֵטְא עָלָה בָאָרֶץ עַל-יְדֵי אָדָם אֶחָד וְהַמָּוֶת בָּא לְרַגְלֵי הַחֵטְא כֵּן פָּגַע הַמָּוֶת בְּכָל-בְּנֵי אָדָם בַּאֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ:

A protož jakož skrze jednoho člověka hřích na svět všel a skrze hřích smrt, a tak na všecky lidi smrt přišla, v němž všickni zhřešili.

Skrze jednoho člověka totiž vešel do světa hřích a skrze hřích smrt; a tak smrt zasáhla všechny, protože všichni zhřešili. ([Genesis 3:6 Genesis 3:19; Římanům 6:23])

διὰ του̑το ω῞σπερ δι῾ ἑνὸς α᾿νθρὼπου ἡ ἁμαρτία ει᾿ς τὸν κόσμον ει᾿ση̑λθεν καὶ διὰ τη̑ς ἁμαρτίας ὁ θάνατος καὶ ου῞τως ει᾿ς πάντας α᾿νθρὼπους ὁ θάνατος διη̑λθεν ε᾿φ῾ ω῟ πάντες η῞μαρτον

אַיכַּנָא גֵּיר דַּביַד חַד בַּרנָשָׁא עֵלַת חטִיתָא לעָלמָא וַביַד חטִיתָא מַותָּא והָכַנָא בּכֻלהֻון בּנַי אנָשָׁא עבַר מַותָּא בּהָי דּכֻלהֻון חטַו׃

[(6) Roma 05, 13]

הֲרֵי עוֹד לִפְנֵי הַתּוֹרָה הָיָה הַחֵטְא בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא נֶחְשָׁב בְּאֵין תּוֹרָה.

כִּי נִמְצָא חֵטְא בָּאָרֶץ גַּם-לִפְנֵי מַתָּן הַתּוֺרָה וְאַף כִּי חֵטְא לֹא יֵחָשֵׁב בִּבְלִי-תוֺרָה:

Nebo až do zákona hřích byl na světě, ale hřích se nepočítá, když zákona není.

Hřích byl ve světě už před zákonem, ač se hřích nezapočítává, pokud není zákon. ([Římanům 4:15 Římanům 7:9])

α῎χρι γὰρ νόμου ἁμαρτία η῟ν ε᾿ν κόσμω ἁμαρτία δὲ ου᾿κ ε᾿λλογει̑ται μὴ ο῎ντος νόμου

עדַמָא גֵּיר לנָמֻוסָא חטִיתָא כַּד אִיתֵיה הוָת בּעָלמָא לָא חשִׁיבָא הוָת חטִיתָא מֵטֻל דּלַיתּ הוָא נָמֻוסָא׃

[(6) Roma 05, 14]

בְּכָל זֹאת שָׁלַט הַמָּוֶת מֵאָדָם וְעַד מֹשֶׁה גַּם עַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא חָטְאוּ בַּעֲבֵרָה דּוֹמָה לָעֲבֵרָה שֶׁל אָדָם, אֲשֶׁר הוּא דְּמוּת מַקְבִּילָה לָאֶחָד שֶׁהָיָה עָתִיד לָבוֹא.

בְּכָל-זֹאת שָׁלַט הַמָּוֶת מֵאָדָם עַד-משֶׁה גַּם-בַּפּשְׁעִים אֲשֶׁר פִּשְׁעָם לֹא נִדְמָה לְפֶשַׁע אָדָם הוּא הָאָדָם הָרִאשׁוֺן אֲשֶׁר בִּדְמוּתוֺ כְּצַלְמוֺ הָאָדָם הָאַחֲרוֺן הִתְעַתֵּד לָבוֺא:

Kralovala pak smrt od Adama až do Mojžíše také i nad těmi, kteříž nehřešili ku podobenství přestoupení Adamova, kterýž jest figůra toho budoucího.

Smrt však vládla od Adama až po Mojžíše i nad těmi, kdo hřešili jiným způsobem než Adam. On je protějšek toho, který měl přijít. ([1 Korintským 15:21 1 Korintským 15:22 1 Korintským 15:45])

α᾿λλὰ ε᾿βασίλευσεν ὁ θάνατος α᾿πὸ ᾽Αδὰμ μέχρι Μωϋσέως καὶ ε᾿πὶ τοὺς μὴ ἁμαρτήσαντας ε᾿πὶ τω̑ ὁμοιὼματι τη̑ς παραβάσεως ᾽Αδάμ ο῞ς ε᾿στιν τύπος του̑ μέλλοντος

אֵלָא אַמלֵך מַותָּא מֵן אָדָם וַעדַמָא למֻושֵׁא אָף עַל אַילֵין דּלָא חטַו בַּדמֻותָא דַּעבָר נָמֻוסֵה דָּאדָם הַו דִּאיתַוהי דּמֻותָא דּהַו דַּעתִיד׃

[(6) Roma 05, 15]

אוּלָם לֹא הֲרֵי הָעֲבֵרָה כַּהֲרֵי מַתְּנַת הַחֶסֶד; שֶׁכֵּן אִם בִּגְלַל הָעֲבֵרָה שֶׁל אֶחָד מֵתוּ הָרַבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּחֶסֶד הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שָׁפְעוּ לָרַבִּים חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ.

אֶפֶס כִּי אֵין עֵרֶךְ הַפֶּשַׁע כְּעֵרֶךְ מַתְּנַת חִנָּם כִּי אִם-בְּפֶשַׁע אֶחָד מֵתוּ רַבִּים כַּמֶּה פְעָמִים יֶתֶר עַל-הַמִּדָּה יוֺעִיל לְרַבִּים חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנַת יָדוֺ עַל-פִּי חֶסֶד הָאִישׁ הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Ale ne jako hřích, tak i milost. Nebo poněvadž onoho jednoho pádem mnoho jich zemřelo, mnohemť více milost Boží a dar z milosti toho jednoho člověka Jezukrista na mnohé rozlit jest.

S milostí tomu však není tak jako s proviněním. Proviněním toho jediného, totiž Adama, mnozí propadli smrti; oč spíše zahrnula mnohé Boží milost, milost darovaná v jediném člověku, Ježíši Kristu.

α᾿λλ῾ ου᾿χ ὡς τὸ παράπτωμα ου῞τως καὶ τὸ χάρισμα ει᾿ γὰρ τω̑ του̑ ἑνὸς παραπτὼματι οἱ πολλοὶ α᾿πέθανον πολλω̑ μα̑λλον ἡ χάρις του̑ θεου̑ καὶ ἡ δωρεὰ ε᾿ν χάριτι τη̑ του̑ ἑνὸς α᾿νθρὼπου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ει᾿ς τοὺς πολλοὺς ε᾿περίσσευσεν

אֵלָא לָא הוָא אַיך שֻׁורַעתָא הָכַנָא מַוהַבתָּא אֵן גֵּיר מֵטֻל שֻׁורַעתֵה דּחַד סַגִּיֵאא מִיתו כּמָא הָכִיל יַתִּירָאיִת טַיבֻּותֵה דַּאלָהָא ומַוהַבתֵה מֵטֻל חַד בַּרנָשָׁא יֵשֻׁוע משִׁיחָא בּסַגִּיֵאא תֵּתיַתַּר׃

[(6) Roma 05, 16]

וְאֵין הַמַּתָּנָה כְּמַעֲשֵׂה הָאֶחָד שֶׁחָטָא; כִּי הַמִּשְׁפָּט עֵקֶב עֲבֵרָה אַחַת יָצָא לְהַרְשָׁעָה, אֲבָל לְאַחַר עֲבֵרוֹת רַבּוֹת מַתְּנַת הַחֶסֶד הִיא זִכּוּי;

וְלֹא כַמִּשְׁפָּט הַנֶּחֱרַץ בִּגְלַל הַפּשֵׁעַ הָאֶחָד נִתְּנָה לָּנוּ הַמַּתָּת כִּי הַמִּשְׁפָּט יָצָא לְהַרְשִׁיעַ אֶת-כֻּלָּם בְּפֶשַׁע אֶחָד וְהַמַּתָּת הִיא לְטַהֵר אֶת-כֻּלָּם מִפְּשָׁעִים רַבִּים:

Aniž jako skrze jednoho, kterýž zhřešil, tak milost. Nebo vina z jednoho pádu ku potupení, ale milost z mnohých hříchů k ospravedlnění.

A s darem milosti tomu není jako s následky toho, že jeden zhřešil(y). Soud nad jedním proviněním(z) vedl k odsouzení, kdežto milost po mnohých proviněních vede k ospravedlnění. (y) var: s následky jednoho provinění (z) Soud nad oním jedním

καὶ ου᾿χ ὡς δι῾ ἑνὸς ἁμαρτήσαντος τὸ δὼρημα τὸ μὲν γὰρ κρίμα ε᾿ξ ἑνὸς ει᾿ς κατάκριμα τὸ δὲ χάρισμα ε᾿κ πολλω̑ν παραπτωμάτων ει᾿ς δικαίωμα

ולָא אַיך סַכלֻותָא דּחַד הָכַנָא מַוהַבתָּא דִּינָא גֵּיר דַּהוָא מֵן חַד לחֻויָבָא הוָא מַוהַבתָּא דֵּין מֵן חטָהֵא סַגִּיֵאא הוָת לכִאנֻו׃

[(6) Roma 05, 17]

שֶׁהֲרֵי אִם עַל־יְדֵי עֲבֵרָה שֶׁל אָדָם אֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת, כָּל שֶׁכֵּן הַמְקַבְּלִים אֶת שֶׁפַע הַחֶסֶד וְאֶת מַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַּחַיִּים בִּגְלַל הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי אִם-בְּפֶשַׁע הָאֶחָד שָׁלַט הַמָּוֶת בָּנוּ עַל-יְדֵי הָאֶחָד אַף כִּי-נֹשְׂאֵי שִׁפְעַת הַחֶסֶד וּמַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְשְׁלוּ בַחַיִּים עַל-יְדֵי הָאֶחָד הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Nebo poněvadž pro ten pád jeden smrt kralovala pro toho jednoho, mnohemť více, kteříž rozhojněnou milost a dar spravedlnosti přijímají, v životě kralovati budou skrze toho jediného Jezukrista.

Jestliže proviněním Adamovým smrt se zmocnila vlády skrze jednoho člověka, tím spíše ti, kteří přijímají hojnost milosti a darované(a) spravedlnosti, budou vládnout v životě věčném skrze jednoho jediného, Ježíše Krista. (a) var: – darované

ει᾿ γὰρ τω̑ του̑ ἑνὸς παραπτὼματι ὁ θάνατος ε᾿βασίλευσεν διὰ του̑ ἑνός πολλω̑ μα̑λλον οἱ τὴν περισσείαν τη̑ς χάριτος καὶ τη̑ς δωρεα̑ς τη̑ς δικαιοσύνης λαμβάνοντες ε᾿ν ζωη̑ βασιλεύσουσιν διὰ του̑ ἑνὸς ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

אֵן גֵּיר מֵטֻל סַכלֻותָא דּחַד אַמלֵך מַותָּא יַתִּירָאיִת אַילֵין דַּנסַבו סֻוגָאא דּטַיבֻּותָא וַדמַוהַבתָא וַדכִאנֻותָא בּחַיֵא נַמלכֻון בּיַד חַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 05, 18]

וּבְכֵן, כְּשֵׁם שֶׁעֲבֵרָה אַחַת הִיא הַרְשָׁעָה לְכָל בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם מַעֲשֵׂה צְדָקָה אֶחָד הוּא זִכּוּי שֶׁל חַיִּים לְכָל בְּנֵי אָדָם;

לָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּפֶשַׁע אִישׁ אֶחָד נִשְׁפְּטוּ כָל-בְּנֵי-אָדָם וַיֶּאְשָׁמוּ כֵּן גַּם-בְּצִדְקַת אִישׁ אֶחָד יִזְכּוּ כָל-בְּנֵי-אָדָם לְחַיֵּי צְדָקָה:

A tak tedy, jakž skrze pád jeden na všecky lidi přišla vina ku potupení, tak i skrze jediné ospravedlnění na všecky lidi přišla milost k ospravedlnění života.

A tak tedy: Jako jediné provinění(b) přineslo odsouzení všem, tak i jediný čin spravedlnosti(c) přinesl všem ospravedlnění a život. (b) var: provinění jediného člověka (c) var: čin spravedlnosti jediného člověka

α῎ρα ου῏ν ὡς δι῾ ἑνὸς παραπτὼματος ει᾿ς πάντας α᾿νθρὼπους ει᾿ς κατάκριμα ου῞τως καὶ δι῾ ἑνὸς δικαιὼματος ει᾿ς πάντας α᾿νθρὼπους ει᾿ς δικαίωσιν ζωη̑ς

אַכזנָא הָכִיל דּמֵטֻל סַכלֻותָא דּחַד הוָא חֻויָבָא לכֻלהֻון בּנַינָשָׁא הָכַנָא מֵטֻל כִּאנֻותָא דּחַד תֵּהוֵא זָכֻותָא לחַיֵא לכֻלהֻון בּנַינָשָׁא׃

[(6) Roma 05, 19]

כִּי כְּשֵׁם שֶׁבִּגְלַל אִי־צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד נַעֲשׂוּ הָרַבִּים לְחוֹטְאִים, כֵּן גַּם בִּגְלַל צִיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶחָד יֵעָשׂוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים.

כִּי כַּאֲשֶׁר בְּהַפְצַר אִישׁ אֶחָד רַבִּים יָצְאוּ אֲשֵׁמִים כֵּן גַּם-בְּהַקְשֵׁב הָאֶחָד רַבִּים יֵצְאוּ נְקִיִּים:

Nebo jakož skrze neposlušenství jednoho člověka učiněno jest mnoho hříšných, tak i skrze poslušenství jednoho spravedlivi učiněni budou mnozí.

Jako se neposlušností jednoho člověka mnozí stali hříšníky, tak zase poslušností jednoho jediného mnozí se stanou spravedlivými. ([Izajáš 53:11])

ω῞σπερ γὰρ διὰ τη̑ς παρακοη̑ς του̑ ἑνὸς α᾿νθρὼπου ἁμαρτωλοὶ κατεστάθησαν οἱ πολλοί ου῞τως καὶ διὰ τη̑ς ὑπακοη̑ς του̑ ἑνὸς δίκαιοι κατασταθήσονται οἱ πολλοί

אַיכַּנָא גֵּיר דּמֵטֻל לָא מֵשׁתַּמעָנֻותֵה דּחַד בַּרנָשָׁא חַטָיֵא סַגִּיֵאא הוַו הָכַנָא אָף מֵטֻל מֵשׁתַּמעָנֻותֵה דּחַד סַגִּיֵאא כִּאנֵא הָוֵין׃

[(6) Roma 05, 20]

הַתּוֹרָה בָּאָה וּבְכָךְ רַבּוּ הָעֲבֵרוֹת. אֲבָל הֵיכָן שֶׁהִתְרַבָּה הַחֵטְא, הַחֶסֶד שָׁפַע עוֹד יוֹתֵר.

וּבֵין כֹּה וָכֹה בָּאָה הַתּוֺרָה לְבַעֲבוּר יִגְדַּל הַפָּשַׁע אַךְ בַּאֲשֶׁר גָּדַל הַפֶּשַׁע שָׁם גָּדַל הַחֶסֶד יֶתֶר מְאֹד:

Zákon pak k tomu přistoupil, aby se rozhojnil hřích, a kdež se rozhojnil hřích, tu ještě více rozhojnila se milost,

K tomu navíc přistoupil zákon, aby se provinění rozmohlo. A kde se rozmohl hřích, tam se ještě mnohem více rozhojnila milost, ([Římanům 4:15 Římanům 5:13 Římanům 7:8])

νόμος δὲ παρειση̑λθεν ι῞να πλεονάση τὸ παράπτωμα ου῟ δὲ ε᾿πλεόνασεν ἡ ἁμαρτία ὑπερεπερίσσευσεν ἡ χάρις

מַעלָנָא דֵּין דַּהוָא לנָמֻוסָא דּתֵסגֵּא חטִיתָא וכַר דּסֵגיַת חטִיתָא תַּמָן אֵתיַתּרַת טַיבֻּותָא׃

[(6) Roma 05, 21]

וְכָךְ כְּשֵׁם שֶׁהַחֵטְא מָשַׁל בַּמָּוֶת, כֵּן גַּם יִמְשֹׁל הַחֶסֶד בְּאֶמְצָעוּת צְדָקָה, וְהַתּוֹצָאָה - חַיֵּי עוֹלָם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ.

וְכַאֲשֶׁר שָׁלַט הַחֵטְא בַּמָּוֶת כֵּן יִמְשֹׁל הַחֶסֶד עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה לְחַיֵּי עוֺלָם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Aby jakož kraloval hřích k smrti, tak aby i milost kralovala skrze spravedlnost k životu věčnému, skrze Jezukrista Pána našeho.

aby tak jako vládl hřích a přinášel smrt, vládla ospravedlněním milost a přinášela věčný život skrze Ježíše Krista, našeho Pána. ([Římanům 6:23])

ι῞να ω῞σπερ ε᾿βασίλευσεν ἡ ἁμαρτία ε᾿ν τω̑ θανάτω ου῞τως καὶ ἡ χάρις βασιλεύση διὰ δικαιοσύνης ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν

דַּאיך דַּאמלכַת חטִיתָא בּמַותָּא הָכַנָא תַּמלֵך טַיבֻּותָא בּכִאנֻותָא לחַיֵא דַּלעָלַם בּיַד מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 06, 01]

אִם כֵּן, מַה נֹּאמַר? הֲנַמְשִׁיךְ בַּחֵטְא כְּדֵי שֶׁיִּרְבֶּה הַחֶסֶד?

וּמַה-נֹּאמַר עָתָּה הֲנַעֲמֹד עוֺד בַּחַטָּאָה לְמַעַן יִגְדַּל הֶחָסֶד:

Což tedy díme? Zůstaneme v hříchu, aby se milost rozhojnila?

Co tedy máme říci? Že máme dále žít v hříchu, aby se rozhojnila milost? ([Římanům 3:5-Římanům 3:8])

τί ου῏ν ε᾿ρου̑μεν ε᾿πιμένωμεν τη̑ ἁμαρτία ι῞να ἡ χάρις πλεονάση

מָנָא הָכִיל נִאמַר נקַוֵא בָּה בַּחטִיתָא דּטַיבֻּותָא תֵּתיַתַּר׃

[(6) Roma 06, 02]

חַס וְחָלִילָה! אָנוּ שֶׁמַּתְנוּ לְגַבֵּי הַחֵטְא, אֵיךְ נַמְשִׁיךְ וְנִחְיֶה בּוֹ?

חָלִילָה אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר כַּמֵּתִים נֶחְשַׁבְנוּ לַחֵטְא אֵיךְ נִחְיֶה-בּוֺ עוֺד:

Nikoli. Kdož jsme zemřeli hříchu, kterakž ještě živi budeme v něm?

Naprosto ne! Hříchu jsme přece zemřeli – jak bychom v něm mohli dále žít? ([1 Petrův 4:1])

μὴ γένοιτο οι῞τινες α᾿πεθάνομεν τη̑ ἁμαρτία πω̑ς ε῎τι ζήσομεν ε᾿ν αυ᾿τη̑

חָס אַילֵין גֵּיר דּמִיתן לַחטִיתָא אַיכַּנָא נִחֵא בָּה תֻּוב׃

[(6) Roma 06, 03]

הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי כֻּלָּנוּ אֲשֶׁר נִטְבַּלְנוּ לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמוֹתוֹ נִטְבַּלְנוּ?

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי כֻּלָּנוּ הַנִּטְבָּלִים בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּמוֺתוֺ נִטְבָּלְנוּ:

Zdaliž nevíte, že kteřížkoli pokřtěni jsme v Krista Ježíše, v smrt jeho pokřtěni jsme?

Nevíte snad, že všichni, kteří jsme pokřtěni v Krista Ježíše, byli jsme pokřtěni v jeho smrt? ([Galatským 3:27])

η῍ α᾿γνοει̑τε ο῞τι ο῞σοι ε᾿βαπτίσθημεν ει᾿ς Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν ει᾿ς τὸν θάνατον αυ᾿του̑ ε᾿βαπτίσθημεν

אַו לָא יָדעִין אנתֻּון דַּאילֵין דַּעמַדן בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּמַותֵּה הֻו עמַדן׃

[(6) Roma 06, 04]

נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת כְּדֵי שֶׁנִּתְהַלֵּךְ גַּם אֲנַחְנוּ בְּחַיִּים חֲדָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן הַמֵּתִים עַל־יְדֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָב;

וְכַאֲשֶׁר נִטְבַּלְנוּ בְמוֺתוֺ כֵּן נִקְבַּרְנוּ עִמּוֺ וְכַאֲשֶׁר אֲבִי-כֹל בִּכְבוֺדוֺ הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים כֵּן גַּם-עָלֵינוּ לָקוּם לְהִתְהַלֵּךְ לְפָנָיו בְּחַיִּים חֲדָשִׁים:

Pohřbeni jsme tedy s ním skrze křest v smrt, abychom, jakož z mrtvých vstal Kristus k slávě Otce, tak i my v novotě života chodili.

Byli jsme tedy křtem spolu s ním pohřbeni ve smrt, abychom – jako Kristus byl vzkříšen z mrtvých slavnou mocí svého Otce – i my vstoupili na cestu nového života. ([Koloským 3:10n; Koloským 2:12])

συνετάφημεν ου῏ν αυ᾿τω̑ διὰ του̑ βαπτίσματος ει᾿ς τὸν θάνατον ι῞να ω῞σπερ η᾿γέρθη Χριστὸς ε᾿κ νεκρω̑ν διὰ τη̑ς δόξης του̑ πατρός ου῞τως καὶ ἡμει̑ς ε᾿ν καινότητι ζωη̑ς περιπατήσωμεν

אֵתקבַרן עַמֵה בּמַעמֻודִיתָא למַותָּא דַּאיכַּנָא דּקָם יֵשֻׁוע משִׁיחָא מֵן בֵּית־מִיתֵא בּתֵשׁבֻּוחתָּא דַּאבֻוהי הָכַנָא אָף חנַן בּחַיֵא חַדתֵא נהַלֵך׃

[(6) Roma 06, 05]

שֶׁכֵּן אִם הִתְאַחַדְנוּ אִתּוֹ בְּמָוֶת דּוֹמֶה לְמוֹתוֹ, כָּךְ גַּם נִתְאַחֵד אִתּוֹ בִּתְחִיָּתוֹ.

כִּי אִם-הָיִינוּ דְבֵקִים בּוֺ כַּעֲנָפִים בָּעֵץ וְנֶחְשָׁבִים כְּמוֺ-מֵתִים בְּמוֺתוֺ הֲלֹא נִשְׁוֶה-לּוֺ גַּם-בַּתְּקוּמָה:

Nebo poněvadž jsme s ním vštípeni připodobněním smrti jeho, tedyť i vzkříšením budeme,

Jestliže jsme s ním sjednoceni, protože máme účast na jeho smrti, jistě budeme mít účast i na jeho zmrtvýchvstání. ([Filipským 3:10 Filipským 3:11])

ει᾿ γὰρ σύμφυτοι γεγόναμεν τω̑ ὁμοιὼματι του̑ θανάτου αυ᾿του̑ α᾿λλὰ καὶ τη̑ς α᾿ναστάσεως ε᾿σόμεθα

אֵן גֵּיר אַכחַד אֵתנצֵבן עַמֵה בַּדמֻותָא דּמַותֵּה הָכַנָא אָף בַּקיָמתֵּה נֵהוֵא׃

[(6) Roma 06, 06]

זֹאת אָנוּ יוֹדְעִים: הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר בָּנוּ נִצְלַב אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵס גּוּף הַחֵטְא וְלֹא נִהְיֶה עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא;

בְּדַעְתֵּנוּ כִּי הָאָדָם הַקַּדְמֹנִי בְּקִרְבֵּנוּ נִתְלָה כָּמֹהוּ לְמַעַן יֶחְדַּל עֶצֶם הָאָדָם הַחֹטֵא הַזֶּה לְבִלְתִּי נִהְיֶה עוֺד עֲבָדִים לַחֵטְא:

To vědouce, že starý člověk náš s ním spolu ukřižován jest, aby bylo umrtveno tělo hřícha, abychom již potom nesloužili hříchu.

Víme přece, že starý člověk v nás byl spolu s ním ukřižován, aby tělo ovládané hříchem bylo zbaveno moci a my už hříchu neotročili. ([Galatským 2:20])

του̑το γινὼσκοντες ο῞τι ὁ παλαιὸς ἡμω̑ν α῎νθρωπος συνεσταυρὼθη ι῞να καταργηθη̑ τὸ σω̑μα τη̑ς ἁμαρτίας του̑ μηκέτι δουλεύειν ἡμα̑ς τη̑ ἁμαρτία

יָדעִינַן גֵּיר דּבַרנָשַׁן עַתִּיקָא אֵזדּקֵף עַמֵה דּנֵתבַּטַל פַּגרָא דַּחטִיתָא דּתֻוב לָא נשַׁמֵשׁ לַחטִיתָא׃

[(6) Roma 06, 07]

שֶׁהֲרֵי הַמֵּת מְשֻׁחְרָר מִן הַחֵטְא.

כִּי הַמֵּת חָפְשִׁי הוּא מִן-הַחֵטְא:

Nebo kdožť umřel, ospravedlněn jest od hříchu.

Vždyť ten, kdo zemřel, je vysvobozen z moci hříchu(d). (d) nemůže již být volán k odpovědnosti za hřích ([1 Petrův 4:1])

ὁ γὰρ α᾿ποθανών δεδικαίωται α᾿πὸ τη̑ς ἁμαρτίας

אַינָא דּמִית גֵּיר אֵתחַרַר לֵה מֵן חטִיתָא׃

[(6) Roma 06, 08]

אֲבָל אִם מַתְנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ, מַאֲמִינִים אָנוּ כִּי גַּם נִחְיֶה עִמּוֹ.

וְהִנֵּה אִם-מֵתִים אֲנַחְנוּ עִם-הַמָּשִׁיחַ סָמוּךְ לִבֵּנוּ כִּי גַם-נִחְיֶה עִמּוֺ:

Jestližeť jsme pak zemřeli s Kristem, věřímeť, že spolu s ním také živi budeme,

Jestliže jsme spolu s Kristem zemřeli, věříme, že spolu s ním budeme také žít. ([2 Timoteovi 2:11])

ει᾿ δὲ α᾿πεθάνομεν σὺν Χριστω̑ πιστεύομεν ο῞τι καὶ συζήσομεν αυ᾿τω̑

אֵן הָכִיל מִיתן עַם משִׁיחָא נהַימֵן דּעַמֵה עַם משִׁיחָא נִחֵא׃

[(6) Roma 06, 09]

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי הַמָּשִׁיחַ, לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַמֵּתִים, לֹא יָמוּת עוֹד; הַמָּוֶת לֹא יוֹסִיף לִשְׁלֹט בּוֹ.

בְּדַעְתֵּנוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר קָם מִן-הַמֵּתִים לֹא יִישַׁן עוֺד וְלֹא יִשְׁלַט-בּוֺ הַמָּוֶת שֵׁנִית:

Vědouce, že Kristus vstav z mrtvých, již více neumírá, smrt nad ním již více nepanuje.

Vždyť víme, že Kristus, když byl vzkříšen z mrtvých, už neumírá, smrt nad ním už nepanuje. ([Zjevení Janovo 1:18])

ει᾿δότες ο῞τι Χριστὸς ε᾿γερθεὶς ε᾿κ νεκρω̑ν ου᾿κέτι α᾿ποθνήσκει θάνατος αυ᾿του̑ ου᾿κέτι κυριεύει

יָדעִינַן גֵּיר דַּמשִׁיחָא קָם מֵן בֵּית־מִיתֵא ותֻוב לָא מָאֵת ומַותָּא לָא מֵשׁתַּלַט בֵּה׃

[(6) Roma 06, 10]

הֲרֵי בְּמוֹתוֹ מֵת אַחַת וּלְתָמִיד לְגַבֵּי הַחֵטְא, אַךְ בִּחְיוֹתוֹ הוּא חַי לֵאלֹהִים.

כִּי בַּאֲשֶׁר מֵת מֵת הוּא פַּעַם אַחַת לַחֵטְא וּבַאֲשֶׁר חַי חַי הוּא לֵאלֹהִים:

Nebo žeť umřel, hříchu umřel jednou; že pak jest živ, živ jest Bohu.

Když zemřel, zemřel hříchu jednou provždy, když nyní žije, žije Bohu. ([Židům 9:26-Židům 9:28; 1 Petrův 3:18])

ο῍ γὰρ α᾿πέθανεν τη̑ ἁμαρτία α᾿πέθανεν ε᾿φάπαξ ο῍ δὲ ζη̑ ζη̑ τω̑ θεω̑

דּמִית גֵּיר לַחטִיתָא הֻו מִית חדָא זבַן וַדחַי חַי הֻו לַאלָהָא׃

[(6) Roma 06, 11]

בְּדֶרֶךְ זֹאת גַּם אַתֶּם חִשְׁבוּ אֶת עַצְמְכֶם מֵתִים לְגַבֵּי הַחֵטְא, אַךְ חַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

כֵּן חִשְׁבוּ נַפְשְׁכֶם גַּם-אַתֶּם מֵתִים לַחֲטָאָה וְחַיִּים לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֺנֵינוּ:

Tak i vy za to mějte, že jste zemřeli zajisté hříchu, ale živi jste Bohu v Kristu Ježíši, Pánu našem.

Tak i vy počítejte s tím, že jste mrtvi hříchu, ale živi Bohu v Kristu Ježíši. ([2 Korintským 5:15; Galatským 2:19; 1 Petrův 2:24])

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς λογίζεσθε ἑαυτοὺς ει῏ναι νεκροὺς μὲν τη̑ ἁμαρτία ζω̑ντας δὲ τω̑ θεω̑ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

הָכַנָא אָף אַנתֻּון חשֻׁובו נַפשׁכֻון דּמִיתֵא אנתֻּון לַחטִיתָא וחַיֵא אנתֻּון לַאלָהָא בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 06, 12]

לָכֵן, אַל יִמְשֹׁל הַחֵטְא בְּגוּפְכֶם בֶּן הַתְּמוּתָה וְאַל יַכְנִיעַ אֶתְכֶם לְתַאֲווֹתָיו.

אַל-יִשׁלֹט אֵפוֺא הַחֵטְא בִּבְשַׂרְכֶם הַהֹלֵךְ לָמוּת לִנְטוֺת אַחֲרָיו בְּתַאֲוָתוֺ:

Nepanujž tedy hřích v smrtelném těle vašem, abyste povolovali jemu v žádostech jeho.

Nechť tedy hřích neovládá vaše smrtelné tělo, tak abyste poslouchali, čeho se mu zachce; ([Genesis 4:7])

μὴ ου῏ν βασιλευέτω ἡ ἁμαρτία ε᾿ν τω̑ θνητω̑ ὑμω̑ν σὼματι ει᾿ς τὸ ὑπακούειν ται̑ς ε᾿πιθυμίαις αυ᾿του̑

לָא הָכִיל תַּמלֵך חטִיתָא בּפַגרכֻון מִיתָא אַיך דּתֵשׁתַּמעֻון לַרגִיגָתֵה׃

[(6) Roma 06, 13]

וְאַל תִּמְסְרוּ אֶת אֵיבְרֵיכֶם לַחֵטְא כְּכֵלִים שֶׁל רֶשַׁע, אֶלָּא מִסְרוּ אֶת עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּאֲנָשִׁים חַיִּים שֶׁהוּקְמוּ מִן הַמֵּתִים, וְאֶת אֵיבְרֵיכֶם תִּמְסְרוּ לֵאלֹהִים כְּכֵלִים שֶׁל צֶדֶק.

וְאַל-תִּתְּנוּ אֶת-אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֺת כְּלֵי-אָוֶן לַחֵטְא אַךְ הַקְרִיבוּ אֶת-נַפְשְׁכֶם לֵאלֹהִים כְּחַיִּים מִן-הַמֵּתִים וְאֶת-אֵבָרֵיכֶם כְּלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים:

Aniž vydávejte oudů svých za odění nepravosti hříchu, ale vydávejte se k službě Bohu, jako byvše mrtví, již živí, a oudy své za odění spravedlnosti Bohu.

ani nepropůjčujte hříchu své tělo za nástroj(e) nepravosti, ale jako ti, kteří byli vyvedeni ze smrti do života, propůjčujte sami sebe a své tělo Bohu za nástroj(e) spravedlnosti. (e) ř: zbroj (e) ř: zbroj ([Římanům 6:19; Efezským 2:5n])

μηδὲ παριστάνετε τὰ μέλη ὑμω̑ν ο῞πλα α᾿δικίας τη̑ ἁμαρτία α᾿λλὰ παραστήσατε ἑαυτοὺς τω̑ θεω̑ ὡσεὶ ε᾿κ νεκρω̑ν ζω̑ντας καὶ τὰ μέλη ὑμω̑ν ο῞πλα δικαιοσύνης τω̑ θεω̑

וָאף לָא תּטַיבֻון הַדָּמַיכֻּון זַינָא דּעַולָא לַחטִיתָא אֵלָא טַיֵבו נַפשׁכֻון לַאלָהָא אַיך אנָשָׁא דּמֵן מִיתֵא חיַיתֻּון והַדָּמַיכֻּון זַינָא נֵהוֻון לכִאנֻותֵה דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 06, 14]

הַחֵטְא לֹא יִשְׁלֹט בָּכֶם, כִּי אֵינְכֶם תַּחַת יַד הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת יַד הַחֶסֶד.

וְהַחֵטְא לֹא יִשְׂתָּרֵר עֲלֵיכֶם כִּי אֵינְכֶם תַּחַת יַד-הַתּוֺרָה כִּי אִם-תַּחַת יַד תּוֺרַת חָסֶד:

Nebo hřích nebude panovati nad vámi; nejste zajisté pod zákonem, ale pod milostí.

Hřích nad vámi už nebude panovat; vždyť nejste pod zákonem, ale pod milostí. ([Galatským 5:16; 1 Janův 3:6])

ἁμαρτία γὰρ ὑμω̑ν ου᾿ κυριεύσει ου᾿ γάρ ε᾿στε ὑπὸ νόμον α᾿λλὰ ὑπὸ χάριν

וַחטִיתָא לָא מֵשׁתַּלטָא עלַיכֻּון לָא גֵּיר אִיתַיכֻּון תּחֵית נָמֻוסָא אֵלָא תּחֵית טַיבֻּותָא׃

[(6) Roma 06, 15]

וּבְכֵן מָה? הַאִם נֶחֱטָא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ תַּחַת יַד הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת יַד הַחֶסֶד? חַס וְחָלִילָה!

וּמָה אֵפוֺא הֲכִי נֶחְטָא יַעַן תַּחַת יַד-הַתּוֺרָה אֵין אֲנַחְנוּ עוֺד כִּי אִם-תַּחַת יַד תּוֺרַת חֶסֶד חָלִילָה:

Což pak? Hřešiti budeme, když nejsme pod zákonem, ale pod milostí? Nikoli.

Co z toho plyne? Máme snad hřešit, protože nejsme pod zákonem, ale pod milostí? Naprosto ne! ([Římanům 6:1 Římanům 6:2])

τί ου῏ν ἁμαρτήσωμεν ο῞τι ου᾿κ ε᾿σμὲν ὑπὸ νόμον α᾿λλὰ ὑπὸ χάριν μὴ γένοιτο

מָנָא הָכִיל נֵחטֵא דּלָא הוַין תּחֵית נָמֻוסָא אֵלָא תּחֵית טַיבֻּותָא חָס׃

[(6) Roma 06, 16]

הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתֶּם מוֹסְרִים אֶת עַצְמְכֶם כַּעֲבָדִים לְמִישֶׁהוּ כְּדֵי לְצַיֵּת לוֹ, עֲבָדִים אַתֶּם לְמִי שֶׁאַתֶּם מְצַיְּתִים - אוֹ לַחֵטְא הַמּוֹלִיךְ אֶל מָוֶת, אוֹ לַצִּיּוּת הַמּוֹלִיךְ אֱלֵי צְדָקָה.

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לְמִי אֲשֶׁר תָּפִיקוּ נַפְשְׁכֶם כַּעֲבָדִים סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֺ לוֺ אַתֶּם לַעֲבָדִים כַּאֲשֶׁר אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן אִם עֲבָדִים לַחֵטְא וְלַמָּוֶת וְאִם לִשְׁמֹעַ בְּקוֺל אֲדֹנָי וְלִצְדָקָה:

Zdaliž nevíte, že komuž se vydáváte za služebníky ku poslušenství, toho jste služebníci, kohož posloucháte, buď hříchu k smrti, buď poslušenství k spravedlnosti?

Víte přece, když se někomu zavazujete k poslušné službě, že se stáváte služebníky(f) toho, koho posloucháte – buď otročíte hříchu, a to vede k smrti(g), nebo posloucháte Boha, a to vede k spravedlnosti. (f) otroky (tak i dále) (g) var: – a to vede k smrti ([Jan 8:34; 2 Petrův 2:19])

ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι ω῟ παριστάνετε ἑαυτοὺς δούλους ει᾿ς ὑπακοήν δου̑λοί ε᾿στε ω῟ ὑπακούετε η῎τοι ἁμαρτίας ει᾿ς θάνατον η῍ ὑπακοη̑ς ει᾿ς δικαιοσύνην

לָא יָדעִין אנתֻּון דַּלמַן דַּמטַיבִין אנתֻּון נַפשׁכֻון דּתֵשׁתַּמעֻון לֵה לעַבדֻּותָא דִּילֵה אַנתֻּון עַבדֵּא דּהַו דּמֵשׁתַּמעִין אנתֻּון לֵה אֵן לַחטִיתָא וֵאן למַשׁמַע אֵדנָא דּכִאנֻותָא׃

[(6) Roma 06, 17]

אַךְ תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל שֶׁאַתֶּם, אֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן הֱיִיתֶם עֲבָדִים לַחֵטְא, נִשְׁמַעְתֶּם בְּכָל לֵב לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חֻנַּכְתֶּם בָּהּ.

וּבָרוּךְ הוּא אֱלֹהִים כִּי אַחֲרֵי הֱיוֺתְכֶם עֲבָדִים לַחֵטְא שַׂמְתֶּם עַל-לִבְּכֶם לִשְׁמֹעַ וְלִשׁמֹר אֶת-הַתּוֺרָה הַהִיא כְּצוּרָתָהּ אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם:

Ale díka Bohu, že byvše služebníci hřícha, uposlechli jste z srdce způsobu učení toho, v kteréž uvedeni jste.

Díky Bohu za to, že jste sice byli služebníky hříchu, ale potom jste se ze srdce přiklonili k tomu učení, které vám bylo odevzdáno(h). (h) jemuž jste byli svěřeni ([Římanům 10:8])

χάρις δὲ τω̑ θεω̑ ο῞τι η῟τε δου̑λοι τη̑ς ἁμαρτίας ὑπηκούσατε δὲ ε᾿κ καρδίας ει᾿ς ο῍ν παρεδόθητε τύπον διδαχη̑ς

טַיבֻּו דֵּין לַאלָהָא דּעַבדֵּא הוַיתֻּון דַּחטִיתָא וֵאשׁתּמַעתֻּון מֵן לֵבָּא לַדמֻותָא דּיֻולפָּנָא דֵּאשׁתּלֵמתֻּון לֵה׃

[(6) Roma 06, 18]

וּלְאַחַר שֶׁשֻּׁחְרַרְתֶּם מִן הַחֵטְא נַעֲשֵׂיתֶם עֲבָדִים לַצְּדָקָה.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יְצָאתֶם לַחָפְשִׁי מִיַּד-הַחֵטְא לְעַבְדֵי הַצְּדָקָה הֱיִיתֶם:

Vysvobozeni pak jsouce od hříchu, učiněni jste služebníci spravedlnosti.

A tak jste byli osvobozeni od hříchu a stali jste se služebníky spravedlnosti. ([Jan 8:32; Galatským 5:1])

ε᾿λευθερωθέντες δὲ α᾿πὸ τη̑ς ἁμαρτίας ε᾿δουλὼθητε τη̑ δικαιοσύνη

וכַד אֵתחַרַרתֻּון מֵן חטִיתָא אֵשׁתַּעבַּדּתֻּון לכִאנֻותָא׃

[(6) Roma 06, 19]

אֲנִי מְדַבֵּר בְּדֻגְמָאוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת בִּגְלַל חֻלְשַׁתְכֶם, חֻלְשַׁת בָּשָׂר וָדָם. כְּמוֹ שֶׁכַּעֲבָדִים לְטֻמְאָה וְרֶשַׁע מְסַרְתֶּם אֶת אֵיבְרֵיכֶם לְתַכְלִית שֶׁל רֶשַׁע, כֵּן עַתָּה כַּעֲבָדִים לַצְּדָקָה מִסְרוּ אֶת אֵיבְרֵיכֶם לְתַכְלִית שֶׁל קְדֻשָּׁה.

כְּדֶרֶךְ בְּנֵי-אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר בַּעֲבוּר רִפְיוֺן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר הִקְרַבְתֶּם אֵבָרֵיכֶם לְתוֺעֵבָה וְעַוְלָתָה לַעֲשׂוֺת עָוֶל כֵּן הַקְדִּישׁוּ-נָא אֵבָרֵיכֶם כַּיּוֺם לְמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה לְמַעַן תִּהְיוּ קְדֹשִׁים:

Po lidsku pravím, pro mdlobu těla vašeho: Jakž jste vydávali oudy své v službu nečistotě a nepravosti k činění nepravosti, tak nyní vydávejte oudy své v službu spravedlnosti ku posvěcení.

Mluvím názorně(i) z ohledu na vaši lidskou slabost: Jako jste se(j) dříve propůjčovali k službě nečistotě a nepravosti k bezbožnému životu(k), tak se nyní dejte do služby spravedlnosti k posvěcení. (i) ř: po lidsku (j) ř: své údy (k) var: – k bezbožnému životu (ř: nepravosti) ([Římanům 6:18])

α᾿νθρὼπινον λέγω διὰ τὴν α᾿σθένειαν τη̑ς σαρκὸς ὑμω̑ν ω῞σπερ γὰρ παρεστήσατε τὰ μέλη ὑμω̑ν δου̑λα τη̑ α᾿καθαρσία καὶ τη̑ α᾿νομία ει᾿ς τὴν α᾿νομίαν ου῞τως νυ̑ν παραστήσατε τὰ μέλη ὑμω̑ν δου̑λα τη̑ δικαιοσύνη ει᾿ς ἁγιασμόν

אַיך דּבֵית בּנַינָשָׁא אָמַר אנָא מֵטֻל כּרִיהֻותָא דּבֵסרכֻון דַּאיכַּנָא דּטַיֵבתֻּון הַדָּמַיכֻּון לעַבדֻּותָא דּטַנפֻּותָא וַדעַולָא הָכַנָא אָף הָשָׁא טַיֵבו הַדָּמַיכֻּון לעַבדֻּותָא דּכִאנֻותָא וַדקַדִּישֻׁותָא׃

[(6) Roma 06, 20]

הֲרֵי בְּעֵת שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן הַצְּדָקָה.

כִּי-בִהְיוֺתְכֶם לְפָנִים עֲבָדִים לַחֵטְא נִפְרָדִים הֱיִיתֶם מִצְּדָקָה:

Nebo když jste byli služebníci hřícha, cizí jste byli od spravedlnosti.

Když jste byli služebníky hříchu, měli jste svobodu od spravedlnosti; ([Jan 8:34])

ο῞τε γὰρ δου̑λοι η῟τε τη̑ς ἁμαρτίας ε᾿λεύθεροι η῟τε τη̑ δικαιοσύνη

כַּד עַבדֵּא הוַיתֻּון גֵּיר דַּחטִיתָא מחַררֵא הוַיתֻּון לכִאנֻותָא׃

[(6) Roma 06, 21]

וְאוּלָם אֵיזֶה פְּרִי הָיָה לָכֶם אָז מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם מִתְבַּיְּשִׁים בָּהֶם עַכְשָׁו? הֲלֹא הַמָּוֶת הוּא תּוֹצָאָתָם.

וּמָה-פְּרִי מְצָאתֶם אָז מֵהַמַּעֲשִׂים הָהֵם אֲשֶׁר תִּכָּלְמוּ מֵהֶם כַּיּוֺם כִּי עֵקֶב אֵלֶּה אֲבַדּוֺן:

Jaký jste pak užitek měli tehdáž toho, začež se nyní stydíte? Konec zajisté těch věcí jest smrt.

jaký jste tehdy měli užitek(l) z toho, zač se nyní stydíte? Konec toho všeho je přece smrt. (l) ř: ovoce (tak i Římanům 6:22) ([Ezechiel 16:63; Římanům 6:23 Římanům 8:13; 1 Korintským 15:56])

τίνα ου῏ν καρπὸν ει῎χετε τότε ε᾿φ῾ οι῟ς νυ̑ν ε᾿παισχύνεσθε τὸ γὰρ τέλος ε᾿κείνων θάνατος

ומָנָא אָדשָׁא אִית הוָא לכֻון הָידֵּין אַינָא דּיַומָנָא בָּהתִּין אנתֻּון בֵּה חַרתֵה גֵּיר אִיתֵיה מַותָּא׃

[(6) Roma 06, 22]

אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם מְשֻׁחְרָרִים מֵהַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים, יֵשׁ לָכֶם פְּרִי הַמֵּבִיא לִידֵי קְדֻשָּׁה, וְהַתּוֹצָאָה הִיא חַיֵּי עוֹלָם;

אַךְ עַתָּה כִּי-יְצָאתֶם לַחָפְשִׁי מִיַּד הַחֵטְא וַתִּהְיוּ עֲבָדִים לֵאלֹהִים הֲלֹא תִשְׂאוּ פֶרְיְכֶם בַּקֹּדֶשׁ וְעֵקֶב-זֶה חַיֵּי עוֺלָם:

Nyní pak vysvobozeni jsouce od hříchu, a podmaněni v službu Bohu, máte užitek svůj ku posvěcení, cíl pak život věčný.

Avšak nyní, když jste byli osvobozeni od hříchu a stali se služebníky Božími, máte z toho užitek, totiž posvěcení, a čeká vás život věčný. ([Jan 5:24; 1 Petrův 1:9; 1 Janův 3:14])

νυνὶ δέ ε᾿λευθερωθέντες α᾿πὸ τη̑ς ἁμαρτίας δουλωθέντες δὲ τω̑ θεω̑ ε῎χετε τὸν καρπὸν ὑμω̑ν ει᾿ς ἁγιασμόν τὸ δὲ τέλος ζωὴν αι᾿ὼνιον

והָשָׁא דֵּאתחַרַרתֻּון מֵן חטִיתָא וַהוַיתֻּון עַבדֵּא לַאלָהָא אִית לכֻון פִּארֵא קַדִּישֵׁא דּחַרתהֻון חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(6) Roma 06, 23]

כִּי שְׂכַר הַחֵטְא הוּא מָוֶת, אֲבָל מַתְּנָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי עוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.

כִּי מַשְׂכֹּרֶת הַחֵטְא אֲבָדוֺן וּמַתַּת אֲלֹהִים חַיֵּי נֶצַח בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Nebo odplata za hřích jest smrt, ale milost Boží život věčný v Kristu Ježíši, Pánu našem.

Mzdou hříchu je smrt(m), ale darem Boží milosti je život věčný v Kristu Ježíši, našem Pánu. (m) Hřích odplácí smrtí ([Římanům 5:12 Římanům 5:15 Římanům 5:21])

τὰ γὰρ ο᾿ψὼνια τη̑ς ἁμαρτίας θάνατος τὸ δὲ χάρισμα του̑ θεου̑ ζωὴ αι᾿ὼνιος ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τω̑ κυρίω ἡμω̑ν

תֵּאגֻורתָּא דֵּין דַּחטִיתָא מַותָּא הו ומַוהַבתֵה דַּאלָהָא חַיֵא דַּלעָלַם בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 07, 01]

אַחַי, הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים - וַהֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר אֶל יוֹדְעֵי תּוֹרָה - כִּי לַתּוֹרָה יֵשׁ מָרוּת עַל הָאָדָם כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי?

הֲלֹא יְדַעְתֶּם אַחַי כִּי לְיֹדְעֵי הַתּוֺרָה אֲנִי מְדַבֵּר כִּי הַתּוֺרָה מֹשֶׁלֶת בָּאָדָם כָּל-עוֺד חַי הִנֵּהוּ:

Zdaliž nevíte, bratří, (nebo povědomým zákona mluvím), že zákon panuje nad člověkem, dokudž živ jest?

Což nevíte, bratří – vždyť mluvím k těm, kteří znají zákon – že zákon panuje nad člověkem, jen pokud je živ? ([Římanům 6:7])

η῍ α᾿γνοει̑τε α᾿δελφοί γινὼσκουσιν γὰρ νόμον λαλω̑ ο῞τι ὁ νόμος κυριεύει του̑ α᾿νθρὼπου ε᾿φ῾ ο῞σον χρόνον ζη̑

אַו לָא יָדעִין אנתֻּון אַחַי ליָדעַי נָמֻוסָא גֵּיר ממַלֵל אנָא דּנָמֻוסָא שַׁלִיט הֻו עַל גַּברָא כּמָא דּחַי׃

[(6) Roma 07, 02]

הָאִשָּׁה הַנְּשׂוּאָה קְשׁוּרָה לְבַעֲלָהּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כָּל עוֹד הוּא חַי, אַךְ אִם יָמוּת בַּעֲלָהּ פְּטוּרָה הִיא מֵחֹק הַתּוֹרָה הַקּוֹשֵׁר אוֹתָהּ לְבַעֲלָהּ.

כִּי אִשָּׁה בְעֻלַת-בַּעַל צְרוּרָה הִיא עַל-פִּי הַתּוֺרָה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ וְכִי-יָמוּת הַבַּעַל יָצְאָה לָּהּ מִתּוֺרַת הַבָּעַל:

Nebo žena, kteráž za mužem jest, živému muži přivázána jest zákonem; pakli by umřel muž, svobodná jest od zákona muže.

Vdaná žena je zákonem vázána k žijícímu manželovi; když však muž zemře, je zproštěna zákona manželství(n). (n) ř: muže ([1 Korintským 7:39])

ἡ γὰρ υ῞πανδρος γυνὴ τω̑ ζω̑ντι α᾿νδρὶ δέδεται νόμω ε᾿ὰν δὲ α᾿ποθάνη ὁ α᾿νήρ κατήργηται α᾿πὸ του̑ νόμου του̑ α᾿νδρός

אַיך אַנתּתָא דַּאסִירָא הי בּבַעלָה כּמָא דּחַי בּנָמֻוסָא אֵן דֵּין מִית בַּעלָה אֵתחַררַת מֵן נָמֻוסָא דּבַעלָה׃

[(6) Roma 07, 03]

לָכֵן אִם תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר בְּעוֹד בַּעֲלָהּ חַי, הִיא תִּקָּרֵא נוֹאֶפֶת. אַךְ אִם יָמוּת בַּעֲלָהּ, פְּטוּרָה הִיא מֵאוֹתוֹ חֹק וּבְהִנָּשְׂאָהּ לְאִישׁ אַחֵר אֵין הִיא נוֹאֶפֶת.

וְעַל-כֵּן אִם תֵּדַע אִישׁ אַחֵר בְּעוֺד בַּעְלָהּ חַי נֹאֶפֶת יִקָּרֵא לָהּ אַךְ אַחֲרֵי מוֺת הַבַּעַל חָפְשִׁית הִיא מִן-הַתּוֺרָה וְלֹא נֹאֶפֶת הִיא בִּהְיוֺתָהּ לְאִישׁ אַחֵר:

A protož dokudž jest živ muž, slouti bude cizoložnice, bude-li s jiným mužem; pakliť by muž její umřel, jest svobodna od zákona toho, tak že již nebude cizoložnice, bude-li s jiným mužem.

Pokud je tedy její muž naživu, bude prohlášena za cizoložnici, oddá-li se jinému muži. Jestliže však manžel zemře, je svobodná od zákona, takže nebude cizoložnicí, když se oddá jinému muži.

α῎ρα ου῏ν ζω̑ντος του̑ α᾿νδρὸς μοιχαλὶς χρηματίσει ε᾿ὰν γένηται α᾿νδρὶ ἑτέρω ε᾿ὰν δὲ α᾿ποθάνη ὁ α᾿νήρ ε᾿λευθέρα ε᾿στὶν α᾿πὸ του̑ νόμου του̑ μὴ ει῏ναι αυ᾿τὴν μοιχαλίδα γενομένην α᾿νδρὶ ἑτέρω

אֵן דֵּין כַּד חַי בַּעלָה תֵּקַף לַגבַר אחרִין הוָת לָה גַּיָרתָא אֵן דֵּין נמֻות בַּעלָה אֵתחַררַת מֵן נָמֻוסָא ולָא אִיתֵיה גַּיָרתָא אֵן תֵּהוֵא לגַברָא אחרִנָא׃ ס

[(6) Roma 07, 04]

כֵּן גַּם אַתֶּם, אַחַי, מַתֶּם לְגַבֵּי הַתּוֹרָה בְּגוּפוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, בְּאֹפֶן שֶׁנַּעֲשֵׂיתֶם שַׁיָּכִים לְאַחֵר, לָזֶה שֶׁהוּקַם מִן הַמֵּתִים, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה פְּרִי לֵאלֹהִים.

לָכֵן אַחַי גַּם-אַתֶּם כְּמֵתִים נֶחְשַׁבְתֶּם לַתּוֺרָה בִּבְשַׂר הַמָּשִׁיחַ הַמֵּת וַתָּקוּמוּ וַתִּהְיוּ לְאַחֵר הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר קָם מִן-הַמֵּתִים לְמַעַן עֲשׂוֺת פְּרִי לֵאלֹהִים:

Takž tedy, bratří moji, i vy umrtveni jste zákonu skrze tělo Kristovo, abyste byli jiného, toho totiž, kterýž z mrtvých vstal, abychom ovoce nesli Bohu.

Právě tak jste se i vy, bratří moji, stali mrtvými pro zákon skrze tělo Kristovo, abyste se oddali jinému, tomu, který byl vzkříšen z mrtvých, a tak nesli ovoce Bohu. ([2 Korintským 5:15; Galatským 2:19 Galatským 2:20; Židům 9:15 Židům 9:16])

ω῞στε α᾿δελφοί μου καὶ ὑμει̑ς ε᾿θανατὼθητε τω̑ νόμω διὰ του̑ σὼματος του̑ Χριστου̑ ει᾿ς τὸ γενέσθαι ὑμα̑ς ἑτέρω τω̑ ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿γερθέντι ι῞να καρποφορήσωμεν τω̑ θεω̑

והָשָׁא אַחַי אָף אַנתֻּון מִיתּתֻּון לנָמֻוסָא בּפַגרֵה דַּמשִׁיחָא דּתֵהוֻון לַאחרִין אַינָא דּקָם מֵן בֵּית־מִיתֵא דּתֵתּלֻון פִּארֵא לַאלָהָא׃

[(6) Roma 07, 05]

הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַבְּשָׂרִיּוּת, תַּאֲווֹת הַחֵטְא שֶׁנֵּעוֹרוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה פָּעֲלוּ בְּאֵיבָרֵינוּ לַעֲשׂוֹת פְּרִי הַגּוֹרֵם לְמָוֶת.

כִּי כָל-עוֺד רָדַפְנוּ חַיֵּי בְשָׂרִים קָרְאָה מִצְוַת הַתּוֺרָה לִתְשׁוּקוֺת אָוֶן בְּקִרְבֵּנוּ אֲשֶׁר הִתְגָּרוּ בָנוּ וַנַּעַשׂ פְּרִי לַמָּוֶת:

Nebo když jsme byli v těle, žádosti hříchů skrze zákon moc svou provodily v oudech našich k nesení ovoce smrti.

Když jsme byli v moci hříchu, působily v nás vášně podněcované zákonem a nesly ovoce smrti. ([Římanům 5:21 Římanům 8:13])

ο῞τε γὰρ η῟μεν ε᾿ν τη̑ σαρκί τὰ παθήματα τω̑ν ἁμαρτιω̑ν τὰ διὰ του̑ νόμου ε᾿νηργει̑το ε᾿ν τοι̑ς μέλεσιν ἡμω̑ν ει᾿ς τὸ καρποφορη̑σαι τω̑ θανάτω

כַּד בּבֵסרָא הוַין גֵּיר כִּאבֵא דַּחטָהֵא דַּבנָמֻוסָא מֵתחַפּטִין הוַו בּהַדָּמַין דּפִארֵא נֵתֵּל למַותָּא׃

[(6) Roma 07, 06]

אֲבָל כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁמַּתְנוּ לְגַבֵּי מַה שֶּׁכָּבַל אוֹתָנוּ, שֻׁחְרַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים בְּחַדְשׁוּת הָרוּחַ וְלֹא בְּיֹשֶׁן שֶׁל אוֹת כְּתוּבָה.

אַךְ עַתָּה נֶחְלַצְנוּ מִיַּד הַתּוֺרָה וּמוֺסְרוֺתֶיהָ הִשְׁלַכְנוּ מִמֶּנּוּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר מַתְנוּ לָהּ וּבְכֵן עָלֵינוּ לַעֲבֹד אֶת-יְהוָֺה בָּרוּחַ הַחֲדָשָׁה וְלֹא לְפִי-טַעַם הַמִּלּוֺת הַנּוֺשָׁנוֺת בַּתּוֺרָה:

Nyní pak osvobozeni jsme od zákona, když umřel ten, v němž jsme držáni byli, tak abychom sloužili v novotě ducha, a ne v vetchosti litery.

Nyní, když jsme zemřeli tomu, čím jsme byli spoutáni, byli jsme zproštěni zákona(o), takže sloužíme Bohu v novém životě Ducha, ne pod starou literou zákona. (o) var: + smrti ([Římanům 6:4; 2 Korintským 3:6])

νυνὶ δὲ κατηργήθημεν α᾿πὸ του̑ νόμου α᾿ποθανόντες ε᾿ν ω῟ κατειχόμεθα ω῞στε δουλεύειν ἡμα̑ς ε᾿ν καινότητι πνεύματος καὶ ου᾿ παλαιότητι γράμματος

הָשָׁא דֵּין אֵתבַּטַלן מֵן נָמֻוסָא ומִיתן להַו דַּאחִיד הוָא לַן דַּנשַׁמֵשׁ מֵכִּיל בּחַדתֻותָא דּרֻוחָא ולָא בּעַתִּיקֻות כּתָבָא סּ סּ׃

[(6) Roma 07, 07]

אִם כֵּן, מַה נֹּאמַר? הַאִם הַתּוֹרָה הִיא בְּחֶזְקַת חֵטְא? חַס וְחָלִילָה! אַךְ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַהוּ חֵטְא אִלּוּלֵי הַתּוֹרָה; הֲרֵי לֹא הָיִיתִי מַכִּיר אֶת הַתַּאֲוָה אִלּוּ לֹא אָמְרָה הַתּוֹרָה "לֹא־תַחְמֹד".

וּמַה-נֹּאמַר עַתָּה הֲכִי הַתּוֺרָה חֵטְא הִיא חָלִילָה אֶפֶס חֵטְא לֹא יָדַעְתִּי אִם לֹא עַל-פִּי הַתּוֺרָה כִּי לַחְמֹד לֹא יָדַעְתִּי לוּלֵא אָמְרָה הַתּוֺרָה לֹא תַחְמֹד:

Což tedy díme? Že zákon jest hříchem? Nikoli; nýbrž hříchu jsem nepoznal, než skrze zákon. Nebo i o žádosti byl bych nevěděl, kdyby byl zákon neřekl: Nepožádáš.

Co tedy máme říci? Že zákon je hříšný? Naprosto ne! Ale hřích bych byl nepoznal, kdyby nebylo zákona. Vždyť bych neznal žádostivost, kdyby zákon neřekl: ‚Nepožádáš!‘ ([Exodus 20:17])

τί ου῏ν ε᾿ρου̑μεν ὁ νόμος ἁμαρτία μὴ γένοιτο α᾿λλὰ τὴν ἁμαρτίαν ου᾿κ ε῎γνων ει᾿ μὴ διὰ νόμου τήν τε γὰρ ε᾿πιθυμίαν ου᾿κ η῎̑δειν ει᾿ μὴ ὁ νόμος ε῎λεγεν ου᾿κ ε᾿πιθυμήσεις

מָנָא הָכִיל אָמרִינַן נָמֻוסָא חטִיתָא הֻו חָס אֵלָא לַחטִיתָא לָא יֵלפֵּת אֵלָא בּיַד נָמֻוסָא לָא גֵּיר רֵגּתָא יָדַע הוִית אֵלֻו לָא נָמֻוסָא דֵּאמַר דּלָא תֵּרַג׃

[(6) Roma 07, 08]

הַחֵטְא נִצֵּל אֶת הָאִסּוּר שֶׁבַּדִּבֵּר כְּדֵי לְעוֹרֵר בְּקִרְבִּי כָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, שֶׁכֵּן בְּלִי תּוֹרָה הַחֵטְא מֵת.

וְהַחֵטְא מָצָא-לוֺ תֹאֲנָה בַּמִּצְוָה וַיְעוֺרֵר בִּי כָּל-תַּאֲוָה כִּי מִבַּלְעֲדֵי הַתּוֺרָה הַחֵטְא כַּמֵּת הוּא:

Ale příčinu vzav hřích skrze přikázaní, zplodil ve mně všelikou žádost. Bez zákona zajisté hřích mrtev jest.

Hřích použil tohoto přikázání jako příležitosti, aby ve mně probudil všechnu žádostivost; bez zákona je totiž hřích mrtev. ([Římanům 4:15 Římanům 5:13])

α᾿φορμὴν δὲ λαβου̑σα ἡ ἁμαρτία διὰ τη̑ς ε᾿ντολη̑ς κατειργάσατο ε᾿ν ε᾿μοὶ πα̑σαν ε᾿πιθυμίαν χωρὶς γὰρ νόμου ἁμαρτία νεκρά

וַבהָנָא פֻּוקדָּנָא אֵשׁכּחַת לָה חטִיתָא עֵלתָא וגֵמרַת בִּי כֻּל רֵגָּא בֵּלעָד נָמֻוסָא גֵּיר חטִיתָא מִיתָא הוָת׃

[(6) Roma 07, 09]

בֶּעָבָר אֲנִי הָיִיתִי חַי בְּלִי תּוֹרָה, אַךְ כְּשֶׁהוֹפִיעַ הַדִּבֵּר נֵעוֹר הַחֵטְא לְחַיִּים

וַאֲנִי חַי הָיִיתִי לְפָנִים בְּלֹא-תוֺרָה וּכְבוֺא הַמִּצְוָה קָם הַחֵטְא וַיְחִי וְאָנֹכִי נָפַלְתִּי מֵת:

Jáť pak byl jsem živ někdy bez zákona, ale když přišlo přikázaní, hřích ožil,

Já jsem kdysi žil bez zákona, když však přišel zákon, hřích ožil,

ε᾿γώ δὲ ε῎ζων χωρὶς νόμου ποτέ ε᾿λθούσης δὲ τη̑ς ε᾿ντολη̑ς ἡ ἁμαρτία α᾿νέζησεν

אֵנָא דֵּין חַי הוִית דּלָא נָמֻוסָא מֵן קדִים כַּד אֵתָא דֵּין פֻּוקדָּנָא חטִיתָא חיָת וֵאנָא מִיתֵת׃

[(6) Roma 07, 10]

וַאֲנִי מַתִּי. וּמָצָאתִי כִּי הַדִּבֵּר, שֶׁהָיָה דֶּרֶךְ לְחַיִּים, גּוֹרֵם מָוֶת;

וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר חַיִּים בָּהּ נִמְצְאָה-לִּי כַּמָּוֶת:

A já umřel. I shledáno jest, že to přikázaní, kteréž mělo býti k životu, jest mi k smrti.

a já jsem zemřel. Tak se ukázalo, že právě přikázání, které mi mělo dát život, přineslo mi smrt. ([Leviticus 18:5])

ε᾿γώ δὲ α᾿πέθανον καὶ εὑρέθη μοι ἡ ε᾿ντολὴ ἡ ει᾿ς ζωὴν αυ῞τη ει᾿ς θάνατον

וֵאשׁתּכַח לִי פֻּוקדָּנָא הַו דּחַיֵא למַותָּא׃

[(6) Roma 07, 11]

שֶׁכֵּן הַחֵטְא, בְּנַצְּלוֹ אֶת הַדִּבֵּר, הִתְעָה אוֹתִי וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הֵמִית אוֹתִי.

כִּי-הַחֵטְא בִּמְצֹא תֹאֲנָה בַּמִּצְוָה הִשִּׁיאַנִי וּבְיַד הַמִּצְוָה הַהִיא הֲרָגָנִי:

Nebo hřích, vzav příčinu skrze to přikázaní, podvedl mne, a skrze ně zabil.

Hřích použil přikázání jako příležitosti, aby mne oklamal a tak mě usmrtil. ([Genesis 3:1])

ἡ γὰρ ἁμαρτία α᾿φορμὴν λαβου̑σα διὰ τη̑ς ε᾿ντολη̑ς ε᾿ξηπάτησέν με καὶ δι῾ αυ᾿τη̑ς α᾿πέκτεινεν

חטִיתָא גֵּיר בּעֵלתָא דֵּאשׁכּחַת לָה בּיַד פֻּוקדָּנָא אַטעיַתַני ובֵה קטַלתַני׃

[(6) Roma 07, 12]

וּבְכֵן הַתּוֹרָה קְדוֹשָׁה, וְהַדִּבֵּר הוּא קָדוֹשׁ וְיָשָׁר וְטוֹב.

וּבְכֵן הַתּוֺרָה קְדשָׁה וְהַמִּצְוָה קְדשָׁה יְשָׁרָה וְטוֺבָה:

A tak zákon zajisté jest svatý, a přikázaní svaté i spravedlivé a dobré.

Zákon je tedy sám v sobě svatý a přikázání svaté, spravedlivé a dobré. ([Žalmy 19:8 Žalmy 119:142; 1 Timoteovi 1:8])

ω῞στε ὁ μὲν νόμος α῞γιος καὶ ἡ ε᾿ντολὴ ἁγία καὶ δικαία καὶ α᾿γαθή

נָמֻוסָא מָדֵין קַדִּישׁ הֻו ופֻוקדָּנָא קַדִּישׁ הֻו וכִאין וטָב׃

[(6) Roma 07, 13]

הֲיִתָּכֵן, מִכָּאן, שֶׁדָּבָר טוֹב גָּרַם לִי מָוֶת? בְּשׁוּם פָּנִים לֹא! אוּלָם הַחֵטְא, לְמַעַן יֵרָאֶה שֶׁהוּא חֵטְא, גָּרַם לִי מָוֶת בְּאֶמְצָעוּת מַשֶּׁהוּ טוֹב כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבֵּר יֻבְלַט הַחֵטְא בִּמְלֹא חֻמְרָתוֹ.

הֲכִי נֶהֶפְכָה-לִּי הַטּוֺבָה לַמָּוֶת חָלִילָה אַךְ הַחֵטְא הוּא לְמַעַן יִוָּדַע כַּאֲשֶׁר הוּא בַּהֲבִיאוֺ לִי אֶת-הַמָּוֶת מִן-הַטּוֺבָה כִּי לְנֹכַח הַמִּצְוָה יִגְדַּל וְיַעֲלֶה הַחֵטְא לַחֲטָאָה גְדֹלָה עַד-מְאֹד:

Tedy to dobré učiněno jest mi smrt? Nikoli, ale hřích, aby se okázal býti hříchem, skrze to dobré zplodil mi smrt, aby byl příliš velmi hřešící hřích skrze přikázaní.

Bylo snad to dobré příčinou mé smrti? Naprosto ne! Hřích však, aby se ukázal jako hřích, způsobil mi tím dobrým smrt; tak skrze přikázání ukázal hřích celou hloubku své hříšnosti. ([Římanům 3:20 Římanům 5:20; 1 Korintským 15:56])

τὸ ου῏ν α᾿γαθὸν ε᾿μοὶ ε᾿γένετο θάνατος μὴ γένοιτο α᾿λλὰ ἡ ἁμαρτία ι῞να φανη̑ ἁμαρτία διὰ του̑ α᾿γαθου̑ μοι κατεργαζομένη θάνατον ι῞να γένηται καθ῾ ὑπερβολὴν ἁμαρτωλὸς ἡ ἁμαρτία διὰ τη̑ς ε᾿ντολη̑ς

טָבתָא הָכִיל לִי למַותָּא הֻו הוָת חָס אֵלָא חטִיתָא דּתֵתחזֵא דַּחטִיתָא הִי דַּבטָבתָא גֵּמרַת בִּי מַותָּא דּיַתִּירָאיִת תֵּתחַיַב חטִיתָא בּפֻוקדָּנָא׃

[(6) Roma 07, 14]

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִית, אַךְ אֲנִי הִנְנִי בָּשָׂר וָדָם וּמָכוּר לַחֵטְא.

כִּי נוֺדַע לָנוּ כִּי-הַתּוֺרָה תּוֺרַת רוּחַ הִיא וַאֲנִי בָשָׂר אֲנִי נִמְכַּרְתִּי לַחֵטְא:

Víme zajisté, že zákon jest duchovní, ale já jsem tělesný, prodaný hříchu.

Víme, že zákon je svatý(p) – já však jsem hříšný(q), hříchu zaprodán. (p) ř: duchovní (q) ř: tělesný (sarx – tak i dále) ([Jan 3:6; Římanům 8:3])

οι῎δαμεν γὰρ ο῞τι ὁ νόμος πνευματικός ε᾿στιν ε᾿γώ δὲ σάρκινός ει᾿μι πεπραμένος ὑπὸ τὴν ἁμαρτίαν

יָדעִינַן גֵּיר דּנָמֻוסָא דּרֻוח הֻו אֵנָא דֵּין דַּבסַר אנָא וַמזַבַּן אנָא לַחטִיתָא׃

[(6) Roma 07, 15]

אָכֵן אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת מַעֲשַׂי, כִּי לֹא אֶת מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ אֲנִי עוֹשֶׂה, אֶלָּא דַּוְקָא אֶת מַה שֶּׁשָֹנוּא עָלַי אֲנִי עוֹשֶׂה.

כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אֶרְאֶה וְלֹא אָבִין כִּי לֹא-כַאֲשֶׁר רָצְתָה נַפְשִׁי עָשִׂיתִי כִּי אִם-אֶת-אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי זֹאת עָשְׂתָה יָדִי:

Nebo toho, což činím, neoblibuji; nebo ne, což chci, to činím, ale, což v nenávisti mám, to činím.

Nepoznávám se ve svých skutcích; vždyť nedělám to, co chci, nýbrž to, co nenávidím. ([Galatským 5:17; Filipským 2:13])

ο῍ γὰρ κατεργάζομαι ου᾿ γινὼσκω ου᾿ γὰρ ο῍ θέλω του̑το πράσσω α᾿λλ῾ ο῍ μισω̑ του̑το ποιω̑

מֵדֵּם דּסָעַר אנָא גֵּיר לָא יָדַע אנָא ולָא הוָא מֵדֵּם דּצָבֵא אנָא עָבֵד אנָא אֵלָא מֵדֵּם דּסָנֵא אנָא הַו הֻו עָבֵד אנָא׃

[(6) Roma 07, 16]

וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶּׁאֵינֶנִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת, אֲנִי מוֹדֶה שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה.

וּבַעֲשׂוֺתִי הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי-בוֺ הִנְנִי נֹתֵן עֵדוּת לַתּוֺרָה כִּי טוֺבָה הִיא:

Jestližeť pak, což nechci, to činím, povoluji zákonu, že jest dobrý.

Jestliže však to, co dělám, je proti mé vůli, pak souhlasím se zákonem a uznávám, že je dobrý.

ει᾿ δὲ ο῍ ου᾿ θέλω του̑το ποιω̑ σύμφημι τω̑ νόμω ο῞τι καλός

וֵאן מֵדֵּם דּלָא צָבֵא אנָא עָבֵד אנָא סָהֵד אנָא עַל נָמֻוסָא דּשַׁפִּיר הֻו׃

[(6) Roma 07, 17]

מִכָּאן שֶׁלֹּא עוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי,

וְעַתָּה לֹא-עוֺד אָנֹכִי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כִּי אִם-הַחֵטְא הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבִּי:

A tak nyní více ne já to činím, ale ten hřích, kterýž ve mně přebývá.

Pak to vlastně nejsem já, kdo jedná špatně, ale hřích, který je ve mně.

νυνὶ δὲ ου᾿κέτι ε᾿γώ κατεργάζομαι αυ᾿τὸ α᾿λλὰ ἡ οι᾿κου̑σα ε᾿ν ε᾿μοὶ ἁμαρτία

הָשָׁא דֵּין לָא הוָא אֵנָא סָעַר אנָא הָדֵא אֵלָא חטִיתָא דּעָמרָא בִּי׃

[(6) Roma 07, 18]

שֶׁהֲרֵי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בִּי, כְּלוֹמַר בִּבְשָׂרִי, לֹא שׁוֹכֵן הַטּוֹב. אָמְנָם לִרְצוֹת אֲנִי יָכוֹל, אַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב אֵינֶנִּי יָכוֹל;

כִּי בְקִרְבִּי וּבְשָׂרִי יָדַעְתִּי לֹא יִשְׁכָּן-טוֺב בַּאֲשֶׁר הַחֵפֶץ לַעֲשׂוֺת טוֺב נִמְצָא עִמָּדִי אַךְ לְבַצַּע אֶת-חֶפְצִי לֹא תִמְצָא יָדִי:

Vímť zajisté, že nepřebývá ve mně, (to jest v těle mém), dobré. Nebo chtění hotové mám, ale abych vykonati mohl dobré, tohoť nenalézám.

Vím totiž, že ve mně, to jest v mé lidské přirozenosti(r), nepřebývá dobro. Chtít dobro, to dokážu, ale vykonat už ne. (r) ř: v mém těle ([Genesis 8:21])

οι῏δα γὰρ ο῞τι ου᾿κ οι᾿κει̑ ε᾿ν ε᾿μοί του̑τ῾ ε῎στιν ε᾿ν τη̑ σαρκί μου α᾿γαθόν τὸ γὰρ θέλειν παράκειταί μοι τὸ δὲ κατεργάζεσθαι τὸ καλὸν ου῎

יָדַע אנָא הֻו גֵּיר דּלָא עָמרָא בִּי הָנַו דֵּין בּבֵסרי טָבתָא דֵּאצבֵּא גֵּיר בּטָבתָא פּשִׁיק לִי דֵּאסערִיה דֵּין לָא מֵשׁכַּח אנָא׃

[(6) Roma 07, 19]

כִּי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב שֶׁאֲנִי חָפֵץ בּוֹ, אֶלָּא אֶת הָרַע שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ בּוֹ - אוֹתוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה.

כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַטּוֺב כַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי אַךְ אֶת-הָרָע אֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי יָדַי תְּבַצַּעְנָה:

Nebo nečiním dobrého, kteréž chci, ale činím to zlé, jehož nechci.

Vždyť nečiním dobro, které chci, nýbrž zlo, které nechci.

ου᾿ γὰρ ο῍ θέλω ποιω̑ α᾿γαθόν α᾿λλὰ ο῍ ου᾿ θέλω κακὸν του̑το πράσσω

לָא הוָא גֵּיר לטָבתָא דּצָבֵא אנָא דֵּאעבֵּד עָבֵד אנָא אֵלָא בִּישׁתָּא דּלָא צָבֵא אנָא דֵּאעבֵּד לָה עָבֵד אנָא׃

[(6) Roma 07, 20]

וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶּׁבְּנִגּוּד לִרְצוֹנִי, הֲרֵי שֶׁלֹּא עוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, אֶלָּא הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עֹשֶׂה אֲנִי אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר לא חָפָצְתִּי לֹא אָנֹכִי עוֺד בַּעַל הַמָּעֲשֶׂה הַזֶּה כִּי אִם-הַחֵטְא הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבִּי:

A poněvadž pak, čehož já nechci, to činím, tedyť již ne já činím to, ale ten hřích, kterýž ve mně přebývá.

Jestliže však činím to, co nechci, nedělám to já, ale hřích, který ve mně přebývá.

ει᾿ δὲ ο῍ ου᾿ θέλω ε᾿γώ του̑το ποιω̑ ου᾿κέτι ε᾿γώ κατεργάζομαι αυ᾿τὸ α᾿λλὰ ἡ οι᾿κου̑σα ε᾿ν ε᾿μοὶ ἁμαρτία

וֵאן מֵדֵּם דּלָא צָבֵא אנָא עָבֵד אנָא לָא הוָא אֵנָא עָבֵד אנָא אֵלָא חטִיתָא דּעָמרָא בִּי׃

[(6) Roma 07, 21]

לְפִיכָךְ אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַחֹק הַזֶּה: רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, אֶלָּא שֶׁהָרַע עוֹמֵד לְפָנַי.

זֶה הוּא הַחֹק אֲשֶׁר מָצָאתִי בְנַפְשִׁי כַּאֲשֶׁר אֶחְפֹּץ לַעֲשׂוֺת טוֺב כֵּן הָרָע יַעֲמֹד נֶגְדִּי:

Nalézám tedy zákon, když chci činiti dobré, že se mne přídrží zlé.

Objevuji tedy takový zákon: Když chci činit dobro, mám v dosahu jen zlo. ([Jób 14:4])

εὑρίσκω α῎ρα τὸν νόμον τω̑ θέλοντι ε᾿μοὶ ποιει̑ν τὸ καλὸν ο῞τι ε᾿μοὶ τὸ κακὸν παράκειται

מֵשׁכַּח אנָא הָכִיל לנָמֻוסָא דּשָׁלֵם לרֵעיָני הַו דּצָבֵא דּנֵעבֵּד טָבתָא מֵטֻל דּבִישׁתָּא קַרִיבָא הי לִי׃

[(6) Roma 07, 22]

בָּאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁבִּי אֲנִי שָׂמֵחַ בְּתוֹרַת אֱלֹהִים,

כִּי בְתוֺרַת אֱלֹהִים חֶפְצִי כְּחֵפֶץ הָאָדָם הַפְּנִימִי:

Nebo zvláštní líbost mám v zákoně Božím podlé vnitřního člověka;

Ve své nejvnitřnější bytosti(s) s radostí souhlasím se zákonem Božím; (s) ř: podle vnitřního člověka ([2 Korintským 4:16; Efezským 3:16; 1 Petrův 3:4])

συνήδομαι γὰρ τω̑ νόμω του̑ θεου̑ κατὰ τὸν ε῎σω α῎νθρωπον

חָדֵא אנָא גֵּיר בּנָמֻוסֵה דַּאלָהָא בּבַרנָשָׁא דַּלגַו׃

[(6) Roma 07, 23]

אַךְ בְּאֵיבָרַי אֲנִי רוֹאֶה חֹק אַחֵר, וְהוּא נִלְחָם נֶגֶד הַחֹק שֶׁבְּשִׂכְלִי וּמְשַׁעְבֵּד אוֹתִי לְחֹק הַחֵטְא הַשּׂוֹרֵר בְּאֵיבָרַי.

אַךְ תּוֺרָה אַחֶרֶת אֲנִי מוֺצֵא בְקֶרֶב מֵעַי הַנִּלְחֶמֶת בְּתוֺרַת שִׂכְלִי וְנַפְשִׁי בַּשְּׁבִי הָלְכָה לִפְנֵי תוֺרַת הַחֵטְא אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מֵעָי:

Ale vidím jiný zákon v oudech svých, odporující zákonu mysli mé, a jímající mne zákonu hřícha, kterýž jest v oudech mých.

když však mám jednat(t), pozoruji, že jiný zákon vede boj proti zákonu, kterému se podřizuje má mysl, a činí mě zajatcem zákona hříchu, kterému se podřizují mé údy. (t) ř: ve svých údech ([Galatským 5:17; Jakubův 4:1])

βλέπω δὲ ε῞τερον νόμον ε᾿ν τοι̑ς μέλεσίν μου α᾿ντιστρατευόμενον τω̑ νόμω του̑ νοός μου καὶ αι᾿χμαλωτίζοντά με ε᾿ν τω̑ νόμω τη̑ς ἁμαρτίας τω̑ ο῎ντι ε᾿ν τοι̑ς μέλεσίν μου

חָזֵא אנָא דֵּין נָמֻוסָא אחרִנָא בּהַדָּמַי דּמַקרֵב לֻוקבַל נָמֻוסָא דּרֵעיָני ושָׁבֵא לִי לנָמֻוסָא דַּחטִיתָא דִּאית בּהַדָּמַי׃

[(6) Roma 07, 24]

אוֹי לִי, אָדָם אֻמְלָל שֶׁכְּמוֹתִי, מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף זֶה שֶׁהַמָּוֶת בּוֹ?

אוֺי לְגֶבֶר אֻמְלָל כָּמֹנִי מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף הַמָּוֶת הַלָּזֶה:

Bídný já člověk! Kdo mne vysvobodí z toho těla smrti?

Jak ubohý jsem to člověk! Kdo mě vysvobodí z tohoto těla smrti?

ταλαίπωρος ε᾿γώ α῎νθρωπος τίς με ρ᾿ύσεται ε᾿κ του̑ σὼματος του̑ θανάτου τούτου

דָּויָא אנָא בַּרנָשָׁא מַנֻו נפַצֵיני מֵן פַּגרָא הָנָא דּמַותָּא׃

[(6) Roma 07, 25]

תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ! וּבְכֵן, בְּשִׂכְלִי אֲנִי עֶבֶד לְתוֹרַת אֱלֹהִים, אַךְ בִּבְשָׂרִי אֲנִי מְשֻׁעְבָּד לְחֹק הַחֵטְא.

אוֺדֶה הַפַּעַם אֶת-אֱלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ וּבְכֵן אֵפוֺא עֹבֵד אֲנִי בְּרוּחִי אֶת-תּוֺרַת הָאֱלֹהִים וּבִבְשָׂרִי אֶת-תּוֺרַת הַחֵטְא:

Děkujiť Bohu skrze Jezukrista Pána našeho. A takž tedy tentýž já sloužím myslí zákonu Božímu, ale tělem zákonu hřícha.

Jedině Bohu buď dík skrze Ježíše Krista, Pána našeho! – A tak tentýž já sloužím svou myslí zákonu Božímu, ale svým jednáním(u) zákonu hříchu. (u) ř: tělem ([1 Korintským 15:57])

χάρις δὲ τω̑ θεω̑ διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν α῎ρα ου῏ν αυ᾿τὸς ε᾿γώ τω̑ μὲν νοι῭ δουλεύω νόμω θεου̑ τη̑ δὲ σαρκὶ νόμω ἁμαρτίας

מַודֵּא אנָא לַאלָהָא בּיַד מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא הָשָׁא הָכִיל אֵנָא בּרֵעיָני עַבדָּא אנָא דּנָמֻוסָא דַּאלָהָא בּבֵסרי דֵּין אִיתַי עַבדָּא דּנָמֻוסָא דַּחטִיתָא׃ ס

[(6) Roma 08, 01]

לָכֵן אֵין עַכְשָׁו שׁוּם הַרְשָׁעָה עַל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

עַל-כֵּן אֵפוֺא אֵין-אַשְׁמָה לַדְּבֵקִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַמִּתְהַלְכִים שֶׁלֹא כַבָּשָׂר אֶלָא לְפִי הָרוּחַ:

A protož neníť již žádného potupení těm, kteříž jsou v Kristu Ježíši, nechodícím podlé těla, ale podlé Ducha.

Nyní však není žádného odsouzení pro ty, kteří jsou v Kristu Ježíši(v), (v) var: + kteří se neřídíme vůlí těla, ale vůlí Ducha ([Jan 5:24; Římanům 8:33])

ου᾿δὲν α῎ρα νυ̑ν κατάκριμα τοι̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

מֵכִּיל לַיתּ חַיָבֻותָא לַאילֵין דּלָא מהַלכִין בַּבסַר בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 08, 02]

כִּי חֹק רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ שִׁחְרֵר אוֹתִי מֵחֹק הַחֵטְא וְהַמָּוֶת;

כִּי תּוֺרַת רוּחַ הַחַיִּים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חִלְצָה אֶת-נַפְשִׁי מִתּוֺרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת:

Nebo zákon Ducha života v Kristu Ježíši vysvobodil mne od zákona hřícha i smrti.

neboť zákon Ducha, který vede k životu v Kristu Ježíši, osvobodil tě(x) od zákona hříchu a smrti. (x) var: mě ([Římanům 7:23])

ὁ γὰρ νόμος του̑ πνεύματος τη̑ς ζωη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ η᾿λευθέρωσέν σε α᾿πὸ του̑ νόμου τη̑ς ἁμαρτίας καὶ του̑ θανάτου

נָמֻוסָא גֵּיר דּרֻוחָא דּחַיֵא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא חַררָך מֵן נָמֻוסָא דַּחטִיתָא וַדמַותָּא׃

[(6) Roma 08, 03]

שֶׁכֵּן מַה שֶּׁלֹּא יָכְלָה הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבָּשָׂר, זֹאת עָשָׂה אֱלֹהִים: הוּא שָׁלַח אֶת בְּנוֹ לָבוּשׁ בָּשָׂר בִּדְמוּת בְּשַׂר הַחֵטְא, לִהְיוֹת קָרְבָּן עַל חֵטְא, וְחָרַץ אֶת דִּינוֹ שֶׁל הַחֵטְא בַּבָּשָׂר,

כִּי אֶת-אֲשֶׁר לֹא שָׁתָה הַתּוֺרָה כִּי קָצְרָה יָדָהּ לִכְבּשׁ אֶת-הַבָּשָׂר שָׁת אֱלֹהִים בְּשָׁלְחוֺ אֶת-בְּנוֺ בִּדְמוּת בְּשַׂר הָאָדַם הַחֹטֵא לְקָרְבָּן עַל-הַחֵטְא וּשְׁפָטוֺ לְהָתֵם הַחֵטְא בִּבְשָׂרוֺ:

Nebo seč nemohl býti zákon, jelikož byl mdlý pro tělo, Bůh poslav Syna svého v podobnosti těla hřícha, a příčinou hřícha, potupil hřích na těle,

Bůh učinil to, co bylo zákonu nemožné pro lidskou slabost(y): Jako oběť za hřích poslal svého vlastního Syna v těle, jako má hříšný člověk, aby na lidském těle odsoudil hřích, (y) ř: pro slabost těla (sarx – tak i dále) ([Skutky apoštolské 13:39 Skutky apoštolské 15:10; Židům 7:18; 2 Korintským 5:21; Galatským 3:13; Filipským 2:7; Židům 2:17 Židům 2:18])

τὸ γὰρ α᾿δύνατον του̑ νόμου ε᾿ν ω῟ η᾿σθένει διὰ τη̑ς σαρκός ὁ θεὸς τὸν ἑαυτου̑ υἱὸν πέμψας ε᾿ν ὁμοιὼματι σαρκὸς ἁμαρτίας καὶ περὶ ἁμαρτίας κατέκρινεν τὴν ἁμαρτίαν ε᾿ν τη̑ σαρκί

מֵטֻל דַּמחִיל הוָא גֵּיר נָמֻוסָא בּיַד כּרִיהֻותֵה דּבֵסרָא שַׁדַּר אַלָהָא לַברֵה בַּדמֻותָא דּבֵסרָא דַּחטִיתָא מֵטֻלָתָה דַּחטִיתָא דַּנחַיבִיה לַחטִיתָא בּבֵסרֵה׃

[(6) Roma 08, 04]

כְּדֵי שֶׁחֻקַּת הַתּוֹרָה תִּתְקַיֵּם בָּנוּ, הַמִּתְהַלְּכִים לֹא לְפִי הַבָּשָׂר אֶלָּא לְפִי הָרוּחַ.

לְמַעַן תּוּקַם צִדְקַת הַתּוֺרָה בָּנוּ הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים לְפִי-הָרוּחַ וְלֹא לְפִי-הַבָּשָׂר:

Aby spravedlnost zákona vyplněna byla v nás, kteříž nechodíme podlé těla, ale podlé Ducha.

a aby tak spravedlnost požadovaná zákonem byla naplněna v nás, kteří se neřídíme svou vůlí(z), nýbrž vůlí Ducha. (z) ř: vůlí těla ([Galatským 5:18; Židům 10:10])

ι῞να τὸ δικαίωμα του̑ νόμου πληρωθη̑ ε᾿ν ἡμι̑ν τοι̑ς μὴ κατὰ σάρκα περιπατου̑σιν α᾿λλὰ κατὰ πνευ̑μα

דּכִאנֻותָא דּנָמֻוסָא בַּן תֵּתמַלֵא דּלָא הוָא בַּבסַר מהַלכִינַן אֵלָא בּרֻוח׃

[(6) Roma 08, 05]

אֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים לְפִי הַבָּשָׂר הוֹגִים בְּמַה שֶּׁשַׁיָּךְ לַבָּשָׂר, אַךְ אֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים לְפִי הָרוּחַ הוֹגִים בְּמַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לָרוּחַ.

כִּי הַהֹלְכִים לְפִי-הַבָּשָׂר יֶהְגּוּ בְּדִבְרֵי הַבָּשָׂר וְהַהֹלְכִים לְפִי-הָרוּחַ בְּדִבְרֵי הָרוּחַ:

Ti zajisté, kteříž jsou podlé těla, chutnají to, což jest těla, ale ti, kteříž podlé Ducha, to, což jest Ducha.

Ti, kdo dělají jen to, co sami chtějí(a), tíhnou k tomu, co je tělesné; ale ti, kdo se dají vést Duchem, tíhnou k tomu, co je duchovní. (a) ř: co chce tělo ([Jan 3:6; 1 Korintským 2:14 1 Korintským 15:50; Judův 1:19])

οἱ γὰρ κατὰ σάρκα ο῎ντες τὰ τη̑ς σαρκὸς φρονου̑σιν οἱ δὲ κατὰ πνευ̑μα τὰ του̑ πνεύματος

אַילֵין גֵּיר דּבַבסַר אֵנֻון דַּבסַר הֻו מֵתרַעֵין וַאילֵין דַּדרֻוח אֵנֻון דּרֻוח הֻו מֵתרַעֵין׃

[(6) Roma 08, 06]

מַחְשְׁבוֹת הַבָּשָׂר מָוֶת הֵן, אֲבָל מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ הֵן חַיִּים וְשָׁלוֹם;

כִּי הֶגְיוֺן הַבָּשָׂר מָוֶת וְהֶגְיוֺן הָרוּחַ חַיִּים וְשָׁלוֺם:

Nebo opatrnost těla jest smrt, opatrnost pak Ducha život a pokoj,

Dát se vést sobectvím(b) znamená smrt, dát se vést Duchem je život a pokoj. (b) ř: smýšlení těla (pod. Římanům 8:7) ([Římanům 6:21 Římanům 7:5 Římanům 8:13; Galatským 6:8])

τὸ γὰρ φρόνημα τη̑ς σαρκὸς θάνατος τὸ δὲ φρόνημα του̑ πνεύματος ζωὴ καὶ ει᾿ρήνη

תַּרעִיתָא גֵּיר דּבֵסרָא מַותָּא הֻו ותַרעִיתָא דּרֻוחָא חַיֵא וַשׁלָמָא׃

[(6) Roma 08, 07]

שֶׁהֲרֵי מַחְשְׁבוֹת הַבָּשָׂר עוֹיְנוֹת אֶת אֱלֹהִים מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן נִכְנָעוֹת לְתוֹרַת אֱלֹהִים, אַף אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִכָּנַע.

יַעַן הֶגְיוֺן הַבָּשָׂר פֹּרֶה שִׂנְאַת אֱלֹהִים כִּי לֹא נִכְנַע מִפְּנֵי תוֺרָתוֺ וְגַם-לְהִכָּנַע לֹא יוּכָל:

Proto že opatrnost těla jest nepřítelkyně Bohu; nebo zákonu Božímu není poddána, aniž hned může býti.

Soustředění na sebe je Bohu nepřátelské, neboť se nechce ani nemůže podřídit Božímu zákonu. ([Jakubův 4:4])

διότι τὸ φρόνημα τη̑ς σαρκὸς ε῎χθρα ει᾿ς θεόν τω̑ γὰρ νόμω του̑ θεου̑ ου᾿χ ὑποτάσσεται ου᾿δὲ γὰρ δύναται

מֵטֻל דּתַרעִיתָא דּבֵסרָא בּעֵלדּבָבֻותָא הי לוָת אַלָהָא לנָמֻוסָא גֵּיר דַּאלָהָא לָא מֵשׁתַּעבּדָא מֵטֻל דּלָא מֵשׁכּחָא׃

[(6) Roma 08, 08]

וְהַכְּפוּפִים לַבָּשָׂר אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְצוּיִים לֵאלֹהִים.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר חַיֵּי בְשָׂרִים חַיֵּיהֶם לֹא יוּכְלוּ לְהָפִיק רָצוֺן מֵאֱלֹהִים:

Protož ti, kteříž jsou v těle, Bohu se líbiti nemohou.

Ti, kdo žijí jen z vlastních sil(c), nemohou se líbit Bohu. (c) ř: v těle (pod. Římanům 8:9)

οἱ δὲ ε᾿ν σαρκὶ ο῎ντες θεω̑ α᾿ρέσαι ου᾿ δύνανται

וַאילֵין דּבַבסַר אֵנֻון למֵשׁפַּר לַאלָהָא לָא מֵשׁכּחִין׃

[(6) Roma 08, 09]

אַךְ אַתֶּם אֵינְכֶם כְּפוּפִים לַבָּשָׂר, כִּי אִם לָרוּחַ, אִם אָמְנָם רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ.

וְאַתֶּם לֹא חַיֵּי בְשָׂרִים חַיֵּיכֶם כִּי אִם-חַיֵּי הָרוּחַ אִם רַק רוּחַ הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּתוֺכְכֶם אֶל-נָכוֺן אַךְ מִי אֲשֶׁר אֵין לוֺ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ לֹא לוֺ הוּא:

Vy pak nejste v těle, ale v Duchu, poněvadž Duch Boží v vás přebývá. Jestližeť pak kdo Ducha Kristova nemá, tenť není jeho.

Vy však nejste živi ze své síly, ale z moci Ducha, jestliže(d) ve vás Boží Duch přebývá. Kdo nemá Ducha Kristova, ten není jeho. (d) protože ([1 Korintským 3:16; Galatským 5:24; 1 Janův 3:24 1 Janův 3:10])

ὑμει̑ς δὲ ου᾿κ ε᾿στὲ ε᾿ν σαρκὶ α᾿λλὰ ε᾿ν πνεύματι ει῎περ πνευ̑μα θεου̑ οι᾿κει̑ ε᾿ν ὑμι̑ν ει᾿ δέ τις πνευ̑μα Χριστου̑ ου᾿κ ε῎χει ου῟τος ου᾿κ ε῎στιν αυ᾿του̑

אַנתֻּון דֵּין לָא הוַיתֻּון בַּבסַר אֵלָא בּרֻוח אֵן שַׁרִירָאיִת רֻוחֵה דַּאלָהָא עָמרָא בּכֻון אֵן דֵּין אנָשׁ לַיתּ בֵּה רֻוחֵה דַּמשִׁיחָא הָנָא לָא הוָא דִּילֵה׃

[(6) Roma 08, 10]

אֲבָל אִם הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם, אֲזַי הַגּוּף אָמְנָם מֵת עֵקֶב הַחֵטְא, אַךְ הָרוּחַ הִיא חַיִּים מִפְּנֵי שֶׁהֻצְדַּקְתֶּם.

וְאִם-הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ בָּכֶם הִנֵּה הַגּוּף מֵת הוּא עֵקֶב הַחֵטְא אַךְ הָרוּחַ חַי עֵקֶב הַצְּדָקָה:

A jestliť Kristus v vás, tedy ač tělo umrtveno jest pro hřích, však duch živ jest pro spravedlnost.

Je-li však ve vás Kristus, pak vaše tělo sice podléhá smrti, protože jste zhřešili, ale Duch dává život, protože jste ospravedlněni. ([Galatským 2:20; 1 Petrův 4:6])

ει᾿ δὲ Χριστὸς ε᾿ν ὑμι̑ν τὸ μὲν σω̑μα νεκρὸν διὰ ἁμαρτίαν τὸ δὲ πνευ̑μα ζωὴ διὰ δικαιοσύνην

וֵאן דֵּין משִׁיחָא בּכֻון פַּגרָא מִית הֻו מֵטֻל חטִיתָא רֻוחָא דֵּין חַיָא הי מֵטֻל כִּאנֻותָא׃

[(6) Roma 08, 11]

וְאִם רוּחוֹ שֶׁל הַמֵּקִים אֶת יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם, זֶה שֶׁהֵקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים יְחַיֶּה גַּם אֶת גּוּפְכֶם בֶּן הַתְּמוּתָה עַל־יְדֵי רוּחוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם.

וְאִם-רוּחַ אֵל הַמֵּקִים אֶת-יֵשוּעַ מִן-הַמֵּתִים יִשְׁכֹּן בָּכֶם הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר הֵקִים אֶת-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִן-הַמֵּתִים יִתֵּן חַיִּים גַּם-לְעַצְמוֺתֵיכֶם הַלְּקֻחִים לַמָּוֶת בָּרוּחַ הַהוּא הַשֹּׁכֵן בָּכֶם:

Jestližeť pak Duch toho, kterýž vzkřísil Ježíše z mrtvých, v vás přebývá, tedy ten, kterýž vzkřísil Krista z mrtvých, obživí i smrtelná těla vaše, pro přebývajícího Ducha jeho v vás.

Jestliže ve vás přebývá Duch toho, který Ježíše vzkřísil z mrtvých, pak ten, kdo vzkřísil z mrtvých Krista Ježíše, obživí i vaše smrtelná těla Duchem(e), který ve vás přebývá. (e) var: pro Ducha ([2 Korintským 4:14; Římanům 6:8])

ει᾿ δὲ τὸ πνευ̑μα του̑ ε᾿γείραντος τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿κ νεκρω̑ν οι᾿κει̑ ε᾿ν ὑμι̑ν ὁ ε᾿γείρας Χριστὸν ε᾿κ νεκρω̑ν ζωοποιήσει καὶ τὰ θνητὰ σὼματα ὑμω̑ν διὰ του̑ ε᾿νοικου̑ντος αυ᾿του̑ πνεύματος ε᾿ν ὑμι̑ν

וֵאן רֻוחֵה דּהַו מַן דַּאקִים למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא מֵן בֵּית־מִיתֵא עָמרָא בּכֻון הַו מַן דַּאקִימֵה ליֵשֻׁוע משִׁיחָא מֵן בֵּית־מִיתֵא אָף לפַגרַיכֻּון מִיתֵא נַחֵא מֵטֻל רֻוחֵה דּעָמרָא בּכֻון׃ ס

[(6) Roma 08, 12]

לָכֵן, אַחַי, חַיָּבִים אֲנַחְנוּ, אַךְ לֹא לַבָּשָׁר חַיָּבִים אָנוּ שֶׁנִּחְיֶה עַל־פִּיו.

לָכֵן אַחַי לֹא לַבָּשָׂר נָדָרְנוּ לִחְיוֺת חַיֵּי בְשָׂרִים:

A takž tedy, bratří, dlužníciť jsme ne tělu, abychom podlé těla živi byli.

A tak, bratří, jsme dlužni, ale ne sami sobě(f), abychom museli žít podle své vůle(g). (f) ř: tělu (g) ř: podle těla (tak i Římanům 8:13) ([Efezským 4:30])

α῎ρα ου῏ν α᾿δελφοί ο᾿φειλέται ε᾿σμέν ου᾿ τη̑ σαρκὶ του̑ κατὰ σάρκα ζη̑ν

הָשָׁא אַחַי חַיָבִינַן לַו לבֵסרָא דּבַבסַר נהַלֵך׃

[(6) Roma 08, 13]

אִם תִּחְיוּ לְפִי הַבָּשָׂר, תָּמוּתוּ. אַךְ אִם עַל־יְדֵי הָרוּחַ תָּמִיתוּ אֶת מַעַלְלֵי הַגּוּף, תִּחְיוּ.

כִּי אִם-חַיֵּי בְשָׂרִים תִחְיוּ מוּת תְּמֻתוּן וְאִם בָּרוּחַ תַּכְחִידוּ אֶת-מַעַלְלֵי הַבָּשָׂר חָיֹה תִחְיוּן:

Nebo budete-li podlé těla živi, zemřete; pakli byste Duchem skutky těla mrtvili, živi budete.

Vždyť žijete-li podle své vůle, spějete k smrti; jestliže však mocí Ducha usmrcujete hříšné činy, budete žít. ([1 Korintským 9:27; Galatským 5:24 Galatským 6:8; Koloským 3:5])

ει᾿ γὰρ κατὰ σάρκα ζη̑τε μέλλετε α᾿ποθνήσκειν ει᾿ δὲ πνεύματι τὰς πράξεις του̑ σὼματος θανατου̑τε ζήσεσθε

אֵן גֵּיר בַּבסַר חָאֵין אנתֻּון עתִידִין אנתֻּון הֻו לַממָת וֵאן בּרֻוח הֻופָּכַי פַּגרָא ממִיתִין אנתֻּון חָאֵין אנתֻּון׃

[(6) Roma 08, 14]

כָּל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים מַדְרִיכָה אוֹתָם, בָּנִים הֵם לֵאלֹהִים.

כִּי כָל-אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּרוּחַ אֱלֹהִים יוּבָלוּ בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה:

Nebo kteřížkoli Duchem Božím vedeni bývají, ti jsou synové Boží.

Ti, kdo se dají vést Duchem Božím, jsou synové Boží.

ο῞σοι γὰρ πνεύματι θεου̑ α῎γονται ου῟τοι υἱοὶ θεου̑ ει᾿σιν

אַילֵין גֵּיר דַּברֻוחָא דַּאלָהָא מֵתּדַּבּרִין הָלֵין בּנַיָא אֵנֻון דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 08, 15]

הֲרֵי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ שֶׁל עַבְדוּת לַחֲזֹר אֶל הַפַּחַד, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם רוּחַ הַמַּקְנָה מַעֲמָד שֶׁל בָּנִים, וּבְרוּחַ זֹאת אָנוּ קוֹרְאִים "אַבָּא, אָבִינוּ".

כִּי לֹא רוּחַ עַבְדוּת קִבַּלְתֶּם אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ לְיִרְאָה כִּי אִם-רוּחַ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנִים אֲשֶׁר בּוֺ אָנוּ קֹרִאים אַבָּא אָבִינוּ:

Nepřijali jste zajisté ducha služby opět k bázni, ale přijali jste Ducha synovství, v němž voláme Abba, totiž Otče.

Nepřijali jste přece Ducha otroctví, abyste opět propadli strachu, nýbrž přijali jste Ducha synovství(h), v němž voláme: Abba, Otče! (h) ř: přijetí za syny ([1 Korintským 2:12; Galatským 4:6; 2 Timoteovi 1:7])

ου᾿ γὰρ ε᾿λάβετε πνευ̑μα δουλείας πάλιν ει᾿ς φόβον α᾿λλὰ ε᾿λάβετε πνευ̑μα υἱοθεσίας ε᾿ν ω῟ κράζομεν αββα ὁ πατήρ

לָא גֵּיר נסַבתֻּון רֻוחָא דּעַבדֻּותָא תֻּוב לדֵחלתָא אֵלָא נסַבתֻּון רֻוחָא דּסִימַת בּנַיָא דּבָה קָרֵינַן אַבַא אַבֻון׃

[(6) Roma 08, 16]

הָרוּחַ עַצְמָהּ מְעִידָה יַחַד עִם רוּחֵנוּ שֶׁבָּנִים לֵאלֹהִים אָנוּ.

הוּא הָרוּחַ הַנֹּתֵן עֵדוּת לְנַפְשֵׁנוּ כִּי-בְנֵי אֱלֹהִים הִנֵּנוּ:

Tenť Duch osvědčuje duchu našemu, že jsme synové Boží.

Tak Boží Duch dosvědčuje našemu duchu(i), že jsme Boží děti. (i) svědčí spolu s naším duchem ([2 Korintským 1:22; Efezským 1:13])

αυ᾿τὸ τὸ πνευ̑μα συμμαρτυρει̑ τω̑ πνεύματι ἡμω̑ν ο῞τι ε᾿σμὲν τέκνα θεου̑

והִי רֻוחָא מַסהדָא לרֻוחַן דִּאיתַין בּנַיָא דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 08, 17]

וְאִם בָּנִים, אֲזַי יוֹרְשִׁים: יוֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים וְגַם יוֹרְשִׁים הַשֻּׁתָּפִים לַמָּשִׁיחַ, שֶׁכֵּן סוֹבְלִים אָנוּ עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁגַּם נִזְכֶּה לְכָבוֹד עִמּוֹ.

וְאִם-בָּנִים גַּם-יֹרְשִׁים אֲנַחְנוּ יֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים חֵלֶק כְּחֵלֶק עִם-הַמָּשִׁיחַ אִם-אָמְנָם נִתְעַנֶּה עִמּוֺ לְמַעַן גַּם-עִמּוֺ נִכָּבֵד:

A jestliže synové, tedy i dědicové, dědicové zajisté Boží, spolu pak dědicové Kristovi, však jestliže spolu trpíme, abychom spolu i oslaveni byli.

A jsme-li děti, tedy i dědicové – dědicové Boží, spoludědicové Kristovi; trpíme-li spolu s ním, budeme spolu s ním účastni Boží slávy. ([Galatským 3:29 Galatským 4:7; Zjevení Janovo 21:7; Lukáš 22:28-Lukáš 22:30; 2 Timoteovi 2:12; 1 Petrův 4:13 1 Petrův 5:1])

ει᾿ δὲ τέκνα καὶ κληρονόμοι κληρονόμοι μὲν θεου̑ συγκληρονόμοι δὲ Χριστου̑ ει῎περ συμπάσχομεν ι῞να καὶ συνδοξασθω̑μεν

וֵאן בּנַיָא אָף יָרתֵּא יָרתֵּא דַּאלָהָא וַבנַי יָרתֻּותֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא דֵּאן נֵחַשׁ עַמֵה אָף עַמֵה נֵשׁתַּבַּח׃ ס

[(6) Roma 08, 18]

אֲנִי סָבוּר שֶׁסִּבְלוֹת הַזְּמַן הַזֶּה אֵינָם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַכָּבוֹד הֶעָתִיד לְהִגָּלוֹת בָּנוּ.

כִּי שָׁקַלְתִּי סֵבֶל הַזְמָן הַזֶּה וְאֵינֶנּוּ שׁוֶֺה לְהִשָּׁקֵל עִם-הַכָּבוֺד הַבָּא אֲשֶׁר יֵרָאֶה עָלֵינוּ:

Nebo tak za to mám, že nejsou rovná utrpení nynější oné budoucí slávě, kteráž se zjeviti má na nás.

Soudím totiž, že utrpení nynějšího času se nedají srovnat s budoucí slávou, která má být na nás zjevena. ([Lukáš 21:28; 2 Korintským 4:17;])

λογίζομαι γὰρ ο῞τι ου᾿κ α῎ξια τὰ παθήματα του̑ νυ̑ν καιρου̑ πρὸς τὴν μέλλουσαν δόξαν α᾿ποκαλυφθη̑ναι ει᾿ς ἡμα̑ς

מֵתרַעֵא אנָא גֵּיר דּלָא שָׁוֵין חַשַׁוהי דּזַבנָא הָנָא לתֵשׁבֻּוחתָּא אַידָא דַּעתִידָא דּתֵתגּלֵא בַּן׃

[(6) Roma 08, 19]

כָּל הַבְּרִיאָה מְצַפָּה בְּכִסּוּפִים לְהִתְגַּלּוּת הַבָּנִים־לֵאלֹהִים.

כִּי גַּם-עֵינֵי הַבְּרִיאָה תְּלוּיוֺת בְּצִפִּיָּתָהּ עַד-יִגָּלֶה כְבוֺד בְּנֵי הָאֱלֹהִים:

Nebo stvoření pečlivě jako vyhlídaje, očekává zjevení synů Božích.

Celé tvorstvo toužebně vyhlíží a čeká, kdy se zjeví sláva Božích synů.

ἡ γὰρ α᾿ποκαραδοκία τη̑ς κτίσεως τὴν α᾿ποκάλυψιν τω̑ν υἱω̑ν του̑ θεου̑ α᾿πεκδέχεται

כֻּלָה גֵּיר בּרִיתָא מסַבּרָא וַמסַכּיָא לגֵליָנָא דַּבנַוהי דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 08, 20]

הֵן הַבְּרִיאָה - לֹא מֵרְצוֹנָהּ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמַּכְנִיעַ אוֹתָהּ - הֻכְנְעָה לַהֶבֶל בְּתִקְוָה

כִּי לֹא בִרְצוֺנָה נִכְבְּשָׁה הַבְּרִיאָה לְהַבְלֵי-שָׁוְא כִּי אִם-בִּרְצוֺן הַכֹּבֵשׁ אֹתָהּ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לָהּ פֶּתַח תִּקְוָה:

Marnosti zajisté poddáno jest stvoření, nechtě, ale pro toho, kterýž je poddal,

Neboť tvorstvo bylo vydáno marnosti – ne vlastní vinou, nýbrž tím, kdo je marnosti vydal. Trvá však naděje, ([Genesis 3:17 Genesis 6:11; 4Kazatel 1:2])

τη̑ γὰρ ματαιότητι ἡ κτίσις ὑπετάγη ου᾿χ ἑκου̑σα α᾿λλὰ διὰ τὸν ὑποτάξαντα ε᾿φ῾ ἑλπίδι

בּרִיתָא גֵּיר אֵשׁתַּעבּדַת לַסרִיקֻותָא לָא בּצֵביָנָה אֵלָא מֵטֻל מַן דּשַׁעבּדָה עַל סַברָא׃

[(6) Roma 08, 21]

שֶׁגַּם הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ תְּשֻׁחְרַר מִשִּׁעְבּוּד הַכִּלָּיוֹן אֶל הַחֵרוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַבָּנִים־לֵאלֹהִים.

כִּי תִגָּאֵל מֵעַבְדוּתָהּ וּמִשְּׁחִיתוֺתֶיהָ לִדְרוֺר לִצְבִי וּלְכָבוֺד עִם-בְּנֵי הָאֱלֹהִים:

V naději, že i to stvoření vysvobozeno bude od služby porušení v svobodu slávy synů Božích.

že i samo tvorstvo bude vysvobozeno z otroctví zániku a uvedeno do svobody a slávy dětí Božích. ([2 Petrův 3:13; Izajáš 11:6-Izajáš 11:9])

ο῞τι καὶ αυ᾿τὴ ἡ κτίσις ε᾿λευθερωθήσεται α᾿πὸ τη̑ς δουλείας τη̑ς φθορα̑ς ει᾿ς τὴν ε᾿λευθερίαν τη̑ς δόξης τω̑ν τέκνων του̑ θεου̑

דָּאף הִי בּרִיתָא תֵּתחַרַר מֵן עַבדֻּותָא דַּחבָלָא בַּחרֻורֵא דּתֵשׁבֻּוחתָּא דַּבנַיָא דַּאלָהָא סּ סּ׃

[(6) Roma 08, 22]

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה נֶאֱנַחַת וְסוֹבֶלֶת כִּבְצִירֵי לֵדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

כִּי הַבְּרִיאָה כֻלָּהּ יָדַעְנוּ כִּי תֶאֱנֹק תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ עַד-עָתָּה:

Nebo víme, že všecko stvoření spolu lká, a spolu ku porodu pracuje až posavad.

Víme přece, že veškeré tvorstvo až podnes společně sténá a pracuje k porodu.

οι῎δαμεν γὰρ ο῞τι πα̑σα ἡ κτίσις συστενάζει καὶ συνωδίνει α῎χρι του̑ νυ̑ν

יָדעִינַן גֵּיר דּכֻלהֵין בֵּריָתָא מֵתּתַּנחָן וַמחַבּלָן עדַמָא ליַומָנָא׃

[(6) Roma 08, 23]

וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֲנַחְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּכּוּרֵי הָרוּחַ, נֶאֱנָחִים בְּנַפְשֵׁנוּ וּמְצַפִּים לְמִמּוּשׁ אִמּוּצֵנוּ לְבָנִים - לִפְדוּת גּוּפֵנוּ,

וְלֹא-הִיא לְבַדָּהּ כִּי אִם-גַּם אָנוּ אֲשֶׁר לָקַחְנוּ רֵאשִׁית הַחֵלֶק כִּפְרִי בִכּוּרִים בְּמַתְּנַת הָרוּחַ גַּם-אָנוּ נֶאֱנָחִים בְּנַפְשֵׁנוּ וּמְחַכִּים לְמִשְׁפַּט הַבָּנִים לִפְדוּת גְּוִיָּתֵנוּ:

A netoliko ono, ale i my, prvotiny Ducha mající, i myť sami v sobě lkáme, zvolení synů očekávajíce, a tak vykoupení těla svého.

A nejen to: i my sami, kteří již máme Ducha jako příslib(j) darů Božích, i my ve svém nitru sténáme, očekávajíce přijetí za syny, totiž vykoupení svého těla. (j) prvotiny ([2 Korintským 5:2-2 Korintským 5:4])

ου᾿ μόνον δέ α᾿λλὰ καὶ αυ᾿τοὶ τὴν α᾿παρχὴν του̑ πνεύματος ε῎χοντες ἡμει̑ς καὶ αυ᾿τοὶ ε᾿ν ἑαυτοι̑ς στενάζομεν υἱοθεσίαν α᾿πεκδεχόμενοι τὴν α᾿πολύτρωσιν του̑ σὼματος ἡμω̑ν

ולָא בַּלחֻוד הֵנֵין אֵלָא אָף חנַן דִּאית בַּן רִשִׁיתָא דּרֻוחָא מֵתּתַּנחִינַן בּנַפשַׁן וַמסַכֵּינַן לסִימַת בּנַיָא וַלפֻורקָנָא דּפַגרַין׃

[(6) Roma 08, 24]

שֶׁכֵּן בַּתִּקְוָה נוֹשַׁעְנוּ. אַךְ תִּקְוָה לְדָבָר שֶׁנִּרְאֶה לָעֵינַיִם אֵינָהּ תִּקְוָה, כִּי מַדּוּעַ יְקַוֶּה אָדָם לְמַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה?

כִּי תְשׁוּעָתֵנוּ עַד-כֹּה רַק בַּתִּקְוָה הִיא אוּלָם תִּקְוָה נִרְאָה לָעֵינַיִם לֹא-עוֺד תִּקְוָה הִיא כִּי דָבָר אֲשֶׁר יִרְאֶה אָדָם בְּעֵינָיו לָמָּה יְקַוֶּה לוֺ עוֺד:

Nebo nadějí spaseni jsme. Naděje pak, kteráž se vidí, není naděje. Nebo což kdo vidí, proč by se toho nadál?

Jsme spaseni v naději; naděje však, kterou je vidět, není už naděje. Kdo něco vidí, proč by v to ještě doufal? ([Galatským 5:5; 2 Korintským 5:7])

τη̑ γὰρ ε᾿λπίδι ε᾿σὼθημεν ε᾿λπὶς δὲ βλεπομένη ου᾿κ ε῎στιν ε᾿λπίς ο῍ γὰρ βλέπει τίς ε᾿λπίζει

מֵטֻל דַּבסַברָא הו חיַין סַברָא דֵּין דּמֵתחזֵא לָא הוָא סַברָא אֵן גֵּיר חָזֵינַן לֵה מָנָא מסַכֵּינַן לֵה׃

[(6) Roma 08, 25]

אֲבָל אִם אָנוּ מְקַוִּים לְדָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים, מְצַפִּים אָנוּ לוֹ בְּסַבְלָנוּת.

אַךְ אִם-נְקַוֶּה לַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא רָאִינוּ נוֺחִיל לוֺ הוֺחִיל וְדוּמָם עַד-בּוֺאוֺ:

Pakli čehož nevidíme, toho se nadějeme, tedy toho skrze trpělivost očekáváme.

Ale doufáme-li v to, co nevidíme, trpělivě to očekáváme. ([2 Korintským 4:18; Židům 11:1])

ει᾿ δὲ ο῍ ου᾿ βλέπομεν ε᾿λπίζομεν δι῾ ὑπομονη̑ς α᾿πεκδεχόμεθα

אֵן דֵּין למֵדֵּם דּלָא מֵתחזֵא מסַבּרִינַן בַּמסַיבּרָנֻותָא מקַוֵינַן׃

[(6) Roma 08, 26]

וְכֵן גַּם הָרוּחַ עוֹזֶרֶת לָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְאוּלָם הָרוּחַ עַצְמָהּ מַפְגִּיעָה בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִמִּלִּים.

וְכָזֹאת גַּם-הָרוּחַ עַזֹר יַעְזָר-לָנוּ בְּרִפְיוֺנֵנוּ כִּי מָה אֵפוֺא לְהִתְפַּלֵּל לֹא נֵדַע כַּאֲשֶׁר נָכוֺן לָנוּ אַךְ הָרוּחַ הַהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֺת עָמְקוּ מִסַּפֵּר:

Ano také i Duch pomocen jest mdlobám našim. Nebo zač bychom se měli modliti, jakž by náleželo, nevíme, ale ten Duch prosí za nás lkáními nevypravitelnými.

Tak také Duch přichází na pomoc naší slabosti. Vždyť ani nevíme, jak a za co se modlit, ale sám Duch se za nás přimlouvá nevyslovitelným lkáním. ([Římanům 8:15])

ὡσαύτως δὲ καὶ τὸ πνευ̑μα συναντιλαμβάνεται τη̑ α᾿σθενεία ἡμω̑ν τὸ γὰρ τί προσευξὼμεθα καθὸ δει̑ ου᾿κ οι῎δαμεν α᾿λλὰ αυ᾿τὸ τὸ πνευ̑μα ὑπερεντυγχάνει στεναγμοι̑ς α᾿λαλήτοις

הָכַנָא אָף הִי רֻוחָא מעַדּרָא לַכרִיהֻותַן מָנָא גֵּיר נצַלֵא אַיך מָא דּוָלֵא לָא יָדעִינַן אֵלָא הִי רֻוחָא מצַליָא חלָפַין בּתֵנחָתָא דּלָא מֵתמַללָן׃

[(6) Roma 08, 27]

וְהַבּוֹחֵן לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַפְגִּיעָה בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹן אֱלֹהִים.

וְהַבֹּחֵן לִבּוֺת הוּא יֹדֵעַ מָה הֶגְיוֺן הָרוּחַ אֲשֶׁר כְּלֵב אֱלֹהִים בְּעַד קְדשָׁיו יַפְגִּיעַ:

Ten pak, kterýž jest zpytatel srdcí, zná, jaký by byl smysl Ducha, že podlé Boha prosí za svaté.

Ten, který zkoumá srdce, ví, co je úmyslem Ducha; neboť Duch se přimlouvá za svaté podle Boží vůle. ([Žalmy 7:10; 1 Korintským 2:11; Žalmy 139:1])

ὁ δὲ ε᾿ραυνω̑ν τὰς καρδίας οι῏δεν τί τὸ φρόνημα του̑ πνεύματος ο῞τι κατὰ θεὸν ε᾿ντυγχάνει ὑπὲρ ἁγίων

דּמָאֵשׁ דֵּין לֵבַּוָתָא הֻו יָדַע מָנָא הִי תַּרעִיתָא דּרֻוחָא דַּאיך צֵביָנֵה הֻו דַּאלָהָא מצַליָא חלָף קַדִּישֵׁא׃ ס

[(6) Roma 08, 28]

אָנוּ יוֹדְעִים כִּי אֱלֹהִים גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חוֹבְרִים יַחַד לְטוֹבַת אוֹהֲבָיו, הַקְּרוּאִים עַל־פִּי תָּכְנִיתוֹ;

וְכָל-הַמַּעֲשִׂים יָדַעְנוּ כִּי יַעְזְרוּ יַחְדָּו לְטוֺבָה לְאֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרֻאִים בְּסוֺד עֲצָתוֺ:

Vímeť pak, že milujícím Boha všecky věci napomáhají k dobrému, totiž těm, kteříž podlé uložení jeho povoláni jsou.

Víme, že všecko napomáhá(k) k dobrému těm, kdo milují Boha, kdo jsou povoláni podle jeho rozhodnutí. (k) že Bůh všecko řídí ([Židům 12:11])

οι῎δαμεν δὲ ο῞τι τοι̑ς α᾿γαπω̑σιν τὸν θεὸν πάντα συνεργει̑ ει᾿ς α᾿γαθόν τοι̑ς κατὰ πρόθεσιν κλητοι̑ς ου῏σιν

יָדעִינַן דֵּין דַּאילֵין דּמַחבִין לַאלָהָא בּכֻל מֵדֵּם מעַדַּר להֻון לטָבתָא לַאילֵין דּקַדֵּם סָם דּנֵהוֻון קרַיָא׃

[(6) Roma 08, 29]

שֶׁכֵּן אֶת אֵלֶּה שֶׁהִכִּיר מִקֶּדֶם, אוֹתָם גַּם יָעַד לְהִדַּמּוֹת לְצֶלֶם בְּנוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבְּכוֹר בֵּין אַחִים רַבִּים.

כִּי אֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר יָדַע מִקֶּדֶם אֹתָם יָעַד גַּם-מֵאָז כִּי יִשְׁווּ לִדְמוּת בְּנוֺ לְבַעֲבוּר יִהְיֶה הוּא הַבְּכוֺר לְאַחִים רַבִּים:

Nebo kteréž předzvěděl, ty i předzřídil, aby byli připodobněni obrazu Syna jeho, aby on byl prvorozený mezi mnohými bratřími.

Které předem vyhlédl, ty také předem určil, aby přijali podobu jeho Syna, tak aby byl prvorozený mezi mnoha bratřími; ([Efezským 1:11; 1 Petrův 1:2; Filipským 3:21; Koloským 1:18; Židům 1:6])

ο῞τι ου῍ς προέγνω καὶ προὼρισεν συμμόρφους τη̑ς ει᾿κόνος του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸ ει῏ναι αυ᾿τὸν πρωτότοκον ε᾿ν πολλοι̑ς α᾿δελφοι̑ς

ומֵן לֻוקדַם יִדַע אֵנֻון וַרשַׁם אֵנֻון בַּדמֻותָא דּצֻורתָּא דַּברֵה דּהֻו נֵהוֵא בֻּוכרָא דַּאחֵא סַגִּיֵאא׃

[(6) Roma 08, 30]

וְאֶת אֵלֶּה שֶׁיָּעַד, לָהֶם גַּם קָרָא; וְאֶת הַקְּרוּאִים גַּם הִצְדִּיק; וְאֶת הַמֻּצְדָּקִים אַף פֵּאֵר בִּכְבוֹדוֹ.

וְאֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר יָעַד מֵאָז אֹתָם גַּם-קָרָא וְאֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר קָרָא אֹתָם גַּם-הִצְדִּיק וְאֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר הִצְדִּיק אֹתָם גַּם-כִּבֵּד:

Kteréž pak předzřídil, těch i povolal, a kterýchž povolal, ty i ospravedlnil, a kteréž ospravedlnil, ty i oslavil.

které předem určil, ty také povolal; které povolal, ty také ospravedlnil, a které ospravedlnil, ty také uvedl do své slávy. ([2 Tesalonickým 2:13 2 Tesalonickým 2:14])

ου῍ς δὲ προὼρισεν τούτους καὶ ε᾿κάλεσεν καὶ ου῍ς ε᾿κάλεσεν τούτους καὶ ε᾿δικαίωσεν ου῍ς δὲ ε᾿δικαίωσεν τούτους καὶ ε᾿δόξασεν

לַאילֵין דֵּין דּקַדֵּם רשַׁם להֻון קרָא ולַאילֵין דַּקרָא להֻון זַדֵּק ולַאילֵין דּזַדֵּק להֻון שַׁבַּח׃

[(6) Roma 08, 31]

אִם כֵּן מַה נֹּאמַר עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? אִם אֱלֹהִים אִתָּנוּ, מִי יַעֲמֹד נֶגְדֵּנוּ?

וּמַה-נֹּאמַר עַתָּה עַל-זֹאת אִם-אֱלֹהִים לָנוּ מִי יִתְיַצֵּב בְּפָנֵינוּ:

Což tedy díme k tomu? Kdyžť jest Bůh s námi, i kdo proti nám?

Co k tomu dodat? Je-li Bůh s námi, kdo proti nám? ([Numeri 14:9; Žalmy 56:12 Žalmy 118:6])

τί ου῏ν ε᾿ρου̑μεν πρὸς ταυ̑τα ει᾿ ὁ θεὸς ὑπὲρ ἡμω̑ν τίς καθ῾ ἡμω̑ν

מָנָא הָכִיל נִאמַר עַל הָלֵין אֵן אַלָהָא חלָפַין מַנֻו דַּלקֻובלַן׃

[(6) Roma 08, 32]

הוּא אֲשֶׁר לֹא חָשַׂךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא מָסַר אוֹתוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ, הַאִם לֹא יַעֲנִיק לָנוּ אִתּוֹ אֶת הַכֹּל?

הֵן הוּא לֹא חָמַל עַל בֶּן-סְגֻלָּתוֺ כִּי אִם-הִסְגִּירוֺ בְּעַד כֻּלָּנוּ הֲכִי עִמּוֺ לֹא יִתֶּן-לָנוּ כָּל-מִשְׁאֲלוֺתֵינוּ כְּרֹב חַסְדּוֺ:

Kterýž ani vlastnímu Synu svému neodpustil, ale za nás za všecky vydal jej, i kterakž by tedy nám s ním všech věcí nedal?

On neušetřil svého vlastního Syna, ale za nás za všecky jej vydal; jak by nám spolu s ním nedaroval všecko? ([Izajáš 53:10; Jan 3:16])

ο῞ς γε του̑ ι᾿δίου υἱου̑ ου᾿κ ε᾿φείσατο α᾿λλὰ ὑπὲρ ἡμω̑ν πάντων παρέδωκεν αυ᾿τόν πω̑ς ου᾿χὶ καὶ σὺν αυ᾿τω̑ τὰ πάντα ἡμι̑ν χαρίσεται

וֵאן עַל בּרֵה לָא חָס אֵלָא חלָף כֻּלַן אַשׁלמֵה אַיכַּנָא לָא כֻּל מֵדֵּם עַמֵה נֵתֵּל לַן׃

[(6) Roma 08, 33]

מִי יִטְעַן נֶגֶד בְּחִירֵי אֱלֹהִים? הֲרֵי אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק!

מִי יָשִׁית חַטָּאת עַל-בְּחִירֵי הָאֱלֹהִים הֵן הָאֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק:

Kdo bude žalovati na vyvolené Boží? Bůh jest, kterýž ospravedlňuje.

Kdo vznese žalobu proti vyvoleným Božím? Vždyť Bůh ospravedlňuje! ([Numeri 23:21; Izajáš 50:8; 1 Korintským 4:3 1 Korintským 4:4])

τίς ε᾿γκαλέσει κατὰ ε᾿κλεκτω̑ν θεου̑ θεὸς ὁ δικαιω̑ν

מַנֻו נֵקבֻּול עַל גּבַיָא דַּאלָהָא אַלָהָא מזַדֵּק׃

[(6) Roma 08, 34]

מִי הַמַּרְשִׁיעַ? הַאִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מֵת, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד כִּי אִם קָם לִתְחִיָּה, וְהוּא נִמְצָא לִימִין אֱלֹהִים וּמַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ?

מִי-הוּא זֶה הַמַּרְשִׁיעַ הֲלֹא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מֵת וָחָי וְגַם-ישֵׁב לִימִין הָאֱלֹהִים וְגַם-הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵּנוּ:

Kdo jest, ješto by potupil? Kristus jest, kterýž umřel, nýbrž i z mrtvých vstal, a kterýž i na pravici Boží jest, kterýž i oroduje za nás.

Kdo je odsoudí? Vždyť Kristus Ježíš, který zemřel a který byl vzkříšen, je na pravici Boží a přimlouvá se za nás! ([Žalmy 110:1; Marek 16:19; Židům 7:25 Židům 9:24; 1 Janův 2:1])

τίς ὁ κατακρινω̑ν Χριστὸς ᾽Ιησου̑ς ὁ α᾿ποθανὼν μα̑λλον δὲ ε᾿γερθείς ο῍ς καί ε᾿στιν ε᾿ν δεξια̑ του̑ θεου̑ ο῍ς καὶ ε᾿ντυγχάνει ὑπὲρ ἡμω̑ν

מַנֻו מחַיֵב משִׁיחָא מִית וקָם וִאיתַוהי עַל יַמִינָא דַּאלָהָא ובָעֵא חלָפַין׃

[(6) Roma 08, 35]

מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ? הַאִם צָרָה אוֹ מְצוּקָה, רְדִיפוֹת אוֹ רָעָב, הַאִם עֵירֹם אוֹ סַכָּנָה אוֹ חֶרֶב?

מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַאִם צַר מֵצִיק וְרֹדֵף אוֺ רְעָבוֺן וּמַעֲרֻמָּה פִּי-חֶרֶב וְכָל-מוֺקְשֵׁי מָוֶת:

Kdo nás odloučí od lásky Kristovy? Zarmoucení-li, aneb úzkost, neb protivenství? Zdali hlad, čili nahota? Zdali nebezpečenství, čili meč?

Kdo nás odloučí od lásky Kristovy? Snad soužení nebo úzkost, pronásledování nebo hlad, bída(l), nebezpečí nebo meč? (l) ř: nahota ([Píseň písní 8:7])

τίς ἡμα̑ς χωρίσει α᾿πὸ τη̑ς α᾿γάπης του̑ Χριστου̑ θλι̑ψις η῍ στενοχωρία η῍ διωγμὸς η῍ λιμὸς η῍ γυμνότης η῍ κίνδυνος η῍ μάχαιρα

מַנֻו נֵפרשַׁני מֵן חֻובֵּה דַּמשִׁיחָא אֻולצָנָא אַו חבֻושׁיָא אַו רדֻופיָא אַו כַּפנָא אַו עַרטֵלָיֻותָא אַו קִנדִינָוס אַו סַיפָא׃

[(6) Roma 08, 36]

כַּכָּתוּב: "כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה."

כַּכָּתוּב כִּי-עָלֶיךׇ הֹרַגְגוּ כָל-הַיּוֺם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה:

Jakož psáno jest: Pro tebe mrtveni býváme celý den, jmíni jsme jako ovce oddané k zabití.

Jak je psáno: „Denně jsme pro tebe vydáváni na smrt, jsme jako ovce určené na porážku.“ ([Žalmy 44:23; 1 Korintským 4:11-1 Korintským 4:13; 2 Korintským 4:11])

καθώς γέγραπται ο῞τι ε῞νεκεν σου̑ θανατούμεθα ο῞λην τὴν ἡμέραν ε᾿λογίσθημεν ὡς πρόβατα σφαγη̑ς

אַיך דַּכתִיב דּמֵטֻלָתָך כֻּליֻום מָיתִּינַן וֵאתחשֵׁבן אַיך אֵמרֵא לנֵכסתָא׃

[(6) Roma 08, 37]

בְּרַם בְּכָל אֵלֶּה, בְּעֶזְרַת הָאוֹהֵב אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִמְּנַצְּחִים.

וּבְכָל-אֵלֶּה יֶתֶר הַרְבֵּה מִמְּנַצְּחִים יָכֹל נוּכַל בְּיַד הָאֹהֵב אֶת-נַפְשֵׁנוּ:

Ale v tom ve všem udatně vítězíme, skrze toho, kterýž nás zamiloval.

Ale v tom ve všem slavně vítězíme mocí toho, který si nás zamiloval. ([Jan 16:33; 1 Janův 5:4; Zjevení Janovo 12:11])

α᾿λλ῾ ε᾿ν τούτοις πα̑σιν ὑπερνικω̑μεν διὰ του̑ α᾿γαπήσαντος ἡμα̑ς

אֵלָא בּהָלֵין כֻּלהֵין זַכָּיִינַן בּיַד מַן דַּאחבַן׃

[(6) Roma 08, 38]

וַאֲנִי בָּטוּחַ כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים, לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שַׁלִּיטִים, לֹא דְּבָרִים שֶׁבַּהוֶֹה וְלֹא דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבוֹא, לֹא כֹּחוֹת,

כִּי בָטַחְתִּי כִּי לֹא מָוֶת וְלֹא חַיִּים לֹא מַלְאֲכֵי אֵל לֹא שָׂרֵי הַצָּבָא לֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר יֶשְׁנָם וְלֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲתִדִים לָבֹא וְלֹא גִבֹּרֵי כֹחַ:

Jist jsem zajisté, že ani smrt, ani život, ani andělé, ani knížatstvo, ani mocnosti, ani nastávající věci, ani budoucí,

Jsem jist, že ani smrt ani život, ani andělé ani mocnosti, ani přítomnost ani budoucnost, ani žádná moc, ([1 Korintským 3:22 1 Korintským 3:23; Efezským 1:21])

πέπεισμαι γὰρ ο῞τι ου῎τε θάνατος ου῎τε ζωὴ ου῎τε α῎γγελοι ου῎τε α᾿ρχαὶ ου῎τε ε᾿νεστω̑τα ου῎τε μέλλοντα ου῎τε δυνάμεις

מפָּס אנָא גֵּיר דּלָא מַותָּא ולָא חַיֵא ולָא מַלַאכֵא ולָא שֻׁולטָנֵא ולָא חַילֵא ולָא דּקָימָן ולָא דַּעתִידָן׃

[(6) Roma 08, 39]

לֹא גְּבָהִים וְלֹא מַעֲמַקִּים וְלֹא שׁוּם יְצוּר אַחֵר לֹא יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת אֱלֹהִים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.

וְלֹא רוּם וְלֹא עֹמֶק וְלֹא אֵיזֶה יְקוּם אַחֵר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Ani vysokost, ani hlubokost, ani kterékoli jiné stvoření, nebude moci nás odloučiti od lásky Boží, kteráž jest v Kristu Ježíši, Pánu našem.

ani výšiny ani hlubiny, ani co jiného v celém tvorstvu nedokáže nás odloučit od lásky Boží, která je v Kristu Ježíši, našem Pánu.

ου῎τε υ῞ψωμα ου῎τε βάθος ου῎τε τις κτίσις ἑτέρα δυνήσεται ἡμα̑ς χωρίσαι α᾿πὸ τη̑ς α᾿γάπης του̑ θεου̑ τη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τω̑ κυρίω ἡμω̑ν

ולָא רַומָא ולָא עֻומקָא אָפלָא בּרִיתָא אחרִתָא תֵּשׁכַּח תֵּפרשַׁני מֵן חֻובֵּה דַּאלָהָא דַּבמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 09, 01]

אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, בַּמָּשִׁיחַ, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר; מַצְפּוּנִי מֵעִיד עִמָּדִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

הִנֵּה אֱמֶת אֲנִי דֹבֵר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲכַזֵּב וְחִקְרֵי לִבִּי יְעִידוּן לִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Pravduť pravím v Kristu, a neklamámť, čemuž i svědomí mé svědectví vydává v Duchu svatém,

Mluvím pravdu v Kristu, nelžu, a dosvědčuje mi to mé svědomí v Duchu svatém,

α᾿λήθειαν λέγω ε᾿ν Χριστω̑ ου᾿ ψεύδομαι συμμαρτυρούσης μοι τη̑ς συνειδήσεὼς μου ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

קֻושׁתָּא אָמַר אנָא בַּמשִׁיחָא ולָא מדַגֵּל אנָא ורֵעיָני מַסהֵד עלַי בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(6) Roma 09, 02]

גָּדוֹל צַעֲרִי וְלִבִּי דּוֹאֵב תָּמִיד,

כִּי צַר לִי מְאֹד וְכָל-הַיּוֺם לִבִּי עָלַי דַּוָּי:

Žeť mám veliký zámutek, a ustavičnou bolest v srdci svém.

že mám velký zármutek a neustálou bolest ve svém srdci.

ο῞τι λύπη μοί ε᾿στιν μεγάλη καὶ α᾿διάλειπτος ο᾿δύνη τη̑ καρδία μου

דּכַריֻותָא הי לִי רַבּתָא וכִאבָא דּמֵן לֵבּי לָא שָׁלֵא׃

[(6) Roma 09, 03]

עַד כִּי הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, שֶׁהֵם בְּנֵי עַמִּי, עַצְמִי וּבְשָׂרִי,

עַד אֲשֶׁר-בִּקְשָׁה נַפְשִׁי לֵאמֹר לוּ הַחֲרֵם יַחֲרִים הַמָּשִׁיחַ אֹתִי תַּחַת אַחַי שְׁאֵרִי וּבְשָׂרִי:

Nebo žádal bych já sám zavrženým býti od Krista místo bratří svých, příbuzných svých podlé těla.

Přál bych si sám být proklet a odloučen od Krista Ježíše za své bratry, za lid, z něhož pocházím(m). (m) ř: za svůj lid podle těla ([Exodus 32:32])

ηυ᾿χόμην γὰρ α᾿νάθεμα ει῏ναι αυ᾿τὸς ε᾿γώ α᾿πὸ του̑ Χριστου̑ ὑπὲρ τω̑ν α᾿δελφω̑ν μου τω̑ν συγγενω̑ν μου κατὰ σάρκα

מצַלֵא הוִית גֵּיר דֵּאנָא קנֻומי חֵרמָא אֵהוֵא מֵן משִׁיחָא חלָף אַחַי וַאחיָנַי דּבַבסַר׃

[(6) Roma 09, 04]

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אֲשֶׁר לָהֶם מַעֲמַד הַבָּנִים, הַכָּבוֹד, הַבְּרִיתוֹת, מַתַּן הַתּוֹרָה, עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְהַהַבְטָחוֹת;

אֲשֶׁר הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָהֶם מִשְׁפַּט הַבָּנִים וְהַכָּבוֺד וְהַבְּרִיתוֺת מַתָּן הַתּוֺרָה עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְדִבְרֵי הַהַבְטָחוֺת:

Kteřížto jsou Izraelští, jejichž jest přijetí za syny, i sláva, i smlouvy, i zákona dání, i služba, i zaslíbení.

Jsou to Izraelci, jim patří synovství i sláva i smlouvy(n) s Bohem, jim je svěřen zákon i bohoslužba i zaslíbení, (n) var: smlouva ([Exodus 4:22; Deuteronomium 7:6 Deuteronomium 14:2; Římanům 3:2])

οι῞τινές ει᾿σιν ᾽Ισραηλι̑ται ω῟ν ἡ υἱοθεσία καὶ ἡ δόξα καὶ αἱ διαθη̑και καὶ ἡ νομοθεσία καὶ ἡ λατρεία καὶ αἱ ε᾿παγγελίαι

דִּאיתַיהֻון בּנַי אִיסרָיֵל דּדִילהֻון הוָת סִימַת בּנַיָא ותֵשׁבֻּוחתָּא וַקיָמֵא ונָמֻוסָא ותֵשׁמֵשׁתָּא דּבֵה ומֻולכָּנֵא׃

[(6) Roma 09, 05]

לָהֶם הָאָבוֹת, וּמֵהֶם, מִצַּד יִחוּסוֹ הָאֱנוֹשִׁי, הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֵעַל כֹּל, אֵל מְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן.

הָאָבוֺת לָהֶם הֵם וְהַמָּשִׁיחַ לְפִי-בְשָׂרוֺ מֵהֶם יָצָא אֲשֶׁר עַל-הַכֹּל הוּא הָאֱלֹהִים הַמְבֹרָךְ לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Jejichž jsou otcové, a ti, z nichž jest Kristus podlé těla, kterýž jest nade všecky Bůh požehnaný na věky. Amen.

jejich jsou praotcové, z nich rodem(o) pochází Kristus. Bůh, který je nade všemi, buď pochválen na věky, amen. (o) ř: podle těla ([Matouš 1:1; Žalmy 41:14; Židům 1:2; Římanům 1:25])

ω῟ν οἱ πατέρες καὶ ε᾿ξ ω῟ν ὁ Χριστὸς τὸ κατὰ σάρκα ὁ ω῍ν ε᾿πὶ πάντων θεὸς ευ᾿λογητὸς ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας α᾿μήν

וַאבָהָתָא ומֵנהֻון אֵתחזִי משִׁיחָא בַּבסַר דִּאיתַוהי אַלָהָא דּעַל כֻּל דּלֵה תֵּשׁבּחָן ובֻורכָּן לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(6) Roma 09, 06]

לֹא כְּאִלּוּ דְּבַר אֱלֹהִים שָׁב רֵיקָם. הֲרֵי לֹא כָּל אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל הֵם.

אֶפֶס לֹא-כֵן הַדָּבָר וּדְבַר-אֱלֹהִים לֹא נָפַל אָרְצָה כִּי לֹא-כֻּלָּם אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרְאֵלִים הֵם:

A však nemůže zmařeno býti slovo Boží. Nebo ne všickni, kteříž jsou z Izraele, Izraelští jsou.

Ne že by slovo Boží selhalo. Vždyť ne všichni, kteří jsou z Izraele, jsou Izrael, ([Numeri 23:19; Římanům 2:28])

ου᾿χ οι῟ον δὲ ο῞τι ε᾿κπέπτωκεν ὁ λόγος του̑ θεου̑ ου᾿ γὰρ πάντες οἱ ε᾿ξ ᾽Ισραήλ ου῟τοι ᾽Ισραήλ

לָא הוָא דֵּין מֵפַּל נֵפלַת מֵלתֵה דַּאלָהָא לָא הוָא גֵּיר כֻּלהֻון דּמֵן אִיסרָיֵל אִיתַיהֻון אִיסרָיֵל׃

[(6) Roma 09, 07]

גַּם לֹא מִשּׁוּם הֱיוֹתָם צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם הַכֹּל בָּנִים, אֶלָּא - "בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע."

וְלֹא כָל-זֶרַע אַבְרָהָם בָּנִים הֵם כִּי אַךְ בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךׇ זָרַע:

Aniž proto, že jsou símě Abrahamovo, všickni jsou synové, ale v Izákovi nazváno bude tvé símě.

ani nejsou všichni dětmi Abrahamovými jen proto, že jsou jeho potomci, nýbrž ‚z Izáka bude povoláno tvé potomstvo‘, to jest: ([Jan 8:39; Genesis 21:12; Židům 11:18])

ου᾿δ῾ ο῞τι ει᾿σὶν σπέρμα ᾽Αβραάμ πάντες τέκνα α᾿λλ῾ ε᾿ν ᾽Ισαὰκ κληθήσεταί σοι σπέρμα

אָפלָא מֵטֻל דּמֵן זַרעֵה אֵנֻון דַּאברָהָם כֻּלהֻון בּנַיָא מֵטֻל דֵּאתֵאמַר דּבִאיסחָק נֵתקרֵא לָך זַרעָא׃

[(6) Roma 09, 08]

כְּלוֹמַר, לֹא בְּנֵי הַבָּשָׂר הֵם בָּנִים לֵאלֹהִים, אֶלָּא בְּנֵי הַהַבְטָחָה נֶחְשָׁבִים לַזֶּרַע.

וְזֶה יוֺרֵנוּ כִּי לֹא בְנֵי-הַבָּשָׂר בְּנֵי אֱלֹהִים הֵם כִּי אִם-רַק בְּנֵי הַהַבְטָחָה יֵחָשְׁבוּ לְזָרַע:

To jest, ne ti, kteříž jsou synové těla, jsou synové Boží, ale kteříž jsou synové zaslíbení, ti se počítají za símě.

dětmi Božími nejsou tělesné děti, nýbrž za potomky se považují děti zaslíbené. ([Galatským 3:29])

του̑τ῾ ε῎στιν ου᾿ τὰ τέκνα τη̑ς σαρκὸς ταυ̑τα τέκνα του̑ θεου̑ α᾿λλὰ τὰ τέκνα τη̑ς ε᾿παγγελίας λογίζεται ει᾿ς σπέρμα

הָנַו דֵּין לָא הוָא בּנַיָא דּבֵסרָא אִיתַיהֻון בּנַיָא דַּאלָהָא אֵלָא בּנַיָא דּמֻולכָּנָא מֵתחַשׁבִּין לזַרעָא׃

[(6) Roma 09, 09]

הֵן זֶה דְּבַר הַהַבְטָחָה: "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן."

כִּי זֶה דְבַר הַהַבְטָחָה לַמּוֺעֵד אָשׁוּב וּלְשָׂרָה בֵן:

Nebo toto jest slovo zaslíbení: V týž čas přijdu, a Sára bude míti syna.

Slovo zaslíbení zní takto: ‚V určený čas přijdu, a Sára bude mít syna.‘ ([Genesis 18:10 Genesis 18:14])

ε᾿παγγελίας γὰρ ὁ λόγος ου῟τος κατὰ τὸν καιρὸν του̑τον ε᾿λεύσομαι καὶ ε῎σται τη̑ Σάρρα υἱός

דּמֻולכָּנָא גֵּיר אִיתֵיה מֵלתָא הָדֵא דַּבזַבנָא הָנָא אִתֵא ונֵהוֵא בּרָא לסַרָא׃

[(6) Roma 09, 10]

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם רִבְקָה בִּהְיוֹתָהּ הָרָה לְאִישׁ אֶחָד, לְיִצְחָק אָבִינוּ,

וּמִלְּבַד זֹאת גַּם-רִבְקָה בִּהְיוֺתָהּ הָרָה בֶן-יָחִיד לְיִצְחָק אָבִינוּ:

A netoliko to, ale i Rebeka z jednoho počavši, totiž z Izáka, otce našeho.

A nejen to: také Rebeka měla obě děti z téhož muže, z našeho praotce Izáka; ([Genesis 25:21])

ου᾿ μόνον δέ α᾿λλὰ καὶ Ρεβέκκα ε᾿ξ ἑνὸς κοίτην ε῎χουσα ᾽Ισαὰκ του̑ πατρὸς ἡμω̑ν

ולַו הָדֵא בַּלחֻוד אֵלָא אָף רַפקָא כַּד עַם חַד אַבֻון אִיסחָק אִית הוָא לָה שַׁותָּפֻותָא׃

[(6) Roma 09, 11]

בְּטֶרֶם נוֹלְדוּ בָּנֶיהָ וּבְטֶרֶם עָשׂוּ טוֹב אוֹ רַע נֶאֱמַר לָהּ "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", כְּדֵי שֶׁתִּכּוֹן תָּכְנִית אֱלֹהִים הַמֻּשְׁתֶּתֶת עַל בְּחִירָה, לֹא מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים אֶלָּא לְפִי קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַקּוֹרֵא -

בְּטֶרֶם נוֺלְדוּ יְלָדֶיהָ עַד לֹא-עָשׂוּ מְאוּמָה מִטּוֺב עַד-רָע לְמַעַן תָּקוּם עֲצַת אֱלֹהִים לְפִי-בְחִירָתוֺ לֹא עֵקֶּב מַעֲשִׂים כִּי אִם-כִּרְצוֺן הַבֹּחֵר:

Nebo ještě před narozením, a prvé než co dobrého neb zlého učinili, aby uložení Boží, kteréž jest podlé vyvolení, ne z skutků, ale z toho, kterýž povolává, pevné bylo,

ještě se jí nenarodily a nemohly učinit nic dobrého ani zlého. Aby však zůstalo v platnosti Boží vyvolení, o kterém bylo předem rozhodnuto

μήπω γὰρ γεννηθέντων μηδὲ πραξάντων τι α᾿γαθὸν η῍ φαυ̑λον ι῞να ἡ κατ῾ ε᾿κλογὴν πρόθεσις του̑ θεου̑ μένη

עַדלָא נֵתיַלדֻּון בּנֵיה ולָא נֵסערֻון טָבתָא אַו בִּישׁתָּא קַדּמַת אֵתיַדעַת גַּביֻותֵה דַּאלָהָא דּהִי תּקַוֵא לָא בַּעבָדֵא אֵלָא בּיַד מַן דַּקרָא׃

[(6) Roma 09, 12]

[missing]

הֻגַּד לָהּ כִּי-רַב יַעֲבֹד צָעִיר:

Řečeno jest jí: Větší sloužiti bude menšímu,

a které nezávisí na skutcích, nýbrž na tom, kdo povolává, bylo jí hned řečeno, že starší bude sloužit mladšímu(p). (p) ř: větší... menšímu ([Genesis 25:23])

ου᾿κ ε᾿ξ ε῎ργων α᾿λλ῾ ε᾿κ του̑ καλου̑ντος ε᾿ρρέθη αυ᾿τη̑ ο῞τι ὁ μείζων δουλεύσει τω̑ ε᾿λάσσονι

אֵתֵאמַר גֵּיר דּקַשִׁישָׁא נֵהוֵא עַבדָּא לַזעֻורָא׃

[(6) Roma 09, 13]

כַּכָּתוּב: "וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב, וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי."

כַּכָּתוּב וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו שָׂנֵאתִי:

Jakož psáno jest: Jákoba jsem miloval, ale Ezau nenáviděl jsem.

Neboť je psáno: ‚Jákoba jsem si zamiloval, ale Ezaua jsem odmítl.‘ ([Malachiáš 1:2n])

καθώς γέγραπται τὸν ᾽Ιακώβ η᾿γάπησα τὸν δὲ ᾽Ησαυ̑ ε᾿μίσησα

אַיך דַּכתִיב דַּליַעקֻוב רֵחמֵת וַלעִסֻו סנִית׃ ס

[(6) Roma 09, 14]

אִם כֵּן מַה נֹּאמַר? הֲיֵשׁ אִי־צֶדֶק אֵצֶל אֱלֹהִים? חַס וְחָלִילָה!

וּמַה-נֹּאמַר עָתָּה הֲכִי יֵשׁ עַוְלָתָה בֵאלֹהִים חָלִילָה:

I což tedy díme? Zdali nespravedlnost jest u Boha? Nikoli.

Co tedy řekneme? Je Bůh nespravedlivý? Naprosto ne! ([Jób 8:3; Římanům 3:5])

τί ου῏ν ε᾿ρου̑μεν μὴ α᾿δικία παρὰ τω̑ θεω̑ μὴ γένοιτο

מָנָא הָכִיל נִאמַר דַּלמָא עַולָא אִית לוָת אַלָהָא חָס׃

[(6) Roma 09, 15]

הֲרֵי לְמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם."

כִּי אֶל-משֶׁה אָמַר וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

Nebo Mojžíšovi dí: Smiluji se, nad kým se smiluji, a slituji se, nad kýmž se slituji.

Mojžíšovi řekl: ‚Smiluji se, nad kým se smiluji, a slituji se, nad kým se slituji.‘ ([Exodus 33:19])

τω̑ Μωϋσει̑ γὰρ λέγει ε᾿λεήσω ο῍ν α῍ν ε᾿λεω̑ καὶ οι᾿κτιρήσω ο῍ν α῍ν οι᾿κτίρω

הָא אָף למֻושֵׁא אֵמַר אֵרַחֵם עַל אַינָא דַּמרַחֵם אנָא וֵאחֻון לַאינָא דּחָאֵן אנָא׃

[(6) Roma 09, 16]

לְפִיכָךְ אֵין זֶה בְּיָדָיו שֶׁל הָאָדָם הָרוֹצֶה אוֹ הַמִּתְאַמֵּץ, כִּי אִם בִּידֵי אֱלֹהִים הַמְרַחֵם.

וּמִפְּנֵי זֶה אֵין הַדָּבָר בְּיַד הָרֹצֶה וְלֹא בְּיַד הָרָץ כִּי אִם-בְּיַד אֱלֹהֵי הַחֲנִינָה:

A tak tedy není na tom, kdož chce, ani na tom, kdož běží, ale na Bohu, kterýž se smilovává.

Nezáleží tedy na tom, kdo chce, ani na tom, kdo se namáhá(q), ale na Bohu, který se smilovává. (q) ř: kdo běží ([1 Korintským 3:7; Filipským 3:12])

α῎ρα ου῏ν ου᾿ του̑ θέλοντος ου᾿δὲ του̑ τρέχοντος α᾿λλὰ του̑ ε᾿λεω̑ντος θεου̑

לָא הָכִיל בִּאידַי מַן דּצָבֵא ולָא בִּאידַי מַן דּרָהֵט אֵלָא בִּאידַי אַלָהָא מרַחמָנָא׃

[(6) Roma 09, 17]

וְאָכֵן אוֹמֵר הַכָּתוּב לְפַרְעֹה: "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי, וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל־הָאָרֶץ."

כִּי-כֵן הַכָּתוּב אֹמֵר לְפַרְעֹה בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךׇ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךׇ אֶת-כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל-הָאָרֶץ:

Nebo dí písmo Faraonovi: Proto jsem vzbudil tebe, abych na tobě ukázal moc svou, a aby rozhlášeno bylo jméno mé po vší zemi.

Písmo přece říká faraónovi: ‚Vyzdvihl jsem tě, abych na tobě ukázal svou moc a aby mé jméno bylo rozhlášeno po celé zemi.‘ ([Exodus 9:16])

λέγει γὰρ ἡ γραφὴ τω̑ Φαραώ ο῞τι ει᾿ς αυ᾿τὸ του̑το ε᾿ξήγειρά σε ο῞πως ε᾿νδείξωμαι ε᾿ν σοὶ τὴν δύναμίν μου καὶ ο῞πως διαγγελη̑ τὸ ο῎νομά μου ε᾿ν πάση τη̑ γη̑

אֵמַר גֵּיר בַּכתָבָא לפֵרעֻון דּלָה להָדֵא אַקִימתָּך דֵּאחַוֵא בָּך חַילי וַדנֵתכּרֵז שֵׁמי בַּארעָא כֻּלֵה׃

[(6) Roma 09, 18]

וּבְכֵן הוּא מְרַחֵם עַל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה, וּמַקְשֶׁה אֶת לֵב מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה.

וְזֶה יוֺרֶה לָּנוּ כִּי אֶת-אֲשֶׁר יִרְצֶה יְחֻנֶּנּוּ וְאֶת-אֲשֶׁר יִרְצֶה יַכְבִּיד אֶת-לִבּוֺ:

A tak tedy, nad kýmž chce, smilovává se, a koho chce, zatvrzuje.

Smilovává se tedy, nad kým chce, a koho chce, činí zatvrzelým. ([Exodus 3:16 Exodus 3:17 Exodus 4:21])

α῎ρα ου῏ν ο῍ν θέλει ε᾿λεει̑ ο῍ν δὲ θέλει σκληρύνει

מָדֵין עַל מַן דּצָבֵא הו מרַחֵם ועַל מַן דּצָבֵא מקַשֵׁא׃

[(6) Roma 09, 19]

אֲזַי אַתָּה תֹּאמַר לִי: "מַדּוּעַ הוּא עוֹד מַאֲשִׁים, שֶׁהֲרֵי מִי יַעֲמֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ?"

וְכִי תֹאמַר אֵלַי הֲלֹא רְצוֺנוֺ אֵין לְהַפְרִיעַ וְאִם-כֵּן לָמָּה-זֶּה יִפְקֹד עָוֺן:

Ale díš mi: I proč se pak hněvá? nebo vůli jeho kdo odepřel?

Snad mi řekneš: „Proč nás tedy Bůh ještě kárá? Může se vůbec někdo vzepřít jeho vůli?“

ε᾿ρει̑ς μοι ου῏ν τί ου῏ν ε῎τι μέμφεται τω̑ γὰρ βουλήματι αυ᾿του̑ τίς α᾿νθέστηκεν

וַכבַר תִּאמַר דַּלמָנָא רָשֵׁא מַנֻו גֵּיר דַּנקֻום לֻוקבַל צֵביָנֵה׃

[(6) Roma 09, 20]

אַךְ מִי אַתָּה, בֶּן־אָדָם, כִּי תִּתְוַכֵּחַ עִם אֱלֹהִים? הַאִם יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעוֹשֵׂהוּ "מַדּוּעַ כָּכָה עֲשִׂיתָנִי?"

אֲבָל מִי אַתָּה הוּא בֶּן-אָדָם כִּי תָרִיב רִיב עִם-הָאֱלֹהִים הֲיֹאמַר יֵצֶר לְיֹצְרוֺ לָמָּה-זֶּה כֹּה יְצַרְתָּנִי:

Nýbrž, ó člověče, kdo jsi ty, že odmlouváš Bohu? Zdaž hrnec dí hrnčíři: Pročs mne tak udělal?

Člověče, co vlastně jsi, že odmlouváš Bohu? Řekne snad výtvor svému tvůrci: „Proč jsi mě udělal takto?“ ([Izajáš 29:16 Izajáš 45:9; Jeremjáš 18:6; 2 Timoteovi 2:20; Mdr 12,12])

ω῏ α῎νθρωπε μενου̑νγε σὺ τίς ει῏ ὁ α᾿νταποκρινόμενος τω̑ θεω̑ μὴ ε᾿ρει̑ τὸ πλάσμα τω̑ πλάσαντι τί με ε᾿ποίησας ου῞τως

אַנתּ הָכִיל מַן אַנתּ אָו בַּרנָשָׁא דּפֵתגָמָא לַאלָהָא יָהֵב אַנתּ דַּלמָא אָמרָא גּבִילתָּא למַן דּגַבלָה דַּלמָנָא הָכַנָא גּבַלתָּני׃

[(6) Roma 09, 21]

הַאִם מֵאוֹתוֹ חֹמֶר אֵין יוֹצֵר רַשַּׁאי לִיצֹר כְּלִי אֶחָד לְכָבוֹד, וּכְלִי אַחֵר לְשִׁמּוּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ כָּבוֹד?

הַאֵין שִׁלְטוֺן לְיֹצֵר הַחֹמֶר לַעֲשׂוֺת מִגֹּלֶם הַהוּא כְּלִי אֶחָד לְכָבוֺד וּכְלִי אַחֵר לְקָלוֺן:

Zdaliž hrnčíř nemá moci nad hlinou, aby z jednostejného truple udělal jednu nádobu ke cti, a jinou ku potupě?

Nemá snad hrnčíř hlínu ve své moci, aby z téže hroudy udělal jednu nádobu ke vznešeným účelům a druhou ke všedním?

η῍ ου᾿κ ε῎χει ε᾿ξουσίαν ὁ κεραμεὺς του̑ πηλου̑ ε᾿κ του̑ αυ᾿του̑ φυράματος ποιη̑σαι ο῍ μὲν ει᾿ς τιμὴν σκευ̑ος ο῍ δὲ ει᾿ς α᾿τιμίαν

אַו לָא שַׁלִיט פַּחָרָא עַל טִינֵה דּמֵנָה מֵן גּבִילתָּא נֵעבֵּד מָאנֵא חַד לִאיקָרָא וחַד לצַערָא׃

[(6) Roma 09, 22]

וּמָה אִם אֱלֹהִים, אַף כִּי חָפֵץ לְהַרְאוֹת אֶת זַעְמוֹ וּלְגַלּוֹת אֶת כֹּחוֹ, סָבַל בְּאֹרֶךְ רוּחַ רַב כְּלֵי זַעַם מוּכָנִים לְהֶרֶס,

וּמָה אֵפוֺא אִם-חָפֵץ הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֺת אֶת-זַעְמוֺ וּלְהוֺדִיעַ אֶת-גְּבוּרָתוֺ וְיִ׹ָּׂא בְּאֹרֶךְ רוּחוֺ אֶת-כְּלֵי הַזַּעַם אֲשֶׁר נָכוֺנוּ לַאֲבַדּוֺן:

Což pak, že Bůh, chtěje ukázati hněv, a oznámiti moc svou, snášel ve mnohé trpělivosti nádoby hněvu, připravené k zahynutí,

Jestliže Bůh chtěl ukázat svůj hněv a zjevit svou moc, a proto s velkou shovívavostí snášel ty, kdo propadli jeho hněvu a byli určeni k záhubě, ([Římanům 2:4 Římanům 2:5 Jeremjáš 50:25])

ει᾿ δὲ θέλων ὁ θεὸς ε᾿νδείξασθαι τὴν ο᾿ργὴν καὶ γνωρίσαι τὸ δυνατὸν αυ᾿του̑ η῎νεγκεν ε᾿ν πολλη̑ μακροθυμία σκεύη ο᾿ργη̑ς κατηρτισμένα ει᾿ς α᾿πὼλειαν

אֵן דֵּין צבָא אַלָהָא דַּנחַוֵא רֻוגזֵה ונַודַּע חַילֵה אַיתִּי בּסֻוגָאא דּמַגּרַת רֻוחֵה רֻוגזָא עַל מָאנֵא דּרֻוגזָא דַּגמִירִין לַאבדָנָא׃

[(6) Roma 09, 23]

כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹדוֹ בִּכְלֵי חֲנִינָה שֶׁמֵּרֹאשׁ הֵכִין אוֹתָם לְכָבוֹד? -

וְאֶת-עשֶׁר תִּפְאַרְתּוֺ הוֺדִיעַ בִּכְלֵי הַחֲנִינָה אֲשֶׁר הֲכִינָם מֵאָז לְכָבוֺד:

A známé učiniti bohatství slávy své při nádobách milosrdenství, kteréž připravil k slávě?

stejně chtěl ukázat bohatství své slávy na těch, nad nimiž se smiloval a které připravil k slávě – ([Efezským 1:6])

καὶ ι῞να γνωρίση τὸν πλου̑τον τη̑ς δόξης αυ᾿του̑ ε᾿πὶ σκεύη ε᾿λέους α῍ προητοίμασεν ει᾿ς δόξαν

וַאשׁפַּע רַחמַוהי עַל מָאנֵא דּרַחמֵא דַּמטַיבִין הוַו לַאלָהָא לתֵשׁבֻּוחתָּא׃

[(6) Roma 09, 24]

כְּלוֹמַר, אוֹתָנוּ אֲשֶׁר גַּם קָרָא לֹא רַק מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים אֶלָּא גַּם מִקֶּרֶב הַגּוֹיִם,

וּכְלֵי הַחֲנִינָה אֲנַחְנוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ לֹא מִן-הַיְּהוּדִים לְבַדָּם כִּי אִם-גַּם מִן-הַגּוֺיִם:

Kterýchž i povolal, totiž nás, netoliko z Židů, ale také i z pohanů,

na nás, které povolal nejen ze židů, ale i z pohanských národů. ([Koloským 1:27])

ου῍ς καὶ ε᾿κάλεσεν ἡμα̑ς ου᾿ μόνον ε᾿ξ ᾽Ιουδαίων α᾿λλὰ καὶ ε᾿ξ ε᾿θνω̑ν

דִּאיתַין חנַן קרַיָא לָא הוָא בַּלחֻוד מֵן יִהֻודָיֵא אֵלָא אָף מֵן עַממֵא׃

[(6) Roma 09, 25]

כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר גַּם בְּהוֹשֵׁעַ: "אֶקְרָא לְלֹא־עַמִּי עַמִּי, וּלְלֹא־רֻחָמָה רֻחָמָה.

כַּאֲשֶׁר גַּם-דִּבֶּר בְּהוֺשֵׁעַ אֶקְרָא לְלֹא-עַמִּי עַמִּי:

Jakož i skrze Ozé dí: Nazovu nelid svůj lidem svým, a nemilou milou.

Jak je psáno u Ozeáše: ‚Lid, který není můj(r), povolám za svůj lid a Nemilovanou nazvu Milovanou, (r) ř: Ne-můj-lid ([Ozeáš 2:25; 1 Petrův 2:10])

ὡς καὶ ε᾿ν τω̑ ῾Ωσηὲ λέγει καλέσω τὸν ου᾿ λαόν μου λαόν μου καὶ τὴν ου᾿κ η᾿γαπημένην η᾿γαπημένην

אַיכַּנָא דָּאף בּהֻושָׁע אֵמַר דֵּאקרֵא לַאילֵין דּלָא הוַו עַמי עַמָא דִּילי וַללָא אֵתרַחמַת אֵתרַחמַת׃

[(6) Roma 09, 26]

וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי."

וּלְלֹא-רֻחָמָה רֻחָמָה וְהָיָה בִּמְקוֺם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם לֹא-עַמִּי אַתֶּם שָׁם יִקָּרְאוּ בְּנֵי אֵל-חָי:

A staneť se, že místo toho, kdež řečeno bylo jim: Nejste vy lid můj, tuť nazváni budou synové Boha živého.

a kde bylo řečeno: Vy nejste můj lid, tam budou nazváni syny Boha živého.‘ ([Ozeáš 2:1])

καὶ ε῎σται ε᾿ν τω̑ τόπω ου῟ ε᾿ρρέθη αυ᾿τοι̑ς ου᾿ λαός μου ὑμει̑ς ε᾿κει̑ κληθήσονται υἱοὶ θεου̑ ζω̑ντος

נֵהוֵא גֵּיר בּדֻוכּתָא כַּר דּמֵתקרֵין הוַו לָא עַמי תַּמָן נֵתקרֻון בּנַיָא לַאלָהָא חַיָא׃

[(6) Roma 09, 27]

וִישַׁעְיָהוּ מַכְרִיז עַל יִשְׂרָאֵל: "כִּי אִם־יִהְיֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ.

וִישַׁעְיָה קֹרֵא עַל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כִּי אִם-יִהְיֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֺל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֺ:

Izaiáš pak volá nad Izraelem, řka: Byť pak byl počet synů Izraelských jako písek mořský, ostatkové spaseni budou.

A Izaiáš prohlašuje o Izraeli: ‚Kdyby bylo synů Izraele jako písku v moři, jen zbytek bude zachráněn, ([Izajáš 10:22n])

᾽Ησαι̑ας δὲ κράζει ὑπὲρ του̑ ᾽Ισραήλ ε᾿ὰν η῏ ὁ α᾿ριθμὸς τω̑ν υἱω̑ν ᾽Ισραὴλ ὡς ἡ α῎μμος τη̑ς θαλάσσης τὸ ὑπόλειμμα σωθήσεται

אֵשַׁעיָא דֵּין אַכרֵז עַל בּנַי אִיסרָיֵל דֵּאן נֵהוֵא מֵניָנָא דַּבנַי אִיסרָיֵל אַיך חָלָא דַּביַמָא שַׁרכָּנָא דּמֵנהֻון נִחֵא׃

[(6) Roma 09, 28]

כִּי־כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי עֹשֶׂה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ."

כִּלָּיוֺן חָרוּץ שׁוֺטֵף צְדָקָה כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי עֹשֶׂה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

Nebo pohubení učiní spravedlivé, a to jisté, pohubení zajisté učiní Pán na zemi, a to jisté.

neboť Hospodin vykoná svůj soud(s) na zemi rychle a úplně(t).‘ (s) splní své slovo (t) var: + spravedlivě, neboť jde o výrok konečný

λόγον γὰρ συντελω̑ν καὶ συντέμνων ποιήσει κύριος ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

מֵלתָא גּרַם וַפסַק ונֵעבּדִיה מָריָא עַל אַרעָא׃

[(6) Roma 09, 29]

וְכֵן אָמַר יְשַׁעְיָהוּ קֹדֶם לָכֵן: "לוּלֵי יהוה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ."

וְכַאֲשֶׁר אָמַר יְשַׁעְיָה לְפָנִים לוּלֵי יְהוָֺה צְבָאוֺת הוֺתִיר לָנוּ זָרַע כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ:

A jakož prvé pověděl Izaiáš: Byť byl Pán zástupů nepozůstavil nám semene, jako Sodoma učiněni bychom byli, a Gomoře byli bychom podobni.

A jak to Izaiáš předpověděl: ‚Kdyby nám Hospodin zástupů nenechal aspoň símě, bylo by to s námi jako se Sodomou, Gomoře bychom byli podobni.‘ ([Izajáš 1:9])

καὶ καθώς προείρηκεν ᾽Ησαι̑ας ει᾿ μὴ κύριος Σαβαώθ ε᾿γκατέλιπεν ἡμι̑ν σπέρμα ὡς Σόδομα α῍ν ε᾿γενήθημεν καὶ ὡς Γόμορρα α῍ν ὡμοιὼθημεν

וַאיך מֵדֵּם דּקַדֵּם אֵמַר הֻו אֵשַׁעיָא דֵּאלֻו לָא מָריָא צבַאוֻת אַותַּר לַן סרִידָא אַיך סדֻום הָוֵין הוַין וַלעָמֻורָא מֵתּדַּמֵין הוַין סּ סּ׃

[(6) Roma 09, 30]

אִם כֵּן מַה נֹּאמַר? גּוֹיִם שֶׁלֹּא רָדְפוּ צְדָקָה הִשִֹיגוּ צְדָקָה, אֲבָל צְדָקָה שֶׁעַל־יְסוֹד אֱמוּנָה.

וְעַתָּה מַה-נֹּאמַר כִּי הַגּוֺיִם אֲשֶׁר לֹא רָדְפוּ אֶת-הַצְּדָקָה הִ׹ִּׂיגוּ צְדָקָה הִיא הַצְּדָקָה אֲשֶׁר מִמְּקוֺר אֱמוּנָה:

Což tedy díme? I to, že pohané, kteříž nenásledovali spravedlnosti, dosáhli spravedlnosti, a to spravedlnosti té, kteráž jest z víry;

Co tedy nakonec řekneme? To, že pohanští národové, kteří neusilovali o spravedlnost, spravedlnosti dosáhli, a to spravedlnosti z víry; ([Římanům 10:20])

τί ου῏ν ε᾿ρου̑μεν ο῞τι ε῎θνη τὰ μὴ διὼκοντα δικαιοσύνην κατέλαβεν δικαιοσύνην δικαιοσύνην δὲ τὴν ε᾿κ πίστεως

מָנָא הָכִיל נִאמַר דּעַממֵא דּלָא רָהטִין הוַו בָּתַר כִּאנֻותָא אַדרֵכו כִּאנֻותָא כִּאנֻותָא דֵּין אַידָא דּמֵן הַימָנֻותָא הי׃

[(6) Roma 09, 31]

יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת זֹאת, חָתְרוּ לְתוֹרָה שֶׁל צְדָקָה, אַךְ לְתוֹרָה זוֹ לֹא הִגִּיעוּ.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר רָדְפוּ אֶת-תּוֺרַת הַצְּדָקָה לֹא הִ׹ִּׂיגוּ אֶת-תּוֺרַת הַצְּדָקָה:

Izrael pak následovav zákona spravedlnosti, k zákonu spravedlnosti nepřišel.

Izrael však, který usiloval o spravedlnost podle zákona, k cíli zákona nedospěl. ([Římanům 10:2 Římanům 10:3 Římanům 11:7])

᾽Ισραὴλ δὲ διὼκων νόμον δικαιοσύνης ει᾿ς νόμον ου᾿κ ε῎φθασεν

אִיסרָיֵל דֵּין דּרָהֵט הוָא בָּתַר נָמֻוסָא דּכִאנֻותָא לנָמֻוסָא דּכִאנֻותָא לָא אַדרֵך׃

[(6) Roma 09, 32]

מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בִּקְשׁוּהָ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים. הֵם נִכְשְׁלוּ בְּאֶבֶן הַנֶּגֶף,

וְיַעַן-מָה יַעַן כִּי-לֹא בֶאֱמוּנָה רָדְפוּ כִּי מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֺרָה בִּפְעֻלּוֺת וַיִּתְנַגְּפוּ בְּאֶבֶן נָגֶף:

Proč? Nebo ne z víry, ale jako z skutků zákona jí hledali. Urazili se zajisté o kámen urážky,

Proč? Protože nevycházel z víry, nýbrž ze skutků. Narazili na kámen úrazu, ([Římanům 3:28; Galatským 2:16; Efezským 2:8 Efezským 2:9])

διὰ τί ο῞τι ου᾿κ ε᾿κ πίστεως α᾿λλ῾ ὡς ε᾿ξ ε῎ργων προσέκοψαν τω̑ λίθω του̑ προσκόμματος

מֵטֻל מָנָא מֵטֻל דּלָא הוָא מֵן הַימָנֻותָא אֵלָא מֵן עבָדַוהי דּנָמֻוסָא אֵתּתּקֵלו גֵּיר בּכִאפָא דּתֻוקַלתָא׃

[(6) Roma 09, 33]

כַּכָּתוּב: "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל, וְהַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ."

כַּכָּתוּב הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֺן אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֺל וְהַמַּאֲמִין בּוֺ לֹא יֵבוֺשׁ:

Jakož psáno jest: Aj, kladu na Sionu kámen urážky a skálu pohoršení, a každý, kdož uvěří v něj, nebude zahanben.

jak je psáno: ‚Hle, kladu na Siónu kámen úrazu a skálu pohoršení, ale kdo v něho věří, nebude zahanben.‘ ([Izajáš 8:14 Izajáš 28:16; 1 Petrův 2:6-1 Petrův 2:8])

καθώς γέγραπται ι᾿δοὺ τίθημι ε᾿ν Σιών λίθον προσκόμματος καὶ πέτραν σκανδάλου καὶ ὁ πιστεύων ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ου᾿ καταισχυνθήσεται

אַיך דַּכתִיב דּהָא סָאֵם אנָא בּצֵהיֻון כִּאפָא דּתֻוקַלתָא וכִאפָא דּמַכשֻׁולָא ומַן דּבָה נהַימֵן לָא נֵבהַת׃ ס

[(6) Roma 10, 01]

אַחַי, מִשְׁאֶלֶת לִבִּי וּתְפִלָּתִי לֵאלֹהִים - שֶׁיִּוָּשְׁעוּ.

אַחַי תַּאֲוַת לִבִּי וּתְפִלָּתִי לֵאלֹהִים בְּעַד יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִוָּשֵׁעוּ:

Bratří, příchylnost zajisté s zvláštní líbostí srdce mého jestiť k Izraelovi, i modlitba za něj k Bohu, aby spasen byl.

Bratří, toužím z celého srdce a modlím se k Bohu, aby Izrael došel spásy. ([Římanům 9:2n])

α᾿δελφοί ἡ μὲν ευ᾿δοκία τη̑ς ε᾿μη̑ς καρδίας καὶ ἡ δέησις πρὸς τὸν θεὸν ὑπὲρ αυ᾿τω̑ν ει᾿ς σωτηρίαν

אַחַי צֵביָנָא דּלֵבּי ובָעֻותי דַּלוָת אַלָהָא חלָפַיהֻון דּנִחֻון׃

[(6) Roma 10, 02]

אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִנְאָה לֵאלֹהִים, אֲבָל קִנְאָה שֶׁאֵין עִמָּהּ דַּעַת;

כִּי עֵדוּת אֲנִי לָהֶם כִּי קִנְאַת אֱלֹהִים אִתָּם אַךְ לֹא-בְהַשְׂכֵּל:

Neboť jim svědectví vydávám, žeť horlivost Boží mají, ale ne podlé umění.

Vždyť jim mohu dosvědčit, že jsou plni horlivosti pro Boha, jenže bez pravého poznání. ([Skutky apoštolské 22:3])

μαρτυρω̑ γὰρ αυ᾿τοι̑ς ο῞τι ζη̑λον θεου̑ ε῎χουσιν α᾿λλ῾ ου᾿ κατ῾ ε᾿πίγνωσιν

מַסהֵד אנָא גֵּיר עלַיהֻון דַּטנָנָא דַּאלָהָא אִית בּהֻון אֵלָא לַו בִּידַעתָא׃

[(6) Roma 10, 03]

כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת צִדְקַת הָאֱלֹהִים וְנִסּוּ לְהָקִים צְדָקָה מִשֶּׁלָּהֶם, לֹא נִכְנְעוּ לַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים.

כִּי מֵאֲשֶׁר צִדְקַת אֱלֹהִים הִשְׂכִּילוּ וַיִּתְאַמְּצוּ לְהָקִים צִדְקַת נַפְשָׁם לֹא נִכְנַע לִבָּם לִפְנֵי צִדְקַת אֱלֹהִים:

Nebo neznajíce Boží spravedlnosti, a svou vlastní spravedlnost usilujíce vystaviti, spravedlnosti Boží nebyli poddáni.

Nevědí, že spravedlnost je od Boha, a chtějí uplatnit svou vlastní; proto se spravedlnosti Boží nepodřídili. ([Římanům 9:31n; Galatským 3:10 Galatským 5:4])

α᾿γνοου̑ντες γὰρ τὴν του̑ θεου̑ δικαιοσύνην καὶ τὴν ι᾿δίαν δικαιοσύνην ζητου̑ντες στη̑σαι τη̑ δικαιοσύνη του̑ θεου̑ ου᾿χ ὑπετάγησαν

כִּאנֻותֵה גֵּיר דַּאלָהָא לָא יִדַעו אֵלָא בּעַו דּכִאנֻותָא דּנַפשׁהֻון נקִימֻון ומֵטֻל הָנָא לכִאנֻותֵה דַּאלָהָא לָא אֵשׁתַּעבַּדו׃

[(6) Roma 10, 04]

הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ הוּא תַּכְלִית הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיֻּצְדַּק כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין.

כִּי תַכְלִית הַתּוֺרָה הוּא הַמָּשִׁיחַ לִצְדָקָה לְכָל-הַמַּאֲמִין בּוֺ:

Konec zajisté zákona jest Kristus k ospravedlnění všelikému věřícímu.

Vždyť Kristus je konec zákona(u), aby spravedlnosti došel každý, kdo věří. (u) Vždyť cílem zákona je Kristus ([Jan 1:17; Skutky apoštolské 13:38 Skutky apoštolské 13:39; Galatským 3:24n; Židům 8:13])

τέλος γὰρ νόμου Χριστὸς ει᾿ς δικαιοσύνην παντὶ τω̑ πιστεύοντι

סָכֵה גֵּיר דּנָמֻוסָא משִׁיחָא הֻו לכִאנֻותָא לכֻל דַּמהַימֵן׃

[(6) Roma 10, 05]

מֹשֶׁה אָמְנָם כָּתַב עַל הַצְּדָקָה שֶׁמִּתּוֹךְ הַתּוֹרָה "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם."

כִּי משֶׁה כֹתֵב עַל-הַצְּדָקָה לְפִי מִשְׁפְּטֵי הַתּוֺרָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:

Nebo Mojžíš píše o spravedlnosti, kteráž jest z zákona, pravě: Který by koli člověk činil ty věci, živ bude v nich.

Mojžíš píše o spravedlnosti, založené na zákoně: ‚Člověk, který tak jedná, bude živ.‘ ([Leviticus 18:5; Galatským 3:12])

Μωϋση̑ς γὰρ γράφει τὴν δικαιοσύνην τὴν ε᾿κ του̑ νόμου ο῞τι ὁ ποιήσας αυ᾿τὰ α῎νθρωπος ζήσεται ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

מֻושֵׁא גֵּיר הָכַנָא כּתַב כִּאנֻותָא דַּבנָמֻוסָא דּמַן דּנֵעבֵּד הָלֵין נִחֵא בּהֵין׃

[(6) Roma 10, 06]

אַךְ כָּךְ אוֹמֶרֶת הַצְּדָקָה שֶׁמִּתּוֹךְ אֱמוּנָה: "אַל־תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ מִי יַעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה?" זֹאת, כְּדֵי לְהוֹרִיד אֶת הַמָּשִׁיחַ.

וְהַצְּדָקָה מִמְּקוֺר הָאֱמוּנָה תִּקְרָא כָזֹאת אַל-תֹּאמַר בִּלְבָבְךׇ מִי יַעֲלֶה הַשָּׁמָיְמָה זֶה הוּא לְהוֺרִיד אֶת-הַמָּשִׁיחַ:

Ta pak spravedlnost, kteráž jest z víry, takto praví: Neříkej v srdci svém: Kdo vstoupí na nebe? To jest Krista s výsosti svésti.

Avšak spravedlnost založená na víře mluví takto: ‚Nezabývej se myšlenkou: kdo vystoupí na nebe?‘ – aby Krista přivedl dolů – ([Deuteronomium 9:4; Deuteronomium 30:12-Deuteronomium 30:14 Jan 3:13])

ἡ δὲ ε᾿κ πίστεως δικαιοσύνη ου῞τως λέγει μὴ ει῎πης ε᾿ν τη̑ καρδία σου τίς α᾿ναβήσεται ει᾿ς τὸν ου᾿ρανόν του̑τ῾ ε῎στιν Χριστὸν καταγαγει̑ν

כִּאנֻותָא דֵּין דַּבהַימָנֻותָא הָכַנָא אָמרָא דּלָא תִּאמַר בּלֵבָּך דּמַנֻו סלֵק לַשׁמַיָא וַאחֵת לַמשִׁיחָא׃

[(6) Roma 10, 07]

אוֹ "מִי יֵרֵד לַתְּהוֹם?" זֹאת, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים.

אוֺ מִי-יֵרֵד שְׁאֹלָה זֶה הוּא לְהַעֲלוֺת אֶת-הַמָּשִׁיחַ מִן-הַמֵּתִים:

Aneb kdo sstoupí do propasti? To jest Krista z mrtvých vzbuditi.

‚ani neříkej: kdo sestoupí do propasti?‘ – aby Krista vyvedl z říše mrtvých. ([1 Korintským 15:4; Efezským 4:9])

η῎ τίς καταβήσεται ει᾿ς τὴν α῎βυσσον του̑τ῾ ε῎στιν Χριστὸν ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿ναγαγει̑ν

ומַנֻו נחֵת לַתהֻומָא דַּשׁיֻול וַאסֵק לַמשִׁיחָא מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(6) Roma 10, 08]

אֲבָל מַה הִיא אוֹמֶרֶת? "כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ." זֶהוּ דְּבַר הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מְבַשְֹרִים.

וּמָה הִיא אֹמֶרֶת כִּי קָרוֺב אֵלֶיךׇ הַדָּבָר בְּפִיךׇ וּבִלְבָבֶךׇ וְזֶה הוּא דְבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַ׹ְּׂרִים:

Ale co dí? Blízko tebe jestiť slovo, v ústech tvých a v srdci tvém. Toť jest slovo to víry, kteréž kážeme:

Co však praví? ‚Blízko tebe je slovo, v tvých ústech a ve tvém srdci;‘ je to slovo víry, které zvěstujeme. ([1 Petrův 1:25])

α᾿λλὰ τί λέγει ε᾿γγύς σου τὸ ρ᾿η̑μά ε᾿στιν ε᾿ν τω̑ στόματί σου καὶ ε᾿ν τη̑ καρδία σου του̑τ῾ ε῎στιν τὸ ρ᾿η̑μα τη̑ς πίστεως ο῍ κηρύσσομεν

אֵלָא מָנָא אֵמַר קַרִיב הֻו לָך פֵּתגָמָא לפֻומָך וַללֵבָּך הָדֵא הי מֵלתָא דּהַימָנֻותָא דּמַכרזִינַן׃

[(6) Roma 10, 09]

וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים - תִּוָּשַׁע.

כִּי אִם-בְּפִיךׇ תוֺדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הָאָדוֺן וּבִלְבָבְךׇ תַאֲמִין כִּי אֱלֹהִים הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ:

Vyznáš-li ústy svými Pána Ježíše, a srdcem svým uvěříš-li, že jej Bůh vzkřísil z mrtvých, spasen budeš.

Vyznáš-li svými ústy Ježíše jako Pána a uvěříš-li ve svém srdci, že ho Bůh vzkřísil z mrtvých, budeš spasen. ([Matouš 10:32; 1 Korintským 12:3; 1 Timoteovi 6:12])

ο῞τι ε᾿ὰν ὁμολογήσης ε᾿ν τω̑ στόματί σου κύριον ᾽Ιησου̑ν καὶ πιστεύσης ε᾿ν τη̑ καρδία σου ο῞τι ὁ θεὸς αυ᾿τὸν η῎γειρεν ε᾿κ νεκρω̑ν σωθήση

וֵאן תַּודֵּא בּפֻומָך בּמָרַן יֵשֻׁוע וַתהַימֵן בּלֵבָּך דַּאלָהָא אַקִימֵה מֵן בֵּית־מִיתֵא תִּחֵא׃

[(6) Roma 10, 10]

הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע.

כִּי בִלְבָבוֺ יַאֲמִין בּוֺ הָאָדָם וְהָיָה-לוֺ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֺדֶה-לּוֺ וְהָיָה-לוֺ לִישׁוּעָה:

Srdcem se zajisté věří k spravedlnosti, ale ústy vyznání se děje k spasení.

Srdcem věříme k spravedlnosti a ústy vyznáváme k spasení, ([Žalmy 116:10; 2 Korintským 4:13])

καρδία γὰρ πιστεύεται ει᾿ς δικαιοσύνην στόματι δὲ ὁμολογει̑ται ει᾿ς σωτηρίαν

לֵבָּא גֵּיר דַּמהַימֵן בֵּה מֵזדַּדַּק ופֻומָא דּמַודֵּא בֵּה חָיֵא׃

[(6) Roma 10, 11]

וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ."

כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר וְהַמַּאֲמִין בּוֺ לֹא יֵבוֺשׁ:

Nebo dí písmo: Všeliký, kdož věří v něj, nebude zahanben.

neboť Písmo praví: ‚Kdo v něho věří, nebude zahanben.‘ ([Izajáš 28:16; Římanům 9:33])

λέγει γὰρ ἡ γραφή πα̑ς ὁ πιστεύων ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ου᾿ καταισχυνθήσεται

אֵמַר גֵּיר כּתָבָא דּכֻל דַּמהַימֵן בֵּה לָא נֵבהַת׃

[(6) Roma 10, 12]

אֵין הֶבְדֵּל בָּזֶה בֵּין יְהוּדִי לְלֹא־יְהוּדִי, כִּי אָדוֹן אֶחָד לְכֻלָּם וְרַב חֶסֶד הוּא לְכָל הַקּוֹרְאִים אֵלָיו,

וְאֵין מַבְדִּיל בֵּין-יְהוּדִי לַיְּוָנִי כִּי הֲלֹא הוּא אֲדוֺן-כֹּל וְרַב חֶסֶד לְכָל-קֹרְאָיו:

Neníť zajisté rozdílu mezi Židem a Řekem; nebo tentýž Pán všech, bohatý jest ke všechněm vzývajícím jej.

Není rozdílu mezi Židem a Řekem: Vždyť je jeden a týž Pán všech, štědrý ke všem, kdo ho vzývají, neboť ([Skutky apoštolské 10:34 Skutky apoštolské 15:9; 1 Korintským 12:13; Galatským 3:28; Koloským 3:11])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν διαστολὴ ᾽Ιουδαίου τε καὶ ῞Ελληνος ὁ γὰρ αυ᾿τὸς κύριος πάντων πλουτω̑ν ει᾿ς πάντας τοὺς ε᾿πικαλουμένους αυ᾿τόν

וַבהָדֵא לָא פּרַשׁ לָא לִיהֻודָיֵא ולָא לַארמָיֵא חַד הֻו גֵּיר מָריָא דּכֻלהֻון דּעַתִּיר בּכֻל דּקָרֵא לֵה׃

[(6) Roma 10, 13]

שֶׁכֵּן "כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט."

כִּי-כֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְשֵׁם יְהוָֺה יִמָּלֵט:

Každý zajisté, kdožkoli vzýval by jméno Páně, spasen bude.

‚každý, kdo vzývá jméno Páně, bude spasen‘. ([Jóel 3:5; Skutky apoštolské 2:21])

πα̑ς γὰρ ο῍ς α῍ν ε᾿πικαλέσηται τὸ ο῎νομα κυρίου σωθήσεται

כֻּל גֵּיר דּנֵקרֵא שׁמֵה דּמָריָא נִחֵא׃ ס

[(6) Roma 10, 14]

אַךְ כֵּיצַד יִקְרְאוּ אֶל מִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בּוֹ? וְכֵיצַד יַאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אוֹתוֹ? וְכֵיצַד יִשְׁמְעוּ בְּאֵין מְבַשֵֹר?

אָכֵן אֵיךְ יִקְרְאוּ אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ-בוֺ וְאֵיךְ יַאֲמִינוּ-בוֺ אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ עָלָיו וְאֵיךְ יִשְׁמְעוּ בְּאֵין מַגִּיד:

Ale kterak budou vzývati toho, v kteréhož neuvěřili? A kterak uvěří tomu, o němž neslyšeli? A kterak uslyší bez kazatele?

Ale jak mohou vzývat toho, v něhož neuvěřili? A jak mohou uvěřit v toho, o kom neslyšeli? A jak mohou uslyšet, není-li tu nikdo, kdo by ho zvěstoval?

πω̑ς ου῏ν ε᾿πικαλέσωνται ει᾿ς ο῍ν ου᾿κ ε᾿πίστευσαν πω̑ς δὲ πιστεύσωσιν ου῟ ου᾿κ η῎κουσαν πω̑ς δὲ α᾿κούσωσιν χωρὶς κηρύσσοντος

אַיכַּנָא הָכִיל נֵקרֻון לַאינָא דּלָא הַימֵנו בֵּה אַו אַיכַּנָא נהַימנֻון להַו דּלָא שַׁמעֻוהי אַו אַיכַּנָא נֵשׁמעֻון דּלָא מַכרזָנָא׃

[(6) Roma 10, 15]

כֵּיצַד יְבַשְֹרוּ אִם לֹא יִשָּׁלְחוּ? הֵן כָּתוּב: "מַה־נָּאווּ רַגְלֵי מְבַשְֹרֵי טוֹב!"

וְאֵיךְ יַגִּידוּ אִם-אֵין שֹׁלֵחַ אֹתָם כַּכָּתוּב מַה-נָּאווּ רַגְלֵי מְבַשֵׂר שָׁלוֺם מְבַשֵׂר טוֺב:

A kterak kázati budou, jestliže nebudou posláni? Jakož psáno jest: Jak krásné nohy zvěstujících pokoj, zvěstujících dobré věci.

A jak mohou zvěstovat, nejsou-li posláni? Je přece psáno: ‚Jak vítaný je příchod těch(v), (x)kteří zvěstují dobré věci!‘ (v) Jak v pravou chvíli přicházejí (x) var: + kteří zvěstují pokoj ([Izajáš 52:7; Nahum 2:1])

πω̑ς δὲ κηρύξωσιν ε᾿ὰν μὴ α᾿ποσταλω̑σιν καθώς γέγραπται ὡς ὡραι̑οι οἱ πόδες τω̑ν ευ᾿αγγελιζομένων τὰ α᾿γαθά

אַו אַיכַּנָא נַכרזֻון אֵן לָא נֵשׁתַּלחֻון אַיך דַּכתִיב דּמָא יָאיָן רֵגלַיהֻון דַּמסַבּרַי שׁלָמָא ודַמסַבּרַי טָבָתָא׃

[(6) Roma 10, 16]

אֲבָל לֹא הַכֹּל צִיְּתוּ לַבְּשׂוֹרָה, שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר: "אֲדֹנָי, מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ?"

אַךְ לֹא-כֻלָּם שָׁמְעוּ אֶל-הַבְּשׂרָה כִּי יְשַׁעְיָהוּ אָמַר יְהוָֺה מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ:

Ale nevšickni uposlechli evangelium. Nebo Izaiáš praví: Pane, kdo uvěřil kázaní našemu?

Ale ne všichni přijali evangelium(y). Už Izaiáš říká: ‚Hospodine, kdo uvěřil naší zvěsti?‘ (y) ř: uposlechli evangelia ([Izajáš 53:1; Jan 12:38])

α᾿λλ῾ ου᾿ πάντες ὑπήκουσαν τω̑ ευ᾿αγγελίω ᾽Ησαι̑ας γὰρ λέγει κύριε τίς ε᾿πίστευσεν τη̑ α᾿κοη̑ ἡμω̑ν

אֵלָא לָא הוָא כֻּלהֻון אֵשׁתּמַעו לַסבַרתָא דֵּאוַנגֵּלִיָון אֵשַׁעיָא גֵּיר אֵמַר מָרי מַנֻו הַימֵן לבַרת קָלַן׃

[(6) Roma 10, 17]

לְפִיכָךְ הָאֱמוּנָה בָּאָה בִּשְׁמִיעָה וְהַשְּׁמִיעָה - בְּהַכְרָזַת דְּבַר הַמָּשִׁיחַ.

אֲשֶׁר לָזֹאת הָאֱמוּנָה בָאָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה וְהַשְּׁמוּעָה הִיא בִּדְבַר אֱלֹהִים:

Tedy víra z slyšení, slyšení pak skrze slovo Boží.

Víra je tedy ze zvěstování a zvěstování z pověření Kristova(z). (z) var: Božího ([Jan 17:20])

α῎ρα ἡ πίστις ε᾿ξ α᾿κοη̑ς ἡ δὲ α᾿κοὴ διὰ ρ᾿ήματος Χριστου̑

מֵכִּיל הַימָנֻותָא מֵן מַשׁמַע אֵדנָא הי ומַשׁמַע אֵדנָא מֵן מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(6) Roma 10, 18]

שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם לֹא שָׁמְעוּ? בְּוַדַּאי שֶׁכֵּן, הֲלֹא "בְּכָל־הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם!"

אַךְ אֲנִי אֹמֵר הֲכִי לֹא שָׁמָעוּ הֲלֹא בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קוֺלָם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם:

Ale pravímť: Zdaliž neslyšeli? Anobrž po vší zemi rozšel se zvuk jejich, a do končin okršlku země slova jejich.

Ptám se však: To snad nikdy neslyšeli zvěst? Ovšemže slyšeli! ‚Po celé zemi se rozlehl jejich hlas, do nejzazších končin jejich slova.‘ ([Žalmy 19:5])

α᾿λλὰ λέγω μὴ ου᾿κ η῎κουσαν μενου̑νγε ει᾿ς πα̑σαν τὴν γη̑ν ε᾿ξη̑λθεν ὁ φθόγγος αυ᾿τω̑ν καὶ ει᾿ς τὰ πέρατα τη̑ς οι᾿κουμένης τὰ ρ᾿ήματα αυ᾿τω̑ν

אֵלָא אָמַר אנָא דַּלמָא לָא שׁמַעו והָא בּכֻלָה אַרעָא נֵפקַת בַּרת־קָלהֻון וַבסַופֵּיה דּתִבֵיל מֵלַיהֻון׃

[(6) Roma 10, 19]

וְעוֹד שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע? הֲרֵי מֹשֶׁה כְּבָר אָמַר: "אֲנִי אַקְנִיאֲכֶם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסְכֶם".

וְעוֺד אֲנִי אֹמֵר הֲכִי לֹא יָדַע יִשְׂרָאֵל וּמִקֶּדֶם אָמַר משֶׁה אֲנִי אַקְנִיאֲכֶם בְּלֹא-עָם בְּגוֺי נָבָל אַכְעִיסְכֶם:

Ale pravím: Zdaliž nepoznal Izrael? Ano první Mojžíš řekl: Já k závisti vás přivedu skrze národ ten, kterýž není národ; skrze národ nemoudrý k hněvu popudím vás.

Ptám se tedy: Nepochopil Izrael, co mu bylo zvěstováno? Nepochopil; už u Mojžíše se přece říká: ‚Vzbudím ve vás žárlivost na národ, který není národem, proti národu pošetilému vás popudím k hněvu.‘ ([Deuteronomium 32:21; Římanům 11:11])

α᾿λλὰ λέγω μὴ ᾽Ισραὴλ ου᾿κ ε῎γνω πρω̑τος Μωϋση̑ς λέγει ε᾿γώ παραζηλὼσω ὑμα̑ς ε᾿π῾ ου᾿κ ε῎θνει ε᾿π῾ ε῎θνει α᾿συνέτω παροργιω̑ ὑμα̑ς

אֵלָא אָמַר אנָא דַּלמָא לָא יִדַע אִיסרָיֵל קַדמָיָא מֻושֵׁא הָכַנָא אֵמַר אַטֵנכֻון בּעַם דּלָא עַם וַבעַמָא דּלָא מֵתּטפִּיס אַרגֵּזכֻון׃

[(6) Roma 10, 20]

וִישַׁעְיָהוּ מֵעֵז לוֹמַר: "נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי."

וִישַׁעְיָה יָעֹז לֵאמֹר נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי נִגְלֵיתִי לְלוֺא שְׁאָלוּנִי:

A Izaiáš směle dí: Nalezen jsem od těch, kteříž mne nehledali; zjeven jsem těm, kteříž se na mne neptali.

A Izaiáš má odvahu říci: ‚Dal jsem se nalézti těm, kteří mě nehledali, dal jsem se poznat těm, kteří se po mně neptali.‘ ([Izajáš 65:1n])

᾽Ησαι̑ας δὲ α᾿ποτολμα̑ καὶ λέγει εὑρέθην ε᾿ν τοι̑ς ε᾿μὲ μὴ ζητου̑σιν ε᾿μφανὴς ε᾿γενόμην τοι̑ς ε᾿μὲ μὴ ε᾿περωτω̑σιν

אֵשַׁעיָא דֵּין אַמרַח וֵאמַר דֵּאתחזִית לַאילֵין דּלָא בּעַאוֻני וֵאשׁתַּכחֵת לַאילֵין דַּעלַי לָא שַׁאֵלו׃

[(6) Roma 10, 21]

וְהוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: "פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל־הַיּוֹם אֶל־עַם סוֹרֵר וּמוֹרֶה."

וְעַל-יִשְׂרָאֵל הוּא אֹמֵר פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל-הַיּוֺם אֶל-עַם סוֺרֵר וּמֹרֶה:

Ale proti Izraelovi dí: Přes celý den roztahoval jsem ruce své k lidu nepovolnému a protivnému.

O Izraeli však říká: ‚Každý den jsem vztahoval ruce k lidu neposlušnému a vzpurnému.‘

πρὸς δὲ τὸν ᾽Ισραὴλ λέγει ο῞λην τὴν ἡμέραν ε᾿ξεπέτασα τὰς χει̑ράς μου πρὸς λαὸν α᾿πειθου̑ντα καὶ α᾿ντιλέγοντα

לִאיסרָיֵל דֵּין אֵמַר דּפֵשׁטֵת אִידַי יַומָא כֻּלֵה לוָת עַמָא דּמֵתחרֵא ולָא מֵתּטפִּיס׃ ס

[(6) Roma 11, 01]

אִם כֵּן, אֲנִי שׁוֹאֵל, הַאִם נָטַשׁ אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ? בְּשׁוּם פָּנִים לֹא! הֲרֵי גַּם אֲנִי בֶּן עַם יִשְׂרָאֵל, מִזֶּרַע אַבְרָהָם וּמִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין.

וַאֲנִי אֹמֵר כַּיּוֺם הֲכִי הִשְׁלִיךְ אֱלֹהִים אֶת-עַמּוֺ מֵעַל-פָּנָיו חָלִילָה גַּם-אָנֹכִי יִשְׂרְאֵלִי אֲנִי מִזֶּרַע אַבְרָהָם לְמַטֵּה בִנְיָמִין:

Protož pravím: Zdaliž Bůh zavrhl lid svůj? Nikoli; nebo i já Izraelský jsem, z semene Abrahamova, z pokolení Beniaminova.

Chci tím říci, že Bůh zavrhl svůj lid? Naprosto ne! Vždyť i já jsem Izraelec, z potomstva Abrahamova, z pokolení Benjamínova. ([1 Samuelova 12:22; Žalmy 94:14; Izajáš 49:15; Jeremjáš 31:37])

λέγω ου῏ν μὴ α᾿πὼσατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αυ᾿του̑ μὴ γένοιτο καὶ γὰρ ε᾿γώ ᾽Ισραηλίτης ει᾿μί ε᾿κ σπέρματος ᾽Αβραάμ φυλη̑ς Βενιαμίν

אֵלָא אָמַר אנָא דַּלמָא דַּחקֵה אַלָהָא לעַמֵה חָס אָף אֵנָא גֵּיר מֵן אִיסרָיֵל אנָא מֵן זַרעֵה דַּאברָהָם מֵן שַׁרבּתָא דּבֵניָמִין׃

[(6) Roma 11, 02]

אֱלֹהִים לֹא נָטַשׁ אֶת עַמּוֹ, הָעָם שֶׁהוּא יָדַע מִקֶּדֶם. וְכִי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב עַל אֵלִיָּהוּ, כֵּיצַד הִתְלוֹנֵן עַל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֱלֹהִים?

לֹא-הִשְׁלִיךְ אֱלֹהִים מֵעַל-פָּנָיו אֶת-עַמּוֺ אֲשֶׁר יְדָעוֺ מִקֶּדֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶת-אֲשֶׁר יֹאמַר הַכָּתוּב בְּאֵלִיָּהוּ בְּהִתְאוֺנְנוֺ עַל-יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֱלֹהִים לֵאמֹר:

Nezavrhlť Bůh lidu svého, kterýž předzvěděl. Zdali nevíte, co písmo praví o Eliášovi, kterak se modlí Bohu proti lidu Izraelskému, řka:

Bůh nezavrhl svůj lid, který si předem vyhlédl. Nevíte z Písma, jak si Eliáš Bohu naříká na Izrael?

ου᾿κ α᾿πὼσατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αυ᾿του̑ ο῍ν προέγνω η῍ ου᾿κ οι῎δατε ε᾿ν ᾽Ηλία τί λέγει ἡ γραφή ὡς ε᾿ντυγχάνει τω̑ θεω̑ κατὰ του̑ ᾽Ισραήλ

לָא דּחַק אַלָהָא לעַמֵה אַינָא דּמֵן קדִים יִדִיע הוָא לֵה אַו לָא יָדעִין אנתֻּון בַּכתָבָא דֵּאלִיָא מָנָא אֵמַר כַּד קָבֵל הוָא לַאלָהָא עַל אִיסרָיֵל וָאמַר׃

[(6) Roma 11, 03]

"אֲדֹנָי, אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."

יְהוָֺה אֶת-נְבִיאֶיךׇ הָרְגוּ וְאֶת-מִזְבְּחֹתֶיךׇ הָרָסוּ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּה:

Pane, proroky tvé zmordovali, a oltáře tvé rozkopali, já pak zůstal jsem sám, a i méť duše hledají?

‚Hospodine(a), proroky tvé pobili a oltáře tvé pobořili, já jediný jsem zůstal, a také mně ukládají o život!‘ (a) ř: Pane ([1 Královská 19:10 1 Královská 19:14 1 Královská 19:18])

κύριε τοὺς προφήτας σου α᾿πέκτειναν τὰ θυσιαστήριά σου κατέσκαψαν κα᾿γώ ὑπελείφθην μόνος καὶ ζητου̑σιν τὴν ψυχήν μου

מָרי לַנבִיַיךְּ קַטֵלו וַלמַדבּחַיךְּ סַחֵפו וֵאנָא הֻו בַּלחֻודַי אֵשׁתַּחרֵת ובָעֵין לנַפשׁי׃

[(6) Roma 11, 04]

אַךְ מָה אוֹמֵר לוֹ דְּבַר אֱלֹהִים? "הִשְׁאַרְתִּי לִי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבַּעַל."

וּמַה יַּעֲנֶה אֹתוֺ דְּבַר אֱלֹהִים הִשְׁאַרְתִּי לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים אִישׁ אֲשֶׁר לֹא-כָרְעוּ עַל-בִּרְכַּיִם לַבָּעַל:

Ale co jemu dí odpověď Boží? Pozůstavil jsem sobě sedm tisíců mužů, kteříž neskláněli kolen před Bálem.

Jakou však dostal odpověď? ‚Zachoval jsem si sedm tisíc mužů, kteří nesklonili kolena před Baalem.‘

α᾿λλὰ τί λέγει αυ᾿τω̑ ὁ χρηματισμός κατέλιπον ε᾿μαυτω̑ ἑπτακισχιλίους α῎νδρας οι῞τινες ου᾿κ ε῎καμψαν γόνυ τη̑ Βάαλ

וֵאתֵאמַר לֵה בּגֵליָנָא דּהָא שֵׁבקֵת לנַפשׁי שַׁבעָא אַלפִין גַּברִין אַילֵין דּעַל בֻּורכַּיהֻון לָא בּרֵכו ולָא סגֵדו לבַעלָא׃

[(6) Roma 11, 05]

כֵּן גַּם בְּיָמֵינוּ נִשְׁאֲרָה שְׁאֵרִית עַל־פִּי בְּחִירָה שֶׁל חֶסֶד.

וְכֵן גַּם-בַּיּוֺם הַזֶּה הִשְׁאִיר לוֺ שְׁאֵרִית כַּאֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם בְּחָסֶד:

Takť i nyní ostatkové podlé vyvolení milosti zůstali,

A tak i nyní je tu zbytek lidu vyvolený z milosti. ([Římanům 9:27])

ου῞τως ου῏ν καὶ ε᾿ν τω̑ νυ̑ν καιρω̑ λει̑μμα κατ῾ ε᾿κλογὴν χάριτος γέγονεν

הָכַנָא אָף בּהָנָא זַבנָא שַׁרכָּנָא הֻו אֵשׁתּחַר בַּגבִיתָא דּטַיבֻּותָא׃

[(6) Roma 11, 06]

וְאִם בְּחֶסֶד, הֲרֵי שֶׁלֹּא עוֹד מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים; אַחֶרֶת הַחֶסֶד חָדֵל לִהְיוֹת חֶסֶד.

וְאִם בְּחֶסֶד לֹא עָשָׂה זֹאת עוֺד בִּשְׂכַר מַעֲשֶׂה כִּי אִם-כֵּן הַחֶסֶד אֵינֶנּוּ עוֺד חָסֶד וְאִם-הָיְתָה מִתּוֺךְ הַמַּעֲשִׂים אֵינֶנוּ-עוֺד חֶסֶד כִּי אִם-כֵּן הַמַּעֲשֶׂה יֶחְדַּל לִהְיוֺת מַעֲשֶׂה:

A poněvadž z milosti, tedy ne z skutků, sic jinak milost již by nebyla milost. Pakli z skutků, již není milost, jinak skutek nebyl by skutek.

Když z milosti, tedy ne na základě skutků – jinak by milost nebyla milostí. ([Římanům 4:4; Galatským 3:18])

ει᾿ δὲ χάριτι ου᾿κέτι ε᾿ξ ε῎ργων ε᾿πεὶ ἡ χάρις ου᾿κέτι γίνεται χάρις

אֵן דֵּין בּטַיבֻּותָא לָא הוָא מֵן עבָדֵא וֵאן לָא טַיבֻּותָא לָא אִיתֵיה טַיבֻּותָא אֵן דֵּין בַּעבָדֵא לָא הוָא מֵן טַיבֻּותָא וֵאן לָא עבָדָא לָא אִיתַוהי עבָדָא׃ ס

[(6) Roma 11, 07]

וּבְכֵן מָה? יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִֹיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל הַנִּבְחָרִים הִשִֹיגוּ; וְהַשְּׁאָר הִקְשׁוּ לְבָבָם,

וְעַתָּה מָה אֵפוֺא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הִ׹ִּׂיגוּ אֶת-אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ רַק הַנִּבְחָרִים הִ׹ִּׂיגוּ וְהַנּוֺתָרִים הֻכּוּ בָּעִוָּרוֺן:

Což tedy? Čeho hledá Izrael, toho nedošel, ale vyvolení došli toho, jiní pak zatvrzeni jsou,

Co z toho plyne? Izrael nedosáhl, oč usiluje. Dosáhli toho jen vyvolení z Izraele, ale ostatní zůstali zatvrzelí, ([Římanům 9:31])

τί ου῏ν ο῍ ε᾿πιζητει̑ ᾽Ισραήλ του̑το ου᾿κ ε᾿πέτυχεν ἡ δὲ ε᾿κλογὴ ε᾿πέτυχεν οἱ δὲ λοιποὶ ε᾿πωρὼθησαν

מָנָא הָכִיל הָי דּבָעֵא הוָא אִיסרָיֵל לָא אֵשׁכַּח גּבִיתָא דֵּין אֵשׁכּחַת שַׁרכּהֻון דֵּין אֵתעַוַרו בּלֵבּהֻון׃

[(6) Roma 11, 08]

כַּכָּתוּב: "נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

כַּכָּתוּב נָתַן לָהֶם יְהוָֺה רוּחַ תַּרְדֵּמָה עֵינַיִם לֹא לִרְאוֺת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד-הַיּוֺם הַזֶּה:

(Jakož psáno jest: Dal jim Bůh ducha zkormoucení, oči aby neviděli, a uši, aby neslyšeli), až do dnešního dne.

jak je psáno: ‚Bůh otupil jejich mysl, dal jim oči, aby neviděli, uši, aby neslyšeli, až do dnešního dne.‘ ([Deuteronomium 29:3; Izajáš 6:9 Izajáš 29:10; Ezechiel 12:2; Matouš 13:13n; Skutky apoštolské 28:26])

καθώς γέγραπται ε῎δωκεν αυ᾿τοι̑ς ὁ θεὸς πνευ̑μα κατανύξεως ο᾿φθαλμοὺς του̑ μὴ βλέπειν καὶ ω῏τα του̑ μὴ α᾿κούειν ε῞ως τη̑ς σήμερον ἡμέρας

אַיכַּנָא דַּכתִיב דּיַהב להֻון אַלָהָא רֻוחָא מדַערָנִיתָא ועַינֵא דּלָא נֵבחרֻון בּהֵין וֵאדנֵא דּלָא נֵשׁמעֻון עדַמָא ליַומָא דּיַומָנָא׃

[(6) Roma 11, 09]

וְדָּוִד אוֹמֵר: "יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וּלְרֶשֶׁת וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ.

וְדָוִד אֹמֵר יְהִי שֻׁלְחָנָם לְפַח וּלְרָשֶׁת וּלְמוֺקֵשׁ וּלְשִׁלּוּמִים לָהֶם:

A David dí: Budiž jim stůl jejich osídlem a pastmi a pohoršením i odplacením.

A David praví: ‚Ať se jim jejich stůl(b) stane léčkou a pastí, kamenem úrazu a odplatou, (b) obětní stůl ([Žalmy 69:23 Žalmy 35:7 Žalmy 35:8])

καὶ Δαυὶδ λέγει γενηθήτω ἡ τράπεζα αυ᾿τω̑ν ει᾿ς παγίδα καὶ ει᾿ς θήραν καὶ ει᾿ς σκάνδαλον καὶ ει᾿ς α᾿νταπόδομα αυ᾿τοι̑ς

ודַוִיד תֻּוב אֵמַר נֵהוֵא פָּתֻורהֻון קדָמַיהֻון לפַחָא ופֻורעָנהֻון לתֻוקַלתָא׃

[(6) Roma 11, 10]

תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד."

תֶּחֱשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֺת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעֵד:

Zatmětež se oči jejich, ať nevidí, a hřbet jejich vždycky shýbej.

ať se jim oči zatmějí, aby neviděli, a jejich šíje ať je navždy sehnutá.‘

σκοτισθήτωσαν οἱ ο᾿φθαλμοὶ αυ᾿τω̑ν του̑ μὴ βλέπειν καὶ τὸν νω̑τον αυ᾿τω̑ν διὰ παντὸς σύγκαμψον

נֵחשׁכָן עַינַיהֻון דּלָא נֵחזֻון וחַצהֻון בּכֻלזבַן נֵהוֵא כּפִיף׃

[(6) Roma 11, 11]

עַל כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם מָעֲדוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְלֹא קוּם? חַס וְחָלִילָה! אֶלָּא שֶׁבִּמְעִידָתָם הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם, לְהַקְנִיא אוֹתָם.

וַאֲנִי אֹמֵר כַּיּוֺם הֲכִי נוֺקְשׁוּ לְמַעַן יִפְּלוּ וְלֹא יוֺסִיפוּ קוּם חָלִילָה אַךְ בְּמַפַּלְתָּם יָצְאָה יְשׁוּעָה לַגּוֺיִים לְמַעַן הַקְנִיאָם:

Pravím tedy: Tak-liž pak klesli, aby padli? Nikoli, ale jejich pádem spasení přišlo pohanům, aby je k závidění přivedl.

Chci tedy snad říci, že klopýtli tak, aby nadobro padli? Naprosto ne! Ale jejich selhání přineslo pohanům spásu, aby to vzbudilo žárlivost židů. ([Deuteronomium 32:21; Skutky apoštolské 13:46; Římanům 10:19])

λέγω ου῏ν μὴ ε῎πταισαν ι῞να πέσωσιν μὴ γένοιτο α᾿λλὰ τω̑ αυ᾿τω̑ν παραπτὼματι ἡ σωτηρία τοι̑ς ε῎θνεσιν ει᾿ς τὸ παραζηλω̑σαι αυ᾿τούς

אָמַר אנָא דֵּין דַּלמָא אֵתּתּקֵלו אַיך דּנֵפּלֻון חָס אֵלָא בּתֻוקלַתהֻון דִּילהֻון הוַו חַיֵא לעַממֵא לַטנָנהֻון׃

[(6) Roma 11, 12]

וְאִם מְעִידָתָם הִיא עֹשֶׁר לָעוֹלָם וְהֶפְסֵדָם הוּא עֹשֶׁר לַגּוֹיִם, שְׁלֵמוּתָם - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

אַךְ אִם-מַפַּלְתָּם הָיְתָה תְּשׁוּעַת הָעוֺלָם וְנִזְקָם לְחֵיל גּוֺיִם אַף כִּי קוּמָם וְהֵם מְלֵאִים:

A poněvadž pak jejich pád jest bohatství světa, a zmenšení jejich jest bohatství pohanů, čím více plnost jich?

Jestliže tedy jejich selháním svět získal a jejich úpadek obohatil pohany, co teprve, až se všichni obrátí?

ει᾿ δὲ τὸ παράπτωμα αυ᾿τω̑ν πλου̑τος κόσμου καὶ τὸ η῞ττημα αυ᾿τω̑ν πλου̑τος ε᾿θνω̑ν πόσω μα̑λλον τὸ πλήρωμα αυ᾿τω̑ν

וֵאן תֻּוקלַתהֻון הוָת עֻותרָא לעָלמָא וחַיָבֻותהֻון עֻותרָא לעַממֵא כּמָא הָכִיל שֻׁומלָיהֻון׃ ס

[(6) Roma 11, 13]

אֲלֵיכֶם הַגּוֹיִם אֲנִי מְדַבֵּר; בִּהְיוֹתִי אֲנִי שָׁלִיחַ לַגּוֹיִם מְכַבֵּד אֲנִי אֶת שֵׁרוּתִי,

וַאֲלֵיכֶם הַגּוֺיִם אֲנִי דֹבֵר אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁלִיחַ לַגּוֺיִים אָנֹכִי אֶת-מִשְׁמַרְתִּי אֲכַבֵּדָה:

Vámť zajisté pravím pohanům, že jelikož jsem já apoštol pohanský, přisluhování své oslavuji,

Vám z pohanských národů říkám, že právě já, apoštol pohanů, vidím slávu své služby v tom, ([Skutky apoštolské 9:15; Galatským 2:9; 1 Timoteovi 2:7])

ὑμι̑ν δὲ λέγω τοι̑ς ε῎θνεσιν ε᾿φ῾ ο῞σον μὲν ου῏ν ει᾿μι ε᾿γώ ε᾿θνω̑ν α᾿πόστολος τὴν διακονίαν μου δοξάζω

לכֻון דֵּין אָמַר אנָא לעַממֵא אֵנָא דִּאיתַי שׁלִיחָא דּעַממֵא לתֵשׁמֵשׁתּי משַׁבַּח אנָא׃

[(6) Roma 11, 14]

בְּתִקְוָה לְעוֹרֵר קִנְאָה בִּבְנֵי עַמִּי וּלְהוֹשִׁיעַ כַּמָּה מֵהֶם.

אוּלַי אַקְנִיא אֶת-בְּנֵי עַמִּי וּבְשָׂרִי וְהוֺשַׁעְתִּי לַאֲחָדִים מֵהֶם:

Zda bych jak k závidění vzbuditi mohl tělo mé, a k spasení přivesti některé z nich.

abych vzbudil žárlivost svých pokrevních bratří a některé z nich přivedl ke spasení.

ει῎ πως παραζηλὼσω μου τὴν σάρκα καὶ σὼσω τινὰς ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν

דַּלמָא אַטֵן לַבנַי בֵּסרי וַאחֵא אנָשִׁין מֵנהֻון׃

[(6) Roma 11, 15]

הֲרֵי אִם הַדָּחָתָם הִיא רִצּוּי בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, מַה תִּהְיֶה הֲשָׁבָתָם אִם לֹא תְּקוּמָה מִמָּוֶת אֱלֵי חַיִּים?

כִּי אִם-מֵאֲשֶׁר נִדְּחוּ בָּאָה עֵת רָצוֺן לְישְׁבֵי תֵבֵל מָה-אֵפוֺא תִהְיֶה לָעֵת יִקָּבְצוּ הֲלֹא חַיִּים מִן-הַמֵּתִים:

Nebo kdyžť zavržení jich jest smíření světa, co pak zase jich přijetí, než život z mrtvých?

Jestliže jejich zavržení znamenalo smíření světa s Bohem, co jiného bude znamenat jejich přijetí než vzkříšení(c) mrtvých! (c) ř: život

ει᾿ γὰρ ἡ α᾿ποβολὴ αυ᾿τω̑ν καταλλαγὴ κόσμου τίς ἡ πρόσλημψις ει᾿ μὴ ζωὴ ε᾿κ νεκρω̑ν

אֵן גֵּיר מֵסתַּליָנֻותהֻון תַּרעֻותָא לעָלמָא הוָת כּמָא הָכִיל פֻּונָיהֻון אֵלָא חַיֵא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(6) Roma 11, 16]

אִם תְּרוּמַת הָעִסָּה קֹדֶשׁ, כֵּן גַּם כָּל הַבָּצֵק! וְאִם הַשֹּׁרֶשׁ קֹדֶשׁ, כֵּן גַּם הָעֲנָפִים.

וְאִם-רֵאשִׁית הָעֲרִסָה קֹדֶשׁ כֵּן גַּם-הָעֲרִיסָה וְאִם-שֹׁרֶשׁ הָעֵץ קֹדֶשׁ כֵּן גַּם-עֲנָפָיו:

Poněvadž prvotiny svaté, takéť i těsto; a jestliť kořen svatý, i ratolesti.

Je-li první chléb(d) zasvěcen, je svatý všechen chléb; je-li kořen svatý, jsou svaté i větve. (d) ř: prvotiny ([Numeri 15:17-Numeri 15:21])

ει᾿ δὲ ἡ α᾿παρχὴ ἁγία καὶ τὸ φύραμα καὶ ει᾿ ἡ ρ᾿ίζα ἁγία καὶ οἱ κλάδοι

וֵאן דֵּין רִשִׁיתָא קַדִּישָׁא אָף גּבִילתָּא וֵאן עֵקָרָא קַדִּישׁ הֻו אָף סַוכֵּא׃

[(6) Roma 11, 17]

וְאִם נִכְרְתוּ כַּמָּה עֲנָפִים מֵעֵץ הַזַּיִת, וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְשֻׁתַּפְתָּ בְּשֹׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ,

וְכִי נִקְטְפוּ מִן-הָעֲנָפִים וְאַתָּה זֵית הַיַּעַר נִטַּעְתָּ בִמְקוֺמָם וַתִּתְעָרֶה בְּשֹׁרֶשׁ הַזַּיִת וּבְדִשְׁנוֺ:

Žeť jsou pak některé ratolesti vylomeny, a ty, byv planou olivou, vštípen jsi místo nich, a učiněn jsi účastník kořene i tučnosti olivy.

Jestliže však některé větve byly vylomeny a ty, planá oliva, jsi byl naroubován na jejich místo a bereš sílu z kořene ušlechtilé olivy, ([Efezským 2:11-Efezským 2:13])

ει᾿ δέ τινες τω̑ν κλάδων ε᾿ξεκλάσθησαν σὺ δὲ α᾿γριέλαιος ω῍ν ε᾿νεκεντρίσθης ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς καὶ συγκοινωνὸς τη̑ς ρ᾿ίζης τη̑ς πιότητος τη̑ς ε᾿λαίας ε᾿γένου

וֵאן מֵן סַוכֵּא אֵתפּשַׁח וַאנתּ דּזַיתָּא אַנתּ דּבַרָא אֵתּטעֵמתּ בּדֻוכּיָתהֵין וַהוַיתּ שַׁותָּפָא לעֵקָרֵה וַלשֻׁומנֵה דּזַיתָּא׃

[(6) Roma 11, 18]

אֲזַי אַל תִּתְנַשֵֹא עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵֹא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ.

אַל-תִּתְנַ׹ֵּׂא עַל-הָעֲנָפִים וְאִם-תִּתְנַ׹ֵּׂא זְכֹר כִּי לֹא אַתָּה תִ׹ָּׂא אֶת-הַשֹּׁרֶשׁ כִּי אִם-הַשֹּׁרֶשׁ יִ׹ָּׂא אֹתָךְ:

Nechlub se proti ratolestem. Pakli se chlubíš, věz, že ne ty kořen neseš, ale kořen tebe.

nevynášej se nad ty větve! Začneš-li se vynášet, vzpomeň si, že ty neneseš kořen, nýbrž kořen nese tebe!

μὴ κατακαυχω̑ τω̑ν κλάδων ει᾿ δὲ κατακαυχα̑σαι ου᾿ σὺ τὴν ρ᾿ίζαν βαστάζεις α᾿λλὰ ἡ ρ᾿ίζα σέ

לָא תֵּשׁתַּבהַר עַל סַוכֵּא אֵן דֵּין מֵשׁתַּבהַר אַנתּ לָא הוָא אַנתּ שׁקִיל לֵה לעֵקָרָא אֵלָא הֻו עֵקָרָא שׁקִיל לָך׃

[(6) Roma 11, 19]

אַתָּה תֹּאמַר: "הָעֲנָפִים נִכְרְתוּ כְּדֵי שֶׁאֻרְכַּב אֲנִי."

וְהֵן תַּעֲנֶה הֲלֹא נִקְטְפוּ הָעֲנָפִים לְהַרְכִּיב אֹתִי עֲלֵיהֶם:

Pakli díš: Vylomeny jsou ratolesti, abych já byl vštípen,

Řekneš snad: Ty větve byly vylomeny, abych já byl naroubován.

ε᾿ρει̑ς ου῏ν ε᾿ξεκλάσθησαν κλάδοι ι῞να ε᾿γώ ε᾿γκεντρισθω̑

וַכבַר תִּאמַר דּסַוכֵּא דֵּאתפּשַׁח דֵּאנָא בּדֻוכּיָתהֵין אֵתּטעֵם׃

[(6) Roma 11, 20]

יָפֶה! בִּגְלַל אִי־אֱמוּנָה נִכְרְתוּ, אַךְ אַתָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַחֲזִיק מַעֲמָד. אַל תִּתְגָּאֶה אֶלָּא הִמָּלֵא יִרְאָה,

כֵּן דִּבַּרְתָּ הֵן נִקְטְפוּ בְחֹסֶר אֱמוּנָתָם וְאַתָּה נִצָּב בֶּאֱמוּנָתֶךׇ אַל-יִגְבַּהּ לִבְּךׇ כִּי אִם-יְרָא:

Dobře. Pro nevěru vylomeny jsou, ale ty věrou stojíš. Nebudiž vysokomyslný, ale boj se.

Dobře. Byly vylomeny pro svou nevěru, ty však stojíš vírou. Nepovyšuj se, ale boj se! ([1 Korintským 10:11n])

καλω̑ς τη̑ α᾿πιστία ε᾿ξεκλάσθησαν σὺ δὲ τη̑ πίστει ε῞στηκας μὴ ὑψηλὰ φρόνει α᾿λλὰ φοβου̑

שַׁפִּיר הָלֵין מֵטֻל דּלָא הַימֵן אֵתפּשַׁח אַנתּ דֵּין בּהַימָנֻותָא קָמתּ לָא תֵּתּרִים בּרֵעיָנָך אֵלָא דּחַל׃

[(6) Roma 11, 21]

שֶׁהֲרֵי אִם לֹא חָס אֱלֹהִים עַל הָעֲנָפִים הַמְּקוֹרִיִּים, גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס.

כִּי אִם-לֹא חָמַל אֱלֹהִים עַל-הָעֲנָפִים הָאֱזְרָחִים הֲלֹא גַּם-עָלֶיךׇ לֹא-יַחְמֹל:

Nebo poněvadž Bůh ratolestem přirozeným neodpustil, věz, žeť by ani tobě neodpustil.

Jestliže Bůh neušetřil přirozených větví, tím spíše neušetří tebe!

ει᾿ γὰρ ὁ θεὸς τω̑ν κατὰ φύσιν κλάδων ου᾿κ ε᾿φείσατο μή πως ου᾿δὲ σου̑ φείσεται

אֵן אַלָהָא גֵּיר עַל סַוכֵּא דּמֵן כּיָנהֵין לָא חָס דַּלמָא אָפלָא עלַיךְּ נֵחֻוס׃

[(6) Roma 11, 22]

לָכֵן שִׂים לֵב לְטוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וּלְחֻמְרָתוֹ: מֵחַד גִּיסָא חֻמְרָה כְּלַפֵּי הַנִּכְשָׁלִים; מֵאִידָךְ גִּיסָא, טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים עָלֶיךָ אִם תַּעֲמֹד בְּטוּבוֹ, וָלֹא - גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת.

שׁוּר-נָא אֵפוֺא חֶסֶד אֱלֹהִים וּמִשְׁפָּטוֺ הַנּוֺרָא לָאֵלֶּה הַנּוֺקָשִׁים מִשְׁפָּט נוֺרָא וּלְךׇ חֶסֶד אֱלֹהִים אִם-אָרְחוֺת חֶסֶד תִּשְׁמֹר וְאִם-אַיִן גַּם-אַתָּה תִּגָּדֵעַ:

A protož viz dobrotivost i zůřivost Boží. K těm zajisté, kteříž padli, zůřivost, ale k tobě dobrotivost, ač budeš-li trvati v dobrotě. Sic jinak i ty vyťat budeš.

Považ dobrotu i přísnost Boží: přísnost k těm, kteří odpadli, avšak dobrotu Boží k tobě, budeš-li se jeho dobroty držet. Jinak i ty budeš vyťat, ([Židům 3:14])

ι῎δε ου῏ν χρηστότητα καὶ α᾿ποτομίαν θεου̑ ε᾿πὶ μὲν τοὺς πεσόντας α᾿ποτομία ε᾿πὶ δὲ σὲ χρηστότης θεου̑ ε᾿ὰν ε᾿πιμένης τη̑ χρηστότητι ε᾿πεὶ καὶ σὺ ε᾿κκοπήση

חזִי הָכִיל בַּסִימֻותֵה וקַשׁיֻותֵה דַּאלָהָא עַל אַילֵין דַּנפַלו קַשׁיֻותָא עלַיךְּ דֵּין בַּסִימֻותָא אֵן תּקַוֵא בָּה בּבַסִימֻותָא וֵאן לָא אָף אַנתּ תֵּתפּשַׁח׃

[(6) Roma 11, 23]

וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם.

וְגַם-הֵם אִם-לֹא יַחֲזִיקוּ בְחֹסֶר אֱמוּנָתָם יִטָּעוּ כִּי-יָכֹל אֱלֹהִים לָשׁוּב לָטַעַת אֹתָם:

Ano i oni, jestliže nezůstanou v nevěře, zase vštípeni budou. Mocenť jest zajisté Bůh zase vštípiti je.

oni však, nesetrvají-li v nevěře, budou naroubováni, neboť Bůh má moc naroubovat je znovu.

κα᾿κει̑νοι δέ ε᾿ὰν μὴ ε᾿πιμένωσιν τη̑ α᾿πιστία ε᾿γκεντρισθήσονται δυνατὸς γάρ ε᾿στιν ὁ θεὸς πάλιν ε᾿γκεντρίσαι αυ᾿τούς

והָנֻון אֵן לָא נקַוֻון בּחַסִירֻות הַימָנֻותהֻון אָף הֵנֻון נֵתּטַעמֻון מֵשׁכַּח גֵּיר אַלָהָא דּתֻוב נַטעֵם אֵנֻון׃

[(6) Roma 11, 24]

הֲרֵי אִם אַתָּה נִכְרַתָּ מֵעֵץ זַיִת בָּר מִטִּבְעוֹ, וּבְנִגּוּד לַטֶּבַע הֻרְכַּבְתָּ עַל עֵץ זַיִת טוֹב, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה, הַמְּקוֹרִיִּים, יֻרְכְּבוּ עַל עֵץ הַזַּיִת שֶׁלָּהֶם!

כִּי אִם-אַתָּה נִקְטַפְתָּ מִזֵּית הַיַּעַר בְּאַדְמַת מוֺלַדְתּוֺ וְנִטַּעְתָּ בְמוֺ-זַיִת טוֺב אֲשֶׁר לֹא כְחֻקֶּךׇ אַף-כִּי הָעֲנָפִים הָאֶזְרָחִים בְּמוֺ-זֵיתָם יִטָּעוּ:

Nebo poněvadž ty vyťat jsi z přirozené plané olivy, a proti přirození vštípen jsi v dobrou olivu, čím více ti, kteříž podlé přirození jsou, vštípeni budou v svou vlastní olivu.

Jestliže tys byl vyťat ze své plané olivy a proti přírodě naroubován na ušlechtilou olivu, tím spíše budou na svou vlastní olivu naroubováni ti, kteří k ní od přírody patří!

ει᾿ γὰρ σὺ ε᾿κ τη̑ς κατὰ φύσιν ε᾿ξεκόπης α᾿γριελαίου καὶ παρὰ φύσιν ε᾿νεκεντρίσθης ει᾿ς καλλιέλαιον πόσω μα̑λλον ου῟τοι οἱ κατὰ φύσιν ε᾿γκεντρισθήσονται τη̑ ι᾿δία ε᾿λαία

אֵן גֵּיר אַנתּ דּמֵן זַיתָּא אַנתּ דּבַרָא הַו דּבַכיָנָך אֵתפּשַׁחתּ וַדלָא בַּכיָנָך אֵתּטעֵמתּ בּזַיתָּא טָבָא כּמָא הָכִיל הָנֻון אֵן נֵתּטַעמֻון בּזַיתָּא דַּכיָנהֻון סּ סּ׃

[(6) Roma 11, 25]

הֵן, אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם הַסּוֹד הַזֶּה, פֶּן תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם: קֵהוּת לֵב אָחֲזָה בְּמִדַּת מָה אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס מְלוֹא הַגּוֹיִם.

כִּי אֵין-נַפְשִׁי לְכַסּוֺת מִכֶּם אַחַי אֶת-הַסּוֺד הַזֶּה פֶּן-תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם כִּי יִשְׂרָאֵל הֻכָּה בְּעִוָּרוֺן מִקָּצֶה אֶחָד עַד כִּי-יָבֹא מְלֹא הַגּוֺיִם:

Neboť nechci, bratří, abyste nevěděli tohoto tajemství, (abyste nebyli sami u sebe moudří), že zatvrdilost z částky přihodila se Izraelovi, dokudž by nevešla plnost pohanů.

Abyste nespoléhali na svou vlastní moudrost, chtěl bych, bratří, abyste věděli o tomto tajemství: Část Izraele propadla zatvrzení, avšak jen do té doby, pokud nevejde plný počet pohanů. ([Jan 10:16; Římanům 11:11])

ου᾿ γὰρ θέλω ὑμα̑ς α᾿γνοει̑ν α᾿δελφοί τὸ μυστήριον του̑το ι῞να μὴ η῟τε παρ῾ ἑαυτοι̑ς φρόνιμοι ο῞τι πὼρωσις α᾿πὸ μέρους τω̑ ᾽Ισραὴλ γέγονεν α῎χρις ου῟ τὸ πλήρωμα τω̑ν ε᾿θνω̑ν ει᾿σέλθη

צָבֵא אנָא גֵּיר דּתֵדּעֻון אַחַי ארָזָא הָנָא דּלָא תֵּהוֻון חַכִּימִין בּרֵעיָן נַפשׁכֻון דַּעוִירֻות לֵבָּא מֵן אַתַר קַלִיל הוָת לִאיסרָיֵל עדַמָא דּנֵעֻול מֻולָיָא דּעַממֵא׃

[(6) Roma 11, 26]

וְכָךְ כָּל יִשְׂרָאֵל יִוָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יהוה

וּבְכֵן כָּל-יִשְׂרָאֵל יִוָּשֵׁעַ כַּכָּתוּב וּבָא מִצִּיּוֺן גּוֺאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע מִיַּעֲקֹב:

A takť všecken Izrael spasen bude, jakož psáno jest: Přijde z Siona vysvoboditel, a odvrátíť bezbožnosti od Jákoba.

Pak bude spasen všechen Izrael, jak je psáno: ‚Přijde ze Siónu vysvoboditel, odvrátí od Jákoba bezbožnost; ([Izajáš 59:20n; Žalmy 14:7])

καὶ ου῞τως πα̑ς ᾽Ισραὴλ σωθήσεται καθώς γέγραπται η῞ξει ε᾿κ Σιών ὁ ρ᾿υόμενος α᾿ποστρέψει α᾿σεβείας α᾿πὸ ᾽Ιακὼβ

והָידֵּין כֻּלֵה אִיסרָיֵל נִחֵא אַיכַּנָא דַּכתִיב דּנִאתֵא מֵן צֵהיֻון פָּרֻוקָא ונַהפֵּך עַולָא מֵן יַעקֻוב׃

[(6) Roma 11, 27]

וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם."

וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֺתָם כִּי-אֶסְלַח לַעֲוֺנָם:

A tatoť bude smlouva má s nimi, když shladím hříchy jejich.

to bude má smlouva s nimi, až sejmu jejich hříchy.‘

καὶ αυ῞τη αυ᾿τοι̑ς ἡ παρ῾ ε᾿μου̑ διαθήκη ο῞ταν α᾿φέλωμαι τὰς ἁμαρτίας αυ᾿τω̑ν

והָידֵּין תֵּהוֵא להֻון דִּיַתִקִא הָי דּמֵן לוָתי מָא דּשֵׁבקֵת להֻון חטָהַיהֻון׃

[(6) Roma 11, 28]

אָמְנָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּשׂוֹרָה הֵם אוֹיְבִים בִּגְלַלְכֶם, אֲבָל בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם בִּגְלַל הָאָבוֹת,

הֵן בִּדְבַר הַבְּשׂוֺרָה שְׂנוּאִים הֵם בִּגְלַלְכֶם אַךְ בִּדְבַר הַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם בִּגְלַל הָאָבוֺת:

A tak s strany evangelium jsouť nepřátelé pro vás, ale podlé vyvolení jsou milí pro otce.

Pokud jde o evangelium, stali se Božími nepřáteli, ale vám to přineslo prospěch; pokud jde o vyvolení, zůstávají Bohu milí pro své otce.

κατὰ μὲν τὸ ευ᾿αγγέλιον ε᾿χθροὶ δι῾ ὑμα̑ς κατὰ δὲ τὴν ε᾿κλογὴν α᾿γαπητοὶ διὰ τοὺς πατέρας

בֵּאוַנגֵּלִיָון דֵּין בּעֵלדּבָבֵא אֵנֻון מֵטֻלָתכֻון וַבגַביֻותָא חַבִּיבַין אֵנֻון מֵטֻל אַבָהָתָא׃

[(6) Roma 11, 29]

שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ.

כִּי לֹא-יִנָּחֵם אֱלֹהִים עַל-מַתְּנַת יָדוֺ וְעַל-קְרִיאַת פִּיהוּ:

Darů zajisté svých a povolání Bůh nelituje.

Vždyť Boží dary a jeho povolání jsou neodvolatelná. ([2 Timoteovi 2:13])

α᾿μεταμέλητα γὰρ τὰ χαρίσματα καὶ ἡ κλη̑σις του̑ θεου̑

לָא גֵּיר הָפכָּא אַלָהָא בּמַוהַבתֵה וַבקֵריָנֵה׃

[(6) Roma 11, 30]

וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם בֶּעָבָר לֹא צִיַּתֶּם לֵאלֹהִים, אַךְ כָּעֵת רֻחַמְתֶּם אַגַּב אִי־צִיּוּתָם,

כִּי כַּאֲשֶׁר גַּם-אַתֶּם לְפָנִים לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בֵּאלֹהִים וְעַתָּה רֻחַמְתֶּם עֵקֶב חֹסֶר אֱמוּנָתָם:

Nebo jakož i vy někdy jste nebyli poslušni Boha, ale nyní milosrdenství jste došli pro jejich nevěru,

Jako vy jste kdysi Boha neposlouchali, nyní však jste došli slitování pro jejich neposlušnost,

ω῞σπερ γὰρ ὑμει̑ς ποτε η᾿πειθήσατε τω̑ θεω̑ νυ̑ν δὲ η᾿λεήθητε τη̑ τούτων α᾿πειθεία

אַיכַּנָא גֵּיר דָּאף אַנתֻּון לָא מֵתּטפִּיסִין הוַיתֻּון לַאלָהָא מֵן קדִים והָשָׁא אֵתחנֵנתֻּון מֵטֻל לָא מֵתּטפִּיסָנֻותהֻון דּהָנֻון׃

[(6) Roma 11, 31]

כֵּן גַּם אֵלֶּה לֹא צִיְּתוּ כָּעֵת, וְכָךְ בָּרַחֲמִים אֲשֶׁר הֻשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם יְרֻחֲמוּ גַּם הֵם כָּעֵת;

כֵּן גַּם-הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ עָתָּה לְמַעַן עֵקֶב רַחֲמֵיכֶם גַּם-הֵמָּה יְרֻחָמוּ:

Tak i oni nyní neuposlechli, aby pro učiněné vám milosrdenství i oni milosrdenství dosáhli.

tak i oni nyní upadli v neposlušnost, aby také došli slitování, jakého se dostalo vám. ([Římanům 11:11])

ου῞τως καὶ ου῟τοι νυ̑ν η᾿πείθησαν τω̑ ὑμετέρω ε᾿λέει ι῞να καὶ αυ᾿τοὶ νυ̑ν ε᾿λεηθω̑σιν

הָכַנָא אָף הָלֵין לָא אֵתּטפִּיסו הָשָׁא לרַחמֵא דַּעלַיכֻּון דָּאף עלַיהֻון נֵהוֻון רַחמֵא׃

[(6) Roma 11, 32]

כִּי אֱלֹהִים כָּלָא אֶת הַכֹּל בְּאִי־צִיּוּת כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל הַכֹּל.

כִּי-הִסְגִּיר אֱלֹהִים אֶת-כֻּלָּם לְלֹא-אֱמוּנָה לְמַעַן יְרַחֵם עַל-כֻּלָּמוֺ:

Zavřel zajisté Bůh všecky v nevěře, aby se nade všemi smiloval.

Bůh totiž všecky uzavřel pod neposlušnost, aby se nade všemi slitoval. ([Galatským 3:22; 1 Timoteovi 2:4])

συνέκλεισεν γὰρ ὁ θεὸς τοὺς πάντας ει᾿ς α᾿πείθειαν ι῞να τοὺς πάντας ε᾿λεήση

חבַשׁ גֵּיר אַלָהָא לכֻלנָשׁ בּלָא מֵתּטפִּיסָנֻותָא דּעַל כֻּל אנָשׁ נרַחֵם׃ ס

[(6) Roma 11, 33]

מָה עֹמֶק עֹשֶׁר הָאֱלֹהִים, מָה עֹמֶק חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ! אֵין חֵקֶר לְמִשְׁפָּטָיו וְאֵין מַשִֹיג אֶת דְּרָכָיו,

מֶה-עָמֹק תְּהוֺם הַחָכְמָה וְהַדַּעַת לֵאלֹהִים מִי יַחְקֹר מִשְׁפָּטָיו וּדְרָכָיו מִי יִמְצָא:

Ó hlubokosti bohatství i moudrosti i umění Božího! Jak jsou nezpytatelní soudové jeho, a nevystižitelné cesty jeho.

Jak nesmírná je hloubka Božího bohatství, jeho moudrosti i vědění! Jak nevyzpytatelné jsou jeho soudy a nevystopovatelné jeho cesty! ([1 Korintským 2:7n; Izajáš 55:8n; Efezským 3:9-Efezským 3:11])

ω῏ βάθος πλούτου καὶ σοφίας καὶ γνὼσεως θεου̑ ὡς α᾿νεξεραύνητα τὰ κρίματα αυ᾿του̑ καὶ α᾿νεξιχνίαστοι αἱ ὁδοὶ αυ᾿του̑

אָו עֻומקָא דּעֻותרָא וחֵכמתָא ומַדּעָא דַּאלָהָא דּאנָשׁ לָא מָשׁ דִּינַוהי וֻאורחָתֵה לָא מֵתעַקבָן׃

[(6) Roma 11, 34]

כִּי "מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יהוה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ?"

כִּי מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ יְהוָֺה וְאִישׁ עֲצָתוֺ יוֺדִיעֶנּוּ:

Nebo kdo poznal mysl Páně? Aneb kdo jemu radil?

‚Kdo poznal mysl Hospodinovu(e) a kdo se stal jeho rádcem?‘ (e) ř: Páně ([Jób 36:23; Jób 15:8; Žalmy 92:6; Izajáš 40:13n; Jeremjáš 23:18; 1 Korintským 2:16])

τίς γὰρ ε῎γνω νου̑ν κυρίου η῍ τίς σύμβουλος αυ᾿του̑ ε᾿γένετο

מַנֻו גֵּיר יִדַע רֵעיָנֵה דּמָריָא אַו מַנֻו הוָא לֵה בּעֵל מֵלכָּא׃

[(6) Roma 11, 35]

וּמִי הִקְדִּים לָתֵת לוֹ דָּבָר וִישֻׁלַּם לוֹ?

אוֺ מִי-הִקְדִּים לָתֵת אֵלָיו וִישֻׁלַּם לוֺ:

Nebo kdo prvé dal jemu, a budeť mu odplaceno?

‚Kdo mu něco dal, aby mu to on musel vrátit?‘ ([Jób 41:3])

η῍ τίς προέδωκεν αυ᾿τω̑ καὶ α᾿νταποδοθήσεται αυ᾿τω̑

ומַנֻו קַדֵּם יַהב לֵה וכֵן נסַב מֵנֵה׃

[(6) Roma 11, 36]

הֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַכֹּל דַּרְכּוֹ, וְהַכֹּל אֵלָיו. לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלָמִים! אָמֵן.

כִּי הַכֹּל מִיָּדוֺ הַכֹּל בּוֺ וְהַכֹּל לוֺ הוּא אֲשֶׁר-לוֺ הַכָּבוֺד לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Nebo z něho, a skrze něho, a v něm jsou všecky věci, jemuž sláva na věky. Amen.

Vždyť z něho a skrze něho a pro něho je všecko! Jemu buď sláva na věky. Amen. ([Jan 1:3; 1 Korintským 8:6; Židům 2:10])

ο῞τι ε᾿ξ αυ᾿του̑ καὶ δι῾ αυ᾿του̑ καὶ ει᾿ς αυ᾿τὸν τὰ πάντα αυ᾿τω̑ ἡ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας α᾿μήν

מֵטֻל דּכֻל מֵנֵה וכֻל בֵּה וכֻל בִּאידֵה דּלֵה תֵּשׁבּחָן ובֻורכָּן לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(6) Roma 12, 01]

וּבְכֵן, אַחַי, בִּגְלַל רַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּמְסְרוּ אֶת גּוּפְכֶם קָרְבָּן חַי, קָדוֹשׁ וְרָצוּי לֵאלֹהִים; כָּךְ תַּעַבְדוּהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב.

וְעַתָּה אֲנִי מִתְחַנֵּן אֲלֵכֶם אַחַי בָּרַחֲמֵי אֱלֹהִים לְהַקְדִּישׁ אֶת-גְּוִיּוֺתֵיכֶם כְּקָרְבָּן חַי וְקָדוֺשׁ לְרָצוֺן לֵאלֹהִים כִּי-בְזֹאת תַּשְׂכִּילוּ לַעֲבֹד אֹתוֺ:

Protož prosím vás, bratří, skrze milosrdenství Boží, abyste vydávali těla svá v obět živou, svatou, Bohu libou, rozumnou službu svou.

Vybízím vás, bratří, pro Boží milosrdenství, abyste sami sebe(f) přinášeli jako živou, svatou, Bohu milou oběť; to ať je vaše pravá(g) bohoslužba. (f) ř: svá těla (g) ř: rozumná (tj. ne ceremoniální) ([Římanům 6:13; 1 Petrův 2:5])

παρακαλω̑ ου῏ν ὑμα̑ς α᾿δελφοί διὰ τω̑ν οι᾿κτιρμω̑ν του̑ θεου̑ παραστη̑σαι τὰ σὼματα ὑμω̑ν θυσίαν ζω̑σαν ἁγίαν ευ᾿άρεστον τω̑ θεω̑ τὴν λογικὴν λατρείαν ὑμω̑ν

בָּעֵנָא הָכִיל מֵנכֻון אַחַי בּרַחמַוהי דַּאלָהָא דַּתקִימֻון פַּגרַיכֻּון דֵּבחתָא חַיתָא וקַדִּישׁתָּא וַמקַבַּלתָּא לַאלָהָא בּתֵשׁמֵשׁתָּא מלִילתָּא׃

[(6) Roma 12, 02]

וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו.

וְאַל-תִּהְיוּ דוֺמִים לִבְנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה כִּי אִם-תְּנוּ לִבְּכֶם לְהִתְחַדֵּשׁ וְנֶהְפַּכְתֶּם לַעֲנָשִׁים אֲחֵרִים וְעֵינֵיכֶם לֵאלֹהִים לִבְחֹן מַה-הוּא רְצוֺנוֺ הַטּוֺב וְהַנָּעִים וְהַשָּׁלֵם:

A nepřipodobňujte se světu tomuto, ale proměňtež se obnovením mysli své, tak abyste zkusili, jaká by byla vůle Boží dobrá, libá a dokonalá.

A nepřizpůsobujte se tomuto věku, nýbrž proměňujte se obnovou své mysli, abyste mohli rozpoznat, co je vůle Boží, co je dobré, Bohu milé a dokonalé. ([1 Janův 2:15; 2 Korintským 3:18; Efezským 4:23; Efezským 5:17])

καὶ μὴ συσχηματίζεσθε τω̑ αι᾿ω̑νι τούτω α᾿λλὰ μεταμορφου̑σθε τη̑ α᾿νακαινὼσει του̑ νοός ει᾿ς τὸ δοκιμάζειν ὑμα̑ς τί τὸ θέλημα του̑ θεου̑ τὸ α᾿γαθὸν καὶ ευ᾿άρεστον καὶ τέλειον

ולָא תֵּתּדַּמֻון לעָלמָא הָנָא אֵלָא אֵשׁתַּחלַפו בּחֻודָּתָא דּרֵעיָנַיכֻּון וַהוַיתֻּון פָּרשִׁין אַינָא הֻו צֵביָנָא דַּאלָהָא טָבָא וַמקַבּלָא וַגמִירָא׃

[(6) Roma 12, 03]

עַל־סְמַךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִתַּן לִי, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְכָל אֶחָד מִכֶּם: אִישׁ אַל יַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ לְיוֹתֵר מִשֶּׁרָאוּי לוֹ לַחְשֹׁב, אֶלָּא יְהֵא צָנוּעַ בְּהַעֲרָכָתוֹ, כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אֱלֹהִים.

כִּי עַל-פִּי רוּחַ הַחֵן הַנָּתוּן לִי אֶקְרָא לְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם לְבִלְתִּי יַעֲרִיךְ אֶת-נַפְשׁוֺ יֶתֶר מֵאֲשֶׁר נָכוֺן לוֺ כִּי אִם-הַעֲרֵךְ וְהַצְנֵעַ לְפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר-מָדַד לוֺ אֱלֹהִים:

Neboť pravím (skrze milost, kteráž dána jest mi), každému, kdož jest mezi vámi, aby nesmyslil více, než sluší smysliti, ale aby smyslil v středmosti, tak jakž komu Bůh udělil míru víry.

Každému z vás říkám na základě milosti, která mi byla dána: Nesmýšlejte výš, než je komu určeno, ale smýšlejte o sobě střízlivě podle toho, jakou míru víry udělil každému Bůh. ([1 Korintským 4:6; 2 Korintským 10:13; Efezským 4:7])

λέγω γὰρ διὰ τη̑ς χάριτος τη̑ς δοθείσης μοι παντὶ τω̑ ο῎ντι ε᾿ν ὑμι̑ν μὴ ὑπερφρονει̑ν παρ῾ ο῍ δει̑ φρονει̑ν α᾿λλὰ φρονει̑ν ει᾿ς τὸ σωφρονει̑ν ἑκάστω ὡς ὁ θεὸς ε᾿μέρισεν μέτρον πίστεως

אָמַר אנָא דֵּין בּטַיבֻּותָא דֵּאתיַהבַּת לִי לכֻלכֻון דּלָא תֵּהוֻון מֵתרַעֵין לבַר־מֵן מָא דּוָלֵא דּתֵתרַעֻון אֵלָא תֵּהוֻון מֵתרַעֵין בּנַכפֻּותָא כֻּלנָשׁ אַיך דַּפלַג לֵה אַלָהָא הַימָנֻותָא בַּמשֻׁוחתָא׃

[(6) Roma 12, 04]

כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד יֵשׁ לָנוּ אֵיבָרִים רַבִּים וְלֹא לְכָל הָאֵיבָרִים אוֹתוֹ תַּפְקִיד,

כִּי כַּאֲשֶׁר יְצֻרִים רַבִּים לָנוּ בְּגוּף אֶחָד וְלֹא לְכָל-הַיְצֻרִים מִשְׁמֶרֶת אֶחָת:

Nebo jakož v jednom těle mnohé oudy máme, ale nemají všickni oudové jednostejného díla,

Jako je v jednom těle mnoho údů a nemají všechny stejný úkol, ([1 Korintským 12:11n; Efezským 4:16 Efezským 4:25])

καθάπερ γὰρ ε᾿ν ἑνὶ σὼματι πολλὰ μέλη ε῎χομεν τὰ δὲ μέλη πάντα ου᾿ τὴν αυ᾿τὴν ε῎χει πρα̑ξιν

אַיכַּנָא גֵּיר דַּבחַד פַּגרָא הַדָּמֵא סַגִּיֵאא אִית לַן וכֻלהֻון הַדָּמֵא לָא הוָא חַד סֻוערָנָא אִית להֻון׃

[(6) Roma 12, 05]

כָּךְ אֲנַחְנוּ הָרַבִּים מְהַוִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל אֶחָד אֵיבָר לַחֲבֵרוֹ.

כֵּן רַבִּים אֲנַחְנוּ לְגוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְאִישׁ אִישׁ מִמֶּנּוּ כִּיצוּר לַחֲבֵרוֺ:

Tak mnozí jedno tělo jsme v Kristu, a obzvláštně jedni druhých oudové.

tak i my, ač je nás mnoho, jsme jedno tělo v Kristu a jeden druhému sloužíme jako jednotlivé údy.

ου῞τως οἱ πολλοὶ ε῍ν σω̑μά ε᾿σμεν ε᾿ν Χριστω̑ τὸ δὲ καθ῾ ει῟ς α᾿λλήλων μέλη

הָכַנָא אָף חנַן דּסַגִּיֵאא חנַן חַד חנַן פּגַר בַּמשִׁיחָא חַד חַד מֵנַן דֵּין הַדָּמֵא חנַן דַּחדָדֵא׃

[(6) Roma 12, 06]

וְיֵשׁ לָנוּ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, לְפִי הַחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ: אִם נְבוּאָה הֲרֵיהִי כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה;

וְכֵן לָנוּ מַתָּנוֺת שֹׁנוֺת לְפִי רוּחַ הַחֵן הַנָּתוּן לָנוּ אִם-נְבוּאָה נִתְנַבֵּא לְפִי קַו אֱמוּנָתֵנוּ:

Ale majíce obdarování rozdílná podlé milosti, kteráž dána jest nám, buďto proroctví, to ať se koná podlé pravidla víry;

Máme rozličné dary podle milosti, která byla dána každému z nás: Kdo má dar prorockého slova, ať ho užívá v souhlase s vírou. ([1 Korintským 12:4-1 Korintským 12:11; 1 Petrův 4:10n])

ε῎χοντες δὲ χαρίσματα κατὰ τὴν χάριν τὴν δοθει̑σαν ἡμι̑ν διάφορα ει῎τε προφητείαν κατὰ τὴν α᾿ναλογίαν τη̑ς πίστεως

אֵלָא אִית לַן מַוהבָתָא משַׁחלפָתָא אַיך טַיבֻּותָא דֵּאתיַהבַּת לַן אִית דַּנבִיֻותָא אַיך משֻׁוחתָא דּהַימָנֻותֵה׃

[(6) Roma 12, 07]

אִם לְאִישׁ שֵׁרוּת, יְשָׁרֵת; אִם הוּא מוֹרֶה, יְלַמֵּד;

מִי הָעֹמֵד לְשָׁרֵת יְשָׁרֵת כְּאִישׁ חָיִל וְכֵן הַמּוֺרֶה יוֺרֶה כַּמִּשְׁפָּט:

Buďto úřad, v přisluhování; buďto ten, kdož učí, v vyučování.

Kdo má dar služby, ať slouží. Kdo má dar učit, ať učí.

ει῎τε διακονίαν ε᾿ν τη̑ διακονία ει῎τε ὁ διδάσκων ε᾿ν τη̑ διδασκαλία

וִאית דּתֵשׁמֵשׁתָּא אִית לֵה בּתֵשׁמֵשׁתֵּה וִאית דּמַלפָנָא הֻו בּיֻולפָּנֵה׃

[(6) Roma 12, 08]

מִי שֶׁמַּתְּנָתוֹ הָעִדּוּד, יְעוֹדֵד; הַנּוֹתֵן יִתֵּן בְּתוֹם לֵב; הַמַּנְהִיג יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּשְׁקִידָה; וְהַגּוֹמֵל חֶסֶד יַעֲשֶׂה זֹאת בִּמְאוֹר פָּנִים.

הַמוֺכִיחַ יַשְׂכִּיל פִּיהוּ בְתוֺכַחְתּוֺ הַנֹּתֵן יִדְּבֶנּוּ לִבּוֺ בְּמַתְּנַת יָדוֺ הָעֹמֵד בְּרֹאשׁ הָעֵדָה יַעֲמֹד כְּאִישׁ חָרוּץ וְהַגֹּמֵל חֶסֶד יִגְמֹל בְּטוּב לֵב:

Též kdo napomíná, v napomínání; ten, kdo rozdává, v upřímnosti; kdož předložen jest, v pilnosti; kdo milosrdenství činí, čiň to s ochotností.

Kdo dovede povzbuzovat, nechť povzbuzuje(h). Kdo rozdává, ať dává upřímně. Kdo stojí v čele, ať je horlivý. Kdo se stará o trpící, ať pomáhá s radostí. (h) napomínat... napomíná

ει῎τε ὁ παρακαλω̑ν ε᾿ν τη̑ παρακλήσει ὁ μεταδιδοὺς ε᾿ν ἁπλότητι ὁ προιστάμενος ε᾿ν σπουδη̑ ὁ ε᾿λεω̑ν ε᾿ν ἱλαρότητι

וִאית דַּמבַיָאנָא הֻו בּבֻויָאֵה וַדיָהֵב בַּפשִׁיטֻותָא וַדקָאֵם בּרִשָׁא בַּחפִיטֻותָא ודַמרַחֵם בַּפצִיחֻותָא׃

[(6) Roma 12, 09]

תְּהֵא אַהֲבַתְכֶם לְלֹא הַעֲמָדַת פָּנִים. שִׂנְאוּ אֶת הָרַע וְדִבְקוּ בַּטּוֹב.

אַל-תְּהִי אַהֲבַתְכֶם בִּשְׂפַת חֲלָקוֺת שִׁנְאוּ אֶת-הָרָע וְדִבְקוּ בַּטּוֺב:

Milování buď bez pokrytství; v ošklivosti mějte zlé, připojeni jsouce k dobrému.

Láska nechť je bez přetvářky. Ošklivte si zlo, lněte k dobrému. ([1 Petrův 1:22; Ámos 5:15])

ἡ α᾿γάπη α᾿νυπόκριτος α᾿ποστυγου̑ντες τὸ πονηρόν κολλὼμενοι τω̑ α᾿γαθω̑

ולָא נֵהוֵא נכִיל חֻובּכֻון אֵלָא הוַיתֻּון סָנֵין לבִישָׁתָא ומֵתנַקפִין לטָבָתָא׃

[(6) Roma 12, 10]

אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבַת אַחִים כֵּנָה. הַקְדִּימוּ לִנְהֹג כָּבוֹד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.

אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת-אָחִיהוּ מִמְּקוֺר רַחֲמֵיכֶם וְכַבְּדוּ אִישׁ אֶת-חֲבֵרוֺ יוֺתֵר מִנַּפְשְׁכֶם:

Láskou bratrskou jedni k druhým nakloněni jsouce, poctivostí se vespolek předcházejte,

Milujte se navzájem bratrskou láskou, v úctě dávejte přednost jeden druhému. ([1 Tesalonickým 4:9; 2 Petrův 1:7; Filipským 2:3; Zjevení Janovo 3:15])

τη̑ φιλαδελφία ει᾿ς α᾿λλήλους φιλόστοργοι τη̑ τιμη̑ α᾿λλήλους προηγούμενοι

הוַיתֻּון רָחמִין לַאחַיכֻּון ומַחבִין חַד לחַד הוַיתֻּון מקַדּמִין מיַקרִין חַד לחַד׃

[(6) Roma 12, 11]

שִׁקְדוּ וְאַל תִּתְעַצְּלוּ. הֱיוּ נִלְהֲבֵי רוּחַ וְשָׁרְתוּ אֶת הָאָדוֹן.

שִׁקְדוּ עַל-מַעֲשֵׂיכֶם וְאַל-תֵּעָצְלוּ הִתְאשְׁשׁוּ בָרוּחַ וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָֺה:

V pracech neleniví, duchem vroucí, Pánu sloužíce,

V horlivosti neochabujte, buďte vroucího ducha, služte Pánu(i). (i) var: vystihujte potřebu chvíle

τη̑ σπουδη̑ μὴ ο᾿κνηροί τω̑ πνεύματι ζέοντες τω̑ κυρίω δουλεύοντες

הוַיתֻּון חפִיטִין ולָא חבַנָנִין הוַיתֻּון רָתחִין בּרֻוח הוַיתֻּון פָּלחִין למָרכֻון׃

[(6) Roma 12, 12]

גִּילוּ בַּתִּקְוָה. הֱיוּ סַבְלָנִים בְּצָרָה. הַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה.

שִׂמְחוּ בַתִּקְוָה הוֺחִילוּ בַצָּרָה חִזְקוּ וְאִמְצוּ בַתְּפִלָּה תָּמִיד:

Nadějí se veselíce, v ssouženích trpěliví, na modlitbě ustaviční,

Z naděje se radujte, v soužení buďte trpěliví, v modlitbách vytrvalí. ([Lukáš 18:1; Efezským 6:18; 1 Tesalonickým 5:17])

τη̑ ε᾿λπίδι χαίροντες τη̑ θλίψει ὑπομένοντες τη̑ προσευχη̑ προσκαρτερου̑ντες

הוַיתֻּון חָדֵין בּסַברכֻון הוַיתֻּון מסַיבּרִין אֻולצָנַיכֻּון הוַיתֻּון אַמִינִין בַּצלֻותָא׃

[(6) Roma 12, 13]

תְּנוּ אֶת חֶלְקְכֶם לְצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים וְשַׁאֲפוּ לְהַכְנִיס אוֹרְחִים.

הִתְחַבְּרוּ לְמַלֹּאת מַחֲסֹרֵי הַקְּדוֺשִׁים וְחוּשׁוּ לְהָבִיא אֹרְחִים לְבָתֵּיכֶם:

V potřebách s svatými se zdělujíce, přívětivosti k hostem následujíce.

Sdílejte se s bratřími(j) v jejich nouzi, ochotně poskytujte pohostinství. (j) ř: svatými ([Lukáš 3:11; Židům 13:2; 1 Petrův 4:8])

ται̑ς χρείαις τω̑ν ἁγίων κοινωνου̑ντες τὴν φιλοξενίαν διὼκοντες

הוַיתֻּון מֵשׁתַּותּפִין לַסנִיקֻותָא דּקַדִּישֵׁא הוַיתֻּון רָחמִין אַכסנָיֵא׃

[(6) Roma 12, 14]

בָּרְכוּ אֶת רוֹדְפֵיכֶם, בָּרְכוּ וְאַל תְּקַלְּלוּ.

בָּרְכוּ אֶת-רֹדְפֵכֶם בָּרְכוּ וְאַל-תְּקַלֵּלוּ:

Dobrořečte protivníkům svým, dobrořečte a nezlořečte.

Svolávejte dobro na ty, kteří vás pronásledují, dobro, a ne zlo. ([Matouš 5:44; 1 Korintským 4:13])

ευ᾿λογει̑τε τοὺς διὼκοντας ὑμα̑ς ευ᾿λογει̑τε καὶ μὴ καταρα̑σθε

בַּרֵכו לרָדֻופַיכֻּון בַּרֵכו ולָא תּלֻוטֻון׃

[(6) Roma 12, 15]

שִׂמְחוּ עִם הַשְֹמֵחִים וּבְכוּ עִם הַבּוֹכִים.

שִׂמְחוּ עִם-הַ׹ְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם-הַבֹּכִים:

Radujte s radujícími, a plačte s plačícími.

Radujte se s radujícími, plačte s plačícími. ([Žalmy 35:13])

χαίρειν μετὰ χαιρόντων κλαίειν μετὰ κλαιόντων

חדַו עַם דּחָדֵין וַבכַו עַם דּבָכֵין׃

[(6) Roma 12, 16]

הֱיוּ תְּמִימֵי דֵעִים זֶה עִם זֶה. אַל תְּהַלְּכוּ בִּגְדוֹלוֹת וְאַל תִּבָּדְלוּ מֵאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים. אַל תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם.

שִׁיתוּ אֶת לִבְּכֶם לַחְשֹׁב אִישׁ אִישׁ כִּלְבַב אָחִיו אַל-תְּהַלְּכוּ בִגְדֹלוֺת מִכֶּם הִתְרוֺעֲעוּ עִם-עֲנָוִים וְאַל-תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם:

Buďte vespolek jednomyslní, ne vysoce o sobě smýšlejíce, ale k nízkým se nakloňujíce.

Mějte porozumění jeden pro druhého. Nesmýšlejte vysoko, ale věnujte se všedním službám. Nespoléhejte na svou vlastní chytrost. ([Římanům 15:5; Přísloví 3:7; Izajáš 5:21; Žalmy 131:1; Jakubův 1:10])

τὸ αυ᾿τὸ ει᾿ς α᾿λλήλους φρονου̑ντες μὴ τὰ ὑψηλὰ φρονου̑ντες α᾿λλὰ τοι̑ς ταπεινοι̑ς συναπαγόμενοι μὴ γίνεσθε φρόνιμοι παρ῾ ἑαυτοι̑ς

ומֵדֵּם דּמֵתרַעֵין אנתֻּון עַל נַפשׁכֻון אָף עַל אַחַיכֻּון ולָא תֵּתרַעֻון רֵעיָנָא רָמָא אֵלָא קַפו לַאילֵין דּמַכִּיכִין ולָא הוַיתֻּון חַכִּימִין בּרֵעיָן נַפשׁכֻון׃

[(6) Roma 12, 17]

אַל תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה. בַּקְּשׁוּ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי אָדָם.

אַל-תִּגְמְלוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה חוּשׁוּ לַעֲשׂוֺת אֶת-הַטּוֺב בְּעֵינֵי-כֹל:

Nebuďte opatrní sami u sebe. Žádnému zlého za zlé neodplacujte, opatrujíce dobré přede všemi lidmi,

Nikomu neodplácejte zlým za zlé. Vůči všem mějte na mysli jen dobré. ([Matouš 5:40; 1 Tesalonickým 5:15])

μηδενὶ κακὸν α᾿ντὶ κακου̑ α᾿ποδιδόντες προνοούμενοι καλὰ ε᾿νὼπιον πάντων α᾿νθρὼπων

ולָא תֵּפרעֻון לאנָשׁ בִּישׁתָּא חלָף בִּישׁתָּא אֵלָא נֵתבּטֵל לכֻון דּתֵעבּדֻון טָבָתָא קדָם בּנַינָשָׁא כֻּלהֻון׃

[(6) Roma 12, 18]

עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר בְּיֶדְכֶם חֲיוּ בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם.

וְאִם-יֵשׁ מָקוֺם כַּאֲשֶׁר יֶשׁ-לְאֵל יֶדְכֶם הַשְׁלִימוּ עִם-כָּל-אָדָם:

Jestliže jest možné, pokudž na vás jest, se všemi lidmi pokoj majíce,

Je-li možno, pokud to záleží na vás, žijte se všemi v pokoji. ([Židům 12:14; Matouš 5:9])

ει᾿ δυνατόν τὸ ε᾿ξ ὑμω̑ν μετὰ πάντων α᾿νθρὼπων ει᾿ρηνεύοντες

וֵאן מֵשׁכּחָא אַיך דּמֵן לוָתכֻון עַם כֻּלבַּרנָשׁ שׁלָמָא עבֵדו׃

[(6) Roma 12, 19]

יַקִּירַי, אַל תִּתְנַקְּמוּ אֶלָּא הַנִּיחוּ לַזַּעַם, כִּי כָּתוּב "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יהוה".

אַל-תִּתְנַקְּמוּ יְדִידִים כִּי אִם-תְּנוּ מָקוֺם לַחֲרוֺן-אָף כִּי כָתוּב לִי נָקָם אֲנִי אֲשַׁלֵם אָמַר יְהוָֺה:

Ne sami sebe mstíce, nejmilejší, ale dejte místo hněvu; nebo psáno jest: Mně pomsta, já odplatím, praví Pán.

Nechtějte sami odplácet, milovaní, ale nechte místo pro Boží soud(k), neboť je psáno: ‚Mně patří pomsta, já odplatím, praví Pán.‘ (k) ř: hněv ([Leviticus 19:18; Deuteronomium 32:35; Matouš 5:39; Židům 10:30])

μὴ ἑαυτοὺς ε᾿κδικου̑ντες α᾿γαπητοί α᾿λλὰ δότε τόπον τη̑ ο᾿ργη̑ γέγραπται γάρ ε᾿μοὶ ε᾿κδίκησις ε᾿γώ α᾿νταποδὼσω λέγει κύριος

ולָא הוַיתֻּון תָּבעִין נַפשׁכֻון חַבִּיבַי אֵלָא הַבו אַתרָא לרֻוגזָא כּתִיב הֻו גֵּיר דֵּאן לָא תֵּעבֵּד דִּינָא לנַפשָׁך אֵנָא אֵעבֵּד דִּינָך אָמַר אַלָהָא׃

[(6) Roma 12, 20]

אֲבָל "אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם, וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם; כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ."

וְאִם-רָעֵב שׂנַאֲךׇ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְאִם-צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל-רֹאשׁוֺ:

A protož lační-li nepřítel tvůj, nakrm jej, a žízní-li, dej mu píti. Nebo to učině, uhlí řeřavé shrneš na hlavu jeho.

Ale také: ‚Jestliže má tvůj nepřítel hlad, nasyť ho, a má-li žízeň, dej mu pít; tím ho zahanbíš a přivedeš k lítosti.(l)‘ (l) ř: Tím nasypeš žhavé uhlí na jeho hlavu. ([Přísloví 25:21n; Matouš 5:44])

α᾿λλὰ ε᾿ὰν πεινα̑ ὁ ε᾿χθρός σου ψὼμιζε αυ᾿τόν ε᾿ὰν διψα̑ πότιζε αυ᾿τόν του̑το γὰρ ποιω̑ν α῎νθρακας πυρὸς σωρεύσεις ε᾿πὶ τὴν κεφαλὴν αυ᾿του̑

וֵאן כּפֵן בּעֵלדּבָבָך אַוכֵּלָיהי וֵאן צהֵא אַשׁקָיהי וֵאן הָלֵין תֵּעבֵּד לֵה גֻּומרֵא דּנֻורָא תּקַבַּר עַל קַרקַפתֵה׃

[(6) Roma 12, 21]

אַל תַּנִּיחַ לָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ, אֶלָּא הִתְגַּבֵּר עַל הָרַע בַּטּוֹב.

אַל-תִּכָּבֵשׁ לִפְנֵי הָרָע כִּי אִם-כְּבֹשׁ אֶת-הָרַע לְפָנֶיךׇ בַּטּוֺב:

Nedej se přemoci zlému, ale přemáhej v dobrém zlé.

Nedej se přemoci zlem, ale přemáhej zlo dobrem. ([Matouš 5:39-Matouš 5:41])

μὴ νικω̑ ὑπὸ του̑ κακου̑ α᾿λλὰ νίκα ε᾿ν τω̑ α᾿γαθω̑ τὸ κακόν

לָא תֵּזכֵּיכֻון בִּישׁתָּא אֵלָא זכַאֻוה לבִישׁתָּא בּטָבתָא׃ ס

[(6) Roma 13, 01]

כָּל אָדָם יִכָּנַע לְרָשֻׁיּוֹת הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין שִׁלְטוֹן אֶלָּא מִטַּעַם אֱלֹהִים, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנּוֹכְחִיִּים נִקְבְּעוּ מִטַּעַם אֱלֹהִים.

כָּל-נֶפֶשׁ תִּכָּנַע לִפְנֵי מֶמְשֶׁלֶת הָרָאשִׁים כִּי-אֵין מֶמְשָׁלָה זוּלָתִי הַנְּתוּנָה עַל-פִּי הָאֱלֹהִים וּמֵאִתּוֺ נִהְיוּ הַמֶּמְשָׁלוֺת אֲשֶׁר יֶשְׁנָן:

Každá duše vrchnostem poddána buď. Neboť není vrchnosti, jediné od Boha, a kteréž vrchnosti jsou, od Boha zřízené jsou.

Každý ať se podřizuje vládní moci(m), neboť není moci, leč od Boha. Ty, které jsou, jsou zřízeny od Boha, (m) nadřazené moci ([1 Petrův 2:13-1 Petrův 2:17 Titovi 3:1])

πα̑σα ψυχὴ ε᾿ξουσίαις ὑπερεχούσαις ὑποτασσέσθω ου᾿ γὰρ ε῎στιν ε᾿ξουσία ει᾿ μὴ ὑπὸ θεου̑ αἱ δὲ ου῏σαι ὑπὸ θεου̑ τεταγμέναι ει᾿σίν

כֻּל נפֵשׁ לשֻׁולטָנֵא דּרַבֻּותָא תֵּשׁתַּעבַּד לַיתּ גֵּיר שֻׁולטָנָא דּלָא הוָא מֵן אַלָהָא הֻו וַאילֵין שֻׁולטָנֵא דִּאיתַיהֻון מֵן אַלָהָא הֻו פּקִידִין׃

[(6) Roma 13, 02]

לְפִיכָךְ כָּל הַמִּתְקוֹמֵם נֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן מִתְנַגֵּד לְצַו אֱלֹהִים, וְהַמִּתְנַגְּדִים יָבִיאוּ עַל עַצְמָם מִשְׁפָּט.

לָכֵן כָּל-הַמֹּרֵד בַּמֶּמְשָׁלָה הִמְרָה בִּפְקֻדַּת אֱלֹהִים וְהַמַּמְרִים יִשְׂאוּ עֲוֺנָם בְּרֹאשָׁם:

A protož kdož se vrchnosti protiví, Božímu zřízení se protiví; kteříž se pak protiví, odsouzení sobě dobudou.

takže ten, kdo se staví proti vládnoucí moci, vzpírá se Božímu řádu. Kdo se takto vzpírá, přivolává na sebe soud.

ω῞στε ὁ α᾿ντιτασσόμενος τη̑ ε᾿ξουσία τη̑ του̑ θεου̑ διαταγη̑ α᾿νθέστηκεν οἱ δὲ α᾿νθεστηκότες ἑαυτοι̑ς κρίμα λήμψονται

מַן דּקָאֵם הָכִיל לֻוקבַל שֻׁולטָנָא לֻוקבַל פֻּוקדָּנָא דַּאלָהָא קָאֵם והָלֵין דּקָימִין לֻוקבַלהֻון דִּינָא נֵסבֻון׃

[(6) Roma 13, 03]

הֲרֵי אֵין פַּחַד הַשַּׁלִּיטִים עַל עוֹשֵׂה הַטּוֹב, אֶלָּא עַל עוֹשֵׂה הָרַע. הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁלֹּא לִפְחֹד מִן הַשִּׁלְטוֹנוֹת? עֲשֵׂה אֶת הַטּוֹב וְתִזְכֶּה לְשֶׁבַח מֵהֶם.

כִּי-הַשַּׁלִּיט אֵינֶנּוּ לִמְחִתָּה לְמַעֲשִׂים טוֺבִים כִּי אִם-לְרָעִים וְכִי-תֹאבֶה כִּי-מֶמְשַׁלְתּוֺ לֹא-תְהִי לְךׇ לִמְחִתָּה עֲשֵׂה טוֺב וּתְהִלָּה תִ׹ָּׂא מִלְּפָנָיו:

Nebo vrchnosti nejsou k strachu dobře činícím, ale zle činícím. Chceš-li se pak nebáti vrchnosti, čiň dobře, a budeš míti chválu od ní.

Vládcové nejsou přece hrozbou tomu, kdo jedná dobře, nýbrž tomu, kdo jedná zle. Chceš, aby ses nemusel bát vládnoucí moci? Jednej dobře, a dostane se ti od ní pochvaly. ([1 Petrův 3:13])

οἱ γὰρ α῎ρχοντες ου᾿κ ει᾿σὶν φόβος τω̑ α᾿γαθω̑ ε῎ργω α᾿λλὰ τω̑ κακω̑ θέλεις δὲ μὴ φοβει̑σθαι τὴν ε᾿ξουσίαν τὸ α᾿γαθὸν ποίει καὶ ε῞ξεις ε῎παινον ε᾿ξ αυ᾿τη̑ς

דַּיָנֵא גֵּיר לָא הוַו דֵּחלתָא לַעבָדֵא טָבֵא אֵלָא לבִישֵׁא צָבֵא אַנתּ הָכִיל דּלָא תֵּדחַל מֵן שֻׁולטָנָא עבֵד טָבתָא ותֵשׁבֻּוחתָּא תֵּהוֵא לָך מֵנֵה׃

[(6) Roma 13, 04]

הַשִּׁלְטוֹנוֹת הֵם מְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים לְטוֹבָתְךָ. אַךְ אִם תַּעֲשֶׂה אֶת הָרַע, עָלֶיךָ לִפְחֹד; שֶׁהֲרֵי לֹא לְחִנָּם הֵם מַחֲזִיקִים בַּחֶרֶב, כִּי מְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים הֵם לִנְקֹם וְלִשְׁפֹּךְ זַעַם עַל עוֹשֵׂי הָרַע.

כִּי-מְשָׁרֵת אֱלֹהִים הוּא לְטוֺב לָךְ אֶפֶס אִם-אָוֶן פָּעַלְתָּ יְרָא כִּי לֹא-חִנָּם יִ׹ָּׂא אֶת-חַרְבּוֺ וּמְשָׁרֵת אֱלֹהִים הוּא הַנִּשְׁפָּט בְּזַעַם אֶת-פֹּעֵל אָוֶן:

Boží zajisté služebník jest, tobě k dobrému. Pakli bys zle činil, boj se; neboť ne nadarmo nese meč. Boží zajisté služebník jest, mstitel zůřivý nad tím, kdož zle činí.

Vždyť je Božím služebníkem k tvému dobru. Jednáš-li však špatně, máš proč se bát, neboť nenese meč nadarmo; je Božím služebníkem, vykonavatelem trestu(n) nad tím, kdo činí zlo. (n) ř: hněvu (pod. Římanům 13:5)

θεου̑ γὰρ διάκονός ε᾿στιν σοὶ ει᾿ς τὸ α᾿γαθόν ε᾿ὰν δὲ τὸ κακὸν ποιη̑ς φοβου̑ ου᾿ γὰρ ει᾿κη̑ τὴν μάχαιραν φορει̑ θεου̑ γὰρ διάκονός ε᾿στιν ε῎κδικος ει᾿ς ο᾿ργὴν τω̑ τὸ κακὸν πράσσοντι

משַׁמשָׁנָא הֻו גֵּיר דַּאלָהָא אֵלָא לָך לטָבָתָא וֵאן בִּישׁתָּא עָבֵד אַנתּ דּחַל לָא הוָא גֵּיר סרִיקָאיִת אַסִיר לסַפסִרָא משַׁמשָׁנָא הֻו גֵּיר דַּאלָהָא ותָבֻועָא דּרֻוגזָא לַאילֵין דּעָבדִּין בִּישָׁתָא׃

[(6) Roma 13, 05]

לָכֵן עָלֶיךָ לְהִכָּנַע לֹא רַק בִּגְלַל הַזַּעַם, אֶלָּא גַּם בִּגְלַל הַמַּצְפּוּן.

לָכֵן נָכוֺן לָכֶם לְהִכָּנַע לֹא מִפְּנֵי הַזַּעַם לְבַדּוֺ כִּי-אִם גַּם-מִפְּנֵי מוּסַר הַלֵּב:

A protož náležíť poddánu býti, netoliko pro hněv, ale i pro svědomí.

Proto je nutno podřizovat se, a to nejen z bázně před trestem, nýbrž i pro svědomí.

διὸ α᾿νάγκη ὑποτάσσεσθαι ου᾿ μόνον διὰ τὴν ο᾿ργὴν α᾿λλὰ καὶ διὰ τὴν συνείδησιν

ומֵטֻל הָנָא אָלצָא לַן דּנֵשׁתַּעבַּד לָא מֵטֻל רֻוגזָא בַּלחֻוד אֵלָא אָף מֵטֻל תִּארתַּן׃

[(6) Roma 13, 06]

וְלָכֵן אַתֶּם גַּם מְשַׁלְּמִים מִסִּים, כִּי מְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים הֵם הַשּׁוֹקְדִים עַל מִלּוּי תַּפְקִידָם זֶה.

אֲשֶׁר בַּעֲבוּר זֶה אַתֶּם מְשַׁלְּמִים גַּם אֶת-הַמָּס כִּי-מְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים הֵם הַשֹּׁקְדִים עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:

Nebo proto i daň dáváte, že služebníci Boží jsou, pilnou práci o to samo vedouce.

Proto také platíte daň. Vládcové jsou v Boží službě, když se drží svých úkolů.

διὰ του̑το γὰρ καὶ φόρους τελει̑τε λειτουργοὶ γὰρ θεου̑ ει᾿σιν ει᾿ς αυ᾿τὸ του̑το προσκαρτερου̑ντες

מֵטֻל הָנָא אָף כּסֵף רִשָׁא יָהבִּין אנתֻּון משַׁמשָׁנֵא אֵנֻון גֵּיר דַּאלָהָא דַּעלַיהֵין דּהָלֵין קָימִין׃

[(6) Roma 13, 07]

תְּנוּ לְכָל אָדָם מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ: מַס לְמִי שֶׁעַל הַמַּס; מֶכֶס לְמִי שֶׁעַל הַמֶּכֶס; יִרְאָה לְמִי שֶׁרָאוּי לִירֹא מִמֶּנּוּ; כָּבוֹד לְמִי שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד.

הָבוּ לְכָל-אִישׁ אֶת-אֲשֶׁר לוֺ הַמַּס לַאֲשֶׁר-לוֺ הַמַּס הַמֶּכֶס לַאֲשֶׁר-לוֺ הַמֶּכֶס הַיִּרְאָה לַאֲשֶׁר-לוֺ הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֺד לַאֲשֶׁר-לוֺ הַכָּבוֺד:

Každému tedy, což jste povinni, dávejte. Komu daň, tomu daň; komu clo, tomu clo; komu bázeň, tomu bázeň; komu čest, tomu čest.

Dávejte každému, co jste povinni: daň, komu daň; clo, komu clo; úctu, komu úctu(o); čest, komu čest. (o) ř: bázeň ([Matouš 22:21])

α᾿πόδοτε πα̑σιν τὰς ο᾿φειλάς τω̑ τὸν φόρον τὸν φόρον τω̑ τὸ τέλος τὸ τέλος τω̑ τὸν φόβον τὸν φόβον τω̑ τὴν τιμὴν τὴν τιμήν

פּרֻועו הָכִיל לכֻלנָשׁ אַיך דּמֵתּחִיב לֵה למַן דַּכסֵף רִשָׁא כּסֵף רִשָׁא וַלמַן דּמַכסָא מַכסָא וַלמַן דּדֵחלתָא דֵּחלתָא וַלמַן דִּאיקָרָא אִיקָרָא׃

[(6) Roma 13, 08]

אַל תִּהְיוּ חַיָּבִים דָּבָר לְאִישׁ מִלְּבַד אַהֲבַת הַזּוּלַת, כִּי הָאוֹהֵב אֶת הַזּוּלַת קִיֵּם אֶת הַתּוֹרָה.

לֹא תָלִינוּ אִתְּכֶם כָּל-חוֺב בִּלְתִּי אַהֲבַת אָדָם לַחֲבֵרוֺ כִּי הָאֹהֵב אֶת-חֲבֵרוֺ קִיֵּם אֶת-הַתּוֺרָה:

Žádnému nebývejte nic dlužni, než to, abyste se vespolek milovali. Nebo kdož miluje bližního, zákon naplnil,

Nikomu nebuďte nic dlužni, než abyste se navzájem milovali, neboť ten, kdo miluje druhého, naplnil zákon. ([Galatským 5:14; Leviticus 19:18; Matouš 22:39n 1 Timoteovi 1:5; 1 Korintským 13:13])

μηδενὶ μηδὲν ο᾿φείλετε ει᾿ μὴ τὸ α᾿λλήλους α᾿γαπα̑ν ὁ γὰρ α᾿γαπω̑ν τὸν ε῞τερον νόμον πεπλήρωκεν

וַלאנָשׁ מֵדֵּם לָא תּחֻובֻון אֵלָא חַד לחַד למַחָבֻו סּ סּ מַן דּמַחֵב גֵּיר חַברֵה נָמֻוסָא מַלִי׃

[(6) Roma 13, 09]

הֵן הַמִּצְווֹת "לֹא תִנְאַף", "לֹא תִרְצַח", "לֹא תִגְנֹב", "לֹא תַחְמֹד", וְכָל מִצְוָה אַחֶרֶת, כְּלוּלוֹת בַּמַּאֲמָר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."

כִּי-הִנֵּה לֹא תִנְאָף לֹא תִרְצָח לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה עֵד שֶׁקֶר לֹא תַחְמֹד עִם כָּל-מִצְוֺת אֲחֵרוֺת יָכִיל אֹתָן הַכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ:

Poněvadž to přikázaní: Nesesmilníš, nezabiješ, neukradneš, nepromluvíš křivého svědectví, nepožádáš, a jestli které jiné přikázaní, v tomto slovu se zavírá: Milovati budeš bližního svého jako sebe samého.

Vždyť přikázání ‚nezcizoložíš, nezabiješ, nepokradeš, nepožádáš‘ a kterákoli jiná jsou shrnuta v tomto slovu: ‚Milovati budeš bližního svého jako sebe samého.‘ ([Exodus 20:13-Exodus 20:15 Exodus 20:17; Deuteronomium 5:17-Deuteronomium 5:19 Deuteronomium 5:21; Matouš 19:18])

τὸ γὰρ ου᾿ μοιχεύσεις ου᾿ φονεύσεις ου᾿ κλέψεις ου᾿κ ε᾿πιθυμήσεις καὶ ει῎ τις ἑτέρα ε᾿ντολή ε᾿ν τω̑ λόγω τούτω α᾿νακεφαλαιου̑ται ε᾿ν τω̑ α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν

וָאף הָי גֵּיר דֵּאמַר דּלָא תּגֻור ולָא תֵּקטֻול ולָא תֵּגנֻוב ולָא תֵּרַג וֵאן אִית פֻּוקדָּנָא אחרִנָא בּהָדֵא מֵלתָא מֵשׁתַּלַם דּתֵרחַם לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך׃

[(6) Roma 13, 10]

הָאַהֲבָה אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת רָעָה לַזּוּלַת, לָכֵן הָאַהֲבָה הִיא קִיּוּם הַתּוֹרָה בִּמְלוֹאָהּ.

הָאַהֲבָה לֹא תַעֲשֶׂה רָע לָרֵעַ עַל-כֵּן הָאַהֲבָה הִיא קִיּוּם הַתּוֺרָה:

Láska bližnímu zle neučiní, a protož plnost zákona jest láska.

Láska neudělá bližnímu nic zlého. Je tedy láska naplněním zákona.

ἡ α᾿γάπη τω̑ πλησίον κακὸν ου᾿κ ε᾿ργάζεται πλήρωμα ου῏ν νόμου ἡ α᾿γάπη

חֻובָּא לקַרִיבֵה בִּישׁתָּא לָא סָעַר מֵטֻל דּחֻובָּא מֻולָיֵה הֻו דּנָמֻוסָא׃

[(6) Roma 13, 11]

נוֹסָף עַל כָּךְ, יְדוּעִים לָכֶם הַזְּמַנִּים, הַיְנוּ שֶׁכָּעֵת הַשָּׁעָה לְהִתְעוֹרֵר מִן הַשֵּׁנָה, כִּי יְשׁוּעָתֵנוּ קְרוֹבָה עַכְשָׁו יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהַאֲמִין.

וְאַף אֶת-הַזְּמָן לֹא תְנַכֵּרוּ כִּי בָא הַמוֺעֵד לְהָקִיץ מִשֵּׁנָה כִּי יְשׁוּעָתֵנוּ קְרֹבָה לָנוּ עַתָּה מִיּוֺם אֲשֶׁר הֲחִלּנוּ לְהַאֲמִין:

A zvláště pak vidouce takovou příhodnost, žeť jest se nám již čas ze sna probuditi. Nyníť zajisté blíže nás jest spasení, nežli když jsme uvěřili.

Víte přece, co znamená tento čas: už nastala hodina, abyste(p) procitli ze spánku; vždyť nyní je nám spása blíže, než byla tenkrát, když jsme uvěřili. (p) var: abychom ([Efezským 5:14-Efezským 5:16])

καὶ του̑το ει᾿δότες τὸν καιρόν ο῞τι ω῞ρα η῎δη ὑμα̑ς ε᾿ξ υ῞πνου ε᾿γερθη̑ναι νυ̑ν γὰρ ε᾿γγύτερον ἡμω̑ν ἡ σωτηρία η῍ ο῞τε ε᾿πιστεύσαμεν

וָאף הָדֵא דַּעו דּזַבנָא הֻו ושָׁעתָא הי מֵכִּיל דּנֵתּעִיר מֵן שֵׁנתַן הָשָׁא הֻו גֵּיר אֵתקַרַבו לַן חַיַין יַתִּיר מֵן דּכַד הַימֵנן׃

[(6) Roma 13, 12]

הַלַּיְלָה חוֹלֵף וְהַיּוֹם קָרֵב. עַל כֵּן נָסִירָה מֵעָלֵינוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַחֹשֶׁךְ וְנִלְבַּשׁ אֶת שִׁרְיוֹן הָאוֹר.

הַלַּיְלָה חָלַף הָלַךְ לוֺ וְהַיּוֺם הִגִּיעַ נַעַזְבָה-נָּא אֶת-פָּעֳלֵי הַחֹשֶׁךְ וּכְלֵי נֶשֶׁק הָאוֺר נַחְגֹּרָה:

Noc pominula, ale den se přiblížil. Odvrzmež tedy skutky temnosti, a oblecme se v odění světla.

Noc pokročila, den se přiblížil. Odložme(q) proto skutky tmy a oblečme se ve zbroj světla. (q) var: Odhoďme ([1 Janův 2:8; Efezským 5:11; 1 Tesalonickým 5:4-1 Tesalonickým 5:6; Efezským 6:11])

ἡ νὺξ προέκοψεν ἡ δὲ ἡμέρα η῎γγικεν α᾿ποθὼμεθα ου῏ν τὰ ε῎ργα του̑ σκότους ε᾿νδυσὼμεθα δὲ τὰ ο῞πλα του̑ φωτός

לִליָא מֵכִּיל עבַר וִאימָמָא קרֵב ננִיח מֵנַן הָכִיל עבָדֵא דּחֵשֻׁוכָא ונֵלבַּשׁ זַינֵה דּנֻוהרָא׃

[(6) Roma 13, 13]

וּכְמוֹ בַּיּוֹם נִתְנַהֵג נָא כַּיָּאוּת, לֹא בְּהוֹלְלוּת וּבְשִׁכְרוּת, לֹא בְּזִמָּה וּפְרִיצוּת, לֹא בְּרִיב וְקִנְאָה,

וּבְמֵישָׁרִים נִתְהַלֵּךְ כְּמוֺ-בַיּוֺם לֹא בְמִרְזַח סְרוּחִים וְשִׁכָּרוֺן לֹא-בְזִמָּה וַעֲגָבִים וְלֹא-בְזָדוֺן וְקִנְאָה:

Jakožto ve dne poctivě choďme, ne v hodování a v opilství, ne v smilstvích a v chlipnostech, ne v sváru a v závisti.

Žijme řádně jako za denního světla(r): ne v hýření a opilství, v nemravnosti a bezuzdnostech, ne ve sváru a závisti, (r) ř: ve dne ([Efezským 5:18; Lukáš 21:34])

ὡς ε᾿ν ἡμέρα ευ᾿σχημόνως περιπατήσωμεν μὴ κὼμοις καὶ μέθαις μὴ κοίταις καὶ α᾿σελγείαις μὴ ε῎ριδι καὶ ζήλω

וַאיך דּבִאימָמָא בֵּאסכִּמָא נהַלֵך לָא בַּזמָרָא ולָא בּרַוָיֻותָא ולָא בּמַדמכָא טַנפָא ולָא בַּחסָמָא וַבחֵריָנָא׃

[(6) Roma 13, 14]

כִּי אִם לִבְשׁוּ אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וְאַל תִּדְאֲגוּ לַגּוּף בִּמְגַמָּה לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הַתַּאֲווֹת.

אַךְ רוּחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ תִּלְבַּשׁ אֶתְכֶם וְלֹא תְמַלְאוּ מִשְׁאֲלוֺתֵיכֶם לְפִי תַאֲוַת הַבָּשָׂר:

Ale oblecte se v Pána Jezukrista, a nepečujte o tělo podlé žádosti jeho.

nýbrž oblečte se v Pána Ježíše Krista a nevyhovujte svým sklonům(s), abyste nepropadali vášním. (s) ř: svému tělu ([Galatským 3:27])

α᾿λλὰ ε᾿νδύσασθε τὸν κύριον ᾽Ιησου̑ν Χριστόν καὶ τη̑ς σαρκὸς πρόνοιαν μὴ ποιει̑σθε ει᾿ς ε᾿πιθυμίας

אֵלָא לֻובשֻׁוהי למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא ולָא תִּאצפֻּון דּבֵסרכֻון לַרגִיגָתָא׃

[(6) Roma 14, 01]

קַבְּלוּ אֶת הַחַלָּשׁ בָּאֱמוּנָה, אַךְ לֹא לְשֵׁם וִכּוּחִים עַל דֵּעוֹת.

אִישׁ רְפֵה יָדַיִם בֶּאֱמוּנָה קַבְּלֻהוּ בְתוֺכְכֶם וְלֹא לְחִקְרֵי לֵב לִשְׂעִיפָּיו וְעֶשְׁתֹּנֹתָיו:

Mdlého pak u víře přijímejte ne k hádkám o otázkách.

Bratra ve víře slabšího přijímejte mezi sebe, ale nepřete se s ním o jeho názorech. ([Římanům 15:1 Římanům 15:7;])

τὸν δὲ α᾿σθενου̑ντα τη̑ πίστει προσλαμβάνεσθε μὴ ει᾿ς διακρίσεις διαλογισμω̑ν

לַאינָא דֵּין דַּכרִיה בּהַימָנֻותָא הַבו לֵה אִידָא ולָא תֵּהוֻון מֵתפַּלגִין בּמַחשׁבָתכֻון׃

[(6) Roma 14, 02]

אֶחָד מַאֲמִין שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל הַכֹּל; אַחֵר, שֶׁהוּא חַלָּשׁ, אוֹכֵל מַאֲכָלִים צִמְחִיִּים.

יֵשׁ מַאֲמִין כִּי כָּל-דָּבָר נָכוֺן לוֺ לֶאֱכֹל וּרְפֵה יָדַיִם זֶה יֹאכַל יָרֶק:

Nebo někdo věří, že může jísti všecko; jiný pak mdlý jsa, jí zelí.

Někdo třeba věří, že může jíst všechno, slabý však jí jen rostlinnou stravu. ([Genesis 1:29; Genesis 9:3n])

ο῍ς μὲν πιστεύει φαγει̑ν πάντα ὁ δὲ α᾿σθενω̑ν λάχανα ε᾿σθίει

אִית גֵּיר דַּמהַימֵן דּכֻלמֵדֵּם נֵאכֻול ודַכרִיה יַרקָא הֻו אָכֵל׃

[(6) Roma 14, 03]

אַל יָבוּז הָאוֹכֵל לְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, וְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אַל יַחֲרֹץ מִשְׁפָּט עַל הָאוֹכֵל, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים קִבֵּל אוֹתוֹ בְּרָצוֹן.

הָאֹכֵל כָּל-מַאֲכָל אַל-יָבוּז לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹכֵל וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹכֵל אַל-יִשְׁפֹּט אֶת-הָאֹכֵל כִּי-נָשָׂא פָנָיו אֱלֹהִים:

Ten kdož jí, nepokládej sobě za nic toho, kdož nejí; a kdo nejí, toho nepotupuj, kdož jí. Nebo Bůh přijal jej.

Ten, kdo jí všecko, nechť nezlehčuje toho, kdo nejí, a kdo nejí, nechť neodsuzuje toho, kdo jí; vždyť Bůh jej přijal za svého. ([1 Korintským 10:24 1 Korintským 10:33; Koloským 2:16 Koloským 2:17])

ὁ ε᾿σθίων τὸν μὴ ε᾿σθίοντα μὴ ε᾿ξουθενείτω ὁ δὲ μὴ ε᾿σθίων τὸν ε᾿σθίοντα μὴ κρινέτω ὁ θεὸς γὰρ αυ᾿τὸν προσελάβετο

הַו דֵּין דָּאכֵל להַו מַן דּלָא אָכֵל לָא נשֻׁוט והַו מַן דּלָא אָכֵל להַו מַן דָּאכֵל לָא נדֻון אַלָהָא גֵּיר קַרבֵה׃

[(6) Roma 14, 04]

מִי אַתָּה כִּי תִּשְׁפֹּט אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל אַחֵר? הֲרֵי בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו הוּא עוֹמֵד אוֹ נוֹפֵל. אַךְ הוּא יַעֲמֹד, כִּי הָאָדוֹן יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ לַעֲמֹד.

מִי אַתָּה כִּי-תִשְׁפֹּט עֶבֶד לֹא-לָךְ הֵן לַאדֹנָיו הוּא כִּי יָקוּם וְכִי-יִפֹּל וְהוּא יָקוּם כִּי-רַב כֹּחַ יְהוָֺה לַהֲקִימוֺ:

Ty kdo jsi, abys tupil cizího služebníka? Však Pánu svému stojí, aneb padá. Budeť pak ustaven; mocen jest zajisté Bůh utvrditi jej.

Kdo jsi ty, že soudíš cizího služebníka? O tom, zda obstojí či ne, rozhoduje jeho vlastní pán. A on obstojí, neboť Pán má moc jej podepřít. ([Matouš 7:1; Jakubův 4:11n])

σὺ τίς ει῏ ὁ κρίνων α᾿λλότριον οι᾿κέτην τω̑ ι᾿δίω κυρίω στήκει η῍ πίπτει σταθήσεται δέ δυνατει̑ γὰρ ὁ κύριος στη̑σαι αυ᾿τόν

אַנתּ מַן אַנתּ דּדָאֵן אַנתּ לעַבדָּא דּלָא דִּילָך דֵּאן קָאֵם למָרֵה קָאֵם וֵאן נָפֵל למָרֵה נָפֵל מקָם הֻו דֵּין קָאֵם מָטֵא גֵּיר בִּאידַי מָרֵה דַּנקִימִיוהי׃

[(6) Roma 14, 05]

יֵשׁ אָדָם הַמַּחְשִׁיב יוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִיּוֹם אַחֵר, וְיֵשׁ שֶׁמַּחְשִׁיב כָּל יוֹם וְיוֹם. יְהֵא כָּל אָדָם בָּטוּחַ בְּדַעְתּוֹ.

יֵשׁ מַבְדִּיל יוֺם מֵעַל יוֺם וְיֵשׁ אֲשֶׁר יוֺם כַּיּוֺם נֶחְשָׁב-לוֺ יְהִי-נָא כָּל-אִישׁ סָמוּךְ לִבּוֺ בְּדַעְתּוֺ:

Nebo někdo rozsuzuje mezi dnem a dnem, a někdo soudí každý den. Jeden každý v svém smyslu ujištěn buď.

Někdo rozlišuje dny, jinému je den jako den. Každý nechť má jistotu svého přesvědčení. ([Galatským 4:10])

ο῍ς μὲν γὰρ κρίνει ἡμέραν παρ῾ ἡμέραν ο῍ς δὲ κρίνει πα̑σαν ἡμέραν ε῞καστος ε᾿ν τω̑ ι᾿δίω νοι῭ πληροφορείσθω

אִית דּדָאֵן יַומָא מֵן יַומָא וִאית דּדָאֵן כֻּלהֻון יַומָתָא כֻּלנָשׁ דֵּין בּמַדּעָא דּנַפשֵׁה נֵשׁתַּרַר׃

[(6) Roma 14, 06]

מִי שֶׁמַּחְשִׁיב אֶת הַיּוֹם מַחְשִׁיב אוֹתוֹ לְשֵׁם יהוה. הָאוֹכֵל אוֹכֵל לְשֵׁם יהוה, שֶׁכֵּן הוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים. וְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, לְשֵׁם יהוה אֵינוֹ אוֹכֵל וְגַם הוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים.

הַמְכַבֵּד יָמִים לַיהוָֺה הוּא מְכַבְדָם וַאֲשֶׁר אֵינֶנוּ מְכַבֵּד יָמִים לְמַעַן יְהוָֺה אֵינֶנוּ מְכַבְדָם הָאֹכֵל אֹכֵל לְשֵׁם יְהוָֺה כִּי-יוֺדֶה לוֺ וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹכֵל לְשֵׁם אֱלֹהִים וִיהוֺדֶנּוּ:

Kdož dnů šetří, Pánu šetří; a kdo nešetří, Pánu nešetří. A kdo jí, Pánu jí, nebo děkuje Bohu; a kdož nejí, Pánu nejí, a děkuje Bohu.

Kdo zachovává určité dny, zachovává je Pánu(t). Kdo jí, dělá to Pánu ke cti, neboť děkuje Bohu; a kdo nejí, dělá to také Pánu ke cti, neboť i on děkuje Bohu. (t) var: + a kdo je nezachovává, nezachovává je Pánu ([1 Korintským 10:31])

ὁ φρονω̑ν τὴν ἡμέραν κυρίω φρονει̑ καὶ ὁ ε᾿σθίων κυρίω ε᾿σθίει ευ᾿χαριστει̑ γὰρ τω̑ θεω̑ καὶ ὁ μὴ ε᾿σθίων κυρίω ου᾿κ ε᾿σθίει καὶ ευ᾿χαριστει̑ τω̑ θεω̑

מַן דּמֵתרַעֵא דּיַומָא למָרֵה מֵתרַעֵא וכֻל דּלָא מֵתרַעֵא דּיַומָא למָרֵה לָא מֵתרַעֵא ודָאכֵל למָרֵה אָכֵל ולַאלָהָא מַודֵּא וַדלָא אָכֵל למָרֵה לָא אָכֵל ומַודֵּא לַאלָהָא׃

[(6) Roma 14, 07]

אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ חַי אֶת חַיָּיו לְשֵׁם עַצְמוֹ וְאִישׁ אֵינוֹ מֵת לְשֵׁם עַצְמוֹ.

כִּי אֵין-אִישׁ מֵאִתָּנוּ יִחְיֶה לְנַפְשׁוֺ וְאֵין-אִישׁ יָמוּת לְנַפְשׁוֺ:

Žádný zajisté z nás není sám sobě živ, a žádný sobě sám neumírá.

Nikdo z nás nežije sám sobě a nikdo sám sobě neumírá. Žijeme-li, žijeme Pánu, ([2 Korintským 5:15; 1 Tesalonickým 5:10])

ου᾿δεὶς γὰρ ἡμω̑ν ἑαυτω̑ ζη̑ καὶ ου᾿δεὶς ἑαυτω̑ α᾿ποθνήσκει

לַיתּ גֵּיר אנָשׁ מֵנַן דַּלנַפשֵׁה חַי ולַיתּ אנָשׁ דַּלנַפשֵׁה מָאֵת׃

[(6) Roma 14, 08]

כְּשֶׁאָנוּ חַיִּים, לְשֵׁם הָאָדוֹן אָנוּ חַיִּים. כְּשֶׁאָנוּ מֵתִים, לְשֵׁם הָאָדוֹן אָנוּ מֵתִים. לְפִיכָךְ, בֵּין שֶׁחַיִּים בֵּין שֶׁמֵּתִים, לָאָדוֹן אָנוּ שַׁיָּכִים;

כִּי אִם-נִחְיֶה נִחְיֶה לַיהוָֺה וְכִי-נָמוּת נָמוּת לַיהוָֺה לָכֵן כִּי-נִחְיֶה וְכִי-נָמוּת לַיהוָֺה הִנֵּנוּ:

Nebo buď že jsme živi, Pánu živi jsme; buď že mřeme, Pánu mřeme. A tak buď že jsme živi, buď že umíráme, Páně jsme.

umíráme-li, umíráme Pánu. Ať žijeme, ať umíráme, patříme Pánu. ([1 Korintským 6:20; Lukáš 20:38])

ε᾿άν τε γὰρ ζω̑μεν τω̑ κυρίω ζω̑μεν ε᾿άν τε α᾿ποθνήσκωμεν τω̑ κυρίω α᾿ποθνήσκομεν ε᾿άν τε ου῏ν ζω̑μεν ε᾿άν τε α᾿ποθνήσκωμεν του̑ κυρίου ε᾿σμέν

מֵטֻל דֵּאן חָאֵינַן למָרַן חָאֵינַן וֵאן מָיתִּינַן למָרַן הֻו מָיתִּינַן וֵאן חַיִינַן הָכִיל וֵאן מָיתִּינַן דּמָרַן חנַן׃

[(6) Roma 14, 09]

שֶׁהֲרֵי הַמָּשִׁיחַ מֵת וְקָם שׁוּב לְחַיִּים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדוֹן גַּם לַמֵּתִים גַּם לַחַיִּים.

כִּי הֲלֹא בַּעֲבוּר זֹאת מֵת הַמָּשִׁיחַ וַיָּקָם וָחָי לְהִשְׂתָּרֵר כְּאָדוֺן עַל-הַמֵּתִים וְעַל-הַחַיִּים:

Na toť zajisté Kristus i umřel, i z mrtvých vstal, i ožil, aby nad živými i nad mrtvými panoval.

Vždyť proto Kristus umřel i ožil(u), aby se stal Pánem i mrtvých i živých. (u) var: vstal

ει᾿ς του̑το γὰρ Χριστὸς α᾿πέθανεν καὶ ε῎ζησεν ι῞να καὶ νεκρω̑ν καὶ ζὼντων κυριεύση

מֵטֻל הָנָא אָף משִׁיחָא מִית וַחיָא וקָם דּהֻו נֵהוֵא מָריָא למִיתֵא וַלחַיֵא׃

[(6) Roma 14, 10]

וּמַדּוּעַ אַתָּה חוֹרֵץ מִשְׁפָּט עַל אָחִיךָ? מַדּוּעַ אַתָּה בָּז לְאָחִיךָ? הֲרֵי כֻּלָּנוּ נַעֲמֹד לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אֱלֹהִים;

וְאַתָּה לָמָּה-זֶּה תִשְׁפֹּט אֶת-אָחִיךׇ אוֺ מַדּוּעַ תָּבוּז אַתָּה לְאָחִיךׇ וְכֻלָּנוּ לַמִשְׁפָּט נַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא דִּין אֱלֹהִים:

Ty pak proč potupuješ bratra svého? Aneb také ty proč za nic pokládáš bratra svého? Však všickni staneme před stolicí Kristovou.

Proč tedy, ty slabý, soudíš svého bratra? A ty, silný, proč zlehčuješ svého bratra? Všichni přece staneme před soudnou stolicí Boží(v). (v) var: Kristovou ([Matouš 25:31n; 2 Korintským 5:10])

σὺ δὲ τί κρίνεις τὸν α᾿δελφόν σου η῍ καὶ σὺ τί ε᾿ξουθενει̑ς τὸν α᾿δελφόν σου πάντες γὰρ παραστησόμεθα τω̑ βήματι του̑ θεου̑

אַנתּ דֵּין מָנָא דָּאֵן אַנתּ לַאחֻוך אַו אָף אַנתּ למָנָא שָׁאֵט אַנתּ לַאחֻוך כֻּלַן גֵּיר עתִידִינַן לַמקָם קדָם בִּים דַּמשִׁיחָא׃

[(6) Roma 14, 11]

הֲלֹא כָּתוּב: "חַי־אֲנִי, נְאֻם־יהוה, כִּי־לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלֹהִים."

כִּי כָתוּב חַי-אָנִי נְאֻם יְהוָֺה כִּי לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ וְכָל-לָשׁוֺן תּוֺדֶה לֵאלֹהִים:

Psáno jest zajisté: Živť jsem já, praví Pán, žeť přede mnou bude klekati každé koleno, a každý jazyk vyznávati bude Boha.

Neboť je psáno: ‚Jako že jsem živ, praví Hospodin(x), skloní se přede mnou každé koleno a každý jazyk vyzná, že jsem Bůh(y).‘ (x) ř: Pán (y) vyzná se Bohu ([Izajáš 49:18 Izajáš 45:23; Filipským 2:10n])

γέγραπται γάρ ζω̑ ε᾿γὼ λέγει κύριος ο῞τι ε᾿μοὶ κάμψει πα̑ν γόνυ καὶ πα̑σα γλω̑σσα ε᾿ξομολογήσεται τω̑ θεω̑

אַיך דַּכתִיב דּחַי אנָא אָמַר מָריָא דּלִי תֵּכֻּוף כֻּל בּרֻוך ולִי נַודֵּא כֻּל לֵשָׁן׃

[(6) Roma 14, 12]

וּבְכֵן כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עַצְמוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים.

עַל-כֵּן כָּל-אִישׁ וְאִישׁ לְנַפְשׁוֺ יָשִׁיב אֶת-אֱלֹהִים דָּבָר:

A takť jeden každý z nás sám za sebe počet vydávati bude Bohu.

Každý z nás tedy sám za sebe vydá počet Bohu. ([Galatským 6:5])

α῎ρα ου῏ν ε῞καστος ἡμω̑ν περὶ ἑαυτου̑ λόγον δὼσει τω̑ θεω̑

מָדֵין כֻּל אנָשׁ מֵנַן פֵּתגָמָא חלָף נַפשֵׁה יָהֵב לַאלָהָא׃

[(6) Roma 14, 13]

לָכֵן אַל נִשְׁפֹּט עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֶלָּא שֶׁזֶּה יִהְיֶה שִׁפּוּטְכֶם: שֶׁלֹּא יִתֵּן אִישׁ אֶבֶן נֶגֶף אוֹ מִכְשׁוֹל לִפְנֵי אָחִיו.

וְעַתָּה לֹא נִשְׁפֹּט עוֺד אִישׁ אֶת-אָחִיו כִּי אִם-נַחֲרֹץ מִשְׁפָּט לְבִלְתִּי תֵת אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו מוֺקֵשׁ אוֺ מִכְשׁוֺל:

Nesuďmež tedy více jedni druhých, ale toto raději rozsuzujte, abyste nekladli úrazu neb pohoršení bratru.

Nesuďme už tedy jeden druhého, ale raději posuďte, jak jednat, abyste nekladli bratru do cesty kámen úrazu a nepůsobili pohoršení. ([1 Korintským 8:9-1 Korintským 8:13])

μηκέτι ου῏ν α᾿λλήλους κρίνωμεν α᾿λλὰ του̑το κρίνατε μα̑λλον τὸ μὴ τιθέναι πρόσκομμα τω̑ α᾿δελφω̑ η῍ σκάνδαλον

לָא מֵכִּיל נדֻון חַד לחַד אֵלָא הָדֵא דֻּונו יַתִּירָאיִת דּתֻוקַלתָא לַאחֻוך לָא תּסִים׃

[(6) Roma 14, 14]

יוֹדֵעַ אֲנִי, וְגַם בָּטוּחַ אֲנִי בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא טָמֵא הוּא לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב אוֹתוֹ לְטָמֵא.

יָדַעְתִּי גַּם-יָדַעְתִּי בְּיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ כִּי-אֵין דָּבָר טָמֵא מֵאֵלָיו וְרַק-טָמֵא הוּא לְמִי אֲשֶׁר יַחְשְׁבֶנּוּ לְטָמֵא:

Vímť a ujištěn jsem v Pánu Ježíši, žeť nic nečistého není samo z sebe; než tomu, kdož tak soudí, že by nečisté bylo, jemuť nečisté jest.

Vím a jsem přesvědčen v Pánu Ježíši, že nic není nečisté samo v sobě, ale tomu, kdo něco pokládá za nečisté, je to nečisté. ([Marek 7:18-Marek 7:20; Skutky apoštolské 10:15; Titovi 1:15 1 Korintským 8:4-1 Korintským 8:13 1 Korintským 10:25-1 Korintským 10:30])

οι῏δα καὶ πέπεισμαι ε᾿ν κυρίω ᾽Ιησου̑ ο῞τι ου᾿δὲν κοινὸν δι῾ ἑαυτου̑ ει᾿ μὴ τω̑ λογιζομένω τι κοινὸν ει῏ναι ε᾿κείνω κοινόν

יָדַע אנָא גֵּיר וַמפָּס אנָא בּמָריָא יֵשֻׁוע דּמֵדֵּם דַּמסַיַב מֵן לוָתֵה לַיתּ אֵלָא לַאינָא דּרָנֵא עַל מֵדֵּם דַּטמַא להַו הֻו בַּלחֻוד טמַא׃

[(6) Roma 14, 15]

אִם בִּגְלַל הַמַּאֲכָל שֶׁלְּךָ נִגְרָם צַעַר לְאָחִיךָ, הֲרֵי שֶׁאֵינְךָ מִתְהַלֵּךְ עוֹד בְּדֶרֶךְ שֶׁל אַהֲבָה. אַל נָא תַּהֲרֹס בְּמַאֲכָלְךָ אָדָם שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדוֹ.

וְאִם-יֵעָצֵב אָחִיךׇ בְּמַאֲכָלְךׇ אֵינְךׇ הֹלֵךְ עוֺד בְּאֹרַח אַהֲבָה אַל-תַּשְׁחֵת בְּמַאֲכָלְךׇ אֶת-אָחִיךׇ אֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדוֺ:

Ale bývá-liť rmoucen bratr tvůj pro pokrm, již nechodíš podlé lásky. Nepřivozujž k zahynutí pokrmem svým toho, za kteréhož Kristus umřel.

Trápí-li se tvůj bratr pro to, co jíš, nežiješ už v lásce. Neuváděj tedy svým jídlem do záhuby toho, za nějž Kristus umřel!

ει᾿ γὰρ διὰ βρω̑μα ὁ α᾿δελφός σου λυπει̑ται ου᾿κέτι κατὰ α᾿γάπην περιπατει̑ς μὴ τω̑ βρὼματί σου ε᾿κει̑νον α᾿πόλλυε ὑπὲρ ου῟ Χριστὸς α᾿πέθανεν

אֵן דֵּין מֵטֻל מֵאכֻולתָּא מעִיק אַנתּ לַאחֻוך לָא הוָא בּחֻובָּא מהַלֵך אַנתּ לָא תַּובֵּד בּמֵאכֻולתָּך להַו דּמֵטֻלָתֵה מִית משִׁיחָא׃

[(6) Roma 14, 16]

וּבְכֵן, שֶׁלֹּא יֵצֵא שֵׁם רַע לְמַה שֶּׁטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם;

וְאַל-תִּתֵּן יִשְׁרַת נַפְשְׁךׇ לְגִדּוּפִים:

Nebudiž tedy v porouhání dáno dobré vaše.

Nevydávej v potupu to dobré, co jste přijali.

μὴ βλασφημείσθω ου῏ν ὑμω̑ν τὸ α᾿γαθόν

ולָא תֵּתגַּדַּף טָבתַן׃

[(6) Roma 14, 17]

כִּי מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינָהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא צֶדֶק וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

כִּי-מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינֶנָּה מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה כִּי אִם-צְדָקָה שָׁלוֺם וְחֶדְוָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Království zajisté Boží není pokrm a nápoj, ale spravedlnost a pokoj a radost v Duchu svatém.

Vždyť království Boží není v tom, co jíte a pijete, nýbrž ve spravedlnosti, pokoji a radosti z Ducha svatého. ([1 Korintským 8:8])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ βρω̑σις καὶ πόσις α᾿λλὰ δικαιοσύνη καὶ ει᾿ρήνη καὶ χαρὰ ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

מַלכֻּותֵה גֵּיר דַּאלָהָא לָא הוָת מֵאכלָא ומַשׁתּיָא אֵלָא כִּאנֻותָא וַשׁלָמָא וחַדֻותָא בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(6) Roma 14, 18]

מִי שֶׁמְּשָׁרֵת אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּדֶרֶךְ זוֹ, רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וּמְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת.

וְהָעֹבֵד אֶת-הַמָּשִׁיחַ בָּאֵלֶּה רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וְנֶחְמָד בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים:

Nebo kdož v tom slouží Kristu, milý jest Bohu a lidem příjemný.

Kdo takto slouží Kristu, je milý Bohu a lidé si ho váží. ([Filipským 3:3])

ὁ γὰρ ε᾿ν τούτω δουλεύων τω̑ Χριστω̑ ευ᾿άρεστος τω̑ θεω̑ καὶ δόκιμος τοι̑ς α᾿νθρὼποις

מַן דַּבהָלֵין גֵּיר משַׁמֵשׁ לַמשִׁיחָא שָׁפַר לַאלָהָא וַקדָם בּנַינָשָׁא בּקֵא׃

[(6) Roma 14, 19]

לָכֵן נַחְתֹּר נָא אֶל דְּבָרִים שֶׁמְּבִיאִים לִידֵי שָׁלוֹם, וְאֶל דְּבָרִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יִבְנֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

עַל-כֵּן נִרְדְּפָה-נָּא דַרְכֵי שָׁלוֺם לְכוֺנֵן אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ:

Protož následujme toho, což jest ku pokoji a k vzdělání společnému.

A tak usilujme o to, co slouží pokoji a společnému růstu(z). (z) ř: budování ([Římanům 15:2; 1 Korintským 10:23 1 Korintským 10:24])

α῎ρα ου῏ν τὰ τη̑ς ει᾿ρήνης διὼκωμεν καὶ τὰ τη̑ς οι᾿κοδομη̑ς τη̑ς ει᾿ς α᾿λλήλους

הָשָׁא בָּתַר שׁלָמָא נֵרהַט ובָתַר בֵּניָנָא חַד דּחַד׃

[(6) Roma 14, 20]

אַל תַּהֲרֹס אֶת מְלֶאכֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַאֲכָל. אָמְנָם הַכֹּל טָהוֹר, אַךְ רַע הַמַּעֲשֶׂה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְהָאֲכִילָה הִיא לְמִכְשׁוֹל.

אַל-תַּהֲרֹס פֹּעַל אֱלֹהִים עַל-דִּבְרַת מַאֲכָל כָּל-דָּבָר הוּא טָהוֺר וְרַק רַע הוּא לַאֲשֶׁר יֹאכְלֶנּוּ לְהִתְנַקֵּם בְּנַפְשׁוֺ:

Nekaziž pro pokrm díla Božího. Všecko zajisté čisté jest, ale zlé jest člověku, kterýž jí s pohoršením.

Nenič kvůli pokrmu Boží dílo! Ano, všecko je čisté, zlé však je, když někdo pohoršuje druhého tím, co jí(a). (a) když někdo jí se špatným svědomím ([Římanům 14:15])

μὴ ε῞νεκεν βρὼματος κατάλυε τὸ ε῎ργον του̑ θεου̑ πάντα μὲν καθαρά α᾿λλὰ κακὸν τω̑ α᾿νθρὼπω τω̑ διὰ προσκόμματος ε᾿σθίοντι

ולָא מֵטֻל מֵאכֻולתָּא נֵשׁרֵא עבָדֵא דַּאלָהָא כֻּלמֵדֵּם גֵּיר דּכֵא הו אֵלָא בִּישׁ הֻו לבַרנָשָׁא דַּבתֻוקַלתָא אָכֵל׃

[(6) Roma 14, 21]

מוּטָב שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִמָּנַע מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת אָחִיךָ.

טוֺב לֹא-לֶאֱכֹל בָּשָׂר לֹא-לִשְׁתּוֺת יָיִן וְלֹא-לַעֲשׂוֺת דָּבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה מִכְשׁוֺל לֵב לְאָחִיךׇ אוֺ אֲשֶׁר יִוָּקֶשׁ-בּוֺ אוֺ יָדָיו תִּרְפֶּינָה:

Dobré jest nejísti masa a nepiti vína, ani na čem se koli uráží bratr tvůj, neb horší, aneb zemdlívá.

Je tedy dobré nejíst maso a nepít víno a nedělat nic, co je tvému bratru kamenem úrazu. ([1 Korintským 8:13])

καλὸν τὸ μὴ φαγει̑ν κρέα μηδὲ πιει̑ν οι῏νον μηδὲ ε᾿ν ω῟ ὁ α᾿δελφός σου προσκόπτει

שַׁפִּיר הֻו דּלָא נֵאכֻול בֵּסרָא ולָא נֵשׁתֵּא חַמרָא ולָא מֵדֵּם דּמֵתּתּקֵל בֵּה אַחֻון׃

[(6) Roma 14, 22]

יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, חֲיֵה בָּהּ בְּעַצְמְךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא בּוֹרֵר לוֹ.

יֶשׁ-לְךׇ אֱמוּנָה תְּהִי-לְךׇ לְבַדְּךׇ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לִבּוֺ לֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בַּאֲשֶׁר יִבְחַר-לוֺ:

Ty víru máš? Mějž ji sám u sebe před Bohem. Blahoslavený, kdož nesoudí sebe samého v tom, což oblibuje.

Tvé přesvědčení ať zůstane mezi tebou a Bohem. Blaze tomu, kdo sám sebe neodsuzuje, když se pro něco rozhodl. ([Římanům 12:3; 2 Korintským 10:13])

σὺ πίστιν η῍ν ε῎χεις κατὰ σεαυτὸν ε῎χε ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ μακάριος ὁ μὴ κρίνων ἑαυτὸν ε᾿ν ω῟ δοκιμάζει

אַנתּ דִּאית בָּך הַימָנֻותָא בּנַפשָׁך אַחֻודֵיה קדָם אַלָהָא טֻובַוהי למַן דּלָא דָּן נַפשֵׁה בּמֵדֵּם דַּפרַשׁ׃

[(6) Roma 14, 23]

אַךְ הָאוֹכֵל וּבְלִבּוֹ סָפֵק - אָשֵׁם, כִּי לֹא מִתּוֹךְ אֱמוּנָה פָּעַל. וְכָל מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה חֵטְא הוּא.

אַךְ אִם-יֹאכַל וְלִבּוֺ נִפְלַג עָלָיו וְנָשָׂא עֲוֺנוֺ יַעַן כִּי לֹא בֶאֱמוּנָה מַעֲשֵׂהוּ וְכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בִּבְלִי אֱמוּנָה חֵטְא הוּא:

Ale kdož pak rozpakuje se, kdyby jedl, potupen jest, nebo ne z víry jí. A cožkoli není z víry, hřích jest.

Ten však, kdo pochybuje, byl by odsouzen, kdyby jedl, neboť by to nebylo z víry. A cokoli není z víry, je hřích. ([Římanům 14:14])

ὁ δὲ διακρινόμενος ε᾿ὰν φάγη κατακέκριται ο῞τι ου᾿κ ε᾿κ πίστεως πα̑ν δὲ ο῍ ου᾿κ ε᾿κ πίστεως ἁμαρτία ε᾿στίν

אַינָא גֵּיר דּמֵתפַּלַג וָאכֵל אֵתחַיַב לֵה מֵטֻל דּלַו בּהַימָנֻותָא כֻּל מֵדֵּם גֵּיר דּלָא הוָא מֵן הַימָנֻותָא חטִיתָא הֻו׃ ס

[(6) Roma 15, 01]

אֲנַחְנוּ הַחֲזָקִים חַיָּבִים לָשֵׂאת אֶת חֻלְשׁוֹת הַחַלָּשִׁים וְלֹא לְבַקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמֵנוּ.

וַאֲנַחְנוּ גִבֹּרֵי כֹחַ עָלֵינוּ הַמִּצְוָה לָשֵׂאת רִפְיוֺן דַּלֵּי כֹחַ וְלֹא לָחוּשׁ לְחֵפֶץ נַפְשֵׁנוּ:

Povinniť jsme pak my silní mdloby nemocných snášeti, a ne sami sobě se líbiti.

My silní jsme povinni snášet slabosti slabých a nemít zalíbení sami v sobě. ([Římanům 14:1; 1 Korintským 9:22])

ο᾿φείλομεν δὲ ἡμει̑ς οἱ δυνατοὶ τὰ α᾿σθενήματα τω̑ν α᾿δυνάτων βαστάζειν καὶ μὴ ἑαυτοι̑ς α᾿ρέσκειν

חַיָבִינַן הָכִיל חנַן חַילתָנֵא דּכֻורהָנָא דַּמחִילֵא נֵשׁקֻול ולָא לנַפשַׁן נֵשׁפַּר׃

[(6) Roma 15, 02]

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִדְאַג לְטוֹבַת רֵעֵהוּ כְּדֵי שֶׁרֵעֵהוּ יִבָּנֶה,

וְאִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ יָחוּשׁ לְחֵפֶץ רֵעֵהוּ לְטוֺב-לוֺ לְבַעֲבוּר יִבָּנֶה מִמֶּנוּ:

A protož jeden každý z nás bližnímu se lib k dobrému pro vzdělání.

Každý z nás ať vychází vstříc bližnímu, aby to bylo k dobru společného růstu(b). (b) ř: k budování ([Matouš 22:39; 1 Korintským 9:19 1 Korintským 10:24; Filipským 2:4; Římanům 14:9])

ε῞καστος ἡμω̑ν τω̑ πλησίον α᾿ρεσκέτω ει᾿ς τὸ α᾿γαθὸν πρὸς οι᾿κοδομήν

אֵלָא אנָשׁ מֵנַן לקַרִיבֵה נֵשׁפַּר בּטָבָתָא אַיך דַּלבֵניָנָא׃

[(6) Roma 15, 03]

שֶׁכֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא בִּקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא כַּכָּתוּב: "וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי."

כִּי גַם-הַמָּשִׁיחַ לֹא חָשׁ לְנַפְשׁוֺ כִּי אִם-חָשׁ לַאֲשֶׁר כָּתוּב וְחֶרְפּוֺת חוֺרְפֶיךׇ נָפְלוּ עָלָי:

Nebo i Kristus ne sám se sobě líbil, ale jakož psáno jest: Hanění hanějících tebe připadla na mne.

Vždyť Kristus neměl zalíbení sám v sobě, nýbrž podle slov Písma: ‚Urážky těch, kdo tě tupí, padly na mne.‘ ([Matouš 20:28; Žalmy 69:10])

καὶ γὰρ ὁ Χριστὸς ου᾿χ ἑαυτω̑ η῎ρεσεν α᾿λλὰ καθώς γέγραπται οἱ ο᾿νειδισμοὶ τω̑ν ο᾿νειδιζόντων σε ε᾿πέπεσαν ε᾿π῾ ε᾿μέ

מֵטֻל דָּאף משִׁיחָא לָא הוָא לנַפשֵׁה שׁפַר אֵלָא אַיך דַּכתִיב דּחֵסדָּא דַּמחַסדָנַיךְּ נפַל עלַי׃

[(6) Roma 15, 04]

וַהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּכְתַּב מִקֶּדֶם, נִכְתַּב לְהַדְרָכָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ תִּקְוָה מִתּוֹךְ הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה שֶׁבַּכְּתוּבִים.

וְכָל-אֲשֶׁר נִכְתַּב מִקֶּדֶם נִכְתַּב לְמוּסָר לָנוּ לְהַחֲזִיק בְּתִקְוָה בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם וּבְתַנְחוּמוֺת הַכְּתוּבִים:

Nebo kteréžkoli věci napsány jsou, k našemu naučení napsány jsou, abychom skrze snášelivost a potěšení písem naději měli.

Všecko, co je tam psáno, bylo napsáno k našemu poučení, abychom z trpělivosti a z povzbuzení, které nám dává Písmo, čerpali naději. ([Římanům 4:23n; 1 Korintským 10:11])

ο῞σα γὰρ προεγράφη ει᾿ς τὴν ἡμετέραν διδασκαλίαν ε᾿γράφη ι῞να διὰ τη̑ς ὑπομονη̑ς καὶ διὰ τη̑ς παρακλήσεως τω̑ν γραφω̑ν τὴν ε᾿λπίδα ε῎χωμεν

כֻּל מֵדֵּם גֵּיר דּמֵן קדִים אֵתכּתֵב ליֻולפָּנָא הֻו דִּילַן אֵתכּתֵב דּבַמסַיבּרָנֻותָא וַבבֻויָאָא דַּכתָבֵא סַברָא נֵהוֵא לַן׃

[(6) Roma 15, 05]

וֵאלֹהֵי הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה יִתֵּן וְתִהְיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים זֶה עִם זֶה כִּרְצוֹן הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

וְאֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אֲבִי הַתַּנְחוּמִים יִתֵּן לָכֶם לֵב אֶחָד לְאִישׁ כְּאָחִיו כְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Bůh pak snášelivosti a potěšení dejž vám býti jednomyslnými vespolek podlé Jezukrista,

Bůh trpělivosti a povzbuzení ať vám dá, abyste jedni i druzí stejně smýšleli po příkladu Krista Ježíše, ([Žalmy 133:1; 1 Korintským 1:10; 2 Korintským 13:11; Filipským 2:2; 1 Petrův 3:8])

ὁ δὲ θεὸς τη̑ς ὑπομονη̑ς καὶ τη̑ς παρακλήσεως δώη ὑμι̑ν τὸ αυ᾿τὸ φρονει̑ν ε᾿ν α᾿λλήλοις κατὰ Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν

אַלָהָא דֵּין דַּמסַיבּרָנֻותָא וַדבֻויָאָא נֵתֵּל לכֻון דּשַׁויֻותָא תֵּתחַשׁבֻון חַד עַל חַד בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 15, 06]

כְּדֵי שֶׁבְּלֵב אֶחָד וּבְפֶה אֶחָד תְּהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים, אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וּבְלֵב אֵחָד וּפֶה אֶחָד תְּכַבְּדוּ יַחְדָּו אֶת-אֱלֹהִים אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Abyste jednomyslně jedněmi ústy oslavovali Boha a Otce Pána našeho Jezukrista.

a tak svorně jedněmi ústy slavili Boha a Otce našeho Pána Ježíše Krista.

ι῞να ὁμοθυμαδὸν ε᾿ν ἑνὶ στόματι δοξάζητε τὸν θεὸν καὶ πατέρα του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דַּבחַד רֵעיָן וַבחַד פֻּום תּשַׁבּחֻון לַאלָהָא אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 15, 07]

עַל כֵּן קַבְּלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל אוֹתָנוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים.

עַל-כֵּן קַבְּלוּ נָא אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר גַּם-הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל אֶתְכֶם לִכְבוֺד הָאֱלֹהִים:

Protož přijímejte se vespolek, jakož i Kristus přijal nás v slávu Boží.

Proto přijímejte jeden druhého, tak jako Kristus k slávě Boží přijal vás(c). (c) var: nás ([Římanům 14:1; Filemonovi 1:17])

διὸ προσλαμβάνεσθε α᾿λλήλους καθώς καὶ ὁ Χριστὸς προσελάβετο ὑμα̑ς ει᾿ς δόξαν του̑ θεου̑

מֵטֻל הָדֵא הוַו מקַרבִין וטָענִין לַחדָדֵא אַיכַּנָא דָּאף משִׁיחָא קַרֵבכֻון לתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא׃ ס

[(6) Roma 15, 08]

וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמָּשִׁיחַ הָיָה לִמְשָׁרֵת הַנִּמּוֹלִים בִּגְלַל נֶאֱמָנוּת אֱלֹהִים, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָאָבוֹת,

וַאֲנִי אֹמֵר כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִמְשָׁרֵת אֶת-הַנִּמּוֺלִים בַּעֲבוּר אֱמֶת אֱלֹהים לְהָקִים דְּבָרָיו אֶל-הָאָבוֺת:

Neboť pravím, že Kristus Ježíš byl služebníkem obřízky pro Boží pravost, aby potvrdil slibů otcům,

Chci říci: Kristus se stal služebníkem židů(d), aby ukázal Boží věrnost a potvrdil sliby dané otcům (d) ř: obřízky ([Lukáš 2:21; Jan 4:22; Skutky apoštolské 3:25n; Micheáš 7:20])

λέγω γὰρ Χριστὸν διάκονον γεγενη̑σθαι περιτομη̑ς ὑπὲρ α᾿ληθείας θεου̑ ει᾿ς τὸ βεβαιω̑σαι τὰς ε᾿παγγελίας τω̑ν πατέρων

אָמַר אנָא דֵּין דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא שַׁמֵשׁ גּזֻורתָּא חלָף שׁרָרֵה דַּאלָהָא אַיכַּנָא דּנַשַׁר מֻולכָּנָא דַּאבָהָתָא׃

[(6) Roma 15, 09]

וּכְדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יְהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל רַחֲמָיו, כַּכָּתוּב: "עַל־כֵּן אוֹדְךָ יהוה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר."

וְהַגּוֺיִם גַּם-הֵם יְכַבְּדוּ אֶת-הָאֱלֹהִים עַל-חַסְדּוֺ כַּכָּתוּב עַל-כֵּן אוֺדְךׇ בַגּוֺיִם וּלְשִׁמְךׇ אֲזַמֵּרָה:

A aby pohané z milosrdenství slavili Boha, jakož psáno jest: Protož vyznávati tebe budu mezi pohany, a jménu tvému plésati budu.

a pohanské národy aby slavily Boha za jeho slitování, jak je psáno: ‚Proto vzdám tobě chválu mezi národy a jménu tvému žalmy zpívati budu.‘ ([Římanům 11:30; Žalmy 18:50])

τὰ δὲ ε῎θνη ὑπὲρ ε᾿λέους δοξάσαι τὸν θεόν καθώς γέγραπται διὰ του̑το ε᾿ξομολογήσομαί σοι ε᾿ν ε῎θνεσιν καὶ τω̑ ο᾿νοματί σου ψαλω̑

ועַממֵא נשַׁבּחֻון לַאלָהָא חלָף רַחמֵא דַּהוַו עלַיהֻון אַיך דַּכתִיב דַּאודֵּא לָך בּעַממֵא ולַשׁמָך אֵזַמַר׃

[(6) Roma 15, 10]

וְעוֹד הוּא אוֹמֵר: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ"

וְעוֺד כָּתוּב הַרְנִינוּ גוֺיִם עַמּוֺ:

A opět dí: Veselte se pohané s lidem jeho.

A dále je řečeno: ‚Radujte se, pohané(e), spolu s jeho lidem.‘ (e) ř: národy (pod. i dále) ([Deuteronomium 32:43])

καὶ πάλιν λέγει ευ᾿φράνθητε ε῎θνη μετὰ του̑ λαου̑ αυ᾿του̑

ותֻוב אֵמַר אֵתבַּסמו עַממֵא עַם עַמֵה׃

[(6) Roma 15, 11]

וְעוֹד: "הַלְלוּ־אֶת יהוה כָּל־גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל־הָאֻמִּים."

וְעוֺד הַלְלוּ אֶת-יְהוָֺה כָּל-גּוֺיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל-הָאֻמִּים:

A opět: Chvalte Hospodina všickni národové, a velebtež ho všickni lidé.

A opět: ‚Chvalte Hospodina(f) všichni národové a vzdej mu chválu lid všech zemí.‘ (f) ř: Pána ([Žalmy 117:1])

καὶ πάλιν αι᾿νει̑τε πάντα τὰ ε῎θνη τὸν κύριον καὶ ε᾿παινεσάτωσαν αυ᾿τὸν πάντες οἱ λαοί

ותֻוב אֵמַר שַׁבַּחו למָריָא כֻּלכֻון עַממֵא שַׁבּחָיהי כֻּלהֵין אֵמוָתָא׃

[(6) Roma 15, 12]

וִישַׁעְיָהוּ אוֹמֵר: "וְהָיָה שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ."

וִישַׁעְיָה יֹאמַר עוֺד וְהָיָה שֹׁרֶשׁ יִשַׁי וְהָעֹמֵד לִמְשֹׁל בָּעַמִּים אֵלָיו גּוֺיִם יְקַוּוּ:

A opět Izaiáš dí: Budeť kořen Jesse, a v tom, kterýž povstane, aby panoval nad pohany, pohané doufati budou.

A Izaiáš k tomu říká: ‚Přijde potomek(g) Isajův(h), povstane, aby vládl národům, v něj budou pohané doufat.‘ (g) ř: kořen (h) ve SZ: Jišaj ([Izajáš 11:10; Zjevení Janovo 5:5 Zjevení Janovo 22:16])

καὶ πάλιν ᾽Ησαι̑ας λέγει ε῎σται ἡ ρ᾿ίζα του̑ ᾽Ιεσσαί καὶ ὁ α᾿νιστάμενος α῎ρχειν ε᾿θνω̑ν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ε῎θνη ε᾿λπιου̑σιν

ותֻוב אֵשַׁעיָא אֵמַר דּנֵהוֵא עֵקָרָא לִאישַׁי ומַן דַּנקֻום נֵהוֵא רִשָׁא לעַממֵא וַעלַוהי נסַבּרֻון עַממֵא׃

[(6) Roma 15, 13]

וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּגְאֶה בָּכֶם הַתִּקְוָה בְּכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל-שִׂמְחָה וְשָׁלוֺם בֶּאֱמוּנַתְכֶם לְהוֺסִיף חַיִל בְּתִקְוָה בְּעֹז רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Bůh pak naděje naplňujž vás všelikou radostí a pokojem u víře, abyste se rozhojnili v naději skrze moc Ducha svatého.

Bůh naděje nechť vás naplní veškerou radostí a pokojem ve víře, aby se rozhojnila vaše naděje mocí Ducha svatého. ([Filipským 4:7])

ὁ δὲ θεὸς τη̑ς ε᾿λπίδος πληρὼσαι ὑμα̑ς πάσης χαρα̑ς καὶ ει᾿ρήνης ε᾿ν τω̑ πιστεύειν ει᾿ς τὸ περισσεύειν ὑμα̑ς ε᾿ν τη̑ ε᾿λπίδι ε᾿ν δυνάμει πνεύματος ἁγίου

אַלָהָא דֵּין דּסַברָא נֵמלֵיכֻון כֻּלָה חַדֻותָא וַשׁלָמָא בּהַימָנֻותָא דּתֵתיַתּרֻון בּסַברֵה בּחַילָא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא סּ סּ׃

[(6) Roma 15, 14]

אֲנִי בָּטוּחַ, אַחַי, שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים טוּב, מְלֵאִים כָּל דַּעַת וְיוֹדְעִים גַּם לְהוֹכִיחַ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

וְגַם-בָּכֶם אַחַי בָּטְחָה נַפְשִׁי מְאֹד כִּי-אַתֶּם מְלֵאִים חֶסֶד שְׁלֵמִים בְּכָל-דַּעַת וּנְכֹנִים לְהַזְהִיר אִישׁ אֶת-אָחִיו:

Jist jsem zajisté, bratří moji, i já také o vás, že i vy jste plní dobroty, naplněni jsouce všelikou známostí, tak že se i napomínati můžete vespolek.

Jsem přesvědčen také já o vás, bratří moji, že i vy jste plni dobroty(i), naplněni veškerým poznáním, takže sami můžete ukazovat cestu jeden druhému. (i) var: lásky ([1 Tesalonickým 4:9; 1 Janův 2:21; Židům 3:13])

πέπεισμαι δέ α᾿δελφοί μου καὶ αυ᾿τὸς ε᾿γώ περὶ ὑμω̑ν ο῞τι καὶ αυ᾿τοὶ μεστοί ε᾿στε α᾿γαθωσύνης πεπληρωμένοι πάσης τη̑ς γνὼσεως δυνάμενοι καὶ α᾿λλήλους νουθετει̑ν

מפָּס אנָא דֵּין אָף אֵנָא עלַיכֻּון אַחַי דָּאף אַנתֻּון מלֵין אנתֻּון הֻו טָבתָא וַמשַׁמלֵיתֻּון בּכֻלָה יִדַעתָא ומֵשׁכּחִין אנתֻּון אָף לַאחרָנֵא למַרתָּיֻו׃

[(6) Roma 15, 15]

בְּכָל זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם פֹּה וָשָׁם בְּהֶעָזָה רַבָּה לְמַדַּי, כְּמִי שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת זִכְרוֹנְכֶם, וְזֹאת עַל־סְמַךְ הַחֶסֶד הַנָּתוּן לִי מֵאֵת אֱלֹהִים

וַאֲנִי בְּיֶתֶר עֹז כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם עַל-אֹדוֺת דְּבָרִים אֲחָדִים כְּמַזְכִּיר אֲנִי לִפְנֵיכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִטָּה אֱלֹהִים אֵלַי חָסֶד:

A však psal jsem vám, bratří, poněkud směle, jako napomínaje vás, podlé milosti, kteráž jest mi dána od Boha,

V tomto dopise jsem se místy odvážil připomenout vám leccos ve jménu milosti(j), která mi byla dána od Boha, (j) ř: pro milost ([2 Petrův 1:12; Římanům 1:5 Římanům 12:3])

τολμηρότερον δὲ ε῎γραψα ὑμι̑ν α᾿πὸ μέρους ὡς ε᾿παναμιμνήσκων ὑμα̑ς διὰ τὴν χάριν τὴν δοθει̑σάν μοι ὑπὸ του̑ θεου̑

קַלִיל דֵּין מַרָחָאיִת כֵּתבֵּת לכֻון אַחַי אַיכַּנָא דַּאעהֵדכֻון בּטַיבֻּותָא דֵּאתיַהבַּת לִי מֵן אַלָהָא׃

[(6) Roma 15, 16]

לִהְיוֹת מְשָׁרֵת־קֹדֶשׁ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּשְׁבִיל הַגּוֹיִם וּלְכַהֵן בִּבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יִהְיוּ לְמִנְחָה רְצוּיָה, מְקֻדֶּשֶׁת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וָאֶהְיֶה לִמְשָׁרֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֵּין הַגּוֺיִם וַאֲכַהֵן לִבְשׂוֺרַת הָאֱלֹהִים בַּעֲבוּר יַעֲלֶה קָרְבָּן הַגּוֺיִם לְרָצוֺן מְקֻדָּשׁ בְּרוּחַ הַקֹדֶשׁ:

K tomu abych byl služebníkem Ježíše Krista mezi pohany, slouže evangelium Božímu, aby byla obět pohanů vzácná, posvěcena jsuci skrze ducha svatého.

abych byl služebníkem Krista Ježíše mezi pohanskými národy. Konám tuto posvátnou službu kázáním Božího evangelia, abych pohany přinesl jako obětní dar milý Bohu(k), posvěcený Duchem svatým. (k) ř: přinesl Bohu jako přijatelný obětní dar ([Skutky apoštolské 9:15; Římanům 11:13; Filipským 2:17; 1 Timoteovi 2:7])

ει᾿ς τὸ ει῏ναί με λειτουργὸν Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ ει᾿ς τὰ ε῎θνη ἱερουργου̑ντα τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ θεου̑ ι῞να γένηται ἡ προσφορὰ τω̑ν ε᾿θνω̑ν ευ᾿πρόσδεκτος ἡγιασμένη ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

דֵּאהוֵא משַׁמשָׁנָא ליֵשֻׁוע משִׁיחָא בּעַממֵא וֵאפלֻוח לֵאוַנגֵּלִיָון דַּאלָהָא דּנֵהוֵא קֻורבָּנָא דּעַממֵא מקַבַּל וַמקַדַּשׁ בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(6) Roma 15, 17]

לָכֵן, הוֹדוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ יָכוֹל אֲנִי לְהִתְגָּאוֹת בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים לֵאלֹהִים

וּבְכֵן יֶשׁ-לִי לְהִתְהַלֵּל בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בַּחֲפָצִים אֲשֶׁר לֵאלֹהִים:

Mám se tedy čím chlubiti v Kristu Ježíši, v Božích věcech.

To je má chlouba, kterou mám v Kristu Ježíši před Bohem. ([2 Korintským 10:12 2 Korintským 10:13 2 Korintským 10:17])

ε῎χω ου῏ν τὴν καύχησιν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τὰ πρὸς τὸν θεόν

אִית לִי הָכִיל שֻׁובהָרָא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לוָת אַלָהָא׃

[(6) Roma 15, 18]

וְלֹא אָעֵז לְדַבֵּר בִּלְתִּי אִם עַל הַדְּבָרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ עָשָׂה דַּרְכִּי כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִם לִידֵי צִיּוּת, וְזֹאת עַל־יְדֵי דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה,

כִּי לֹא-נִסִּיתִי לְדַבֵּר דָּבָר אֲשֶׁר לֹא בִצַּע הַמָּשִׁיחַ עַל-יָדִי לְהַטּוֺת אֵלָיו אֶת-לֵב הַגּוֺיִם בְּאִמְרֵי פִי וּבַעֲלִילוֺת יָדָי:

Neboť bych nesměl mluviti toho, čehož by skrze mne neučinil Kristus, ku poslušenství pohanů, slovem i skutkem,

Neodvážil bych se totiž mluvit o něčem, co by nevykonal Kristus skrze mne, slovem i skutkem, ([2 Korintským 3:5 2 Korintským 13:3; Skutky apoštolské 15:12])

ου᾿ γὰρ τολμήσω τι λαλει̑ν ω῟ν ου᾿ κατειργάσατο Χριστὸς δι῾ ε᾿μου̑ ει᾿ς ὑπακοὴν ε᾿θνω̑ν λόγω καὶ ε῎ργω

לָא גֵּיר מַמרַח אנָא דִּאמַר מֵדֵּם דּלָא סעַר בִּאידַי משִׁיחָא למַשׁמעָא דּעַממֵא בּמֵלתָא ובַעבָדֵא׃

[(6) Roma 15, 19]

בְּכֹחַ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּבְכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ עַד אִלּוּרִיקוֹן.

בִּגְבוּרַת הָאֹתוֺת וְהַמֹּפְתִים בְּעֹז רוּחַ אֱלֹהִים עַד אֲשֶׁר מָלְאָה הָאָרֶץ בְּשׂרַת הַמָּשִׁיחַ מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֺתֶיהָ עַד אִלּוּרִיקוֺן:

V moci divů a zázraků, v síle Ducha Božího, tak že jsem od Jeruzaléma vůkol až k Illyrické zemi naplnil evangelium Kristovým,

v moci znamení a divů, v moci Ducha, aby pohané přijali evangelium. Tak jsem celý okruh od Jeruzaléma až po Illyrii naplnil Kristovým evangeliem. ([Skutky apoštolské 14:3; 1 Korintským 2:4; 2 Korintským 12:12; 1 Tesalonickým 1:5])

ε᾿ν δυνάμει σημείων καὶ τεράτων ε᾿ν δυνάμει πνεύματος θεου̑ ω῞στε με α᾿πὸ ᾽Ιερουσαλὴμ καὶ κύκλω μέχρι του̑ ᾽Ιλλυρικου̑ πεπληρωκέναι τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ Χριστου̑

בּחַילָא דָּאתוָתָא וַדּתֵדמרָתָא וַבחַילָא דּרֻוחֵה דַּאלָהָא אַיכַּנָא דּמֵן אֻורִשׁלֵם אֵתכּרֵך עדַמָא לִאלֻורִיקָון וֵאמַלֵא סבַרתֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(6) Roma 15, 20]

וְאָמְנָם הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַשֵֹר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם הִשְׁמִיעוּ בָּהֶם אֶת שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶבְנֶה עַל יְסוֹד שֶׁל אֲחֵרִים,

וְכֵן שַׂמְתִּי מְגַמַּת פָּנַי לְבַ׹ֵּׂר אַךְ בִּמְקֹמוֺת אֲשֶׁר שֵׁם הַמָּשִׁיחַ עוֺד לֹא נִקְרָא שָׁם לְבִלְתִּי אֶבְנֶה עַל-יְסוֺד אֲחֵרִים:

A to tak byv žádostiv kázati evangelium, kdež ani jmenován nebyl Kristus, abych na cizí základ nestavěl,

Zakládám si na tom, že kážu evangelium tam, kde o Kristu ještě neslyšeli; nechci stavět na cizím základu, ([1 Korintským 3:10; 2 Korintským 10:13-2 Korintským 10:16])

ου῞τως δὲ φιλοτιμούμενον ευ᾿αγγελίζεσθαι ου᾿χ ο῞που ω᾿νομάσθη Χριστός ι῞να μὴ ε᾿π῾ α᾿λλότριον θεμέλιον οι᾿κοδομω̑

כַּד מֵתחַפַּט אנָא אֵסַבַּר לָא כַּר דֵּאתקרִי שׁמֵה דַּמשִׁיחָא דּלָא אֵבנֵא עַל שֵׁתֵאסתָּא נֻוכרָיתָּא׃

[(6) Roma 15, 21]

אֶלָּא כַּכָּתוּב: "אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ, וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ."

כִּי אִם-כַּכָּתוּב אֲשֶׁר לֹא-סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ הִתְבּוֺנָנוּ:

Ale jakož psáno jest: Kterýmž není zvěstováno o něm, uzří, a ti, kteříž neslýchali, srozumějí.

ale jak je psáno: ‚Ti, jimž nebylo o něm zvěstováno, uvidí a ti, kteří neslyšeli, pochopí.‘ ([Izajáš 52:15])

α᾿λλὰ καθώς γέγραπται οι῟ς ου᾿κ α᾿νηγγέλη περὶ αυ᾿του̑ ο῎ψονται καὶ οι῍ ου᾿κ α᾿κηκόασιν συνήσουσιν

אֵלָא אַיכַּנָא דַּכתִיב דַּאילֵין דּלָא אֵתֵאמַר להֻון עלַוהי נֵחזֻונֵה וַאילֵין דּלָא שׁמַעו נֵתּטפִּיסֻון׃

[(6) Roma 15, 22]

לָכֵן גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם.

וַאֲשֶׁר לָזֹאת נֶעֱצַרְתִּי זְמַן רָב מִבּוֺא אֲלֵיכֶם:

A tímť jest mi mnohokrát překaženo přijíti k vám.

To mi také mnohokrát zabránilo, abych k vám přišel. ([Římanům 1:13])

διὸ καὶ ε᾿νεκοπτόμην τὰ πολλὰ του̑ ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς

מֵטֻל הָנָא אֵתּתַּכסֵת זַבנִין סַגִּיָאן דִּאתֵא לוָתכֻון׃

[(6) Roma 15, 23]

אֲבָל כָּעֵת, הוֹאִיל וְאֵין לִי עוֹד מָקוֹם לִפְעֻלָּה בָּאֲזוֹרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁנִים רַבּוֹת מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לָבוֹא אֲלֵיכֶם,

אֲבָל עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵין-לִי עוֺד מָקוֺם בַּגְּלִילוֺת הָאֵלֶּה וּתְשׁוּקָתִי גְדוֺלָה לָבוֺא אֲלֵיכֶם זֶה שָׁנִים רַבּוֺת:

Nyní pak nemaje již více místa v těchto krajinách, a žádost maje přijíti k vám od mnoha let,

Nyní však už pro mne není žádné volné pole v těchto končinách; už mnoho let k vám toužím přijít, ([Římanům 1:10-Římanům 1:12; Skutky apoštolské 19:21])

νυνὶ δὲ μηκέτι τόπον ε῎χων ε᾿ν τοι̑ς κλίμασι τούτοις ε᾿πιποθίαν δὲ ε῎χων του̑ ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς α᾿πὸ πολλω̑ν ε᾿τω̑ν

הָשָׁא דֵּין מֵטֻל דּדֻוכָּא לַיתּ לִי בּהָלֵין אַתרַוָתָא וַסוֵא הוִית מֵן קדָם שׁנַיָא סַגִּיָאתָא דִּאתֵא לוָתכֻון׃

[(6) Roma 15, 24]

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּדַרְכִּי לִסְפָרַד אָסוּר לִרְאוֹתְכֶם, וּלְאַחַר שֶׁאֵהָנֶה קִמְעָה אֶצְלְכֶם תְּשַׁלְּחוּנִי לְהֶמְשֵׁךְ דַּרְכִּי.

אָבוֺא אֲלֵיכֶם בְּלֶכְתִּי לִסְפָרַד כִּי מְקַוֶּה אֲנִי לִרְאוֺתְכֶם בְּעָבְרִי לִשְׂבֹּעַ שְׂמָחוֺת אֶת-פְּנֵיכֶם לִמְעָט אַחַר תְּשַׁלְּחוּנִי לְדַרְכִּי:

Kdyžkoli půjdu do Hišpanie, přijdu k vám. Mámť zajisté naději, že tudy jda, uzřím vás, a že vy mne provodíte tam, a však až bych prvé u vás poněkud pobyl.

až se vydám do Hispanie. Doufám tedy, že se u vás zastavím a že mě vypravíte na další cestu, až aspoň trochu užiji radosti ze společenství s vámi.

ὡς α῍ν πορεύωμαι ει᾿ς τὴν Σπανίαν ε᾿λπίζω γὰρ διαπορευόμενος θεάσασθαι ὑμα̑ς καὶ ὑφ῾ ὑμω̑ν προπεμφθη̑ναι ε᾿κει̑ ε᾿ὰν ὑμω̑ν πρω̑τον α᾿πὸ μέρους ε᾿μπλησθω̑

מָא דָּאזֵל אנָא לַאספַּנִיַא מסַבַּר אנָא דִּאתֵא וֵאחזֵיכֻון וַאנתֻּון תּלַוֻונָני לתַמָן מָא דּקַלִיל מֵן סַגִּי אֵתבַּסמֵת בַּחזָתכֻון׃

[(6) Roma 15, 25]

אוּלָם כָּעֵת אֲנִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְעֶזְרַת הַקְּדוֹשִׁים,

אֶפֶס כַּיּוֺם הִנְנִי הֹלֵךְ יְרוּשָׁלָיְמָה לְהָבִיא שָׁם מִחְיָה לַקְּדוֺשִׁים:

Nyní pak beru se do Jeruzaléma, službu čině svatým.

Zatím však se chystám do Jeruzaléma, abych přinesl pomoc tamějším bratřím(l). (l) ř: svatým (pod. Římanům 15:26 Římanům 15:31) ([Skutky apoštolské 18:21 Skutky apoštolské 19:21 Skutky apoštolské 20:22])

νυνὶ δὲ πορεύομαι ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ διακονω̑ν τοι̑ς ἁγίοις

הָשָׁא דֵּין אָזֵל אנָא לֻאורִשׁלֵם דֵּאשַׁמֵשׁ לקַדִּישֵׁא׃

[(6) Roma 15, 26]

כִּי מָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה רָאוּ לְנָכוֹן לִתְרֹם תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי הַקְּדוֹשִׁים.

כִּי-יָשָׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמַּקְּדוֺנִים וְהָאֲכַיִּים לְהָרִים מַשְׂאַת נְדָבָה אֶל-אֶבְיוֺנֵי יְרוּשָׁלַיִם הַקְּדוֺשִׁים:

Nebo za dobré se vidělo Macedonským a Achaiským, aby zbírku nějakou učinili na chudé svaté, kteříž jsou v Jeruzalémě.

Makedonští a Achajští se totiž rozhodli vykonat sbírku ve prospěch chudých bratří v Jeruzalémě. ([1 Korintským 16:1; 2 Korintským 8:1 2 Korintským 9:2])

ευ᾿δόκησαν γὰρ Μακεδονία καὶ ᾽Αχαι̑α κοινωνίαν τινὰ ποιήσασθαι ει᾿ς τοὺς πτωχοὺς τω̑ν ἁγίων τω̑ν ε᾿ν ᾽Ιερουσαλήμ

צבַו גֵּיר הָלֵין דַּבמַקֵדָונִיַא ובַאכַאִיַא דּשַׁותָּפֻותָא תֵּהוֵא להֻון עַם מֵסכִּנֵא קַדִּישֵׁא דִּאית בֻּאורִשׁלֵם׃

[(6) Roma 15, 27]

הֵם רָאוּ זֹאת לְנָכוֹן וְזוֹהִי חוֹבָתָם כְּלַפֵּיהֶם; שֶׁכֵּן אִם הַגּוֹיִם שֻׁתְּפוּ בַּדְּבָרִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם, עֲלֵיהֶם גַּם לְסַיֵּעַ לָהֶם בִּדְבָרִים חָמְרִיִּים.

וְהַדָּבָר הַזֶּה יָשָׁר בְּעֵינֵיהֶם וְגַם-חוֺב הֵם מְשִׁיבִים לָהֶם כִּי אִם-הַגּוֺיִם נֹאחֲזוּ בְנַחֲלָתָם כַּחֲבֵרִים בְּחַיֵּי הָרוּחַ הֲלֹא גַּם-עֲלֵיהֶם לְהַחֲיֹתָם בְּחַיֵּי בְשָׂרִים:

Takť sobě to oblíbili, a také povinni jsou jim to. Nebo poněvadž duchovním věcem jejich obcovali pohané, povinniť jsou jim také sloužiti tělesnými.

Rozhodli se tak proto, že i oni jsou jejich dlužníky. Jestliže pohané dostali podíl na jejich duchovních darech, jsou zavázáni posloužit jim zase ve věcech hmotných. ([Římanům 11:17; 1 Korintským 9:11])

ευ᾿δόκησαν γάρ καὶ ο᾿φειλέται ει᾿σὶν αυ᾿τω̑ν ει᾿ γὰρ τοι̑ς πνευματικοι̑ς αυ᾿τω̑ν ε᾿κοινὼνησαν τὰ ε῎θνη ο᾿φείλουσιν καὶ ε᾿ν τοι̑ς σαρκικοι̑ς λειτουργη̑σαι αυ᾿τοι̑ς

צבַו מֵטֻל דָּאף חַיָבִין להֻון אֵן גֵּיר בַּדרֻוח אֵשׁתַּותַּפו עַמהֻון עַממֵא חַיָבִין אֵנֻון דָּאף בּדַבסַר נשַׁמשֻׁון אֵנֻון׃

[(6) Roma 15, 28]

לָכֵן לְאַחַר שֶׁאַשְׁלִים זֹאת וְאֶמְסֹר לָהֶם בַּחֲתִימָתִי אֶת הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, אָסוּר אֲלֵיכֶם בְּדַרְכִּי לִסְפָרַד.

וְכַאֲשֶׁר אֲכַלֶּה אֶת-הַדָּבָר וְהַפְּרִי הַזֶּה יִהְיֶה בְיָדָם אֶל-נָכוֺן אֶעְבְּרָה דֶּרֶךְ עֲלֵיכֶם לִסְפָרַד:

A protož když to vykonám, a jim odvedu užitek ten, půjduť skrze vás do Hišpanie.

Až dokončím tento úkol a řádně jim odevzdám výtěžek sbírky, vydám se do Hispanie a zastavím se u vás.

του̑το ου῏ν ε᾿πιτελέσας καὶ σφραγισάμενος αυ᾿τοι̑ς τὸν καρπὸν του̑τον α᾿πελεύσομαι δι῾ ὑμω̑ν ει᾿ς Σπανίαν

הָדֵא הָכִיל מָא דּגַמרֵת וחַתּמֵת להֻון אָדשָׁא הָנָא עָבַר אנָא עלַיכֻּון לַאספַּנִיַא׃

[(6) Roma 15, 29]

אֲנִי בָּטוּחַ כִּי כַּאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם, אָבוֹא בִּמְלוֹא בִּרְכַּת הַמָּשִׁיחַ.

וּכְבֹאִי אֲלֵיכֶם יָדַעְתִּי כִּי-בִמְלֹא בִּרְכָתָה שֶׁל-בְּשׂוֺרַת-הַמָּשִׁיחַ אָבֹאָה:

A vímť, že když přijdu k vám, v hojnosti požehnání evangelium Kristova přijdu.

Jsem jist, že až k vám dojdu, přijdu s plností Kristova požehnání. ([Římanům 1:11])

οι῏δα δὲ ο῞τι ε᾿ρχόμενος πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ν πληρὼματι ευ᾿λογίας Χριστου̑ ε᾿λεύσομαι

יָדַע אנָא דֵּין דֵּאמַתי דָּאתֵא אנָא לוָתכֻון בּמֻולָיָא הֻו דּבֻורכּתָא דֵּאוַנגֵּלִיָון דַּמשִׁיחָא אָתֵא אנָא׃ ס

[(6) Roma 15, 30]

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי, לְמַעַן אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְמַעַן אַהֲבַת הָרוּחַ, לְהֵאָבֵק יַחַד אִתִּי בִּתְפִלּוֹת לֵאלֹהִים בַּעֲדִי,

וַאֲנִי מִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם אַחַי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ וּבְאַהֲבַתְכֶם הַנְּתוּנָה לָכֶם מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְפַּלֵּל אִתִּי אֶל-אֱלֹהִים בְּעַד נַפְשִׁי:

Prosímť pak vás, bratří, skrze Pána našeho Jezukrista a skrze lásku Ducha, abyste spolu se mnou modlili se za mne Bohu snažně,

Prosím vás, bratří, pro našeho Pána Ježíše Krista a pro lásku, která je z Ducha, pomáhejte mi v boji svými přímluvami u Boha, ([2 Korintským 1:11; Filipským 1:19; Koloským 4:3; 1 Tesalonickým 5:25; 2 Tesalonickým 3:1; Židům 13:18])

παρακαλω̑ δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί διὰ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ διὰ τη̑ς α᾿γάπης του̑ πνεύματος συναγωνίσασθαί μοι ε᾿ν ται̑ς προσευχαι̑ς ὑπὲρ ε᾿μου̑ πρὸς τὸν θεόν

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵנכֻון אַחַי בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וַבחֻובָּא דּרֻוחָא דּתֵעמלֻון עַמי בַּצלֻותָא דַּחלָפַי לוָת אַלָהָא׃

[(6) Roma 15, 31]

כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִידֵי הַסּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְשֵׁרוּתִי לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם יִהְיֶה לְרָצוֹן בְּעֵינֵי הַקְּדוֹשִׁים,

כִּי יְמַלְּטֵנִי מִיַּד הַמַּמְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְיִתְּנֵנִי לִגְמֹר עֲבֹדָתִי לְרָצוֺן לַקְּדוֺשִׁים בִּירוּשָׁלָיִם:

Abych vysvobozen byl od protivníků v Judstvu, a aby služba tato má příjemná byla svatým v Jeruzalémě,

abych byl zachráněn před nevěřícími v Judsku a aby moje služba pro Jeruzalém byla tamějším bratřím vítaná. ([Skutky apoštolské 20:3 Skutky apoštolské 20:22 Skutky apoštolské 21:11])

ι῞να ρ᾿υσθω̑ α᾿πὸ τω̑ν α᾿πειθούντων ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία καὶ ἡ διακονία μου ἡ ει᾿ς ᾽Ιερουσαλὴμ ευ᾿πρόσδεκτος τοι̑ς ἁγίοις γένηται

דֵּאתפַּצֵא מֵן אַילֵין דּלָא מֵתּטפִּיסִין דּבִיהֻוד ותֵשׁמֵשׁתָּא דּמַובֵּל אנָא לקַדִּישֵׁא דּבֻאורִשׁלֵם תֵּתקַבַּל שַׁפִּיר׃

[(6) Roma 15, 32]

וּכְדֵי שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְאָנוּחַ בְּחֶבְרַתְכֶם.

וְלָבֹא אֲלֵיכֶם בְּלֵב שָׂמֵחַ בִּרְצוֺן אֱלֹהִים לְהִנָּפֵשׁ שָׁם עִמָּכֶם:

Abych k vám bohdá s radostí přišel, a s vámi poodpočinul.

Pak budu moci z vůle Boží k vám přijít s radostí a najít mezi vámi chvíli odpočinku.

ι῞να ε᾿ν χαρα̑ ε᾿λθών πρὸς ὑμα̑ς διὰ θελήματος θεου̑ συναναπαύσωμαι ὑμι̑ν

וִאתֵא לוָתכֻון בּחַדֻותָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא וֵאתּתּנִיח עַמכֻון׃

[(6) Roma 15, 33]

אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן.

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֺם יִהְיֶה עִם-כֻּלְּכֶם אָמֵן:

Bůh pak pokoje se všemi vámi. Amen.

Bůh pokoje buď se všemi vámi. Amen.

ὁ δὲ θεὸς τη̑ς ει᾿ρήνης μετὰ πάντων ὑμω̑ν α᾿μήν

אַלָהָא דֵּין דַּשׁלָמָא נֵהוֵא עַם כֻּלכֻון אַמִין׃ ס

[(6) Roma 16, 01]

אֲנִי מַמְלִיץ לִפְנֵיכֶם עַל אֲחוֹתֵנוּ פֶבִּי, שַׁמָּשִׁית הַקְּהִלָּה בְּקֶנְכְּרֶאָה.

וְהִנְנִי מַפְגִּיעַ בְּעַד אֲחֹתֵנוּ הַבָּאָה לִפְנֵיכֶם הִיא פוֺיבֶּה מְשָׁרַת אֶת-הָעֵדָה בְּקַנְכְּרָי:

Poroučímť pak vám Fében, sestru naši, služebnici církve Cenchrenské,

Doporučuji vám naši sestru Foibé, diakonku církve v Kenchrejích. ([Skutky apoštolské 18:18])

συνίστημι δὲ ὑμι̑ν φοίβην τὴν α᾿δελφὴν ἡμω̑ν ου῏σαν καὶ διάκονον τη̑ς ε᾿κκλησίας τη̑ς ε᾿ν Κεγχρεαι̑ς

מַגעֵל אנָא לכֻון דֵּין לפֻובִא חָתַן דִּאיתֵיה משַׁמשָׁנִיתָא דּעִדּתָּא דּקֵנכרֵאוָס׃

[(6) Roma 16, 02]

קַבְּלוּ נָא אוֹתָהּ בָּאָדוֹן, כַּיָּאֶה לַקְּדוֹשִׁים, וְעִזְרוּ לָהּ בְּכָל דָּבָר שֶׁתִּזְדַּקֵק לָכֶם; כִּי אָכֵן הָיְתָה עֵזֶר לְרַבִּים וְגַם לִי.

אָנָּא קַבְּלוּהָ-נָּא בַּאֲדֹנֵינוּ כְּמִשְׁפָּט לְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ וְתִמְכוּהָ בְּכָל-דָּבָר אֲשֶׁר תֶּחְסַר עִמְּכֶם כִּי גַּם-הִיא תָמְכָה בְיָדִי וּבִידֵי רַבִּים זוּלָתִי:

Abyste ji přijali v Pánu, tak jakž sluší na svaté, a abyste jí pomocni byli, jestliže by vás v čem potřebovala. Nebo i ona mnohým hostem ochotně posluhovala, až i mně také.

Přijměte ji v Pánu, jak se sluší mezi věřícími(m), pomáhejte jí, kdyby vás v něčem potřebovala, neboť i ona byla pomocnicí mnohým i mně samému. (m) ř: svatými ([3 Janův 1:8])

ι῞να αυ᾿τὴν προσδέξησθε ε᾿ν κυρίω α᾿ξίως τω̑ν ἁγίων καὶ παραστη̑τε αυ᾿τη̑ ε᾿ν ω῟ α῍ν ὑμω̑ν χρήζη πράγματι καὶ γὰρ αυ᾿τὴ προστάτις πολλω̑ν ε᾿γενήθη καὶ ε᾿μου̑ αυ᾿του̑

דַּתקַבּלֻונָה בּמָרַן אַיך דּזָדֵק לקַדִּישֵׁא וַבכֻל צבֻו דּבָעיָא מֵנכֻון תּקֻומֻון לָה מֵטֻל דָּאף הִי קָיֻומתָּא הוָת לסַגִּיֵאא אָף לִי׃ ס

[(6) Roma 16, 03]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס חֲבֵרַי לַעֲבוֹדָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם פְּרִיסְקִלָּא וַעֲקִילָס חֲבֵרַי בַּעֲבֹדַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Pozdravte Priscilly a Akvily, pomocníků mých v Kristu Ježíši,

Pozdravujte Prisku a Akvilu, mé spolupracovníky v díle Krista Ježíše, ([Skutky apoštolské 18:2 Skutky apoštolské 18:26])

α᾿σπάσασθε Πρίσκαν καὶ ᾽Ακύλαν τοὺς συνεργούς μου ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּפּרִיסקֵלַא ודַאקֵלַס פָּלחֵא דּעַמי בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(6) Roma 16, 04]

אֲשֶׁר סִכְּנוּ אֶת רֹאשָׁם בְּעַד נַפְשִׁי, וְלֹא רַק אֲנִי מַכִּיר לָהֶם טוֹבָה, אֶלָּא גַּם כָּל קְהִלּוֹת הַגּוֹיִם.

אֲשֶׁר נָתְנוּ צַוָּארָם בְּעַד נַפְשִׁי וְלֹא-אֲנִי לְבַדִּי מַכִּיר טוֺבָתָם כִּי אִם-גַּם כָּל-קְהִילּוֺת הַגּוֺיִם:

Kteříž pro můj život svých vlastních hrdel nasadili, jimž ne já sám toliko děkuji, ale i všecky církve pohanské,

kteří pro mne nasadili život; jsem jim zavázán vděčností nejen já sám, ale i všechny církve z pohanských národů.

οι῞τινες ὑπὲρ τη̑ς ψυχη̑ς μου τὸν ἑαυτω̑ν τράχηλον ὑπέθηκαν οι῟ς ου᾿κ ε᾿γώ μόνος ευ᾿χαριστω̑ α᾿λλὰ καὶ πα̑σαι αἱ ε᾿κκλησίαι τω̑ν ε᾿θνω̑ν

דּהֵנֻון הָלֵין חלָף נַפשׁי צַורַיהֻון יַהבו ולָא הוָא אֵנָא בַּלחֻודַי מַודֵּא אנָא להֻון אֵלָא אָף כֻּלהֵין עִדָתָא דּעַממֵא׃

[(6) Roma 16, 05]

וּדְרִישַׁת שָׁלוֹם לַקְּהִלָּה שֶׁבְּבֵיתָם. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אֶפֵּינֶטוֹס יַקִּירִי, שֶׁהָיָה פְּרִי רִאשׁוֹן לַמָּשִׁיחַ בִּמְחוֹז אַסְיָה.

וְגַם אֶל-הָעֵדָה בְּבֵיתָם תִּשְׁאֲלוּ לְשָׁלוֺם שָׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אַפֵּינְטוֺס יְדִידִי הֲלֹא הוּא רֵאשִׁית פְּרִי אַסְיָא לַמָּשִׁיחַ:

I domácího jejich shromáždění. Pozdravte mého milého Epéneta, kterýž jest prvotiny Achaie v Kristu.

Pozdravujte také shromáždění(n) v jejich domě. Pozdravujte Epaineta, mně velmi drahého, který se jako první v provincii Asii oddal Kristu(o). (n) církev (o) ř: který byl prvotinou Kristovou v Asii ([1 Korintským 16:15 1 Korintským 16:19])

καὶ τὴν κατ῾ οι῏κον αυ᾿τω̑ν ε᾿κκλησίαν α᾿σπάσασθε ᾽Επαίνετον τὸν α᾿γαπητόν μου ο῞ς ε᾿στιν α᾿παρχὴ τη̑ς ᾽Ασίας ει᾿ς Χριστόν

והַבו שׁלָמָא לעִדּתָּא דִּאית בּבַיתּהֻון ס שַׁאלו בַּשׁלָמָא דֵּאפֵּנֵטָוס חַבִּיבי אַינָא דִּאיתַוהי רִשִׁיתָא דַּאכַאִיַא בַּמשִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 16, 06]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם מִרְיָם, שֶׁעָמְלָה רַבּוֹת בִּשְׁבִילְכֶם.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם מִרְיָם אֲשֶׁר עָמְלָה לָכֶם עָמָל רָב:

Pozdravte Marie, kteráž mnoho práce měla s námi.

Pozdravujte Marii – tolik se pro vás(p) napracovala! (p) var: pro nás

α᾿σπάσασθε Μαρίαν η῞τις πολλὰ ε᾿κοπίασεν ει᾿ς ὑμα̑ς

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּמַרִיַא אַידָא דּסַגִּי לֵאיַת בּכֻון׃ ס

[(6) Roma 16, 07]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אַנְדְּרוֹנִיקוֹס וְיוּנְיָס, בְּנֵי־עַמִּי שֶׁהָיוּ אִתִּי בַּמַּאֲסָר; נִכְבָּדִים הֵם בְּקֶרֶב הַשְּׁלִיחִים וְגַם הָיוּ בַּמָּשִׁיחַ לְפָנַי.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אַנְדְּרוֺנִיקוֺס וְיוּנְיָס קְרֹבָי אֲשֶׁר נֶאֶסְרוּ אִתִּי בַּמִּשְׁמָר וְגַם-יָצָא שִׁמְעָם בֵּין הַשְּׁלִיחִים וְהֵם דָּבְקוּ לְפָנַי בִּמְשִׁיחֵנוּ:

Pozdravte Andronika a Junia, příbuzných mých a spoluvězňů mých, kteříž jsou vzácní u apoštolů, a kteříž přede mnou byli v Kristu Ježíši.

Pozdravujte Andronika a Junia, původem židy jako já a kdysi spoluvězně, apoštoly, kteří se těší zvláštní vážnosti a uvěřili v Krista dříve než já. ([2 Korintským 8:23])

α᾿σπάσασθε ᾽Ανδρόνικον καὶ ᾽Ιουνια̑ν τοὺς συγγενει̑ς μου καὶ συναιχμαλὼτους μου οι῞τινές ει᾿σιν ε᾿πίσημοι ε᾿ν τοι̑ς α᾿ποστόλοις οι῍ καὶ πρὸ ε᾿μου̑ γέγοναν ε᾿ν Χριστω̑

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּאנדּרָונִיקָוס וַדיֻונִיַא אחיָנַי דַּהוַו שׁבַיָא עַמי וִידִיעִין אֵנֻון בַּשׁלִיחֵא ובַמשִׁיחָא קדָמַי הוַו׃ ס

[(6) Roma 16, 08]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאַמְפְּלִיאָטוֹס יַקִּירִי בָּאָדוֹן.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אַמְפְּלִיאָס יְדִידִי בַּאדֹנֵינוּ:

Pozdravte Amplia mně v Pánu milého.

Pozdravujte Ampliata, kterého miluji v Pánu.

α᾿σπάσασθε ᾽Αμπλια̑τον τὸν α᾿γαπητόν μου ε᾿ν κυρίω

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּאמפּלִיָוס חַבִּיבי בּמָרַן׃ ס

[(6) Roma 16, 09]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאוּרְבָּנוֹס חֲבֵרֵנוּ לַעֲבוֹדָה בַּמָּשִׁיחַ, וּלְאִיסְטָכִיס יַקִּירִי.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אוּרְבָנוֺס חֲבֵרֵנוּ בַּעֲבֹדַת הַמָּשִׁיחַ וְלִשְׁלוֺם סְטַכִּיס יְדִידִי:

Pozdravte Urbana, pomocníka našeho v Kristu, a Stachyna mého milého.

Pozdravujte Urbana, mého spolupracovníka v díle Kristově, a Stachya, mně velmi drahého.

α᾿σπάσασθε Ου᾿ρβανὸν τὸν συνεργὸν ἡμω̑ν ε᾿ν Χριστω̑ καὶ στάχυν τὸν α᾿γαπητόν μου

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דֻּאורבַנָוס פָּלחָא דּעַמַן בַּמשִׁיחָא ודֵאסטַכֻוס חַבִּיבי׃ ס

[(6) Roma 16, 10]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאַפֶּלִּיס הַבָּחוּן בַּמָּשִׁיחַ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אַפַּלִּיס הַנֶּאֱמָן בַּמָּשִׁיחַ שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם בְּנֵי בֵית אֲרִיסְטוֺבְלוֺס:

Pozdravte Apella zkušeného v Kristu. Pozdravte domácích Aristobulových.

Pozdravujte Apella, osvědčeného v Kristu. Pozdravujte ty, kteří jsou z domu Aristobulova.

α᾿σπάσασθε ᾽Απελλη̑ν τὸν δόκιμον ε᾿ν Χριστω̑ α᾿σπάσασθε τοὺς ε᾿κ τω̑ν ᾽Αριστοβούλου

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּאפֵּלִא גַּביָא בּמָרַן ס שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּבנַי בַּיתֵּה דַּארִסטָבֻולָוס׃ ס

[(6) Roma 16, 11]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְהוֹרוֹדְיוֹן בֶּן־עַמִּי וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל נַרְקִיסוֹס אֲשֶׁר בָּאָדוֹן.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם הֹרוֺדִיּוֺן קְרֹבִי שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם בְּנֵי בֵית נַרְקִיסוֺס הַדְּבֵקִים בַּאדֹנֵינוּ:

Pozdravte Herodiona, příbuzného mého. Pozdravte domácích Narcissových, kteříž jsou v Pánu.

Pozdravujte mého krajana Herodiona. Pozdravujte ty z domu Narcisova, kteří se oddali Pánu.

α᾿σπάσασθε ῾Ηρωδίωνα τὸν συγγενη̑ μου α᾿σπάσασθε τοὺς ε᾿κ τω̑ν Ναρκίσσου τοὺς ο῎ντας ε᾿ν κυρίω

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּהֵרָודִיָון אחיָני ס שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּבנַי בַּיתֵּה דּנַרקִסָוס אַילֵין דִּאיתַיהֻון בּמָרַן׃

[(6) Roma 16, 12]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לִטְרִיפֵינָה וּטְרִיפוֹסָה הָעֲמֵלוֹת בָּאָדוֹן, וּלְפֶּרְסִיס הַחֲבִיבָה שֶׁעָמְלָה רַבּוֹת בָּאָדוֹן.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם טְרוּפֵינָה וּטְרוּפָסָה הָעֹשׂוֺת מַעֲשֵׂיהֶן בַּאדֹנֵינוּ שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם פַּרְסִיס הָאֲהוּבָה אֲשֶׁר הִרְבְּתָה פְעָלֶיהָ בַּאדֹנֵינוּ:

Pozdravte Tryfény a Tryfózy, kteréž práci vedou v Pánu. Pozdravte Persidy milé, kteráž mnoho pracovala v Pánu.

Pozdravujte Tryfainu a Tryfósu, které pracují v díle Páně. Pozdravujte Persidu, mně velmi drahou; horlivě pracovala v díle Páně.

α᾿σπάσασθε Τρύφαιναν καὶ Τρυφω̑σαν τὰς κοπιὼσας ε᾿ν κυρίω α᾿σπάσασθε Περσίδα τὴν α᾿γαπητήν η῞τις πολλὰ ε᾿κοπίασεν ε᾿ν κυρίω

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּטרֻופֵנַא ודַטרֻופָסַא דּלִאיֵין בּמָרַן ס שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּפֵּרסִס חַבִּיבתּי אַידָא דּסַגִּי לֵאיַת בּמָרַן׃ ס

[(6) Roma 16, 13]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְרוּפוֹס הַנִּבְחָר בָּאָדוֹן, וּלְאִמּוֹ שֶׁהִיא כְּאֵם לִי.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם רוּפוֺס בְּחִיר אֲדֹנֵינוּ וְלִשְׁלוֺם אִמּוֺ כְּאֵם לִי:

Pozdravte Rufa, zvláštního v Pánu, a matky jeho i mé.

Pozdravujte Rufa, vyvoleného v Pánu, a jeho matku, která i mně byla matkou. ([Marek 15:21])

α᾿σπάσασθε Ρου̑φον τὸν ε᾿κλεκτὸν ε᾿ν κυρίω καὶ τὴν μητέρα αυ᾿του̑ καὶ ε᾿μου̑

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּרֻופָס גַּביָא בּמָרַן ודֵאמֵה דִּילֵה ודִילי׃ ס

[(6) Roma 16, 14]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַאֲסִינְקְרִיטוֹס, לִפְלֵיגוֹן, לְהֶרְמֵס, לְפַּטְרוֹבַּס וְהֶרְמַס וְלָאַחִים אֲשֶׁר אִתָּם.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אֲסוּנְקְרִיטוֺס פְּלֵיגוֺן הֶרְמָס פַּטְרוֺבָס וְהֶרְמִיס וְהָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּהֶם:

Pozdravte Asynkrita, Flegonta, Hermy, Patroba, Hermena, i bratří, kteříž jsou s nimi.

Pozdravujte Asynkrita, Flegonta, Herma, Patrobia, Hermia i bratry, kteří jsou s nimi.

α᾿σπάσασθε ᾽Ασύγκριτον Φλέγοντα ῾Ερμη̑ν Πατροβα̑ν ῾Ερμα̑ν καὶ τοὺς σὺν αυ᾿τοι̑ς α᾿δελφούς

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּאסֻונקרִטָוס ודַפלֵגָון וַדהֵרמַא וַדפַּטרָבַא וַדהֵרמִא ודַאחֵא דּעַמהֻון׃ ס

[(6) Roma 16, 15]

דְרִישַׁת שָׁלוֹם לְפִילוֹלוֹגוֹס וְיוּלְיָה, לְנִרֶאַס וַאֲחוֹתוֹ, לְאוֹלִימְפַּס וְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר אִתָּם.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם פִּילוֺלוֺגוֺס וְיוּלְיָא נִירְוַס וַאֲחוֺתוֺ וְאוֺלוּמְפָּס וְכָל-הַקְּדוֺשִׁים אֲשֶׁר אִתָּם:

Pozdravte Filologa i Julie, Nerea a sestry jeho, i Olympa i všech svatých, kteříž jsou s nimi.

Pozdravujte Filologa a Julii, Nerea a jeho sestru, Olympia(q) a všecky věřící(r), kteří jsou s nimi. (q) var: Olympii (r) ř: svaté

α᾿σπάσασθε Φιλόλογον καὶ ᾽Ιουλίαν Νηρέα καὶ τὴν α᾿δελφὴν αυ᾿του̑ καὶ ᾽Ολυμπα̑ν καὶ τοὺς σὺν αυ᾿τοι̑ς πάντας ἁγίους

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּפִילָלָגָוס וַדיֻולִיַא וַדנִארָוס וַדחָתֵה ודָאלֻומפַּא וַדכֻלהֻון קַדִּישֵׁא דּעַמהֻון׃ ס

[(6) Roma 16, 16]

בָּרְכוּ לְשָׁלוֹם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה. כָּל קְהִלּוֹת הַמָּשִׁיחַ דּוֹרְשׁוֹת בִּשְׁלוֹמְכֶם.

שַׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֺם בִּנְשִׁיקַת הַקֹּדֶשׁ כָּל-קְהִילּוֺת מְשִׁיחֵנוּ דֹּרְשׁוֺת לְשָׁלוֺם לָכֶם:

Pozdravte sebe vespolek v políbení svatém. Pozdravujíť vás církve Kristovy.

Pozdravte jedni druhé svatým políbením. Pozdravují vás všecky církve Kristovy. ([1 Korintským 16:20; 2 Korintským 13:12; 1 Tesalonickým 5:26; 1 Petrův 5:14])

α᾿σπάσασθε α᾿λλήλους ε᾿ν φιλήματι ἁγίω α᾿σπάζονται ὑμα̑ς αἱ ε᾿κκλησίαι πα̑σαι του̑ Χριστου̑

שַׁאלו בַּשׁלָמָא חַד דּחַד בּנֻושַׁקתָּא קַדִּישׁתָּא שָׁאלָן בַּשׁלָמכֻון כֻּלהֵין עִדָתֵה דַּמשִׁיחָא׃ ס

[(6) Roma 16, 17]

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי: הִשָּׁמְרוּ מִן הַמְעוֹרְרִים מַחֲלוֹקוֹת וּמִן הַמַּכְשִׁילִים, הַפּוֹעֲלִים בְּנִגּוּד לַלִּמּוּד שֶׁלֻּמַּדְתֶּם, וְהִתְרַחֲקוּ מֵהֶם.

וַאֲנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם אַחַי הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִמְּשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמוֺקְשִׁים לַהֲפֹךְ אֶת-הַלֶּקַח אֲשֶׁר לְמַדְתֶּם סוּרוּ-נָא מֵעֲלֵיהֶם:

Prosímť pak vás, bratří, abyste šetřili těch, kteříž různice a pohoršení činí, na odpor učení tomu, kterémuž jste vy se naučili, a varujte se jich.

Prosím vás, bratří, abyste si dali pozor na ty, kdo působí roztržky a chtěli by vás svést od učení, které jste přijali. Vyhýbejte se jim! ([Matouš 7:15 Matouš 24:24])

παρακαλω̑ δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί σκοπει̑ν τοὺς τὰς διχοστασίας καὶ τὰ σκάνδαλα παρὰ τὴν διδαχὴν η῍ν ὑμει̑ς ε᾿μάθετε ποιου̑ντας καὶ ε᾿κκλίνετε α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν

בָּעֵנָא דֵּין מֵנכֻון אַחַי דּתֵזדַּהרֻון מֵן אַילֵין דּפָלַגוָתָא ומַכשֻׁולֵא עָבדִּין לבַר מֵן יֻולפָּנָא דַּאנתֻּון יִלֵפתֻּון דּתֵתרַחקֻון לכֻון מֵנהֻון׃

[(6) Roma 16, 18]

אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה אֵינָם מְשָׁרְתִים אֶת אֲדוֹנֵנוּ הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא אֶת הַכֶּרֶס שֶׁלָּהֶם, וּבְאִמְרֵי נֹעַם וּבְדִבּוּרִים יָפִים הֵם מוֹלִיכִים שׁוֹלָל אֶת לֵב הַתְּמִימִים.

כִּי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה לֹא יַעַבְדוּ אֶת-אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּי אִם-אֶת-כְּרֵשָׂם וּבִשְׂפַת חֲלָקוֺת וַחֲלַקְלַקּוֺת יַדִּיחוּ אֶת-לִבּוֺת הַתְּמִימִים:

Nebo takoví Pánu našemu Ježíši Kristu neslouží, ale svému břichu; a lahodnými řečmi a pochlebenstvím svodí srdce prostých.

Takoví lidé totiž neslouží Kristu, našemu Pánu, nýbrž svému prospěchu(s) a snaží se krásnými a pobožnými řečmi oklamat mysli(t) bezelstných lidí. (s) ř: břichu (t) ř: srdce ([Filipským 3:19; Koloským 2:4; 2 Petrův 2:23])

οἱ γὰρ τοιου̑τοι τω̑ κυρίω ἡμω̑ν Χριστω̑ ου᾿ δουλεύουσιν α᾿λλὰ τη̑ ἑαυτω̑ν κοιλία καὶ διὰ τη̑ς χρηστολογίας καὶ ευ᾿λογίας ε᾿ξαπατω̑σιν τὰς καρδίας τω̑ν α᾿κάκων

אַילֵין גֵּיר דּהָכַנָא אֵנֻון לָא משַׁמשִׁין למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אֵלָא לכַרסהֻון וַבמֵלֵא בַּסִימָתָא וַבבֻורכָּתָא מַטעֵין לֵבַּוָתָא דַּפשִׁיטֵא׃

[(6) Roma 16, 19]

שָׂמֵחַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, כִּי צִיּוּתְכֶם נוֹדַע לַכֹּל, אֲבָל רְצוֹנִי שֶׁתִּהְיוּ חֲכָמִים לַטּוֹב וּתְמִימִים לְגַבֵּי הָרַע.

וְנוֺדַע לַכֹּל כִּי-יֵשׁ לָכֶם לֵב שֹׁמֵעַ וְעַל-כֵּן שָׂשׂ אֲנִי עֲלֵיכֶם אַךְ חָפַצְתִּי כִּי תִהְיוּ חֲכָמִים לַעֲשׂוֺת טוֺב וּתְמִימִים מֵעֲשׂוֺת רָעָה:

Nebo vaše poslušenství všech došlo. A protož raduji se z vás. Než chciť, abyste byli moudří k dobrému, a prostí k zlému.

Všude se ví o vaší oddanosti evangeliu(u). Mám z vás proto radost a přeji si, abyste byli moudří v dobru a nezkušení ve zlu. (u) ř: o vaší poslušnosti ([Římanům 1:8; Matouš 10:16; 1 Korintským 14:20])

ἡ γὰρ ὑμω̑ν ὑπακοὴ ει᾿ς πάντας α᾿φίκετο ε᾿φ῾ ὑμι̑ν ου῏ν χαίρω θέλω δὲ ὑμα̑ς σοφοὺς ει῏ναι ει᾿ς τὸ α᾿γαθόν α᾿κεραίους δὲ ει᾿ς τὸ κακόν

מֵשׁתַּמעָנֻותכֻון דֵּין דִּילכֻון לכֻל בַּרנָשׁ אֵתיַדעַת חָדֵא אנָא הָכִיל בּכֻון וצָבֵא אנָא דּתֵהוֻון חַכִּימִין לטָבָתָא ותַמִימִין לבִישָׁתָא׃

[(6) Roma 16, 20]

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם יַכְרִיעַ בִּמְהֵרָה אֶת הַשָֹטָן תַּחַת רַגְלֵיכֶם. חֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִמָּכֶם.

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֺם יְדַכֵּא אֶת-הַ׹ָּׂטָן כֹּה מַהֵר תַּחַת רַגְלֵיכֶם חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ יִהְיֶה עִמָּכֶם:

Bůh pak pokoje potře satana pod nohy vaše brzo. Milost Pána našeho Jezukrista s vámi. Amen.

Bůh pokoje brzo srazí satana pod vaše nohy. Milost Ježíše(v), našeho Pána, buď s vámi. (v) var: + Krista ([Genesis 3:15; Lukáš 10:18; Římanům 15:33])

ὁ δὲ θεὸς τη̑ς ει᾿ρήνης συντρίψει τὸν Σατανα̑ν ὑπὸ τοὺς πόδας ὑμω̑ν ε᾿ν τάχει ἡ χάρις του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ μεθ῾ ὑμω̑ν

אַלָהָא דֵּין דַּשׁלָמָא נֵשׁחקִיוהי בַּעגַל לסָטָנָא תּחֵית רֵגלַיכֻּון טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא תֵּהוֵא עַמכֻון׃ ס

[(6) Roma 16, 21]

טִימוֹתֵיאוֹס, חֲבֵרִי לַעֲבוֹדָה, וְגַם לוּקְיוֹס וְיָסוֹן וְסוֹסִיפַּטְרוֹס בְּנֵי־עַמִּי דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.

טִימוֺתִיּוֺס חֲבֵרִי וְלוּקְיוֺס וְיָסוֺן וְסוֺסְפַּטְרוֺס קְרוֺבַי דֹּרְשִׁים לִשְׁלוֺמְכֶם:

Pozdravují vás Timoteus, pomocník můj, a Lucius, a Jázon, a Sozipater, příbuzní moji.

Pozdravuje vás můj spolupracovník Timoteus i Lucius a Jáson a Sosipatros, moji krajané. ([Skutky apoštolské 16:1; Filipským 2:19])

α᾿σπάζεται ὑμα̑ς Τιμόθεος ὁ συνεργός μου καὶ Λούκιος καὶ ᾽Ιάσων καὶ Σωσίπατρος οἱ συγγενει̑ς μου

שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון טִימָתֵאָוס פָּלחָא דּעַמי ולֻוקִיָוס וִאיַסָון וסָוסִיפַּטרָוס אחיָנַי׃ ס

[(6) Roma 16, 22]

אֲנִי טֶרְטְיוֹס, הַכּוֹתֵב אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְכֶם בָּאָדוֹן.

וַאֲנִי טַרְטִיּוֺס סֹפֵר הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת שֹׁאֵל לִשְׁלוֺמְכֶם בַּאדֹנֵינוּ:

Pozdravuji vás v Pánu já Tercius, kterýž jsem psal tento list.

Pozdravuji vás já Tercius, písař tohoto dopisu.

α᾿σπάζομαι ὑμα̑ς ε᾿γώ Τέρτιος ὁ γράψας τὴν ε᾿πιστολὴν ε᾿ν κυρίω

שָׁאֵל אנָא בַּשׁלָמכֻון אֵנָא טֵרטִיָוס דּכֵתבֵּת אֵגַּרתָּא בּמָרַן׃ ס

[(6) Roma 16, 23]

גָּיוֹס הַמְאָרֵחַ אוֹתִי וְאֶת כָּל הַקְּהִלָּה דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְכֶם. אֶרַסְטוֹס גִּזְבַּר הָעִיר וּקְוַרְטוֹס אָחִינוּ דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.

גָּיּוֺס בַּעַל הַמָּלוֺן-לִי וּלְכָל-הָקָּהָל דֹּרֵשׁ לִשְׁלוֺמְכֶם אֲרַסְטוֺס סֹכֵן הָעִיר וּקְוַרְטוֺס אָחִינוּ שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמְכֶם:

Pozdravuje vás Gáius, hospodář můj i vší církve. Pozdravuje vás Erastus, důchodní písař městský, a Kvartus bratr.

Pozdravuje vás Gaius, který svůj dům otevřel mně i veškeré církvi. Pozdravuje vás Erastos, správce městské pokladny, a bratr Kvartus.(x) (x) var: + 24 Milost našeho Pána Ježíše Krista se všemi vámi. Amen. ([Skutky apoštolské 19:22 Skutky apoštolské 19:29; 1 Korintským 1:14; 2 Timoteovi 4:20])

α᾿σπάζεται ὑμα̑ς Γάιος ὁ ξένος μου καὶ ο῞λης τη̑ς ε᾿κκλησίας α᾿σπάζεται ὑμα̑ς ῎Εραστος ὁ οι᾿κονόμος τη̑ς πόλεως καὶ Κούαρτος ὁ α᾿δελφός

שָׁאֵל בַּשׁלָמכֻון גַּאִיָוס מקַבּלָני וַדכֻלָה עִדּתָּא ס שָׁאֵל בַּשׁלָמכֻון אֵרַסטָוס רַבַּיתָּא דַּמדִינתָּא וקֻוַארטָוס אַחָא׃ ס

[(6) Roma 16, 24]

[missing]

חֶסֶד אֲדוֺנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם-כֻּלְכֶם אָמֵן:

Milost Pána našeho Jezukrista se všemi vámi. Amen.

Milost našeho Pána Ježíše Krista se všemi vámi. Amen.

η χαρις του κυριου ημων ιησου χριστου μετα παντων υμων αμην

לַאלָהָא דֵּין הַו דּמֵשׁכַּח דַּנשַׁרַרכֻון בֵּאוַנגֵּלִיָון דִּילי הַו דֵּאתכּרֵז עַל יֵשֻׁוע משִׁיחָא בּגֵליָנָא דּארָזָא דּמֵן זַבנַי עָלמֵא מכַסַי הוָא׃

[(6) Roma 16, 25]

וְהוּא אֲשֶׁר יָכוֹל לְחַזֵּק אֶתְכֶם לְפִי בְּשׂוֹרָתִי וְהַכְרָזַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ - לְפִי הִתְגַּלּוּת הַסּוֹד שֶׁהָיָה כָּמוּס בְּעִתּוֹת עוֹלָם,

וְהוּא אֲשֶׁר הַכֹּחַ בְּיָדוֺ לְכוֺנֵן אֶתְכֶם כִּבְשׂרָתִי הִיא בְשׂרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הִתְגַּלּוּת הַסּוֺד אֲשֶׁר הָיָה כָמֻס מִימֵי קֶדֶם:

Tomu pak, kterýž může vás utvrditi podlé evangelium mého a kázaní Ježíše Krista, podlé zjevení tajemství od časů věčných skrytého,

Sláva tomu, který má moc upevnit vás ve víře podle mého evangelia a podle zvěsti Ježíše Krista: v ní je odhaleno tajemství, které od věčných časů nebylo vysloveno, ([1 Korintským 2:7; Efezským 1:9 Efezským 3:3-Efezským 3:6; Koloským 1:26-Koloským 1:28])

τω̑ δὲ δυναμένω ὑμα̑ς στηρίξαι κατὰ τὸ ευ᾿αγγέλιόν μου καὶ τὸ κήρυγμα ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ κατὰ α᾿ποκάλυψιν μυστηρίου χρόνοις αι᾿ωνίοις σεσιγημένου

אֵתגּלִי דֵּין בּזַבנָא הָנָא בּיַד כּתָבֵא דַּנבִיֵא וַבפֻוקדָּנֵה דַּאלָהָא דַּלעָלַם אֵתִידַע לכֻלהֻון עַממֵא למַשׁמעָא דּהַימָנֻותָא׃

[(6) Roma 16, 26]

אַךְ כָּעֵת, בִּפְקֻדַּת אֱלֹהֵי עוֹלָם, נִתְגַּלָּה עַל־יְדֵי כְּתוּבִים נְבוּאִיִּים וּפֻרְסַם לְכָל הַגּוֹיִם כְּדֵי לַהֲבִיאָם לִידֵי צִיּוּת שֶׁבָּאֱמוּנָה -

וַאֲשֶׁר נִגְלָה כַיּוֺם עַל-פִּי כִתְבֵי הַנְבִיאִים בִּפְקֻדַּת אֱלֹהֵי עוֺלָם וְהֻגַּד לְכָל-הַגּוֺיִם לְהַטּוֺת אֶת-לִבָּם אֶל-אֱמוּנָתוֺ:

Nyní pak zjeveného i skrze písma prorocká, podlé poručení věčného Boha, ku poslušenství víry všechněm národům oznámeného,

nyní je však zjeveno prorockými Písmy a z příkazu věčného Boha stalo se známým mezi všemi národy, aby je poslušně přijali vírou.

φανερωθέντος δὲ νυ̑ν διά τε γραφω̑ν προφητικω̑ν κατ῾ ε᾿πιταγὴν του̑ αι᾿ωνίου θεου̑ ει᾿ς ὑπακοὴν πίστεως ει᾿ς πάντα τὰ ε῎θνη γνωρισθέντος

דּהֻויֻו חַכִּימָא בַּלחֻודַוהי שֻׁובחָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא לעָלַמעָלמִין אַמִין׃ ס

[(6) Roma 16, 27]

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ הַחָכְמָה, לוֹ הַכָּבוֹד בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

הוּא אֵל דֵּעוֺת לְבַדּוֺ וְלוֺ הַכָּבוֺד בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Tomu samému moudrému Bohu sláva skrze Jezukrista na věky. Amen.

Jedinému moudrému Bohu buď skrze Ježíše Krista sláva na věky věků. Amen(y). (y) Oddíl v. Římanům 16:25-Římanům 16:27 je v některých rukopisech na tomto místě, jinde zařazen za Římanům 14:23 nebo Římanům 15:33 Římanům : jinde na obou místech, jinde vůbec chybí. ([1 Timoteovi 1:17; Judův 1:25])

μόνω σοφω̑ θεω̑ διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ω῟ ἡ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας α᾿μήν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם כֻּלכֻון אַמִין סּ סּ׃

[(7) 1Cor 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, שֶׁנִּקְרָא לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת סוֹסְתֵּנִיס אָחִינוּ,

פּוֺלוֺס הַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֺ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֺן אֱלֹהִים אֲנִי וְסוֺסְתְּנִיס אָחִינוּ:

Pavel, povolaný apoštol Ježíše Krista, skrze vůli Boží, a bratr Sostenes,

Pavel, z vůle Boží povolaný apoštol Krista Ježíše, a bratr Sosthenés

Παυ̑λος κλητὸς α᾿πόστολος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ διὰ θελήματος θεου̑ καὶ Σωσθένης ὁ α᾿δελφός

פַּולָוס קַריָא וַשׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא וסָוסתֵנִס אַחָא׃

[(7) 1Cor 01, 02]

אֶל קְהִלַּת אֱלֹהִים שֶׁבְּקוֹרִינְתּוֹס, לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קֻדְּשׁוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְנִקְרְאוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים יַחַד עִם כָּל הַקּוֹרְאִים בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ - אֲדוֹנֵנוּ כַּאֲדוֹנָם:

אֶל-עֲדַת אֱלֹהִים בְּקֹרִנְתּוֺס הַבְּחִירִים וְהַקְּדשִׁים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הִתְקַדָּשׁוּ עִם כָּל-הַקֹּרְאִים בְּכָל-מָקוֺם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֲדֹנֵיהֶם וַאֲדֹנֵינוּ:

Církvi Boží, kteráž jest v Korintu, posvěceným v Kristu Ježíši, povolaným svatým, spolu se všechněmi, kteříž vzývají jméno Pána našeho Jezukrista na všelikém místě, i jejich i našem:

církvi Boží v Korintu, posvěceným v Kristu Ježíši, povolaným svatým, spolu se všemi, kteří vzývají jméno našeho Pána Ježíše Krista, ať jsou shromážděni kdekoliv, jinde či u nás(a): (a) kteří vzývají na všech místech jejich i našeho Pána ([Skutky apoštolské 18:1-Skutky apoštolské 18:17; 1 Korintským 6:11; 2 Korintským 1:1])

τη̑ ε᾿κκλησία του̑ θεου̑ τη̑ ου῎ση ε᾿ν Κορίνθω ἡγιασμένοις ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ κλητοι̑ς ἁγίοις σὺν πα̑σιν τοι̑ς ε᾿πικαλουμένοις τὸ ο῎νομα του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿ν παντὶ τόπω αυ᾿τω̑ν καὶ ἡμω̑ν

לעִדּתָּא דַּאלָהָא דַּבקָורִנתָוס קרַיָא וקַדִּישֵׁא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא מקַדּשִׁין וַלכֻלהֻון אַילֵין דּקָרֵין שׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא בּכֻל אַתַר דִּילהֻון ודִילַן׃

[(7) 1Cor 01, 03]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista.

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(7) 1Cor 01, 04]

אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהַי בְּכָל עֵת בַּעֲבוּרְכֶם עַל חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

אֲבָרֵךְ אֶת-אֱלֹהַי תָּמִיד עַל-חַסְדּוֺ אֲשֶׁר גָּמַל עֲלֵיכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Děkuji Bohu svému vždycky z vás pro tu milost Boží, kteráž dána jest vám v Kristu Ježíši,

Stále za vás Bohu(b) děkuji pro milost Boží, která vám byla dána v Kristu Ježíši; (b) var: + svému ([Římanům 1:8])

ευ᾿χαριστω̑ τω̑ θεω̑ μου πάντοτε περὶ ὑμω̑ν ε᾿πὶ τη̑ χάριτι του̑ θεου̑ τη̑ δοθείση ὑμι̑ν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

מַודֵּא אנָא לַאלָהי בּכֻלזבַן חלָפַיכֻּון עַל טַיבֻּותָא דַּאלָהָא דֵּאתיַהבַּת לכֻון בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 01, 05]

כִּי בּוֹ נַעֲשֵׂיתֶם עֲשִׁירִים בַּכֹּל, בְּכָל אֹמֶר וּבְכָל דַּעַת;

כִּי בוֺ מְצָאתֶם אוֺן לָכֶם בַּכֹּל בְּכָל-מַדָּע וְהַשְׂכֵּל:

Že všemi věcmi obohaceni jste v něm, každým slovem i všelikým uměním,

on vás obohatil ve všem, v každém slovu i v každém poznání. ([2 Korintským 8:7-2 Korintským 8:9])

ο῞τι ε᾿ν παντὶ ε᾿πλουτίσθητε ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε᾿ν παντὶ λόγω καὶ πάση γνὼσει

דַּבכֻל מֵדֵּם עתַרתֻּון בֵּה בּכֻל מֵלָא וַבכֻל יִדַעתָא׃

[(7) 1Cor 01, 06]

וְעֵדוּת הַמָּשִׁיחַ קִבְּלָה תֹּקֶף בְּקִרְבְּכֶם,

כַּאֲשֶׁר עֵדוּת הַמָּשִׁיחַ נֶאֶמְנָה בָכֶם:

Jakož svědectví Kristovo upevněno jest mezi vámi,

Neboť svědectví o Kristu(c) bylo mezi vámi potvrzeno, (c) var: o Bohu

καθώς τὸ μαρτύριον του̑ Χριστου̑ ε᾿βεβαιὼθη ε᾿ν ὑμι̑ν

אַיך דּסָהדֻּותֵה דַּמשִׁיחָא אֵשׁתַּררַת בּכֻון׃

[(7) 1Cor 01, 07]

בְּאֹפֶן שֶׁאֵינְכֶם חֲסֵרִים שׁוּם מַתָּנָה רוּחָנִית בְּצִפִּיַּתְכֶם לְהִתְגַּלּוּת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,

עַד אֲשֶׁר-לֹא חֲסַרְתֶּם מְאוּמָה מִכָּל-מַתַּת-יָהּ וְעֵינֵיכֶם צֹפִיּוֺת לְהִגָּלוֺת נִגְלוֺת פְּנֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Tak že, nemáte žádného nedostatku v žádném daru, očekávajíce zjevení Pána našeho Jezukrista,

takže nejste pozadu v žádném daru milosti(d) a čekáte, až se zjeví náš Pán Ježíš Kristus. (d) ř: charismatu ([Lukáš 17:30; Filipským 3:20; 2 Tesalonickým 1:7; Titovi 2:13; 2 Petrův 3:14])

ω῞στε ὑμα̑ς μὴ ὑστερει̑σθαι ε᾿ν μηδενὶ χαρίσματι α᾿πεκδεχομένους τὴν α᾿ποκάλυψιν του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דּלָא אֵתבַּצַרתֻּון בַּחדָא מֵן מַוהבָתֵה אֵלָא מסַכֵּין אנתֻּון לגֵליָנֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 01, 08]

אֲשֶׁר גַּם יְחַזֵּק אֶתְכֶם עַד קֵץ לְמַעַן תִּהְיוּ נְקִיִּים מִכָּל אַשְׁמָה בְּיוֹם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

אֲשֶׁר גַּם-הוּא יְכוֺנֵן אֶתְכֶם עַד-הַקֵּץ לְבִלְתִּי יִמָּצֵא בָכֶם שֶׁמֶץ דָּבָר בְּיוֺם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Kterýž i utvrdí vás až do konce bez ouhony ke dni Pána našeho Jezukrista.

On vám bude oporou až do konce, abyste v onen den našeho Pána Ježíše Krista nebyli obviněni. ([1 Korintským 5:5; 2 Korintským 1:14; Filipským 1:6; 1 Tesalonickým 3:13 1 Tesalonickým 5:23])

ο῍ς καὶ βεβαιὼσει ὑμα̑ς ε῞ως τέλους α᾿νεγκλήτους ε᾿ν τη̑ ἡμέρα του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דּהֻו נשַׁרַרכֻון עדַמָא לַאחרָיתָּא דַּדלָא רֵשׁיָן תֵּהוֻון בּיַומֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 01, 09]

נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם לְחֶבְרַת בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ.

כִּי נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרֵאתֶם בּוֺ לְדָבְקָה בִּבְנוֺ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Věrnýť jest Bůh, skrze něhož povoláni jste k účastenství Syna jeho Jezukrista, Pána našeho.

Věrný je Bůh, který vás povolal do společenství se svým Synem, naším Pánem Ježíšem Kristem. ([Deuteronomium 7:9; Římanům 8:17 Římanům 8:28; 1 Tesalonickým 5:24; 1 Janův 1:3])

πιστὸς ὁ θεὸς δι῾ ου῟ ε᾿κλήθητε ει᾿ς κοινωνίαν του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν

מהַימַן הו אַלָהָא דּבִאידֵה אֵתקרִיתֻּון לשַׁותָּפֻותָא דַּברֵה יֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן׃ ס

[(7) 1Cor 01, 10]

אַחַי, אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם תְּמִימֵי דֵעִים בְּמוֹצָא פִּיכֶם וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ פִּלּוּגִים בֵּינֵיכֶם, אֶלָּא עִמְדוּ מְאֻחָדִים לְגַמְרֵי בְּאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה וּבְאוֹתָהּ דֵּעָה.

וַאֲנִי דֹרֵשׁ מִכֶּם אַחַי בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְדַבֵּר כֻּלְּכֶם פֶּה אֶחָד וְאַל-תִּתְגֹּדְדוּ לִפְלַגּוֺת כִּי אִם-הִתְחַבְּרוּ יַחְדָּו בְּלֵב אֶחָד וּבְעֵצָה אֶחָת:

Prosímť pak vás, bratří, skrze jméno Pána našeho Jezukrista, abyste jednostejně mluvili všickni, a aby nebylo mezi vámi roztržek, ale buďte spojeni jednostejnou myslí, a jednostejným smyslem.

Prosím vás, bratří, pro jméno našeho Pána Ježíše Krista, abyste všichni byli svorni(e) a neměli mezi sebou roztržky, nýbrž abyste dosáhli plné jednoty smýšlení i přesvědčení. (e) jednomyslní ([Římanům 15:5; 1 Korintským 3:3 1 Korintským 11:18; Filipským 2:2])

παρακαλω̑ δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί διὰ του̑ ο᾿νόματος του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ι῞να τὸ αυ᾿τὸ λέγητε πάντες καὶ μὴ η῏ ε᾿ν ὑμι̑ν σχίσματα η῟τε δὲ κατηρτισμένοι ε᾿ν τω̑ αυ᾿τω̑ νοι῭ καὶ ε᾿ν τη̑ αυ᾿τη̑ γνὼμη

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵנכֻון אַחַי בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּתֵהוֵא חדָא מֵלתָא לכֻלכֻון ולָא נֵהויָן בּכֻון פָּלַגוָתָא אֵלָא תֵּהוֻון גּמִירִין בַּחדָא תַּרעִיתָא וַבחַד רֵעיָנָא׃

[(7) 1Cor 01, 11]

אַחַי, נִמְסַר לִי מֵאֵת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת כְּלוֹאָה שֶׁיֵּשׁ מְרִיבוֹת בֵּינֵיכֶם.

כִּי הֻגַּד-לִי אַחַי מִפִּי בְנֵי-בֵית כְּלוֺאָה כִּי-דִבְרֵי רִיבוֺת בְּשַׁעֲרֵיכֶם:

Nebo oznámeno jest mi o vás, bratří moji, od domácích Chloe, že by mezi vámi byly různice.

Dověděl jsem se totiž o vás z domu Chloé, bratří, že jsou mezi vámi spory.

ε᾿δηλὼθη γάρ μοι περὶ ὑμω̑ν α᾿δελφοί μου ὑπὸ τω̑ν Χλόης ο῞τι ε῎ριδες ε᾿ν ὑμι̑ν ει᾿σιν

שׁלַחו לִי גֵּיר עלַיכֻּון אַחַי מֵן בֵּית כּלָאֵא דּחֵריָנֵא אִית בַּינָתכֻון׃

[(7) 1Cor 01, 12]

אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם אוֹמֵר: "אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל", אוֹ "אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס", "אֲנִי שֶׁל כֵּיפָא", "וַאֲנִי שֶׁל הַמָּשִׁיחַ".

וְהִנֵּה זֶה דְבָרִי אִישׁ אִישׁ מִכֶּם אֹמֵר אֲנִי לְפוֺלוֺס אוֺ אֲנִי לְאַפּוֺלוֺס אוֺ אֲנִי לְכֵיפָא אוֺ אֲנִי לַמָּשִׁיחַ:

Míním pak toto, že jeden každý z vás říká: Já jsem Pavlův, já Apollův, já Petrův, já pak Kristův.

Myslím tím to, že se mezi vámi říká: Já se hlásím k Pavlovi, já zase k Apollovi, já k Petrovi(f), já ke Kristu. (f) ř: Kéfovi ([Jan 1:42; Skutky apoštolské 18:24-Skutky apoštolské 18:28; 1 Korintským 3:4 1 Korintským 9:5; 2 Korintským 10:7])

λέγω δὲ του̑το ο῞τι ε῞καστος ὑμω̑ν λέγει ε᾿γώ μέν ει᾿μι Παύλου ε᾿γώ δὲ ᾽Απολλω̑ ε᾿γώ δὲ Κηφα̑ ε᾿γώ δὲ Χριστου̑

הָדֵא דֵּין אָמַר אנָא דִּאית מֵנכֻון דָּאמַר אֵנָא דּפַּולָוס אנָא וִאית דָּאמַר אֵנָא דַּאפָּלָו אנָא וִאית דָּאמַר אֵנָא דּכִאפָא אנָא וִאית דָּאמַר אֵנָא דַּמשִׁיחָא אנָא׃

[(7) 1Cor 01, 13]

וּבְכֵן, הַאִם הַמָּשִׁיחַ הִתְפַּלֵּג? הַאִם שָׁאוּל נִצְלַב בַּעַדְכֶם? אוֹ לְשֵׁם שָׁאוּל נִטְבַּלְתֶּם?

הֲכִי נֶחֱלַק הַמָּשִׁיחַ הֲנִצְלַב פּוֺלוֺס בַּעַדְכֶם אוֺ הֲנִטְבַּלְתֶּם בְּשֵׁם פּוֺלוֺס:

Rozdělen-liž jest Kristus? Zdali Pavel ukřižován jest za vás? aneb zdali jste ve jménu Pavlovu pokřtěni byli?

Je snad Kristus rozdělen(g)? Což byl Pavel za vás ukřižován? Nebo jste byli pokřtěni ve jméno Pavlovo? (g) Tím je Kristus rozdělen.

μεμέρισται ὁ Χριστός μὴ Παυ̑λος ε᾿σταυρὼθη ὑπὲρ ὑμω̑ν η῍ ει᾿ς τὸ ο῎νομα Παύλου ε᾿βαπτίσθητε

דַּלמָא אֵתפַּלַג לֵה משִׁיחָא אַו למָא פַּולָוס אֵזדּקֵף עַל אַפַּיכֻּון אַו בַּשׁמֵה דּפַּולָוס עמַדּתֻּון׃

[(7) 1Cor 01, 14]

תּוֹדָה לָאֵל שֶׁלֹּא הִטְבַּלְתִּי אִישׁ מִכֶּם זוּלַת קְרִיסְפּוֹס וְגָיוֹס,

שׂוֺשׂ אָשִׂישׂ בֵּאלֹהִים כִּי לֹא-טָבַלְתִּי אִישׁ מִכֶּם זוּלָתִי קְרִסְפּוֺס וְגָיוֺס:

Děkuji Bohu, že jsem žádného z vás nekřtil, než Krispa a Gáia,

Děkuji Bohu, že jsem nikoho z vás nepokřtil kromě Krispa a Gaia; ([Skutky apoštolské 18:8])

ευ᾿χαριστω̑ τω̑ θεω̑ ο῞τι ου᾿δένα ὑμω̑ν ε᾿βάπτισα ει᾿ μὴ Κρίσπον καὶ Γάιον

מַודֵּא אנָא לַאלָהי דַּלאנָשׁ מֵנכֻון לָא אַעמדֵת אֵלָא לַכּרִיספָּוס וַלגַאִיָוס׃

[(7) 1Cor 01, 15]

פֶּן יֹאמַר מִישֶׁהוּ כִּי לִשְׁמִי נִטְבַּלְתֶּם.

פֶּן-יֹאמְרוּ כִּי-נִטְבַּלְתֶּם בִּשְׁמִי:

Aby někdo neřekl, že jsem ve jménu svém křtil.

tak nemůže nikdo říci, že jste byli pokřtěni v moje jméno.

ι῞να μή τις ει῎πη ο῞τι ει᾿ς τὸ ε᾿μὸν ο῎νομα ε᾿βαπτίσθητε

דּלָא אנָשׁ נִאמַר דַּבשֵׁמי אַעמדֵת׃

[(7) 1Cor 01, 16]

אָמְנָם הִטְבַּלְתִּי גַּם אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל סְטֶפָנַס. מִלְּבַד אֵלֶּה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הִטְבַּלְתִּי אִישׁ;

אַךְ טָבַלְתִּי גַם אֶת-בְּנֵי-בֵית סְטְפָנוֺס וּמִלְּבַד אֵלֶּה אֵינֶנִּי יֹדֵעַ עוֺד אִם-טָבַלְתִּי אִישׁ אַחֵר:

Křtilť jsem také i Štěpánovu čeled. Více nevím, abych koho jiného křtil.

Pokřtil jsem i rodinu Štěpánovu. Jinak už nevím, že bych byl ještě někoho pokřtil. ([1 Korintským 16:15-1 Korintským 16:17])

ε᾿βάπτισα δὲ καὶ τὸν Στεφανα̑ οι῏κον λοιπὸν ου᾿κ οι῏δα ει῎ τινα α῎λλον ε᾿βάπτισα

אַעמדֵת דֵּין אָף לבַיתֵּה דֵּאסטֵפַנַא תֻּוב דֵּין לָא יָדַע אנָא אֵן לאנָשׁ אחרִין אַעמדֵת׃

[(7) 1Cor 01, 17]

כִּי הַמָּשִׁיחַ לֹא שְׁלָחַנִי לְהַטְבִּיל, אֶלָּא לְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה - לֹא בְּחָכְמַת מִלִּים, פֶּן יִהְיֶה לָרִיק צְלַב הַמָּשִׁיחַ.

כִּי לֹא שְׁלָחַנִי הַמָּשִׁיחַ לְטַבֵּל כִּי אִם-לְבַ׹ֵּׂר וְלֹא-בְחָכְמַת שְׂפָתַיִם פֶּן-יִהְיֶה צְלַב הַמָּשִׁיחַ לְתֹהוּ:

Nebo neposlal mne Kristus křtíti, ale evangelium kázati, ne v moudrosti řeči, aby nebyl vyprázdněn kříž Kristův.

Kristus mě totiž neposlal křtít, ale zvěstovat evangelium, ovšem ne moudrostí slov, aby Kristův kříž nepozbyl smyslu. ([Jan 4:2])

ου᾿ γὰρ α᾿πέστειλέν με Χριστὸς βαπτίζειν α᾿λλὰ ευ᾿αγγελίζεσθαι ου᾿κ ε᾿ν σοφία λόγου ι῞να μὴ κενωθη̑ ὁ σταυρὸς του̑ Χριστου̑

לָא גֵּיר שַׁדּרַני משִׁיחָא למַעמָדֻו אֵלָא לַמסַבָּרֻו לָא בּחֵכמַת מֵלֵא דּלָא נֵסתַּרַק זקִיפֵה דַּמשִׁיחָא׃ ס

[(7) 1Cor 01, 18]

הֵן דְּבַר הַצְּלָב הוּא סִכְלוּת בְּעֵינֵי הָאוֹבְדִים, אַךְ לָנוּ הַנּוֹשָׁעִים הוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים,

כִּי-פִתְגָּם הַצְּלַב כִּפְתַיּוּת הוּא לָאֹבְדִים וְלָנוּ הַנּוֺשָׁעִים הוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים:

Nebo slovo kříže těm, kteříž hynou, bláznovstvím jest, ale nám, kteříž spasení dosahujeme, moc Boží jest.

Slovo o kříži je bláznovstvím těm, kdo jsou na cestě k záhubě; nám, kteří jdeme ke spáse, je mocí Boží. ([Římanům 1:16; 2 Korintským 2:15 2 Korintským 4:3])

ὁ λόγος γὰρ ὁ του̑ σταυρου̑ τοι̑ς μὲν α᾿πολλυμένοις μωρία ε᾿στίν τοι̑ς δὲ σωζομένοις ἡμι̑ν δύναμις θεου̑ ε᾿στιν

מֵלתָא גֵּיר דַּזקִיפָא לַאבִידֵא שָׁטיֻותָא הי לַן דֵּין לַאילֵין דּחַיִינַן חַילָא הי דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 01, 19]

שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: "אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים וּבִינַת נְבוֹנִים אַסְתִּיר."

כִּי-כָתוּב אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים וּבִינַת נְבוֺנִים אַסְתִּיר:

Nebo psáno jest: Zahladím moudrost moudrých, a opatrnost opatrných zavrhu.

Je psáno: ‚Zahubím moudrost moudrých a rozumnost rozumných zavrhnu.‘ ([Izajáš 29:14])

γέγραπται γάρ α᾿πολω̑ τὴν σοφίαν τω̑ν σοφω̑ν καὶ τὴν σύνεσιν τω̑ν συνετω̑ν α᾿θετήσω

כּתִיב גֵּיר דַּאובֵּד חֵכמתָא דּחַכִּימֵא וֵאגלֻוז תַּרעִיתָא דּסַכֻּולתָנֵא׃

[(7) 1Cor 01, 20]

אַיֵּה הֶחָכָם? אַיֵּה הַבָּקִי בַּתּוֹרָה? אַיֵּה הַמִּתְפַּלְמֵס שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה? הַאִם לֹא שָׂם הָאֱלֹהִים אֶת חָכְמַת הָעוֹלָם לְאִוֶּלֶת?

אַיֵּה חָכָם אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל חִקְרֵי הָעוֺלָם הֲלֹא סִכֵּל אֱלֹהִים אֶת-חָכְמַת הָעוֺלָם הַזֶּה:

Kde jest moudrý? A kde učený? A kde chytrák tohoto světa? Zdaliž Bůh neobrátil moudrosti tohoto světa v bláznovství?

Kde jsou učenci, kde znalci, kde řečníci(h) tohoto věku? Neučinil Bůh moudrost světa bláznovstvím? (h) ř: debatéři ([Jób 12:17; Izajáš 19:12 Izajáš 33:18 Izajáš 44:25; Římanům 1:21])

που̑ σοφός που̑ γραμματεύς που̑ συζητητὴς του̑ αι᾿ω̑νος τούτου ου᾿χὶ ε᾿μὼρανεν ὁ θεὸς τὴν σοφίαν του̑ κόσμου

אַיכָּא הֻו חַכִּימָא אַו אַיכָּא הֻו סָפרָא אַו אַיכָּא הֻו דָּרֻושָׁא דּעָלמָא הָנָא לָא הָא אַשׁטיָה אַלָהָא חֵכמתֵה דּעָלמָא הָנָא׃

[(7) 1Cor 01, 21]

וּמֵאַחַר שֶׁבְּחָכְמַת הָאֱלֹהִים לֹא הִשְׂכִּיל הָעוֹלָם לָדַעַת אֶת אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת חָכְמָה, רָאָה אֱלֹהִים לְנָכוֹן לְהוֹשִׁיעַ אֶת הַמַּאֲמִינִים עַל־יְדֵי הַכְרָזָה שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת לְסִכְלוּת.

כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָעוֺלָם בְּחָכְמָתוֺ לֹא יָדַע אֶת-הָאֱלֹהִים בָּאָה חָכְמַת אֱלֹהִים וּרְצוֺנוֺ בְּסִכְלוּת הַבְּשׂרָה לְהוֺשִׁיעַ אֶת-הַמַּאֲמִינִים:

Nebo když v moudrosti Boží svět nepoznal skrze moudrost Boha, zalíbilo se Bohu skrze bláznové kázaní spasiti věřící,

Protože svět svou moudrostí nepoznal Boha v jeho moudrém díle(i), zalíbilo se Bohu spasit ty, kdo věří, bláznovskou zvěstí. (i) ř: v moudrosti Boží ([Matouš 11:25; Římanům 11:33])

ε᾿πειδὴ γὰρ ε᾿ν τη̑ σοφία του̑ θεου̑ ου᾿κ ε῎γνω ὁ κόσμος διὰ τη̑ς σοφίας τὸν θεόν ευ᾿δόκησεν ὁ θεὸς διὰ τη̑ς μωρίας του̑ κηρύγματος σω̑σαι τοὺς πιστεύοντας

מֵטֻל גֵּיר דַּבחֵכמתֵה דַּאלָהָא לָא יִדַע עָלמָא בּחֵכמתָא לַאלָהָא צבָא אַלָהָא דַּבשָׁטיֻותָא דּכָרֻוזֻותָא נַחֵא לַאילֵין דַּמהַימנִין׃

[(7) 1Cor 01, 22]

הִנֵּה הַיְּהוּדִים מְבַקְשִׁים אוֹתוֹת וְהַיְּוָנִים מְחַפְּשִׂים חָכְמָה,

כִּי הַיְּהוּדִים שֹׁאֲלִים אוֺת וְהַיְּוָנִים מְבַקְשִׁים חָכְמָה:

Poněvadž i Židé zázraků žádají, i Řekové hledají moudrosti.

Židé žádají zázračná znamení, Řekové vyhledávají moudrost, ([Matouš 12:38; Jan 4:48; Skutky apoštolské 17:18])

ε᾿πειδὴ καὶ ᾽Ιουδαι̑οι σημει̑α αι᾿του̑σιν καὶ ῞Ελληνες σοφίαν ζητου̑σιν

מֵטֻל דִּיהֻודָיֵא אָתוָתָא שָׁאלִין וַארמָיֵא חֵכמתָא בָּעֵין׃

[(7) 1Cor 01, 23]

אֲבָל אֲנַחְנוּ מַכְרִיזִים מָשִׁיחַ צָלוּב, אֶבֶן נֶגֶף לַיְּהוּדִים וְסִכְלוּת בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים.

וַאֲנַחְנוּ מְבַ׹ְּׂרִים בְּאָזְנֵיהֶם הַמָּשִׁיחַ הַנִּצְלָב לַיְּהוּדִים לְמִכְשׁוֺל וְלַיְּוָנִים לְסִכְלוּת:

Myť pak kážeme Krista ukřižovaného, Židům zajisté pohoršení, a Řekům bláznovství,

ale my kážeme Krista(j) ukřižovaného. Pro Židy je to kámen úrazu, pro ostatní(k) bláznovství, (j) Mesiáše (k) ř: národy ([Matouš 16:23; Římanům 9:32; 1 Korintským 1:18 1 Korintským 2:2 1 Korintským 2:14])

ἡμει̑ς δὲ κηρύσσομεν Χριστὸν ε᾿σταυρωμένον ᾽Ιουδαίοις μὲν σκάνδαλον ε῎θνεσιν δὲ μωρίαν

חנַן דֵּין מַכרזִינַן משִׁיחָא כַּד זקִיף תֻּוקַלתָּא לִיהֻודָיֵא ולַארמָיֵא שָׁטיֻותָא׃

[(7) 1Cor 01, 24]

אוּלָם לַנִּקְרָאִים הֵן מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים הֵן מִקֶּרֶב הַיְּוָנִים - מָשִׁיחַ שֶׁהוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים וְחָכְמַת אֱלֹהִים.

אַךְ לִבְחִירִים גַּם-לִיהוּדִים גַּם-לִיְוָנִים מָשִׁיחַ גְּבוּרַת אֱלֹהִים וְחָכְמַת אֱלֹהִים:

Ale povolaným i Židům i Řekům Krista, Boží moc a Boží moudrost.

ale pro povolané, jak pro Židy, tak pro Řeky, je Kristus Boží moc a Boží moudrost. ([Koloským 2:3])

αυ᾿τοι̑ς δὲ τοι̑ς κλητοι̑ς ᾽Ιουδαίοις τε καὶ ῞Ελλησιν Χριστὸν θεου̑ δύναμιν καὶ θεου̑ σοφίαν

להָנֻון דֵּין דַּקרֵין יִהֻודָיֵא וַארמָיֵא משִׁיחָא חַילָא דַּאלָהָא וחֵכמתָא דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 01, 25]

הֵן "סִכְלוּת" אֱלֹהִים חֲכָמָה מִבְּנֵי אָדָם, וְ"חֻלְשַׁת" אֱלֹהִים חֲזָקָה מִבְּנֵי אָדָם.

כִּי סִכְלוּת אֱלֹהִים טוֺבָה מֵחָכְמַת אָדָם וְרִפְיוֺן יְדֵי אֱלֹהִים אֵיתָן מִכֹּחַ גָּבֶר:

Nebo to bláznovství Boží jest moudřejší nežli lidé, a mdloba Boží jest silnější než lidé.

Neboť bláznovství Boží je moudřejší než lidé a slabost Boží je silnější než lidé. ([2 Korintským 13:4])

ο῞τι τὸ μωρὸν του̑ θεου̑ σοφὼτερον τω̑ν α᾿νθρὼπων ε᾿στίν καὶ τὸ α᾿σθενὲς του̑ θεου̑ ι᾿σχυρότερον τω̑ν α᾿νθρὼπων

מֵטֻל דּשָׁטיֻותֵה דַּאלָהָא חַכִּימָא הי מֵן בּנַינָשָׁא וַכרִיהֻותֵה דַּאלָהָא חַילתָניָא הי מֵן בּנַי־אנָשָׁא׃ ס

[(7) 1Cor 01, 26]

אַחַי, רְאוּ מִי אַתֶּם שֶׁנִּקְרֵאתֶם: לֹא רַבִּים מִכֶּם חֲכָמִים מִבְּחִינַת הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא רַבִּים חֲזָקִים וְלֹא רַבִּים רָמֵי יַחַשׂ.

הֲלֹא תִרְאוּ מִי אַתֶּם אַחַי קְרוּאֵי-יָהּ לֹא רַבִּים חֲכָמִים לְעֵינֵי בָשָׂר לֹא רַבִּים גִּבֹּרֵי חַיִל וְלֹא רַבִּים נְדִיבֵי אָרֶץ:

Vidíte zajisté povolání své, bratří, že nemnozí moudří podlé těla, nemnozí mocní, nemnozí urození.

Pohleďte, bratří, koho si Bůh povolává: Není mezi vámi mnoho moudrých podle lidského soudu(l), ani mnoho mocných, ani mnoho urozených; (l) ř: podle těla (pod. 1 Korintským 1:28) ([Matouš 11:25; Jan 7:48; Jakubův 2:1-Jakubův 2:5])

βλέπετε γὰρ τὴν κλη̑σιν ὑμω̑ν α᾿δελφοί ο῞τι ου᾿ πολλοὶ σοφοὶ κατὰ σάρκα ου᾿ πολλοὶ δυνατοί ου᾿ πολλοὶ ευ᾿γενει̑ς

חזַו גֵּיר אָף קרָיתּכֻון אַחַי דּלָא סַגִּיאיִן בּכֻון חַכִּימֵא בַּבסַר ולָא סַגִּיאיִן בּכֻון חַילתָנֵא ולָא סַגִּיאיִן בּכֻון בּנַי טֻוהמָא רַבָּא׃

[(7) 1Cor 01, 27]

אֲבָל אֱלֹהִים בָּחַר בַּכְּסִילִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶת הַחֲכָמִים, וּבַחַלָּשִׁים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶת הַחֲזָקִים;

כִּי הַפְּתָאיִם בְּעֵינֵי הָעוֺלָם בָּחַר בָּם אֱלֹהִים לְהַכְלִים אֶת-הַחֲכָמִים וּרְפֵי הַיָּדַיִם בְּעֵינֵי הָעוֺלָם בָּם בָּחַר לְהַכְלִים אֶת-הָאֵיתָנִים:

Ale což bláznivého jest u světa, to vyvolil Bůh, aby zahanbil moudré, a to, což jest u světa mdlé, vyvolil Bůh, aby zahanbil silné.

ale co je světu bláznovstvím, to vyvolil Bůh, aby zahanbil moudré, a co je slabé, vyvolil Bůh, aby zahanbil silné; ([Matouš 5:3; Lukáš 14:21])

α᾿λλὰ τὰ μωρὰ του̑ κόσμου ε᾿ξελέξατο ὁ θεὸς ι῞να καταισχύνη τοὺς σοφούς καὶ τὰ α᾿σθενη̑ του̑ κόσμου ε᾿ξελέξατο ὁ θεὸς ι῞να καταισχύνη τὰ ι᾿σχυρά

אֵלָא גּבָא אַלָהָא לסַכלַוהי דּעָלמָא דּנַבהֵת לחַכִּימֵא וַגבָא כּרִיהַוהי דּעָלמָא דּנַבהֵת לחַילתָנֵא׃

[(7) 1Cor 01, 28]

בַּנְּחוּתִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם וּבַנֶּחְשָׁבִים לִפְחוּתֵי עֵרֶךְ בָּחַר אֱלֹהִים, בַּדְּבָרִים שֶׁהֵם כְּאֶפֶס, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיל עַד לְאֶפֶס אֶת הַדְּבָרִים הַקַּיָּמִים,

וְדַלַּת עַם הָאָרֶץ וְהַנִּבְזִים אֲשֶׁר כְּאֶפֶס נֶחְשָׁבוּ בָּחַר בָּם אֱלֹהִים לַעֲשׂוֺת לְאֶפֶס אֶת-הָאֹמֵר אֲנִי וְאַפְסִי עוֺד:

A neurozené u světa a za nic položené vyvolil Bůh, anobrž kteréž nejsou, aby ty věci, kteréž jsou, zahladil,

neurozené v očích světa a opovržené Bůh vyvolil, ano, vyvolil to, co není, aby to, co jest, obrátil v nic – ([Římanům 4:17])

καὶ τὰ α᾿γενη̑ του̑ κόσμου καὶ τὰ ε᾿ξουθενημένα ε᾿ξελέξατο ὁ θεός τὰ μὴ ο῎ντα ι῞να τὰ ο῎ντα καταργήση

וַגבָא לַאילֵין דַּבצִיר טֻוהמהֻון בּעָלמָא וַלמַסלַיָא ולַאילֵין דּלַיתּ אֵנֻון דַּנבַטֵל לַאילֵין דִּאיתַיהֻון׃

[(7) 1Cor 01, 29]

לְמַעַן לֹא יִתְהַלֵּל אִישׁ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

לְמַעַן לֹא-יִתְהַלֵּל כָּל-בָּשָׂר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

Proto aby se nechlubilo před oblíčejem jeho žádné tělo.

aby se tak žádný člověk nemohl vychloubat před Bohem. ([Římanům 3:27; Efezským 2:9])

ο῞πως μὴ καυχήσηται πα̑σα σὰρξ ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

דּלָא נֵשׁתַּבהַר כֻּל בּסַר קדָמַוהי׃

[(7) 1Cor 01, 30]

אֲבָל מִמֶּנּוּ קַיָּמִים אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְחָכְמָה מֵאֵת אֱלֹהִים, לִצְדָקָה, לִקְדֻשָּׁה וְלִפְדוּת,

אַךְ אַתֶּם מֵאִתּוֺ הִנְּכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְחָכְמָה מִיַּד הָאֱלֹהִים לְצַדְּקֵנוּ לְקַדְּשֵׁנוּ וְלִפְדּוֺת אֶת-נַפְשֵׁנוּ:

Vy pak jste z něho v Kristu Ježíši, kterýž učiněn jest nám moudrost od Boha, i spravedlnost, i posvěcení, i vykoupení,

Vy však jste z Boží moci v Kristu Ježíši; on se nám stal moudrostí od Boha, spravedlností, posvěcením a vykoupením, ([Jeremjáš 23:5-Jeremjáš 23:6; Jan 17:19; Římanům 8:1; 1 Korintským 6:11; 2 Korintským 5:21])

ε᾿ξ αυ᾿του̑ δὲ ὑμει̑ς ε᾿στε ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ο῍ς ε᾿γενήθη σοφία ἡμι̑ν α᾿πὸ θεου̑ δικαιοσύνη τε καὶ ἁγιασμὸς καὶ α᾿πολύτρωσις

אָף אַנתֻּון דֵּין מֵנֵה אַנתֻּון בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דַּהוָא לַן חֵכמתָא מֵן אַלָהָא וזַדִּיקֻותָא וקַדִּישֻׁותָא ופֻורקָנָא׃

[(7) 1Cor 01, 31]

כְּדֵי שֶׁהַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוה, כְּמוֹ שֶׁגַּם כָּתוּב.

וְכֵן יָקוּם הַדָּבָר כַּכָּתוּב הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוָֺה:

Aby, jakož jest napsáno, kdo se chlubí, v Pánu se chlubil.

jak je psáno: ‚Kdo se chlubí, ať se chlubí v Pánu(m).‘ (m) Hospodinu ([Jeremjáš 9:22-Jeremjáš 9:23; 2 Korintským 10:17])

ι῞να καθώς γέγραπται ὁ καυχὼμενος ε᾿ν κυρίω καυχάσθω

אַיך דַּכתִיב דּמַן דּמֵשׁתַּבהַר בּמָריָא נֵשׁתַּבהַר׃ ס

[(7) 1Cor 02, 01]

וַאֲנִי, אַחַי, כְּשֶׁבָּאתִי לְהוֹדִיעַ לָכֶם אֶת סוֹד אֱלֹהִים, לֹא בָּאתִי אֲלֵיכֶם בְּמִלִּים רָמוֹת אוֹ בְּרוֹמְמוּת חָכְמָה.

וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר בָּאתִי אֲלֵיכֶם אֶחַי לֹא בִמְלִיצַת הַ׹ָּׂפָה וְלֹא בְיִתְרוֺן הַחָכְמָה בָּאתִי לְהַגִּיד לָכֶם אֶת-עֵדוּת אֱלֹהִים:

I já přišed k vám, bratří, nepřišel jsem s důstojností řeči neb moudrosti, zvěstuje vám svědectví Boží.

Ani já, bratří, když jsem přišel k vám, nepřišel jsem vám hlásat Boží tajemství(n) nadnesenými slovy nebo moudrostí. (n) var: svědectví ([1 Korintským 1:17; 2 Korintským 11:6])

κα᾿γώ ε᾿λθών πρὸς ὑμα̑ς α᾿δελφοί η῟λθον ου᾿ καθ῾ ὑπεροχὴν λόγου η῍ σοφίας καταγγέλλων ὑμι̑ν τὸ μυστήριον του̑ θεου̑

וֵאנָא אַחַי כַּד אֵתִית לוָתכֻון לָא בּמַמללָא רַורבָא אָפלָא בּחֵכמתָא סַבַּרתּכֻון ארָזֵה דַּאלָהָא׃ ס

[(7) 1Cor 02, 02]

הֶחְלַטְתִּי אָז שֶׁלֹּא לָדַעַת דָּבָר בְּקִרְבְּכֶם זוּלַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהוּא - צָלוּב.

כִּי נֶחֱרָצָה בְלִבִּי לִבְלִי הִתְבּוֺנֵן בֵּינֵיכֶם אֶל-דָּבָר אַחֵר כִּי אִם-אֶל-יֵשׁוּעַ הַמָשִׁיחַ אֶל-הַנִּצְלָב:

Nebo tak jsem usoudil nic jiného neuměti mezi vámi, nežli Ježíše Krista, a to toho ukřižovaného.

Rozhodl jsem se totiž, že mezi vámi nebudu znát nic než Ježíše Krista, a to Krista ukřižovaného. ([1 Korintským 1:23; Galatským 6:14])

ου᾿ γὰρ ε῎κρινά τι ει᾿δέναι ε᾿ν ὑμι̑ν ει᾿ μὴ ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν καὶ του̑τον ε᾿σταυρωμένον

ולָא דָּנֵת נַפשׁי בַּינָתכֻון אַיך דּמֵדֵּם יָדַע אנָא אֵלָא אֵן ליֵשֻׁוע משִׁיחָא אָף לֵה כַּד זקִיף׃

[(7) 1Cor 02, 03]

וַאֲנִי בְּחֻלְשָׁה וּבְפַחַד וּבִרְעָדָה רַבָּה הָיִיתִי אֶצְלְכֶם.

וַאֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּלֹא-כֹחַ בְּפַחַד וּבִרְעָדָה גְדֹלָה:

A byl jsem já u vás v mdlobě, a v bázni, i v strachu mnohém.

Přišel jsem k vám sláb, s velkou bázní a chvěním; ([2 Korintským 10:1;])

κα᾿γώ ε᾿ν α᾿σθενεία καὶ ε᾿ν φόβω καὶ ε᾿ν τρόμω πολλω̑ ε᾿γενόμην πρὸς ὑμα̑ς

וֵאנָא בּדֵחלתָא סַגִּיאתָא ובַרתִיתָא הוִית לוָתכֻון׃

[(7) 1Cor 02, 04]

דִּבּוּרִי וְהַטָּפָתִי לֹא לֻוּוּ בְּפִתּוּיֵי מִלִּים שֶׁל חָכְמָה אֱנוֹשִׁית, אֶלָּא בְּהוֹכָחָה שֶׁל רוּחַ וּגְבוּרָה,

וְלֹא הָיָה דְבָרִי וּקְרִיאָתִי לְפַתֹּתְכֶם בְּאִמְרֵי חָכְמַת-אֲנָשִׁים כִּי אִם-בִּתְעוּדָה נֶאֱמָנָה מִפִּי הָרוּחַ וּמִפִּי הַגְּבוּרָה:

A řeč má a kázaní mé nebylo v slibných lidské moudrosti řečech, ale v dokázaní Ducha a moci,

má řeč a mé kázání se neopíraly o vemlouvavá slova lidské(o) moudrosti, ale prokazovaly se Duchem a mocí, (o) var: – lidské ([Římanům 15:19 1 Korintským 4:20])

καὶ ὁ λόγος μου καὶ τὸ κήρυγμά μου ου᾿κ ε᾿ν πειθοι̑ς σοφίας λόγοις α᾿λλ῾ ε᾿ν α᾿ποδείξει πνεύματος καὶ δυνάμεως

ומֵלַתי וכָרֻוזֻותי לָא הוָת בַּמפִּיסָנֻותָא דּמֵלֵא דּחֵכמתָא אֵלָא בּתַחוִיתָא דּרֻוחָא וַדחַילָא׃

[(7) 1Cor 02, 05]

כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּסָּמֵךְ אֱמוּנַתְכֶם עַל חָכְמַת בְּנֵי אָדָם אֶלָּא עַל גְּבוּרַת אֱלֹהִים.

לְמַעַן תִּכּוֺן אֱמוּנָתְכֶם בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים וְלֹא בְּחָכְמַת אֲנָשִׁים:

Aby víra vaše nebyla na moudrosti lidské založena, ale na moci Boží.

aby se tak vaše víra nezakládala na moudrosti lidské, ale na moci Boží. ([2 Korintským 4:7; 1 Tesalonickým 1:5])

ι῞να ἡ πίστις ὑμω̑ν μὴ η῏ ε᾿ν σοφία α᾿νθρὼπων α᾿λλ῾ ε᾿ν δυνάμει θεου̑

דּלָא תֵּהוֵא הַימָנֻותכֻון בּחֵכמתָא דַּבנַינָשָׁא אֵלָא בּחַילָא דַּאלָהָא׃ ס

[(7) 1Cor 02, 06]

אֲנַחְנוּ דּוֹבְרִים חָכְמָה בֵּין הַמְבֻגָּרִים, אַךְ לֹא חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה, גַּם לֹא חָכְמַת שַׁלִּיטֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַבָּאִים אֶל קִצָּם.

וְדִבְרֵי חָכְמָה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בֵּין הַשְּׁלֵמִים אֶפֶס לֹא מֵחָכְמַת בְּנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה וְלֹא מֵחָכְמַת שָׂרֵיהֶם אֲשֶׁר לְאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשָׁבוּ:

Moudrost pak mluvíme mezi dokonalými, ale moudrost ne tohoto světa, ani knížat světa tohoto, kteráž hynou.

Moudrosti sice učíme, ale jen ty, kteří jsou dospělí ve víře(p) – ne ovšem moudrosti tohoto věku či vládců tohoto věku, spějících k záhubě, (p) ř: dokonalými ([Efezským 4:13; Filipským 3:15])

σοφίαν δὲ λαλου̑μεν ε᾿ν τοι̑ς τελείοις σοφίαν δὲ ου᾿ του̑ αι᾿ω̑νος τούτου ου᾿δὲ τω̑ν α᾿ρχόντων του̑ αι᾿ω̑νος τούτου τω̑ν καταργουμένων

חֵכמתָא דֵּין ממַללִינַן בַּגמִירֵא חֵכמתָא לָא דּהָנָא עָלמָא אָפלָא דּשַׁלִיטָנַוהי דּעָלמָא הָנָא דּמֵתבַּטלִין׃

[(7) 1Cor 02, 07]

אֲנַחְנוּ דּוֹבְרִים אֶת חָכְמַת אֱלֹהִים הַנִּסְתֶּרֶת, הַחָכְמָה שֶׁהָיְתָה גְּנוּזָה וַאֲשֶׁר לִפְנֵי הָעוֹלָמִים יְעָדָהּ אֱלֹהִים לְתִפְאַרְתֵּנוּ, -

כִּי אִם-מְדַבְּרִים אֲנַחְנוּ סִתְרֵי חָכְמַת אֱלֹהִים וְרָזֵי עוֺלָם אֲשֶׁר צָפַן לָנוּ מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ לִכְבוֺדֵנוּ:

Ale mluvíme tu moudrost Boží v tajemství skrytou, kterouž Bůh předuložil před věky k slávě naší,

nýbrž moudrosti Boží, skryté v tajemství, kterou Bůh od věčnosti určil pro naše oslavení. ([Římanům 16:25; Koloským 1:26])

α᾿λλὰ λαλου̑μεν θεου̑ σοφίαν ε᾿ν μυστηρίω τὴν α᾿ποκεκρυμμένην η῍ν προὼρισεν ὁ θεὸς πρὸ τω̑ν αι᾿ὼνων ει᾿ς δόξαν ἡμω̑ν

אֵלָא ממַללִינַן חֵכמתָא דַּאלָהָא בּארָז הָי דַּמכַסיָא הוָת וקַדֵּם הוָא פַּרשָׁה אַלָהָא מֵן־קדָם עָלמֵא לשֻׁובחָא דִּילַן׃

[(7) 1Cor 02, 08]

וְאִישׁ מִשַּׁלִּיטֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא יְדָעָהּ, שֶׁכֵּן אִלּוּ יְדָעוּהָ לֹא הָיוּ צוֹלְבִים אֶת אֲדוֹן הַכָּבוֹד

הִיא הַחָכְמָה אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהּ אִישׁ מִ׹ָּׂרֵי הָעוֺלָם הַזֶּה כִּי לוּ יָדְעוּ לֹא הוֺקִיעוּ אֶת-אֲדוֺן הַכָּבוֺד:

Jíž žádný z knížat světa tohoto nepoznal. Nebo kdyby byli poznali, nebyliť by Pána slávy ukřižovali.

Tu moudrost nikdo z vládců tohoto věku nepoznal; neboť kdyby ji byli poznali, nebyli by ukřižovali Pána slávy. ([Lukáš 23:34; Jan 1:10; Skutky apoštolské 13:27; Jakubův 2:1])

η῍ν ου᾿δεὶς τω̑ν α᾿ρχόντων του̑ αι᾿ω̑νος τούτου ε῎γνωκεν ει᾿ γὰρ ε῎γνωσαν ου᾿κ α῍ν τὸν κύριον τη̑ς δόξης ε᾿σταύρωσαν

הָי דּחַד מֵן שַׁלִיטָנֵא דּעָלמָא הָנָא לָא יַדעָה אֵלֻו גֵּיר יַדעֻוה לַו למָרָה דּתֵשׁבֻּוחתָּא זָקפִּין הוַו׃

[(7) 1Cor 02, 09]

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאָתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה וְלֹא עָלָה עַל לֵב אִישׁ כֹּל אֲשֶׁר הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאוֹהֲבָיו."

אַךְ כַּכָּתוּב אֲשֶׁר-עַיִן לֹא-רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמָעָה וְלֹא עָלָה עַל-לֵב אִישׁ אֲשֶׁר-הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאֹהֲבָיו:

Ale jakož psáno jest: Čeho oko nevídalo, ani ucho neslýchalo, ani na srdce lidské nevstoupilo, co připravil Bůh těm, kteříž jej milují.

Ale jak je psáno: ‚Co oko nevidělo a ucho neslyšelo, co ani člověku na mysl nepřišlo, připravil Bůh těm, kdo ho milují.‘ ([Izajáš 52:15 Izajáš 64:3; Jakubův 2:5])

α᾿λλὰ καθώς γέγραπται α῍ ο᾿φθαλμὸς ου᾿κ ει῏δεν καὶ ου῏ς ου᾿κ η῎κουσεν καὶ ε᾿πὶ καρδίαν α᾿νθρὼπου ου᾿κ α᾿νέβη α῍ ἡτοίμασεν ὁ θεὸς τοι̑ς α᾿γαπω̑σιν αυ᾿τόν

אֵלָא אַיך דַּכתִיב דּעַינָא לָא חזָת וֵאדנָא לָא שֵׁמעַת ועַל לֵבָּא דּבַרנָשָׁא לָא סלֵק מֵדֵּם דּטַיֵב אַלָהָא לַאילֵין דּרָחמִין לֵה׃ ס

[(7) 1Cor 02, 10]

אַךְ לָנוּ גִּלָּה אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחוֹ אֲפִלּוּ אֶת עֲמֻקּוֹת הָאֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁהָרוּחַ חוֹקֶרֶת הַכֹּל.

וְכָל-אֵלֶּה גִּלָּה לָנוּ אֱלֹהִים עַל-פִּי רוּחוֺ כִּי הָרוּחַ חֹקֵר הַכֹּל אַף עֹמֶק חֵקֶר אֱלֹהִים יִמְצָא:

Nám pak Bůh zjevil skrze Ducha svého. Nebo Duch zpytuje všecky věci, i hlubokosti Božské.

Nám však to Bůh zjevil skrze Ducha; Duch totiž zkoumá všechno, i hlubiny Boží. ([Matouš 13:11])

ἡμι̑ν δὲ α᾿πεκάλυψεν ὁ θεὸς διὰ του̑ πνεύματος τὸ γὰρ πνευ̑μα πάντα ε᾿ραυνα̑ καὶ τὰ βάθη του̑ θεου̑

לַן דֵּין גַּלָא אַלָהָא בּרֻוחֵה רֻוחָא גֵּיר כֻּלמֵדֵּם בָּציָא אָף עֻומקַוהי דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 02, 11]

מִי מִבְּנֵי אָדָם יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר בָּאָדָם, זוּלָתִי רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ? כֵּן גַּם אֶת אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים אֵין יוֹדֵעַ זוּלָתִי רוּחַ הָאֱלֹהִים.

כִּי מִי מִבְּנֵי אָדָם יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בְּלֵב הָאָדָם בִּלְתִּי רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֺ כֵּן אֵין-אִישׁ יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בְּלֵב הָאֱלֹהִים בִּלְתִּי רוּחַ הָאֱלֹהִים לְבַדּוֺ:

Nebo kdo z lidí ví, co jest v člověku, jediné duch člověka, kterýž jest v něm? Takť i Božích věcí nezná žádný, jediné Duch Boží.

Neboť kdo z lidí zná, co je v člověku, než jeho vlastní duch? Právě tak nikdo nepoznal, co je v Bohu, než Duch Boží. ([Přísloví 20:27])

τίς γὰρ οι῏δεν α᾿νθρὼπων τὰ του̑ α᾿νθρὼπου ει᾿ μὴ τὸ πνευ̑μα του̑ α᾿νθρὼπου τὸ ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου῞τως καὶ τὰ του̑ θεου̑ ου᾿δεὶς ε῎γνωκεν ει᾿ μὴ τὸ πνευ̑μα του̑ θεου̑

אַינָא הֻו גֵּיר בַּרנָשָׁא דּיָדַע דַּבבַרנָשָׁא אֵלָא אֵן רֻוחָא דּבַר אנָשָׁא דּבֵה הָכַנָא אָף דּבַאלָהָא אנָשׁ לָא יָדַע אֵלָא אֵן רֻוחֵה דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 02, 12]

וַאֲנַחְנוּ לֹא קִבַּלְנוּ אֶת רוּחַ הָעוֹלָם, אֶלָּא אֶת הָרוּחַ אֲשֶׁר מֵאֵת הָאֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֱלֹהִים נוֹתֵן לָנוּ בְּחַסְדּוֹ.

וַאֲנַחְנוּ אֵין אִתָּנוּ רוּחַ הָעוֺלָם כִּי אִם-רוּחַ אֱלֹהִים דֹּבֵר בָּנוּ לְבַעֲבוּר נֵדַע אֶת-הַמַּתָּנוֺת הַנְּתֻנוֺת לָנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים:

My pak nepřijali jsme ducha světa, ale Ducha toho, kterýž jest z Boha, abychom věděli, které věci od Boha darovány jsou nám.

My jsme však nepřijali ducha světa, ale Ducha, který je z Boha, ([Jan 16:13-Jan 16:14])

ἡμει̑ς δὲ ου᾿ τὸ πνευ̑μα του̑ κόσμου ε᾿λάβομεν α᾿λλὰ τὸ πνευ̑μα τὸ ε᾿κ του̑ θεου̑ ι῞να ει᾿δω̑μεν τὰ ὑπὸ του̑ θεου̑ χαρισθέντα ἡμι̑ν

חנַן דֵּין לָא הוָא רֻוחָא דּעָלמָא נסַבן אֵלָא רֻוחָא דּמֵן אַלָהָא דּנֵדַּע מַוהבָתָא דּמֵן אַלָהָא אֵתִיהֵב לַן סּ סּ׃

[(7) 1Cor 02, 13]

וְאוֹתָם אֲנַחְנוּ מַבִּיעִים לֹא בְּמִלִּים שֶׁחָכְמַת אֱנוֹשׁ מְלַמֶּדֶת, אֶלָּא בְּמִלִּים שֶׁהָרוּחַ מְלַמֶּדֶת, כְּשֶׁאָנוּ מְפָרְשִׁים דְּבָרִים רוּחָנִיִּים בְּהַגְדָּרוֹת רוּחָנִיּוֹת.

וְגַם לֹא בְמִלּוֺת אֲשֶׁר תּוֺרֶה חָכְמַת אֲנָשִׁים נְדַבֵּר כִּי אִם-מִלּוֺת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל-לְשׁוֺנֵנוּ וְאֵת אִמְרֵי רוּחַ בָּאֵר נְבָאֵר עַל-פִּי אִמְרֵי רוּחַ:

O nichž i mluvíme ne těmi slovy, jimž lidská moudrost učí, ale kterýmž vyučuje Duch svatý, duchovním to, což duchovního jest, přivlastňujíce.

abychom poznali, co nám Bůh daroval. O tom i mluvíme ne tak, jak nás naučila lidská moudrost, ale jak nás naučil Duch, a duchovní věci vykládáme slovy Ducha(q). (q) lidem, kteří mají Ducha ([Jan 14:26; 1 Korintským 2:4])

α῍ καὶ λαλου̑μεν ου᾿κ ε᾿ν διδακτοι̑ς α᾿νθρωπίνης σοφίας λόγοις α᾿λλ῾ ε᾿ν διδακτοι̑ς πνεύματος πνευματικοι̑ς πνευματικὰ συγκρίνοντες

אַילֵין דָּאף ממַללִינַן לָא הוָא בּיֻולפָּנָא דּמֵלֵא דּחֵכמתָא דַּבנַינָשָׁא אֵלָא בּיֻולפָּנָא דּרֻוחָא וַלרֻוחָנֵא רֻוחָניָתָא מפַחמִינַן׃

[(7) 1Cor 02, 14]

אַךְ הָאָדָם הַנַּפְשִׁי אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי רוּחַ אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן סִכְלוּת הֵם בְּעֵינָיו; גַּם אֵין הוּא יָכוֹל לָדַעַת אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נִבְחָנִים בְּאֹפֶן רוּחָנִי.

אֶפֶס בֶּן-אָדָם בֶּן-בָּשָׂר וָדָם לֹא יַקְשִׁיב לְאִמְרֵי רוּחַ הָאֱלֹהִים כִּי-כְסִכְלוּת הֵם בְּעֵינָיו וְהַשְׂכֵּל לֹא יוּכַל כִּי רוּחַ אֵין בּוֺ אֲשֶׁר רַק עַל-יָדוֺ יִשַּׁפֵטוּ:

Ale tělesný člověk nechápá těch věcí, kteréž jsou Ducha Božího; nebo jsou jemu bláznovství, aniž jich může poznati, proto že ony duchovně mají rozsuzovány býti.

Přirozený člověk nemůže přijmout věci Božího(r) Ducha; jsou mu bláznovstvím a nemůže je chápat, protože se dají posoudit jen Duchem. (r) var: – Božího ([Jan 8:47 Jan 14:17; 1 Korintským 1:23])

ψυχικὸς δὲ α῎νθρωπος ου᾿ δέχεται τὰ του̑ πνεύματος του̑ θεου̑ μωρία γὰρ αυ᾿τω̑ ε᾿στιν καὶ ου᾿ δύναται γνω̑ναι ο῞τι πνευματικω̑ς α᾿νακρίνεται

בַּרנָשָׁא גֵּיר דּבַנפֵשׁ הֻו לָא מקַבֵּל רֻוחָניָתָא שָׁטיֻותָא אֵנֵין גֵּיר לֵה ולָא מֵשׁכַּח דּנֵדַּע דַּברֻוח מֵתּדִין׃

[(7) 1Cor 02, 15]

לְעֻמַּת זֹאת הָאָדָם הָרוּחָנִי בּוֹחֵן אֶת הַכֹּל וְאִישׁ לֹא יִבְחַן אוֹתוֹ;

אַךְ אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֺ יִשְׁפֹּט כָּל-דָּבָר וְהוּא לֹא-יִשָּׁפֵט מֵאִישׁ:

Duchovní pak rozsuzuje všecko, sám pak od žádného nebývá souzen.

Člověk obdařený Duchem je schopen posoudit všecko, ale sám nemůže být nikým správně posouzen. ([1 Janův 2:20])

ὁ δὲ πνευματικὸς α᾿νακρίνει τὰ πάντα αυ᾿τὸς δὲ ὑπ῾ ου᾿δενὸς α᾿νακρίνεται

רֻוחָנָא דֵּין כֻּל מֵדֵּם דָּאֵן והֻו מֵן אנָשׁ לָא מֵתּדִין׃

[(7) 1Cor 02, 16]

כִּי "מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יהוה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ?", אַךְ אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ יְהוָֺה וְאִישׁ עֲצָתוֺ יוֺדִיעֶנּוּ אָכֵן אִתָּנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ:

Nebo kdo pozná mysl toho Pána, kterýž jej vyučovati bude? My pak mysl Kristovu máme.

Vždyť ‚kdo poznal mysl Páně a kdo ho bude poučovat‘? My však mysl Kristovu(s) máme. (s) var: Páně ([Izajáš 40:13; Římanům 11:34])

τίς γὰρ ε῎γνω νου̑ν κυρίου ο῍ς συμβιβάσει αυ᾿τόν ἡμει̑ς δὲ νου̑ν Χριστου̑ ε῎χομεν

מַנֻו גֵּיר יִדַע רֵעיָנֵה דּמָריָא דּנַלפִיוהי לַן דֵּין רֵעיָנָא דַּמשִׁיחָא אִית לַן׃ ס

[(7) 1Cor 03, 01]

וַאֲנִי, אַחַי, לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם כְּאֶל אֲנָשִׁים רוּחָנִיִּים, אֶלָּא כְּאֶל בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים, כְּאֶל תִּינוֹקוֹת בַּמָּשִׁיחַ.

וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי אָז לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַחַי כְּאַנְשֵׁי רוּחַ כִּי אִם-כִּבְנֵי בָשָׂר וָדָם כְּעֹלְלִים בַּמָּשִׁיחַ:

A já, bratří, nemohl jsem vám mluviti jako duchovním, ale jako tělesným, jako maličkým v Kristu.

Já jsem k vám, bratří, nemohl mluvit jako k těm, kteří mají Ducha, nýbrž jako k těm, kteří myslí jen po lidsku(t), jako k nedospělým v Kristu. (t) ř: tělesným (podobně dále) ([Jan 16:12])

κα᾿γὼ α᾿δελφοί ου᾿κ η᾿δυνήθην λαλη̑σαι ὑμι̑ν ὡς πνευματικοι̑ς α᾿λλ῾ ὡς σαρκίνοις ὡς νηπίοις ε᾿ν Χριστω̑

וֵאנָא אַחַי לָא אֵשׁכּחֵת דֵּאמַלֵל עַמכֻון אַיך דּעַם רֻוחָנֵא אֵלָא אַיך דּעַם פַּגרָנֵא וַאיך דַּליַלֻודֵא בַּמשִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 03, 02]

בֶּחָלָב הֵזַנְתִּי אֶתְכֶם, לֹא בְּמַאֲכָל, כִּי עוֹד לֹא יְכָלְתֶּם לֶאֱכֹל. אֲבָל גַּם כָּעֵת אֵינְכֶם יְכוֹלִים,

הִרְוֵיתִי אֶתְכֶם חָלָב וְלֹא נָתַתִּי לָכֶם לָחֶם כִּי לֹא-הָיָה בָכֶם כֹּחַ לֶאֱכֹל וְגַם עַד-הַיּוֺם כֹּחַ לָכֶם אָיִן:

Mlékem jsem vás živil, a ne pokrmem; nebo jste ještě nemohli, ano i nyní ještě nemůžete.

Mlékem jsem vás živil, pokrm jsem vám jíst nedával, protože jste jej nemohli snést – ani teď ještě nemůžete, ([1 Tesalonickým 2:7; Židům 5:12-Židům 5:13; 1 Petrův 2:2])

γάλα ὑμα̑ς ε᾿πότισα ου᾿ βρω̑μα ου῎πω γὰρ ε᾿δύνασθε α᾿λλ῾ ου᾿δὲ ε῎τι νυ̑ν δύνασθε

חַלבָא אַשׁקִיתכֻון ולָא יֵהבֵּת לכֻון מֵאכֻולתָּא לָא גֵּיר עדַכִּיל מֵשׁכּחִין הוַיתֻּון אֵלָא אָפלָא הָשָׁא מֵשׁכּחִין אנתֻּון׃

[(7) 1Cor 03, 03]

כִּי עוֹדְכֶם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם קִנְאָה וּמְרִיבָה, הַאֵין אַתֶּם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים וּמִתְנַהֲגִים כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים?

כִּי עוֺד הַיּוֺם בְּנֵי בָשָׂר אַתֶּם כִּי כַּאֲשֶׁר תִּתְגֹּדְדוּ בְקִנְאָה וּמְרִיבָה הֲלֹא בְנֵי בָשָׂר הִנְּכֶם וּבְדַרְכֵי בְנֵי אָדָם תִּתְהַלָּכוּן:

Ještě zajisté tělesní jste. Nebo poněvadž jest mezi vámi nenávist, svárové a různice, zdaž ještě tělesní nejste, a podlé člověka nechodíte?

neboť dosud patříte světu. Odkud je mezi vámi závist a svár(u), ne-li z toho, že patříte světu a žijete jako ostatní lidé? (u) var: + a roztržky ([1 Korintským 1:10-1 Korintským 1:12 1 Korintským 11:18])

ε῎τι γὰρ σαρκικοί ε᾿στε ο῞που γὰρ ε᾿ν ὑμι̑ν ζη̑λος καὶ ε῎ρις ου᾿χὶ σαρκικοί ε᾿στε καὶ κατὰ α῎νθρωπον περιπατει̑τε

עדַכִּיל גֵּיר בַּבסַר אַנתֻּון אַיכָּא גֵּיר דִּאית בּכֻון חסָמָא וחֵריָנָא ופָלַגוָתָא לָא הָא פַּגרָנֵא אנתֻּון ובַבסַר מהַלכִין אנתֻּון׃

[(7) 1Cor 03, 04]

הֲלֹא כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ אוֹמֵר "אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל" וְאַחֵר אוֹמֵר "אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס", הַאֵין אַתֶּם כְּכָל הָאָדָם?

וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶחָד מִכֶּם אֲנִי לְפוֺלוֺס וְהַשֵּׁנִי יֹאמַר אֲנִי לְאַפּוֺלוֺס הֲלֹא יִלְדֵי בָשָׂר הִנְּכֶם:

Nebo když někdo říká: Já jsem Pavlův, jiný pak: Já Apollův, zdaliž nejste tělesní?

Když se jeden z vás hlásí k Pavlovi a druhý k Apollovi, neznamená to, že jste lidé světa?

ο῞ταν γὰρ λέγη τις ε᾿γώ μέν ει᾿μι Παύλου ε῞τερος δέ ε᾿γώ ᾽Απολλω̑ ου᾿κ α῎νθρωποί ε᾿στε

מָא דָּאמַר גֵּיר אנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון אֵנָא דּפַּולָוס אנָא וַאחרִנָא אָמַר אנָא דַּאפָּלָו אנָא לָא הָא פַּגרָנֵא אנתֻּון׃

[(7) 1Cor 03, 05]

מִי הוּא אֵפוֹא אַפּוֹלוֹס? וּמִי הוּא שָׁאוּל? מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתָם בָּאתֶם לָאֱמוּנָה! וְאִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן:

מִי הוּא אַפּוֺלוֺס וּמִי-הוּא פוֺלוֺס מְשָׁרְתִים הֵם אֲשֶׁר עַל-פִּיהֶם הֶאֱמַנְתֶּם אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֺ הָאָדוֺן:

Kdo tedy jest Pavel, kdo Apollo, než služebníci, skrze něž jste uvěřili, a jakž jednomu každému dal Pán?

Kdo je vlastně Apollos? A kdo je Pavel? Služebníci, kteří vás přivedli k víře, každý tak, jak mu dal Pán. ([Skutky apoštolské 18:24-Skutky apoštolské 18:28])

τί ου῏ν ε᾿στιν ᾽Απολλω̑ς τί δέ ε᾿στιν Παυ̑λος διάκονοι δι῾ ω῟ν ε᾿πιστεύσατε καὶ ἑκάστω ὡς ὁ κύριος ε῎δωκεν

מַנֻו גֵּיר פַּולָוס אַו מַנֻו אַפָּלָו אֵלָא משַׁמשָׁנֵא דּבִאידַיהֻון הַימֵנתֻּון ואנָשׁ אנָשׁ אַיך דּיַהב לֵה מָריָא׃

[(7) 1Cor 03, 06]

אֲנִי נָטַעְתִּי, אַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה, אֲבָל הָאֱלֹהִים הִצְמִיחַ.

אֲנִי נָטַעְתִּי וְאַפּוֺלוֺס הִרְוָה אֲבָל הָאֱלֹהִים הִפְרָה:

Jáť jsem štípil, Apollo zaléval, ale Bůh dal zrůst.

Já jsem zasadil, Apollos zaléval, ale Bůh dal vzrůst; ([Jan 4:37; Skutky apoštolské 18:4; 1 Korintským 1:12])

ε᾿γώ ε᾿φύτευσα ᾽Απολλω̑ς ε᾿πότισεν α᾿λλὰ ὁ θεὸς ηυ῎ξανεν

אֵנָא נֵצבֵּת וַאפָּלָו אַשׁקִי אֵלָא אַלָהָא רַבִּי׃

[(7) 1Cor 03, 07]

לְפִיכָךְ לֹא הַנּוֹטֵעַ חָשׁוּב, אַף לֹא הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא הָאֱלֹהִים - הַמַּצְמִיחַ.

עַל-כֵּן בַּמֶּה נֶחְשָׁב הַנֹּטֵעַ וְהַמַּרְוֶה בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא כִּי הָאֱלֹהִים הוּא הַמַּפְרֶה:

A protož aniž ten, kdož štěpuje, jest něco, ani ten, kdož zalévá, ale Bůh, kterýž zrůst dává.

a tak nic neznamená ten, kdo sází, ani kdo zalévá, nýbrž Bůh, který dává vzrůst. ([Marek 4:26-Marek 4:29; Římanům 9:16])

ω῞στε ου῎τε ὁ φυτεύων ε᾿στίν τι ου῎τε ὁ ποτίζων α᾿λλ῾ ὁ αυ᾿ξάνων θεός

לָא הָכִיל הַו דּנָצֵב אִיתַוהי מֵדֵּם ולָא הַו דּמַשׁקֵא אֵלָא אַלָהָא דַּמרַבֵּא׃

[(7) 1Cor 03, 08]

הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה הֵם הַיְנוּ הָךְ, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ;

וְהַנֹּטֵעַ וְהַמַּרְוֶה כְּאֶחָד הֵם וְאִישׁ אִישׁ יִקַּח אֶת-שְׂכָרוֺ לְפִי עֲמָלוֺ:

Ten pak, kdož štěpuje, a ten, kdož zalévá, jedno jsou, a však jeden každý svou vlastní odplatu vezme podlé své práce.

Kdo sází a kdo zalévá, patří k sobě(v), ale každý podle vlastní práce obdrží svou odměnu. (v) ř: jsou jedno

ὁ φυτεύων δὲ καὶ ὁ ποτίζων ε῞ν ει᾿σιν ε῞καστος δὲ τὸν ι῎διον μισθὸν λήμψεται κατὰ τὸν ι῎διον κόπον

מַן דּנָצֵב דֵּין ומַן דּמַשׁקֵא חַד אֵנֻון ואנָשׁ אַיך עַמלֵה אַגרֵה מקַבֵּל׃

[(7) 1Cor 03, 09]

שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יַחַד עִם אֱלֹהִים וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים, בִּנְיַן אֱלֹהִים.

אֲנַחְנוּ עֹשִׂים עִם-הָאֱלֹהִים בִּמְלַאכְתּוֺ וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים וּבִנְיַן אֱלֹהִים:

Božíť jsme zajisté pomocníci, Boží rolí, Boží vzdělání jste.

Jsme spolupracovníci na Božím díle(x), a vy jste Boží pole, Boží stavba. (x) spolupracovníci Boží ([Efezským 2:20; 1 Tesalonickým 3:2; Matouš 13:3-Matouš 13:9; 1 Petrův 2:5])

θεου̑ γάρ ε᾿σμεν συνεργοί θεου̑ γεὼργιον θεου̑ οι᾿κοδομή ε᾿στε

עַם אַלָהָא גֵּיר פָּלחִינַן ופֻולחָנָא דַּאלָהָא ובֵניָנָא דַּאלָהָא אַנתֻּון אֵנֻון׃

[(7) 1Cor 03, 10]

כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי הִנַּחְתִּי יְסוֹד כְּבַנַּאי חָכָם וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו. אֲבָל יַשְׁגִּיחַ כָּל אֶחָד כֵּיצַד הוּא בּוֹנֶה,

וַאֲנִי בְּחֶסֶד אֵל אֲשֶׁר גָּמַל עָלָי יָסַדְתִּי אֶת-הַיְסוֺד כְאָמָן מַשְׂכִּיל וְאִישׁ אַחֵר בֹּנֶה עָלָיו אַךְ יִרְאֶה אִם הוּא-בֹנֶה כַּמִּשְׁפָּט:

Podlé milosti Boží sobě dané, jako moudrý stavitel, základ jsem založil, jiný pak na něm staví. Ale jeden každý viz, jak na něm staví.

Podle milosti Boží, která mi byla dána, jako rozumný stavitel jsem položil základ a druhý na něm staví. Každý ať dává pozor, jak na něm staví. ([Římanům 15:20; 1 Korintským 15:10; 2 Petrův 3:15])

κατὰ τὴν χάριν του̑ θεου̑ τὴν δοθει̑σάν μοι ὡς σοφὸς α᾿ρχιτέκτων θεμέλιον ε῎θηκα α῎λλος δὲ ε᾿ποικοδομει̑ ε῞καστος δὲ βλεπέτω πω̑ς ε᾿ποικοδομει̑

וַאיך טַיבֻּותָא דַּאלָהָא דֵּאתיַהבַּת לִי סָמֵת שֵׁתֵאסתָּא אַיך אַרדִּכלָא חַכִּימָא אחרִנָא דֵּין עלֵיה בָּנֵא כֻּלנָשׁ דֵּין נֵחזֵא אַיכַּן בָּנֵא עלֵיה׃

[(7) 1Cor 03, 11]

כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַנִּיחַ יְסוֹד אַחֵר זוּלָתִי הַיְסוֹד שֶׁהֻנַּח, וְהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי לֹא-יוּכַל אִישׁ לְיַסֵּד יְסוֺד אַחֵר זוּלָתִי יְסוֺד הַמּוּסָּד הֲלֹא הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Nebo základu jiného žádný položiti nemůž, mimo ten, kterýž položen jest, jenž jest Ježíš Kristus.

Nikdo totiž nemůže položit jiný základ než ten, který už je položen, a to je Ježíš Kristus. ([Izajáš 28:16; Efezským 2:20; Židům 13:8; 1 Petrův 2:4-1 Petrův 2:6])

θεμέλιον γὰρ α῎λλον ου᾿δεὶς δύναται θει̑ναι παρὰ τὸν κείμενον ο῞ς ε᾿στιν ᾽Ιησου̑ς Χριστός

שֵׁתֵאסתָּא גֵּיר אחרִתָא סטַר־מֵן הָדֵא דּסִימָא אנָשׁ לָא מֵשׁכַּח לַמסָם דִּאיתֵיה יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 03, 12]

וְכָל אִישׁ, אִם יִבְנֶה עַל הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ -

וְאִישׁ כִּי-יִבְנֶה עַל-הַיְסוֺד הַזֶּה בִּנְיַן זָהָב אוֺ כֶסֶף אוֺ אַבְנֵי חֵפֶץ אוֺ עֵצִים וְחָצִיר וָקָשׁ:

Staví-liť pak kdo na ten základ zlato, stříbro, kamení drahé, dříví, seno, strniště,

Zda někdo na tomto základu staví ze zlata, stříbra, drahého kamení, či ze dřeva, trávy, slámy –

ει᾿ δέ τις ε᾿ποικοδομει̑ ε᾿πὶ τὸν θεμέλιον χρυσόν α῎ργυρον λίθους τιμίους ξύλα χόρτον καλάμην

וֵאן אנָשׁ דֵּין בָּנֵא עַל הָדֵא שֵׁתֵאסתָּא דַּהבָא אַו סִאמָא אַו כִּאפֵא יַקִירָתָא אַו קַיסֵא אַו עמִירָא אַו חַבּתָא׃

[(7) 1Cor 03, 13]

מַעֲשֵׂהוּ יִתְבָּרֵר, שֶׁכֵּן הַיּוֹם יוֹצִיאוֹ לָאוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּאֵשׁ יִתְגַּלֶּה; וְהָאֵשׁ תִּבְחַן אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ.

מַעֲשֶׂה כָל-אִישׁ יִוָּדַע בְּאַחֲרִיתוֺ כִּי הַיּוֺם יוֺצִיאוֺ לָאוֺר אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאֵשׁ יִבָּחֵן כִּי כָל-מַעֲשֶׂה אִישׁ הָאֵשׁ תִּצְרְפֶנּוּ:

Jednohoť každého dílo zjeveno bude. Den zajisté to okáže; nebo v ohni zjeví se, a jednoho každého dílo, jaké by bylo, oheň zprubuje.

dílo každého vyjde najevo. Ukáže je onen den, neboť se zjeví v ohni; a oheň vyzkouší, jaké je dílo každého člověka. ([Matouš 3:10; 1 Korintským 4:5; 2 Tesalonickým 1:8])

ἑκάστου τὸ ε῎ργον φανερὸν γενήσεται ἡ γὰρ ἡμέρα δηλὼσει ο῞τι ε᾿ν πυρὶ α᾿ποκαλύπτεται καὶ ἑκάστου τὸ ε῎ργον ὁποι̑όν ε᾿στιν τὸ πυ̑ρ αυ᾿τὸ δοκιμάσει

עבָדָא דּכֻלנָשׁ מֵתגּלֵא יַומָא גֵּיר הַו גָּלֵא לֵה מֵטֻל דַּבנֻורָא מֵתגּלֵא וַעבָדֵה דּכֻלנָשׁ אַיכַּנָא אִיתַוהי נֻורָא תֵּפרשִׁיוהי׃

[(7) 1Cor 03, 14]

אִם יַעֲמֹד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנָה, יְקַבֵּל הָאִישׁ אֶת שְׂכָרוֹ.

אִם-יַעֲמֹד מַעֲשֵׂהוּ כַּאֲשֶׁר בָּנָה יִקַּח-לוֺ שְׂכַר עֲמָלוֺ:

Zůstane-liť čí dílo, kteréž na něm stavěl, vezme odplatu.

Když jeho dílo vydrží, dostane odměnu.

ει῎ τινος τὸ ε῎ργον μενει̑ ο῍ ε᾿ποικοδόμησεν μισθὸν λήμψεται

וַאינָא דַּנקַוֵא עבָדֵה הַו דּבָנֵא אַגרֵה נקַבֵּל׃

[(7) 1Cor 03, 15]

אִם יִשָֹרֵף מַעֲשֵׂהוּ - יַפְסִיד; הוּא עַצְמוֹ יִוָּשַׁע, אַךְ זֹאת כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ.

וְאִם-מַעֲשֵׂהוּ יִ׹ָּׂרֵף יֹאבַד שְׂכַר עֲמָלוֺ אַךְ הוּא יִנָּצֵל כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ:

Pakliť čí dílo shoří, vezme škodu, ale sám spasen bude, a však tak, jako skrze oheň.

Když mu dílo shoří, utrpí škodu; sám bude sice zachráněn, ale projde ohněm.

ει῎ τινος τὸ ε῎ργον κατακαήσεται ζημιωθήσεται αυ᾿τὸς δὲ σωθήσεται ου῞τως δὲ ὡς διὰ πυρός

וַאינָא דַּעבָדֵה נִאקַד נֵחסַר הֻו דֵּין נֵשׁתַּוזַב הָכַנָא דֵּין אַיך דּמֵן נֻורָא׃ ס

[(7) 1Cor 03, 16]

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְכִי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם?

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אַתֶּם מִשְׁכַּן אֱלֹהִים וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּתוֺכֲכֶם:

Zdaliž nevíte, že chrám Boží jste, a Duch Boží v vás přebývá?

Nevíte, že jste Boží chrám a že Duch Boží ve vás přebývá? ([Římanům 8:9; 1 Korintským 6:19; 2 Korintským 6:16])

ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι ναὸς θεου̑ ε᾿στε καὶ τὸ πνευ̑μα του̑ θεου̑ οι᾿κει̑ ε᾿ν ὑμι̑ν

לָא יָדעִין אנתֻּון דּהַיכּלֵה אַנתֻּון דַּאלָהָא ורֻוחֵה דַּאלָהָא עָמרָא בּכֻון׃

[(7) 1Cor 03, 17]

אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל הָאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ.

אִישׁ כִּי-יַשְׁחִית אֶת-מִשְׁכַּן אֱלֹהִים הָאֱלֹהִים יַשְׁחִיתֶנּוּ כִּי-מִשְׁכַּן אֱלֹהִים קָדוֺשׁ הוּא וְהַמִּשְׁכָּן הַהוּא אַתֶּם הֵם:

Jestližeť kdo chrámu Božího poškvrňuje, tohoť zatratí Bůh; nebo chrám Boží svatý jest, jenž jste vy.

Kdo ničí chrám Boží, toho zničí Bůh; neboť Boží chrám je svatý, a ten chrám jste vy.

ει῎ τις τὸν ναὸν του̑ θεου̑ φθείρει φθερει̑ του̑τον ὁ θεός ὁ γὰρ ναὸς του̑ θεου̑ α῞γιός ε᾿στιν οι῞τινές ε᾿στε ὑμει̑ς

ומַן דַּמחַבֵּל הַיכּלֵה דַּאלָהָא מחַבֵּל לֵה אַלָהָא הַיכּלֵה גֵּיר דַּאלָהָא קַדִּישׁ הֻו דַּאנתֻּון אֵנֻון׃

[(7) 1Cor 03, 18]

אִישׁ אַל יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. אִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם סָבוּר שֶׁהוּא חָכָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְהֵא נָא לִכְסִיל לְמַעַן יֶחְכַּם;

אַל-יַתְעֶה אִישׁ אֶת-נַפְשׁוֺ מִי בָכֶם אֲשֶׁר לְחָכָם יִתְחַשֵּׁב בָּעוֺלָם הַזֶּה יְהִי לִכְסִיל לְמַעַן יֶחְכָּם:

Žádný sám sebe nesvoď. Zdá-li se komu z vás, že jest moudrý na tomto světě, budiž bláznem, aby byl učiněn moudrým.

Ať nikdo sám sebe neklame. Domnívá-li se někdo z vás, že je v tomto světě moudrý, ať se stane bláznem, aby se stal opravdu moudrým. ([Izajáš 5:21; 1 Korintským 1:20-1 Korintským 1:25 1 Korintským 2:6; Galatským 6:3])

μηδεὶς ἑαυτὸν ε᾿ξαπατάτω ει῎ τις δοκει̑ σοφὸς ει῏ναι ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿ν τω̑ αι᾿ω̑νι τούτω μωρὸς γενέσθω ι῞να γένηται σοφός

אנָשׁ לָא נַטעֵא נַפשֵׁה מַן דּסָבַר בּכֻון דּחַכִּים הֻו בּעָלמָא הָנָא נֵהוֵא לֵה סַכלָא דּנֵהוֵא חַכִּימָא׃

[(7) 1Cor 03, 19]

כִּי חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה הִיא סִכְלוּת בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: "לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם."

כִּי-חָכְמַת הָעוֺלָם הַזֶּה כְּסִילוּת הִיא בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים כִּי-כֵן כָּתוּב לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם:

Moudrost zajisté světa tohoto bláznovství jest u Boha. Nebo psáno jest: Kterýž lapá moudré v chytrosti jejich.

Moudrost tohoto věku je bláznovstvím před Bohem, neboť je psáno: ‚Nachytá moudré na jejich vychytralost;‘ ([Jób 5:12-Jób 5:13; 1 Korintským 1:20])

ἡ γὰρ σοφία του̑ κόσμου τούτου μωρία παρὰ τω̑ θεω̑ ε᾿στιν γέγραπται γάρ ὁ δρασσόμενος τοὺς σοφοὺς ε᾿ν τη̑ πανουργία αυ᾿τω̑ν

חֵכמתֵה גֵּיר דּעָלמָא הָנָא לֵלֻותָא הי לוָת אַלָהָא כּתִיב הֻו גֵּיר דָּאחֵד חַכִּימֵא בּחָרעֻותהֻון׃

[(7) 1Cor 03, 20]

וְעוֹד: "יהוה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי־הֵמָּה הָבֶל."

וְעוֺד יְהוָֺה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֺת חֲכָמִים כִּי הֵמָּה הָבֶל:

A opět: Znáť Pán přemyšlování moudrých, že jsou marná.

a jinde: ‚Hospodin zná úmysly moudrých a ví, že jsou marné.‘ ([Žalmy 94:11])

καὶ πάλιν κύριος γινὼσκει τοὺς διαλογισμοὺς τω̑ν σοφω̑ν ο῞τι ει᾿σὶν μάταιοι

ותֻוב מָריָא יָדַע מַחשׁבָתהֻון דּחַכִּימֵא דַּסרִיקָן אֵנֵין׃

[(7) 1Cor 03, 21]

עַל כֵּן, אַל יִתְהַלֵּל אִישׁ בִּבְנֵי אָדָם. הֲרֵי הַכֹּל שֶׁלָּכֶם:

לָכֵן אַל-יְתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל בִּבְנֵי אָדָם כִּי הַכֹּל לָכֶם:

A tak nechlub se žádný lidmi; nebo všecky věci vaše jsou.

A tak ať se nikdo nechlubí lidmi. Všechno je vaše,

ω῞στε μηδεὶς καυχάσθω ε᾿ν α᾿νθρὼποις πάντα γὰρ ὑμω̑ν ε᾿στιν

מֵטֻל הָנָא לָא אנָשׁ נֵשׁתַּבהַר בַּבנַינָשָׁא כֻּלמֵדֵּם גֵּיר דִּילכֻון הֻו׃

[(7) 1Cor 03, 22]

שָׁאוּל, אַפּוֹלוֹס, כֵּיפָא, הָעוֹלָם, הַחַיִּים, הַמָּוֶת, דְּבָרִים שֶׁבָּהוֶֹה, דְּבָרִים שֶׁבֶּעָתִיד - הַכֹּל שֶׁלָּכֶם;

אִם-פּוֺלוֺס אַפּוֺלוֺס אוֺ כֵיפָא אִם-תֵּבֵל חַיִּים אוֺ מָוֶת אִם הוִֺים אוֺ עֲתִידִים כֻּלָּם לָכֶם הֵמָּה:

Buď Pavel, buď Apollo, buď Petr, buď svět, buď život, buď smrt, buď přítomné věci, buďto budoucí, všecko jest vaše,

ať Pavel nebo Apollos nebo Petr(y), ať svět nebo život nebo smrt, přítomnost nebo budoucnost, všechno je vaše, (y) ř: Kéfas ([1 Korintským 1:12])

ει῎τε Παυ̑λος ει῎τε ᾽Απολλω̑ς ει῎τε Κηφα̑ς ει῎τε κόσμος ει῎τε ζωὴ ει῎τε θάνατος ει῎τε ε᾿νεστω̑τα ει῎τε μέλλοντα πάντα ὑμω̑ν

אֵן פַּולָוס וֵאן אַפָּלָו וֵאן כִּאפָא וֵאן עָלמָא וֵאן חַיֵא וֵאן מַותָּא וֵאן דּקָימָן וֵאן דַּעתִידָן כֻּל מֵדֵּם דִּילכֻון הֻו׃

[(7) 1Cor 03, 23]

וְאַתֶּם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, וְהַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁל אֱלֹהִים.

וְאַתֶּם לַמָּשִׁיחַ וְהַמָּשִׁיחַ לֵאלֹהִים:

Vy pak Kristovi, a Kristus Boží.

vy však jste Kristovi a Kristus je Boží.

ὑμει̑ς δὲ Χριστου̑ Χριστὸς δὲ θεου̑

וַאנתֻּון דַּמשִׁיחָא וַמשִׁיחָא דַּאלָהָא׃ ס

[(7) 1Cor 04, 01]

וּבְכֵן צָרִיךְ שֶׁהַבְּרִיּוֹת יִרְאוּ אוֹתָנוּ כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וּכְמֻפְקָדִים עַל סוֹדוֹת אֱלֹהִים.

וְהִנֵּה כָּל-אָדָם יַכִּירֵנוּ כִּי מְשָׁרְתִּים לַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ וּפְקִידִים עַל-בָּתֵּי סוֺד אֱלֹהִים:

Tak o nás smýšlej člověk, jako o služebnících Kristových a šafářích tajemství Božích.

Proto ať nás všichni pokládají za služebníky Kristovy a správce Božích tajemství.

ου῞τως ἡμα̑ς λογιζέσθω α῎νθρωπος ὡς ὑπηρέτας Χριστου̑ καὶ οι᾿κονόμους μυστηρίων θεου̑

הָכַנָא הוַין חשִׁיבִין לכֻון אַיך משַׁמשָׁנֵא דַּמשִׁיחָא ורַבַּי־בָּתֵּא דּארָזַוהי דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 04, 02]

וְאוּלָם מִן הַמֻּפְקָדִים נִדְרָשׁ לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים.

אָכֵן כָּל-פָּקִיד עוֺד יִדָּרֵשׁ מִיָּדוֺ לִהְיוֺת נֶאֱמָן עַל-מִשְׁמַרְתּוֺ:

Dále pak vyhledává se při šafářích, aby každý věrný nalezen byl.

Od správců se nežádá nic jiného, než aby byl každý shledán věrným. ([Lukáš 12:42])

ω῟δε λοιπὸν ζητει̑ται ε᾿ν τοι̑ς οι᾿κονόμοις ι῞να πιστός τις εὑρεθη̑

הָרכָּא מֵכִּיל מֵתבּעֵא בּרַבַּי־בָּתֵּא דּאנָשׁ כַּד מהַימַן נֵשׁתּכַח׃

[(7) 1Cor 04, 03]

לְגַבֵּי דִידִי דָּבָר פְּחוּת עֵרֶךְ הוּא לְהִשָּׁפֵט עַל־יְדֵיכֶם אוֹ לְהִשָּׁפֵט בְּיוֹם דִּין אֱנוֹשִׁי. אֲנִי אַף לֹא דָּן אֶת עַצְמִי,

וַאֲנִי אַף כִּמְעַט נֶחְשָׁב לִי הֱיוֺתִי נִשְׁפָּט בְּמִשְׁפַּטִכֶם אוֺ בְּדִין כָּל-בְּנֵי חֲלוֺף בַּאֲשֶׁר אֵינֶנִּי שֹׁפֵט לְנַפְשִׁי גַּם-אָנִי:

Mně pak to za nejmenší jest, abych od vás souzen byl, aneb od lidského soudu; nýbrž ani sám sebe soudím.

Mně tedy pramálo záleží na tom, soudíte-li mě vy nebo jakýkoliv lidský soud. Vždyť ani já nejsem soudcem sám nad sebou;

ε᾿μοὶ δὲ ει᾿ς ε᾿λάχιστόν ε᾿στιν ι῞να ὑφ῾ ὑμω̑ν α᾿νακριθω̑ η῍ ὑπὸ α᾿νθρωπίνης ἡμέρας α᾿λλ῾ ου᾿δὲ ε᾿μαυτὸν α᾿νακρίνω

לִי דֵּין הָדֵא בּצִירֻותָא הי לִי דּמֵנכֻון אֵתּדִין אַו מֵן כֻּל בַּר־אנָשׁ אֵלָא אָפלָא אֵנָא נַפשׁי דָּאֵן אנָא׃

[(7) 1Cor 04, 04]

כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר נֶגֶד עַצְמִי. אֲבָל לֹא בְּכָךְ אֲנִי יוֹצֵא זַכַּאי; הָאָדוֹן הוּא הַשּׁוֹפֵט אוֹתִי.

כִּי אֵינֶנִּי יֹדֵעַ מָה עִמָּדִי אֶפֶס בְּזֹאת לֹא אֶצְדַּק עוֺד אַךְ שֹׁפְטִי הוּא יְהוָֺה:

Nebo ač do sebe nic nevím, však ne skrze to jsem spravedliv; nebo ten, ješto mne soudí, Pán jest.

ničeho si nejsem sice vědom, tím však ještě nejsem ospravedlněn, neboť mým soudcem je Pán. ([Žalmy 143:2; 2 Korintským 1:12])

ου᾿δὲν γὰρ ε᾿μαυτω̑ σύνοιδα α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿ν τούτω δεδικαίωμαι ὁ δὲ α᾿νακρίνων με κύριός ε᾿στιν

לָא גֵּיר מֵדֵּם בּנַפשׁי חשִׁישׁ אנָא אֵלָא לַו בּהָדֵא אֵזדַּדּקֵת דַּיָני גֵּיר מָריָא הֻו׃

[(7) 1Cor 04, 05]

לָכֵן אַל תִּשְׁפְּטוּ דָּבָר בְּטֶרֶם עֵת, עַד כִּי יָבוֹא הָאָדוֹן אֲשֶׁר גַּם יוֹצִיא לָאוֹר אֶת תַּעֲלוּמוֹת הַחֹשֶׁךְ וְגַם יְגַלֶּה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב. אָז תִּנָּתֵן הַתְּהִלָּה לְכָל אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים.

עַל-כֵּן אַל-תִּשְׁפְּטוּ דָבָר לִפְנֵי עִתּוֺ עַד כִּי-יָבוֺא הָאָדוֺן אֲשֶׁר יוֺצִיא תַעֲלֻמוֺת מִנִּי-חשֶׁךְ וּמְזִמּוֺת לֵב יְגַלֶּה לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְאָז יִ׹ָּׂא אִישׁ אִישׁ תְּהִלָּתוֺ מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים:

Protož nesuďte nic před časem, až by přišel Pán, kterýž i osvítí to, což skrytého jest ve tmě, a zjeví rady srdcí. A tehdážť bude míti chválu jeden každý od Boha.

Nevyslovujte proto soudy předčasně, dokud Pán nepřijde. On vynese na světlo to, co je skryto ve tmě, a zjeví záměry srdcí; tehdy se člověku dostane chvály od Boha. ([Lukáš 8:17; Římanům 2:16 Římanům 8:27; 1 Korintským 3:13])

ω῞στε μὴ πρὸ καιρου̑ τι κρίνετε ε῞ως α῍ν ε῎λθη ὁ κύριος ο῍ς καὶ φωτίσει τὰ κρυπτὰ του̑ σκότους καὶ φανερὼσει τὰς βουλὰς τω̑ν καρδιω̑ν καὶ τότε ὁ ε῎παινος γενήσεται ἑκάστω α᾿πὸ του̑ θεου̑

מֵטֻל הָנָא לָא מֵן קדָם זַבנָא תֵּהוֻון דָּינִין עדַמָא דּנִאתֵא מָריָא הַו דּמַנהַר כַּסיָתֵה דּחֵשֻׁוכָא וגָלֵא מַחשׁבָתהֻון דּלֵבַּוָתָא והָידֵּין נֵהוֵא שֻׁובחָא לאנָשׁ אנָשׁ מֵן אַלָהָא׃ ס

[(7) 1Cor 04, 06]

אַחַי, הֲסִבּוֹתִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל עַצְמִי וְעַל אַפּוֹלוֹס בִּשְׁבִילְכֶם, לְמַעַן תִּלְמְדוּ מֵהַדֻּגְמָה הַנּוֹגַעַת לָנוּ שֶׁלֹּא לַחֲרֹג מִן הַכָּתוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַשֵֹא אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל אַחֵר;

וּבְזֹאת אַחַי נָשָׂאתִי אֶת-אִמְרָתִי עָלַי וְעַל-אַפּוֺלוֺס לְהוֺעִיל לָכֶם לְבַעֲבוּר תִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ לְבַל יַחְשָׁב-אִישׁ אֶת-עֶרְכּוֺ יֶתֶר מֵעַל-הַמִּדָּה הַכְּתוּבָה פֹה וּלְבַל תֶּהְבָּלוּ לָתֵת יֶתֶר שְׂאֵת לְאִישׁ בִּפְנֵי-רֵעֵהוּ:

Tyto pak věci, bratří, v podobenství obrátil jsem na sebe a na Apollo pro vás, abyste se na nás učili nad to, což psáno jest, výše nesmýšleti, abyste jeden pro druhého nenadýmali se proti někomu.

Toto jsem, bratří, kvůli vám vztáhl na sebe a na Apolla, abyste se na nás naučili, co znamená ‚ne nad to, co je psáno‘, a nikdo se nepyšnil jedním z nás proti druhému. ([Římanům 12:3; 1 Korintským 3:4])

ταυ̑τα δέ α᾿δελφοί μετεσχημάτισα ει᾿ς ε᾿μαυτὸν καὶ ᾽Απολλω̑ν δι῾ ὑμα̑ς ι῞να ε᾿ν ἡμι̑ν μάθητε τὸ μὴ ὑπὲρ α῍ γέγραπται ι῞να μὴ ει῟ς ὑπὲρ του̑ ἑνὸς φυσιου̑σθε κατὰ του̑ ἑτέρου

הָלֵין דֵּין אַחַי מֵטֻלָתכֻון הֻו סָמֵת עַל פַּרצֻופָּא דִּילי ודַאפָּלָו דּבַן תִּאלפֻּון דּלָא תֵּתרַעֻון יַתִּיר מֵן מָא דַּכתִיב ואנָשׁ עַל חַברֵה לָא נֵתּרִים מֵטֻל אנָשׁ׃

[(7) 1Cor 04, 07]

שֶׁכֵּן מִי מַקְנֶה לְךָ יִחוּד? וּמַה יֵּשׁ לְךָ שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ? וְאִם אָמְנָם קִבַּלְתָּ, מַדּוּעַ תִּתְגָּאֶה כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ?

וְאַתָּה מִי נְתָנְךׇ עֶלְיוֺן עַל-חֲבֵרֶיךׇ מַה בְּיָדְךׇ אֲשֶׁר לֹא קִבַּלְתָּ וְאִם-קִבַּלְתָּ לָמָּה-זֶּה תִתְפָּאֵר בְּחֶלְקְךׇ כְּמוֺ לֹא קִבַּלְתָּ:

Nebo kdož tě soudí? A co máš, ješto bys nevzal? A když jsi vzal, proč se chlubíš, jako bys nevzal?

Kdo ti dal vyniknout? Máš něco, co bys nebyl dostal? A když jsi to dostal, proč se chlubíš, jako bys to nebyl dostal? ([Jan 3:27; Římanům 12:6])

τίς γάρ σε διακρίνει τί δὲ ε῎χεις ο῍ ου᾿κ ε῎λαβες ει᾿ δὲ καὶ ε῎λαβες τί καυχα̑σαι ὡς μὴ λαβὼν

מַנֻו גֵּיר בּצָך אַו מָנָא אִית לָך דּלָא נסַבתּ וֵאן נסַבתּ למָנָא מֵשׁתַּבהַר אַנתּ אַיך הַו דּלָא נסַבתּ׃

[(7) 1Cor 04, 08]

אַתֶּם כְּבָר שְׂבֵעִים! אַתֶּם כְּבָר עֲשִׁירִים! בִּלְעָדֵינוּ אַתֶּם מוֹלְכִים! הַלְוַאי שֶׁמְּלַכְתֶּם בֶּאֱמֶת כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נִמְלֹךְ אִתְּכֶם.

הִנֵּה אַתֶּם כַּיּוֺם שְׂבַעְתֶּם עֲשַׂרְתֶּם מְלַכְתֶּם מִבַּלְעָדֵינוּ מִי יִתֵּן וּמָלֹךְ תִּמְלְכוּ וּמָלַכְנוּ עִמָּכֶם גַּם-אֲנָחְנוּ:

Již jste nasyceni, již jste zbohatli, bez nás kralujete. Ale ó byste kralovali, abychom i my spolu s vámi kralovali.

Už jste nasyceni, už jste zbohatli, vešli jste do Božího království, a my ne! Kéž byste skutečně vešli do království, abychom i my kralovali spolu s vámi! ([Zjevení Janovo 3:17])

η῎δη κεκορεσμένοι ε᾿στέ η῎δη ε᾿πλουτήσατε χωρὶς ἡμω̑ν ε᾿βασιλεύσατε καὶ ο῎φελόν γε ε᾿βασιλεύσατε ι῞να καὶ ἡμει̑ς ὑμι̑ν συμβασιλεύσωμεν

מֵן כַּדֻּו סבַעתֻּון לכֻון וַעתַרתֻּון ובֵלעָדַין אַמלֵכתֻּון אֵשׁתֻּוף דֵּין אַמלֵכתֻּון דָּאף חנַן נַמלֵך עַמכֻון׃

[(7) 1Cor 04, 09]

אֲשֶׁר לָנוּ הַשְּׁלִיחִים, אֲנִי סָבוּר שֶׁאֱלֹהִים הִצִּיב אוֹתָנוּ אַחֲרוֹנִים, כְּנִדּוֹנִים לְמָוֶת; כִּי הָיִינוּ לְמַחֲזֶה לָעוֹלָם, הֵן לְמַלְאָכִים הֵן לִבְנֵי אָדָם.

כִּי אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים חָשַׁבְתִּי בִּלְבָבִי נְתָנָנוּ אֱלֹהִים בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה כִּלְקוּחִים לַמָּוֶת כִּי לִשְׂחֹק הָיִינוּ תַּחַת כָּל-הַשָּׁמַיִם לְעֵינֵי צְבָא הַמָּרוֺם וּלְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם:

Za to mám jistě, že nás Bůh apoštoly poslední okázal jako k smrti oddané; nebo učiněni jsme divadlo tomuto světu, i andělům, i lidem.

Skoro se mi zdá, že nás apoštoly Bůh určil na poslední místo, jako vydané na smrt; stali jsme se divadlem světu, andělům i lidem. ([Římanům 8:36; 1 Korintským 15:31; Židům 10:33])

δοκω̑ γάρ ὁ θεὸς ἡμα̑ς τοὺς α᾿ποστόλους ε᾿σχάτους α᾿πέδειξεν ὡς ε᾿πιθανατίους ο῞τι θέατρον ε᾿γενήθημεν τω̑ κόσμω καὶ α᾿γγέλοις καὶ α᾿νθρὼποις

סָבַר אנָא גֵּיר דּלַן לַשׁלִיחֵא אחרָיֵא הו סָמַן אַלָהָא אַיך דַּלמַותָּא דַּהוַין תֵּאַטרָון לעָלמָא וַלמַלַאכֵא ולַבנַינָשָׁא׃

[(7) 1Cor 04, 10]

אָנוּ כְּסִילִים בִּגְלַל הַמָּשִׁיחַ, אַךְ אַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ! אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים, אַךְ אַתֶּם חֲזָקִים! אַתֶּם נִכְבָּדִים, אַךְ אֲנַחְנוּ נִקְלִים!

כְּסִילִים אֲנַחְנוּ לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם גִּבּוֺרִים אַתֶּם נִכְבָּדִים וַאֲנַחְנוּ נִבְזִים:

My blázni pro Krista, ale vy opatrní v Kristu; my mdlí, vy pak silní; vy slavní, ale my opovržení.

My jsme blázni pro Krista, vy ovšem jste v Kristu rozumní; my jsme slabí, vy silní; vy slavní, my beze cti. ([1 Korintským 1:18 1 Korintským 3:18; 2 Korintským 11:19])

ἡμει̑ς μωροὶ διὰ Χριστόν ὑμει̑ς δὲ φρόνιμοι ε᾿ν Χριστω̑ ἡμει̑ς α᾿σθενει̑ς ὑμει̑ς δὲ ι᾿σχυροί ὑμει̑ς ε῎νδοξοι ἡμει̑ς δὲ α῎τιμοι

חנַן שָׁטַיָא מֵטֻל משִׁיחָא אַנתֻּון דֵּין חַכִּימֵא בַּמשִׁיחָא חנַן כּרִיהֵא וַאנתֻּון חַילתָנֵא אַנתֻּון מֵשׁתַּבּחִין וַחנַן מֵצטַערִין׃

[(7) 1Cor 04, 11]

עַד עֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים, עֲרֻמִּים וּמֻכִּים וְנָדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

וְעַד-הַיּוֺם הַזֶּה אֲנַחְנוּ רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים עֲרֻמִּים מֻכִּים וְנֹדְדִים:

Až do tohoto času i lačníme, i žízníme, i nahotu trpíme, i poličkováni býváme, i místa nemáme,

Až do této chvíle trpíme hladem a žízní a nemáme co na sebe, jsme biti, jsme bez domova, ([Matouš 8:20; Římanům 8:35; 2 Korintským 4:7-2 Korintským 4:10 2 Korintským 11:23-2 Korintským 11:27])

α῎χρι τη̑ς α῎ρτι ω῞ρας καὶ πεινω̑μεν καὶ διψω̑μεν καὶ γυμνιτεύομεν καὶ κολαφιζόμεθα καὶ α᾿στατου̑μεν

עדַמָא להָדֵא שָׁעתָא כַּפנִינַן וַצהֵינַן ועַרטֵלָיִינַן ומֵתקַפּחִינַן ובֵית־קיָמָא לַיתּ לַן׃

[(7) 1Cor 04, 12]

וִיגֵעִים בַּעֲמַל יָדֵינוּ. מְגַדְּפִים אוֹתָנוּ - אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים; רוֹדְפִים אוֹתָנוּ - אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים זֹאת;

בַּעֲמַל כַּפֵּנוּ נִיגַע וְנַעֲבֹד כִּי יְקַלְלֻנוּ נְבָרֵךְ וְכִי יִרְדְּפוּנוּ נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ:

A pracujeme, dělajíce rukama vlastníma. Uhaněni jsouce, dobrořečíme; protivenství trpíce, snášíme.

s námahou pracujeme svýma rukama. Jsme-li tupeni, žehnáme, pronásledováni neklesáme, ([Matouš 5:44; Skutky apoštolské 18:3 Skutky apoštolské 20:34; Římanům 12:14; 1 Korintským 9:15; 1 Tesalonickým 2:9; 2 Tesalonickým 3:8])

καὶ κοπιω̑μεν ε᾿ργαζόμενοι ται̑ς ι᾿δίαις χερσίν λοιδορούμενοι ευ᾿λογου̑μεν διωκόμενοι α᾿νεχόμεθα

ולָאֵינַן כַּד פָּלחִינַן בִּאידַין מצַערִין לַן וַמבַרכִינַן רָדפִּין לַן וַמסַיבּרִינַן׃

[(7) 1Cor 04, 13]

מְחָרְפִים אוֹתָנוּ, אַךְ בְּפִינוּ מִלּוֹת עִדּוּד; כִּסְחִי הָעוֹלָם הָיִינוּ, מְאוּסִים לַכֹּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הֵם מְגַדְּפִים וַאֲנַחְנוּ תְפִלָּה וַנְּהִי כְדֹמֶן עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ וּכְסוּחָה בְּעֵינֵי כֹל עַד-הַיּוֺם הַזֶּה:

Když se nám rouhají, modlíme se; jako smeti tohoto světa učiněni jsme, povrhel u všech, až posavad.

když nám zlořečí, odpovídáme laskavě. Až dosud jsme vyděděnci světa, na které se všechno svaluje. ([Žalmy 109:28])

δυσφημούμενοι παρακαλου̑μεν ὡς περικαθάρματα του̑ κόσμου ε᾿γενήθημεν πάντων περίψημα ε῞ως α῎ρτι

מצַחֵין לַן ובָעֵינַן מֵנהֻון אַיך נפָתָא דּעָלמָא הוַין וכֻופָּרָא דּכֻלנָשׁ עדַמָא להָשָׁא׃

[(7) 1Cor 04, 14]

לֹא כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶלָּא לְהַזְהִיר אֶתְכֶם כִּילָדַי הָאֲהוּבִים.

וְלֹא לְהַכְלִימְכֶם כָּתַבְתִּי כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם-לְהוֺכִיחַ אֶתְכֶם עַל-פְּנֵיכֶם כְּבָנַי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי:

Ne proto, abych vás zahanbil, píši toto, ale jako svých milých synů napomínám.

Nepíši to proto, abych vás zahanbil, ale abych vás jako své milované děti napomenul.

ου᾿κ ε᾿ντρέπων ὑμα̑ς γράφω ταυ̑τα α᾿λλ῾ ὡς τέκνα μου α᾿γαπητὰ νουθετω̑ν

לָא הוָא אַיך דַּאבהֵתכֻון כָּתֵב אנָא הָלֵין אֵלָא אַיך דּלַבנַיָא חַבִּיבֵא מַרתֵּא אנָא׃

[(7) 1Cor 04, 15]

הֲלֹא גַּם אִם יֵשׁ לָכֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מְחַנְּכִים בַּמָּשִׁיחַ, אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים; כִּי אֲנִי, עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה, הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

כִּי אִם-גַּם-רִבֲבוֺת מוֺרִים לכֶם בַּמָּשִׁיחַ לֹא אָבוֺת רַבִּים לָכֶם כִּי בְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אָנֹכִי הוֺלַדְתִּי אֶתְכֶם עַל-יְדֵי הַבְּשׂרָה:

Nebo byste pak deset tisíc pěstounů měli v Kristu, však proto nemnoho otců. Nebo v Kristu Ježíši skrze evangelium já jsem vás zplodil.

I kdybyste měli tisíce vychovatelů v Kristu, otců mnoho nemáte, neboť v Kristu Ježíši jsem vás já přivedl k životu(z) skrze evangelium. (z) ř: zplodil ([Galatským 4:19; 1 Tesalonickým 2:11; Filemonovi 1:10])

ε᾿ὰν γὰρ μυρίους παιδαγωγοὺς ε῎χητε ε᾿ν Χριστω̑ α᾿λλ῾ ου᾿ πολλοὺς πατέρας ε᾿ν γὰρ Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ διὰ του̑ ευ᾿αγγελίου ε᾿γώ ὑμα̑ς ε᾿γέννησα

אֵן גֵּיר רֵבֻּו תָּראֵא נֵהוֻון לכֻון בַּמשִׁיחָא אֵלָא לָא סַגִּיֵאא אַבָהֵא בּיֵשֻׁוע גֵּיר משִׁיחָא אֵנָא הֻו אַולֵדּתּכֻון בַּסבַרתָא׃

[(7) 1Cor 04, 16]

לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהִתְנַהֵג כָּמוֹנִי.

וְעַל-כֵּן אֲנִי דֹרֵשׁ מִכֶּם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֺתָי:

Protož prosím vás, buďte následovníci moji.

Prosím vás: Jednejte podle mého příkladu! ([1 Korintským 11:1; Filipským 3:17; 1 Tesalonickým 1:6])

παρακαλω̑ ου῏ν ὑμα̑ς μιμηταί μου γίνεσθε

בָּעֵא אנָא הָכִיל מֵנכֻון דּבִי תֵּתּדַּמֻון סּ סּ׃

[(7) 1Cor 04, 17]

מִשּׁוּם כָּךְ שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן. הוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת דְּרָכַי בַּמָּשִׁיחַ, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה בְּכָל מָקוֹם.

בַּעֲבוּר זֹאת שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת-טִימוֺתִיּוֺס בְּנִי יְדִידִי הַנֶּאֱמָן בַּאֲדֹנֵינוּ לְהַזְכִּיר לִפְנֵיכֶם אֶת-אָרְחוֺת חַיָּתִי בַּמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר גַּם-כֵּן אֲנִי מוֺרֶה לְכָל-עֵדָה וְעֵדָה בִּמְקֹמוֺת מוֺשְׁבֹתֵיהֶן:

Pro tu příčinu poslal jsem vám Timotea, kterýž jest syn můj milý a věrný v Pánu. Tenť vám připomínati bude, které jsou cesty mé v Kristu, jakž všudy v každé církvi učím.

Právě proto jsem k vám poslal Timotea, svého v Pánu milovaného a věrného syna. On vám připomene můj způsob jednání v Kristu(a), jak učím v každé církvi. (a) var: + Ježíši ([Skutky apoštolské 16:1 Skutky apoštolské 19:22; 1 Korintským 16:10; Filipským 2:19-Filipským 2:22])

διὰ του̑το ε῎πεμψα ὑμι̑ν Τιμόθεον ο῞ς ε᾿στίν μου τέκνον α᾿γαπητὸν καὶ πιστὸν ε᾿ν κυρίω ο῍ς ὑμα̑ς α᾿ναμνήσει τὰς ὁδούς μου τὰς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ καθώς πανταχου̑ ε᾿ν πάση ε᾿κκλησία διδάσκω

מֵטֻל הָנָא שַׁדּרֵת לוָתכֻון לטִימָתֵאָוס דִּאיתַוהי בֵּרי חַבִּיבָא וַמהַימנָא בּמָריָא דּהֻו נַעהֵדכֻון אֻורחָתי דּבַמשִׁיחָא אַיך מֵדֵּם דּמַלֵף אנָא בּכֻלהֵין עִדָתָא׃ ס

[(7) 1Cor 04, 18]

יֵשׁ אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהִתְנַשֵֹא וּלְהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ לֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם.

יֵשׁ מַהְבִּלִים אֶתְכֶם לַאמֹר כִּי לֹא-אָבוֺא אֲלֵיכֶם:

Rovně jako bych neměl k vám přijíti, naduli se někteří.

Někteří se začali povyšovat, protože prý už k vám nepřijdu;

ὡς μὴ ε᾿ρχομένου δέ μου πρὸς ὑμα̑ς ε᾿φυσιὼθησάν τινες

אַיך הַו דֵּין דּלָא אָתֵא אנָא לוָתכֻון אֵתחתַרו אנָשָׁא מֵנכֻון׃

[(7) 1Cor 04, 19]

אוּלָם אֲנִי אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּקָרוֹב, אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן, וְאֶרְאֶה לֹא אֶת דִּבּוּרָם שֶׁל הַמִּתְנַשְֹאִים, אֶלָּא אֶת כֹּחָם;

אַךְ הִנְנִי בָא אֲלֵיכֶם בְּקֶרֶב הַיָּמִים אִם-יִרְצֶה יְהוָֺה וְאָז לֹא-אָחוּשׁ לְדִבְרֵי הַמַּהְבִּילִים כִּי אִם-אֶרְאֶה מַה-גְּבוּרָתָם:

Ale přijduť k vám brzo, bude-li Pán chtíti, a poznám ne řeč těch nadutých, ale moc.

ale přijdu k vám brzy, bude-li Pán chtít, a učiním si úsudek o těch domýšlivcích ne podle toho, co mluví, ale podle toho, co dokážou. ([Skutky apoštolské 18:21; Jakubův 4:15])

ε᾿λεύσομαι δὲ ταχέως πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ὰν ὁ κύριος θελήση καὶ γνὼσομαι ου᾿ τὸν λόγον τω̑ν πεφυσιωμένων α᾿λλὰ τὴν δύναμιν

אֵלָא אֵן מָריָא צָבֵא בַּעגַל אָתֵא אנָא לוָתכֻון וֵאדַּע לָא מֵלַתהֻון דּהָלֵין דַּמרִימִין נַפשׁהֻון אֵלָא חַילהֻון׃

[(7) 1Cor 04, 20]

שֶׁכֵּן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינָהּ בְּדִבּוּר כִּי אִם בְּכֹחַ הַפֹּעַל.

כִּי לֹא בִדְבַר שְׂפָתַיִם תִּכֹּן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כִּי אִם-בִּגְבוּרָה:

Neboť ne záleží v řeči království Boží, ale v moci.

Království Boží nezáleží v slovech, nýbrž v moci. ([1 Korintským 2:4])

ου᾿ γὰρ ε᾿ν λόγω ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ α᾿λλ῾ ε᾿ν δυνάμει

מַלכֻּותֵה גֵּיר דַּאלָהָא לָא הוָת בּמֵלתָא אֵלָא בּחַילָא׃

[(7) 1Cor 04, 21]

מָה אַתֶּם רוֹצִים? שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשֵׁבֶט מוּסָר, אוֹ בְּאַהֲבָה וְעַנְוַת רוּחַ?

וְעַתָּה מָה-רְצוֺנְכֶם אִם כֹּה אָבוֺא אֲלֵיכֶם בְּשֵׁבֶט מוּסָר אוֺ בְאַהֲבָה וְעַנְוַת רוּחַ:

Co chcete? S metlou-li abych přišel k vám, čili s láskou, a s duchem tichosti?

Vyberte si: Mám na vás přijít s holí, nebo s láskou a mírností? ([2 Korintským 10:2])

τί θέλετε ε᾿ν ρ᾿άβδω ε῎λθω πρὸς ὑμα̑ς η῍ ε᾿ν α᾿γάπη πνεύματί τε πραυ̑τητος

אַיכַּנָא צָבֵין אנתֻּון בּחֻוטרָא אִתֵא לוָתכֻון אַו בּחֻובָּא וַברֻוחָא מַכִּיכתָּא׃

[(7) 1Cor 05, 01]

בְּאָזְנֵי כֹּל נִשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ זְנוּת בְּקִרְבְּכֶם, וּזְנוּת אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ אֲפִלּוּ בֵּין הַגּוֹיִם: אִישׁ לָקַח לוֹ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו.

מִפִּי-כֹל יָצְאָה הַשְּׁמוּעָה כִּי-זְנוּת בְּקִרְבְּכֶם וּזְנוּת אֲשֶׁר אֵין גַּם-בְּקֶרֶב הַגּוֺיִם כִּי-יְגַלֶּה אִישׁ אֶת-עֶרְוַת אָבִיו:

Naprosto slyšeti, že jest mezi vámi smilstvo, a to takové smilstvo, jakéž se ani mezi pohany nejmenuje, aby někdo měl manželku otcovu.

Dokonce se proslýchá, že je mezi vámi případ smilstva, a to takový, jaký se nevyskytuje ani mezi pohany, že totiž kdosi žije s ženou svého otce. ([Leviticus 18:7n; Deuteronomium 27:20])

ο῞λως α᾿κούεται ε᾿ν ὑμι̑ν πορνεία καὶ τοιαύτη πορνεία η῞τις ου᾿δὲ ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν ω῞στε γυναι̑κά τινα του̑ πατρὸς ε῎χειν

סָכָא מֵשׁתַּמעָא בַּינָתכֻון זָניֻותָא ודַאיך הָדֵא זָניֻותָא אַידָא דָּאפלָא בֵּית חַנפֵא מֵשׁתַּמהָא עדַמָא דּנֵסַב בּרָא אַנתַּת אַבֻוהי׃

[(7) 1Cor 05, 02]

וְאַתֶּם עוֹד מִתְגָּאִים בִּמְקוֹם לְהִתְאַבֵּל כְּדֵי שֶׁעוֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׁה הַזֶּה יֻּרְחַק מִקִּרְבְּכֶם!

וְאַתֶּם תַּרְחִיבוּ פֶה וְלֹא תִתְאַבְּלוּ עַד-אֲשֶׁר הִכָּרֵת יִכָּרֵת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת מֵעֲדַתְכֶם:

A vy nadutí jste, než byste raději rmoutili se, aby vyvržen byl z prostředku vás ten, kdož takový skutek spáchal.

A vy jste přitom nadutí, místo abyste se raději zarmoutili; odstraňte ze svého středu toho, kdo to udělal.

καὶ ὑμει̑ς πεφυσιωμένοι ε᾿στέ καὶ ου᾿χὶ μα̑λλον ε᾿πενθήσατε ι῞να α᾿ρθη̑ ε᾿κ μέσου ὑμω̑ν ὁ τὸ ε῎ργον του̑το πράξας

וַאנתֻּון חתִירִין אנתֻּון ולָא דֵּין יַתִּירָאיִת יִתֵבתֻּון בֵּאבלָא דּנֵשׁתּקֵל מֵן בַּינָתכֻון הַו מַן דּהָנָא סֻוערָנָא סעַר׃

[(7) 1Cor 05, 03]

וַאֲנִי, אַף כִּי אֲנִי נֶעְדָּר מִבֵּינֵיכֶם בְּגוּפִי (אַךְ נוֹכֵחַ בְּרוּחִי), כְּבָר שָׁפַטְתִּי אֶת עוֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּאִלּוּ הָיִיתִי אִתְּכֶם:

וְאָנֹכִי אַף כִּי מֵרָחוֺק אָנִי הִנְנִי עֹמֵד אֶצְלְכֶם בְּרוּחִי וּכְדַיָּן בֵּינֵיכֶם כְּבָר חָרַצְתִּי מִשְׁפַּט הָעֹשֶׂה זֹאת:

Já zajisté, ač vzdálený tělem, ale přítomný duchem, již jsem to usoudil, jako bych přítomen byl, abyste toho, kterýž to tak spáchal,

Neboť já, ač tělem vzdálen, duchem však přítomen, vyslovil jsem již soud nad tím, kdo se toho dopustil, jako bych byl s vámi – ([Koloským 2:5])

ε᾿γώ μὲν γάρ α᾿πών τω̑ σὼματι παρών δὲ τω̑ πνεύματι η῎δη κέκρικα ὡς παρών τὸν ου῞τως του̑το κατεργασάμενον

אֵנָא גֵּיר כַּד רַחִיק אנָא מֵנכֻון בַּפגַר וקַרִיב אנָא לכֻון בּרֻוח מֵן כַּדֻּו דָּנֵת אַיך קַרִיבָא להַו מַן דּהָדֵא סָעַר׃

[(7) 1Cor 05, 04]

בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, כַּאֲשֶׁר תִּתְאַסְּפוּ וְרוּחִי בֵּינֵיכֶם עִם גְּבוּרַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ,

כִּי תִתְאַסְּפוּ בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְגַם-רוּחִי בְתוֺכְכֶם עִם-גְּבוּרָה מֵאֵת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Ve jménu Pána našeho Jezukrista sejdouce se spolu, i s mým duchem, s mocí Pána našeho Jezukrista,

a to ve jménu Pána Ježíše Krista(b). Až se shromáždíte – já budu duchem s vámi a bude s námi i moc našeho Pána Ježíše – (b) var: – Krista ([Matouš 18:18-Matouš 18:20; 2 Tesalonickým 3:6])

ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ συναχθέντων ὑμω̑ν καὶ του̑ ε᾿μου̑ πνεύματος σὺν τη̑ δυνάμει του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑

דּבַשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא תֵּתכַּנשֻׁון כֻּלכֻון וֵאנָא עַמכֻון בּרֻוח עַם חַילֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 05, 05]

תִּמְסְרוּ אֶת הָאִישׁ הַהוּא לַשָֹטָן לְאָבְדָן הַגּוּף כְּדֵי שֶׁרוּחוֹ תִּוָּשַׁע בְּיוֹם יהוה.

וְאָז תִּתְּנוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה לִידֵי הַ׹ָּׂטָן לְכַלוֺת אֶת-הַבָּשָׂר וּלְהָבִיא תְשׁוּעָה לָרוּחַ בְּיוֺם יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ:

Vydali takového satanu k zahubení těla, aby duch spasen byl v den Pána Ježíše.

vydejte toho člověka satanu ke zkáze těla, aby duch mohl být zachráněn v den Páně(c). (c) var: Pána Ježíše; našeho Pána Ježíše Krista ([1 Timoteovi 1:20; 1 Petrův 4:6])

παραδου̑ναι τὸν τοιου̑τον τω̑ Σατανα̑ ει᾿ς ο῎λεθρον τη̑ς σαρκός ι῞να τὸ πνευ̑μα σωθη̑ ε᾿ν τη̑ ἡμέρα του̑ κυρίου

ותַשׁלמֻונֵה להָנָא לסָטָנָא לַאבדָנָא דּפַגרֵה דַּברֻוח נִחֵא בּיַומֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(7) 1Cor 05, 06]

הִתְפָּאֲרוּתְכֶם אֵינֶנָּה הוֹלֶמֶת. הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁמְּעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה?

לֹא-טוֺב הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּתְהַלְּלוּ בְמוֺ-פִיכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי שְׂאֹר מְעַט יַחֲמִיץ אֶת-כָּל-הָעֲרִיסָה:

Neníť dobrá chlouba vaše. Zdaliž nevíte, že maličko kvasu všecko těsto nakvašuje?

Vaše vychloubání není dobré. Nevíte, že ‚trocha kvasu všechno těsto prokvasí‘? ([Matouš 16:6; Galatským 5:9])

ου᾿ καλὸν τὸ καύχημα ὑμω̑ν ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι μικρὰ ζύμη ο῞λον τὸ φύραμα ζυμοι̑

לָא שַׁפִּיר שֻׁובהָרכֻון לָא יָדעִין אנתֻּון דַּחמִירָא קַלִיל כֻּלָה גּבִילתָּא מַחמַע׃

[(7) 1Cor 05, 07]

בַּעֲרוּ אֶת הַשְֹאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה. הֲלֹא אַתֶּם כְּמַצּוֹת, שֶׁהֲרֵי נִזְבַּח שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ - הַמָּשִׁיחַ.

בַּעֲרוּ אֶת-הַ׹ְּׂאֹר הַיָּשָׁן מִקִּרְבְּכֶם לְמַעַן תִּהְיוּ לַעֲרִיסָה חֲדָשָׁה לְחַלַּת מַצָּה כִּי גַם-מָשִׁיחַ זֶבַח פִּסְחֵנוּ הָקְרַב בַּעֲדֵנוּ:

Vyčisťtež tedy starý kvas, abyste byli nové zadělání, jakož jste nenakvašení. Neboť jest Beránek náš velikonoční za nás obětován, Kristus.

Odstraňte starý kvas, abyste byli novým těstem, vždyť vám nastal čas nekvašených chlebů(d), neboť byl(e) obětován náš velikonoční beránek, Kristus. (d) ř: jste nekvašeni (e) var: + za nás ([Exodus 13:17 Exodus 12:21; Izajáš 53:7; 1 Petrův 1:19])

ε᾿κκαθάρατε τὴν παλαιὰν ζύμην ι῞να η῟τε νέον φύραμα καθὼς ε᾿στε α῎ζυμοι καὶ γὰρ τὸ πάσχα ἡμω̑ν ε᾿τύθη Χριστός

דַּכַּו מֵנכֻון חמִירָא עַתִּיקָא דּתֵהוֻון גּבִילתָּא חַדתָא אַיכַּנָא דִּאיתַיכֻּון פַּטִירָא פֵּצחָא גֵּיר דִּילַן משִׁיחָא הֻו דֵּאתנכֵס חלָפַין׃

[(7) 1Cor 05, 08]

לָכֵן נָחֹגָּה לֹא בִּשְׂאוֹר יָשָׁן וְלֹא בִּשְׂאוֹר הָרֹעַ וְהָרֶשַׁע, אֶלָּא בְּמַצּוֹת הַתֹּם וְהָאֱמֶת.

וּבְכֵן נָחֹג אֶת-הֶחָג לֹא-בִשְׂאֹר יָשָׁן וְלֹא-בִשְׂאֹר רֹעַ וְרֶשַׁע כִּי אִם-בְּמַצּוֺת תֹּם וֶאֱמֶת:

A protož hodujmež ne v kvasu starém, ani v kvasu zlosti a nešlechetnosti, ale v přesnicích upřímnosti a pravdy.

Proto slavme Velikonoce ne se starým kvasem, s kvasem zla a špatnosti, ale s nekvašeným chlebem upřímnosti a pravdy. ([Exodus 12:3-Exodus 12:20; Deuteronomium 16:3])

ω῞στε ἑορτάζωμεν μὴ ε᾿ν ζύμη παλαια̑ μηδὲ ε᾿ν ζύμη κακίας καὶ πονηρίας α᾿λλ῾ ε᾿ν α᾿ζύμοις ει᾿λικρινείας καὶ α᾿ληθείας

מֵטֻל הָנָא נֵעבֵּד עַדעִדָא לָא בַּחמִירָא עַתִּיקָא ולָא בַּחמִירָא דּבִישֻׁותָא וַדמַרִירֻותָא אֵלָא בַּחמִירָא דּדַכיֻותָא וַדקַדִּישֻׁותָא׃ ס

[(7) 1Cor 05, 09]

כָּתַבְתִּי לָכֶם בָּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב עִם זוֹנִים.

כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּמִכְתָּבִי לְבַל תִּתְעָרְבוּ עִם-אַנְשֵׁי זְנוּנִים:

Psal jsem vám v listu, abyste se nesměšovali s smilníky.

Napsal jsem vám v listě, abyste neměli nic společného se smilníky; ([Matouš 18:17; 2 Tesalonickým 3:14])

ε῎γραψα ὑμι̑ν ε᾿ν τη̑ ε᾿πιστολη̑ μὴ συναναμίγνυσθαι πόρνοις

כֵּתבֵּת לכֻון בֵּאגַּרתָּא דּלָא תֵּתחַלטֻון עַם זַנָיֵא׃

[(7) 1Cor 05, 10]

אֵינֶנִּי מִתְכַּוֵּן לַזּוֹנִים בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ לַחַמְדָנִים, לַחוֹמְסִים וְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, שֶׁכֵּן אָז הֱיִיתֶם חַיָּבִים לָצֵאת מִן הָעוֹלָם.

לֹא אָמַרְתִּי כָזֹאת עַל-אַנְשֵׁי זְנוּנִים בָּעוֺלָם אוֺ עַל-בֹּצְעֵי בֶצַע וְאַנְשֵׁי חָמָס וְעֹבְדֵי אֱלִילִים כִּי אִם-כֵּן הַמִּצְוָה עֲלֵיכֶם לָצֵאת מִן-הָעוֺלָם:

Ale nevšelijak s smilníky tohoto světa, neb s lakomci, neb s dráči, aneb s modláři, sic jinak musili byste z tohoto světa vyjíti.

ale nemyslel jsem tím všecky smilníky tohoto světa nebo lakomce, lupiče a modláře, protože to byste museli ze světa utéci.

ου᾿ πάντως τοι̑ς πόρνοις του̑ κόσμου τούτου η῍ τοι̑ς πλεονέκταις καὶ α῞ρπαξιν η῍ ει᾿δωλολάτραις ε᾿πεὶ ω᾿φείλετε α῎ρα ε᾿κ του̑ κόσμου ε᾿ξελθει̑ν

לָא דֵּין אָמַר אנָא עַל זַנָיֵא דַּבעָלמָא הָנָא אַו עַל עָלֻובֵא אַו עַל חָטֻופֵא אַו עַל פָּלחַי פּתַכרֵא וֵאן לָא חַיָבִין הוַיתֻּון אָף מֵן עָלמָא למֵפַּק׃

[(7) 1Cor 05, 11]

אֲבָל כָּתַבְתִּי לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב עִם מִי שֶׁנִּקְרָא "אָח" וְהוּא זוֹנֶה אוֹ חוֹמֵד אֶת אֲשֶׁר לַזּוּלַת, אוֹ עוֹבֵד אֱלִילִים אוֹ מְגַדֵּף אוֹ סוֹבֵא אוֹ חוֹמֵס; אַף אַל תָּסֵבּוּ לֶאֱכֹל עִם אִישׁ כָּזֶה;

אֲבָל כָּתַבְתִּי כָזֹאת לְבַל תִּתְעָרְבוּ עִם-אִישׁ אֲשֶׁר בְּשֵׁם אָח יִקָּרֵא וְהוּא אִישׁ זְנוּנִים אוֺ-בֹצֵעַ בֶּצַע אוֺ-עֹבֵד אֱלִילִים אוֺ מְגַדֵּף אוֺ סֹבֵא יַיִן אוֺ אִישׁ חָמָס הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֺ לֹא תֹאכֵלוּ:

Nyní pak psal jsem vám, abyste se nesměšovali, kdyby kdo, maje jméno bratr, byl smilník, neb lakomec, neb modlář, neb zlolejce, neb opilec, neb dráč. S takovým ani nejezte.

Měl jsem však na mysli, abyste se nestýkali s tím, kdo si sice říká bratr, ale přitom je smilník nebo lakomec nebo modlář nebo utrhač nebo opilec nebo lupič; s takovým ani nejezte. ([1 Korintským 10:7; 2 Tesalonickým 3:6; Titovi 3:10; 2 Janův 1:10])

νυ̑ν δὲ ε῎γραψα ὑμι̑ν μὴ συναναμίγνυσθαι ε᾿άν τις α᾿δελφὸς ο᾿νομαζόμενος η῏ πόρνος η῍ πλεονέκτης η῍ ει᾿δωλολάτρης η῍ λοίδορος η῍ μέθυσος η῍ α῞ρπαξ τω̑ τοιούτω μηδὲ συνεσθίειν

הָדֵא דֵּין דּכֵתבֵּת לכֻון דּלָא תֵּתחַלטֻון אֵן אִית דּמֵתקרֵא אַחָא וִאיתַוהי זַנָיָא אַו עָלֻובָא אַו פָּלַח פּתַכרֵא אַו מצַערָן אַו רַוָי אַו חָטֻוף עַם אַינָא דּהָכַנָא הֻו אָפלָא לַחמָא למֵאכַל׃

[(7) 1Cor 05, 12]

כִּי מַה לִּי לִשְׁפֹּט אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ? הַאִם אֵינְכֶם שׁוֹפְטִים אֶת אֵלֶּה שֶׁבְּקִרְבְּכֶם?

כִּי מַה-לִּי לִשְׁפֹּט אֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר מִחוּץ לַעֲדָתֵנוּ רַק אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ הֵם אֹתָם אַתֶּם שֹׁפְטִים:

Nebo proč já mám i ty, kteříž jsou vně, souditi? Však ty, kteříž jsou vnitř, vy soudíte.

Proč bych měl soudit ty, kdo jsou mimo nás? Nemáte soudit ty, kdo jsou z nás? ([Marek 4:11])

τί γάρ μοι τοὺς ε῎ξω κρίνειν ου᾿χὶ τοὺς ε῎σω ὑμει̑ς κρίνετε

מָא לִי גֵּיר לַמדָן לבַרָיֵא אַנתֻּון לדַלגַו דֻּונו׃

[(7) 1Cor 05, 13]

אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ אֱלֹהִים יִשְׁפְּטֵם. אַתֶּם בַּעֲרוּ אֶת הָרַע מִקִּרְבְּכֶם.

אֲבָל אֵלֶּה אֲשֶׁר מִחוּץ אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט אֹתָם וְאַתֶּם בַּעֲרוּ אֶת-הָרָע מִקִּרְבְּכֶם:

Ty pak, kteříž jsou vně, Bůh soudí. Vyvrztež tedy toho zlého sami z sebe.

Kdo jsou mimo nás, ty bude soudit Bůh. Odstraňte toho zlého ze svého středu! ([Deuteronomium 13:6; 1 Korintským 5:2])

τοὺς δὲ ε῎ξω ὁ θεὸς κρινει̑ ε᾿ξάρατε τὸν πονηρὸν ε᾿ξ ὑμω̑ν αυ᾿τω̑ν

לבַרָיֵא דֵּין אַלָהָא דָּאֵן ושֻׁוקלֻוהי לבִישָׁא מֵן בַּינָתכֻון׃ ס

[(7) 1Cor 06, 01]

הַאִם מֵעֵז אִישׁ מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּבָר נֶגֶד רֵעֵהוּ, לְהָבִיא אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדוֹשִׁים?

הֲיָעֹז אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר-לוֺ רִיב עִם-רֵעֵהוּ לְהַקְרִיב אֶת-מִשְׁפָּטוֺ לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה וְלֹא לִפְנֵי אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ:

Smí někdo z vás, maje při s druhým, souditi se před nepravými, a ne před svatými?

Jak to, že se někdo z vás opovažuje, má-li spor s druhým, jít k pohanským soudcům(f) místo k bratřím(g)? (f) ř: k nespravedlivým (tj. nevěřícím) (g) ř: svatým ([Matouš 18:17])

τολμα̑ τις ὑμω̑ν πρα̑γμα ε῎χων πρὸς τὸν ε῞τερον κρίνεσθαι ε᾿πὶ τω̑ν α᾿δίκων καὶ ου᾿χὶ ε᾿πὶ τω̑ν ἁγίων

מַמרַח אנָשׁ מֵנכֻון כַּד אִית לֵה דִּינָא עַם אַחֻוהי דַּנדֻון קדָם עַוָלֵא ולָא קדָם קַדִּישֵׁא׃

[(7) 1Cor 06, 02]

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקְּדוֹשִׁים יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעוֹלָם? וְאִם אֶת הָעוֹלָם תִּשְׁפְּטוּ, כֵּיצַד אֵינְכֶם מְסֻגָּלִים לִשְׁפֹּט בָּעִנְיָנִים הַפְּעוּטִים בְּיוֹתֵר?

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַקְּדוֺשִׁים שֹׁפְטֵי תֵבֵל וְאִם-אַתֶּם תִּשְׁפְּטוּ תֵּבֵל הַנְקַלֹּתֶם לִשְׁפֹּט דָּבָר קָטֹן:

Nevíte-liž, že svatí svět souditi budou? I poněvadž od vás souzen býti má svět, kterakž nehodni jste těch nejmenších věcí rozsuzovati?

Což nevíte, že Boží lid(h) bude soudit svět? Jestliže budete soudit svět, nejste snad schopni rozsuzovat takové maličkosti? (h) ř: svatí ([Daniel 7:22; Zjevení Janovo 3:21])

η῍ ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι οἱ α῞γιοι τὸν κόσμον κρινου̑σιν καὶ ει᾿ ε᾿ν ὑμι̑ν κρίνεται ὁ κόσμος α᾿νάξιοί ε᾿στε κριτηρίων ε᾿λαχίστων

אַו לָא יָדעִין אנתֻּון דּקַדִּישֵׁא לעָלמָא נדֻונֻון וֵאן עָלמָא בּכֻון מֵתּדִין לָא שָׁוֵין אנתֻּון לַמדָן דִּינֵא דַּקדּקֵא׃

[(7) 1Cor 06, 03]

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁפֹּט מַלְאָכִים? כָּל שֶׁכֵּן דְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לְחַיֵּי יוֹם יוֹם!

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נִשְׁפֹּט גַּם אֶת-הַמַּלְאָכִים וְאַף כִּי-בִדְבָרִים הַנֹּגְעִים בְּמִחְיָתֵנוּ:

Zdaliž nevíte, že anděly souditi budeme? Co pak tyto časné věci?

Nevíte, že budeme soudit anděly? Tím spíše věci všedního života!

ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι α᾿γγέλους κρινου̑μεν μήτιγε βιωτικά

לָא יָדעִין אנתֻּון דַּלמַלַאכֵא דָּינִינַן חַד כּמָא אַילֵין דַּדעָלמָא אֵנֵין הָנָא׃

[(7) 1Cor 06, 04]

וְהִנֵּה כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיכֶם עִנְיָנִים שֶׁל חַיֵּי יוֹם יוֹם, דַּוְקָא אֶת הַנִּקְלִים בְּעֵינֵי הַקְּהִלָּה אַתֶּם מוֹשִׁיבִים לְשׁוֹפְטִים.

וְאַתֶּם כַּאֲשֶׁר רִיב-לָכֶם בִּדְבַר מִחְיָה תּוֺשִׁיבוּ אֲנָשִׁים רֵיקִים בָּעֵדָה לְשֹׁפְטֵיכֶם:

Protož když byste měli míti soud o tyto časné věci, těmi, kteříž nejzadnější jsou v církvi, soud osaďte.

Máte-li spory o tyto všední záležitosti, proč se obracíte k těm, kdo nemají s církví nic společného(i)? (i) dosaďte za rozhodčí ty nejmenší v církvi!

βιωτικὰ μὲν ου῏ν κριτήρια ε᾿ὰν ε῎χητε τοὺς ε᾿ξουθενημένους ε᾿ν τη̑ ε᾿κκλησία τούτους καθίζετε

אֵלָא אֵן אִית לכֻון דִּינָא עַל דּעָלמָא לַאילֵין דַּבסֵין בּעִדּתָּא אַותֵּבו לכֻון בּדִינָא׃

[(7) 1Cor 06, 05]

אֲנִי אוֹמֵר זֹאת לְבָשְׁתְּכֶם. וְכִי אֵין בָּכֶם שׁוּם חָכָם שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּט בֵּין אִישׁ לְאָחִיו?

לְבָשְׁתְּכֶם אֲנִי מְדַבֵּר הֲכִי אֵין חָכָם בְּקִרְבְּכֶם הֲכִי אֵין גַּם-אֶחָד אֲשֶׁר יָדוֺ מַ׹ֶּׂגֶת לִשְׁפֹּט בֵּין אִישׁ לְאָחִיו:

K zahanbeníť vašemu to pravím. Tak-liž není mezi vámi moudrého ani jednoho, kterýž by mohl rozsouditi mezi bratřími svými?

K vašemu zahanbení to říkám. Cožpak není mezi vámi nikdo rozumný, kdo by dovedl rozsoudit spor mezi bratřími? ([Lukáš 12:57])

πρὸς ε᾿ντροπὴν ὑμι̑ν λέγω ου῞τως ου᾿κ ε῎νι ε᾿ν ὑμι̑ν ου᾿δεὶς σοφὸς ο῍ς δυνήσεται διακρι̑ναι α᾿νὰ μέσον του̑ α᾿δελφου̑ αυ᾿του̑

לכֻוָארָא הֻו דֵּין אָמַר אנָא לכֻון הָכַנָא לַיתּ בּכֻון אָפלָא חַד חַכִּימָא דּנֵשׁכַּח נַשׁוֵא בֵּית אַחָא לַאחֻוהי׃

[(7) 1Cor 06, 06]

בִּמְקוֹם זֹאת אָח נִשְׁפָּט עִם אָחִיו, וְזֹאת לִפְנֵי בִּלְתִּי מַאֲמִינִים!

וְהִנֵּה אָח נִשְׁפָּט אֶת-אָחִיו לִפְנֵי אֲנָשִׁים אֵין-אֱמוּנָה בָם:

Ale bratr s bratrem soudí se, a to před nevěřícími?

Ale bratr se soudí s bratrem, a to před nevěřícími! ([2 Korintským 6:15])

α᾿λλὰ α᾿δελφὸς μετὰ α᾿δελφου̑ κρίνεται καὶ του̑το ε᾿πὶ α᾿πίστων

אֵלָא אַחָא עַם אַחֻוהי מֵתּדִין ותֻוב קדָם אַילֵין דּלָא מהַימנִין׃

[(7) 1Cor 06, 07]

בִּכְלָל, בְּעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁאַתֶּם תּוֹבְעִים זֶה אֶת זֶה לְמִשְׁפָּט, כְּבָר הִפְסַדְתֶּם. מַדּוּעַ לֹא תְּבַכְּרוּ לִהְיוֹת מְקֻפָּחִים? מַדּוּעַ לֹא תְּבַכְּרוּ לִהְיוֹת נֶעֱשָׁקִים?

וְעַתָּה רַע הַדָּבָר מְאֹד כִּי תָרִיבוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֺ מַדּוּעַ לֹא-טוֺב לָכֶם הֱיוֺת עֲשׁוּקִים מַדּוּעַ לֹא-טוֺב הֱיוֺת רְצוּצִים:

Již tedy konečně nedostatek mezi vámi jest, že soudy máte mezi sebou. Proč raději křivdy netrpíte? Proč raději škody nebéřete?

Již to je vaše prohra, že se vůbec mezi sebou soudíte. Proč raději netrpíte křivdu? Proč raději nenesete škodu? ([Matouš 5:39-Matouš 5:40; 1 Tesalonickým 5:15; 1 Petrův 3:9])

η῎δη μὲν ου῏ν ο῞λως η῞ττημα ὑμι̑ν ε᾿στιν ο῞τι κρίματα ε῎χετε μεθ῾ ἑαυτω̑ν διὰ τί ου᾿χὶ μα̑λλον α᾿δικει̑σθε διὰ τί ου᾿χὶ μα̑λλον α᾿ποστερει̑σθε

מֵן כַּדֻּו הָכִיל קנֻומכֻון חָבתֻּון לכֻון דּדִינָא חַד עַם חַד אִית לכֻון מֵטֻל מָנָא גֵּיר לָא מֵתעַלבִין אנתֻּון ומֵטֻל מָנָא לָא מֵתגַּלזִין אנתֻּון׃

[(7) 1Cor 06, 08]

וְאוּלָם אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם עוֹשִׂים עָוֶל וְעוֹשְׁקִים, וְלַאֲחֵיכֶם אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת!

וְאַתֶּם תַּעַשְׁקוּ וּתְרֹצְצוּ אַף אֶת-אֲחֵיכֶם:

Nýbrž vy křivdu činíte, a k škodě přivodíte, a to bratří své.

Vy však křivdíte a škodíte, a to bratřím!

α᾿λλὰ ὑμει̑ς α᾿δικει̑τε καὶ α᾿ποστερει̑τε καὶ του̑το α᾿δελφούς

אֵלָא אַנתֻּון עָלבִּין אנתֻּון וגָלזִין אנתֻּון אָף לַאחַיכֻּון׃

[(7) 1Cor 06, 09]

אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי עוֹשֵׂי עָוֶל לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ; לֹא זוֹנִים וְלֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, לֹא מְנָאֲפִים וְלֹא עוֹשֵׂי זִמָּה וְלֹא יוֹדְעֵי מִשְׁכַּב זָכָר,

הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם כִּי בְנֵי-עַוְלָה לֹא יִירְשׁוּ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אַל-תַּתְעוּ אֶת-נַפְשְׁכֶם כָּל-בְּנֵי זְנוּנִים אוֺ עֹבְדֵי אֱלִילִים אוֺ-מְנָאֲפִי אוֺ-קְדֵשִׁים אוֺ-נֹתְנֵי שְׁכָבְתָּם בְּזָכָר:

Zdaliž nevíte, že nespravedliví dědictví království Božího nedosáhnou? Nemylte se, ani smilníci, ani modláři, ani cizoložníci, ani měkcí, ani samcoložníci,

Což nevíte, že nespravedliví nebudou mít účast v Božím království? Nemylte se: Ani smilníci, ani modláři, ani cizoložníci, ani nemravní, ani zvrácení, ([1 Korintským 15:50; Galatským 5:19-Galatským 5:21; Efezským 5:5; Zjevení Janovo 22:15])

η῍ ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι α῎δικοι θεου̑ βασιλείαν ου᾿ κληρονομήσουσιν μὴ πλανα̑σθε ου῎τε πόρνοι ου῎τε ει᾿δωλολάτραι ου῎τε μοιχοὶ ου῎τε μαλακοὶ ου῎τε α᾿ρσενοκοι̑ται

אַו לָא יָדעִין אנתֻּון דּעַוָלֵא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא לָא יָרתִּין לָא תֵּטעֻון לָא זַנָיֵא ולָא פָּלחַי פּתַכרֵא ולָא גַּיָרֵא ולָא מחַבּלֵא ולָא שָׁכבַּי עַם דֵּכרֵא׃

[(7) 1Cor 06, 10]

לֹא גַּנָּבִים וְלֹא חַמְדָנִים, לֹא סוֹבְאִים וְלֹא מְגַדְּפִים וְלֹא חוֹמְסִים יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

אוֺ-גַנָּבִים אוֺ-בֹצְעֵי בֶצַע אוֺ סֹבְאֵי יַיִן אוֺ-מְגַדְּפִים אוֺ אַנְשֵׁי חָמָס כָּל-אֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Ani zloději, ani lakomci, ani opilci, ani zlolejci, ani dráči dědictví království Božího nedůjdou.

ani zloději, ani lakomci, opilci, utrhači, lupiči nebudou mít účast v Božím království.

ου῎τε κλέπται ου῎τε πλεονέκται ου᾿ μέθυσοι ου᾿ λοίδοροι ου᾿χ α῞ρπαγες βασιλείαν θεου̑ κληρονομήσουσιν

ולָא עָלֻובֵא ולָא גַּנָבֵא ולָא רַוָיֵא ולָא מצַערָנֵא ולָא חָטֻופֵא הָלֵין מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא לָא יָרתִּין׃

[(7) 1Cor 06, 11]

וְכָאֵלֶּה הָיוּ כַּמָּה מִכֶּם, אֲבָל אַתֶּם רֻחַצְתֶּם, אַתֶּם קֻדַּשְׁתֶּם, אַתֶּם הֻצְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ.

וַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה הָיוּ בָכֶם לְפָנִים אֲבָל רֻחַצְתֶּם נִקְדַּשְׁתֶּם וְנִצְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ:

A takoví jste někteří byli, ale obmyti jste, ale posvěceni jste, ale ospravedlněni jste ve jménu Pána Jezukrista a skrze Ducha Boha našeho.

A to jste někteří byli. Dali jste se však obmýt, byli jste posvěceni, byli jste ospravedlněni ve jménu Pána(j) Ježíše Krista a Duchem našeho Boha. (j) var: + našeho ([2 Tesalonickým 2:13; Titovi 3:3-Titovi 3:7; Židům 10:22; 1 Janův 2:12])

καὶ ταυ̑τά τινες η῟τε α᾿λλὰ α᾿πελούσασθε α᾿λλὰ ἡγιάσθητε α᾿λλὰ ε᾿δικαιὼθητε ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ ε᾿ν τω̑ πνεύματι του̑ θεου̑ ἡμω̑ν

והָלֵין אִית הוַי בּאנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון אֵלָא סחַיתֻּון וֵאתקַדַּשׁתֻּון וֵאזדַּדַּקתֻּון בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וַברֻוחֵה דַּאלָהַן׃ ס

[(7) 1Cor 06, 12]

הַכֹּל מֻתָּר לִי, אֲבָל לֹא הַכֹּל מוֹעִיל. הַכֹּל מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא אֶשְׁתַּעְבֵּד לְשׁוּם דָּבָר.

הַכֹּל נָכוֺן לְפָנַי אֲבָל לֹא הַכֹּל לְהוֺעִיל לִי הַכֹּל נָכוֺן לְפָנַי אֲבָל לֹא אֶהְיֶה עֶבֶד לְאֶחָד מֵהֶם:

Všecko mi sluší, ale ne všecko prospívá; všecko mi sluší, ale jáť žádné z těch věcí v moc nebudu podmaněn.

‚Všechno je mi dovoleno‘ – ano, ale ne všechno prospívá. ‚Všechno je mi dovoleno‘ – ano, ale ničím se nedám zotročit. ([1 Korintským 10:23])

πάντα μοι ε῎ξεστιν α᾿λλ῾ ου᾿ πάντα συμφέρει πάντα μοι ε῎ξεστιν α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿γώ ε᾿ξουσιασθήσομαι ὑπό τινος

כֻּל שַׁלִיט לִי אֵלָא לָא כֻּל פַּקָח לִי כֻּל שַׁלִיט לִי אֵלָא עלַי אנָשׁ לָא נֵשׁתַּלַט׃

[(7) 1Cor 06, 13]

הַמַּאֲכָל הוּא בִּשְׁבִיל הַכֶּרֶס וְהַכֶּרֶס בִּשְׁבִיל הַמַּאֲכָל, וֵאלֹהִים יְכַלֶּה גַּם אֶת זֶה וְגַם אֶת זֶה. אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ בִּשְׁבִיל הַזְּנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדוֹן, וְהָאָדוֹן בִּשְׁבִיל הַגּוּף.

הָאֹכֶל לַבֶּטֶן וְהַבֶּטֶן לָאֹכֶל וְהָאֱלֹהִים יְאַבֵּד גַּם-אֶת-שְׁנֵיהֶם וְהַגּוּף אֵינֶנּוּ לִזְנוּת כִּי אִם-קֹדֶשׁ לָאָדוֺן וְהָאָדוֺן לַגּוּף:

Pokrmové břichu, a břicho pokrmům; Bůh pak i břicho i pokrmy zkazí. Ale tělo ne smilstvu, ale Pánu, a Pán tělu.

Jídlo je pro žaludek a žaludek pro jídlo; Bůh však jednou učiní konec obojímu. Tělo však není pro smilstvo, nýbrž pro Pána a Pán pro tělo. ([1 Tesalonickým 4:3-1 Tesalonickým 4:5])

τὰ βρὼματα τη̑ κοιλία καὶ ἡ κοιλία τοι̑ς βρὼμασιν ὁ δὲ θεὸς καὶ ταύτην καὶ ταυ̑τα καταργήσει τὸ δὲ σω̑μα ου᾿ τη̑ πορνεία α᾿λλὰ τω̑ κυρίω καὶ ὁ κύριος τω̑ σὼματι

מֵאכֻולתָּא דּכַרסָא וכַרסָא דּמֵאכֻולתָּא אַלָהָא דֵּין לתַרתַּיהֵין מבַטֵל פַּגרָא דֵּין לָא לזָניֻותָא אֵלָא למָרַן ומָרַן לפַגרָא׃

[(7) 1Cor 06, 14]

וֵאלֹהִים הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּבִגְבוּרָתוֹ יָקִים גַּם אוֹתָנוּ.

וְהָאֱלֹהִים הֵקִים אֶת-הָאָדוֺן וְגַם-אוֺתָנוּ יָקִים בִּגְבוּרָתוֺ:

Bůh pak i Pána vzkřísil, i nás také vzkřísí mocí svou.

Bůh, který vzkřísil Pána, vzkřísí svou mocí i nás. ([Římanům 8:11; 1 Korintským 15:15; 2 Korintským 4:14])

ὁ δὲ θεὸς καὶ τὸν κύριον η῎γειρεν καὶ ἡμα̑ς ε᾿ξεγερει̑ διὰ τη̑ς δυνάμεως αυ᾿του̑

אַלָהָא דֵּין וַלמָרַן אַקִים ולַן מקִים בּחַילֵה׃

[(7) 1Cor 06, 15]

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפֵיכֶם הֵם אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ? לְפִיכָךְ, הַאִם אֶקַּח אֶת אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָם לְאֵיבְרֵי זוֹנָה? חַס וְחָלִילָה!

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עַצְמֹתֵיכֶם אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם הֲכִי אֶקַּח אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ לַעֲשׂוֺתָם לְאֵבָרֵי זוֺנָה חָלִילָה:

Nevíte-liž, že těla vaše jsou oudové Kristovi? Což tedy vezma oudy Kristovy, učiním je oudy nevěstky? Odstup to.

Nevíte, že vaše těla jsou údy Kristovými? Mám tedy z údů Kristových učinit údy nevěstky? Rozhodně ne! ([Římanům 12:5; 1 Korintským 12:27])

ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι τὰ σὼματα ὑμω̑ν μέλη Χριστου̑ ε᾿στιν α῎ρας ου῏ν τὰ μέλη του̑ Χριστου̑ ποιήσω πόρνης μέλη μὴ γένοιτο

לָא יָדעִין אנתֻּון דּפַגרַיכֻּון הַדָּמֵא אֵנֻון דַּמשִׁיחָא נֵסַב הַדָּמָא דַּמשִׁיחָא נֵעבּדִיוהי הַדָּמָא דּזָנִיתָא חָס׃

[(7) 1Cor 06, 16]

הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הַדָּבֵק בְּזוֹנָה נִהְיֶה עִמָּהּ לְגוּף אֶחָד? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד."

הֲכִי לֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַנִּצְמָד לְזוֺנָה נִהְיָה עִמָּהּ לְבָשָׂר אֶחָד כְּמוֺ שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד:

Zdaliž nevíte, že kdož se připojuje k nevěstce, jedno tělo jest s ní? Nebo dí: Budou dva jedno tělo.

Což nevíte, že kdo se oddá nevěstce, je s ní jedno tělo? Je přece řečeno ‚budou ti dva jedno tělo‘. ([Genesis 2:24; Matouš 19:5; Jan 17:21-Jan 17:22])

η῍ ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι ὁ κολλὼμενος τη̑ πόρνη ε῍ν σω̑μά ε᾿στιν ε῎σονται γάρ φησίν οἱ δύο ει᾿ς σάρκα μίαν

אַו לָא יָדעִין אנתֻּון דּמַן דּנָקֵף לזָנִיתָא חַד הֻו פּגַר אַמִיר גֵּיר דּנֵהוֻון תּרַיהֻון חַד פּגַר׃

[(7) 1Cor 06, 17]

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן, רוּחַ אַחַת הוּא אִתּוֹ.

וְהַנִּצְמָד לָאָדוֺן נִהְיָה עִמּוֺ לְרוּחַ אֶחָד:

Ten pak, kdož se připojuje Pánu, jeden duch jest s ním.

Kdo se oddá Pánu, je s ním jeden duch. ([Jan 17:21; Římanům 8:9-Římanům 8:11; Galatským 2:20; Efezským 5:30])

ὁ δὲ κολλὼμενος τω̑ κυρίω ε῍ν πνευ̑μά ε᾿στιν

מַן דּנָקֵף דֵּין למָרַן הָוֵא עַמֵה חדָא רֻוח׃

[(7) 1Cor 06, 18]

הִתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת. כָּל חֵטְא שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הוּא מִחוּץ לְגוּפוֹ, אֲבָל הַזּוֹנֶה חוֹטֵא לְגוּפוֹ שֶׁלּוֹ.

נוּסוּ אֵפוֺא מִן-הַזְּנוּת כָּל-חֵטְא אֲשֶׁר-יֶחֱטָא הָאָדָם הוּא מִחוּץ לִבְשָׂרוֺ וְאִישׁ זְנוּנִים אֶת-חֶטְאוֺ בִּבְשָׂרוֺ יִתְּנֶנּוּ:

Utíkejte smilstva. Všeliký hřích, kterýžkoli učinil by člověk, kromě těla jest, ale kdož smilní, ten proti svému vlastnímu tělu hřeší.

Varujte se smilstva! Žádný jiný hřích, kterého by se člověk dopustil, netýká se jeho těla; kdo se však dopouští smilstva, hřeší proti vlastnímu tělu.

φεύγετε τὴν πορνείαν πα̑ν ἁμάρτημα ο῍ ε᾿ὰν ποιήση α῎νθρωπος ε᾿κτὸς του̑ σὼματός ε᾿στιν ὁ δὲ πορνεύων ει᾿ς τὸ ι῎διον σω̑μα ἁμαρτάνει

ערֻוקו מֵן זָניֻותָא כֻּל חטִיתָא דּנֵעבֵּד בַּרנָשָׁא לבַר מֵן פַּגרֵה הִי מַן דַּמזַנֵא דֵּין בּפַגרֵה הֻו חָטֵא׃

[(7) 1Cor 06, 19]

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי גּוּפְכֶם הוּא הֵיכָל שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אוֹתָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים, וְכִי אֵינְכֶם שַׁיָּכִים לְעַצְמְכֶם?

הֲכִי לֹא-יְדַעְתֶּם כִּי בְשַׂרְכֶם הוּא מִשְׁכַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם אֱלֹהִים וְכִי לֹא-שֶׁלָּכֶם אַתֶּם:

Zdaliž nevíte, že tělo vaše jest chrám Ducha svatého v vás? Kteréhož máte od Boha, a nejste sami svoji.

Či snad nevíte, že vaše tělo je chrámem Ducha svatého, který ve vás přebývá a jejž máte od Boha? Nepatříte sami sobě! ([1 Korintským 3:16; 2 Korintským 6:16; 1 Tesalonickým 4:8])

η῍ ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι τὸ σω̑μα ὑμω̑ν ναὸς του̑ ε᾿ν ὑμι̑ν ἁγίου πνεύματός ε᾿στιν ου῟ ε῎χετε α᾿πὸ θεου̑ καὶ ου᾿κ ε᾿στὲ ἑαυτω̑ν

אַו לָא יָדעִין אנתֻּון דּפַגרכֻון הַיכּלָא הֻו דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא דּעָמרָא בּכֻון הָי דּקַבֵּלתֻּון מֵן אַלָהָא ולָא הוַיתֻּון דּנַפשׁכֻון׃

[(7) 1Cor 06, 20]

הֲלֹא בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם, לָכֵן כַּבְּדוּ אֶת אֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם.

כִּי בִמְחִיר נִקְנֵיתֶם עַל-כֵּן כַּבְּדוּ אֶת-הָאֱלֹהִים בִּבְשַׂרְכֶם וּבְרוּחֲכֶם אֲשֶׁר לֵאלֹהִים הֵמָּה:

Nebo koupeni jste za mzdu. Oslavujtež tedy Boha tělem svým i duchem svým, kteréžto věci Boží jsou.

Bylo za vás zaplaceno výkupné. Proto svým tělem(k) oslavujte Boha. (k) var: + a svým duchem, jež obojí náleží Bohu ([Skutky apoštolské 20:28; 1 Korintským 7:23; 1 Petrův 1:18-1 Petrův 1:19; Filipským 1:20])

η᾿γοράσθητε γὰρ τιμη̑ς δοξάσατε δὴ τὸν θεὸν ε᾿ν τω̑ σὼματι ὑμω̑ν

אֵזדּבֵנתֻּון גֵּיר בַּדמַיָא הוַיתֻּון הָכִיל משַׁבּחִין לַאלָהָא בּפַגרכֻון וַברֻוחכֻון הָנֻון דִּאיתַיהֻון דַּאלָהָא סּ סּ׃

[(7) 1Cor 07, 01]

לְעִנְיַן מַה שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלַי: 'טוֹב לוֹ לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵאִשָּׁה',

וְעַל-אֹדוֺת אֲשֶׁר-כְּתַבְתֶּם הִנְנִי אֹמֵר טוֺב לְאִישׁ לְבַל יִגַּע בְּאִשָׁהּ:

S strany pak toho, o čemž jste mi psali, dobréť by bylo člověku ženy se nedotýkati.

Pokud jde o to, co jste psali: Je pro muže lépe, když žije bez ženy.

περὶ δὲ ω῟ν ε᾿γράψατε καλὸν α᾿νθρὼπω γυναικὸς μὴ α῞πτεσθαι

עַל אַילֵין דַּכתַבתֻּון לִי דֵּין שַׁפִּיר הֻו לגַברָא דּלַאנתּתָא לָא נֵתקַרַב׃

[(7) 1Cor 07, 02]

אַךְ מִשּׁוּם הַזְּנוּת - כָּל אִישׁ יִשָֹא לוֹ אִשָּׁה וְכָל אִשָּׁה יִהְיֶה לָהּ בַּעַל.

אַךְ לְהַרְחִיק אֶת-הַזְּנוּת כָּל-אִישׁ יִקַּח-לוֺ אִשָּׁה וְכָל-אִשָּׁה תִּנָּשֵׂא לְבָעַל:

Ale z příčiny smilstva, jeden každý manželku svou měj, a jedna každá měj muže svého.

Abyste se však uvarovali smilstva, ať každý má svou ženu a každá svého muže. ([1 Tesalonickým 4:3])

διὰ δὲ τὰς πορνείας ε῞καστος τὴν ἑαυτου̑ γυναι̑κα ε᾿χέτω καὶ ἑκάστη τὸν ι῎διον α῎νδρα ε᾿χέτω

אֵלָא מֵטֻל זָניֻותָא אנָשׁ אַנתּתֵה נֵאחֻוד וַאנתּתָא לבַעלָה תֵּאחֻוד׃

[(7) 1Cor 07, 03]

הָאִישׁ יְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְכֵן גַּם הָאִשָּׁה תְּקַיֵּם אֶת חוֹבָתָהּ לְבַעְלָהּ.

הָאִישׁ יְמַלֵּא חֶפְצֵי אִשְׁתּוֺ כַּמִּשְׁפָּט וְכֵן הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ:

Muž k ženě povinnou přívětivost prokazuj, podobně též i žena k muži.

Muž ať prokazuje ženě, čím je jí povinen, a podobně i žena muži.

τη̑ γυναικὶ ὁ α᾿νὴρ τὴν ο᾿φειλὴν α᾿ποδιδότω ὁμοίως δὲ καὶ ἡ γυνὴ τω̑ α᾿νδρί

גַּברָא לַאנתּתֵה חֻובָּא דּמֵתּתּחִיב נֵפרֻוע הָכַנָא אָף הִי אַנתּתָא לבַעלָה׃

[(7) 1Cor 07, 04]

הָאִשָּׁה אֵין גּוּפָהּ בִּרְשׁוּתָהּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ; כֵּן גַּם הָאִישׁ, אֵין גּוּפוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אֶלָּא בִּרְשׁוּת אִשְׁתּוֹ.

אֵין לָאִשָּׁה שִׁלְטוֺן עַל-בְּשָׂרָהּ כִּי אִם-בַּעְלָהּ וְכֵן אֵין לַבַּעַל שִׁלְטוֺן עַל-בְּשָׂרוֺ כִּי אִם-אִשְׁתּוֺ:

Žena svého vlastního těla v moci nemá, ale muž; též podobně i muž těla svého vlastního v moci nemá, ale žena.

Žena nemá své tělo pro sebe, ale pro svého muže. Podobně však ani muž nemá své tělo pro sebe, ale pro svou ženu.

ἡ γυνὴ του̑ ι᾿δίου σὼματος ου᾿κ ε᾿ξουσιάζει α᾿λλὰ ὁ α᾿νήρ ὁμοίως δὲ καὶ ὁ α᾿νὴρ του̑ ι᾿δίου σὼματος ου᾿κ ε᾿ξουσιάζει α᾿λλὰ ἡ γυνή

אַנתּתָא לָא שַׁלִיטָא עַל פַּגרָה אֵלָא בַּעלָה הָכַנָא אָף גַּברָא לָא שַׁלִיט עַל פַּגרֵה אֵלָא אַנתּתֵה׃

[(7) 1Cor 07, 05]

אַל תִּמְנְעוּ אֶת עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה בִּלְתִּי אִם מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה לִזְמַן מְסֻיָּם כְּדֵי לְהִתְפַּנּוֹת לִתְפִלָּה. אַחֲרֵי כֵן שׁוּבוּ וְהִתְאַחֲדוּ, פֶּן יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָֹטָן בִּגְלַל אִי יְכָלְתְּכֶם לְרַסֵּן אֶת הַיֵּצֶר.

אַל-תִּגְרְעוּ מְנָת אִשָּׁה עִם-אִישָׁהּ בִּלְתִּי אִם-תָּכִינוּ לִבְּכֶם לְתַעֲנִית וּלִתְפִלָּה לְיָמִים מְזֻמָּנִים וְאַחַר תָּשׁוּבוּ וְתָבֹאוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו פֶּן-יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַ׹ָּׂטָן וְתַאֲוַתְכֶם תִּפְרָץ-פָּרֶץ:

Neoklamávejte jeden druhého, leč by to bylo z společného svolení na čas, abyste se uprázdnili ku postu a k modlitbě; a zase spolu se sejděte, aby vás nepokoušel satan pro nezdrželivost vaši.

Neodpírejte se jeden druhému, leda se vzájemným souhlasem a jen na čas, abyste byli volni pro modlitbu. Potom zase buďte spolu, aby vás satan nepokoušel, když byste se nemohli ovládnout.

μὴ α᾿ποστερει̑τε α᾿λλήλους ει᾿ μήτι α῍ν ε᾿κ συμφὼνου πρὸς καιρὸν ι῞να σχολάσητε τη̑ προσευχη̑ καὶ πάλιν ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τὸ η῟τε ι῞να μὴ πειράζη ὑμα̑ς ὁ Σατανα̑ς διὰ τὴν α᾿κρασίαν ὑμω̑ν

לָא הָכִיל תֵּגלזֻון חַד לחַד אֵלָא אֵמַתי דַּתרַיכֻּון תֵּשׁתּוֻון בַּזבַן דּתֵתענֻון לצַומָא ולַצלֻותָא ותֻוב לָה לַצבֻותָא תֵּתפּנֻון דּלָא ננַסֵיכֻון סָטָנָא מֵטֻל רֵגּתָא דּפַגרכֻון׃

[(7) 1Cor 07, 06]

זֹאת אֲנִי אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ שֶׁל רְשׁוּת וְלֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל פְּקֻדָּה.

וְזֹאת אֲנִי מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ רִשְׁיוֺן וְלֹא כִּדְבַר מִצְוָה:

Ale totoť pravím podlé dopuštění, ne podlé rozkazu.

To ovšem říkám jako ústupek, ne jako příkaz.

του̑το δὲ λέγω κατὰ συγγνὼμην ου᾿ κατ῾ ε᾿πιταγήν

הָדֵא דֵּין אָמַר אנָא אַיך דּלַמחִילֵא לַו מֵן פֻּוקדָּנָא׃

[(7) 1Cor 07, 07]

מִי יִתֵּן וְכָל הָאֲנָשִׁים יִהְיוּ כָּמוֹנִי, אֶלָּא שֶׁלְּכָל אֶחָד מַתְּנָתוֹ שֶׁלּוֹ מֵאֵת הָאֱלֹהִים, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה.

כִּי הוֺאַלְתִּי לוּ יִהְיוּ כָל-בְּנֵי אָדָם כָּמֹנִי אַךְ אֱלֹהִים חָלַק לְכָל-אִישׁ מְנָת חֶלְקוֺ לָזֶה בְּכֹה וְלָזֶה בְּכֹה:

Nebo chtěl bych, aby všickni lidé tak byli jako já, ale jeden každý svůj vlastní dar od Boha má, jeden tak a jiný jinak.

Přál bych si totiž, aby všichni lidé byli jako já; ale každý má od Boha svůj vlastní dar, jeden tak, druhý jinak. ([Matouš 19:12; 1 Korintským 12:11])

θέλω δὲ πάντας α᾿νθρὼπους ει῏ναι ὡς καὶ ε᾿μαυτόν α᾿λλὰ ε῞καστος ι῎διον ε῎χει χάρισμα ε᾿κ θεου̑ ὁ μὲν ου῞τως ὁ δὲ ου῞τως

אֵנָא גֵּיר צָבֵא אנָא דּכֻלהֻון בּנַינָשָׁא אַכוָתי נֵהוֻון בּדַכיֻותָא אֵלָא כֻּלנָשׁ מַוהַבתָּא יִהִיבָא לֵה מֵן אַלָהָא אִית דּהָכַנָא וִאית דּהָכַנָא׃

[(7) 1Cor 07, 08]

וְאֶל הַפְּנוּיִים וְהָאַלְמָנוֹת אֹמַר: כְּדַאי לָהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּמוֹנִי.

וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָשִׁים אֵין לָהֶם אוֺ לְאַלְמָנוֺת הִנְנִי אֹמֵר טוֺב-לָהֶם כִּי יֵשְׁבוּ בְּגַפָּם כָּמֹנִי:

Pravím pak neženatým a vdovám: Dobré jest jim, zůstali-li by tak jako já.

Svobodným a vdovám pravím, že je pro ně lépe, když zůstanou tak jako já.

λέγω δὲ τοι̑ς α᾿γάμοις καὶ ται̑ς χήραις καλὸν αυ᾿τοι̑ς ε᾿ὰν μείνωσιν ὡς κα᾿γὼ

אָמַר אנָא דֵּין לַאילֵין דּלַיתּ להֻון נֵשֵׁא ולַארמלָתָא דּפַקָח להֻון אֵן נקַוֻון אַכוָתי׃

[(7) 1Cor 07, 09]

אֲבָל אִם אֵינָם יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת יִצְרָם - שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; מוּטָב לָשֵׂאת אִשָּׁה מִלִּבְעֹר בְּתַאֲוָה.

וְאִם-לֹא יַעַצְרוּ בְתַאֲוָתָם יִדְבְּקוּ אִישׁ בְּאִשָּׁה כִּי-טוֺב הַדֶּבֶק מִבְּעֹר בְּתַאֲוָתוֺ:

Pakliť se nemohou zdržeti, nechažť v stav manželský vstoupí; nebo lépe jest v stav manželský vstoupiti nežli páliti se.

Je-li jim zatěžko žít zdrženlivě, ať vstoupí v manželství, neboť je lepší žít v manželství než se trápit. ([1 Timoteovi 5:14; 2 Petrův 1:6])

ει᾿ δὲ ου᾿κ ε᾿γκρατεύονται γαμησάτωσαν κρει̑ττον γάρ ε᾿στιν γαμη̑σαι η῍ πυρου̑σθαι

אֵן לָא דֵּין מסַיבּרִין נֵזדַּוגֻון פַּקָח גֵּיר למֵסַב אַנתּתָא טָב מֵן דַּלמִאקַד בּרֵגּתָא׃

[(7) 1Cor 07, 10]

וְעַל הַנְּשׂוּאִים אֲנִי מְצַוֶּה, וְלֹא אֲנִי כִּי אִם הָאָדוֹן, שֶׁלֹּא תִּפָּרֵד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ -

וְלַאֲשֶׁר בַּנְּשׂוּאִים הִנְנִי מְצַוֶּה אַךְ לֹא אָנֹכִי כִּי אִם-הָאָדוֺן לְבַל תִּפָּרֵד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ:

Manželům pak přikazuji ne já, ale Pán, řka: Manželko od muže neodcházej.

Těm, kteří žijí v manželství, přikazuji – ne já, ale Pán – aby žena od muže neodcházela. ([1 Korintským 10:12; Matouš 5:32; Marek 10:11-Marek 10:12])

τοι̑ς δὲ γεγαμηκόσιν παραγγέλλω ου᾿κ ε᾿γώ α᾿λλὰ ὁ κύριος γυναι̑κα α᾿πὸ α᾿νδρὸς μὴ χωρισθη̑ναι

לַאילֵין דֵּין דִּאית להֻון נֵשֵׁא מפַקֵד אנָא לָא אֵנָא אֵלָא מָרי דַּאנתּתָא מֵן בַּעלָה לָא תֵּפרֻושׁ׃

[(7) 1Cor 07, 11]

אַךְ אִם נִפְרְדָה, שֶׁתִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה אוֹ תִּתְפַּיֵּס עִם בַּעְלָהּ - וְאַל יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.

וְאִם-תִּפָּרֵד תֵּשֵׁב לְבַדָּהּ אוֺ תִתְרַצֶּה אֶל-בַּעְלָהּ וְאִישׁ אַל-יְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ:

Pakliť by odešla, zůstaniž nevdaná, aneb smiř se s mužem. Tolikéž muži nepropouštěj ženy.

A když už odejde, ať zůstane neprovdána nebo se s mužem smíří; a muž ať ženu neopouští.

ε᾿ὰν δὲ καὶ χωρισθη̑ μενέτω α῎γαμος η῍ τω̑ α᾿νδρὶ καταλλαγήτω καὶ α῎νδρα γυναι̑κα μὴ α᾿φιέναι

וֵאן תֵּפרֻושׁ תּקַוֵא דּלָא גַּברָא אַו לבַעלָה תֵּתרַעֵא וגַברָא לַאנתּתֵה לָא נֵשׁבֻּוק׃

[(7) 1Cor 07, 12]

אֶל הַשְּׁאָר אֲנִי אוֹמֵר, וְלֹא הָאָדוֹן: אִם לְאִישׁ מַאֲמִין יֵשׁ אִשָּׁה בִּלְתִּי מַאֲמִינָה וְהִיא רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ, אַל יַעֲזֹב אוֹתָהּ.

וְלִשְׁאָר הָאַחִים אֹמֵר אָנֹכִי וְלֹא הָאָדוֺן כִּי-תִהְיֶה לְאָח אִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת וּרְצוֺנָהּ לָשֶׁבֶת עִמּוֺ אַל-יְשַׁלְּחֶנָּה:

Jiným pak pravím já, a ne Pán: Má-li který bratr manželku nevěřící, a ta povoluje býti s ním, nepropouštějž jí.

Ostatním pravím já, a ne už Pán: Má-li někdo z bratří ženu nevěřící a ona je ochotna s ním zůstat, ať ji neopouští.

τοι̑ς δὲ λοιποι̑ς λέγω ε᾿γὼ ου᾿χ ὁ κύριος ει῎ τις α᾿δελφὸς γυναι̑κα ε῎χει α῎πιστον καὶ αυ῞τη συνευδοκει̑ οι᾿κει̑ν μετ῾ αυ᾿του̑ μὴ α᾿φιέτω αυ᾿τήν

לשַׁרכָּא דֵּין אָמַר אנָא אֵנָא לָא מָרי אֵן אִית אַחָא דִּאית לֵה אַנתּתָא דּלָא מהַימנָא והִי צָביָא דּתֵעמַר עַמֵה לָא נֵשׁבּקִיה׃

[(7) 1Cor 07, 13]

וְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל בִּלְתִּי מַאֲמִין וְהוּא חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר אִתָּהּ, אַל תַּעֲזֹב הִיא אוֹתוֹ,

וְאִשָּׁה כִּי-יִהְיֶה לָּהּ בַּעַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין וּרְצוֺנוֺ לָשֶׁבֶת עִמָּהּ אַל-תַּעַזְבֶנּוּ:

A má-li která žena muže nevěřícího, a on chce býti s ní, nepropouštěj ho.

A má-li žena muže nevěřícího a on je ochoten s ní zůstat, ať ho neopouští.

καὶ γυνὴ ει῎ τις ε῎χει α῎νδρα α῎πιστον καὶ ου῟τος συνευδοκει̑ οι᾿κει̑ν μετ῾ αυ᾿τη̑ς μὴ α᾿φιέτω τὸν α῎νδρα

וַאנתּתָא אַידָא דִּאית לָה בַּעלָא דּלָא מהַימֵן והֻו צָבֵא דּנֵעמַר עַמָה לָא תֵּשׁבֻּוק בַּעלָה׃

[(7) 1Cor 07, 14]

כִּי הַבַּעַל שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינֶנָּה מַאֲמִינָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּבַעְלָהּ; אִם לֹא כֵן, בְּנֵיכֶם טְמֵאִים, וְאִלּוּ עַתָּה קְדוֹשִׁים הֵם.

כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין יִקָּדֵשׁ בְּאִשְׁתּוֺ וְהָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת תִּקָּדֵשׁ בְּבַעְלָהּ כִּי אִם-לֹא-כֵן יֵחָשְׁבוּ בְנֵיכֶם כִּטְמֵאִים אַךְ עַתָּה טְהוֺרִים הֵמָּה:

Posvěcenť jest zajisté nevěřící muž pro ženu, a žena nevěřící posvěcena jest pro muže; sic jinak děti vaši nečistí by byli, ale nyní svatí jsou.

Nevěřící muž je totiž posvěcen manželstvím s věřící ženou a nevěřící žena manželstvím s věřícím mužem(l), jinak by vaše děti byly nečisté; jsou však přece svaté! (l) ř: bratrem ([Římanům 11:16])

ἡγίασται γὰρ ὁ α᾿νὴρ ὁ α῎πιστος ε᾿ν τη̑ γυναικί καὶ ἡγίασται ἡ γυνὴ ἡ α῎πιστος ε᾿ν τω̑ α᾿δελφω̑ ε᾿πεὶ α῎ρα τὰ τέκνα ὑμω̑ν α᾿κάθαρτά ε᾿στιν νυ̑ν δὲ α῞γιά ε᾿στιν

מקַדַּשׁ הֻו גֵּיר גַּברָא אַינָא דּלָא מהַימֵן בַּאנתּתָא דַּמהַימנָא וַמקַדּשָׁא הי אַנתּתָא אַידָא דּלָא מהַימנָא בּגַברָא דַּמהַימֵן וֵאן לָא בּנַיהֻון טַמִאין אֵנֻון הָשָׁא דֵּין דּכֵין אֵנֻון׃

[(7) 1Cor 07, 15]

אֲבָל אִם זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין נִפְרָד, שֶׁיִּפָּרֵד לוֹ. גַּם הַמַּאֲמִין גַּם הַמַּאֲמִינָה אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה; הֲרֵי לְשָׁלוֹם קָרָא אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים.

אֲבָל אִם-יִפָּרֵד הוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין יִפָּרֶד-לוֺ וְהָאָח וְהָאָחוֺת אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים עוֺד בְּמַצָּבָם כָּזֶה כִּי הָאֱלֹהִים קָרָא אֹתָנוּ לְשָׁלוֺם:

Pakliť nevěřící odjíti chce, nechť jde. Neníť manem bratr neb sestra v takových věcech, ale ku pokoji povolal nás Bůh.

Chce-li nevěřící odejít, ať odejde. Věřící nejsou v takových případech vázáni. Bůh nás(m) povolal k pokoji. (m) var: vás ([Římanům 14:19])

ει᾿ δὲ ὁ α῎πιστος χωρίζεται χωριζέσθω ου᾿ δεδούλωται ὁ α᾿δελφὸς η῍ ἡ α᾿δελφὴ ε᾿ν τοι̑ς τοιούτοις ε᾿ν δὲ ει᾿ρήνη κέκληκεν ὑμα̑ς ὁ θεός

אֵן דֵּין הַו דּלָא מהַימֵן פָּרֵשׁ נֵפרֻושׁ לָא משַׁעבַּד אַחָא אַו חָתָא בּהָלֵין לַשׁלָמָא הֻו קרָן אַלָהָא׃

[(7) 1Cor 07, 16]

כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ, אִשָּׁה, אִם תּוֹשִׁיעִי אֶת בַּעְלֵךְ? אוֹ כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, הַבַּעַל, אִם תּוֹשִׁיעַ אֶת אִשְׁתְּךָ?

כִּי מַה-תֵּדְעִי אִשָּׁה אִם-תּוֺשִׁיעִי לְבַעְלֵךְ אוֺ מַה-תֵּדַע אַתָּה הָאִישׁ אִם-תּוֺשִׁיעַ לְאִשְׁתֶּךׇ:

A kterak ty víš, ženo, získáš-li muže svého? Aneb co ty víš, muži, získáš-li ženu?

Víš snad, ženo, zda se ti podaří přivést muže ke spáse? Víš snad, muži, zda se ti podaří přivést ženu ke spáse? ([1 Petrův 3:1])

τί γὰρ οι῏δας γύναι ει᾿ τὸν α῎νδρα σὼσεις η῍ τί οι῏δας α῎νερ ει᾿ τὴν γυναι̑κα σὼσεις

מָנָא גֵּיר יָדעָא אַנתּי אַנתּתָא אֵן לבַעלֵכי תַּחֵין אַו אַנתּ גַּברָא יָדַע אַנתּ אֵן לַאנתּתָך תַּחֵא׃

[(7) 1Cor 07, 17]

כָּל אִישׁ יִחְיֶה אֶת חַיָּיו לְפִי מַה שֶּׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן, לְפִי מַצָּבוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָא לוֹ הָאֱלֹהִים. כָּךְ אֲנִי מְצַוֶּה בְּכָל הַקְּהִלּוֹת.

וְעַתָּה כָּל-אָדָם יִתְהַלֵּךְ רַק כְּפִי אֲשֶׁר-חָלַק לוֺ הָאָדוֺן וּכְפִי אֲשֶׁר-קְרָאוֺ אֱלֹהִים וְכֵן-מְצַוֶּה אֲנִי בְּכָל-הַקְּהִילּוֺת:

Ale jakž jednomu každému odměřil Bůh, a jakž jednoho každého povolal Pán, tak choď. A takť ve všech církvech řídím.

Každý ať žije v tom postavení, které měl od Pána(n), když ho povolal k víře. A tak to nařizuji v církvích všude. (n) var: Boha ([1 Korintským 7:7 1 Korintským 7:20])

ει᾿ μὴ ἑκάστω ὡς ε᾿μέρισεν ὁ κύριος ε῞καστον ὡς κέκληκεν ὁ θεός ου῞τως περιπατείτω καὶ ου῞τως ε᾿ν ται̑ς ε᾿κκλησίαις πάσαις διατάσσομαι

אֵלָא אנָשׁ אנָשׁ אַיך דַּפלַג לֵה מָריָא ואנָשׁ אַיך דַּקרָיהי אַלָהָא הָכַנָא נהַלֵך וָאף לכֻלהֵין עִדָתָא הָכַנָא מפַקֵד אנָא׃ ס

[(7) 1Cor 07, 18]

אִם נִקְרָא הָאִישׁ בְּעֵת הֱיוֹתוֹ נִמּוֹל, אַל יִמְשֹׁךְ לוֹ עָרְלָה. אִם נִקְרָא כְּשֶׁהוּא עָרֵל, אַל יִמּוֹל.

אִם-יִקָּרֵא אִישׁ נִמּוֺל אַל-יִמְשֹׁךְ אֶת-עָרְלָתוֺ וְאִם-עָרֵל הוּא אַל-יִמּוֺל:

Obřezaný někdo povolán jest? Neuvodiž na sebe neobřízky. V neobřízce někdo povolán jest? Neobřezuj se.

Jsi povolán jako žid? Nezatajuj svou obřízku. Jsi povolán jako pohan? Nedávej se obřezat. ([Skutky apoštolské 15:1; Galatským 5:6 Galatským 6:15])

περιτετμημένος τις ε᾿κλήθη μὴ ε᾿πισπάσθω ε᾿ν α᾿κροβυστία κέκληταί τις μὴ περιτεμνέσθω

אֵן כַּד גּזִיר אנָשׁ אֵתקרִי לָא נֵהפֻּוך לֵה לעֻורלֻותָא וֵאן בּעֻורלֻותָא אֵתקרִי לָא נֵגזֻור׃

[(7) 1Cor 07, 19]

לֹא הַמִּילָה חֲשׁוּבָה, אַף לֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא שְׁמִירַת מִצְווֹת הָאֱלֹהִים.

הַמּוּלָה כְאַיִן כִּי אִם-מִשְׁמֶרֶת מִצְוַת אֱלֹהִים:

Obřízka nic není, též neobřízka nic není, ale zachovávání přikázaní Božích.

Nezáleží na tom, zda je někdo obřezán nebo není, ale na tom, zda zachovává Boží přikázání. ([Římanům 2:25; Galatským 5:6 Galatským 6:15])

ἡ περιτομὴ ου᾿δέν ε᾿στιν καὶ ἡ α᾿κροβυστία ου᾿δέν ε᾿στιν α᾿λλὰ τήρησις ε᾿ντολω̑ν θεου̑

גּזֻורתָּא גֵּיר לָא הוָת מֵדֵּם אָף לָא עֻורלֻותָא אֵלָא נטֻורָתָא דּפֻוקדָּנַוהי דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 07, 20]

יִשָּׁאֵר כָּל אִישׁ בַּמַּעֲמָד שֶׁבּוֹ נִקְרָא.

כָּל-אִישׁ עַל-מִשְׁמַרְתּוֺ יָקוּם לֹא יַעַזְבֶנָּה בְּהִקָּרְאוֺ:

Jeden každý v tom povolání, v němž povolán jest, zůstávej.

Nikdo ať neopouští postavení, v němž ho Bůh povolal. ([1 Korintským 7:17])

ε῞καστος ε᾿ν τη̑ κλήσει η῟ ε᾿κλήθη ε᾿ν ταύτη μενέτω

כֻּלנָשׁ בּקֵריָנָא דֵּאתקרִי בֵּה נקַוֵא׃

[(7) 1Cor 07, 21]

אִם נִקְרֵאתָ בְּעֵת הֱיוֹתְךָ עֶבֶד, אַל תִּדְאַג. אֲבָל אִם בִּיכָלְתְּךָ לָצֵאת לַחָפְשִׁי, אַדְּרַבָּא, נַצֵּל זֹאת.

אִם-נִקְרֵאתָ בִּהְיוֺתְךׇ עֶבֶד אַל-תִּדְאַג וְאִם-תַּ׹ִּׂיג יָדְךׇ לָצֵאת לַחָפְשִׁי טוֺב-לָךְ כִּי תֵצֵא:

Služebníkem povolán jsi? Nedbej na to. Pakli bys mohl býti svobodný, raději toho užívej.

Byl jsi povolán jako otrok? Netrap se tím. Ale kdyby ses mohl stát svobodným, raději toho použij(o). (o) I kdyby ses mohl stát svobodným, raději zůstaň tak.

δου̑λος ε᾿κλήθης μή σοι μελέτω α᾿λλ῾ ει᾿ καὶ δύνασαι ε᾿λεύθερος γενέσθαι μα̑λλον χρη̑σαι

אֵן עַבדָּא אֵתקרִיתּ לָא נֵתבּטֵל לָך אֵלָא אָפֵן מֵשׁכַּח אַנתּ למֵתחַרָרֻו גּבִי לָך דּתֵפלֻוח׃

[(7) 1Cor 07, 22]

הֲרֵי עֶבֶד שֶׁנִּקְרָא מִטַּעַם הָאָדוֹן, בֶּן־חוֹרִין הוּא לָאָדוֹן; כֵּן מִי שֶׁנִּקְרָא בִּהְיוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין, עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ.

כִּי-עֶבֶד אֲשֶׁר הָאָדוֺן קְרָאוֺ בֶּן-חֹרִים הוּא לָאָדוֺן וּכְמוֺ-כֵן בֶּן-חֹרִים בְּהִקָּרְאוֺ עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ:

Nebo kdož jest v Pánu povolán služebníkem, osvobozený jest Páně. Též podobně kdož jest povolán svobodný, služebník jest Kristův.

Koho Pán povolal jako otroka, má v Pánu svobodu. Koho povolal jako svobodného, je v poddanství Kristově. ([Jan 8:36; Efezským 6:6; Filemonovi 1:16])

ὁ γὰρ ε᾿ν κυρίω κληθεὶς δου̑λος α᾿πελεύθερος κυρίου ε᾿στίν ὁμοίως ὁ ε᾿λεύθερος κληθεὶς δου̑λός ε᾿στιν Χριστου̑

אַינָא גֵּיר דּעַבדָּא אֵתקרִי בּמָרַן מחַררָא הֻו דַּאלָהָא הָכַנָא אָף אַינָא דּבַר חִארֵא אֵתקרִי עַבדָּא הֻו דַּמשִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 07, 23]

בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם; אַל תִּשְׁתַּעְבְּדוּ לִבְנֵי אָדָם.

בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם אַל-תִּהְיוּ עַבְדֵי אָדָם:

Za mzdu koupeni jste, nebuďtež služebníci lidští.

Bylo za vás zaplaceno výkupné, nebuďte otroky lidí! ([Jan 8:36; 1 Korintským 6:20])

τιμη̑ς η᾿γοράσθητε μὴ γίνεσθε δου̑λοι α᾿νθρὼπων

בַּדמַיָא אֵזדּבֵנתֻּון לָא תֵּהוֻון עַבדֵּא דַּבנַינָשָׁא׃

[(7) 1Cor 07, 24]

אַחַי, אִישׁ אִישׁ בַּמַּעֲמָד שֶׁנִּקְרָא בּוֹ, בּוֹ יַעֲמֹד לִפְנֵי אֱלֹהִים.

אַחַי כָּל-אִישׁ כַּאֲשֶׁר נִקְרָא יִשְׁמָר-לוֺ אֶת-מַעֲמָדוֺ הָרִאשׁוֺן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

Jeden každý jakž povolán jest, bratří, v tom zůstávej před Bohem.

V čem byl kdo povolán, bratří, v tom ať před Bohem zůstane. ([1 Korintským 7:17])

ε῞καστος ε᾿ν ω῟ ε᾿κλήθη α᾿δελφοί ε᾿ν τούτω μενέτω παρὰ θεω̑

כֻּלנָשׁ בּמֵדֵּם דֵּאתקרִי אַחַי בֵּה נקַוֵא לוָת אַלָהָא׃ ס

[(7) 1Cor 07, 25]

עַל־אוֹדוֹת הַבְּתוּלוֹת אֵין לִי מִצְוָה מֵאֵת הָאָדוֹן, אֲבָל אֲחַוֶּה דַּעְתִּי בְּתוֹר מִי שֶׁזָּכָה, בְּרַחֲמֵי הָאָדוֹן, לִהְיוֹת נֶאֱמָן.

וְעַל-דְּבַר הַבְּתוּלוֺת אֵין-לִי מִצְוָה מִפִּי הָאָדוֺן רַק אֲחַוֶּה דַעְתִּי לָכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר-הֱקִימַנִי הָאָדוֺן בְּחֶמְלָתוֺ לְאִישׁ אֱמוּנִים לְפָנָיו:

O pannách pak přikázaní Páně nemám, ale však radu dávám, jako ten, jemuž z milosrdenství svého Pán dal věrným býti.

Co se týká neprovdaných, nemám žádný rozkaz Páně, ale dávám jen radu jako ten, kdo je pro milosrdenství Páně hoden důvěry. ([1 Korintským 7:10; 1 Timoteovi 1:13])

περὶ δὲ τω̑ν παρθένων ε᾿πιταγὴν κυρίου ου᾿κ ε῎χω γνὼμην δὲ δίδωμι ὡς η᾿λεημένος ὑπὸ κυρίου πιστὸς ει῏ναι

עַל בּתֻולֻותָא דֵּין פֻּוקדָּנָא מֵן אַלָהָא לָא אַחִיד אנָא מֵלכָּא דֵּין יָהֵב אנָא אַיך גַּברָא דֵּאתחַננֵת מֵן אַלָהָא דֵּאהוֵא מהַימַן׃

[(7) 1Cor 07, 26]

אֲנִי סָבוּר שֶׁמִּפְּנֵי הַמְּצוּקָה הַנּוֹכְחִית מוּטָב לְאִישׁ לְהִשָּׁאֵר כָּךְ:

וְהִנְנִי אֹמֵר בְּצוֺק הָעִתִּים הַבָּאוֺת טוֺב וְנָכוֺן לָאָדָם לָשֶׁבֶת בַּאֲשֶׁר הוּא:

Za toť pak mám, že jest to dobré pro nastávající potřebu, totiž že jest dobré člověku tak býti.

Domnívám se, že vzhledem k tomu, co má přijít, je pro člověka nejlepší zůstat tak, jak je. ([Matouš 24:19; 1 Korintským 7:10-1 Korintským 7:11])

νομίζω ου῏ν του̑το καλὸν ὑπάρχειν διὰ τὴν ε᾿νεστω̑σαν α᾿νάγκην ο῞τι καλὸν α᾿νθρὼπω τὸ ου῞τως ει῏ναι

וסָבַר אנָא דּהָדֵא שַׁפִּירָא מֵטֻל אַנַנקִא דּזַבנָא דּפַקָח לֵה לבַרנָשָׁא דּהָכַנָא נֵהוֵא׃

[(7) 1Cor 07, 27]

אִם אַתָּה קָשׁוּר לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ לְהַתִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר; אִם אֵינְךָ קָשׁוּר לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ אִשָּׁה.

אִם-דָּבַקְתָּ בְאִשָּׁה אַל-תְּבָקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה וְאִם-נִפְרַדְתָּ מֵאִשָּׁה אַל-תְּבַקֵּשׁ אַחֶרֶת:

Přivázáns k ženě? Nehledej rozvázání. Jsi prost od ženy? Nehledej ženy.

Máš ženu? Nechtěj se s ní rozejít. Jsi bez ženy? Žádnou nehledej.

δέδεσαι γυναικί μὴ ζήτει λύσιν λέλυσαι α᾿πὸ γυναικός μὴ ζήτει γυναι̑κα

אַסִיר אַנתּ בַּאנתּתָא לָא תֵּבעֵא שׁרָיָא שׁרֵא אַנתּ מֵן אַנתּתָא לָא תֵּבעֵא אַנתּתָא׃

[(7) 1Cor 07, 28]

אַךְ אִם תִּקַּח לְךָ אִשָּׁה אֵינְךָ חוֹטֵא. וְהַבְּתוּלָה אִם תִּנָּשֵׂא אֵינֶנָּה חוֹטֵאת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם צָרוֹת בִּבְשָׂרָם וַאֲנִי חָס עֲלֵיכֶם.

וְאִם-אִשָּׁה לָקַחְתָּ לָּךְ לֹא חָטָאתָ וּבְתוּלָה כִּי-תִבָּעֵל אֵין בָּהּ עָוֺן אַךְ-צָרָה תִמְצָאֵם וּבְשָׂרָם עֲלֵיהֶם יִכְאַב וַאֲנִי חֶמְלָה מָלֵתִי עֲלֵיכֶם:

Pakli bys se i oženil, nezhřešils, a vdala-li by se panna, nezhřešila; ale trápení těla míti budou takoví; jáť pak vám odpouštím.

Ale i když se oženíš, nezhřešíš. A vdá-li se dívka, nezhřeší. Dolehne však na ně tíseň tohoto času(p). Toho vás chci ušetřit. (p) ř: těla

ε᾿ὰν δὲ καὶ γαμήσης ου᾿χ η῞μαρτες καὶ ε᾿ὰν γήμη ἡ παρθένος ου᾿χ η῞μαρτεν θλι̑ψιν δὲ τη̑ σαρκὶ ε῞ξουσιν οἱ τοιου̑τοι ε᾿γώ δὲ ὑμω̑ν φείδομαι

וֵאן תֵּסַב אַנתּתָא לָא חָטֵא אַנתּ וֵאן בּתֻולתָּא תֵּהוֵא לגַברָא לָא חָטיָא אֻולצָנָא דֵּין בַּפגַר הָוֵא לַאילֵין דּהָכַנָא אֵנֻון אֵנָא דֵּין עלַיכֻּון חָאֵס אנָא׃

[(7) 1Cor 07, 29]

וְזֹאת אֹמַר לָכֶם, אַחַי: הַזְּמַן דּוֹחֵק. עַל כֵּן יִהְיוּ אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נָשִׁים כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם;

כָּזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי הָעֵת לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֺד עַד-אֲשֶׁר אֵלֶּה אֲשֶׁר נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים יִהְיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא נָשָׂאוּ:

Ale totoť pravím, bratří, poněvadž čas ostatní jest ukrácený, aby i ti, kteříž mají ženy, byli, jako by jich neměli,

Chci říci, bratří, toto: Lhůta je krátká. Proto ti, kdo mají ženy, ať jsou, jako by je neměli, ([Římanům 13:11-Římanům 13:12])

του̑το δέ φημι α᾿δελφοί ὁ καιρὸς συνεσταλμένος ε᾿στίν τὸ λοιπὸν ι῞να καὶ οἱ ε῎χοντες γυναι̑κας ὡς μὴ ε῎χοντες ω῏σιν

והָדֵא אָמַר אנָא אַחַי דּזַבנָא מֵכִּיל אֵזדַּלהַז לֵה דַּאילֵין דִּאית להֻון נֵשֵׁא נֵהוֻון אַיך דּלַיתּ להֻון׃

[(7) 1Cor 07, 30]

יִהְיוּ הַבּוֹכִים כְּאִלּוּ אֵינָם בּוֹכִים; הַשְֹמֵחִים כְּאִלּוּ אֵינָם שְׂמֵחִים; הַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי קִנְיָן;

וְהַבֹּכִים כְּלֹא בֹכִים וְהַ׹ְּׂמֵחִים כְּלֹא שְׂמֵחִים וְהַקֹּנִים כְּלֹא קָנוּ קִנְיָן:

A kteříž plačí, jako by neplakali, a kteříž radují se, jako by se neradovali, a kteříž kupují, jako by nevládli,

a kdo pláčou, jako by neplakali, a kdo jsou veselí, jako by nebyli, a kdo kupují, jako by nevlastnili,

καὶ οἱ κλαίοντες ὡς μὴ κλαίοντες καὶ οἱ χαίροντες ὡς μὴ χαίροντες καὶ οἱ α᾿γοράζοντες ὡς μὴ κατέχοντες

וַאילֵין דּבָכֵין אַיך לָא בָּכֵין וַאילֵין דּחָדֵין אַיך לָא חָדֵין וַאילֵין דּזָבנִין אַיך לָא מקַדֵּין׃

[(7) 1Cor 07, 31]

וְהַנֶּהֱנִים מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאִלּוּ אֵינָם נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ, כִּי חָלוֹף תַּחֲלֹף צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְהַמֹּצְצִים שְׁדֵי הָעוֺלָם הַזֶּה כְּאֵינָם מֹצְאִים כָּל-טַעַם כִּי תֹאַר הָעוֺלָם הַזֶּה כָּלִיל יַחֲלֹף:

A kteříž užívají tohoto světa, jako by neužívali. Neboť pomíjí způsob tohoto světa.

a kdo užívají věcí tohoto světa, jako by neužívali; neboť podoba tohoto světa pomíjí. ([1 Janův 2:15-1 Janův 2:17])

καὶ οἱ χρὼμενοι τὸν κόσμον ὡς μὴ καταχρὼμενοι παράγει γὰρ τὸ σχη̑μα του̑ κόσμου τούτου

וַאילֵין דּמֵתחַשׁחִין בּעָלמָא הָנָא לָא לבַר מֵן זֵדקָא דַּחשַׁחתָא עָבַר לֵה גֵּיר אֵסכִּמֵה דּעָלמָא הָנָא׃

[(7) 1Cor 07, 32]

רְצוֹנִי לִמְנֹעַ דְּאָגָה מִכֶּם. מִי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי דּוֹאֵג לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לָאָדוֹן, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֹן.

וַאֲנִי חָפַצְתִּי לִמְנֹעַ דְּאָגָה מִכֶּם אִישׁ אֲשֶׁר אֵין-לוֺ אִשָּׁה דֹּאֵג לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֺן:

Chciť pak, abyste vy bez pečování byli. Nebo kdo ženy nemá, pečuje o to, což jest Páně, kterak by se líbil Pánu.

Já bych však chtěl, abyste neměli starosti. Svobodný se stará o věci Páně, jak by se líbil Bohu, ([1 Timoteovi 5:5])

θέλω δὲ ὑμα̑ς α᾿μερίμνους ει῏ναι ὁ α῎γαμος μεριμνα̑ τὰ του̑ κυρίου πω̑ς α᾿ρέση τω̑ κυρίω

מֵטֻל הָנָא צָבֵא אנָא דַּדלָא צֵפתָא תֵּהוֻון אַינָא גֵּיר דּלַיתּ לֵה אַנתּתָא רָנֵא בַּדמָרֵה דַּאיכַּנָא נֵשׁפַּר למָרֵה׃

[(7) 1Cor 07, 33]

אֲבָל מִי שֶׁנָּשׂוּי דּוֹאֵג לַדְּבָרִים הָאַרְצִיִּים, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה,

וּבַעַל אִשָּׁה דֹּאֵג לְחֶפְצֵי הָאָרֶץ אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה:

Ale kdo se oženil, pečuje o věci tohoto světa, jak by se líbil ženě.

ale ženatý se stará o světské věci, jak by se zalíbil ženě, a je rozpolcen. ([Lukáš 14:20])

ὁ δὲ γαμήσας μεριμνα̑ τὰ του̑ κόσμου πω̑ς α᾿ρέση τη̑ γυναικί

וַאינָא דִּאית לֵה אַנתּתָא יָצֵף דּעָלמָא דַּאיכַּנָא נֵשׁפַּר לַאנתּתֵה׃

[(7) 1Cor 07, 34]

וּתְשׂוּמַת לִבּוֹ מְפֻלֶּגֶת. וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה, אוֹ הַבְּתוּלָה, דּוֹאֶגֶת לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לָאָדוֹן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה קְדוֹשָׁה הֵן בַּגּוּף וְהֵן בָּרוּחַ. אֲבָל הַנְּשׂוּאָה דּוֹאֶגֶת לַדְּבָרִים הָאַרְצִיִּים, כֵּיצַד תִּיטַב בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ.

וְכֵן נִבְדֶּלֶת אֵשֶׁת אִישׁ מִן-בְּתוּלָה זֹאת אֲשֶׁר לֹא-יָדְעָה אִישׁ דֹּאֶגֶת לְחֶפְצֵי הָאָדוֺן לִהְיוֺת טְהוֺרָה בְּנַפְשָׁהּ וּבְרוּחָהּ וּבְעֻלַת-בַּעַל דֹּאֶגֶת לְחֶפְצֵי הָאָרֶץ אֵיךְ תִּיטַב בְּעֵינֵי בַעְלָהּ:

Rozdílnéť jsou žena a panna. Nevdaná pečuje o to, což jest Páně, aby byla svatá i tělem i duchem, ale vdaná pečuje o věci tohoto světa, kterak by se líbila muži.

Žena bez manžela nebo svobodná dívka se stará o věci Páně, aby byla svatá tělem i duchem. Provdaná se stará o světské věci, jak by se zalíbila muži.

καὶ μεμέρισται καὶ ἡ γυνὴ ἡ α῎γαμος καὶ ἡ παρθένος μεριμνα̑ τὰ του̑ κυρίου ι῞να η῏ ἁγία καὶ τω̑ σὼματι καὶ τω̑ πνεύματι ἡ δὲ γαμήσασα μεριμνα̑ τὰ του̑ κόσμου πω̑ς α᾿ρέση τω̑ α᾿νδρί

פֻּורשָׁנָא דֵּין אִית אָף בַּינָת אַנתּתָא לַבתֻולתָּא אַידָא דַּלגַברָא לָא הוָת רָניָא בּמָרָה דּתֵהוֵא קַדִּישָׁא בּפַגרָה וַברֻוחָה וַאידָא דִּאית לָה בַּעלָא רָניָא דּעָלמָא דַּאיכַּנָא תֵּשׁפַּר לבַעלָה׃

[(7) 1Cor 07, 35]

זֹאת אֲנִי אוֹמֵר לְטוֹבַתְכֶם, לֹא כְּדֵי לְהַכְבִּיד עֲלֵיכֶם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת וְתִתְמַסְּרוּ לָאָדוֹן בְּאֵין מַפְרִיעַ.

וְכָזֹאת אֲנִי מְדַבֵּר לְהוֺעִיל לְנַפְשְׁכֶם לֹא לְהַשְׁלִיךְ מוֺקֵשׁ לִפְנֵיכֶם כִּי אִם-לְמַעַן תִּהְיוּ נְכֹנִים וְשֹׁקְדִים עַל-עֲבֹדַת אֲדֹנֵינוּ בְּאֵין מַעֲצוֺר:

Totoť pak k vašemu dobrému pravím, ne abych na vás osídlo uvrhl, ale abyste slušně a případně Pána se přídrželi, bez všeliké roztržitosti.

To vám říkám, abych vám pomohl, ne abych vás uvedl do nesnází, ale abyste žili důstojně a věrně lnuli k Pánu bez rozptylování.

του̑το δὲ πρὸς τὸ ὑμω̑ν αυ᾿τω̑ν σύμφορον λέγω ου᾿χ ι῞να βρόχον ὑμι̑ν ε᾿πιβάλω α᾿λλὰ πρὸς τὸ ευ῎σχημον καὶ ευ᾿πάρεδρον τω̑ κυρίω α᾿περισπάστως

הָדֵא דֵּין לעֻודרָנכֻון הֻו דִּילכֻון אָמַר אנָא לָא הוָא מַחנֻוקִיתָא רָמֵא אנָא לכֻון אֵלָא דּתֵהוֻון אַמִינִין לוָת מָרכֻון בֵּאסכִּמָא שַׁפִּירָא כַּד לָא רָנֵין אנתֻּון בּעָלמָא׃

[(7) 1Cor 07, 36]

מִי שֶׁסָּבוּר כִּי אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה בִּבְתוּלָתוֹ אִם יַעַבְרוּ עָלֶיהָ יְמֵי נְעוּרֶיהָ, וְשֶׁהַדָּבָר הוּא בִּלְתִּי נִמְנָע, יַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ. שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; אֵין הוּא חוֹטֵא.

וְכִי-יַחְשֹׁב אָדָם כִּי בִתּוֺ הַבְּתוּלָה תִּהְיֶה לְחֶרְפָּה אִם-יַעַבְרוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ וְכִי-הַדָּבָר נָחוּץ לְתִתָּהּ לְאִישׁ יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עִם-לְבָבוֺ יִתְּנֶנָּה לְהִנָּ׹ֵּׂא וְאֵין בּוֺ עָוֺן:

Pakli kdo za neslušnou věc své panně pokládá pomíjení času k vdání, a tak by se státi mělo, učiň, jakžkoli chce, nezhřeší. Nechažť ji vdá.

Domnívá-li se někdo, že jedná nečestně vůči své snoubence, která je už ve zralém věku(q), a že se patří, aby si ji vzal, ať udělá, co chce: nehřeší. Ať se vezmou. (q) když je plný touhy.

ει᾿ δέ τις α᾿σχημονει̑ν ε᾿πὶ τὴν παρθένον αυ᾿του̑ νομίζει ε᾿ὰν η῏ ὑπέρακμος καὶ ου῞τως ο᾿φείλει γίνεσθαι ο῍ θέλει ποιείτω ου᾿χ ἁμαρτάνει γαμείτωσαν

אֵן אנָשׁ דֵּין סָבַר דּמֵתבַּזַח בַּבתֻולתֵּה דַּעבַר זַבנָה ולָא יַהבָּה לגַברָא ווָליָא דּנֵתּלִיה אַיך דּצָבֵא נֵעבֵּד לָא חָטֵא תֵּזדַּוַג׃

[(7) 1Cor 07, 37]

אֲבָל אִישׁ אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי בְּצֹרֶךְ וְהוּא שׁוֹלֵט עַל רְצוֹנוֹ, אִם הֶחְלִיט בִּלְבָבוֹ לִשְׁמֹר אֶת בְּתוּלָתוֹ - טוֹב יַעֲשֶׂה.

וְהוּא אֲשֶׁר עֹמֵד סָמוּךְ בְּלִבּוֺ אֵין מֵצִיק לוֺ וּמשֵׁל הוּא בִרְצוֺנוֺ וְיִגְזָר-אֹמֶר לִשְׁמֹר אֶת-בִּתּוֺ הַבְּתוּלָה הֵיטִיב לַעֲשׂוֺת:

Ale kdož se pevně ustavil v srdci, a není mu toho nouze, ale v moci má svou vlastní vůli, a to uložil v srdci svém, aby choval pannu svou, dobře činí.

Ale kdo je v nitru pevný, nic ho nenutí, má v moci svou vlastní vůli a pevně se rozhodl, že se s ní neožení(r), jedná dobře. (r) ř: zachová ji pannou

ο῍ς δὲ ε῞στηκεν ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿του̑ ἑδραι̑ος μὴ ε῎χων α᾿νάγκην ε᾿ξουσίαν δὲ ε῎χει περὶ του̑ ι᾿δίου θελήματος καὶ του̑το κέκρικεν ε᾿ν τη̑ ι᾿δία καρδία τηρει̑ν τὴν ἑαυτου̑ παρθένον καλω̑ς ποιήσει

אַינָא דֵּין דּשַׁרִירָאיִת פּסַק בּרֵעיָנֵה ולָא אָלצָא לֵה צבֻותָא ושַׁלִיט עַל צֵביָנֵה והָכַנָא דָּן בּלֵבֵּה דּנֵטַר בּתֻולתֵּה שַׁפִּיר עָבֵד׃

[(7) 1Cor 07, 38]

לְפִיכָךְ, הַנּוֹשֵׂא אֶת בְּתוּלָתוֹ טוֹב הוּא עוֹשֶׂה; וְזֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָהּ יֵיטִיב עוֹד יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת.

עַל-כֵּן הַנֹּתֵן אֹתָהּ לְאִישׁ טוֺב עֹשֶׂה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֹתֵן אֹתָהּ עֹשֶׂה טוֺב מִמֶּנּוּ:

A tak ten, kdož vdává, dobře činí, ale kdo nevdává, lépe činí.

Takže kdo se ožení se svou snoubenkou, jedná dobře, ale kdo se neožení, udělá lépe.

ω῞στε καὶ ὁ γαμίζων τὴν ἑαυτου̑ παρθένον καλω̑ς ποιει̑ καὶ ὁ μὴ γαμίζων κρει̑σσον ποιήσει

וַאינָא הָכִיל דּיָהֵב בּתֻולתֵּה שַׁפִּיר עָבֵד וַאינָא דּלָא יָהֵב בּתֻולתֵּה יַתִּירָאיִת שַׁפִּיר עָבֵד׃ ס

[(7) 1Cor 07, 39]

הָאִשָּׁה קְשׁוּרָה לְבַעְלָהּ כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי. וְאִם יָמוּת הַבַּעַל, רַשָּׁאִית הִיא לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה וּבִלְבַד שֶׁזֶּה יִהְיֶה בָּאָדוֹן.

הָאִשָּׁה צְרוּרָה לְבַעֲלָהּ מִן-הַתּוֺרָה כָּל-עוֺד אִישָׁהּ חָי וְכִי-יִישַׁן הַמָּוֶת תּוּכַל לְהִנָּשֵׂא רַק לַאֲשֶׁר תִּבְחַר-בּוֺ לִפְנֵי הָאָדוֺן:

Žena přivázána jest zákonem dotud, dokudž její muž živ jest. Pakli by umřel muž její, svobodná jest; můž se vdáti, za kohož chce, toliko v Pánu.

Žena je vázána zákonem, pokud žije její muž. Jestliže muž umře, je svobodná a může se vdát, za koho chce, ale jen v Kristu(s). (s) ř: v Pánu ([Římanům 7:2])

γυνὴ δέδεται ε᾿φ῾ ο῞σον χρόνον ζη̑ ὁ α᾿νὴρ αυ᾿τη̑ς ε᾿ὰν δὲ κοιμηθη̑ ὁ α᾿νήρ ε᾿λευθέρα ε᾿στὶν ω῟ θέλει γαμηθη̑ναι μόνον ε᾿ν κυρίω

אַנתּתָא כּמָא דּחַי בַּעלָה אַסִירָא הי בּנָמֻוסָא אֵן דֵּין נֵדמַך בַּעלָה מחַררָא הי דּתֵהוֵא למַן דּצָביָא בַּלחֻוד בּמָרַן׃

[(7) 1Cor 07, 40]

וְאוּלָם הִיא תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת יוֹתֵר אִם תִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה; זוֹ דַּעְתִּי, וְחוֹשְׁבַנִי שֶׁגַּם בִּי רוּחַ אֱלֹהִים.

אוּלָם עַל-דַּעְתִּי אַשְׁרֶיהָ אִם-תֵּשֵׁב לְבַדָּהּ וּלְבָבִי יַחְשֹׁב כִּי גַם-בִּי רוּחַ אֱלֹהִים:

Ale blahoslavenější jest, zůstala-li by tak, podlé mého soudu. Mámť pak za to, žeť i já mám Ducha Božího.

Po mém soudu bude však pro ni lépe, zůstane-li tak; myslím, že i já mám Ducha Božího(t). (t) var: Kristova ([1 Korintským 7:25])

μακαριωτέρα δέ ε᾿στιν ε᾿ὰν ου῞τως μείνη κατὰ τὴν ε᾿μὴν γνὼμην δοκω̑ δὲ κα᾿γώ πνευ̑μα θεου̑ ε῎χειν

טֻובֵיה דֵּין אֵן הָכַנָא תּקַוֵא אַיך רֵעיָני דִּילי סָבַר אנָא דֵּין אָף אֵנָא דּרֻוחָא דַּאלָהָא אִית בִּי סּ סּ׃

[(7) 1Cor 08, 01]

בְּעִנְיַן זִבְחֵי אֱלִילִים, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁלְּכֻלָּנוּ דַּעַת. דַּעַת מְבִיאָה לִידֵי גַּאֲוָה, אַךְ הָאַהֲבָה בּוֹנָה.

וְעַל-דְּבַר אֱלִילִים הֵן נוֺדַע כִּי יֶשׁ-דַּעַת לְכֻלָּנוּ אַךְ דַּעַת תוֺסִיף גַּאֲוָה וְאַהֲבָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ:

V těch pak věcech, kteréž modlám obětovány bývají, víme, že všickni známost máme. A známost nadýmá, ale láska vzdělává.

Pokud jde o maso obětované modlám, víme, že ‚všichni máme poznání‘. Poznání však vede k domýšlivosti, kdežto láska buduje. ([Skutky apoštolské 15:20; 1 Korintským 13:4])

περὶ δὲ τω̑ν ει᾿δωλοθύτων οι῎δαμεν ο῞τι πάντες γνω̑σιν ε῎χομεν ἡ γνω̑σις φυσιοι̑ ἡ δὲ α᾿γάπη οι᾿κοδομει̑

עַל דֵּבחֵא דֵּין דַּפתַכרֵא יָדעִינַן דַּבכֻלַן אִית יִדַעתָא וִידַעתָא מַחתּרָא חֻובָּא דֵּין בָּנֵא׃

[(7) 1Cor 08, 02]

מִי שֶׁסָּבוּר כִּי הוּא יוֹדֵעַ דְּבַר מָה, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת.

כִּי יַחְשָׁב-אִישׁ ךִּ-הוּא נְבוֺן דָּבָר עוֺד לֹא-יָבִין דָּבָר לַאֲשֻׁרוֺ כַּאֲשֶׁר נָכוֺן-לוֺ:

Zdá-li se pak komu, že něco umí, ještě nic nepoznal, tak jakž by měl znáti.

Jestliže si někdo myslí, že něco už plně poznal, ten ještě nepoznal tak, jak je třeba. ([1 Korintským 3:18; Galatským 6:3])

ει῎ τις δοκει̑ ε᾿γνωκέναι τι ου῎πω ε῎γνω καθώς δει̑ γνω̑ναι

אֵן אנָשׁ דֵּין סָבַר דּיָדַע מֵדֵּם לָא עדַכִּיל מֵדֵּם יִדַע אַיך מָא דּוָלֵא לֵה למֵדַּע׃

[(7) 1Cor 08, 03]

אֲבָל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים, הוּא יָדוּעַ לֵאלֹהִים.

אֲבָל אִם-יֶאֱהַב אֶת-אֱלֹהִים אֱלֹהִים הוּא יְבוֺנְנֵהוּ:

Ale jestliže kdo miluje Boha, tenť jest vyučen od něho,

Kdo však miluje Boha, je od něho poznán. ([Galatským 4:9])

ει᾿ δέ τις α᾿γαπα̑ τὸν θεόν ου῟τος ε῎γνωσται ὑπ῾ αυ᾿του̑

אֵן אנָשׁ דֵּין מַחֵב לַאלָהָא הָנָא אֵתִידַע מֵנֵה׃ ס

[(7) 1Cor 08, 04]

וּבְכֵן בְּנוֹגֵעַ לַאֲכִילַת זִבְחֵי אֱלִילִים, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אֵין מַמָּשׁוּת לֶאֱלִיל בָּעוֹלָם וְכִי אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא אֶחָד.

וְעַל-דִּבְרַת אֹכֶל מִזִּבְחֵי הָאֱלִילִים יָדַעְנוּ כִּי-אֱלִיל כְּאַיִן הוּא בָּעוֺלָם וְכִי אֵין אֱלֹהִים זוּלָתִי אֶחָד:

A protož o pokrmích, kteříž se modlám obětují, víme, že modla na světě nic není, a že není jiného žádného Boha než jeden.

Pokud tedy jde o to, zda se smí jíst maso obětované modlám, víme, že modly ani bohové tohoto světa nic nejsou a že jest jen jeden Bůh. ([Deuteronomium 4:35 Deuteronomium 6:4; 1 Korintským 10:19])

περὶ τη̑ς βρὼσεως ου῏ν τω̑ν ει᾿δωλοθύτων οι῎δαμεν ο῞τι ου᾿δὲν ει῎δωλον ε᾿ν κόσμω καὶ ο῞τι ου᾿δεὶς θεὸς ει᾿ μὴ ει῟ς

עַל מֵאכֻולתָּא הָכִיל דּדֵבחֵא דַּפתַכרֵא יָדעִינַן דּלָא הוָא מֵדֵּם הֻו פּתַכרָא בּעָלמָא וַדלַיתּ אַלָה אחרִין אֵלָא אֵן חַד׃

[(7) 1Cor 08, 05]

וְגַם אִם יֵשׁ הַקְּרוּיִים "אֵלִים", אִם בַּשָּׁמַיִם וְאִם בָּאָרֶץ, - כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ אֵלִים רַבִּים וַאֲדוֹנִים רַבִּים -

וְאַף כִּי-יֵשׁ נִקְרָאִים אֱלֹהִים אִם-בַּשָּׁמַיִם וְאִם-בָּאָרֶץ כְּמוֺ הֵם אֱלֹהִים רַבִּים וַאֲדֹנִים רַבִּים:

Nebo ačkoli jsou někteří, ješto slovou bohové, i na nebi i na zemi, (jakož jsou mnozí bohové, a páni mnozí),

I když jsou tak zvaní bohové na nebi či na zemi – jakože je mnoho takových bohů a pánů – ([Žalmy 82:6; Jan 10:34])

καὶ γὰρ ει῎περ ει᾿σὶν λεγόμενοι θεοὶ ει῎τε ε᾿ν ου᾿ρανω̑ ει῎τε ε᾿πὶ γη̑ς ω῞σπερ ει᾿σὶν θεοὶ πολλοὶ καὶ κύριοι πολλοί

אָפֵן גֵּיר אִית דּמֵתקרֵין אַלָהֵא אַו בַּשׁמַיָא אַו בַּארעָא אַיכַּנָא דִּאית אַלָהֵא סַגִּיֵאא ומָרַוָתָא סַגִּיֵאא׃

[(7) 1Cor 08, 06]

הֲרֵי לָנוּ יֵשׁ אֱלֹהִים אֶחָד, הָאָב אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ לְמַעֲנוֹ; וְאָדוֹן אֶחָד, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הַכֹּל דַּרְכּוֹ וְדַרְכּוֹ אֲנַחְנוּ מִתְקַיְּמִים.

בְּכָל-זֹאת לָנוּ רַק-אֱלֹהִים אֶחָד הוּא אֲבִי-עַד אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הַכֹּל וְלוֺ אֲנָחְנוּ וְאָדוֺן אֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הַכֹּל עַל-יָדוֺ וְעַל-יָדוֺ גַּם-אֲנָחְנוּ:

Ale my máme jediného Boha Otce, z něhož všecko, a my v něm, a jednoho Pána Ježíše Krista, skrze něhož všecko, i my skrze něho.

my přece víme, že je jediný Bůh Otec, od něhož je všecko, a my jsme tu pro něho, a jediný Pán Ježíš Kristus, skrze něhož je všecko, i my jsme skrze něho. ([Malachiáš 2:10; Jan 1:3; 1 Korintským 12:5-1 Korintským 12:6; Efezským 4:5; Koloským 1:16])

α᾿λλ῾ ἡμι̑ν ει῟ς θεὸς ὁ πατήρ ε᾿ξ ου῟ τὰ πάντα καὶ ἡμει̑ς ει᾿ς αυ᾿τόν καὶ ει῟ς κύριος ᾽Ιησου̑ς Χριστός δι῾ ου῟ τὰ πάντα καὶ ἡμει̑ς δι῾ αυ᾿του̑

אֵלָא לַן דִּילַן חַד הֻו אַלָהָא אַבָא דּכֻל מֵנֵה וַחנַן בֵּה וחַד מָריָא יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּכֻל בִּאידֵה וָאף חנַן בִּאידֵה׃

[(7) 1Cor 08, 07]

אַךְ לֹא הַכֹּל יוֹדְעִים זֹאת. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעֲדַיִן רְגִילִים לֶאֱלִיל וְאוֹכְלִים אֶת הַמַּאֲכָל כְּאִלּוּ הוּא זֶבַח לֶאֱלִיל, וּמֵאַחַר שֶׁמַּצְפּוּנָם חַלָּשׁ הֲרֵי שֶׁהוּא נִטְמָא.

אַךְ לֹא כֻלָּם קָנוּ הַדַּעַת הַזֹּאת כִּי-יֵשׁ אֲשֶׁר לִבָּם פֹּנֶה אֶל-אֱלִילִים עַד-הַיּוֺם הַזֶּה וְאֹכְלִים מִזִּבְחָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לֶאֱלִיל עַד-אֲשֶׁר לִבָּם הַנָּבוּב יִטַּמָּא:

Ale ne ve všechť jest to umění. Nebo někteří s svědomím pro modlu až do dnes jako modlám obětované jedí, a svědomí jejich, jsuci mdlé, poškvrňuje se.

Ale všichni nemají toto poznání. Někteří jsou až podnes tak zvyklí na modly, že jedí toto maso jako oběti modlám; jejich svědomí je nejisté, a proto je poskvrněno. ([1 Korintským 8:4-1 Korintským 8:5])

α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿ν πα̑σιν ἡ γνω̑σις τινὲς δὲ τη̑ συνηθεία ε῞ως α῎ρτι του̑ ει᾿δὼλου ὡς ει᾿δωλόθυτον ε᾿σθίουσιν καὶ ἡ συνείδησις αυ᾿τω̑ν α᾿σθενὴς ου῏σα μολύνεται

אֵלָא לָא הוָא בּכֻלנָשׁ יִדַעתָא אִית גֵּיר אנָשָׁא דַּבתִארתּהֻון עדַמָא להָשָׁא דּעַל פּתַכרֵא אַיך דַּדבִיחָא אָכלִין ומֵטֻל דַּכרִיהָא תִּארתּהֻון מֵתּטַושָׁא׃

[(7) 1Cor 08, 08]

אוּלָם הַמַּאֲכָל לֹא יְקָרֵב אוֹתָנוּ לֵאלֹהִים. אִם לֹא נֹאכַל לֹא נַפְסִיד, וְאִם נֹאכַל לֹא נַשִֹיג יִתְרוֹן.

וְהִנֵּה אֹכֶל לֹא יְקָרְבֵנוּ אֶל-אֱלֹהִים אִם-לֹא נֹאכַל לֹא יְבוֺאֵנוּ חֶסֶר וְאִם-נֹאכַל לֹא-נִמְצָא יִתְרוֺן:

Nečiníť pak nás pokrm vzácných Bohu. Nebo budeme-li jísti, nic tím lepší nebudeme, a nebudeme-li jísti, nic horší nebudeme.

Pokrm nás Bohu nepřiblíží; nejíme-li obětované maso, nic neztrácíme, jíme-li, nic nezískáme. ([Římanům 14:17; Židům 13:9])

βρω̑μα δὲ ἡμα̑ς ου᾿ παραστήσει τω̑ θεω̑ ου῎τε ε᾿ὰν μὴ φάγωμεν ὑστερούμεθα ου῎τε ε᾿ὰν φάγωμεν περισσεύομεν

מֵאכֻולתָּא דֵּין לָא מקַרבָא לַן לַאלָהָא לָא גֵּיר אֵן אָכלִינַן מֵתיַתּרִינַן ולָא אֵן לָא נֵאכֻול מֵתבַּצרִינַן׃

[(7) 1Cor 08, 09]

אֲבָל הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רְשׁוּתְכֶם זוֹ מִכְשׁוֹל לַחַלָּשִׁים;

אַךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-תִּתֵּן שְׁרִירוּת לִבְּכֶם מִכְשׁוֺל לְאֵין אוֺנִים:

Ale vizte, aťby snad ta vaše moc nebyla k urážce mdlým.

Dejte si pozor, aby se tato vaše svoboda nestala kamenem úrazu pro slabé. ([Římanům 14:1 Římanům 15:1; 1 Korintským 8:10-1 Korintským 8:11; Galatským 5:13])

βλέπετε δὲ μή πως ἡ ε᾿ξουσία ὑμω̑ν αυ῞τη πρόσκομμα γένηται τοι̑ς α᾿σθενέσιν

חזַו דֵּין דַּלמָא שֻׁולטָנכֻון הָנָא נֵהוֵא תֻּוקַלתָּא לַכרִיהֵא׃

[(7) 1Cor 08, 10]

שֶׁכֵּן אִם יִרְאוּ אוֹתְךָ, אַתָּה אֲשֶׁר לְךָ הַדַּעַת, מֵסֵב בְּבֵית אֱלִילִים, כְּלוּם לֹא יְעוֹדֵד הַדָּבָר אֶת בַּעַל הַמַּצְפּוּן הַחַלָּשׁ לֶאֱכֹל זִבְחֵי אֱלִילִים?

כִּי אִם-אַתָּה אִישׁ דַּעַת וְתֵשֵׁב אֶל-הַשֻּׁלְחָן בְּהֵיכַל הָאֱלִילִים הֲלֹא רֹאֲךׇ חֲסַר אוֺנִים יְפֻתֶּה בִלְבָבוֺ לֶאֱכֹל מִזִּבְחֵי הָאֱלִילִים:

Nebo uzří-li kdo tebe, majícího známost, a ty sedíš při pokrmu modlám obětovaném, zdaliž svědomí toho, kterýž jest mdlý, nebude přivedeno k tomu, aby také jedl modlám obětované?

Když někdo tebe, který máš poznání, uvidí za stolem v pohanském chrámě, zda tím nepřivedeš svědomí toho slabého bratra k tomu, aby také jedl maso obětované modlám?

ε᾿ὰν γάρ τις ι῎δη σὲ τὸν ε῎χοντα γνω̑σιν ε᾿ν ει᾿δωλείω κατακείμενον ου᾿χὶ ἡ συνείδησις αυ᾿του̑ α᾿σθενου̑ς ο῎ντος οι᾿κοδομηθήσεται ει᾿ς τὸ τὰ ει᾿δωλόθυτα ε᾿σθίειν

אֵן אנָשׁ גֵּיר נֵחזֵיך לָך דִּאית בָּך יִדַעתָא דַּסמִיך אַנתּ בֵּית פּתַכרֵא לָא הָא תִּארתֵּה מֵטֻל דַּכרִיה הֻו מֵשׁתַּררָא למֵאכַל דַּדבִיחָא׃

[(7) 1Cor 08, 11]

וּבִגְלַל הַדַּעַת שֶׁלְּךָ יֵהָרֵס הָאָח הַחַלָּשׁ שֶׁלְּמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.

וּבְכֵן בְּיִתְרוֺן דַעְתְּךׇ יֹאבַד אָחִיךׇ חֲסַר אוֺנִים אֲשֶׁר נָתַן הַמָּשִׁיחַ נַפְשׁוֺ בַּעֲדוֺ:

I zahyne pro to tvé vědění bratr mdlý, za kteréhož Kristus umřel.

Jenže tak bude ten slabý tvým poznáním uveden do záhuby – bratr, pro kterého Kristus zemřel! ([Římanům 14:15])

α᾿πόλλυται γὰρ ὁ α᾿σθενω̑ν ε᾿ν τη̑ ση̑ γνὼσει ὁ α᾿δελφὸς δι῾ ο῍ν Χριστὸς α᾿πέθανεν

וָאבֵד לֵה בִּידַעתָך דִּילָך הַו אַינָא דַּמרַע דּמֵטֻלָתֵה מִית משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 08, 12]

אִם כָּךְ תֶּחֶטְאוּ לַאֲחֵיכֶם וְתִפְגְּעוּ בְּמַצְפּוּנָם הַחַלָּשׁ - לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם חוֹטְאִים.

וְאִם-כָּכָה אַתֶּם חֹטְאִים לַאֲחֵיכֶם וּתְדַכְּאוּ אֶת-לִבָּם הַנָּבוּב לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם חֹטְאִים:

A tak hřešíce proti bratřím, a urážejíce svědomí jejich mdlé, proti Kristu hřešíte.

Když takto hřešíte proti bratřím a ubíjíte jejich slabé svědomí, hřešíte proti Kristu.

ου῞τως δὲ ἁμαρτάνοντες ει᾿ς τοὺς α᾿δελφοὺς καὶ τύπτοντες αυ᾿τω̑ν τὴν συνείδησιν α᾿σθενου̑σαν ει᾿ς Χριστὸν ἁμαρτάνετε

וֵאן הָכַנָא מַסכּלִין אנתֻּון בַּאחַיכֻּון וַמקַפּחִין אנתֻּון תִּארָתהֻון מַרעָתָא בַּמשִׁיחָא הֻו מַסכּלִין אנתֻּון׃

[(7) 1Cor 08, 13]

לָכֵן אִם מַאֲכָל הוּא מִכְשׁוֹל לְאָחִי, לֹא אֹכַל בָּשָׂר לְעוֹלָם לְמַעַן לֹא אַכְשִׁיל אֶת אָחִי.

עַל-כֵּן אִם-מַאֲכָלִי יִהְיֶה לְמוֺקֵשׁ לְאָחִי לֹא-אֹכַל בָּשָׂר לְעוֺלָם פֶּן-אָחִי יִוָּקֶשׁ-בּוֺ:

A protož jestližeť pohoršuje pokrm bratra mého, nebudu jísti masa na věky, abych nezhoršil bratra svého.

A proto: je-li jídlo kamenem úrazu pro mého bratra, nechci už nikdy jíst maso, abych nepřivedl svého bratra k pádu. ([Matouš 17:27])

διόπερ ει᾿ βρω̑μα σκανδαλίζει τὸν α᾿δελφόν μου ου᾿ μὴ φάγω κρέα ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να ι῞να μὴ τὸν α᾿δελφόν μου σκανδαλίσω

מֵטֻל הָנָא אֵן מֵאכֻולתָּא מַכשׁלָא לָאחי לעָלַם בֵּסרָא לָא אֵכֻול דּלָא אַכשֵׁל לָאחי׃ ס

[(7) 1Cor 09, 01]

הַאִם אֵינֶנִּי חָפְשִׁי? הַאִם אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ? הַאִם לֹא רָאִיתִי אֶת יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ? הַאִם אַתֶּם אֵינְכֶם פָּעֳלִי בָּאָדוֹן?

הֲכִי לֹא חָפְשִׁי אֲנִי הֲכִי לֹא-שָׁלִיחַ אָנִי הֲכִי לֹא רָאִיתִי אֶת-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אוֺ הַאֵין אַתֶּם פֹּעַל יָדַי בַּאדֹנֵינוּ:

Zdaliž nejsem apoštol? Zdaliž nejsem svobodný? Zdaliž jsem Jezukrista Pána našeho neviděl? Zdaliž vy nejste práce má v Pánu?

Nejsem snad svoboden? Nejsem apoštol? Neviděl jsem Ježíše, našeho Pána? Nejste vy mým dílem v Pánu? ([Skutky apoštolské 26:16; 1 Korintským 15:8])

ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿λεύθερος ου᾿κ ει᾿μὶ α᾿πόστολος ου᾿χὶ ᾽Ιησου̑ν τὸν κύριον ἡμω̑ν ἑόρακα ου᾿ τὸ ε῎ργον μου ὑμει̑ς ε᾿στε ε᾿ν κυρίω

למָא לָא הוִית בַּר חִארֵא אַו לָא הוִית שׁלִיחָא אַו ליֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן לָא חזִית אַו לָא הוַיתֻּון עבָדי בּמָרי׃

[(7) 1Cor 09, 02]

אִם לַאֲחֵרִים אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ, לָכֶם בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי שָׁלִיחַ, שֶׁהֲרֵי חוֹתַם שְׁלִיחוּתִי אַתֶּם בָּאָדוֹן.

אִם-אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים לָכֶם אֲנִי הוּא זֶה אַחֲרֵי אֲשֶׁר אַתֶּם כְּחוֺתָם בְּיָדִי לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ כִּי-צִיר שֻׁלָּח אָנִי:

Bychť pak jiným nebyl apoštolem, tedy vám jsem; nebo pečet mého apoštolství vy jste v Pánu.

I kdybych pro jiné apoštolem nebyl, pro vás jím jsem! Vždyť pečetí mého apoštolství jste vy sami tím, že jste uvěřili v Pána. ([2 Korintským 3:2-2 Korintským 3:3])

ει᾿ α῎λλοις ου᾿κ ει᾿μὶ α᾿πόστολος α᾿λλά γε ὑμι̑ν ει᾿μι ἡ γὰρ σφραγίς μου τη̑ς α᾿ποστολη̑ς ὑμει̑ς ε᾿στε ε᾿ν κυρίω

וֵאן לַאחרָנֵא לָא הוִית שׁלִיחָא אֵלָא לכֻון אִיתַי וחָתמָא דַּשׁלִיחֻותי אַנתֻּון אֵנֻון׃

[(7) 1Cor 09, 03]

תְּשׁוּבָתִי לַמּוֹתְחִים עָלַי בִּקֹּרֶת הִיא זֹאת:

וְכָזֹאת אֲנִי מִצְטַדֵּק נֶגֶד חֹקְרֵי מַעֲשָׂי:

Odpověd má před těmi, kteříž mne soudí, ta jest:

Toto je má odpověď těm, kteří mne soudí:

ἡ ε᾿μὴ α᾿πολογία τοι̑ς ε᾿μὲ α᾿νακρίνουσίν ε᾿στιν αυ῞τη

ומַפַּק בּרֻוחי לַאילֵין דּדָינִין לִי הָנַו׃

[(7) 1Cor 09, 04]

הַאֵין לָנוּ רְשׁוּת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת?

הַאֵין שִׁלְטוֺן בְּיָדֵינוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֺת:

Zdaliž nemáme moci jísti a píti?

Což nemáme právo přijímat od vás jídlo a pití? ([Lukáš 10:8; 1 Korintským 9:13-1 Korintským 9:14])

μὴ ου᾿κ ε῎χομεν ε᾿ξουσίαν φαγει̑ν καὶ πει̑ν

למָא לָא שַׁלִיט לַן למֵאכַל וַלמֵשׁתָּא׃

[(7) 1Cor 09, 05]

הַאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהוֹבִיל אִתָּנוּ אִשָּׁה מַאֲמִינָה, כְּמוֹ לְיֶתֶר הַשְּׁלִיחִים, לַאֲחֵי הָאָדוֹן וּלְכֵיפָא?

הַאֵין שִׁלְטוֺן בְּיָדֵינוּ לְהֹלִיךְ עִמָּנוּ אִשָּׁה מִבְּנוֺת בְּרִיתֵנוּ כְּיֶתֶר הַשְּׁלִיחִים וַאֲחֵי הָאָדוֺן וְכֵיפָא:

Zdaliž nemáme moci sestry ženy při sobě míti, jako i jiní apoštolé, i bratří Páně, i Petr?

Nemáme právo brát s sebou věřící ženu(u), tak jako ostatní apoštolové i bratří Páně i Petr(v)? (u) ř: ženu sestru (v) ř: Kéfas

μὴ ου᾿κ ε῎χομεν ε᾿ξουσίαν α᾿δελφὴν γυναι̑κα περιάγειν ὡς καὶ οἱ λοιποὶ α᾿πόστολοι καὶ οἱ α᾿δελφοὶ του̑ κυρίου καὶ Κηφα̑ς

וַלמָא לָא שַׁלִיט לַן חָתָא אַנתּתָא למַכרָכֻו עַמַן אַיך שַׁרכָּא דַּשׁלִיחֵא וַאיך אַחַוהי דּמָרַן וַאיך כִּאפָא׃

[(7) 1Cor 09, 06]

אוֹ רַק אֲנִי וּבַר־נַבָּא אֵין לָנוּ רְשׁוּת לִהְיוֹת פְּטוּרִים מֵעֲבוֹדָה?

אוֺ הֲרַק-לִי וּלְבַר-נַבָּא לְבָד אֵין שִׁלְטוֺן לַחֲדֹל מִמְּלָאכָה:

Zdaliž sám já a Barnabáš nemáme moci díla zanechati?

To snad jen já a Barnabáš jsme povinni vydělávat si na živobytí? ([Skutky apoštolské 4:36])

η῍ μόνος ε᾿γώ καὶ Βαρναβα̑ς ου᾿κ ε῎χομεν ε᾿ξουσίαν μὴ ε᾿ργάζεσθαι

אַו אֵנָא בַּלחֻוד ובַרנַבַא לַיתּ לַן שֻׁולטָנָא דּלָא נֵפלֻוח׃

[(7) 1Cor 09, 07]

מִי מְשָׁרֵת בַּצָּבָא וּמְשַׁלֵּם אֶת כַּלְכָּלָתוֹ שֶׁלּוֹ? מִי נוֹטֵעַ כֶּרֶם וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִפִּרְיוֹ? מִי רוֹעֶה עֵדֶר וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִן הֶחָלָב שֶׁל הָעֵדֶר?

מִי הוּא הַיֹּצֵא בַצָּבָא וְאֶת-נַפְשׁוֺ יְכַלְכֵּל מִשֶּׁלּוֺ מִי יִטַּע כֶּרֶם וְלֹא יֹאכַל מִפִּרְיוֺ אוֺ מִי יִרְעֶה צֹאן וְלֹא יֹאכַל מֵחֲלֵב הַצֹּאן:

I kdo bojuje kdy na svůj náklad? Kdo štěpuje vinici, a ovoce jejího nejí? Aneb kdo pase stádo, a mléka od stáda nejí?

Který voják slouží za vlastní peníze? Kdo vysadí vinici a nejí, co urodila? Kdo pase stádo a neživí se mlékem toho stáda? ([2 Timoteovi 2:6])

τίς στρατεύεται ι᾿δίοις ο᾿ψωνίοις ποτέ τίς φυτεύει α᾿μπελω̑να καὶ τὸν καρπὸν αυ᾿του̑ ου᾿κ ε᾿σθίει η῍ τίς ποιμαίνει ποίμνην καὶ ε᾿κ του̑ γάλακτος τη̑ς ποίμνης ου᾿κ ε᾿σθίει

מַנֻו דּמַפלַח בּפָלחֻותָא בּנַפקָתָא דּנַפשֵׁה אַו מַנֻו דּנָצֵב כַּרמָא ומֵן פִּארַוהי לָא אָכֵל אַו מַנֻו דּרָעֵא ענָא ומֵן חַלבָא דּמַרעִיתֵה לָא אָכֵל׃

[(7) 1Cor 09, 08]

וְכִי אֲנִי אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל־פִּי בְּנֵי אָדָם? הַאֵין גַּם הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת זֹאת?

הֲכִי רַק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא גַם-הַתּוֺרָה אֹמֶרֶת כֵּן:

Zdali podlé člověka to pravím? Zdaliž i zákon toho nepraví?

Jsou to snad jen mé lidské úvahy? Neříká to sám zákon?

μὴ κατὰ α῎νθρωπον ταυ̑τα λαλω̑ η῍ καὶ ὁ νόμος ταυ̑τα ου᾿ λέγει

דַּלמָא אַיך בַּרנָשָׁא הָלֵין אָמַר אנָא הָא אָף נָמֻוסָא הָלֵין אֵמַר׃

[(7) 1Cor 09, 09]

הֲרֵי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה כָּתוּב: "לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ." הַאִם לַשְּׁוָרִים דּוֹאֵג אֱלֹהִים?

כִּי כָתוּב בְּתוֺרַת משֶׁה לֹא-תַחְסֹם שׁוֺר בְּדִישׁוֺ הֲלִשְׁוָרִים דֹּאֵג אֱלֹהִים:

Nebo v zákoně Mojžíšově psáno jest: Nezavížeš úst volu mlátícímu. I zdali Bůh o voly pečuje?

V Mojžíšově zákoně je přece psáno: ‚Nedáš náhubek dobytčeti, když mlátí obilí.‘ Má tu Bůh na mysli dobytek? ([Deuteronomium 25:4; 1 Timoteovi 5:18])

ε᾿ν γὰρ τω̑ Μωϋσέως νόμω γέγραπται ου᾿ κημὼσεις βου̑ν α᾿λοω̑ντα μὴ τω̑ν βοω̑ν μέλει τω̑ θεω̑

כּתִיב גֵּיר בֵּה בּנָמֻוסָא דּמֻושֵׁא דּלָא תֵּבלֻום תַּורָא דּמַדרֵך למָא עַל תַּורֵא בּטִיל לֵה לַאלָהָא׃

[(7) 1Cor 09, 10]

אוֹ שֶׁבִּכְלָל לְמַעֲנֵנוּ הוּא אוֹמֵר זֹאת? אָכֵן לְמַעֲנֵנוּ זֶה נִכְתַּב, כְּדֵי שֶׁהַחוֹרֵשׁ יַחֲרֹשׁ בְּתִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ בְּתִקְוָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּיְבוּל.

אוֺ לְטוֺבָתֵנוּ דִּבֵּר כָּל-דְּבָרָיו אָכֵן לְטוֺבָתֵנוּ כָּתוּב זֶה כִּי הַחֹרֵשׁ יַחֲרשׁ בְּתִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ בְּתִקְוָה כִּי יִקַּח חֶלְקוֺ:

Čili naprosto pro nás to praví? Pro násť jistě napsáno jest. Nebo kdo oře, v naději orati má; a kdo mlátí v naději, naděje své má účasten býti.

Není to řečeno spíše pro nás? Ano, pro nás to bylo napsáno, neboť ten, kdo oře a kdo mlátí, má pracovat s nadějí, že dostane svůj podíl. ([Římanům 15:4; 2 Timoteovi 2:6])

η῍ δι῾ ἡμα̑ς πάντως λέγει δι῾ ἡμα̑ς γὰρ ε᾿γράφη ο῞τι ο᾿φείλει ε᾿π῾ ε᾿λπίδι ὁ α᾿ροτριω̑ν α᾿ροτρια̑ν καὶ ὁ α᾿λοω̑ν ε᾿π῾ ε᾿λπίδι του̑ μετέχειν

אֵלָא יִדִיעָא דּמֵטֻלָתַן הֻו אֵמַר ומֵטֻלָתַן גֵּיר אֵתכַּתבַּת מֵטֻל דּעַל סַברָא הֻו וָלֵא לֵה לכָרֻובָא דּנֵכרֻוב וַאינָא דּמַדרֵך עַל סַברָא דַּעלַלתָא׃

[(7) 1Cor 09, 11]

אִם זָרַעְנוּ לָכֶם דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, מָה רְבוּתָא בְּכָךְ אִם נִקְצֹר דְּבָרִים חָמְרִיִּים מִכֶּם?

וַאֲנַחְנוּ כִּי-זָרַעְנוּ בָכֶם זֶרַע שָׁמָיִם הֲרַב הוּא בְעֵינֵיכֶם כִּי-נִקְצֹר קְצִיר אָרֶץ:

Poněvadž jsme my vám duchovní věci rozsívali, veliká-liž by věc byla, kdybychom my vaše časné věci žali?

Když jsme vám zaseli duchovní setbu, bylo by to mnoho, kdybychom sklízeli vaši pozemskou(x) úrodu? (x) ř: tělesnou ([Římanům 15:27; Filipským 4:16])

ει᾿ ἡμει̑ς ὑμι̑ν τὰ πνευματικὰ ε᾿σπείραμεν μέγα ει᾿ ἡμει̑ς ὑμω̑ν τὰ σαρκικὰ θερίσομεν

אֵן חנַן דּרֻוחָא זרַען בּכֻון רַבָּא הי אֵן חנַן מֵנכֻון דּפַגרָא נֵחצֻוד׃

[(7) 1Cor 09, 12]

וְאִם לַאֲחֵרִים יֵשׁ חֵלֶק בַּזְּכוּת עֲלֵיכֶם, הֲלֹא כָּל שֶׁכֵּן לָנוּ? אֲבָל לֹא נִצַּלְנוּ אֶת הַזְּכוּת הַזֹּאת, אֶלָּא סוֹבְלִים אָנוּ הַכֹּל לְמַעַן לֹא נָשִׂים שׁוּם מִכְשׁוֹל לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.

וְאִם אֲחֵרִים יֶשׁ-לָהֶם חֵלֶק וּצְדָקָה בָּכֶם אַף כִּי אֲנָחְנוּ וּבְכַל-זֹאת לֹא נָגַעְנוּ בַּאֲשֶׁר לָכֶם כִּי אִם-סָבַלְנוּ כָל-סֵבֶל לְבִלְתִּי נְתֹן מַעְצָר לִבְשׂוֺרַת הַמָּשִׁיחַ:

Kdyžť jiní práva svého k vám užívají, proč ne raději my? A však neužívali jsme práva toho, ale všecko snášíme, abychom žádné překážky neučinili evangelium Kristovu.

Mají-li na vás právo jiní, proč ne tím spíše my? Přesto jsme tohoto práva neužili, raději snášíme nedostatek, jen abychom nekladli žádnou překážku do cesty Kristovu evangeliu. ([Skutky apoštolské 20:34-Skutky apoštolské 20:35; 2 Korintským 6:3 2 Korintským 11:9])

ει᾿ α῎λλοι τη̑ς ὑμω̑ν ε᾿ξουσίας μετέχουσιν ου᾿ μα̑λλον ἡμει̑ς α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿χρησάμεθα τη̑ ε᾿ξουσία ταύτη α᾿λλὰ πάντα στέγομεν ι῞να μή τινα ε᾿γκοπὴν δω̑μεν τω̑ ευ᾿αγγελίω του̑ Χριστου̑

וֵאן לַאחרָנֵא אִית להֻון שֻׁולטָנָא עלַיכֻּון לָא לַן וָלֵא יַתִּירָאיִת אֵלָא לָא אֵתחַשַׁחן בּשֻׁולטָנָא הָנָא אֵלָא כֻּלמֵדֵּם מסַיבּרִינַן דַּבמֵדֵּם לָא נתַכֵּס סבַרתֵה דַּמשִׁיחָא׃ ס

[(7) 1Cor 09, 13]

הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הָעוֹבְדִים בַּקֹּדֶשׁ פַּרְנָסָתָם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ נוֹטְלִים אֶת חֶלְקָם מִן הַמִּזְבֵּחַ?

הֵן יְדַעְתֶּם כִּי עֹבְדֵי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֹכְלִים מִן-הַקֹּדֶשׁ וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ לֹקְחִים חֶלְקָם בַּמִּזְבֵּחַ:

Zdaliž nevíte, že ti, kteříž o svatých věcech pracují, z svatých věcí jedí, a kteříž oltáři přístojí, s oltářem spolu díl mají?

Což nevíte, že ti, kteří slouží ve svatyni, dostávají ze svatyně jídlo, a ti, kteří přisluhují při oltáři, mají podíl na obětech? ([Leviticus 6:9])

ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι οἱ τὰ ἱερὰ ε᾿ργαζόμενοι τὰ ε᾿κ του̑ ἱερου̑ ε᾿σθίουσιν οἱ τω̑ θυσιαστηρίω παρεδρεύοντες τω̑ θυσιαστηρίω συμμερίζονται

לָא יָדעִין אנתֻּון דַּאילֵין דּבֵית קֻודשָׁא פָּלחִין מֵן בֵּית־קֻודשָׁא מֵסתַּיבּרִין וַאילֵין דַּלמַדבּחָא פָּלחִין עַם מַדבּחָא פָּלגִּין׃

[(7) 1Cor 09, 14]

כָּךְ גַּם תִּקֵּן הָאָדוֹן, שֶׁהַמַּכְרִיזִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה יִחְיוּ מִן הַבְּשׂוֹרָה.

וְכֵן צִוָּה גַם-הָאָדוֺן כִּי מְבַ׹ְּׂרֵי הַבְּשׂוֺרָה עַל-הַבְּשׂוֺרָה יִחְיוּן:

Tak i Pán nařídil těm, kteříž evangelium zvěstují, aby z evangelium živi byli.

Tak i Pán ustanovil, aby ti, kteří zvěstují evangelium, měli z evangelia obživu. ([Matouš 10:10; Galatským 6:6])

ου῞τως καὶ ὁ κύριος διέταξεν τοι̑ς τὸ ευ᾿αγγέλιον καταγγέλλουσιν ε᾿κ του̑ ευ᾿αγγελίου ζη̑ν

הָכַנָא אָף מָרַן פַּקֵד דַּאילֵין דַּסבַרתֵה מַכרזִין מֵן סבַרתֵה נִחֻון׃

[(7) 1Cor 09, 15]

בְּרַם אֲנִי לֹא נִצַּלְתִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַף לֹא כָּתַבְתִּי זֹאת כְּדֵי שֶׁלִּי יִהְיֶה כָּךְ. מוּטָב לִי לָמוּת וְשֶׁלֹּא יָשִׂים אִישׁ אֶת תְּהִלָּתִי זוֹ לָרִיק;

וַאֲנִי בְּאַחַת מֵאֵלֶּה לֹא נָגַעְתִּי וְגַם לֹא-כָתַבְתִּי כָזֹאת לְבַעֲבוּר סַבֶּב-לִי אֶת-פְּנֵי הַדָּבָר כִּי-טוֺב לִי הַמָּוֶת מֵאֲשֶׁר יָשִׁית אִישׁ אֶת-תִּפְאַרְתִּי לָרִיק:

Jáť jsem však ničeho toho neužíval. Aniž jsem toho proto psal, aby se to při mně tak dálo, anoť by mi mnohem lépe bylo umříti, nežli aby kdo chválu mou vyprázdnil.

Já jsem však ničeho z toho nepoužil. Nepíšu o tom proto, abych se toho dožadoval. To bych raději umřel hladem, než aby mne někdo zbavil této chlouby! ([Skutky apoštolské 18:3; 2 Korintským 11:10])

ε᾿γώ δὲ ου᾿ κέχρημαι ου᾿δενὶ τούτων ου᾿κ ε῎γραψα δὲ ταυ̑τα ι῞να ου῞τως γένηται ε᾿ν ε᾿μοί καλὸν γάρ μοι μα̑λλον α᾿ποθανει̑ν η῎ τὸ καύχημά μου ου᾿δεὶς κενὼσει

אֵנָא דֵּין לָא אֵתחַשׁחֵת בַּחדָא מֵן הָלֵין ולַו מֵטֻל הָדֵא כֵּתבֵּת דּהָכַנָא נֵהוֵא לִי פַּקָח לִי גֵּיר דַּממָת אֵמֻות ולָא דּאנָשׁ שֻׁובהָרי נסַרֵק׃

[(7) 1Cor 09, 16]

כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֵין לִי מַה לְּהִתְהַלֵּל, שֶׁכֵּן חוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי וְאוֹי לִי אִם לֹא אֲבַשֵֹר.

וְאִם מְבַ׹ֵּׂר אָנֹכִי אֵין-לִי לְהִתְפָּאֵר כִּי-יָד חֲזָקָה תְּאַלְּצֵנִי וְאוֺי-לִי אִם-לֹא אֲבַ׹ֵּׂר:

Nebo káži-li evangelium, nemám se čím chlubiti, poněvadž jsem to povinen; ale běda by mně bylo, kdybych nekázal.

Nemohu se chlubit tím, že kážu evangelium; nemohu jinak, běda mně, kdybych nekázal. ([Jeremjáš 20:9; Lukáš 17:10])

ε᾿ὰν γὰρ ευ᾿αγγελίζωμαι ου᾿κ ε῎στιν μοι καύχημα α᾿νάγκη γάρ μοι ε᾿πίκειται ου᾿αὶ γάρ μοί ε᾿στιν ε᾿ὰν μὴ ευ᾿αγγελίσωμαι

אָף דַּמסַבַּר אנָא גֵּיר לַיתּ לִי שֻׁובהָרָא קטִירָא גֵּיר סִים עלַי וָי לִי דֵּין אֵלָא אֵסַבַּר׃

[(7) 1Cor 09, 17]

אִם מֵרְצוֹנִי אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, מַגִּיעַ לִי שָׂכָר. אֲבָל אִם לֹא מֵרְצוֹנִי, הֲרֵי שֶׁתַּפְקִיד הֻפְקַד בְּיָדִי;

וְאִם בְּחֵפֶץ לֵב אֶעֱשֶׂה-זֹּאת יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתִי וְאִם בְּלֹא חֵפֶץ לֵב הֲלֹא כְהֻנַּת הַבְּשׂוֺרָה הָפְקְדָה אִתִּי:

Jestliže pak dobrovolně to činím, mámť odplatu; pakli bezděk, úřadť jest mi svěřen.

Kdybych to činil ze své vůle, mám nárok na odměnu; jestliže jsem byl povolán, plním svěřený úkol. ([1 Korintským 4:1])

ει᾿ γὰρ ἑκών του̑το πράσσω μισθὸν ε῎χω ει᾿ δὲ α῎κων οι᾿κονομίαν πεπίστευμαι

אֵן גֵּיר בּצֵביָני הָדֵא סָעַר אנָא אַגרָא אִית לִי אֵן דֵּין דּלָא בּצֵביָני רַבַּת בַּיתֻּותָא הֻו מהַימַן אנָא׃

[(7) 1Cor 09, 18]

מָה אֵפוֹא שְׂכָרִי? - בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמַצִּיעַ אוֹתָהּ בְּלֹא מְחִיר מִבְּלִי לְנַצֵּל אֶת הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבְּשׂוֹרָה!

וּמָה אֵפוֺא שְׂכָרִי הֲלֹא רַק לְבַ׹ֵּׂר אֶת-בְּשׂוֺרַת הַמָּשִׁיחַ בְּלֹא-מְחִיר וְלֹא לִשְׁלֹט בַּאֲשֶׁר לָכֶם עֵקֶב בְּשׂוֺרָתִי:

Jakouž tedy mám odplatu? Abych evangelium káže, ukázal, že jest bez nákladů evangelium Kristovo, proto abych zle neužíval práva svého při evangelium.

Zač tedy mohu čekat odměnu? Za to, že přináším evangelium zadarmo, že jsem se vzdal práva, které mám jako kazatel evangelia. ([2 Korintským 11:7])

τίς ου῏ν μού ε᾿στιν ὁ μισθός ι῞να ευ᾿αγγελιζόμενος α᾿δάπανον θήσω τὸ ευ᾿αγγέλιον ει᾿ς τὸ μὴ καταχρήσασθαι τη̑ ε᾿ξουσία μου ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω

אַינָא הֻו הָכִיל אַגרי דּכַד מסַבַּר אנָא דּלָא נפַקתָא אֵעבּדִיה לַסבַרתֵה דַּמשִׁיחָא ולָא אֵתחַשַׁח בּשֻׁולטָנָא דּיַהב לִי בֵּאוַנגֵּלִיָון׃

[(7) 1Cor 09, 19]

אַף כִּי אֵינֶנִּי מְשֻׁעְבָּד לְאִישׁ שִׁעְבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לַכֹּל כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הָרַבִּים.

וְאַף כִּי-חָפְשִׁי אֲנִי מִכָּל-אָדָם הָיִיתִי עֶבֶד לְכֻלָּם לְמַעַן קְנוֺת לֵב רַבִּים:

Svoboden zajisté jsa ode všech, všechněm sebe samého v službu jsem vydal, abych mnohé získal.

Jsem svoboden ode všech, ale učinil jsem se otrokem všech, abych mnohé získal. ([Matouš 20:26-Matouš 20:27])

ε᾿λεύθερος γὰρ ω῍ν ε᾿κ πάντων πα̑σιν ε᾿μαυτὸν ε᾿δούλωσα ι῞να τοὺς πλείονας κερδήσω

כַּד מחַרַר אנָא גֵּיר מֵן כֻּלהֵין לכֻלנָשׁ שַׁעבּדֵת נַפשׁי דַּלסַגִּיֵאא אִתַר׃

[(7) 1Cor 09, 20]

לְמַעַן הַיְהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי כְּדֵי לְהַשִֹיג יְהוּדִים; לְמַעַן הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ כָּפוּף לַתּוֹרָה - הֲגַם שֶׁאֵינֶנִּי כָּפוּף לַתּוֹרָה - כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה;

לַיְּהוּדִים הָיִיתִי כִּיהוּדִי לִקְנוֺת אֶת-הַיְהוּדִים לְבַעֲלֵי התּוֺרָה כְּבַעַל תּוֺרָה אַף כִּי לֹא-הָיִיתִי בַּעַל תּוֺרָה לִקְנוֺת אֶת-בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה:

A učiněn jsem Židům jako Žid, abych Židy získal; těm, kteříž pod zákonem jsou, jako bych pod zákonem byl, abych ty, kteříž pod zákonem jsou, získal.

Židům jsem byl židem, abych získal židy. Těm, kteří jsou pod zákonem, byl jsem pod zákonem, abych získal ty, kteří jsou pod zákonem – i když sám pod zákonem nejsem. ([Skutky apoštolské 16:3 Skutky apoštolské 21:20-Skutky apoštolské 21:26; Římanům 11:14])

καὶ ε᾿γενόμην τοι̑ς ᾽Ιουδαίοις ὡς ᾽Ιουδαι̑ος ι῞να ᾽Ιουδαίους κερδήσω τοι̑ς ὑπὸ νόμον ὡς ὑπὸ νόμον μὴ ω῍ν αυ᾿τὸς ὑπὸ νόμον ι῞να τοὺς ὑπὸ νόμον κερδήσω

וַהוִית עַם יִהֻודָיֵא אַיך יִהֻודָיָא דּלִיהֻודָיֵא אִתַר ועַם דַּתחֵית נָמֻוסָא אֵנֻון הוִית אַיך דַּתחֵית נָמֻוסָא דּלַאילֵין דַּתחֵית נָמֻוסָא אֵנֻון אִתַר׃

[(7) 1Cor 09, 21]

לְמַעַן אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ בְּלִי תּוֹרָה - אַף שֶׁאֵינֶנִּי עוֹמֵד בְּלֹא תּוֹרַת אֱלֹהִים בִּהְיוֹתִי כָּפוּף לְתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ - כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה;

וְלָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בְּלֹא-תוֺרָה כְּמוֺ בְּלֹא-תוֺרָה אַף כִּי לֹא-הָיִיתִי בְּלֹא-תוֺרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי תוֺרַת הַמָּשִׁיחַ תּוֺרָתִי לִקְנוֺת אֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בְּלֹא-תוֺרָה:

Těm, kteříž jsou bez zákona, jako bych bez zákona byl, (nejsa bez zákona Bohu, ale jsa pod zákonem Kristu), abych získal ty, kteříž jsou bez zákona.

Těm, kteří jsou bez zákona, byl jsem bez zákona, abych získal ty, kteří jsou bez zákona – i když před Bohem nejsem bez zákona, neboť mým zákonem je Kristus. ([Galatským 2:3])

τοι̑ς α᾿νόμοις ὡς α῎νομος μὴ ω῍ν α῎νομος θεου̑ α᾿λλ῾ ε῎ννομος Χριστου̑ ι῞να κερδάνω τοὺς α᾿νόμους

ולַאילֵין דּנָמֻוסָא לַיתּ להֻון הוִית אַיך דּלָא נָמֻוס כַּד לָא אִיתַי לַאלָהָא דּלָא נָמֻוס אֵלָא בּנָמֻוסֵה דַּמשִׁיחָא דָּאף להָנֻון דַּדלָא נָמֻוס אֵנֻון אִתַר׃

[(7) 1Cor 09, 22]

לְמַעַן הַחַלָּשִׁים אֲנִי חַלָּשׁ כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת הַחַלָּשִׁים; אֲנִי הַכֹּל לְמַעַן הַכֹּל כְּדֵי שֶׁאוֹשִׁיעַ לְפָחוֹת כַּמָּה מֵהֶם.

לִרְפֵי יָדַיִם הָיִיתִי כִּרְפֵה יָדַיִם לִקְנוֺת אֶת-רְפֵי הַיָּדָיִם כֹּל הָיִיִתִי לַכֹּל לְמַעַן אוֺשִׁיעַ לִקְצָתָם מִכָּל-עֵבֶר וּפִנָּה:

Učiněn jsem mdlým jako mdlý, abych mdlé získal. Všechněm všecko jsem učiněn, abych vždy některé k spasení přivedl.

Těm, kdo jsou slabí, stal jsem se slabým, abych získal slabé. Všem jsem se stal vším, abych získal aspoň některé. ([1 Korintským 8:7])

ε᾿γενόμην τοι̑ς α᾿σθενέσιν α᾿σθενής ι῞να τοὺς α᾿σθενει̑ς κερδήσω τοι̑ς πα̑σιν γέγονα πάντα ι῞να πάντως τινὰς σὼσω

הוִית עַם כּרִיהֵא אַיך כּרִיהָא דּלַכרִיהֵא אִתַר לכֻלנָשׁ כֻּל הוִית דַּלכֻלנָשׁ אַחֵא׃

[(7) 1Cor 09, 23]

אַךְ אֶת הַכֹּל אֲנִי עוֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בָּהּ.

וְכָל-אֵלֶּה אֲנִי עֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֺרָה לְמַעַן יִהְיֶה חֶלְקִי בָּהּ:

A toť činím pro evangelium, abych účastník jeho byl.

Všecko to dělám pro evangelium, abych na něm měl podíl.

πάντα δὲ ποιω̑ διὰ τὸ ευ᾿αγγέλιον ι῞να συγκοινωνὸς αυ᾿του̑ γένωμαι

הָדֵא דֵּין עָבֵד אנָא מֵטֻל דֵּאהוֵא שַׁותָּפָא לַסבַרתָא׃ ס

[(7) 1Cor 09, 24]

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהָרָצִים בְּאִצְטַדְיוֹן אָמְנָם רָצִים כֻּלָּם, אֲבָל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס? בְּדוֹמֶה לְכָךְ, רוּצוּ לְמַעַן תַּשִֹיגוּהוּ.

הֵן יְדַעְתֶּם כִּי-בַמֵּרוֺץ יָרוּצוּ הָרָצִים כֻּלָּם וְרַק-אֶחָד מֵהֶם יַ׹ִּׂיג אֶת-שְׂכַר הַמְנַצֵּחַ כָּכָה רוּצוּ וְהִ׹ַּׂגְתֶּם אֶת-הַ׹ָּׂכָר גַּם-אַתֶּם:

Zdaliž nevíte, že ti, kteříž v závod běží, všickni zajisté běží, ale jeden béře základ? Tak běžte, abyste dosáhli.

Nevíte snad, že ti, kteří běží na závodní dráze, běží sice všichni, ale jen jeden dostane cenu? Běžte tak, abyste ji získali! ([Filipským 3:14; 2 Timoteovi 4:7; Židům 12:1])

ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι οἱ ε᾿ν σταδίω τρέχοντες πάντες μὲν τρέχουσιν ει῟ς δὲ λαμβάνει τὸ βραβει̑ον ου῞τως τρέχετε ι῞να καταλάβητε

לָא יָדעִין אנתֻּון דַּאילֵין דּבֵאסטַדִיָון רָהטִין כֻּלהֻון הֻו רָהטִין אֵלָא חַד הֻו נָסֵב לָה זָכֻותָא הָכַנָא הַרטו אַיך דּתַדרכֻון׃

[(7) 1Cor 09, 25]

כָּל מִתְחָרֶה נוֹהֵג לְהִנָּזֵר בְּכָל הַתְּחוּמִים; הַלָּלוּ - כְּדֵי לְהַשִֹיג זֵר נוֹבֵל, אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּדֵי לְהַשִֹיג זֵר שֶׁלֹּא יִבֹּל.

וְדֶרֶךְ עֹדְרֵי מַעֲרָכָה לְהִנָּזֵר מִכָּל-דָּבָר אֲשֶׁר לְיִתְרָה יֵחָשֵׁב וְהֵם רָצִים לַעֲטֶרֶת בַּת-חֲלוֺף וַאֲנַחְנוּ לַעֲטֶרֶת עוֺלָם:

A všeliký, kdož bojuje, ve všem jest zdrželivý. A oni zajisté proto, aby porušitelnou korunu vzali, ale my neporušitelnou.

Každý závodník se podrobuje všestranné kázni. Oni to podstupují pro pomíjitelný věnec, my však pro věnec nepomíjitelný. ([2 Timoteovi 2:4-2 Timoteovi 2:5; Jakubův 1:12])

πα̑ς δὲ ὁ α᾿γωνιζόμενος πάντα ε᾿γκρατεύεται ε᾿κει̑νοι μὲν ου῏ν ι῞να φθαρτὸν στέφανον λάβωσιν ἡμει̑ς δὲ α῎φθαρτον

כֻּל אנָשׁ דֵּין דַּאגֻונָא עָבֵד מֵן כֻּל מֵדֵּם אָחֵד רֵעיָנֵה והָלֵין רָהטִין דּנֵסבֻון כּלִילָא דּמֵתחַבַּל חנַן דֵּין דּלָא מֵתחַבַּל׃

[(7) 1Cor 09, 26]

לָכֵן אֲנִי רָץ לֹא כְּמִי שֶׁמְּגַשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלָה, וַאֲנִי נֶאֱבָק לֹא כְּמִי שֶׁמַּכֶּה בָּאֲוִיר,

וַאֲנִי כֹּה הִנְנִי רָץ וְלֹא כִמְמַשֵּׁשׁ בַּחֲשֵׁכָה כֹּה לֹחֵם בִּזְרֹעֹתַי וְלֹא כְּחֹצֵב בִּפְנֵי הָרוּחַ:

Protož já tak běžím, ne jako v nejistotu, tak bojuji, ne jako vítr rozrážeje,

Já tedy běžím ne jako bez cíle; bojuji ne tak, jako bych dával rány do prázdna.

ε᾿γώ τοίνυν ου῞τως τρέχω ὡς ου᾿κ α᾿δήλως ου῞τως πυκτεύω ὡς ου᾿κ α᾿έρα δέρων

אֵנָא הָכִיל הָכַנָא רָהֵט אנָא לָא הוָא אַיך דּעַל מֵדֵּם דּלָא יִדִיע והָכַנָא מֵתכַּתַּשׁ אנָא לָא אַיך הַו דּלָאאַר כָּתֵשׁ׃

[(7) 1Cor 09, 27]

אֶלָּא נוֹהֵג אֲנִי בִּקְשִׁיחוּת עִם גּוּפִי וּמְשַׁעְבְּדוֹ, שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁאַטִּיף לַאֲחֵרִים, אֲנִי עַצְמִי אֶמָּצֵא פָּסוּל.

אַךְ אֲעַנֶּה אֶת-נַפְשִׁי וְאֶת-בְּשָׂרִי אֶכְבֹּשׁ פֶּן-אֶהְיֶה קֹרֵא לַאֲחֵרִים וּלְנַפְשִׁי יִקָּרֵא אֵין-חֶפְצִי-בָהּ:

Ale podmaňuji tělo své, a v službu podrobuji, abych snad jiným káže, sám nebyl nešlechetný.

Ranami nutím své tělo ke kázni, abych snad, když kážu jiným, sám neselhal. ([Římanům 8:13])

α᾿λλὰ ὑπωπιάζω μου τὸ σω̑μα καὶ δουλαγωγω̑ μή πως α῎λλοις κηρύξας αυ᾿τὸς α᾿δόκιμος γένωμαι

אֵלָא פַּגרי הֻו כָּבֵשׁ אנָא וַמשַׁעבֵּד אנָא דּדַלמָא אנָא דּלַאחרָנֵא אַכרזֵת אֵנָא קנֻומי אֵסתּלֵא לִי סּ סּ׃

[(7) 1Cor 10, 01]

אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם שֶׁאֲבוֹתֵינוּ כֻּלָּם הָיוּ תַּחַת הֶעָנָן, וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם,

וַאֲנִי לֹא אַחֲרִישׁ מֵהוֺדִיעֲכֶם אֶחָי כִּי אֲבוֺתֵינוּ הָיוּ כֻלָם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֺךְ הַיָּם:

Nechciť pak, abyste nevěděli, bratří, že otcové naši všickni pod oním oblakem byli, a všickni moře přešli,

Chtěl bych vám připomenout, bratří, že naši praotcové byli všichni pod oblakovým sloupem, všichni prošli mořem, ([Exodus 13:21 Exodus 14:22; Žalmy 105:39])

ου᾿ θέλω γὰρ ὑμα̑ς α᾿γνοει̑ν α᾿δελφοί ο῞τι οἱ πατέρες ἡμω̑ν πάντες ὑπὸ τὴν νεφέλην η῟σαν καὶ πάντες διὰ τη̑ς θαλάσσης διη̑λθον

צָבֵא אנָא דֵּין דּתֵדּעֻון אַחַי דַּאבָהַין כֻּלהֻון תּחֵית ענָנָא הוַו וכֻלהֻון בּיַמָא עבַרו׃

[(7) 1Cor 10, 02]

וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמֹשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם.

וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ בֶעָנָן וּבַיָּם לִפְנֵי משֶׁה:

A všickni v Mojžíše pokřtěni jsou v oblace a v moři,

všichni byli křtem v oblaku a moři spojeni s Mojžíšem, ([Galatským 3:27])

καὶ πάντες ει᾿ς τὸν Μωϋση̑ν ε᾿βαπτίσθησαν ε᾿ν τη̑ νεφέλη καὶ ε᾿ν τη̑ θαλάσση

וכֻלהֻון בּיַד מֻושֵׁא עמַדו בַּענָנָא וַביַמָא׃

[(7) 1Cor 10, 03]

כֻּלָּם אָכְלוּ אוֹתוֹ מַאֲכָל רוּחָנִי,

וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם מִן-לֶחֶם הַשָּׁמַיִם הַהוּא:

A všickni týž pokrm duchovní jedli,

všichni jedli týž duchovní pokrm ([Exodus 16:4 Exodus 16:35; Deuteronomium 8:3])

καὶ πάντες τὸ αυ᾿τὸ πνευματικὸν βρω̑μα ε῎φαγον

וכֻלהֻון חדָא מֵאכֻולתָּא דּרֻוחָא אֵכַלו׃

[(7) 1Cor 10, 04]

וְכֻלָּם שָׁתוּ אוֹתוֹ מַשְׁקֶה רוּחָנִי, כִּי שָׁתוּ מִן הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהוֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הוּא הַמָּשִׁיחַ.

גַּם-שָׁתוּ כֻלָּם מִן-מַשְׁקֵה הַשָּׁמַיִם הַהוּא כִּי שָׁתוּ מִן-צוּר הַיְשׁוּעָה הַהֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהַצּוּר הַזֶּה הוּא הַמָּשִׁיחַ:

A všickni týž nápoj duchovní pili. Pili zajisté z duchovní skály, kteráž za nimi šla. Ta pak skála byl Kristus.

a pili týž duchovní nápoj; pili totiž z duchovní skály, která je doprovázela, a tou skálou byl Kristus. ([Exodus 17:6; Numeri 20:7-Numeri 20:11; Žalmy 78:15])

καὶ πάντες τὸ αυ᾿τὸ πνευματικὸν ε῎πιον πόμα ε῎πινον γὰρ ε᾿κ πνευματικη̑ς α᾿κολουθούσης πέτρας ἡ πέτρα δὲ η῟ν ὁ Χριστός

וכֻלהֻון חַד מַשׁתּיָא דּרֻוחָא אֵשׁתִּיו שָׁתֵין הוַו גֵּיר מֵן כִּאפָא דּרֻוחָא דָּאתיָא הוָת עַמהֻון כִּאפָא דֵּין הָי הֻו הוָא משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 10, 05]

אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה אֱלֹהִים וְהֵם הוּמְתוּ בַּמִּדְבָּר.

אֲבָל רֻבָּם לֹא רָצָה בָם אֱלֹהִים כִּי-נָפְלוּ פִגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר:

Ale ne ve mnohých z nich zalíbilo se Bohu; nebo zhynuli na poušti.

A přece se většina z nich Bohu nelíbila; vždyť ‚poušť byla poseta jejich těly‘. ([Numeri 14:16 Numeri 14:23; Žalmy 78:31; Židům 3:17])

α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿ν τοι̑ς πλείοσιν αυ᾿τω̑ν ευ᾿δόκησεν ὁ θεός κατεστρὼθησαν γὰρ ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω

אֵלָא לָא הוָא בּסֻוגאהֻון אֵצטבִי אַלָהָא נפַלו גֵּיר בּמַדבּרָא׃

[(7) 1Cor 10, 06]

כָּל זֶה הָיָה דֻּגְמָה לָנוּ, לְמַעַן לֹא נִתְאַוֶּה לְרָעוֹת כְּשֵׁם שֶׁהִתְאַוּוּ הֵם.

וְכָל-זֶה נִתַּן-לָנוּ לְמוֺפֵת לִבְלִי נִתְאֲוָה תַּאֲוָה רָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ הֵמָּה:

Ty pak věci ku příkladu nám se staly, abychom nebyli žádostivi zlého, jako oni žádali.

To vše se stalo nám na výstrahu(y), abychom nezatoužili po zlém jako oni. (y) ř: jako předobraz pro nás ([Numeri 11:4; Žalmy 106:14; 1 Korintským 10:11])

ταυ̑τα δὲ τύποι ἡμω̑ν ε᾿γενήθησαν ει᾿ς τὸ μὴ ει῏ναι ἡμα̑ς ε᾿πιθυμητὰς κακω̑ν καθώς κα᾿κει̑νοι ε᾿πεθύμησαν

הָלֵין דֵּין טֻופסָא לַן הֻו הוַו דּלָא הוַין רָגִּין בִּישָׁתָא אַיכַּנָא דּהֵנֻון רַגו׃

[(7) 1Cor 10, 07]

אַל תִּהְיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ כַּמָּה מֵהֶם, כַּכָּתוּב: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."

וְאֶת-הַפְּסִילִים לֹא תַעַבְדוּ כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ אֲנָשִׁים מִקְצוֺתָם כַּכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֺ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק:

Protož nebuďte modláři, jako někteří z nich, jakož psáno jest: Posadil se lid, aby jedl a pil, a vstali, aby hrali.

A také nebuďte modláři jako někteří z nich, jak je psáno: ‚Usadil se lid, aby jedl a pil, a potom povstali k tancům.‘ ([Exodus 32:6])

μηδὲ ει᾿δωλολάτραι γίνεσθε καθὼς τινες αυ᾿τω̑ν ω῞σπερ γέγραπται ε᾿κάθισεν ὁ λαὸς φαγει̑ν καὶ πει̑ν καὶ α᾿νέστησαν παίζειν

וָאפלָא נֵהוֵא פָּלחַי פּתַכרֵא אַיכַּנָא דָּאף מֵנהֻון פּלַחו אַיך דַּכתִיב דִּיתֵב עַמָא למֵאכַל וַלמֵשׁתָּא וקָמו למֵשׁתּעָיֻו׃

[(7) 1Cor 10, 08]

גַּם אַל נִזְנֶה כְּשֵׁם שֶׁזָּנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּבְיוֹם אֶחָד נָפְלוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֶלֶף.

וְזֹנִים לֹא נִהְיֶה כַּאֲשֶׁר זָנוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וַיִּפְּלוּ בְּיוֺם אֶחָד שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף:

Aniž smilněme, jako někteří z nich smilnili, a padlo jich jeden den třímecítma tisíců.

Ani se neoddávejme smilstvu jako někteří z nich, a padlo jich za jeden den třiadvacet tisíc. ([Numeri 25:1 Numeri 25:9])

μηδὲ πορνεύωμεν καθὼς τινες αυ᾿τω̑ν ε᾿πόρνευσαν καὶ ε῎πεσαν μια̑ ἡμέρα ει῎κοσι τρει̑ς χιλιάδες

וָאפלָא נזַנֵא אַיכַּנָא דּמֵנהֻון זַנִיו וַנפַלו בּחַד יַומָא עֵסרִין וַתלָתָא אַלפִין׃

[(7) 1Cor 10, 09]

וְאַל נְנַסֶּה אֶת יהוה כְּשֵׁם שֶׁנִּסּוּהוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וְהוּמְתוּ עַל־יְדֵי הַנְּחָשִׁים.

וְאֶת-הַמָּשִׁיחַ לֹא נְנַסֶּה כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים מֵהֶם נִסּוּ אֶת-יְהוָֺה וַיְנַשְּׁכוּם הַנְּחָשִׁים:

Ani pokoušejme Krista, jako někteří z nich pokoušeli, a od hadů zhynuli.

A také nechtějme zkoušet Pána(z) jako to dělali někteří z nich, a hynuli od hadího uštknutí, (z) var: Krista ([Numeri 21:6])

μηδὲ ε᾿κπειράζωμεν τὸν Χριστόν καθὼς τινες αυ᾿τω̑ν ε᾿πείρασαν καὶ ὑπὸ τω̑ν ο῎φεων α᾿πὼλλυντο

ולָא ננַסֵא לַמשִׁיחָא אַיכַּנָא דּמֵנהֻון נַסִיו וַאובֵּדו אֵנֻון חוַוָתָא׃

[(7) 1Cor 10, 10]

אַף אַל תִּתְלוֹנְנוּ כְּשֵׁם שֶׁהִתְלוֹנְנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּמֵתוּ בִּידֵי הַמַּלְאָךָ הַמַּשְׁחִית.

וְלֹא תִלֹּנוּ כַּאֲשֶׁר הֵלִינוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וַיֹּאבְדוּ בְּיַד הַמַּשְׁחִית:

Ani repcete, jako i někteří z nich reptali, a zhynuli od záhubce.

ani nereptejte jako někteří z nich, a byli zahubeni Zhoubcem. ([Numeri 14:2 Numeri 14:36; Židům 3:17 Židům 11:28])

μηδὲ γογγύζετε καθάπερ τινὲς αυ᾿τω̑ν ε᾿γόγγυσαν καὶ α᾿πὼλοντο ὑπὸ του̑ ο᾿λοθρευτου̑

וָאפלָא תֵּרטנֻון אַיכַּנָא דּמֵנהֻון רטֵנו וֵאבַדו בִּאידַי מחַבּלָנָא׃

[(7) 1Cor 10, 11]

מַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם הָיָה לֶקַח לְדֻגְמָה וְזֶה נִכְתַּב כְּדֵי לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר קִצֵּי הָעוֹלָמִים הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ.

וְכָל-אֵלֶּה מָצְאוּ אֹתָם לִהְיוֺת לְמוֺפֵת וְגַם-נִכְתְבוּ לְמוּסָר לָנוּ אֲשֶׁר בָּאנוּ עַד-קִצֵּי עוֺלָמִים:

Toto pak všecko u figůře dálo se jim, a napsáno jest k napomenutí našemu, kteříž jsme na konci světa.

To, co se jim stalo, je výstražný obraz a bylo to napsáno k napomenutí nám, které zastihl přelom věků. ([Židům 9:26; 1 Petrův 4:7])

ταυ̑τα δὲ τυπικω̑ς συνέβαινεν ε᾿κείνοις ε᾿γράφη δὲ πρὸς νουθεσίαν ἡμω̑ν ει᾿ς ου῍ς τὰ τέλη τω̑ν αι᾿ὼνων κατήντηκεν

הָלֵין דֵּין כֻּלהֵין דַּגדַשׁ להֻון לטֻופסַן הוַי וֵאתכּתֵב מֵטֻל מַרדֻּותָא דִּילַן דּחַרתהֻון דּעָלמֵא עלַין מַטיַת׃ ס

[(7) 1Cor 10, 12]

לָכֵן מִי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי עֲמִידָתוֹ אֵיתָנָה, יִזָּהֵר פֶּן יִפֹּל.

עַל-כֵּן הַחשֵׁב כִּי הוּא עֹמֵד נָכוֺן יִזָּהֵר לְבִלְתִּי יִפֹּל:

A protož kdo se domnívá, že stojí, hlediž, aby nepadl.

A proto ten, kdo si myslí, že stojí, ať si dá pozor, aby nepadl. ([Římanům 11:20])

ω῞στε ὁ δοκω̑ν ἑστάναι βλεπέτω μὴ πέση

מֵכִּיל מַן דּסָבַר דּקָם נֵזדּהַר דּלָא נֵפֵּל׃

[(7) 1Cor 10, 13]

שׁוּם נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם מִלְּבַד נִסָּיוֹן אֱנוֹשִׁי רָגִיל. נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ.

עוֺד לֹא-עָבְרָה מַסָּה עֲלֵכֶם זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר תִּמָּצֵא לִבְנֵי אָדָם וְנֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לְנַסֹּתְכֶם יֶתֶר מִדֵּי כֹחֲכֶם וְגַם-בְּיוֺם מַסָּה יָכִין לָכֶם מִפְלָט כַּאֲשֶׁר תּוּכְלוּן שְׂאֵת:

Pokušení vás nezachvátilo, než lidské. Ale věrnýť jest Bůh, kterýž nedopustí vás pokoušeti nad vaši možnost, ale způsobíť s pokušením také i vysvobození, abyste mohli snésti.

Nepotkala vás zkouška nad lidské síly. Bůh je věrný: nedopustí, abyste byli podrobeni zkoušce, kterou byste nemohli vydržet, nýbrž se zkouškou vám připraví i východisko a dá vám sílu, abyste mohli obstát. ([1 Korintským 1:9; 1 Tesalonickým 5:24; Deuteronomium 7:9; Židům 10:23])

πειρασμὸς ὑμα̑ς ου᾿κ ει῎ληφεν ει᾿ μὴ α᾿νθρὼπινος πιστὸς δὲ ὁ θεός ο῍ς ου᾿κ ε᾿άσει ὑμα̑ς πειρασθη̑ναι ὑπὲρ ο῍ δύνασθε α᾿λλὰ ποιήσει σὺν τω̑ πειρασμω̑ καὶ τὴν ε῎κβασιν του̑ δύνασθαι ὑπενεγκει̑ν

נֵסיֻונָא לָא מַטִיכֻון אֵלָא דַּבנַינָשָׁא מהַימַן הֻו דֵּין אַלָהָא דּלָא נַרפֵּיכֻון דּתֵתנַסֻון יַתִּיר מַן מֵדֵּם דַּמצֵין אנתֻּון אֵלָא נֵעבֵּד לנֵסיֻונכֻון מַפּקָנָא אַיכַּנָא דּתֵשׁכּחֻון לַמסַיבָּרֻו׃ ס

[(7) 1Cor 10, 14]

עַל כֵּן, חֲבִיבַי, תִּבְרְחוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים.

לָכֵן אֲהוּבֵי נַפְשִׁי נוּסוּ מֵעֲבֹדַת אֱלִילִים:

Protož, moji milí, utíkejtež modlářství.

A proto, moji milovaní, utíkejte před modlářstvím. ([1 Janův 5:21])

διόπερ α᾿γαπητοί μου φεύγετε α᾿πὸ τη̑ς ει᾿δωλολατρίας

מֵטֻל הָנָא חַבִּיבַי ערֻוקו מֵן פֻּולחָנָא דַּפתַכרֵא׃

[(7) 1Cor 10, 15]

כְּאֶל אֲנָשִׁים נְבוֹנִים אֲנִי מְדַבֵּר; שִׁפְטוּ אַתֶּם מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר:

הִנֵּה כְמוֺ אֶל-אֲנָשִׁים נְבוֺנִים אֲדַבְּרָה שִׁמְעוּ-נָא מִלָּתִי:

Jakožto opatrným mluvím. Vy suďte, co pravím.

Mluvím k vám jako k rozumným lidem; posuďte sami, co říkám:

ὡς φρονίμοις λέγω κρίνατε ὑμει̑ς ο῞ φημι

אַיך דַּלחַכִּימֵא אָמַר אנָא דֻּונו אַנתֻּון מֵדֵּם דָּאמַר אנָא׃

[(7) 1Cor 10, 16]

כּוֹס הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים עָלֶיהָ, הַאֵין הִיא הִתְחַבְּרוּת לְדַם הַמָּשִׁיחַ? הַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ בּוֹצְעִים, הַאֵין הוּא הִתְחַבְּרוּת לְגוּף הַמָּשִׁיחַ?

כּוֺס הַבְּרָכָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָנוּ מְבָרְכִים הֲלֹא הִיא הַמְחַבֶּרֶת אֹתָנוּ אֶל-דַּם הַמָּשִׁיחַ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אָנוּ פֹרְסִים הֲלֹא הוּא הַמְחַבֵּר אֹתָנוּ אֶל-בְּשַׂר הַמָּשִׁיחַ:

Kalich dobrořečení, kterémuž dobrořečíme, zdaliž není společnost krve Kristovy? A chléb, kterýž lámeme, zdaliž není společnost těla Kristova?

Není kalich požehnání, za nějž děkujeme, účastí na krvi Kristově? A není chléb, který lámeme, účastí na těle Kristově? ([Matouš 26:27; Skutky apoštolské 2:42])

τὸ ποτήριον τη̑ς ευ᾿λογίας ο῍ ευ᾿λογου̑μεν ου᾿χὶ κοινωνία ε᾿στὶν του̑ αι῞ματος του̑ Χριστου̑ τὸν α῎ρτον ο῍ν κλω̑μεν ου᾿χὶ κοινωνία του̑ σὼματος του̑ Χριστου̑ ε᾿στιν

כָּסָא הַו דּתַודִּיתָא דַּמבַרכִינַן לָא הוָא שַׁותָּפֻותָא אִיתַוהי דַּדמֵה דַּמשִׁיחָא ולַחמָא הַו דּקָצֵינַן לָא הוָא שַׁותָּפֻותָא אִיתַוהי דּפַגרֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 10, 17]

מִשּׁוּם שֶׁהַלֶּחֶם אֶחָד, אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד; שֶׁכֵּן כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בַּלֶּחֶם הָאֶחָד.

כִּי אֲנַחְנוּ הָרַבִּים הָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד כְּמוֺ לֶחֶם אֶחָד אַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּלֶחֶם אֶחָד הָיִינוּ כֻלָּנוּ חֲבֵרִים:

Poněvadž jeden chléb, jedno tělo mnozí jsme; všickni zajisté jednoho chleba účastni jsme.

Protože je jeden chléb, jsme my mnozí jedno tělo, neboť všichni máme podíl na jednom chlebu. ([Římanům 12:5; 1 Korintským 12:27; Efezským 4:16; Koloským 3:15])

ο῞τι ει῟ς α῎ρτος ε῍ν σω̑μα οἱ πολλοί ε᾿σμεν οἱ γὰρ πάντες ε᾿κ του̑ ἑνὸς α῎ρτου μετέχομεν

אַיכַּנָא דּחַד הֻו לַחמָא הַו הָכַנָא כֻּלַן חַד חנַן פּגַר כֻּלַן גֵּיר מֵן הַו הֻו חַד לַחמָא נָסבִּינַן׃

[(7) 1Cor 10, 18]

רְאוּ נָא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל . הַאִם אֵין הָאוֹכְלִים מִן הַקָּרְבָּנוֹת שֻׁתָּפִים בַּמִּזְבֵּחַ?

רְאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבֹדָתָם עֲבֹדַת בְּשָׂרִים הֲלֹא אֹכְלֵי הַזְּבָחִים חֲבֵרִים הֵם בַּמִּזְבֵּחַ:

Pohleďte na Izraele podlé těla. Zdaliž ti, kteříž jedí oběti, nejsou účastníci oltáře?

Pohleďte na izraelský lid(a): Nespojuje ty, kteří jedí oběti, společenství oltáře? (a) ř: na Izrael podle těla ([Leviticus 7:6 Leviticus 7:15])

βλέπετε τὸν ᾽Ισραὴλ κατὰ σάρκα ου᾿χ οἱ ε᾿σθίοντες τὰς θυσίας κοινωνοὶ του̑ θυσιαστηρίου ει᾿σίν

חזַו לִאיסרָיֵל דּבַבסַר לָא הוָא אַילֵין דָּאכלִין דֵּבחֵא הָוֵין שַׁותָּפֵא למַדבּחָא׃

[(7) 1Cor 10, 19]

וּבְכֵן מָה אֲנִי אוֹמֵר - שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים? שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל?

וּמָה אֲנִי אֹמֵר הֲכִי-זֶבַח אֱלִילִים שֹׁרֶשׁ דָּבָר בּוֺ אוֺ כִּי-אֱלִיל יֶשׁ-בּוֺ שֹׁרֶשׁ דָּבָר:

Což tedy dím? Že modla jest něco? Aneb že modlám obětované něco jest?

Co tím chci říci? Že pokrm obětovaný modlám něco znamená? Nebo že modla něco znamená? ([1 Korintským 8:4])

τί ου῏ν φημι ο῞τι ει᾿δωλόθυτόν τί ε᾿στιν η῍ ο῞τι ει῎δωλόν τί ε᾿στιν

מָנָא הָכִיל אָמַר אנָא דַּפתַכרָא מֵדֵּם אִיתַוהי אַו דֵּבחָא דַּפתַכרָא מֵדֵּם הֻו לָא׃

[(7) 1Cor 10, 20]

לֹא! אֶלָּא מַה שֶּׁהַגּוֹיִם מַקְרִיבִים, לְשֵׁדִים הֵם מַקְרִיבִים וְלֹא לֵאלֹהִים; וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לַשֵּׁדִים.

אֲבָל אֶת-אֲשֶׁר יִזְבְּחוּ הַגּוֺיִם לַשֵּׁדִים הֵם זֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים וְאֵין לִי חֵפֶץ כִּי-תִהְיוּ אַתֶּם חַבְרֵי הַשֵּׁדִים:

Anobrž což obětují pohané, ďáblům obětují, a ne Bohu. Nechtělť bych pak, abyste vy byli účastníci ďáblů.

Nikoli, nýbrž že to, co pohané obětují, obětují démonům, a ne Bohu. Nechci, abyste vešli ve společenství s démony. ([Deuteronomium 32:17; Žalmy 106:37; Zjevení Janovo 9:20])

α᾿λλ῾ ο῞τι α῍ θύουσιν δαιμονίοις καὶ ου᾿ θεω̑ θύουσιν ου᾿ θέλω δὲ ὑμα̑ς κοινωνοὺς τω̑ν δαιμονίων γίνεσθαι

אֵלָא הַו מֵדֵּם דּדָבחִין חַנפֵא לשִׁאדֵא הו דָּבחִין ולָא לַאלָהָא לָא דֵּין צָבֵא אנָא דּתֵהוֻון שַׁותָּפֵא לשִׁאדֵא׃

[(7) 1Cor 10, 21]

אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס הָאָדוֹן וּמִכּוֹס הַשֵּׁדִים; אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשֻׁלְחַן הָאָדוֹן וּבְשֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים.

לֹא תוּכְלוּ לִשְׁתּוֺת מִכּוֺס הָאָדוֺן וּמִכּוֺס הַשֵּׁדִים לֹא תוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר לְשֻׁלְחָן הָאָדוֺן וּלְשֻׁלְחָן הַשֵּׁדִים:

Nemůžete kalicha Páně píti i kalicha ďáblů; nemůžete účastníci býti stolu Páně i stolu ďáblů.

Nemůžete pít kalich Páně i kalich démonů. Nemůžete mít účast na stolu Páně i na stolu démonů. ([Izajáš 65:11; Malachiáš 1:7-Malachiáš 1:12; 2 Korintským 6:15-2 Korintským 6:16])

ου᾿ δύνασθε ποτήριον κυρίου πίνειν καὶ ποτήριον δαιμονίων ου᾿ δύνασθε τραπέζης κυρίου μετέχειν καὶ τραπέζης δαιμονίων

לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון דּתֵשׁתֻּון כָּסָא דּמָרַן וכָסָא דּשִׁאדֵא ולָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון דּתֵשׁתַּותּפֻון בּפָתֻורָא דּמָרַן וַבפָתֻורָא דּשִׁאדֵא׃

[(7) 1Cor 10, 22]

הַאִם נָעֵז לְעוֹרֵר אֶת קִנְאַת הָאָדוֹן? כְּלוּם חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ?

אוֺ הֲכִי-נָעִיר חֲמַת קִנְאַת הָאָדוֺן הַבְּרָב-כֹּחַ יִגְבַּר אִישׁ עָלָיו:

Či k hněvu popouzíme Pána? Zdaž silnější jsme jeho?

Chceme snad popudit Pána k žárlivosti? Jsme snad silnější než on? ([Deuteronomium 32:21])

η῍ παραζηλου̑μεν τὸν κύριον μὴ ι᾿σχυρότεροι αυ᾿του̑ ε᾿σμεν

אַו דַּלמָא מַטָנֻו מַטנִינַן למָרַן דַּלמָא חַסִינִינַן מֵנֵה׃ ס

[(7) 1Cor 10, 23]

הַכֹּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֹּל מוֹעִיל; הַכֹּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֹּל בּוֹנֶה.

הַכֹּל נָכוֺן לִי אֲבָל לֹא הַכֹּל לְהוֺעִיל הַכֹּל נָכוֺן אֲבָל לֹא הַכֹּל לְהִבָּנוֺת מִמֶּנּוּ:

Všecko mi sluší, ale ne všecko jest užitečné; všecko mi sluší, ale ne všecko vzdělává.

‚Všecko je(b) dovoleno‘ – ano, ale ne všecko prospívá. ‚Všecko je(b) dovoleno‘ – ano, ale ne všecko přispívá ke společnému růstu. (b) var: + mi (b) var: + mi ([1 Korintským 6:12; Filipským 2:4])

πάντα ε῎ξεστιν α᾿λλ῾ ου᾿ πάντα συμφέρει πάντα ε῎ξεστιν α᾿λλ῾ ου᾿ πάντα οι᾿κοδομει̑

כֻּל מֵדֵּם שַׁלִיט לִי אֵלָא לָא כֻּל מֵדֵּם פַּקָח כֻּל מֵדֵּם שַׁלִיט לִי אֵלָא לָא כֻּל מֵדֵּם מבַנֵא׃

[(7) 1Cor 10, 24]

אִישׁ אַל יְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ אֶלָּא אֶת טוֹבַת זוּלָתוֹ.

אַל-יְבַקֵּשׁ אִישׁ טוֺבַת נַפְשׁוֺ לְבַדּוֺ כִּי אִם-גַּם-טוֺבַת רֵעֵהוּ:

Žádný nehledej svých věcí, ale jeden každý toho, což jest bližního.

Nikdo ať nemyslí sám na sebe, nýbrž ať má ohled na druhého! ([Římanům 14:2-Římanům 14:10 Římanům 15:2])

μηδεὶς τὸ ἑαυτου̑ ζητείτω α᾿λλὰ τὸ του̑ ἑτέρου

לָא אנָשׁ דּנַפשֵׁה נֵהוֵא בָּעֵא אֵלָא כֻּלנָשׁ אָף דּחַברֵה׃

[(7) 1Cor 10, 25]

אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְכָּר בַּשּׁוּק וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן,

כָּל-הַנִּמְכָּר בַּשּׁוּק אֹתוֺ תֹאכֵלוּ וְאַל-תִּדְרְשׁוּ לְחִקְרֵי-לֵב:

Všecko, což se v masných krámích prodává, jezte, nic se nevyptávajíce pro svědomí.

Jezte všechno, co se prodává v masných krámech, a pro své svědomí se nepotřebujete na nic ptát.

πα̑ν τὸ ε᾿ν μακέλλω πωλούμενον ε᾿σθίετε μηδὲν α᾿νακρίνοντες διὰ τὴν συνείδησιν

כֻּלמֵדֵּם דּמֵזדַּבַּן בּמַקֵלָון הוַיתֻּון אָכלִין דּלָא עֻוקָבָא מֵטֻל תִּארתָּא׃

[(7) 1Cor 10, 26]

כִּי לַיהוה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ.

כִּי לַיהוָֺה הָאָרֶץ וּמְלוֺאָהּ:

Nebo Páněť jest země i plnost její.

‚Hospodinova(c) je země i její plnost.‘ (c) ř: Páně ([Žalmy 24:1 Žalmy 50:12])

του̑ κυρίου γὰρ ἡ γη̑ καὶ τὸ πλήρωμα αυ᾿τη̑ς

דּמָריָא הי גֵּיר אַרעָא בַּמלָאָה׃

[(7) 1Cor 10, 27]

אִם יַזְמִינְכֶם אִישׁ בִּלְתִּי מַאֲמִין וּרְצוֹנְכֶם לָלֶכֶת אֵלָיו, אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁיֻּגַּשׁ לָכֶם וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן.

וְאִם-יִקְרָא אֶתְכֶם אַחַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְתִרְצוּ לָלֶכֶת לְבֵיתוֺ אָכֹל תֹּאכְלוּ מִכָּל-אֲשֶׁר יוּשַׂם לִפְנֵיכֶם וְאַל-תִּדְרְשׁוּ לְחִקְרֵי-לֵב:

Pozval-liť by vás pak kdo z nevěřících, a chcete jíti, vše, cožkoli bylo by vám předloženo, jezte, nic se nevyptávajíce pro svědomí.

Pozve-li vás někdo z nevěřících a chcete tam jít, jezte všechno, co vám předloží, a pro své svědomí se na nic neptejte. ([Lukáš 10:8])

ει῎ τις καλει̑ ὑμα̑ς τω̑ν α᾿πίστων καὶ θέλετε πορεύεσθαι πα̑ν τὸ παρατιθέμενον ὑμι̑ν ε᾿σθίετε μηδὲν α᾿νακρίνοντες διὰ τὴν συνείδησιν

אֵן אנָשׁ דֵּין מֵן חַנפֵא קָרֵא לכֻון וצָבֵין אנתֻּון למִאזַל כֻּלמֵדֵּם דּמֵתּסִים קדָמַיכֻּון אַכֻולו דּלָא עֻוקָבָא מֵטֻל תִּארתָּא׃

[(7) 1Cor 10, 28]

אֲבָל אִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם: "זֶה נִזְבַּח לֶאֱלִיל", אַל תֹּאכְלוּ לְמַעַן הָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לָכֶם וּלְמַעַן הַמַּצְפּוּן.

וְכִי-יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ זֶה הוּא זֶבַח לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲבוּר זֶה אֲשֶׁר הִגִּיד לָכֶם וּבַעֲבוּר חִקְרֵי-לֵב כִּי לַיהוָֺה הָאָרֶץ וּמְלוֺאָהּ:

Pakli by vám někdo řekl: Toto jest modlám obětované, nejezte pro toho, kdož oznámil, a pro svědomí. Páně zajisté jest země i plnost její.

Kdyby vám však někdo řekl: „Toto bylo obětováno božstvům,“ nejezte kvůli tomu, kdo vás na to upozornil, a pro svědomí(d) – (d) var: + Hospodinova je země i její plnost ([1 Korintským 8:7])

ε᾿ὰν δέ τις ὑμι̑ν ει῎πη του̑το ἱερόθυτόν ε᾿στιν μὴ ε᾿σθίετε δι῾ ε᾿κει̑νον τὸν μηνύσαντα καὶ τὴν συνείδησιν

אֵן אנָשׁ דֵּין נִאמַר לכֻון דּהָנָא דַּדבִיחָא הֻו לָא תֵּאכלֻון מֵטֻל הַו דָּאמַר לכֻון ומֵטֻל תִּארתָּא׃

[(7) 1Cor 10, 29]

מַצְפּוּן, אֲנִי אוֹמֵר - לֹא זֶה שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁל הָאַחֵר, שֶׁכֵּן לָמָּה שֶׁתִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל אַחֵר?

וַאֲנִי אֹמֵר חִקְרֵי-לֵב לֹא חִקְרֵי לִבְּךׇ כִּי אִם-חִקְרֵי-לֵב הָאַחֵר כִּי לָמָּה-זֶּה תֵחָשֵׁב חֻפְשָׁתִי לַחֲטָאָה בְּמַחֲשֶׁבֶת לֵב אַחֵר:

Svědomí pak pravím ne tvé, ale toho druhého. Nebo proč by měla svoboda má potupena býti od cizího svědomí?

nemyslím vaše svědomí, nýbrž svědomí toho druhého. Proč by moje svoboda měla být souzena cizím svědomím? ([Římanům 14:13])

συνείδησιν δὲ λέγω ου᾿χὶ τὴν ἑαυτου̑ α᾿λλὰ τὴν του̑ ἑτέρου ἱνατί γὰρ ἡ ε᾿λευθερία μου κρίνεται ὑπὸ α῎λλης συνειδήσεως

תִּארתָּא דֵּין אָמַר אנָא לָא הוָא דִּילכֻון אֵלָא דּהַו דָּאמַר למָנָא גֵּיר חִארֻותי מֵתּדִינָא מֵן תִּארתָּא דַּאחרָנֵא׃

[(7) 1Cor 10, 30]

אִם אֲנִי מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל לָמָּה שֶׁיְּדֻבַּר בִּי רָעוֹת בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי מְבָרֵךְ עָלָיו?

אִם-אָכַלְתִּי וּבֵרַכְתִּי לָמָּה-זֶּה יְחָרְפֵנִי עַל-אֲשֶׁר אֲנִי מְבָרֵךְ:

A poněvadž já s díků činěním požívám, proč za bezbožného jmín býti mám pro to, z čehož já díky činím?

Jestliže něco přijímám s vděčností, proč mám být odsuzován za to, zač vzdávám díky? ([Římanům 14:6; 1 Timoteovi 4:4])

ει᾿ ε᾿γώ χάριτι μετέχω τί βλασφημου̑μαι ὑπὲρ ου῟ ε᾿γώ ευ᾿χαριστω̑

אֵן אֵנָא בּטַיבֻּותָא מֵתחַשַׁח אנָא מָנָא מֵתגַּדַּף אנָא עַל מֵדֵּם דֵּאנָא מַודֵּאנָא׃

[(7) 1Cor 10, 31]

וּבְכֵן אִם תֹּאכְלוּ אוֹ תִּשְׁתּוּ, אוֹ כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ - עֲשׂוּ אֶת הַכֹּל לְמַעַן כְּבוֹד אֱלֹהִים.

עַל-כֵּן אִם תֹּאכְלוּ וְאִם-תִּשְׁתּוּ אוֺ תַעֲשׂוּ מְאוּמָה עֲשׂוּ כָל-מַעֲשֵׂיכֶם לִכְבוֺד אֱלֹהִים:

Protož buď že jíte, neb pijete, aneb cožkoli činíte, všecko k slávě Boží čiňte.

Ať tedy jíte či pijete či cokoli jiného děláte, všecko čiňte k slávě Boží. ([Koloským 3:17])

ει῎τε ου῏ν ε᾿σθίετε ει῎τε πίνετε ει῎τε τι ποιει̑τε πάντα ει᾿ς δόξαν θεου̑ ποιει̑τε

אֵן אָכלִין אנתֻּון הָכִיל וֵאן שָׁתֵין אנתֻּון וֵאן מֵדֵּם עָבדִּין אנתֻּון כֻּלמֵדֵּם לתֵשׁבֻּוחתָּא דַּאלָהָא הוַיתֻּון עָבדִּין׃

[(7) 1Cor 10, 32]

אַל תִּהְיוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַגּוֹיִם וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים,

אַל-תִּהְיוּ לְמִכְשׁוֺל לִפְנֵי הַיְּהוּדִים וְלֹא לִפְנֵי הַיְּוָנִים וְלֹא לִפְנֵי קְהַל אֱלֹהִים:

Bez úrazu buďte i Židům i Řekům i církvi Boží,

Nebuďte kamenem úrazu ani Židům, ani Řekům, ani církvi Boží, ([Římanům 14:13])

α᾿πρόσκοποι καὶ ᾽Ιουδαίοις γίνεσθε καὶ ῞Ελλησιν καὶ τη̑ ε᾿κκλησία του̑ θεου̑

דּלָא תֻּוקלָא הוַו לִיהֻודָיֵא ולַארמָיֵא וַלעִדּתֵּה דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 10, 33]

כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רָצוּי לְכֻלָּם בְּכָל דָּבָר וְאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבָתִי אֲנִי, אֶלָּא אֶת טוֹבַתהָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשְׁעוּ.

כַּאֲשֶׁר גַּם-אָנֹכִי בְכָל-מַעֲשַׂי הִנְנִי לְהֵיטִיב לְכֻלָּם וְלֹא טוֺבַת נַפְשִׁי אֲנִי דֹרֵשׁ כִּי אִם-טוֺבַת רַבִּים לְמַעַן יוָּשֵׁעוּ:

Jakož i já ve všem líbím se všechněm, nehledaje v tom svého užitku, ale mnohých, aby spaseni byli.

já se také snažím všem vyjít vstříc(e). Nehledám svůj vlastní prospěch, nýbrž prospěch mnohých, aby byli spaseni. (e) ř: všem se líbit ([Římanům 15:2; 1 Korintským 9:20-1 Korintským 9:22 1 Korintským 13:5])

καθώς κα᾿γώ πάντα πα̑σιν α᾿ρέσκω μὴ ζητω̑ν τὸ ε᾿μαυτου̑ σύμφορον α᾿λλὰ τὸ τω̑ν πολλω̑ν ι῞να σωθω̑σιν

אַיך דָּאף אֵנָא בּכֻל מֵדֵּם לכֻלנָשׁ שָׁפַר אנָא ולָא בָּעֵא אנָא מֵדֵּם דּלִי פַּקָח אֵלָא מֵדֵּם דַּלסַגִּיֵאא פַּקָח דּנִחֻון׃

[(7) 1Cor 11, 01]

לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנִי הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ.

וְעַתָּה לְכוּ אַחֲרָי כַּאֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמָּשִׁיח:

Následovníci moji buďte, jako i já Kristův.

Jednejte podle mého příkladu, jako já jednám podle příkladu Kristova. ([1 Korintským 4:16; Galatským 4:12; Filipským 3:17; 1 Tesalonickým 1:6])

μιμηταί μου γίνεσθε καθώς κα᾿γώ Χριστου̑

אֵתּדַּמַו בִּי אַיכַּנָא דָּאף אֵנָא בַּמשִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 11, 02]

אַחַי, מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶתְכֶם עַל שֶׁאַתֶּם זוֹכְרִים אוֹתִי בְּכָל דָּבָר וּמַחֲזִיקִים בַּמָּסֹרֶת שֶׁמָּסַרְתִּי לָכֶם.

וְהִנְנִי מְשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם כִּי-זְכַרְתֶּם אֹתִי בְּכָל-עֵת וְכִי-שְׁמַרְתֶּם אֶת-הַתּוֺרֹת הַנִּמְסָרוֺת כַּאֲשֶׁר מָסַרְתִּי לָכֶם:

Chválímť pak vás, bratří, že všecky věci mé v paměti máte, a jakž jsem vydal vám, ustanovení zachováváte.

Chválím vás(f), že si mne stále připomínáte a držíte se tradice, kterou jste ode mne přijali. (f) var: + bratří ([2 Tesalonickým 2:15])

ε᾿παινω̑ δὲ ὑμα̑ς ο῞τι πάντα μου μέμνησθε καὶ καθώς παρέδωκα ὑμι̑ν τὰς παραδόσεις κατέχετε

משַׁבַּח אנָא לכֻון דֵּין אַחַי דַּבכֻל מֵדֵּם מַעהֵד אנתֻּון לִי וַאיכַּנָא דַּאשׁלמֵת לכֻון פֻּוקדָּנֵא אַחִידִין אנתֻּון׃ ס

[(7) 1Cor 11, 03]

רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי רֹאשׁ כָּל אִישׁ הוּא הַמָּשִׁיחַ, וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הוּא הָאִישׁ, וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֱלֹהִים.

אַךְ זֹאת חָפַצְתִּי כִּי-תֵדְעוּן כִּי-רֹאשׁ כָּל-אִישׁ הוּא הַמָּשִׁיחַ וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הוּא הָאִישׁ וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים:

Chciť pak, abyste věděli, že všelikého muže hlava jest Kristus, a hlava ženy muž, hlava pak Kristova Bůh.

Rád bych, abyste si uvědomili, že hlavou každého muže je Kristus, hlavou ženy muž a hlavou Krista je Bůh. ([Genesis 3:16; Efezským 1:22 Efezským 5:23; Koloským 2:19])

θέλω δὲ ὑμα̑ς ει᾿δέναι ο῞τι παντὸς α᾿νδρὸς ἡ κεφαλὴ ὁ Χριστός ε᾿στιν κεφαλὴ δὲ γυναικὸς ὁ α᾿νήρ κεφαλὴ δὲ του̑ Χριστου̑ ὁ θεός

צָבֵא אנָא דֵּין דּתֵדּעֻון דּכֻל גּבַר רִשֵׁה משִׁיחָא הֻו ורִשָׁה דַּאנתּתָא גַּברָא הֻו ורִשֵׁה דַּמשִׁיחָא אַלָהָא הֻו׃

[(7) 1Cor 11, 04]

כָּל אִישׁ הַמִתְפַּלֵּל אוֹ מִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה, מְבַזֶּה הוּא אֶת רֹאשׁוֹ.

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל אוֺ יִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֺ מְכֻסֶּה בּוֺזֶה אֶת-רֹאשׁוֺ:

Každý muž, modle se aneb prorokuje s přikrytou hlavou, ohyžďuje hlavu svou.

Každý muž, který se modlí nebo prorocky mluví s pokrytou hlavou, zneuctívá toho, kdo je mu hlavou(g), (g) ř: svou hlavu ([1 Korintským 12:10 1 Korintským 14:1])

πα̑ς α᾿νὴρ προσευχόμενος η῍ προφητεύων κατὰ κεφαλη̑ς ε῎χων καταισχύνει τὴν κεφαλὴν αυ᾿του̑

כֻּל גַּברָא דַּמצַלֵא אַו מֵתנַבֵּא כַּד מכַסַי רִשֵׁה מַבהֵת רִשֵׁה׃

[(7) 1Cor 11, 05]

וְכָל אִשָּׁה הַמִּתְפַּלֶּלֶת אוֹ מִתְנַבֵּאת בְּגִלּוּי רֹאשׁ, מְבַזָּה אֶת רֹאשָׁהּ; שֶׁכֵּן כָּמוֹהָ כְּמִי שֶׁגֻּלַּח שְׂעַר רֹאשָׁהּ.

וְכָל-אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל אוֺ תִתְנַבֵּא וְאֶת-רֹאשָׁהּ לֹא כִסְּתָה אֶת-רֹאשָׁהּ בָּזְתָה כְּמוֺ אִם-גִּלְּחָה אֶת-רֹאשָׁהּ:

Každá pak žena, modleci se aneb prorokujici s nepřikrytou hlavou, ohyžďuje hlavu svou; nebo jednostejná věc jest, jako by se oholila.

a každá žena, která se modlí nebo prorocky mluví s nezahalenou hlavou, zneuctívá toho, kdo je jí hlavou(g); je to jedno a totéž, jako kdyby byla ostříhaná. (g) ř: svou hlavu ([1 Korintským 14:34])

πα̑σα δὲ γυνὴ προσευχομένη η῍ προφητεύουσα α᾿κατακαλύπτω τη̑ κεφαλη̑ καταισχύνει τὴν κεφαλὴν αυ᾿τη̑ς ε῍ν γάρ ε᾿στιν καὶ τὸ αυ᾿τὸ τη̑ ε᾿ξυρημένη

וכֻל אַנתּתָא דַּמצַליָא אַו מֵתנַבּיָא כַּד גּלֵא רִשָׁה מַבהתָא רִשָׁה שַׁויָא הי גֵּיר עַם הָי דַּגרִיע רִשָׁה׃

[(7) 1Cor 11, 06]

אִם רֹאשׁ הָאִשָּׁה אֵינוֹ מְכֻסֶּה, אֲזַי גַּם רָאוּי שֶׁיִּגָּזֵז שְׂעַר רֹאשָׁהּ. אֲבָל אִם בּוּשָׁה הִיא לְאִשָּׁה לִגְזֹז אוֹ לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרָהּ, שֶׁתִּתְכַּסֶּה.

כִּי אִם-הָאִשָּׁה לֹא תִתְכַּסֶּה לָמָּה גַם-לֹא תָגֹז רֹאשָׁהּ וְאִם-חֶרְפָּה הִיא לָאִשָּׁה לָגֹז אוֺ לְגַלַּח שַׂעֲרוֺתֶיהָ תִּתְכַּסֶּה:

Nebo nezavíjí-liť se žena, nechažť se také ostříhá. Pakli jest mrzká věc ženě oholiti se neb ostříhati, nechažť se zavíjí.

Jestliže si žena nezahaluje hlavu, ať se už také ostříhá. Je-li však pro ženu potupné dát se ostříhat nebo oholit, ať se zahaluje.

ει᾿ γὰρ ου᾿ κατακαλύπτεται γυνή καὶ κειράσθω ει᾿ δὲ αι᾿σχρὸν γυναικὶ τὸ κείρασθαι η῍ ξυρα̑σθαι κατακαλυπτέσθω

אֵן גֵּיר לָא מֵתכַּסיָא אַנתּתָא אָף תֵּסתַּפַּר אֵן דֵּין משַׁכַּר הֻו לַאנתּתָא למֵסתַּפָּרֻו אַו למֵגרַע תֵּתכַּסֵא׃

[(7) 1Cor 11, 07]

הָאִישׁ אָמְנָם אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ, מִהְיוֹתוֹ צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ, אַךְ הָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ;

וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ מְצֻוֶּה לְכַסּוֺת אֶת-רֹאשׁוֺ בִּהְיוֺתוֺ צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֺדוֺ אֲבָל הָאִשָּׁה הִיא כְבוֺד הָאִישׁ:

Mužť nemá zavíjeti hlavy, jsa obraz a sláva Boží, ale žena jest sláva mužova.

Muž si nemá zahalovat hlavu, protože je obrazem a odleskem slávy Boží, kdežto žena je odleskem slávy mužovy. ([Genesis 1:27 Genesis 5:1])

α᾿νὴρ μὲν γὰρ ου᾿κ ο᾿φείλει κατακαλύπτεσθαι τὴν κεφαλήν ει᾿κών καὶ δόξα θεου̑ ὑπάρχων ἡ γυνὴ δὲ δόξα α᾿νδρός ε᾿στιν

גַּברָא גֵּיר לָא חַיָב דַּנכַסֵא רִשֵׁה מֵטֻל דַּדמֻותָא הֻו ותֵשׁבֻּוחתָּא דַּאלָהָא אַנתּתָא דֵּין תֵּשׁבֻּוחתָּא הי דּגַברָא׃

[(7) 1Cor 11, 08]

כִּי אֵין הָאִישׁ מִן הָאִשָּׁה, אֶלָּא הָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ;

כִּי אֵין-הָאִישׁ לֻקַּח מִן-הָאִשָּׁה כִּי אִם-הָאִשָּׁה מִן-הָאִישׁ:

Nebo není muž z ženy, ale žena z muže.

Vždyť muž není z ženy, nýbrž žena z muže. ([Genesis 2:22-Genesis 2:23])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν α᾿νὴρ ε᾿κ γυναικός α᾿λλὰ γυνὴ ε᾿ξ α᾿νδρός

לָא גֵּיר אִיתַוהי גַּברָא מֵן אַנתּתָא אֵלָא אַנתּתָא מֵן גַּברָא׃

[(7) 1Cor 11, 09]

גַּם, הָאִישׁ לֹא נִבְרָא לְמַעַן הָאִשָּׁה, כִּי אִם הָאִשָּׁה לְמַעַן הָאִישׁ.

גַּם לֹא-נִבְרָא הָאִישׁ בַּעֲבוּר הָאִשָּׁה כִּי אִם-הָאִשָּׁה בַּעֲבוּר הָאִישׁ:

Není zajisté muž stvořen pro ženu, ale žena pro muže.

Muž přece nebyl stvořen pro ženu, ale žena pro muže. ([Genesis 2:18; 1 Timoteovi 2:13])

καὶ γὰρ ου᾿κ ε᾿κτίσθη α᾿νὴρ διὰ τὴν γυναι̑κα α᾿λλὰ γυνὴ διὰ τὸν α῎νδρα

וָאפלָא גֵּיר גַּברָא אֵתבּרִי מֵטֻל אַנתּתָא אֵלָא אַנתּתָא מֵטֻל גַּברָא׃

[(7) 1Cor 11, 10]

מִשּׁוּם כָּךְ חוֹבָה שֶׁתִּהְיֶה מָרוּת עַל רֹאשׁ הָאִשָּׁה מִפְּנֵי הַמַּלְאָכִים.

עַל-כֵּן חוֺבַת הָאִשָּׁה לָשֵׂאת כְּסוּת עַל-רֹאשָׁהּ מִפְּנֵי הַמַּלְאָכִים:

Protož máť žena míti obestření na hlavě pro anděly.

Proto má žena mít na hlavě znamení moci kvůli andělům.

διὰ του̑το ο᾿φείλει ἡ γυνὴ ε᾿ξουσίαν ε῎χειν ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς διὰ τοὺς α᾿γγέλους

מֵטֻל הָנָא חַיָבָא אַנתּתָא דּשֻׁולטָנָא נֵהוֵא עַל רִשָׁה מֵטֻל מַלַאכֵא׃

[(7) 1Cor 11, 11]

וְאוּלָם בָּאָדוֹן אֵין הָאִשָּׁה בְּלִי תְּלוּת בָּאִישׁ וְאֵין הָאִישׁ בְּלִי תְּלוּת בָּאִשָּׁה,

אָכֵן אֵין הָאִשָּׁה מִבַּלְעֲדֵי הָאִישׁ וְאֵין הָאִישׁ מִבַּלְעֲדֵי הָאִשָּׁה לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ:

A však ani muž bez ženy, ani žena bez muže v Pánu.

V Kristu(h) ovšem není žena bez muže ani muž bez ženy, (h) ř: v Pánu

πλὴν ου῎τε γυνὴ χωρὶς α᾿νδρὸς ου῎τε α᾿νὴρ χωρὶς γυναικὸς ε᾿ν κυρίω

בּרַם דֵּין לָא גַּברָא לבַר מֵן אַנתּתָא אָפלָא אַנתּתָא לבַר מֵן גַּברָא בּמָרַן׃

[(7) 1Cor 11, 12]

כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ כֵּן גַּם הָאִישׁ נוֹלַד מִן הָאִשָּׁה, וְהַכֹּל מֵאֱלֹהִים.

כִּי כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה מִן-הָאִישׁ כֵּן-גַּם-הָאִישׁ עַל-יְדֵי הָאִשָּׁה וְהַכֹּל מֵאֱלֹהִים:

Nebo jakož žena z muže, tak i muž skrze ženu, všecky pak věci z Boha.

vždyť jako je žena z muže, tak i muž skrze ženu – všecko pak je z Boha. ([Římanům 11:36])

ω῞σπερ γὰρ ἡ γυνὴ ε᾿κ του̑ α᾿νδρός ου῞τως καὶ ὁ α᾿νὴρ διὰ τη̑ς γυναικός τὰ δὲ πάντα ε᾿κ του̑ θεου̑

אַיכַּנָא גֵּיר דַּאנתּתָא מֵן גַּברָא הָכַנָא אָף גַּברָא בּיַד אַנתּתָא כֻּלמֵדֵּם דֵּין מֵן אַלָהָא הֻו׃

[(7) 1Cor 11, 13]

שִׁפְטוּ אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם: הֲיָאֶה לְאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים בְּגִלּוּי רֹאשׁ?

שִׁפְטוּ-נָא בְנַפְשְׁכֶם הֲכִי נָאוָה לְאִשָּׁה בְּאֵין כַּסּוֺת רֹאשׁ לְהִתְפַּלֵּל אֶל-הָאֱלֹהִים:

Vy sami mezi sebou suďte, sluší-li se ženě bez zavití modliti Bohu.

Posuďte to sami: Sluší se, aby se žena k Bohu modlila s nezahalenou hlavou?

ε᾿ν ὑμι̑ν αυ᾿τοι̑ς κρίνατε πρέπον ε᾿στὶν γυναι̑κα α᾿κατακάλυπτον τω̑ θεω̑ προσεύχεσθαι

דֻּונו בַּינַיכֻּון לנַפשׁכֻון יָאֵא לַאנתּתָא דּכַד גּלֵא רִשָׁה תּצַלֵא לַאלָהָא׃

[(7) 1Cor 11, 14]

כְּלוּם הַטֶּבַע עַצְמוֹ אֵינוֹ מְלַמֵּד אֶתְכֶם שֶׁאִם לָאִישׁ שֵׂעָר אָרֹךְ הֲרֵי זֶה לִבְזוּתוֹ?

הֵן גַּם-הַטֶּבַע יוֺרֶה לָכֶם כִּי חֶרְפָּה לְאִישׁ לְגַדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֺ:

Zdaliž vás i samo přirození neučí, žeť jest ohyzda muži míti dlouhé vlasy?

Cožpak vás sama příroda neučí, že pro muže jsou dlouhé vlasy hanbou,

ου᾿δὲ ἡ φύσις αυ᾿τὴ διδάσκει ὑμα̑ς ο῞τι α᾿νὴρ μὲν ε᾿ὰν κομα̑ α᾿τιμία αυ᾿τω̑ ε᾿στιν

אָפלָא הֻו כּיָנָא מַלֵף לכֻון דּגַברָא מָא דּקָאֵם סַערֵה צַערָא הֻו לֵה׃

[(7) 1Cor 11, 15]

אֲבָל הָאִשָּׁה אִם יֵשׁ לָהּ שֵׂעָר אָרֹךְ הֲרֵי זֶה לְכָבוֹד לָהּ, כִּי נִתַּן לָהּ הַשֵֹעָר לִכְסוּת.

אֲבָל הָאִשָּׁה כִּי תְגַדֵּל פֶּרַע פְּאֵר הוּא לָהּ כִּי-לִכְסוּת נִתַּן לָהּ הַפָּרַע:

Ale ženě míti dlouhé vlasy poctivé jest; nebo vlasové k zastírání dáni jsou jí.

kdežto pro ženu ctí? Vlasy jsou jí totiž dány jako závoj.

γυνὴ δὲ ε᾿ὰν κομα̑ δόξα αυ᾿τη̑ ε᾿στιν ο῞τι ἡ κόμη α᾿ντὶ περιβολαίου δέδοται αυ᾿τη̑

וַאנתּתָא מָא דַּמרַבַּי סַערָה תֵּשׁבֻּוחתָּא הי לָה מֵטֻל דּסַערָה חלָף תַּכסִיתָא הֻו אֵתִיהֵב לָה׃

[(7) 1Cor 11, 16]

וְאִם מִישֶׁהוּ מִתְכַּוֵּן לְהִתְוַכֵּחַ, לָנוּ אֵין מִנְהָג כָּזֶה, אַף לֹא לִקְהִלּוֹת אֱלֹהִים.

וְאִם-יִבְחַר אִישׁ לְעוֺרֵר מְדָנִים לֹא-זֹה הַדֶּרֶךְ לָנוּ וְלֹא לִקְהִלּוֺת הָאֱלֹהִים:

Jestliže pak komu se vidí neustupným býti, myť takového obyčeje nemáme, ani církev Boží.

Chce-li někdo umíněně na tom trvat, tomu říkám: Není to obyčejem ani u nás, ani v ostatních církvích Božích.

ει᾿ δέ τις δοκει̑ φιλόνεικος ει῏ναι ἡμει̑ς τοιαύτην συνήθειαν ου᾿κ ε῎χομεν ου᾿δὲ αἱ ε᾿κκλησίαι του̑ θεου̑

אֵן אנָשׁ דֵּין מֵתחרֵא עַל הָלֵין לַן לַיתּ עיָדָא אַיך הָנָא ולָא לעִדּתֵּה דַּאלָהָא סּ סּ׃

[(7) 1Cor 11, 17]

בְּמָסְרִי אֶת הָהוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה אֵינֶנִּי מְשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם, שֶׁכֵּן אֵינְכֶם נֶאֱסָפִים יַחַד לְטוֹבָה אֶלָּא לְרָעָה.

וְכַאֲשֶׁר אַשְׁמִיעֲכֶם פֹּה דְבָרָי לֹא אֲשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יַחְדָּו לֹא לְטוֺבָה כִּי אִם-לְרָעָה:

Tyto pak věci předkládaje, nechválím, že ne k lepšímu, ale k horšímu se scházíte.

Když už vás napomínám, nemohu také pochválit, že se shromažďujete spíše ke škodě než k prospěchu.

του̑το δὲ παραγγέλλων ου᾿κ ε᾿παινω̑ ο῞τι ου᾿κ ει᾿ς τὸ κρει̑σσον α᾿λλὰ ει᾿ς τὸ η῏σσον συνέρχεσθε

הָדֵא דֵּין דַּמפַקֵד אנָא לָא אַיך משַׁבַּח אנָא לכֻון מֵטֻל דּלָא הוָא לַקדָמַיכֻּון אֵתַיתֻּון אֵלָא לַבצִירֻותָא הֻו נחֵתּתֻּון׃

[(7) 1Cor 11, 18]

רֵאשִׁית כֹּל, שָׁמַעְתִּי כִּי בְּעֵת שֶׁאַתֶּם מִתְאַסְּפִים בִּקְהִלָּה מִתְגַּלְּעוֹת מַחֲלוֹקוֹת בֵּינֵיכֶם. בְּמִדַּת מָה אֲנִי מַאֲמִין בָּזֶה,

וְזֶה תְּחִלַּת דְּבָרָי כַּאֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ בַקָּהָל הֵן שָׁמַעְתִּי כִּי-יֵשׁ מַחֲלֹקוֺת בֵּינֵיכֶם וּלְמִקְצַת הַשְּׁמוּעָה הֶאֱמָנְתִּי:

Nejprvé zajisté, když se scházíte do shromáždění, slyším, že jsou roztržky mezi vámi, a poněkud tomu věřím.

Předně slyším, že jsou mezi vámi roztržky, když se v církvi shromažďujete, a jsem nakloněn tomu věřit. ([1 Korintským 1:10-1 Korintským 1:12 1 Korintským 3:3])

πρω̑τον μὲν γὰρ συνερχομένων ὑμω̑ν ε᾿ν ε᾿κκλησία α᾿κούω σχίσματα ε᾿ν ὑμι̑ν ὑπάρχειν καὶ μέρος τι πιστεύω

לֻוקדַם גֵּיר מָא דּמֵתכַּנשִׁין אנתֻּון בּעִדּתָּא פָּלַגוָתָא שָׁמַע אנָא דִּאית בַּינָתכֻון ומֵדֵּם מֵדֵּם מהַימֵן אנָא׃

[(7) 1Cor 11, 19]

שֶׁכֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ פִּלּוּגִים בֵּינֵיכֶם לְמַעַן יִוָּדַע מִי הֵם הַנֶּאֱמָנִים בֵּינֵיכֶם.

כִּי לֹא תֶחְדַּלְנָה הַמַּחֲלֹקוֺת מִקִּרְבְּכֶם לְמַעַן יִוָּדְעוּ הַנֶּאֱמָנִים בָּכֶם:

Neboť musejí i kacířstva mezi vámi býti, aby právě pobožní zjeveni byli mezi vámi.

Neboť musí mezi vámi být i různé skupiny, aby se ukázalo, kdo z vás se osvědčí. ([1 Janův 2:19])

δει̑ γὰρ καὶ αἱρέσεις ε᾿ν ὑμι̑ν ει῏ναι ι῞να καὶ οἱ δόκιμοι φανεροὶ γένωνται ε᾿ν ὑμι̑ν

עתִידִין אֵנֻון גֵּיר אָף חֵריָנֵא דּנֵהוֻון בַּינָתכֻון דַּאילֵין דַּבקֵין בּכֻון נֵתיַדעֻון׃

[(7) 1Cor 11, 20]

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם נֶאֱסָפִים יַחַד לְמָקוֹם אֶחָד, אֵין זֹאת כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת סְעוּדַת הָאָדוֹן,

וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר תִּתְאַסְּפוּ יַחְדָּו לֹא-זֹה הַדֶּרֶךְ לֶאֱכֹל מִלֶּחֶם הָאָדוֺן:

Když tedy tak se scházíte vespolek, toť není večeři Páně jísti,

Když vy se však shromažďujete, není to už společenství večeře Páně:

συνερχομένων ου῏ν ὑμω̑ν ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τὸ ου᾿κ ε῎στιν κυριακὸν δει̑πνον φαγει̑ν

מָא הָכִיל דּמֵתכַּנשִׁין אנתֻּון לַו אַיך דּזָדֵק ליַומֵה דּמָרַן אָכלִין אנתֻּון ושָׁתֵין׃

[(7) 1Cor 11, 21]

כִּי כָּל אֶחָד מַקְדִּים לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתוֹ, וְהַתּוֹצָאָה - זֶה רָעֵב וְזֶה שִׁכּוֹר.

כִּי כָל-אִישׁ בַּכֵּרָה יַקְדִּים לֶאֱכֹל חֶלְקוֺ וְאֶחָד רָעֵב וְהַשֵּׁנִי שֹׁתֶה שִׁכּוֺר:

Poněvadž jeden každý nejprv s jídlem večeře své se uspíší, a tu někdo lační, a jiný se přepil.

každý se dá hned do své večeře, a jeden má hlad, druhý se opije.

ε῞καστος γὰρ τὸ ι῎διον δει̑πνον προλαμβάνει ε᾿ν τω̑ φαγει̑ν καὶ ο῍ς μὲν πεινα̑ ο῍ς δὲ μεθύει

אֵלָא אנָשׁ אנָשׁ חשָׁמִיתֵה קָדֵם אָכֵל לָה והָוֵא חַד כּפֵן וחַד רוֵא׃

[(7) 1Cor 11, 22]

הַאָמְנָם אֵין לָכֶם בָּתִּים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶם? אוֹ שֶׁמָּא בָּזִים אַתֶּם לִקְהִלַּת אֱלֹהִים וּמְבַיְּשִׁים אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ? מָה אֹמַר לָכֶם? אֲשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם? עַל זֹאת לֹא אֲשַׁבֵּחַ.

הַאֵין לָכֶם בָּתִּים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֺת שָׁמָּה אוֺ אִם-תָּבוּזוּ לִקְהַל הָאֱלֹהִים וְהוֺבִישׁ פְּנֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵין-בְּיָדָם מְאוּמָה מָה אֹמַר לָכֶם הֲכִי אֲשַׁבֵּחֲכֶם עֵקֶב זֹאת לֹא אֲשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם:

A což pak domů nemáte k jídlu a ku pití? Čili církev Boží tupíte, a zahanbujete ty, kteříž nemají? Což vám dím? Chváliti budu vás? V tom nechválím.

Což nemáte své domácnosti, kde byste jedli a pili? Či snad pohrdáte církví Boží a chcete zahanbit ty, kteří nic nemají? Co vám mám říci? Mám vás snad pochválit? Za to vás nechválím! ([Jakubův 2:5-Jakubův 2:6])

μὴ γὰρ οι᾿κίας ου᾿κ ε῎χετε ει᾿ς τὸ ε᾿σθίειν καὶ πίνειν η῍ τη̑ς ε᾿κκλησίας του̑ θεου̑ καταφρονει̑τε καὶ καταισχύνετε τοὺς μὴ ε῎χοντας τί ει῎πω ὑμι̑ν ε᾿παινέσω ὑμα̑ς ε᾿ν τούτω ου᾿κ ε᾿παινω̑

דַּלמָא בָּתֵּא לַיתּ לכֻון דּתֵאכלֻון ותֵשׁתֻּון אַו בּעִדּתֵּה דַּאלָהָא בָּסֵין אנתֻּון ומַבהתִין אנתֻּון לַאילֵין דּלַיתּ להֻון מָנָא אִמַר לכֻון אֵשַׁבַּחכֻון בּהָדֵא לָא משַׁבַּח אנָא׃

[(7) 1Cor 11, 23]

אָכֵן אֲנִי קִבַּלְתִּי מֵאֵת הָאָדוֹן אֶת אֲשֶׁר גַּם מָסַרְתִּי לָכֶם: שֶׁהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, בַּלַּיְלָה שֶׁהֻסְגַּר בּוֹ, לָקַח אֶת הַלֶּחֶם,

כִּי אָנֹכִי מִן-הָאָדוֺן קִבַּלְתִּי כַּאֲשֶׁר גַּם-מָסַרְתִּי לָכֶם כִּי הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה אֲשֶׁר-הִסְגִּירוּ אֹתוֺ לָקַח לָחֶם:

Já zajisté přijal jsem ode Pána, což i vydal jsem vám, že Pán Ježíš v tu noc, v kterouž zrazen jest, vzal chléb,

Já jsem přijal od Pána, co jsem vám také odevzdal: Pán Ježíš v tu noc, kdy byl zrazen, vzal chléb, ([Lukáš 22:19-Lukáš 22:20; 1 Korintským 15:3])

ε᾿γώ γὰρ παρέλαβον α᾿πὸ του̑ κυρίου ο῍ καὶ παρέδωκα ὑμι̑ν ο῞τι ὁ κύριος ᾽Ιησου̑ς ε᾿ν τη̑ νυκτὶ η῟ παρεδίδετο ε῎λαβεν α῎ρτον

אֵנָא גֵּיר קַבּלֵת מֵן מָרַן הַו מֵדֵּם דַּאשׁלמֵת לכֻון דּמָרַן יֵשֻׁוע בּהַו לִליָא דּמֵשׁתּלֵם הוָא נסַב הוָא לַחמָא׃

[(7) 1Cor 11, 24]

בֵּרֵךְ, בָּצַע אוֹתוֹ וְאָמַר: "זֶה גּוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי."

וַיְבָרֵךְ וַיִּבְצַע וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה הוּא בְשָׂרִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרֹנִי:

A díky činiv, lámal a řekl: Vezměte, jezte, to jest tělo mé, kteréž se za vás láme. To čiňte na mou památku.

vzdal díky, lámal jej a řekl: „(i)Toto jest mé tělo, které se za vás vydává(j); to čiňte na mou památku.“ (i) var: + Vezměte, jezte (j) var: které se za vás láme ([Exodus 12:14; Deuteronomium 16:3])

καὶ ευ᾿χαριστήσας ε῎κλασεν καὶ ει῏πεν του̑τό μού ε᾿στιν τὸ σω̑μα τὸ ὑπὲρ ὑμω̑ν του̑το ποιει̑τε ει᾿ς τὴν ε᾿μὴν α᾿νάμνησιν

ובַרֵך וַקצָא וֵאמַר סַבו אַכֻולו הָנַו פַּגרי דּעַל אַפַּיכֻּון מֵתקצֵא הָכַנָא הוַיתֻּון עָבדִּין לדֻוכרָני׃

[(7) 1Cor 11, 25]

כֵּן גַּם לָקַח אֶת הַכּוֹס לְאַחַר הַסְּעוּדָה וְאָמַר: "הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי בְּכָל עֵת שֶׁתִּשְׁתּוּ."

וּכְמוֺ-כֵן אַחֲרֵי אָכְלָם לָקַח אֶת-הַכּוֺס וַיֹּאמַר הַכּוֺס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי זֹאת עֲשׂוּ בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ לְזִכְרֹנִי:

Takž i kalich, když povečeřel, řka: Tento kalich jest ta nová smlouva v mé krvi. To čiňte, kolikrátkoli píti budete, na mou památku.

Stejně vzal po večeři i kalich a řekl: „Tento kalich je nová smlouva, zpečetěná mou krví; to čiňte, kdykoli budete píti, na mou památku.“ ([Exodus 24:8; Jeremjáš 31:31; Zacharjáš 9:11; 2 Korintským 3:6; Židům 3:6])

ὡσαύτως καὶ τὸ ποτήριον μετὰ τὸ δειπνη̑σαι λέγων του̑το τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ε᾿στὶν ε᾿ν τω̑ ε᾿μω̑ αι῞ματι του̑το ποιει̑τε ὁσάκις ε᾿ὰν πίνητε ει᾿ς τὴν ε᾿μὴν α᾿νάμνησιν

הָכַנָא מֵן בָּתַר דַּאחשֵׁמו אָף כָּסָא יַהב וֵאמַר הָנָא כָּסָא אִיתַוהי דִּיַתִקִא חדַתָא בּדֵמי הָכַנָא הוַיתֻּון עָבדִּין כֻּל אֵמַתי דּשָׁתֵין אנתֻּון לדֻוכרָני׃

[(7) 1Cor 11, 26]

הֵן בְּכָל עֵת שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִים אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה וְשׁוֹתִים מִן הַכּוֹס הַזֹּאת, אַתֶּם מַזְכִּירִים אֶת מוֹת אֲדוֹנֵנוּ, עַד שֶׁיָּבוֹא.

כִּי בְכָל-עֵת אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ אֶת-הַלֶּחֶם הַזֶּה וְשָׁתוֺ אֶת-הַכּוֺס הַזֹּאת תַּשְׁמִיעוּ מוֺת אֲדֹנֵינוּ עַד כִּי יָבוֺא:

Nebo kolikrátž byste koli jedli chléb tento a kalich tento pili, smrt Páně zvěstujete, dokudž nepřijde.

Kdykoli tedy jíte tento chléb a pijete tento kalich, zvěstujete smrt Páně, dokud on nepřijde. ([Matouš 26:29; 1 Korintským 4:5])

ὁσάκις γὰρ ε᾿ὰν ε᾿σθίητε τὸν α῎ρτον του̑τον καὶ τὸ ποτήριον πίνητε τὸν θάνατον του̑ κυρίου καταγγέλλετε α῎χρις ου῟ ε῎λθη

כֻּל אֵמַתי גֵּיר דָּאכלִין אנתֻּון לַחמָא הָנָא ושָׁתֵין אנתֻּון כָּסָא הָנָא מַותֵּה הֻו דּמָרַן מַעהדִּין אנתֻּון עדַמָא למֵאתִיתֵה׃

[(7) 1Cor 11, 27]

לָכֵן מִי שֶׁאוֹכֵל מֵהַלֶּחֶם הַזֶּה אוֹ שׁוֹתֶה מִכּוֹס הָאָדוֹן שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, יִהְיֶה אָשֵׁם לְגַבֵּי גּוּף הָאָדוֹן וְדָמוֹ.

עַל-כֵּן מִי אֲשֶׁר יֹאכַל מִלֶּחֶם הָאָדוֺן אוֺ-יִשְׁתֶּה מִכּוֺסוֺ וְלִבּוֺ לֹא נָכוֺן עִמּוֺ מָעַל מַעַל בִּבְשַׂר אֲדֹנֵינוּ וּבְדָמוֺ:

A protož kdokoli jedl by chléb tento, a pil kalich Páně nehodně, vinen bude tělem a krví Páně.

Kdo by tedy jedl tento chléb a pil kalich Páně nehodně, proviní se proti tělu a krvi Páně.

ω῞στε ο῍ς α῍ν ε᾿σθίη τὸν α῎ρτον η῍ πίνη τὸ ποτήριον του̑ κυρίου α᾿ναξίως ε῎νοχος ε῎σται του̑ σὼματος καὶ του̑ αι῞ματος του̑ κυρίου

אַינָא הָכִיל דָּאכֵל מֵן לַחמֵה דּמָריָא ושָׁתֵא מֵן כָּסֵה ולָא שָׁוֵא לֵה מחַיַב הֻו לַדמֵה דּמָריָא וַלפַגרֵה׃

[(7) 1Cor 11, 28]

יִבְחַן נָא אִישׁ אֶת עַצְמוֹ וְכָךְ יֹאכַל מִן הַלֶּחֶם וְיִשְׁתֶּה מִן הַכּוֹס;

אֲבָל יִבְחַן אָדָם אֶת-נַפְשׁוֺ וְאָז מִן-הַלֶּחֶם יֹאכַל וּמִן-הַכּוֺס יִשְׁתֶּה:

Zkusiž tedy sám sebe člověk, a tak chléb ten jez, a z toho kalicha pí.

Nechť každý sám sebe zkoumá, než tento chléb jí a z tohoto kalicha pije. ([2 Korintským 13:5])

δοκιμαζέτω δὲ α῎νθρωπος ἑαυτόν καὶ ου῞τως ε᾿κ του̑ α῎ρτου ε᾿σθιέτω καὶ ε᾿κ του̑ ποτηρίου πινέτω

מֵטֻל הָנָא נֵהוֵא אנָשׁ בָּקֵא נַפשֵׁה והָידֵּין אָכֵל מֵן לַחמָא הָנָא ושָׁתֵא מֵן כָּסָא הָנָא׃

[(7) 1Cor 11, 29]

כִּי הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה מִבְּלִי לִנְהֹג הַבְחָנָה בְּגוּף הָאָדוֹן, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה דִּין לְעַצְמוֹ.

כִּי הָאֹכֵל וְהַשֹּׁתֶה שֶׁלֹא כָרָאוּי אֹכֵל וְשֹׁתֶה לְאַשְׁמָתוֺ כִּי אֶת-בְּשַׁר הָאָדוֺן לֹא הִבְדִּיל לוֺ כַּמִּשְׁפָּט:

Nebo kdož jí a pije nehodně, odsouzení sobě jí a pije, nerozsuzuje těla Páně.

Kdo jí a pije(k) a nerozpoznává, že jde o tělo Páně(l), jí a pije sám sobě odsouzení. (k) var: + nehodně (l) var: – Páně

ὁ γὰρ ε᾿σθίων καὶ πίνων κρίμα ἑαυτω̑ ε᾿σθίει καὶ πίνει μὴ διακρίνων τὸ σω̑μα

מַן דָּאכֵל גֵּיר ושָׁתֵא מֵנֵה כַּד לָא שָׁוֵא חֻויָבָא הו לנַפשֵׁה אָכֵל ושָׁתֵא דּלָא פּרַשׁ פַּגרֵה דּמָריָא׃

[(7) 1Cor 11, 30]

מִסִּבָּה זֹאת רַבִּים מִכֶּם חַלָּשִׁים וְחוֹלִים וְיֵשׁ אֲשֶׁר מֵתוּ.

עַל-כֵּן רַבִּים נְכֵאִים וְחֹלִים בָּכֶם וְרַבִּים יְשֵׁנֵי עָפָר:

Protož mezi vámi jsou mnozí mdlí a nemocní, a spí mnozí,

Proto je mezi vámi tolik slabých a nemocných a mnozí umírají.

διὰ του̑το ε᾿ν ὑμι̑ν πολλοὶ α᾿σθενει̑ς καὶ α῎ρρωστοι καὶ κοιμω̑νται ἱκανοί

מֵטֻל הָנָא סַגִּיאיִן בּכֻון מַרעֵא וַכרִיהֵא וסַגִּיֵאא דּדָמכִּין׃

[(7) 1Cor 11, 31]

אִם נִבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ לֹא נִשָּׁפֵט.

אָכֵן אִם-נִבְחַן אֶת-נַפְשֵׁנוּ לֹא נִשָּׁפֵט:

Ješto kdybychom se sami rozsuzovali, nebyli bychom souzeni.

Kdybychom soudili(m) sami sebe, nebyli bychom souzeni. (m) rozpoznávali

ει᾿ δὲ ἑαυτοὺς διεκρίνομεν ου᾿κ α῍ν ε᾿κρινόμεθα

אֵלֻו גֵּיר נַפשַׁן דָּינִין הוַין לָא מֵתּדִינִין הוַין׃

[(7) 1Cor 11, 32]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדוֹן שׁוֹפֵט אוֹתָנוּ הוּא מְיַסֵּר אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא נֻרְשַׁע עִם הָעוֹלָם.

וְאַף אִם-נִשָּׁפֵט יַסֹּר יְיַסְּרֵנוּ יְהוָֺה לְמַעַן לֹא נֶאְשַׁם עִם-הָעוֺלָם:

Ale když býváme souzeni, ode Pána býváme poučováni, abychom s světem nebyli potupeni.

Když nás však soudí Pán, je to k naší nápravě, abychom nebyli odsouzeni spolu se světem. ([Židům 12:5-Židům 12:7])

κρινόμενοι δὲ ὑπὸ του̑ κυρίου παιδευόμεθα ι῞να μὴ σὺν τω̑ κόσμω κατακριθω̑μεν

כַּד מֵתּדִינִינַן דֵּין מֵן מָרַן מֵתרדָיֻו מֵתרדֵינַן דּלָא עַם עָלמָא נֵתחַיַב׃ ס

[(7) 1Cor 11, 33]

עַל כֵּן, אַחַי, הַמְתִּינוּ זֶה לָזֶה כְּשֶׁאַתֶּם נֶאֱסָפִים לֶאֱכֹל.

לָכֵן אַחַי כַּאֲשֶׁר תִּתְאַסְּפוּ יַחְדָּו לֶאֱכֹל הוֺחִילוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

A tak, bratří moji, když se scházíte k jídlu, jedni na druhé čekávejte.

A tak, bratří moji, když se shromažďujete k společnému stolu, čekejte jeden na druhého.

ω῞στε α᾿δελφοί μου συνερχόμενοι ει᾿ς τὸ φαγει̑ν α᾿λλήλους ε᾿κδέχεσθε

מֵכִּיל אַחַי אֵמַתי דּמֵתכַּנשִׁין אנתֻּון למֵאכַל הוַיתֻּון מקַוֵין חַד לחַד׃

[(7) 1Cor 11, 34]

מִי שֶׁרָעֵב יֹאכַל בַּבַּיִת, לְמַעַן לֹא תֵּאָסְפוּ לְמִשְׁפָּט. וְאֶת יֶתֶר הַדְּבָרִים אֲסַדֵּר בְּבוֹאִי.

וּמִי אֲשֶׁר יִרְעַב יֹאכַל בְּבֵיתוֺ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם אָוֶן וַעֲצָרָה וְיֶתֶר הַדְּבָרִים אֶעֶרְכָה לִפְנֵיכֶם בְּבֹאִי:

Pakli kdo lační, doma jez, abyste se nescházeli k odsouzení. Jiné pak věci, když přijdu, zřídím.

Kdo má hlad, ať se nají doma, abyste se neshromažďovali k odsouzení. Ostatní věci zařídím, až přijdu.

ει῎ τις πεινα̑ ε᾿ν οι῎κω ε᾿σθιέτω ι῞να μὴ ει᾿ς κρίμα συνέρχησθε τὰ δὲ λοιπὰ ὡς α῍ν ε῎λθω διατάξομαι

מַן דֵּין דַּכפֵן בּבַיתֵּה נֵלעַס דּלָא לחַיָבֻותָא תֵּהוֻון מֵתכַּנשִׁין עַל שַׁרכָּא דֵּין מָא דֵּאתִית אֵפַּקֵדכֻון׃ ס

[(7) 1Cor 12, 01]

בְּעִנְיַן הַמַּתָּנוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם דָּבָר.

וְעַל-דְּבַר מַתְּנוֺת הָרוּחַ אֶחָי אֵין אֶת-נַפְשִׁי לְהַעְלִים מִכֶּם דָּבָר:

O duchovních pak dařích, bratří, nechci, abyste nevěděli.

Pokud jde o duchovní dary, bratří, nechtěl bych vás nechat v nevědomosti.

περὶ δὲ τω̑ν πνευματικω̑ν α᾿δελφοί ου᾿ θέλω ὑμα̑ς α᾿γνοει̑ν

עַל רֻוחָניָתָא דֵּין אַחַי צָבֵא אנָא דּתֵדּעֻון׃

[(7) 1Cor 12, 02]

אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי בְּעֵת הֱיוֹתְכֶם עוֹבְדֵי אֱלִילִים נִדַּחְתֶּם וְנִמְשַׁכְתֶּם אֶל אֱלִילִים אִלְּמִים.

אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי לְפָנִים גּוֺיִם הֱיִיתֶם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵי אֱלִילִים אִלְּמִים כַּאֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם נִמְשַׁכְתֶּם:

Víte, že jste byli pohané, kteříž k modlám němým, jakž jste bývali vedeni, tak jste chodili.

Pamatujete se, že když jste byli pohané, táhlo vás to neodolatelně k němým modlám. ([Abakuk 2:18-Abakuk 2:19; Galatským 4:8; Efezským 2:11-Efezským 2:12; 1 Tesalonickým 1:9])

οι῎δατε ο῞τι ο῞τε ε῎θνη η῟τε πρὸς τὰ ει῎δωλα τὰ α῎φωνα ὡς α῍ν η῎γεσθε α᾿παγόμενοι

דּחַנפֵא הוַיתֻּון ולַפתַכרֵא אַילֵין דּלַיתּ להֻון קָלָא דּלָא פֻּורשָׁן מֵתּדַּברִין הוַיתֻּון׃

[(7) 1Cor 12, 03]

וּבְכֵן אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶם: אֵין אִישׁ מְדַבֵּר בְּהַשְׁרָאַת רוּחַ אֱלֹהִים וְאוֹמֵר "יֵשׁוּעַ חֵרֶם הוּא!"; וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לוֹמַר "יֵשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן" אֶלָּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

עַל-כֵּן אוֺדִיעַ לָכֶם כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים דִּבֶּר-בּוֺ אֲשֶׁר יֹאמַר עַל-יֵשׁוּעַ כִּי חֵרֶם הוּא וְלֹא יוּכַל אִישׁ לִקְרֹא לְיֵשׁוּעַ בְּשֵׁם אָדוֺן אִם-לֹא בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Protož známoť vám činím, že žádný v Duchu Božím mluvě, nezlořečí Ježíši, a žádný nemůže říci Pán Ježíš, jediné v Duchu svatém.

Proto vám zdůrazňuji, že žádný, kdo mluví z Ducha Božího, neřekne: „Ježíš buď proklet,“ a že nikdo nemůže říci: „Ježíš je Pán,“ leč v Duchu svatém. ([Římanům 10:9; 1 Janův 4:2-1 Janův 4:3])

διὸ γνωρίζω ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿δεὶς ε᾿ν πνεύματι θεου̑ λαλω̑ν λέγει α᾿νάθεμα ᾽Ιησου̑ς καὶ ου᾿δεὶς δύναται ει᾿πει̑ν κύριος ᾽Ιησου̑ς ει᾿ μὴ ε᾿ν πνεύματι ἁγίω

מֵטֻל הָנָא מַודַּע אנָא לכֻון דּלַיתּ אנָשׁ דַּברֻוחָא דַּאלָהָא ממַלֵל וָאמַר דַּחרֵם הֻו יֵשֻׁוע וָאפלָא אנָשׁ מֵשׁכַּח למִאמַר דּמָריָא הֻו יֵשֻׁוע אֵלָא אֵן בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(7) 1Cor 12, 04]

אָמְנָם יֵשׁ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, אֲבָל הָרוּחַ הִיא אוֹתָהּ רוּחַ;

וְשֹׁנוֺת הֵנָּה מַתְּנוֺת הֶחָסֶד אֲבָל אֶחָד הוּא הָרוּחַ:

Rozdílníť pak darové jsou, ale tentýž Duch,

Jsou rozdílná obdarování(n), ale tentýž Duch; (n) ř: charismata ([Římanům 12:6; Efezským 4:4; Židům 2:4])

διαιρέσεις δὲ χαρισμάτων ει᾿σίν τὸ δὲ αυ᾿τὸ πνευ̑μα

פֻּולָגֵא דֵּין דּמַוהבָתָא אִיתַיהֻון אֵלָא חדָא הי רֻוחָא׃

[(7) 1Cor 12, 05]

יֵשׁ תַּפְקִידִים שׁוֹנִים, אַךְ אוֹתוֹ אָדוֹן;

וְשֹׁנוֺת הֵנָּה עֲבֹדוֺת הַקֹּדֶשׁ אֲבָל אֶחָד הוּא הָאָדוֺן:

A rozdílná jsou přisluhování, ale tentýž Pán,

rozdílné služby, ale tentýž Pán; ([Efezským 4:11])

καὶ διαιρέσεις διακονιω̑ν ει᾿σιν καὶ ὁ αυ᾿τὸς κύριος

ופֻולָגֵא דּתֵשׁמשָׁתָא אִיתַיהֻון אֵלָא חַד הֻו מָריָא׃

[(7) 1Cor 12, 06]

וְיֵשׁ פְּעֻלּוֹת שׁוֹנוֹת, אַךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים הוּא הַפּוֹעֵל הַכֹּל בַּכֹּל.

וְשֹׁנוֺת הֵנָּה הַפְּעֻלּוֺת אֲבָל אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים הַפֹּעֵל הַכֹּל בַּכֹּל:

A rozdílné jsou moci, ale tentýž jest Bůh, kterýž působí všecko ve všech.

a rozdílná působení moci, ale tentýž Bůh, který působí všecko ve všech.

καὶ διαιρέσεις ε᾿νεργημάτων ει᾿σίν ὁ δὲ αυ᾿τὸς θεός ὁ ε᾿νεργω̑ν τὰ πάντα ε᾿ν πα̑σιν

ופֻולָגֵא דּחַילַוָתָא אִית אֵלָא חַד הֻו אַלָהָא דּמַעבֵּד כֻּל בּכֻלנָשׁ׃

[(7) 1Cor 12, 07]

וּלְכָל אִישׁ נִתֶּנֶת הִתְגַּלּוּת הָרוּחַ כְּדֵי לְהוֹעִיל.

וּלְכָל-אִישׁ וָאִישׁ נִתְּנָה הִתְגַּלּוֺת הָרוּחַ לְטוֺבַת כֻּלָּם:

Jednomu pak každému dáno bývá zjevení Ducha k užitku.

Každému je dán zvláštní projev Ducha ke společnému prospěchu. ([1 Korintským 14:26])

ἑκάστω δὲ δίδοται ἡ φανέρωσις του̑ πνεύματος πρὸς τὸ συμφέρον

לאנָשׁ אנָשׁ דֵּין מֵתִיהֵב לֵה גֵּליָנָא דּרֻוחָא אַיך דּעָדרָא לֵה׃

[(7) 1Cor 12, 08]

לָזֶה נִתָּן עַל־יְדֵי הָרוּחַ דְּבַר חָכְמָה; לָזֶה נִתָּן דְּבַר דַּעַת עַל־פִּי אוֹתָהּ רוּחַ;

יֵשׁ אֲשֶׁר יִנָּתֶן-לוֺ בָרוּחַ אִמְרֵי חָכְמָה וְאַחֵר יִנָּתֶן-לוֺ אִמְרֵי דַעַת בָּרוּחַ הַהוּא:

Nebo někomu dána bývá skrze Ducha řeč moudrosti, jinému pak řeč umění podlé téhož Ducha.

Jednomu je skrze Ducha dáno slovo moudrosti, druhému slovo poznání podle téhož Ducha,

ω῟ μὲν γὰρ διὰ του̑ πνεύματος δίδοται λόγος σοφίας α῎λλω δὲ λόγος γνὼσεως κατὰ τὸ αυ᾿τὸ πνευ̑μα

אִית דִּיהִיבָא לֵה בּרֻוחָא מֵלתָא דּחֵכמתָא לַאחרִנָא דֵּין מֵלתָא דִּידַעתָא בָּה בּרֻוחָא׃

[(7) 1Cor 12, 09]

לָזֶה נִתֶּנֶת אֱמוּנָה עַל־יְדֵי אוֹתָהּ רוּחַ; לָזֶה מַתְּנוֹת הָרִפּוּי עַל־יְדֵי אוֹתָהּ רוּחַ;

לְאַחֵר אֱמוּנָה בָּרוּחַ הַהוּא וּלְאַחֵר יִנָּתֵן לִרְפֹּא חָלָיִם בָּרוּחַ הַהוּא:

Jinému pak víra v témž Duchu, jinému darové uzdravování v jednostejném Duchu.

někomu zase víra v témž Duchu, někomu dar uzdravování v jednom a témž Duchu,

ἑτέρω πίστις ε᾿ν τω̑ αυ᾿τω̑ πνεύματι α῎λλω δὲ χαρίσματα ι᾿αμάτων ε᾿ν τω̑ ἑνὶ πνεύματι

לַאחרִנָא הַימָנֻותָא בָּה בּרֻוחָא לַאחרִנָא מַוהבָתָא דָּאסיֻותָא בָּה בּרֻוחָא׃

[(7) 1Cor 12, 10]

לָזֶה יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת נִסִּים, לָזֶה נְבוּאָה, לָזֶה הַבְחָנָה בֵּין הָרוּחוֹת, לָזֶה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת וְלָזֶה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹנוֹת;

לָזֶה עֲלִילוֺת נִפְלָאוֺת וְלָזֶה דִּבְרֵי נְבוּאָה לָזֶה לִבְחֹן אֶת-הָרוּחוֺת לָזֶה לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֺת שֹׁנוֺת וְלָזֶה פִּתְרוֺן לְשֹׁנוֺת:

Někomu pak divů činění, jinému pak proroctví, jinému pak rozeznání duchů, jinému pak rozličnost jazyků, jinému pak vykládání jazyků.

někomu působení mocných činů, dalšímu zase proroctví, jinému rozlišování duchů, někomu dar mluvit ve vytržení(o), jinému dar vykládat, co to znamená(p). (o) ř: různé druhy jazyků. (Viz také Skutky apoštolské 10:46 Skutky apoštolské : pozn. p.) (p) ř: dar vykládat jazyky ([Skutky apoštolské 2:4; 1 Korintským 14:5])

α῎λλω δὲ ε᾿νεργήματα δυνάμεων α῎λλω δὲ προφητεία α῎λλω δὲ διακρίσεις πνευμάτων ἑτέρω γένη γλωσσω̑ν α῎λλω δὲ ἑρμηνεία γλωσσω̑ν

לַאחרִנָא דֵּין חַילֵא לַאחרִנָא דֵּין נבִיֻותָא לַאחרִנָא דֵּין פָּרֻושֻׁותָא דּרֻוחֵא לַאחרִנָא דֵּין זנַיָא דּלֵשָׁנֵא לַאחרִנָא דֵּין פֻּושָׁקָא דּלֵשָׁנֵא׃

[(7) 1Cor 12, 11]

וְאֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ פּוֹעֶלֶת אוֹתָהּ רוּחַ אַחַת הַחוֹלֶקֶת כִּרְצוֹנָהּ לְכָל אִישׁ וָאִישׁ.

וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה פֹּעֵל הָרוּחַ הָאֶחָד הַהוּא הַנֹּתֵן לְאִישׁ אִישׁ מְנָת-חֶלְקוֺ לְפִי רְצוֺנוֺ:

Ale to vše působí jeden a týž Duch, rozděluje jednomu každému obzvláštně, jakž ráčí.

To všechno působí jeden a týž Duch, který uděluje každému zvláštní dar, jak sám chce. ([Římanům 12:3; 1 Korintským 7:7; Efezským 4:7])

πάντα δὲ ταυ̑τα ε᾿νεργει̑ τὸ ε῍ν καὶ τὸ αυ᾿τὸ πνευ̑μα διαιρου̑ν ι᾿δία ἑκάστω καθώς βούλεται

כֻּלהֵין דֵּין הָלֵין חדָא הי רֻוחָא סָערָא וַמפַלגָא לכֻלנָשׁ אַיך דּהִי צָביָא׃

[(7) 1Cor 12, 12]

כְּשֵׁם שֶׁהַגּוּף הוּא אֶחָד וְאֵיבָרִים רַבִּים לוֹ, וְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף הֵם גּוּף אֶחָד אַף כִּי רַבִּים הֵם, כֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ.

כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף אֶחָד הוּא וּבוֺ אֵבָרִים רַבִּים וְכָל-אֵבָרֵי הַגּוּף אַף כִּי-רַבִּים הֵם כֻּלָּם גּוּף אֶחָד כֵּן גַּם-הַמָּשִׁיחַ:

Nebo jakož tělo jedno jest a mnoho má oudů, ale všickni ti jednoho těla oudové, mnozí jsouce, jedno tělo jsou: tak i Kristus.

Tak jako tělo je jedno, ale má mnoho údů, a jako všecky údy těla jsou jedno tělo, ač je jich mnoho, tak je to i s Kristem. ([Římanům 12:4-Římanům 12:5; 1 Korintským 10:17])

καθάπερ γὰρ τὸ σω̑μα ε῞ν ε᾿στιν καὶ μέλη πολλὰ ε῎χει πάντα δὲ τὰ μέλη του̑ σὼματος πολλὰ ο῎ντα ε῞ν ε᾿στιν σω̑μα ου῞τως καὶ ὁ Χριστός

אַכזנָא גֵּיר דּפַגרָא חַד הֻו וִאית בֵּה הַדָּמֵא סַגִּיֵאא כֻּלהֻון דֵּין הַדָּמֵא דּפַגרָא כַּד סַגִּיֵאא אִיתַיהֻון חַד אֵנֻון פּגַר הָכַנָא אָף משִׁיחָא׃

[(7) 1Cor 12, 13]

הֲרֵי בְּרוּחַ אַחַת הֻטְבַּלְנוּ כֻּלָּנוּ לְגוּף אֶחָד, יְהוּדִים כִּיוָנִים, עֲבָדִים כִּבְנֵי חוֹרִין, וְכֻלָּנוּ הֻשְׁקֵינוּ רוּחַ אַחַת.

כִּי גַם-אֲנַחְנוּ נִטְבַּלְנוּ כֻלָּנוּ בְּרוּחַ אֶחָד לְגוּף אֶחָד אִם-יְהוּדִים אִם-יְוָנִים אִם-עֲבָדִים אוֺ בְנֵי חוֺרִים וְרוּחַ אֶחָד הִשְׁקָה אֹתָנוּ כֻּלָּנוּ:

Skrze jednoho zajisté Ducha my všickni v jedno tělo pokřtěni jsme, buď Židé, buď Řekové, buď služebníci, neb svobodní, a všickni v jeden duch zapojeni jsme.

Neboť my všichni, ať Židé či Řekové, ať otroci či svobodní, byli jsme jedním Duchem pokřtěni v jedno tělo a všichni jsme byli napojeni týmž Duchem. ([Jan 7:37-Jan 7:39; Galatským 3:28; Koloským 3:11; Efezským 2:13-Efezským 2:18])

καὶ γὰρ ε᾿ν ἑνὶ πνεύματι ἡμει̑ς πάντες ει᾿ς ε῍ν σω̑μα ε᾿βαπτίσθημεν ει῎τε ᾽Ιουδαι̑οι ει῎τε ῞Ελληνες ει῎τε δου̑λοι ει῎τε ε᾿λεύθεροι καὶ πάντες ε῍ν πνευ̑μα ε᾿ποτίσθημεν

אָף חנַן גֵּיר כֻּלַן בַּחדָא רֻוח לחַד פּגַר עמַדן אֵן יִהֻודָיֵא וֵאן אַרמָיֵא וֵאן עַבדֵּא וֵאן בּנַי חִארֵא וכֻלַן חדָא רֻוחָא אֵשׁתִּין׃

[(7) 1Cor 12, 14]

וְאָכֵן אֵין הַגּוּף אֵיבָר אֶחָד אֶלָּא רַבִּים.

כִּי הַגּוּף לֹא אֵבֶר אֶחָד הוּא כִּי אִם-אֵבָרִים רַבִּים:

Nebo tělo není jeden oud, ale mnozí.

Tělo není jeden úd, nýbrž mnoho údů. ([1 Korintským 12:20])

καὶ γὰρ τὸ σω̑μα ου᾿κ ε῎στιν ε῍ν μέλος α᾿λλὰ πολλά

אָף פַּגרָא גֵּיר לָא הוָא חַד הַדָּם אֵלָא סַגִּיֵאא׃

[(7) 1Cor 12, 15]

אִם תֹּאמַר הָרֶגֶל: "אֵינֶנִּי יָד, לָכֵן אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת לַגּוּף", הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַגּוּף?

אִם-תֹּאמַר הָרֶגֶל אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יָד אֲנִי אֵינֶנִּי מִן-הַגּוּף הַבַעֲבוּר זֹאת לֹא מִן-הַגּוּף הִיא:

Dí-li noha: Poněvadž nejsem rukou, nejsem z těla, zdaliž proto není z těla?

Kdyby řekla noha: „Protože nejsem ruka, nepatřím k tělu,“ tím by ještě nepřestala být částí těla.

ε᾿ὰν ει῎πη ὁ πούς ο῞τι ου᾿κ ει᾿μὶ χείρ ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿κ του̑ σὼματος ου᾿ παρὰ του̑το ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ του̑ σὼματος

אֵן תִּאמַר גֵּיר רֵגלָא דּמֵטֻל דּלָא הוִית אִידָא לָא הוִית מֵנֵה מֵן פַּגרָא לַו מֵטֻל הָדֵא לַיתֵּיה מֵנֵה מֵן פַּגרָא׃

[(7) 1Cor 12, 16]

וְאִם תֹּאמַר הָאֹזֶן: "אֵינֶנִּי עַיִן, לָכֵן אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת לַגּוּף", הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַגּוּף?

וְאִם-תֹּאמַר הָאֹזֶן אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא עַיִן אֲנִי אֵינֶנִּי מִן-הַגּוּף הֲבַעֲבוּר זֹאת לֹא מִן-הַגּוּף הִיא:

A dí-li ucho: Když nejsem oko, nejsem z těla, zdaliž proto není z těla?

A kdyby řeklo ucho: „Protože nejsem oko, nepatřím k tělu,“ tím by ještě nepřestalo být částí těla.

καὶ ε᾿ὰν ει῎πη τὸ ου῏ς ο῞τι ου᾿κ ει᾿μὶ ο᾿φθαλμός ου᾿κ ει᾿μὶ ε᾿κ του̑ σὼματος ου᾿ παρὰ του̑το ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ του̑ σὼματος

וֵאן תִּאמַר אֵדנָא עַל דּלָא הוִית עַינָא לָא הוִית מֵנֵה מֵן פַּגרָא לַו מֵטֻל הָדֵא לַיתֵּיה מֵנֵה מֵן פַּגרָא׃

[(7) 1Cor 12, 17]

אִם הַגּוּף כֻּלּוֹ יִהְיֶה עַיִן, כֵּיצַד תִּהְיֶה שְׁמִיעָה? וְאִם כֻּלּוֹ יִהְיֶה אֵיבָר שְׁמִיעָה, כֵּיצַד יוּכַל לְהָרִיחַ?

אִם-הַגּוּף כֻּלּוֺ יִהְיֶה עַיִן אַיֵּה יִהְיֶה אָז הַשֶּׁמַע וְאִם-כֻּלּוֺ יִהְיֶה שֶׁמַע אַיֵּה יִהְיֶה אָז הָרֵיחַ:

Jestliže všecko tělo jest oko, kde pak sluch? Pakli všecko sluch, kde povonění?

Kdyby celé tělo nebylo než oko, kde by byl sluch? A kdyby celé tělo nebylo než sluch, kde by byl čich?

ει᾿ ο῞λον τὸ σω̑μα ο᾿φθαλμός που̑ ἡ α᾿κοή ει᾿ ο῞λον α᾿κοή που̑ ἡ ο῎σφρησις

אֵלֻו גֵּיר כֻּלֵה פַּגרָא עַינֵא הוָא אַיכָּא הוָת מַשׁמַעתָא וֵאלֻו כֻּלֵה מַשׁמַעתָא הוָא אַיכַּנָא מרִיח הוָא׃

[(7) 1Cor 12, 18]

אֲבָל אֱלֹהִים שָׂם אֶת הָאֵיבָרִים בַּגּוּף, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם עַל־פִּי רְצוֹן אֱלֹהִים.

וְעַתָּה שָׂם אֱלֹהִים אֶת-הָאֶבָרִים אֵבֶר אֵבֶר בַּגּוּף לְפִי רְצוֺנוֺ:

Ale zřídil Bůh oudy, jeden každý z nich v těle, tak jakž chtěl.

Ale Bůh dal tělu údy a každému z nich určil úkol, jak sám chtěl.

νυνὶ δὲ ὁ θεὸς ε῎θετο τὰ μέλη ε῍ν ε῞καστον αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τω̑ σὼματι καθώς η᾿θέλησεν

הָשָׁא דֵּין אַלָהָא סָם כֻּל חַד חַד מֵן הַדָּמֵא בּפַגרָא אַיכַּנָא דּהֻו צבָא׃

[(7) 1Cor 12, 19]

וְאִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם אֵיבָר אֶחָד, אֵיפֹה הַגּוּף?

לוּ-הָיוּ כֻלָּם אֵבָר אֶחָד אֵיכָה יִהְיֶה אָז הַגּוּף:

Pakliť by všickni byli jeden oud, kde by bylo tělo?

Kdyby všechno bylo jen jedním údem, kam by se podělo tělo?

ει᾿ δὲ η῟ν τὰ πάντα ε῍ν μέλος που̑ τὸ σω̑μα

אֵלֻו דֵּין כֻּלהֻון חַד הוַו הַדָּמָא אַיכָּא הוָא פַּגרָא׃

[(7) 1Cor 12, 20]

וְהִנֵּה יֵשׁ אֵיבָרִים רַבִּים, אַךְ גּוּף אֶחָד.

וְהִנֵּה אֵפוֺא הָאֵבָרִים רַבִּים הֵם וְהַגּוּף אֶחָד:

Ale nyní ač mnozí oudové jsou, jest však jedno tělo.

Ve skutečnosti však je mnoho údů, ale jedno tělo. ([1 Korintským 12:14])

νυ̑ν δὲ πολλὰ μὲν μέλη ε῍ν δὲ σω̑μα

הָשָׁא דֵּין הַדָּמֵא אִיתַיהֻון סַגִּיֵאא חַד הֻו דֵּין פַּגרָא׃

[(7) 1Cor 12, 21]

הָעַיִן לֹא תּוּכַל לוֹמַר אֶל הַיָּד: "אֵין לִי צֹרֶךְ בָּךְ"; גַּם הָרֹאשׁ לֹא יוּכַל לוֹמַר אֶל הָרַגְלַיִם: "אֵין לִי צֹרֶךְ בָּכֶן".

וְלֹא תוּכַל הָעַיִן לֵאמֹר אֶל-הַיָּד אֵין לִי דְבַר חֵפֶץ בָּךְ וְגַם לֹא הָרֹאשׁ אֶל-הָרַגְלַיִם לֵאמֹר דְּבַר חֵפֶץ לִי בָכֵן אָיִן:

Nemůžeť tedy oko říci ruce: Nepotřebí mi tebe, aneb opět hlava nohám: Nepotřebuji vás.

Oko nemůže říci ruce: „Nepotřebuji tě!“ Ani hlava nemůže říci nohám: „Nepotřebuji vás!“

ου᾿ δύναται δὲ ὁ ο᾿φθαλμὸς ει᾿πει̑ν τη̑ χειρί χρείαν σου ου᾿κ ε῎χω η῍ πάλιν ἡ κεφαλὴ τοι̑ς ποσίν χρείαν ὑμω̑ν ου᾿κ ε῎χω

לָא מֵשׁכּחָא עַינָא דּתִאמַר לִאידָא דּלָא מֵתבַּעיָא אַנתּי לִי אָפלָא רִשָׁא מֵשׁכַּח דּנִאמַר לרֵגלֵא דּלָא מֵתבַּעיָן אנתֵּין לִי׃

[(7) 1Cor 12, 22]

אַדְּרַבָּא, אֵיבְרֵי הַגּוּף שֶׁלִּכְאוֹרָה חַלָּשִׁים יוֹתֵר, הֵם הַנְּחוּצִים יוֹתֵר;

אַף גַּם-נוֺסָפוֺת נִמְצָא כָּל-עוֺד יֵרָאוּ אֵבָרֵי הַגּוּף כְּרָפִים כֵּן דְּרוּשִׁים הֵם לַחֲפָצֵינוּ עַד-מְאֹד:

Nýbrž mnohem více oudové, kteříž se zdadí nejmdlejší v těle býti, potřební jsou.

A právě ty údy těla, které se zdají méně významné, jsou nezbytné,

α᾿λλὰ πολλω̑ μα̑λλον τὰ δοκου̑ντα μέλη του̑ σὼματος α᾿σθενέστερα ὑπάρχειν α᾿ναγκαι̑ά ε᾿στιν

אֵלָא יַתִּירָאיִת אַילֵין הַדָּמֵא דּמֵסתַּברִין דַּמחִילִין עלַיהֻון הֻו סֻונקָנָא׃

[(7) 1Cor 12, 23]

אֵיבְרֵי הַגּוּף הַנִּרְאִים לָנוּ נִקְלִים, אוֹתָם אָנוּ עוֹטְרִים בְּיֶתֶר כָּבוֹד; וְהָאֵיבָרִים שֶׁהֵם לְבֹשֶׁת לָנוּ זוֹכִים לְיֶתֶר כָּבוֹד.

וְאֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר נְחַשֵּׁב כְּאִי-כָבוֺד בַּגּוּף לָהֶם נִתַּן כָּבוֺד רָב וְלִמְבֻשֵׁינוּ עוֺד יֶתֶר שְׂאֵת:

A kteréž máme za nejnepoctivější v těle, těm větší poctivost činíme; a nepoctiví naši hojnější ozdobu mají,

a které pokládáme za méně čestné, těm prokazujeme zvláštní čest, a neslušné slušněji zahalujeme,

καὶ α῍ δοκου̑μεν α᾿τιμότερα ει῏ναι του̑ σὼματος τούτοις τιμὴν περισσοτέραν περιτίθεμεν καὶ τὰ α᾿σχήμονα ἡμω̑ν ευ᾿σχημοσύνην περισσοτέραν ε῎χει

וַאילֵין דּסָברִינַן דַּמצַערִין אֵנֻון בּפַגרָא להָלֵין אִיקָרָא יַתִּירָא מַסגֵּינַן וַאילֵין דַּדנֻוכָּפָא אֵנֻון אֵסכִּמָא יַתִּירָא עָבדִּינַן להֻון׃

[(7) 1Cor 12, 24]

לְעֻמַּת זֹאת, אֵיבָרֵינוּ הַהֲגוּנִים אֵינָם זְקוּקִים לָזֶה. אֱלֹהִים הִרְכִּיב אֶת הַגּוּף בְּאֹפֶן שֶׁנָּתַן כָּבוֹד רַב יוֹתֵר לְאֵיבָרִים נְטוּלֵי כָּבוֹד,

כִּי לַחֲלָקִים הַיָּפִים בָּנוּ אֵין מַחְסוֺר אָכֵן מַעַרְכֵי הַגּוּף עָרַךְ אֱלֹהִים וַיִּתֵּן כָּבוֺד רָב לְאִי-כָבוֺד:

Poctiví pak oudové naši toho nepotřebují. Ale Bůh tak způsobil tělo, dav poslednějšímu hojnější poctivost,

jak to naše slušné údy nepotřebují. Bůh zařídil tělo tak, že přehlíženým údům dal hojnější čest,

τὰ δὲ ευ᾿σχήμονα ἡμω̑ν ου᾿ χρείαν ε῎χει α᾿λλὰ ὁ θεὸς συνεκέρασεν τὸ σω̑μα τω̑ ὑστερουμένω περισσοτέραν δοὺς τιμήν

אַילֵין דֵּין הַדָּמֵא דִּאית בַּן דַּמיַקרִין לָא מֵתבּעֵא להֻון אִיקָרָא אַלָהָא גֵּיר מַזגֵה לפַגרָא ויַהב אִיקָרָא יַתִּירָא להַדָּמָא אַינָא דַּזעֻור׃

[(7) 1Cor 12, 25]

לְמַעַן לֹא תִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת בַּגּוּף אֶלָּא שֶׁיִּדְאֲגוּ הָאֵיבָרִים זֶה לָזֶה;

לְבִלְתִּי תִהְיֶה מַחֲלֹקֶת בַּגּוּף וּלְמַעַן יִדְאֲגוּ הָאֵבָרִים זֶה לָזֶה:

Aby nebyla roztržitost v těle, ale aby oudové jedni o druhé vespolek pečovali.

aby v těle nedošlo k roztržce, ale aby údy shodně pečovaly jeden o druhý.

ι῞να μὴ η῏ σχίσμα ε᾿ν τω̑ σὼματι α᾿λλὰ τὸ αυ᾿τὸ ὑπὲρ α᾿λλήλων μεριμνω̑σιν τὰ μέλη

דּלָא תֵּהוֵא פָּלגֻּותָא בּפַגרָא אֵלָא כֻּלהֻון הַדָּמֵא שַׁויָאיִת חַד עַל חַד נֵהוֻון יָצפִּין׃

[(7) 1Cor 12, 26]

וְאִם יִכְאַב אֵיבָר אֶחָד, כָּל הָאֵיבָרִים יִסְבְּלוּ אִתּוֹ; וְאִם יְכֻבַּד אֵיבָר אֶחָד, כָּל הָאֵיבָרִים יִשְׂמְחוּ אִתּוֹ.

אִם-יִתְעַנֶּה אֵבָר אֶחָד יִתְעַנּוּ כָּל-הָאֵבָרִים עִמּוֺ וְאִם-יְכֻבַּד אֵבָר אֶחָד יָשִׂישׂוּ עִמּוֺ כָּל-הָאֵבָרִים:

A protož jestliže co trpí jeden oud, spolu s ním trpí všickni oudové; pakli jest v slávě jeden oud, radují se spolu s ním všickni oudové.

Trpí-li jeden úd, trpí spolu s ním všechny. A dochází-li slávy jeden úd, všechny se radují spolu s ním.

καὶ ει῎τε πάσχει ε῍ν μέλος συμπάσχει πάντα τὰ μέλη ει῎τε δοξάζεται ε῍ν μέλος συγχαίρει πάντα τὰ μέλη

דֵּאמַתי דּחַד הַדָּם נֵהוֵא כָּאֵב כֻּלהֻון נֵהוֻון חָשִׁין וֵאן מֵשׁתַּבַּח חַד הַדָּם כֻּלהֻון הַדָּמֵא נֵהוֻון מֵשׁתַּבּחִין׃

[(7) 1Cor 12, 27]

אַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ וְאֵיבָרָיו, אִישׁ אִישׁ לְפִי חֶלְקוֹ.

וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ וְאֵבָרָיו כָּל-אֶחָד בְּחֶלְקוֺ:

Vy pak jste tělo Kristovo, a oudové z částky.

Vy jste tělo Kristovo, a každý z vás je jedním z jeho údů. ([Římanům 12:5; Efezským 1:23 Efezským 5:30; Koloským 1:18])

ὑμει̑ς δέ ε᾿στε σω̑μα Χριστου̑ καὶ μέλη ε᾿κ μέρους

אַנתֻּון דֵּין פַּגרֵה אַנתֻּון דַּמשִׁיחָא והַדָּמֵא בּדֻוכַּתכֻון סּ סּ׃

[(7) 1Cor 12, 28]

וּמֵהֶם הֵקִים אֱלֹהִים בַּקְּהִלָּה - רֵאשִׁית שְׁלִיחִים, שֵׁנִית נְבִיאִים, שְׁלִישִׁית מוֹרִים, אַחֲרֵי כֵן עוֹשֵׂי נִסִּים, אַחֲרֵי כֵן מַתְּנוֹת הָרִפּוּי, עֶזְרָה לַזּוּלַת, הַנְהָגָה, וּמִינֵי לְשׁוֹנוֹת.

וּמֵהֶם הֵקִים אֱלֹהִים בְּתוֺךְ הָעֵדָה בָּרִאשֹׁנָה שְׁלִיחִים בַּשֵּׁנִית נְבִיאִים בַּשְּׁלִישִׁית מוֺרִים וְאַחֲרֵי-כֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם לַעֲשׂוֺת נִפְלָאוֺת לִרְפֹּא חֳלָיִם לְהָבִיא עֶזְרָה לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָעֵדָה וּלְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֺת שֹׁנוֺת:

A některé zajisté postavil Bůh v církvi nejprv apoštoly, druhé proroky, třetí učitele, potom moci, potom dary uzdravování, pomocníky, správce, rozličnost jazyků.

A v církvi ustanovil Bůh jedny za apoštoly, druhé za proroky, třetí za učitele; potom jsou mocné činy, pak dary uzdravování, služba potřebným, řízení církve, řeč ve vytržení. ([Efezským 4:11-Efezským 4:12])

καὶ ου῍ς μὲν ε῎θετο ὁ θεὸς ε᾿ν τη̑ ε᾿κκλησία πρω̑τον α᾿ποστόλους δεύτερον προφήτας τρίτον διδασκάλους ε῎πειτα δυνάμεις ε῎πειτα χαρίσματα ι᾿αμάτων α᾿ντιλήμψεις κυβερνήσεις γένη γλωσσω̑ν

סָם גֵּיר אַלָהָא בּעִדּתֵּה לֻוקדַם שׁלִיחֵא בָּתַרהֻון נבִיֵא בָּתַרהֻון מַלפָנֵא בָּתַרהֻון עָבדַּי חַילֵא בָּתַרהֻון מַוהבָתָא דָּאסיֻותָא וַמעַדּרָנֵא וַמדַבּרָנֵא וַזנַיָא דּלֵשָׁנֵא׃

[(7) 1Cor 12, 29]

הַאִם כֻּלָּם שְׁלִיחִים? הַאִם כֻּלָּם נְבִיאִים? כֻּלָּם מוֹרִים? כֻּלָּם עוֹשֵׂי נִסִּים?

הֲכֻלָּם שְׁלִיחִים אִם-כֻּלָּם נְבִיאִים אוֺ כֻלָּם מוֺרִים אוֺ עֹשֵׂי נִפְלָאוֺת:

Zdaliž jsou všickni apoštolé? Zdali všickni proroci? Zdali všickni učitelé? Zdali všickni divy činí?

Jsou snad všichni apoštoly? Jsou snad všichni proroky? Jsou všichni učiteli? Mají všichni moc činit divy?

μὴ πάντες α᾿πόστολοι μὴ πάντες προφη̑ται μὴ πάντες διδάσκαλοι μὴ πάντες δυνάμεις

דַּלמָא כֻּלהֻון שׁלִיחֵא דַּלמָא כֻּלהֻון נבִיֵא למָא כֻּלהֻון מַלפָנֵא למָא כֻּלהֻון סָערַי חַילֵא׃

[(7) 1Cor 12, 30]

הַאִם לְכֻלָּם מַתְּנוֹת הָרִפּוּי? הַאִם כֻּלָּם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת? כֻּלָּם מְבָאֲרֵי לְשׁוֹנוֹת?

הַלְכֻלָּם נָתַן לִרְפֹּא חֳלָיִם אוֺ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֺת אוֺ לִפְתֹּר לְשֹׁנוֺת:

Zdali všickni mají dary k uzdravování? Zdali všickni jazyky mluví? Zdali všickni vykládají?

Mají všichni dar uzdravovat? Mají všichni schopnost mluvit ve vytržení rozličnými jazyky? Dovedou je všichni vykládat?

μὴ πάντες χαρίσματα ε῎χουσιν ι᾿αμάτων μὴ πάντες γλὼσσαις λαλου̑σιν μὴ πάντες διερμηνεύουσιν

למָא לכֻלהֻון אִית להֻון מַוהבָתָא דָּאסיֻותָא למָא כֻּלהֻון בּלֵשָׁנֵא ממַללִין אַו דַּלמָא כֻּלהֻון מפַשׁקִין׃

[(7) 1Cor 12, 31]

וּבְכֵן הִשְׁתּוֹקְקוּ לַמַּתָּנוֹת הַחֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר; עִם זֹאת אַרְאֶה לָכֶם דֶּרֶךְ נַעֲלָה בְּיוֹתֵר:

וְאַתֶּם בַּקְּשׁוּ בִּכָל-מְאֹדְכֶם מַתָּנוֺת טוֺבוֺת אֵלֶּה וַאֲנִי אוֺרֶה לָכֶם דֶּרֶךְ מְאֹד נַעֲלָה:

Snažujte se pak dojíti darů lepších, a ještěť vyšší cestu vám ukáži.

Usilujte o vyšší dary! A ukážu vám ještě mnohem vzácnější cestu: ([1 Korintským 14:1 1 Korintským 14:12])

ζηλου̑τε δὲ τὰ χαρίσματα τὰ μείζονα καὶ ε῎τι καθ῾ ὑπερβολὴν ὁδὸν ὑμι̑ν δείκνυμι

אֵן דֵּין טָנִין אנתֻּון בּמַוהבָתָא רַורבָתָא אֵנָא תֻּוב אֵחַוֵיכֻון אֻורחָא דַּמיַתּרָא׃

[(7) 1Cor 13, 01]

אִם בִּלְשׁוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין בִּי אַהֲבָה, הֲרֵינִי כִּנְחֹשֶׁת הוֹמָה אוֹ כִּמְצִלְתַּיִם רוֹעֲשִׁים.

אִם-בִּשְׂפַת אֲנָשִׁים אוֺ מַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאַהֲבָה אֵין-בִּי אָז נְחשֶׁת הֹמִיָּה אֲנִי אוֺ צִלְצְלֵי תְרוּעָה:

Bych jazyky lidskými mluvil i andělskými, a lásky kdybych neměl, učiněn jsem měď zvučící aneb zvonec znějící.

Kdybych mluvil jazyky lidskými i andělskými, ale lásku bych neměl, jsem jenom dunící kov a zvučící zvon.

ε᾿ὰν ται̑ς γλὼσσαις τω̑ν α᾿νθρὼπων λαλω̑ καὶ τω̑ν α᾿γγέλων α᾿γάπην δὲ μὴ ε῎χω γέγονα χαλκὸς η᾿χω̑ν η῍ κύμβαλον α᾿λαλάζον

אֵן בּכֻל לֵשָׁן דַּבנַינָשָׁא אֵמַלֵל ובַדמַלַאכֵא וחֻובָּא לָא נֵהוֵא בִּי הוִית לִי נחָשָׁא דּזָאֵם אַו צִצלָא דּיָהֵב קָלָא׃

[(7) 1Cor 13, 02]

אִם תִּהְיֶה לִי מַתַּת הַנְּבוּאָה וְאֵדַע כָּל הַסּוֹדוֹת וְאַשִֹיג כָּל הַדַּעַת; וְאִם תִּהְיֶה בִּי כָּל הָאֱמוּנָה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם, וְאֵין בִּי אַהֲבָה, הֲרֵינִי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס.

וְאִם-נְבוּאָה בִי וְכָל-רָז אֲנִי מֵבִין וְכָל-דַּעַת וְאִם-אֱמוּנָה כֻלָּהּ לִי הִיא לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֺמָם וְאַהֲבָה אֵין-בִּי אֲנִי אָז כְּאָיִן:

A bychť měl proroctví, a povědom byl všelikého tajemství i všelikého umění, a kdybych měl tak velikou víru, že bych hory přenášel, lásky pak kdybych neměl, nic nejsem.

Kdybych měl dar proroctví, rozuměl všem tajemstvím a obsáhl všecko poznání, ano, kdybych měl tak velikou víru, že bych hory přenášel, ale lásku bych neměl, nic nejsem. ([Matouš 7:22 Matouš 17:20; 1 Korintským 14:2])

καὶ ε᾿ὰν ε῎χω προφητείαν καὶ ει᾿δω̑ τὰ μυστήρια πάντα καὶ πα̑σαν τὴν γνω̑σιν καὶ ε᾿ὰν ε῎χω πα̑σαν τὴν πίστιν ω῞στε ο῎ρη μεθιστάναι α᾿γάπην δὲ μὴ ε῎χω ου᾿θέν ει᾿μι

וֵאן תֵּהוֵא בִּי נבִיֻותָא וֵאדַּע ארָזֵא כֻּלהֻון וכֻלָה יִדַעתָא וֵאן תֵּהוֵא בִּי כֻּלָה הַימָנֻותָא אַיכַּנָא דּטֻורָא אֵשַׁנֵא וחֻובָּא לַיתּ בִּי לָא הוִית מֵדֵּם׃

[(7) 1Cor 13, 03]

אִם אֲחַלֵּק אֶת כָּל רְכוּשִׁי לִצְדָקָה וְגַם אֶתֵּן אֶת גּוּפִי לִשְׂרֵפָה וְאֵין בִּי אַהֲבָה - לֹא יוֹעִיל לִי דָּבָר.

אִם-אֲפַזֵּר כָּל-הוֺנִי לִרְעֵבִים וְאֶת-בְּשָׂרִי אֶתֵּן לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ וְאַהֲבָה אֵין-בִּי כָּל-זֶה לֹא יוֺעִילֵנִי מְאוּמָה:

A kdybych vynaložil na pokrmy všecken statek svůj, a bych vydal tělo své k spálení, a lásky bych neměl, nic mi to neprospívá.

A kdybych rozdal všecko, co mám, ano, kdybych vydal sám sebe(q) k upálení(r), ale lásku bych neměl, nic mi to neprospěje. (q) ř: své tělo (r) var: abych získal slávu

κα῍ν ψωμίσω πάντα τὰ ὑπάρχοντά μου καὶ ε᾿ὰν παραδω̑ τὸ σω̑μά μου ι῞να καυχήσωμαι α᾿γάπην δὲ μὴ ε῎χω ου᾿δὲν ω᾿φελου̑μαι

וֵאן אַוכֵּל כֻּל דִּאית לִי למֵסכִּנֵא וֵאן אַשׁלֵם פַּגרי דּנִאקַד וחֻובָּא לָא נֵהוֵא בִּי מֵדֵּם לָא יָתַר אנָא׃

[(7) 1Cor 13, 04]

הָאַהֲבָה סַבְלָנִית וּנְדִיבָה; הָאַהֲבָה אֵינָהּ מְקַנֵּאת; הָאַהֲבָה לֹא תִּתְפָּאֵר וְלֹא תִּתְנַשֵֹא;

הָאַהֲבָה תַאֲרִיךְ אַף וּמְלֵאָה חֲנִינָה הָאַהֲבָה לֹא תְקַנֵּא הָאַהֲבָה לֹא תִתְנַ׹ֵּׂא וְלֹא תִלְבַּשׁ גֵּאוּת:

Láska trpělivá jest, dobrotivá jest, láska nezávidí, láska není všetečná, nenadýmá se.

Láska je trpělivá, laskavá, nezávidí, láska se nevychloubá a není domýšlivá. ([Římanům 13:10; Efezským 4:2])

ἡ α᾿γάπη μακροθυμει̑ χρηστεύεται ἡ α᾿γάπη ου᾿ ζηλοι̑ ἡ α᾿γάπη ου᾿ περπερεύεται ου᾿ φυσιου̑ται

חֻובָּא נַגִּירָא הי רֻוחֵה ובַסִים חֻובָּא לָא חָסֵם חֻובָּא לָא מֵשׁתּגֵשׁ ולָא מֵתחתַר׃

[(7) 1Cor 13, 05]

הִיא לֹא תִּנְהַג בְּגַסּוּת, לֹא תִּדְרֹשׁ טוֹבַת עַצְמָהּ, לֹא תִּרְגַּז וְלֹא תַּחֲשֹׁב רָעָה.

לֹא יִמָּצֵא בָהּ שֶׁמֶץ-דָּבָר וְלֹא תְבַקֵּשׁ אֵת אֲשֶׁר-לָהּ לֹא תִתְקַצֵּף וְלֹא תַחֲרשׁ רָעָה:

V nic neslušného se nevydává, nehledá svých věcí, nezpouzí se, neobmýšlí zlého.

Láska nejedná nečestně, nehledá svůj prospěch, nedá se vydráždit, nepočítá křivdy. ([Zacharjáš 8:17; 1 Korintským 10:24; Filipským 2:4 Filipským 2:21])

ου᾿κ α᾿σχημονει̑ ου᾿ ζητει̑ τὰ ἑαυτη̑ς ου᾿ παροξύνεται ου᾿ λογίζεται τὸ κακόν

ולָא סָעַר דּבֵהתּתָא ולָא בָּעֵא דִּילֵה ולָא מֵתּתּפִיר ולָא מֵתרַעֵא דּבִישׁ׃

[(7) 1Cor 13, 06]

הָאַהֲבָה לֹא תִּשְׂמַח בָּעַוְלָה, כִּי בָּאֱמֶת שִׂמְחָתָהּ.

לֹא תָשִׂישׂ בְּעַוְלָתָה כִּי אִם-מְשׂוֺשָׂהּ עֲלֵי-אֱמֶת:

Neraduje se z nepravosti, ale spolu raduje se pravdě.

Nemá radost ze špatnosti, ale vždycky se raduje z pravdy. ([Římanům 12:9])

ου᾿ χαίρει ε᾿πὶ τη̑ α᾿δικία συγχαίρει δὲ τη̑ α᾿ληθεία

לָא חָדֵא בּעַולָא אֵלָא חָדֵא בּקֻושׁתָּא׃

[(7) 1Cor 13, 07]

הִיא תְּכַסֶּה עַל הַכֹּל, תַּאֲמִין בַּכֹּל, תְּקַוֶּה לַכֹּל וְתִסְבֹּל אֶת הַכֹּל.

כָּל-דָּבָר תִּ׹ָּׂא כָּל-דָּבָר תַּאֲמִין כָּל-דָּבָר תְּקַוֶּה וּלְכָל-דָּבָר תִּטֶּה שִׁכְמָהּ לִסְבֹּל:

Všecko snáší, všemu věří, všeho se naděje, všeho trpělivě čeká.

Ať se děje cokoliv, láska vydrží, láska věří, láska má naději, láska vytrvá. ([Přísloví 10:12; Římanům 15:1; 1 Korintským 9:12; 1 Petrův 4:8])

πάντα στέγει πάντα πιστεύει πάντα ε᾿λπίζει πάντα ὑπομένει

כֻּל מֵדֵּם מסַיבַּר כֻּלמֵדֵּם מהַימֵן כֻּל מסַבַּר כֻּל סָבֵל׃

[(7) 1Cor 13, 08]

הָאַהֲבָה לֹא תִּמּוֹט לְעוֹלָם, אַךְ נְבוּאוֹת תִּבָּטַלְנָה, לְשׁוֹנוֹת תֶּחְדַּלְנָה, דַּעַת תִּבָּטֵל;

הָאַהֲבָה לֹא-תֶחְדַּל לָנֶצַח אַף כִּי-נְבוּאוֺת תִּכְלֶינָה וּלְשֹׁנוֺת תִּכָּחַדְנָה וְדַעַת אֵין-עוֺד:

Láska nikdy nevypadá, ješto buď že proroctví jsou, ta přestanou, buď jazykové, ti utichnou, buď učení, to v nic přijde.

Láska nikdy nezanikne. Proroctví – to pomine; jazyky – ty ustanou; poznání – to bude překonáno.

ἡ α᾿γάπη ου᾿δέποτε πίπτει ει῎τε δὲ προφητει̑αι καταργηθήσονται ει῎τε γλω̑σσαι παύσονται ει῎τε γνω̑σις καταργηθήσεται

חֻובָּא מֵמתֻום לָא נָפֵל נבִיַוָתָא גֵּיר נֵתבַּטלָן ולֵשָׁנֵא נֵשׁתַּתּקֻון וִידַעתָא תֵּתבַּטַל׃

[(7) 1Cor 13, 09]

כִּי חֶלְקִית הִיא יְדִיעָתֵנוּ וּבְאֹרַח חֶלְקִי מִתְנַבְּאִים אָנוּ,

כִּי-אַךְ חֵלֶק קָטֹן יָדָעְנוּ וְחֵלֶק קָטֹן נִבֵּאנוּ:

Z částky zajisté poznáváme, a z částky prorokujeme.

Vždyť naše poznání je jen částečné, i naše prorokování je jen částečné;

ε᾿κ μέρους γὰρ γινὼσκομεν καὶ ε᾿κ μέρους προφητεύομεν

קַלִיל הֻו גֵּיר מֵן סַגִּי יָדעִינַן וקַלִיל מֵן סַגִּי מֵתנַבֵּינַן׃

[(7) 1Cor 13, 10]

אַךְ בְּבוֹא הַמֻּשְׁלָם יְבֻטַּל הַחֶלְקִי.

וְכַאֲשֶׁר בּוֺא תָבוֺא תַכְלִית כָּל-אֵלֶּה הַחֵלֶק הַקָּטֹן יַחֲלֹף:

Ale jakž by přišlo dokonalé, tehdyť to, což jest z částky, vyhlazeno bude.

až přijde plnost, tehdy to, co je částečné, bude překonáno.

ο῞ταν δὲ ε῎λθη τὸ τέλειον τὸ ε᾿κ μέρους καταργηθήσεται

אֵמַתי דֵּין דּתִאתֵא גּמִירֻותָא הָידֵּין נֵתבַּטַל הַו מֵדֵּם דּקַלִיל הוָא׃ ס

[(7) 1Cor 13, 11]

בִּהְיוֹתִי יֶלֶד דִּבַּרְתִּי כְּיֶלֶד, הֵבַנְתִּי כְּיֶלֶד, חָשַׁבְתִּי כְּיֶלֶד. כְּשֶׁהָיִיתִי לְאִישׁ שַׂמְתִּי קֵץ לְדִבְרֵי הַיַּלְדוּת.

בְּעוֺד יֶלֶד הָיִיתִי דִּבַּרְתִּי כְיֶלֶד בִּינוֺתִי כְיֶלֶד וְהָגִיתִי כְיָלֶד וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאִישׁ הֲסִרֹתִי מֵעָלַי דִּבְרֵי יַלְדוּת:

Dokudž jsem byl dítě, mluvil jsem jako dítě, myslil jsem jako dítě, smýšlel jsem jako dítě, ale když jsem muž, opustil jsem dětinské věci.

Dokud jsem byl dítě, mluvil jsem jako dítě, smýšlel jsem jako dítě, usuzoval jsem jako dítě; když jsem se stal mužem, překonal jsem to, co je dětinské.

ο῞τε η῎μην νήπιος ε᾿λάλουν ὡς νήπιος ε᾿φρόνουν ὡς νήπιος ε᾿λογιζόμην ὡς νήπιος ο῞τε γέγονα α᾿νήρ κατήργηκα τὰ του̑ νηπίου

כַּד יַלֻודָא הוִית אַיך יַלֻודָא ממַלֵל הוִית וַאיך יַלֻודָא מֵתרַעֵא הוִית וַאיך יַלֻודָא מֵתחַשַׁב הוִית כַּד הוִית דֵּין גַּברָא בַּטלֵת הָלֵין דּטַליֻותָא׃

[(7) 1Cor 13, 12]

עַכְשָׁו רוֹאִים אָנוּ בְּמַרְאָה, בִּמְעֻרְפָּל, אֲבָל אָז - פָּנִים אֶל פָּנִים. עַכְשָׁו יְדִיעָתִי חֶלְקִית, אֲבָל אָז אַכִּיר כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מֻכָּר.

כִּי עַתָּה רֹאִים אֲנַחְנוּ בְּמַרְאָה וּבְחִידֹת וְאָז נִרְאֶה פָּנִים אֶל-פָּנִים עַתָּה יָדַעְתִּי חֵלֶק קָטֹן וְאָז אֵדַע כַּאֲשֶׁר נוֺדַעְתִּי גַם-אָנִי:

Nyní zajisté vidíme v zrcadle a skrze podobenství, ale tehdáž tváří v tvář. Nyní poznávám z částky, ale tehdy poznám, tak jakž i známostí obdařen budu.

Nyní vidíme jako v zrcadle, jen v hádance, potom však uzříme tváří v tvář. Nyní poznávám částečně, ale potom poznám plně, jako Bůh zná mne. ([Jan 10:14; 2 Korintským 5:7; Jakubův 1:23])

βλέπομεν γὰρ α῎ρτι δι῾ ε᾿σόπτρου ε᾿ν αι᾿νίγματι τότε δὲ πρόσωπον πρὸς πρόσωπον α῎ρτι γινὼσκω ε᾿κ μέρους τότε δὲ ε᾿πιγνὼσομαι καθώς καὶ ε᾿πεγνὼσθην

הָשָׁא אַיך דַּבמַחזִיתָא חָזֵינַן בּפֵלֵאתָא הָידֵּין דֵּין אַפִּין לֻוקבַל אַפִּין הָשָׁא יָדַע אנָא קַלִיל מֵן סַגִּי הָידֵּין דֵּין אֵדַּע אַיך מָא דֵּאתיַדעֵת׃

[(7) 1Cor 13, 13]

אַךְ כָּעֵת עוֹמְדוֹת שָׁלֹשׁ אֵלֶּה: אֱמוּנָה, תִּקְוָה, אַהֲבָה; וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן - אַהֲבָה.

וְעַתָּה תַעֲמֹדְנָה שְׁלָשׁ-אֵלֶּה אֱמוּנָה תִּקְוָה וְאַהֲבָה וְהַגְּדֹלָה בָהֵן הִיא הָאַהֲבָה:

Nyní pak zůstává víra, naděje, láska, to tré, ale největší z nich jestiť láska.

A tak zůstává víra, naděje, láska – ale největší z té trojice je láska. ([1 Tesalonickým 1:3; 1 Janův 4:16])

νυνὶ δὲ μένει πίστις ε᾿λπίς α᾿γάπη τὰ τρία ταυ̑τα μείζων δὲ τούτων ἡ α᾿γάπη

הָלֵין אֵנֵין גֵּיר תּלָת דַּמכַתּרָן הַימָנֻותָא וסַברָא וחֻובָּא דּרַבּ דֵּין מֵנהֵין חֻובָּא׃

[(7) 1Cor 14, 01]

רִדְפוּ אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּ לְמַתָּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, וּבְעִקָּר שֶׁתִּתְנַבְּאוּ.

וְאַתֶּם רִדְפוּ אַהֲבָה בַּקְּשׁוּ בְכָל-מְאֹדְכֶם מַתְּנוֺת הָרוּחַ וְעַל-כָּל-אֵלֶּה לְהִתְנַבְּאוֺת:

Stůjtež o lásku, horlivě žádejte duchovních věcí, nejvíce však, abyste prorokovali.

Držte se lásky a usilujte o duchovní dary, nejvíce o dar prorocké řeči. ([1 Korintským 12:10 1 Korintským 12:31])

διὼκετε τὴν α᾿γάπην ζηλου̑τε δὲ τὰ πνευματικά μα̑λλον δὲ ι῞να προφητεύητε

הַרטו בָּתַר חֻובָּא וטַנו בּמַוהבָתָא דּרֻוחָא יַתִּירָאיִת דֵּין דּתֵתנַבֻּון׃

[(7) 1Cor 14, 02]

הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר לַאֲנָשִׁים אֶלָּא לֵאלֹהִים; אִישׁ אֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתוֹ, כִּי בְּרוּחַ הוּא מְבַטֵּא סוֹדוֹת.

כִּי הַמְדַבֵּר בְּלַעֲגֵי לָשׁוֺן לֹא אֶל-אֲנָשִׁים הוּא מְדַבֵּר כִּי אִם-אֶל-אֱלֹהִים כִּי אֵין-אִישׁ שֹׁמֵעַ וְהוּא יַבִּיעַ חִידוֺת בָּרוּחַ:

Nebo ten, kdož mluví cizím jazykem, ne lidem mluví, ale Bohu; nebo žádný neposlouchá, ale duchem vypravuje tajemství.

Vždyť kdo ve vytržení mluví jazyky, nemluví k lidem, nýbrž k Bohu, a nikdo mu nerozumí. Je puzen Duchem, ale to, co říká, zůstává tajemstvím.

ὁ γὰρ λαλω̑ν γλὼσση ου᾿κ α᾿νθρὼποις λαλει̑ α᾿λλὰ θεω̑ ου᾿δεὶς γὰρ α᾿κούει πνεύματι δὲ λαλει̑ μυστήρια

מַן דַּממַלֵל גֵּיר בּלֵשָׁנָא לָא הוָא לַבנַינָשָׁא ממַלֵל אֵלָא לַאלָהָא לָא גֵּיר אנָשׁ שָׁמַע מֵדֵּם דַּממַלֵל אֵלָא בּרֻוח ארָזָא ממַלֵל׃

[(7) 1Cor 14, 03]

אֲבָל הַמִּתְנַבֵּא מַשְׁמִיעַ לַאֲנָשִׁים דְּבָרִים שֶׁתַּכְלִיתָם לִבְנוֹת, לְעוֹדֵד וּלְנַחֵם.

וְהַמִּתְנַבֵּא מַטִּיף לַאֲנָשִׁים דְּבָרִים מְשִׁיבֵי נָפֶשׁ מוּסָר טוֺב וְדִבְרֵי נִחֻמִים:

Kdož pak prorokuje, lidem mluví vzdělání, i napomínání, i potěšení.

Ten však, kdo má prorocký dar, mluví k lidem pro jejich duchovní užitek(s), napomenutí i povzbuzení. (s) ř: k budování (podobně 1 Korintským 14:4 1 Korintským 14:5)

ὁ δὲ προφητεύων α᾿νθρὼποις λαλει̑ οι᾿κοδομὴν καὶ παράκλησιν καὶ παραμυθίαν

אַינָא דֵּין דּמֵתנַבֵּא לַבנַינָשָׁא ממַלֵל בֵּניָנָא ולֻובָּבָא ובֻויָאָא׃

[(7) 1Cor 14, 04]

הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן בּוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ; הַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה.

הַמְדַבֵּר בַּלָּשׁוֺן יָשִׁיב נַפְשׁוֺ וְהַמִּתְנַבֵּא יָשִׁיב נֶפֶשׁ הָעֵדָה:

Kdož mluví cizím jazykem, sám sebe vzdělává, ale ten, kdož prorokuje, církev vzdělává.

Kdo ve vytržení mluví jazyky, mluví k svému užitku, ale kdo mluví prorocky, mluví k užitku církve.

ὁ λαλω̑ν γλὼσση ἑαυτὸν οι᾿κοδομει̑ ὁ δὲ προφητεύων ε᾿κκλησίαν οι᾿κοδομει̑

דַּממַלֵל בּלֵשָׁנָא נַפשֵׁה הֻו בָּנֵא וַדמֵתנַבֵּא עִדּתָּא בָּנֵא׃

[(7) 1Cor 14, 05]

רְצוֹנִי שֶׁכֻּלְּכֶם תְּדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, אַךְ עָדִיף שֶׁתִּתְנַבְּאוּ. הַמִּתְנַבֵּא גָּדוֹל מִן הַמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת, זוּלָתִי אִם יְפָרֵשׁ הָאַחֲרוֹן אֶת דְּבָרָיו כְּדֵי שֶׁהַקְּהִלָּה תִּבָּנֶה.

וּמִי יִתֵּן וְהָיָה מַתָּן הַלְּשֹׁנוֺת לְכֻלְּכֶם וְאַף עוֺד יֹתֵר כִּי-תִהְיוּ כֻלְּכֶם נְבִיאִים כִּי גָדוֺל הַמִּתְנַבֵּא מִבַּעַל הַלָּשׁוֺן זוּלָתִי אִם-יִפְתֹּר דְּבָרָיו וַעֲדָתוֺ תִּבָּנֶה מִמֶּנּוּ:

Chtělť bych pak, abyste všickni jazyky mluvili, ale však raději, abyste prorokovali. Nebo větší jest ten, kterýž prorokuje, nežli ten, kdož jazyky mluví, leč by také vykládal, aby se vzdělávala církev.

Chtěl bych, abyste všichni mluvili jazyky, ale ještě více, abyste měli prorocký dar. Neboť ten, kdo mluví prorocky, znamená víc než ten, kdo mluví ve vytržení – ledaže by jeho řeč byla vykládána(t), aby z toho církev měla užitek. (t) ledaže by svou řeč vykládal ([Numeri 11:29])

θέλω δὲ πάντας ὑμα̑ς λαλει̑ν γλὼσσαις μα̑λλον δὲ ι῞να προφητεύητε μείζων δὲ ὁ προφητεύων η῍ ὁ λαλω̑ν γλὼσσαις ε᾿κτὸς ει᾿ μὴ διερμηνεύη ι῞να ἡ ε᾿κκλησία οι᾿κοδομὴν λάβη

צָבֵא אנָא דֵּין דּכֻלכֻון תּמַללֻון בּלֵשָׁנֵא יַתִּירָאיִת דֵּין דּתֵתנַבֻּון רַב הֻו גֵּיר אַינָא דּמֵתנַבֵּא מֵן הַו דַּממַלֵל בּלֵשָׁנָא אֵן לָא מפַשֵׁק אֵן דֵּין מפַשֵׁק עִדּתָּא בָּנֵא׃ ס

[(7) 1Cor 14, 06]

וְעַתָּה, אַחַי, אִם אָבוֹא אֲלֵיכֶם וַאֲדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת, מָה אוֹעִיל לָכֶם אִם לֹא אַגִּיד לָכֶם דְּבַר הִתְגַּלּוּת אוֹ דְּבַר דַּעַת, דְּבַר נְבוּאָה אוֹ דְּבַר הוֹרָאָה?

וְעַתָּה כִּי-אָבוֺא אֲלֵיכֶם אַחַי וְכִי-אֲדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֺת מָה-אוֺעִיל לָכֶם אִם-לֹא אֲדַבֵּר דְּבָרַי כְּחֹזֶה אוֺ מוֺרֶה דֵעָה כְּנָבִיא אוֺ מֵבִין שְׁמוּעָה:

A protož, bratří, přišel-li bych k vám, jazyky mluvě, což vám prospěji, nebudu-liť vám mluviti, buď v zjevení neb v umění, buď v proroctví neb v učení?

Vždyť kdybych k vám, bratří, přišel a mluvil jazyky, a nepřinesl vám žádné zjevení od Boha ani poznání ani prorocké slovo ani naučení – jaký prospěch byste z toho měli? ([1 Korintským 12:10 1 Korintským 12:31])

νυ̑ν δέ α᾿δελφοί ε᾿ὰν ε῎λθω πρὸς ὑμα̑ς γλὼσσαις λαλω̑ν τί ὑμα̑ς ω᾿φελήσω ε᾿ὰν μὴ ὑμι̑ν λαλήσω η῍ ε᾿ν α᾿ποκαλύψει η῍ ε᾿ν γνὼσει η῍ ε᾿ν προφητεία η῍ ε᾿ν διδαχη̑

והָשָׁא אַחַי אֵן אִתֵא לוָתכֻון וֵאמַלֵל עַמכֻון בּלֵשָׁנֵא מָנָא מַותַּר אנָא לכֻון אֵלָא אֵן אֵמַלֵל עַמכֻון אַו בּגֵליָנָא אַו בִּידַעתָא אַו בַּנבִיֻותָא אַו בּיֻולפָּנָא׃

[(7) 1Cor 14, 07]

אֲפִלּוּ עֲצָמִים דּוֹמְמִים שֶׁנִּתָּן לְהָפִיק מֵהֶם קוֹל, כְּגוֹן חָלִיל אוֹ כִּנּוֹר, אִם לֹא יַשְׁמִיעוּ שִׁנּוּיֵי צְלִילִים, כֵּיצַד תֻּכַּר הַנְּעִימָה הַמְנֻגֶּנֶת בְּחָלִיל אוֹ בְּכִנּוֹר?

גַּם-כֵּלִים נֹתְנֵי קוֺל אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם נִשְׁמַת חַיִּים כְּמוֺ חָלִיל אוֺ כִנּוֺר אִם-לֹא יִתְּנוּ קוֺל מְפֹרָשׁ מִי יָבִין מַה-יֶּהֱמֶה הֶחָלִיל אוֺ מַה-יֶּהְגֶּה הַכִּנּוֺר:

Však i bezdušné věci, vydávající zvuk, jako píšťalka neb harfa, kdyby rozdílného zvuku nevydávaly, kterak by vědíno bylo, co se píská, aneb na harfu hrá?

Je to jako s hudebními nástroji, třeba s flétnou nebo kytarou: kdyby nevydávaly odlišné tóny, jak by bylo možno rozeznat nápěv, který se na nich hraje?

ο῞μως τὰ α῎ψυχα φωνὴν διδόντα ει῎τε αυ᾿λὸς ει῎τε κιθάρα ε᾿ὰν διαστολὴν τοι̑ς φθόγγοις μὴ δω̑ πω̑ς γνωσθήσεται τὸ αυ᾿λούμενον η῍ τὸ κιθαριζόμενον

אָף צֵבוָתָא גֵּיר אַילֵין דּלַיתּ בּהֵין נַפשָׁא ויָהבָּן קָלָא אֵן אַבֻּובָא וֵאן קִיתָרָא אֵן פֻּורשָׁנָא לָא עָבדָּן בֵּית קִינתָּא לַחבַרתָה אַיכַּנָא מֵתִידַע מֵדֵּם דּמֵזדּמַר אַו מֵדֵּם דּמֵתנקֵשׁ׃

[(7) 1Cor 14, 08]

וְאִם הַחֲצוֹצְרָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל בִּלְתִּי בָּרוּר, מִי יִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב?

גַּם-הַשּׁוֺפָר אִם-יִתֶּן-קוֺל בִּלְתִּי בָרוּר מִי יֵחָלֵץ לַמִּלְחָמָה:

Ano trouba vydala-li by nejistý hlas, kdož se bude strojiti k boji?

A kdyby polnice vydala neurčitý zvuk, kdo by se připravoval k bitvě?

καὶ γὰρ ε᾿ὰν α῎δηλον σάλπιγξ φωνὴν δω̑ τίς παρασκευάσεται ει᾿ς πόλεμον

וֵאן קַרנָא תֵּקרֵא קָלָא דּלָא פּרִישׁ מַנֻו נֵתּטַיַב לַקרָבָא׃

[(7) 1Cor 14, 09]

כֵּן גַּם אַתֶּם, אִם לֹא תַּשְׁמִיעוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים בַּלָּשׁוֹן, כֵּיצַד יוּבַן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר? הֲרֵי תִּהְיוּ מְדַבְּרִים אֶל הָאֲוִיר!

וְכֵן גַּם-אַתֶּם אִם לֹא-תוֺצִיאוּ בִלְשׁוֺנְכֶם מִלִּים בְּרֻרוֺת מִי יָבִין מוֺצָא שְׂפָתֵיכֶם הֲלֹא תִהְיוּ אָז כִּמְדַבְּרִים אֶל-הָרוּחַ:

Tak i vy, nevydali-li byste jazykem srozumitelných slov, kterak bude rozumíno, co se mluví? Budete jen u vítr mluviti.

Tak i vy: Jestliže ve vytržení nepromluvíte jasné slovo, jak se má poznat, co bylo řečeno? Budete mluvit jen do vzduchu!

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς διὰ τη̑ς γλὼσσης ε᾿ὰν μὴ ευ῎σημον λόγον δω̑τε πω̑ς γνωσθήσεται τὸ λαλούμενον ε῎σεσθε γὰρ ει᾿ς α᾿έρα λαλου̑ντες

הָכַנָא אָף אַנתֻּון אֵן תִּאמרֻון מֵלתָא בּלֵשָׁנָא ולָא תֵּהוֵא מפַשׁקָא אַיכַּנָא מֵתִידַע מֵדֵּם דָּאמרִין אנתֻּון הָוֵיתֻּון לכֻון אַיך הַו דּעַם אָאַר ממַללִין אנתֻּון׃

[(7) 1Cor 14, 10]

רַבִּים הֵם מִינֵי הַקּוֹלוֹת בָּעוֹלָם וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ מַבִּיעַ מַשֶּׁהוּ.

לוּ תִהְיֶינָה לְשֹׁנוֺת רַבּוֺת כָהֵנָּה וְכָהֵנָּה בָּאָרֶץ לֹא תִמָּצֵא אַחַת מֵהֶן עֲמֻקָּה מֵהָבִין קוֺל מִלֶּיהָ:

Tak mnoho, (jakž vidíme), rozdílů hlasů jest na světě, a nic není bez hlasu.

Na světě je mnoho různých řečí(u) a každá má svá slova. (u) ř: zvuků

τοσαυ̑τα ει᾿ τύχοι γένη φωνω̑ν ει᾿σιν ε᾿ν κόσμω καὶ ου᾿δὲν α῎φωνον

הָא גֵּיר גֵּנסֵא דּלֵשָׁנֵא סַגִּיֵאא אִית בּעָלמָא ולַיתּ חַד מֵנהֻון דּלָא קָלָא׃

[(7) 1Cor 14, 11]

לְפִיכָךְ אִם אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת הַתֹּכֶן שֶׁל הַקּוֹל, אֶהְיֶה לוֹעֵז בְּעֵינֵי הַמְדַבֵּר וְהַמְדַבֵּר יִהְיֶה לוֹעֵז בְּעֵינַי.

וְאִם-אֲנִי אֵינֶנִּי מֵבִין פֵּשֶׁר הַמִּלּוֺת אָז אֶהְיֶה בְעֵינֵי הַמְדַבֵּר כְּנִלְעַג לָשׁוֺן וְכֵן יִהְיֶה בְעֵינַי גַּם-הוּא:

Protož nebudu-liť znáti moci hlasu, budu tomu, kterýž mluví, cizozemec, a ten, kdož mluví, bude mi cizozemec.

Jestliže však neznám význam těch slov, budu pro mluvícího cizincem a on zase bude cizincem pro mne.

ε᾿ὰν ου῏ν μὴ ει᾿δω̑ τὴν δύναμιν τη̑ς φωνη̑ς ε῎σομαι τω̑ λαλου̑ντι βάρβαρος καὶ ὁ λαλω̑ν ε᾿ν ε᾿μοὶ βάρβαρος

וֵאן לָא יָדַע אנָא חַילֵה דּקָלָא הָוֵא אנָא לִי בַּרבּרָיָא להַו דַּממַלֵל וָאף הַו דַּממַלֵל הָוֵא לֵה לִי בַּרבּרָיָא׃

[(7) 1Cor 14, 12]

כֵּן גַּם אַתֶּם, הֱיוֹת וְאַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרֵי מַתָּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, בַּקְּשׁוּ לְהַעֲשִׁיר בְּמַה שֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה.

כֵּן גַּם-אַתֶּם בְּבַקֶּשְׁכֶם מַתְּנוֺת הָרוּחַ דִּרְשׁוּ טוֺבֹת הָעֵדָה לְכוֺנְנָהּ בְּיֶתֶר עֹז:

Tak i vy, poněvadž jste horliví milovníci duchovních věcí, toho hledejte, abyste se k vzdělání církve rozhojnili.

Tak i vy: když tak horlivě usilujete o duchovní dary, snažte se, abyste měli hojnost těch, které slouží růstu(v) celé církve. (v) ř: budování

ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ε᾿πεὶ ζηλωταί ε᾿στε πνευμάτων πρὸς τὴν οι᾿κοδομὴν τη̑ς ε᾿κκλησίας ζητει̑τε ι῞να περισσεύητε

הָכַנָא אָף אַנתֻּון מֵטֻל דּטַנָנֵא אַנתֻּון דּמַוהבָתָא דּרֻוחָא לבֵניָנָא דּעִדּתָּא בּעַו דּתֵתיַתּרֻון׃

[(7) 1Cor 14, 13]

לָכֵן הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן יִתְפַּלֵּל שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ אֶת דְּבָרָיו.

לָכֵן הַמְדַבֵּר בַּלָּשׁוֺן יִתְפַּלֵּל לִהְיוֺת גַּם-פֹּתֵר דְּבָרָיו:

A protož, kdož mluví jazykem, modl se, aby mohl vykládati.

A proto ten, kdo mluví jazyky, nechť prosí, aby je dovedl také vykládat. ([1 Korintským 12:10])

διὸ ὁ λαλω̑ν γλὼσση προσευχέσθω ι῞να διερμηνεύη

והַו דַּממַלֵל בּלֵשָׁנָא נצַלֵא דַּנפַשֵׁק׃

[(7) 1Cor 14, 14]

אִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רוּחִי מִתְפַּלֶּלֶת, אֲבָל שִׂכְלִי אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי.

וְאַף אִם-אֶתְפַּלֵּל בַּלָּשׁוֺן רוּחַ שְׂפָתַי יִתְפַּלֵּל וּתְבוּנַת לִבִּי לֹא תָנוּב תְּנוּבָה:

Nebo modlím-liť se jazykem, duch můj se modlí, ale mysl má bez užitku jest.

Kdybych se modlil ve vytržení, modlil by se můj duch, ale má mysl by toho nebyla účastna.

ε᾿ὰν γὰρ προσεύχωμαι γλὼσση τὸ πνευ̑μά μου προσεύχεται ὁ δὲ νου̑ς μου α῎καρπός ε᾿στιν

אֵן הֻו גֵּיר דַּהוִית מצַלֵא בּלֵשָׁנָא רֻוחי הֻו מצַליָא מַדַּעי דֵּין דּלָא פִּארִין הֻו׃

[(7) 1Cor 14, 15]

אִם כֵּן מַה לַּעֲשׂוֹת? אֶתְפַּלֵּל בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ וְאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַשֵֹכֶל; אָשִׁיר בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ וְאָשִׁיר גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַשֵֹכֶל;

וּמָה אֵפוֺא עַתָּה אֶתְפַּלְלָה בְרוּחַ שְׂפָתַי וְאֶתְפַּלְלָה גַם-בִּתְבוּנַת לִבִּי אֲזַמְּרָה בְרוּחַ שְׂפָתַי וַאֲזַמְּרָה גַם-בִּתְבוּנַת לִבִּי:

Což tedy jest? Modliti se budu duchem a modliti se budu i myslí; plésati budu duchem, a plésati budu i myslí.

Co tedy? Budu se modlit ve vytržení ducha, ale budu se také modlit s vědomou myslí. Budu zpívat chvalozpěvy ve vytržení ducha, ale budu zpívat také s vědomou myslí. ([Efezským 5:19])

τί ου῏ν ε᾿στιν προσεύξομαι τω̑ πνεύματι προσεύξομαι δὲ καὶ τω̑ νοι̑ ψαλω̑ τω̑ πνεύματι ψαλω̑ δὲ καὶ τω̑ νοι̑

מָנָא הָכִיל אֵעבֵּד אֵצַלֵא בּרֻוחי וֵאצַלֵא אָף בּמַדַּעי וֵאזַמַר בּרֻוחי וֵאזַמַר אָף בּמַדַּעי׃

[(7) 1Cor 14, 16]

שֶׁכֵּן אִם תְּבָרֵךְ בְּרוּחַ, כֵּיצַד יֹאמַר "אָמֵן" עַל הוֹדָיָתְךָ מִי שֶׁנִּמְנֶה עִם הַבִּלְתִּי מְבִינִים? הֲרֵי אֵין הוּא יוֹדֵעַ מָה אַתָּה אוֹמֵר!

כִּי-לוּלֵא כֵן כַּאֲשֶׁר תְּבָרֵךְ בְּרוּחַ שְׂפָתֶיךׇ וְהֶדְיוֺט עֹמֵד בִּמְקוֺמוֺ לְפָנֶיךׇ אֵיךְ יַעֲנֶה אָמֵן לְבִרְכָתְךׇ בִּבְלִי דַעַת מָה אַתָּה אֹמֵר:

Nebo kdybys dobrořečil duchem, kterakž ten, kterýž prostý člověk jest, k tvému díků činění řekne Amen, poněvadž neví, co pravíš?

Kdybys děkoval Bohu ve vytržení, jak by ten, kdo do toho není zasvěcen, mohl říci Amen k tvému díkůvzdání, když nerozumí tomu, co říkáš? ([1 Paralipomenon 16:36; Žalmy 106:48])

ε᾿πεὶ ε᾿ὰν ευ᾿λογη̑ς ε᾿ν πνεύματι ὁ α᾿ναπληρω̑ν τὸν τόπον του̑ ι᾿διὼτου πω̑ς ε᾿ρει̑ τὸ α᾿μήν ε᾿πὶ τη̑ ση̑ ευ᾿χαριστία ε᾿πειδὴ τί λέγεις ου᾿κ οι῏δεν

וֵאן לָא אֵן מבַרֵך אַנתּ בּרֻוח הַו דַּממַלֵא דֻּוכּתֵה דּהֵדיֻוטָא אַיכַּנָא נִאמַר אַמִין עַל תַּודִּיתָך דִּילָך מֵטֻל דּמָנָא אָמַר אַנתּ לָא יָדַע׃

[(7) 1Cor 14, 17]

אַתָּה אָמְנָם מַשְׁמִיעַ תּוֹדָה כָּרָאוּי, אַךְ רֵעֲךָ אֵינֶנּוּ נִבְנֶה.

אָמְנָם אַתָּה תֵיטִיב כִּי-תְבָרֵךְ אַךְ רֵעֲךׇ לֹא יִבָּנֶה מִמֶּךׇ:

Nebo ač ty dobře díky činíš, ale jiný se nevzdělává.

Ty sice dobře vzdáváš díky, ale druhý z toho nemá žádný užitek(x). (x) ř: není budován

σὺ μὲν γὰρ καλω̑ς ευ᾿χαριστει̑ς α᾿λλ῾ ὁ ε῞τερος ου᾿κ οι᾿κοδομει̑ται

אַנתּ גֵּיר שַׁפִּיר מבַרֵך אַנתּ אֵלָא חַברָך לָא מֵתבַּנֵא׃

[(7) 1Cor 14, 18]

אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם.

אוֺדֶה לֵאלֹהִים כִּי יֶשׁ-לִי מַתַּת הַלָּשׁוֺן יֶתֶר עַל-כֻּלְּכֶם:

Děkuji Bohu svému, že více než vy všickni jazyky mluvím;

Děkuji Bohu, že mám dar mluvit jazyky více než vy všichni,

ευ᾿χαριστω̑ τω̑ θεω̑ πάντων ὑμω̑ν μα̑λλον γλὼσσαις λαλω̑

מַודֵּא אנָא לַאלָהָא דּיַתִּיר מֵן כֻּלכֻון ממַלֵל אנָא בּלֵשָׁנֵא׃

[(7) 1Cor 14, 19]

בְּרַם בַּקְּהִלָּה אֲנִי מַעֲדִיף לוֹמַר חָמֵשׁ מִלִּים בְּעֶזְרַת שִׂכְלִי כְּדֵי לְלַמֵּד גַּם אֲחֵרִים - מֵאֲשֶׁר לְהַשְׁמִיעַ רִבְבוֹת מִלִּים בְּלָשׁוֹן.

אֲבָל בַּקָּהָל אֶבְחַר לְדַבֵּר חָמֵשׁ מִלִּים בִּתְבוּנַת לִבִּי לְהוֺרֹת אֶת-הַשֹּׁמְעִים מֵרִבֲבוֺת מִלִּים בְּלַעֲגֵי לָשׁוֺן:

Ale v zboru raději bych chtěl pět slov srozumitelně promluviti, abych také jiných poučil, nežli deset tisíců slov jazykem.

ve shromáždění však – abych poučil i druhé – raději řeknu pět slov srozumitelně než tisíce slov ve vytržení.

α᾿λλὰ ε᾿ν ε᾿κκλησία θέλω πέντε λόγους τω̑ νοι̑ μου λαλη̑σαι ι῞να καὶ α῎λλους κατηχήσω η῍ μυρίους λόγους ε᾿ν γλὼσση

אֵלָא בּעִדּתָּא צָבֵא אנָא דּחַמֵשׁ מֵלִין בּמַדַּעי אֵמַלֵל דָּאף אחרָנֵא אַלֵף יַתִּיר מֵן רֵבֻּו מֵלִין בּלֵשָׁנָא׃ ס

[(7) 1Cor 14, 20]

אַחַי, אַל תִּהְיוּ יְלָדִים בַּהֲבָנַתְכֶם; בַּאֲשֶׁר לָרַע הֱיוּ יְלָדִים, אַךְ בַּהֲבָנַתְכֶם הֱיוּ מְבֻגָּרִים.

אַחַי אַל-תִּהְיוּ כִילָדִי בַּבִּינָה וְרַק כִּילָדִים אַל-תָּרֵעוּ אַךְ בַּבִּינָה הֱיוּ שְׁלֵמִים:

Bratří, nebuďte děti v smyslu, ale zlostí buďte děti, smyslem pak buďte dospělí.

Bratří, ve svém myšlení nebuďte jako děti. Ve zlém buďte jako nemluvňata, ale v myšlení buďte dospělí. ([Římanům 16:19; Efezským 4:14])

α᾿δελφοί μὴ παιδία γίνεσθε ται̑ς φρεσίν α᾿λλὰ τη̑ κακία νηπιάζετε ται̑ς δὲ φρεσὶν τέλειοι γίνεσθε

אַחַי לָא הוַיתֻּון טלֵין בּרֵעיָנַיכֻּון אֵלָא לבִישָׁתָא הוַו יַלֻודֵא וַברֵעיָנַיכֻּון הוַו גּמִירִין׃

[(7) 1Cor 14, 21]

בַּתּוֹרָה כָּתוּב: "כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ."

כָּתוּב בַּתּוֺרָה כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֺן אַחֶרֶת אֲדַבֵּר אֶל-הָעָם הַזֶּה וְגַם-בְּזֹאת לֹא-אָבוּא שְׁמוֺעַ אֵלַי אָמַר יְהוָֺה:

Psáno jest v zákoně: Protož rozličnými jazyky a cizími rty budu mluviti lidu tomuto, a aniž tak mne slyšeti budou, praví Pán.

V Zákoně je psáno: ‚Jinými jazyky a ústy cizozemců budu mluvit k tomuto lidu, ale ani tak mě nebudou poslouchat,‘ praví Hospodin. ([Deuteronomium 28:49; Izajáš 28:11-Izajáš 28:12])

ε᾿ν τω̑ νόμω γέγραπται ο῞τι ε᾿ν ἑτερογλὼσσοις καὶ ε᾿ν χείλεσιν ἑτέρων λαλήσω τω̑ λαω̑ τούτω καὶ ου᾿δ῾ ου῞τως ει᾿σακούσονταί μου λέγει κύριος

בּנָמֻוסָא כּתִיב דַּבמַמללָא נֻוכרָיָא וַבלֵשָׁנָא אחרִנָא אֵמַלֵל עַמֵה עַם עַמָא הָנָא אָפלָא הָכַנָא נֵשׁמעֻונָני אָמַר מָריָא׃

[(7) 1Cor 14, 22]

לְפִיכָךְ הַלְּשׁוֹנוֹת אֵינָן אוֹת לַמַּאֲמִינִים, אֶלָּא לַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים. וְהַנְּבוּאָה אֵינֶנָּה לַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים, אֶלָּא לַמַּאֲמִינִים.

עַל-כֵּן הַלְּשֹׁנוֺת הֵן לְאוֺת לֹא לַמַּאֲמִינִים כִּי אִם-לְאֵינָם מַאֲמִינִים וְהַנְּבוּאָה אֵינֶנָּה לְאֵינָם מַאֲמִינִים כִּי אִם-לַמַּאֲמִינִים:

A tak jazykové jsou za div ne těm, kteříž věří, ale nevěřícím, proroctví pak ne nevěřícím, ale věřícím.

Mluvení jazyky není tedy znamením k víře, nýbrž k nevěře, prorocká řeč však nevede k nevěře, nýbrž k víře.

ω῞στε αἱ γλω̑σσαι ει᾿ς σημει̑όν ει᾿σιν ου᾿ τοι̑ς πιστεύουσιν α᾿λλὰ τοι̑ς α᾿πίστοις ἡ δὲ προφητεία ου᾿ τοι̑ς α᾿πίστοις α᾿λλὰ τοι̑ς πιστεύουσιν

מָדֵין לֵשָׁנֵא לָאתָא הֻו סִימִין לָא לַמהַימנֵא אֵלָא לַאילֵין דּלָא מהַימנִין נבִיַוָתָא דֵּין לָא הוָא לַאילֵין דּלָא מהַימנִין אֵלָא לַאילֵין דַּמהַימנִין׃

[(7) 1Cor 14, 23]

וְהִנֵּה אִם תִּתְכַּנֵּס כָּל הַקְּהִלָּה וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, וְיִכָּנְסוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם מֻשָֹג בָּעִנְיָן, אוֹ אֲנָשִׁים בִּלְתִּי מַאֲמִינִים, כְּלוּם לֹא יֹאמְרוּ שֶׁאַתֶּם מְשֻׁגָּעִים?

וְהִנֵּה אִם-תִּקָּהֵל כָּל-הָעֵדָה כְּאֶחָד וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִלְשֹׁנוֺת וּבָאוּ שָׁמָּה הֶדְיוֺטִים אוֺ אֲנָשִׁים אֵינָם מַאֲמִינִים הֲלֹא יֹאמְרוּ כִּי-מְשֻׁגָּעִים אַתֶּם:

A protož když by se sešla všecka církev spolu, a všickni by jazyky mluvili, a vešli by tam i neučení neb nevěřící, zdaliž neřeknou, že blázníte?

Kdyby se celá církev sešla ve shromáždění a všichni by mluvili ve vytržení a přišli by tam lidé nezasvěcení a nevěřící, cožpak neřeknou, že blázníte?

ε᾿ὰν ου῏ν συνέλθη ἡ ε᾿κκλησία ο῞λη ε᾿πὶ τὸ αυ᾿τὸ καὶ πάντες λαλω̑σιν γλὼσσαις ει᾿σέλθωσιν δὲ ι᾿διω̑ται η῍ α῎πιστοι ου᾿κ ε᾿ρου̑σιν ο῞τι μαίνεσθε

אֵן הֻו הָכִיל דּתֵתכַּנַשׁ כֻּלָה עִדּתָּא וכֻלהֻון בּלֵשָׁנֵא נמַללֻון ונֵעלֻון הֵדיֻוטֵא אַו אַילֵין דּלָא מהַימנִין לָא אָמרִין דּהָלֵין שׁנַו להֻון׃

[(7) 1Cor 14, 24]

אֲבָל אִם הַכֹּל מִתְנַבְּאִים וְיִכָּנֵס אִישׁ בִּלְתִּי מַאֲמִין, אוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ מֻשָֹג בְָּעִנְיָן, אֲזַי יוּכַח עַל־יְדֵי כֻּלָּם וְיִדּוֹן עַל־יְדֵי כֻּלָּם:

אַךְ אִם-יִתְנַבְּאוּ כֻלָּם וּבָא שָׁמָּה חֲסַר אֱמוּנָה אוֺ הֶדְיוֺט הוּא יִשְׁמַע תּוֺכַחַת מִפִּי כֻלָּם וּמִשְׁפָּט מִפִּי כֻלָם:

Ale kdyby všickni prorokovali, a všel by někdo nevěřící neb neučený, přemáhán by byl ode všech, a souzen ode všech.

Budou-li všichni mluvit prorocky a přijde tam člověk nevěřící nebo nezasvěcený, bude vším, co slyší, souzen a usvědčován,

ε᾿ὰν δὲ πάντες προφητεύωσιν ει᾿σέλθη δέ τις α῎πιστος η῍ ι᾿διὼτης ε᾿λέγχεται ὑπὸ πάντων α᾿νακρίνεται ὑπὸ πάντων

וֵאן כֻּלכֻון תֵּהוֻון מֵתנַבֵּין ונֵעֻול לוָתכֻון הֵדיֻוטָא אַו מַן דּלָא מהַימֵן מֵתבּצֵא מֵן כֻּלכֻון ומֵתכַּוַן מֵן כֻּלכֻון׃

[(7) 1Cor 14, 25]

סִתְרֵי לִבּוֹ יִגָּלוּ וְהוּא יִפֹּל עַל פָּנָיו בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה לֵאלֹהִים וְיַכְרִיז כִּי אָכֵן יֵשׁ אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם.

וּבְכֵן סִתְרֵי לִבּוֺ יִגָּלוּ וְהוּא יִפֹּל עַל-אַפָּיו אַרְצָה יִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהִים וְיַעֲנֶה לֵאמֹר אָכֵן יֵשׁ אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם:

A tak tajnosti srdce jeho zjeveny budou, a padna na tvář, klaněti se bude Bohu, vyznávaje, že jistě Bůh jest mezi vámi.

vyjdou najevo věci skryté v jeho srdci, takže padne na kolena, pokoří se před Bohem a vyzná: „Vskutku je mezi vámi Bůh!“ ([Izajáš 45:14; Daniel 2:47; Zacharjáš 8:23])

τὰ κρυπτὰ τη̑ς καρδίας αυ᾿του̑ φανερὰ γίνεται καὶ ου῞τως πεσών ε᾿πὶ πρόσωπον προσκυνήσει τω̑ θεω̑ α᾿παγγέλλων ο῞τι ο῎ντως ὁ θεὸς ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿στιν

וכַסיָתָא דּלֵבֵּה מֵתגַּליָן והָידֵּין נֵפֵּל עַל אַפַּוהי ונֵסגֻּוד לַאלָהָא ונִאמַר שַׁרִירָאיִת אַלָהָא אִית בּכֻון סּ סּ׃

[(7) 1Cor 14, 26]

וּבְכֵן מַה תַּעֲשׂוּ, אַחַי? כַּאֲשֶׁר אַתֶּם נִקְהָלִים יַחְדָּיו, לְאֶחָד יֵשׁ מִזְמוֹר, לְאַחֵר יֵשׁ דְּבַר־הוֹרָאָה, לָזֶה הִתְגַּלּוּת, לָזֶה לָשׁוֹן וְלָזֶה פֵּרוּשׁ; יְהֵא נָא הַכֹּל לְמַעַן תִּבָּנוּ.

וְעַתָּה מָה-אֵפוֺא אֶחָי כַּאֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יַחְדָּו וְכָל-אִישׁ מִכֶּם יֶשׁ-אִתּוֺ מִזְמֹר אוֺ מוּסָר בְּפִיו אוֺ דְבַר חָזוֺן אוֺ נִיב לָשׁוֺן אוֺ פֵשֶׁר דָּבָר יְהִי הַכֹּל לְטוֺבַת הַקָּהָל:

Což tedy, bratří? Když se scházíte, jeden každý z vás píseň má, učení má, jazyk má, zjevení má, vykládání má, všecko to budiž k vzdělání.

Co z toho plyne, bratří? Když se shromažďujete, jeden má žalm, druhý slovo naučení, jiný zjevení od Boha, ještě jiný promluví ve vytržení a další to vyloží. Všecko ať slouží společnému růstu(y). (y) ř: budování ([Římanům 14:19; 1 Korintským 12:8-1 Korintským 12:10; Efezským 4:12 Efezským 5:19])

τί ου῏ν ε᾿στιν α᾿δελφοί ο῞ταν συνέρχησθε ε῞καστος ψαλμὸν ε῎χει διδαχὴν ε῎χει α᾿ποκάλυψιν ε῎χει γλω̑σσαν ε῎χει ἑρμηνείαν ε῎χει πάντα πρὸς οι᾿κοδομὴν γινέσθω

אָמַר אנָא הָכִיל אַחַי דֵּאמַתי דּמֵתכַּנשִׁין אנתֻּון לַאינָא מֵנכֻון דִּאית לֵה מַזמֻורָא נִאמַר וַאינָא דִּאית לֵה יֻולפָּנָא וַאינָא דִּאית לֵה גֵּליָנָא וַאינָא דִּאית לֵה לֵשָׁנָא וַאינָא דִּאית לֵה פֻּושָׁקָא כֻּלהֵין לבֵניָנָא נֵהויָן׃

[(7) 1Cor 14, 27]

אִם מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן, יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה, לֹא יוֹתֵר; זֶה אַחַר זֶה יְדַבְּרוּ וְאֶחָד יְפָרֵשׁ.

וְכִי-יְדַבֵּר אִישׁ בַּלָּשׁוֺן יִהְיוּ הַמְדַבְּרִים שְׁנַיִם אוֺ שְׁלֹשָׁה וְלֹא יֹתֵר וְזֶה אַחַר זֶה יְדַבֵּרוּ וְאֶחָד יִפְתֹּר:

Buď že kdo jazykem mluví, tedy skrze dva neb nejvíce tři, a to jeden po druhém, a jeden ať vykládá.

Pokud jde o mluvení jazyky, ať promluví dva nebo tři, jeden po druhém, a někdo ať vykládá.

ει῎τε γλὼσση τις λαλει̑ κατὰ δύο η῍ τὸ πλει̑στον τρει̑ς καὶ α᾿νὰ μέρος καὶ ει῟ς διερμηνευέτω

וֵאן בּלֵשָׁנָא אנָשׁ נמַלֵל תּרֵין נמַללֻון וכַד סַגִּי תּלָתָא וחַד חַד נמַללֻון וחַד נפַשֵׁק׃

[(7) 1Cor 14, 28]

אַךְ אִם אֵין מְפָרֵשׁ, יַחֲרִישׁוּ בַּקְּהִלָּה וִידַבְּרוּ לְעַצְמָם וְלֵאלֹהִים.

וְאִם-אֵין פֹּתֵר אָז יִדֹּם בַּקָּהָל וְאֶל-נַפְשׁוֺ וְאֶל-אֱלֹהִים יְדַבֵּר:

Pakli by nebylo vykladače, nechť mlčí v shromáždění, sám pak sobě nechažť mluví a Bohu.

Kdyby neměli vykladače, ať ve shromáždění mlčí, každý ať mluví ve vytržení jen pro sebe a před Bohem.

ε᾿ὰν δὲ μὴ η῏ διερμηνευτής σιγάτω ε᾿ν ε᾿κκλησία ἑαυτω̑ δὲ λαλείτω καὶ τω̑ θεω̑

וֵאן לַיתּ דַּמפַשֵׁק נֵשׁתֻּוק לֵה בּעִדּתָּא הַו דַּממַלֵל בּלֵשָׁנָא ובַינַוהי לנַפשֵׁה ולַאלָהָא נמַלֵל׃

[(7) 1Cor 14, 29]

אֲשֶׁר לַנְּבִיאִים, שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה יְדַבְּרוּ וְהַשְּׁאָר יִבְחֲנוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם.

וְהַנְּבִיאִים יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֺ שְׁלשָׁה וְהַנִּשְׁאָרִים יִבְחֲנוּ דִבְרֵיהֶם:

Proroci pak dva neb tři ať mluví, a jiní nechť rozsuzují.

Z proroků ať promluví dva neb tři a ostatní ať to posuzují. ([1 Tesalonickým 5:21])

προφη̑ται δὲ δύο η῍ τρει̑ς λαλείτωσαν καὶ οἱ α῎λλοι διακρινέτωσαν

נבִיֵא דֵּין תּרֵין אַו תּלָתָא נמַללֻון ושַׁרכָּא נפַרשֻׁון׃

[(7) 1Cor 14, 30]

אִם יִגָּלֶה דָּבָר לְאַחַד הַיּוֹשְׁבִים שָׁם יַחֲרִישׁ הָרִאשׁוֹן,

וְכִי נִגְלָה דָבָר לְאַחַד הַיּשְׁבִים שָׁם אָז יִשְׁתֹּק הָרִאשׁוֺן:

Pakliť by jinému tu přísedícímu zjeveno bylo, první mlč.

Dostane-li se zjevení jinému ve shromáždění, nechť ten první umlkne.

ε᾿ὰν δὲ α῎λλω α᾿ποκαλυφθη̑ καθημένω ὁ πρω̑τος σιγάτω

וֵאן לַאחרִנָא נֵתגּלֵא כַּד יָתֵב קַדמָיָא נֵשׁתֻּוק לֵה׃

[(7) 1Cor 14, 31]

כִּי כֻּלְּכֶם יְכוֹלִים לְהִתְנַבֵּא זֶה אַחַר זֶה בְּאֹפֶן שֶׁהַכֹּל יִלְמְדוּ וְהַכֹּל יִתְעוֹדְדוּ.

כִּי תוּכְלוּ כֻלְּכֶם לְהִתְנַבְּאוֺת זֶה אַחַר זֶה לְמַעַן יִלְמְדוּ כֻלָּם וְכֻלָּם יְנֻחָמוּ:

Nebo můžete všickni, jeden po druhém, prorokovati, aby se všickni učili, a všickni se potěšovali.

Jeden po druhém můžete všichni prorocky promluvit, aby všichni byli poučeni a všichni také povzbuzeni.

δύνασθε γὰρ καθ῾ ε῞να πάντες προφητεύειν ι῞να πάντες μανθάνωσιν καὶ πάντες παρακαλω̑νται

מֵשׁכּחִין אנתֻּון גֵּיר כֻּלכֻון דּחַד חַד תֵּתנַבֻּון דּכֻלנָשׁ נִאלַף וכֻלנָשׁ נֵתבַּיַא׃

[(7) 1Cor 14, 32]

וְרוּחוֹת הַנְּבִיאִים כְּפוּפוֹת לַנְּבִיאִים,

הֲלֹא רוּחוֺת הַנְּבִיאִים עֲצוּרִים לְפִי חֵפֶץ הַנְּבִיאִים:

Duchovéť pak proroků prorokům poddání jsou.

Prorok přece ovládá svůj prorocký dar(z).(a) (z) ř: prorockého ducha (a) Kdo mluví prorocky, podřizuje se také jiným prorokům.

καὶ πνεύματα προφητω̑ν προφήταις ὑποτάσσεται

רֻוחָא גֵּיר דַּנבִיֵא לַנבִיֵא מֵשׁתַּעבּדָא׃

[(7) 1Cor 14, 33]

שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ אֱלֹהֵי מְהוּמָה אֶלָּא אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם. כַּנָּהוּג בְּכָל קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים,

כִּי אֱלֹהִים לֹא אֱלֹהֵי הַמְּבוּכָה הוּא כִּי אִם-אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֺם כְּמוֺ בְכָל-קְהִלּוֺת הַקְּדוֺשִׁים:

Neboť Bůh není původ neřádu, ale pokoje, jako i ve všech shromážděních svatých.

Bůh není Bohem zmatku, nýbrž Bohem pokoje. Jako ve všech obcích Božího lidu(b), (b) ř: svatých ([Římanům 15:33])

ου᾿ γάρ ε᾿στιν α᾿καταστασίας ὁ θεὸς α᾿λλὰ ει᾿ρήνης ὡς ε᾿ν πάσαις ται̑ς ε᾿κκλησίαις τω̑ν ἁγίων

מֵטֻל דַּאלָהָא לָא הוָא דַּשׁגֻושׁיָא אֵלָא דַּשׁלָמָא אַיך דַּבכֻלהֵין עִדָתָא דּקַדִּישֵׁא׃

[(7) 1Cor 14, 34]

הַנָּשִׁים תֶּחֱשֶׁינָה בַּקְּהִלּוֹת; אֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר, אֶלָּא תִּכָּנַעְנָה לְמָרוּת, כְּמוֹ שֶׁגַּם הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת.

נְשֵׁיכֶם תִּשְׁתֹּקְנָה בַקָּהָל כִּי אֵין-לָהֶן רִשְׁיוֺן לְדַבֶּר שָׁם כִּי אִם-לְהִכָּנַע כַּאֲשֶׁר אֹמֶרֶת גַּם-הַתּוֺרָה:

Ženy vaše v shromážděních ať mlčí, nebo nedopouští se jim mluviti, ale aby poddány byly, jakž i zákon praví.

ženy nechť ve shromáždění mlčí. Nedovoluje se jim, aby mluvily; mají se podřizovat, jak to říká i Zákon. ([Genesis 3:16; 1 Korintským 11:3; Efezským 5:22; 1 Timoteovi 2:12; Titovi 2:5; 1 Petrův 3:1])

αἱ γυναι̑κες ε᾿ν ται̑ς ε᾿κκλησίαις σιγάτωσαν ου᾿ γὰρ ε᾿πιτρέπεται αυ᾿ται̑ς λαλει̑ν α᾿λλὰ ὑποτασσέσθωσαν καθώς καὶ ὁ νόμος λέγει

נֵשַׁיכֻּון בּעִדּתָּא נֵהויָן שַׁתִּיקָן לָא גֵּיר מַפַּס להֵין דַּנמַללָן אֵלָא דּנֵשׁתַּעבּדָן אַיכַּנָא דָּאף נָמֻוסָא אֵמַר׃

[(7) 1Cor 14, 35]

וְאִם רְצוֹנָן לִלְמֹד דָּבָר, תִּשְׁאַלְנָה אֶת בַּעֲלֵיהֶן בַּבַּיִת, כִּי לֹא יָאֶה שֶׁאִשָּׁה תְּדַבֵּר בַּקְּהִלָּה.

וְאִם-חֶפְצָן לִלְמֹד דָּבָר תִּשְׁאַלְנָה אֶת-בַּעֲלֵיהֶן בַּבָּיִת כִּי-חֶרְפָּה הִיא לְאִשָּׁה לְדַבֵּר בַּקָּהָל:

Pakli se chtí čemu naučiti, doma mužů svých nechať se ptají. Nebo mrzká věc jest ženám mluviti v shromáždění.

Chtějí-li se o něčem poučit, ať se doma zeptají svých mužů; ženě se nesluší mluvit ve shromáždění.

ει᾿ δέ τι μαθει̑ν θέλουσιν ε᾿ν οι῎κω τοὺς ι᾿δίους α῎νδρας ε᾿περωτάτωσαν αι᾿σχρὸν γάρ ε᾿στιν γυναικὶ λαλει̑ν ε᾿ν ε᾿κκλησία

וֵאן מֵדֵּם צָביָן דּנִאלפָּן בּבָתַּיהֵין נשַׁאלָן לבַעלַיהֵין בֵּהתּתָא הי גֵּיר דּנֵשֵׁא בּעִדּתָּא נמַללָן׃

[(7) 1Cor 14, 36]

הַאִם מִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים? וְכִי רַק אֲלֵיכֶם הִגִּיעַ?

אוֺ מַה-תַּחְשְׁבוּ הֲמִכֶּם יֵצֵא דְבַר אֱלֹהִים אוֺ בָא אֲלֵיכֶם לְבַדְּכֶם:

Zdali od vás slovo Boží pošlo? Zdali k samým vám přišlo?

Vyšlo snad slovo Boží od vás? Nebo přišlo jen k vám samotným?

η῍ α᾿φ῾ ὑμω̑ν ὁ λόγος του̑ θεου̑ ε᾿ξη̑λθεν η῍ ει᾿ς ὑμα̑ς μόνους κατήντησεν

אַו דַּלמָא מֵנכֻון הו נֵפקַת מֵלתֵה דַּאלָהָא אַו לוָתכֻון הו בַּלחֻוד מטָת׃

[(7) 1Cor 14, 37]

כָּל הַחוֹשֵׁב שֶׁהוּא עַצְמוֹ נָבִיא אוֹ אִישׁ רוּחָנִי, שֶׁיַּכִּיר כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם מִצְווֹת הָאָדוֹן הֵם.

אִישׁ כִּי-יִתְחַשֵּׁב לְנָבִיא אוֺ אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֺ בִּין יָבִין אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם כִּי-מִצְוַת הָאָדוֺן הִיא:

Zdá-li se sobě kdo býti prorokem neb duchovním, nechažť pozná, co vám píši, žeť jsou přikázaní Páně.

Pokládá-li se někdo za proroka nebo za člověka obdařeného Duchem, měl by poznat, že to, co vám píšu, je přikázání Páně. ([1 Janův 4:6])

ει῎ τις δοκει̑ προφήτης ει῏ναι η῍ πνευματικός ε᾿πιγινωσκέτω α῍ γράφω ὑμι̑ν ο῞τι κυρίου ε᾿στὶν ε᾿ντολή

אֵן אנָשׁ דֵּין מֵנכֻון סָבַר דַּנבִיָא הֻו אַו דּרֻוחָא הֻו נֵדַּע הָלֵין דּכָתֵב אנָא לכֻון דּפֻוקדָּנֵא אֵנֻון דּמָרַן׃

[(7) 1Cor 14, 38]

וְאִם מִישֶׁהוּ אֵינוֹ מַכִּיר, לֹא יֻכַּר בּוֹ.

וּמִי אֲשֶׁר לֹא יָבִין זֹאת לֹא יָבִין:

Pakli kdo neví, nevěz.

Kdo to neuznává, nedojde sám uznání.

ει᾿ δέ τις α᾿γνοει̑ α᾿γνοει̑ται

אֵן אנָשׁ דֵּין לָא יָדַע לָא נֵדַּע׃

[(7) 1Cor 14, 39]

וּבְכֵן, אַחַי, הִשְׁתּוֹקְקוּ לְהִתְנַבֵּא וְאַל תִּמְנְעוּ דִּבּוּר בִּלְשׁוֹנוֹת,

עַל-כֵּן אַחַי בַּקְּשׁוּ בְכָל-מְאֹדְכֶם לְהִתְנַבֵּא וּמִדַּבֵּר בִּלְשֹׁנוֺת אַל-תִּכְלָאוּ:

A takž, bratří, snažte se o to, abyste prorokovali, a jazyky mluviti nezbraňujte.

A tak, bratří moji, horlivě se snažte prorokovat a nebraňte mluvit jazyky.

ω῞στε α᾿δελφοί μου ζηλου̑τε τὸ προφητεύειν καὶ τὸ λαλει̑ν μὴ κωλύετε γλὼσσαις

טַנו הָכִיל אַחַי למֵתנַבָּיֻו ולַממַלָלֻו בּלֵשָׁנֵא לָא תֵּכלֻון׃

[(7) 1Cor 14, 40]

אֲבָל יֵעָשֶׂה נָא הַכֹּל בְּאֹפֶן רָאוּי וּבְסֵדֶר.

אַךְ הַכֹּל כַּמִּשְׁפָּט יֵעָשֶׂה וּבִסְדָרִים נְכֹנִים:

Všecko slušně a podlé řádu ať se děje.

Všechno ať se děje slušně a spořádaně. ([Koloským 2:5])

πάντα δὲ ευ᾿σχημόνως καὶ κατὰ τάξιν γινέσθω

כֻּלמֵדֵּם דֵּין בֵּאסכִּמָא וַבטֵכּסָא נֵהוֵא׃ ס

[(7) 1Cor 15, 01]

אַחַי, אֲנִי מַזְכִּיר לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהִשְׁמַעְתִּי לָכֶם, בְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר גַּם קִבַּלְתֶּם אוֹתָהּ וְגַם עוֹמְדִים אַתֶּם בָּהּ;

וַאֲנִי הִנְנִי מוֺדִיעַ לָכֶם אַחַי עוֺד הַפַּעַם אֶת-הַבְּשׁרָה אֲשֶׁר קָרָאתִי בְאָזְנֵיכֶם הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם וּבָהּ אַתֶּם דְּבֵקִים:

Připomínámť pak vám, bratří, evangelium, kteréž jsem zvěstoval vám, kteréž jste i přijali, v němž i stojíte,

Chci vám připomenout, bratří, evangelium, které jsem vám zvěstoval, které jste přijali, které je základem, na němž stojíte, ([2 Korintským 1:24; Galatským 1:11; Filipským 1:27])

γνωρίζω δὲ ὑμι̑ν α᾿δελφοί τὸ ευ᾿αγγέλιον ο῍ ευ᾿ηγγελισάμην ὑμι̑ν ο῍ καὶ παρελάβετε ε᾿ν ω῟ καὶ ἑστήκατε

מַודַּע אנָא לכֻון דֵּין אַחַי אֵוַנגֵּלִיָון דּסַבַּרתּכֻון וקַבֵּלתֻּונָיהי וקָמתֻּון בֵּה׃

[(7) 1Cor 15, 02]

בְּאֶמְצָעוּתָהּ אַתֶּם גַּם נוֹשָׁעִים, אִם מַחֲזִיקִים אַתֶּם בַּדָּבָר שֶׁבִּשַֹרְתִּי לָכֶם - שֶׁאִם לֹא כֵן, לַשָּׁוְא הָיְתָה אֱמוּנַתְכֶם.

וְגַם-בָּהּ תִּוָּשְׁעוּן אִם-תַּחֲזִיקוּ בַדָּבָר כַּאֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לָכֶם כִּי-לוּלֵא כֵן הֶאֱמַנְתֶּם לָרִיק:

Skrze kteréž, (jestliže, kterak jsem vám kázal, v paměti máte), i spasení béřete, leč byste na darmo uvěřili.

a skrze něž docházíte spásy, držíte-li se ho tak, jak jsem vám je zvěstoval – vždyť jste přece neuvěřili nadarmo.

δι῾ ου῟ καὶ σώζεσθε τίνι λόγω ευ᾿ηγγελισάμην ὑμι̑ν ει᾿ κατέχετε ε᾿κτὸς ει᾿ μὴ ει᾿κη̑ ε᾿πιστεύσατε

ובֵה חָאֵין אנתֻּון בַּאידָא מֵלתָא סַבַּרתּכֻון אֵן עָהדִּין אנתֻּון אֵן לָא הוָא סרִיקָאיִת הַימֵנתֻּון׃

[(7) 1Cor 15, 03]

מָסַרְתִּי לָכֶם בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה מַה שֶּׁגַּם קִבַּלְתִּי, שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חֲטָאֵינוּ, לְפִי הַכְּתוּבִים;

בְּרֵאשִׁית כָּל-דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם-אָנֹכִי קִבַּלְתִּי כִּי-מֵת הַמָּשִׁיחַ בַּעֲוֺנֵינוּ כְּפִי כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ:

Vydal jsem zajisté vám nejpředněji, což jsem i vzal, že Kristus umřel za hříchy naše podlé písem,

Odevzdal jsem vám především, co jsem sám přijal, že Kristus zemřel za naše hříchy podle Písem ([Izajáš 53:8-Izajáš 53:9; 1 Korintským 11:23; 1 Petrův 2:24])

παρέδωκα γὰρ ὑμι̑ν ε᾿ν πρὼτοις ο῍ καὶ παρέλαβον ο῞τι Χριστὸς α᾿πέθανεν ὑπὲρ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ἡμω̑ν κατὰ τὰς γραφάς

אַשׁלמֵת לכֻון גֵּיר מֵן לֻוקדַם אַיך מֵדֵּם דּקַבּלֵת דַּמשִׁיחָא מִית עַל אַפַּי חטָהַין אַיכַּנָא דַּכתִיב׃

[(7) 1Cor 15, 04]

נִקְבַּר וְקָם לִתְחִיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְפִי הַכְּתוּבִים;

וְכִי נִקְבַּר וַיָּקָם בַּיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי כְּפִי כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ:

A že jest pohřben, a že vstal z mrtvých třetího dne podlé písem,

a byl pohřben; byl vzkříšen třetího dne podle Písem, ([2 Královská 20:5; Žalmy 16:10; Ozeáš 6:2; Jonáš 2:1; Matouš 16:21; Skutky apoštolské 2:24-Skutky apoštolské 2:32])

καὶ ο῞τι ε᾿τάφη καὶ ο῞τι ε᾿γήγερται τη̑ ἡμέρα τη̑ τρίτη κατὰ τὰς γραφάς

ודֵאתקבַר וקָם לַתלָתָא יַומִין אַיך דַּכתִיב׃

[(7) 1Cor 15, 05]

וְנִרְאָה אֶל כֵּיפָא וְאַחַר כָּךְ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.

וְכִי נִרְאָה אֶל-כֵּיפָא וְאַחֲרֵי-כֵן אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר:

A že vidín jest od Petra, potom od dvanácti.

ukázal se Petrovi(c), potom Dvanácti(d). (c) ř: Kéfovi (d) var: jedenácti ([Marek 16:14; Lukáš 24:34])

καὶ ο῞τι ω῎φθη Κηφα̑ ει῏τα τοι̑ς δὼδεκα

וֵאתחזִי לכִאפָא ובָתרֵה לַתרֵעסַר׃

[(7) 1Cor 15, 06]

אַחֲרֵי כֵן נִרְאָה בְּבַת אַחַת אֶל יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים, אֲשֶׁר רֻבָּם עוֹדָם בַּחַיִּים וּמִקְצָתָם מֵתִים.

וְאַחֲרֵי-כֵן נִרְאָה אֶל-יֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֺת אַחִים כְּאֶחָד אֲשֶׁר רֻבָּם עוֺדָם חַיִּים עַד-הַיּוֺם הַזֶּה וּמִקְצָתָם נָמוּ שְׁנָתָם:

Potom vidín více než od pěti set bratří spolu, z nichž mnozí ještě živi jsou až dosavad, a někteří zesnuli.

Poté se ukázal více než pěti stům bratří najednou; většina z nich je posud na živu, někteří však již zesnuli.

ε῎πειτα ω῎φθη ε᾿πάνω πεντακοσίοις α᾿δελφοι̑ς ε᾿φάπαξ ε᾿ξ ω῟ν οἱ πλείονες μένουσιν ε῞ως α῎ρτι τινὲς δὲ ε᾿κοιμήθησαν

ובָתַרכֵּן אֵתחזִי ליַתִּיר מֵן חַמֵשׁמָאא אַחִין אַכחדָא דּסַגִּיֵאא מֵנהֻון קַיָמִין אֵנֻון עדַמָא להָשָׁא ומֵנהֻון דּמֵכו׃

[(7) 1Cor 15, 07]

אַחַר כָּךְ נִרְאָה אֶל יַעֲקֹב וּלְאַחַר מִכֵּן אֶל כָּל הַשְּׁלִיחִים.

וְאַחֲרֵי-כֵן נִרְאָה אֶל-יַעֲקֹב וְאַחֲרֵי-כֵן אֶל-הַשְּׁלִיחִים כֻּלָּם:

Potom vidín jest od Jakuba, potom ode všech apoštolů.

Pak se ukázal Jakubovi, potom všem apoštolům. ([Lukáš 24:50])

ε῎πειτα ω῎φθη ᾽Ιακὼβω ει῏τα τοι̑ς α᾿ποστόλοις πα̑σιν

ומֵן בָּתַר הָלֵין אֵתחזִי ליַעקֻוב ובָתרֵה לַשׁלִיחֵא כֻּלהֻון׃

[(7) 1Cor 15, 08]

אַחֲרֵי כֻּלָּם נִרְאָה גַּם אֵלַי, אֲנִי, הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר כְּנֵפֶל אֲנִי;

וְאַחַר נִרְאֶה גַם-אֵלָי אֲשֶׁר-כְּנֵפֶל אָנֹכִי:

Nejposléze pak ze všech, jako nedochůdčeti, ukázal se i mně.

Naposledy ze všech se jako nedochůdčeti(e) ukázal i mně. (e) ř: nedonošenému dítěti ([Skutky apoštolské 9:3-Skutky apoštolské 9:6; 1 Korintským 9:1; Galatským 1:16])

ε῎σχατον δὲ πάντων ὡσπερεὶ τω̑ ε᾿κτρὼματι ω῎φθη κα᾿μοί

לחַרתָא דֵּין דּכֻלהֻון אַיך דַּליַחטָא אֵתחזִי אָף לִי׃

[(7) 1Cor 15, 09]

שֶׁכֵּן אֲנִי הַפָּחוּת בַּשְּׁלִיחִים וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא שָׁלִיחַ מִשּׁוּם שֶׁרָדַפְתִּי אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים.

כִּי צָעִיר אֲנִי בֵּין הַשְּׁלִיחִים עַד אֲשֶׁר-קָטֹנְתִּי מֵהִקָּרֵא שָׁלִיחַ כִּי רָדַפְתִּי אֶת-עֲדַת אֱלֹהִים:

Nebo já jsem nejmenší z apoštolů, kterýž nejsem hoden slouti apoštol, proto že jsem se protivil církvi Boží.

Vždyť já jsem nejmenší z apoštolů a nejsem ani hoden jména apoštol, protože jsem pronásledoval církev Boží. ([Skutky apoštolské 8:3; Efezským 3:8; 1 Timoteovi 1:15])

ε᾿γώ γάρ ει᾿μι ὁ ε᾿λάχιστος τω̑ν α᾿ποστόλων ο῍ς ου᾿κ ει᾿μὶ ἱκανὸς καλει̑σθαι α᾿πόστολος διότι ε᾿δίωξα τὴν ε᾿κκλησίαν του̑ θεου̑

אֵנָא אנָא גֵּיר זעֻורהֻון דַּשׁלִיחֵא ולָא שָׁוֵא אנָא דֵּאתקרֵא שׁלִיחָא מֵטֻל דּרֵדפֵּת עִדּתֵּה דַּאלָהָא׃

[(7) 1Cor 15, 10]

אֲבָל בְּחֶסֶד אֱלֹהִים הֲרֵינִי מַה שֶּׁאֲנִי וְחַסְדּוֹ עָלַי לֹא הָיָה לָרִיק. אַדְּרַבָּא, עָמַלְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, אַךְ לֹא אֲנִי אֶלָּא חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר אִתִּי.

אֲבָל בְּחֶסֶד אֱלֹהִים הִנְנִי כַּאֲשֶׁר אָנִי וְחָסְדּוֺ עָלַי לֹא-הָיָה לָרִיק כִּי-יֹתֵר מִכֻּלָּם עָמַלְתִּי וְלֹא אֲנִי כִּי אִם-חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמָּדִי:

Ale milostí Boží jsem to, což jsem, a milost jeho ve mně daremná nebyla, ale hojněji, než oni všickni, pracoval jsem, a však ne já, ale milost Boží mně přítomná.

Milostí Boží jsem to, co jsem, a milost, kterou mi prokázal, nebyla nadarmo; více než oni všichni jsem se napracoval – nikoli já, nýbrž milost Boží, která byla se mnou. ([2 Korintským 6:1 2 Korintským 11:5 2 Korintským 11:23; Galatským 1:15])

χάριτι δὲ θεου̑ ει᾿μι ο῞ ει᾿μι καὶ ἡ χάρις αυ᾿του̑ ἡ ει᾿ς ε᾿μὲ ου᾿ κενὴ ε᾿γενήθη α᾿λλὰ περισσότερον αυ᾿τω̑ν πάντων ε᾿κοπίασα ου᾿κ ε᾿γώ δὲ α᾿λλὰ ἡ χάρις του̑ θεου̑ ἡ σὺν ε᾿μοί

בּטַיבֻּותֵה דֵּין דַּאלָהָא אִיתַי מֵדֵּם דִּאיתַי וטַיבֻּותֵה דּבִי לָא הוָת סרִיקָא אֵלָא יַתִּיר מֵן כֻּלהֻון לִאית לָא אֵנָא אֵלָא טַיבֻּותֵה דּעַמי׃

[(7) 1Cor 15, 11]

עַל כָּל פָּנִים, בֵּין שֶׁאֲנִי בֵּין שֶׁהֵם, כָּךְ אָנוּ מְבַשְֹרִים וְכָךְ הֶאֱמַנְתֶּם.

וְעַתָּה אִם אֲנִי אוֺ הֵם כָּזֹאת אָנוּ קֹרִאים וְכָזֹאת אַתֶּם הֶאֱמַנְתֶּם:

Protož i já i oni tak kážeme, a tak jste uvěřili.

Ať už tedy já, nebo oni – tak zvěstujeme a tak jste uvěřili.

ει῎τε ου῏ν ε᾿γώ ει῎τε ε᾿κει̑νοι ου῞τως κηρύσσομεν καὶ ου῞τως ε᾿πιστεύσατε

אֵן אֵנָא הָכִיל וֵאן הֵנֻון הָכַנָא מַכרזִינַן והָכַנָא הַימֵנתֻּון׃

[(7) 1Cor 15, 12]

וּבְכֵן אִם מֻכְרָז כִּי הַמָּשִׁיחַ קָם מִן הַמֵּתִים, אֵיךְ אוֹמְרִים כַּמָּה מִכֶּם שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים?

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְרָא כִּי-הַמָּשִׁיחַ קָם מִן-הַמֵּתִים אֵיךְ יֹאמְרוּ אֲנָשִׁים מִכֶּם כִּי-תְקוּמָה לַמֵּתִים אָיִן:

Poněvadž se pak káže o Kristu, že z mrtvých vstal, kterakž někteří mezi vámi praví, že by nebylo z mrtvých vstání?

Když se tedy zvěstuje o Kristu, že byl vzkříšen, jak mohou někteří mezi vámi říkat, že není zmrtvýchvstání?

ει᾿ δὲ Χριστὸς κηρύσσεται ο῞τι ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿γήγερται πω̑ς λέγουσιν ε᾿ν ὑμι̑ν τινες ο῞τι α᾿νάστασις νεκρω̑ν ου᾿κ ε῎στιν

אֵן דֵּין משִׁיחָא מֵתכּרֵז דּקָם מֵן בֵּית מִיתֵא אַיכַּנָא אִית בּכֻון אנָשָׁא דָּאמרִין לַיתּ חַיַת מִיתֵא׃

[(7) 1Cor 15, 13]

אִם אֵין תְּחִיַּת מֵתִים, גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם.

וְאִם-אֵין תְּקוּמָה לַמֵּתִים גַּם-הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם:

Nebo není-liť z mrtvých vstání, anižť Kristus z mrtvých vstal.

Není-li zmrtvýchvstání, pak nebyl vzkříšen ani Kristus.

ει᾿ δὲ α᾿νάστασις νεκρω̑ν ου᾿κ ε῎στιν ου᾿δὲ Χριστὸς ε᾿γήγερται

וֵאן חַיַת מִיתֵא לַיתּ אָפלָא משִׁיחָא קָם׃

[(7) 1Cor 15, 14]

וְאִם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם, הַכְרָזָתֵנוּ הֶבֶל וְגַם אֱמוּנַתְכֶם הֶבֶל.

וְאִם לֹא קָם הַמָּשִׁיחַ אָז הֶבֶל קְרִיאָתֵנוּ וְהֶבֶל גַּם-אֱמוּנַתְכֶם:

A nevstal-liť z mrtvých Kristus, tedyť jest daremné kázaní naše, a daremnáť jest i víra vaše.

A jestliže Kristus nebyl vzkříšen, pak je naše zvěst klamná(f), a klamná(f) je i vaše víra, (f) ř: prázdná (f) ř: prázdná ([1 Tesalonickým 4:14])

ει᾿ δὲ Χριστὸς ου᾿κ ε᾿γήγερται κενὸν α῎ρα καὶ τὸ κήρυγμα ἡμω̑ν κενὴ καὶ ἡ πίστις ὑμω̑ν

וֵאן משִׁיחָא לָא קָם סרִיקָא הי כָּרֻוזֻותַן סרִיקָא אָף הַימָנֻותכֻון׃

[(7) 1Cor 15, 15]

וְאָז גַּם נִמָּצֵא עֵדֵי שֶׁקֶר לֵאלֹהִים, שֶׁכֵּן הַעִידוֹנוּ עַל אֱלֹהִים כִּי הֵקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ לִתְחִיָּה - וְהוּא לֹא הֱקִימוֹ אִם אָמְנָם אֵין הַמֵּתִים קָמִים לִתְחִיָּה;

וְאַף נִמָּצֵא עֵדֵי שֶׁקֶר לֵאלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר עֵדִים הָיִינוּ לֵאלֹהִים כִּי הֵקִים אֶת-הַמָּשִׁיחַ וְלֹא הֲקִימוֺ אִם-אֱמֶת הַדָּבָר כִּי-הַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ:

A byli bychom nalezeni i křiví svědkové Boží; nebo vydali jsme svědectví o Bohu, že vzkřísil z mrtvých Krista. Kteréhož nevzkřísil, (totiž) jestliže mrtví z mrtvých nevstávají.

a my jsme odhaleni jako lživí svědkové o Bohu: dosvědčili jsme, že Bůh vzkřísil Krista, ale on jej nevzkřísil, není-li vzkříšení z mrtvých. ([Skutky apoštolské 1:22 Skutky apoštolské 5:31-Skutky apoštolské 5:32])

εὑρισκόμεθα δὲ καὶ ψευδομάρτυρες του̑ θεου̑ ο῞τι ε᾿μαρτυρήσαμεν κατὰ του̑ θεου̑ ο῞τι η῎γειρεν τὸν Χριστόν ο῍ν ου᾿κ η῎γειρεν ει῎περ α῎ρα νεκροὶ ου᾿κ ε᾿γείρονται

מֵשׁתַּכחִין חנַן דֵּין אָף סָהדֵּא דַּגָּלֵא דַּאלָהָא דַּאסהֵדן עַל אַלָהָא דַּאקִים לַמשִׁיחָא כַּד לָא אַקִים׃

[(7) 1Cor 15, 16]

וְאִם אֵין הַמֵּתִים קָמִים לִתְחִיָּה, גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם לִתְחִיָּה.

כִּי אִם-לֹא יָקוּמוּ הַמֵּתִים גַּם-הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם:

Nebo jestližeť mrtví z mrtvých nevstávají, anižť Kristus vstal.

Neboť není-li vzkříšení z mrtvých, nebyl vzkříšen ani Kristus. ([1 Korintským 6:14])

ει᾿ γὰρ νεκροὶ ου᾿κ ε᾿γείρονται ου᾿δὲ Χριστὸς ε᾿γήγερται

אֵן מִיתֵא גֵּיר לָא קָימִין אָפלָא משִׁיחָא קָם׃

[(7) 1Cor 15, 17]

וְאִם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם לִתְחִיָּה, לַשָּׁוְא אֱמוּנַתְכֶם וַעֲדַיִן שְׁרוּיִים אַתֶּם בַּחֲטָאֵיכֶם.

וְאִם לֹא קָם הַמָּשִׁיחַ אֱמוּנַתְכֶם הֶבֶל וַחֲטָאֵיכֶם עוֺדָם עֲלֵיכֶם:

A nevstal-liť z mrtvých Kristus, marná jest víra vaše, ještě jste v svých hříších.

Nebyl-li však Kristus vzkříšen, je vaše víra marná, ještě jste ve svých hříších,

ει᾿ δὲ Χριστὸς ου᾿κ ε᾿γήγερται ματαία ἡ πίστις ὑμω̑ν ε῎τι ε᾿στὲ ε᾿ν ται̑ς ἁμαρτίαις ὑμω̑ν

וֵאן משִׁיחָא לָא קָם בַּטָלָא הי הַימָנֻותכֻון וַעדַכִּיל בַּחטָהַיכֻּון אַנתֻּון׃

[(7) 1Cor 15, 18]

וְאָז גַּם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מֵתוּ בִּהְיוֹתָם שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ - אֲבוּדִים הֵם.

וְאַף הַיְשֵׁנִים בַּמָּשִׁיחַ אָבַד נִצְחָם:

A takť i ti, kteříž zesnuli v Kristu, zahynuli.

a jsou ztraceni i ti, kteří zesnuli v Kristu. ([1 Tesalonickým 4:16])

α῎ρα καὶ οἱ κοιμηθέντες ε᾿ν Χριστω̑ α᾿πὼλοντο

וַכבַר אָף אַילֵין דַּדמֵכו בַּמשִׁיחָא אֵבַדו להֻון׃

[(7) 1Cor 15, 19]

אִם אֲנַחְנוּ תּוֹלִים תִּקְוָה בַּמָּשִׁיחַ אַךְ וְרַק לְמַעַן חַיִּים אֵלֶּה, אֲזַי אֻמְלָלִים אָנוּ מִכָּל אָדָם.

אִם-רַק בַּחַיִּים הָאֵלֶּה שַׂמְנוּ מַחְסֵנוּ בַּמָּשִׁיחַ אָז עֲנִיִּים מְרוּדִים אֲנַחְנוּ מִכָּל-אָדָם:

Jestližeť pak v tomto životě toliko naději máme v Kristu, nejbídnější jsme ze všech lidí.

Máme-li naději v Kristu jen pro tento život, jsme nejubožejší ze všech lidí!

ει᾿ ε᾿ν τη̑ ζωη̑ ταύτη ε᾿ν Χριστω̑ η᾿λπικότες ε᾿σμὲν μόνον ε᾿λεεινότεροι πάντων α᾿νθρὼπων ε᾿σμέν

וֵאן בּהָלֵין הֻו חַיֵא בַּלחֻוד מסַבּרִינַן בַּמשִׁיחָא דָּוֵינַן הֻו מֵן כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא׃ ס

[(7) 1Cor 15, 20]

אֲבָל כָּעֵת הַמָּשִׁיחַ קָם מִן הַמֵּתִים, בִּכּוּרֵי כָּל יְשֵׁנֵי עָפָר.

וְעַתָּה הַמָּשִׁיחַ הִנּוֺ קָם מִן-הַמֵּתִים רֵאשִׁית הַבִּכּוּרִים מִן-יְשֵׁנֵי הַמָּוֶת:

Ale vstalť z mrtvých Kristus, prvotiny těch, kteříž zesnuli.

Avšak Kristus byl vzkříšen jako první(g) z těch, kdo zesnuli. (g) ř: prvotina ([Koloským 1:18; 1 Tesalonickým 4:14])

νυνὶ δὲ Χριστὸς ε᾿γήγερται ε᾿κ νεκρω̑ν α᾿παρχὴ τω̑ν κεκοιμημένων

הָשָׁא דֵּין משִׁיחָא קָם מֵן בֵּית מִיתֵא וַהוָא רִשִׁיתָא דּדַמכֵּא׃

[(7) 1Cor 15, 21]

וּמֵאַחַר שֶׁהַמָּוֶת בָּא עַל־יְדֵי אָדָם, גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים הִיא עַל־יְדֵי אָדָם;

כִּי-כַאֲשֶׁר הַמָּוֶת בָּא עַל-יְדֵי אָדָם כֵּן עַל-יְדֵי אָדָם תְּקוּמַת הַמֵּתִים:

Nebo poněvadž skrze člověka smrt, skrze člověka i vzkříšení z mrtvých.

A jako vešla do světa smrt skrze člověka, tak i zmrtvýchvstání: ([Genesis 3:17-Genesis 3:19; Římanům 5:12 Římanům 5:18])

ε᾿πειδὴ γὰρ δι῾ α᾿νθρὼπου θάνατος καὶ δι῾ α᾿νθρὼπου α᾿νάστασις νεκρω̑ν

וַאיכַּנָא דַּביַד בַּרנָשָׁא הוָא מַותָּא הָכַנָא אָף בּיַד בַּרנָשָׁא הָויָא חַיַת מִיתֵא׃

[(7) 1Cor 15, 22]

שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁבְּאָדָם הַכֹּל מֵתִים, כָּךְ גַּם בַּמָּשִׁיח הַכֹּל יָחְיוּ.

וְכַאֲשֶׁר כֻּלָּם מֵתוּ בָאָדָם כֵּן כֻּלָּם יִחְיוּ בַּמָּשִׁיחַ:

Nebo jakož v Adamovi všickni umírají, tak i skrze Krista všickni obživeni budou.

jako v Adamovi všichni umírají, tak v Kristu všichni dojdou života.

ω῞σπερ γὰρ ε᾿ν τω̑ ᾽Αδὰμ πάντες α᾿ποθνήσκουσιν ου῞τως καὶ ε᾿ν τω̑ Χριστω̑ πάντες ζωοποιηθήσονται

אַיכַּנָא גֵּיר דּבָאדָם כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא מָיתִּין הָכַנָא אָף בַּמשִׁיחָא כֻּלהֻון חָאֵין׃

[(7) 1Cor 15, 23]

אַךְ כָּל אֶחָד כְּסִדְרוֹ: הָרִאשׁוֹן הוּא הַמָּשִׁיחַ; אַחֲרֵי כֵן, בְּבוֹאוֹ, הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ.

וְאִישׁ אִישׁ בְּסֵדֶר נָכוֺן-לוֺ הַמָּשִׁיחַ הוּא רֵאשִׁית הַבִּכּוּרִים וְאַחֲרֵי-כֵן הַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ לְעֵת בּוֺאוֺ:

Ale jeden každý v svém pořádku: Prvotiny Kristus, potom ti, kteříž jsou Kristovi, v příští jeho.

Každý v daném pořadí: první vstal Kristus, potom při Kristově příchodu vstanou ti, kdo jsou jeho. ([1 Tesalonickým 4:16])

ε῞καστος δὲ ε᾿ν τω̑ ι᾿δίω τάγματι α᾿παρχὴ Χριστός ε῎πειτα οἱ του̑ Χριστου̑ ε᾿ν τη̑ παρουσία αυ᾿του̑

אנָשׁ אנָשׁ בּטֵכּסֵה רִשִׁיתָא הוָא משִׁיחָא בָּתַרכֵּן אַילֵין דּדַמשִׁיחָא אֵנֻון בּמֵאתִיתֵה׃

[(7) 1Cor 15, 24]

אַחֲרֵי כֵן הַקֵּץ, כַּאֲשֶׁר יִמְסֹר לֵאלֹהִים הָאָב אֶת הַמַּלְכוּת לְאַחַר שֶׁיְּבַטֵּל כָּל מִמְשָׁל וְכָל סַמְכוּת וְשִׁלְטוֹן;

אַחֲרֵי-כֵן הַקֵּץ בַּהֲשִׁיבוֺ אֶת-הַמַּלְכוּת אֶל-הָאֱלֹהִים הָאָב בַּיּוֺם אֲשֶׁר יַכְחִיד כָּל-מִשְׂרָה וְכָל-שִׁלְטוֺן וּגְבוּרָה:

Potom bude konec, když vzdá království Bohu a Otci, když vyprázdní všeliké knížatstvo, i všelikou vrchnost i moc.

Tu nastane konec, až Kristus zruší vládu všech mocností a sil a odevzdá království Bohu a Otci. ([Daniel 2:44; Efezským 1:21])

ει῏τα τὸ τέλος ο῞ταν παραδιδω̑ τὴν βασιλείαν τω̑ θεω̑ καὶ πατρί ο῞ταν καταργήση πα̑σαν α᾿ρχὴν καὶ πα̑σαν ε᾿ξουσίαν καὶ δύναμιν

והָידֵּין תֵּהוֵא חַרתָא מָא דּמַשׁלֵם מַלכֻּותָא לַאלָהָא אַבָא מָא דּבַטֵל כֻּל רִישׁ וכֻל שֻׁולטָן וכֻל חַילִין׃

[(7) 1Cor 15, 25]

כִּי עָלָיו לִמְלֹךְ עַד כִּי יָשִׁית אֶת כָּל אוֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו.

כִּי-הוּא מָלֹךְ יִמְלֹךְ עַד כִּי-יָשִׁית כָּל-אֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו:

Neboť musí on kralovati, dokudž nepoloží všech nepřátel pod nohy jeho.

Musí totiž kralovat, ‚dokud Bůh nepodmaní všechny nepřátele pod jeho nohy‘. ([Žalmy 110:1; Matouš 22:44])

δει̑ γὰρ αυ᾿τὸν βασιλεύειν α῎χρι ου῟ θη̑ πάντας τοὺς ε᾿χθροὺς ὑπὸ τοὺς πόδας αυ᾿του̑

עתִיד הֻו גֵּיר דּנַמלֵך עדַמָא דַּנסִים בּעֵלדּבָבַוהי כֻּלהֻון תּחֵית רֵגלַוהי׃

[(7) 1Cor 15, 26]

הָאוֹיֵב הָאַחֲרוֹן שֶׁיְּמֻגַּר הוּא הַמָּוֶת,

וְהָאֹיֵב הָאַחֲרוֺן אֲשֶׁר יִכָּחֵד הוּא הַמָּוֶת:

Nejposlednější pak nepřítel zahlazen bude smrt.

Jako poslední nepřítel bude přemožena smrt, ([Zjevení Janovo 21:4])

ε῎σχατος ε᾿χθρὸς καταργει̑ται ὁ θάνατος

וַאחרָיָא בּעֵלדּבָבָא מֵתבַּטַל מַותָּא׃

[(7) 1Cor 15, 27]

שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים שָׁת הַכֹּל תַּחַת רַגְלָיו. וּבְאָמְרוֹ שֶׁהַכֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו, בָּרוּר כִּי הַשָּׁת אֶת הַכֹּל תַּחְתָּיו אֵינֶנּוּ בַּכְּלָל הַזֶּה.

כִּי-כֹל שָׁת תַּחַת רַגְלָיו וְכַאֲשֶׁר נֶאֱמַר כֹּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו מוּדַעַת זֹאת כִּי-הַכֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו מִלְּבַד הַשָּׁת כֹּל:

Nebo všecky věci poddal pod nohy jeho. Když pak praví, že všecky věci poddány jsou, zjevnéť jest, že kromě toho, kterýž jemu poddal všecko.

vždyť ‚pod nohy jeho podřídil všecko‘. Je-li řečeno, že je mu podřízeno všecko, je jasné, že s výjimkou toho, kdo mu všecko podřídil. ([Žalmy 8:7; Efezským 1:22; Židům 2:8])

πάντα γὰρ ὑπέταξεν ὑπὸ τοὺς πόδας αυ᾿του̑ ο῞ταν δὲ ει῎πη ο῞τι πάντα ὑποτέτακται δη̑λον ο῞τι ε᾿κτὸς του̑ ὑποτάξαντος αυ᾿τω̑ τὰ πάντα

כֻּל גֵּיר שַׁעבֵּד תּחֵית רֵגלַוהי מָא דֵּאמַר דֵּין דּכֻלמֵדֵּם מֵשׁתַּעבַּד לֵה יִדִיעָא דַּסטַר־מֵן הַו דּשַׁעבֵּד לֵה כֻּל׃

[(7) 1Cor 15, 28]

וְכַאֲשֶׁר הַכֹּל יוּשַׁת תַּחְתָּיו, אָז גַּם הַבֵּן עַצְמוֹ יִהְיֶה כָּפוּף לְמִי שֶׁשָּׁת תַּחְתָּיו אֶת הַכֹּל, לְמַעַן יִהְיֶה הָאֱלֹהִים הַכֹּל בַּכֹּל.

וְכַאֲשֶׁר יִכְבּשׁ אֶת-כֹּל אָז גַּם-הַבֵּן יוּשַׁת תַּחַת הַשָּׁת-כֹּל תַּחַת רַגְלָיו לְמַעַן יִהְיֶה הָאֱלֹהִים הַכֹּל בַּכֹּל:

A když poddáno jemu bude všecko, tehdy i sám Syn poddá se tomu, kterýž jemu poddati má všecko, aby byl Bůh všecko ve všech.

Až mu bude podřízeno všecko, pak i sám Syn se podřídí tomu, kdo mu všecko podřídil, a tak bude Bůh všecko ve všem.

ο῞ταν δὲ ὑποταγη̑ αυ᾿τω̑ τὰ πάντα τότε καὶ αυ᾿τὸς ὁ υἱὸς ὑποταγήσεται τω̑ ὑποτάξαντι αυ᾿τω̑ τὰ πάντα ι῞να η῏ ὁ θεὸς τὰ πάντα ε᾿ν πα̑σιν

ומָא דֵּאשׁתַּעבַּד לֵה כֻּל הָידֵּין הֻו בּרָא נֵשׁתַּעבַּד להַו דּשַׁעבֵּד לֵה כֻּל דּנֵהוֵא אַלָהָא כֻּל בּכֻל׃

[(7) 1Cor 15, 29]

אִם לֹא כֵן, מַה יַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּטְבָּלִים בְּעַד הַמֵּתִים? אִם אָמְנָם אֵין הַמֵּתִים קָמִים לִתְחִיָּה, לָמָּה הֵם נִטְבָּלִים בַּעֲדָם?

אִם לֹא-כֵן אִם אֵין תְּקוּמָה לַמֵּתִים מַה-יּוֺעִילוּ הַנִּטְבָּלִים בְּעַד הַמֵּתִים לָמָּה-זֶּה יִטָּבְלוּ בַעֲדָם וְהֵם לֹא יָקוּמוּ לְעוֺלָם:

Sic jinak co činí ti, kteříž se křtí za mrtvé? Jestližeť jistotně nevstávají mrtví z mrtvých, i proč se křtí za mrtvé.

Jaký by jinak mělo smysl to, že se někteří dávají křtít za mrtvé(h)? Jestliže mrtví vůbec nevstanou, proč se za ně(i) dávají křtít? (h) kvůli mrtvým (i) kvůli nim

ε᾿πεὶ τί ποιήσουσιν οἱ βαπτιζόμενοι ὑπὲρ τω̑ν νεκρω̑ν ει᾿ ο῞λως νεκροὶ ου᾿κ ε᾿γείρονται τί καὶ βαπτίζονται ὑπὲρ αυ᾿τω̑ν

וֵאלָא מָנָא נֵעבּדֻון הָנֻון דּעָמדִּין חלָף מִיתֵא אֵן מִיתֵא לָא קָימִין מָנָא עָמדִּין חלָף מִיתֵא׃

[(7) 1Cor 15, 30]

וְלָמָּה אֲנַחְנוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה שָׁעָה שָׁעָה?

וְלָמָּה-זֶּה מַשְׁלִיכִים אֲנַחְנוּ אֶת-נַפְשֵׁנוּ מִנֶּגֶד בְּכָל-רֶגַע וָרָגַע:

Proč i my nebezpečenství trpíme každé hodiny?

A proč i my se v každou hodinu vydáváme v nebezpečí? ([Římanům 8:36])

τί καὶ ἡμει̑ς κινδυνεύομεν πα̑σαν ω῞ραν

וַלמָנָא אָף חנַן בּכֻל שָׁעָא בּקֻנדִינָוס קָימִינַן׃

[(7) 1Cor 15, 31]

אַחַי, אֲנִי נִשְׁבָּע בַּגַּאֲוָה שֶׁיֵּשׁ לִי בָּכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, כִּי יוֹם יוֹם אֲנִי מֵת.

בַּעֲלִיצֻתִי אֲשֶׁר אֶעֶלְצָה בָכֶם אַחַי לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי-אָנֹכִי הוֺלֵךְ לָמוּת יוֺם יוֺם:

Na každý den umírám, skrze slávu naši, kterouž mám v Kristu Ježíši Pánu našem.

Den ze dne hledím smrti do tváře – ujišťuji vás o tom, bratří, při všem, co pro mne znamenáte, v Kristu Ježíši, našem Pánu! ([2 Korintským 4:10-2 Korintským 4:11])

καθ῾ ἡμέραν α᾿ποθνήσκω νὴ τὴν ὑμετέραν καύχησιν α᾿δελφοί η῍ν ε῎χω ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τω̑ κυρίω ἡμω̑ν

יָמֵא אנָא בּשֻׁובהָרכֻון אַחַי דִּאית לִי בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּכֻליֻום מָאֵת אנָא׃

[(7) 1Cor 15, 32]

אִם כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם נֶאֱבַקְתִּי בְּאֶפֶסוֹס עִם חַיּוֹת רָעוֹת, מָה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתִּצְמַח לִי מִזֶּה? אִם אֵין תְּקוּמַת מֵתִים, הָבָה נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה, כִּי מָחָר נָמוּת!

וְגַם-בְּאֶפְסוֺס הֲכִי כְדַרְכֵי אֱנוֺשׁ נִלְחַמְתִּי עִם-חַיְתוֺ יָעַר מַה-יִּתֵּן וּמַה-יּוֺסִיף לִי זֶה אִם-הַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה כִּי-מָחָר נָמוּת:

Jestližeť jsem obyčejem jiných lidí bojoval s šelmami v Efezu, co mi to prospěje, nevstanou-liť mrtví? Jezme tedy a píme, nebo zítra zemřeme.

Jestliže jsem v Efezu podstoupil zápas se šelmami jen z lidských pohnutek(j), co mi to prospěje? Jestliže mrtví nevstanou, pak ‚jezme a pijme, neboť zítra zemřeme‘. (j) Jestliže jsem v Efezu tak říkajíc podstoupil zápas se šelmami ([Izajáš 22:13; 2 Korintským 1:8])

ει᾿ κατὰ α῎νθρωπον ε᾿θηριομάχησα ε᾿ν ᾽Εφέσω τί μοι τὸ ο῎φελος ει᾿ νεκροὶ ου᾿κ ε᾿γείρονται φάγωμεν καὶ πίωμεν αυ῎ριον γὰρ α᾿ποθνήσκομεν

אֵן אַיך דּבֵית בּנַינָשָׁא אֵשׁתּדִית לחַיוָתָא בֵּאפֵסָוס מָנָא אֵתהנִית אֵן מִיתֵא לָא קָימִין נֵאכֻול ונֵשׁתֵּא מחָר גֵּיר מָיתִּינַן׃

[(7) 1Cor 15, 33]

אַל תִּטְעוּ: חֶבְרַת אֲנָשִׁים רָעִים תַּשְׁחִית מִדּוֹת טוֹבוֹת.

אַל-תִּשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר חֶבְרַת אֲנָשִׁים רָעִים תְּסַלֵּף אָרְחוֺת יְשָׁרִים:

Nedejte se svoditi. Porušujíť dobré obyčeje zlá rozmlouvání.

Neklamte se: ‚špatná společnost kazí dobré mravy.‘ ([Menandros, Thais 218])

μὴ πλανα̑σθε φθείρουσιν η῎θη χρηστὰ ὁμιλίαι κακαί

לָא תֵּטעֻון מחַבּלָן רֵעיָנֵא בַּסִימֵא שֻׁועיָתָא בִּישָׁתָא סּ סּ׃

[(7) 1Cor 15, 34]

הִתְפַּכְּחוּ לַצֶּדֶק וְאַל תֶּחֶטְאוּ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת אֱלֹהִים; לְבָשְׁתְּכֶם אֲנִי אוֹמֵר זֹאת.

הִתְעוֺרְרוּ בְצֶדֶק וְאַל-תֶּחֱטָאוּ כִּי-יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם דַּעַת אֱלֹהִים לְבָשְׁתְּכֶם אֲנִי אֹמֵר כָּזֹאת:

Prociťte k konání spravedlnosti, a nehřešte. Nebo někteří neznají Boha; k zahanbení vašemu mluvím.

Vystřízlivějte, jak se sluší, a nehřešte. Někteří nemají ani ponětí o Bohu. Říkám to k vašemu zahanbení! ([Římanům 13:11; Efezským 5:14])

ε᾿κνήψατε δικαίως καὶ μὴ ἁμαρτάνετε α᾿γνωσίαν γὰρ θεου̑ τινες ε῎χουσιν πρὸς ε᾿ντροπὴν ὑμι̑ν λαλω̑

אַעִירו לֵבּכֻון זַדִּיקָאיִת ולָא תֵּחטֻון אִית גֵּיר אנָשָׁא דִּידַעתָא דַּאלָהָא לַיתּ בּהֻון לבֵהתַּתכֻון הֻו אָמַר אנָא׃

[(7) 1Cor 15, 35]

"אֲבָל אֵיךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים?" יִשְׁאַל אֶחָד, "בְּאֵיזֶה גּוּף הֵם יָבוֹאוּ?"

וְכִי-יֹאמַר אִישׁ אֵיךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים מַה גְּוִיָּתָם בְּבוֺאָם:

Ale řekneť někdo: Kterakž vstanou mrtví? V jakém pak těle přijdou?

Ale někdo snad řekne: „Jak vstanou mrtví? V jakém těle přijdou?“ ([1 Tesalonickým 4:5])

α᾿λλὰ ε᾿ρει̑ τις πω̑ς ε᾿γείρονται οἱ νεκροί ποίω δὲ σὼματι ε῎ρχονται

נִאמַר אנָשׁ מֵנכֻון דַּאיכַּנָא קָימִין מִיתֵא ובַאינָא פַּגרָא אָתֵין׃

[(7) 1Cor 15, 36]

אַתָּה הַסָּכָל, הֵן מַה שֶּׁתִּזְרַע לֹא יִחְיֶה אֶלָּא אִם יָמוּת.

סָכָל הֵן הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרַע לֹא יִחְיֶה בִּלְתִּי אִם-יָמוּת רִאשֹׁנָה:

Ó nemoudrý, to, což ty rozsíváš, nebývá obživeno, leč umře.

Jaká pošetilost! To, co zaséváš, nebude oživeno, jestliže neumře. ([Jan 12:24])

α῎φρων σὺ ο῍ σπείρεις ου᾿ ζωοποιει̑ται ε᾿ὰν μὴ α᾿ποθάνη

סַכלָא זַרעָא דּזָרַע אַנתּ אֵן לָא מָאֵת לָא חָיֵא׃

[(7) 1Cor 15, 37]

כַּאֲשֶׁר אַתָּה זוֹרֵעַ אֵינְךָ זוֹרֵעַ אֶת הַגּוּף שֶׁיִּתְהַוֶּה, אֶלָּא גַּרְגִּיר עָרוֹם שֶׁל חִטָּה, אוֹ זֶרַע אַחֵר.

וְאֵת אֲשֶׁר תִּזְרַע לֹא תִזְרַע הָעֶצֶם הַהוּא אֲשֶׁר אַחֲרֵי-כֵן יִצְמָח כִּי אִם-גַּרְגַּר עָרֹם חִטָּה אוֺ זֶרַע אַחֵר:

A což rozsíváš, ne to tělo, kteréž potom zroste, rozsíváš, ale holé zrno, jaké se trefí, pšenice neb kteréžkoli jiné.

A co zaséváš, není tělo, které vzejde, nýbrž holé zrno, ať už pšenice nebo nějaké jiné rostliny.

καὶ ο῍ σπείρεις ου᾿ τὸ σω̑μα τὸ γενησόμενον σπείρεις α᾿λλὰ γυμνὸν κόκκον ει᾿ τύχοι σίτου η῎ τινος τω̑ν λοιπω̑ν

והַו מֵדֵּם דּזָרַע אַנתּ לָא הוָא הַו פַּגרָא דַּעתִיד למֵהוָא זָרַע אַנתּ אֵלָא פּרֵדּתָּא עַרטֵלָיתָּא דּחֵטֵא אַו דַּסעָרֵא אַו דּשַׁרכָּא דּזַרעֻונֵא׃

[(7) 1Cor 15, 38]

וֵאלֹהִים נוֹתֵן לוֹ גּוּף כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וּלְכָל זֶרַע אֶת גּוּפוֹ הוּא.

רַק אֱלֹהִים יִתֶּן-לוֺ גְוִיָּה כְּפִי רְצוֺנוֺ לְכָל-זֶרַע וָזֶרַע גְּוִיָּה לְמִינֵהוּ:

Bůh pak dává jemu tělo, jakž ráčí, a jednomu každému z těch semen jeho vlastní tělo.

Bůh však mu dává tělo, jak sám určil, každému semeni jeho zvláštní tělo. ([Genesis 1:11])

ὁ δὲ θεὸς δίδωσιν αυ᾿τω̑ σω̑μα καθώς η᾿θέλησεν καὶ ἑκάστω τω̑ν σπερμάτων ι῎διον σω̑μα

אַלָהָא דֵּין יָהֵב לֵה פַּגרָא אַיכַּנָא דּצָבֵא וַלחַד חַד מֵן זַרעֻונֵא פַּגרָא דַּכיָנֵה׃

[(7) 1Cor 15, 39]

לֹא כָּל בָּשָׂר הוּא אוֹתוֹ הַבָּשָׂר; לָאָדָם בָּשָׂר מִשֶּׁלוֹ, לַחַיּוֹת בָּשָׂר אַחֵר, לָעוֹפוֹת בָּשָׂר אַחֵר וְלַדָּגִים אַחֵר.

וְלֹא כָל-בָּשָׂר וּבָשָׂר אֶחָד הוּא כִּי בְשַׂר אָדָם לְמִינוֺ וְכֵן בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּשַׂר עוֺף וּבְשַׂר דָּגִים כָּל-אֶחָד לְמִינֵהוּ:

Ne každé tělo jest jednostejné tělo, ale jiné zajisté tělo lidské, jiné pak tělo hovadí, jiné pak rybí, a jiné ptačí.

Není jedno tělo jako druhé, nýbrž jiné tělo mají lidé, jiné zvířata, jiné ptáci, jiné ryby.

ου᾿ πα̑σα σὰρξ ἡ αυ᾿τὴ σάρξ α᾿λλὰ α῎λλη μὲν α᾿νθρὼπων α῎λλη δὲ σὰρξ κτηνω̑ν α῎λλη δὲ σὰρξ πτηνω̑ν α῎λλη δὲ ι᾿χθύων

לָא הוָא דֵּין כֻּל פּגַר שׁוֵא אחרִין הֻו גֵּיר פַּגרָא דּבַר אנָשָׁא וַאחרִין דַּבעִירָא וַאחרִין דּפָרַחתָא וַאחרִין דּנֻונֵא׃

[(7) 1Cor 15, 40]

יֵשׁ גּוּפִים שְׁמֵימִיִּים וְגוּפִים אַרְצִיִּים, אַךְ שׁוֹנֶה הוּא הֲדַר הַגּוּפִים הַשְּׁמֵימִיִּים מֵהֲדַר הַגּוּפִים הָאַרְצִיִּים.

וְיֵשׁ גְּוִיּוֺת בַּשָּׁמַיִם וְיֵשׁ גְּוִיּוֺת בָּאָרֶץ אַךְ כְּבוֺד הַגְּוִיּוֺת אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם שֹׁנֶה הוּא מִכְּבוֺד הַגְּוִיּוֺת אֲשֶׁר בַּאָרֶץ:

A jsou těla nebeská, a jsou těla zemská, ale jináť jest zajisté sláva nebeských, a jiná zemských,

A jsou tělesa nebeská a tělesa pozemská, ale jiná je sláva nebeských a jiná pozemských.

καὶ σὼματα ε᾿πουράνια καὶ σὼματα ε᾿πίγεια α᾿λλὰ ἑτέρα μὲν ἡ τω̑ν ε᾿πουρανίων δόξα ἑτέρα δὲ ἡ τω̑ν ε᾿πιγείων

וִאית פַּגרֵא שׁמַיָנֵא וִאית פַּגרֵא אַרעָנָיֵא אֵלָא אחרִין הֻו שֻׁובחָא דַּשׁמַיָנֵא וַאחרִין דַּארעָנָיֵא׃

[(7) 1Cor 15, 41]

לַשֶּׁמֶשׁ הָדָר מִשֶּׁלָּהּ, אֲבָל אַחֵר הוּא הֲדַר הַיָּרֵחַ וְאַחֵר הוּא הֲדַר הַכּוֹכָבִים, שֶׁהֲרֵי כּוֹכָב מִכּוֹכָב שׁוֹנֶה בַּהֲדָרוֹ.

יֵשׁ כָּבוֺד אֶחָד לַשֶּׁמֶשׁ וְכָבוֺד אַחֵר לַיָּרֵחַ וְכָבוֺד אַחֵר לַכּוֺכָבִים כִּי-כוֺכָב מִכּוֺכָב שֹׁנֶה בִּכְבוֺדוֺ:

Jiná sláva slunce, a jiná sláva měsíce, a jiná sláva hvězd; nebo hvězda od hvězdy dělí se v slávě.

Jiná je záře(k) slunce a jiná měsíce, a ještě jiná je záře hvězd, neboť hvězda od hvězdy se liší září. (k) ř: sláva (tak i dále)

α῎λλη δόξα ἡλίου καὶ α῎λλη δόξα σελήνης καὶ α῎λλη δόξα α᾿στέρων α᾿στὴρ γὰρ α᾿στέρος διαφέρει ε᾿ν δόξη

וַאחרִין הֻו שֻׁובחָא דּשֵׁמשָׁא וַאחרִין שֻׁובחָא דּסַהרָא וַאחרִין שֻׁובחָא דּכַוכּבֵא וכַוכּבָא מֵן כַּוכּבָא מיַתַּר הֻו בּשֻׁובחָא׃

[(7) 1Cor 15, 42]

כֵּן גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים: מַה שֶּׁנִּזְרַע בְּמַצָּב שֶׁל כִּלָּיוֹן יָקוּם בְּאִי כִּלָּיוֹן;

וּכְמוֺ-כֵן בִּתְקוּמַת הַמֵּתִים נִזְרַע בְּשַׁחַת-בְּלִי וְקָם לְחַיֵּי-עַד:

Takť bude i vzkříšení z mrtvých. Rozsívá se porušitelné, vstane neporušitelné;

Tak je to i se zmrtvýchvstáním. Co je zaseto jako pomíjitelné, vstává jako nepomíjitelné.

ου῞τως καὶ ἡ α᾿νάστασις τω̑ν νεκρω̑ν σπείρεται ε᾿ν φθορα̑ ε᾿γείρεται ε᾿ν α᾿φθαρσία

הָכַנָא אָף חַיַת מִיתֵא מֵזדַּרעִין בַּחבָלָא קָימִין דּלָא חבָלָא׃

[(7) 1Cor 15, 43]

נִזְרַע בְּקָלוֹן וְיָקוּם בְּכָבוֹד; נִזְרַע בְּחֻלְשָׁה וְיָקוּם בִּגְבוּרָה;

נִזְרַע בְּלֹא-כָבוֺד וְקָם בְּכָבוֺד נִזְרַע בְּלֹא-כֹחַ וְקָם בַּכֹּחַ:

Rozsívá se nesličné, vstane slavné; rozsívá se nemocné, vstane mocné;

Co je zaseto v poníženosti, vstává v slávě. Co je zaseto v slabosti, vstává v moci. ([Filipským 3:20 Filipským 3:21; Koloským 3:4])

σπείρεται ε᾿ν α᾿τιμία ε᾿γείρεται ε᾿ν δόξη σπείρεται ε᾿ν α᾿σθενεία ε᾿γείρεται ε᾿ν δυνάμει

מֵזדַּרעִין בּצַערָא קָימִין בּשֻׁובחָא מֵזדַּרעִין בַּכרִיהֻותָא קָימִין בּחַילָא׃

[(7) 1Cor 15, 44]

נִזְרַע גּוּף נַפְשִׁי וְיָקוּם גּוּף רוּחָנִי. אִם יֵשׁ גּוּף נַפְשִׁי יֵשׁ גַּם גּוּף רוּחָנִי.

נִזְרַע גֵּו נֶפֶשׁ חַיָּה וְקָם גֵּו אֲשֶׁר רוּחַ הוּא יֶשׁ-גֵּו נֶפֶשׁ חַיָּה וְיֶשׁ-גֵּו אֲשֶׁר רוּחַ הוּא:

Rozsívá se tělo tělesné, vstane tělo duchovní. Jest tělo tělesné, jest i duchovní tělo.

Zasévá se tělo přirozené(l), vstává tělo duchovní. Je-li tělo přirozené, je i tělo duchovní. (l) ř: duševní, tj. animální (tak i 1 Korintským 15:46)

σπείρεται σω̑μα ψυχικόν ε᾿γείρεται σω̑μα πνευματικόν ει᾿ ε῎στιν σω̑μα ψυχικόν ε῎στιν καὶ πνευματικόν

מֵזדַּרעִין פַּגרָא נַפשָׁנָיָא קָאֵם פַּגרָא רֻוחָנָיָא אִית גֵּיר פַּגרָא דַּנפֵשׁ וִאית פַּגרָא דּרֻוח׃

[(7) 1Cor 15, 45]

וְכֵן כָּתוּב עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", אֲבָל אָדָם הָאַחֲרוֹן - לְרוּחַ מְחַיָּה.

וְכֵן כָּתוּב וַיְהִי הָאָדָם הוּא הָאָדָם הָרִאשׁוֺן לְנֶפֶשׁ חַיָּה וְהָאָדָם הָאַחֲרוֺן לְרוּחַ מְחַיֶּה:

Takť i psáno jest: Učiněn jest první člověk Adam v duši živou, ale ten poslední Adam v ducha obživujícího.

Jak je psáno: ‚První člověk Adam se stal duší živou‘ – poslední Adam je však Duchem oživujícím. ([Genesis 2:7; Jan 6:63; Římanům 8:11; 2 Korintským 3:17])

ου῞τως καὶ γέγραπται ε᾿γένετο ὁ πρω̑τος α῎νθρωπος ᾽Αδὰμ ει᾿ς ψυχὴν ζω̑σαν ὁ ε῎σχατος ᾽Αδὰμ ει᾿ς πνευ̑μα ζωοποιου̑ν

הָכַנָא אָף כּתִיב הוָא אָדָם בַּרנָשָׁא קַדמָיָא לַנפֵשׁ חַיָא וָאדָם אחרָיָא לרֻוחָא מַחיָנִיתָא׃

[(7) 1Cor 15, 46]

לֹא הָרוּחָנִי הוּא הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא הַנַּפְשִׁי, וְאַחֲרֵי כֵן הָרוּחָנִי.

וְלֹא זֶה הָרִאשׁוֺן אֲשֶׁר רוּחַ הוּא כִּי אִם-זֶה אֲשֶׁר נִשְׁמָתוֺ בְאַפָּיו וְאַחֲרָיו זֶה אֲשֶׁר רוּחַ הוּא:

Však ne nejprvé duchovní, ale tělesné, potom duchovní.

Nejprve tedy není tělo duchovní, nýbrž přirozené, pak teprve duchovní.

α᾿λλ῾ ου᾿ πρω̑τον τὸ πνευματικὸν α᾿λλὰ τὸ ψυχικόν ε῎πειτα τὸ πνευματικόν

אֵלָא לָא הוָא לֻוקדַם רֻוחָנָיָא אֵלָא נַפשָׁנָיָא והָידֵּין רֻוחָנָיָא׃

[(7) 1Cor 15, 47]

הָאָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא עָפָר מִן הָאֲדָמָה; הָאָדָם הַשֵּׁנִי מִן הַשָּׁמַיִם הוּא.

הָאָדָם הָרִאשׁוֺן הוּא עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וְהָאָדָם הַשֵּׁנִי הוּא הָאָדוֺן מִן-הַשָּׁמָיִם:

První člověk z země zemský, druhý člověk sám Pán s nebe.

První člověk byl z prachu země, druhý člověk(m) z nebe. (m) var: + Pán ([Genesis 2:7])

ὁ πρω̑τος α῎νθρωπος ε᾿κ γη̑ς χοικός ὁ δεύτερος α῎νθρωπος ε᾿ξ ου᾿ρανου̑

בַּרנָשָׁא קַדמָיָא עַפרָנָא דּמֵן אַרעָא בַּרנָשָׁא דַּתרֵין מָריָא מֵן שׁמַיָא׃

[(7) 1Cor 15, 48]

כָּאֶחָד שֶׁהוּא עָפָר כֵּן גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר עָפָר הֵם; כָּאֶחָד שֶׁהוּא שְׁמֵימִי כֵּן גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁמֵימִיִּים הֵם.

כְּמוֺ הָרִאשׁוֺן עָפָר כֵּן גַּם-בָּנָיו עָפָר הֵם וּכְמוֺ הַשֵּׁנִי מִן-הַשָּׁמַיִם כֵּן גַּם-אֵלֶּה אֲשֶׁר-לוֺ מִן-הַשָּׁמַיִם הֵם:

Jakýž jest ten zemský, takoví jsou i zemští, a jakýž ten nebeský, takovíž budou i nebeští.

Jaký byl ten pozemský, takoví jsou i ostatní na zemi, a jaký je ten nebeský, takoví i ostatní v nebesích.

οι῟ος ὁ χοικός τοιου̑τοι καὶ οἱ χοικοί καὶ οι῟ος ὁ ε᾿πουράνιος τοιου̑τοι καὶ οἱ ε᾿πουράνιοι

אַיכַּנָא דִּאיתַוהי הַו עַפרָנָא הָכַנָא אָף עַפרָנֵא וַאיכַּנָא דִּאיתַוהי הַו דּמֵן שׁמַיָא הָכַנָא אָף שׁמַיָנֵא׃

[(7) 1Cor 15, 49]

וּכְמוֹ שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הָאַרְצִי נִלְבַּשׁ גַּם אֶת צֶלֶם הַשְּׁמֵימִי.

וְכַאֲשֶׁר לָבַשְׁנוּ דְמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר יְסוֺדוֺ מֵעָפָר כֵּן נִלְבְּשָׁה דְמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר מוֺצָאֹתָיו מִשָּׁמָיִם:

A jakož jsme nesli obraz zemského, takť poneseme obraz nebeského.

A jako jsme nesli podobu(n) pozemského, tak poneseme(o) i podobu nebeského. (n) ř: obraz (o) var: nesme

καὶ καθώς ε᾿φορέσαμεν τὴν ει᾿κόνα του̑ χοικου̑ φορέσομεν καὶ τὴν ει᾿κόνα του̑ ε᾿πουρανίου

וַאיך דַּלבֵשׁן דּמֻותָא דּהַו דּמֵן עַפרָא הָכַנָא נֵלבַּשׁ דּמֻותָא דּהַו דּמֵן שׁמַיָא׃

[(7) 1Cor 15, 50]

אֹמַר זֹאת, אַחַי: בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים; גַּם אֵין הַכִּלָּיוֹן יוֹרֵשׁ אַל־כִּלָּיוֹן.

וְכָזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי-אֵין בְּכֹחַ בָּשָׂר וָדָם לָרֶשֶׁת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּבֶן-כִּלָּיוֺן לֹא יִנְחַל אִי-כִלָּיוֺן:

Totoť pak pravím, bratří: Že tělo a krev království Božího dědictví dosáhnouti nemohou, aniž porušitelnost neporušitelnosti dědičně obdrží.

Chci říci to, bratří, že člověk, jak je(p), nemůže mít podíl na království Božím a pomíjitelné nemůže mít podíl na nepomíjitelném. (p) ř: tělo a krev ([Jan 3:6])

του̑το δέ φημι α᾿δελφοί ο῞τι σὰρξ καὶ αι῟μα βασιλείαν θεου̑ κληρονομη̑σαι ου᾿ δύναται ου᾿δὲ ἡ φθορὰ τὴν α᾿φθαρσίαν κληρονομει̑

הָדֵא דֵּין אָמַר אנָא אַחַי דּבֵסרָא וַדמָא מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא למִארַת לָא מֵשׁכּחִין ולָא חבָלָא יָרֵת לָא מֵתחַבּלָנֻותָא׃

[(7) 1Cor 15, 51]

הִנֵּה סוֹד אַגִּיד לָכֶם: לֹא כֻּלָּנוּ נָמוּת, אֲבָל כֻּלָּנוּ נִשְׁתַּנֶּה

רְאוּ הִנְנִי מְגַלֶּה סּוֺד לֹא כֻלָּנוּ נִישַׁן הַמָּוֶת אַךְ עֶצֶם נַפְשׁוֺתֵינוּ יְשֻׁנֶּה לְכֻלָּנוּ:

Aj, tajemství vám pravím: Ne všickni zajisté zesneme, ale všickni proměněni budeme, hned pojednou, v okamžení, k zatroubení poslednímu.

Hle, odhalím vám tajemství: Ne všichni zemřeme, ale všichni budeme proměněni, ([1 Tesalonickým 4:15-1 Tesalonickým 4:17])

ι᾿δοὺ μυστήριον ὑμι̑ν λέγω πάντες ου᾿ κοιμηθησόμεθα πάντες δὲ α᾿λλαγησόμεθα

הָא אָמַר אנָא לכֻון ארָזָא לַו כֻּלַן נֵדמַך כֻּלַן דֵּין נֵתחַלַף׃

[(7) 1Cor 15, 52]

בִּן רֶגַע וּכְהֶרֶף עַיִן בַּשּׁוֹפָר הָאַחֲרוֹן, שֶׁכֵּן יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר וְהַמֵּתִים יָקוּמוּ בְּלִי כִּלָּיוֹן וַאֲנַחְנוּ נִשְׁתַּנֶּה;

בְּרֶגַע כְּשִׁית עַיִן בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל תְּרוּעָה אַחֲרֹנָה כִּי יִתָּקַע בַּשּׁוֺפָר וְהַמֵּתִים יָקִיצוּ לְחַיֵּי עוֺלָם וְעֶצֶם נַפְשׁוֺתֵינוּ יְשֻׁנֶּה:

Neboť zatroubí, a mrtví vstanou neporušitelní, a my proměněni budeme.

naráz, v okamžiku, až se naposled ozve polnice. Až zazní, mrtví budou vzkříšeni k nepomíjitelnosti a my živí proměněni. ([Matouš 24:31])

ε᾿ν α᾿τόμω ε᾿ν ρ᾿ιπη̑ ο᾿φθαλμου̑ ε᾿ν τη̑ ε᾿σχάτη σάλπιγγι σαλπίσει γάρ καὶ οἱ νεκροὶ ε᾿γερθήσονται α῎φθαρτοι καὶ ἡμει̑ς α᾿λλαγησόμεθα

חַרִיפָאיִת אַיך רפָף עַינָא בּקַרנָא אחרָיתָּא כַּד תֵּקרֵא וַנקֻומֻון מִיתֵא דּלָא חבָלָא וַחנַן נֵתחַלַף׃

[(7) 1Cor 15, 53]

כִּי מִן הָרָאוּי שֶׁזֶּה הַכָּפוּף לְכִלָּיוֹן יִלְבַּשׁ אַל־כִּלָּיוֹן וְזֶה הַכָּפוּף לַמָּוֶת יִלְבַּשׁ אַלְמָוֶת.

כִּי בֶן-כִּלָיוֺן זֶה יַעֲטֶה אִי-כִלָּיוֺן וּבֶן-מָוֶת זֶה יִלְבַּשׁ אַל-מָוֶת:

Musí zajisté toto porušitelné tělo obléci neporušitelnost, a smrtelné toto obléci nesmrtelnost.

Pomíjitelné tělo musí totiž obléci nepomíjitelnost a smrtelné nesmrtelnost. ([2 Korintským 5:4])

δει̑ γὰρ τὸ φθαρτὸν του̑το ε᾿νδύσασθαι α᾿φθαρσίαν καὶ τὸ θνητὸν του̑το ε᾿νδύσασθαι α᾿θανασίαν

עתִיד הֻו גֵּיר הָנָא דּמֵתחַבַּל דּנֵלבַּשׁ לָא מֵתחַבּלָנֻותָא והָנָא דּמָאֵת דּנֵלבַּשׁ לָא מָיֻותֻותָא׃

[(7) 1Cor 15, 54]

וְכַאֲשֶׁר הַכָּפוּף לְכִלָּיוֹן יִלְבַּשׁ אַל־כִּלָּיוֹן וְהַכָּפוּף לַמָּוֶת יִלְבַּשׁ אַלְמָוֶת, אָז יִתְקַיֵּם דְּבַר הַכָּתוּב: "בֻּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח."

וְכַאֲשֶׁר בֶּן-כִּלָּיוֺן יַעֲטֶה אִי-כִלָּיוֺן וּבֶן-מָוֶת יִלְבַּשׁ אַל-מָוֶת אָז יָקוּם דְּבַר הַכָּתוּב בֻּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח:

A když porušitelné toto obleče neporušitelnost, a smrtelné toto obleče nesmrtelnost, tehdy se naplní řeč, kteráž napsána jest: Pohlcena jest smrt v vítězství.

A když pomíjitelné obleče nepomíjitelnost a smrtelné nesmrtelnost, pak se naplní, co je psáno: ‚Smrt je pohlcena, Bůh zvítězil!(q) (q) ř: Smrt je pohlcena vítězstvím! ([Izajáš 25:8])

ο῞ταν δὲ τὸ φθαρτὸν του̑το ε᾿νδύσηται α᾿φθαρσίαν καὶ τὸ θνητὸν του̑το ε᾿νδύσηται α᾿θανασίαν τότε γενήσεται ὁ λόγος ὁ γεγραμμένος κατεπόθη ὁ θάνατος ει᾿ς νι̑κος

מָא דּלָבֵשׁ דֵּין הָנָא דּמֵתחַבַּל לָא מֵתחַבּלָנֻותָא והָנָא דּמָאֵת לָא מָיֻותֻותָא הָידֵּין תֵּהוֵא מֵלתָא הי דַּכתִיבָא דֵּאתבּלַע מַותָּא בּזָכֻותָא׃

[(7) 1Cor 15, 55]

"אַיֵּה עָקְצְךָ מָוֶת? אַיֵּה נִצְחוֹנְךָ מָוֶת?"

אַיֶּה נִצְחֲךׇ מָוֶת אַיֵּה שֵׁבֶט אוֺנֵךׇ שְׁאוֺל:

Kde jest, ó smrti, osten tvůj? Kde jest, ó peklo, vítězství tvé?

Kde je, smrti, tvé vítězství? Kde je, smrti, tvá zbraň(r)?‘ (r) ř: bodec, žihadlo ([Ozeáš 13:14])

που̑ σου θάνατε τὸ νι̑κος που̑ σου θάνατε τὸ κέντρον

אַיכַּו עֻוקסָך מַותָּא אָו אַיכָּא הי זָכֻותֵכי שׁיֻול׃

[(7) 1Cor 15, 56]

עֹקֶץ הַמָּוֶת הוּא הַחֵטְא, וְהַחֵטְא תָּקְפּוֹ בָּא מִן הַתּוֹרָה.

שֵׁבֶט הַמָּוֶת הוּא הַחֵטְא וְכֹחַ הַחֵטְא הִיא הַתּוֺרָה:

Osten pak smrti jestiť hřích, a moc hřícha jest zákon.

Zbraní smrti je hřích a hřích má svou moc ze zákona. ([Římanům 7:13])

τὸ δὲ κέντρον του̑ θανάτου ἡ ἁμαρτία ἡ δὲ δύναμις τη̑ς ἁμαρτίας ὁ νόμος

עֻוקסֵה דֵּין דּמַותָּא חטִיתָא הי וחַילָא דַּחטִיתָא נָמֻוסָא הֻו׃

[(7) 1Cor 15, 57]

אֲבָל תּוֹדָה לֵאלֹהִים הַנּוֹתֵן לָנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל־יְדֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

אַךְ בָּרוּךְ הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן-לָנוּ תְּשׁוּעָה נִצַּחַת בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Ale Bohu díka, kterýž dal nám vítězství skrze Pána našeho Jezukrista.

Chvála buď Bohu, který nám dává vítězství skrze našeho Pána Ježíše Krista! ([Římanům 6:14 Římanům 7:24n])

τω̑ δὲ θεω̑ χάρις τω̑ διδόντι ἡμι̑ν τὸ νι̑κος διὰ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּו דֵּין לַאלָהָא דּיַהב לַן זָכֻותָא בּיַד מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(7) 1Cor 15, 58]

עַל כֵּן, אַחַי הָאֲהוּבִים, עִמְדוּ הֵיטֵב וִהְיוּ יַצִּיבִים; הֱיוּ תָּמִיד עֲתִירֵי פֹּעַל בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן, בִּידִיעָה שֶׁעֲמַלְכֶם אֵינֶנּוּ לָרִיק בָּאָדוֹן.

עַל-כֵּן הֱיוּ נְכֹנִים וּמְיֻסָּדִים אַחִים אֲהוּבִים וְלֹא תִתְמוֺטְטוּ וּבַעֲבוֺדַת אֲדֹנֵינוּ הוֺסִיפוּ לַעֲבֹד יוֺם יוֺם אַחֲרֵי אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם כִּי-לֹא לָרִיק פְּעֻלַּתְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ:

Protož, bratří moji milí, stálí buďte a nepohnutelní, rozhojňujíce se v díle Páně vždycky, vědouce, že práce vaše není daremná v Pánu.

A tak, moji milovaní bratří, buďte pevní, nedejte se zviklat, buďte stále horlivější v díle Páně; vždyť víte, že vaše práce není v Pánu marná. ([2 Paralipomenon 15:7; Koloským 1:23; Zjevení Janovo 14:13])

ω῞στε α᾿δελφοί μου α᾿γαπητοί ἑδραι̑οι γίνεσθε α᾿μετακίνητοι περισσεύοντες ε᾿ν τω̑ ε῎ργω του̑ κυρίου πάντοτε ει᾿δότες ο῞τι ὁ κόπος ὑμω̑ν ου᾿κ ε῎στιν κενὸς ε᾿ν κυρίω

מֵכִּיל אַחַי וחַבִּיבַי הוַו משַׁררִין ולָא תֵּהוֻון מֵתּזִיעִין אֵלָא הוַו מֵתיַתּרִין בּכֻלזבַן בַּעבָדֵה דּמָריָא כַּד יָדעִין אנתֻּון דּעַמלכֻון לָא הוָא סרִיק בּמָריָא׃ ס

[(7) 1Cor 16, 01]

בְּעִנְיַן אִסּוּף הַתְּרוּמוֹת לְעֶזְרַת הַקְּדוֹשִׁים, כְּפִי שֶׁהוֹרֵיתִי לַקְּהִלּוֹת בְּגָלַטְיָה כֵּן עֲשׂוּ גַּם אַתֶּם.

וְעַל-אֹדוֺת קְבֻצַת הַנְּדָבוֺת לַקְּדשִׁים כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-הַקְּהִלּוֺת בְּגָלַטְיָא כֵּן תַּעֲשׂוּ גַּם-אַתֶּם:

O zbírce pak na svaté, jakž jsem nařídil v církvích Galatských, tak i vy čiňte.

Pokud jde o sbírku pro církev v Jeruzalémě(s), dělejte to podle pokynů, které jsem dal církvím v Galacii. (s) ř: pro svaté ([Skutky apoštolské 11:29 Skutky apoštolské 24:17; Římanům 15:25-Římanům 15:27; 2 Korintským 9:1; Galatským 2:10])

περὶ δὲ τη̑ς λογείας τη̑ς ει᾿ς τοὺς ἁγίους ω῞σπερ διέταξα ται̑ς ε᾿κκλησίαις τη̑ς Γαλατίας ου῞τως καὶ ὑμει̑ς ποιήσατε

עַל מֵדֵּם דֵּין דּמֵתכַּנַשׁ לקַדִּישֵׁא אַיכַּנָא דּפֵקדֵּת לעִדָתָא דּגַלַטָיֵא הָכַנָא אָף אַנתֻּון עבֵדו׃

[(7) 1Cor 16, 02]

מִדֵּי רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ יַנִּיחַ כָּל אֶחָד מִכֶּם תְּרוּמָה כְּפִי שֶׁיָדוֹ מַשֶֹגֶת וְיִשְׁמְרֶהָ אֶצְלוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בְּאִסּוּף הַתְּרוּמוֹת בְּעֵת בּוֹאִי.

בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת כָּל-אִישׁ מִכֶּם כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֺ יָרִים אֶת-נִדְבָתוֺ לִהְיוֺת לְפִקָּדוֺן אִתּוֺ וְלֹא-תָרִימוּ אֶת-הַנְּדָבוֺת בְּבֹאִי:

V každou neděli jeden každý z vás sám u sebe slož, schovaje podlé možnosti, aby ne tehdáž, když bych přišel, zbírky se dály.

V první den týdne nechť každý z vás dá stranou, co může postrádat, aby sbírka nezačala teprve tehdy, až k vám přijdu. ([Skutky apoštolské 20:7; 2 Korintským 9:4-2 Korintským 9:5])

κατὰ μίαν σαββάτου ε῞καστος ὑμω̑ν παρ῾ ἑαυτω̑ τιθέτω θησαυρίζων ο῞ τι ε᾿ὰν ευ᾿οδω̑ται ι῞να μὴ ο῞ταν ε῎λθω τότε λογει̑αι γίνωνται

בּכֻל חַד־בּשַׁבָּא אנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון בּבַיתֵּה נֵהוֵא סָאֵם ונָטַר הַו מֵדֵּם דּמָטֵא בִּאידַוהי דּלָא מָא דֵּאתִית הָידֵּין נֵהויָן גֵּביָתָא׃

[(7) 1Cor 16, 03]

וְכַאֲשֶׁר אָבוֹא אֶשְׁלַח אֶת הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים בְּעֵינֵיכֶם עִם אִגְּרוֹת בְּיָדָם לְהָבִיא אֶת תְּרוּמַתְכֶם לִירוּשָׁלַיִם.

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר אָבוֺא אֶשְׁלַח אֶת-הָאֲנָשִׁים הַטּוֺבִים בְּעֵינֵיכֶם עִם-אִגְּרוֺת לְהָבִיא אֶת-נִדְבַתְכֶם לִירוּשָׁלָיִם:

Když pak přijdu, kterékoli schválíte skrze listy, tyť pošli, aby donesli tuto milost vaši do Jeruzaléma.

Až budu u vás, vyšlu ty, které doporučíte, s průvodními listy, aby donesli dar vaší vděčnosti do Jeruzaléma. ([2 Korintským 8:18-2 Korintským 8:21])

ο῞ταν δὲ παραγένωμαι ου῍ς ε᾿ὰν δοκιμάσητε δι῾ ε᾿πιστολω̑ν τούτους πέμψω α᾿πενεγκει̑ν τὴν χάριν ὑμω̑ν ει᾿ς ᾽Ιερουσαλήμ

ומָא דֵּאתִית לַאילֵין דּגָבֵין אנתֻּון להֻון אֵשַׁדַּר בֵּאגַּרתָּא דּנַובּלֻון טַיבֻּותכֻון לֻאורִשׁלֵם׃

[(7) 1Cor 16, 04]

אִם יִמָּצֵא לְנָכוֹן שֶׁגַּם אֲנִי אֵלֵךְ, יֵלְכוּ אִתִּי.

וְאִם-יִכְשַׁר הַדָּבָר לָלֶכֶת גַּם-אָנֹכִי אָז יֵלְכוּ הֵם עִמָּדִי:

Pakliť by se za hodné vidělo, abych i já šel, půjdouť se mnou.

Ukáže-li se vhodné, abych tam šel také já, půjdou se mnou.

ε᾿ὰν δὲ α῎ξιον η῏ του̑ κα᾿μὲ πορεύεσθαι σὺν ε᾿μοὶ πορεύσονται

אֵן דֵּין שָׁוֵא הו סֻוערָנָא דָּאף אֵנָא אִזַל עַמי נִאזֻלון׃

[(7) 1Cor 16, 05]

אָבוֹא אֲלֵיכֶם אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱבֹר בְּמָקֵדוֹנְיָה, כִּי אֲנִי עוֹבֵר דֶּרֶךְ מָקֵדוֹנְיָה.

וַאֲנִי אָבֹא אֲלֵיכֶם מִן-מַקְדּוֺנְיָא כִּי דֶרֶךְ מַקְדּוֺנְיָא אֶאֱבֹרָה:

Přijduť pak k vám, když Macedonii projdu; (nebo Macedonii míním projíti).

Přijdu k vám, až dokončím cestu Makedonií. Makedonií totiž jen projdu, ([Skutky apoštolské 19:21])

ε᾿λεύσομαι δὲ πρὸς ὑμα̑ς ο῞ταν Μακεδονίαν διέλθω Μακεδονίαν γὰρ διέρχομαι

אָתֵא אנָא דֵּין לוָתכֻון מָא דּעֵברֵת מֵן מַקֵדָונָיֵא עָבַר אנָא לָה גֵּיר למַקֵדָונִיַא׃

[(7) 1Cor 16, 06]

אוּלַי אֶשְׁהֶה אֶצְלְכֶם, אוּלַי אֲפִלּוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחֹרֶף, וּלְאַחַר מִכֵּן תְּשַׁלְּחוּנִי לְהֵיכָן שֶׁעָלַי לָלֶכֶת.

וְאוּלַי אָגוּר בְּתוֺכְכֶם אוֺ גַּם-אֶחֱרַף יְמֵי הַחֹרֶף עִמָּכֶם לְמַעַן תְּשַׁלְּחוּנִי אָז אֶל-אֲשֶׁר אֲנִי הוֺלֵךְ:

Ale u vásť snad poostanu, aneb i přes zimu pobudu, abyste vy mne doprovodili, kamž bych koli šel.

ale u vás bych chtěl zůstat déle, snad i přes celou zimu, abyste vy mne potom vypravili na další cestu.

πρὸς ὑμα̑ς δὲ τυχὸν παραμενω̑ η῍ καὶ παραχειμάσω ι῞να ὑμει̑ς με προπέμψητε ου῟ ε᾿ὰν πορεύωμαι

וַכבַר אָף לוָתכֻון אֵקַוֵא אַו אַסתֵּא לוָתכֻון דַּאנתֻּון תּלַוֻונָני לַאתַר דָּאזֵל אנָא׃

[(7) 1Cor 16, 07]

אֵינֶנִּי חָפֵץ לִרְאוֹת אֶתְכֶם כָּעֵת כְּעוֹבֵר אֹרַח; אֲנִי מְקַוֶּה לִהְיוֹת זְמַן מָה אֶצְלְכֶם, אִם יִרְצֶה יהוה.

כִּי אֵין רְצוֺנִי כַיּוֺם לִרְאֹתְכֶם כְּאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן כִּי אִם-אֲקַוֶּה לָשֶׁבֶת עִמָּכֶם יָמִים מִסְפָּר אִם-יִרְצֶה יְהוָֺה:

Nechci zajisté s vámi se toliko na zastavení shledati, ale naději se, že za nějaký čas pobudu u vás, bude-li Pán chtíti.

Nerad bych se u vás jen zastavil; doufám, že s vámi budu moci zůstat nějaký čas, dovolí-li to Pán. ([Skutky apoštolské 18:21; Jakubův 4:15])

ου᾿ θέλω γὰρ ὑμα̑ς α῎ρτι ε᾿ν παρόδω ι᾿δει̑ν ε᾿λπίζω γὰρ χρόνον τινὰ ε᾿πιμει̑ναι πρὸς ὑμα̑ς ε᾿ὰν ὁ κύριος ε᾿πιτρέψη

לָא גֵּיר צָבֵא אנָא דּהָשָׁא אַיך עָבַר אֻורחָא אֵחזֵיכֻון מסַבַּר אנָא גֵּיר דַּאוחַר זַבנָא לוָתכֻון אֵן מָרי מַפֵּס לִי׃

[(7) 1Cor 16, 08]

אֲבָל אֶתְעַכֵּב בְּאֶפֶסוֹס עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת,

וּבְאֶפְסוֺס אֶתְמַהְמַהּ עַד-חַג הַשָּׁבֻעוֺת:

Zůstanuť pak v Efezu až do letnic.

V Efezu zůstanu až do letnic; ([Skutky apoštolské 18:19 Skutky apoštolské 19:1 Skutky apoštolské 19:10])

ε᾿πιμενω̑ δὲ ε᾿ν ᾽Εφέσω ε῞ως τη̑ς πεντηκοστη̑ς

מקַוֵא אנָא דֵּין בֵּאפֵסָוס עדַמָא לפֵּנטִקָוסטִא׃

[(7) 1Cor 16, 09]

כִּי נִפְתַּח לִי פֶּתַח רָחָב לִפְעֻלָּה פּוֹרִיָּה, וְרַבִּים הַמִּתְנַגְּדִים.

כִּי-שָׁם נִפְתַּח לִי שַׁעַר גָּדוֺל הַמְּלָאכָה גְדוֺלָה וְהַמִּתְקוֺמְמִים רַבִּים:

Nebo otevříny jsou mi tu veliké a mocné dvéře, a protivníků mnoho.

otevřela se mi zde veliká a nadějná příležitost(t), ale také protivníků je mnoho. (t) ř: dveře ([Skutky apoštolské 14:27])

θύρα γάρ μοι α᾿νέωγεν μεγάλη καὶ ε᾿νεργής καὶ α᾿ντικείμενοι πολλοί

תַּרעָא גֵּיר רַבָּא אֵתפּתַח לִי דַּמלֵא סֻוערָנֵא וסַקֻובלֵא סַגִּיאיִן׃

[(7) 1Cor 16, 10]

אִם טִימוֹתֵיאוֹס יָבוֹא, דַּאֲגוּ לְכָךְ שֶׁיֵּשֵׁב עִמָּכֶם בְּלֹא חֲשָׁשׁוֹת, שֶׁכֵּן הוּא עָסוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן כָּמוֹנִי.

וְכִי יָבוֺא טִמוֺתִיוֺס תְּנֻהוּ-נָא לָשֶׁבֶת בְּתוֺכְכֶם בִּבְלִי-פָחַד כִּי-מְלֶאכֶת יְהוָֺה הוּא עֹשֶׂה כָּמֹהוּ כָּמֹנִי:

Přišel-liť by pak Timoteus, hleďtež, aby bezpečně byl u vás; neboť dílo Páně dělá jako i já.

Přijde-li Timoteus, hleďte, aby byl mezi vámi bez obav; vždyť koná dílo Páně stejně jako já. ([1 Korintským 4:17; Filipským 2:20])

ε᾿ὰν δὲ ε῎λθη Τιμόθεος βλέπετε ι῞να α᾿φόβως γένηται πρὸς ὑμα̑ς τὸ γὰρ ε῎ργον κυρίου ε᾿ργάζεται ὡς κα᾿γὼ

אֵן דֵּין נִאתֵא צֵאדַיכֻּון טִימָתֵאָוס חזַו דַּדלָא דֵּחלָא נֵהוֵא לוָתכֻון עבָדָא גֵּיר דּמָריָא פָּלַח אַכוָתי׃

[(7) 1Cor 16, 11]

אִישׁ אַל יָקֵל רֹאשׁ כְּנֶגְדּוֹ, אֶלָּא שַׁלְּחוּ אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לָבוֹא אֵלַי, כִּי אֲנִי מְחַכֶּה לוֹ וְלָאַחִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.

וְלָכֵן אַל-יִבְזֵהוּ אִישׁ אַךְ שַׁלְּחֻהוּ בְשָׁלוֺם וְאֵלַי יָבוֺא כִּי אֲחַכֶּה-לּוֺ עִם-הָאַחִים:

Protož nechť jím žádný nepohrdá, ale vyprovoďte jej v pokoji, ať přijde ke mně; neboť na něj čekám s bratřími.

Ať ho nikdo z vás nepodceňuje! Vypravte ho na cestu ke mně s bratrskou láskou(u), neboť na něho čekám spolu s jinými bratry. (u) ř: v pokoji ([1 Timoteovi 4:12])

μή τις ου῏ν αυ᾿τὸν ε᾿ξουθενήση προπέμψατε δὲ αυ᾿τὸν ε᾿ν ει᾿ρήνη ι῞να ε῎λθη πρός με ε᾿κδέχομαι γὰρ αυ᾿τὸν μετὰ τω̑ν α᾿δελφω̑ν

למָא הָכִיל אנָשׁ נשֻׁוטִיוהי אֵלָא לַוַאוֻהי בַּשׁלָמָא דּנִאתֵא לוָתי מקַוֵא אנָא לֵה גֵּיר עַם אַחֵא׃

[(7) 1Cor 16, 12]

בְּנוֹגֵעַ לְאָחִינוּ אַפּוֹלוֹס, הִפְצַרְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיכֶם עִם הָאַחִים, אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים לֹא רָצָה לָבוֹא עַתָּה. הוּא יָבוֹא כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת.

וְעַל-אֹדוֺת אַפּוֺלוֺס אָחִינוּ הִנֵּה הִפְצַרְתִּי בוֺ מְאֹד לָבוֺא אֲלֵיכֶם עִם-הָאַחִים וְאֵין לוֺ כָּל-רָצוֺן לָבוֺא עַתָּה בֹּא יָבוֺא לְעֵת-מְצֹא:

O Apollovi pak bratru vězte, že jsem ho velmi prosil, aby šel k vám s bratřími. Ale nikoli nebyl té vůle, aby nyní přišel, než přijdeť, když bude míti čas příhodný.

Pokud jde o bratra Apolla, velice jsem na něj naléhal, aby k vám šel spolu s jinými bratry, ale v žádném případě nechtěl jít už nyní(v); půjde však, jakmile se ukáže vhodná příležitost. (v) nebyla ovšem vůle Boží, aby šel už nyní ([Skutky apoštolské 18:24; 1 Korintským 1:12 1 Korintským 3:6])

περὶ δὲ ᾽Απολλω̑ του̑ α᾿δελφου̑ πολλὰ παρεκάλεσα αυ᾿τὸν ι῞να ε῎λθη πρὸς ὑμα̑ς μετὰ τω̑ν α᾿δελφω̑ν καὶ πάντως ου᾿κ η῟ν θέλημα ι῞να νυ̑ν ε῎λθη ε᾿λεύσεται δὲ ο῞ταν ευ᾿καιρήση

מֵן אַפָּלָו דֵּין אַחַי סַגִּי בּעִית מֵנֵה דּנִאתֵא לוָתכֻון עַם אַחֵא וַכבַר לָא הוָא צֵביָנָא דּנִאתֵא לוָתכֻון אֵמַתי דֵּין דּנֵהוֵא לֵה אַתרָא אָתֵא לוָתכֻון׃ ס

[(7) 1Cor 16, 13]

שִׁקְדוּ, עִמְדוּ בָּאֱמוּנָה, חִזְקוּ וְאִמְצוּ.

שִׁקְדוּ עִמְדוּ בְדֶרֶךְ אֱמוּנָה הִתְאשְׁשׁוּ וַעֲשׂוּ חָיִל:

Bděte, stůjte u víře, zmužile sobě počínejte, buďtež silní.

Buďte bdělí, stůjte pevně ve víře, buďte stateční a silní! ([Žalmy 31:25; Efezským 6:10])

γρηγορει̑τε στήκετε ε᾿ν τη̑ πίστει α᾿νδρίζεσθε κραταιου̑σθε

אֵתּתּעִירו וקֻומו בּהַימָנֻותָא אֵתגַּבַּרו אֵתחַסַנו׃

[(7) 1Cor 16, 14]

אֶת כָּל מַעֲשֵׂיכֶם עֲשׂוּ בְּאַהֲבָה.

וְכָל-מַעֲשֵׂיכֶם עֲשׂוּ מֵאַהֲבָה:

Všecky věci vaše ať se dějí v lásce.

Všecko nechť se mezi vámi děje v lásce.

πάντα ὑμω̑ν ε᾿ν α᾿γάπη γινέσθω

וכֻלהֵין צֵבוָתכֻון בּחֻובָּא נֵהויָן׃ ס

[(7) 1Cor 16, 15]

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי: אַתֶּם מַכִּירִים אֶת מִשְׁפַּחַת סְטֶפָנַס; הֲרֵי הֵם רִאשׁוֹנֵי הַמַּאֲמִינִים בְּאָכָיָה וְאַף קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְשָׁרֵת אֶת הַקְּדוֹשִׁים.

וַאֲנִי הִנְנִי דֹרֵשׁ מִכֶּם אֶחָי הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶת-בֵּית סְטְפָנוֺס כִּי-הֵם רֵאשִׁית פְּרִי אֲכַיָּא וְכִי הִקְדִּישׁוּ אֶת-נַפְשָׁם לְשָׁרֵת אֶת-הַקְּדוֺשִׁים:

Prosímť pak vás, bratří, víte, že čeled Štěpánova jest prvotiny Achaie, a že se v službu svatým vydali,

O něco vás prosím, bratří. Víte o rodině(x) Štěpánově, že první z celé Achaje uvěřili a dali se do služby bratřím(y). (x) ř: domu (y) ř: svatým ([Římanům 16:5; 1 Korintským 1:16])

παρακαλω̑ δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί οι῎δατε τὴν οι᾿κίαν Στεφανα̑ ο῞τι ε᾿στὶν α᾿παρχὴ τη̑ς ᾽Αχαι̑ας καὶ ει᾿ς διακονίαν τοι̑ς ἁγίοις ε῎ταξαν ἑαυτούς

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵנכֻון אַחַי עַל בַּיתָּא דֵּאסטֵפַנַא מֵטֻל דּיָדעִין אנתֻּון דּהֵנֻון אֵנֻון רִשִׁיתָא דַּאכַאִיַא וסָמו נַפשׁהֻון לתֵשׁמֵשׁתָּא דּקַדִּישֵׁא׃

[(7) 1Cor 16, 16]

לָכֵן גַּם אַתֶּם הִשָּׁמְעוּ לַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וּלְכָל מִי שֶׁעוֹבֵד וְעָמֵל עִמָּהֶם.

אֲשֶׁר עַל-כֵּן לַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה תָּסוּרוּ לְמִשְׁמַעְתָּם גַּם-אַתֶּם וּלְכָל-פֹּעֵל וְעֹבֵד כְּמוֺהֶם:

Abyste i vy poddáni byli takovým, i všelikému pomáhajícímu a pracujícímu.

I vy se ochotně podřizujte takovým lidem a každému, kdo pracuje na společném díle. ([Filipským 2:29; 1 Tesalonickým 5:12; Židům 13:17])

ι῞να καὶ ὑμει̑ς ὑποτάσσησθε τοι̑ς τοιούτοις καὶ παντὶ τω̑ συνεργου̑ντι καὶ κοπιω̑ντι

דָּאף אַנתֻּון תֵּהוֻון מֵשׁתַּמעִין לַאילֵין דּהָכַנָא אֵנֻון וַלכֻלנָשׁ דּלָאֵא עַמַן וַמעַדַּר׃

[(7) 1Cor 16, 17]

שָׂמֵחַ אֲנִי עַל בּוֹאָם שֶׁל סְטֶפָנַס וּפוֹרְטוּנָטוֹס וַאֲכַיְקוֹס, כִּי הֵם הָיוּ לִי לְפִצּוּי עַל חֶסְרוֹנְכֶם

וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי עַל בּוֺא סְטְפָנוֺס וּפָרְטוּנָטוֺס וַאֲכַיְקוֺס כִּי הֵמָּה מִלְאוּ אֶת-מַחְסֹרִי תַּחְתֵּיכֶם:

Těšímť se pak z příchodu Štěpána, a Fortunáta, a Achaika; nebo nedostatek váš oni doplnili.

Mám radost, že přišli Štěpán, Fortunát a Achaikos, neboť mi nahradili vaši nepřítomnost.

χαίρω δὲ ε᾿πὶ τη̑ παρουσία Στεφανα̑ καὶ Φορτουνάτου καὶ ᾽Αχαικου̑ ο῞τι τὸ ὑμέτερον ὑστέρημα ου῟τοι α᾿νεπλήρωσαν

חָדֵא אנָא דֵּין בּמֵאתִיתֵה דֵּאסטֵפַנַא וַדפָרטֻונַטָוס ודַאכַאיִקָוס דּמֵדֵּם דּבַצַרתֻּון לוָתי הֵנֻון מַלִיו׃

[(7) 1Cor 16, 18]

וְהִרְגִּיעוּ אֶת רוּחִי וְאֶת רוּחֲכֶם. לָכֵן הֱיוּ מוֹקִירִים אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.

וְכִי-הִנִּיחוּ אֶת-רוּחִי וְרוּחֲכֶם יַחְדָּו עַל-כֵּן דְּעוּ יְקַר עֵרֶךְ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה:

Potěšili zajisté mého ducha i vašeho. Protož znejtež takové.

Uklidnili mé i vaše srdce. Važte si takových lidí! ([1 Tesalonickým 5:12])

α᾿νέπαυσαν γὰρ τὸ ε᾿μὸν πνευ̑μα καὶ τὸ ὑμω̑ν ε᾿πιγινὼσκετε ου῏ν τοὺς τοιούτους

אַנִיחו גֵּיר רֻוחי דִּילי ודִילכֻון הוַיתֻּון הָכִיל מֵשׁתַּודּעִין לַאילֵין דּהָכַנָא אֵנֻון׃ ס

[(7) 1Cor 16, 19]

הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּאַסְיָה דּוֹרְשׁוֹת בִּשְׁלוֹמְכֶם. עֲקִילַס וּפְרִיסְקִילָה עִם הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בְּבֵיתָם מוֹסְרִים לָכֶם בִּרְכַּת שָׁלוֹם רַב בָּאָדוֹן.

קְהִלּוֺת אַסְיָא שֹׁאֲלוֺת לָכֶם לְשָׁלוֺם עֲקִילַס וּפְרִיסְקָא וְגַם-הָעֵדָה אֲשֶׁר בְּבֵיתָם יֹאמְרוּ לָכֶם רֹב שָׁלוֺם בַּאֲדֹנֵינוּ:

Pozdravujíť vás zborové, kteříž jsou v Azii. Pozdravujíť vás v Pánu velice Akvila a Priscilla, s církví tou, kteráž jest v domě jejich.

Pozdravují vás církve v Asii. Velice vás v Pánu pozdravuje Akvilas a Priska spolu s církví, která se shromažďuje v jejich domě. ([Skutky apoštolské 18:2; Římanům 16:3-Římanům 16:5])

α᾿σπάζονται ὑμα̑ς αἱ ε᾿κκλησίαι τη̑ς ᾽Ασίας α᾿σπάζεται ὑμα̑ς ε᾿ν κυρίω πολλὰ ᾽Ακύλας καὶ Πρίσκα σὺν τη̑ κατ῾ οι῏κον αυ᾿τω̑ν ε᾿κκλησία

שָׁאלָן בַּשׁלָמכֻון עִדָתָא כֻּלהֵין דּבַאסִיַא ס שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון סַגִּי בּמָרַן אַקֵלָוס וַפּרִיסקִלַא עַם עִדּתָּא דַּבבַיתּהֻון׃ ס

[(7) 1Cor 16, 20]

הָאַחִים כֻּלָּם דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם. בָּרְכוּ לְשָׁלוֹם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה.

הָאַחִים כֻּלָּם שֹׁאֲלִים לָכֶם לְשָׁלוֺם שַׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֺם בִּנְשִׁיקַת הַקֹּדֶשׁ:

Pozdravují vás všickni bratří. Pozdravte sebe vespolek v políbení svatém.

Pozdravují vás všichni bratří. Pozdravte se navzájem svatým políbením. ([Římanům 16:16; 2 Korintským 13:12; 1 Petrův 5:14])

α᾿σπάζονται ὑμα̑ς οἱ α᾿δελφοὶ πάντες α᾿σπάσασθε α᾿λλήλους ε᾿ν φιλήματι ἁγίω

שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון אַחַין כֻּלהֻון ס שַׁאלו בַּשׁלָמָא חַד דּחַד בּנֻושַׁקתָּא קַדִּישׁתָּא׃ ס

[(7) 1Cor 16, 21]

אֲנִי שָׁאוּל שׁוֹלֵחַ לָכֶם בִּרְכַּת שָׁלוֹם בִּכְתַב יָדִי.

אֲנִי פּוֺלוֺס שֹׁאֵל לָכֶם לְשָׁלוֺם בִּכְתָב יָדִי:

Pozdravení vlastní rukou Pavlovou.

Pozdrav mou, Pavlovou rukou. ([Galatským 6:11; Koloským 4:18; 2 Tesalonickým 3:17])

ὁ α᾿σπασμὸς τη̑ ε᾿μη̑ χειρὶ Παύλου

שׁלָמָא בַּכתָבַת אִידָא דִּילי דּפַּולָוס׃

[(7) 1Cor 16, 22]

מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹהֵב אֶת הָאָדוֹן, חֵרֶם יִהְיֶה! מָרָנָא תָא!

מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹהֵב אֶת-הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יָחֳרָם מָרַן אֲתָא:

Jestliže kdo nemiluje Pána Jezukrista, budiž proklatý: Maran atha.

Kdo nemiluje Pána, ať je proklet! Maranatha!(z) (z) Pane, přijď! (aramejsky) ([Galatským 1:8-Galatským 1:9; Zjevení Janovo 22:20])

ει῎ τις ου᾿ φιλει̑ τὸν κύριον η῎τω α᾿νάθεμα μαρανα θα

מַן דּלָא רָחֵם למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא נֵהוֵא חרֵם מָרַן אֵתָא׃

[(7) 1Cor 16, 23]

חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ עִמָּכֶם.

חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עֲלֵיכֶם:

Milost Pána Jezukrista s vámi.

Milost Pána Ježíše(a) buď s vámi. (a) var: + Krista

ἡ χάρις του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ μεθ῾ ὑμω̑ν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַמכֻון׃

[(7) 1Cor 16, 24]

אַהֲבָתִי אֶל כֻּלְּכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְאַהֲבָתִי עִם-כֻּלְּכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אָמֵן:

I láska má v Kristu Ježíši se všechněmi vámi. Amen.

Moje láska je s vámi všemi v Kristu Ježíši.(b) (b) var: Amen.

ἡ α᾿γάπη μου μετὰ πάντων ὑμω̑ν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

וחֻובּי עַם כֻּלכֻון בַּמשִׁיחָא יֵשֻׁוע סּ סּ׃

[(8) 2Cor 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי רְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת הָאָח טִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִינְתּוֹס וּלְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּאָכָיָה:

פּוֺלוֺס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֺן אֱלֹהִים אֲנִי וְטִימוֺתִיּוֺס אָחִינוּ אֶל-עֲדַת אֱלֹהִים בְּקֹרִנְתּוֺס וְאֶל-כָּל-הַקְּדוֺשִׁים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אֲכַיָּא:

Pavel apoštol Ježíše Krista skrze vůli Boží, a Timoteus bratr, církvi Boží, kteráž jest v Korintu, se všechněmi svatými, kteříž jsou ve vší Achaii:

Pavel, z vůle Boží apoštol Krista Ježíše, a bratr Timoteus církvi Boží v Korintu i všem bratřím(a) v celé Achaji: (a) ř: svatým ([1 Korintským 1:1; Efezským 1:1])

Παυ̑λος α᾿πόστολος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ διὰ θελήματος θεου̑ καὶ Τιμόθεος ὁ α᾿δελφός τη̑ ε᾿κκλησία του̑ θεου̑ τη̑ ου῎ση ε᾿ν Κορίνθω σὺν τοι̑ς ἁγίοις πα̑σιν τοι̑ς ου῏σιν ε᾿ν ο῞λη τη̑ ᾽Αχαι̑α

פַּולָוס שׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא וטִימָתֵאָוס אַחָא לעִדּתָּא דַּאלָהָא דִּאית בּקָורִנתָוס וַלכֻלהֻון קַדִּישֵׁא דִּאית בַּאכַאִיַא כֻּלָה׃

[(8) 2Cor 01, 02]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista. ([Římanům 1:7; 1 Korintským 1:3])

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(8) 2Cor 01, 03]

בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אַב הָרַחֲמִים וֵאלֹהֵי כָּל נֶחָמָה,

בָּרוּךְ הוּא הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲבִי הָרַחֲמִים וֵאלֹהֵי כָל-נֶחָמָה:

Požehnaný Bůh a Otec Pána našeho Jezukrista, Otec milosrdenství, a Bůh všelikého potěšení,

Pochválen buď Bůh a Otec našeho Pána Ježíše Krista, Otec milosrdenství a Bůh veškeré útěchy! ([Římanům 15:5; Efezským 1:3; 1 Petrův 1:3])

ευ᾿λογητὸς ὁ θεὸς καὶ πατὴρ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ὁ πατὴρ τω̑ν οι᾿κτιρμω̑ν καὶ θεὸς πάσης παρακλήσεως

מבַרַך הֻו אַלָהָא אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אַבָא דּרַחמֵא וַאלָהָא דּכֻל בֻּויָא׃

[(8) 2Cor 01, 04]

הַמְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֶת הַלְּחוּצִים בְּכָל צָרָה שֶׁהִיא - בַּנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַמְנוּ אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים;

הַמְנַחֵם אֹתָנוּ בְּכָל-צָרָה וְהַנֹּתֵן לָנוּ כֹּחַ לְנַחֵם אֲחֵרִים בְּכָל-צָרָתָם בַּתַּנְחוּמִים אֲשֶׁר נֻחַמְנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים:

Kterýž těší nás ve všelikém ssoužení našem, abychom i my mohli potěšovati těch, kteříž by byli v jakémkoli ssoužení, tím potěšením, kterýmž i my potěšeni jsme od Boha.

On nás potěšuje v každém soužení, abychom i my mohli těšit ty, kteří jsou v jakékoli tísni, tou útěchou, jaké se nám samým dostává od Boha. ([2 Korintským 7:6])

ὁ παρακαλω̑ν ἡμα̑ς ε᾿πὶ πάση τη̑ θλίψει ἡμω̑ν ει᾿ς τὸ δύνασθαι ἡμα̑ς παρακαλει̑ν τοὺς ε᾿ν πάση θλίψει διὰ τη̑ς παρακλήσεως η῏ς παρακαλούμεθα αυ᾿τοὶ ὑπὸ του̑ θεου̑

הַו דַּמבַיַא לַן בּכֻלהֻון אֻולצָנַין דָּאף חנַן נֵשׁכַּח נבַיַא לַאילֵין דַּבכֻל אֻולצָנַין אֵנֻון בּהַו בֻּויָאָא דַּחנַן מֵתבַּיאיִנַן מֵן אַלָהָא׃

[(8) 2Cor 01, 05]

כִּי כְּשֵׁם שֶׁשּׁוֹפְעִים בָּנוּ סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם שׁוֹפַעַת נֶחָמָתֵנוּ עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ.

כִּי כַּאֲשֶׁר עָצְמוּ מַכְאֹבֵינוּ בַּעֲבוּר הַמָּשִׁיחַ כֵּן עַל-יְדֵי הַמָּשִׁיחַ יַעַצְמוּ הַנִּחֻמִים לָנוּ:

Nebo jakož se rozhojňují utrpení Kristova při nás, tak skrze Krista rozhojňuje se i potěšení naše.

Jako na nás v hojnosti přicházejí utrpení Kristova, tak na nás skrze Krista přichází v hojnosti i útěcha. ([Žalmy 34:19-Žalmy 34:20 Žalmy 94:19])

ο῞τι καθώς περισσεύει τὰ παθήματα του̑ Χριστου̑ ει᾿ς ἡμα̑ς ου῞τως διὰ του̑ Χριστου̑ περισσεύει καὶ ἡ παράκλησις ἡμω̑ν

אַיכַּנָא גֵּיר דּמֵתיַתּרִין בַּן חַשַׁוהי דַּמשִׁיחָא הָכַנָא בּיַד משִׁיחָא מֵתיַתַּר אָף בֻּויָאַן׃

[(8) 2Cor 01, 06]

וְאִם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם; אִם אֲנַחְנוּ מְנֻחָמִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתָן הַצָּרוֹת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים.

אִם-אָפְפוּ עָלֵינוּ רָעוֺת נֹחַם וְיֶשַׁע יֵצְאוּ לָכֵם מֵהֶן וְאִם-נִמְצָא נֹחַם אַתֶּם הֵם הַמְנֻחָמִים כִּי-יִגְדַּל כֹּחֲכֶם מִסִּבְלוֺת הַצָּרוֺת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִסְבֹּל גַּם-אֲנָחְנוּ:

Nebo buď že ssouženi jsme, pro vaše potěšení a spasení, kteréž se působí v snášení týchž trápení, kteráž i my trpíme; buď že potěšováni býváme, pro vaše potěšení a spasení. A naděje naše pevná jest o vás,

Máme-li soužení, je to k vašemu povzbuzení a spáse; docházíme-li útěchy, je to zase k vašemu povzbuzení; to vám dá sílu, abyste vydrželi stejné utrpení, v jakém jsme my. ([2 Korintským 4:15-2 Korintským 4:17])

ει῎τε δὲ θλιβόμεθα ὑπὲρ τη̑ς ὑμω̑ν παρακλήσεως καὶ σωτηρίας ει῎τε παρακαλούμεθα ὑπὲρ τη̑ς ὑμω̑ν παρακλήσεως τη̑ς ε᾿νεργουμένης ε᾿ν ὑπομονη̑ τω̑ν αυ᾿τω̑ν παθημάτων ω῟ν καὶ ἡμει̑ς πάσχομεν

אָפֵן דֵּין מֵתַאלצִינַן עַל אַפַּי בֻּויָאכֻון הֻו ועַל אַפַּי חַיַיכֻּון מֵתַאלצִינַן וֵאן מֵתבַּיאיִנַן מֵטֻל דַּאנתֻּון תֵּתבַּיאוֻן ותֵהוֵא בּכֻון חפִיטֻותָא דַּתסַיבּרֻון אֵנֻון לחַשֵׁא הָנֻון דָּאף חנַן חָשִׁינַן להֻון׃

[(8) 2Cor 01, 07]

וְתִקְוָתֵנוּ עַל־אוֹדוֹתֵיכֶם אֵיתָנָה הִיא, בְּיָדְעֵנוּ כִּי כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם שֻׁתָּפִים לַצָּרוֹת, כֵּן גַּם שֻׁתָּפִים אַתֶּם לַנֶּחָמָה.

וְיֶשׁ-לָנוּ תִּקְוָה נֶאֱמָנָה בְּדַעְתֵּנוּ כִּי כַּאֲשֶׁר חֵלֶק לָכֶם בַּצָּרָה כֵּן יִהְיֶה לָכֶם חֵלֶק גַּם-בַּנֶּחָמָה:

Poněvadž víme, že jakož jste účastníci utrpení, tak i potěšení.

Máme pevnou naději a jsme si jisti, že jako jste účastni utrpení, tak budete účastni také útěchy.

καὶ ἡ ε᾿λπὶς ἡμω̑ν βεβαία ὑπὲρ ὑμω̑ν ει᾿δότες ο῞τι ὡς κοινωνοί ε᾿στε τω̑ν παθημάτων ου῞τως καὶ τη̑ς παρακλήσεως

וסַברַן דַּעלַיכֻּון שַׁרִיר הֻו יָדעִינַן גֵּיר דֵּאן שַׁותָּפִין אנתֻּון בּחַשֵׁא שַׁותָּפִין אנתֻּון אָף בּבֻויָאָא׃ ס

[(8) 2Cor 01, 08]

אַחִים, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם דְּבַר הַצָּרָה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ בְּאַסְיָה; נִלְחַצְנוּ לְלֹא נְשׂא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנּוֹאַשְׁנוּ אֲפִלּוּ מֵחַיֵּינוּ.

כִּי אֵין-נַפְשֵׁנוּ לְהַעְלִים מִכֶּם אַחֵינוּ אֶת-הַצָּרוֺת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ בְּאַסְיָא כִּי כָבְדוּ מִמֶּנּוּ עַד-מְאֹד וְכִי-כָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל עַד כִּי-גַם לְחַיֵּינוּ אָמַרְנוּ נוֺאָשׁ:

Nechcemeť zajisté, abyste nevěděli, bratří, o ssoužení našem, kteréž jsme měli v Azii, že jsme nad míru přetíženi byli a nad možnost, tak že jsme již i o životu svém byli pochybili.

Chtěli bychom, bratří, abyste věděli o soužení, které nás potkalo v Asii. Dolehlo na nás nadmíru těžce, nad naši sílu, až jsme se dokonce vzdali naděje, že to přežijeme; ([Skutky apoštolské 19:23; 1 Korintským 15:32])

ου᾿ γὰρ θέλομεν ὑμα̑ς α᾿γνοει̑ν α᾿δελφοί ὑπὲρ τη̑ς θλίψεως ἡμω̑ν τη̑ς γενομένης ε᾿ν τη̑ ᾽Ασία ο῞τι καθ῾ ὑπερβολὴν ὑπὲρ δύναμιν ε᾿βαρήθημεν ω῞στε ε᾿ξαπορηθη̑ναι ἡμα̑ς καὶ του̑ ζη̑ν

צָבֵינַן דֵּין דּתֵדּעֻון אַחַין עַל אֻולצָנָא דַּהוָא לַן בַּאסִיַא דּרַורבָאיִת אֵתֵאלֵצן יַתִּיר מֵן חַילַן עדַמָא דּקַרִיבִין הוַו חַיַין למֵתּטַלָקֻו׃

[(8) 2Cor 01, 09]

פְּסַק דִּין מָוֶת קִנֵּן בְּתוֹכֵנוּ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא נִבְטַח בְּעַצְמֵנוּ, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים;

וַאֲנַחְנוּ דִבַּרְנוּ עִם-לִבֵּנוּ לֵאמֹר מִשְׁפַּט-מָוֶת נִגְזַר עָלֵינוּ לְבִלְתִּי נִבְטַח עוֺד בְּנַפְשֵׁנוּ כִּי אִם-בֵּאלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת-הַמֵּתִים:

Nýbrž sami v sobě již jsme byli tak usoudili, že nebylo lze než umříti, abychom nedoufali sami v sobě, ale v Bohu i mrtvé křísícím.

už jsme se sami smířili s rozsudkem smrti – to proto, abychom nespoléhali na sebe, ale na Boha, který křísí mrtvé.

α᾿λλὰ αυ᾿τοὶ ε᾿ν ἑαυτοι̑ς τὸ α᾿πόκριμα του̑ θανάτου ε᾿σχήκαμεν ι῞να μὴ πεποιθότες ω῏μεν ε᾿φ῾ ἑαυτοι̑ς α᾿λλ῾ ε᾿πὶ τω̑ θεω̑ τω̑ ε᾿γείροντι τοὺς νεκρούς

ועַל נַפשַׁן פּסַקן מַותָּא דּלָא נֵהוֵא לַן תֻּוכלָנָא עַל נַפשַׁן אֵלָא עַל אַלָהָא הַו דַּמקִים מִיתֵא׃

[(8) 2Cor 01, 10]

הוּא הִצִּילָנוּ מִמָּוֶת חָמוּר כָּל כָּךְ וְעוֹד יָשׁוּב וְיַצִּילֵנוּ; בּוֹ אָנוּ תּוֹלִים תִּקְוָתֵנוּ כִּי יוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ.

אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִן-הַמָּוֶת הַקָּשֶׁה הַזֶּה כִּי מַצִּיל הוּא וְלוֺ הוֺחַלְנוּ כִּי יַצִּילֵנוּ עוֺד:

Kterýž od takové smrti vytrhl nás, a vytrhuje, v něhož doufáme, že i ještě vytrhne,

On nás vysvobodil ze samého náručí smrti, a ještě vysvobodí; v něho jsme složili svou naději, že nás vždy znovu vysvobodí, ([2 Timoteovi 4:18])

ο῍ς ε᾿κ τηλικούτου θανάτου ε᾿ρρύσατο ἡμα̑ς καὶ ρ᾿ύσεται ει᾿ς ο῍ν η᾿λπίκαμεν ο῞τι καὶ ε῎τι ρ᾿ύσεται

הַו דּמֵן מַותֵּא חַסִינֵא פַּרקַן ותֻוב מסַבּרִינַן דּפָרֵק לַן׃

[(8) 2Cor 01, 11]

גַּם אַתֶּם הִשְׁתַּתְּפוּ בַּתְּפִלָּה בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁרַבִּים יוֹדוּ בִּגְלָלֵנוּ עַל מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ בִּזְכוּת רַבִּים.

כִּי גַּם-אַתֶּם תָּחוּשׁוּ לַעֲזָר-לָנוּ בִּתְפִלַּתְכֶם וּבָזֹאת רַבִּים יוֺדוּ לֵאלֹהִים עַל-מַתְּנַת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ בִּתְפִילַת רַבִּים:

Když i vy nám pomáhati budete modlitbami za nás, aby z daru toho, příčinou mnohých osob nám daného, od mnohých děkováno bylo z nás.

když i vy nám budete nápomocni svými modlitbami. A tak, když nám mnozí vyprosili milost, budou za nás mnozí také děkovat(b). (b) budou mnozí zase děkovat za vás ([Římanům 15:30; Filipským 1:19])

συνυπουργούντων καὶ ὑμω̑ν ὑπὲρ ἡμω̑ν τη̑ δεήσει ι῞να ε᾿κ πολλω̑ν προσὼπων τὸ ει᾿ς ἡμα̑ς χάρισμα διὰ πολλω̑ν ευ᾿χαριστηθη̑ ὑπὲρ ἡμω̑ν

בַּמעַדּרָנֻותָא דּבָעֻותכֻון דּעַל אַפַּין דּתֵהוֵא מַוהַבתֵה דַּלוָתַן טַיבֻּותָא דַּעבִידָא בַּאפַּי סַגִּיֵאא וסַגִּיֵאא נַודֻּון לֵה עַל אַפַּין׃

[(8) 2Cor 01, 12]

זֹאת הִיא גַּאֲוָתֵנוּ: עֵדוּת מַצְפּוּנֵנוּ כִּי הִתְנַהַגְנוּ בָּעוֹלָם, וּבְעִקָּר כְּלַפֵּיכֶם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְיֹשֶׁר אֱלֹהִים - לֹא בְּחָכְמַת בָּשָׂר־וָדָם, אֶלָּא בְּחֶסֶד אֱלֹהִים.

וְזֹאת הִיא תְהִלָּתֵנוּ אֲשֶׁר לִבֵּנוּ לְעֵדוּת לָנוּ כִּי בְנִקְיוֺן כַּפַּיִם וּבְנֶפֶשׁ זַכָּה כְּלֵב אֱלֹהִים הִתְהַלַּכְנוּ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְאַף כִּי-בְקֶרֶב מַחֲנֵיכֶם וְלֹא בְחָכְמַת בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם-בְּחֶסֶד אֱלֹהִים:

Nebo chlouba naše tato jest, svědectví svědomí našeho, že v sprostnosti a v upřímosti Boží, ne v moudrosti tělesné, ale v milosti Boží obcovali jsme na světě, zvláště pak u vás.

Toto je naše chlouba: Naše svědomí nám dosvědčuje, že jsme v tomto světě a zvláště vůči vám žili ve svatosti(c) a ryzosti před Bohem a nespoléhali na světskou(d) moudrost, nýbrž na milost Boží. (c) var: bezúhonnosti (d) ř: tělesnou ([1 Korintským 1:17; 2 Korintským 2:17; Židům 13:18])

ἡ γὰρ καύχησις ἡμω̑ν αυ῞τη ε᾿στίν τὸ μαρτύριον τη̑ς συνειδήσεως ἡμω̑ν ο῞τι ε᾿ν ἁπλότητι καὶ ει᾿λικρινεία του̑ θεου̑ καὶ ου᾿κ ε᾿ν σοφία σαρκικη̑ α᾿λλ῾ ε᾿ν χάριτι θεου̑ α᾿νεστράφημεν ε᾿ν τω̑ κόσμω περισσοτέρως δὲ πρὸς ὑμα̑ς

שֻׁובהָרַן גֵּיר הָנַו סָהדֻּותָא דּרֵעיָנַן דּבַפשִׁיטֻותָא וַבדַכיֻותָא וַבטַיבֻּותָא דַּאלָהָא אֵתהַפַּכן בּעָלמָא ולָא בּחֵכמתָא דּפַגרָא ויַתִּירָאיִת לוָתכֻון דִּילכֻון׃

[(8) 2Cor 01, 13]

אֵינֶנּוּ כּוֹתְבִים לָכֶם דְּבָרִים שׁוֹנִים מִמַּה שֶּׁאַתֶּם קוֹרְאִים וְגַם מַכִּירִים. וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּכִּירוּ בָּנוּ לַחֲלוּטִין,

כִּי לֹא-כָתַבְנוּ אֲלֵיכֶם דָּבָר זוּלָתִי אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם קֹרִאים וּמְקַיְּמִים וְגַם הוֺחַלְתִּי כִּי-תָקִימוּ דְבָרַי עַד-הַקֵּץ:

Neboť nepíšeme vám nic jiného, než to, což čtete, aneb což prvé znáte. A naději mám, že až do konce tak znáti budete,

Náš dopis nemá jiný smysl, než jak mu sami rozumíte, když ho čtete. Jednou, doufám, dokonale pochopíte,

ου᾿ γὰρ α῎λλα γράφομεν ὑμι̑ν α᾿λλ῾ η῍ α῍ α᾿ναγινὼσκετε η῍ καὶ ε᾿πιγινὼσκετε ε᾿λπίζω δὲ ο῞τι ε῞ως τέλους ε᾿πιγνὼσεσθε

לָא הוָא אחרָניָן כָּתבִּינַן לכֻון אֵלָא אַילֵין דּיָדעִין אנתֻּון אָף מֵשׁתַּודּעִין אנתֻּון תּכִיל אנָא דֵּין דַּעדַמָא לַאחרָיתָּא תֵּשׁתַּודּעֻון׃

[(8) 2Cor 01, 14]

כְּמוֹ שֶׁגַּם הִכַּרְתֶּם בְּאֹפֶן חֶלְקִי, שֶׁאֲנַחְנוּ תְּהִלַּתְכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם תְּהִלָּתֵנוּ בְּיוֹם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.

וְכַאֲשֶׁר הָיִינוּ לִתְהִלָּה לַאֲנָשִׁים מִכֶּם הַמַּכִּירִים אֹתָנוּ כֵּן אַתֶּם לִתְהִלָה לָנוּ בְּיוֺם יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ:

Jakož jste i poznali nás z částky, žeť jsme chlouba vaše, podobně jako i vy naše, v den Pána Ježíše.

co jste snad aspoň zčásti již pochopili, že v den našeho Pána Ježíše budeme vaší chloubou, tak jako vy zase naší. ([2 Korintským 5:12; Filipským 2:16])

καθώς καὶ ε᾿πέγνωτε ἡμα̑ς α᾿πὸ μέρους ο῞τι καύχημα ὑμω̑ν ε᾿σμεν καθάπερ καὶ ὑμει̑ς ἡμω̑ν ε᾿ν τη̑ ἡμέρα του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑

אַיכַּנָא דָּאף אֵשׁתַּודַּעתֻּון קַלִיל מֵן סַגִּי דּשֻׁובהָרכֻון חנַן אַיך דָּאף אַנתֻּון דִּילַן בּיַומֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 01, 15]

מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן זֶה רָצִיתִי לָבוֹא קֹדֶם כֹּל אֲלֵיכֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם בִּרְכַּת חֶסֶד פַּעַם שְׁנִיָּה,

וּבַבִּטָחוֺן הַזֶּה הָיָה אֶת-לְבָבִי לָבוֺא אֲלֵיכֶם אָז לָתֵת לָכֶם לִוְיַת-חֵן שֵׁנִית:

A v tomť doufání chtěl jsem k vám přijíti nejprvé, abyste druhou milost měli,

V této důvěře jsem se už k vám dříve chystal, abyste zakusili novou milost(e). (e) var: radost

καὶ ταύτη τη̑ πεποιθήσει ε᾿βουλόμην πρότερον πρὸς ὑμα̑ς ε᾿λθει̑ν ι῞να δευτέραν χάριν σχη̑τε

וַבהָנָא תֻּוכלָנָא צָבֵא הוִית מֵן קדִים דִּאתֵא לוָתכֻון דַּאעִיפָאיִת תּקַבּלֻון טַיבֻּותָא׃

[(8) 2Cor 01, 16]

וּמִכֶּם לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכִּי אֶל מָקֵדוֹנְיָה, וּמִמָּקֵדוֹנְיָה לַחֲזֹר אֲלֵיכֶם, וְאַחֲרֵי כֵן שֶׁתְּשַׁלְּחוּנִי לְאֶרֶץ יְהוּדָה.

וְלַעֲבֹר דֶּרֶךְ עֲלֵיכֶם אֶל-מַקְדּוֺנְיָא וּמִמַּקְדּוֺנְיָא לָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְאַתֶּם תְּשַׁלְּחוּנִי אָז אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה:

A skrze vás jíti do Macedonie, a zase z Macedonie přijíti k vám, a od vás abych byl doprovozen do Judstva.

Zamýšlel jsem zastavit se u vás na cestě do Makedonie a opět se k vám odtamtud vrátit, abyste vy mě potom vypravili do Judska. ([Skutky apoštolské 19:21; 1 Korintským 16:5-1 Korintským 16:6])

καὶ δι῾ ὑμω̑ν διελθει̑ν ει᾿ς Μακεδονίαν καὶ πάλιν α᾿πὸ Μακεδονίας ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς καὶ ὑφ῾ ὑμω̑ν προπεμφθη̑ναι ει᾿ς τὴν ᾽Ιουδαίαν

וֵאעבַּר עלַיכֻּון למַקֵדָונָיֵא ותֻוב מֵן מַקֵדָונִיַא לוָתכֻון אִתֵא וַאנתֻּון תּלַוֻונָני לִיהֻוד׃

[(8) 2Cor 01, 17]

כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי כָּךְ, כְּלוּם נָהַגְתִּי בְּקַלּוּת דַּעַת? וּמַה שֶּׁאֲנִי מַחְלִיט, הַאִם עַל־פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר־וָדָם אֲנִי מַחְלִיט, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְהַחֲזִיק בְּ "כֵּן כֵּן" וְ"לֹא לֹא", בְּבַת אַחַת?

וְכַאֲשֶׁר הָיָה כֵן אֶת-לְבָבִי הֲכִי בָזֹאת נִמְהַר לֵב הָיִיתִי אוֺ הֲכִי הָיְתָה מַחֲשַׁבְתִּי כְּמַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר וָדָם וַיְהִי בְּפִי הֵן וְלֹא לֹא וָהֵן כָּאֶחָד:

O tom pak když jsem přemyšloval, zdali jsem co lehkomyslně činil? Aneb což přemyšluji, zdali podlé těla přemyšluji, tak aby bylo při mně: Jest, jest, není, není?

Pojal jsem snad tento úmysl lehkovážně? Nebo se snad při svých úvahách dávám vést vlastními(f) zájmy, takže by moje ‚ano, ano‘ znamenalo také ‚ne, ne‘? (f) ř: tělesnými ([Matouš 5:37; 2 Korintským 5:16; Jakubův 5:12])

του̑το ου῏ν βουλόμενος μήτι α῎ρα τη̑ ε᾿λαφρία ε᾿χρησάμην η῍ α῍ βουλεύομαι κατὰ σάρκα βουλεύομαι ι῞να η῏ παρ῾ ε᾿μοὶ τὸ ναὶ ναὶ καὶ τὸ οα̑ ου῎

הָדֵא הָכִיל דֵּאתרַעִית למָא אַיך מסַרהבָא אֵתרַעִית אַו דַּלמָא דַּבסַר אֵנֵין אַילֵין דּמֵתרַעֵא אנָא מֵטֻל דּוָלֵא הוָא דּנֵהוֵא בּהֵין אִין אִין ולָא לָא׃

[(8) 2Cor 01, 18]

נֶאֱמָן הָאֱלֹהִים שֶׁדְּבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינֶנּוּ "כֵּן וְלֹא",

עַל-אֱמוּנַת אֱלֹהִים כִּי-דְבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא הָיָה הֵן וָלֹא:

Anobrž víť věrný Bůh, že řeč naše k vám nebyla: Jest, a není.

Bůh je svědek, že mé slovo k vám není zároveň ‚ano‘ i ‚ne‘!

πιστὸς δὲ ὁ θεὸς ο῞τι ὁ λόγος ἡμω̑ν ὁ πρὸς ὑμα̑ς ου᾿κ ε῎στιν ναὶ καὶ ου῎

מהַימַן הֻו אַלָהָא דּלָא הוָת מֵלתַן דַּלוָתכֻון אִין ולָא׃

[(8) 2Cor 01, 19]

שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאֱלֹהִים הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, שֶׁאֲנִי וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס הִכְרַזְנוּ עָלָיו בְּקִרְבְּכֶם, לֹא הָיָה "כֵּן וְלֹא", אֶלָּא "כֵּן" הָיָה בּוֹ;

כִּי בֶן-הָאֱלֹהִים יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר אֲנִי וְסִלְוָנוֺס וְטִימוֺתִיּוֺס קָרָאנוּ אֹתוֺ בֵינֵיכֶם הוּא לֹא הָיָה הֵן וָלֹא כִּי רַק-אֱמֶת בּוֺ:

Nebo Syn Boží Ježíš Kristus, kterýž mezi vámi kázán jest skrze nás, skrze mne a Silvána a Timotea, nebyl: Jest, a není, ale bylo v něm: Jest.

Vždyť Boží Syn Ježíš Kristus, kterého jsme u vás zvěstovali my – já a Silvanus a Timoteus – nebyl zároveň ‚ano‘ i ‚ne‘, nýbrž v něm jest jasné ‚Ano‘! ([Skutky apoštolské 18:5])

ὁ του̑ θεου̑ γὰρ υἱὸς ᾽Ιησου̑ς Χριστὸς ὁ ε᾿ν ὑμι̑ν δι῾ ἡμω̑ν κηρυχθείς δι῾ ε᾿μου̑ καὶ Σιλουανου̑ καὶ Τιμοθέου ου᾿κ ε᾿γένετο ναὶ καὶ ου῎ α᾿λλὰ ναὶ ε᾿ν αυ᾿τω̑ γέγονεν

בּרֵה גֵּיר דַּאלָהָא יֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דּבִאידַן אֵתכּרֵז לכֻון בִּי וַבסִלוַנָוס וַבטִימָתֵאָוס לָא הוָא אִין ולָא אֵלָא אִין הוָא בֵּה׃

[(8) 2Cor 01, 20]

כִּי כָּל הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים "כֵּן" הֵן בּוֹ. לָכֵן הָ"אָמֵן" שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים בּוֹ כָּבוֹד לֵאלֹהִים גַּם הוּא בְּאֶמְצָעוּתוֹ.

וּבוֺ כָל-הַבְטָחוֺת אֱלֹהִים אֱמֶת וְאָמֵן עַל-יָדֵינוּ לִכְבוֺד אֱלֹהִים:

Nebo kolikžkoli jest zaslíbení Božích, v němť jsou: Jest, a v němť jest: Amen, k slávě Bohu skrze nás.

Ke všem zaslíbením Božím, kolik jich jen jest, bylo v něm řečeno ‚Ano‘. A proto skrze něho zní i naše ‚Amen‘ k slávě Boží. ([1 Korintským 14:16; Zjevení Janovo 3:14])

ο῞σαι γὰρ ε᾿παγγελίαι θεου̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ τὸ ναί διὸ καὶ δι῾ αυ᾿του̑ τὸ α᾿μὴν τω̑ θεω̑ πρὸς δόξαν δι῾ ἡμω̑ν

כֻּלהֻון גֵּיר מֻולכָּנַוהי דַּאלָהָא בֵּה הֻו בַּמשִׁיחָא אִין הוַו מֵטֻל הָנָא בִּאידֵה יָהבִּינַן אַמִין לתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא׃

[(8) 2Cor 01, 21]

וֵאלֹהִים הוּא הַמְכוֹנֵן אוֹתָנוּ עִמָּכֶם בַּמָּשִׁיחַ. הוּא מָשַׁח אוֹתָנוּ,

כִּי-אֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֲקִימָנוּ בַמָּשִׁיחַ עִמָּכֶם וַיִּמְשְׁחֵנוּ בְּמִשְׁחַת קַדְשׁוֺ:

Ten pak, kterýž potvrzuje nás s vámi v Kristu, a kterýž pomazal nás, Bůh jest.

Ten, kdo nás spolu s vámi staví na pevný základ v Kristu a kdo si nás posvětil(g), je Bůh. (g) ř: pomazal ([1 Janův 2:27])

ὁ δὲ βεβαιω̑ν ἡμα̑ς σὺν ὑμι̑ν ει᾿ς Χριστὸν καὶ χρίσας ἡμα̑ς θεός

אַלָהָא הֻו דֵּין משַׁרַר לַן עַמכֻון בַּמשִׁיחָא הַו דּהֻו מַשׁחַן׃

[(8) 2Cor 01, 22]

וְהוּא אֲשֶׁר גַּם חָתַם אוֹתָנוּ בְּחוֹתָמוֹ וְשָׂם בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֵרָבוֹן שֶׁל הָרוּחַ.

וְגַם-הָיָה לָנוּ לְמַחְסֶה עֹז וְאֶת-רוּחוֺ נָתַן בְּלִבֵּנוּ לְעֵרָבוֺן לָנוּ:

Kterýž i znamenal nás, a dal závdavek Ducha v srdce naše.

On nám také vtiskl svou pečeť a do srdce nám dal svého Ducha jako závdavek toho, co nám připravil. ([Římanům 8:16; 2 Korintským 5:5; Efezským 1:13-Efezským 1:14])

ὁ καὶ σφραγισάμενος ἡμα̑ς καὶ δοὺς τὸν α᾿ρραβω̑να του̑ πνεύματος ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ἡμω̑ν

וחַתּמַן ויַהב רַהבֻונָא דּרֻוחֵה בּלֵבַּוָתַן׃ ס

[(8) 2Cor 01, 23]

אֲנִי קוֹרֵא לֵאלֹהִים לְהָעִיד עָלַי, שֶׁחַסְתִּי עֲלֵיכֶם וְלָכֵן לֹא בָּאתִי עוֹד פַּעַם לְקוֹרִינְתּוֹס.

וַאֲנִי לֵאלֹהִים אֶקְרָא לְעֵדוּת לִי כִּי מֵחֶמְלָתִי עֲלֵיכֶם לֹא-בָאתִי אֶל-קֹרִנְתּוֺס עַד-עָתָּה:

Já pak Boha za svědka beru na svou duši, že lituje vás, ještě jsem nepřišel do Korintu.

Dovolávám se za svědka samého Boha(h), že jen z ohledu na vás jsem dosud nepřišel do Korintu. (h) ř: … za svědka Boha při své duši

ε᾿γώ δὲ μάρτυρα τὸν θεὸν ε᾿πικαλου̑μαι ε᾿πὶ τὴν ε᾿μὴν ψυχήν ο῞τι φειδόμενος ὑμω̑ν ου᾿κέτι η῟λθον ει᾿ς Κόρινθον

אֵנָא דֵּין לַאלָהָא מַסהֵד אנָא עַל נַפשׁי דּמֵטֻל דּחָאֵס אנָא עלַיכֻּון לָא אֵתִית לקָורִנתָוס׃

[(8) 2Cor 01, 24]

לֹא שֶׁאֲדוֹנִים אָנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶלָּא פּוֹעֲלִים אָנוּ אִתְּכֶם לְמַעַן שִׂמְחַתְכֶם, שֶׁכֵּן בָּאֱמוּנָה אַתֶּם יַצִּיבִים.

כִּי לֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל-אֱמוּנַתְכֶם הִנֵּנוּ כִּי אִם-רַק כַּחֲבַרִים לְהַגְדִּיל טוּבְכֶם אֲשֶׁר בֶּאֱמוּנָה אַתֶּם חַיִּים:

Ne jako bychom panovali nad věrou vaší, ale pomocníci jsme radosti vaší; nebo věrou stojíte.

Ne že bychom chtěli panovat nad vaší vírou, nýbrž chceme pomáhat vaší radosti – ve víře přece stojíte! ([1 Petrův 5:3])

ου᾿χ ο῞τι κυριεύομεν ὑμω̑ν τη̑ς πίστεως α᾿λλὰ συνεργοί ε᾿σμεν τη̑ς χαρα̑ς ὑμω̑ν τη̑ γὰρ πίστει ἑστήκατε

לָא הוָא מֵטֻל דּמָרַי הַימָנֻותכֻון חנַן אֵלָא מעַדּרָנֵא חנַן דּחַדוַתכֻון בּהַימָנֻותָא הֻו גֵּיר קָימִין אנתֻּון׃

[(8) 2Cor 02, 01]

גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי שֶׁלֹּא אָבוֹא עוֹד לְצַעֵר אֶתְכֶם;

וַאֲנִי שַׂמְתִּי עַל-לִבִּי לְבִלְתִּי שׁוּב אֲלֵיכֶם עוֺד בְּעִצָּבוֺן:

Toto jsem pak sobě uložil, abych k vám zase s zámutkem nepřišel.

Rozhodl jsem se však, že vám nesmím znovu přinést zármutek. ([1 Korintským 4:21; 2 Korintským 12:21])

ε῎κρινα γὰρ ε᾿μαυτω̑ του̑το τὸ μὴ πάλιν ε᾿ν λύπη πρὸς ὑμα̑ς ε᾿λθει̑ν

דָּנֵת דֵּין הָדֵא בּנַפשׁי דּלָא תֻּוב בּכַריֻותָא אִתֵא לוָתכֻון׃

[(8) 2Cor 02, 02]

שֶׁהֲרֵי אִם אֲצַעֵר אֶתְכֶם, מִי יְשַׂמַּח אוֹתִי מִלְּבַד מִי שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ צַעַר?

כִּי אִם-אֲנִי אַעֲצִיבְכֶם בְּעָצְבִּי מִי אֵפוֺא יְשַׂמְּחֵנִי עוֺד הֲכִי הוּא יְשַׂמְּחֵנִי אֲשֶׁר נֶעְצַב עַל-יָדִי:

Nebo jestliže já vás zarmoutím, i kdo jest, ješto by mne obveselil, než ten, kterýž jest ode mne zarmoucen?

Kdybych já vás zarmoutil, kdo mě potěší, ne-li vy, které jsem zarmoutil?

ει᾿ γὰρ ε᾿γώ λυπω̑ ὑμα̑ς καὶ τίς ὁ ευ᾿φραίνων με ει᾿ μὴ ὁ λυπούμενος ε᾿ξ ε᾿μου̑

אֵן אֵנָא גֵּיר מַכרֵא אנָא לכֻון מַנֻו נחַדֵּיני אֵלָא הַו דֵּאנָא אַכרִית לֵה׃

[(8) 2Cor 02, 03]

כָּתַבְתִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כְּדֵי שֶׁבְּבוֹאִי לֹא יְצַעֲרוּנִי אֵלֶּה אֲשֶׁר צָרִיךְ הָיִיתִי לִשְׂמֹחַ בָּהֶם, וּבוֹטֵחַ אֲנִי בְּכֻלְּכֶם שֶׁשִֹמְחָתִי הִיא שִׂמְחַת כֻּלְּכֶם.

וְכָזֹאת הִנֵּה כָתַבְתִּי פֶּן-אֶתְעַצֵּב אֶל-לִבִּי בְּבֹאִי בְּקִרְבְּכֶם תַּחַת אֲשֶׁר הוֺחַלְתִּי לִשְׂמֹחַ בָּכֶם וָאֶבְטַח בְּכֻלְּכֶם כִּי שִׂמְחָתִי הִיא שִׂמְחַת כֻּלְּכֶם:

A toto samo psal jsem vám, abych přijda, neměl zámutku z těch, z nichž bych se měl radovati, doufaje o všech o vás, že radost má jest všech vás.

To vám píšu, abych, až přijdu, nebyl zarmoucen těmi, kteří by mě měli potěšit; spoléhám totiž na vás všecky, že moje radost bude radostí vás všech. ([1 Korintským 5:9-1 Korintským 5:12; 2 Korintským 13:10])

καὶ ε῎γραψα του̑το αυ᾿τὸ ι῞να μὴ ε᾿λθών λύπην σχω̑ α᾿φ῾ ω῟ν ε῎δει με χαίρειν πεποιθώς ε᾿πὶ πάντας ὑμα̑ς ο῞τι ἡ ε᾿μὴ χαρὰ πάντων ὑμω̑ν ε᾿στιν

וַדכֵתבֵּת לכֻון הִי הָדֵא דּלָא כַּד אִתֵא נַכרֻון לִי הָנֻון אַילֵין דּוָלֵא הוָא להֻון דּהֵנֻון נחַדֻּונָני תּכִיל אנָא דֵּין עַל כֻּלכֻון דּחַדוַתי דּכֻלכֻון הִי׃

[(8) 2Cor 02, 04]

כָּתַבְתִּי לָכֶם מִתּוֹךְ מְצוּקָה רַבָּה וְעָגְמַת לֵב וּבִדְמָעוֹת רַבּוֹת, לֹא כְּדֵי לְצַעֵר אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ מָה רַבָּה אַהֲבָתִי אֲלֵיכֶם.

וַאֲנִי מֵרֹב יָגוֺן וּמְצוּקַת לֵב כָּתַבְתִּי כָזֹאת וּבְשֶׁטֶף דְּמָעוֺת וְלֹא לְמַעַן תֵּעָצֵבוּ כִּי אִם-רַק לְמַעַן תֵּדְעוּ אֶת-הָאַהֲבָה הָעַזָּה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶתְכֶם:

Nebo z velikého ssoužení a bolesti srdce psal jsem vám, s mnohými slzami, ne abyste zarmouceni byli, ale abyste poznali lásku, kterouž k vám velikou mám.

Psal jsem ve veliké stísněnosti a se sevřeným srdcem, s mnohými slzami – ne proto, abyste byli zarmouceni, ale abyste poznali, jak veliká je má láska k vám. ([Skutky apoštolské 20:31])

ε᾿κ γὰρ πολλη̑ς θλίψεως καὶ συνοχη̑ς καρδίας ε῎γραψα ὑμι̑ν διὰ πολλω̑ν δακρύων ου᾿χ ι῞να λυπηθη̑τε α᾿λλὰ τὴν α᾿γάπην ι῞να γνω̑τε η῍ν ε῎χω περισσοτέρως ει᾿ς ὑμα̑ς

ומֵן אֻולצָנָא רַבָּא ומֵן אַנֻוסיָא דּלֵבָּא כֵּתבֵּת לכֻון הָלֵין בּדֵמעֵא סַגִּיָאתָא לָא מֵטֻל דּתֵכרֵא לכֻון אֵלָא מֵטֻל דּתֵדּעֻון חֻובָּא יַתִּירָא דִּאית לִי לוָתכֻון׃

[(8) 2Cor 02, 05]

וְאִם מִישֶׁהוּ גָּרַם צַעַר, הֲרֵי לֹא אוֹתִי צִעֵר, אֶלָּא אֶת כֻּלְּכֶם - לְפָחוֹת בְּמִדַּת מָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַגְזִים.

וְאִם-אִישׁ מִכֶּם נָתַן עֲצָבֶת לֹא רַק אֹתִי לְבַדִּי הֶעֱצִיב כִּי אִם-מִבְּלִי אַכְבִּיר מִלִּים כִּמְעַט אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם הֶעֱצִיב:

Jestližeť pak kdo zarmoutil, ne mneť zarmoutil, ale poněkud, (abych nepřetížil), všecky vás.

Jestliže někdo způsobil zármutek, nezpůsobil ho jen mně, nýbrž aspoň zčásti – nechci přehánět – vám všem. ([1 Korintským 5:1])

ει᾿ δέ τις λελύπηκεν ου᾿κ ε᾿μὲ λελύπηκεν α᾿λλὰ α᾿πὸ μέρους ι῞να μὴ ε᾿πιβαρω̑ πάντας ὑμα̑ς

אֵן דֵּין אנָשׁ אַכרִי לָא הוָא לִי אַכרִי אֵלָא בּצִירָא קַלִיל לכֻלכֻון דּלָא תִּאקַר מֵלתָא עלַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 02, 06]

דַּי לוֹ לְאִישׁ כָּזֶה הַתּוֹכֵחָה הַזֹּאת מֵאֵת הָרַבִּים.

אַךְ דַּי לָאִישׁ הַהוּא הַזַּעַם אֲשֶׁר זְעָמוּהוּ רַבִּים:

Dostiť má takový na tom trestání od mnohých,

Stačí už to pokárání, kterého se mu dostalo od většiny z vás.

ἱκανὸν τω̑ τοιούτω ἡ ε᾿πιτιμία αυ῞τη ἡ ὑπὸ τω̑ν πλειόνων

כַּדֻּו לֵה דֵּין להָנָא כָּאתָא דּמֵן סַגִּיֵאא׃

[(8) 2Cor 02, 07]

וּבְכֵן, לְהֶפֶךְ, עָדִיף שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ וּתְנַחֲמוּהוּ, לְמַעַן לֹא יִתְמוֹטֵט הָאִישׁ מֵרֹב צַעַר.

עַל-כֵּן אֵפוֺא שׁוּבוּ תְּנוּ חֲנִינָה לָאִישׁ הַהוּא וְדַבְּרוּ עַל-לִבּוֺ פֶּן-יְבֻלַּע בִּיגוֺנוֺ כִּי רַב הוּא:

Tak abyste naproti tomu již raději odpustili, a potěšili ho, aby snad přílišným zámutkem nebyl sehlcen takový.

Proto je nyní spíše třeba, abyste mu odpustili a potěšili ho, aby se takový člověk pod přívalem zármutku nezhroutil. ([Koloským 3:13])

ω῞στε του᾿ναντίον μα̑λλον ὑμα̑ς χαρίσασθαι καὶ παρακαλέσαι μή πως τη̑ περισσοτέρα λύπη καταποθη̑ ὁ τοιου̑τος

ומֵכִּיל אחרָניָאיִת וָלֵא דּתֵשׁבּקֻון לֵה וַתבַיאוֻנֵה דַּלמָא בּכַריֻותָא יַתִּירתָּא נֵתבּלַע לֵה הַו מַן דּהָכַנָא הֻו׃

[(8) 2Cor 02, 08]

עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתּוֹכִיחוּ לוֹ אֶת אַהֲבַתְכֶם.

וְלָזֹאת אֲנִי שֹׁאֵל מֵאִתְּכֶם פִּקְדוּ-נָא אֹתוֺ בְּאַהֲבַתְכֶם:

Protož prosím vás, abyste utvrdili k němu lásku.

Naléhavě vás prosím, abyste mu dokázali svou lásku.

διὸ παρακαλω̑ ὑμα̑ς κυρω̑σαι ει᾿ς αυ᾿τὸν α᾿γάπην

מֵטֻל הָנָא בָּעֵא אנָא מֵנכֻון דַּתשַׁררֻון בֵּה חֻובּכֻון׃

[(8) 2Cor 02, 09]

לְשֵׁם כָּךְ גַּם כָּתַבְתִּי, לְהִוָּכַח אִם מְצַיְּתִים אַתֶּם בְּכָל הַדְּבָרִים.

וְגַם-לְבַעֲבוּר זֹאת כָּתַבְתִּי כִּי-מְנַסֶּה אֲנִי לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם שֹׁמְעִים אֶל-כָּל-מִצְוֺתָי:

Nebo i proto psal jsem, abych zkušením zvěděl, jste-li ve všem poslušni.

Proto jsem vám také psal, abych poznal, jak se osvědčíte, zda jste ve všem poslušní. ([2 Korintským 7:15])

ει᾿ς του̑το γὰρ καὶ ε῎γραψα ι῞να γνω̑ τὴν δοκιμὴν ὑμω̑ν ει᾿ ει᾿ς πάντα ὑπήκοοί ε᾿στε

מֵטֻל הָנָא גֵּיר כֵּתבֵּת אָף דֵּאדַּע בּנֵסיָנָא אֵן בּכֻלמֵדֵּם מֵשׁתַּמעִין אנתֻּון׃

[(8) 2Cor 02, 10]

וְאִישׁ אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר, גַּם אֲנִי אֶסְלַח לוֹ; כִּי גַּם מַה שֶּׁאֲנִי סָלַחְתִּי, אִם סָלַחְתִּי עַל דְּבַר מָה, הֲרֵי סָלַחְתִּי לְמַעַנְכֶם לְנֹכַח הַמָּשִׁיחַ,

וְאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם תִּסְלְחוּ-לוֺ אֶסְלַח-לוֺ גַּם-אָנִי כִּי אֲנִי אִם-סָלַחְתִּי מְאוּמָה סָלַחְתִּי אֶת-אֲשֶׁר סָלַחְתִּי לְמַעַנְכֶם לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ:

Komuž pak vy co odpouštíte, i já. Nebo i já, jestliže jsem co odpustil, komuž jsem odpustil, pro vás jsem učinil, před oblíčejem Kristovým, abychom nebyli oklamáni od satana.

Komukoli něco odpustíte, odpustím i já. A když já něco odpouštím – mám-li co odpouštět – činím to před tváří Kristovou kvůli vám, ([Matouš 10:40])

ω῟ δέ τι χαρίζεσθε κα᾿γὼ καὶ γὰρ ε᾿γώ ο῍ κεχάρισμαι ει῎ τι κεχάρισμαι δι῾ ὑμα̑ς ε᾿ν προσὼπω Χριστου̑

למַן דַּאנתֻּון דֵּין שָׁבקִין אנתֻּון אָף אֵנָא אָף אֵנָא גֵּיר מֵדֵּם דּשֵׁבקֵת למַן דּשֵׁבקֵת מֵטֻלָתכֻון הֻו שֵׁבקֵת בּפַּרצֻופֵּה דַּמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 02, 11]

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲרִים עָלֵינוּ הַשָֹטָן, שֶׁכֵּן מְזִמּוֹתָיו לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאִתָּנוּ.

פֶּן-יַעְקְבֵנוּ הַ׹ָּׂטָן כִּי לֹא-נֶעֶלְמוּ מִמֶנּוּ מְזִמּוֺתָיו:

Neboť nejsou nám myšlení jeho neznámá.

aby nás satan neobelstil; jeho úskočnost přece známe. ([Lukáš 22:31])

ι῞να μὴ πλεονεκτηθω̑μεν ὑπὸ του̑ Σατανα̑ ου᾿ γὰρ αυ᾿του̑ τὰ νοήματα α᾿γνοου̑μεν

דּלָא נֵעלבַן סָטָנָא יָדעִינַן גֵּיר מַחשׁבָתֵה סּ סּ׃

[(8) 2Cor 02, 12]

כַּאֲשֶׁר בָּאתִי לִטְרוֹאַס לְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ גַּם נִפְתַּח לִי פֶּתַח מִטַּעַם הָאָדוֹן,

וְכַאֲשֶׁר בָּאתִי אֶל-טְרוֺאַס עַל-דְּבַר בְּשׁרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר נִפְתַּח-לִי שָׁם שַׁעַר בַּאֲדֹנֵינוּ:

Když jsem pak přišel do Troady, příčinou evangelium Kristova, ačkoli dvéře mi otevříny byly skrze Pána, však neměl jsem upokojení v duchu svém, proto že jsem nenalezl Tita, bratra svého.

Když jsem přišel do Troady zvěstovat evangelium Kristovo, našel jsem tam dveře otevřené pro dílo Páně, ([Skutky apoštolské 14:27 Skutky apoštolské 16:8; 1 Korintským 16:9; Koloským 4:3; Zjevení Janovo 3:8])

ε᾿λθών δὲ ει᾿ς τὴν Τρωάδα ει᾿ς τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ Χριστου̑ καὶ θύρας μοι α᾿νεωγμένης ε᾿ν κυρίω

כַּד אֵתִית דֵּין לַטרָוַאס בַּסבַרתֵה דַּמשִׁיחָא וֵאתפּתַח לִי תַּרעָא בּמָריָא׃

[(8) 2Cor 02, 13]

אַךְ לֹא הָיָה מָנוֹחַ לְרוּחִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָאתִי אֶת טִיטוֹס אָחִי. אָז נִפְרַדְתִּי מֵהֶם וְיָצָאתִי אֶל מָקֵדוֹנְיָה.

לֹא-נָחָה רוּחִי בְקִרְבִּי כִּי לֹא-מָצָאתִי שָׁם אֶת-טִיטוֺס אָחִי וָאֵפֶן וָאֵלֵךְ מֵאִתָּם אֶל-מַקְדּוֺנְיָא:

Ale požehnav jich, odšel jsem do Macedonie.

a přece jsem neměl stání, neboť jsem tam nezastihl bratra Tita; rozloučil jsem se s nimi a vydal se do Makedonie. ([2 Korintským 7:5-2 Korintským 7:6 2 Korintským 7:13; Skutky apoštolské 20:1; Galatským 2:1-Galatským 2:3])

ου᾿κ ε῎σχηκα α῎νεσιν τω̑ πνεύματί μου τω̑ μὴ εὑρει̑ν με Τίτον τὸν α᾿δελφόν μου α᾿λλὰ α᾿ποταξάμενος αυ᾿τοι̑ς ε᾿ξη̑λθον ει᾿ς Μακεδονίαν

לָא הוָא לִי ניָחָא בּרֻוחי דּלָא אֵשׁכּחֵת לטִטָוס אָחי אֵלָא שׁרִית אֵנֻון ונֵפקֵת לִי למַקֵדָונָיֵא׃

[(8) 2Cor 02, 14]

אֲבָל תּוֹדָה לֵאלֹהִים הַמּוֹבִיל אוֹתָנוּ בְּמַסַּע נִצָּחוֹן בַּמָּשִׁיחַ וּמֵפִיץ עַל־יָדֵינוּ אֶת נִיחוֹחַ דַּעַת אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם.

אַךְ בָּרוּךְ הוּא הָאֱלֹהִים הַנּוֺתֵן לָנוּ תְשׁוּעָה בִמְשִׁיחֵנוּ תָּמִיד וְרֵיחַ דַּעְתּוֺ יַזִּיל עַל-יָדֵינוּ בְּכָל-מָקוֺם:

Bohu pak chvála, kterýž vždycky dává nám vítězství v Kristu, a vůni známosti své zjevuje skrze nás na každém místě.

Budiž vzdán dík Bohu, který nás stále vodí v triumfálním průvodu Kristově a všude skrze nás šíří vůni svého poznání.

τω̑ δὲ θεω̑ χάρις τω̑ πάντοτε θριαμβεύοντι ἡμα̑ς ε᾿ν τω̑ Χριστω̑ καὶ τὴν ο᾿σμὴν τη̑ς γνὼσεως αυ᾿του̑ φανερου̑ντι δι῾ ἡμω̑ν ε᾿ν παντὶ τόπω

טַיבֻּו דֵּין לַאלָהָא דַּבכֻל זבַן חזָתָא עָבֵד לַן בַּמשִׁיחָא וגָלֵא בַּן רִיחָא דִּידַעתֵה בּכֻל אַתַר׃

[(8) 2Cor 02, 15]

הֲלֹא נִיחוֹחַ הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים, בְּקֶרֶב הַנּוֹשָׁעִים וּבְקֶרֶב הָאוֹבְדִים;

כִּי אֲנַחְנוּ רֵיחַ הַנִּיחֹחַ הָעֹלֶה מֵאֵת הַמָּשִׁיחַ לֵאלֹהִים בֵּין בְּתוֺךְ הַנּשָׁעִים וּבֵין בְּתוֺךְ הָאֹבְדִים:

Neboť jsme Kristova vůně dobrá Bohu v těch, kteříž k spasení přicházejí, i v těch, kteříž hynou,

Jsme totiž jakoby vůní kadidla, jež Kristus obětuje Bohu; ta vůně proniká k těm, kteří docházejí spásy, i k těm, kteří spějí k zahynutí. ([1 Korintským 1:18])

ο῞τι Χριστου̑ ευ᾿ωδία ε᾿σμὲν τω̑ θεω̑ ε᾿ν τοι̑ς σωζομένοις καὶ ε᾿ν τοι̑ς α᾿πολλυμένοις

רִיחָא חנַן גֵּיר בַּסִימָא בַּמשִׁיחָא לַאלָהָא בַּאילֵין דּחָאֵין ובַאילֵין דָּאבדִּין׃

[(8) 2Cor 02, 16]

לָאַחֲרוֹנִים רֵיחַ שֶׁל מָוֶת אֱלֵי מָוֶת, לָרִאשׁוֹנִים רֵיחַ שֶׁל חַיִּים אֱלֵי חַיִּים. וּמִי הָרָאוּי לְכָךְ?

לָאֵלֶּה רֵיחַ הַמָּוֶת לַמָּוֶת וְלָאֵלֶּה רֵיחַ הַחַיִּים לַחַיִּים וּמִי-הוּא נָכוֺן לִכְהֻנָּה כָזֹאת:

Těmto zajisté vůně smrtelná k smrti, oněmno pak vůně života k životu. Ale k tomu kdo jest způsobný?

Jedněm jsme smrtonosnou vůní vedoucí k záhubě, druhým vůní životodárnou vedoucí k životu. Ale kdo je k takovému poslání způsobilý? ([Lukáš 2:34; 2 Korintským 3:5-2 Korintským 3:6])

οι῟ς μὲν ο᾿σμὴ ε᾿κ θανάτου ει᾿ς θάνατον οι῟ς δὲ ο᾿σμὴ ε᾿κ ζωη̑ς ει᾿ς ζωήν καὶ πρὸς ταυ̑τα τίς ἱκανός

לַאילֵין דּרִיחָא דּמַותָּא למַותָּא ולַאילֵין דּרִיחָא דּחַיֵא לחַיֵא וַלהָלֵין מַנֻו נֵשׁוֵא׃

[(8) 2Cor 02, 17]

הֲרֵי אֵין אָנוּ כְּמוֹ הָרַבִּים הָעוֹשִׂים מִסְחָר בִּדְבַר אֱלֹהִים, אֶלָּא לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים, בְּיֹשֶׁר לֵב וּמִטַּעַם אֱלֹהִים, בַּמָּשִׁיחַ אָנוּ מְדַבְּרִים.

כִּי אֲנַחְנוּ לֹא כְרַבִּים הַהֹפְכִים דִּבְרֵי אֱלֹהִים כִּי אִם-בְּיִשְׁרַת לֵבָב לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בַּמָּשִׁיחַ:

Neboť nejsme, jako mnozí, cizoložící slovo Boží, ale jako z upřímnosti, ale jako z Boha, před oblíčejem Božím, o Kristu mluvíme.

My nejsme jako mnozí(i), kteří kramaří s Božím slovem, nýbrž mluvíme upřímně, z Božího pověření a před tváří Boží v Kristu. (i) var: ostatní ([2 Korintským 11:13; 1 Petrův 4:11])

ου᾿ γάρ ε᾿σμεν ὡς οἱ πολλοὶ καπηλεύοντες τὸν λόγον του̑ θεου̑ α᾿λλ῾ ὡς ε᾿ξ ει᾿λικρινείας α᾿λλ῾ ὡς ε᾿κ θεου̑ κατέναντι θεου̑ ε᾿ν Χριστω̑ λαλου̑μεν

לָא הוַין גֵּיר אַיך שַׁרכָּא דַּממַזגִין מֵלַוהי דַּאלָהָא אֵלָא אַיך דּבַשׁרָרָא וַאיך דּמֵן אַלָהָא קדָם אַלָהָא בַּמשִׁיחָא ממַללִינַן׃

[(8) 2Cor 03, 01]

הַאִם נַתְחִיל שׁוּב לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ? אוֹ שֶׁמָּא זְקוּקִים אָנוּ, כַּאֲחֵרִים, לְאִגְּרוֹת שֶׁבַח אֲלֵיכֶם אוֹ מִכֶּם?

הֲנָחֵל עוֺד הַפַּעַם לְחַוֹּתְכֶם מִי-אָנוּ הֲחֵפֶץ לָנוּ כַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים בְּכִתְבֵי מְלִיצָה אֲלֵיכֶם אוֺ מִכֶּם:

Začínáme opět sami sebe chváliti? Zdaliž potřebujeme, jako někteří, schvalujících listů k vám, neb od vás k jiným?

To zase začínáme sami sebe doporučovat? Či potřebujeme snad jako někdo doporučující listy k vám nebo od vás? ([Skutky apoštolské 18:27; Římanům 16:1; 2 Korintským 5:12])

α᾿ρχόμεθα πάλιν ἑαυτοὺς συνιστάνειν η῍ μὴ χρήζομεν ω῞ς τινες συστατικω̑ν ε᾿πιστολω̑ν πρὸς ὑμα̑ς η῍ ε᾿ξ ὑμω̑ν

משַׁרֵינַן לַן תֻּוב מֵן דּרִישׁ דַּנחַוֵיכֻון מָנָא חנַן אַו דַּלמָא סנִיקִינַן אַיך אחרָנֵא דֵּאגּרָתָא דּפֻוקָדֵא נֵתכַּתבָּן לכֻון עלַין אַו דַּאנתֻּון תֵּכתּבֻון תּפַקדֻון עלַין׃

[(8) 2Cor 03, 02]

הֲרֵי אַתֶּם אִגַּרְתֵּנוּ הַכְּתוּבָה בְּלִבֵּנוּ, וְכָל אָדָם מַכִּיר אוֹתָהּ וְקוֹרֵא אוֹתָהּ.

אַתֶּם אִגַּרְתֵּנוּ חֲרוּתָה עַל-לִבֵּנוּ אֲשֶׁר כָּל-אָדָם מֵבִין וְקֹרֵא בָהּ:

List náš vy jste, napsaný v srdcích našich, kterýž znají a čtou všickni lidé.

Naším doporučujícím listem jste vy sami; je napsán na našem(j) srdci, všichni jej znají a mohou číst. (j) var: vašem ([1 Korintským 9:2])

ἡ ε᾿πιστολὴ ἡμω̑ν ὑμει̑ς ε᾿στε ε᾿γγεγραμμένη ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ἡμω̑ν γινωσκομένη καὶ α᾿ναγινωσκομένη ὑπὸ πάντων α᾿νθρὼπων

אֵגַּרתַּן דֵּין דִּילַן אַנתֻּון אֵנֻון דַּכתִיבָא בּלֵבַּן וִידִיעָא ומֵתקַריָא מֵן כֻּלנָשׁ׃

[(8) 2Cor 03, 03]

רוֹאִים בְּבֵרוּר שֶׁאַתֶּם אִגֶּרֶת הַמָּשִׁיחַ הַנֶּעֱזֶרֶת עַל־יָדֵינוּ - כְּתוּבָה לֹא בִּדְיוֹ, אֶלָּא בְּרוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים, לֹא עַל לוּחוֹת אֶבֶן, אֶלָּא עַל לוּחוֹת שֶׁל לֵב בָּשָׂר.

כַּאֲשֶׁר מוּדַעַת זֹאת כִּי אַתֶּם אִגֶּרֶת הַמָּשִׁיחַ עֲרוּכָה עַל-יָדֵינוּ וּכְתוּבָה לֹא בִדְיוֺ כִּי אִם-בְּרוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים לֹא עַל-לֻחוֺת אֲבָנִים כִּי אִם-עַל-לֻחוֺת לֵב בָּשָׂר:

Nebo to zjevné jest, že jste list Kristův způsobený skrze přisluhování naše, napsaný ne černidlem, ale Duchem Boha živého, ne na dskách kamenných, ale na dskách srdce masitých.

Je přece zjevné, že vy jste listem Kristovým, vzniklým z naší služby a napsaným ne inkoustem, nýbrž Duchem Boha živého, ne na kamenných deskách, nýbrž na živých deskách lidských srdcí. ([Exodus 24:12 Exodus 31:18 Exodus 34:1; Deuteronomium 9:10-Deuteronomium 9:11; Přísloví 3:3 Přísloví 7:3; Jeremjáš 31:33; Ezechiel 11:19 Ezechiel 36:26; Římanům 15:16])

φανερούμενοι ο῞τι ε᾿στὲ ε᾿πιστολὴ Χριστου̑ διακονηθει̑σα ὑφ῾ ἡμω̑ν ε᾿γγεγραμμένη ου᾿ μέλανι α᾿λλὰ πνεύματι θεου̑ ζω̑ντος ου᾿κ ε᾿ν πλαξὶν λιθίναις α᾿λλ῾ ε᾿ν πλαξὶν καρδίαις σαρκίναις

יָדעִיתֻּון גֵּיר דֵּאגַּרתֵּה אַנתֻּון דַּמשִׁיחָא דֵּאשׁתַּמשַׁת מֵנַן דַּכתִיבָא לָא בַּדיֻותָא אֵלָא בּרֻוחָא דַּאלָהָא חַיָא לָא בּלֻוחֵא דּכִאפָא אֵלָא בּלֻוחֵא דּלֵבָּא דּבֵסרָא׃ ס

[(8) 2Cor 03, 04]

וּבִגְלַל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לָנוּ בִּטָּחוֹן כָּזֶה בֵּאלֹהִים.

וּבִטָּחוֺן רַב כַּזֶה יֶשׁ-לָנוּ בֵּאלֹהִים עַל-יְדֵי מְשִׁיחֵנוּ:

Doufání pak takové máme skrze Krista k Bohu,

Odvažujeme se to říci, protože důvěřujeme v Boha skrze Krista.

πεποίθησιν δὲ τοιαύτην ε῎χομεν διὰ του̑ Χριστου̑ πρὸς τὸν θεόν

תֻּוכלָנָא דֵּין הָכַנָא אִית לַן בַּמשִׁיחָא לוָת אַלָהָא׃

[(8) 2Cor 03, 05]

לֹא שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ מֻכְשָׁרִים בְּאֹפֶן שֶׁנַּחְשֹׁב כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ נוֹבֵעַ מֵעַצְמֵנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּשְׁרֵנוּ בָּא מֵאֵת אֱלֹהִים.

לֹא כִי כֹּחַ לָנוּ לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר כְּפִי הָעֹלֶה עַל-רוּחֵנוּ כִּי אִם-כֹּחֵנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים:

Ne že bychom dostateční byli mysliti něco sami z sebe, jakožto sami z sebe, ale dostatečnost naše z Boha jest.

Ne že bychom mohli tuto způsobilost přičítat sami sobě na základě toho, co je v nás; naše způsobilost je od Boha,

ου᾿χ ο῞τι α᾿φ῾ ἑαυτω̑ν ἱκανοί ε᾿σμεν λογίσασθαί τι ὡς ε᾿ξ ἑαυτω̑ν α᾿λλ῾ ἡ ἱκανότης ἡμω̑ν ε᾿κ του̑ θεου̑

לַו דַּחנַן סָפקִינַן דּנֵתרַעֵא מֵדֵּם אַיך דּמֵן נַפשַׁן אֵלָא חַילַן מֵן אַלָהָא הֻו׃

[(8) 2Cor 03, 06]

הוּא הִכְשִׁיר אוֹתָנוּ לִהְיוֹת מְשָׁרְתִים שֶׁל בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא שֶׁל אוֹת כְּתוּבָה, אֶלָּא שֶׁל הָרוּחַ; שֶׁכֵּן הָאוֹת מְמִיתָה, אֲבָל הָרוּחַ מְחַיָּה.

אֲשֶׁר גַּם-כֹּחַ נָתַן לָנוּ לִהְיוֺת כֹּהֲנֵי בְרִית הַחֲדָשָׁה לֹא לְפִי הָאֹתִיּוֺת כִּי אִם-לְפִי הָרוּחַ כִּי-הָאוֺת מֵמִית וְהָרוּחַ מְחַיֶּה:

Kterýž i hodné nás učinil služebníky Nového Zákona, ne litery, ale Ducha. Nebo litera zabijí, ale Duch obživuje.

který nás učinil způsobilými sloužit nové smlouvě, jež není založena na liteře, nýbrž na Duchu. Litera zabíjí, ale Duch dává život. ([Exodus 24:8; Jeremjáš 31:31; Jan 6:63; Římanům 7:6; 1 Korintským 11:25; Židům 7:22 Židům 8:8-Židům 8:13])

ο῍ς καὶ ἱκάνωσεν ἡμα̑ς διακόνους καινη̑ς διαθήκης ου᾿ γράμματος α᾿λλὰ πνεύματος τὸ γὰρ γράμμα α᾿ποκτέννει τὸ δὲ πνευ̑μα ζωοποιει̑

הַו דַּאשׁוַין דּנֵהוֵא משַׁמשָׁנֵא דּדִיַתִקִא חדַתָא לָא בַּכתָבָא אֵלָא בּרֻוחָא כּתָבָא גֵּיר קָטֵל רֻוחָא דֵּין מַחיָא׃

[(8) 2Cor 03, 07]

וְאִם שֵׁרוּת שֶׁל מִשְׁטַר הַמָּוֶת, הֶחָקוּק אוֹתִיּוֹת בְּאֶבֶן, נִמְלָא כָּבוֹד עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לְהַבִּיט אֶל פְּנֵי מֹשֶׁה בִּגְלַל זִיו פָּנָיו הַחוֹלֵף,

וְאִם-הַכְּהֻנָּה אֲשֶׁר מָוֶת בָּהּ וַאֲשֶׁר חֲרוּתָה בְּאֹתִיּוֺת עַל-הָאֲבָנִים מָלְאָה כָבוֺד עַד-כִּי לֹא יָכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַבִּיט אֶל-פְּנֵי משֶׁה מִפְּנֵי אוֺר פָּנָיו אֲשֶׁר לֹא יַעֲמֹד לָנֶצַח:

Jestližeť pak přisluhování smrti, literami vyryté na dskách kamenných, bylo slavné, tak že nemohli patřiti synové Izraelští v tvář Mojžíšovu, pro slávu oblíčeje jeho, kteráž pominouti měla,

Jestliže smlouva literami vytesaná do kamene sloužila smrti, a přece byla nastolena s oslňující slávou, takže synové Izraele nemohli pohlédnout na tvář Mojžíšovu pro její pomíjivou zář – ([Exodus 34:30])

ει᾿ δὲ ἡ διακονία του̑ θανάτου ε᾿ν γράμμασιν ε᾿ντετυπωμένη λίθοις ε᾿γενήθη ε᾿ν δόξη ω῞στε μὴ δύνασθαι α᾿τενίσαι τοὺς υἱοὺς ᾽Ισραὴλ ει᾿ς τὸ πρόσωπον Μωϋσέως διὰ τὴν δόξαν του̑ προσὼπου αυ᾿του̑ τὴν καταργουμένην

אֵן דֵּין תֵּשׁמֵשׁתָּא דּמַותָּא בַּכתָבָא אֵתרַשׁמַת בּכִאפֵא וַהוָת בּתֵשׁבֻּוחתָּא אַיכַּנָא דּלָא נֵשׁכּחֻון בּנַי אִיסרָיֵל לַמחָר בּפַּרצֻופֵּה דּמֻושֵׁא מֵטֻל שֻׁובחָא דּפַּרצֻופֵּה הַו דֵּאתבַּטַל׃

[(8) 2Cor 03, 08]

הַאִם שֵׁרוּת שֶׁל מִשְׁטַר הָרוּחַ לֹא יִמָּלֵא כָּבוֹד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה?

אַף כִּי יָאֲתָה כָבוֺד לִכְהֻנָּה אֲשֶׁר בָּהּ חַיֵּי רוּחַ:

I kterakž by ovšem přisluhování Ducha nemělo býti slavné?

oč slavnější bude služba Ducha! ([Galatským 3:2 Galatským 3:5])

πω̑ς ου᾿χὶ μα̑λλον ἡ διακονία του̑ πνεύματος ε῎σται ε᾿ν δόξη

אַיכַּנָא הָכִיל תֵּשׁמֵשׁתָּא דּרֻוחָא לָא יַתִּירָאיִת תֵּהוֵא בּשֻׁובחָא׃

[(8) 2Cor 03, 09]

הֲרֵי אִם שֵׁרוּת הַהַרְשָׁעָה לוֹבֵשׁ כָּבוֹד, כָּל שֶׁכֵּן מַרְבֶּה לְהִתְעַלּוֹת בְּכָבוֹד שֵׁרוּת הַהַצְדָּקָה!

וְאִם-תִּכָּבֵד הַכְּהֻנָּה אֲשֶׁר תוֺרָתָהּ דִּין הֲלֹא תִכָּבֵד הַכְּהֻנָּה אֲשֶׁר צָדְקָה תוֺרָתָהּ בְּכָבוֺד מִשְׁנֶה:

Nebo jestližeť přisluhování pomsty slavné bylo, mnohemť se více přisluhování spravedlnosti rozhojňuje v slávě.

Byla-li služba vedoucí k odsouzení slavná, oč ji převyšuje služba spravedlnosti! ([Deuteronomium 27:26; Římanům 1:17 Římanům 3:21])

ει᾿ γὰρ τη̑ διακονία τη̑ς κατακρίσεως δόξα πολλω̑ μα̑λλον περισσεύει ἡ διακονία τη̑ς δικαιοσύνης δόξη

אֵן גֵּיר לתֵשׁמֵשׁתָּא דּחֻויָבָא הוָא שֻׁובחָא חַד כּמָא תֵּתיַתַּר תֵּשׁמֵשׁתָּא דּזַדִּיקֻותָא בּשֻׁובחָא׃

[(8) 2Cor 03, 10]

הֵן אֲפִלּוּ מַה שֶּׁלָּבַשׁ כָּבוֹד, כְּבוֹדוֹ הָיָה לְאַיִן בִּגְלַל הַכָּבוֹד הַנַּעֲלֶה יוֹתֵר.

כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב כְּבוֺד הַכְּהֻנָּה הָרִאשֹׁנָה נֶגֶד עֵרֶךְ הַכְּהֻנָּה אֲשֶׁר-לָהּ יֶתֶר שְׂאֵת:

Nebo to, což oslaveno bylo, aniž oslaveno bylo v té částce, u přirovnání této předůstojné slávy.

Ano, ona sláva vůbec nebyla slávou ve srovnání s touto slávou vše přesahující! ([Exodus 34:29-Exodus 34:30])

καὶ γὰρ ου᾿ δεδόξασται τὸ δεδοξασμένον ε᾿ν τούτω τω̑ μέρει ει῞νεκεν τη̑ς ὑπερβαλλούσης δόξης

אַיך הַו גֵּיר דָּאפלָא משַׁבּחָא הָי דֵּאשׁתַּבּחַת בּפֻוחָמָא דּהָנָא שֻׁובחָא מיַתּרָא׃

[(8) 2Cor 03, 11]

וְאִם מַה שֶּׁבָּטֵל לָבַשׁ כָּבוֹד, הַבִּלְתִּי חוֹלֵף נִכְבָּד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

וְאִם-בַּת-חֲלוֺף כְּבוּדָה הִיא אַף כִּי-זֹאת הָעֹמֶדֶת לָנֶצַח:

Nebo jestližeť to pomíjející bylo slavné, mnohemť více to, což zůstává, jestiť slavné.

Jestliže přišlo slavně to, co pomíjí, oč slavnější je to, co zůstává!

ει᾿ γὰρ τὸ καταργούμενον διὰ δόξης πολλω̑ μα̑λλον τὸ μένον ε᾿ν δόξη

אֵן גֵּיר מֵדֵּם דֵּאתבַּטַל בּשֻׁובחָא הוָא יַתִּירָאיִת אַינָא דַּמקַוֵא בּשֻׁובחָא נֵהוֵא׃ ס

[(8) 2Cor 03, 12]

לָכֵן בִּהְיוֹת לָנוּ תִּקְוָה כָּזֹאת, יֶתֶר עֹז לָנוּ.

עַל-כֵּן בִּהְיוֺת לָנוּ תִּקְוָה כָזֹאת פִּינוּ יַבִּיעַ עָתָק:

Protož majíce takovou naději, mnohé svobody v mluvení užíváme,

Když tedy máme takovou naději, smíme vystupovat s plnou otevřeností a jistotou.

ε῎χοντες ου῏ν τοιαύτην ε᾿λπίδα πολλη̑ παρρησία χρὼμεθα

מֵטֻל דִּאית לַן הָכִיל הָנָא סַברָא יַתִּירָאיִת בַּגלֵא עִין מֵתּדַּבּרִינַן׃

[(8) 2Cor 03, 13]

וְאֵין אָנוּ כְּמֹשֶׁה שֶׁשָֹם מַסְוֶה עַל פָּנָיו כְּדֵי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִתְבּוֹנְנוּ אֶל קֵץ הַדָּבָר הַמִּתְבַּטֵּל.

וְלֹא כְּמשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן מַסְוֶה עַל-פָּנָיו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לְהִתְבּוֺנֵן אֶל-תַּכְלִית תּוֺרָתוֺ הַבָּאָה עַד-קִצָּהּ:

A ne jako Mojžíš kladl zástěru na tvář svou, aby nepatřili synové Izraelští k cíli té věci pomíjející.

Nepočínáme si jako Mojžíš, který zahaloval svou tvář závojem, aby synové Izraele nespatřili konec(k) té pomíjející záře. (k) cíl ([Exodus 34:33-Exodus 34:35])

καὶ ου᾿ καθάπερ Μωϋση̑ς ε᾿τίθει κάλυμμα ε᾿πὶ τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ πρὸς τὸ μὴ α᾿τενίσαι τοὺς υἱοὺς ᾽Ισραὴλ ει᾿ς τὸ τέλος του̑ καταργουμένου

ולָא אַיך מֻושֵׁא דּרָמֵא הוָא תַּחפִּיתָא עַל אַפַּוהי דּלָא נחֻורֻון בּנַי אִיסרָיֵל בּשֻׁולָמֵה דּהַו דּמֵתבַּטַל׃

[(8) 2Cor 03, 14]

בְּרַם לִבּוֹתֵיהֶם קָהוּ, כִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה נִשְׁאָר אוֹתוֹ הַמַּסְוֶה בִּלְתִּי מְסֻלָּק, שֶׁכֵּן בַּמָּשִׁיחַ הוּא מִתְבַּטֵּל.

כִּי כָּבֵד לִבָּם וְעַד-הַיּוֺם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּן דִּבְרֵי הַבְּרִית הַיְשָׁנָה עוֺד הַמַּסְוֶה הַהוּא לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כִּי לֹא יָסוּר בִּלְתִּי בַמָּשִׁיחַ:

Pročež ztupeni jsou smyslové jejich. Nebo až do dnes ta zástěra v čítání Starého Zákona zůstává neodkrytá; nebo skrze Krista se odnímá.

Avšak jejich myšlení na tom ustrnulo. Až do dnešního dne zůstává onen závoj při čtení staré smlouvy(l) a zůstává skryto, že je zrušen v Kristu(m). (l) Starého zákona (m) a nesnímá se, protože je zrušen jedině v Kristu. ([Římanům 11:25])

α᾿λλὰ ε᾿πωρὼθη τὰ νοήματα αυ᾿τω̑ν α῎χρι γὰρ τη̑ς σήμερον ἡμέρας τὸ αυ᾿τὸ κάλυμμα ε᾿πὶ τη̑ α᾿ναγνὼσει τη̑ς παλαια̑ς διαθήκης μένει μὴ α᾿νακαλυπτόμενον ο῞τι ε᾿ν Χριστω̑ καταργει̑ται

אֵלָא אֵתעַוַרו בּמַדּעַיהֻון עדַמָא גֵּיר ליַומָנָא אֵמַתי דּדִיַתִקִא עַתִּיקתָּא מֵתקַריָא הִי הָי תַּחפִּיתָא קָימָא עלַיהֻון ולָא מֵתגַּליָא דּבַמשִׁיחָא הֻו מֵתבַּטלָא׃

[(8) 2Cor 03, 15]

עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר הֵם קוֹרְאִים אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה, הַמַּסְוֶה מֻנָּח עַל לִבָּם.

הֵם יֶהְגּוּן בְּתוֺרַת משֶׁה וְהַמַּסְוֶה כְּמִכְסֶה עַל-לִבָּם עַד-הַיּוֺם הַזֶּה:

Protož až do dnes, když čten bývá Mojžíš, zástěra jest položena na jejich srdci.

A tak až podnes, když se čte Mojžíš, leží na jejich srdci závoj.

α᾿λλ῾ ε῞ως σήμερον ἡνίκα α῍ν α᾿ναγινὼσκηται Μωϋση̑ς κάλυμμα ε᾿πὶ τὴν καρδίαν αυ᾿τω̑ν κει̑ται

וַעדַמָא ליַומָנָא אֵמַתי דּמֵתקרֵא מֻושֵׁא תַּחפִּיתָא עַל לֵבּהֻון רַמיָא׃

[(8) 2Cor 03, 16]

אַךְ כַּאֲשֶׁר יִפְנֶה לִבָּם אֶל יהוה יוּסַר הַמַּסְוֶה.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב יִשְׂרָאֵל אֶל-הָאָדוֺן אָז הַמַּסְוֶה יוּסָר:

Než jakž by se obrátilo ku Pánu, odňata bude ta zástěra.

Avšak ‚když se obrátí k Pánu, je závoj odstraněn‘. ([Exodus 34:34])

ἡνίκα δὲ ε᾿ὰν ε᾿πιστρέψη πρὸς κύριον περιαιρει̑ται τὸ κάλυμμα

וֵאמַתי דּאנָשׁ מֵנהֻון נֵתפּנֵא לוָת מָריָא מֵשׁתַּקלָא מֵנֵה תַּחפִּיתָא׃

[(8) 2Cor 03, 17]

יהוה הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ יהוה שָׁם הַחֵרוּת.

וַאֲדֹנֵינוּ הוּא הָרוּחַ וּמִי אֲשֶׁר-בּוֺ רוּחַ אֲדֹנֵינוּ חָפְשִׁי הוּא:

Nebo Pán jest Duch ten, a kdež jest ten Duch Páně, tu i svoboda.

Duch je tím Pánem(n), kde je Duch Páně, tam je svoboda. (n) Ten Pán je Duch ([Izajáš 61:1-Izajáš 61:2; Jan 4:24 Jan 8:36; Galatským 5:1])

ὁ δὲ κύριος τὸ πνευ̑μά ε᾿στιν ου῟ δὲ τὸ πνευ̑μα κυρίου ε᾿λευθερία

מָריָא דֵּין הֻויֻו רֻוחָא וַאתַר דּרֻוחֵה דּמָריָא חִארֻותָא הי׃

[(8) 2Cor 03, 18]

אֲבָל אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ בְּפָנִים מְגֻלִּים רוֹאִים בְּמַרְאָה אֶת כְּבוֹד יהוה וְנֶהְפָּכִים לְאוֹתוֹ צֶלֶם, מִכָּבוֹד אֶל כָּבוֹד, כְּמוֹ מִיַּד יהוה - הָרוּחַ.

וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ בְּלִי מִכְסֶה עַל-פָּנֵינוּ רֹאִים כְּבוֺד אֲדֹנֵינוּ כְּמוֺ בִרְאִי מוּצָק וְצַלְמֵנוּ יְשֻׁנֶּה יִדְמֶה לַצֶּלֶם הַהוּא וְיַעֲלֶה מִכָּבוֺד אֶל-כָּבוֺד מִלִּפְנֵי אֲדוֺן הָרוּחַ:

My pak všickni odkrytou tváří slávu Páně jako v zrcadle spatřujíce, v týž obraz proměněni býváme od slávy v slávu, jakožto od Ducha Páně.

Na odhalené tváři nás všech se zrcadlí slavná zář Páně, a tak jsme proměňováni k jeho obrazu ve stále větší slávě – to vše mocí Ducha Páně. ([Exodus 16:7 Exodus 16:10 Exodus 24:17; 1 Janův 3:2])

ἡμει̑ς δὲ πάντες α᾿νακεκαλυμμένω προσὼπω τὴν δόξαν κυρίου κατοπτριζόμενοι τὴν αυ᾿τὴν ει᾿κόνα μεταμορφούμεθα α᾿πὸ δόξης ει᾿ς δόξαν καθάπερ α᾿πὸ κυρίου πνεύματος

חנַן דֵּין כֻּלַן בַּאפֵּא גַּליָתָא תֵּשׁבֻּוחתֵּה דּמָריָא אַיך דַּבמַחזִיתָא חָזֵינַן ולָה לַדמֻותָא מֵשׁתַּחלפִינַן מֵן שֻׁובחָא לשֻׁובחָא אַיך דּמֵן מָריָא רֻוחָא׃ ס

[(8) 2Cor 04, 01]

הַשֵּׁרוּת הַזֶּה הֻפְקַד בְּיָדֵינוּ כְּפִי שֶׁגַּם רֻחַמְנוּ. לָכֵן אֵין אָנוּ מִתְיָאֲשִׁים.

עַל-כֵּן בִּהְיוֺת לָנוּ כְּהֻנָּה כָזֹאת בְּחֶסֶד אֵל לֹא נֵחַת מִפְּנֵי-כֹל:

Protož majíce toto přisluhování, jakž jsme milosrdenství došli, neoblevujeme.

A proto, když nám byla z Božího slitování svěřena tato služba, nepoddáváme se skleslosti. ([2 Korintským 3:6])

διὰ του̑το ε῎χοντες τὴν διακονίαν ταύτην καθώς η᾿λεήθημεν ου᾿κ ε᾿γκακου̑μεν

מֵטֻל הָנָא לָא מָאנָא לַן בּתֵשׁמֵשׁתָּא הָדֵא דַּאחִידִינַן אַיך רַחמֵא דַּהוַו עלַין׃

[(8) 2Cor 04, 02]

סִלַּקְנוּ יָדֵינוּ מִמַּעֲשֵׂי הַסֵּתֶר הַמְּבִישִׁים; אֵין אָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מִרְמָה וְאֵינֶנּוּ מְסַלְּפִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, אֶלָּא מְגַלִּים אָנוּ אֶת הָאֱמֶת וּבְכָךְ אָנוּ מַמְלִיצִים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל כָּל אָדָם לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים.

מִנִּסְתָּרוֺת הַמְּבִישׁוֺת פְּנֵי בַעֲלֵיהֶן נִרְחָק בְּעִקְּבוֺת עָקְבָה לֹא נֵלֵךְ וְעַל-דְּבַר הָאֱלֹהִים לֹא נִטְפֹּל שֶׁקֶר כִּי אִם-לְגַלּוֺת אֶת-הָאֱמֶת בָּאנוּ וּבְזֹאת נָפִיק רָצוֺן מִלֵּב כָּל-בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Ale odmítáme ukrývání neslušnosti, nechodíce v chytrosti, aniž se lstivě obírajíce s slovem Božím, ale zjevováním pravdy v příjemnost uvodíce sebe u každého svědomí lidského před oblíčejem Božím.

Nepotřebujeme skrývat nic nečestného, nepočínáme si lstivě ani nefalšujeme slovo Boží, nýbrž činíme pravdu zjevnou, a tak se před tváří Boží doporučujeme svědomí všech lidí. ([2 Korintským 2:17 2 Korintským 5:11])

α᾿λλὰ α᾿πειπάμεθα τὰ κρυπτὰ τη̑ς αι᾿σχύνης μὴ περιπατου̑ντες ε᾿ν πανουργία μηδὲ δολου̑ντες τὸν λόγον του̑ θεου̑ α᾿λλὰ τη̑ φανερὼσει τη̑ς α᾿ληθείας συνιστάνοντες ἑαυτοὺς πρὸς πα̑σαν συνείδησιν α᾿νθρὼπων ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

אֵלָא אַסלִינַן כַּסיָתָה דּבֵהתּתָא ולָא מהַלכִינַן בּחָרעֻותָא ולָא נָכלִינַן מֵלתֵה דַּאלָהָא אֵלָא בּגַליֻותָא דַּשׁרָרָא מחַוֵינַן נַפשַׁן לכֻלהֻון רֵעיָנֵא דַּבנַינָשָׁא קדָם אַלָהָא׃

[(8) 2Cor 04, 03]

אַךְ אִם נִסְתֶּרֶת בְּשׂוֹרָתֵנוּ, נִסְתֶּרֶת הִיא לָאוֹבְדִים.

וְאִם גַּם-בְּשׁרָתֵנוּ מַסְוֶה עַל-פָּנֶיהָ הַמַּסְוֶה הוּא רַק לְעֵינֵי הָאֹבְדִים:

Pakliť zakryté jest evangelium naše, před těmi, kteříž hynou, zakryté jest.

Je-li přesto naše evangelium zahaleno, je zahaleno těm, kteří spějí k záhubě. ([1 Korintským 1:18])

ει᾿ δὲ καὶ ε῎στιν κεκαλυμμένον τὸ ευ᾿αγγέλιον ἡμω̑ν ε᾿ν τοι̑ς α᾿πολλυμένοις ε᾿στὶν κεκαλυμμένον

וֵאן דֵּין מכַסַי הֻו אֵוַנגֵּלִיָון דִּילַן לַאילֵין דָּאבדִּין הֻו מכַסַי׃

[(8) 2Cor 04, 04]

אֵל הָעוֹלָם הַזֶּה עִוֵּר אֶת שִׂכְלָם שֶׁל הַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים לְבַל יִזְרַח עֲלֵיהֶם אוֹר הַבְּשׂוֹרָה שֶׁל כְּבוֹד הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים.

אֲשֶׁר עִוֵּר אֱלֹהֵי הָעוֺלָם הַזֶּה עֵינֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא אֵמֻן בָּם לְבִלְתִּי יִגַּהּ עֲלֵיהֶם אוֺר כְּבוֺד בְּשׁרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים:

V nichž Bůh světa tohoto oslepil mysli, totiž v nevěrných, aby se jim nezasvítilo světlo evangelium slávy Kristovy, kterýž jest obraz Boží.

Bůh tohoto světa(o) oslepil jejich nevěřící mysl, aby jim nevzešlo světlo evangelia slávy Kristovy, slávy toho, který je obrazem Božím. (o) ř: věku ([Jan 14:9; Efezským 2:2; Koloským 1:15; 2 Tesalonickým 2:11; Židům 1:3])

ε᾿ν οι῟ς ὁ θεὸς του̑ αι᾿ω̑νος τούτου ε᾿τύφλωσεν τὰ νοήματα τω̑ν α᾿πίστων ει᾿ς τὸ μὴ αυ᾿γάσαι τὸν φωτισμὸν του̑ ευ᾿αγγελίου τη̑ς δόξης του̑ Χριστου̑ ο῞ς ε᾿στιν ει᾿κών του̑ θεου̑

אַילֵין דַּאלָהֵה דּעָלמָא הָנָא עַוַר מַדּעַיהֻון עַל דּלָא מהַימנִין דּלָא נֵדנַח להֻון נֻוהרֵה דֵּאוַנגֵּלִיָון דּשֻׁובחֵה דַּמשִׁיחָא דּהֻויֻו דּמֻותֵה דַּאלָהָא׃

[(8) 2Cor 04, 05]

הֲרֵי לֹא עַל עַצְמֵנוּ אָנוּ מַכְרִיזִים, אֶלָּא עַל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ כְּאָדוֹן, וְאִלּוּ עַל עַצְמֵנוּ כְּעַל עַבְדֵיכֶם לְמַעַן יֵשׁוּעַ.

כִּי לֹא עָלֵינוּ כִּי אִם-עַל-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נֹאמַר כִּי הוּא הָאָדוֺן וּלְמַעֲנוֺ אֲנַחְנוּ עַבְדֵיכֶם:

Neboť ne sami sebe kážeme, ale Krista Ježíše Pána, sebe pak služebníky vašimi pro Ježíše.

Vždyť nezvěstujeme sami sebe, nýbrž Krista Ježíše jako Pána, a sebe jen jako vaše služebníky pro Ježíše(p). (p) var: + Krista

ου᾿ γὰρ ἑαυτοὺς κηρύσσομεν α᾿λλὰ ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν κύριον ἑαυτοὺς δὲ δούλους ὑμω̑ν διὰ ᾽Ιησου̑ν

לָא הוָא גֵּיר נַפשַׁן מַכרזִינַן אֵלָא לַמשִׁיחָא יֵשֻׁוע מָרַן לנַפשַׁן דֵּין דּעַבדַּיכֻּון חנַן מֵטֻל יֵשֻׁוע׃

[(8) 2Cor 04, 06]

הָאֱלֹהִים הָאוֹמֵר "יוֹפַע אוֹר מֵחֹשֶׁךְ" הוּא הִגִּיהַּ אוֹר בְּלִבֵּנוּ לְהָאִיר דַּעַת עַל־אוֹדוֹת כְּבוֹד אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּפָנָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.

כִּי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר וַיּוֺפַע אוֺר מֵאֹפֶל הוּא הִדְלִיק נֵרוֺ בְּחַדְרֵי לִבֵּנוּ לְהָפִיץ אוֺר דַּעַת כְּבוֺדוֺ בִּפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Bůh zajisté, kterýž rozkázal, aby se z temností světlo zablesklo, tenť se osvítil v srdcích našich k osvícení známosti slávy Boží v tváři Ježíše Krista.

Neboť Bůh, který řekl ‚ze tmy ať zazáří světlo‘, osvítil naše srdce, aby nám dal poznat světlo své slávy ve tváři Kristově(q). (q) var: Ježíše Krista ([Genesis 1:3; Izajáš 8:23])

ο῞τι ὁ θεὸς ὁ ει᾿πὼν ε᾿κ σκότους φω̑ς λάμψει ο῍ς ε῎λαμψεν ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ἡμω̑ν πρὸς φωτισμὸν τη̑ς γνὼσεως τη̑ς δόξης του̑ θεου̑ ε᾿ν προσὼπω ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

מֵטֻל דַּאלָהָא הֻו דֵּאמַר דּמֵן חֵשֻׁוכָא נֻוהרָא נֵדנַח הֻו דּנַח בּלֵבַּוָתַן דּנֵתנַהַר בִּידַעתָא דּשֻׁובחֵה דַּאלָהָא בּפַּרצֻופֵּה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(8) 2Cor 04, 07]

בְּרַם הָאוֹצָר הַזֶּה נָתוּן לָנוּ בִּכְלֵי חֶרֶס, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּחַ הַנִּשְׂגָּב מֵאֵת אֱלֹהִים וְלֹא מִיָּדֵינוּ אָנוּ.

וְהָאוֺצָר הַזֶּה לָנוּ בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן תֵּת יֶתֶר עֹז לֵאלֹהִים וְלֹא לָנוּ:

Mámeť pak poklad tento v nádobách hliněných, aby důstojnost té moci byla Boží, a ne z nás,

Tento poklad máme však v hliněných nádobách, aby bylo patrno, že tato nesmírná moc je Boží a není z nás. ([1 Korintským 4:11-1 Korintským 4:13])

ε῎χομεν δὲ τὸν θησαυρὸν του̑τον ε᾿ν ο᾿στρακίνοις σκεύεσιν ι῞να ἡ ὑπερβολὴ τη̑ς δυνάμεως η῏ του̑ θεου̑ καὶ μὴ ε᾿ξ ἡμω̑ν

אִית לַן דֵּין סִימתָא הָדֵא בּמָאנָא דּחֵצפָּא דּרַבֻּותָא דּחַילָא מֵן אַלָהָא תֵּהוֵא ולָא מֵנַן׃

[(8) 2Cor 04, 08]

נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ מִכָּל עֵבֶר, אַךְ אֵינֶנּוּ רְצוּצִים; נְבוֹכִים, אַךְ לֹא נוֹאֲשִׁים;

נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ מִכָּל-עֵבֶר אַךְ לֹא רְצוּצִים נְבֻכִים וְלֹא נוֺאָשִׁים:

Když se všech stran úzkost míváme, ale nebýváme cele potlačeni; býváme vrtkáni, ale nebýváme docela zvrtkáni;

Na všech stranách jsme tísněni, ale nejsme zahnáni do úzkých; jsme bezradni, ale nejsme v koncích; ([2 Korintským 1:8])

ε᾿ν παντὶ θλιβόμενοι α᾿λλ῾ ου᾿ στενοχωρούμενοι α᾿πορούμενοι α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿ξαπορούμενοι

בּכֻלמֵדֵּם גֵּיר מֵתַאלצִינַן אֵלָא לָא מֵתחַנקִינַן מֵתּטַרפִינַן אֵלָא לָא חַיָבִין חנַן׃

[(8) 2Cor 04, 09]

נִרְדָּפִים, אַךְ לֹא נְטוּשִׁים; מֻשְׁלָכִים אַרְצָה, אַךְ לֹא נִשְׁמָדִים.

נִרְדָּפִים וְלֹא נֶעֱזָבִים נִדָּחִים וְלֹא אֹבְדִים:

Protivenství trpíme, ale nebýváme opuštěni; býváme opovrženi, ale nehyneme.

jsme pronásledováni, ale nejsme opuštěni; jsme sráženi k zemi, ale nejsme poraženi.

διωκόμενοι α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿γκαταλειπόμενοι καταβαλλόμενοι α᾿λλ῾ ου᾿κ α᾿πολλύμενοι

מֵתרַדפִּינַן אֵלָא לָא מֵשׁתַּבקִינַן מֵסתַּחפִּינַן אֵלָא לָא אָבדִּינַן׃

[(8) 2Cor 04, 10]

וְתָמִיד נוֹשְׂאִים אָנוּ בַּגּוּף אֶת מוֹת יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בְּגוּפֵנוּ;

וְאֶת-מוֺת הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ נֹשְׂאִים אֲנַחְנוּ תָּמִיד בְּנַפְשֵׁנוּ לְמַעַן יִגָּלוּ בְנַפְשֵׁנוּ גַּם-חַיָּיו:

Vždycky mrtvení Pána Ježíše na těle nosíme, aby i život Ježíšův na těle našem zjeven byl.

Stále nosíme na sobě znamení Ježíšovy smrti, aby i život Ježíšův byl na nás zjeven. ([Římanům 8:17; 1 Korintským 15:31; Filipským 3:10])

πάντοτε τὴν νέκρωσιν του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿ν τω̑ σὼματι περιφέροντες ι῞να καὶ ἡ ζωὴ του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿ν τω̑ σὼματι ἡμω̑ν φανερωθη̑

בּכֻלזבַן מִיתֻותֵה דּיֵשֻׁוע בּפַגרַין שׁקִילִינַן דָּאף חַיַוהי דּיֵשֻׁוע בּפַגרַין נֵתגּלֻון׃

[(8) 2Cor 04, 11]

כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים נִמְסָרִים תָּמִיד לַמָּוֶת בַּעֲבוּר יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בִּבְשָׂרֵנוּ בֶּן־הַתְּמוּתָה.

כִּי נְתוּנִים אֲנַחְנוּ לַמָּוֶת כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ בַּעֲבוּר יֵשׁוּעַ לְמַעַן יִגָּלוּ גַם-חַיֵּי יֵשׁוּעַ בִּבְשָׂרֵנוּ בָּשָׂר כָּלֶה:

Vždycky zajisté my, kteříž živi jsme, na smrt býváme vydáváni pro Ježíše, aby i život Ježíšův zjeven byl na smrtelném těle našem.

Vždyť my, pokud žijeme, jsme pro Ježíše stále vydáváni na smrt, aby byl na našem smrtelném těle zjeven i Ježíšův život. ([Římanům 8:36; 1 Korintským 15:31])

α᾿εὶ γὰρ ἡμει̑ς οἱ ζω̑ντες ει᾿ς θάνατον παραδιδόμεθα διὰ ᾽Ιησου̑ν ι῞να καὶ ἡ ζωὴ του̑ ᾽Ιησου̑ φανερωθη̑ ε᾿ν τη̑ θνητη̑ σαρκὶ ἡμω̑ν

אֵן חנַן גֵּיר חַיֵא למַותָּא מֵשׁתַּלמִינַן מֵטֻל יֵשֻׁוע הָכַנָא אָף חַיַוהי דּיֵשֻׁוע נֵתגּלֻון בּפַגרַן הָנָא דּמָאֵת׃

[(8) 2Cor 04, 12]

לְפִיכָךְ בָּנוּ פּוֹעֵל הַמָּוֶת , וּבָכֶם - הַחַיִּים.

וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר עָלֵינוּ גָּדַל כֹּחַ הַמָּוֶת כֵּן עֲלֵיכֶם כֹּחַ הַחַיִּים:

A tak smrt v nás moc provodí, ale v vás život.

A tak na nás koná své dílo smrt, na vás však život.

ω῞στε ὁ θάνατος ε᾿ν ἡμι̑ν ε᾿νεργει̑ται ἡ δὲ ζωὴ ε᾿ν ὑμι̑ν

הָשָׁא מַותָּא בַּן מֵתחַפַּט וחַיֵא בּכֻון׃

[(8) 2Cor 04, 13]

אֲבָל יֵשׁ לָנוּ אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁל אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר", וְאָמְנָם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים וְלָכֵן גַּם מְדַבְּרִים;

אַךְ בִּהְיוֺת בָּנוּ רוּחַ הָאֱמוּנָה הַהוּא כַּדָּבָר הַכָּתוּב הֶאֱמַנְתִּי כִּי-אֲדַבֵּר לָכֵן מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ וְגַם-נְדַבֵּרָה:

Majíce tedy téhož ducha víry, podlé toho, jakž psáno jest: Uvěřil jsem, protož jsem mluvil, i myť věříme, protož i mluvíme,

Ale máme ducha víry, o níž je psáno: ‚Uvěřil jsem, a proto jsem také promluvil‘ – i my věříme, a proto také mluvíme, ([Žalmy 116:10])

ε῎χοντες δὲ τὸ αυ᾿τὸ πνευ̑μα τη̑ς πίστεως κατὰ τὸ γεγραμμένον ε᾿πίστευσα διὸ ε᾿λάλησα καὶ ἡμει̑ς πιστεύομεν διὸ καὶ λαλου̑μεν

אָף חנַן הָכִיל דַּחדָא הי רֻוחָא דּהַימָנֻותָא אִית לַן אַיך דַּכתִיב דּהַימנֵת מֵטֻל הָנָא אָף מַללֵת מהַימנִינַן מֵטֻל הָנָא אָף ממַללִינַן׃

[(8) 2Cor 04, 14]

בְּיָדְעֵנוּ כִּי הוּא אֲשֶׁר הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, יָקִים גַּם אוֹתָנוּ עִם יֵשׁוּעַ וְיַצִּיגֵנוּ עִמָּכֶם.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי הַמֵּקִים אֶת-הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ הוּא גַּם-יָקִים אֹתָנוּ עִם-יֵשׁוּעַ וְגַם-יַעֲמִידֵנוּ עִמָּכֶם לְפָנָיו:

Vědouce, že ten, kterýž vzkřísil Pána Ježíše, i nás skrze Ježíše vzkřísí, a postaví s vámi.

vždyť víme, že ten, kdo vzkřísil Pána Ježíše, také nás s Ježíšem vzkřísí a postaví před svou tvář spolu s vámi. ([Římanům 8:11; 1 Korintským 6:14 1 Korintským 15:15 1 Korintským 15:20; 1 Tesalonickým 4:14])

ει᾿δότες ο῞τι ὁ ε᾿γείρας τὸν κύριον ᾽Ιησου̑ν καὶ ἡμα̑ς σὺν ᾽Ιησου̑ ε᾿γερει̑ καὶ παραστήσει σὺν ὑμι̑ν

ויָדעִינַן דּהַו מַן דַּאקִים למָרַן יֵשֻׁוע אָף לַן בּיַד יֵשֻׁוע נקִים וַנקַרבַן עַמכֻון לוָתֵה׃

[(8) 2Cor 04, 15]

אָכֵן הַכֹּל לְמַעַנְכֶם, וְכָךְ בְּשֶׁל הַחֶסֶד שֶׁשָּׁפַע בִּגְלַל הָרַבִּים תִּרְבֶּה הַהוֹדָיָה לִכְבוֹד אֱלֹהִים.

וְכָל-אֵלֶּה בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן יוֺסִיפוּ רַבִּים לְהוֺדוֺת לִכְבוֺד הָאֱלֹהִים רֹב חַסְדּוֺ:

Nebo to všecko děje se pro vás, aby ta přehojná milost skrze díků činění od mnohých rozmohla se k slávě Boží.

To všechno je kvůli vám, aby se milost ve mnohých hojně rozmáhala, a tak přibývalo i díků k slávě Boží.

τὰ γὰρ πάντα δι῾ ὑμα̑ς ι῞να ἡ χάρις πλεονάσασα διὰ τω̑ν πλειόνων τὴν ευ᾿χαριστίαν περισσεύση ει᾿ς τὴν δόξαν του̑ θεου̑

כֻּלמֵדֵּם גֵּיר מֵטֻלָתכֻון הֻו דּכַד מֵתיַתּרָא טַיבֻּותָא בּיַד סַגִּיֵאא תֵּסגֵּא תַּודִּיתָא לשֻׁובחֵה דַּאלָהָא סּ סּ׃

[(8) 2Cor 04, 16]

לָכֵן אֵין אָנוּ מִתְיָאֲשִׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם הַחִיצוֹנִי שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ וּבָלֶה, הָאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ מִתְחַדֵּשׁ יוֹם יוֹם.

וְעַל-כֵּן אֵפוֺא לֹא נֵחַת מִפְּנֵי-כֹל אַף אִם-הָאָדָם הַחִיצוֺן נָמַק בָּנוּ הִנֵּה הָאָדָם הַפְּנִימִי יַחֲלִיף כֹּחַ יוֺם יוֺם:

Protož neoblevujeme, ale ačkoli ten zevnitřní člověk náš ruší se, však ten vnitřní obnovuje se den ode dne.

A proto neklesáme na mysli: i když navenek(r) hyneme, vnitřně(s) se den ze dne obnovujeme. (r) ř: náš vnější člověk (s) ř: ten vnitřní člověk ([2 Korintským 4:10; Efezským 3:16; Koloským 3:10])

διὸ ου᾿κ ε᾿γκακου̑μεν α᾿λλ῾ ει᾿ καὶ ὁ ε῎ξω ἡμω̑ν α῎νθρωπος διαφθείρεται α᾿λλ῾ ὁ ε῎σω ἡμω̑ν α᾿νακαινου̑ται ἡμέρα καὶ ἡμέρα

מֵטֻל הָנָא לָא מָאנָא לַן אָף אֵן בַּרנָשַׁן גֵּיר בַּרָיָא מֵתחַבַּל אֵלָא דּמֵן לגַו מֵתחַדַּת יֻום מֵן יֻום׃

[(8) 2Cor 04, 17]

הֵן צָרָתֵנוּ הַקַּלָּה שֶׁל הָרֶגַע מְכִינָה לָנוּ כְּבוֹד עוֹלָמִים גָּדוֹל וְרַב עַד מְאֹד.

כִּי עָנְיֵנוּ אֲשֶׁר קַל הוּא וְעֹבֵר כְּרָגַע עֹז נֶצַח יִתֶּן-לָנוּ כָּבוֺד מְאֹד נַעֲלָה:

Nebo toto nynější lehoučké ssoužení naše převelmi veliké věčné slávy břímě nám působí,

Toto krátké a lehké soužení působí přenesmírnou váhu věčné slávy ([Jan 16:22; Římanům 8:17-Římanům 8:18; Židům 12:11; 1 Petrův 1:6])

τὸ γὰρ παραυτίκα ε᾿λαφρὸν τη̑ς θλίψεως ἡμω̑ν καθ῾ ὑπερβολὴν ει᾿ς ὑπερβολὴν αι᾿ὼνιον βάρος δόξης κατεργάζεται ἡμι̑ν

אֻולצָנֵה גֵּיר דּזַבנָא הָנָא כַּד טָב זעֻור וקַלִיל שֻׁובחָא רַבָּא דּלָא סָכָא לעָלַם עָלמִין מטַיֵב לַן׃

[(8) 2Cor 04, 18]

וְאֵין אָנוּ צוֹפִים אֶל הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים, אֶלָּא אֶל אֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים; כִּי הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים לְשָׁעָה הֵם, אֲבָל הַבִּלְתִּי נִרְאִים - לְעוֹלָמִים.

כִּי לֹא לִדְבָרִים הַנִּרְאִים אָנוּ מְצַפִּים כִּי אִם-לַאֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים כִּי הַנִּרְאִים לְיָמִים חֲרוּצִים וַאֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים עַד-עוֺלְמֵי עַד:

Když nepatříme na ty věci, kteréž se vidí, ale na ty, kteréž se nevidí. Nebo ty věci, kteréž se vidí, jsou časné, ale které se nevidí, jsou věčné.

nám, kteří nehledíme k viditelnému, nýbrž k neviditelnému. Viditelné je dočasné, neviditelné však věčné. ([2 Korintským 5:7; Koloským 1:16; Židům 11:1])

μὴ σκοπούντων ἡμω̑ν τὰ βλεπόμενα α᾿λλὰ τὰ μὴ βλεπόμενα τὰ γὰρ βλεπόμενα πρόσκαιρα τὰ δὲ μὴ βλεπόμενα αι᾿ὼνια

דּלָא חָדֵינַן בּהָלֵין דּמֵתחַזיָן אֵלָא בּהָלֵין דּלָא מֵתחַזיָן דּמֵתחַזיָן גֵּיר דּזַבנָא אֵנֵין דּלָא מֵתחַזיָן דֵּין דַּלעָלַם אֵנֵין׃ ס

[(8) 2Cor 05, 01]

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאִם יֵהָרֵס בֵּית מִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, יֵשׁ לָנוּ בִּנְיָן מֵאֵת אֱלֹהִים, בַּיִת שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָמִים.

כִּי יָדַעְנוּ אִם יֵהָרֵס בֵּית חֹמֶר אֹהֶל נַפְשֵׁנוּ יֻתַּן לָנוּ בַּיִת מֵאֵת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ בָנוּי בְּיָדַיִם כִּי בֵּית עוֺלָם הוּא בַּמָּרוֺם:

Víme zajisté, že byl-li by tohoto našeho zemského přebývání stánek zbořen, stavení od Boha máme, příbytek ne rukou udělaný, věčný v nebesích.

Víme přece, že bude-li stan našeho pozemského života stržen, čeká nás příbytek od Boha, věčný dům v nebesích, který nebyl zbudován rukama. ([Marek 14:58; Židům 9:11; Jób 4:19; 2 Petrův 1:13-2 Petrův 1:14])

οι῎δαμεν γὰρ ο῞τι ε᾿ὰν ἡ ε᾿πίγειος ἡμω̑ν οι᾿κία του̑ σκήνους καταλυθη̑ οι᾿κοδομὴν ε᾿κ θεου̑ ε῎χομεν οι᾿κίαν α᾿χειροποίητον αι᾿ὼνιον ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

יָדעִינַן גֵּיר דֵּאן בַּיתַּן דּבַארעָא הָנָא דּפַגרָא נֵשׁתּרֵא אֵלָא אִית לַן בֵּניָנָא דּמֵן אַלָהָא בַּיתָּא דּלָא בַּעבָד אִידַיָא בַּשׁמַיָא לעָלַם׃

[(8) 2Cor 05, 02]

הֵן בָּזֶה, בְּמִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, נֶאֱנָחִים אָנוּ וְעַזִּים כִּסּוּפֵינוּ לִלְבֹּשׁ גַּם אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם -

כִּי פֹה בְּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ נֶאֱנָחִים אֲנָחְנוּ וְשֹׁאֲפִים לְהִתְלוֺנֵן בְּצֵל הַמָּעוֺן הָעֶלְיוֺן:

Pročež i v tomto vzdycháme, v příbytek svůj, kterýž jest s nebe, oblečeni býti žádajíce,

Proto zde sténáme touhou, abychom byli oděni šatem(t) nebeským. (t) ř: příbytkem ([Římanům 8:23])

καὶ γὰρ ε᾿ν τούτω στενάζομεν τὸ οι᾿κητήριον ἡμω̑ν τὸ ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ε᾿πενδύσασθαι ε᾿πιποθου̑ντες

אָף עַל הָדֵא גֵּיר מֵתּתַּנחִינַן וַסוֵינַן דּנֵלבַּשׁ בַּיתַּן דּמֵן שׁמַיָא׃

[(8) 2Cor 05, 03]

אִם אָמְנָם נִמָּצֵא עוֹד לְבוּשִׁים וְלֹא עֲרֻמִּים -

וְאִם נִתְלוֺנֵן שָׁם לֹא נִהְיֶה עוֺד כְּעֵירֻמִּם מִבְּלִי מַחְסֶה:

Jestliže však oblečení, a ne nazí nalezeni budeme.

Vždyť jen když jej oblékneme, nebudeme shledáni nazí.

ει῎ γε καὶ ε᾿κδυσάμενοι ου᾿ γυμνοὶ εὑρεθησόμεθα

אֵלָא אָף מָא דַּלבֵשׁן נֵשׁתּכַח לַן עַרטֵל׃

[(8) 2Cor 05, 04]

כִּי גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ כָּעֵת, נֶאֱנָחִים אָנוּ מִכֹּבֶד הַמַּשָֹא; שֶׁהֲרֵי אֵינֶנּוּ חֲפֵצִים לְהִתְפַּשֵּׁט, אֶלָּא לְהוֹסִיף לְבוּשׁ בְּאֹפֶן שֶׁהַכָּפוּף לַמָּוֶת יִבָּלַע עַל־יְדֵי הַחַיִּים.

כִּי כָל-עוֺד נִתְגּוֺרֵר פֹּה בְּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ אֲנַחְנוּ מְסֻבָּלִים וְנֶאֱנָקִים וְלֹא לַחֲלִיפַת חֲלִיצָתֵנוּ אֲנַחְנוּ מִתְאַוִּים כִּי אִם-לִהְיוֺת מְלֻבָּשִׁים לְבַעֲבוּר יְבֻלַּע הַמָּוֶת בְּמוֺ-הַחַיִּים:

Nebo kteříž jsme v tomto stánku, lkáme, jsouce obtíženi, poněvadž bychom nechtěli svlečeni býti, ale přiodíni, aby pohlcena byla smrtelnost od života.

Pokud jsme totiž v tomto stanu, sténáme pod těžkým břemenem, neboť nechceme, aby z nás bylo svlečeno naše pozemské tělo, nýbrž aby přes ně bylo oblečeno nebeské, aby to, co je smrtelné, bylo pohlceno životem. ([1 Korintským 15:53-1 Korintským 15:54])

καὶ γὰρ οἱ ο῎ντες ε᾿ν τω̑ σκήνει στενάζομεν βαρούμενοι ε᾿φ῾ ω῟ ου᾿ θέλομεν ε᾿κδύσασθαι α᾿λλ῾ ε᾿πενδύσασθαι ι῞να καταποθη̑ τὸ θνητὸν ὑπὸ τη̑ς ζωη̑ς

כַּד אִיתַין גֵּיר הָשָׁא בּהָנָא בַּיתָּא מֵתּתַּנחִינַן מֵן יֻוקרֵה ולָא צָבֵינַן למֵשׁלחֵה אֵלָא דּנֵלבַּשׁ לעֵל מֵנֵה דּתֵתבּלַע מִיתֻותֵה בּחַיֵא׃

[(8) 2Cor 05, 05]

וֵאלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֵכִין אוֹתָנוּ לְכָךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת עֵרְבוֹן הָרוּחַ.

וְהָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֲכִינָנוּ לְכָל-זֹאת וְאֶת-רוּחוֺ נָתַן לְעֵרָבוֺן לָנוּ:

Ten pak, kdož nás tak k tomu způsobil, Bůhť jest, kterýž také dal nám závdavek Ducha.

Ten, kdo nás k tomu připravil a dal nám již Ducha jako závdavek, je Bůh. ([Římanům 8:16; 2 Korintským 1:22; Efezským 1:13])

ὁ δὲ κατεργασάμενος ἡμα̑ς ει᾿ς αυ᾿τὸ του̑το θεός ὁ δοὺς ἡμι̑ν τὸν α᾿ρραβω̑να του̑ πνεύματος

ודַמעַתֵּד לַן לָה להָדֵא אַלָהָא הֻו הַו דּיַהב לַן רַהבֻונָא דּרֻוחֵה׃ ס

[(8) 2Cor 05, 06]

עַל כֵּן מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן אָנוּ בְּכָל עֵת וְיוֹדְעִים כִּי בְּהִמָּצְאֵנוּ בַּגּוּף רְחוֹקִים אָנוּ מִן הָאָדוֹן,

וּבְזֹאת אֲנַחְנוּ סְמוּכִים תָּמִיד וְגַם-יֹדְעִים כִּי כָל-עוֺד אֲשֶׁר נִשְׁכֹּן בַּגְּוִיָּה נִשְׁכֹּן כְּמוֺ גֹלִים מֵעַל פְּנֵי הָאָדוֺן:

Protož doufanlivé mysli vždycky jsouce, a vědouce, že dokudž pohostinu jsme v tomto těle, vzdáleni jsme ode Pána,

Jsme tedy stále plni důvěry, neboť víme, že pokud jsme doma v tomto těle, nejsme doma u Pána – ([Židům 11:13])

θαρρου̑ντες ου῏ν πάντοτε καὶ ει᾿δότες ο῞τι ε᾿νδημου̑ντες ε᾿ν τω̑ σὼματι ε᾿κδημου̑μεν α᾿πὸ του̑ κυρίου

מֵטֻל דּיָדעִינַן הָכִיל וַמפָּסִינַן דַּכמָא דַּבפַגרָא שׁרֵינַן עַנִידִינַן מֵן מָרַן׃

[(8) 2Cor 05, 07]

שֶׁכֵּן עַל־פִּי אֱמוּנָה אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּכִים וְלֹא עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם.

כִּי בָאֱמוּנָה אָנוּ הֹלְכִים וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיִם:

(Nebo skrze víru chodíme, ne skrze vidění),

žijeme přece z víry, ne z toho, co vidíme.

διὰ πίστεως γὰρ περιπατου̑μεν ου᾿ διὰ ει῎δους

בּהַימָנֻותָא הֻו גֵּיר מהַלכִינַן ולָא בַּחזָיָא׃

[(8) 2Cor 05, 08]

וְאוּלָם מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן אָנוּ וּמַעְדִּיפִים לָצֵאת מִמִּשְׁכַּן הַגּוּף וְלָבוֹא הַבַּיְתָה אֶל הָאָדוֹן.

וְיֶשׁ-לָנוּ עַל-מִי לְהִסָּמֵךְ וְתַאֲוַת לִבֵּנוּ גְדֹלָה לְהַרְחִיק נְדֹד מִן-הַגְּוִיָּה וּלְהִתְלוֺנֵן בְּצֵל הָאָדוֺן:

Doufanlivéť pak mysli jsme, a oblibujeme raději vyjíti z těla, a přijíti ku Pánu.

V této důvěře chceme raději odejít z těla a být už doma u Pána. ([Filipským 1:23])

θαρρου̑μεν δὲ καὶ ευ᾿δοκου̑μεν μα̑λλον ε᾿κδημη̑σαι ε᾿κ του̑ σὼματος καὶ ε᾿νδημη̑σαι πρὸς τὸν κύριον

מֵטֻל הָנָא תּכִילִינַן וַמסַוחִינַן דּנֵענַד מֵן פַּגרָא ונֵהוֵא לוָת מָרַן׃

[(8) 2Cor 05, 09]

לָכֵן גַּם שׁוֹאֲפִים אָנוּ לִהְיוֹת רְצוּיִים לְפָנָיו, בֵּין שֶׁאָנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ בֵּין שֶׁאָנוּ מִחוּצָה לוֹ,

עַל-כֵּן נִתְאַמֵּץ אִם-מִקָּרוֺב אוֺ-מֵרָחוֺק לִהְיוֺת לוֺ לְרָצוֺן:

Protož i usilujeme buď v těle pohostinu jsouce, buďto z těla se berouce, jemu se líbiti.

Proto nám také nadevše záleží na tom, abychom se mu líbili, ať už odcházíme domů nebo zůstáváme v cizině. ([Žalmy 39:13])

διὸ καὶ φιλοτιμούμεθα ει῎τε ε᾿νδημου̑ντες ει῎τε ε᾿κδημου̑ντες ευ᾿άρεστοι αυ᾿τω̑ ει῏ναι

ומֵתחַפּטִינַן דֵּאן עָנֻודֵא חנַן וֵאן עָמֻורֵא לֵה הוַין שָׁפרִין׃

[(8) 2Cor 05, 10]

כִּי כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בַּגּוּף, אִם טוֹב וְאִם רַע.

כִּי כֻלָּנוּ מִתְעַתְּדִים לַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא מִשְׁפַּט הַמָּשִׁיחַ לָקַחַת אִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעוֺדוֺ בִּבְשָׂרוֺ אִם-טוֺב וְאִם-רָע:

Všickni my zajisté ukázati se musíme před soudnou stolicí Kristovou, aby přijal jeden každý to, což skrze tělo působil, podlé toho, jakž práce čí byla, buď v dobrém, neb ve zlém.

Vždyť se všichni musíme ukázat před soudným stolcem Kristovým, aby každý dostal odplatu za to, co činil ve svém životě, ať dobré, či zlé. ([Jan 5:27; Skutky apoštolské 17:31; Římanům 2:16 Římanům 14:10])

τοὺς γὰρ πάντας ἡμα̑ς φανερωθη̑ναι δει̑ ε῎μπροσθεν του̑ βήματος του̑ Χριστου̑ ι῞να κομίσηται ε῞καστος τὰ διὰ του̑ σὼματος πρὸς α῍ ε῎πραξεν ει῎τε α᾿γαθὸν ει῎τε φαυ̑λον

כֻּלַן גֵּיר עתִידִינַן לַמקָם קדָם בִּים דַּמשִׁיחָא דּנֵתפּרַע אנָשׁ אנָשׁ בּפַגרֵה מֵדֵּם דַּעבִיד לֵה אֵן דּטָב וֵאן דּבִישׁ׃ ס

[(8) 2Cor 05, 11]

מִתּוֹךְ הַכָּרַת יִרְאַת אֲדֹנָי אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל לֵב בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְשַׁכְנְעָם. גְּלוּיִים אָנוּ לֵאלֹהִים, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ גְּלוּיִים גַּם לְעֵינֵי מַצְפּוּנְכֶם.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יִרְאַת יְהוָֺה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נְפַתֶּה אֶת-בְּנֵי הָאָדָם לְיִרְאָה אֹתוֺ וּבְיִשְׁרַת לְבָבֵנוּ יְדֻעִים אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים אוֺחִילָה כִי כֵן יְדֻעִים אֲנַחְנוּ גַּם-לָכֶם:

Protož znajíce tu hrůzu Páně, lidem k víře sloužíme, Bohuť pak známi jsme. A nadějiť mám, že i svědomí vašemu známi jsme.

Protože známe tuto bázeň před Pánem, přesvědčujeme lidi. Bůh vidí do našeho srdce a doufám, že i vy ve svém svědomí do našeho srdce vidíte. ([Galatským 1:10])

ει᾿δότες ου῏ν τὸν φόβον του̑ κυρίου α᾿νθρὼπους πείθομεν θεω̑ δὲ πεφανερὼμεθα ε᾿λπίζω δὲ καὶ ε᾿ν ται̑ς συνειδήσεσιν ὑμω̑ν πεφανερω̑σθαι

מֵטֻל דּיָדעִינַן הָכִיל דֵּחלתֵה דּמָרַן לַבנַינָשָׁא הֻו מפִּיסִינַן לַאלָהָא דֵּין גּלֵינַן סָבַר אנָא דֵּין דָּאף למַדּעַיכֻּון דִּילכֻון גּלֵינַן׃

[(8) 2Cor 05, 12]

אֵין אָנוּ שׁוּב מְשַׁבְּחִים אֶת עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם, אֶלָּא נוֹתְנִים בְּיֶדְכֶם סִבָּה לְהִתְגָּאוֹת בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מַה לְּהַצִּיב נֶגֶד הָאֲנָשִׁים הַמִּתְגָּאִים בְּמַרְאֵה פָּנִים וְלֹא בְּמַה שֶּׁבַּלֵּב.

וְלֹא בָאנוּ בְזֹאת לְרוֺמֵם נַפְשֵׁנוּ לִפְנֵיכֶם עוֺד הַפָּעַם כִּי אִם-לָשִׂים לָכֶם יָדַיִם לְהִתְפָּאֵר בָּנוּ וְלָתֵת לָכֶם פִּתְחוֺן פֶּה נֶגֶד הַמִּתְפָּאֲרִים לָעֵינַיִם וְלַלֵּבָב אֵין מְאוּמָה:

Neboť ne sami sebe opět vám chválíme, ale příčinu vám dáváme, abyste se chlubili námi, a abyste to měli proti těm, kteříž se v tvárnosti chlubí, a ne v srdci.

Nechceme se vám znovu doporučovat, nýbrž dáváme vám příležitost, abyste se námi chlubili a měli se čím bránit lidem, kteří se chlubí tím, co je před očima, a ne tím, co je v srdci. ([2 Korintským 3:1])

ου᾿ πάλιν ἑαυτοὺς συνιστάνομεν ὑμι̑ν α᾿λλὰ α᾿φορμὴν διδόντες ὑμι̑ν καυχήματος ὑπὲρ ἡμω̑ν ι῞να ε῎χητε πρὸς τοὺς ε᾿ν προσὼπω καυχωμένους καὶ μὴ ε᾿ν καρδία

לָא הוָא תֻּוב נַפשַׁן משַׁבּחִינַן לכֻון אֵלָא עֵלתָא הֻו יָהבִּינַן לכֻון דַּהוַיתֻּון מֵשׁתַּבהרִין בַּן לוָת הָנֻון דּבַאפֵּא הו מֵשׁתַּבהרִין ולָא בּלֵבָּא׃

[(8) 2Cor 05, 13]

וְאִם יָצָאנוּ מִדַּעְתֵּנוּ, הֲרֵי זֶה לְמַעַן אֱלֹהִים; וְאִם מְפֻכָּחִים אָנוּ, הֲרֵי זֶה לְמַעַנְכֶם;

וְאַף אִם-נֶחְשַׁבְנוּ כְמִשְׁתּוֺלְלִים כֵּן הָיִינוּ לֵאלֹהִים וְאִם כִּמְחֻכָּמִים כֵּן הָיִינוּ לָכֶם:

Nebo buď že nesmyslní jsme, Bohu; buď že jsme rozumní, vám.

Když jsme byli ve vytržení, bylo to mezi Bohem a námi(u), když jsme při smyslech, je to pro vás. (u) ř: bylo to Bohu

ει῎τε γὰρ ε᾿ξέστημεν θεω̑ ει῎τε σωφρονου̑μεν ὑμι̑ν

אֵן גֵּיר שָׁטֵינַן לַאלָהָא וֵאן תַּקנִינַן לכֻון׃

[(8) 2Cor 05, 14]

שֶׁכֵּן אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דּוֹחֶקֶת בָּנוּ, בְּהַכִּירֵנוּ שֶׁאֶחָד מֵת בְּעַד הַכֹּל, לָכֵן הַכֹּל מֵתוּ.

כִּי-אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ חָזְקָה עָלֵינוּ לְהוֺצִיא מִשְׁפָּט כָּזֶה אִם-אֶחָד מֵת בְּעַד כֻּלָּם אָז כֻּלָּם כְּמֵתִים נֶחְשָׁבוּ:

Láska zajisté Kristova víže nás,

Vždyť nás má ve své moci(v) láska Kristova – nás, kteří jsme pochopili, že jeden zemřel za všecky, a že tedy všichni zemřeli; (v) Vždyť nás spojuje ([Římanům 5:15])

ἡ γὰρ α᾿γάπη του̑ Χριστου̑ συνέχει ἡμα̑ς κρίναντας του̑το ο῞τι ει῟ς ὑπὲρ πάντων α᾿πέθανεν α῎ρα οἱ πάντες α᾿πέθανον

חֻובֵּה גֵּיר דַּמשִׁיחָא אָלֵץ לַן דּרָנֵינַן הָדֵא דּחַד חלָף כֻּלנָשׁ מִית מָדֵין כֻּלנָשׁ מִית לֵה׃

[(8) 2Cor 05, 15]

וּבְעַד הַכֹּל הוּא מֵת, כְּדֵי שֶׁאֵלֶּה הַחַיִּים לֹא יִחְיוּ עוֹד לְמַעַן עַצְמָם, אֶלָּא לְמַעַן זֶה אֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם.

וְהוּא מֵת בְּעַד כֻּלָּם לְמַעַן יִחְיוּ כֻלָּמוֺ לֹא לְנַפְשָׁם כִּי אִם-לוֺ אֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם:

Jakožto ty, kteříž tak soudíme, že poněvadž jeden za všecky umřel, tedyť všickni zemřeli, a že za všecky umřel, aby ti, kteříž živi jsou, již ne sami sobě živi byli, ale tomu, kterýž za ně umřel i z mrtvých vstal.

a za všechny zemřel proto, aby ti, kteří jsou naživu, nežili už sami sobě, nýbrž tomu, kdo za ně zemřel i vstal. ([Římanům 7:4 Římanům 14:7-Římanům 14:8; 1 Timoteovi 2:6])

καὶ ὑπὲρ πάντων α᾿πέθανεν ι῞να οἱ ζω̑ντες μηκέτι ἑαυτοι̑ς ζω̑σιν α᾿λλὰ τω̑ ὑπὲρ αυ᾿τω̑ν α᾿ποθανόντι καὶ ε᾿γερθέντι

וַחלָף כֻּלנָשׁ הֻו מִית דַּאילֵין דּחַיִין לָא לנַפשׁהֻון נִחֻון אֵלָא להַו אַינָא דּעַל אַפַּיהֻון מִית וקָם׃

[(8) 2Cor 05, 16]

עַל כֵּן מֵעַתָּה אֵין אָנוּ מַכִּירִים אִישׁ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית; וְגַם אִם הִכַּרְנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית, הֲרֵי כָּעֵת אֵינֶנּוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ עוֹד בְּאֹפֶן כָּזֶה.

עַל-כֵּן מֵעַתָּה לֹא-נֵדַע עוֺד אִישׁ לְפִי בְשָׂרוֺ וְאַף הַמָּשִׁיחַ אִם-יְדַעֲנֻהוּ לְפִי בְּשָׂרוֺ לֹא-נֵדָעֵהוּ עוֺד עָתָּה:

A tak my již od toho času žádného neznáme podlé těla. A ačkoli jsme znali Krista podlé těla, ale nyní již více neznáme.

A tak od nynějška už nikoho neposuzujeme podle lidských měřítek(x). Ačkoli jsme dříve viděli Krista po lidsku(y), nyní ho už takto neznáme. (x) ř: podle těla (y) ř: podle těla

ω῞στε ἡμει̑ς α᾿πὸ του̑ νυ̑ν ου᾿δένα οι῎δαμεν κατὰ σάρκα ει᾿ καὶ ε᾿γνὼκαμεν κατὰ σάρκα Χριστόν α᾿λλὰ νυ̑ν ου᾿κέτι γινὼσκομεν

ומֵכִּיל חנַן לאנָשׁ בַּפגַר לָא יָדעִינַן וֵאן יִדַען בַּפגַר לַמשִׁיחָא אֵלָא מֵן הָשָׁא לָא יָדעִינַן׃

[(8) 2Cor 05, 17]

עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ; הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת.

כִּי מִי לַמָּשִׁיחַ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה הוּא קַדְמֹנִיּוֺת חָלְפוּ וְהִנֵּה הַכֹּל חָדָשׁ הוּא:

Protož jestli kdo v Kristu, nové stvoření jest. Staré věci pominuly, aj, nové všecko učiněno jest.

Kdo je v Kristu, je nové stvoření. Co je staré, pominulo, hle, je tu(z) nové! (z) var: všecko je ([Římanům 6:4 Římanům 8:10; Galatským 6:15; Zjevení Janovo 21:5; Izajáš 43:18])

ω῞στε ει῎ τις ε᾿ν Χριστω̑ καινὴ κτίσις τὰ α᾿ρχαι̑α παρη̑λθεν ι᾿δοὺ γέγονεν καινά

כֻּל מַן דּבַמשִׁיחָא הֻו הָכִיל בּרִיתָא הֻו חדַתָא עַתִּיקָתָא עבַר להֵין׃

[(8) 2Cor 05, 18]

וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים שֶׁרִצָּה אוֹתָנוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּמָסַר לָנוּ אֶת שֵׁרוּת הָרִצּוּי.

וכָל-זֹאת מִיַּד אֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָנוּ לְהִתְרַצּוֺת אֵלָיו בַּמָּשִׁיחַ וַעֲבֹדַת הַסְּלִיחָה הַזֹּאת שָׂם עָלֵינוּ:

To pak všecko jest z Boha, kterýž smířil nás s sebou skrze Jezukrista, a dal nám služebnost smíření toho.

To všecko je z Boha, který nás smířil sám se sebou skrze Krista a pověřil nás, abychom sloužili tomuto smíření. ([Římanům 5:10; Koloským 1:20])

τὰ δὲ πάντα ε᾿κ του̑ θεου̑ του̑ καταλλάξαντος ἡμα̑ς ἑαυτω̑ διὰ Χριστου̑ καὶ δόντος ἡμι̑ν τὴν διακονίαν τη̑ς καταλλαγη̑ς

וכֻל מֵדֵּם הוָא חַדתָא מֵן אַלָהָא הַו דּרַעיַן לֵה בַּמשִׁיחָא ויַהב לַן תֵּשׁמֵשׁתָּא דּתַרעֻותָא׃

[(8) 2Cor 05, 19]

כְּלוֹמַר: אֱלֹהִים הָיָה בַּמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת הָעוֹלָם אֶל עַצְמוֹ מִבְּלִי לַחְשֹׁב לָהֶם אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְהוּא שָׂם בָּנוּ אֶת דְּבַר הָרִצּוּי.

כִּי הֵן אֱלֹהִים הָיָה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלֹחַ לִבְנֵי הָעוֺלָם וְלֹא-לִזְכֹּר לָהֶם אֶת-חַטֹּאתֵיהֶם וְתוֺרַת הַסְּלִיחָה הַזֹּאת הִפְקִיד בְּיָדֵינוּ:

Neboť Bůh byl v Kristu, v mír uvodě svět s sebou, nepočítaje jim hříchů jejich, a složil v nás to slovo smíření.

Neboť v Kristu Bůh usmířil svět se sebou. Nepočítá lidem jejich provinění a nám uložil zvěstovat toto smíření. ([Římanům 3:24-Římanům 3:25; Koloským 1:19-Koloským 1:20])

ὡς ο῞τι θεὸς η῟ν ε᾿ν Χριστω̑ κόσμον καταλλάσσων ἑαυτω̑ μὴ λογιζόμενος αυ᾿τοι̑ς τὰ παραπτὼματα αυ᾿τω̑ν καὶ θέμενος ε᾿ν ἡμι̑ν τὸν λόγον τη̑ς καταλλαγη̑ς

אַלָהָא הוָא גֵּיר בַּמשִׁיחָא הַו דּרַעִי לעָלמָא עַם רַבֻּותֵה ולָא חשַׁב להֻון חטָהַיהֻון וסָם בַּן דִּילַן מֵלתָא דּתַרעֻותָא׃

[(8) 2Cor 05, 20]

לָכֵן שַׁגְרִירֵי הַמָּשִׁיחַ אָנוּ וֵאלֹהִים כְּמוֹ מַפְצִיר בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ. וּבְכֵן מַפְצִירִים אָנוּ בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ: הִתְרַצּוּ נָא לֵאלֹהִים!

וְאִם כֵּן אֵפוֺא מְלִיצֵי הַמָּשִׁיחַ אֲנָחְנוּ כְּמוֺ אִם-אֱלֹהִים מִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם עַל-פִּינוּ אֲנַחְנוּ מְחַלִּים אֶת-פְּנֵיכֶם בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ הִתְרַצּוּ-נָא אֶל-הָאֱלֹהִים:

Protož my na místě Kristově poselství dějíce, jako by Bůh skrze náš žádal, prosíme na místě Kristově, smiřte se s Bohem.

Jsme tedy posly Kristovými, Bůh vám domlouvá našimi ústy; na místě Kristově vás prosíme: dejte se smířit s Bohem! ([Efezským 6:20; Izajáš 52:6])

ὑπὲρ Χριστου̑ ου῏ν πρεσβεύομεν ὡς του̑ θεου̑ παρακαλου̑ντος δι῾ ἡμω̑ν δεόμεθα ὑπὲρ Χριστου̑ καταλλάγητε τω̑ θεω̑

אִיזגַּדֵּא חנַן הָכִיל חלָף משִׁיחָא וַאיך הַו דַּאלָהָא בָּעֵא מֵנכֻון בִּאידַן חלָף משִׁיחָא הָכִיל בָּעֵינַן אֵתרַעַו לַאלָהָא׃

[(8) 2Cor 05, 21]

אֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא יָדַע חַטָּאת עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאָנוּ נִלְבַּשׁ אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בּוֹ.

הוּא אֲשֶׁר לֹא-יָדַע חַטָּאת אֹתוֺ עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה אֲנַחְנוּ בוֺ לְצִדְקַת אֱלֹהִים:

Nebo toho, kterýž hříchu nepoznal, za nás učinil hříchem, abychom my učiněni byli spravedlností Boží v něm.

Toho, který nepoznal hřích, kvůli nám ztotožnil s hříchem, abychom v něm dosáhli Boží spravedlnosti. ([Jan 8:46; Galatským 3:13; Filipským 3:9; Židům 4:15; 1 Petrův 2:22-1 Petrův 2:24; 1 Janův 3:5])

τὸν μὴ γνόντα ἁμαρτίαν ὑπὲρ ἡμω̑ν ἁμαρτίαν ε᾿ποίησεν ι῞να ἡμει̑ς γενὼμεθα δικαιοσύνη θεου̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑

הַו גֵּיר דּלָא יָדַע הוָא חטִיתָא מֵטֻלָתכֻון חטִיתָא עַבדֵּה דַּחנַן נֵהוֵא בֵּה זַדִּיקֻותָא דַּאלָהָא׃ ס

[(8) 2Cor 06, 01]

כֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ שֻׁתָּפִים לְפָעֳלוֹ, אָנוּ גַּם מְבַקְשִׁים מִכֶּם: אַל נָא תְּקַבְּלוּ לָרִיק אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים.

וַאֲנַחְנוּ כְּעֹשִׂים עִמּוֺ בִּמְלַאכְתּוֺ מְבַקְשִׁים מִכֶּם אַל-נָא תִשְׂאוּ חֶסֶד-אֵל לָרִיק:

Protož napomáhajíce, i napomínáme vás, abyste milosti Boží nadarmo nebrali,

Jako spolupracovníci na tomto díle vás napomínáme, abyste milost Boží nepřijímali naprázdno, ([2 Korintským 5:20])

συνεργου̑ντες δὲ καὶ παρακαλου̑μεν μὴ ει᾿ς κενὸν τὴν χάριν του̑ θεου̑ δέξασθαι ὑμα̑ς

וַאיך מעַדּרָנֵא בָּעֵינַן מֵנכֻון דּלָא תֵּסתַּרַק בּכֻון טַיבֻּותָא דַּאלָהָא דּקַבֵּלתֻּון׃

[(8) 2Cor 06, 02]

הֵן הוּא אוֹמֵר: "בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ." הִנֵּה עַתָּה עֵת רָצוֹן, הִנֵּה עַתָּה יוֹם יְשׁוּעָה.

כִּי הוּא אֹמֵר בְּעֵת רָצוֺן עֲנִיתִיךׇ וּבְיוֺם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךׇ הִנֵה עַתָּה עֵת רָצוֺן הִנֵּה עַתָּה יוֺם יְשׁוּעָה:

(Neboť praví: V čas příhodný uslyšel jsem tě, a v den spasení spomohl jsem tobě. Aj, nyníť jest čas příhodný, aj, nyní dnové spasení.)

vždyť je psáno: ‚V čas příhodný jsem tě vyslyšel, v den spásy jsem ti přispěl na pomoc.‘ Hle, nyní je čas příhodný, nyní je den spásy! ([Izajáš 49:8; Lukáš 4:19-Lukáš 4:21])

λέγει γάρ καιρω̑ δεκτω̑ ε᾿πήκουσά σου καὶ ε᾿ν ἡμέρα σωτηρίας ε᾿βοήθησά σοι ι᾿δοὺ νυ̑ν καιρὸς ευ᾿πρόσδεκτος ι᾿δοὺ νυ̑ν ἡμέρα σωτηρίας

אֵמַר גֵּיר דַּבזַבנָא מקַבּלָא ענִיתָך וַביַומָא דּחַיֵא עַדַּרתָּך הָא הָשָׁא זַבנָא מקַבּלָא והָא הָשָׁא יַומָא דּחַיֵא׃

[(8) 2Cor 06, 03]

אֵין אָנוּ שָׂמִים מִכְשׁוֹל בְּשׁוּם דָּבָר, פֶּן יִהְיֶה שֵׁרוּתֵנוּ לְשִׁמְצָה.

וְלֹא נִתֵּן מִכְשֹׁל לִפְנֵי-כֹל פֶּן-תֵּחָשֵׁב עֲבֹדָתֵנוּ לְשִׁמְצָה:

Žádného nedávajíce v ničemž pohoršení, aby bylo bez ouhony přisluhování,

Nikomu nedáváme v ničem příležitost k pohoršení, aby tato služba nebyla uvedena v potupu,

μηδεμίαν ε᾿ν μηδενὶ διδόντες προσκοπήν ι῞να μὴ μωμηθη̑ ἡ διακονία

למָא בּמֵדֵּם תֵּתּלֻון לאנָשׁ עֵלתָא דּתֻוקַלתָא דּלָא נֵהוֵא מֻומָא בּתֵשׁמֵשׁתַּן׃

[(8) 2Cor 06, 04]

אַדְּרַבָּא, בְּכָל דָּבָר אֲנַחְנוּ מַצִּיגִים אֶת עַצְמֵנוּ כִּמְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים: בְּרֹב סַבְלָנוּת, בְּצָרוֹת, בְּמַחְסוֹר, בִּמְצוּקוֹת, בְּמַכּוֹת,

אוּלָם בְּכָל-מַעֲמָד נַעֲמֹד לְעֵינֵי הָרֹאִים כִּמְשָׁרְתֵי-אֵל בְּרֹב עֹצֶר רוּחַ בְּלַחַץ בְּמָצוֺק וּבְחֹסֶר כֹּל:

Ale ve všem se chovajíce jako Boží služebníci, ve mnohé trpělivosti, v utištěních, v nedostatcích, v úzkostech,

ale ve všem se prokazujeme jako Boží služebníci, v mnohé vytrvalosti, v souženích, tísni, úzkostech, ([1 Korintským 4:11-1 Korintským 4:13; 2 Korintským 4:2 2 Korintským 11:23-2 Korintským 11:27])

α᾿λλ῾ ε᾿ν παντὶ συνίσταντες ἑαυτοὺς ὡς θεου̑ διάκονοι ε᾿ν ὑπομονη̑ πολλη̑ ε᾿ν θλίψεσιν ε᾿ν α᾿νάγκαις ε᾿ν στενοχωρίαις

אֵלָא בּכֻל מֵדֵּם נחַוֵא נַפשַׁן דַּמשַׁמשָׁנֵא חנַן דַּאלָהָא בַּמסַיבּרָנֻותָא סַגִּיאתָא בֻּאולצָנֵא בַּאנַנקַס בַּחבֻושׁיֵא׃

[(8) 2Cor 06, 05]

בְּבָתֵּי כֶּלֶא, בִּמְהוּמוֹת, בְּעָמָל, בְּלֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה, בְּצוֹמוֹת,

בְּמַהֲלֻמּוֺת בְּבָתֵּי כְלָאִים בִּמְהוּמוֺת בִּתְלָאוֺת בִּבְלִי-שֵׁנָה בַּלַּיְלָה וּבְהִתְעַנּוֺת בַּיּוֺם:

V ranách, v žalářích, v nepokojích, v pracech, v bděních, v postech,

pod ranami, v žalářích, nepokojích, vyčerpanosti, v bezesných nocích, v hladovění(a); (a) ř: v postu

ε᾿ν πληγαι̑ς ε᾿ν φυλακαι̑ς ε᾿ν α᾿καταστασίαις ε᾿ν κόποις ε᾿ν α᾿γρυπνίαις ε᾿ν νηστείαις

בּנֵגדֵּא בַּאסֻורֵא בַּשׁגֻושׁיֵא בּלֵאוֻתָא בּשַׁהרָא בּצַומָא׃

[(8) 2Cor 06, 06]

בְּטָהֳרָה, בְּדַעַת, בְּאֹרֶךְ רוּחַ, בִּנְדִיבוּת לֵב, בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּאַהֲבָה אֲמִתִּית,

בְּבֹר לֵב בְּאוֺר הַדַּעַת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ בַּחֲנִינָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאַהֲבָה בְּלֹא לֵב וָלֵב:

V čistotě, v umění, v dlouhočekání, v dobrotivosti, v Duchu svatém, v lásce neošemetné,

prokazujeme se bezúhonností, poznáním, trpělivostí, dobrotivostí, Duchem svatým, nepředstíranou láskou, ([Římanům 12:9; 1 Timoteovi 4:12; 1 Petrův 1:22])

ε᾿ν ἁγνότητι ε᾿ν γνὼσει ε᾿ν μακροθυμία ε᾿ν χρηστότητι ε᾿ν πνεύματι ἁγίω ε᾿ν α᾿γάπη α᾿νυποκρίτω

בּדַכיֻותָא בִּידַעתָא בּנַגִּירֻות רֻוחָא בּבַסִימֻותָא בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא בּחֻובָּא דּלָא נֵכלָא׃

[(8) 2Cor 06, 07]

בְּדִבּוּר אֱמֶת, בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים, בְּנֶשֶׁק הַצֶּדֶק שֶׁבִּימִינֵנוּ וּבִשְׂמֹאלֵנוּ,

בְּדִברֵי אֱמֶת בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים וּבִכְלִי נֵשֶׁק הַצְּדָקָה מִיָּמִין וּמִ׹ְּׂמֹאל:

V slovu pravdy, v moci Boží, skrze odění spravedlnosti na pravo i na levo,

slovem pravdy, mocí Boží. Jsme vyzbrojeni spravedlností k útoku i k obraně(b), (b) v pravici i v levici ([Římanům 13:12; 1 Korintským 2:4; Efezským 6:11-Efezským 6:12])

ε᾿ν λόγω α᾿ληθείας ε᾿ν δυνάμει θεου̑ διὰ τω̑ν ο῞πλων τη̑ς δικαιοσύνης τω̑ν δεξιω̑ν καὶ α᾿ριστερω̑ν

בּמֵלתָא דּקֻושׁתָּא בּחַילָא דַּאלָהָא בּזַינָא דּזַדִּיקֻותָא דַּביַמִינָא וַבסֵמָלָא׃

[(8) 2Cor 06, 08]

בְּכָבוֹד וּבְקָלוֹן, בְּשֵׁם רַע וּבְשֵׁם טוֹב; כְּאִלּוּ מַתְעִים, אַךְ אָנוּ נֶאֱמָנִים;

בְּכָבוֺד וּבְקָלוֺן בְּדִבָּה רָעָה וּבְשֵׁמַע תְּהִלָּה כְּמַתְעִים וְנֶאֱמָנִים:

Skrze slávu i pohanění, skrze zlou i dobrou pověst, jako bludní, a jsouce pravdomluvní,

procházíme slávou i pohanou, zlou i dobrou pověstí; mají nás za svůdce, a přece mluvíme pravdu;

διὰ δόξης καὶ α᾿τιμίας διὰ δυσφημίας καὶ ευ᾿φημίας ὡς πλάνοι καὶ α᾿ληθει̑ς

בּשֻׁובחָא וַבצַערָא בּקֻולָסָא וַבגֻונָיָא אַיך מַטעיָנֵא ושַׁרִירֵא׃

[(8) 2Cor 06, 09]

כְּאִלּוּ בִּלְתִּי מֻכָּרִים, אַךְ אָנוּ מֻכָּרִים; כְּמֵתִים וְהִנֵּה אָנוּ חַיִּים; כְּנֶעֱנָשִׁים וְלֹא מוּמָתִים;

כִּבְנֵי בְלִי-שֵׁם וְאַנְשֵׁי שֵׁם כְּמֵתִים וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ חַיִּים כְּמֻכִּים וְלֹא מוּמָתִים:

Jako neznámí, a jsouce známí, jako umírající, a aj, živi jsme, jako potrestaní, a nezmordovaní,

jsme neznámí, a přece o nás všichni vědí; umíráme – a hle, jsme naživu; jsme týráni, a přece nejsme vydáni smrti; ([Žalmy 118:17-Žalmy 118:18; Římanům 8:36; 2 Korintským 4:10])

ὡς α᾿γνοούμενοι καὶ ε᾿πιγινωσκόμενοι ὡς α᾿ποθνήσκοντες καὶ ι᾿δοὺ ζω̑μεν ὡς παιδευόμενοι καὶ μὴ θανατούμενοι

אַיך לָא יִדִיעֵא וִידִיעִינַן אַיך מִיתִינַן והָא חַיִין חנַן אַיך דּמֵתרדֵינַן ולָא מָיתִּינַן׃

[(8) 2Cor 06, 10]

כְּנֶעֱצָבִים, אַךְ שְׂמֵחִים תָּמִיד; כַּעֲנִיִּים, אַךְ מַעֲשִׁירִים אֶת הָרַבִּים; כְּחַסְרֵי כֹּל וְעִם זֹאת יֵשׁ לָנוּ הַכֹּל.

כְּנֶעֱצָבִים וּשְׂמֵחִים תָּמִיד כְּרָשִׁים וּמַעֲשִׁירֵי רַבִּים כְּאֵין לָהֶם מְאוּמָה וְיֵשׁ לָהֶם כֹּל:

Jako smutní, a však se vždycky radujíce, jako chudí, však mnohé zbohacujíce, jako nic nemajíce, a však všemi věcmi vládnouce.

máme proč se rmoutit, a přece se stále radujeme; jsme chudí, a přece mnohé obohacujeme; nic nemáme, a přece nám patří vše. ([Římanům 8:32; 2 Korintským 7:4; Filipským 2:17 Filipským 4:12-Filipským 4:13; Koloským 1:24])

ὡς λυπούμενοι α᾿εὶ δὲ χαίροντες ὡς πτωχοὶ πολλοὺς δὲ πλουτίζοντες ὡς μηδὲν ε῎χοντες καὶ πάντα κατέχοντες

אַיך דּכַריָא לַן וַבכֻלזבַן חָדֵינַן אַיך מֵסכִּנֵא וַלסַגִּיֵאא מַעתּרִינַן אַיך דּמֵדֵּם לַיתּ לַן וכֻל מֵדֵּם אַחִידִינַן׃ ס

[(8) 2Cor 06, 11]

קוֹרִינְתִּים, דִּבַּרְנוּ אֲלֵיכֶם בְּכֵנוּת וְנָהַגְנוּ בְּרֹחַב לֵב.

וְאַתֶּם יוֺשְׁבֵי קֹרִנְתּוֺס פִּינוּ פָתַחְנוּ לָכֶם אַף לִבֵּנוּ רָחָב:

Ústa naše otevřína jsou k vám, ó Korinští, srdce naše rozšířeno jest.

Nic jsem vám nezatajil, Korinťané, naše srdce se vám otevřelo.

τὸ στόμα ἡμω̑ν α᾿νέωγεν πρὸς ὑμα̑ς Κορίνθιοι ἡ καρδία ἡμω̑ν πεπλάτυνται

פֻּומַן פּתִיח הֻו לוָתכֻון קָורִנתָיֵא ולֵבַּן רוִיח׃

[(8) 2Cor 06, 12]

לֹא צַר לָכֶם הַמָּקוֹם בִּלְבָבֵנוּ; בִּלְבַבְכֶם צַר הַמָּקוֹם.

לֹא-צַר הוּא מֵהָכִיל אֶתְכֶם אַךְ מֵעֵיכֶם וְרַחֲמֵיכֶם צָרוּ מֵהָכִיל אֹתָנוּ:

Nejste v nás ssouženi, než ssouženi jste v střevách svých.

V našem srdci nemáte nedostatek místa, ale vy sami se nám uzavíráte.

ου᾿ στενοχωρει̑σθε ε᾿ν ἡμι̑ν στενοχωρει̑σθε δὲ ε᾿ν τοι̑ς σπλάγχνοις ὑμω̑ν

לָא אַלִיצִיתֻּון בַּן אַלִיצִיתֻּון דֵּין בּרַחמַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 06, 13]

הָשִׁיבוּ אֶת אוֹתוֹ הַגְּמוּל - כְּאֶל בָּנַי אֲנִי מְדַבֵּר - וְהִתְנַהֲגוּ בְּרֹחַב לֵב גַּם אַתֶּם.

וַאֲנִי כְּמוֺ אֶל-בָּנִים אֲנִי מְדַבֵּר הָשִׁיבוּ גְמוּל וְהַרְחִיבוּ לִבְּכֶם גַּם-אַתֶּם:

O takovéžť pak odměně jakožto synům pravím: Rozšiřtež se i vy.

Na oplátku – mluvím k vám jako k svým dětem – udělejte nám i vy místo ve svém srdci! ([1 Korintským 4:14])

τὴν δὲ αυ᾿τὴν α᾿ντιμισθίαν ὡς τέκνοις λέγω πλατύνθητε καὶ ὑμει̑ς

אַיך דּלַבנַיָא דֵּין אָמַר אנָא פֻּורעֻוני חֻובלי דַּלוָתכֻון ורַוַחו חֻובּכֻון לוָתי׃

[(8) 2Cor 06, 14]

אַל תֵּרָתְמוּ לְעֹל אֶחָד עִם הַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים; כִּי אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת לִצְדָקָה עִם עַוְלָה? וּמָה רֵעוּת יֵשׁ לְאוֹר עִם חֹשֶׁךְ?

אַל-תִּצָּמְדוּ לִמְהָרְסֵי אֱמוּנָה לִמְשֹׁךְ עִמָּם בְּעֹל אֶחָד כִּי מַה אַחֲוָה בֵּין צֶדֶק לָרֶשַׁע וּמַה בְּרִית בֵּין אוֺר לַחֹשֶׁךְ:

Netáhněte jha s nevěřícími. Nebo jaký jest spolek spravedlnosti s nepravostí? A jaké obcování světla s temnostmi?

Nedejte se zapřáhnout do cizího jha spolu s nevěřícími! Co má společného spravedlnost s nepravostí? A jaké spolužití světla s temnotou? ([Efezským 5:7 Efezským 5:11])

μὴ γίνεσθε ἑτεροζυγου̑ντες α᾿πίστοις τίς γὰρ μετοχὴ δικαιοσύνη καὶ α᾿νομία η῍ τίς κοινωνία φωτὶ πρὸς σκότος

ולָא תֵּהוֻון בּנַי זַוגָּא לַאילֵין דּלָא מהַימנִין אַידָא גֵּיר שַׁותָּפֻותָא אִית לזַדִּיקֻותָא עַם עַולָא אַו אַינָא חֻולטָנָא אִית לנַהִירָא עַם חֵשֻׁוכָא׃

[(8) 2Cor 06, 15]

מַה הַסְכָּמָה יֵשׁ לַמָּשִׁיחַ עִם בְּלִיַּעַל? אוֹ מַה חֵלֶק לְמַאֲמִין עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין?

בַּמֶּה יִשְׁוֶה הַמָּשִׁיחַ לִבְלִיָּעַל אוֺ מֶה חֵלֶק לְשֹׁמֵר אֱמוּנָה עִם-מְהָרֵס אֱמוּנָה:

A jaké srovnání Krista s Beliálem? Aneb jaký díl věrnému s nevěrným?

Jaký souzvuk Krista s Beliálem? Jaký podíl věřícího s nevěřícím? ([1 Korintským 10:21])

τίς δὲ συμφὼνησις Χριστου̑ πρὸς Βελιάρ η῍ τίς μερὶς πιστω̑ μετὰ α᾿πίστου

אַו אַידָא שַׁלמֻותָא אִית לַמשִׁיחָא עַם סָטָנָא אַו אַידָא מנָתָא אִית לדַמהַימֵן עַם דּלָא מהַימֵן׃

[(8) 2Cor 06, 16]

וּמַה קֶּשֶׁר יֵשׁ לְהֵיכַל אֱלֹהִים עִם אֱלִילִים? הֵן אֲנַחְנוּ הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים, כְּפִי שֶׁאָמַר אֱלֹהִים: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"; "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם"; "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָה יִהְיוּ לִי לְעָם."

מַה-קֶּשֶׁר לְהֵיכַל אֱלֹהִים עִם-אֱלִילִים כִּי-אֲנַחְנוּ הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים כַּאֲשֶׁר אָמַר הָאֱלֹהִים וְשָׁכַנְתִּי בְתוֺכָם וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֺכָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵם יִהְיוּ-לִי לְעָם:

A jaké spolčení chrámu Božího s modlami? Nebo vy jste chrám Boha živého, jakž pověděl Bůh: Přebývati budu v nich, a procházeti se, a budu jejich Bohem, a oni budou mým lidem.

Jaké spojení chrámu Božího s modlami? My jsme přece chrám Boha živého. Jak řekl Bůh: ‚Budu přebývat a procházet se mezi nimi, budu jejich Bohem a oni budou mým lidem.‘ ([Leviticus 26:12; Ezechiel 37:27; Jan 14:23; 1 Korintským 3:16 1 Korintským 6:19 1 Korintským 10:21; Zjevení Janovo 21:3])

τίς δὲ συγκατάθεσις ναω̑ θεου̑ μετὰ ει᾿δὼλων ἡμει̑ς γὰρ ναὸς θεου̑ ε᾿σμεν ζω̑ντος καθώς ει῏πεν ὁ θεὸς ο῞τι ε᾿νοικήσω ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿μπεριπατήσω καὶ ε῎σομαι αυ᾿τω̑ν θεός καὶ αυ᾿τοὶ ε῎σονταί μου λαός

אַידָא דֵּין אַויֻותָא אִית להַיכּלֵה דַּאלָהָא עַם דּשִׁאדֵא אַנתֻּון דֵּין הַיכּלֵה אַנתֻּון דַּאלָהָא חַיָא אַיכַּנָא דַּאמִיר דֵּאעמַר בּהֻון וֵאהַלֵך בּהֻון וֵאהוֵא אַלָההֻון והֵנֻון נֵהוֻון לִי עַמָא׃

[(8) 2Cor 06, 17]

עַל כֵּן "צְאוּ מִתּוֹכָם וְהִבָּרוּ, נְאֻם יהוה, וְטָמֵא אַל־תִּגָּעוּ"; וַאֲנִי אֲקַבֵּל אֶתְכֶם.

עַל-כֵּן צְאוּ מִתּוֺכָם וְהִבָּרוּ נְאֻם-יְהוָֺה וְטָמֵא אַל-תִּגָּעוּ וַאֲנִי אֲקַבֵּל אֶתְכֶם:

A protož vyjdětež z prostředku jejich, a oddělte se, praví Pán; a nečistého se nedotýkejte, a já přijmu vás.

A proto ‚vyjděte z jejich středu a oddělte se‘, praví Hospodin(c) a ‚ničeho nečistého se nedotýkejte, a já vás přijmu‘ (c) ř: Pán ([Izajáš 52:11; Jeremjáš 51:45; Ezechiel 20:34 Ezechiel 20:41; Skutky apoštolské 19:9; Zjevení Janovo 8:4])

διὸ ε᾿ξέλθατε ε᾿κ μέσου αυ᾿τω̑ν καὶ α᾿φορίσθητε λέγει κύριος καὶ α᾿καθάρτου μὴ α῞πτεσθε κα᾿γώ ει᾿σδέξομαι ὑμα̑ς

מֵטֻל הָנָא פֻּוקו מֵן בַּינָתהֻון וֵאתפַּרשׁו מֵנהֻון אָמַר מָריָא וַלטַמֵאא לָא תֵּתקַרבֻון וֵאנָא אֵקַבֵּלכֻון׃

[(8) 2Cor 06, 18]

וְהָיִיתִי לָכֶם לְאָב וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְבָנִים וּלְבָנוֹת, נְאֻם יהוה צְבָאוֹת.

וְהָיִיתִי לָכֶם לְאָב וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְבָנִים וּלְבָנוֺת נְאֻם-יְהוָֺה צְבָאוֺת:

A budu vám za Otce, a vy mi budete za syny a za dcery, praví Pán všemohoucí.

a ‚budu vám Otcem a vy budete mými syny a dcerami, praví Hospodin zástupů(d)‘. (d) ř: Pán vševládnoucí ([2 Samuelova 7:14; Izajáš 43:6; Jeremjáš 31:9 Jeremjáš 32:38; Ozeáš 2:1; Zjevení Janovo 11:17])

καὶ ε῎σομαι ὑμι̑ν ει᾿ς πατέρα καὶ ὑμει̑ς ε῎σεσθέ μοι ει᾿ς υἱοὺς καὶ θυγατέρας λέγει κύριος παντοκράτωρ

וֵאהוֵא לכֻון לַאבָא וַאנתֻּון תֵּהוֻון לִי לַבנַיָא ולַבנָתָא אָמַר מָריָא דּכֻל אַחִיד סּ סּ׃

[(8) 2Cor 07, 01]

לָכֵן, חֲבִיבַי, בִּהְיוֹת לָנוּ הַהַבְטָחוֹת הָאֵלֶּה, נְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ מִכָּל טֻמְאַת גּוּף וְרוּחַ וְנַשְׁלִים קְדֻשָּׁתֵנוּ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים.

לָכֵן יְדִידִים בִּהְיוֺת לָנוּ הַבְטָחוֺת אֵלֶּה נְטַהֵר נַפְשֵׁנוּ מִכָּל-טֻמְאַת בָּשָׂר וָרוּחַ וְנַעֲלֶה בַקֹּדֶשׁ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים:

Taková tedy majíce zaslíbení, nejmilejší, očišťujmež se od všeliké poškvrny těla i ducha, konajíce posvěcení v bázni Boží.

Když máme taková zaslíbení, moji nejmilejší, očisťme se od každé poskvrny těla i ducha a přiveďme k cíli své posvěcení v bázni Boží. ([1 Janův 3:3])

ταύτας ου῏ν ε῎χοντες τὰς ε᾿παγγελίας α᾿γαπητοί καθαρίσωμεν ἑαυτοὺς α᾿πὸ παντὸς μολυσμου̑ σαρκὸς καὶ πνεύματος ε᾿πιτελου̑ντες ἁγιωσύνην ε᾿ν φόβω θεου̑

מֵטֻל דִּאית לַן הָכִיל הָלֵין מֻולכָּנֵא חַבִּיבי נדַכֵּא נַפשַׁן מֵן כֻּלָה טַמאוֻתָא דּבֵסרָא וַדרֻוחָא ונֵפלֻוח קַדִּישֻׁותָא בּדֵחלתָא דַּאלָהָא׃

[(8) 2Cor 07, 02]

הַרְחִיבוּ לָנוּ לְבַבְכֶם; לֹא עָשִׂינוּ עָוֶל לְאִישׁ, לֹא גָּרַמְנוּ נֵזֶק לְאִישׁ, לֹא רִמִּינוּ אִישׁ.

שָׂאוּנוּ-נָא לֹא עָשַׁקְנוּ לֹא חִבַּלְנוּ וְלֹא עָקַבְנוּ אִישׁ:

Přijmětež nás. Žádnémuť jsme neublížili, žádnému neuškodili, žádného neoklamali.

Dejte nám místo ve svém srdci! Nikomu jsme neublížili, nikomu jsme neukřivdili, nikoho jsme neošidili. ([Skutky apoštolské 20:33; 2 Korintským 12:17])

χωρήσατε ἡμα̑ς ου᾿δένα η᾿δικήσαμεν ου᾿δένα ε᾿φθείραμεν ου᾿δένα ε᾿πλεονεκτήσαμεν

סַיבַּרֻון אַחַין בּאנָשׁ לָא אַעוֵלן לאנָשׁ לָא חַבֵּלן לאנָשׁ לָא עלַבן׃

[(8) 2Cor 07, 03]

אֵינֶנִּי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַרְשִׁיעַ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁאַתֶּם בְּלִבֵּנוּ, גַּם לַחַיִּים גַּם לַמָּוֶת.

וְלֹא לְהַאֲשִׁימְכֶם אֲנִי מְדַבֵּר כִּי הֲלֹא קִדַּמְתִּי לֵאמֹר כִּי שְׁמוּרִים אַתֶּם בְּלִבֵּנוּ גַּם-בַּמָּוֶת גַּם-בַּחַיִּים:

Nepravím toho ku potupě, poněvadž jsem napřed pověděl, že jste v srdcích našich, abychom spolu mřeli, i spolu živi byli.

Neříkám to, abych vás odsuzoval, vždyť jsem vám už dříve řekl: Máte v mém srdci takové místo, že jsme spolu spjati ve smrti i v životě. ([2 Korintským 6:11-2 Korintským 6:13; Filipským 1:7])

πρὸς κατάκρισιν ου᾿ λέγω προείρηκα γὰρ ο῞τι ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ἡμω̑ν ε᾿στε ει᾿ς τὸ συναποθανει̑ν καὶ συζη̑ν

לָא הוָא לַמחַיָבֻותכֻון אָמַר אנָא קַדּמֵת גֵּיר אֵמרֵת דַּבלֵבַּן אַנתֻּון לַממָת אַכחדָא וַלמֵחָא׃

[(8) 2Cor 07, 04]

רַב בִּטְחוֹנִי בָּכֶם. גְּדוֹלָה גַּאֲוָתִי בָּכֶם. מָלֵאתִי נֶחָמָה וַאֲנִי שׁוֹפֵעַ שִׂמְחָה בְּכָל צָרָתֵנוּ.

אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַי נִמְרְצָה אֲלֵיכֶם וְאֶתְפָּאֵר בָּכֶם עַד-מְאֹד וּבְכָל-צָרָתֵנוּ מָלֵאתִי נֹחַם וְדֵי שְׂמָחוֺת שָׂבָעְתִּי:

Mnohéť jsem k vám v mluvení důvěrnosti, mnohoť se vámi chlubím; naplněn jsem potěšením, rozhojňujiť se v radosti ve všelikém ssoužení našem.

Mám ve vás pevnou důvěru, jsem na vás opravdu hrdý; potěšili jste mě a naplnili nesmírnou radostí uprostřed všeho našeho soužení. ([1 Tesalonickým 1:4])

πολλή μοι παρρησία πρὸς ὑμα̑ς πολλή μοι καύχησις ὑπὲρ ὑμω̑ν πεπλήρωμαι τη̑ παρακλήσει ὑπερπερισσεύομαι τη̑ χαρα̑ ε᾿πὶ πάση τη̑ θλίψει ἡμω̑ν

פַּרֵהסִיַא סַגִּיאתָא אִית לִי לוָתכֻון וסַגִּי אִית לִי בּכֻון שֻׁובהָרָא וַמלֵא אנָא בֻּויָאָא וסֻוגָאא מֵתיַתּרָא בִּי חַדֻותָא בּכֻלהֻון אֻולצָנַי׃

[(8) 2Cor 07, 05]

הֵן גַּם כַּאֲשֶׁר בָּאנוּ לְמָקֵדוֹנְיָה לֹא הָיָה מָנוֹחַ לְגוּפֵנוּ, אֶלָּא צָרוֹת מִכָּל עֵבֶר, מַאֲבָקִים מִחוּץ וַחֲשָׁשׁוֹת מִבַּיִת.

כִּי בְּבֹאֵנוּ מַקְדּוֺנְיָא לֹא-הָיָה שָׁלוֺם בִּבְשָׂרֵנוּ כִּי אִם-צָרָה מִכָּל-עֵבֶר מִחוּץ חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה:

Nebo i když jsme byli přišli do Macedonie, žádného odpočinutí nemělo tělo naše, ale ve všem ssouženi jsme byli; zevnitř boje, vnitř strachy.

Když jsme totiž přišli do Makedonie, nenašli jsme ve svých těžkostech(e) žádnou úlevu, všude jen tíseň: navenek boje, uvnitř úzkosti. (e) ř: nenašlo naše tělo ([2 Korintským 2:13 2 Korintským 4:8])

καὶ γὰρ ε᾿λθόντων ἡμω̑ν ει᾿ς Μακεδονίαν ου᾿δεμίαν ε῎σχηκεν α῎νεσιν ἡ σὰρξ ἡμω̑ν α᾿λλ῾ ε᾿ν παντὶ θλιβόμενοι ε῎ξωθεν μάχαι ε῎σωθεν φόβοι

אָף מֵן דֵּאתַין גֵּיר למַקֵדָונָיֵא אָפלָא חַד ניָח הוָא לפַגרַן אֵלָא בּכֻל מֵדֵּם אֵתֵאלֵצן מֵן לבַר קרָבָא ומֵן לגַו דֵּחלתָא׃

[(8) 2Cor 07, 06]

אֲבָל אֱלֹהִים, הַמְנַחֵם אֶת הַנִּדְכָּאִים, נִחֵם אוֹתָנוּ בְּבוֹאוֹ שֶׁל טִיטוֹס.

אַךְ זֹקֵף כְּפוּפִים אֱלֹהִים אֲשֶׁר סָמַךְ לָנוּ בְּיַד טִיטוֺס בְּבֹאוֺ:

Ale ten, kterýž těší ponížené, potěšil nás, Bůh, skrze příchod Titův.

Ale Bůh, který těší sklíčené, potěšil i nás příchodem Titovým. ([Izajáš 49:13; 2 Korintským 1:3-2 Korintským 1:4])

α᾿λλ῾ ὁ παρακαλω̑ν τοὺς ταπεινοὺς παρεκάλεσεν ἡμα̑ς ὁ θεὸς ε᾿ν τη̑ παρουσία Τίτου

אֵלָא אַלָהָא הַו דַּמבַיַא למַכִּיכֵא בַּיַאן בּמֵאתִיתֵה דּטִטָוס׃

[(8) 2Cor 07, 07]

וְלֹא בְּבוֹאוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם בַּנֶּחָמָה שֶׁהוּא נֻחַם בָּכֶם; שֶׁכֵּן סִפֵּר לָנוּ עַל כִּסּוּפֵיכֶם, עַל רֹב צַעַרְכֶם, עַל הַקִּנְאָה שֶׁאַתֶּם מְקַנְּאִים לִי, וְלָכֵן שָׂמַחְתִּי עוֹד יוֹתֵר.

וְלֹא בְּבֹאוֺ בִּלְבָד כִּי אִם-גַּם בְּתַנְחוּמִים אֲשֶׁר מָצָא בֵינֵיכֶם בְּהַגִּידוֺ לָנוּ אֶת-חֵשֶׁק לִבְּכֶם אֶת-יְגוֺנְכֶם וְאֶת-קִנְאַתְכֶם לִי אֲשֶׁר עַל-כֵּן הוֺסִיף שִׂמְחָה בְּלִבִּי:

A netoliko příchodem jeho, ale také i potěšením tím, kteréž on měl z vás, vypravovav nám o vaší veliké žádosti, o vašem kvílení, a vaší ke mně horlivé milosti, tak že jsem se velmi zradoval.

A nejen jeho příchodem, ale i tím, jak jste vy ho potěšili. Vypravoval nám, jak velice po nás toužíte, jak jste plni lítosti a jak horlivě stojíte při mně; to mi způsobilo velikou radost.

ου᾿ μόνον δὲ ε᾿ν τη̑ παρουσία αυ᾿του̑ α᾿λλὰ καὶ ε᾿ν τη̑ παρακλήσει η῟ παρεκλήθη ε᾿φ῾ ὑμι̑ν α᾿ναγγέλλων ἡμι̑ν τὴν ὑμω̑ν ε᾿πιπόθησιν τὸν ὑμω̑ν ο᾿δυρμόν τὸν ὑμω̑ν ζη̑λον ὑπὲρ ε᾿μου̑ ω῞στε με μα̑λλον χαρη̑ναι

ולָא בַּלחֻוד בּמֵאתִיתֵה אֵלָא אָף בַּניָחֵה הַו דֵּאתּנִיח בּכֻון סַבּרַן גֵּיר עַל חֻובּכֻון דַּלוָתַן ועַל אֵבלכֻון וַטנָנכֻון דּעַל אַפַּין וכַד שֵׁמעֵת חַדֻותָא סַגִּיאתָא הוָת לִי׃

[(8) 2Cor 07, 08]

הֵן גַּם אִם הֶעֱצַבְתִּי אֶתְכֶם בְּאִגַּרְתִּי, אֵינֶנִּי מִתְחָרֵט. גַּם אִם הִתְחָרַטְתִּי - אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאִגֶּרֶת הַהִיא הֶעֱצִיבָה אֶתְכֶם, אַף כִּי רַק לִזְמַן מָה -

וְאִם גַּם-הֶעֱצַבְתִּי אֶתְכֶם בְּאִגַּרְתִּי לֹא אֶנָּחֵם עַתָּה אַף כִּי-נִחַמְתִּי אָז בִּרְאֹתִי כִּי-הָאִגֶּרֶת הַהִיא הֶעֱצִיבָה אֶתְכֶם לִזְמָן מָה:

A ačkoli zarmoutil jsem vás listem, nelituji toho, ač jsem byl litoval. Nebo vidím, že ten list, ačkoli na čas, zarmoutil vás.

A jestliže jsem vás svým dopisem zarmoutil, už toho nelituji, i když jsem toho chvíli litoval. Vidím totiž, že vás ten dopis na čas zarmoutil, ([2 Korintským 2:4])

ο῞τι ει᾿ καὶ ε᾿λύπησα ὑμα̑ς ε᾿ν τη̑ ε᾿πιστολη̑ ου᾿ μεταμέλομαι ει᾿ καὶ μετεμελόμην βλέπω γὰρ ο῞τι ἡ ε᾿πιστολὴ ε᾿κείνη ει᾿ καὶ πρὸς ω῞ραν ε᾿λύπησεν ὑμα̑ς

דָּאפֵן אַכרִית לכֻון בֵּאגַּרתָּא לָא תָּויָא לִי נַפשׁי אָפֵן תָּויָא הוָת חָזֵא אנָא גֵּיר דּהִי אֵגַּרתָּא אָפֵן דּשָׁעתָא אַכריַת לכֻון׃

[(8) 2Cor 07, 09]

כָּעֵת אֲנִי שָׂמֵחַ לֹא עַל שֶׁנֶּעֱצַבְתֶּם, אֶלָּא עַל שֶׁהָעֶצֶב הַזֶּה הֵבִיא אֶתְכֶם לִידֵי תְּשׁוּבָה; כִּי נֶעֱצַבְתֶּם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא נִגְרַם לָכֶם שׁוּם נֵזֶק עַל־יָדֵינוּ.

וְעַתָּה אֲנִי שָׂמֵחַ לֹא עַל-עָצְבְּכֶם כִּי אִם-עַל-עָצְבְּכֶם לִתְשׁוּבָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶעֱצַבְתֶּם לְפִי רְצוֺן אֱלֹהִים לִבְלִי הֱיוֺת לָכֶם כָּל-נֶזֶק עַל-יָדֵנוּ:

Nyní raduji se, ne že jste zarmouceni byli, ale že jste se ku pokání zarmoutili. Zarmoutili jste se zajisté podlé Boha, tak že jste k žádné škodě nepřišli skrze nás.

ale nyní se raduji, ne že jste se zarmoutili, ale že zármutek vás vedl k pokání. Byl to zármutek podle Boží vůle, a tak jsme vám nezpůsobili žádnou škodu.

νυ̑ν χαίρω ου᾿χ ο῞τι ε᾿λυπήθητε α᾿λλ῾ ο῞τι ε᾿λυπήθητε ει᾿ς μετάνοιαν ε᾿λυπήθητε γὰρ κατὰ θεόν ι῞να ε᾿ν μηδενὶ ζημιωθη̑τε ε᾿ξ ἡμω̑ν

אֵלָא חַדֻותָא סַגִּיאתָא עֵבדַּת לִי לָא עַל דּכֵריַת לכֻון אֵלָא מֵטֻל דּכַריֻותכֻון לַתיָבֻותָא אַיתּיַתכֻון כֵּריַת לכֻון גֵּיר בּדַאלָהָא אַיכַּנָא דַּבמֵדֵּם לָא תֵּחסרֻון מֵנַן׃

[(8) 2Cor 07, 10]

הֵן הָעֶצֶב שֶׁהוּא כִּרְצוֹן אֱלֹהִים מְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה אֲשֶׁר תּוֹצָאָתָהּ יְשׁוּעָה, וְעַל עֶצֶב כָּזֶה אֵין לְהִצְטַעֵר. אֲבָל הָעֶצֶב כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם גּוֹרֵם מָוֶת.

כִּי הָעֹצֶב לְפִי רְצוֺן אֱלֹהִים מוֺלִיךְ לִתְשׁוּבָה וְלִתְשׁוּעָה אֲשֶׁר עַל-זֹאת לֹא יִנָּחֵם אִישׁ אַךְ עֹצֶב לְפִי-דֶרֶךְ הָעוֺלָם יוֺלִיךְ לַמָּוֶת:

Nebo zámutek, kterýž jest podlé Boha, ten pokání k spasení působí, jehož nikdy líto nebývá, ale zámutek světa smrt způsobuje.

Zármutek podle Boží vůle působí pokání ke spáse, a toho není proč litovat, zármutek po způsobu světa však působí smrt. ([Matouš 27:3-Matouš 27:5; Sír 38,18])

ἡ γὰρ κατὰ θεὸν λύπη μετάνοιαν ει᾿ς σωτηρίαν α᾿μεταμέλητον ε᾿ργάζεται ἡ δὲ του̑ κόσμου λύπη θάνατον κατεργάζεται

כַּריֻותָא גֵּיר דּמֵטֻל אַלָהָא תּוָת נַפשָׁא עָבדָּא דּלָא הָפכָּא ומַפניָא לחַיֵא כַּריֻותָא דֵּין דּעָלמָא מַותָּא הֻו עָבדָּא׃

[(8) 2Cor 07, 11]

רְאוּ מָה עוֹרֵר בָּכֶם הָעֶצֶב הַזֶּה אֲשֶׁר כִּרְצוֹן אֱלֹהִים! הוּא עוֹרֵר בָּכֶם חָרִיצוּת, הִתְנַצְּלוּת, הִתְלַהֲטוּת, יִרְאָה, כִּסּוּפִים, קִנְאָה, נְכוֹנוּת לַעֲשִׂיַּת דִּין. מִכָּל הַבְּחִינוֹת הוֹכַחְתֶּם שֶׁאֵין בָּכֶם דֹּפִי בָּעִנְיָן הַהוּא.

הֲלֹא תִרְאוּ פְרִי עָצְבְּכֶם אֲשֶׁר כִּרְצוֺן אֱלֹהִים כִּי עוֺרֵר אֶתְכֶם לִשְׁקֹד עַל-דְּבָרֵינוּ אַף לְהִצְטַדֵּק וְאַף לְהִתְקַצֵּף אַף לְיִרְאָה וְאַף לְאַהֲבָה אַף לְקִנְאָה וְאַף לִנְקָמָה הוֺכַחְתֶּם כִּי-נְקִיִּים הֱיִיתֶם מִכֹּל וָכֹל בָּעִנְיָן הַהוּא:

Ano hle, to samo, že jste podlé Boha zarmouceni byli, jakou v vás způsobilo snažnost, nýbrž omluvu, nýbrž zažhnutí hněvu, nýbrž bázeň, nýbrž žádost vroucí, nýbrž horlivost, anobrž pomstu? Všelijak prokázali jste to, že jste nevinni v té věci.

Pohleďte, k čemu vás vedl tento zármutek podle Boží vůle: jakou ve vás vzbudil opravdovost, jakou ochotu k omluvě, jaké znepokojení, jakou bázeň, jakou touhu, jakou horlivost, jakou snahu potrestat viníka! Tím vším jste prokázali, že jste se v té věci zachovali správně.

ι᾿δοὺ γὰρ αυ᾿τὸ του̑το τὸ κατὰ θεὸν λυπηθη̑ναι πόσην κατειργάσατο ὑμι̑ν σπουδήν α᾿λλὰ α᾿πολογίαν α᾿λλὰ α᾿γανάκτησιν α᾿λλὰ φόβον α᾿λλὰ ε᾿πιπόθησιν α᾿λλὰ ζη̑λον α᾿λλὰ ε᾿κδίκησιν ε᾿ν παντὶ συνεστήσατε ἑαυτοὺς ἁγνοὺς ει῏ναι τω̑ πράγματι

הָא גֵּיר הִי הָדֵא דֵּאתּתּעִיקתֻּון מֵטֻל אַלָהָא כּמָא אַעבּדַת בּכֻון חפִיטֻותָא ומַפַּק בּרֻוחָא ורֻוגזָא ודֵחלתָא וחֻובָּא וַטנָנָא וַתבַעתָא וַבכֻלמֵדֵּם חַוִיתֻּון נַפשׁכֻון דַּדכֵין אנתֻּון בָּה בַּצבֻותָא׃

[(8) 2Cor 07, 12]

וּבְכֵן, גַּם כְּשֶׁכָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לֹא כָּתַבְתִּי לְמַעַן זֶה שֶׁעָשָׂה אֶת הָרָעָה וְלֹא לְמַעַן זֶה שֶׁסָּבַל אֶת הָרָעָה, אֶלָּא לְמַעַן תִּוָּכְחוּ לָדַעַת לְנֹכַח הָאֱלֹהִים מַהִי מְסִירוּתְכֶם לָנוּ.

וְעַל-כֵּן כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם לֹא כָתַבְתִּי בַּעֲבוּר זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הָרָעָה וְלֹא בַּעֲבוּר זֶה אֲשֶׁר סָבַל אֶת-הָרָעָה כִּי אִם-בַּעֲבוּר הַרְאֹתְכֶם כַּמָּה אַתֶּם חֲרֵדִים עָלֵינוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

A ač psal jsem vám, však ne pro toho, kterýž tu nepravost spáchal, ani pro toho, komuž se křivda stala, ale aby vám zjevena byla pilnost naše o vás před oblíčejem Božím.

A tak: Když jsem vám psal, nepsal jsem kvůli tomu, kdo se dopustil křivdy, ani kvůli tomu, komu bylo ukřivděno, nýbrž proto, aby se u vás před Bohem projevila vaše oddanost(f) k nám. (f) ř: horlivost ([2 Korintským 7:8])

α῎ρα ει᾿ καὶ ε῎γραψα ὑμι̑ν ου᾿χ ε῞νεκεν του̑ α᾿δικήσαντος ου᾿δὲ ε῞νεκεν του̑ α᾿δικηθέντος α᾿λλ῾ ε῞νεκεν του̑ φανερωθη̑ναι τὴν σπουδὴν ὑμω̑ν τὴν ὑπὲρ ἡμω̑ν πρὸς ὑμα̑ς ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

תֵּהוֵא דֵּין הָדֵא דּכֵתבֵּת לכֻון דּלָא הוָא מֵטֻל מַסכּלָנָא אָף לָא מֵטֻל הַו מַן דּמַסכַּל בֵּה אֵלָא מֵטֻל דּתֵתִידַע קדָם אַלָהָא חפִיטֻותכֻון דּמֵטֻלָתַן׃

[(8) 2Cor 07, 13]

לָכֵן נֻחַמְנוּ. אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁנֻּחַמְנוּ שָׂמַחְנוּ בְּשִׂמְחַת טִיטוֹס, שֶׁכֵּן כֻּלְּכֶם גְּרַמְתֶּם לוֹ נַחַת רוּחַ.

וּבַעֲבוּר-זֹאת תַּנְחוּמִים יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשֵׁנוּ בְּתַנְחוּמֹתֵיכֶם וְרֹב שְׂמָחוֺת שָׂבַעְנוּ בְּשִׂמְחַת טִיטוֺס אֲשֶׁר כֻּלְּכֶם יַחְדָּו הֵנַּחְתֶּם אֶת-רוּחוֺ:

Protož potěšeniť jsme z potěšení vašeho. Ale mnohem hojněji zradovali jsme se z radosti Titovy, že poočerstven jest duch jeho ode všech vás,

To je pro nás povzbuzením. Nadto však jsme se ještě mnohem více potěšili radostí Titovou, že jste vy všichni upokojili jeho mysl. ([2 Korintským 2:13])

διὰ του̑το παρακεκλήμεθα ε᾿πὶ δὲ τη̑ παρακλήσει ἡμω̑ν περισσοτέρως μα̑λλον ε᾿χάρημεν ε᾿πὶ τη̑ χαρα̑ Τίτου ο῞τι α᾿ναπέπαυται τὸ πνευ̑μα αυ᾿του̑ α᾿πὸ πάντων ὑμω̑ν

מֵטֻל הָנָא אֵתבַּיַאן ועַם בֻּויָאַן יַתִּירָאיִת חדִין בּחַדֻותֵה דּטִטָוס דֵּאתּנִיחַת רֻוחֵה עַם כֻּלכֻון׃

[(8) 2Cor 07, 14]

אִם בְּמִדַּת מָה הִתְגָּאֵיתִי בָּכֶם לְפָנָיו, לֹא הִתְאַכְזַבְתִּי - אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁתָּמִיד דִּבַּרְנוּ אֲלֵיכֶם אֱמֶת, כֵּן גַּם דִּבְרֵי הִתְגָּאוּתֵנוּ לִפְנֵי טִיטוֹס הוּכְחוּ כֶּאֱמֶת.

וַאֲנִי לֹא אֵבוֺשׁ מֵאֲשֶׁר הִלַּלְתִּיכֶם לְפָנָיו כִּי כַּאֲשֶׁר כָּל-דְּבָרֵינוּ אֲלֵיכֶם דִּבְרֵי אֱמֶת הֵם כֵּן הוּקַם דְּבַר הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר הִלַּלְתִּיכֶם לִפְנֵי טִיטוֺס:

A že chlubil-li jsem se v čem vámi před ním, nebyl jsem zahanben, ale jakož všecko mluvili jsme vám v pravdě, tak i chlouba naše, kteráž byla před Titem, pravá jest shledána.

Když jsem vás tedy před ním chválil, neudělali jste mi hanbu: stejně jako jsme vám ve všem mluvili pravdu, tak se také ukázalo, že naše chlouba před Titem byla oprávněná. ([2 Korintským 8:24])

ο῞τι ει῎ τι αυ᾿τω̑ ὑπὲρ ὑμω̑ν κεκαύχημαι ου᾿ κατησχύνθην α᾿λλ῾ ὡς πάντα ε᾿ν α᾿ληθεία ε᾿λαλήσαμεν ὑμι̑ν ου῞τως καὶ ἡ καύχησις ἡμω̑ν ἡ ε᾿πὶ Τίτου α᾿λήθεια ε᾿γενήθη

דַּבמֵדֵּם דֵּאשׁתַּבהרֵת לֵה עַל אַפַּיכֻּון לָא בֵּהתֵּת אֵלָא אַיך דּכֻל מֵדֵּם קֻושׁתָּא מַלֵלן עַמכֻון הָכַנָא אָף שֻׁובהָרַן דַּלוָת טִטָוס בּקֻושׁתָּא אֵשׁתּכַח׃

[(8) 2Cor 07, 15]

הוּא רוֹחֵשׁ לָכֶם אַהֲבָה רַבָּה עַד מְאֹד, כִּי זוֹכֵר הוּא אֶת הַצִּיּוּת שֶׁל כֻּלְּכֶם כְּשֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתוֹ בְּיִרְאָה וּבַחֲרָדָה.

וְגַם-הוּא נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֲלֵיכֶם יֶתֶר מְאֹד וַיִּזְכֹּר כִּי כֻלְּכֶם יַחְדָּו הִקְשַׁבְתֶּם לְקוֺלוֺ וְכִי קִבַּלְתֶּם אֹתוֺ בְּיִרְאָה וּבַחֲרָדָה:

Ano i srdce jeho k vám jest příchylnější, když rozpomíná se na poslušenství všech vás, kterak jste ho s bázní a s strachem přijali.

Jste jeho srdci ještě bližší, když vzpomíná na poslušnost vás všech, jak jste ho přijali s uctivou pokorou(g). (g) ř: s bázní a chvěním ([2 Korintským 2:9])

καὶ τὰ σπλάγχνα αυ᾿του̑ περισσοτέρως ει᾿ς ὑμα̑ς ε᾿στιν α᾿ναμιμνησκομένου τὴν πάντων ὑμω̑ν ὑπακοήν ὡς μετὰ φόβου καὶ τρόμου ε᾿δέξασθε αυ᾿τόν

אָף רַחמַוהי יַתִּירָאיִת סגִיו עלַיכֻּון כַּד מֵתּדּכַר מֵשׁתַּמעָנֻותָא דּכֻלכֻון דַּבדֵחלתָא ובַרתִיתָא קַבֵּלתֻּונָיהי׃

[(8) 2Cor 07, 16]

אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁבְּכָל דָּבָר אֲנִי בָּטוּחַ בָּכֶם.

וַאֲנִי שָׂמֵחַ כִּי בְכָל-דָּבָר לִבִּי בָכֶם בָּטוּחַ:

Protož raduji se, že ve všem mohu se vám dověřiti.

Mám radost, že se na vás mohu ve všem spolehnout.

χαίρω ο῞τι ε᾿ν παντὶ θαρρω̑ ε᾿ν ὑμι̑ν

חָדֵא אנָא דַּבכֻל מֵדֵּם תּכִיל אנָא עלַיכֻּון׃ ס

[(8) 2Cor 08, 01]

וְעַתָּה, אַחַי, נְסַפֵּר לָכֶם עַל חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁהָאֳצַל בִּקְהִלּוֹת מָקֵדוֹנְיָה:

וְהִנְנוּ מוֺדִיעִים אֶתְכֶם אַחִים כִּי גָבַר חֶסֶד אֵל עַל-קְהִלוֺת מַקְדּוֺנְיָא:

Známuť pak vám činíme, bratří, milost Boží, danou zborům Macedonským,

Chceme vám povědět, bratří, jakou milost dal Bůh církvím v Makedonii. ([Římanům 15:26])

γνωρίζομεν δὲ ὑμι̑ν α᾿δελφοί τὴν χάριν του̑ θεου̑ τὴν δεδομένην ε᾿ν ται̑ς ε᾿κκλησίαις τη̑ς Μακεδονίας

מַודּעִינַן לכֻון דֵּין אַחַין טַיבֻּותֵה דַּאלָהָא דֵּאתיַהבַּת בּעִדָתָא דּמַקֵדָונָיֵא׃

[(8) 2Cor 08, 02]

פְּעָמִים רַבּוֹת עָמְדוּ בְּמִבְחַן הַצָּרוֹת, וּמִתּוֹךְ שִׁפְעַת שִׂמְחָתָם וְעֹמֶק עֲנִיּוּתָם גָּאָה עֹשֶׁר נְדִיבוּתָם.

כִּי כַּאֲשֶׁר הִגְדִּיל כּוּר צָרָתָם כֵּן גָּדְלָה שִׂמְחָתָם וְרֹב עָנְיָם הִרְבָּה שִׁפְעַת נִדְבָתָם:

Že v mnohém zkušení ssoužení rozhojnilá radost jejich a převeliká chudoba jejich rozhojněna jest v bohatství upřímosti jejich.

Tak se osvědčily v mnohém soužení, že z jejich nesmírné radosti a veliké chudoby vzešla jejich bohatá štědrost.

ο῞τι ε᾿ν πολλη̑ δοκιμη̑ θλίψεως ἡ περισσεία τη̑ς χαρα̑ς αυ᾿τω̑ν καὶ ἡ κατὰ βάθους πτωχεία αυ᾿τω̑ν ε᾿περίσσευσεν ει᾿ς τὸ πλου̑τος τη̑ς ἁπλότητος αυ᾿τω̑ν

דַּבבֻוקיָא סַגִּיָאא דֻּאולצָנהֻון יַתִּירֻותָא הוָת לחַדוַתהֻון ועֻומקָא דּמֵסכִּנֻותהֻון אֵתיַתַּר בּעֻותרָא דַּפשִׁיטֻותהֻון׃

[(8) 2Cor 08, 03]

הֲרֵינִי מֵעִיד כִּי נִדְּבוּ כְּפִי יְכָלְתָּם, וְיוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתָּם,

וַאֲנִי עֵד הִנֵּנִי כִּי לְפִי-עֵרֶךְ כֹּחָם אוֺ גַם-יֶתֶר מִדֵּי-כֹחָם כִּנְדִיבֵי לֵב:

Nebo svědectví jim vydávám, že podlé možnosti, ba i nad možnost hotovi byli,

Mohu jim dosvědčit, že dobrovolně dávali podle své největší možnosti, ano i nad možnost; ([1 Korintským 16:2])

ο῞τι κατὰ δύναμιν μαρτυρω̑ καὶ παρὰ δύναμιν αυ᾿θαίρετοι

סָהֵד אנָא גֵּיר דַּאיך חַילהֻון ויַתִּיר מֵן חַילהֻון בּצֵביָן נַפשׁהֻון׃

[(8) 2Cor 08, 04]

וּבְהַפְצָרוֹת רַבּוֹת בִּקְשׁוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הַזְּכוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעֶזְרָה לַקְּדוֹשִׁים.

בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים עַל-דְּבַר נִדְבָתָם זֶה חַסְדָּם וְחֵלֶק עֲבֹדָתָם לַקְּדוֺשִׁים:

Mnohými žádostmi prosíce nás, abychom tu milost a zbírku, kteráž se děje na svaté, na se přijali.

s velkou naléhavostí nás prosili, aby se směli účastnit této pomoci pro bratry v Judsku(h). (h) ř: pro svaté ([Skutky apoštolské 11:29 Skutky apoštolské 24:17; Římanům 15:31; 2 Korintským 9:1])

μετὰ πολλη̑ς παρακλήσεως δεόμενοι ἡμω̑ν τὴν χάριν καὶ τὴν κοινωνίαν τη̑ς διακονίας τη̑ς ει᾿ς τοὺς ἁγίους

בּעַו מֵנַן בּבָעֻותָא סַגִּיאתָא דּנֵשׁתַּותּפֻון בּטַיבֻּותָא דּתֵשׁמֵשׁתָּא דּקַדִּישֵׁא׃

[(8) 2Cor 08, 05]

וְלֹא כְּפִי שֶׁצִּפִּינוּ, אֶלָּא קֹדֶם הִקְדִּישׁוּ אֶת עַצְמָם לָאָדוֹן וְאַחַר כָּךְ לָנוּ, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים.

וְגַם-עָשׂוּ יֶתֶר מֵאֲשֶׁר קִוִּינוּ כִּי בַתְּחִלָּה הִקְדִּישׁוּ נַפְשָׁם לַאֲדֹנֵינוּ וְלָנוּ בִּרְצוֺן הָאֱלֹהִים:

A netoliko tak, jakž jsme se nadáli, ale sami sebe nejprvé dali Pánu, i nám z vůle Boží,

Překonali všechno naše očekávání: dali sami sebe předně Pánu a z vůle Boží také nám.

καὶ ου᾿ καθώς η᾿λπίσαμεν α᾿λλ῾ ἑαυτοὺς ε῎δωκαν πρω̑τον τω̑ κυρίω καὶ ἡμι̑ν διὰ θελήματος θεου̑

ולָא אַיך מָא דּסָברִין הוַין אֵלָא נַפשׁהֻון אַשׁלֵמו לֻוקדַם למָרַן וָאף לַן בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא׃

[(8) 2Cor 08, 06]

עַל כֵּן בִּקַּשְׁנוּ מִטִּיטוֹס, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִקְדִּים וְהִתְחִיל, כֵּן גַּם יַשְׁלִים בְּקִרְבְּכֶם אֶת מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַזֶּה.

וּלְפִי-זֹאת בִּקַּשְׁנוּ מֵאֵת טִיטוֺס כַּאֲשֶׁר הֵחֵל מֵאָז כֵּן יְכַלֶּה מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַזֶּה בָּכֶם:

Tak že jsme musili napomenouti Tita, aby jakož byl prvé započal, tak také i dokonal při vás milost tuto.

A tak jsme vybídli Tita, který započal toto dílo lásky(i), aby je mezi vámi také dokončil. (i) ř: tuto milost ([2 Korintským 2:12-2 Korintským 2:13 2 Korintským 8:23])

ει᾿ς τὸ παρακαλέσαι ἡμα̑ς Τίτον ι῞να καθώς προενήρξατο ου῞τως καὶ ε᾿πιτελέση ει᾿ς ὑμα̑ς καὶ τὴν χάριν ταύτην

דַּחנַן נֵבעֵא מֵן טִטָוס דַּאיך דּשַׁרִי הָכַנָא נשַׁלֵם בּכֻון אָף טַיבֻּותָא הָדֵא׃

[(8) 2Cor 08, 07]

וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים בַּכֹּל - בֶּאֱמוּנָה, בְּהַטָּפָה, בְּדַעַת, בְּכָל שְׁקִידָה, וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר עוֹרַרְנוּ בָּכֶם - שִׁפְעוּ גַּם בַּחֶסֶד הַזֶּה.

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר חֵלֶק רַב לָכֶם בַּכֹּל בֶּאֱמוּנָה בְּתוֺרָה וּבְדַעַת בְּכָל-מַאֲמַצֵּי כֹחַ וּבְאַהֲבָה אֲשֶׁר תֶּאֱהָבֻנוּ כֵּן תַּרְבּוּ חֶלְקְכֶם גַּם-בַּחֶסֶד הַזֶּה:

A protož jakž ve všech věcech jste hojní, u víře i v řeči i v známosti i ve všeliké snažnosti i v lásce své k nám, tak i v této milosti hojní buďte.

Jako jste ve všem bohatí, ve víře, v slovu, v poznání, v horlivosti i v lásce, kterou máte k nám(j), buďte bohatí i v tomto díle milosti(k). (j) var: kterou máme k vám (k) ř: v této milosti ([1 Korintským 1:5 1 Korintským 16:1-1 Korintským 16:2])

α᾿λλ῾ ω῞σπερ ε᾿ν παντὶ περισσεύετε πίστει καὶ λόγω καὶ γνὼσει καὶ πάση σπουδη̑ καὶ τη̑ ε᾿ξ ἡμω̑ν ε᾿ν ὑμι̑ν α᾿γάπη ι῞να καὶ ε᾿ν ταύτη τη̑ χάριτι περισσεύητε

אֵלָא אַיכַּנָא דַּבכֻלמֵדֵּם מֵתיַתּרִין אנתֻּון בּהַימָנֻותָא וַבמֵלתָא ובִידַעתָא וַבכֻל חפִיטו וַבחֻובַּן דַּלוָתכֻון הָכַנָא אָף בּהָדֵא טַיבֻּותָא תֵּתיַתּרֻון׃

[(8) 2Cor 08, 08]

אֵינֶנִּי מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ שֶׁל פְּקֻדָּה, אֶלָּא שֶׁעַל־יְדֵי חָרִיצוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי בּוֹחֵן גַּם אֶת אֲמִתּוּת אַהֲבַתְכֶם.

וְלֹא כִדְבַר מִצְוָה אֲנִי אֹמֵר כִּי אִם-לְנַסֹּתְכֶם בְּמַאֲמַצֵּי כֹחַ אֲחֵרִים לִרְאוֺת אִם-אַהֲבַתְכֶם זַכָּה:

Ne jako rozkazuje, pravím, ale snažností jiných i vaši upřímou lásku zkušenou ukázati chtěje.

Neříkám to jako rozkaz, zmiňuji se však o horlivosti jiných, abych vyzkoušel opravdovost vaší lásky.

ου᾿ κατ῾ ε᾿πιταγὴν λέγω α᾿λλὰ διὰ τη̑ς ἑτέρων σπουδη̑ς καὶ τὸ τη̑ς ὑμετέρας α᾿γάπης γνήσιον δοκιμάζων

לָא הוָא מֵפקַד פָּקֵד אנָא לכֻון אֵלָא בַּחפִיטֻותָא דּחַברַיכֻּון שׁרָרָא דּחֻובּכֻון מנַסֵא אנָא׃

[(8) 2Cor 08, 09]

הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה עָנִי לְמַעַנְכֶם, כְּדֵי שֶׁתַּעֲשִׁירוּ אַתֶּם עַל־יְדֵי עֲנִיּוּתוֹ.

כִּי-יְדַעְתֶּם אֶת-חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ כִּי עָשִׁיר הָיָה וַיְהִי לְרָשׁ לְמַעַנְכֶם אֲשֶׁר עֵקֶב רִישׁוֺ תַּעֲשִׁירוּ:

Nebo znáte milost Pána našeho Jezukrista, že pro vás učiněn jest chudý, jsa bohatý, abyste vy jeho chudobou zbohatli.

Znáte přece štědrost(l) našeho Pána Ježíše Krista: byl bohatý, ale pro vás se stal chudým, abyste vy jeho chudobou zbohatli. (l) ř: milost ([Matouš 8:20; 2 Korintským 6:10; Filipským 2:7])

γινὼσκετε γὰρ τὴν χάριν του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ο῞τι δι῾ ὑμα̑ς ε᾿πτὼχευσεν πλούσιος ω῎ν ι῞να ὑμει̑ς τη̑ ε᾿κείνου πτωχεία πλουτήσητε

יָדעִין אנתֻּון גֵּיר טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּמֵטֻלָתכֻון אֵתמַסכַּן כַּד אִיתַוהי עַתִּירָא דַּאנתֻּון בּמֵסכִּנֻותֵה תֵּעתּרֻון׃

[(8) 2Cor 08, 10]

מְחַוֶּה אֲנִי אֶת דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכֵּן הַדָּבָר יוֹעִיל לָכֶם, אַתֶּם אֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁנָה הִקְדַּמְתֶּם וְהִתְחַלְתֶּם לֹא רַק לַעֲשׂוֹת אֶלָּא גַּם לִרְצוֹת.

וַאֲנִי מְחַוֶּה דַעְתִּי בַדָּבָר הַזֶּל לְהוֺעִיל לָכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַחִלֹּתֶם זֶה שָׁנָה לֹא רַק לַעֲשׂוֺת חֶסֶד כִּי אִם-גַּם לַעֲשׁתוֺ בְּחֵפֶץ לֵב:

A k tomuť vám radu dávám; nebo jest vám to užitečné, kteříž jste netoliko činiti, ale i chtíti prvé začali léta předešlého.

Řeknu vám, co si myslím: Sluší se, abyste nyní dokončili dílo, které jste už loni nejen začali, nýbrž také k němu dali podnět. ([Filipským 2:13; 2 Korintským 9:2])

καὶ γνὼμην ε᾿ν τούτω δίδωμι του̑το γὰρ ὑμι̑ν συμφέρει οι῞τινες ου᾿ μόνον τὸ ποιη̑σαι α᾿λλὰ καὶ τὸ θέλειν προενήρξασθε α᾿πὸ πέρυσι

מֵמלַך דֵּין מָלֵך אנָא לכֻון הָדֵא דַּמעַדּרָא לכֻון מֵטֻל דּמֵן אֵשׁתּקַדי שַׁרִיתֻּון לַו למֵצבָּא בַּלחֻוד אֵלָא אָף למֵעבַּד׃

[(8) 2Cor 08, 11]

אֲבָל כָּעֵת הַשְׁלִימוּ גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁלָמַת הַמַּעֲשֶׂה מִתּוֹךְ מַה שֶּׁמַּשֶֹגֶת יֶדְכֶם, כְּפִי שֶׁהָיְתָה הַנְּכוֹנוּת לִרְצוֹת;

וְעַתָּה הַשְׁלִימוּ אֶת-הַמַּעֲשֶׂה וְכַלּוּ אֶת-הַמְלָאכָה לְפִי רוּחֲכֶם הַנְּדִיבָה כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם:

Protož nyní již to skutkem vykonejte, aby jakož hotové bylo chtění, tak bylo i vykonání z toho, což máte.

Odkud vyšla ochota k pomoci, tam ať se pomoc také uskuteční. Každý ať dá podle toho, co má;

νυνὶ δὲ καὶ τὸ ποιη̑σαι ε᾿πιτελέσατε ο῞πως καθάπερ ἡ προθυμία του̑ θέλειν ου῞τως καὶ τὸ ε᾿πιτελέσαι ε᾿κ του̑ ε῎χειν

הָשָׁא דֵּין שַׁלֵמו בַּעבָדָא הַו מֵדֵּם דַּצבַיתֻּון דַּאיכַּנָא דַּהוָא לכֻון סֻווָחָא למֵצבָּא הָכַנָא בַּעבָדָא תּשַׁלמֻון מֵן מָא דִּאית לכֻון׃

[(8) 2Cor 08, 12]

שֶׁהֲרֵי אִם קַיֶּמֶת הַנְּכוֹנוּת, רְצוּיָה הִיא לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אִישׁ, לֹא לְפִי מַה שֶּׁאֵין בְּיָדוֹ.

כִּי אִישׁ אֲשֶׁר רוּחוֺ נְדִיבָה יִהְיֶה לְרָצוֺן כְּפִי אֲשֶׁר יֶשׁ-לְאֵל יָדוֺ וְלֹא-כְפִי אֲשֶׁר אֵין-לְאֵל יָדוֺ:

Nebo jest-liť prvé vůle hotová, podlé toho, což kdo má, vzácná jest, ne podlé toho, čehož nemá.

vždyť je-li zde tato ochota, pak je dar před Bohem cenný podle toho, co kdo má, ne podle toho, co nemá. ([Přísloví 3:27-Přísloví 3:28; Marek 12:43-Marek 12:44])

ει᾿ γὰρ ἡ προθυμία πρόκειται καθὸ ε᾿ὰν ε῎χη ευ᾿πρόσδεκτος ου᾿ καθὸ ου᾿κ ε῎χει

אֵן גֵּיר צֵביָנָא אִיתַוהי אַיך מָא דִּאית לֵה הָכוָת מֵתקַבַּל לָא הוָא אַיך מָא דּלַיתּ לֵה׃

[(8) 2Cor 08, 13]

אֵין זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לַאֲחֵרִים רְוָחָה וְלָכֶם מַחְסוֹר, אֶלָּא לְשֵׁם הַשִּׁוְיוֹן.

כִּי לֹא לִרְוָחָה לַאֲחֵרִים וּלְמַעֲמָסָה עֲלֵיכֶם דְּבָרָי:

Nebo ne, aby jiní měli polehčení, a vy úzkost, ale rovnost ať jest, nyní přítomně vaše hojnost spomoz jejich chudobě,

Nejde o to, aby se jiným ulehčilo a vy byli přetíženi, nýbrž abyste na tom byli stejně:

ου᾿ γὰρ ι῞να α῎λλοις α῎νεσις ὑμι̑ν θλι̑ψις α᾿λλ῾ ε᾿ξ ι᾿σότητος

לָא הוָא גֵּיר דּלַאחרָנֵא תֵּהוֵא רוָחתָּא וַלכֻון אֻולצָנָא׃

[(8) 2Cor 08, 14]

כָּעֵת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּכֶם יְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרָם, כְּדֵי שֶׁבְּעֵת הַצֹּרֶךְ יְמַלֵּא הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם אֶת מַחְסוֹרְכֶם אַתֶּם, וְכָךְ יְקֻיַּם הַשִּׁוְיוֹן,

כִּי אִם-בְּקַו הַשָּׁוֶה הַיּוֺם יִתְרָה לָכֶם לְמַלֵּא מַחְסֹרָם וּלְעֵת אַחֶרֶת יִתְרָתָם תִּהְיֶה לְמַלֵּא מַחְסֹרְכֶם לְמַעַן יִהְיֶה קַו שָׁוֶה:

Aby také jejich hojnost vaší chudobě byla ku pomoci, aby tak byla rovnost;

váš přebytek pomůže nyní jejich nedostatku, aby zase jindy jejich přebytek přišel k dobru vám ve vašem nedostatku; tak nastane vyrovnání, ([2 Korintským 9:12])

ε᾿ν τω̑ νυ̑ν καιρω̑ τὸ ὑμω̑ν περίσσευμα ει᾿ς τὸ ε᾿κείνων ὑστέρημα ι῞να καὶ τὸ ε᾿κείνων περίσσευμα γένηται ει᾿ς τὸ ὑμω̑ν ὑστέρημα ο῞πως γένηται ι᾿σότης

אֵלָא בּשַׁויֻותָא הוַו בּזַבנָא הָנָא דּיַתִּירֻותכֻון דִּילכֻון תֵּהוֵא לחַסִירֻותהֻון דּהָלֵין דָּאף יַתִּירֻותהֻון דּהָנֻון תֵּהוֵא לחַסִירֻותכֻון דִּילכֻון דּתֵהוֵא שַׁויֻותָא׃

[(8) 2Cor 08, 15]

כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר."

כַּכָּתוּב וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר:

Jakož psáno: Kdo mnoho, nic mu nezbývalo, a kdo málo, neměl nedostatku.

jak je psáno: ‚Kdo měl mnoho, tomu nic nepřebylo, a kdo málo, neměl nedostatek.‘ ([Exodus 16:18])

καθώς γέγραπται ὁ τὸ πολὺ ου᾿κ ε᾿πλεόνασεν καὶ ὁ τὸ ο᾿λίγον ου᾿κ η᾿λαττόνησεν

אַיך דַּכתִיב דּהַו דַּאסגִּי שׁקַל לָא אֵתיַתַּר לֵה והַו דּקַלִיל שׁקַל לָא אֵתבַּצַר לֵה׃

[(8) 2Cor 08, 16]

תּוֹדָה לֵאלֹהִים הַנּוֹתֵן בְּלֵב טִיטוֹס אֶת אוֹתָהּ חָרִיצוּת לְמַעַנְכֶם;

וַאֲנִי אוֺדֶה אֶת-אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלֵב טִיטוֺס לָחוּשׁ לָכֶם כָּזֹאת:

Ale díka Bohu, kterýž takovou snažnost k vám dal v srdce Titovo,

Buď Bohu dík, že dal Titovi do srdce stejně horlivý zájem o vás!

χάρις δὲ τω̑ θεω̑ τω̑ δόντι τὴν αυ᾿τὴν σπουδὴν ὑπὲρ ὑμω̑ν ε᾿ν τη̑ καρδία Τίτου

טַיבֻּו דֵּין לַאלָהָא דּיַהבָּה חפִיטֻותָא הָדֵא חלָפַיכֻּון בּלֵבֵּה דּטִטָוס׃

[(8) 2Cor 08, 17]

כִּי אָכֵן שָׁמַע לַבַּקָּשָׁה וּמִתּוֹךְ חָרִיצוּתוֹ הַיְתֵרָה הָלַךְ אֲלֵיכֶם מֵרָצוֹן.

כִּי לֹא רַק אֶת-פְּקֻדָּתֵנוּ שָׁמָר כִּי אִם-רַב פְּעָלִים הַזֶּה הָלַךְ אֲלֵיכֶם מֵרְצוֺן נַפְשׁוֺ:

Tak že to napomenutí přijal, anobrž jsa opravdový, sám z své dobré vůle šel k vám.

Nejenže vyhověl mé výzvě, nýbrž ve své horlivosti sám od sebe se rozhodl k vám jít.

ο῞τι τὴν μὲν παράκλησιν ε᾿δέξατο σπουδαιότερος δὲ ὑπάρχων αυ᾿θαίρετος ε᾿ξη̑λθεν πρὸς ὑμα̑ς

בָּעֻותַן גֵּיר קַבֵּל ומֵטֻל דּטָב בּטִיל לֵה מֵן צֵביָנֵה נפַק צֵאדַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 08, 18]

יַחַד אִתּוֹ שָׁלַחְנוּ אֶת הָאָח אֲשֶׁר שֵׁם טוֹב לוֹ בְּכָל הַקְּהִלּוֹת עַל חֶלְקוֹ בְּהַכְרָזַת הַבְּשׂוֹרָה.

וַנִּשְׁלַח עִמּוֺ אֶת-אָחִינוּ אֲשֶׁר נוֺדַע לִתְהִלָּה בַּבְּשׁרָה בְּכָל-הַקְּהִלּוֺת:

Poslaliť jsme pak s ním bratra toho, kterýž má velikou chválu v evangelium po všech zbořích,

Spolu s ním posílám bratra, který si službou evangeliu získal uznání ve všech církvích. ([2 Korintským 12:18])

συνεπέμψαμεν δὲ μετ῾ αυ᾿του̑ τὸν α᾿δελφὸν ου῟ ὁ ε῎παινος ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω διὰ πασω̑ν τω̑ν ε᾿κκλησιω̑ν

שַׁדַּרן דֵּין עַמֵה לַאחֻון אַינָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה בֵּאוַנגֵּלִיָון בּכֻלהֵין עִדָתָא׃

[(8) 2Cor 08, 19]

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקְּהִלּוֹת בָּחֲרוּ בּוֹ לִהְיוֹת חֲבֵרֵנוּ לַמַּסָּע בַּהֲבָאַת הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, שֵׁרוּת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לִכְבוֹד הָאָדוֹן מִתּוֹךְ נְכוֹנוּתֵנוּ אָנוּ.

וּמִלְּבַד זֹאת נִבְחַר גַּם-הוּא מֵאַנְשֵׁי הַקְּהִלּוֺת לָלֶכֶת עִמָּנוּ בַּעֲבֹדָתֵנוּ לֶאֱסֹף הַנְּדָבוֺת לִכְבוֺד אֲדֹנֵינוּ וְלַעֲזָר-לָנוּ:

(A netoliko to, ale také vyvolen jest od církví za tovaryše putování našeho, s touto milostí, kterouž sloužíme k slávě Pánu a vůli vaší),

A nejen to: byl také církvemi zvolen, aby nás doprovázel s výtěžkem této sbírky(m), jež se naší službou uskutečňuje k slávě Páně a jako projev naší ochoty. (m) ř: milosti ([1 Korintským 16:3-1 Korintským 16:4; Galatským 2:10])

ου᾿ μόνον δὲ α᾿λλὰ καὶ χειροτονηθεὶς ὑπὸ τω̑ν ε᾿κκλησιω̑ν συνέκδημος ἡμω̑ν σὺν τη̑ χάριτι ταύτη τη̑ διακονουμένη ὑφ῾ ἡμω̑ν πρὸς τὴν αυ᾿του̑ του̑ κυρίου δόξαν καὶ προθυμίαν ἡμω̑ν

הָכַנָא דָּאף מֵגבָּא גּבֵא מֵן עִדָתָא דּנֵפֻּוק עַמַן בּטַיבֻּותָא הָדֵא דּמֵשׁתַּמשָׁא מֵנַן לשֻׁובחֵה דִּילֵה דַּאלָהָא וַללֻובָּבַן דִּילַן׃

[(8) 2Cor 08, 20]

וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמָרִים מִלָּתֵת לְאִישׁ פִּתְחוֹן פֶּה נֶגְדֵּנוּ עַל־דְּבַר הַתְּרוּמוֹת הָרַבּוֹת שֶׁאָנוּ מֻפְקָדִים עֲלֵיהֶן;

וְאַף גַּם-לְהַרְחִיק מֵעָלֵינוּ דִּבָּה רָעָה עַל-דְּבַר הַכֶּסֶף הָרָב אֲשֶׁר אָסַפְנוּ בַּעֲבֹדָתֵנוּ:

Varujíce se toho, aby nám někdo neutrhal pro tu hojnost, kterouž my přisluhujeme,

Chceme totiž zabránit tomu, aby nás při službě tomuto štědrému daru někdo nepodezíral.

στελλόμενοι του̑το μή τις ἡμα̑ς μωμήσηται ε᾿ν τη̑ ἁδρότητι ταύτη τη̑ διακονουμένη ὑφ῾ ἡμω̑ν

קַנִיטִינַן דֵּין בּהָדֵא דּלָא אנָשׁ נסִים בַּן מֻומָא בּהָדֵא רַבֻּותָא דּמֵשׁתַּמשָׁא מֵנַן׃

[(8) 2Cor 08, 21]

שֶׁכֵּן נוֹתְנִים אָנוּ דַּעְתֵּנוּ לִנְהֹג בְּיֹשֶׁר לֹא רַק לִפְנֵי הָאָדוֹן, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם.

כִּי-חַשְׁנוּ לְהַשְׁגִּיחַ מַה-טּוֺב גַּם-בְּעֵינֵי הָאָדוֺן וְגַם-בְּעֵינֵי בְנֵי-אָדָם:

Dobré opatrujíce netoliko před oblíčejem Páně, ale i před lidmi.

Myslíme na to, abychom byli bez výtky nejen před Bohem, nýbrž i před lidmi. ([Přísloví 3:4])

προνοου̑μεν γὰρ καλὰ ου᾿ μόνον ε᾿νὼπιον κυρίου α᾿λλὰ καὶ ε᾿νὼπιον α᾿νθρὼπων

יַצִיפִינַן גֵּיר דּשַׁפִּירָתָא לָא קדָם אַלָהָא בַּלחֻוד אֵלָא אָף קדָם בּנַינָשָׁא׃

[(8) 2Cor 08, 22]

שָׁלַחְנוּ אִתָּם אֶת אָחִינוּ אֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְבָרִים רַבִּים הוּכְחָה לָנוּ חָרִיצוּתוֹ, וְעַתָּה חָרִיצוּתוֹ רַבָּה עוֹד יוֹתֵר בִּגְלַל הָאֵמוּן הָרַב שֶׁהוּא נוֹתֵן בָּכֶם.

וַנִּשְׁלַח עִמָּהֶם אֶת-אָחִינוּ אִישׁ אַמִּיץ כֹּחַ אֲשֶׁר בָּחַנּוּ אֹתוֺ פְּעָמִים רַבּוֺת בִּדְרָכִים שֹׁנִים וְעַתָּה הוֺסִיף אֹמֶץ לִבּוֺ בְּבִטְחוֺנוֺ בָכֶם כִּי רַב הוּא:

Poslali jsme pak s nimi bratra svého, kteréhož jsme mnohokrát ve mnohých věcech zkusili, že jest pilný, a nyní mnohem pilnější pro mnohé doufání mé o vás.

S těmi dvěma posíláme dalšího bratra, o jehož horlivosti v každém směru jsme se mnohokrát přesvědčili; a nyní je obzvláště horlivý, protože vám velmi důvěřuje.

συνεπέμψαμεν δὲ αυ᾿τοι̑ς τὸν α᾿δελφὸν ἡμω̑ν ο῍ν ε᾿δοκιμάσαμεν ε᾿ν πολλοι̑ς πολλάκις σπουδαι̑ον ο῎ντα νυνὶ δὲ πολὺ σπουδαιότερον πεποιθήσει πολλη̑ τη̑ ει᾿ς ὑμα̑ς

שַׁדַּרן דֵּין עַמהֻון אָף לַאחֻון אַינָא דּלַן בּקֵא בּכֻלזבַן בּסַגִּיָאתָא דַּחפִיטָא הֻו הָשָׁא דֵּין יַתִּירָאיִת חפִיט בּתֻוכלָנָא סַגִּיָאא דַּעלַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 08, 23]

אֲשֶׁר לְטִיטוֹס, שֻׁתָּפִי הוּא וְעוֹבֵד אִתִּי לְמַעַנְכֶם. אֲשֶׁר לְאַחֵינוּ, שְׁלִיחֵי הַקְּהִלּוֹת הֵם לְתִפְאֶרֶת הַמָּשִׁיחַ.

וְהִנֵּה עַל-דְּבַר טִיטוֺס חָבֵר הוּא לִי וְתֹמֵךְ יָדִי בַּעֲבֹדָתִי בְּקִרְבְּכֶם וְכֵן עַל-דְּבַר אַחֵינוּ הֲלֹא הֵם שְׁלוּחֵי הַקְּהִלּוֺת לִכְבוֺד מְשִׁיחֵנוּ:

Z strany Tita, tovaryš můj jest, a mezi vámi pomocník; z strany bratří našich, poslové jsou církví a sláva Kristova.

Pokud jde o Tita, je to můj společník a spolupracovník v díle pro vás. Pokud jde o oba další bratry, jsou to vyslanci(n) církví a sláva Kristova. (n) apoštolové ([Římanům 16:7; 2 Korintským 7:13 2 Korintským 12:18])

ει῎τε ὑπὲρ Τίτου κοινωνὸς ε᾿μὸς καὶ ει᾿ς ὑμα̑ς συνεργός ει῎τε α᾿δελφοὶ ἡμω̑ν α᾿πόστολοι ε᾿κκλησιω̑ν δόξα Χριστου̑

אֵן הָכִיל טִטָוס שַׁותָּפָא הֻו דִּילי וַמעַדּרָנָא בּכֻון וֵאן אַחַין אחרָנֵא שׁלִיחֵא אֵנֻון דּעִדָתָא דּשֻׁובחֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 08, 24]

עַל כֵּן, לְעֵינֵי הַקְּהִלּוֹת, הַרְאוּ לָהֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם וְהוֹכִיחוּ אֶת צִדְקַת גַּאֲוָתֵנוּ בָּכֶם.

עַל-כֵּן תְּחַוּוּ עֵדוּת אַהֲבַתְכֶם לָהֶם וַאֲשֶׁר גַּם-נִתְפָּאֵר בָּכֶם נֶגֶד פְּנֵי הַקְּהִלּוֺת:

Protož jistoty lásky své a chlouby naší o vás k nim dokažte, před oblíčejem církví.

Ukažte jim svou lásku a dokažte jim, že jsme na vás před ostatními církvemi právem hrdi. ([2 Korintským 7:14])

τὴν ου῏ν ε῎νδειξιν τη̑ς α᾿γάπης ὑμω̑ν καὶ ἡμω̑ν καυχήσεως ὑπὲρ ὑμω̑ν ει᾿ς αυ᾿τοὺς ε᾿νδεικνύμενοι ει᾿ς πρόσωπον τω̑ν ε᾿κκλησιω̑ν

מֵכִּיל תַּחוִיתָא דּחֻובּכֻון ושֻׁובהָרַן דַּבכֻון בּהֻון חַוַו בּפַּרצֻוףּ עִדָתָא כֻּלהֵין סּ סּ׃

[(8) 2Cor 09, 01]

בְּנוֹגֵעַ לַשֵּׁרוּת לְמַעַן הַקְּדוֹשִׁים אֵינֶנִּי צָרִיךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם;

אָמְנָם עַל-דְּבַר מִשְׁמַרְתֵּנוּ לְכַלְכֵּל אֶת-הַקְּדוֺשִׁים אַךְ-לְמוֺתָר לִי לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם:

Nebo o pomoci, kteráž se děje svatým, jest zbytečné psáti vám.

O pomoci bratřím(o) je vlastně zbytečné vám psát. (o) ř: svatým ([2 Korintským 8:4 2 Korintským 8:20])

περὶ μὲν γὰρ τη̑ς διακονίας τη̑ς ει᾿ς τοὺς ἁγίους περισσόν μοί ε᾿στιν τὸ γράφειν ὑμι̑ν

עַל תֵּשׁמֵשׁתָּא דֵּין דּקַדִּישֵׁא יַתִּירתָּא עָבֵד אנָא אֵן כָּתֵב אנָא לכֻון׃

[(8) 2Cor 09, 02]

כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת נְכוֹנוּתְכֶם, אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ אֲנִי מִתְגָּאֶה בָּכֶם לִפְנֵי אַנְשֵׁי מָקֵדוֹנְיָה, בְּאָמְרִי שֶׁאָכָיָה הָיְתָה נְכוֹנָה כְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה; וְאָמְנָם הַלַּהַט שֶׁלָּכֶם עוֹרֵר אֶת רֻבָּם.

כִּי יָדַעְתִּי נִדְבַת לִבְּכֶם אֲשֶׁר הָיְתָה לִתְהִלָּה בְּפִי מֵאָז לִפְנֵי קְהַל מַקְדּוֺנְיָא לֵאמֹר כִּי זֶה שָׁנָה אֲשֶׁר אֲכַיָּא נָכוֺן לִבָּהּ לְהִתְנַדֵּב וְכִי גַּם-קִנְאַתְכֶם עוֺרְרָה לֵב רַבִּים:

Vím zajisté o vaší hotovosti, pro kterouž chlubím se vámi Macedonským, že Achaia hotova jest od předešlého léta. A ta vaše horlivost mnohými pohnula.

Znám přece vaši ochotu, o níž s hrdostí makedonským bratřím říkám, že Achaia je už od loňska připravena. Vaše horlivost byla pobídkou pro mnohé z nich. ([Římanům 15:26; 2 Korintským 8:10])

οι῏δα γὰρ τὴν προθυμίαν ὑμω̑ν η῍ν ὑπὲρ ὑμω̑ν καυχω̑μαι Μακεδόσιν ο῞τι ᾽Αχαι̑α παρεσκεύασται α᾿πὸ πέρυσι καὶ τὸ ὑμω̑ν ζη̑λος η᾿ρέθισεν τοὺς πλείονας

יָדַע אנָא גֵּיר טֻויָבֵה דּרֵעיָנכֻון ומֵטֻל הָנָא אֵשׁתַּבהרֵת בּכֻון למַקֵדָונָיֵא דַּאכַאִיַא עתִידָא הי מֵן אֵשׁתּקַדי וַטנָנָא דִּילכֻון לסַגִּיֵאא גַּרֵג׃

[(8) 2Cor 09, 03]

אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֶת הָאַחִים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁגַּאֲוָתֵנוּ בָּכֶם לֹא תִּהְיֶה לָרִיק בָּעִנְיָן הַזֶּה וּכְדֵי שֶׁתִּהְיוּ מוּכָנִים כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי.

אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת-הָאַחִים לְמַעַן לֹא תִהְיֶה תְהִלַּתְכֶם בְּפִי בַּדָּבָר הַזֶּה לָרִיק וּלְמַעַן תִּהְיוּ נְכֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמָרְתִּי:

I poslal jsem tyto bratří, aby chlouba naše vámi nebyla marná v té stránce, ale abyste, (jakž jsem řekl), byli hotovi,

Posílám však tyto bratry proto, aby se moje hrdost na vás v této věci neukázala prázdnou chloubou: chtěl bych, abyste byli připraveni tak, jak jsem jim o tom vyprávěl. ([1 Korintským 16:2; 2 Korintským 8:24])

ε῎πεμψα δὲ τοὺς α᾿δελφούς ι῞να μὴ τὸ καύχημα ἡμω̑ν τὸ ὑπὲρ ὑμω̑ν κενωθη̑ ε᾿ν τω̑ μέρει τούτω ι῞να καθώς ε῎λεγον παρεσκευασμένοι η῟τε

שַׁדּרֵת דֵּין לַאחֵא דּלָא נֵסתַּרַק שֻׁובהָרַן דֵּאשׁתַּבהַרן בּכֻון עַל הָדֵא צבֻותָא דַּאיכַּנָא דֵּאמרֵת תֵּהוֻון מטַיבִין׃

[(8) 2Cor 09, 04]

הֲלֹא אִם יָבוֹאוּ עִמִּי אֲנָשִׁים מִמָּקֵדוֹנְיָה וְיִמְצְאוּ שֶׁאֵינְכֶם מוּכָנִים, אֲזַי אֲנַחְנוּ - שֶׁלֹּא לוֹמַר אַתֶּם - נֵבוֹשׁ בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה.

כִּי אִם-יָבוֺאוּ אַנְשֵׁי מַקְדּוֺנְיָא עִמִּי וְיִמְצְאוּ כִּי אֵינְכֶם נְכֹנִים אֵינֶנִּי אֹמֵר כִּי אַתֶּם תֵּבשׁוּ אַךְ אֲנַחְנוּ הֲלֹא נֵבוֺשׁ מִמִּבְטָחֵנוּ:

Abychom snad, přišli-li by se mnou Macedonští, a nalezli vás nehotové, nemusili se styděti, (ať nedím vy), za tak podstatnou chloubu.

Kdyby se mnou přišli makedonští a shledali, že nejste připraveni, bylo by to velkým zahanbením pro nás – natožpak pro vás! – protože jsme o vás mluvili s takovou jistotou.

μή πως ε᾿ὰν ε῎λθωσιν σὺν ε᾿μοὶ Μακεδόνες καὶ ευ῞ρωσιν ὑμα̑ς α᾿παρασκευάστους καταισχυνθω̑μεν ἡμει̑ς ι῞να μὴ λέγω ὑμει̑ς ε᾿ν τη̑ ὑποστάσει ταύτη

דַּלמָא נִאתֻון עַמי מַקֵדָונָיֵא ונֵשׁכּחֻונָכֻון כַּד לָא עתִידִין אנתֻּון ונֵבהַת חנַן דּלָא נִאמַר דַּאנתֻּון תֵּבהתֻון בּשֻׁובהָרָא הַו דֵּאשׁתַּבהַרן׃

[(8) 2Cor 09, 05]

עַל כֵּן מָצָאתִי לְנָחוּץ לְבַקֵּשׁ מֵהָאַחִים כִּי יַקְדִּימוּ לָבוֹא אֲלֵיכֶם וִיסַדְּרוּ אֶת עִנְיַן הַתְּרוּמָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם, לְמַעַן תִּהְיֶה מוּכָנָה מִתּוֹךְ נְדִיבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ קַמְצָנוּת.

עַל-כֵּן חָשַׁבְתִּי כִּי עָלַי הַדָּבָר לְהָעִיר אֶת-הָאַחִים לְקַדֵּם לָבוֺא אֲלֵיכֶם לְהָכִין מִסַּת נִדְבַת יֶדְכֶם כִּמְדֻבָּר מֵאָז לִהְיוֺת עֲרוּכָה כְּמִסַּת יַד נָדִיב וְלֹא כְיַד כִּילַי:

Protož vidělo se mi za potřebné těchto bratří napomenouti, aby napřed šli k vám, a připravili prvé opověděnou zbírku vaši, aby byla hotová jako dobrovolná zbírka, a ne jako bezděčná.

Proto jsem pokládal za nutné vyzvat tyto bratry, aby k vám šli napřed a připravili váš dávno slíbený dar(p) tak, aby byl pohotově a byla to opravdu štědrost(q), a ne lakota. (p) ř: požehnání (q) ř: požehnání

α᾿ναγκαι̑ον ου῏ν ἡγησάμην παρακαλέσαι τοὺς α᾿δελφοὺς ι῞να προέλθωσιν ει᾿ς ὑμα̑ς καὶ προκαταρτίσωσιν τὴν προεπηγγελμένην ευ᾿λογίαν ὑμω̑ν ταύτην ἑτοίμην ει῏ναι ου῞τως ὡς ευ᾿λογίαν καὶ μὴ ὡς πλεονεξίαν

מֵטֻל הָנָא אֵתבּטֵל לִי דֵּאבעֵא מֵן אַחַי הָלֵין דּנִאתֻון קדָמַי לוָתכֻון וַנעַתּדֻון בֻּורכּתָא הָי דּמֵן קדִים אֵשׁתּמַעתֻּון דּתֵהוֵא מטַיבָא הָכַנָא אַיך בֻּורכּתָא לָא הוָא אַיך יַענֻותָא׃

[(8) 2Cor 09, 06]

הֵן הַזּוֹרֵעַ בְּצִמְצוּם יִקְצֹר בְּצִמְצוּם, וְהַזּוֹרֵעַ בִּנְדִיבוּת יִקְצֹר בְּשֶׁפַע.

כִּי הִנֵּה הַזֹּרֵעַ זֶרַע רָזֶה יִקְצֹר רָזוֺן וְהַזֹּרֵעַ בְּיַד נְדִיבָה יִקְצֹר נְדִיבוֺת:

Ale totoť pravím: Kdo skoupě rozsívá, skoupě i žíti bude; a kdož rozsívá ochotně, ochotně i žíti bude.

Vždyť kdo skoupě rozsévá, bude také skoupě sklízet, a kdo štědře(r) rozsévá, bude také štědře sklízet. (r) ř: požehnaně ([Přísloví 11:24 Přísloví 19:17])

του̑το δέ ὁ σπείρων φειδομένως φειδομένως καὶ θερίσει καὶ ὁ σπείρων ε᾿π῾ ευ᾿λογίαις ε᾿π῾ ευ᾿λογίαις καὶ θερίσει

הָדֵא דֵּין מַן דּזָרַע בּחַוסָנָא אָף בּחַוסָנָא חָצֵד ומַן דּזָרַע בּבֻורכּתָא בּבֻורכּתָא נֵחצֻוד׃

[(8) 2Cor 09, 07]

כָּל אִישׁ כְּפִי שֶׁיִּדְּבֶנּוּ לִבּוֹ יִתֵּן, לֹא מִתּוֹךְ צַעַר אוֹ הֶכְרֵחַ, שֶׁהֲרֵי אֶת הַנּוֹתֵן בְּשִׂמְחָה אוֹהֵב אֱלֹהִים.

כָּל-אִישׁ יִתֵּן כַּאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֺ לֹא בְעַיִן רָעָה וְלֹא בְאֹנֶס כִּי הַנֹּתֵן בְּלֵב טוֺב יֶאֱהַב אֹתוֺ אֱלֹהִים:

Jeden každý jakž uložil v srdci, ne s neochotnou myslí aneb z mušení. Neboť ochotného dárce miluje Bůh.

Každý ať dává podle toho, jak se ve svém srdci předem rozhodl, ne s nechutí ani z donucení; vždyť ‚radostného dárce miluje Bůh‘. ([1 Paralipomenon 19:17; Římanům 12:8])

ε῞καστος καθώς προήρηται τη̑ καρδία μὴ ε᾿κ λύπης η῍ ε᾿ξ α᾿νάγκης ἱλαρὸν γὰρ δότην α᾿γαπα̑ ὁ θεός

כֻּל אנָשׁ אַיך דִּאית בּרֵעיָנֵה לָא אַיך דּמֵן כַּריֻותָא אַו אַיך דּמֵן קטִירָא ליָהֻובָא הֻו גֵּיר חַדָּיָא רָחֵם אַלָהָא׃

[(8) 2Cor 09, 08]

וֵאלֹהִים יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם כָּל חֶסֶד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם תָּמִיד דֵּי צָרְכְּכֶם בְּכָל דָּבָר, וְהוֹתֵר לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב,

וְיַד אֱלֹהִים מַ׹ֶּׂגֶת לִשְׁפֹּת לָכֶם כָּל-חָסֶד לְמַלֵּא דֵי מַחְסֹרְכֶם כָּל-הַיָּמִים וְלָתֵת לָכֶם חַיִל לַעֲשׂוֺת כָּל-טוֺב:

Mocenť jest pak Bůh všelikou milost rozhojniti v vás, abyste ve všem všudy všeliký dostatek majíce, hojní byli ke všelikému skutku dobrému,

Bůh má moc zahrnout vás všemi dary své milosti, abyste vždycky měli dostatek všeho, co potřebujete, a ještě vám přebývalo pro každé dobré dílo, ([Efezským 3:20])

δυνατει̑ δὲ ὁ θεὸς πα̑σαν χάριν περισσευ̑σαι ει᾿ς ὑμα̑ς ι῞να ε᾿ν παντὶ πάντοτε πα̑σαν αυ᾿τάρκειαν ε῎χοντες περισσεύητε ει᾿ς πα̑ν ε῎ργον α᾿γαθόν

מָטיָא הי דֵּין בִּאידַי אַלָהָא כֻּל טַיבֻּו דַּניַתַּר בּכֻון דַּבכֻלזבַן בּכֻלמֵדֵּם הַו מָא דּסָפֵק לכֻון נֵהוֵא לכֻון ותֵתיַתּרֻון בּכֻל עבָד טָב׃

[(8) 2Cor 09, 09]

כַּכָּתוּב: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד."

כַּכָּתוּב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֺנִים צִדְקָתוֺ עֹמֶדֶת לָעַד:

Jakož psáno jest: Rozsypal a dal chudým, spravedlnost jeho zůstává na věky.

jak je psáno: ‚Rozdělil štědře, obdaroval nuzné, dobrota(s) jeho trvá navěky.‘ (s) ř: spravedlnost ([Žalmy 112:9])

καθώς γέγραπται ε᾿σκόρπισεν ε῎δωκεν τοι̑ς πένησιν ἡ δικαιοσύνη αυ᾿του̑ μένει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

אַיך דַּכתִיב דּבַדַּר ויַהב למֵסכִּנֵא וזַדִּיקֻותֵה קַיָמָא לעָלַם׃

[(8) 2Cor 09, 10]

וְהַנּוֹתֵן זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל, יִתֵּן לָכֶם זֶרַע בְּשֶׁפַע וְיַרְבֶּה פְּרִי צִדְקַתְכֶם,

וְהַנֹּתֵן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל כֹּה יִתֵּן וְכֹה יוֺסִף לָכֶם אֶת-זַרְעֲכֶם וְאֶת-פְּרִי צִדְקַתְכֶם יַרְבֶּה:

Ten pak, kterýž dává símě rozsívajícímu, dejž i vám chléb k jedení, a rozmnožiž símě vaše, a přispořiž úrody spravedlnosti vaší,

Ten, který ‚dává semeno k setbě i chléb k jídlu‘, dá vzrůst vaší setbě a rozmnoží ‚plody vaší spravedlnosti‘. ([Izajáš 55:10; Ozeáš 10:12])

ὁ δὲ ε᾿πιχορηγω̑ν σπόρον τω̑ σπείροντι καὶ α῎ρτον ει᾿ς βρω̑σιν χορηγήσει καὶ πληθυνει̑ τὸν σπόρον ὑμω̑ν καὶ αυ᾿ξήσει τὰ γενήματα τη̑ς δικαιοσύνης ὑμω̑ν

הַו דֵּין דּיָהֵב זַרעָא לזָרֻועָא ולַחמָא למֵאכֻולתָּא הֻו נֵתֵּל ונַסגֵּא זַרעכֻון וַנרַבֵּא פִּארֵא דּזַדִּיקֻותכֻון׃

[(8) 2Cor 09, 11]

וְתַעֲשִׁירוּ בְּכָל דַּרְכֵי נְדִיבוּת שֶׁתָּבִיא לִידֵי הוֹדָיָה לֵאלֹהִים בִּגְלָלֵנוּ,

כִּי תִתְבָּרֲכוּ בַכֹּל בְּכָל-מַעֲשֵׂה נְדִיבוֺת לְהַשְׁמִיעַ תְּהִלַּת אֱלֹהִים עַל-יָדֵינוּ:

Abyste všelijak zbohaceni byli ke všeliké sprostnosti, kteráž působí skrze nás, aby díky činěny byly Bohu.

Vším způsobem budete obohacováni, abyste mohli být velkoryse štědří; tak povzbudíme mnohé, aby vzdávali díky Bohu. ([2 Korintským 1:11 2 Korintským 4:15])

ε᾿ν παντὶ πλουτιζόμενοι ει᾿ς πα̑σαν ἁπλότητα η῞τις κατεργάζεται δι῾ ἡμω̑ν ευ᾿χαριστίαν τω̑ θεω̑

דַּבכֻל מֵדֵּם תֵּעתּרֻון בּכֻלָה פּשִׁיטֻותָא דּהִי גָּמרָא בִּאידַן תַּודִּיתָא לַאלָהָא׃

[(8) 2Cor 09, 12]

שֶׁכֵּן עֲשִׂיַּת הַשֵּׁרוּת הַזֶּה לֹא רַק תְּמַלֵּא אֶת מַחְסוֹר הַקְּדוֹשִׁים, אֶלָּא גַּם תְּעוֹרֵר הוֹדָיָה רַבָּה לֵאלֹהִים.

כִּי-עֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַזֹּאת לֹא לְבַד מַחְסוֺר הַקְּדוֺשִׁים תְּמַלֵּא כִּי אִם-גַּם-תִּפְתַּח פִּי רַבִּים לְהוֺדוֺת לַאלֹהִים:

Nebo služba oběti této netoliko doplňuje nedostatky svatých, ale také rozhojňuje se v mnohé díků činění Bohu, příčinou schválení služby této,

Neboť služba této oběti nejen doplňuje, v čem mají bratří(t) nedostatek, nýbrž také rozhojňuje díkůvzdání Bohu: (t) ř: svatí ([2 Korintským 8:14])

ο῞τι ἡ διακονία τη̑ς λειτουργίας ταύτης ου᾿ μόνον ε᾿στὶν προσαναπληρου̑σα τὰ ὑστερήματα τω̑ν ἁγίων α᾿λλὰ καὶ περισσεύουσα διὰ πολλω̑ν ευ᾿χαριστιω̑ν τω̑ θεω̑

מֵטֻל דּפֻולחָנָא דּתֵשׁמֵשׁתָּא הָדֵא לָא הוָא בַּלחֻוד חַסִירֻותָא דּקַדִּישֵׁא ממַלֵא אֵלָא אָף מיַתַּר בּתַודּיָתָא סַגִּיָאתָא לַאלָהָא׃

[(8) 2Cor 09, 13]

בִּגְלַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה שֶׁעָמַד בַּמִּבְחָן יְשַׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים עַל צִיּוּתְכֶם לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְהוֹדָאַתְכֶם בָּהּ, וְעַל הִשְׁתַּתְּפוּתְכֶם הַנְּדִיבָה בָּעֶזְרָה לָהֶם וְלַכֹּל.

וּבְמַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה הַזֹּאת יִתְּנוּ לֵאלֹהִים כָּבוֺד עַל-אֲשֶׁר נִכְנַע לִבְּכֶם לְקַבֵּל עֲלֵיכֶם בְּשׁרַת הַמָּשִׁיחַ וְעַל-נִדְבַת יֶדְכֶם לְאוֺת אַחֲוָה לָהֶם וּלְכָל-אֶבְיוֺנֵי אָדָם:

Když chválí Boha z jednomyslné poddanosti vaší k evangelium Kristovu, a z upřímé té zdílnosti k sobě i ke všechněm,

Přesvědčeni touto vaší službou budou slavit Boha za to, jak jste se podřídili Kristovu evangeliu a jak štědře se projevuje vaše společenství s nimi i se všemi. ([2 Korintským 8:4])

διὰ τη̑ς δοκιμη̑ς τη̑ς διακονίας ταύτης δοξάζοντες τὸν θεὸν ε᾿πὶ τη̑ ὑποταγη̑ τη̑ς ὁμολογίας ὑμω̑ν ει᾿ς τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ Χριστου̑ καὶ ἁπλότητι τη̑ς κοινωνίας ει᾿ς αυ᾿τοὺς καὶ ει᾿ς πάντας

מֵטֻל בֻּוקיָא גֵּיר דּתֵשׁמֵשׁתָּא הָדֵא לַאלָהָא משַׁבּחִין דֵּאשׁתַּעבַּדּתֻּון לתַודִּיתָא דַּסבַרתֵה דַּמשִׁיחָא וֵאשׁתַּותַּפתֻּון בַּפשִׁיטֻותכֻון עַמהֻון ועַם כֻּלנָשׁ׃

[(8) 2Cor 09, 14]

וְהֵם מִתּוֹךְ כִּסּוּפִים אֲלֵיכֶם יִתְפַּלְּלוּ בַּעַדְכֶם הוֹדוֹת לְחֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁשָּׁפַע בְּקִרְבְּכֶם.

וְהֵם יִתְפַּלְלוּ בַעַדְכֶם כִּי נַפְשָׁם דָּבְקָה בְנַפְשְׁכֶם בַּעֲבוּר חֶסֶד אֵל אֲשֶׁר גָּבַר עֲלֵיכֶם:

A modlí se za vás ti, kteříž vás převelice milují pro vyvýšenou milost Boží v vás.

Budou se za vás modlit a po vás toužit pro nesmírnou milost, kterou vám Bůh dal.

καὶ αυ᾿τω̑ν δεήσει ὑπὲρ ὑμω̑ν ε᾿πιποθούντων ὑμα̑ς διὰ τὴν ὑπερβάλλουσαν χάριν του̑ θεου̑ ε᾿φ῾ ὑμι̑ν

וַצלֻותָא מקַרבִין חלָפַיכֻּון בּחֻובָּא סַגִּיָאא מֵטֻל סֻוגָאא דּטַיבֻּותֵה דַּאלָהָא דַּעלַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 09, 15]

לֵאלֹהִים הַתּוֹדָה עַל מַתְּנָתוֹ הָעֲצוּמָה מִסַּפֵּר.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהִים הַנֹּתֵן לָנוּ מַתָּן עָצוּם מִסַּפֵּר:

Díka pak Bohu z nevymluvného daru jeho.

Bohu budiž vzdán dík za jeho nevystižitelný dar! ([Římanům 5:15-Římanům 5:16])

χάρις τω̑ θεω̑ ε᾿πὶ τη̑ α᾿νεκδιηγήτω αυ᾿του̑ δωρεα̑

טַיבֻּו דֵּין לַאלָהָא עַל מַוהַבתֵה דּלָא מֵתמַללָא׃ ס

[(8) 2Cor 10, 01]

אֲנִי עַצְמִי, שָׁאוּל, מַפְצִיר בָּכֶם בְּנֹעַם הַמָּשִׁיחַ וּבְעַנְוָתוֹ - אֲנִי אֲשֶׁר בְּעָמְדִי לִפְנֵיכֶם חָלוּשׁ אָנֹכִי, אַךְ בְּהֵעָדְרִי מִפְּנֵיכֶם נוֹעָז אֲנִי כְּלַפֵּיכֶם.

וַאֲנִי פוֺלוֺס בְּנֹעַם מְשִׁיחֵנוּ וּבְעַנְוָתוֺ הִנְנִי דֹרֵשׁ מִכֶּם לַאֲשֶׁר פָּנִים בְּפָנִים שָׁפֵל הָיִיתִי לִפְנֵיכֶם וּמֵרָחוֺק יָצָא עָתָק מִפִּי:

Já pak sám Pavel prosím vás skrze tichost a dobrotivost Kristovu, kterýžto v přítomnosti u vás jsem pokorný, ale v nepřítomnosti jsem k vám směle dověrný.

Já, Pavel, vás napomínám tiše a mírně po způsobu Kristově – já, který tváří v tvář jsem prý mezi vámi pokorný, ale z dálky si na vás troufám. ([1 Korintským 2:3; 2 Korintským 10:10n; Galatským 5:2])

αυ᾿τὸς δὲ ε᾿γώ Παυ̑λος παρακαλω̑ ὑμα̑ς διὰ τη̑ς πραυ̑τητος καὶ ε᾿πιεικείας του̑ Χριστου̑ ο῍ς κατὰ πρόσωπον μὲν ταπεινὸς ε᾿ν ὑμι̑ν α᾿πών δὲ θαρρω̑ ει᾿ς ὑμα̑ς

אֵנָא דֵּין פַּולָוס בָּעֵא אנָא מֵנכֻון בּנִיחֻותֵה וַבמַכִּיכֻותֵה דַּמשִׁיחָא דָּאפֵן בַּאפִּין מַכִּיך אנָא לוָתכֻון אֵלָא כַּד רַחִיק אנָא תּכִיל אנָא עלַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 10, 02]

מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁבִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִנְהֹג בְּעֹז, בְּאוֹתוֹ בִּטָּחוֹן שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לָצֵאת בּוֹ נֶגֶד כַּמָּה אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים אוֹתָנוּ לְמִתְנַהֲגִים עַל־פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר וָדָם.

וְלָזֹאת אֲנִי דֹרֵשׁ מִכֶּם אַל-תִּתְּנוּ לִי תֹאֲנָה בְּבוֺאִי לְהוֺצִיא עָתָק מִפִּי בֶּעֱזוּז לִבִּי כַּאֲשֶׁר מִתְעַתֵּד אֲנִי לִקְרַאת אֵלֶּה הָאֹמְרִים כִּי חַיֵּי בְשָׂרִים חַיֵּינוּ:

Prosímť pak, abych přítomen jsa, nemusil se osvoboditi tou smělostí, na kterouž myslím, abych smělý byl proti některým, kteříž za to mají, že bychom my podlé těla chodili.

Prosím vás, nenuťte mne, až přijdu, jednat s tou troufalostí, na kterou mám podle svého přesvědčení právo, a to vůči těm, kteří nám připisují záměry jen lidské(u). (u) ř : kteří se domnívají, že chodíme podle těla ([1 Korintským 4:21])

δέομαι δὲ τὸ μὴ παρών θαρρη̑σαι τη̑ πεποιθήσει η῟ λογίζομαι τολμη̑σαι ε᾿πί τινας τοὺς λογιζομένους ἡμα̑ς ὡς κατὰ σάρκα περιπατου̑ντας

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵנכֻון דּלָא מָא דֵּאתִית אֵתֵאלֵץ בּתֻוכלָנָא דִּאית לִי דַּאשִׁיח אַיך דּמֵתרַעֵא אנָא עַל אנָשָׁא אַילֵין דּחָשׁבִּין לַן דַּאיך דּבַבסַר מהַלכִינַן׃

[(8) 2Cor 10, 03]

אָמְנָם חַיִּים אָנוּ כְּבָשָׂר וָדָם, אַךְ אֵין אָנוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם;

כִּי בְחַיֵּי בְשָׂרֵנוּ לֹא כְדֶרֶךְ בָּשָׂר וְדָם נֵצֵא לִקְרַאת נָשֶׁק:

V těle zajisté chodíce, ne podlé těla rytěřujeme,

Jsme ovšem jenom lidé(v), ale svůj zápas nevedeme po lidsku(x). (v) ř: v tělesnosti (x) ř: tělesným způsobem

ε᾿ν σαρκὶ γὰρ περιπατου̑ντες ου᾿ κατὰ σάρκα στρατευόμεθα

אָפֵן בַּבסַר גֵּיר מהַלכִין חנַן אֵלָא לָא הוָא דּבֵסרָא פָּלחִינַן׃

[(8) 2Cor 10, 04]

שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ עָצְמָתָם אֵינָהּ מִבָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עָצְמַת אֱלֹהִים בָּהֶם לַהֲרֹס מִבְצָרִים.

כִּי גַם-כְּלֵי נִשְׁקֵנוּ אֵינָם כְּלֵי בָשָׂר כִּי אִם-חֲזָקִים לֵאלֹהִים לַהֲרֹס מִבְצָרִים:

(Nebo odění rytěřování našeho není tělesné, ale mocné v Bohu k vyvrácení ohrad),

Zbraně našeho boje nejsou světské(y), nýbrž mají od Boha sílu bořit hradby. Jimi boříme lidské výmysly (y) ř: tělesné ([Římanům 3:12; 2 Korintským 13:10; Efezským 6:13-Efezským 6:17])

τὰ γὰρ ο῞πλα τη̑ς στρατείας ἡμω̑ν ου᾿ σαρκικὰ α᾿λλὰ δυνατὰ τω̑ θεω̑ πρὸς καθαίρεσιν ο᾿χυρωμάτων λογισμοὺς καθαιρου̑ντες

זַינָא גֵּיר דּפָלחֻותַן לָא הוָא דּבֵסרָא אֵלָא דּחַילָא דַּאלָהָא ובֵה כָּבשִׁינַן חֵסנֵא מרִידֵא׃

[(8) 2Cor 10, 05]

אֲנַחְנוּ מְמוֹטְטִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל דָּבָר רָם שֶׁמִּתְנַשֵֹא נֶגֶד דַּעַת אֱלֹהִים, וּמַכְנִיעִים כָּל מַחֲשָׁבָה לְשֵׁם צִיּוּת לַמָּשִׁיחַ,

לְהָפֵר מַחְשְׁבוֺת עֲרוּמִים לְהַשְׁפִּיל כָּל-גֵּאֶא אֲשֶׁר יִגְאֶה עַל-דַּעַת אֱלֹהִים וּלְהֹלִיךְ כָּל-לֵב בַּשְּׁבִי לְהַכְנִיעוֺ לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ:

Podvracejíce rady, i všelikou vysokost, povyšující se proti umění Božímu, a jímajíce všelikou mysl v poddanost Kristu,

a všecko, co se v pýše pozvedá proti poznání Boha. Uvádíme do poddanství každou mysl, aby byla poslušna Krista,

καὶ πα̑ν υ῞ψωμα ε᾿παιρόμενον κατὰ τη̑ς γνὼσεως του̑ θεου̑ καὶ αι᾿χμαλωτίζοντες πα̑ν νόημα ει᾿ς τὴν ὑπακοὴν του̑ Χριστου̑

וסָתרִינַן מַחשׁבָתָא וכֻל רַומָא דּמֵתּתּרִים לֻוקבַל יִדַעתֵה דַּאלָהָא ושָׁבֵינַן כֻּל תַּרעיָן למַשׁמַעתֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 10, 06]

וּמוּכָנִים לְהַעֲנִישׁ עַל כָּל הֲפָרַת מִשְׁמַעַת, כַּאֲשֶׁר תֻּשְׁלַם מִשְׁמַעְתְּכֶם אַתֶּם.

וּנְכֹנִים אֲנַחְנוּ לָבֹא בְמִשְׁפָּט עִם כָּל-הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אִם רַק-אַתֶּם תָּשִׂימוּ שְׁכֶם אֶחָד:

A nahotově majíce pomstu proti každému neposlušenství, když naplněno bude vaše poslušenství.

a jsme připraveni potrestat každou neposlušnost, dokud vaše poslušnost nebude úplná(z). (z) jakmile vaše poslušnost bude úplná ([2 Korintským 2:9])

καὶ ε᾿ν ἑτοίμω ε῎χοντες ε᾿κδικη̑σαι πα̑σαν παρακοήν ο῞ταν πληρωθη̑ ὑμω̑ν ἡ ὑπακοή

וַמטַיבִינַן למֵעבַּד תּבַעתָא מֵן אַילֵין דּלָא מֵשׁתַּמעִין מָא דֵּאתמַליַת מֵשׁתַּמעָנֻותכֻון׃ ס

[(8) 2Cor 10, 07]

לְפִי מַרְאֶה חִיצוֹנִי בּוֹחֲנִים אַתֶּם אֶת הַדְּבָרִים! אִם מִישֶׁהוּ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, יַחֲזֹר נָא וְיִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל זֹאת: כְּשֵׁם שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ.

הֲתִשְׁפְּטוּ לְמַרְאֵה עָיִן מִי הוּא אֲשֶׁר סָמוּךְ לִבּוֺ כִּי לַמָּשִׁיחַ הוּא יָשׁוּב יִתְבּוֺנֵן בְּנַפְשׁוֺ כִּי-כַאֲשֶׁר הוּא לַמָּשִׁיחַ כֵּן גַּם-אֲנָחְנוּ לַמָּשִׁיחַ:

Na to-liž jen, co před očima jest, hledíte? Má-li kdo tu naději o sobě, že by Kristův byl, pomysliž také na to sám u sebe, že jakož on jest Kristův, tak i my Kristovi jsme.

Hleďte na to, co máte před očima!(a) Je-li si někdo jist, že je Kristův, nechť si uvědomí, že jako je on Kristův, tak jsme i my! (a) Hledíte na to, co máte před očima? ([1 Korintským 1:12])

τὰ κατὰ πρόσωπον βλέπετε ει῎ τις πέποιθεν ἑαυτω̑ Χριστου̑ ει῏ναι του̑το λογιζέσθω πάλιν ε᾿φ῾ ἑαυτου̑ ο῞τι καθώς αυ᾿τὸς Χριστου̑ ου῞τως καὶ ἡμει̑ς

בּפַּרצֻופֵּא חָירִין אנתֻּון אֵן אנָשׁ תּכִיל עַל נַפשֵׁה דּדַמשִׁיחָא הֻו הָנָא נֵדַּע מֵן נַפשֵׁה דַּאיך דּהֻו דַּמשִׁיחָא הָכַנָא אָף חנַן׃

[(8) 2Cor 10, 08]

וְגַם אִם אֶתְגָּאֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי בַּסַּמְכוּת אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ הָאָדוֹן לִבְנוֹת וְלֹא לַהֲרֹס, לֹא אֵבוֹשׁ.

וְגַם לֹא אֵבוֺשׁ אִם אוֺסִיף עוֺד לְהִתְהַלֵּל בַּשִּׁלְטוֺן אֲשֶׁר נָתַן-לָנוּ אֲדֹנֵינוּ לִבְנוֺת אֶתְכֶם וְלֹא לִפְרוֺץ בָּכֶם:

Nebo bychť se pak i ještě hojněji chlubil mocí naší, kterouž nám dal Pán k vzdělání, a ne k zkažení vašemu, nebuduť zahanben;

I když se trochu víc pochlubím pravomocí, kterou mi Kristus dal – abych u vás stavěl, a ne bořil – nebudu zahanben. ([1 Korintským 5:4-1 Korintským 5:5; 2 Korintským 12:6])

ε᾿άν τε γὰρ περισσότερόν τι καυχήσωμαι περὶ τη̑ς ε᾿ξουσίας ἡμω̑ν η῏ς ε῎δωκεν ὁ κύριος ει᾿ς οι᾿κοδομὴν καὶ ου᾿κ ει᾿ς καθαίρεσιν ὑμω̑ν ου᾿κ αι᾿σχυνθήσομαι

אֵן גֵּיר אָף מֵדֵּם יַתִּיר אֵשׁתַּבהַר עַל שֻׁולטָנָא דּיַהב לִי מָרַן לָא בָּהֵת אנָא מֵטֻל דַּלבֵניָנָא הֻו דִּילכֻון יַהב לַן ולָא לסֻוחָפכֻון׃

[(8) 2Cor 10, 09]

אֵין כַּוָּנָתִי לְהֵרָאוֹת כִּמְאַיֵּם עֲלֵיכֶם בְּאִגְּרוֹת.

אַךְ לֹא יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ כְּמַחֲרִיד אֶתְכֶם בְּאִגְּרוֺת:

Abych se nezdál listy strašiti vás.

Nechtěl bych však, aby se zdálo, že vás chci svými listy zastrašovat.

ι῞να μὴ δόξω ὡς α῍ν ε᾿κφοβει̑ν ὑμα̑ς διὰ τω̑ν ε᾿πιστολω̑ν

מַהמֵא אנָא דֵּין דּלָא אֵסתּבַר אַיך הַו דַּמדַחָלֻו מדַחֵל אנָא לכֻון בֵּאגּרָתי׃

[(8) 2Cor 10, 10]

יֵשׁ אוֹמְרִים: "אִגְּרוֹתָיו אָמְנָם מַרְשִׁימוֹת וְתַקִּיפוֹת, אַךְ בְּעָמְדוֹ לְפָנֵינוּ בְּגוּפוֹ הֲרֵיהוּ חַלָּשׁ וּדְבָרוֹ חֲסַר־עֵרֶךְ."

בַּעֲבוּר הָאֹמְרִים עָלַי הִנֵּה אִגְּרוֺתָיו נִכְבָּדוֺת וְקָשׁוֺת וּמַרְאֵה פָנָיו רַע וְנִיבוֺ נִבְזֶה:

Nebo listové prý jsou těžcí a mocní, ale přítomnost osobná jest mdlá, a řeč chaterná.

Říká se, že mé listy jsou závažné a mocné, ale osobní přítomnost slabá a řeč ubohá. ([2 Korintským 11:6])

ο῞τι αἱ ε᾿πιστολαὶ μέν φησίν βαρει̑αι καὶ ι᾿σχυραί ἡ δὲ παρουσία του̑ σὼματος α᾿σθενὴς καὶ ὁ λόγος ε᾿ξουθενημένος

מֵטֻל דִּאית אנָשָׁא דָּאמרִין דֵּאגּרָתָא יַקִירָן וחַסִינָן מֵאתיֵה דֵּין דּגֻושׁמָא כּרִיה ומֵלתֵה שִׁיטָא׃

[(8) 2Cor 10, 11]

הָאוֹמֵר כָּךְ יֵדַע נָא אֶת זֹאת: כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאֹמֶר עַל־יְדֵי אִגְּרוֹת בְּעֵת הֵעָדְרֵנוּ, כֵּן אֲנַחְנוּ גַּם בְּמַעֲשֶׂה בְּעֵת נוֹכְחוּתֵנוּ.

כִּי הַחשֵׁב כָּזֹאת הֲלֹא יֵדַע כִּי-כִלְשׁוֺן אִגַּרְתֵּנוּ מֵרָחוֺק כֵּן נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֺת כַּאֲשֶׁר נָבוֺא פָּנִים בְּפָנִים:

Toto nechať myslí takový, že jacíž jsme v slovu skrze psání, vzdáleni jsouce, takoví také budeme i v skutku, přijdouce.

Kdo tak mluví, ať si uvědomí: jak se projevujeme slovy svých dopisů, když jsme daleko od vás, tak se ukážeme svými činy, až budeme u vás. ([2 Korintským 13:2 2 Korintským 13:10])

του̑το λογιζέσθω ὁ τοιου̑τος ο῞τι οι῟οί ε᾿σμεν τω̑ λόγω δι῾ ε᾿πιστολω̑ν α᾿πόντες τοιου̑τοι καὶ παρόντες τω̑ ε῎ργω

אֵלָא הָדֵא נֵתרַעֵא מַן דּהָכַנָא אָמַר דַּאיכַּנָא דִּאיתַין בּמֵלתָא דֵּאגַּרתַּן כַּד רַחִיקִינַן הָכַנָא אִיתַין אָף מָא דּקַרִיבִינַן בַּעבָדָא׃

[(8) 2Cor 10, 12]

אֵין אָנוּ מְעִזִּים לִכְלֹל עַצְמֵנוּ עִם כַּמָּה מֵאוֹתָם אֲנָשִׁים הַמְשַׁבְּחִים אֶת עַצְמָם, גַּם לֹא נָעֵז לְהַשְׁווֹת עַצְמֵנוּ אֲלֵיהֶם. הַלָּלוּ מוֹדְדִים אֶת עַצְמָם כְּשֶׁהֵם מְשַׁמְּשִׁים קְנֵי מִדָּה לְעַצְמָם וּמַשְׁוִים אֶת עַצְמָם לְעַצְמָם, וְאֵינָם אֶלָּא חַסְרֵי בִּינָה.

כִּי לֹא נָעֹז לְהִתְחַשֵּׁב וּלְהִתְמַשֵּׁל כַּאֲנָשִׁים הַמִּתְהַלְּלִים בְּמוֺ-פִיהֶם הֵן הֵמָּה חַסְרֵי לֵב הַמֹּדְדִים נַפְשָׁם בְּמִדַּת נַפְשָׁם וְעֹרְכֵי עֶרְכָּם בְּעֶרְכָּם:

Neboť my se nesmíme přimísiti aneb přirovnati k některým, kteříž sami sebe chválí. Ale ti nerozumějí, že sami sebou sebe měří, a přirovnávají sebe sobě.

Neopovažujeme se zařadit mezi ty nebo srovnávat s těmi, kteří doporučují sami sebe: tím, že se měří jen podle sebe a srovnávají sami se sebou, ztrácejí soudnost(b). (b) kteří doporučují sami sebe, nýbrž měříme se podle svých možností a srovnáváme s tím, co nám bylo určeno. ([2 Korintským 3:1 2 Korintským 5:12])

ου᾿ γὰρ τολμω̑μεν ε᾿γκρι̑ναι η῍ συγκρι̑ναι ἑαυτούς τισιν τω̑ν ἑαυτοὺς συνιστανόντων α᾿λλὰ αυ᾿τοὶ ε᾿ν ἑαυτοι̑ς ἑαυτοὺς μετρου̑ντες καὶ συγκρίνοντες ἑαυτοὺς ἑαυτοι̑ς ου᾿ συνια̑σιν

לָא גֵּיר מַמרחִינַן דּנֵחשֻׁוב אַו דַּנפַחֵם נַפשַׁן עַם הָנֻון דַּמשַׁבהרִין נַפשׁהֻון אֵלָא מֵטֻל דּהֵנֻון בּהֻון להֻון מפַחמִין לָא מֵסתַּכּלִין׃

[(8) 2Cor 10, 13]

אֲנַחְנוּ לֹא נִתְגָּאֶה יוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, אֶלָּא בַּמִּדָּה הַהוֹלֶמֶת אֶת הַתְּחוּם שֶׁהִקְצָה לָנוּ אֱלֹהִים, תְּחוּם הַמַּגִּיעַ גַּם עָדֵיכֶם.

וַאֲנַחְנוּ לֹא נִתְהַלֵּל לִבְלִי-חֹק כִּי אִם-לְפִי קַו הַמִּדָּה אֲשֶׁר חָלַק-לָנוּ אֱלֹהִים בַּמִּדָּה זוּ אֲשֶׁר תִּתְּנֵנוּ לָגֶשֶׁת אֲלֵיכֶם:

My pak tím, což není odměřeno, nebudeme se chlubiti, ale podlé míry pravidla, kteroužto míru odměřil nám Bůh, tak že jsme dosáhli až k vám.

Nechceme si zakládat na díle přesahujícím hranice, které nám vyměřil Bůh, totiž abychom došli až k vám. ([Římanům 12:3])

ἡμει̑ς δὲ ου᾿κ ει᾿ς τὰ α῎μετρα καυχησόμεθα α᾿λλὰ κατὰ τὸ μέτρον του̑ κανόνος ου῟ ε᾿μέρισεν ἡμι̑ν ὁ θεὸς μέτρου ε᾿φικέσθαι α῎χρι καὶ ὑμω̑ν

חנַן דֵּין לָא מֵשׁתַּבהרִינַן יַתִּיר מֵן משֻׁוחתַן אֵלָא בַּמשֻׁוחתָא דַּתחֻומָא דַּפלַג לַן אַלָהָא דּנֵמטֵא אָף עדַמָא לוָתכֻון׃

[(8) 2Cor 10, 14]

אֵין אָנוּ מַסִּיגִים גְּבוּל, כְּאִלּוּ לֹא הִגַּעְנוּ עָדֵיכֶם; שֶׁהֲרֵי גַּם אֲלֵיכֶם הִגַּעְנוּ עִם בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.

כִּי לֹא עָבַרְנוּ חֹק כְּאִלּוּ אֵין לָנוּ לָגֶשֶׁת אֲלֵיכֶם כִּי הֲלֹא בִבְשׁרַת הַמָּשִׁיחַ כְּבָר קִדַּמְנוּ לְהַגִּיעַ עָדֵיכֶם:

Nebo ne jako bychom nedosáhli až k vám, rozšiřujeme se nad míru. Až i k vám zajisté přišli jsme v evangelium Kristovu.

Nechceme se rozpínat dál, než kam jsme sami došli – vždyť jsme ve své službě evangeliu Kristovu dospěli až k vám.

ου᾿ γὰρ ὡς μὴ ε᾿φικνούμενοι ει᾿ς ὑμα̑ς ὑπερεκτείνομεν ἑαυτούς α῎χρι γὰρ καὶ ὑμω̑ν ε᾿φθάσαμεν ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω του̑ Χριστου̑

לָא הוָא גֵּיר אַיך דּלָא מֵתמַטֵינַן לוָתכֻון מָתחִינַן נַפשַׁן עדַמָא גֵּיר לוָתכֻון מַטִין בַּסבַרתֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 10, 15]

אֵין גַּאֲוָתֵנוּ חוֹרֶגֶת מִן הַמִּדָּה בְּאֹפֶן שֶׁנִּתְגָּאֶה בַּעֲמָלָם שֶׁל אֲחֵרִים. אֲבָל מְקַוִּים אָנוּ כִּי בִּגְדֹל אֱמוּנַתְכֶם נִגְדַּל בְּקִרְבְּכֶם בִּמְלוֹא הַמִּדָּה הַנְּתוּנָה לָנוּ,

וְלֹא נִתְהַלֵּל לִבְלִי-חֹק לִנְגֹּעַ בְּנַחֲלַת יְגִיעַת אֲחֵרִים אֲבָל יֶשׁ-לָנוּ תִקְוָה כִּי-תִרְבֶּה אֱמוּנַתְכֶם וְכֵן יִגְדַּל כְּבוֺדֵנוּ בָכֶם לְפִי קַו הַמִּדָּה כֻלָּהּ עַד-לְמַעְלָה רֹאשׁ:

My tedy tím, což není odměřeno, nechlubíme se, cizími pracemi, ale naději máme, když víra vaše růsti bude v vás, že se rozšíříme dále podlé toho, jakž nám odměřeno,

Nezakládáme si na tom, co udělali jiní; máme však naději, že vaše víra bude růst, a tak se hranice nám stanovená rozšíří, ([Římanům 15:20])

ου᾿κ ει᾿ς τὰ α῎μετρα καυχὼμενοι ε᾿ν α᾿λλοτρίοις κόποις ε᾿λπίδα δὲ ε῎χοντες αυ᾿ξανομένης τη̑ς πίστεως ὑμω̑ν ε᾿ν ὑμι̑ν μεγαλυνθη̑ναι κατὰ τὸν κανόνα ἡμω̑ν ει᾿ς περισσείαν

ולָא מֵשׁתַּבהרִינַן לבַר מֵן משֻׁוחתַן בּעַמלָא דַּאחרָנֵא אֵלָא אִית לַן סַברָא דּכַד רָביָא הַימָנֻותכֻון בּכֻון נֵתרַורַב אַיך משֻׁוחתַן ונֵתיַתַּר׃

[(8) 2Cor 10, 16]

עַד כְּדֵי לְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לֶאֱזוֹרְכֶם, וְלֹא נִתְגָּאֶה בְּמַה שֶּׁכְּבָר נַעֲשָׂה בִּתְחוּמָם שֶׁל אֲחֵרִים.

וְגַם-נְבַ׹ֵּׂר אֶת-הַבְּשׁרָה מִכֶּם וָהָלְאָה כִּי לֹא נָבוֺא לְהִתְהַלֵּל בַּחֲבָלִים נָפְלוּ לַאֲחֵרִים:

Abych ještě tam za vámi kázal evangelium, ne abych v tom, což jinému odměřeno jest, a jest hotové, chlubil se.

a že budu moci zvěstovat evangelium v krajích ležících za vámi a nebudu se chlubit tím, co je hotovo, kde už pracovali jiní.

ει᾿ς τὰ ὑπερέκεινα ὑμω̑ν ευ᾿αγγελίσασθαι ου᾿κ ε᾿ν α᾿λλοτρίω κανόνι ει᾿ς τὰ ε῞τοιμα καυχήσασθαι

אָף להַל מֵנכֻון לַמסַבָּרֻו לָא בַּמשֻׁוחתָא דַּאחרָנֵא בַּאילֵין דּמַתקנָן נֵשׁתַּבהַר׃

[(8) 2Cor 10, 17]

"הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוה";

אַךְ הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוָֺה:

Ale kdo se chlubí, v Pánu se chlub.

‚Kdo se chlubí, ať se chlubí v Pánu.‘ ([Jeremjáš 9:22-Jeremjáš 9:23; 1 Korintským 1:31])

ὁ δὲ καυχὼμενος ε᾿ν κυρίω καυχάσθω

הַו דֵּין דּמֵשׁתַּבהַר בּמָריָא נֵשׁתַּבהַר׃

[(8) 2Cor 10, 18]

כִּי לֹא הַמְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ מְהֵימָן, אֶלָּא מִי שֶׁיהוה מְשַׁבְּחוֹ.

כִּי לֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר פִּיו יְשַׁבְּחֶנּוּ נֶאֱמָן הוּא כִּי אִם-זֶה אֲשֶׁר יְשַׁבְּחֶנּוּ פִּי יְהוָֺה:

Nebo ne ten, kdož se sám chválí, zkušený jest, ale ten, kohož Pán chválí.

Ne ten, kdo doporučuje sám sebe, je osvědčený, nýbrž ten, koho doporučuje Pán.

ου᾿ γὰρ ὁ ἑαυτὸν συνιστάνων ε᾿κει̑νός ε᾿στιν δόκιμος α᾿λλὰ ο῍ν ὁ κύριος συνίστησιν

לָא הוָא גֵּיר מַן דּנַפשֵׁה משַׁבַּח הַו הֻו בּקֵא אֵלָא מַן דּמָריָא נשַׁבּחִיוהי סּ סּ׃

[(8) 2Cor 11, 01]

מִי יִתֵּן וְתִסְבְּלוּנִי עַל אִוֶּלֶת־מָה! וְאוּלָם אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתִי.

אַחֲלַי שָׂאוּנִי-נָא מְעַט בְּאִוַּלְתִּי אַךְ יָדַעְתִּי כִּי נָשׁא תִּשָּׁאֻנִי:

Ó byste mne maličko posnesli v nemoudrosti, nýbrž posneste mne.

Kéž byste ode mne snesli trochu nerozumu – ano, snášejte mne! ([2 Korintským 11:21])

ο῎φελον α᾿νείχεσθέ μου μικρόν τι α᾿φροσύνης α᾿λλὰ καὶ α᾿νέχεσθέ μου

אֵשׁתֻּוף דֵּין מסַיבּרִין הוַיתֻּון לִי קַלִיל דֵּאמַלֵל פַּכִּיהָאיִת אֵלָא אָף מסַיבּרִין אנתֻּון הֻו לִי׃

[(8) 2Cor 11, 02]

מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים, כִּי הֶאֱרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד, לַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם בְּתוּלָה טְהוֹרָה לְפָנָיו.

כִּי קִנֵּאתִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים וְיִעַדְתִּי אֶתְכֶם לָאִישׁ הוּא הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לְפָנָיו הִנְנִי לְהַעֲמִידְכֶם כִּבְתוּלָה תַּמָּה:

Neboť miluji vás Božím milováním. Zasnoubilť jsem zajisté vás čistou pannu oddati jednomu muži, Kristu.

Vždyť vás žárlivě střežím Boží žárlivostí; zasnoubil jsem vás jedinému muži, abych vás jako čistou pannu odevzdal Kristu. ([Ozeáš 2:21-Ozeáš 2:22; Efezským 5:26-Efezským 5:27])

ζηλω̑ γὰρ ὑμα̑ς θεου̑ ζήλω ἡρμοσάμην γὰρ ὑμα̑ς ἑνὶ α᾿νδρὶ παρθένον ἁγνὴν παραστη̑σαι τω̑ Χριστω̑

טָאֵן אנָא גֵּיר בּכֻון בַּטנָנָא דַּאלָהָא מכַרתּכֻון גֵּיר לגַברָא חַד בּתֻולתָּא דּכִיתָא דֵּאקַרֵב לַמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 11, 03]

אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא תֻּדַּחְנָה מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מִן הַפַּשְׁטוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְחַוָּה כַּאֲשֶׁר הִדִּיחַ אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ בְּעָרְמָתוֹ;

אַךְ יָרֵאתִי כִּי כַאֲשֶׁר הִשִּׁיא הַנָּחָשׁ אֶת-חַוָּה בְּעָרְמָתוֺ כֵּן גַּם-אַתֶּם פֶּן-תָּסִירוּ אֶת-לִבְּכֶם וְאֶת-תֻּמַּתְכֶם מֵאַחֲרֵי הַמָּשִׁיחַ:

Ale bojím se, aby snad, jakž onen had svedl Evu chytrostí svou, tak nebyly porušeny mysli vaše od sprostnosti, kteráž jest v Kristu.

Obávám se však, aby to nebylo tak, jako když had ve své lstivosti oklamal Evu, aby totiž vaše mysl neztratila nevinnost a neodvrátila se od upřímné oddanosti Kristu. ([Genesis 3:4-Genesis 3:13; 1 Timoteovi 2:14])

φοβου̑μαι δὲ μή πως ὡς ὁ ο῎φις ε᾿ξηπάτησεν Ευ῞αν ε᾿ν τη̑ πανουργία αυ᾿του̑ φθαρη̑ τὰ νοήματα ὑμω̑ν α᾿πὸ τη̑ς ἁπλότητος καὶ τη̑ς ἁγνότητος τη̑ς ει᾿ς τὸν Χριστόν

דָּחֵל אנָא דֵּין דַּלמָא אַיך דַּאטעִי חֵויָא לחַוָא בַּנכִילֻותֵה הָכַנָא נֵתחַבּלֻון רֵעיָנַיכֻּון מֵן פּשִׁיטֻותָא דַּלוָת משִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 11, 04]

שֶׁכֵּן אִם בָּא מִישֶׁהוּ וּמַכְרִיז לָכֶם עַל יֵשׁוּעַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא הִכְרַזְנוּ, אוֹ בְּקַבֶּלְכֶם רוּחַ שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, אוֹ בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, אֲזַי אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתוֹ הֵיטֵב.

לוּ אִישׁ הַבָּא אֲלֵיכֶם יַגִּיד לָכֶם יֵשׁוּעַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא הִגַּדְנוּ אוֺ כִי תִקְחוּ רוּחַ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא-לְקַחְתֶּם אוֺ בְשׁרָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא-קִבַּלְתֶּם אָז תּוּכְלוּ לְהָכִיל דְּבָרָיו:

Nebo kdyby někdo přijda, jiného Ježíše kázal, kteréhož jsme nekázali, aneb kdybyste jiného ducha přijali, kteréhož jste nepřijali, aneb jiné evangelium, kteréhož jste nevzali, slušně byste toho snášeli.

Když někdo přijde a zvěstuje jiného Ježíše, než jsme my zvěstovali, nebo vám nabízí jiného ducha, než jste dostali, nebo jiné evangelium, než jste přijali, klidně to snášíte! ([Galatským 1:8-Galatským 1:9])

ει᾿ μὲν γὰρ ὁ ε᾿ρχόμενος α῎λλον ᾽Ιησου̑ν κηρύσσει ο῍ν ου᾿κ ε᾿κηρύξαμεν η῍ πνευ̑μα ε῞τερον λαμβάνετε ο῍ ου᾿κ ε᾿λάβετε η῍ ευ᾿αγγέλιον ε῞τερον ο῍ ου᾿κ ε᾿δέξασθε καλω̑ς α᾿νέχεσθε

אֵן גֵּיר הַו דֵּאתָא לוָתכֻון אחרִנָא יֵשֻׁוע אַכרֵז לכֻון אַינָא דַּחנַן לָא אַכרֵזן אַו רֻוחָא אחרִתָא נסַבתֻּון אַידָא דּלָא נסַבתֻּון אַו סבַרתָא אחרִתָא אַידָא דּלָא קַבֵּלתֻּון שַׁפִּיר מֵתּטפִּיסִין הוַיתֻּון׃

[(8) 2Cor 11, 05]

סְבוּרַנִי שֶׁאֵינֶנִּי נוֹפֵל בִּמְאוּמָה מֵאוֹתָם שְׁלִיחִים מְעֻלִּים.

אֲבָל חָשַׁבְתִּי כִּי לֹא נֹפֵל אֲנִי מֵרָאשֵׁי הַשְּׁלִיחִים אַף לֹא בְּדָבָר אֶחָד:

Neboť za to mám, že jsem nic menší nebyl nežli ti velicí apoštolé.

Mám však za to, že nejsem v ničem pozadu za těmi veleapoštoly! ([1 Korintským 15:10; 2 Korintským 12:11; Galatským 2:6-Galatským 2:9])

λογίζομαι γὰρ μηδὲν ὑστερηκέναι τω̑ν ὑπερλίαν α᾿ποστόλων

רָנֵא אנָא גֵּיר דּמֵדֵּם לָא בַּצרֵת מֵן שׁלִיחֵא אַילֵין דּטָב מיַתּרִין׃

[(8) 2Cor 11, 06]

וְגַם אִם בַּעַר אֲנִי בְּדִבּוּר אֵינֶנִּי בַּעַר בְּדַעַת, אֶלָּא בַּכֹּל, בְּכָל דָּבָר, הֶרְאֵינוּ לָכֶם אֶת זֹאת.

אִם כַּעֲרַל שְׂפָתַיִם אֲנִי בְּמִדְבָּרִי לֹא-כֵן אֲנִי בַּדָּעַת כִּי כָל-אֲשֶׁר בִּלְבָבִי הֲלֹא נוֺדַע לָכֶם בִּפְנֵי כָל-אָדָם:

Jestližeť pak jsem nedospělý v řeči, však ne v umění, ale ve všem všudy zjevní jsme vám.

I když mi chybí výmluvnost, poznání mi nechybí; to jsme vám pokaždé a v každém ohledu ukázali. ([1 Korintským 1:17 1 Korintským 2:1 1 Korintským 2:13; Efezským 3:4])

ει᾿ δὲ καὶ ι᾿διὼτης τω̑ λόγω α᾿λλ῾ ου᾿ τη̑ γνὼσει α᾿λλ῾ ε᾿ν παντὶ φανερὼσαντες ε᾿ν πα̑σιν ει᾿ς ὑμα̑ς

אָפֵן גֵּיר בֻּורָא אנָא בּמֵלַתי אֵלָא לָא בִּידַעתי אֵלָא בּכֻלמֵדֵּם אֵתגּלִין לוָתכֻון׃

[(8) 2Cor 11, 07]

הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶתְכֶם בְּבַשְֹרִי לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בְּחִנָּם; הַאִם חֵטְא עָשִׂיתִי בְּכָךְ?

הַחֵטְא חָטָאתִי כִּי הִשְׁפַּלְתִּי נַפְשִׁי לְמַעַן אַתֶּם תָּרִימוּ רֹאשׁ כִּי הֵבֵאתִי לָכֶם בְּשׁרַת אֱלֹהִים בְּלֹא-כָסֶף:

Zdali jsem zhřešil, ponižuje se, abyste vy povýšeni byli, že jsem darmo evangelium Boží kázal vám?

Nebo jsem se snad dopustil hříchu, když jsem sám sebe ponižoval, abyste vy byli vyvýšeni, že jsem vám totiž evangelium zvěstoval zadarmo? ([1 Korintským 9:12 1 Korintským 9:18; 2 Korintským 12:13])

η῍ ἁμαρτίαν ε᾿ποίησα ε᾿μαυτὸν ταπεινω̑ν ι῞να ὑμει̑ς ὑψωθη̑τε ο῞τι δωρεὰν τὸ του̑ θεου̑ ευ᾿αγγέλιον ευ᾿ηγγελισάμην ὑμι̑ν

אַו דַּלמָא מַסכָּלֻו אַסכּלֵת דּמַכּכֵת נַפשׁי דַּאנתֻּון תֵּתּרִימֻון ומַגָּן אַכרזֵת לכֻון סבַרתֵה דַּאלָהָא׃

[(8) 2Cor 11, 08]

מִקְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת נָטַלְתִּי, מֵהֶם לָקַחְתִּי שָׂכָר כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶתְכֶם.

שַׁלּוֺתִי קְהִלּוֺת אֲחֵרוֺת כִּי לָקַחְתִּי מֵהֶן שְׂכַר פְּעֻלָּתִי לַעֲבֹד אֶתְכֶם חִנָּם:

Jiné jsem církve loupil, bera od nich žold, abych vám sloužil. A byv u vás, i jsa potřeben, nezahálel jsem s obtížením žádného.

Jiné církve jsem okrádal, když jsem od nich přijímal podporu, abych mohl sloužit vám. ([Filipským 4:10 Filipským 4:15])

α῎λλας ε᾿κκλησίας ε᾿σύλησα λαβών ο᾿ψὼνιον πρὸς τὴν ὑμω̑ν διακονίαν

ועִדָתָא אחרָניָתָא חַלצֵת ונֵסבֵּת נַפקָתָא לתֵשׁמֵשׁתָּא דִּילכֻון׃

[(8) 2Cor 11, 09]

וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי אֶצְלְכֶם וְחָסַר לִי דְּבַר מָה, לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עַל אִישׁ, כִּי הָאַחִים שֶׁבָּאוּ מִמָּקֵדוֹנְיָה נָתְנוּ לִי דֵּי צָרְכִּי. וּבְכָל דָּבָר נִשְׁמַרְתִּי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לְמַשָֹא עֲלֵיכֶם, וְכֵן אַמְשִׁיךְ וְאֶשָּׁמֵר.

וּבִהְיוֺתִי עִמָּכֶם וָאֶחְסַר לֹא הֶלְאֵיתִי אִישׁ כִּי דֵי מַחְסֹרִי מִלְאוּ הָאַחִים אֲשֶׁר בָּאוּ מִמַּקְדּוֺנְיָא וָאֶשְׁתַּמֵּר מְאֹד מִהְיוֺת עֲלֵיכֶם לְמַ׹ָּׂא וְכֵן אוֺסִיף לְהִשְׁתַּמֵּר:

Nebo ten nedostatek můj doplnili bratří, přišedše z Macedonie. A ve všech věcech varoval jsem se, a varovati budu, abych vás neobtěžoval.

Když jsem byl u vás a měl jsem nedostatek, nikomu jsem nebyl na obtíž, neboť čeho se mi nedostávalo, doplnili bratří, kteří přišli z Makedonie. Ve všem jsem jednal a budu jednat tak, abych pro vás nebyl břemenem. ([1 Korintským 9:12; 2 Korintským 12:13; Filipským 4:15])

καὶ παρών πρὸς ὑμα̑ς καὶ ὑστερηθεὶς ου᾿ κατενάρκησα ου᾿θενός τὸ γὰρ ὑστέρημά μου προσανεπλήρωσαν οἱ α᾿δελφοὶ ε᾿λθόντες α᾿πὸ Μακεδονίας καὶ ε᾿ν παντὶ α᾿βαρη̑ ε᾿μαυτὸν ὑμι̑ν ε᾿τήρησα καὶ τηρήσω

וכַד אֵתִית צֵאדַיכֻּון וַחסַר לִי לָא יֵקרֵת עַל אנָשׁ מֵנכֻון סנִיקֻותי גֵּיר מַלִיו אַחֵא דֵּאתַו מֵן מַקֵדָונָיֵא וַבכֻל מֵדֵּם נֵטרֵת נַפשׁי ונָטַר אנָא דּלָא אִקַר עלַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 11, 10]

כְּשֵׁם שֶׁאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ בִּי, כֵּן הַגַּאֲוָה הַזֹּאת לֹא תִּשָּׁלֵל מִמֶּנִּי בִּגְלִילוֹת אָכָיָה.

כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ וַאֲמִתּוֺ לִי הוּא כֵּן לֹא תֵעָצֵר מִמֶּנִּי תְּהִלָּתִי זוּ בִּגְלִילוֺת אֲכַיָּא:

Jestiť pravda Kristova ve mně, že chlouba tato nebude mi zmařena v krajinách Achaiských.

Jakože je při mně pravda Kristova, tato moje chlouba nebude v achajských končinách umlčena! ([1 Korintským 9:15])

ε῎στιν α᾿λήθεια Χριστου̑ ε᾿ν ε᾿μοὶ ο῞τι ἡ καύχησις αυ῞τη ου᾿ φραγήσεται ει᾿ς ε᾿μὲ ε᾿ν τοι̑ς κλίμασιν τη̑ς ᾽Αχαι̑ας

אִיתַוהי בִּי שׁרָרֵה דַּמשִׁיחָא דּהָנָא שֻׁובהָרָא לָא נֵתבַּטַל בִּי בַּאתרַוָתָא דַּאכַאִיַא׃

[(8) 2Cor 11, 11]

וּמַדּוּעַ? הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶתְכֶם? הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ!

וְעַל-מַה-זֶּה אֶשְׁתַּמָּר הַעַל אֲשֶׁר לֹא אָהַבְתִּי אֶתְכֶם הָאֱלֹהִים הוּא יוֺדֵעַ:

Z které příčiny? Že vás nemiluji? Bůhť ví.

Proč na tom trvám? Snad proto, že vás nemám v lásce? Bůh ví, že mám! ([2 Korintským 12:15])

διὰ τί ο῞τι ου᾿κ α᾿γαπω̑ ὑμα̑ς ὁ θεὸς οι῏δεν

למָנָא מֵטֻל דּלָא מַחֵב אנָא לכֻון אַלָהָא הֻו יָדַע׃

[(8) 2Cor 11, 12]

אֲבָל אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה גַּם אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָסִיר עִלָּה מִידֵי הַמְבַקְשִׁים עִלָּה לְהִשְׁתַּוּוֹת לָנוּ בַּדָּבָר שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בּוֹ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן אוֺסִיף לַעֲשׂוֺת לְהַעֲבִיר תֹּאֲנָה מִן-הַמְבַקְשִׁים תֹּאֲנָה לְמַעַן יוּכְלוּ לְהִתְחַשֵּׁב בִּתְהִלָּתָם כָּמֹנוּ:

Ale což činím, ještěť činiti budu, abych odňal příčinu těm, kteříž chtějí dostati příčiny, aby v tom, v čemž se chlubí, nalezeni byli takoví jako i my.

Ale jak to dělám, budu dělat i nadále; nechci dát příležitost těm, kdo by se rádi chlubili, že si počínají jako my.

ο῍ δὲ ποιω̑ καὶ ποιήσω ι῞να ε᾿κκόψω τὴν α᾿φορμὴν τω̑ν θελόντων α᾿φορμήν ι῞να ε᾿ν ω῟ καυχω̑νται εὑρεθω̑σιν καθώς καὶ ἡμει̑ς

אֵלָא הָדֵא דּעָבֵד אנָא אָף אֵעבֵּד דֵּאפסֻוק הֻו עֵלַתהֻון דַּאילֵין דּבָעֵין עֵלתָא דַּבהַו מֵדֵּם דּמֵשׁתַּבהרִין נֵשׁתַּכחֻון אַכוָתַן׃

[(8) 2Cor 11, 13]

הֲרֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם, פּוֹעֲלֵי רְמִיָּה הַמִּתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ.

כִּי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם עֹשֵׂי רְמִיָּה הַמִּתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ:

Nebo takoví falešní apoštolé jsou dělníci lstiví, proměňujíce se v apoštoly Kristovy.

Jsou to falešní apoštolové, nepoctiví dělníci, přestrojení za apoštoly Kristovy. ([2 Korintským 2:17; Filipským 3:2])

οἱ γὰρ τοιου̑τοι ψευδαπόστολοι ε᾿ργάται δόλιοι μετασχηματιζόμενοι ει᾿ς α᾿ποστόλους Χριστου̑

אִיתַיהֻון גֵּיר הָלֵין שׁלִיחֵא דַּגָּלֵא ופָעלֵא נכִילֵא וַמדַמֵין נַפשׁהֻון לַשׁלִיחֵא דַּמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 11, 14]

וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הַשָֹטָן עַצְמוֹ מִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ אוֹר.

וְאֵין זֶה פֶּלֶא אַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם-הַ׹ָּׂטָן מִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ אוֺר:

A není div. Nebo i sám satan proměňuje se v anděla světlosti.

A není divu, vždyť sám satan se převléká za anděla světla; ([Zjevení Janovo 2:9])

καὶ ου᾿ θαυ̑μα αυ᾿τὸς γὰρ ὁ Σατανα̑ς μετασχηματίζεται ει᾿ς α῎γγελον φωτός

ולַיתּ למֵתּדַּמָרֻו בּהָדֵא אֵן הֻו גֵּיר דּסָטָנָא מֵתּדַּמֵא בּמַלַאכָא דּנֻוהרָא׃

[(8) 2Cor 11, 15]

עַל כֵּן אֵין רְבוּתָא בְּכָךְ שֶׁגַּם מְשָׁרְתָיו מִתְחַפְּשִׂים לִמְשָׁרְתֵי הַצֶּדֶק; סוֹפָם יִהְיֶה כְּפִי מַעַלְלֵיהֶם.

עַל-כֵּן לֹא דָבָר גָּדוֺל הוּא אִם יִתְחַפְּשׂוּ גַם-מְשָׁרְתָיו לִמְשָׁרְתֵי צֶדֶק אֲשֶׁר בְּאַחֲרִיתָם מִפְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ:

Protož neníť to tak veliká věc, jestliže i služebníci jeho proměňují se, aby se zdáli býti služebníci spravedlnosti, jichžto konec bude podlé skutků jejich.

není tedy nic překvapujícího na tom, že se jeho služebníci převlékají za služebníky spravedlnosti. Jejich konec bude jako jejich skutky! ([Římanům 2:6])

ου᾿ μέγα ου῏ν ει᾿ καὶ οἱ διάκονοι αυ᾿του̑ μετασχηματίζονται ὡς διάκονοι δικαιοσύνης ω῟ν τὸ τέλος ε῎σται κατὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿τω̑ν

לָא הוָת רַבָּא צבֻותָא אֵן אָף משַׁמשָׁנַוהי מֵתּדַּמֵין בַּמשַׁמשָׁנֵא דּזַדִּיקֻותָא הָנֻון דּחַרתהֻון תֵּהוֵא אַיך עבָדַיהֻון׃

[(8) 2Cor 11, 16]

אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אַל יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ לִכְסִיל. אֲבָל אִם אָכֵן כָּזֶה אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם, כִּכְסִיל קַבְּלוּ אוֹתִי, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנִי אֶתְגָּאֶה קִמְעָה.

וְעוֺד אֲנִי אֹמֵר אַל-יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ לֶאֱוִיל כִּי אִם-כֵּן אַף כֶּאֱוִיל שְׂאוּ פָנַי וְאֶתְהַלֵּל מְעַט גַּם-אָנִי:

Opět pravím, aby mne někdo neměl za nemoudrého; nýbrž i jako nemoudrého přijměte mne, ať i já se maličko něco pochlubím.

Opakuji: ať si nikdo nemyslí, že jsem tak nerozumný! Ale i kdyby si to někdo o mně myslel: přijměte mne i jako nerozumného, dovolte mi, abych se také já něčím maličko pochlubil. ([2 Korintským 12:6])

πάλιν λέγω μή τίς με δόξη α῎φρονα ει῏ναι ει᾿ δὲ μή γε κα῍ν ὡς α῎φρονα δέξασθέ με ι῞να κα᾿γώ μικρόν τι καυχήσωμαι

תֻּוב דֵּין אָמַר אנָא למָא אנָשׁ נַסבַּר עלַי אַיך דּסַכלָא אנָא וֵאן לָא אָפֵן אַיך סַכלָא קַבּלֻוני דָּאף אֵנָא קַלִיל אֵשׁתַּבהַר׃

[(8) 2Cor 11, 17]

בְּדַבְּרִי כָּךְ לֹא כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן אֲנִי מְדַבֵּר, אֶלָּא כְּמוֹ בֶּאֱוִילוּת, בְּבִטְחוֹן הַגַּאֲוָה הַזֹּאת.

אֵת אֲשֶׁר אֲנִי דֹבֵר לֹא מִפִּי הָאָדוֺן הוּא כִּי אִם-דְּבָרַי כְּאֹחֵז בְּסִכְלוּת לַאֲשֶׁר סָמוּךְ לִבִּי בִּתְהִלָּתִי:

Což mluvím, nemluvímť jako ode Pána, ale jako v nemoudrosti z strany této podstatné chlouby.

Co teď říkám, neříkám ve jménu Páně, nýbrž jako z nerozumu, v této roli vychloubače. ([1 Korintským 7:12])

ο῍ λαλω̑ ου᾿ κατὰ κύριον λαλω̑ α᾿λλ῾ ὡς ε᾿ν α᾿φροσύνη ε᾿ν ταύτη τη̑ ὑποστάσει τη̑ς καυχήσεως

מֵדֵּם דַּממַלֵל אנָא לָא הוָא בּמָרַן ממַלֵל אנָא אֵלָא אַיך דַּבפַכִּיהֻותָא בּהָדֵא דֻּוכּתָא דּשֻׁובהָרָא׃

[(8) 2Cor 11, 18]

וּמֵאַחַר שֶׁרַבִּים מִתְגָּאִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֶתְגָּאֶה גַּם אֲנִי;

אַחֲרֵי אֲשֶׁר רַבִּים מִתְהַלְּלִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֶתְהַלֵּל גַּם-אָנִי:

Kdyžť se mnozí chlubí podlé těla, i jáť se pochlubím.

Když se tak mnozí chlubí vnějšími věcmi(c), pochlubím se i já. (c) ř: podle těla ([Filipským 3:4])

ε᾿πεὶ πολλοὶ καυχω̑νται κατὰ σάρκα κα᾿γώ καυχήσομαι

מֵטֻל דּסַגִּיֵאא מֵשׁתַּבהרִין בּבֵסרָא אָף אֵנָא אֵשׁתַּבהַר׃

[(8) 2Cor 11, 19]

שֶׁהֲרֵי בְּשִׂמְחָה אַתֶּם סוֹבְלִים אֶת הָאֱוִילִים, אַתֶּם הַחֲכָמִים!

כִּי תִשְׂאוּ אֶת-הָאֱוִילִים בְּחֵפֶץ לֵב יַעַן חֲכָמִים אַתֶּם:

Rádi zajisté snášíte nemoudré, jsouce moudří.

Vy, kteří jste tak rozumní, rádi snášíte nerozumné. ([1 Korintským 4:10])

ἡδέως γὰρ α᾿νέχεσθε τω̑ν α᾿φρόνων φρόνιμοι ο῎ντες

מנָחִין אנתֻּון הֻו גֵּיר למֵשׁתּמָעֻו לחַסִירַי רֵעיָנָא כַּד אַנתֻּון חַכִּימֵא אנתֻּון׃

[(8) 2Cor 11, 20]

אִם מִישֶׁהוּ מְשַׁעְבֵּד אֶתְכֶם, מְכַרְסֵם בָּכֶם, עוֹשֵׁק אֶתְכֶם, מִתְנַשֵֹא עֲלֵיכֶם אוֹ סוֹטֵר לָכֶם עַל הַפָּנִים - אַתֶּם סוֹבְלִים זֹאת.

כִּי הֲלֹא תִשְׂאוּ אִם-יַעֲבִיד אֶתְכֶם אִישׁ אִם-יְבַלַּע אֶתְכֶם אִישׁ אִם-יַעֲשֹׁק אֶתְכֶם אִם-יִתְנַ׹ֵּׂא עֲלֵיכֶם אוֺ יַכֶּה אֶתְכֶם עַל-הַלֶּחִי:

Nebo snášíte i to, by vás kdo v službu podroboval, by kdo zžíral, by kdo bral, by se kdo pozdvihoval, by vás kdo v tvář bil.

Ochotně snášíte, když vás někdo zotročuje, když vás někdo vyjídá, když vás obírá, když vás přezírá, když vás bije do tváře.

α᾿νέχεσθε γὰρ ει῎ τις ὑμα̑ς καταδουλοι̑ ει῎ τις κατεσθίει ει῎ τις λαμβάνει ει῎ τις ε᾿παίρεται ει῎ τις ει᾿ς πρόσωπον ὑμα̑ς δέρει

ומֵתּדּנֵין אנתֻּון למַן דַּמשַׁעבֵּד לכֻון וַלמַן דָּאכֵל לכֻון וַלמַן דּנָסֵב מֵנכֻון וַלמַן דּמֵתּרִים עלַיכֻּון וַלמַן דּמָחֵא לכֻון עַל אַפַּיכֻּון׃

[(8) 2Cor 11, 21]

בִּתְחוּשַׁת בּוּשָׁה אֲנִי אוֹמֵר זֹאת, כְּאִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים. וְאוּלָם בְּכָל דָּבָר שֶׁיָּעֵז אִישׁ - וַאֲנִי מְדַבֵּר בֶּאֱוִילוּת - אַרְהִיב עֹז גַּם אֲנִי.

לְבָשְׁתֵּנוּ אֲנִי דֹבֵר כְּמוֺ אִם רְפֵי יָדַיִם הָיִינוּ לַעֲשׂוֺת כָּאֵלֶּה אֲבָל בַּאֲשֶׁר יָעִיז אִישׁ אֶת-פָּנָיו הִנֵּה כְּאֹחֵז בְּסִכְלוּת אֲנִי אֹמֵר אָעִיז פָּנַי גַּם-אָנִי:

O zahanbování pravím, rovně jako bychom my nějací špatní byli. Nýbrž v čem kdo smí, (v nemoudrosti mluvím), smímť i já.

Musím přiznat, že na něco takového jsem příliš slabý! Ale čeho se odváží někdo jiný – teď mluvím jako z nerozumu – toho se odvážím i já.

κατὰ α᾿τιμίαν λέγω ὡς ο῞τι ἡμει̑ς η᾿σθενήκαμεν ε᾿ν ω῟ δ῾ α῎ν τις τολμα̑ ε᾿ν α᾿φροσύνη λέγω τολμω̑ κα᾿γὼ

אַיך דַּבצַערָא אָמַר אנָא אַיך הַו דַּחנַן מחִילִינַן הֻו בּחַסִירֻות רֵעיָנָא אָמַר אנָא דַּבכֻלמֵדֵּם דּמַמרַח אנָשׁ אָף אֵנָא מַמרַח אנָא׃

[(8) 2Cor 11, 22]

עִבְרִים הֵם? כֵּן גַּם אֲנִי. יִשְׂרְאֵלִים הֵם? כֵּן גַּם אֲנִי. צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם? כֵּן גַּם אֲנִי.

אִם הֵם עִבְרִים כֵּן גַּם-אָנִי אִם הֵם יִשְׂרְאֵלִים כֵּן גַּם-אָנִי אִם הֵם זֶרַע אַבְרָהָם כֵּן גַּם-אָנִי:

Židé jsou? Jsem i já. Izraelští jsou? Jsem i já. Símě Abrahamovo jsou? Jsem i já.

Oni jsou Hebrejci? Já také! Jsou Izraelci? Já také! Jsou potomky Abrahamovými? Já také! ([Filipským 3:5])

῾Εβραι̑οί ει᾿σιν κα᾿γὼ ᾽Ισραηλι̑ταί ει᾿σιν κα᾿γὼ σπέρμα ᾽Αβραάμ ει᾿σιν κα᾿γὼ

אֵן עֵברָיֵא אֵנֻון אָף אֵנָא אֵן אִיסרַלָיֵא אֵנֻון אָף אֵנָא אֵן זַרעֵה אֵנֻון דַּאברָהָם אָף אֵנָא׃

[(8) 2Cor 11, 23]

מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם? - כֶּאֱוִיל אֲדַבֵּר - אֲנִי עוֹד יוֹתֵר; בְּעָמָל, אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם; בְּבָתֵּי כֶּלֶא, אֲנִי יוֹתֵר; בְּמַלְקוֹת, אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר; בְּסַכָּנַת מָוֶת - פְּעָמִים רַבּוֹת.

אִם הֵם מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ כְּסָר טַעַם אֲנִי דֹבֵר אֲנִי עֹלֶה עֲלֵיהֶם בְּרֹב עָמָל בְּבָתֵּי כְלָאִים פְּעָמִים רַבּוֺת בְּמַהֲלֻמּוֺת לְאֵין סְפֹרוֺת וּפַעַם אַחֲרֵי פַעַם בְּשַׁעֲרֵי מָוֶת:

Služebníci Kristovi jsou? (Nemoudře dím:) Nadto já. V pracech hojněji, v ranách přílišně, v žalářích hojněji, v smrtech častokrát.

Jsou služebníky Kristovými? Odpovím obzvlášť nerozumně: já tím víc! Namáhal jsem se usilovněji, ve vězení jsem byl vícekrát, ran jsem užil do sytosti, smrti jsem často hleděl do tváře. ([Skutky apoštolské 9:16 Skutky apoštolské 16:23; 1 Korintským 15:10; 2 Korintským 6:5])

διάκονοι Χριστου̑ ει᾿σιν παραφρονω̑ν λαλω̑ ὑπὲρ ε᾿γὼ ε᾿ν κόποις περισσοτέρως ε᾿ν φυλακαι̑ς περισσοτέρως ε᾿ν πληγαι̑ς ὑπερβαλλόντως ε᾿ν θανάτοις πολλάκις

אֵן משַׁמשָׁנֵא אֵנֻון דַּמשִׁיחָא בּחַסִירֻות רֵעיָנָא אָמַר אנָא דּיַתִּיר מֵנהֻון אֵנָא בּלֵאוֻתָא יַתִּיר מֵנהֻון בּמַחוָתָא יַתִּיר מֵנהֻון בַּאסֻורֵא יַתִּיר מֵנהֻון בּמַותֵּא זַבנִין סַגִּיָאן׃

[(8) 2Cor 11, 24]

חָמֵשׁ פְּעָמִים הִלְקוּנִי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.

חָמֵשׁ פְּעָמִים הֻכֵּיתִי מִידֵי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חֲסֵרָה אֶחָת:

Od Židů pětkrát čtyřidceti ran bez jedné trpěl jsem.

Od Židů jsem byl pětkrát odsouzen ke čtyřiceti ranám bez jedné, ([Deuteronomium 25:3])

ὑπὸ ᾽Ιουδαίων πεντάκις τεσσεράκοντα παρὰ μίαν ε῎λαβον

מֵן יִהֻודָיֵא חַמֵשׁ זַבנִין אַרבּעִין אַרבּעִין חַסִיר חדָא בֵּלעֵת׃

[(8) 2Cor 11, 25]

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֻלְקֵיתִי בְּשׁוֹטִים; פַּעַם אַחַת נִרְגַּמְתִּי בַּאֲבָנִים; שָׁלֹשׁ פְּעָמִים נִטְרְפָה סְפִינָתִי, וּפַעַם שָׁהִיתִי בַּמַּיִם בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה.

שָׁלשׁ פְּעָמִים הֻכֵּיתִי בַשּׁוֺטִים פַּעַם אַחַת סֻקַּלְתִּי בָאֲבָנִים שָׁלשׁ פְּעָמִים נִשְׁבְּרָה אֳנִיָּתִי וּכְיוֺם תָּמִים הָיִיתִי בִּמִצֻלוֺת יָם:

Třikrát metlami mrskán jsem, jednou jsem byl kamenován, třikrát jsem na moři tonul, ve dne i v noci v hlubokosti byl jsem.

třikrát jsem byl trestán holí, jednou jsem byl kamenován, třikrát jsem s lodí ztroskotal, noc a den jsem jako trosečník strávil na širém moři. ([Skutky apoštolské 14:19 Skutky apoštolské 16:22])

τρὶς ε᾿ραβδίσθην α῞παξ ε᾿λιθάσθην τρὶς ε᾿ναυάγησα νυχθήμερον ε᾿ν τω̑ βυθω̑ πεποίηκα

תּלָת זַבנִין בּשַׁבטֵא אֵתנַגּדֵת חדָא זבַן אֵתרַגמֵת תּלָת זַבנִין הוִית נֻווָגָא אִימָמָא ולִליָא דּלָא ספִינתָּא בּיַמָא הוִית׃

[(8) 2Cor 11, 26]

נִתְנַסֵּיתִי בְּמַסָּעוֹת רַבִּים, בְּסַכָּנוֹת עַל פְּנֵי נְהָרוֹת, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, בְּסַכָּנוֹת מִבְּנֵי עַמִּי, בְּסַכָּנוֹת מִן הַגּוֹיִם, בְּסַכָּנוֹת בָּעִיר וּבַמִּדְבָּר וּבַיָּם, בְּסַכָּנוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵי שֶׁקֶר;

בְּמַסָּעוֺת רַבִּים וּמָגוֺר מִסָּבִיב מִשֶּׁטֶף מַיִם מָגוֺר מִפְּנֵי שֹׁדְדִים מָגוֺר מִפְּנֵי בְנֵי עַמִּי מָגוֺר מִפְּנֵי גוֺיִם מָגוֺר בָּעִיר מָגוֺר בַּמִּדְבָּר מָגוֺר בַּיָּם וּמָגוֺר בְּקֶרֶב אֲחֵי שָׁקֶר:

Na cestách často, v nebezpečenství na řekách, v nebezpečenství od lotrů, v nebezpečenství od svého pokolení, v nebezpečenství od pohanů, v nebezpečenství v městě, v nebezpečenství na poušti, v nebezpečenství na moři, v nebezpečenství mezi falešnými bratřími.

Častokrát jsem byl na cestách – v nebezpečí na řekách, v nebezpečí od lupičů, v nebezpečí od vlastního lidu, v nebezpečí od pohanů, v nebezpečí ve městech, v nebezpečí v pustinách, v nebezpečí na moři, v nebezpečí mezi falešnými bratřími, ([Skutky apoštolské 9:23 Skutky apoštolské 14:5])

ὁδοιπορίαις πολλάκις κινδύνοις ποταμω̑ν κινδύνοις ληστω̑ν κινδύνοις ε᾿κ γένους κινδύνοις ε᾿ξ ε᾿θνω̑ν κινδύνοις ε᾿ν πόλει κινδύνοις ε᾿ν ε᾿ρημία κινδύνοις ε᾿ν θαλάσση κινδύνοις ε᾿ν ψευδαδέλφοις

בֻּאורחָתָא סַגִּיָאתָא בּקֻנדִינָוס דּנַהרַוָתָא בּקֻנדִינָוס דּגַיָסֵא בּקֻנדִינָוס דּמֵן טֻוהמי בּקֻנדִינָוס דּמֵן עַממֵא בּקֻנדִינָוס הוִית בַּמדִינָתָא בּקֻנדִינָוס הוִית בּחֻורבָּא בּקֻנדִינָוס בּיַמָא בּקֻנדִינָוס דּמֵן אַחֵא דַּגָּלֵא׃

[(8) 2Cor 11, 27]

בְּעָמָל וּבִתְלָאָה, בְּלֵילוֹת רַבִּים לְלֹא שֵׁנָה, בְּרָעָב וּבְצָמָא, בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּקֹר וּבְעֵירֹם;

בְּעָמָל וּבִתְלָאָה וּבִבְלִי-שֵׁנָה פְּעָמִים הַרְבֵּה בִּבְלִי-לֶחֶם וּבִבְלִי-מָיִם וְגַם-רַבּוֺת עִנֵּיתִי בַצּוֺם נַפְשִׁי וּבִבְלִי שִׂמְלָה לְעוֺרִי בַּקָּרָה:

V práci a v ustání, v bděních často, v hladu a v žízni, v postech častokrát, na zimě a v nahotě.

v námaze do úpadu, často v bezesných nocích, o hladu a žízni, v častých postech, v zimě a bez oděvu. ([1 Korintským 4:11; 2 Korintským 6:5])

κόπω καὶ μόχθω ε᾿ν α᾿γρυπνίαις πολλάκις ε᾿ν λιμω̑ καὶ δίψει ε᾿ν νηστείαις πολλάκις ε᾿ν ψύχει καὶ γυμνότητι

בּעַמלָא וַבלֵאוֻתָא בּשַׁהרָא סַגִּיָאא בּכַפנָא וַבצַהיָא בּצַומָא סַגִּיָאא בּעַריָא וַבעַרטֵלָיֻותָא׃

[(8) 2Cor 11, 28]

וּמִלְּבַד דְּבָרִים אֲחֵרִים, הַטֹּרַח הַבָּא עָלַי יוֹם יוֹם, הַדְּאָגָה לְכָל הַקְּהִלּוֹת.

מִלְּבַד הֲמוֺן צְרָכַי יוֺם יוֺם וְדַאֲגַת כָּל-הַקְּהִלּוֺת אֲשֶׁר עָלַי הָיוּ כֻּלָּנָה:

Kromě toho, což zevnitř jest, vojsko na každý den povstává proti mně, totiž péče o všecky zbory.

A nadto ještě na mne denně doléhá starost o všechny církve. ([Skutky apoštolské 20:18-Skutky apoštolské 20:21])

χωρὶς τω̑ν παρεκτὸς ἡ ε᾿πίστασίς μοι ἡ καθ῾ ἡμέραν ἡ μέριμνα πασω̑ν τω̑ν ε᾿κκλησιω̑ν

סטַר־מֵן יַתִּירָתָא וַכנֻושׁיָא דַּעלַי דּכֻליֻום וצֵפתי דּעַל אַפַּי כֻּלהֵין עִדָתָא׃

[(8) 2Cor 11, 29]

מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלַשׁ עִמּוֹ? מִי יִכָּשֵׁל וְלִבִּי אֵינוֹ בּוֹעֵר?

מִי חָלָה וְלֹא חֻלֵּיתִי מִי נִכְשַׁל וְלֹא בָעֲרָה אֵשׁ בַּהֲגִיגִי:

Kdo umdlévá, ješto bych já nemdlel? Kdo se uráží, abych já se nepálil?

Je někdo sláb, abych já nebyl sláb spolu s ním? Propadá někdo pokušení, abych já se tím netrápil? ([1 Korintským 9:22])

τίς α᾿σθενει̑ καὶ ου᾿κ α᾿σθενω̑ τίς σκανδαλίζεται καὶ ου᾿κ ε᾿γώ πυρου̑μαι

מַנֻו מֵתכּרַה ולָא אֵנָא מֵתכּרַה אנָא מַנֻו מֵתכּשֵׁל ולָא אֵנָא יָקֵד אנָא׃ ס

[(8) 2Cor 11, 30]

אִם מִן הָרָאוּי לְהִתְגָּאוֹת, אֶתְגָּאֶה בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לְחֻלְשָׁתִי.

אִם-עָלַי לְהִתְהַלֵּל אֶתְהַלֵּל בְּתַחֲלוּאָי:

Jestližeť se mám chlubiti, nemocmi svými se chlubiti budu.

Mám-li se chlubit, pochlubím se svou slabostí! ([2 Korintským 12:5])

ει᾿ καυχα̑σθαι δει̑ τὰ τη̑ς α᾿σθενείας μου καυχήσομαι

אֵן למֵשׁתַּבהָרֻו וָלֵא בּכֻורהָנַי אֵשׁתַּבהַר׃

[(8) 2Cor 11, 31]

הָאֱלֹהִים וַאֲבִי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, הוּא הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים, יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר.

הִנֵּה הָאֱלֹהִים הָאָב לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֺנֵינוּ בָּרוּךְ הוּא לְעוֺלָם וָעֶד הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר:

Bůh a Otec Pána našeho Jezukrista, kterýž jest požehnaný na věky, ví, žeť nelhu.

Bůh a Otec Pána Ježíše, požehnaný na věky, ví, že nelžu. ([2 Korintským 1:23])

ὁ θεὸς καὶ πατὴρ του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ οι῏δεν ὁ ω῍ν ευ᾿λογητὸς ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας ο῞τι ου᾿ ψεύδομαι

יָדַע הֻו אַלָהָא אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא מבַרכָא דַּלעָלַם עָלמִין דּלָא מכַדֵּב אנָא׃

[(8) 2Cor 11, 32]

בְּדַמֶּשֶׂק הִצִּיב הַמּוֹשֵׁל מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס שְׁמִירָה עַל הָעִיר כְּדֵי לְתָפְשֵׂנִי, אֶלָּא שֶׁהוֹרִידוּנִי בְּסַל דֶּרֶךְ חַלּוֹן אֲשֶׁר בַּחוֹמָה וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדָיו.

וּבְדַמֶּשֶׂק הַנְּצִיב אֲשֶׁר לַאֲרֵטַס הַמֶּלֶךְ שָׁמַר שָׁם אֶל-הָעִיר הַהִיא לְלָכְדֵנִי:

Hejtman v Damašku lidu Aréty krále, ostříhal města Damašku, chtěje mne do vězení vzíti.

Místodržitel krále Arety dal hlídat brány města Damašku, aby se mne zmocnil, ([Skutky apoštolské 9:24-Skutky apoštolské 9:25])

ε᾿ν Δαμασκω̑ ὁ ε᾿θνάρχης ῾Αρέτα του̑ βασιλέως ε᾿φρούρει τὴν πόλιν Δαμασκηνω̑ν πιάσαι με

בּדַרמסֻוק רַבּ חַילָא דַּארֵטָוס מַלכָּא נָטַר הוָא מדִינתָּא דּדַרמֻוסקָיֵא למֵאחדַּני׃

[(8) 2Cor 11, 33]

[missing]

וּבְסַל בְּעַד הַחַלּוֺן הוֺרִידוּ אֹתִי מֵעַל הַחוֺמָה וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדוֺ:

Ale oknem po provaze spuštěn jsem v koši přes zed, i ušel jsem rukou jeho.

byl jsem však v koši spuštěn otvorem v hradbách, a tak jsem unikl jeho rukám.

καὶ διὰ θυρίδος ε᾿ν σαργάνη ε᾿χαλάσθην διὰ του̑ τείχους καὶ ε᾿ξέφυγον τὰς χει̑ρας αυ᾿του̑

ומֵן כַּותָא בַּסרִיגתָּא שַׁבֻּוני מֵן שֻׁורָא וֵאתפַּלטֵת מֵן אִידַוהי סּ סּ׃

[(8) 2Cor 12, 01]

אֲנִי נֶאֱלָץ לְהִתְגָּאוֹת; אָמְנָם אֵין בָּזֶה מוֹעִיל, אַךְ אֶפְנֶה לְחֶזְיוֹנוֹת וּלְהִתְגַּלֻּיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֵת הָאָדוֹן.

אָמְנָם לֹא לְהוֺעִיל לִי לְהִתְהַלֵּל אַךְ בָּאתִי לְסַפֵּר מַרְאוֺת וְחֶזְיֹנוֺת מֵאֵת הָאָדוֺן:

Ale chlubiti mi se není dobré, nebo přišel bych k viděním a zjevením Páně.

Musím se pochlubit, i když to není k užitku; přicházím teď k viděním a zjevením Páně.

καυχα̑σθαι δει̑ ου᾿ συμφέρον μέν ε᾿λεύσομαι δὲ ει᾿ς ο᾿πτασίας καὶ α᾿ποκαλύψεις κυρίου

למֵשׁתַּבהָרֻו וָלֵא אֵלָא לָא פַּקָח אָתֵא אנָא לִי גֵּיר לחֵזוָנֵא וַלגֵליָנַוהי דּמָרַן׃

[(8) 2Cor 12, 02]

אֲנִי מַכִּיר אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִלְקַח אֶל הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ.

זֶה אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָדַעְתִּי אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא יָכֹלְתִּי לָדַעַת אִם-בַּגּוּף הֱיוֺתוֺ אוֺ-מִחוּץ לַגּוּף כִּי פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי אֱלֹהִים הוּא יֹדֵעַ וְהָאִישׁ הַהוּא עָלָה לָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי:

Znám člověka v Kristu před lety čtrnácti, (v těle-li, nevím, čili krom těla, nevím, Bůhť ví), kterýž byl vtržen až do třetího nebe.

Vím o člověku v Kristu, který byl před čtrnácti lety přenesen až do třetího nebe; zda to bylo v těle či mimo tělo, nevím – Bůh to ví.

οι῏δα α῎νθρωπον ε᾿ν Χριστω̑ πρὸ ε᾿τω̑ν δεκατεσσάρων ει῎τε ε᾿ν σὼματι ου᾿κ οι῏δα ει῎τε ε᾿κτὸς του̑ σὼματος ου᾿κ οι῏δα ὁ θεὸς οι῏δεν ἁρπαγέντα τὸν τοιου̑τον ε῞ως τρίτου ου᾿ρανου̑

יָדַענָא גַּברָא בַּמשִׁיחָא מֵן קדָם אַרבַּעֵסרֵא שׁנִין אֵן בַּפגַר דֵּין וֵאן דּלָא פּגַר לָא יָדַע אנָא אַלָהָא הֻו יָדַע דֵּאתחטֵף הֻו הָנָא עדַמָא שׁמַיָא דַּתלָתָא׃

[(8) 2Cor 12, 03]

אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה - אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ -

אֶת-הָאִישׁ הַהוּא יָדָעְתִּי אִם-בַּגּוּף הֱיוֺתוֺ אוֺ-מִחוּץ לַגּוּף לֹא יָכֹלְתִּי לָדַעַת אֱלֹהִים הוּא יֹדֵעַ:

A vím takového člověka, (bylo-li v těle, čili krom těla, nevím, Bůh ví),

A vím o tomto člověku, že byl přenesen do ráje – zda v těle či mimo tělo, nevím, Bůh to ví –

καὶ οι῏δα τὸν τοιου̑τον α῎νθρωπον ει῎τε ε᾿ν σὼματι ει῎τε χωρὶς του̑ σὼματος ου᾿κ οι῏δα ὁ θεὸς οι῏δεν

ויָדַע אנָא לֵה להָנָא בַּרנָשָׁא אֵן בַּפגַר דֵּין וֵאן דּלָא פּגַר לָא יָדַע אנָא אַלָהָא הֻו יָדַע׃

[(8) 2Cor 12, 04]

אֲשֶׁר נִלְקַח אֶל גַּן עֵדֶן וְשָׁמַע מִלִּים שֶׁאֵין לְבַטְּאָן, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְמַלְּלָן.

וְאֶל-תּוֺךְ הַפַּרְדֵּס עָלָה וַיִּשְׁמַע אֲשֶׁר עָצְמוּ מִסַּפֵּר וְאֵין כֹּחַ בִּלְשׁוֺן אָדָם לְמַלֲלָם:

Že byl vtržen do ráje, a slyšel nevypravitelná slova, kterýchž nesluší člověku mluviti.

a uslyšel nevypravitelná slova, jež není člověku dovoleno vyslovit. ([Lukáš 23:43; Zjevení Janovo 2:7])

ο῞τι ἡρπάγη ει᾿ς τὸν παράδεισον καὶ η῎κουσεν α῎ρρητα ρ᾿ήματα α῍ ου᾿κ ε᾿ξὸν α᾿νθρὼπω λαλη̑σαι

דֵּאתחטֵף לפַרדַּיסָא וַשׁמַע מֵלֵא דּלָא מֵתמַללָן אַילֵין דּלָא שַׁלִיט לבַרנָשָׁא לַממַלָלֻו אֵנֵין׃

[(8) 2Cor 12, 05]

בְּאִישׁ כָּזֶה אֶתְגָּאֶה, אַךְ בִּי עַצְמִי לֹא אֶתְגָּאֶה, זוּלָתִי בְּחֻלְשׁוֹתַי.

בָּאִישׁ הַהוּא אֶתְהַלֵּל וּבְנַפְשִׁי לֹא אֶתְהַלֵּל זוּלָתִי בְּתַחֲלוּאָי:

Takovým budu se chlubiti, ale sám sebou nebudu se chlubiti, než toliko nemocmi svými.

Tím se budu chlubit, sám sebou se chlubit nebudu, leda svými slabostmi. ([2 Korintským 11:30])

ὑπὲρ του̑ τοιούτου καυχήσομαι ὑπὲρ δὲ ε᾿μαυτου̑ ου᾿ καυχήσομαι ει᾿ μὴ ε᾿ν ται̑ς α᾿σθενείαις

עַל הָנָא אֵשׁתַּבהַר עַל נַפשׁי דֵּין לָא אֵשׁתַּבהַר אֵלָא אֵן בּכֻורהָנֵא׃

[(8) 2Cor 12, 06]

גַּם אִם אֶרְצֶה לְהִתְגָּאוֹת לֹא אֶהְיֶה בְּחֶזְקַת כְּסִיל, שֶׁכֵּן אֲדַבֵּר אֱמֶת. אֲבָל נִמְנָע אֲנִי, פֶּן יַחְשְׁבוּנִי לְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁרוֹאִים בִּי אוֹ שׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי.

וְאַף לוּ-חָפַצְתִּי לְהִתְהַלֵּל לֹא-הָיִיתִי כִכְסִיל אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר אַךְ אֶעֱצֹר בְּמִלִּין פֶּן-יַחֲשֹׁב אִישׁ עֶרְכִּי לְמַעְלָה מֵאֲשֶׁר יִרְאֶה-בִּי אוֺ מֵאֲשֶׁר יִשְׁמַע מִמֶּנִּי:

Nebo budu-li se chtíti chlubiti, nebuduť nemoudrým, pravdu zajisté povím; ale uskrovnímť, aby někdo nesmýšlel více o mně, nežli vidí při mně, aneb slyší ode mne.

I kdybych se chtěl chlubit, nebyl bych pošetilý, vždyť bych mluvil pravdu. Nechám toho však, aby si někdo o mně nemyslil víc, než co na mně vidí nebo ode mne slyší. ([2 Korintským 10:8 2 Korintským 11:16])

ε᾿ὰν γὰρ θελήσω καυχήσασθαι ου᾿κ ε῎σομαι α῎φρων α᾿λήθειαν γὰρ ε᾿ρω̑ φείδομαι δέ μή τις ει᾿ς ε᾿μὲ λογίσηται ὑπὲρ ο῍ βλέπει με η῍ α᾿κούει τι ε᾿ξ ε᾿μου̑

אֵן אֵצבֵּא גֵּיר דֵּאשׁתַּבהַר לָא הָוֵא אנָא שָׁטיָא שׁרָרָא הֻו גֵּיר אָמַר אנָא חָאֵסנָא דֵּין דַּלמָא אנָשׁ נֵתרַעֵא עלַי יַתִּיר מֵן מָא דּחָזֵא לִי וַדשָׁמַע מֵני׃

[(8) 2Cor 12, 07]

וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵֹא בִּגְלַל הַהִתְגַּלֻּיּוֹת הַנַּעֲלוֹת, נִתַּן לִי קוֹץ בִּבְשָׂרִי - מַלְאָכוֹ שֶׁל הַשָֹטָן - לְהַכּוֹתֵנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵֹא.

וּלְבִלְתִּי אֶתְנַ׹ֵּׂא בְּתַעֲצֻמּוֺת הַחֶזְיֹנוֺת יֶתֶר מִדַּי נִתַּן-לִי קוֺץ מַכְאִיב בִּבְשָׂרִי וְהוּא מַלְאַךְ הַ׹ָּׂטָן לְהַכֹּתֵנִי בְאֶגְרֹף פֶּן-אֶתְנַ׹ֵּׂא יֶתֶר מִדָּי:

A abych se vysokostí zjevení nad míru nepozdvihl, dán mi jest osten do těla, anděl satan, aby mne zašijkoval, abych se nad míru nepovyšoval.

A abych se nepovyšoval pro výjimečnost zjevení, jichž se mi dostalo, byl mi dán do těla osten, posel satanův, který mne sráží, abych se nepovyšoval. ([Jób 2:6])

καὶ τη̑ ὑπερβολη̑ τω̑ν α᾿ποκαλύψεων διό ι῞να μὴ ὑπεραίρωμαι ε᾿δόθη μοι σκόλοψ τη̑ σαρκί α῎γγελος Σατανα̑ ι῞να με κολαφίζη ι῞να μὴ ὑπεραίρωμαι

וַדלָא אֵתּרִים בּיַתִּירֻותָא דּגֵליָנֵא אֵשׁתּלֵם לִי שׁפָיָא לבֵסרי מַלַאכֵה דּסָטָנָא דּנֵהוֵא מקַפַּח לִי דּלָא אֵתּרִים׃

[(8) 2Cor 12, 08]

עַל זֹאת הִתְחַנַּנְתִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶל הָאָדוֹן לַהֲסִירוֹ מִמֶּנִּי.

וְעַל-זֹאת הִתְחַנַּנְתִּי אֶל-הָאָדוֺן זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לַהֲסִירֵהוּ מִמֶּנִּי:

Za to třikrát jsem Pána prosil, aby to odstoupilo ode mne.

Kvůli tomu jsem třikrát volal k Pánu, aby mne toho zbavil,

ὑπὲρ τούτου τρὶς τὸν κύριον παρεκάλεσα ι῞να α᾿ποστη̑ α᾿π῾ ε᾿μου̑

ועַל הָנָא תּלָת זַבנִין בּעִית מֵן מָרי דּנַפרֵק מֵני׃

[(8) 2Cor 12, 09]

אַךְ הוּא אָמַר לִי: "דַּי לְךָ חַסְדִּי, כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי." עַל כֵּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ.

וַיֹּאמֶר אֵלַי חַסְדִּי רַב-לְךׇ כִּי לְאֵין אוֺנִים אַשְׁלִים גְּבוּרָתִי עַל-כֵּן מִטּוּב לֵב אֶתְהַלֵּל בְּתַחֲלוּאָי לְמַעַן תִּמָּצֵא בִי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ:

Ale řekl mi: Dosti máš na mé milosti, neboť moc má v nemoci dokonává se. Nejraději tedy chlubiti se budu nemocmi svými, aby ve mně přebývala moc Kristova.

ale on mi řekl: „Stačí, když máš mou milost; vždyť v slabosti se projeví má síla.“ A tak se budu raději chlubit slabostmi, aby na mně spočinula moc Kristova.

καὶ ει῎ρηκέν μοι α᾿ρκει̑ σοι ἡ χάρις μου ἡ γὰρ δύναμις ε᾿ν α᾿σθενεία τελει̑ται η῞διστα ου῏ν μα̑λλον καυχήσομαι ε᾿ν ται̑ς α᾿σθενείαις μου ι῞να ε᾿πισκηνὼση ε᾿π῾ ε᾿μὲ ἡ δύναμις του̑ Χριστου̑

וֵאמַר לִי סָפקָא לָך טַיבֻּותי חַילי גֵּיר בַּכרִיהֻותָא הֻו מֵתגּמַר חָדיָאיִת הָכִיל אֵשׁתַּבהַר בּכֻורהָנַי דּנַגֵּן עלַי חַילֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(8) 2Cor 12, 10]

מִשּׁוּם כָּךְ מְרֻצֶּה אֲנִי בְּחֻלְשׁוֹת, בַּחֲרָפוֹת, בִּמְצוּקוֹת מַחְסוֹר, בִּרְדִיפוֹת וּבְצָרוֹת הַבָּאוֹת עָלַי לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ; כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ, דַּוְקָא אָז חָזָק אֲנִי.

וְעַל-כֵּן רָצְתָה נַפְשִׁי בְתַחֲלוּאִים וּבְגִדּוּפִים וְלִהְיוֺת נִרְדָּף וְלָשֶׁבֶת בְּמָצוֺק וּבְחֹסֶר כֹּל לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ כִּי אִם-נְפוּגֹתִי אָז גִּבּוֺר אָנִי:

Protož líbost mám v nemocech, v pohaněních, v nedostatcích, v protivenstvích, a v úzkostech, pro Krista. Nebo když mdlím, tehdy silen jsem.

Proto rád přijímám slabost, urážky, útrapy, pronásledování a úzkosti pro Krista. Vždyť právě když jsem sláb, jsem silný. ([Římanům 5:3; 1 Korintským 1:24; Filipským 4:13])

διὸ ευ᾿δοκω̑ ε᾿ν α᾿σθενείαις ε᾿ν υ῞βρεσιν ε᾿ν α᾿νάγκαις ε᾿ν διωγμοι̑ς καὶ στενοχωρίαις ὑπὲρ Χριστου̑ ο῞ταν γὰρ α᾿σθενω̑ τότε δυνατός ει᾿μι

מֵטֻל הָנָא צָבֵא אנָא בּכֻורהָנֵא בּצַערָא בֻּאולצָנֵא בַּרדֻופיָא בַּחבֻושׁיָא דּעַל אַפַּי משִׁיחָא אֵמַתי דַּכרִיה אנָא גֵּיר הָידֵּין הֻו חַילתָן אנָא׃

[(8) 2Cor 12, 11]

כְּסִיל נִהְיֵיתִי! אַתֶּם אִלַּצְתֶּם אוֹתִי. הֵן מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת שִׁבְחִי מִכֶּם, כִּי אֵינֶנִּי נוֹפֵל בְּשׁוּם דָּבָר מִן הַשְּׁלִיחִים הַמְעֻלִּים, אַף שֶׁכְּאַיִן וּכְאֶפֶס אָנֹכִי.

הָיִיתִי לִכְסִיל בְּהִתְהַלֲלִי אַךְ אַתֶּם אִלְצְתּוּנִי כִּי עֲלֵיכֶם הָיָה לְהַלֲלֵנִי יַעַן לֹא-נֹפֵל אֲנִי מֵרָאשֵׁי הַשְּׁלִיחִים אַף כִּי-כְאַיִן אָנִי:

Učiněn jsem nemoudrým, chlubě se; vy jste mne k tomu přinutili. Nebo já od vás měl jsem chválen býti; neboť jsem nic menší nebyl nežli ti velicí apoštolé, ačkoli nic nejsem.

Propadl jsem nerozumu(d) – ale k tomu jste mě donutili vy! Vždyť já bych měl být doporučován od vás! Nejsem přece v ničem pozadu za těmi veleapoštoly, i když nic nejsem. (d) var: + když se chlubím ([2 Korintským 11:5])

γέγονα α῎φρων ὑμει̑ς με η᾿ναγκάσατε ε᾿γώ γὰρ ω῎φειλον ὑφ῾ ὑμω̑ν συνίστασθαι ου᾿δὲν γὰρ ὑστέρησα τω̑ν ὑπερλίαν α᾿ποστόλων ει᾿ καὶ ου᾿δέν ει᾿μι

הָא הוִית חַסִיר רֵעיָנָא בּשֻׁובהָרי דַּאנתֻּון אֵלַצתֻּונָני חַיָבִין הוַיתֻּון גֵּיר דַּאנתֻּון תַּסהדֻון עלַי מֵטֻל דּלָא בַּצרֵת מֵדֵּם מֵן שׁלִיחֵא אַילֵין דּטָב מיַתּרִין וָאפֵן לָא הוִית מֵדֵּם׃

[(8) 2Cor 12, 12]

הֲרֵי אוֹתוֹת הַהֶכֵּר שֶׁל הַשָּׁלִיחַ נַעֲשׂוּ בְּקִרְבְּכֶם בִּמְלוֹא סַבְלָנוּת, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת.

אָמְנָם הָאֹתוֺת כִּי אֲנִי הוּא הַשָּׁלִיחַ נַעֲשׂוּ בְקִרְבְּכֶם בְּכָל-אֶרֶךְ רוּחַ בְּמוֺפְתִים וּבְנִפְלָאוֺת וּבַעֲלִילוֺת נִשְׂגָּבוֺת:

Znamení zajisté apoštolství prokázána jsou mezi vámi ve vší trpělivosti, i v divích, a v zázracích, a v mocech.

Znaky mého apoštolství se mezi vámi projevily s přesvědčivou vytrvalostí, ve znameních, divech a mocných činech. ([Římanům 15:18-Římanům 15:19; Židům 2:4])

τὰ μὲν σημει̑α του̑ α᾿ποστόλου κατειργάσθη ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿ν πάση ὑπομονη̑ σημείοις τε καὶ τέρασιν καὶ δυνάμεσιν

אָתוָתָא דַּשׁלִיחֵא עֵבדֵּת בַּינָתכֻון בּכֻל מסַיבּרָנֻו ובַגבַרוָתָא וַבתֵדמרָתָא וַבחַילֵא׃

[(8) 2Cor 12, 13]

וּבְמַה נִּגְרַעְתֶּם לְעֻמַּת שְׁאָר הַקְּהִלּוֹת, זוּלָתִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי עַצְמִי לֹא הָיִיתִי לָכֶם לְמַעֲמָסָה? סִלְחוּ נָא לִי אֶת הָעָוֶל הַזֶּה!

כִּי-בַמֶּה נֹפְלִים אַתֶּם מִיֶּתֶר הַקְּהִלּוֺת אִם-לֹא בַּאֲשֶׁר לֹא הוֺגַעְתִּי אֶתְכֶם סִלְחוּ-לִי לְעַוָּתָתִי זֹאת:

Nebo co jest, čeho byste vy méně měli nežli jiné církve, leč to, že jsem já nezahálel s obtížením vaším? Odpusťtež mi to bezpráví.

V čem jste byli zkráceni ve srovnání s ostatními církvemi? Snad v tom, že jsem se vám nestal břemenem? Promiňte mi tuto křivdu! ([2 Korintským 11:7-2 Korintským 11:9])

τί γάρ ε᾿στιν ο῍ ἡσσὼθητε ὑπὲρ τὰς λοιπὰς ε᾿κκλησίας ει᾿ μὴ ο῞τι αυ᾿τὸς ε᾿γώ ου᾿ κατενάρκησα ὑμω̑ν χαρίσασθέ μοι τὴν α᾿δικίαν ταύτην

בּמָנָא גֵּיר אֵתבַּצַרתֻּון מֵן עִדָתָא אחרָניָתָא אֵלָא אֵן בּהָדֵא דֵּאנָא לָא יֵקרֵת עלַיכֻּון שׁבֻוקו לִי הָדֵא סַכלֻותָא׃

[(8) 2Cor 12, 14]

הֲרֵינִי מוּכָן לָבוֹא אֲלֵיכֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית; וְלֹא אֶהְיֶה לְטֹרַח עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר לָכֶם, אֶלָּא אֶתְכֶם. הֲלֹא הַבָּנִים אֵינָם חַיָּבִים לֶאֱצֹר אוֹצָרוֹת לְהוֹרֵיהֶם, אֶלָּא הַהוֹרִים לִבְנֵיהֶם.

הִנְנִי נָכוֺן לָבוֺא אֲלֵיכֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית וּלְמַ׹ָּׂא לֹא אֶהְיֶה עֲלֵיכֶם כִּי לֹא הוֺנְכֶם אֲנִי מְבַקֵּשׁ כִּי אִם-אֵת לִבְּכֶם כִּי לֹא מִשְׁפַּט הַבָּנִים לֶאֱצֹר אוֺצָרוֺת לַאֲבוֺתָם כִּי אִם-הָאָבוֺת לִבְנֵיהֶם:

Aj, již potřetí hotov jsem přijíti k vám, a nebuduť zaháleti s obtížením vaším. Neboť nehledám toho, což jest vašeho, ale vás. Nemajíť zajisté synové rodičům pokladů shromažďovati, ale rodičové synům.

Jsem teď potřetí připraven jít k vám – a zase vám nebudu břemenem! Nestojím o váš majetek, nýbrž o vás. Děti přece nestřádají pro rodiče, nýbrž rodiče pro děti. ([2 Korintským 13:1])

ι᾿δοὺ τρίτον του̑το ἑτοίμως ε῎χω ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς καὶ ου᾿ καταναρκήσω ου᾿ γὰρ ζητω̑ τὰ ὑμω̑ν α᾿λλὰ ὑμα̑ς ου᾿ γὰρ ο᾿φείλει τὰ τέκνα τοι̑ς γονευ̑σιν θησαυρίζειν α᾿λλὰ οἱ γονει̑ς τοι̑ς τέκνοις

הָא הָדֵא דַּתלָת הִי זַבנִין דַּמטַיַב אנָא דִּאתֵא לוָתכֻון ולָא אִקַר עלַיכֻּון מֵטֻל דּלָא בָּעֵא אנָא דִּילכֻון אֵלָא לכֻון לָא גֵּיר חַיָבִין בּנַיָא לַמסָם סִימָתָא לַאבָהֵא אֵלָא אַבָהֵא לַבנַיהֻון׃

[(8) 2Cor 12, 15]

וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה אֶתֵּן גַּם אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי וְגַם אֶת עַצְמִי לְמַעַן נַפְשׁוֹתֵיכֶם. אִם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה, הֲתֹאהֲבוּ אוֹתִי בְּמִדָּה פְּחוּתָה?

וַאֲנִי הִנְנִי נֹתֵן לָכֶם אֶת-אֲשֶׁר לִי בְּחֵפֶץ לְבָבִי וְגַם אֶת-נַפְשִׁי אֶתֵּנָה אַף כִּי-כַאֲשֶׁר אוֺסִיף לְאַהֲבָה אֶת-נַפְשְׁכֶם כֵּן תַּמְעִיטוּ לְאַהֲבָה אֶת-נַפְשִׁי:

Jáť pak velmi rád náklad učiním, i sám se vynaložím za duše vaše, ačkoli velmi vás miluje, málo jsem milován.

Já velmi rád vynaložím všecko, ano vydám i sám sebe pro vaše duše. Když vás tak velice miluji, mám snad za to být méně milován? ([Filipským 2:17])

ε᾿γώ δὲ η῞διστα δαπανήσω καὶ ε᾿κδαπανηθήσομαι ὑπὲρ τω̑ν ψυχω̑ν ὑμω̑ν ει᾿ περισσοτέρως ὑμα̑ς α᾿γαπω̑ν η῏σσον α᾿γαπω̑μαι

אֵנָא דֵּין חָדיָאיִת ונַפקָתָא אַפֵּק וָאף קנֻומי אֵתֵּל עַל אַפַּי נַפשָׁתכֻון אָפֵן כַּד יַתִּירָאיִת מַחֵב אנָא לכֻון אַנתֻּון בּצִירָאיִת מַחבִין אנתֻּון לִי׃

[(8) 2Cor 12, 16]

כֵּן, אֲנִי לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עֲלֵיכֶם, אַךְ הוֹאִיל וַאֲנִי אִישׁ עַרְמוּמִי לָכַדְתִּי אֶתְכֶם בְּעָרְמָה!

אֲבָל לוּ יְהִי-כֵן אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי לָכֶם לְמַעֲמָסָה רַק בִּהְיוֺתִי עָרוּם לָכַדְתִּי אֶתְכֵם בְּעָרְמָה:

Ale nechť jest tak, že jsem já vás neobtěžoval, než chytrý jsa, lstí jsem vás zjímal.

Na obtíž jsem vám tedy nebyl; ale co když jsem chytrák, který vás obelstil? ([2 Korintským 11:9])

ε῎στω δέ ε᾿γώ ου᾿ κατεβάρησα ὑμα̑ς α᾿λλὰ ὑπάρχων πανου̑ργος δόλω ὑμα̑ς ε῎λαβον

וַכבַר אֵנָא לָא יֵקרֵת עלַיכֻּון אֵלָא אַיך גַּברָא חָרעָא בּנֵכלָא גּנַבתּכֻון׃

[(8) 2Cor 12, 17]

הַגִּידוּ לִי, הַאִם הוֹנֵיתִי אֶתְכֶם עַל־יְדֵי אִישׁ מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם?

הַאִם הוֺנֵיתִי אֶתְכֶם עַל-יְדֵי אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם:

Zdali skrze někoho z těch, kteréž jsem poslal k vám, obloupil jsem vás?

Poslal jsem k vám snad někoho, skrze něhož jsem vás obral? ([2 Korintským 7:2])

μή τινα ω῟ν α᾿πέσταλκα πρὸς ὑμα̑ς δι῾ αυ᾿του̑ ε᾿πλεονέκτησα ὑμα̑ς

למָא בּיַד אנָשׁ אחרִין דּשַׁדּרֵת לוָתכֻון אֵתיַענֵת עלַיכֻּון׃

[(8) 2Cor 12, 18]

בִּקַּשְׁתִּי מִטִּיטוֹס וְשָׁלַחְתִּי אִתּוֹ אֶת הָאָח. הַאִם טִיטוֹס הוֹנָה אֶתְכֶם? הַאִם לֹא הִתְהַלַּכְנוּ לְפִי אוֹתָהּ רוּחַ? הַאִם לֹא בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ?

הִפְצַרְתִּי בְטִיטוֺס לָלֶכֶת וְגַם-אַחַד הָאַחִים שָׁלַחְתִּי אִתּוֺ הַאִם-הוֺנָה אֶתְכֵם טִיטוֺס הֲלֹא בְרוּחַ אַחַת וּבְאֹרַח אֶחָד צְעָדֵינוּ כּוֺנָנוּ:

Dožádal jsem se Tita, a poslal jsem s ním bratra toho. Zdali vás Titus podvedl? Zdaliž jsme jedním duchem nechodili? Zdaliž ne jedněmi šlepějemi?

Vybídl jsem Tita, aby vás navštívil, a spolu s ním jsem poslal ještě jednoho bratra. Obral vás snad Titus? Nejednali jsme v témž duchu a nešli ve stejných šlépějích? ([Římanům 4:12; 2 Korintským 8:6 2 Korintským 8:16-2 Korintským 8:18; 1 Petrův 2:21])

παρεκάλεσα Τίτον καὶ συναπέστειλα τὸν α᾿δελφόν μήτι ε᾿πλεονέκτησεν ὑμα̑ς Τίτος ου᾿ τω̑ αυ᾿τω̑ πνεύματι περιεπατήσαμεν ου᾿ τοι̑ς αυ᾿τοι̑ς ι῎χνεσιν

מֵן טִטָוס בּעִית ושַׁדּרֵת עַמֵה לַאחֵא למָא מֵדֵּם אֵתיַעַן עלַיכֻּון טִטָוס לַו בַּחדָא רֻוחָא הַלֵכן וַבהֵין בּעֵקבָתָא׃

[(8) 2Cor 12, 19]

זֶה מִכְּבָר סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲנַחְנוּ מְגִנִּים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם. וּבְכֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים, בַּמָּשִׁיחַ, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים; וְהַכֹּל, חֲבִיבַי, כְּדֵי שֶׁתִּבָּנוּ.

אוּלַי עוֺדְכֶם חשְׁבִים כִּי הִנְנוּ מִצְטַדְּקִים לִפְנֵיכֶם אֲבָל דְּבָרֵינוּ נֶגֶד פְּנֵי הָאֱלֹהִים וּמְשִׁיחוֺ כִּי כָל-אֵלֶּה רַק בִּגְלַלְכֶם יְדִידִים לְהִבָּנוֺת מִמֶּנּוּ:

A zase domníváte-li se, že se vymlouváme před vámi? Před oblíčejemť Božím v Kristu mluvíme, a to všecko, nejmilejší, k vašemu vzdělání.

Už dávno si možná myslíte, že se chceme před vámi hájit. Nikoli, mluvíme v Kristu před tváří Boží, a to všecko, milí bratří, k vašemu růstu(e). (e) ř: budování

πάλαι δοκει̑τε ο῞τι ὑμι̑ν α᾿πολογούμεθα κατέναντι θεου̑ ε᾿ν Χριστω̑ λαλου̑μεν τὰ δὲ πάντα α᾿γαπητοί ὑπὲρ τη̑ς ὑμω̑ν οι᾿κοδομη̑ς

למָא תֻּוב סָברִין אנתֻּון דַּלכֻון נָפקִינַן רֻוחָא קדָם אַלָהָא בַּמשִׁיחָא ממַללִינַן וכֻלהֵין חַבִּיבַי מֵטֻל בֵּניָנָא הֻו דִּילכֻון׃

[(8) 2Cor 12, 20]

חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּבוֹאִי לֹא אֶמְצָא אֶתְכֶם כִּלְבָבִי, וְאַתֶּם לֹא תִּמְצְאוּנִי כִּלְבַבְכֶם; שֶׁמָּא אֶמְצָא מְרִיבָה, קִנְאָה, רֹגֶז, תַּחֲרוּת, דִּבָּה רָעָה, רְכִילוּת, יְהִירוּת וְאַנְדְּרָלָמוּסְיָה.

כִּי יָרֵא אָנֹכִי בְּבֹאִי פֶּן-אֶמְצָאֲכֵם לֹא כִלְבָבִי וְאַתֶּם תִּמְצָאוּנִי לֹא כִלְבַבְכֶם פֶּן-אֶמְצָא בָכֶם מְרִיבָה וְקִנְאָה עֶבְרָה וּמָדוֺן הוֺלְכֵי רָכִיל וּמוֺצִיאֵי דִבָּה גְּאוֺן זֵדִים וּמְהוּמָה רַבָּה:

Neboť se bojím, abych snad přijda, nenalezl vás takových, jakýchž bych nechtěl, a já nebyl nalezen od vás, jakéhož byste vy nechtěli, aby snad nebylo svárů, závistí, hněvů, vád, utrhání, reptání, nadýmání, různic,

Obávám se totiž, abych vás při svém příchodu neshledal, jakými bych vás mít nechtěl, a abych také já nebyl shledán, jakým vy mne mít nechcete – aby nepovstaly sváry, řevnivost, vášně, neurvalost, pomluvy, donašečství, nadutost, zmatky. ([1 Korintským 3:3; 2 Korintským 2:1-2 Korintským 2:4 2 Korintským 10:2 2 Korintským 10:11])

φοβου̑μαι γὰρ μή πως ε᾿λθών ου᾿χ οι῞ους θέλω ευ῞ρω ὑμα̑ς κα᾿γώ εὑρεθω̑ ὑμι̑ν οι῟ον ου᾿ θέλετε μή πως ε῎ρις ζη̑λος θυμοί ε᾿ριθείαι καταλαλιαί ψιθυρισμοί φυσιὼσεις α᾿καταστασίαι

דָּחֵל אנָא גֵּיר דַּלמָא אִתֵא לוָתכֻון ולָא אֵשׁכַּחכֻון אַיך דּצָבֵא אנָא וֵאשׁתּכַח לכֻון אָף אֵנָא אַיך מָא דּלָא צָבֵיתֻּון דַּלמָא חֵריָנָא וַחסָמָא וחֵמתָא ועֵציָנָא ומֵאכַל־קַרצָא ורֵטנָא וַחתִירֻותָא וַשׁגֻושׁיָא׃

[(8) 2Cor 12, 21]

וְשֶׁמָּא בְּשׁוּבִי אֲלֵיכֶם יַשְׁפִּילֵנִי אֱלֹהַי אֶצְלְכֶם, וְאֶתְאַבֵּל עַל רַבִּים אֲשֶׁר חָטְאוּ כְּבָר וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה עַל הַטֻּמְאָה וְהַזְּנוּת וְהַזִּמָּה שֶׁעָשׂוּ.

פֶּן-בְּבֹאִי עוֺד יַשְׁפִּילֵנִי אֱלֹהַי לִפְנֵיכֶם וְהִתְעַצַּבְתִּי אֶל-לִבִּי עַל-רַבִּים מֵהֶם אֲשֶׁר-חָטְאוּ כְבָר וְלֹא שָׁבוּ מִן-הַתּוֺעֵבָה וּמִן-הַזְּנוּת וּמִן-הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשׂוּ:

Aby mne opět, když bych přišel, neponížil Bůh můj u vás, a plakal bych mnohých z těch, kteříž prvé hřešili, a nečinili pokání z nečistoty, a z smilstva, a z nestydatosti, kterouž páchali.

Bojím se, až zase přijdu, aby mne Bůh před vámi nepokořil a abych se nemusel trápit nad mnohými z těch, kteří předtím žili v hříchu a dosud se v pokání neodvrátili od své nečistoty, necudnosti a bezuzdnosti. ([2 Korintským 13:2])

μὴ πάλιν ε᾿λθόντος μου ταπεινὼση με ὁ θεός μου πρὸς ὑμα̑ς καὶ πενθήσω πολλοὺς τω̑ν προημαρτηκότων καὶ μὴ μετανοησάντων ε᾿πὶ τη̑ α᾿καθαρσία καὶ πορνεία καὶ α᾿σελγεία η῟ ε῎πραξαν

דַּלמָא כַּד אִתֵא לוָתכֻון נמַכּכַני אַלָהי וֵאתֵאבֵל עַל סַגִּיֵאא אַילֵין דַּחטַו ולָא תָּבו מֵן טַנפֻותָא ומֵן זָניֻותָא ומֵן פַּחזֻותָא דַּעבַדו׃

[(8) 2Cor 13, 01]

זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אָבוֹא אֲלֵיכֶם. "עַל־פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים יָקוּם דָּבָר."

הִנְנִי בָא אֲלֵיכֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֺ עַל-פִּי שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל-דָּבָר:

Toto potřetí jdu k vám. V ústech dvou neb tří svědků staneť každé slovo.

Nyní se k vám chystám už potřetí – ‚ústy dvou nebo tří svědků bude potvrzena každá výpověď‘. ([Deuteronomium 19:15; Matouš 18:16; 2 Korintským 12:14; 1 Timoteovi 5:19])

τρίτον του̑το ε῎ρχομαι πρὸς ὑμα̑ς ε᾿πὶ στόματος δύο μαρτύρων καὶ τριω̑ν σταθήσεται πα̑ν ρ᾿η̑μα

הָדֵא דַּתלָת הִי זַבנִין דִּאתֵא אנָא לוָתכֻון דּעַל פֻּום תּרֵין וַתלָתָא סָהדִּין תּקֻום כֻּל מֵלָא׃

[(8) 2Cor 13, 02]

בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה כְּבָר אָמַרְתִּי, וְעַתָּה, כְּשֶׁאֵינֶנִּי עִמָּכֶם, אֲנִי מַקְדִּים וְאוֹמֵר לְאוֹתָם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר חָטְאוּ בֶּעָבָר, וּלְכָל הַשְּׁאָר - שֶׁאִם אָבוֹא שׁוּב, לֹא אָחוּס;

הֵן אָמַרְתִּי מֵאָז וּכְמוֺ מִקָּרוֺב כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית כֵּן גַּם-עַתָּה מֵרָחוֺק טֶרֶם בֹּאִי הִנְנִי מַגִּיד וְכֹתֵב לְכָל-אֲשֶׁר חָטְאוּ כְבָר וּלְכָל-יֶתֶר אַנְשֵׁי קְהִלַּתְכֶם כִּי לֹא-אוֺסִיף לָחוּס בְּשׁוּבִי אֲלֵיכֶם:

Předpovědělť jsem, a předpovídám podruhé jako přítomný, a nyní nepřítomný píši těm, kteříž prvé hřešili, i jiným všechněm, že přijdu-liť opět znovu, neodpustím,

Řekl jsem to už, když jsem byl u vás podruhé, a nyní to v dopise opakuji těm nekajícím hříšníkům(f) i všem ostatním: až znovu přijdu, nebudu nikoho šetřit – (f) ř: těm, kteří předtím žili v hříchu ([2 Korintským 10:11 2 Korintským 12:21])

προείρηκα καὶ προλέγω ὡς παρών τὸ δεύτερον καὶ α᾿πών νυ̑ν τοι̑ς προημαρτηκόσιν καὶ τοι̑ς λοιποι̑ς πα̑σιν ο῞τι ε᾿ὰν ε῎λθω ει᾿ς τὸ πάλιν ου᾿ φείσομαι

מֵן קדִים אֵמרֵת הוִית לכֻון ותֻוב מקַדֵּם אנָא אָמַר אנָא לכֻון אַיך דָּאף תַּרתֵּין זַבנִין דַּהוִית לוָתכֻון אֵמרֵת לכֻון וָאף הָשָׁא כַּד רַחִיק אנָא כָּתֵבנָא להָלֵין דַּחטַו וַלשַׁרכָּא דַּאחרָנֵא דֵּאן אִתֵא תֻּוב לָא אֵחֻוס׃

[(8) 2Cor 13, 03]

שֶׁכֵּן מְבַקְשִׁים אַתֶּם לְהִוָּכַח אִם הַמָּשִׁיחַ מְדַבֵּר בִּי, הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר אֵינוֹ חַלָּשׁ לִפְנֵיכֶם כִּי אִם חָזָק בְּקִרְבְּכֶם.

יַעַן לִבְחֹן אַתֶּם מְבַקְשִׁים אִם-הַמָּשִׁיחַ דִּבֶּר בִּי אֲשֶׁר לֹא קָצְרָה יָדוֺ לָכֶם כִּי כְגִבּוֺר הוּא בְּקִרְבְּכֶם:

Poněvadž usilujete zkusiti toho, kterýž skrze mne mluví, Krista, kterýžto k vám není nemocný, ale mocný jest v vás.

žádáte-li důkaz toho, že skrze mne mluví Kristus, ten, který vůči vám není slabý, nýbrž je mezi vámi mocný.

ε᾿πεὶ δοκιμὴν ζητει̑τε του̑ ε᾿ν ε᾿μοὶ λαλου̑ντος Χριστου̑ ο῍ς ει᾿ς ὑμα̑ς ου᾿κ α᾿σθενει̑ α᾿λλὰ δυνατει̑ ε᾿ν ὑμι̑ν

מֵטֻל דּבֻוקיָא בָּעֵיתֻּון דַּמשִׁיחָא דַּממַלֵל בִּי הַו דּלָא הוָא מחִיל בּכֻון אֵלָא חַילתָן הֻו בּכֻון׃

[(8) 2Cor 13, 04]

וְאַף כִּי נִצְלַב כְּשֶׁהָיָה חַלָּשׁ, הוּא חַי בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים. אָמְנָם גַּם אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים בּוֹ, אַךְ נִחְיֶה אִתּוֹ בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים הַמְכֻוֶּנֶת אֲלֵיכֶם.

כִּי אַף-אִם-נִצְלַב כֶּאֱנוֺשׁ אָנוּשׁ חַי הוּא בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים וְכֵן בּוֺ גַּם-אֲנַחְנוּ קִצְרֵי-יָד הִנֵּנוּ אַךְ חַיִּים עִמּוֺ בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים לְטוֺב לָכֶם:

Nebo ačkoli ukřižován jest jako nemocný, ale živ jest z moci Boží. A tak i my mdlí jsme s ním, ale živi budeme s ním, z moci Boží na vás.

Zemřel sice na kříži v slabosti, ale z Boží moci je živ. I my jsme s ním slabí, ale pro vás(g) budeme společně s ním žít z moci Boží. (g) var: – pro vás ([Římanům 6:8; 2 Korintským 4:10; Filipským 2:7-Filipským 2:8])

καὶ γὰρ ε᾿σταυρὼθη ε᾿ξ α᾿σθενείας α᾿λλὰ ζη̑ ε᾿κ δυνάμεως θεου̑ καὶ γὰρ ἡμει̑ς α᾿σθενου̑μεν ε᾿ν αυ᾿τω̑ α᾿λλὰ ζήσομεν σὺν αυ᾿τω̑ ε᾿κ δυνάμεως θεου̑ ει᾿ς ὑμα̑ς

אָפֵן אֵזדּקֵף גֵּיר בַּמחִילֻותָא אֵלָא חַי הֻו בּחַילָא דַּאלָהָא וָאף חנַן מחִילִינַן עַמֵה אֵלָא חַיִין חנַן עַמֵה בּחַילָא דַּאלָהָא דַּבכֻון׃

[(8) 2Cor 13, 05]

נַסּוּ אֶת עַצְמְכֶם אִם עוֹמְדִים אַתֶּם בָּאֱמוּנָה, בַּחֲנוּ אֶת עַצְמְכֶם; אוֹ שֶׁמָּא אַתֶּם עַצְמְכֶם אֵינְכֶם מַבְחִינִים שֶׁהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בְּקִרְבְּכֶם? - אִם אָמְנָם לֹא נִכְשַׁלְתֶּם אַתֶּם בַּמִּבְחָן.

נַסּוּ אֶת-נַפְשְׁכֶם אִם-בֶּאֱמוּנָה אַתֶּם עֹמְדִים וְהִבָּחֵנוּ אוֺ הֲטֶרֶם תֵּדְעוּ מִנַּפְשְׁכֶם כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם אִם-לֹא סִיגִים אַתֶּם:

Sami sebe zkušujte, jste-li u víře; sami sebe ohledujte. Čili sami sebe neznáte, že Ježíš Kristus jest v vás? Leč jste snad zavrženi.

Sami sebe se ptejte, zda vskutku žijete z víry, sami sebe zkoumejte. Což nechápete, že Ježíš Kristus je mezi vámi? Ledaže jste před ním neobstáli! ([1 Korintským 11:28; Galatským 6:4])

ἑαυτοὺς πειράζετε ει᾿ ε᾿στὲ ε᾿ν τη̑ πίστει ἑαυτοὺς δοκιμάζετε η῍ ου᾿κ ε᾿πιγινὼσκετε ἑαυτοὺς ο῞τι ᾽Ιησου̑ς Χριστὸς ε᾿ν ὑμι̑ν ει᾿ μήτι α᾿δόκιμοί ε᾿στε

נַפשׁכֻון בּקַו אֵן בָּה בּהַימָנֻותָא קָימִין אנתֻּון נַפשׁכֻון אַסַו אַו לָא מֵשׁתַּודּעִיתֻּון דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּכֻון הֻו וֵאן לָא מַסלַיָא אנתֻּון׃

[(8) 2Cor 13, 06]

אֲבָל מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁתַּכִּירוּ כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נִכְשַׁלְנוּ.

וַאֲנִי הוֺחַלְתִּי כִּי תַשְׂכִּילוּ אֲשֶׁר לֹא כֶסֶף נִמְאָס אֲנָחְנוּ:

Ale naději mám, že poznáte, žeť my nejsme zavrženi.

Doufám, že poznáte, že my jsme obstáli.

ε᾿λπίζω δὲ ο῞τι γνὼσεσθε ο῞τι ἡμει̑ς ου᾿κ ε᾿σμὲν α᾿δόκιμοι

מסַבַּר אנָא דֵּין דּתֵדּעֻון דַּחנַן לָא הוַין מַסלֵין׃

[(8) 2Cor 13, 07]

וַאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לֵאלֹהִים שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ שׁוּם רַע, לֹא כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נֵרָאֶה מְהֵימָנִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תַּעֲשׂוּ אֶת הַטּוֹב וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה כְּבִלְתִּי מְהֵימָנִים.

וְאֶל-הָאֱלֹהִים נִתְפַּלֵּל לְבִלְתִּי תַעֲשׂוּן כָּל-רָע לֹא לְמַעַן הִוָּדַע כִּי אֲנַחְנוּ מְזֻקָּקִים כִּי אִם-לְמַעַן תַּעֲשׂוּן אַתֶּם אֶת-הַטּוֺב אַף כִּי-אֲנַחְנוּ כְּסִיגִים נֵחָשֵׁב:

Modlímť se pak Bohu, abyste nic zlého nečinili, ne proto, abychom my se dokonalí ukázali, ale abyste vy to, což jest dobrého, činili, my pak jako zavrženi abychom byli.

Modlíme se k Bohu, abyste neudělali nic zlého – nejde nám o to, aby se ukázalo, jak my jsme obstáli, ale abyste vy činili to, co je správné, i kdybychom my neobstáli.

ευ᾿χόμεθα δὲ πρὸς τὸν θεὸν μὴ ποιη̑σαι ὑμα̑ς κακὸν μηδέν ου᾿χ ι῞να ἡμει̑ς δόκιμοι φανω̑μεν α᾿λλ῾ ι῞να ὑμει̑ς τὸ καλὸν ποιη̑τε ἡμει̑ς δὲ ὡς α᾿δόκιμοι ω῏μεν

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵן אַלָהָא דּלָא נֵהוֵא בּכֻון מֵדֵּם דּבִישׁ אַיך דּבֻוקיַן דִּילַן נֵתחזֵא אֵלָא דַּאנתֻּון תֵּהוֻון סָערִין טָבָתָא וַחנַן נֵהוֵא אַיך מַסלַיָא׃

[(8) 2Cor 13, 08]

הֲרֵי אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה נֶגֶד הָאֱמֶת, אֶלָּא בְּעַד הָאֱמֶת.

כִּי לֹא נוּכַל עֲשׂוֺת דָּבָר לְנֶגֶד הָאֱמֶת כִּי אִם-בְּעַד הָאֱמֶת:

Neboť nic nemůžeme proti pravdě, ale k pravdě.

Vždyť nic nezmůžeme proti pravdě, nýbrž jen ve jménu pravdy(h). (h) Vždyť nemůžeme jít proti pravdě, nýbrž jen za pravdou. ([Skutky apoštolské 4:20; 1 Korintským 13:6])

ου᾿ γὰρ δυνάμεθά τι κατὰ τη̑ς α᾿ληθείας α᾿λλὰ ὑπὲρ τη̑ς α᾿ληθείας

לָא גֵּיר מֵשׁכּחִינַן דּנֵעבֵּד מֵדֵּם לֻוקבַל קֻושׁתָּא אֵלָא חלָף קֻושׁתָּא׃

[(8) 2Cor 13, 09]

אָנוּ שְׂמֵחִים כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם חֲזָקִים; וְזוֹהִי גַּם תְּפִלָּתֵנוּ - שֶׁתָּבוֹאוּ לִידֵי תִּקּוּן.

כִּי גַם-נָגִילָה אִם גִּבֹּרֵי כֹחַ אַתֶּם אַף כִּי אֲנַחְנוּ כְּדַלֵּי כֹחַ נֵחָשֵׁב כִּי אֶל-הַדָּבָר הַזֶּה אָנוּ מִתְפַּלְלִים לִהְיוֺתְכֶם שְׁלֵמִים:

Radujeme se zajisté, že ač jsme mdlí, ale vy jste silní, a za toť se i modlíme, abyste vy byli dokonalí.

Radujeme se, kdykoli vy jste silní, i když my jsme slabí. Za to se také modlíme – za vaši nápravu.

χαίρομεν γὰρ ο῞ταν ἡμει̑ς α᾿σθενω̑μεν ὑμει̑ς δὲ δυνατοὶ η῟τε του̑το καὶ ευ᾿χόμεθα τὴν ὑμω̑ν κατάρτισιν

חָדֵינַן דֵּין מָא דַּחנַן כּרִיהִין וַאנתֻּון חַילתָנִין הָדֵא גֵּיר אָף מצַלֵינַן דַּאנתֻּון תֵּתּגַּמרֻון׃

[(8) 2Cor 13, 10]

עַל כֵּן כָּתַבְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּהְיוֹתִי רָחוֹק מִכֶּם, כְּדֵי שֶׁבִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִנְהֹג בְּחֻמְרָה עַל־פִּי הַסַּמְכוּת שֶׁנָּתַן לִי הָאָדוֹן - לִבְנוֹת וְלֹא לַהֲרֹס.

וְעַל-כֵּן כָּתַבְתִּי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעוֺדֶנִּי רָחוֺק מִכֶּם לְמַעַן בְּבֹאִי לֹא יִהְיֶה-לִּי מָקוֺם לְדַבֵּר אִתְּכֶם קָשׁוֺת לְפִי הַכֹּחַ אֲשֶׁר נָתַן לִי הָאָדוֺן לִבְנוֺת אֶתְכֶם וְלֹא לִפְרוֺץ בָּכֶם:

Protož toto nepřítomný jsa, píši, abych přítomen jsa, nemusil býti přísný, podlé moci, kterouž mi dal Pán k vzdělání, a ne k zkáze.

Píšu vám to proto, abych, až přijdu, nemusel být přísný na základě pravomoci, kterou mi přece Pán dal k budování, nikoli k boření. ([2 Korintským 2:3 2 Korintským 10:8-2 Korintským 10:11])

διὰ του̑το ταυ̑τα α᾿πών γράφω ι῞να παρών μὴ α᾿ποτόμως χρήσωμαι κατὰ τὴν ε᾿ξουσίαν η῍ν ὁ κύριος ε῎δωκέν μοι ει᾿ς οι᾿κοδομὴν καὶ ου᾿κ ει᾿ς καθαίρεσιν

מֵטֻל הָנָא כַּד רַחִיק אנָא הָלֵין כָּתֵב אנָא דּלָא מָא דֵּאתִית קַשׁיָאיִת אֵסעֻור אַיך שֻׁולטָנָא דּיַהב לִי מָרי לבֵניָנכֻון ולָא לסֻוחָפכֻון׃ ס

[(8) 2Cor 13, 11]

סוֹף דָּבָר, אַחַי, שִׂמְחוּ. תַּקְּנוּ אֶת עַצְמְכֶם וְהִתְעוֹדְדוּ. הֱיוּ לֵב אֶחָד, חֲיוּ בְּשָׁלוֹם, וֵאלֹהֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם יִהְיֶה עִמָּכֶם.

וְעַתָּה שִׂישׂוּ אַחַי הֱיוּ תְמִימִים וְהִתְחַזָּקוּ יַחֲדוּ אֶת-לִבְּכֶם וְאֶת-הַשָּׁלוֺם אֶהֱבוּ וֵאלֹהֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֺם יִהְיֶה עִמָּכֶם:

Naposledy, bratří, mějtež se dobře, dokonalí buďte, potěšujte se, jednostejně smyslte, pokoj mějte, a Bůh lásky a pokoje budeť s vámi.

Nakonec, bratří: žijte v radosti, napravujte své nedostatky, povzbuzujte se, buďte jednomyslní, pokojní, a Bůh lásky a pokoje bude s vámi. Pozdravte jedni druhé svatým políbením. ([Filipským 4:4])

λοιπόν α᾿δελφοί χαίρετε καταρτίζεσθε παρακαλει̑σθε τὸ αυ᾿τὸ φρονει̑τε ει᾿ρηνεύετε καὶ ὁ θεὸς τη̑ς α᾿γάπης καὶ ει᾿ρήνης ε῎σται μεθ῾ ὑμω̑ν

מֵכִּיל אַחַי חדַו וֵאתגַּמרו וֵאתבַּיַאו וַאויֻותָא ושַׁינָא נֵהוֵא בּכֻון וַאלָהָא דּחֻובָּא וַדשַׁלמֻותָא נֵהוֵא עַמכֻון׃ ס

[(8) 2Cor 13, 12]

בָּרְכוּ לְשָׁלוֹם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה.

שַׁאֲלוּ לְשָׁלוֺם אִישׁ אֶת-אָחִיו בִּנְשִׁיקַת הַקֹּדֶשׁ:

Pozdravtež jedni druhých políbením svatým. Pozdravují vás všickni svatí.

Pozdravují vás všichni bratří(i). (i) ř: svatí ([Římanům 16:16])

α᾿σπάσασθε α᾿λλήλους ε᾿ν ἁγίω φιλήματι α᾿σπάζονται ὑμα̑ς οἱ α῞γιοι πάντες

שַׁאלו בַּשׁלָמָא חַד דּחַד בּנֻושַׁקתָּא קַדִּישׁתָּא׃

[(8) 2Cor 13, 13]

כָּל הַקְּדוֹשִׁים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.

הַקְּדוֺשִׁים כֻּלָּם שֹׁאֲלִים לְשָׁלוֺם לָכֶם:

Milost Pána Jezukrista, a láska Boží, a účastenství Ducha svatého se všechněmi vámi. Amen.

Milost našeho Pána Ježíše Krista a láska Boží a přítomnost(j) Ducha svatého se všemi vámi.(k) (j) obecenství (k) var: + Amen. ([Filipským 2:1; Filipským 4:23])

ἡ χάρις του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ ἡ α᾿γάπη του̑ θεου̑ καὶ ἡ κοινωνία του̑ ἁγίου πνεύματος μετὰ πάντων ὑμω̑ν

שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא׃

[(8) 2Cor 13, 14]

חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וְהִתְחַבְּרוּת בְּרוּח הַקֹּדֶשׁ עִם כֻּלְּכֶם!

חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וְלִוְיַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עִם-כֻּלְּכֶם אָמֵן:

[missing]

η χαρις του κυριου ιησου χριστου και η αγαπη του θεου και η κοινωνια του αγιου πνευματος μετα παντων υμων αμην [προς κορινθιους δευτερα εγραφη απο φιλιππων της μακεδονιας δια τιτου και λουκα]

שׁלָמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וחֻובֵּה דַּאלָהָא ושַׁותָּפֻותָא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא עַם כֻּלכֻון אַמִין סּ סּ׃

[(9) Gala 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל - שָׁלִיחַ שֶׁאֵינוֹ מִטַּעַם בְּנֵי אָדָם אַף לֹא נִתְמַנָּה עַל־יְדֵי אָדָם, אֶלָּא עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים הָאָב שֶׁהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים -

פּוֺלוֺס שָׁלִיחַ שֻׁלַּח לֹא מֵאֵת אֲנָשִׁים וְלֹא עַל-פִּי אֲנָשִׁים כִּי אִם-עַל-פִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים אֲבִי-כֹל אֲשֶׁר הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים:

Pavel apoštol, (ne od lidí, ani skrze člověka, ale skrze Jezukrista, a Boha Otce, kterýž jej vzkřísil z mrtvých),

Pavel, apoštol povolaný a pověřený nikoliv lidmi, ale Ježíšem Kristem a Bohem Otcem, který Ježíše vzkřísil z mrtvých, ([Galatským 1:11-Galatským 1:12])

Παυ̑λος α᾿πόστολος ου᾿κ α᾿π῾ α᾿νθρὼπων ου᾿δὲ δι῾ α᾿νθρὼπου α᾿λλὰ διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ θεου̑ πατρὸς του̑ ε᾿γείραντος αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν

פַּולָוס שׁלִיחָא לָא מֵן בּנַינָשָׁא ולָא בּיַד בַּרנָשָׁא אֵלָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא וַאלָהָא אַבֻוהי הַו דַּאקִימֵה מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(9) Gala 01, 02]

וּמֵאֵת כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר אִתִּי, אֶל קְהִלּוֹת גָּלַטְיָה:

וְכָל-הָאַחִים אֲשֶׁר אִתִּי אֶל-קְהִלּוֺת גָּלַטְיָא:

I ti, kteříž se mnou jsou, všickni bratří zborům Galatským:

i všichni bratří, kteří jsou zde se mnou, církvím v Galacii:

καὶ οἱ σὺν ε᾿μοὶ πάντες α᾿δελφοί ται̑ς ε᾿κκλησίαις τη̑ς Γαλατίας

וכֻלהֻון אַחֵא דּעַמי לעִדָתָא דִּאית בּגַלַטִיַא׃

[(9) Gala 01, 03]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ

חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce a Pána našeho Jezukrista,

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho i(a) Pána Ježíše Krista, (a) var: + našeho

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבָא ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(9) Gala 01, 04]

שֶׁנָּתַן אֶת עַצְמוֹ עַל חֲטָאֵינוּ כְּדֵי לְחַלְּצֵנוּ מִן הָעוֹלָם הָרָע הַזֶּה, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים אָבִינוּ.

אֲשֶׁר-נָתַן אֶת-נַפְשׁוֺ לְכַפֵּר עַל-חַטֹּאתֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִן-הָעוֺלָם הָרָע הַזֶּה כִּרְצוֺן אֱלֹהִים אָבִינוּ:

Kterýž vydal sebe samého za hříchy naše, aby nás vytrhl z tohoto přítomného věku zlého, podlé vůle Boha a Otce našeho,

který sám sebe vydal za naše hříchy, aby nás vysvobodil z nynějšího zlého věku podle vůle našeho Boha a Otce. ([Galatským 2:20; 1 Timoteovi 2:6; Titovi 2:14; Židům 10:9-Židům 10:10; 1 Janův 5:19])

του̑ δόντος ἑαυτὸν ὑπὲρ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ἡμω̑ν ο῞πως ε᾿ξέληται ἡμα̑ς ε᾿κ του̑ αι᾿ω̑νος του̑ ε᾿νεστω̑τος πονηρου̑ κατὰ τὸ θέλημα του̑ θεου̑ καὶ πατρὸς ἡμω̑ν

הַו דּיַהב נַפשֵׁה חלָף חטָהַין דַּנפַצֵין מֵן עָלמָא הָנָא בִּישָׁא אַיך צֵביָנֵה דַּאלָהָא אַבֻון׃

[(9) Gala 01, 05]

לֵאלֹהִים הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

אֲשֶׁר-לוֺ הַכָּבוֺד לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Jemuž buď sláva na věky věků. Amen.

Jemu buď sláva na věky věků. Amen.

ω῟ ἡ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

דּלֵה שֻׁובחָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(9) Gala 01, 06]

מִתְפַּלֵּא אֲנִי שֶׁכָּל כָּךְ מַהֵר אַתֶּם סָרִים מִמִּי שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ וְעוֹבְרִים אֶל בְּשׂוֹרָה אַחֶרֶת.

תִּמָּהוֺן אֲחָזַנִי כִּי-כֹה מְהֵרָה סַרְתֶּם מֵאַחֲרֵי הַקֹּרֵא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד מְשִׁחֵנוּ וַתֵּלְכוּ אַחֲרֵי בְשׂרָה אַחֶרֶת:

Divím se, že jste tak rychle od toho, kterýž vás povolal v milost Kristovu, uchýlili se k jinému evangelium.

Divím se, že se od toho, který vás povolal milostí Kristovou(b), tak rychle odvracíte k jinému evangeliu. (b) var: – Kristovou ([Galatským 5:8; 1 Timoteovi 6:3])

θαυμάζω ο῞τι ου῞τως ταχέως μετατίθεσθε α᾿πὸ του̑ καλέσαντος ὑμα̑ς ε᾿ν χάριτι Χριστου̑ ει᾿ς ε῞τερον ευ᾿αγγέλιον

מֵתּדַּמַר אנָא אַיכַּנָא בַּעגַל מֵתהַפכִּין אנתֻּון מֵן משִׁיחָא הַו דַּקרָכֻון בּטַיבֻּותֵה לַאחרִתָא סבַרתָא׃

[(9) Gala 01, 07]

וְאֵין אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים הַמְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לְעַוֵּת אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.

וְהִיא אֵינֶנָּה בְשׂרָה אֲבָל יֵשׁ אֲנָשִׁים הָעֹכְרִים אֶתְכֶם וְהַמְבַקְשִׁים לִבְלֹל בְּשׂרַת הַמָּשִׁיחַ בָּלֹל וְהָפֹךְ עַל-פָּנֶיהָ:

Kteréž není jiné, ale jsou někteří, ješto vás kormoutí, a převrátiti chtějí evangelium Kristovo.

Jiné evangelium ovšem není; jsou jen někteří lidé, kteří vás zneklidňují a chtějí evangelium Kristovo obrátit v pravý opak. ([Skutky apoštolské 15:1 Skutky apoštolské 15:24; Galatským 4:17])

ο῍ ου᾿κ ε῎στιν α῎λλο ει᾿ μή τινές ει᾿σιν οἱ ταράσσοντες ὑμα̑ς καὶ θέλοντες μεταστρέψαι τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ Χριστου̑

אַידָא דּלָא אִיתֵיה אֵלָא אנָשָׁא הֻו אִית דּדָלחִין לכֻון וצָבֵין דַּנשַׁחלפֻון סבַרתֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(9) Gala 01, 08]

אַךְ אִם מִישֶׁהוּ, אֲפִלּוּ אֲנַחְנוּ אוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, יְבַשֵֹר לָכֶם בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁבִּשַֹרְנוּ לָכֶם, חֵרֶם יִהְיֶה!

אָכֵן אִם-גַּם אֲנַחְנוּ אוֺ-מַלְאָךְ מִן-הַשָּׁמַיִם יַשְׁמִיעֲכֶם בְּשׂרָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא הִשְׁמַעֲנוּהָ יָחֳרָם:

Ale bychom pak i my neb anděl s nebe kázal vám mimo to, což jsme vám kázali, prokletý buď.

Ale i kdybychom my nebo sám anděl z nebe přišel hlásat jiné evangelium než to, které jsme vám zvěstovali, budiž proklet! ([1 Korintským 16:22; 2 Korintským 11:4])

α᾿λλὰ καὶ ε᾿ὰν ἡμει̑ς η῍ α῎γγελος ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ευ᾿αγγελίζηται ὑμι̑ν παρ῾ ο῍ ευ᾿ηγγελισάμεθα ὑμι̑ν α᾿νάθεμα ε῎στω

אָף אֵן חנַן דֵּין אַו מַלַאכָא מֵן שׁמַיָא נסַבַּרכֻון לבַר־מֵן מָא דּסַבַּרנָכֻון נֵהוֵא חרֵם׃

[(9) Gala 01, 09]

אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר מַה שֶּׁאָמַרְנוּ קֹדֶם לָכֵן: אִם מִישֶׁהוּ יַשְׁמִיעַ לָכֶם בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, חֵרֶם יִהְיֶה!

כָּזֶה אָמַרְנוּ מֵאָז וְכֵן אֲנִי אֹמֵר עוֺד-הַפָּעַם וְאִם יַשְׁמִיעֲכֶם אִישׁ בְּשׂרָה מִבַּלְעֲדֵי זוּ אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם יָחֳרָם:

Jakož jsme prvé pověděli, a ještě znovu pravím: Jestliže by vám kdo jiné evangelium kázal mimo to, kteréž jste přijali, prokletý buď.

Jak jsem právě řekl, a znovu to opakuji: Jestliže vám někdo hlásá jiné evangelium než to, které jste přijali, budiž proklet! ([Galatským 5:21; 1 Tesalonickým 3:4])

ὡς προειρήκαμεν καὶ α῎ρτι πάλιν λέγω ει῎ τις ὑμα̑ς ευ᾿αγγελίζεται παρ῾ ο῍ παρελάβετε α᾿νάθεμα ε῎στω

אַיכַּנָא דּמֵן לֻוקדַם אֵמרֵת והָשָׁא תֻּוב אָמַר אנָא דֵּאן אנָשׁ מסַבַּר לכֻון לבַר־מֵן מָא דּקַבֵּלתֻּון נֵהוֵא חרֵם׃

[(9) Gala 01, 10]

הַאִם אֶל בְּנֵי אָדָם אֲנִי מִתְרַצֶּה כָּעֵת, אוֹ אֶל אֱלֹהִים? הַאִם מִשְׁתַּדֵּל אֲנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם? אִלּוּ עֲדַיִן הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, לֹא הָיִיתִי עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ.

כִּי הַמְפַתֶּה אֲנָשִׁים אֲנִי עַתָּה אוֺ מְדַבֵּר דְּבָרַי לִפְנֵי אֱלֹהִים הַאִם לְהָפִיק רָצוֺן מִבְּנֵי אָדָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ כִּי לוּ-בִּקַּשְׁתִּי לְהָפִיק רָצוֺן מִבְּנֵי אָדָם לֹא הָיִיתִי עֶבֶד לַמָּשִׁיחַ:

Nebo lidské-liž věci, čili Boží předkládám? Zdaliž lidem se líbiti hledám? Kdybych se zajisté ještě lidem zaliboval, služebník Kristův bych nebyl.

Jde mi o přízeň u lidí, anebo u Boha? Snažím se zalíbit lidem? Kdybych se stále ještě chtěl líbit lidem, nebyl bych služebníkem Kristovým. ([2 Korintským 5:11; 1 Tesalonickým 2:4])

α῎ρτι γὰρ α᾿νθρὼπους πείθω η῍ τὸν θεόν η῍ ζητω̑ α᾿νθρὼποις α᾿ρέσκειν ει᾿ ε῎τι α᾿νθρὼποις η῎ρεσκον Χριστου̑ δου̑λος ου᾿κ α῍ν η῎μην

הָשָׁא גֵּיר לַבנַינָשָׁא הֻו מפִּיס אנָא אַו לַאלָהָא אַו לַבנַינָשָׁא בָּעֵא אנָא דֵּאשׁפַּר אֵלֻו גֵּיר עדַמָא להָשָׁא לַבנַינָשָׁא שָׁפַר הוִית עַבדָּא דַּמשִׁיחָא לָא הָוֵא הוִית׃ ס

[(9) Gala 01, 11]

הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לָכֶם, אַחַי, כִּי הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבִּשַֹרְתִּי אֵינָהּ לְפִי מַחֲשֶׁבֶת אָדָם,

וַאֲנִי מַגִּיד לָכֶם אֶחָי כִּי הַבְּשׂרָה אֲשֶׁר נוֺדְעָה לָכֶם מִפִּי לֹא מִמְּקוֺר אָדָם יָצָאָה:

Oznamujiť pak vám, bratří, že evangelium to, kteréž kázáno jest ode mne, není podlé člověka.

Ujišťuji vás, bratří, že evangelium, které jste ode mne slyšeli, není z člověka. ([Římanům 1:16-Římanům 1:17; 1 Tesalonickým 2:13])

γνωρίζω γὰρ ὑμι̑ν α᾿δελφοί τὸ ευ᾿αγγέλιον τὸ ευ᾿αγγελισθὲν ὑπ῾ ε᾿μου̑ ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν κατὰ α῎νθρωπον

מַודַּע אנָא לכֻון דֵּין אַחַי דַּסבַרתָא דֵּאסתַּבּרַת מֵני לָא הוָת מֵן בַּרנָשָׁא׃

[(9) Gala 01, 12]

שֶׁכֵּן לֹא קִבַּלְתִּיהָ מֵאָדָם אַף לֹא לִמְּדוּנִי אוֹתָהּ, אֶלָּא קִבַּלְתִּיהָ בְּהִתְגַּלּוּת שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי גַּם-אָנֹכִי לֹא מִפִּי אָדָם קִבַּלְתִּיהָ וְלֹא הֹרַנִי בֶן-אֱנוֺשׁ כִּי אִם-בֶּחָזוֺן מֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Nebo aniž jsem já ho přijal od člověka, ani se naučil, ale skrze zjevení Ježíše Krista.

Vždyť já jsem je nepřevzal od žádného člověka ani se mu nenaučil od lidí, nýbrž zjevil mi je sám Ježíš Kristus. ([Galatským 1:1])

ου᾿δὲ γὰρ ε᾿γώ παρὰ α᾿νθρὼπου παρέλαβον αυ᾿τό ου῎τε ε᾿διδάχθην α᾿λλὰ δι῾ α᾿ποκαλύψεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

אָפלָא גֵּיר אֵנָא מֵן בַּרנָשָׁא קַבֵּלתָּה וִילֵפתָּה אֵלָא בּגֵליָנָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(9) Gala 01, 13]

הֲרֵי שְׁמַעְתֶּם עַל הִתְנַהֲגוּתִי בֶּעָבָר בַּיַּהֲדוּת, שֶׁרָדַפְתִּי נִמְרָצוֹת אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים וְעָשִׂיתִי בָּהּ שַׁמּוֹת

כִּי הֲלֹא-שְׁמַעְתֶּם הֲלִיכוֺתַי לְפָנִים בַּדָּת הַיְּהוּדִית וְאֶת-עֲדַת אֱלֹהִים רָדַפְתִּי לְבַלַּע וּלְהַשְׁחִית:

Slýchali jste zajisté o mém obcování někdejším v Židovstvu, že jsem se převelice protivil církvi Boží, a hubil jsem ji,

Slyšeli jste přece o tom, jak jsem si kdysi vedl, když jsem ještě byl oddán židovství, jak horlivě jsem pronásledoval církev Boží a snažil se ji vyhubit. ([Skutky apoštolské 8:3 Skutky apoštolské 22:4-Skutky apoštolské 22:5; Skutky apoštolské 26:9-Skutky apoštolské 26:11])

η᾿κούσατε γὰρ τὴν ε᾿μὴν α᾿ναστροφήν ποτε ε᾿ν τω̑ ᾽Ιουδαισμω̑ ο῞τι καθ῾ ὑπερβολὴν ε᾿δίωκον τὴν ε᾿κκλησίαν του̑ θεου̑ καὶ ε᾿πόρθουν αυ᾿τήν

שׁמַעתֻּון גֵּיר הֻופָּכַי דּמֵן קדִים דּבִיהֻודָיֻותָא דּיַתִּירָאיִת רָדֵף הוִית עִדּתֵּה דַּאלָהָא וחָרֵב הוִית לָה׃

[(9) Gala 01, 14]

וְהִתְעַלֵּיתִי בַּיַּהֲדוּת עַל רַבִּים מִבְּנֵי גִּילִי אֲשֶׁר בְּעַמִּי, מִשּׁוּם קִנְאָתִי הַיְתֵרָה לְמָסוֹרוֹת אֲבוֹתַי.

וְהוֺסַפְתִּי דַעַת בְּדֵעוֺת הַיְּהוּדִית מֵרַבִּים בִּבְנֵי גִילִי בְּקֶרֶב עַמִּי וְקִנְאָה גְדוֺלָה קִנֵּאתִי לְקַבָּלַת אֲבוֺתָי:

A že jsem prospíval v Židovstvu nad mnohé mně rovné v pokolení svém, byv velmi horlivý milovník otcovských ustanovení.

Vynikal jsem ve věrnosti k židovství nad mnoho vrstevníků v našem lidu a nadmíru jsem horlil pro tradice našich otců. ([Skutky apoštolské 22:3 Skutky apoštolské 26:4-Skutky apoštolské 26:20])

καὶ προέκοπτον ε᾿ν τω̑ ᾽Ιουδαισμω̑ ὑπὲρ πολλοὺς συνηλικιὼτας ε᾿ν τω̑ γένει μου περισσοτέρως ζηλωτὴς ὑπάρχων τω̑ν πατρικω̑ν μου παραδόσεων

ומֵתיַתַּר הוִית בִּיהֻודָיֻותָא טָב מֵן סַגִּיֵאא בּנַי שׁנַי דִּאית הוָא בּטֻוהמי ויַתִּירָאיִת טָאֵן הוִית בּיֻולפָּנָא דַּאבָהַי׃

[(9) Gala 01, 15]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים, שֶׁהִקְדִּישַׁנִי מֵרֶחֶם אִמִּי וּקְרָאַנִי בְּחַסְדּוֹ, רָצָה

אַךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִבְדִּילַנִי מִמְּעֵי אִמִּי וַאֲשֶׁר קְרָאַנִי בְּחַסְדּוֺ:

Ale když se zalíbilo Bohu, kterýž mne byl oddělil z života matky mé, a povolal skrze milost svou,

Ale ten, který mě vyvolil(c) už v těle mé matky a povolal mě svou milostí, rozhodl se (c) ř: oddělil ([Izajáš 49:1; Jeremjáš 1:5; Skutky apoštolské 9:15; Římanům 1:1; 1 Korintským 15:10])

ο῞τε δὲ ευ᾿δόκησεν ὁ θεὸς ὁ α᾿φορίσας με ε᾿κ κοιλίας μητρός μου καὶ καλέσας διὰ τη̑ς χάριτος αυ᾿του̑

כַּד צבָא דֵּין הַו מַן דּפַרשַׁני מֵן כּרֵס אֵמי וַקרָני בּטַיבֻּותֵה׃

[(9) Gala 01, 16]

לְגַלּוֹת בִּי אֶת בְּנוֹ כְּדֵי שֶׁאֲבַשְֹרֶנּוּ בַּגּוֹיִם, לֹא נוֹעַצְתִּי אָז עִם בָּשָׂר וָדָם,

כַּאֲשֶׁר חָפֵץ לְגַלּוֺת לִי אֶת-בְּנוֺ לְבַ׹ֵּׂר יְשׁוּעָתוֺ בַגּוֺיִם לֹא נוֺעַצְתִּי עִם-בָּשָׂר וָדָם אַף לֹא כְּרָגַע:

Zjeviti Syna svého mně, abych jej kázal mezi pohany, hned jsem se neporadil s tělem a krví;

zjeviti mně(d) svého Syna, abych radostnou zvěst(e) o něm nesl všem národům. Tehdy jsem nešel o radu k žádnému člověku(f), (d) ř: na mně (e) ř: evangelium (f) ř: k tělu a krvi ([Matouš 11:27 Matouš 16:17])

α᾿ποκαλύψαι τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ ε᾿ν ε᾿μοὶ ι῞να ευ᾿αγγελίζωμαι αυ᾿τὸν ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν ευ᾿θέως ου᾿ προσανεθέμην σαρκὶ καὶ αι῞ματι

דּנֵגלֵא בּרֵה בִּי דֵּאסַבּרִיוהי בּעַממֵא בַּר שָׁעתֵה לָא גּלִית לבֵסרָא ולַדמָא׃

[(9) Gala 01, 17]

גַּם לֹא עָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם אֶל מִי שֶׁהָיוּ שְׁלִיחִים לְפָנַי, אֶלָּא יָצָאתִי לַעֲרָב וְאַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לְדַמֶּשֶׂק.

וְגַם לֹא-עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיְמָה אֶל-הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר קִדְּמוּנִי כִּי אִם-הָלַכְתִּי לַעֲרָב וּמִשָּׁם שַׁבְתִּי לְדַמָּשֶׂק:

Aniž jsem se vrátil do Jeruzaléma k těm, kteříž prvé byli apoštolé nežli já, ale šel jsem do Arabie, přišel jsem pak zase do Damašku.

ani jsem se nevypravil(g) do Jeruzaléma k těm, kteří byli apoštoly dříve než já, nýbrž odešel jsem do Arábie a potom jsem se zase vrátil do Damašku. (g) ř: nevykonal pouť (pod. Galatským 1:18)

ου᾿δὲ α᾿νη̑λθον ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα πρὸς τοὺς πρὸ ε᾿μου̑ α᾿ποστόλους α᾿λλὰ α᾿πη̑λθον ει᾿ς ᾽Αραβίαν καὶ πάλιν ὑπέστρεψα ει᾿ς Δαμασκόν

ולָא אֵזֵלת לֻאורִשׁלֵם לוָת שׁלִיחֵא דּמֵן קדָמַי אֵלָא אֵזֵלת לַארַבִיַא ותֻוב הֵפכֵּת לדַרמסֻוק׃

[(9) Gala 01, 18]

אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים עָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת כֵּיפָא וְשָׁהִיתִי אֶצְלוֹ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יָמִים.

וּמִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים עָלִיתִי אָז יְרוּשָׁלַיְמָה לִרְאוֺת אֶת-כֵּיפָא וָאֵשֵׁב עִמּוֺ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֺם:

Potom po třech letech navrátil jsem se do Jeruzaléma, abych navštívil Petra, a pobyl jsem u něho patnácte dní.

Teprve o tři léta později jsem se vydal do Jeruzaléma, abych se seznámil s Petrem(h), a zůstal jsem u něho dva týdny. (h) ř: Kéfou (aramejské jméno Petrovo) ([Skutky apoštolské 9:26-Skutky apoštolské 9:30])

ε῎πειτα μετὰ ε῎τη τρία α᾿νη̑λθον ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα ἱστορη̑σαι Κηφα̑ν καὶ ε᾿πέμεινα πρὸς αυ᾿τὸν ἡμέρας δεκαπέντε

ומֵן־בָּתַר תּלָת שׁנִין אֵזֵלת לֻאורִשׁלֵם דֵּאחזֵא לכִאפָא וקַוִית לוָתֵה יַומָתָא חַמֵשׁתַּעסַר׃

[(9) Gala 01, 19]

שָׁלִיחַ אַחֵר לֹא רָאִיתִי, אֶלָּא אֶת יַעֲקֹב אֲחִי אֲדוֹנֵנוּ.

וְלֹא-רָאִיתִי אִישׁ אַחֵר מִן-הַשְּׁלִיחִים זוּלָתִי יַעֲקֹב אֲחִי הָאָדוֺן:

Jiného pak z apoštolů žádného jsem neviděl než Jakuba, bratra Páně.

Nikoho jiného z apoštolů jsem neviděl, jen Jakuba, bratra Páně. ([Matouš 13:55; Marek 6:3])

ε῞τερον δὲ τω̑ν α᾿ποστόλων ου᾿κ ει῏δον ει᾿ μὴ ᾽Ιάκωβον τὸν α᾿δελφὸν του̑ κυρίου

לַאחרִין דֵּין מֵן שׁלִיחֵא לָא חזִית אֵלָא אֵן ליַעקֻוב אַחֻוהי דּמָרַן׃

[(9) Gala 01, 20]

וַאֲשֶׁר לַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אֲלֵיכֶם, אֱלֹהִים עֵד שֶׁאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר.

וְזֹאת אֲנִי כֹתֵב פֹּה נֶגֶד אֱלֹהִים וְלֹא אֲכַזֵּב:

Cožť pak píši vám, aj, před Bohem, žeť neklamám.

Před tváří Boží vás ujišťuji, že to, co vám píšu, není lež.

α῍ δὲ γράφω ὑμι̑ν ι᾿δοὺ ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ ο῞τι ου᾿ ψεύδομαι

הָלֵין דֵּין דּכָתֵב אנָא לכֻון הָא קדָם אַלָהָא דּלָא מכַדֵּב אנָא׃

[(9) Gala 01, 21]

אַחֲרֵי כֵן בָּאתִי אֶל גְּלִילוֹת סוּרְיָה וְקִילִיקְיָה.

וְאַחֲרֵי-כֵן בָּאתִי אֶל-גְּלִילוֺת אֲרָם וְקִילִקְיָא:

Potom přišel jsem do krajin Syrských a Cilických.

Potom jsem odešel do končin Sýrie a Kilikie. ([Skutky apoštolské 9:30])

ε῎πειτα η῟λθον ει᾿ς τὰ κλίματα τη̑ς Συρίας καὶ τη̑ς Κιλικίας

מֵן־בָּתַר הָלֵין אֵתִית לַאתרַוָתָא דּסֻורִיַא וַדקִילִיקִיַא׃

[(9) Gala 01, 22]

אֲבָל לֹא הָיִיתִי מֻכָּר בְּאֹפֶן אִישִׁי בִּקְהִלּוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.

אֲבָל קְהִלּוֺת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה לֹא נוֺדַעְתִּי לָהֶם פָּנִים בְּפָנִים:

Nebyl jsem pak známý osobou zborům Židovským, kteříž byli v Kristu,

V církvích Kristových v Judsku mne osobně neznali;

η῎μην δὲ α᾿γνοούμενος τω̑ προσὼπω ται̑ς ε᾿κκλησίαις τη̑ς ᾽Ιουδαίας ται̑ς ε᾿ν Χριστω̑

ולָא יָדעָן הוַי לִי בַּאפִּין עִדָתָא דּבִיהֻוד הָלֵין דּבַמשִׁיחָא׃

[(9) Gala 01, 23]

הֵם רַק שָׁמְעוּ "כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר רָדַף אוֹתָנוּ בֶּעָבָר, מַטִּיף עַכְשָׁו אֶת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר בֶּעָבָר עָשָׂה בָּהּ שַׁמּוֹת,"

אַךְ-זֹאת שָׁמְעוּ כִּי-זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר רְדָפָם מֵאָז מְבַ׹ֵּׂר כַּיּוֺם בְּשׂרַת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הִכְחִידָהּ מִקֶדֶם:

Než toliko slýchali: Že ten, kterýž se nám někdy protivil, již nyní káže víru, kterouž někdy vybojovával.

jen slyšeli, že ten, který dříve pronásledoval církev, nyní zvěstuje víru, kterou předtím chtěl vyhubit; ([Skutky apoštolské 8:3])

μόνον δὲ α᾿κούοντες η῟σαν ο῞τι ὁ διὼκων ἡμα̑ς ποτε νυ̑ν ευ᾿αγγελίζεται τὴν πίστιν η῞ν ποτε ε᾿πόρθει

אֵלָא הָדֵא בַּלחֻוד שָׁמעִין הוַו דּהַו דּמֵן קדִים רָדֵף הוָא לַן הָשָׁא הָא מסַבַּר הַימָנֻותָא הָי דּמֵן־קדָם זַבנָא מסַחֵף הוָא׃

[(9) Gala 01, 24]

וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בַּעֲבוּרִי.

וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים בִּגְלָלִי:

A slavili ve mně Boha.

a děkovali za mne Bohu.

καὶ ε᾿δόξαζον ε᾿ν ε᾿μοὶ τὸν θεόν

וַמשַׁבּחִין הוַו בִּי לַאלָהָא׃ ס

[(9) Gala 02, 01]

אַחֲרֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלִיתִי שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם בַּר־נַבָּא, וְגַם אֶת טִיטוֹס לָקַחְתִּי אִתִּי.

וּמִקֵּץ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָלִיתִי עוֺד יְרוּשָׁלַיְמָה עִם בַּר-נַבָּא וְגַם אֶת-טִיטוֺס לָקַחְתִּי עִמָּדִי:

Potom po čtrnácti letech opět vstoupil jsem do Jeruzaléma s Barnabášem, pojav s sebou i Tita.

Potom jsem se po čtrnácti letech znovu vypravil do Jeruzaléma spolu s Barnabášem a vzal jsem s sebou i Tita. ([Skutky apoštolské 15:2; 2 Korintským 2:13])

ε῎πειτα διὰ δεκατεσσάρων ε᾿τω̑ν πάλιν α᾿νέβην ει᾿ς ῾Ιεροσόλυμα μετὰ Βαρναβα̑ συμπαραλαβών καὶ Τίτον

תֻּוב דֵּין מֵן־בָּתַר אַרבַּעֵסרֵא שׁנִין סֵלקֵת לֻאורִשׁלֵם עַם בַּרנַבַא ודֵברֵת עַמי לטִטָוס׃

[(9) Gala 02, 02]

עָלִיתִי לְשָׁם עַל־פִּי הִתְגַּלּוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי, וְהִצַּגְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁאֲנִי מְבַשֵֹר בַּגּוֹיִם; הִצַּגְתִּיהָ לִפְנֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם בִּפְגִישָׁה מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא יִהְיֶה הַמֵּרוֹץ אֲשֶׁר רַצְתִּי וְעוֹדֶנִּי רָץ.

וַאֲנִי עָלִיתִי שָׁמָּה כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי בֶחָזוֺן וְדִבְרֵי הַבְּשׂרָה כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי בְקֶרֶב הַגּוֺיִם שַׂמְתִּי לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵי-כֵן לִפְנֵי קְרִיאֵי הָעֵדָה לְבָד לְמַעַן לֹא יִהְיֶה לָרִיק אֲשֶׁר אָחִישׁ לַעֲשׂוֺת וַאֲשֶׁר חַשְׁתִּי מֵאָז:

Vstoupil jsem pak podlé zjevení, a vypravoval jsem jim evangelium, kteréž káži mezi pohany, a zvláště pak znamenitějším, abych snad nadarmo neběžel nyní i prvé.

Šel jsem tam na Boží pokyn(i) a těm, kteří jsou ve zvláštní vážnosti, jsem v soukromí předložil evangelium, které zvěstuji pohanům(j), aby snad moje nynější i dřívější úsilí(k) nebylo nadarmo. (i) ř: zjevení (j) ř: národům (podobně vv. Galatským 2:8 Galatským 2:9 Galatským 2:12 Galatským 2:14 Galatským 2:15) (k) ř: běh ([Galatským 4:11; Filipským 2:16])

α᾿νέβην δὲ κατὰ α᾿ποκάλυψιν καὶ α᾿νεθέμην αυ᾿τοι̑ς τὸ ευ᾿αγγέλιον ο῍ κηρύσσω ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν κατ῾ ι᾿δίαν δὲ τοι̑ς δοκου̑σιν μή πως ει᾿ς κενὸν τρέχω η῍ ε῎δραμον

סֵלקֵת דֵּין בּגֵליָנָא וַגלִית להֻון סבַרתָא דּמַכרֵז אנָא בּעַממֵא וחַוִיתָה לַאילֵין דּמֵסתַּברִין הוַו דּמֵדֵּם אִיתַיהֻון בַּינַי וַלהֻון דַּם סרִיקָאיִת רֵהטֵת אַו רָהֵט אנָא׃

[(9) Gala 02, 03]

אֲפִלּוּ טִיטוֹס שֶׁהָיָה אִתִּי, עַל אַף הֱיוֹתוֹ יְוָנִי, לֹא הֻכְרַח לְהִמּוֹל

וְגַם-טִיטוֺס אָשֶׁר עִמָּדִי כִּי-יְוָנִי הוּא לֹא נָטַל עָלָיו לְהִמּוֺל:

Ale ani Titus, kterýž se mnou byl, pohan byv, nebyl přinucen obřezati se,

Ale ani Titus, který tam byl se mnou a je Řek, nebyl přinucen, aby se dal obřezat,

α᾿λλ῾ ου᾿δὲ Τίτος ὁ σὺν ε᾿μοί ῞Ελλην ω῎ν η᾿ναγκάσθη περιτμηθη̑ναι

אָף טִטָוס דּעַמי דַּארמָיָא הוָא לָא אֵתֵאנֵס דּנֵגזֻור׃

[(9) Gala 02, 04]

בִּגְלַל אוֹתָם אֲחֵי שֶׁקֶר שֶׁהִסְתַּנְּנוּ בַּחֲשַׁאי כְּדֵי לִבְלֹשׁ אַחַר הַחֵרוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כָּל כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְשַׁעְבֵּד אוֹתָנוּ,

בַּעֲבוּר אֲחֵי שֶׁקֶר אֲשֶׁר הִתְגַּנְּבוּ וַיָּבֹאוּ לָתוּר אֶת-הַחֹפֶשׁ אָשֶׁר-לָנוּ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן הַעֲבִידֵנוּ:

Totiž pro podešlé falešné bratří, kteříž se byli vloudili k vyšpehování svobody naší, kterouž máme v Kristu Ježíši, aby nás v službu podrobili.

jak chtěli ti, kteří předstírali, že jsou bratří, a pokoutně se mezi nás vetřeli s úmyslem slídit po naší svobodě, kterou máme v Kristu, aby nás uvedli do otroctví zákona. ([Skutky apoštolské 15:1 Skutky apoštolské 15:24; Judův 1:4])

διὰ δὲ τοὺς παρεισάκτους ψευδαδέλφους οι῞τινες παρειση̑λθον κατασκοπη̑σαι τὴν ε᾿λευθερίαν ἡμω̑ν η῍ν ε῎χομεν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ι῞να ἡμα̑ς καταδουλὼσουσιν

מֵטֻל דֵּין אַחֵא דַּגָּלֵא דּעַלו עלַין דּנֵגּשֻׁון חִארֻותָא דִּאית לַן בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אַיכַּנָא דַּנשַׁעבּדֻונָני׃

[(9) Gala 02, 05]

אַךְ לֹא נִכְנַעְנוּ לָהֶם אַף לְרֶגַע, וְזֹאת לְמַעַן תַּעֲמֹד בְּקִרְבְּכֶם אֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה.

וְלֹא-נִפְתָּה לִבֵּנוּ לְהִכָּנַע מִפְּנֵיהֶם אַף-לֹא כְרָגַע לְמַעַן יַעֲמֹד עִמָּכֶם קֹשְׁטְ הַבְּשׂרָה לְעוֺלָם:

Kterýmž ani na chvilku neustoupili jsme, a nepoddali se, aby pravda evangelium zůstala u vás.

Před těmi jsme však ani na okamžik necouvli a nepodrobili jsme se jim, aby vám byla zachována pravda evangelia.

οι῟ς ου᾿δὲ πρὸς ω῞ραν ει῎ξαμεν τη̑ ὑποταγη̑ ι῞να ἡ α᾿λήθεια του̑ ευ᾿αγγελίου διαμείνη πρὸς ὑμα̑ς

אָפלָא מלֵא שָׁעָא אֵתרמִין לשֻׁועבָּדהֻון דַּשׁרָרָה דַּסבַרתָא נקַוֵא לוָתכֻון׃

[(9) Gala 02, 06]

בְּרַם - הָאֲנָשִׁים הַנֶּחְשָׁבִים לַחֲשׁוּבִים - בְּעֵינַי לֹא קוֹבֵעַ מֶה הָיָה מַעֲמָדָם אָז, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נוֹשֵׂא פְּנֵי אִישׁ - לֹא הוֹסִיפוּ לִי דָּבָר.

וְלָאֵלֶּה הַמְסֻלָּאִים בְּעֶרְכָּם אִם עֶרְכָּם כֵּן אוֺ כֵן לֹא שַׂמְתִּי אֶת-לִבִּי אֱלֹהִים לֹא יִ׹ָּׂא פְנֵי-אִישׁ וְהַמְסֻלָּאִים הַאֵלֶּה לֹא הוֺסִיפוּ לִי מְאוּמָה:

Od těch pak, kteříž se zdadí něco býti, ač jací někdy byli, mně potom nic není, Bůhť osoby člověka nepřijímá, ti, pravím, kteříž se něco zdadí býti, nic mi nepřidali.

Od těch však, kteří se těšili zvláštní vážnosti – čím kdysi byli, na tom mi nic nezáleží, Bůh přece nikomu nestraní – ti tedy, kteří se těšili zvláštní vážnosti, mi nic dalšího neuložili; ([Deuteronomium 10:17; Římanům 2:11; 2 Korintským 11:23])

α᾿πὸ δὲ τω̑ν δοκούντων ει῏ναί τι ὁποι̑οί ποτε η῟σαν ου᾿δέν μοι διαφέρει πρόσωπον ὁ θεὸς α᾿νθρὼπου ου᾿ λαμβάνει ε᾿μοὶ γὰρ οἱ δοκου̑ντες ου᾿δὲν προσανέθεντο

הָנֻון דֵּין דּמֵסתַּברִין דִּאיתַיהֻון מֵדֵּם מַן דֵּין אִיתַיהֻון לָא בּטִיל לִי אַלָהָא גֵּיר בַּאפַּי בּנַינָשָׁא לָא נָסֵב הֵנֻון דֵּין הָלֵין מֵדֵּם לָא אַוסֵפו לִי׃

[(9) Gala 02, 07]

אַדְּרַבָּא, הֵם הִכִּירוּ שֶׁבְּיָדִי הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לָעֲרֵלִים כְּשֵׁם שֶׁבִּידֵי פֶּטְרוֹס הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לַנִּמּוֹלִים.

אַךְ לְהֶפֶךְ הֵם רָאוּ כִּי-פְקֻדָּה נִתְּנָה-לִּי לְבַ׹ֵּׂר בְּקֶרֶב הָעֲרֵלִים כַּאֲשֶׁר נִתְּנָה לְפֶטְרוֺס לְבַ׹ֵּׂר בְּקֶרֶב הַנִּמּוֺלִים:

Nýbrž naodpor, když uzřeli, že jest mi svěřeno evangelium, abych je kázal neobřezaným, jako i Petrovi mezi Židy,

naopak nahlédli, že mně bylo svěřeno zvěstovat evangelium pohanům(l) tak jako Petrovi židům(m). (l) ř: neobřezaným (m) ř: obřezaným (podobně Galatským 2:8 Galatským 2:9) ([Skutky apoštolské 9:15 Skutky apoštolské 15:12; Římanům 1:5; Galatským 1:15-Galatským 1:16; 1 Timoteovi 2:7])

α᾿λλὰ του᾿ναντίον ι᾿δόντες ο῞τι πεπίστευμαι τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς α᾿κροβυστίας καθώς Πέτρος τη̑ς περιτομη̑ς

אֵלָא אחרָניָאיִת חזַו גֵּיר דֵּאתהַימנֵת סבַרתָא דּעֻורלֻותָא אַיך דֵּאתהַימַן כִּאפָא בַּגזֻורתָּא׃

[(9) Gala 02, 08]

הֲרֵי מִי שֶׁעוֹרֵר אֶת פֶּטְרוֹס לִשְׁלִיחוּת אֶל הַנִּמּוֹלִים עוֹרֵר גַּם אוֹתִי אֶל הַגּוֹיִם.

כִּי-הַנֹּתֵן כֹּחַ לְפֶטְרוֺס לִהְיוֺת שָׁלוּחַ אֶל-הָנִּמּוֺלִים הוּא נָתַן לִי כֹּחַ לִהְיוֺת שָׁלוּחַ אֶל-הַגּוֺיִם:

(Nebo ten, kterýž mocný byl skrze Petra z strany apoštolství mezi Židy, byl mocný i skrze mne mezi pohany),

Vždyť ten, který dal Petrovi sílu k apoštolství mezi židy, dal ji také mně k službě mezi pohany.

ὁ γὰρ ε᾿νεργήσας Πέτρω ει᾿ς α᾿ποστολὴν τη̑ς περιτομη̑ς ε᾿νήργησεν καὶ ε᾿μοὶ ει᾿ς τὰ ε῎θνη

הַו גֵּיר דּחַפֵּט לכִאפָא בַּשׁלִיחֻותָא דַּגזֻורתָּא חַפֵּט אָף לִי בַּשׁלִיחֻותָא דּעַממֵא׃

[(9) Gala 02, 09]

וְכַאֲשֶׁר יַעֲקֹב, כֵּיפָא וְיוֹחָנָן, הַנֶּחְשָׁבִים לְעַמּוּדֵי תָּוֶךְ, הִכִּירוּ בַּחֶסֶד שֶׁנִּתָּן לִי, הֵם הוֹשִׁיטוּ לִי וּלְבַר־נַבָּא אֶת יַד יְמִינָם לְאוֹת שִׁתּוּף - שֶׁאָנוּ נֵלֵךְ לַגּוֹיִם וְהֵם לַנִּמּוֹלִים,

וְכַאֲשֶׁר רָאוּ יַעֲקֹב וְכֵיפָא וְיוֺחָנָן הַנֶּחֱשָׁבִים לְעַמּוּדֵי הַקְּהִלָּה כִּי-חֶסֶד אֵל עָלָי נָתְנוּ לִי וּלְבַר-נַבָּא אֶת-יַד יְמִינָם לְאוֺת אַחֲוָה לֵאמֹר כִּי אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ אֶל-הַגּוֺיִם וְהֵם אֶל-הַנִּמּוֺלִים:

A poznavše milost mně danou, Jakub a Petr a Jan, kteříž se zdadí sloupové býti, podali pravic mně a Barnabášovi na tovaryšství, abychom my mezi pohany, a oni mezi Židy kázali.

Když poznali milost, která mi byla dána – Jakub a Petr(n) a Jan, kteří byli uznáváni za sloupy církve – podali mně a Barnabášovi pravici na stvrzení naší dohody, že my půjdeme mezi pohany a oni mezi židy. (n) ř: Kéfas (podobně Galatským 2:11 Galatským 2:14) ([1 Korintským 3:10; 2 Korintským 11:23; Zjevení Janovo 3:12])

καὶ γνόντες τὴν χάριν τὴν δοθει̑σάν μοι ᾽Ιάκωβος καὶ Κηφα̑ς καὶ ᾽Ιωάννης οἱ δοκου̑ντες στυ̑λοι ει῏ναι δεξιὰς ε῎δωκαν ε᾿μοὶ καὶ Βαρναβα̑ κοινωνίας ι῞να ἡμει̑ς ει᾿ς τὰ ε῎θνη αυ᾿τοὶ δὲ ει᾿ς τὴν περιτομήν

וכַד יִדַעו טַיבֻּותָא דֵּאתיַהבַּת לִי יַעקֻוב וכִאפָא ויֻוחַנָן הָנֻון דּמֵסתַּברִין הוַו דִּאיתַיהֻון עַמֻודֵא יַמִינָא דּשַׁותָּפֻותָא יַהבו לִי וַלבַרנַבַא דַּחנַן בּעַממֵא והֵנֻון בַּגזֻורתָּא׃

[(9) Gala 02, 10]

וּבִלְבַד שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הָעֲנִיִּים. וְאָכֵן אֶת זֹאת שָׁקַדְתִּי לַעֲשׂוֹת.

אַךְ אִם-נִזְכֹּר אֶת-הָעֲנִיִּים אֲשֶׁר גַּם-שָׁקַדְתִּי לַעֲשׂוֺת כֵּן:

Toliko abychom na chudé pamatovali, což jsem se i činiti snažoval.

Jen žádali, abychom pamatovali na jejich chudé, a právě o to jsem vždy horlivě usiloval. ([Skutky apoštolské 11:29-Skutky apoštolské 11:30])

μόνον τω̑ν πτωχω̑ν ι῞να μνημονεύωμεν ο῍ καὶ ε᾿σπούδασα αυ᾿τὸ του̑το ποιη̑σαι

בַּלחֻוד דַּלמֵסכִּנֵא הוַין עָהדִּינַן וֵאתבּטֵל לִי דּהִי הָדֵא אֵעבּדִיה׃ ס

[(9) Gala 02, 11]

כְּשֶׁבָּא כֵּיפָא לְאַנְטִיוֹכְיָה הִתְיַצַּבְתִּי נֶגְדּוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ דְּבַר אַשְׁמָה.

אֲבָל בְּבֹא כֵיפָא לְאַנְטִיּוֺכְיָא הוֺכַחְתִּיו עַל-פָּנָיו כִּי נִמְצָא בוֺ דְּבַר אַשְׁמָה:

A když byl přišel Petr do Antiochie, zjevně jsem jemu odepřel; hoden zajisté byl trestání.

Když pak Petr přišel do Antiochie, postavil jsem se otevřeně(o) proti němu, protože byl zřejmě v neprávu. (o) ř: do očí ([Skutky apoštolské 11:19-Skutky apoštolské 11:26])

ο῞τε δὲ η῟λθεν Κηφα̑ς ει᾿ς ᾽Αντιόχειαν κατὰ πρόσωπον αυ᾿τω̑ α᾿ντέστην ο῞τι κατεγνωσμένος η῟ν

כַּד אֵתָא דֵּין כִּאפָא לַאנטִיָוכִי בַּאפַּוהי אַכֵּסתֵּה מֵטֻל דּמֵתּתַּקלִין הוַו בֵּה׃

[(9) Gala 02, 12]

בְּטֶרֶם בָּאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֹב הוּא סָעַד יַחַד עִם הָאַחִים מִן הַגּוֹיִם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַלָּלוּ נָסוֹג מֵהֶם בִּגְלַל פַּחְדּוֹ מִן הָאַחִים הַנִּמּוֹלִים.

כִּי עַד-לֹא בָּאוּ אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֹב אָכַל יַחְדָּו אֶת-הַגּוֺיִם אַךְ אַחֲרֵי בֹאָם נִבְדַּל מֵהֶם וַיִּפָּרֵד מִיִּרְאָתוֺ אֶת-הַנִּמּוֺלִים:

Nebo prvé než přišli někteří od Jakuba, jídal s pohany, a když přišli, ucházel a odděloval se, boje se těch, kteříž byli z Židovstva.

Nejprve jídal totiž společně s pohany(p); když však přišli někteří lidé z okolí Jakubova, začal couvat a oddělovat se, protože se bál zastánců obřízky. (p) tj. křesťany pohanského původu ([Přísloví 29:25; Skutky apoštolské 10:15 Skutky apoštolské 10:28 Skutky apoštolské 11:3])

πρὸ του̑ γὰρ ε᾿λθει̑ν τινας α᾿πὸ ᾽Ιακὼβου μετὰ τω̑ν ε᾿θνω̑ν συνήσθιεν ο῞τε δὲ η῟λθον ὑπέστελλεν καὶ α᾿φὼριζεν ἑαυτόν φοβούμενος τοὺς ε᾿κ περιτομη̑ς

דּעַדלָא נִאתֻון אנָשָׁא מֵן לוָת יַעקֻוב עַם עַממֵא אָכֵל הוָא כַּד אֵתַו דֵּין נגַד הוָא נַפשֵׁה וַפרַשׁ מֵטֻל דּדָחֵל הוָא מֵן הָנֻון דּמֵן גּזֻורתָּא׃

[(9) Gala 02, 13]

וְיֶתֶר הָאַחִים הַיְּהוּדִים כִּחֲשׁוּ כָּמוֹהוּ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בַּר־נַבָּא נִגְרַר אַחֲרֵיהֶם בְּכַחֲשָׁם.

וְכֵן גַּם-שְׁאָר הַיְּהוּדִים הִתְכַּחֲשׁוּ עִמּוֺ עַד כִּי-גַם-בַּר-נַבָּא נִתְפַּשׂ בְּכַחֲשָׁם:

A spolu s ním v tom pokrytství byli i jiní Židé, tak že i Barnabáš uveden byl v to jejich pokrytství.

A spolu s ním se takto pokrytecky chovali i ostatní Židé(q), takže jejich pokrytectvím se dal strhnout i Barnabáš. (q) tj. křesťané židovského původu (tak i dále)

καὶ συνυπεκρίθησαν αυ᾿τω̑ καὶ οἱ λοιποὶ ᾽Ιουδαι̑οι ω῞στε καὶ Βαρναβα̑ς συναπήχθη αυ᾿τω̑ν τη̑ ὑποκρίσει

וֵאתרמִיו הוַו עַמֵה להָדֵא אָף שַׁרכָּא דִּיהֻודָיֵא הָכַנָא דָּאף בַּרנַבַא אֵתדּבַר הוָא למֵסַב בַּאפַּיהֻון סּ סּ׃

[(9) Gala 02, 14]

בִּרְאוֹתִי כִּי הֵם סוֹטִים מֵאֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה, אָמַרְתִּי לְכֵיפָא לְעֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים: "אִם אַתָּה הַיְּהוּדִי מִתְנַהֵג כְּגוֹי וְלֹא כִּיהוּדִי, מַדּוּעַ תְּאַלֵּץ אֶת הַגּוֹיִם לִחְיוֹת כִּיהוּדִים?

וַאֲנִי בִרְאֹתִי כִּי לֹא יֵלְכוּן נְכֹחָה לְפִי בְשׂרַת הָאֶמֱת אָמַרְתִּי אֶל-כֵּיפָא לְעֵינֵי-כֹל אִם-אַתָּה הַיְּהוּדִי תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַגּוֺיִם וְלֹא בְדֶרֶךְ הַיְּהוּדִים מַדּוּעַ זֶה תְּאַלֵּץ אֶת-הַגּוֺיִם לְהִתְיַהֵד:

Ale já uzřev, že nesprostně chodí v pravdě evangelium, řekl jsem Petrovi přede všemi: Poněvadž ty jsa Žid, pohansky živ jsi, a ne Židovsky, proč pohany k Židovskému způsobu nutíš?

Když jsem však viděl, že nejdou přímo za pravdou evangelia, řekl jsem Petrovi přede všemi: „Jestliže ty, který jsi Žid, nedodržuješ mezi námi židovský zákon, jak to, že nutíš pohany, aby ho dodržovali?(r)“ (r) žiješ pohansky a ne židovsky, jak to, že nutíš pohany, aby žili po židovsku? ([1 Timoteovi 5:20])

α᾿λλ῾ ο῞τε ει῏δον ο῞τι ου᾿κ ο᾿ρθοποδου̑σιν πρὸς τὴν α᾿λήθειαν του̑ ευ᾿αγγελίου ει῏πον τω̑ Κηφα̑ ε῎μπροσθεν πάντων ει᾿ σὺ ᾽Ιουδαι̑ος ὑπάρχων ε᾿θνικω̑ς καὶ ου᾿χὶ ᾽Ιουδαικω̑ς ζη̑ς πω̑ς τὰ ε῎θνη α᾿ναγκάζεις ι᾿ουδαι̑ζειν

וכַד חזִית דּלָא אָזִלין תּרִיצָאיִת בַּשׁרָרֵה דֵּאוַנגֵּלִיָון אֵמרֵת לכִאפָא לעִין כֻּלהֻון אֵן אַנתּ דִּיהֻודָיָא אַנתּ אַרמָאיִת חָיֵא אַנתּ ולָא יִהֻודָאיִת אַיכַּנָא אָלֵץ אַנתּ לעַממֵא דִּיהֻודָאיִת נִחֻון׃

[(9) Gala 02, 15]

אָנוּ יְהוּדִים בְּנֵי יְהוּדִים, לֹא 'אֲנָשִׁים חַטָּאִים מִן הַגּוֹיִם'.

הֵן מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים נוֺלָדְנוּ וְלֹא מִזֶּרַע הַגּוֺיִם הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֺתָם:

My přirození Židé, a ne pohané hříšní,

My jsme od narození Židé, a ne ‚hříšní pohané‘,

ἡμει̑ς φύσει ᾽Ιουδαι̑οι καὶ ου᾿κ ε᾿ξ ε᾿θνω̑ν ἁμαρτωλοί

חנַן גֵּיר דּמֵן כּיָנַן יִהֻודָיֵא חנַן ולָא הוַין מֵן עַממֵא חַטָיֵא׃

[(9) Gala 02, 16]

וְכֵיוָן שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נִצְדָּק בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בֶּאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הֶאֱמַנּוּ גַּם אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמַעַן נֻצְדַּק מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לֹא יֻצְדַּק כָּל בָּשָׂר.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי לֹא-יִצְדַּק אִישׁ בְּחֻקּוֺת הַתּוֺרָה כִּי אִם-בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם-אֲנַחְנוּ בָאנוּ לְהַאֲמִין בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן נִצְדַּק בֶּאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בְחֻקּוֺת הַתּוֺרָה כִּי בְחֻקּוֺת הַתּוֺרָה לֹא יִצְדַּק כָּל-בָּשָׁר:

Vědouce, že nebývá člověk ospravedlněn z skutků zákona, ale skrze víru v Jezukrista, i my v Krista uvěřili jsme, abychom ospravedlněni byli z víry Kristovy, a ne z skutků zákona, proto že nebude ospravedlněn z skutků zákona žádný člověk.

víme však, že člověk se nestává spravedlivým před Bohem na základě skutků přikázaných zákonem, nýbrž vírou v Krista Ježíše. I my jsme uvěřili v Ježíše Krista, abychom došli spravedlnosti z víry v Krista, a ne ze skutků zákona. Vždyť ze skutků zákona ‚nebude nikdo(s) ospravedlněn‘. (s) ř: žádné tělo ([Žalmy 143:2; Skutky apoštolské 15:10-Skutky apoštolské 15:11; Římanům 3:20 Římanům 3:28 Římanům 4:5 Římanům 11:6; Galatským 3:2 Galatským 3:11; Efezským 2:8])

ει᾿δότες δὲ ο῞τι ου᾿ δικαιου̑ται α῎νθρωπος ε᾿ξ ε῎ργων νόμου ε᾿ὰν μὴ διὰ πίστεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ ἡμει̑ς ει᾿ς Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿πιστεύσαμεν ι῞να δικαιωθω̑μεν ε᾿κ πίστεως Χριστου̑ καὶ ου᾿κ ε᾿ξ ε῎ργων νόμου ο῞τι ε᾿ξ ε῎ργων νόμου ου᾿ δικαιωθήσεται πα̑σα σάρξ

מֵטֻל דּיָדעִינַן דּלָא מֵזדַּדַּק בַּרנָשָׁא מֵן עבָדֵא דּנָמֻוסָא אֵלָא בּהַימָנֻותָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אָף חנַן בֵּה בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא הַימֵנן דּמֵן הַימָנֻותֵה דַּמשִׁיחָא נֵזדַּדַּק ולָא מֵן עבָדֵא דּנָמֻוסָא מֵטֻל דּמֵן עבָדֵא דּנָמֻוסָא לָא מֵזדַּדַּק כֻּל בּסַר׃

[(9) Gala 02, 17]

אֲבָל אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְהִצָּדֵק בַּמָּשִׁיחַ יִמָּצֵא שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים, הַאִם נוֹבֵעַ מִזֶּה שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְשָׁרֵת לַחֵטְא? חַס וְחָלִילָה!

וְעַתָּה כִּי נְבַקֵּשׁ צִדְקָתֵנוּ בַּמָּשִׁיחַ וּבְכָל-זֹאת עָוֺן יִמָּצֵא בָנוּ הֲיִהְיֶה הַמָשִׁיחַ כֹּהֵן לֶעָוֺן חָלִילָה:

Jestliže pak hledajíce ospravedlněni býti v Kristu, nalézáme se i my hříšníci, tedy jest Kristus služebník hřícha? Nikoli.

Jestliže hledáme ospravedlnění v Kristu, a jsme tedy zřejmě i my hříšníci, je snad proto Kristus služebníkem hříchu? Naprosto ne!

ει᾿ δὲ ζητου̑ντες δικαιωθη̑ναι ε᾿ν Χριστω̑ εὑρέθημεν καὶ αυ᾿τοὶ ἁμαρτωλοί α῏ρα Χριστὸς ἁμαρτίας διάκονος μὴ γένοιτο

אֵן דֵּין כַּד בָּעֵינַן דּנֵזדַּדַּק בַּמשִׁיחָא אֵשׁתּכַחן לַן אָף חנַן חַטָיֵא מָדֵין יֵשֻׁוע משִׁיחָא משַׁמשָׁנָא הו דַּחטִיתָא חָס׃

[(9) Gala 02, 18]

שֶׁהֲרֵי אִם אֲנִי בּוֹנֶה שׁוּב אֶת מַה שֶּׁהָרַסְתִּי, בְּכָךְ אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי שֶׁאֲנִי עֲבַרְיָן.

כִּי אִם-אָשׁוּב וְאֶבְנֶה אֶת-אֲשֶׁר הָרָסְתִּי הִנְנִי מֵעִיד בְּנַפְשִׁי כִּי פֹשֵׁעַ אָנִי:

Nebo budu-li to, což jsem zbořil, opět zase vzdělávati, přestupníkem sebe činím.

Jestliže chci znovu stavět, co jsem dříve zbořil, usvědčuji sám sebe jako viníka před zákonem.

ει᾿ γὰρ α῍ κατέλυσα ταυ̑τα πάλιν οι᾿κοδομω̑ παραβάτην ε᾿μαυτὸν συνιστάνω

אֵן גֵּיר לַאילֵין דּסֵתרֵת תֻּוב להֵין בָּנֵא אנָא חַוִית עַל נַפשׁי דּעָבַר עַל פֻּוקדָּנָא אנָא׃

[(9) Gala 02, 19]

אֲנִי מַתִּי לְגַבֵּי הַתּוֹרָה בִּגְלַל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁאֶחְיֶה לֵאלֹהִים.

כִּי-כַּמֵּת נֶחֱשַׁבְתִּי לַתּוֺרָה עַל-פִּי הַתּוֺרָה לְמַעַן אֶחְיֶה לֵאלֹהִים:

Já zajisté skrze zákon zákonu umřel jsem, abych živ byl Bohu.

Já však, odsouzen zákonem, jsem mrtev pro zákon(t), abych živ byl pro Boha. Jsem ukřižován spolu s Kristem, (t) ř: podle zákona mrtev ([Římanům 7:6])

ε᾿γώ γὰρ διὰ νόμου νόμω α᾿πέθανον ι῞να θεω̑ ζήσω Χριστω̑ συνεσταύρωμαι

אֵנָא גֵּיר בּנָמֻוסָא לנָמֻוסָא מִיתֵת דּלַאלָהָא אִחֵא׃

[(9) Gala 02, 20]

עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי.

הִנְנִי צָלוּב עִם-הַמָּשִׁיחַ וְחַי אָנֹכִי אַךְ לֹא-אָנֹכִי כִּי אִם-הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי וְרוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר בִּבְשָׂרִי כַּיּוֺם קָנִיתִי בֶאֱמוּנָתִי בְּבֶן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהַב אֹתִי וַיִּתֵּן אֶת-נַפְשׁוֺ כָּפְרִי:

S Kristem ukřižován jsem. Živť jsem pak již ne já, ale živ jest ve mně Kristus. Že pak nyní živ jsem v těle, u víře Syna Božího živ jsem, kterýž zamiloval mne, a vydal sebe samého za mne.

nežiji už já, ale žije ve mně Kristus. A život, který zde nyní žiji, žiji ve víře v Syna Božího(u), který si mne zamiloval a vydal sebe samého za mne. (u) var: v Boha a v Krista ([Jan 13:1 Jan 17:23; Římanům 14:8; 2 Korintským 10:3; Galatským 1:4; Efezským 3:17; Koloským 3:4; 1 Timoteovi 2:6; Titovi 2:14; 1 Janův 3:16])

ζω̑ δὲ ου᾿κέτι ε᾿γὼ ζη̑ δὲ ε᾿ν ε᾿μοὶ Χριστός ο῍ δὲ νυ̑ν ζω̑ ε᾿ν σαρκί ε᾿ν πίστει ζω̑ τη̑ του̑ υἱου̑ του̑ θεου̑ του̑ α᾿γαπήσαντός με καὶ παραδόντος ἑαυτὸν ὑπὲρ ε᾿μου̑

ועַם משִׁיחָא זקִיף אנָא ומֵכִּיל לָא הוָא אֵנָא חַי אנָא אֵלָא חַי בִּי משִׁיחָא והָנָא דּהָשָׁא חַי אנָא בַּבסַר בּהַימָנֻותָא הו דַּברֵה דַּאלָהָא חַי אנָא הַו דַּאחבַן ויַהב נַפשֵׁה חלָפַין׃

[(9) Gala 02, 21]

אֵינֶנִּי מְבַטֵּל אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים. הֲלֹא אִם אֶפְשָׁר לְהִצָּדֵק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת לַשָּׁוְא."

לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת-חֶסֶד הָאֱלֹהִים לְאָיִן כִּי אִם-תִמָּצֵא צְדָקָה עַל-יְדֵי הַתּוֺרָה אָז הַמָּשִׁיחַ מֵת חִנָּם:

Nepohrdámť tou milostí Boží. Nebo jestližeť jest z zákona spravedlnost, tedyť Kristus nadarmo umřel.

Nepohrdám(v) Boží milostí: Kdybychom mohli dosáhnout spravedlnosti skrze zákon, byla by Kristova smrt zbytečná. (v) Nechci odmítnout

ου᾿κ α᾿θετω̑ τὴν χάριν του̑ θεου̑ ει᾿ γὰρ διὰ νόμου δικαιοσύνη α῎ρα Χριστὸς δωρεὰν α᾿πέθανεν

לָא טָלֵם אנָא טַיבֻּותֵה דַּאלָהָא אֵן גֵּיר בּיַד נָמֻוסָא הי זַדִּיקֻותָא משִׁיחָא מַגָּן מִית׃ ס

[(9) Gala 03, 01]

הוֹי גָּלָטִים כְּסִילִים! מִי אִחֵז אֶת עֵינֵיכֶם אַחֲרֵי שֶׁהוֹדִיעוּכֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נִצְלַב?

הוֺי גָּלָטִיִּים סְכָלִים מִי הִשְׁמִין בִּכְשָׁפִים לִבְּכֶם מִשְׁמֹעַ אֶל-הָאֱמֶת אַחֲרֵי אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַצָּלוּב הָיָה חָרוּת בְּתוֺכֲכֶם כְּמוֺ עַל-לוּחַ לְעֵינֵיכֶם:

Ó nemoudří Galatští, kdo vás tak zmámil, abyste nebyli povolni pravdě, kterýmž před očima Ježíš Kristus prvé byl vypsán, a mezi vámi ukřižován?

Vy pošetilí Galatští, kdo vás to obloudil – vždyť vám byl tak jasně postaven před oči Ježíš Kristus ukřižovaný!

ω῏ α᾿νόητοι Γαλάται τίς ὑμα̑ς ε᾿βάσκανεν οι῟ς κατ῾ ο᾿φθαλμοὺς ᾽Ιησου̑ς Χριστὸς προεγράφη ε᾿σταυρωμένος

אָו חַסִירַי רֵעיָנָא גַּלַטָיֵא מַנֻו חסַם בּכֻון דּהָא אַיך הַו דַּמצָר צִיר הוָא קדָם עַינַיכֻּון יֵשֻׁוע משִׁיחָא כַּד צלִיב׃

[(9) Gala 03, 02]

דָּבָר אֶחָד רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעוּנִי: הַאִם בְּשֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה קִבַּלְתֶּם אֶת הָרוּחַ, אוֹ בְּשֶׁל שְׁמִיעָה שֶׁבָּאֱמוּנָה?

רַק זֹאת חָפַצְתִּי לִשְׁמֹע מִפִּיכֶם אֵיךְ קִבַּלְתֶּם אֶת-הָרוּחַ עֵקֶב חֻקּוֺת הַתּוֺרָה אוֺ עֵקֶב כֹּחַ הָאֱמוּנָה:

Toto bych jen rád chtěl zvěděti od vás, z skutků-li zákona Ducha jste přijali, čili z slyšení víry?

Chtěl bych se vás zeptat jen na jedno: dal vám Bůh svého Ducha proto, že jste činili skutky zákona, nebo proto, že jste uvěřili zvěsti, kterou jste slyšeli? ([Galatským 2:16; Efezským 1:13])

του̑το μόνον θέλω μαθει̑ν α᾿φ῾ ὑμω̑ν ε᾿ξ ε῎ργων νόμου τὸ πνευ̑μα ε᾿λάβετε η῍ ε᾿ξ α᾿κοη̑ς πίστεως

הָדֵא בַּלחֻוד צָבֵא אנָא דֵּאדַּע מֵנכֻון מֵן עבָדֵא דּנָמֻוסָא נסַבתֻּון רֻוחָא אַו מֵן שֵׁמעָא דּהַימָנֻותָא׃

[(9) Gala 03, 03]

הַאִם כְּסִילִים אַתֶּם כָּל כָּךְ? הַאִם לְאַחַר שֶׁהִתְחַלְתֶּם בָּרוּחַ תַּגִּיעוּ כָּעֵת לִשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַבָּשָׂר?

הַאִם כָּזֹאת נִסְכַּלְתֶּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַחִלֹּתֶם לִהְיוֺת אַנְשֵׁי רוּחַ תַּשְׁלִימוּ עַתָּה בְּחֻקּוֺת הַבָּשָׂר:

Tak nemoudří jste? Počavše Duchem, nyní tělem konáte?

To jste tak pošetilí? Začali jste žít z Ducha Božího, a teď spoléháte sami na sebe(x)? (x) ř: končíte tělem

ου῞τως α᾿νόητοί ε᾿στε ε᾿ναρξάμενοι πνεύματι νυ̑ν σαρκὶ ε᾿πιτελει̑σθε

הָכַנָא סַכלִין אנתֻּון דּשַׁרִיתֻּון בּרֻוחָא והָשָׁא בַּבסַר משַׁלמִין אנתֻּון׃

[(9) Gala 03, 04]

הַאִם לַשָּׁוְא הִתְנַסֵּיתֶם בִּדְבָרִים רַבִּים כָּל כָּךְ? הַאֻמְנָם לַשָּׁוְא?

לָמָּה-זֶּה נְשָׂאתֶם עָמָל רָב חִנָּם אִם לֹא לְעֵזֶר הוּא וְלֹא לְהוֺעִיל:

Tak mnoho trpěli jste nadarmo? A ještě nadarmo-li.

Tak veliké věci jste prožili nadarmo? A kdyby jen nadarmo!(y) (y) A bylo to opravdu nadarmo?

τοσαυ̑τα ε᾿πάθετε ει᾿κη̑ ει῎ γε καὶ ει᾿κη̑

הָלֵין כֻּלהֵין אִיקִא סַיבַּרתֻּון וֵאשׁתֻּוף דֵּין אִיקִא׃

[(9) Gala 03, 05]

הַמַּאֲצִיל עֲלֵיכֶם אֶת הָרוּחַ וְעוֹשֶׂה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת, הַאִם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּשֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אוֹ בְּשֶׁל שְׁמִיעָה שֶׁבָּאֱמוּנָה? -

הִנֵּה הַמַּאֲצִיל מִן-הָרוּחַ עֲלֵיכֶם אוֺ הָעֹשֶׂה בָכֶם נִפְלָאוֺת הֲיַעֲשֶׂה כָזֹאת בְּחֻקּוֺת הַתּוֺרָה אוֺ בְכֹחַ הָאֱמוּנָה:

Ten tedy, kterýž vám dává Ducha, a činí divy mezi vámi, z skutků-li zákona, čili z slyšení víry?

Ten, který vám udílí Ducha a působí mezi vámi mocné činy, činí tak proto, že plníte zákon, nebo proto, že jste slyšeli a uvěřili?

ὁ ου῏ν ε᾿πιχορηγω̑ν ὑμι̑ν τὸ πνευ̑μα καὶ ε᾿νεργω̑ν δυνάμεις ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿ξ ε῎ργων νόμου η῍ ε᾿ξ α᾿κοη̑ς πίστεως

הַו הָכִיל דּיַהב בּכֻון רֻוחָא וסָעַר בּכֻון חַילֵא מֵן עבָדֵא דּנָמֻוסָא אַו מֵן שֵׁמעָא דּהַימָנֻותָא׃

[(9) Gala 03, 06]

כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים וְנֶחְשְׁבָה לוֹ צְדָקָה.

כַּאֲשֶׁר גַּם-אַבְרָהָם הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים וַיַּחְשׁבֶהָ לּוֺ צְדָקָה:

Jako Abraham uvěřil Bohu, a počteno jemu to k spravedlnosti.

Pohleďte na Abrahama: ‚uvěřil Bohu, a bylo mu to počítáno za spravedlnost.‘ ([Genesis 15:6; Římanům 4:3])

καθώς ᾽Αβραὰμ ε᾿πίστευσεν τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿λογίσθη αυ᾿τω̑ ει᾿ς δικαιοσύνην

אַיכַּנָא דּהַימֵן אַברָהָם לַאלָהָא וֵאתחַשׁבַּת לֵה לזַדִּיקֻו׃

[(9) Gala 03, 07]

וּבְכֵן דְּעוּ כִּי בְּנֵי הָאֱמוּנָה הֵם בְּנֵי אַבְרָהָם.

עַל-כֵּן דְּעוּ-נָא כִּי-בְנֵי הָאֱמוּנָה בְּנֵי אַבְרָהָם הֵמָּה:

A tak vidíte, že ti, kteříž jsou z víry, ti jsou synové Abrahamovi.

Pochopte tedy, že syny Abrahamovými jsou lidé víry(z). (z) ti, kteří vycházejí z víry ([Galatským 3:29])

γινὼσκετε α῎ρα ο῞τι οἱ ε᾿κ πίστεως ου῟τοι υἱοί ει᾿σιν ᾽Αβραάμ

דַּעו הָכִיל דַּאילֵין דּמֵן הַימָנֻותָא אֵנֻון הֵנֻון אֵנֻון בּנַיָא דַּאברָהָם׃

[(9) Gala 03, 08]

וְהַכָּתוּב, בְּיָדְעוֹ מֵרֹאשׁ שֶׁאֱלֹהִים יַצְדִּיק אֶת הַגּוֹיִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, הִקְדִּים לְבַשֵֹר לְאַבְרָהָם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל הַגּוֹיִם."

וְהַמִּקְרָא צָפָה מֵרֹאשׁ כִּי עָתִיד לְהַצְדִּיק אֶת-הַגּוֺיִם בֶּאֱמוּנָה הִקְדִּים לְבַ׹ֵּׂר אֶת-אַבְרָהָם לֵאמֹר וְנִבְרְכוּ בְךׇ כָּל-הַגּוֺיִם:

Předzvěděvši pak písmo, že z víry ospravedlňuje pohany Bůh, předpovědělo Abrahamovi: Že v tobě budou požehnáni všickni národové.

Protože se v Písmu předvídá, že Bůh na základě víry ospravedlní pohanské národy, dostal už Abraham zaslíbení: ‚V tobě dojdou požehnání všechny národy.‘ ([Genesis 12:3 Genesis 18:18; Skutky apoštolské 3:25])

προιδου̑σα δὲ ἡ γραφὴ ο῞τι ε᾿κ πίστεως δικαιοι̑ τὰ ε῎θνη ὁ θεὸς προευηγγελίσατο τω̑ ᾽Αβραὰμ ο῞τι ε᾿νευλογηθήσονται ε᾿ν σοὶ πάντα τὰ ε῎θνη

מֵטֻל גֵּיר דּקַדֵּם יִדַע אַלָהָא דַּבהַימָנֻותָא הו מֵזדַּדּקִין עַממֵא קַדֵּם סַבַּר לַאברָהָם אַיך דֵּאמַר כּתָבָא קַדִּישָׁא דּבָך נֵתבַּרכֻון כֻּלהֻון עַממֵא׃

[(9) Gala 03, 09]

מִכָּאן שֶׁהַמַּחֲזִיקִים בָּאֱמוּנָה מְבֹרָכִים יַחַד עִם אַבְרָהָם הַמַּאֲמִין.

עַל-כֵּן רַק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה יִתְבָּרְכוּ עִם-אַבְרָהָם אִישׁ אֱמוּנִים:

A tak ti, kteříž jsou z víry, docházejí požehnání s věrným Abrahamem.

A tak lidé víry docházejí požehnání spolu s věřícím(a) Abrahamem. (a) věrným ([Římanům 4:16; Židům 2:16])

ω῞στε οἱ ε᾿κ πίστεως ευ᾿λογου̑νται σὺν τω̑ πιστω̑ ᾽Αβραάμ

מָדֵין מהַימנֵא הו מֵתבַּרכִין בַּאברָהָם מהַימנָא׃

[(9) Gala 03, 10]

הַנִּשְׁעָנִים עַל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה נְתוּנִים תַּחַת קְלָלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, "אָרוּר כָּל מִי שֶׁלֹּא יָקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם."

אֲבָל הַבֹּטְחִים עַל-מִצְוֺת הַתּוֺרָה יִמְצְאוּ קְלָלָה בְצִדָּהּ כִּי כָתוּב אָרוּר אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֶפֶר הַתּוֺרָה לַעֲשׂוֺת אוֺתָם:

Kteříž pak koli z skutků zákona jsou, pod zlořečenstvím jsou. Nebo psáno jest: Zlořečený každý, kdož nezůstává ve všem, což jest psáno v knize zákona, aby to plnil.

Ti však, kteří spoléhají na skutky zákona, jsou pod kletbou, neboť stojí psáno: ‚Proklet je každý, kdo nezůstává věren všemu, co je psáno v zákoně, a nečiní to.‘ ([Deuteronomium 27:26; Skutky apoštolské 15:10; Jakubův 2:10])

ο῞σοι γὰρ ε᾿ξ ε῎ργων νόμου ει᾿σὶν ὑπὸ κατάραν ει᾿σίν γέγραπται γὰρ ο῞τι ε᾿πικατάρατος πα̑ς ο῍ς ου᾿κ ε᾿μμένει πα̑σιν τοι̑ς γεγραμμένοις ε᾿ν τω̑ βιβλίω του̑ νόμου του̑ ποιη̑σαι αυ᾿τά

אַילֵין גֵּיר דּמֵן עבָדֵא אֵנֻון דּנָמֻוסָא תּחֵית לַוטתָא אֵנֻון כּתִיב גֵּיר דּלִיט הֻו כֻּלמַן דּלָא נֵעבֵּד כֻּל דַּכתִיב בּנָמֻוסָא הָנָא׃

[(9) Gala 03, 11]

דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאִישׁ לֹא יֻצְדַּק לִפְנֵי אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

וְכִי עַל-יְדֵי הַתּוֺרָה לֹא-יִצְדַּק אִישׁ לִפְנֵי אֱלֹהִים דָּבָר בָּרוּר הוּא כִּי-צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֺ יִחְיֶה:

A že z zákona nebývá žádný ospravedlněn před Bohem, zjevné jest, nebo spravedlivý z víry živ bude.

Je jasné, že nikdo není před Bohem ospravedlněn na základě zákona, neboť čteme: ‚Spravedlivý bude živ z víry.‘ ([Abakuk 2:4; Římanům 1:17 Římanům 3:20; Židům 10:38])

ο῞τι δὲ ε᾿ν νόμω ου᾿δεὶς δικαιου̑ται παρὰ τω̑ θεω̑ δη̑λον ο῞τι ὁ δίκαιος ε᾿κ πίστεως ζήσεται

דּלָא דֵּין מֵזדַּדַּק אנָשׁ בּנָמֻוסָא לוָת אַלָהָא הָדֵא גַּליָא הי מֵטֻל דַּכתִיב דּזַדִּיקָא בּהַימָנֻותָא נִחֵא׃

[(9) Gala 03, 12]

וְהַתּוֹרָה אֵינֶנָּה נִזְקֶקֶת לֶאֱמוּנָה, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֶת דְּבָרֶיהָ וָחַי בָּהֶם.

וְהַתּוֺרָה לֹא אֱמוּנָה תְבַקֵּשׁ כִּי אִם-אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת-מִשְׁפָּטֶיהָ וָחַי בָּהֶם:

Zákon pak není z víry, ale: Ten člověk, kterýž by plnil je, živ bude skrze ně.

Zákon však nevychází z víry, nýbrž praví: ‚Kdo bude tyto věci činit, získá tím život.‘ ([Leviticus 18:5; Římanům 10:5])

ὁ δὲ νόμος ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ πίστεως α᾿λλ῾ ὁ ποιήσας αυ᾿τὰ ζήσεται ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς

נָמֻוסָא דֵּין לָא הוָא מֵן הַימָנֻותָא אֵלָא מַן דּנֵעבֵּד אַילֵין דַּכתִיבָן בֵּה נִחֵא בּהֵין׃ ס

[(9) Gala 03, 13]

הַמָּשִׁיחַ פָּדָה אוֹתָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בְּכָךְ שֶׁהָיָה לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ - שֶׁכֵּן הַכָּתוּב אוֹמֵר, "קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי עַל־עֵץ",

הַמָּשִׁיחַ פָּדָה אֶת-נַפְשֵׁנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֺרָה בַּאֲשֶׁר הָיָה לִקְלָלָה תַּחְתֵּינוּ כִּי כָתוּב אָרוּר כָּל-הַתָּלוּי עַל-הָעֵץ:

Ale vykoupilť nás Kristus z zlořečenství zákona, učiněn byv pro nás zlořečenstvím, (nebo psáno jest: Zlořečený každý, kdož visí na dřevě),

Ale Kristus nás vykoupil z kletby zákona tím, že za nás vzal prokletí na sebe, neboť je psáno: ‚Proklet je každý, kdo visí na dřevě.‘ ([Deuteronomium 21:23; Římanům 8:3; 2 Korintským 5:21; Galatským 4:5])

Χριστὸς ἡμα̑ς ε᾿ξηγόρασεν ε᾿κ τη̑ς κατάρας του̑ νόμου γενόμενος ὑπὲρ ἡμω̑ν κατάρα ο῞τι γέγραπται ε᾿πικατάρατος πα̑ς ὁ κρεμάμενος ε᾿πὶ ξύλου

לַן דֵּין משִׁיחָא זַבנַן מֵן לַוטתָא דּנָמֻוסָא והֻו הוָא חלָפַין לַוטתָא כּתִיב גֵּיר דּלִיט הֻו כֻּלמַן דּמֵתּתּלֵא בּקַיסָא׃

[(9) Gala 03, 14]

כְּדֵי שֶׁבְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תַּגִּיעַ בִּרְכַּת אַבְרָהָם אֶל הַגּוֹיִם, לְמַעַן נִנְחַל עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה אֶת הָרוּחַ הַמֻּבְטַחַת.

וּבָזֹאת עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם-הַגּוֺיִם יִתְבָּרְכוּ בְּבִרְכַת אַבְרָהָם וְהָרוּחַ אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים לְתִתּוֺ נְקַבֵּל עֵקֶב אֱמוּנָה:

Aby na pohany to požehnání Abrahamovo přišlo v Kristu Ježíši, a abychom zaslíbení Ducha přijali skrze víru.

To proto, aby požehnání dané Abrahamovi dostaly v Ježíši Kristu i pohanské národy, abychom zaslíbeného Ducha přijali skrze víru. ([Efezským 1:3])

ι῞να ει᾿ς τὰ ε῎θνη ἡ ευ᾿λογία του̑ ᾽Αβραὰμ γένηται ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ι῞να τὴν ε᾿παγγελίαν του̑ πνεύματος λάβωμεν διὰ τη̑ς πίστεως

דַּבעַממֵא תֵּהוֵא בֻּורכּתֵה דַּאברָהָם בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא וַחנַן נֵסַב שֻׁוודָּיָא דּרֻוחָא בּהַימָנֻותָא׃ ס

[(9) Gala 03, 15]

אַחַי, אֲדַבֵּר מִנְּקֻדַּת רְאוּת אֱנוֹשִׁית, אֲפִלּוּ צַוָּאָה שֶׁל אָדָם, לְאַחַר שֶׁקִּבְּלָה תֹּקֶף, אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלָהּ אוֹ לְהוֹסִיף עָלֶיהָ.

אַחַי כְּדֶרֶךְ בְּנֵי-אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר גַּם-בְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אַחַד הָאֲנָשִׁים וַיְקַיֵּם אֹתָהּ כַּמִּשְׁפָּט לֹא יְפִירֶנָּה אִישׁ וְלֹא יְשַׁנֶּה-בָּהּ דָּבָר:

Bratří, po lidsku pravím: Však utvrzené člověka smlouvy žádný neruší, aniž k ní co přidává.

Bratří, znázorním to příkladem: Ani lidskou závěť jednou právoplatně potvrzenou nemůže nikdo zrušit nebo k ní něco přidat.

α᾿δελφοί κατὰ α῎νθρωπον λέγω ο῞μως α᾿νθρὼπου κεκυρωμένην διαθήκην ου᾿δεὶς α᾿θετει̑ η῍ ε᾿πιδιατάσσεται

אַחַי אַיך דּבֵית בּנַינָשָׁא אָמַר אנָא דּדִיַתִקִא דּבַרנָשָׁא דֵּאשׁתַּררַת אנָשׁ לָא מַסלֵא אַו משַׁחלֵף בָּה מֵדֵּם׃

[(9) Gala 03, 16]

וְהִנֵּה הַהַבְטָחוֹת נֶאֶמְרוּ לְאַבְרָהָם, וּלְזַרְעוֹ. לֹא נֶאֱמַר "לִזְרָעֶיךָ", כְּמוֹ עַל רַבִּים, אֶלָּא "לְזַרְעֲךָ", כְּמוֹ עַל יָחִיד, וְהוּא הַמָּשִׁיחַ.

וְהִנֵּה הַהַבְטָחוֺת נֶאֶמְרוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֺ וְלֹא-אָמַר וְלִזְרָעֶיךׇ בְּרַבִּים כִּי אִם-וּלְזַרְעֲךׇ בְּיָחִיד וְהוּא הַמָּשִׁיחַ:

Abrahamovi pak učiněna jsou zaslíbení, i semeni jeho. Nedí: A semenům, jako o mnohých, ale jako o jednom: A semenu tvému, jenž jest Kristus.

Slib byl dán Abrahamovi a ‚jeho potomku‘(b); nemluví se o potomcích, nýbrž o potomku: je jím Kristus. (b) ř: semeni (podobně Galatským 3:19) ([Genesis 22:18])

τω̑ δὲ ᾽Αβραὰμ ε᾿ρρέθησαν αἱ ε᾿παγγελίαι καὶ τω̑ σπέρματι αυ᾿του̑ ου᾿ λέγει καὶ τοι̑ς σπέρμασιν ὡς ε᾿πὶ πολλω̑ν α᾿λλ῾ ὡς ε᾿φ῾ ἑνός καὶ τω̑ σπέρματί σου ο῞ς ε᾿στιν Χριστός

לַאברָהָם דֵּין אֵתמלֵך מֻולכָּנָא וַלזַרעֵה ולָא אֵמַר לֵה דַּלזַרעַיךְּ אַיך דַּלסַגִּיֵאא אֵלָא לזַרעָך אַיך דַּלחַד הַו דִּאיתַוהי משִׁיחָא׃ ס

[(9) Gala 03, 17]

הֲרֵינִי אוֹמֵר זֹאת: בְּרִית אֲשֶׁר אֱלֹהִים כָּרַת מִקֶּדֶם, הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה לֹא תּוּכַל לְהָפֵר אוֹתָהּ וּלְבַטֵּל אֶת הַהַבְטָחָה;

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמָרְתִּי כִּי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ מִקֶּדֶם וַיְקַיֵּם אֹתָהּ לֹא תוּכַל הַתּוֺרָה הַנְּתוּנָה אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֺת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְהָפֵר אֹתָהּ עַד-שִׂים אֶת-הַהַבְטָחָה לְאָיִן:

Totoť pak pravím: Že smlouvy prvé od Boha stvrzené, vztahující se k Kristu, zákon, kterýž po čtyřech stech a po třidcíti letech začal se, nevyprazdňuje, aby slib Boží v nic obrátil.

Chci tím říci: Smlouvu, od Boha dávno právoplatně potvrzenou, nemůže učinit neplatnou zákon, vydaný teprve po čtyřech stech třiceti letech, a tak zrušit slib. ([Exodus 12:40; Římanům 4:14n])

του̑το δὲ λέγω διαθήκην προκεκυρωμένην ὑπὸ του̑ θεου̑ ὁ μετὰ τετρακόσια καὶ τριάκοντα ε῎τη γεγονώς νόμος ου᾿κ α᾿κυροι̑ ει᾿ς τὸ καταργη̑σαι τὴν ε᾿παγγελίαν

הָדֵא דֵּין אָמַר אנָא דּדִיַתִקִא דּמֵן קדִים אֵשׁתַּררַת מֵן אַלָהָא בַּמשִׁיחָא נָמֻוסָא הֻו דַּהוָא מֵן־בָּתַר אַרבַּע מָאא וַתלָתִין שׁנִין לָא מֵשׁכַּח דּנַסלֵיה וַנבַטֵל מֻולכָּנָא׃

[(9) Gala 03, 18]

שֶׁהֲרֵי אִם הַנַּחֲלָה הִיא מִן הַתּוֹרָה, אֲזַי אֵינֶנָּה מְבֻסֶּסֶת עוֹד עַל הַהַבְטָחָה. אֲבָל בְּהַבְטָחָה הֶעֱנִיק אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם אֶת הַנַּחֲלָה.

כִּי אִם-תִּנָּתֵן הַמּוֺרָשָׁה בְּכֹחַ הַתּוֺרָה לֹא-תִהְיֶה עוֺד בֵּכֹחַ הַהַבְטָחָה אֲבָל לְאַבְרָהָם נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּהַבְטָחָה לְפִי-חָסֶד:

Nebo jestližeť z zákona dědictví, již ne z zaslíbení. Ale Abrahamovi skrze zaslíbení Bůh daroval.

Kdyby totiž dědictví plynulo ze zákona, nebylo by založeno na slibu. Abrahamovi je však z milosti Bůh přiřkl svým slibem. ([Římanům 11:6])

ει᾿ γὰρ ε᾿κ νόμου ἡ κληρονομία ου᾿κέτι ε᾿ξ ε᾿παγγελίας τω̑ δὲ ᾽Αβραὰμ δι῾ ε᾿παγγελίας κεχάρισται ὁ θεός

אֵן דֵּין מֵן נָמֻוסָא הי יָרתֻּותָא מֵכִּיל לָא הוָת מֵן מֻולכָּנָא לַאברָהָם דֵּין בּמֻולכָּנָא הו יַהב לֵה אַלָהָא׃

[(9) Gala 03, 19]

אִם כֵּן לְשֵׁם מָה הַתּוֹרָה? הִיא נוֹסְפָה בִּגְלַל הָעֲבֵרוֹת, עַד כִּי יָבוֹא הַזֶּרַע אֲשֶׁר לוֹ מְכֻוֶּנֶת הַהַבְטָחָה. הַתּוֹרָה נִמְסְרָה בְּאֶמְצָעוּת מַלְאָכִים בִּידֵי מְתַוֵּךְ.

אִם-כֵּן לָמָּה-זֶּה נוֺסְפָה הַתּוֺרָה לְמַעַן יִוָּדַע הַפֶּשַׁע כִּי-רַב הוּא עַד כִּי-יָבוֺא הַזֶּרַע אֲשֶׁר-לוֺ מִשְׁפַּט הַהַבְטָחָה וְזֹאת הַתּוֺרָה עֲרוּכָה עַל-פִּי הַמַּלְאָכִים וּנְתוּנָה בְּיַד אִישׁ הַבֵּנָיִם:

Což pak zákon? Pro přestupování ustanoven jest, dokudž by nepřišlo to símě, jemuž se stalo zaslíbení, způsobený skrze anděly v ruce prostředníka.

Jak je to potom se zákonem? Byl přidán kvůli proviněním jen do doby, než přijde ten zaslíbený potomek; byl vyhlášen anděly a svěřen lidskému prostředníku. ([Skutky apoštolské 7:53; Římanům 5:20; Židům 2:2])

τί ου῏ν ὁ νόμος τω̑ν παραβάσεων χάριν προσετέθη α῎χρις ου῟ ε῎λθη τὸ σπέρμα ω῟ ε᾿πήγγελται διαταγεὶς δι῾ α᾿γγέλων ε᾿ν χειρὶ μεσίτου

מָנָא הָכִיל נָמֻוסָא מֵטֻל מַסטיָנֻותָא אֵתּתַּוסַף עדַמָא דּנִאתֵא זַרעָא הַו דּלֵה הוָא שֻׁוודָּיָא וֵאתִיהֵב הֻו נָמֻוסָא בּיַד מַלַאכֵא בִּאידָא דּמֵצעָיָא׃

[(9) Gala 03, 20]

הַמְתַוֵּךְ אֵינֶנּוּ שֶׁל אֶחָד וֶאֱלֹהִים הוּא אֶחָד.

אֲבָל אִישׁ בֵּנַיִם לֹא לְאֶחָד הוּא וֵאלֹהִים הוּא אֶחָד:

Ale prostředník není jednoho, Bůh pak jeden jest.

Prostředníka není potřebí tam, kde jedná jen jeden, a Bůh je jeden. ([Židům 9:15])

ὁ δὲ μεσίτης ἑνὸς ου᾿κ ε῎στιν ὁ δὲ θεὸς ει῟ς ε᾿στιν

מֵצעָיָא דֵּין לָא הוָא דּחַד אַלָהָא דֵּין חַד הֻו׃

[(9) Gala 03, 21]

הַאִם מִכָּאן שֶׁהַתּוֹרָה נוֹגֶדֶת אֶת הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים? חָלִילָה! שֶׁכֵּן אִלּוּ נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבִּיכָלְתָּהּ לָתֵת חַיִּים, כִּי אָז בֶּאֱמֶת הָיָה אֶפְשָׁר לְהִצָּדֵק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה.

וְעַתָּה הֲכִי הַתּוֺרָה נֶגֶד הַבְטְחוֺת אֵל חָלִילָה כִּי לוּ נִתְּנָה תוֺרָה אֲשֶׁר בְּכֹחָהּ לָתֵת חַיִּים אָז הָיְתָה גַם-הַצְּדָקָה בְּיַד הַתּוֺרָה:

Tedy zákon jest proti slibům Božím? Odstup to. Nebo kdyby byl zákon dán, kterýž by mohl obživiti, jistě z zákona byla by spravedlnost.

Je tedy zákon proti Božím(c) slibům? Naprosto ne! Kdyby tu byl zákon, který by mohl dát život, pak by vskutku spravedlnost byla ze zákona. (c) var: – Božím ([Římanům 8:2-Římanům 8:4])

ὁ ου῏ν νόμος κατὰ τω̑ν ε᾿παγγελιω̑ν του̑ θεου̑ μὴ γένοιτο ει᾿ γὰρ ε᾿δόθη νόμος ὁ δυνάμενος ζωοποιη̑σαι ο῎ντως ε᾿κ νόμου α῍ν η῟ν ἡ δικαιοσύνη

נָמֻוסָא הָכִיל סַקֻובלָא הו דּמֻולכָּנָא דַּאלָהָא חָס אֵלֻו גֵּיר אֵתִיהֵב הוָא נָמֻוסָא אַינָא דּמֵשׁכַּח הוָא למַחָיֻו שַׁרִירָאיִת מֵן נָמֻוסָא הָויָא הוָת זַדִּיקֻותָא׃

[(9) Gala 03, 22]

אֲבָל הַמִּקְרָא הִסְגִּיר אֶת הַכֹּל בְּיַד הַחֵטְא, כְּדֵי שֶׁעַל סְמַךְ אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּנָּתֵן הַהַבְטָחָה לַמַּאֲמִינִים.

אֲבָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יַגִּידוּן כִּי כָל-אָדָם חֹטֵא וּבָזֹאת בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תָּבוֺא הַהַבְטָחָה אֶל-הַמַּאֲמִינִים:

Ale zavřelo písmo všecky pod hřích, aby zaslíbení z víry Jezukristovy dáno bylo věřícím.

Ale podle Písma je všechno v zajetí hříchu, aby se zaslíbení, dané víře v Ježíše Krista, splnilo těm, kdo věří. ([Římanům 3:9-Římanům 3:20 Římanům 11:32])

α᾿λλὰ συνέκλεισεν ἡ γραφὴ τὰ πάντα ὑπὸ ἁμαρτίαν ι῞να ἡ ε᾿παγγελία ε᾿κ πίστεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ δοθη̑ τοι̑ς πιστεύουσιν

אֵלָא חבַשׁ כּתָבָא כֻּלמֵדֵּם תּחֵית חטִיתָא דּמֻולכָּנָא בּהַימָנֻותָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא נֵתִיהֵב לַאילֵין דַּמהַימנִין סּ סּ׃

[(9) Gala 03, 23]

לִפְנֵי בּוֹא הָאֱמוּנָה נִשְׁמַרְנוּ תַּחַת יַד הַתּוֹרָה, כְּלוּאִים הָיִינוּ לִקְרַאת הָאֱמוּנָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת.

וְלִפְנֵי בֹא הָאֱמוּנָה הָיִינוּ שְׁמֻרִים בַּמִּשְׁמָר תַּחַת יְדֵי הַתּוֺרָה כַּאֲסִירֵי הָאֱמוּנָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֺת:

Prvé pak, než přišla víra, pod zákonem byli jsme ostříháni, zavříni jsouce k té víře, kteráž potom měla zjevena býti.

Dokud nepřišla víra, byli jsme zajatci, které zákon střežil pro chvíli, kdy víra měla být zjevena. ([Galatským 4:3])

πρὸ του̑ δὲ ε᾿λθει̑ν τὴν πίστιν ὑπὸ νόμον ε᾿φρουρούμεθα συγκλειόμενοι ει᾿ς τὴν μέλλουσαν πίστιν α᾿ποκαλυφθη̑ναι

עַדלָא דֵּין תִּאתֵא הַימָנֻותָא נָמֻוסָא נָטַר הוָא לַן כַּד חבִישִׁינַן להַימָנֻותָא דַּעתִידָא הוָת למֵתגּלָיֻו׃

[(9) Gala 03, 24]

לְפִיכָךְ הָיְתָה הַתּוֹרָה אוֹמֶנֶת הַמַּדְרִיכָה אוֹתָנוּ אֶל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן נֻצְדַּק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה.

וּבְכֵן הָיְתָה לָּנוּ הַתּוֺרָה לְאֹמֶנֶת לְנַהֲגֵנוּ אֶל-הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מִשָּׁם נִצְדַּק בָּאֱמוּנָה:

A tak zákon pěstounem naším byl k Kristu, abychom z víry ospravedlněni byli.

Zákon byl tedy naším dozorcem(d) až do příchodu Kristova, až do ospravedlnění z víry. (d) vychovatelem (pod. Galatským 3:5)

ω῞στε ὁ νόμος παιδαγωγὸς ἡμω̑ν γέγονεν ει᾿ς Χριστόν ι῞να ε᾿κ πίστεως δικαιωθω̑μεν

נָמֻוסָא הָכִיל תָּראָא הוָא לַן לוָת משִׁיחָא דּמֵן הַימָנֻותָא נֵזדַּדַּק׃

[(9) Gala 03, 25]

אֲבָל לְאַחַר בּוֹא הָאֱמוּנָה אֵינֶנּוּ נְתוּנִים עוֹד לְמָרוּת הָאוֹמֶנֶת.

אַךְ עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְלְתָה הָאֱמוּנָה לֹא עוֺד אֲנַחְנוּ תַּחַת יַד הָאֹמָנֶת:

Ale když přišla víra, již nejsme pod pěstounem.

Když však přišla víra, nemáme již nad sebou dozorce. ([Římanům 10:4])

ε᾿λθούσης δὲ τη̑ς πίστεως ου᾿κέτι ὑπὸ παιδαγωγόν ε᾿σμεν

כַּד אֵתָת דֵּין הַימָנֻותָא לָא הוַין תּחֵית תָּראֵא׃

[(9) Gala 03, 26]

כֻּלְכֶם בָּנִים־לֵאלֹהִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ;

כִּי-כֻלְּכֶם בְּנֵי אֱלֹהִים אַתֶּם עֵקֶב אֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Všickni zajisté synové Boží jste v Kristu Ježíši skrze víru.

Vy všichni jste přece skrze víru syny Božími v Kristu Ježíši. ([Jan 1:12; Římanům 8:17; Galatským 4:5])

πάντες γὰρ υἱοὶ θεου̑ ε᾿στε διὰ τη̑ς πίστεως ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

כֻּלכֻון גֵּיר בּנַיָא אַנתֻּון דַּאלָהָא בּהַימָנֻותָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(9) Gala 03, 27]

כִּי כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר נִטְבַּלְתֶּם לַמָּשִׁיחַ לְבַשְׁתֶּם אֶת הַמָּשִׁיחַ;

כִּי כָל-אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶׁר נִטְבְּלוּ בְשֵׁם הַמָּשִׁיחַ לָבְשׁוּ אֶת-הַמָּשִׁיחַ:

Nebo kteřížkoli v Krista pokřtěni jste, Krista jste oblékli.

Neboť vy všichni, kteří jste byli pokřtěni v Krista, také jste Krista oblékli. ([Římanům 6:3 Římanům 13:14; Efezským 4:24])

ο῞σοι γὰρ ει᾿ς Χριστὸν ε᾿βαπτίσθητε Χριστὸν ε᾿νεδύσασθε

אַילֵין גֵּיר דּבַמשִׁיחָא עמַדּתֻּון לַמשִׁיחָא לבֵשׁתֻּון׃

[(9) Gala 03, 28]

אֵין יְהוּדִי אַף לֹא גּוֹי, אֵין עֶבֶד אַף לֹא בֶּן חוֹרִין, לֹא זָכָר אַף לֹא נְקֵבָה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְאֵין עוֺד פֹּה לֹא יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי לֹא עֶבֶד וְלֹא בֶּן-חוֺרִים לֹא זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Neníť ani Žid, ani Řek, ani slouha, ani svobodný, ani muž, ani žena. Nebo všickni vy jedno jste v Kristu Ježíši.

Není už rozdíl mezi židem a pohanem(e), otrokem a svobodným, mužem a ženou. Vy všichni jste jedno v Kristu Ježíši(f). (e) ř: Řekem (f) var: patříte Kristu Ježíši ([Jan 17:21; Římanům 10:12; 1 Korintským 12:13; Koloským 3:11])

ου᾿κ ε῎νι ᾽Ιουδαι̑ος ου᾿δὲ ῞Ελλην ου᾿κ ε῎νι δου̑λος ου᾿δὲ ε᾿λεύθερος ου᾿κ ε῎νι α῎ρσεν καὶ θη̑λυ πάντες γὰρ ὑμει̑ς ει῟ς ε᾿στε ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

לַיתּ יִהֻודָיָא ולָא אַרמָיָא לַיתּ עַבדָּא ולָא בַּר־חִארֵא לַיתּ דֵּכרָא ולָא נֵקבּתָא כֻּלכֻון גֵּיר חַד אַנתֻּון בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(9) Gala 03, 29]

וְאִם אַתֶּם שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ, אֲזַי זֶרַע אַבְרָהָם אַתֶּם וְיוֹרְשִׁים עַל־פִּי הַהַבְטָחָה.

וְאִם-לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם זֶרַע אַבְרָהָם הִנְּכֶם וְיוֺרְשֵׁי הַמּוֺרָשָׁה לְפִי הַהַבְטָחָה:

A když Kristovi jste, tedy símě Abrahamovo jste, a podlé zaslíbení dědicové.

Jste-li Kristovi, jste potomstvo(g) Abrahamovo a dědicové toho, co Bůh zaslíbil. (g) ř: semeno ([Římanům 4:13 Římanům 9:7; Galatským 3:7 Galatským 4:7])

ει᾿ δὲ ὑμει̑ς Χριστου̑ α῎ρα του̑ ᾽Αβραὰμ σπέρμα ε᾿στέ κατ῾ ε᾿παγγελίαν κληρονόμοι

וֵאן דַּמשִׁיחָא אנתֻּון מֵכִּיל זַרעֵה אַנתֻּון דַּאברָהָם ויָרתֵּא בּמֻולכָּנָא׃ ס

[(9) Gala 04, 01]

הֲרֵינִי אוֹמֵר זֹאת: כָּל עוֹד הַיּוֹרֵשׁ קַטִּין אֵין הוּא שׁוֹנֶה מֵעֶבֶד, אַף כִּי הוּא אֲדוֹן כָּל הַנַּחֲלָה.

וַאֲנִי אֹמֵר הַיּוֺרֵשׁ כָּל-עוֺד הוּא יֶלֶד אֵינֶנּוּ מְשֻׁנֶּה מֵעָבֶד אַף כִּי-הוּא אֲדוֺן כָּל-הַנַּחֲלָה:

Pravímť pak, že pokudž dědic maličký jest, nic není rozdílný od služebníka, jsa pánem všeho,

Chci říci: Pokud je dědic nezletilý, ničím se neliší od otroka, ač je pánem všeho.

λέγω δέ ε᾿φ῾ ο῞σον χρόνον ὁ κληρονόμος νήπιός ε᾿στιν ου᾿δὲν διαφέρει δούλου κύριος πάντων ω῎ν

אָמַר אנָא דֵּין דַּכמָא זַבנָא דּיָרתָּא טלֵא לָא פּרִישׁ מֵן עַבדֵּא כַּד מָרֵא הֻו דּכֻלהֻון׃

[(9) Gala 04, 02]

וְאוּלָם הוּא נָתוּן לְמָרוּת שֶׁל אֶפִּטְרוֹפְּסִים וַאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל הַבַּיִת עַד לַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַע אָבִיו.

וְהוּא נָתוּן בִּידֵי בֶן-מֶשֶׁק הַבַּיִת וּפְקִידָיו עַד הַיּוֺם הַהוּא אֲשֶׁר יָעַד לוֺ אָבִיו:

Ale pod ochráncemi a správcemi jest až do času uloženého od otce.

Je podřízen poručníkům a správcům až do doby, kterou otec předem stanovil.

α᾿λλὰ ὑπὸ ε᾿πιτρόπους ε᾿στὶν καὶ οι᾿κονόμους α῎χρι τη̑ς προθεσμίας του̑ πατρός

אֵלָא תּחֵית אֵפִּטרָופֵּא אִיתַוהי ורַבַּי בָּתֵּא עדַמָא לזַבנָא דּסָם אַבֻוהי׃

[(9) Gala 04, 03]

כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ, בְּעֵת הֱיוֹתֵנוּ קַטִּינִים - הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם.

כֵּן גַּם-אֲנַחְנוּ בִּימֵי הַיַּלְדוּת כַּעֲבָדִים הָיִינוּ לִיסֹדוֺת הָרָאשִׁים הַשְּׁפָלִים בֶּחָלֶד:

Tak i my když jsme byli maličcí, pod živly světa byli jsme v službu podrobeni.

Tak i my, když jsme byli nedospělí, byli jsme otroky vesmírných mocí(h). (h) živlů ([Galatským 3:23; Koloským 2:20])

ου῞τως καὶ ἡμει̑ς ο῞τε η῟μεν νήπιοι ὑπὸ τὰ στοιχει̑α του̑ κόσμου η῎μεθα δεδουλωμένοι

הָכַנָא אָף חנַן כַּד יַלֻודֵא הוַין תּחֵית אֵסטֻוכּסַוהי דּעָלמָא משַׁעבּדִין הוַין׃

[(9) Gala 04, 04]

אֲבָל כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ, יְלוּד אִשָּׁה וְכָפוּף לַתּוֹרָה,

אַךְ כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ הַיָּמִים שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת-בְּנוֺ אֲשֶׁר נוֺלַד מֵרֶחֶם אִשָּׁה וַאֲשֶׁר נָתוּן תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֺרָה:

Ale když přišla plnost času, poslal Bůh Syna svého učiněného z ženy, učiněného pod zákonem,

Když se však naplnil stanovený čas, poslal Bůh svého Syna, narozeného z ženy, podrobeného zákonu, ([Marek 1:15; Římanům 1:3; Efezským 1:10])

ο῞τε δὲ η῟λθεν τὸ πλήρωμα του̑ χρόνου ε᾿ξαπέστειλεν ὁ θεὸς τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ γενόμενον ε᾿κ γυναικός γενόμενον ὑπὸ νόμον

כַּד מטָא דֵּין שֻׁולָמֵה דּזַבנָא שַׁדַּר אַלָהָא לַברֵה וַהוָא מֵן אַנתּתָא וַהוָא תּחֵית נָמֻוסָא׃

[(9) Gala 04, 05]

לִפְדוֹת אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת מַעֲמַד הַבָּנִים.

לִפְדּוֺת אֶת-הַנְּתוּנִים תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֺרָה לְמַעַן נְקַבֵּל מִשְׁפַּט הַבָּנִים:

Aby ty, kteříž pod zákonem byli, vykoupil, abychom právo synů přijali.

aby vykoupil ty, kteří jsou zákonu podrobeni, tak abychom byli přijati za syny. ([Římanům 8:15; Galatským 3:13])

ι῞να τοὺς ὑπὸ νόμον ε᾿ξαγοράση ι῞να τὴν υἱοθεσίαν α᾿πολάβωμεν

דּלַאילֵין דַּתחֵית נָמֻוסָא אֵנֻון נֵזבֵּן וַנקַבֵּל סִימַת בּנַיָא׃

[(9) Gala 04, 06]

וְכֵיוָן שֶׁאַתֶּם בָּנִים, אֱלֹהִים נָתַן בִּלְבַבְכֶם אֶת רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵאת "אַבָּא, אָבִינוּ".

וְיַעַן בָּנִים אַתֶּם שָׁלַח אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים אֶת-רוּחַ בְּנוֺ בְּקֶרֶב לְבָבֵנוּ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ-בוֺ אָבִינוּ אָבִינוּ:

A že jste synové, poslal Bůh Ducha Syna svého v srdce vaše, volajícího: Abba, Otče.

Protože jste synové, poslal Bůh do našich(i) srdcí Ducha svého Syna, Ducha volajícího Abba, Otče. (i) var: vašich ([Marek 14:36; Římanům 8:15-Římanům 8:16])

ο῞τι δέ ε᾿στε υἱοί ε᾿ξαπέστειλεν ὁ θεὸς τὸ πνευ̑μα του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὰς καρδίας ἡμω̑ν κρα̑ζον αββα ὁ πατήρ

ודִאיתַיכֻּון דֵּין בּנַיָא שַׁדַּר אַלָהָא רֻוחָא דַּברֵה ללֵבַּוָתכֻון הָי דּקָריָא אַבַא אַבֻון׃ ס

[(9) Gala 04, 07]

לְפִיכָך אֵינְךָ עֶבֶד עוֹד, כִּי אִם בֵּן; וְאִם בֵּן, אֲזַי גַּם יוֹרֵשׁ מִטַּעַם אֱלֹהִים.

עַל-כֵּן אֵינְךׇ עוֺד עֶבֶד כִּי בֵן אָתָּה וְאִם-בֵּן גַּם-יוֺרֵשׁ נַחֲלַת הָאֱלֹהִים עַל-יְדֵי הַמָּשִׁיחַ:

A tak již nejsi slouha, ale syn, a poněvadž syn, tedy i dědic Boží skrze Krista.

A tak už nejsi otrok, nýbrž syn, a když syn, tedy z moci Boží i dědic. ([Galatským 3:29])

ω῞στε ου᾿κέτι ει῏ δου̑λος α᾿λλὰ υἱός ει᾿ δὲ υἱός καὶ κληρονόμος διὰ θεου̑

מֵכִּיל לָא הוַיתֻּון עַבדֵּא אֵלָא בּנַיָא וֵאן בּנַיָא אָף יָרתֵּא דַּאלָהָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(9) Gala 04, 08]

בֶּעָבָר, בְּעֵת שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם אֶת אֱלֹהִים, עֲבַדְתֶּם אֶת מִי שֶׁבְּמַהוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים.

וְהִנֵּה לְפָנִים טֶרֶם יְדַעְתֶּם אֶת-הָאֱלֹהִים הִשְׁתַּחֲוִיתֶם לְלֹא-אֱלֹהֵי אֱמֶת:

Ale tehdáž, neznavše Boha, sloužili jste těm, kteříž z přirození nejsou bohové.

Dříve jste však neznali Boha a byli jste otroky bohů, kteří ve skutečnosti bohy nejsou. ([2 Paralipomenon 13:9; Izajáš 37:19; Jeremjáš 2:11; Skutky apoštolské 17:23; 1 Tesalonickým 4:5])

α᾿λλὰ τότε μὲν ου᾿κ ει᾿δότες θεὸν ε᾿δουλεύσατε τοι̑ς φύσει μὴ ου῏σιν θεοι̑ς

הָידֵּין גֵּיר כַּד לָא יָדעִין הוַיתֻּון לַאלָהָא פּלַחתֻּון להָנֻון דּמֵן כּיָנהֻון לָא הוַו אַלָהֵא׃

[(9) Gala 04, 09]

אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים - אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, כְּשֶׁאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶתְכֶם - כֵּיצַד זֶה חוֹזְרִים אַתֶּם לַיְסוֹדוֹת הַחַלָּשִׁים וְהָעֲלוּבִים שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לְעָבְדָם מֵחָדָשׁ?

וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם אֶת-הָאֱלֹהִים וְאַף גַּם-נוֺדַעְתֶּם לוֺ אֵיךְ תָּשׁוּבוּ אֶל-הַיְסֹדוֺת הַשְּׁפָלִים הָאֲמֵלָלִים כִּי תַחְפְּצוּ לְעָבְדָם עוֺד:

Nyní pak, znajíce Boha, nýbrž poznáni jsouce od Boha, kterakž se zpátkem zase obracíte k mdlým a bídným živlům, jimž opět znovu chcete sloužiti?

Nyní jste však Boha poznali; lépe řečeno: byli jste od Boha poznáni. Jak to, že se zase navracíte k těm bezmocným a ubohým mocnostem a chcete se jim dát znovu do otroctví? ([Jan 10:14; 1 Korintským 12:2 1 Korintským 13:12])

νυ̑ν δὲ γνόντες θεόν μα̑λλον δὲ γνωσθέντες ὑπὸ θεου̑ πω̑ς ε᾿πιστρέφετε πάλιν ε᾿πὶ τὰ α᾿σθενη̑ καὶ πτωχὰ στοιχει̑α οι῟ς πάλιν α῎νωθεν δουλεύειν θέλετε

הָשָׁא דֵּין דִּידַעתֻּון לַאלָהָא ויַתִּירָאיִת דֵּאתִידַעתֻּון מֵן אַלָהָא תֻּוב הפַכתֻּון לכֻון עַל הָנֻון אֵסטֻוכּסֵא מַרעֵא ומֵסכִּנֵא ומֵן דּרִישׁ צָבֵיתֻּון למֵשׁתַּעבָּדֻו להֻון׃

[(9) Gala 04, 10]

הִנֵּה אַתֶּם מְכַבְּדִים יָמִים וָחֳדָשִׁים; מוֹעֲדִים וְשָׁנִים.

אַתֶּם שֹׁמְרִים יָמִים וָחֳדָשִׁים וּמוֺעֲדִים וְשָׁנִים:

Dnů šetříte, a měsíců, a časů, i let.

Dodržujete ustanovení pro dny a měsíce, období a roky! ([Římanům 14:5; Koloským 2:16])

ἡμέρας παρατηρει̑σθε καὶ μη̑νας καὶ καιροὺς καὶ ε᾿νιαυτούς

יַומֵא ויַרחֵא וזַבנֵא וַשׁנַיָא נָטרִיתֻּון׃

[(9) Gala 04, 11]

חוֹשְׁשַׁנִי כִּי לַשָּׁוְא עָמַלְתִּי בָּכֶם.

וַאֲנִי יָרֵאתִי כִּי כֹחִי כִּלִּיתִי בָכֶם לָרִיק:

Bojím se za vás, abych snad nadarmo nepracoval mezi vámi.

Bojím se, aby úsilí, které jsem vám věnoval, nebylo nakonec nadarmo. ([2 Janův 1:8])

φοβου̑μαι ὑμα̑ς μή πως ει᾿κη̑ κεκοπίακα ει᾿ς ὑμα̑ς

דָּחֵל אנָא דַּלמָא סרִיקָאיִת לִאית בּכֻון׃

[(9) Gala 04, 12]

הֱיוּ כָּמוֹנִי, כִּי גַּם אֲנִי נִהְיֵיתִי כְּמוֹכֶם, אַחַי! אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם! לֹא עֲשִׂיתֶם לִי שׁוּם רַע.

הֱיוּ-נָא כָמֹנִי כַּאֲשֶׁר גַּם-אֲנִי כְמוֺכֶם רְאוּ הִנְנִי מִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם אַחַי כִּי מֵעוֺדְכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם-לִי רָעָה:

Buďte jako já, nebo i já jsem jako vy, bratří, prosím vás. Nic jste mi neublížili.

Snažte se mi porozumět, bratří, jako já mám porozumění pro vás(j); prosím vás o to. Nic jste mi neublížili. (j) Buďte jako já, bratří, vždyť já jsem, jako jste byli vy; ([2 Korintským 2:5])

γίνεσθε ὡς ε᾿γὼ ο῞τι κα᾿γώ ὡς ὑμει̑ς α᾿δελφοί δέομαι ὑμω̑ν ου᾿δέν με η᾿δικήσατε

הוַו אַכוָתי מֵטֻל דָּאף אֵנָא אַכוָתכֻון הוִית ס אַחַי בָּעֵא אנָא מֵנכֻון לָא מֵדֵּם אַסכֵּלתֻּון בִּי׃

[(9) Gala 04, 13]

אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבִּנְסִבּוֹת שֶׁל חֻלְשַׁת הַגּוּף בִּשַֹרְתִּי לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה בַּתְּחִלָּה,

וְאַתֶּם יֹדְעִים כִּי בְלֹא כֹחַ בְּעַצְמוֺתָי הוֺדַעְתִּי אֶתְכֶם אֶת-הַבְּשׂרָה בַּתְּחִילָּה:

Nebo víte, že s mdlobou těla kázal jsem vám evangelium ponejprvé.

Víte, že jsem byl nemocen, když jsem u vás poprvé zvěstoval evangelium(k). (k) že mi moje nemoc byla příležitostí, abych vám poprvé zvěstoval evangelium ([Skutky apoštolské 16:16; 2 Korintským 12:7])

οι῎δατε δὲ ο῞τι δι῾ α᾿σθένειαν τη̑ς σαρκὸς ευ᾿ηγγελισάμην ὑμι̑ν τὸ πρότερον

יָדעִין אנתֻּון גֵּיר דּבַכרִיהֻות בֵּסרי סַבַּרתּכֻון הוִית מֵן קדִים׃

[(9) Gala 04, 14]

וְלֹא בְּחַלְתֶם בַּנִּסָּיוֹן שֶׁבָּא עֲלֵיכֶם בְּשֶׁל גּוּפִי, אַף לֹא הֵגַבְתֶּם בְּבוּז, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וּבְכוּר עָנְיִי הַצֹּרֵף בְּשָׂרִי לֹא מְאַסְתֶּם וְלֹא גְעַלְתֶּם גִּי כְמַלְאַךְ אֱלֹהִים רְאִיתֶם פָּנַי כִּרְאוֺת פְּנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

A pokušení mé na těle mém nebylo u vás málo váženo, aniž jste pohrdli, ale jako anděla Božího přijali jste mne, jako Krista Ježíše.

Vy jste se však ode mne neodvrátili s ošklivostí, ačkoli to pro vás bylo pokušením, ale přijali jste mne jako posla(l) Božího, jako Krista Ježíše. (l) anděla ([Matouš 10:40; Jan 13:20])

καὶ τὸν πειρασμὸν ὑμω̑ν ε᾿ν τη̑ σαρκί μου ου᾿κ ε᾿ξουθενήσατε ου᾿δὲ ε᾿ξεπτύσατε α᾿λλὰ ὡς α῎γγελον θεου̑ ε᾿δέξασθέ με ὡς Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν

ונֵסיֻונָא דּבֵסרי לָא שָׁטתֻּון ולָא נַדּתֻּון אֵלָא אַיך דַּלמַלַאכָא דַּאלָהָא קַבֵּלתֻּונָני וַאיך דַּליֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(9) Gala 04, 15]

אִם כֵּן אֵיפֹה חֶדְוַתְכֶם עַתָּה? הֲרֵינִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם שֶׁאִלּוּ יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עוֹקְרִים אֶת עֵינֵיכֶם כְּדֵי לְתִתָּן לִי.

וְאַיֵּה אֵפוֺא עַתָּה אָשְׁרְכֶם עֵד אֲנִי לָכֶם כִּי בְהִדָּרֵשׁ מִכֶּם גַּם-עֵינֵיכֶם תְּנַקְּרוּן לְתִתָּן-לִי:

Jaké tehdy bylo blahoslavenství vaše? Svědectvíť vám zajisté dávám, že kdyby to možné bylo, oči své vyloupíce, byli byste mi dali.

Kam se podělo to vaše nadšení(m)? Mohu vám dosvědčit, že kdyby to bylo možné, byli byste pro mne obětovali vlastní oči. (m) ř: blahořečení

που̑ ου῏ν ὁ μακαρισμὸς ὑμω̑ν μαρτυρω̑ γὰρ ὑμι̑ν ο῞τι ει᾿ δυνατὸν τοὺς ο᾿φθαλμοὺς ὑμω̑ν ε᾿ξορύξαντες ε᾿δὼκατέ μοι

אַיכַּו הָכִיל טֻובכֻון סָהֵד אנָא גֵּיר עלַיכֻּון דֵּאלֻו מֵשׁכּחָא הוָת עַינַיכֻּון חָצֵין הוַיתֻּון ויָהבִּין לִי׃

[(9) Gala 04, 16]

וְעַתָּה הַאִם הָפַכְתִּי לָכֶם לְאוֹיֵב בְּאָמְרִי לָכֶם אֶת הָאֱמֶת?

הַאִם לְאוֺיֵב הָיִיתִי עָתָּה בַּעֲבוּר הָאֱמֶת אֲשֶׁר אַגִּיד לָכֶם:

Což tedy učiněn jsem vaším nepřítelem, pravdu vám pravě?

Stal jsem se vaším nepřítelem tím, že vám říkám pravdu? ([Ámos 5:10; Jan 8:45])

ω῞στε ε᾿χθρὸς ὑμω̑ν γέγονα α᾿ληθεύων ὑμι̑ν

דַּלמָא בּעֵלדּבָבָא הוִית לכֻון דַּאכרזֵת לכֻון שׁרָרָא׃

[(9) Gala 04, 17]

הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ מְקַנְּאִים לָכֶם שֶׁלֹּא לְטוֹבָה; רְצוֹנָם לְהַרְחִיק אֶתְכֶם כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תְּקַנְּאוּ לָהֶם.

לֹא טוֺבָה קִנְאַת הַמְקַנְאִים לָכֶם הַחֲפֵצִים לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים לְמַעַן בָּהֶם תִּדְבָּקוּן:

Milujíť vás nedobře, nýbrž odstrčiti nás chtějí, abyste vy je milovali.

Oni se o vás horlivě ucházejí, ale nemyslí to dobře; chtějí vás připravit o spásu a strhnout vás na svou stranu. ([Galatským 1:7])

ζηλου̑σιν ὑμα̑ς ου᾿ καλω̑ς α᾿λλὰ ε᾿κκλει̑σαι ὑμα̑ς θέλουσιν ι῞να αυ᾿τοὺς ζηλου̑τε

חָסמִין בּכֻון לָא הוָא לשַׁפִּירתָּא אֵלָא למֵחבַּשׁכֻון הֻו צָבֵין דַּאנתֻּון תֵּהוֻון חָסמִין בּהֻון׃

[(9) Gala 04, 18]

טוֹב הַדָּבָר אִם תָּמִיד מְקַנְּאִים לְטוֹבָה, וְלֹא רַק כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹהֶה אֶצְלְכֶם.

טוֺב הוּא לְקַנֵּא תָמִיד לְדָבָר טוֺב וְלֹא לְבַד בִּרְאֹתְכֶם אֶת-פָּנָי:

Slušnéť jest pak horlivě milovati v dobrém vždycky, a ne jen toliko tehdáž, když jsem přítomen vám.

Je správné horlit, ale pro dobrou věc a vždycky, nejen tehdy, když jsem u vás, moje děti.

καλὸν δὲ ζηλου̑σθαι ε᾿ν καλω̑ πάντοτε καὶ μὴ μόνον ε᾿ν τω̑ παρει̑ναί με πρὸς ὑμα̑ς

שַׁפִּיר הֻו דֵּין דּתֵתחַסמֻון בּשַׁפִּירָתָא בּכֻלזבַן ולָא אֵמַתי דַּלוָתכֻון אנָא בַּלחֻוד׃ ס

[(9) Gala 04, 19]

יְלָדַי, שׁוּב נָתוּן אֲנִי בְּחֶבְלֵי לֵדָה עֲלֵיכֶם עַד אֲשֶׁר יִכּוֹן הַמָּשִׁיחַ בָּכֶם.

יְלָדַי עוֺד הַפַּעַם חֶבְלֵי לֵדָה יֹאחֲזֻנִי עֲלֵיכֶם עַד אֲשֶׁר-יוּצַר בָּכֶם הַמָּשִׁיחַ:

Synáčkové moji, (kteréž opět rodím, až by Kristus zformován byl v vás),

Znovu vás v bolestech rodím, dokud nebudete dotvořeni v podobu Kristovu(n). (n) dokud ve vás nebude zrozen Kristus ([1 Korintským 4:14-1 Korintským 4:15])

τέκνα μου ου῍ς πάλιν ω᾿δίνω μέχρις ου῟ μορφωθη̑ Χριστὸς ε᾿ν ὑμι̑ν

בּנַי אַילֵין דּמֵן דּרִישׁ מחַבֵּל אנָא עדַמָא דּנֵתּתּצִיר בּכֻון משִׁיחָא׃

[(9) Gala 04, 20]

רְצוֹנִי לִהְיוֹת עִמָּכֶם עַכְשָׁו וּלְשַׁנּוֹת אֶת נִימַת קוֹלִי, שֶׁכֵּן אֲנִי נָבוֹך בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם.

וְזֶה חֶפְצִי עַתָּה לִהְיוֺת עִמָּכֶם וּלְשַׁנּוֺת אֶת-קוֺלִי כִּי בִמְבוּכָה אֲנִי עַל-אֹדוֺתֵיכֶם:

Chtěl bych přítomen vám býti nyní, a proměniti hlas svůj; nebo v pochybnosti jsem o vás.

Jak bych teď chtěl být u vás a najít pro svou řeč pravý tón, vždyť si s vámi nevím rady!

η῎θελον δὲ παρει̑ναι πρὸς ὑμα̑ς α῎ρτι καὶ α᾿λλάξαι τὴν φωνήν μου ο῞τι α᾿πορου̑μαι ε᾿ν ὑμι̑ν

צָבֵא הוִית דֵּין דֵּאהוֵא לוָתכֻון הָשָׁא וֵאשַׁחלֵף בַּרת קָלי מֵטֻל דּתַמִיה אנָא בּכֻון׃

[(9) Gala 04, 21]

אִמְרוּ לִי, אַתֶּם הָרוֹצִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לַתּוֹרָה, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה?

אִמְרוּ לִי אַתֶּם הַחֲפֵצִים לִהְיוֺת תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֺרָה הַאִם לֹא תָבִינוּ דִּבְרֵי הַתּוֺרָה:

Povězte mi, kteří pod zákonem chcete býti, nepozorujete-liž zákona?

Odpovězte mi vy, kteří chcete být pod zákonem: Co slyšíte v zákoně? ([Galatským 3:23])

λέγετέ μοι οἱ ὑπὸ νόμον θέλοντες ει῏ναι τὸν νόμον ου᾿κ α᾿κούετε

אֵמַרו לִי אַנתֻּון אַילֵין דּצָבֵין דּנֵהוֻון תּחֵית נָמֻוסָא לֵה לנָמֻוסָא לָא שָׁמעִין אנתֻּון׃

[(9) Gala 04, 22]

הֲלֹא כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד מִן הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מֵהָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה.

הֵן כָּתוּב כִּי שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם הָאֶחָד מִן-הַשִּׁפְחָה וְהַשֵּׁנִי מִן-הַגְּבִירָה:

Nebo psáno jest: Že Abraham měl dva syny, jednoho z děvky, a druhého z svobodné.

Čteme tam, že Abraham měl dva syny, jednoho z otrokyně a druhého ze ženy svobodné. ([Genesis 16:15 Genesis 21:2])

γέγραπται γὰρ ο῞τι ᾽Αβραὰμ δύο υἱοὺς ε῎σχεν ε῞να ε᾿κ τη̑ς παιδίσκης καὶ ε῞να ε᾿κ τη̑ς ε᾿λευθέρας

כּתִיב גֵּיר דּלַאברָהָם תּרֵין בּנִין הוַו לֵה חַד מֵן אַמתָא וחַד מֵן חִארתָּא׃

[(9) Gala 04, 23]

אַךְ בֵּן הָאָמָה נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר, וְאִילוּ בֵּן הַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה.

בֶּן-הַשִּׁפְחָה נוֺלַד כְּדֶרֶךְ כָּל-בָּשָׂר וּבֶן-הַגְּבִירָה בִּדְבַר אֱלֹהִים:

Ale ten z děvky podlé těla se narodil, ten pak z svobodné podlé zaslíbení.

Ten z otrokyně se narodil jen z vůle člověka(o), ten ze svobodné podle zaslíbení. (o) ř: podle těla ([Genesis 17:16; Římanům 9:7-Římanům 9:9])

α᾿λλ῾ ὁ μὲν ε᾿κ τη̑ς παιδίσκης κατὰ σάρκα γεγέννηται ὁ δὲ ε᾿κ τη̑ς ε᾿λευθέρας δι῾ ε᾿παγγελίας

אֵלָא הַו דּמֵן אַמתָא בַּבסַר אֵתִילֵד הַו דֵּין דּמֵן חִארתָּא בּמֻולכָּנָא הוָא׃

[(9) Gala 04, 24]

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם מָשָׁל לִשְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת. הָאַחַת מֵהַר סִינַי, הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת, וְהִיא הָגָר.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵם לְמָשָׁל כִּי שְׁתֵּי בְרִיתוֺת הֵנָּה הָאַחַת מֵהַר סִינַי הַיֹּלֶדֶת יְלָדֶיהָ לְעַבְדוּת וְזֹאת הִיא הָגָר:

Kteréžto věci u figůře se staly. Nebo toť jsou ti dva zákonové, jeden s hory Sinai, k manství zplozující, a tenť jest jako Agar.

Je to řečeno obrazně. Ty dvě ženy jsou dvě smlouvy, jedna z hory Sínaj, která rodí děti do otroctví; to je Hagar. ([Římanům 8:15])

α῞τινά ε᾿στιν α᾿λληγορούμενα αυ῟ται γάρ ει᾿σιν δύο διαθη̑και μία μὲν α᾿πὸ ο῎ρους Σινα̑ ει᾿ς δουλείαν γεννω̑σα η῞τις ε᾿στὶν ῾Αγάρ

הָלֵין דֵּין אִיתַיהֵין פֵּלָאתָא דּתַרתֵּין דִּיַתִקַס חדָא דּמֵן טֻור סִינַי יָלדָּא לעַבדֻּותָא דִּאיתֵיה הָגָר׃

[(9) Gala 04, 25]

הָגָר מְסַמֶּלֶת אֶת הַר סִינַי שֶׁבַּעֲרָב וּמַקְבִּילָה לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל יָמֵינוּ, כִּי הִיא בְּעַבְדוּת עִם בָּנֶיהָ.

כִּי הָגָר הִיא הַר סִינַי בַּעֲרָב וְדָמְתָה לִירוּשָׁלַיִם כַּיּוֺם כַּאֲשֶׁר הִיא בְעַבְדוּתָהּ עִם-בָּנֶיהָ:

Agar zajisté jest hora Sinai v Arabii. Dobřeť se pak k ní trefuje nynější Jeruzalém, nebo v službu podroben jest s syny svými.

Hagar znamená horu Sínaj v Arábii a odpovídá nynějšímu Jeruzalému, neboť žije v otroctví i se svými dětmi.

τὸ δὲ ῾Αγὰρ Σινα̑ ο῎ρος ε᾿στὶν ε᾿ν τη̑ ᾽Αραβία συστοιχει̑ δὲ τη̑ νυ̑ν ᾽Ιερουσαλήμ δουλεύει γὰρ μετὰ τω̑ν τέκνων αυ᾿τη̑ς

הָגָר גֵּיר טֻורָא הֻו דּסִינַי דּבַארַבִיַא ושָׁלמָא להָדֵא אֻורִשׁלֵם ופָלחָא עַבדֻּותָא הִי וַבנֵיה׃

[(9) Gala 04, 26]

אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה בַּת חוֹרִין הִיא, וְהִיא אֵם לָנוּ;

אַךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְמַעְלָה הִיא עִיר הַחֹפֶשׁ וְהִיא הָאֵם לְכֻלָּנוּ:

Ale ten svrchní Jeruzalém svobodný jest, kterýž jest matka všech nás.

Ale budoucí(p) Jeruzalém je svobodný, a to je naše matka(q). (p) ř: hořejší (q) var: a je matkou všech nás ([Galatským 5:1; Židům 12:22; Zjevení Janovo 21:2])

ἡ δὲ α῎νω ᾽Ιερουσαλὴμ ε᾿λευθέρα ε᾿στίν η῞τις ε᾿στὶν μήτηρ ἡμω̑ν

הָי דֵּין אֻורִשׁלֵם עֵלָיתָּא חִארתָּא הי דִּאיתֵיה אֵמַן׃

[(9) Gala 04, 27]

שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: "רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה, כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה."

כִּי כָתוּב:

Nebo psáno jest: Vesel se neplodná, kteráž nerodíš, vykřikni a zvolej, kteráž nepracuješ ku porodu; nebo ta opuštěná mnoho má synů, více než ta, kteráž má muže.

Vždyť stojí psáno: ‚Raduj se, neplodná, která nerodíš, jásej a volej, která nemáš bolesti, neboť mnoho dětí bude mít osamělá, více než ta, která má muže.‘ ([Izajáš 54:1])

γέγραπται γάρ ευ᾿φράνθητι στει̑ρα ἡ ου᾿ τίκτουσα ρ᾿η̑ξον καὶ βόησον ἡ ου᾿κ ω᾿δίνουσα ο῞τι πολλὰ τὰ τέκνα τη̑ς ε᾿ρήμου μα̑λλον η῍ τη̑ς ε᾿χούσης τὸν α῎νδρα

כּתִיב גֵּיר דֵּאתבַּסַמי עקַרתָא הָי דּלָא יָלדָּא וֵאתפַּצחי וַגעָי הָי דּלָא מחַבּלָא מֵטֻל דַּסגִיו בּנֵיה דּצָדִיתָא יַתִּיר מֵן בּנֵיה דַּבעִילתָּא׃ ס

[(9) Gala 04, 28]

וְאַתֶּם, אַחַי, אַתֶּם בְּנֵי הַהַבְטָחָה כְּיִצְחָק.

רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֺמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה:

Myť jsme tedy, ó bratří, tak jako Izák, synové zaslíbení.

Vy, bratří, jste(r) dětmi zaslíbení jako Izák. (r) var: My... jsme ([Římanům 9:7; Galatským 3:29 Galatským 4:23])

ὑμει̑ς δέ α᾿δελφοί κατὰ ᾽Ισαὰκ ε᾿παγγελίας τέκνα ε᾿στέ

חנַן דֵּין אַחַי אַיך אִיסחָק בּנַי מֻולכָּנָא חנַן׃

[(9) Gala 04, 29]

וּכְשֵׁם שֶׁאָז רָדַף הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הַבָּשָׂר אֶת הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו.

אוּלָם אֶחָי כְּיִצְחָק כֵּן בְּנֵי הַהַבְטָחָה אֲנָחְנוּ:

Ale jakož tehdáž ten podlé těla zplozený protivil se tomu, kterýž byl podlé Ducha, tak i nyní.

Ale jako tenkrát ten, který se narodil pouze z těla, pronásledoval toho, který se narodil z moci Ducha, tak je tomu i nyní. ([Genesis 21:9])

α᾿λλ῾ ω῞σπερ τότε ὁ κατὰ σάρκα γεννηθεὶς ε᾿δίωκεν τὸν κατὰ πνευ̑μα ου῞τως καὶ νυ̑ν

וַאיך דּהָידֵּין הַו דִּילִיד הוָא בּבֵסרָא רָדֵף הוָא להַו דַּברֻוחָא הָכַנָא אָף הָשָׁא׃

[(9) Gala 04, 30]

אֲבָל מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? "גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֵּן־הָאָמָה עִם־בֵּן הַחָפְשִׁיָּה."

וְכַאֲשֶׁר הַנּוֺלָד אָז כְּדֶרֶךְ כָּל-בָּשָׂר רָדַף אֶת-הַנּוֺלָד עַל-פִּי רוּחַ אֱלֹהִים כֵּן גַּם-עָתָּה:

Než co praví písmo? Vyvrz děvku i syna jejího; nebo nebudeť dědicem syn děvky s synem svobodné.

Co však říká Písmo? ‚Vyžeň otrokyni i jejího syna, neboť syn otrokyně nebude dědicem spolu se synem svobodné.‘ ([Genesis 21:10])

α᾿λλὰ τί λέγει ἡ γραφή ε῎κβαλε τὴν παιδίσκην καὶ τὸν υἱὸν αυ᾿τη̑ς ου᾿ γὰρ μὴ κληρονομήσει ὁ υἱὸς τη̑ς παιδίσκης μετὰ του̑ υἱου̑ τη̑ς ε᾿λευθέρας

אֵלָא מָנָא אֵמַר כּתָבָא אַפֵּקֵיה לַאמתָא ולַברָה מֵטֻל דּלָא נִארַת בּרָה דַּאמתָא עַם בּרָה דּחִארתָּא׃

[(9) Gala 04, 31]

לְפִיכָךְ, אַחַי, אֵין אָנוּ בְּנֵי הָאָמָה, אֶלָּא בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה.

אֲבָל מָה אֹמֵר הַכָּתוּב גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם בֶּן-הַגְּבִירָה:

A tak, bratří, nejsmeť synové děvky, ale svobodné.

A proto, bratří, nejsme syny otrokyně, nýbrž ženy svobodné. ([Galatským 3:29])

διό α᾿δελφοί ου᾿κ ε᾿σμὲν παιδίσκης τέκνα α᾿λλὰ τη̑ς ε᾿λευθέρας

חנַן הָכִיל אַחַי לָא הוַין בּנַי אַמתָא אֵלָא בּנַי חִארתָּא׃

[(9) Gala 04, 32]

[missing]

עַל-כֵּן אַחַי לֹא-בְּנֵי הָאָמָה אֲנַחְנוּ כִּי אִם-בְּנֵי-חוֺרִים:

[missing]

[(9) Gala 05, 01]

הַמָּשִׁיחַ שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ אֱלֵי חֵרוּת, לָכֵן עִמְדוּ וְאַל תִּכָּנְעוּ שׁוּב לְעֹל הָעַבְדוּת.

עַל-כֵּן עִמְדוּ הָכֵן בַּחֹפֵשׁ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ הַמָּשִׁיחַ וְאַל-תִּתָּפְשׂוּ עוֺד בְּעֹל הָעַבְדוּת:

Protož v svobodě, kterouž Kristus nás osvobodil, stůjte, a nezapletejte se zase v jho služebnosti.

Tu svobodu nám vydobyl Kristus. Stůjte proto pevně a nedejte si na sebe znovu vložit otrocké jho. ([Jan 8:36; Skutky apoštolské 15:10; Galatským 2:4 Galatským 5:13])

τη̑ ε᾿λευθερία ἡμα̑ς Χριστὸς η᾿λευθέρωσεν στήκετε ου῏ν καὶ μὴ πάλιν ζυγω̑ δουλείας ε᾿νέχεσθε

קֻומו הָכִיל בּחִארֻותָא הָי דַּמשִׁיחָא חַררַן ולָא תֵּתכַּדנֻון תֻּוב בּנִירָא דּעַבדֻּותָא סּ סּ׃

[(9) Gala 05, 02]

אֲנִי, שָׁאוּל, אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ, לֹא יוֹעִיל לָכֶם הַמָּשִׁיחַ.

הִנֵּה אֲנִי פוֺלוֺס מַגִּיד לָכֶם אִם-תִּמּוֺלוּ הַמָּשִׁיחַ לֹא-לְהוֺעִיל לָכֶם:

Aj, já Pavel pravím vám, že budete-li se obřezovati, Kristus vám nic neprospěje.

Slyšte, co vám já, Pavel, říkám: Dáváte-li se obřezat(s), Kristus vám(t) nic neprospěje. (s) var: Dáváme-li se obřezat (t) var: nám

ι῎δε ε᾿γώ Παυ̑λος λέγω ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿ὰν περιτέμνησθε Χριστὸς ὑμα̑ς ου᾿δὲν ω᾿φελήσει

הָא אֵנָא פַּולָוס אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן תֵּתגַּזרֻון משִׁיחָא מֵדֵּם לָא מַהנֵא לכֻון׃

[(9) Gala 05, 03]

אֲנִי חוֹזֵר וּמֵעִיד בְּכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל, כִּי חוֹבָה עָלָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה.

וְעוֺד אֲנִי מַזְהִיר כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֺל מְצֻוֶּה הוּא לַעֲשׂוֺת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֺרָה:

A zase osvědčuji všelikému člověku, kterýž se obřezuje, že jest povinen všecken zákon naplniti.

Znovu dosvědčuji každému, kdo se dá obřezat, že je zavázán zachovávat celý zákon. ([Římanům 2:25; Jakubův 2:10])

μαρτύρομαι δὲ πάλιν παντὶ α᾿νθρὼπω περιτεμνομένω ο῞τι ο᾿φειλέτης ε᾿στὶν ο῞λον τὸν νόμον ποιη̑σαι

מסַהֵד אנָא דֵּין תֻּוב לכֻל בַּרנָשׁ דּמֵתגּזַר דּחַיָב הֻו דּכֻלֵה נָמֻוסָא נֵעבֵּד׃

[(9) Gala 05, 04]

אַתֶּם הַמְבַקְשִׁים לְהִצָּדֵק בַּתּוֹרָה נֻתַּקְתֶּם מִן הַמָּשִׁיחַ, נִשְׁמַטְתֶּם מִן הַחֶסֶד.

נִפְרָדִים מֵעִם הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם הַמִּצְטַדְּקִים בַּתּוֺרָה וְנָסוֺג מֵאַחַר הֶחָסֶד:

Zbavili jste se Krista, kteřížkoli v zákoně ospravedlněni býti hledáte; vypadli jste z milosti.

Odloučili jste se od Krista vy všichni, kteří chcete dojít ospravedlnění na základě zákona, pozbyli jste milosti. ([1 Petrův 1:13])

κατηργήθητε α᾿πὸ Χριστου̑ οι῞τινες ε᾿ν νόμω δικαιου̑σθε τη̑ς χάριτος ε᾿ξεπέσατε

אֵתבַּטַלתֻּון לכֻון מֵן משִׁיחָא אַילֵין דַּבנָמֻוסָא מֵזדַּדּקִיתֻּון ומֵן טַיבֻּותָא נפַלתֻּון׃

[(9) Gala 05, 05]

וַאֲנַחְנוּ, בְּרוּחַ, עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה, מְיַחֲלִים לַתִּקְוָה, פְּרִי הַצְדָּקָתֵנוּ;

כִּי-אֲנַחְנוּ בְּרוּחַ וּבֶאֱמוּנָה נִ׹ָּׂא עֵינֵינוּ אֶל-צְדָקָה כַּאֲשֶׁר קִוִּינוּ לָהּ:

My zajisté duchem z víry naděje spravedlnosti očekáváme.

My však z moci Ducha a ve víře očekáváme spravedlnost, která je naší nadějí. ([Římanům 8:23])

ἡμει̑ς γὰρ πνεύματι ε᾿κ πίστεως ε᾿λπίδα δικαιοσύνης α᾿πεκδεχόμεθα

חנַן גֵּיר בּרֻוחָא דּמֵן הַימָנֻותָא לסַברָא דּזַדִּיקֻותָא מקַוֵינַן׃

[(9) Gala 05, 06]

שֶׁכֵּן בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֵין חֲשִׁיבוּת לֹא לַמִּילָה וְלֹא לָעָרְלָה, אֶלָּא לָאֱמוּנָה הַפּוֹעֶלֶת בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה.

כִּי לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֵין-יֶתֶר עָז לֹא לַמּוּלָה וְלֹא לָעָרְלָה כִּי אִם-לֶאֱמוּנָה בַּעֲלַת פְּעָלִים בְּאַהֲבָה:

Nebo v Kristu Ježíši ani obřízka nic neprospívá, ani neobřízka, ale víra skrze lásku dělající.

V Kristu Ježíši nezáleží na tom, je-li někdo obřezán či ne; rozhodující je víra, která se uplatňuje láskou. ([1 Korintským 7:19; Galatským 6:15; 1 Timoteovi 1:5])

ε᾿ν γὰρ Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ου῎τε περιτομή τι ι᾿σχύει ου῎τε α᾿κροβυστία α᾿λλὰ πίστις δι῾ α᾿γάπης ε᾿νεργουμένη

בַּמשִׁיחָא גֵּיר יֵשֻׁוע לָא גּזֻורתָּא מֵדֵּם אִיתֵיה ולָא עֻורלֻותָא אֵלָא הַימָנֻותָא דּמֵתגַּמרָא בּחֻובָּא׃ ס

[(9) Gala 05, 07]

מְרוּצַתְכֶם הָיְתָה טוֹבָה; מִי הֵנִיא אֶתְכֶם מִלְּצַיֵּת לָאֱמֶת?

וְאַתֶּם מְרוּצַתְכֶם טוֺבָה הָיָתָה מִי סָגַר עֲלֵיכֶם מֵהַ׹ֵּׂג אֶת-הָאֱמֶת:

Běželi jste dobře. Kdo vám překazil, abyste pravdy neposlouchali?

Běželi jste dobře! Kdo vám zabránil, abyste se drželi pravdy?

ε᾿τρέχετε καλω̑ς τίς ὑμα̑ς ε᾿νέκοψεν τη̑ α᾿ληθεία μὴ πείθεσθαι

שַׁפִּיר רָהטִין הוַיתֻּון מַנֻו דַּוֵדכֻון דּלַשׁרָרָא לָא תֵּתּטפִּיסֻון׃

[(9) Gala 05, 08]

פִּתּוּי זֶה אֵינוֹ מֵאֵת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם.

לֹא מִפִּי הַקֹּרֵא אֶתְכֶם דִּבְרֵי מְפַתֵּיכֶם יָצָאוּ:

Neníť ta rada z toho, kterýž vás volá.

Jistě to nevyšlo od toho, který vás povolává. ([Galatským 1:6])

ἡ πεισμονὴ ου᾿κ ε᾿κ του̑ καλου̑ντος ὑμα̑ς

פּיָסכֻון לָא הוָא מֵן הַו דַּקרָכֻון׃

[(9) Gala 05, 09]

מְעַט שְׂאוֹר מַחֲמִיץ אֶת כָּל הַבָּצֵק.

מְעַט שְׂאֹר יַחֲמִיץ אֵת כָּל-הָעֲרִיסָה:

Maličko kvasu všecko těsto nakvašuje.

Málo kvasu celé těsto prokvasí. ([Matouš 16:16; 1 Korintským 5:6])

μικρὰ ζύμη ο῞λον τὸ φύραμα ζυμοι̑

חמִירָא קַלִיל כֻּלָה גּבִילתָּא מַחמַע׃

[(9) Gala 05, 10]

אֲנִי בּוֹטֵחַ בָּאֲדוֹן בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל לִבְּכֶם שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה. וּמִי שֶׁעוֹכֵר אֶתְכֶם יִשָֹא אֶת עֲווֹנוֹ, יִהְיֶה הָאִישׁ מִי שֶׁיִּהְיֶה.

וַאֲנִי בֹטֵחַ בָּכֶם לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ כִּי מַחֲשָׁבָה זָרָה לֹא תַעֲלֶה עַל-לִבְּכֶם אַךְ הָעֹכֵר אֶתְכֶם וִיהִי מִי שֶׁיִּהְיֶה עֲוֺנוֺ יִ׹ָּׂא:

Jáť mám naději o vás v Pánu, že nic jiného smýšleti nebudete; ale ten, kterýž kormoutí vás, trpěti bude soud, kdožť jest on koli.

Ale já k vám v Pánu(u) mám důvěru, že se neuchýlíte k jinému smýšlení. Ten však, kdo vás uvádí do zmatku, neujde soudu, ať je to kdokoli. (u) var: – v Pánu ([2 Korintským 7:16 2 Korintským 11:15])

ε᾿γώ πέποιθα ει᾿ς ὑμα̑ς ε᾿ν κυρίω ο῞τι ου᾿δὲν α῎λλο φρονήσετε ὁ δὲ ταράσσων ὑμα̑ς βαστάσει τὸ κρίμα ο῞στις ε᾿ὰν η῏

אֵנָא תּכִיל אנָא עלַיכֻּון בּמָרַן דּמֵדֵּם אחרִין לָא מֵתרַעֵיתֻּון וַאינָא דּדָלַח לכֻון הֻו נסַיבּרִיוהי לדִינָא מַן דִּאיתַוהי׃ ס

[(9) Gala 05, 11]

וַאֲנִי, אַחַי, אִם אֲנִי עֲדַיִן מַטִּיף בְּעַד הַמִּילָה, מַדּוּעַ זֶה מוֹסִיפִים לִרְדֹף אוֹתִי? אִלּוּ הִטַּפְתִּי כָּךְ, הָיָה מִתְבַּטֵּל מִכְשׁוֹל הַצְּלָב.

וַאֲנִי אַחַי אִם עוֺד אֶקְרָא לְהִמּוֺל עַל-מַה-זֶּה אֲנִי נִרְדָּף הֲלֹא סָר מִכְשׁוֺל הַצְּלִיב וְאֵינֶנּוּ:

Já pak, bratří, káži-li také obřízku, i pročež ještě protivenství trpím? Tedy jest vyprázdněno pohoršení kříže.

Kdybych já, bratří, dosud(v) kázal, že obřízka je nutná, proč bych byl vlastně pronásledován? Vždyť by tím bylo odstraněno pohoršení, jímž je kříž. (v) var: – dosud ([1 Korintským 1:23; Galatským 6:12; Filipským 3:18; 1 Tesalonickým 2:15])

ε᾿γώ δέ α᾿δελφοί ει᾿ περιτομὴν ε῎τι κηρύσσω τί ε῎τι διὼκομαι α῎ρα κατήργηται τὸ σκάνδαλον του̑ σταυρου̑

אֵנָא דֵּין אַחַי אֵלֻו עדַכִּיל גּזֻורתָּא מַכרֵז הוִית למָנָא מֵתרדֵף הוִית דַּלמָא אֵתבַּטַל לֵה כֵּשׁלֵה דַּזקִיפָא׃

[(9) Gala 05, 12]

מִי יִתֵּן וְיִכָּרְתוּ הַמַּתְעִים אֶתְכֶם!

מִי-יִתֵּן אֵפוֺא וּמְסַלְּפֵי דַרְכֵיכֶם יִמָּלוּ:

Ó by také odřezání byli, kteříž vás nepokojí.

Ti, kteří mezi vás kvůli obřízce vnášejí neklid, ať se rovnou vyklestí(x)! (x) stanou eunuchy

ο῎φελον καὶ α᾿ποκόψονται οἱ α᾿ναστατου̑ντες ὑμα̑ς

אֵשׁתֻּוף דֵּין אָף מֵפסַק נֵפסקֻון הָנֻון דּדָלחִין לכֻון׃

[(9) Gala 05, 13]

אַחַי, לְחֵרוּת נִקְרֵאתֶם, רַק שֶׁלֹּא תְּהֵא הַחֵרוּת אֶמְצָעִי בִּידֵי הַבָּשָׂר, אֶלָּא שָׁרְתוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה.

כִּי דְרוֺר נִקְרָא לָכֶם אַחַי אַךְ לֹא דְרוֺר לְהַחֲטִיא אֶת-בְּשַׂרְכֶם כִּי אִם-לַעֲבֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה:

Nebo vy v svobodu povoláni jste, bratří, toliko abyste pod zámyslem té svobody nepovolovali tělu, ale skrze lásku posluhujte sobě vespolek.

Vy jste byli povoláni ke svobodě, bratří. Jen nemějte svobodu za příležitost k prosazování sebe, ale služte v lásce jedni druhým. ([1 Korintským 8:9; 1 Petrův 2:16])

ὑμει̑ς γὰρ ε᾿π῾ ε᾿λευθερία ε᾿κλήθητε α᾿δελφοί μόνον μὴ τὴν ε᾿λευθερίαν ει᾿ς α᾿φορμὴν τη̑ σαρκί α᾿λλὰ διὰ τη̑ς α᾿γάπης δουλεύετε α᾿λλήλοις

אַנתֻּון דֵּין לחִארֻותָא הו אֵתקרִיתֻּון אַחַי בַּלחֻוד לָא תֵּהוֵא חִארֻותכֻון לעֵלַת בֵּסרָא אֵלָא בּחֻובָּא הוַיתֻּון מֵשׁתַּעבּדִין חַד לחַד׃

[(9) Gala 05, 14]

הֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּמַאֲמָר אֶחָד - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."

כִּי כָל-הַתּוֺרָה תּוּקַם בַּמִּצְוָה הָאַחַת הַזֹּאת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ:

Nebo všecken zákon v jednom slovu se zavírá, totiž v tom: Milovati budeš bližního svého jako sebe samého.

Vždyť celý zákon je shrnut v jednom slově: Milovati budeš bližního svého jako sebe samého! ([Leviticus 19:18; Matouš 7:12 Matouš 22:39-Matouš 22:40; Římanům 13:8-Římanům 13:10; Jakubův 2:8])

ὁ γὰρ πα̑ς νόμος ε᾿ν ἑνὶ λόγω πεπλήρωται ε᾿ν τω̑ α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν

כֻּלֵה גֵּיר נָמֻוסָא בַּחדָא מֵלתָא מֵתמַלֵא בּהָי דּתַחֵב לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך׃

[(9) Gala 05, 15]

אַךְ אִם אַתֶּם נוֹשְׁכִים וְטוֹרְפִים זֶה אֶת זֶה, כִּי אָז תִּשָּׁמְדוּ אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ.

אַךְ אִם-תְּנַשְּׁכוּ וְתֹאכְלוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ רְאוּ פֶּן-אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ תִּסָּפוּ:

Pakli se vespolek koušete a žerete, hleďtež, abyste jedni od druhých zkaženi nebyli.

Jestliže však jeden druhého koušete a požíráte, dejte si pozor, abyste se navzájem nezahubili.

ει᾿ δὲ α᾿λλήλους δάκνετε καὶ κατεσθίετε βλέπετε μὴ ὑπ῾ α᾿λλήλων α᾿ναλωθη̑τε

אֵן דֵּין חַד לחַד מנַכּתִיתֻּון וָאכלִיתֻּון חזַו דַּלמָא חַד מֵן חַד תּסֻופֻון׃ ס

[(9) Gala 05, 16]

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם; הִתְהַלְּכוּ בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ וְלֹא תְּמַלְּאוּ אֶת תַּאֲווֹת הַבָּשָׂר;

וַאֲנִי הִנְנִי אֹמֵר הִתְהַלְּכוּ כְאַנְשֵׁי רוּחַ וְאָז לֹא תְמָלְאוּן אֶת תַּאֲוַת הַבָּשָׂר:

Ale pravímť: Duchem choďte, a žádosti těla nevykonáte.

Chci říci: Žijte z moci Božího Ducha, a nepodlehnete tomu, k čemu vás táhne vaše přirozenost(y). (y) ř: tělo (tak i dále) ([Římanům 8:4; Galatským 5:25])

λέγω δέ πνεύματι περιπατει̑τε καὶ ε᾿πιθυμίαν σαρκὸς ου᾿ μὴ τελέσητε

אָמַר אנָא דֵּין דַּברֻוחָא הוַיתֻּון מהַלכִין ורֵגּתָא דּבֵסרָא לָא מֵן מתֻום תֵּעבּדֻון׃

[(9) Gala 05, 17]

כִּי הַבָּשָׂר מִתְאַוֶּה לְמַה שֶּׁבְּנִגּוּד לָרוּחַ, וְהָרוּחַ מִתְנַגֶּדֶת לַבָּשָׂר; שְׁנֵיהֶם מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה וְלָכֵן אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְכֶם.

כִּי הַבָּשָׂר מִתְאַוֶּה אֶת-אֲשֶׁר לֹא יֹאבֶה הָרוּחַ וְהָרוּחַ אֶת-אֲשֶׁר לֹא יֹאבֶה הַבָּשָׂר כִּי שְׁנֵיהֶם צָרִים זֶה לָזֶה עַד אֲשֶׁר לֹא תוּכְלוּן עֲשׂוֺת כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּצוּ:

Nebo tělo žádá proti Duchu, a Duch proti tělu. Ty pak věci jsou sobě vespolek odporné, tak abyste ne, což byste chtěli, to činili.

Touhy lidské přirozenosti směřují proti Duchu Božímu, a Boží Duch proti nim. Jde tu o naprostý protiklad, takže děláte to, co dělat nechcete. ([Římanům 7:15 Římanům 7:23; Jakubův 4:1 Jakubův 4:5; 1 Petrův 2:11])

ἡ γὰρ σὰρξ ε᾿πιθυμει̑ κατὰ του̑ πνεύματος τὸ δὲ πνευ̑μα κατὰ τη̑ς σαρκός ταυ̑τα γὰρ α᾿λλήλοις α᾿ντίκειται ι῞να μὴ α῍ ε᾿ὰν θέλητε ταυ̑τα ποιη̑τε

בֵּסרָא גֵּיר רָאֵג מֵדֵּם דּנָכֵא לרֻוחָא ורֻוחָא רָגָּא מֵדֵּם דּנָכֵא לבֵסרָא וַתרַיהֻון סַקֻובלֵא אֵנֻון חַד דּחַד דּלָא מֵדֵּם דּצָבֵיתֻּון תֵּהוֻון עָבדִּין׃

[(9) Gala 05, 18]

אֲבָל אִם הָרוּחַ מַנְהִיגָה אֶתְכֶם, אֲזַי אֵינְכֶם כְּפוּפִים לַתּוֹרָה.

וְאִם-תֵּלְכוּן כַּאֲשֶׁר יוֺלִכֲכֶם הָרוּחַ אֵינְכֶם עוֺד תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֺרָה:

Jestliže pak Duchem vedeni býváte, nejste pod zákonem.

Dáte-li se však vést Božím Duchem, nejste už pod zákonem. ([Římanům 6:14 Římanům 7:4 Římanům 8:14])

ει᾿ δὲ πνεύματι α῎γεσθε ου᾿κ ε᾿στὲ ὑπὸ νόμον

אֵן דֵּין בּרֻוחָא מֵתּדַּבּרִין אנתֻּון לָא הוַיתֻּון תּחֵית נָמֻוסָא׃

[(9) Gala 05, 19]

מַעֲשֵׂי הַבָּשָׂר גְּלוּיִים וְאֵלֶּה הֵם: נִאוּף וּזְנוּת, טֻמְאָה, זִמָּה,

וּמַעַלְלֵי הַבָּשָׂר יְדוּעִים וְאֵלֶּה הֵם נִאוּף זְנוּת זִמָּה וַעֲגָבִים:

Zjevníť jsou pak skutkové těla, jenž jsou: Cizoložstvo, smilstvo, nečistota, chlipnost,

Skutky lidské svévole(z) jsou zřejmé: necudnost, nečistota, bezuzdnost, (z) ř: lidského těla ([Matouš 7:16; Římanům 1:28])

φανερὰ δέ ε᾿στιν τὰ ε῎ργα τη̑ς σαρκός α῞τινά ε᾿στιν πορνεία α᾿καθαρσία α᾿σέλγεια

יִדִיעִין אֵנֻון גֵּיר עבָדַוהי דּבֵסרָא דִּאיתַיהֻון זָניֻותָא טַנפֻותָא צַחנֻותָא׃

[(9) Gala 05, 20]

עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כִּשּׁוּף, שִׂנְאָה, מָדוֹן, צָרוּת עַיִן, כַּעַס, מְרִיבָה, מַחֲלוֹקוֹת, כִּתּוֹת,

עֲבֹדַת אֱלִילִים וּכְשָׁפִים אֵיבָה מְרִיבָה וְקִנְאָה כַּעַשׂ מָדוֺן מַחְלֹקֶת וּמִפְלָגּוֺת:

Modloslužba, čarování, nepřátelství, svárové, nenávisti, hněvové, dráždění, různice, sekty,

modlářství, čarodějství, rozbroje, hádky, žárlivost, vášeň, podlost, rozpory, rozkoly,

ει᾿δωλολατρία φαρμακεία ε῎χθραι ε῎ρις ζη̑λος θυμοί ε᾿ριθείαι διχοστασίαι αἱρέσεις

פֻּולחָנָא דַּפתַכרֵא חַרָשֻׁותָא בּעֵלדּבָבֻותָא חֵריָנָא טנָנָא חֵמתָּא עֵציָנָא פָּלַגוָתָא סֵדקֵא׃

[(9) Gala 05, 21]

קִנְאָה, שִׁכְרוּת, הוֹלְלוּת וְכַדּוֹמֶה. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם מֵרֹאשׁ מַה שֶּׁכְּבָר אָמַרְתִּי: עוֹשֵׂי מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

מַשְׂטֵמָה וָרֶצַח וְדַרְכֵי סֹבְאִים וְזוֺלְלִים וְעוֺד אֲחֵרִים כְּמוֺהֶם אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אֲנִי אֹמֵר כַּאֲשֶׁר מֵאָז אָמַרְתִּי כִּי-עֹשֵׂי אֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:

Závisti, vraždy, opilství, hodování, a těm podobné věci. Kteréž kdokoli činí, toť vám předpovídám, jakož jsem i prvé pravil, že království Božího dědicové nebudou.

závist(a), opilství, nestřídmost a podobné věci. Řekl jsem už dříve a říkám znovu, že ti, kteří takové věci dělají, nebudou mít podíl na království Božím. (a) var: + vraždy ([Efezským 5:5])

φθόνοι μέθαι κω̑μοι καὶ τὰ ο῞μοια τούτοις α῍ προλέγω ὑμι̑ν καθώς προει̑πον ο῞τι οἱ τὰ τοιαυ̑τα πράσσοντες βασιλείαν θεου̑ ου᾿ κληρονομήσουσιν

חסָמָא קֵטלָא רַוָיֻותָא זמָרָא וכֻל דַּלהָלֵין דָּמֵין וַאילֵין דּהָלֵין סָערִין אַיך דּמֵן לֻוקדַם אֵמרֵת לכֻון אָף הָשָׁא אָמַר אנָא דּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא לָא יָרתִּין׃ ס

[(9) Gala 05, 22]

לְעֻמַּת זֹאת, פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת,

וּפְרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה שִׂמְחָה וְשָׁלוֺם אֹרֶךְ אַפַּיִם נְדִיבוֺת חֶסֶד וֶאֱמוּנָה:

Ovoce pak Ducha jestiť: Láska, radost, pokoj, tichost, dobrotivost, dobrota, věrnost, krotkost, středmost.

Ovoce Božího Ducha však je láska, radost, pokoj, trpělivost, laskavost, dobrota, věrnost, ([Efezským 5:9; 1 Timoteovi 4:12 1 Timoteovi 6:11])

ὁ δὲ καρπὸς του̑ πνεύματός ε᾿στιν α᾿γάπη χαρά ει᾿ρήνη μακροθυμία χρηστότης α᾿γαθωσύνη πίστις

פִּארֵא דֵּין דּרֻוחָא אִיתַיהֻון חֻובָּא חַדֻותָא שׁלָמָא מַגּרַת רֻוחָא בַּסִימֻותָא טָבֻותָא הַימָנֻותָא׃

[(9) Gala 05, 23]

עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי - עַל מִדּוֹת כָּאֵלֶּה אֵין תּוֹרָה חָלָה.

עֲנָוָה וְהַצְנֵעַ לֶכֶת וּלְמִדּוֺת כָּאֵלֶּה אֵין תּוֺרָה:

Proti takovýmť není zákon.

tichost a sebeovládání. Proti tomu se zákon neobrací. ([1 Timoteovi 1:9; 2 Petrův 1:6])

πραυ̑της ε᾿γκράτεια κατὰ τω̑ν τοιούτων ου᾿κ ε῎στιν νόμος

מַכִּיכֻותָא מסַיבּרָנֻותָא עַל הָלֵין נָמֻוסָא לָא סִים׃

[(9) Gala 05, 24]

הָאֲנָשִׁים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ צָלְבוּ אֶת בְּשָׂרָם עִם תְּשׁוּקוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו.

וּמִי אֲשֶׁר לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הֵם הִצְלִיבוּ אֶת-הַבָּשָׂר עִם-כָּל-תְּשׁוּקָתוֺ וְתַאֲוָתוֺ:

Nebo kteříž jsou Kristovi, ti své tělo ukřižovali s vášněmi a s žádostmi.

Ti, kteří náležejí Kristu Ježíši, ukřižovali sami sebe(b) se svými vášněmi a sklony. (b) ř: své tělo ([Římanům 6:6 Římanům 8:13; Koloským 3:5])

οἱ δὲ του̑ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ τὴν σάρκα ε᾿σταύρωσαν σὺν τοι̑ς παθήμασιν καὶ ται̑ς ε᾿πιθυμίαις

אַילֵין דֵּין דּדַמשִׁיחָא אֵנֻון בֵּסרהֻון זקַפו עַם כֻּלהֻון כִּאבַוהי וַרגִיגָתֵה׃

[(9) Gala 05, 25]

אִם חַיֵּינוּ מִן הָרוּחַ, הָבָה גַּם נִתְהַלֵּךְ עַל־פִּי הָרוּחַ.

אִם-חַיֵּי הָרוּחַ בָּנוּ נֵלְכָה גַּם-בְּאָרְחוֺת הָרוּחַ:

Jsme-liť Duchem živi, Duchem i choďme.

Jsme-li živi Božím Duchem, dejme se Duchem také řídit. ([Římanům 8:4; Galatským 5:16])

ει᾿ ζω̑μεν πνεύματι πνεύματι καὶ στοιχω̑μεν

נִחֵא הָכִיל בּרֻוחָא וַלרֻוחָא נֵשׁלַם׃

[(9) Gala 05, 26]

אַל נָא נִהְיֶה שׁוֹאֲפֵי כְּבוֹד שָׁוְא, הַמִּתְגָּרִים וּמְקַנְּאִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.

וְכָבוֺד שָׁוְא לֹא נִרְדֹּף לְהִתְגָּרוֺת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ אוֺ לְקַנֵּא אִישׁ בְּרֵעֵהוּ:

Nebývejme marné chvály žádostivi, jedni druhých popouzejíce, a jedni druhým závidíce.

Nehledejme prázdnou slávu, nebuďme jeden k druhému vyzývaví, nezáviďme jeden druhému. ([Filipským 2:3])

μὴ γινὼμεθα κενόδοξοι α᾿λλήλους προκαλούμενοι α᾿λλήλοις φθονου̑ντες

ולָא נֵהוֵא סרִיקַי שֻׁובחָא דּמַקלִין חַד עַל חַד וחָסמִין חַד בּחַד׃ ס

[(9) Gala 06, 01]

אַחַי, אִם יִכָּשֵׁל אִישׁ מִכֶּם בְּאֵיזוֹ עֲבֵרָה, אַתֶּם הָאֲנָשִׁים הָרוּחָנִיִּים תָּקִימוּ אוֹתוֹ בְּרוּחַ שֶׁל עֲנָוָה; וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תָּבוֹא גַּם אַתָּה לִידֵי נִסָּיוֹן.

אַחַי אִם-אִישׁ מִכֶּם נִלְכַּד וְעָשָׂה אַחַת מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא תֵעֲשֶׂינָה אַתֶּם אַנְשֵׁי רוּחַ הָקֵם תָּקִימוּ אֹתוֺ בְּעַנָוַת רוּחַ וְזָכַרְתָּ פֶּן-תִּלָּכֵד בְּמַסָּה גַם-אָתָּה:

Bratří, by pak byl zachvácen člověk v nějakém pádu, vy duchovní napravte takového v duchu tichosti, prohlédaje sám k sobě, abys i ty nebyl pokoušín.

Bratří, upadne-li někdo z vás do nějakého provinění, vy, kteří jste vedeni Božím Duchem, přivádějte ho na pravou cestu v duchu mírnosti a každý si dej pozor sám na sebe, abys také nepodlehl pokušení. ([Matouš 18:15; Jakubův 5:19])

α᾿δελφοί ε᾿ὰν καὶ προλημφθη̑ α῎νθρωπος ε῎ν τινι παραπτὼματι ὑμει̑ς οἱ πνευματικοὶ καταρτίζετε τὸν τοιου̑τον ε᾿ν πνεύματι πραυ̑τητος σκοπω̑ν σεαυτόν μὴ καὶ σὺ πειρασθη̑ς

אַחַי אֵן אנָשׁ מֵנכֻון נֵתקַדַּם בּסַכלֻותָא אַנתֻּון אַילֵין דַּברֻוח אַנתֻּון אַתקנֻוהי בּרֻוחָא מַכִּיכתָּא וַהוַיתֻּון זהִירִין דּדַלמָא אָף אַנתֻּון תֵּתנַסֻון׃

[(9) Gala 06, 02]

שְׂאוּ אִישׁ אֶת מַעֲמֶסֶת רֵעֵהוּ וְכָךְ תְּקַיְּמוּ אֶת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.

שְׂאוּ עֲלֵיכֶם אִישׁ סֵבֶל רֵעֵהוּ וּבָזֹאת תִּשְׁמְרוּ אֶת-תּוֺרַת הַמָּשִׁיחַ:

Jedni druhých břemena neste, a tak plňte zákon Kristův.

Berte na sebe břemena jedni druhých, tak naplníte(c) zákon Kristův. (c) var: naplňte ([Jan 13:34; Římanům 15:1])

α᾿λλήλων τὰ βάρη βαστάζετε καὶ ου῞τως α᾿ναπληρὼσετε τὸν νόμον του̑ Χριστου̑

וַטעַנו יֻוקרָא דַּחדָדֵא דּהָכַנָא ממַלֵיתֻּון נָמֻוסֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(9) Gala 06, 03]

אִם אָדָם חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְמַשֶּׁהוּ בְּעוֹד שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם, הֲרֵיהוּ מַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ.

וְאִישׁ כִּי-יֵחָשֵׁב בְּעֵינָיו כַּמָּה נֶחְשָׁב הוּא בִּהְיוֺתוֺ כִבְלִימָה מַתְעֶה הוּא אֶת-נַפְשׁוֺ:

Nebo zdá-li se komu, že by něco byl, nic nejsa, takového vlastní mysl jeho svodí.

Myslí-li si někdo, že je něco, a přitom není nic, klame sám sebe. ([1 Korintským 8:2])

ει᾿ γὰρ δοκει̑ τις ει῏ναί τι μηδὲν ω῎ν φρεναπατα̑ ἑαυτόν

אֵן גֵּיר אנָשׁ סָבַר דִּאיתַוהי מֵדֵּם כַּד לָא אִיתַוהי נַפשֵׁה מַטעֵא׃

[(9) Gala 06, 04]

יִבְחַן כָּל אֶחָד אֶת מַעֲשָׂיו וְאָז הַסִּבָּה לִתְהִלָּתוֹ תִּהְיֶה בּוֹ עַצְמוֹ בְּלִי תְּלוּת בַּזוּלַת,

אַךְ יִבְחַן אִישׁ אֶת-מַעֲשֵׂהוּ וְאָז יִשְׂמַח בְּמַעֲשָׂיו לְבַדּוֺ וְלֹא לְנֹכַח רֵעֵהוּ:

Ale díla svého zkus jeden každý, a tehdyť sám v sobě chválu míti bude, a ne v jiném.

Každý ať zkoumá své vlastní jednání; pak bude mít čím se chlubit, bude-li hledět jen na sebe a nebude se porovnávat s druhými. ([2 Korintským 13:5])

τὸ δὲ ε῎ργον ἑαυτου̑ δοκιμαζέτω ε῞καστος καὶ τότε ει᾿ς ἑαυτὸν μόνον τὸ καύχημα ε῞ξει καὶ ου᾿κ ει᾿ς τὸν ε῞τερον

אֵלָא אנָשׁ עבָדֵה נֵהוֵא בָּקֵא והָידֵּין בַּינַוהי לנַפשֵׁה נֵהוֵא שֻׁובהָרֵה ולָא בַּאחרָנֵא׃

[(9) Gala 06, 05]

שֶׁכֵּן כָּל אֶחָד יִשָֹא אֶת הַנֵּטֶל שֶׁלּוֹ.

כִּי אִישׁ אִישׁ כֹּבֶד מַ׹ָּׂאוֺ יִ׹ָּׂא:

Nebo jeden každý své břímě ponese.

Každý bude odpovídat sám za sebe. ([Římanům 14:12])

ε῞καστος γὰρ τὸ ι῎διον φορτίον βαστάσει

כֻּלנָשׁ גֵּיר מַובּלָא דּנַפשֵׁה נֵשׁקֻול׃

[(9) Gala 06, 06]

מִי שֶׁלּוֹמֵד אֶת דְּבַר אֱלֹהִים צָרִיךְ לְשַׁתֵּף בְּכָל הַדְּבָרִים הַטוֹבִים אֶת מִי שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתוֹ.

הַתַּלְמִיד לִמְלַמְּדוֺ דֵעָה יִתֵּן חֵלֶק מִכָּל-טוּבוֺ:

Zdílejž se pak ten, kterýž naučení přijímá v slovu s tím, od kohož naučení béře, vším statkem.

Kdo je vyučován v slovu, nechť se s vyučujícím dělí o všechno potřebné k životu. ([Římanům 15:27; 1 Korintským 9:14])

κοινωνείτω δὲ ὁ κατηχούμενος τὸν λόγον τω̑ κατηχου̑ντι ε᾿ν πα̑σιν α᾿γαθοι̑ς

נֵשׁתַּותַּף דֵּין הַו דּשָׁמַע מֵלתָא להַו מַן דּמַשׁמַע לֵה בּכֻלהֵין טָבָתָא׃

[(9) Gala 06, 07]

אַל תִּטְעוּ, בֵּאלֹהִים אֵין לְהָתֵל; כִּי מַה שֶּׁאָדָם זוֹרֵעַ, אֶת זֹאת גַּם יִקְצֹר.

אַל-תַּשִּׁאוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם הָאֱלֹהִים אֵין לְהָתֵל בּוֺ כִּי כַּאֲשֶׁר יִזְרַע אִישׁ כֵּן יִקְצֹר:

Nemylte se, Bůhť nebude oklamán; nebo cožkoli rozsíval by člověk, toť bude i žíti.

Neklamte se, Bohu se nikdo nebude posmívat. Co člověk zaseje, to také sklidí. ([Jakubův 1:16])

μὴ πλανα̑σθε θεὸς ου᾿ μυκτηρίζεται ο῍ γὰρ ε᾿ὰν σπείρη α῎νθρωπος του̑το καὶ θερίσει

לָא תֵּטעֻון אַלָהָא לָא מֵתבַּזַח מֵדֵּם דּזָרַע גֵּיר בַּר־אנָשָׁא הַו הֻו חָצֵד׃

[(9) Gala 06, 08]

מִי שֶׁזּוֹרֵעַ בִּשְׂדֵה בְּשָׂרוֹ, מִן הַבָּשָׂר יִקְצֹר כִּלָּיוֹן. אֲבָל הַזּוֹרֵעַ בִּשְׂדֵה הָרוּחַ, מִן הָרוּחַ יִקְצֹר חַיֵּי עוֹלָם.

כִּי-הַזֹּרֵע לִבְשָׂרוֺ יִקְצֹר קְצִיר בְּשְׂרוֺ כִּלָּיוֺן חָרוּץ וְהַזֹּרֵעַ לָרוּחַ יִקְצֹר קְצִיר הָרוּחַ חַיֵּי עוֺלָם:

Nebo kdož rozsívá tělu svému z těla žití bude porušení; ale kdož rozsívá Duchu, z Duchať žíti bude život věčný.

Kdo zasévá pro své sobectví(d), sklidí zánik, kdo však zasévá pro Ducha, sklidí život věčný. (d) ř: tělo ([Jan 3:6 Jan 6:63; Římanům 8:6 Římanům 8:13; Efezským 4:22])

ο῞τι ὁ σπείρων ει᾿ς τὴν σάρκα ἑαυτου̑ ε᾿κ τη̑ς σαρκὸς θερίσει φθοράν ὁ δὲ σπείρων ει᾿ς τὸ πνευ̑μα ε᾿κ του̑ πνεύματος θερίσει ζωὴν αι᾿ὼνιον

מַן דּבַבסַר זָרַע מֵן בֵּסרָא חבָלָא הו חָצֵד ומַן דַּברֻוח זָרַע מֵן רֻוחָא חַיֵא דַּלעָלַם נֵחצֻוד׃

[(9) Gala 06, 09]

אַל נָא יִרְפּוּ יָדֵינוּ מֵעֲשׂוֹת טוֹב; בְּבוֹא הָעֵת נִקְצֹר, אִם לֹא נִרְפֶּה.

וַאֲנַחְנוּ בַּל-תִּרְפֶּינָה יָדֵינוּ בַּעֲשׂוֺת טוֺב כִּי-נִקְצֹר בְּעִתּוֺ אִם-לֹא נִרְפֶּה:

Činíce pak dobře, neoblevujme; nebo časem svým budeme žíti, neustávajíce.

V konání dobra neumdlévejme; neochabneme-li, budeme sklízet v ustanovený čas. ([2 Tesalonickým 3:13; Židům 12:3])

τὸ δὲ καλὸν ποιου̑ντες μὴ ε᾿γκακω̑μεν καιρω̑ γὰρ ι᾿δίω θερίσομεν μὴ ε᾿κλυόμενοι

וכַד עָבדִּינַן דּטָב לָא הוָת מָאנָא לַן נֵהוֵא גֵּיר זַבנָא דּנֵחצֻוד ולָא תֵּמַאן לַן׃

[(9) Gala 06, 10]

לָכֵן בְּעוֹד יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת, נִגְמֹל טוֹב לְכָל אָדָם, וּבְיִחוּד לִבְנֵי אֱמוּנָתֵנוּ.

וְעַל-כֵּן אֵפוֺא בְּעוֺד יֶשׁ-לָנוּ יָדַיִם נֵטִיבָה-נָּא לְכָל-בְּנֵי אָדָם וְעַל כֻּלָּם לִבְנֵי בֵית הָאֱמוּנָה:

A protož dokudž čas máme, čiňme dobře všechněm, nejvíce pak domácím víry.

A tak dokud je čas, čiňme dobře všem, nejvíce však těm, kteří patří do rodiny víry.

α῎ρα ου῏ν ὡς καιρὸν ε῎χομεν ε᾿ργαζὼμεθα τὸ α᾿γαθὸν πρὸς πάντας μάλιστα δὲ πρὸς τοὺς οι᾿κείους τη̑ς πίστεως

הָשָׁא הָכִיל עַד זַבנָא אִית לַן נֵפלֻוח טָבָתָא לוָת כֻּלנָשׁ יַתִּירָאיִת לוָת בּנַי בַּיתָּא דּהַימָנֻותָא׃

[(9) Gala 06, 11]

רְאוּ בְּאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּמוֹ יָדִי!

רְאוּ מָה-רַב הַמִּכְתָּב הַזֶּה אֲשֶׁר-כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיָדִי:

Pohleďte, jaký jsem vám list napsal svou rukou.

Teď vám píši vlastní rukou; všimněte si velkého písma. ([1 Korintským 16:21])

ι῎δετε πηλίκοις ὑμι̑ν γράμμασιν ε῎γραψα τη̑ ε᾿μη̑ χειρί

חזַו אַילֵין כּתִיבָן כֵּתבֵּת לכֻון בִּאידַי׃

[(9) Gala 06, 12]

הָאֲנָשִׁים הַחֲפֵצִים לְהִתְהַדֵּר בַּבָּשָׂר מַכְרִיחִים אֶתְכֶם לְהִמּוֹל רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָדְפוּ עַל צְלַב הַמָּשִׁיחַ.

אֵלֶּה הַמְבַקְשִׁים לְהִתְיַפּוֺת לָעֵינַיִם יְאַלְּצוּ אֶתְכֶם לְהִמּוֺל רַק לְמַעַן בַּל-יֵרָדְפוּ עַל-דְּבַר צְלַב הַמָּשִׁיחַ:

Ti, kteříž chtějí tvární býti podlé těla, nutí vás, abyste se obřezovali, jedné aby protivenství pro kříž Kristův netrpěli.

Ti, kteří chtějí dobře vypadat před lidmi(e), nutí vás, abyste se dávali obřezat, jen aby nebyli pronásledováni pro kříž Krista Ježíše(f). (e) ř: v těle (f) var: kříž Kristův ([Galatským 5:11; Filipským 3:18])

ο῞σοι θέλουσιν ευ᾿προσωπη̑σαι ε᾿ν σαρκί ου῟τοι α᾿ναγκάζουσιν ὑμα̑ς περιτέμνεσθαι μόνον ι῞να τω̑ σταυρω̑ του̑ Χριστου̑ μὴ διὼκωνται

אַילֵין דּצָבֵין דּנֵשׁתַּבהרֻון בּבֵסרָא הֵנֻון אָלצִין לכֻון דּתֵתגַּזרֻון דּבַלחֻוד בַּזקִיפֵה דַּמשִׁיחָא לָא נֵתרַדפֻּון׃

[(9) Gala 06, 13]

הֲרֵי אֲפִלּוּ הַנִּמּוֹלִים עַצְמָם אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲבָל רוֹצִים הֵם שֶׁתִּמּוֹלוּ לְמַעַן יִתְהַלְּלוּ בִּבְשַׂרְכֶם.

וְהַנִּמּוֺלִים הָהֵם אֶת-הַתּוֺרָה אֵינָם שֹׁמְרִים רַק חֶפְצָם כִּי תִמּוֺלוּ לְמַעַן יִתְהַלְלוּ בִּבְשַׂרְכֶם:

Nebo ani sami ti, kteříž se obřezují, nezachovávají zákona, ale chtí, abyste se obřezovali, aby se tělem vaším chlubili.

Vždyť ani ti, kdo jsou obřezáni, zákon nezachovávají; chtějí, abyste se dali obřezat jen proto, aby se mohli pochlubit tím, co se stalo na vašem těle.

ου᾿δὲ γὰρ οἱ περιτεμνόμενοι αυ᾿τοὶ νόμον φυλάσσουσιν α᾿λλὰ θέλουσιν ὑμα̑ς περιτέμνεσθαι ι῞να ε᾿ν τη̑ ὑμετέρα σαρκὶ καυχήσωνται

אָפלָא גֵּיר הֵנֻון הָלֵין דּגָזרִין נָטרִין נָמֻוסָא אֵלָא צָבֵין דּתֵתגַּזרֻון דַּבבֵסרכֻון דִּילכֻון נֵשׁתַּבהרֻון׃

[(9) Gala 06, 14]

וַאֲנִי חָלִילָה לִי מֵהִתְהַלֵּל בִּלְתִּי אִם בִּצְלַב אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הָעוֹלָם צָלוּב לִי וַאֲנִי צָלוּב לָעוֹלָם;

וַאֲנִי חָלִילָה לִּי מֵהִתְהַלֵּל זוּלָתִי בִּצְלַב יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲשֶׁר-בּוֺ הָעוֺלָם צָלוּב-לִי וַאֲנִי צָלוּב לָעוֺלָם:

Ale ode mne odstup to, abych se chlubil, jediné v kříži Pána našeho Jezukrista, skrze něhož jest mi svět ukřižován, a já světu.

Já však se zanic nechci chlubit ničím, leč křížem našeho Pána Ježíše Krista, jímž je pro mne svět ukřižován a já pro svět. ([1 Korintským 1:31 1 Korintským 2:2])

ε᾿μοὶ δὲ μὴ γένοιτο καυχα̑σθαι ει᾿ μὴ ε᾿ν τω̑ σταυρω̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ δι῾ ου῟ ε᾿μοὶ κόσμος ε᾿σταύρωται κα᾿γώ κόσμω

לִי דֵּין לָא נֵהוֵא לִי דֵּאשׁתַּבהַר אֵלָא בַּזקִיפֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּבֵה עָלמָא זקִיף לִי וֵאנָא זקִיף אנָא לעָלמָא׃

[(9) Gala 06, 15]

כִּי לֹא הַמִּילָה חֲשׁוּבָה אַף לֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה.

כִּי-בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֵין יֶתֶר עָז לֹא לַמּוּלָה וְלֹא לָעָרְלָה כִּי אִם-לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה:

Nebo v Kristu Ježíši ani obřízka nic neprospívá, ani neobřízka, ale nové stvoření.

Neboť(g) nezáleží na obřezanosti ani neobřezanosti, nýbrž jen na novém stvoření. (g) var: + v Kristu Ježíši ([1 Korintským 7:19; 2 Korintským 5:17; Galatským 5:6])

ου῎τε γὰρ περιτομή τί ε᾿στιν ου῎τε α᾿κροβυστία α᾿λλὰ καινὴ κτίσις

לָא גֵּיר גּזֻורתָּא אִיתֵיה מֵדֵּם ולָא עֻורלֻותָא אֵלָא בּרִיתָא חדַתָא׃

[(9) Gala 06, 16]

כָּל הַנּוֹהֲגִים לְפִי כְּלָל זֶה, שָׁלוֹם וְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְעַל יִשְׂרָאֵל הַשַּׁיָּכִים לֵאלֹהִים.

וְכָל-הַמְיַשְּׁרִים לֶכֶת לְפִי קְנֵה הַמִּדָּה הַזֹּאת שָׁלוֺם וְחֶסֶד עֲלֵיהֶם וְעַל-יִשְׂרָאֵל עַם הָאֱלֹהִים:

A kteřížkoli tohoto pravidla následují, pokoj přijde na ně a milosrdenství, i na lid Boží Izraelský.

A všem, kdo se budou řídit tímto pravidlem, Izraeli Božímu, pokoj a slitování. ([Žalmy 125:5 Žalmy 128:6; Filipským 3:16])

καὶ ο῞σοι τω̑ κανόνι τούτω στοιχήσουσιν ει᾿ρήνη ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς καὶ ε῎λεος καὶ ε᾿πὶ τὸν ᾽Ισραὴλ του̑ θεου̑

וַאילֵין דַּלהָנָא שׁבִילָא שָׁלמִין שׁלָמָא נֵהוֵא עלַיהֻון ורַחמֵא ועַל אִיסרָיֵל דַּאלָהָא׃ ס

[(9) Gala 06, 17]

מֵעַתָּה וְאֵילָךְ אַל נָא יוֹגִיעֵנִי אִישׁ, שֶׁכֵּן אֶת צַלְּקוֹת יֵשׁוּעַ אֲנִי נוֹשֵׂא בְּגוּפִי.

מֵעַתָּה וָהָלְאָה אַל-יַלְאֵנִי עוֺד אִישׁ כִּי אוֺת חוֺתַם הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ נֹשֵׂא אֲנִי בִּבְשָׂרִי:

Dále pak žádný mi nečiň zaměstknání, já zajisté jízvy Pána Ježíše nosím na těle svém.

Ať už mi nikdo nepůsobí těžkosti, vždyť já nosím na svém těle jizvy(h) Ježíšovy. (h) znamení ([Matouš 26:10; 2 Korintským 4:10; Filipským 3:10])

του̑ λοιπου̑ κόπους μοι μηδεὶς παρεχέτω ε᾿γώ γὰρ τὰ στίγματα του̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿ν τω̑ σὼματί μου βαστάζω

מֵכִּיל לִי אנָשׁ עַמלָא לָא נַרמֵא אֵנָא גֵּיר כֻּותמָתֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע בּפַגרי שׁקִיל אנָא׃

[(9) Gala 06, 18]

אַחַי, חֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם רוּחֲכֶם. אָמֵן.

אַחַי חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם-רוּחֲכֶם אָמֵן:

Milost Pána Ježíše Krista s duchem vaším, bratří. Amen.

Milost našeho Pána Ježíše Krista buď s vámi(i), bratří. Amen. (i) ř: s duchem vaším

ἡ χάρις του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ μετὰ του̑ πνεύματος ὑμω̑ν α᾿δελφοί α᾿μήν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם רֻוחכֻון אַחַי אַמִין׃

[(10) Ephe 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, אֶל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר [בְּאֶפֶסוֹס], הַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ:

פּוֺלוֺס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֺן אֱלֹהִים אֶל-הַקְּדוֺשִׁים בְּאֶפְסוֺס וְאֶל-אֲשֶׁר נֶאֱמָן לִבָּם לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Pavel apoštol Jezukristův, skrze vůli Boží, svatým, kteří jsou v Efezu, a věrným v Kristu Ježíši:

Pavel, z Boží vůle apoštol Ježíše Krista, bratřím(a) věrným v Kristu Ježíši(b): (a) ř: svatým (pod. Efezským 1:15) (b) var: + kteří jsou v Efezu ([1 Korintským 1:1; 2 Korintským 1:1; Koloským 1:1])

Παυ̑λος α᾿πόστολος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ διὰ θελήματος θεου̑ τοι̑ς ἁγίοις τοι̑ς ου῏σιν ε᾿ν ᾽Εφέσω καὶ πιστοι̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

פַּולָוס שׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא לַאילֵין דִּאיתַיהֻון בֵּאפֵסָוס קַדִּישֵׁא וַמהַימנֵא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(10) Ephe 01, 02]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista.

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

שׁלָמָא עַמכֻון וטַיבֻּותָא מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(10) Ephe 01, 03]

בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתָנוּ בְּכָל בְּרָכָה רוּחָנִית בַּשָּׁמַיִם, בַּמָּשִׁיחַ,

בָּרוּךְ הוּא הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בֵּרַךְ אֹתָנוּ מִשְּׁמֵי מְעוֺנוֺ בְּכָל-בִּרְכַּת הַנֶּפֶשׁ בַּמָּשִׁיחַ:

Požehnaný Bůh a Otec Pána našeho Jezukrista, kterýž požehnal nám všelikým požehnáním duchovním v nebeských věcech v Kristu,

Pochválen buď Bůh a Otec našeho Pána Ježíše Krista, který nás v Kristu obdařil vším duchovním požehnáním nebeských darů;

ευ᾿λογητὸς ὁ θεὸς καὶ πατὴρ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ὁ ευ᾿λογήσας ἡμα̑ς ε᾿ν πάση ευ᾿λογία πνευματικη̑ ε᾿ν τοι̑ς ε᾿πουρανίοις ε᾿ν Χριστω̑

מבַרַך הֻו אַלָהָא אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דּבַרכַן בּכֻל בֻּורכָּן דּרֻוח בַּשׁמַיָא בַּמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 01, 04]

כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּבְלִי דֹּפִי לְפָנָיו בְּאַהֲבָה.

כַּאֲשֶׁר בּוֺ בְחָרָנוּ עַד לֹא נוֺסְדָה אָרֶץ לִהְיוֺת קְדֹשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו:

Jakož vyvolil nás v něm před ustanovením světa, abychom byli svatí a nepoškvrnění před oblíčejem jeho v lásce,

v něm nás již před stvořením světa vyvolil, abychom byli svatí a bez poskvrny před jeho tváří. ([Jan 15:16; Koloským 1:22])

καθώς ε᾿ξελέξατο ἡμα̑ς ε᾿ν αυ᾿τω̑ πρὸ καταβολη̑ς κόσμου ει῏ναι ἡμα̑ς ἁγίους καὶ α᾿μὼμους κατενὼπιον αυ᾿του̑ ε᾿ν α᾿γάπη

אַיכַּנָא דּקַדֵּם גּבָן בֵּה מֵן קדָם תַּרמיָתֵה דּעָלמָא דּנֵהוֵא קַדִּישֵׁא וַדלָא מֻום קדָמַוהי וַבחֻובָּא קַדֵּם רַשׁמַן לֵה׃

[(10) Ephe 01, 05]

הוּא יָעַד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כְּחֵפֶץ רְצוֹנוֹ,

וּבְאַהֲבָתוֺ יְעָדָנוּ מֵרֹאשׁ לִהְיוֺת לוֺ לְבָנִים עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּחֵפֶץ לִבּוֺ הַטּוֺב:

Předzřídiv nás k zvolení za syny skrze Ježíše Krista pro sebe, podlé dobře libé vůle své,

Ve své lásce nás předem určil, abychom rozhodnutím jeho dobroty byli skrze Ježíše Krista přijati za syny ([Jan 1:12])

προορίσας ἡμα̑ς ει᾿ς υἱοθεσίαν διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ει᾿ς αυ᾿τόν κατὰ τὴν ευ᾿δοκίαν του̑ θελήματος αυ᾿του̑

וסָמַן לַבנַיָא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אַיך דַּשׁפַר לצֵביָנֵה׃

[(10) Ephe 01, 06]

לִתְהִלַּת כָּבוֹד עַל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לָנוּ בַּאֲהוּבוֹ,

לְתִפְאֶרֶת עֹז חַסְדּוֺ אֲשֶׁר-גָּמַל עָלֵינוּ בִּידִידוֺ:

K chvále slávy milosti své, kterouž vzácné nás učinil v tom nejmilejším.

a chválili slávu jeho milosti, kterou nám udělil ve svém Nejmilejším. ([Matouš 3:17; Koloským 1:13])

ει᾿ς ε῎παινον δόξης τη̑ς χάριτος αυ᾿του̑ η῏ς ε᾿χαρίτωσεν ἡμα̑ς ε᾿ν τω̑ η᾿γαπημένω

דּנֵשׁתַּבַּח שֻׁובחָא דּטַיבֻּותֵה הַו דַּאשׁפַּע עלַין בּיַד חַבִּיבֵה׃

[(10) Ephe 01, 07]

שֶׁבְּדָמוֹ יֵשׁ לָנוּ הַפְּדוּת, סְלִיחַת הַחֲטָאִים כְּפִי עֹשֶׁר חֶסֶד הָאֱלֹהִים.

כִּי-בוֺ נִמְצָא פְדוּת וּסְלִיחָה לְחַטֹּאתֵינוּ בְּדָמוֺ הַשָּׁפוּךְ כַּהֲמוֺן חֲסָדָיו:

V němž máme vykoupení skrze krev jeho, totiž odpuštění hříchů, podlé bohatství milosti jeho,

V něm jsme vykoupeni jeho krví(c) a naše hříchy jsou nám odpuštěny pro přebohatou milost, (c) obětí ([Koloským 1:14 Koloským 1:20; Efezským 2:7; Židům 9:12])

ε᾿ν ω῟ ε῎χομεν τὴν α᾿πολύτρωσιν διὰ του̑ αι῞ματος αυ᾿του̑ τὴν α῎φεσιν τω̑ν παραπτωμάτων κατὰ τὸ πλου̑τος τη̑ς χάριτος αυ᾿του̑

דּבֵה אִית לַן פֻּורקָנָא ובַדמֵה שֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא אַיך עֻותרָא דּטַיבֻּותֵה׃

[(10) Ephe 01, 08]

אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה הוּא הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בִּמְלוֹא חָכְמָה וּבִינָה,

אֲשֶׁר הִרְבָּה עָלֵינוּ בְּכָל-חָכְמָה וּבִינָה:

Kterouž rozhojnil k nám ve vší moudrosti a opatrnosti,

kterou nás zahrnul ve vší moudrosti a prozíravosti, ([Koloským 1:9])

η῏ς ε᾿περίσσευσεν ει᾿ς ἡμα̑ς ε᾿ν πάση σοφία καὶ φρονήσει

הָי דֵּאתיַתּרַת בַּן בּכֻל חֵכמָא וַבכֻל סֻוכָּל׃

[(10) Ephe 01, 09]

וְהוֹדִיעַ לָנוּ אֶת סוֹד רְצוֹנוֹ כְּפִי חֶפְצוֹ, אֶת הַתָּכְנִית שֶׁהִקְדִּים וְעָרַךְ בּוֹ -

וַיּוֺדַע לָנוּ אֶת-סוֺד רְצוֺנוֺ כַּעֲצָתוֺ הַטּוֺבָה הַיְעוּצָה בְלִבּוֺ מִקֶּדֶם:

Oznámiv nám tajemství vůle své podlé dobré líbosti své, kterouž předuložil byl sám v sobě,

když nám dal poznat tajemství svého záměru, svého milostivého rozhodnutí, jímž si předsevzal, ([Římanům 16:25; Efezským 3:3])

γνωρίσας ἡμι̑ν τὸ μυστήριον του̑ θελήματος αυ᾿του̑ κατὰ τὴν ευ᾿δοκίαν αυ᾿του̑ η῍ν προέθετο ε᾿ν αυ᾿τω̑

וַאודּעַן ארָזָא דּצֵביָנֵה הַו דּקַדֵּם הוָא סָם דּנֵסעֻור בֵּה׃

[(10) Ephe 01, 10]

הַתָּכְנִית לְקַבֵּץ אֶת הַכֹּל בַּמָּשִׁיחַ בִּמְלֹאת הָעִתִּים, אֶת מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶת מַה שֶּׁבָּאָרֶץ.

לְקַבֵּץ בַּמָּשִׁיחַ בִּמְלֹאת יְמֵי הַפְּקֻדָּה כֹּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכֹל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וְהָיוּ בוֺ לַאֲחָדִים:

Aby v dokonání plnosti časů v jedno shromáždil všecko v Kristu, buď nebeské věci, buď zemské.

že podle svého plánu, až se naplní čas, přivede všechno na nebi i na zemi k jednotě v Kristu. ([Galatským 4:4; Koloským 1:20])

ει᾿ς οι᾿κονομίαν του̑ πληρὼματος τω̑ν καιρω̑ν α᾿νακεφαλαιὼσασθαι τὰ πάντα ε᾿ν τω̑ Χριστω̑ τὰ ε᾿πὶ τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς καὶ τὰ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε᾿ν αυ᾿τω̑

לַמדַבּרָנֻותָא דּמֻולָיהֻון דּזַבנֵא דּכֻלמֵדֵּם מֵן דּרִישׁ נֵתחַדַּת בַּמשִׁיחָא דּבַשׁמַיָא ובַארעָא׃

[(10) Ephe 01, 11]

וּבוֹ נוֹעֲדָה לָנוּ נַחֲלָה, כִּי נִבְחַרְנוּ מֵרֹאשׁ לְפִי תָּכְנִיתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בַּכֹּל בְּהֶתְאֵם לְמַחֲשֶׁבֶת רְצוֹנוֹ,

וְגַם עַל-יָדוֺ נַחֲזִיק בַּמּוֺרָשָׁה כַּאֲשֶׁר נִבְחַרְנוּ לָהּ מֵאָז מִטַּעַם הָעֹשֶׂה כֹּל כַּעֲצַת חֶפְצוֺ:

V kterémž i k losu připuštěni jsme, předzřízeni byvše, podlé předuložení toho, kterýž všecko působí podlé rady vůle své,

On je ten, v němž se nám od Boha, jenž všechno působí rozhodnutím své vůle, dostalo podílu na předem daném poslání, ([Římanům 8:28-Římanům 8:29])

ε᾿ν ω῟ καὶ ε᾿κληρὼθημεν προορισθέντες κατὰ πρόθεσιν του̑ τὰ πάντα ε᾿νεργου̑ντος κατὰ τὴν βουλὴν του̑ θελήματος αυ᾿του̑

ובֵה חנַן אֵתגּבִין אַיך דּקַדֵּם רַשׁמַן וַצבָא הַו דּכֻל סָעַר אַיך תַּרעִיתָא דּצֵביָנֵה׃

[(10) Ephe 01, 12]

כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה לִתְהִלַּת כְּבוֹדוֹ, אָנוּ הַמַּקְדִּימִים לְקַוּוֹת לַמָּשִׁיחַ.

לְמַעַן יֵרָאֶה עָלֵינוּ הֲדַר כְּבוֺדוֺ בִּהְיוֺת אֲנַחְנוּ הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר בָּטַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ:

Abychom tak byli k chvále slávy jeho my, kteříž jsme prvé naději měli v Kristu.

abychom my, kteří jsme na Krista upnuli svou naději, stali se chválou jeho slávy.

ει᾿ς τὸ ει῏ναι ἡμα̑ς ει᾿ς ε῎παινον δόξης αυ᾿του̑ τοὺς προηλπικότας ε᾿ν τω̑ Χριστω̑

דּנֵהוֵא חנַן אַילֵין דּקַדֵּמן סַבַּרן בַּמשִׁיחָא להֵדרָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה׃

[(10) Ephe 01, 13]

וּבוֹ נַחֲלַתְכֶם גַּם אַתֶּם; שֶׁכֵּן בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת דְּבַר הָאֱמֶת, אֶת בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם, וּבְהַאֲמִינְכֶם בּוֹ, נֶחְתַּמְתֶּם גַּם אַתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,

וּבוֺ בֹטְחִים גַּם-אַתֶּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶת-דְּבַר הָאֱמֶת אֶת-דְּבַר הַבְּשׁרָה לִתְשׁוּעַתְכֶם וְכַאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם בּוֺ כֵּן גַּם-נֶחְתָּמִים אַתֶּם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

V kterémž i vy naději máte, slyševše slovo pravdy, totiž evangelium spasení svého, skrze kteréž také, uvěřivše, znamenáni jste Duchem zaslíbení svatým,

V něm byla i vám, když jste uslyšeli slovo pravdy, evangelium o svém spasení, a uvěřili mu, vtisknuta pečeť zaslíbeného Ducha svatého ([Koloským 1:4-Koloským 1:5; Efezským 4:30])

ε᾿ν ω῟ καὶ ὑμει̑ς α᾿κούσαντες τὸν λόγον τη̑ς α᾿ληθείας τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς σωτηρίας ὑμω̑ν ε᾿ν ω῟ καὶ πιστεύσαντες ε᾿σφραγίσθητε τω̑ πνεύματι τη̑ς ε᾿παγγελίας τω̑ ἁγίω

דָּאף אַנתֻּון בֵּה שׁמַעתֻּון מֵלתָא דּקֻושׁתָּא דִּאיתֵיה סבַרתָא דּחַיַיכֻּון ובֵה הַימֵנתֻּון וֵאתחתֵמתֻּון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא דַּמלִיכָא הוָת׃

[(10) Ephe 01, 14]

אֲשֶׁר הִיא עֵרָבוֹן לְנַחֲלָתֵנוּ עַד לִפְדִיַּת הַקִּנְיָן, לִתְהִלַּת כְּבוֹדוֹ.

אֲשֶׁר עֵרָבוֺן הוּא לְמוֺרָשָׁתֵנוּ עַד אֲשֶׁר-תִּגָּאֵל וְהָיְתָה-לָּנוּ לַאֲחֻזָּה לִתְהִלַּת שֵׁם כְּבוֺדוֺ:

Kterýž jest závdavek dědictví našeho, na vykoupení toho, což jím dobyto jest, k chvále slávy jeho.

jako závdavek našeho dědictví na vykoupení těch, které si Bůh vydobyl k chvále své slávy. ([Efezským 5:5])

ο῞ ε᾿στιν α᾿ρραβών τη̑ς κληρονομίας ἡμω̑ν ει᾿ς α᾿πολύτρωσιν τη̑ς περιποιήσεως ει᾿ς ε῎παινον τη̑ς δόξης αυ᾿του̑

הָי דִּאיתֵיה רַהבֻונָא דּיָרתֻּותַן לפֻורקָנָא דַּאילֵין דּחָאֵין וַלשֻׁובחָא דִּאיקָרֵה׃ ס

[(10) Ephe 01, 15]

מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אֲנִי, לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֱמוּנַתְכֶם בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְעַל אַהֲבַתְכֶם לְכָל הַקְּדוֹשִׁים,

וַאֲשֶׁר עַל-כֵּן גַּם-אָנֹכִי אַחֲרֵי שָׁמְעִי אֶת-אֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ וְאַהֲבַתְכֶם לְכָל-הַקְּדוֺשִׁים:

Protož i já, slyšev o vaší víře v Pánu Ježíši, a o lásce ke všechněm svatým,

Proto i já, když jsem uslyšel o vaší víře v Pána Ježíše a lásce ke všem bratřím, ([Koloským 1:3n])

διὰ του̑το κα᾿γὼ α᾿κούσας τὴν καθ῾ ὑμα̑ς πίστιν ε᾿ν τω̑ κυρίω ᾽Ιησου̑ καὶ τὴν α᾿γάπην τὴν ει᾿ς πάντας τοὺς ἁγίους

מֵטֻל הָנָא אָף אֵנָא הָא מֵן דּשֵׁמעֵת הַימָנֻותכֻון דַּבמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וחֻובּכֻון דַּלוָת קַדִּישֵׁא׃

[(10) Ephe 01, 16]

אֵינֶנִּי חָדֵל לְהוֹדוֹת עֲלֵיכֶם וּלְהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתַי,

לֹא חָדַלְתִּי מֵהוֺדוֺת בַּעַדְכֶם וּלְהַזְכִּירְכֶם בִּתְפִלּוֺתַי:

Nepřestávám díků činiti z vás, zmínku čině o vás na modlitbách svých,

nepřestávám za vás děkovat a stále na vás pamatuji ve svých modlitbách.

ου᾿ παύομαι ευ᾿χαριστω̑ν ὑπὲρ ὑμω̑ν μνείαν ποιούμενος ε᾿πὶ τω̑ν προσευχω̑ν μου

לָא מֵשׁתַּלֵא אנָא למַודָּיֻו עַל אַפַּיכֻּון וַלמֵעהַדכֻון בַּצלַוָתי׃

[(10) Ephe 01, 17]

כְּדֵי שֶׁאֱלֹהֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲבִי הַכָּבוֹד, יִתֵּן לָכֶם רוּחַ שֶׁל חָכְמָה וְהִתְגַּלּוּת שֶׁתֵּיטִיבוּ לָדַעַת אוֹתוֹ,

כִּי אֱלֹהֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲבִי הַכָּבוֺד יִתֵּן לָכֶם רוּחַ הַחָכְמָה וְהֶחָזוֺן לָדַעַת אֹתוֺ:

Aby Bůh Pána našeho Jezukrista, Otec slávy, dal vám Ducha moudrosti a zjevení ku poznání jeho,

Prosím, aby vám Bůh našeho Pána Ježíše Krista, Otec slávy, dal ducha moudrosti a zjevení, abyste ho poznali ([Izajáš 11:2; Koloským 1:8-Koloským 1:10])

ι῞να ὁ θεὸς του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ὁ πατὴρ τη̑ς δόξης δὼη ὑμι̑ν πνευ̑μα σοφίας καὶ α᾿ποκαλύψεως ε᾿ν ε᾿πιγνὼσει αυ᾿του̑

דַּאלָהֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אַבָא דּתֵשׁבֻּוחתָּא נֵתֵּל לכֻון רֻוחָא דּחֵכמתָא וַדגֵליָנָא בִּידַעתֵה׃

[(10) Ephe 01, 18]

וְיָאִיר עֵינֵי לְבַבְכֶם לָדַעַת מַהִי הַתִּקְוָה הַצְּפוּנָה בִּקְרִיאָתוֹ, מָה עֲתִירַת כָּבוֹד נַחֲלָתוֹ בְּקֶרֶב הַקְּדוֹשִׁים,

וּלְהָאִיר עֵינֵי שִׂכְלְכֶם לְהַשְׂכִּיל מָה הִיא תִקְוַת קְרוּאָיו וּמֶה חֹסֶן כָּבוֺד לִקְדשָׁיו בְּנַחֲלָתוֺ:

A tak osvícené oči mysli vaší, abyste věděli, která by byla naděje povolání jeho, a jaké bohatství slávy dědictví jeho v svatých,

a osvíceným vnitřním zrakem viděli, k jaké naději vás povolal, jak bohaté a slavné je vaše dědictví v jeho svatém lidu(d) (d) ř: mezi svatými 2. ([Efezským 4:4; Koloským 1:12])

πεφωτισμένους τοὺς ο᾿φθαλμοὺς τη̑ς καρδίας ὑμω̑ν ει᾿ς τὸ ει᾿δέναι ὑμα̑ς τίς ε᾿στιν ἡ ε᾿λπὶς τη̑ς κλήσεως αυ᾿του̑ τίς ὁ πλου̑τος τη̑ς δόξης τη̑ς κληρονομίας αυ᾿του̑ ε᾿ν τοι̑ς ἁγίοις

ונֵנהרָן עַינֵא דּלֵבַּוָתכֻון דּתֵדּעֻון מָנַו סַברָא דּקֵריָנֵה ומַנֻו עֻותרָא דּשֻׁובחָא דּיָרתֻּותֵה בּקַדִּישֵׁא׃

[(10) Ephe 01, 19]

וּמַה נַּעֲלָה גְּדֻלַּת גְּבוּרָתוֹ הַשּׁוֹפַעַת עָלֵינוּ, הַמַּאֲמִינִים, כְּמִדַּת פֹּעַל כֹּחוֹ הֶעָצוּם

וּמָה עֹצֶם גֹּדֶל גְּבוּרָתוֺ אֲשֶׁר פָּעַל בָּנוּ הַמַּאֲמִינִים בּוֺ לְפִי תֹקֶף עֻזּוֺ:

A kterak jest nesmírná velikost moci jeho k nám věřícím podlé působení mocnosti síly jeho.

a jak nesmírně veliký je ve své moci k nám, kteří věříme. ([2 Korintským 13:4])

καὶ τί τὸ ὑπερβάλλον μέγεθος τη̑ς δυνάμεως αυ᾿του̑ ει᾿ς ἡμα̑ς τοὺς πιστεύοντας κατὰ τὴν ε᾿νέργειαν του̑ κράτους τη̑ς ι᾿σχύος αυ᾿του̑

ומָנָא הִי יַתִּירֻותָא דּרַבֻּותָא דּחַילֵה בַּן בַּאילֵין דַּמהַימנִינַן אַיך מַעבּדָנֻותָא דּתֻוקפָא דּחַילֵה׃

[(10) Ephe 01, 20]

אֲשֶׁר פָּעַל בַּמָּשִׁיחַ בַּהֲקִימוֹ אוֹתוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים וּבְהוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ לִימִינוֹ בַּשָּׁמַיִם,

הוּא אֲשֶׁר פָּעַל בַּמָּשִׁיחַ בַּאֲשֶׁר הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים וַיּוֺשִׁיבֵהוּ לִימִינוֺ בַּמָּרוֺם:

Kteréž dokázal na Kristu, vzkřísiv jej z mrtvých, a posadiv na pravici své na nebesích,

Sílu svého mocného působení prokázal přece na Kristu: Vzkřísil ho z mrtvých a posadil po své pravici v nebesích, ([Žalmy 110:1; Matouš 22:44; Skutky apoštolské 2:34; Židům 1:3 Židům 8:1 Židům 10:12 Židům 12:2])

η῍ν ε᾿νήργησεν ε᾿ν τω̑ Χριστω̑ ε᾿γείρας αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν καὶ καθίσας ε᾿ν δεξια̑ αυ᾿του̑ ε᾿ν τοι̑ς ε᾿πουρανίοις

דַּעבַד בַּמשִׁיחָא וַאקִימֵה מֵן בֵּית מִיתֵא וַאותּבֵה מֵן יַמִינֵה בַּשׁמַיָא׃

[(10) Ephe 01, 21]

מֵעַל לְכָל מֶמְשָׁלָה וְשִׁלְטוֹן, גְּבוּרָה וּמִשְׂרָה, וְכָל שֵׁם נִקְרָא - לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא.

גָּבוֺהַּ מִכָּל-מִשְׂרָה וְשִׁלְטוֺן וּגְבוּרָה וּמֶמְשָׁלָה וּמִכָּל-אֲשֶׁר נִקְרָא בְשֵׁם גַּם-בָּעוֺלָם הַזֶּה וְגַם-בָּעוֺלָם הַבָּא:

Vysoce nade všecko knížatstvo, i mocnosti, i moci, i panstvo, i nad každé jméno, kteréž se jmenuje, netoliko v věku tomto, ale i v budoucím.

vysoko nad všechny vlády, mocnosti, síly i panstva, nad všechna jména, která jsou vzývána, jak v tomto věku, tak i v budoucím. ([Koloským 1:16 Koloským 2:10])

ὑπεράνω πάσης α᾿ρχη̑ς καὶ ε᾿ξουσίας καὶ δυνάμεως καὶ κυριότητος καὶ παντὸς ο᾿νόματος ο᾿νομαζομένου ου᾿ μόνον ε᾿ν τω̑ αι᾿ω̑νι τούτω α᾿λλὰ καὶ ε᾿ν τω̑ μέλλοντι

לעֵל מֵן כֻּלהֵין אַרכַוס ושֻׁולטָנֵא וחַילֵא ומָרַוָתָא וַלעֵל מֵן כֻּל שֵׁם דּמֵשׁתַּמַה לָא בַּלחֻוד בּעָלמָא הָנָא אֵלָא אָף בּדַעתִיד׃

[(10) Ephe 01, 22]

וְאֶת הַכֹּל שָׁת תַּחַת רַגְלָיו וְנָתַן אוֹתוֹ לַקְּהִלָּה לְרֹאשׁ עַל כֹּל;

וְכֹל שָׁת תַּחַת רַגְלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְרֹאשׁ לְכָל-הָעֵדָה:

A všecko poddal pod nohy jeho, a jej dal hlavu nade všecko církvi,

‚Všechno podrobil pod jeho nohy‘ a ustanovil jej svrchovanou hlavou církve, ([Žalmy 8:6 Koloským 1:18])

καὶ πάντα ὑπέταξεν ὑπὸ τοὺς πόδας αυ᾿του̑ καὶ αυ᾿τὸν ε῎δωκεν κεφαλὴν ὑπὲρ πάντα τη̑ ε᾿κκλησία

ושַׁעבֵּד כֻּלמֵדֵּם תּחֵית רֵגלַוהי ולֵה דִּאיתַוהי לעֵל מֵן כֻּל יַהבֵּה רִשָׁא לעִדּתָּא׃

[(10) Ephe 01, 23]

וְהִיא גּוּפוֹ, מְלוֹאוֹ שֶׁל הַמְמַלֵּא אֶת הַכֹּל בַּכֹּל.

אֲשֶׁר הִיא גְוִיָּתוֺ וּמְלֹאוֺ כִּי מָלֵא הוּא אֶת-כֹּל בַּכֹּל:

Kteráž jest tělo jeho, a plnost všecko ve všech naplňujícího.

která je jeho tělem, plností toho, jenž přivádí k naplnění všechno, co jest. ([Efezským 4:10; Koloským 1:19])

η῞τις ε᾿στὶν τὸ σω̑μα αυ᾿του̑ τὸ πλήρωμα του̑ τὰ πάντα ε᾿ν πα̑σιν πληρουμένου

דִּאיתֵיה גֻּושׁמֵה ושֻׁומלָיָא דּהַו דּכֻל בּכֻל משַׁמלֵא׃

[(10) Ephe 02, 01]

גַּם אַתֶּם שֶׁהֱיִיתֶם מֵתִים בְּפִשְׁעֵיכֶם וַחֲטָאֵיכֶם,

גַּם-אַתֶּם אֲשֶׁר מֵתִים הֱיִיתֶם בְּפִשְׁעֵיכֶם וְחַטֹּאתֵיכֶם:

I vás obživil mrtvé v vinách a hříších,

I vy jste byli mrtvi pro své viny a hříchy, ([Efezským 2:5 Koloským 2:13])

καὶ ὑμα̑ς ο῎ντας νεκροὺς τοι̑ς παραπτὼμασιν καὶ ται̑ς ἁμαρτίαις ὑμω̑ν

וָאף לכֻון דּמִיתִין הוַיתֻּון בַּחטָהַיכֻּון וַבסַכלוָתכֻון׃

[(10) Ephe 02, 02]

בֶּעָבָר הִתְהַלַּכְתֶּם בָּהֶם לְפִי עִדַּן הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּרְצוֹן הַשַֹר אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן בִּסְפֵירַת הַבֵּינַיִם וְהוּא הָרוּחַ הַפּוֹעֶלֶת עַתָּה בִּבְנֵי הַמֶּרִי.

כִּי-בְאָרְחוֺתָם הֲלַכְתֶּם לְפָנִים כְּמִנְהַג בְּנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה וְכִרְצוֺן שַׂר חֵיל הָרוּחוֺת מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא הָרוּחַ הַמִּתְעוֺרֵר בְּלֵב בָּנִים לֹא-אָבוּ שְׁמוֺעַ:

V nichž jste někdy chodili podlé obyčeje světa tohoto, a podlé knížete mocného v povětří, ducha toho, kterýž nyní dělá v synech zpoury.

v nichž jste dříve žili podle běhu tohoto světa, poslušni vládce nadzemských mocí, ducha, působícího dosud v těch, kteří vzdorují Bohu. ([Jan 12:31; Efezským 5:6 Efezským 6:12; Koloským 3:7; Titovi 3:3])

ε᾿ν αι῟ς ποτε περιεπατήσατε κατὰ τὸν αι᾿ω̑να του̑ κόσμου τούτου κατὰ τὸν α῎ρχοντα τη̑ς ε᾿ξουσίας του̑ α᾿έρος του̑ πνεύματος του̑ νυ̑ν ε᾿νεργου̑ντος ε᾿ν τοι̑ς υἱοι̑ς τη̑ς α᾿πειθείας

בּהָלֵין דּמֵן קדִים הַלֵכתֻּון הוַיתֻּון בּהֵין אַיך עָלמָיֻותֵה דּעָלמָא הָנָא וַאיך צֵביָנֵה דּרִישׁ שֻׁולטָנָא דָּאאַר וַדרֻוחָא הָדֵא דּמֵתחַפּטָא בַּבנַיָא דּלָא מֵתּטפִּיסָנֻותָא׃

[(10) Ephe 02, 03]

וְגַם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ הָיִינוּ מְעֹרָבִים עִמָּהֶם בֶּעָבָר; עָסַקְנוּ בְּתַאֲווֹתֵינוּ הַבְּשָׂרִיּוֹת, מִלֵּאנוּ אֶת תְּשׁוּקוֹת הַגּוּף וְאֶת דַּחַף הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְהָיִינוּ מִטִּבְעֵנוּ בְּנֵי זַעַם כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

וּכְמוֺהֶם גַּם-אֲנַחְנוּ רָדַפְנוּ תַאֲוֺת בְּשָׂרִים לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֺת הַבָּשָׂר וְהַלֵּב הָרָע עַד אֲשֶׁר-נִדְמִינוּ בְּדַרְכֵי חַיֵּינוּ לִשְׁאָר בָּנִים עוֺרְרֵי זָעַם:

Mezi nimiž i my všickni obcovali jsme někdy v žádostech těla svého, činivše to, což se líbilo tělu a mysli, a byli jsme z přirození synové hněvu jako i jiní.

I my všichni jsme k nim kdysi patřili; žili jsme sklonům svého těla, dali jsme se vést svými sobeckými zájmy, a tím jsme nutně propadli Božímu soudu(e) tak jako ostatní. (e) ř: hněvu ([Koloským 3:6])

ε᾿ν οι῟ς καὶ ἡμει̑ς πάντες α᾿νεστράφημέν ποτε ε᾿ν ται̑ς ε᾿πιθυμίαις τη̑ς σαρκὸς ἡμω̑ν ποιου̑ντες τὰ θελήματα τη̑ς σαρκὸς καὶ τω̑ν διανοιω̑ν καὶ η῎μεθα τέκνα φύσει ο᾿ργη̑ς ὡς καὶ οἱ λοιποί

בּהָנֻון עבָדֵא דָּאף חנַן אֵתהַפַּכן בּהֻון מֵן קדִים בַּרגִיגָתָא דּבֵסרַן ועָבדִּין הוַין צֵביָנָא דּבֵסרַן וַדתַרעִיתַן וַבנַיָא הוַין דּרֻוגזָא מַליָאיִת אַיך שַׁרכָּא׃

[(10) Ephe 02, 04]

אֲבָל אֱלֹהִים הַמָּלֵא רַחֲמִים אָהַב אוֹתָנוּ, וּבְאַהֲבָתוֹ הָרַבָּה,

אַךְ אֵל מָלֵא רַחֲמִים בְּרֹב אַהֲבָתוֺ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ:

Ale Bůh, bohatý jsa v milosrdenství pro velikou lásku svou, kterouž zamiloval nás,

Ale Bůh, bohatý v milosrdenství, z velké lásky, jíž si nás zamiloval,

ὁ δὲ θεὸς πλούσιος ω῍ν ε᾿ν ε᾿λέει διὰ τὴν πολλὴν α᾿γάπην αυ᾿του̑ η῍ν η᾿γάπησεν ἡμα̑ς

אַלָהָא דֵּין דּעַתִּיר בּרַחמַוהי מֵטֻל חֻובֵּה סַגִּיָאא דַּאחבַן׃

[(10) Ephe 02, 05]

אַף כִּי מֵתִים הָיִינוּ בִּפְשָׁעֵינוּ, הֶחֱיָנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ - הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם! -

הֶחֱיָנוּ עִם-הַמָּשִׁיחַ בִּהְיוֺתֵנוּ מֵתִים בַּפְּשָׁעִים וְאַךְ בַּחֶסֶד נוֺשַׁעְתֶּם:

Také i nás, když jsme mrtví byli v hříších, obživil spolu s Kristem, (milostí spaseni jste),

probudil nás k životu spolu s Kristem,(f) když jsme byli mrtvi pro své hříchy. Milostí jste spaseni! (f) var: v Kristu ([Efezským 2:1; Koloským 2:13])

καὶ ο῎ντας ἡμα̑ς νεκροὺς τοι̑ς παραπτὼμασιν συνεζωοποίησεν τω̑ Χριστω̑ χάριτί ε᾿στε σεσωσμένοι

כַּד מִיתִין הוַין בַּחטָהַין אַחיַן עַם משִׁיחָא וַבטַיבֻּותֵה פַּרקַן׃

[(10) Ephe 02, 06]

וְהֵקִים אוֹתָנוּ עִמּוֹ וְהוֹשִׁיבָנוּ עִמּוֹ בַּשָּׁמַיִם, בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

כִּי הֲקִימָנוּ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּתֶּן-לָנוּ לָשֶׁבֶת עִמּוֺ בַּמָּרוֺם:

A spolu s ním vzkřísil, i posadil na nebesích v Kristu Ježíši,

Spolu s ním nás vzkřísil a spolu s ním uvedl na nebeský trůn v Kristu Ježíši, ([Koloským 2:12])

καὶ συνήγειρεν καὶ συνεκάθισεν ε᾿ν τοι̑ς ε᾿πουρανίοις ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

וַאקִימַן עַמֵה וַאותּבַן עַמֵה בַּשׁמַיָא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(10) Ephe 02, 07]

כְּדֵי לְהַרְאוֹת בָּעוֹלָמִים הַבָּאִים אֶת שֶׁפַע עֹשֶׁר חַסְדּוֹ בַּטּוֹבָה שֶׁגָּמַל עָלֵינוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

לְהַרְאוֺת בַּיָּמִים יָבוֺאוּ אֶת-גֹּדֶל עשֶׁר חַסְדּוֺ אֲשֶׁר-גָּמַל עָלֵינוּ לְטוֺבָה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Aby ukázal v věku budoucím nepřevýšené bohatství milosti své, z dobroty své k nám v Kristu Ježíši.

aby se nadcházejícím věkům prokázalo, jak nesmírné bohatství milosti je v jeho dobrotě k nám v Kristu Ježíši. ([Efezským 1:7])

ι῞να ε᾿νδείξηται ε᾿ν τοι̑ς αι᾿ω̑σιν τοι̑ς ε᾿περχομένοις τὸ ὑπερβάλλον πλου̑τος τη̑ς χάριτος αυ᾿του̑ ε᾿ν χρηστότητι ε᾿φ῾ ἡμα̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

דַּנחַוֵא לעָלמֵא דָּאתֵין רַבֻּותָא דּעֻותרָא דּטַיבֻּותֵה ובַסִימֻותֵה דַּהוָת עלַין בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(10) Ephe 02, 08]

הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה; וְזֹאת לֹא מִיֶּדְכֶם, כִּי אִם מַתְּנַת אֱלֹהִים הִיא.

כִּי-בַחֶסֶד נוֺשַׁעְתֶּם עֵקֶב אֱמוּנַתְכֶם וְלֹא מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם כִּי-מַתַּת אֱלֹהִים הִיא:

Nebo milostí spaseni jste skrze víru, (a to ne sami z sebe, darť jest to Boží),

Milostí tedy jste spaseni skrze víru. ([Jan 4:10; Skutky apoštolské 15:11; Galatským 2:16; Efezským 2:5; Židům 6:4])

τη̑ γὰρ χάριτί ε᾿στε σεσωσμένοι διὰ πίστεως καὶ του̑το ου᾿κ ε᾿ξ ὑμω̑ν θεου̑ τὸ δω̑ρον

בּטַיבֻּותֵה הֻו גֵּיר אֵתפּרֵקן בּהַימָנֻותָא והָדֵא לָא הוָת מֵנכֻון אֵלָא מַוהַבתָּא הי דַּאלָהָא׃

[(10) Ephe 02, 09]

אֵין זֶה נוֹבֵעַ מִמַּעֲשִׂים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה אִישׁ;

לֹא בִשְׂכַר מַעֲשֵׂיכֶם פֶּן-יִתְהַלֵּל אִישׁ:

Ne z skutků, aby se někdo nechlubil.

Spasení není z vás, je to Boží dar; není z vašich skutků, takže se nikdo nemůže chlubit. ([Římanům 3:24 Římanům 3:28; 2 Timoteovi 1:9])

ου᾿κ ε᾿ξ ε῎ργων ι῞να μή τις καυχήσηται

לָא מֵן עבָדֵא דּלָא אנָשׁ נֵשׁתַּבהַר׃

[(10) Ephe 02, 10]

שֶׁהֲרֵי מַעֲשֵׂה יְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, בְּרוּאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר אֱלֹהִים הֵכִינָם מִקֶּדֶם לְמַעַן נִחְיֶה בָּהֶם.

כִּי אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו נוֺצַרְנוּ בְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעֲשִׂים טוֺבִים אֲשֶׁר הֵכִין לָנוּ מִקֶּדֶם לָלֶכֶת בָּם:

Jsme zajisté jeho dílo, jsouce stvořeni v Kristu Ježíši k skutkům dobrým, kteréž Bůh připravil, abychom v nich chodili.

Jsme přece jeho dílo, v Kristu Ježíši stvořeni k tomu, abychom konali dobré skutky, které nám Bůh připravil. ([Titovi 2:14])

αυ᾿του̑ γάρ ε᾿σμεν ποίημα κτισθέντες ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿πὶ ε῎ργοις α᾿γαθοι̑ς οι῟ς προητοίμασεν ὁ θεὸς ι῞να ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς περιπατήσωμεν

בּרִיתָא חנַן גֵּיר דִּילֵה דֵּאתבּרִין בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לַעבָדֵא טָבֵא הָנֻון דּמֵן קדִים טַיֵב אַלָהָא דַּבהֻון נהַלֵך׃ ס

[(10) Ephe 02, 11]

עַל כֵּן זִכְרוּ אַתֶּם מֶה הָיָה בֶּעָבָר, אַתֶּם, הַגּוֹיִם מִבְּחִינָה גּוּפָנִית, הַנִּקְרָאִים "עֲרֵלִים" בְּפִי הַנִּקְרָאִים "נִמּוֹלִים", אֲשֶׁר מִילָתָם בַּבָּשָׂר וּמַעֲשֵׂה יָדַיִם הִיא.

עַל-כֵּן זִכְרוּ זֹאת כִּי-גוֺיִם עַרְלֵי בָשָׂר הֱיִיתֶם לְפָנִים וְהַנִּקְרָאִים נִמּוֺלֵי בָשָׂר אֲשֶׁר הוּא מַעֲשֵׂה יָדַיִם קָרְאוּ לָכֶם עֲרֵלִים:

Protož pamatujte, že vy někdy pohané podlé těla, kteříž jste slouli neobřízka od těch, kteříž slouli obřízka na těle, kteráž se působí rukama,

Pamatujte proto vy, kteří jste svým původem pohané a kterým ti, kdo jsou obřezaní na těle a lidskou rukou, říkají neobřezanci, ([1 Korintským 12:2; Efezským 5:8])

διὸ μνημονεύετε ο῞τι ποτὲ ὑμει̑ς τὰ ε῎θνη ε᾿ν σαρκί οἱ λεγόμενοι α᾿κροβυστία ὑπὸ τη̑ς λεγομένης περιτομη̑ς ε᾿ν σαρκὶ χειροποιήτου

מֵטֻל הָדֵא הוַיתֻּון עָהדִּין דַּאנתֻּון עַממֵא מֵן קדִים דַּבסַר הוַיתֻּון ומֵתקרֵין הוַיתֻּון עֻורלֻותָא מֵן הָי דּמֵתקַריָא גּזֻורתָּא וִאיתֵיה עבָד אִידַיָא בּבֵסרָא׃

[(10) Ephe 02, 12]

בְּאוֹתָהּ עֵת הֱיִיתֶם בְּלִי מָשִׁיחַ, זָרִים לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים לִבְרִיתוֹת הַהַבְטָחָה, מְחֻסְּרֵי תִּקְוָה וּלְלֹא אֱלֹהִים בָּעוֹלָם.

וְכִי-בָעֵת הַהִיא הֱיִיתֶם בְּלֹא מָשִׁיחַ נָכְרִים לְכָל-אֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל וְזָרִים לְכָל-בְּרִית וְהַבְטָחָה בְּאֶפֶס תִּקְוָה וּבְלֹא אֱלֹהִים בָּאָרֶץ:

Vy jste byli onoho času bez Krista, odcizení od společnosti Izraele, a cizí od úmluv zaslíbení, naděje nemající, a bez Boha na světě.

že jste v té době opravdu byli bez Krista, odloučeni od společenství Izraele, bez účasti na smlouvách Božího zaslíbení, bez naděje a bez Boha na světě. ([Římanům 9:4; Koloským 1:20])

ο῞τι η῟τε τω̑ καιρω̑ ε᾿κείνω χωρὶς Χριστου̑ α᾿πηλλοτριωμένοι τη̑ς πολιτείας του̑ ᾽Ισραὴλ καὶ ξένοι τω̑ν διαθηκω̑ν τη̑ς ε᾿παγγελίας ε᾿λπίδα μὴ ε῎χοντες καὶ α῎θεοι ε᾿ν τω̑ κόσμω

וִאיתַיכֻּון הוַיתֻּון בּהַו זַבנָא דּלָא משִׁיחָא ונֻוכרָיִין הוַיתֻּון מֵן דֻּובָּרֵא דִּאיסרָיֵל וַאכסנָיֵא הֻו לדִיַתִקִא דּמֻולכָּנָא וַדלָא סבַר הוַיתֻּון וַדלָא אַלָה בּעָלמָא׃

[(10) Ephe 02, 13]

אֲבָל כָּעֵת, בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אַתֶּם הָרְחוֹקִים בֶּעָבָר, נִהְיֵיתֶם קְרוֹבִים עַל־יְדֵי דַּם הַמָּשִׁיחַ.

אַךְ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם הָרְחֹקִים מֵאָז נִקְרַבְתֶּם כַּיּוֺם בְּדַם הַמָּשִׁיחַ:

Ale nyní v Kristu Ježíši vy, kteříž jste někdy byli dalecí, blízcí učiněni jste skrze krev Kristovu.

Ale v Kristu Ježíši jste se nyní vy, kdysi vzdálení, stali blízkými pro Kristovu prolitou krev. ([Izajáš 59:19; 1 Korintským 12:13; Galatským 3:28])

νυνὶ δὲ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ὑμει̑ς οι῞ ποτε ο῎ντες μακρὰν ε᾿γενήθητε ε᾿γγὺς ε᾿ν τω̑ αι῞ματι του̑ Χριστου̑

הָשָׁא דֵּין בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אַנתֻּון דּמֵן קדִים רַחִיקִין הוַיתֻּון קַרִיבֵא הוַיתֻּון בַּדמֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 02, 14]

הֵן הוּא שְׁלוֹמֵנוּ; הוּא עָשָׂה אֶת הַשְּׁנַיִם לְאֶחָד וְהָרַס בִּבְשָׂרוֹ אֶת מְחִצַּת הָאֵיבָה.

כִּי הוּא שְׁלוֺמֵנוּ אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁנַיִם לְאֶחָד וְאֶת-הַקִּיר הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ הָרָס:

Nebo onť jest pokoj náš, kterýž učinil oboje jedno, zbořiv hradbu dělící na různo,

V něm je náš pokoj, on dvojí spojil vjedno, když zbořil zeď, která rozděluje a působí svár. Svou obětí(g) odstranil (g) ř: svým tělem ([Koloským 2:14])

αυ᾿τὸς γάρ ε᾿στιν ἡ ει᾿ρήνη ἡμω̑ν ὁ ποιήσας τὰ α᾿μφότερα ε῍ν καὶ τὸ μεσότοιχον του̑ φραγμου̑ λύσας τὴν ε῎χθραν ε᾿ν τη̑ σαρκὶ αυ᾿του̑

הֻויֻו גֵּיר שַׁינַן הַו דַּעבַד תַּרתַּיהֵין חדָא וַשׁרָא סיָגָא דּקָאֵם הוָא בַּמצַעתָא׃

[(10) Ephe 02, 15]

הוּא בִּטֵּל אֶת תּוֹרַת הַמִּצְווֹת שֶׁבַּחֻקִּים, כְּדֵי לִבְרֹא בּוֹ עַצְמוֹ אֶת הַשְּׁנַיִם לְאָדָם חָדָשׁ אֶחָד וּבְכָךְ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם,

כִּי-בִבְשָׂרוֺ מָחָה אֶת-הָאֵיבָה וְאֶת-מִצְוֺת הַחֻקִּים בַּתּוֺרָה וַיַּעַשׂ שְׁנַיִם לְאִישׁ-אֶחָד חָדָשׁ בְּנַפְשׁוֺ וּבָזֹאת עָשָׂה לָנוּ שָׁלוֺם:

A nepřátelství, totiž zákon přikázaní v ustanoveních, vyprázdniv skrze tělo své, aby ty oboje vzdělal v samém sobě v jednoho nového člověka, tak čině pokoj,

zákon ustanovení a předpisů, aby z těch dvou, z žida i pohana, stvořil jednoho nového člověka, a tak nastolil pokoj.

τὸν νόμον τω̑ν ε᾿ντολω̑ν ε᾿ν δόγμασιν καταργήσας ι῞να τοὺς δύο κτίση ε᾿ν αυ᾿τω̑ ει᾿ς ε῞να καινὸν α῎νθρωπον ποιω̑ν ει᾿ρήνην

וַבעֵלדּבָבֻותָא בּבֵסרֵה ונָמֻוסָא דּפֻוקָדֵא בּפֻוקדָּנַוהי בַּטֵל דּלַתרַיהֻון נֵברֵא בַּקנֻומֵה לחַד בַּרנָשָׁא חַדתָא וַעבַד שַׁינָא׃

[(10) Ephe 02, 16]

וּכְדֵי שֶׁבְּגוּף אֶחָד יְרַצֶּה אֶת שְׁנֵיהֶם לֵאלֹהִים עַל־יְדֵי הַצְּלָב, בַּהֲמִיתוֹ בּוֹ אֶת הָאֵיבָה.

כִּי עַל-הַצְּלִיב הִשְׁלִים שְׁנֵיהֶם בְּגֵו אֶחָד אֶל-הָאֱלֹהִים וַיִּמַח אֶת-הָאֵיבָה בְּנַפְשׁוֺ:

A v mír uvodě oboje v jenom těle Bohu skrze kříž, vyhladiv nepřátelství skrze něj.

Oba dva usmířil s Bohem v jednom těle, na kříži usmrtil jejich nepřátelství. ([Koloským 1:20 Koloským 1:22])

καὶ α᾿ποκαταλλάξη τοὺς α᾿μφοτέρους ε᾿ν ἑνὶ σὼματι τω̑ θεω̑ διὰ του̑ σταυρου̑ α᾿ποκτείνας τὴν ε῎χθραν ε᾿ν αυ᾿τω̑

ורַעִי לַתרַיהֻון בּחַד פּגַר עַם אַלָהָא ובַזקִיפֵה קטַל בּעֵלדּבָבֻותָא׃

[(10) Ephe 02, 17]

הוּא בָּא וּבִשֵֹר שָׁלוֹם, לָכֶם הָרְחוֹקִים וְגַם לַקְּרוֹבִים.

וַיָּבֹא וַיְבַ׹ֵּׂר שָׁלוֺם לָרְחוֺקִים וְשָׁלוֺם לַקְּרוֺבִים:

A přišed, zvěstoval pokoj vám, dalekým i blízkým.

Přišel a zvěstoval pokoj, pokoj vám, kteří jste dalecí, i těm, kteří jsou blízcí. ([Izajáš 52:7 Izajáš 57:19; Zacharjáš 9:10])

καὶ ε᾿λθών ευ᾿ηγγελίσατο ει᾿ρήνην ὑμι̑ν τοι̑ς μακρὰν καὶ ει᾿ρήνην τοι̑ς ε᾿γγύς

וֵאתָא סַבַּר שׁלָמָא לכֻון לרַחִיקֵא וַלקַרִיבֵא׃

[(10) Ephe 02, 18]

דַּרְכּוֹ יֵשׁ לָכֶם וְלָנוּ גִּישָׁה בְּרוּחַ אַחַת אֶל הָאָב.

כִּי-בוֺ נִפְתַּח לִשְׁנֵינוּ מָבוֺא לָגֶשֶׁת בְּרוּחַ אֶחָד אֶל-אָבִינוּ:

Neboť skrze něho obojí máme přístup v jednom Duchu k Otci.

A tak v něm smíme obojí, židé i pohané, v jednotě Ducha stanout před Otcem. ([Římanům 5:2; Efezským 3:12])

ο῞τι δι῾ αυ᾿του̑ ε῎χομεν τὴν προσαγωγὴν οἱ α᾿μφότεροι ε᾿ν ἑνὶ πνεύματι πρὸς τὸν πατέρα

מֵטֻל דּבֵה הֻו הוָא לַן קֻורָבָא לַתרֵין בַּחדָא רֻוח לוָת אַבָא׃ ס

[(10) Ephe 02, 19]

לָכֵן אֵינְכֶם עוֹד זָרִים אוֹ תּוֹשָׁבִים נָכְרִים, אֶלָּא בְּנֵי עִירָם שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים וּבְנֵי בֵּית אֱלֹהִים;

עַל-כֵּן אֵינְכֶם עוֺד גֵּרִים וְתוֺשָׁבִים כִּי אִם-אֶזְרְחֵי הָעִיר בְּקֶרֶב הַקְּדוֺשִׁים וּבְנֵי בֵית הָאֱלֹהִים:

Aj, již tedy nejste hosté a příchozí, ale spoluměšťané svatých a domácí Boží,

Nejste již tedy cizinci a přistěhovalci, máte právo Božího lidu(h) a patříte k Boží rodině. (h) ř: svatých 3. ([Efezským 3:6; Židům 12:22-Židům 12:23])

α῎ρα ου῏ν ου᾿κέτι ε᾿στὲ ξένοι καὶ πάροικοι α᾿λλὰ ε᾿στὲ συμπολι̑ται τω̑ν ἁγίων καὶ οι᾿κει̑οι του̑ θεου̑

מֵכִּיל לָא הוַיתֻּון אַכסנָיֵא ולָא תַּותָּבֵא אֵלָא בּנַי מדִינתָּא דּקַדִּישֵׁא וַבנַי בַּיתֵּה דַּאלָהָא׃

[(10) Ephe 02, 20]

בְּנוּיִים עַל יְסוֹד הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים, וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ הוּא אֶבֶן הַפִּנָּה.

בְּנוּיִים עַל-מוֺסְדוֺת הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים שֶׁשָּׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָיָה לְרֹאשׁ פִּנָּה:

Vzdělaní na základ apoštolský a prorocký, kdež jest gruntovní úhelný kámen sám Ježíš Kristus,

Jste stavbou, jejímž základem jsou apoštolové a proroci a úhelným kamenem sám Kristus Ježíš. ([Izajáš 28:16; Matouš 16:18; 1 Petrův 2:4 1 Petrův 2:6; Zjevení Janovo 21:14])

ε᾿ποικοδομηθέντες ε᾿πὶ τω̑ θεμελίω τω̑ν α᾿ποστόλων καὶ προφητω̑ν ο῎ντος α᾿κρογωνιαίου αυ᾿του̑ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

וֵאתבּנִיתֻּון עַל שֵׁתֵאסתָּא דַּשׁלִיחֵא ודַנבִיֵא והֻו הוָא רִישׁ קַרנָא דּבֵניָנָא יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(10) Ephe 02, 21]

בּוֹ כָּל הַבִּנְיָן מְחֻבָּר יַחַד וְגָדֵל לִהְיוֹת הֵיכַל קֹדֶשׁ לַיהוה;

וּבוֺ כָּל-הַבִּנְיָן חֻבָּר וַיִּגְדַּל לְהֵיכַל קָדוֺשׁ בַּיהוָֺה:

Na němž všecko stavení příslušně vzdělané roste v chrám svatý v Pánu.

V něm je celá stavba pevně spojena a roste v chrám, posvěcený v Pánu; ([1 Korintským 3:16; 2 Korintským 6:16; Efezským 4:15-Efezským 4:16; Koloským 2:19])

ε᾿ν ω῟ πα̑σα οι᾿κοδομὴ συναρμολογουμένη αυ῎ξει ει᾿ς ναὸν α῞γιον ε᾿ν κυρίω

ובֵה מֵתרַכַּב כֻּלֵה בֵּניָנָא ורָבֵא להַיכּלָא קַדִּישָׁא בּמָריָא׃

[(10) Ephe 02, 22]

וּבוֹ גַּם אַתֶּם נִבְנִים יַחְדָּיו לִהְיוֹת מִשְׁכַּן אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הָרוּחַ.

וּבוֺ נִבְנֵיתֶם גַּם-אַתֶּם לְמִשְׁכַּן אֱלֹהִים בָּרוּחַ:

Na kterémž i vy spolu vzděláváte se v příbytek Boží, v Duchu svatém.

v něm jste i vy společně budováni v duchovní příbytek Boží. ([1 Petrův 2:5])

ε᾿ν ω῟ καὶ ὑμει̑ς συνοικοδομει̑σθε ει᾿ς κατοικητήριον του̑ θεου̑ ε᾿ν πνεύματι

כַּד אָף אַנתֻּון בֵּה מֵתבּנֵין אנתֻּון למַעמרָא דַּאלָהָא בּרֻוח סּ סּ׃

[(10) Ephe 03, 01]

מִשּׁוּם כָּך אֲנִי, שָּׁאוּל, אֲסִיר הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בַּעֲבוּרְכֶם הַגּוֹיִם...

בַּעֲבוּר זֹאת אֵפוֺא אֲנִי פוֺלוֺס הִנְנִי אֲסִיר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַנְכֶם הַגּוֺיִם:

Pro tu příčinu já Pavel ten vězeň Krista Ježíše pro vás pohany,

Proto jsem já, Pavel, vězněm Krista Ježíše pro vás pohany. ([Efezským 4:1; Filipským 1:7 Filipským 1:13 Filipským 1:14 Filipským 1:16; Filemonovi 1:9])

τούτου χάριν ε᾿γώ Παυ̑λος ὁ δέσμιος του̑ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ ὑπὲρ ὑμω̑ν τω̑ν ε᾿θνω̑ν

מֵטֻל הָנָא אֵנָא פַּולָוס אַסִירָא אֵנָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא עַל אַפַּיכֻּון עַממֵא׃

[(10) Ephe 03, 02]

אִם אָמְנָם שְׁמַעְתֶּם עַל הַתַּפְקִיד הַנּוֹגֵעַ לְחֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי לְמַעַנְכֶם,

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי נִתְּנָה לִּי פְקֻדָּתִי בְּחֶסֶד אֵל בַּעֲבוּרְכֶם:

Jestliže však jste slyšeli o milosti Boží, kteréž jest mi uděleno k přisluhování vám,

Slyšeli jste přece o milosti, kterou mi Bůh podle svého plánu udělil kvůli vám:

ει῎ γε η᾿κούσατε τὴν οι᾿κονομίαν τη̑ς χάριτος του̑ θεου̑ τη̑ς δοθείσης μοι ει᾿ς ὑμα̑ς

אֵן שׁמַעתֻּון מדַבּרָנֻותָא דּטַיבֻּותֵה דַּאלָהָא דֵּאתיַהבַּת לִי בּכֻון׃

[(10) Ephe 03, 03]

וְכֵיצַד בֶּחָזוֹן נִגְלָה לִי הַסּוֹד, כְּפִי שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּכַמָּה מִלִּים.

וְכִי הוֺדִיעַ לִי הַסּוֺד בַּמַּחֲזֶה כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְפָנִים בְּלָשׁוֺן קְצָרָה לֵאמֹר:

Že skrze zjevení oznámil mi tajemství, (jakož jsem prvé psal krátce;

dal mi ve zjevení poznat tajemství, které jsem vám právě několika slovy vypsal. ([Efezským 1:9-Efezským 1:10; Koloským 1:26])

ο῞τι κατὰ α᾿ποκάλυψιν ε᾿γνωρίσθη μοι τὸ μυστήριον καθώς προέγραψα ε᾿ν ο᾿λίγω

דַּבגֵליָנָא אֵתִידַע לִי ארָזָא אַיכַּנָא דּכֵתבֵּת לכֻון בַּזעֻוריָתָא׃

[(10) Ephe 03, 04]

כְּשֶׁתִּקְרְאוּ תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הֲבָנָתִי בְּסוֹד הַמָּשִׁיחַ,

אִם תִּקְרְאוּ דְבָרַי תּוּכְלוּ לְהַכִּיר כְּי הַדַּעַת אִתִּי בְּסוֺד הַמָּשִׁיחַ:

Z čehož můžete, čtouce, porozuměti známosti mé v tajemství Kristovu);

Z toho můžete vyčíst, že jsem porozuměl Kristovu tajemství,

πρὸς ο῍ δύνασθε α᾿ναγινὼσκοντες νοη̑σαι τὴν σύνεσίν μου ε᾿ν τω̑ μυστηρίω του̑ Χριστου̑

אַיך מָא דּמֵשׁכּחִיתֻּון כַּד קָרֵין אנתֻּון למֵסתַּכָּלֻו יִדַעתי דַּבארָזֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 03, 05]

הַסּוֹד אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לֹא נוֹדַע לִבְנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנִּגְלָה כָּעֵת לִשְׁלִיחָיו וְלִנְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ -

אֲשֶׁר לֹא נוֺדַע לִבְנֵי אָדָם בְּדֹרוֺת מִקֶּדֶם כַּאֲשֶׁר נִגְלָה כַיּוֺם לִשְׁלִיחָיו הַקְּדֹשִׁים וְלִנְבִיאָיו עַל-פִּי הָרוּחַ:

Kteréž za jiných věků nebylo známo synům lidským, tak jako nyní zjeveno jest svatým apoštolům jeho a prorokům skrze Ducha,

které v dřívějších pokoleních nebylo lidem známo, ale nyní je Duchem zjeveno jeho svatým apoštolům a prorokům:

ο῍ ἑτέραις γενεαι̑ς ου᾿κ ε᾿γνωρίσθη τοι̑ς υἱοι̑ς τω̑ν α᾿νθρὼπων ὡς νυ̑ν α᾿πεκαλύφθη τοι̑ς ἁγίοις α᾿ποστόλοις αυ᾿του̑ καὶ προφήταις ε᾿ν πνεύματι

הַו דַּבדָרֵא אחרָנֵא לָא אֵתִידַע לַבנַינָשָׁא אַיך דּהָשָׁא אֵתגּלִי לַשׁלִיחַוהי קַדִּישֵׁא ולַנבִיַוהי בּרֻוח׃

[(10) Ephe 03, 06]

שֶׁיִּהְיוּ הַגּוֹיִם שֻׁתָּפֵי נַחֲלָה, שֻׁתָּפֵי גּוּף וְשֻׁתָּפֵי הַהַבְטָחָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה;

כִּי יִקְחוּ הַגּוֺיִם חֵלֶק גַּם-הֵם בְּנַחֲלָתוֺ לִהְיוֺת כְּאֵבָרִים בִּגְוִיָּתוֺ וַחֲבֵרִים לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְקַבֵּל הַבְטָחָתוֺ עַל-פִּי הַבְּשׂרָה:

Že jsou pohané spoludědicové a jednotělní, i spoluúčastníci zaslíbení jeho v Kristu skrze evangelium.

že pohané jsou spoludědicové, část společného těla, a mají v Kristu Ježíši podíl na zaslíbeních evangelia. ([Efezským 2:13 Efezským 2:16 Efezským 2:18 Efezským 2:19])

ει῏ναι τὰ ε῎θνη συγκληρονόμα καὶ σύσσωμα καὶ συμμέτοχα τη̑ς ε᾿παγγελίας ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ διὰ του̑ ευ᾿αγγελίου

דּנֵהוֻון עַממֵא בּנַי יָרתֻּותֵה ושַׁותָּפֵא דּפַגרֵה וַדמֻולכָּנָא דֵּאתִיהֵב בֵּה בּיַד אֵוַנגֵּלִיָון׃

[(10) Ephe 03, 07]

וְלִבְשׂוֹרָה זֹאת הָיִיתִי לִמְשָׁרֵת מִתֹּקֶף מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִי כְּפִי פְּעֻלַּת כֹּחוֹ.

אֲשֶׁר הָיִיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת בְּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לִי לְפִי פְּעֻלַּת גְּבוּרָתוֺ:

Kteréhož jsem učiněn slouha z daru milosti Boží sobě dané, podlé působení moci jeho.

Jeho služebníkem jsem se stal, když mě Bůh obdaroval svou milostí a působí ve mně svou mocí: ([Koloským 1:23-Koloským 1:25])

ου῟ ε᾿γενήθην διάκονος κατὰ τὴν δωρεὰν τη̑ς χάριτος του̑ θεου̑ τη̑ς δοθείσης μοι κατὰ τὴν ε᾿νέργειαν τη̑ς δυνάμεως αυ᾿του̑

הַו דֵּאנָא הוִית משַׁמשָׁנֵה אַיך מַוהַבתָּא דּטַיבֻּותֵה דַּאלָהָא דֵּאתיַהבַּת לִי מֵן מַעבּדָנֻותָא דּחַילֵה׃

[(10) Ephe 03, 08]

לִי, הַקָּטָן מִכָּל הַקְּדוֹשִׁים, נָתַן הַחֶסֶד הַזֶּה לְבַשֵֹר לַגּוֹיִם אֶת עֹשֶׁר הַמָּשִׁיחַ, הֶעָצוּם לְאֵין חֵקֶר,

אֲנִי הַצָּעִיר בַּצְּעִירִים בֵּין הַקְּדוֺשִׁים נָתוּן לִי הַחֶסֶד הַזֶּה לְבַ׹ֵּׂר אֶל-הַגּוֺיִם חֹסֶן הַמָּשִׁיחַ כִּי-רַב הוּא לְאֵין חֵקֶר:

Mně nejmenšímu ze všech svatých dána jest milost ta, abych mezi pohany zvěstoval ta nestihlá bohatství Kristova,

mně, daleko nejmenšímu ze všech bratří,(i) byla dána ta milost, abych pohanům zvěstoval nevystižitelné Kristovo bohatství (i) ř: svatých ([1 Korintským 15:9-1 Korintským 15:10; Galatským 1:16; Efezským 1:7])

ε᾿μοὶ τω̑ ε᾿λαχιστοτέρω πάντων ἁγίων ε᾿δόθη ἡ χάρις αυ῞τη τοι̑ς ε῎θνεσιν ευ᾿αγγελίσασθαι τὸ α᾿νεξιχνίαστον πλου̑τος του̑ Χριστου̑

לִי דַּזעֻורָא אנָא דּכֻלהֻון קַדִּישֵׁא אֵתיַהבַּת טַיבֻּותָא הָדֵא דֵּאסַבַּר בּעַממֵא עֻותרֵה דַּמשִׁיחָא הַו דּלָא מֵתעַקַב׃

[(10) Ephe 03, 09]

וּלְהָאִיר עֵינֵי כֹּל לָדַעַת מַהִי תָּכְנִית הַסּוֹד אֲשֶׁר הָיָה צָפוּן מֵעוֹלָמִים בֵּאלֹהִים בּוֹרֵא הַכֹּל.

וּלְהָאִיר עֵינֵי-כֹל לָדַעַת עֵרֶךְ הַסּוֺד אֲשֶׁר צָפוּן הָיָה מֵעוֺלָם בֵּאלֹהִים יוֺצֵר הַכֹּל עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

A vysvětlil všechněm, jaké by bylo obcování tajemství skrytého od věků v Bohu, kterýž všecko stvořil skrze Ježíše Krista,

a vynesl na světlo smysl tajemství od věků ukrytého v Bohu, jenž vše stvořil: ([Římanům 16:25; Koloským 1:26])

καὶ φωτίσαι πάντας τίς ἡ οι᾿κονομία του̑ μυστηρίου του̑ α᾿ποκεκρυμμένου α᾿πὸ τω̑ν αι᾿ὼνων ε᾿ν τω̑ θεω̑ τω̑ τὰ πάντα κτίσαντι

וֵאנַהַר לכֻלנָשׁ אַידָא הָי מדַבּרָנֻותָא דּארָזָא הַו דַּכסֵא הוָא מֵן עָלמֵא בַּאלָהָא דּכֻל בּרָא׃

[(10) Ephe 03, 10]

וְכָךְ בְּאֶמְצָעוּת הַקְּהִלָּה תִּוָּדַע עַתָּה לָרָשֻׁיּוֹת וְלַמֶּמְשָׁלוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָכְמַת אֱלֹהִים הָעֲתִירָה,

וּבָזֹאת יִוָּדַע עַל-פִּי הָעֵדָה לְרָאשֵׁי הַצָּבָא וּלְגִבֹּרֵי כֹחַ בַּמָּרוֺם נִפְלְאוֺת חָכְמַת אֱלֹהִים:

Aby nyní oznámena byla knížatstvu a mocem na nebesích skrze církev rozličná moudrost Boží,

Bůh chce, aby nebeským vládám a mocnostem bylo nyní skrze církev dáno poznat jeho mnohotvarou moudrost, ([Římanům 11:33; 1 Petrův 1:12])

ι῞να γνωρισθη̑ νυ̑ν ται̑ς α᾿ρχαι̑ς καὶ ται̑ς ε᾿ξουσίαις ε᾿ν τοι̑ς ε᾿πουρανίοις διὰ τη̑ς ε᾿κκλησίας ἡ πολυποίκιλος σοφία του̑ θεου̑

דַּביַד עִדּתָּא תֵּתִידַע חֵכמתֵה דַּאלָהָא מַליַת פֻּורשָׁנֵא לַארכַוס וַלשֻׁולטָנֵא דּבַשׁמַיָא׃

[(10) Ephe 03, 11]

עַל־פִּי תָּכְנִית הָעוֹלָמִים שֶׁעָשָׂה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ,

כָּעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ מִקֶּדֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Podlé předuložení věčného, kteréž uložil v Kristu Ježíši Pánu našem,

podle odvěkého určení, které naplnil v Kristu Ježíši, našem Pánu.

κατὰ πρόθεσιν τω̑ν αι᾿ὼνων η῍ν ε᾿ποίησεν ε᾿ν τω̑ Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τω̑ κυρίω ἡμω̑ν

הָי דּעַתֵּד הוָא מֵן עָלמֵא ועַבדָּה בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן׃

[(10) Ephe 03, 12]

אֲשֶׁר בּוֹ לָנוּ עֹז וְגִישָׁה בְּטוּחָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ.

אֲשֶׁר בּוֺ נוֺסִיף אֹמֶץ לָגֶשֶׁת אֵלָיו בֶּאֱמוּנָתוֺ בְּלֵב נָכוֺן:

V němž máme smělost a přístup s doufáním skrze víru jeho.

V něm smíme i my ve víře(j) přistupovat k Bohu svobodně a s důvěrou. (j) ve víře v něho – nebo: pro jeho věrnost ([Římanům 5:2 Římanům 5:20; Židům 4:16 Židům 10:19])

ε᾿ν ω῟ ε῎χομεν τὴν παρρησίαν καὶ προσαγωγὴν ε᾿ν πεποιθήσει διὰ τη̑ς πίστεως αυ᾿του̑

הַו דּבֵה אִית לַן פַּרֵהסִיַא וקַרִיבֻותָא בּתֻוכלָנָא דּהַימָנֻותֵה׃

[(10) Ephe 03, 13]

לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִּפֹּל רוּחֲכֶם בִּגְלַל צָרוֹתַי הַבָּאוֹת עָלַי לְמַעַנְכֶם, אֲשֶׁר לְכָבוֹד הֵן לָכֶם.

עַל-כֵּן זֹאת אֲנִי מְבַקֵּשׁ אַל-נָא תִּתְעַטְּפוּ בְצָרוֺתַי אֲשֶׁר אֲפָפוּנִי לְמַעַנְכֶם כִּי זֹאת הִיא תִּפְאַרְתְּכֶם:

Protož prosím, abyste nehynuli v mých ssouženích pro vás, kteráž jsou sláva vaše.

Proto prosím, abyste se nedali odradit tím, že pro vás musím trpět; vždyť se to obrátí k vaší slávě. ([Filipským 1:14; Koloským 1:24])

διὸ αι᾿του̑μαι μὴ ε᾿γκακει̑ν ε᾿ν ται̑ς θλίψεσίν μου ὑπὲρ ὑμω̑ν η῞τις ε᾿στὶν δόξα ὑμω̑ν

מֵטֻל הָנָא שָׁאֵלנָא דּלָא תֵּמַאן לִי בֻּאולצָנַי דּעַל אַפַּיכֻּון דּהָדֵא הִי תֵּשׁבֻּוחתּכֻון׃

[(10) Ephe 03, 14]

מִשּׁוּם כָּךְ כּוֹרֵעַ אֲנִי עַל בִּרְכַּי לִפְנֵי הָאָב

עַל-כֵּן אֶכְרְעָה עַל בִּרְכָּי לִפְנֵי אָבִי אֲדוֺנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Pro tuť příčinu klekám na kolena svá před Otcem Pána našeho Jezukrista,

Proto klekám na kolena před Otcem,(k) (k) var: + našeho Pána Ježíše Krista

τούτου χάριν κάμπτω τὰ γόνατά μου πρὸς τὸν πατέρα

וכָאֵפנָא בֻּורכַּי לוָת אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(10) Ephe 03, 15]

אֲשֶׁר קָרָא שֵׁם לְכָל מִשְׁפָּחָה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ;

אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֺ עַל כָּל-צִבְאוֺתָיו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

Z něhož všeliká rodina na nebi i na zemi se jmenuje,

od něhož pochází(l) každý nebeský i pozemský rod, a prosím, (l) ř: má své jméno

ε᾿ξ ου῟ πα̑σα πατριὰ ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς καὶ ε᾿πὶ γη̑ς ο᾿νομάζεται

הַו דּמֵנֵה מֵשׁתַּמהָא כֻּל אַבָהֻותָא דּבַשׁמַיָא ובַארעָא׃

[(10) Ephe 03, 16]

שֶׁיִּתֵּן לָכֶם כֹּחַ, כְּפִי עֹשֶׁר כְּבוֹדוֹ, לְהִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי רוּחוֹ בָּאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁלָּכֶם,

וְהוּא יִתֵּן לָכֶם כְּפִי-חֹסֶן כְּבוֺדוֺ לְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרָה עַל-פִּי רוּחוֺ בָּאָדָם הַפְּנִימִי:

Aby vám dal, podlé bohatství slávy své, mocí posilněnu býti skrze Ducha svého na vnitřním člověku,

aby se pro bohatství Boží slávy ve vás jeho Duchem posílil a upevnil ‚vnitřní člověk‘ ([Koloským 1:11])

ι῞να δω̑ ὑμι̑ν κατὰ τὸ πλου̑τος τη̑ς δόξης αυ᾿του̑ δυνάμει κραταιωθη̑ναι διὰ του̑ πνεύματος αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸν ε῎σω α῎νθρωπον

דּנֵתֵּל לכֻון אַיך עֻותרָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּבחַילָא תֵּשׁתַּררֻון בּרֻוחֵה דַּבבַרנָשׁכֻון דַּלגַו׃

[(10) Ephe 03, 17]

כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן הַמָּשִׁיחַ בִּלְבַבְכֶם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְתִהְיוּ מֻשְׁרָשִׁים וּמְיֻסָּדִים בְּאַהֲבָה;

וְהַמָּשִׁיחַ יִשְׁכֹּן בְּקֶרֶב לִבְּכֶם בֶּאֱמוּנָה כִּי תַשְׁרִישׁוּ וְתִוָּסְדוּ בְּאַהֲבָה:

Aby Kristus skrze víru přebýval v srdcích vašich,

a aby Kristus skrze víru přebýval ve vašich srdcích; a tak abyste zakořeněni a zakotveni v lásce ([Jan 14:23; Koloským 1:23 Koloským 2:7])

κατοικη̑σαι τὸν Χριστὸν διὰ τη̑ς πίστεως ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν ε᾿ν α᾿γάπη ε᾿ρριζωμένοι καὶ τεθεμελιωμένοι

נֵעמַר משִׁיחָא בּהַימָנֻותָא וַבלֵבַּוָתכֻון בּחֻובָּא כַּד נֵהוֵא שַׁרִיר עֵקָרכֻון ושֵׁתֵאסתכֻון׃

[(10) Ephe 03, 18]

כָּךְ תּוּכְלוּ לְהָבִין יַחַד עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים מָה הָרֹחַב וְהָאֹרֶךְ וְהַגֹּבַה וְהָעֹמֶק,

אָז תּוּכְלוּ לְהַשְׂכִּיל עִם כָּל-הַקְּדוֺשִׁים מַה-הוּא הָרֹחַב וְהָאֹרֶךְ וְהַגֹּבַה וְהָעֹמֶק:

Abyste v lásce vkořeněni a založeni jsouce, mohli stihnouti se všechněmi svatými, kteraká by byla širokost, a dlouhost, a hlubokost, a vysokost,

mohli spolu se všemi bratřími(m) pochopit, co je skutečná šířka a délka, výška i hloubka: (m) ř: svatými 4. ([Koloským 2:2; Zjevení Janovo 21:16])

ι῞να ε᾿ξισχύσητε καταλαβέσθαι σὺν πα̑σιν τοι̑ς ἁγίοις τί τὸ πλάτος καὶ μη̑κος καὶ υ῞ψος καὶ βάθος

דּתֵשׁכּחֻון למַדרָכֻו עַם כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא מָנַו רַומָא ועֻומקָא וֻאורכָּא וַפתָיָא׃

[(10) Ephe 03, 19]

וְלָדַעַת אֶת אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַנִּשְׂגָּבָה מִדַּעַת, לְמַעַן תִּמָּלְאוּ בְּכָל מְלוֹא הָאֱלֹהִים.

וּלְהִתְבּוֺנֵן בְּאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מִדַּעַת נִשְׂגָּבָה עַד-אֲשֶׁר תִּמָּלְאוּ מִכָּל-מְלֹא הָאֱלֹהִים:

A poznati přenesmírnou lásku Kristovu, abyste naplněni byli ve všelikou plnost Boží.

poznat Kristovu lásku, která přesahuje každé poznání, a dát se prostoupit vší plností Boží. ([Koloským 2:10])

γνω̑ναί τε τὴν ὑπερβάλλουσαν τη̑ς γνὼσεως α᾿γάπην του̑ Χριστου̑ ι῞να πληρωθη̑τε ει᾿ς πα̑ν τὸ πλήρωμα του̑ θεου̑

ותֵדּעֻון רַבֻּותָא דִּידַעתָא דּחֻובֵּה דַּמשִׁיחָא ותֵתמַלֻון בּכֻלֵה מֻולָיָא דַּאלָהָא׃

[(10) Ephe 03, 20]

וְלוֹ אֲשֶׁר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אוֹ מִמַּה שֶּׁעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ, כְּפִי כֹּחוֹ הַפּוֹעֵל בָּנוּ,

וְהוּא אֲשֶׁר יָדָיו רַב לוֺ לְעוֺרֵר בַּכֹּחַ לִבֵּנוּ וְלַעֲשׂוֺת לָנוּ יֶתֶר עַל-כָּל-מִשְׁאֲלוֺתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֺתֵינוּ:

Tomu pak, kterýž mocen jest nade všecko učiniti mnohem hojněji, než my prosíme aneb rozumíme, podlé moci té, kterouž dělá v nás,

Tomu pak, který působením své moci mezi námi může učinit nade všechno víc, než zač prosíme a co si dovedeme představit,

τω̑ δὲ δυναμένω ὑπὲρ πάντα ποιη̑σαι ὑπερεκπερισσου̑ ω῟ν αι᾿τούμεθα η῍ νοου̑μεν κατὰ τὴν δύναμιν τὴν ε᾿νεργουμένην ε᾿ν ἡμι̑ν

להַו דֵּין דַּמצֵא בּחַילָא יַתִּיר מֵן כֻּל למֵעבַּד לַן ויַתִּיר מֵן מָא דּשָׁאלִינַן ורָנֵינַן אַיך חַילֵה דּמֵסתּעַר בַּן׃

[(10) Ephe 03, 21]

לוֹ הַכָּבוֹד בַּקְּהִלָּה וּבַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, בְּכָל הַדּוֹרוֹת לְעוֹלָם וָעֶד. אָמֵן.

לוֺ הוּא הַכָּבוֺד בְּתוֺךְ הָעֵדָה וּבְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִדּוֺר לְדוֺר וּמֵהָעוֺלָם וְעַד-הָעוֺלָם אָמֵן:

Tomu buď sláva v církvi skrze Krista Ježíše po všecky věky věků. Amen.

jemu samému buď sláva v církvi a v Kristu Ježíši po všecka pokolení na věky věků! Amen.

αυ᾿τω̑ ἡ δόξα ε᾿ν τη̑ ε᾿κκλησία καὶ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ει᾿ς πάσας τὰς γενεὰς του̑ αι᾿ω̑νος τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

לֵה תֵּשׁבֻּוחתָּא בּעִדּתֵּה בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּכֻלהֻון דָּרֵא דּעָלמַי עָלמִין אַמִין׃

[(10) Ephe 04, 01]

לְפִיכָךְ אֲנִי, הָאָסִיר לְמַעַן הָאָדוֹן, מַפְצִיר בָּכֶם לְהִתְנַהֵג כַּיָּאֶה לַיִּעוּד שֶׁנִּקְרֵאתֶם אֵלָיו.

וַאֲנִי אֲסִיר הָאָדוֺן אֶפְצַר בָּכֶם לָלֶכֶת כְּנָאוָה לְמַצַּב הַקְּרֻאִים כָּמוֺכֶם:

Prosímť tedy vás já vězeň v Pánu, abyste chodili tak, jakž hodné jest na to povolání, kterýmž povoláni jste,

Proto vás já, vězeň kvůli Pánu, prosím, abyste tomu povolání, kterého se vám dostalo, ([Efezským 3:1; Filipským 1:7 Filipským 1:13; Koloským 1:10; Filemonovi 1:9])

παρακαλω̑ ου῏ν ὑμα̑ς ε᾿γώ ὁ δέσμιος ε᾿ν κυρίω α᾿ξίως περιπατη̑σαι τη̑ς κλήσεως η῏ς ε᾿κλήθητε

בָּעֵא אנָא הָכִיל מֵנכֻון אֵנָא אַסִירָא בּמָרַן דַּתהַלכֻון אַיכַּנָא דּיָאֵא לקֵריָנָא דֵּאתקרִיתֻּון׃

[(10) Ephe 04, 02]

הִתְנַהֲגוּ בְּכָל עֲנָוָה וּנְמִיכוּת רוּחַ, וּבְאֹרֶךְ אַפַּיִם. סִבְלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה.

בְּהַצְנֵעַ וַעֲנָוָה בְּאֹרֶךְ אַפָּיִם וְלָשֵׂאת אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה:

Se vší pokorou, tichostí, i s snášelivostí, snášejíce se vespolek v lásce,

dělali čest svým životem, vždy skromní, tiší a trpěliví. Snášejte se navzájem v lásce ([Koloským 3:12-Koloským 3:15])

μετὰ πάσης ταπεινοφροσύνης καὶ πραυ̑τητος μετὰ μακροθυμίας α᾿νεχόμενοι α᾿λλήλων ε᾿ν α᾿γάπη

בּכֻלָה מַכִּיכֻות רֵעיָנָא ונִיחֻותָא ונַגִּירֻות רֻוחָא וַהוַיתֻּון מסַיבּרִין חַד לחַד בּחֻובָּא׃

[(10) Ephe 04, 03]

שִׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת אַחְדוּת הָרוּחַ בְּקֶשֶׁר שֶׁל שָׁלוֹם.

לִשְׁקֹד וְלִשְׁמֹר לְיַחֵד רוּחֲכֶם בְּמַחְבֶּרֶת הַשָּׁלוֺם:

Usilujíce zachovávati jednotu Ducha v svazku pokoje.

a usilovně hleďte zachovat jednotu Ducha, spojeni svazkem pokoje.

σπουδάζοντες τηρει̑ν τὴν ἑνότητα του̑ πνεύματος ε᾿ν τω̑ συνδέσμω τη̑ς ει᾿ρήνης

וַהוַיתֻּון חפִיטִין למֵטַר אַויֻותָא דּרֻוחָא בַּחזָקָא דַּשׁלָמָא׃

[(10) Ephe 04, 04]

הִנֵּה: גּוּף אֶחָד וְרוּחַ אַחַת, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם נִקְרֵאתֶם אֶל תִּקְוַת יִעוּדְכֶם הָאַחַת;

לִהְיוֺת כְּאֵבָרִים בְּגוּף אֶחָד וּבְרוּחַ אֶחָד כַּאֲשֶׁר גַּם-נִקְרַאתֶם לְמַצַּבְכֶם בְּתִקְוָה אֶחָת:

Jedno jest tělo, a jeden Duch, jakož i povoláni jste v jedné naději povolání svého.

Jedno tělo a jeden Duch, k jedné naději jste byli povoláni; ([Římanům 12:5; Efezským 2:16 Efezským 2:18])

ε῍ν σω̑μα καὶ ε῍ν πνευ̑μα καθώς καὶ ε᾿κλήθητε ε᾿ν μια̑ ε᾿λπίδι τη̑ς κλήσεως ὑμω̑ν

דּתֵהוֻון בּחַד פַּגרָא ובַחדָא רֻוחָא אַיך מָא דֵּאתקרִיתֻּון בּחַד סַברָא דּקֵריָנכֻון׃

[(10) Ephe 04, 05]

אָדוֹן אֶחָד, אֱמוּנָה אַחַת, טְבִילָה אַחַת,

אָדוֺן אֶחָד אֱמוּנָה אַחַת וּטְבִילָה אֶחָת:

Jeden Pán, jedna víra, jeden křest,

jeden je Pán, jedna víra, jeden křest, ([1 Korintským 8:4 1 Korintským 8:6])

ει῟ς κύριος μία πίστις ε῍ν βάπτισμα

חַד הֻו גֵּיר מָריָא וַחדָא הַימָנֻותָא וַחדָא מַעמֻודִיתָא׃

[(10) Ephe 04, 06]

אֵל וְאָב אֶחָד לַכֹּל, הוּא אֲשֶׁר מֵעַל כֹּל, פּוֹעֵל בַּכֹּל, וּבְתוֹךְ הַכֹּל.

אֵל אֶחָד וַאֲבִי-כֹל אֲשֶׁר הוּא עַל-כֹּל וְעִם-כֹּל וּבְתוֺךְ כֻּלְכֶם:

Jeden Bůh a Otec všech, kterýž jest nade všecko, a skrze všecko, i ve všech vás.

jeden Bůh a Otec všech, který je nade všemi, skrze všechny působí a je ve(n) všech(o). (n) var: v nás (o) který je nade vším, skrze vše a ve všem ([Malachiáš 2:10; 1 Korintským 12:6])

ει῟ς θεὸς καὶ πατὴρ πάντων ὁ ε᾿πὶ πάντων καὶ διὰ πάντων καὶ ε᾿ν πα̑σιν

וחַד אַלָהָא אַבָא דּכֻל ועַל כֻּל וַביַד כֻּל וַבכֻלַן׃

[(10) Ephe 04, 07]

אֲבָל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ הָעֳנַק חֶסֶד כְּפִי הַמִּדָּה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ הַמָּשִׁיחַ.

אַךְ לְאִישׁ אִישׁ מִמֶּנּוּ חֻלַּק מְנָת חָסֶד כְּמִדַּת מַתְּנַת הַמָּשִׁיחַ:

Ale jednomu každému z nás dána jest milost podlé míry obdarování Kristova.

Každému z nás byla dána milost podle míry Kristova obdarování. ([Římanům 12:3 Římanům 12:6; 1 Korintským 12:11])

ἑνὶ δὲ ἑκάστω ἡμω̑ν ε᾿δόθη ἡ χάρις κατὰ τὸ μέτρον τη̑ς δωρεα̑ς του̑ Χριστου̑

לחַד חַד מֵנַן דֵּין אֵתיַהבַּת טַיבֻּותָא אַיך משֻׁוחתָא דּמַוהַבתֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 04, 08]

לָכֵן נֶאֱמַר: "עָלָה לַמָּרוֹם, שָׁבָה שֶׁבִי, וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לִבְנֵי אָדָם."

עַל-כֵּן הוּא אֹמֵר עָלָה לַמָּרוֺם שָׁבָה שֶׁבִי וַיִּתֵּן מַתָּנוֺת לָאָדָם:

Protož dí: Vstoupiv na výsost, jaté vedl vězně, a dal dary lidem.

Proto je řečeno: ‚Vystoupil vzhůru, zajal nepřátele, dal dary lidem.‘ ([Žalmy 68:18-Žalmy 68:19; Koloským 2:15])

διὸ λέγει α᾿ναβὰς ει᾿ς υ῞ψος ἡχμαλὼτευσεν αι᾿χμαλωσίαν ε῎δωκεν δόματα τοι̑ς α᾿νθρὼποις

מֵטֻל הָנָא אַמִיר דַּסלֵק לַמרַומָא וַשׁבָא שׁבִיתָא ויַהב מַוהבָתָא לַבנַינָשָׁא׃

[(10) Ephe 04, 09]

"עָלָה" מַה פֵּרוּשָׁהּ אִם לֹא שֶׁגַּם הִקְדִּים וְיָרַד אֶל תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ.

וְכִי נֹאמַר כִּי-עָלָה אֵין זֶה כִּי אִם-יָרַד בָּרִאשֹׁנָה לְתַחְתִּיּוֺת אָרֶץ:

Ale to, že vstoupil, co jest, jediné že i sstoupil prvé do nejnižších stran země?

Co jiného znamená ‚vystoupil‘, než že předtím sestoupil dolů na zem? ([Jan 3:13])

τὸ δὲ α᾿νέβη τί ε᾿στιν ει᾿ μὴ ο῞τι καὶ κατέβη ει᾿ς τὰ κατὼτερα μέρη τη̑ς γη̑ς

דַּסלֵק דֵּין מָנָא הי אֵלָא אֵן דָּאף נחֵת לֻוקדַם לתַחתָּיָתָה דַּארעָא׃

[(10) Ephe 04, 10]

הַיּוֹרֵד הוּא אֲשֶׁר גַּם עָלָה אֶל מֵעַל כָּל הַשָּׁמַיִם, לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת הַכֹּל.

הַיֹּרֵד הוּא הָעֹלֶה לְמַעְלָה מִכָּל-שְׁמֵי מָרוֺם לְמַלֵּא אֶת-הַכֹּל:

Ten pak, kterýž sstoupil, onť jest, kterýž i vstoupil vysoko nade všecka nebesa, aby naplnil všecko.

Ten, který sestoupil, je tedy tentýž, který také vystoupil nade všechna nebesa, aby naplnil všechno, co jest.

ὁ καταβὰς αυ᾿τός ε᾿στιν καὶ ὁ α᾿ναβὰς ὑπεράνω πάντων τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ι῞να πληρὼση τὰ πάντα

הַו דַּנחֵת הֻויֻו הַו דָּאף סלֵק לעֵל מֵן כֻּלהֻון שׁמַיָא דַּנשַׁלֵם כֻּל׃

[(10) Ephe 04, 11]

וְהוּא נָתַן אֶת אֵלֶּה לִהְיוֹת שְׁלִיחִים, אֶת אֵלֶּה נְבִיאִים, אֶת אֵלֶּה מְבַשְֹרִים, וְאֶת אֵלֶּה רוֹעִים וּמוֹרִים,

וְהוּא נָתַן אֶת-אֵלֶּה לִהְיוֺת שְׁלִיחִים וְאֶת-אֵלֶּה נְבִיאִים וְאֶת-אֵלֶּה מְבַ׹ְּׂרִים וְאֶת-אֵלֶּה רֹעִים וּמוֺרִים:

A onť dal některé zajisté apoštoly, některé pak proroky, jiné pak evangelisty, jiné pak pastýře a učitele,

A toto jsou jeho dary: jedny povolal za apoštoly, jiné za proroky, jiné za zvěstovatele evangelia, jiné za pastýře a učitele, ([1 Korintským 12:28])

καὶ αυ᾿τὸς ε῎δωκεν τοὺς μὲν α᾿ποστόλους τοὺς δὲ προφήτας τοὺς δὲ ευ᾿αγγελιστάς τοὺς δὲ ποιμένας καὶ διδασκάλους

והֻו יַהב אִית דַּשׁלִיחֵא וִאית דַּנבִיֵא וִאית דַּמסַבּרָנֵא וִאית דּרָעַוָתָא וִאית דּמַלפָנֵא׃

[(10) Ephe 04, 12]

כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הַקְּדוֹשִׁים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁרוּת, לִבְנִיַּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ,

לְהַשְׁלִים אֶת-הַקְּדֹשִׁים לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְמַעַן יִבָּנֶה גּוּף הַמָּשִׁיחַ:

Pro spořádání svatých, k dílu služebnosti, pro vzdělání těla Kristova,

aby své vyvolené(p) dokonale připravil k dílu služby – k budování Kristova těla, (p) ř: svaté ([2 Timoteovi 3:17; 1 Petrův 2:5])

πρὸς τὸν καταρτισμὸν τω̑ν ἁγίων ει᾿ς ε῎ργον διακονίας ει᾿ς οι᾿κοδομὴν του̑ σὼματος του̑ Χριστου̑

לַגמָרָא דּקַדִּישֵׁא לַעבָדָא דּתֵשׁמֵשׁתָּא לבֵניָנָא דּפַגרָא דַּמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 04, 13]

עַד כִּי נַגִּיעַ כֻּלָּנוּ אֶל אַחְדוּת הָאֱמוּנָה וְאַחְדוּת יְדִיעַת בֶּן־הָאֱלֹהִים, אֶל הָאָדָם הַשָּׁלֵם, אֶל שִׁעוּר קוֹמָתוֹ הַמָּלֵא שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.

עַד אֲשֶׁר כֻּלָּנוּ נָבוֺא לְיַחֵד לְבָבֵנוּ בֶּאֱמוּנָה אַחַת וּבְדַעַת בֶּן-הָאֱלֹהִים וְהָיִינוּ לְאָדָם שָׁלֵם בַּמִּדָּה כִּמְלֹא קוֺמַת הַמָשִׁיחַ:

Až bychom se sběhli všickni v jednotu víry a známosti Syna Božího, v muže dokonalého, v míru postavy plného věku Kristova,

až bychom všichni dosáhli jednoty víry a poznání Syna Božího, a tak dorostli zralého lidství, měřeno mírou Kristovy plnosti. ([Koloským 1:28])

μέχρι καταντήσωμεν οἱ πάντες ει᾿ς τὴν ἑνότητα τη̑ς πίστεως καὶ τη̑ς ε᾿πιγνὼσεως του̑ υἱου̑ του̑ θεου̑ ει᾿ς α῎νδρα τέλειον ει᾿ς μέτρον ἡλικίας του̑ πληρὼματος του̑ Χριστου̑

עדַמָא דּכֻלַן נֵהוֵא חַד מֵדֵּם בּהַימָנֻותָא ובִידַעתָא דַּברֵה דַּאלָהָא וחַד גַּברָא גּמִירָא בַּמשֻׁוחתָא דּקַומתָא דּשֻׁומלָיֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 04, 14]

וְכָךְ לֹא נִהְיֶה עוֹד יְלָדִים נִדָּפִים וּמִטַּלְטְלִים בְּרוּחַ שֶׁל כָּל תּוֹרָה הַמּוּפֶצֶת עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם בְּעָרְמָה וּבְתַרְמִית כְּדֵי לְהַטְעוֹת,

לְבִלְתִּי נִהְיֶה עוֺד עוֺלֲלִים נִדָּפִים וְנִגְרָשִׁים מִפְּנֵי כָל-רוּחַ בְּתוֺרַת אֲנָשִׁים וְתַרְמִיתָם אֲשֶׁר בְּנִכְלֵיהֶם יָצוּדוּ חֵרֶם:

Abychom již více nebyli děti, zmítající se a točící každým větrem učení v neustavičnosti lidské, v chytrosti k oklamávání lstivému;

Pak už nebudeme nedospělí, nebudeme zmítáni a unášeni závanem kdejakého učení – lidskou falší, chytráctvím a lstivým sváděním k bludu. ([1 Korintským 14:20])

ι῞να μηκέτι ω῏μεν νήπιοι κλυδωνιζόμενοι καὶ περιφερόμενοι παντὶ α᾿νέμω τη̑ς διδασκαλίας ε᾿ν τη̑ κυβεία τω̑ν α᾿νθρὼπων ε᾿ν πανουργία πρὸς τὴν μεθοδείαν τη̑ς πλάνης

ולָא נֵהוֵא יַלֻודֵא דּמֵזדַּעזעִין ומֵשׁתַּנֵין לכֻל רֻוח דּיֻולפָּנֵא נכִילֵא דַּבנַינָשָׁא הָנֻון דַּבחָרעֻותהֻון מֵצטַנעִין דּנַטעֻון׃

[(10) Ephe 04, 15]

אֶלָּא נְדַבֵּר אֶת הָאֱמֶת בְּאַהֲבָה וְנִגְדַּל בְּכָל דָּבָר אֱלֵי הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הוּא הָרֹאשׁ,

כִּי אִם-נַחֲזִיק בָּאֱמֶת מֵאַהֲבָה וְהָלַכְנוּ הָלוֺךְ וְגָדוֺל לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא הָרֹאשׁ:

Ale upřímě se majíce v lásce, rosťme v toho všelijak, kterýž jest hlava, totiž v Krista.

Buďme pravdiví v lásce, ať ve všem dorůstáme(q) v Krista. On je hlava, (q) a všecko roste ([Efezským 1:22 Efezským 5:23; Koloským 1:18; 2 Petrův 3:18])

α᾿ληθεύοντες δὲ ε᾿ν α᾿γάπη αυ᾿ξήσωμεν ει᾿ς αυ᾿τὸν τὰ πάντα ο῞ς ε᾿στιν ἡ κεφαλή Χριστός

אֵלָא הוַין שַׁרִירִין בּחֻובַּן דּכֻול מֵדֵּם דִּילַן נֵרבֵּא בַּמשִׁיחָא דּהֻויֻו רִשָׁא׃

[(10) Ephe 04, 16]

וְעַל־יָדָיו כָּל הַגּוּף מָרְכָּב וּמִתְחַבֵּר בְּאֶמְצָעוּת כָּל קֶשֶׁר מְסַיֵּעַ, בְּהֶתְאֵם לַפְּעֻלָּה הַמְיֻעֶדֶת לְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל הַגּוּף וְיִבָּנֶה בְּאַהֲבָה.

וּבוֺ מֻדְבָּק וּמְקֻשָּׁר כָּל-הַגּוּף עִם כָּל-פְּרָקָיו וַחֲלָקָיו אֶל-נָכוֺן אֲשֶׁר בְּאַהֲבָה יַעַבְדוּן לְהַגְדִּילוֺ וּלְהַאֲדִירוֺ כְּדֵי כֹחָם:

Z kteréhož všecko tělo příslušně spojené a svázané po všech kloubích přisluhování, podlé vnitřní moci v míru jednoho každého ouda, zrůst, jakž na tělo přísluší, béře, k vzdělání svému v lásce.

z něho roste celé tělo, pevně spojené klouby navzájem se podpírajícími, a buduje se v lásce podle toho, jak je každé části dáno. ([Koloským 2:19])

ε᾿ξ ου῟ πα̑ν τὸ σω̑μα συναρμολογούμενον καὶ συμβιβαζόμενον διὰ πάσης ἁφη̑ς τη̑ς ε᾿πιχορηγίας κατ῾ ε᾿νέργειαν ε᾿ν μέτρω ἑνὸς ἑκάστου μέρους τὴν αυ῎ξησιν του̑ σὼματος ποιει̑ται ει᾿ς οι᾿κοδομὴν ἑαυτου̑ ε᾿ν α᾿γάπη

ומֵנֵה כֻּלֵה פַּגרָא מֵתרַכַּב ומֵתקַטַר בּכֻל שָׁריָן אַיך מַוהַבתָּא דּמֵתיַהבָּא בַּמשֻׁוחתָא לכֻל הַדָּם לתַרבִּיתָא דִּילֵה דּפַגרָא דַּבחֻובָּא נֵשׁתַּלַם בֵּניָנֵה׃ ס

[(10) Ephe 04, 17]

הִנֵּה זֹאת אֲנִי אוֹמֵר וּמַכְרִיז מִטַּעַם הָאָדוֹן: אַל תֵּלְכוּ עוֹד כַּגּוֹיִם הַהוֹלְכִים בְּהַבְלֵי שִׂכְלָם.

וְעַתָּה הַעִדֹתִי בָכֶם לִפְנֵי הָאָדוֺן לֵאמֹר אַל-תֵּלְכוּ כְּיֶתֶר הַגּוֺיִם אֲשֶׁר אַחֲרֵי הַבְלֵי שָׁוְא לִבָּם הֹלֵךְ:

A protož totoť pravím a osvědčuji skrze Pána, abyste již více nechodili, jako i jiní pohané chodí, v marnosti mysli své,

To vám říkám a dotvrzuji jménem Páně: nežijte tak, jako žijí pohané podle svých marných představ. ([Římanům 1:21])

του̑το ου῏ν λέγω καὶ μαρτύρομαι ε᾿ν κυρίω μηκέτι ὑμα̑ς περιπατει̑ν καθώς καὶ τὰ ε῎θνη περιπατει̑ ε᾿ν ματαιότητι του̑ νοὸς αυ᾿τω̑ν

הָדֵא דֵּין אָמַר אנָא וַמסַהֵד אנָא בּמָריָא דּמֵן הָשָׁא לָא תֵּהוֻון מהַלכִין אַיך שַׁרכָּא דּעַממֵא דַּמהַלכִין בַּסרִיקֻות רֵעיָנהֻון׃

[(10) Ephe 04, 18]

חֲשׂוּכֵי דַּעַת הֵם, זָרִים לְחַיֵּי אֱלֹהִים בִּגְלַל בַּעֲרוּתָם וּקְשִׁי לִבָּם;

מְאוֺר דַּעְתָּם חָשַׁךְ וְחַיֵּי אֱלֹהִים מוּזָרִים לָהֶם עֵקֶב אֲשֶׁר הִקְשׁוּ רוּחָם בְּאִוַּלְתָּם:

Zatemnění v rozumu, odcizeni jsouce od života Božího, pro neznámost, kteráž jest v nich z zatvrzení srdce jejich.

Mají zatemnělou mysl a odcizili se Božímu životu pro svou nevědomost a zatvrzelé srdce. ([Efezským 2:12; Koloským 1:21; 1 Petrův 1:14])

ε᾿σκοτωμένοι τη̑ διανοία ο῎ντες α᾿πηλλοτριωμένοι τη̑ς ζωη̑ς του̑ θεου̑ διὰ τὴν α῎γνοιαν τὴν ου῏σαν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς διὰ τὴν πὼρωσιν τη̑ς καρδίας αυ᾿τω̑ν

וחֵשֻׁוכִין בּמַדּעַיהֻון ונֻוכרָיִין אֵנֻון מֵן חַיַוהי דַּאלָהָא מֵטֻל דּלַיתּ בּהֻון יִדַעתָא ומֵטֻל עוִירֻות לֵבּהֻון׃

[(10) Ephe 04, 19]

וְכֵיוָן שֶׁהִתְנַוְּנוּ הִתְמַכְּרוּ בְּתַאֲוָה לְזִמָּה וּלְכָל מַעֲשֵׂה טֻמְאָה.

הֵם אֲשֶׁר טָפַשׁ לִבָּם וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֺת כָּל-נְבָלָה וְתוֺעֵבָה וְלֹא יֵדְעוּ שָׂבְעָה:

Kteříž zoufavše sobě, vydali se v nestydatost, aby všelikou nečistotu páchali s chtivostí.

Otupěli, propadli bezuzdnosti a s chtivostí dělají hanebné věci. ([Koloským 3:5])

οι῞τινες α᾿πηλγηκότες ἑαυτοὺς παρέδωκαν τη̑ α᾿σελγεία ει᾿ς ε᾿ργασίαν α᾿καθαρσίας πάσης ε᾿ν πλεονεξία

הָנֻון דַּפסַקו סַברהֻון וַאשׁלֵמו נַפשׁהֻון לפַחזֻותָא וַלפֻולחָנָא דּכֻלָה טַנפֻותָא בּיַענֻותהֻון׃

[(10) Ephe 04, 20]

אֲבָל אַתֶּם לֹא בְּדֶרֶךְ זֹאת לְמַדְתֶּם אֶת הַמָּשִׁיחַ,

וְאַתֶּם לֹא כָזֹאת לְמַדְתֶּם דַּרְכֵי הַמָּשִׁיח:

Ale vy ne tak jste se vyučili od Krista,

Vy jste se však u Krista takovým věcem neučili –

ὑμει̑ς δὲ ου᾿χ ου῞τως ε᾿μάθετε τὸν Χριστόν

אַנתֻּון דֵּין לָא הוָא הָכַנָא יִלֵפתֻּונָיהי לַמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 04, 21]

אִם אָמְנָם שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ וְלֻמַּדְתֶּם בּוֹ אֶת הָאֱמֶת כְּפִי שֶׁהִיא בְּיֵשׁוּעַ -

אִם רַק מַקְשִׁיבִים הֱיִיתֶם לְקוֺלוֺ וְלִמּוּדֵי דְבָרוֺ אַתֶּם כִּי הֵם אֱמֶת בִּפְנֵי יֵשׁוּעַ:

Ač jestliže jste ho slyšeli, a o něm byli vyučeni, jakž jest pravda v Ježíšovi,

pokud jste ovšem o něm(r) slyšeli a byli v něm vyučeni podle pravdy, která je v Ježíši. (r) ř: ho

ει῎ γε αυ᾿τὸν η᾿κούσατε καὶ ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε᾿διδάχθητε καθὼς ε᾿στιν α᾿λήθεια ε᾿ν τω̑ ᾽Ιησου̑

אֵן שַׁרִירָאיִת שׁמַעתֻּונָיהי ובֵה יִלֵפתֻּון אַיך מָא דִּאיתַוהי קֻושׁתָּא בּיֵשֻׁוע׃

[(10) Ephe 04, 22]

שֶׁעֲלֵיכֶם לִפְשֹׁט אֶת הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּתְכֶם הָרִאשׁוֹנָה כְּרוּכָה עִמּוֹ וְהוּא נִשְׁחָת בְּתַאֲווֹת מַתְעוֹת,

וְעֵן עֲזַבְתֶּם דַּרְכֵיכֶם הָרִאשֹׁנִים עַד-לְהָסִיר מֵעֲלֵיכֶם אֶת-הָאָדָם הַקַּדְמֹנִי הַנִּשְׁחָת וְהַנִּתְעֶה בְּתַאֲוָתוֺ:

Totiž, žeť vám náleží složiti ono první obcování podlé toho starého člověka, rušícího se, podlé žádosti oklamávajících,

Odložte dřívější způsob života, staré lidství, které hyne klamnými vášněmi, ([Koloským 3:8-Koloským 3:9; Galatským 6:8])

α᾿ποθέσθαι ὑμα̑ς κατὰ τὴν προτέραν α᾿ναστροφὴν τὸν παλαιὸν α῎νθρωπον τὸν φθειρόμενον κατὰ τὰς ε᾿πιθυμίας τη̑ς α᾿πάτης

אֵלָא דַּתנִיחֻון מֵנכֻון הֻופָּכַיכֻּון קַדמָיֵא לבַרנָשָׁא הַו עַתִּיקָא דּמֵתחַבַּל בַּרגִיגָתָא דּטֻועיַי׃

[(10) Ephe 04, 23]

וּלְהִתְחַדֵּשׁ הִתְחַדְּשׁוּת רוּחָנִית בְּשִׂכְלְכֶם,

לְהִתְחַדֵּשׁ בְּרוּחַ חֲדָשָׁה בְּקֶרֶב לִבְּכֶם:

Obnoviti se pak duchem mysli své,

obnovte se duchovním smýšlením(s), (s) var: v duchu své mysli ([Římanům 12:2])

α᾿νανεου̑σθαι δὲ τω̑ πνεύματι του̑ νοὸς ὑμω̑ν

ותֵתחַדּתֻון בּרֻוחָא דּמַדּעַיכֻּון׃

[(10) Ephe 04, 24]

וְלִלְבֹּשׁ אֶת הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֱמֶת.

וְלִלְבּשׁ אֶת-הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא בְצֶדֶק וּבְקֹדֶשׁ בֶּאֱמֶת כְּלֵב הָאֱלֹהִים:

A obléci toho nového člověka, podlé Boha stvořeného, v spravedlnosti a v svatosti pravdy.

oblečte nové lidství, stvořené k Božímu obrazu ve spravedlnosti a svatosti pravdy. ([Genesis 1:26])

καὶ ε᾿νδύσασθαι τὸν καινὸν α῎νθρωπον τὸν κατὰ θεὸν κτισθέντα ε᾿ν δικαιοσύνη καὶ ὁσιότητι τη̑ς α᾿ληθείας

ותֵלבּשֻׁון לבַרנָשָׁא חַדתָא הַו דּבַאלָהָא אֵתבּרִי בּזַדִּיקֻותָא וַבחַסיֻותָא דּקֻושׁתָּא׃ ס

[(10) Ephe 04, 25]

עַל כֵּן הָסִירוּ אֶת הַשֶּׁקֶר וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כִּי אֵיבָרִים אֲנַחְנוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

עַל-כֵּן הַרְחִיקוּ שֶׁקֶר מִכֶּם וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת-רֵעוֺ כִּי אֵבָרִים אֲנַחְנוּ אִישׁ לְאָחִיו:

Protož složíce lež, mluvtež pravdu jeden každý s bližním svým; nebo jsme vespolek oudové.

Proto zanechte lži a ‚mluvte pravdu každý se svým bližním‘, vždyť jste údy téhož těla. ([Zacharjáš 8:16])

διὸ α᾿ποθέμενοι τὸ ψευ̑δος λαλει̑τε α᾿λήθειαν ε῞καστος μετὰ του̑ πλησίον αυ᾿του̑ ο῞τι ε᾿σμὲν α᾿λλήλων μέλη

מֵטֻל הָנָא אַנִיחו מֵנכֻון כַּדָּבֻותָא ומַלֵלו קֻושׁתָּא אנָשׁ עַם קַרִיבֵה הַדָּמֵא חנַן גֵּיר חַד דּחַד׃

[(10) Ephe 04, 26]

רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ; אַל תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ עַל כַּעַסְכֶם,

רִגְזוּ וְאַל-תֶּחֱטָאוּ וְלֹא תָבוֺא הַשֶּׁמֶשׁ בְּעוֺד רֹגֶז בְּאַפְּכֶם:

Hněvejte se, a nehřešte; slunce nezapadej na hněvivost vaši.

‚Hněváte-li se, nehřešte.‘ Nenechte nad svým hněvem zapadnout slunce ([Žalmy 4:5; Jakubův 1:19-Jakubův 1:20])

ο᾿ργίζεσθε καὶ μὴ ἁμαρτάνετε ὁ η῞λιος μὴ ε᾿πιδυέτω ε᾿πὶ τω̑ παροργισμω̑ ὑμω̑ν

רגַזו ולָא תֵּחטֻון ושֵׁמשָׁא עַל רֻוגזכֻון לָא נֵערַב׃

[(10) Ephe 04, 27]

וְאַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַשָֹטָן.

פֶּן-תִּתְּנוּ מָקוֺם לַ׹ָּׂטָן:

Nedávejte místa ďáblu.

a nedopřejte místa ďáblu.

μηδὲ δίδοτε τόπον τω̑ διαβόλω

ולָא תֵּתּלֻון אַתרָא לָאכֵל קַרצָא׃

[(10) Ephe 04, 28]

הַגּוֹנֵב אַל יוֹסִיף לִגְנֹב, כִּי אִם יַעֲמֹל וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁיוּכַל לָתֵת לְמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּמַחְסוֹר.

מִי שֶׁגָּנַב אַל-יֹסֵף לִגְנֹב עוֺד כִּי אִם-יַעֲמֹל לַעֲשׂוֺת טוֺב בְּיָדָיו לִהְיוֺת לוֺ לָתֵת לָאֶבְיוֺן:

Kdo kradl, již více nekraď, ale raději pracuj, dělaje rukama, což dobrého jest, aby měl, z čeho uděliti nuznému.

Kdo kradl, ať už nekrade, ale ať raději přiloží ruce k pořádné práci, aby se měl o co rozdělit s potřebnými. ([Exodus 20:15; 1 Tesalonickým 4:11])

ὁ κλέπτων μηκέτι κλεπτέτω μα̑λλον δὲ κοπιάτω ε᾿ργαζόμενος ται̑ς ι᾿δίαις χερσὶν τὸ α᾿γαθόν ι῞να ε῎χη μεταδιδόναι τω̑ χρείαν ε῎χοντι

וַאינָא דּגָנֵב הוָא מֵכִּיל לָא נֵגנֻוב אֵלָא נֵלאֵא בִּאידַוהי ונֵפלֻוח טָבָתָא דּנֵהוֵא לֵה למֵתַּל למַן דַּסנִיק סּ סּ׃

[(10) Ephe 04, 29]

אַל יֵצֵא מִפִּיכֶם כָּל דְּבַר נִבּוּל, אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב בְּעִתּוֹ וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לִבְנוֹת, לְמַעַן יַשְׁפִּיעַ נֹעַם עַל הַשּׁוֹמְעִים.

כָּל-דְּבַר בְּלִיַּעַל לֹא-יֵצֵא מִפִּיכֶם כִּי אִם-דְּבָרִים טוֺבִים וּנְכֹחִים לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ וְלָתֶת-חֵן לְשֹׁמְעֵיהֶם:

Žádná řeč mrzutá nevycházej z úst vašich, ale jestli jaká dobrá k vzdělání užitečnému, aby dala milost posluchačům.

Z vašich úst ať nevyjde ani jedno špatné slovo, ale vždy jen dobré, které by pomohlo(t), kde je třeba, a tak posluchačům přineslo milost. (t) ř: budovalo ([Efezským 5:4; Koloským 3:8 Koloským 4:6])

πα̑ς λόγος σαπρὸς ε᾿κ του̑ στόματος ὑμω̑ν μὴ ε᾿κπορευέσθω α᾿λλὰ ει῎ τις α᾿γαθὸς πρὸς οι᾿κοδομὴν τη̑ς χρείας ι῞να δω̑ χάριν τοι̑ς α᾿κούουσιν

כֻּל מֵלָא סַניָא מֵן פֻּומכֻון לָא תֵּפֻּוק אֵלָא אַידָא דּשַׁפִּירָא וחָשׁחָא לבֵניָנָא דּתֵתֵּל טַיבֻּותָא לַאילֵין דּשָׁמעִין׃

[(10) Ephe 04, 30]

וְאַל תַּעֲצִיבוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְתַּמְתֶּם בָּהּ לְיוֹם הַגְּאֻלָּה.

וְאַל-תְּעַצְּבוּ אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא רוּחַ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בּוֺ נֶחְתָּמִים אַתֶּם עַד יוֺם הַגְּאֻלָּה:

A nezarmucujte Ducha svatého Božího, kterýmž znamenáni jste ke dni vykoupení.

A nezarmucujte svatého Ducha Božího, jehož pečeť nesete pro den vykoupení. ([Izajáš 63:10; Efezským 1:13-Efezským 1:14])

καὶ μὴ λυπει̑τε τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον του̑ θεου̑ ε᾿ν ω῟ ε᾿σφραγίσθητε ει᾿ς ἡμέραν α᾿πολυτρὼσεως

ולָא תֵּהוֻון מעִיקִין לרֻוחָא קַדִּישׁתָּא דַּאלָהָא דֵּאתחתֵמתֻּון בֵּה ליַומָא דּפֻורקָנָא׃

[(10) Ephe 04, 31]

הָסִירוּ מִכֶּם כָּל מְרִירוּת וְחֵמָה וְכַעַס וּצְעָקָה וְגִדּוּף וְכָל רִשְׁעָה.

וְהַרְחִיקוּ מִכֶּם כָּל-מְרִירוּת לֵב וַחֲרוֺן אָף רֹגֶז וּתְלוּנָּה וּנְאָצָה עִם כָּל-דָּבָר רָע:

Všeliká hořkost, a rozzlobení se, i hněv, i křik, i rouhání buď odjato od vás, se vší zlostí,

Ať je vám vzdálena všechna tvrdost, zloba, hněv, křik, utrhání a s tím i každá špatnost; ([Koloským 3:8])

πα̑σα πικρία καὶ θυμὸς καὶ ο᾿ργὴ καὶ κραυγὴ καὶ βλασφημία α᾿ρθήτω α᾿φ῾ ὑμω̑ν σὺν πάση κακία

כֻּלָה מַרִירֻותָא וחֵמתָא ורֻוגזָא ורַובָּא וגֻודָּפָא נֵשׁתַּקלָן מֵנכֻון עַם כֻּלָה בִּישֻׁותָא׃

[(10) Ephe 04, 32]

הֱיוּ טוֹבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ; הֱיוּ מְלֵאֵי רַחֲמִים וְסִלְחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כְּשֵׁם שֶׁאֱלֹהִים סָלַח לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ.

אֲבָל חֹנְנִים תִּהְיוּ זֶה לָזֶה מְרַחֲמִים וְסַלָּחִים אִישׁ לְאָחִיו כַּאֲשֶׁר גַּם-הָאֱלֹהִים סָלַח לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ:

Ale buďte k sobě vespolek dobrotiví, milosrdní, odpouštějíce sobě vespolek, jakož i Bůh v Kristu odpustil vám.

buďte k sobě navzájem laskaví, milosrdní, odpouštějte si navzájem, jako i Bůh v Kristu odpustil vám(u). (u) var: nám 5. ([Matouš 6:14 Matouš 18:22-Matouš 18:25])

γίνεσθε δὲ ει᾿ς α᾿λλήλους χρηστοί ευ῎σπλαγχνοι χαριζόμενοι ἑαυτοι̑ς καθώς καὶ ὁ θεὸς ε᾿ν Χριστω̑ ε᾿χαρίσατο ὑμι̑ν

וַהוַיתֻּון בַּסִימִין חַד לוָת חַד וַמרַחמָנִין וַהוַיתֻּון שָׁבקִין חַד לחַד אַיכַּנָא דַּאלָהָא בַּמשִׁיחָא שׁבַק לַן׃

[(10) Ephe 05, 01]

וּבְכֵן לְכוּ בְּדַרְכֵי אֱלֹהִים כְּבָנִים אֲהוּבִים,

לָכֵן אַחֲרֵי אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ כְּבָנִים אֲהוּבִים:

Buďtež tedy následovníci Boží, jakožto synové milí.

Jako milované děti následujte Božího příkladu ([Matouš 5:48])

γίνεσθε ου῏ν μιμηταὶ του̑ θεου̑ ὡς τέκνα α᾿γαπητά

הוַיתֻּון הָכִיל מֵתּדַּמֵין בַּאלָהָא אַיך בּנַיָא חַבִּיבֵא׃

[(10) Ephe 05, 02]

וְהִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אוֹתָנוּ וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדֵנוּ כְּמִנְחָה וְקָרְבָּן לֵאלֹהִים, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ.

וּבְאַהְבָה תָּכִינוּ צְעָדֵיכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם-הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֹתָנוּ וַיִּתֵּן אֶת-נַפְשׁוֺ תַּחַת נַפְשֵׁנוּ לְקָרְבָּן וָזֶבַח לְרֵיחַ נִיחֹחַ לֵאלֹהִים:

A choďte v lásce, jako i Kristus miloval nás, a vydal sebe samého za nás, dar a obět Bohu u vůni rozkošnou.

a žijte v lásce, tak jako Kristus miloval nás(v) a sám sebe dal za nás jako dar a oběť, jejíž vůně je Bohu milá. (v) var: vás ([Exodus 29:18; Ezechiel 20:41; Žalmy 40:6; Římanům 14:15; Galatským 2:20; Židům 10:10])

καὶ περιπατει̑τε ε᾿ν α᾿γάπη καθώς καὶ ὁ Χριστὸς η᾿γάπησεν ἡμα̑ς καὶ παρέδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμω̑ν προσφορὰν καὶ θυσίαν τω̑ θεω̑ ει᾿ς ο᾿σμὴν ευ᾿ωδίας

והַלֵכו בּחֻובָּא אַיך דָּאף משִׁיחָא אַחבַן וַאשׁלֵם נַפשֵׁה עַל אַפַּין קֻורבָּנָא ודֵבחָא לַאלָהָא לרִיחָא בַּסִימָא׃ ס

[(10) Ephe 05, 03]

וְכַיָּאֶה לַקְּדוֹשִׁים, אַף לֹא תַּעֲלוּ עַל דַּל שִׂפְתֵיכֶם מַעֲשֵׂי זְנוּת וְכָל טֻמְאָה אוֹ תַּאַוְתָנוּת;

אַךְ זְנוּת וְכָל-זִמָּה וּבֶצַע לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיכֶם כַּאֲשֶׁר נָכוֺן לְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ:

Smilstvo pak a všeliká nečistota, neb lakomství, aniž jmenováno buď mezi vámi, jakož sluší na svaté,

O smilstvu, jakékoliv nezřízenosti nebo chamtivosti ať se mezi vámi ani nemluví, jak se sluší na ty, kdo patří Bohu(x). (x) ř: na svaté ([Koloským 3:5])

πορνεία δὲ καὶ α᾿καθαρσία πα̑σα η῍ πλεονεξία μηδὲ ο᾿νομαζέσθω ε᾿ν ὑμι̑ν καθώς πρέπει ἁγίοις

זָניֻותָא דֵּין וכֻלָה טַנפֻותָא ועָלֻובֻותָא אָפלָא מֵשׁתַּמָהֻו תֵּשׁתַּמַה בַּינָתכֻון אַיך דּיָאֵא לקַדִּישֵׁא׃

[(10) Ephe 05, 04]

גַּם לֹא נִבּוּל פֶּה וְשִׂיחַת סִכְלוּת אוֹ הִתְלוֹצְצוּת, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם יָאִים, אֶלָּא קוֹל תּוֹדָה.

וְכֵן לֹא דִבְרֵי נְבָלָה וְלֹא הוֺלֵלוֺת וְתָהֳלָה אֲשֶׁר לֹא לְתִפְאֶרֶת לָכֶם כִּי אִם-אִמְרֵי תְהִלָּה:

A mrzkost, ani bláznové mluvení, ani šprymování, kteréžto věci jsou nenáležité, ale raději díků činění.

Vést sprosté, hloupé a dvojsmyslné řeči se nepatří; vy máte vzdávat Bohu díky! ([Efezským 4:29; Koloským 3:8])

καὶ αι᾿σχρότης καὶ μωρολογία η῍ ευ᾿τραπελία α῍ ου᾿κ α᾿νη̑κεν α᾿λλὰ μα̑λλον ευ᾿χαριστία

ולָא צֻוחיָתָא ולָא מֵלֵא דּשָׁטיֻותָא אַו דּבֵזחָא אַו דּשֵׁעיָא הָלֵין דּלָא מֵתבַּעיָן אֵלָא חלָף הָלֵין תַּודִּיתָא׃ ס

[(10) Ephe 05, 05]

זֹאת עֲלֵיכֶם לָדַעַת: כָּל זוֹנֶה אוֹ טָמֵא אוֹ בַּעַל תַּאֲווֹת, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא עוֹבֵד אֱלִילִים, אֵין לוֹ נַחֲלָה בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ וְהָאֱלֹהִים.

כִּי-זֹאת יָדֹע תֵּדְעוּ כִּי כָּל-אִישׁ זֹנֶה וְטַמֵא אוֺ אֹהֵב בֶּצַע מַעֲשַׁקּוֺת אֲשֶׁר הוּא כְּעֹבֵד אֱלִילִים אֵין לָהֶם נַחֲלָה בְּמַלְכוּת מְשִׁיחֵנוּ וֵאלֹהֵינוּ:

Víte zajisté o tom, že žádný smilník aneb nečistý, ani lakomec, (jenž jest modloslužebník), nemá dědictví v království Kristově a Božím.

Dobře si pamatujte, že žádný smilník, prostopášník ani lakomec, jehož bohem jsou peníze(y), nemá podíl v království Kristovu a Božím. (y) ř: což je modloslužebník ([1 Korintským 6:9-1 Korintským 6:10; Koloským 3:5])

του̑το γὰρ ι῎στε γινὼσκοντες ο῞τι πα̑ς πόρνος η῍ α᾿κάθαρτος η῍ πλεονέκτης ο῞ ε᾿στιν ει᾿δωλολάτρης ου᾿κ ε῎χει κληρονομίαν ε᾿ν τη̑ βασιλεία του̑ Χριστου̑ καὶ θεου̑

הָדֵא דֵּין הוַיתֻּון יָדעִין דּכֻלנָשׁ דִּאיתַוהי זַנָיָא אַו טַנפָא אַו עָלֻובָא דִּאיתַוהי פָּלַח פּתַכרֵא לַיתּ לֵה יָרתֻּותָא בּמַלכֻּותֵה דַּמשִׁיחָא ודַאלָהָא׃ ס

[(10) Ephe 05, 06]

אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּדִבּוּרֵי הֶבֶל. בִּגְלַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בָּא זַעַם אֱלֹהִים עַל בְּנֵי הַמֶּרִי.

אַל-תִּתְּנוּ לִבְּכֶם לִשְׁגּוֺת בְּדִבְרֵי מַהְבִּלִים כִּי בִגְלַל-זֶה יְשַׁלַּח אֱלֹהִים חֲרוֺן אַפּוֺ בְּבָנִים סוֺרְרִים:

Žádný vás nesvoď marnými řečmi; nebo pro takové věci přichází hněv Boží na syny nepoddané.

Nenechte se od nikoho svést prázdnými slovy, aby vás nestihl Boží hněv jako ty, kdo ho neposlouchají. ([Římanům 1:18; Koloským 2:4 Koloským 2:8 Koloským 3:6])

μηδεὶς ὑμα̑ς α᾿πατάτω κενοι̑ς λόγοις διὰ ταυ̑τα γὰρ ε῎ρχεται ἡ ο᾿ργὴ του̑ θεου̑ ε᾿πὶ τοὺς υἱοὺς τη̑ς α᾿πειθείας

דַּלמָא אנָשׁ נַטעֵיכֻון בּמֵלֵא סרִיקָתָא מֵטֻל הָלֵין הֻו גֵּיר אָתֵא רֻוגזֵה דַּאלָהָא עַל בּנַיָא דּלָא מֵתּטפִּיסָנֻותָא׃

[(10) Ephe 05, 07]

עַל כֵּן אַל תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לָהֶם.

עַל-כֵּן לֹא תִהְיוּ חֲבֵרִים לָהֶם:

Nebývejtež tedy účastníci jejich.

Proto s nimi nemějte nic společného.

μὴ ου῏ν γίνεσθε συμμέτοχοι αυ᾿τω̑ν

לָא הָכִיל תֵּהוֻון להֻון שַׁותָּפֵא׃

[(10) Ephe 05, 08]

בֶּעָבָר הֱיִיתֶם חֹשֶׁךְ, אַךְ עַכְשָׁו אוֹר אַתֶּם בָּאָדוֹן. הִתְנַהֲגוּ נָא כִּבְנֵי הָאוֹר,

כִּי-חֲשֵׁכָה הֱיִיתֶם לְפָנִים וְעַתָּה נֶהְפַּכְתֶּם לְאוֺרָה בַּאֲדֹנֵינוּ הִתְהַלְּכוּ-נָא כִּבְנֵי-אוֺר:

Byli jste zajisté někdy temnosti, ale nyní jste světlo v Pánu. Jakožto synové světla choďte,

I vy jste kdysi byli tmou, ale nyní vás Pán učinil světlem. ([Lukáš 16:8; Jan 12:36; Efezským 2:11 Efezským 2:13; Koloským 1:13; 1 Petrův 2:9])

η῟τε γάρ ποτε σκότος νυ̑ν δὲ φω̑ς ε᾿ν κυρίω ὡς τέκνα φωτὸς περιπατει̑τε

אִיתַיכֻּון הוַיתֻּון גֵּיר מֵן לֻוקדַם חֵשֻׁוכָא הָשָׁא דֵּין נֻוהרָא אַנתֻּון בּמָרַן אַיך בּנַי נֻוהרָא הָכִיל הָכַנָא הַלֵכו׃

[(10) Ephe 05, 09]

כִּי פְּרִי הָאוֹר הוּא כָּל טוּב וְכָל צְדָקָה וֶאֱמֶת.

וְזֶה פְּרִי הָרוּחַ הוּא עֲשׂוֺת חֶסֶד לַכֹּל וְצֶדֶק וֶאֱמֶת:

(Nebo ovoce Ducha záleží ve vší dobrotě, a spravedlnosti, a v pravdě),

Žijte proto jako děti světla – ovocem světla je vždy dobrota, spravedlnost a pravda;

ὁ γὰρ καρπὸς του̑ φωτὸς ε᾿ν πάση α᾿γαθωσύνη καὶ δικαιοσύνη καὶ α᾿ληθεία

פִּארַוהי גֵּיר דּנֻוהרָא בּכֻלָה אֵנֻון טָבֻותָא וזַדִּיקֻותָא וקֻושׁתָּא׃

[(10) Ephe 05, 10]

בַּחֲנוּ וְהִוָּכְחוּ מָה רָצוּי בְּעֵינֵי הָאָדוֹן.

וּבָחוֺן מַה-יִּיטַב בְּעֵינֵי אֲדֹנֵינוּ:

O to stojíce, což by se dobře líbilo Pánu.

zkoumejte, co se líbí Pánu. ([Římanům 12:2])

δοκιμάζοντες τί ε᾿στιν ευ᾿άρεστον τω̑ κυρίω

וַהוַיתֻּון פָּרשִׁין מָנָא שַׁפִּיר קדָם מָרַן׃

[(10) Ephe 05, 11]

אַל תִּשְׁתַּתְּפוּ בְּמַעֲשֵׂי הַחֹשֶׁךְ, אֲשֶׁר עֲקָרִים הֵם כֻּלָּם, אֶלָּא הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ אֶת עוֹשֵׂיהֶם.

וְאַל-תִּתְעָרְבוּ בְּמַעַלֲלֵי רִיק וְחֹשֶׁךְ כִּי אִם-הוֺכֵחַ תּוֺכִיחוּן אֹתָם:

A neobcujte s skutky neužitečnými tmy, ale raději je trescete.

Nepodílejte se na neužitečných skutcích tmy, naopak je nazývejte pravým jménem. ([Římanům 16:17; 2 Tesalonickým 3:6; 2 Janův 1:10-2 Janův 1:11])

καὶ μὴ συγκοινωνει̑τε τοι̑ς ε῎ργοις τοι̑ς α᾿κάρποις του̑ σκότους μα̑λλον δὲ καὶ ε᾿λέγχετε

ולָא הוַיתֻּון מֵשׁתַּותּפִין לוָת עבָדֵא דּחֵשֻׁוכָא דּפִארֵא לַיתּ בּהֻון אֵלָא הוַיתֻּון מכַונִין להֻון׃

[(10) Ephe 05, 12]

הֲרֵי מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים בַּסֵּתֶר, חֶרְפָּה אֲפִלּוּ לְבַטֵּא בְּמִלִּים.

כִּי אֶת-אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים בַּמַּחְשָׁךְ חֶרְפָּה הִיא לְסַפֵּר:

Nebo což se tajně děje od nich, mrzko jest o tom i mluviti.

O tom, co oni dělají potají, je odporné i jen mluvit.

τὰ γὰρ κρυφη̑ γινόμενα ὑπ῾ αυ᾿τω̑ν αι᾿σχρόν ε᾿στιν καὶ λέγειν

מֵדֵּם גֵּיר דַּבטֻושׁיַי עָבדִּין נדִיד הֻו אָף לַממַלָלֻותֵה׃

[(10) Ephe 05, 13]

אֲבָל כָּל מַה שֶּׁמּוּכַח עַל־יְדֵי הָאוֹר נִרְאֶה בְּבֵרוּר, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּבֵרוּר הוּא אוֹר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יִוָּכְחוּ אָז יִגָּלוּ לָאוֺר מָה הֵם לָאוֺר הַמְגַלֶּה אֹתָם:

Ale to všecko, když bývá od světla trestáno, bývá zjeveno; cožkoli zajisté zjevné bývá, světlo jest.

Když se však ty věci správně pojmenují, je jasné, oč jde. ([Jan 3:20-Jan 3:21])

τὰ δὲ πάντα ε᾿λεγχόμενα ὑπὸ του̑ φωτὸς φανερου̑ται

כֻּל מֵדֵּם גֵּיר מֵתכַּוַן מֵן נֻוהרָא ומֵתגּלֵא וכֻלמֵדֵּם דַּגלֵא נֻוהרָא הו׃

[(10) Ephe 05, 14]

עַל כֵּן נֶאֱמַר: "עוּרָה הַיָּשֵׁן וְקוּמָה מִן הַמֵּתִים, וְיָאִיר לְךָ הַמָּשִׁיחַ."

וְעַל-זֶה נֶאֱמַר קוּם לְךׇ נִרְדָּם הָקִיצָה מִן-הַמֵּתִים וְהַמָּשִׁיחַ יִזְרַח עָלֶיךׇ:

Protož praví: Probuď se ty, kdož spíš, a vstaň z mrtvých, a zasvítíť se tobě Kristus.

A kde se rozjasní, tam je světlo. Proto je řečeno: Probuď se, kdo spíš, vstaň z mrtvých, a zazáří ti Kristus. ([Izajáš 26:19 Izajáš 60:1; Římanům 13:11])

πα̑ν γὰρ τὸ φανερούμενον φω̑ς ε᾿στιν διὸ λέγει ε῎γειρε ὁ καθεύδων καὶ α᾿νάστα ε᾿κ τω̑ν νεκρω̑ν καὶ ε᾿πιφαύσει σοι ὁ Χριστός

מֵטֻל הָנָא אַמִיר דֵּאתּתּעִיר דַּמכָּא וקֻום מֵן בֵּית מִיתֵא ונַנהַר לָך משִׁיחָא׃ ס

[(10) Ephe 05, 15]

וְעַתָּה שִׂימוּ לִבְּכֶם לְהִתְהַלֵּךְ בִּזְהִירוּת - לֹא כִּכְסִילִים, אֶלָּא כַּחֲכָמִים

וְעַתָּה תָּשִׂימוּ עַיִן עַל-דַּרְכֵיכֶם לְהֵיטִיב לֶכֶת וְלֹא כֶאֱוִילִים כִּי אִם-כַּחֲכָמִים:

Viztež tedy, kterak byste opatrně chodili, ne jako nemoudří, ale jako moudří,

Dávejte si dobrý pozor na to, jak žijete, abyste si nepočínali jako nemoudří, ale jako moudří;

βλέπετε ου῏ν α᾿κριβω̑ς πω̑ς περιπατει̑τε μὴ ὡς α῎σοφοι α᾿λλ῾ ὡς σοφοί

חזַו הָכִיל אַיכַּנָא תּהַלכֻון זַהיָאיִת לָא אַיך סַכלֵא אֵלָא אַיך חַכִּימֵא׃

[(10) Ephe 05, 16]

הַמְנַצְּלִים כָּל הִזְדַּמְּנוּת, שֶׁכֵּן הַיָּמִים רָעִים.

דִּי עִדָּנָא זָבְנִין בַּעֲבוּר כִּי רָעִים הַיָּמִים:

Vykupujíce čas; nebo dnové zlí jsou.

nepromarněte tento čas, neboť nastaly dny zlé. ([Ámos 5:13; Koloským 4:5])

ε᾿ξαγοραζόμενοι τὸν καιρόν ο῞τι αἱ ἡμέραι πονηραί ει᾿σιν

דּזָבנִין קִארסהֻון מֵטֻל דּיַומָתָא בִּישֵׁא אֵנֻון׃

[(10) Ephe 05, 17]

לָכֵן אַל תִּהְיוּ חַסְרֵי דַעַת, אֶלָּא הָבִינוּ לָדַעַת מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן.

וְלֹא תִהְיוּ חַסְרֵי לֵב כִּי אִם-תַּשְׁכִּילוּ לָדַעַת מַה חֵפֶץ אֲדֹנֵינוּ:

Protož nebývejte neopatrní, ale rozumějící, která by byla vůle Páně.

Proto nebuďte nerozumní, ale hleďte pochopit, co je vůle Páně. ([Římanům 12:2])

διὰ του̑το μὴ γίνεσθε α῎φρονες α᾿λλὰ συνίετε τί τὸ θέλημα του̑ κυρίου

מֵטֻל הָנָא לָא תֵּהוֻון חַסִירַי רֵעיָנָא אֵלָא אֵסתַּכַּלו מָנַו צֵביָנֵה דַּאלָהָא׃

[(10) Ephe 05, 18]

אַל תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן, שֶׁכֵּן זֶה מֵבִיא לִידֵי פְּרִיצוּת, אֶלָּא הִמָּלְאוּ בְּרוּחַ

וְאַל-תִּסְבְּאוּ יַיִן אֲשֶׁר רוּחַ עִוְעִים בְּקִרְבּוֺ רַק הִמָּלְאוּ רוּחַ עֶלְיוֺן:

A neopíjejte se vínem, v němž jest prostopašnost, ale naplněni buďte Duchem,

A neopíjejte se vínem, což je prostopášnost, ([Přísloví 20:1 Přísloví 23:31; Lukáš 21:34])

καὶ μὴ μεθύσκεσθε οι῎νω ε᾿ν ω῟ ε᾿στιν α᾿σωτία α᾿λλὰ πληρου̑σθε ε᾿ν πνεύματι

ולָא הוַיתֻּון רָוֵין בּחַמרָא דּבֵה אִית אָסֻוטֻותָא אֵלָא אֵתמלַו בּרֻוחָא׃

[(10) Ephe 05, 19]

וְהַשְׁמִיעוּ בֵּינֵיכֶם תְּהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת רוּחָנִיּוֹת. שִׁירוּ וְזַמְּרוּ לַאדֹנָי בִּלְבַבְכֶם,

וְאִמְרוּ בְנַפְשְׁכֶם תְּהִלּוֺת וְשִׁירוֺת וְזִמְרוֺת יָהּ שִׁירוּ וְזַמְּרוּ בִלְבַבְכֶם לַיהוָֺה:

Mluvíce sobě vespolek v žalmích, a v chvalách, a v písničkách duchovních, zpívajíce a plésajíce v srdcích svých Pánu,

ale plni Ducha zpívejte společně žalmy, chvalozpěvy a duchovní písně. Zpívejte Pánu, chvalte ho z celého srdce ([Žalmy 33:2-Žalmy 33:3; Koloským 3:16])

λαλου̑ντες ἑαυτοι̑ς ε᾿ν ψαλμοι̑ς καὶ υ῞μνοις καὶ ω᾿δαι̑ς πνευματικαι̑ς α῎δοντες καὶ ψάλλοντες τη̑ καρδία ὑμω̑ν τω̑ κυρίω

ומַלֵלו עַם נַפשׁכֻון בּמַזמֻורֵא וַבתֵשׁבּחָתָּא ובַזמִירָתָא דּרֻוחָא הוַיתֻּון זָמרִין בּלֵבַּוָתכֻון למָריָא׃

[(10) Ephe 05, 20]

וּבְכָל עֵת הוֹדוּ עַל הַכֹּל לֵאלֹהִים אָבִינוּ בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וְעַל-הַכֹּל הוֺדוּ לֵאלֹהֵינוּ אָבִינוּ תָּמִיד בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Díky činíce vždycky ze všeho ve jménu Pána našeho Jezukrista Bohu a Otci,

a vždycky za všecko vzdávejte díky Bohu a Otci ve jménu našeho Pána Ježíše Krista.

ευ᾿χαριστου̑ντες πάντοτε ὑπὲρ πάντων ε᾿ν ο᾿νόματι του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ τω̑ θεω̑ καὶ πατρί

וַהוַיתֻּון מַודֵּין בּכֻלזבַן עַל אַפַּי כֻּלנָשׁ בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא לַאלָהָא אַבָא׃

[(10) Ephe 05, 21]

הִכָּנְעוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ מִתּוֹךְ יִרְאַת הַמָּשִׁיחַ.

הִכָּנְעוּ אִישׁ מִפְּנֵי אָחִיו בְּיִרְאַת אֱלֹהִים:

Poddáni jsouce jedni druhým v bázni Boží.

V poddanosti Kristu se podřizujte jedni druhým:

ὑποτασσόμενοι α᾿λλήλοις ε᾿ν φόβω Χριστου̑

וַהוַיתֻּון מֵשׁתַּעבּדִין חַד לחַד בּחֻובֵּה דַּמשִׁיחָא׃ ס

[(10) Ephe 05, 22]

הַנָּשִׁים, הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדוֹנֵנוּ,

וְהַנָּשִׁים נִכְנָעוֺת תִּהְיֶינָה מִפְּנֵי בַעֲלֵיהֶן כְּמוֺ מִפְּנֵי הָאָדוֺן:

Ženy mužům svým poddány buďte, jako Pánu.

ženy svým mužům jako Pánu, ([Genesis 3:16; Koloským 3:18; 1 Petrův 3:1])

αἱ γυναι̑κες τοι̑ς ι᾿δίοις α᾿νδράσιν ὡς τω̑ κυρίω

נֵשֵׁא הוַיתֵּין מֵשׁתַּעבּדָן לבַעלַיכֵּין אַיך דַּלמָרַן׃

[(10) Ephe 05, 23]

כִּי הָאִישׁ הוּא רֹאשׁ הָאִשָּׁה כְּפִי שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הַקְּהִלָּה - הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל הַגּוּף.

כִּי הַבַּעַל הוּא-רֹאשׁ הָאִשָּׁה כְּמוֺ גַם-הַמָּשִׁיחַ רֹאשׁ הָעֵדָה וְהוּא הַמוֺשִׁיעַ לִגְוִיָּתוֺ:

Nebo muž jest hlava ženy, jako i Kristus hlava církve, a onť jest spasitel těla.

protože muž je hlavou ženy, jako Kristus je hlavou církve, těla, které spasil. ([1 Korintským 11:3])

ο῞τι α᾿νήρ ε᾿στιν κεφαλὴ τη̑ς γυναικὸς ὡς καὶ ὁ Χριστὸς κεφαλὴ τη̑ς ε᾿κκλησίας αυ᾿τὸς σωτὴρ του̑ σὼματος

מֵטֻל דּגַברָא רִשָׁה הֻו דַּאנתּתָא אַיכַּנָא דָּאף משִׁיחָא רִשָׁא הֻו דּעִדּתָּא והֻויֻו מַחיָנָא דּפַגרָא׃

[(10) Ephe 05, 24]

וּכְשֵׁם שֶׁהַקְּהִלָּה נִכְנַעַת לַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם הַנָּשִׁים תִּכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיהֶן בְּכָל דָּבָר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר נִכְנַעַת הָעֵדָה מִלִּפְנֵי מְשִׁיחָהּ כֵּן גַּם-הַנָּשִׁים תִּכָּנַעְנָה מִלִּפְנֵי בַעֲלֵיהֶן בְּכָל-אָרְחוֺתָן:

A protož jakož církev poddána jest Kristu, tak i ženy mužům svým ve všem.

Ale jako církev je podřízena Kristu, tak ženy mají být ve všem podřízeny svým mužům.

α᾿λλὰ ὡς ἡ ε᾿κκλησία ὑποτάσσεται τω̑ Χριστω̑ ου῞τως καὶ αἱ γυναι̑κες τοι̑ς α᾿νδράσιν ε᾿ν παντί

אֵלָא אַיכַּנָא דּעִדּתָּא מֵשׁתַּעבּדָא לַמשִׁיחָא הָכַנָא אָף נֵשֵׁא לבַעלַיהֵין בּכֻלמֵדֵּם׃ ס

[(10) Ephe 05, 25]

הָאֲנָשִׁים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ

וְאַתֶּם אֲנָשִׁים אֶהֱבוּ אֶת-נְשֵׁיכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם-הַמָּשִׁיחַ אֶת-עֲדָתוֺ אָהֵב וַיִּתֵּן אֶת-נַפְשׁוֺ תַּחַת נַפְשָׁהּ:

Muži milujte ženy své, jako i Kristus miloval církev, a vydal sebe samého za ni,

Muži, milujte své ženy, jako si Kristus zamiloval církev a sám se za ni obětoval, ([Židům 10:10 Židům 10:14 Židům 13:12 Efezským 1:22; Koloským 1:18])

οἱ α῎νδρες α᾿γαπα̑τε τὰς γυναι̑κας καθώς καὶ ὁ Χριστὸς η᾿γάπησεν τὴν ε᾿κκλησίαν καὶ ἑαυτὸν παρέδωκεν ὑπὲρ αυ᾿τη̑ς

גַּברֵא אַחֵבו נֵשַׁיכֻּון אַיך דָּאף משִׁיחָא אַחֵב לעִדּתֵּה ונַפשֵׁה אַשׁלֵם עַל אַפֵּיה׃

[(10) Ephe 05, 26]

כְּדֵי לְקַדְּשָׁהּ וּלְטַהֲרָהּ עַל־יְדֵי רְחִיצַת מַיִם, בְּהַצְהָרָה,

לְמַעַן יְקַדְּשֶׁנָּה בִדְבָרוֺ אַחֲרֵי אֲשֶׁר-רָחַץ אֹתָהּ בְּמִקְוֵה מָיִם:

Aby ji posvětil, očistiv obmytím vody skrze slovo,

aby ji posvětil a očistil křtem(z) vody a slovem; (z) ř: koupelí ([Titovi 3:5])

ι῞να αυ᾿τὴν ἁγιάση καθαρίσας τω̑ λουτρω̑ του̑ υ῞δατος ε᾿ν ρ᾿ήματι

דַּנקַדּשִׁיה וַנדַכֵּיה בַּסחָיָא דּמַיָא וַבמֵלתָא׃

[(10) Ephe 05, 27]

לְמַעַן יַעֲמִיד לְפָנָיו אֶת הַקְּהִלָּה כְּשֶׁהִיא מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד, לְלֹא כֶּתֶם וְקֶמֶט וְכַדּוֹמֶה, לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּלְלֹא דֹּפִי.

לְהָקִים לוֺ עֵדָה נִכְבָּדָה בָּרָה וּתְמִימָה מִבְּלִי בַהֶרֶת אוֺ פְּחֶתֶת וְכָל-מוּם אֵין בָּהּ:

Aby ji sobě postavil slavnou církev, nemající poškvrny, ani vrásky, neb cokoli takového, ale aby byla svatá, a bez úhony.

tak si on sám připravil církev slavnou, bez poskvrny, vrásky a čehokoli podobného, aby byla svatá a bezúhonná. ([Žalmy 45:14; Píseň písní 4:7; 2 Korintským 11:2])

ι῞να παραστήση αυ᾿τὸς ἑαυτω̑ ε῎νδοξον τὴν ε᾿κκλησίαν μὴ ε῎χουσαν σπίλον η῍ ρ᾿υτίδα η῎ τι τω̑ν τοιούτων α᾿λλ῾ ι῞να η῏ ἁγία καὶ α῎μωμος

וַנקִימִיה עִדּתָּא לנַפשֵׁה כַּד משַׁבּחָא ולַיתּ בָּה טֻולשָׁא ולָא קַמטָא ולָא מֵדֵּם דַּלהָלֵין דָּמֵא אֵלָא תֵּהוֵא קַדִּישָׁא דּלָא מֻום׃

[(10) Ephe 05, 28]

כֵּן חַיָּבִים גַּם הָאֲנָשִׁים לֶאֱהֹב אֶת נְשֵׁיהֶם כְּאַהֲבָתָם אֶת גּוּפָם הֵם. הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ.

כֵּן הַמִּצְוָה עַל-הָאֲנָשִׁי לְאַהֲבָה אֶת-נְשֵׁיהֶם כְּגוּפָם כִּי הָאֹהֵב אֶת-אִשְׁתּוֺ הוּא אֹהֵב אֶת-עַצְמוֺ וְאֶת-בְּשָׂרוֺ:

Takť jsou povinni muži milovati ženy své jako svá vlastní těla. Kdo miluje ženu svou, sebeť samého miluje,

Proto i muži mají milovat své ženy jako své vlastní tělo. Kdo miluje svou ženu, miluje sebe.

ου῞τως ο᾿φείλουσιν καὶ οἱ α῎νδρες α᾿γαπα̑ν τὰς ἑαυτω̑ν γυναι̑κας ὡς τὰ ἑαυτω̑ν σὼματα ὁ α᾿γαπω̑ν τὴν ἑαυτου̑ γυναι̑κα ἑαυτὸν α᾿γαπα̑

הָכַנָא וָלֵא לגַברֵא דּנַחבֻון נֵשַׁיהֻון אַיך דַּלפַגרַיהֻון מַן דּלַאנתּתֵה גֵּיר מַחֵב נַפשֵׁה הֻו מַחֵב׃

[(10) Ephe 05, 29]

הֵן מֵעוֹלָם לֹא שָׂנֵא אִישׁ אֶת בְּשָׂרוֹ, אֶלָּא הוּא מְכַלְכֵּל וּמְטַפֵּחַ אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ נוֹהֵג בַּקְּהִלָּה,

כִּי מֵעוֺלָם לֹא-שָׂנֵא אִישׁ אֶת-בְּשָׂרוֺ רַק מְכַלְכֵּל וּמְפַנֵּק אֹתוֺ כַּאֲשֶׁר גַּם-הַמָּשִׁיחַ אֶת-עֲדָתוֺ:

Žádný zajisté nikdy těla svého neměl v nenávisti, ale krmí a chová je, jakožto i Pán církev.

Nikdo přece nemá v nenávisti své tělo, ale živí je a stará se o ně. Tak i Kristus pečuje o církev;

ου᾿δεὶς γάρ ποτε τὴν ἑαυτου̑ σάρκα ε᾿μίσησεν α᾿λλὰ ε᾿κτρέφει καὶ θάλπει αυ᾿τήν καθώς καὶ ὁ Χριστὸς τὴν ε᾿κκλησίαν

לָא גֵּיר אנָשׁ מֵמתֻום סָנֵא פַּגרֵה אֵלָא מתַרסֵא לֵה ויָצֵף דִּילֵה אַיכַּנָא דָּאף משִׁיחָא דּעִדּתֵּה׃

[(10) Ephe 05, 30]

שֶׁהֲרֵי אֵיבְרֵי גּוּפוֹ אֲנַחְנוּ.

כִּי-אֵבָרֵי גוּפוֺ אֲנָחְנוּ מִבְּשָׂרוֺ וּמֵעֲצָמָיו:

Neboť jsme oudové těla jeho, z masa jeho, a z kostí jeho.

vždyť jsme údy jeho těla(a). (a) var: + z jeho masa a jeho kostí ([Římanům 12:5; 1 Korintským 6:15 1 Korintským 12:27; Efezským 1:22-Efezským 1:23; Koloským 1:18])

ο῞τι μέλη ε᾿σμὲν του̑ σὼματος αυ᾿του̑

מֵטֻל דּהַדָּמֵא חנַן דּפַגרֵה ומֵן בֵּסרֵה חנַן ומֵן גַּרמַוהי׃

[(10) Ephe 05, 31]

"עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד."

עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֺ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד:

A protoť opustí člověk otce svého i matku, a připojí se k manželce své, i budouť ti dva jedno tělo.

‚Proto opustí muž otce i matku a připojí se k své manželce, a budou ti dva jedno tělo.‘ ([Genesis 2:24; Matouš 19:5])

α᾿ντὶ τούτου καταλείψει α῎νθρωπος τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναι̑κα αυ᾿του̑ καὶ ε῎σονται οἱ δύο ει᾿ς σάρκα μίαν

מֵטֻל הָנָא נֵשׁבֻּוק גַּברָא לַאבֻוהי ולֵאמֵה ונֵקַף לַאנתּתֵה ונֵהוֻון תּרַיהֻון חַד בּסַר׃

[(10) Ephe 05, 32]

גָּדוֹל הַסּוֹד הַזֶּה, וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לַמָּשִׁיחַ וְלַקְּהִלָּה.

גָּדוֺל הַסּוֺד הַזֶּה וַאֲנִי מְדַבֵּר עַל-הַמָּשִׁיחַ וְעַל-עֲדָתוֺ:

Tajemství toto veliké jest, ale já pravím o Kristu a o církvi.

Je to velké tajemství, které vztahuji na Krista a na církev. ([Zjevení Janovo 19:7])

τὸ μυστήριον του̑το μέγα ε᾿στίν ε᾿γώ δὲ λέγω ει᾿ς Χριστὸν καὶ ει᾿ς τὴν ε᾿κκλησίαν

הָנָא ארָזָא רַב הֻו אֵנָא דֵּין אָמַר אנָא עַל משִׁיחָא ועַל עִדּתֵּה׃

[(10) Ephe 05, 33]

אֲבָל גַּם אַתֶּם, אִישׁ אִישׁ יֹאהַב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּאַהֲבָתוֹ אֶת עַצְמוֹ; וְהָאִשָּׁה תִּירָא אֶת בַּעֲלָהּ.

אַךְ גַּם-אַתֶּם אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יֶאֱהַב אֶת-אִשְׁתּוֺ כְּנַפְשׁוֺ וְהָאִשָּׁה אֶת-בַּעְלָהּ תִּירָא:

A však i vy, jeden každý z vás, manželku svou tak jako sám sebe miluj. Žena pak ať se bojí muže.

A tak i každý z vás bez výjimky ať miluje svou ženu jako sebe sama a žena ať má před mužem úctu.

πλὴν καὶ ὑμει̑ς οἱ καθ῾ ε῞να ε῞καστος τὴν ἑαυτου̑ γυναι̑κα ου῞τως α᾿γαπάτω ὡς ἑαυτόν ἡ δὲ γυνὴ ι῞να φοβη̑ται τὸν α῎νδρα

בּרַם אָף אַנתֻּון כֻּל חַד חַד מֵנכֻון הָכַנָא נֵרחַם אַנתּתֵה אַיך דַּלנַפשֵׁה אַנתּתָא דֵּין תֵּהוֵא דָּחלָא מֵן בַּעלָה׃ ס

[(10) Ephe 06, 01]

הַבָּנִים, שִׁמְעוּ בְּקוֹל הוֹרֵיכֶם עַל־פִּי הָאָדוֹן, כִּי כָּךְ רָאוּי.

שִׁמְעוּ בָנִים בְּקוֺל יֹלְדֵיכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ כִּי דָבָר יָשָׁר הוּא:

Dítky poslouchejte rodičů svých v Pánu; neboť jest to spravedlivé.

Děti, poslouchejte své rodiče(b), protože to je spravedlivé před Bohem. (b) var: + ve víře v Pána ([Koloským 3:20])

τὰ τέκνα ὑπακούετε τοι̑ς γονευ̑σιν ὑμω̑ν ε᾿ν κυρίω του̑το γάρ ε᾿στιν δίκαιον

בּנַיָא אֵשׁתַּמעו לַאבָהַיכֻּון בּמָרַן הָדֵא גֵּיר כִּאנָא׃

[(10) Ephe 06, 02]

"כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ", הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הַבְטָחָה בְּצִדָּהּ:

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ זֹאת הַמִּצְוָה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ:

Cti otce svého i matku, (toť jest přikázaní první s zaslíbením),

‚Cti otce svého i matku svou‘ je přece jediné přikázání, které má zaslíbení: ([Deuteronomium 5:16])

τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα η῞τις ε᾿στὶν ε᾿ντολὴ πρὼτη ε᾿ν ε᾿παγγελία

והָנַו פֻּוקדָּנָא קַדמָיָא דַּמלִיך יַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך׃

[(10) Ephe 06, 03]

"לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה."

לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךׇ עַל-הָאֲדָמָה:

Aby dobře bylo tobě, a abys byl dlouhověký na zemi.

‚aby se ti dobře vedlo a abys byl dlouho živ na zemi.‘

ι῞να ευ῏ σοι γένηται καὶ ε῎ση μακροχρόνιος ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

דּנֵהוֵא לָך דּשַׁפִּיר ונִארכֻּון חַיַיךְּ עַל אַרעָא׃

[(10) Ephe 06, 04]

וְאַתֶּם הָאָבוֹת, אַל תַּכְעִיסוּ אֶת בְּנֵיכֶם, אֶלָּא גַּדְּלוּ אוֹתָם בְּמוּסַר יהוה וּבְתוֹכַחְתּוֹ.

וְהָאָבוֺת אַל-תָּעִירוּ חֲמַת בְּנֵיכֶם כִּי אִם-תְּגַדְּלוּם בְּמוּסַר אֲדֹנֵינוּ וּבְתוֺכַחְתּוֺ:

A vy otcové nepopouzejte k hněvu dítek svých, ale vychovávejte je v cvičení a v napomínání Páně.

Otcové, nedrážděte své děti ke vzdoru, ale vychovávejte je v kázni a napomenutích našeho Pána. ([Deuteronomium 6:7 Deuteronomium 6:20-Deuteronomium 6:25; Žalmy 78:4; Koloským 3:21])

καὶ οἱ πατέρες μὴ παροργίζετε τὰ τέκνα ὑμω̑ν α᾿λλὰ ε᾿κτρέφετε αυ᾿τὰ ε᾿ν παιδεία καὶ νουθεσία κυρίου

אַבָהֵא לָא תַּרגּזֻון בּנַיכֻּון אֵלָא רַבַּו אֵנֻון בּמַרדֻּותָא וַביֻולפָּנָא דּמָרַן׃ ס

[(10) Ephe 06, 05]

הָעֲבָדִים, הִשָּׁמְעוּ לַאֲדוֹנֵיכֶם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּיִרְאָה וּבִרְתֵת וּבְתֹם לֵב, כְּמוֹ לַמָּשִׁיחַ -

וְאַתֶּם עֲבָדִים הַקְשִׁיבוּ לְקוֺל אֲדֹנֵיכֶם אֲדֹנֵי גְוִיַּתְכֶם בְּיִרְאָה וּרְעָדָה וּבְתָם-לֵב כְּמוֺ לַמָּשִׁיחַ:

Služebníci buďte poslušni pánů tělesných s bázní a s strachem, v sprostnosti srdce svého, jako Krista,

Otroci, poslouchejte své pozemské pány s uctivou pokorou(c) a z upřímného přesvědčení jako Krista. (c) ř : s bázní a chvěním

οἱ δου̑λοι ὑπακούετε τοι̑ς κατὰ σάρκα κυρίοις μετὰ φόβου καὶ τρόμου ε᾿ν ἁπλότητι τη̑ς καρδίας ὑμω̑ν ὡς τω̑ Χριστω̑

עַבדֵּא אֵשׁתַּמעו למָרַיכֻּון דּבַבסַר בּדֵחלתָא ובַרתִיתָא ובַפשִׁיטֻות לֵבָּא אַיך דּלַמשִׁיחָא׃

[(10) Ephe 06, 06]

לֹא בְּשֵׁרוּת לְמַרְאִית עַיִן, כִּמְבַקְשִׁים לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּעַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ הָעוֹשִׂים אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים בְּכָל נַפְשָׁם

וְלֹא בַעֲבֹדָה לְמַרְאֵה עֵינַיִם לְהָפִיק רָצוֺן מִבְּנֵי אָדָם כִּי אִם-כְּעַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ הָעֹשִׂים רְצוֺן אֱלֹהִים בְּכָל-נַפְשָׁם:

Ne na oko sloužíce, jako ti, kteříž se lidem líbiti usilují, ale jako služebníci Kristovi, činíce vůli Boží z té duše,

Nejen naoko, abyste se zalíbili lidem, ale jako služebníci Kristovi, kteří rádi plní Boží vůli ([Koloským 3:21-Koloským 3:25; Titovi 2:9-Titovi 2:10])

μὴ κατ῾ ο᾿φθαλμοδουλίαν ὡς α᾿νθρωπάρεσκοι α᾿λλ῾ ὡς δου̑λοι Χριστου̑ ποιου̑ντες τὸ θέλημα του̑ θεου̑ ε᾿κ ψυχη̑ς

לָא בּמַחזֵא עַינָא אַיך הַו דּלַבנַינָשָׁא שָׁפרִין אנתֻּון אֵלָא אַיך עַבדֵּא דַּמשִׁיחָא דּעָבדִּין צֵביָנָא דַּאלָהָא׃

[(10) Ephe 06, 07]

וּמְשָׁרְתִים בְּחֵפֶץ לֵב כַּעֲבָדִים לָאָדוֹן וְלֹא לִבְנֵי אָדָם,

וְעֹבְדִים מִטּוּב לֵב כְּעֹבְדֵי אֲדֹנֵינוּ וְלֹא כְּעֹבְדֵי אֲנָשִׁים:

S dobrou myslí sloužíce, jakožto Pánu, a ne lidem,

a lidem slouží ochotně, jako by sloužili Pánu.

μετ῾ ευ᾿νοίας δουλεύοντες ὡς τω̑ κυρίω καὶ ου᾿κ α᾿νθρὼποις

ושַׁמֵשׁו אֵנֻון מֵן כֻּלָה נַפשׁכֻון בּחֻובָּא אַיך דַּלמָרַן ולָא אַיך דּלַבנַינָשָׁא׃

[(10) Ephe 06, 08]

וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל טוֹב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אָדָם, אֶת זֶה יְקַבֵּל מֵאֵת יהוה, אִם עֶבֶד הוּא וְאִם בֶּן חוֹרִין.

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כָּל-דָּבָר טוֺב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתוֺ הָאָדָם אֲדֹנֵינוּ יְשַׁלֶּם-לוֺ אִם-עֶבֶד הוּא אוֺ בֶן-חוֺרִים:

Vědouce, že, což by koli jeden každý učinil dobrého, za to odplatu vzíti má ode Pána, buďto služebník, buďto svobodný.

Víte, že Pán odmění každého, kdo něco dobrého učiní, ať je to otrok nebo svobodný. ([2 Korintským 5:10])

ει᾿δότες ο῞τι ε῞καστος ε᾿άν τι ποιήση α᾿γαθόν του̑το κομίσεται παρὰ κυρίου ει῎τε δου̑λος ει῎τε ε᾿λεύθερος

כַּד יָדעִיתֻּון דּהַו מֵדֵּם דּעָבֵד אנָשׁ דּשַׁפִּיר הֻו מֵתפּרַע מֵן מָרַן אֵן עַבדָּא הֻו וֵאן בַּר חִארֵא׃ ס

[(10) Ephe 06, 09]

וְאַתֶּם הָאֲדוֹנִים, בְּאוֹתוֹ אֹפֶן הִתְנַהֲגוּ עִמָּהֶם. חִדְלוּ לְאַיֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי גַּם לָהֶם וְגַם לָכֶם הָאָדוֹן בַּשָּׁמַיִם, וְאֵין עִמּוֹ מַשּׁוֹא פָּנִים.

וְגַם-אַתֶּם אֲדֹנִים כֵּן תַּעֲשׂוּ לָהֶם חִדְלוּ מִגְּעָר-בָּם בַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם כִּי גַם-לָהֶם וְלָכֶם אָדוֺן בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֵין עִמּוֺ מַ׹ּׂוֺא פָנִים:

A vy páni též se tak mějte k nim, odpouštějíce pohrůžky, vědouce, že i vy také máte Pána svého v nebesích, a přijímání osob není u něho.

Vy páni, jednejte s otroky také tak a zanechte vyhrůžek. Víte přece, že jejich i váš Pán je v nebesích, a ten nikomu nestraní. ([Deuteronomium 10:17; 2 Paralipomenon 19:17; Skutky apoštolské 10:34; Koloským 3:25 Koloským 4:1])

καὶ οἱ κύριοι τὰ αυ᾿τὰ ποιει̑τε πρὸς αυ᾿τούς α᾿νιέντες τὴν α᾿πειλήν ει᾿δότες ο῞τι καὶ αυ᾿τω̑ν καὶ ὑμω̑ν ὁ κύριός ε᾿στιν ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς καὶ προσωπολημψία ου᾿κ ε῎στιν παρ῾ αυ᾿τω̑

אָף אַנתֻּון מָרַיָא הָכַנָא הוַיתֻּון עָבדִּין לעַבדַּיכֻּון הוַיתֻּון שָׁבקִין להֻון סַכלֻותָא מֵטֻל דּיָדעִין אנתֻּון דָּאף מָרכֻון דִּילכֻון אִיתַוהי בַּשׁמַיָא ומַסַב בַּאפֵּא לַיתּ לוָתֵה סּ סּ׃

[(10) Ephe 06, 10]

סוֹף דָּבָר, חִזְקוּ בַּיהוה וּבְכֹחַ גְּבוּרָתוֹ.

וְיֶתֶר הַדְּבָרִים אֶחָי הִנְנִי אֹמֵר הִתְעוֺדְדוּ בַאֲדֹנֵינוּ וּבְעֹז גְּבוּרָתוֺ:

Dále pak, bratří moji, posilňte se v Pánu a v moci síly jeho.

A tak, bratří(d), svou sílu hledejte u Pána, v jeho veliké moci. (d) var: – bratří

του̑ λοιπου̑ ε᾿νδυναμου̑σθε ε᾿ν κυρίω καὶ ε᾿ν τω̑ κράτει τη̑ς ι᾿σχύος αυ᾿του̑

מֵכִּיל אַחַי אֵתחַיַלו בּמָרַן וַבתֻוקפָא דּחַילֵה׃

[(10) Ephe 06, 11]

לִבְשׁוּ אֶת מְלוֹא נֶשֶׁק הָאֱלֹהִים לְמַעַן תּוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד נִכְלֵי הַשָֹטָן;

חִגְרוּ כְלֵי-נֶשֶׁק אֱלֹהִים לְמַעַן תּוּכְל לָקוּם לִפְנֵי נִכְלֵי הַ׹ָּׂטָן:

Oblecte se v celé odění Boží, abyste mohli státi proti útokům ďábelským.

Oblečte plnou Boží zbroj, abyste mohli odolat ďáblovým svodům. ([Římanům 13:12; 2 Korintským 10:4])

ε᾿νδύσασθε τὴν πανοπλίαν του̑ θεου̑ πρὸς τὸ δύνασθαι ὑμα̑ς στη̑ναι πρὸς τὰς μεθοδείας του̑ διαβόλου

וַלבַשׁו כֻּלֵה זַינָא דַּאלָהָא אַיכַּנָא דּתֵשׁכּחֻון לַמקָם לֻוקבַל צֵנעָתֵה דָּאכֵל קַרצָא׃

[(10) Ephe 06, 12]

כִּי לֹא עִם בָּשָׂר־וָדָם מִלְחָמָה לָנוּ, אֶלָּא עִם רָשֻׁיּוֹת וּשְׂרָרוֹת, עִם מוֹשְׁלֵי חֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה, עִם כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים רָעִים בַּשָּׁמַיִם.

כִּי לֹא עִם-בָּשָׂר וָדָם מִלְחָמָה לָנוּ אַךְ עִם-אַלּוּפִים וְאֵילִים שַׁלִּיטֵי אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה וּמַלְאֲכֵי רָעִים אֲשֶׁר בַּמְּרוֺמִים:

Neboť není bojování naše proti tělu a krvi, ale proti knížatstvu, proti mocnostem, proti světa pánům temností věku tohoto, proti duchovním zlostem vysoko.

Nevedeme svůj boj proti lidským nepřátelům(e), ale proti mocnostem, silám a všemu, co ovládá tento věk tmy, proti nadzemským duchům zla. (e) ř: proti krvi a tělu ([Jan 14:30; Efezským 2:2; 1 Petrův 5:8-1 Petrův 5:9])

ο῞τι ου᾿κ ε῎στιν ἡμι̑ν ἡ πάλη πρὸς αι῟μα καὶ σάρκα α᾿λλὰ πρὸς τὰς α᾿ρχάς πρὸς τὰς ε᾿ξουσίας πρὸς τοὺς κοσμοκράτορας του̑ σκότους τούτου πρὸς τὰ πνευματικὰ τη̑ς πονηρίας ε᾿ν τοι̑ς ε᾿πουρανίοις

מֵטֻל דּתַכתֻּושׁכֻון לָא הוָא עַם בֵּסרָא וַדמָא אֵלָא עַם אַרכַוס ועַם שַׁלִיטָנֵא ועַם אַחִידַי עָלמָא דּהָנָא חֵשֻׁוכָא ועַם רֻוחֵא בִּישָׁתָא דַּתחֵית שׁמַיָא׃

[(10) Ephe 06, 13]

עַל כֵּן קְחוּ אֶת מְלוֹא נֶשֶׁק הָאֱלֹהִים, לְמַעַן תּוּכְלוּ לְהִתְנַגֵּד בַּיּוֹם הָרָע, וְלַעֲמֹד לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַכֹּל.

עַל-כֵּן קְחוּ לָכֶם כְּלֵי-נֶשֶׁק אֱלֹהִים וְתוּכְלוּ לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי הַקָּמִים עֲלֵיכֶם בְּיוֺם רָע וּלְהִשָּׁאֵר נִצָּבִים בִּכְלוֺת כָּל-קְרָב:

A protož vezměte celé odění Boží, abyste mohli odolati v den zlý, a všecko vykonajíce, státi.

Proto vezměte na sebe plnou Boží zbroj, abyste se mohli v den zlý postavit na odpor, všechno překonat a obstát.

διὰ του̑το α᾿ναλάβετε τὴν πανοπλίαν του̑ θεου̑ ι῞να δυνηθη̑τε α᾿ντιστη̑ναι ε᾿ν τη̑ ἡμέρα τη̑ πονηρα̑ καὶ α῞παντα κατεργασάμενοι στη̑ναι

מֵטֻל הָנָא לבַשׁו כֻּלֵה זַינָא דַּאלָהָא דּתֵשׁכּחֻון תֵּארעֻון בִּישָׁא וכַד מעַתּדִין אנתֻּון בּכֻלמֵדֵּם תּקֻומֻון׃ ס

[(10) Ephe 06, 14]

עִמְדוּ כְּשֶׁהָאֱמֶת חֲגוּרָה עַל מָתְנֵיכֶם וְשִׁרְיוֹן הַצֶּדֶק לְבוּשְׁכֶם,

עִמְדוּ-נָא מָתְנֵיכֶם חֲגוּרֵי אֱמֶת וְשִׁרְיוֺן צֶדֶק לְבוּשְׁכֶם:

Stůjtež tedy, majíce podpásaná bedra svá pravdou, a oblečeni jsouce v pancíř spravedlnosti,

Stůjte tedy ‚opásáni kolem beder pravdou, obrněni pancířem spravedlnosti, ([Izajáš 11:5 Izajáš 59:17; Lukáš 12:35; 1 Petrův 1:13; Mdr 5,18])

στη̑τε ου῏ν περιζωσάμενοι τὴν ο᾿σφὺν ὑμω̑ν ε᾿ν α᾿ληθεία καὶ ε᾿νδυσάμενοι τὸν θὼρακα τη̑ς δικαιοσύνης

קֻומו הָכִיל וַחזֻוקו חַצַיכֻּון בּקֻושׁתָּא וַלבַשׁו שֵׁריָנָא דּזַדִּיקֻותָא׃

[(10) Ephe 06, 15]

וּכְשֶׁרַגְלֵיכֶם נְעוּלוֹת נְכוֹנוּת לִבְשׂוֹרַת הַשָּׁלוֹם.

וּפְעָמֵיכֶם יָפוֺת בַּנְּעָלִים לְבַ׹ֵּׂר בְּשׂרַת הַשָּׁלוֺם:

A obuté majíce nohy v hotovost k evangelium pokoje,

obuti k pohotové službě evangeliu pokoje‘ ([Izajáš 52:7; Nahum 2:1; Římanům 10:15])

καὶ ὑποδησάμενοι τοὺς πόδας ε᾿ν ἑτοιμασία του̑ ευ᾿αγγελίου τη̑ς ει᾿ρήνης

וסַאנו בּרֵגלַיכֻּון טֻויָבֵה דֵּאוַנגֵּלִיָון דַּשׁלָמָא׃

[(10) Ephe 06, 16]

עִם כָּל אֵלֶּה שְׂאוּ אֶת מָגֵן הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְכַבּוֹת בּוֹ אֶת כָּל חִצָּיו הַבּוֹעֲרִים שֶׁל הָרָע.

וּבַכֹּל עִרְכוּ מָגֵן הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר תּוּכְּלוּ לְכַבּוֺת בּוֺ חִצִּים לֹהֲטִים מִיַּד הַצָּר:

A zvláště pak vezmouce štít víry, kterýmž byste mohli všecky šípy ohnivé nešlechetníka toho uhasiti.

a vždycky se štítem víry, jímž byste uhasili všechny ohnivé střely toho Zlého. ([Žalmy 7:13])

ε᾿ν πα̑σιν α᾿ναλαβόντες τὸν θυρεὸν τη̑ς πίστεως ε᾿ν ω῟ δυνήσεσθε πάντα τὰ βέλη του̑ πονηρου̑ τὰ πεπυρωμένα σβέσαι

ועַם הָלֵין סַבו לכֻון סַכּרָא דּהַימָנֻותָא דּבָה תֵּתמצֻון חַילָא למַדעָכֻו כֻּלהֻון גֵּארַוהי יָקדֵּא דּבִישָׁא׃

[(10) Ephe 06, 17]

וּקְחוּ אֶת כּוֹבַע הַיְשׁוּעָה וְאֶת חֶרֶב הָרוּחַ, שֶׁהִיא דְּבַר הָאֱלֹהִים.

וְהִתְיַצְּבוּ בְכֹבַע הַיְשׁוּעָה וּבְחֶרֶב הָרוּחַ אֲשֶׁר הוּא דְּבַר הָאֱלֹהִים:

Lebku také spasení vezměte, i meč Ducha, jenž jest slovo Boží,

Přijměte také ‚přilbu spasení‘ a ‚meč Ducha, jímž je slovo Boží‘. ([Ozeáš 6:5; 1 Tesalonickým 5:8; Židům 4:12])

καὶ τὴν περικεφαλαίαν του̑ σωτηρίου δέξασθε καὶ τὴν μάχαιραν του̑ πνεύματος ο῞ ε᾿στιν ρ᾿η̑μα θεου̑

וסִימו סַנוַרתָּא דּפֻורקָנָא וַאחֻודו סַיפָא דּרֻוחָא דִּאיתַוהי מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(10) Ephe 06, 18]

בְּכָל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד בְּרוּחַ. שִׁקְדוּ בִּתְפִלַּתְכֶם וְהַתְמִידוּ בִּתְחִנָּה בְּעַד כָּל הַקְּדוֹשִׁים

וְהִתְפַּלְּלוּ בְכָל-עֵת כָּל-תְּפִלָּה וּתְחִינָּה מִקֶּרֶב לֵב וָרוּחַ וְשֹׁקְדִים תִּהְיוּ לְהַעְתִּיר וּלְהִתְחַנֵּן בְּעַד כָּל-הַקְּדוֺשִׁים:

Všelikou modlitbou a prosbou modléce se každého času v Duchu, a v tom bedliví jsouce se vší ustavičností a prošením za všecky svaté,

V každý čas se v Duchu svatém modlete a proste, bděte na modlitbách a vytrvale se přimlouvejte za všechny bratry(f) i za mne, (f) ř: svaté ([Lukáš 18:1; Koloským 4:2-Koloským 4:3; 1 Tesalonickým 5:17])

διὰ πάσης προσευχη̑ς καὶ δεήσεως προσευχόμενοι ε᾿ν παντὶ καιρω̑ ε᾿ν πνεύματι καὶ ει᾿ς αυ᾿τὸ α᾿γρυπνου̑ντες ε᾿ν πάση προσκαρτερήσει καὶ δεήσει περὶ πάντων τω̑ν ἁγίων

וַבכֻל צלַוָן וַבכֻל בָּעוָן צַלַו בּכֻלזבַן בּרֻוח ובָה בַּצלֻותָא הוַיתֻּון שָׁהרִין בּכֻלעֵדָּן כַּד מצַלֵיתֻּון אַמִינָאיִת ומֵתכַּשׁפִין עַל אַפַּי כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא׃

[(10) Ephe 06, 19]

וְגַם בַּעֲדִי, שֶׁתִּנָּתַנָּה לִי מִלִּים וּבְאֹמֶץ לֵב אֶפְתַּח פִּי לְהוֹדִיעַ אֶת סוֹד הַבְּשׂוֹרָה,

וְגַם-בְּעַד נַפְשִׁי כִּי יוּשַׂם דָּבָר בְּפִי וְעֹז כִּי-אֶפְתַּח שְׂפָתַי לְהַגִּיד סוֺד הַבְּשׁרָה:

I za mne, aby mi dána byla řeč k otevření úst mých s smělou doufanlivostí, abych oznamoval tajemství evangelium,

aby mi bylo dáno pravé slovo, kdykoliv promluvím. Tak budu moci směle oznamovat tajemství evangelia(g), (g) var: – evangelia ([Skutky apoštolské 4:29; 2 Tesalonickým 3:1])

καὶ ὑπὲρ ε᾿μου̑ ι῞να μοι δοθη̑ λόγος ε᾿ν α᾿νοίξει του̑ στόματός μου ε᾿ν παρρησία γνωρίσαι τὸ μυστήριον του̑ ευ᾿αγγελίου

אָף עלַי דּתֵתִיהֵב לִי מֵלתָא בּמַפתַּח פֻּומי דּעִין בַּגלֵא אַכרֵז ארָזָא דַּסבַרתָא׃

[(10) Ephe 06, 20]

אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ אֲנִי שַׁגְרִיר אָסוּר בִּכְבָלִים, וַאֲדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן כְּפִי שֶׁעָלַי לְדַבֵּר.

הַבְּשׁרָה אֲשֶׁר אֲנִי מַלְאָכָהּ אָסוּר בִּכְבָלִים וּלְהִנָּתֶן-לִי לְמַלֵּל בְּיָד רָמָה כַּאֲשֶׁר נָכוֺן לִי:

Pro něž úřad konám v řetězu, abych v něm směle mluvil, jakž mně mluviti náleží.

jehož jsem vyslancem i v okovech, a svobodně je zvěstovat, jak je mi uloženo. ([2 Korintským 5:20; Filemonovi 1:9])

ὑπὲρ ου῟ πρεσβεύω ε᾿ν ἁλύσει ι῞να ε᾿ν αυ᾿τω̑ παρρησιάσωμαι ὡς δει̑ με λαλη̑σαι

הַו דֵּאנָא אִיזגַּדֵּה בּשִׁשׁלָתָא דַּבפַּרֵהסִיַא אֵמַללִיוהי אַיך דּוָלֵא לִי לַממַלָלֻותֵה׃ ס

[(10) Ephe 06, 21]

רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ גַּם אַתֶּם מָה הַנְּסִבּוֹת שֶׁאֲנִי נָתוּן בָּהֶן וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה; לָכֵן טִיכִיקוֹס, הָאָח הֶחָבִיב וְהַמְשָׁרֵת הַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן, יְסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל.

אַךְ לְבַעֲבוּר תֵּדְעוּן מָה עִמָּדִי וְכָל-אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה הִנֵּה טוּכִיקוֺס הָאָח הָאָהוּב וְהַמְשָׁרֵת הַנֶּאֱמָן לַאֲדֹנֵינוּ יַגִּיד לָכֶם כֹּל:

Abyste pak věděli i vy, co se se mnou děje, a co činím, všecko vám to oznámí Tychikus, milý bratr a věrný služebník v Pánu,

Chci, abyste i vy věděli, co je se mnou a co dělám. Všechno vám to vypoví Tychikus, milovaný bratr a věrný pomocník v díle našeho Pána. ([Koloským 4:7-Koloským 4:8; 2 Timoteovi 4:12])

ι῞να δὲ ει᾿δη̑τε καὶ ὑμει̑ς τὰ κατ῾ ε᾿μέ τί πράσσω πάντα γνωρίσει ὑμι̑ν Τυχικὸς ὁ α᾿γαπητὸς α᾿δελφὸς καὶ πιστὸς διάκονος ε᾿ν κυρίω

דּתֵדּעֻון דֵּין אָף אַנתֻּון מֵדֵּם דַּלוָתי ומֵדֵּם דּסָעַר אנָא הָא מַודַּע לכֻון טֻוכִיקָוס אַחָא חַבִּיבָא וַמשַׁמשָׁנָא מהַימנָא בּמָרַן׃

[(10) Ephe 06, 22]

שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַטָּרָה זֹאת, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ מָה הַמַּצָּב אֶצְלֵנוּ וְהוּא יְעוֹדֵד אֶתְכֶם.

כִּי לַדָּבָר הַזֶּה שְׁלַחְתִּיו אֲלֵיכֶם לְהוֺדִיעֲכֶם מַה מַּעֲשֵׂינוּ וּלְנַחֵם אֶת-לִבְּכֶם:

Jehož jsem pro to samo k vám poslal, abyste věděli o našich věcech, a aby potěšil srdcí vašich.

Poslal jsem ho k vám, abyste se dověděli, co je s námi, a aby povzbudil vaše srdce.

ο῍ν ε῎πεμψα πρὸς ὑμα̑ς ει᾿ς αυ᾿τὸ του̑το ι῞να γνω̑τε τὰ περὶ ἡμω̑ν καὶ παρακαλέση τὰς καρδίας ὑμω̑ν

דּלֵה שַׁדּרֵת לוָתכֻון עלֵיה עַל הָדֵא דּתֵדּעֻון מָא דַּלוָתי וַנבַיַא לֵבַּוָתכֻון׃

[(10) Ephe 06, 23]

שָׁלוֹם לָאַחִים וְאַהֲבָה עִם אֱמוּנָה מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

שָׁלוֺם אַהֲבָה וֶאֱמוּנָה אֶל-הָאַחִים מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Pokoj bratřím, a láska s věrou od Boha Otce a Pána Jezukrista.

Pokoj bratřím i láska a víra od Boha Otce a Pána Ježíše Krista.

ει᾿ρήνη τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς καὶ α᾿γάπη μετὰ πίστεως α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

שׁלָמָא עַם אַחַין וחֻובָּא עַם הַימָנֻותָא מֵן אַלָהָא אַבָא ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(10) Ephe 06, 24]

חֶסֶד עִם כָּל הָאוֹהֲבִים אֶת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּאַהֲבָה בִּלְתִּי דּוֹעֶכֶת.

חֶסֶד לְכָל-הָאֹהֵב אֶת-אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּאַהֲבָה נִצָּחַת:

Milost Boží se všechněmi milujícími Pána našeho Jezukrista k neporušitelnosti. Amen.

Milost všem, kdo nepomíjející láskou milují našeho Pána Ježíše Krista(h)(i). (h) Milost a nepomíjející život všem, kdo milují našeho Pána Ježíše Krista (i) var: + Amen.

ἡ χάρις μετὰ πάντων τω̑ν α᾿γαπὼντων τὸν κύριον ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν ε᾿ν α᾿φθαρσία

טַיבֻּותָא עַם כֻּלהֻון אַילֵין דּמַחבִין למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּלָא חבָל אַמִין׃ ס

[(11) Phil 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל וְטִימוֹתֵיאוֹס, עַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֶל כָּל הַקְּדוֹשִׁים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הַנִּמְצָאִים בְּפִילִיפִּי, וּמַנְהִיגֵי הַקְּהִלָּה וְהַשַּׁמָּשִׁים בִּכְלָל זֶה:

פּוֺלוֺס וְטִימוֺתִיּוֺס עַבְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל-כָּל-הַקְּדוֺשִׁים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַיֹּשְׁבִים בְּפִלִפִּי עִם-זִקְנֵיהֶם וּמְשָׁרְתֵיהֶם:

Pavel a Timoteus, služebníci Ježíše Krista, všechněm svatým v Kristu Ježíši, kteříž jsou v městě Filippis, s biskupy a s jahny:

Pavel a Timoteus, služebníci Krista Ježíše, všem bratřím(a) v Kristu Ježíši, kteří jsou ve Filipech, i biskupům a jáhnům(b): (a) ř: svatým (b) správcům a pomocníkům (diakonům) ([1 Timoteovi 3:8])

Παυ̑λος καὶ Τιμόθεος δου̑λοι Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ πα̑σιν τοι̑ς ἁγίοις ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τοι̑ς ου῏σιν ε᾿ν Φιλίπποις σὺν ε᾿πισκόποις καὶ διακόνοις

פַּולָוס וטִימָתֵאָוס עַבדֵּא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לכֻלהֻון קַדִּישֵׁא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא דִּאית בּפִילִיפָּוס עַם קַשִׁישֵׁא וַמשַׁמשָׁנֵא׃

[(11) Phil 01, 02]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista.

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(11) Phil 01, 03]

מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים מִדֵּי זָכְרִי אֶתְכֶם

אֲבָרְכָה אֶת-אֱלֹהָי בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֱזְכֹּר אֶתְכֶם:

Děkuji Bohu svému, když se koli na vás rozpomenu,

Děkuji Bohu svému při každé vzpomínce na vás ([Římanům 1:8; 1 Korintským 1:4])

ευ᾿χαριστω̑ τω̑ θεω̑ μου ε᾿πὶ πάση τη̑ μνεία ὑμω̑ν

מַודֵּא אנָא לַאלָהי עַל עֻוהדָּנכֻון אַמִינָא׃

[(11) Phil 01, 04]

וְתָּמִיד, בְּכָל תְּפִלּוֹתַי בְּעַד כֻּלְּכֶם, מִתְפַּלֵּל אֲנִי מִתּוֹךְ שִׂמְחָה

וְאֶעֶלְצָה תָּמִיד בְּכָל-תְּפִלּוֺתָי כַּאֲשֶׁר אֶתְפַּלֵּל בְּעַד כֻּלְּכֶם:

Vždycky při každé modlitbě své, s radostí za všecky za vás prosbu čině,

a v každé modlitbě za vás všechny s radostí prosím;

πάντοτε ε᾿ν πάση δεήσει μου ὑπὲρ πάντων ὑμω̑ν μετὰ χαρα̑ς τὴν δέησιν ποιούμενος

דַּבכֻל בָּעוָתי דּעַל אַפַּיכֻּון וכַד חָדֵא אנָא מֵתכַּשַׁף אנָא׃

[(11) Phil 01, 05]

עַל הִשְׁתַּתְּפוּתְכֶם בַּבְּשׂוֹרָה לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְעַד עַתָּה.

אַתֶּם הַנִּלְוִים אֶל-הַבְּשׂרָה לְמִן-הַיּוֺם הָרִאשׁוֺן וְעַד-עָתָּה:

Z vašeho obcování evangelium, hned od prvního dne až posavad,

jsem vděčen za vaši účast na díle evangelia od prvního dne až doposud

ε᾿πὶ τη̑ κοινωνία ὑμω̑ν ει᾿ς τὸ ευ᾿αγγέλιον α᾿πὸ τη̑ς πρὼτης ἡμέρας α῎χρι του̑ νυ̑ν

עַל שַׁותָּפֻותכֻון דּבֵאוַנגֵּלִיָון מֵן יַומָא קַדמָיָא וַעדַמָא להָשָׁא׃

[(11) Phil 01, 06]

בָּזֹאת בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁהַמַּתְחִיל בָּכֶם אֶת הַפְּעֻלָּה הַטּוֹבָה הַשְׁלֵם יַשְׁלִים אוֹתָהּ עַד יוֹם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וּבָזֹאת אֲנִי בֹטֵחַ כִּי הוּא אֲשֶׁר הֵחֵל לִפְעֹל דָּבָר טוֺב בָּכֶם גַּם-הוּא יְכַלֶּנּוּ עַד-יוֺם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Jist jsa tím, že ten, kterýž začal v vás dílo dobré, dokoná až do dne Ježíše Krista,

a jsem si jist, že ten, který ve vás začal dobré dílo, dovede je až do dne Ježíše Krista. ([1 Korintským 1:6-1 Korintským 1:8; 1 Tesalonickým 5:23 1 Tesalonickým 5:24])

πεποιθώς αυ᾿τὸ του̑το ο῞τι ὁ ε᾿ναρξάμενος ε᾿ν ὑμι̑ν ε῎ργον α᾿γαθὸν ε᾿πιτελέσει α῎χρι ἡμέρας Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

מֵטֻל דַּתכִיל אנָא עַל הָדֵא דּהַו מַן דּשַׁרִי בּכֻון עבָדֵא טָבֵא הֻו נשַׁלֵם עדַמָא ליַומֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 01, 07]

בְּצֶדֶק אֲנִי חוֹשֵׁב זֹאת עַל כֻּלְּכֶם, שֶׁכֵּן אֲנִי נוֹשֵׂא אֶתְכֶם בְּלִבִּי בִּגְלַל הֱיוֹתְכֶם שֻׁתָּפִים לַחֶסֶד שֶׁהוּא מְנַת חֶלְקִי, הֵן בְּמַאֲסָרִי וְהֵן בִּפְעֻלָּתִי לַהֲגַנַּת הַבְּשׂוֹרָה וְחִזּוּקָהּ.

כֵּן חָשְׁבָה נַפְשִׁי עֲלֵיכֶם בְּמֵישָׁרִים כִּי בְקֶרֶב לְבָבִי אֶ׹ָּׂא אֶתְכֶם אִם בְּשִׁבְתִּי בְּבֵית הָאֲסוּרִים אוֺ מִדֵּי דַבְּרִי לְהַצְדִּיק אֶת-הַבְּשׂרָה ולְהַאֲדִירָהּ כִּי דְבֵקִים אַתֶּם בִּי כֻלְּכֶם בַּחֲבָלִים נָפְלוּ לִי בֶּחָסֶד:

Jakož jest mi spravedlivé tak smysliti o všech vás, proto že vás v srdci mám i v vězení svém, a v obraňování i v utvrzování evangelium, vás všecky účastníky milosti mně dané.

Vždyť právem tak smýšlím o vás všech, protože vás všechny mám v srdci jako spoluúčastníky milosti, i když jsem ve vězení, zodpovídám se před soudem a obhajuji evangelium(c). (c) ... protože m všichni máte v srdci, i když jsem ve vězení, zodpovídám se před soudem a obhajuji evangelium; tak jste spolu se mnou účastníky milosti. ([Filipským 4:14; 2 Timoteovi 1:8])

καθὼς ε᾿στιν δίκαιον ε᾿μοὶ του̑το φρονει̑ν ὑπὲρ πάντων ὑμω̑ν διὰ τὸ ε῎χειν με ε᾿ν τη̑ καρδία ὑμα̑ς ε῎ν τε τοι̑ς δεσμοι̑ς μου καὶ ε᾿ν τη̑ α᾿πολογία καὶ βεβαιὼσει του̑ ευ᾿αγγελίου συγκοινωνούς μου τη̑ς χάριτος πάντας ὑμα̑ς ο῎ντας

הָכַנָא גֵּיר זָדֵק לִי למֵתרַעָיֻו עַל כֻּלכֻון מֵטֻל דַּבלֵבּי סִימִין אנתֻּון ובַאסֻורַי וַבמַפַּק בּרֻוחי דּעַל שׁרָרֵה דֵּאוַנגֵּלִיָון דּשַׁותָּפַי אַנתֻּון בּטַיבֻּותָא׃

[(11) Phil 01, 08]

הָאֱלֹהִים עֵד לִי, כַּמָּה נִכְסָף אֲנִי אֶל כֻּלְּכֶם בְּאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

הֵן אֱלֹהִים לִי לְעֵד כַּמָּה אֶרְחָמְכֶם בְּרַחֲמֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Svědek mi jest zajisté Bůh, kterak po všech po vás toužím v střevách Ježíše Krista.

Bůh je mi svědkem, jak po vás všech vroucně toužím v Kristu Ježíši.

μάρτυς γάρ μου ὁ θεός ὡς ε᾿πιποθω̑ πάντας ὑμα̑ς ε᾿ν σπλάγχνοις Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

סָהֵד הֻו לִי גֵּיר אַלָהָא דַּאיכַּנָא מַחֵב אנָא לכֻון בּרַחמַוהי דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 01, 09]

תְּפִלָּתִי הִיא שֶׁאַהֲבַתְכֶם תִּרְבֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּתְלֻוֶּה בְּדַעַת וּבְכָל תְּבוּנָה,

וְעַל-זֹאת אֶתְפַּלֵּל כִּי-תִרְבֶּה אַהֲבַתְכֶם הָלוֺךְ וָרָב בְּכָל-דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל:

A za to se modlím, aby láska vaše ještě více a více se rozhojňovala v známosti a ve všelikém smyslu,

A za to se modlím, aby se vaše láska ještě víc a více rozhojňovala a s ní i poznání a hluboká vnímavost; ([Koloským 1:9; Filemonovi 1:4; Filemonovi 1:6])

καὶ του̑το προσεύχομαι ι῞να ἡ α᾿γάπη ὑμω̑ν ε῎τι μα̑λλον καὶ μα̑λλον περισσεύη ε᾿ν ε᾿πιγνὼσει καὶ πάση αι᾿σθήσει

והָדֵא מצַלֵא אנָא דּתֻוב נֵסגֵּא ונֵתיַתַּר חֻובּכֻון בִּידַעתָא וַבכֻל סֻוכָּל דּרֻוח׃

[(11) Phil 01, 10]

לְמַעַן תַּבְחִינוּ מַה הֵם הַדְּבָרִים הַמְצֻיָּנִים וְתִהְיוּ זַכִּים וּלְלֹא דֹּפִי לְיוֹם הַמָּשִׁיחַ

לְהָכִּיר וּלְהַבְדִּיל בֵּין טוֺב לָרָע לִהְיוֺת בָּרֵי לֵב וְלֹא לְמוֺקֵשׁ עַד-יוֺם הַמָּשִׁיחַ:

K tomu, abyste zkušením rozeznati mohli užitečné věci od neužitečných, tak abyste byli upřímí a bez úrazu, až ke dni Kristovu,

abyste rozpoznali, na čem záleží, a byli ryzí a bezúhonní pro den Kristův, ([Římanům 12:2 Římanům 2:18; 1 Korintským 1:8; Filipským 2:15; 1 Tesalonickým 3:13 1 Tesalonickým 5:23; 2 Tesalonickým 1:11 2 Tesalonickým 1:12; Judův 1:24])

ει᾿ς τὸ δοκιμάζειν ὑμα̑ς τὰ διαφέροντα ι῞να η῟τε ει᾿λικρινει̑ς καὶ α᾿πρόσκοποι ει᾿ς ἡμέραν Χριστου̑

דּתֵהוֻון פָּרשִׁין אַילֵין דָּעהנָן ותֵהוֻון דּכֵין דּלָא תֻּוקלָא בּיַומֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(11) Phil 01, 11]

וּמְלֵאִים פְּרִי צְדָקָה שֶׁמֵּנִיב יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, לִכְבוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

מְלֵאִים פְּרִי צֶדֶק עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִכְבוֺד אֱלֹהִים וְתִפְאַרְתּוֺ:

Naplněni jsouce ovocem spravedlnosti, kteréž nesete skrze Jezukrista, k slávě a k chvále Boží.

plní ovoce spravedlnosti, které z moci Ježíše Krista roste k slávě a chvále Boží. ([Jan 15:8])

πεπληρωμένοι καρπὸν δικαιοσύνης τὸν διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ει᾿ς δόξαν καὶ ε῎παινον θεου̑

וַמלֵין פִּארֵא דּזַדִּיקֻותָא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא לשֻׁובחָא ולִאיקָרָא דַּאלָהָא׃ ס

[(11) Phil 01, 12]

אַחַי, רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי מַה שֶּׁקָּרָה לִי הָיָה דַּוְקָא לְטוֹבַת הַבְּשׂוֹרָה:

וַאֲנִי חָפֵץ כִּי תֵדְעוּן אֶחָי זֹאת אֲשֶׁר בָּאַתְנִי בָּאָה רַק לְהוֺעִיל לַהֲלִיכוֺת הַבְּשׂרָה:

Chciť pak, bratří, abyste věděli, že to, což mne obklíčilo, k většímu prospěchu evangelium přišlo,

Rád bych, bratří, abyste věděli, že to, co mě potkalo, je spíše k prospěchu evangelia, ([2 Timoteovi 2:9])

γινὼσκειν δὲ ὑμα̑ς βούλομαι α᾿δελφοί ο῞τι τὰ κατ῾ ε᾿μὲ μα̑λλον ει᾿ς προκοπὴν του̑ ευ᾿αγγελίου ε᾿λήλυθεν

צָבֵא אנָא דֵּין דּתֵדּעֻון אַחַי דּסֻוערָני דִּילי יַתִּירָאיִת אָתֵא לַקדָמַוהי בֵּאוַנגֵּלִיָון׃

[(11) Phil 01, 13]

הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי חָבוּשׁ בְּמַאֲסָר לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ נִתְפַּרְסְמָה בֵּין כָּל אַנְשֵׁי מִשְׁמַר הַקֵּיסָר וְנוֹדְעָה לְכָל הַשְּׁאָר;

עַד אֲשֶׁר נִשְׁמַע בְּשַׁעַר הַבִּירָה וּבְכָל-שְׁאָר הַמְּקֹמוֺת כִּי אָסִיר אֲנִי לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ:

Tak že vězení mé pro Krista rozhlášeno jest po všem rathouzu, i jinde všudy.

takže po celém soudu i všude jinde je známo, že jsem vězněn pro Krista,

ω῞στε τοὺς δεσμούς μου φανεροὺς ε᾿ν Χριστω̑ γενέσθαι ε᾿ν ο῞λω τω̑ πραιτωρίω καὶ τοι̑ς λοιποι̑ς πάσιν

הָכַנָא דָּאף אַסֻורַי אֵתגּלִיו בַּמשִׁיחָא בַּפּרֵטָורִיָן כֻּלָה וַלשַׁרכָּא דּכֻלנָשׁ׃

[(11) Phil 01, 14]

וְרֹב הָאַחִים בְּבָטְחָם בָּאָדוֹן הִתְחַזְּקוּ עוֹד יוֹתֵר בִּגְלַל מַאֲסָרִי וְהֵעֵזּוּ לְדַבֵּר בְּלִי פַּחַד אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים.

וְאַחִים רַבִּים הַדְּבֵקִים בַּאֲדֹנֵינוּ לָבְשׁוּ אֹמֶץ רָב לְנֹכַח מוּסָרִי וַיַּשְׁמִיעוּ בְיֶתֶר עֹז אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים בִּבְלִי-פָחַד:

A mnozí z bratří v Pánu, spolehše na vězení mé, hojnější smělost mají bez strachu mluviti slovo.

a mnohé bratry právě mé okovy povzbudily, aby se spolehli na Pána a s větší smělostí mluvili beze strachu slovo Boží.

καὶ τοὺς πλείονας τω̑ν α᾿δελφω̑ν ε᾿ν κυρίω πεποιθότας τοι̑ς δεσμοι̑ς μου περισσοτέρως τολμα̑ν α᾿φόβως τὸν λόγον λαλει̑ν

וסֻוגָאא דַּאחֵא דַּבמָרַן אֵתּתּכֵלו עַל אַסֻורַי וַאשִׁיחו יַתִּירָאיִת דּלָא דֵּחלָא לַממַלָלֻו מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(11) Phil 01, 15]

אָמְנָם יֵשׁ הַמַּכְרִיזִים אֶת הַמָּשִׁיחַ מִתּוֹךְ קִנְאָה וְתַחֲרוּת, אַךְ יֵשׁ הַמַּכְרִיזִים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה.

אָמְנָם יֵשׁ מַגִּידִים עֵדוּת הַמָּשִׁיחַ מִקִּנְאָה וּמְרִיבָה וְיֵשׁ מַגִּידִים מֵרוּחַ נְדִיבָה:

A však někteří z závisti a navzdoru, někteří pak také z oblíbení Krista káží.

Někteří sice kážou Krista také ze závisti a z řevnivosti, jiní však s dobrým úmyslem.

τινὲς μὲν καὶ διὰ φθόνον καὶ ε῎ριν τινὲς δὲ καὶ δι῾ ευ᾿δοκίαν τὸν Χριστὸν κηρύσσουσιν

ואנָשׁ אנָשׁ מֵן חסָמָא וחֵריָנָא אנָשׁ אנָשׁ דֵּין בּצֵביָנָא טָבָא וַבחֻובָּא לַמשִׁיחָא מַכרזִין׃

[(11) Phil 01, 16]

אֵלֶּה עוֹשִׂים זֹאת מִתּוֹךְ אַהֲבָה, בְּיָדְעָם כִּי מֻפְקָד אֲנִי עַל הֲגַנַּת הַבְּשׂוֹרָה;

וְאֵלֶּה הַמַּגִּידִים עֵדוּת הַמָּשִׁיחַ מִמְּרִיבָה וְלֹא בְּתָם-לֵב יַחְשְׁבוּ לְהוֺסִיף לַחַץ לְמוּסָרִי:

Ti pak, kteříž navzdoru Krista zvěstují, ne v čistotě, domnívají se, že mi k vězení mému ssoužení přidadí;

Jedni z lásky, protože vědí, že jsem tu k obhajobě evangelia,

οἱ μὲν ε᾿ξ α᾿γάπης ει᾿δότες ο῞τι ει᾿ς α᾿πολογίαν του̑ ευ᾿αγγελίου κει̑μαι

מֵטֻל דּיָדעִין דַּלמַפַּק בּרֻוחָא דֵּאוַנגֵּלִיָון סִים אנָא׃

[(11) Phil 01, 17]

וְאֵלֶּה מַכְרִיזִים אֶת הַמָּשִׁיחַ מִתּוֹךְ תַּחֲרוּת וְלֹא בְּלֵב טָהוֹר, וְכַוָּנָתָם לְהוֹסִיף צָרָה עַל כְּבָלַי.

אֵלֶּה הַמַּגִּידִים מֵאַהֲבָה יֹדְעִים כִּי לְהוֺצִיא צִדְקַת הַבְּשׂרָה לְאוֺר אָנֹכִי עֹמֵד פֹּה:

Kteří pak z lásky, ti vědí, že jsem k obraně evangelium postaven.

druzí z touhy po uplatnění, ne z čistých pohnutek, a domnívají se, že mi v mém vězení způsobí bolest.

οἱ δὲ ε᾿ξ ε᾿ριθείας τὸν Χριστὸν καταγγέλλουσιν ου᾿χ ἁγνω̑ς οι᾿όμενοι θλι̑ψιν ε᾿γείρειν τοι̑ς δεσμοι̑ς μου

הָנֻון דֵּין דַּבחֵריָנָא לַמשִׁיחָא מַכרזִין לָא הוָא דַּכיָאיִת אֵלָא דּסָברִין דּמַוספִין אֻולצָנָא לַאסֻורַי׃

[(11) Phil 01, 18]

אָז מָה? הַתּוֹצָאָה הִיא שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם בְּהַעֲמָדַת פָּנִים וְאִם מִתּוֹךְ כֵּנוּת, הַמָּשִׁיחַ מֻכְרָז, וּבָזֹאת אֲנִי שָׂמֵחַ וְגַם אוֹסִיף לִשְׂמֹחַ,

אַךְ מָה אֵפוֺא עַתָּה אִם-בִּלְשׁוֺן רְמִיָּה אוֺ בִּשְׂפַת אֱמֶת הֲלֹא מִכָּל-עֵבֶר הֻגַּד הַמָּשִׁיחַ עַל-פִּיהֶם וְעַל-זֶה עָלֵז אֲנִי וְגִיל תָּגִיל נַפְשִׁי:

Ale což pak o to? Nýbrž jakýmkoli způsobem, buď v samé tvárnosti, buď v pravdě Kristus se zvěstuje, i z tohoť se raduji, a ještě radovati budu.

Ale co na tom! Jen když se jakýmkoli způsobem, ať s postranními úmysly, ať upřímně zvěstuje Kristus; z toho se raduji a budu radovat. ([Lukáš 9:50; Filipským 2:17])

τί γάρ πλὴν ο῞τι παντὶ τρόπω ει῎τε προφάσει ει῎τε α᾿ληθεία Χριστὸς καταγγέλλεται καὶ ε᾿ν τούτω χαίρω α᾿λλὰ καὶ χαρήσομαι

וַבהָדֵא חדִית וחָדֵא אנָא דַּבכֻל פּרֻוס אֵן בּעֵלתָא וֵאן בּקֻושׁתָּא משִׁיחָא נֵתכּרֵז׃

[(11) Phil 01, 19]

כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל זֶה יָבִיא לִידֵי שִׁחְרוּרִי, בְּעֶזְרַת תְּפִלַּתְכֶם וּבִתְמִיכַת רוּחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ;

כִּי בִתְפִלַּתְכֶם וּבְרוּחַ יֵשׁוּעַ מְשִׁיחֵנוּ הַנָּתוּן לִי יָדַעְתִּי כִּי גַּם-זֹאת תִּהְיֶה-לִּי לִישׁוּעָה:

Nebo vím, že mi to přijde k spasení skrze vaši modlitbu, a pomoc Ducha Jezukristova,

Neboť vím, že se mi vše obrátí k dobrému(d) vaší modlitbou a přispěním Ducha Ježíše Krista. (d) ř: ke spáse, k záchraně ([2 Korintským 1:11])

οι῏δα γὰρ ο῞τι του̑τό μοι α᾿ποβήσεται ει᾿ς σωτηρίαν διὰ τη̑ς ὑμω̑ν δεήσεως καὶ ε᾿πιχορηγίας του̑ πνεύματος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

יָדַע אנָא גֵּיר דּהָלֵין לחַיֵא מֵשׁתַּכחָן לִי בּבָעֻותכֻון וַבמַוהַבתָא דּרֻוחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 01, 20]

וְזֹאת בְּהֶתְאֵם לְצִפִּיָּתִי הָעֲמֻקָּה וְתִקְוָתִי שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ בְּשׁוּם דָּבָר, אֶלָּא שֶׁבְּכָל עֹז, כְּתָמִיד כֵּן גַּם עַתָּה, יְרוֹמַם וְיִתְגַּדֵּל הַמָּשִׁיחַ בְּגוּפִי, אִם עַל־יְדֵי חַיַּי וְאִם עַל־יְדֵי מוֹתִי.

כַּאֲשֶׁר הוֺחַלְתִּי כִּי בְכָל-דְּרָכַי לֹא אֵבוֺשׁ מִשִּׁבְרִי וְכָל-מִבְטָחִי כְּאָז כֵּן עַתָּה כִּי יָרוּם הַמָּשִׁיחַ בְּמוֺ-נַפְשִׁי אִם-בַּחַיִּים אִם-בַּמָּוֶת:

Podlé pečlivého očekávání a naděje mé, že v ničem nebudu zahanben, ale ve vší doufanlivé smělosti, jakž prvé vždycky, tak i nyní veleben bude Kristus na těle mém, buď skrze život, buď skrze smrt.

Toužebně očekávám a doufám, že v ničem nebudu zahanben, ale veřejně a směle jako vždycky i nyní na mně(e) bude oslaven Kristus, ať životem, ať smrtí. (e) ř: na mém těle ([Římanům 5:5; 1 Petrův 4:16])

κατὰ τὴν α᾿ποκαραδοκίαν καὶ ε᾿λπίδα μου ο῞τι ε᾿ν ου᾿δενὶ αι᾿σχυνθήσομαι α᾿λλ῾ ε᾿ν πάση παρρησία ὡς πάντοτε καὶ νυ̑ν μεγαλυνθήσεται Χριστὸς ε᾿ν τω̑ σὼματί μου ει῎τε διὰ ζωη̑ς ει῎τε διὰ θανάτου

אַיכַּנָא דַּמסַבַּר אנָא וַמסַכֵּא אנָא דַּבמֵדֵּם לָא אֵבהַת אֵלָא בּגַליֻות אַפֵּא אַיך דַּבכֻלזבַן אָף הָשָׁא נֵתרַורַב משִׁיחָא בּפַגרי אֵן בּחַיֵא וֵאן בּמַותָּא׃

[(11) Phil 01, 21]

הֵן, לְגַבֵּי דִּידִי, לִחְיוֹת פֵּרוּשׁוֹ הַמָּשִׁיחַ, וְלָמוּת פֵּרוּשׁוֹ רֶוַח.

כִּי חַיָּתִי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהַמָּוֶת הוּא לְרַוְחָתִי:

Mně zajisté živu býti jest Kristus, a umříti zisk.

Život, to je pro mne Kristus, a smrt je pro mne zisk. ([Jan 11:25; Římanům 8:11; Galatským 2:20])

ε᾿μοὶ γὰρ τὸ ζη̑ν Χριστὸς καὶ τὸ α᾿ποθανει̑ν κέρδος

חַיַי גֵּיר דִּילי משִׁיחָא הו וֵאן אֵמֻות יֻותרָנָא הו לִי׃

[(11) Phil 01, 22]

אַךְ אִם לִחְיוֹת בַּגּוּף - הֲרֵי זֶה בִּשְׁבִילִי עֲבוֹדָה פּוֹרִיָּה וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בַּמֶּה לִבְחֹר.

אָכֵן אִם יִנָּתְנוּ לִי חַיֵּי בְשָׂרִי לְהָבִיא עוֺד פְּרִי עֲמָלִי אָז לֹא אֵדַע מָה אֶבְחָר:

Jestli mi pak prospěšněji živu býti v těle pro práci, tedy nevím, co bych vyvolil.

Mám-li žít v tomto těle, získám tím možnost další práce. Nevím tedy, co bych vyvolil, ([Římanům 1:13n])

ει᾿ δὲ τὸ ζη̑ν ε᾿ν σαρκί του̑τό μοι καρπὸς ε῎ργου καὶ τί αἱρήσομαι ου᾿ γνωρίζω

אֵן דֵּין אָף בּהָלֵין חַיֵא דּבֵסרָא פִּארֵא אִית לִי בַּעבָדַי לָא יָדַע אנָא מָנָא אֵגבֵּא לִי׃

[(11) Phil 01, 23]

אֲנִי לָחוּץ עַל־יְדֵי הַשְּׁנַיִם. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְהִסְתַּלֵק וְלִהְיוֹת עִם הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכֵּן זֶה טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר.

כִּי נִלְחָץ אֲנִי בֵּין שְׁתָּיִם נַפְשִׁי כָלְתָה לְהִפָּרֵד לִהְיוֺת עִם-הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא טוֺב לִי מִכֹּל:

K obémuť se k tomu nakloňuji, žádost maje umříti, a býti s Kristem, což by mnohem lépe bylo,

táhne mne to na obě strany: Toužím odejít a být s Kristem, což je jistě mnohem lepší; ([2 Korintským 5:8])

συνέχομαι δὲ ε᾿κ τω̑ν δύο τὴν ε᾿πιθυμίαν ε῎χων ει᾿ς τὸ α᾿ναλυ̑σαι καὶ σὺν Χριστω̑ ει῏ναι πολλω̑ γὰρ μα̑λλον κρει̑σσον

אָלצָן לִי גֵּיר תַּרתַּיהֵין למֵפטַר רגִיג אנָא דּעַם משִׁיחָא אֵהוֵא והָדֵא טָב פָּקחָא הוָת לִי׃

[(11) Phil 01, 24]

אוּלָם הִשָּׁאֲרוּתִי בַּגּוּף נְחוּצָה יוֹתֵר לְמַעַנְכֶם.

אֶפֶס לְהַאֲרִיךְ חַיֵּי בְשָׂרִי יֹתֵר טוֺב הוּא לָכֶם:

Ale pozůstati v těle potřebněji jest pro vás.

ale zůstat v tomto těle je zase potřebnější pro vás.

τὸ δὲ ε᾿πιμένειν ε᾿ν τη̑ σαρκὶ α᾿ναγκαιότερον δι῾ ὑμα̑ς

אֵלָא אָף דֵּאקַוֵא בּפַגרי אָלצָא לִי צבֻותָא מֵטֻלָתכֻון׃

[(11) Phil 01, 25]

וּבִהְיוֹתִי בָּטוּחַ בְּכָךְ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶשָּׁאֵר וְאַמְשִׁיךְ עִם כֻּלְּכֶם לְמַעַן הִתְקַדְּמוּתְכֶם וְשִׂמְחַתְכֶם בָּאֱמוּנָה,

וּבָזֹאת אֲנִי בֹטֵחַ וְיוֺדֵעַ כִּי אִוָּתֵר פֹּה וְיָשַׁבְתִּי עִם-כֻּלְּכֶם לְמַרְבֶּה הָאֱמוּנָה וְהַ׹ִּׂמְחָה לָכֶם:

Načež spoléhaje, vím, že pobudu, a s vámi se všemi spolu pozůstanu k vašemu prospěchu, a k radosti víry,

Proto pevně spoléhám, že zůstanu a budu se všemi vámi k vašemu prospěchu a k radosti vaší víry, ([Filipským 2:24; Filemonovi 1:22])

καὶ του̑το πεποιθώς οι῏δα ο῞τι μενω̑ καὶ παραμενω̑ πα̑σιν ὑμι̑ν ει᾿ς τὴν ὑμω̑ν προκοπὴν καὶ χαρὰν τη̑ς πίστεως

והָדֵא תּכִילָאיִת יָדַע אנָא דּפָאֵשׁ אנָא וַמקַוֵא אנָא לחַדֻותָא דִּילכֻון וַלתַרבִּיתָא דּהַימָנֻותכֻון׃

[(11) Phil 01, 26]

וְאָז תַּרְבּוּ לְהִתְהַלֵּל בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּגְלָלִי, בִּגְלַל נוֹכְחוּתִי שׁוּב עִמָּכֶם.

וְתִפְאַרְתְּכֶם לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּגְדַּל בִּי כַּאֲשֶׁר אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם:

Aby se vaše ze mne chlouba v Kristu Ježíši rozhojnila, skrze mou vám zase přítomnost.

abyste se mohli mnou ještě více chlubit v Kristu Ježíši, když k vám opět přijdu. ([2 Korintským 1:14])

ι῞να τὸ καύχημα ὑμω̑ν περισσεύη ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿ν ε᾿μοὶ διὰ τη̑ς ε᾿μη̑ς παρουσίας πάλιν πρὸς ὑμα̑ς

דּכַד אִתֵא תֻּוב לוָתכֻון נֵתיַתַּר בִּי שֻׁובהָרכֻון דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא בַּלחֻוד׃

[(11) Phil 01, 27]

רַק הִתְנַהֲגוּ כָּרָאוּי לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן אֶשְׁמַע עֲלֵיכֶם - אִם בְּבוֹאִי לִרְאוֹתְכֶם, אִם בִּהְיוֹתִי רָחוֹק מִכֶּם - כִּי עוֹמְדִים אַתֶּם בְּרוּחַ אַחַת וְנִלְחָמִים בְּלֵב אֶחָד בְּעַד אֱמוּנַת הַבְּשׂוֹרָה,

רַק שִׂימוּ דַרְכְּכֶם כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לִבְשׂרַת הַמָּשִׁיחַ וְכִי אָבוֺא לִרְאֹתְכֶם אוֺ לְשֵׁמַע אֹזֶן מֵרָחוֺק אָז אֶמְצָא כִּי רוּחַ אֶחָד בָּכֶם וְנֶפֶשׁ אַחַת לְהִלָּחֵם יַחְדָּו מִלְחֲמוֺת אֱמוּנַת הַבְּשׂרָה:

Toliko, jakž sluší evangelium Kristovu, obcujte, abych, buď přijda a vás vida, buď vzdálen jsa, slyšel o vás, že stojíte v jednom duchu, jednomyslně pracujíce u víře evangelium,

Jenom veďte život hodný Kristova evangelia, abych viděl, až přijdu, nebo nepřijdu-li, abych slyšel, že zakotveni v jednom Duchu vedete jednou myslí zápas ve víře v evangelium ([Efezským 4:1-Efezským 4:3; Koloským 1:10; 1 Tesalonickým 2:12])

μόνον α᾿ξίως του̑ ευ᾿αγγελίου του̑ Χριστου̑ πολιτεύεσθε ι῞να ει῎τε ε᾿λθών καὶ ι᾿δών ὑμα̑ς ει῎τε α᾿πών α᾿κούω τὰ περὶ ὑμω̑ν ο῞τι στήκετε ε᾿ν ἑνὶ πνεύματι μια̑ ψυχη̑ συναθλου̑ντες τη̑ πίστει του̑ ευ᾿αγγελίου

אַיכַּנָא דּיָאֵא לַסבַרתֵה דַּמשִׁיחָא הוַיתֻּון מֵתּדַּבּרִין דֵּאן אִתֵא אֵחזֵיכֻון וֵאן פַּרִיק אנָא אֵשׁמַע עלַיכֻּון דּקָימִין אנתֻּון בַּחדָא רֻוח ובַחדָא נפֵשׁ ומֵתנַצחִיתֻּון אַכחַד בּהַימָנֻותָא דֵּאוַנגֵּלִיָון׃

[(11) Phil 01, 28]

וְאֵינְכֶם פּוֹחֲדִים כְּלָל מִפְּנֵי הַמִּתְנַגְּדִים, דָּבָר אֲשֶׁר לָהֶם הוּא אוֹת לַאֲבַדּוֹן וְלָכֶם אוֹת לִישׁוּעָה, וְזֹאת מֵאֵת הָאֱלֹהִים.

וְאַל-תִּירָאוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵי הַקָּמִים עֲלֵיכֶם זֶה הוּא לָהֶם לְאוֺת כִּלָּיוֺן וְלָכֶם לִתְשׁוּעָה וְגַם-זֹאת יָצְאָה מֵעִם הָאֱלֹהִים:

A v ničemž se nestrachujíce protivníků, což jest jim jistým znamením zahynutí, vám pak spasení, a to od Boha.

a v ničem se nestrachujete protivníků. Jim je to předzvěst zahynutí, vám však spasení, a to od Boha. ([Matouš 10:28; 2 Tesalonickým 1:5-2 Tesalonickým 1:10])

καὶ μὴ πτυρόμενοι ε᾿ν μηδενὶ ὑπὸ τω̑ν α᾿ντικειμένων η῞τις ε᾿στὶν αυ᾿τοι̑ς ε῎νδειξις α᾿πωλείας ὑμω̑ν δὲ σωτηρίας καὶ του̑το α᾿πὸ θεου̑

וַבמֵדֵּם לָא מֵתּתּזִיעִין אנתֻּון מֵן הָנֻון דּקָימִין לקֻובלַן לתַחוִיתָא דַּאבדָּנהֻון וַלחַיֵא דִּילכֻון׃

[(11) Phil 01, 29]

הֵן לָכֶם נִתָּן, לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ, לֹא רַק לְהַאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא גַּם לִסְבֹּל לְמַעֲנוֹ,

אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם גַּם-לְהַאֲמִין בַּמָּשִׁיחַ וְגַם-לְהִתְעַנּוֺת בִּגְלָלוֺ:

Nebo vám jest to z milosti dáno pro Krista, abyste netoliko v něho věřili, ale také pro něj i trpěli,

Neboť vám je z milosti dáno netoliko v Krista věřit, ale pro něho i trpět; ([Koloským 1:24])

ο῞τι ὑμι̑ν ε᾿χαρίσθη τὸ ὑπὲρ Χριστου̑ ου᾿ μόνον τὸ ει᾿ς αυ᾿τὸν πιστεύειν α᾿λλὰ καὶ τὸ ὑπὲρ αυ᾿του̑ πάσχειν

והָדֵא מֵן אַלָהָא הו אֵתיַהבַּת לכֻון דּלָא בַּלחֻוד מהַימָנֻו תּהַימנֻון בֵּה בַּמשִׁיחָא אֵלָא אָף דּעַל אַפַּוהי תֵּחשֻׁון׃

[(11) Phil 01, 30]

שֶׁהֲרֵי לָכֶם אוֹתוֹ הַמַּאֲבָק שֶׁבֶּעָבָר רְאִיתֶם אוֹתִי נֶאֱבָק בּוֹ וְכָעֵת אַתֶּם שׁוֹמְעִים כִּי אֲנִי נִמְצָא בּוֹ.

וְנַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתֶּם כָּמֹנִי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֹתִי וְכַאֲשֶׁר הִנְּכֶם שֹׁמְעִים עָלַי כַּיּוֺם הַזֶּה:

Týž boj majíce, jakýž jste při mně viděli, i nyní o mně slyšíte.

vedete týž zápas, jaký jste u mne viděli a o jakém nyní slyšíte. ([2 Korintským 7:5])

τὸν αυ᾿τὸν α᾿γω̑να ε῎χοντες οι῟ον ει῎δετε ε᾿ν ε᾿μοὶ καὶ νυ̑ν α᾿κούετε ε᾿ν ε᾿μοί

וַתסַיבּרֻון אַגֻונָא אַיך הַו דַּחזַיתֻּון בִּי והָשָׁא שָׁמעִיתֻּון עלַי סּ סּ׃

[(11) Phil 02, 01]

לָכֵן אִם יֵשׁ אֵיזֶה עִדּוּד בַּמָּשִׁיחַ, אִם אֵיזוֹ נֶחָמָה שֶׁל אַהֲבָה, אִם אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת שֶׁל רוּחַ, אִם אֵילוּ רַחֲמִים וְחֶמְלָה -

לָכֵן אִם-יֵשׁ נֹחַם מָה בַּמָּשִׁיחַ אִם-יֵשׁ אַהֲבָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ אִם-יֵשׁ חִבּוּר הָרוּחַ אִם-יֵשׁ רַחֲמִים וַחֲסָדִים:

Protož jestli jaké potěšení v Kristu, jestli které utěšení lásky, jestli která společnost Ducha, jsou-li která střeva a slitování,

Je-li možno povzbudit v Kristu, je-li možno posílit láskou, je-li jaké společenství Ducha, je-li jaký soucit a slitování: ([2 Korintským 13:13])

ει῎ τις ου῏ν παράκλησις ε᾿ν Χριστω̑ ει῎ τι παραμύθιον α᾿γάπης ει῎ τις κοινωνία πνεύματος ει῎ τις σπλάγχνα καὶ οι᾿κτιρμοί

אֵן אִית לכֻון הָכִיל בֻּויָאָא בַּמשִׁיחָא וֵאן מַמלֵא בּלֵבָּא בּחֻובָּא וֵאן שַׁותָּפֻותָא דּרֻוחָא וֵאן רֻוחָפָא ורַחמֵא׃

[(11) Phil 02, 02]

אֲזַי מַלְּאוּ נָא אֶת שִׂמְחָתִי בָּזֶה שֶׁתִּהְיוּ תְּמִימֵי דֵעִים, חֲדוּרֵי אַהֲבָה אַחַת, בַּעֲלֵי כַּוָּנָה אַחַת וּמַחֲשָׁבָה אַחַת

הַשְׁלִימוּ-נָא שְׂשׂוֺן לְבָבִי וְהִתְאַחֲדוּ בְדֵעָה אַחַת אַהֲבָה אַחַת נֶפֶשׁ אַחַת וְלֵב אֶחָד:

Naplňte radost mou, abyste jednostejného smyslu byli, jednostejnou lásku majíce, jednodušní jsouce, jednostejně smýšlejíce,

dovršte mou radost a buďte stejné mysli, mějte stejnou lásku, buďte jedné duše, jednoho smýšlení, ([Římanům 12:6 Římanům 15:5; 1 Korintským 1:10; 2 Korintským 13:11; Efezským 4:3])

πληρὼσατέ μου τὴν χαρὰν ι῞να τὸ αυ᾿τὸ φρονη̑τε τὴν αυ᾿τὴν α᾿γάπην ε῎χοντες σύμψυχοι τὸ ε῍ν φρονου̑ντες

שַׁלֵמו חַדוַתי דּחַד רֵעיָנָא נֵהוֵא לכֻון וחַד חֻובָּא וַחדָא נפֵשׁ וַחדָא תַּרעִיתָא׃

[(11) Phil 02, 03]

וְאַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר מִתּוֹךְ תַּחֲרוּת, אַף לֹא מִתּוֹךְ כְּבוֹד שָׁוְא, אֶלָּא בִּנְמִיכוּת רוּחַ יַחְשֹׁב אִישׁ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לְנִכְבָּד מִמֶּנּוּ.

אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר בִּמְרִיבָה אוֺ בִּכְבוֺד שָׁוְא כִּי אִם-בְּעַנְוַתְכֶם תַּחְשְׁבוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו לְגָדוֺל מִמֶּנּוּ:

Nic nečiníce skrze svár aneb marnou chválu, ale v pokoře jedni druhé za důstojnější nežli sebe majíce.

v ničem se nedejte ovládat ctižádostí ani ješitností, nýbrž v pokoře pokládejte jeden druhého za přednějšího než sebe; ([Římanům 12:10; Galatským 5:26])

μηδὲν κατ῾ ε᾿ριθείαν μηδὲ κατὰ κενοδοξίαν α᾿λλὰ τη̑ ταπεινοφροσύνη α᾿λλήλους ἡγούμενοι ὑπερέχοντας ἑαυτω̑ν

ומֵדֵּם בּחֵריָנָא אַו בּתֵשׁבֻּוחתָּא סרִיקתָּא לָא תֵּעבּדֻון אֵלָא בּמַכִּיכֻות רֵעיָנָא כֻּלנָשׁ לחַברֵה אַיך דַּמיַתַּר מֵנֵה נֵחשֻׁוב׃

[(11) Phil 02, 04]

כָּל אֶחָד אַל יִדְאַג רַק לְעִנְיָנָיו, אֶלָּא גַּם לְעִנְיָנָיו שֶׁל זוּלָתוֹ.

אַל-יָחוּשׁ אִישׁ לְטוֺבַת נַפְשׁוֺ לְבַדּוֺ כִּי אִם-גַּם לְטוֺבַת רֵעֵהוּ:

Nehledejte jeden každý jen svých věcí, ale každý také toho, což jest jiných.

každý ať má na mysli to, co slouží druhým, ne jen jemu. ([1 Korintským 10:24 1 Korintským 10:33 1 Korintským 13:5])

μὴ τὰ ἑαυτω̑ν ε῞καστος σκοπου̑ντες α᾿λλὰ καὶ τὰ ἑτέρων ε῞καστοι

ולָא אנָשׁ דּנַפשֵׁה נִאצַף אֵלָא כֻּלנָשׁ אָף דּחַברֵה׃

[(11) Phil 02, 05]

יְהֵא בָּכֶם הֲלָךְ רוּחַ זֶה אֲשֶׁר הָיָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ:

וִיהִי כֵן לִבְּכֶם כִּלְבַב יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

To tedy, ciťte při sobě, co i při Kristu Ježíši.

Nechť je mezi vámi takové smýšlení jako v Kristu Ježíši: ([Efezským 2:10])

του̑το φρονει̑τε ε᾿ν ὑμι̑ν ο῍ καὶ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

והָדֵא אֵתרַעַו בּנַפשׁכֻון הָי דָּאף יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 02, 06]

הוּא אֲשֶׁר הָיָה קַיָּם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לֹא חָשַׁב לְשָׁלָל הֱיוֹת שָׁוֶה לֵאלֹהִים,

הוּא אֲשֶׁר בְּמוֺצָאֹתָיו נִמְצָא בִדְמוּת אֱלֹהִים וּבְכָל-זֹאת לֹא חָשַׁב הֱיוֺתוֺ שָׁוֶה לֵאלֹהִים כְּשָׁלָל לוֺ:

Kterýž jsa v způsobu Božím, nepoložil sobě toho za loupež rovný býti Bohu,

Způsobem bytí byl roven Bohu, a přece na své rovnosti nelpěl(f), (f) ř: neviděl svou kořist ([1 Timoteovi 3:16; Židům 5:7-Židům 5:10; 1 Petrův 3:18-1 Petrův 3:22 Jan 1:1 Jan 1:2 Jan 17:5; Koloským 1:15])

ο῍ς ε᾿ν μορφη̑ θεου̑ ὑπάρχων ου᾿χ ἁρπαγμὸν ἡγήσατο τὸ ει῏ναι ι῎σα θεω̑

הַו דּכַד אִיתַוהי בַּדמֻותָא דַּאלָהָא לָא הוָא חטֻופיָא חַשׁבָּה הָדֵא דִּאיתַוהי פֵּחמָא דַּאלָהָא׃

[(11) Phil 02, 07]

אֶלָּא הֵרִיק אֶת עַצְמוֹ, נָטַל דְּמוּת עֶבֶד וְנִהְיָה כִּבְנֵי אָדָם; וְכַאֲשֶׁר הָיָה בְּצוּרָתוֹ כְּאָדָם,

כִּי אִם-הִתְנַצֵּל אֶת-כְּבוֺדוֺ וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת עָבֶד וַיְהִי כְּתַבְנִית אַחַד הָאָדָם:

Ale samého sebe zmařil, způsob služebníka přijav, podobný lidem učiněn.

nýbrž sám sebe zmařil(g), vzal na sebe způsob služebníka, stal se jedním z lidí. A v podobě člověka (g) zřekl se všeho ([Matouš 20:28; Římanům 8:3; 2 Korintským 8:9; Židům 2:14 Židům 2:17])

α᾿λλὰ ἑαυτὸν ε᾿κένωσεν μορφὴν δούλου λαβὼν ε᾿ν ὁμοιὼματι α᾿νθρὼπων γενόμενος καὶ σχήματι εὑρεθεὶς ὡς α῎νθρωπος

אֵלָא נַפשֵׁה סַרֵק וַדמֻותָא דּעַבדָּא נסַב וַהוָא בַּדמֻותָא דַּבנַינָשָׁא ובֵאסכִּמָא אֵשׁתּכַח אַיך בַּרנָשָׁא׃

[(11) Phil 02, 08]

הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְצִיֵּת עַד מָוֶת, עַד מָוֶת בַּצְּלָב.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִמְצָא כְאָדָם לַתֹּאַר הִשְׁפִּיל נַפְשׁוֺ וַיִּכָּנַע עַד-מָוֶת עַד-מוּת עַל-הָעֵץ:

A v způsobu nalezen jako člověk, ponížil se, poslušný byv až do smrti, a to smrti kříže.

se ponížil, v poslušnosti podstoupil i smrt, a to smrt na kříži. ([Izajáš 53:3; Jan 15:13; Římanům 5:19; 1 Korintským 1:23; Židům 2:9 Židům 5:8 Židům 12:2])

ε᾿ταπείνωσεν ἑαυτὸν γενόμενος ὑπήκοος μέχρι θανάτου θανάτου δὲ σταυρου̑

ומַכֵּך נַפשֵׁה וֵאשׁתּמַע עדַמָא למַותָּא מַותָּא דֵּין דַּזקִיפָא׃

[(11) Phil 02, 09]

עַל כֵּן הִגְבִּיהוֹ אֱלֹהִים מְאֹד וְנָתַן לוֹ אֶת הַשֵּׁם הַנַּעֲלֶה עַל כָּל שֵׁם,

עַל-כֵּן גַּם-הָאֱלֹהִים הֵרִימוֺ עָל וַיִּתֶּן-לוֺ שֵׁם נַעֲלֶה מִכָּל-שֵׁם:

Protož i Bůh povýšil ho nade vše, a dal jemu jméno nad každé jméno,

Proto ho Bůh vyvýšil nade vše a dal mu jméno nad každé jméno, ([Skutky apoštolské 2:33; Efezským 1:20 Efezským 1:21])

διὸ καὶ ὁ θεὸς αυ᾿τὸν ὑπερύψωσεν καὶ ε᾿χαρίσατο αυ᾿τω̑ τὸ ο῎νομα τὸ ὑπὲρ πα̑ν ο῎νομα

מֵטֻל הָנָא אָף אַלָהָא אַסגִּי רַמרמֵה ויַהב לֵה שׁמָא דַּמיַתַּר מֵן כֻּל שׁמָהִין׃

[(11) Phil 02, 10]

לְמַעַן תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ,

כִּי לְשֵׁם יֵשׁוּעַ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ וַאֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ:

Aby ve jménu Ježíše každé koleno klekalo, těch, kteříž jsou na nebesích, a těch, kteříž jsou na zemi, i těch, kteříž jsou pod zemí,

aby se před jménem Ježíšovým sklonilo každé koleno – na nebi, na zemi i pod zemí – ([Žalmy 110:1; Izajáš 45:23; Římanům 14:11])

ι῞να ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι ᾽Ιησου̑ πα̑ν γόνυ κάμψη ε᾿πουρανίων καὶ ε᾿πιγείων καὶ καταχθονίων

דּבַשׁמֵה דּיֵשֻׁוע כֻּל בּרֻוך תֵּכֻּוף דּבַשׁמַיָא ובַארעָא ודַלתַחתּ מֵן אַרעָא׃

[(11) Phil 02, 11]

וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן, לְתִפְאֶרֶת אֱלֹהִים הָאָב.

וְכָל-לָשׁוֺן תִּשָּׁבַע כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֺן לִכְבוֺד אֱלֹהִים הָאָב:

A každý jazyk aby vyznával, že Ježíš Kristus jest Pánem v slávě Boha Otce.

a k slávě Boha Otce každý jazyk aby vyznával: Ježíš Kristus jest Pán.

καὶ πα̑σα γλω̑σσα ε᾿ξομολογήσηται ο῞τι κύριος ᾽Ιησου̑ς Χριστὸς ει᾿ς δόξαν θεου̑ πατρός

וכֻל לֵשָׁן נַודֵּא דּמָריָא הו יֵשֻׁוע משִׁיחָא לשֻׁובחָא דַּאלָהָא אַבֻוהי׃ ס

[(11) Phil 02, 12]

לָכֵן אֲהוּבַי, כְּשֵׁם שֶׁצִּיַּתֶּם תָּמִיד, לֹא רַק כְּמוֹ בְּעֵת נוֹכְחוּתִי, אֶלָּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כָּעֵת, בְּהֵעָדְרִי - הִשָּׁמְעוּ עַתָּה, וּבְיִרְאָה וּבִרְתֵת פַּעֲלוּ לְמִמּוּשׁ תְּשׁוּעַתְכֶם;

עַל-כֵּן אֲהוּבֵי נַפְשִׁי כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֵלַי תָּמִיד בִּהְיוֺתִי לִפְנֵיכֶם וְגַם-עוֺד יֶתֶר הַרְבֵּה כַּיּוֺם בִּהְיוֺתִי מֵרָחוֺק עִבְדוּ בְיִרְאָה וּבִרְעָדָה לְיֵשַׁע נַפְשְׁכֶם:

A tak, moji milí, jakož jste vždycky poslušni byli, netoliko v přítomnosti mé, ale nyní mnohem více v nepřítomnosti mé, s bázní a s třesením spasení své konejte.

A tak, moji milí, jako jste vždycky byli poslušní – nikoli jen v mé přítomnosti, ale nyní mnohem více v mé nepřítomnosti – s bázní a chvěním uvádějte ve skutek své spasení. ([Žalmy 2:11; 1 Petrův 1:17])

ω῞στε α᾿γαπητοί μου καθώς πάντοτε ὑπηκούσατε μὴ ὡς ε᾿ν τη̑ παρουσία μου μόνον α᾿λλὰ νυ̑ν πολλω̑ μα̑λλον ε᾿ν τη̑ α᾿πουσία μου μετὰ φόβου καὶ τρόμου τὴν ἑαυτω̑ν σωτηρίαν κατεργάζεσθε

מֵכִּיל חַבִּיבַי אַיכַּנָא דַּבכֻלזבַן אֵשׁתּמַעתֻּון לָא כַּד קַרִיב אנָא לכֻון בַּלחֻוד אֵלָא הָשָׁא דּרַחִיק אנָא מֵנכֻון יַתִּירָאיִת בּדֵחלתָא ובַרתִיתָא פּלֻוחו פֻּולחָנָא דּחַיַיכֻּון׃

[(11) Phil 02, 13]

וְאָמְנָם אֱלֹהִים הוּא הַפּוֹעֵל בָּכֶם גַּם שֶׁתִּרְצוּ וְגַם שֶׁתִּפְעֲלוּ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו.

כִּי אֱלֹהִים הוּא הַנֹּתֵן לָכֶם כֹּחַ לַחְפֹּץ וְגַם-לַעֲשׂוֺת כְּחֶפְצוֺ:

Bůh zajisté jest, kterýž působí v vás i chtění i skutečné činění, podlé dobře libé vůle své.

Neboť je to Bůh, který ve vás působí, že chcete i činíte, co se mu líbí. ([Ezechiel 36:26; Jan 15:5; 1 Korintským 4:7; 1 Tesalonickým 2:13])

θεὸς γάρ ε᾿στιν ὁ ε᾿νεργω̑ν ε᾿ν ὑμι̑ν καὶ τὸ θέλειν καὶ τὸ ε᾿νεργει̑ν ὑπὲρ τη̑ς ευ᾿δοκίας

אַלָהָא הו גֵּיר מחַפֵּט בּכֻון אָף למֵצבָּא אָף למֵסעַר הַו מֵדֵּם דּצָבֵין אנתֻּון׃

[(11) Phil 02, 14]

עֲשׂוּ כָּל דָּבָר בְּלִי לְהִתְלוֹנֵן וּבְלִי לְהִתְוַכֵּחַ,

וְכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ עֲשׂוּ בִּבְלִי תְלוּנָּה וּבִבְלִי מָדוֺן:

Všecko čiňte bez reptání, a bez pochybování,

Všechno dělejte bez reptání a bez pochybování, ([Římanům 12:8; Jakubův 1:6; 1 Petrův 4:9])

πάντα ποιει̑τε χωρὶς γογγυσμω̑ν καὶ διαλογισμω̑ν

כֻּלמֵדֵּם הוַיתֻּון עָבדִּין דּלָא רֵטנָא וַדלָא פֻּולָג׃

[(11) Phil 02, 15]

לְמַעַן תִּהְיוּ נְקִיִּים מֵאָשָׁם וּטְהוֹרִים, בָּנִים לֵאלֹהִים אֵין דֹּפִי בָּהֶם, בְּתוֹךְ דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל אֲשֶׁר תּוֹפִיעוּ בּוֹ כִּמְאוֹרוֹת בָּעוֹלָם,

לְבַעֲבוּר תִּהְיוּ זַכִּים וּתְמִימִים כִּבְנֵי אֱלֹהִים בִּבְלִי-מוּם בְּתוֺךְ דּוֺר עִקֵּשׁ ופְתַלְתֹּל אֲשֶׁר-תָּאִירוּ בֵינֵיהֶם כִּמְאֹרֹת עֲלֵי-הָאָרֶץ:

Abyste byli bez úhony, a upřímí synové Boží, bez obvinění u prostřed národu zlého a převráceného. Mezi kterýmižto svěťte jako světla na světě,

abyste byli bezúhonní a ryzí, Boží děti bez poskvrny uprostřed pokolení pokřiveného a zvráceného. V něm sviťte jako hvězdy, které osvěcují svět, ([Filipským 1:10; 2 Korintským 11:2; Marek 8:38; Skutky apoštolské 2:40; Jakubův 4:4; Matouš 5:16; Efezským 5:8; 1 Petrův 2:9])

ι῞να γένησθε α῎μεμπτοι καὶ α᾿κέραιοι τέκνα θεου̑ α῎μωμα μέσον γενεα̑ς σκολια̑ς καὶ διεστραμμένης ε᾿ν οι῟ς φαίνεσθε ὡς φωστη̑ρες ε᾿ν κόσμω

דּתֵהוֻון תַּמִימֵא וַדלָא מֻום אַיך בּנַיָא דּכַיָא דַּאלָהָא דּעָמרִין בּדָרָא עַסקָא וַמעַקמָא וֵאתחזַו בַּינָתהֻון אַיך נַהִירֵא בּעָלמָא׃

[(11) Phil 02, 16]

בְּהַחֲזִיקְכֶם אֶת דְּבַר הַחַיִּים; זֹאת תִּהְיֶה לִי לִתְהִלָּה בְּיוֹם הַמָּשִׁיחַ, שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא רַצְתִּי וְלֹא לָרִיק עָמַלְתִּי.

כִּי תֹאחֲזוּן בִּדְבַר הַחַיִּים לִהְיוֺת לִי לְתִפְאֶרֶת בְּיוֺם הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא חַשְׁתִּי לָרִיק וְלֹא יָגַעְתִּי לַתֹּהוּ:

Slovo života zachovávajíce, ku poctivosti mé v den Kristův, že jsem ne nadarmo běžel, ani nadarmo pracoval.

držte se slova života, abych se vámi mohl pochlubit v den Kristův, že jsem nadarmo neběžel ani se nadarmo nenamáhal. ([2 Korintským 1:14; 1 Korintským 3:13; Izajáš 49:4; Galatským 2:2; 1 Tesalonickým 3:5])

λόγον ζωη̑ς ε᾿πέχοντες ει᾿ς καύχημα ε᾿μοὶ ει᾿ς ἡμέραν Χριστου̑ ο῞τι ου᾿κ ει᾿ς κενὸν ε῎δραμον ου᾿δὲ ει᾿ς κενὸν ε᾿κοπίασα

דִּאיתַיכֻּון להֻון בּדֻוכַּת חַיֵא לשֻׁובהָרי דִּילי בּיַומֵה דַּמשִׁיחָא דּלָא הוָא אִיקִא רֵהטֵת ולָא סרִיקָאיִת עֵמלֵת׃

[(11) Phil 02, 17]

אֲבָל גַּם אִם אֶשָּׁפֵךְ כְּנֶסֶךְ עַל קָרְבַּן עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֱמוּנַתְכֶם, שָׂמֵחַ אֲנִי וְשָׂשׂ עִם כֻּלְּכֶם.

וְגַם לוּ יִשָּׁפֵךְ דָּמִי עֲלֵי-זֶבַח וַעֲבֹדָה לֶאֱמוּנַתְכֶם אָשִׂישׂ עַל-כֻּלְּכֶם וְאָגִילָה:

A bychť pak i obětován byl pro obět a službu víře vaší, raduji se, a spolu raduji se se všechněmi vámi.

Ale i kdybych měl skropit krví oběť a službu, kterou Bohu přináším, totiž vaši víru, raduji a spoluraduji se s vámi se všemi(h); (h) Ale i kdybych ml vylít svou krev, raduji a spoluraduji se se všemi vámi z oběti a služby vaší víry. ([Římanům 15:16; 2 Korintským 12:15; 2 Timoteovi 4:6; 2 Korintským 7:4])

α᾿λλὰ ει᾿ καὶ σπένδομαι ε᾿πὶ τη̑ θυσία καὶ λειτουργία τη̑ς πίστεως ὑμω̑ν χαίρω καὶ συγχαίρω πα̑σιν ὑμι̑ν

אֵלָא אָפֵן מֵתנַקֵא אנָא עַל דֵּבחתָא ותֵשׁמֵשׁתָּא דּהַימָנֻותכֻון חָדֵא אנָא ורָוֵז אנָא עַם כֻּלכֻון׃

[(11) Phil 02, 18]

כָּךְ שִׂמְחוּ גַּם אַתֶּם וְשִׂישׂוּ עִמִּי.

וְכֵן שִׂישׂוּ גַם-אַתֶּם וְגִילוּ עִמָּדִי:

A též i vy radujte se, a spolu radujte se se mnou.

stejně tak se i vy radujte a spoluradujte se mnou. ([Filipským 3:1 Filipským 4:4])

τὸ δὲ αυ᾿τὸ καὶ ὑμει̑ς χαίρετε καὶ συγχαίρετέ μοι

הָכַנָא אָף אַנתֻּון חדַו וַרוַזו עַמי׃

[(11) Phil 02, 19]

תִּקְוָתִי בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה אֶת טִימוֹתֵיאוֹס, לְמַעַן אֶתְעוֹדֵד גַּם אֲנִי בְּהִוָּדַע לִי מַה מַּצַּבְכֶם.

וַאֲנִי תוֺחַלְתִּי בְיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ לִשְׁלֹחַ לָכֶם מְהֵרָה אֶת-טִימוֺתִיּוֺס לְהָשִׁיב נַפְשִׁי גַּם-אֲנִי כַּאֲשֶׁר אֵדַע מָה עִמָּכֶם:

Mámť pak naději v Pánu Ježíši, že Timotea brzy pošli vám, abych i já pokojné mysli byl, zvěda, kterak vy se máte.

Mám naději v Pánu Ježíši, že vám brzo pošlu Timotea, abych i já byl dobré mysli, když se dovím, co je s vámi. ([2 Korintským 7:7])

ε᾿λπίζω δὲ ε᾿ν κυρίω ᾽Ιησου̑ Τιμόθεον ταχέως πέμψαι ὑμι̑ν ι῞να κα᾿γώ ευ᾿ψυχω̑ γνοὺς τὰ περὶ ὑμω̑ν

מסַבַּר אנָא דֵּין בּמָרַן יֵשֻׁוע דֵּאשַׁדַּר לוָתכֻון לטִימָתֵאָוס בַּעגַל דָּאף לִי נֵהוֵא לִי ניָחָא כַּד אִלַף מֵטֻלָתכֻון׃

[(11) Phil 02, 20]

אֵין לִי אִישׁ תְּמִים דֵּעִים עִמִּי כָּמוֹהוּ, אֲשֶׁר בְּלֵב שָׁלֵם יִדְאַג לְעִנְיְנֵיכֶם.

כִּי זוּלָתוֺ אֵין-אִתִּי אִישׁ כִּלְבָבִי הַדֹּאֵג לָכֶם מִמּקוֺר נַפְשׁוֺ:

Nebo žádného tak jednomyslného nemám, kterýž by tak vlastně o vaše věci pečoval.

Vždyť nemám nikoho, jako je on, kdo by se tak upřímně o vás staral;

ου᾿δένα γὰρ ε῎χω ι᾿σόψυχον ο῞στις γνησίως τὰ περὶ ὑμω̑ν μεριμνήσει

לַיתּ לִי גֵּיר אחרִין הָרכָּא דַּאיך נַפשׁי הֻו דַּאכִיפָאיִת יָצֵף דִּילכֻון׃

[(11) Phil 02, 21]

הַכֹּל דּוֹאֲגִים לְעִנְיְנֵיהֶם, לֹא לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

כִּי כֻלָּם חֶפְצֵי נַפְשָׁם יִדְרֹשׁוּן וְלֹא חֶפְצֵי יֵשׁוּעַ הַמָשִׁיחַ:

Všickni zajisté svých věcí hledají, a ne těch, kteréž jsou Krista Ježíše.

všichni si hledí jen svého, a ne toho, co je Krista Ježíše.

οἱ πάντες γὰρ τὰ ἑαυτω̑ν ζητου̑σιν ου᾿ τὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

כֻּלהֻון גֵּיר דּנַפשׁהֻון הֻו בָּעֵין ולָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 02, 22]

אֲבָל יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת אָפְיוֹ הַבָּחוּן; כְּמוֹ בֵּן הָעוֹבֵד עִם אָבִיו הוּא שֵׁרֵת עִמִּי בַּעֲבוֹדַת הַבְּשׂוֹרָה.

וְרַק אֹתוֺ יְדַעְתֶּם כִּי צָרוּף הוּא בַּעֲלִיל וּכְבֵן לִפְנֵי אָבִיו עָבַד עִמִּי בְּמַלְאֲכוּת הַבְּשׂרָה:

Ale jej zkušeného býti víte, že jako syn s otcem, se mnou přisluhoval v evangelium.

O Timoteovi však dobře víte, jak se osvědčil, když se mnou jako syn s otcem sloužil evangeliu. ([1 Korintským 4:17; 1 Timoteovi 1:2; 2 Timoteovi 1:2])

τὴν δὲ δοκιμὴν αυ᾿του̑ γινὼσκετε ο῞τι ὡς πατρὶ τέκνον σὺν ε᾿μοὶ ε᾿δούλευσεν ει᾿ς τὸ ευ᾿αγγέλιον

בֻּוקיֵה דֵּין דּהָנָא יָדעִיתֻּון דַּאיך בּרָא עַם אַבֻוהי הָכַנָא פָּלַח עַמי בַּסבַרתָא׃

[(11) Phil 02, 23]

לָכֵן אוֹתוֹ מְקַוֶּה אֲנִי לִשְׁלֹחַ מִיָּד לְאַחַר שֶׁאֶרְאֶה מַה יַּעֲשׂוּ בִּי.

אַקֲוֶּה כִּי אֶשְׁלָחֶנּוּ לָכֶם בְּקֶרֶב הַיָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֶרְאֶה מַה-יֵּעָשֶׂה בִּי:

Tohoť hle, naději mám, že pošli, jakž jen uzřím, co se bude díti se mnou.

Jeho tedy doufám pošlu, jakmile uvidím, co bude se mnou.

του̑τον μὲν ου῏ν ε᾿λπίζω πέμψαι ὡς α῍ν α᾿φίδω τὰ περὶ ε᾿μὲ ε᾿ξαυτη̑ς

להָנָא מסַבַּר אנָא דֵּאשַׁדַּר לוָתכֻון בַּעגַל מָא דַּחזִית מָא דַּלוָתי׃

[(11) Phil 02, 24]

וּבוֹטֵחַ אֲנִי בָּאָדוֹן שֶׁגַּם אֲנִי אָבוֹא בִּמְהֵרָה.

אַךְ בַּאֲדֹנֵינוּ בָטַחְתִּי כִּי גַם-אָנֹכִי אָבוֺא אֲלֵיכֶם מְהֵרָה:

Mámť pak naději v Pánu, že i sám brzo přijdu k vám.

Spoléhám pak na to v Pánu, že i sám brzo přijdu.

πέποιθα δὲ ε᾿ν κυρίω ο῞τι καὶ αυ᾿τὸς ταχέως ε᾿λεύσομαι

וַתכִיל אנָא עַל מָרי דָּאף אֵנָא בַּעגַל אָתֵא אנָא לוָתכֻון׃

[(11) Phil 02, 25]

אֲבָל חָשַׁבְתִּי לְנָחוּץ לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת הָאָח אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס, שֻׁתָּפִי לַעֲבוֹדָה וְלַמַּעֲרָכָה וְגַם שְׁלִיחֲכֶם הַמְשָׁרֵת בְּמִלּוּי מַחְסוֹרִי;

וְרָאִיתִי כִּי נָכוֺן הַדָּבָר לִשְׁלֹחַ לָכֶם אֶת-אֶפַּפְרוֺדִיטוֺס אָחִי סוֺמֵךְ יָדִי בַּעֲבֹדָתִי וְגֶבֶר עֲמִיתִי בְּמִלְחַמְתִּי הֲלֹא הוּא הַשָּׁלוּחַ מִכֶּם וְהַנֹּתֵן לִי מַחְסֹרָי:

Ale zdálo se mi za potřebné Epafrodita, bratra a pomocníka a spolurytíře mého, vašeho pak apoštola i služebníka, v potřebě mé poslati k vám,

Za nutné jsem však uznal poslat k vám Epafrodita, svého bratra, spolupracovníka i spolubojovníka, kterého jste vyslali, aby mi posloužil v tom, co jsem potřeboval. ([Filipským 4:18])

α᾿ναγκαι̑ον δὲ ἡγησάμην ᾽Επαφρόδιτον τὸν α᾿δελφὸν καὶ συνεργὸν καὶ συστρατιὼτην μου ὑμω̑ν δὲ α᾿πόστολον καὶ λειτουργὸν τη̑ς χρείας μου πέμψαι πρὸς ὑμα̑ς

הָשָׁא דֵּין אֵלַצתַני צבֻותָא דֵּאשַׁדַּר לוָתכֻון לֵאפַּפרָודִיטָס אַחָא דִּאיתַוהי מעַדּרָנָא ופָלחָא דּעַמי דִּילכֻון דֵּין שׁלִיחָא וַמשַׁמשָׁנָא דַּחשַׁחתי׃

[(11) Phil 02, 26]

שֶׁכֵּן הִתְגַּעְגֵּעַ לְכֻלְּכֶם וְאַף נֶעֱצַב מְאֹד עַל שֶׁנּוֹדַע לָכֶם כִּי חָלָה.

כִּי נִכְסְפָה נַפְשׁוֺ לְכֻלְּכֶם וְיִתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֺ בַּעֲבוּר אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה:

Poněvadž toužil po všech vás, a velmi těžek nad tím byl, že jste o něm slyšeli, že by byl nemocen.

Stýskalo se mu totiž po všech vás a byl znepokojen, že jste se doslechli o jeho nemoci.

ε᾿πειδὴ ε᾿πιποθω̑ν η῟ν πάντας ὑμα̑ς καὶ α᾿δημονω̑ν διότι η᾿κούσατε ο῞τι η᾿σθένησεν

מֵטֻל דַּסוֵא הוָא למֵחזָא לכֻלכֻון וַמעָק הוָא דִּידַע דַּשׁמַעתֻּון דֵּאתכּרַה׃

[(11) Phil 02, 27]

אָמְנָם חָלָה וְנָטָה לָמוּת, אַךְ אֱלֹהִים רִחֵם עָלָיו וְלֹא רַק עָלָיו, אֶלָּא גַּם עָלַי, לְמַעַן לֹא יָבוֹא עָלַי יָגוֹן עַל יָגוֹן.

כִּי אָמֵן חָלֹה חָלָה וְנָטָה לָמוּת אַךְ הָאֱלֹהִים הִטָּה אֵלָיו חָסֶד וְלֹא אֵלָיו לְבַדּוֺ כִּי אִם-גַּם אֵלַי לְבִלְתִּי הוֺסִיף לִי יָגוֺן עַל-יָגוֺן:

A bylť jistě nemocen, i blízek smrti, ale Bůh se nad ním smiloval, a ne nad ním toliko, ale i nade mnou, abych zámutku na zámutek neměl.

A opravdu byl nemocen na smrt; ale Bůh se nad ním smiloval, a nejen nad ním, ale i nade mnou, abych neměl zármutek na zármutek.

καὶ γὰρ η᾿σθένησεν παραπλήσιον θανάτω α᾿λλὰ ὁ θεὸς η᾿λέησεν αυ᾿τόν ου᾿κ αυ᾿τὸν δὲ μόνον α᾿λλὰ καὶ ε᾿μέ ι῞να μὴ λύπην ε᾿πὶ λύπην σχω̑

אָף אֵתכּרַה גֵּיר עדַמָא למַותָּא אֵלָא אַלָהָא רַחֵם עלַוהי לָא הוָא דֵּין עלַוהי בַּלחֻוד אֵלָא אָף עלַי דּלָא תֵּהוֵא לִי עָקָא עַל עָקָא׃

[(11) Phil 02, 28]

לָכֵן מִהַרְתִּי לְשָׁלְחוֹ אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּשְׂמְחוּ בִּרְאוֹתְכֶם אוֹתוֹ שׁוּב, וְאָז יִמְעַט יְגוֹנִי.

עַל-כֵּן חַשְׁתִּי לְשָׁלְחוֺ לְמַעַן תִּרְאֻהוּ וְתָשִׂישׂוּ בוֺ וְנִגְרַע יָגוֺן מִמֶּנִּי:

Protož tím chtivěji poslal jsem ho, abyste, vidouce jej zase, radovali se, a já abych byl bez zámutku.

Proto jsem ho poslal co nejdříve k vám, abyste měli radost, že ho zase vidíte, a tak aby mi ubylo starostí.

σπουδαιοτέρως ου῏ν ε῎πεμψα αυ᾿τὸν ι῞να ι᾿δόντες αυ᾿τὸν πάλιν χαρη̑τε κα᾿γώ α᾿λυπότερος ω῏

חפִיטָאיִת הָכִיל שַׁדַּרתֵּה לוָתכֻון דּכַד תֵּחזֻונָיהי תֻּוב תֵּחדֻּון ולִי קַלִיל נֵהוֵא נפִאשָׁא׃

[(11) Phil 02, 29]

עַל כֵּן קַבְּלוּהוּ בָּאָדוֹן בִּמְלֹא שִׂמְחָה וְהוֹקִירוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה,

אֲשֶׁר לָזֹאת קַדְּמוּ פָנָיו בַּאֲדֹנֵינוּ בְּשָׂשׂוֺן רָב וְהָבוּ כָבוֺד לַאֲנָשִׁים כָּמֹהוּ:

Přijmětež jej tedy v Pánu se vší radostí, a mějtež takové v poctivosti.

Přijměte ho tedy v Pánu se vší radostí a takových bratří si važte; ([1 Korintským 16:17 1 Korintským 16:18])

προσδέχεσθε ου῏ν αυ᾿τὸν ε᾿ν κυρίω μετὰ πάσης χαρα̑ς καὶ τοὺς τοιούτους ε᾿ντίμους ε῎χετε

קַבּלֻוהי הָכִיל בּמָריָא בּכֻל חַדוָא ולַאילֵין דּהָכַנָא אֵנֻון בִּאיקָרָא אַחֻודו אֵנֻון׃

[(11) Phil 02, 30]

כִּי בִּגְלַל עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ הִגִּיעַ עַד סַף הַמָּוֶת, בְּסַכְּנוֹ אֶת נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת מַה שֶּׁנִּבְצַר מִכֶּם לַעֲשׂוֹת בְּשֵׁרוּתְכֶם לְמַעֲנִי.

כִּי הִגִּיעָ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת בַּעֲבוּר עֲבֹדַת הַמָּשִׁיחַ וַיַּשְׁלֵךְ נַפְשׁוֺ מִנֶּגֶד לְמַעַן הִמָּנוֺת הַחֶסְרוֺן אֲשֶׁר קָצְרָה יֶדְכֶם לְסָמְכֵנִי:

Neboť pro dílo Kristovo až k smrti se přiblížil, opováživ se života, aby doplnil to, v čemž jste vy měli nedostatek při posloužení mně.

neboť pro dílo Kristovo se přiblížil až k smrti a nasadil život, aby doplnil to, v čem vy jste mi posloužit nemohli.

ο῞τι διὰ τὸ ε῎ργον Χριστου̑ μέχρι θανάτου η῎γγισεν παραβολευσάμενος τη̑ ψυχη̑ ι῞να α᾿ναπληρὼση τὸ ὑμω̑ν ὑστέρημα τη̑ς πρός με λειτουργίας

מֵטֻל עבָדָא גֵּיר דַּמשִׁיחָא עדַמָא למַותָּא מַטִי ובַסַר עַל נַפשֵׁה דַּנמַלֵא מֵדֵּם דּבַצַרתֻּון הוַיתֻּון בּתֵשׁמֵשׁתָּא דַּלוָתי׃ ס

[(11) Phil 03, 01]

וּבְכֵן, אַחַי, שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן. לִכְתֹּב לָכֶם שׁוּב אֶת אוֹתוֹ דָּבָר אֵינֶנּוּ לְטֹרַח עָלַי, אַךְ לָכֶם זֶה מוֹסִיף לְבִטָּחוֹן.

וְיֶתֶר הַדְּבָרִים אַחַי הִנְנִי אֹמֵר שִׂמְחוּ בַאֲדֹנֵינוּ הֵן לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם מִשְׁנֶה דָבָר לֹא לְטֹרַח עָלַי וְטוֺב לָכֶם כִּי אֲשַׁנֵּן דְּבָרָי:

Dále pak, bratří moji, radujte se v Pánu. Jednostejných vám věcí psáti mně se jistě nestýště, vám pak to bezpečné jest.

A tak, bratří moji, radujte se v Pánu. Psáti vám stále totéž mně není zatěžko a vám to bude oporou. ([Filipským 2:18 Filipským 4:4; 1 Tesalonickým 5:16])

τὸ λοιπόν α᾿δελφοί μου χαίρετε ε᾿ν κυρίω τὰ αυ᾿τὰ γράφειν ὑμι̑ν ε᾿μοὶ μὲν ου᾿κ ο᾿κνηρόν ὑμι̑ν δὲ α᾿σφαλές

מֵכִּיל אַחַי חדַו בּמָרַן הֵנֵין כַּד הֵנֵין דֵּאכתֻּוב לכֻון לָא מָאנָא לִי מֵטֻל דַּלכֻון מזַהרָן׃

[(11) Phil 03, 02]

הִזָּהֲרוּ מֵהַכְּלָבִים. הִזָּהֲרוּ מִפּוֹעֲלֵי הָרֶשַׁע. הִזָּהֲרוּ מִן הַחִתּוּךְ.

הִשָּׁמְרוּ מִפְּנֵי הַכְּלָבִים הִשָּׁמְרוּ מִפְּנֵי פֹעֲלֵי אָוֶן הִשָּׁמְרוּ מִפְּנֵי קְצוּצֵי עָרְלָה:

Vizte psy, vizte zlé dělníky, vizte roztržku.

Dejte si pozor na ty psy, dejte si pozor na ty špatné dělníky, dejte si pozor na tu ‚rozřízku‘! ([Žalmy 22:17 Žalmy 22:21; 2 Korintským 11:13])

βλέπετε τοὺς κύνας βλέπετε τοὺς κακοὺς ε᾿ργάτας βλέπετε τὴν κατατομήν

אֵזדַּהרו מֵן כַּלבֵּא אֵזדַּהרו מֵן פָּעלֵא בִּישֵׁא אֵזדַּהרו מֵן פּסָק בֵּסרָא׃

[(11) Phil 03, 03]

הֲרֵי אֲנַחְנוּ בְּנֵי הַמִּילָה - הָעוֹבְדִים אֶת אֱלֹהִים בְּרוּחַ וּמִתְגָּאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בְּלִי לִבְטֹחַ בַּבָּשָׂר,

כִּי אֲנַחְנוּ בְּנֵי בְרִית הַמּוּלוֺת אֲנָחְנוּ אֲשֶׁר נַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהִים בָּרוּחַ וַאֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נִתְהַלֵּל וְלֹא נָשִׂים בְּבָשָׂר מִבְטָחֵנוּ:

Neboť myť jsme obřízka, kteříž duchem sloužíme Bohu, a chlubíme se v Kristu Ježíši, a nedoufáme v těle,

Neboť pravá obřízka jsme my, kteří duchem(i) sloužíme Bohu, chlubíme se Kristem Ježíšem a nedáme na vnější věci(j) – (i) var: v Duchu Božím (j) ř: tělo (tak i Filipským 3:4) ([Deuteronomium 30:6; Jeremjáš 4:4; Římanům 2:29; Galatským 6:13 Galatským 6:14; Koloským 2:11])

ἡμει̑ς γάρ ε᾿σμεν ἡ περιτομή οἱ πνεύματι θεου̑ λατρεύοντες καὶ καυχὼμενοι ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ καὶ ου᾿κ ε᾿ν σαρκὶ πεποιθότες

גּזֻורתָּא גֵּיר חנַן אִיתַין אַילֵין דּפָלחִינַן לַאלָהָא בּרֻוחָא ומֵשׁתַּבהרִינַן בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא ולָא תּכִילִינַן עַל בֵּסרָא׃

[(11) Phil 03, 04]

אַף שֶׁאֲנִי עַצְמִי יָכוֹל לִבְטֹחַ גַּם בַּבָּשָׂר. אִם מִישֶׁהוּ סָבוּר שֶׁיּוּכַל לִבְטֹחַ בַּבָּשָׂר, אֲזַי אֲנִי יוֹתֵר:

אַף כִּי יֶשׁ-לִי לִבְטֹחַ גַּם-בְּבָשָׂר וְאִם-יָשִׂים אִישׁ בַּבָּשָׂר מִבְטַחוֺ הֲלֹא רַב לִי מִמֶּנּוּ:

Ačkoli i já mohl bych doufati v těle. Zdá-liť se komu jinému, že by mohl doufati v těle, já více,

ačkoli já bych měl proč na ně spoléhat. Zdá-li se někomu jinému, že může spoléhat na vnější věci, já tím víc: ([2 Korintským 11:18])

καίπερ ε᾿γώ ε῎χων πεποίθησιν καὶ ε᾿ν σαρκί ει῎ τις δοκει̑ α῎λλος πεποιθέναι ε᾿ν σαρκί ε᾿γώ μα̑λλον

כַּד לִי אִית הוָא לִי תֻּוכלָנָא אָף עַל בֵּסרָא אֵן גֵּיר אנָשׁ סָבַר דּתֻוכלָנֵה בּבֵסרָא הו יַתִּיר מֵנֵה אֵנָא׃

[(11) Phil 03, 05]

נִמַּלְתִּי בִּהְיוֹתִי בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים; מִמּוֹצָא יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי, מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, עִבְרִי מִן הָעִבְרִים; אֲשֶׁר לַתּוֹרָה, מִכַּת הַפְּרוּשִׁים אֲנִי;

נִמּוֺל בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים מִגֶּזַע יִשְׂרָאֵל מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין עִבְרִי בֶּן-עִבְרִי וּבְדַת הַתּוֺרָה פָּרוּשׁ:

Obřezán jsa osmého dne, jsa z rodu Izraelského, pokolení Beniaminova, Žid z Židů, podlé zákona farizeus,

obřezán osmého dne, z rodu izraelského, z pokolení Benjamínova, Hebrej z Hebrejů; jde-li o zákon – farizeus; ([2 Korintským 11:22; Římanům 11:1; Skutky apoštolské 23:6 Skutky apoštolské 26:5])

περιτομη̑ ο᾿κταήμερος ε᾿κ γένους ᾽Ισραήλ φυλη̑ς Βενιαμίν ῾Εβραι̑ος ε᾿ξ ῾Εβραίων κατὰ νόμον Φαρισαι̑ος

גּזִירָא בַּר תּמָניָא יַומִין מֵן טֻוהמָא דִּאיסרָיֵל מֵן שַׁבטָא דּבֵניָמִין עֵברָיָא בַּר עֵברָיֵא בּנָמֻוסָא פּרִישָׁיָא׃

[(11) Phil 03, 06]

אֲשֶׁר לַקַּנָּאוּת, רוֹדֵף הַקְּהִלָּה אֲנִי; מִבְּחִינַת הַצְּדָקָה הַמֻּשְׁתֶּתֶת עַל הַתּוֹרָה, אֵין בִּי דֹּפִי.

מִצַּד הַקִּנְאָה רָדַפְתִּי אֶת-עֲדַת הַמָּשִׁיחַ וּמִצַּד צִדְקַת הַתּוֺרָה לֹא נִמְצָא בִי שֶׁמֶץ דָּבָר:

A z strany horlivosti protivník církve, z strany pak spravedlnosti zákonní jsa bez úhony.

jde-li o horlivost – pronásledovatel církve; jde-li o spravedlnost podle zákona, byl jsem bez úhony. ([Galatským 1:13; Skutky apoštolské 8:3])

κατὰ ζη̑λος διὼκων τὴν ε᾿κκλησίαν κατὰ δικαιοσύνην τὴν ε᾿ν νόμω γενόμενος α῎μεμπτος

בַּטנָנָא רָדֻופָא דּעִדּתָּא וַבזַדִּיקֻותָא דּנָמֻוסָא דּלָא רֵשׁיָן הוִית׃

[(11) Phil 03, 07]

אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִתְרוֹן בְּעֵינַי, אוֹתָם חָשַׁבְתִּי לְהֶפְסֵד בִּגְלַל הַמָּשִׁיחַ;

אַךְ-מוֺתַר כָּל-אֵלֶּה חָשַׁבְתִּי לִי לְמַחְסוֺר בַּעֲבוּר הַמָּשִׁיחַ:

Ale to, což mi bylo ziskem, položil jsem sobě pro Krista za škodu.

Ale cokoliv mi bylo ziskem, to jsem pro Krista odepsal jako ztrátu. ([Jeremjáš 9:22 Jeremjáš 9:23; Galatským 5:4])

α᾿λλὰ α῞τινα η῟ν μοι κέρδη ταυ̑τα η῞γημαι διὰ τὸν Χριστὸν ζημίαν

אֵלָא הָלֵין דּיֻותרָנָא הוַי לִי חֻוסרָנָא חֵשׁבֵּת אֵנֵין מֵטֻל משִׁיחָא׃

[(11) Phil 03, 08]

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב אֶת הַכֹּל לְהֶפְסֵד בִּגְלַל הַיִּתְרוֹן לָדַעַת אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנִי, אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ הִפְסַדְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים; וַאֲנִי חוֹשְׁבָם לִפְסֹלֶת בִּשְׁאִיפָתִי לְהַרְוִיחַ אֶת הַמָּשִׁיחַ

כִּי אָמֵן הֲלֹא אֶת-כֹּל אֲחַשְּׁבָה לְחֶסְרוֺן מִפְּנֵי יִתְרוֺן דַּעַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנִי אֲשֶׁר הִתְנַצַּלְתִּי בַעֲבוּרוֺ אֶת-כֹּל אֲשֶׁר לִי וּלְדֹמֶן חֲשַׁבְתִּים לְמַעַן יִהְיֶה לִּי הַמָּשִׁיחַ שְׂכָרִי:

Nýbrž i všecky věci pokládám škodou býti pro vyvýšenost známosti Krista Ježíše Pána svého, pro nějž jsem to všecko ztratil, a mám to jako za lejna, abych Krista získal,

A vůbec všecko pokládám za ztrátu, neboť to, že jsem poznal Ježíše, svého Pána, je mi nade všecko. Pro něho jsem všecko ostatní odepsal a pokládám to za nic,

α᾿λλὰ μενου̑νγε καὶ ἡγου̑μαι πάντα ζημίαν ει῏ναι διὰ τὸ ὑπερέχον τη̑ς γνὼσεως Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ του̑ κυρίου μου δι῾ ο῍ν τὰ πάντα ε᾿ζημιὼθην καὶ ἡγου̑μαι σκύβαλα ι῞να Χριστὸν κερδήσω

אָף חָשֵׁב אנָא להֵין כֻּלהֵין חֻוסרָנָא מֵטֻל רַבֻּותָא דִּידַעתֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרי הַו דּמֵטֻלָתֵה כֻּלמֵדֵּם חֵסרֵת וַאיך זֵבלָא חֵשׁבֵּת דּלַמשִׁיחָא אִתַר׃

[(11) Phil 03, 09]

וּלְהִמָּצֵא בּוֹ - בְּאֹפֶן שֶׁצִּדְקָתִי לֹא תִּהְיֶה לִי מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא תִּהְיֶה זוֹ הַצְּדָקָה אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ. צְדָקָה אֲשֶׁר מֵאֱלֹהִים הִיא וִיסוֹדָהּ בֶּאֱמוּנָה ־

לְהִמָּצֵא דָבֵק בּוֺ אָנֹכִי אֲשֶׁר צִדְקָתִי אֵינֶנָּה מִן-הַתּוֺרָה כִּי אִם-מִמְּקוֺר אֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ הִיא הַצְּדָקָה מִמְּקוֺר אֱלֹהִים בָּאֱמוּנָה:

A v něm nalezen byl nemající své spravedlnosti, kteráž jest z zákona, ale tu, kteráž jest z víry Kristovy, tu spravedlnost, kteráž jest z Boha, a u víře záleží,

abych získal Krista a nalezen byl v něm nikoli s vlastní spravedlností, která je ze zákona, ale s tou, která je z víry v Krista – spravedlností z Boha založenou na víře, ([Římanům 3:21 Římanům 3:22; Efezským 2:8])

καὶ εὑρεθω̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ μὴ ε῎χων ε᾿μὴν δικαιοσύνην τὴν ε᾿κ νόμου α᾿λλὰ τὴν διὰ πίστεως Χριστου̑ τὴν ε᾿κ θεου̑ δικαιοσύνην ε᾿πὶ τη̑ πίστει

וֵאשׁתּכַח בֵּה כַּד לַיתּ לִי זַדִּיקֻותָא דּנַפשׁי הָי דּמֵן נָמֻוסָא אֵלָא הָי דּמֵן הַימָנֻותָא דַּמשִׁיחָא דִּאיתֵיה זַדִּיקֻותָא דּמֵן אַלָהָא׃

[(11) Phil 03, 10]

כְּדֵי לָדַעַת אוֹתוֹ וְאֶת כֹּחַ תְּחִיָּתוֹ וְאֶת הַשֻּׁתָּפוּת בְּיִסּוּרָיו וּלְהִדַּמּוֹת לוֹ בְּמוֹתוֹ,

כִּי אֹתוֺ אֲבַקֵּשׁ לָדַעַת עִם-עֹז תְּקוּמָתוֺ לָקַחַת חֵלֶק בְּמַכְאֹבָיו וְלִהְיוֺת כְּמַתְכֻּנְתּוֺ בְּמוֺתוֺ:

Abych poznal jej, a moc vzkříšení jeho, i společnost utrpení jeho, připodobňuje se k smrti jeho,

abych poznal jej a moc jeho vzkříšení i účast na jeho utrpení. Beru na sebe podobu jeho smrti, ([Marek 8:34; Římanům 6:4 Římanům 6:5 Římanům 8:17; 2 Korintským 4:10; Zjevení Janovo 20:4])

του̑ γνω̑ναι αυ᾿τὸν καὶ τὴν δύναμιν τη̑ς α᾿ναστάσεως αυ᾿του̑ καὶ τὴν κοινωνίαν τω̑ν παθημάτων αυ᾿του̑ συμμορφιζόμενος τω̑ θανάτω αυ᾿του̑

דּבָה אֵשׁתַּודַּע ליֵשֻׁוע וַלחַילָא דַּקיָמתֵּה וֵאשׁתַּותַּף בּחַשַׁוהי וֵאתּדַּמֵא בּמַותֵּה׃

[(11) Phil 03, 11]

בְּתִקְוָה שֶׁאַגִּיעַ לַתְּחִיָּה מִן הַמֵּתִים.

אוּלַי אוּכַל לַעֲמֹד לְגוֺרָלִי לִתְקוּמָה מִן-הַמֵּתִים:

Zda bych tak přišel k vzkříšení z mrtvých.

abych tak dosáhl zmrtvýchvstání.

ει῎ πως καταντήσω ει᾿ς τὴν ε᾿ξανάστασιν τὴν ε᾿κ νεκρω̑ν

דַּלמָא אֵשׁכַּח אֵמַטֵא לַקיָמתָּא דּמֵן בֵּית מִיתֵא׃

[(11) Phil 03, 12]

לֹא שֶׁכְּבָר הִשַֹגְתִּי אוֹ שֶׁכְּבָר הִגַּעְתִּי לִשְׁלֵמוּת, אֲבָל רָץ אֲנִי בְּתִקְוָה לְהַשִֹיג, כִּי מִשּׁוּם כָּךְ גַּם הִשִֹיגַנִי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

לֹא כְמוֺ אִם-כְּבָר הִ׹ַּׂגְתִּי חֶפְצִי אוֺ הִגַּעְתִּי עַד-תַּכְלִית אֲבָל אָרוּץ אַחֲרָיו אוּלַי אֲשִׂיגֶנּוּ כַּאֲשֶׁר בַּעֲבוּר זֶה נֶאֱחַזְתִּי בְיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם-אֲנִי:

Ne že bych již dosáhl, aneb již dokonalým byl, ale snažně běžím, zda bych i uchvátiti mohl, načež uchvácen jsem od Krista Ježíše.

Nemyslím, že bych již byl u cíle anebo již dosáhl dokonalosti; běžím však, abych se jí zmocnil, protože mne se zmocnil Kristus Ježíš. ([1 Korintským 9:24 1 Korintským 13:12; 1 Timoteovi 6:12 1 Timoteovi 6:19])

ου᾿χ ο῞τι η῎δη ε῎λαβον η῍ η῎δη τετελείωμαι διὼκω δὲ ει᾿ καὶ καταλάβω ε᾿φ῾ ω῟ καὶ κατελήμφθην ὑπὸ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

לָא הוָא מֵן כַּדֻּו נֵסבֵּת אַו מֵן כַּדֻּו אֵתגַּמרֵת אֵלָא רָהֵט אנָא דַּלמָא אַדרֵך למֵדֵּם דּמֵטֻלָתֵה אַדרכַני יֵשֻׁוע משִׁיחָא סּ סּ׃

[(11) Phil 03, 13]

אַחַי, עֲדַיִן אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב אֶת עַצְמִי לְמִי שֶׁהִשִֹיג. אֲבָל דָּבָר אֶחָד: אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֶת אֲשֶׁר מֵאַחֲרַי וְנֶחֱלָץ קָדִימָה אֶל מַה שֶּׁלְּפָנַי.

אַחַי לֹא אָמַרְתִּי בְלִבִּי כִּי הִ׹ַּׂגְתִּי חֶפְצִי אַךְ-אַחַת אָמַרְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת-אֲשֶׁר מֵאַחֲרַי וְלִנְטוֺת בְּכָל-מְאֹדִי אֶל-אֲשֶׁר לְפָנָי:

Bratří, jáť nemám za to, že bych již dosáhl.

Bratří, já nemám za to, že jsem již u cíle; jen to mohu říci: zapomínaje na to, co je za mnou, upřen k tomu, co je přede mnou, ([Římanům 8:24; 2 Korintským 5:7])

α᾿δελφοί ε᾿γώ ε᾿μαυτὸν ου᾿ λογίζομαι κατειληφέναι ε῍ν δέ τὰ μὲν ο᾿πίσω ε᾿πιλανθανόμενος τοι̑ς δὲ ε῎μπροσθεν ε᾿πεκτεινόμενος

אַחַי אֵנָא עַל נַפשׁי לָא רָנֵא אנָא דַּאדרכֵת חדָא דֵּין יָדַע אנָא דַּדבֵסתַּרי טָעֵא אנָא ולַקדָמַי מֵשׁתַּושַׁט אנָא׃

[(11) Phil 03, 14]

אֲנִי רָץ אֶל הַמַּטָּרָה כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת הַפְּרָס שֶׁבִּקְרִיאָה־שֶׁל־מַעְלָה, קְרִיאָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְרָץ אֲנִי אֶל-הַמַּטָּרָה אֶל-שְׂכַר הַמְּרוּצָה כַּאֲשֶׁר קְרָאַנִי אֱלֹהִים וַיְרוֺמְמֵנִי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Ale to jedno činím, na ty věci, kteréž jsou za mnou, zapomínaje, k těm pak, kteréž jsou přede mnou, úsilně chvátaje, k cíli běžím, k odplatě svrchovaného povolání Božího v Kristu Ježíši.

běžím k cíli, abych získal nebeskou cenu, jíž je Boží povolání v Kristu Ježíši. ([Lukáš 9:62; 2 Timoteovi 4:7 2 Timoteovi 4:8; 1 Petrův 5:4])

κατὰ σκοπὸν διὼκω ει᾿ς τὸ βραβει̑ον τη̑ς α῎νω κλήσεως του̑ θεου̑ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

ורָהֵט אנָא לֻוקבַל נִישָׁא דֵּאסַב זָכֻותָא דּקֵריָנָא דַּלעֵל דַּאלָהָא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 03, 15]

לָכֵן כָּל בּוֹגֵר שֶׁבֵּינֵינוּ יַחְשֹׁב נָא כָּךְ, וְאִם בְּאֵיזֶה עִנְיָן חוֹשְׁבִים אַתֶּם אַחֶרֶת, גַּם אֶת זֹאת יְגַלֶּה לָכֶם אֱלֹהִים.

וְעַתָּה כָּל-הַשְּׁלֵמִים מֵאִתָּנוּ כְּמוֺ כֵן יַחְשֹׁבוּ וְאִם-יֵשׁ בֵּינֵיכֶם הַחֹשְׁבִים לֹא-כֵן גַּם-זֹאת יְגַלֶּה לָכֶם אֱלֹהִים:

Protož kteřížkoli jsme dokonalí, to smýšlejme. A pakli v čem jinak smyslíte, i toť vám Bůh zjeví.

Kdo je dokonalý, ať smýšlí jako my; a jestliže v něčem smýšlíte jinak, i to vám Bůh objasní.

ο῞σοι ου῏ν τέλειοι του̑το φρονω̑μεν καὶ ει῎ τι ἑτέρως φρονει̑τε καὶ του̑το ὁ θεὸς ὑμι̑ν α᾿ποκαλύψει

אַילֵין דַּגמִירִין הָכִיל הָלֵין נֵתרַעֻון וֵאן מֵדֵּם אחרָניָאיִת מֵתרַעֵין אנתֻּון אָף הָדֵא אַלָהָא נֵגלֵא לכֻון׃

[(11) Phil 03, 16]

אֲבָל מַה שֶּׁהִגַּעְנוּ אֵלָיו, לְפִי זֶה עָלֵינוּ לְהִתְהַלֵּךְ.

רַק אֶל-אֲשֶׁר הִגָּעְנוּ בַּמְּסִלָּה הַזֹּאת נִתְהַלֵּכָה בְּמַעְגָּל אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד:

Ale k čemuž jsme již přišli, v tom při jednostejném zůstávejme pravidle, a jednostejně smyslme.

Jen k čemu jsme již dospěli, toho se držme. ([Zjevení Janovo 2:25])

πλὴν ει᾿ς ο῍ ε᾿φθάσαμεν τω̑ αυ᾿τω̑ στοιχει̑ν

בּרַם להָדֵא דּמַטִין בּחַד שׁבִילָא נֵשׁלַם ובַחדָא אַויֻותָא׃ ס

[(11) Phil 03, 17]

אַחַי, הִתְנַהֲגוּ כָּמוֹנִי. שִׂימוּ לְבַבְכֶם אֶל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְהַלְּכִים עַל־פִּי הַדֻּגְמָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בָּנוּ.

לְכוּ אַחַי בְּעִקְּבוֺתַי וְהִתְבּוֺנְנוּ אֶל-הַהֹלְכִים כֵּן כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ לָכֶם לְמוֺפֵת:

Spolunásledovníci moji buďte, bratří, a šetřte těch, kteříž tak chodí, jakož máte příklad na nás.

Bratří, napodobujte mne(k). Hleďte na ty, kdo žijí podle našeho příkladu. (k) ř: buďte moji spolunapodobitelé ([1 Korintským 4:16 1 Korintským 11:1; 1 Tesalonickým 1:6; 2 Tesalonickým 3:7 2 Tesalonickým 3:9])

συμμιμηταί μου γίνεσθε α᾿δελφοί καὶ σκοπει̑τε τοὺς ου῞τω περιπατου̑ντας καθώς ε῎χετε τύπον ἡμα̑ς

אֵתּדַּמַו בִּי אַחַי וַהוַיתֻּון מֵתבַּקֵין בַּאילֵין דּהָכַנָא מהַלכִין אַיך דּמֻותָא דּבַן חָזֵיתֻּון׃

[(11) Phil 03, 18]

הֵן רַבִּים הַמִּתְהַלְּכִים אֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת אָמַרְתִּי לָכֶם עֲלֵיהֶם ־וְעַתָּה גַּם בִּבְכִי אֲנִי אוֹמֵר - שֶׁהֵם אוֹיְבֵי צְלַב הַמָּשִׁיחַ;

כִּי רַבִּים הֵם הַהֹלְכִים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם עַל-אֹדוֺתָם וְעַתּה גַם-בִּבְכִי אֲנִי אֹמֵר כִּי-אֹרְבֵי צְלִיב הַמָּשִׁיחַ הֵם:

Neboť mnozí chodí, o nichž jsem častokrát pravil vám, a nyní s pláčem pravím, že jsou nepřátelé kříže Kristova,

Neboť mnozí, o nichž jsem vám často říkal a nyní to s pláčem opakuji, žijí jako nepřátelé Kristova kříže; ([Matouš 7:15; Skutky apoštolské 20:29 Skutky apoštolské 20:30; 1 Janův 2:19])

πολλοὶ γὰρ περιπατου̑σιν ου῍ς πολλάκις ε῎λεγον ὑμι̑ν νυ̑ν δὲ καὶ κλαίων λέγω τοὺς ε᾿χθροὺς του̑ σταυρου̑ του̑ Χριστου̑

אִית גֵּיר סַגִּיֵאא דַּאחרָניָאיִת מהַלכִין הָנֻון דּזַבנִין סַגִּיָאן אֵמרֵת לכֻון עלַיהֻון הָשָׁא דֵּין כַּד בָּכֵא אנָא אָמַר אנָא הָנֻון דַּבעֵלדּבָבֵא אֵנֻון דַּזקִיפֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(11) Phil 03, 19]

אֲנָשִׁים אֲשֶׁר סוֹפָם אֲבַדּוֹן, אֲשֶׁר הַכֶּרֶס הִיא אֱלֹהֵיהֶם; תִּפְאַרְתָּם הִיא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַבְּזוּיִים וְהָאַרְצִיּוּת מְמַלֵּאת אֶת לִבָּם.

אֲשֶׁר אֲחֲרִיתָם אֲבדּוֺן וֵאלֹהֵיהֶם הוּא הַבֶּטֶן וּכְבוֺדָם בְּבָשְׁתָּם וְאַף-הֶגְיוֺנָם הַבְלֵי חָלֶד:

Jichžto konec jest zahynutí, jejichž Bůh jest břicho, a sláva v mrzkostech jejich, kteříž o zemské věci stojí.

jejich koncem je zahynutí, jejich bohem břicho a jejich chloubou to, zač by se měli stydět, neboť smýšlejí přízemně(l). (l) jejich cílem je zahynutí, jejich zbožností jídlo a jejich slávou obřízka, nebo smýšlejí pozemsky. ([Římanům 16:18; Ozeáš 4:7])

ω῟ν τὸ τέλος α᾿πὼλεια ω῟ν ὁ θεὸς ἡ κοιλία καὶ ἡ δόξα ε᾿ν τη̑ αι᾿σχύνη αυ᾿τω̑ν οἱ τὰ ε᾿πίγεια φρονου̑ντες

דּחַרתהֻון אַבדָּנָא הי הָנֻון דַּאלָההֻון כַּרסהֻון ותֵשׁבֻּוחתּהֻון בֵּהתַּתהֻון הָלֵין דּתַרעִיתהֻון בַּארעָא הי׃

[(11) Phil 03, 20]

אֲשֶׁר לָנוּ, אֶזְרָחוּתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם הִיא; מִשָּׁם גַּם יָבוֹא מוֹשִׁיעַ אֲשֶׁר מְחַכִּים אָנוּ לוֹ - הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,

כִּי הֶגְיוֺנֵנוּ הֶגְיוֺן אֶזְרָחִים בַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר מִשָּׁם נְחַכֶּה לְמוֺשִׁיעֵנוּ הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Ale naše obcování jest v nebesích, odkudž i spasitele očekáváme Pána Jezukrista,

My však máme občanství v nebesích, odkud očekáváme i Spasitele, Pána Ježíše Krista. ([Efezským 2:6; Židům 12:23])

ἡμω̑ν γὰρ τὸ πολίτευμα ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς ὑπάρχει ε᾿ξ ου῟ καὶ σωτη̑ρα α᾿πεκδεχόμεθα κύριον ᾽Ιησου̑ν Χριστόν

דִּילַן דֵּין פֻּולחָנַן בַּשׁמַיָא הו ומֵן תַּמָן מסַכֵּינַן למַחיָנָא למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 03, 21]

אֲשֶׁר יַחֲלִיף אֶת גּוּפֵנוּ הַנָּחוּת וְיַעֲשֵׂהוּ דּוֹמֶה לְגוּפוֹ הֶהָדוּר כָּבוֹד, כְּפִי כֹּחַ יְכָלְתּוֹ לְשַׁעְבֵּד אֵלָיו אֶת הַכֹּל.

אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה אֶת-גּוּפֵנוּ הַשָּׁפֵל וִישַׁוֵּהוּ בְתֹאַר גּוּף כְּבוֺדוֺ כְּפִי-פְעֻלַּת כֹּחוֺ אֲשֶׁר בְּיָדוֺ לָשִׁית כֹּל תַּחַת-רַגְלָיו:

Kterýž promění tělo naše ponížené, aby bylo podobné k tělu slávy jeho, podlé mocnosti té, kterouž mocen jest i všecky věci podmaniti sobě.

On promění tělo naší poníženosti v podobu těla své slávy silou, kterou je mocen všecko si podmanit. ([1 Korintským 15:49 1 Korintským 15:27n])

ο῍ς μετασχηματίσει τὸ σω̑μα τη̑ς ταπεινὼσεως ἡμω̑ν σύμμορφον τω̑ σὼματι τη̑ς δόξης αυ᾿του̑ κατὰ τὴν ε᾿νέργειαν του̑ δύνασθαι αυ᾿τὸν καὶ ὑποτάξαι αυ᾿τω̑ τὰ πάντα

דּהֻו נחַלֵף פַּגרָא דּמֻוכָּכַן דּנֵהוֵא בַּדמֻותָא דּפַגרָא דּשֻׁובחֵה אַיך חַילֵה רַבָּא הַו דּבֵה כֻּל אֵשׁתַּעבַּד לֵה׃ ס

[(11) Phil 04, 01]

עַל כֵּן, אַחַי, הָאֲהוּבִים וְהַיְקָרִים, שִׂמְחָתִי וַעֲטֶרֶת רֹאשִׁי, בְּדֶרֶךְ זֹאת עִמְדוּ נָא בָּאָדוֹן, אֲהוּבַי.

עַל-כֵּן אַחִים אֲהוּבִים מַחֲמַדֵּי נַפְשִׁי מְשׂוֺשׂ לִבִּי וַעֲטֶרֶת רֹאשִׁי עִמְדוּ הָכֵן לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ יְדִידִים:

A tak, bratří moji milí a přežádoucí, radost a koruno má, tak stůjte v Pánu, milí.

Moji bratří, které miluji a po nichž toužím, jste mou radostí a slávou(m); proto stůjte pevně v Pánu, milovaní. (m) ř: korunou ([2 Korintským 1:14; 1 Tesalonickým 2:19 1 Tesalonickým 2:20])

ω῞στε α᾿δελφοί μου α᾿γαπητοὶ καὶ ε᾿πιπόθητοι χαρὰ καὶ στέφανός μου ου῞τως στήκετε ε᾿ν κυρίω α᾿γαπητοί

מֵכִּיל אַחַי חַבִּיבֵא וַרחִימֵא וחַדוַתי וַכלִילי הָכַנָא קֻומו בּמָרַן חַבִּיבַי׃

[(11) Phil 04, 02]

הִנְנִי מַפְצִיר בְּאֶבְהוֹדְיָה וּבְסִינְטִיכִי לִהְיוֹת לֵב אֶחָד בָּאָדוֹן.

הִנְנִי דֹרֵשׁ מִן-אַבְהוֺדִיָּה וְגַם כֵּן מִן-סוּנְטִיכִי לְהִתְהַלֵּךְ בְּלֵב אֶחָד לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ:

Evody prosím, i Syntychény prosím, aby jednostejně smyslily v Pánu.

Euodii domlouvám i Syntyché domlouvám, aby byly zajedno v Pánu.

Ευ᾿οδίαν παρακαλω̑ καὶ Συντύχην παρακαλω̑ τὸ αυ᾿τὸ φρονει̑ν ε᾿ν κυρίω

מֵן אֵוָהדִיַא בָּעֵא אנָא ומֵן סֻונטִיכַא דּחַד רֵעיָנָא נֵהוֵא להֵין בּמָרַן׃

[(11) Phil 04, 03]

וְאַתָּה, חֲבֵרִי הָאֲמִתִּי, הַנּוֹשֵׂא עִמִּי בָּעֹל, גַּם מִמְּךָ אֲנִי מְבַקֵּשׁ: עֲזֹר נָא לָהֶן; הֵן הִשְׁתַּתְּפוּ עִמִּי בְּמַאֲבַק הַבְּשׂוֹרָה, יַחַד עִם קְלֵמֶנְטוֹס וְעִם יֶתֶר שֻׁתָּפַי לָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים.

וְאֵלֶיךׇ חָבֵר נֶאֱמָן הַנִּצְמָד-לִי בַּעֲבֹדָה אֶקְרָא-נָא לַעֲזֹר לָהֶן אֲשֶׁר עָבְדוּ עִמִּי יַחְדָּו בְּמַלְאֲכוּת הַבְּשׂרָה עִם-קְלִימִיס וְעִם-יֶתֶר סֹמְכֵי יָדִי אֲשֶׁר שְׁמוֺתָם בְּסֵפֶר הַחַיִּים:

Ano i tebe prosím, tovaryši můj vlastní, budiž jim pomocen, kteréžto v evangelium spolu se mnou pracovaly, i spolu s Klimentem a s jinými pomocníky mými, jejichž jména jsou v knize života.

Ano i tebe prosím, můj věrný(n) druhu, ujmi se jich; vždyť vedly zápas za evangelium spolu se mnou i s Klementem a ostatními spolupracovníky, jejichž jména jsou v knize života. (n) vlastní ([Římanům 16:12; 1 Tesalonickým 5:12; 1 Timoteovi 5:17; Exodus 32:32; Daniel 12:1; Zjevení Janovo 3:5])

ναὶ ε᾿ρωτω̑ καὶ σέ γνήσιε σύζυγε συλλαμβάνου αυ᾿ται̑ς αι῞τινες ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω συνήθλησάν μοι μετὰ καὶ Κλήμεντος καὶ τω̑ν λοιπω̑ν συνεργω̑ν μου ω῟ν τὰ ο᾿νόματα ε᾿ν βίβλω ζωη̑ς

אָף מֵנָך בָּעֵא אנָא בַּר־זַוגּי שַׁרִירָא דּתֵהוֵא מעַדַּר להֵין דּהֵנֵין לאִי עַמי בֵּאוַנגֵּלִיָון עַם קלִמִיס ועַם שַׁרכָּא דַּמעַדּרָנַי הָנֻון דַּשׁמָהַיהֻון כּתִיבִין בַּכתָבָא דּחַיֵא׃ ס

[(11) Phil 04, 04]

שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן בְּכָל עֵת; אֹמַר שׁוּב, שִׂמְחוּ.

שִׂישׂוּ בַאֲדֹנֵינוּ תָּמִיד וְעוֺד אֶשְׁנֶה לֵאמֹר שִׂישׂוּ בוֺ מָשׂוֺשׂ:

Radujte se v Pánu vždycky; opět pravím, radujte se.

Radujte se v Pánu vždycky, znovu říkám, radujte se! ([Filipským 2:18 Filipským 3:1])

χαίρετε ε᾿ν κυρίω πάντοτε πάλιν ε᾿ρω̑ χαίρετε

חדַו בּמָרַן בּכֻלזבַן ותֻוב אָמַר אנָא חדַו׃

[(11) Phil 04, 05]

נֹעַם הִתְנַהֲגוּתְכֶם יִוָּדַע נָא לְכָל אָדָם. הָאָדוֹן קָרוֹב.

עַנְוַת רוּחֲכֶם תִּוָּדַע לְכָל-בְּנֵי אָדָם קָרוֺב הוּא אֲדֹנֵינוּ:

Mírnost vaše známa buď všechněm lidem. Pán blízko.

Vaše mírnost ať je známa všem lidem. Pán je blízko. ([Matouš 5:5; Židům 10:37; Jakubův 5:8 Jakubův 5:9])

τὸ ε᾿πιεικὲς ὑμω̑ν γνωσθήτω πα̑σιν α᾿νθρὼποις ὁ κύριος ε᾿γγύς

ומַכִּיכֻותכֻון תֵּתִידַע לוָת כֻּלנָשׁ מָרַן קַרִיב הֻו׃

[(11) Phil 04, 06]

אַל תִּדְאֲגוּ לְשׁוּם דָּבָר, כִּי אִם בְּכָל דָּבָר הַצִּיגוּ מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לֵאלֹהִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וּבְהוֹדָיָה.

הַרְחִיקוּ כָל-דְּאָגָה מִכֶּם אַךְ הוֺדִיעוּ כָל-מִשְׁאֲלוֺתֵיכֶם בִּתְפִלָּה בִּתְחִנָּה וּבְתוֺדָה לֵאלֹהֵינוּ:

O nic nebuďte pečliví, ale ve všech věcech skrze modlitbu a poníženou žádost s díků činěním prosby vaše známy buďte Bohu.

Netrapte se žádnou starostí, ale v každé modlitbě a prosbě děkujte a předkládejte své žádosti Bohu.

μηδὲν μεριμνα̑τε α᾿λλ῾ ε᾿ν παντὶ τη̑ προσευχη̑ καὶ τη̑ δεήσει μετὰ ευ᾿χαριστίας τὰ αι᾿τήματα ὑμω̑ν γνωριζέσθω πρὸς τὸν θεόν

דּמֵדֵּם לָא תִּאצפֻּון אֵלָא בּכֻלזבַן בַּצלֻותָא וַבבָעֻותָא וַבתַודִּיתָא שֵׁאלָתכֻון נֵתיַדּעָן קדָם אַלָהָא׃

[(11) Phil 04, 07]

וּשְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנִּשְׂגָּב מִכָּל שֵׂכֶל יִנְצֹר אֶת לְבַבְכֶם וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְהָאֱלֹהִים יְצַו אֶת-שְׁלוֺמוֺ אֲשֶׁר לֹא יְכִילֶנּוּ כָל-שֵׂכֶל לִנְצֹר אֶת-לִבְּכֶם וְאֶת-הֶגְיוֺן רוּחֲכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

A pokoj Boží, kterýž převyšuje všeliký rozum, hájiti bude srdcí vašich i smyslů vašich v Kristu Ježíši.

A pokoj Boží, převyšující každé pomyšlení, bude střežit vaše srdce i mysl v Kristu Ježíši. ([Izajáš 26:3; Jan 14:27; Koloským 3:15])

καὶ ἡ ει᾿ρήνη του̑ θεου̑ ἡ ὑπερέχουσα πάντα νου̑ν φρουρήσει τὰς καρδίας ὑμω̑ν καὶ τὰ νοήματα ὑμω̑ν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

וַשׁלָמֵה דַּאלָהָא הַו דּרַבּ מֵן כֻּל מַדַּע ננַטַר לֵבַּוָתכֻון ומַדּעַיכֻּון בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(11) Phil 04, 08]

סוֹף דָּבָר, אַחַי, כָּל אֲשֶׁר אֱמֶת, כָּל מַה שֶׁנִּכְבָּד, כָּל דָּבָר יָשָׁר, טָהוֹר, מָלֵא נֹעַם, כָּל אֲשֶׁר שִׁמְעוֹ טוֹב, כָּל מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה, וְכָל דָּבָר הָרָאוּי לְשֶׁבַח - בְּאֵלֶּה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם.

סוֺף דָּבָר אַחַי שִׂימוּ לִבְּכֶם אֵיזֶה דָבָר אֱמֶת הוּא אֵיזֶה נִכְבָּדוֺת בּוֺ וְאֵיזֶה מְכוֺנוֺ ישֶׁר אֵיזֶה הוּא זָךְ אֵיזֶה הוּא נֶחְמָד וְאֵיזֶה לוֺ שֵׁם טוֺב אִם-יֵשׁ מַעֲשֵׂה צְדָקָה אוֺ דָבָר לוֺ נָאוָה תְהִלָּה שִׂימוּ לִבְּכֶם לְכָל-אֵלֶּה:

Dále pak, bratří, kterékoli věci jsou pravé, kterékoli poctivé, kterékoli spravedlivé, kterékoli čisté, kterékoli milé, kterékoli dobropověstné, jestli která ctnost, a jestli která chvála, o těch věcech přemyšlujte.

Konečně, bratří, přemýšlejte o všem, co je pravdivé, čestné, spravedlivé, čisté, cokoli je hodné lásky, co má dobrou pověst, co se považuje za ctnost a co sklízí pochvalu. ([Římanům 12:17])

τὸ λοιπόν α᾿δελφοί ο῞σα ε᾿στὶν α᾿ληθη̑ ο῞σα σεμνά ο῞σα δίκαια ο῞σα ἁγνά ο῞σα προσφιλη̑ ο῞σα ευ῎φημα ει῎ τις α᾿ρετὴ καὶ ει῎ τις ε῎παινος ταυ̑τα λογίζεσθε

מֵכִּיל אַחַי אַילֵין דּשַׁרִירָן וַאילֵין דּנַכפָּן וַאילֵין דּכִאנָן וַאילֵין דּדַכיָן וַאילֵין דַּרחִימָן וַאילֵין דַּשׁבִיחָן וַאילֵין עבָדֵא דּשֻׁובחָא וַדקֻולָסָא הָלֵין אֵתרַעַו׃

[(11) Phil 04, 09]

הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לְמַדְתֶּם וְקִבַּלְתֶּם וּשְׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי, וַאֲשֶׁר רְאִיתֶם בִּי - אוֹתָם עֲשׂוּ; וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם יִהְיֶה עִמָּכֶם.

וְכֹל אֲשֶׁר לְמַדְתֶּם וְקִבַּלְתֶּם וּכְמַעֲשַׂי אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אוֺ רְאִיתֶם כֵּן תַּעֲשׂוּ גַּם-אַתֶּם וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֺם יְהִי עִמָּכֶם:

Kterýmž jste se i naučili, je i přijali, a slyšeli i viděli na mně. Ty věci čiňte, a Bůh pokoje budeť s vámi.

Čemu jste se u mne naučili, co jste přijali a uslyšeli i spatřili, to čiňte. A Bůh pokoje bude s vámi. ([Filipským 3:17; Římanům 15:33 Římanům 16:20; 1 Tesalonickým 5:23])

α῍ καὶ ε᾿μάθετε καὶ παρελάβετε καὶ η᾿κούσατε καὶ ει῎δετε ε᾿ν ε᾿μοί ταυ̑τα πράσσετε καὶ ὁ θεὸς τη̑ς ει᾿ρήνης ε῎σται μεθ῾ ὑμω̑ν

הָלֵין דִּילֵפתֻּון וקַבֵּלתֻּון וַשׁמַעתֻּון וַחזַיתֻּון בִּי הָלֵין סעֻורו וַאלָהָא דַּשׁלָמָא נֵהוֵא עַמכֻון׃ ס

[(11) Phil 04, 10]

אָכֵן שָׂמַחְתִּי מְאֹד בָּאָדוֹן שֶׁשּׁוּב עוֹרַרְתֶּם אֶת דַּאֲגַתְכֶם לִי; אָמְנָם בֶּעָבָר דְּאַגְתֶּם לִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָכֶם הִזְדַּמְנוּת לִפְעֹל.

וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי בַאֲדֹנֵינוּ עַד-מְאֹד כִּי עוֺד יָנוּב חֵילְכֶם וְתָשִׂימוּ עַיִן לָחוּשׁ לִי אַף כִּי-עֵינֵיכֶם שַׂמְתֶּם לָחוּשׁ לִי תָמִיד אֲבָל לֹא הָיוּ לָכֶם יָדָיִם:

Zradoval jsem se v Pánu velice, že již opět zase rozzelenala se péče vaše o mne. Načež však byli jste myslili, ale nedostalo se vám příhodného času.

Velmi jsem se v Pánu zaradoval, že již zase rozkvetla vaše péče o mne. Vím, vždycky jste na to mysleli, jen jste neměli příležitost.

ε᾿χάρην δὲ ε᾿ν κυρίω μεγάλως ο῞τι η῎δη ποτὲ α᾿νεθάλετε τὸ ὑπὲρ ε᾿μου̑ φρονει̑ν ε᾿φ῾ ω῟ καὶ ε᾿φρονει̑τε η᾿καιρει̑σθε δέ

רַורבָאיִת דֵּין חדִית בּמָרַן דַּאקֵפתֻּון למִאצַף דִּילי אַיכַּנָא דָּאף יָצפִּין הוַיתֻּון אֵלָא לָא ספִיקִין הוַיתֻּון׃

[(11) Phil 04, 11]

אֵינֶנִּי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ מַחְסוֹר; לָמַדְתִּי לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, בְּכָל מַצָּב.

וְלֹא בַעֲבוּר מַחְסֹרַי אֲנִי דֹבֵר כֵּן כִּי לָמַדְתְּי לִהְיוֺת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי:

Ne proto, že bych jakou nouzi měl, toto pravím; nebo já naučil jsem se dosti míti na tom, což mám.

Ne že bych si naříkal na nedostatek; naučil jsem se být spokojen s tím, co mám. ([1 Timoteovi 6:6; Židům 13:5])

ου᾿χ ο῞τι καθ῾ ὑστέρησιν λέγω ε᾿γώ γὰρ ε῎μαθον ε᾿ν οι῟ς ει᾿μι αυ᾿τάρκης ει῏ναι

לָא הוָא דֵּין מֵטֻל דַּחסַר לִי אָמַר אנָא אֵנָא גֵּיר יֵלפֵּת דּנֵהוֵא סָפֵק לִי הַו מֵדֵּם דִּאית לִי׃

[(11) Phil 04, 12]

יוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֹד בְּעֹנִי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֹד בְּשֶׁפַע. בְּכָל דָּבָר וּבְכָל הַנְּסִבּוֹת מֻרְגָּל אֲנִי גַּם לְשׂבַע וְגַם לְרָעָב, גַּם לְשֶׁפַע גַּם לְמַחְסוֹר.

יֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֹד בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה וְלַעֲמֹד בִּהְיוֺת לִי דַּי וְהוֺתֵר בְּכָל-מָקוֺם וּבְכָל-עֵת הִסְכַּנְתִּי לִשְׂבֹּעַ וְגַם-לִרְעָב לִחְיוֺת בְּמוֺתָר וְגַם-בְּמַחְסוֺר:

Umímť i snížen býti, umím také i hojnost míti; všudy a ve všech věcech pocvičen jsem, i nasycen býti i lačněti, totiž hojnost míti i nouzi trpěti.

Dovedu trpět nouzi, dovedu mít hojnost. Ve všem a do všeho jsem zasvěcen: být syt i hladov, mít nadbytek i nedostatek.

οι῏δα καὶ ταπεινου̑σθαι οι῏δα καὶ περισσεύειν ε᾿ν παντὶ καὶ ε᾿ν πα̑σιν μεμύημαι καὶ χορτάζεσθαι καὶ πεινα̑ν καὶ περισσεύειν καὶ ὑστερει̑σθαι

יָדַע אנָא דֵּאתמַכַּך יָדַע אנָא הֻו אָף דֵּאתיַתַּר בּכֻל וַבכֻל מֵדֵּם מדַרַשׁ אנָא אָף בּסַבעָא אָף בּכַפנָא בַּמשַׁרתּחֻותָא וַבחַסִירֻותָא׃

[(11) Phil 04, 13]

הַכֹּל אֲנִי יָכוֹל בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן בִּי כֹּחַ.

אֶת-כֹּל אוּכַל בְּיַד הַמָּשִׁיחַ הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל:

Všecko mohu v Kristu, kterýž mne posiluje.

Všecko mohu v Kristu, který mi dává sílu. ([2 Korintským 12:10])

πάντα ι᾿σχύω ε᾿ν τω̑ ε᾿νδυναμου̑ντί με

דּכֻל מֵדֵּם מצֵא אנָא חַילָא בַּמשִׁיחָא דַּמחַיֵל לִי׃

[(11) Phil 04, 14]

עִם זֹאת טוֹב עֲשִׂיתֶם שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתֶּם בְּצָרָתִי.

אֲבָל אַתֶּם הֵיטַבְתֶּם עֲשׂוֺ כִּי הִתְחַבַּרְתֶּם עִמִּי בְּצָרָתִי:

A však dobře jste učinili, obcovavše mému ssoužení.

Avšak učinili jste dobře, když jste mi pomohli v mých těžkostech. ([Marek 9:41; Filipským 1:7; 2 Timoteovi 1:8; Židům 10:33])

πλὴν καλω̑ς ε᾿ποιήσατε συγκοινωνήσαντές μου τη̑ θλίψει

בּרַם שַׁפִּיר עבַדּתֻּון דֵּאשׁתַּותַּפתֻּון לֻאולצָנַי׃ ס

[(11) Phil 04, 15]

אַתֶּם הַפִילִיפִּים גַּם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר יָצָאתִי מִמָּקֵדוֹנְיָה בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַבְּשׂוֹרָה, שׁוּם קְהִלָּה מִלְּבַדְּכֶם לֹא חָבְרָה אֵלַי בְּעִנְיַן מַתַּן עֶזְרָה אוֹ קַבָּלַת עֶזְרָה;

גַּם-דְּעוּ-נָא בְּנֵי פִילִפִּי כְּצֵאתִי מִן-מַקְדּוֺנְיָא בִּתְחִלַּת הַבְּשׂרָה לֹא הָיְתָה עֵדָה אֲשֶׁר-בָּאָה בְדִבְרֵי מַ׹ָּׂא וּמַתָּן עִמָּדִי זוּלָתִי אַתֶּם לְבַדְּכֶם:

Víte pak i vy, Filipenští, že při počátku evangelium, když jsem šel z Macedonie, žádný zbor neudělil mi z strany dání a vzetí, než vy sami.

I vy to víte, Filipští, že v počátcích evangelia, když jsem vyšel z Makedonie, ani jedna církev(o) se nepodílela se mnou v příjmech a vydáních, jen vy sami; (o) obec, sbor ([2 Korintským 11:8 2 Korintským 11:9])

οι῎δατε δὲ καὶ ὑμει̑ς Φιλιππήσιοι ο῞τι ε᾿ν α᾿ρχη̑ του̑ ευ᾿αγγελίου ο῞τε ε᾿ξη̑λθον α᾿πὸ Μακεδονίας ου᾿δεμία μοι ε᾿κκλησία ε᾿κοινὼνησεν ει᾿ς λόγον δόσεως καὶ λήμψεως ει᾿ μὴ ὑμει̑ς μόνοι

יָדעִין אנתֻּון דֵּין אָף אַנתֻּון פִילִיפִּסָיֵא דַּבשֻׁורָיָא דַּסבַרתָא כַּד נֵפקֵת מֵן מַקֵדָונִיַא אָפלָא חדָא מֵן עִדָתָא אֵשׁתַּותַּף לִי בּחֻושׁבָּן מַסבָא ומַתּלָא אֵלָא אַנתֻּון בַּלחֻוד׃

[(11) Phil 04, 16]

הֵן גַּם בִּהְיוֹתִי בְּתֶסָּלוֹנִיקִי שְׁלַחְתֶּם אֵלַי כַּמָּה פְּעָמִים לְסַפֵּק אֶת צְרָכַי.

כִּי גַּם-לְתַסְלוֺנִיקִי שְׁלַחְתֶּם לִי פַּעַם וּשְׁתַּיִם דֵּי מַחְסֹרָי:

Ano i do Tessaloniky jednou i podruhé, čehož jsem potřeboval, poslali jste mi.

vždyť i do Tesaloniky víc než jednou jste mi poslali na mé potřeby. ([1 Tesalonickým 2:9])

ο῞τι καὶ ε᾿ν Θεσσαλονίκη καὶ α῞παξ καὶ δὶς ει᾿ς τὴν χρείαν μοι ε᾿πέμψατε

דָּאף לתֵסַלָונִיקִא חדָא זבַן ותַרתֵּין חשַׁחתי שַׁדַּרתֻּון לִי׃

[(11) Phil 04, 17]

לֹא שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵף לְמַתָּנוֹת; שׁוֹאֵף אֲנִי לִפְרִי שֶׁיִּרְבֶּה לִזְכוּתְכֶם.

וְלֹא מַתָּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ כִּי אִם-פֶּרְיְכֶם מְבַקֵּשׁ אֲנִי כִּי יִשְׂגֶּה לָכֶם לָרֹב:

Ne proto že bych hledal darů, ale hledám užitku hojného k vašemu prospěchu.

Ne že by mi šlo o dary; jde mi o to, aby rostl zisk, který se připisuje k vašemu dobru. ([Marek 10:21])

ου᾿χ ο῞τι ε᾿πιζητω̑ τὸ δόμα α᾿λλὰ ε᾿πιζητω̑ τὸν καρπὸν τὸν πλεονάζοντα ει᾿ς λόγον ὑμω̑ν

לַו דּמַוהַבתָא בָּעֵא אנָא אֵלָא בָּעֵא אנָא דּפִארֵא נֵסגֻּון לכֻון׃

[(11) Phil 04, 18]

יֵשׁ לִי הַכֹּל בְּשֶׁפַע; מָלֵאתִי לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי מִידֵי אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם - רֵיחַ נִיחוֹחַ הֵם, מִנְחָה עֲרֵבָה רְצוּיָה לֵאלֹהִים.

אַךְ עַתָּה יֶשׁ-לִי כֹל דַּי וְהוֺתֵר וַאֲנִי מָלֵאתִי כִּי לָקַחְתִּי מִיַּד אֶפַּפְרוֺדִיטוֺס אֶת-אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם לִי לְרֵיחַ נִיחֹחַ מִנְחָה עֲרֵבָה לְרָצוֺן לֵאלֹהִים:

Přijalť jsem pak všecko, a hojněť mám, naplněnť jsem, vzav od Epafrodita to, což posláno od vás, vůni sladkosti, obět vzácnou a libou Bohu.

Dostal jsem tedy všecko a mám hojnost; jsem plně opatřen, když jsem přijal od Epafrodita dary, které jste mi poslali – jsou vůní příjemnou, obětí vhodnou, Bohu milou. ([Exodus 29:18; Ezechiel 20:41; 2 Korintským 9:12; Efezským 5:2; Židům 13:16])

α᾿πέχω δὲ πάντα καὶ περισσεύω πεπλήρωμαι δεξάμενος παρὰ ᾽Επαφροδίτου τὰ παρ῾ ὑμω̑ν ο᾿σμὴν ευ᾿ωδίας θυσίαν δεκτήν ευ᾿άρεστον τω̑ θεω̑

כֻּלמֵדֵּם קַבּלֵת ויַתִּיר לִי וַמלֵא אנָא ונֵסבֵּת כֻּל דּשַׁדַּרתֻּון לִי בּיַד אֵפַּפרָודִיטָס רִיחָא בַּסִימָא ודֵבחָא מקַבּלָא דּשָׁפַר לַאלָהָא׃

[(11) Phil 04, 19]

וֵאלֹהַי יְמַלֵּא אֶת כָּל צָרְכְּכֶם כְּפִי עֹשֶׁר כְּבוֹדוֹ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וֵאלֹהַי יְמַלֵּא כָל-מַחְסֹרְכֶם בְּעָשְׁרוֺ וּבִכְבוֺדוֺ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Bůh pak můj naplníť všelikou potřebu vaši podlé bohatství svého slavně v Kristu Ježíši.

Můj Bůh vám dá všechno, co potřebujete, podle svého bohatství v slávě v Kristu Ježíši. ([2 Korintským 9:8-2 Korintským 9:11])

ὁ δὲ θεός μου πληρὼσει πα̑σαν χρείαν ὑμω̑ν κατὰ τὸ πλου̑τος αυ᾿του̑ ε᾿ν δόξη ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

וַאלָהי נמַלֵא כֻּלָה סנִיקֻותכֻון אַיך עֻותרֵה בּשֻׁובחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(11) Phil 04, 20]

לֵאלֹהִים אָבִינוּ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

וְלֵאלֹהֵינוּ אָבִינוּ הַכָּבוֺד לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Bohu pak a Otci našemu sláva na věky věků. Amen.

Našemu Bohu a Otci sláva na věky věků. Amen.

τω̑ δὲ θεω̑ καὶ πατρὶ ἡμω̑ν ἡ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

לַאלָהָא דֵּין אַבֻון שֻׁובחָא וִאיקָרָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(11) Phil 04, 21]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם כָּל קָדוֹשׁ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. הָאַחִים אֲשֶׁר עִמִּי דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם כָּל-הַקְּדוֺשִׁים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּדִי שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמְכֶם:

Pozdravtež všech svatých v Kristu Ježíši. Pozdravujíť vás bratří, kteříž jsou se mnou.

Pozdravujte všechny, kteří patří Kristu Ježíši(p). Pozdravují vás bratří, kteří jsou se mnou. (p) ř: každého svatého v Kristu Ježíši ([1 Korintským 16:20; 2 Korintským 13:12])

α᾿σπάσασθε πάντα α῞γιον ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ α᾿σπάζονται ὑμα̑ς οἱ σὺν ε᾿μοὶ α᾿δελφοί

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּכֻלהֻון קַדִּישֵׁא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון אַחֵא דּעַמי׃

[(11) Phil 04, 22]

כָּל הַקְּדוֹשִׁים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם, בְּעִקָּר אֵלֶּה אֲשֶׁר מִבֵּית הַקֵּיסָר.

כָּל-הַקְּדוֺשִׁים שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמְכֶם וּבְרֹאשָׁם אֵלֶּה אֲשֶׁר מִבֵּית קֵיסָר:

Pozdravujíť vás všickni svatí, zvláště pak ti, kteříž jsou z domu císařova.

Pozdravují vás i ostatní bratří(q), zvláště ti, kteří jsou z císařského domu. (q) ř: svatí ([Filipským 1:13])

α᾿σπάζονται ὑμα̑ς πάντες οἱ α῞γιοι μάλιστα δὲ οἱ ε᾿κ τη̑ς Καίσαρος οι᾿κίας

שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא יַתִּירָאיִת הָלֵין דּמֵן בַּיתֵּה דּקֵסַר׃

[(11) Phil 04, 23]

חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם רוּחֲכֶם.

חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם-כֻּלְכֶם אָמֵן:

Milost Pána našeho Jezukrista se všechněmi vámi. Amen.

Milost Pána Ježíše Krista buď s vámi(r).(s) (r) ř: s vaším duchem (s) var: + Amen.

ἡ χάρις του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ μετὰ του̑ πνεύματος ὑμω̑ν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם כֻּלכֻון אַמִין׃ ס

[(12) Colo 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת טִימוֹתֵיאוֹס אָחִינוּ,

פּוֺלוֺס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֺן הָאֱלֹהִים אֲנִי וְטִימוֺתִיּוֺס אָחִינוּ:

Pavel apoštol Ježíše Krista, skrze vůli Boží, a Timoteus,

Pavel, z Boží vůle apoštol Krista Ježíše, a bratr Timoteus

Παυ̑λος α᾿πόστολος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ διὰ θελήματος θεου̑ καὶ Τιμόθεος ὁ α᾿δελφὸς

פַּולָוס שׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא וטִימָתֵאָוס אַחָא׃

[(12) Colo 01, 02]

אֶל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּקוֹלוֹסָה, הָאַחִים הַנֶּאֱמָנִים בַּמָּשִׁיחַ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

אֶל-הַקְּדוֺשִׁים וְהָאַחִים הַנֶּאֱמָנִים בַּמָּשִׁיחַ ישְׁבֵי קוֺלַסָּא חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדוֺנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Těm, kteříž jsou v Kolossis, svatým a věrným bratřím v Kristu Ježíši: Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista.

Božímu lidu(a) v Kolosách, věrným bratřím v Kristu: Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho(b). (a) ř: svatým (b) var: + a Pána Ježíše Krista

τοι̑ς ε᾿ν Κολοσσαι̑ς ἁγίοις καὶ πιστοι̑ς α᾿δελφοι̑ς ε᾿ν Χριστω̑ χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν

לַאילֵין דִּאית בּקֻולַסָוס אַחֵא קַדִּישֵׁא וַמהַימנֵא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא שׁלָמָא עַמכֻון וטַיבֻּותָא מֵן אַלָהָא אַבֻון׃ ס

[(12) Colo 01, 03]

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּמִתְפַּלְּלִים בַּעַדְכֶם תָּמִיד,

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מוֺדִים לֵאלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ ומִתְפַּלְּלִים בַּעַדְכֶם תָּמִיד:

Díky činíme Bohu a Otci Pána našeho Jezukrista, vždycky za vás modléce se,

Stále za vás v modlitbách děkujeme Bohu, Otci našeho Pána Ježíše Krista, ([Efezským 1:16; 1 Tesalonickým 1:2])

ευ᾿χαριστου̑μεν τω̑ θεω̑ πατρὶ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ πάντοτε περὶ ὑμω̑ν προσευχόμενοι

מַודֵּינַן לַאלָהָא אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא בּכֻלזבַן וַמצַלֵינַן עלַיכֻּון׃

[(12) Colo 01, 04]

כִּי שָׁמַעְנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְעַל אַהֲבַתְכֶם לְכָל הַקְּדוֹשִׁים

אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאַהֲבַתְכֶם לְכָל-הַקְּדוֺשִׁים:

Slyšavše o víře vaší v Kristu Ježíši, a o lásce ke všechněm svatým,

neboť jsme slyšeli o vaší víře v Krista Ježíše a o vaší lásce, kterou máte ke všem bratřím(c) (c) ř: svatým ([1 Korintským 13:13; 1 Tesalonickým 1:3 Efezským 1:15; Filemonovi 1:5])

α᾿κούσαντες τὴν πίστιν ὑμω̑ν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ καὶ τὴν α᾿γάπην η῍ν ε῎χετε ει᾿ς πάντας τοὺς ἁγίους

הָא מֵן דַּשׁמַען הַימָנֻותכֻון דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא וחֻובּכֻון דַּלוָת כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא׃

[(12) Colo 01, 05]

לְנֹכַח הַתִּקְוָה הַשְּׁמוּרָה לָכֶם בַּשָּׁמַיִם, תִּקְוָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עָלֶיהָ קֹדֶם לָכֵן בִּדְבַר הָאֱמֶת שֶׁל הַבְּשׂוֹרָה

בַּעֲבוּר הַתִּקְוָה הַצְּפוּנָה לָכֶם בַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵאָז מִפִּי אִמְרֵי אֱמֶת בַּבְּשׂרָה:

Pro naději složenou vám v nebesích, o níž jste prvé slyšeli v slovu pravdy, to jest evangelium.

pro naději zakotvenou v nebesích. Víte o ní, protože i k vám přišlo slovo pravdy, evangelium; ([Efezským 1:13; 1 Petrův 1:3-1 Petrův 1:4])

διὰ τὴν ε᾿λπίδα τὴν α᾿ποκειμένην ὑμι̑ν ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς η῍ν προηκούσατε ε᾿ν τω̑ λόγω τη̑ς α᾿ληθείας του̑ ευ᾿αγγελίου

מֵטֻל סַברָא הַו דַּנטִיר לכֻון בַּשׁמַיָא הַו דּמֵן קדִים שׁמַעתֻּון בּמֵלתָא דּקֻושׁתָּא דַּסבַרתָא׃

[(12) Colo 01, 06]

שֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיכֶם. וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּשׂוֹרָה עוֹשָׂה פְּרִי וּמְשַׂגְשֶׂגֶת בְּכָל הָעוֹלָם, כֵּן גַּם בְּקִרְבְּכֶם לְמִן הַיּוֹם שֶׁשְּׁמַעְתֶּם וְהִכַּרְתֶּם בֶּאֱמֶת אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים,

אֲשֶׁר הוּבְאָה אֲלֵיכֶם כְּמוֺ גַם בְּכָל-הָאָרֶץ וּפֹרִיָּה וַעֲנֵפָה בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁם כְּמוֺ גַם-בְּתוֺכֲכֶם לְמִן-הַיּוֺם אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וְיָדֹעַ יְדַעְתֶּם חֶסֶד אֱלֹהִים בֶּאֱמֶת:

Kteréž jest přišlo k vám, jako i na všecken svět, a ovoce nese, jako i u vás od toho dne, v kterémž jste slyšeli, a poznali milost Boží v pravdě,

tak jako na celém světě, i mezi vámi přináší ovoce a roste od toho dne, kdy jste uslyšeli o Boží milosti a přesvědčili se, že je pravdivá. ([Marek 4:8; Římanům 1:13; 1 Timoteovi 3:16])

του̑ παρόντος ει᾿ς ὑμα̑ς καθώς καὶ ε᾿ν παντὶ τω̑ κόσμω ε᾿στὶν καρποφορούμενον καὶ αυ᾿ξανόμενον καθώς καὶ ε᾿ν ὑμι̑ν α᾿φ῾ η῏ς ἡμέρας η᾿κούσατε καὶ ε᾿πέγνωτε τὴν χάριν του̑ θεου̑ ε᾿ν α᾿ληθεία

הָי דֵּאתכַּרזַת לכֻון אַיך דָּאף לכֻלֵה עָלמָא ורָביָא ויָהבָּא פִּארֵא אַיכַּנָא דָּאף בּכֻון מֵן יַומָא דַּשׁמַעתֻּון וֵאשׁתַּודַּעתֻּון טַיבֻּותֵה דַּאלָהָא בּקֻושׁתָּא׃

[(12) Colo 01, 07]

כְּדֶרֶךְ שֶׁלְּמַדְתֶּם מֵאֵת אֶפַּפְרַס הָאָהוּב, חֲבֵרֵנוּ לָעֲבוֹדָה וּמְשָׁרֵת נֶאֱמָן שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לְמַעַנְכֶם,

וְכַאֲשֶׁר גַּם-כֵּן לְמַדְתֶּם מִפִּי אֶפַּפְרָס יְדִידֵנוּ הָעֹבֵד עִמָּנוּ יַחְדָּו הוּא מְשָׁרֵת הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמָן לִפְנֵיכֶם:

Jakož jste se i naučili od Epafry, milého spoluslužebníka našeho, kterýž jest věrný k vám služebník Kristův,

Tak vás tomu učil Epafras, náš milovaný druh, jenž nás(d) věrně zastupuje jako Kristův služebník. (d) var: vás ([Koloským 4:12; Filemonovi 1:23])

καθώς ε᾿μάθετε α᾿πὸ ᾽Επαφρα̑ του̑ α᾿γαπητου̑ συνδούλου ἡμω̑ν ο῞ς ε᾿στιν πιστὸς ὑπὲρ ὑμω̑ν διάκονος του̑ Χριστου̑

אַיך מָא דִּילֵפתֻּון מֵן אֵפַּפרַא כּנָתַן חַבִּיבָא דּהֻו אִיתַוהי חלָפַיכֻּון משַׁמשָׁנָא מהַימנָא דַּמשִׁיחָא׃

[(12) Colo 01, 08]

אֲשֶׁר גַּם סִפֵּר לָנוּ עַל אַהֲבַתְכֶם שֶׁבָּרוּחַ.

וְהוּא הִגִּיד לָנוּ אֶת-אַהֲבַתְכֶם לְפִי הָרוּחַ:

Kterýž také oznámil nám lásku vaši v Duchu.

On nám také vyprávěl o lásce, kterou ve vás působí Boží Duch.

ὁ καὶ δηλὼσας ἡμι̑ν τὴν ὑμω̑ν α᾿γάπην ε᾿ν πνεύματι

והֻו אַודּעַן חֻובּכֻון דַּברֻוחָא סּ סּ׃

[(12) Colo 01, 09]

מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָנוּ, מִיּוֹם שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת זֹאת, אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית,

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם-אֲנַחְנוּ מִן-הַיּוֺם אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כָזֹאת לֹא חָדַלְנוּ מֵהִתְפַּלֵּל וּמֵהִתְחַנֵּן בַּעַדְכֶם כִּי תִמָּלְאוּ דַעַת רְצוֺן אֵל בְּכָל-חָכְמַה וּתְבוּנָה הָעֶלְיוֺנָה:

Protož i my, od toho dne, jakž jsme to uslyšeli, nepřestáváme modliti se za vás a žádati, abyste naplněni byli známostí vůle jeho ve vší moudrosti a rozumnosti duchovní,

Proto i my, ode dne, kdy jsme to uslyšeli, nepřestáváme za vás v modlitbách prosit, abyste plně, se vší moudrostí a duchovním pochopením poznali jeho vůli. ([Efezským 1:15-Efezským 1:17])

διὰ του̑το καὶ ἡμει̑ς α᾿φ῾ η῏ς ἡμέρας η᾿κούσαμεν ου᾿ παυόμεθα ὑπὲρ ὑμω̑ν προσευχόμενοι καὶ αι᾿τούμενοι ι῞να πληρωθη̑τε τὴν ε᾿πίγνωσιν του̑ θελήματος αυ᾿του̑ ε᾿ν πάση σοφία καὶ συνέσει πνευματικη̑

מֵטֻלהָנָא אָף חנַן מֵן יַומָא דַּשׁמַען לָא שָׁלֵינַן לַמצַלָיֻו עלַיכֻּון וַלמֵשַׁאל דּתֵתמלֻון יִדַעתָא דּצֵביָנֵה דַּאלָהָא בּכֻל חֵכמָא וַבכֻל סֻוכָּל דּרֻוח׃

[(12) Colo 01, 10]

לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְתִגְדְּלוּ בְּדַעַת אֱלֹהִים,

לְהִתְהַלֵּךְ כַּטּוֺב בְּעֵינֵי הָאָדוֺן לְכָל-חֵפֶץ לִבּוֺ לַעֲשׂוֺת פְּרִי בְּכָל-מַעֲשֶׂה טּוֺב וּלְהוֺסִיף דַּעַת אֱלֹהִים:

Abyste chodili hodně Pánu ke vší jeho líbeznosti, v každém skutku dobrém, ovoce vydávajíce a rostouce v známosti Boží,

Tak budete svým životem dělat Pánu čest a stále se mu líbit, ve všem ponesete ovoce dobrých skutků, budete růst v poznání Boha, ([Jan 15:5-Jan 15:16; Efezským 2:10 Efezským 4:1; Židům 13:21])

περιπατη̑σαι α᾿ξίως του̑ κυρίου ει᾿ς πα̑σαν α᾿ρεσκείαν ε᾿ν παντὶ ε῎ργω α᾿γαθω̑ καρποφορου̑ντες καὶ αυ᾿ξανόμενοι τη̑ ε᾿πιγνὼσει του̑ θεου̑

דַּתהַלכֻון אַיך דּזָדֵק ותֵשׁפּרֻון לַאלָהָא בּכֻל עבָדִין טָבִין ותֵתּלֻון פִּארֵא ותֵרבֻּון בִּידַעתָא דַּאלָהָא׃

[(12) Colo 01, 11]

וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ בַּכֹּל, וּבְשִׂמְחָה

לְהִתְאַזֵּר בְּכָל-עֹז כְּעֹז כְּבוֺדוֺ לְכָל-תּוֺחֶלֶת וְאֹרֶךְ רוּחַ בְּלֵב שָׂמֵחַ:

Všelikou mocí zmocněni jsouce, podlé síly slávy jeho, ke vší trpělivosti a dobrotivosti s radostí,

a z moci jeho božské slávy nabudete síly k trpělivosti a radostné vytrvalosti(e); (e) ...k trpělivosti a vytrvalosti. S radostí budete děkovat... ([Efezským 1:19 Efezským 3:16])

ε᾿ν πάση δυνάμει δυναμούμενοι κατὰ τὸ κράτος τη̑ς δόξης αυ᾿του̑ ει᾿ς πα̑σαν ὑπομονὴν καὶ μακροθυμίαν μετὰ χαρα̑ς

וַבכֻל חִיל תֵּתחַילֻון אַיך רַבֻּותָא דּשֻׁובחֵה בּכֻל מסַיבּרָנֻו וַבמַגּרַת־רֻוח וַבחַדֻותָא׃

[(12) Colo 01, 12]

תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר.

וּלְהוֺדוֺת לְאָבִינוּ אֲשֶׁר הֱכִינָנוּ לָקַחַת חֵלֶק בְּנַחֲלַת קְדשָׁיו בְּמוֺ-אוֺר:

Díky činíce Otci, kterýž hodné nás učinil účastnosti losu svatých v světle,

a budete děkovat Otci, který vás(f) připravil k účasti na dědictví svatých ve světle. (f) var: nás ([Efezským 1:11 Efezským 1:18; 1 Petrův 1:4])

ευ᾿χαριστου̑ντες τω̑ πατρὶ τω̑ ἱκανὼσαντι ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν μερίδα του̑ κλήρου τω̑ν ἁγίων ε᾿ν τω̑ φωτί

תַּודֻּון לַאלָהָא אַבָא דַּאשׁוַין לַמנָתָא דּיָרתֻּותָא דּקַדִּישֵׁא בּנֻוהרָא׃

[(12) Colo 01, 13]

הֵן הָאָב הִצִּילָנוּ מִשִּׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ וְהֶעֱבִירָנוּ אֶל מַלְכוּת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ,

וַאֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-נַפְשֵׁנוּ מִמֶּמְשֶׁלֶת הַחֹשֶׁךְ וַיִתֶּן-לָנוּ מָקוֺם בְּמַמְלֶכֶת בְּנוֺ אֲשֶׁר אָהֵב:

Kterýž vytrhl nás z moci temnosti, a přenesl do království milého Syna svého,

On nás vysvobodil z moci tmy a přenesl do království svého milovaného Syna. ([Lukáš 22:53; Efezským 2:2; 1 Tesalonickým 2:12])

ο῍ς ε᾿ρρύσατο ἡμα̑ς ε᾿κ τη̑ς ε᾿ξουσίας του̑ σκότους καὶ μετέστησεν ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ υἱου̑ τη̑ς α᾿γάπης αυ᾿του̑

ופַרקַן מֵן שֻׁולטָנֵה דּחֵשֻׁוכָא וַאיתּיַן למַלכֻּותָא דַּברֵה חַבִּיבָא׃

[(12) Colo 01, 14]

אֲשֶׁר בּוֹ לָנוּ הַפְּדוּת, סְלִיחַת הַחֲטָאִים,

וּבוֺ נִמְצָא פְדוּת בְּדָמוֺ וּסְלִיחָה לְחַטֹּאתֵינוּ:

V němž máme vykoupení skrze krev jeho, totiž odpuštění hříchů,

V něm máme vykoupení a odpuštění hříchů: ([Efezským 1:7])

ε᾿ν ω῟ ε῎χομεν τὴν α᾿πολύτρωσιν τὴν α῎φεσιν τω̑ν ἁμαρτιω̑ν

הַו דּבֵה אִית לַן פֻּורקָנָא ושֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא׃

[(12) Colo 01, 15]

וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה;

וְהוּא צֶלֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר פָּנָיו לֹא יֵרָאוּ וּבְכוֺר כָּל-נִבְרָא:

Kterýž jest obraz Boha neviditelného, prvorozený všeho stvoření.

On je obraz Boha neviditelného, prvorozený všeho stvoření, ([Žalmy 89:28; Jan 1:18 Jan 14:9; 2 Korintským 4:4])

ο῞ς ε᾿στιν ει᾿κών του̑ θεου̑ του̑ α᾿οράτου πρωτότοκος πάσης κτίσεως

הַו דּהֻויֻו דּמֻותָא דַּאלָהָא דּלָא מֵתחזֵא ובֻוכרָא דּכֻלהֵין בֵּריָתָא׃

[(12) Colo 01, 16]

כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, מַה שֶּׁנִרְאֶה וּמַה שֶּׁבִּלְתִּי נִרְאֶה, גַּם כִּסְאוֹת וְרָשֻׁיּוֹת וְגַם מֶמְשָׁלוֹת וְשִׁלְטוֹנוֹת. הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ,

כִּי-בוֺ נִבְרְאוּ כֹּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ הַנִּגְלוֺת וְהַנִּסְתָּרוֺת אִם כִּסְאוֺת וּמֶמְשָׁלוֺת אוֺ כָל-מִשְׂרָה וְשִׁלְטוֺן כֻּלָּם בּוֺ וּלְמַעֲנוֺ נִבְרָאוּ:

Nebo skrze něho stvořeny jsou všecky věci, kteréž jsou na nebi i na zemi, viditelné i neviditelné, buďto trůnové neb panstva, buďto knížatstva neb mocnosti; všecko skrze něho a pro něho stvořeno jest.

neboť v něm bylo stvořeno všechno na nebi i na zemi – svět viditelný i neviditelný; jak nebeské trůny, tak i panstva, vlády a mocnosti – a všechno je stvořeno skrze něho a pro něho. ([Jan 1:3 Jan 1:10; Římanům 11:36])

ο῞τι ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε᾿κτίσθη τὰ πάντα ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς καὶ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς τὰ ὁρατὰ καὶ τὰ α᾿όρατα ει῎τε θρόνοι ει῎τε κυριότητες ει῎τε α᾿ρχαὶ ει῎τε ε᾿ξουσίαι τὰ πάντα δι῾ αυ᾿του̑ καὶ ει᾿ς αυ᾿τὸν ε῎κτισται

ובֵה אֵתבּרִי כֻּלמֵדֵּם דּבַשׁמַיָא ובַארעָא כֻּל דּמֵתחזֵא וכֻל דּלָא מֵתחזֵא אֵן מַותּבֵא וֵאן מָרַוָתָא וֵאן אַרכַוס וֵאן שֻׁולטָנֵא כֻּלמֵדֵּם בִּאידֵה ובֵה אֵתבּרִי׃

[(12) Colo 01, 17]

וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל וְהַכֹּל קַיָּם בּוֹ.

וְהוּא קַדְמוֺן לְכָל-דָּבָר וְעַל-פִּיו הֵם עֹמְדִים כֻּלָּם:

A on jest přede vším, a všecko jím stojí.

On předchází všechno, všechno v něm spočívá, ([Přísloví 8:25; Jan 1:1 Jan 8:58; Efezským 1:22])

καὶ αυ᾿τός ε᾿στιν πρὸ πάντων καὶ τὰ πάντα ε᾿ν αυ᾿τω̑ συνέστηκεν

והֻויֻו דּמֵן קדָם כֻּל וכֻלמֵדֵּם בֵּה קָאֵם׃

[(12) Colo 01, 18]

הוּא הָרֹאשׁ שֶׁל הַגּוּף, כְּלוֹמַר, שֶׁל הַקְּהִלָּה. הוּא הָרֵאשִׁית, בְּכוֹר מִבֵּין הַמֵּתִים, לְמַעַן יִהְיֶה רִאשׁוֹן בַּכֹּל,

הוּא רֹאשׁ הָעֵדָה אֲשֶׁר הִיא גְוִיָּתוֺ וְגַם-רֹאשׁ וּבְכוֺר שֶׁקָּם מִן-הַמֵּתִים לִהְיוֺתוֺ רִאשׁוֺן לַכֹּל:

A onť jest hlava těla církve, kterýž jest počátek a prvorozený z mrtvých, aby tak on ve všem prvotnost držel,

on jest hlavou těla – totiž církve. On je počátek, prvorozený z mrtvých – takže je to on, jenž má prvenství ve všem. ([Skutky apoštolské 26:23; Efezským 1:22-Efezským 1:23; 1 Korintským 15:20; Zjevení Janovo 1:5])

καὶ αυ᾿τός ε᾿στιν ἡ κεφαλὴ του̑ σὼματος τη̑ς ε᾿κκλησίας ο῞ς ε᾿στιν α᾿ρχή πρωτότοκος ε᾿κ τω̑ν νεκρω̑ν ι῞να γένηται ε᾿ν πα̑σιν αυ᾿τὸς πρωτεύων

והֻויֻו רִשָׁא דּפַגרָא דּעִדּתָּא דִּאיתַוהי רִשָׁא ובֻוכרָא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא דּנֵהוֵא קַדמָי בּכֻל׃

[(12) Colo 01, 19]

כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת כָּל הַמְּלוֹא

כִּי-כֵן רָצָה אֱלֹהִים אֲשֶׁר בּוֺ יִשְׁכֹּן מְלֹא הַכֹּל:

Poněvadž se zalíbilo Otci, aby v něm všecka plnost přebývala,

Plnost sama se rozhodla v něm přebývat, ([Jan 1:16; Koloským 2:9])

ο῞τι ε᾿ν αυ᾿τω̑ ευ᾿δόκησεν πα̑ν τὸ πλήρωμα κατοικη̑σαι

דּבֵה הֻו צבָא כֻּלֵה מֻולָיָא למֵעמַר׃

[(12) Colo 01, 20]

וּבְאֶמְצָעוּתוֹ לְרַצּוֹת אֶל עַצְמוֹ אֶת הַכֹּל. הֵן מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְהֵן מַה שֶּׁבָּאָרֶץ, בְּאֶמְצָעוּתוֹ, בַּעֲשִׂיַּת שָׁלוֹם בְּדָמוֹ עַל הַצְּלָב.

וְכֵן עַל-יָדוֺ יַהֲפֹךְ לֵב כֻּלָּם לְהִתְרַצּוֺת אֵלָיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר עַל-יָדוֺ בְּדַם הַצְּלָב עָשָׂה שָׁלוֺם לְכֻלָּם לְכָל-אֲשֶׁר בָּאָרץ וּלְכָל-אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם:

A skrze něho aby smířil s sebou všecko, v pokoj uvodě skrze krev kříže jeho, skrze něj, pravím, buďto ty věci, kteréž jsou na zemi, buď ty, kteréž jsou na nebi.

aby skrze něho a v něm bylo smířeno všechno, co jest, jak na zemi, tak v nebesích – protože smíření přinesla jeho oběť(g) na kříži. (g) ř: krev ([Římanům 5:1; 2 Korintským 5:18-2 Korintským 5:19; Efezským 1:10 Efezským 2:16])

καὶ δι῾ αυ᾿του̑ α᾿ποκαταλλάξαι τὰ πάντα ει᾿ς αυ᾿τόν ει᾿ρηνοποιήσας διὰ του̑ αι῞ματος του̑ σταυρου̑ αυ᾿του̑ δι῾ αυ᾿του̑ ει῎τε τὰ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ει῎τε τὰ ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

ובִאידֵה לַמרַעָיֻו לֵה כֻּלמֵדֵּם ושַׁיֵן בַּדמָא דַּזקִיפֵה בִּאידַוהי אֵן דּבַארעָא וֵאן דּבַשׁמַיָא׃

[(12) Colo 01, 21]

אַתֶּם לְפָנִים הֱיִיתֶם נָכְרִים וְאוֹיְבִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וּבְמַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים.

וְגַם-אַתֶּם אֲשֶׁר מוּזָרִים הֱיִיתֶם לְפָנִים וְאֹיְבִים מִמְּקוֺר הַלֵּב עֵקֶב מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים:

Ano i vás, někdy odcizené a nepřátely v mysli, skrze skutky zlé, nyní již smířil,

I vás, kteří jste dříve byli odcizeni a nepřátelští Bohu svým smýšlením i zlými skutky, ([Římanům 5:10; Efezským 5:12])

καὶ ὑμα̑ς ποτε ο῎ντας α᾿πηλλοτριωμένους καὶ ε᾿χθροὺς τη̑ διανοία ε᾿ν τοι̑ς ε῎ργοις τοι̑ς πονηροι̑ς

אָף לכֻון דּמֵן קדִים נֻוכרָיֵא הוַיתֻּון וַבעֵלדּבָבֵא בּרֵעיָנַיכֻּון מֵטֻל עבָדַיכֻּון בִּישֵׁא שַׁיֵנכֻון הָשָׁא׃

[(12) Colo 01, 22]

אֲבָל כָּעֵת עָשָׂה רִצּוּי בְּגוּף בְּשָׂרוֹ עַל־יְדֵי מוֹתוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם לְפָנָיו קְדוֹשִׁים, בְּלִי מוּם וּבְלִי דֹּפִי -

הָפַךְ עַתָּה אֶת-לִבְּכֶם לְהִתְרַצּוֺת אֵלָיו בְּעַצְמוֺ וּבִבְשָׂרוֺ בְּמוֺתוֺ לַהֲקִימְכֶם קְדֹשִׁים לְפָנָיו זַכִּים מֵעָוֺן וּנְקִיִּים מִכָּל-שֶׁמֶץ דָּבָר:

Tělem svým skrze smrt, aby vás postavil svaté, a nepoškvrněné, a bez úhony před oblíčejem svým,

nyní s ním smířil, když ve svém pozemském těle podstoupil smrt, aby vás před Boží tvář přivedl svaté, neposkvrněné a bez úhony – ([Efezským 5:27])

νυνὶ δὲ α᾿ποκατήλλαξεν ε᾿ν τω̑ σὼματι τη̑ς σαρκὸς αυ᾿του̑ διὰ του̑ θανάτου παραστη̑σαι ὑμα̑ς ἁγίους καὶ α᾿μὼμους καὶ α᾿νεγκλήτους κατενὼπιον αυ᾿του̑

בּפַגרָא דּבֵסרֵה וַבמַותֵּה דַּנקִימכֻון קדָמַוהי קַדִּישִׁין דּלָא מֻום וַדלָא רֵשׁיָן׃

[(12) Colo 01, 23]

אִם אָמְנָם עוֹמְדִים אַתֶּם מְבֻסָּסִים וְיַצִּיבִים בָּאֱמוּנָה וְאֵינְכֶם מַרְפִּים מֵהַתִּקְוָה הַכְּלוּלָה בַּבְּשׂוֹרָה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, הִיא הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהֻכְרְזָה לְכָל הַבְּרִיאָה מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם, וַאֲנִי, שָׁאוּל, הָיִיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת.

רַק אִם-תַּעַמְדוּ מְיֻסָּדִים וְהָכֵן בָּאֱמוּנָה וְלֹא תַרְפּוּ מִתּוֺחֶלֶת הַבְּשׂרָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם וַאֲשֶׁר שׂוּמָה בְאָזְנֵי כָל-יְצוּר תַּחַת הַשָּׁמַיִם וַאֲנִי פוֺלוֺס הָיִיִתִי לָהּ לִמָשָׁרֵת:

Však jestliže zůstáváte u víře založení a pevní, a neuchylujete se od naděje evangelium, kteréž jste slyšeli, jenž jest kázáno všemu stvoření, kteréž jest pod nebem, jehož já Pavel učiněn jsem služebník.

pokud ovšem pevně zakotveni setrváte ve víře a nedáte se odtrhnout od naděje evangelia, jež jste slyšeli, jež bylo kázáno všemu stvoření pod nebem a jehož jsem se já, Pavel, stal služebníkem. ([Židům 3:14])

ει῎ γε ε᾿πιμένετε τη̑ πίστει τεθεμελιωμένοι καὶ ἑδραι̑οι καὶ μὴ μετακινούμενοι α᾿πὸ τη̑ς ε᾿λπίδος του̑ ευ᾿αγγελίου ου῟ η᾿κούσατε του̑ κηρυχθέντος ε᾿ν πάση κτίσει τη̑ ὑπὸ τὸν ου᾿ρανόν ου῟ ε᾿γενόμην ε᾿γώ Παυ̑λος διάκονος

אֵן תּקַוֻון בּהַימָנֻותכֻון כַּד שַׁרִירָא שֵׁתֵאסתכֻון ולָא מֵתּתּזִיעִיתֻּון מֵן סַברָא דֵּאוַנגֵּלִיָון הַו דַּשׁמַעתֻּון דֵּאתכּרֵז בּכֻלָה בּרִיתָא דַּתחֵית שׁמַיָא הַו דֵּאנָא פַּולָוס הוִית משַׁמשָׁנֵה׃

[(12) Colo 01, 24]

כָּעֵת אֲנִי שָׂמֵחַ בַּסֵּבֶל שֶׁאֲנִי סוֹבֵל לְמַעַנְכֶם וַאֲנִי מְמַלֵּא בִּבְשָׂרִי אֶת סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ עוֹד לִסְבֹּל בְּעַד גּוּפוֹ - הַקְּהִלָּה;

וְעַתָּה הִנְנִי שָׂמֵחַ בְּעָנְיִי כִּי אֶתְעַנֶּה בִּגְלַלְכֶם וְחֵלֶק הַנֶּעְדָּר מִן-חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ אַשְׁלִים אֲנִי בִּבְשָׂרִי בְּעַד גְּוִיָּתוֺ הֲלֹא הִיא עֲדָתוֺ:

Kterýž nyní raduji se z utrpení svých pro vás, a doplňuji ostatky ssoužení Kristových na těle svém za jeho tělo, jenž jest církev,

Proto se raduji, že nyní trpím za vás a to, co zbývá do míry utrpení Kristových, doplňuji svým utrpením(h) za jeho tělo, to jest církev. (h) ř: na svém těle ([Skutky apoštolské 9:16; Efezským 3:13])

νυ̑ν χαίρω ε᾿ν τοι̑ς παθήμασιν ὑπὲρ ὑμω̑ν καὶ α᾿νταναπληρω̑ τὰ ὑστερήματα τω̑ν θλίψεων του̑ Χριστου̑ ε᾿ν τη̑ σαρκί μου ὑπὲρ του̑ σὼματος αυ᾿του̑ ο῞ ε᾿στιν ἡ ε᾿κκλησία

וחָדֵא אנָא בּחַשֵׁא דּעַל אַפַּיכֻּון וַממַלֵא אנָא חַסִירֻותָא דֻּאולצָנַוהי דַּמשִׁיחָא בּבֵסרי חלָף פַּגרֵה דִּאיתַוהי עִדּתָּא׃

[(12) Colo 01, 25]

נִהְיֵיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת בְּהֶתְאֵם לַתַּפְקִיד שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִי לְמַעַנְכֶם, לְהַשְׁלִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים

אֲשֶׁר הָיִיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת כְּפִי-פְקֻדַּת אֱלֹהִים הַנְּתוּנָה לִי בָּעֲבוּרְכֶם לְמַלֹּאת אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים:

Jejíž učiněn jsem já služebník, tak jakž mi to svěřil Bůh na to, abych vám sloužil, a tak naplnil slovo Boží,

Stal jsem se jejím služebníkem, jak mi to uložil Bůh podle svého záměru, aby se na vás naplnilo Boží slovo(i), (i) abych vám v plnosti zvěstoval Boží slovo ([Efezským 3:2n])

η῏ς ε᾿γενόμην ε᾿γώ διάκονος κατὰ τὴν οι᾿κονομίαν του̑ θεου̑ τὴν δοθει̑σάν μοι ει᾿ς ὑμα̑ς πληρω̑σαι τὸν λόγον του̑ θεου̑

הָי דֵּאנָא הוִית משַׁמשָׁנָה אַיך מדַבּרָנֻותָא דַּאלָהָא דֵּאתיַהבַּת לִי בּכֻון דֵּאשַׁמלֵא מֵלתֵה דַּאלָהָא׃

[(12) Colo 01, 26]

בִּמְסִירַת הַסּוֹד שֶׁהָיָה צָפוּן מֵעוֹלָמִים וּמִדּוֹרוֹת וְעַתָּה נִגְלָה לִקְדוֹשָׁיו.

הוּא הַסּוֺד אֲשֶׁר צָפוּן הָיָה מֵעוֺלָם וּמִדּוֺר דּוֺר וְעַתָּה נִגְלָה לִקְדֹשָׁיו:

To tajemství skryté od věků a národů, nyní pak zjevené svatým jeho.

tajemství, které po věky a po celá pokolení bylo skryto, ale nyní je zjeveno jeho svatému lidu(j). (j) ř: jeho svatým ([Římanům 16:25-Římanům 16:26; Efezským 5:9-Efezským 5:10])

τὸ μυστήριον τὸ α᾿ποκεκρυμμένον α᾿πὸ τω̑ν αι᾿ὼνων καὶ α᾿πὸ τω̑ν γενεω̑ν νυ̑ν δὲ ε᾿φανερὼθη τοι̑ς ἁγίοις αυ᾿του̑

ארָזָא הַו דַּמכַסַי הוָא מֵן עָלמֵא ומֵן דָּרֵא הָשָׁא דֵּין אֵתגּלִי לקַדִּישַׁוהי׃

[(12) Colo 01, 27]

אָכֵן לָכֶם רָצָה אֱלֹהִים לְהוֹדִיעַ מַהוּ עֹשֶׁר תִּפְאֶרֶת הַסּוֹד הַזֶּה בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, וְהוּא: הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם, הַתִּקְוָה אֶל הַכָּבוֹד.

כִּי-חָפֵץ אֱלֹהִים לְהוֺדִיעָם מָה רַב עשֶׁר וְכָבוֺד בַּסּוֺד הַזֶּה לַגּוֺיִם הֲלֹא הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּתוֺכֲכֶם צְבִי כָל-חֶמְדָּה:

Jimžto Bůh ráčil známo učiniti, kteraké by bylo bohatství slavného tajemství tohoto mezi pohany, jenž jest Kristus v vás, ta naděje slávy,

Bůh jim chtěl dát poznat, jak bohatá je sláva jeho tajemství mezi pohany: Je to Kristus mezi vámi, v něm máte naději na Boží slávu. ([Římanům 9:23])

οι῟ς η᾿θέλησεν ὁ θεὸς γνωρίσαι τί τὸ πλου̑τος τη̑ς δόξης του̑ μυστηρίου τούτου ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν ο῞ ε᾿στιν Χριστὸς ε᾿ν ὑμι̑ν ἡ ε᾿λπὶς τη̑ς δόξης

לַאילֵין דַּצבָא אַלָהָא דּנַודַּע מָנַו עֻותרָא דּשֻׁובחֵה דּארָזָא הָנָא בּעַממֵא דּהֻויֻו משִׁיחָא דַּבכֻון סַברָא דּשֻׁובחַן׃

[(12) Colo 01, 28]

עָלָיו אָנוּ מַכְרִיזִים וּבוֹ בַּזְּמַן מַזְהִירִים כָּל אָדָם וּמְלַמְּדִים כָּל אָדָם בְּכָל חָכְמָה, לְמַעַן נוּכַל לְהַצִּיג כָּל אָדָם כְּשֶׁהוּא מֻשְׁלָם בַּמָּשִׁיחַ.

אֲשֶׁר בְּשׂרָתוֺ אֲנַחְנוּ מְבַ׹ְּׂרִים לְהַזְהִיר אֶת-כָּל-אִישׁ וּלְלַמְּדוֺ בִּלְבַב חָכְמָה עַד-אֲשֶׁר נַצִּיגֶנּוּ כְּאָדָם שָׁלֵם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ:

Kteréhož my zvěstujeme, napomínajíce všelikého člověka, a učíce všelikého člověka ve vší moudrosti, abychom postavili každého člověka dokonalého v Kristu Ježíši.

Jeho zvěstujeme, když se vší moudrostí napomínáme a učíme všechny lidi, abychom je mohli přivést před Boha jako dokonalé v Kristu. ([Efezským 4:13])

ο῍ν ἡμει̑ς καταγγέλλομεν νουθετου̑ντες πάντα α῎νθρωπον καὶ διδάσκοντες πάντα α῎νθρωπον ε᾿ν πάση σοφία ι῞να παραστήσωμεν πάντα α῎νθρωπον τέλειον ε᾿ν Χριστω̑

הַו דַּחנַן מַכרזִינַן ומַלפִינַן וַמסַכּלִינַן לכֻל בַּרנָשׁ בּכֻל חֵכמָא דַּנקִים לכֻל בַּרנָשׁ כַּד גּמִיר בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(12) Colo 01, 29]

לְמַטָּרָה זֹאת אֲנִי גַּם עָמֵל וְנֶאֱבָק, כְּמִדַּת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בִּי בִּגְבוּרָה.

זֶה הוּא אֲשֶׁר בּוֺ אֲנִי עָמֵל וְעֹדֵר בְּלֹא לֵב וְלֵב כְּכֹחַ יָדוֺ הַחֲזָקָה עָלָי:

O čež i pracuji, bojuje podlé té jeho mocnosti, kteráž dělá ve mně mocně.

O to se snažím a zápasím tak, jak on ve mně působí svou silou. ([Efezským 3:7 Efezským 3:10; Filipským 4:13])

ει᾿ς ο῍ καὶ κοπιω̑ α᾿γωνιζόμενος κατὰ τὴν ε᾿νέργειαν αυ᾿του̑ τὴν ε᾿νεργουμένην ε᾿ν ε᾿μοὶ ε᾿ν δυνάμει

בּהָדֵא הו גֵּיר אָף עָמֵל אנָא ומֵתכַּתַּשׁ אנָא בַּמעַדּרָנֻותָא דּחַילָא דּמֵתִיהֵב לִי׃ ס

[(12) Colo 02, 01]

רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ מַה גָּדוֹל הַמַּאֲבָק שֶׁאָנֹכִי נֶאֱבָק בַּעַדְכֶם וּבְעַד אַנְשֵׁי לָאוֹדִיקֵאָה, וּבְעַד אֵלֶּה שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתִי פָּנִים אֶל פָּנִים,

וַאֲנִי חָפַצְתִּי כִּי תֵדְעוּן מָה-רַבּוּ הַקְּרָבוֺת אֲשֶׁר עָרַכְתִּי בַּעַדְכֶם וּבְעַד-אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא וּבְעַד-כֹּל אֲשֶׁר לֹא-רָאוּ אֹתִי פָּנִים בְּפָנִים:

Chciť zajisté, abyste věděli, jakou nesnáz mám o vás, a o ty, kteříž jsou v Laodicii, a kteřížkoli neviděli tváři mé podlé těla,

Rád bych, abyste věděli, jak těžký zápas tu podstupuji pro vás, pro Laodikejské i pro ty, kteří mě ani osobně neznají.

θέλω γὰρ ὑμα̑ς ει᾿δέναι ἡλίκον α᾿γω̑να ε῎χω ὑπὲρ ὑμω̑ν καὶ τω̑ν ε᾿ν Λαοδικεία καὶ ο῞σοι ου᾿χ ἑόρακαν τὸ πρόσωπόν μου ε᾿ν σαρκί

צָבֵא אנָא דֵּין דּתֵדּעֻון אַינָא אַגֻונָא אִית לִי חלָפַיכֻּון וַחלָף הָנֻון דַּבלַדִיקִיַא וַחלָף שַׁרכָּא אַילֵין דּפַרצֻופּי לָא חזַו בַּבסַר׃

[(12) Colo 02, 02]

לְמַעַן יְנֻחַם לְבָבָם וְיִתְקַשְּׁרוּ יַחְדָּיו בְּאַהֲבָה וְיַגִּיעוּ אֶל כָּל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר בַּהֲבָנָה הַשְּׁלֵמָה, אֶל יְדִיעַת סוֹד הָאֱלֹהִים, הַמָּשִׁיחַ,

לְמַעַן יִמְצְאוּ נֹחַם בְּלִבָּם לִהְיוֺת קְשׁוּרִים בְּאַהֲבָתָם וּבְכָל-חֹסֶן אוֺר שִׂכְלָם יַשְׂכִּילוּ אֶל-נָכוֺן סוֺד הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְסוֺד הַמָּשִׁיחַ:

Aby potěšena byla srdce jejich, spojená v lásce, a to ke všemu bohatství přejistého smyslu, ku poznání tajemství Boha i Otce i Krista,

Chci, abyste povzbuzeni v srdci a spojeni láskou hluboce pochopili a plně poznali Boží tajemství, jímž je Kristus(k); (k) var: Bůh, Otec Kristův ([Efezským 3:4])

ι῞να παρακληθω̑σιν αἱ καρδίαι αυ᾿τω̑ν συμβιβασθέντες ε᾿ν α᾿γάπη καὶ ει᾿ς πα̑ν πλου̑τος τη̑ς πληροφορίας τη̑ς συνέσεως ει᾿ς ε᾿πίγνωσιν του̑ μυστηρίου του̑ θεου̑ Χριστου̑

דּנֵתבַּיֻאון לֵבַּוָתהֻון ונֵתקַרבֻון בּחֻובָּא לכֻלֵה עֻותרָא דַּפּיָסָא וַלסֻוכָּלָא דִּידַעתֵה דּארָזָא דַּאלָהָא אַבָא ודַמשִׁיחָא׃

[(12) Colo 02, 03]

אֲשֶׁר צְפוּנִים בּוֹ כָּל אוֹצְרוֹת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת.

אֲשֶׁר בּוֺ צְפוּנִים כָּל-אֹצְרוֺת הַחָכְמָה וְהַדָּעַת:

V němž jsou skryti všickni pokladové moudrosti a známosti.

v něm jsou skryty všechny poklady moudrosti a poznání. ([Žalmy 51:8; Izajáš 45:3; Efezským 3:15])

ε᾿ν ω῟ ει᾿σιν πάντες οἱ θησαυροὶ τη̑ς σοφίας καὶ γνὼσεως α᾿πόκρυφοι

הַו דּבֵה כַּסיָן כֻּלהֵין סִימָתָא דּחֵכמתָא ודִידַעתָא׃ ס

[(12) Colo 02, 04]

זֹאת אֲנִי אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּדִבּוּרִים מְחֻכָּמִים.

וְכָזֹאת אֲנִי אֹמֵר פֶּן-יַדִּיחַ אֶתְכֶם אִישׁ בְּשִׂפְתֵי חֲלָקוֺת:

A totoť pravím, aby vás žádný, falešně dovodě, neoklamal podobnou k pravdě řečí.

Říkám to proto, aby vás nikdo neoklamal líbivými řečmi. ([Římanům 16:18; Koloským 2:8])

του̑το λέγω ι῞να μηδεὶς ὑμα̑ς παραλογίζηται ε᾿ν πιθανολογία

הָדֵא דֵּין אָמַר אנָא דּלָא אנָשׁ נֵהוֵא מַטעֵא לכֻון בַּפיָסָא דּמֵלֵא׃

[(12) Colo 02, 05]

גַּם אִם נֶעְדָּר אֲנִי מִבֵּינֵיכֶם בְּגוּפִי, הֲרֵי בְּרוּחִי אֲנִי נִמְצָא בֵּינֵיכֶם, וְשָׂמֵחַ אֲנִי בִּרְאוֹתִי אֶת הַסֵּדֶר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְאֶת אֵיתָנוּת אֱמוּנַתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ.

כִּי אַף-אִם בִּבְשָׂרִי רָחוֺק אֲנִי מִכֶּם בְּכָל-זֹאת בְּרוּחִי הִנְנִי אֶצְלְכֶם וְנַפְשִׁי שְׂמֵחָה לִרְאוֺת סֵדֶר הֲלִיכוֺתֵיכֶם וְתֹקֶף אֱמוּנַתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ:

Nebo ačkoli vzdálen jsem tělem, však duchem s vámi jsem, raduje se, a vida řád váš, a utvrzení té víry vaší v Krista.

I když nejsem mezi vámi přítomen, přece jsem duchem s vámi a raduji se, když vidím vaši kázeň a pevnost vaší víry v Krista. ([1 Korintským 5:3])

ει᾿ γὰρ καὶ τη̑ σαρκὶ α῎πειμι α᾿λλὰ τω̑ πνεύματι σὺν ὑμι̑ν ει᾿μι χαίρων καὶ βλέπων ὑμω̑ν τὴν τάξιν καὶ τὸ στερέωμα τη̑ς ει᾿ς Χριστὸν πίστεως ὑμω̑ν

אָפֵן בַּבסַר גֵּיר פַּרִיק אנָא מֵנכֻון אֵלָא בּרֻוח עַמכֻון אנָא וחָדֵא אנָא דּחָזֵא אנָא מטַכּסֻותכֻון ושַׁרִירֻותָא דּהַימָנֻותכֻון דּבַמשִׁיחָא׃ ס

[(12) Colo 02, 06]

לָכֵן כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתֶם אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הָאָדוֹן, כֵּן הִתְהַלְּכוּ בּוֹ

עַל-כֵּן כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֵת הַמָּשִׁיחַ אֶת-יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ כֵּן-גַּם-תִּתְהַלְּכוּ לְפָנָיו:

Protož jakž jste přijali Krista Ježíše Pána, tak v něm choďte,

Žijte v Kristu Ježíši, když jste ho přijali jako Pána. ([Efezským 4:17])

ὡς ου῏ν παρελάβετε τὸν Χριστὸν ᾽Ιησου̑ν τὸν κύριον ε᾿ν αυ᾿τω̑ περιπατει̑τε

אַיכַּנָא הָכִיל דּקַבֵּלתֻּון ליֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן בֵּה הַלֵכו׃

[(12) Colo 02, 07]

כְּשֶׁאַתֶּם מֻשְׁרָשִׁים וְנִבְנִים בּוֹ, מְבֻסָּסִים בָּאֱמוּנָה לְפִי מַה שֶּׁלֻּמַּדְתֶּם, וְשׁוֹפְעִים בְּהוֹדָיָה.

מַשְׁרִישִׁים וּבְנוּיִם בּוֺ לַעֲמֹד הָכֵן בָּאֱמוּנָה כַּאֲשֶׁר לֻמַּדְתֶּם וְלַעֲשׂוֺת חַיִל בְּאִמְרֵי תוֺדָה:

Vkořenění a vzdělaní na něm, a utvrzení u víře, jakž jste naučeni, rozhojňujíce se v ní s díků činěním.

V něm zapusťte kořeny, na něm postavte základy, pevně se držte víry, jak jste v ní byli vyučeni, znovu a znovu vzdávejte díky. ([Efezským 2:20])

ε᾿ρριζωμένοι καὶ ε᾿ποικοδομούμενοι ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ βεβαιούμενοι τη̑ πίστει καθώς ε᾿διδάχθητε περισσεύοντες ε᾿ν ευ᾿χαριστία

כַּד משַׁררִין עֵקָרַיכֻּון ומֵתבּנֵין אנתֻּון בֵּה ומֵתקַימִין אנתֻּון בּהַימָנֻותָא הָי דִּילֵפתֻּון דּבָה תֵּתיַתּרֻון בּתַודִּיתָא׃ ס

[(12) Colo 02, 08]

הִזָּהֲרוּ שֶׁאִישׁ לֹא יוֹלִיךְ אֶתְכֶם שׁוֹלָל בְּפִילוֹסוֹפְיָה וּבְתַעְתּוּעֵי הֶבֶל, עַל־פִּי מָסוֹרוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, עַל־פִּי עִקְּרֵי הָעוֹלָם וְלֹא עַל־פִּי הַמָּשִׁיחַ.

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-תִּהְיוּ לְשָׁלָל לְמֶחְקְרֵי אִישׁ בְּמַשְׂאוֺת שָׁוְא לְפִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה כְּדֶרֶךְ הָעוֺלָם וְלֹא כְדֶרֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

Hleďtež, aťby vás někdo neobloupil moudrostí světa, a marným zklamáním, uče podlé ustanovení lidských, podlé živlů světa, a ne podlé Krista.

Dejte si pozor, aby vás někdo nesvedl prázdným a klamným filosofováním, založeným na lidských bájích, na vesmírných mocnostech, a ne na Kristu. ([Efezským 5:6; Koloským 2:4])

βλέπετε μή τις ὑμα̑ς ε῎σται ὁ συλαγωγω̑ν διὰ τη̑ς φιλοσοφίας καὶ κενη̑ς α᾿πάτης κατὰ τὴν παράδοσιν τω̑ν α᾿νθρὼπων κατὰ τὰ στοιχει̑α του̑ κόσμου καὶ ου᾿ κατὰ Χριστόν

אֵזדַּהרו דַּלמָא אנָשׁ נחַלֵצכֻון בּפִילָסָפֻותָא וַבטָעיֻותָא סרִיקתָּא אַיך יֻולפָּנֵא דַּבנַינָשָׁא וַאיך אֵסטֻוכּסַוהי דּעָלמָא ולָא אַיך משִׁיחָא׃

[(12) Colo 02, 09]

הֵן בַּמָּשִׁיחַ, בְּגוּפוֹ, שׁוֹכֵן כָּל מְלוֹא הָאֱלֹהוּת;

כִּי כָל-מְלֹא אֱלֹהִים שָׁכֵן בְּתוֺכוֺ כְּמוֺ בְּתוֺךְ גְּוִיָּה:

Nebo v něm přebývá všecka plnost Božství tělesně.

V něm je přece vtělena všechna plnost božství; ([Jan 1:14 Jan 1:16])

ο῞τι ε᾿ν αυ᾿τω̑ κατοικει̑ πα̑ν τὸ πλήρωμα τη̑ς θεότητος σωματικω̑ς

דּבֵה עָמַר כֻּלֵה מֻולָיָא דַּאלָהֻותָא גֻּושׁמָנָאיִת׃

[(12) Colo 02, 10]

וְאַתֶּם נִמְלֵאתֶם בּוֹ, אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל רָשׁוּת וְשִׁלְטוֹן.

וְאַתֶּם מְמֻלָּאִים בּוֺ אֲשֶׁר הוּא הָרֹאשׁ לְכָל-מִשְׂרָה וְשִׁלְטוֺן:

A v něm jste doplněni, kterýž jest hlava všeho knížatstva i mocnosti,

v něm jste i vy dosáhli plnosti. On je hlavou všech mocností a sil. ([Efezským 1:21-Efezským 1:22])

καὶ ε᾿στὲ ε᾿ν αυ᾿τω̑ πεπληρωμένοι ο῞ς ε᾿στιν ἡ κεφαλὴ πάσης α᾿ρχη̑ς καὶ ε᾿ξουσίας

ובֵה אָף אַנתֻּון מֵשׁתַּמלֵיתֻּון דּהֻו אִיתַוהי רִשָׁא דּכֻלהֵין אַרכַוס ושֻׁולטָנֵא׃

[(12) Colo 02, 11]

בּוֹ גַּם נִמַּלְתֶּם מִילָה שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֵׂה יָדַיִם, וְזֹאת בְּהַפְשָׁטַת הַגּוּף הַבְּשָׂרִי, בְּמִילַת הַמָּשִׁיחַ;

וְגַם-בּוֺ נְמֻלתֶם לֹא בְמוּלַת מְלֶאכֶת יָד כִּי אִם-בַּהֲסִירְכֶם אֶת-גְּוִיַּת הַבָּשָׂר הַחוֺטֵא הֲלֹא הִיא בְרִית הַמּוּלוֺת לַמָּשִׁיחַ:

V němž i obřezáni jste obřezáním ne rukou učiněným, svlékše tělo hříchů skrze obřezání Kristovo,

V něm jste obřezáni obřízkou, která není udělána lidskou rukou; obřízka Kristova je odložením(l) celého nevykoupeného těla. (l) svlečením ([Deuteronomium 10:16; Římanům 2:29])

ε᾿ν ω῟ καὶ περιετμήθητε περιτομη̑ α᾿χειροποιήτω ε᾿ν τη̑ α᾿πεκδύσει του̑ σὼματος τη̑ς σαρκός ε᾿ν τη̑ περιτομη̑ του̑ Χριστου̑

ובֵה אֵתגּזַרתֻּון גּזֻורתָּא דּלָא בִּאידִין בַּשׁלָח בֵּסרָא דַּחטָהֵא בַּגזֻורתֵּה דַּמשִׁיחָא׃

[(12) Colo 02, 12]

נִקְבַּרְתֶּם אִתּוֹ בַּטְּבִילָה, וְאִתּוֹ גַּם הוּקַמְתֶּם לִתְחִיָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנַתְכֶם בְּכֹחַ אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים.

אֲשֶׁר נִקְבַּרְתֶּם עִמּוֺ בַטְּבִילָה וְכֵן גַּם-עִמּוֺ קַמְתֶּם עַל-יְדֵי אֱמוּנַתְכֶם בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים:

Pohřbeni jsouce s ním skrze křest, skrze nějž i spolu s ním z mrtvých vstali jste skrze víru, kteráž jest mocné dílo Boží, kterýž vzkřísil jej z mrtvých.

S Kristem jste byli ve křtu pohřbeni a spolu s ním také vzkříšeni vírou v Boha, jenž ho svou mocí vzkřísil z mrtvých(m). (m) vírou, kterou působí Bůh, jenž ho vzkřísil z mrtvých ([Římanům 6:4; Efezským 1:19-Efezským 1:20; Koloským 3:1; 1 Petrův 3:21])

συνταφέντες αυ᾿τω̑ ε᾿ν τω̑ βαπτισμω̑ ε᾿ν ω῟ καὶ συνηγέρθητε διὰ τη̑ς πίστεως τη̑ς ε᾿νεργείας του̑ θεου̑ του̑ ε᾿γείραντος αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν

וֵאתקבַרתֻּון עַמֵה בּמַעמֻודִיתָא ובֵה קָמתֻּון עַמֵה דּהַימֵנתֻּון בּחַילָא דַּאלָהָא דַּאקִימֵה מֵן בֵּית־מִיתֵא׃

[(12) Colo 02, 13]

וּבִהְיוֹתְכֶם מֵתִים בְּפִשְׁעֵיכֶם וּבְעָרְלַת בְּשַׂרְכֶם, הֶחֱיָה אֶתְכֶם עִמּוֹ. הוּא סָלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ;

וְאַתֶּם אֲשֶׁר מֵתִים הֱיִיתֶם בְּפִשְׁעֵיכֶם וּבְעָרְלַת בָּשָׂר הֶחֱיָה גַם-אֶתְכֶם עִמּוֺ כִּי סָלַח לְכֹל פְּשָׁעֵינוּ:

Ano i vás, mrtvé v hříších a v neobřízce těla vašeho, spolu s ním obživil, odpustiv vám všecky hříchy,

Když jste ještě byli mrtvi ve svých vinách a duchovně neobřezáni, probudil nás(n) k životu spolu s ním a všechny viny nám odpustil. (n) var: vás ([Efezským 2:1 Efezským 2:5])

καὶ ὑμα̑ς νεκροὺς ο῎ντας ε᾿ν τοι̑ς παραπτὼμασιν καὶ τη̑ α᾿κροβυστία τη̑ς σαρκὸς ὑμω̑ν συνεζωοποίησεν ὑμα̑ς σὺν αυ᾿τω̑ χαρισάμενος ἡμι̑ν πάντα τὰ παραπτὼματα

וַלכֻון דּמִיתִין הוַיתֻּון בַּחטָהַיכֻּון וַבעֻורלֻות בֵּסרכֻון אַחִיכֻון עַמֵה וַשׁבַק לַן כֻּלהֻון חטָהַין׃

[(12) Colo 02, 14]

בִּטֵּל אֶת שְׁטַר הַחוֹב אֲשֶׁר הָיָה נֶגְדֵּנוּ עַד תֻּמּוֹ וֶהֱסִירוֹ בְּתָקְעוֹ אוֹתוֹ בַּצְּלָב.

וְאֶת-סֵפֶר חֹבֵנוּ הוּא סֵפֶר הַחֻקִּים אֲשֶׁר עָנָה בָנוּ מָחָה וְהָגוֺ מִן-הַמְּסִלָּה וַיִּתְקָעֵהוּ בַּצְּלָב:

A smazav proti nám ten zápis záležející v ustanoveních, kterýž byl odporný nám. I vyzdvihl jej z prostředku, přibiv jej k kříži;

Vymazal dlužní úpis, jehož ustanovení svědčila proti nám, a zcela jej zrušil tím, že jej přibil na kříž. ([Efezským 2:14-Efezským 2:16; 1 Petrův 2:24])

ε᾿ξαλείψας τὸ καθ῾ ἡμω̑ν χειρόγραφον τοι̑ς δόγμασιν ο῍ η῟ν ὑπεναντίον ἡμι̑ν καὶ αυ᾿τὸ η῟ρκεν ε᾿κ του̑ μέσου προσηλὼσας αυ᾿τὸ τω̑ σταυρω̑

וַעטָא בּפֻוקדָּנַוהי שׁטָר חַובַּין הַו דִּאיתַוהי הוָא סַקֻובלַן ושַׁקלֵה מֵן מצַעתָא וקַבעֵה בַּזקִיפֵה׃

[(12) Colo 02, 15]

וּבְהַפְשִׁיטוֹ אֶת עָצְמַת הָרָשֻׁיּוֹת וְהַשְֹרָרוֹת, הִצִּיגָן לְרַאֲוָה בְּתַהֲלוּכַת נִצְחוֹנוֹ, נִצָּחוֹן שֶׁהִשִֹיג בּוֹ.

וַיַּפְשֵׁט שָׂרֵי צְבָאוֺת וְשַׁלִּיטֵי תֵבֵל וְנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ נְתָנָם לְרַאֲוָה בָּם וְשָׁם גָּאֹה גָּאָה עֲלֵיהֶם:

A obloupiv knížatstva i moci, vedl je na odivu zjevně, triumf slaviv nad nimi skrze něj.

Tak odzbrojil a veřejně odhalil každou mocnost i sílu a slavil nad nimi vítězství. ([Matouš 12:29])

α᾿πεκδυσάμενος τὰς α᾿ρχὰς καὶ τὰς ε᾿ξουσίας ε᾿δειγμάτισεν ε᾿ν παρρησία θριαμβεύσας αυ᾿τοὺς ε᾿ν αυ᾿τω̑

ובַשׁלָח פַּגרֵה פַּרסִי לַארכַוס וַלשַׁלִיטָנֵא וַאבהֵת אֵנֻון גַּליָאיִת בַּקנֻומֵה׃ ס

[(12) Colo 02, 16]

לָכֵן אִישׁ אַל יַחֲרֹץ עֲלֵיכֶם מִשְׁפָּט עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ עַל־דְּבַר מוֹעֵד, רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ שַׁבָּת,

עַל-כֵּן אֵין לְאִישׁ לְהַרְשִׁיעַ אֶתְכֶם עוֺד עַל-דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֺ עַל-דְּבַר מוֺעֵד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֺ שַׁבָּת:

Protož žádný vás nesuď pro pokrm, aneb pro nápoj, aneb z strany svátku, neb novuměsíce, aneb sobot.

Nikdo tedy nemá právo odsuzovat vás za to, co jíte nebo pijete, nebo kvůli svátkům, kvůli novoluní nebo sobotám. ([Římanům 14:1-Římanům 14:3; Galatským 4:10])

μὴ ου῏ν τις ὑμα̑ς κρινέτω ε᾿ν βρὼσει καὶ ε᾿ν πόσει η῍ ε᾿ν μέρει ἑορτη̑ς η῍ νεομηνίας η῍ σαββάτων

לָא הָכִיל אנָשׁ נדַוֵדכֻון בּמֵאכלָא וַבמַשׁתּיָא אַו בּפֻולָגֵא דּעִאדֵא וַדרִישׁ יַרחֵא וַדשַׁבֵּא׃

[(12) Colo 02, 17]

אֲשֶׁר הֵם צֵל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבוֹא, אֲבָל הַגּוּף הוּא שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.

כִּי-הֵם רַק-צְלָלִים לַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לָבוֺא וּמְקוֺרָם הוּא בַּמָּשִׁיחַ:

Kteréžto jsou stín věcí budoucích, ale pravda tělo jest Kristovo.

To všechno je jen stín budoucích věcí, ale skutečnost(o) je Kristus. (o) ř: tělo, těleso ([Židům 8:5])

α῞ ε᾿στιν σκιὰ τω̑ν μελλόντων τὸ δὲ σω̑μα του̑ Χριστου̑

הָלֵין דִּאיתַיהֵין טֵלָניָתָא דַּאילֵין דַּעתִידָן פַּגרָא דֵּין משִׁיחָא הו׃

[(12) Colo 02, 18]

אִישׁ אַל יְבַטֵּל אֶתְכֶם כְּשֶׁהוּא מִתְגַּדֵּר בִּנְמִיכוּת רוּחַ וּבְפֻלְחָן לְמַלְאָכִים, כְּשֶׁהוּא נֶאֱחָז בְּמַה שֶּׁרָאָה וּבְלִבּוֹ גַּאֲוָה רֵיקָה הַנּוֹבַעַת מִשִֹכְלוֹ הַבִּלְתִּי רוּחָנִי,

אַל-יָעֹז אִישׁ לְהַחֲלִיף אֶת-מַשְׂכֻּרְתְּכֶם כִּי יִתְאַמֵּר בְּשִׁפְלוּת רוּחַ וְנָתוֺן כָּבוֺד לַמַּלְאָכִים וְעֹמֵד בִּדְבָרִים אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עֵינָיו וּמִתְנַ׹ֵּׂא לַשָּׁוְא בְּעֶשְׁתֹּנוֺת בָּשָׂר:

Nižádný vás nepředchvacuj svémyslně pokorou a náboženstvím andělským, v to, čehož neviděl, se vydávaje, a marně se nadýmaje smyslem těla svého,

Ať vám neupírá podíl na vykoupení nikdo, kdo si libuje v poníženosti a uctívání andělů, jak to v marné pýše své mysli viděl při svém zasvěcování.

μηδεὶς ὑμα̑ς καταβραβευέτω θέλων ε᾿ν ταπεινοφροσύνη καὶ θρησκεία τω̑ν α᾿γγέλων α῍ ἑόρακεν ε᾿μβατεύων ει᾿κη̑ φυσιούμενος ὑπὸ του̑ νοὸς τη̑ς σαρκὸς αυ᾿του̑

וַלמָא אנָשׁ נֵצבֵּא בּמַכִּיכֻות רֵעיָנָא לַמחַיָבֻותכֻון דּתֵשׁתַּעבּדֻון לפֻולחָנָא דּמַלַאכֵא בַּדסָעֵא עַל מֵדֵּם דּלָא חזָא וַסרִיקָאיִת מֵתחתַר בּרֵעיָנָא דּבֵסרֵה׃

[(12) Colo 02, 19]

וְאֵין הוּא נִצְמָד לָרֹאשׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כָּל הַגּוּף - הַנִּזּוֹן וּמִתְחַבֵּר עַל־יְדֵי פְּרָקִים וְגִידִים - גָּדֵל גִּדּוּל כְּיַד הָאֱלֹהִים.

וְאֵינֶנּוּ מַחֲזִיק בָּרֹאשׁ אֲשֶׁר מְקֻשָּׁר בּוֺ כָּל-הַגּוּף בִּפְרָקָיו וּמֵיתָרָיו וּמִמֶּנּוּ יִמְצָא אוֺן-לוֺ וְיִגְדַּל כַּאֲשֶׁר יְגַדְּלֶנּוּ אֱלֹהִים:

A nedrže se hlavy, od níž všecko tělo po kloubích a svazích vzdělané a spojené roste Božím zrůstem.

Takový člověk se nedrží hlavy, Krista, z níž celé tělo, pevně spojené klouby a šlachami, roste Božím růstem. ([Efezským 4:15-Efezským 4:16])

καὶ ου᾿ κρατω̑ν τὴν κεφαλήν ε᾿ξ ου῟ πα̑ν τὸ σω̑μα διὰ τω̑ν ἁφω̑ν καὶ συνδέσμων ε᾿πιχορηγούμενον καὶ συμβιβαζόμενον αυ῎ξει τὴν αυ῎ξησιν του̑ θεου̑

ולָא אָחֵד רִשָׁא דּמֵנֵה כֻּלֵה פַּגרָא מֵתרַכַּב ומֵתקַיַם בּשֵׁריָנֵא וַבהַדָּמֵא ורָבֵא תַּרבִּיתָא דַּאלָהָא׃ ס

[(12) Colo 02, 20]

אִם מַתֶּם עִם הַמָּשִׁיחַ לְגַבֵּי עִקְּרֵי הָעוֹלָם, לָמָּה אַתֶּם נוֹהֲגִים כְּמוֹ אֲנָשִׁים הַחַיִּים בָּעוֹלָם וְנִכְנָעִים לַחֻקִּים

לָכֵן אִם-מַתֶּם עִם-הַמָּשִׁיחַ בַּעֲזָבְכֶם יְסוֺדוֺת הָעוֺלָם לָמָּה-זֶּה בְּעוֺדְכֶם חַיִּים בָּעוֺלַם תּוֺאִילוּ לֶכֶת אַחֲרֵי-צָו לֵאמֹר:

Jestliže tedy zemřeli jste s Kristem živlům světa, proč, jako byste živi byli světu, těmi ceremoniemi dáte se obtěžovati,

Jestliže jste spolu s Kristem zemřeli mocnostem světa, proč si necháváte předpisovat: ([Galatským 4:3 Galatským 4:9])

ει᾿ α᾿πεθάνετε σὺν Χριστω̑ α᾿πὸ τω̑ν στοιχείων του̑ κόσμου τί ὡς ζω̑ντες ε᾿ν κόσμω δογματίζεσθε

אֵן גֵּיר מִיתּתֻּון עַם משִׁיחָא מֵן אֵסטֻוכּסַוהי דּעָלמָא למָנָא אַיך הַו דּחַיִין אנתֻּון בּעָלמָא מֵתּדִינִין אנתֻּון׃

[(12) Colo 02, 21]

"אַל תֹּאחַז, אַל תִּטְעַם, אַל תִּגַּע"?

לֹא תִקְרַב הֲלֹם לֹא תִטְעַם לֹא תִגָּע:

(Když se říká: Nedotýkej se, ani okoušej, aniž se s tím obírej?

neber to do rukou, nejez, nedotýkej se – jako byste stále ještě byli v moci světa?

μὴ α῞ψη μηδὲ γεύση μηδὲ θίγης

לָא לַם תֵּקרֻוב ולָא תֵּטעַם ולָא תֵּקַף׃

[(12) Colo 02, 22]

וְכֻלָּם דְּבָרִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְכִלָּיוֹן בְּשִׁמּוּשָׁם וְהֵם לְפִי מִצְווֹת וְהוֹרָאוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם;

וְהֵם כֻּלָּם חֻקִּים עֹשֵׂיהֶם לֹא יִחְיוּ בָהֶם כְּמִצְוַת וְחֻקֵּיהֶם:

Kteréžto všecky věci samým užíváním jich kazí se), podlé přikázaní a učení lidských.

Jsou to lidské předpisy a nauky o věcech, které se použitím ničí. ([Izajáš 29:13; Matouš 15:9])

α῞ ε᾿στιν πάντα ει᾿ς φθορὰν τη̑ α᾿ποχρήσει κατὰ τὰ ε᾿ντάλματα καὶ διδασκαλίας τω̑ν α᾿νθρὼπων

דִּאיתַיהֵין הָלֵין חשַׁחתָא דּמֵתחַבּלָא ופֻוקָדֵא אֵנֵין ויֻולפָּנֵא דַּבנַינָשָׁא׃

[(12) Colo 02, 23]

דְּבָרִים שֶׁאָמְנָם יֵשׁ לָהֶם חָזוּת שֶׁל חָכְמָה וְהֵם מִתְבַּטְּאִים בְּדָת שֶׁהִיא פְּרִי רְצוֹנָם וּבִנְמִיכוּת רוּחַ וְסִגּוּף הַגּוּף, אַךְ אֵין זֶה מוֹעִיל נֶגֶד מַאֲוַיֵּי הַבָּשָׂר.

אֲשֶׁר לָהֶם מַרְאֵה פְנֵי הַחָכְמָה מִחוּץ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ וּלְעַנּוֺת אֶת-גּוּפָם כַּאֲשֶׁר בָּדְאוּ מִלִּבָּם וְכָל-אֵלֶּה לֹא לְכָבוֺד לָהֶם כִּי אִם-בְּשָׂרָם יִמְצָא חֵפֶץ בָּמוֺ:

Kteréžto věci mají sic tvárnost moudrosti, v způsobu té nábožnosti, a v pokoře pošmourné, i v neodpuštění tělu, a však nejsou v žádné platnosti, toliko k nasycení těla.

Vydávají se za moudrost jako zvláštní projev zbožnosti, sebeponižování nebo tělesné umrtvování, ale nic neznamenají pro ovládání vášní(p). (p) ale nemají žádnou cenu, leč pro uspokojení tělesné pýchy ([Římanům 13:14])

α῞τινά ε᾿στιν λόγον μὲν ε῎χοντα σοφίας ε᾿ν ε᾿θελοθρησκία καὶ ταπεινοφροσύνη καὶ α᾿φειδία σὼματος ου᾿κ ε᾿ν τιμη̑ τινι πρὸς πλησμονὴν τη̑ς σαρκός

ומֵתחַזיָן דִּאית בּהֵין מֵלתָא דּחֵכמתָא בּפַּרצֻוףּ מַכִּיכֻותָא ודֵחלַת אַלָהָא וַדלָא חָיסִין עַל פַּגרָא לַו בּמֵדֵּם דַּמיַקַר אֵלָא בַּאילֵין דַּחשַׁחתָא אֵנֵין דּבֵסרָא סּ סּ׃

[(12) Colo 03, 01]

לָכֵן אִם הוּקַמְתֶּם עִם הַמָּשִׁיחַ, שַׁאֲפוּ לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה, אֲשֶׁר שָׁם הַמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב לִימִין אֱלֹהִים.

וְעַתָּה אִם-קַמְתֶּם עִם-הַמָּשִׁיחַ בַּקְּשׁוּ אֵת אֲשֶׁר לְמָעְלָה אֲשֶׁר שָׁם הַמָּשִׁיחַ יֹשֵׁב לִימִין אֱלֹהִים:

Protož povstali-li jste s Kristem, vrchních věcí hledejte, kdež Kristus na pravici Boží sedí.

Protože jste byli vzkříšeni s Kristem, hledejte to, co je nad vámi, kde Kristus sedí na pravici Boží. ([Žalmy 110:1; Efezským 1:10; Koloským 2:12])

ει᾿ ου῏ν συνηγέρθητε τω̑ Χριστω̑ τὰ α῎νω ζητει̑τε ου῟ ὁ Χριστός ε᾿στιν ε᾿ν δεξια̑ του̑ θεου̑ καθήμενος

אֵן הָכִיל קָמתֻּון עַם משִׁיחָא דַּלעֵל בּעַו אַתַר דַּמשִׁיחָא יָתֵב עַל יַמִינָא דַּאלָהָא׃

[(12) Colo 03, 02]

בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם, לֹא בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ;

שִׂימוּ לִבְּכֶם לַאֲשֶׁר מֵעָל וְלֹא לַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ:

O svrchní věci pečujte, ne o zemské.

K tomu směřujte, a ne k pozemským věcem. ([Matouš 6:33])

τὰ α῎νω φρονει̑τε μὴ τὰ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

דַּלעֵל אֵתרַעַו ולָא דּבַארעָא׃

[(12) Colo 03, 03]

כִּי מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים.

כִּי-מֵתִים אַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם-הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים:

Nebo zemřeli jste, a život váš skryt jest s Kristem v Bohu.

Zemřeli jste a váš život je skryt spolu s Kristem v Bohu.

α᾿πεθάνετε γάρ καὶ ἡ ζωὴ ὑμω̑ν κέκρυπται σὺν τω̑ Χριστω̑ ε᾿ν τω̑ θεω̑

מִיתּתֻּון לכֻון גֵּיר וחַיַיכֻּון כּסֵין עַם משִׁיחָא בַּאלָהָא׃

[(12) Colo 03, 04]

כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶה הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ, אָז גַּם אַתֶּם תִּגָּלוּ עִמּוֹ בַּהֲדַר כָּבוֹד.

וְכַאֲשֶׁר יוֺפִיעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ אָז גַּם-אַתֶּם תּוֺפִיעוּ עִמּוֺ בִּכְבוֺדוֺ:

Když se pak ukáže Kristus, život náš, tehdy i vy ukážete se s ním v slávě.

Ale až se ukáže Kristus, váš(q) život, tehdy i vy se s ním ukážete v slávě. (q) náš ([1 Korintským 15:43; Filipským 3:21; 1 Janův 3:2])

ο῞ταν ὁ Χριστὸς φανερωθη̑ ἡ ζωὴ ὑμω̑ν τότε καὶ ὑμει̑ς σὺν αυ᾿τω̑ φανερωθήσεσθε ε᾿ν δόξη

וֵאמַתי דַּמשִׁיחָא מֵתגּלֵא דּהֻויֻו חַיַין הָידֵּין אָף אַנתֻּון תֵּתגּלֻון עַמֵה בּשֻׁובחָא׃ ס

[(12) Colo 03, 05]

עַל כֵּן מוֹתְתוּ אֶת הָאֵיבָרִים הַשַּׁיָּכִים לָאָרֶץ, אֶת הַזְּנוּת וְהַטֻּמְאָה וְהַזִּמָּה וְהַתַּאֲוָה הַרָעָה, וְאֶת הַחַמְדָנוּת שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא עֲבוֹדַת אֱלִילִים;

עַל-כֵּן הַכְחִידוּ כְּלֵי תַאֲוַתְכֶם בָּאָרֶץ זְנוּנִים שִׁקּוּצִים וּתְשׁוּקוֺת זָרוֺת יֵצֶר רָע וְאַהֲבַת בֶּצַע אֲשֶׁר דָּמְתָה לַעֲבֹדַת אֱלִילִים:

Protož mrtvěte oudy své zemské, smilstvo, nečistotu, chlipnost, žádost zlou, i lakomství, jenž jest modlám sloužení.

Proto umrtvujte své pozemské sklony: smilstvo, necudnost, vášeň, zlou touhu a hrabivost, která je modloslužbou. ([Matouš 18:8; Římanům 6:6 Římanům 8:13; Efezským 4:19 Efezským 5:3-Efezským 5:5])

νεκρὼσατε ου῏ν τὰ μέλη τὰ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς πορνείαν α᾿καθαρσίαν πάθος ε᾿πιθυμίαν κακήν καὶ τὴν πλεονεξίαν η῞τις ε᾿στὶν ει᾿δωλολατρία

אַמִיתו הָכִיל הַדָּמַיכֻּון דּבַארעָא זָניֻותָא וטַנפֻּותָא וכִאבֵא ורֵגּתָא בִּישׁתָּא ועָלֻובֻותָא דּהִי הי דֵּחלַת פּתַכרֵא׃

[(12) Colo 03, 06]

כִּי בִּגְלַל אֵלֶּה בָּא חֲרוֹן אֱלֹהִים [עַל בְּנֵי הַמֶּרִי].

כִּי בִגְלַל אֵלֶּה שְׁפוּכָה חֲמַת אֱלֹהִים עַל-בְּנֵי הַמֶּרִי:

Pro kteréž věci přichází hněv Boží na syny zpurné.

Pro takové věci přichází Boží hněv(r). (r) var: + na neposlušné ([Efezským 5:6])

δι῾ α῍ ε῎ρχεται ἡ ο᾿ργὴ του̑ θεου̑ ε᾿πὶ τοὺς υἱοὺς τη̑ς α᾿πειθείας

מֵטֻל הָלֵין גֵּיר אָתֵא רֻוגזֵה דַּאלָהָא עַל בּנֵיה דּלָא מֵתּטפִּיסָנֻותָא׃

[(12) Colo 03, 07]

בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ גַּם אַתֶּם הִתְהַלַּכְתֶּם בֶּעָבָר, כַּאֲשֶׁר חֲיִיתֶם בָּהֶם.

וְגַם-אַתֶּם לְפָנִים כַּאֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בְּתוֺכָם כֵּן הֲלַכְתֶּם בְּדַרְכֵיהֶם:

V kterýchž i vy někdy chodili jste, když jste živi byli v nich.

I vy jste dříve tak žili.

ε᾿ν οι῟ς καὶ ὑμει̑ς περιεπατήσατέ ποτε ο῞τε ε᾿ζη̑τε ε᾿ν τούτοις

וַבהָלֵין אָף אַנתֻּון הַלֵכתֻּון מֵן קדִים כַּד מֵתהַפּכִין הוַיתֻּון בּהֵין׃

[(12) Colo 03, 08]

אֲבָל כָּעֵת הָסִירוּ גַּם אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה: אֶת הָרֹגֶז וְהַכַּעַס וְאֶת הָרֶשַׁע וְהַגִּדּוּף וְאֶת נִבּוּל הַפֶּה.

אַךְ-עַתָּה הָסִירוּ כָל-אֵלֶּה מֵעֲלֵיכֶם גַּם-אַתֶּם זַעַף וְעֶבְרָה וְרִשְׁעָה וַחֲרָפוֺת וְדִבְרֵי נְבָלָה מִפִּיכֶם:

Ale nyní složtež i vy všecko to, hněv, prchlivost, zlobivost, zlořečení, i mrzkomluvnost z úst svých.

Ale nyní odhoďte to všecko: zlobu, hněv, špatnost, rouhání, pomluvy z vašich úst. ([Efezským 4:22-Efezským 4:31; Genesis 1:26n])

νυνὶ δὲ α᾿πόθεσθε καὶ ὑμει̑ς τὰ πάντα ο᾿ργήν θυμόν κακίαν βλασφημίαν αι᾿σχρολογίαν ε᾿κ του̑ στόματος ὑμω̑ν

הָשָׁא דֵּין אַנִיחו מֵנכֻון כֻּלהֵין הָלֵין רֻוגזָא חֵמתָּא בִּישֻׁותָא גֻּודָּפָא מַמללָא טַנפָא׃

[(12) Colo 03, 09]

אַל תְּשַׁקְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, שֶׁכֵּן פְּשַׁטְתֶּם אֶת הָאָדָם הַיָּשָׁן עִם מַעֲשָׂיו

אַל-תְּשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֺ אַחֲרֵי אֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם אֶת-הָאָדָם הַקַּדְמֹנִי עִם-פְּעָלָיו:

Nelžete jedni na druhé, když jste svlékli s sebe starého člověka s skutky jeho,

Neobelhávejte jeden druhého, svlečte ze sebe starého člověka i s jeho skutky

μὴ ψεύδεσθε ει᾿ς α᾿λλήλους α᾿πεκδυσάμενοι τὸν παλαιὸν α῎νθρωπον σὺν ται̑ς πράξεσιν αυ᾿του̑

ולָא תֵּהוֻון מדַגּלִין חַד בּחַד אֵלָא שֻׁולחֻוהי לבַרנָשָׁא עַתִּיקָא עַם כֻּלהֻון הֻופָּכַוהי׃

[(12) Colo 03, 10]

וּלְבַשְׁתֶּם אֶת הָאָדָם הֶחָדָשׁ, הַהוֹלֵךְ וּמִתְחַדֵּשׁ בְּדַעַת לְפִי צֶלֶם בּוֹרְאוֹ.

וּלְבַשְׁתֶּם אֶת-הָאָדָם הֶחָדָשׁ הוּא אֲשֶׁר הִתְחַדֵּשׁ בְּדַעַת כְּצֶלֶם יֹצְרוֺ:

A oblékli toho nového, obnovujícího se k známosti, podlé obrazu toho, kterýž jej stvořil,

a oblečte nového, který dochází pravého poznání, když se obnovuje podle obrazu svého Stvořitele.

καὶ ε᾿νδυσάμενοι τὸν νέον τὸν α᾿νακαινούμενον ει᾿ς ε᾿πίγνωσιν κατ῾ ει᾿κόνα του̑ κτίσαντος αυ᾿τόν

וַלבַשׁו חַדתָא דּמֵתחַדַּת בִּידַעתָא בַּדמֻותָא דּבָריֵה׃

[(12) Colo 03, 11]

בַּמַּצָּב הַזֶּה אֵין יְוָנִי וִיהוּדִי, אֵין מִילָה וְעָרְלָה, אֵין לוֹעֵז וּסְקִיתִי וְאֵין עֶבֶד וּבֶן חוֹרִין, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ הוּא הַכֹּל וּבַכֹּל.

אֲשֶׁר אֵין-בּוֺ יְוָנִי אוֺ יְהוּדִי נִמּוֺל אוֺ עָרֵל נִלְעַג לָשׁוֺן פֶּרֶא אָדָם עֶבֶד אוֺ בֶן-חוֺרִים כִּי הַכֹּל וּבַכֹּל הוּא הַמָּשִׁיחַ:

Kdežto není Řek a Žid, obřízka a neobřízka, cizozemec a Scýta, služebník a svobodný, ale všecko a ve všech Kristus.

Potom už není Řek a Žid, obřezaný a neobřezaný, barbar, divoch(s), otrok a svobodný – ale všechno a ve všech Kristus. (s) ř: Skyth ([Římanům 10:12; 1 Korintským 12:13; Galatským 3:28])

ο῞που ου᾿κ ε῎νι ῞Ελλην καὶ ᾽Ιουδαι̑ος περιτομὴ καὶ α᾿κροβυστία βάρβαρος σκύθης δου̑λος ε᾿λεύθερος α᾿λλὰ τὰ πάντα καὶ ε᾿ν πα̑σιν Χριστός

כַּר דּלַיתּ יִהֻודָיָא וַארמָיָא ולָא גּזֻורתָּא ועֻורלֻותָא ולָא יַונָיָא ובַרבּרָיָא ולָא עַבדָּא ובַרחִארֵא אֵלָא כֻּל וַבכֻלנָשׁ משִׁיחָא הו׃

[(12) Colo 03, 12]

לָכֵן אַתֶּם, כִּבְחִירֵי אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים וַאֲהוּבִים, לִבְשׁוּ חֶמְלָה וְרַחֲמִים וּנְדִיבוּת לֵב, נְמִיכוּת רוּחַ וַעֲנָוָה וְאֹרֶךְ אַפַּיִם.

וְאַתֶּם כִּבְחִירֵי הָאֱלֹהִים כִּקְדֹשָׁיו וִידִידָיו לִבְשׁוּ רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִמְּקוֺר לִבְּכֶם רוּחַ שְׁפָלָה עֲנָוָה וְאֹרֶךְ אַפָּיִם:

Protož oblectež se jako vyvolení Boží, svatí, a milí, v střeva milosrdenství, v dobrotivost, nízké o sobě smýšlení, krotkost, trpělivost,

Jako vyvolení Boží, svatí a milovaní, oblečte milosrdný soucit, dobrotu, skromnost, pokoru a trpělivost. ([Efezským 4:2 Efezským 4:32])

ε᾿νδύσασθε ου῏ν ὡς ε᾿κλεκτοὶ του̑ θεου̑ α῞γιοι καὶ η᾿γαπημένοι σπλάγχνα οι᾿κτιρμου̑ χρηστότητα ταπεινοφροσύνην πραυ̑τητα μακροθυμίαν

לבַשׁו הָכִיל אַיך גּבַיָא דַּאלָהָא קַדִּישֵׁא וחַבִּיבֵא רַחמֵא ורֻוחָפָא ובַסִימֻותָא ומַכִּיכֻות רֵעיָנָא ונִיחֻותָא ונַגִּירֻות רֻוחָא׃

[(12) Colo 03, 13]

נַהֲגוּ בְּסַבְלָנוּת אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וְסִלְחוּ זֶה לָזֶה כַּאֲשֶׁר לְמִישֶׁהוּ טַעֲנָה עַל רֵעֵהוּ. כְּשֵׁם שֶׁהָאָדוֹן סָלַח לָכֶם, כֵּן סִלְחוּ גַּם אַתֶּם.

לָשֵׂאת אִישׁ אֶת-פְּנֵי רֵעֵהוּ וְלִסְלֹחַ לוֺ לִדְבַר רִיב כִּי-יִמָּצֵא בֵינֵיכֶם וּכְמוֺ אֲדֹנֵינוּ סָלַח לָכֶם כֵּן תִּסְלְחוּ גַּם-אַתֶּם:

Snášejíce jeden druhého, a odpouštějíce sobě vespolek, měl-li by kdo proti komu žalobu. Jako i Kristus odpustil vám, tak i vy.

Snášejte se navzájem a odpouštějte si, má-li kdo něco proti druhému. Jako Pán odpustil vám, odpouštějte i vy. ([Matouš 6:14; Efezským 4:32])

α᾿νεχόμενοι α᾿λλήλων καὶ χαριζόμενοι ἑαυτοι̑ς ε᾿άν τις πρός τινα ε῎χη μομφήν καθώς καὶ ὁ κύριος ε᾿χαρίσατο ὑμι̑ν ου῞τως καὶ ὑμει̑ς

וַהוַיתֻּון מסַיבּרִין חַד לחַד ושָׁבקִין חַד לחַד וֵאן אִית לאנָשׁ עַל חַברֵה רֻועָמָא אַיכַּנָא דַּמשִׁיחָא שׁבַק לכֻון הָכַנָא אָף אַנתֻּון שׁבֻוקו׃

[(12) Colo 03, 14]

מֵעַל לְכָל אֵלֶּה תִּשְׂרֹר הָאַהֲבָה, שֶׁהִיא קֶשֶׁר הַשְּׁלֵמוּת,

וְעַל-כָּל-אֵלֶּה לִבְשׁוּ אַהֲבָה אֲשֶׁר הִיא אֲגֻדַּת הַתְּמִימִים:

Nadto pak nade všecko v lásku, kteráž jest svazek dokonalosti.

Především však mějte lásku, která všechno spojuje k dokonalosti. ([Římanům 13:8 Římanům 13:10; Efezským 4:3])

ε᾿πὶ πα̑σιν δὲ τούτοις τὴν α᾿γάπην ο῞ ε᾿στιν σύνδεσμος τη̑ς τελειότητος

ועַם הָלֵין כֻּלהֵין חֻובָּא דּהֻויֻו חזָקָא דַּגמִירֻותָא׃

[(12) Colo 03, 15]

וְיִשְׁלֹט נָא בִּלְבַבְכֶם שְׁלוֹם הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי לְזֶה נִקְרֵאתֶם בְּגוּף אֶחָד, וֶהֱיוּ מַכִּירֵי טוֹבָה.

וּשְׁלוֺם הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-נִבְחַרְתֶּם לוֺ בְּגוּף אֶחָד יִמְשֹׁל בְּקֶרֶב לִבְּכֶם וְאֶת-טוּבוֺ תַּכִּירוּ:

A pokoj Boží vítěziž v srdcích vašich, k němuž i povoláni jste v jedno tělo; a buďtež vděčni.

A ve vašem srdci ať vládne pokoj Kristův, k němuž jste byli povoláni v jedno společné tělo. A buďte vděčni. ([Filipským 4:7; Efezským 4:4])

καὶ ἡ ει᾿ρήνη του̑ Χριστου̑ βραβευέτω ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν ει᾿ς η῍ν καὶ ε᾿κλήθητε ε᾿ν ἑνὶ σὼματι καὶ ευ᾿χάριστοι γίνεσθε

וַשׁלָמֵה דַּמשִׁיחָא נדַבַּר לֵבַּוָתכֻון דּלֵה אֵתקרִיתֻּון בּחַד פּגַר וַהוַיתֻּון מַודֵּין לַמשִׁיחָא׃

[(12) Colo 03, 16]

דְּבַר הַמָּשִׁיחַ יִשְׁכֹּן נָא בְּקִרְבְּכֶם בְּשֶׁפַע; לַמְּדוּ וְהוֹכִיחוּ זֶה אֶת זֶה בִּמְלוֹא חָכְמָה; שִׁירוּ לֵאלֹהִים בְּתוֹדָה וְנֹעַם בִּלְבַבְכֶם, בְּמִזְמוֹרִים וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים רוּחָנִיִּים.

וְתוֺרַת הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה בְפִיכֶם תָּמִיד בְּכָל-חָכְמָה לְלַמֵּד וּלְעוֺרֵר אִישׁ אֶת-אָחִיהוּ בִּתְהִלּוֺת וְשִׁירוֺת וְזִמְרוֺת-יָהּ וּמִקֶּרֶב לִבְּכֶם תָּשִׁירוּ לֵאלֹהִים בְּתוֺדָה:

Slovo Kristovo přebývejž v vás bohatě se vší moudrostí, učíce a napomínajíce sebe vespolek žalmy, a zpěvy, a písničkami duchovními, s milostí zpívajíce v srdci svém Pánu.

Nechť ve vás přebývá slovo Kristovo v celém svém bohatství: se vší moudrostí se navzájem učte a napomínejte a s vděčností v srdci oslavujte Boha žalmy, chválami a zpěvem, jak vám dává Duch. ([Efezským 5:19])

ὁ λόγος του̑ Χριστου̑ ε᾿νοικείτω ε᾿ν ὑμι̑ν πλουσίως ε᾿ν πάση σοφία διδάσκοντες καὶ νουθετου̑ντες ἑαυτοὺς ψαλμοι̑ς υ῞μνοις ω᾿δαι̑ς πνευματικαι̑ς ε᾿ν τη̑ χάριτι α῎δοντες ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν τω̑ θεω̑

דּמֵלתֵה תֵּעמַר בּכֻון עַתִּירָאיִת בּכֻל חֵכמָא וַהוַיתֻּון מַלפִין ורָדֵין נַפשׁכֻון בּמַזמֻורֵא וַבתֵשׁבּחָתָּא ובַזמִירָתָא דּרֻוחָא וַבטַיבֻּותָא הוַיתֻּון זָמרִין בּלֵבַּוָתכֻון לַאלָהָא׃

[(12) Colo 03, 17]

וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ, הֵן בְּאֹמֶר הֵן בְּמַעֲשֶׂה, עֲשׂוּ הַכֹּל בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים אָבִינוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ.

וְכֹל אֲשֶׁר-תַּעֲשׂוּ גַּם-בִּדְבַר שְׂפָתַיִם גַּם-בְּמַעֲשֵׂה יָדָיִם עָשׂוּ כֹל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ וּלְהֹדוֺת עַל-יָדוֺ לֵאלֹהִים אָבִינוּ:

A všecko, cožkoli činíte v slovu neb v skutku, všecko čiňte ve jménu Pána Ježíše, díky činíce Bohu a Otci skrze něho.

Všechno, cokoli mluvíte nebo děláte, čiňte ve jménu Pána Ježíše a skrze něho děkujte Bohu Otci. ([1 Korintským 10:31; 1 Tesalonickým 5:18])

καὶ πα̑ν ο῞ τι ε᾿ὰν ποιη̑τε ε᾿ν λόγω η῍ ε᾿ν ε῎ργω πάντα ε᾿ν ο᾿νόματι κυρίου ᾽Ιησου̑ ευ᾿χαριστου̑ντες τω̑ θεω̑ πατρὶ δι῾ αυ᾿του̑

וכֻל מֵדֵּם דּסָערִין אנתֻּון בּמֵלתָא ובַעבָדָא בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא הוַיתֻּון עָבדִּין וַהוַיתֻּון מַודֵּין בִּאידֵה לַאלָהָא אַבָא׃ ס

[(12) Colo 03, 18]

הַנָּשִׁים, הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן, כְּמוֹ שֶׁיָּאֶה לְנֹכַח הָאָדוֹן.

וְאַתֵּנָה נָשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ:

Ženy poddány buďte mužům svým tak, jakž sluší, v Pánu.

Ženy, podřizujte se svým mužům, jak se sluší na ty, kdo patří Pánu. ([Genesis 3:16; Efezským 5:22; 1 Petrův 3:1])

αἱ γυναι̑κες ὑποτάσσεσθε τοι̑ς α᾿νδράσιν ὡς α᾿νη̑κεν ε᾿ν κυρίω

נֵשֵׁא אֵשׁתַּעבַּדֵין לבַעלַיכֵּין אַיך דּזָדֵק בַּמשִׁיחָא׃

[(12) Colo 03, 19]

הָאֲנָשִׁים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם וְאַל תְּהֵא בִּלְבַבְכֶם מְרִירוּת נֶגְדָּן.

בַּעֲלֵי אִשָּׁה אֶהֱבוּ אֶת-נְשֵׁיכֶם וְלֹא תִהְיוּ לָהֶן לְמֹרַת רוּחַ:

Muži milujte ženy své, a nemějte se přísně k nim.

Muži, milujte své ženy a nechovejte se k nim drsně. ([Efezským 5:25; 1 Petrův 3:7])

οἱ α῎νδρες α᾿γαπα̑τε τὰς γυναι̑κας καὶ μὴ πικραίνεσθε πρὸς αυ᾿τάς

גַּברֵא אַחֵבו נֵשַׁיכֻּון ולָא תֵּהוֻון מַרִירִין עלַיהֵין׃

[(12) Colo 03, 20]

הַבָּנִים, שִׁמְעוּ בְּקוֹל הַהוֹרִים בְּכָל דָּבָר, כִּי זֶה לְרָצוֹן בְּעֵינֵי יהוה.

שִׁמְעוּ בָנִים אֶל-יֹלְדֵיכֶם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמֵרוּן כִּי לְרָצוֺן הוּא לַאֲדֹנֵנוּ:

Dítky poslouchejte rodičů ve všem; nebo to jest dobře libé Pánu.

Děti, poslouchejte ve všem své rodiče, protože se to líbí Pánu. ([Exodus 20:12; Efezským 6:1])

τὰ τέκνα ὑπακούετε τοι̑ς γονευ̑σιν κατὰ πάντα του̑το γὰρ ευ᾿άρεστόν ε᾿στιν ε᾿ν κυρίω

בּנַיָא אֵשׁתַּמעו לַאבָהַיכֻּון בּכֻלמֵדֵּם הָכַנָא גֵּיר שַׁפִּיר קדָם מָרַן׃

[(12) Colo 03, 21]

הָאָבוֹת, אַל תַּרְגִּיזוּ אֶת יַלְדֵיכֶם, פֶּן תִּפֹּל רוּחָם.

אָבוֺת אַל-תַּכְעִיסוּ אֶת-בְּנֵיכֶם פֶּן-יֹאמְרוּ נוֺאָשׁ:

Otcové nepopouzejte k hněvivosti dítek svých, aby sobě nezoufaly.

Otcové, neponižujte své děti, aby nemalomyslněly. ([Efezským 6:4-Efezským 6:9])

οἱ πατέρες μὴ ε᾿ρεθίζετε τὰ τέκνα ὑμω̑ν ι῞να μὴ α᾿θυμω̑σιν

אַבָהֵא לָא תַּרגּזֻון בּנַיכֻּון דּלָא נֵתּתּעִיקֻון׃

[(12) Colo 03, 22]

הָעֲבָדִים, הִשָּׁמְעוּ בְּכָל דָּבָר לַאֲדוֹנֵיכֶם אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא לְמַרְאִית עַיִן, כְּמִתְרַצִּים אֶל בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא בְּתֹם לֵב וּבְיִרְאַת יהוה.

וְאַתֶּם עֲבָדִים שִׁמְעוּ אֶל-אֲדֹנֵיכֶם אֲדֹנֵי הַבָּשָׂר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמֵרוּן וְלֹא בַעֲבֹדָה לְמַרְאֵה עֵינַיִם לְהָפִיק רָצוֺן מִבְּנֵי אָדָם כִּי אִם-בְּתָם-לֵב כְּיִרְאֵי יְהוָֺה:

Služebníci poslušni buďte ve všem pánů tělesných, ne na oko sloužíce, jako ti, jenž se usilují lidem líbiti, ale v sprostnosti srdce, bojíce se Boha.

Otroci, poslouchejte ve všem své pozemské pány, nejen naoko, abyste se jim po lidsku zalíbili, nýbrž ze srdce, v bázni Páně.

οἱ δου̑λοι ὑπακούετε κατὰ πάντα τοι̑ς κατὰ σάρκα κυρίοις μὴ ε᾿ν ο᾿φθαλμοδουλία ὡς α᾿νθρωπάρεσκοι α᾿λλ῾ ε᾿ν ἁπλότητι καρδίας φοβούμενοι τὸν κύριον

עַבדֵּא אֵשׁתַּמעו בּכֻלמֵדֵּם למָרַיכֻּון דּפַגרָא לָא בּמַחזֵא עַינָא אַיך הָנֻון דּשָׁפרִין לַבנַינָשָׁא אֵלָא בּלֵבָּא פּשִׁיטָא וַבדֵחלתֵה דּמָריָא׃

[(12) Colo 03, 23]

כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂים, עֲשׂוּ בְּכָל נַפְשְׁכֶם, כְּעוֹשִׂים לְמַעַן יהוה וְלֹא לְמַעַן בְּנֵי אָדָם,

וְכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ עֲשׂוּ בְכָל-נַפְשְׁכֶם כְּמוֺ לַיהוָֺה וְלֹא לִבְנֵי-אָדָם:

A všecko, což byste koli činili, z té duše čiňte, jako Pánu, a ne lidem,

Cokoli děláte, dělejte upřímně, jako by to nebylo lidem, ale Pánu,

ο῍ ε᾿ὰν ποιη̑τε ε᾿κ ψυχη̑ς ε᾿ργάζεσθε ὡς τω̑ κυρίω καὶ ου᾿κ α᾿νθρὼποις

וכֻל דּעָבדִּין אנתֻּון מֵן כֻּלָה נַפשׁכֻון עבֵדו אַיך דַּלמָרַן ולָא אַיך דּלַבנַינָשָׁא׃

[(12) Colo 03, 24]

שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי תְּקַבְּלוּ מֵאֵת יהוה אֶת שְׂכַר הַנַּחֲלָה. אֶת הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם עוֹבְדִים!

הֵן יְדַעְתֶּם כִּי מֵאֵת יְהוָֺה תִּקְחוּ שְׂכַרְכֶם וְנַחֲלַתְכֶם כִּי אֶת-אֲדֹנֵינוּ הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם עֹבְדִים:

Vědouce, že ode Pána vzíti máte odplatu dědictví; nebo Pánu Kristu sloužíte.

s vědomím, že jako odměnu dostanete podíl na jeho království. Váš Pán je Kristus, jemu sloužíte.

ει᾿δότες ο῞τι α᾿πὸ κυρίου α᾿πολήμψεσθε τὴν α᾿νταπόδοσιν τη̑ς κληρονομίας τω̑ κυρίω Χριστω̑ δουλεύετε

ודַעו דּמֵן מָרַן מקַבּלִיתֻּון פֻּורעָנָא בּיָרתֻּותָא למָריָא גֵּיר משִׁיחָא פָּלחִיתֻּון׃

[(12) Colo 03, 25]

אַךְ הָעוֹשֶׂה עָוֶל יְקַבֵּל אֶת גְּמוּל עַוְלָתוֹ, וְאֵין מַשּׂוֹא פָּנִים.

כִּי הַמְעַוֵּל יִקְצָר-עָוֶל כַּאֲשֶׁר עָשָׂה וְאֵין מַ׹ּׂוֺא פָנִים:

Kdož by pak nepravost páchal, odměnu své nepravosti vezme. A neníť přijímání osob u Boha.

Kdo se dopouští křivdy, dostane za to odplatu. Náš Pán nikomu nestraní. ([Deuteronomium 10:17; Skutky apoštolské 10:34])

ὁ γὰρ α᾿δικω̑ν κομίσεται ο῍ η᾿δίκησεν καὶ ου᾿κ ε῎στιν προσωπολημψία

מַסכּלָנָא דֵּין מֵתפּרַע אַיך מֵדֵּם דַּאסכֵּל ולַיתּ מַסַב בַּאפֵּא׃ ס

[(12) Colo 04, 01]

הָאֲדוֹנִים, הִתְנַהֲגוּ עִם עַבְדֵיכֶם בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי גַּם לָכֶם אָדוֹן בַּשָּׁמַיִם.

וְגַם-אַתֶּם אֲדֹנִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט תַּעֲבִידוּן אֶת-עַבְדֵיכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גַם-לָכֶם אָדוֺן בַּשָּׁמָיִם:

Páni spravedlivě a slušně s služebníky nakládejte, vědouce, že i vy Pána máte v nebesích.

A vy, páni, dávejte otrokům, co jim spravedlivě patří. Pamatujte, že i vy máte Pána v nebi. ([Leviticus 25:43; Efezským 6:9; Filemonovi 1:16])

οἱ κύριοι τὸ δίκαιον καὶ τὴν ι᾿σότητα τοι̑ς δούλοις παρέχεσθε ει᾿δότες ο῞τι καὶ ὑμει̑ς ε῎χετε κύριον ε᾿ν ου᾿ρανω̑

מָרַיָא עבֵדו שַׁויֻותָא וכִאנֻותָא לוָת עַבדַּיכֻּון וַהוַיתֻּון יָדעִין דָּאף לכֻון אִית הֻו מָרָא בַּשׁמַיָא׃

[(12) Colo 04, 02]

הַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה וְשִׁקְדוּ בָּהּ בְּהוֹדָיָה.

הִתְעוֺרְרוּ לִהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְשִׁקְדוּ לְהַעְתִּיר בְּתוֺדָה:

Na modlitbě buďte ustaviční, bdíce v tom s díků činěním,

V modlitbách buďte vytrvalí, bděte a děkujte Bohu. ([Efezským 6:18-Efezským 6:20])

τη̑ προσευχη̑ προσκαρτερει̑τε γρηγορου̑ντες ε᾿ν αυ᾿τη̑ ε᾿ν ευ᾿χαριστία

בַּצלֻותָא אֵתַאמנו וַהוַיתֻּון עִירִין אנתֻּון בָּה ומַודֵּין׃

[(12) Colo 04, 03]

הִתְפַּלְּלוּ גַּם בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאֱלֹהִים יִפְתַּח לָנוּ אֶת שַׁעַר הַדִּבּוּר לְהַגִּיד אֶת סוֹד הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּגְלָלוֹ אַף אָסִיר אָנֹכִי,

וְחַלּוּ אֶת-פְּנֵי הָאֱלֹהִים גַּם-בַּעֲדֵנוּ לִפְתֹּחַ לָנוּ שַׁעַר לְנִיב שְׂפָתֵינוּ לְגַלּוֺת סוֺד הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּגְלָלוֺ אָסוּר אָנִי:

Modléce se spolu i za nás, aby Bůh otevřel nám dvéře slova, k mluvení o tajemství Kristovu, pro něž i v vězení jsem,

Modlete se také za nás, aby Bůh otevřel dveře našemu slovu, abych mohl zvěstovat tajemství Kristovo, pro něž jsem teď ve vězení,

προσευχόμενοι α῞μα καὶ περὶ ἡμω̑ν ι῞να ὁ θεὸς α᾿νοίξη ἡμι̑ν θύραν του̑ λόγου λαλη̑σαι τὸ μυστήριον του̑ Χριστου̑ δι῾ ο῍ καὶ δέδεμαι

וַמצַלֵין אָף עלַין דַּאלָהָא נֵפתַּח לַן תַּרעָא דּמֵלתָא לַממַלָלֻו ארָזָא דַּמשִׁיחָא דּמֵטֻלָתֵה אַסִיר אנָא׃

[(12) Colo 04, 04]

וּכְדֵי שֶׁאֲגַלֶּה אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁעָלַי לְדַבֵּר.

לְמַעַן יִוָּדַע לַכֹּל כַּאֲשֶׁר אַבִּיעַ כַּמִּשְׁפָּט:

Abych je zjevoval, tak jakž mi náleží mluviti.

a tak je mohl rozhlásit; neboť k tomu jsem poslán.

ι῞να φανερὼσω αυ᾿τὸ ὡς δει̑ με λαλη̑σαι

דַּאגליֵוהי וֵאמַללִיוהי אַיכַּנָא דּוָלֵא לִי׃

[(12) Colo 04, 05]

הִתְנַהֲגוּ בְּחָכְמָה עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ, וְנַצְּלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת.

הִתִהַלְּכוּ בִתְבוּנָה בְּקֶרֶב אֵלֶּה אֲשֶׁר מִחוּץ לַעֲדָתֵנוּ וּזְבַנוּ יַת-עִדָּנָא:

Choďtež v moudrosti před těmi, kteříž jsou vně, čas kupujíce.

Jednejte moudře ve styku s okolním světem a využijte čas vám svěřený. ([Efezským 5:15-Efezským 5:16])

ε᾿ν σοφία περιπατει̑τε πρὸς τοὺς ε῎ξω τὸν καιρὸν ε᾿ξαγοραζόμενοι

בּחֵכמתָא הַלֵכו לוָת בַּרָיֵא וַזבֵנו קִארסכֻון׃

[(12) Colo 04, 06]

יִהְיוּ נָא דִּבְרֵיכֶם מְלֻוִּים תָּמִיד בְּחֵן וּמְתֻבָּלִים בְּמֶלַח, בְּאֹפֶן שֶׁתֵּדְעוּ אֵיךְ לְהָשִׁיב לְכָל שׁוֹאֵל.

יְהִי דְבַרְכֶם מָהוּל בְּחֵן כְּמוֺ מְמֻלָּח בַּמֶּלַח וְתֵדְעוּ לְהָשִׁיב נְכֹחוֺת לְכָל-אִישׁ וָאִישׁ:

Řeč vaše vždycky budiž příjemná, ozdobená solí, tak abyste věděli, kterak byste měli jednomu každému odpovědíti.

Vaše slovo ať je vždy laskavé a určité(t); ať víte, jak ke komu promluvit. (t) ř: okořeněné solí ([Efezským 4:29])

ὁ λόγος ὑμω̑ν πάντοτε ε᾿ν χάριτι α῞λατι η᾿ρτυμένος ει᾿δέναι πω̑ς δει̑ ὑμα̑ς ἑνὶ ἑκάστω α᾿ποκρίνεσθαι

ומֵלַתכֻון בּכֻלזבַן בּטַיבֻּותָא אַיך דַּבמֵלחָא תֵּהוֵא ממַדּכָא וַהוַיתֻּון יָדעִין לאנָשׁ אנָשׁ אַיכַּנָא וָלֵא לכֻון לַמתָבֻו פֵּתגָמָא׃

[(12) Colo 04, 07]

אֶת כָּל הַפְּרָטִים עַל־אוֹדוֹת מַצָּבִי יַגִּיד לָכֶם טִיכִיקוֹס, הָאָח הָאָהוּב וְהַמְשָׁרֵת הַנֶּאֱמָן, חֲבֵרִי לָעֲבוֹדָה בָּאָדוֹן.

עַל-דְּבַר מַעֲמָדִי הֲלֹא טוּכִיקוֺס יַגִּיד לָכֶם הַכֹּל הוּא אָח אָהוּב וּמְשָׁרֵת נֶאֱמָן גֶּבֶר עֲמִיתִי וְעֶבֶד לַאֲדֹנֵינוּ:

O věcech mých o všech oznámí vám Tychikus, bratr milý, a věrný slouha, a spoluslužebník v Pánu.

O tom, co je se mnou, vám všechno poví Tychikus, můj milovaný bratr a věrný pomocník, který se mnou slouží Pánu. ([Efezským 6:21-Efezským 6:22; 2 Timoteovi 4:12])

τὰ κατ῾ ε᾿μὲ πάντα γνωρίσει ὑμι̑ν Τυχικὸς ὁ α᾿γαπητὸς α᾿δελφὸς καὶ πιστὸς διάκονος καὶ σύνδουλος ε᾿ν κυρίω

מֵדֵּם דַּלוָתי דֵּין נַודַּעכֻון טֻוכִיקָוס אַחָא חַבִּיבָא וַמשַׁמשָׁנָא מהַימנָא וַכנָתַן בּמָריָא׃

[(12) Colo 04, 08]

לְשֵׁם כָּךְ שְׁלַחְתִּיו אֲלֵיכֶם, לְמַעַן יוֹדִיעַ לָכֶם מַה מַּצָּבֵנוּ וִיעוֹדֵד אֶתְכֶם;

כִּי לַדָּבָר הַזֶּה שְׁלַחְתִּיו אֲלֵיכֶם לָדַעַת אֶת-שְׁלוֺמֵנוּ וּלְדַבֵּר נִחֻמִים עַל-לִבְּכֶם:

Kteréhož jsem poslal k vám pro to samo, aby zvěděl, co se děje u vás, a potěšil srdcí vašich,

Posílám ho k vám právě proto, abyste se dověděli, jak se nám vede, a aby povzbudil vaše srdce.

הָנָא דּשַׁדּרֵת לוָתכֻון עלֵיה עַל הָדֵא דּנֵדַּע מָא דַּלוָתכֻון וַנבַיַא לֵבַּוָתכֻון׃

[(12) Colo 04, 09]

וְיַחַד אִתּוֹ אוֹנִיסִימוֹס, הָאָח הַנֶּאֱמָן וְהָאָהוּב שֶׁהוּא אֶחָד מִכֶּם. הֵם יוֹדִיעוּ לָכֶם אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה כָּאן.

וְעִמּוֺ גַּם-אוֺנִיסִימוֺס בֶּן-אַרְצְכֶם אָח נֶאֱמָן וְיַקִּיר לִי הֵמָּה יוֺדִיעוּ אֶתְכֶם כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה פֹּה:

S Onezimem, věrným a milým bratrem, kterýž jest tam od vás. Tiť vám všecko oznámí, co se děje u nás.

Posílám s ním i Onezima, věrného a milovaného bratra, vašeho krajana. Oni vám povědí všechno, co se tu děje. ([Filemonovi 1:10-Filemonovi 1:12])

σὺν ᾽Ονησίμω τω̑ πιστω̑ καὶ α᾿γαπητω̑ α᾿δελφω̑ ο῞ς ε᾿στιν ε᾿ξ ὑμω̑ν πάντα ὑμι̑ν γνωρίσουσιν τὰ ω῟δε

עַם אָנִסִימָוס אַחָא מהַימנָא וחַבִּיבָא הַו דִּאיתַוהי מֵנכֻון הֵנֻון נַודּעֻונָכֻון מֵדֵּם דַּלוָתַן׃ ס

[(12) Colo 04, 10]

אֲרִיסְטַרְכוֹס, חֲבֵרִי לַמַּאֲסָר, דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְכֶם; כֵּן גַּם מַרְקוֹס, בֶּן אֲחוֹת בַּר־נַבָּא, אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם הוֹרָאוֹת בְּנוֹגֵעַ אֵלָיו - שֶׁאִם יָבוֹא אֲלֵיכֶם תְּקַבְּלוּהוּ;

אֲרִיסְטַרְכוֺס אֲשֶׁר הוּא עָצוּר עִמָּדִי שֹׁאֵל לִשְׁלוֺמְכֶם גַּם-מַרְקוֺס בֶּן-אֲחוֺת בַּר-נַבָּא אֲשֶׁר נִדְרַשְׁתֶּם לְקַבֵּל פָּנָיו בְּבוֺאוֺ:

Pozdravuje vás Aristarchus, spoluvězeň můj, a Marek, sestřenec Barnabášův, (o kterémž jsem vám poručil; přišel-li by k vám, přijmětež jej);

Pozdravuje vás můj spoluvězeň Aristarchos a Barnabášův bratranec Marek, o němž jste již dostali pokyny. Až k vám přijde, přijměte ho. ([Skutky apoštolské 12:12 Skutky apoštolské 15:37-Skutky apoštolské 15:39 Skutky apoštolské 19:29 Skutky apoštolské 27:2; Filemonovi 1:24])

α᾿σπάζεται ὑμα̑ς ᾽Αρίσταρχος ὁ συναιχμάλωτός μου καὶ Μα̑ρκος ὁ α᾿νεψιὸς Βαρναβα̑ περὶ ου῟ ε᾿λάβετε ε᾿ντολάς ε᾿ὰν ε῎λθη πρὸς ὑμα̑ς δέξασθε αυ᾿τόν

שָׁאֵל בַּשׁלָמכֻון אַרִסטַרכָוס שַׁביָא דּעַמי ומַרקָוס בַּר דָּדֵה דּבַרנַבַא הַו דֵּאתפַּקַדּתֻּון עלַוהי דֵּאן אָתֵא לוָתכֻון תּקַבּלֻונָיהי׃

[(12) Colo 04, 11]

וְכֵן גַּם יֵשׁוּעַ הַמְכֻנֶּה יוּסְטוֹס. מִבֵּין הַנִּמּוֹלִים רַק הֵם חֲבֵרַי לָעֲבוֹדָה לְמַעַן מַלְכוּת אֱלֹהִים, וְאָכֵן הָיוּ לִי לְנֶחָמָה.

וְגַם-יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְשֵׁם יוּסְטוֺס אֲשֶׁר הֵם מִן-הַנִּמּוֺלִים הֵם לְבַדָּם תָּמְכוּ בְיָדִי בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיָּשִׁיבוּ אֶת-נַפְשִׁי:

A Jezus, kterýž slove Justus, kteříž jsou Židé. Ti toliko jsou pomocníci moji v království Božím, kteříž byli mé potěšení.

Také vás zdraví Ježíš zvaný Justus. Jsou to jediní židé(u), kteří s námi pracují pro království Boží a jsou také mou útěchou. (u) ř: z obřízky

καὶ ᾽Ιησου̑ς ὁ λεγόμενος ᾽Ιου̑στος οἱ ο῎ντες ε᾿κ περιτομη̑ς ου῟τοι μόνοι συνεργοὶ ει᾿ς τὴν βασιλείαν του̑ θεου̑ οι῞τινες ε᾿γενήθησάν μοι παρηγορία

ויֵשֻׁוע הַו דּמֵתקרֵא יֻוסטָוס הָלֵין דִּאיתַיהֻון מֵן גּזֻורתָּא והֵנֻון בַּלחֻוד עַדרֻוני בּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא והֵנֻון הוַו לִי בֻּויָאָא׃

[(12) Colo 04, 12]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מֵאֶפַּפְרַס, עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְאֶחָד מִכֶּם; בְּכָל עֵת הוּא נֶאֱבָק לְמַעַנְכֶם בִּתְפִלּוֹת, לְמַעַן תַּעַמְדוּ מֻשְׁלָמִים וּמְלֵאֵי בִּטָּחוֹן בְּכָל אֲשֶׁר לִרְצוֹן אֱלֹהִים.

אֶפַּפְרָס בֶּן-אַרְצְכֶם וְעֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֹׁאֵל לִשְׁלוֺמְכֶם הוּא אֲשֶׁר גָּבַר בִּתְפִלּוֺתָיו בְּכָל-עֵת לְהַעֲמִידְכֶם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שְׁלֵמִים וּמְמֻלָּאִים בִּמְלֹא חֶפְצוֺ:

Pozdravuje vás Epafras, kterýž od vás jest, slouha Kristův, kterýž vždycky úsilně pracuje na modlitbách za vás, abyste stáli dokonalí a plní ve vší vůli Boží.

Pozdravuje vás Epafras, váš krajan, služebník(v) Krista Ježíše, který o vás stále zápasí modlitbami, abyste stáli pevně a věrně plnili Boží vůli. (v) ř: otrok ([Koloským 1:7; Filemonovi 1:23])

α᾿σπάζεται ὑμα̑ς ᾽Επαφρα̑ς ὁ ε᾿ξ ὑμω̑ν δου̑λος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ πάντοτε α᾿γωνιζόμενος ὑπὲρ ὑμω̑ν ε᾿ν ται̑ς προσευχαι̑ς ι῞να σταθη̑τε τέλειοι καὶ πεπληροφορημένοι ε᾿ν παντὶ θελήματι του̑ θεου̑

שָׁאֵל בַּשׁלָמכֻון אֵפַּפרַא הַו דּמֵנכֻון עַבדָּא דַּמשִׁיחָא כַּד בּכֻלזבַן עָמֵל חלָפַיכֻּון בַּצלֻותָא דַּתקֻומֻון גּמִירֵא וַמשַׁמלַיָא בּכֻלֵה צֵביָנֵה דַּאלָהָא׃

[(12) Colo 04, 13]

מֵעִיד אֲנִי עָלָיו כִּי הוּא עָמֵל הַרְבֵּה לְמַעַנְכֶם וּלְמַעַן אַנְשֵׁי לָאוֹדִיקֵאָה וְאַנְשֵׁי הִירַפּוֹלִיס.

כִּי עֵד אֲנִי לוֺ אֲשֶׁר קִנְאָתוֺ גָדְלָה לָכֶם וּלְיֹשְׁבֵי לוּדְקְיָא וּלְיֹשְׁבֵי הִירַפּוֺלִיס:

Nebo svědectví jemu vydávám, žeť vás velmi horlivě miluje, a též i ty, kteříž jsou v Laodicii, i kteříž jsou v Hierapoli.

Mohu dosvědčit, že pro vás i pro Laodikejské a Hierapolské vynakládá mnoho námahy.

μαρτυρω̑ γὰρ αυ᾿τω̑ ο῞τι ε῎χει πολὺν πόνον ὑπὲρ ὑμω̑ν καὶ τω̑ν ε᾿ν Λαοδικεία καὶ τω̑ν ε᾿ν ῾Ιεραπόλει

סָהֵד אנָא גֵּיר עלַוהי דַּטנָנָא סַגִּיָאא אִית לֵה חלָפַיכֻּון וַחלָף הָנֻון דַּבלַדִיקִיַא וַדבִאירַפָּולִיס׃

[(12) Colo 04, 14]

לוּקַס, הָרוֹפֵא הָאָהוּב, וְדִימַס דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.

יְדִידֵנוּ לוּקָס הָרֹפֵא וְדִימָס שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמְכֶם:

Pozdravuje vás Lukáš lékař milý a Démas.

Pozdravuje vás milovaný lékař Lukáš a Démas. ([2 Timoteovi 4:10-2 Timoteovi 4:11; Filemonovi 1:24])

α᾿σπάζεται ὑμα̑ς Λουκα̑ς ὁ ι᾿ατρὸς ὁ α᾿γαπητὸς καὶ Δημα̑ς

שָׁאֵל בַּשׁלָמכֻון לֻוקָא אָסיָא חַבִּיבַן ודִמַא׃ ס

[(12) Colo 04, 15]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם הָאַחִים אֲשֶׁר בְּלָאוֹדִיקֵאָה, וּבִשְׁלוֹם נִימְפַס וְהַקְּהִלָּה הַמִּתְאַסֶּפֶת בְּבֵיתוֹ.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם אַחֵינוּ אֲשֶׁר בְּלוּדְקְיָא וְלִשְׁלוֺם נוּמְפָס וְהַקָּהָל אֲשֶׁר בְּבֵיתָם:

Pozdravte bratří Laodicenských, i Nymfy, i té církve, kteráž jest v domě jeho.

Pozdravujte bratry v Laodikeji i Nymfu a církev, která se shromažďuje v jejím domě.

α᾿σπάσασθε τοὺς ε᾿ν Λαοδικεία α᾿δελφοὺς καὶ Νύμφαν καὶ τὴν κατ῾ οι῏κον αυ᾿τη̑ς ε᾿κκλησίαν

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּאחֵא דַּבלַדִיקִיַא וַדנֻומפִא וַדעִדּתָּא דַּבבַיתֵּה׃

[(12) Colo 04, 16]

אַחֲרֵי שֶׁתִּקָּרֵא אִגַּרְתִּי אֶצְלְכֶם, דַּאֲגוּ לְכָךְ שֶׁתִּקָּרֵא גַּם בִּקְהִלַּת לָאוֹדִיקֵאָה, וְאֶת אִגַּרְתִּי אֲשֶׁר מִלָּאוֹדִיקֵאָה קִרְאוּ גַּם אַתֶּם.

אַחֲרֵי קְרִיאַת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת בְּאָזְנֵיכֶם תְּנוּהָ לְהִקָּרֵא גַּם-בְּאָזְנֵי קְהַל לוּדְקְיָא וְהָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר לְלוּדְקְיָא תִּקְרְאוּ בָהּ גַּם-אַתֶּם:

A když bude přečten u vás tento list, spravtež to, ať jest i v Laodicenském zboru čten; a ten, kterýž jest psán z Laodicie, i vy také přečtěte.

Až tento list u vás přečtete, zařiďte, aby byl čten také v laodikejské církvi a abyste vy četli list Laodikejským.

καὶ ο῞ταν α᾿ναγνωσθη̑ παρ῾ ὑμι̑ν ἡ ε᾿πιστολή ποιήσατε ι῞να καὶ ε᾿ν τη̑ Λαοδικέων ε᾿κκλησία α᾿ναγνωσθη̑ καὶ τὴν ε᾿κ Λαοδικείας ι῞να καὶ ὑμει̑ς α᾿ναγνω̑τε

ומָא דֵּאתקַריַת אֵגַּרתָּא הָדֵא לוָתכֻון עבֵדו דָּאף בּעִדּתָּא דּלַדִיקָיֵא תֵּתקרֵא והָי דֵּאתכַּתבַּת מֵן לַדִיקִיַא קרַאֻוה אַנתֻּון׃

[(12) Colo 04, 17]

אִמְרוּ לְאַרְכִיפּוֹס: "שִׂים לִבְּךָ לְמַלֵּא אֶת הַשֵּׁרוּת שֶׁקִּבַּלְתָּ לְמַעַן הָאָדוֹן."

וְאִמְרוּ אֶל-אַרְכִפּוֺס זָכוֺר אֶת-מִשְׁמֶרֶת הַכְּהֻנָּה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ מִלִּפְנֵי הָאָדוֺן לְמַלֹּאתָהּ:

A rcete Archippovi: Viz, abys služebnost, kterouž jsi přijal od Pána, vyplnil.

A Archippovi řekněte: Hleď, abys konal službu, kterou jsi přijal od Pána. ([Filemonovi 1:2])

καὶ ει῎πατε ᾽Αρχίππω βλέπε τὴν διακονίαν η῍ν παρέλαβες ε᾿ν κυρίω ι῞να αυ᾿τὴν πληροι̑ς

וֵאמַרו לַארכִיפָּוס דֵּאזדַּהר בּתֵשׁמֵשׁתָּא הָי דּקַבֵּלתּ בּמָרַן דּתֵהוֵא משַׁמלֵא לָה׃

[(12) Colo 04, 18]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם בִּכְתַב יָדִי אֲנִי - שָׁאוּל. זִכְרוּ שִׁבְתִּי בַּמַּאֲסָר. הַחֶסֶד עִמָּכֶם.

זֹאת שְׁאֵלַת שָׁלוֺם בִּכְתָב יָדִי אֲנִי פוֺלוֺס זִכְרוּ לְמוֺסֵרָי וְחֶסֶד אֵל עִמָּכֶם אָמֵן:

Pozdravení mou rukou Pavlovou. Pamatujtež na mé vězení. Milost Boží s vámi. Amen.

Pozdrav mou, Pavlovou rukou. Pamatujte na to, že jsem v poutech. Milost s vámi.(x) (x) var: + Amen. ([1 Korintským 16:21])

ὁ α᾿σπασμὸς τη̑ ε᾿μη̑ χειρὶ Παύλου μνημονεύετέ μου τω̑ν δεσμω̑ν ἡ χάρις μεθ῾ ὑμω̑ν

שׁלָמָא הָנָא בִּאידָא דִּילי דּפַּולָוס הוַיתֻּון עָהדִּין לַאסֻורַי טַיבֻּותָא עַמכֻון אַמִין סּ סּ׃

[(13) 1The 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קְהִלַּת הַתֶּסָּלוֹנִיקִים אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

פּוֺלוֺס וְסִלְוָנוֺס וְטִימוֺתִיּוֺס אֶל-עֲדַת הַתַּסְלוֺנִיקִים הַדְּבֵקִים בֵּאלֹהִים אָבִינוּ וּבְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֺם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדוֺנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Pavel a Silván a Timoteus církvi Tessalonicenských v Bohu Otci a Pánu Ježíši Kristu: Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Pavel, Silvanus a Timoteus tesalonické církvi v Bohu Otci a v Pánu Ježíši Kristu: Milost vám a pokoj(a). (a) var: + od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista 2.

Παυ̑λος καὶ Σιλουανὸς καὶ Τιμόθεος τη̑ ε᾿κκλησία Θεσσαλονικέων ε᾿ν θεω̑ πατρὶ καὶ κυρίω ᾽Ιησου̑ Χριστω̑ χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη

פַּולָוס וסִלוַנָוס וטִימָתֵאָס לעִדּתָּא דּתֵסַלָונִיקָיֵא דּבַאלָהָא אַבָא וַבמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא׃ ס

[(13) 1The 01, 02]

אָנוּ מַתְמִידִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל כֻּלְּכֶם וּמַזְכִּירִים אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ,

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים אֶת-הָאֱלֹהִים בְּכָל-עֵת עַל-כֻּלְּכֶם וְלֹא נֶחְדַּל מֵהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֺתֵינוּ:

Díky činíme Bohu vždycky ze všech vás, zmínku činíce o vás na modlitbách svých.

Stále vzdáváme díky Bohu za vás za všecky a ustavičně na vás pamatujeme ve svých modlitbách; ([Filipským 1:3-Filipským 1:4; Koloským 1:3; 2 Tesalonickým 1:11])

ευ᾿χαριστου̑μεν τω̑ θεω̑ πάντοτε περὶ πάντων ὑμω̑ν μνείαν ποιούμενοι ε᾿πὶ τω̑ν προσευχω̑ν ἡμω̑ν α᾿διαλείπτως

מַודֵּינַן לַאלָהָא בּכֻלזבַן עַל כֻּלכֻון ומֵתּדַּכרִינַן לכֻון בַּצלַוָתַן אַמִינָאיִת׃

[(13) 1The 01, 03]

בְּזָכְרֵנוּ תָּמִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶת הֶעָמָל שֶׁעֲמַלְתֶּם בְּאַהֲבָה, וְאֶת הַתְמָדַתְכֶם בַּתִּקְוָה לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אֶת-מַעֲשֵׂיכֶם בֶּאֱמוּנָה אֶת-עֲבֹדַתְכֶם בְּאַהֲבָה וְאֶת-מִבְטַח עֻזְּכֶם בְּתִקְוָה בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Bez přestání pamatujíce na skutek víry vaší a na práci lásky, a na trpělivost naděje Pána našeho Jezukrista, před Bohem a Otcem naším,

před Bohem a Otcem naším si připomínáme vaši činnou víru, usilovnou lásku a vytrvalou naději v našeho Pána Ježíše Krista. ([1 Korintským 13:13; Koloským 1:4-Koloským 1:5])

μνημονεύοντες ὑμω̑ν του̑ ε῎ργου τη̑ς πίστεως καὶ του̑ κόπου τη̑ς α᾿γάπης καὶ τη̑ς ὑπομονη̑ς τη̑ς ε᾿λπίδος του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε῎μπροσθεν του̑ θεου̑ καὶ πατρὸς ἡμω̑ν

ועָהדִּינַן קדָם אַלָהָא אַבָא עבָדֵא דּהַימָנֻותכֻון ועַמלָא דּחֻובּכֻון וַמסַיבּרָנֻותָא דּסַברכֻון דַּבמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(13) 1The 01, 04]

אַחִים אֲהוּבֵי אֱלֹהִים, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁנִּבְחַרְתֶּם;

כִּי יָדַעְנוּ אַחִים כִּי בְּחִירֵי הָאֱלֹהִים אַתֶּם וִידִידָיו:

Vědouce, bratří Bohu milí, o vyvolení vašem.

Víme přece, bratří Bohem milovaní, že patříte k vyvoleným,

ει᾿δότες α᾿δελφοὶ η᾿γαπημένοι ὑπὸ του̑ θεου̑ τὴν ε᾿κλογὴν ὑμω̑ν

יָדעִינַן גֵּיר גַּביֻותכֻון אַחַי חַבִּיבַוהי דַּאלָהָא׃

[(13) 1The 01, 05]

שֶׁהֲרֵי בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא בָּאָה אֲלֵיכֶם רַק בְּמִלִּים, אֶלָּא גַּם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְבִטָּחוֹן רַב - דָּבָר שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים מִשֶּׁנּוֹכַחְתֶּם כֵּיצַד הִתְנַהַגְנוּ לְמַעַנְכֶם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בֵּינֵיכֶם.

בַּאֲשֶׁר גַּם-בְּשׂרָתֵנוּ לֹא הִשְׁמַעְנוּ אֶתְכֶם בְּקוֺל דְּבָרִים לְבָד כִּי אִם-גַּם-בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְבִטְחָה עֲצֻמָה כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֵיךְ הָלַכְנוּ בְתוֺכֲכֶם לְטוֺב לָכֶם:

Nebo evangelium naše k vám nezáleželo toliko v slovu, ale i v moci, i v Duchu svatém, a v jistotě mnohé, jakož víte, jací jsme byli mezi vámi pro vás.

neboť naše evangelium k vám nepřišlo pouze v slovech, ale v moci Ducha svatého a v přesvědčivé plnosti. Víte, jak jsme si kvůli vám počínali, když jsme byli u vás. ([1 Korintským 2:4-1 Korintským 2:5 1 Korintským 4:20])

ο῞τι τὸ ευ᾿αγγέλιον ἡμω̑ν ου᾿κ ε᾿γενήθη ει᾿ς ὑμα̑ς ε᾿ν λόγω μόνον α᾿λλὰ καὶ ε᾿ν δυνάμει καὶ ε᾿ν πνεύματι ἁγίω καὶ ε᾿ν πληροφορία πολλη̑ καθώς οι῎δατε οι῟οι ε᾿γενήθημεν ε᾿ν ὑμι̑ν δι῾ ὑμα̑ς

מֵטֻל דַּמסַבּרָנֻותַן לָא הוָא בּמֵלֵא בַּלחֻוד הוָת לוָתכֻון אֵלָא אָף בּחַילָא וַברֻוחָא דּקֻודשָׁא ובַפּיָסָא שַׁרִירָא אָף אַנתֻּון יָדעִין אנתֻּון אַיכַּנָא הוַין בַּינָתכֻון מֵטֻלָתכֻון׃

[(13) 1The 01, 06]

וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדוֹנֵנוּ וְקִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה בְּתוֹךְ סֵבֶל רַב, בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֺתֵינוּ וּבְעִקְּבוֺת אֲדֹנֵינוּ וַתְּקַבְּלוּ אֶת-דְּבָרֵינוּ וְלִבְּכֶם עָלַץ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַף כִּי-צָרָה גְדוֺלָה מְצָאַתְכֶם:

A vy následovníci naši i Páně učiněni jste, přijavše slovo ve mnohé úzkosti, s radostí Ducha svatého,

A vy jste jednali jako my i Pán, když jste uprostřed mnohé tísně přijali slovo víry v radosti Ducha svatého. ([1 Korintským 4:16; 2 Tesalonickým 3:9])

καὶ ὑμει̑ς μιμηταὶ ἡμω̑ν ε᾿γενήθητε καὶ του̑ κυρίου δεξάμενοι τὸν λόγον ε᾿ν θλίψει πολλη̑ μετὰ χαρα̑ς πνεύματος ἁγίου

וַאנתֻּון בַּן אֵתּדַּמִיתֻּון וַבמָרַן דּקַבֵּלתֻּון מֵלתָא בֻּאולצָנָא רַבָּא וַבחַדֻותָא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(13) 1The 01, 07]

בְּכָךְ הֱיִיתֶם לְמוֹפֵת לְכָל הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה.

עַד אֲשֶׁר הֱיִיתֶם לְמוֺפֵת לְכָל-אַנְשֵׁי אֱמוּנָה בְּמַקְדּוֺנְיָא וּבַאֲכַיָּא:

Tak že jste učiněni příklad všem věřícím v Macedonii a v Achaii.

Tak jste se stali příkladem všem věřícím v Makedonii a v Achaji. ([1 Petrův 5:3])

ω῞στε γενέσθαι ὑμα̑ς τύπον πα̑σιν τοι̑ς πιστεύουσιν ε᾿ν τη̑ Μακεδονία καὶ ε᾿ν τη̑ ᾽Αχαι̑α

וַהוַיתֻּון דּמֻותָא לכֻלהֻון מהַימנֵא דִּאית בּמַקֵדוָנִיַא ובַאכַאִיַא׃

[(13) 1The 01, 08]

הֵן מִכֶּם יָצָא שֵׁמַע דְּבַר יהוה לֹא רַק בְּמָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם נִתְפַּרְסְמָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד כִּי אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהַגִּיד דָּבָר,

כִּי מִכֶּם יָצָא קוֺל דְּבַר יְהוָֺה לֹא לְבַד בְּמַקְדּוֺנְיָא וּבַאֲכַיָּא כִּי אִם-גַּם בְּכָל-מָקוֺם יָצָא שֵׁמַע אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד אֲשֶׁר לֹא נוֺתַר לָנוּ לְדַבֶּר-עוֺד דָּבָר:

Nebo od vás rozhlásilo se slovo Páně netoliko v Macedonii a v Achaii, ale i na všelikém místě víra vaše, kteráž jest v Boha, roznesla se, tak že nepotřebí nám o tom nic mluviti.

Od vás pak se slovo Páně rozeznělo nejen po Makedonii a Achaji, ale o vaší víře v Boha se ví všude, takže není třeba, abychom o tom vůbec mluvili. ([Římanům 1:8; 2 Tesalonickým 3:1])

α᾿φ῾ ὑμω̑ν γὰρ ε᾿ξήχηται ὁ λόγος του̑ κυρίου ου᾿ μόνον ε᾿ν τη̑ Μακεδονία καὶ ε᾿ν τη̑ ᾽Αχαι̑α α᾿λλ῾ ε᾿ν παντὶ τόπω ἡ πίστις ὑμω̑ν ἡ πρὸς τὸν θεὸν ε᾿ξελήλυθεν ω῞στε μὴ χρείαν ε῎χειν ἡμα̑ς λαλει̑ν τι

מֵנכֻון גֵּיר אֵשׁתַּמעַת מֵלתֵה דּמָרַן לָא בַּלחֻוד בּמַקֵדוָנִיַא ובַאכַאִיַא אֵלָא בּכֻל אַתַר הַימָנֻותכֻון דּבַאלָהָא אֵשׁתַּמעַת אַיכַּנָא דּלָא נֵסתּנֵק דּנִאמַר עלַיכֻּון מֵדֵּם׃

[(13) 1The 01, 09]

שֶׁכֵּן הֵם בְּעַצְמָם מְסַפְּרִים כֵּיצַד קִבַּלְתֶּם אוֹתָנוּ וְכֵיצַד פְּנִיתֶם מִן הָאֱלִילִים לֵאלֹהִים כְּדֵי לַעֲבֹד אֵל חַי וַאֲמִתִּי

כִּי הַשֹּׁמְעִים הִגִּידוּ בְפִיהֶם אֵיךְ בָּאנוּ אֲלֵיכֶם וְאֵיךְ עֲזַבְתֶּם אֶת-הָאֱלִילִים וַתָּשׁוּבוּ אֶל-הָאֱלֹהִים לַעֲבֹד אֱלֹהִים חַיִּים אֱלֹהֵי אֱמֶת:

Oniť zajisté sami o nás vypravují, jaký byl příchod náš k vám, a kterak jste se obrátili k Bohu od modl, abyste sloužili Bohu živému a pravému,

Lidé sami vypravují, jak jste nás přijali a jak jste se obrátili od model k Bohu, abyste sloužili Bohu živému a skutečnému ([Skutky apoštolské 14:15; 1 Korintským 12:2])

αυ᾿τοὶ γὰρ περὶ ἡμω̑ν α᾿παγγέλλουσιν ὁποίαν ει῎σοδον ε῎σχομεν πρὸς ὑμα̑ς καὶ πω̑ς ε᾿πεστρέψατε πρὸς τὸν θεὸν α᾿πὸ τω̑ν ει᾿δὼλων δουλεύειν θεω̑ ζω̑ντι καὶ α᾿ληθινω̑

הֵנֻון גֵּיר מֵשׁתַּעֵין אַינָא מַעלָנָא הוָא לַן לוָתכֻון וַאיכַּנָא אֵתפּנִיתֻּון לוָת אַלָהָא מֵן דֵּחלַת פּתַכרֵא דּתֵפלחֻון לַאלָהָא חַיָא ושַׁרִירָא׃

[(13) 1The 01, 10]

וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר הוּא הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים, לְיֵשׁוּעַ הַמַּצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַזַּעַם הַבָּא.

וּלְחַכּוֺת לִבְנוֺ מִן-הַשָּׁמַיִם לְיֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים וַאֲשֶׁר הוּא מַצִּילֵנוּ לֶעָתִיד לָבוֺא מֵחָרוֺן אָף:

A očekávali Syna jeho s nebe, kteréhož vzkřísil z mrtvých, totiž Ježíše, kterýž vysvobodil nás od hněvu budoucího.

a očekávali z nebe jeho Syna, kterého vzkřísil z mrtvých, Ježíše, jenž nás vysvobozuje od přicházejícího hněvu. ([Skutky apoštolské 17:31; 1 Tesalonickým 5:9; Titovi 2:13])

καὶ α᾿ναμένειν τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ ε᾿κ τω̑ν ου᾿ρανω̑ν ο῍ν η῎γειρεν ε᾿κ τω̑ν νεκρω̑ν ᾽Ιησου̑ν τὸν ρ᾿υόμενον ἡμα̑ς ε᾿κ τη̑ς ο᾿ργη̑ς τη̑ς ε᾿ρχομένης

כַּד מסַכֵּיתֻּון לַברֵה מֵן שׁמַיָא ליֵשֻׁוע הַו דַּאקִים מֵן בֵּית־מִיתֵא דּהֻו מפַצֵא לַן מֵן רֻוגזָא דָּאתֵא׃

[(13) 1The 02, 01]

אַחַי, הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבּוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא הָיָה לַשָּׁוְא.

הֵן נַפְשְׁכֶם אַחַי יֹדָעַת כִּי בֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא-הָיָה לָרִיק:

Nebo vy sami víte, bratří, že příchod náš k vám nebyl daremný.

Sami víte, bratří, že náš příchod k vám nebyl marný. ([1 Tesalonickým 1:5; 2 Tesalonickým 3:7])

αυ᾿τοὶ γὰρ οι῎δατε α᾿δελφοί τὴν ει῎σοδον ἡμω̑ν τὴν πρὸς ὑμα̑ς ο῞τι ου᾿ κενὴ γέγονεν

וַאנתֻּון יָדעִין אנתֻּון אַחַי דּמַעלָנַן דַּלוָתכֻון לָא הוָא סרִיקָאיִת הוָא׃

[(13) 1The 02, 02]

אָמְנָם קֹדֶם לָכֵן סָבַלְנוּ וְהָיִינוּ לְבוּז בְּפִילִיפִּי, דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, אַךְ הִתְחַזַּקְנוּ בֵּאלֹהֵינוּ לְהַגִּיד לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בִּנְסִבּוֹת שֶׁל מַאֲבָקִים רַבִּים.

כִּי אַחֲרֵי הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְעַלְּלוּ בָנוּ בְּפִילִפִּי הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אָז מָצָאנוּ עֹז בֵּאלֹהֵינוּ לְהַגִּיד לָכֶם בְּשׂרַת הָאֱלֹהִים נֶגֶד צֹרְרִים רַבִּים:

Ale i prvé trpěvše, i pohanění snáševše, (jakož víte), v městě Filippis, osvobodili jsme se v Bohu svém mluviti vám směle evangelium Boží s mnohými odpory.

Víte také, jak jsme předtím ve Filipech trpěli a byli pohaněni; a přece nám náš Bůh dal odvahu hlásat vám, přes mnohý těžký zápas, evangelium Boží. ([Skutky apoštolské 16:19-Skutky apoštolské 16:24 Skutky apoštolské 17:1-Skutky apoštolské 17:5])

α᾿λλὰ προπαθόντες καὶ ὑβρισθέντες καθώς οι῎δατε ε᾿ν Φιλίπποις ε᾿παρρησιασάμεθα ε᾿ν τω̑ θεω̑ ἡμω̑ν λαλη̑σαι πρὸς ὑμα̑ς τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ θεου̑ ε᾿ν πολλω̑ α᾿γω̑νι

אֵלָא לֻוקדַם חַשׁנַן וֵאצטַעַרנַן אַיך דּיָדעִיתֻּון בּפִילִיפָּוס והָידֵּין בַּאגֻונָא רַבָּא מַלֵלן עַמכֻון בּפַּרֵהסִיַא דַּאלָהַן סבַרתֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(13) 1The 02, 03]

קְרִיאָתֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינָהּ נוֹבַעַת מִתּוֹךְ טָעוּת וְלֹא מִתּוֹךְ מְנִיעִים בִּלְתִּי טְהוֹרִים, אַף אֵינֶנָּה בִּרְמִיָּה,

כִּי לֹא מִפִּי מַשְׁגֶּה יָצְאָה עֵדוּתֵנוּ וְלֹא מִקֶּרֶב טְמֵא שְׂפָתַיִם וְלֹא מִלָּשׁוֺן רְמִיָּה:

Napomínání zajisté naše nebylo z podvodu, ani z nečistoty, ani ve lsti.

Naše poselství nepochází z omylu ani z nekalých úmyslů, ani vás nechceme podvést.

ἡ γὰρ παράκλησις ἡμω̑ν ου᾿κ ε᾿κ πλάνης ου᾿δὲ ε᾿ξ α᾿καθαρσίας ου᾿δὲ ε᾿ν δόλω

בֻּויָאַן גֵּיר לָא הוָא מֵן טָעיֻותָא אָפלָא מֵן טַנפֻותָא אָפלָא בּנֵכלָא׃

[(13) 1The 02, 04]

אֶלָּא כְּפִי שֶׁנִּמְצֵאנוּ נֶאֱמָנִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים לִהְיוֹת מֻפְקָדִים עַל הַבְּשׂוֹרָה, בְּהֶתְאֵם לְכָךְ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, לֹא כְּמַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הַבּוֹחֵן אֶת לְבָבֵנוּ.

כִּי כַאֲשֶׁר מָצָא אֱלֹהִים לִבֵּנוּ נָכוֺן לְפָנָיו וַיַּפְקֵד בְּיָדֵינוּ אֶת-הַבְּשׂרָה כֵּן נְדַבֵּרָה לֹא לְהָפִיק רָצוֺן מִבְּנֵי-אָדָם כִּי אִם-מֵאלֹהִים הַבֹּחֵן לֵבָב:

Ale jakož Bůh nás oblíbil, aby nám svěřeno bylo evangelium, takť mluvíme, ne jako lidem se líbíce, ale Bohu, kterýž libuje srdce naše.

Bůh nás uznal za hodné svěřit nám evangelium, a proto mluvíme tak, abychom se líbili ne lidem, ale Bohu, který zkoumá naše srdce. ([Jeremjáš 11:20; Galatským 1:10; 1 Timoteovi 1:11])

α᾿λλὰ καθώς δεδοκιμάσμεθα ὑπὸ του̑ θεου̑ πιστευθη̑ναι τὸ ευ᾿αγγέλιον ου῞τως λαλου̑μεν ου᾿χ ὡς α᾿νθρὼποις α᾿ρέσκοντες α᾿λλὰ θεω̑ τω̑ δοκιμάζοντι τὰς καρδίας ἡμω̑ν

אֵלָא אַיך מָא דַּבקֵינַן לַאלָהָא דּתֵתהַימַן סבַרתֵה הָכַנָא ממַללִינַן לָא אַיך דּלַבנַי אנָשָׁא נֵשׁפַּר אֵלָא לַאלָהָא הַו דּבָקֵא לֵבַּוָתַן׃

[(13) 1The 02, 05]

הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּאנוּ בְּמִלּוֹת חֲנֻפָּה, וְלֹא בְּתֵרוּצִים הַמְכַסִּים עַל שְׁאִיפָה לְבֶצַע - עֵד הָאֱלֹהִים!

הֵן יְדַעְתֶּם כִּי מֵעוֺדֵנוּ לֹא בָאנוּ בִשְׂפַת חֲלָקוֺת וְלֹא בְנִכְלֵי בֹצְעֵי בָצַע אֱלֹהִים לָנוּ לְעֵד:

Anižť jsme zajisté kdy užívali řeči pochlebné, jakož víte, ani za příčinou něčeho lakomství provodili. Bůhť jest svědek.

Nikdy, jak víte, jsme nesáhli k lichocení, ani jsme pod nějakou záminkou nebyli chtiví majetku – Bůh je svědek! ([Skutky apoštolské 20:33; 2 Petrův 2:3])

ου῎τε γάρ ποτε ε᾿ν λόγω κολακείας ε᾿γενήθημεν καθώς οι῎δατε ου῎τε ε᾿ν προφάσει πλεονεξίας θεὸς μάρτυς

אָפלָא גֵּיר מֵמתֻום אֵתחַשַׁחן בּמַמללָא שַׁדָּלָא אַיך דּיָדעִין אנתֻּון ולָא בּעֵלתָא דּיַענֻותָא אַלָהָא סָהֵד׃

[(13) 1The 02, 06]

אַף לֹא בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם, לֹא מִכֶּם וְלֹא מֵאֲחֵרִים, הֲגַם שֶׁבְּתוֹר שְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ הָיִינוּ רַשָּׁאִים לְהִתְכַּבֵּד.

גַּם לֹא-בִקַּשְׁנוּ כְבוֺד אֲנָשִׁים לֹא מִיֶּדְכֶם וְלֹא מִידֵי אֲחֵרִים אַף כִּי-הָיְתָה לָּנוּ צְדָקָה לְהַעֲמִיס עֲלֵיכֶם לְכַלְכְּלֵנוּ כִּשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ:

Ani jsme hledali od lidí chvály, ani od vás, ani od jiných, ač jsme mohli vás obtěžovati, jako Kristovi apoštolé.

Také jsme nehledali slávu u lidí, ani u vás, ani u jiných; ([Jan 5:41 Jan 5:44; 1 Korintským 9:1])

ου῎τε ζητου̑ντες ε᾿ξ α᾿νθρὼπων δόξαν ου῎τε α᾿φ῾ ὑμω̑ν ου῎τε α᾿π῾ α῎λλων

ולָא בּעַין שֻׁובחָא מֵן בּנַינָשָׁא לָא מֵנכֻון ולָא מֵן אחרָנֵא כַּד מֵשׁכּחִין הוַין יַקִירֵא למֵהוָא אַיך שׁלִיחֵא דַּמשִׁיחָא׃

[(13) 1The 02, 07]

אֲבָל נָהַגְנוּ בַּעֲדִינוּת כְּשֶׁהָיִינוּ אִתְּכֶם, כְּאִשָּׁה הַמְטַפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ.

אַךְ בִּנְעִמוֺת הָלַכְנוּ עִמָּכֶם בְּאֹמֶנֶת אֲשֶׁר תִּ׹ָּׂא אֶת-בְּנָהּ בְּחֵיקָהּ:

Ale byli jsme tiší mezi vámi, jako když matka chová dítky své.

ač jsme mohli jako Kristovi poslové dát najevo svou důležitost, byli jsme mezi vámi laskaví(b), jako když matka chová své děti. (b) var: maličcí ([2 Korintským 11:9; Galatským 4:19])

δυνάμενοι ε᾿ν βάρει ει῏ναι ὡς Χριστου̑ α᾿πόστολοι α᾿λλὰ ε᾿γενήθημεν νήπιοι ε᾿ν μέσω ὑμω̑ν ὡς ε᾿ὰν τροφὸς θάλπη τὰ ἑαυτη̑ς τέκνα

אֵלָא הוַין בַּינָתכֻון מַכִּיכֵא וַאיך מרַבּיָנִיתָא דַּמחַבּבָא בּנֵיה׃

[(13) 1The 02, 08]

חִבַּבְנוּ אֶתְכֶם כָּל כָּךְ, שֶׁבְּחֵפֶץ לֵב שַׂשְׂנוּ לָתֵת לָכֶם לֹא רַק אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים אֶלָּא גַּם אֶת נַפְשֵׁנוּ, שֶׁכֵּן נִהְיֵיתֶם אֲהוּבִים עָלֵינוּ.

וְכֵן זֶה כַמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְנוּ לָכֶם עַד אֲשֶׁר-אָמַרְנוּ לָתֵת לָכֶם גַּם-בְּשׂרַת הָאֱלֹהִים וְגַם-נַפְשֵׁנוּ בַּעַדְכֶם כִּי-יְקַרְתֶּם בְּעֵינֵינוּ עַד-מְאֹד:

Tak nakloněni k vám byvše, hotovi jsme byli s velikou chutí vydati vám netoliko evangelium Boží, ale také i duše své, proto že jste nám byli milí.

Tolik jsme po vás toužili, že jsme vám chtěli odevzdat nejen evangelium Boží, ale i svůj život. Tak jste se nám stali drahými! ([1 Janův 3:16])

ου῞τως ὁμειρόμενοι ὑμω̑ν ευ᾿δοκου̑μεν μεταδου̑ναι ὑμι̑ν ου᾿ μόνον τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ θεου̑ α᾿λλὰ καὶ τὰς ἑαυτω̑ν ψυχάς διότι α᾿γαπητοὶ ἡμι̑ν ε᾿γενήθητε

הָכַנָא אָף חנַן מחַבּבִינַן וַמסַוחִינַן למֵתַּל לכֻון לָא בַּלחֻוד סבַרתֵה דַּאלָהָא אֵלָא אָף נַפשַׁן מֵטֻל דּחַבִּיבַין אנתֻּון׃ ס

[(13) 1The 02, 09]

אַתֶּם זוֹכְרִים, אַחַי, אֶת עֲמָלֵנוּ וִיגִיעָתֵנוּ; עָבַדְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לְמַשָֹא עַל אִישׁ מִכֶּם בְּעֵת שֶׁבִּשַֹרְנוּ לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים.

הֲלֹא תִזְכְּרוּ אַחַי אֶת-הֶעָמָל וְאֶת-הַיְגִיעָה אֵיךְ עָבַדְנוּ לַיְלָה וְיוֺמָם לְבִלְתִּי הֱיוֺת לְמַ׹ָּׂא עַל-אִישׁ מִכֶּם כַּאֲשֶׁר הִגַּדְנוּ לָכֶם בְּשׂרַת הָאֱלֹהִים:

Nebo pamatujete, bratří, na práci naši a ustávání. Ve dne i v noci zajisté pracovavše, proto abychom žádného z vás neobtěžovali, kázali jsme u vás evangelium Boží.

Jistě si, bratří, vzpomínáte na naše úsilí a námahu, jak jsme ve dne v noci pracovali, abychom nikomu z vás nebyli na obtíž, když jsme vám přinesli Boží evangelium. ([Skutky apoštolské 20:24; 1 Korintským 4:12])

μνημονεύετε γάρ α᾿δελφοί τὸν κόπον ἡμω̑ν καὶ τὸν μόχθον νυκτὸς καὶ ἡμέρας ε᾿ργαζόμενοι πρὸς τὸ μὴ ε᾿πιβαρη̑σαί τινα ὑμω̑ν ε᾿κηρύξαμεν ει᾿ς ὑμα̑ς τὸ ευ᾿αγγέλιον του̑ θεου̑

עָהדִּין אנתֻּון גֵּיר אַחַין דּלָאֵין הוַין ועָמלִין בַּעבָד אִידַין בּלִליָא ובִאימָמָא דּעַל חַד מֵנכֻון לָא נִאקַר׃

[(13) 1The 02, 10]

עֵדִים אַתֶּם וְעֵד אֱלֹהִים כִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְצֶדֶק וּבְלֹא דֹּפִי נָהַגְנוּ עִמָּכֶם הַמַּאֲמִינִים.

עֵדִים אַתֶּם וְעֵד אֱלֹהִים כִּי בְקֹדֶשׁ בְּצֶדֶק וּבְתָמִים הָלַכְנוּ לִפְנֵיכֶם שֹׁמְרֵי אֱמֻנִים:

Vy jste svědkové i Bůh, žeť jsme svatě, a spravedlivě, a bez úhony obcovali mezi vámi, kteříž jste uvěřili,

Vy i Bůh jste svědky, jak jsme se k vám věřícím zbožně, spravedlivě a bezúhonně chovali. ([Skutky apoštolské 20:31])

ὑμει̑ς μάρτυρες καὶ ὁ θεός ὡς ὁσίως καὶ δικαίως καὶ α᾿μέμπτως ὑμι̑ν τοι̑ς πιστεύουσιν ε᾿γενήθημεν

אַנתֻּון סָהדִּין וַאלָהָא אַיכַּנָא אַכרֵזן לכֻון סבַרתֵה דַּאלָהָא דַּכיָאיִת וכִאנָאִית וַדלָא רֵשׁיָן הוַין לוָת כֻּלהֻון מהַימנֵא׃

[(13) 1The 02, 11]

וְיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי כְּאָב אֶל בָּנָיו דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי מוּסָר וְעִדּוּד אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם,

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יֹדְעִים כִּי-כְאָב אֶל-בָּנָיו כֵּן דִּבַּרְנוּ דִבְרֵי מוּסָר וְתַנְחוּמִים עַל-לֵב כָּל-אִישׁ מִכֶּם:

Jakož víte, že jednoho každého z vás, jako otec dítek svých, napomínali jsme a potěšovali,

Víte přece, že jsme každého z vás jako otec své děti

καθάπερ οι῎δατε ὡς ε῞να ε῞καστον ὑμω̑ν ὡς πατὴρ τέκνα ἑαυτου̑

אַיכַּנָא דּיָדעִין אנתֻּון דּמֵן חַד חַד מֵנכֻון אַיך אַבָא מֵן בּנַוהי בָּעֵין הוַין ומָלֵין הוַין בּלֵבּכֻון וַמסַהדִינַן לכֻון׃

[(13) 1The 02, 12]

וְהַעִידוֹנוּ בָּכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּרָאוּי לִפְנֵי אֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ.

וַנָּעִיד בָּכֶם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לִפְנֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם לִכְבוֺד מַלְכוּתוֺ:

I s osvědčováním, abyste chodili hodně Bohu, kterýž povolal vás do království svého a v slávu.

napomínali, povzbuzovali a zapřísahali, abyste vedli život důstojný Boha, který vás povolal(c) do slávy svého království. (c) var: povolává 3. ([Efezským 4:1; Filipským 1:27; 2 Tesalonickým 1:5; 1 Petrův 5:10])

παρακαλου̑ντες ὑμα̑ς καὶ παραμυθούμενοι καὶ μαρτυρόμενοι ει᾿ς τὸ περιπατει̑ν ὑμα̑ς α᾿ξίως του̑ θεου̑ του̑ καλου̑ντος ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν ἑαυτου̑ βασιλείαν καὶ δόξαν

דַּתהַלכֻון אַיך דּיָאֵא לַאלָהָא הַו דַּקרָכֻון למַלכֻּותֵה וַלשֻׁובחֵה׃

[(13) 1The 02, 13]

גַּם מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת מַתְמִידִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים: כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ, קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ לֹא כִּדְבַר בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת - דְּבַר אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר פּוֹעֵל גַּם בָּכֶם הַמַּאֲמִינִים.

וּבַעֲבוּר זֹאת גַּם-אֲנַחְנוּ לֹא נֶחְדַּל מֵהוֺדוֺת אֶת-אֱלֹהֵינוּ כִּי הֶאֱזַנְתֶּם לִדְבַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִשְׁמַעְנוּ בְאָזְנֵיכֶם לֹא כִדְבַר אֲנָשִׁים כִּי אִם-קִבַּלְתֶּם אֹתוֺ כִּדְבַר הָאֱלֹהִים לַאֲמִיתּוֺ אֲשֶׁר רַב כֹּחוֺ לְמַאֲמִינִים:

Protož i my díky činíme Bohu bez přestání, že přijavše slovo Boží, kteréž jste slyšeli od nás, přijali jste ne jako slovo lidské, ale (jakož v pravdě jest), jako slovo Boží, kterýž i dílo své působí v vás věřících.

Proto i my děkujeme Bohu neustále, že jste od nás přijali slovo Boží zvěsti ne jako slovo lidské, ale jako slovo Boží, jímž skutečně jest. Vždyť také projevuje svou sílu ve vás, kteří věříte. ([Galatským 1:11-Galatským 1:12; 1 Tesalonickým 1:2; 2 Tesalonickým 2:13])

καὶ διὰ του̑το καὶ ἡμει̑ς ευ᾿χαριστου̑μεν τω̑ θεω̑ α᾿διαλείπτως ο῞τι παραλαβόντες λόγον α᾿κοη̑ς παρ῾ ἡμω̑ν του̑ θεου̑ ε᾿δέξασθε ου᾿ λόγον α᾿νθρὼπων α᾿λλὰ καθὼς ε᾿στιν α᾿ληθω̑ς λόγον θεου̑ ο῍ς καὶ ε᾿νεργει̑ται ε᾿ν ὑμι̑ν τοι̑ς πιστεύουσιν

מֵטֻל הָנָא אָף חנַן מַודֵּינַן אַמִינָאיִת לַאלָהָא דּמֵלתָא דַּאלָהָא דּקַבֵּלתֻּון מֵנַן לָא הוָא אַיך מֵלתָא דַּבנַינָשָׁא קַבֵּלתֻּונָה אֵלָא אַיכַּנָא דִּאיתֵיה שַׁרִירָאיִת מֵלתָא דַּאלָהָא והִי בַּעבָדָא מֵסתַּערָא בּכֻון בַּאילֵין דַּמהַימנִין׃ ס

[(13) 1The 02, 14]

הֲלֹא אַתֶּם, אַחַי, הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹת קְהִלּוֹת אֱלֹהִים שֶׁבִּיהוּדָה הַשַּׁיָּכוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כִּי גַּם אַתֶּם סְבַלְתֶּם מִידֵי בְּנֵי עַמְּכֶם כְּמוֹ שֶׁגַּם הֵם סָבְלוּ מִידֵי תּוֹשְׁבֵי יְהוּדָה,

כִּי נִמְשַׁלְתֶּם אַחַי לִקְהִלוֺת הָאֱלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר-בְּאֶרֶץ יְהוּדָה כִּי עַם הָאָרֶץ הֵצִיקוּ לָכֶם כַּאֲשֶׁר הַיְהוּדִים הֵצִיקוּ לָהֶן:

Vy zajisté, bratří, následovníci učiněni jste církví Božích, kteréž jsou v Židovstvu v Kristu Ježíši; nebo jste takovéž věci i vy trpěli od svého pokolení, jako i oni od Židů.

Nesete podobný úděl jako církve Boží v Kristu Ježíši, které jsou v Judsku. Vytrpěli jste stejné věci od svých vlastních krajanů jako církve v Judsku od židů. ([Skutky apoštolské 17:5])

ὑμει̑ς γὰρ μιμηταὶ ε᾿γενήθητε α᾿δελφοί τω̑ν ε᾿κκλησιω̑ν του̑ θεου̑ τω̑ν ου᾿σω̑ν ε᾿ν τη̑ ᾽Ιουδαία ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ο῞τι τὰ αυ᾿τὰ ε᾿πάθετε καὶ ὑμει̑ς ὑπὸ τω̑ν ι᾿δίων συμφυλετω̑ν καθώς καὶ αυ᾿τοὶ ὑπὸ τω̑ν ᾽Ιουδαίων

אַנתֻּון דֵּין אַחַי אֵתּדַּמִיתֻּון לעִדָתָא דַּאלָהָא דּבִיהֻוד הָלֵין דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא דּהָכַן סַיבַּרתֻּון אָף אַנתֻּון מֵן בּנַי שַׁרבַּתכֻון אַיכַּנָא דָּאף הֵנֻון מֵן יִהֻודָיֵא׃

[(13) 1The 02, 15]

אֵלֶה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ גַּם אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים, וְאוֹתָנוּ רָדְפוּ. אֵין הֵם מַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים וּמִתְנַגְּדִים לְכָל בְּנֵי אָדָם,

הֲלֹא הֵם אֲשֶׁר הֵמִיתוּ אֶת-יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ וְאֶת-הַנְּבִיאִים וְגַם-אֹתָנוּ גֵּרְשׁוּ מִגֵּו וְהֵם לֹא טוֺבִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּנְלוֺזִים לִפְנֵי כָל-אָדָם:

Kteříž i Pána Ježíše zabili, i své vlastní proroky, a nás vyhnali, a Bohu se nelíbí, a všechněm lidem jsou odporní,

Ti zabili i Pána Ježíše a proroky a také nás pronásledovali; nelíbí se Bohu a jsou v nepřátelství se všemi lidmi, ([Lukáš 24:20; Skutky apoštolské 2:23 Skutky apoštolské 7:52])

τω̑ν καὶ τὸν κύριον α᾿ποκτεινάντων ᾽Ιησου̑ν καὶ τοὺς προφήτας καὶ ἡμα̑ς ε᾿κδιωξάντων καὶ θεω̑ μὴ α᾿ρεσκόντων καὶ πα̑σιν α᾿νθρὼποις ε᾿ναντίων

הָנֻון דַּלמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא קטַלו ולַנבִיֵא דּמֵנהֻון ולַן רדַפו ולַאלָהָא לָא שָׁפרִין וַעבִידִין סַקֻובלָא לכֻלהֻון בּנַי־אנָשָׁא׃

[(13) 1The 02, 16]

בְּנַסּוֹתָם לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מֵהַגִּיד לַגּוֹיִם אֶת הַדֶּרֶךְ לִישׁוּעָה. בָּזֹאת הֵם מְמַלְּאִים אֶת סְאַת חַטֹּאתֵיהֶם בְּכָל עֵת, וּבָא עֲלֵיהֶם הֶחָרוֹן עַד תֹּם.

אֲשֶׁר סָגְרוּ עָלֵינוּ מִקְּרֹא אֶל-הַגּוֺיִם לִתְשׁוּעָה וּבָזֹאת מָלְאָה סְאַת עֲוֺנָם כְּדַרְכָּם תָּמִיד וַחֲרוֺן אַף הִ׹ִּׂיגָם עַד-לְכַלֵּה:

Nedopouštějíce nám mluviti pohanům, aby spaseni byli, aby tak vždy doplňovali hříchy své. Nebo vylit jest na ně hněv konečný.

když nám brání kázat pohanům cestu spásy. Tak jen dovršují míru svých hříchů. Už se však na nich ukazuje konečný hněv Boží. ([Genesis 15:16; Matouš 23:32-Matouš 23:33; Skutky apoštolské 9:23 Skutky apoštolské 13:45])

κωλυόντων ἡμα̑ς τοι̑ς ε῎θνεσιν λαλη̑σαι ι῞να σωθω̑σιν ει᾿ς τὸ α᾿ναπληρω̑σαι αυ᾿τω̑ν τὰς ἁμαρτίας πάντοτε ε῎φθασεν δὲ ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς ἡ ο᾿ργὴ ει᾿ς τέλος

דּכָלֵין לַן דַּנמַלֵל עַם עַממֵא דּנִחֻון לַמשַׁלָמֻו חטָהַיהֻון בּכֻלזבַן מַטִי דֵּין עלַיהֻון רֻוגזָא עדַמָא לחַרתָא׃ ס

[(13) 1The 02, 17]

אֲבָל אֲנַחְנוּ, אַחַי, לְאַחַר זְמַן קָצָר שֶׁהָיִינוּ מְרֻחָקִים מִכֶּם - מְרֻחָקִים בְּמַרְאֵה פָּנִים, אַךְ לֹא בַּלֵּב - נִכְסַפְנוּ עַד מְאֹד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיכֶם.

וַאֲנַחְנוּ אַחַי אַחֲרֵי אֲשֶׁר-רָחַקְנוּ מִכֶּם זֶה מְעַט כְּמַסְתִּירֵי פָנִים וְלֹא כְמַרְחִיקֵי לֵב בִּקַּשְׁנוּ מְאֹד לִרְאוֺת אֶת-פְּנֵיכֶם בְּחֵשֶׁק-רָב:

My pak, bratří, zbaveni byvše vás na chvíli, tělem ne srdcem, opravdověji usilovali jsme viděti tvář vaši s mnohou žádostí.

Bez vás, bratří, byli jsme jako sirotci, i když to bylo nakrátko a jen tělem, ne srdcem; tím usilovněji jsme vás toužili spatřit. ([1 Tesalonickým 3:10])

ἡμει̑ς δέ α᾿δελφοί α᾿πορφανισθέντες α᾿φ῾ ὑμω̑ν πρὸς καιρὸν ω῞ρας προσὼπω ου᾿ καρδία περισσοτέρως ε᾿σπουδάσαμεν τὸ πρόσωπον ὑμω̑ν ι᾿δει̑ν ε᾿ν πολλη̑ ε᾿πιθυμία

חנַן דֵּין אַחַין הוַין יַתמֵא מֵנכֻון זַבנָא דּשָׁעתָא בַּאפַּין ולָא בּלֵבַּן ויַתִּירָאיִת אֵתחַפַּטן למֵחזָא אַפַּיכֻּון בּחֻובָּא סַגִּיָאא׃

[(13) 1The 02, 18]

לְפִיכָךְ חָפַצְנוּ לָבוֹא אֲלֵיכֶם - אֲנִי שָׁאוּל רָצִיתִי בָּזֶה יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת, אֶלָּא שֶׁהַשָֹטָן מָנַע בַּעֲדֵנוּ -

עַל-כֵּן הוֺאַלְנוּ לָבוֺא אֲלֵיכֶם אֲנִי פוֺלוֺס גַּם-פַּעַם גַּם-פַּעֲמָיִם וְהַ׹ָּׂטָן עֲצָרָנוּ:

Protož chtěli jsme přijíti k vám, (zvláště já Pavel), jednou i podruhé, ale překazil nám satan.

Proto jsme k vám chtěli přijít, já, Pavel, víc než jednou, ale satan nám v tom vždy zabránil.

διότι η᾿θελήσαμεν ε᾿λθει̑ν πρὸς ὑμα̑ς ε᾿γώ μὲν Παυ̑λος καὶ α῞παξ καὶ δίς καὶ ε᾿νέκοψεν ἡμα̑ς ὁ Σατανα̑ς

וַצבַין דּנִאתֵא לוָתכֻון אֵנָא פַּולָוס חדָא זבַן ותַרתֵּין ועַוכַני סָטָנָא׃

[(13) 1The 02, 19]

כִּי מִי תִּקְוָתֵנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ וַעֲטֶרֶת תְּהִלָּתֵנוּ לְנֹכַח אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ בְּבוֹאוֹ, מִי אִם לֹא אַתֶּם?

כִּי מַה תִּקְוָתֵנוּ מַה ׹ִּׂמְחָתֵנוּ וּמָה עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתֵּנוּ הֲלֹא אַתֶּם הִנְּכֶם לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ בְּבֹאוֺ:

Nebo která jest naše naděje neb radost aneb koruna chlouby? Zdali ne i vy před oblíčejem Pána našeho Jezukrista v příchodu jeho?

Vždyť kdo je naše naděje, radost a vavřín(d) chlouby před naším Pánem Ježíšem Kristem při jeho příchodu, ne-li právě vy? (d) věnec ([Filipským 2:16 Filipským 4:1; 2 Tesalonickým 1:4])

τίς γὰρ ἡμω̑ν ε᾿λπὶς η῍ χαρὰ η῍ στέφανος καυχήσεως η῍ ου᾿χὶ καὶ ὑμει̑ς ε῎μπροσθεν του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ ε᾿ν τη̑ αυ᾿του̑ παρουσία

אַינַו גֵּיר סַברַן וחַדֻותַן וַכלִילָא דּשֻׁובהָרַן אֵלָא אֵן אַנתֻּון קדָם מָרַן יֵשֻׁוע בּמֵאתִיתֵה׃

[(13) 1The 02, 20]

הֲרֵי אַתֶּם תִּפְאַרְתֵּנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ!

כִּי הֵן אַתֶּם כְּבוֺדֵנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ:

Vy jistě jste sláva naše i radost.

Ano, vy jste naše sláva a radost.

ὑμει̑ς γάρ ε᾿στε ἡ δόξα ἡμω̑ν καὶ ἡ χαρά

אַנתֻּון אֵנֻון גֵּיר תֵּשׁבֻּוחתַּן וחַדֻותַן׃

[(13) 1The 03, 01]

וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ עוֹד לִסְבֹּל זֹאת, הֶחְלַטְנוּ לְהִשָּׁאֵר לְבַדֵּנוּ בְּאַתּוּנָה,

עַל-כֵּן כַּלְכֵּל לֹא יָכֹלְנוּ עוֺד וַנֵּאוֺת לְהִוָּתֵר בְּאַתִּינַס לְבַדֵּנוּ:

Protož nemohše se déle zdržeti, za nejlepší se nám vidělo, abychom v Atenách pozůstali my sami.

Když jsme to již nemohli déle vydržet, rozhodli jsme se zůstat v Athénách sami ([Skutky apoštolské 17:15])

διὸ μηκέτι στέγοντες ευ᾿δοκήσαμεν καταλειφθη̑ναι ε᾿ν ᾽Αθήναις μόνοι

ומֵטֻל דּלָא חַמסֵנן צבַין לַמפָשׁ בַּאתִנֵוס בַּלחֻודַין׃

[(13) 1The 03, 02]

וְשָׁלַחְנוּ אֶת טִימוֹתֵיאוֹס אָחִינוּ וַעֲמִיתֵנוּ הַמְשָׁרֵת אֶת אֱלֹהִים בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ. שָׁלַחְנוּ אוֹתוֹ לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד אֶתְכֶם בֶּאֱמוּנַתְכֶם,

וְאֶת-אָחִינוּ טִימוֺתִיּוֺס מְשָׁרֵת-אֵל בִּבְשׂרַת הַמָּשִׁיחַ שָׁלַחְנוּ לְחַזֵּק אֶת-לִבְּכֶם וּלְהַזְהִיר אֶתְכֶם בֶּאֱמוּנַתְכֶם:

A poslali jsme Timotea, bratra svého, a služebníka Božího, a pomocníka svého v evangelium Kristovu, aby potvrdil vás, a napomenul k tomu, což náleží k víře vaší,

a poslali jsme Timotea, našeho bratra a Božího spolupracovníka(e) v evangeliu Kristově, aby vás utvrdil a povzbudil ve vaší víře, (e) var: služebníka ([Skutky apoštolské 16:1-Skutky apoštolské 16:3; 2 Korintským 1:1; Koloským 1:1])

καὶ ε᾿πέμψαμεν Τιμόθεον τὸν α᾿δελφὸν ἡμω̑ν καὶ συνεργὸν του̑ θεου̑ ε᾿ν τω̑ ευ᾿αγγελίω του̑ Χριστου̑ ει᾿ς τὸ στηρίξαι ὑμα̑ς καὶ παρακαλέσαι ὑπὲρ τη̑ς πίστεως ὑμω̑ν

וַנשַׁדַּר לוָתכֻון לטִימָתֵאָוס אַחֻון וַמשַׁמשָׁנָא דַּאלָהָא וַמעַדּרָנַן בַּסבַרתֵה דַּמשִׁיחָא דַּנשַׁרַרכֻון ונֵבעֵא מֵנכֻון עַל הַימָנֻותכֻון׃

[(13) 1The 03, 03]

כְּדֵי שֶׁאִישׁ מִכֶּם לֹא יִמּוֹט בַּצָּרוֹת הָאֵלֶּה; הֲלֹא יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁלָּזֹאת יֻעַדְנוּ.

לְבִלְתִּי יִנּוֺעַ לֶב-אִישׁ מִפְּנֵי הַצָּרוֺת הָאֵלֶּה הֲלֹא בְנַפְשְׁכֶם יְדַעְתֶּם כִּי לָזֹאת יֻעָדְנוּ:

Aby se žádný nepohnul v takových těchto ssouženích. Nebo i sami víte, že jsme k tomu postaveni.

aby se nikdo nedal zviklat v těchto souženích; neboť sami víte, že to je náš úděl. ([Skutky apoštolské 14:22])

τὸ μηδένα σαίνεσθαι ε᾿ν ται̑ς θλίψεσιν ταύταις αυ᾿τοὶ γὰρ οι῎δατε ο῞τι ει᾿ς του̑το κείμεθα

דּלָא אנָשׁ מֵנכֻון תֵּתקַטַע לֵה בֻּאולצָנֵא הָלֵין אַנתֻּון גֵּיר יָדעִין אנתֻּון דַּלהָדֵא הֻו סִימִינַן׃

[(13) 1The 03, 04]

הֵן גַּם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ אֶצְלְכֶם אָמַרְנוּ לָכֶם מֵרֹאשׁ שֶׁעֲתִידִים אֲנַחְנוּ לִסְבֹּל, מַה שֶּׁאָכֵן קָרָה וְגַם יָדוּעַ לָכֶם.

כִּי גַם-הִגַּדְנוּ לָכֶם מֵאָז בִּהְיוֺתֵנוּ אֶצְלְכֶם כִּי-צָרָה תָבוֺא עָלֵינוּ וְכֵן גַּם-בָּאָה כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם:

Ještě zajisté, když jsme u vás byli, předpovídali jsme vám, že budeme ssouženi. Jakož se i stalo, jakž víte.

Když jsme byli u vás, předpovídali jsme vám, že na nás přijdou soužení; a to se také, jak vidíte, stalo.

καὶ γὰρ ο῞τε πρὸς ὑμα̑ς η῟μεν προελέγομεν ὑμι̑ν ο῞τι μέλλομεν θλίβεσθαι καθώς καὶ ε᾿γένετο καὶ οι῎δατε

אָף כַּד לוָתכֻון הוַין גֵּיר קַדֵּמן אֵמַרן לכֻון דַּעתִידִינַן למֵתֵאלָצֻו אַיכַּנָא דּיָדעִין אנתֻּון דַּהוָא׃

[(13) 1The 03, 05]

לָכֵן כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֵׂאת זֹאת, שָׁלַחְתִּי לְהִוָּדַע מַה מַּצַּב אֱמוּנַתְכֶם, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא נִסָּה אֶתְכֶם הַמְנַסֶּה וַעֲמָלֵנוּ הָיָה לָרִיק.

וְעַל-כֵּן גַּם אֲנִי נִלְאֵיתִי כַּלְכֵּל וָאֶשְׁלַח לָדַעַת עַל-דְּבַר אֱמוּנַתְכֶם אִם לֹא נִסָּה הַמְנַסֶּה אֶתְכֶם לָתֵת אֶת-עֲמָלֵנוּ לָרִיק:

Protož i já, nemoha se déle zdržeti, poslal jsem, abych zvěděl o víře vaší, aťby snad nějak nepokoušel vás ten pokušitel, i byla by daremná práce naše.

A tak když jsem to již déle nemohl vydržet, poslal jsem Timotea, abych poznal vaši víru, zdali vás snad pokušitel nesvedl, takže by naše námaha vyšla naprázdno. ([Filipským 2:16])

διὰ του̑το κα᾿γώ μηκέτι στέγων ε῎πεμψα ει᾿ς τὸ γνω̑ναι τὴν πίστιν ὑμω̑ν μή πως ε᾿πείρασεν ὑμα̑ς ὁ πειράζων καὶ ει᾿ς κενὸν γένηται ὁ κόπος ἡμω̑ν

מֵטֻל הָנָא אָף אֵנָא לָא חַמסנֵת עדַמָא דּשַׁדּרֵת דֵּאדַּע הַימָנֻותכֻון דּדַלמָא ננַסֵיכֻון מנַסיָנָא ונֵהוֵא עַמלַן סרִיקָא סּ סּ׃

[(13) 1The 03, 06]

אֲבָל כָּעֵת טִימוֹתֵיאוֹס בָּא אֵלֵינוּ מִכֶּם וּבִשֵֹר לָנוּ טוֹבוֹת עַל אֱמוּנַתְכֶם וְאַהֲבַתְכֶם, וְסִפֵּר שֶׁאַתֶּם זוֹכְרִים אוֹתָנוּ לְטוֹבָה בְּכָל עֵת וְנִכְסָפִים לִרְאוֹתֵנוּ, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אָנוּ נִכְסָפִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם.

וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר שָׁב אֵלֵינוּ טִימוֺתִיּוֺס מִכֶּם וַיְבַ׹ְּׂרֵנוּ עַל-דְּבַר אֱמוּנַתְכֶם וְאַהֲבַתְכֶם כִּי זְכַרְתֶּם אֹתָנוּ לְטוֺבָה בְּכָל-עֵת וְכִי תִתְאַוּוּ לִרְאוֺת אֶת-פָּנֵינוּ כַּאֲשֶׁר גַּם-אֲנַחְנוּ מִתְאַוִּים לִרְאוֺת אֶת-פְּנֵיכֶם:

Nyní pak když k nám přišel Timoteus od vás, a zvěstoval nám novinu veselou o víře a lásce vaší, a že nás připomínáte dobře, žádajíce vždycky nás viděti, jako i my vás,

Nyní však přišel Timoteus od vás a přinesl radostnou zprávu o vaší víře a lásce i o tom, jak na nás stále v dobrém vzpomínáte a toužíte nás spatřit stejně jako my vás. ([Skutky apoštolské 18:5])

α῎ρτι δὲ ε᾿λθόντος Τιμοθέου πρὸς ἡμα̑ς α᾿φ῾ ὑμω̑ν καὶ ευ᾿αγγελισαμένου ἡμι̑ν τὴν πίστιν καὶ τὴν α᾿γάπην ὑμω̑ν καὶ ο῞τι ε῎χετε μνείαν ἡμω̑ν α᾿γαθὴν πάντοτε ε᾿πιποθου̑ντες ἡμα̑ς ι᾿δει̑ν καθάπερ καὶ ἡμει̑ς ὑμα̑ς

הָשָׁא דֵּין מֵן דֵּאתָא לוָתַן טִימָתֵאָוס מֵן צֵאדַיכֻּון וסַברַן עַל הַימָנֻותכֻון ועַל חֻובּכֻון ודִאית לוָתכֻון עֻוהדָּנַן טָבָא בּכֻל עֵדָּן וַסוֵין אנתֻּון למֵחזיַן אַיכַּנָא דָּאף חנַן לכֻון׃

[(13) 1The 03, 07]

עַל כֵּן, אַחַי, בְּכָל מְצוּקָתֵנוּ וְצָרָתֵנוּ הִתְעוֹדַדְנוּ בָּכֶם בִּגְלַל אֱמוּנַתְכֶם;

לְזֹאת אֵפוֺא אֶחָי בְּכָל-צָרוֺת וְרָעוֺת מָצָאנוּ תַנְחוּמִים בָּכֶם בִּגְלַל אֱמוּנַתְכֶם:

Protož potěšeni jsme, bratří, z vás ve všelikém ssoužení a nesnadnosti své skrze víru vaši.

Tak jste nás, bratří, ve vší naší tísni a soužení potěšili svou vírou. ([2 Tesalonickým 1:4])

διὰ του̑το παρεκλήθημεν α᾿δελφοί ε᾿φ῾ ὑμι̑ν ε᾿πὶ πάση τη̑ α᾿νάγκη καὶ θλίψει ἡμω̑ν διὰ τη̑ς ὑμω̑ν πίστεως

מֵטֻל הָנָא אֵתבַּיַאן בּכֻון אַחַין עַל כֻּלהֵין עָקָתַן וֻאולצָנַין מֵטֻל הַימָנֻותכֻון׃

[(13) 1The 03, 08]

וְאָמְנָם עַכְשָׁו חַיִּים אֲנַחְנוּ, אִם אַתֶּם מַחֲזִיקִים מַעֲמָד בָּאָדוֹן.

כִּי חַיִּים אֲנַחְנוּ הַיּוֺם אִם רַק עֹמְדִים אַתֶּם הָכֵן לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ:

Nebo aj, živi jsme, jestliže vy stojíte v Pánu.

Nyní jsme zase živi, když vy pevně stojíte v Pánu.

ο῞τι νυ̑ν ζω̑μεν ε᾿ὰν ὑμει̑ς στήκετε ε᾿ν κυρίω

והָשָׁא הֻו חַיִינַן אֵן אַנתֻּון תֵּתקַימֻון בּמָרַן׃

[(13) 1The 03, 09]

וְאֵילוּ תּוֹדוֹת יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁלֵּם לֵאלֹהִים בַּעַדְכֶם עַל כָּל הַשִֹמְחָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים בִּגְלַלְכֶם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ?

כִּי בַמֶּה-נּוֺדֶה מַה-נָּשִׁיב לֵאלֹהִים בַּעֲבוּרְכֶם עַל כָּל-הַשִׂמְחָה אֲשֶׁר שָׂמַחְנוּ עֲלֵיכֶם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ:

A jakým děkováním z vás můžeme se odměniti Bohu za všecku tu radost, kterouž radujeme se pro vás před Bohem svým,

Jakou chválou se můžeme Bohu odvděčit za všecku tu radost, kterou z vás máme před jeho tváří?

τίνα γὰρ ευ᾿χαριστίαν δυνάμεθα τω̑ θεω̑ α᾿νταποδου̑ναι περὶ ὑμω̑ν ε᾿πὶ πάση τη̑ χαρα̑ η῟ χαίρομεν δι῾ ὑμα̑ς ε῎μπροσθεν του̑ θεου̑ ἡμω̑ν

אַידָא גֵּיר תַּודִּיתָא מֵשׁכּחִינַן למֵפרַע חלָפַיכֻּון לַאלָהָא עַל כֻּל חַדֻותָא דּחָדֵינַן מֵטֻלָתכֻון׃

[(13) 1The 03, 10]

יוֹמָם וָלַיְלָה מַרְבִּים אָנוּ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁנִּרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם וְנַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר לֶאֱמוּנַתְכֶם.

לַיְלָה וְיוֺמָם נַעְתִּיר וְנִתְפַּלֵּל כִּי יִנָּתֶן לָנוּ לִרְאוֺת אֶת-פְּנֵיכֶם וּלְהַשְׁלִים אֵת אֲשֶׁר-לָכֵם בֶּאֱמוּנַתְכֶם:

Dnem i noci přehorlivě modléce se, abychom uzřeli tvář vaši, a doplnili to, čehož by se nedostávalo víře vaší?

Ve dne v noci vroucně prosíme, abychom vás mohli spatřit a doplnit, čeho se nedostává vaší víře.

νυκτὸς καὶ ἡμέρας ὑπερεκπερισσου̑ δεόμενοι ει᾿ς τὸ ι᾿δει̑ν ὑμω̑ν τὸ πρόσωπον καὶ καταρτίσαι τὰ ὑστερήματα τη̑ς πίστεως ὑμω̑ν

אֵלָא דַּקדָם אַלָהָא יַתִּירָאיִת נֵתכַּשַׁף בּלִליָא ובִאימָמָא דּנֵחזֵא אַפַּיכֻּון ונֵגמֻור מָא דּחַסִירָא הַימָנֻותכֻון׃

[(13) 1The 03, 11]

יְכַוֵּן אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ אֶת דַּרְכֵּנוּ אֲלֵיכֶם.

וֵאלֹהֵינוּ אָבִינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ יְיַשֵּׁר אֶת-דַּרְכֵּנוּ אֲלֵיכֶם:

Sám pak Bůh a Otec náš, a Pán náš Ježíš Kristus spraviž cestu naši k vám.

Sám náš Bůh a Otec i Ježíš, náš Pán, kéž připraví naši cestu k vám!

αυ᾿τὸς δὲ ὁ θεὸς καὶ πατὴρ ἡμω̑ν καὶ ὁ κύριος ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ς κατευθύναι τὴν ὁδὸν ἡμω̑ν πρὸς ὑμα̑ς

הֻו דֵּין אַלָהָא אַבֻון ומָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא נֵתרֻוץ אֻורחַן לוָתכֻון׃

[(13) 1The 03, 12]

וְהָאָדוֹן יַרְבֶּה וְיַשְׂגֶּה אֶת הָאַהֲבָה בְּקִרְבְּכֶם, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת כָּל אָדָם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶתְכֶם;

וְאֶתְכֶם יַרְבֶּה וְכֵן יִתֵּן לָכֶם אֲדֹנֵינוּ לְהוֺסִיף בְּאַהֲבַת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּבְאַהֲבַת כָּל-אָדָם כַּאֲשֶׁר גַּם-אֲנַחְנוּ נוֺסִיף לְאַהֲבָה אֶתְכֶם:

Vás pak ten Pán račiž rozmnožiti a rozhojniti v lásce k sobě vespolek, i ke všechněm, jako i nás k vám,

Nechť Pán dá bohatě růst vaší vzájemné lásce i lásce ke všem, tak jako i my vás milujeme,

ὑμα̑ς δὲ ὁ κύριος πλεονάσαι καὶ περισσεύσαι τη̑ α᾿γάπη ει᾿ς α᾿λλήλους καὶ ει᾿ς πάντας καθάπερ καὶ ἡμει̑ς ει᾿ς ὑμα̑ς

ונַסגֵּא וַניַתַּר חֻובּכֻון דּחַד לוָת חַד ודַלוָת כֻּלנָשׁ אַיכַּנָא דַּחנַן מַחבִינַן לכֻון׃

[(13) 1The 03, 13]

וְכָךְ יְכוֹנֵן אֶת לְבַבְכֶם לִהְיוֹת תָּמִים בִּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ עִם כָּל קְדוֹשָׁיו.

וְכֵן יְכוֺנֵן אֶת-לִבְּכֶם בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִמָּצֵא בָכֶם שֶׁמֶץ דָּבָר לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ בְּיוֺם בּוֺא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם-כָּל-קְדֹשָׁיו:

Aby tak utvrzena byla srdce vaše nepoškvrněná v svatosti, před Bohem a Otcem naším, ku příští Pána našeho Jezukrista, se všechněmi svatými jeho.

ať posílí vaše srdce, abyste byli bezúhonní a svatí před Bohem, naším Otcem, až přijde náš Pán Ježíš se všemi svými svatými(f). (f) var: + Amen. 4. ([Zacharjáš 14:5; 2 Tesalonickým 1:7 2 Tesalonickým 1:10])

ει᾿ς τὸ στηρίξαι ὑμω̑ν τὰς καρδίας α᾿μέμπτους ε᾿ν ἁγιωσύνη ε῎μπροσθεν του̑ θεου̑ καὶ πατρὸς ἡμω̑ν ε᾿ν τη̑ παρουσία του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ μετὰ πάντων τω̑ν ἁγίων αυ᾿του̑ α᾿μήν

וַנקַיֵם לֵבַּוָתכֻון דּלָא רֵשׁיָן בּקַדִּישֻׁותָא קדָם אַלָהָא אַבֻון בּמֵאתִיתֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּעַם כֻּלהֻון קַדִּישַׁוהי׃ ס

[(13) 1The 04, 01]

לְבַסּוֹף, אַחַי, אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּמַפְצִירִים בָּכֶם: קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ עֲלֵיכֶם לְהִתְנַהֵג וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וְאָמְנָם כָּךְ אַתֶּם מִתְנַהֲגִים; אָנָּא, הִתְקַדְּמוּ עוֹד יוֹתֵר.

סוֺף דָּבָר אַחַי נִדְרֹשׁ מִכֶּם וְנַזְהִיר אֶתְכֶם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מִפִּינוּ לְהִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְכַאֲשֶׁר גַּם-אַתֶּם הֹלְכִים כֵּן תַּעֲשׂוּ וְכֵן תּוֺסִיפוּ:

Dále pak, bratří, prosíme vás, a napomínáme v Pánu Ježíši, jakož jste přijali od nás, kterak byste měli choditi, a líbiti se Bohu, v tom abyste se rozhojnili více.

Konečně vás, bratří, prosíme a napomínáme v Pánu Ježíši, abyste vždy více prospívali v tom, co jste od nás přijali a co už také činíte: žijte tak, abyste se líbili Bohu.

λοιπὸν ου῏ν α᾿δελφοί ε᾿ρωτω̑μεν ὑμα̑ς καὶ παρακαλου̑μεν ε᾿ν κυρίω ᾽Ιησου̑ ι῞να καθώς παρελάβετε παρ῾ ἡμω̑ν τὸ πω̑ς δει̑ ὑμα̑ς περιπατει̑ν καὶ α᾿ρέσκειν θεω̑ καθώς καὶ περιπατει̑τε ι῞να περισσεύητε μα̑λλον

מֵכִּיל אַחַי בָּעֵינַן מֵנכֻון ומֵתכַּשׁפִינַן לכֻון בּמָרַן יֵשֻׁוע דַּאיך דּקַבֵּלתֻּון מֵנַן אַיכַּן וָלֵא לכֻון דַּתהַלכֻון ותֵשׁפּרֻון לַאלָהָא דּיַתִּירָאיִת תַּוספֻון׃

[(13) 1The 04, 02]

אַתֶּם יוֹדְעִים אֵילוּ מִצְווֹת נָתַנּוּ לָכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

כִּי יְדַעְתֶּם אֶת-הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ:

Víte zajisté, jaká přikázaní vydali jsme vám skrze Pána Ježíše.

Vždyť víte, které příkazy jsme vám dali od Pána Ježíše.

οι῎δατε γὰρ τίνας παραγγελίας ε᾿δὼκαμεν ὑμι̑ν διὰ του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑

יָדעִין אנתֻּון גֵּיר אַילֵין פֻּוקדָּנֵא יַהבן לכֻון בּמָרַן יֵשֻׁוע׃

[(13) 1The 04, 03]

וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת,

כִּי זֶה רְצוֺן אֱלֹהִים כִּי קְדשִׁים תִּהְיוּ וְתִנָּזְרוּ מִן-הַזְּנוּת:

Tať jest zajisté vůle Boží, totiž posvěcení vaše, abyste se zdržovali od smilstva,

Neboť toto je vůle Boží, vaše posvěcení, abyste se zdržovali necudnosti ([1 Korintským 6:18; 1 Tesalonickým 5:23; Židům 2:11; 1 Petrův 1:16])

του̑το γάρ ε᾿στιν θέλημα του̑ θεου̑ ὁ ἁγιασμὸς ὑμω̑ν α᾿πέχεσθαι ὑμα̑ς α᾿πὸ τη̑ς πορνείας

הָנַו גֵּיר צֵביָנֵה דַּאלָהָא קַדִּישֻׁותכֻון וַדתֵהוֻון פַּרִיקִין מֵן כֻּל זָניֻותָא׃

[(13) 1The 04, 04]

שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכָבוֹד,

וְכָל-אִישׁ מִכֶּם יָבִין לִשְׁמֹר כִּלְיוֺ בְּקֹדֶשׁ וּבְכָבוֺד:

A aby uměl jeden každý z vás svým osudím vládnouti v svatosti a v poctivosti,

a každý z vás aby uměl žít se svou vlastní ženou(g) svatě a s úctou, (g) se svým tělem (: nádobou) ([1 Korintským 7:2; 1 Petrův 3:7])

ει᾿δέναι ε῞καστον ὑμω̑ν τὸ ἑαυτου̑ σκευ̑ος κτα̑σθαι ε᾿ν ἁγιασμω̑ καὶ τιμη̑

ונֵהוֵא יָדַע אנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון למֵקנָא מָאנֵה בּקַדִּישֻׁותָא ובִאיקָרָא׃

[(13) 1The 04, 05]

לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים.

לֹא-בְתַאֲוָה וַעֲגָבִים כְּדֶרֶךְ הַגּוֺיִם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת-הָאֱלֹהִים:

Ne v líbosti žádostí jako i pohané, kteříž Boha neznají;

ne ve vášnivé chtivosti jako pohané, kteří neznají Boha. ([Jeremjáš 10:25; Židům 79:6; Galatským 4:8])

μὴ ε᾿ν πάθει ε᾿πιθυμίας καθάπερ καὶ τὰ ε῎θνη τὰ μὴ ει᾿δότα τὸν θεόν

ולָא בּחַשֵׁא דּרֵגּתָא אַיך שַׁרכָּא דּעַממֵא הָנֻון דּלָא יָדעִין לַאלָהָא׃

[(13) 1The 04, 06]

וְאִישׁ אַל יֶחֱטָא וְאַל יַעֲשֶׂה עָוֶל לְאָחִיו בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי נוֹקֵם יהוה עַל כָּל זֹאת, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם.

וְלֹא-יִפְרֹץ אִישׁ אֶת-אָחִיו וְלֹא יוֺנֶנּוּ בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי נֹקֵם יְהוָֺה עַל-כָּל-אֵלֶּה כַּאֲשֶׁר הִגַּדְנוּ וְהַעִידֹנוּ בָכֶם מֵאָז:

A aby neutiskal ani oklamával v jednání bratra svého, proto že mstitel jest Pán všeho toho, jakož i předpověděli jsme vám, a osvědčili.

Ať nikdo v této věci nevybočuje z mezí a neklame svého bratra, protože Pán ztrestá takové jednání, jak jsme vám už dříve řekli a dosvědčili. ([Žalmy 94:1])

τὸ μὴ ὑπερβαίνειν καὶ πλεονεκτει̑ν ε᾿ν τω̑ πράγματι τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ διότι ε῎κδικος κύριος περὶ πάντων τούτων καθώς καὶ προείπαμεν ὑμι̑ν καὶ διεμαρτυράμεθα

ולָא תֵּהוֻון משִׁיחִין למֵעבַּר וַלמֵעלַב אנָשׁ לַאחֻוהי בּהָדֵא צבֻותָא מֵטֻל דּמָרַן הֻו תָּבֻועָא עַל הָלֵין כֻּלהֵין אַיכַּנָא דָּאף מֵן־קדָם זַבנָא אֵמַרן לכֻון וסַהֵדן׃

[(13) 1The 04, 07]

הֵן אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה, כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה.

כִּי לֹא-לְתוֺעֵבָה קָרָא אֹתָנוּ אֱלֹהֵינוּ כִּי אִם-לְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ:

Nebo nepovolal nás Bůh k nečistotě, ale ku posvěcení.

Vždyť Bůh nás nepovolal k nečistotě, nýbrž k posvěcení.

ου᾿ γὰρ ε᾿κάλεσεν ἡμα̑ς ὁ θεὸς ε᾿πὶ α᾿καθαρσία α᾿λλ῾ ε᾿ν ἁγιασμω̑

לָא גֵּיר קרָכֻון אַלָהָא לטַנפֻּותָא אֵלָא לקַדִּישֻׁותָא׃

[(13) 1The 04, 08]

עַל כֵּן הַדּוֹחֶה זֹאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ.

וְעַל-כֵּן הַבֹּזֶה לֹא אֶת-אָדָם הוּא בֹזֶה כִּי אִם-אֶת-אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם רוּחַ קָדְשׁוֺ:

A protož kdo tím pohrdá, ne člověkem pohrdá, ale Bohem, kterýž i nám dal Ducha svého svatého.

Kdo tím pohrdá, nepohrdá člověkem, nýbrž Bohem, jenž vám dává(h) svého svatého Ducha. (h) var: dal ([Ezechiel 36:27 Ezechiel 37:14; Lukáš 10:16; Římanům 5:5; 1 Janův 3:24])

τοιγαρου̑ν ὁ α᾿θετω̑ν ου᾿κ α῎νθρωπον α᾿θετει̑ α᾿λλὰ τὸν θεὸν τὸν καὶ διδόντα τὸ πνευ̑μα αυ᾿του̑ τὸ α῞γιον ει᾿ς ὑμα̑ς

מֵכִּיל מַן דּטָלֵם לָא הוָא לבַרנָשָׁא טָלֵם אֵלָא לַאלָהָא הַו דּיַהב בּכֻון רֻוחֵה קַדִּישׁתָּא׃ ס

[(13) 1The 04, 09]

עַל־דְּבַר אַהֲבַת אַחִים אֵין צֹרֶךְ לִכְתֹּב לָכֶם, שֶׁכֵּן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם לְמוּדֵי אֱלֹהִים וְיוֹדְעִים שֶׁעֲלֵיחֶם לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

וְעַל-דְּבַר אַהֲבַת אַחִים אֵין-לָנוּ לִכְתֹּב דָּבָר אֲלֵיכֶם כִּי הֲלֹא אַתֶּם לִמּוּדֵי אֱלֹהִים לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת-אָחִיו:

O lásce pak bratrské není potřebí psáti vám; nebo jste vy od Boha naučeni, abyste milovali jedni druhé.

O bratrské lásce není třeba, abych vám psal, neboť Bůh sám vás vyučil, jak se máte mít mezi sebou rádi. ([Jeremjáš 31:33-Jeremjáš 31:34; Jan 13:34; Římanům 12:10])

περὶ δὲ τη̑ς φιλαδελφίας ου᾿ χρείαν ε῎χετε γράφειν ὑμι̑ν αυ᾿τοὶ γὰρ ὑμει̑ς θεοδίδακτοί ε᾿στε ει᾿ς τὸ α᾿γαπα̑ν α᾿λλήλους

עַל חֻובָּא דֵּין דַּאחֵא לָא סנִיקִיתֻּון למֵכתַּב לכֻון אַנתֻּון גֵּיר קנֻומכֻון מַלפֵא אנתֻּון דַּאלָהָא דּתַחבֻון חַד לחַד׃

[(13) 1The 04, 10]

וְאָמְנָם אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ כְּלַפֵּי כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל מָקֵדוֹנְיָה. אֲבָל מְבַקְשִׁים אָנוּ מִכֶּם, אַחַי, שֶׁתִּשְׁפְּעוּ עוֹד יוֹתֵר.

וְכֵן גַּם-עֲשִׂיתֶם לְכָל-אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר בְּמַקְדּוֺנְיָא כֻלָּהּ רַק-נִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם אַחַי כִּי כֵן תַּעֲשׂוּ וְכֵן תּוֺסִיפוּ:

A jistě činíte to všechněm bratřím ve vší Macedonii. Napomínámeť pak vás, bratří, abyste se v tom více rozhojnili,

A takoví opravdu jste ke všem bratřím v celé Makedonii; jen vás prosíme, bratří, abyste v tom byli stále horlivější.

καὶ γὰρ ποιει̑τε αυ᾿τὸ ει᾿ς πάντας τοὺς α᾿δελφοὺς τοὺς ε᾿ν ο῞λη τη̑ Μακεδονία παρακαλου̑μεν δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί περισσεύειν μα̑λλον

אָף עָבדִּין אנתֻּון הָכַנָא לכֻלהֻון אַחֵא דַּבכֻלָה מַקֵדָונִיַא בָּעֵא אנָא דֵּין מֵנכֻון אַחַי דּתֵתיַתּרֻון׃

[(13) 1The 04, 11]

הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט, לַעֲסֹק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם וְלַעֲבֹד בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם,

וְתִתְאַמְּצוּ לָשֶׁבֶת בְּהַשְׁקֵט לַעֲשׂוֺת אִישׁ אֶת-מְלַאכְתּוֺ וְלִחְיוֺת עַל-יְגִיעַ כַּפָּיו כַּאֲשֶׁר צִוִּינוּ אֶתְכֶם:

A snažili se pokojni býti, a hleděti toho, což komu náleží, a pracovati rukama svýma vlastníma, jakož jsme přikázali vám,

Zakládejte si na tom, že budete žít pokojně, věnovat se své práci a získávat obživu vlastníma rukama, jak jsme vám již dříve uložili. ([Skutky apoštolské 20:34; Efezským 4:28; 2 Tesalonickým 3:8 2 Tesalonickým 3:12])

καὶ φιλοτιμει̑σθαι ἡσυχάζειν καὶ πράσσειν τὰ ι῎δια καὶ ε᾿ργάζεσθαι ται̑ς ι᾿δίαις χερσὶν ὑμω̑ν καθώς ὑμι̑ν παρηγγείλαμεν

ותֵתחַפּטֻון דּתֵהוֻון שׁלֵין וַענֵין בּסֻוערָנַיכֻּון וַהוַיתֻּון פָּלחִין בִּאידַיכֻּון אַיכַּנָא דּפַקֵדנָכֻון׃

[(13) 1The 04, 12]

לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ וּלְמַעַן לֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.

וּבְכֵן תִּתְהַלְּכוּ בְמִישׁוֺר אֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר מִחוּץ לַעֲדָתֵנוּ וְלֹא יֶחְסַר לָכֶם כָּל-דָּבָר:

Abyste poctivě chodili před těmi, kteříž jsou vně, a v ničemž abyste neměli nedostatku.

Tak získáte úctu těch, kdo stojí mimo, a na nikoho nebudete odkázáni. ([1 Korintským 10:32-1 Korintským 10:33; Koloským 4:5])

ι῞να περιπατη̑τε ευ᾿σχημόνως πρὸς τοὺς ε῎ξω καὶ μηδενὸς χρείαν ε῎χητε

דּתֵהוֻון מהַלכִין בֵּאסכִּמָא לוָת בַּרָיֵא ועַל אנָשׁ לָא תֵּסתַּנקֻון׃ ס

[(13) 1The 04, 13]

אַחַי, אֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִישֵׁנֵי עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַצְּבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם הַתִּקְוָה.

וְעַל-דְּבַר יְשֵׁנֵי עָפָר חָפַצְנוּ כִּי תֵדְעוּן כִּי לֹא לָכֶם לְהִתְאַבֵּל כַּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם תִּקְוָה:

Nechciť pak, abyste nevěděli, bratří, o těch, kteříž zesnuli, abyste se nermoutili, jako i jiní, kteříž naděje nemají.

Nechceme vás, bratří, nechat v nevědomosti o údělu těch, kdo zesnuli, abyste se nermoutili jako ti, kteří nemají naději. ([Efezským 2:12])

ου᾿ θέλομεν δὲ ὑμα̑ς α᾿γνοει̑ν α᾿δελφοί περὶ τω̑ν κοιμωμένων ι῞να μὴ λυπη̑σθε καθώς καὶ οἱ λοιποὶ οἱ μὴ ε῎χοντες ε᾿λπίδα

צָבֵא אנָא דֵּין דּתֵדּעֻון אַחַי דּעַל אַילֵין דּדָמכִּין לָא תֵּהוֵא כָּריָא לכֻון אַיך שַׁרכָּא דּאנָשָׁא דּסַברָא לַיתּ להֻון׃

[(13) 1The 04, 14]

אִם אָמְנָם מַאֲמִינִים אָנוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת וְקָם לִתְחִיָּה, כָּךְ גַּם אֶת הַיְשֵׁנִים, בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ, אֱלֹהִים יָבִיא יַחַד אִתּוֹ.

כִּי כַאֲשֶׁר נַאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ מֵת וַיֶּחִי כֵּן גַּם-אֶת-הַיְשֵׁנִים עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ יָקִים אֱלֹהִים לְפָנָיו:

Nebo jakož věříme, že Ježíš umřel, a z mrtvých vstal, takť Bůh i ty, kteříž by zesnuli v Ježíšovi, přivede s ním.

Věříme-li, že Ježíš zemřel a vstal z mrtvých, pak také víme, že Bůh ty, kdo zemřeli ve víře v Ježíše, přivede(i) spolu s ním k životu. (i) skrze Ježíše přivede 5. ([Římanům 14:9; 1 Korintským 15:3-1 Korintským 15:4 1 Korintským 15:12])

ει᾿ γὰρ πιστεύομεν ο῞τι ᾽Ιησου̑ς α᾿πέθανεν καὶ α᾿νέστη ου῞τως καὶ ὁ θεὸς τοὺς κοιμηθέντας διὰ του̑ ᾽Ιησου̑ α῎ξει σὺν αυ᾿τω̑

אֵן גֵּיר מהַימנִינַן דּיֵשֻׁוע מִית וקָם הָכַנָא אָף אַלָהָא לַאילֵין דַּדמֵכו בּיֵשֻׁוע מַיתֵּא עַמֵה׃

[(13) 1The 04, 15]

הִנֵּה זֹאת אָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם עַל־פִּי דְּבַר הָאָדוֹן: אֲנַחְנוּ הַחַיִּים אֲשֶׁר נִשָּׁאֵר עַד בּוֹא הָאָדוֹן לֹא נַקְדִּים אֶת הַמֵּתִים,

כִּי כָזֹאת אָנוּ אֹמְרִים לָכֶם בִּדְבַר יְהוָֺה כִּי אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים פֹּה בַחַיִּים לְמוֺעֵד בּוֺא אֲדֹנֵינוּ לֹא נְקַדֵּם אֶת-הַיְשֵׁנִים:

Toto zajisté vám pravíme slovem Páně, že my, kteříž živi pozůstaneme do příchodu Páně, nepředejdeme těch, kteříž zesnuli.

Toto vám říkáme podle slova Páně: My živí, kteří se dočkáme příchodu Páně, zesnulé nepředejdeme. ([1 Korintským 7:10 1 Korintským 15:51])

του̑το γὰρ ὑμι̑ν λέγομεν ε᾿ν λόγω κυρίου ο῞τι ἡμει̑ς οἱ ζω̑ντες οἱ περιλειπόμενοι ει᾿ς τὴν παρουσίαν του̑ κυρίου ου᾿ μὴ φθάσωμεν τοὺς κοιμηθέντας

הָדֵא דֵּין אָמרִינַן לכֻון בּמֵלתֵה דּמָרַן דַּחנַן אַילֵין דּמֵשׁתַּחרִינַן בּמֵאתִיתֵה דּמָרַן דּחַיִינַן לָא נַדרֵך לַאילֵין דַּדמֵכו׃

[(13) 1The 04, 16]

שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה.

כִּי בִתְרוּעָה יֵרֵד אֲדֹנֵינוּ מִן-הַשָּׁמַיִם בְּקוֺל שׁוֺפַר אֱלֹהִים מִפִּי שַׂר-צְבָא הַמָּרוֺם וְהַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ אָז רִאשׁוֺנָה:

Nebo sám ten Pán s zvukem ponoukajícím, s hlasem archanděla a s troubou Boží sstoupí s nebe, a mrtví v Kristu vstanou nejprvé.

Zazní povel, hlas archanděla a zvuk Boží polnice, sám Pán sestoupí z nebe, a ti, kdo zemřeli v Kristu, vstanou nejdříve; ([Jan 5:28; 1 Korintským 15:52; 1 Tesalonickým 1:10; 2 Tesalonickým 1:7])

ο῞τι αυ᾿τὸς ὁ κύριος ε᾿ν κελεύσματι ε᾿ν φωνη̑ α᾿ρχαγγέλου καὶ ε᾿ν σάλπιγγι θεου̑ καταβήσεται α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ καὶ οἱ νεκροὶ ε᾿ν Χριστω̑ α᾿ναστήσονται πρω̑τον

מֵטֻל דּהֻו מָרַן בּפֻוקדָּנָא וַבקָלָא דּרִישׁ מַלַאכֵא וַבקַרנָא דַּאלָהָא נָחֵת מֵן שׁמַיָא ומִיתֵא דּבַמשִׁיחָא נקֻומֻון לֻוקדַם׃

[(13) 1The 04, 17]

אַחֲרֵי כֵן אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח יַחַד אִתָּם בַּעֲנָנִים לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר, וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן.

וְאַחֲרֵי-כֵן אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח וְנַעֲלֶה עִמָּהֶם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֺן בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם וְכֵן נִהְיֶה עִם-הָאָדוֺן לָנֶצַח:

Potom my živí pozůstavení spolu s nimi zachváceni budeme do oblaků, vstříc Pánu v povětří, a tak vždycky se Pánem budeme.

potom my živí, kteří se toho dočkáme, budeme spolu s nimi uchváceni v oblacích vzhůru vstříc Pánu. A pak už navždy budeme s Pánem.

ε῎πειτα ἡμει̑ς οἱ ζω̑ντες οἱ περιλειπόμενοι α῞μα σὺν αυ᾿τοι̑ς ἁρπαγησόμεθα ε᾿ν νεφέλαις ει᾿ς α᾿πάντησιν του̑ κυρίου ει᾿ς α᾿έρα καὶ ου῞τως πάντοτε σὺν κυρίω ε᾿σόμεθα

והָידֵּין חנַן אַילֵין דּמֵשׁתַּחרִינַן דּחַיִינַן נֵתחטֵף עַמהֻון אַכחדָא בַּענָנֵא לֻאורעֵה דּמָרַן בָּאאַר והָכַנָא בּכֻלזבַן עַם מָרַן נֵהוֵא׃

[(13) 1The 04, 18]

עַל כֵּן עוֹדְדוּ זֶה אֶת זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

לָכֵן אֵפוֺא נַחֲמוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה:

A protož potěšujte jedni druhých těmito slovy.

Těmito slovy se vzájemně potěšujte.

ω῞στε παρακαλει̑τε α᾿λλήλους ε᾿ν τοι̑ς λόγοις τούτοις

הוַו הָכִיל מבַיאִין חַד לחַד בּמֵלֵא הָלֵין׃ ס

[(13) 1The 05, 01]

וְעַל־דְּבַר הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, אַחַי, אֵין צֹרֶךְ לִכְתֹּב לָכֶם.

וְעַל-דְּבַר הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים אֵין-דָּבָר אַחַי לְהִכָּתֵב לָכֶם:

O časích pak a chvilech, bratří, nepotřebujete, aby vám psáno bylo.

Není nutné, bratří, psát vám něco o době a hodině. ([Matouš 24:36])

περὶ δὲ τω̑ν χρόνων καὶ τω̑ν καιρω̑ν α᾿δελφοί ου᾿ χρείαν ε῎χετε ὑμι̑ν γράφεσθαι

עַל זַבנֵא דֵּין ועֵדָּנֵא אַחַי לָא סנִיקִיתֻּון למֵכתַּב לכֻון׃

[(13) 1The 05, 02]

הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁיּוֹם יהוה יָבוֹא כְּגַנָּב בַּלַּיְלָה.

הֲלֹא יְדַעְתֶּם הֵיטֵב כִּי יוֺם-יְהוָֺה כְּגַנָּב בַּלַּיְלָה יָבוֺא:

Nebo vy sami výborně víte, že ten den Páně jako zloděj v noci, tak přijde.

Sami přece dobře víte, že den Páně přijde, jako přichází zloděj v noci. ([Matouš 24:42-Matouš 24:43; Zjevení Janovo 3:3])

αυ᾿τοὶ γὰρ α᾿κριβω̑ς οι῎δατε ο῞τι ἡμέρα κυρίου ὡς κλέπτης ε᾿ν νυκτὶ ου῞τως ε῎ρχεται

אַנתֻּון גֵּיר שַׁרִירָאיִת יָדעִין אנתֻּון דּיַומֵה דּמָרַן אַיך גַּנָבָא בּלִליָא הָכַנָא אָתֵא׃

[(13) 1The 05, 03]

כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת: "שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן!", אָז יָבוֹא עֲלֵיהֶם שֶׁבֶר פִּתְאוֹם, כְּצִירֵי לֵדָה עַל אִשָּׁה הָרָה, וְלֹא יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט.

כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ שָׁלוֺם וְשַׁלְוָה אָז פִּתְאֹם יָבוֺא עֲלֵיהֶם אֵידָם כְּחֶבְלֵי יוֺלֵדָה וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט:

Nebo když dějí: Pokoj a bezpečnost, tedy rychle přijde na ně zahynutí, jako bolest ženě těhotné, a neujdouť.

Až budou říkat ‚je pokoj, nic nehrozí‘, tu je náhle přepadne zhouba jako bolest rodičku, a neuniknou. ([Jeremjáš 6:14 Jeremjáš 8:11; Ezechiel 13:10; Matouš 24:39; Lukáš 21:34-Lukáš 21:35])

ο῞ταν λέγωσιν ει᾿ρήνη καὶ α᾿σφάλεια τότε αι᾿φνίδιος αυ᾿τοι̑ς ε᾿φίσταται ο῎λεθρος ω῞σπερ ἡ ω᾿δὶν τη̑ ε᾿ν γαστρὶ ε᾿χούση καὶ ου᾿ μὴ ε᾿κφύγωσιν

כַּד נִאמרֻון דַּשׁלָמָא הו ושַׁינָא והָידֵּין מֵנשֵׁליָא נקֻום עלַיהֻון אַבדָּנָא אַיך חֵבלֵא עַל בַּטנתָא ולָא נַמדֻון׃

[(13) 1The 05, 04]

אֲבָל אַתֶּם, אַחַי, אֵינְכֶם בַּחֹשֶׁךְ בְּאֹפֶן שֶׁיַּפְתִּיעַ אֶתְכֶם הַיּוֹם כְּגַנָּב.

אֲבָל אַתֶּם אַחַי אֵינְכֶם בַּחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר יָבוֺא עֲלֵיכֶם הַיּוֺם כְּגַנָּב:

Ale vy, bratří, nejste ve tmě, aby vás ten den jako zloděj zachvátil.

Vy však, bratří, nejste ve tmě, aby vás ten den mohl překvapit jako zloděj. ([Jan 12:35])

ὑμει̑ς δέ α᾿δελφοί ου᾿κ ε᾿στὲ ε᾿ν σκότει ι῞να ἡ ἡμέρα ὑμα̑ς ὡς κλέπτης καταλάβη

אַנתֻּון דֵּין אַחַי לָא הוַיתֻּון בּחֵשֻׁוכָא דּהַו יַומָא אַיך גַּנָבָא נַדרֵככֻון׃

[(13) 1The 05, 05]

אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּנֵי הָאוֹר וּבְנֵי הַיּוֹם. לֹא בְּנֵי הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ וְלֹא בְּנֵי הַחֹשֶׁךְ.

כִּי כֻלְּכֶם בְּנֵי אוֺר וּבְנֵי יוֺם אַתֶּם לֹא בְנֵי לַיְלָה וְלֹא בְנֵי חשֶׁךְ אֲנָחְנוּ:

Všickni vy synové světla jste, a synové dne. Nejsmeť noci, ani tmy.

Vy všichni jste synové světla a synové dne. Nepatříme noci ani temnotě. ([Římanům 13:12; Efezským 5:9])

πάντες γὰρ ὑμει̑ς υἱοὶ φωτός ε᾿στε καὶ υἱοὶ ἡμέρας ου᾿κ ε᾿σμὲν νυκτὸς ου᾿δὲ σκότους

כֻּלכֻון גֵּיר בּנַי נֻוהרָא אַנתֻּון וַבנַי אִימָמָא ולָא הוַיתֻּון בּנַי לִליָא ולָא בּנַי חֵשֻׁוכָא׃

[(13) 1The 05, 06]

לָכֵן אַל נָא נִישַׁן כַּאֲחֵרִים, אֶלָּא נִהְיֶה עֵרִים וּמְפֻכָּחִים.

עַל-כֵּן אֵין לָנוּ לִישׁוֺן כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים כִּי אִם-נִשְׁקֹד וְנִשְׁתַּמֵּר מִשִּׁכָּרוֺן:

Nespěmež tedy, jako jiní, ale bděme, a střízliví buďme.

Nespěme tedy jako ostatní, nýbrž bděme a buďme střízliví.

α῎ρα ου῏ν μὴ καθεύδωμεν ὡς οἱ λοιποί α᾿λλὰ γρηγορω̑μεν καὶ νήφωμεν

לָא נֵדמַך הָכִיל אַיך שַׁרכָּא אֵלָא הוַין עִירִין וַמהַונִין׃

[(13) 1The 05, 07]

הֵן הַיְשֵׁנִים יְשֵׁנִים בַּלַּיְלָה, וְהַמִּשְׁתַּכְּרִים מִשְׁתַּכְּרִים בַּלַּיְלָה.

כִּי הַיְשֵׁנִים יִישְׁנוּ בַלָּיְלָה וְהַשִּׁכֹּרִים יִשְׁכְּרוּן בַּלָּיְלָה:

Nebo kteříž spí, v noci spí, a kteříž se opíjejí, v noci opilí jsou.

Ti, kdo spí, spí v noci, a kdo se opíjejí, opíjejí se v noci.

οἱ γὰρ καθεύδοντες νυκτὸς καθεύδουσιν καὶ οἱ μεθυσκόμενοι νυκτὸς μεθύουσιν

אַילֵין גֵּיר דּדָמכִּין בּלִליָא הו דָּמכִּין וַאילֵין דּרָוֵין בּלִליָא הו רָוֵין׃

[(13) 1The 05, 08]

אֲבָל אָנוּ, אֲשֶׁר בְּנֵי הַיּוֹם אֲנַחְנוּ, נִהְיֶה נָא מְפֻכָּחִים, נִלְבַּשׁ אֶת שִׁרְיוֹן הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה וְנַחֲבֹשׁ כַּכּוֹבַע אֶת תִּקְוַת הַיְשׁוּעָה;

וַאֲנַחְנוּ בְנֵי יוֺם נִשְׁתַּמֵּר מִשְּׁכָּרוֺן וְנִלְבַּשׁ שִׁרְיוֺן אֱמוּנָה וְאַהֲבָה וּלְכוֺבַע לָנוּ תִּקְוַת הַיְשׁוּעָה:

Ale my, synové dne jsouce, střízliví buďme, oblečeni jsouce v pancíř víry a lásky, a v lebku naděje spasení.

My však, kteří patříme dni, buďme střízliví, oblečme si víru a lásku jako pancíř a naději na spásu jako přilbu. ([Izajáš 59:17; Efezským 6:4-Efezským 6:17])

ἡμει̑ς δὲ ἡμέρας ο῎ντες νήφωμεν ε᾿νδυσάμενοι θὼρακα πίστεως καὶ α᾿γάπης καὶ περικεφαλαίαν ε᾿λπίδα σωτηρίας

חנַן דֵּין דַּבנַי אִימָמָא חנַן הוַין עִירִין בּרֵעיָנַן וַלבִישִׁין שֵׁריָנָא דּהַימָנֻותָא וַדחֻובָּא וַנסִים סַנוַרתָּא דּסַברָא דּחַיֵא׃

[(13) 1The 05, 09]

כִּי אֱלֹהִים לֹא יְעָדָנוּ לְזַעַם, אֶלָּא לִנְחֹל יְשׁוּעָה עַל־יְדֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ

כִּי לֹא-יָצַר אֹתָנוּ אֱלֹהִים לְכַלֹּתֵנוּ בְאַפּוֺ כִּי אִם-לְהָבִיא לָנוּ יְשׁוּעָה בְּיַד-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Nebo nepostavil nás Bůh k hněvu, ale k nabytí spasení, skrze Pána našeho Jezukrista,

Vždyť Bůh nás neurčil k tomu, abychom propadli jeho hněvu, nýbrž abychom došli spásy skrze našeho Pána Ježíše Krista. ([2 Tesalonickým 2:13; Židům 10:39])

ο῞τι ου᾿κ ε῎θετο ἡμα̑ς ὁ θεὸς ει᾿ς ο᾿ργὴν α᾿λλὰ ει᾿ς περιποίησιν σωτηρίας διὰ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

מֵטֻל דּלָא סָמַן אַלָהָא לרֻוגזָא אֵלָא לקֵניָנָא דּחַיֵא בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(13) 1The 05, 10]

אֲשֶׁר מֵת בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִחְיֶה יַחַד אִתּוֹ, בֵּין שֶׁאָנוּ עֵרִים בֵּין שֶׁאָנוּ יְשֵׁנִים.

הוּא אֲשֶׁר מֵת בַּעֲדֵנוּ וְאִם-נָקִיץ אוֺ-נִישַׁן עִמּוֺ נִחְיֶה יַחְדָּו:

Kterýž umřel za nás, abychom, buď že bdíme, buď že spíme, spolu s ním živi byli.

On zemřel za nás, abychom my, ať živí či zemřelí(j), žili spolu s ním. (j) ř: a spíme i bdíme ([Římanům 14:8-Římanům 14:9])

του̑ α᾿ποθανόντος ὑπὲρ ἡμω̑ν ι῞να ει῎τε γρηγορω̑μεν ει῎τε καθεύδωμεν α῞μα σὺν αυ᾿τω̑ ζήσωμεν

הַו דּמִית עַל אַפַּין דֵּאן עִירִינַן וֵאן דַּמכִּינַן אַכחדָא עַמֵה נִחֵא׃

[(13) 1The 05, 11]

עַל כֵּן עוֹדְדוּ זֶה אֶת זֶה וּבְנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, כְּפִי שֶׁאַתֶּם גַּם עוֹשִׂים.

עַל-כֵּן הַזְהִירוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְהָשִׁיבוּ אִישׁ אֶת-נֶפֶשׁ אָחִיו כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עַד-כֹּה:

Protož napomínejte se vespolek, a vzdělávejte jeden druhého, jakož i činíte.

Proto se navzájem povzbuzujte a buďte jeden druhému oporou(k), jak to již činíte. (k) ř: budujte jeden druhého ([Judův 1:20])

διὸ παρακαλει̑τε α᾿λλήλους καὶ οι᾿κοδομει̑τε ει῟ς τὸν ε῞να καθώς καὶ ποιει̑τε

מֵטֻל הָנָא בַּיַאו חַד לחַד ובַנַו חַד לחַד אַיכַּנָא דָּאף עָבדִּיתֻּון׃ ס

[(13) 1The 05, 12]

אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם, אַחַי, לְהַכִּיר בָּאֲנָשִׁים הָעֲמֵלִים בְּקִרְבְּכֶם, הַמַּנְהִיגִים אֶתְכֶם בָּאָדוֹן וּמוֹכִיחִים אֶתְכֶם.

וַאֲנַחְנוּ נִפְצַר בָּכֶם אַחִים לָדַעַת בְּשׂוּם לֵב אֶת-הָעֲמֵלִים בָּכֶם וְאֶת-הַנִּצָּבִים עֲלֵיכֶם בְּשֵׁם הָאָדוֺן וְאֶת-הַמּוֺכִיחִים אֶתְכֶם:

Prosímeť pak vás, bratří, znejtež ty, kteříž pracují mezi vámi, a předloženi jsou vám v Pánu, a napomínají vás,

Žádáme vás, bratří, abyste uznávali ty, kteří mezi vámi pracují, jsou vašimi představenými v Kristu(l) a napomínají vás. (l) ř: v Pánu ([1 Korintským 16:18; 1 Timoteovi 5:17; Židům 13:17])

ε᾿ρωτω̑μεν δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί ει᾿δέναι τοὺς κοπιω̑ντας ε᾿ν ὑμι̑ν καὶ προισταμένους ὑμω̑ν ε᾿ν κυρίω καὶ νουθετου̑ντας ὑμα̑ς

בָּעֵינַן דֵּין מֵנכֻון אַחַי דַּהוַיתֻּון יָדעִין לַאילֵין דּלָאֵין בּכֻון וקָימִין בַּאפַּיכֻּון בּמָרַן ומַלפִין לכֻון׃

[(13) 1The 05, 13]

הוֹקִירוּ אוֹתָם בְּרֹב אַהֲבָה בַּעֲבוּר עֲבוֹדָתָם. הֱיוּ בְּשָׁלוֹם אִישׁ עִם רֵעֵהוּ.

וּלְהַכִּיר יְקַר עֶרְכָּם הַגָּדוֺל לְאַהֲבָה אֹתָם לְמַעַן פָּעֳלָם וְהַחֲזִיקוּ שָׁלוֺם בֵּינֵיכֶם:

A velice je milujte pro práci jejich. A mějte se k sobě vespolek pokojně.

Velmi si jich važte a milujte je pro jejich dílo. Žijte mezi sebou v pokoji.

καὶ ἡγει̑σθαι αυ᾿τοὺς ὑπερεκπερισσου̑ ε᾿ν α᾿γάπη διὰ τὸ ε῎ργον αυ᾿τω̑ν ει᾿ρηνεύετε ε᾿ν ἑαυτοι̑ς

דַּהוַו חשִׁיבִין לכֻון בּחֻובָּא יַתִּירָא ומֵטֻל עבָדהֻון אֵשׁתַּינו עַמהֻון׃ ס

[(13) 1The 05, 14]

אַחַי, אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם: הוֹכִיחוּ אֶת הַהוֹלְכִים בָּטֵל; עוֹדְדוּ אֶת הַנְּכֵאִים; תִּמְכוּ בַּחַלָּשִׁים; הֱיוּ סַבְלָנִיִּים כְּלַפֵּי כָּל אָדָם.

וְאַתֶּם אַחֵינוּ נַזְהִיר אֶתְכֶם הוֺכִיחוּ אֶת-הַמַּמְרִים אַמְּצוּ אֶת-רַכֵּי הַלֵּבָב סַעֲדוּ אֶת-החֹלִים וְהַאֲרִיכוּ אַף לְכָל-אָדָם:

Prosímeť pak vás, bratří, napomínejte z řádu vystupujících, potěšujte choulostivých, snášejte mdlé, trpělivě se mějte ke všechněm.

Klademe vám na srdce, bratří, kárejte neukázněné, těšte malomyslné, ujímejte se slabých, se všemi mějte trpělivost. ([Izajáš 35:4; 2 Tesalonickým 3:6])

παρακαλου̑μεν δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί νουθετει̑τε τοὺς α᾿τάκτους παραμυθει̑σθε τοὺς ο᾿λιγοψύχους α᾿ντέχεσθε τω̑ν α᾿σθενω̑ν μακροθυμει̑τε πρὸς πάντας

בָּעֵינַן דֵּין מֵנכֻון אַחַי רדַו למַסכּלָנֵא ולַבֵּבו לַזעֻורַי נַפשָׁא וסַבו טַענָא דַּמחִילֵא וַאגַּרו רֻוחכֻון לוָת כֻּלנָשׁ׃

[(13) 1The 05, 15]

הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִגְמֹל אִישׁ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה; בְּכָל עֵת חִתְרוּ לְהֵיטִיב אִישׁ עִם רֵעֵהוּ וְגַם עִם כָּל אָדָם.

הִשָּׁמְרוּ פֶּן-יִגְמֹל אִישׁ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה כִּי אִם-רִדְפוּ לְהֵיטִיב תָּמִיד לְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם וְגַם לְכָל-אָדָם:

Vizte, aby někdo zlého za zlé neodplacoval, ale vždycky účinnosti dokazujte, i k sobě vespolek i ke všechněm.

Hleďte, aby nikdo neoplácel zlým za zlé, ale vždycky usilujte o dobré mezi sebou a vůči všem. ([Přísloví 20:22; Matouš 5:39])

ὁρα̑τε μή τις κακὸν α᾿ντὶ κακου̑ τινι α᾿ποδω̑ α᾿λλὰ πάντοτε τὸ α᾿γαθὸν διὼκετε καὶ ει᾿ς α᾿λλήλους καὶ ει᾿ς πάντας

וֵאזדַּהרו דַּלמָא אנָשׁ מֵנכֻון בִּישׁתָּא חלָף בִּישׁתָּא נֵפרֻוע אֵלָא בּכֻלזבַן הַרטו בָּתַר טָבָתָא לוָת חדָדֵא וַלוָת כֻּלנָשׁ׃

[(13) 1The 05, 16]

שִׂמְחוּ תָּמִיד;

וְאַךְ שְׂמֵחִים תִּהְיוּ כָּל-הַיָּמִים:

Vždycky se radujte,

Stále se radujte,

πάντοτε χαίρετε

הוַו חָדֵין בּכֻלזבַן׃

[(13) 1The 05, 17]

הַתְמִידוּ לְהִתְפַּלֵּל;

וְלֹא תַחְדְּלוּ מֵהִתְפַּלֵּל תָּמִיד:

Bez přestání se modlte,

v modlitbách neustávejte. ([Lukáš 18:1; Římanům 12:12; Koloským 4:2])

α᾿διαλείπτως προσεύχεσθε

וַמצַלֵין דּלָא שַׁלוָא׃

[(13) 1The 05, 18]

הוֹדוּ עַל כָּל דָּבָר; כִּי זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

הוֺדוּ עַל-כָּל-דָּבָר כִּי-זֶה לָכֶם חֵפֶץ אֱלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Ze všeho díky čiňte; nebo ta jest vůle Boží v Kristu Ježíši při vás.

Za všech okolností děkujte, neboť to je vůle Boží v Kristu Ježíši pro vás. ([Efezským 5:20])

ε᾿ν παντὶ ευ᾿χαριστει̑τε του̑το γὰρ θέλημα θεου̑ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ει᾿ς ὑμα̑ς

וַבכֻל מֵדֵּם הוַו מַודֵּין הָנַו גֵּיר צֵביָנֵה דַּאלָהָא בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּכֻון׃

[(13) 1The 05, 19]

אַל תְּכַבּוּ אֶת הָרוּחַ;

לֹא תְכַבּוּ אֶת-הָרוּחַ:

Ducha neuhašujte,

Plamen Ducha nezhášejte, ([Efezským 4:30])

τὸ πνευ̑μα μὴ σβέννυτε

רֻוחָא לָא תּדַעכֻון׃

[(13) 1The 05, 20]

אַל תְּזַלְזְלוּ בַּנְּבוּאוֹת;

וְאֶת-הַנְּבוּאוֺת לֹא תִפְרָעוּ:

Proroctvím nepohrdejte,

prorockými dary nepohrdejte. ([1 Korintským 14:1 1 Korintským 14:39])

προφητείας μὴ ε᾿ξουθενει̑τε

נבִיַוָתָא לָא תַּסלֻון׃

[(13) 1The 05, 21]

בַּחֲנוּ כָּל דָּבָר וְהַחֲזִיקוּ בַּטּוֹב.

בַּחֲנוּ כָּל-דָּבָר וְהַחֲזִיקוּ בַּטּוֺב:

Všeho zkuste; což dobrého jest, toho se držte.

Všecko zkoumejte, dobrého se držte; ([1 Korintským 14:29; 1 Janův 4:1])

πάντα δὲ δοκιμάζετε τὸ καλὸν κατέχετε

כֻּלמֵדֵּם בּקַו וַדשַׁפִּיר אַחֻודו׃

[(13) 1The 05, 22]

הִתְרַחֲקוּ מִן הָרַע עַל כָּל צוּרוֹתָיו.

וּמִכָּל-שֶׁמֶץ דָּבָר רָע אַף לְמַרְאֵה עָיִן הַרְחִיקוּ רַגְלֵיכֶם:

Od všeliké zlé tvárnosti se varujte.

zlého se chraňte v každé podobě.

α᾿πὸ παντὸς ει῎δους πονηρου̑ α᾿πέχεσθε

ומֵן כֻּל צבֻו בִּישָׁא ערֻוקו׃

[(13) 1The 05, 23]

יְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם קְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה וְתִשָּׁמֵר שְׁלֵמוּת רוּחֲכֶם וְנַפְשְׁכֶם וְגוּפְכֶם, לִהְיוֹת בְּלִי דֹּפִי בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֺם הוּא יְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם מֵחָחֵל וְעַד-כַּלֵּה וְיִשְׁמָרְכֶם מִכָּל-רָע בְּרוּחַ נֶפֶשׁ וּגְוִיָּה לְמוֺעֵד בּוֺא אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Sám pak Bůh pokoje posvětiž vás ve všem, a celý váš duch i duše i tělo bez úhony ku příští Pána našeho Jezukrista zachováno budiž.

Sám Bůh pokoje nechť vás cele posvětí a zachová vašeho ducha, duši i tělo bez úrazu a poskvrny do příchodu našeho Pána Ježíše Krista. ([Římanům 15:33; 2 Tesalonickým 3:16])

αυ᾿τὸς δὲ ὁ θεὸς τη̑ς ει᾿ρήνης ἁγιάσαι ὑμα̑ς ὁλοτελει̑ς καὶ ὁλόκληρον ὑμω̑ν τὸ πνευ̑μα καὶ ἡ ψυχὴ καὶ τὸ σω̑μα α᾿μέμπτως ε᾿ν τη̑ παρουσία του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ τηρηθείη

הֻו דֵּין אַלָהָא דַּשׁלָמָא נקַדֵּשׁכֻון גּמִירָאיִת לכֻלכֻון וכֻלָה רֻוחכֻון ונַפשׁכֻון ופַגרכֻון ננַטַר דּלָא רֵשׁיָן למֵאתִיתֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(13) 1The 05, 24]

נֶאֱמָן הוּא הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם, אֲשֶׁר גַּם יַעֲשֶׂה זֹאת.

נֶאֱמָן הוּא הַקֹּרֵא אֶתְכֶם וְהוּא גַּם-יַעֲשֶׂה:

Věrnýť jest ten, kterýž povolal vás, kterýž také i učiní to.

Věrný je ten, který vás povolal; on to také učiní. ([1 Korintským 1:9])

πιστὸς ὁ καλω̑ν ὑμα̑ς ο῍ς καὶ ποιήσει

מהַימַן הֻו מַן דַּקרָכֻון דּהֻו נֵעבֵּד׃ ס

[(13) 1The 05, 25]

אַחַי, הִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ.

אָנָּא אֶחָי הִתְפַּלְּלוּ-נָא בַּעֲדֵנוּ:

Bratří, modlte se za nás.

Bratří, modlete se i vy(m) za nás! (m) var: – i vy ([Římanům 15:30; 2 Tesalonickým 3:1])

α᾿δελφοί προσεύχεσθε καὶ περὶ ἡμω̑ν

אַחַי צַלַו עלַין׃

[(13) 1The 05, 26]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם כָּל הָאַחִים בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם כָּל-הָאַחִים בִּנְשִׁיקַת הַקֹּדֶשׁ:

Pozdravte všech bratří s políbením svatým.

Pozdravte všecky bratry svatým políbením.

α᾿σπάσασθε τοὺς α᾿δελφοὺς πάντας ε᾿ν φιλήματι ἁγίω

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דַּאחַין כֻּלהֻון בּנֻושַׁקתָּא קַדִּישׁתָּא׃

[(13) 1The 05, 27]

אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם בָּאָדוֹן, שֶׁתִּקָּרֵא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת בְּאָזְנֵי כָּל הָאַחִים.

הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ לָתֵת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת לְהִקָּרֵא בְאָזְנֵי כָל-הָאַחִים הַקְּדוֺשִׁים:

Zavazujiť vás skrze Pána, aby čten byl list tento všechněm bratřím svatým.

Zavazuji vás v Pánu, abyste tento list dali přečíst všem bratřím.

ε᾿νορκίζω ὑμα̑ς τὸν κύριον α᾿ναγνωσθη̑ναι τὴν ε᾿πιστολὴν πα̑σιν τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς

מַומֵא אנָא לכֻון בּמָרַן דּתֵתקרֵא אֵגַּרתָּא הָדֵא לכֻלהֻון אַחֵא קַדִּישֵׁא׃

[(13) 1The 05, 28]

חֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִמָּכֶם.

חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִמָּכֶם אָמֵן:

Milost Pána našeho Jezukrista s vámi. Amen.

Milost našeho Pána Ježíše Krista buď s vámi.(n) (n) var: + Amen.

ἡ χάρις του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ μεθ῾ ὑμω̑ν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַמכֻון אַמִין׃ ס

[(14) 2The 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קְהִלַּת הַתֶּסָּלוֹנִיקִים אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים אָבִינוּ וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

פּוֺלוֺס וְסִלְוָנוֺס וְטִימוֺתִיּוֺס אֶל-עֲדַת הַתַּסְלוֺנִיקִים הַדְּבֵקִים בֵּאלֹהִים אָבִינוּ וּבְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Pavel a Silván a Timoteus církvi Tessalonicenské v Bohu Otci našem a Pánu Ježíši Kristu:

Pavel, Silvanus a Timoteus tesalonické církvi v Bohu, našem Otci, a v Pánu Ježíši Kristu.

Παυ̑λος καὶ Σιλουανὸς καὶ Τιμόθεος τη̑ ε᾿κκλησία Θεσσαλονικέων ε᾿ν θεω̑ πατρὶ ἡμω̑ν καὶ κυρίω ᾽Ιησου̑ Χριστω̑

פַּולָוס וסִלוַנָוס וטִימָתֵאָוס לעִדּתָּא דּתֵסַלָונִיקָיֵא דּבַאלָהָא אַבֻון ומָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(14) 2The 01, 02]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

חֶסֶד וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָכֶם אֱלֹהִים אָבִינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Milost vám a pokoj od Boha Otce(a) a Pána Ježíše Krista. (a) var: + našeho

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(14) 2The 01, 03]

אַחַי, חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהוֹדוֹת עֲלֵיכֶם לֵאלֹהִים בְּכָל עֵת; וְרָאוּי הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאֱמוּנַתְכֶם גְּדֵלָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְאַהֲבַת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מִתְגַּבֶּרֶת אֵצֶל כֻּלְּכֶם.

כַּמָּה עָלֵינוּ לְהוֺדוֺת לֵאלֹהִים תָּמִיד בַּעֲבוּרְכֶם אַחַי כַּאֲשֶׁר נָכוֺן לָנוּ כִּי אֱמוּנַתְכֶם הֹלֶכֶת הָלוֺךְ וְגָדֹל וְאַהֲבַת רֵעִים הָלוֺךְ וָרָב בֵּין כֻּלְּכֶם:

Povinniť jsme díky činiti Bohu vždycky z vás, bratří, tak jakž hodné jest, proto že velmi roste víra vaše, a rozmáhá se láska jednoho každého z vás, všechněch k sobě vespolek,

Musíme za vás, bratří, stále Bohu děkovat, jak se sluší, protože vaše víra mocně roste a vzájemná láska všech vás je stále větší.

ευ᾿χαριστει̑ν ο᾿φείλομεν τω̑ θεω̑ πάντοτε περὶ ὑμω̑ν α᾿δελφοί καθώς α῎ξιόν ε᾿στιν ο῞τι ὑπεραυξάνει ἡ πίστις ὑμω̑ν καὶ πλεονάζει ἡ α᾿γάπη ἑνὸς ἑκάστου πάντων ὑμω̑ν ει᾿ς α᾿λλήλους

למַודָּיֻו לַאלָהָא בּכֻלזבַן חַיָבִינַן עלַיכֻּון אַחַי אַיך מָא דּוָלֵא דּיַתִּירָאיִת רָביָא הַימָנֻותכֻון וסָגֵא חֻובָּא דּכֻלכֻון דּכֻלנָשׁ לוָת חַברֵה׃

[(14) 2The 01, 04]

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ מִתְגָּאִים בָּכֶם בִּקְהִלּוֹת אֱלֹהִים עַל אֱמוּנַתְכֶם וְסַבְלָנוּתְכֶם בְּכָל הָרְדִיפוֹת וְהַצָּרוֹת הָעוֹבְרוֹת עֲלֵיכֶם,

עַד אֲשֶׁר גַּם-אֲנַחְנוּ נִתְפָּאֵר בָּכֶם לִפְנֵי קְהִלּוֺת הָאֱלֹהִים עַל-סֻבָּלְכֶם וֶאֱמוּנַתְכֶם בְּכָל-הָעשֶׁק וְהַמְּרוּצָה אֲשֶׁר פָּגְעוּ בָכֶם:

Tak že my se vámi v zbořích Božích chlubíme, vaší trpělivostí a věrou ve všech protivenstvích vašich a ssouženích, kteráž snášíte.

Proto jsme na vás hrdi v církvích Božích, neboť vaše víra je vytrvalá v každém pronásledování a útisku, které snášíte: ([1 Tesalonickým 2:19])

ω῞στε αυ᾿τοὺς ἡμα̑ς ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿γκαυχα̑σθαι ε᾿ν ται̑ς ε᾿κκλησίαις του̑ θεου̑ ὑπὲρ τη̑ς ὑπομονη̑ς ὑμω̑ν καὶ πίστεως ε᾿ν πα̑σιν τοι̑ς διωγμοι̑ς ὑμω̑ν καὶ ται̑ς θλίψεσιν αι῟ς α᾿νέχεσθε

אַיך דָּאף חנַן בּכֻון נֵהוֵא מֵשׁתַּבהרִין חנַן בּעִדָתָא דַּאלָהָא עַל הַימָנֻותכֻון ועַל מסַיבּרָנֻותכֻון דַּבכֻלָה רדִיפֻותכֻון וֻאולצָנַיכֻּון דַּמסַיבּרִין אנתֻּון׃

[(14) 2The 01, 05]

אֲשֶׁר אוֹת הֵן לְמִשְׁפָּטוֹ הַצּוֹדֵק שֶׁל אֱלֹהִים, שֶׁתִּמָּצְאוּ רְאוּיִים לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ אַתֶּם גַּם סוֹבְלִים.

עֵדוּת לֵאלֹהִים כִּי יָשָׁר מִשְׁפְּטוֺ לֵאמֹר כִּי נְכֹנִים אַתֶּם לְמַלְכוּתוֺ אֲשֶׁר עָלֶיהָ נְתַתֶּם שִׁכְמְכֶם לִסְבֹּל:

A tať jsou zjevný důvod spravedlivého soudu Božího, abyste tak za hodné jmíni byli království Božího, pro něž i trpíte,

to je předzvěst spravedlivého soudu Božího. Tak se stanete hodnými Božího království, pro něž trpíte. ([Lukáš 20:35; Filipským 1:28; 1 Tesalonickým 2:12])

ε῎νδειγμα τη̑ς δικαίας κρίσεως του̑ θεου̑ ει᾿ς τὸ καταξιωθη̑ναι ὑμα̑ς τη̑ς βασιλείας του̑ θεου̑ ὑπὲρ η῏ς καὶ πάσχετε

לתַחוִיתָא דּדִינָא כִּאנָא דַּאלָהָא דּתֵשׁוֻון למַלכֻּותֵה הָי דּעַל אַפֵּיה חָשִׁיתֻּון׃

[(14) 2The 01, 06]

הֲלֹא מִן הַצֶּדֶק הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים לִגְמֹל צָרָה לְרוֹדְפֵיכֶם

כַּאֲשֶׁר גַּם-צַדִּיק הוּא אֱלֹהִים לְהָשִׁיב צָרָה לְצֹרְרֵיכֶם:

Poněvadž spravedlivé jest u Boha, aby zase odplaceno bylo těm, kteříž vás ssužují, ssoužením,

A je spravedlivé, že Bůh všem, kteří vás utiskují, odplatí útiskem, ([Římanům 12:19; Zjevení Janovo 18:6-Zjevení Janovo 18:7])

ει῎περ δίκαιον παρὰ θεω̑ α᾿νταποδου̑ναι τοι̑ς θλίβουσιν ὑμα̑ς θλι̑ψιν

וֵאן כִּאנָא קדָם אַלָהָא דּנֵפרֻוע אֻולצָנָא לָאלֻוצַיכֻּון׃

[(14) 2The 01, 07]

וְלָתֵת לָכֶם, הַנִּרְדָּפִים, רְוָחָה יַחַד עִמָּנוּ, כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם עִם מַלְאֲכֵי עֻזּוֹ

וְלָכֶם הָעֲשׁוּקִים יִתֵּן רְוָחָה אִתָּנוּ לְעֵת הִגָּלוֺת נִגְלוֺת יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן-הַשָּׁמַיִם עִם-מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ:

Vám pak, kteříž úzkost trpíte, odpočinutím s námi, při zjevení Pána Ježíše s nebe s anděly moci jeho,

a vás utiskované spolu s námi vysvobodí, až se zjeví Pán Ježíš z nebe se svými mocnými anděly, ([Zacharjáš 14:5; Matouš 24:31 Matouš 25:31; 1 Tesalonickým 3:13 1 Tesalonickým 4:16])

καὶ ὑμι̑ν τοι̑ς θλιβομένοις α῎νεσιν μεθ῾ ἡμω̑ν ε᾿ν τη̑ α᾿ποκαλύψει του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ μετ῾ α᾿γγέλων δυνάμεως αυ᾿του̑

וַלכֻון דּמֵתַאלצִיתֻּון נַחֵא עַמַן בּגֵליָנֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּמֵן שׁמַיָא עַם חַילָא דּמַלַאכַוהי׃

[(14) 2The 01, 08]

בְּאֵשׁ לֶהָבָה, לְהָשִׁיב נָקָם לְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הָאֱלֹהִים וּלְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לִבְשׂוֹרַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.

לִנְקֹם נָקָם בְּלַהֲבת אֵשׁ מֵאֵת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת-בְּשׂרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

V plameni ohně, kterýž pomstu uvede na ty, ješto neznají Boha, a neposlouchají evangelium Pána našeho Jezukrista.

aby v plameni ohně vykonal trest na těch, kteří neznají Boha, a na těch, kteří odpírají poslušnost evangeliu našeho Pána Ježíše. ([Žalmy 79:6; Izajáš 66:4 Izajáš 66:15; Jeremjáš 10:25; Římanům 2:8; 1 Petrův 4:17])

ε᾿ν πυρὶ φλογός διδόντος ε᾿κδίκησιν τοι̑ς μὴ ει᾿δόσιν θεὸν καὶ τοι̑ς μὴ ὑπακούουσιν τω̑ ευ᾿αγγελίω του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑

מָא דּעָבֵד תּבַעתָא בּגֻוזָלָא דּנֻורָא מֵן הָנֻון דּלָא יִדַעו לַאלָהָא ומֵן הָנֻון דּלָא אֵשׁתַּודַּעו לַסבַרתֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(14) 2The 01, 09]

הַלָּלוּ יֻטַּל עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ שֶׁל אֲבַדּוֹן עוֹלָם מִלִּפְנֵי הָאָדוֹן וּמֵהֲדַר עֻזּוֹ,

אֲשֶׁר יֵעָנְשׁוּ לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד מִלִּפְנֵי הָאָדוֺן וּמֶהֲדַר גְּאֹנוֺ:

Kteříž pomstu ponesou, věčné zahynutí, od tváři Páně a od slávy moci jeho,

Jejich trestem bude věčná záhuba ‚daleko od Pána a slávy jeho moci‘, ([Izajáš 2:10 Izajáš 2:19 Izajáš 2:21])

οι῞τινες δίκην τίσουσιν ο῎λεθρον αι᾿ὼνιον α᾿πὸ προσὼπου του̑ κυρίου καὶ α᾿πὸ τη̑ς δόξης τη̑ς ι᾿σχύος αυ᾿του̑

דּהֵנֻון בּדִינָא נֵתפַּרעֻון אַבדָּנָא דַּלעָלַם מֵן פַּרצֻופֵּה דּמָרַן ומֵן שֻׁובחָא דּחַילֵה׃

[(14) 2The 01, 10]

כְּשֶׁיָּבוֹא בַּיּוֹם הַהוּא לְהִכָּבֵד בִּקְדוֹשָׁיו וְלִהְיוֹת נַעֲרָץ בֵּין כָּל הַמַּאֲמִינִים; וַהֲרֵי אַתֶּם הֶאֱמַנְתֶּם לְעֵדוּתֵנוּ.

בַּיּוֺם הַהוּא כַּאֲשֶׁר יָבוֺא לְהִכָּבֵד בִּקְדשָׁיו וְלִהְיוֺת לְפֶלֶא בְּכָל-מַאֲמִינָיו כִּי עֵדוּתֵנוּ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מִפִּינוּ אֱמֶת:

Když přijde, aby oslaven byl v svatých, a předivný ukázal se ve všech věřících, (nebo uvěřeno jest svědectví našemu u vás), v onen den.

až v onen den přijde, aby byl oslaven svým lidem(b) a veleben těmi, kdo uvěřili; také vy jste uvěřili našemu svědectví. (b) ř: svými svatými ([Izajáš 49:3; Koloským 3:4; 1 Tesalonickým 3:13])

ο῞ταν ε῎λθη ε᾿νδοξασθη̑ναι ε᾿ν τοι̑ς ἁγίοις αυ᾿του̑ καὶ θαυμασθη̑ναι ε᾿ν πα̑σιν τοι̑ς πιστεύσασιν ο῞τι ε᾿πιστεύθη τὸ μαρτύριον ἡμω̑ν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς ε᾿ν τη̑ ἡμέρα ε᾿κείνη

מָא דָּאתֵא דּנֵשׁתַּבַּח בּקַדִּישַׁוהי וַנחַוֵא תֵּדמרָתֵה בַּמהַימנַוהי דּתֵתהַימַן סָהדֻּותַן דַּעלַיכֻּון בּהַו יַומָא׃

[(14) 2The 01, 11]

לְכָךְ אָנוּ גַּם מִתְפַּלְּלִים בַּעַדְכֶם בְּכָל עֵת, שֶׁאֱלֹהֵינוּ יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם רְאוּיִים לִקְרִיאָתוֹ, וּבִגְבוּרָתוֹ יְמַלֵּא כָּל שְׁאִיפָה טוֹבָה וְיַשְׁלִים כָּל מַעֲשֵׂה אֱמוּנָה,

אֲשֶׁר לָזֹאת נִתְפַּלֵּל תָּמִיד לֵאלֹהֵינוּ לְהָכִין אֶת-לִבְּכֶם אֵלָיו כַּאֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם וּלְהַשְׁלִים חֶפְצוֺ הַטּוֺב בָּכֶם וְכָל-מַעֲשֶׂה הָאֱמוּנָה בִּגְבוּרָתוֺ:

Pročež i modlíme se vždycky za vás, aby vás hodné učiniti ráčil povolání toho Bůh náš, a vyplnil všecku dobře libou vůli dobrotivosti, i skutek víry mocně,

Proto se stále za vás modlíme, aby vás náš Bůh učinil hodnými svého povolání a svou mocí přivedl k naplnění každé vaše dobré rozhodnutí a dílo víry. ([Koloským 1:9])

ει᾿ς ο῍ καὶ προσευχόμεθα πάντοτε περὶ ὑμω̑ν ι῞να ὑμα̑ς α᾿ξιὼση τη̑ς κλήσεως ὁ θεὸς ἡμω̑ν καὶ πληρὼση πα̑σαν ευ᾿δοκίαν α᾿γαθωσύνης καὶ ε῎ργον πίστεως ε᾿ν δυνάμει

מֵטֻלהָנָא בּכֻלזבַן מצַלֵינַן עלַיכֻּון דּנַשׁוֵיכֻון אַלָהָא לקֵריָנכֻון ונֵמלֵיכֻון כֻּלֵה צֵביָנָא דּטָבָתָא וַעבָדֵא דּהַימָנֻותָא בּחַילָא׃

[(14) 2The 01, 12]

לְמַעַן יְכֻבַּד שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ בָּכֶם וְאַתֶּם תְּכֻבְּדוּ בּוֹ, כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

לְמַעַן יִכָּבֵד בָּכֶם שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ וְאַתֶּם תִּכָּבְדוּ בוֺ כְּחַסְדֵי אֱלֹהֵינוּ וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Aby oslaveno bylo jméno Pána našeho Jezukrista v vás, a vy v něm, podlé milosti Boha našeho, a Pána Jezukrista.

Tak bude oslaveno jméno našeho Pána Ježíše ve vás a vy v něm podle milosti našeho Boha a Pána Ježíše Krista. ([Izajáš 66:5; Malachiáš 1:11])

ο῞πως ε᾿νδοξασθη̑ τὸ ο῎νομα του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ ε᾿ν ὑμι̑ν καὶ ὑμει̑ς ε᾿ν αυ᾿τω̑ κατὰ τὴν χάριν του̑ θεου̑ ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דּנֵשׁתַּבַּח בּכֻון שׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אָף אַנתֻּון בֵּה אַיך טַיבֻּותֵה דַּאלָהַן ומָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(14) 2The 02, 01]

אֲשֶׁר לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו, אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם, אַחַי:

וְעַל-דְּבַר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲשֶׁר יָבוֺא וַאֲשֶׁר יְקַבְּצֵנוּ אֵלָיו זֹאת בַּקָּשָׁתֵנוּ מִכֶּם אֶחָי:

Prosímeť pak vás, bratří, skrze příští Pána našeho Jezukrista, a naše shromáždění v něj,

Pokud jde o příchod Pána Ježíše, kolem něhož budeme shromážděni, prosíme vás, bratří, ([1 Tesalonickým 4:15-1 Tesalonickým 4:17])

ε᾿ρωτω̑μεν δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί ὑπὲρ τη̑ς παρουσίας του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ ἡμω̑ν ε᾿πισυναγωγη̑ς ε᾿π῾ αυ᾿τόν

בָּעֵינַן דֵּין מֵנכֻון אַחַי עַל מֵאתִיתֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא ועַל כּנֻושׁיָא דִּילַן דַּלוָתֵה׃

[(14) 2The 02, 02]

אַל תְּמַהֲרוּ לְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּבָּהֲלוּ, לֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ הִתְבַּטְּאוּת שֶׁל רוּחַ, לֹא בִּגְלַל אֵיזֶה דִּבּוּר, וְלֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ אִגֶּרֶת אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִשְׁלְחָה מֵאִתָּנוּ - כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם יהוה.

אַל-נָא יִתַּר לִבְּכֶם פִּתְאֹם וְאַל-תָּחִילוּ לֹא מִפְּנֵי-רוּחַ וְלֹא מִפְּנֵי שְׁמוּעָה וְלֹא מִפְּנֵי אִגֶּרֶת אֲשֶׁר יֹאמְרוּן כִּי יָצְאָה מִיָּדֵינוּ לֵאמֹר יוֺם הַמָּשִׁיחַ הִנֵּה בָא:

Abyste se nedali rychle vyrážeti z mysli, ani kormoutiti, buď skrze ducha, buď skrze řeč, neb skrze list, jako od nás poslaný, jako by nastával den Kristův.

abyste se nedali snadno vyvést z rovnováhy nebo vylekat nějakým projevem ducha nebo řečí či listem domněle pocházejícím od nás, jako by den Páně měl už nastat. ([Matouš 24:6; 2 Tesalonickým 3:17])

ει᾿ς τὸ μὴ ταχέως σαλευθη̑ναι ὑμα̑ς α᾿πὸ του̑ νοὸς μηδὲ θροει̑σθαι μήτε διὰ πνεύματος μήτε διὰ λόγου μήτε δι῾ ε᾿πιστολη̑ς ὡς δι῾ ἡμω̑ν ὡς ο῞τι ε᾿νέστηκεν ἡ ἡμέρα του̑ κυρίου

דּלָא עגַל תֵּתּזִיעֻון בּרֵעיָנַיכֻּון ולָא תֵּתוהֻון לָא מֵן מֵלתָא ולָא מֵן רֻוחָא ולָא מֵן אֵגַּרתָּא דַּאיך דּמֵן לוָתַן הִי דּהָא לַם מַטִי יַומֵה דּמָרַן׃

[(14) 2The 02, 03]

אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא, שֶׁכֵּן לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה וְיִתְגַּלֶּה אִישׁ הָרֶשַׁע, בֶּן הָאֲבַדּוֹן,

אַל-יוֺלִיךְ אֶתְכֶם אִישׁ לְתֹהוּ וְלֹא תֹאבוּ לוֺ כִּי לֹא-יָבוֺא אִם-לֹא בָרִאשׁוֺנָה יִהְיֶה הַמַּעַל וְנִגְלָה אִישׁ הַחַטָּאָה בֶּן-הָאֲבַדּוֺן:

Nesvodiž vás žádný nižádným obyčejem. Neboť nenastane, leč až prvé přijde odstoupení, a zjeven bude ten člověk hřícha, syn zatracení,

Žádným způsobem se nedejte od nikoho oklamat, protože nenastane, dokud nedojde ke vzpouře proti Bohu a neobjeví se člověk nepravosti(c), Syn zatracení. (c) var: hříchu ([Jan 17:12; Efezským 5:6-Efezským 5:8; 1 Timoteovi 4:1])

μή τις ὑμα̑ς ε᾿ξαπατήση κατὰ μηδένα τρόπον ο῞τι ε᾿ὰν μὴ ε῎λθη ἡ α᾿ποστασία πρω̑τον καὶ α᾿ποκαλυφθη̑ ὁ α῎νθρωπος τη̑ς α᾿νομίας ὁ υἱὸς τη̑ς α᾿πωλείας

למָא אנָשׁ נַטעֵיכֻון בּחַד מֵן אֵסכִּמִין מֵטֻל דֵּאן לָא תִּאתֵא לֻוקדַם מָרֻודֻותָא ונֵתגּלֵא בַּרנָשָׁא דַּחטִיתָא בּרֵה דַּאבדָּנָא׃

[(14) 2The 02, 04]

הַמִּתְקוֹמֵם וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֹדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים.

אֲשֶׁר יִתְקוֺמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל-כָּל-אֵל וַעֲבֹדַת הַשֵּׁם עַד-כִּי גַם-יֵשֵׁב בְּהֵיכַל אֱלֹהִים כֵּאלֹהִים לֵאמֹר הוּא הָאֱלֹהִים:

Protivící a povyšující se nade všecko, což slove Bůh, aneb čemuž se děje Božská čest, tak že se v chrámě Božím jako Bůh posadí, počínaje sobě, jako by byl Bůh.

Ten se postaví na odpor a ‚povýší se nade všecko, co má jméno Boží‘ nebo čemu se vzdává božská pocta. Dokonce ‚usedne v chrámu Božím‘ a bude se vydávat za Boha. ([Ezechiel 28:2; Daniel 11:36])

ὁ α᾿ντικείμενος καὶ ὑπεραιρόμενος ε᾿πὶ πάντα λεγόμενον θεὸν η῍ σέβασμα ω῞στε αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸν ναὸν του̑ θεου̑ καθίσαι α᾿ποδεικνύντα ἑαυτὸν ο῞τι ε῎στιν θεός

הַו דַּלקֻובלָא הו ומֵשׁתַּעלֵא עַל כֻּל מַן דּמֵתקרֵא אַלָה ודֵחלָא אַיכַּנָא דָּאף בּהַיכּלָא דַּאלָהָא אַיך אַלָהָא נֵתֵּב וַנחַוֵא עַל נַפשֵׁה אַיך דַּאלָהָא הֻו׃

[(14) 2The 02, 05]

הַאִם אֵינְכֶם זוֹכְרִים כִּי עוֹד בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?

הֲלֹא תִזְכְּרוּ כִּי דִבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעוֺד הָיִיתִי עִמָּכֶם:

Nepomníte-liž, že ještě byv u vás, o tom jsem vám pravil?

Nevzpomínáte si, že jsem vám to říkal, ještě když jsem byl u vás? ([1 Tesalonickým 3:4])

ου᾿ μνημονεύετε ο῞τι ε῎τι ω῍ν πρὸς ὑμα̑ς ταυ̑τα ε῎λεγον ὑμι̑ν

לָא עָהדִּיתֻּון דּכַד לוָתכֻון הוִית הָלֵין אֵמרֵת הוִית לכֻון׃

[(14) 2The 02, 06]

אַתֶּם יוֹדְעִים מַה מְעַכֵּב אוֹתוֹ כָּעֵת כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעִתּוֹ.

וְכֵן יְדַעְתֶּם אֶת-אֲשֶׁר יַעַצְרֶנּוּ עַתָּה לְמַעַן יִגָּלֶה בְּעִתּוֺ:

A nyní co mešká, víte, totiž aby on zjeven byl časem svým.

Víte přece, co zatím brání tomu, aby se ukázal dříve, než přijde jeho čas.

καὶ νυ̑ν τὸ κατέχον οι῎δατε ει᾿ς τὸ α᾿ποκαλυφθη̑ναι αυ᾿τὸν ε᾿ν τω̑ ἑαυτου̑ καιρω̑

והָשָׁא יָדעִין אנתֻּון מָא דַּאחִיד דּנֵתגּלֵא הֻו בּזַבנֵה׃

[(14) 2The 02, 07]

הֵן סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר פּוֹעֵל; רַק שֶׁכָּעֵת הַמְעַכֵּב נִמְצָא עַד שֶׁיּוּצָא,

כִּי סוֺד הַפֶּשַׁע כְּבָר הֵחֵל לְהוֺצִיא פְעֻלָּתוֺ אֶפֶס הָעֹצֵר יַעַצְרֶנּוּ עַד אֲשֶׁר יוּסַר מִתּוֺךְ הַמְּסִילָּה:

Nebo již tajemství nepravosti působí, toliko až by ten, kterýž jej zdržuje nyní, z prostředku byl vyvržen.

Ta nepravost již působí, ale jen skrytě(d), dokud nebude odstraněn z cesty ten, kdo tomu brání. (d) ř: Tajemství nepravosti již působí

τὸ γὰρ μυστήριον η῎δη ε᾿νεργει̑ται τη̑ς α᾿νομίας μόνον ὁ κατέχων α῎ρτι ε῞ως ε᾿κ μέσου γένηται

ארָזָא גֵּיר דּעַולָא מֵן כַּדֻּו שַׁרִי למֵתחַפָּטֻו בַּלחֻוד אֵן הַו מָא דּהָשָׁא אַחִיד נֵשׁתּקֵל מֵן מצַעתָא׃

[(14) 2The 02, 08]

וְאָז יִתְגַּלֶּה הָרָשָׁע אֲשֶׁר הָאָדוֹן יָמִית אוֹתוֹ בְּרוּחַ פִּיו וִיכַלֵּהוּ בְּהוֹפָעַת בּוֹאוֹ -

וְאָז יִגָּלֶה הַפּשֵׁעַ אֲשֶׁר יְמִיתֶנּוּ הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ שְׂפָתָיו וּבִבְרַק פָּנָיו יַכְחִידֶנּוּ:

A tehdážť zjeven bude ten bezbožník, kteréhož Pán zabije duchem úst svých, a zkazí zjevením jasné přítomnosti své,

A pak se ukáže ten zlý, kterého Pán Ježíš ‚zabije dechem svých úst‘ a zničí svým slavným příchodem. ([Jób 4:9; Izajáš 11:4; Zjevení Janovo 19:15])

καὶ τότε α᾿ποκαλυφθήσεται ὁ α῎νομος ο῍ν ὁ κύριος ᾽Ιησου̑ς α᾿νελει̑ τω̑ πνεύματι του̑ στόματος αυ᾿του̑ καὶ καταργήσει τη̑ ε᾿πιφανεία τη̑ς παρουσίας αυ᾿του̑

והָידֵּין נֵתגּלֵא עַוָלָא הַו דּמָרַן יֵשֻׁוע נסִיפִיוהי בּרֻוח פֻּומֵה וַנבַטלִיוהי בּגֵליָנָא דּמֵאתִיתֵה׃

[(14) 2The 02, 09]

אֶת הָרָשָׁע אֲשֶׁר בִּיאָתוֹ הִיא בְּהֶתְאֵם לִפְעֻלַּת הַשָֹטָן, מְלֻוָּה בְּכָל גְּבוּרָה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שֶׁקֶר

זֶה הוּא אֲשֶׁר יָבוֺא כְשָׂטָן בַּעֲלִילוֺתָיו בְּרָב-כֹּחַ בְּאֹתֹת וּבְמוֺפְתִים מִמָּקוֺר אַכְזָב:

Toho nešlechetníka, jehož příští jest podlé mocného díla satanova, se vší mocí a divy i zázraky lživými,

Ten zlý přijde v moci satanově, bude konat kdejaký mocný čin, klamná znamení a zázraky ([Matouš 24:24; Zjevení Janovo 13:11-Zjevení Janovo 13:13])

ου῟ ε᾿στιν ἡ παρουσία κατ῾ ε᾿νέργειαν του̑ Σατανα̑ ε᾿ν πάση δυνάμει καὶ σημείοις καὶ τέρασιν ψεύδους

מֵאתִיתֵה גֵּיר דּהַו בּמַעבּדָנֻותָא הי דּסָטָנָא בּכֻל חִיל וָאתוָתָא ותֵדמרָתָא דַּגָּלָתָא׃

[(14) 2The 02, 10]

וּבְכָל תַּרְמִית רֶשַׁע הַמְיֻעָדִים לִבְנֵי הָאֲבַדּוֹן, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהִוָּשַׁע בָּהּ;

וּבְכָל-אָוֶן וּרְמִיָּה בֵּין הָאֹבְדִים הֲלֹא הֵם אֲשֶׁר לֹא רָצוּ לְהִוָּשַׁע בְּאַהֲבַת הָאֱמֶת:

A se všelikým podvodem nepravosti, v těch, kteříž hynou, proto že lásky pravdy nepřijali, aby spaseni byli.

a všemožnou nepravostí bude svádět(e) ty, kdo jdou k záhubě, neboť nepřijali a nemilovali pravdu, která by je zachránila. (e) všemožně budou svádět k nepravosti ([Matouš 24:12; Marek 4:19; 1 Korintským 1:18])

καὶ ε᾿ν πάση α᾿πάτη α᾿δικίας τοι̑ς α᾿πολλυμένοις α᾿νθ῾ ω῟ν τὴν α᾿γάπην τη̑ς α᾿ληθείας ου᾿κ ε᾿δέξαντο ει᾿ς τὸ σωθη̑ναι αυ᾿τούς

וַבכֻלָה טֻועיַי דּעַולָא דּהָויָא בַּאבִידֵא עַל דּלָא קַבֵּלו חֻובָּא דּקֻושׁתָּא דּבֵה נִחֻון׃

[(14) 2The 02, 11]

עַל כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם מַדּוּחִים לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר,

וּבַעֲבוּר זֹאת יְשַׁלַּח בָּם אֱלֹהִים מַשְׂאוֺת שָׁוְא וּמַדּוּחִים לְמַעַן יַאֲמִינוּ בַּשָּׁקֶר:

A protož pošle jim Bůh mocné dílo podvodů aby věřili lži,

Proto je Bůh vydává do moci klamu, aby uvěřili lži. ([Římanům 1:28; 2 Timoteovi 4:4])

καὶ διὰ του̑το πέμπει αυ᾿τοι̑ς ὁ θεὸς ε᾿νέργειαν πλάνης ει᾿ς τὸ πιστευ̑σαι αυ᾿τοὺς τω̑ ψεύδει

מֵטֻלהָנָא נשַׁדַּר להֻון אַלָהָא מַעבּדָנֻותָא דּטֻועיַי דַּנהַימנֻון לשֻׁוקרָא׃

[(14) 2The 02, 12]

לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ לָאֱמֶת אֶלָּא חָפְצוּ בָּעַוְלָה.

וְיֶאְשְׁמוּ כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא שָׁעוּ אֶל-דִּבְרֵי אֱמֶת וְאַחֲרֵי אָוֶן לִּבָּם הֹלֵךְ:

A aby odsouzeni byli všickni, kteříž neuvěřili pravdě, ale oblíbili sobě nepravost.

Tak budou odsouzeni všichni, kdo neuvěřili pravdě, ale nalezli zalíbení v nepravosti.

ι῞να κριθω̑σιν πάντες οἱ μὴ πιστεύσαντες τη̑ α᾿ληθεία α᾿λλὰ ευ᾿δοκήσαντες τη̑ α᾿δικία

ונֵתּדִינֻון כֻּלהֻון אַילֵין דּלָא הַימֵנו בּקֻושׁתָּא אֵלָא אֵצטבִיו בּעַולָא׃ ס

[(14) 2The 02, 13]

חַיָּבִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עֲלֵיכֶם בְּכָל עֵת, אַחַי אֲהוּבֵי הָאָדוֹן, כִּי מֵרֵאשִׁית בָּחַר בָּכֶם אֱלֹהִים לִישׁוּעָה בְּקִדּוּשׁ עַל־יְדֵי הָרוּחַ וּבֶאֱמוּנָה בָּאֱמֶת;

וַאֲנַחְנוּ אַחִים נָכוֺן לִבֵּנוּ לְהוֺדוֺת לֵאלֹהִים תָּמִיד עֲלֵיכֶם בְּחִירֵי אֲדֹנֵינוּ כִּי מֵרֵאשִׁית בָּחַר בָּכֶם אֱלֹהִים וַיְהִי לָכֶם לִישׁוּעָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְקַדִּשְׁתֶּם בָּרוּחַ וֶאֱמוּנַתְכֶם אֱמֶת:

Myť pak jsme povinni děkovati Bohu vždycky z vás, bratří Pánu milí, že vyvolil vás Bůh od počátku k spasení, v posvěcení Ducha, a u víře pravdy,

Stále musíme děkovat Bohu za vás, bratří milovaní od Pána, že vás Bůh jako první(f) vyvolil ke spáse a posvětil Duchem a vírou v pravdu, (f) var: od prvopočátku ([Jan 13:18; Římanům 1:28])

ἡμει̑ς δὲ ο᾿φείλομεν ευ᾿χαριστει̑ν τω̑ θεω̑ πάντοτε περὶ ὑμω̑ν α᾿δελφοὶ η᾿γαπημένοι ὑπὸ κυρίου ο῞τι ει῞λατο ὑμα̑ς ὁ θεὸς α᾿παρχὴν ει᾿ς σωτηρίαν ε᾿ν ἁγιασμω̑ πνεύματος καὶ πίστει α᾿ληθείας

חנַן דֵּין חַיָבִינַן למַודָּיֻו לַאלָהָא בּכֻלזבַן עַל אַפַּיכֻּון אַחַין חַבִּיבַוהי דּמָרַן דַּגבָכֻון אַלָהָא מֵן רִשִׁיתָא לחַיֵא בּקַדִּישֻׁותָא דּרֻוחָא וַבהַימָנֻותָא דַּשׁרָרָא׃

[(14) 2The 02, 14]

וּבְאֶמְצָעוּת בְּשׂוֹרָתֵנוּ אַף קָרָא אֶתְכֶם לְנַחֲלָה בְּתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וְהוּא קָרָא אֶתְכֶם לְכָל-אֵלֶּה עַל-פִּי בְּשׂרָתֵנוּ לָתֵת לָכֶם חֵלֶק בִּכְבוֺד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

K čemuž povolal vás skrze evangelium naše, k dojití slávy Pána našeho Jezukrista.

abyste měli účast na slávě našeho Pána Ježíše Krista; k tomu vás povolal naším evangeliem. ([Římanům 8:30; 1 Tesalonickým 4:7 1 Tesalonickým 5:9])

ει᾿ς ο῍ καὶ ε᾿κάλεσεν ὑμα̑ς διὰ του̑ ευ᾿αγγελίου ἡμω̑ν ει᾿ς περιποίησιν δόξης του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

להָלֵין הֻו גֵּיר קרָכֻון בַּמסַבּרָנֻותָא דִּילַן דּתֵהוֻון תֵּשׁבֻּוחתָּא למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(14) 2The 02, 15]

לְפִיכָךְ, אַחַי, עִמְדוּ עֲמִידָה אֵיתָנָה וְהַחֲזִיקוּ בַּמָּסוֹרוֹת שֶׁלֻּמַּדְתֶּם הֵן עַל־יְדֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ וְהֵן עַל־יְדֵי אִגֶּרֶת שֶׁכָּתַבְנוּ.

וְעַתָּה אַחַי עִמְדוּ הָכֵן וְהַחֲזִיקוּ בַלֶּקַח הַנָּתוּן לָכֶם עַל-דִּבְרֵי פִינוּ אוֺ עַל-פִּי אִגַּרְתֵּנוּ:

A protož, bratří, stůjtež, a držtež se učení vydaného, jemuž jste se naučili, buď skrze řeč, buď skrze list náš.

Nuže tedy, bratří, stůjte pevně a držte se toho učení, které jsme vám odevzdali, ať už slovem nebo dopisem. ([1 Korintským 16:13; Galatským 5:1; 1 Korintským 11:2])

α῎ρα ου῏ν α᾿δελφοί στήκετε καὶ κρατει̑τε τὰς παραδόσεις α῍ς ε᾿διδάχθητε ει῎τε διὰ λόγου ει῎τε δι῾ ε᾿πιστολη̑ς ἡμω̑ν

מֵכִּיל אַחַי אֵתקַימו וחַמסֵנו בּפֻוקדָּנֵא דִּילֵפתֻּון אֵן בּמֵלתָא וֵאן בֵּאגַּרתָּא דִּילַן׃

[(14) 2The 02, 16]

וְהוּא, אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וֵאלֹהִים אָבִינוּ, אֲשֶׁר אָהַב אוֹתָנוּ וּבְחַסְדּוֹ נָתַן לָנוּ נֶחָמַת עוֹלָם וְתִקְוָה טוֹבָה,

וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ וְאָבִינוּ אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ וּבְחַסְדּוֺ נָתַן לָנוּ נֹחַם עֲדֵי-עַד וְתִקְוָה טוֺבָה:

Ten pak náš Pán Ježíš Kristus, a Bůh i Otec náš, kterýž zamiloval nás, a dal potěšení věčné, a naději dobrou z milosti,

Sám pak náš Pán Ježíš Kristus a Bůh náš Otec, který si nás zamiloval a ze své milosti nám dal věčné potěšení a dobrou naději, ([1 Tesalonickým 3:11-1 Tesalonickým 3:13])

αυ᾿τὸς δὲ ὁ κύριος ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ς Χριστὸς καὶ ὁ θεὸς ὁ πατὴρ ἡμω̑ν ὁ α᾿γαπήσας ἡμα̑ς καὶ δοὺς παράκλησιν αι᾿ωνίαν καὶ ε᾿λπίδα α᾿γαθὴν ε᾿ν χάριτι

הֻו דֵּין מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וַאלָהָא אַבֻון הַו דַּאחבַן ויַהב לַן בֻּויָאָא דַּלעָלַם וסַברָא טָבָא בּטַיבֻּותֵה׃

[(14) 2The 02, 17]

הוּא יְנַחֵם אֶת לְבַבְכֶם וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם בְּכָל דִּבּוּר אוֹ מַעֲשֶׂה טוֹב.

הוּא יְנַחֵם אֶת-לִבְּכֶם וִיכוֺנֵן אֹתָם בְּכָל-מַעֲשֶׂה טוֺב וּבְכָל-דָּבָר:

Potěšujž srdcí vašich, a utvrdiž vás v každém slovu i skutku dobrém.

nechť povzbudí vaše srdce a dá vám sílu ke každému dobrému činu i slovu.

παρακαλέσαι ὑμω̑ν τὰς καρδίας καὶ στηρίξαι ε᾿ν παντὶ ε῎ργω καὶ λόγω α᾿γαθω̑

נבַיַא לֵבַּוָתכֻון וַנקַיֵם בּכֻל מֵלָא וַבכֻל עבָד טָב׃ ס

[(14) 2The 03, 01]

סוֹף דָּבָר, אַחַי, הִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ שֶׁדְּבַר יהוה יוּפַץ מַהֵר וִיכֻבַּד, כְּמוֹ אֶצְלְכֶם,

סוֺף דָּבָר אַחַי הִתְפַּלְלוּ עָלֵינוּ וּדְבַר יְהוָֺה יָרוּץ וְנֶאְדָּר כַּאֲשֶׁר נֶאְדָּר הוּא בָּכֶם:

Dále pak, bratří, modlte se za nás, aby slovo Páně rozmáhalo se a slaveno bylo, jako i u vás,

A tak, bratří, modlete se za nás, aby se slovo Páně stále šířilo a bylo oslaveno jako u vás ([Žalmy 147:15; Římanům 15:30; Koloským 4:3; 1 Tesalonickým 1:8 1 Tesalonickým 5:25])

τὸ λοιπὸν προσεύχεσθε α᾿δελφοί περὶ ἡμω̑ν ι῞να ὁ λόγος του̑ κυρίου τρέχη καὶ δοξάζηται καθώς καὶ πρὸς ὑμα̑ς

מֵן הָשָׁא אַחַין צַלַו עלַין דּמֵלתֵה דּמָרַן תֵּהוֵא רָהטָא ומֵשׁתַּבּחָא בּכֻל דֻּוכָּא אַיך דַּלוָתכֻון׃

[(14) 2The 03, 02]

וְשֶׁנִּנָּצֵל מֵאֲנָשִׁים רָעִים וּרְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי לֹא לְכָל בְּנֵי אָדָם הָאֱמוּנָה.

וְלָנוּ תִהְיֶה פְלֵיטָה מִמְּתֵי אָוֶן וְאַנְשֵׁי רֶשַׁע כִּי לֹא כָל-אֲנָשִׁים אֱמוּנָה בָם:

A abychom vysvobozeni byli od nezbedných a zlých lidí. Neboť ne všech jest víra.

a abychom byli vysvobozeni od pochybných a zlých lidí. Neboť ne všichni věří. ([Izajáš 25:4; 1 Korintským 10:13])

καὶ ι῞να ρ᾿υσθω̑μεν α᾿πὸ τω̑ν α᾿τόπων καὶ πονηρω̑ν α᾿νθρὼπων ου᾿ γὰρ πάντων ἡ πίστις

וַדנֵתפַּצֵא מֵן בּנַינָשָׁא בִּישֵׁא ועַנָתֵא לַו גֵּיר דּכֻלנָשׁ הִי הַימָנֻותָא׃

[(14) 2The 03, 03]

אֲבָל נֶאֱמָן הָאָדוֹן וְהוּא יְחַזֵּק אֶתְכֶם וְיִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִן הָרָע.

אַךְ אֲדֹנֵינוּ נֶאֱמָן הוּא אֲשֶׁר יְעוֺדֵד אֶתְכֶם וְיִשְׁמָרְכֶם מִן-הָרָע:

Ale věrnýť jest Pán, kterýž utvrdí vás, a ostříhati bude od zlého.

Ale Pán je věrný; on vás posílí a ochrání od zlého. ([Jan 17:15; 1 Korintským 1:9; 1 Tesalonickým 4:10])

πιστὸς δέ ε᾿στιν ὁ κύριος ο῍ς στηρίξει ὑμα̑ς καὶ φυλάξει α᾿πὸ του̑ πονηρου̑

מהַימַן הֻו דֵּין מָריָא דּהֻו ננַטַרכֻון וַנשַׁוזֵבכֻון מֵן בִּישָׁא׃

[(14) 2The 03, 04]

אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים בָּאָדוֹן בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם, שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים וְאַף תּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁצִּוִּינוּ.

וַאֲנַחְנוּ סְמוּךְ לִבֵּנוּ בַּאֲדוֺנֵינוּ כִּי-עֹשִׂים אַתֶּם כְּמִצְוָתֵנוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים:

Doufámeť pak v Pánu o vás, že to, což vám předkládáme, činíte i činiti budete.

Spoléháme na vás v Pánu, že konáte a budete konat, co přikazujeme.

πεποίθαμεν δὲ ε᾿ν κυρίω ε᾿φ῾ ὑμα̑ς ο῞τι α῍ παραγγέλλομεν καὶ ποιει̑τε καὶ ποιήσετε

תּכִילִינַן דֵּין עלַיכֻּון בּמָרַן דּמֵדֵּם דַּמפַקדִינַן לכֻון עבַדּתֻּון אָף עָבדִּיתֻּון׃

[(14) 2The 03, 05]

יְכוֹנֵן הָאָדוֹן אֶת לְבַבְכֶם לְאַהֲבַת אֱלֹהִים וּלְסַבְלָנוּת הַמָּשִׁיחַ.

וַאֲדֹנֵינוּ יַטֶּה אֶת-לִבְּכֶם לְאַהֲבָה אֶת-אֱלֹהֵכֶם וּלְהוֺחִיל לִמְשִׁיחֲכֶם:

Pán pak spravujž srdce vaše k lásce Boží, a k trpělivému očekávání Krista.

A Pán nechť řídí vaše srdce k Boží lásce a k trpělivosti Kristově(g). (g) k lásce k Bohu a k vytrvalému očekávání Krista

ὁ δὲ κύριος κατευθύναι ὑμω̑ν τὰς καρδίας ει᾿ς τὴν α᾿γάπην του̑ θεου̑ καὶ ει᾿ς τὴν ὑπομονὴν του̑ Χριστου̑

ומָרַן נֵתרֻוץ לֵבַּוָתכֻון לחֻובֵּה דַּאלָהָא ולַמסַבּרָנֻותֵה דַּמשִׁיחָא׃

[(14) 2The 03, 06]

אָנוּ מְצַוִּים אֶתְכֶם, אַחִים, בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, לְהִבָּדֵל מִכָּל אָח שֶׁהוֹלֵךְ בָּטֵל וְאֵינֶנּוּ מִתְנַהֵג לְפִי הַמָּסוֹרוֹת שֶׁקִּבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ.

וַאֲנַחְנוּ מְצַוִּים אֶתְכֶם אַחֵינוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ לְהִבָּדֵל מִכָּל-אָח הַהֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ וְלֹא לְפִי הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר קִבֵּל מִמֶּנּוּ:

Přikazujemeť pak vám, bratří, ve jménu Pána našeho Jezukrista, abyste se oddělovali od každého bratra, kterýž by se choval neřádně, a ne podlé naučení vydaného, kteréž přijal od nás.

Přikazujeme vám, bratří, ve jménu Pána Ježíše Krista, abyste se stranili každého bratra, který vede zahálčivý život a nežije podle naučení, která jste od nás převzali. ([Matouš 18:17; Skutky apoštolské 19:9; Římanům 16:17; 1 Korintským 5:4-1 Korintským 5:5])

παραγγέλλομεν δὲ ὑμι̑ν α᾿δελφοί ε᾿ν ο᾿νόματι του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ στέλλεσθαι ὑμα̑ς α᾿πὸ παντὸς α᾿δελφου̑ α᾿τάκτως περιπατου̑ντος καὶ μὴ κατὰ τὴν παράδοσιν η῍ν παρελάβοσαν παρ῾ ἡμω̑ν

מפַקדִינַן לכֻון דֵּין אַחַי בַּשׁמֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דַּהוַיתֻּון פַּרִיקִין מֵן כֻּל אַחָא אַינָא דּבִישׁ בִּישׁ מהַלֵך ולָא אַיך פֻּוקדָּנֵא דּקַבֵּלו מֵנַן׃

[(14) 2The 03, 07]

הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁמִּן הָרָאוּי לְהִתְנַהֵג כָּמוֹנוּ, שֶׁכֵּן לֹא הוֹלְכֵי בָּטֵל הָיִינוּ בְּתוֹכֲכֶם.

הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֺתֵינוּ כִּי לֹא כִנְלוֺזִים בְּמַעְגְּלוֺתָם הָלַכְנוּ לִפְנֵיכֶם:

Nebo sami víte, kterak jest potřebí následovati nás, poněvadž jsme se nechovali mezi vámi neslušně.

Sami přece víte, jak máte žít podle našeho příkladu. My jsme u vás nezaháleli ([Filipským 3:17; 1 Tesalonickým 2:9])

αυ᾿τοὶ γὰρ οι῎δατε πω̑ς δει̑ μιμει̑σθαι ἡμα̑ς ο῞τι ου᾿κ η᾿τακτήσαμεν ε᾿ν ὑμι̑ν

אַנתֻּון גֵּיר יָדעִין אנתֻּון אַיכַּנָא וָלֵא למֵתּדַּמָיֻו בַּן דּלָא הַלֵכן בִּישׁ בִּישׁ בַּינָתכֻון׃

[(14) 2The 03, 08]

גַּם לֹא אָכַלְנוּ לֶחֶם חִנָּם מִידֵי אִישׁ, אֶלָּא בְּעָמָל וָיֶגַע עָבַדְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה לְמַשָֹא עַל אִישׁ מִכֶּם;

וְלֶחֶם אִישׁ לֹא אָכַלְנוּ חִנָּם כִּי אִם-בְּעָמָל וּבִתְלָאָה לַיְלָה וְיוֺמָם לְבִלְתִּי נִהְיֶה עַל-אִישׁ מִכֶּם לָטֹרַח:

Aniž jsme darmo chleba jedli u koho, ale s prací a s těžkostí, ve dne i v noci dělajíce, abychom žádnému z vás nebyli k obtížení.

ani jsme nikoho nevyjídali, ale ve dne v noci jsme namáhavě pracovali, abychom nikomu z vás nebyli na obtíž. ([Skutky apoštolské 18:3; 1 Korintským 4:12; 1 Tesalonickým 2:9])

ου᾿δὲ δωρεὰν α῎ρτον ε᾿φάγομεν παρά τινος α᾿λλ῾ ε᾿ν κόπω καὶ μόχθω νυκτὸς καὶ ἡμέρας ε᾿ργαζόμενοι πρὸς τὸ μὴ ε᾿πιβαρη̑σαί τινα ὑμω̑ν

אָפלָא לַחמָא דּמַגָּן אֵכַלן מֵן אנָשׁ מֵנכֻון אֵלָא בּעַמלָא וַבלֵאוֻתָא בּלִליָא ובִאימָמָא פָּלחִין הוַין דּעַל אנָשׁ מֵנכֻון לָא נִאקַר׃

[(14) 2The 03, 09]

לֹא שֶׁאֵין לָנוּ זְכוּת לְכָךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה לָכֶם לְמוֹפֵת וְתִתְנַהֲגוּ כָּמוֹנוּ.

לֹא מֵאֲשֶׁר אֵין-צְדָקָה לָנוּ כִּי אִם-לִהְיוֺת לְמוֺפֵת לָכֶם בְּנַפְשֵׁנוּ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֺתֵינוּ:

Ne jako bychom neměli k tomu práva, ale abychom se vám za příklad vydali, abyste nás následovali.

Ne že bychom k tomu neměli právo, ale chtěli jsme vám sami sebe dát za příklad, abyste se jím řídili. ([Matouš 10:10; 1 Korintským 9:6; Filipským 3:17])

ου᾿χ ο῞τι ου᾿κ ε῎χομεν ε᾿ξουσίαν α᾿λλ῾ ι῞να ἑαυτοὺς τύπον δω̑μεν ὑμι̑ν ει᾿ς τὸ μιμει̑σθαι ἡμα̑ς

לָא הוָא מֵטֻל דּלָא שַׁלִיט לַן אֵלָא דַּבנַפשַׁן נֵתֵּל לכֻון טֻופסָא דּבַן תֵּתּדַּמֻון׃

[(14) 2The 03, 10]

הֵן גַּם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ אֶצְלְכֶם, זֹאת צִוִּינוּ אֶתְכֶם: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲבֹד, גַּם אַל יֹאכַל;

כִּי גַּם-בִּהְיוֺתֵנוּ עִמָּכֶם צִוִּינוּ אֶתְכֶם לֵאמֹר אִם מָאֵן יְמָאֵן אִישׁ לַעֲשׂוֺת בִּמְלָאכָה גַם-אָכוֺל לֹא יֹאכֵל:

Nebo i když jsme byli u vás, to jsme vám předkládali: Kdo nechce dělati, aby také nejedl.

Když jsme u vás byli, přikazovali jsme vám: Kdo nechce pracovat, ať nejí! ([1 Tesalonickým 4:11])

καὶ γὰρ ο῞τε η῟μεν πρὸς ὑμα̑ς του̑το παρηγγέλλομεν ὑμι̑ν ο῞τι ει῎ τις ου᾿ θέλει ε᾿ργάζεσθαι μηδὲ ε᾿σθιέτω

אָף כַּד לוָתכֻון הוַין גֵּיר הָדֵא מפַקדִין הוַין לכֻון דּכֻל דּלָא צָבֵא דּנֵפלֻוח אָפלָא נֵלעַס׃

[(14) 2The 03, 11]

כִּי שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הוֹלְכֵי בָּטֵל בֵּינֵיכֶם שֶׁאֵינָם עוֹבְדִים כְּלָל, אֶלָּא מִתְעַסְּקִים בַּהֲבָלִים.

כִּי שָׁמַעְנוּ כִּי-יֵשׁ בָּכֶם אֲנָשִׁים מְעַקְּשֵׁי דֶרֶךְ אֲשֶׁר לֹא יִיגְעוּ בְדֵי מְלָאכָה כִּי אִם-יִיגְעוּ בְדֵי רִיק:

Slyšímeť zajisté, že někteří mezi vámi chodí nezpůsobně, nic nedělajíce, ale v neužitečné věci se vydávajíce.

Teď však slyšíme, že někteří mezi vámi vedou zahálčivý život, pořádně nepracují a pletou se do věcí, do kterých jim nic není. ([1 Tesalonickým 5:14; 2 Tesalonickým 3:6; 1 Timoteovi 5:13])

α᾿κούομεν γάρ τινας περιπατου̑ντας ε᾿ν ὑμι̑ν α᾿τάκτως μηδὲν ε᾿ργαζομένους α᾿λλὰ περιεργαζομένους

שָׁמעִינַן גֵּיר דִּאית בּכֻון אנָשָׁא דּבִישׁ בִּישׁ מהַלכִין ומֵדֵּם לָא פָּלחִין אֵלָא אֵן סרִיקָתָא׃

[(14) 2The 03, 12]

אֲנַחְנוּ מְצַוִּים עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים וְדוֹרְשִׁים מֵהֶם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיַּעַבְדוּ בְּנַחַת וְיֹאכְלוּ אֶת לַחְמָם שֶׁלָּהֶם.

וְאֶת-אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה אֲנַחְנוּ מְצַוִּים וּמְבַקְשִׁים מֵהֶם לִפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ לַעֲשׂוֺת בְּנַחַת מְלַאכְתָּם וְלֶאֱכֹל אֶת-לַחְמָם מִיגִיעַ כַּפֵּיהֶם:

Protož takovým přikazujeme, a napomínáme jich skrze Pána našeho Jezukrista, aby pokojně pracujíce, svůj chléb jedli.

Takovým přikazujeme a vybízíme je ve jménu Pána Ježíše Krista, aby žili řádně a živili se vlastní prací. ([Efezským 4:28; 1 Tesalonickým 4:11])

τοι̑ς δὲ τοιούτοις παραγγέλλομεν καὶ παρακαλου̑μεν ε᾿ν κυρίω ᾽Ιησου̑ Χριστω̑ ι῞να μετὰ ἡσυχίας ε᾿ργαζόμενοι τὸν ἑαυτω̑ν α῎ρτον ε᾿σθίωσιν

להֻון דֵּין להָלֵין מפַקדִינַן ובָעֵינַן מֵנהֻון בּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דַּבשֵׁליָא נֵהוֻון פָּלחִין וָאכלִין לַחמהֻון׃

[(14) 2The 03, 13]

וְאַתֶּם, אַחַי, אַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב.

וְאַתֶּם אֶחָי אַל-תִּהְיוּ עֲיֵפִים בַּעֲשׂתְכֶם טוֺב:

Vy pak, bratří, neoblevujte dobře činíce.

Vy však, bratří, neochabujte v dobrém jednání. ([Galatským 6:9])

ὑμει̑ς δέ α᾿δελφοί μὴ ε᾿γκακήσητε καλοποιου̑ντες

אנתֻּון דֵּין אַחַי לָא תֵּמַאן לכֻון למֵעבַּד דּשַׁפִּיר׃

[(14) 2The 03, 14]

אִם מִישֶׁהוּ לֹא יְצַיֵּת לַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ בָּאִגֶּרֶת, צַיְּנוּ לָכֶם אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּתְעָרְבוּ עִמּוֹ, לְמַעַן יֵבוֹשׁ.

וְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֵנוּ בָּאִגֶּרֶת הַזֹּאת הַתְווּ אֹתוֺ לְבָד וְלֹא תִתְעָרְבוּ בְחֶבְרָתוֺ לְמַעַן יֵבוֺשׁ:

Pakli kdo neuposlechne skrze psání řeči naší, toho znamenejte, a nemějte s ním nic činiti, aťby se zastyděl.

Neuposlechne-li někdo těchto slov, která vám píšeme, dejte mu znát, že k vám nepatří; tím bude zahanben. ([1 Korintským 5:9-1 Korintským 5:11])

ει᾿ δέ τις ου᾿χ ὑπακούει τω̑ λόγω ἡμω̑ν διὰ τη̑ς ε᾿πιστολη̑ς του̑τον σημειου̑σθε μὴ συναναμίγνυσθαι αυ᾿τω̑ ι῞να ε᾿ντραπη̑

וֵאן אנָשׁ לָא מֵשׁתּמַע למֵלַין הָלֵין דּבֵאגַּרתָּא נֵתפּרֵשׁ לכֻון הָנָא ולָא הוַיתֻּון מֵתחַלטִין עַמֵה דּנֵבהַת׃

[(14) 2The 03, 15]

אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּהוּ לְאוֹיֵב, אֶלָּא הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ כְּאָח.

וְאַל-תַּחְשְׁבֻהוּ לְאֹיֵב כִּי אִם-הוֺכֵחַ תּוֺכִיחוּן אֹתוֺ כְּאָח:

A však nemějte ho za nepřítele, ale napomínejte jako bratra.

Ale nejednejte s ním jako s nepřítelem, nýbrž varujte ho jako bratra. ([1 Tesalonickým 5:14])

καὶ μὴ ὡς ε᾿χθρὸν ἡγει̑σθε α᾿λλὰ νουθετει̑τε ὡς α᾿δελφόν

ולָא אַיך בּעֵלדּבָבָא תֵּאחדֻּונֵה אֵלָא הוַיתֻּון מַרתֵּין לֵה אַיך דּלַאחָא׃ ס

[(14) 2The 03, 16]

וַאֲדוֹן הַשָּׁלוֹם יִתֵּן לָכֶם אֶת הַשָּׁלוֹם, תָּמִיד וּבְכָל מָקוֹם. הָאָדוֹן עִם כֻּלְּכֶם.

וַאֲדוֺן הַשָּׁלוֺם הוּא יִתֵּן לָכֶם שָׁלוֺם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּפְנוּ כָּל-הַיָּמִים וַאֲדֹנֵינוּ יְהִי עִם-כֻּלְּכֶם:

Sám pak ten Pán pokoje dejž vám vždycky pokoj všelijakým způsobem. Pán budiž se všemi vámi.

Sám Pán pokoje ať vám uděluje pokoj vždycky a ve všem(h). Pán se všemi vámi. (h) var: všude

αυ᾿τὸς δὲ ὁ κύριος τη̑ς ει᾿ρήνης δώη ὑμι̑ν τὴν ει᾿ρήνην διὰ παντὸς ε᾿ν παντὶ τρόπω ὁ κύριος μετὰ πάντων ὑμω̑ν

הֻו דֵּין מָרֵה דַּשׁלָמָא נֵתֵּל לכֻון שׁלָמָא בּכֻלזבַן בּכֻלמֵדֵּם מָרַן עַם כֻּלכֻון׃

[(14) 2The 03, 17]

פְּרִיסַת שָׁלוֹם בְּמוֹ כְּתַב יָדִי, אֲנִי שָׁאוּל. זֶהוּ הַסִּימָן בְּכָל אִגְּרוֹתַי; כָּךְ אֲנִי כּוֹתֵב.

זֹאת שְׁאֵלַת שָׁלוֺם בִּכְתָב יָדִי אֲנִי פוֺלוֺס אֲשֶׁר הוּא לְאוֺת בְּכָל-אִגְּרוֺתַי כָּזֶה אֲנִי כֹתֵב:

Pozdravení mou rukou Pavlovou, což jest za znamení v každém listu. Takť obyčejně píši.

Pozdrav je psán mou, Pavlovou rukou. Tím je ověřen každý můj dopis(i), tak vždy píšu. (i) ř: To je znamení v každém dopise ([1 Korintským 16:21; 2 Tesalonickým 2:2])

ὁ α᾿σπασμὸς τη̑ ε᾿μη̑ χειρὶ Παύλου ο῞ ε᾿στιν σημει̑ον ε᾿ν πάση ε᾿πιστολη̑ ου῞τως γράφω

שׁלָמָא בַּכתָבַת אִידַי אֵנָא פַּולָוס כֵּתבֵּת דִּאיתַוהי אָתָא דַּבכֻלהֵין אֵגּרָתי הָכַנָא כָּתֵב אנָא׃

[(14) 2The 03, 18]

חֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם כֻּלְּכֶם.

חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם-כֻּלְּכֶם אָמֵן:

Milost Pána našeho Jezukrista se všechněmi vámi. Amen.

Milost Pána našeho Ježíše Krista s vámi se všemi.(j) (j) var: + Amen.

ἡ χάρις του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ μετὰ πάντων ὑμω̑ν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם כֻּלכֻון אַמִין סּ סּ׃

[(15) 1Tim 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ תִּקְוָתֵנוּ,

פּוֺלוֺס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל-פִּי דְבַר הָאֱלֹהִים מוֺשִׁיעֵנוּ וְעַל-פִּי הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּקְוָתֵנוּ:

Pavel, apoštol Ježíše Krista, podlé zřízení Boha spasitele našeho, a Pána Jezukrista, naděje naší,

Pavel, apoštol Krista Ježíše z pověření Boha, našeho Spasitele, a Krista Ježíše, naší naděje,

Παυ̑λος α᾿πόστολος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ κατ῾ ε᾿πιταγὴν θεου̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ τη̑ς ε᾿λπίδος ἡμω̑ν

פַּולָוס שׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּפֻוקדָּנָא דַּאלָהָא מַחיָנַן ודַמשִׁיחָא יֵשֻׁוע סַברַן׃

[(15) 1Tim 01, 02]

אֶל טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה: חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.

אֶל-טִימוֺתִיּוֺס בְּנִי כְּבֵן מֵחֲלָצַי מִמְּקוֺר אֱמוּנָה חֶסֶד רַחֲמִים וְשָׁלוֺם לְךׇ מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Timoteovi, vlastnímu synu u víře: Milost, milosrdenství a pokoj od Boha Otce našeho, a od Krista Ježíše Pána našeho.

Timoteovi, vlastnímu synu ve víře: Milost, slitování a pokoj od Boha Otce a Krista Ježíše, našeho Pána.

Τιμοθέω γνησίω τέκνω ε᾿ν πίστει χάρις ε῎λεος ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν

לטִימָתֵאָוס בּרָא שַׁרִירָא בּהַימָנֻותָא טַיבֻּותָא ורַחמֵא וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבֻון וַמשִׁיחָא יֵשֻׁוע מָרַן׃ ס

[(15) 1Tim 01, 03]

כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי לְמָקֵדוֹנְיָה בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לְהִשָּׁאֵר בְּאֶפֶסוֹס וּלְצַוּוֹת עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה אַחֶרֶת,

בְּלֶכְתִּי לְמַקְדּוֺנְיָא בִּקַּשְׁתִּיךׇ לָשֶׁבֶת בְּאֶפְסוֺס לְצַוֹּת עַל-אֲנָשִׁים אֲחָדִים לְבִלְתִּי יוֺרוּ תּוֺרָה נָכְרִיָּה:

Jakož jsem prosil tebe, abys pozůstal v Efezu, když jsem šel do Macedonie, viziž, abys přikázal některým jiného učení neučiti,

Když jsem odcházel do Makedonie, žádal jsem tě, abys dále zůstal v Efezu a nikomu nedovolil učit odchylným naukám ([Skutky apoštolské 20:1])

καθώς παρεκάλεσά σε προσμει̑ναι ε᾿ν ᾽Εφέσω πορευόμενος ει᾿ς Μακεδονίαν ι῞να παραγγείλης τισὶν μὴ ἑτεροδιδασκαλει̑ν

בּעִית הוִית מֵנָך כַּד אָזֵל אנָא למַקֵדָונִיַא דַּתקַוֵא בֵּאפֵסָוס וַתפַקֵד לאנָשׁ אנָשׁ דּלָא נַלפֻון יֻולפָּנֵא משַׁחלפֵא׃

[(15) 1Tim 01, 04]

וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לְאַגָּדוֹת וּלְסִפּוּרִים אֵין קֵץ עַל תּוֹלְדוֹת הַדּוֹרוֹת, דְּבָרִים הַנּוֹתְנִים מָקוֹם לְחִטּוּטִים וּוִכּוּחִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְתָכְנִית אֱלֹהִים שֶׁיְּסוֹדָהּ בֶּאֱמוּנָה.

וְלֹא יִתְעַסְּקוּ בְדִבְרֵי אַגָּדָה וּבְתוֺלְדוֺת הַדֹּרוֺת חִשְּׁבֹנוֺת לְאֵין-קֵץ הַנֹּתְנִים יָדַיִם לְהִתְוַכֵּחַ וְלֹא לְחַזֵּק בֵּית-אֱלֹהִים בָּאֱמוּנָה:

Ani oblibovati básní a vypravování rodů, čemuž konce není, odkudž jen hádky pocházejí, více nežli vzdělání Boží, kteréž jest u víře.

a zabývat se bájemi a nekonečnými rodokmeny, které vedou spíše k jalovému hloubání(a) než k účasti víry na Božím záměru. (a) var: k hádkám 2. kapitola ([Titovi 1:14])

μηδὲ προσέχειν μύθοις καὶ γενεαλογίαις α᾿περάντοις αι῞τινες ε᾿κζητήσεις παρέχουσιν μα̑λλον η῍ οι᾿κονομίαν θεου̑ τὴν ε᾿ν πίστει

ולָא נֵתרמֻון לשֻׁועיָתָא וַלתַשׁעיָתָא דּשַׁרבָתָא דּסָכָא לַיתּ להֻון הָלֵין דּחֵריָנֵא הו עָבדָּן יַתִּירָאיִת ולָא בֵּניָנָא בּהַימָנֻותָא דַּאלָהָא׃

[(15) 1Tim 01, 05]

תַּכְלִיתָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא הָאַהֲבָה הַנּוֹבַעַת מִלֵּב טָהוֹר, מִמַּצְפּוּן יָשָׁר וּמֵאֱמוּנָה אֲמִתִּית.

כִּי-תַכְלִית מִצְוַת הַתּוֺרָה הִיא אַהֲבָה בְּלֵב טָהוֺר בְּרוּחַ נָכוֺן וּבֶאֱמוּנָה נְקִיָּה מִכָּל-סִיג:

Ješto konec přikázaní jest láska z srdce čistého, a z svědomí dobrého a z víry neošemetné.

Cílem našeho vyučování je láska z čistého srdce, z dobrého svědomí a z upřímné víry. ([Galatským 5:5; 2 Timoteovi 1:5])

τὸ δὲ τέλος τη̑ς παραγγελίας ε᾿στὶν α᾿γάπη ε᾿κ καθαρα̑ς καρδίας καὶ συνειδήσεως α᾿γαθη̑ς καὶ πίστεως α᾿νυποκρίτου

סָכֵה דֵּין דּפֻוקדָּנָא אִיתַוהי חֻובָּא דּמֵן לֵבָּא דַּכיָא ומֵן תִּארתָּא טָבתָא ומֵן הַימָנֻותָא שַׁרִירתָּא׃

[(15) 1Tim 01, 06]

יֵשׁ שֶׁסָּטוּ מִזֶּה וּפָנוּ לְדִבּוּרֵי הֶבֶל;

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נָטוּ מִנִּי-אֹרַח וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הֶהָבֶל:

Od čehož někteří jako od cíle pobloudivše, uchýlili se k marnomluvnosti,

Od toho se někteří odchýlili a dali se na prázdné řeči. ([Titovi 1:10])

ω῟ν τινες α᾿στοχήσαντες ε᾿ξετράπησαν ει᾿ς ματαιολογίαν

ומֵנהֵין מֵן הָלֵין טעַו אנָשָׁא וַסטַו למֵלֵא סרִיקָתָא׃

[(15) 1Tim 01, 07]

רְצוֹנָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תּוֹרָה, אַךְ אֵין הֵם מְבִינִים לֹא אֶת מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים וְלֹא אֶת מַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים בְּתֹקֶף.

יִתְאַמְּרוּ לִהְיוֺת מוֺרִים בַּתּוֺרָה וְלֹא-יָבִינוּ אֵת אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּן וְלֹא אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו יַחְלֹטוּן:

Chtěvše býti učitelé zákona, a nerozuměvše, ani co mluví, ani čeho zastávají.

Chtějí být učiteli zákona a nechápou ani svá vlastní slova ani podstatu toho, o čem s takovou jistotou mluví.

θέλοντες ει῏ναι νομοδιδάσκαλοι μὴ νοου̑ντες μήτε α῍ λέγουσιν μήτε περὶ τίνων διαβεβαιου̑νται

בּדַבעַו למֵהוָא מַלפָנֵא דּנָמֻוסָא כַּד לָא מֵסתַּכּלִין מֵדֵּם דַּממַללִין ולָא מֵדֵּם דַּעלַוהי מֵתחרֵין׃ ס

[(15) 1Tim 01, 08]

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה אִם חַיִּים בָּהּ לְפִי חֻקֶּיהָ.

הֵן הַתּוֺרָה יָדַעְנוּ כִּי טוֺבָה הִיא אִם-יֵלֵךְ הָאָדָם בִּנְתִיבֹתֶיהָ כַּמִּשְׁפָּט:

Víme pak, že dobrý jest zákon, když by ho kdo náležitě užíval,

Víme, že zákon je dobrý, když ho někdo užívá správně ([Římanům 7:16])

οι῎δαμεν δὲ ο῞τι καλὸς ὁ νόμος ε᾿άν τις αυ᾿τω̑ νομίμως χρη̑ται

יָדעִינַן דֵּין דּנָמֻוסָא שַׁפִּיר הֻו אֵן אנָשׁ אַכוָתֵה דּנָמֻוסָא נֵתּדַּבַּר בֵּה׃

[(15) 1Tim 01, 09]

זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁחֹק אֵינוֹ נִקְבָּע בִּשְׁבִיל אָדָם צַדִּיק, אֶלָּא מְכֻוָּן הוּא לְמֻפְקָרִים וּלְסוֹרְרִים, לִרְשָׁעִים וּלְחַטָּאִים, לִטְמֵאִים וְעוֹשֵׂי תּוֹעֵבָה, לְרוֹצְחֵי אָב וָאֵם וְלִמְרַצְּחִים,

וְהוּא יָבִין כִּי תוֺרָה נְתוּנָה לֹא לְאַנְשֵׁי צֶדֶק כִּי אִם-לִבְנֵי בְלִיַּעַל מֹרְדִים פּשְׁעִים וְחַטָּאִים עֹשֵׂי תוֺעֵבָה וּנְבָלָה מַכֵּי אָב וְאֵם אוֺ מְרַצְּחִים:

Toto znaje, že spravedlivému není uložen zákon, ale nepravým a nepoddaným, bezbožným a hříšníkům, nešlechetným a nečistým, mordéřům otců a matek, vražedlníkům,

a je si vědom, že zákon není určen pro spravedlivého, nýbrž pro lidi zlé a neposlušné, bezbožné a hříšníky, pro lidi bohaprázdné a světské, pro ty, kdo vztáhnou ruku proti otci a matce, pro vrahy, ([Galatským 5:22])

ει᾿δώς του̑το ο῞τι δικαίω νόμος ου᾿ κει̑ται α᾿νόμοις δὲ καὶ α᾿νυποτάκτοις α᾿σεβέσι καὶ ἁμαρτωλοι̑ς α᾿νοσίοις καὶ βεβήλοις πατρολώαις καὶ μητρολώαις α᾿νδροφόνοις

כַּד יָדַע דַּלכִאנֵא נָמֻוסָא לָא סִים אֵלָא לעַוָלֵא וַלמָרֻודֵא וַלרַשִׁיעֵא וַלחַטָיֵא וַלעַנָתֵא ולַאילֵין דּלָא דּכֵין ולַאילֵין דּמָחֵין לַאבָהַיהֻון ולַאילֵין דּמָחֵין לֵאמהָתהֻון וַלקָטֻולֵא׃

[(15) 1Tim 01, 10]

לְזוֹנִים וּלְשׁוֹכְבֵי זָכָר, לְחוֹטְפֵי אָדָם וְשַׁקְרָנִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר, לְכָל מַה שֶּׁנּוֹגֵד אֶת הַתּוֹרָה הַבְּרִיאָה

נֹאֲפִים וְשֹׁכְבִים אֶת-זָכָר גֹּנְבֵי נֶפֶשׁ בָּנִים כֶּחָשִׁים וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וְעוֺד אֲחֵרִים כְּמוֺהֶם מַמְרִים בְּתוֺרַת חַיִּים:

Smilníkům, samcoložníkům, těm, kteříž lidi kradou, lhářům, křivým přísežníkům, a jestli co jiného, ješto by bylo na odpor zdravému učení,

smilníky, zvrhlíky, únosce, lháře, křivopřísežníky, a co se ještě příčí zdravému učení ([2 Timoteovi 4:3; Titovi 1:9 Titovi 2:1])

πόρνοις α᾿ρσενοκοίταις α᾿νδραποδισται̑ς ψεύσταις ε᾿πιόρκοις καὶ ει῎ τι ε῞τερον τη̑ ὑγιαινούση διδασκαλία α᾿ντίκειται

וַלזַנָיֵא וַלשָׁכבַּי עַם דֵּכרֵא וַלגָנבַּי בּנַי חִארֵא וַלדַגָּלֵא וַלעָברַי עַל מַומָתָא וַלכֻלמֵדֵּם דִּאיתַוהי סַקֻובלָא ליֻולפָּנָא חלִימָא׃

[(15) 1Tim 01, 11]

אֲשֶׁר עַל־פִּי בְּשׂוֹרַת הַכָּבוֹד שֶׁל אֱלֹהִים הַמְבֹרָךְ, הִיא הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי.

כְּפִי בְּשׁרַת כְּבוֺד הָאֱלֹהִים בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הִפְקִיד בְּיָדִי:

Podlé slavného evangelium blahoslaveného Boha, kteréž mně jest svěřeno.

podle evangelia slávy požehnaného Boha, které mi bylo svěřeno. ([Titovi 1:3])

κατὰ τὸ ευ᾿αγγέλιον τη̑ς δόξης του̑ μακαρίου θεου̑ ο῍ ε᾿πιστεύθην ε᾿γὼ

דֵּאוַנגֵּלִיָון דּתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא מבַרכָא הַו דֵּאנָא אֵתהַימנֵת׃

[(15) 1Tim 01, 12]

אֲנִי מַכִּיר טוֹבָה לַנּוֹתֵן בִּי כֹּחַ, לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וּמִנָּה אוֹתִי לְשֵׁרוּתוֹ,

וּלְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְאַזְּרֵנִי חַיִל אֶתֵּן תְּהִלָּה כִּי מָצָא אֶת-לְבָבִי נֶאֱמָן לְפָנָיו וַיַּקְרֵב אֹתִי לְשָׁרְתוֺ:

Protož děkuji tomu, kterýž mne zmocnil, Kristu Ježíši Pánu našemu, že mne za věrného soudil, aby mne v službě té postavil,

Děkuji našemu Pánu, který mi dal sílu, Kristu Ježíši, že mě uznal za spolehlivého a určil ke své službě, ([Skutky apoštolské 9:15])

χάριν ε῎χω τω̑ ε᾿νδυναμὼσαντί με Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ τω̑ κυρίω ἡμω̑ν ο῞τι πιστόν με ἡγήσατο θέμενος ει᾿ς διακονίαν

ומַודֵּא אנָא לֵה דּחַילַני למָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּחַשׁבַּני מהַימנָא וסָמַני לתֵשׁמֵשׁתֵּה׃

[(15) 1Tim 01, 13]

אַף שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיִיתִי מְגַדֵּף, רוֹדֵף וּמְבַזֶּה. אֲבָל רֻחַמְתִּי מִפְּנֵי שֶׁבִּהְיוֹתִי חֲסַר אֱמוּנָה פָּעַלְתִּי בְּלִי דַּעַת,

אָנֹכִי אֲשֶׁר מְגַדֵּף הָיִיתִי לְפָנִים מְרַדֵּף וּמְחַבֵּל אַךְ רֻחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי בִשְׁגָגָה בִּבְלִי-אֱמוּנָה:

Ješto jsem prvé byl ruhač, a protivník, a ukrutník. Ale milosrdenství jsem došel; nebo jsem to z neznámosti činil v nevěře.

ačkoli jsem byl předtím rouhač, pronásledovatel a násilník. A přece jsem došel slitování, protože jsem ve své nevěře nevěděl, co dělám. ([1 Korintským 15:9; Galatským 1:13; Filipským 3:6])

τὸ πρότερον ο῎ντα βλάσφημον καὶ διὼκτην καὶ ὑβριστήν α᾿λλὰ η᾿λεήθην ο῞τι α᾿γνοω̑ν ε᾿ποίησα ε᾿ν α᾿πιστία

לִי דּמֵן קדִים מגַדּפָן הוִית ורָדֻוף וַמצַערָן אֵלָא אֵתחַננֵת מֵטֻל דּכַד לָא יָדַע הוִית עֵבדֵּת דּלָא הַימָנֻותָא׃

[(15) 1Tim 01, 14]

וְחֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ שָׁפַע עָלַי יַחַד עִם אֱמוּנָה וְאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וַיִּגְדַּל חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ עָלַי עַד-מְאֹד וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה בְּיֵשׁוּעַ מְשִׁיחֵנוּ:

Rozhojnila se pak náramně milost Pána našeho, s věrou a s milováním v Kristu Ježíši.

A milost našeho Pána se nadmíru rozhojnila a s ní víra i láska v Kristu Ježíši.

ὑπερεπλεόνασεν δὲ ἡ χάρις του̑ κυρίου ἡμω̑ν μετὰ πίστεως καὶ α᾿γάπης τη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

סֵגיַת בִּי דֵּין טַיבֻּותֵה דּמָרַן והַימָנֻותָא וחֻובָּא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(15) 1Tim 01, 15]

מְהֵימָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהַסְכָּמָה מְלֵאָה, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא אֶל הָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ חוֹטְאִים אֲשֶׁר אֲנִי הַגָּדוֹל בָּהֶם.

אֱמֶת הַדָּבָר וְיָאֲתָה לְכָל-אָדָם לְקַבְּלוֺ כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בָּא אֶל-הָאָרֶץ לְהוֺשִׁיעַ אֶת-הַחַטָּאִים וְאָנֹכִי הָרֹאשׁ לָהֶם:

Věrnáť jest tato řeč a všelijak oblíbení hodná, že Kristus Ježíš přišel na svět, aby hříšné spasil, z nichž já první jsem.

Věrohodné je to slovo a zaslouží si plného přijetí: Kristus Ježíš přišel na svět, aby zachránil hříšníky. Já k nim patřím na prvním místě, ([Lukáš 19:10])

πιστὸς ὁ λόγος καὶ πάσης α᾿ποδοχη̑ς α῎ξιος ο῞τι Χριστὸς ᾽Ιησου̑ς η῟λθεν ει᾿ς τὸν κόσμον ἁμαρτωλοὺς σω̑σαι ω῟ν πρω̑τός ει᾿μι ε᾿γὼ

מהַימנָא הי מֵלתָא ושָׁויָא הי לַמקַבָּלֻותָה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אֵתָא לעָלמָא למַחָיֻו לחַטָיֵא דּקַדמָיהֻון אֵנָא אנָא׃

[(15) 1Tim 01, 16]

וְאוּלָם מִשּׁוּם כָּךְ רֻחַמְתִּי, כְּדֵי שֶׁבִּי בָּרִאשׁוֹנָה יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶת כָּל אֹרֶךְ רוּחוֹ, כְּמוֹפֵת לָעֲתִידִים לְהַאֲמִין בּוֹ לְשֵׁם חַיֵּי עוֹלָם.

וּבַעֲבוּר זֹאת רֻחַמְתִּי לְמַעַן יְגַלֶּה בִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ רִאשֹׁנָה אֶת-כָּל-אֹרֶךְ רוּחוֺ לִהְיוֺת לְמוֺפֵת לַבָּאִים אַחֲרַי אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בוֺ לְחַיֵּי עוֺלָם:

Ale proto milosrdenství jsem došel, aby na mně prvním dokázal Ježíš Kristus všeliké dobrotivosti, ku příkladu těm, kteříž mají uvěřiti v něho k životu věčnému.

avšak došel jsem slitování, aby Ježíš Kristus právě na mně ukázal všechnu svou shovívavost jako příklad pro ty, kteří v něho uvěří, a tak dosáhnou věčného života.

α᾿λλὰ διὰ του̑το η᾿λεήθην ι῞να ε᾿ν ε᾿μοὶ πρὼτω ε᾿νδείξηται Χριστὸς ᾽Ιησου̑ς τὴν α῞πασαν μακροθυμίαν πρὸς ὑποτύπωσιν τω̑ν μελλόντων πιστεύειν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον

אֵלָא מֵטֻל הָנָא רַחֵם עלַי דּבִי קַדמָא נחַוֵא יֵשֻׁוע משִׁיחָא כֻּלָה מַגּרַת רֻוחֵה לתַחוִיתָא דַּאילֵין דַּעתִידִין דַּנהַימנֻון בֵּה לחַיֵא דַּלעָלַם׃

[(15) 1Tim 01, 17]

לְמֶלֶךְ הָעוֹלָמִים, הַקַּיָּם לְאֵין קֵץ וְהַבִּלְתִּי נִרְאֶה, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ הָאֱלֹהִים, לוֹ הַכָּבוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

וּלְמֶלֶךְ עוֺלָם שֹׁכֵן עַד אֲשֶׁר עַיִן לֹא תְשׁוּרֶנּוּ הוּא אֱלֹהִים אֶחָד וְהֶחָכָם לְבַדוֺ לוֺ הַגְּדֻלָּה וְהַתִּפְאֶרֶת מֵהָעוֺלָם וְעַד-הָעוֺלָם אָמֵן:

Protož králi věků nesmrtelnému, neviditelnému, samému moudrému Bohu budiž čest i sláva na věky věků. Amen.

Králi věků, nepomíjejícímu, neviditelnému, jedinému Bohu buď čest a sláva na věky věků. Amen.

τω̑ δὲ βασιλει̑ τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿φθάρτω α᾿οράτω μόνω θεω̑ τιμὴ καὶ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

למַלכָּא דֵּין דּעָלמֵא להַו דּלָא מֵתחַבַּל ולָא מֵתחזֵא דּהֻויֻו חַד אַלָהָא אִיקָרָא ותֵשׁבֻּוחתָּא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(15) 1Tim 01, 18]

אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מוֹסֵר לְךָ, טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי, עַל־פִּי נְבוּאוֹת מִן הֶעָבָר הַנּוֹגְעוֹת אֵלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּלָּחֵם בְּעֶזְרָתָן אֶת הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה,

אֶת-הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מְצַוְּךׇ הַיּוֺם טִימוֺתִיּוֺס בְּנִי כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ עָלֶיךׇ הַנְּבוּאוֺת מֵאָז אֲשֶׁר עַל-פִּיהֶן תִּלָּחֵם מִלְחֶמֶת צֶדֶק:

Totoť přikázaní poroučím tobě, synu Timotee, abys podlé předešlých o tobě proroctví bojoval v tom dobrý boj,

To ti kladu na srdce, synu Timoteji, ve shodě s prorockými slovy, která byla o tobě pronesena, abys jimi povzbuzen bojoval dobrý boj ([2 Timoteovi 4:7])

ταύτην τὴν παραγγελίαν παρατίθεμαί σοι τέκνον Τιμόθεε κατὰ τὰς προαγούσας ε᾿πὶ σὲ προφητείας ι῞να στρατεύη ε᾿ν αυ᾿ται̑ς τὴν καλὴν στρατείαν

הָנָא פֻּוקדָּנָא מַגעֵל אנָא לָך בֵּרי טִימָתֵאָוס אַיך נבִיַוָתָא קַדמָיָתָא דַּהוַי עלַיךְּ דּתֵפלֻוח בּהֵין פָּלחֻותָא הָדֵא שַׁפִּירתָּא׃

[(15) 1Tim 01, 19]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּמַצְפּוּן יָשָׁר. יֵשׁ שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת אֵלֶּה וְנִשְׁבְּרָה סְפִינַת אֱמוּנָתָם;

כִּי תַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה וּבְרוּחַ נָכוֺן וְלֹא כַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת אִתָּם וָאֳנִיַּת אֱמוּנָתָם נִשְׁבְּרָה:

Maje víru a dobré svědomí, kteréž někteří potrativše, zhynuli u víře.

a zachoval si víru i dobré svědomí, jímž někteří lidé pohrdli, a tak ztroskotali ve víře.

ε῎χων πίστιν καὶ α᾿γαθὴν συνείδησιν η῞ν τινες α᾿πωσάμενοι περὶ τὴν πίστιν ε᾿ναυάγησαν

בּהַימָנֻותָא וַבתִארתָּא טָבתָא אַילֵין גֵּיר דַּלהָדֵא דּחַקו מֵנהֻון מֵן הַימָנֻותָא אֵסתַּרַקו׃

[(15) 1Tim 01, 20]

וּמֵהֶם הִימֵנֵאוּס וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר אֲשֶׁר מָסַרְתִּי אוֹתָם לַשָֹטָן לְמַעַן יְחֻנְּכוּ שֶׁלֹּא לְגַדֵּף.

וּמֵהֶם הוּמְנִיּוֺס וַאֲלֶכְסַנְדְּרוֺס אֲשֶׁר הִסְגַּרְתִּים בְּיַד הַ׹ָּׂטָן לְמַעַן יִוָּסְרוּ וְלֹא יְגַדְּפוּ עוֺד:

Z nichž jest Hymeneus a Alexander, kteréž jsem vydal satanu, aby strestáni jsouce, učili se nerouhati.

Patří k nim Hymenaios a Alexandr, které jsem vydal satanu, aby se odnaučili rouhat. ([2 Timoteovi 2:17 2 Timoteovi 4:14; 1 Korintským 5:5])

ω῟ν ε᾿στιν ῾Υμέναιος καὶ ᾽Αλέξανδρος ου῍ς παρέδωκα τω̑ Σατανα̑ ι῞να παιδευθω̑σιν μὴ βλασφημει̑ν

אַיך הֻומֵנֵאָוס וַאלֵכּסַנדּרָוס הָלֵין דַּאשׁלמֵת לסָטָנָא דּנֵתרדֻון דּלָא נֵהוֻון מגַדּפִין׃ ס

[(15) 1Tim 02, 01]

קֹדֶם כֹּל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָשֵׂאת תְּחִנּוֹת וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהוֹדָיוֹת בְּעַד כָּל בְּנֵי אָדָם,

וְזֹאת אֲנִי דֹרֵשׁ מִמְּךׇ לִפְנֵי כָל-דָּבָר לְהַעְתִּיר רִנָּה וּתְפִלָּה תְּחִנָּה וְתוֺדָה בְּעַד כָּל-בְּנֵי-אָדָם:

Napomínámť pak, aby přede vším činěny bývaly pokorné modlitby, prosby, žádosti a díků činění za všecky lidi,

Na prvním místě žádám, aby se konaly prosby, modlitby, přímluvy, díkůvzdání za všechny lidi,

παρακαλω̑ ου῏ν πρω̑τον πάντων ποιει̑σθαι δεήσεις προσευχάς ε᾿ντεύξεις ευ᾿χαριστίας ὑπὲρ πάντων α᾿νθρὼπων

בָּעֵא אנָא הָכִיל מֵנָך דּמֵן־קדָם כֻּלמֵדֵּם בָּעֻותָא תֵּהוֵא מקַרֵב לַאלָהָא וַצלֻותָא ותַחנַנתָּא ותַודִּיתָא חלָף כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא׃

[(15) 1Tim 02, 02]

בְּעַד מְלָכִים וְכָל רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט בִּמְלוֹא חֲסִידוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ.

בְּעַד מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר מִשְׂרָה עַל-שִׁכְמָם לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי מְנוּחָה וְשַׁלְוָה בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וּבְיִשְׁרַת לֵבָב:

Za krále i za všecky v moci postavené, abychom pohodlný a pokojný život vedli ve vší pobožnosti a šlechetnosti.

za vládce a za všechny, kteří mají v rukou moc, abychom mohli žít tichým a klidným životem v opravdové zbožnosti a vážnosti.

ὑπὲρ βασιλέων καὶ πάντων τω̑ν ε᾿ν ὑπεροχη̑ ο῎ντων ι῞να η῎ρεμον καὶ ἡσύχιον βίον διάγωμεν ε᾿ν πάση ευ᾿σεβεία καὶ σεμνότητι

חלָף מַלכֵּא ורַורבָנֵא דּעֻומרָא שַׁליָא ונִיחָא נֵעמַר בּכֻלָה דֵּחלַת אַלָהָא ודַּכיֻותָא׃

[(15) 1Tim 02, 03]

טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ,

טוֺב הַדָּבָר הַזֶּה וּלְרָצוֺן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֺשִׁיעֵנוּ:

Nebo toť jest dobré a vzácné před spasitelem naším Bohem,

To je dobré a vítané u našeho Spasitele Boha, který chce,

του̑το καλὸν καὶ α᾿πόδεκτον ε᾿νὼπιον του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν θεου̑

הָדֵא גֵּיר שַׁפִּירָא וַמקַבּלָא קדָם אַלָהָא מַחיָנַן׃

[(15) 1Tim 02, 04]

הֶחָפֵץ שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם יִוָּשְׁעוּ וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת.

אֲשֶׁר חָפֹץ יַחְפֹּץ כִּי יִוָּשְׁעוּ כָל-בְּנֵי-אָדָם וְיִלְמְדוּ לָדַעַת אֶת-אֲמִתּוֺ:

Kterýž chce, aby všickni lidé spaseni byli, a k známosti pravdy přišli.

aby všichni lidé došli spásy a poznali pravdu. ([2 Timoteovi 3:7])

ο῍ς πάντας α᾿νθρὼπους θέλει σωθη̑ναι καὶ ει᾿ς ε᾿πίγνωσιν α᾿ληθείας ε᾿λθει̑ν

הַו דּצָבֵא דּכֻלהֻון בּנַינָשָׁא נִחֻון ונֵתפּנֻון לִידַעתָא דַּשׁרָרָא׃

[(15) 1Tim 02, 05]

הֵן אֶחָד הָאֱלֹהִים, וְאֶחָד הַמְתַוֵּךְ בֵּין אֱלֹהִים לִבְנֵי אָדָם - הָאָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

כִּי אֱלֹהִים אֶחָד הוּא וּמֵלִיץ אֶחָד בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין אֲנָשִׁים הוּא הָאִישׁ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Jedenť jest zajisté Bůh, jeden také i prostředník Boží a lidský, člověk Kristus Ježíš,

Je totiž jeden Bůh a jeden prostředník mezi Bohem a lidmi, člověk Kristus Ježíš, ([Židům 12:24])

ει῟ς γὰρ θεός ει῟ς καὶ μεσίτης θεου̑ καὶ α᾿νθρὼπων α῎νθρωπος Χριστὸς ᾽Ιησου̑ς

חַד הֻו גֵּיר אַלָהָא וחַד הֻו מֵצעָיָא דַּאלָהָא ודַבנַינָשָׁא בַּרנָשָׁא יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(15) 1Tim 02, 06]

אֲשֶׁר נָתַן אֶת עַצְמוֹ כֹּפֶר בְּעַד הַכֹּל. זֹאת הָעֵדוּת בְּעִתּוֹתֶיהָ,

אֲשֶׁר נָתַן אֶת-נַפְשׁוֺ כֹּפֶר בְּעַד כָּל-בְּנֵי אָדָם וְעֵדוּת זוּ עָלֵינוּ לְהַשְׁמִיעַ לְעֵת מְצֹא:

Kterýž dal sebe samého mzdu na vykoupení za všecky, na osvědčení časem svým.

který dal sám sebe jako výkupné za všechny, jako svědectví v určený čas. ([Matouš 20:28; Galatským 1:4; Titovi 2:14; 1 Janův 2:2; Zjevení Janovo 1:5])

ὁ δοὺς ἑαυτὸν α᾿ντίλυτρον ὑπὲρ πάντων τὸ μαρτύριον καιροι̑ς ι᾿δίοις

הַו דּיַהב נַפשֵׁה פֻּורקָנָא חלָף כֻּל אנָשׁ סָהדֻּותָא דֵּאתָת בּזַבנָה׃

[(15) 1Tim 02, 07]

אֲשֶׁר אֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ - אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר - לְמוֹרֵה אֱמוּנָה וֶאֱמֶת לַגּוֹיִם.

וַאֲנִי נִקְרֵאתִי לִהְיוֺת-לָהּ לְמַגִּיד וְשָׁלִיחַ וּמוֺרֶה אֱמֶת וֶאֱמוּנָה לַגּוֺיִם הֵן אֱמֶת אֲדַבֵּרָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא שֶׁקֶר מִלָּי:

K čemuž postaven jsem já za kazatele a apoštola, (pravduť pravím v Kristu a neklamámť), za učitele pohanů u víře a pravdě.

Byl jsem ustanoven hlasatelem a apoštolem tohoto svědectví – mluvím pravdu(b) a nelžu – učitelem pohanů ve víře a v pravdě. (b) var: + v Kristu ([2 Timoteovi 1:11])

ει᾿ς ο῍ ε᾿τέθην ε᾿γώ κη̑ρυξ καὶ α᾿πόστολος α᾿λήθειαν λέγω ου᾿ ψεύδομαι διδάσκαλος ε᾿θνω̑ν ε᾿ν πίστει καὶ α᾿ληθεία

הָי דֵּאנָא אֵתּסִימֵת כּרֻוזָה וַשׁלִיחָה קֻושׁתָּא אָמַר אנָא ולָא מדַגֵּל אנָא דַּהוִית מַלפָנָא דּעַממֵא בּהַימָנֻותָא דַּשׁרָרָא׃ ס

[(15) 1Tim 02, 08]

רְצוֹנִי שֶׁהָאֲנָשִׁים יִתְפַּלְּלוּ בְּכָל מָקוֹם בִּנְשִׂיאַת יָדַיִם טְהוֹרוֹת, בְּלֹא כַּעַס וּבְלֹא מַחֲלֹקֶת.

וְלָכֵן הִנְנִי מְבַקֵּשׁ כִּי הָאֲנָשִׁים יִתְפַּלְּלוּ בְכָל-מָקוֺם וְיִשְׂאוּ יְדֵיהֶם קֹדֶשׁ בִּבְלִי-כַעַשׂ וּמָדוֺן:

Protož chtěl bych, aby se modlili muži na všelikém místě, pozdvihujíce čistých rukou, bez hněvu a bez roztržitosti.

Chci tedy, aby se muži všude ve shromáždění modlili, pozvedajíce ruce v čistotě, bez hněvu a hádek.

βούλομαι ου῏ν προσεύχεσθαι τοὺς α῎νδρας ε᾿ν παντὶ τόπω ε᾿παίροντας ὁσίους χει̑ρας χωρὶς ο᾿ργη̑ς καὶ διαλογισμου̑

צָבֵא אנָא הָכִיל דַּהוַו מצַלֵין גַּברֵא בּכֻל דֻּוכָּא כַּד מרִימִין אִידַיהֻון דַּכיָאיִת דּלָא רֻוגזָא וַדלָא מַחשׁבָתָא׃

[(15) 1Tim 02, 09]

כְּמוֹ כֵן תַּעֲטֶינָה הַנָּשִׁים תִּלְבֹּשֶׁת הוֹלֶמֶת, בִּצְנִיעוּת וּבְאִפּוּק; לֹא בְּהִתְגַּנְדְּרוּת שֵׂעָר, לֹא בְּזָהָב וּפְנִינִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים,

וּכְמוֺ כֵן גַּם-הַנָּשִׁים תִּלְבַּשְׁנָה שִׂמְלוֺת-חֵן הָרְאֻיּוֺת לָהֶן בְּבשֶׁת פָּנִים וּבְטוּב טָעַם לֹא בְחַחְלְפוֺת רֹאשָׁן וְלֹא בְזָהָב וּפְנִינִים וְלֹא בְמַחְלָצוֺת יְקָרוֺת:

Takž také i ženy aby se oděvem slušným s stydlivostí a s středmostí ozdobovaly, ne křtaltováním sobě vlasů, neb zlatem, aneb perlami, aneb drahým rouchem,

Rovněž ženy ať se oblékají slušně a zdobí se prostě a střízlivě, ne účesy a zlatem, perlami nebo drahými šaty, ([1 Petrův 3:3])

ὡσαύτως καὶ γυναι̑κας ε᾿ν καταστολη̑ κοσμίω μετὰ αι᾿δου̑ς καὶ σωφροσύνης κοσμει̑ν ἑαυτάς μὴ ε᾿ν πλέγμασιν καὶ χρυσίω η῍ μαργαρίταις η῍ ἱματισμω̑ πολυτελει̑

הָכַנָא אָף נֵשֵׁא בֵּאסכִּמָא נַכפָּא דַּלבֻושָׁא בּתַחמֵצתָּא וַבנַכפֻּותָא נֵהוֵא תַּצבִּיתהֵין לָא בַּגדֻולֵא וַבדַהבָא אַו בּמַרגָּניָתָא אַו בּנַחתֵּא שַׁפִּירֵא׃

[(15) 1Tim 02, 10]

אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּאֶה לְנָשִׁים הַמַּצְהִירוֹת עַל יִרְאַת שָׁמַיִם - בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

כִּי אִם-בְּמַעֲשִׂים טוֺבִים כַּאֲשֶׁר נָכוֺן לַנָּשִׁם אֲשֶׁר בְּיִרְאַת אֱלֹהִים חֶפְצָן:

Ale (tak, jakž sluší ženám, kteréž dokazují při sobě pobožnosti), dobrými skutky.

nýbrž dobrými skutky, jak se sluší na ženy, které se rozhodly pro zbožný život.

α᾿λλ῾ ο῍ πρέπει γυναιξὶν ε᾿παγγελλομέναις θεοσέβειαν δι῾ ε῎ργων α᾿γαθω̑ν

אֵלָא בַּעבָדֵא טָבֵא אַיכַּנָא דּיָאֵא לנֵשֵׁא דּמֵשׁתַּודּיָן דֵּחלַת אַלָהָא׃

[(15) 1Tim 02, 11]

הָאִשָּׁה תִּלְמַד בְּדוּמִיָּה, בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה.

הָאִשָּׁה תִּלְמַד בְּהַשְׁקֵט וְנַפְשָׁהּ כָּלִיל תִּכָּנֵעַ:

Žena ač se učí mlčeci, ve všeliké poddanosti.

Žena ať přijímá poučení mlčky s veškerou podřízeností. ([1 Korintským 14:34])

γυνὴ ε᾿ν ἡσυχία μανθανέτω ε᾿ν πάση ὑποταγη̑

אַנתּתָא בּשֵׁליָא הוָת יָלפָּא בּכֻל שֻׁועבָּד׃

[(15) 1Tim 02, 12]

אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לָאִשָּׁה לְלַמֵּד, אַף לֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָאִישׁ, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּדוּמִיָּה;

וְאֵינֶנִּי נֹתֵן לָאִשָּׁה לְלַמֵּד וְלֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל-הָאִישׁ כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁ:

Nebo ženě nedopouštím učiti, ani vládnouti nad mužem, ale aby byla v mlčení.

Učit ženě nedovoluji. Žena nemá mít moc nad mužem, nýbrž má se nechat vést.

διδάσκειν δὲ γυναικὶ ου᾿κ ε᾿πιτρέπω ου᾿δὲ αυ᾿θεντει̑ν α᾿νδρός α᾿λλ῾ ει῏ναι ε᾿ν ἡσυχία

לַאנתּתָא גֵּיר למַלָפֻו לָא מַפֵּס אנָא ולָא למַמרָחֻו עַל גַּברָא אֵלָא תֵּהוֵא בּשֵׁליָא׃

[(15) 1Tim 02, 13]

כִּי אָדָם נוֹצַר רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵי כֵן חַוָּה.

כִּי אָדָם נוֺצַר רִאשֹׁנָה וְאַחֲרֵי-כֵן חַוָּה:

Adam zajisté prvé jest stvořen, potom Eva.

Vždyť první byl stvořen Adam a pak Eva. ([Genesis 2:22])

᾽Αδὰμ γὰρ πρω̑τος ε᾿πλάσθη ει῏τα Ευ῞α

אָדָם גֵּיר אֵתגּבֵל לֻוקדַם והָידֵּין חַוָא׃

[(15) 1Tim 02, 14]

אָדָם לֹא נִפְתָּה, אֶלָּא הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמְפַתֶּה וּבָאָה לִידֵי עֲבֵרָה.

וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי אִם-הָאִשָּׁה כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה דִבְרֵי הַמְפַתֶּה עָבְרָה בְּרִית:

A Adam nebyl sveden, ale žena svedena jsuci, příčinou přestoupení byla.

A nebyl to také Adam, kdo byl oklamán, ale žena byla oklamána a dopustila se přestoupení. ([Genesis 3:13])

καὶ ᾽Αδὰμ ου᾿κ η᾿πατήθη ἡ δὲ γυνὴ ε᾿ξαπατηθει̑σα ε᾿ν παραβάσει γέγονεν

וָאדָם לָא טעָא אַנתּתָא דֵּין טעָת ועֵברַת עַל פֻּוקדָּנָא׃

[(15) 1Tim 02, 15]

אֲבָל הִיא תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ יְלָדִים, אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה, בָּאַהֲבָה, בַּקְּדֻשָּׁה וּבַצְּנִיעוּת.

אַךְ יֶשׁ-לָהּ תְּשׁוּעָה בַבָּנִים אֲשֶׁר תֵּלֵד אִם צְנוּעָה הִיא וּבְמַעְגְּלֵי אֱמוּנָה וְאַהֲבָה וּבְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ תֵּיטִיב לָכֶת:

Ale však spasena bude v plození dětí, jestliže by zůstala u víře, a v lásce, a v posvěcení, s středmostí.

Spasena bude jako matka, jestliže setrvá(c) ve víře, lásce, svatosti a střízlivosti. (c) její děti setrvají 3. kapitola

σωθήσεται δὲ διὰ τη̑ς τεκνογονίας ε᾿ὰν μείνωσιν ε᾿ν πίστει καὶ α᾿γάπη καὶ ἁγιασμω̑ μετὰ σωφροσύνης

חָיָא דֵּין בּיַד יַלדֵּיה אֵן נקַוֻון בּהַימָנֻותָא וַבחֻובָּא וַבקַדִּישֻׁותָא וַבנַכפֻּותָא׃ ס

[(15) 1Tim 03, 01]

מְהֵימָן הַדָּבָר: אִישׁ הַשּׁוֹאֵף לִהְיוֹת מַנְהִיג בִּקְהִלָּה, הֲרֵיהוּ מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדָה נַעֲלָה.

הֵן דְּבַר אֱמֶת הוּא אִישׁ כִּי-יְבַקֵּשׁ מִשְׁמֶרֶת רֹאשׁ הָעֵדָה מְבַקֵּשׁ טוֺב:

Věrnáť jest řeč, žádá-li kdo biskupství, žeť výborné práce žádá.

Věrohodné je to slovo: Kdo chce být biskupem, touží po krásném úkolu.

πιστὸς ὁ λόγος ει῎ τις ε᾿πισκοπη̑ς ο᾿ρέγεται καλου̑ ε῎ργου ε᾿πιθυμει̑

מהַימנָא הי מֵלתָא דֵּאן אנָשׁ רָאֵג קַשִׁישֻׁותָא עבָדֵא טָבֵא רָאֵג׃

[(15) 1Tim 03, 02]

לָכֵן הַמַּנְהִיג צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי, בַּעַל אִשָּׁה אַחַת, אִישׁ מְפֻכָּח, מְאֻפָּק, מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, מַכְנִיס אוֹרְחִים, יוֹדֵעַ לְלַמֵּד;

אַךְ רֹאשׁ הָעֵדָה תָּמִים יִהְיֶה בְּלֹא שֶׁמֶץ דָּבָר בַּעַל-אִשָּׁה אַחַת שָׂם דֶּרֶךְ נְבוֺן דָּבָר וְרָצוּי לִבְנֵי אָדָם דְּלָתָיו לְאֹרֵחַ יִפְתַּח וְאִישׁ מַשְׂכִּיל לְלַמֵּד:

Ale musíť biskup býti bez úhony, jedné manželky muž, bedlivý, středmý, vážný, k hostem přívětivý, způsobný k učení,

Nuže, biskup má být bezúhonný, jen jednou ženatý(d), střídmý, rozvážný, řádný, pohostinný, schopný učit, (d) žít s jednou ženou (podobně 1 Timoteovi 3:12) ([Titovi 1:6-Titovi 1:9])

δει̑ ου῏ν τὸν ε᾿πίσκοπον α᾿νεπίλημπτον ει῏ναι μια̑ς γυναικὸς α῎νδρα νηφάλιον σὼφρονα κόσμιον φιλόξενον διδακτικόν

וָלֵא דֵּין דּנֵהוֵא קַשִׁישָׁא אַינָא דּמֻומָא לָא מֵשׁתּכַח בֵּה וַהוָא בַּעלָא דַּחדָא אַנתּתָא אַינָא דּעִיר רֵעיָנֵה וַנכֵף וַמטַכַּס ורָחֵם אַכסנָיֵא ומַלפָן׃

[(15) 1Tim 03, 03]

לֹא מִתְמַכֵּר לְיַיִן, לֹא בַּעַל אֶגְרוֹף אֶלָּא אָדָם הַנּוֹהֵג בְּסוֹבְלָנוּת, לֹא נִמְהָר לָרִיב וְלֹא רוֹדֵף כֶּסֶף;

לֹא שֹׁתֶה שִׁכּוֺר וְלֹא בַעַל מַהֲלֻמּוֺת כִּי אִם-עֹשֶׂה רְצוֺן זוּלָתוֺ רֹדֵף שָׁלוֺם וּמֹאֵס בְּבֶצַע כָּסֶף:

Ne piján vína, ne bitec, ani mrzkého zisku žádostivý, ale mírný, ne svárlivý, ne lakomec,

ne pijan, ne rváč, nýbrž vlídný, smířlivý, nezištný.

μὴ πάροινον μὴ πλήκτην α᾿λλὰ ε᾿πιεικη̑ α῎μαχον α᾿φιλάργυρον

ולָא עָבַר עַל חַמרָא ולָא רָהטָא אִידֵה למֵמחָא אֵלָא נֵהוֵא מַכִּיך ולָא נַצָי ולָא רָחֵם כֵּספָּא׃

[(15) 1Tim 03, 04]

אָדָם שֶׁמַּנְהִיג הֵיטֵב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ וּבָנָיו נִשְׁמָעִים לוֹ בִּמְלוֹא דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

וְגַם הוּא שׁרֵר בְּבֵיתוֺ וּבָנָיו נִכְנָעִים לְפָנָיו וּמוֺרָאוֺ עֲלֵיהֶם:

Kterýž by dům svůj dobře spravoval, kterýž by dítky měl v poddanosti se vší poctivostí.

Má dobře vést svou rodinu a mít děti poslušné a počestné;

του̑ ι᾿δίου οι῎κου καλω̑ς προιστάμενον τέκνα ε῎χοντα ε᾿ν ὑποταγη̑ μετὰ πάσης σεμνότητος

וַמדַבַּר בַּיתֵּה שַׁפִּיר וַאחִיד בּנַוהי בּשֻׁועבָּדָא בּכֻלָה דַּכיֻותָא׃

[(15) 1Tim 03, 05]

הֲרֵי אִם לֹא יֵדַע אִישׁ לְנַהֵל אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, כֵּיצַד יוּכַל לִדְאֹג לִקְהִלַּת אֱלֹהִים?

כִּי אִם-לֹא יֵדַע אִישׁ לִהְיוֺת שׁרֵר בְּבֵיתוֺ אֵיכָה יְכַלְכֵּל אֶת-עֲדַת אֱלֹהִים:

(Nebo jestliže kdo domu svého spraviti neumí, kterak o církev Páně pečovati bude?)

nedovede-li někdo vést svou rodinu, jak se bude starat o Boží církev?

ει᾿ δέ τις του̑ ι᾿δίου οι῎κου προστη̑ναι ου᾿κ οι῏δεν πω̑ς ε᾿κκλησίας θεου̑ ε᾿πιμελήσεται

אֵן גֵּיר בַּיתָּא דּנַפשֵׁה לָא יָדַע דַּנדַבַּר שַׁפִּיר אַיכַּנָא מֵשׁכַּח עִדּתֵּה דַּאלָהָא דַּנדַבַּר׃

[(15) 1Tim 03, 06]

וְאַל יְהֵא צָעִיר בָּאֱמוּנָה, פֶּן יִתְיַהֵר וְיִפֹּל בְּדִין הַשָֹטָן.

אַף לֹא תַלִמִיד חָדָשׁ פֶּן-יָרוּם לְבָבוֺ וְהַמַּשְׂטִין יַרְשִׁיעֶנּוּ בַּדִּין:

Ne novák, aby nadut jsa, neupadl v potupení ďáblovo.

Nemá být nově pokřtěný, aby nezpyšněl a nepropadl odsouzení ďáblovu(e). (e) stejnému odsouzení jako ďábel

μὴ νεόφυτον ι῞να μὴ τυφωθεὶς ει᾿ς κρίμα ε᾿μπέση του̑ διαβόλου

ולָא נֵהוֵא טלֵא תֻּולמָדֵה דּלָא נֵתּרִים ונֵפֵּל בּדִינֵה דּסָטָנָא׃

[(15) 1Tim 03, 07]

הוּא צָרִיךְ גַּם לְשֵׁם טוֹב בְּפִי אֵלֶּה שֶׁבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה וְלֹא יִפֹּל בְּפַח הַשָֹטָן.

וְגַם-שֵׁם טוֺב נָחוּץ לוֺ מִפִּי הָעֹמְדִים מִחוּץ לְבִלְתִּי יְהִי לָבוּז וּלְבִלְתִּי יִפֹּל בְּפַח הַמַּשְׂטִין:

Musíť také i svědectví dobré míti od těch, kteříž jsou vně, aby neupadl v pohanění a v osídlo ďáblovo.

Musí mít také dobrou pověst u těch, kdo jsou mimo církev, aby neupadl do pomluv a ďáblových nástrah.

δει̑ δὲ καὶ μαρτυρίαν καλὴν ε῎χειν α᾿πὸ τω̑ν ε῎ξωθεν ι῞να μὴ ει᾿ς ο᾿νειδισμὸν ε᾿μπέση καὶ παγίδα του̑ διαβόλου

וָלֵא דֵּין דָּאף סָהדֻּותָא שַׁפִּירתָּא אִית לֵה מֵן בַּרָיֵא דּלָא נֵפֵּל בּחֵסדָּא וַבפַחֵא דּסָטָנָא׃

[(15) 1Tim 03, 08]

כֵּן גַּם הַשַּׁמָּשִׁים צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים רְצִינִיִּים; לֹא הֲפַכְפְּכָנִים בְּדִבּוּרָם, לֹא מִתְמַכְּרִים לְיַיִן וְלֹא רוֹדְפֵי בֶּצַע,

וְכֵן הַמְשָׁרְתִים מְכֻבָּדִים יִהְיוּ לֹא דֹבְרִים בְּלֵב וָלֵב לֹא סֹבְאֵי יַיִן וְלֹא נֹטִים אַחֲרֵי הַבָּצַע:

Takž podobně jahnové mají býti poctiví, ne dvojího jazyka, ne mnoho vína pijící, ne žádostiví mrzkého zisku,

Rovněž jáhnové(f) mají být čestní, ne dvojací v řeči, ne oddaní vínu, ne ziskuchtiví. (f) ř: diakoni

διακόνους ὡσαύτως σεμνούς μὴ διλόγους μὴ οι῎νω πολλω̑ προσέχοντας μὴ αι᾿σχροκερδει̑ς

וָאף משַׁמשָׁנֵא הָכַנָא נֵהוֻון דּכֵין ולָא נמַללֻון תַּרתֵּין ולָא נֵהוֻון צלֵין לחַמרָא סַגִּיָאא ולָא נֵרחמֻון יֻותרָנֵא טַנפֵּא׃

[(15) 1Tim 03, 09]

אֶלָּא אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים אֶת סוֹד הָאֱמוּנָה בְּמַצְפּוּן טָהוֹר.

נֹצְרִים סוֺד הָאֱמוּנָה בְּלֵב טָהוֺר:

Mající tajemství víry v svědomí čistém.

Mají uchovávat tajemství víry v čistém svědomí.

ε῎χοντας τὸ μυστήριον τη̑ς πίστεως ε᾿ν καθαρα̑ συνειδήσει

אֵלָא נֵאחדֻון ארָזָא דּהַימָנֻותָא בּתִארתָּא דּכִיתָא׃

[(15) 1Tim 03, 10]

הַלָּלוּ יִבָּחֲנוּ תְּחִלָּה; אַחֲרֵי שֶׁיִּמָּצֵא שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי יְשָׁרְתוּ כְּשַׁמָּשִׁים.

וְגַם-הֵם יִבָּחֲנוּ בָרִאשֹׁנָה וְאִם שֶׁמֶץ דָּבָר לֹא נִמְצָא בָם יִקְרְבוּ לְשָׁרֵת:

A ti také ať jsou nejprv zkušeni, a tak ať přisluhují, jsouce bez úhony.

Ať jsou nejdříve vyzkoušeni, a teprve potom, když jim nelze nic vytknout, ať konají svou službu.

καὶ ου῟τοι δὲ δοκιμαζέσθωσαν πρω̑τον ει῏τα διακονείτωσαν α᾿νέγκλητοι ο῎ντες

והֵנֻון הָלֵין נֵתבּקֻון לֻוקדַם והָידֵּין נשַׁמשֻׁון כַּד אִיתַיהֻון דּלָא רֵשׁיָן סּ סּ׃

[(15) 1Tim 03, 11]

כְּמוֹ כֵן הַנָּשִׁים; עֲלֵיהֶן לִהְיוֹת רְצִינִיּוֹת, נִמְנָעוֹת מִלָּשׁוֹן הָרָע, מְפֻכָּחוֹת, נֶאֱמָנוֹת בְּכָל דָּבָר.

וּכְמוֺ כֵן גַּם-הַנָּשִׁים כְּבוּדוֺת תִּהְיֶינָה צוֺפִיּוֺת הֲלִיכוֺתֵיהֶן וְנֶאֱמָנוֺת בַּכֹּל וְלֹא שׁטְנוֺת בִּלְשׁוֺנָן:

Též i manželky ať mají poctivé, neutrhavé, středmé, ve všem věrné.

Právě tak ženy v této službě(g) mají být čestné, ne pomlouvačné, střídmé, ve všem věrné. (g) jáhenky

γυναι̑κας ὡσαύτως σεμνάς μὴ διαβόλους νηφαλίους πιστὰς ε᾿ν πα̑σιν

הָכַנָא אָף נֵשֵׁא נֵהויָן נַכפָּן ונֵהוֵא עִיר רֵעיָנהֵין ונֵהויָן מהַימנָן בּכֻל מֵדֵּם ולָא נֵהויָן אָכלָן קַרצֵא׃ ס

[(15) 1Tim 03, 12]

הַשַּׁמָּשׁ יִהְיֶה בַּעַל אִשָּׁה אַחַת, אָדָם שֶׁמַּנְהִיג הֵיטֵב אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ.

וְהַמְשָׁרְתִים בַּעֲלֵי אִשָּׁה אַחַת יִהְיוּ הַמְכַלְכְּלִים בְּנֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם כַּמִּשְׁפָּט:

Jahnové buďtež jedné manželky muži, kteříž by dítky dobře spravovali i své domy.

Jáhni ať jsou jen jednou ženatí, ať dobře vedou své děti a celou rodinu.

διάκονοι ε῎στωσαν μια̑ς γυναικὸς α῎νδρες τέκνων καλω̑ς προιστάμενοι καὶ τω̑ν ι᾿δίων οι῎κων

משַׁמשָׁנֵא נֵהוֻון אַינָא דַּחדָא אַנתּתָא הוָת לֵה ודַבַּר בּנַוהי ובַיתֵּה שַׁפִּיר׃

[(15) 1Tim 03, 13]

הַמֵּיטִיבִים לְשָׁרֵת מַשִֹיגִים לְעַצְמָם מַעֲמָד טוֹב וּבִטָּחוֹן רַב בָּאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּן כַּמִּשְׁפָּט יִקְנוּ לָהֶם מַעֲלָה רָמָה וְיֶתֶר-עָז בֶּאֱמוּנָה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Nebo kteříž by dobře přisluhovali, dobrého stupně sobě dobudou, a mnohé doufanlivosti u víře, kteráž jest v Kristu Ježíši.

Konají-li dobře svou službu, získávají si důstojné postavení a velkou jistotu ve víře v Krista Ježíše.

οἱ γὰρ καλω̑ς διακονήσαντες βαθμὸν ἑαυτοι̑ς καλὸν περιποιου̑νται καὶ πολλὴν παρρησίαν ε᾿ν πίστει τη̑ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

אַילֵין גֵּיר דּשַׁמֵשׁו שַׁפִּיר דַּרגָא טָבָא קָנֵין לנַפשׁהֻון ומַגלֵא אַפֵּא סַגִּיָאא בּהַימָנֻותָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(15) 1Tim 03, 14]

אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּתִקְוָה לָבוֹא אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה.

כָּזֹאת כָּתַבְתִּי לְךׇ בְּתוֺחַלְתִּי כִּי אָחִישׁ לָבוֺא אֵלֶיךׇ:

Totoť píši tobě, maje naději, že brzo přijdu k tobě.

Doufám, že k tobě brzo přijdu. Ale píši ti to

ταυ̑τά σοι γράφω ε᾿λπίζων ε᾿λθει̑ν πρὸς σὲ ε᾿ν τάχει

הָלֵין כָּתֵב אנָא לָך כַּד מסַבַּר אנָא דּבַעגַל אָתֵא אנָא לוָתָך׃

[(15) 1Tim 03, 15]

אֲבָל אִם אֶתְמַהְמַהּ, הִנֵּה תֵּדַע כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּבֵית אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הוּא קְהִלַּת אֱלֹהִים חַיִּים, עַמּוּד הָאֱמֶת וִיסוֹדָהּ.

וְאִם-אֵחַר מִבּוֺא תֵּדַע בָּזֹאת אֵיךְ לְהִתְהַלֵּךְ בְּבֵית אֱלֹהִים הֲלֹא הִיא עֲדַת אֵל חַי עַמּוּד הָאֱמֶת וִיסוֺדָהּ:

Pakliť prodlím, abys věděl, kterak máš v domě Božím obcovati, kterýž jest církev Boha živého, sloup a utvrzení pravdy.

pro případ, že bych se opozdil, abys věděl, jak je třeba si počínat v Božím domě, jímž je církev živého Boha, sloup a opora pravdy. ([Žalmy 3:6])

ε᾿ὰν δὲ βραδύνω ι῞να ει᾿δη̑ς πω̑ς δει̑ ε᾿ν οι῎κω θεου̑ α᾿ναστρέφεσθαι η῞τις ε᾿στὶν ε᾿κκλησία θεου̑ ζω̑ντος στυ̑λος καὶ ἑδραίωμα τη̑ς α᾿ληθείας

וֵאן הֻו דֵּין דּמַוחַר אנָא דּתֵדַּע אַיכַּנָא וָלֵא למֵתהַפָּכֻו בּבַיתֵּה דַּאלָהָא דִּאיתֵיה עִדּתָּא דַּאלָהָא חַיָא עַמֻודָא ושֵׁתֵאסתָא דַּשׁרָרָא׃

[(15) 1Tim 03, 16]

אָכֵן גָּדוֹל סוֹד הַחֲסִידוּת: הִתְגַּלָּה בַּבָּשָׂר, נִצְדַּק בָּרוּחַ, נִרְאָה לַמַּלְאָכִים, הֻגַּד בַּגּוֹיִם, הָאֳמַן בָּעוֹלָם, הָעֳלָה לַמָּרוֹם בְּכָבוֹד.

אָמְנָם גָּדוֺל סוֺד הַחֲסִידוּת אֱלֹהִים נִגְלָה בַבָּשָׂר וְצִדְקָתוֺ נִגְלְתָה בָרוּחַ מַלְאָכִים רָאוּ פָנָיו וְגוֺיִם הִתְבַּ׹ְּׂרוּ יְשׁוּעָתוֺ אֱמוּנָתוֺ מָלְאָה תֵבֵל וַיַּעַל לַמָּרוֺם בְּכָבוֺד:

A v pravdě velikéť jest tajemství pobožnosti, že Bůh zjeven jest v těle, ospravedlněn v Duchu, ukázal se andělům, kázán jest pohanům, uvěřeno jemu na světě, zhůru přijat jest v slávu.

Vpravdě veliké je tajemství zbožnosti: (h)Byl zjeven v těle, ospravedlněn Duchem, viděn od andělů(i), hlásán národům, došel víry ve světě, byl přijat do slávy. (h) var: + Bůh (i) poslů 4. kapitola ([Jan 1:14; Marek 16:19])

καὶ ὁμολογουμένως μέγα ε᾿στὶν τὸ τη̑ς ευ᾿σεβείας μυστήριον ο῍ς ε᾿φανερὼθη ε᾿ν σαρκί ε᾿δικαιὼθη ε᾿ν πνεύματι ω῎φθη α᾿γγέλοις ε᾿κηρύχθη ε᾿ν ε῎θνεσιν ε᾿πιστεύθη ε᾿ν κόσμω α᾿νελήμφθη ε᾿ν δόξη

ושַׁרִירָאיִת רַב הֻו ארָזָא הָנָא דּכִאנֻותָא דֵּאתגּלִי בַּבסַר וֵאזדַּדַּק בּרֻוח וֵאתחזִי למַלַאכֵא וֵאתכּרֵז בֵּית עַממֵא וֵאתהַימַן בּעָלמָא וֵאסתַּלַק בּשֻׁובחָא׃ ס

[(15) 1Tim 04, 01]

הָרוּחַ אוֹמֶרֶת בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִסְטוּ אֲנָשִׁים מִן הָאֱמוּנָה וְיִפְנוּ לְרוּחוֹת מַטְעוֹת וּלְתוֹרוֹת שֶׁל שֵׁדִים,

וְהָרוּחַ יַגִּיד דֵּי-בָאֵר כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים יִתְעוּ אֲנָשִׁים מֵאָרְחוֺת אֱמוּנָה וְיִזְנוּ אַחֲרֵי רוּחוֺת מְתַעְתְּעִים וְתוֺרֹת הַשֵּׁדִים:

Duch pak světle praví, že v posledních časích odvrátí se někteří od víry, poslouchajíce duchů bludných a učení ďábelských,

Duch výslovně praví, že v posledních dobách někteří odpadnou od víry a přidrží se těch, kteří svádějí démonskými naukami, ([2 Timoteovi 3:1; 2 Petrův 3:3; 1 Janův 2:18; 2 Tesalonickým 2:3])

τὸ δὲ πνευ̑μα ρ᾿ητω̑ς λέγει ο῞τι ε᾿ν ὑστέροις καιροι̑ς α᾿ποστήσονταί τινες τη̑ς πίστεως προσέχοντες πνεύμασιν πλάνοις καὶ διδασκαλίαις δαιμονίων

רֻוחָא דֵּין פּשִׁיקָאיִת אָמרָא דַּבזַבנֵא אחרָיֵא נֵפרקֻון אנָשׁ אנָשׁ מֵן הַימָנֻותָא ונִאזֻלון בָּתַר רֻוחֵא טָעיָתָא ובָתַר יֻולפָּנֵא דּשִׁאדֵא׃

[(15) 1Tim 04, 02]

בְּאֶמְצָעוּת מַטִּיפֵי כָּזָב מִתְחַסְּדִים אֲשֶׁר מַצְפּוּנָם שֶׁלָּהֶם קָהָה כְּחוּשִׁים שֶׁקָּהוּ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.

עַל-יְדֵי מַטִּיפֵי כָזָב וְשִׂפְתֵי חֲנֵפִים אֲשֶׁר לִבָּם קָשֶׁה כְּנִכְוֶה בְּבַרְזֶל לֹהֵט:

V pokrytství lež mluvících, a cejchované majících svědomí své,

jsou pokrytci, lháři a mají vypálen cejch na vlastním svědomí.

ε᾿ν ὑποκρίσει ψευδολόγων κεκαυστηριασμένων τὴν ι᾿δίαν συνείδησιν

הָלֵין דּבֵאסכִּמָא דַּגָּלָא מַטעֵין וַממַללִין כַּדָּבֻותָא וַכוֵין בּתִארתּהֻון׃

[(15) 1Tim 04, 03]

הַלָּלוּ יַאַסְרוּ לָשֵׂאת אִשָּׁה וְיַטִּילוּ אִסּוּר עַל מִינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם אֱלֹהִים לְמַעַן יֹאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעֵי הָאֱמֶת.

אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר לֹא יִתְּנוּ לָקַחַת אִשָּׁה וּמַאֲכָלִי שׁוֺנִים יַרְחִיקוּן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לֶאֱכֹל בְּתוֺדָה לְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה וְיֹדְעֵי אֱמֶת:

Zbraňujících ženiti se, přikazujících zdržovati se od pokrmů, kteréž Bůh stvořil k užívání s díkčiněním věřícím a těm, kteříž poznali pravdu.

Zakazují lidem ženit se a jíst pokrmy, které Bůh stvořil, aby je s děkováním požívali ti, kdo věří a kdo poznali pravdu. ([Genesis 9:3; 1 Korintským 10:30])

κωλυόντων γαμει̑ν α᾿πέχεσθαι βρωμάτων α῍ ὁ θεὸς ε῎κτισεν ει᾿ς μετάλημψιν μετὰ ευ᾿χαριστίας τοι̑ς πιστοι̑ς καὶ ε᾿πεγνωκόσι τὴν α᾿λήθειαν

וכָלֵין למֵזדַּוָגֻו ומַפרקִין מֵן מֵאכלָתָא אַילֵין דַּאלָהָא בּרָא אֵנֵין לחֻושָׁחָא וַלתַודִּיתָא לַאילֵין דַּמהַימנִין ויָדעִין שׁרָרָא׃

[(15) 1Tim 04, 04]

הֵן כָּל מַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים טוֹב הוּא, וְאֵין לִפְסֹל דָּבָר אִם אוֹכְלִים אוֹתוֹ בִּבְרָכָה,

כִּי כֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים טוֺב הוּא וְאֵין פִּגּוּל מְאוּמָה אִם-בְּתוֺדָה יֵאָכֵל:

Nebo všeliké stvoření Boží dobré jest, a nic nemá zamítáno býti, což se s díků činěním přijímá.

Neboť všechno, co Bůh stvořil, je dobré a nemá se zavrhovat nic, co se přijímá s díkůvzdáním. ([Genesis 1:31; Skutky apoštolské 10:15; Římanům 14:14])

ο῞τι πα̑ν κτίσμα θεου̑ καλόν καὶ ου᾿δὲν α᾿πόβλητον μετὰ ευ᾿χαριστίας λαμβανόμενον

מֵטֻל דּכֻל דַּברֵא לַאלָהָא שַׁפִּיר הֻו ולַיתּ מֵדֵּם דּמַסלַי אֵן בּתַודִּיתָא נֵתנסֵב׃

[(15) 1Tim 04, 05]

שֶׁכֵּן הוּא מְקֻדָּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה.

כִּי יִתְקַדֵּשׁ בְּאִמְרֵי-אֵל וּבִרְכָתוֺ:

Posvěcuje se zajisté skrze slovo Boží a modlitbu.

Vždyť je to posvěceno Božím slovem a modlitbou.

ἁγιάζεται γὰρ διὰ λόγου θεου̑ καὶ ε᾿ντεύξεως

מֵתקַדַּשׁ גֵּיר בּמֵלתָא דַּאלָהָא ובַצלֻותָא׃

[(15) 1Tim 04, 06]

אִם תּוֹרֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחִים, תִּהְיֶה מְשָׁרֵת טוֹב לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, מְשָׁרֵת הַנִּזּוֹן מִדִּבְרֵי הָאֱמוּנָה וּמֵהַתּוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁדָּבַקְתָּ בָּהּ.

אִם-תָּשִׂים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי הָאַחִים מְשָׁרֵת טוֺב תִּהְיֶה לְיֵשׁוּעַ מְשִׁיחֵנוּ וְאָמוּן עֲלֵי-אָרְחוֺת אֱמוּנָה וְתוֺרָה יְשָׁרָה אֲשֶׁר דָּבְקָה נַפְשְׁךׇ אַחֲרֶיהָ:

Toto předkládaje bratřím, budeš dobrý služebník Jezukristův, vykrmený slovy víry a pravého učení, kteréhož jsi následoval.

Toto bratřím zdůrazňuj a budeš dobrým služebníkem Krista Ježíše, vychovaným slovy víry a pravého učení, které sis osvojil.

ταυ̑τα ὑποτιθέμενος τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς καλὸς ε῎ση διάκονος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ ε᾿ντρεφόμενος τοι̑ς λόγοις τη̑ς πίστεως καὶ τη̑ς καλη̑ς διδασκαλίας η῟ παρηκολούθηκας

הָלֵין אֵן תֵּהוֵא מַלֵף לַאחַיךְּ משַׁמשָׁנָא טָבָא תֵּהוֵא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא כַּד מֵתרַבֵּא אַנתּ בּמֵלֵא דּהַימָנֻותָא וַביֻולפָּנָא טָבָא דּיַלִיף אַנתּ׃ ס

[(15) 1Tim 04, 07]

אוּלָם הִתְרַחֵק מֵאַגָּדוֹת טְפֵלוֹת וְנִפְסָדוֹת. אַמֵּן אֶת עַצְמְךָ לַחֲסִידוּת,

אַךְ הַרְחֵק מֵאַגָּדוֺת סָרוֺת טַעַם כְּשִׂיחוֺת נָשִׁים זְקֵנוֺת וַחֲנֹךְ לְנַפְשְׁךׇ בִּפְעֻלּוֺת יִרְאַת אֱלֹהִים:

Světské pak a babské básně zavrz, ale cvič se v pobožnosti.

Bezbožné a dětinské(j) báje odmítej. Cvič se ve zbožnosti. (j) ř: stařecké

τοὺς δὲ βεβήλους καὶ γραὼδεις μύθους παραιτου̑ γύμναζε δὲ σεαυτὸν πρὸς ευ᾿σέβειαν

מֵן שֻׁועיָתָא דֵּין פַּכִּיהָתָא דּסָבָתָא אֵשׁתַּאל ודַרֵשׁ נַפשָׁך בּכִאנֻותָא׃

[(15) 1Tim 04, 08]

שֶׁהֲרֵי הַהִתְאַמְּנוּת הַגּוּפָנִית מוֹעִילָה בְּמִדָּה מְעַטָּה, אֲבָל הַחֲסִידוּת מוֹעִילָה בַּכֹּל וּבָהּ הַבְטָחָה לַחַיִּים שֶׁבַּהוֶֹה וְלַחַיִּים שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא.

כִּי בִּפְעֻלּוֺת הַגּוּף תִּשְׂתַּכֵּר מְעַט מִזְעָר וְיִרְאַת אֱלֹהִים לְהוֺעִיל לְךׇ בְּכָל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה וּשְׂכָרָהּ אִתָּהּ חַיֵּי הָעוֺלָם הַזֶּה וְחַיֵּי הָעוֺלָם הַבָּא:

Nebo tělesné cvičení malého jest užitku, ale pobožnost ke všemu jest užitečná, a má i nynějšího i budoucího života zaslíbení.

Cvičení těla(k) je užitečné pro málo věcí, avšak zbožnost je užitečná pro všechno a má zaslíbení pro život nynější i budoucí. (k) askeze

ἡ γὰρ σωματικὴ γυμνασία πρὸς ο᾿λίγον ε᾿στὶν ω᾿φέλιμος ἡ δὲ ευ᾿σέβεια πρὸς πάντα ω᾿φέλιμός ε᾿στιν ε᾿παγγελίαν ε῎χουσα ζωη̑ς τη̑ς νυ̑ν καὶ τη̑ς μελλούσης

דֻּורָשָׁא גֵּיר דּפַגרָא זַבנָא הו זעֻורָא מַותַּר כִּאנֻותָא דֵּין בּכֻל מֵדֵּם מַותּרָא וִאית לָה שֻׁוודָּיָא דּחַיֵא דּזַבנָא הָנָא ודַעתִיד׃ ס

[(15) 1Tim 04, 09]

מְהֵימָן הַדָּבָר הַזֶּה וְרָאוּי לְהַסְכָּמָה מְלֵאָה -

וְהַדָּבָר הַזֶּה אֱמֶת הוּא וְיָאֲתָה לְכָל-אָדָם לְקַבְּלוֺ:

Věrnáť jest tato řeč, a hodná, aby všelijak oblíbena byla.

Věrohodné je to slovo a zaslouží si plného souhlasu.

πιστὸς ὁ λόγος καὶ πάσης α᾿ποδοχη̑ς α῎ξιος

מהַימנָא הי מֵלתָא ושָׁויָא הי לַמקַבָּלֻותָה׃

[(15) 1Tim 04, 10]

וְאָמְנָם לְשֵׁם כָּךְ אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים וְנֶאֱבָקִים - שֶׁתִּקְוָתֵנוּ הִיא בֵּאלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר הוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּיִחוּד שֶׁל הַמַּאֲמִינִים.

וּבַעֲבוּר הַדָּבָר הַזֶּה עָמַלְנוּ וְיָגַעְנוּ יַעַן כִּי-שַׂמְנוּ בְאֵל-חַי מַחְסֵנוּ הַמּוֺשִׁיעַ לְכָל-אָדָם וְעַל-יֶתֶר לַמַּאֲמִינִים בּוֺ:

Proto zajisté i pracujeme, i pohanění neseme, že naději máme v Bohu živém, kterýž jest ochránce všech lidí, a zvláště věřících.

Proto se namáháme a zápasíme(l), že máme naději v živém Bohu, který je Spasitel všech lidí, zvláště věřících. (l) var: jsme tupeni

ει᾿ς του̑το γὰρ κοπιω̑μεν καὶ α᾿γωνιζόμεθα ο῞τι η᾿λπίκαμεν ε᾿πὶ θεω̑ ζω̑ντι ο῞ς ε᾿στιν σωτὴρ πάντων α᾿νθρὼπων μάλιστα πιστω̑ν

מֵטֻל הָדֵא הו גֵּיר לָאֵינַן ומֵתחַסדִינַן דַּמסַבּרִינַן בַּאלָהָא חַיָא דִּאיתַוהי מַחיָנָא דַּבנַינָשָׁא כֻּלהֻון יַתִּירָאיִת דַּמהַימנֵא׃

[(15) 1Tim 04, 11]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּצַוֶּה וּתְלַמֵּד.

וְאַתָּה תְּצַוֶּה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּתְלַמֵּד אֹתָם:

Ty věci předkládej, a uč.

To přikazuj a tomu uč.

παράγγελλε ταυ̑τα καὶ δίδασκε

הָלֵין אַלֵף ופַקֵד׃

[(15) 1Tim 04, 12]

אַל יָבוּז לְךָ אִישׁ בְּשֶׁל צְעִירוּתְךָ. וְאוּלָם הֱיֵה מוֹפֵת לַמַּאֲמִינִים, בְּדִבּוּר, בְּהִתְנַהֲגוּת, בְּאַהֲבָה, בֶּאֱמוּנָה וּבְטָהֳרָה.

אַל-יָבוּז לְךׇ אִישׁ לֵאמֹר עוֺדְךׇ נָעַר רַק הֱיֵה לַמַּאֲמִינִים לְמוֺפֵת בִּדְבָרֶיךׇ בְּמַעֲשֶׂיךׇ בְּאַהֲבָתְךׇ בְּרוּחַ בְּאֱמוּנָתֶךׇ וּבְבֹר לְבָבֶךׇ:

Nižádný mladostí tvou nepohrdej, ale buď příkladem věrných v řeči, v obcování, v lásce, v duchu, u víře, v čistotě.

Nikdo ať tebou nepohrdá proto, že jsi mladý; ale těm, kdo věří, buď vzorem v řeči, v chování, v lásce(m), ve víře, v čistotě. (m) var: + v Duchu ([Titovi 2:15; 1 Korintským 16:11])

μηδείς σου τη̑ς νεότητος καταφρονείτω α᾿λλὰ τύπος γίνου τω̑ν πιστω̑ν ε᾿ν λόγω ε᾿ν α᾿ναστροφη̑ ε᾿ν α᾿γάπη ε᾿ν πίστει ε᾿ν ἁγνεία

ולָא אנָשׁ נַבסֵא עַל טַליֻותָך אֵלָא הוִי דּמֻותָא לַמהַימנֵא בּמֵלתָא וַבהֻופָּכָא וַבחֻובָּא וַבהַימָנֻותָא וַבדַכיֻותָא׃

[(15) 1Tim 04, 13]

שְׁקֹד עַל קְרִיאָה בְּצִבּוּר שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, עַל הַהַטָּפָה וְעַל הַהוֹרָאָה - עַד שֶׁאָבוֹא.

וְשָׁמַרְתָּ לַהֲגוֺת בִּסְפָרִים תָּמִיד לְהַשְׁמִיעַ מוּסָרְךׇ וְלִקְחֲךׇ עַד-בֹּאִי אֵלֶיךׇ:

Dokudž nepřijdu, buď pilen čítání, napomínání, učení.

Než přijdu, ujmi se předčítání, kázání, vyučování.

ε῞ως ε῎ρχομαι πρόσεχε τη̑ α᾿ναγνὼσει τη̑ παρακλήσει τη̑ διδασκαλία

עַד אָתֵא אנָא אֵתחַפַּט בּקֵריָנָא וַבבָעֻותָא וַביֻולפָּנָא׃

[(15) 1Tim 04, 14]

אַל תַּזְנִיחַ אֶת הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר בְּךָ, שֶׁנִּתְּנָה לְךָ עַל־פִּי נְבוּאָה בִּסְמִיכַת יְדֵיהֶם שֶׁל זִקְנֵי הַקְּהִלָּה.

אַל-תֶּרֶף יָדֶיךׇ מִמַּתַּת שָׁמַיִם אֲשֶׁר נִתְּנָה לְךׇ בִּדְבַר נְבוּאָה כַּאֲשֶׁר סָמְכוּ הַזְּקֵנִים אֶת-יְדֵיהֶם עָלֶיךׇ:

Nezanedbávej daru, kterýž jest v tobě, jenžť jest dán skrze proroctví s vzkládáním rukou starších.

Nezanedbávej svůj dar, který ti byl dán podle prorockého pokynu, když na tebe starší vložili ruce. ([Skutky apoštolské 6:6])

μὴ α᾿μέλει του̑ ε᾿ν σοὶ χαρίσματος ο῍ ε᾿δόθη σοι διὰ προφητείας μετὰ ε᾿πιθέσεως τω̑ν χειρω̑ν του̑ πρεσβυτερίου

ולָא תֵּבסֵא בּמַוהַבתָא דִּאית בָּך הָי דֵּאתיַהבַּת לָך בַּנבִיֻותָא ובַסיָם אִידָא דּקַשִׁישֻׁותָא׃

[(15) 1Tim 04, 15]

שִׂים לִבְּךָ אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַתְמֵד בָּהֶם, לְמַעַן תֵּרָאֶה הִתְקַדְּמוּתְךָ לַכֹּל.

שִׁיתָה כָּל-הֶגְיוֺנְךׇ וּמַעְיָנֶיךׇ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְכָל-אָדָם יֶחֱזֶה בְּךׇ כַּאֲשֶׁר תַּעֲלֶה מַעְלָה מָעְלָה:

O tom přemyšluj, v tom buď, aby prospěch tvůj zjevný byl všechněm.

Na to mysli, v tom žij, aby tvůj pokrok byl všem(n) patrný. (n) var: ve všem 5. kapitola

ταυ̑τα μελέτα ε᾿ν τούτοις ι῎σθι ι῞να σου ἡ προκοπὴ φανερὰ η῏ πα̑σιν

בּהָלֵין אֵתהַגָּא וַבהֵין הוִי דּתֵתִידַע לכֻלנָשׁ דּלַקדָמַיךְּ אָתֵא אַנתּ׃

[(15) 1Tim 04, 16]

הַשְׁגַּח עַל עַצְמְךָ וְשִׁית לִבְּךָ לַהוֹרָאָה. הַתְמֵד בָּזֶה, כִּי בַּעֲשׂוֹתְךָ כֵּן תּוֹשִׁיעַ גַּם אֶת עַצְמְךָ וְגַם אֶת הַשּׁוֹמְעִים אֵלֶיךָ.

שְׁמוֺר אֶת-נַפְשְׁךׇ וְאֶת-דִּבְרֵי הַתּוֺרֹת וְשִׁוִּיתָ אֹתָם לְנֶגְדְּךׇ תָמִיד וְאִם כֵּן תַּעֲשֶׂה גַּם-אֶת-נַפְשְׁךׇ וְגַם אֶת-נֶפֶשׁ שֹׁמְעֶיךׇ תּוֺשִׁיעַ:

Budiž sebe pilen i učení, v tom trvej; nebo to čině, i samého sebe spasíš, i ty, kteříž tebe poslouchají.

Dávej pozor na své jednání i na své učení. Buď v tom vytrvalý. Tak posloužíš ke spasení nejen sobě, ale i svým posluchačům.

ε῎πεχε σεαυτω̑ καὶ τη̑ διδασκαλία ε᾿πίμενε αυ᾿τοι̑ς του̑το γὰρ ποιω̑ν καὶ σεαυτὸν σὼσεις καὶ τοὺς α᾿κούοντάς σου

וֵאזדַּהר בּנַפשָׁך וַביֻולפָּנָך וחַמסֵן בּהֻון כַּד הָלֵין גֵּיר תֵּעבֵּד נַפשָׁך תַּחֵא ולַאילֵין דּשָׁמעִין לָך׃

[(15) 1Tim 05, 01]

אַל תִּגְעַר בְּזָקֵן, כִּי אִם הַפְצֵר בּוֹ כְּבֵן הַפּוֹנֶה לְאָבִיו. פְּנֵה אֶל הַצְּעִירִים כְּאֶל אַחִים,

אַל-תִּגְעַר בְּזָקֵן כִּי אִם-כְּאָב תַּזְהִירֶנּוּ וְאֶת-הַצְּעִירִים כְּאַחִים:

Staršího netresci, ale napomínej jako otce, mladších jako bratří,

Proti staršímu člověku nevystupuj tvrdě, nýbrž domlouvej mu jako otci, mladším jako bratrům, ([Leviticus 19:32])

πρεσβυτέρω μὴ ε᾿πιπλήξης α᾿λλὰ παρακάλει ὡς πατέρα νεωτέρους ὡς α᾿δελφούς

בּקַשִׁישָׁא לָא תֵּגעֻור אֵלָא אַפִּיסָיהי אַיך דּלַאבָא ולַאילֵין דַּטלֵין אַיך דּלַאחַיךְּ׃

[(15) 1Tim 05, 02]

אֶל הַזְּקֵנוֹת כְּאֶל אִמָּהוֹת, וְאֶל הַצְּעִירוֹת כְּאֶל אֲחָיוֹת - בִּמְלוֹא הַטֹּהַר.

אֶת-הַזְּקֵנוֺת כְּאִמּוֺת וְאֶת-הַצְּעִירוֺת כַּאֲחָיוֺת בְּמַחֲשָׁבָה כֻּלָּהּ זַכָּה:

Starých žen jako matek, mladic jako sestr, ve vší čistotě.

starším ženám jako matkám, mladším jako sestrám, vždy s čistou myslí.

πρεσβυτέρας ὡς μητέρας νεωτέρας ὡς α᾿δελφὰς ε᾿ν πάση ἁγνεία

וַלקַשִׁישָׁתָא אַיך אֵמהָתָא ולַאילֵין דּטַליָן אַיך דּלַאחוָתָך בּכֻלָה דַּכיֻותָא׃ ס

[(15) 1Tim 05, 03]

כַּבֵּד אֶת הָאַלְמָנוֹת אֲשֶׁר הֵן אָכֵן אַלְמָנוֹת.

כַּבֵּד אֶת-הָאַלְמָנוֺת אֲשֶׁר הֵנָּה אַלְמָנוֺת נְכֹחוֺת:

Vdovy měj v poctivosti, kteréž pravé vdovy jsou.

Pečuj o vdovy, které jsou skutečně opuštěné.

χήρας τίμα τὰς ο῎ντως χήρας

לַארמלָתָא יַקַר לַאילֵין דַּארמלָתָא אֵנֵין בַּשׁרָרָא׃

[(15) 1Tim 05, 04]

וְאִם לְאַלְמָנָה יֵשׁ בָּנִים אוֹ בְּנֵי בָּנִים, עֲלֵיהֶם קֹדֶם כֹּל לִלְמֹד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם בֵּיתָם הֵם וּלְהָשִׁיב גְּמוּל לְהוֹרֵיהֶם, כִּי כֵן רָצוּי לִפְנֵי אֱלֹהִים.

וְכִי-יִהְיוּ בָנִים לְאַלְמָנָה אוֺ-בְנֵי בָנִים רִאשֹׁנִים הֵם לִלְמֹד לַעֲשׂוֺת חֶסֶד עִם-בֵּית מוֺלַדְתָּם וּלְהָשִׁיב גְּמוּל לְיֹלְדֵיהֶם כִּי הַדָּבָר הַזֶּה טוֺב הוּא וְרָצוּי לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ:

Pakli která vdova dítky neb vnuky má, nechažť se učí předně k svému domu pobožnosti dokazovati, a zase rodičům se odplacovati; neboť jest to chvalitebné a vzácné před oblíčejem Božím.

Má-li však některá vdova děti nebo vnuky, ti ať se učí mít péči především o své příbuzné a odplácet svým rodičům. To je totiž milé Bohu.

ει᾿ δέ τις χήρα τέκνα η῍ ε῎κγονα ε῎χει μανθανέτωσαν πρω̑τον τὸν ι῎διον οι῏κον ευ᾿σεβει̑ν καὶ α᾿μοιβὰς α᾿ποδιδόναι τοι̑ς προγόνοις του̑το γάρ ε᾿στιν α᾿πόδεκτον ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

וֵאן אִית אַרמַלתָּא דִּאית לָה בּנַיָא אַו בּנַי בּנַיָא נִאלפֻּון לֻוקדַם דּבַבנַי־בַּיתּהֻון נֵזדַּדּקֻון ונֵפרעֻון חֻובלֵא לַאבָהַיהֻון הָדֵא גֵּיר מקַבּלָא קדָם אַלָהָא׃

[(15) 1Tim 05, 05]

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אָכֵן אַלְמָנָה וְנִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ, מְיַחֶלֶת לֵאלֹהִים וּמַתְמִידָה בִּתְחִנּוֹת וּתְפִלּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה.

אָכֵן אַלְמָנָה גַלְמוּדָה נְכֹחָה הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר תָּשִׂים בֵּאלֹהִים מִבְטַחָהּ וְתִתְפַּלֵּל תָּמִיד תְּפִלּוֺת וְתַחֲנוּנִים לַיְלָה וָיוֺם:

Kteráž pak právě vdova jest a osamělá, máť naději v Bohu, a trváť na modlitbách a svatých žádostech dnem i nocí.

Vdova, která je opravdu osamělá, doufá v Boha(o) a oddává se vytrvale prosbám a modlitbám ve dne i v noci. (o) var: v Pána ([Lukáš 2:37])

ἡ δὲ ο῎ντως χήρα καὶ μεμονωμένη η῎λπικεν ε᾿πὶ θεὸν καὶ προσμένει ται̑ς δεήσεσιν καὶ ται̑ς προσευχαι̑ς νυκτὸς καὶ ἡμέρας

אַידָא דֵּין דּשַׁרִירָאיִת אַרמַלתָּא הי וַמשַׁוחַדּתָּא הָדֵא סַברָה עַל אַלָהָא הו וַאמִינָא בַּצלַוָתָא וַבבָעוָתָא בּלִליָא ובִאימָמָא׃

[(15) 1Tim 05, 06]

אַךְ זוֹ שֶׁלִּבָּהּ לְתַעֲנוּגוֹת, הֲרֵיהִי בִּבְחִינַת מֵתָה בְּחַיֶּיהָ.

אַךְ הָרֹדֶפֶת חַיֵּי בְשָׂרִים מֵתָה הִיא בְּחַיֶּיהָ:

Ale rozkošná, živa jsuci, již umřela.

Ta, která myslí jen na zábavu, je mrtvá, i když žije.

ἡ δὲ σπαταλω̑σα ζω̑σα τέθνηκεν

אַידָא דֵּין דּפָלחָא אֵסטרַנִיַא מִיתָא הי כַּד חַיָא׃

[(15) 1Tim 05, 07]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּצַוֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בָּהֶן דֹּפִי.

וְאַתָּה תְּצַוֶּה כָאֵלֶּה לְבִלְתִּי יִמָּצֵא בָהֵן שֶׁמֶץ דָּבָר:

Protož to přikaž, ať jsou bez úhony.

To jim zdůrazňuj; ať se jim nedá nic vytknout.

καὶ ταυ̑τα παράγγελλε ι῞να α᾿νεπίλημπτοι ω῏σιν

הָלֵין הוַיתּ מפַקֵד להֵין דַּדלָא רֵשׁיָן נֵהויָן׃

[(15) 1Tim 05, 08]

וּמִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לִקְרוֹבָיו, בְּיִחוּד לִבְנֵי בֵּיתוֹ, כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְהוּא גָּרוּעַ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין.

וּמִי הוּא אֲשֶׁר לֹא יְכַלְכֵּל קְרֹבָיו וְגַם מִבְּנֵי בֵיתוֺ יִתְעַלָּם הוּא בֹגֵד בָּאֱמוּנָה וְרַע מִמְּכַחֵשׁ בַּיהוָֺה:

Jestliže pak kdo o své, a zvláště o domácí péče nemá, zapřelť víry, a jest horší než nevěřící.

Kdo se nestará o své blízké a zvláště o členy rodiny, zapřel víru a je horší než nevěřící.

ει᾿ δέ τις τω̑ν ι᾿δίων καὶ μάλιστα οι᾿κείων ου᾿ προνοει̑ τὴν πίστιν η῎ρνηται καὶ ε῎στιν α᾿πίστου χείρων

אֵן אנָשׁ גֵּיר דַּאילֵין דּדִילֵה אֵנֻון ויַתִּירָאיִת דַּאילֵין דִּאיתַיהֻון בּנַי־בַּיתָּא דּהַימָנֻותָא לָא יָצֵף הָנָא כּפַר לֵה בּהַימָנֻותָא ובִישׁ הֻו מֵן אַילֵין דּלָא מהַימנִין׃

[(15) 1Tim 05, 09]

אַלְמָנָה לֹא תֵּרָשֵׁם אֶלָּא אִם מָלְאוּ לָהּ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיְתָה נְשׂוּאָה לְאִישׁ אֶחָד,

לֹא תָבוֺא אַלְמָנָה עַל-סֵפֶר הַקָּהָל בִּלְתִּי מִבַּת-שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶחָד:

Vdova buď vyvolena, kteráž by neměla méně šedesáti let, kteráž byla jednoho muže manželka,

Mezi zapsané vdovy smí být přijata žena ne mladší než šedesát let, jen jednou vdaná,

χήρα καταλεγέσθω μὴ ε῎λαττον ε᾿τω̑ν ἑξήκοντα γεγονυι̑α ἑνὸς α᾿νδρὸς γυνή

הוַיתּ הָכִיל גָּבֵא אַרמַלתָּא אַידָא דּלָא בּצִירָא מֵן שׁתִּין שׁנִין אַידָא דַּלחַד הֻו גַּברָא הוָת׃

[(15) 1Tim 05, 10]

וְלִזְכוּתָהּ עֵדוּת עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים - שֶׁגִּדְּלָה בָּנִים, הִכְנִיסָה אוֹרְחִים, רָחֲצָה אֶת רַגְלֵי הַקְּדוֹשִׁים, הָיְתָה לְסַעַד לַסּוֹבְלִים וְהִתְמַסְּרָה לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.

וְיֶשׁ-לָהּ עֵדוּת עַל-מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֺבִים כִּי גִדְּלָה בָנִים וְאֹרְחִים הֵבִיאָה בָּיִת כִּי רָחֲצָה רַגְלֵי הַקְּדוֺשִׁים וְהוֺצִיאָה נֶפֶשׁ נַעֲנָה מִמְּצוּקוֺתֶיהָ וְכִי רָדְפָה כָּל-מַעֲשֶׂה טּוֺב:

O níž by svědectví bylo, že dobré skutky činila, jestliže dítky vychovala, jestliže do domu pocestné přijímala, jestliže svatým nohy umývala, jestliže bídným posluhovala, jestliže každého skutku dobrého pilna byla.

známá dobrými skutky: jestliže vychovala děti, prokazovala věřícím(p) pohostinnost a umývala jim nohy, pomáhala nešťastným a osvědčila se v každém dobrém díle. (p) ř: svatým

ε᾿ν ε῎ργοις καλοι̑ς μαρτυρουμένη ει᾿ ε᾿τεκνοτρόφησεν ει᾿ ε᾿ξενοδόχησεν ει᾿ ἁγίων πόδας ε῎νιψεν ει᾿ θλιβομένοις ε᾿πήρκεσεν ει᾿ παντὶ ε῎ργω α᾿γαθω̑ ε᾿πηκολούθησεν

וִאית לָה סָהדֻּותָא דַּעבָדֵא שַׁפִּירֵא אֵן רַבּיַת בּנַיָא אֵן קַבּלַת אַכסנָיֵא אֵן אַשִׁיגַת רֵגלַיהֻון דּקַדִּישֵׁא אֵן אַרוחַת לַאלִיצֵא אֵן הַלכַת בּכֻל עבָד טָב׃

[(15) 1Tim 05, 11]

אַל תְּקַבֵּל אַלְמָנוֹת צְעִירוֹת, כִּי כַּאֲשֶׁר הַיֵּצֶר שֶׁלָּהֶן נוֹטֶה מֵעִם הַמָּשִׁיחַ הֵן רוֹצוֹת לְהִנָּשֵׂא,

אַךְ אַלְמָנוֺת צְעִירוֺת אַל-תְּקַבֵּל כִּי כַּאֲשֶׁר טָפַשׁ לִבָּן וּפָרְקוּ עֹל הַמָּשִׁיחַ מֵעַל צַוָּארָן כֵּן תֶּחֱשַׁק נַפְשָׁן לְהִבָּעֵל:

Ale mladých vdov nepřijímej; nebo když, nedbajíce na Krista, v chlipnost se vydadí, vdávati se chtějí,

Mladší ženy nezapisuj mezi vdovy. Neboť jakmile je smyslnost odvrátí od Krista, chtějí se opět vdávat;

νεωτέρας δὲ χήρας παραιτου̑ ο῞ταν γὰρ καταστρηνιάσωσιν του̑ Χριστου̑ γαμει̑ν θέλουσιν

מֵן אַרמלָתָא דֵּין אַילֵין דּטַליָן אֵשׁתַּאל מֵצטַריָן להֵין גֵּיר עַל משִׁיחָא ובָעיָן למֵהוָא לגַברֵא׃

[(15) 1Tim 05, 12]

וְנֶחֱרָץ עֲלֵיהֶן מִשְׁפָּט מִפְּנֵי שֶׁהֵפֵרוּ אֶת הַבְטָחָתָן הָרִאשׁוֹנָה.

וְהֵנָּה עֲוֺנָן עֲלֵיהֶן כִּי הֵפֵרוּ מִבְטָא שְׂפָתֵיהֶן מֵרֹאשׁ:

Jsouce již hodné potupení, proto že první víru zrušily.

tak propadají odsouzení, protože porušily slíbenou(q) věrnost. (q) ř: první

ε῎χουσαι κρίμα ο῞τι τὴν πρὼτην πίστιν η᾿θέτησαν

ודִינהֵין קַיָם הֻו דַּטלַם הַימָנֻותהֵין קַדמָיתָּא׃

[(15) 1Tim 05, 13]

נוֹסָף עַל כָּךְ הֵן מְשׁוֹטְטוֹת מִבַּיִת לְבַיִת וּמִתְרַגְּלוֹת לִהְיוֹת בַּטְלָנִיּוֹת; וְלֹא בַּטְלָנִיּוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם רַכְלָנִיּוֹת וּמִתְעָרְבוֹת בְּעִנְיָנִים לֹא לָהֶן וּמְדַבְּרוֹת דְּבָרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַשְׁמִיעָם.

וְהֵן הֵנָּה בַּעֲצַלְתַּיִם תִּלְמֹדְנָה לָסֹב מִבַּיִת לָבָיִת וְלֹא-לְבַד בַּעֲצַלְתַּיִם כִּי אִם-גַּם-לְבַטֵּא הֶבֶל וּלְהוֺצִיא דִבָּה וְשִׂיחַ אֲשֶׁר לֹא טוֺב:

Nýbrž také jsouce i zahálevé, učí se choditi po domích; a netoliko zahálevé, ale i klevetné a všetečné, mluvíce, což nesluší.

Zároveň si navykají zahálet a chodit po návštěvách. A nejen zahálet, nýbrž i klevetit, plést se do cizích věcí a mluvit, co se nepatří.

α῞μα δὲ καὶ α᾿ργαὶ μανθάνουσιν περιερχόμεναι τὰς οι᾿κίας ου᾿ μόνον δὲ α᾿ργαὶ α᾿λλὰ καὶ φλύαροι καὶ περίεργοι λαλου̑σαι τὰ μὴ δέοντα

יָלפָּן דֵּין אָף חבַנָנֻותָא כַּד מֵתכַּרכָּן בֵּית בָּתֵּא ולָא בַּלחֻוד חבַנָנֻותָא אֵלָא אָף דּנַסגּיָן מַמללָא וַנפַרקָן סרִיקָתָא וַנמַללָן מֵדֵּם דּלָא וָלֵא׃

[(15) 1Tim 05, 14]

לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁהָאַלְמָנוֹת הַצְּעִירוֹת תִּנָּשֶׂאנָה, תֵּלַדְנָה יְלָדִים, תְּנַהֵלְנָה אֶת הַבַּיִת וְלֹא תִּתֵּנָּה בְּיַד הַמִּתְנַגֵּד שׁוּם תּוֹאֲנָה לְקַטְרֵג,

וְעַל-כֵּן רְצוֺנִי כִּי תְבַקֵּשְׁנָה הַצְּעִירוֺת לְהִנָּשֵׂא לָלֶדֶת בָּנִים וְלָשׂוּם עַיִן עַל-הֲלִיכוֺת הַבָּיִת וְלֹא לָתֵת תֹּאֲנָה לְשׂוֺטֵן לְדַבֵּר שִׂטְנָה עָלֵינוּ:

Protož chci, aby se mladší vdávaly, děti rodily, hospodyně byly, a žádné příčiny protivníku nedávaly ku pomlouvání.

Chci tedy, aby se mladší vdovy vdávaly, měly děti, vedly domácnost a nedávaly protivníku příležitost k pomluvám. ([1 Korintským 7:9])

βούλομαι ου῏ν νεωτέρας γαμει̑ν τεκνογονει̑ν οι᾿κοδεσποτει̑ν μηδεμίαν α᾿φορμὴν διδόναι τω̑ α᾿ντικειμένω λοιδορίας χάριν

צָבֵא אנָא הָכִיל דַּאילֵין דּטַליָן נֵזדַּוגָן ונִאלדָּן בּנַיָא וַנדַבּרָן בָּתַּיהֵין ולָא נֵתּלָן לַבעֵלדּבָבָא אָפלָא חדָא עֵלתָא דּצֻוחִיתָא׃

[(15) 1Tim 05, 15]

כִּי יֵשׁ מֵהֶן שֶׁכְּבָר סָרוּ אַחֲרֵי הַשָֹטָן.

כִּי אֲחָדוֺת כְּבָר סָרוּ אַחֲרֵי הַ׹ָּׂטָן:

Nebo již se některé uchýlily zpět po satanu.

Některé totiž se již daly na satanovu cestu.

η῎δη γάρ τινες ε᾿ξετράπησαν ο᾿πίσω του̑ Σατανα̑

עַל דּהָשָׁא גֵּיר שַׁרִיו אנָשׁ אנָשׁ למֵסטָא בָּתַר סָטָנָא׃

[(15) 1Tim 05, 16]

אִם לְמַאֲמִין אוֹ לְמַאֲמִינָה יֵשׁ אַלְמָנוֹת בְּמִשְׁפַּחְתָּם, יַעַזְרוּ לָהֶן; אַל תִּהְיֶינָה לְמַשָֹא עַל הַקְּהִלָּה; כָּךְ תּוּכַל הַקְּהִלָּה לַעֲזֹר לָאַלְמָנוֹת הָרְשׁוּמוֹת.

כִּי-תִהְיֶינָה אַלְמָנוֺת בְּבֵית בֶּן-אֱמוּנָה אוֺ בַת-אֱמוּנָה תְּכַלְכֵּל אֶתְהֶן וְלֹא תִהְיֶיןָ לְמַ׹ָּׂא עַל-עֲדַת אֱלֹהִים לְמַעַן תַּ׹ִּׂיג יָדָם לְכַלְכֵּל אַלְמְנוֺתֵיהֶם הַנְּכֹחוֺת:

Protož má-liť kdo věřící neb která věřící vdovy, opatrujž je, a nebuď obtěžována církev, aby těm, kteréž právě vdovy jsou, postačilo.

Má-li některá věřící žena(r) vdovy v příbuzenstvu, ať jim pomáhá, aby nebyla zatěžována církev, která má pomáhat osamělým vdovám. (r) var: některý věřící muž či věřící žena

ει῎ τις πιστὴ ε῎χει χήρας ε᾿παρκείτω αυ᾿ται̑ς καὶ μὴ βαρείσθω ἡ ε᾿κκλησία ι῞να ται̑ς ο῎ντως χήραις ε᾿παρκέση

אֵן אנָשׁ מהַימנָא אַו מהַימַנתָּא אִית להֻון אַרמלָתָא נתַרסֻון אֵנֵין ולָא נִאקרָן עַל עִדּתָּא דּלַאילֵין דַּארמלָתָא אֵנֵין דַּשׁרָרָא תֵּספַּק׃ ס

[(15) 1Tim 05, 17]

הַזְּקֵנִים הַמֵּיטִיבִים לְנַהֵל רְאוּיִים לְמִשְׁנֵה כָּבוֹד, בְּעִקָּר הָעֲמֵלִים בְּהַטָּפַת הַדָּבָר וּבַהוֹרָאָה.

הַזְּקֵנִים הַשֹּׁמְרִים מִשְׁמַרְתָּם הֵיטֵב יְכֻבְּדוּ בְּכָבוֺד מִשְׁנֶה וְיֹתֵר מֵהֶם אֲשֶׁר עֲבֹדָתָם בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבְלִקְחוֺ:

Předložení, kteříž dobře spravují, dvojí cti hodni jmíni buďte, zvláště ti, kteříž pracují v slovu a v učení.

Starším, kteří svou službu konají dobře, ať se dostane dvojnásobné odměny, zvláště těm, kteří nesou břemeno kázání a vyučování.

οἱ καλω̑ς προεστω̑τες πρεσβύτεροι διπλη̑ς τιμη̑ς α᾿ξιούσθωσαν μάλιστα οἱ κοπιω̑ντες ε᾿ν λόγω καὶ διδασκαλία

קַשִׁישֵׁא אַילֵין דּשַׁפִּיר מֵתּדַּבּרִין לִאיקָרָא עפִיפָא נֵשׁוֻון יַתִּירָאיִת אַילֵין דּלָאֵין בּמֵלתָא וַביֻולפָּנָא׃

[(15) 1Tim 05, 18]

הֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ", וְגַם "הַפּוֹעֵל רָאוּי לִשְׂכָרוֹ".

כִּי-הַכָּתוּב אֹמֵר לֹא-תַחְסֹם שׁוֺר בְּדִישׁוֺ וְעוֺד נֶאֱמַר הַפֹּעֵל יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתוֺ:

Nebo praví písmo: Volu mlátícímu nezavížeš úst. A hodenť jest dělník své mzdy.

Neboť Písmo praví: ‚Nedáš náhubek dobytčeti, když mlátí obilí,‘ a jinde: ‚Dělník si zaslouží svou mzdu.‘ ([Deuteronomium 25:4; 1 Korintským 9:9; Lukáš 10:7])

λέγει γὰρ ἡ γραφή βου̑ν α᾿λοω̑ντα ου᾿ φιμὼσεις καί α῎ξιος ὁ ε᾿ργάτης του̑ μισθου̑ αυ᾿του̑

אֵמַר גֵּיר כּתָבָא דּלָא תֵּבלֻום תַּורָא בַּדרָכתָּא ושָׁוֵא הֻו פָּעלָא אַגרֵה׃

[(15) 1Tim 05, 19]

אַל תְּקַבֵּל דְּבַר קִטְרוּג עַל זָקֵן, בִּלְתִּי אִם עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים.

עַל-זָקֵן לֹא תְקַבֵּל שִׂטְנָה בִּלְתִּי אִם-עַל-פִּי שְׁנַיִם אוֺ-שְׁלשָׁה עֵדִים:

Proti staršímu žaloby nepřijímej, leč pode dvěma neb třmi svědky.

Stížnost proti starším nepřijímej, leda na základě výpovědi dvou nebo tří svědků. ([Deuteronomium 19:15; Matouš 18:16; 2 Korintským 13:1])

κατὰ πρεσβυτέρου κατηγορίαν μὴ παραδέχου ε᾿κτὸς ει᾿ μὴ ε᾿πὶ δύο η῍ τριω̑ν μαρτύρων

עַל קַשִׁישָׁא קטִגרָנֻותָא לָא תּקַבֵּל אֵלָא עַל פֻּום תּרֵין וַתלָתָא סָהדִּין׃

[(15) 1Tim 05, 20]

אֶת הַחוֹטְאִים תּוֹכִיחַ לְעֵינֵי כֹּל, לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָה גַּם בְּלֵב הָאֲחֵרִים.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר חָטְאוּ הוֺכֵחַ תּוֺכִיחַ אֹתָם בִּפְנֵי כֹל לְמַעַן יִשְׁמְעוּן גַּם-הֵם וְיִירָאוּן:

Ty pak, kteříž hřeší, přede všemi tresci, aby i jiní bázeň měli.

Ty, kteří hřeší, kárej přede všemi, aby se báli i ostatní.

τοὺς ἁμαρτάνοντας ε᾿νὼπιον πάντων ε῎λεγχε ι῞να καὶ οἱ λοιποὶ φόβον ε῎χωσιν

לַאילֵין דּחָטֵין קדָם כֻּלנָשׁ כַּוֵן דָּאף שַׁרכָּא דּאנָשָׁא נֵדחלֻון׃

[(15) 1Tim 05, 21]

הִנְנִי מֵעִיד בְּךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְלִפְנֵי הַמַּלְאָכִים הַבְּחִירִים, שֶׁתַּקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלִי לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט מֵרֹאשׁ, וְאַל תַּעֲשֶׂה דָּבָר בְּמַשֹוֹא פָּנִים.

הַעִדֹתִי בְךׇ הַיּוֺם נֶגֶד הָאֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְנֶגֶד הַמַּלְאָכִים בְּחִירֵי-יָהּ לִשְׁמֹר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא לְהַטּוֺת מִשְׁפָּט וּבְכָל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לֹא-תִ׹ָּׂא פְנֵי גָבֶר:

Osvědčujiť před oblíčejem Božím, a Pána Jezukrista, i vyvolených andělů, abys těchto věcí ostříhal bez přijímání osob, nic nečině podlé náchylnosti.

Zapřísahám tě před Bohem a Kristem Ježíšem a před vyvolenými anděly, abys takto postupoval bez předpojatosti a nikomu nestranil.

διαμαρτύρομαι ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ καὶ τω̑ν ε᾿κλεκτω̑ν α᾿γγέλων ι῞να ταυ̑τα φυλάξης χωρὶς προκρίματος μηδὲν ποιω̑ν κατὰ πρόσκλισιν

מסַהֵד אנָא לָך קדָם אַלָהָא ומָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא ומַלַאכַוהי גּבַיָא דּהָלֵין תֵּטַר ולָא נֵתקַדַּם רֵעיָנָך למֵדֵּם ולָא תֵּסעֻור מֵדֵּם בּמַסַב בַּאפֵּא סּ סּ׃

[(15) 1Tim 05, 22]

אַל תְּמַהֵר לִסְמֹךְ יָדַיִם עַל אִישׁ, וְאַל תְּהֵא שֻׁתָּף לַחֲטָאֵי אֲחֵרִים. הִשָּׁמֵר לִהְיוֹת טָהוֹר.

אַל-תִּסְמֹךְ יָדֶיךׇ עַל-אִישׁ בְּחִפָּזוֺן וְלֹא תִתְעָרֵב בַּעֲוֺנוֺת אֲחֵרִים וְאֶת-טָהֳרַת נַפְשְׁךׇ תִּשְׁמֹר:

Nevzkládej rukou rychle na žádného, a neobcuj hříchům cizím. Sebe samého ostříhej v čistotě.

Neustanovuj nikoho v církvi(s) ukvapeně, abys neměl spoluvinu na cizím hříchu. Uchovávej se čistý. (s) ř: Nevzkládej na nikoho ruce 6. kapitola

χει̑ρας ταχέως μηδενὶ ε᾿πιτίθει μηδὲ κοινὼνει ἁμαρτίαις α᾿λλοτρίαις σεαυτὸν ἁγνὸν τήρει

אִידָא בַּעגַל עַל אנָשׁ לָא תּסִים ולָא תֵּשׁתַּותַּף בַּחטָהֵא נֻוכרָיֵא נַפשָׁך טַר בּדַכיֻותָא׃

[(15) 1Tim 05, 23]

אַל תּוֹסִיף לִשְׁתּוֹת רַק מַיִם, כִּי אִם שְׁתֵה קְצָת יַיִן בִּגְלַל קֵבָתְךָ וּמַחֲלוֹתֶיךָ הַתְּכוּפוֹת.

אַל-תִּשְׁתֶּה עוֺד מַיִם כִּי אִם-קַח לְךׇ מְעַט-יָיִן שִׁקּוּי לְבִטְנֶךׇ כִּי חַלָּשׁ אַתָּה לָרֹב:

Nepí již více vody, ale vína skrovně užívej, pro svůj žaludek a časté nemoci své.

Nenuť se pít vodu, ale kvůli svému žaludku a kvůli svým častým nemocem mírně užívej vína.

μηκέτι ὑδροπότει α᾿λλὰ οι῎νω ο᾿λίγω χρω̑ διὰ τὸν στόμαχον καὶ τὰς πυκνάς σου α᾿σθενείας

ומֵכִּיל מַיָא לָא תֵּשׁתֵּא אֵלָא חַמרָא קַלִיל הוַיתּ שָׁתֵא מֵטֻל אֵסטֻומכָך ומֵטֻל כֻּורהָנַיךְּ אַמִינֵא׃ ס

[(15) 1Tim 05, 24]

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁחֲטָאֵיהֶם גְּלוּיִים עוֹד לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּט, אַךְ יֵשׁ שֶׁחֲטָאֵיהֶם מִתְבָּרְרִים אַחֲרֵי כֵן.

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר עֲוֺנוֺתָם גְּלוּיִם וּמַקְדִּימִים לָבוֺא לִפְנֵיהֶם לְמִשְׁפָּט וְיֵשׁ אֲשֶׁר עֲוֺנוֺתָם מְאַחֲרִים לָבוֺא אַחֲרֵיהֶם:

Některých lidí hříchové prvé zjevní jsou, předcházející soud, některých pak i následují.

Hříchy některých lidí jsou zjevné, ještě než dojde k soudu; u jiných vyjdou najevo až na soudu.

τινω̑ν α᾿νθρὼπων αἱ ἁμαρτίαι πρόδηλοί ει᾿σιν προάγουσαι ει᾿ς κρίσιν τισὶν δὲ καὶ ε᾿πακολουθου̑σιν

אִית בּנַינָשָׁא דַּחטָהַיהֻון יִדִיעִין אֵנֻון וַמקַדּמִין להֻון לבֵית־דִּינָא וִאית דּבָתַרהֻון אָזִלין׃

[(15) 1Tim 05, 25]

כָּךְ גְּלוּיִים גַּם הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים; וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם גְּלוּיִים לֹא יוּכְלוּ לְהֵחָבֵא.

וּכְמוֺ כֵן גַּם-הַמַּעֲשִׂים הַטּוֺבִים נוֺדָעִים הֵם וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא-כֵן לֹא יוּכְלוּ לְהִסָּתֵר:

A takž také i skutkové dobří prvé zjevní jsou. Což pak jest jinak, ukryti se nemůže.

Právě tak jsou zjevné dobré skutky; a pokud ještě nejsou zjevné, nezůstanou skryty.

ὡσαύτως καὶ τὰ ε῎ργα τὰ καλὰ πρόδηλα καὶ τὰ α῎λλως ε῎χοντα κρυβη̑ναι ου᾿ δύνανται

הָכַנָא אָף עבָדֵא טָבֵא יִדִיעִין אֵנֻון וַאילֵין דַּאחרָניָאיִת אֵנֻון למֵטשָׁא לָא מֵשׁכּחִין׃ ס

[(15) 1Tim 06, 01]

כָּל הַנִּמְצָאִים תַּחַת עֹל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ נָא אֶת אֲדוֹנֵיהֶם רְאוּיִים לִמְלוֹא כָּבוֹד, לְמַעַן לֹא יְגֻדַּף שֵׁם אֱלֹהִים וְלֹא תְּגֻדַּף תּוֹרָתֵנוּ.

הָעֲבָדִים הַנֹּשְׂאִים עֻלָּם יִתְּנוּ כָבוֺד לַאֲדֹנֵיהֶם כְּכָל-אֲשֶׁר יָאֲתָה לָּהֶם וְלֹא-יְחֻלַּל שֵׁם אֱלֹהִים וְתוֺרָתוֺ:

Kteřížkoli pod jhem jsou služebníci, ať mají pány své za hodné vší poctivosti, aby jméno Boží a učení nebylo rouháno.

Všichni, kdo nesou jho otroctví, ať mají své pány v náležité úctě, aby Boží jméno ani naše učení neupadly do špatné pověsti. ([Titovi 2:9-Titovi 2:10; Koloským 3:22-Koloským 3:24])

ο῞σοι ει᾿σὶν ὑπὸ ζυγὸν δου̑λοι τοὺς ι᾿δίους δεσπότας πάσης τιμη̑ς α᾿ξίους ἡγείσθωσαν ι῞να μὴ τὸ ο῎νομα του̑ θεου̑ καὶ ἡ διδασκαλία βλασφημη̑ται

אַילֵין דִּאיתַיהֻון תּחֵית נִירָא דּעַבדֻּותָא למָרַיהֻון בּכֻל אִיקָר נֵאחדֻון דּלָא נֵהוֵא שׁמֵה דַּאלָהָא ויֻולפָּנֵה מֵתגַּדַּף׃

[(15) 1Tim 06, 02]

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדוֹנֵיהֶם מַאֲמִינִים, אַל יָקֵלּוּ רֹאשׁ כְּנֶגְדָּם בְּשֶׁל הֱיוֹתָם אֲחֵיהֶם לָאֱמוּנָה; אַדְּרַבָּא, יַעַבְדוּ נָא אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּהֱנִים מִשֵּׁרוּתָם הַטּוֹב מַאֲמִינִים הֵם וַאֲהוּבִים.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר גַּם-אֲדֹנֵיהֶם אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אַל-יְחַשְּׁבוּם לְנִקְלִים בַּעֲבוּר כִּי-אַחִים הֵם כִּי אִם-בְּחֵפֶץ יֶתֶר יַעַבְדוּן אֶת-הַחֹלְקִים טוּב עֲבֹדָתָם בִּגְלַל אֱמוּנָתָם וְאַהֲבָתָם וְלִמַּדְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגַם-תְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם:

Kteříž pak mají pány věřící, nechažť jich sobě nezlehčují, proto že jsou bratřími, ale tím raději slouží, proto že jsou věřící a milí, dobrodiní Božího účastníci. Tomu vyučuj, a napomínej.

Ti, kdo mají věřící pány, ať k nim nemají menší úctu proto, že jsou jejich bratří, nýbrž ať jsou jim poddáni o to raději, že mohou sloužit věřícím a milovaným. Tomu všemu uč a to přikazuj. ([Filemonovi 1:16])

οἱ δὲ πιστοὺς ε῎χοντες δεσπότας μὴ καταφρονείτωσαν ο῞τι α᾿δελφοί ει᾿σιν α᾿λλὰ μα̑λλον δουλευέτωσαν ο῞τι πιστοί ει᾿σιν καὶ α᾿γαπητοὶ οἱ τη̑ς ευ᾿εργεσίας α᾿ντιλαμβανόμενοι ταυ̑τα δίδασκε καὶ παρακάλει

אַילֵין דֵּין דִּאית להֻון מָרַיָא מהַימנֵא לָא נֵבסֻון בּהֻון עַל דַּאחַיהֻון אֵנֻון אֵלָא יַתִּירָאיִת נשַׁמשֻׁון אֵנֻון עַל דַּמהַימנֵא אֵנֻון וחַבִּיבֵא הָלֵין דּמֵתּתּנִיחִין בּתֵשׁמֵשׁתּהֻון הָלֵין אַלֵף וַבעִי מֵנהֻון׃

[(15) 1Tim 06, 03]

אִישׁ הַמּוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ מַסְכִּים לִדְבָרָיו הַבְּרִיאִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְלַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּהֶתְאֵם לַחֲסִידוּת,

אִישׁ כִּי-יוֺרֶה דֶרֶךְ אַחֶרֶת וְלֹא יָשִׁית לִבּוֺ לַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָנִים לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ וּלְדִבְרֵי מוּסָר בְּיִרְאַת אֱלֹהִים:

Jestližeť kdo jinak učí, a nepovoluje zdravým řečem Pána našeho Jezukrista, a tomu učení, kteréž jest podlé pobožnosti,

Jestliže někdo učí něco jiného a nedrží se zdravých slov našeho Pána Ježíše Krista a učení pravé zbožnosti, ([2 Timoteovi 1:13])

ει῎ τις ἑτεροδιδασκαλει̑ καὶ μὴ προσέρχεται ὑγιαίνουσιν λόγοις τοι̑ς του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ τη̑ κατ῾ ευ᾿σέβειαν διδασκαλία

אֵן דֵּין אִית אנָשׁ דּמַלֵף יֻולפָּנָא אחרִנָא ולָא מֵתקַרַב למֵלֵא חלִימָתָא דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא וַליֻולפָּנָא דּדֵחלַת אַלָהָא׃

[(15) 1Tim 06, 04]

אֲזַי הַגַּאֲוָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר, וְהוּא בַּעַל נְטִיָּה חוֹלָנִית לַחֲקִירוֹת וּוִכּוּחִים הַמְבִיאִים לִידֵי קִנְאָה, רִיב, גִּדּוּפִים, חֲשָׁדוֹת מְרֻשָּׁעִים,

אִישׁ יָהִיר הוּא וְאֵין תְּבוּנָה בוֺ כִּי נָגוּעַ הוּא בְּדִבְרֵי רִיבוֺת לְהוֺכַח מִלִּים וּמִמְּקֹרָם תֵּצֵא קִנְאָה תִּגְרָה נְאָצָה וְלֵב חֹרֵשׁ רָעָה:

Nadutýť jest, nic neuměje, ale nemoudrost provodí při otázkách a hádkách o slova, z kterýchž pochází závist, svár, rouhání, zlá domnění,

je nadutý, ničemu nerozumí a jen si libuje ve sporech a slovních potyčkách. Z toho vzniká závist, svár, urážky, podezřívání,

τετύφωται μηδὲν ε᾿πιστάμενος α᾿λλὰ νοσω̑ν περὶ ζητήσεις καὶ λογομαχίας ε᾿ξ ω῟ν γίνεται φθόνος ε῎ρις βλασφημίαι ὑπόνοιαι πονηραί

הָנָא מֵתּרִים כַּד מֵדֵּם לָא יָדַע אֵלָא כּרִיה בַּדרָשָׁא ובַבעָתָא דּמֵלֵא דּמֵנהֵין הָוֵא חסָמָא וחֵריָנָא וגֻודָּפָא וַמסָם בּרֵעיָנָא בִּישָׁא׃

[(15) 1Tim 06, 05]

וְלִידֵי הִתְנַצְּחֻיּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם הִתְנַוֵּן וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מֵהֶם, שֶׁבְּעֵינֵיהֶם חַיֵּי חֲסִידוּת פֵּרוּשָׁם לְהַרְוִיחַ רֶוַח.

מִלְחֲמוֺת הֲבָלִים בֵּין תֹּעֵי רוּחַ אֲשֶׁר הָאֱמֶת בְּתוֺכָם נֶעְדֶּרֶת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּיָדָם לַעֲשׂוֺת מִקְנֶה וְקִנְיָן סוּר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה:

Marné hádky lidí na mysli porušených a pravdy zbavených, domnívajících se, že by pobožnost byla zisk tělesný. Takových se varuj.

ustavičné hádky lidí, kteří mají zvrácenou mysl a jsou zbaveni pravdy, a zbožnost pokládají za prostředek k obohacení.(t) (t) var: + Takovým se vyhni. ([2 Timoteovi 3:8])

διαπαρατριβαὶ διεφθαρμένων α᾿νθρὼπων τὸν νου̑ν καὶ α᾿πεστερημένων τη̑ς α᾿ληθείας νομιζόντων πορισμὸν ει῏ναι τὴν ευ᾿σέβειαν

וַשׁחָקָא דַּבנַינָשָׁא אַילֵין דַּמחַבַּל רֵעיָנהֻון וַגלִיזִין מֵן קֻושׁתָּא וסָברִין דּתֵגֻורתָּא הי דֵּחלַת אַלָהָא אַנתּ דֵּין אֵתרַחק מֵן הָלֵין׃

[(15) 1Tim 06, 06]

וְאָמְנָם חַיֵּי חֲסִידוּת הַמְלֻוִּים הִסְתַּפְּקוּת עַצְמִית רֶוַח גָּדוֹל הֵם;

אָמְנָם יִרְאַת אֱלֹהִים וְלֵב שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֺ קִנְיָן גָּדוֺל הוּא:

Jestiť pak zisk veliký pobožnost, s takovou myslí, kteráž na tom, což má, přestati umí.

Zbožnost, která se spokojí s tím, co má, je už sama velké bohatství.

ε῎στιν δὲ πορισμὸς μέγας ἡ ευ᾿σέβεια μετὰ αυ᾿ταρκείας

תֵּאגֻורתַּן גֵּיר דִּילַן רַבָּא הי דִּאיתֵיה דֵּחלַת אַלָהָא בַּחשַׁחתָא דּמֵסתַן׃

[(15) 1Tim 06, 07]

שֶׁהֲרֵי מְאוּמָה לֹא הֵבֵאנוּ עִמָּנוּ לָעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁלֹּא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה.

כִּי לֹא-הֵבֵאנוּ מְאוּמָה לְתֵבֵל אַרְצֵנוּ וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא נוֺצִיא מִמֶּנָּה מְאוּמָה:

Nic jsme zajisté nepřinesli na tento svět, bez pochyby že také nic odnesti nemůžeme.

Nic jsme si totiž na svět nepřinesli, a(u) také si nic nemůžeme odnést. (u) var: + je jasné, že ([Kazatel 5:13])

ου᾿δὲν γὰρ ει᾿σηνέγκαμεν ει᾿ς τὸν κόσμον ο῞τι ου᾿δὲ ε᾿ξενεγκει̑ν τι δυνάμεθα

מֵדֵּם גֵּיר לָא אַעֵלן לעָלמָא וִידִיעָא דָּאפלָא דּנַפֵּק מֵנֵה מֵשׁכּחִינַן׃

[(15) 1Tim 06, 08]

וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּבְגָדִים, נִסְתַּפֵּק נָא בָּהֶם.

עַל-כֵּן בִּהְיוֺת לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ נִשְׂמְחָה בְּחֶלְקֵנוּ:

Ale majíce pokrm a oděv, na tom přestaneme.

Máme-li jídlo a oděv, spokojme se s tím.

ε῎χοντες δὲ διατροφὰς καὶ σκεπάσματα τούτοις α᾿ρκεσθησόμεθα

מֵטֻל הָנָא סָפקָא לַן מֵאכֻולתָּא ותַכסִיתָא׃

[(15) 1Tim 06, 09]

אֲבָל הַשּׁוֹאֲפִים לְהִתְעַשֵּׁר נִלְכָּדִים בְּנִסָּיוֹן וּבְמַלְכֹּדֶת וּבְרֹב תַּאֲווֹת אֱוִילִיּוֹת וּמַזִּיקוֹת, הַמּוֹרִידוֹת אֶת הָאָדָם אֱלֵי הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן.

וְהַמְבַקְשִׁים לְהַעֲשִׁיר יִלָּכְדוּ בְמַסּוֺת וּבְמוֺקְשִׁים וּבְרֹב תַּאֲוַת כֶּסֶל וּמָשְׁחָת וּבְאַחֲרִיתָם יֵרְדוּ לִבְאֵר שַׁחַת וַאֲבַדּוֺן:

Kteříž pak chtí zbohatnouti, upadají v pokušení, a v osídlo, a v žádosti mnohé nerozumné a škodlivé, kteréž pohřižují lidi v zahynutí a v zatracení.

Kdo chce být bohatý, upadá do osidel pokušení a do mnoha nerozumných a škodlivých tužeb, které strhují lidi do zkázy a záhuby. ([Přísloví 23:4; Lukáš 12:15])

οἱ δὲ βουλόμενοι πλουτει̑ν ε᾿μπίπτουσιν ει᾿ς πειρασμὸν καὶ παγίδα καὶ ε᾿πιθυμίας πολλὰς α᾿νοήτους καὶ βλαβεράς αι῞τινες βυθίζουσιν τοὺς α᾿νθρὼπους ει᾿ς ο῎λεθρον καὶ α᾿πὼλειαν

אַילֵין דֵּין דּצָבֵין למֵעתַּר נָפלִין בּנֵסיֻונֵא וַבפַחֵא ובַרגִיגָתָא סַגִּיָאתָא דּסַכלָן וַמסַגּפָן וַמטַבּעָן לַבנַינָשָׁא בַּחבָלָא ובַאבדָּנָא׃

[(15) 1Tim 06, 10]

הֲלֹא שֹׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת הוּא אַהֲבַת הַכֶּסֶף, וְיֵשׁ לְהוּטִים אַחֲרָיו שֶׁסָּטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְגָרְמוּ לְעַצְמָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.

כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל-רָע אַהֲבַת כֶּסֶף אֲשֶׁר חָמְדוּ בְנֵי-אָדָם וְתָעוּ מִדֶּרֶךְ אֱמוּנָתָם וַיַּכְאִיבוּ נַפְשָׁם בְּמַכְאֹבִים רַבִּים:

Kořen zajisté všeho zlého jestiť milování peněz, kterýchž někteří žádostivi byvše, pobloudili od víry, a sami se naplnili bolestmi mnohými.

Kořenem všeho toho zla je láska k penězům. Z touhy po nich někteří lidé zbloudili z cesty víry a způsobili si mnoho trápení.

ρ᾿ίζα γὰρ πάντων τω̑ν κακω̑ν ε᾿στιν ἡ φιλαργυρία η῏ς τινες ο᾿ρεγόμενοι α᾿πεπλανήθησαν α᾿πὸ τη̑ς πίστεως καὶ ἑαυτοὺς περιέπειραν ο᾿δύναις πολλαι̑ς

עֵקָרָא דֵּין דּכֻולהֵין בִּישָׁתָא אִיתֵיה רֵחמַת כֵּספָּא וִאית אנָשָׁא דֵּאתרַגרַגו לֵה ומֵן הַימָנֻותָא טעַו ונַפשׁהֻון אַעֵלו לדַאוָנֵא סַגִּיֵאא׃ ס

[(15) 1Tim 06, 11]

אֲבָל אַתָּה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, בְּרַח לְךָ מֵאֵלֶּה. רְדֹף צֶדֶק, חֲסִידוּת, אֱמוּנָה, אַהֲבָה, סַבְלָנוּת וַעֲנָוָה.

וְאַתָּה אִישׁ אֱלֹהִים בְּרַח-לְךׇ מֵאֵלֶּה כִּי אִם-צֶדֶק תִּרְדֹּף יִרְאַת אֱלֹהִים אֱמוּנָה אַהֲבָה עֹצֶר-רוּחַ וַעֲנָוָה:

Ale ty, ó člověče Boží, takových věcí utíkej, následuj pak spravedlnosti, pobožnosti, víry, lásky, trpělivosti, tichosti.

Ty však se tomu jako Boží člověk vyhýbej! Usiluj o spravedlnost, zbožnost, víru, lásku, trpělivost, mírnost. ([2 Timoteovi 2:22])

σὺ δέ ω῏ α῎νθρωπε θεου̑ ταυ̑τα φευ̑γε δίωκε δὲ δικαιοσύνην ευ᾿σέβειαν πίστιν α᾿γάπην ὑπομονήν πραϋπαθίαν

אַנתּ דֵּין אָו בַּרנָשָׁא דַּאלָהָא מֵן הָלֵין ערֻוק והַרט בָּתַר זַדִּיקֻותָא ובָתַר כִּאנֻותָא ובָתַר הַימָנֻותָא ובָתַר חֻובָּא ובָתַר מסַיבּרָנֻותָא ובָתַר מַכִּיכֻותָא׃

[(15) 1Tim 06, 12]

הֵאָבֵק הַמַּאֲבָק הַטּוֹב לְמַעַן הָאֱמוּנָה. אֱחֹז בְּחַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר נִקְרֵאתָ אֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר הִצְהַרְתָּ עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹדָאָה הַיָּפָה בְּמַעֲמַד עֵדִים רַבִּים.

הִלָּחֵם מִלְחֶמֶת צֶדֶק לֶאֱמוּנָתֵנוּ וְהַחֲזֵק בְּנַחֲלַת חַיֵּי עוֺלָם אֲשֶׁר נוֺעַדְתָּ לָהּ וַאֲשֶׁר עֵדוּת טוֺבָה עָנִיתָ לְעֵינֵי עֵדִים רַבִּים:

Bojuj ten dobrý boj víry, dosáhni věčného života, k němuž i povolán jsi, a vyznals dobré vyznání před mnohými svědky.

Bojuj dobrý boj víry, abys dosáhl věčného života, k němuž jsi byl povolán a k němuž ses přihlásil dobrým vyznáním před mnoha svědky. ([2 Timoteovi 4:7])

α᾿γωνίζου τὸν καλὸν α᾿γω̑να τη̑ς πίστεως ε᾿πιλαβου̑ τη̑ς αι᾿ωνίου ζωη̑ς ει᾿ς η῍ν ε᾿κλήθης καὶ ὡμολόγησας τὴν καλὴν ὁμολογίαν ε᾿νὼπιον πολλω̑ν μαρτύρων

וֵאתכַּתַּשׁ בַּאגֻונָא טָבָא דּהַימָנֻותָא וַאדרֵך חַיֵא דַּלעָלַם דַּלהֻון אֵתקרִיתּ וַאודִּית תַּודִּיתָא טָבתָא קדָם סָהדֵּא סַגִּיֵאא׃ ס

[(15) 1Tim 06, 13]

לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַכֹּל וּלְנֶגֶד עֵינֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר הֵעִיד לִפְנֵי פּוֹנְטְיוּס פִּילָטוֹס בְּהוֹדָאָתוֹ הַיָּפָה, הִנְנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ

הִנְנִי פֹקֵד עָלֶיךׇ הַיּוֺם נֶגֶד הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה כֹל וְנֶגֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר עָנָה הָעֵדוּת הַטּוֺבָה לְעֵינֵי פֹנְטִיּוֺס פִּילָטוֺס:

Přikazujiť tobě před Bohem, kterýž všecko obživuje, a před Kristem Ježíšem, kterýž osvědčil před Pontským Pilátem dobré vyznání,

Vyzývám tě před Bohem, který dává všemu život, a Kristem Ježíšem, který vydal svědectví svým dobrým vyznáním před Pontiem Pilátem, ([Matouš 27:11])

παραγγέλλω σοι ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ του̑ ζωογονου̑ντος τὰ πάντα καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ του̑ μαρτυρήσαντος ε᾿πὶ Ποντίου Πιλάτου τὴν καλὴν ὁμολογίαν

מסַהֵד אנָא לָך קדָם אַלָהָא הַו דּמַחֵא כֻּל ויֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דַּאסהֵד קדָם פָּנטִיָוס פִּילַטָוס סָהדֻּותָא שַׁפִּירתָּא׃

[(15) 1Tim 06, 14]

לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְוָה בְּטֹהַר וּבְלֹא דֹּפִי עַד הוֹפָעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,

כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-הַמִּצְוָה הַזֹּאת בָּרָה וּתְמִימָה עַד-יוֺם הִתְגַּלּוֺת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Abys ostříhal přikázaní tohoto, jsa bez poškvrny a bez úhony, až do zjevení se Pána našeho Ježíše Krista,

abys bez poskvrny a výtky plnil své poslání až do příchodu našeho Pána Ježíše Krista.

τηρη̑σαί σε τὴν ε᾿ντολὴν α῎σπιλον α᾿νεπίλημπτον μέχρι τη̑ς ε᾿πιφανείας του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דּתֵטרִיוהי פֻּוקדָּנָא דּלָא טֻולשָׁא וַדלָא מֻומָא עדַמָא לגֵליָנֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(15) 1Tim 06, 15]

אֲשֶׁר בְּעִתּוֹתָיו יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמְבֹרָךְ, הָרִבּוֹן הַיָּחִיד, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים;

אֲשֶׁר בְּעִתּוֺ יַרְאֵנוּ הַמְבֹרָךְ הַמּשֵׁל הַיָּחִיד מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים:

Kteréž časem svým ukáže ten blahoslavený a sám mocný, Král kralujících, a Pán panujících,

Jeho příchod zjeví v určený čas požehnaný a jediný Vládce, Král králů a Pán pánů. ([Deuteronomium 10:17; Zjevení Janovo 17:14])

η῍ν καιροι̑ς ι᾿δίοις δείξει ὁ μακάριος καὶ μόνος δυνάστης ὁ βασιλεὺς τω̑ν βασιλευόντων καὶ κύριος τω̑ν κυριευόντων

הַו דַּעתִיד בּזַבנֵה נחַוֵיוהי אַלָהָא מבַרכָא וחַילתָנָא בַּלחֻודַוהי מַלכָּא דּמַלכֵּא ומָרָא דּמָרַוָתָא׃

[(15) 1Tim 06, 16]

לוֹ לְבַדּוֹ הָאַלְמָוֶת וְהוּא שׁוֹכֵן אוֹר נִשְׂגָּב מִקְּרֹב אֵלָיו; אָדָם לֹא רָאָהוּ וְאַף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלָמִים. אָמֵן.

אֲשֶׁר עִמּוֺ לְבַדּוֺ מְקוֺר חַיִּים שֹׁכֵן אוֺר אֲשֶׁר אֵין לָגֶשֶׁת אֵלָיו לֹא רָאָה אֹתוֺ אָדָם וְלֹא יַעְצָר-כֹּחַ לִרְאוֺתוֺ אֲשֶׁר לוֺ הַכָּבוֺד וְהַגְּבוּרָה לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Kterýž sám má nesmrtelnost, a přebývá v světle nepřistupitelném, jehož žádný z lidí neviděl, aniž viděti může, kterémužto čest a síla věčná. Amen.

On jediný je nesmrtelný a přebývá v nepřístupném světle; jeho nikdo z lidí neviděl a nemůže uvidět. Jemu patří čest a věčná moc. Amen. ([Exodus 33:20; Jan 1:18])

ὁ μόνος ε῎χων α᾿θανασίαν φω̑ς οι᾿κω̑ν α᾿πρόσιτον ο῍ν ει῏δεν ου᾿δεὶς α᾿νθρὼπων ου᾿δὲ ι᾿δει̑ν δύναται ω῟ τιμὴ καὶ κράτος αι᾿ὼνιον α᾿μήν

הַו דּהֻו בַּלחֻודַוהי לָא מֵתחַבַּל ועָמַר בּנֻוהרָא דּאנָשׁ לָא מֵשׁכַּח דּנֵתקַרַב לֵה ואנָשׁ מֵן בּנַינָשָׁא לָא חזָיהי וָאפלָא מצֵא למֵחזיֵה הַו דּלֵה אִיקָרָא ושֻׁולטָנָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(15) 1Tim 06, 17]

אֶת עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צַוֵּה שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם וְלֹא יִבְטְחוּ בָּעֹשֶׁר שֶׁאֵין בּוֹ בִּטָּחוֹן, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמַּעֲנִיק לָנוּ אֶת הַכֹּל בְּשֶׁפַע לַהֲנָאָתֵנוּ.

צַו עַל-עֲשִׁירֵי הָעוֺלָם הַזֶּה לְבִלְתִּי יָרוּם לְבָבָם וְלֹא-יִבְטְחוּ בָעשֶׁר אֲשֶׁר כְּנָפַיִם לוֺ כִּי אִם-בֵּאלֹהִים הַנֹּתֵן לָנוּ דַּי וְהוֺתֵר לִשְׂבֹּעַ:

Bohatým tohoto světa přikazuj, ať nejsou vysokomyslní, a ať nedoufají v nejistém zboží, ale v Bohu živém, kterýž dává nám hojnost všeho ku požívání.

Těm, kteří jsou bohatí v tomto věku, přikazuj, ať nejsou pyšní a nedoufají v nejisté bohatství, nýbrž v(v) Boha, který nás štědře opatřuje vším, co potřebujeme; (v) var: + živého ([Žalmy 62:11])

τοι̑ς πλουσίοις ε᾿ν τω̑ νυ̑ν αι᾿ω̑νι παράγγελλε μὴ ὑψηλοφρονει̑ν μηδὲ η᾿λπικέναι ε᾿πὶ πλούτου α᾿δηλότητι α᾿λλ῾ ε᾿πὶ θεω̑ τω̑ παρέχοντι ἡμι̑ν πάντα πλουσίως ει᾿ς α᾿πόλαυσιν

לעַתִּירֵא דּעָלמָא הָנָא פַּקֵד דּלָא נֵתּרִימֻון בּרֵעיָנַיהֻון ולָא נֵתּתַּכלֻון עַל עֻותרָא דּלַיתּ עלַוהי תֻּוכלָנָא אֵלָא עַל אַלָהָא חַיָא הַו דּיַהב לַן כֻּל עַתִּירָאיִת לַניָחַן׃

[(15) 1Tim 06, 18]

אֱמֹר לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, לְהַעֲשִׁיר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לָתֵת, לִהְיוֹת נְדִיבִים,

אַךְ יַעֲשׂוּ אֶת-הַטּוֺב וְיַעֲשִׁירוּ בְמַעֲשִׂים טוֺבִים לָתֵת וּלְחַלֵּק לַאֲשֶׁר אֵין נָכוֺן לוֺ:

A ať dobře činí, a bohatnou v dobrých skutcích, a snadní ať jsou k udílení, i přívětiví

napomínej je, ať konají dobro a jsou bohatí v dobrých skutcích, štědří, dobročinní,

α᾿γαθοεργει̑ν πλουτει̑ν ε᾿ν ε῎ργοις καλοι̑ς ευ᾿μεταδότους ει῏ναι κοινωνικούς

ונֵעבּדֻון עבָדֵא טָבֵא ונֵעתּרֻון בּסֻוערָנֵא שַׁפִּירֵא ונֵהוֻון דּלִילִין למֵתַּל וַלמֵשׁתַּותָּפֻו׃

[(15) 1Tim 06, 19]

לֶאֱצֹר לְעַצְמָם אוֹצָר טוֹב לֶעָתִיד, כְּדֵי שֶׁיַּשִֹיגוּ אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.

וְלֶאְצֹר לָהֶם אוֺצָר לִיסוֺד טוֺב לֶעָתִיד לָרֶשֶׁת אֶת-חַיֵּי הָאֱמֶת:

Skládajíce sobě základ dobrý k času budoucímu, aby dosáhli věčného života.

a tak ať si střádají dobrý základ pro budoucnost, aby obdrželi pravý(x) život. (x) var: věčný ([Matouš 6:20])

α᾿ποθησαυρίζοντας ἑαυτοι̑ς θεμέλιον καλὸν ει᾿ς τὸ μέλλον ι῞να ε᾿πιλάβωνται τη̑ς ο῎ντως ζωη̑ς

וַנסִימֻון לנַפשׁהֻון שֵׁתֵאסתָּא טָבתָא למֵדֵּם דַּעתִיד דּנַדרכֻון חַיֵא שַׁרִירָא׃ ס

[(15) 1Tim 06, 20]

טִימוֹתֵיאוֹס, שְׁמֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן! סוּר מִדִּבּוּרִים תְּפֵלִים וְחַסְרֵי קְדֻשָּׁה, וּמִטְּעָנוֹת וּפִרְכוֹת שֶׁל מַה שֶּׁבְּכָזָב מְכֻנֶּה "דַּעַת."

אָנָּא טִימוֺתִיּוֺס שְׁמֹר אֶת-הַפִּקָּדוֺן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתְּךׇ וְהַרְחֵק נַפְשְׁךׇ מִ׹ִּׂיחוֺת חוּלִין רְעוּת רוּחַ וּמִן-הַבִּקֹּרֶת אֲשֶׁר יְכַנּוּ בִשְׂפַת שֶׁקֶר בְּשֵׁם נְתִיבוֺת הַחָכְמָה:

Ó Timotee, cožť jest svěřeno, ostříhej, utíkaje nepobožných daremních křiků, a odporů falešně nazvaného umění.

Opatruj, co ti bylo svěřeno, Timoteji, vyhýbej se bezbožným řečem a protikladným naukám, které se lživě nazývají „poznání“(y). (y) gnose ([2 Timoteovi 1:14])

ω῏ Τιμόθεε τὴν παραθήκην φύλαξον ε᾿κτρεπόμενος τὰς βεβήλους κενοφωνίας καὶ α᾿ντιθέσεις τη̑ς ψευδωνύμου γνὼσεως

אָו טִימָתֵאא אֵזדַּהר בּמֵדֵּם דֵּאתגּעֵל לָך וַערֻוק מֵן בּנָת־קָלֵא סרִיקָתָא ומֵן הפָכָתָא דִּידַעתָא דַּגָּלתָא׃

[(15) 1Tim 06, 21]

יֵשׁ שֶׁהִתְיַמְּרוּ בָּהּ וְסָטוּ מִן הָאֱמוּנָה. הַחֶסֶד עִמָּכֶם. אָמֵן.

וַאֲשֶׁר מִן-הַהֹלְכִים בָּהֵן תָּעוּ מֵאֹרַח אֱמוּנָתָמּ הַחֶסֶד יְהִי עִמָּךְ אָמֵן:

Kterýmž někteří chlubíce se, z strany víry pobloudili od cíle. Milost Boží s tebou.

Kdo se k němu hlásí, zbloudil ve víře. Milost s vámi(z)!(a) (z) var: s tebou (a) var: + Amen.

η῞ν τινες ε᾿παγγελλόμενοι περὶ τὴν πίστιν η᾿στόχησαν ἡ χάρις μεθ῾ ὑμω̑ν

אַילֵין גֵּיר דּמֵשׁתַּודֵּין לָה טעַו להֻון מֵן הַימָנֻותָא טַיבֻּותָא עַמָך אַמִין׃ ס

[(16) 2Tim 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים וּבְהֶתְאֵם לְהַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

פּוֺלוֺס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֺן אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָנוּ חַיִּים בִּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Pavel, apoštol Ježíše Krista, skrze vůli Boží, podlé zaslíbení života, kterýž jest v Kristu Ježíši,

Pavel, z vůle Boží apoštol Krista Ježíše, poslaný hlásat zaslíbený život v Kristu Ježíši –

Παυ̑λος α᾿πόστολος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ διὰ θελήματος θεου̑ κατ῾ ε᾿παγγελίαν ζωη̑ς τη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

פַּולָוס שׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּצֵביָנֵה דַּאלָהָא וַבמֻולכָּנָא דּחַיֵא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(16) 2Tim 01, 02]

אֶל טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאָהוּב: חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.

אֶל-טִימוֺתִיּוֺס בֵּן יַקִּיר לִי חֶסֶד רַחֲמִים וְשָׁלוֺם לְךׇ מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Timoteovi milému synu: Milost, milosrdenství, pokoj od Boha Otce a Krista Ježíše Pána našeho.

Timoteovi, milovanému synu: Milost, milosrdenství a pokoj od Boha Otce a Krista Ježíše, našeho Pána. ([2 Janův 1:3])

Τιμοθέω α᾿γαπητω̑ τέκνω χάρις ε῎λεος ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν

לטִימָתֵאָוס בּרָא חַבִּיבָא טַיבֻּותָא ורַחמֵא וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבָא ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(16) 2Tim 01, 03]

אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹת אֲבוֹתַי אֲנִי עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּמַצְפּוּן טָהוֹר, וְאֵינֶנִּי חָדֵל לִזְכֹּר אוֹתְךָ בִּתְפִלּוֹתַי יוֹמָם וָלַיְלָה.

בָּרוּךְ הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתוֺ בְּתָם-לְבָבִי מִימֵי אֲבוֺתָי כִּי-אֶזְכָּרְךׇ תָמִיד בִּתְפִלָּתִי מִדֵּי אֶתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה וּבַיּוֺם:

Díky činím Bohu, jemuž sloužím, jako i předkové, v svědomí čistém, že mám na tě ustavičnou pamět na svých modlitbách ve dne i v noci,

Děkuji za tebe Bohu, kterému sloužím s čistým svědomím jako moji předkové, když na tebe neustále myslím ve svých modlitbách ve dne v noci. ([Římanům 1:9; Skutky apoštolské 23:1])

χάριν ε῎χω τω̑ θεω̑ ω῟ λατρεύω α᾿πὸ προγόνων ε᾿ν καθαρα̑ συνειδήσει ὡς α᾿διάλειπτον ε῎χω τὴν περὶ σου̑ μνείαν ε᾿ν ται̑ς δεήσεσίν μου νυκτὸς καὶ ἡμέρας

מַודֵּא אנָא לַאלָהָא הַו דּלֵה משַׁמֵשׁ אנָא מֵן אַבָהָתי בּתִארתָּא דּכִיתָא דַּאמִינָאיִת מֵתּדּכַר אנָא לָך בַּצלַוָתי דּלִליָא ודִאימָמָא׃

[(16) 2Tim 01, 04]

זְכוּרוֹת לִי דִּמְעוֹתֶיךָ וַאֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹתְךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה.

וְנַפְשִׁי כָלְתָה לִרְאוֺתֶךׇ כִּי דִמְעוֺתֶיךׇ עָלוּ לְזִכָּרוֺן לְפָנַי לִשְׂבֹּעַ שְׂמָחוֺת אֶת-פָּנֶיךׇ:

Žádaje viděti tebe, zpomínaje na tvé slzy, abych radostí naplněn byl,

Vzpomínám na tvé slzy a toužím tě spatřit, aby moje radost byla úplná.

ε᾿πιποθω̑ν σε ι᾿δει̑ν μεμνημένος σου τω̑ν δακρύων ι῞να χαρα̑ς πληρωθω̑

וַסוֵא אנָא למֵחזיָך ומֵתּדּכַר אנָא דֵּמעַיךְּ דֵּאתמלֵא חַדֻותָא׃

[(16) 2Tim 01, 05]

זוֹכֵר אֲנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ הַכֵּנָה, אֱמוּנָה שֶׁשָּׁכְנָה תְּחִלָּה בְּלוֹאִיס סָבָתְךָ וּבְאֶבְנִיקָה אִמְּךָ, וּבְטוּחַנִי שֶׁהִיא שׁוֹכֶנֶת גַם בְּךָ.

וְהָגִיתִי בָּאֱמוּנָה הַצְּרוּפָה אֲשֶׁר הָיְתָה מִקֶּדֶם בְּלֵב לוֺאִיס אֵם אִמְּךׇ וּבְלֵב אַבְנִיקָה אִמֶּךׇ וְיָדַעְתִּי מְאֹד כִּי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת הִיא גַּם-בְּלִבֶּךׇ:

Rozpomínaje se na tu víru, kteráž v tobě jest bez pokrytství, kteráž byla nejprv v bábě tvé Loidě, a v matce tvé Eunice, a tak smyslím, že i v tobě.

Připomínám si tvou upřímnou víru, kterou měla už tvá babička Lóis a tvá matka Euniké a kterou máš, jak jsem přesvědčen, i ty. ([Skutky apoštolské 16:1])

ὑπόμνησιν λαβών τη̑ς ε᾿ν σοὶ α᾿νυποκρίτου πίστεως η῞τις ε᾿νώκησεν πρω̑τον ε᾿ν τη̑ μάμμη σου Λωι̑δι καὶ τη̑ μητρί σου Ευ᾿νίκη πέπεισμαι δὲ ο῞τι καὶ ε᾿ν σοί

בּעֻוהדָּנָא דּהָוֵא לִי בּהַימָנֻותָך שַׁרִירתָּא הָי דַּשׁרָת לֻוקדַם בֵּאמָא דֵּאמָך לוָאיִס ובֵאמָך אֵונִיקִא מפָּס אנָא דֵּין דָּאף בָּך׃

[(16) 2Tim 01, 06]

עַל כֵּן אֲנִי מַזְכִּירְךָ לְעוֹרֵר אֶת מַתְּנַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָעָנְקָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי.

וּבַעֲבוּר זֹאת בָּאתִי לְהַזְכִּירְךׇ כִּי-תְעוֺרֵת מַתְּנַת הָאֱלֹהִים הַנְּתוּנָה לְךׇ מֵעֵת אֲשֶׁר סָמַכְתִּי יָדַי עָלֶיךׇ:

Pro kterouž příčinu napomínám tebe, abys rozněcoval v sobě dar Boží, kterýž jest dán skrze vzkládání rukou mých.

Proto ti kladu na srdce, abys rozněcoval oheň Božího daru, kterého se ti dostalo vzkládáním mých rukou. ([1 Timoteovi 4:14])

δι῾ η῍ν αι᾿τίαν α᾿ναμιμνήσκω σε α᾿ναζωπυρει̑ν τὸ χάρισμα του̑ θεου̑ ο῞ ε᾿στιν ε᾿ν σοὶ διὰ τη̑ς ε᾿πιθέσεως τω̑ν χειρω̑ν μου

מֵטֻל הָנָא מַעהֵד אנָא לָך דַּתעִיר מַוהַבתָּא דַּאלָהָא הָי דִּאית בָּך בַּסיָם אִידי׃

[(16) 2Tim 01, 07]

הֵן הָאֱלֹהִים לֹא נָתַן לָנוּ רוּחַ שֶׁל פַּחַד, אֶלָּא רוּחַ שֶׁל גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת.

כִּי לֹא נָתַן לָנוּ אֱלֹהִים רוּחַ פָּחַד כִּי אִם-רוּחַ גְּבוּרָה אַהֲבָה וּמוּסָר:

Nebo nedal nám Bůh ducha bázně, ale moci, a milování, a mysli způsobné.

Neboť Bůh nám nedal ducha bázlivosti, nýbrž ducha síly, lásky a rozvahy. ([Římanům 8:15])

ου᾿ γὰρ ε῎δωκεν ἡμι̑ν ὁ θεὸς πνευ̑μα δειλίας α᾿λλὰ δυνάμεως καὶ α᾿γάπης καὶ σωφρονισμου̑

לָא גֵּיר יַהב לַן אַלָהָא רֻוחָא דּדֵחלתָא אֵלָא דּחַילָא וַדחֻובָּא וַדמַרתּיָנֻותָא׃

[(16) 2Tim 01, 08]

לָכֵן אַל תֵּבוֹשׁ לֹא בְּעֵדוּת אֲדוֹנֵנוּ וְלֹא בִּי, אֲסִירוֹ, אֶלָּא סְבֹל אִתִּי אֶת חֶבְלֵי הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי כֹּחַ הָאֱלֹהִים

וְלָכֵן אַל-תֵּבוֺשׁ מֵעֵדוּת אֲדֹנֵינוּ וְלֹא מִמֶּנִּי אֲסִירוֺ רַק נְשָׂא חֶבְלֵי הַבְּשׁרָה כָּמֹנִי בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים:

Protož nestyď se za svědectví Pána našeho, ani za mne, vězně jeho, ale čitedlen buď úzkostí pro evangelium podlé moci Boží,

Nestyď se tedy vydávat svědectví o našem Pánu; ani za mne, jeho vězně, se nestyď, nýbrž snášej spolu se mnou všechno zlé pro evangelium. K tomu ti dá sílu Bůh, ([Římanům 1:16])

μὴ ου῏ν ε᾿παισχυνθη̑ς τὸ μαρτύριον του̑ κυρίου ἡμω̑ν μηδὲ ε᾿μὲ τὸν δέσμιον αυ᾿του̑ α᾿λλὰ συγκακοπάθησον τω̑ ευ᾿αγγελίω κατὰ δύναμιν θεου̑

לָא הָכִיל תֵּבהַת בּסָהדֻּותֵה דּמָרַן אָפלָא בִּי בַּאסִירֵה אֵלָא שׁקֻול בִּישָׁתָא עַם אֵוַנגֵּלִיָון בּחַילָא דַּאלָהָא׃

[(16) 2Tim 01, 09]

הַמּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ וְקוֹרֵא אוֹתָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה, לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ, כִּי אִם לְפִי תָּכְנִיתוֹ וּלְפִי חַסְדּוֹ הַנָּתוּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מִלִּפְנֵי עִתּוֹת עוֹלָם.

אֲשֶׁר הֵבִיא לָנוּ יֶשַׁע וַיִּקְרָא לָנוּ בִּדְבַר קָדְשׁוֺ לֹא כְמַעֲשֵׂינוּ כִּי אִם-כַּעֲצָתוֺ וּבְחַסְדּוֺ אֲשֶׁר חָלַק לָנוּ בְּיֵשׁוּעַ מְשִׁיחֵנוּ לִפְנֵי יְמוֺת עוֺלָם:

Kterýž spasil nás, a povolal povoláním svatým, ne podlé skutků našich, ale podlé uložení svého a milosti nám dané v Kristu Ježíši před časy věků,

který nás spasil a povolal svatým povoláním ne pro naše skutky, nýbrž ze svého rozhodnutí a z milosti, kterou nám daroval v Kristu Ježíši před věčnými časy ([Efezským 2:8-Efezským 2:9; Titovi 3:5])

του̑ σὼσαντος ἡμα̑ς καὶ καλέσαντος κλήσει ἁγία ου᾿ κατὰ τὰ ε῎ργα ἡμω̑ν α᾿λλὰ κατὰ ι᾿δίαν πρόθεσιν καὶ χάριν τὴν δοθει̑σαν ἡμι̑ν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ πρὸ χρόνων αι᾿ωνίων

הַו דַּאחיַן וַקרָן בּקֵריָנָא קַדִּישָׁא לַו אַיך עבָדַין אֵלָא אַיך צֵביָנֵה וטַיבֻּותֵה הָי דֵּאתיַהבַּת לַן בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא מֵן קדָם זַבנָא דּעָלמֵא׃

[(16) 2Tim 01, 10]

אֲבָל כָּעֵת נִגְלָה חַסְדּוֹ בְּהוֹפָעַת מוֹשִׁיעֵנוּ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הַמְבַטֵּל אֶת הַמָּוֶת וּמוֹצִיא לָאוֹר אֶת הַחַיִּים וְהָאַל־כִּלָּיוֹן עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה.

וְזֶה עַתָּה עִגְלָה לָאוֺר כַּאֲשֶׁר נִגְלָה מוֺשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּבְשׁרָתוֺ בִּלַּע אֶת-הַמָּוֶת וַיּוֺצֵא לָאוֺר חַיֵּי-עַד וּנְתִיב אַל-מָוֶת:

Nyní pak zjevené skrze příští patrné spasitele našeho Jezukrista, kterýž zahladil smrt, život pak na světlo vyvedl, i nesmrtelnost skrze evangelium,

a nyní zjevil příchodem našeho Spasitele Ježíše Krista. On zlomil moc smrti a zjevil nepomíjející život v evangeliu. ([Římanům 16:26; Titovi 2:11; Židům 2:14; 1 Korintským 15:55-1 Korintským 15:57])

φανερωθει̑σαν δὲ νυ̑ν διὰ τη̑ς ε᾿πιφανείας του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ καταργήσαντος μὲν τὸν θάνατον φωτίσαντος δὲ ζωὴν καὶ α᾿φθαρσίαν διὰ του̑ ευ᾿αγγελίου

וֵאתגַּליַת הָשָׁא בּגֵליָנֵה דּמַחיָנַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּבַטֵל למַותָּא וחַוִי חַיֵא ולָא מֵתחַבּלָנֻותָא בֵּאוַנגֵּלִיָון׃

[(16) 2Tim 01, 11]

בְּשׂוֹרָה זֹאת - אֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לָהּ לְכָרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֶה,

הִיא הַבְּשׁרָה אֲשֶׁר נִקְרֵאתִי לִהְיוֺת-לָהּ לְמַגִּיד וּלְשָׁלִיחַ וּלְמוֺרֶה הַגּוֺיִם:

Jehož já ustanoven jsem kazatelem, a apoštolem, i učitelem pohanů.

K jeho zvěstování jsem já byl ustanoven hlasatelem, apoštolem a učitelem(a). (a) var: + pohanských národů ([1 Timoteovi 2:7])

ει᾿ς ο῍ ε᾿τέθην ε᾿γώ κη̑ρυξ καὶ α᾿πόστολος καὶ διδάσκαλος

הַו דֵּאתּתּסִימֵת בֵּה אֵנָא כָּרֻוזָא וַשׁלִיחָא ומַלפָנָא דּעַממֵא׃

[(16) 2Tim 01, 12]

וּבַעֲבוּרָהּ אֲנִי סוֹבֵל גַּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ אֵינֶנִּי בּוֹשׁ, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁהוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת פִּקְדוֹנִי לַיּוֹם הַהוּא.

וּבַעֲבוּר זֹאת נָשָׂאתִי הַתְּלָאָה הַזֹּאת וְלֹא אֵבוֺשׁ כִּי-יָדַעְתִּי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּבוֺ בָטְחָה נַפְשִׁי כִּי-רַב כֹּחַ הוּא לִשְׁמֹר אֵת אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי בְיָדוֺ עַד-הַיּוֺם הַהוּא:

A pro tu příčinu toto trpím, ale nestydímť se za to; nebo vím, komu jsem uvěřil, a jist jsem tím, že mocen jest toho, což jsem u něho složil, ostříhati až do onoho dne.

Proto také všechno snáším a nestydím se vydávat svědectví, neboť vím, komu jsem uvěřil. Jsem přesvědčen, že on má moc chránit, co mi svěřil, až do onoho dne.

δι῾ η῍ν αι᾿τίαν καὶ ταυ̑τα πάσχω α᾿λλ῾ ου᾿κ ε᾿παισχύνομαι οι῏δα γὰρ ω῟ πεπίστευκα καὶ πέπεισμαι ο῞τι δυνατός ε᾿στιν τὴν παραθήκην μου φυλάξαι ει᾿ς ε᾿κείνην τὴν ἡμέραν

מֵטֻל הָדֵא מסַיבַּר אנָא הָלֵין ולָא בָּהֵת אנָא יָדַע אנָא גֵּיר בּמַן הַימנֵת וַמפָּס אנָא דּמָטיָא בִּאידַוהי גֻּועלָני למֵטַר לִי ליַומָא הַו׃

[(16) 2Tim 01, 13]

הַחֲזֵק בְּמַתְכֹּנֶת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי, בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

אֶת-הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָנִים כְּצוּרָתָם וְתָכְנִיתָם תִּצְפֹּן אִתְּךׇ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִפִּי בֶאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Mějž jistý příklad zdravých řečí, kteréž jsi slýchal ode mne, u víře a v lásce, kteráž jest v Kristu Ježíši.

Měj za vzor zdravých slov to, co jsi slyšel ode mne ve víře a lásce, která nás spojuje v Kristu Ježíši.

ὑποτύπωσιν ε῎χε ὑγιαινόντων λόγων ω῟ν παρ῾ ε᾿μου̑ η῎κουσας ε᾿ν πίστει καὶ α᾿γάπη τη̑ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

נֵהויָן לָך חַורָא מֵלֵא חלִימָתָא דַּשׁמַעתּ מֵני בּהַימָנֻותָא וַבחֻובָּא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא סּ סּ׃

[(16) 2Tim 01, 14]

שְׁמֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּנוּ.

וְאֶת-הַפִּקָּדוֺן הַטּוֺב אֲשֶׁר הָפְקַד אִתְּךׇ שְׁמָר-לְךׇ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בָּנוּ:

Výborného toho pokladu ostříhej, skrze Ducha svatého přebývajícího v nás.

Svěřený poklad chraň mocí Ducha svatého, který v nás přebývá. ([1 Timoteovi 6:20])

τὴν καλὴν παραθήκην φύλαξον διὰ πνεύματος ἁγίου του̑ ε᾿νοικου̑ντος ε᾿ν ἡμι̑ν

גֻּועלָנָא טָבָא טַר בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא הָי דּעֵמרַת בַּן׃

[(16) 2Tim 01, 15]

זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּאַסְיָה וּבִכְלָלָם פִיגֶלוֹס וְהֶרְמוֹגֶנִיס.

הִנֵּה יָדַעְתָּ כִּי-עֲזָבוּנִי כֻלָּם אֲשֶׁר בְּאַסְיָא וּבְתוֺכָם פּוּגְלוֺס וְהַרְמוֺגְנִיס:

Víš snad o tom, že se odvrátili ode mne všickni, kteříž jsou v Azii, z nichž jest Fygellus a Hermogenes.

Víš, že se ode mne odvrátili všichni v Asii, mezi nimi Fygelos a Hermogenés.

οι῏δας του̑το ο῞τι α᾿πεστράφησάν με πάντες οἱ ε᾿ν τη̑ ᾽Ασία ω῟ν ε᾿στιν Φύγελος καὶ ῾Ερμογένης

יָדַע אַנתּ הָדֵא דַּהפַכו מֵני כֻּלהֻון הָלֵין דּבַאסִיַא דִּאיתַיהֻון מֵנהֻון פֻּוגֵּלָוס והֵרמָגֵּנוס׃

[(16) 2Tim 01, 16]

יַשְׁפִּיעַ הָאָדוֹן רַחֲמִים עַל בֵּית אוֹנִיסִיפוֹרוּס, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת עוֹדֵד אֶת נַפְשִׁי וְלֹא בּוֹשׁ בִּכְבָלַי.

יִגְמֹל הָאָדוֺן חֶסֶד עִם-בֵּית אֳנִיסִיפוֺרוֺס כִּי-הֵשִׁיב נַפְשִׁי פְּעָמִים רַבּוֺת וְלֹא-בוֺשׁ מִן-הַכֶּבֶל אֲשֶׁר נֶאֱסַרְתִּי בוֺ:

Dejž milosrdenství Pán domu Oneziforovu; nebo často mi činil pohodlí, aniž se styděl za řetězy mé.

Kéž Pán prokáže milosrdenství Oneziforově rodině. Několikrát mě potěšil a nestyděl se za mé řetězy;

δώη ε῎λεος ὁ κύριος τω̑ ᾽Ονησιφόρου οι῎κω ο῞τι πολλάκις με α᾿νέψυξεν καὶ τὴν α῞λυσίν μου ου᾿κ ε᾿παισχύνθη

נֵתֵּל מָרַן רַחמֵא לבַיתֵּה דָּאנִסִיפָורָוס דּזַבנִין סַגִּיָאן אַנִיחַני וַבשִׁשׁלָתָא דַּאסֻורַי לָא בּהֵת׃

[(16) 2Tim 01, 17]

אַדְּרַבָּא, בִּהְיוֹתוֹ בְּרוֹמָא שָׁקַד לְחַפְּשֵׂנִי עַד כִּי מְצָאַנִי.

וּבִהְיוֺתִי בְרוֺמִי שָׁקַד לְבַקְּשֵׁנִי עַד כִּי-מָצָא אֹתִי:

Nýbrž přišed do Říma, pilně mne hledal, i nalezl.

když přišel do Říma, usilovně mě hledal, až mě našel.

α᾿λλὰ γενόμενος ε᾿ν Ρὼμη σπουδαίως ε᾿ζήτησέν με καὶ ευ῟ρεν

אֵלָא אָף כַּד אֵתָא לרהֻומִי בַּחפִיטֻותָא בּעָני וֵאשׁכּחַני׃

[(16) 2Tim 01, 18]

יִתֵּן לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֹא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יהוה בַּיּוֹם הַהוּא. אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב עַד כַּמָּה הִרְבָּה לְשָׁרֵת בְּאֶפֶסוֹס.

יִתֶּן-לוֺ הָאָדוֺן לִמְצֹא חֶסֶד מִלִּפְנֵי יְהוָֺה בַּיּוֺם הַהוּא וְכָל-אֲשֶׁר הֵיטִיב עִמָּדִי בְּאֶפְסוֺס נַפְשְׁךׇ יֹדַעַת מְאֹד:

Dejž jemu Pán nalezti milosrdenství u Pána v onen den. A jak mi mnoho posluhoval v Efezu, ty výborně víš.

Kéž mu Pán dá, aby u něho našel milosrdenství v onen den. A jaké služby vykonal v Efezu, víš nejlépe sám. ([Judův 1:21])

δώη αυ᾿τω̑ ὁ κύριος εὑρει̑ν ε῎λεος παρὰ κυρίου ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα καὶ ο῞σα ε᾿ν ᾽Εφέσω διηκόνησεν βέλτιον σὺ γινὼσκεις

נֵתֵּל לֵה מָרַן דּנֵשׁכַּח רַחמֵא לוָת מָרַן בּיַומָא הַו וַכמָא דּשַׁמשַׁני בֵּאפֵסָוס יַתִּירָאיִת יָדַע אַנתּ׃ ס

[(16) 2Tim 02, 01]

וְאַתָּה, בְּנִי, הִתְחַזֵּק בַּחֶסֶד אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְאַתָּה בְּנִי חֲזַק בְּחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Protož ty, synu můj, zmocniž se v milosti, kteráž jest v Kristu Ježíši.

A ty, můj synu, buď silný milostí Krista Ježíše,

σὺ ου῏ν τέκνον μου ε᾿νδυναμου̑ ε᾿ν τη̑ χάριτι τη̑ ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

אַנתּ הָכִיל בֵּרי אֵתחַיַל בּטַיבֻּותָא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(16) 2Tim 02, 02]

וְהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בְּמַעֲמַד עֵדִים רַבִּים, הַפְקֵד אוֹתָם בִּידֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים הַמֻּכְשָׁרִים לְלַמֵּד גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

אֶת-אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִפִּי בִּפְנֵי עֵדִים רַבִּים הַשְׁמַע בָּאָזְנֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר יִכֹּנוּ לְלַמֵּד אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גַּם-לְזוּלָתָם:

A což jsi slyšel ode mne před mnohými svědky, svěřujž to lidem věrným, kteříž by způsobní byli i jiné učiti.

a co jsi ode mne slyšel před mnoha svědky, svěř to věrným lidem, kteří budou schopni učit zase jiné.

καὶ α῍ η῎κουσας παρ῾ ε᾿μου̑ διὰ πολλω̑ν μαρτύρων ταυ̑τα παράθου πιστοι̑ς α᾿νθρὼποις οι῞τινες ἱκανοὶ ε῎σονται καὶ ἑτέρους διδάξαι

וַאילֵין דַּשׁמַעתּ מֵני בּיַד סָהדֵּא סַגִּיֵאא הָנֵין אַגעֵל לאנָשָׁא מהַימנֵא אַילֵין דּמָטיָא בִּאידַיהֻון אָף לַאחרָנֵא למַלָפֻו׃

[(16) 2Tim 02, 03]

הִשְׁתַּתֵּף בַּסֵּבֶל כְּחַיָּל טוֹב שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וּתְנָה שִׁכְמְךׇ לִסְבֹּל עִמִּי כְאִישׁ-חַיִל בִּצְבָא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

A tak ty snášej protivenství, jako ctný rytíř Ježíše Krista.

Snášej se mnou všechno zlé jako řádný voják Krista Ježíše.

συγκακοπάθησον ὡς καλὸς στρατιὼτης Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

וסַיבַּר בִּישָׁתָא אַיך פָּלחָא טָבָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(16) 2Tim 02, 04]

אִישׁ הַמְשָׁרֵת בַּצָּבָא לֹא יִתְעָרֵב בְּעִסְקֵי הַחַיִּים, וְזֹאת כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן מְפַקְּדוֹ.

אִישׁ יֹצֵא לַצָּבָא לֹא-יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים וְיָפִיק רָצוֺן מִ׹ַּׂר צְבָאוֺ:

Žádný, kdož rytěřuje, neplete se v obecné živnosti, aby se svému hejtmanu líbil.

Kdo se dá na vojnu, nezaplétá se do záležitostí obyčejného života; chce obstát před tím, kdo mu velí.

ου᾿δεὶς στρατευόμενος ε᾿μπλέκεται ται̑ς του̑ βίου πραγματείαις ι῞να τω̑ στρατολογήσαντι α᾿ρέση

לָא אנָשׁ פָּלַח ומֵתפַּכַּר בּצֵבוָתָא דּעָלמָא דּנֵשׁפַּר להַו מַן דַּגבָיהי׃

[(16) 2Tim 02, 05]

וְגַם הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּת לֹא יֻכְתַּר אִם לֹא יִתְחָרֶה לְפִי הַכְּלָלִים.

וְאַף אִם-יִצְבֹּא צָבָא עוֺד לֹא יַ׹ִּׂיג אֶת-הָעֲטָרָה עַד אֲשֶׁר יִצְבֹּא כַּמִּשְׁפָּט:

A jestliže by kdo i bojoval, nebudeť korunován, leč by řádně bojoval.

A kdo závodí, nedostane cenu, nezávodí-li podle pravidel.

ε᾿ὰν δὲ καὶ α᾿θλη̑ τις ου᾿ στεφανου̑ται ε᾿ὰν μὴ νομίμως α᾿θλήση

וֵאן מֵתכַּתַּשׁ אנָשׁ לָא מֵתכַּלַל אֵן בּנָמֻוסֵה לָא מֵתכַּתַּשׁ׃

[(16) 2Tim 02, 06]

הָאִכָּר הֶעָמֵל, מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה רִאשׁוֹן לָקַחַת חֵלֶק מִן הַפְּרִי.

הָאִכָּר הָעֹבֵד אַדְמָתוֺ רִאשׁוֺן הוּא לֶאֱכֹל מִפְּרִי תְבוּאָתו:

Pracovati musí i oráč, prvé nežli užitku okusí.

Také rolník musí nejprve těžce pracovat, než sklidí úrodu. ([1 Korintským 9:7])

τὸν κοπιω̑ντα γεωργὸν δει̑ πρω̑τον τω̑ν καρπω̑ν μεταλαμβάνειν

לַאכָּרָא דּלָאֵא וָלֵא לֵה דּקַדמָא מֵן פִּארַוהי נֵסתַּיבַּר׃

[(16) 2Tim 02, 07]

שִׂים לִבְּךָ לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר, וְהָאָדוֹן יִתֵּן לְךָ בִּינָה בַּכֹּל.

בִּין בַּאֲשֶׁר-אֲנִי דֹבֵר וְהָאָדוֺן יִתֶּן-לְךׇ חָכְמָה בַּכֹּל:

Rozuměj, což pravím, a dejž tobě Pán ve všem rozum.

Uvažuj o tom, co říkám. Pán ti dá, abys všechno pochopil.

νόει ο῍ λέγω δὼσει γάρ σοι ὁ κύριος σύνεσιν ε᾿ν πα̑σιν

אֵסתַּכַּל מֵדֵּם דָּאמַר אנָא נֵתֵּל לָך מָרַן חֵכמתָא בּכֻל מֵדֵּם׃ ס

[(16) 2Tim 02, 08]

זְכֹר אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֵּעוֹר מִן הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הוּא מִזֶּרַע דָּוִד כִּדְבַר בְּשׂוֹרָתִי,

זְכֹר אֶת-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר קָם מִן-הַמֵּתִים וַאֲשֶׁר יָצָא מִזֶּרַע דָּוִד כִּדְבַר בְּשׁרָתִי:

Pamatuj, že Ježíš Kristus vstal z mrtvých, z semene Davidova, podlé evangelium mého.

Pamatuj na Ježíše Krista vzkříšeného z mrtvých, původem z rodu Davidova; to je moje evangelium. ([1 Korintským 15:4; Římanům 1:3])

μνημόνευε ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν ε᾿γηγερμένον ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿κ σπέρματος Δαυίδ κατὰ τὸ ευ᾿αγγέλιόν μου

אֵתּדַּכר ליֵשֻׁוע משִׁיחָא דּקָם מֵן בֵּית מִיתֵא הַו דִּאיתַוהי מֵן זַרעָא דּדַוִיד אַיך אֵוַנגֵּלִיָון דִּילי׃

[(16) 2Tim 02, 09]

הִיא הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבַּעֲבוּרָהּ אֲנִי סוֹבֵל רָעוֹת עַד כְּדֵי שִׁבְתִּי בִּכְבָלִים כְּעוֹשֵׂה עָוֶל. אוּלָם דְּבַר הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ בִּכְבָלִים.

אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ צָרוֺת עָבְרוּ עָלַי עַד אֲשֶׁר עִנּוּ בַכֶּבֶל נַפְשִׁי כְּפֹעֵל אָוֶן אַךְ דְּבַר אֱלֹהִים לֹא יֵאָסֵר בַּכָּבֶל:

V kterémžto protivenství trpím, až i vězení, jako bych zločinec byl, ale slovo Boží není u vězení.

Pro ně snáším utrpení a dokonce pouta jako zločinec. Ale Boží slovo není spoutáno.

ε᾿ν ω῟ κακοπαθω̑ μέχρι δεσμω̑ν ὡς κακου̑ργος α᾿λλὰ ὁ λόγος του̑ θεου̑ ου᾿ δέδεται

דּבֵה סָבֵל אנָא בִּישָׁתָא עדַמָא לַאסֻורֵא אַיך עָבֵד בִּישָׁתָא אֵלָא מֵלתֵה דַּאלָהָא לָא אַסִירָא׃

[(16) 2Tim 02, 10]

עַל כֵּן אֲנִי סוֹבֵל הַכֹּל לְמַעַן הַנִּבְחָרִים, כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יַשִֹיגוּ תְּשׁוּעָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עִם כְּבוֹד עוֹלָמִים.

עַל-כֵּן אֶסְבֹּל כָּל-סֵבֶל לְמַעַן יַ׹ִּׂיגוּ הַבְּחִירִים גַּם-הֵם תְּשׁוּעָתָם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְתִפְאַרְתָּם תִּפְאֶרֶת עוֺלָמִים:

Protož všecko snáším pro vyvolené, aby i oni spasení došli, kteréž jest v Kristu Ježíši, s slávou věčnou.

A tak všechno snáším pro vyvolené, aby i oni dosáhli spásy v Kristu Ježíši a věčné slávy.

διὰ του̑το πάντα ὑπομένω διὰ τοὺς ε᾿κλεκτούς ι῞να καὶ αυ᾿τοὶ σωτηρίας τύχωσιν τη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ μετὰ δόξης αι᾿ωνίου

מֵטֻל הָנָא כֻּלמֵדֵּם מסַיבַּר אנָא מֵטֻל גּבַיָא דָּאף הֵנֻון נֵשׁכּחֻון חַיֵא דַּביֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם שֻׁובחָא דַּלעָלַם׃ ס

[(16) 2Tim 02, 11]

מְהֵימָן הַדָּבָר: אִם מַתְנוּ אִתּוֹ, גַּם נִחְיֶה אִתּוֹ;

אֱמֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם-נָמוּת עִמּוֺ גַם-עִמּוֺ נִחְיֶה:

Věrná jest tato řeč. Nebo jestližeť jsme s ním zemřeli, tedy také spolu s ním živi budeme.

Věrohodné je to slovo: Jestliže jsme s ním zemřeli, budeme s ním i žít. ([Římanům 6:3-Římanům 6:4; 2 Korintským 4:11])

πιστὸς ὁ λόγος ει᾿ γὰρ συναπεθάνομεν καὶ συζήσομεν

מהַימנָא הי מֵלתָא אֵן גֵּיר מִיתן עַמֵה אָף עַמֵה נִחֵא׃

[(16) 2Tim 02, 12]

אִם נַחֲזִיק מַעֲמָד, גַּם נִמְלֹךְ אִתּוֹ; אִם נִתְכַּחֵשׁ, גַּם הוּא יִתְכַּחֵשׁ לָנוּ;

אִם-נִסְבֹּל עִמּוֺ גַּם-עִמּוֺ נִמְלֹךְ אִם נְכַחֶשׁ-בּוֺ גַּם-הוּא יְכַחֶשׁ-בָּנוּ:

A trpíme liť, budeme také spolu s ním kralovati; pakli ho zapíráme, i onť nás zapře.

Jestliže s ním vytrváme, budeme s ním i vládnout. Zapřeme-li ho, i on nás zapře. ([Římanům 8:17; Matouš 10:33])

ει᾿ ὑπομένομεν καὶ συμβασιλεύσομεν ει᾿ α᾿ρνησόμεθα κα᾿κει̑νος α᾿ρνήσεται ἡμα̑ς

וֵאן נסַיבַּר אָף נַמלֵך עַמֵה אֵן דֵּין נֵכפֻּור בֵּה אָף הֻו נֵכפֻּור בַּן׃

[(16) 2Tim 02, 13]

אִם אֵינֶנּוּ נֶאֱמָנִים, הוּא נִשְׁאָר נֶאֱמָן, כִּי לֹא יוּכַל לְהִתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ.

אִם אֵין אֵמֻן בָּנוּ הוּא בֶאֱמוּנָתוֺ יַעֲמֹד כִּי לְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֺ לֹא יוּכָל:

Pakliť jsme nevěrní, onť zůstává věrný; zapříti sám sebe nemůže.

Jsme-li nevěrní, on zůstává věrný, neboť nemůže zapřít sám sebe. ([Římanům 3:3])

ει᾿ α᾿πιστου̑μεν ε᾿κει̑νος πιστὸς μένει α᾿ρνήσασθαι γὰρ ἑαυτὸν ου᾿ δύναται

וֵאן לָא נהַימֵן בֵּה הֻו בּהַימָנֻותֵה מקַוֵא דּנֵכפֻּור גֵּיר בּנַפשֵׁה לָא מֵשׁכַּח׃

[(16) 2Tim 02, 14]

הַזְכֵּר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַזְהֵר אוֹתָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִתְוַכְּחוּ עַל דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מוֹעִיל וְאֵינָם אֶלָּא הוֹרְסִים אֶת הַשּׁוֹמְעִים.

אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תַּזְכִּיר לִפְנֵיהֶם וְהָעֵד בָּם לִפְנֵי הָאָדוֺן לְבִלְתִּי יָבֹאוּ בְדִבְרֵי רִיבוֺת לְהוֺכַח מִלִּים אֲשֶׁר לֹא יוֺעִילוּ לִמְאוּמָה כִּי אִם-לִמְסֹךְ רוּחַ עִוְעִים בְּלֵב שֹׁמְעֵיהֶם:

Tyto věci připomínej, s osvědčováním před oblíčejem Páně, ať se o slova nevadí, což k ničemu není užitečné, ale ku podvrácení posluchačů.

Toto připomínej a před tváří Boží(b) naléhavě domlouvej bratřím, aby se nepřeli o slova. Není to k ničemu, leda k rozvrácení posluchačů. (b) var: Páně ([Titovi 3:9])

ταυ̑τα ὑπομίμνησκε διαμαρτυρόμενος ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ μὴ λογομαχει̑ν ε᾿π῾ ου᾿δὲν χρήσιμον ε᾿πὶ καταστροφη̑ τω̑ν α᾿κουόντων

הָלֵין הוַיתּ מַעהֵד להֻון וַמסַהֵד קדָם מָרַן דּלָא נֵהוֻון מֵתחרֵין בּמֵלֵא דּלָא יֻותרָן לסֻוחָפָא דַּאילֵין דּשָׁמעִין להֵין׃

[(16) 2Tim 02, 15]

הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים - פּוֹעֵל לֹא יֵבוֹשׁ, הַמְחַלֵּק נְכוֹנָה אֶת דְּבַר הָאֱמֶת.

בַּקֵּשׁ לִהְיוֺת טָהוֺר כְּכֶסֶף צָרוּף לִפְנֵי אֱלֹהִים כְּפֹעֵל אֲשֶׁר לֹא-יֵבוֺשׁ מִפָּעֳלוֺ וְכַיּוֺדֵעַ לְחַלֵּק דְּבַר-אֱמֶת דָּבָר דָּבֻר עַל-אָפְנָיו:

Pilně se snažuj vydati sebe Bohu milého dělníka, za nějž by se nebylo proč styděti, kterýž by právě slovo pravdy rozděloval.

Usiluj o to, aby ses před Bohem osvědčil jako dělník, který se nemá zač stydět, protože správně zvěstuje slovo pravdy.

σπούδασον σεαυτὸν δόκιμον παραστη̑σαι τω̑ θεω̑ ε᾿ργάτην α᾿νεπαίσχυντον ο᾿ρθοτομου̑ντα τὸν λόγον τη̑ς α᾿ληθείας

ונֵתבּטֵל לָך דַּתקִים נַפשָׁך גּמִירָאיִת קדָם אַלָהָא פָּלחָא דּלָא בֵּהתּתָא דּמַכרֵז תּרִיצָאיִת מֵלתָא דַּשׁרָרָא׃

[(16) 2Tim 02, 16]

רְחַק מִדִּבּוּרִים תְּפֵלִים וְחַסְרֵי קְדֻשָּׁה, כִּי בַּעֲלֵיהֶם יוֹסִיפוּ רֶשַׁע עַל רֶשַׁע,

אַךְ הַרְחֵק נַפְשְׁךׇ מִ׹ִּׂיחוֺת חוּלִין וּרְעוּת רוּחַ אֲשֶׁר יִמְשְׁכוּ אֶת-בַּעֲלֵיהֶם לְהוֺסִיף רֶשַׁע לְמַכְבִּיר:

Nepobožné pak ty křiky daremní zastavuj, neboť velmi rozmnožují bezbožnost,

Bezbožným a planým řečem(c) se vyhýbej. Neboť takoví lidé půjdou stále dál ve své bezbožnosti (c) var: Bezbožnému novotaření ([1 Timoteovi 6:20])

τὰς δὲ βεβήλους κενοφωνίας περιι̑στασο ε᾿πὶ πλει̑ον γὰρ προκόψουσιν α᾿σεβείας

ומֵן מֵלֵא סרִיקָתָא דּלַיתּ בּהֵין חַשׁחֻו אֵשׁתַּאל יַתִּירָאיִת גֵּיר נַוספֻון עַל רֻושׁעהֻון הָנֻון דַּענֵין בּהֵין׃

[(16) 2Tim 02, 17]

וּדְבָרָם כְּרָקָב יֹאכַל; עִמָּהֶם נִמְנִים הִימֵנֵאוּס וּפִילִיטוֹס

וּדְבַר פִּיהֶם כְּרָקָב יֹאכַל אֲשֶׁר מֵהֶם הוּמְנִיּוֺס וּפִילִיטוֺס:

A řeč jejich jako rak rozjídá se. Z nichž jest Hymeneus a Filétus,

a jejich učení se bude šířit jako rakovina. K nim patří Hymenaios a Filétos, ([1 Timoteovi 1:20])

καὶ ὁ λόγος αυ᾿τω̑ν ὡς γάγγραινα νομὴν ε῞ξει ω῟ν ε᾿στιν ῾Υμέναιος καὶ Φίλητος

ומֵלַתהֻון אַיך חַלָדִיתָא נָומִא תֵּאחֻוד בּסַגִּיֵאא אִיתַוהי דֵּין חַד מֵנהֻון הֻומֵנֵאָוס וַאחרִנָא פִּילִטָוס׃

[(16) 2Tim 02, 18]

אֲשֶׁר תָּעוּ מִן הָאֱמֶת, בְּאָמְרָם כִּי תְּחִיַּת הַמֵּתִים כְּבָר הָיְתָה, וְהֵם מְמוֹטְטִים אֱמוּנַת כַּמָּה אֲנָשִׁים.

וְהֵם סָרוּ מִדֶּרֶךְ אֱמֶת לֵאמֹר כִּי-תְחִיַּת הַמֵּתִים כְּבָר הָיְתָה מֵאָז וַיִּהְיוּ לֶאֱמוּנַת רַבִּים לְמוֺקֵשׁ:

Kteříž při pravdě pobloudili od cíle, pravíce, že by se již stalo vzkříšení, a převracejí víru některých.

kteří zbloudili z cesty pravdy, když říkají, že naše vzkříšení už nastalo; tak podvracejí víru některých bratří.

οι῞τινες περὶ τὴν α᾿λήθειαν η᾿στόχησαν λέγοντες τὴν α᾿νάστασιν η῎δη γεγονέναι καὶ α᾿νατρέπουσιν τήν τινων πίστιν

הָלֵין דַּטעַו מֵן שׁרָרָא כַּד אָמרִין דַּקיָמתָּא דּמִיתֵא הוָת לָה והַימָנֻותָא דּאנָשׁ אנָשׁ מַהפּכִין׃

[(16) 2Tim 02, 19]

אֲבָל הַיְסוֹד הֶחָזָק שֶׁהִנִּיחַ אֱלֹהִים עוֹמֵד אֵיתָן וְיֵשׁ לוֹ הַחוֹתָם הַזֶּה: "וְיֹדַע יהוה אֶת אֲשֶׁר לוֹ", וְגַם "יָסוּר מֵעָוֶל כָּל הַקּוֹרֵא בְּשֵׁם יהוה".

אַךְ יְסוֺד הָאֱלֹהִים יָקוּם לָנֶצַח וְזֶה הוּא חוֺתָמוֺ יוֺדֵעַ יְהוָֺה אֵת אֲשֶׁר-לוֺ וְגַם זֶה מִי אֲשֶׁר יִקְרָא בְשֵׁם הַמָּשִׁיחַ יֶחְדַּל מֵעֲשׂוֺת אָוֶן:

Ale však pevný základ Boží stojí, maje znamení toto: Znáť Pán ty, kteříž jsou jeho, a: Odstup od nepravosti každý, kdož vzývá jméno Kristovo.

Ovšem pevný Boží základ trvá a nese nápis ‚Pán zná ty, kdo jsou jeho‘ a ‚ať se odvrátí od nespravedlnosti každý, kdo vyznává jméno Páně‘. ([Izajáš 28:16; Numeri 16:5 Numeri 16:26])

ὁ μέντοι στερεὸς θεμέλιος του̑ θεου̑ ε῞στηκεν ε῎χων τὴν σφραγι̑δα ταύτην ε῎γνω κύριος τοὺς ο῎ντας αυ᾿του̑ καί α᾿ποστήτω α᾿πὸ α᾿δικίας πα̑ς ὁ ο᾿νομάζων τὸ ο῎νομα κυρίου

שֵׁתֵאסתָּא דֵּין שַׁרִירתָּא דַּאלָהָא קַיָמָא הי וִאית לָה חָתמָא הָנָא ויָדַע מָריָא לַאילֵין דּדִילֵה אֵנֻון ונֵפרֻוק מֵן עַולָא כֻּל דּקָרֵא לַשׁמֵה דּמָריָא׃ ס

[(16) 2Tim 02, 20]

הִנֵּה בְּבַיִת גָּדוֹל לֹא רַק כְּלֵי זָהָב וְכֶסֶף, אֶלָּא גַּם כְּלֵי עֵץ וְחֶרֶס, וּמֵהֶם כַּמָּה לְכָבוֹד וְכַמָּה לְקָלוֹן.

אוּלָם בְּבַיִת גָּדוֺל לֹא לְבַד כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי כֶסֶף כִּי אִם-גַּם יִמָּצְאוּן שָׁם כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי חָרֶשׁ אֲשֶׁר יֵשׁ מֵהֶם לְכָבוֺד וְיֵשׁ מֵהֶם לְקָלוֺן:

V domě pak velikém netoliko jsou nádoby zlaté a stříbrné, ale také dřevěné i hliněné, a některé zajisté ke cti, některé pak ku potupě.

Ve velké domácnosti nejsou jen zlaté a stříbrné nádoby, nýbrž i dřevěné a hliněné, jedny pro cenné věci, druhé na odpadky. ([Římanům 9:21])

ε᾿ν μεγάλη δὲ οι᾿κία ου᾿κ ε῎στιν μόνον σκεύη χρυσα̑ καὶ α᾿ργυρα̑ α᾿λλὰ καὶ ξύλινα καὶ ο᾿στράκινα καὶ α῍ μὲν ει᾿ς τιμὴν α῍ δὲ ει᾿ς α᾿τιμίαν

בּבַיתָּא דֵּין רַבָּא לָא הוָא מָאנֵא דּדַהבָא בַּלחֻוד אַו דּסִאמָא אִית בֵּה אֵלָא אָף דּקַיסָא אָף דּפַחָרָא מֵנהֻון לִאיקָרָא ומֵנהֻון לצַערָא׃

[(16) 2Tim 02, 21]

לְפִיכָךְ אִם אִישׁ יְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מֵאֵלֶּה יִהְיֶה כְּלִי לְכָבוֹד, מְקֻדָּשׁ וּמוֹעִיל לְבַעַל הַבַּיִת וּמוּכָן לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.

וְאִישׁ כִּי-יְטַהֵר נַפְשׁוֺ מֵהֶם וְהָיָה לִכְלִי כָבוֺד לִכְלִי קֹדֶשׁ וְלִכְלִי יְקָר בְּיַד בְּעָלָיו מוּכָן לְכָל-מַעֲשֶׂה טוֺב:

Protož jestliže by se kdo očistil od těch věcí, bude nádobou ke cti, posvěcenou, a užitečnou Pánu, ke všelikému skutku dobrému hotovou.

Kdo se od těch falešných nauk očistí, bude nástrojem vznešeným, posvěceným, užitečným pro hospodáře, připraveným ke každému dobrému dílu.

ε᾿ὰν ου῏ν τις ε᾿κκαθάρη ἑαυτὸν α᾿πὸ τούτων ε῎σται σκευ̑ος ει᾿ς τιμήν ἡγιασμένον ευ῎χρηστον τω̑ δεσπότη ει᾿ς πα̑ν ε῎ργον α᾿γαθὸν ἡτοιμασμένον

אֵן אנָשׁ הָכִיל נדַכֵּא נַפשֵׁה מֵן הָלֵין הָוֵא מָאנָא דַּכיָא לִאיקָרָא דּעָהֵן לחֻושָׁחָא דּמָרֵה וַמטַיַב לכֻל עבָד טָב׃ ס

[(16) 2Tim 02, 22]

בְּרַח לְךָ מִתַּאֲווֹת הַנְּעוּרִים וּרְדֹף צֶדֶק, אֱמוּנָה, אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עִם כָּל הַקּוֹרְאִים אֶל יהוה בְּלֵב טָהוֹר.

הַרְחֵק לִבְּךׇ מִתַּאֲוֺת הַנְּעוּרִים אַךְ רְדֹף צֶדֶק אֱמוּנָה אַהֲבָה וְשָׁלוֺם עִם-כָּל-הַקֹּרִאים בְּשֵׁם הָאָדוֺן מִלֵּב טָהוֺר:

Mládenčích pak žádostí utíkej, ale následuj spravedlnosti, víry, lásky, pokoje, s těmi, kteříž vzývají Pána z srdce čistého.

Vyhýbej se mladické prudkosti, usiluj o spravedlnost, víru, lásku a pokoj s těmi, kdo vzývají Pána z čistého srdce. ([1 Timoteovi 6:11])

τὰς δὲ νεωτερικὰς ε᾿πιθυμίας φευ̑γε δίωκε δὲ δικαιοσύνην πίστιν α᾿γάπην ει᾿ρήνην μετὰ τω̑ν ε᾿πικαλουμένων τὸν κύριον ε᾿κ καθαρα̑ς καρδίας

מֵן כֻּלהֵין רגִיגָתָא דּטַליֻותָא ערֻוק והַרט בָּתַר כִּאנֻותָא והַימָנֻותָא וחֻובָּא וַשׁלָמָא עַם אַילֵין דּקָרֵין למָרַן בּלֵבָּא דַּכיָא׃

[(16) 2Tim 02, 23]

רְחַק מִשְּׁאֵלוֹת אֱוִילִיּוֹת וְנִבְעָרוֹת; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֵן גּוֹרְמוֹת מְרִיבוֹת.

רַק מֵחִקְרֵי כֶסֶל וּרְעוּת רוּחַ חֲדַל לְךׇ כִּי מִשָּׁרְשָׁם יִפְרֶה רִיב וּמָדוֺן:

Bláznivých pak a nevzdělavatelných otázek varuj se, věda, že plodí sváry.

Nepouštěj se do hloupých sporů, v jakých si libují nepoučení lidé; víš, že vedou jen k hádkám.

τὰς δὲ μωρὰς καὶ α᾿παιδεύτους ζητήσεις παραιτου̑ ει᾿δώς ο῞τι γεννω̑σιν μάχας

חֵריָנֵא סַכלֵא אַילֵין דַּדלָא מַרדֻּו אֵנֻון אֵשׁתַּאל מֵנהֻון יָדַע אַנתּ גֵּיר דּתַכתֻּושֵׁא מַולדִין׃

[(16) 2Tim 02, 24]

וְעֶבֶד הָאָדוֹן מִן הַדִּין שֶׁלֹּא יָרִיב, אֶלָּא יְהֵא נֹחַ לַכֹּל, מֻכְשָׁר לְלַמֵּד, סַבְלָן,

וְלֹא לְעֶבֶד הָאָדוֺן לָרִיב כִּי אִם-לִהְיוֺת נוֺחַ לַכֹּל וּמֵבִין לְלַמֵּד:

Neslušíť pak na služebníka Páně vaditi se, ale aby byl přívětivý ke všechněm, způsobný k učení, trpělivý,

Služebník Kristův(d) se nemá hádat, nýbrž má být laskavý ke všem, schopný učit a být trpělivý. (d) ř: Páně ([Titovi 3:2])

δου̑λον δὲ κυρίου ου᾿ δει̑ μάχεσθαι α᾿λλὰ η῎πιον ει῏ναι πρὸς πάντας διδακτικόν α᾿νεξίκακον

עַבדֵּה דֵּין דּמָרַן לָא חַיָב למֵתכַּתָּשֻׁו אֵלָא דּנֵהוֵא מַכִּיך לוָת כֻּלנָשׁ ומַלפָן ונַגִּירָא רֻוחֵה׃

[(16) 2Tim 02, 25]

וּמוֹכִיחַ בַּעֲנָוָה אֶת הַמִּתְנַגְּדִים; אוּלַי יִתֵּן לָהֶם הָאֱלֹהִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ אֶת הָאֱמֶת

וּבְעַנְוַת-חֵן יוֺרֶה אֶת-הַמַּמְרִים אוּלַי יִתֵּן אֱלֹהִים בִּלְבָבָם לָשׁוּב וּלְהַכִּיר אֶת-הָאֱמֶת:

Kterýž by v tichosti vyučoval ty, kteříž se protiví, zda by někdy dal jim Bůh pokání ku poznání pravdy.

Má vlídně poučovat odpůrce. Snad jim dá Bůh, že se obrátí, poznají pravdu ([1 Timoteovi 2:4])

ε᾿ν πραυ̑τητι παιδεύοντα τοὺς α᾿ντιδιατιθεμένους μήποτε δὼη αυ᾿τοι̑ς ὁ θεὸς μετάνοιαν ει᾿ς ε᾿πίγνωσιν α᾿ληθείας

דּנֵהוֵא רָדֵא לַאילֵין דּמֵתחרֵין לקֻובלֵה בּמַכִּיכֻותָא דַּלמָא נֵתֵּל להֻון אַלָהָא תּיָבֻּותָא ונֵדּעֻון שׁרָרָא׃

[(16) 2Tim 02, 26]

וְיִתְפַּכְּחוּ וְיֵצְאוּ מִמַּלְכֹּדֶת הַשָֹטָן אֲשֶׁר לְכָדָם כִּרְצוֹנוֹ.

וּלְהִמָּלֵט מֵרֶשֶׁת הַ׹ָּׂטָן אֲשֶׁר פָּרַשׂ לְרַגְלָם וַאֲשֶׁר נִשְׁבּוּ כִּרְצוֺנוֺ:

Aby sami k sobě přijdouce, dobyli se z osídla ďáblova, od něhož jsou zjímáni k činění jeho vůle.

a vzpamatují se z ďáblových nástrah, do kterých se dali polapit, když podlehli jeho vůli.

καὶ α᾿νανήψωσιν ε᾿κ τη̑ς του̑ διαβόλου παγίδος ε᾿ζωγρημένοι ὑπ῾ αυ᾿του̑ ει᾿ς τὸ ε᾿κείνου θέλημα

ונֵעהדֻּון נַפשׁהֻון ונֵפרקֻון מֵן פַּחֵה דּסָטָנָא דּבֵה אֵתּתּצִידו לצֵביָנֵה׃ ס

[(16) 2Tim 03, 01]

וְזֹאת דַּע לְךָ: בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹאוּ זְמַנִּים קָשִׁים,

וְעַתָּה דַּע-לְךׇ כִּי דֹרוֺת יִוָּלְדוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים עַד-לְהַשְׁחִית:

Toto pak věz, že v posledních dnech nastanou časové nebezpeční.

Věz, že v posledních dnech nastanou zlé časy.

του̑το δὲ γίνωσκε ο῞τι ε᾿ν ε᾿σχάταις ἡμέραις ε᾿νστήσονται καιροὶ χαλεποί

הָדֵא דֵּין הוַיתּ יָדַע דַּביַומָתָא אחרָיֵא נִאתֻון זַבנֵא קשַׁיָא׃

[(16) 2Tim 03, 02]

כִּי יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי עַצְמָם, אוֹהֲבֵי כֶּסֶף, גַּאַוְתָנִים, שַׁחְצָנִים, מְגַדְּפִים, מַמְרִים אֶת פִּי הוֹרֵיהֶם, כְּפוּיֵי טוֹבָה, חַסְרֵי קְדֻשָּׁה,

כִּי-יָקוּמוּ אֲנָשִׁים אֹהֲבֵי עַצְמָם רֹדְפֵי בֶצַע מַרְחִיבֵי פֶה וְעֵינַיִם רָמוֺת דֹּבְרֵי סָרָה מַמְרִים לְיֹלְדֵיהֶם חֶסֶד לֹא יַכִּירוּ וְכָל-קֹדֶשׁ יְחַלֵּלוּן:

Nebo nastanou lidé sami sebe milující, peníze milující, chlubní, pyšní, zlolejcí, rodičů neposlušní, nevděční, bezbožní,

Lidé budou sobečtí, chamtiví, chvástaví, domýšliví, budou se rouhat, nebudou poslouchat rodiče, budou nevděční, bezbožní, ([Římanům 1:29-Římanům 1:31])

ε῎σονται γὰρ οἱ α῎νθρωποι φίλαυτοι φιλάργυροι α᾿λαζόνες ὑπερήφανοι βλάσφημοι γονευ̑σιν α᾿πειθει̑ς α᾿χάριστοι α᾿νόσιοι

ונֵהוֻון בּנַינָשָׁא רָחמַי נַפשׁהֻון ורָחמַי כֵּספָּא שַׁבהרָנֵא רָמֵא מגַדּפָנֵא דַּלאנָשַׁיהֻון לָא מֵתּטפִּיסִין כָּפרַי בּטַיבֻּותָא רַשִׁיעֵא׃

[(16) 2Tim 03, 03]

קְשׁוּחֵי לֵב, בִּלְתִּי מִתְרַצִּים, מַלְשִׁינִים, הוֹלְלִים, אַכְזָרִים, שׂוֹנְאֵי טוֹב,

חַסְרֵי רַחֲמִים מְפִירֵי בְרִית וּמְלָשְׁנִים זוֺלְלִים אַכְזָרִים וְשׁנְאֵי כָל-טוֺב:

Nelítostiví, smluv nezdrželiví, utrhači, nestředmí, plaší, kterýmž nic dobrého milo není.

bez lásky, nesmiřitelní, pomlouvační, nevázaní, hrubí, lhostejní k dobrému,

α῎στοργοι α῎σπονδοι διάβολοι α᾿κρατει̑ς α᾿νήμεροι α᾿φιλάγαθοι

אָכלַי קַרצֵא משַׁעבּדַי לרֵגּתָא בַּערִירָיֵא סָניַי טָבָתָא׃

[(16) 2Tim 03, 04]

בּוֹגְדִים, פּוֹחֲזִים, יְהִירִים, אוֹהֲבִים תַּעֲנוּגוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁהֵם אוֹהֲבִים אֶת אֱלֹהִים,

מֹסְרִים פֹּחֲזִים וְזֵדִים רֹדְפִים לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים מֵהִתְעַנֵּג בֵּאלֹהִים:

Zrádci, přívažčiví, nadutí, rozkoší milovníci více nežli milovníci Boha,

zrádní, bezhlaví, nadutí, budou mít raději rozkoš než Boha,

προδόται προπετει̑ς τετυφωμένοι φιλήδονοι μα̑λλον η῍ φιλόθεοι

מַשׁלמָנֵא מסַרהבֵא חתִירֵא רָחמַי רגִיגָתָא טָב מֵן חֻובֵּה דַּאלָהָא׃

[(16) 2Tim 03, 05]

לִכְאוֹרָה בַּעֲלֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, אַךְ כּוֹפְרִים בְּתָקְפָּהּ. הִתְרַחֵק מֵאֵלֶּה.

וְהֵם פָּנִים לָהֶם כִּדְמוּת יִרְאַת שָׁמַיִם אַךְ מִכֹּחָהּ אֵין בְּקִרְבָּם וְעַל-כֵּן הַרְחֵק נַפְשְׁךׇ מֵהֶם:

Majíce způsob pobožnosti, ale moci její zapírajíce. A od takových se odvracuj.

budou se tvářit jako zbožní, ale svým jednáním to budou popírat. Takových lidí se straň. ([Titovi 1:16])

ε῎χοντες μόρφωσιν ευ᾿σεβείας τὴν δὲ δύναμιν αυ᾿τη̑ς η᾿ρνημένοι καὶ τούτους α᾿ποτρέπου

דִּאית להֻון אֵסכִּמָא דּדֵחלַת אַלָהָא ומֵן חַילֵה רַחִיקִין אַילֵין דּהָכַנָא אֵנֻון דּחֻוק אֵנֻון מֵנָך׃

[(16) 2Tim 03, 06]

הֵן מִקִּרְבָּם בָּאִים הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִתְגַּנְּבִים לְבָתִּים וְלוֹכְדִים נָשִׁים כְּסִילוֹת, עֲמוּסוֹת חֲטָאִים וְנִתְעוֹת בְּכָל מִינֵי תַּאֲווֹת,

כִּי-מֵהֶם הֵם הַזֹּחֲלִים לָבוֺא אֶל-הַבָּתִּים לְנַהֵג כִּשְׁבֻיּוֺת חֶרֶב נָשִׁים סָרוֺת טַעַם מְלֵאוֺת עָוֺן וְנַפְשָׁן שׁוֺקֵקָה לְכָל-תְּשׁוּקָה:

Nebo z těch jsou i ti, kteříž nacházejí do domů, a jímajíce, vodí ženky obtížené hříchy, kteréž vedeny bývají rozličnými žádostmi,

Patří k nim ti, kdo vnikají do rodin, aby nalákali lehkověrné ženy plné hříchů, ovládané rozličnými touhami,

ε᾿κ τούτων γάρ ει᾿σιν οἱ ε᾿νδύνοντες ει᾿ς τὰς οι᾿κίας καὶ αι᾿χμαλωτίζοντες γυναικάρια σεσωρευμένα ἁμαρτίαις α᾿γόμενα ε᾿πιθυμίαις ποικίλαις

מֵנהֻון אֵנֻון גֵּיר הָלֵין דַּמחַלדִין בֵּית בָּתֵּא ושָׁבֵין נֵשֵׁא דַּטמִירָן בַּחטָהֵא ומֵתּדַּברָן לַרגִיגָתָא משַׁחלפָתָא׃

[(16) 2Tim 03, 07]

הַלּוֹמְדוֹת תָּמִיד וְאַף פַּעַם אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ לִכְלַל יְדִיעַת הָאֱמֶת.

הֵן הֵנָּה הַלֹּמְדוֺת תָּמִיד וְלָדַעַת אֶת-הָאֱמֶת אֵין לְאֵל יָדָן:

Kteréž vždycky se učí, ale nikdy ku poznání pravdy přijíti nemohou.

které by se pořád chtěly učit, a nikdy nemohou přijít k poznání pravdy.

πάντοτε μανθάνοντα καὶ μηδέποτε ει᾿ς ε᾿πίγνωσιν α᾿ληθείας ε᾿λθει̑ν δυνάμενα

דַּבכֻלזבַן יָלפָּן ומֵמתֻום לִידַעתָא דַּשׁרָרָא למֵאתָא לָא מֵשׁכּחִין׃

[(16) 2Tim 03, 08]

וּכְדֶרֶךְ שֶׁיּוֹחָנָה וּמַמְרֵא הִתְנַגְּדוּ לְמֹשֶׁה, כֵּן גַּם אֵלֶּה מִתְנַגְּדִים לָאֱמֶת, אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם מְעֻוָּת וְהֵם מַכְזִיבִים בָּאֱמוּנָה.

כִּי-כְמוֺ יַנִּיס וְיַמְבְּרִיס הִתְיַצְּבוּ בִּפְנֵי משֶׁה כֵּן גַּם-אֵלֶּה מִתְיַצְּבִים בִּפְנֵי הָאֱמֶת בָּנִים מַשְׁחִיתִים בְּדַעַת וּנְלוֺזִים בָּאֱמוּנָה:

Jakož zajisté Jannes a Jambres zprotivili se Mojžíšovi, tak i tito protiví se pravdě, lidé na mysli porušení, a při víře zpletení.

Jako Jannés a Jambrés(e) odporovali Mojžíšovi, tak i ti falešní učitelé odporují pravdě. Jsou to lidé se zvrácenou myslí, kteří ve víře selhali. (e) egyptští kouzelníci (podle rabínské tradice) ([Exodus 7:11 Exodus 7:22; 1 Timoteovi 6:5])

ο῍ν τρόπον δὲ ᾽Ιάννης καὶ ᾽Ιαμβρη̑ς α᾿ντέστησαν Μωϋσει̑ ου῞τως καὶ ου῟τοι α᾿νθίστανται τη̑ α᾿ληθεία α῎νθρωποι κατεφθαρμένοι τὸν νου̑ν α᾿δόκιμοι περὶ τὴν πίστιν

אַיכַּנָא דֵּין דּיַנִס ויַמבּרִיס קָמו לֻוקבַל מֻושֵׁא הָכַנָא אָף הֵנֻון קָימִין לֻוקבַל שׁרָרָא אנָשָׁא דַּמחַבַּל רֵעיָנהֻון וַסלֵין מֵן הַימָנֻותָא׃

[(16) 2Tim 03, 09]

אֲבָל לֹא יַצְלִיחוּ עוֹד, כִּי אִוַּלְתָּם תִּגָּלֶה לַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע גַּם לָאֲנָשִׁים הָהֵם.

אַךְ חֶפְצָם לֹא יִצְלַח עוֺד בְּיָדָם כִּי תִגָּלֶה נַבְלֻתָם לְעֵינֵי-כֹל כַּאֲשֶׁר קָרָה גַּם-לַאֲנָשִׁים הָהֵם:

Ale nebudouť více průchodu míti. Nebo nemoudrost jejich zjevná bude všechněm, jako i oněch byla.

Ale s jejich úspěchy už je konec. Jejich zaslepenost bude všem stejně zjevná jako oněch dvou.

α᾿λλ῾ ου᾿ προκόψουσιν ε᾿πὶ πλει̑ον ἡ γὰρ α῎νοια αυ᾿τω̑ν ε῎κδηλος ε῎σται πα̑σιν ὡς καὶ ἡ ε᾿κείνων ε᾿γένετο

אֵלָא לָא נִאתֻון לַקדָמַיהֻון שָׁטיֻותהֻון גֵּיר מֵתיַדעָא הי לכֻלנָשׁ אַיכַּנָא דָּאף דּהָנֻון אֵתיַדעַת׃ ס

[(16) 2Tim 03, 10]

אַךְ אַתָּה הָלַכְתָּ בְּעִקְּבוֹתַי בַּהוֹרָאָה, בַּהִתְנַהֲגוּת, בַּתַּכְלִית, בָּאֱמוּנָה, בְּאֹרֶךְ הָרוּחַ, בָּאַהֲבָה, בַּסַּבְלָנוּת,

וְאַתָּה הָלַכְתָּ בְעִקְּבוֺתַי בְּמַעְגְּלֵי תוֺרָתִי בַּהֲלִיכוֺת חַיַּי וּבִמְגַמַּת פָּנָי בֶּאֱמוּנָתִי בְּאֹרֶךְ רוּחִי בְּאַהֲבָתִי וּבְסִבְלוּת נַפְשִׁי:

Ale ty jsi došel mého učení, způsobu života mého, úmyslu, víry, snášelivosti, lásky, trpělivosti,

Ty však jsi sledoval mé učení, můj způsob života, mé úmysly, mou víru, shovívavost, lásku, trpělivost,

σὺ δὲ παρηκολούθησάς μου τη̑ διδασκαλία τη̑ α᾿γωγη̑ τη̑ προθέσει τη̑ πίστει τη̑ μακροθυμία τη̑ α᾿γάπη τη̑ ὑπομονη̑

אַנתּ דֵּין אֵתַיתּ בָּתַר יֻולפָּני ובָתַר דֻּובָּרַי ובָתַר צֵביָני ובָתַר הַימָנֻותי ובָתַר נַגִּירֻות רֻוחי ובָתַר חֻובּי ובָתַר מסַיבּרָנֻותי׃

[(16) 2Tim 03, 11]

בָּרְדִיפוֹת וּבַסֵּבֶל שֶׁבָּאוּ עָלַי בְּאַנְטִיוֹכְיָה, בְּאִיקוֹנְיוֹן וּבְלִיסְטְרָה, וְאֵילוּ רְדִיפוֹת סָבַלְתִּי! וּמִכֻּלָּן הִצִּילַנִי הָאָדוֹן.

וּבִרְדִיפוֺת וּבְצָרוֺת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי אֲפָפוּנִי בְּאַנְטְיוֺכְיָא בְּאִקּוֺנְיָא וּבְלוּסְטְרָא כִּי-שָׁם נִרְדַּפְתִּי עַל-צַוָּארִי עַד אֲשֶׁר-הִצִּילַנִי הָאָדוֺן מִכָּל-רֹדְפָי:

Protivenství, utrpení, kteráž na mne přišla v Antiochii, v Ikonii, a v Lystře. Kterážto protivenství snášel jsem, ale ze všech vysvobodil mne Pán.

pronásledování a útrapy, jaké mne stihly v Antiochii, v Ikoniu a v Lystře. Jaká pronásledování jsem přestál, a ze všech mě Pán vysvobodil! ([Skutky apoštolské 13:50 Skutky apoštolské 14:5 Skutky apoštolské 14:19; Žalmy 34:20])

τοι̑ς διωγμοι̑ς τοι̑ς παθήμασιν οι῟ά μοι ε᾿γένετο ε᾿ν ᾽Αντιοχεία ε᾿ν ᾽Ικονίω ε᾿ν Λύστροις οι῞ους διωγμοὺς ὑπήνεγκα καὶ ε᾿κ πάντων με ε᾿ρρύσατο ὁ κύριος

ובָתַר רדִיפֻותי ובָתַר חַשַׁי ויָדַע אַנתּ אַילֵין סַיבּרֵת בַּאנטִיָכִיַא ובִאיקַנָון וַבלֻוסטרַא אַידָא רדִיפֻותָא סַיבּרֵת ומֵן כֻּלהֵין פַּציַני מָרי׃

[(16) 2Tim 03, 12]

וְאָמְנָם כָּל הָרוֹצִים לִחְיוֹת חַיֵּי חֲסִידוּת בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, יֵרָדְפוּ.

כִּי הֲלֹא כֻלָּם הַחֲפֵצִים בְּחַיֵּי יִרְאַת שָׁמַיִם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נִרְדָּפִים הֵמָּה:

A takž i všickni, kteříž chtějí pobožně živi býti v Kristu Ježíši, protivenství míti budou.

A všichni, kdo chtějí zbožně žít v Kristu Ježíši, zakusí pronásledování. ([Jan 15:20])

καὶ πάντες δὲ οἱ θέλοντες ευ᾿σεβω̑ς ζη̑ν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ διωχθήσονται

וכֻלהֻון דֵּין אַילֵין דּצָבֵין בּדֵחלַת אַלָהָא דּנִחֻון בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא מֵתרַדפִּין׃

[(16) 2Tim 03, 13]

אַךְ אֲנָשִׁים רָעִים וּמַדִּיחִים יַגְבִּירוּ רָעָתָם, יַתְעוּ וְיֻתְעוּ.

אַךְ אֲנָשִׁים רָעִים וְקֹסְמִים כֵּן יָרֵעוּ וְכֵן יַשְׁחִיתוּ מַתְעִים הֵם וְנִתְעִים:

Zlí pak lidé a svůdcové půjdou v horší, i ti, kteříž v blud uvodí, i ti, kteříž jsou bludem pojati.

Avšak se zlými lidmi a podvodníky to půjde stále k horšímu, neboť klamou jiné i sebe.

πονηροὶ δὲ α῎νθρωποι καὶ γόητες προκόψουσιν ε᾿πὶ τὸ χει̑ρον πλανω̑ντες καὶ πλανὼμενοι

בּנַינָשָׁא דֵּין בִּישֵׁא ומַטעיָנֵא נַוספֻון עַל בִּישֻׁותהֻון כַּד טָעֵין ומַטעֵין׃

[(16) 2Tim 03, 14]

אֲבָל אַתָּה עֲמֹד בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר לָמַדְתָּ וַאֲשֶׁר מְצָאתָם נְכוֹנִים, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה מִמִּי לָמַדְתָּ

אֳבָל אַתָּה שְׁמֹר אֶת-אֲשֶׁר לָמַדְתָּ וְהִשְׂכַּלְתָּ אֶל-נָכוֺן כִּי יָדַעְתָּ מִי-הוּא אֲשֶׁר מִפִּיו לָמָדְתָּ:

Ale ty zůstávej v tom, čemužs se naučil, a cožť jest svěřeno, věda, od kohos se naučil,

Ty však setrvávej v tom, čemu ses naučil a o čem jsi přesvědčen. Víš, od koho ses tomu naučil.

σὺ δὲ μένε ε᾿ν οι῟ς ε῎μαθες καὶ ε᾿πιστὼθης ει᾿δώς παρὰ τίνων ε῎μαθες

אַנתּ דֵּין קַוָא בַּאילֵין דִּילֵפתּ וֵאשׁתַּרַרתּ יָדַע אַנתּ גֵּיר מֵן מַנֻו יִלֵפתּ׃

[(16) 2Tim 03, 15]

וּמִנְּעוּרֶיךָ אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הַיְכוֹלִים לְהַחְכִּימְךָ לִישׁוּעָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

וְכִי-מִנְּעֻרֶיךׇ יָדַעְתָּ אֶת-כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר עַל-יָדָם תַּשְׂכִּיל לְהִוָּשַׁע בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

A že od dětinství svatá písma znáš, kteráž tě mohou moudrého učiniti k spasení skrze víru, kteráž jest v Kristu Ježíši.

Od dětství znáš svatá Písma, která ti mohou dát moudrost ke spasení, a to vírou v Krista Ježíše.

καὶ ο῞τι α᾿πὸ βρέφους τὰ ἱερὰ γράμματα οι῏δας τὰ δυνάμενά σε σοφίσαι ει᾿ς σωτηρίαν διὰ πίστεως τη̑ς ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

וַדמֵן טַליֻותָך סֵפרֵא קַדִּישֵׁא יַלִיף אַנתּ דּמֵשׁכּחִין דַּנחַכּמֻונָך לחַיֵא בּהַימָנֻותָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(16) 2Tim 03, 16]

כָּל הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים, וּמוֹעִיל הוּא לְהוֹרָאָה, לְתוֹכֵחָה, לְתִקּוּן, לְחִנּוּךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק,

כָּל-כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ עַל-פִּי רוּחַ אֱלֹהִים הֵמָּה וּנְכֹנִים לְהוֺרֹת וּלְהוֺכִיחַ לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְיַשֵּׁר בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק:

Všelikéť písmo od Boha jest vdechnuté, a užitečné k učení, k trestání, k napravování, k správě, kteráž náleží k spravedlnosti,

Veškeré Písmo pochází z Božího Ducha a je dobré k učení, k usvědčování, k nápravě, k výchově ve spravedlnosti, ([2 Petrův 1:21; Římanům 15:4])

πα̑σα γραφὴ θεόπνευστος καὶ ω᾿φέλιμος πρὸς διδασκαλίαν πρὸς ε᾿λεγμόν πρὸς ε᾿πανόρθωσιν πρὸς παιδείαν τὴν ε᾿ν δικαιοσύνη

כֻּל כּתָב דַּברֻוחָא אֵתכּתֵב מַותּרָנָא הֻו ליֻולפָּנָא וַלכֻווָנָא וַלתֻורָצָא וַלמַרדֻּותָא דַּבכִאנֻותָא׃

[(16) 2Tim 03, 17]

לְמַעַן יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים מֻשְׁלָם, וּמֻכְשָׁר לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.

וְעַל-פִּיהֶם שָׁלֵם יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים וְנָכוֺן לְכָל-מַעֲשֶׂה טּוֺב:

Aby byl dokonalý člověk Boží, ke všelikému skutku dobrému hotový.

aby Boží člověk byl náležitě připraven ke každému dobrému činu.

ι῞να α῎ρτιος η῏ ὁ του̑ θεου̑ α῎νθρωπος πρὸς πα̑ν ε῎ργον α᾿γαθὸν ε᾿ξηρτισμένος

דּנֵהוֵא גּמִיר בַּרנָשָׁא דַּאלָהָא וַלכֻל עבָד טָב משַׁלמָן סּ סּ׃

[(16) 2Tim 04, 01]

אֲנִי מֵעִיד בְּךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הֶעָתִיד לִשְׁפֹּט אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים בְּהוֹפָעָתוֹ וּבְמַלְכוּתוֹ:

לָכֵן אֲנִי נֶגֶד פְּנֵי אֱלֹהִים וְנֶגֶד פְּנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֺנֵינוּ אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים כַּאֲשֶׁר יִגָּלֶה בְמַלְכוּתוֺ הִנְנִי מְצַוְּךׇ הַיּוֺם לֵאמֹר:

Protož já osvědčuji před oblíčejem Božím a Pána Jezukrista, kterýž má souditi živé i mrtvé v příchodu svém slavném a království svém,

Před Bohem a Kristem Ježíšem, který bude soudit živé i mrtvé, tě zapřísahám pro jeho příchod a jeho království:

διαμαρτύρομαι ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ του̑ μέλλοντος κρίνειν ζω̑ντας καὶ νεκρούς καὶ τὴν ε᾿πιφάνειαν αυ᾿του̑ καὶ τὴν βασιλείαν αυ᾿του̑

מסַהֵד אנָא לָך קדָם אַלָהָא ומָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דַּעתִיד לַמדָן חַיֵא ומִיתֵא בּגֵליָנָא דּמַלכֻּותֵה׃

[(16) 2Tim 04, 02]

הַכְרֵז אֶת הַדָּבָר, הַתְמֵד בְּעִתּוֹ וְשֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ, הוֹכֵחַ, גְּעַר, הַפְצֵר, וְזֹאת בְּכָל אֹרֶךְ רוּחַ וְעַל־יְדֵי הַהוֹרָאָה.

קְרָא אֶת-דְּבַר בְּשׁרָתוֺ וְלֹא תֶחְדַּל מִקְּרֹא גַּם-בְּעִתּוֺ וְגַם בְּלֹא עִתּוֺ וּבְכָל-אֹרֶךְ רוּחֲךׇ הוֺכֵחַ תּוֺכִיחַ וְתִגְעַר וְתַזְהֵר לְפִי כָל-דִּבְרֵי הַתּוֺרָה:

Kaž slovo Boží, ponoukej v čas neb ne v čas, tresci, žehři, napomínej, ve vší tichosti a učení.

Hlásej slovo Boží, ať přijdeš vhod či nevhod, usvědčuj, domlouvej, napomínej v trpělivém vyučování.

κήρυξον τὸν λόγον ε᾿πίστηθι ευ᾿καίρως α᾿καίρως ε῎λεγξον ε᾿πιτίμησον παρακάλεσον ε᾿ν πάση μακροθυμία καὶ διδαχη̑

אַכרֵז מֵלתָא וקֻום בַּחפִיטֻותָא בּזַבנָא וַדלָא זַבנָא אַכֵּס וכַוֵן בּכֻלָה מַגּרַת רֻוחָא ויֻולפָּנָא׃

[(16) 2Tim 04, 03]

הֵן יָבוֹא הַזְּמַן שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ אֶת הַלֶּקַח הַבָּרִיא, אֶלָּא יַאַסְפוּ לָהֶם מוֹרִים לְפִי מַאֲוַיֵּיהֶם לְשֵׁם שַׁעֲשׁוּעֵי אָזְנַיִם,

כִּי-יָמִים יָבוֺאוּ אֲשֶׁר לֹא-יָכִילוּ בְנֵי-אָדָם תּוֺרַת חַיִּים כִּי אָזְנֵיהֶם הֻכּוּ בֶחָרֶס וַהֲמוֺן מוֺרִים יִצְבְּרוּ לָהֶם בְּאַוָּתָם לְהִתְגָּרֶד-בָּם:

Nebo přijde čas, že zdravého učení nebudou trpěti, ale majíce svrablavé uši, podlé svých vlastních žádostí shromažďovati sami sobě budou učitele.

Neboť přijde doba, kdy lidé nesnesou zdravé učení, a podle svých choutek si seženou učitele, kteří by vyhověli jejich přáním.

ε῎σται γὰρ καιρὸς ο῞τε τη̑ς ὑγιαινούσης διδασκαλίας ου᾿κ α᾿νέξονται α᾿λλὰ κατὰ τὰς ι᾿δίας ε᾿πιθυμίας ἑαυτοι̑ς ε᾿πισωρεύσουσιν διδασκάλους κνηθόμενοι τὴν α᾿κοήν

נֵהוֵא גֵּיר זַבנָא דַּליֻולפָּנֵא חלִימָא לָא נֵשׁתַּמעֻון אֵלָא אַיך רגִיגָתהֻון נַסגֻּון לנַפשׁהֻון מַלפָנֵא בּחֻותחָתָא דּמַשׁמַעתהֻון׃

[(16) 2Tim 04, 04]

וּמִן הָאֱמֶת יַטּוּ אָזְנֵיהֶם לִפְנוֹת אֶל הָאַגָּדוֹת.

מִן-הָאֱמֶת יָסִירוּ אָזְנָם לְהַטּוֺת אַחֲרֵי מִשְׁלִי שָׁוְא:

A odvrátíť uši od pravdy, a k básněm obrátí

Odvrátí sluch od pravdy a přikloní se k bájím. ([Titovi 1:14; 2 Tesalonickým 2:11])

καὶ α᾿πὸ μὲν τη̑ς α᾿ληθείας τὴν α᾿κοὴν α᾿ποστρέψουσιν ε᾿πὶ δὲ τοὺς μύθους ε᾿κτραπήσονται

ומֵן שׁרָרָא נַהפּכֻון אֵדּנהֻון לשֻׁועיָתָא דֵּין נֵסטֻון׃ ס

[(16) 2Tim 04, 05]

אֲבָל אַתָּה עֲמֹד עַלהַמִּשְׁמָר בְּכָל דָּבָר, סְבֹל הָרָעוֹת, עֲשֵׂה אֶת מְלֶאכֶת הַמְבַשֵֹר, וּמַלֵּא אֶת שֵׁרוּתְךָ.

אֲבָל אַתָּה עֲמֹד עַל-מִשְׁמַרְתֶּךׇ הִתְעַנֶּה תַּחַת יְדֵי הָרָעָה עֲשֵׂה מְלֶאכֶת הַמְבַ׹ֵּׂר וְכַלֵּה אֶת-עֲבֹדָתֶךׇ:

Ale ty ve všem buď bedliv, protivenství snášej, dílo kazatele konej, dokazuj toho dostatečně, že jsi věrný služebník.

Avšak ty buď ve všem střízlivý, snášej útrapy, konej dílo zvěstovatele evangelia a cele se věnuj své službě.

σὺ δὲ νη̑φε ε᾿ν πα̑σιν κακοπάθησον ε῎ργον ποίησον ευ᾿αγγελιστου̑ τὴν διακονίαν σου πληροφόρησον

אַנתּ דֵּין הוַיתּ עִיר בּכֻלמֵדֵּם וסַיבַּר בִּישָׁתָא וַעבָדָא עבֵד דַּמסַבּרָנָא ותֵשׁמֵשׁתָּך שַׁלֵם׃

[(16) 2Tim 04, 06]

אֲנִי עַצְמִי כְּבָר מֻסָּךְ כְּנֶסֶךְ וְעֵת פְּטִירָתִי הִגִּיעָה.

וַאֲנִי נְכוֺנָה נַפְשִׁי לְהִשְׁתַּפֵּךְ עֲלֵי-זָבַח וְעֵת חֲלִיפָתִי בָּאָה:

Nebo já se již k tomu blížím, abych obětován byl, a čas rozdělení mého nastává.

Neboť já již budu obětován, přišel čas mého odchodu. ([Filipským 2:17])

ε᾿γώ γὰρ η῎δη σπένδομαι καὶ ὁ καιρὸς τη̑ς α᾿ναλύσεὼς μου ε᾿φέστηκεν

אֵנָא גֵּיר מֵכִּיל מֵתנַקֵא אנָא וזַבנָא דֵּאשׁתּרֵא מטָא׃

[(16) 2Tim 04, 07]

אֶת הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחַמְתִּי, אֶת הַמֵּרוֹץ הִשְׁלַמְתִּי, אֶת הָאֱמוּנָה שָׁמַרְתִּי.

מִלְחֶמֶת צֶדֶק נִלְחָמְתִּי אֶת-מְרוּצָתִי הִשְׁלַמְתִּי וְאֶת-הָאֱמוּנָה נָצָרְתִּי:

Boj výborný bojoval jsem, běh jsem dokonal, víru jsem zachoval.

Dobrý boj jsem bojoval, běh jsem dokončil, víru zachoval. ([1 Timoteovi 6:12; Židům 12:1; Skutky apoštolské 20:24])

τὸν καλὸν α᾿γω̑να η᾿γὼνισμαι τὸν δρόμον τετέλεκα τὴν πίστιν τετήρηκα

אַגֻונָא שַׁפִּירָא אֵתכַּתּשֵׁת ורֵהטי שַׁלמֵת והַימָנֻותי נֵטרֵת׃

[(16) 2Tim 04, 08]

מֵעַתָּה שְׁמוּרָה לִי עֲטֶרֶת הַצְּדָקָה אֲשֶׁר הָאָדוֹן, הַשּׁוֹפֵט הַצַּדִּיק, יִתֵּן לִי בַּיּוֹם הַהוּא; וְלֹא רַק לִי בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם לְכָל אוֹהֲבֵי הוֹפָעָתוֹ.

וּלְמִן-הַיּוֺם הַזֶּה צָפוּן לִי כֶּתֶר הַצְּדָקָה אֲשֶׁר בַּיּוֺם הַהוּא יִתֶּן-לִי הָאָדוֺן שֹׁפֵט צֶדֶק וְלֹא-לִי לְבַדִּי כִּי אִם-גַּם לְכָל-הַחֲפֵצִים בְּהִתְגַּלּוֺתוֺ:

Již za tím odložena jest mi koruna spravedlnosti, kterouž dá mi v onen den Pán, ten spravedlivý soudce, a netoliko mně, ale i všechněm těm, kteříž milují to slavné příští jeho.

Nyní je pro mne připraven vavřín spravedlnosti, který mi dá v onen den Pán, ten spravedlivý soudce. A nejen mně, nýbrž všem, kdo s láskou vyhlížejí jeho příchod. ([1 Korintským 9:25; Jakubův 1:12; 1 Petrův 5:4; Zjevení Janovo 2:10])

λοιπὸν α᾿πόκειταί μοι ὁ τη̑ς δικαιοσύνης στέφανος ο῍ν α᾿ποδὼσει μοι ὁ κύριος ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ἡμέρα ὁ δίκαιος κριτής ου᾿ μόνον δὲ ε᾿μοὶ α᾿λλὰ καὶ πα̑σι τοι̑ς η᾿γαπηκόσι τὴν ε᾿πιφάνειαν αυ᾿του̑

ומֵן הָשָׁא נטִיר לִי כּלִילָא דּכִאנֻותָא דּנֵפרעִיוהי לִי מָרי בּיַומָא הַו דּהֻויֻו דַּיָנָא כִּאנָא לָא דֵּין בַּלחֻוד לִי אֵלָא אָף לַאילֵין דַּאחֵבו לגֵליָנֵה׃ ס

[(16) 2Tim 04, 09]

חוּשָׁה לָבוֹא אֵלַי עַד מְהֵרָה,

חוּשָׁה וּבֹאָה אֵלַי עַד-מְהֵרָה:

Přičiň se k tomu, abys ke mně brzo přišel.

Pospěš si, abys přišel za mnou co nejdřív.

σπούδασον ε᾿λθει̑ν πρός με ταχέως

נֵתבּטֵל לָך דּתִאתֵא לוָתי בַּעגַל׃

[(16) 2Tim 04, 10]

כִּי דִּימַס עֲזָבַנִי בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָלַךְ לוֹ לְתֶסָּלוֹנִיקִי; קְרִיסִקִיס הָלַךְ לְגָלַטְיָה וְטִיטוֹס לְדַלְמַטְיָה.

דִּימָס עֲזָבַנִי כִּי אָהַב אֶת-הָעוֺלָם הַזֶּה וַיֵּלֶךְ-לוֺ לְתַסְלוֺנִיקִי קְרִיסְקִיס לְגָלַטְיָא וְטִיטוֺס לְדַלְמָטְיָא:

Nebo Démas mne opustil, zamilovav tento svět, a šel do Tessaloniky, Krescens do Galacie, Titus do Dalmacie.

Démas mě totiž opustil, protože více miloval tento svět(f), a odešel do Tesaloniky. Krescens odešel do Galacie(g), Titus do Dalmácie. (f) ř: nynější věk (g) var: Galie ([Koloským 4:10 Koloským 4:14; Filemonovi 1:24; 2 Korintským 8:23; Galatským 2:3; Titovi 1:4; Skutky apoštolské 12:12])

Δημα̑ς γάρ με ε᾿γκατέλιπεν α᾿γαπήσας τὸν νυ̑ν αι᾿ω̑να καὶ ε᾿πορεύθη ει᾿ς Θεσσαλονίκην Κρήσκης ει᾿ς Γαλατίαν Τίτος ει᾿ς Δαλματίαν

דִּמַא גֵּיר שַׁבקַני וַאחֵב עָלמָא הָנָא וֵאזַל לֵה לתֵסַלָונִיקִא קרִסקָוס לגַלַטִיַא טִטָוס לדַלמַטִיַא׃

[(16) 2Tim 04, 11]

רַק לוּקַס לְבַדּוֹ אִתִּי. קַח אֶת מַרְקוֹס וַהֲבִיאֵהוּ אִתְּךָ, כִּי הוּא מוֹעִיל לִי לַשֵּׁרוּת.

וְלוּקָס לְבַדּוֺ נִשְׁאָר עִמִּי קְחָה-נָּא אֶת-מַרְקוֺס וַהֲבִיאֵהוּ עִמְּךׇ לַעְזָר-לִי בַּעֲבֹדָתִי:

Sám toliko Lukáš se mnou jest. Marka vezmi s sebou; nebo jest mi velmi potřebný k službě.

Jediný Lukáš je se mnou. Marka vezmi s sebou, bude mi užitečný jako pomocník. ([Koloským 4:10 Koloským 4:14])

Λουκα̑ς ε᾿στιν μόνος μετ῾ ε᾿μου̑ Μα̑ρκον α᾿ναλαβών α῎γε μετὰ σεαυτου̑ ε῎στιν γάρ μοι ευ῎χρηστος ει᾿ς διακονίαν

לֻוקָא הֻו בַּלחֻודַוהי עַמי למַרקָוס דּבַר וַאיתָּיהי עַמָך עָהֵן לִי גֵּיר לתֵשׁמֵשׁתָּא׃

[(16) 2Tim 04, 12]

אֶת טִיכִיקוֹס שָׁלַחְתִּי לְאֶפֶסוֹס.

אֶת-טוּכִיקוֺס שָׁלַחְתִּי לְאֶפְסוֺס:

Tychikať jsem poslal do Efezu.

Tychika jsem poslal do Efezu. ([Koloským 4:7; Skutky apoštolské 20:4 Skutky apoštolské 20:6])

Τυχικὸν δὲ α᾿πέστειλα ει᾿ς ῎Εφεσον

לטֻוכִיקָוס דֵּין שַׁדּרֵת לֵאפֵסָוס׃

[(16) 2Tim 04, 13]

כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא, הָבֵא אֶת הַמְּעִיל שֶׁהִשְׁאַרְתִּי בִּטְרוֹאַס אֵצֶל קַרְפּוֹס, כֵּן גַּם אֶת הַמְּגִלּוֹת וּבְיִחוּד אֶת יְרִיעוֹת הַקְּלָף.

הָבֵא-נָא אִתְּךׇ אֶת-מְעִילִי אֲשֶׁר עָזַבְתִּי בִטְרוֺאַס תַּחַת יְדֵי קַרְפּוֺס וְגַם אֶת-הַסְּפָרִים אַךְ אֶת-הַקְּלָפִים בְּרֹאשָׁם:

Truhličku, kteréž jsem nechal v Troadě u Karpa, když půjdeš, přines, i knihy, zvláště pargamén.

Plášť, který jsem nechal v Troadě u Karpa, přines s sebou, též knihy a zvláště pergamen.

τὸν φαιλόνην ο῍ν α᾿πέλιπον ε᾿ν Τρωάδι παρὰ Κάρπω ε᾿ρχόμενος φέρε καὶ τὰ βιβλία μάλιστα τὰς μεμβράνας

בֵּית כּתָבֵא דֵּין דּשֵׁבקֵת בַּטרָוַאוס לוָת קַרפָּוס מָא דָּאתֵא אַנתּ אַיתָּיהי וַכתָבֵא יַתִּירָאיִת כֵּרכֵּא דַּמגַלֵא׃

[(16) 2Tim 04, 14]

אֲלֶכְּסַנְדֶּר חָרַשׁ הַנְּחֹשֶׁת עָשָׂה לִי רָעוֹת רַבּוֹת, יִגְמֹל לוֹ יהוה כְּמַעֲשָׂיו.

אֲלֶכְסַנְדְּרוֺס חָרַשׁ הַנְּחשֶׁת עָשָׂה לִי רָעוֺת רַבּוֺת יְשַׁלֶּם-לוֺ יְהוָֺה כְּמַעֲשֵׂהוּ:

Alexander kotlář mnoho mi zlého způsobil; odplatiž jemu Pán podlé skutků jeho.

Kovář Alexandr mi způsobil mnoho zlého. Odplatí mu Pán podle jeho činů. ([Žalmy 28:4])

᾽Αλέξανδρος ὁ χαλκεὺς πολλά μοι κακὰ ε᾿νεδείξατο α᾿ποδὼσει αυ᾿τω̑ ὁ κύριος κατὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑

אַלֵכּסַנדּרָס קַינָיָא בִּישָׁתָא סַגִּיָאתָא חַויַני פּרַע לֵה מָרַן אַיך עבָדַוהי׃

[(16) 2Tim 04, 15]

גַּם אַתָּה הִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, כִּי הִתְנַגֵּד בְּחָזְקָה לִדְבָרֵינוּ.

וְגַם-אַתָּה הִשְׁתַּמֵר מִפָּנָיו כִּי הוּא הִתְיַצֵּב בְּפָנַי לַמְרוֺת וּלְהָפֵר דְּבָרֵינוּ:

Kteréhož i ty se vystříhej; nebo velmi se protivil řečem našim.

Také ty si dej před ním pozor. Velmi se totiž stavěl proti našim slovům.

ο῍ν καὶ σὺ φυλάσσου λίαν γὰρ α᾿ντέστη τοι̑ς ἡμετέροις λόγοις

אָף אַנתּ דֵּין אֵזדַּהר מֵנֵה טָב גֵּיר זקִיף לֻוקבַל מֵלַין׃

[(16) 2Tim 04, 16]

כְּשֶׁקַּמְתִּי לַהֲגַנָּתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אִישׁ לֹא עָמַד לְצִדִּי, כִּי כֻּלָּם עֲזָבוּנִי; אַל יֵחָשֵׁב לָהֶם לְעָווֹן!

כַּאֲשֶׁר בָּאתִי לְהִצְטַדֵּק בַּפַּעַם הָרִאשֹׁנָה לֹא-עַמַד אִישׁ אִתִּי כִּי-כֻלָּם עֲזָבוּנִי אַל-יֵחָשֵׁב לָהֶם לְעָוֺן:

Při prvním mém odpovídání žádný se mnou nebyl, ale všickni mne opustili. Nebudiž jim to počítáno.

Při mé první obhajobě nikdo při mně nebyl, všichni mě opustili. Kéž jim to Bůh nepočítá!

ε᾿ν τη̑ πρὼτη μου α᾿πολογία ου᾿δείς μοι παρεγένετο α᾿λλὰ πάντες με ε᾿γκατέλιπον μὴ αυ᾿τοι̑ς λογισθείη

בּמַפַּק בּרֻוחי קַדמָיָא לָא אנָשׁ הוָא עַמי אֵלָא כֻּלהֻון שַׁבקֻוני לָא תֵּתחשֵׁב להֻון הָדֵא׃

[(16) 2Tim 04, 17]

אֲבָל הָאָדוֹן עָמַד אִתִּי וְחִזְּקַנִי, כְּדֵי שֶׁתֻּכְרַז עַל־יָדִי הַבְּשׂוֹרָה בִּמְלוֹאָהּ וְיִשְׁמְעוּ כָּל הַגּוֹיִם, וְאָכֵן נִצַּלְתִּי מִפִּי הָאַרְיֵה.

אֲבָל הָאָדוֺן הָיָה בְעֶזְרִי וַיְחַזְּקֵנִי לְמַעַן תִּקָּרֵא הַבְּשׁרָה עַל-פִּי וְיִשְׁמְעוּ כָל-הַגּוֺיִם וְגַם-בְּעֶזְרָתוֺ מִפִּי אַרְיֵה נִצָּלְתִּי:

Pán pak byl se mnou, a posilnil mne, aby skrze mne utvrzeno bylo kázaní, a slyšeli je všickni národové. I vytržen jsem byl z úst lva.

Pán však při mně stál a dal mi sílu, abych mohl dovršit zvěstování evangelia, a slyšeli je všichni pohané; a byl jsem vysvobozen ze lví tlamy. ([Žalmy 22:22 Daniel 6:1-Daniel 6:29])

ὁ δὲ κύριός μοι παρέστη καὶ ε᾿νεδυνάμωσέν με ι῞να δι῾ ε᾿μου̑ τὸ κήρυγμα πληροφορηθη̑ καὶ α᾿κούσωσιν πάντα τὰ ε῎θνη καὶ ε᾿ρρύσθην ε᾿κ στόματος λέοντος

מָרי דֵּין קָם לִי וחַילַני דּבִי כָּרֻוזֻותָא תֵּשׁתַּלַם ונֵשׁמעֻון עַממֵא כֻּלהֻון דֵּאתפַּצִית מֵן פֻּומָא דַּאריָא׃

[(16) 2Tim 04, 18]

הָאָדוֹן יַצִּילֵנִי מִכָּל מַעֲשֶׂה רַע וְיוֹשִׁיעֵנִי אֶל מַלְכוּתוֹ שֶׁבַּשָׁמַיִם; לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

כֵּן יַצִּילֵנִי הָאָדוֺן מִכָּל-רָע וְיוֺשִׁיעֵנִי לָבוֺא אֶל-מַלְכוּת שָׁמָיִם וְלוֺ אֶתֵּן כָּבוֺד לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

A vysvobodíť mne Pán od každého skutku zlého, a zachovává k království svému nebeskému, jemuž sláva na věky věků. Amen.

Pán mě vysvobodí ze všeho zlého a zachová pro své nebeské království. Jemu patří sláva na věky věků, amen.

ρ᾿ύσεταί με ὁ κύριος α᾿πὸ παντὸς ε῎ργου πονηρου̑ καὶ σὼσει ει᾿ς τὴν βασιλείαν αυ᾿του̑ τὴν ε᾿πουράνιον ω῟ ἡ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

וַנפַצֵיני מָרי מֵן כֻּל עבָד בִּישׁ ונַחֵיני בּמַלכֻּותֵה דּבַשׁמַיָא דּלֵה שֻׁובחָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(16) 2Tim 04, 19]

דְּרֹשׁ בִּשְׁלוֹם פְּרִיסְקָה וַעֲקְילַס וּבֵית אוֹנִיסִיפוֹרוּס.

שְׁאַל לִשְׁלוֺם פְּרִיסְקָה וַעֲקִילָס וּבֵית אֳנִיסִיפוֺרוֺס:

Pozdrav Prišky a Akvile, i Oneziforova domu.

Pozdravuj Prisku a Akvilu a rodinu Oneziforovu. ([Skutky apoštolské 18:2])

α῎σπασαι Πρίσκαν καὶ ᾽Ακύλαν καὶ τὸν ᾽Ονησιφόρου οι῏κον

הַב שׁלָמָא לַפּרִיסקֵלַא ולַאקֵלָוס וַלבַיתָּא דָּאנִסִיפָורָוס׃

[(16) 2Tim 04, 20]

אֶרַסְטוֹס נִשְׁאַר בְּקוֹרִינְתּוֹס. אֶת טְרוֹפִימוֹס הִשְׁאַרְתִּי בְּמִילְטוֹס כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה.

אֲרַסְטוֺס נִשְׁאַר בְּקוֺרִנְתּוֺס וְאֶת-טְרוֺפִימוֺס הִנַּחְתִּי בְּמִילֵטוֺס כִּי חֹלֶה הוּא:

Erastus zůstal v Korintu, Trofima pak nechal jsem v Milétu nemocného.

Erastos zůstal v Korintu. Trofima jsem nechal v Milétu, protože byl nemocen. ([Skutky apoštolské 19:22 Skutky apoštolské 20:4; Římanům 16:23])

῎Εραστος ε῎μεινεν ε᾿ν Κορίνθω Τρόφιμον δὲ α᾿πέλιπον ε᾿ν Μιλήτω α᾿σθενου̑ντα

אֵרַסטָוס פָּשׁ לֵה בּקָורִנתָוס טרָופִימָוס דֵּין שׁבַקתֵּה כַּד כּרִיה בּמִילִיטָוס מדִינתָּא׃

[(16) 2Tim 04, 21]

חוּשָׁה לָבוֹא לִפְנֵי הַחֹרֶף. אֶבּוּלוֹס דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְךָ, כֵּן גַּם פּוּדִיס, לִינוֹס, קְלוֹדְיָה, וְכָל הָאַחִים.

מַהֵר וָבֹא אֵלַי לִפְנֵי יְמוֺת הַחֹרֶף אֶוְבוּלוֺס וּפוּדִיס וְלִינוֺס וּקְלוֺדְיָה וְכָל-אַחֵינוּ שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמֶךׇ:

Pospěš před zimou přijíti. Pozdravuje tebe Eubulus a Pudens a Línus a Klaudia, i všickni bratří.

Pospěš si, abys přišel, než nastane zima. Pozdravuje tě Eubulos, Pudens, Linus, Klaudia a všichni bratří.

σπούδασον πρὸ χειμω̑νος ε᾿λθει̑ν α᾿σπάζεταί σε Ευ῎βουλος καὶ Πούδης καὶ Λίνος καὶ Κλαυδία καὶ οἱ α᾿δελφοὶ πάντες

נֵתבּטֵל לָך דַּקדָם סַתוָא תִּאתֵא ס שָׁאֵל בַּשׁלָמָך אֵובֻולָוס ופֻּודִס ולִינָוס וַקלַודִיַא וַאחֵא כֻּלהֻון׃

[(16) 2Tim 04, 22]

הָאָדוֹן עִם רוּחֲךָ. הַחֶסֶד עִמָּכֶם.

אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם-רוּחֶךׇ וְחַסְדּוֺ עִמָּכֶם אָמֵן:

Pán Ježíš Kristus s duchem tvým. Milost Boží s vámi. Amen.

Pán(h) buď s tvým duchem. Milost s vámi.(i) (h) var: + Ježíš Kristus (i) var: + Amen.

ὁ κύριος μετὰ του̑ πνεύματός σου ἡ χάρις μεθ῾ ὑμω̑ν

מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם רֻוחָך טַיבֻּותָא עַמָך אַמִין׃ ס

[(17) Titu 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אֱמוּנָתָם שֶׁל בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְהַכָּרָתָם אֶת הָאֱמֶת אֲשֶׁר הִיא בְּהֶתְאֵם לְיִרְאַת שָׁמַיִם,

פּוֺלוֺס עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּפִי אֱמוּנַת בְּחִירֵי אֱלֹהִים וּכְפִי-דַעַת הָאֱמֶת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם:

Pavel, služebník Boží, apoštol pak Ježíše Krista, podlé víry vyvolených Božích, a známosti pravdy, kteráž jest podlé pobožnosti,

Pavel, Boží služebník a apoštol Ježíše Krista, poslaný k tomu, aby Boží vyvolené přivedl k víře a k poznání pravdy našeho náboženství,

Παυ̑λος δου̑λος θεου̑ α᾿πόστολος δὲ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ κατὰ πίστιν ε᾿κλεκτω̑ν θεου̑ καὶ ε᾿πίγνωσιν α᾿ληθείας τη̑ς κατ῾ ευ᾿σέβειαν

פַּולָוס עַבדֵּה דַּאלָהָא וַשׁלִיחֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא בּהַימָנֻותָא דַּגבַיָא דַּאלָהָא וִידַעתָא דַּשׁרָרָא דַּבדֵחלַת אַלָהָא׃

[(17) Titu 01, 02]

בְּתִקְוָה לְחַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים - אֲשֶׁר אֵינוֹ מְכַזֵּב - הִבְטִיחַ לִפְנֵי עִתּוֹת עוֹלָם,

בִּתִקְוַת חַיֵּי עוֺלָם אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָאֵל הַנֶּאֱמָן מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי-אָרץֶ:

K naději života věčného, kterýž zaslíbil před časy věků ten, kterýž nikdy neklamá, Bůh,

aby měli naději na věčný život, jejž slíbil pravdomluvný Bůh před věky, a ve svůj čas

ε᾿π῾ ε᾿λπίδι ζωη̑ς αι᾿ωνίου η῍ν ε᾿πηγγείλατο ὁ α᾿ψευδὴς θεὸς πρὸ χρόνων αι᾿ωνίων

עַל סַברָא דּחַיֵא דַּלעָלַם דַּמלַך אַלָהָא שַׁרִירָא קדָם זַבנַוהי דּעָלמָא׃

[(17) Titu 01, 03]

וּבְעִתּוֹתָיו גִּלָּה אֶת דְּבָרוֹ בְּהַכְרָזָה שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ;

וְאֶת-דְּבָרוֺ גִלָּה בְעִתּוֺ עַל-פִּי קְרִיאַת הַבְּשׂרָה הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר הְָקְדָה אִתִּי בִּפְקֻדַּת אֵל מוֺשִׁיעֵנוּ:

Zjevil pak časy svými to slovo své, skrze kázaní mně svěřené, podlé zřízení spasitele našeho Boha,

zjevil své slovo v kázání, které mi bylo svěřeno z rozkazu našeho Spasitele Boha – ([1 Timoteovi 1:1])

ε᾿φανέρωσεν δὲ καιροι̑ς ι᾿δίοις τὸν λόγον αυ᾿του̑ ε᾿ν κηρύγματι ο῍ ε᾿πιστεύθην ε᾿γώ κατ῾ ε᾿πιταγὴν του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν θεου̑

וַגלָא מֵלתֵה בּזַבנָה בּיַד כָּרֻוזֻותַן הָי דֵּאתהַימנֵת אֵנָא בּפֻוקדָּנָא דַּאלָהָא מַחיָנַן׃

[(17) Titu 01, 04]

אֶל טִיטוֹס בְּנִי הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה הַמְשֻׁתֶּפֶת: חֶסֶד וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מוֹשִׁיעֵנוּ.

אֶל-טִיטוֺס בְּנִי כְּבֵן מֵחֲלָצַי בִּמְנָת חֵלֶק אֱמוּנָתֵנוּ חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֺם לְךׇ מֵאֵת הָאֱלֹהִים הָאָב וּמֵאֵת אֲדוֺנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֺשִׁיעֵנוּ:

Titovi, vlastnímu synu u víře obecné: Milost, milosrdenství a pokoj od Boha Otce a Pána Jezukrista spasitele našeho.

Titovi, vlastnímu synu ve společné víře: Milost a pokoj(a) od Boha Otce a Krista Ježíše, našeho Spasitele. (a) var: milost, slitování a pokoj ([Galatským 2:1; 2 Timoteovi 4:10])

Τίτω γνησίω τέκνω κατὰ κοινὴν πίστιν χάρις καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς καὶ Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν

לטִטָוס בּרָא שַׁרִירָא בּהַימָנֻותָא דּגַוָא טַיבֻּותָא וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבָא ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא מַחיָנַן׃ ס

[(17) Titu 01, 05]

הִשְׁאַרְתִּיךָ בִּכְרֵיתִים כְּדֵי שֶׁתְּסַדֵּר מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְסַדֵּר וּתְמַנֶּה זְקֵנִים בְּכָל עִיר כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ, כְּלוֹמַר:

בַּעֲבוּר זֹאת הִנַּחְתִּיךׇ בִקְרֵיטִי לְמַלֹּאת כָּל-אֲשֶׁר יֶחְסַר שָׁם וּלְהָקִים זִקְנֵי הָעֵדָה בְּכָל-עִיר וָעִיר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךׇ:

Z té příčiny zanechal jsem tebe v Krétě, abys to, čehož tam ještě potřebí, spravil, a ustanovil po městech starší, jakož i já při tobě jsem zřídil,

Proto jsem tě ponechal na Krétě, abys uvedl do pořádku, co ještě zbývá, a ustanovil v jednotlivých městech starší, jak jsem ti nařídil.

τούτου χάριν α᾿πέλιπόν σε ε᾿ν Κρήτη ι῞να τὰ λείποντα ε᾿πιδιορθὼση καὶ καταστήσης κατὰ πόλιν πρεσβυτέρους ὡς ε᾿γὼ σοι διεταξάμην

מֵטֻלהָנָא הו שׁבַקתָּך הוִית בַּקרִטִא דַּאילֵין דּחַסִירָן תַּתקֵן וַתקִים קַשִׁישֵׁא בַּמדִינָא מדִינָא אַיכַּנָא דּפַקֵדּתָּך׃

[(17) Titu 01, 06]

אֶת מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי וְהוּא בַּעַל אִשָּׁה אַחַת וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מַאֲמִינִים אֲשֶׁר אֵין עֲלֵיהֶם טַעֲנַת הוֹלְלוּת אוֹ סוֹרְרוּת.

כִּי-יִהְיֶה אִישׁ נָקִי וְאֵין-בּוֺ שֶׁמֶץ דָּבָר בַּעַל-אִשָּׁה אַחַת וּבָנָיו מַאֲמִינִים וְאֵין דִּבָּתָם רָעָה כִּי בְנֵי בְלִיַּעַל הֵם אוֺ בְנֵי-מֶרִי:

Jest-li kdo bez úhony, jedné manželky muž, dítky maje věřící, na kteréž by nemohlo touženo býti, že by byli bůjní, aneb nepoddaní.

Mají to být lidé bezúhonní, jen jednou ženatí(b), mají mít věřící děti, kterým se nedá vytknout nevázanost a neposlušnost. (b) žijící s jednou ženou

ει῎ τίς ε᾿στιν α᾿νέγκλητος μια̑ς γυναικὸς α᾿νήρ τέκνα ε῎χων πιστά μὴ ε᾿ν κατηγορία α᾿σωτίας η῍ α᾿νυπότακτα

אַינָא דַּדלָא רֵשׁיָן הֻו וַהוָא בַּעלָא דַּחדָא אַנתּתָא וִאית לֵה בּנַיָא מהַימנֵא דּלָא מצַחֵין ולָא אִיתַיהֻון דּלָא שֻׁועבָּד בָּאסֻוטֻותָא׃

[(17) Titu 01, 07]

הֲלֹא בְּתוֹר סוֹכֵן עַל בֵּית אֱלֹהִים צָרִיךְ הַמַּנְהִיג לִהְיוֹת אִישׁ שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי, לֹא עִקֵּשׁ, לֹא רַגְזָן, לֹא מִתְמַכֵּר לְיַיִן, לֹא בַּעַל אֶגְרוֹף, לֹא רוֹדֵף בֶּצַע,

כִּי עַל-רֹאשׁ הָעֵדָה לִהְיוֺת נָקִי מִכָּל-שֶׁמֶץ דָּבָר כְּבֶן-מֶשֶׁק בֵּית-אֱלֹהִים לֹא עֹשֶׂה כִרְצוֺן עַצְמוֺ לֹא אִישׁ חֵמָה לֹא סֹבֵא יַיִן לֹא בַעַל מַהֲלֻמּוֺת וַאֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לְבֶצַע נִבְזֶה נַפְשׁוֺ:

Neboť biskup má býti bez úhony, jako Boží šafář, ne svémyslný, ne hněvivý, ne piján vína, ne bitec, ne žádostivý mrzkého zisku,

Neboť biskup má být bezúhonný jako správce Božího domu. Nemá být nadutý, zlostný, pijan, rváč, ziskuchtivý. ([1 Korintským 4:1])

δει̑ γὰρ τὸν ε᾿πίσκοπον α᾿νέγκλητον ει῏ναι ὡς θεου̑ οι᾿κονόμον μὴ αυ᾿θάδη μὴ ο᾿ργίλον μὴ πάροινον μὴ πλήκτην μὴ αι᾿σχροκερδη̑

חַיָב הֻו גֵּיר קַשִׁישָׁא דּנֵהוֵא דּלָא רֵשׁיָן אַיך רַבַּיתָּא דַּאלָהָא ולָא נֵהוֵא מֵתּדַּבַּר בּרֵעיָן נַפשֵׁה ולָא נֵהוֵא חֵמתָן ולָא נֵהוֵא עָבַר עַל חַמרָא ולָא תֵּהוֵא רָהטָא אִידֵה למֵמחָא ולָא נֵהוֵא רָחֵם יֻותרָנֵא טַנפֵּא׃

[(17) Titu 01, 08]

אֶלָּא מַכְנִיס אוֹרְחִים, אוֹהֵב אֶת הַטּוֹב, מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ, צַדִּיק, קָדוֹשׁ, כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ

כִּי אִם-פֹּתֵחַ דְּלָתָיו לָאֹרֵחַ וְאֹהֵב כָּל-טוּב הַ׹ָּׂם עֵינוֺ עַל-דְּרָכָיו צַדִיק וְקָדוֺשׁ וְכֹבֵשׁ אֶת-יִצְרוֺ:

Ale přívětivý k hostem, milovník dobrých, opatrný, spravedlivý, svatý, zdrželivý,

Má být pohostinný, dobrý, rozvážný, spravedlivý, zbožný, zdrženlivý,

α᾿λλὰ φιλόξενον φιλάγαθον σὼφρονα δίκαιον ο῞σιον ε᾿γκρατη̑

אֵלָא נֵהוֵא רָחֵם אַכסנָיֵא ונֵהוֵא רָחֵם טָבָתָא ונֵהוֵא נכֵף ונֵהוֵא כִּאין ונֵהוֵא חַסיָא וַלבִיך נַפשֵׁה מֵן רגִיגָתָא׃

[(17) Titu 01, 09]

וּמַחֲזִיק בַּדָּבָר הַמְהֵימָן אֲשֶׁר עַל־פִּי תּוֹרָתֵנוּ, לְמַעַן יוּכַל גַּם לְעוֹדֵד בְּהוֹרָאַת הַלֶּקַח הַבָּרִיא וְגַם לְהוֹכִיחַ אֶת הַמִּתְנַגְּדִים;

וּמַחֲזִיק בִּדְבַר אֱמֶת לְפִי הַתּוֺרָה וּבְכֵן יָדָיו רַב-לוֺ בְּתוֺרַת חַיִּים גַּם-לְהַזְהִיר וְגַם לְהוֺכִיחַ אֶת-הַקָּמִים עָלֵינוּ:

Pilně se přídržící věrné řeči k vyučování dostatečné, aby mohli i napomínati učením zdravým, i ty, kteříž odpírají, přemáhati.

pevný ve slovech pravé nauky, aby byl schopen jak povzbuzovat ve zdravém učení, tak usvědčovat odpůrce. ([1 Timoteovi 1:10; 2 Timoteovi 4:3])

α᾿ντεχόμενον του̑ κατὰ τὴν διδαχὴν πιστου̑ λόγου ι῞να δυνατὸς η῏ καὶ παρακαλει̑ν ε᾿ν τη̑ διδασκαλία τη̑ ὑγιαινούση καὶ τοὺς α᾿ντιλέγοντας ε᾿λέγχειν

וַבטִיל לֵה עַל יֻולפָּנָא דּמֵלתָא דּהַימָנֻותָא דּנֵשׁכַּח אָף לַמבַיָאוֻ בּיֻולפָּנֵה חלִימָא וַלמַכָּסֻו לַאילֵין דּמֵתחרֵין׃

[(17) Titu 01, 10]

כִּי יֵשׁ רַבִּים הַמְסָרְבִים לְהִשָּׁמַע, דּוֹבְרֵי הֶבֶל וּמַתְעִים, בִּפְרָט מִבֵּין הַנִּמּוֹלִים,

כִּי-רַבִּים הֵם הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ וְהַטֵּף יַטִּיפוּן מַשְׂאוֺת שָׁוְא וּמַדּוּחִים וְעַל-יֶתֶר מִבְּנֵי הַנִּמּוֺלִים:

Neboť jsou mnozí nepoddaní, marnomluvní, i svůdcové myslí, zvláště ti, kteříž jsou z obřízky.

Je mnoho těch, kteří se nepodřizují, vedou prázdné řeči a svádějí lidi: jsou to hlavně ti, kteří lpí na obřízce.

ει᾿σὶν γὰρ πολλοὶ καὶ α᾿νυπότακτοι ματαιολόγοι καὶ φρεναπάται μάλιστα οἱ ε᾿κ τη̑ς περιτομη̑ς

אִית גֵּיר סַגִּיֵאא דּלָא מֵשׁתַּעבּדִין וַסרִיקָן מֵלַיהֻון ומַטעֵין רֵעיָנֵא דַּבנַינָשָׁא יַתִּירָאיִת אַילֵין דּמֵן גּזֻורתָּא אֵנֻון׃

[(17) Titu 01, 11]

אֲשֶׁר מִן הַדִּין שֶׁיִּסָּכֵר פִּיהֶם; מַשְׁחִיתִים הֵם מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת בְּלַמְּדָם דְּבָרִים פְּסוּלִים, וְזֹאת לְמַעַן רֶוַח שָׁפֵל.

אֲשֶׁר הִסָּכֵר יִסָּכֵר פִּיהֶם כִּי הֵם הַהֹפְכִים בָּתִּים שְׁלֵמִים וּדְבָרִים יְלַמְּדוּן אֲשֶׁר לֹא כַדָּת עֵקֶב בֶּצַע נִבְזֶה:

Jimž musejí ústa zacpána býti; kteříž celé domy převracejí, učíce neslušným věcem, pro mrzký zisk.

Těm je třeba zavřít ústa. Pro hanebný zisk učí tomu, co se nepatří, a rozvracejí tím celé rodiny. ([1 Petrův 5:2])

ου῍ς δει̑ ε᾿πιστομίζειν οι῞τινες ο῞λους οι῎κους α᾿νατρέπουσιν διδάσκοντες α῍ μὴ δει̑ αι᾿σχρου̑ κέρδους χάριν

הָנֻון דּוָלֵא לַמסַכָּרֻו פֻּומהֻון בָּתֵּא גֵּיר סַגִּיֵאא מחַבּלִין ומַלפִין מֵדֵּם דּלָא וָלֵא מֵטֻל יֻותרָנֵא טַנפֵּא׃

[(17) Titu 01, 12]

וּכְּבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהוּא נָבִיא מִקִּרְבָּם: "הַכְּרֵתִיִּים מְשַׁקְּרִים תָּמִיד, חַיּוֹת רָעוֹת הֵם וּכְרֵשִׂים עֲצֵלִים."

וּכְבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם וְהוּא נָבִיא מִקִּרְבָּם הַקְּרֵטִים אַנְשֵׁי כָזָב הֵם מֵעוֺלָם דִּמְיֹנָם כְּחַיְתוֺ יַעַר וּבִטְנָם בֶּטֶן עַצְלוּת:

Řekl jeden z nich, vlastní jejich prorok: Kretenští jsou vždycky lháři, zlá hovada, břicha lenivá.

Jeden z nich, jejich vlastní prorok, řekl: ‚Kréťané jsou samí lháři, zlá zvířata, lenivá břicha.‘ (Epimenidés)

ει῏πέν τις ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν ι῎διος αυ᾿τω̑ν προφήτης Κρη̑τες α᾿εὶ ψευ̑σται κακὰ θηρία γαστέρες α᾿ργαί

אֵמַר אנָשׁ מֵנהֻון נבִיָא דִּילהֻון דַּבנַי קרִטִא בּכֻלזבַן דַּגָּלִין אֵנֻון חַיוָתָא בִּישָׁתָא וכַרסָתָא בַּטִילָתָא׃

[(17) Titu 01, 13]

הָעֵדוּת הַזֹּאת אֱמֶת הִיא. עַל כֵּן הוֹכֵחַ אוֹתָם תּוֹכֵחָה קָשָׁה, לְמַעַן יִהְיוּ בְּרִיאִים בָּאֱמוּנָה

הָעֵדוּת הַזֹּאת עֵדוּת אֱמֶת וְעַל-כֵּן הוֺכֵחַ תּוֺכִיחַ אֹתָם תּוֺכֵחָה נִמְרָצָה לְמַעַן יַחֲלִיפוּ כֹחַ בָּאֱמוּנָה:

Svědectví to pravé jest. A protož tresciž je přísně, ať jsou zdraví u víře,

A je to pravdivé svědectví. Proto je přísně kárej, aby měli zdravou víru

ἡ μαρτυρία αυ῞τη ε᾿στὶν α᾿ληθής δι῾ η῍ν αι᾿τίαν ε῎λεγχε αυ᾿τοὺς α᾿ποτόμως ι῞να ὑγιαίνωσιν ε᾿ν τη̑ πίστει

ושַׁרִירָאיִת אִיתֵיה סָהדֻּותָא הָדֵא מֵטֻל הָנָא קַשׁיָאיִת הוַיתּ מַכֵּס להֻון דּנֵהוֻון חלִימִין בּהַימָנֻותָא׃

[(17) Titu 01, 14]

וְלֹא יָשִׁיתוּ לִבָּם לְאַגָּדוֹת יְהוּדִיּוֹת וּלְמִצְווֹת בְּנֵי אָדָם הַסוֹטִים מִן הָאֱמֶת.

וְלֹא יָשִׂימוּ עוֺד לֵב אֶל-אַגָּדוֺת הַיְּהוּדִים וְאֶל-מִצְוֺת אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַסְתִּירוּ פָנִים מִן-הָאֱמֶת:

Nešetříce Židovských básní a přikázaní lidí těch, kteříž se odvracuji od pravdy.

a nedrželi se židovských bájí a příkazů lidí, kteří se odvracejí od pravdy. ([1 Timoteovi 1:4])

μὴ προσέχοντες ᾽Ιουδαικοι̑ς μύθοις καὶ ε᾿ντολαι̑ς α᾿νθρὼπων α᾿ποστρεφομένων τὴν α᾿λήθειαν

ולָא נֵתרמֻון לשֻׁועיָתָא דִּיהֻודָיֵא וַלפֻוקָדֵא דַּבנַינָשָׁא דּסָנֵין שׁרָרָא׃

[(17) Titu 01, 15]

הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים, אֲבָל לַטְּמֵאִים וּלְשֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ טָהוֹר, כִּי גַּם שִׂכְלָם וְגַם מַצְפּוּנָם טְמֵאִים.

הַכֹּל טָהוֺר לַטְּהוֺרִים אַךְ לִטְמֵאִים וְלִבְנֵי בִלְי-אֱמוּנָה אֵין טָהוֺר מְאוּמָה כִּי גַם-לִבָּם וְדַעְתָּם טִמְאָתָם בָּם:

Všecko zajisté čisté jest čistým, poškvrněným pak a nevěřícím nic není čistého, ale poškvrněna jest i mysl jejich i svědomí.

Čistým je všechno čisté. Ale poskvrněným a nevěřícím nic není čisté. Jak jejich rozum, tak jejich svědomí jsou poskvrněny. ([Římanům 14:20; 1 Timoteovi 4:3-1 Timoteovi 4:4])

πάντα καθαρὰ τοι̑ς καθαροι̑ς τοι̑ς δὲ μεμιαμμένοις καὶ α᾿πίστοις ου᾿δὲν καθαρόν α᾿λλὰ μεμίανται αυ᾿τω̑ν καὶ ὁ νου̑ς καὶ ἡ συνείδησις

כֻּלמֵדֵּם גֵּיר דּכֵא הו לַדכַיָא לַאילֵין דֵּין דַּמסַיבִין ולָא מהַימנִין מֵדֵּם דַּדכֵא לַיתּ להֻון אֵלָא מסַיַב הֻו רֵעיָנהֻון ותִארתּהֻון׃

[(17) Titu 01, 16]

הֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים, אַךְ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כּוֹפְרִים בּוֹ; נִתְעָבִים הֵם וְסָרְבָנִים, וְלֹא יִצְלְחוּ לְשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב.

בְּפִיהֶם יַגִּידוּ כִּי-דַעַת אֱלֹהִים אִתָּם וּבְמַעֲשֵׂיהֶם יְכַזְּבוּ-לוֺ כִּי נִתְעָבִים הֵם וְלֹא אֵמֻן בָּם וְלֹא-יִצְלְחוּ לְכָל-מַעֲשֶׂה טּוֺב:

Vypravují o tom, že Boha znají, ale skutky svými toho zapírají, ohavní jsouce, a nepoddaní, a ke všelikému skutku dobrému nehodní.

Prohlašují, že znají Boha, avšak svým jednáním to popírají. Jsou odporní, neposlušní a neschopni jakéhokoli dobrého skutku.

θεὸν ὁμολογου̑σιν ει᾿δέναι τοι̑ς δὲ ε῎ργοις α᾿ρνου̑νται βδελυκτοὶ ο῎ντες καὶ α᾿πειθει̑ς καὶ πρὸς πα̑ν ε῎ργον α᾿γαθὸν α᾿δόκιμοι

ומַודֵּין דּיָדעִין לַאלָהָא בַּעבָדַיהֻון דֵּין כָּפרִין בֵּה וִאיתַיהֻון סנִיֵאא וַדלָא פּיָס ומַסלַיָא לכֻל עבָד טָב׃ ס

[(17) Titu 02, 01]

וְאַתָּה דַּבֵּר אֶת אֲשֶׁר יָאֶה לְתוֹרָתֵנוּ הַבְּרִיאָה:

וְאַתָּה תְּדַבֵּר דְּבָרֶיךׇ כְּדָת תּוֺרַת חַיִּים:

Ty pak mluv, což sluší na zdravé učení.

Ty však mluv, co odpovídá zdravému učení. ([1 Timoteovi 1:10; 2 Timoteovi 4:3])

σὺ δὲ λάλει α῍ πρέπει τη̑ ὑγιαινούση διδασκαλία

אַנתּ דֵּין מַלֵל מֵדֵּם דּיָאֵא ליֻולפָּנָא חלִימָא׃

[(17) Titu 02, 02]

שֶׁיִּהְיוּ הַזְּקֵנִים מְפֻכָּחִים, רְצִינִיִּים, מְאֻפָּקִים, בְּרִיאִים בָּאֱמוּנָה, בְּאַהֲבָה וּבְסַבְלָנוּת.

דַבֵּר אֶל-הַזְּקֵנִים כִּי יִפְקְחוּ עַיִן עַל-דַּרְכֵיהֶם לִהְיוֺת כְּבוּדִים מְאֻשָּׁרִים וּשְׁלֵמִים בָּאֱמוּנָה בְּאַהֲבָה וּבְכֹחַ הַסַּבָּל:

Starci, ať jsou střízliví, vážní, opatrní, zdraví u víře, v lásce, v snášelivosti.

Starší muži ať jsou střídmí, vážní, rozumní, ať jsou zdraví ve víře, lásce a trpělivosti.

πρεσβύτας νηφαλίους ει῏ναι σεμνούς σὼφρονας ὑγιαίνοντας τη̑ πίστει τη̑ α᾿γάπη τη̑ ὑπομονη̑

וַאלֵף דּנֵהוֻון קַשִׁישֵׁא עִירִין בּרֵעיָנַיהֻון ונֵהוֻון נַכפִּין ונֵהוֻון דּכֵין ונֵהוֻון חלִימִין בּהַימָנֻותָא וַבחֻובָּא ובַמסַיבּרָנֻותָא׃

[(17) Titu 02, 03]

וְכֵן גַּם הַזְּקֵנוֹת שֶׁתִּתְנַהֵגְנָה בִּקְדֻשָּׁה; שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה הוֹלְכוֹת רָכִיל וְלֹא תִּתְמַכֵּרְנָה לְיַיִן, כִּי אִם תִּהְיֶינָה מְלַמְּדוֹת אֶת הַטּוֹב,

וְכֵן גַּם-אֶל-הַזְּקֵנוֺת לִפַלֵּס הֲלִיכוֺתֵיהֶן כְּמִשְׁפָּט לַהֲלִיכוֺת נָשִׁים בַּקֹּדֶשׁ לֹא לְהַלְשִׁין בִּלְשׁוֺנָן וְלֹא לִמְשׁוֺךְ בַּיַּיִן אֶת-בְּשָׂרָן כִּי אִם-לְהוֺרֹת אֹרַח טוֺב:

Též i staré ženy ať chodí pobožně, v oděvu příslušném, a ať nejsou převrhlé, ani mnoho vína pijící, poctivým věcem učící.

Podobně starší ženy ať se chovají důstojně, ať nepomlouvají a nepropadají přílišnému pití vína. Ať vyučují mladší ženy v dobrém

πρεσβύτιδας ὡσαύτως ε᾿ν καταστήματι ἱεροπρεπει̑ς μὴ διαβόλους μὴ οι῎νω πολλω̑ δεδουλωμένας καλοδιδασκάλους

וָאף קַשִׁישָׁתָא הָכַנָא דּנֵהויָן בֵּאסכִּמָא דּיָאֵא לדֵחלַת אַלָהָא ולָא נֵהויָן אָכלָן קַרצֵא ולָא נֵהויָן משַׁעבּדָן לחַמרָא סַגִּיָאא ונֵהויָן מַלפָן שַׁפִּירָתָא׃

[(17) Titu 02, 04]

כְּדֵי שֶׁתְּחַנֵּכְנָה אֶת הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת לֶאֱהֹב אֶת בַּעֲלֵיהֶן וְיַלְדֵיהֶן,

לְאַשֵּׁר אֶת-הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֺת לְאַהֲבָה אֶת-בַּעֲלֵיהֶן וְאֶת-בְּנֵיהֶן:

Aby mladice vyučovaly, jak by muže své i dítky milovati měly,

a vedou je k tomu, aby měly rády své muže a své děti,

ι῞να σωφρονίζωσιν τὰς νέας φιλάνδρους ει῏ναι φιλοτέκνους

וַמנַכּפָן לַאילֵין דּטַליָן דּנֵרחמָן בַּעלַיהֵין וַבנַיהֵין׃

[(17) Titu 02, 05]

וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת, טְהוֹרוֹת, מַשְׁגִּיחוֹת עַל בֵּיתָן, טוֹבוֹת, נִשְׁמָעוֹת לְבַעֲלֵיהֶן; זֹאת לְמַעַן לֹא יְנֹאַץ דְּבַר הָאֱלֹהִים.

לְהַצְנַע לֶכֶת לְזַּכּוֺת אֶת-אָרְחָן וְלַעֲשׂוֺת מְלַאכְתָּן בְּבֵיתָן ולִהְיוֺת טוֺבוֺת וְנִכְנָעוֺת תַּחַת יְדֵי בַעֲלֵיהֶן לְבִלְתִּי יִנָּתֵן דְּבַר הָאֱלֹהִים לְגִדּוּפִים:

A byly šlechetné, čistotné, netoulavé, dobrotivé, mužům svým poddané, aby nebylo dáno v porouhání slovo Boží.

byly rozumné, cudné, staraly se o domácnost, byly laskavé a poslouchaly své muže, aby Boží slovo nebylo zneváženo. ([Efezským 5:22])

σὼφρονας ἁγνάς οι᾿κουργούς α᾿γαθάς ὑποτασσομένας τοι̑ς ι᾿δίοις α᾿νδράσιν ι῞να μὴ ὁ λόγος του̑ θεου̑ βλασφημη̑ται

ונֵהויָן נַכפָּן וקַדִּישָׁן ונֵהויָן יָצפָּן שַׁפִּיר דּבָתַּיהֵין ומֵשׁתַּעבּדָן לבַעלַיהֵין דּלָא אנָשׁ נגַדֵּף עַל מֵלתֵה דַּאלָהָא׃

[(17) Titu 02, 06]

כְּמוֹ כֵן הָאֵץ בַּצְּעִירִים שֶׁיִּהְיוּ מְאֻפָּקִים בַּכֹּל;

וְגַם עַל-הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים תְּצַוֶּה לֵאמֹר כִּי יְיַשְּׁרוּן אָרְחוֺתָם:

Takž i mládenců napomínej k středmosti,

Rovněž mladší muže napomínej, ať jsou ve všem rozvážní,

τοὺς νεωτέρους ὡσαύτως παρακάλει σωφρονει̑ν

ומֵן אַילֵין דַּטלֵין הָכַנָא בּעִי דּנֵהוֻון נַכפִּין׃

[(17) Titu 02, 07]

הַרְאֵה עַצְמְךָ מוֹפֵת לְמַעֲשִׂים טוֹבִים; תְּהֵא הוֹרָאָתְךָ טְהוֹרָה וּמְכֻבֶּדֶת;

וְאַתָּה בְּנַפְשְׁךׇ הֱיֵה תָמִיד לְמוֺפֵת לָהֶם בְּמַעֲשֶׂיךׇ הַטּוֺבִים וּבַאֲמָרִים נְכֹחִים וִיקָרִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ:

Ve všech věcech sebe samého vydávaje za příklad dobrých skutků, maje v učení celost, vážnost,

a sám jim dávej dobrý příklad. Tvé učení ať je nezkažené, důvěryhodné, ([1 Petrův 5:3])

περὶ πάντα σεαυτὸν παρεχόμενος τύπον καλω̑ν ε῎ργων ε᾿ν τη̑ διδασκαλία α᾿φθορίαν σεμνότητα

בּכֻלמֵדֵּם דֵּין דּמֻותָא בּנַפשָׁך חַוָא בּכֻל עבָדֵא טָבֵא וַבמַלפָנֻותָך תֵּהוֵא לָך מֵלתָא חלִימתָּא׃

[(17) Titu 02, 08]

יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ בְּרִיאִים וּבְלִי דֹּפִי, לְמַעַן יֵבוֹשׁ הַמִּתְנַגֵּד בְּאֵין לוֹ שׁוּם דָּבָר רַע לוֹמַר עָלֵינוּ.

וּבְלֶקַח טוֺב אֲשֶׁר מָשְׁחָת אֵין-בּוֺ עַד אֲשֶׁר צָרֶיךׇ יִלְבְּשׁוּ-בשֶׁת וְלֹא יִמְצְאוּ לְדַבֵּר עָלֵינוּ סָרָה:

Slovo zdravé, bez úhony, aby ten, kterýž by se protivil, zastyděti se musil, nemaje co zlého mluviti o vás.

ať je to zdravé a nepochybné slovo, aby protivník byl zahanben a nemohl o nás povědět nic špatného.

λόγον ὑγιη̑ α᾿κατάγνωστον ι῞να ὁ ε᾿ξ ε᾿ναντίας ε᾿ντραπη̑ μηδὲν ε῎χων λέγειν περὶ ἡμω̑ν φαυ̑λον

דּנַכפָּא ולָא מחַבּלָא ולָא אנָשׁ בָּסַר לָה דַּאינָא דּקָאֵם לקֻובלַן נֵבהַת כַּד לָא נֵשׁכַּח דּנִאמַר עלַין מֵדֵּם דַּסנֵא סּ סּ׃

[(17) Titu 02, 09]

עַל הָעֲבָדִים לְהִכָּנַע לַאֲדוֹנֵיהֶם בַּכֹּל, לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָם וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ.

וְעַל-הָעֲבָדִים תְּצַוֶּה כִּי-יִכָּנְעוּ תַחַת יְדֵי אֲדֹנֵיהֶם וְלִהְיוֺת לָהֶם לְרָצוֺן תָּמִיד וְלֹא לְהָשִׁיב דָּבָר לַמְרוֺת עֵינֵיהֶם:

Služebníky uč, ať jsou poddáni pánům svým, ve všem jim se líbíce, neodmlouvajíce,

Otroci ať ve všem poslouchají své pány. Ať jsou úslužní, neodmlouvají, ([Efezským 6:5; 1 Petrův 2:18])

δούλους ι᾿δίοις δεσπόταις ὑποτάσσεσθαι ε᾿ν πα̑σιν ευ᾿αρέστους ει῏ναι μὴ α᾿ντιλέγοντας

עַבדֵּא למָרַיהֻון נֵשׁתַּעבּדֻון בּכֻלמֵדֵּם ונֵשׁתַּפרֻון ולָא הוַו מעַצֵין׃

[(17) Titu 02, 10]

אַל יִמְעֲלוּ, אֶלָּא יַרְאוּ נֶאֱמָנוּת מְלֵאָה כְּדֵי שֶׁבְּכָל דָּבָר יַרְבּוּ פְּאֵר לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ.

וְלֹא לִגְנֹב כִּי אִם-לְהַרְאוֺת בְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי רוּחָם נֶאֱמָנָה וּבְזֹאת יְפָאֲרוּ בַכֹּל אֶת-תּוֺרַת אֱלֹהֵינוּ הַמּוֺשִׁיעַ לָנוּ:

Neokrádajíce, ale ve všem věrnosti pravé dokazujíce, aby učení spasitele našeho Boha ve všem ozdobovali.

ať nic nezpronevěří a jsou naprosto spolehliví, a tak ve všem dělají čest učení našeho Spasitele Boha.

μὴ νοσφιζομένους α᾿λλὰ πα̑σαν πίστιν ε᾿νδεικνυμένους α᾿γαθήν ι῞να τὴν διδασκαλίαν τὴν του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν θεου̑ κοσμω̑σιν ε᾿ν πα̑σιν

ולָא הוַו גָּנבִּין אֵלָא נחַוֻון שׁרָרהֻון טָבָא בּכֻלמֵדֵּם דַּנצַבּתֻון בּכֻלמֵדֵּם יֻולפָּנֵה דַּאלָהָא מַחיָנַן׃ ס

[(17) Titu 02, 11]

הֵן חֶסֶד הָאֱלֹהִים הוֹפִיעַ לִישׁוּעַת כָּל בְּנֵי אָדָם,

כִּי חֶסֶד אֱלֹהִים זָרַח כַּשַּׁחַר לְיֵשַׁע בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם:

Zjevilať se zajisté ta milost Boží spasitelná všechněm lidem,

Ukázala se Boží milost, která přináší spásu všem lidem ([2 Timoteovi 1:10])

ε᾿πεφάνη γὰρ ἡ χάρις του̑ θεου̑ σωτήριος πα̑σιν α᾿νθρὼποις

אֵתגַּליַת גֵּיר טַיבֻּותֵה דַּאלָהָא מַחיַת כֻּל לַבנַינָשָׁא כֻּלהֻון׃

[(17) Titu 02, 12]

לְהַדְרִיכֵנוּ לְהִבָּדֵל מֵרֶשַׁע וְתַאֲווֹת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁנִּחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּצְנִיעוּת וּבְצֶדֶק וּבַחֲסִידוּת,

וּלְהוֺרֹת לָנוּ לְהִבָּדֵל מִכָּל-רָע וּמִתַּאֲוֺת חַיֵּי בְשָׂרִים וְלָגוּר בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ בְּהַשְׂכֵּל וּבְמֵישָׁרִים וּבְיִרְאַת שָׁמָיִם:

Vyučující nás, abychom odřeknouce se bezbožnosti, a světských žádostí, střízlivě, a spravedlivě, a pobožně živi byli na tomto světě,

a vychovává nás k tomu, abychom se zřekli bezbožnosti a světských vášní, žili rozumně, spravedlivě a zbožně v tomto věku

παιδεύουσα ἡμα̑ς ι῞να α᾿ρνησάμενοι τὴν α᾿σέβειαν καὶ τὰς κοσμικὰς ε᾿πιθυμίας σωφρόνως καὶ δικαίως καὶ ευ᾿σεβω̑ς ζήσωμεν ε᾿ν τω̑ νυ̑ν αι᾿ω̑νι

ורָדיָא לַן דּנֵכפֻּור בּרֻושׁעָא ובַרגִיגָתָא דּעָלמָא ונִחֵא בּעָלמָא הָנָא בּנַכפֻּותָא וַבכִאנֻותָא וַבדֵחלַת אַלָהָא׃

[(17) Titu 02, 13]

בְּצִפִּיָּה לְמִמּוּשׁ הַתִּקְוָה הַמְבֹרָכָה וּלְהוֹפָעַת הֲדַר אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,

וְעֵינֵינוּ נְשׂוּאוֺת אֶל-הַתִּקְוָה הַטּוֺבָה לְעֵת יִגָּלֶה כְבוֺד הָאֱלֹהִים הַגָּדוֺל וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֺשִׁיעֵינוּ:

Očekávajíce té blahoslavené naděje, a příští slávy velikého Boha a spasitele našeho Jezukrista,

a očekávali blažené splnění naděje a příchod slávy velikého Boha a našeho Spasitele Ježíše Krista. ([1 Korintským 1:7; Filipským 3:20])

προσδεχόμενοι τὴν μακαρίαν ε᾿λπίδα καὶ ε᾿πιφάνειαν τη̑ς δόξης του̑ μεγάλου θεου̑ καὶ σωτη̑ρος ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

כַּד מסַכֵּינַן לסַברָא בּרִיכָא וַלגֵליָנָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא רַבָּא ומַחיָנַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(17) Titu 02, 14]

אֲשֶׁר נָתַן אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדֵנוּ כְּדֵי לִפְדוֹת אוֹתָנוּ מִכָּל עָוֶל וּלְטַהֵר לוֹ עַם סְגֻלָּה שׁוֹקֵד עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים.

אֲשֶׁר נָתַן אֶת-נַפְשׁוֺ בַּעֲדֵנוּ לְהַצִּיל אֹתָנוּ מִכָּל-עָוֺן וּלְטַהֵר אֶת-נַפְשֵׁנוּ לִהְיוֺת לוֺ לְעַם סְגֻלָּה מְלֵאֵי קִנְאָה לְמַעֲשִׂים טוֺבִים:

Kterýž dal sebe samého za nás, aby nás vykoupil od všeliké nepravosti, a očistil sobě samému lid zvláštní, horlivě následovný dobrých skutků.

On se za nás obětoval, aby nás vykoupil ze všeho hříchu a posvětil za svůj vlastní lid, horlivý v dobrých skutcích. ([Galatským 1:4; 1 Timoteovi 2:6; Žalmy 130:8; Deuteronomium 4:20; Ezechiel 37:23])

ο῍ς ε῎δωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμω̑ν ι῞να λυτρὼσηται ἡμα̑ς α᾿πὸ πάσης α᾿νομίας καὶ καθαρίση ἑαυτω̑ λαὸν περιούσιον ζηλωτὴν καλω̑ν ε῎ργων

דּהֻו יַהב נַפשֵׁה חלָפַין דּנֵפרקַן מֵן כֻּל עַולָא וַנדַכֵּין לנַפשֵׁה עַמָא חַדתָא דּחָסֵם בַּעבָדֵא טָבֵא׃ ס

[(17) Titu 02, 15]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּדַבֵּר; הָאֵץ וְהוֹכֵחַ בִּמְלוֹא הַסַּמְכוּת. אִישׁ אַל יָבוּז לְךָ.

כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּדַבֵּר וְתַזְהִיר בְּכָל-תֹּקֶף וְאִישׁ אַל-יָבוּז לָךְ:

Toto mluv, a napomínej, a tresci mocně. Žádný tebou nepohrzej.

Tak mluv, napomínej a přesvědčuj se vším důrazem. Nikdo ať tebou nepohrdá. ([1 Timoteovi 4:12])

ταυ̑τα λάλει καὶ παρακάλει καὶ ε῎λεγχε μετὰ πάσης ε᾿πιταγη̑ς μηδείς σου περιφρονείτω

הָלֵין מַלֵל וַבעִי וכַוֵן בּכֻל פֻּוקדָּן ולָא אנָשׁ נַבסֵא בָּך׃

[(17) Titu 03, 01]

הַזְכֵּר לָהֶם לְהִכָּנַע לְשַׁלִּיטִים וּלְבַעֲלֵי סַמְכֻיּוֹת, לְצַיֵּת, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב;

צַו עֲלֵיהֶם לִזְכֹּר לִהְיוֺת נִכְנָעִים תַּחַת יְדֵי משְׁלֵיהֶם וְשָׂרֵיהֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֺלָם וְלִהְיוֺת נְכֹנִים לְכָל-פֹּעַל טוֺב:

Napomínej jich, ať jsou knížatům a mocnostem poddáni, jich poslušni, a ať jsou k každému skutku dobrému hotovi.

Připomínej bratřím, ať jsou podřízeni těm, kdo mají vládu a moc, a ať je poslouchají. Ať jsou vždy hotovi jednat dobře. ([Římanům 13:1; 1 Petrův 2:13])

ὑπομίμνησκε αυ᾿τοὺς α᾿ρχαι̑ς ε᾿ξουσίαις ὑποτάσσεσθαι πειθαρχει̑ν πρὸς πα̑ν ε῎ργον α᾿γαθὸν ἑτοίμους ει῏ναι

וַהוַיתּ מַעהֵד להֻון דַּלרִשֵׁא וַלשַׁלִיטָנֵא נֵשׁתַּמעֻון ונֵשׁתַּעבּדֻון וַדנֵהוֻון עתִידִין לכֻל עבָד טָב׃

[(17) Titu 03, 02]

שֶׁלֹּא לְגַדֵּף אִישׁ, לַחְדֹּל מִמְּרִיבוֹת, לִהְיוֹת נוֹחִים לַבְּרִיּוֹת וּלְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה עִם כָּל אָדָם.

לֹא לְגַדֵּף אִישׁ לֹא לְחַרְחֵר מָדוֺן כִּי אִם-לְהִתְהַלֵּךְ בְּנַחַת וּבַעֲנָוָה לְעֵינֵי כָל-אָדָם:

Žádnému ať se nerouhají, nejsou svárliví, ale přívětiví, dokazujíce všeliké tichosti ke všechněm lidem.

Ať nikoho nepomlouvají, ať se nepřou, jsou mírní a vždycky se ke všem chovají vlídně.

μηδένα βλασφημει̑ν α᾿μάχους ει῏ναι ε᾿πιεικει̑ς πα̑σαν ε᾿νδεικνυμένους πραυ̑τητα πρὸς πάντας α᾿νθρὼπους

ועַל אנָשׁ לָא נגַדּפֻון ולָא נֵהוֻון מֵתכַּתּשִׁין אֵלָא נֵהוֻון מַכִּיכִין וַבכֻלמֵדֵּם נחַוֻון בַּסִימֻותהֻון לוָת כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא׃

[(17) Titu 03, 03]

הֲרֵי לְפָנִים גַּם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ חַסְרֵי דַעַת, סוֹרְרִים, תּוֹעִים, עֲבָדִים לְכָל מִינֵי תַּאֲווֹת וּתְשׁוּקוֹת, מְבַלִּים זְמַנֵּנוּ בְּרִשְׁעָה וְקִנְאָה, שְׂנוּאִים, וְשׂוֹנְאִים אִישׁ אֶת אָחִיו.

כִּי לְפָנִים הָיִנוּ גַם-אֲנַחְנוּ בִּבְלִי-לֵב לָדַעַת בִּבְלִי-אֹזֶן לְהַקְשִׁיב וְתֹעֵי רוּחַ עֲבָדִים לְכָל-תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה וּמְגֻדָּלִים בְּמַשְׂטֵמָה וּבְקִנְאָה שְׂנוּאִים וְשׂנְאִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

Byliť jsme zajisté i my někdy nesmyslní, tvrdošijní, bloudící, sloužíce žádostem a rozkošem rozličným, v zlosti a v závisti bydlíce, ohyzdní, vespolek se nenávidíce.

Vždyť i my jsme byli kdysi nerozumní, neposlušní, zbloudilí, byli jsme otroky všelijakých vášní a rozkoší, žili jsme ve zlobě a závisti, byli jsme hodni opovržení a navzájem jsme se nenáviděli.

η῟μεν γάρ ποτε καὶ ἡμει̑ς α᾿νόητοι α᾿πειθει̑ς πλανὼμενοι δουλεύοντες ε᾿πιθυμίαις καὶ ἡδοναι̑ς ποικίλαις ε᾿ν κακία καὶ φθόνω διάγοντες στυγητοί μισου̑ντες α᾿λλήλους

אָף חנַן גֵּיר מֵן קדִים דּלָא רֵעיָנָא הוַין וַדלָא פּיָסָא וטָעֵין הוַין וַמשַׁעבּדִין הוַין לַארגִיגָתָא משַׁחלפָתָא וַבבִישֻׁותָא ובַחסָמָא מֵתהַפּכִין הוַין וַסנִיאיִן הוַין אָף חַד לחַד סָנֵין הוַין׃

[(17) Titu 03, 04]

אוּלָם כְּשֶׁנִּגְלָה טוּבוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְאַהֲבָתוֹ אֶת הָאָדָם,

אַךְ כַּאֲשֶׁר נִגְלוּ חַסְדֵּי אֵל מוֺשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמָיו לִבְנֵי אָדָם:

Ale když se zjevila dobrota a láska k lidem spasitele našeho Boha,

Ale ukázala se dobrota a láska našeho Spasitele Boha:

ο῞τε δὲ ἡ χρηστότης καὶ ἡ φιλανθρωπία ε᾿πεφάνη του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν θεου̑

כַּד דֵּין אֵתגַּליַת בַּסִימֻותֵה וַמרַחמָנֻותֵה דַּאלָהָא מַחיָנַן׃

[(17) Titu 03, 05]

אֲזַי לֹא בִּגְלַל מַעֲשֵׂי צְדָקָה שֶׁעָשִׂינוּ הוּא הוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ, כִּי אִם בְּרַחֲמָיו, עַל־יְדֵי רְחִיצַת הַלֵּדָה הַחֲדָשָׁה וְהַהִתְחַדְּשׁוּת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ

הוֺשִׁיעָה לָּנוּ יָדוֺ לֹא בְצִדְקָתֵנוּ אֲשֶׁר עָשִׂינוּ כִּי אִם-בְּחַסְדּוֺ נוֺלַדְנוּ מֵחָדָשׁ בְּמֵי הָרַחְצָה וַיְחַדְּשֵׁנוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֺ:

Ne z skutků spravedlnosti, kteréž bychom my činili, ale podlé milosrdenství svého spasil nás, skrze obmytí druhého narození, a obnovení Ducha svatého;

On nás zachránil ne pro spravedlivé skutky, které my jsme konali, nýbrž ze svého slitování; zachránil nás obmytím, jímž jsme se znovu zrodili k novému životu skrze Ducha svatého. ([Efezským 2:9; 2 Timoteovi 1:9; Jan 3:5; Efezským 5:26])

ου᾿κ ε᾿ξ ε῎ργων τω̑ν ε᾿ν δικαιοσύνη α῍ ε᾿ποιήσαμεν ἡμει̑ς α᾿λλὰ κατὰ τὸ αυ᾿του̑ ε῎λεος ε῎σωσεν ἡμα̑ς διὰ λουτρου̑ παλιγγενεσίας καὶ α᾿νακαινὼσεως πνεύματος ἁγίου

לָא בַּעבָדֵא דּזַדִּיקֻותָא דַּעבַדן אֵלָא בּרַחמַוהי דִּילֵה אַחיַן בַּסחָתָא דּמַולָדָא דּמֵן דּרִישׁ וַבחֻודָּתָא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(17) Titu 03, 06]

אֲשֶׁר שָׁפַךְ עֲלֵינוּ לְמַכְבִּיר עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ,

אֲשֶׁר שָׁפַךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע רָב עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֺשִׁיעֵנוּ:

Kteréhož vylil na nás hojně, skrze Jezukrista spasitele našeho,

Bohatě na nás vylil svého Ducha skrze Ježíše Krista, našeho Spasitele, ([Jóel 3:2 (3,1 LXX); Skutky apoštolské 2:4 Skutky apoštolské 2:17])

ου῟ ε᾿ξέχεεν ε᾿φ῾ ἡμα̑ς πλουσίως διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ σωτη̑ρος ἡμω̑ν

הָי דֵּאשַׁד עלַין עַתִּירָאיִת בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא מַחיָנַן׃

[(17) Titu 03, 07]

לְמַעַן נֻצְדַּק בְּחַסְדּוֹ וְנִהְיֶה לְיוֹרְשֵׁי חַיֵּי עוֹלָם בְּהֶתְאֵם לַתִּקְוָה.

לְמַעַן נִצְדַּק בְּחַסְדּוֺ וְנִירַשׁ לָנוּ חַיֵּי עוֺלָם כַּאֲשֶׁר קִוִּינוּ לוֺ:

Abychom, ospravedlněni jsouce milostí jeho, byli dědicové v naději života věčného.

abychom ospravedlněni jeho milostí měli podíl na věčném životě, k němuž se upíná naše naděje. ([Římanům 3:24])

ι῞να δικαιωθέντες τη̑ ε᾿κείνου χάριτι κληρονόμοι γενηθω̑μεν κατ῾ ε᾿λπίδα ζωη̑ς αι᾿ωνίου

דַּבטַיבֻּותֵה נֵזדַּדַּק ונֵהוֵא יָרתֵּא בּסַברָא בּחַיֵא דַּלעָלַם׃ ס

[(17) Titu 03, 08]

מְהֵימָן הַדָּבָר, וּרְצוֹנִי שֶׁתַּעֲמֹד עַל כָּךְ בְּתֹקֶף כְּדֵי שֶׁהַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים יָשִׁיתוּ לִבָּם לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. דְּבָרִים אֵלֶּה טוֹבִים וּמוֹעִילִים לִבְנֵי אָדָם.

נֶאֱמָנִים אִמְרֵי-פִי וְזֶה הוּא חֶפְצִי כִּי-תְלַמֵּד הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל-תֹּקֶף לְמַעַן יִתְאַמְּצוּ הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֺת מַעֲשִׂים טוֺבִים אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים הַטּוֺבִים לְהוֺעִיל לִבְנֵי אָדָם:

Věrnáť jest řeč tato, a chciť, abys těch věcí potvrzoval, ať se snaží v dobrých skutcích předčiti, kteříž uvěřili Bohu. A toť jsou ty věci poctivé, i lidem užitečné.

Tato slova jsou spolehlivá, a chci, abys tomu všemu neochvějně učil, tak aby ti, kdo uvěřili Bohu, snažili se vynikat dobrým jednáním. To je dobré a lidem prospěšné.

πιστὸς ὁ λόγος καὶ περὶ τούτων βούλομαί σε διαβεβαιου̑σθαι ι῞να φροντίζωσιν καλω̑ν ε῎ργων προι̑στασθαι οἱ πεπιστευκότες θεω̑ ταυ̑τά ε᾿στιν καλὰ καὶ ω᾿φέλιμα τοι̑ς α᾿νθρὼποις

מהַימנָא הי מֵלתָא וַבהָלֵין צָבֵא אנָא דָּאף אַנתּ הוַיתּ משַׁרַר להֻון דּנֵתבּטֵל להֻון למֵפלַח עבָדֵא טָבֵא אַילֵין דּהַימֵנו בַּאלָהָא הָלֵין אֵנֵין טָבָן ומַותּרָן לַבנַינָשָׁא׃

[(17) Titu 03, 09]

אֲבָל הִמָּנַע מֵחִקְרֵי שְׁאֵלוֹת תְּפֵלוֹת, מֵחִקְרֵי תּוֹלְדוֹת הַדּוֹרוֹת, מִמְּרִיבוֹת, וּמֵהִתְנַצְּחֻיּוֹת עַל הַתּוֹרָה, כִּי אֵין בָּהֶם מוֹעִיל וְהֵמָּה הֶבֶל.

אַךְ חֲדַל לְךׇ מִשְּׁאֵלוֺת כֶּסֶל וְתוֺלְדֹת הַדּוֺרֹת וּמִמְּרִיבוֺת וּמַחְלֹקוֺת בְּדִבְרֵי הַתּוֺרָה אֲשֶׁר לֹא יוֺעִילוּ כִּי תֹהוּ הֵנָּה:

Nemoudré pak otázky, a vyčítání rodů, a sváry, a hádky zákonní zastavuj; neboť jsou neužitečné a marné.

Hloupým sporům o rodokmeny, rozbrojům a hádkám o Zákon se vyhýbej. Jsou zbytečné a k ničemu. ([2 Timoteovi 2:23])

μωρὰς δὲ ζητήσεις καὶ γενεαλογίας καὶ ε῎ρεις καὶ μάχας νομικὰς περιι̑στασο ει᾿σὶν γὰρ α᾿νωφελει̑ς καὶ μάταιοι

מֵן בּעָתָא דֵּין סַכלתָא ומֵן תַּשׁעיָתָא דּשַׁרבָתָא ומֵן חֵריָנֵא ומֵן תַּכתֻּושֵׁא דּסָפרֵא אֵשׁתַּאל יֻותרָן גֵּיר לַיתּ בּהֵין וַסרִיקָן אֵנֵין׃

[(17) Titu 03, 10]

וְאִישׁ הַגּוֹרֵם לְפִלּוּגִים, לְאַחַר שֶׁהוּכַח פַּעַם אַחַת וּפַעַם שְׁנִיָּה, אַל יְהֵא לְךָ דָּבָר עִמּוֹ:

אִישׁ-מַמְרֶה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּכַח בְּתוֺכֵחָה פַּעַם וּשְׁתָּיִם שְׂטֵה מֵעָלָיו:

Člověka kacíře po jednom neb druhém napomínání vyvrz.

Sektáře jednou nebo dvakrát napomeň a pak se ho zřekni; ([Matouš 18:15-Matouš 18:17])

αἱρετικὸν α῎νθρωπον μετὰ μίαν καὶ δευτέραν νουθεσίαν παραιτου̑

מֵן גַּברָא הֵרֵסִיַוטָא מֵן בָּתַר חדָא זבַן ותַרתֵּין דּמַרתֵּא אַנתּ לֵה אֵשׁתַּאל׃

[(17) Titu 03, 11]

דַּע לְךָ כִּי אִישׁ כָּזֶה סוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְהוּא חוֹטֵא הַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ.

כִּי-אִישׁ כָּזֶה הֲלֹא תֵדַע כִּי עִקֵּשׁ הוּא וְאָשֵׁם כִּי לִבּוֺ יַאֲשִׁימֶנּוּ:

Věda, že takový jest převrácený, a hřeší, svým vlastním soudem jsa odsouzen.

je jasné, že takový člověk je převrácený, hřeší, a tak sám nad sebou vynáší soud.

ει᾿δώς ο῞τι ε᾿ξέστραπται ὁ τοιου̑τος καὶ ἁμαρτάνει ω῍ν αυ᾿τοκατάκριτος

וַהוַיתּ יָדַע דּמַן דּהָכַנָא הו מעַקַם הֻו וחָטֵא והֻו חַיֵב נַפשֵׁה׃ ס

[(17) Titu 03, 12]

כַּאֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת אַרְטֶמַס אוֹ אֶת טִיכִיקוֹס, תְּמַהֵר לָבוֹא אֵלַי לְנִיקוֹפּוֹלִיס, כִּי הֶחְלַטְתִּי לִשְׁהוֹת שָׁם בַּחֹרֶף.

כַּאֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלֶיךׇ אֶת-אַרְטְמָס אוֺ אֶת-טוּכִיקוֺס תָּחִישׁ לָבוֺא אֵלַי לְנִיקָפֹּלִיס כִּי-חָרַצְתִּי לֶחֱרַף שָׁם הַחֹרֶף הַזֶּה:

Když pošli k tobě Artemana aneb Tychika, snaž se přijíti ke mně do Nikopolim; nebo jsem umínil tam přes zimu pobyti.

Jakmile k tobě pošlu Artemu nebo Tychika, přijď hned ke mně do Nikopole. Rozhodl jsem se, že tam strávím zimu. ([Skutky apoštolské 20:4; Koloským 4:7; 2 Timoteovi 4:12])

ο῞ταν πέμψω ᾽Αρτεμα̑ν πρὸς σὲ η῍ Τυχικόν σπούδασον ε᾿λθει̑ν πρός με ει᾿ς Νικόπολιν ε᾿κει̑ γὰρ κέκρικα παραχειμάσαι

מָא דּשַׁדּרֵת לוָתָך לַארטֵמַא אַו לטֻוכִיקָוס נֵתבּטֵל לָך דּתִאתֵא לוָתי לנִיקָפָּולִיס תַּמָן גֵּיר סָמֵת בּרֵעיָני דַּאסתֵּא׃

[(17) Titu 03, 13]

הִזְדָּרֵז לִשְׁלֹחַ אֶת זִינַס הַמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְאֶת אַפּוֹלוֹס, וּדְאַג שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ דָּבָר.

וְזֵינָס הַסֹּפֵר וְאַפּוֺלוֺס כַּאֲשֶׁר יֵלְכוּן לְדַרְכָּם תֵּלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם וּרְאֵה כִּי לֹא-יַחְסְרוּן מְאוּמָה:

Zéna, učeného v zákoně, a Apollo s pilností vyprovoď, ať v ničemž nemají nedostatku.

Zákoníka Zénu a Apolla pečlivě vyprav na cestu, aby jim nic nechybělo. ([Skutky apoštolské 18:24; 1 Korintským 3:4])

Ζηνα̑ν τὸν νομικὸν καὶ ᾽Απολλω̑ν σπουδαίως πρόπεμψον ι῞να μηδὲν αυ᾿τοι̑ς λείπη

עַל זִנַא דֵּין סָפרָא ועַל אַפָּלָו נֵתבּטֵל לָך דַּתלַוֵא אֵנֻון שַׁפִּיר דּמֵדֵּם לָא נֵחסַר להֻון׃

[(17) Titu 03, 14]

וְיִלְמְדוּ גַּם אַנְשֵׁי קְהִלָּתֵנוּ לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לְמִלּוּי צְרָכִים חִיּוּנִיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַסְרֵי פְּרִי.

וְגַם-אַנְשֵׁי הָעֵדָה שֶׁלָּנוּ יִלְמְדוּן לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֺת מַעֲשִׂים טוֺבִים לְמַלֹּאת מַחְסוֺר זוּלָתָם לְבִלְתִּי יִהְיוּ כְּלֹא עֹשִׂים פֶּרִי:

A nechažť se také učí i naši v dobrých skutcích předčiti, kdež jsou toho potřeby, aby nebyli neužiteční.

Ať se učí i naši lidé vynikat v dobrých skutcích, kde je jich naléhavě potřebí, aby nebyli neužiteční.

μανθανέτωσαν δὲ καὶ οἱ ἡμέτεροι καλω̑ν ε῎ργων προι̑στασθαι ει᾿ς τὰς α᾿ναγκαίας χρείας ι῞να μὴ ω῏σιν α῎καρποι

ונִאלפֻּון אָף אַילֵין דּדִילַן אֵנֻון דּנֵהוֻון פָּלחִין עבָדֵא טָבֵא בּצֵבוָתָא דָּאלצָן דּלָא נֵהוֻון דּלָא פִּארֵא׃ ס

[(17) Titu 03, 15]

כָּל הַנִּמְצָאִים אִתִּי דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְךָ. דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאוֹהֲבֵינוּ הַשֻּׁתָּפִים בָּאֱמוּנָה. הַחֶסֶד עִם כֻּלְּכֶם.

כָּל-הָאַחִים אֲשֶׁר עִמִּי שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמֶךׇ שְׁאַל לִשְׁלוֺם אֹהֲבֵי נַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִם-כֻּלְּכֶם אָמֵן:

Pozdravují tě, kteříž jsou se mnou, všickni. Pozdraviž těch, kteříž nás milují u víře. Milost Boží se všechněmi vámi. Amen.

Pozdravují tě všichni, kdo jsou se mnou. Vyřiď pozdrav našim přátelům ve víře. Milost s vámi se všemi.(c) (c) var: + Amen.

α᾿σπάζονταί σε οἱ μετ῾ ε᾿μου̑ πάντες α῎σπασαι τοὺς φιλου̑ντας ἡμα̑ς ε᾿ν πίστει ἡ χάρις μετὰ πάντων ὑμω̑ν

שָׁאלִין בַּשׁלָמָך כֻּלהֻון אַילֵין דּעַמי אֵנֻון ס שַׁאל בַּשׁלָמָא דּכֻלהֻון אַילֵין דּרָחמִין לַן בּהַימָנֻותָא טַיבֻּותָא עַם כֻּלכֻון אַמִין׃ ס

[(18) Phil 01, 01]

מֵאֵת שָׁאוּל, אֲסִיר הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, וּמֵאֵת טִימוֹתֵיאוֹס אָחִינוּ, אֶל פִילִימוֹן הָאָהוּב חֲבֵרֵנוּ לָעֲבוֹדָה,

פּוֺלוֺס אֲסִיר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְטִימוֺתִיּוֺס אָחִי אֶל-פִּילֵימוֺן אֹהֵב לָנוּ וְתֹמֵךְ בְּיָדֵינוּ:

Pavel, vězeň Krista Ježíše, a Timoteus bratr, Filemonovi milému, a pomocníku našemu,

Pavel, vězeň Krista Ježíše, a bratr Timoteus Filemonovi, našemu milovanému spolupracovníku, ([Filipským 1:7; Skutky apoštolské 16:1])

Παυ̑λος δέσμιος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑ καὶ Τιμόθεος ὁ α᾿δελφὸς Φιλήμονι τω̑ α᾿γαπητω̑ καὶ συνεργω̑ ἡμω̑ν

פַּולָוס אַסִירֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא וטִימָתֵאָוס אַחָא לפִילִמָון חַבִּיבָא ופָלחָא דּעַמַן׃

[(18) Phil 01, 02]

אֶל אַפִּיָה אֲחוֹתֵנוּ, אֶל אַרְכִיפּוֹס שֻׁתָּפֵנוּ לַמַּעֲרָכָה, וְאֶל הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בְּבֵיתְךָ:

וְאֶל-אַפִּיָּה אֲחֹתִי וְאֶל-אַרְכִפּוֺס גֶּבֶר עֲמִיתִי בְּמִלְחֲמֹתֵינוּ וְאֶל-הַקָּהָל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךׇ:

A Apfie milé, a Archippovi spolurytíři našemu, i církvi, kteráž jest v domě tvém:

sestře Apfii, Archippovi, našemu spolubojovníku, a církvi v tvém domě: ([Koloským 4:17])

καὶ ᾽Απφία τη̑ α᾿δελφη̑ καὶ ᾽Αρχίππω τω̑ συστρατιὼτη ἡμω̑ν καὶ τη̑ κατ῾ οι῏κόν σου ε᾿κκλησία

ולַאפּיַא חַבִּיבתַּן ולַארכִיפָּוס פָּלחָא דּעַמַן וַלעִדּתָּא דַּבבַיתָּך׃

[(18) Phil 01, 03]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֺם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Jezukrista.

Milost vám a pokoj od Boha Otce našeho a Pána Ježíše Krista. ([Římanům 1:7; Galatským 1:3; Filipským 1:2])

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ θεου̑ πατρὸς ἡμω̑ν καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

טַיבֻּותָא עַמכֻון וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבֻון ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(18) Phil 01, 04]

אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהַי בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אוֹתְךָ בִּתְפִלּוֹתַי,

אֲבָרְכָה אֶת-אֱלֹהָי וְאַזְכִּירְךׇ תָמִיד בִּתְפִלָּתִי:

Díky činím Bohu svému, vždycky zmínku o tobě čině na svých modlitbách,

Děkuji svému Bohu a stále na tebe pamatuji ve svých modlitbách, ([Římanům 1:8-Římanům 1:9])

ευ᾿χαριστω̑ τω̑ θεω̑ μου πάντοτε μνείαν σου ποιούμενος ε᾿πὶ τω̑ν προσευχω̑ν μου

מַודֵּא אנָא לַאלָהי בּכֻלזבַן ומֵתּדּכַר אנָא לָך בַּצלַוָתי׃

[(18) Phil 01, 05]

לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל הָאַהֲבָה וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אַתָּה רוֹחֵשׁ לָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּלְכָל הַקְּדוֹשִׁים.

לִשְׁמֻעַת הָאַהֲבָה וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר תִּנְצֹר בְּנַפְשְׁךׇ אֶל-יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ וְאֶל-כָּל-קְדשָׁיו:

Slyše o lásce tvé, a víře, kterouž máš ku Pánu Ježíšovi, i ke všechněm svatým,

když slyším o tvé víře v Pána Ježíše a o tvé lásce ke všem bratřím(a). (a) ř: svatým

α᾿κούων σου τὴν α᾿γάπην καὶ τὴν πίστιν η῍ν ε῎χεις πρὸς τὸν κύριον ᾽Ιησου̑ν καὶ ει᾿ς πάντας τοὺς ἁγίους

הָא מֵן דּשֵׁמעֵת הַימָנֻותָך וחֻובָּא דִּאית לָך לוָת מָרַן יֵשֻׁוע וַלוָת כֻּלהֻון קַדִּישֵׁא׃

[(18) Phil 01, 06]

תְּפִלָּתִי הִיא שֶׁהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אַתָּה שֻׁתָּף לָהּ תִּפְעַל בְּךָ בְּהַכִּירְךָ אֶת כָּל הַטּוֹב הַטָּמוּן בָּנוּ לְתוֹעֶלֶת הַמָּשִׁיחַ.

וּתְפִלָּתִי כִּי אֱמוּנָתְךׇ תּוֺסִיף אֹמֶץ בַּאֲגֻדָּתָהּ עַל-יְדֵי הַדַּעַת מַה-טּוֺב בָּכֶם לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ:

Aby společnost víry tvé mocná byla ku poznání všeho toho, cožkoli dobrého jest v vás skrze Krista Ježíše.

Prosím za tebe, aby se tvá účast na společné víře projevila tím, že rozpoznáš(b), co dobrého můžeme učinit pro Krista. (b) aby dobrodiní vycházející z tvé víry ukázalo lidem ([Filipským 1:9; Koloským 1:9])

ο῞πως ἡ κοινωνία τη̑ς πίστεὼς σου ε᾿νεργὴς γένηται ε᾿ν ε᾿πιγνὼσει παντὸς α᾿γαθου̑ του̑ ε᾿ν ἡμι̑ν ει᾿ς Χριστόν

דּתֵהוֵא שַׁותָּפֻותָא דּהַימָנֻותָך יָהבָּא פִּארֵא בַּעבָדֵא ובִידַעתָא דּכֻל טָבָן דִּאית לכֻון בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(18) Phil 01, 07]

אָחִי, הִנֵּה אַהֲבָתְךָ גָּרְמָה לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְנֶחָמָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתָ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ לַקְּדוֹשִׁים.

כִּי אַהֲבָתְךׇ הָיְתָה לִּי לְשָׂשׂוֺן רָב וְתַנְחוּמִים אַחֲרֵי אֲשֵׁר אַתָּה אָחִי הָיִיתָ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ בְּקֶרֶב הַקְּדוֺשִׁים:

Radost zajisté máme velikou, a potěšení z lásky tvé, že střeva svatých občerstvena jsou skrze tebe, bratře.

Tvá láska mi přinesla velkou radost a povzbuzení, protože jsi potěšil srdce věřících(c), bratře. (c) ř: svatých ([2 Korintským 7:4])

χαρὰν γὰρ πολλὴν ε῎σχον καὶ παράκλησιν ε᾿πὶ τη̑ α᾿γάπη σου ο῞τι τὰ σπλάγχνα τω̑ν ἁγίων α᾿ναπέπαυται διὰ σου̑ α᾿δελφέ

חַדֻותָא גֵּיר סַגִּיאתָא אִית לַן ובֻויָאָא דַּביַד חֻובָך אֵתּתּנִיחו רַחמֵא דּקַדִּישֵׁא׃

[(18) Phil 01, 08]

לָכֵן, אַף שֶׁיֵּשׁ לִי הָעֹז בַּמָּשִׁיחַ לְצַוּוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁנָּחוּץ,

וְעַתָּה אַף כִּי רָחַב לִבִּי בַּמָּשִׁיחַ לְצַוֹּת עָלֶיךׇ אֶת-הַטּוֺב לָךְ:

Protož ačkoli mnohou smělost mám v Kristu rozkázati tobě, což by náleželo,

Ačkoli bych ti v Kristu mohl směle nařídit, co máš udělat,

διό πολλὴν ε᾿ν Χριστω̑ παρρησίαν ε῎χων ε᾿πιτάσσειν σοι τὸ α᾿νη̑κον

מֵטֻל הָדֵא פַּרֵהסִיַא סַגִּיאתָא אִית לִי בַּמשִׁיחָא דֵּאפקֻוד לָך אַילֵין דּזָדקָן׃

[(18) Phil 01, 09]

הֲרֵי בִּגְלַל הָאַהֲבָה אֲנִי מַעְדִּיף לְבַקֵּשׁ, אֲנִי שָׁאוּל הַזָּקֵן וְעַכְשָׁו גַּם אֲסִיר הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

בְּכָל-זֹאת לְמַעַן אַהֲבָתֵנוּ אֲנִי פּוֺלוֺס הַזָּקֵן וַאֲסִיר יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כַּיּוֺם הִנְנִי לְהַפְגִּיעַ בָּךְ:

Však pro lásku raději prosím, jsa takový, totiž Pavel starý, a nyní i vězeň Ježíše Krista.

pro lásku raději prosím, já, Pavel, vyslanec(d) a nyní i vězeň Krista Ježíše. (d) stařec

διὰ τὴν α᾿γάπην μα̑λλον παρακαλω̑ τοιου̑τος ω῍ν ὡς Παυ̑λος πρεσβύτης νυνὶ δὲ καὶ δέσμιος Χριστου̑ ᾽Ιησου̑

מֵטֻל חֻובָּא דֵּין מֵבעָא הֻו בָּעֵא אנָא מֵנָך אֵנָא פַּולָוס דִּאיתַי סָבָא אַיך דּיָדַע אַנתּ הָשָׁא דֵּין אָף אַסִירָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(18) Phil 01, 10]

אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עַל בְּנִי אוֹנִיסִימוֹס, אֲשֶׁר הוֹלַדְתִּי אוֹתוֹ לָאֱמוּנָה בִּהְיוֹתִי בַּמַּאֲסָר.

כִּי אַפְגִּיעַ בְּעַד בְּנִי אֲשֶׁר בְּבֵית הָאֲסוּרִים הוֺלַדְתִּיהוּ הֲלֹא הוּא אֳנִסִימוֺס בְּנִי:

Prosímť pak tebe za syna svého, kteréhož jsem zplodil v vězení svém, Onezima,

Prosím tě za svého syna, kterému jsem dal život ve vězení, Onezima, ([1 Korintským 4:15; Koloským 4:9])

παρακαλω̑ σε περὶ του̑ ε᾿μου̑ τέκνου ο῍ν ε᾿γέννησα ε᾿ν τοι̑ς δεσμοι̑ς ᾽Ονήσιμον

ובָעֵא אנָא מֵנָך עַל בֵּרי אַינָא דּיֵלדֵּת בַּאסֻורַי אָנִסִימָוס׃

[(18) Phil 01, 11]

בֶּעָבָר הוּא לֹא הוֹעִיל לְךָ, אַךְ כָּעֵת יֵשׁ בּוֹ לְהוֹעִיל גַּם לְךָ וְגַם לִי.

אֲשֶׁר לֹא לְיִתְרוֺן הָיָה לְךׇ מִלְּפָנִים אֲבָל מֵעַתָּה גַּם-לְךׇ גַּם-לִי הוּא לְיִתְרוֺן גָּדוֺל:

Kterýž byl někdy tobě neužitečný, ale nyní tobě i mně velmi užitečný, jehožť jsem odeslal.

který ti před časem způsobil škodu, ale nyní je tobě i mně k užitku.

τόν ποτέ σοι α῎χρηστον νυνὶ δὲ καὶ σοὶ καὶ ε᾿μοὶ ευ῎χρηστον

הַו דּבַזבַן לַיתּ הוָא לָך בֵּה חַשׁחֻו הָשָׁא דֵּין אָף לָך אָף לִי טָב חָשַׁח׃

[(18) Phil 01, 12]

וַאֲנִי מֵשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, אֶת אוֹנִיסִימוֹס אֲשֶׁר לִבִּי הוּא.

וַאֲנִי הִנְנִי מְשִׁיבוֺ אֵלֶיךׇ כַּיּוֺם שָׂא נָא אֶת-פָּנָיו כִּי כְּבֶן-מֵחֲלָצַי הוּא:

Protož ty jej, totiž střeva má, přijmi.

Posílám ti ho zpět, je mi drahý jako mé vlastní srdce(e). (e) var: + Přijmi jej.

ο῍ν α᾿νέπεμψά σοι αυ᾿τόν του̑τ῾ ε῎στιν τὰ ε᾿μὰ σπλάγχνα

ושַׁדַּרתֵּה לָך אַנתּ דֵּין אַיך דַּליַלדָּא דִּילי הָכַנָא קַבֵּלָיהי׃

[(18) Phil 01, 13]

חָפַצְתִּי לְהַחֲזִיקוֹ אֶצְלִי כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתִי בִּמְקוֹמְךָ בַּמַּאֲסָר שֶׁאֲנִי נָתוּן בּוֹ בִּגְלַל הַבְּשׂוֹרָה.

אַף כִּי חִמַּדְתִּי לְהַחֲזֵק-בּוֺ כִּי יַעֲמֹד לְשָׁרְתֵנִי תַּחְתֶּיךׇ בְּעוֺד אֲנִי אָסוּר בְּכַבְלֵי הַבְּשׂרָה:

Kteréhož já chtěl jsem byl při sobě zdržeti, aby mi posluhoval místo tebe v vězení pro evangelium;

Chtěl jsem si ho ponechat u sebe, aby mi ve vězení, kde jsem pro evangelium, sloužil místo tebe,

ο῍ν ε᾿γώ ε᾿βουλόμην πρὸς ε᾿μαυτὸν κατέχειν ι῞να ὑπὲρ σου̑ μοι διακονη̑ ε᾿ν τοι̑ς δεσμοι̑ς του̑ ευ᾿αγγελίου

צָבֵא הוִית גֵּיר דַּלוָתי אֵחדִּיוהי דּנֵהוֵא משַׁמֵשׁ לִי חלָפַיךְּ בַּאסֻורֵא דֵּאוַנגֵּלִיָון׃

[(18) Phil 01, 14]

אֲבָל לֹא רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלֹא הַסְכָּמָתְךָ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֹּעַל טוּבְךָ מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ כִּי אִם מֵרָצוֹן.

אֲבָל לֹא חָפַצְתִּי לַעֲשׂוֺת דָּבָר בִּבְלִי דַעְתֶּךׇ לְמַעַן יִהְיֶה גְמוּל טוּבְךׇ לֹא כְמוֺ בְאֹנֶס כִּי אִם-בִּנְדָבָה:

Ale bez vědomí tvého nechtěl jsem nic učiniti, aby dobrý skutek tvůj nebyl bezděčný, ale dobrovolný.

avšak bez tvého souhlasu jsem nechtěl nic udělat, aby tvá dobrota nebyla jakoby vynucená, nýbrž aby byla dobrovolná.

χωρὶς δὲ τη̑ς ση̑ς γνὼμης ου᾿δὲν η᾿θέλησα ποιη̑σαι ι῞να μὴ ὡς κατὰ α᾿νάγκην τὸ α᾿γαθόν σου η῏ α᾿λλὰ κατὰ ἑκούσιον

בֵּלעָד מֵלכָּך דֵּין לָא צבִית מֵדֵּם למֵעבַּד דּלָא אַיך דּבַקטִירָא תֵּהוֵא טָבתָך אֵלָא בּצֵביָנָך׃

[(18) Phil 01, 15]

וּבִכְלָל, אוּלַי נִפְרַד מִמְּךָ לְשָׁעָה לְמַעַן יִהְיֶה לְךָ לְעוֹלָם,

וְאוּלַי בַּעֲבוּר זֹאת נִפְרַד מִמְּךׇ לִזְמָן קָצוּב לְמַעַן יִהְיֶה לְפָנֶיךׇ לְעוֺלָם וָעֶד:

Ano snad proto byl odšel na chvíli, abys jej věčného měl,

Snad proto byl na čas od tebe odloučen, abys ho měl navěky –

τάχα γὰρ διὰ του̑το ε᾿χωρίσθη πρὸς ω῞ραν ι῞να αι᾿ὼνιον αυ᾿τὸν α᾿πέχης

כּבַר דֵּין אָף מֵטֻל הָדֵא שַׁנִי דּשָׁעתָא דַּלעָלַם תֵּאחדִּיוהי׃

[(18) Phil 01, 16]

וְלֹא עוֹד כְּעֶבֶד אֶלָּא לְמַעְלָה מֵעֶבֶד, כְּאָח אָהוּב - בִּמְיֻחָד לִי, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְךָ, הֵן כְּאָדָם וְהֵן כְּאָח בָּאָדוֹן.

וְלֹא עוֺד כְּעֶבֶד כִּי אִם-רַב מֵעֶבֶד כְּאָח יַקִּיר כִּי יַקִּיר הוּא לִי עַד-מְאֹד וּמַה-גַּם כִּי כֵן יְהִי לְךׇ גַּם-נֶגֶד פְּנֵי אֲנָשִׁים וְגַם נֶגֶד פְּנֵי אֲדֹנֵינו:

Již ne jako služebníka, ale více než služebníka, totiž bratra milého, zvláště mně, a čím více tobě, i podlé těla, i v Pánu.

ne už jako otroka, nýbrž mnohem více než otroka: jako milovaného bratra. Když se jím stal mně, oč více jím bude tobě před lidmi i před Pánem. ([1 Korintským 7:22])

ου᾿κέτι ὡς δου̑λον α᾿λλ῾ ὑπὲρ δου̑λον α᾿δελφὸν α᾿γαπητόν μάλιστα ε᾿μοί πόσω δὲ μα̑λλον σοὶ καὶ ε᾿ν σαρκὶ καὶ ε᾿ν κυρίω

לָא מֵכִּיל אַיך עַבדָּא אֵלָא יַתִּיר מֵן עַבדָּא אַחָא חַבִּיבָא דִּילי חַד כּמָא דִּילָך ובַבסַר וַבמָרַן׃

[(18) Phil 01, 17]

לְפִיכָךְ, אִם אַתָּה חוֹשֵׁב אוֹתִי לְחָבֵר לָאֱמוּנָה, קַבֵּל אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ מְקַבֵּל אוֹתִי.

וְעַל-כֵּן אִם לְחָבֵר לְךׇ תַּחְשְׁבֵנִי קַבֶּל-נָא פָּנָיו כְּפָנָי:

Protož máš-li mne za tovaryše, přijmiž jej, jako mne.

Jsme-li tedy spolu spojeni, přijmi ho k sobě jako mne.

ει᾿ ου῏ν με ε῎χεις κοινωνόν προσλαβου̑ αυ᾿τὸν ὡς ε᾿μέ

אֵן הָכִיל אִיתַיךְּ לִי שַׁותָּפָא קַבֵּלָיהי אַיך דּלִי׃

[(18) Phil 01, 18]

וְאִם עָשָׂה לְךָ רָעָה אוֹ חַיָּב הוּא לְךָ דָּבָר, חֲשׂב זֹאת לְחוֹבָתִי.

וְאִם עָשַׁק אֹתְךׇ אוֺ אֲשָׁמוֺ בְרֹאשׁוֺ מִיָּדִי תִדְרְשֶׁנּוּ:

Jestližeť pak v čem ublížil, aneb dlužen-liť co, to mně přičti.

Jestliže ti způsobil nějakou škodu nebo je ti něco dlužen, připiš to na můj účet.

ει᾿ δέ τι η᾿δίκησέν σε η῍ ο᾿φείλει του̑το ε᾿μοὶ ε᾿λλόγα

וֵאן מֵדֵּם חַסרָך אַו חַיָב הָדֵא עלַי חשֻׁוב׃

[(18) Phil 01, 19]

אֲנִי, שָׁאוּל, כּוֹתֵב זֹאת בְּמוֹ יָדִי - אֲנִי אֲשַׁלֵּם. וְאֵינֶנִּי צָרִיךְ לוֹמַר לְךָ שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי גַּם אֶת נַפְשְׁךָ!

אֲנִי פוֺלוֺס כָּתַבְתִּי זֶה בְּיָדִי אֲנִי אֲשַׁלֵּם וְלֹא אֹמַר אֵלֶיךׇ כִּי חוֺב עָלֶיךׇ לְשַׁלֶּם-לִי גַּם-בְּעַד נַפְשֶׁךׇ:

Já Pavel psal jsem svou rukou, jáť zaplatím; ať nedím tobě, že ty i sám sebe jsi mi dlužen.

Já, Pavel, píšu vlastní rukou: já to nahradím. Abych ti neřekl, že mi dlužíš i sám sebe. ([Galatským 6:11])

ε᾿γώ Παυ̑λος ε῎γραψα τη̑ ε᾿μη̑ χειρί ε᾿γώ α᾿ποτίσω ι῞να μὴ λέγω σοι ο῞τι καὶ σεαυτόν μοι προσοφείλεις

אֵנָא פַּולָוס כֵּתבֵּת בִּאידַי אֵנָא פָּרַע אנָא דּלָא אִמַר לָך דָּאף נַפשָׁך חַיָב אַנתּ לִי׃

[(18) Phil 01, 20]

כֵּן, אָחִי, הֱיֵה נָא לִי לְמוֹעִיל בָּאָדוֹן; שׁוֹבֵב אֶת נַפְשִׁי בַּמָּשִׁיחַ.

אָנָּא אָחִי אֶמְצָא בְּךׇ רְוָחָה זוּ בַּאֲדֹנֵינוּ הָשִׁיבָה-נָּא לִבִּי וְכִלְיוֺתַי בַּמָּשִׁיחַ:

Tak, bratře, ať já uživu tebe v Pánu; očerstviž střeva má v Pánu.

Ano, bratře, udělej mi tu radost v Pánu. Potěš mé srdce v Kristu.

ναί α᾿δελφέ ε᾿γὼ σου ο᾿ναίμην ε᾿ν κυρίω α᾿νάπαυσόν μου τὰ σπλάγχνα ε᾿ν Χριστω̑

אִין אָחי אֵנָא אֵתּתּנִיח בָּך בּמָרַן אַנִיח רַחמַי בַּמשִׁיחָא׃

[(18) Phil 01, 21]

כֵּיוָן שֶׁבָּטַחְתִּי בְּהֵעָנוּתְךָ כָּתַבְתִּי לְךָ, וְיוֹדֵעַ אֲנִי כִּי תַּעֲשֶׂה גַּם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי.

בְּךׇ בָטַחְתִּי כִּי תַעֲנֶה וָאֶכְתֹּב אֵלֶיךׇ וְגַם יָדַעְתִּי כִּי-תוֺסִף לַעֲשׂוֺת מֵאֲשֶׁר אָמָרְתִּי:

Jist jsa tvým poslušenstvím, napsal jsem tobě, věda, že i více, než pravím, učiníš.

Píšu ti v důvěře ve tvou poslušnost a vím, že uděláš víc, než říkám.

πεποιθώς τη̑ ὑπακοη̑ σου ε῎γραψά σοι ει᾿δώς ο῞τι καὶ ὑπὲρ α῍ λέγω ποιήσεις

מֵטֻל דַּתכִיל אנָא דּשָׁמַע אַנתּ לִי כֵּתבֵּת לָך ויָדַע אנָא דּיַתִּיר מֵן מָא דָּאמַר אנָא עָבֵד אַנתּ׃

[(18) Phil 01, 22]

נוֹסָף עַל כָּךְ, הָכֵן לִי מְקוֹם לִינָה, כִּי אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהוֹדוֹת לִתְפִלּוֹתֵיכֶם אֲשֻׁחְרַר וְאֶנָּתֵן לָכֶם.

נוֺסָף עַל-זֶה תָּכֶן-לִי בֵּית מָלוֺן כִּי הִנְנִי מְיַחֵל לְהִנָּתֵן לָכֶם כְּפִי תְפִלַּתְכֶם:

A mezi tím připrav mi také hospodu; neboť naději mám, že k modlitbám vašim budu vám navrácen.

Zároveň mi také připrav ubytování, neboť doufám, že vám budu pro vaše modlitby darován.

α῞μα δὲ καὶ ἑτοίμαζέ μοι ξενίαν ε᾿λπίζω γὰρ ο῞τι διὰ τω̑ν προσευχω̑ν ὑμω̑ν χαρισθήσομαι ὑμι̑ν

בַּחדָא דֵּין אָף טַיֵב לִי בֵּית מַשׁריָא מסַבַּר אנָא גֵּיר דּבַצלַוָתכֻון מֵתִיהֵב אנָא לכֻון׃ ס

[(18) Phil 01, 23]

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מֵאֶפָּפְרַס, חֲבֵרִי לַמַּאֲסָר לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

אֵלֶּה שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֺמֶךׇ אֶפַּפְרָס אֲשֶׁר הוּא עָצוּר אִתִּי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Pozdravují tě Epafras, (spoluvězeň můj pro Krista Ježíše),

Pozdravuje tě Epafras, můj spoluvězeň v Kristu Ježíši, ([Koloským 1:7])

α᾿σπάζεταί σε ᾽Επαφρα̑ς ὁ συναιχμάλωτός μου ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑

שָׁאֵל בַּשׁלָמָך אֵפַּפרַא שַׁביָא דּעַמי בּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(18) Phil 01, 24]

גַּם מַרְקוֹס, אֲרִיסְטַרְכוֹס, דִּימַס וְלוּקַס, חֲבֵרַי לָעֲבוֹדָה, דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְךָ.

וּמַרְקוֺס וַאֲרִסְטַרְכוֺס וְדִימָס וְלוּקָס הַתֹּמְכִים בְּיָדִי:

Marek, Aristarchus, Démas, a Lukáš, pomocníci moji.

Marek, Aristarchos, Démas a Lukáš, moji spolupracovníci. ([Skutky apoštolské 12:12 Skutky apoštolské 19:29; Koloským 4:14; 2 Timoteovi 4:10])

Μα̑ρκος ᾽Αρίσταρχος Δημα̑ς Λουκα̑ς οἱ συνεργοί μου

ומַרקָוס וַארִסטַרכָוס ודִמַא ולֻוקַא מעַדּרָנַי׃

[(18) Phil 01, 25]

חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם רוּחֲכֶם.

חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם-רוּחֲכֶם אָמֵן:

Milost Pána našeho Jezukrista s duchem vaším. Amen.

Milost(f) Pána Ježíše Krista buď s vámi.(g) (f) var: + našeho (g) var: + Amen.

ἡ χάρις του̑ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ μετὰ του̑ πνεύματος ὑμω̑ν

טַיבֻּותֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא עַם רֻוחכֻון אַמִין סּ סּ׃

[(19) Hebr 01, 01]

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְרָכִים רַבּוֹת אֶל הָאָבוֹת בְּיַד הַנְּבִיאִים,

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר מִקֶּדֶם אֶל-אֲבוֺתֵינוּ פְּעָמִים רַבּוֺת וּבְפָנִים שֹׁנִים עַל-יְדֵי הַנְּבִיאִים:

Častokrát a rozličnými způsoby mluvíval někdy Bůh otcům skrze proroky, v těchto pak posledních dnech mluvil nám skrze Syna svého,

Mnohokrát a mnohými způsoby mluvíval Bůh k otcům(b) ústy proroků; (b) var: + našim

πολυμερω̑ς καὶ πολυτρόπως πάλαι ὁ θεὸς λαλήσας τοι̑ς πατράσιν ε᾿ν τοι̑ς προφήταις

בּכֻל מנַוָן וַבכֻל דֵּמוָן מַלֵל אַלָהָא עַם אַבָהַין בַּנבִיֵא מֵן קדִים׃

[(19) Hebr 01, 02]

דִּבֵּר אֵלֵינוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּיַד הַבֵּן אֲשֶׁר שָׂם לְיוֹרֵשׁ כֹּל וּבְיָדוֹ גַּם עָשָׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ;

דִּבֶּר אֵלֵינוּ לְקֵץ הַיָּמִין הָאֵלֶּה עַל-פִּי הַבֵּן אֲשֶׁר שָׂמָהוּ לְבַעַל נַחֲלָה בַכֹּל וַאֲשֶׁר בּוֺ עָשָׂה גַּם-שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

Kteréhož ustanovil dědicem všeho, skrze něhož i věky učinil.

v tomto posledním čase k nám promluvil ve svém Synu, jehož ustanovil dědicem všeho a skrze něhož stvořil i věky. ([1 Petrův 1:20; Žalmy 2:8; Jan 1:3; 1 Korintským 8:6; Koloským 1:16])

ε᾿π῾ ε᾿σχάτου τω̑ν ἡμερω̑ν τούτων ε᾿λάλησεν ἡμι̑ν ε᾿ν υἱω̑ ο῍ν ε῎θηκεν κληρονόμον πάντων δι῾ ου῟ καὶ ε᾿ποίησεν τοὺς αι᾿ω̑νας

וַבהָלֵין יַומָתָא אחרָיֵא מַלֵל עַמַן בַּברֵה דּלֵה סָם יָרתָּא דּכֻלמֵדֵּם ובֵה עבַד לעָלמֵא׃

[(19) Hebr 01, 03]

הוּא זֹהַר כְּבוֹדוֹ וְצֶלֶם עַצְמוּתוֹ וְנוֹשֵׂא כֹּל בִּדְבָרוֹ רַב־הַגְּבוּרָה, וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה טִהוּר חֲטָאִים יָשַׁב לִימִין הַגְּדֻלָּה בַּמְרוֹמִים

וְהוּא זֹהַר כְּבוֺדוֺ וְצֶלֶם פָּנָיו וְנֹשֵׂא-כֹל בְּכֹחַ דְּבָרוֺ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר טִהֵר אֹתָנוּ בְּנַפְשׁוֺ מֵחַטֹּאתֵינוּ יָשַׁב מִימִין אֲשֶׁר לוֺ הַגְּדֻלָּה בַּמָּרוֺם:

Kterýžto jsa blesk slávy, a obraz osoby jeho, a zdržuje všecko slovem mocnosti své, očištění hříchů našich skrze sebe samého učiniv, posadil se na pravici velebnosti na výsostech,

On, odlesk Boží slávy a výraz Boží podstaty, nese všecko svým mocným slovem. Když dokonal očištění od(c) hříchů, usedl po pravici Božího majestátu na výsostech (c) var: + našich ([Mdr 7,26; 2 Korintským 4:4; Koloským 1:15 Koloským 1:17; Efezským 1:7; Židům 9:26; Žalmy 110:1; Marek 16:19])

ο῍ς ω῍ν α᾿παύγασμα τη̑ς δόξης καὶ χαρακτὴρ τη̑ς ὑποστάσεως αυ᾿του̑ φέρων τε τὰ πάντα τω̑ ρ᾿ήματι τη̑ς δυνάμεως αυ᾿του̑ καθαρισμὸν τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ποιησάμενος ε᾿κάθισεν ε᾿ν δεξια̑ τη̑ς μεγαλωσύνης ε᾿ν ὑψηλοι̑ς

דּהֻויֻו צֵמחָא דּשֻׁובחֵה וצַלמָא דִּאיתֻותֵה וַאחִיד כֻּל בּחַילָא דּמֵלתֵה והֻו בַּקנֻומֵה עבַד דֻּוכָּיָא דַּחטָהַין וִיתֵב עַל יַמִינָא דּרַבֻּותָא בַּמרַומֵא׃

[(19) Hebr 01, 04]

וְהָיָה לְגָדוֹל בִּמְאֹד מִן הַמַּלְאָכִים, כִּהְיוֹת הַשֵּׁם שֶׁיָּרַשׁ נַעֲלֶה מִשֶּׁלָּהֶם,

וַיִּגְבַּהּ לְמַעְלָה מִן-הַמַּלְאָכִים כַּאֲשֶׁר קָנָה לוֺ שֵׁם רָם וְנִ׹ָּׂא מֵהֶם:

Tím důstojnější nad anděly učiněn, čím vyvýšenější nad ně jméno dědičně obdržel.

a stal se o to vznešenějším než andělé, oč je převyšuje jménem, které mu bylo dáno(d). (d) ř: dáno za dědictví ([Filipským 2:9-Filipským 2:11])

τοσούτω κρείττων γενόμενος τω̑ν α᾿γγέλων ο῞σω διαφορὼτερον παρ῾ αυ᾿τοὺς κεκληρονόμηκεν ο῎νομα

והָנָא כֻּלֵה יִרֵב מֵן מַלַאכֵא אַיך מָא דַּמיַתַּר שׁמָא דִּירֵת מֵן דִּילהֻון׃

[(19) Hebr 01, 05]

כִּי אֶל מִי מֵהַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֹלָם, "בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ?" וְעוֹד, "אֲנִי אֶהְיֶה־לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן?"

כִּי לְמִי מִן-הַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֺלָם בְּנִי אָתָּה אֲנִי הַיּוֺם יְלִדְתִּיךׇ וְכֵן עוֺד אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֺ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן:

Nebo kterému kdy z andělů řekl: Syn můj jsi ty, já dnes zplodil jsem tebe? A opět: Já budu jemu otcem, a on mi bude synem?

Komu kdy z andělů Bůh řekl: ‚Ty jsi můj Syn, já jsem tě dnes zplodil!‘ A jinde se praví: ‚Já mu budu Otcem a on mi bude Synem.‘ ([Žalmy 2:7; Skutky apoštolské 13:33; 2 Samuelova 7:14])

τίνι γὰρ ει῏πέν ποτε τω̑ν α᾿γγέλων υἱός μου ει῏ σύ ε᾿γώ σήμερον γεγέννηκά σε καὶ πάλιν ε᾿γώ ε῎σομαι αυ᾿τω̑ ει᾿ς πατέρα καὶ αυ᾿τὸς ε῎σται μοι ει᾿ς υἱόν

לַאינָא גֵּיר מֵן מַלַאכֵא מֵמתֻום אֵמַר אַלָהָא דּבֵרי אַנתּ אֵנָא יַומָנָא יִלֵדּתָּך ותֻוב דֵּאנָא אֵהוֵא לֵה לַאבָא והֻו נֵהוֵא לִי לַברָא׃

[(19) Hebr 01, 06]

וְעוֹד, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִיא אֶת הַבְּכוֹר אֶל הָעוֹלָם, הוּא אוֹמֵר, "וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים."

וְכֵן בְּתִתּוֺ אֶת-בְּכוֺרוֺ לָשׁוּב לְתֵבֵל אַרְצָה הוּא אֹמֵר הִשְׁתַּחֲווּ לוֺ כָּל-מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים:

A opět, když uvodí prvorozeného na okršlek země, dí: A klanějte se jemu všickni andělé Boží.

A když chce uvést Prvorozeného do světa, praví opět: ‚Ať se mu pokloní všichni andělé Boží!‘ ([Žalmy 97:7])

ο῞ταν δὲ πάλιν ει᾿σαγάγη τὸν πρωτότοκον ει᾿ς τὴν οι᾿κουμένην λέγει καὶ προσκυνησάτωσαν αυ᾿τω̑ πάντες α῎γγελοι θεου̑

תֻּוב דֵּין אֵמַתי דּמַעֵל בֻּוכרָא לעָלמָא אֵמַר דּלֵה נֵסגּדֻון כֻּלהֻון מַלַאכֵא דַּאלָהָא׃

[(19) Hebr 01, 07]

וְעַל הַמַּלְאָכִים הוּא אוֹמֵר, "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט."

וְעַל-הַמַלְאָכִים הוּא אֹמֵר עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֺת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:

A o andělích zajisté dí: Kterýž činí anděly své duchy, a služebníky své plamen ohně;

O andělích je řečeno: ‚Jeho andělé jsou vanutí větru a jeho služebníci plápolající oheň.‘ ([Žalmy 104:4])

καὶ πρὸς μὲν τοὺς α᾿γγέλους λέγει ὁ ποιω̑ν τοὺς α᾿γγέλους αυ᾿του̑ πνεύματα καὶ τοὺς λειτουργοὺς αυ᾿του̑ πυρὸς φλόγα

עַל מַלַאכֵא דֵּין הָכַנָא אֵמַר דַּעבַד מַלַאכַוהי רֻוח וַמשַׁמשָׁנַוהי נֻור יָקדָּא׃

[(19) Hebr 01, 08]

אַךְ עַל הַבֵּן הוּא אוֹמֵר, "כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד, שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ.

אַךְ עַל-הַבֵּן אֹמֵר כִּסְאֲךׇ אֱלֹהִים עוֺלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךׇ:

Ale k Synu dí: Stolice tvá, ó Bože, na věky věků, berla pravosti jest berla království tvého.

O Synovi však: ‚Tvůj trůn, Bože, je na věky věků a žezlo práva je žezlem tvého(e) království. (e) var: jeho ([Žalmy 45:7-Žalmy 45:8])

πρὸς δὲ τὸν υἱόν ὁ θρόνος σου ὁ θεός ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να του̑ αι᾿ω̑νος καὶ ἡ ρ᾿άβδος τη̑ς ευ᾿θύτητος ρ᾿άβδος τη̑ς βασιλείας σου

עַל בּרָא דֵּין אֵמַר דּכֻורסיָך דִּילָך אַלָהָא לעָלַם עָלמִין שַׁבטָא פּשִׁיטָא שַׁבטָא דּמַלכֻּותָך׃

[(19) Hebr 01, 09]

אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ."

אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל-כֵּן מְשָׁחֲךׇ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךׇ שֶׁמֶן שָׂשׂוֺן מֵחֲבֵרֶךׇ:

Miloval jsi spravedlnost, a nenáviděl jsi nepravosti, protož pomazal tebe, ó Bože, Bůh tvůj olejem veselé nad spoluúčastníky tvé.

Miluješ spravedlnost a nenávidíš nepravost, proto pomazal tě, Bože(f), Bůh tvůj olejem radosti nad všechny tvé druhy.‘ (f) Bůh

η᾿γάπησας δικαιοσύνην καὶ ε᾿μίσησας α᾿νομίαν διὰ του̑το ε῎χρισέν σε ὁ θεός ὁ θεός σου ε῎λαιον α᾿γαλλιάσεως παρὰ τοὺς μετόχους σου

רחֵמתּ כִּאנֻותָא וַסנַיתּ עַולָא מֵטֻל הָנָא מַשׁחָך אַלָהָא אַלָהָך מֵשׁחָא דּחַדֻותָא יַתִּיר מֵן חַברַיךְּ׃

[(19) Hebr 01, 10]

וְעוֹד, "אַתָּה אֲדֹנָי לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמַיִם;

וְכֵן עוֺד אַתָּה אֲדֹנָי לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂי יָדֶיךׇ שָׁמָיִם:

A ty, Pane, na počátku založil jsi zemi, a díla rukou tvých jsouť nebesa.

A dále: ‚Ty, Pane, jsi na počátku založil zemi, i nebesa jsou dílem tvých rukou. ([Žalmy 102:26-Žalmy 102:28])

καί σὺ κατ῾ α᾿ρχάς κύριε τὴν γη̑ν ε᾿θεμελίωσας καὶ ε῎ργα τω̑ν χειρω̑ν σού ει᾿σιν οἱ ου᾿ρανοί

ותֻוב אַנתּ מֵן בּרִישִׁית סָמתּ שֵׁתֵאסֵיה דַּארעָא וַשׁמַיָא עבָד אִידַיךְּ אֵנֻון׃

[(19) Hebr 01, 11]

הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַּעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ;

הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ:

Onať pominou, ty pak zůstáváš; a všecka jako roucho zvetšejí,

Ona pominou, ty však zůstáváš; nebesa zvetšejí jako oděv, ([Izajáš 50:9])

αυ᾿τοὶ α᾿πολου̑νται σὺ δὲ διαμένεις καὶ πάντες ὡς ἱμάτιον παλαιωθήσονται

הֵנֻון נֵעבּרֻון וַאנתּ קַיָם אַנתּ וכֻלהֻון אַיך נַחתָּא נֵבלֻון׃

[(19) Hebr 01, 12]

כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ, וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמוּ."

כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחְלֹפוּ וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֺתֶיךׇ לֹא יִתָּמּוּ:

A jako oděv svineš je, i budouť změněna. Ale ty jsi tentýž, a léta tvá nepřestanou.

svineš je jako plášť a jako šat se změní, ty však jsi stále týž a tvá léta nikdy neustanou.‘ ([Izajáš 34:4; Zjevení Janovo 6:14])

καὶ ὡσεὶ περιβόλαιον ἑλίξεις αυ᾿τούς ὡς ἱμάτιον καὶ α᾿λλαγήσονται σὺ δὲ ὁ αυ᾿τὸς ει῏ καὶ τὰ ε῎τη σου ου᾿κ ε᾿κλείψουσιν

וַאיך תַּכסִיתָא תֵּעֻוף אֵנֻון הֵנֻון נֵתחַלפֻון וַאנתּ אַיך דִּאיתַיךְּ אַנתּ וַשׁנַיךְּ לָא נֵגמרָן׃

[(19) Hebr 01, 13]

וְאֶל מִי מִן הַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֹלָם, "שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ?"

וּלְמִי אֵיפוֺא מִן-הַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֺלָם שֵׁב לִימִינִי עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךׇ הֲדֹם לְרַגְלֶיךׇ:

A kterému kdy z andělů řekl: Seď na pravici mé, dokudž nepoložím nepřátel tvých za podnože noh tvých?

Kterému z andělů kdy řekl: ‚Usedni po mé pravici, dokud ti nedám nepřátele za podnož tvého trůnu!‘ ([Žalmy 110:1; Matouš 22:44; Skutky apoštolské 2:34-Skutky apoštolské 2:35])

πρὸς τίνα δὲ τω̑ν α᾿γγέλων ει῎ρηκέν ποτε κάθου ε᾿κ δεξιω̑ν μου ε῞ως α῍ν θω̑ τοὺς ε᾿χθρούς σου ὑποπόδιον τω̑ν ποδω̑ν σου

למַן דֵּין מֵן מַלַאכֵא מֵמתֻום אֵמַר דּתֵב מֵן יַמִיני עדַמָא דֵּאסִים בּעֵלדּבָבַיךְּ כֻּובשָׁא תּחֵית רֵגלַיךְּ׃

[(19) Hebr 01, 14]

הַאֵין כֻּלָּם רוּחוֹת־שָׁרֵת, שְׁלוּחִים לְשֵׁרוּת לְמַעַן הָעֲתִידִים לָרֶשֶׁת יְשׁוּעָה?

הֲלֹא כֻלָּם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֵם הַשְּׁלוּחִים לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַבָּאִים לִנְחֹל יֵשַׁע נַחֲלָתָם:

Zdaliž všickni nejsou služební duchové, kteříž posílání bývají k službě pro ty, jenž mají dědičně obdržeti spasení?

Což není každý anděl jen duchem, vyslaným k službě těm, kdo mají dojít spasení? ([Tób 5,4; Žalmy 34:8; Matouš 4:11 Matouš 26:53])

ου᾿χὶ πάντες ει᾿σὶν λειτουργικὰ πνεύματα ει᾿ς διακονίαν α᾿ποστελλόμενα διὰ τοὺς μέλλοντας κληρονομει̑ν σωτηρίαν

לָא הָא כֻּלהֻון אִיתַיהֻון רֻוחֵא דּתֵשׁמֵשׁתָּא דּמֵשׁתַּדרִין בּתֵשׁמֵשׁתָּא מֵטֻל אַילֵין דַּעתִידִין למִארַת חַיֵא׃ ס

[(19) Hebr 02, 01]

עַל כֵּן חַיָּבִים אָנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ, פֶּן נָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ.

עַל-כֵּן הַמִּצְוָה אֵלֵינוּ לְהִזָּהֵר עַד-מְאֹד בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ פֶּן-יָלוּזוּ מֵעֵינֵינוּ:

Protož musímeť my tím snažněji šetřiti toho, což jsme slýchali, aby nám to nevymizelo.

Proto se tím více musíme držet toho, co jsme slyšeli, abychom nebyli strženi proudem. ([2 Petrův 3:17])

διὰ του̑το δει̑ περισσοτέρως προσέχειν ἡμα̑ς τοι̑ς α᾿κουσθει̑σιν μήποτε παραρυω̑μεν

מֵטֻל הָנָא חַיָבִינַן דּיַתִּירָאיִת נֵהוֵא זהִירִין בּמֵדֵּם דַּשׁמַען דּלָא נֵפֵּל׃

[(19) Hebr 02, 02]

הֲרֵי אִם הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי מַלְאָכִים קִבֵּל תֹּקֶף, וְעַל כָּל עֲבֵרָה וּמְרִי נִתַּן גְּמוּל צוֹדֵק,

כִּי אִם-הַדָּבָר דָּבֻר עַל-פִּי מַלְאָכִים עָמַד בְּתָקְפוֺ וְכָל-עָוֺן וָפֶשַׁע נִפְקַד בְּשֵׁבֶט מִשְׁפָּט:

Nebo poněvadž skrze anděly mluvené slovo bylo pevné, a každé přestoupení a neposlušenství vzalo spravedlivou odměnu pomsty,

Jestliže už slovo zákona, které vyslovili andělé, bylo pevné a každý přestupek i každá neposlušnost došla spravedlivé odplaty, ([Skutky apoštolské 7:38 Skutky apoštolské 7:53; Galatským 3:19])

ει᾿ γὰρ ὁ δι῾ α᾿γγέλων λαληθεὶς λόγος ε᾿γένετο βέβαιος καὶ πα̑σα παράβασις καὶ παρακοὴ ε῎λαβεν ε῎νδικον μισθαποδοσίαν

אֵן גֵּיר מֵלתָא דֵּאתמַללַת בּיַד מַלַאכֵא אֵשׁתַּררַת וכֻל דּשַׁמעָה וַעבַר עלֵיה קַבֵּל פֻּורעָנָא בּכִאנֻותָא׃

[(19) Hebr 02, 03]

אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם לֹא נָשִׂים לֵב לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה בְּפִי הָאָדוֹן וְאֻשְּׁרָה לָנוּ עַל־יְדֵי שׁוֹמְעָיו?

אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם-לֹא נָשִׁית לֵב לְיֶשַׁע רַב כָּמוֺהוּ אֲשֶׁר בִּ׹ַּׂר הָאָדוֺן מֵרֹאשׁ וַיֵּאָמֵן דְּבָרוֺ לָנוּ מִפִּי שֹׁמְעָיו:

Kterakž my utečeme, takového zanedbávajíce spasení? Kteréžto nejprvé začavši vypravováno býti skrze samého Pána, od těch, kteříž jej slýchali, nám jest utvrzeno.

jak bychom mohli uniknout my, pohrdneme-li tak slavným spasením? První je zvěstoval sám Pán, a ti, kdo uslyšeli, dosvědčili toto spasení i nám; ([Židům 10:29 Židům 12:25; Matouš 4:17;])

πω̑ς ἡμει̑ς ε᾿κφευξόμεθα τηλικαύτης α᾿μελήσαντες σωτηρίας η῞τις α᾿ρχὴν λαβου̑σα λαλει̑σθαι διὰ του̑ κυρίου ὑπὸ τω̑ν α᾿κουσάντων ει᾿ς ἡμα̑ς ε᾿βεβαιὼθη

אַיכַּנָא חנַן נֵערֻוק אֵן נַבסֵא עַל אַילֵין דּהֵנֻון אֵנֻון חַיַין הָנֻון דּשַׁרִיו מֵן מָרַן למֵתמַלָלֻו ומֵן אַילֵין דּמֵנֵה שׁמַעו בַּן אֵשׁתַּרַרו׃

[(19) Hebr 02, 04]

וְגַם אֱלֹהִים הֵעִיד עָלֶיהָ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְכָל מִינֵי גְּבוּרוֹת, וּבְמַתְּנוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִלֵּק כִּרְצוֹנוֹ.

וְגַם-אֱלֹהִים נָתַן עֵדוּת עַל-זֹאת בְּאֹתוֺת וּבְמוֺפְתִים וְנִפְלָאוֺת וּבְמַתְּנוֺת רוּחַ קָדְשׁוֺ אֲשֶׁר חִלֵּק כִּרְצוֺנוֺ:

Čemuž i Bůh svědectví vydával skrze divy, a zázraky, a rozličné moci, i podělování Duchem svatým, podlé vůle své.

Bůh potvrzoval jejich svědectví znameními, divy i rozličnými projevy své moci a rozdílením Ducha svatého podle své vůle. ([Marek 16:20; Skutky apoštolské 1:8; 2 Korintským 12:12; 1 Korintským 12:4 1 Korintským 12:11])

συνεπιμαρτυρου̑ντος του̑ θεου̑ σημείοις τε καὶ τέρασιν καὶ ποικίλαις δυνάμεσιν καὶ πνεύματος ἁγίου μερισμοι̑ς κατὰ τὴν αυ᾿του̑ θέλησιν

כַּד סָהֵד עלַיהֻון אַלָהָא בָּאתוָתָא וַבתֵדמרָתָא וַבחַילֵא משַׁחלפֵא וַבפֻולָגֵא דּרֻוחָא דּקֻודשָׁא דֵּאתִיהֵבו אַיך צֵביָנֵה׃ ס

[(19) Hebr 02, 05]

הֵן לֹא תַּחַת יַד הַמַּלְאָכִים שָׁת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו.

כִּי לֹא תַחַת יְדֵי-הַמַלְאָכִים שָׁת אֶת-הָעוֺלָם הֶעָתִיד לָבֹא אֲשֶׁר עָלָיו אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים:

Nebo nepoddal andělům okršlku země budoucího, o kterémž mluvíme.

Andělům Bůh také nepodřídil budoucí svět, o němž mluvíme, ([Žalmy 8:5-Žalmy 8:7])

ου᾿ γὰρ α᾿γγέλοις ὑπέταξεν τὴν οι᾿κουμένην τὴν μέλλουσαν περὶ η῏ς λαλου̑μεν

לָא הוָא גֵּיר למַלַאכֵא שַׁעבֵּד עָלמָא דַּעתִיד דַּעלַוהי ממַללִינַן׃

[(19) Hebr 02, 06]

אֲבָל בְּמָקוֹם אֶחָד הֵעִיד מִישֶׁהוּ לֵאמֹר: "מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?

כִּי אִם-כְּעֵדוּת הַכָּתוּב הָאֹמֵר שָׁם מָה-אֱנוֺשׁ כִּי-תִּזְכְּרֶנּוּ וּבֶן-אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ:

Osvědčilť pak na jednom místě jeden, řka: Co jest člověk, že naň pomníš, aneb syn člověka, že na něj patříš?

kdežto o Synu je na jednom místě řečeno: ‚Co je člověk, že ho máš, Bože, na mysli, a Syn člověka, že na něj hledíš?

διεμαρτύρατο δέ πού τις λέγων τί ε᾿στιν α῎νθρωπος ο῞τι μιμνήσκη αυ᾿του̑ η῍ υἱὸς α᾿νθρὼπου ο῞τι ε᾿πισκέπτη αυ᾿τόν

אֵלָא אַיך דּמַסהֵד כּתָבָא וָאמַר מָנַו גַּברָא דֵּעהַדּתָּיהי וַברֵה דּאנָשָׁא דַּסעַרתָּיהי׃

[(19) Hebr 02, 07]

וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ, וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ;

וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֺד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךׇ:

Maličkos jej menšího než anděly učinil, slavou a ctí korunoval jsi ho, a ustanovils jej nad dílem rukou svých.

Jen nakrátko jsi ho postavil níž než anděly, pak jsi ho korunoval ctí a slávou(g), (g) var: + a ustanovil jsi ho nad dílem svých rukou

η᾿λάττωσας αυ᾿τὸν βραχύ τι παρ῾ α᾿γγέλους δόξη καὶ τιμη̑ ε᾿στεφάνωσας αυ᾿τόν

אַמֵכתָּיהי קַלִיל מֵן מַלַאכֵא תֵּשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא סָמתּ בּרִישֵׁה וַאשׁלֵטתָּיהי בַּעבָדָא דִּאידַיךְּ׃

[(19) Hebr 02, 08]

כֹּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו." הִנֵּה בַּהֲשִׁיתוֹ הַכֹּל תַּחְתָּיו לֹא הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁלֹּא הוּשַׁת תַּחְתָּיו. אַךְ כָּעֵת עֲדַיִן אֵין אָנוּ רוֹאִים כִּי הַכֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו.

כֹּל שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו אַךְ בַּאֲשֶׁר שָׁת כֹּל תַּחְתָּיו לֹא הוֺתִיר דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הוּשַׁת תַּחְתָּיו וְעַתָּה לֹא רָאִינוּ עוֺד כַיּוֺם כִּי הַכֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו:

Všecko jsi podmanil pod nohy jeho. Poddav pak jemu všecko, ničeho nezanechal nepodmaněného jemu. I však nyní ještě nevidíme, aby jemu všecko poddáno bylo.

všecko jsi podrobil pod jeho nohy.‘ Když mu tedy podrobil všecko, znamená to, že nezůstalo nic, co by mu nebylo podmaněno. Nyní ovšem ještě nevidíme, že by mu vše bylo podmaněno. ([1 Korintským 15:25-1 Korintským 15:27; Efezským 1:20-Efezským 1:23])

πάντα ὑπέταξας ὑποκάτω τω̑ν ποδω̑ν αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ γὰρ ὑποτάξαι αυ᾿τω̑ τὰ πάντα ου᾿δὲν α᾿φη̑κεν αυ᾿τω̑ α᾿νυπότακτον νυ̑ν δὲ ου῎πω ὁρω̑μεν αυ᾿τω̑ τὰ πάντα ὑποτεταγμένα

וכֻל מֵדֵּם שַׁעבֵּדּתּ תּחֵית רֵגלַוהי בּהָי דֵּין דּכֻל מֵדֵּם שַׁעבֵּד לֵה לָא שׁבַק מֵדֵּם דּלָא משַׁעבַּד הָשָׁא דֵּין לָא עדַכִּיל חָזֵינַן דּכֻל מֵדֵּם משַׁעבַּד לֵה׃

[(19) Hebr 02, 09]

אֲבָל רוֹאִים אָנוּ אֶת יֵשׁוּעַ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִשּׁוּם שֶׁסָּבַל מָוֶת, הוּא אֲשֶׁר חֻסַּר מְעַט מִמַּלְאָכִים, כְּדֵי שֶׁבְּחֶסֶד אֱלֹהִים יִטְעַם מָוֶת בְּעַד הַכֹּל.

אֲבָל רֹאִים אֲנַחְנוּ אֶת-יֵשׁוּעַ הַהוּא אֲשֶׁר חִסְּרוֺ מְעַט מֵאֱלֹהִים וַיְעַטְּרֵהוּ כָבוֺד וְהָדָר עֵקֶב חֶבְלֵי הַמָוֶת אֲשֶׁר אֲפָפוּהוּ כִּי בְחֶסֶד-אֵל טָעַם טַעַם הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם:

Ale toho Ježíše, kterýž maličko nižší byl nežli andělé, vidíme pro utrpení smrti slavou a ctí korunovaného, aby z milosti Boží za všecky okusil smrti.

Ale vidíme toho, který byl nakrátko postaven níže než andělé, Ježíše, jak je pro utrpení smrti korunován ctí a slávou; neboť měl z milosti Boží(h) zakusit smrt za všecky. (h) var: bez Boha ([Filipským 2:6-Filipským 2:11; Matouš 16:28])

τὸν δὲ βραχύ τι παρ῾ α᾿γγέλους η᾿λαττωμένον βλέπομεν ᾽Ιησου̑ν διὰ τὸ πάθημα του̑ θανάτου δόξη καὶ τιμη̑ ε᾿στεφανωμένον ο῞πως χάριτι θεου̑ ὑπὲρ παντὸς γεύσηται θανάτου

הַו דֵּין דּמַך קַלִיל מֵן מַלַאכֵא חָזֵינַן דּהֻויֻו יֵשֻׁוע מֵטֻל חַשָׁא דּמַותֵּה ותֵשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא סִים בּרִישֵׁה הֻו גֵּיר בּטַיבֻּותֵה אַלָהָא חלָף כֻּלנָשׁ טעֵם מַותָּא׃

[(19) Hebr 02, 10]

אָכֵן הוּא אֲשֶׁר הַכֹּל לְמַעֲנוֹ וְהַכֹּל עַל־יָדָיו יָאֶה הָיָה לוֹ, בַּהֲבִיאוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד, לְהַשְׁלִים עַל־יְדֵי סֵבֶל אֶת מְכוֹנֵן יְשׁוּעָתָם.

כִּי הוּא אֲשֶׁר הַכֹּל לְמַעֲנֵהוּ וּמִיָּדוֺ הַכֹּל הָדָר הוּא לוֺ לְהַנְחוֺת בָּנִים רַבִּים לִגְאוֺן עֻזָּם וּלְהַשְׁלִים אֶת-שַׂר יְשׁוּעָתָם בְּכוּר עֹנִי:

Slušeloť zajisté na toho, pro kteréhož jest všecko, a skrze kteréhož jest všecko, aby mnohé syny k slávě přiveda, vůdce spasení jejich skrze utrpení posvětil.

Bylo přirozené, že Bůh, pro něhož je vše a skrze něhož je vše, přivedl mnoho synů k slávě, když skrze utrpení učinil dokonalým původce jejich spásy. ([Jan 1:3; Římanům 11:36; 1 Korintským 8:6; Koloským 1:16; Židům 5:8-Židům 5:9 Židům 12:2])

ε῎πρεπεν γὰρ αυ᾿τω̑ δι῾ ο῍ν τὰ πάντα καὶ δι῾ ου῟ τὰ πάντα πολλοὺς υἱοὺς ει᾿ς δόξαν α᾿γαγόντα τὸν α᾿ρχηγὸν τη̑ς σωτηρίας αυ᾿τω̑ν διὰ παθημάτων τελειω̑σαι

יָאֵא הוָא גֵּיר להַו דּכֻל בִּאידֵה וכֻל מֵטֻלָתֵה וַבנַיָא סַגִּיֵאא אַעֵל לתֵשׁבֻּוחתָּא דַּלרִישָׁא דּחַיַיהֻון בּחַשֵׁה נֵגמרִיוהי׃

[(19) Hebr 02, 11]

הֵן גַּם הַמְקַדֵּשׁ גַּם הַמְקֻדָּשִׁים כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵמָּה, וְלָכֵן אֵינוֹ בּוֹשׁ מִקְּרֹא לָהֶם אַחִים,

כִּי הַמְכַפֵּר וְהֵם אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יְכַפֵּר מֵאָב אֶחָד הֵם כֻּלָּם עַל-כֵּן לֹא בוֺשׁ מִקְּרֹא לָהֶם אַחִים:

Nebo i ten, kterýž posvěcuje, i ti, kteříž posvěceni bývají, z jednoho jsou všickni. Pro kteroužto příčinu nestydí se jich nazývati bratřími,

A on, který posvěcuje, i ti, kdo jsou posvěcováni, jsou z téhož Otce. Proto se nestydí nazývat je svými bratry, když říká: ([Židům 10:10 Židům 13:12; Jan 17:19; Matouš 25:40; Jan 20:17])

ὁ τε γὰρ ἁγιάζων καὶ οἱ ἁγιαζόμενοι ε᾿ξ ἑνὸς πάντες δι῾ η῍ν αι᾿τίαν ου᾿κ ε᾿παισχύνεται α᾿δελφοὺς αυ᾿τοὺς καλει̑ν

הַו גֵּיר דּקַדֵּשׁ והָנֻון דֵּאתקַדַּשׁו מֵן חַד אֵנֻון כֻּלהֻון מֵטֻל הָנָא לָא בּהֵת דּנֵקרֵא אֵנֻון אַחַוהי׃

[(19) Hebr 02, 12]

בְּאָמְרוֹ, "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֲֶָ."

בְּאָמְרוֺ אֲסַפְּרָה שִׁמְךׇ לְאֶחָי בְּתוֺךְ קָהָל אֲהַלֲלֶךׇ:

Řka: Zvěstovati budu jméno tvé bratřím svým, u prostřed shromáždění prozpěvovati budu tobě.

‚Budu zvěstovat tvé jméno svým bratřím, uprostřed shromáždění tě budu chválit.‘ ([Žalmy 22:23])

λέγων α᾿παγγελω̑ τὸ ο῎νομά σου τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς μου ε᾿ν μέσω ε᾿κκλησίας ὑμνήσω σε

כַּד אָמַר אֵסַבַּר שׁמָך לַאחַי וַבגַוָה דּעִדּתָּא אֵשַׁבּחָך׃

[(19) Hebr 02, 13]

וְעוֹד, "וְקִוֵּתִי־לוֹ", וְעוֹד, "הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יהוה."

וְעוֺד יֵאָמַר וְקִוֵּיתִי לוֺ וְעוֺד יוֺסִיף הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן-לִי יְהוָֺה:

A opět: Já budu v něm doufati. A opět: Aj, já a dítky, kteréž dal mi Bůh.

A jinde praví: ‚Také já svou důvěru složím v Boha.‘ A dále: ‚Hle, já a děti, které mi dal Bůh.‘ ([Izajáš 8:17n; 2 Samuelova 22:3])

καὶ πάλιν ε᾿γώ ε῎σομαι πεποιθώς ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ καὶ πάλιν ι᾿δοὺ ε᾿γώ καὶ τὰ παιδία α῞ μοι ε῎δωκεν ὁ θεός

ותֻוב דֵּאנָא אֵהוֵא תּכִיל עלַוהי ותֻוב הָא אֵנָא וַבנַיָא דּיַהב לִי אַלָהָא׃

[(19) Hebr 02, 14]

וְכֵיוָן שֶׁלַּיְלָדִים הָיְתָה שֻׁתָּפוּת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כְּמוֹ כֵן גַּם הוּא שִׁתֵּף עַצְמוֹ בְּבָשָׂר וָדָם כְּדֵי שֶׁיַּשְׁבִּית עַל־יְדֵי מוֹתוֹ אֶת זֶה שֶׁבְּיָדוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת - הוּא הַשָֹטָן,

וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים בָּשָׂר וָדָם מְנָת חֶלְקָם כֵּן גַּם-הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֺהֶם לְמַעַן יְבַלַּע בְּמוֺתוֺ אֶת-מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא הַ׹ָּׂטָן:

Poněvadž tedy dítky účastnost mají těla a krve, i on též podobně účasten jest jich, aby skrze smrt zahladil toho, kterýž má vládařství smrti, to jest ďábla,

Protože děti spojuje krev a tělo, i on se stal jedním z nich, aby svou smrtí zbavil moci toho, kdo smrtí vládne, totiž ďábla, ([Izajáš 25:8; 2 Timoteovi 1:10; 1 Korintským 15:55; Zjevení Janovo 12:10 Zjevení Janovo 21:6])

ε᾿πεὶ ου῏ν τὰ παιδία κεκοινὼνηκεν αι῞ματος καὶ σαρκός καὶ αυ᾿τὸς παραπλησίως μετέσχεν τω̑ν αυ᾿τω̑ν ι῞να διὰ του̑ θανάτου καταργήση τὸν τὸ κράτος ε῎χοντα του̑ θανάτου του̑τ῾ ε῎στιν τὸν διάβολον

מֵטֻל גֵּיר דַּבנַיָא אֵשׁתַּותַּפו בּבֵסרָא וַדמָא אָף הֻו בָּה בַּדמֻותָא אֵשׁתַּותַּף בּהֵין בּהָלֵין דַּבמַותֵּה נבַטֵל למַן דַּאחִיד שֻׁולטָנָא דּמַותָּא דִּאיתַוהי סָטָנָא׃

[(19) Hebr 02, 15]

וִישַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה שֶׁבִּגְלַל אֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתוּנִים לְעַבְדוּת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.

וְשִׁלַּח לַחָפְשִׁי אֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֵימַת מָוֶת הָיוּ נִכְבָּשִׁים כָּל-יְמֵי חַיֵּיהֶם כַּעֲבָדִים:

A vysvobodil ty, kteříž bázní smrti po všecken čas života podrobeni byli v službu.

a aby tak vysvobodil ty, kdo byli strachem před smrtí drženi po celý život v otroctví. ([Lukáš 1:74])

καὶ α᾿παλλάξη τούτους ο῞σοι φόβω θανάτου διὰ παντὸς του̑ ζη̑ν ε῎νοχοι η῟σαν δουλείας

ונֵשׁרֵא להָנֻון אַילֵין דַּבדֵחלתָא דּמַותָּא בּכֻלהֻון חַיַיהֻון משַׁעבּדִין הוַו לעַבדֻּותָא׃

[(19) Hebr 02, 16]

הֵן לֹא בְּמַלְאָכִים הוּא תּוֹמֵךְ, אֶלָּא בְּזֶרַע אַבְרָהָם.

כִּי לֹא לַמַּלְאָכִים נָטָה יָדוֺ לְהוֺשִׁיעָם כִּי אִם-לְזֶרַע אַבְרָהָם הוּא לְמוֺשִׁיעַ:

Neboť nikoli nepřijal andělů, ale símě Abrahamovo přijal.

Neujímá se přece andělů, ale ‚ujímá se potomků Abrahamových‘. ([Izajáš 41:8-Izajáš 41:9; Galatským 3:7 Galatským 3:9])

ου᾿ γὰρ δήπου α᾿γγέλων ε᾿πιλαμβάνεται α᾿λλὰ σπέρματος ᾽Αβραὰμ ε᾿πιλαμβάνεται

לָא הוָא גֵּיר עַל מַלַאכֵא מַשׁלַט הוָא מַותָּא אֵלָא עַל זַרעֵה דַּאברָהָם מַשׁלַט הוָא׃

[(19) Hebr 02, 17]

לְפִיכָךְ הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְאֶחָיו בְּכָל דָּבָר, לְמַעַן יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחֲמָן וְנֶאֱמָן בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הָעָם;

וְעַל-כֵּן נִמְשַׁל נִדְמָה לְאֶחָיו בַּכֹּל לְמַעַן יְהִי כֹהֵן גָּדוֺל בְּרַחֲמָיו וּבֶאֱמוּנָתוֺ לִפְנֵי אֱלֹהִים לְכַפֵּר עַל-חַטֹּאת הָעָם:

Pročež ve všem připodobněn býti měl bratřím, aby milosrdný byl, a věrný nejvyšší kněz {biskup} v tom, což se u Boha k očištění hříchů lidu díti mělo.

Proto musel být ve všem jako jeho bratří, aby se stal veleknězem milosrdným a věrným v Boží službě, a mohl tak smířit hříchy lidu. ([Římanům 8:3 Římanům 8:29; Filipským 2:7; Židům 4:14n])

ο῞θεν ω῎φειλεν κατὰ πάντα τοι̑ς α᾿δελφοι̑ς ὁμοιωθη̑ναι ι῞να ε᾿λεήμων γένηται καὶ πιστὸς α᾿ρχιερεὺς τὰ πρὸς τὸν θεόν ει᾿ς τὸ ἱλάσκεσθαι τὰς ἁμαρτίας του̑ λαου̑

מֵטֻל הָנָא זָדֵק הוָא דַּבכֻל מֵדֵּם נֵתּדַּמֵא לַאחַוהי דּנֵהוֵא מרַחמָנָא ורַב כֻּומרֵא מהַימנָא בּדַאלָהָא ונֵהוֵא מחַסֵא עַל חטָהַוהי דּעַמָא׃

[(19) Hebr 02, 18]

כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ סָבַל כַּאֲשֶׁר הִתְנַסָּה, הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נְתוּנִים בְּנִסָּיוֹן.

כִּי כַאֲשֶׁר הָיָה אִישׁ מַכְאֹבוֺת וִידוּעַ מַסָּה בְּנַפְשׁוֺ כֵּן יוּכַל לְהוֺשִׁיעַ בְּחוּנֵי מַסָּה:

Nebo že sám trpěl, pokoušín byv, může také pokušení trpícím spomáhati.

Protože sám prošel zkouškou utrpení, může pomoci těm, na které přicházejí zkoušky. ([Židům 4:15])

ε᾿ν ω῟ γὰρ πέπονθεν αυ᾿τὸς πειρασθείς δύναται τοι̑ς πειραζομένοις βοηθη̑σαι

בּהָי גֵּיר דּהֻו חַשׁ וֵאתנַסִי מֵשׁכַּח דַּנעַדַּר לַאילֵין דּמֵתנַסֵין׃ ס

[(19) Hebr 03, 01]

לָכֵן, אַחַי הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר חֶלְקְכֶם בִּקְרִיאָה שְׁמֵימִית, הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַשָּׁלִיחַ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁל הַכְרָזַת אֱמוּנָתֵנוּ, יֵשׁוּעַ,

עַל-כֵּן אַחַי אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לִקְרִיאַת מָרוֺם הַבִּיטוּ פְנֵי מַלְאָכוֺ הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל אֲשֶׁר לוֺ תִשָּׁבַע לְשׁוֺנֵנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ:

A protož, bratří svatí, povolání nebeského účastníci, spatřujte apoštola a nejvyššího kněze {biskupa} vyznání našeho, Krista Ježíše,

Proto, bratří, vy, kteří jste svatí a máte účast na nebeském povolání, hleďte na apoštola a velekněze našeho vyznání, Ježíše: ([Efezským 1:18; Židům 9:15 Židům 4:14 Židům 5:1])

ο῞θεν α᾿δελφοὶ α῞γιοι κλήσεως ε᾿πουρανίου μέτοχοι κατανοήσατε τὸν α᾿πόστολον καὶ α᾿ρχιερέα τη̑ς ὁμολογίας ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ν

מֵכִּיל אַחַי קַדִּישֵׁא דֵּאתקרִיתֻּון בּקֵריָנָא דּמֵן שׁמַיָא חזַאוֻהי להָנָא שׁלִיחָא ורַב כֻּומרֵא דּתַודִּיתַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(19) Hebr 03, 02]

הַנֶּאֱמָן לַמְכוֹנֵן אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה גַּם מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתוֹ;

אֲשֶׁר נֶאֱמָן הוּא לְעֹשֵׂהוּ בְּכָל-בֵּיתוֺ כְּמשֶׁה:

Věrného tomu, kdož jej ustanovil, jako i Mojžíš byl ve všem domě jeho.

byl věrný tomu, kdo jej ustanovil, jako i ‚Mojžíš byl věrný v celém Božím domě‘. ([Numeri 12:7])

πιστὸν ο῎ντα τω̑ ποιήσαντι αυ᾿τὸν ὡς καὶ Μωϋση̑ς ε᾿ν ο῞λω τω̑ οι῎κω αυ᾿του̑

דַּמהַימַן למַן דּעַבדֵּה אַיך מֻושֵׁא בּכֻלֵה בַּיתֵּה׃

[(19) Hebr 03, 03]

וַהֲרֵי הוּא נִמְצָא רָאוּי לְכָבוֹד רַב יוֹתֵר מִשֶּׁזָּכָה לוֹ מֹשֶׁה, בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבּוֹנֵה הַבַּיִת נִכְבָּד יוֹתֵר מִן הַבַּיִת.

כִּי-יָאֲתָה לּוֺ יֶתֶר שְׂאֵת עַל-משֶׁה כַּאֲשֶׁר בֹּנֵה בַיִת רַב כְּבוֺדוֺ מִן-הַבָּיִת:

Tím větší zajisté slávy tento nad Mojžíše jest hoden, čím větší má čest stavitel nežli sám dům.

Ježíš je však hoden větší slávy než Mojžíš, tak jako stavitel domu je víc nežli dům sám. ([2 Korintským 3:7-2 Korintským 3:8])

πλείονος γὰρ ου῟τος δόξης παρὰ Μωϋση̑ν η᾿ξίωται καθ῾ ο῞σον πλείονα τιμὴν ε῎χει του̑ οι῎κου ὁ κατασκευάσας αυ᾿τόν

סַגִּיָאא הי גֵּיר תֵּשׁבֻּוחתֵּה דּהָנָא טָב מֵן דּמֻושֵׁא אַיכַּנָא דּסַגִּי אִיקָרָא דּבַנָיֵה דּבַיתָּא טָב מֵן בֵּניָנֵה׃

[(19) Hebr 03, 04]

הֵן כָּל בַּיִת יֵשׁ לוֹ בּוֹנֶה, אַךְ בּוֹנֵה הַכֹּל הוּא הָאֱלֹהִים.

כִּי כָל-בַּיִת בָּנוּי בִּידֵי בֹנֶה וּבֹנֵה-כֹל הוּא אֱלֹהִים:

Nebo všeliký dům ustaven bývá od někoho, ten pak, kdož všecky tyto věci ustavěl, Bůh jest.

Každý dům někdo staví; ten, kdo postavil vše, je Bůh. ([Žalmy 127:1; Efezským 2:10])

πα̑ς γὰρ οι῏κος κατασκευάζεται ὑπό τινος ὁ δὲ πάντα κατασκευάσας θεός

כֻּל בַּיתָּא גֵּיר מֵן אנָשׁ הֻו מֵתבּנֵא הַו דֵּין דּבָנֵא כֻּל אַלָהָא הו׃

[(19) Hebr 03, 05]

מֹשֶׁה אָמְנָם הָיָה נֶאֱמָן בְּכָל בֵּיתוֹ, כְּעֶבֶד, לְשֵׁם עֵדוּת עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עֲתִידִים לְהֵאָמֵר,

אָמְנָם משֶׁה כְּעֶבֶד נֶאֱמָן הָיָה בְכָל-בֵּיתוֺ לְעֵדוּת עַל-אֲמָרָיו אֲשֶׁק יֵאָמֵרוּן:

A Mojžíš zajisté věrný byl v celém domě jeho, jako služebník, na osvědčení toho, což potom mělo mluveno býti.

Mojžíš byl věrný v celém Božím domě, ale jen jako služebník, který měl dosvědčit to, co teprve bude vysloveno. ([Numeri 12:7])

καὶ Μωϋση̑ς μὲν πιστὸς ε᾿ν ο῞λω τω̑ οι῎κω αυ᾿του̑ ὡς θεράπων ει᾿ς μαρτύριον τω̑ν λαληθησομένων

ומֻושֵׁא אַיך עַבדָּא אֵתהַימַן בּבַיתָּא כֻּלֵה לסָהדֻּותָא דַּאילֵין דַּעתִידָן הוַי למֵתמַלָלֻו בִּאידֵה׃

[(19) Hebr 03, 06]

אֲבָל הַמָּשִׁיחַ הוּא כְּבֵן עַל בֵּיתוֹ; וַאֲנַחְנוּ בֵּיתוֹ, אִם נַחֲזִיק עַד קֵץ בַּבִּטָּחוֹן וּבַתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מִתְהַלְּלִים בָּהּ.

אַךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמָן כְּבֵן בְּבֵיתוֺ וּבֵיתוֺ אֲנָחְנוּ אִם רַק נֹאחֵז בְּמִבְטַחֵנוּ וְעֹז תִּקְוָתוֺ עַד-הַקֵּץ:

Ale Kristus, jako Syn, panuje nad domem svým. Kterýžto dům my jsme, jestliže tu svobodnou doufanlivost, a tu chloubu naděje až do konce pevnou zachováme.

Kristus však jako Syn je nad celým Božím domem. A tímto Božím domem jsme my, pokud si až do konce(i) zachováme smělou jistotu a radostnou naději. (i) var: – až do konce ([1 Korintským 3:9 1 Korintským 3:16; Efezským 2:19-Efezským 2:22; 1 Timoteovi 3:15])

Χριστὸς δὲ ὡς υἱὸς ε᾿πὶ τὸν οι῏κον αυ᾿του̑ ου῟ οι῏κός ε᾿σμεν ἡμει̑ς ε᾿άνπερ τὴν παρρησίαν καὶ τὸ καύχημα τη̑ς ε᾿λπίδος κατάσχωμεν

משִׁיחָא דֵּין אַיך בּרָא עַל בַּיתֵּה וִאיתַוהי בַּיתֵּה חנַן אֵן עדַמָא לחַרתָא נֵאחֻוד גַּליֻות אַפֵּא ושֻׁובהָרָא דּסַברֵה׃

[(19) Hebr 03, 07]

עַל כֵּן, כְּמַאֲמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, "הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ;

עַל-כֵּן כְּמוֺ שֶׁנֶּאֱמַר עַל-פִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַיּוֺם אִם-בְּקֹלוֺ תִשְׁמָעוּ:

Protož jakž praví Duch svatý: Dnes, uslyšeli-li byste hlas jeho,

Proto, jak říká Duch svatý: ‚Jestliže dnes uslyšíte jeho hlas, ([Žalmy 95:7-Žalmy 95:11; Numeri 20:2-Numeri 20:5 Numeri 14:21-Numeri 14:23])

διό καθώς λέγει τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον σήμερον ε᾿ὰν τη̑ς φωνη̑ς αυ᾿του̑ α᾿κούσητε

מֵטֻל דֵּאמרַת רֻוחָא דּקֻודשָׁא דּיַומָנָא אֵן בּקָלֵה תֵּשׁמעֻון׃

[(19) Hebr 03, 08]

אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר,

אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֺם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:

Nezatvrzujtež srdcí svých, jako při onom popuzení v den pokušení toho na poušti;

nezatvrzujte svá srdce ve vzdoru jako v den pokušení na poušti,

μὴ σκληρύνητε τὰς καρδίας ὑμω̑ν ὡς ε᾿ν τω̑ παραπικρασμω̑ κατὰ τὴν ἡμέραν του̑ πειρασμου̑ ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω

לָא תּקַשֻׁון לֵבַּוָתכֻון למַרגָּזֻותֵה אַיך ממַרמרָנֵא וַאיך יַומָא דּנֵסיֻונָא דַּבמַדבּרָא׃

[(19) Hebr 03, 09]

אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֺתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם-רָאוּ פָעֳלַי אַרְבָּעִים שָׁנָה:

Kdež pokoušeli mne otcové vaši, zkusiliť mne, a viděli skutky mé po čtyřidceti let.

kde si vaši otcové žádali důkazy a tak mě pokoušeli, ač viděli mé skutky

ου῟ ε᾿πείρασαν οἱ πατέρες ὑμω̑ν ε᾿ν δοκιμασία καὶ ει῏δον τὰ ε῎ργα μου

דּנַסיֻוני אַבָהַיכֻּון וַבקַו חזַו עבָדַי אַרבּעִין שׁנִין׃

[(19) Hebr 03, 10]

לָכֵן אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר, עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי.

לָכֵן אָקוּט בַּדּוֺר הַהוּא וָאֹמַר תָּמִיד תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא-יָדְעוּ דְרָכָי:

Protož hněviv jsem byl na pokolení to, a řekl jsem: Tito vždycky bloudí srdcem, a nepoznávají cest mých.

po čtyřicet let. Proto jsem se na to pokolení rozhněval a řekl jsem: Jejich srdce stále bloudí, dodnes mé cesty nepoznali.

τεσσεράκοντα ε῎τη διὸ προσὼχθισα τη̑ γενεα̑ ταύτη καὶ ει῏πον α᾿εὶ πλανω̑νται τη̑ καρδία αυ᾿τοὶ δὲ ου᾿κ ε῎γνωσαν τὰς ὁδούς μου

מֵטֻל הָנָא מֵאנַת לִי בּדָרָא הַו וֵאמרֵת דּעַמָא הו דּטָעֵא לֵבּהֻון והֵנֻון לָא יִדַעו אֻורחָתי׃

[(19) Hebr 03, 11]

אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי."

אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם-יְבֹאוּן אֶל-מְנוּחָתִי:

Pročež přisáhl jsem v hněvě svém, že nevejdou v odpočinutí mé.

Ve svém hněvu jsem přísahal: Nevejdou do mého odpočinutí!‘

ὡς ω῎μοσα ε᾿ν τη̑ ο᾿ργη̑ μου ει᾿ ει᾿σελεύσονται ει᾿ς τὴν κατάπαυσίν μου

וַאיך דִּימִית בּרֻוגזי דּלָא נֵעלֻון לַניָחתּי׃ ס

[(19) Hebr 03, 12]

הִשָּׁמְרוּ, אַחַי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאִישׁ מִכֶּם לֵב מְרֻשָּׁע וַחֲסַר אֱמוּנָה, הַסּוֹטֶה מֵאֱלֹהִים חַיִּים.

רְאוּ-נָא אַחַי גַּם-אַתֶּם פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם לֵב רָע חֲסַר אֱמוּנָה לָסוּר מֵאַחֲרֵי אֱלֹהִים חַיִּים:

Viztež, bratří, aby snad v někom z vás nebylo srdce zlé a nevěrné, kteréž by odstupovalo od Boha živého.

Dejte si pozor, bratří, aby někdo z vás neměl srdce zlé a nevěrné, takže by odpadl od živého Boha. ([Židům 12:15; 2 Tesalonickým 2:3])

βλέπετε α᾿δελφοί μήποτε ε῎σται ε῎ν τινι ὑμω̑ν καρδία πονηρὰ α᾿πιστίας ε᾿ν τω̑ α᾿ποστη̑ναι α᾿πὸ θεου̑ ζω̑ντος

אֵזדַּהרו הָכִיל אַחַי דַּלמָא נֵהוֵא בּאנָשׁ מֵנכֻון לֵבָּא בִּישָׁא דּלָא מהַימֵן ותֵפרקֻון מֵן אַלָהָא חַיָא׃

[(19) Hebr 03, 13]

עוֹדְדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יוֹם יוֹם, כָּל עוֹד הַזְּמַן מְכֻנֶּה "הַיּוֹם", לְמַעַן לֹא יִקְשֶׁה לֵב אִישׁ מִכֶּם בְּנִכְלֵי הַחֵטְא.

אַךְ הוֺכִיחוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ יוֺם בְּיוֺם כָּל-עוֺד אֲשֶׁר יִקָּרֵא הַיּוֺם לְבִלְתִּי יִקֶשׁ לֵב אִישׁ מִכֶּם בְּנִכְלֵי חַטָּאתוֺ:

Ale napomínejte se vespolek po všecky dny, dokudž se dnes jmenuje, aby někdo z vás nebyl zatvrzen oklamáním hřícha.

Naopak, povzbuzujte se navzájem den co den, dokud ještě trvá ono ‚dnes‘, aby se nikdo z vás, oklamán hříchem, nezatvrdil. ([1 Tesalonickým 5:11; Marek 4:19; Římanům 7:11; 2 Tesalonickým 2:10])

α᾿λλὰ παρακαλει̑τε ἑαυτοὺς καθ῾ ἑκάστην ἡμέραν α῎χρις ου῟ τὸ σήμερον καλει̑ται ι῞να μὴ σκληρυνθη̑ τις ε᾿ξ ὑμω̑ν α᾿πάτη τη̑ς ἁμαρτίας

אֵלָא בּעַו מֵן נַפשׁכֻון כֻּלהֻון יַומָתָא עדַמָא ליַומָא דּמֵתקרֵא יַומָנָא דּלָא נֵתקַשֵׁא אנָשׁ מֵנכֻון בּטָעיֻותָא דַּחטִיתָא סּ סּ׃

[(19) Hebr 03, 14]

הֵן נִהְיֵינוּ שֻׁתָּפִים לַמָּשִׁיחַ אִם נַחֲזִיק לְלֹא הֶרֶף, עַד הַסּוֹף, בַּבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ בּוֹ,

כִּי חֲבֵרִים אֲנַחְנוּ לַמָּשִׁיח אִם רַק נֹאחֵז בְּמִבְטַחֵנוּ מֵהָחֵל וְעַד-כַּלֵּה:

Účastníci zajisté Krista učiněni jsme, jestliže však ten počátek podstaty až do konce pevný zachováme.

Vždyť máme účast na Kristu, jen když své počáteční předsevzetí zachováme pevné až do konce. ([Římanům 8:17; 2 Petrův 1:4])

μέτοχοι γὰρ του̑ Χριστου̑ γεγόναμεν ε᾿άνπερ τὴν α᾿ρχὴν τη̑ς ὑποστάσεως μέχρι τέλους βεβαίαν κατάσχωμεν

אֵתחַלַטן גֵּיר עַם משִׁיחָא אֵן מֵן רִישִׁיתָא וַעדַמָא לַאחרָיתָּא בֵּה בַּקיָמָא הָנָא שַׁרִירָא נחַמסֵן׃

[(19) Hebr 03, 15]

בְּעוֹד שֶׁנֶּאֱמָר "הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה";

וְכַאֲשֶׁר נֶאֱמַר הַיּוֺם אִם-בְּקֹלוֺ תִשְׁמָעוּ אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה:

Protož dokudž se říká: Dnes, uslyšeli-li byste hlas jeho, nezatvrzujte srdcí svých, jako při onom popuzení.

Je řečeno: ‚Jestliže dnes uslyšíte jeho hlas, nezatvrzujte svá srdce ve vzdoru!‘ ([Žalmy 95:8])

ε᾿ν τω̑ λέγεσθαι σήμερον ε᾿ὰν τη̑ς φωνη̑ς αυ᾿του̑ α᾿κούσητε μὴ σκληρύνητε τὰς καρδίας ὑμω̑ν ὡς ε᾿ν τω̑ παραπικρασμω̑

אַיכַּנָא דַּאמִיר דּיַומָנָא אֵן בַּרת קָלֵה תֵּשׁמעֻון לָא תּקַשֻׁון לֵבַּוָתכֻון למַרגָּזֻותֵה׃

[(19) Hebr 03, 16]

כִּי מִי הַשּׁוֹמְעִים אֲשֶׁר רָבוּ אִם לֹא כָּל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בְּיַד מֹשֶׁה?

וּמִי הָיוּ הַשֹּׁמְעִים בַּעֲלֵי הַמְּרִיבָה הֲלֹא כָל-הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם בְּיַד-משֶׁה:

Nebo někteří slyševše, popouzeli ho, ale ne všickni, kteříž vyšli z Egypta skrze Mojžíše.

Kdo slyšel a zatvrdil se? Což to nebyli všichni, kdo vyšli z Egypta pod Mojžíšovým vedením? ([Exodus 17:1-Exodus 17:7])

τίνες γὰρ α᾿κούσαντες παρεπίκραναν α᾿λλ῾ ου᾿ πάντες οἱ ε᾿ξελθόντες ε᾿ξ Αι᾿γύπτου διὰ Μωϋσέως

מַן אֵנֻון גֵּיר הָנֻון דַּשׁמַעו וַארגּזֻוהי לָא כֻּלהֻון הָלֵין דַּנפַקו מֵן מֵצרֵין בּיַד מֻושֵׁא׃

[(19) Hebr 03, 17]

וּבְמִי נָקְטָה נַפְשׁוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה? הֲלֹא בַּחוֹטְאִים אֲשֶׁר נָפְלוּ פְּגָרִים בַּמִּדְבָּר?

וּבְמִי הִתְקוֺטֵט אַרְבָּעִים שָׁנָה הֲלֹא בַחַטָּאִים אֲשֶׁר פִּגְרֵיהֶם נָפְלוּ בַמִּדְבָּר:

Na které se pak hněval čtyřidceti let? Zdali ne na ty, kteříž hřešili, jejichž těla padla na poušti?

A na koho se Bůh hněval po čtyřicet let? Zdali ne na ty, kdo zhřešili a jejichž těla padla na poušti? ([Numeri 14:22-Numeri 14:37; 1 Korintským 10:10])

τίσιν δὲ προσὼχθισεν τεσσεράκοντα ε῎τη ου᾿χὶ τοι̑ς ἁμαρτήσασιν ω῟ν τὰ κω̑λα ε῎πεσεν ε᾿ν τη̑ ε᾿ρήμω

ובַאילֵין מֵאנַת לֵה אַרבּעִין שׁנִין אֵלָא בּהָנֻון דַּחטַו וגַרמַיהֻון נפַלו בּמַדבּרָא׃

[(19) Hebr 03, 18]

וּלְמִי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֶל מְנוּחָתוֹ אִם לֹא לַסּוֹרְרִים?

וְעַל-מִי נִשְׁבַּע אִם-יְבֹאוּן אֶל-מְנוּחָתוֺ הֲלֹא עַל-אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ:

A kterým zapřisáhl, že nevejdou do odpočinutí jeho? Však těm, kteříž byli neposlušní.

A komu přísahal, že nevejdou do jeho odpočinutí, ne-li těm, kdo se vzepřeli?

τίσιν δὲ ω῎μοσεν μὴ ει᾿σελεύσεσθαι ει᾿ς τὴν κατάπαυσιν αυ᾿του̑ ει᾿ μὴ τοι̑ς α᾿πειθήσασιν

ועַל אַילֵין יִמָא דּלָא נֵעלֻון לַניָחתֵּה אֵלָא עַל הָנֻון דּלָא אֵתּטפִּיסו׃

[(19) Hebr 03, 19]

אֲנַחְנוּ רוֹאִים כִּי לֹא יָכְלוּ לָבוֹא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ.

וַאֲנַחְנוּ רֹאִים כִּי לֹא יָכְלוּ לָבֹא מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנָתָם:

A vidíme, žeť nemohli vjíti pro nevěru.

Tak vidíme, že nemohli vejít pro svou nevěru.

καὶ βλέπομεν ο῞τι ου᾿κ η᾿δυνήθησαν ει᾿σελθει̑ν δι῾ α᾿πιστίαν

וחָזֵינַן דּלָא אֵשׁכַּחו למֵעַל מֵטֻל דּלָא הַימֵנו׃ ס

[(19) Hebr 04, 01]

לָכֵן, בְּעוֹד עוֹמֶדֶת הַהַבְטָחָה לְהִכָּנֵס אֶל מְנוּחָתוֹ, רָאוּי לָנוּ לַחֲשׁשׁ שֶׁמָּא יִמָּצֵא אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר לְהִכָּנֵס.

עַל-כֵּן בְּהִוָּתֵר לָנוּ הַהַבְטָחָה לָבֹא אֶל-מְנוּחָתוֺ נִדְאַג לְנַפְשֵׁנוּ פֶּן-יֵחָשֵׁב אִישׁ מִכֶּם כִּמְאַחֵר לָבֹא שָׁמָּה:

Bojmež se tedy, aby snad opustě zaslíbení o vjití do odpočinutí jeho, neopozdil se někdo z vás.

Střezme se, aby o někom z vás neplatilo, že v čase, dokud zaslíbení trvá, promeškal vstup do Božího odpočinutí.

φοβηθω̑μεν ου῏ν μήποτε καταλειπομένης ε᾿παγγελίας ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὴν κατάπαυσιν αυ᾿του̑ δοκη̑ τις ε᾿ξ ὑμω̑ν ὑστερηκέναι

נֵדחַל הָכִיל דַּלמָא כַּד קַיָם מֻולכָּנָא דּמַעַלתָּא דּלַניָחתֵּה נֵשׁתּכַח אנָשׁ מֵנכֻון דּפָאֵשׁ מֵן דַּלמֵעַל׃

[(19) Hebr 04, 02]

הֲרֵי גַּם אֲנַחְנוּ הִתְבַּשַֹרְנוּ כְּמוֹהֶם, אַךְ הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁמַע לֹא הוֹעִיל לָהֶם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְמַזֵּג עִם אֱמוּנָה בְּקֶרֶב הַשּׁוֹמְעִים.

כִּי בְשׂרָה טוֺבָה בָּאָה גַּם-אֵלֵינוּ גַּם-אֲלֵיהֶם אַךְ הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמְעוּ הֵם לֹא-הוֺעִיל לָהֶם כִּי לֹא הִתְעָרַב בֶּאֱמוּנַת לִבָּם:

Nebo i nám zvěstováno jest, jako i oněmno, ale neprospěla jim řeč slyšená, nepřipojená k víře těch, kteříž slyšeli.

I nám se přece dostalo zaslíbení jako těm na poušti. Ale zvěst, kterou slyšeli, jim neprospěla, když ji vírou nepřijali. ([1 Korintským 10:1-1 Korintským 10:13])

καὶ γάρ ε᾿σμεν ευ᾿ηγγελισμένοι καθάπερ κα᾿κει̑νοι α᾿λλ῾ ου᾿κ ω᾿φέλησεν ὁ λόγος τη̑ς α᾿κοη̑ς ε᾿κείνους μὴ συγκεκερασμένους τη̑ πίστει τοι̑ς α᾿κούσασιν

אָף חנַן גֵּיר אֵסתַּבַּרן אַיך דָּאף הֵנֻון אֵלָא לָא אַותּרַת אֵנֻון להָנֻון מֵלתָא דַּשׁמַעו מֵטֻל דּלָא ממַזגָא הוָת בּהַימָנֻותָא להָנֻון דּשַׁמעֻוה׃

[(19) Hebr 04, 03]

אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים נִכְנָסִים לַמְּנוּחָה, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר, "אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי," אַף כִּי מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל הֻשְׁלְמוּ הַמַּעֲשִׂים,

כִּי אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים בָּאִים אֶל-מְנוּחָתוֺ כַּאֲשֶׁר אָמָר אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם-יְבֹאוּן אֶל-מְנוּחָתִי וּמְנוּחָה זוּ הִיא מִן-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה בְּהִוָּסֵד אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:

Neboť vcházíme v odpočinutí my, kteříž jsme uvěřili, jakož řekl: Protož jsem přisáhl v hněvě svém, žeť nevejdou v odpočinutí mé, ačkoli dokonána jsou díla od ustanovení světa.

Neboť do odpočinutí vcházíme jen my, kdo jsme uvěřili, jak bylo řečeno: ‚Přísahal jsem ve svém hněvu: Do mého odpočinutí nevejdou!‘ To řekl Bůh, ač jeho odpočinutí trvá od chvíle, kdy stvořil svět. ([Žalmy 95:11])

ει᾿σερχόμεθα γὰρ ει᾿ς τὴν κατάπαυσιν οἱ πιστεύσαντες καθώς ει῎ρηκεν ὡς ω῎μοσα ε᾿ν τη̑ ο᾿ργη̑ μου ει᾿ ει᾿σελεύσονται ει᾿ς τὴν κατάπαυσίν μου καίτοι τω̑ν ε῎ργων α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου γενηθέντων

עָאלִינַן דֵּין לַניָחתָּא חנַן אַילֵין דּהַימֵנן אַיכַּנָא דֵּין אֵמַר אַיך דִּימִית בּרֻוגזי דּלָא נֵעלֻון לַניָחתּי דּהָא עבָדַוהי דַּאלָהָא מֵן שֻׁורָיֵה דּעָלמָא הוַו׃

[(19) Hebr 04, 04]

שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר עַל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, "וַיִּשְׁבֹּת אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ."

כִּי עַל-יוֺם הַשְּׁבִיעִי אֹמֵר בְּמָקוֺם אַחֵר וַיִּשְׁבֹּת אֱלֹהִים בַּיּוֺם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל-מְלַאכְתּוֺ:

Nebo pověděl na jednom místě o sedmém dni takto: I odpočinul Bůh dne sedmého ode všech skutků svých.

O sedmém dni je přece v Písmu řečeno: ‚I odpočinul Bůh sedmého dne od všeho svého díla.‘ ([Genesis 2:2])

ει῎ρηκεν γάρ που περὶ τη̑ς ἑβδόμης ου῞τως καὶ κατέπαυσεν ὁ θεὸς ε᾿ν τη̑ ἡμέρα τη̑ ἑβδόμη α᾿πὸ πάντων τω̑ν ε῎ργων αυ᾿του̑

אַיך דֵּאמַר עַל שַׁבּתָא דֵּאתּנִיח אַלָהָא בּיַומָא שׁבִיעָיָא מֵן עבָדַוהי כֻּלהֻון׃

[(19) Hebr 04, 05]

וְכָאן שׁוּב, "אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי."

וּבַמָּקוֺם הַזֶּה יֹאמַר עוֺד אִם-יְבֹאוּן אֶל-מְנוּחָתִי:

A tuto zase: Že nevejdou v odpočinutí mé.

Zde však čteme: ‚Do mého odpočinutí nevejdou.‘ ([Žalmy 95:11; Numeri 14:30])

καὶ ε᾿ν τούτω πάλιν ει᾿ ει᾿σελεύσονται ει᾿ς τὴν κατάπαυσίν μου

והָרכָּא תֻּוב אֵמַר דּלָא נֵעלֻון לַניָחתּי׃ ס

[(19) Hebr 04, 06]

וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ אֲשֶׁר נוֹתָר לָהֶם לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וְאֵלֶּה שֶׁהִתְבַּשְֹרוּ בָּרִאשׁוֹנָה לֹא נִכְנְסוּ בִּגְלַל הַמְּרִי,

הַיֹּצֵא לָנוּ מִכָּל-זֶה כִּי יֵשׁ בָּאִים אֶל-הַמְּנוּחָה וְהַשֹּׁמְעִים אֶת-בְּשׂרָה טוֺבָה מֵרֹאשׁ לֹא-בָאוּ מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנָתָם:

A poněvadž vždy na tom jest, že někteří mají vjíti do něho, a ti, kterýmž prvé zvěstováno jest, nevešli pro nevěru,

Trvá-li tedy možnost, aby někteří do odpočinutí vešli, a ti, kterým ta zvěst byla nejprve ohlášena, pro neposlušnost(j) nevešli, (j) var: nevěru (pod. Židům 4:11)

ε᾿πεὶ ου῏ν α᾿πολείπεται τινὰς ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς αυ᾿τήν καὶ οἱ πρότερον ευ᾿αγγελισθέντες ου᾿κ ει᾿ση̑λθον δι῾ α᾿πείθειαν

מֵטֻל הָכִיל דִּאית הוָא אַתרָא דּאנָשׁ אנָשׁ נֵעֻול לֵה והָנֻון דֵּאסתַּבַּרו קַדמָיֵא לָא עַלו בַּדלָא אֵתּטפִּיסו׃

[(19) Hebr 04, 07]

שׁוּב יָעַד יוֹם מְסֻיָּם - הַיּוֹם - בְּאָמְרוֹ בְּפִי דָּוִד כַּנֶּאֱמָר לְעֵיל, וְזֹאת לְאַחַר זְמַן רַב, "הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם."

וּלְקֵץ יָמִים רַבִּים הוֺסִיף וְיָעַד יוֺם אַחֵר בְּאָמְרוֺ עַל-פִּי דָוִד הַיּוֺם כְּמוֺ שֶׁנֶּאֱמַר הַיּוֺם אִם-בְּקֹלוֺ תִשְׁמָעוּ אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם:

Opět ukládá den jakýsi: Dnes, skrze Davida, po takovém času pravě, (jakož řečeno jest): Dnes uslyšíte-li hlas jeho, nezatvrzujte srdcí svých.

určuje Bůh jiné ‚dnes‘. V Davidových žalmech, tedy po dlouhé době, jak už bylo pověděno, říká: ‚Jestliže dnes uslyšíte jeho hlas, nezatvrzujte svá srdce!‘ ([Žalmy 95:7-Žalmy 95:8])

πάλιν τινὰ ὁρίζει ἡμέραν σήμερον ε᾿ν Δαυὶδ λέγων μετὰ τοσου̑τον χρόνον καθώς προείρηται σήμερον ε᾿ὰν τη̑ς φωνη̑ς αυ᾿του̑ α᾿κούσητε μὴ σκληρύνητε τὰς καρδίας ὑμω̑ν

תֻּוב יַומָא אחרִנָא סָאֵם מֵן בָּתַר זַבנָא סַגִּיָאא אַיכַּנָא דּמֵן לעֵל כּתִיב דֵּאמַר דַּוִיד דּיַומָנָא אֵן בּקָלֵה תֵּשׁמעֻון לָא תּקַשֻׁון לֵבַּוָתכֻון׃

[(19) Hebr 04, 08]

אִלּוּ הֱבִיאָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמְּנוּחָה, לֹא הָיָה מְדַבֵּר אַחֲרֵי כֵן עַל יוֹם אַחֵר.

כִּי אִלּוּ הֵבִיאָם יְהוֺשֻׁעַ אֶל-הַמְּנוּחָה הַנְּכוֺנָה לֹא הָיָה מְדַבֵּר אַחֲרֵי-כֵן עַל-יוֺם אַחֵר:

Nebo byť byl Jozue v odpočinutí je uvedl, nebylť by potom mluvil o jiném dni.

Kdyby byl Jozue(k) již uvedl lid do odpočinutí, nemluvil by Bůh o jiném, pozdějším dnu. (k) ř: Jesus (Ježíš) ([Deuteronomium 31:7; Jozue 22:4])

ει᾿ γὰρ αυ᾿τοὺς ᾽Ιησου̑ς κατέπαυσεν ου᾿κ α῍ν περὶ α῎λλης ε᾿λάλει μετὰ ταυ̑τα ἡμέρας

אֵלֻו גֵּיר יֵשֻׁוע בַּר נֻון אַנִיח הוָא אֵנֻון לָא אָמַר הוָא מֵן בָּתַרכֵּן עַל יַומָא אחרִנָא׃

[(19) Hebr 04, 09]

לְפִיכָךְ נוֹתְרָה מְנוּחַת שַׁבָּת לְעַם אֱלֹהִים.

וְלָכֵן עוֺד נִשְׁאַר יוֺם שַׁבָּתוֺן לְעַם אֱלֹהִים:

A protož zůstáváť svátek lidu Božímu.

Tak má Boží lid pravý sobotní odpočinek teprve před sebou(l). (l) Tak musí Boží lid dosud slavit sobotu jako svátek odpočinutí.

α῎ρα α᾿πολείπεται σαββατισμὸς τω̑ λαω̑ του̑ θεου̑

מָדֵין קַיָם הֻו למַשׁבָּתֻו לעַמֵה דַּאלָהָא׃

[(19) Hebr 04, 10]

הֵן הַנִּכְנָס אֶל מְנוּחָתוֹ גַּם הוּא שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ, כְּמוֹ הָאֱלֹהִים מִשֶּׁלּוֹ.

כִּי הַבָּא אֶל-מְנוּחָתוֺ יִשְׁבֹּת מִמְּלַאכְתּוֺ כַּאֲשֶׁר גַּם-שָׁבַת אֱלֹהִים מִמְּלַאכְתּוֺ שֶׁלּוֺ:

Nebo kdožkoli všel v odpočinutí jeho, takéť i on odpočinul od skutků svých, jako i Bůh od svých.

Neboť kdo vejde do Božího odpočinutí, odpočine od svého díla, tak jako Bůh odpočinul od svého. ([Genesis 2:2; Zjevení Janovo 14:13])

ὁ γὰρ ει᾿σελθών ει᾿ς τὴν κατάπαυσιν αυ᾿του̑ καὶ αυ᾿τὸς κατέπαυσεν α᾿πὸ τω̑ν ε῎ργων αυ᾿του̑ ω῞σπερ α᾿πὸ τω̑ν ι᾿δίων ὁ θεός

אַינָא גֵּיר דּעַל לַניָחתֵּה אֵתּתּנִיח אָף הֻו מֵן עבָדַוהי אַיך דַּאלָהָא מֵן דִּילֵה׃

[(19) Hebr 04, 11]

לָכֵן נַחְתֹּר נָא לְהִכָּנֵס אֶל הַמְּנוּחָה הַהִיא, פֶּן יִכָּשֵׁל אִישׁ וְיִהְיֶה לְמַמְרֶה כְּמוֹהֶם;

לָכֵן נִתְאַמְּצָה לָבֹא אֶל-הַמְּנוּחָה הַהִיא פֶּן-יִכָּשֶׁל אִישׁ בְּלֶכְתּוֺ בְּעִקְּבוֺת הַמַמְרִים:

Snažmež se tedy vjíti do toho odpočinutí, aby někdo neupadl v týž příklad nedověry.

A tak usilujme, abychom vešli do toho odpočinutí a nikdo pro neposlušnost nepadl jako ti na poušti.

σπουδάσωμεν ου῏ν ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς ε᾿κείνην τὴν κατάπαυσιν ι῞να μὴ ε᾿ν τω̑ αυ᾿τω̑ τις ὑποδείγματι πέση τη̑ς α᾿πειθείας

נֵתחַפַּט הָכִיל דּנֵעֻול להָי ניָחתָּא דּלָא נֵפֵּל בַּדמֻותָא דּהָנֻון דּלָא אֵתּטפִּיסו׃

[(19) Hebr 04, 12]

שֶׁהֲרֵי דְּבַר הָאֱלֹהִים חַי וּפוֹעֵל, וְחַד הוּא מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין פְּרָקִים לְמֹחַ הָעֲצָמוֹת, וּבוֹחֵן מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו.

כִּי-חַי דְּבַר אֱלֹהִים חָזָק וְחַד מִכָּל-חֶרֶב פִּיפִיּוֺת חֹצֵב וּבֹקֵעַ נֶפֶשׁ וָרוּחַ גַּם-מֹחַ וַעֲצָמוֺת וּבֹחֵן מַחְשְׁבוֺת לֵב וְיִצְרוֺ:

Živáť jest zajisté řeč Boží a mocná, a pronikavější nad všeliký meč na obě strany ostrý, a dosahujeť až do rozdělení i duše i ducha i kloubů i mozku v kostech, a rozeznává myšlení i mínění srdce.

Slovo Boží je živé, mocné a ostřejší než jakýkoli dvousečný meč; proniká až na rozhraní duše a ducha, kostí a morku, a rozsuzuje touhy i myšlenky srdce. ([Jeremjáš 23:29; Izajáš 49:2; Efezským 6:17; Zjevení Janovo 1:16])

ζω̑ν γὰρ ὁ λόγος του̑ θεου̑ καὶ ε᾿νεργὴς καὶ τομὼτερος ὑπὲρ πα̑σαν μάχαιραν δίστομον καὶ διικνούμενος α῎χρι μερισμου̑ ψυχη̑ς καὶ πνεύματος ἁρμω̑ν τε καὶ μυελω̑ν καὶ κριτικὸς ε᾿νθυμήσεων καὶ ε᾿ννοιω̑ν καρδίας

חַיָא הי גֵּיר מֵלתֵה דַּאלָהָא וכֻל סָערָא וחַרִיפָא טָב מֵן סַפסִרָא דַּתרֵין פֻּומֵיה ועָאלָא עדַמָא לפֻורשָׁנָא דּנַפשָׁא וַדרֻוחָא וַדשָׁריָתָא וַדמֻוחָא וַדגַרמֵא ודָינָא מַחשׁבָתָא ותַרעיָתָא דּלֵבָּא׃

[(19) Hebr 04, 13]

אֵין שׁוּם נִבְרָא נִסְתָּר מֵעֵינָיו; הַכֹּל חָשׂוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי מִי שֶׁלְּפָנָיו עָלֵינוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

וְאֵין יְצוּר נֶעְלָם מִלְּפָנָיו אַךְ הַכֹּל חָשׂוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי הַהוּא אֲשֶׁר עָלֵינוּ לָתֵת דִּין לְפָנָיו:

A neníť stvoření, kteréž by nebylo zjevné před oblíčejem jeho, nýbrž všecky věci jsou nahé a odkryté očima toho, o kterémž jest řeč naše.

Není tvora, který by se před ním mohl skrýt. Nahé a odhalené je všechno před očima toho, jemuž se budeme ze všeho odpovídat. ([Jób 34:21-Jób 34:22; Mdr 1,6])

καὶ ου᾿κ ε῎στιν κτίσις α᾿φανὴς ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ πάντα δὲ γυμνὰ καὶ τετραχηλισμένα τοι̑ς ο᾿φθαλμοι̑ς αυ᾿του̑ πρὸς ο῍ν ἡμι̑ν ὁ λόγος

ולַיתּ בּרִיתָא דּטַשׁיָא מֵן קדָמֵיה אֵלָא כֻּל מֵדֵּם עַרטֵל וַגלֵא קדָם עַינַוהי דּלֵה יָהבִּינַן פֵּתגָמָא׃ ס

[(19) Hebr 04, 14]

וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר עָבַר דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם, הֲלֹא הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים, נַחֲזִיקָה בְּהַכְרָזַת אֱמוּנָתֵנוּ.

וְעַתָּה בִּהְיוֺת-לָנוּ כֹהֵן גָּדוֺל נַעֲלֶה עַד-מְאֹד אֲשֶׁר צָלַח אֶת-הַשָּׁמַיִם יֵשׁוּעַ בֶּן-אֱלֹהִים נִשְׁמְרָה אֶת-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לוֺ:

Protož majíce velikého nejvyššího kněze {biskupa}, kterýž pronikl nebesa, Ježíše Syna Božího, držmež to vyznání.

Protože máme mocného velekněze, který vstoupil až před Boží tvář(m), Ježíše, Syna Božího, držme se toho, co vyznáváme. (m) ř: prošel nebesy ([Židům 2:17 Židům 3:1 Židům 5:5 Židům 6:20 Židům 7:26 Židům 8:1 Židům 9:11])

ε῎χοντες ου῏ν α᾿ρχιερέα μέγαν διεληλυθότα τοὺς ου᾿ρανούς ᾽Ιησου̑ν τὸν υἱὸν του̑ θεου̑ κρατω̑μεν τη̑ς ὁμολογίας

מֵטֻל דִּאית לַן הָכִיל רַבּ כֻּומרֵא רַבָּא יֵשֻׁוע משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא דַּסלֵק לַשׁמַיָא נחַמסֵן בּתַודִּיתֵה׃

[(19) Hebr 04, 15]

כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָחוּשׁ עִמָּנוּ אֶת חֻלְשׁוֹתֵינוּ, אֶלָּא אֶחָד שֶׁהִתְנַסָּה בַּכֹּל כָּמוֹנוּ מִבְּלִי חֵטְא.

כִּי אֵין לָנוּ כֹהֵן גָּדוֺל אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לָחוּשׁ לְשִׁבְרֵנוּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם-הוּא נִבְחַן בְּמַסּוֺת כָּמֹנוּ וְחֵטְא לֹא נִמְצָא-בוֺ:

Nebo nemáme nejvyššího kněze {biskupa}, kterýž by nemohl čitedlen býti mdlob našich, ale zkušeného ve všem nám podobně, kromě hříchu.

Nemáme přece velekněze, který není schopen mít soucit s našimi slabostmi; vždyť na sobě zakusil všechna pokušení jako my, ale nedopustil se hříchu. ([Matouš 4:1-Matouš 4:11 Matouš 26:41; Lukáš 22:28; Jan 8:46; 2 Korintským 5:15; Židům 2:18 Židům 5:2])

ου᾿ γὰρ ε῎χομεν α᾿ρχιερέα μὴ δυνάμενον συμπαθη̑σαι ται̑ς α᾿σθενείαις ἡμω̑ν πεπειρασμένον δὲ κατὰ πάντα καθ῾ ὁμοιότητα χωρὶς ἁμαρτίας

לָא גֵּיר אִית לַן רַבּכֻּומרֵא דּלָא מצֵא דּנֵחַשׁ עַם כּרִיהֻותַן אֵלָא דַּמנַסַי בּכֻלמֵדֵּם אַכוָתַן סטַר־מֵן חטִיתָא׃

[(19) Hebr 04, 16]

עַל כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן אֶל כֵּס הַחֶסֶד לְקַבֵּל רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ.

עַל-כֵּן נִגְּשָׁה בְּפֶה מָלֵא אֶל-כִּסֵּא הָרַחֲמִים לָקַחַת חֶסֶד וְלִמְצֹא חֲנִינָה לַעֲזָר-לָנוּ לְעִתּוֺת בַּצָּרָה:

Přistupmež tedy směle s doufáním k trůnu milosti, abychom dosáhli milosrdenství, a milost nalezli ku pomoci v čas příhodný.

Přistupme tedy směle k trůnu milosti, abychom došli milosrdenství a nalezli milost a pomoc v pravý čas. ([Římanům 5:2; Efezským 2:18 Efezským 3:12; Židům 10:22; 1 Janův 3:21])

προσερχὼμεθα ου῏ν μετὰ παρρησίας τω̑ θρόνω τη̑ς χάριτος ι῞να λάβωμεν ε῎λεος καὶ χάριν ευ῞ρωμεν ει᾿ς ευ῎καιρον βοήθειαν

נֵתקַרַב הָכִיל בַּגלֵא עִין לכֻורסיָא דּטַיבֻּותֵה דּנֵסַב רַחמֵא ונֵשׁכַּח טַיבֻּותָא לעֻודרָנָא בּזַבנָא דֻּאולצָנָא׃ ס

[(19) Hebr 05, 01]

כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל הַלָּקוּחַ מִקֶּרֶב בְּנֵי אָדָם, מְמֻנֶּה לְמַעַן בְּנֵי אָדָם עַל עִנְיְנֵי אֱלֹהִים כְּדֵי לְהַקְרִיב מְנָחוֹת וּזְבָחִים עַל חֲטָאִים.

כִּי כָל-כֹּהֵן גָּדוֺל הַמּוּרָם מִבְּנֵי אָדָם נוֺעַד לַעֲמֹד לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּעַד בְּנֵי אָדָם לְהַקְרִיב מִנְחָה וָזֶבַח עַל-חַטֹּאתָם:

Všeliký zajisté nejvyšší kněz {biskup} z lidu vzatý za lidi bývá postaven v jednání s Bohem, totiž aby obětoval i dary i oběti za hříchy,

Každý velekněz, vybraný z lidí, bývá ustanoven jako zástupce lidí před Bohem, aby přinášel dary i oběti za hříchy. ([Židům 4:14 Židům 8:3])

πα̑ς γὰρ α᾿ρχιερεὺς ε᾿ξ α᾿νθρὼπων λαμβανόμενος ὑπὲρ α᾿νθρὼπων καθίσταται τὰ πρὸς τὸν θεόν ι῞να προσφέρη δω̑ρά τε καὶ θυσίας ὑπὲρ ἁμαρτιω̑ν

כֻּל רַבּ כֻּומרֵא גֵּיר דּמֵן בּנַינָשָׁא הָוֵא חלָף בּנַינָשָׁא קָאֵם עַל אַילֵין דּדַאלָהָא אֵנֵין דַּנקַרֵב קֻורבָּנֵא ודֵבחֵא חלָף חטָהֵא׃

[(19) Hebr 05, 02]

הוּא יָכוֹל לַחֲמֹל עַל הַשּׁוֹגְגִים וְהַתּוֹעִים, מִשּׁוּם שֶׁגַּם הוּא מֻקָּף חֻלְשָׁה.

וְהוּא מוּכָן לְהַרְגִּיעַ רִגְשַׁת נַפְשׁוֺ לְשֹׁגְגִים וּלְתֹעִים כִּי גַם-הוּא אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרוֺ מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ:

Kterýž by mohl, jakž sluší, lítost míti nad neznajícími a bloudícími, jsa i sám obklíčen nemocí.

Má mít soucit s těmi, kdo chybují a bloudí, protože sám také podléhá slabosti. ([Židům 2:18 Židům 4:15])

μετριοπαθει̑ν δυνάμενος τοι̑ς α᾿γνοου̑σιν καὶ πλανωμένοις ε᾿πεὶ καὶ αυ᾿τὸς περίκειται α᾿σθένειαν

אַינָא דּמֵשׁכַּח דּנַמֵך נַפשֵׁה ונֵחַשׁ עַם אַילֵין דּלָא יָדעִין וטָעֵין מֵטֻל דָּאף הֻו כּרִיהֻותָא לבִישׁ׃

[(19) Hebr 05, 03]

מִסִּבָּה זֹאת הוּא חַיָּב לְהַקְרִיב עַל חֲטָאִים גַּם בְּעַד הָעָם וְגַם בְּעַד עַצְמוֹ.

בַּעֲבוּר זֹאת הָיָה עלָיו לְהַקְרִיב בְּעַד חַטַּאת נַפְשׁוֺ כְּמוֺ בְעַד הָעָם:

A pro ni povinen jest, jakož za lid, tak i za sebe samého obětovati za hříchy.

A proto je povinen přinášet oběti za hřích nejenom za lid, ale i sám za sebe. ([Leviticus 9:7 Leviticus 16:6])

καὶ δι῾ αυ᾿τὴν ο᾿φείλει καθώς περὶ του̑ λαου̑ ου῞τως καὶ περὶ αυ᾿του̑ προσφέρειν περὶ ἁμαρτιω̑ν

ומֵטֻלָתָה חַיָב הֻו דַּאיכַּנָא דַּחלָף עַמָא הָכַנָא אָף חלָף נַפשֵׁה נקַרֵב עַל חטָהַוהי׃

[(19) Hebr 05, 04]

וְאֵין אִישׁ לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֶת הַכָּבוֹד זוּלָתִי הַנִּקְרָא מִטַּעַם אֱלֹהִים, כְּאַהֲרֹן.

וְלֹא יִקַּח אִישׁ אֶת-הַכָּבוֺד הַזֶּה לְנַפְשׁוֺ כִּי אִם-אֶת-אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֺ הָאֱלֹהִים כְּאַהֲרֹן:

A aniž kdo sobě sám té cti osobuje, ale ten, kterýž by byl povolán od Boha, jako i Aron.

Hodnost velekněze si nikdo nemůže přisvojit sám, nýbrž povolává ho Bůh jako kdysi Árona. ([Exodus 28:1; 1 Paralipomenon 23:13])

καὶ ου᾿χ ἑαυτω̑ τις λαμβάνει τὴν τιμήν α᾿λλὰ καλούμενος ὑπὸ του̑ θεου̑ καθὼσπερ καὶ ᾽Ααρὼν

ולָא הוָא לנַפשֵׁה אנָשׁ נָסֵב אִיקָרָא אֵלָא אַינָא דּמֵתקרֵא מֵן אַלָהָא אַיכַּנָא דַּאהרֻון׃

[(19) Hebr 05, 05]

כֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הַכָּבוֹד לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, אֶלָּא קִבֵּל זֹאת מֵאֵת הָאוֹמֵר אֵלָיו, "בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ";

כֵּן גַּם-הַמָּשִׁיחַ לֹא הִתְנַ׹ֵּׂא מִנַּפְשׁוֺ לִהְיוֺת כֹּהֵן גָּדוֺל כִּי אִם-עַל-פִּי הָאֹמֵר אֵלָיו בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֺם יְלִדְתִּיךׇ:

Tak i Kristus ne sám sobě té cti osobil, aby byl nejvyšším knězem {biskupem}, ale ten, kterýž řekl jemu: Syn můj jsi ty, já dnes zplodil jsem tebe.

Tak ani Kristus si nepřisvojil slávu velekněze sám, ale dal mu ji ten, který řekl: ‚Ty jsi můj Syn, já jsem tě dnes zplodil.‘ ([Jan 8:54; Žalmy 2:7; Skutky apoštolské 13:33; Židům 1:5])

ου῞τως καὶ ὁ Χριστὸς ου᾿χ ἑαυτὸν ε᾿δόξασεν γενηθη̑ναι α᾿ρχιερέα α᾿λλ῾ ὁ λαλήσας πρὸς αυ᾿τόν υἱός μου ει῏ σύ ε᾿γώ σήμερον γεγέννηκά σε

הָכַנָא אָף משִׁיחָא לָא הוָא נַפשֵׁה שַׁבַּח דּנֵהוֵא רַבּ כֻּומרֵא אֵלָא הַו דֵּאמַר לֵה דּבֵרי אַנתּ אֵנָא יַומָנָא יִלֵדּתָּך׃

[(19) Hebr 05, 06]

כְּמוֹ שֶׁגַּם בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר, "אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק."

וְכַאֲשֶׁר אָמַר גַּם-בְּמָקוֺם אַחֵר אַתָּה-כֹהֵן לְעוֺלָם עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק:

Jakž i jinde praví: Ty jsi kněz na věky podlé řádu Melchisedechova.

A na jiném místě říká: ‚Ty jsi kněz navěky podle řádu Melchisedechova(n).‘ (n) ve SZ: Malkísedek (pod. Židům 5:10) ([Genesis 14:18; Žalmy 110:4; Židům 7:1-Židům 7:3])

καθώς καὶ ε᾿ν ἑτέρω λέγει σὺ ἱερεὺς ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ

אַיך דָּאף בּדֻוכּתָא אחרִתָא אֵמַר דַּאנתּ הֻו כֻּומרָא לעָלַם בַּדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק׃

[(19) Hebr 05, 07]

וּבִימֵי הֱיוֹתוֹ בְּגוּף בָּשָׂר וָדָם, הִקְרִיב תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת אֶל הַיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת, וְאָמְנָם נִשְׁמַע בִּגְלַל יִרְאַת הָאֱלֹהִים שֶׁבּוֹ.

אֲשֶׁר בִּימֵי מְגּוּרָיו בִּבְשָׂרוֺ הִקְרִיב תְּפִלּוֺת וְתַחֲנוּנִים בְּקוֺל שַׁוְעָתוֺ וְדִמְעָתוֺ לִפְנֵי שַׂגִּיא כֹחַ יְחַלְּצֶנּוּ מִמָּוֶת וַיֵּעָתֵר-לוֺ עֵקֶב יִרְאָתוֺ:

Kterýž za dnů těla svého modlitby a ponížené prosby k tomu, kterýž ho mohl zachovati od smrti, s křikem velikým a slzami obětoval, a vyslyšán jest v tom strachu.

Ježíš za svého pozemského života přinesl s bolestným voláním a slzami oběť modliteb a úpěnlivých proseb Bohu, který ho mohl zachránit před smrtí; a Bůh ho pro jeho pokoru slyšel(o). (o) a byl vyslyšen a zbaven své bázně. ([Matouš 26:36-Matouš 26:46; Jan 12:27])

ο῍ς ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις τη̑ς σαρκὸς αυ᾿του̑ δεήσεις τε καὶ ἱκετηρίας πρὸς τὸν δυνάμενον σώζειν αυ᾿τὸν ε᾿κ θανάτου μετὰ κραυγη̑ς ι᾿σχυρα̑ς καὶ δακρύων προσενέγκας καὶ ει᾿σακουσθεὶς α᾿πὸ τη̑ς ευ᾿λαβείας

אָף כַּד בֵּסרָא לבִישׁ הוָא בָּעֻותָא ותַכשֵׁפתָּא בַּגעָתָא חַילתָנִיתָא וַבדֵמעֵא קַרֵב הוָא למַן דּמֵשׁכַּח הוָא מֵן מַותָּא דּנַחֵיוהי וֵאשׁתּמַע׃

[(19) Hebr 05, 08]

וְאַף כִּי הָיָה הַבֵּן, מִסִּבְלוֹתָיו לָמַד לְצַיֵּת.

וְאַף בִּהְיוֺתוֺ בֵן לֻמַּד בְּסִבְלֹתָיו לִשְׁמֹעַ בְּקוֺל מְצַוֶּה:

A ačkoli byl Syn Boží, z toho však, což strpěl, naučil se poslušenství.

Ačkoli to byl Boží Syn, naučil se poslušnosti z utrpení, jímž prošel, ([Filipským 2:8])

καίπερ ω῍ν υἱὸς ε῎μαθεν α᾿φ῾ ω῟ν ε῎παθεν τὴν ὑπακοήν

וכַד טָב בּרָא אִיתַוהי מֵן דֵּחלתָא וחַשֵׁא דַּסבַל יַלפָּה למֵשׁתַּמעָנֻותָא׃

[(19) Hebr 05, 09]

וְכַאֲשֶׁר הֻשְׁלַם הָיָה לְמָקוֹר שֶׁל יְשׁוּעַת עוֹלָמִים לְכָל הַמְצַיְּתִים לוֹ,

וּבְהִמָּצְאוֺ שָׁלֵם הָיָה לְכָל-שֹׁמְעָיו לִמְקוֺר תְּשׁוּעַת עוֺלָמִים:

A tak dokonalý jsa, učiněn jest všechněm sebe poslušným původem spasení věčného,

tak dosáhl dokonalosti a všem, kteří ho poslouchají, stal se původcem věčné spásy, ([Izajáš 45:17; Židům 2:10 Židům 7:28])

καὶ τελειωθεὶς ε᾿γένετο πα̑σιν τοι̑ς ὑπακούουσιν αυ᾿τω̑ αι῎τιος σωτηρίας αι᾿ωνίου

והָכַנָא אֵתגּמַר וַהוָא לכֻלהֻון אַילֵין דּמֵשׁתַּמעִין לֵה עֵלתָא דּחַיֵא דַּלעָלַם׃

[(19) Hebr 05, 10]

וֵאלֹהִים קָרָא לוֹ, "כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־דִּבְרָתִי מַלכִּי־צֶדֶק."

וּפִי אֱלֹהִים יִקֳּבֶנּוּ כֹּהֵן גָּדוֺל עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק:

Nazván jsa od Boha nejvyšším knězem {biskupem} podlé řádu Melchisedechova.

když ho Bůh prohlásil veleknězem podle řádu Melchisedechova.

προσαγορευθεὶς ὑπὸ του̑ θεου̑ α᾿ρχιερεὺς κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ

וֵאשׁתַּמַה מֵן אַלָהָא רַבּ כֻּומרֵא בַּדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק׃

[(19) Hebr 05, 11]

עַל זֹאת יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר דְּבָרִים רַבִּים, אַךְ קָשֶׁה לְהַסְבִּירָם מִפְּנֵי שֶׁכָּבְדוּ אָזְנֵיכֶם.

עַל-זֶה יֶשׁ-לָנוּ הַרְבֵּה לְדַבֵּר וְדֵי-בָאֵר כָּבֵד מִמֶּנּוּ בִּהְיוֺתְכֶם עַרְלֵי-אֹזֶן:

O kterémž mnoho by se mělo mluviti, a to nesnadných věci k vypravení, ale vy jste nezpůsobných uší.

O tom by bylo mnoho co mluvit, ale je těžké vám to vyložit, protože nejste ochotni slyšet.

περὶ ου῟ πολὺς ἡμι̑ν ὁ λόγος καὶ δυσερμήνευτος λέγειν ε᾿πεὶ νωθροὶ γεγόνατε ται̑ς α᾿κοαι̑ς

עלַוהי דֵּין עַל הָנָא מַלכִּיזדֵק סַגִּיָאא הי לַן מֵלתָא למִאמרָה ועַסקָא לַמפַשָׁקֻותָה מֵטֻל דַּהוַיתֻּון לכֻון כּרִיהֵא בּמַשׁמַעתכֻון׃

[(19) Hebr 05, 12]

הִנֵּה בִּזְמַן שֶׁעֲלֵיכֶם לִהְיוֹת כְּבָר מוֹרִים, שׁוּב צְרִיכִים אַתֶּם לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם אֶת רֵאשִׁית יְסוֹדוֹת דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְנִהְיֵיתֶם זְקוּקִים לֶחָלָב וְלֹא לְמָזוֹן מוּצָק.

כִּי תַחַת אֲשֶׁר הָיָה עֲלֵיכֶם לִהְיוֺת מוֺרִים בְּרֹב הַיָּמִים נָחוּץ הַדָּבָר עַתָּה לָשׁוּב לְחַוֹּת דַּעַת לָכֶם מָה הֵמָּה אַבְנֵי פִנָּה בְּתוֺרַת אֱלֹהִים וּנְכֹנִים אַתֶּם לְחָלָב וְלֹא לְלֶחֶם שָׁמֵן:

Nebo měvše býti v tak dlouhém času mistři, opět potřebujete učeni býti prvním počátkům výmluvností Božích, a učiněni jste mléka potřebující, a ne pokrmu hrubšího.

Za takovou dobu už byste měli být sami učiteli, a zatím opět potřebujete, aby vás někdo učil abecedě Boží řeči; potřebujete mléko, ne hutný pokrm. ([1 Korintským 3:1-1 Korintským 3:3; 1 Petrův 2:2])

καὶ γὰρ ο᾿φείλοντες ει῏ναι διδάσκαλοι διὰ τὸν χρόνον πάλιν χρείαν ε῎χετε του̑ διδάσκειν ὑμα̑ς τινὰ τὰ στοιχει̑α τη̑ς α᾿ρχη̑ς τω̑ν λογίων του̑ θεου̑ καὶ γεγόνατε χρείαν ε῎χοντες γάλακτος καὶ ου᾿ στερεα̑ς τροφη̑ς

חַיָבִין הוַיתֻּון גֵּיר מַלפָנֵא למֵהוָא מֵטֻל דּזַבנָא לכֻון בּיֻולפָּנָא הָשָׁא דֵּין תֻּוב סנִיקִין אנתֻּון דּתִאלפֻּון אַילֵין אֵנֵין כּתִיבָתָא קַדמָיָתָא דּרִישׁ מֵלַוהי דַּאלָהָא וַהוַיתֻּון לכֻון סנִיקֵא עַל חַלבָא ולָא עַל מֵאכֻולתָּא שַׁרִירתָּא׃

[(19) Hebr 05, 13]

הֵן כָּל מִי שֶׁמַּאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בְּדִבְרֵי צֶדֶק, כִּי עוֹדֶנּוּ תִּינוֹק.

כִּי כָל-מִי אֲשֶׁר חָלָב מְזוֺנוֺ אֵין לוֺ דֵעָה בְדִבְרֵי צֶדֶק כִּי עוֺלֵל הוּא:

Kdožkoli zajisté mléka se drží, nechápá slova spravedlnosti; (nebo nemluvně jest).

Každý, kdo potřebuje mléko, protože nepřivykl slovu spravedlnosti, je jako nemluvně. ([1 Korintským 14:20; Efezským 4:14])

πα̑ς γὰρ ὁ μετέχων γάλακτος α῎πειρος λόγου δικαιοσύνης νήπιος γάρ ε᾿στιν

כֻּלנָשׁ דֵּין דּמֵאכֻולתֵּה חַלבָא הו לָא מַפַּס בּמֵלתָא דּכִאנֻותָא מֵטֻל דּשַׁברָא הו׃

[(19) Hebr 05, 14]

אַךְ הַמַּאֲכָל הַמּוּצָק הוּא לַמְבֻגָּרִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר חוּשֵׁיהֶם הֻרְגְּלוּ עַל־יְדֵי הַנִּסָּיוֹן הַמַּעֲשִׂי לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע.

וְלֶחֶם שָׁמֵן לִשְׁלֵמִים אֲשֶׁר הַסְכֵּן הִסְכִּינוּ בִּבְחִינַת לִבּוֺתָם לְהַבְדִּיל בֵּין-טוֺב לָרָע:

Ale dokonalých jest hrubý pokrm, totiž těch, kteříž pro zvyklost mají smysly způsobné k rozeznání dobrého i zlého.

Hutný pokrm je pro vyspělé, pro ty, kdo mají cvičením své smysly vypěstovány tak, že rozeznají dobré od špatného. ([Římanům 16:19; Filipským 1:10])

τελείων δέ ε᾿στιν ἡ στερεὰ τροφή τω̑ν διὰ τὴν ε῞ξιν τὰ αι᾿σθητήρια γεγυμνασμένα ε᾿χόντων πρὸς διάκρισιν καλου̑ τε καὶ κακου̑

דַּגמִירֵא הי דֵּין מֵאכֻולתָּא שַׁרִירתָּא אַילֵין דּמֵטֻל דַּמדַרשִׁין אֵתנַפַּקו רֵגשַׁיהֻון למֵפרַשׁ טָבתָא ובִישׁתָּא׃ ס

[(19) Hebr 06, 01]

לָכֵן, לְאַחַר שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁל דְּבַר הַמָּשִׁיחַ, נִתְקַדֵּם נָא אֶל הַבַּגְרוּת וְאַל נָשׁוּב לְהַנִּיחַ יְסוֹדוֹת שֶׁל חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה מִמַּעֲשִׂים מֵתִים, אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים,

עַל-כֵּן נֶרֶף כָּעֵת מֵאַבְנֵי פִנָּה בְּתוֺרַת הַמָשִׁיחַ וְנַעֲלֶה עַד-תַכְלִיתָהּ וְלֹא נָשׁוּב לִירוֺת אֶת-הַיְסוֺד לִתְשׁוּבָה מִן-מַעֲשִׂים אֲשֶׁר מָוֶת בָּם אוֺ אֱמוּנַת אֱלֹהִים:

Protož opustíce řeč počátku Kristova, k dokonalosti se nesme, ne opět zakládajíce gruntu pokání z skutků mrtvých, a víry v Boha,

Proto nezůstávejme již u počátečního učení o Kristu, ale směřujme k dospělosti. Nevracejme se k základním článkům o pokání z mrtvých skutků(p), o víře v Boha, (p) z hříchů ([Židům 9:14])

διὸ α᾿φέντες τὸν τη̑ς α᾿ρχη̑ς του̑ Χριστου̑ λόγον ε᾿πὶ τὴν τελειότητα φερὼμεθα μὴ πάλιν θεμέλιον καταβαλλόμενοι μετανοίας α᾿πὸ νεκρω̑ν ε῎ργων καὶ πίστεως ε᾿πὶ θεόν

מֵטֻל הָנָא נֵשׁבֻּוק שֻׁורָיָא דּמֵלתֵה דַּמשִׁיחָא ונִאתֵא לַגמִירֻותָא אַו למָא תֻּוב שֵׁתֵאסתָּא אחרִתָא מַרמֵיתֻּון לַתיָבֻותָא מֵן עבָדֵא מִיתֵא וַלהַימָנֻותָא דּבַאלָהָא׃

[(19) Hebr 06, 02]

תּוֹרַת הַטְּבִילוֹת, סְמִיכַת יָדַיִם, תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וּמִשְׁפַּט עוֹלָם.

אוֺ דִין הַטְּבִילוֺת וּסְמִיכַת יָדָיִם וּתְקוּמַת הַמֵּתִים וּמִשְׁפַּט עוֺלָם:

Křtů učení, a vzkládání rukou, a vzkříšení z mrtvých, i soudu věčného.

k učení o křtu a vzkládání rukou, o vzkříšení z mrtvých a o posledním soudu.

βαπτισμω̑ν διδαχη̑ς ε᾿πιθέσεὼς τε χειρω̑ν α᾿ναστάσεὼς τε νεκρω̑ν καὶ κρίματος αι᾿ωνίου

וַליֻולפָּנָא דּמַעמֻודִיתָא ודַסיָם אִידָא ולַקיָמתָּא דּמֵן בֵּית־מִיתֵא וַלדִינָא דַּלעָלַם׃

[(19) Hebr 06, 03]

וְזֹאת נַעֲשֶׂה אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים.

וַאֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה זֹּאת בִּרְצוֺת הָאֵל:

A toť učiníme, dopustí-li Bůh.

Budeme moci jít dále, když to Bůh dovolí(q). (q) K tomu se budeme vracet, když to Bůh dovolí.

καὶ του̑το ποιήσομεν ε᾿άνπερ ε᾿πιτρέπη ὁ θεός

אֵן מָריָא מַפֵּס נֵעבֵּד הָדֵא׃

[(19) Hebr 06, 04]

הֵן אֵלֶּה שֶׁכְּבָר הוּאֲרוּ עֵינֵיהֶם וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַשָּׁמַיִם וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ

כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר אֹרוּ עֵינֵיהֶם וַיִּטְעֲמוּ אֶת-מַתַּת שָׁמַיִם וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה לִמְנָת חֶלְקָם:

Nebo nemožné jest jednou již osvíceným, kteříž i zakusili daru nebeského, a účastníci učiněni byli Ducha svatého,

Kdo byli už jednou osvíceni a okusili nebeského daru, kdo se stali účastníky Ducha svatého ([Židům 10:26; Matouš 12:31])

α᾿δύνατον γὰρ τοὺς α῞παξ φωτισθέντας γευσαμένους τε τη̑ς δωρεα̑ς τη̑ς ε᾿πουρανίου καὶ μετόχους γενηθέντας πνεύματος ἁγίου

אֵלָא לָא מֵשׁכּחִין הָנֻון דַּחדָא זבַן למַעמֻודִיתָא נחֵתו וַטעֵמו מַוהַבתָּא דּמֵן שׁמַיָא וַנסַבו רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃

[(19) Hebr 06, 05]

וְטָעֲמוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים הַטּוֹב וְכֹחוֹת הָעוֹלָם הַבָּא,

וַיִּטְעֲמוּ אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים הַטּוֺב וְאֶת-נִפְלְאוֺת הָעוֺלָם הֶעָתִיד:

Okusili také dobrého Božího slova, a moci věka budoucího,

a zakusili pravdivost Božího slova i moc budoucího věku, ([1 Petrův 2:3])

καὶ καλὸν γευσαμένους θεου̑ ρ᾿η̑μα δυνάμεις τε μέλλοντος αι᾿ω̑νος

וַטעֵמו מֵלתָא טָבתָא דַּאלָהָא וחַילָא דּעָלמָא דַּעתִיד׃

[(19) Hebr 06, 06]

וְנָסוֹגוּ - אִי אֶפְשָׁר לְחַדֵּשׁ אוֹתָם עוֹד לִתְשׁוּבָה, בִּהְיוֹתָם צוֹלְבִים לָהֶם מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וְשָׂמִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה.

וְאַחֲרֵי-כֵן סֹרֲרוּ לֹא יִתָּכֵן לָהֶם עוֺד לְהִתְחַדֵּשׁ וְלָשׁוּב כִּי הִצְלִיבוּ לָהֶם מֵחָדָשׁ אֶת-בֶּן-הָאֱלֹהִים וַיּשִׂימוּ אוֺתוֺ לְחֶרְפָּה:

Kdyby padli, zase obnoviti se ku pokání, jakožto těm, kteříž opět sobě znovu křižují Syna Božího, a v porouhání vydávají.

a pak odpadli, s těmi není možno znovu začínat a vést je k pokání(r), protože znovu křižují Božího Syna a uvádějí ho v posměch. (r) ti se již nemohou obnovit k pokání ([Židům 10:29; 2 Petrův 2:21])

καὶ παραπεσόντας πάλιν α᾿νακαινίζειν ει᾿ς μετάνοιαν α᾿νασταυρου̑ντας ἑαυτοι̑ς τὸν υἱὸν του̑ θεου̑ καὶ παραδειγματίζοντας

דּתֻוב נֵחטֻון דּמֵן דּרִישׁ נֵתחַדּתֻון לַתיָבֻותָא ומֵן דּרִישׁ נֵזקפֻון לַברֵה דַּאלָהָא וַנצַערֻון׃

[(19) Hebr 06, 07]

הֲרֵי אֲדָמָה הַשּׁוֹתָה אֶת הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד עָלֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וּמוֹצִיאָה עֵשֶׂב טוֹב לָעוֹבְדִים אוֹתָהּ, נוֹשֵׂאת בְּרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים.

כִּי הָאָרֶץ הַשֹּׁתָה אֶת-הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר הִרְוָה אֹתָהּ כְּפַעַם בְּפַעַם וְתֵלֵד זֶרַע טוֺב לַזֹּרֵעַ תִּ׹ָּׂא בְרָכָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים:

Země zajisté, kteráž často na sebe přicházející déšť pije, a rodí bylinu příhodnou těm, od kterýchž bývá dělána, dochází požehnání od Boha.

Země, která často přijímá déšť a rodí užitečnou rostlinu těm, kdo ji obdělávají, má účast na Božím požehnání. ([Genesis 1:11-Genesis 1:12])

γη̑ γὰρ ἡ πιου̑σα τὸν ε᾿π῾ αυ᾿τη̑ς ε᾿ρχόμενον πολλάκις ὑετόν καὶ τίκτουσα βοτάνην ευ῎θετον ε᾿κείνοις δι῾ ου῍ς καὶ γεωργει̑ται μεταλαμβάνει ευ᾿λογίας α᾿πὸ του̑ θεου̑

אַרעָא גֵּיר דֵּאשׁתּיַת מֵטרָא דֵּאתָא לָה זַבנִין סַגִּיָאן וַאועיַת עֵסבָּא דּחָשַׁח להָנֻון דּמֵטֻלָתהֻון מֵתפַּלחָא מקַבּלָא בֻּורכּתָא מֵן אַלָהָא׃

[(19) Hebr 06, 08]

אֲבָל אִם תַּצְמִיחַ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, פְּסוּלָה הִיא וּקְרוֹבָה לִקְלָלָה וְסוֹפָהּ לְהִשָֹרֵף.

וְכִי-תַצְמִיחַ קוֺץ וְדַרְדַּר אֵין חֵפֶץ בָּהּ צְפוּיָה הִיא אֱלֵי-מְאֵרָה וְאַחֲרִיתָהּ לְבָעֵר:

Ale vydávající trní a bodláky zavržená jest, a blízká zlořečení, jejížto konec bývá spálení.

Rodí-li však jen trní a bodláčí, je nepotřebná a blízká prokletí a nakonec bývá vypálena. ([Genesis 3:17-Genesis 3:18; Matouš 7:16 Matouš 13:7])

ε᾿κφέρουσα δὲ α᾿κάνθας καὶ τριβόλους α᾿δόκιμος καὶ κατάρας ε᾿γγύς η῏ς τὸ τέλος ει᾿ς καυ̑σιν

אֵן הֻו דֵּין דּתַפֵּק קֻורטבֵּא ודַרדּרֵא הָויָא לָה מַסלַיתָּא ולָא רַחִיקָא מֵן לַוטתָא אֵלָא חַרתָה יַקדָּנָא הֻו סּ סּ׃

[(19) Hebr 06, 09]

גַּם בְּדַבְּרֵנוּ כָּךְ בְּטוּחִים אָנוּ בָּכֶם, אֲהוּבַי, בְּנוֹגֵעַ לַדְּבָרִים הַטּוֹבִים יוֹתֵר הַטּוֹמְנִים בְּחֻבָּם יְשׁוּעָה;

אָמֵן הוֺחַלְנוּ יְדִידִים כִּי דְבָרִים טוֺבִים מֵאֵלֶּ נִמְצָאִים בָּכֶם דְּבָרִים צְפוּיִם אֱלֵי-יְשׁוּעָה אַף כִּי-כָזֹאת דִּבַּרְנוּ:

A však, nejmilejší, nadějemeť se o vás lepších věcí, a náležejících k spasení, ač pak koli tak mluvíme.

I když takto mluvíme, jsme o vás přesvědčeni, milovaní, že jste na dobré cestě ke spáse.

πεπείσμεθα δὲ περὶ ὑμω̑ν α᾿γαπητοί τὰ κρείσσονα καὶ ε᾿χόμενα σωτηρίας ει᾿ καὶ ου῞τως λαλου̑μεν

מפִּיסִינַן דֵּין עלַיכֻּון אַחַי אַילֵין דּשַׁפִּירָן וקַרִיבָן לחַיֵא אָפֵן הָכַנָא ממַללִינַן׃

[(19) Hebr 06, 10]

שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְעַוֵּת צֶדֶק וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת פָּעָלְכֶם וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֶרְאֵיתֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרַתֶּם אֶת הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אוֹתָם.

כִּי לֹא יְעַוֵּל הָאֱלֹהִים וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת-מַעֲשֵׂיכֶם וְאֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר הֶרְאֵיתֶם לִשְׁמוֺ סֹמְכִים הֱיִיתֶם לִקְדשָׁיו וְעוֺדְכֶם כֵּן גַּם-הַיּוֺם:

Neboť není nespravedlivý Bůh, aby se zapomenul na práci vaši, a na pracovitou lásku, kteréž jste dokazovali ke jménu jeho, slouživše svatým, a ještě sloužíce.

Bůh není nespravedlivý, a proto nezapomene, jak jste se činem své lásky k němu(s) přiznali, když jste sloužili a ještě sloužíte bratřím(t). (s) ř: k jeho jménu (t) ř: svatým

ου᾿ γὰρ α῎δικος ὁ θεὸς ε᾿πιλαθέσθαι του̑ ε῎ργου ὑμω̑ν καὶ τη̑ς α᾿γάπης η῏ς ε᾿νεδείξασθε ει᾿ς τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ διακονήσαντες τοι̑ς ἁγίοις καὶ διακονου̑ντες

לָא הוָא גֵּיר עַוָל אַלָהָא דּנֵטעֵא עבָדַיכֻּון וחֻובּכֻון הַו דּחַוִיתֻּון בַּשׁמֵה דּשַׁמֵשׁתֻּון לקַדִּישֵׁא וַמשַׁמשִׁיתֻּון׃

[(19) Hebr 06, 11]

חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יַרְאֶה אֶת אוֹתָהּ שְׁקִידָה בְּעָמְדוֹ בְּבִטְחוֹן הַתִּקְוָה עַד הַסּוֹף,

וְחֶפְצֵנוּ כִּי אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יִוָּדַע מִמְּגַמַּת עֲמָלוֺ כִּי תִקְוָתוֺ נֶאֱמָנָה עַד-הַקֵּץ:

Žádámeť pak, aby jeden každý z vás až do konce prokazoval tu opravdovou pilnost plné jistoty naděje,

Toužíme jen, aby na každém z vás bylo vidět neutuchající horlivost až do konce, kdy se naplní naše naděje; ([Židům 3:6; Filipským 1:6])

ε᾿πιθυμου̑μεν δὲ ε῞καστον ὑμω̑ν τὴν αυ᾿τὴν ε᾿νδείκνυσθαι σπουδὴν πρὸς τὴν πληροφορίαν τη̑ς ε᾿λπίδος α῎χρι τέλους

צָבֵינַן דֵּין דּאנָשׁ אנָשׁ מֵנכֻון הִי הָדֵא חפִיטֻותָא נחַוֵא לשֻׁומלָיָא דּסַברכֻון עדַמָא לחַרתָא׃

[(19) Hebr 06, 12]

כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ לְנִרְפִּים, אֶלָּא תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָם שֶׁל הַיּוֹרְשִׁים אֶת הַהַבְטָחוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְאֹרֶךְ רוּחַ.

וְלֹא תִהְיוּ עֲצֵלִים כִּי אִם-תֵּלְכוּן בְּעִקְּבוֺת אֵלֶּה אֲשֶׁר בֶּאֱמוּנָתָם וְאֹרֶךְ רוּחָם יָרְשׁוּ אֶת-הַהַבְטָחוֺת:

Tak abyste nebyli leniví, ale následovníci těch, kteříž skrze víru a snášelivost obdrželi dědictví zaslíbené.

proto neochabujte, ale vezměte si za vzor ty, kdo pro víru a trpělivost mají podíl na zaslíbení. ([1 Korintským 11:1; 2 Tesalonickým 3:7])

ι῞να μὴ νωθροὶ γένησθε μιμηταὶ δὲ τω̑ν διὰ πίστεως καὶ μακροθυμίας κληρονομούντων τὰς ε᾿παγγελίας

וַדלָא תֵּתקַטַע לכֻון אֵלָא דּתֵהוֻון ממַריָנֵא להָנֻון דַּבהַימָנֻותָא וַבנַגִּירֻות רֻוחָא הוַו יָרתֵּא דּמֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 06, 13]

כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ אֶת הַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם הוּא נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בּוֹ הוּא יָכוֹל לְהִשָּׁבַע.

כִּי כַאֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֱלֹהִים אֶת-אַבְרָהָם וְאֵין גָּדוֺל מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁבַע בּוֺ נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֺ:

Bůh zajisté zaslíbení čině Abrahamovi, když neměl skrze koho většího přisáhnouti, přisáhl skrze sebe samého,

Tak dal Bůh zaslíbení Abrahamovi. Poněvadž při nikom vyšším přísahat nemohl, přísahal při sobě samém: ([Genesis 22:16-Genesis 22:17; Žalmy 105:9])

τω̑ γὰρ ᾽Αβραὰμ ε᾿παγγειλάμενος ὁ θεός ε᾿πεὶ κατ῾ ου᾿δενὸς ει῏χεν μείζονος ο᾿μόσαι ω῎μοσεν καθ῾ ἑαυτου̑

לַאברָהָם גֵּיר כַּד מלַך לֵה אַלָהָא מֵטֻל דּלַיתּ הוָא לֵה דּרַבּ מֵנֵה דּנִאמֵא בֵּה יִמָא בּנַפשֵׁה׃

[(19) Hebr 06, 14]

הוּא אָמַר, "כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אוֹתָךְ."

וַיֹּאמַר כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךׇ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אוֺתָךְ:

Řka: Jistě požehnám velmi tobě, a velice rozmnožím tebe.

‚Hojně ti požehnám a dám ti mnoho potomků.‘

λέγων ει᾿ μὴν ευ᾿λογω̑ν ευ᾿λογήσω σε καὶ πληθύνων πληθυνω̑ σε

וֵאמַר דַּמבַרָכֻו אֵבַּרכָך ומַסגָּיֻו אַסגֵּיך׃

[(19) Hebr 06, 15]

וְכָךְ, בְּעָמְדוֹ בְּאֹרֶךְ רוּחַ, הִשִֹיג אַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר הֻבְטַח.

וּבְכֵן הוֺחִיל בְּאֹרֶךְ רוּחוֺ וַיִּנְחַל אֶת-הַהַבְטָחָה:

A tak trpělivě očekávaje, dosáhl zaslíbení.

A protože byl Abraham trpělivý, dosáhl splnění Božího slibu. ([Římanům 4:20])

καὶ ου῞τως μακροθυμήσας ε᾿πέτυχεν τη̑ς ε᾿παγγελίας

והָכַנָא אֵגַר רֻוחֵה וקַבֵּל מֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 06, 16]

בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּעִים בַּגָּדוֹל מֵהֶם, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא לָהֶם חוֹתָם שֶׁל אֱמֶת הַשָֹם קֵץ לְכָל דִּין וּדְבָרִים.

כִּי אָמְנָם אֲנָשִׁים נִשְׁבָּעִים בְּגָדוֺל מֵהֶם וְתֹקֶף הַשְּׁבוּעָה יָבִיא קֵץ לְכָל-רִיב בֵּינֵיהֶם:

Lidé zajisté skrze většího přisahají, a všeliké rozepře mezi nimi konec jest, když bývá potvrzena přísahou.

Lidé totiž přísahají při někom větším a přísaha je zárukou, kterou končí každý spor. ([Exodus 22:7-Exodus 22:10])

α῎νθρωποι γὰρ κατὰ του̑ μείζονος ο᾿μνύουσιν καὶ πάσης αυ᾿τοι̑ς α᾿ντιλογίας πέρας ει᾿ς βεβαίωσιν ὁ ο῞ρκος

בּנַינָשָׁא גֵּיר בַּדרַבּ מֵנהֻון יָמֵין ועַל כֻּל חֵריָן דּהָוֵא בַּינָתהֻון שֻׁולָמָא שַׁרִירָא בּמַומָתָא הָוֵא לֵה׃

[(19) Hebr 06, 17]

וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים לְהַרְאוֹת בְּיֶתֶר תֹּקֶף לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי כַּוָּנָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי, הִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה.

וְכֵן כַּאֲשֶׁר חָפֵץ הָאֱלֹהִים בְּכָל-תֹּקֶף לְהַרְאוֺת אֶת-יוֺרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי עֲצָתוֺ אֵין לְהָשִׁיב עָרַב לִפְנֵיהֶם בִּשְׁבוּעָתוֺ:

A takž Bůh, chtěje dostatečně ukázati dědicům zaslíbení neproměnitelnost rady své, vložil mezi to přísahu,

Když Bůh chtěl účastníkům zaslíbení přesvědčivě prokázat nezměnitelnost svého rozhodnutí, potvrdil své zaslíbení ještě přísahou.

ε᾿ν ω῟ περισσότερον βουλόμενος ὁ θεὸς ε᾿πιδει̑ξαι τοι̑ς κληρονόμοις τη̑ς ε᾿παγγελίας τὸ α᾿μετάθετον τη̑ς βουλη̑ς αυ᾿του̑ ε᾿μεσίτευσεν ο῞ρκω

מֵטֻל הָנָא יַתִּירָאיִת צבָא אַלָהָא דַּנחַוֵא ליָרתֵּא דּמֻולכָּנָא דּשֻׁוודָּיֵה לָא מֵשׁתַּחלַף וחַבשֵׁה בּמַומָתָא׃

[(19) Hebr 06, 18]

בְּאֹפֶן זֶה, עַל־סְמַךְ שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים שֶׁחָלִילָה לֵאלֹהִים לְשַׁקֵּר בָּהֶם, אֲנַחְנוּ הַנִּמְלָטִים נִתְעוֹדֵד מְאֹד לֶאֱחֹז בַּתִּקְוָה הַמֻּנַּחַת לְפָנֵינוּ;

וּבִשְׁתֵּי אֲמָרוֺת אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֺת לָהֵן מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת הָאֱלֹהִים לְכַזֵּב נִמְצָא לָנוּ נֹחַם-עֹז הַמְמַלְּטִים אֶת-נַפְשֵׁנוּ לְהַחֲזִיק בַּתִּקְוָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ:

Abychom skrze ty dvě věci nepohnutelné, (v nichž nemožné jest, aby Bůh klamal), měli přepevné potěšení, my, kteříž jsme se utekli k obdržení předložené naděje.

A tak tyto dvě nezměnitelné věci, v nichž Bůh přece nemůže lhát, jsou mocným povzbuzením pro nás, kteří jsme nalezli útočiště v naději nám dané. ([Numeri 23:19; 1 Samuelova 15:29; Koloským 1:5])

ι῞να διὰ δύο πραγμάτων α᾿μεταθέτων ε᾿ν οι῟ς α᾿δύνατον ψεύσασθαι τὸν θεόν ι᾿σχυρὰν παράκλησιν ε῎χωμεν οἱ καταφυγόντες κρατη̑σαι τη̑ς προκειμένης ε᾿λπίδος

דַּבתַרתֵּין צֵבוָן דּלָא מֵשׁתַּחלפָן דּלָא מֵשׁכַּח אַלָהָא דַּנדַגֵּל בּהֵין בֻּויָאָא רַבָּא נֵהוֵא לַן דֵּאתגַּוַסן בֵּה ונֵאחֻוד סַברָא דַּמלִיך לַן׃

[(19) Hebr 06, 19]

תִּקְוָה שֶׁהִיא כְּעֹגֶן בָּטוּחַ וְיַצִּיב לְנַפְשֵׁנוּ וּמַגִּיעָה אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת,

אֲשֶׁר-הָיְתָה לָּנוּ עוֺגִין לְנֶפֶשׁ נֶאֱמָן וְחָזָק וּמַגִּיעַ אֶל-מִבֵּית לַפָּרֹכֶת:

Kterouž máme jako kotvu duše, i bezpečnou i pevnou, a vcházející až do vnitřku za oponu,

V ní jsme bezpečně a pevně zakotveni, jí pronikáme až do nitra nebeské svatyně, ([Leviticus 16:2 Leviticus 16:12; Matouš 27:51])

η῍ν ὡς α῎γκυραν ε῎χομεν τη̑ς ψυχη̑ς α᾿σφαλη̑ τε καὶ βεβαίαν καὶ ει᾿σερχομένην ει᾿ς τὸ ε᾿σὼτερον του̑ καταπετάσματος

הַו דִּאיתַוהי לַן אַיך אֵוקִינָא דַּלבִיך בּנַפשַׁן דּלָא תֵּתּזִיע ועָאֵל לגַו מֵן אַפַּי תַּרעָא׃

[(19) Hebr 06, 20]

אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ, הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לְפָנֵינוּ, נִכְנַס בַּעֲדֵנוּ וְהָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק.

אֲשֶׁר-שָׁם בָּא יֵשׁוּעַ הָרָץ לְפָנֵינוּ אֲשֶׁר-הָיָה לְכֹהֵן גָּדוֺל לְעוֺלָם עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק:

Kdežto předchůdce pro nás všel Ježíš, jsa učiněn podlé řádu Melchisedechova nejvyšším knězem {biskupem} na věky.

kam jako první za nás vstoupil Ježíš, kněz na věky podle řádu Melchisedechova(u). (u) ve SZ: Malkísedek ([Žalmy 110:4; Židům 5:6])

ο῞που πρόδρομος ὑπὲρ ἡμω̑ν ει᾿ση̑λθεν ᾽Ιησου̑ς κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ α᾿ρχιερεὺς γενόμενος ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

כַּר דּקַדֵּם עַל חלָפַין יֵשֻׁוע וַהוָא כֻּומרָא לעָלַם בַּדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק׃

[(19) Hebr 07, 01]

מַלְכִּי־צֶדֶק זֶה, מֶלֶךְ שָׁלֵם, כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם בְּשׁוּב אַבְרָהָם מֵהַכּוֹת אֶת הַמְּלָכִים וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ,

כִּי זֶה מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֺן אֲשֶׁר יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם אַחֲרֵי שׁוּבוּ מֵהַכּוֺת אֶת-הַמְּלָכִים וַיְבָרְכֵהוּ:

Nebo ten Melchisedech byl král Sálem, kněz Boha nejvyššího, kterýž vyšel v cestu Abrahamovi, navracujícímu se od pobití králů, a dal jemu požehnání.

Tento Melchisedech(v), král Sálemu a kněz nejvyššího Boha, vyšel vstříc Abrahamovi, když se vracel po vítězství nad králi. Požehnal mu (v) ve SZ: Malkísedek (pod. Židům 7:10 Židům 7:11 Židům 7:15 Židům 7:17) ([Genesis 14:18])

ου῟τος γὰρ ὁ Μελχισέδεκ βασιλεὺς Σαλήμ ἱερεὺς του̑ θεου̑ του̑ ὑψίστου ὁ συναντήσας ᾽Αβραὰμ ὑποστρέφοντι α᾿πὸ τη̑ς κοπη̑ς τω̑ν βασιλέων καὶ ευ᾿λογήσας αυ᾿τόν

הָנָא דֵּין מַלכִּיזדֵק אִיתַוהי מלֵך שָׁלִים כֻּומרָא דַּאלָהָא מרַימָא והֻו אַרעֵה לַאברָהָם כַּד הפַך מֵן חַרבָּא דּמַלכֵּא ובַרכֵה׃

[(19) Hebr 07, 02]

וַאֲשֶׁר אַבְרָהָם חָלַק לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל, פֵּרוּשׁ שְׁמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה מֶלֶךְ צֶדֶק; וְהוּא גַּם מֶלֶךְ שָׁלֵם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם;

וַאֲשֶׁר חָלַק-לוֺ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל וּפֵשֶׁר שְׁמוֺ בְּרֹאשׁ מֶלֶךְ צֶדֶק וְגַם-כֵּן מֶלֶךְ שָׁלֵם הוּא מֶלֶךְ הַשָּׁלוֺם:

Kterémuž Abraham i desátek dal ze všeho. Kterýž nejprvé vykládá se král spravedlnosti, potom pak i král Sálem, to jest král pokoje,

a Abraham mu z veškeré kořisti dal desátý díl. Jméno Melchisedech se vykládá jako král spravedlnosti, král Sálemu pak znamená král pokoje.

ω῟ καὶ δεκάτην α᾿πὸ πάντων ε᾿μέρισεν ᾽Αβραάμ πρω̑τον μὲν ἑρμηνευόμενος βασιλεὺς δικαιοσύνης ε῎πειτα δὲ καὶ βασιλεὺς Σαλήμ ο῞ ε᾿στιν βασιλεὺς ει᾿ρήνης

ולֵה פּרַשׁ אַברָהָם מַעסָרֵא מֵן כֻּלמֵדֵּם דִּאית הוָא עַמֵה מֵתפַּשַׁק דֵּין שׁמֵה מַלכָּא דּכִאנֻותָא ותֻוב מלֵך שָׁלִים דִּאיתַוהי מַלכָּא דַּשׁלָמָא׃

[(19) Hebr 07, 03]

בְּלֹא אָב, בְּלֹא אֵם, בְּלֹא צִיּוּן יוּחֲסִין, אֵין תְּחִלָּה לְיָמָיו וְגַם לֹא סוֹף לְחַיָּיו, וּבִהְיוֹתוֹ דּוֹמֶה לְבֶן־הָאֱלֹהִים הוּא נִשְׁאָר כֹּהֵן לְתָמִיד.

בְּלֹא-אָב בְּלֹא-אֵם בְּלֹא יַחַשׂ וְאֵין לוֺ תְּחִלַּת הַיָּמִים וְאַף לֹא קֵץ הַחַיִּים וְדוֺמֶה לְבֶן-הָאֱלֹהִים הוּא עֹמֵד כֹּהֵן לְעוֺלָם:

Bez otce, bez matky, bez rodu, ani počátku dnů, ani skonání života nemaje, ale připodobněn jsa Synu Božímu, zůstává knězem věčně.

Je bez otce, bez matky, bez předků, jeho dny nemají počátek a jeho život je bez konce. A tak podoben Synu Božímu zůstává knězem navždy. ([Jan 7:27; Žalmy 110:4])

α᾿πάτωρ α᾿μήτωρ α᾿γενεαλόγητος μήτε α᾿ρχὴν ἡμερω̑ν μήτε ζωη̑ς τέλος ε῎χων α᾿φωμοιωμένος δὲ τω̑ υἱω̑ του̑ θεου̑ μένει ἱερεὺς ει᾿ς τὸ διηνεκές

דּלָא אַבֻוהי ולָא אֵמֵה אֵתכּתֵבו בּשַׁרבָתָא ולָא רִישִׁיתָא דּיַומַוהי ולָא שֻׁולָמָא דּחַיַוהי אֵלָא בַּדמֻותָא דַּברֵה דַּאלָהָא מקַויָא כֻּומרֻותֵה לעָלַם׃

[(19) Hebr 07, 04]

רְאוּ מַה גָּדוֹל הוּא זֶה אֲשֶׁר אַבְרָהָם אָבִינוּ נָתַן לוֹ מַעֲשֵׂר מִמֵּיטַב הַשָּׁלָל.

וּרְאוּ-נָא מַה-נִּכְבָּד הוּא אֲשֶׁר אַבְרָהָם רֹאשׁ הָאָבוֺת נָתַן-לוֺ מַעֲשֵׂר מֵרֵאשִׁית הַשָּׁלָל:

Pohleďtež tedy, kteraký ten byl, jemuž i desátky z kořistí dal Abraham patriarcha.

Hleďte, jak vznešený je ten, jemuž sám praotec Abraham dal jako desátek nejlepší část své kořisti. ([Genesis 14:20])

θεωρει̑τε δὲ πηλίκος ου῟τος ω῟ καὶ δεκάτην ᾽Αβραὰμ ε῎δωκεν ε᾿κ τω̑ν α᾿κροθινίων ὁ πατριάρχης

חזַו דֵּין כּמָא רַב הָנָא דַּאברָהָם רִישׁ אַבָהָתָא לֵה יַהב מַעסָרֵא דּרִשׁיָתָא׃

[(19) Hebr 07, 05]

הֲלֹא בְּנֵי לֵוִי, הַיּוֹרְשִׁים אֶת הַכְּהֻנָּה, צִוּוּ עַל־פִּי הַתּוֹרָה לָקַחַת מַעֲשֵׂר מִן הָעָם, כְּלוֹמַר מֵאֲחֵיהֶם, הֲגַם שֶׁהַלָּלוּ יוֹצְאֵי יֶרֶךְ אַבְרָהָם.

וְאָמֵן יוֺרְשֵׁי הַכְּהֻנָּה מִבְּנֵי לֵוִי לָהֶם הַמִּשְׁפָּט לָקַחַת מַעֲשֵׂר עַל-פִּי הַתּוֺרָה מֵאֵת הָעָם מֵאֵת אֲחֵיהֶם אַף כִּי-יֹצְאֵי יֶרֶךְ אַבְרָהָם הֵם:

A ješto ti, kteříž jsou z synů Léví kněžství přijímající, přikázaní mají desátky bráti od lidu podlé zákona, to jest od bratří svých, ačkoli pošlých z bedr Abrahamových,

Levité, pověření kněžskou službou, mají podle zákona příkaz brát desátky od Božího lidu, to jest od svých bratří, ačkoli všichni pocházejí z Abrahamova rodu. ([Numeri 18:21])

καὶ οἱ μὲν ε᾿κ τω̑ν υἱω̑ν Λευὶ τὴν ἱερατείαν λαμβάνοντες ε᾿ντολὴν ε῎χουσιν α᾿ποδεκατου̑ν τὸν λαὸν κατὰ τὸν νόμον του̑τ῾ ε῎στιν τοὺς α᾿δελφοὺς αυ᾿τω̑ν καίπερ ε᾿ξεληλυθότας ε᾿κ τη̑ς ο᾿σφύος ᾽Αβραάμ

אַילֵין גֵּיר מֵן בּנַי לֵוִי דַּמקַבּלִין הוַו כֻּומרֻותָא פֻּוקדָּנָא אִית הוָא להֻון דּנָמֻוסָא דּנֵסבֻון מַעסָרֵא מֵן עַמָא הֵנֻון מֵן אַחַיהֻון כַּד אָף הֵנֻון מֵן חַצֵה דַּאברָהָם נפַקו׃

[(19) Hebr 07, 06]

אֲבָל הוּא אֲשֶׁר לֹא הִתְיַחֵשׂ עַל מִשְׁפַּחְתָּם לָקַח מַעֲשֵׂר מֵאַבְרָהָם וּבֵרֵךְ אֶת זֶה שֶׁהָיוּ לוֹ הַהַבְטָחוֹת.

וְזֶה אֲשֶׁר לֹא הִתְיַחֵשׂ לְמִשְׁפְּחֹתָם לָקַח מַעֲשֵׂר מֵאַבְרָהָם וְגַם-בֵּרַךְ אֹתוֺ אֲשֶׁר הַהַבְטָחָה נְתוּנָה לוֺ מֵאָז:

Tento pak, jehož rod není počten mezi nimi, desátky vzal od Abrahama, a tomu, kterýž měl zaslíbení, požehnání dal.

Od Abrahama však dostal desátek ten, který nepocházel z rodu Levi, a Abraham, který měl zaslíbení, přijal od něho požehnání. ([Římanům 4:13; Galatským 3:16])

ὁ δὲ μὴ γενεαλογούμενος ε᾿ξ αυ᾿τω̑ν δεδεκάτωκεν ᾽Αβραάμ καὶ τὸν ε῎χοντα τὰς ε᾿παγγελίας ευ᾿λόγηκεν

הָנָא דֵּין דּלָא כּתִיב בּשַׁרבָתהֻון מַעסָרֵא שׁקַל מֵן אַברָהָם ובַרכֵה להַו דּקַבֵּל מֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 07, 07]

אֵין עוֹרְרִים עַל כָּךְ שֶׁהַקָּטֹן יְבֹרַךְ מִפִּי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

וְדָבָר יָדוּעַ הוּא מֵאֵין פֹּצֶה פֶה כִּי הַקָּטֹן יְבֹרַךְ מִן-הַגָּדוֺל:

A jistě beze všeho odporu menší od většího požehnání béře.

A není sporu, že větší žehná menšímu.

χωρὶς δὲ πάσης α᾿ντιλογίας τὸ ε῎λαττον ὑπὸ του̑ κρείττονος ευ᾿λογει̑ται

דּלָא חֵריָנָא דֵּין הַו דַּבצִיר מֵתבַּרַך מֵן הַו דַּמיַתַּר מֵנֵה׃

[(19) Hebr 07, 08]

וְהִנֵה כָּאן לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר בְּנֵי אָדָם שֶׁסּוֹפָם לָמוּת, אַךְ שָׁם - מִי שֶׁהוּעַד עָלָיו שֶׁהוּא חַי.

וּפֹה לֹקְחִים מַעֲשֵׂר אֲנָשִׁים בְּנֵי תְמוּתָה וְשָׁם זֶה הוּא אֲשֶׁר עֵדוּת לוֺ כִּי הוּא חָי:

A tuto desátky berou smrtelní lidé, ale tamto ten, o němž se vysvědčuje, že jest živ.

Levité dostávají desátky jako smrtelní lidé, Melchisedech však jako ten, o kom Písmo svědčí, že žije.

καὶ ω῟δε μὲν δεκάτας α᾿ποθνήσκοντες α῎νθρωποι λαμβάνουσιν ε᾿κει̑ δὲ μαρτυρούμενος ο῞τι ζη̑

והָרכָּא בּנַינָשָׁא דּמָיתִּין נָסבִּין מַעסָרֵא להַל דֵּין הַו דַּאסהֵד עלַוהי כּתָבָא דּחַי הֻו׃

[(19) Hebr 07, 09]

וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁגַּם לֵוִי, מְקַבֵּל הַמַּעְשְׂרוֹת, נָתַן מַעֲשֵׂר עַל־יְדֵי אַבְרָהָם,

וְאִם תִּשְׂאוּ נִיב שְׂפָתָי גַּם-לֵוִי הַלֹּקֵחַ מַעֲשֵׂר נָתַן מַעֲשֵׂר בְּתוֺךְ אַבְרָהָם:

A ať tak dím, i sám Léví, kterýž desátky béře, v Abrahamovi desátky dal.

Prostřednictvím Abrahamovým dal tak desátky i Levi, který sám desátky přijímá.

καὶ ὡς ε῎πος ει᾿πει̑ν δι῾ ᾽Αβραὰμ καὶ Λευὶ ὁ δεκάτας λαμβάνων δεδεκάτωται

וַאיך אנָשׁ נִאמַר בּיַד אַברָהָם אָף לֵוִי הַו דּמַעסָרֵא נָסֵב הוָא אָף הֻו אֵתעַסַר׃

[(19) Hebr 07, 10]

כִּי הָיָה בְּחַלְצֵי אָבִיו אַבְרָהָם בְּצֵאת מַלְכִּי־צֶדֶק לִקְרָאתוֹ.

כִּי בְּיֶרֶךְ אָבִיו הָיָה בְּצֵאת מַלְכִּי-צֶדֶק לִקְרָאתוֺ:

Nebo ještě v bedrách otce byl, když vyšel proti němu Melchisedech.

Ještě se totiž nenarodil a byl v těle svého praotce Abrahama, když mu Melchisedech vyšel vstříc. ([Genesis 14:18])

ε῎τι γὰρ ε᾿ν τη̑ ο᾿σφύι του̑ πατρὸς η῟ν ο῞τε συνήντησεν αυ᾿τω̑ Μελχισέδεκ

עדַכִּיל גֵּיר בּחַצֵה הוָא דַּאבֻוהי כַּד אַרעֵה למַלכִּיזדֵק׃

[(19) Hebr 07, 11]

לָכֵן אִלּוּ הֻשְֹגָה שְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי כְּהֻנַּת לֵוִי, שֶׁבִּזְמַנָּהּ קִבֵּל הָעָם אֶת הַתּוֹרָה, מַה צֹּרֶךְ עוֹד שֶׁיָּקוּם כֹּהֵן אַחֵר עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק וְלֹא יִקָּרֵא עַל־דִּבְרָתִי אַהֲרֹן?

וְאִם תַּכְלִית כָּל-חֵפֶץ נִמְצְאָה בִּכְהֻנַּת בְּנֵי לֵוִי אֲשֶׁר בְּיָמֶיהָ נִתְּנָה הַתּוֺרָה לָעָם מַה-לְּכֹהֵן אַחֵר כִּי יָקוּם עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק וְלֹא יִקָּרֵא עַל-דִּבְרָתִי אַהֲרֹן:

A protož byla-liť dokonalost skrze Levítské kněžství, (nebo za něho vydán jest lidu zákon), jakáž toho byla potřeba, aby jiný kněz podlé řádu Melchisedechova povstal, a nebyl podlé řádu Aronova jmenován?

Kdyby služba levitských kněží, která vedla lid k poslušnosti zákona, přinesla dokonalost, nač by ještě bylo třeba ustanovovat jiného kněze podle řádu Melchisedechova, a nezůstat při kněžství podle řádu Áronova? ([Židům 7:18-Židům 7:19])

ει᾿ μὲν ου῏ν τελείωσις διὰ τη̑ς Λευιτικη̑ς ἱερωσύνης η῟ν ὁ λαὸς γὰρ ε᾿π῾ αυ᾿τη̑ς νενομοθέτηται τίς ε῎τι χρεία κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ ε῞τερον α᾿νίστασθαι ἱερέα καὶ ου᾿ κατὰ τὴν τάξιν ᾽Ααρών λέγεσθαι

אֵלֻו הָכִיל גּמִירֻותָא בּיַד כֻּומרֻותָא דּלֵוָיֵא אִיתֵיה הוָת דּבָה סִים נָמֻוסָא לעַמָא למָנָא מֵתבּעֵא הוָא כֻּומרָא אחרִנָא דַּנקֻום בַּדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק אֵמַר דֵּין דּבַדמֻותֵה דַּאהרֻון נֵהוֵא׃

[(19) Hebr 07, 12]

אָכֵן כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּנֵּית הַכְּהֻנָּה, מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה גַּם הַתּוֹרָה.

כִּי בְהִשְׁתַּנּוֺת הַכְּהֻנָּה גַּם-חֲלִיפַת הַתּוֺרָה בֹּא תָבוֺא אֶל-נָכוֺן:

A poněvadž jest kněžství přeneseno, musiloť také i zákona přenesení býti.

Avšak mění-li se kněžství, nutně nastává i změna zákona. ([Židům 8:6-Židům 8:7])

μετατιθεμένης γὰρ τη̑ς ἱερωσύνης ε᾿ξ α᾿νάγκης καὶ νόμου μετάθεσις γίνεται

אֵלָא אַיכַּנָא דַּהוָא שֻׁוחלָפָא בּכֻומרֻותָא הָכַנָא הוָא שֻׁוחלָפָא אָף בּנָמֻוסָא׃

[(19) Hebr 07, 13]

וּמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו הַדָּבָר הַזֶּה שַׁיָּךְ לְשֵׁבֶט אַחֵר אֲשֶׁר אִישׁ מִבָּנָיו לֹא שֵׁרֵת בַּמִּזְבֵּחַ.

וְהִנֵּה-זֶה אֲשֶׁר-יְדֻבַּר בּוֺ כָזֹאת בֶּן-שֵׁבֶט אַחֵר הוּא אֲשֶׁר אֵין אִישׁ מִמֶּנּוּ קָרֵב אֶל-הַמִּזְבֵּחַ:

Nebo ten, o kterémž se to praví, jiného jest pokolení, z kteréhož žádný při oltáři v službě nebyl.

A ten, na nějž se to slovo vztahuje, pocházel z jiného pokolení, z něhož nikdo nekonal službu u oltáře.

ε᾿φ῾ ο῍ν γὰρ λέγεται ταυ̑τα φυλη̑ς ἑτέρας μετέσχηκεν α᾿φ῾ η῏ς ου᾿δεὶς προσέσχηκεν τω̑ θυσιαστηρίω

הַו גֵּיר דֵּאתֵאמַר עלַוהי הָלֵין מֵן שַׁרבּתָא הו אחרִתָא אֵתִילֵד דּאנָשׁ מֵמתֻום מֵנָה לָא שַׁמֵשׁ בּמַדבּחָא׃

[(19) Hebr 07, 14]

הֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁאֲדוֹנֵנוּ צָמַח מִיהוּדָה, שֵׁבֶט אֲשֶׁר מֹשֶׁה לֹא דִּבֵּר עָלָיו דָּבָר בְּעִנְיַן כְּהֻנָּה.

כִּי מוּדַעַת זֹאת כִּי מִיהוּדָה צָמַח אֲדֹנֵינוּ וְעַל-שֵׁבֶט זֶה לֹא-דִבֶּר משֶׁה מְאוּמָה עַל-אֹדוֺת הַכְּהֻנָּה:

Zjevné jest zajisté, že z pokolení Judova pošel Pán náš, o kterémžto pokolení nic z strany kněžství nemluvil Mojžíš.

Je dobře známo, že náš Pán pocházel z Judy, a u Mojžíše není zmínky o kněžích z tohoto pokolení. ([Genesis 49:10; Izajáš 11:1; Římanům 1:3; Zjevení Janovo 5:5])

πρόδηλον γὰρ ο῞τι ε᾿ξ ᾽Ιούδα α᾿νατέταλκεν ὁ κύριος ἡμω̑ν ει᾿ς η῍ν φυλὴν περὶ ἱερέων ου᾿δὲν Μωϋση̑ς ε᾿λάλησεν

גַּליָא הי גֵּיר דּמֵן יִהֻודָא דּנַח מָרַן מֵן שַׁרבּתָא דּלָא אֵמַר עלֵיה מֻושֵׁא מֵדֵּם עַל כֻּומרֻותָא׃

[(19) Hebr 07, 15]

וְזֶה בָּרוּר עוֹד יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר, בְּדוֹמֶה לְמַלְכִּי־צֶדֶק, קָם כֹּהֵן אַחֵר

וְגַם-זֹאת מוּדַעַת בְּיֶתֶר מִדָּה כִּי יָקוּם כֹּהֵן אַחֵר בִּדְמוּת מַלְכִּי-צֶדֶק:

Nýbrž hojněji to ještě zjevné jest, že povstal jiný kněz podlé řádu Melchisedechova,

To vše je ještě zřejmější, když podobně jako Melchisedech je ustanoven jiný kněz

καὶ περισσότερον ε῎τι κατάδηλόν ε᾿στιν ει᾿ κατὰ τὴν ὁμοιότητα Μελχισέδεκ α᾿νίσταται ἱερεὺς ε῞τερος

ויַתִּירָאיִת תֻּוב יִדִיעָא בּהָי דֵּאמַר דּבַדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק קָאֵם כֻּומרָא אחרִנָא׃

[(19) Hebr 07, 16]

שֶׁהָיָה לְכֹהֵן לֹא עַל־פִּי תּוֹרַת חֻקִּים הַתְּלוּיָה בְּבָשָׂר וָדָם, אֶלָּא מִתֹּקֶף כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם הֶפְסֵק.

אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְפִי מִצְוַת הַתּוֺרָה לְחַיֵּי בְשָׂרִים כִּי אִם-לְפִי הַגְּבוּרָה לְחַיֵּי אֵין-סוֺף:

Kterýž učiněn jest ne podlé zákona přikázaní tělesného, ale podlé moci života neporušitelného.

ne podle zákona o tělesném původu, nýbrž na základě svého nepomíjejícího života, ([Římanům 1:4])

ο῍ς ου᾿ κατὰ νόμον ε᾿ντολη̑ς σαρκίνης γέγονεν α᾿λλὰ κατὰ δύναμιν ζωη̑ς α᾿καταλύτου

הַו דּלָא הוָא בּנָמֻוסָא דּפֻוקדָּנֵא פַּגרָנָיֵא הָוֵא אֵלָא בּחַילָא דּחַיֵא דּלָא מֵשׁתּרֵין׃

[(19) Hebr 07, 17]

הֵן הֵעִיד עָלָיו, "אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק."

כִּי-הֵעִיד לֵאמֹר אַתָּה כֹהֵן לְעוֺלָם עַל-דִּבְרַתִי מַלְכִּי-צֶדֶק:

Nebo svědčí: Ty jsi kněz na věky podlé řádu Melchisedechova.

jak se o něm svědčí: ‚Ty jsi kněz navěky podle řádu Melchisedechova.‘ ([Žalmy 110:4])

μαρτυρει̑ται γὰρ ο῞τι σὺ ἱερεὺς ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ

מַסהֵד גֵּיר עלַוהי דַּאנתּ הֻו כֻּומרָא לעָלַם בַּדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק׃

[(19) Hebr 07, 18]

וְאָכֵן הַמִּצְוָה שֶׁנִּתְּנָה בֶּעָבָר מִתְבַּטֶּלֶת בִּגְלַל חֻלְשָׁתָהּ וְאִי יְכָלְתָּהּ לְהוֹעִיל,

כִּי אָמְנָם יֵשׁ תְּנוּאָה לַדָּת הַנְּתוּנָה מִקֶּדֶם אֲשֶׁר הָיְתָה מִבְּלִי-כֹחַ וְלִבְלִי הוֺעִיל:

Stalo se zajisté složení onoho předešlého přikázaní, proto že bylo mdlé a neužitečné.

Tím se ovšem ruší předchozí příkaz jako neúčinný a neužitečný – ([Římanům 8:3])

α᾿θέτησις μὲν γὰρ γίνεται προαγούσης ε᾿ντολη̑ς διὰ τὸ αυ᾿τη̑ς α᾿σθενὲς καὶ α᾿νωφελές

שֻׁוחלָפָא דֵּין דַּהוָא לפֻוקדָּנָא קַדמָיָא מֵטֻל מחִילֻותֵה וַדיֻותרָן לַיתּ הוָא בֵּה׃

[(19) Hebr 07, 19]

שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימָה דָּבָר; לְעֻמַּת זֹאת בָּאָה תִּקְוָה טוֹבָה יוֹתֵר וְעַל־יָדֶיהָ אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים לֵאלֹהִים.

כִּי הַתּוֺרָה לֹא בִצְּעָה דָּבָר לְתַכְלִיתוֺ כִּי אִם-אֵת אֲשֶׁר עַל-יָדָהּ בָּאָה תִקְוָה טוֺבָה מִמֶּנָּה אֲשֶׁר בָּהּ נִקְרַב אֶל-הָאֱלֹהִים:

Nebo ničeho k dokonalosti nepřivedl zákon, ale na místo jeho uvedena lepší naděje, skrze niž přibližujeme se k Bohu.

zákon totiž nic nepřivedl k dokonalosti – avšak na jeho místo přichází lepší naděje, jejíž mocí přistupujeme až k Bohu. ([Jan 1:17; Římanům 3:19-Římanům 3:21; Židům 11:40])

ου᾿δὲν γὰρ ε᾿τελείωσεν ὁ νόμος ε᾿πεισαγωγὴ δὲ κρείττονος ε᾿λπίδος δι῾ η῏ς ε᾿γγίζομεν τω̑ θεω̑

מֵדֵּם גֵּיר לָא גּמַר נָמֻוסָא עַל דֵּין חלָפַוהי סַברָא דַּמיַתַּר מֵנֵה דּבֵה מֵתקַרבִינַן לַאלָהָא׃

[(19) Hebr 07, 20]

וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה לֹא הָיָה בְּלִי שְׁבוּעָה -

וּבַאֲשֶׁר יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה לְכֹהֵן מִבְּלִי שְׁבוּעָה:

A to i podlé toho, že ne bez přísahy jest uvedena.

A navíc se to nestalo bez přísahy. Levité se totiž stávali kněžími bez Boží přísahy.

καὶ καθ῾ ο῞σον ου᾿ χωρὶς ὁρκωμοσίας οἱ μὲν γὰρ χωρὶς ὁρκωμοσίας ει᾿σὶν ἱερει̑ς γεγονότες

ושַׁררֵה לַן בּמַומָתָא׃

[(19) Hebr 07, 21]

אָמְנָם הַלָּלוּ הָיוּ לְכֹהֲנִים בְּלִי שְׁבוּעָה, אַךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה, עַל־יְדֵי הָאוֹמֵר לוֹ, "נִשְׁבַּע יהוה וְלֹא יִנָּחֵם, אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק" -

כִּי הֵמָּה הָיוּ לְכֹהֲנִים מִבְּלִי שְׁבוּעָה וְזֶה בִּשְׁבוּעָה עַל-פִּי הָאֹמֵר אֵלָיו נִשְׁבַּע יְהוָֺה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה-כֹהֵן לְעוֺלָם עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק:

Nebo onino bez přísahy kněžími učiněni bývali, tento pak s přísahou, skrze toho, kterýž řekl k němu: Přisáhl Pán, a nebudeť toho litovati: Ty jsi kněz na věky podlé řádu Melchisedechova.

Ježíš však se jím stal s přísahou; vždyť mu bylo řečeno: ‚Hospodin(x) přísahal a nebude toho litovat: Ty jsi kněz navěky(y).‘ (x) ř: Pán (y) var: + podle řádu Melchisedechova ([Žalmy 110:4])

ὁ δὲ μετὰ ὁρκωμοσίας διὰ του̑ λέγοντος πρὸς αυ᾿τόν ω῎μοσεν κύριος καὶ ου᾿ μεταμεληθήσεται σὺ ἱερεὺς ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

הָנֻון גֵּיר דּלָא מַומָתָא הוַו כֻּומרֵא הָנָא דֵּין בּמַומָתָא אַיך דֵּאמַר לֵה בּיַד דַּוִיד דִּימָא מָריָא ולָא נדַגֵּל דַּאנתּ הֻו כֻּומרָא לעָלַם בַּדמֻותֵה דּמַלכִּיזדֵק׃

[(19) Hebr 07, 22]

כָּךְ גַּם טוֹבָה יוֹתֵר הַבְּרִית אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ נִהְיָה עָרֵב לָהּ.

אֲשֶׁר לָזֹאת יֵשׁוּעַ הוּא הָעֵרָבוֺן לַבְּרִית הַטּוֺבָה מִן-הָרִאשֹׁנָה:

Podlé čehož lepší smlouvy prostředníkem učiněn jest Ježíš.

Proto se Ježíš stal ručitelem lepší smlouvy. ([Lukáš 22:20; Židům 8:6-Židům 8:10])

κατὰ τοσου̑το καὶ κρείττονος διαθήκης γέγονεν ε῎γγυος ᾽Ιησου̑ς

הָנָא כֻּלֵה מיַתּרָא דִּיַתִקִא הָדֵא דַּהוָא בָּה עַרָבָא יֵשֻׁוע׃

[(19) Hebr 07, 23]

וְרַבִּים הָיוּ לְכֹהֲנִים, כִּי הַמָּוֶת מְנָעָם מִלְּהַמְשִׁיךְ בַּכְּהֻנָה.

וְרַבִּים הָיוּ כֹהֲנֶיהָ הָהֵם כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת לָעַד מִפְּנֵי הַמָּוֶת:

A také onino mnozí bývali kněží, proto že smrt bránila jim vždycky trvati;

A dále: Levitských kněží muselo být mnoho, protože umírali a nemohli sloužit trvale.

καὶ οἱ μὲν πλείονές ει᾿σιν γεγονότες ἱερει̑ς διὰ τὸ θανάτω κωλύεσθαι παραμένειν

והָנֻון הוַו כֻּומרֵא סַגִּיֵאא מֵטֻל דּמָיתִּין הוַו ולָא מֵשׁתַּבקִין הוַו דַּנקַוֻון׃

[(19) Hebr 07, 24]

אֲבָל זֶה, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִשְׁאָר לְעוֹלָם, יֵשׁ לוֹ כְּהֻנָּה שֶׁאֵינֶנָּה עוֹבֶרֶת.

וְזֶה יַעַן כִּי יֵשֵׁב לְעוֺלָם גַּם-כְּהֻנָּתוֺ לֹא תַעֲבֹר מִמֶּנּוּ:

Ale tento poněvadž zůstává na věky, věčné má kněžství.

Ježíšovo kněžství však nepřechází na jiného, neboť on zůstává navěky. ([2 Samuelova 7:16; Lukáš 1:33; Židům 13:8])

ὁ δὲ διὰ τὸ μένειν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να α᾿παράβατον ε῎χει τὴν ἱερωσύνην

הָנָא דֵּין מֵטֻל דַּלעָלַם קַיָם לָא עָברָא כֻּומרֻותֵה׃

[(19) Hebr 07, 25]

לָכֵן הוּא גַּם יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ לָנֶצַח אֶת הַבָּאִים לֵאלֹהִים דַּרְכּוֹ, כִּי חַי הוּא תָּמִיד כְּדֵי לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם.

וּבַעֲבוּר זֹאת רַב הוּא לְהוֺשִׁיעַ תְּשׁוּעַת נֶצַח לְכָל-הַבָּאִים עַל-יָדוֺ לֵאלֹהִים כִּי הוּא חַי לָנֶצַח לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם:

A protož i dokonale spasiti může ty, kteříž přistupují skrze něho k Bohu, vždycky jsa živ k orodování za ně.

Proto přináší dokonalé spasení těm, kdo skrze něho přistupují k Bohu; je stále živ a přimlouvá se za ně. ([Zjevení Janovo 1:18; Římanům 8:34])

ο῞θεν καὶ σώζειν ει᾿ς τὸ παντελὲς δύναται τοὺς προσερχομένους δι῾ αυ᾿του̑ τω̑ θεω̑ πάντοτε ζω̑ν ει᾿ς τὸ ε᾿ντυγχάνειν ὑπὲρ αυ᾿τω̑ν

ומֵשׁכַּח למַחָיֻו לעָלַם לַאילֵין דּמֵתקַרבִין בִּאידֵה לַאלָהָא חַי הֻו גֵּיר בּכֻלזבַן ומַסֵק צלֻותָא חלָפַיהֻון׃

[(19) Hebr 07, 26]

אָכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל כָּזֶה יָאֶה לָנוּ - קָדוֹשׁ, תָּמִים, טָהוֹר, נִבְדָּל מֵחוֹטְאִים וְנִשָֹא מֵעַל הַשָּׁמַיִם,

כִּי טוֺב לָנוּ כֹהֵן גָּדוֺל קָדוֺשׁ כָּמוֺהוּ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לְבָב נִבְדָּל מֵחַטָּאִים וְנִ׹ָּׂא מֵעַל הַשָּׁמָיִם:

Takovéhoť zajisté nám slušelo míti nejvyššího kněze {biskupa}, svatého, nevinného, nepoškvrněného, odděleného od hříšníků, a kterýž by vyšší nad nebesa učiněn byl,

To je ten velekněz, jakého jsme potřebovali: svatý, nevinný, neposkvrněný, oddělený od hříšníků a vyvýšený nad nebesa, ([Židům 4:14; 1 Petrův 2:22])

τοιου̑τος γὰρ ἡμι̑ν καὶ ε῎πρεπεν α᾿ρχιερεύς ο῞σιος α῎κακος α᾿μίαντος κεχωρισμένος α᾿πὸ τω̑ν ἁμαρτωλω̑ν καὶ ὑψηλότερος τω̑ν ου᾿ρανω̑ν γενόμενος

דַּאיך הָנָא גֵּיר כֻּומרָא אָף זָדֵק הוָא לַן דַּכיָא דּלָא בִּישֻׁו וַדלָא טֻולשָׁא דּפַרִיק מֵן חטָהֵא וַמרַיַם לעֵל מֵן שׁמַיָא׃

[(19) Hebr 07, 27]

אֲשֶׁר אֵינוֹ צָרִיךְ יוֹם יוֹם, כַּכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, תְּחִלָּה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל חֲטָאָיו וְאַחֲרֵי כֵן עַל חֲטָאֵי הָעָם; כִּי זֹאת עָשָׂה אַחַת וּלְתָמִיד בְּהַקְרִיבוֹ אֶת עַצְמוֹ.

אֲשֶׁר אֵין-לוֺ חֹק יוֺם יוֺם כַּכֹּהֲנִים הַגְּדוֺלִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּתְּחִלָּה עַל-חַטַּאת נַפְשׁוֺ וְאַחֲרֵי-כֵן בְּעַד הָעָם כִּי הִשְׁלִים אֶת-זֹאת בְּפַעַם אַחַת בְּהַקְרִיב אֶת-נַפְשׁוֺ:

Kterýž by nepotřeboval na každý den, jako onino kněží, nejprv za své vlastní hříchy oběti obětovati, potom za lid. Nebo učinil to jednou, samého sebe obětovav.

který nemusí jako dřívější velekněží denně přinášet oběti napřed za vlastní hříchy a pak teprve za hříchy lidu. Ježíš to učinil jednou provždy, když obětoval sebe sama. ([Židům 5:3; Leviticus 9:7 Leviticus 16:6])

ο῍ς ου᾿κ ε῎χει καθ῾ ἡμέραν α᾿νάγκην ω῞σπερ οἱ α᾿ρχιερει̑ς πρότερον ὑπὲρ τω̑ν ι᾿δίων ἁμαρτιω̑ν θυσίας α᾿ναφέρειν ε῎πειτα τω̑ν του̑ λαου̑ του̑το γὰρ ε᾿ποίησεν ε᾿φάπαξ ἑαυτὸν α᾿νενέγκας

ולַיתּ לֵה אֻולצָנָא כֻּליֻום אַיך רַבַּי כֻּומרֵא דּלֻוקדַם חלָף חטָהַוהי נקַרֵב דֵּבחֵא והָידֵּין חלָף עַמָא הָדֵא גֵּיר עַבדָּה חדָא זבַן בּנַפשֵׁה דּקַרֵב׃

[(19) Hebr 07, 28]

הֵן הַתּוֹרָה מִנְּתָה בְּנֵי אָדָם חֲלָשִׁים לְתַפְקִיד שֶׁל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, אַךְ דְּבַר הַשְּׁבוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַחַר הַתּוֹרָה הֶעֱמִיד אֶת הַבֵּן אֲשֶׁר הֻשְׁלַם לְעוֹלָם.

כִּי הַתּוֺרָה הֵקִימָה אֲנָשִׁים לְכֹהֲנִים גְּדוֺלִים אֲשֶׁר רִפְיוֺנָם בָּם אַךְ דְּבַר-הַשְּׁבוּעָה אַחֲרֵי הַתּוֺרָה הֵקִים אֶת-הַבֵּן אֲשֶׁר נַעֲלֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת נֶצַח:

Zákon zajisté lidi mající nedostatky ustavoval za nejvyšší kněží {biskupy}, ale slovo přísežné, kteréž se stalo po zákonu, ustanovilo Syna dokonalého na věky.

Zákon totiž ustanovuje za velekněze lidi, podléhající slabosti, ale slovo přísahy, dané až po zákonu, ustanovuje Syna navěky dokonalého. ([Židům 5:1; Žalmy 2:7 Žalmy 110:4])

ὁ νόμος γὰρ α᾿νθρὼπους καθίστησιν α᾿ρχιερει̑ς ε῎χοντας α᾿σθένειαν ὁ λόγος δὲ τη̑ς ὁρκωμοσίας τη̑ς μετὰ τὸν νόμον υἱὸν ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να τετελειωμένον

נָמֻוסָא גֵּיר בּנַינָשָׁא הֻו כּרִיהֵא מקִים כֻּומרֵא מֵלתָא דֵּין דּמַומָתָא דַּהוָת בָּתַר נָמֻוסָא בּרָא גּמִירָא לעָלַם סּ סּ׃

[(19) Hebr 08, 01]

עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ הוּא: יֵשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל הַיּוֹשֵׁב לִימִין כִּסֵּא הַגְּדֻלָּה בַּשָּׁמַיִם,

סוֺף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע יֶשׁ-לָנוּ כֹהֵן גָּדוֺל הַיֹּשֵׁב לִימִין כִּסֵּא הַכָּבוֺד בַּשָּׁמָיִם:

Ale summa toho mluvení jest, že takového máme nejvyššího kněze {biskupa}, kterýž se posadil na pravici trůnu velebnosti v nebesích.

Z toho, co bylo řečeno, plyne: máme velekněze, který usedl po pravici Božího trůnu ([Žalmy 110:1; Efezským 1:20; Židům 4:14])

κεφάλαιον δὲ ε᾿πὶ τοι̑ς λεγομένοις τοιου̑τον ε῎χομεν α᾿ρχιερέα ο῍ς ε᾿κάθισεν ε᾿ν δεξια̑ του̑ θρόνου τη̑ς μεγαλωσύνης ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς

רִישָׁא דֵּין דּכֻלהֵין אִית לַן רַבּ כֻּומרֵא אַינָא דִּיתֵב מֵן יַמִינָא דּכֻורסיָא דּרַבֻּותָא בַּשׁמַיָא׃

[(19) Hebr 08, 02]

וְהוּא מְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וּבַמִּשְׁכָּן הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר כּוֹנֵן יהוה וְלֹא אָדָם.

מְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וּבְמִשְׁכָּן אֱמֶת אֲשֶׁר הֶאֱהִיל יְהוָֺה וְלֹא אָדָם:

Služebník jsa svatyně, a pravého toho stánku, kterýž Pán vzdělal, a ne člověk.

v nebesích jako služebník pravé svatyně a stánku, který zřídil sám Hospodin(z), a nikoli člověk. (z) ř: Pán (podobně Židům 8:8 Židům 8:9 Židům 8:10)

τω̑ν ἁγίων λειτουργὸς καὶ τη̑ς σκηνη̑ς τη̑ς α᾿ληθινη̑ς η῍ν ε῎πηξεν ὁ κύριος ου᾿κ α῎νθρωπος

וַהוָא משַׁמשָׁנָא דּבֵית קֻודשָׁא וַדמַשׁכּנָא דַּשׁרָרָא הַו דַּקבַע אַלָהָא ולָא בַּרנָשָׁא׃

[(19) Hebr 08, 03]

כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל תַּפְקִידוֹ לְהַקְרִיב מְנָחוֹת וּזְבָחִים; לָכֵן צָרִיךְ שֶׁגַּם זֶה יִהְיֶה לוֹ מַה לְּהַקְרִיב.

וְכָל-כֹּהֵן גָּדוֺל יָעֳמַד לְהַקְרִיב מִנְחָה וָזָבַח וְעַל-כֵּן נָכוֺן לִהְיוֺת גַּם-לוֺ קָרְבָּן אֲשֶׁר יַקְרִיב:

Všeliký zajisté nejvyšší kněz {biskup} k obětování darů a obětí bývá ustanoven, a protož potřebí bylo, aby i tento měl, co by obětoval.

Každý velekněz bývá ustanoven k tomu, aby přinášel dary a oběti; proto musel i Ježíš nutně přinést oběť.

πα̑ς γὰρ α᾿ρχιερεὺς ει᾿ς τὸ προσφέρειν δω̑ρά τε καὶ θυσίας καθίσταται ο῞θεν α᾿ναγκαι̑ον ε῎χειν τι καὶ του̑τον ο῍ προσενέγκη

כֻּל רַבּ כֻּומרֵא גֵּיר דּקָאֵם דַּנקַרֵב קֻורבָּנֵא ודֵבחֵא מֵטֻל הָנָא זָדקָא הוָת אָף להָנָא דּנֵהוֵא אִית לֵה מֵדֵּם דַּנקַרֵב׃

[(19) Hebr 08, 04]

אִלּוּ הָיָה בָּאָרֶץ לֹא הָיָה כֹּהֵן, כִּי יֵשׁ פֹּה כֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים מְנָחוֹת לְפִי הַתּוֹרָה

וְאִלּוּ הָיָה בָאָרֶץ לֹא הָיָה כֹהֵן מִפְּנֵי הַכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים כָּל-קָרְבָּן כַּתּוֺרָה:

Nebo kdyby byl na zemi, aniž by knězem byl, když by zůstávali ti kněží, kteříž obětují dary podlé zákona,

Na zemi by nemohl být knězem, protože zde už byli kněží, kteří přinášeli dary podle zákona.

ει᾿ μὲν ου῏ν η῟ν ε᾿πὶ γη̑ς ου᾿δ῾ α῍ν η῟ν ἱερεύς ο῎ντων τω̑ν προσφερόντων κατὰ νόμον τὰ δω̑ρα

וֵאלֻו בַּארעָא הוָא אָפלָא כֻּומרָא הָוֵא הוָא מֵטֻל דִּאיתַיהֻון הוַו כֻּומרֵא דַּמקַרבִין הוַו קֻורבָּנֵא אַיך דַּבנָמֻוסָא׃

[(19) Hebr 08, 05]

וּמְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ לְפִי תַּבְנִית וְצֵל שֶׁל הַדְּבָרִים הַשְּׁמֵימִיִּים, כְּפִי שֶׁצֻּוָּה מֹשֶׁה בְּבוֹאוֹ לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן; הֵן אָמַר אֵלָיו, "רְאֵה וַעֲשֵׂה הַכֹּל כְּתַבְנִית אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר."

הַמְכַהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר הוּא דְמוּת וְצֵל לַאֲשֶׁר בַּמָּרוֺם כַּאֲשֶׁר צֻוָּה משֶׁה מִפִּי אֱלֹהִים בַּעֲשׁתוֺ וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן כִּי אָמַר רְאֵה וַעֲשֵׂה כֹל כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר:

Sloužíce podobenství a stínu nebeských věcí, jakož Mojžíšovi od Boha řečeno bylo, když dokonávati měl stánek: Hlediž, prý, abys udělal všecko ku podobenství, kteréžť jest ukázáno na této hoře.

Ti však sloužili ve svatyni, která je jen náznakem a stínem svatyně nebeské. Vždyť Bůh uložil Mojžíšovi, když měl zřídit stánek: ‚Hleď, ať uděláš vše podle vzoru, který ti byl ukázán na hoře.‘ ([Židům 9:23 Židům 10:1; Koloským 2:17; Exodus 25:40])

οι῞τινες ὑποδείγματι καὶ σκια̑ λατρεύουσιν τω̑ν ε᾿πουρανίων καθώς κεχρημάτισται Μωϋση̑ς μέλλων ε᾿πιτελει̑ν τὴν σκηνήν ο῞ρα γάρ φησίν ποιήσεις πάντα κατὰ τὸν τύπον τὸν δειχθέντα σοι ε᾿ν τω̑ ο῎ρει

הָנֻון דַּמשַׁמשִׁין לַדמֻותָא וַלטֵלָניָתָא דּהָלֵין דּבַשׁמַיָא אַיך דֵּאתֵאמַר למֻושֵׁא כַּד עָבֵד הוָא מַשׁכּנָא דַּחזִי וַעבֵד כֻּלמֵדֵּם בַּדמֻותָא הָי דֵּאתחַזיַת לָך בּטֻורָא׃

[(19) Hebr 08, 06]

וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ הִשִֹיג כְּהֻנָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית מְעֻלָּה יוֹתֵר אֲשֶׁר נוֹסְדָה עַל הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר.

וְעַתָּה הוּא לָקַח-לוֺ כְהֻנָּה נִשְׂגָּבָה מִזֹּאת כַּאֲשֶׁר גַּם-הַבְּרִית אֲשֶׁר הוּא לְמֵלִיץ לָהּ נִשְׂגָּבָה מִן-הָרִאשֹׁנָה וּנְתוּנָה עֲלֵי-הַבְטָחוֺת טוֺבוֺת מִן-הָרִאשֹׁנוֺת:

Nyní pak tím důstojnějšího došel úřadu, čímž i lepší smlouvy prostředníkem jest, kterážto lepšími zaslíbeními jest utvrzena.

Avšak Ježíš dosáhl vznešenější služby, právě tak jako je prostředníkem vyšší smlouvy, založené na lepších zaslíbeních. ([Židům 7:22 Židům 9:15])

νυνὶ δὲ διαφορωτέρας τέτυχεν λειτουργίας ο῞σω καὶ κρείττονός ε᾿στιν διαθήκης μεσίτης η῞τις ε᾿πὶ κρείττοσιν ε᾿παγγελίαις νενομοθέτηται

הָשָׁא דֵּין תֵּשׁמֵשׁתָּא דַּמיַתּרָא מֵן הָי קַבֵּל יֵשֻׁוע משִׁיחָא אַכמָא דַּמיַתּרָא אָף דִּיַתִיקִא הָי דַּעבִיד בָּה מֵצעָיָא וַבשֻׁוודָּיֵא דַּמיַתּרִין מֵן דּהָי אֵתיַהבַּת׃

[(19) Hebr 08, 07]

אִלּוּ הָיְתָה הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה נִדְרָשׁ מָקוֹם לַשְּׁנִיָּה.

כִּי לוּ הָיְתָה הַבְּרִית הָרִאשֹׁנָה בְלִי חֶסְרוֺן הֲלֹא לֹא-יְבֻקַּשׁ מָקוֺם לִשְׁנִיָּה:

Nebo kdyby ona první byla bez úhony, nebylo by hledáno místa druhé.

Kdyby totiž ta první smlouva byla bez vady, nebylo by třeba připravovat druhou.

ει᾿ γὰρ ἡ πρὼτη ε᾿κείνη η῟ν α῎μεμπτος ου᾿κ α῍ν δευτέρας ε᾿ζητει̑το τόπος

אֵלֻו גֵּיר אִיתֵיה הוָת קַדמָיתָּא דּלָא רֵשׁיָן לַיתּ הוָא אַתרָא להָדֵא דּתַרתֵּין׃

[(19) Hebr 08, 08]

הֲלֹא בְּהוֹכִיחוֹ אוֹתָם הוּא אוֹמֵר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יהוה, וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה;

אַךְ בִּמְצֹא חֶסְרוֺן אָמַר אֲלֵיהֶם הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָֺה וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה:

Nebo obviňuje Židy, dí: Aj, dnové jdou, praví Pán, v nichž vejdu s domem Izraelským a s domem Judským v smlouvu novou.

Ale když Bůh kárá svůj lid, říká: ‚Hle, přicházejí dny, praví Hospodin, kdy s domem izraelským i s domem judským uzavřu smlouvu novou, ([Jeremjáš 31:31-Jeremjáš 31:34 Matouš 28:28; 1 Korintským 11:25])

μεμφόμενος γὰρ αυ᾿τοὺς λέγει ι᾿δοὺ ἡμέραι ε῎ρχονται λέγει κύριος καὶ συντελέσω ε᾿πὶ τὸν οι῏κον ᾽Ισραὴλ καὶ ε᾿πὶ τὸν οι῏κον ᾽Ιούδα διαθήκην καινήν

רָשֵׁא להֻון גֵּיר וֵאמַר דּהָא יַומָתָא אָתֵין אָמַר מָריָא וֵאגמֻור עַל בַּיתָּא דּבֵית אִיסרָיֵל ועַל בַּיתָּא דּבֵית יִהֻודָא דִּיַתִקִא חדַתָא׃

[(19) Hebr 08, 09]

לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּחַלְתִּי בָם, נְאֻם־יהוה.

לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֺתָם בְּיוֺם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֺצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּחַלְתִּי בָם נְאֻם-יְהוָֺה:

Ne podlé smlouvy té, kterouž jsem učinil s otci jejich v ten den, když jsem je vzal za ruku jejich, abych je vyvedl z země Egyptské. Nebo oni nezůstali v té smlouvě mé, a já opustil jsem je, praví Pán.

ne jako byla ta smlouva, kterou jsem uzavřel s jejich otci v den, kdy jsem je vzal za ruku, abych je vyvedl ze země egyptské. Neboť oni nezůstali v mé smlouvě, a já jsem se jich zřekl, praví Hospodin. ([Exodus 19:5-Exodus 19:6])

ου᾿ κατὰ τὴν διαθήκην η῍ν ε᾿ποίησα τοι̑ς πατράσιν αυ᾿τω̑ν ε᾿ν ἡμέρα ε᾿πιλαβομένου μου τη̑ς χειρὸς αυ᾿τω̑ν ε᾿ξαγαγει̑ν αυ᾿τοὺς ε᾿κ γη̑ς Αι᾿γύπτου ο῞τι αυ᾿τοὶ ου᾿κ ε᾿νέμειναν ε᾿ν τη̑ διαθήκη μου κα᾿γώ η᾿μέλησα αυ᾿τω̑ν λέγει κύριος

לָא אַיך הָי דִּיַתִקִא דּיֵהבֵּת לַאבָהַיהֻון בּיַומָא דֵּאחדֵּת בִּאידהֻון וַאפּקֵת אֵנֻון מֵן אַרעָא דּמֵצרֵין מֵטֻל דּהֵנֻון לָא קַוִיו בּדִיַתִקִא דִּילי אָף אֵנָא בּסִית בּהֻון אֵמַר מָריָא׃

[(19) Hebr 08, 10]

כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יהוה: נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם,

כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם-יְהוָֺה נָתַתִּי אֶת-תּוֺרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם:

Protož tatoť jest smlouva, v kterouž vejdu s domem Izraelským po těch dnech, praví Pán: Dám, zákony své v mysl jejich, a na srdcích jejich napíši je, a budu jejich Bohem, a oni budou mým lidem.

A toto je smlouva, kterou uzavřu s domem izraelským po oněch dnech, praví Hospodin: Dám své zákony do jejich mysli a napíšu jim je na srdce. Budu jim Bohem a oni budou mým lidem. ([Židům 10:16; 2 Korintským 6:16])

ο῞τι αυ῞τη ἡ διαθήκη η῍ν διαθήσομαι τω̑ οι῎κω ᾽Ισραὴλ μετὰ τὰς ἡμέρας ε᾿κείνας λέγει κύριος διδοὺς νόμους μου ει᾿ς τὴν διάνοιαν αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿πὶ καρδίας αυ᾿τω̑ν ε᾿πιγράψω αυ᾿τούς καὶ ε῎σομαι αυ᾿τοι̑ς ει᾿ς θεὸν καὶ αυ᾿τοὶ ε῎σονταί μοι ει᾿ς λαόν

הָדֵא דֵּין דִּיַתִקִא דֵּאתֵּל לבַיתָּא דּבֵית אִיסרָיֵל בָּתַר יַומָתָא הָנֻון אָמַר מָריָא אֵתּלִיוהי לנָמֻוסי בּמַדּעַיהֻון ועַל לֵבַּוָתהֻון אֵכתּבִיוהי וֵאהוֵא להֻון אֵנָא אַלָהָא והֵנֻון נֵהוֻון לִי עַמָא׃

[(19) Hebr 08, 11]

וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיוּ לֵאמֹר, דְּעוּ אֶת יהוה; כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם.

וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֺד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת-יְהוָֺה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֺלָם:

A nebudouť učiti jeden každý bližního svého, a jeden každý bratra svého, říkajíce: Poznej Pána, proto že mne všickni znáti budou, od nejmenšího z nich až do největšího z nich.

Pak už nebude učit druh druha a bratr bratra a nebude vybízet: ‚Poznej Pána,‘ protože mě budou znát všichni, od nejmenšího až po největšího.

καὶ ου᾿ μὴ διδάξωσιν ε῞καστος τὸν πολίτην αυ᾿του̑ καὶ ε῞καστος τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ λέγων γνω̑θι τὸν κύριον ο῞τι πάντες ει᾿δήσουσίν με α᾿πὸ μικρου̑ ε῞ως μεγάλου αυ᾿τω̑ν

ולָא נַלֵף אנָשׁ לבַר מדִינתֵּה אָפלָא לַאחֻוהי ונִאמַר דּדַע למָריָא מֵטֻל דּכֻלהֻון נֵדּעֻונָני מֵן זעֻורהֻון וַעדַמָא לקַשִׁישׁהֻון׃

[(19) Hebr 08, 12]

כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד."

כִּי אֶסְלַח לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם וּלְפִשְׁעֵיהֶם לֹא אֶזְכָּר-עוֺד:

Nebo milostiv budu nepravostem jejich, a na hříchy jejich, ani na nepravosti jejich nikoli nezpomenu více.

Slituji se nad jejich nepravostmi a na jejich hříchy už nevzpomenu.‘

ο῞τι ι῞λεως ε῎σομαι ται̑ς α᾿δικίαις αυ᾿τω̑ν καὶ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν αυ᾿τω̑ν ου᾿ μὴ μνησθω̑ ε῎τι

וֵאחַסֵא אֵנֻון מֵן עַולהֻון וַחטָהַיהֻון תֻּוב לָא אֵתּדּכַר להֻון׃

[(19) Hebr 08, 13]

הִנֵּה בְּאָמְרוֹ בְּרִית חֲדָשָׁה יִשֵּׁן אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמַה שֶּׁנוֹשָׁן וּמַזְקִין קָרוֹב לַחֲלֹף.

בְּאָמְרוֺ בְּרִית חֲדָשָׁה בִּלָּה אֶת-הָרִאשֹׁנָה וְהַבָּלָה וְהַנּוֺשֶׁנֶת קָרוֺב קִצָּהּ:

A kdyžť praví o nové, tedy pokládá první za vetchou; což pak vetší a schází, blízké jest zahynutí.

Když Bůh mluví o nové smlouvě, říká tím, že první je zastaralá. Co je zastaralé a vetché, blíží se zániku. ([2 Korintským 5:17; Zjevení Janovo 21:4-Zjevení Janovo 21:5])

ε᾿ν τω̑ λέγειν καινὴν πεπαλαίωκεν τὴν πρὼτην τὸ δὲ παλαιούμενον καὶ γηράσκον ε᾿γγὺς α᾿φανισμου̑

בּהָי דֵּאמַר חדַתָא לקַדמָיתָּא אַעתּקָה וַאינָא דַּעתֵק וַסֵאב קַרִיב הֻו לַחבָלָא׃ ס

[(19) Hebr 09, 01]

וּבְכֵן לַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ גַּם דִּינֵי עֲבוֹדָה וְגַם מִקְדָּשׁ גַּשְׁמִי בָּאָרֶץ;

אוּלָם גַּם-הַבְּרִית הָרִאשֹׁנָה הָיוּ לָהּ חֻקֵּי עֲבוֺדַת-אֵל וּמִקְדַּשׁ מַטָּה בָּאָרֶץ:

Mělať pak i první ona smlouva nařízené služby a svatyni světskou.

I ta první smlouva měla ovšem bohoslužebný řád i posvátné místo, ale pozemské.

ει῏χε μὲν ου῏ν καὶ ἡ πρὼτη δικαιὼματα λατρείας τό τε α῞γιον κοσμικόν

בּקַדמָיתָּא דֵּין אִית הוָא בָּה פֻּוקָדֵא דּתֵשׁמֵשׁתָּא ובֵית קֻודשָׁא עָלמָנָיָא׃

[(19) Hebr 09, 02]

כִּי הוּקַם מִשְׁכָּן חִיצוֹן אֲשֶׁר בּוֹ הַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְהוּא נִקְרָא קֹדֶשׁ.

כִּי נַעֲשָׂה הַמִשְׁכָּן הַחִיצוֺן אֲשֶׁר שָׁם הַמְּנוֺרָה וְהַשֻּׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים וְהוּא נִקְרָא קֹדֶשׁ:

Nebo udělán byl stánek první, v kterémž byl svícen, a stůl, a posvátní chlebové, a ten sloul svatyně.

To byl stánek, v jehož přední části, zvané svatyně, byly svícny a stůl na předložené chleby. ([Exodus 26:1 Exodus 25:30-Exodus 25:31])

σκηνὴ γὰρ κατεσκευάσθη ἡ πρὼτη ε᾿ν η῟ η῞ τε λυχνία καὶ ἡ τράπεζα καὶ ἡ πρόθεσις τω̑ν α῎ρτων η῞τις λέγεται α῞για

מַשׁכּנָא גֵּיר קַדמָיָא דֵּאתעבֵד אִית הוָא בֵּה מנָרתָּא ופָתֻורָא וַלחֵם אַפֵּא ומֵתקרֵא הוָא בֵּית־קֻודשָׁא׃

[(19) Hebr 09, 03]

וּמִבֵּית לַפָּרֹכֶת הַשְּׁנִיָּה מִשְׁכָּן הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים

וּמִבֵּית לַפָּרֹכֶת מִשְׁכָּן הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:

Za druhou pak oponou byl stánek, kterýž sloul svatyně svatých,

Za oponou byla druhá část stánku, nazývaná nejsvětější svatyně. ([Exodus 26:33; Matouš 27:51-Matouš 27:52])

μετὰ δὲ τὸ δεύτερον καταπέτασμα σκηνὴ ἡ λεγομένη α῞για ἁγίων

מַשׁכּנָא דֵּין גַּוָיָא דַּלגַו מֵן אַפַּי תַּרעָא דַּתרֵין מֵתקרֵא הוָא קדֻושׁ קֻודשֵׁא׃

[(19) Hebr 09, 04]

וּבוֹ מִזְבַּח זָהָב לִקְטֹרֶת וַאֲרוֹן הַבְּרִית הַמְצֻפֶּה זָהָב סָבִיב. וּבָאָרוֹן צִנְצֶנֶת זָהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכָהּ, מַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח, וְלוּחוֹת הַבְּרִית;

שָׁם מַחְתַּת הַזָּהָב וַאֲרוֺן הַבְּרִית מְצֻפֶּה זָהָב סָבִיב וְצִנְצֶנֶת זָהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֺכָהּ וּמַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח וְלוּחֹת הַבְּרִית:

Zlatou maje kadidlnici, a truhlu smlouvy, všudy obloženou zlatem, kdežto bylo věderce zlaté, mající v sobě mannu, a hůl Aronova, kteráž byla zkvetla, a dsky zákona,

Tam byl zlatý kadidlový oltář, truhla smlouvy, ze všech stran krytá zlatem, v ní pak byla zlatá nádoba s manou, Áronova hůl, která se kdysi zazelenala, a desky smlouvy. ([Exodus 25:10 Exodus 25:16 Exodus 16:33])

χρυσου̑ν ε῎χουσα θυμιατήριον καὶ τὴν κιβωτὸν τη̑ς διαθήκης περικεκαλυμμένην πάντοθεν χρυσίω ε᾿ν η῟ στάμνος χρυση̑ ε῎χουσα τὸ μάννα καὶ ἡ ρ᾿άβδος ᾽Ααρών ἡ βλαστήσασα καὶ αἱ πλάκες τη̑ς διαθήκης

וִאית הוָא בֵּה בֵּית בֵּסמֵא דּדַהבָא וקִבֻותָא דּדִיַתִקִא דַּקרִימָא כֻּלָה בּדַהבָא וִאית בָּה קֵסטָא דּדַהבָא הָי דִּאית הוָא בָּה מַננָא ושַׁבטָא דַּאהרֻון הַו דַּאפרַע ולֻוחֵא דּדִיַתִקִא׃

[(19) Hebr 09, 05]

ומִמַּעַל לוֹ כְּרוּבֵי הַכָּבוֹד הַסּוֹכְכִים עַל הַכַּפֹּרֶת. לֹא נְדַבֵּר כָּעֵת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם.

וּמִלְמַעְלָה כְּרוּבֵי הַכָּבוֺד סֹכְכִים עַל-הַכַּפֹּרֶת וְאֵין לָנוּ עַתָּה לְדַבֵּר עַל-כָּל-חֵלֶק וְחֵלֶק לְבַדּוֺ:

Nad truhlou pak cherubínové slávy, zastěňujíci slitovnici. O kterýchž věcech není potřebí nyní vypravovati o jedné každé obzvláštně.

Nad ní byli cherubové Boží slávy, kteří zastiňovali slitovnici(a). O tom teď není třeba dopodrobna mluvit. (a) víko truhly ([Exodus 25:17-Exodus 25:22 Exodus 26:34])

ὑπεράνω δὲ αυ᾿τη̑ς Χερουβὶν δόξης κατασκιάζοντα τὸ ἱλαστήριον περὶ ω῟ν ου᾿κ ε῎στιν νυ̑ν λέγειν κατὰ μέρος

וַלעֵל מֵנָה כּרֻובֵא דּשֻׁובחָא דּמַטלִין עַל חֻוסָיָא לָא הוָא דֵּין זַבנָא הו דּנִאמַר עַל חדָא חדָא מֵן הָלֵין דּהָכַנָא מַתקנָן הוַי׃

[(19) Hebr 09, 06]

בִּהְיוֹת כָּל אֵלֶּה עֲרוּכִים כָּךְ, נִכְנָסִים הַכֹּהֲנִים בִּקְבִיעוּת אֶל הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן לְמַלֵּא אֶת שֵׁרוּתָם.

וְכַאֲשֶׁר נַעֲשׂוּ אֵלֶּה בָּאוּ תָמִיד הַכֹּהֲנִים עֹבְדֵי עֲבֹדָה אֶל-הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֺן:

To pak když tak jest zřízeno, do prvního stánku vždycky vcházejí kněží, služby vykonávajíce,

Od té doby, kdy bylo všecko tak zařízeno, vcházeli stále do přední části stánku kněží a konali tam bohoslužbu. ([Numeri 18:3-Numeri 18:7])

τούτων δὲ ου῞τως κατεσκευασμένων ει᾿ς μὲν τὴν πρὼτην σκηνὴν διὰ παντὸς ει᾿σίασιν οἱ ἱερει̑ς τὰς λατρείας ε᾿πιτελου̑ντες

וַלמַשׁכּנָא בַּרָיָא בּכֻלזבַן עָאלִין הוַו כֻּומרֵא וַמשַׁלמִין הוַו תֵּשׁמֵשׁתּהֻון׃

[(19) Hebr 09, 07]

אֲבָל אֶל הַמִּשְׁכָּן הַפְּנִימִי נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, לֹא בְּלִי דָּם אֲשֶׁר הוּא מַקְרִיב בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד שִׁגְגוֹת הָעָם.

וְאֶל-הַפְּנִימִי בָּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל לְבַדּוֺ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה לֹא בִּבְלִי-דָם אֲשֶׁר הִזָּה לְכַפֵּר בַּעֲדוֺ וּבְעַד שִׁגְגוֺת הָעָם:

Do druhého pak jedinou v rok sám nejvyšší kněz {biskup}, ne bez krve, kterouž obětuje sám za sebe, i za lidské nevědomosti.

Do druhé části stánku vcházel jen jednou za rok sám velekněz, a to nikdy bez krve, kterou obětoval za sebe i za přestoupení lidu. ([Exodus 30:10; Leviticus 26:2-Leviticus 26:17])

ει᾿ς δὲ τὴν δευτέραν α῞παξ του̑ ε᾿νιαυτου̑ μόνος ὁ α᾿ρχιερεύς ου᾿ χωρὶς αι῞ματος ο῍ προσφέρει ὑπὲρ ἑαυτου̑ καὶ τω̑ν του̑ λαου̑ α᾿γνοημάτων

למַשׁכּנָא דֵּין דַּלגַו מֵנֵה חדָא הו בּשַׁנתָּא בַּלחֻודַוהי עָאֵל הוָא רַבּכֻּומרֵא בַּדמָא הַו דַּמקַרֵב הוָא חלָף נַפשֵׁה וַחלָף סַכלֻותֵה דּעַמָא׃

[(19) Hebr 09, 08]

בָּזֹאת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מוֹדִיעָה שֶׁהַדֶּרֶךְ אֶל הַקֹּדֶשׁ אֵינָהּ נִגְלֵית כָּל עוֹד הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן עוֹמֵד עַל מְכוֹנוֹ,

בְּזֹאת הוֺדִיעַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי עוֺד לֹא נִפְתַּח הַדֶּרֶךְ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כָּל-עוֺד הַמִשְׁכָּן הָרִאשׁוֺן עֹמֵד עַל-מְכוֺנוֺ:

Čímž Duch svatý ukazuje to, že ještě nebyla zjevena cesta k svatyni, dokudž první stánek trval.

Tím Duch svatý naznačuje, že ještě nebyla otevřena cesta do nejsvětější svatyně, pokud stála přední část stánku. ([Izajáš 35:8])

του̑το δηλου̑ντος του̑ πνεύματος του̑ ἁγίου μήπω πεφανερω̑σθαι τὴν τω̑ν ἁγίων ὁδὸν ε῎τι τη̑ς πρὼτης σκηνη̑ς ε᾿χούσης στάσιν

בּהָדֵא דֵּין מַודּעָא הוָת רֻוחָא דּקֻודשָׁא דּלָא אֵתגַּליַת עדַכִּיל אֻורחָא דּקַדִּישֵׁא כּמָא זַבנָא דִּאית הוָא קיָמָא למַשׁכּנָא קַדמָיָא׃

[(19) Hebr 09, 09]

וְזֶה מָשָׁל לַזְּמַן הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר מַקְרִיבִים מְנָחוֹת וּזְבָחִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִיא אֶת מְשָׁרֵת הַקֹּדֶשׁ לִידֵי שְׁלֵמוּת בְּמַצְפּוּנוֹ,

וְזֶה הוּא לְמשָׁל לַזְּמָן הַזֶּה בְּהַקְרִיבָם מִנְחָה וָזֶבַח אֲשֶׁר אֵין בָּם לְהָכִין לֵבָב שָׁלֵם אֶל-הָעֹבְדִים:

Kterýž byl podobenstvím na ten tehdejší čas, v němž darové a oběti se obětují, kteréž nemohou dokonalého v svědomí učiniti toho, kdož obětuje,

To bylo podobenstvím pro nynější čas, neboť dary a oběti, které se tam přinášely, nemohly dokonale očistit svědomí toho, kdo je obětuje; ([Galatským 3:21])

η῞τις παραβολὴ ει᾿ς τὸν καιρὸν τὸν ε᾿νεστηκότα καθ῾ η῍ν δω̑ρά τε καὶ θυσίαι προσφέρονται μὴ δυνάμεναι κατὰ συνείδησιν τελειω̑σαι τὸν λατρεύοντα

וִאיתַוהי הוָא מַתלָא הָנָא לזַבנָא הַו דּבֵה קֻורבָּנֵא ודֵבחֵא מֵתקַרבִין הוַו אַילֵין דּלָא מֵשׁכּחִין הוַו למֵגמַר תִּארתֵּה דּמַן דַּמקַרֵב להֻון׃

[(19) Hebr 09, 10]

וְשֶׁאֵינָם אֶלָּא כְּרוּכִים בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבְמִינֵי טְבִילוֹת - פִּקּוּדֵי־תּוֹרָה חִיצוֹנִיִּים אֲשֶׁר נִתְּנוּ עַד עֵת תִּקּוּן.

כִּי חֻקּוֺת הַגּוּף הֵם עִם-מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּטְבִילוֺת שֹׁנוֺת אֲשֶׁר נִתְּנוּ עַד-עֵת הַתִּקּוּן:

Toliko v pokrmích a v nápojích, a v rozličných umýváních a ospravedlňováních tělesných, až do času napravení, záležející.

jde jen o pokrmy, nápoje a různá omývání, tedy o vnější(b) předpisy, platné jen do nového uspořádání. (b) ř: tělesné ([Leviticus 11:2-Leviticus 11:47 Leviticus 15:8; Numeri 19:13; Koloským 2:16])

μόνον ε᾿πὶ βρὼμασιν καὶ πόμασιν καὶ διαφόροις βαπτισμοι̑ς δικαιὼματα σαρκὸς μέχρι καιρου̑ διορθὼσεως ε᾿πικείμενα

אֵלָא בּמֵאכלָא וַבמַשׁתּיָא בַּלחֻוד וַבמַעמֻודיָתָא דַּזנִין זנִין דִּאיתַיהֵין פֻּוקָדֵא דּבֵסרָא דּסִימִין עדַמָא לזַבנָא דּתֻורָצָא׃ ס

[(19) Hebr 09, 11]

אֲבָל הַמָּשִׁיחַ, בְּבוֹאוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל לַטּוֹבוֹת הָעֲתִידוֹת, עָבַר בְּמִשְׁכָּן גָּדוֹל וּמֻשְׁלָם יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם - כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לַבְּרִיאָה הַזֹּאת

אֲבָל בְּבֹא הַמָּשִׁיחַ לִהְיוֺת לְכֹהֵן גָּדוֺל עַל-הַטֹּבוֺת הָעֲתִידוֺת בַּמִּשְׁכָּן הַגָּדוֺל וְהַשָּׁלֵם אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַעֲשֶׂה יָדַיִם וְאֵינֶנּוּ מֵהַבְּרִיאָה הַלֵּזוּ:

Ale Kristus přišed, nejvyšší kněz {biskup} budoucího dobrého, skrze větší a dokonalejší stánek, ne rukou udělaný, to jest ne tohoto stavení,

Ale když přišel Kristus, velekněz, který nám přináší skutečné(c) dobro, neprošel stánkem zhotoveným rukama, to jest patřícím k tomuto světu, nýbrž stánkem větším a dokonalejším. (c) var: budoucí

Χριστὸς δὲ παραγενόμενος α᾿ρχιερεὺς τω̑ν γενομένων α᾿γαθω̑ν διὰ τη̑ς μείζονος καὶ τελειοτέρας σκηνη̑ς ου᾿ χειροποιήτου του̑τ῾ ε῎στιν ου᾿ ταύτης τη̑ς κτίσεως

משִׁיחָא דֵּין דֵּאתָא הוָא רַבּכֻּומרֵא דּטָבָתָא דַּסעַר ועַל למַשׁכּנָא רַבָּא וַמשַׁלמָנָא דּלָא עבִיד בִּאידַיָא ולָא הוָא מֵן הָלֵין בֵּריָתָא׃

[(19) Hebr 09, 12]

וּבְדָמוֹ הוּא, וְלֹא בְּדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים, נִכְנַס אַחַת וּלְתָמִיד אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִשִֹיג פְּדוּת עוֹלָמִים;

הוּא בָא פַעַם אַחַת אֶל-הַקֹּדֶשׁ לֹא בְדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים כִּי אִם-בְּדַם נַפְשׁוֺ וַיִּמְצָא פְּדוּת עוֺלָם:

Ani skrze krev kozlů a telat, ale skrze svou vlastní krev, všed jednou do svatyně, věčné vykoupení nalezl.

A nevešel do svatyně s krví kozlů a telat, ale jednou provždy dal svou vlastní krev, a tak nám získal věčné vykoupení. ([Leviticus 16:3 Leviticus 16:5; Izajáš 45:17; Židům 7:27])

ου᾿δὲ δι῾ αι῞ματος τράγων καὶ μόσχων διὰ δὲ του̑ ι᾿δίου αι῞ματος ει᾿ση̑λθεν ε᾿φάπαξ ει᾿ς τὰ α῞για αι᾿ωνίαν λύτρωσιν εὑράμενος

ולָא עַל בַּדמָא דּצִפרָיֵא וַדעֵגלֵא אֵלָא בַּדמָא דּנַפשֵׁה עַל חדָא זבַן לבֵית־מַקדּשָׁא וֵאשׁכַּח פֻּורקָנָא דַּלעָלַם׃

[(19) Hebr 09, 13]

שֶׁכֵּן אִם דַּם פָּרִים וּשְׂעִירִים וְאֵפֶר הַפָּרָה, בְּהִזָּרְקָם עַל הַטְּמֵאִים, יְקַדְּשׁוּ עַד כְּדֵי לְטַהֵר אֶת הַגּוּף,

וְאִם דַּם שְׂעִירִים וּפָרִים וְאֵפֶר הַפָּרָה זֹרַק עַל-הַטָּמֵא יְטַהֵר אֶת-בְּשָׂרוֺ וְיקַדְּשֵׁהוּ:

Nebo jestližeť krev býků a kozlů, a popel jalovice, pokropující poškvrněných, posvěcuje k očištění těla,

Jestliže již pokropení krví kozlů a býků a popel z jalovice posvěcuje poskvrněné a zevně(d) je očišťuje, (d) ř: jejich tělo ([Leviticus 16:14-Leviticus 16:15; Numeri 19:9 Numeri 19:17; Židům 10:4])

ει᾿ γὰρ τὸ αι῟μα τράγων καὶ ταύρων καὶ σποδὸς δαμάλεως ρ᾿αντίζουσα τοὺς κεκοινωμένους ἁγιάζει πρὸς τὴν τη̑ς σαρκὸς καθαρότητα

אֵן גֵּיר דּמָא דּצִפרָיֵא וַדעֵגלֵא וקֵטמָא דַּעגֵלתָּא מֵתרסֵס הוָא עַל אַילֵין דּמֵתּטַמִאין הוַו וַמקַדֵּשׁ להֻון לדֻוכָּיָא דּבֵסרהֻון׃

[(19) Hebr 09, 14]

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דָּמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הִקְרִיב עַצְמוֹ לֵאלֹהִים בְּרוּחַ עוֹלָמִים וּבְלֹא מוּם - יְטַהֵר אֶת מַצְפּוּנֵנוּ מִמַּעֲשֵׂי מָוֶת כְּדֵי שֶׁנַּעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים חַיִּים.

אַף כִּי-דַם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּרוּחַ עוֺלָם הִקְרִיב אֶת-נַפְשׁוֺ בִּבְלִי-מוּם לֵאלֹהִים יְטַהֵר אֶת-לִבְּכֶם מִן-מַעֲשִׂים אֲשֶׁר מָוֶת בָּם לַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהִים חַיִּים:

Čím více krev Kristova, kterýž skrze Ducha věčného samého sebe obětoval nepoškvrněného Bohu, očistí svědomí vaše od skutků mrtvých k sloužení Bohu živému?

čím více krev Kristova očistí naše(e) svědomí od mrtvých skutků k službě živému Bohu! Vždyť on přinesl sebe sama jako neposkvrněnou oběť Bohu mocí Ducha, který nepomíjí. (e) var: vaše ([1 Petrův 1:18-1 Petrův 1:19; 1 Janův 1:7; 1 Korintským 15:45; 1 Timoteovi 3:9; Židům 6:1])

πόσω μα̑λλον τὸ αι῟μα του̑ Χριστου̑ ο῍ς διὰ πνεύματος αι᾿ωνίου ἑαυτὸν προσήνεγκεν α῎μωμον τω̑ θεω̑ καθαριει̑ τὴν συνείδησιν ἡμω̑ν α᾿πὸ νεκρω̑ν ε῎ργων ει᾿ς τὸ λατρεύειν θεω̑ ζω̑ντι

כּמָא הָכִיל יַתִּירָאיִת דּמֵה דַּמשִׁיחָא דַּברֻוחָא דַּלעָלַם נַפשֵׁה קַרֵב דּלָא מֻום לַאלָהָא נדַכֵּא תִּארתַּן מֵן עבָדֵא מִיתֵא דַּנשַׁמֵשׁ לַאלָהָא חַיָא׃

[(19) Hebr 09, 15]

לָכֵן הוּא מְתַוֵּךְ לִבְרִית חֲדָשָׁה, וְעַל־יְדֵי כָּךְ - מֵאַחַר שֶׁמֵּת לִפְדוֹת מִן הַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בִּימֵי הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה - יְקַבְּלוּ הַמְקֹרָאִים אֶת נַחֲלַת עוֹלָם הַמֻּבְטַחַת.

בַּעֲבוּר זֹאת מַלְאָךְ מֵלִיץ הוּא לַבְּרִית הַחֲדָשָׁה וּמוֺתוֺ נִמְצָא לְכַפָּרַת הַפּשְׁעִים תַּחַת הַבְּרִית הָרִאשֹׁנָה לְמַעַן יַ׹ִּׂיגוּ בְחִירֵי-יָהּ אֶת-הַבְטָחַת נַחֲלַת עוֺלָם:

A pro tu příčinu nové smlouvy prostředník jest, aby, když by smrt mezi to vkročila k vyplacení přestoupení těch, kteráž byla za první smlouvy, zaslíbení věčného dědictví přijali ti, kdož jsou povoláni.

Proto je Kristus prostředníkem nové smlouvy, aby ti, kdo jsou od Boha povoláni, přijali věčné dědictví, které jim bylo zaslíbeno – neboť jeho smrt přinesla vykoupení z hříchů, spáchaných za první smlouvy. ([Židům 7:22; 1 Timoteovi 2:5; Římanům 3:25 Římanům 5:6])

καὶ διὰ του̑το διαθήκης καινη̑ς μεσίτης ε᾿στίν ο῞πως θανάτου γενομένου ει᾿ς α᾿πολύτρωσιν τω̑ν ε᾿πὶ τη̑ πρὼτη διαθήκη παραβάσεων τὴν ε᾿παγγελίαν λάβωσιν οἱ κεκλημένοι τη̑ς αι᾿ωνίου κληρονομίας

מֵטֻל הָנָא הֻו הוָא מֵצעָיָא דּדִיַתִקִא חדַתָא דַּבמַותֵּה הֻו הוָא פֻּורקָנָא לַאילֵין דַּעבַרו עַל דִּיַתִקִא קַדמָיתָּא דּנֵסבֻון מֻולכָּנָא אַילֵין דֵּאתקרִיו ליָרתֻּותָא דַּלעָלַם׃

[(19) Hebr 09, 16]

הֵן בְּהִמָּצֵא צַוָּאָה צָרִיךְ שֶׁיְּאֻשַּׁר דְּבַר מוֹתוֹ שֶׁל בַּעַל הַצַּוָּאָה;

כִּי בְצַוָּאַת הַמַּנְחִיל יֶחְסַר מוֺת הַמַּנְחִיל:

Nebo kdež jest kšaft, potřebí jest, aby k tomu smrt přikročila toho, kdož činí kšaft.

Při závěti se musí prokázat smrt toho, kdo ji ustanovil. ([Galatským 3:15])

ο῞που γὰρ διαθήκη θάνατον α᾿νάγκη φέρεσθαι του̑ διαθεμένου

אַיכָּא גֵּיר דִּאית דִּיַתִקִא מַותָּא הו מחַויָא דּהַו דּעַבדָּה׃

[(19) Hebr 09, 17]

כִּי רַק בְּמוֹת הַמֵּת תִּכֹּן הַצַּוָּאָה, וְאֵין לָהּ תֹּקֶף כָּל עוֹד חַי בַּעַל הַצַּוָּאָה.

וְצַוָּאת הַמַנְחִיל תָּקוּם אַךְ אַחֲרֵי הַמָּוֶת יַעַן אֵין לָהּ תֹּקֶף בְּחַיֵּי הַמַּנְחִיל:

Kšaft zajisté těch, kteříž zemřeli, stálý jest, poněvadž ještě nemá moci, dokudž živ jest ten, kdož kšaft činil.

Jen závěť zemřelých je totiž platná; nemá však platnost, dokud žije ten, kdo ji ustanovil.

διαθήκη γὰρ ε᾿πὶ νεκροι̑ς βεβαία ε᾿πεὶ μήποτε ι᾿σχύει ο῞τε ζη̑ ὁ διαθέμενος

עַל מִיתָא דֵּין בַּלחֻוד מֵשׁתַּררָא מֵטֻל דַּכמָא דּחַי הַו דּעַבדָּה לַיתּ בָּה חַשׁחֻו׃

[(19) Hebr 09, 18]

לָכֵן גַּם חֲנֻכַּת הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה בְּלִי דָּם;

וְלָכֵן גַּם-חֲנֻכַּת הַבְּרִית הָרִאשֹׁנָה לֹא נֶעֶשְׂתָּה בִּבְלִי-דָם:

Protož ani první onen bez krve nebyl posvěcován.

Proto ani první smlouva nebyla uzavřena bez vylití krve;

ο῞θεν ου᾿δὲ ἡ πρὼτη χωρὶς αι῞ματος ε᾿γκεκαίνισται

מֵטֻל הָנָא אָפלָא קַדמָיתָּא דּלָא דּמָא אֵשׁתַּררַת׃

[(19) Hebr 09, 19]

כִּי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לוֹמַר לְכָל הָעָם כָּל מִצְוָה לְפִי הַתּוֹרָה, לָקַח אֶת דַּם הָעֲגָלִים וְהַשְֹעִירִים עִם מַיִם וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְאֵזוֹב, וְזָרַק אוֹתָם עַל הַסֵּפֶר וְעַל כָּל הָעָם,

כִּי כַאֲשֶׁר נֶאֶמְרָה כָל-מִצְחָה כְּפִי הַתּוֺרָה לְכָל-הָעָם בְּיַד-משֶׁה לָקַח דַּם עֲגָלִים וּשְׂעִירִים עִם-מַיִם וּשְׁנִי תוֺלַעַת וְאֵזוֺב וַיִּזְרֹק עַל-הַסֵּפֶר וְעַל-הָעָם:

Nebo když Mojžíš všecka přikázaní podlé zákona všemu lidu předložil, vzav krev telat a kozlů, s vodou a s vlnou červenou a s yzopem, tak spolu i knihy i všeho lidu pokropil,

když Mojžíš všemu lidu oznámil všecka přikázání podle zákona, vzal krev telat a kozlů, vodu, červenou vlnu s yzopem a pokropil knihu Zákona i všechen lid. A řekl jim: ([Exodus 24:3-Exodus 24:8; Leviticus 14:4 Leviticus 16:14-Leviticus 16:19; Numeri 19:4-Numeri 19:6])

λαληθείσης γὰρ πάσης ε᾿ντολη̑ς κατὰ τὸν νόμον ὑπὸ Μωϋσέως παντὶ τω̑ λαω̑ λαβών τὸ αι῟μα τω̑ν μόσχων καὶ τω̑ν τράγων μετὰ υ῞δατος καὶ ε᾿ρίου κοκκίνου καὶ ὑσσὼπου αυ᾿τό τε τὸ βιβλίον καὶ πάντα τὸν λαὸν ε᾿ράντισεν

כַּד אֵתפּקֵד גֵּיר כֻּלֵה פֻּוקדָּנָא מֵן מֻושֵׁא לעַמָא כֻּלֵה בּנָמֻוסָא נסַב הוָא מֻושֵׁא דּמָא דַּעגֵלתָּא ומַיָא בּעַמרָא דַּזחֻורִיתָא וזֻופָּא ורַס עַל סֵפרֵא ועַל עַמָא כֻּלֵה׃

[(19) Hebr 09, 20]

בְּאָמְרוֹ, "הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם אֱלֹהִים."

וַיֹּאמַר הִנֵּה דַם-הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם אֱלֹהִים:

Řka: Tatoť jest krev zákona, kterýž vám Bůh vydal.

„Toto je krev smlouvy, kterou s vámi uzavřel(f) Bůh.„ (f) ř: vám přikázal ([Exodus 24:8; Matouš 26:28])

λέγων του̑το τὸ αι῟μα τη̑ς διαθήκης η῏ς ε᾿νετείλατο πρὸς ὑμα̑ς ὁ θεός

וֵאמַר להֻון הָנָא הו דּמָא דּדִיַתִקִא הָי דֵּאתפַּקדַּת לכֻון מֵן אַלָהָא׃

[(19) Hebr 09, 21]

וְכֵן גַּם עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת הִזָּה אֶת הַדָּם.

וְכֵן עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-כָּל-כְּלֵי הַשָּׁרֵת זָרַק אֶת-הַדָּם:

Ano i stánku i všech nádob k službě náležitých rovně též krví pokropil.

Podobně pokropil krví i stánek a všecko bohoslužebné náčiní. ([Leviticus 8:15-Leviticus 8:19 Leviticus 16:14])

καὶ τὴν σκηνὴν δὲ καὶ πάντα τὰ σκεύη τη̑ς λειτουργίας τω̑ αι῞ματι ὁμοίως ε᾿ράντισεν

אָף עַל מַשׁכּנָא ועַל כֻּלהֻון מָאנֵא דּתֵשׁמֵשׁתָּא מֵנֵה מֵן דּמָא רַס׃

[(19) Hebr 09, 22]

אָכֵן עַל־פִּי הַתּוֹרָה כִּמְעַט הַכֹּל מְטֹהָר בְּדָם, וּבְלֹא שְׁפִיכַת דָּם אֵין מְחִילָה.

וְכִמְעַט הַכֹּל לְפִי הַתּוֺרָה יִטְהַר בַּדָּם ובִבְלִי שְׁפָךְ-דָּם אֵין סְלִיחָה:

A téměř všecko podlé zákona krví očišťováno bývá, a bez krve vylití nebývá odpuštění vin.

Podle zákona se skoro vše očišťuje krví, a bez vylití krve není odpuštění. ([Leviticus 5:13 Leviticus 17:11])

καὶ σχεδὸν ε᾿ν αι῞ματι πάντα καθαρίζεται κατὰ τὸν νόμον καὶ χωρὶς αἱματεκχυσίας ου᾿ γίνεται α῎φεσις

מֵטֻל דּכֻלמֵדֵּם בַּדמָא הו מֵתּדַּכֵּא בּנָמֻוסָא וַדלָא שֻׁופָּע דּמָא לַיתּ שֻׁובקָנָא׃

[(19) Hebr 09, 23]

לָכֵן הָיָה צָרִיךְ לְטַהֵר עַל־יְדֵי אֵלֶּה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם תַּבְנִית הַדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים בַּשָּׁמַיִם, אֲבָל הַדְּבָרִים הַשְׁמֵימִיִּים עַצְמָם דּוֹרְשִׁים זְבָחִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה.

וְלָכֵן נָכוֺן הָיָה לְטַהֵר כָּזֹאת אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּבְנִית הֵם לַאֲשֶׁר בַּמָּרוֺם אֲבָל הַדְּבָרִים עַצְמָם בַּמָּרוֺם בִּזְבָחִים טוֺבִים מֵאֵלֶּה:

Protož potřebí bylo, aby věcí nebeských příkladové těmi věcmi očišťováni byli, nebeské pak věci lepšími obětmi, nežli jsou ty.

To, co je jen náznakem nebeských věcí, bylo nutno očišťovat takovým způsobem; nebeské věci samy však vyžadují vzácnějších obětí. ([Židům 8:5])

α᾿νάγκη ου῏ν τὰ μὲν ὑποδείγματα τω̑ν ε᾿ν τοι̑ς ου᾿ρανοι̑ς τούτοις καθαρίζεσθαι αυ᾿τὰ δὲ τὰ ε᾿πουράνια κρείττοσιν θυσίαις παρὰ ταύτας

אַנַנקִא הִי גֵּיר דּהָלֵין דַּדמֻותָא אֵנֵין דַּשׁמַיָניָתָא בּהָלֵין מֵתּדַּכּיָן הָלֵין דֵּין שׁמַיָניָתָא בּדֵבחֵא דַּמיַתּרִין מֵן הָלֵין סּ סּ׃

[(19) Hebr 09, 24]

הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ לֹא נִכְנַס אֶל מִקְדָּשׁ אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם וַאֲשֶׁר הוּא בָּבוּאָה שֶׁל הָאֲמִתִּי, כִּי אִם בָּא אֶל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לְהֵרָאוֹת עַתָּה בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים

כִּי לֹא בָא הַמָּשִׁיחַ אֶל-הַמִּקְדָּשׁ מַעֲשֵׂה יָדַיִם אֲשֶׁר תַּבְנִית הוּא לְמִקְדָּשׁ אֱמֶת כִּי אִם-בָּא אֶל-עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לְהֵרָאוֺת עַתָּה בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

Neboť nevšel Kristus do svatyně rukou udělané, kteráž by nesla figůru pravé, ale v samo nebe, aby nyní přítomný byl tváři Boží za nás.

Vždyť Kristus nevešel do svatyně, kterou lidské ruce udělaly jen jako napodobení té pravé, nýbrž vešel do samého nebe, aby se za nás postavil před Boží tváří. ([Římanům 8:34])

ου᾿ γὰρ ει᾿ς χειροποίητα ει᾿ση̑λθεν α῞για Χριστός α᾿ντίτυπα τω̑ν α᾿ληθινω̑ν α᾿λλ῾ ει᾿ς αυ᾿τὸν τὸν ου᾿ρανόν νυ̑ν ε᾿μφανισθη̑ναι τω̑ προσὼπω του̑ θεου̑ ὑπὲρ ἡμω̑ν

לָא הוָא גֵּיר לבֵית מַקדּשָׁא דַּעבִיד בִּאידַיָא עַל משִׁיחָא דִּאיתַוהי דּמֻותָא דּהַו שַׁרִירָא אֵלָא לֵה לַשׁמַיָא עַל דּנֵתחזֵא קדָם פַּרצֻופֵּה דַּאלָהָא חלָפַין׃

[(19) Hebr 09, 25]

אַף לֹא בָּא לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, כַּכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַנִּכְנָס שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּדָם אֲשֶׁר אֵינוֹ דָּמוֹ;

גַּם-לֹא לְהַקְרִיב אֶת-נַפְשׁוֺ פְּעָמִים רַבּוֺת כַּכֹּהֵן הַגָּדוֺל הַבָּא אֶל-הַקֹּדֶשׁ שָׁנָה בְשָׁנָה בְּדַם לֹא-לוֺ:

Ne aby častokrát obětoval sebe samého, jako nejvyšší kněz {biskup} vcházel do svatyně každý rok se krví cizí,

Není třeba, aby sám sebe obětoval vždy znovu, jako když velekněz rok co rok s cizí krví vchází do svatyně; ([Exodus 30:10])

ου᾿δ῾ ι῞να πολλάκις προσφέρη ἑαυτόν ω῞σπερ ὁ α᾿ρχιερεὺς ει᾿σέρχεται ει᾿ς τὰ α῞για κατ῾ ε᾿νιαυτὸν ε᾿ν αι῞ματι α᾿λλοτρίω

אָפלָא דַּנקַרֵב נַפשֵׁה זַבנָתָא סַגִּיָאתָא אַיך דּעָבֵד הוָא רַבּ כֻּומרֵא ועָאֵל בּכֻל שׁנָא לבֵית־מַקדּשָׁא בַּדמָא דּלָא דִּילֵה׃

[(19) Hebr 09, 26]

שֶׁאִם כֵּן, הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל פְּעָמִים רַבּוֹת מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל. אֲבָל כָּעֵת נִגְלָה פַּעַם אַחַת, בְּקֵץ הָעוֹלָמִים, לְהָסִיר אֶת הַחֵטְא בְּקָרְבַּן עַצְמוֹ.

כִּי אִם-כֵּן הָיָה לוֺ לְהִתְעַנּוֺת פְּעָמִים רַבּוֺת לְמִן הִוָּסֵד אָרֶץ אַךְ עַתָּה בְּקֵץ הַדֹּרוֺת נִגְלָה פַעַם אַחַת לְהָתֵם הַטָּאוֺת בְּזֶבַח נַפְשׁוֺ:

(Sic jinak by byl musil častokrát trpěti od počátku světa), ale nyní jednou při skonání věků, na shlazení hřícha skrze obětování sebe samého, zjeven jest.

jinak by musel trpět mnohokrát od založení světa. On se však zjevil jen jednou na konci věků, aby svou obětí sňal hřích. ([Efezským 1:10; 1 Petrův 1:20])

ε᾿πεὶ ε῎δει αυ᾿τὸν πολλάκις παθει̑ν α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου νυνὶ δὲ α῞παξ ε᾿πὶ συντελεία τω̑ν αι᾿ὼνων ει᾿ς α᾿θέτησιν τη̑ς ἁμαρτίας διὰ τη̑ς θυσίας αυ᾿του̑ πεφανέρωται

וֵאן לָא חַיָב הוָא דּזַבנָתָא סַגִּיָאתָא נֵחַשׁ מֵן שֻׁורָיֵה דּעָלמָא הָשָׁא דֵּין בּחַרתֵה דּעָלמָא חדָא הו זבַן קַרֵב נַפשֵׁה בַּדבִיחֻותֵה דַּנבַטלִיה לַחטִיתָא׃

[(19) Hebr 09, 27]

וּכְשֵׁם שֶׁנִּגְזַר עַל בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אַחַת וְאַחֲרֵי כֵן הַמִּשְׁפָּט,

וְכַאֲשֶׁר נִגְזַר עַל-בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אַחַת וְאַחֲרֵי-כֵן הַמִּשְׁפָּט:

A jakož uloženo lidem jednou umříti, a potom bude soud,

A jako každý člověk jen jednou umírá, a potom bude soud, ([Genesis 3:19; Jób 19:29])

καὶ καθ῾ ο῞σον α᾿πόκειται τοι̑ς α᾿νθρὼποις α῞παξ α᾿ποθανει̑ν μετὰ δὲ του̑το κρίσις

וַאיכַּנָא דּסִים לַבנַינָשָׁא דַּחדָא זבַן נמֻותֻון ומֵן בָּתַר מַותּהֻון דִּינָא׃

[(19) Hebr 09, 28]

כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ, אַחֲרֵי שֶׁהֻקְרַב פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים, יוֹפִיעַ שֵׁנִית ־שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא - לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה.

כֵּן גַּם-הַמָּשִׁיחַ הִקְרִיב אֶת-נַפְשׁוֺ פַעַם אַחַת לָשֵׂאת חֵטְא רַבִּים וּבִבְלִי חַטָּאת יֵרָאֶה שֵׁנִית לַמְחַכִּים-לוֺ לִתְשׁוּעָה:

Tak i Kristus jednou jest obětován, k shlazení mnohých lidí hříchů; podruhé bez hříchu ukáže se těm, kteříž ho čekají k spasení.

tak i Kristus byl jen jednou obětován, aby na sebe vzal hříchy mnohých; po druhé se zjeví ne už kvůli hříchu, ale ke spáse těm, kdo ho očekávají. ([Římanům 6:10; 1 Timoteovi 6:14; 1 Petrův 2:24 1 Petrův 3:18; Izajáš 53:12; Filipským 3:20; 2 Timoteovi 4:8; Židům 10:10-Židům 10:14])

ου῞τως καὶ ὁ Χριστός α῞παξ προσενεχθεὶς ει᾿ς τὸ πολλω̑ν α᾿νενεγκει̑ν ἁμαρτίας ε᾿κ δευτέρου χωρὶς ἁμαρτίας ο᾿φθήσεται τοι̑ς αυ᾿τὸν α᾿πεκδεχομένοις ει᾿ς σωτηρίαν

הָכַנָא אָף משִׁיחָא חדָא זבַן אֵתקַרַב ובַקנֻומֵה דּבַח חטָהֵא דּסַגִּיֵאא דּתַרתֵּין דֵּין זַבנִין דּלָא חטָהִין מֵתחזֵא לחַיַיהֻון דַּאילֵין דַּמסַכֵּין לֵה׃ ס

[(19) Hebr 10, 01]

הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צֵל הַטּוֹבוֹת הָעֲתִידוֹת בָּהּ וְלֹא עֶצֶם צֶלֶם הַדְּבָרִים, אַף פַּעַם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָבִיא לִידֵי שְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת אֶת הַבָּאִים לְהַקְרִיבָם בְּהַתְמָדָה שָׁנָה בְּשָׁנָה.

כִּי הַתּוֺרָה אֲשֶׁר בָּהּ רַק צֵל טֹבוֺת הָעֲתִידוֺת וְלֹא פְנֵי עֶצֶם הַטֹּבוֺת הָהֵנָּה אֵין בְּכֹחָהּ לְהָכִין שָׁלֵם לַנִּגָּשִׁים בַּזְּבָחִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ תָמִיד שָׁנָה בְשָׁנָה:

Zákon zajisté, maje stín budoucího dobrého, a ne sám obraz těch věcí, jednostejnými obětmi, kteréž po všecka léta obětují, nikdy nemůž přistupujících dokonalých učiniti.

V zákoně je pouze náznak(g) budoucího dobra, ne sama jeho skutečnost. Proto stále stejné oběti, přinášené každoročně znovu a znovu, nemohou nikdy dokonale očistit ty, kdo s nimi přicházejí. (g) ř: stín ([Židům 8:5; Koloským 2:17; Židům 7:19])

σκιὰν γὰρ ε῎χων ὁ νόμος τω̑ν μελλόντων α᾿γαθω̑ν ου᾿κ αυ᾿τὴν τὴν ει᾿κόνα τω̑ν πραγμάτων κατ῾ ε᾿νιαυτὸν ται̑ς αυ᾿ται̑ς θυσίαις α῍ς προσφέρουσιν ει᾿ς τὸ διηνεκὲς ου᾿δέποτε δύναται τοὺς προσερχομένους τελειω̑σαι

נָמֻוסָא גֵּיר טֵלָנִיתָא אִית הוָא בֵּה דּטָבָתָא דַּעתִידָן לָא הוָא קנֻומָא דִּילהֵין דּצֵבוָתָא מֵטֻל הָנָא כַּד בּכֻל שׁנָא הֵנֻון כַּד הֵנֻון דֵּבחֵא מֵתקַרבִין הוַו לָא מֵמתֻום אֵשׁכַּחו דּנֵגמרֻון לַאילֵין דַּמקַרבִין להֻון׃

[(19) Hebr 10, 02]

אִלּוּ יָכְלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, הָיְתָה מֻפְסֶקֶת הַקְרָבָתָם; כִּי לְאַחַר שֶׁהַמְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ הָיוּ נִטְהָרִים פַּעַם אַחַת, לֹא הָיְתָה בָּהֶם עוֹד הַכָּרַת חֵטְא.

כִּי אִם-לֹא-כֵן הֲלֹא יֶחְדְּלוּ מֵהַקְרִיבָם עוֺד כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִטַּהֲרוּ הָעֹבְדִים פַעַם אַחַת אֵין לָהָם עוֺד מַחְשֶׁבֶת הַחֵטְא:

Sic jinak zdaliž by již nepřestaly obětovány býti, proto že by již neměli žádného svědomí z hříchů ti, kteříž obětují, jsouce jednou očištěni?

Kdyby ti, kdo je přinášejí, neměli už vědomí hříchu, protože byli jednou provždy očištěni, dávno by byly tyto oběti přestaly.

ε᾿πεὶ ου᾿κ α῍ν ε᾿παύσαντο προσφερόμεναι διὰ τὸ μηδεμίαν ε῎χειν ε῎τι συνείδησιν ἁμαρτιω̑ν τοὺς λατρεύοντας α῞παξ κεκαθαρισμένους

אֵלֻו גֵּיר גָּמרִין הוַו כּבַר דֵּין אֵתּתּנִיחו מֵן קֻורבָּנַיהֻון מֵטֻל דּלָא מֵכִּיל טָריָא הוָת להֻון תִּארתּהֻון בַּחטָהֵא לַאילֵין דַּחדָא זבַן אֵתּדַּכִּיו להֻון׃

[(19) Hebr 10, 03]

אֲבָל יֵשׁ בַּקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ זִכְרוֹן חֲטָאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה,

אוּלָם בַּקָּרְבָּנוֺת הָאֵלֶּה יֶשׁ-זֵכֶר לַחֲטָאִים שָׁנָה בְשָׁנָה:

Ale při těch obětech připomínání hříchů děje se každého roku.

Ale těmito oběťmi se hříchy naopak každoročně připomínají, ([Leviticus 16:21])

α᾿λλ῾ ε᾿ν αυ᾿ται̑ς α᾿νάμνησις ἁμαρτιω̑ν κατ῾ ε᾿νιαυτόν

אֵלָא בּהֻון בּדֵבחֵא מַדכּרִין חטָהַיהֻון בּכֻל שׁנָא׃

[(19) Hebr 10, 04]

שֶׁכֵּן דַּם פָּרִים וּשְׂעִירִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָסִיר חֲטָאִים.

כִּי אֵין בְּדַם פָּרִים וּשְׂעִירִים לִנְשׂא חֲטָאִים:

Neboť možné není, aby krev býků a kozlů shladila hříchy.

neboť krev býků a kozlů není s to hříchy odstranit. ([Židům 9:12-Židům 9:14; Izajáš 1:11-Izajáš 1:13])

α᾿δύνατον γὰρ αι῟μα ταύρων καὶ τράγων α᾿φαιρει̑ν ἁμαρτίας

לָא גֵּיר מֵשׁכַּח דּמָא דּתַורֵא וַדצִפרָיֵא לַמדַכָּיֻו חטָהֵא׃

[(19) Hebr 10, 05]

לָכֵן בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָעוֹלָם הוּא אוֹמֵר: "זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ, גּוּף כּוֹנַנְתָּ לִי;

עַל-כֵּן בְּבֹאוֺ אֶל-תֵּבֵל אַרְצָה אָמָר זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ גּוּף כּוֺנַנְתָּ לִּי:

Protož vcházeje na svět, dí: Oběti a daru nechtěl jsi, ale tělo jsi mi způsobil.

Proto Kristus říká, když přichází na svět: ‚Oběti ani dary jsi nechtěl, ale dal jsi mi tělo. ([Žalmy 40:7-Žalmy 40:9; Matouš 9:13])

διὸ ει᾿σερχόμενος ει᾿ς τὸν κόσμον λέγει θυσίαν καὶ προσφορὰν ου᾿κ η᾿θέλησας σω̑μα δὲ κατηρτίσω μοι

מֵטֻל הָנָא כַּד עָאֵל לעָלמָא אֵמַר בּדֵבחֵא וקֻורבָּנֵא לָא צבַיתּ פַּגרָא דֵּין אַלבֵּשׁתָּני׃

[(19) Hebr 10, 06]

עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ.

עוֺלָה וַחֲטָּאָה לֹא שָׁאָלְתָּ:

Zápalných obětí, ani obětí za hřích jsi neoblíbil.

V zápalné oběti ani v oběti za hřích, Bože, jsi nenašel zalíbení.

ὁλοκαυτὼματα καὶ περὶ ἁμαρτίας ου᾿κ ευ᾿δόκησας

ויַקדֵּא שַׁלמֵא דַּחלָף חטָהֵא לָא שֵׁאלתּ׃

[(19) Hebr 10, 07]

אָז אָמַרְתִּי: הִנֵּה־בָאתִי ־ בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלַי ־ לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ, אֱלֹהַי."

אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה-בָאתִי בִּמְגִלַּת-סֵפֶר כָּתוּב עָלָי לַעֲשׂוֺת רְצוֺנְךׇ אֱלֹהָי:

Tehdy řekl jsem: Aj, jduť, (jakož v knihách psáno jest o mně), abych činil, ó Bože, vůli tvou.

Proto jsem řekl: Zde jsem, abych konal, Bože, tvou vůli, jak je o mně v tvé knize psáno.‘

τότε ει῏πον ι᾿δοὺ η῞κω ε᾿ν κεφαλίδι βιβλίου γέγραπται περὶ ε᾿μου̑ του̑ ποιη̑σαι ὁ θεός τὸ θέλημά σου

הָידֵּין אֵמרֵת דּהָא אֵנָא אָתֵא אנָא דַּברִישׁ כּתָבֵא כּתִיב עלַי דֵּאעבֵּד צֵביָנָך אַלָהָא׃

[(19) Hebr 10, 08]

בְּאָמְרוֹ לְעֵיל, "זֶבַח וּמִנְחָה וְעוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא חָפַצְתָּ אַף לֹא שָׁאָלְתָּ", אֲשֶׁר מַקְרִיבִים אוֹתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה,

בְּאָמְרוֺ מֵרֹאשׁ זֶבַח וּמִנְחָה וְעוֺלָה וַחֲטָאָה לֹא חָפַצְתָּ וְלֹא שָׁאָלְתָּ וְהֵם הֵמָּה הַמּוּבָאִים לְפִי הַתּוֺרָה:

Pověděv napřed: Že oběti a daru, a zápalů, i obětí za hřích, (kteréž se podlé zákona obětují), nechtěl jsi, aniž jsi oblíbil,

Předně říká: ‚Oběti ani dary, oběti zápalné ani oběti za hřích jsi nechtěl a nenašel jsi v nich zalíbení‘ – totiž v takových, jaké se obětují podle zákona.

α᾿νὼτερον λέγων ο῞τι θυσίας καὶ προσφορὰς καὶ ὁλοκαυτὼματα καὶ περὶ ἁμαρτίας ου᾿κ η᾿θέλησας ου᾿δὲ ευ᾿δόκησας αι῞τινες κατὰ νόμον προσφέρονται

מֵן לעֵל אֵמַר דּדֵבחֵא וקֻורבָּנֵא ויַקדֵּא שַׁלמֵא דַּחלָף חטָהֵא לָא צבַיתּ הָנֻון דּמֵתקַרבִין הוַו בּנָמֻוסָא׃

[(19) Hebr 10, 09]

וּבְאָמְרוֹ אַחֲרֵי כֵן, "הִנֵּה בָאתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ", מֵסִיר הוּא אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְהָקִים אֶת הַשְּׁנִיָּה.

אָז יֹאמַר הִנֵּה-בָאתִי לַעֲשׂוֺת רְצוֺנְךׇ הֵסִיר אֶת-הָרִאשֹׁנָה לְמַעַן הָקֵם אֶת-הַשְּׁנִיָּה:

Tehdy řekl: Aj, jduť, abych činil, ó Bože, vůli tvou. Ruší první, aby druhé ustanovil.

Potom však řekne: ‚Zde jsem, abych konal tvou vůli.‘ Tak ruší prvé, aby ustanovil druhé. ([Matouš 6:10])

τότε ει῎ρηκεν ι᾿δοὺ η῞κω του̑ ποιη̑σαι τὸ θέλημά σου α᾿ναιρει̑ τὸ πρω̑τον ι῞να τὸ δεύτερον στήση

ובָתרֵה אֵמַר דּהָא אָתֵא אנָא דֵּאעבֵּד צֵביָנָך אַלָהָא בּהָדֵא בַּטֵל לקַדמָיתָּא דַּנקִים לַדּתַרתֵּין׃

[(19) Hebr 10, 10]

וּבְאוֹתוֹ הָרָצוֹן מְקֻדָּשִׁים אֲנַחְנוּ עַל־יְדֵי הַקְרָבַת גּוּפוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ פַּעַם אַחַת וּלְתָמִיד.

וּבָרָצוֺן הַזֶּה אָנוּ מִתְקַדְּשִׁים בְּקָרְבַּן נֶפֶשׁ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הִקְרִיב פַּעַם אֶחָת:

V kteréžto vůli posvěceni jsme skrze obětování těla Ježíše Krista jednou.

Tou vůlí jsme posvěceni, neboť Ježíš Kristus jednou provždy obětoval své tělo. ([Židům 9:28; Exodus 29:38])

ε᾿ν ω῟ θελήματι ἡγιασμένοι ε᾿σμὲν διὰ τη̑ς προσφορα̑ς του̑ σὼματος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿φάπαξ

בּהָנָא גֵּיר צֵביָנֵה אֵתקַדַּשׁן בּקֻורבָּנָא דּפַגרֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא דַּחדָא זבַן׃

[(19) Hebr 10, 11]

כָּל כֹּהֵן עוֹמֵד יוֹם יוֹם לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וּמַקְרִיב פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר אַף פַּעַם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָסִיר חֲטָאִים.

וְכָל-כֹּהֵן עֹמֵד לְשָׁרֵת יוֺם יוֺם וּלְהַקְרִיב פְּעָמִים שֹׁנוֺת אֶת-הַזְּבָחִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר אֵין בָּם מֵעוֺלָם לְכַפֵּר עַל-חֲטָאִים:

A všeliký zajisté kněz přístojí, na každý den službu konaje, a jednostejné často obětuje oběti, kteréž nikdy nemohou odjíti hříchů.

Každý kněz stojí a koná denně bohoslužbu, znovu a znovu přináší tytéž oběti, ale ty nikdy nemohou navždy zahladit hříchy.

καὶ πα̑ς μὲν ἱερεὺς ε῞στηκεν καθ῾ ἡμέραν λειτουργω̑ν καὶ τὰς αυ᾿τὰς πολλάκις προσφέρων θυσίας αι῞τινες ου᾿δέποτε δύνανται περιελει̑ν ἁμαρτίας

כֻּל רַבּ כֻּומרֵא גֵּיר דּקָאֵם הוָא וַמשַׁמֵשׁ כֻּליֻום הֵנֻון בּהֵנֻון דֵּבחֵא מקַרֵב הוָא אַילֵין דּמֵן מתֻום לָא מֵשׁכּחִין הוַו לַמדַכָּיֻו חטָהֵא׃

[(19) Hebr 10, 12]

אֲבָל זֶה, לְאַחַר שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן אֶחָד עַל הַחֲטָאִים, יָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לְתָמִיד

אֲבָל הוּא הִקְרִיב זֶבַח אֶחַד עַל-הַחֲטָאִים וַיֵּשֶׁב לִימִין אֱלֹהִים עַד-עוֺלָם:

Ale tento, jednu obět obětovav za hříchy, vždycky sedí na pravici Boží,

Kristus však přinesl za hříchy jedinou oběť, navěky usedl po pravici Boží ([Židům 9:25; Žalmy 110:1])

ου῟τος δὲ μίαν ὑπὲρ ἁμαρτιω̑ν προσενέγκας θυσίαν ει᾿ς τὸ διηνεκὲς ε᾿κάθισεν ε᾿ν δεξια̑ του̑ θεου̑

הָנָא דֵּין חַד דֵּבחָא קַרֵב חלָף חטָהֵא וִיתֵב עַל יַמִינָא דַּאלָהָא לעָלַם׃

[(19) Hebr 10, 13]

וּמֵאָז הוּא מְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יוּשְׁתוּ אוֹיְבָיו הֲדוֹם לְרַגְלָיו,

וּמֵאָז הוּא מְיַחֵל עַד-יוּשְׁתוּ אֹיְבָיו הֲדֹם לְרַגְלָיו:

Již dále očekávaje, až by položeni byli nepřátelé jeho za podnož noh jeho.

a hledí vstříc tomu, ‚až mu budou nepřátelé dáni za podnož jeho trůnu‘. ([Žalmy 110:1; Matouš 22:44; Skutky apoštolské 2:33])

τὸ λοιπὸν ε᾿κδεχόμενος ε῞ως τεθω̑σιν οἱ ε᾿χθροὶ αυ᾿του̑ ὑποπόδιον τω̑ν ποδω̑ν αυ᾿του̑

וַמקַוֵא מֵכִּיל עדַמָא דּנֵתּתּסִימֻון בּעֵלדּבָבַוהי כֻּובשָׁא תּחֵית רֵגלַוהי׃

[(19) Hebr 10, 14]

שֶׁכֵּן בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לְתָמִיד אֶת הַמְקֻדָּשִׁים.

כִּי בְקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים אֶת-הַמְקֻדָּשִׁים עַד-עוֺלָם:

Nebo jednou obětí dokonalé učinil na věky ty, kteříž posvěceni bývají.

Tak jedinou obětí navždy přivedl k dokonalosti ty, které posvěcuje. ([Židům 9:28; Jan 17:19])

μια̑ γὰρ προσφορα̑ τετελείωκεν ει᾿ς τὸ διηνεκὲς τοὺς ἁγιαζομένους

בּחַד גֵּיר קֻורבָּנָא גּמַר לַאילֵין דּמֵתקַדּשִׁין בֵּה לעָלַם׃

[(19) Hebr 10, 15]

וְגַם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה לָנוּ עַל זֹאת, כִּי לְאַחַר שֶׁאָמַר,

וְגַם-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָעֶד-לָנוּ כָזֹאת כִּי אַחֲרֵי אָמְרוֺ:

Svědčíť pak nám to i sám Duch svatý. Nebo prvé pověděv:

Dosvědčuje nám to i Duch svatý, když říká:

μαρτυρει̑ δὲ ἡμι̑ν καὶ τὸ πνευ̑μα τὸ α῞γιον μετὰ γὰρ τὸ ει᾿ρηκέναι

סָהדָּא לַן דֵּין אָף רֻוחָא דּקֻודשָׁא דֵּאמרַת׃

[(19) Hebr 10, 16]

"זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יהוה: נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה",

זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם-יְהוָֺה נָתַתִּי אֶת-תּוֺרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה:

Tatoť jest smlouva, kterouž učiním s nimi po těch dnech, praví Pán: Dám zákony své v srdce jejich, a na myslech jejich napíši je,

‚Toto je smlouva, kterou s nimi uzavřu po oněch dnech, praví Pán(h); dám své zákony do jejich srdce a vepíšu jim je do mysli; (h) ř: Hospodin ([Jeremjáš 31:33n; Židům 8:10-Židům 8:12])

αυ῞τη ἡ διαθήκη η῍ν διαθήσομαι πρὸς αυ᾿τοὺς μετὰ τὰς ἡμέρας ε᾿κείνας λέγει κύριος διδοὺς νόμους μου ε᾿πὶ καρδίας αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿πὶ τὴν διάνοιαν αυ᾿τω̑ν ε᾿πιγράψω αυ᾿τούς

הָדֵא הי דִּיַתִקִא דֵּאתֵּל להֻון מֵן בָּתַר יַומָתָא הָנֻון אָמַר מָריָא אֵתּלִיוהי לנָמֻוסי בּמַדּעַיהֻון ועַל לֵבַּוָתהֻון אֵכתּבִיוהי׃

[(19) Hebr 10, 17]

הוּא אוֹמֵר, "וְלַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד."

יוֺסִיף יֹאמַר וְלַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֺד:

A na hříchy jejich, i na nepravosti jejich nikoli nezpomenu více.

na jejich hříchy a nepravosti už nikdy nevzpomenu.‘

καὶ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν αυ᾿τω̑ν καὶ τω̑ν α᾿νομιω̑ν αυ᾿τω̑ν ου᾿ μὴ μνησθήσομαι ε῎τι

ועַולהֻון וַחטָהַיהֻון לָא אֵתּדּכַר להֻון׃

[(19) Hebr 10, 18]

וּבְמָקוֹם שֶׁהַלָּלוּ נִסְלָחִים אֵין עוֹד קָרְבָּן עַל חֲטָאִים.

וּבַאֲשֶׁר יֶשׁ-שָׁם סְלִיחָה לָאֵלֶּה אֵין מָקוֺם לְקָרְבָּן עָל-הַחֵטְא:

Kdežť pak jest odpuštění jich, neníť více oběti za hřích.

Tam, kde jsou hříchy odpuštěny, není už třeba přinášet za ně oběti.

ο῞που δὲ α῎φεσις τούτων ου᾿κέτι προσφορὰ περὶ ἁμαρτίας

אַיכָּא דֵּין דִּאית שֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא לָא מֵתבּעֵא קֻורבָּנָא דַּחלָף חטָהֵא׃ ס

[(19) Hebr 10, 19]

לָכֵן, אַחַי, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּטָּחוֹן לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ,

עַל-כֵּן אֶחָי בִּהְיוֺת לָנוּ בִטָּחוֺן לָבֹא אֶל-הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ:

Majíce tedy, bratří, plnou svobodu k vjíti do svatyně skrze krev Ježíšovu,

Protože Ježíš obětoval svou krev, smíme se, bratří, odvážit vejít do svatyně ([Jan 10:9; Židům 4:16 Židům 6:19; 1 Janův 2:28])

ε῎χοντες ου῏ν α᾿δελφοί παρρησίαν ει᾿ς τὴν ει῎σοδον τω̑ν ἁγίων ε᾿ν τω̑ αι῞ματι ᾽Ιησου̑

אִית לַן הָכִיל אַחַי גַּליֻות אַפֵּא בּמַעלָנָא דּבֵית קֻודשָׁא בַּדמֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(19) Hebr 10, 20]

בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וְחַיָּה אֲשֶׁר הוּא חָנַךְ לָנוּ דֶּרֶךְ הַפָּרֹכֶת, שֶׁהִיא בְּשָׂרוֹ,

אֲשֶׁר חָנַךְ מְסִלָּה חֲדָשָׁה לָנוּ מְסִלַּת חַיִּים דֶּרֶךְ הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר בְּשָׂרוֺ הוּא:

(Tou cestou novou a živou, kterouž nám způsobil skrze oponu, to jest tělo své),

cestou novou a živou, kterou nám otevřel zrušením opony – to jest obětováním svého těla. ([Matouš 27:51; Jan 14:6])

η῍ν ε᾿νεκαίνισεν ἡμι̑ν ὁδὸν πρόσφατον καὶ ζω̑σαν διὰ του̑ καταπετάσματος του̑τ῾ ε῎στιν τη̑ς σαρκὸς αυ᾿του̑

וֻאורחָא דּחַיֵא דּחַדֵּת לַן הָשָׁא בַּאפַּי תַּרעָא דִּאיתַוהי בֵּסרֵה׃

[(19) Hebr 10, 21]

וּבִהְיוֹת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל בֵּית אֱלֹהִים,

וּבִהְיוֺת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֺל עַל-בֵּית הָאֱלֹהִים:

A kněze velikého nad domem Božím,

Máme-li tedy tak velikého kněze nad celým Božím domem, ([Zacharjáš 6:11-Zacharjáš 6:13; Židům 4:14])

καὶ ἱερέα μέγαν ε᾿πὶ τὸν οι῏κον του̑ θεου̑

וִאית לַן כֻּומרָא רַבָּא עַל בַּיתֵּה דַּאלָהָא׃

[(19) Hebr 10, 22]

נִתְקָרְבָה נָא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבִמְלוֹא וַדָּאוּת הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁלִּבּוֹתֵינוּ מְטֹהָרִים מֵהַרְשָׁעַת מַצְפּוּן וְהַגּוּף רָחוּץ בְּמַיִם טְהוֹרִים.

נִגְּשָׁה בְּלֵב שָׁלֵם וּבֶאֱמוּנָה אֹמֶן מְטֹהָרִים מֵרַעְיוֺן רָע בְּלִבֵּנוּ אֲשֶׁר זֹרַק עָלָיו וּבְשָׂרֵנוּ אֲשֶׁר רֻחַץ בְּמַיִם טְהוֺרִים:

Přistupmež s pravým srdcem, v plné jistotě víry, očištěná majíce srdce od svědomí zlého,

přistupujme před Boha s opravdovým srdcem a v plné jistotě víry, se srdcem očištěným od zlého svědomí a s tělem obmytým čistou vodou. ([Židům 4:16; Ezechiel 36:25; Efezským 5:26; 1 Timoteovi 3:9; Židům 9:14])

προσερχὼμεθα μετὰ α᾿ληθινη̑ς καρδίας ε᾿ν πληροφορία πίστεως ρ᾿εραντισμένοι τὰς καρδίας α᾿πὸ συνειδήσεως πονηρα̑ς καὶ λελουσμένοι τὸ σω̑μα υ῞δατι καθαρω̑

נֵקרֻוב הָכִיל בּלֵבָּא שַׁרִירָא וַבתֻוכלָנָא דּהַימָנֻותָא כַּד רסִיסִין לֵבַּוָתַן וַדכֵין מֵן תִּארתָּא בִּישׁתָּא ומַסחַי פַּגרַן בּמַיָא דּכַיָא׃

[(19) Hebr 10, 23]

נַחֲזִיקָה נָא בַּתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מַצְהִירִים עָלֶיהָ וְאַל נִמּוֹט, שֶׁכֵּן נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ.

וְנִשְׁמֹר הֵיטֵב שְׁבוּעַת פִּינוּ עַל-דְּבַר תִּקְוָתֵנוּ וְלֹא נֶרֶף כִּי נֶאֱמָן הוּא הַמַּבְטִיחַ:

A umyté tělo vodou čistou, držmež nepochybné vyznání naděje; (nebo věrnýť jest ten, kterýž zaslíbil).

Držme se neotřesitelné naděje, kterou vyznáváme, protože ten, kdo nám dal zaslíbení, je věrný. ([Židům 3:6 Židům 4:14])

κατέχωμεν τὴν ὁμολογίαν τη̑ς ε᾿λπίδος α᾿κλινη̑ πιστὸς γὰρ ὁ ε᾿παγγειλάμενος

וַנחַמסֵן בּתַודִּיתָא דּסַברַן ולָא נֵצטלֵא מהַימַן הֻו גֵּיר מַן דַּמלַך לַן׃

[(19) Hebr 10, 24]

נָשִׂים לִבֵּנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

וְנִתְבּוֺנְנָה אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לְהִתְעוֺרֵר לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֺבִים:

A šetřme jedni druhých, k rozněcování se v lásce a dobrých skutcích,

Mějme zájem jeden o druhého a povzbuzujme se k lásce a k dobrým skutkům. ([Židům 13:1])

καὶ κατανοω̑μεν α᾿λλήλους ει᾿ς παροξυσμὸν α᾿γάπης καὶ καλω̑ν ε῎ργων

וַנחֻור חַד בּחַד בּגֻורָגָא דּחֻובָּא ודַעבָדֵא טָבֵא׃

[(19) Hebr 10, 25]

בַּל נַזְנִיחַ אֶת הִתְכַּנְּסוּתֵנוּ כְּמִנְהַג כַּמָּה אֲנָשִׁים, כִּי אִם נְעוֹדֵד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וּבְיִחוּד בִּרְאוֹתְכֶם כִּי קָרֵב הַיּוֹם.

וְלֹא נֶחְדַּל מִבֹּא אֶל-קְהִלָּתֵנוּ כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים אֲחָדִים מִכֶּם כִּי אִם-נוֺכִיחַ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֺ וּמַה גַּם-בִּרְאֹתְכֶם כִּי-קָרוֺב הַיּוֺם:

Neopouštějíce společného shromáždění svého, jako někteří obyčej mají, ale napomínajíce se, a to tím více, čímž více vidíte, že se ten den přibližuje.

Nezanedbávejte společná shromáždění, jak to někteří mají ve zvyku, ale napomínejte se tím více, čím více vidíte, že se blíží den Kristův. ([Židům 3:13; 1 Korintským 1:8])

μὴ ε᾿γκαταλείποντες τὴν ε᾿πισυναγωγὴν ἑαυτω̑ν καθώς ε῎θος τισίν α᾿λλὰ παρακαλου̑ντες καὶ τοσούτω μα̑λλον ο῞σω βλέπετε ε᾿γγίζουσαν τὴν ἡμέραν

ולָא נֵהוֵא שָׁבקִין כּנֻושׁיַן אַיך דִּאית עיָדָא לאנָשׁ אנָשׁ אֵלָא בּעַו חַד מֵן חַד יַתִּירָאיִת כּמָא דּחָזֵיתֻּון דַּקרֵב יַומָא הַו׃

[(19) Hebr 10, 26]

הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים,

כִּי אִם-נֶחְטָא בְזָדוֺן אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָנִינוּ דַעַת הָאֱמֶת לֹא-יִשָּׁאֶר עוֺד קָרְבָּן עַל-חַטָּאתֵנוּ:

Nebo jestliže bychom dobrovolně hřešili po přijetí známosti pravdy, nezůstávalo by již oběti za hříchy,

Jestliže svévolně hřešíme i potom, když jsme už poznali pravdu, nemůžeme počítat s žádnou obětí za hříchy, ([Židům 6:4-Židům 6:8; 2 Petrův 2:21-2 Petrův 2:22])

ἑκουσίως γὰρ ἁμαρτανόντων ἡμω̑ν μετὰ τὸ λαβει̑ν τὴν ε᾿πίγνωσιν τη̑ς α᾿ληθείας ου᾿κέτι περὶ ἁμαρτιω̑ν α᾿πολείπεται θυσία

אֵן גֵּיר בּצֵביָנֵה נֵחטֵא אנָשׁ מֵן בָּתַר דּקַבֵּל יִדַעתָא דַּשׁרָרָא לַיתּ מֵכִּיל דֵּבחתָא דּתֵתקַרַב חלָף חטָהֵא׃

[(19) Hebr 10, 27]

אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים.

כִּי אִם-מָגוֺר מִפְּנֵי מִשְׁפָּט הַצָּפוּי וְאֵשׁ קִנְאָה אֲשֶׁר תֹּאכַל צָרִים:

Ale hrozné nějaké očekávání soudu, a ohně prudká pálivost, kterýž žráti má protivníky.

ale jen s hrozným soudem a ‚žárem ohně, který stráví Boží odpůrce‘. ([Izajáš 26:11; Ezechiel 36:5])

φοβερὰ δέ τις ε᾿κδοχὴ κρίσεως καὶ πυρὸς ζη̑λος ε᾿σθίειν μέλλοντος τοὺς ὑπεναντίους

אֵלָא עתִיד הֻו דִּינָא דּחִילָא וַטנָנָא דּנֻורָא דָּאכֵל לַבעֵלדּבָבֵא׃

[(19) Hebr 10, 28]

הַמֵּפֵר אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה יוּמַת בְּלִי חֶמְלָה עַל־פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים.

הָעֹבֵר תּוֺרַת משֶׁה יוּמַת בְּלִי-חֶמְלָה עַל-פִּי שְׁנַיִם אוֺ-שְׁלשָׁה עֵדִים:

Kdož by koli pohrdal zákonem Mojžíšovým, bez lítosti pode dvěma neb třmi svědky umírá.

Už ten, kdo pohrdne zákonem Mojžíšovým, nedojde slitování a propadá smrti na základě svědectví dvou nebo tří svědků. ([Numeri 35:3; Deuteronomium 17:6; Matouš 18:16; Jan 8:17])

α᾿θετήσας τις νόμον Μωϋσέως χωρὶς οι᾿κτιρμω̑ν ε᾿πὶ δυσὶν η῍ τρισὶν μάρτυσιν α᾿ποθνήσκει

אֵן גֵּיר אַינָא דַּעבַר עַל נָמֻוסָא דּמֻושֵׁא עַל פֻּום תּרֵין וַתלָתָא סָהדִּין דּלָא רַחמִין מָאֵת׃

[(19) Hebr 10, 29]

כַּמָּה וְכַמָּה גָּדוֹל יוֹתֵר יִהְיֶה, לְפִי דַּעְתְּכֶם, הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לְמִי שֶׁרוֹמֵס בְּרַגְלוֹ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וּמְזַלְזֵל בְּדַם הַבְּרִית אֲשֶׁר הוּא מְקֻדָּשׁ בּוֹ וּמְחָרֵף אֶת רוּחַ הַחֶסֶד?

הִתְבּוֺנְנוּ-נָא מַה-נּוֺרָא הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יוּשַׁת עַל-רֹמֵס בֶּן-אֱלֹהִים וּמְטַמֵּא דַם בְּרִית אֲשֶׁר נִקְדַּשׁ בּוֺ וּמְגַדֵּף רוּחַ נְדִיבָה:

Což se vám zdá, čím přísnějšího trestání hoden jest ten, kdož by Syna Božího pošlapával, a krev smlouvy, kterouž byl posvěcen, za nehodnou drahého vážení by měl, a Duchu milosti potupu učinil?

Pomyslete, oč hroznějšího trestu si zaslouží ten, kdo zneuctí(i) Božího Syna a za nic nemá krev smlouvy, jíž byl posvěcen, a tak se vysmívá Duchu milosti. (i) ř: pošlape ([Exodus 24:8; Matouš 26:28; 1 Korintským 11:27])

πόσω δοκει̑τε χείρονος α᾿ξιωθήσεται τιμωρίας ὁ τὸν υἱὸν του̑ θεου̑ καταπατήσας καὶ τὸ αι῟μα τη̑ς διαθήκης κοινὸν ἡγησάμενος ε᾿ν ω῟ ἡγιάσθη καὶ τὸ πνευ̑μα τη̑ς χάριτος ε᾿νυβρίσας

כּמָא סָברִין אנתֻּון יַתִּירָאיִת מסָם בּרִשָׁא נקַבֵּל אַינָא דּדָשֵׁה לַברֵה דַּאלָהָא וַחשַׁב דּמָא דּדִיַתִקִא דִּילֵה אַיך דּכֻלנָשׁ דּבָה אֵתקַדַּשׁ וצַעַר לרֻוחָא דּטַיבֻּותָא׃

[(19) Hebr 10, 30]

הֲרֵי מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אֶת מִי שֶׁאָמַר, "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם", וְגַם "יָדִין יהוה עַמּוֹ."

כִּי-יָדַעְנוּ מִי הוּא הָאֹמֶר לִי נָקָם אֲנִי אֲשַׁלֵּם אָמַר יְהוָֺה וְאֹמֵר עוֺד כִּי יָדִין יְהוָֺה עַמּוֺ:

Známeť zajisté toho, jenž řekl: Mně pomsta, já odplatím, praví Pán. A opět: Pán souditi bude lid svůj.

Vždyť víme, kdo řekl: ‚Já budu trestat, má je odplata.‘ A jinde: ‚Pán bude soudit svůj lid.‘ ([Deuteronomium 23:35-Deuteronomium 23:36; Žalmy 135:14; Římanům 12:19])

οι῎δαμεν γὰρ τὸν ει᾿πόντα ε᾿μοὶ ε᾿κδίκησις ε᾿γώ α᾿νταποδὼσω καὶ πάλιν κρινει̑ κύριος τὸν λαὸν αυ᾿του̑

יָדעִינַן להַו דֵּאמַר דּדִילי הִי תּבַעתָא וֵאנָא אֵפרֻוע ותֻוב דַּנדֻון מָריָא לעַמֵה׃

[(19) Hebr 10, 31]

אָכֵן נוֹרָא לִנְפֹּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים!

מַה-נּוֺרָא לִנְפֹּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים:

Hroznéť jest upadnouti v ruce Boha živého.

Je hrozné upadnout do ruky živého Boha. ([Matouš 10:28])

φοβερὸν τὸ ε᾿μπεσει̑ν ει᾿ς χει̑ρας θεου̑ ζω̑ντος

דֵּחלתָא הי רַבּתָא למֵפַּל בִּאידַוהי דַּאלָהָא חַיָא׃ ס

[(19) Hebr 10, 32]

זִכְרוּ אֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אוֹרוּ עֵינֵיכֶם וַעֲמַדְתֶּם בְּמַאֲבָק קָשֶׁה וּבְצָרוֹת.

זִכְרוּ-נָא יָמִים מִקֶּדֶם כַּאֲשֶׁר אֹרוּ עֵינֵיכֶם וְשׁוֺט שׁוֺטֵף צָרָה עָבַר עֲלֵיכֶם:

Rozpomeňtež se pak na předešlé dny, v nichž osvíceni byvše, mnohý boj utrpení snášeli jste,

Jen si vzpomeňte na dřívější dny! Sotva jste byli osvíceni, už jste museli podstoupit mnohý zápas s utrpením; ([Židům 4:10; Galatským 3:4; Filipským 1:29])

α᾿ναμιμνήσκεσθε δὲ τὰς πρότερον ἡμέρας ε᾿ν αι῟ς φωτισθέντες πολλὴν α῎θλησιν ὑπεμείνατε παθημάτων

אֵתּדַּכרו הָכִיל ליַומָתָא קַדמָיֵא הָנֻון דַּבהֻון קַבֵּלתֻּון מַעמֻודִיתָא וַאגֻונָא רַבָּא סַיבַּרתֻּון דּחַשֵׁא בּחֵסדָּא ובֻאולצָנֵא׃

[(19) Hebr 10, 33]

פְּעָמִים סְבַלְתֶּם חֲרָפוֹת וְצָרוֹת לְעֵינֵי כֹּל, וּפְעָמִים הִשְׁתַּתַּפְתֶּם עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר סָבְלוּ כָּזֹאת;

פַּעַם הֱיִיתֶם לְרַאֲוָה מֵעֹנִי וְקֶלֶס וּפַעַם דָּאֲבָה נַפְשְׁכֶם לְסִבְלוֺת אֲחֵיכֶם כָּכֶם:

Buďto když jste byli i pohaněními i ssouženími jako divadlo učiněni, buďto účastníci učiněni byvše těch, kteříž tak zmítáni byli.

někteří tím, že byli před očima všech uráženi a utiskováni, jiní tím, že stáli při postižených. ([Lukáš 23:48; 1 Korintským 4:9; Filipským 4:14])

του̑το μὲν ο᾿νειδισμοι̑ς τε καὶ θλίψεσιν θεατριζόμενοι του̑το δὲ κοινωνοὶ τω̑ν ου῞τως α᾿ναστρεφομένων γενηθέντες

ודַהוַיתֻּון חֵזוָנֵא וָאף אֵשׁתַּותַּפתֻּון לאנָשָׁא דּהָלֵין סַיבַּרו׃

[(19) Hebr 10, 34]

כִּי אָכֵן צַר הָיָה לָכֶם עַל הָאֲסִירִים, וְאֶת גְּזֵלַת רְכוּשְׁכֶם סְבַלְתֶּם בְּשִׂמְחָה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בַּשָּׁמַיִם קִנְיָן טוֹב יוֹתֵר, יַצִּיב וְקַיָּם.

כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵיכֶם אֶל-מוֺסֵרָי וְהוֺנְכֶם הַגָּזוּל מִכֶּם הִנַּחְתֶּם בְּטוּב-לֵב בְּדַעְתְּכֶם כִּי קִנְיָן גָּדוֺל מִזֶּה יֶשׁ-לָכֶם בַּשָּׁמַיִם הָעֹמֵד לָעַד:

Nebo i vězení mého čitelni jste byli, a rozchvátání statků svých s radostí jste strpěli, vědouce, že v sobě máte lepší zboží nebeské a trvanlivé.

Vždyť jste trpěli spolu s uvězněnými(j) a s radostí jste snesli i to, že jste byli připraveni o majetek, neboť víte, že máte bohatství lepší a trvalé(k). (j) var: spolu se mnou při mém věznění (k) var: + v nebi ([Židům 13:3; Matouš 5:12 Matouš 6:20 Matouš 13:44])

καὶ γὰρ τοι̑ς δεσμίοις συνεπαθήσατε καὶ τὴν ἁρπαγὴν τω̑ν ὑπαρχόντων ὑμω̑ν μετὰ χαρα̑ς προσεδέξασθε γινὼσκοντες ε῎χειν ἑαυτοὺς κρείττονα υ῞παρξιν καὶ μένουσαν

וכֵאב לכֻון עַל אַילֵין דַּאסִירִין וַחטֻופיָא דּנֵכסַיכֻּון בּחַדֻותָא סַיבַּרתֻּון מֵטֻל דּיָדעִין אנתֻּון דִּאית לכֻון קֵניָנָא בַּשׁמַיָא דַּמיַתַּר הֻו ולָא עָבַר׃

[(19) Hebr 10, 35]

לָכֵן אַל תַּשְׁלִיכוּ אֶת בִּטְחוֹנְכֶם אֲשֶׁר גָּדוֹל שְׂכָרוֹ,

עַל-כֵּן אַל-תַּשְׁלִיכוּ מִבְטַחֲכֶם כִּי שְׂכָרוֺ הַרְבֵּה מְאֹד:

Protož nezamítejtež smělé doufanlivosti své, kteráž velikou má odplatu.

Neztrácejte proto odvahu, neboť bude bohatě odměněna.

μὴ α᾿ποβάλητε ου῏ν τὴν παρρησίαν ὑμω̑ν η῞τις ε῎χει μεγάλην μισθαποδοσίαν

לָא הָכִיל תַּובּדֻון גַּליֻות אַפֵּא דִּאית לכֻון דַּעתִיד לָה אַגרָא סַגִּיָאא׃

[(19) Hebr 10, 36]

שֶׁהֲרֵי צְרִיכִים אַתֶּם לְסַבְלָנוּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַמֻּבְטָח לְאַחַר שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים;

וְכִי גַם-הַתּוֺחֶלֶת נְכוֺנָה לָכֶם בַּעֲבוּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ רְצוֺן אֱלֹהִים וְתַ׹ִּׂיגוּ אֵת אֲשֶׁר-דִּבֵּר לָכֶם:

Než potřebíť jest vám trpělivosti, abyste vůli Boží činíce, dosáhli zaslíbení.

Potřebujete však vytrvalost, abyste splnili Boží vůli a dosáhli toho, co bylo zaslíbeno. ([Lukáš 8:15 Lukáš 21:19; Jakubův 5:7])

ὑπομονη̑ς γὰρ ε῎χετε χρείαν ι῞να τὸ θέλημα του̑ θεου̑ ποιήσαντες κομίσησθε τὴν ε᾿παγγελίαν

מסַיבּרָנֻותָא הו גֵּיר מֵתבַּעיָא לכֻון דּתֵעבּדֻון צֵביָנָא דַּאלָהָא ותֵסבֻון מֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 10, 37]

כִּי "עוֹד מְעַט קָט וְהַבָּא יָבוֹא, וְלֹא יְאַחֵר.

כִּי עוֺד מְעַט-רָגַע וְהַבָּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר:

Nebo ještě velmi, velmi maličko, a aj, ten, kterýž přijíti má, přijde, a nebudeť meškati,

Vždyť už jen ‚docela krátký čas, a přijde ten, který má přijít, a neopozdí se. ([Izajáš 26:20; Abakuk 2:3; Ageus 2:6; Lukáš 21:28; Jakubův 5:8; 2 Petrův 3:9])

ε῎τι γὰρ μικρὸν ο῞σον ο῞σον ὁ ε᾿ρχόμενος η῞ξει καὶ ου᾿ χρονίσει

מֵטֻל דּקַלִיל הֻו זַבנָא וטָב זעֻור דּנִאתֵא הַו דָּאתֵא ולָא נַוחַר׃

[(19) Hebr 10, 38]

צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה; וְאִם יִסּוֹג לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ."

וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֺ יִחְיֶה וְאִם-יִסֹּג אָחוֺר לֹא-תִרֶץ נַפְשִׁי בּוֺ:

Spravedlivý pak z víry živ bude. Pakli by se jinam obrátil, nezalibuje sobě duše má v něm.

Avšak můj spravedlivý – říká Bůh – bude žít, protože uvěřil. Kdo by však odpadl, v tom nenajdu zalíbení.‘ ([Římanům 1:17; Galatským 3:11])

ὁ δὲ δίκαιός μου ε᾿κ πίστεως ζήσεται καὶ ε᾿ὰν ὑποστείληται ου᾿κ ευ᾿δοκει̑ ἡ ψυχή μου ε᾿ν αυ᾿τω̑

כִּאנָא דֵּין מֵן הַימָנֻותָא דִּילי נִחֵא וֵאן מֵתקַטעָא לֵה לָא צָביָא בֵּה נַפשׁי׃

[(19) Hebr 10, 39]

אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן הַנְּסוֹגִים אֱלֵי אֲבַדּוֹן, כִּי אִם בְּנֵי הָאֱמוּנָה לְשֵׁם יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ.

וַאֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן-הַנְּסוֺגִים אָחוֺר לַאֲבַדּוֺן כִּי אִם-מִבְּנֵי אֱמוּנָה לְהַצִּיל אֶת-הַנָּפֶשׁ:

Ale myť nejsme poběhlci k zahynutí, ale věřící k získání duše.

Ale my přece nepatříme k těm, kdo odpadají a zahynou, nýbrž k těm, kdo věří a dosáhnou života.

ἡμει̑ς δὲ ου᾿κ ε᾿σμὲν ὑποστολη̑ς ει᾿ς α᾿πὼλειαν α᾿λλὰ πίστεως ει᾿ς περιποίησιν ψυχη̑ς

חנַן דֵּין לָא הוַין דּקֻוטָעָא דּמַובּלָא לַאבדָנָא אֵלָא דּהַימָנֻותָא דּמַקניָא לַן נַפשַׁן׃ ס

[(19) Hebr 11, 01]

הָאֱמוּנָה הִיא בִּטָּחוֹן בְּמַמָּשׁוּת הַדְּבָרִים הַמְקֻוִּים, הוֹכָחַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים.

וְהָאֱמוּנָה מִבְטַח-עֹז בַּדָּבָר חִכִּנוּ לוֺ דָּבָר בָּחוּן בַּלֵּב וְלֹא תְשׁוּרֶנּוּ עָיִן:

Víra pak jest nadějných věcí podstata, a důvod neviditelných.

Věřit Bohu znamená spolehnout se na to, v co doufáme, a být si jist tím, co nevidíme(l). (l) Víra je základ poznání toho, v co doufáme, důkaz pro to, co nevidíme. ([Židům 3:14; Římanům 8:25; 1 Korintským 2:9; 2 Korintským 4:18])

ε῎στιν δὲ πίστις ε᾿λπιζομένων ὑπόστασις πραγμάτων ε῎λεγχος ου᾿ βλεπομένων

אִיתֵיה דֵּין הַימָנֻותָא פּיָסָא עַל אַילֵין דִּאיתַיהֵין בּסַברָא אַיך הַו דַּהוַי להֵין בּסֻוערָנָא וגֵליָנָא דַּאילֵין דּלָא מֵתחַזיָן׃

[(19) Hebr 11, 02]

בִּגְלָלָהּ הוּעַד עַל הַקַּדְמוֹנִים.

כִּי בָזֹאת נִתְּנָה עֵדוּת לַזְּקֵנִים מִדּוֺר דּוֺר:

Pro ni zajisté svědectví došli předkové.

K takové víře předků se Bůh přiznal svým svědectvím.

ε᾿ν ταύτη γὰρ ε᾿μαρτυρήθησαν οἱ πρεσβύτεροι

וַבהָדֵא הוָת סָהדֻּותָא עַל קַשִׁישֵׁא סּ סּ׃

[(19) Hebr 11, 03]

בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמִים הוּכְנוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, בְּאֹפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נִתְהַוָּה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה.

בָּאֱמוּנָה נָבִין כִּי בִּדְבַר אֱלֹהִים נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכִי הַנִּמְצָאִים לְעֵינֵינוּ לֹא מֵחֹמֶר קַדְמוֺנִי נִבְרָאוּ:

Věrou rozumíme, že učiněni jsou věkové slovem Božím, tak že z ničeho jest to, což vidíme, učiněno.

Ve víře chápeme, že Božím slovem byly založeny světy(m), takže to, na co hledíme, nevzniklo z viditelného. (m) ř: věky ([Genesis 1:1-Genesis 1:31; Žalmy 33:6; Římanům 1:20 Římanům 4:17])

πίστει νοου̑μεν κατηρτίσθαι τοὺς αι᾿ω̑νας ρ᾿ήματι θεου̑ ει᾿ς τὸ μὴ ε᾿κ φαινομένων τὸ βλεπόμενον γεγονέναι

בּהַימָנֻותָא גֵּיר מֵסתַּכּלִינַן דֵּאתּתַּקַנו עָלמֵא בּמֵלתָא דַּאלָהָא והָלֵין דּמֵתחַזיָן הוַי מֵן אַילֵין דּלָא מֵתחַזיָן׃ ס

[(19) Hebr 11, 04]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל לֵאלֹהִים קָרְבָּן טוֹב מִזֶּה שֶׁהֵבִיא קַיִן; בִּגְלָלָהּ הוּעַד עָלָיו כִּי צַדִּיק הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הֵעִיד עַל מַתְּנוֹתָיו, וּבִגְלָלָהּ הוּא מְדַבֵּר עֲדַיִן גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּת.

בָּאֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל קָרְבַּן מִנְחָה לֵאלֹהִים מִנְחָה טוֺבָה מִמִּנְחַת קָיִן אֲשֶׁר עַל-יָדָהּ נִתְּנָה לוֺ עֵדוּת כִּי צַדִּיק הָיָה בְּהָעִיד אֱלֹהִים עַל-מִנְחָתוֺ וְעַל-פִּיהָ עוֺדֶנּוּ דוֺבֵב אַחֲרֵי מֹתוֺ:

Věrou lepší obět Bohu obětoval Abel, nežli Kain, skrze kterouž svědectví obdržel, že jest spravedlivý, jakž sám Bůh darům jeho svědectví vydal. A skrze tu, umřev, ještě mluví.

Ábel věřil, a proto přinesl Bohu lepší oběť než Kain a dostalo se mu svědectví, že je spravedlivý, když Bůh přijal jeho dary; protože věřil, ‚ještě mluví, ač zemřel‘. ([Genesis 4:4; Židům 12:24])

πίστει πλείονα θυσίαν ῞Αβελ παρὰ Κάιν προσήνεγκεν τω̑ θεω̑ δι῾ η῏ς ε᾿μαρτυρήθη ει῏ναι δίκαιος μαρτυρου̑ντος ε᾿πὶ τοι̑ς δὼροις αυ᾿του̑ του̑ θεου̑ καὶ δι῾ αυ᾿τη̑ς α᾿ποθανών ε῎τι λαλει̑

בּהַימָנֻותָא קַרֵב הָבֵיל דֵּבחתָא דַּמיַתּרָא טָב מֵן דּקָאיֵן לַאלָהָא ומֵטֻלָתָה הוָת עלַוהי סָהדֻּותָא דּכִאנָא הו וַסהֵד עַל קֻורבָּנֵה אַלָהָא ומֵטֻלָתֵה אָף כַּד מַיִית ממַלֵל׃ ס

[(19) Hebr 11, 05]

בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ בְּלִי לִרְאוֹת מָוֶת, "וְאֵינֶנּוּ, כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים." וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ."

בָּאֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֺךְ מִבְּלִי רְאוֺת מָוֶת וְאֵינֶנּוּ כִּי-לָקַח אֹתוֺ אֱלֹהִים וּבְטֶרֶם הִלָּקְחוֺ נִתְּנָה לּוֺ עֵדוּת כִּי אֶת-הָאֱלֹהִים הִתְהַלָּךְ:

Věrou Enoch přenesen jest, aby neviděl smrti, a není nalezen, proto že jej Bůh přenesl. Prvé zajisté, než jest přenesen, svědectví měl, že se líbil Bohu.

Henoch věřil, a proto nespatřil smrt, ale Bůh ho vzal k sobě. ‚Nebyl nalezen, protože ho Bůh přijal.‘ Ještě než ho přijal, dostalo se Henochovi svědectví, že v něm Bůh našel zalíbení. ([Genesis 5:24 Sír 44,16; Henoch (ps.) 70,1–4])

πίστει ῾Ενώχ μετετέθη του̑ μὴ ι᾿δει̑ν θάνατον καὶ ου᾿χ ηὑρίσκετο διότι μετέθηκεν αυ᾿τὸν ὁ θεός πρὸ γὰρ τη̑ς μεταθέσεως μεμαρτύρηται ευ᾿αρεστηκέναι τω̑ θεω̑

בּהַימָנֻותָא אֵשׁתַּנִי חנֻוך ומַותָּא לָא טעֵם ולָא אֵשׁתּכַח מֵטֻל דּשַׁניֵה אַלָהָא מֵן קדָם דַּנשַׁנֵיוהי גֵּיר הוָת עלַוהי סָהדֻּותָא דַּשׁפַר לַאלָהָא׃

[(19) Hebr 11, 06]

וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו.

וּבְלֹא אֱמוּנָה לֹא-יוּכַל אִישׁ לְהָפִיק רָצוֺן מֵאֱלֹהִים כִּי הַבָּא לִפְנֵי אֱלֹהִים עָלָיו לְהַאֲמִין כִּי הוּא יֵשׁ וּמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְדֹרְשָׁיו:

Bez víry pak nemožné jest líbiti se jemu; nebo přistupující k Bohu věřiti musí, že jest Bůh, a těm, kteříž ho hledají, že odplatu dává.

Bez víry však není možné zalíbit se Bohu. Kdo k němu přistupuje, musí věřit, že Bůh jest a že se odměňuje těm, kdo ho hledají. ([Židům 10:35])

χωρὶς δὲ πίστεως α᾿δύνατον ευ᾿αρεστη̑σαι πιστευ̑σαι γὰρ δει̑ τὸν προσερχόμενον τω̑ θεω̑ ο῞τι ε῎στιν καὶ τοι̑ς ε᾿κζητου̑σιν αυ᾿τὸν μισθαποδότης γίνεται

דּלָא הַימָנֻותָא דֵּין לָא אנָשׁ מֵשׁכַּח דּנֵשׁפַּר לַאלָהָא חַיָב הֻו גֵּיר מַן דּמֵתקַרַב לוָת אַלָהָא דַּנהַימֵן דִּאיתַוהי ולַאילֵין דּבָעֵין לֵה הָוֵא פָּרֻועָא׃ ס

[(19) Hebr 11, 07]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֹחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה.

בָּאֱמוּנָה עָשָׂה נֹחַ אֶת-הַתֵּבָה וַיַּצֵּל אֶת-בֵּיתוֺ כִּי יָרֵא הָיָה אֶת-אֱלֹהָיו אֲשֶׁר הִזְהִירוֺ עַל-הָעֲתִידוֺת טֶרֶם בָּאוּ וְעַל-פִּיהָ הִרְשִׁיעַ אֶת-הָאָרֶץ וַיְהִי לְיוֺרֵשׁ הַצְּדָקָה בֶּאֱמוּנָתוֺ:

Věrou napomenut jsa od Boha Noé o tom, čehož ještě nebylo viděti, boje se, připravoval koráb k zachování domu svého; skrze nějž potupil svět, a spravedlnosti té, kteráž jest z víry, učiněn jest dědicem.

Noe věřil, a proto pokorně přijal, co mu Bůh oznámil a co ještě nebylo vidět, a připravil koráb k záchraně své rodiny. Svou vírou vynesl soud nad světem a získal podíl na spravedlnosti založené ve víře. ([Genesis 6:8-Genesis 6:22; 1 Petrův 3:20])

πίστει χρηματισθεὶς Νω̑ε περὶ τω̑ν μηδέπω βλεπομένων ευ᾿λαβηθεὶς κατεσκεύασεν κιβωτὸν ει᾿ς σωτηρίαν του̑ οι῎κου αυ᾿του̑ δι῾ η῏ς κατέκρινεν τὸν κόσμον καὶ τη̑ς κατὰ πίστιν δικαιοσύνης ε᾿γένετο κληρονόμος

בּהַימָנֻותָא נֻוח כַּד אֵתמַלַל עַמֵה עַל אַילֵין דּלָא מֵתחַזיָן הוַי דּחֵל וַעבַד לֵה קִבֻותָא לחַיֵא דַּבנַי בַּיתֵּה דּבָה חַיבֵה לעָלמָא וַהוָא יָרתָּא דּכִאנֻותָא דַּבהַימָנֻותָא׃ ס

[(19) Hebr 11, 08]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה צִיֵּת אַבְרָהָם בְּהִקָּרְאוֹ לָצֵאת אֶל מָקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְקַבֵּל לְנַחֲלָה, וְהוּא יָצָא מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ.

בָּאֱמוּנָה שָׁמַע אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר נִקְרָא לָלֶכֶת אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר עֻתַּד לְרִשְׁתָּהּ וַיֵּלֶךְ בִּבְלִי-דַעַת אָנָה הוּא בָא:

Věrou, povolán jsa Abraham, uposlechl Boha, aby odšel na to místo, kteréž měl vzíti za dědictví; i šel, nevěda, kam přijde.

Abraham věřil, a proto uposlechl, když byl povolán, aby šel do země, kterou měl dostat za úděl; a vydal se na cestu, ačkoli nevěděl, kam jde. ([Genesis 12:1 Genesis 12:4; Žalmy 37:29; Římanům 4:9-Římanům 4:13])

πίστει καλούμενος ᾽Αβραὰμ ὑπήκουσεν ε᾿ξελθει̑ν ει᾿ς τόπον ο῍ν η῎μελλεν λαμβάνειν ει᾿ς κληρονομίαν καὶ ε᾿ξη̑λθεν μὴ ε᾿πιστάμενος που̑ ε῎ρχεται

בּהַימָנֻותָא אַברָהָם כַּד אֵתקרִי אֵשׁתּמַע דּנֵפֻּוק לַאתרָא הַו דַּעתִיד הוָא דּנֵסַב ליָרתֻּותָא וַנפַק כַּד לָא יָדַע הוָא לַאיכָּא אָזֵל׃ ס

[(19) Hebr 11, 09]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּגֵר בְּאֶרֶץ זָרָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּאֹהָלִים עִם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה;

בָּאֱמוּנָה הִתְגּוֺרֵר בָּאָרֶץ הַנְּתוּנָה לוֺ כִּבְאֶרֶץ נָכְרִיָּה וַיֵּשֶׁב בְּאֹהָלִים הוּא וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב יוֺרְשֵׁי הַהַבְטָחָה עִמּוֺ:

Věrou bydlil v zemi zaslíbené jako v cizí, v staních přebývaje s Izákem a s Jákobem, spoludědici téhož zaslíbení.

Věřil, a proto žil v zemi zaslíbené jako cizinec, bydlel ve stanech s Izákem a Jákobem, pro které platilo totéž zaslíbení, ([Genesis 23:4 Genesis 26:3 Genesis 35:12; Skutky apoštolské 7:2-Skutky apoštolské 7:8; Židům 6:17])

πίστει παρώκησεν ει᾿ς γη̑ν τη̑ς ε᾿παγγελίας ὡς α᾿λλοτρίαν ε᾿ν σκηναι̑ς κατοικήσας μετὰ ᾽Ισαὰκ καὶ ᾽Ιακώβ τω̑ν συγκληρονόμων τη̑ς ε᾿παγγελίας τη̑ς αυ᾿τη̑ς

בּהַימָנֻותָא הוָא תַּותָּבָא בַּארעָא הָי דֵּאתמַלכַּת לֵה אַיך דַּבנֻוכרָיתָּא וַבמַשׁכּנֵא עמַר עַם אִיסחָק ויַעקֻוב בּנַי יָרתֻּותָא דִּילֵה דּמֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 11, 10]

כִּי חִכָּה לָעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת, שֶׁאַדְרִיכָלָהּ וּמְקִימָהּ הוּא הָאֱלֹהִים.

כִּי-חִכָּה לָעִיר אֲשֶׁר יְסוֺד עוֺלָם לָהּ וַאֲשֶׁר בּוֺנָהּ וְעֹשָׂהּ הוּא הָאֱלֹהִים:

Nebo očekával města základy majícího, jehožto řemeslník a stavitel jest Bůh.

a upínal naději k městu s pevnými základy, jehož stavitelem a tvůrcem je sám Bůh. ([Židům 13:14; Zjevení Janovo 21:2 Zjevení Janovo 21:10-Zjevení Janovo 21:27])

ε᾿ξεδέχετο γὰρ τὴν τοὺς θεμελίους ε῎χουσαν πόλιν η῏ς τεχνίτης καὶ δημιουργὸς ὁ θεός

מסַכֵּא הוָא גֵּיר לַמדִינתָּא דּשֵׁתֵאסתָא אִית לָה דֻּאומָנָה ועָבֻודָה אַלָהָא הו׃ ס

[(19) Hebr 11, 11]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה קִבְּלָה גַּם שָׂרָה כֹּחַ לַהֲרוֹת אַף לְאַחַר שֶׁהִזְדַּקְּנָה, שֶׁכֵּן חָשְׁבָה אֶת הַמַּבְטִיחַ לְנֶאֱמָן.

בָּאֱמוּנָה גַּם-שָׂרָה הֶחֱלִיפָה-כֹחַ לְהַזְרִיעַ וַתֵּלֶד אַחֲרֵי בְּלֹתָהּ עֵקֶב אֲשֶׁר חָרְצָה כִּי הַמַּבְטִיחַ נֶאֱמָן הוּא:

Věrou také i Sára moc ku početí semene přijala, a mimo čas věku porodila, když věřila, že jest věrný ten, kterýž zaslíbil.

Také Sára(n) věřila, a proto přijala od Boha moc, aby se stala matkou, ačkoliv už překročila svůj čas; pevně věřila tomu, kdo jí dal zaslíbení. (n) var: + ač byla neplodná ([Genesis 17:19 Genesis 18:10-Genesis 18:14 Genesis 21:2; Židům 10:23])

πίστει καὶ αυ᾿τὴ Σάρρα στει̑ρα δύναμιν ει᾿ς καταβολὴν σπέρματος ε῎λαβεν καὶ παρὰ καιρὸν ἡλικίας ε᾿πεὶ πιστὸν ἡγήσατο τὸν ε᾿παγγειλάμενον

בּהַימָנֻותָא אָף סַרָא דַּעקַרתָא הוָת נֵסבַּת חַילָא דַּתקַבֵּל זַרעָא וַדלָא בּזַבנָא דַּשׁנֵיה יֵלדַּת עַל דַּאשׁרַת דַּמהַימַן הֻו הַו דַּמלַך לָה׃

[(19) Hebr 11, 12]

עַל כֵּן גַּם מֵאֶחָד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מֵת, יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וְכַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר.

וְעַל-כֵּן מֵאֶחָד הַהוּא הַקָּרוֺב לַמָּוֶת נוֺלְדוּ כְּכוֺכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וְכַחוֺל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר:

A protož i z jednoho, a to již umrtveného, rozplodilo se potomků, jako jest množství hvězd nebeských, a jako písek nesčíslný, kterýž jest na břehu mořském.

Tak z jednoho muže, a to už starce(o), vzešlo tolik potomků, ‚jako bezpočtu je hvězd na nebi a jako je písku na mořském břehu‘. (o) ř: odumřelého ([Genesis 15:5 Genesis 22:17 Genesis 32:13; Exodus 32:13])

διὸ καὶ α᾿φ῾ ἑνὸς ε᾿γεννήθησαν καὶ ταυ̑τα νενεκρωμένου καθώς τὰ α῎στρα του̑ ου᾿ρανου̑ τω̑ πλήθει καὶ ὡς ἡ α῎μμος ἡ παρὰ τὸ χει̑λος τη̑ς θαλάσσης ἡ α᾿ναρίθμητος

מֵטֻל הָנָא מֵן חַד דַּבטֵל בּסַיבֻּותָא אֵתִילֵדו סַגִּיֵאא אַיך כַּוכּבֵא דּבַשׁמַיָא וַאיך חָלָא דּעַל סֵפתֵה דּיַמָא דּמֵניָן לַיתּ לֵה׃ ס

[(19) Hebr 11, 13]

בְּעוֹדָם מַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנָה מֵתוּ כָּל אֵלֶּה בְּלִי שֶׁהִשִֹיגוּ אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּבְטָחִים, וְאוּלָם רָאוּ אוֹתָם מֵרָחוֹק וְקִדְּמוּ אוֹתָם בִּבְרָכָה כְּשֶׁהֵם מוֹדִים כִּי זָרִים וְגוֹלִים הֵם בָּאָרֶץ.

בָּאֱמוּנָה מֵתוּ כָל-אֵלֶּה וְלֹא רָאוּ אֶת-הַהַבְטָחוֺת בְּקִיּוּמָן כִּי אִם-מֵרָחוֺק חָזוּ אֹתָן וַיַּאֲמִינוּ וַיִּצְהֲלוּ לִקְרָאתָן וַיּוֺדוּ כִּי-גֵרִים וְתוֺשָׁבִים הֵם בָּאָרֶץ:

Podlé víry zemřeli ti všickni, nevzavše zaslíbení, ale zdaleka je viděvše, jim i věřili, i je vítali, a vyznávali, že jsou hosté a příchozí na zemi.

Ve víře zemřeli ti všichni, i když se splnění slibů nedožili, nýbrž jen zdálky je zahlédli a pozdravili, vyznávajíce, že jsou na zemi jen cizinci a přistěhovalci. ([Genesis 49:18; Žalmy 39:13; 1 Paralipomenon 29:15; Genesis 23:4 Genesis 47:9; 2 Korintským 5:6; 1 Petrův 2:11])

κατὰ πίστιν α᾿πέθανον ου῟τοι πάντες μὴ λαβόντες τὰς ε᾿παγγελίας α᾿λλὰ πόρρωθεν αυ᾿τὰς ι᾿δόντες καὶ α᾿σπασάμενοι καὶ ὁμολογήσαντες ο῞τι ξένοι καὶ παρεπίδημοί ει᾿σιν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

בּהַימָנֻותָא מִיתו הָלֵין כֻּלהֻון ולָא נסַבו מֻולכָּנהֻון אֵלָא מֵן רֻוחקָא חזַאוֻהי וַחדִיו בֵּה וַאודִּיו דַּאכסנָיֵא אֵנֻון ותַותָּבֵא בַּארעָא׃

[(19) Hebr 11, 14]

הֵן הַמְדַבְּרִים כָּךְ מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָהֶם אֶרֶץ מוֹשָׁב.

וְאֵלֶּה הָאֹמְרִים כָּזֹאת מוֺדִיעִים כִּי אֶרֶץ אֲשֶׁר לָהֵם הֵם מְבַקְשִׁים:

Nebo ti, kteříž tak mluví, zjevně to prokazují, že vlasti hledají.

Tím dávají najevo, že po pravé vlasti teprve touží.

οἱ γὰρ τοιαυ̑τα λέγοντες ε᾿μφανίζουσιν ο῞τι πατρίδα ε᾿πιζητου̑σιν

אַילֵין דֵּין דּהָלֵין אָמרִין מחַוֵין דּלַמדִינתּהֻון בָּעֵין׃

[(19) Hebr 11, 15]

וְאִלּוּ כִּוְּנוּ דַּעְתָּם עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה, הָיָה לָהֶם זְמַן לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

וְאִם הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה עָלְתָה עַל-לִבָּם הֲלֹא הָיָה בְיָדָם לָשׁוּב אֵלֶיהָ:

A jistě, kdyby se byli na onu rozpomínali, z kteréž vyšli, měli dosti času zase se navrátiti.

Kdyby měli na mysli zemi, z níž vykročili, měli možnost se tam vrátit.

καὶ ει᾿ μὲν ε᾿κείνης ε᾿μνημόνευον α᾿φ῾ η῏ς ε᾿ξέβησαν ει῏χον α῍ν καιρὸν α᾿νακάμψαι

וֵאלֻו לַמדִינתָּא הָי דַּנפַקו מֵנָה בָּעֵין הוַו אִית הוָא להֻון זַבנָא דּתֻוב נֵהפּכֻון נִאזֻלון לָה׃

[(19) Hebr 11, 16]

אַךְ עַתָּה נִכְסָפִים הֵם לְטוֹבָה מִמֶּנָּה, לְאֶרֶץ מוֹשָׁב שְׁמֵימִית. לָכֵן לֹא בּוֹשׁ בָּהֶם הָאֱלֹהִים לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הֵכִין לָהֶם עִיר.

אוּלָם טוֺבָה מִמֶּנָּה הִתְאַוּוּ וְהִיא בִשְׁמֵי מָעַל וְעַל-כֵּן לֹא בוֺשׁ הָאֱלֹהִים מֵהֶם לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם וַיָּכֶן-לָהֶם עִיר שָׁמָּה:

Ale oni lepší žádají, to jest nebeské. Protož i sám Bůh nestydí se slouti jejich Bohem; nebo připravil jim město.

Ale oni toužili po lepší vlasti, po vlasti nebeské. Proto sám Bůh se nestydí nazývat se jejich Bohem. Vždyť jim připravil své město. ([Židům 2:11; Exodus 3:6; Matouš 22:32; Jan 14:2; 2 Korintským 5:1; Filipským 3:20])

νυ̑ν δὲ κρείττονος ο᾿ρέγονται του̑τ῾ ε῎στιν ε᾿πουρανίου διὸ ου᾿κ ε᾿παισχύνεται αυ᾿τοὺς ὁ θεὸς θεὸς ε᾿πικαλει̑σθαι αυ᾿τω̑ν ἡτοίμασεν γὰρ αυ᾿τοι̑ς πόλιν

הָשָׁא דֵּין יִדִיעָא דּלַדּטָבָא מֵנָה רָגִּין הוַו להָי דִּאיתֵיה בַּשׁמַיָא מֵטֻל הָנָא לָא נכֵף אַלָהָא דַּאלָההֻון נֵתקרֵא טַיֵב להֻון גֵּיר מדִינתָּא׃ ס

[(19) Hebr 11, 17]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִקְרִיב אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּעֵת שֶׁנֻּסָּה; הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהַבְטָחוֹת הִקְרִיב אֶת יְחִידוֹ,

בָּאֱמוּנָה הֶעֱלָה אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּיוֺם מַסָּה וְיֹרֵשׁ הַהַבְטָחוֺת הִקְרִיב אֶת-יְחִידוֺ לְעֹלָה:

Věrou obětoval Abraham Izáka, byv pokoušín, a to jednorozeného obětoval ten, kterýž byl zaslíbení přijal,

Abraham věřil, a proto šel obětovat Izáka, když byl podroben zkoušce. Svého jediného syna byl hotov obětovat, ačkoli se mu dostalo zaslíbení a bylo mu řečeno: ([Genesis 22:1-Genesis 22:19; Jakubův 2:21-Jakubův 2:22; Jan 3:16])

πίστει προσενήνοχεν ᾽Αβραὰμ τὸν ᾽Ισαὰκ πειραζόμενος καὶ τὸν μονογενη̑ προσέφερεν ὁ τὰς ε᾿παγγελίας α᾿ναδεξάμενος

בּהַימָנֻותָא קַרֵב אַברָהָם לִאיסחָק בּנֵסיֻונֵה ולִיחִידֵה אַסֵק למַדבּחָא להַו דּקַבֵּל הוָא בּמֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 11, 18]

הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע",

אֲשֶׁר נֶאֱמַר עָלָיו כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךׇ זָרַע:

K němuž bylo řečeno: V Izákovi nazváno bude tobě símě,

‚Z Izáka bude pocházet tvé potomstvo.‘ ([Genesis 21:12; Římanům 9:7])

πρὸς ο῍ν ε᾿λαλήθη ο῞τι ε᾿ν ᾽Ισαὰκ κληθήσεταί σοι σπέρμα

אֵתֵאמַר הוָא לֵה גֵּיר דּבִאיסחָק נֵתקרֵא לָך זַרעָא׃

[(19) Hebr 11, 19]

בְּחָשְׁבוֹ בְּלִבּוֹ כִּי הָאֱלֹהִים יָכוֹל לְהָקִים אֲפִלּוּ מֵעִם הַמֵּתִים; מִשָּׁם, בִּבְחִינַת מָשָׁל, אַף קִבֵּל אוֹתוֹ.

וּבְלִבּוֺ אָמַר כִּי תַ׹ִּׂיג יַד אֱלֹהִים לַהֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים וְכֵן גַּם-הֱשִׁיבוֺ אֵלָיו וַיְהִי לְמוֺפֵת:

Tak o tom smýšleje, že jest mocen Bůh i z mrtvých vzkřísiti. Pročež jej jako z mrtvých vzkříšeného přijal.

Počítal s tím, že Bůh je mocen vzkřísit i mrtvé. Proto dostal Izáka zpět jako předobraz budoucího vzkříšení. ([Římanům 4:16-Římanům 4:22])

λογισάμενος ο῞τι καὶ ε᾿κ νεκρω̑ν ε᾿γείρειν δυνατὸς ὁ θεός ο῞θεν αυ᾿τὸν καὶ ε᾿ν παραβολη̑ ε᾿κομίσατο

וֵאתרַעִי הוָא בּנַפשֵׁה דּמָטיָא בִּאידַוהי דַּאלָהָא אָף מֵן מִיתֵא לַמקָמֻו ומֵטֻל הָנָא בּמַתלָא אֵתִיהֵב לֵה׃ ס

[(19) Hebr 11, 20]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו בְּנוֹגֵעַ לִדְבָרִים עֲתִידִים לָבוֹא.

בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו וַיְדַבֵּר עַל-עֲתִדֹתָם:

Věrou o budoucích věcech požehnání dal Izák Jákobovi a Ezau.

Izák věřil, a proto Jákobovi a Ezauovi dal požehnání v pohledu do budoucna. ([Genesis 27:27-Genesis 27:39])

πίστει καὶ περὶ μελλόντων ευ᾿λόγησεν ᾽Ισαὰκ τὸν ᾽Ιακώβ καὶ τὸν ᾽Ησαυ̑

בּהַימָנֻותָא דּמֵדֵּם דַּעתִיד הוָא בַּרֵך אִיסחָק ליַעקֻוב וַלעִסֻו׃ ס

[(19) Hebr 11, 21]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יַעֲקֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף, וְקַד מֵעַל רֹאשׁ הַמַּטֶּה.

בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יַעֲקֹב בְּמֹתוֺ אֶת-שְׁנֵי בְנֵי-יוֺסֵף וַיִּשְׁתַּח עַל-רֹאשׁ הַמַּטֶּה:

Věrou Jákob, umíraje, každému z synů Jozefových požehnání dával, a poklonil se na vrch hůlky své.

Jákob věřil, a když umíral, požehnal oběma Josefovým synům a poklonil se přitom k vrcholu své berly. ([Genesis 48:15-Genesis 48:20])

πίστει ᾽Ιακώβ α᾿ποθνήσκων ε῞καστον τω̑ν υἱω̑ν ᾽Ιωσὴφ ευ᾿λόγησεν καὶ προσεκύνησεν ε᾿πὶ τὸ α῎κρον τη̑ς ρ᾿άβδου αυ᾿του̑

בּהַימָנֻותָא כַּד מָאֵת יַעקֻוב בַּרֵך לכֻל חַד חַד מֵן בּנַוהי דּיַוסֵף וַסגֵד עַל רִישׁ חֻוטרֵה׃ ס

[(19) Hebr 11, 22]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה עַל־אוֹדוֹת עַצְמוֹתָיו.

בָּאֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֺסֵף לִפְנֵי מוֺתוֺ אֶת-צֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַו עַל-אֹדוֺת עַצְמוֺתָיו:

Věrou Jozef, dokonávaje, o vyjití synů Izraelských zmínku učinil, a o kostech svých poručil.

Josef věřil, a na sklonku svého života řekl, že synové izraelští vyjdou z Egypta, a nařídil, co se má stát s jeho kostmi. ([Genesis 50:24])

πίστει ᾽Ιωσὴφ τελευτω̑ν περὶ τη̑ς ε᾿ξόδου τω̑ν υἱω̑ν ᾽Ισραὴλ ε᾿μνημόνευσεν καὶ περὶ τω̑ν ο᾿στέων αυ᾿του̑ ε᾿νετείλατο

בּהַימָנֻותָא יַוסֵף כַּד מָאֵת עֵהַד למַפַּקתָא דַּבנַי אִיסרָיֵל ופַקֵד עַל גַּרמַוהי׃ ס

[(19) Hebr 11, 23]

כְּשֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִסְתִּירוּהוּ הוֹרָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים; כִּי רָאוּ שֶׁנָּאֶה הַיֶּלֶד, וְלֹא פָּחֲדוּ מִגְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ.

בָּאֱמוּנָה נִצְפַּן משֶׁה שְׁלשָׁה יְרָחִים עַל-יְדֵי אֲבוֺתָיו בְּהִוָּלְדוֺ כִּי רָאוּ כִּי-טוֺב הַיֶּלֶד וְלֹא יָרְאוּ מִדָּת הַמֶּלֶךְ:

Věrou Mojžíš, narodiv se, ukryt byl za tři měsíce od rodičů svých, proto že viděli krásné pacholátko, a nebáli se rozkazu královského.

Mojžíšovi rodiče věřili, a proto svého syna tři měsíce po narození ukrývali; viděli, že je to vyvolené(p) dítě, a nezalekli se královského rozkazu. (p) ř: krásné ([Exodus 2:2])

πίστει Μωϋση̑ς γεννηθεὶς ε᾿κρύβη τρίμηνον ὑπὸ τω̑ν πατέρων αυ᾿του̑ διότι ει῏δον α᾿στει̑ον τὸ παιδίον καὶ ου᾿κ ε᾿φοβήθησαν τὸ διάταγμα του̑ βασιλέως

בּהַימָנֻותָא אַבָהַוהי דּמֻושֵׁא טַשׁיֻוהי כַּד אֵתִילֵד יַרחֵא תּלָתָא דַּחזַו דּשַׁפִּיר הוָא טַליָא ולָא דּחֵלו מֵן פֻּוקדָּנָא דּמַלכָּא׃ ס

[(19) Hebr 11, 24]

כַּאֲשֶׁר גָּדַל מֹשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה סֵרֵב לְהִקָּרֵא בֵּן לְבַת פַּרְעֹה

בָּאֱמוּנָה מֵאֵן משֶׁה בְגָדְלוֺ לְהִקָּרֵא בֵן לְבַת-פַּרְעֹה:

Věrou Mojžíš, byv již dorostlý, odepřel slouti synem dcery Faraonovy,

Mojžíš věřil, a proto, když dospěl, odepřel nazývat se synem faraónovy dcery. ([Exodus 2:11])

πίστει Μωϋση̑ς μέγας γενόμενος η᾿ρνήσατο λέγεσθαι υἱὸς θυγατρὸς Φαραὼ

בּהַימָנֻותָא מֻושֵׁא כַּד הוָא גַּברָא כּפַר דּלָא נֵתקרֵא בּרָא לבַרתֵה דּפֵרעֻון׃

[(19) Hebr 11, 25]

וּבָחַר לְהִתְעַנּוֹת עִם עַם אֱלֹהִים מִלְּהִתְעַנֵּג לְשָׁעָה בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא.

וַיִּבְחַר-לוֺ לְהִתְעַנּוֺת עִם-עַם אֱלֹהִים מֵהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא בִּימֵי חָלֶד:

Vyvoliv sobě raději protivenství trpěti s lidem Božím, nežli časné a hříšné pohodlí míti,

Raději chtěl snášet příkoří s Božím lidem než na čas žít příjemně v hříchu; ([Žalmy 84:11])

μα̑λλον ἑλόμενος συγκακουχει̑σθαι τω̑ λαω̑ του̑ θεου̑ η῍ πρόσκαιρον ε῎χειν ἁμαρτίας α᾿πόλαυσιν

וַגבָא לֵה דּבֻאולצָנָא עַם עַמֵה דַּאלָהָא נֵהוֵא ולָא דַּזבַן זעֻור נֵתבַּסַם בַּחטִיתָא׃

[(19) Hebr 11, 26]

הוּא חָשַׁב אֶת חֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ לְעֹשֶׁר גָּדוֹל מֵאוֹצְרוֹת מִצְרַיִם, כִּי נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַגְּמוּל.

וְאֶת-חֶרְפָּתוֺ כְּחֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ חָשַׁב לְעשֶׁר גָּדוֺל מֵאֹצְרוֺת מִצְרָיִם כִּי צָפָה אֶל-הַגְּמוּל:

Větší sobě pokládaje zboží nad Egyptské poklady pohanění Kristovo; nebo prohlédal k odplatě.

a Kristovo pohanění pokládal za větší bohatství než všechny poklady Egypta, neboť upíral svou mysl k budoucí odplatě. ([Židům 13:13])

μείζονα πλου̑τον ἡγησάμενος τω̑ν Αι᾿γύπτου θησαυρω̑ν τὸν ο᾿νειδισμὸν του̑ Χριστου̑ α᾿πέβλεπεν γὰρ ει᾿ς τὴν μισθαποδοσίαν

וֵאתרַעִי דַּמיַתַּר הֻו עֻותרָא דּחֵסדֵּה דַּמשִׁיחָא טָב מֵן סִימָתָה דּמֵצרֵין חָאַר הוָא גֵּיר בּפֻורעָן אַגרָא׃ ס

[(19) Hebr 11, 27]

בֶּאֱמוּנָה עָזַב אֶת מִצְרַיִם וְלֹא פָּחַד מִזַּעַם הַמֶּלֶךְ, כִּי עָמַד בְּעֹז כְּרוֹאֶה אֶת מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְאֶה.

בָּאֱמוּנָה עָזַב אֶת-מִצְרַיִם וְלֹא יָרֵא מֵחֲמַת מַלְכָּהּ כִּי נָשָׂא אֶת-נַפְשׁוֺ אֵלָיו כְּרֹאֶה אֹתוֺ אֲשֶׁר פָּנָיו לֹא יֵרָאוּ:

Věrou opustil Egypt, neboje se hněvu královského; nebo jako by viděl neviditelného, tak se utvrdil.

Věřil, a proto vyšel z Egypta a nedal se zastrašit královým hněvem; zůstal pevný, jako by Neviditelného viděl. ([Exodus 2:15 Exodus 12:51])

πίστει κατέλιπεν Αι῎γυπτον μὴ φοβηθεὶς τὸν θυμὸν του̑ βασιλέως τὸν γὰρ α᾿όρατον ὡς ὁρω̑ν ε᾿καρτέρησεν

בּהַימָנֻותָא שַׁבקָה למֵצרֵין ולָא דּחֵל מֵן חֵמתֵה דּמַלכָּא וסַיבַּר אַיך הַו דּחָזֵא הוָא לַאלָהָא דּלָא מֵתחזֵא׃ ס

[(19) Hebr 11, 28]

מִתּוֹךְ אֱמוּנָה עָשָׂה אֶת הַפֶּסַח וְאֶת נְתִינַת הַדָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם מַכֵּה הַבְּכוֹרִים.

בָּאֱמוּנָה עָשָׂה אֶת-הַפֶּסַח וְנָתוֺן אֶת-הַדָּם עַל-הַבָּתִים לְבִלְתִּי יִגַּע בָּם הַמַּשְׁחִית אֶת-הַבְּכֹרִים:

Věrou slavil hod beránka a vylití krve, aby ten, kterýž hubil prvorozené, nedotekl se jich.

Věřil, a proto ustanovil hod beránka a dal pokropit dveře jeho krví, aby se zhoubce nemohl dotknout prvorozených. ([Exodus 12:21-Exodus 12:30])

πίστει πεποίηκεν τὸ πάσχα καὶ τὴν πρόσχυσιν του̑ αι῞ματος ι῞να μὴ ὁ ο᾿λοθρεύων τὰ πρωτότοκα θίγη αυ᾿τω̑ν

בּהַימָנֻותָא עבַד פֵּצחָא וַרסָס דּמָא דּלָא נֵתקַרַב להֻון הַו דַּמחַבֵּל הוָא בֻּוכרֵא׃ ס

[(19) Hebr 11, 29]

בֶּאֱמוּנָה עָבְרוּ בְּיַם סוּף כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, דָּבָר שֶׁנִּסּוּ הַמִּצְרִים וְטָבְעוּ.

בָּאֱמוּנָה הָלְכוּ בְיַם-סוּף כְּמוֺ בַיָּבָּשָׁה וְהַמִּצְרִים הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַיִּשְׁקָעוּ:

Věrou přešli moře červené jako po suchu; o čež pokusivše se Egyptští, ztonuli.

Izraelští věřili, a proto prošli Rudým mořem jako po suché zemi, ale když se o to pokusili Egypťané, pohltily je vlny. ([Exodus 14:22-Exodus 14:27])

πίστει διέβησαν τὴν ε᾿ρυθρὰν θάλασσαν ὡς διὰ ξηρα̑ς γη̑ς η῏ς πει̑ραν λαβόντες οἱ Αι᾿γύπτιοι κατεπόθησαν

בּהַימָנֻותָא עבַרו יַמָא דסֻוף אַיך דּעַל אַרעָא יַבִּישׁתָּא ובֵה אֵתבּלַעו מֵצרָיֵא כַּד אַמרַחו עלַוהי׃ ס

[(19) Hebr 11, 30]

בִּגְלַל אֱמוּנָה נָפְלוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים.

בָּאֱמוּנָה נָפְלוּ חֹמוֺת יְרִיחוֺ בְּהָסֵב אֹתָן שִׁבְעַת יָמִים:

Věrou zdi Jericha padly, když je obcházeli za sedm dní.

Izraelští věřili, a proto před nimi padly hradby Jericha, když je obcházeli po sedm dní. ([Jozue 6:20])

πίστει τὰ τείχη ᾽Ιεριχώ ε῎πεσαν κυκλωθέντα ε᾿πὶ ἑπτὰ ἡμέρας

בּהַימָנֻותָא שֻׁורֵיה דִּאירִיחֻו נפַלו מֵן דֵּאתכּרֵכו שַׁבעָא יַומִין׃ ס

[(19) Hebr 11, 31]

בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֹא נִסְפְּתָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם הַסּוֹרְרִים, שֶׁכֵּן קִבְּלָה אֶת הַמְרַגְּלִים בְּשָׁלוֹם.

בָּאֱמוּנָה לֹא אָבְדָה רָחָב הַזּוֺנָה עִם-בְּנֵי בְלִיָּעַל כַּאֲשֶׁר אָסְפָה אֶת-הַמְרַגְּלִים אֶל-בֵּיתָהּ בְּשָׁלוֺם:

Věrou Raab nevěstka nezahynula s neposlušnými, pokojně přijavši špehéře.

Nevěstka Rachab věřila, a proto přátelsky přijala vyzvědače a nezahynula s nevěřícími. ([Jozue 2:3-Jozue 2:21; Jakubův 2:25])

πίστει Ραὰβ ἡ πόρνη ου᾿ συναπὼλετο τοι̑ς α᾿πειθήσασιν δεξαμένη τοὺς κατασκόπους μετ῾ ει᾿ρήνης

בּהַימָנֻותָא רָחָב זָנִיתָא לָא אֵבדַּת עַם הָנֻון דּלָא אֵשׁתּמַעו דּקַבּלַת לגָשֻׁושֵׁא בַּשׁלָמָא׃ ס

[(19) Hebr 11, 32]

וּמָה עוֹד אֹמַר? הֵן תִּקְצַר הָעֵת מִלְּסַפֵּר עַל גִּדְעוֹן וּבָרָק וְשִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח וְדָוִד וּשְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים,

וּמָה אֹמַר עוֺד הֲלֹא תִקְצַר-לִי הָעֵת כִּי-אֲסַפֵּר מִדִּבְרֵי גִדְעוֺן בָּרָק שִׁמְשׁוֺן וְיִפְתָּח דָּוִד שְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים:

A coť mám více praviti: Nepostačíť mi zajisté čas k vypravování o Gedeonovi, a Barákovi, a Samsonovi a Jefte, a Davidovi, a Samuelovi, a prorocích.

Mám ještě pokračovat? Vždyť by mi nestačil čas, kdybych měl vypravovat o Gedeónovi, Barákovi, Samsonovi, Jeftovi, Davidovi, Samuelovi a prorocích, ([Soudců 6:11 Soudců 4:6 Soudců 11:29 Soudců 13:24; 1 Samuelova 3:4 1 Samuelova 16:13])

καὶ τί ε῎τι λέγω ε᾿πιλείψει με γὰρ διηγούμενον ὁ χρόνος περὶ Γεδεὼν Βαράκ Σαμψὼν ᾽Ιεφθάε Δαυίδ τε καὶ Σαμουὴλ καὶ τω̑ν προφητω̑ν

ומָנָא תֻּוב אִמַר זעֻור הֻו לִי גֵּיר זַבנָא דֵּאשׁתַּעֵא עַל גֵּדעֻון ועַל בָּרָק ועַל שֵׁמשֻׁון ועַל נַפתַּח ועַל דַּוִיד ועַל שׁמֻואיֵל ועַל שַׁרכָּא דַּנבִיֵא׃

[(19) Hebr 11, 33]

אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הִכְנִיעוּ מַמְלָכוֹת, פָּעֲלוּ צֶדֶק, הִשִֹיגוּ הַבְטָחוֹת, סָגְרוּ פִּי אֲרָיוֹת,

אֲשֶׁר בָּאֱמוּנָה כָּבְשׁוּ מַמְלָכוֺת פָּעֲלוּ צְדָקוֺת הִ׹ִּׂיגוּ הַבְטָחוֺת וְסָכְרוּ פִּי אֲרָיוֺת:

Kteříž skrze víru vybojovávali království, činili spravedlnost, docházeli zaslíbení, zacpávali ústa lvům,

kteří svou vírou dobývali království, uskutečňovali Boží spravedlnost, dosáhli toho, co jim bylo zaslíbeno;

οι῍ διὰ πίστεως κατηγωνίσαντο βασιλείας ει᾿ργάσαντο δικαιοσύνην ε᾿πέτυχον ε᾿παγγελιω̑ν ε῎φραξαν στόματα λεόντων

אַילֵין דַּבהַימָנֻותָא זכַו למַלכּוָתָא וַפלַחו כִּאנֻותָא וקַבֵּלו מֻולכָּנֵא וסַכַּרו פֻּומָא דַּאריַוָתָא׃

[(19) Hebr 11, 34]

כִּבּוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ, נִמְלְטוּ מִפִּי חֶרֶב, הִתְחַזְּקוּ מֵחֻלְשָׁה, עָשׂוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וְהֵבִיסוּ צִבְאוֹת זָרִים.

כִּבּוּ חֲמַת אֵשׁ נִמְלְטוּ מִפִּי חֶרֶב מָצְאוּ אוֺן לָהֶם מִתּוֺךְ רִפְיוֺנָם עָשׂוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וַיָּנִיסוּ מַחֲנוֺת זָרִים:

Uhašovali moc ohně, utekli ostrosti meče, zmocněni bývali v mdlobách, silní učiněni v boji, vojska zaháněli cizozemců.

zavírali tlamy lvům, krotili plameny ohně, unikali ostří meče, v slabosti nabývali síly, vedli si hrdinsky v boji, zaháněli na útěk vojska cizinců; ([Soudců 14:16; Daniel 3:23-Daniel 3:25; Soudců 7:19-Soudců 7:22])

ε῎σβεσαν δύναμιν πυρός ε῎φυγον στόματα μαχαίρης ε᾿δυναμὼθησαν α᾿πὸ α᾿σθενείας ε᾿γενήθησαν ι᾿σχυροὶ ε᾿ν πολέμω παρεμβολὰς ε῎κλιναν α᾿λλοτρίων

ודַעֵכו חַילָא דּנֻורָא וֵאתפַּצִיו מֵן פֻּומָא דּסַיפָּא וֵאתחַיַלו מֵן כֻּורהָנֵא וַהוַו חַילתָנֵא בַּקרָבָא וסַחֵפו מַשׁריָתָא דַּבעֵלדּבָבֵא׃

[(19) Hebr 11, 35]

נָשִׁים קִבְּלוּ אֶת מֵתֵיהֶן שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה. אֲחֵרִים עֻנּוּ עַד מָוֶת וְלֹא הִסְכִּימוּ לְהִנָּצֵל, לְמַעַן יַשִֹיגוּ תְּחִיָּה טוֹבָה יוֹתֵר.

נָשִׁים מָצְאוּ אֶת-מֵתֵיהֶן כִּי קָמוּ מִן-הַמֵּתִים וְרַבִּים הִתְעַנּוּ וְלֹא מָצְאוּ פְלֵיטָה לְמַעַן יָקוּמוּ בְיוֺם הַתְּקוּמָה בְּיֶתֶר עֹז:

Ženy přijímaly mrtvé své vzkříšené. Jiní pak roztahováni jsou, neoblíbivše sobě vysvobození, aby lepšího dosáhli vzkříšení.

ženám se jejich mrtví vraceli vzkříšení. Jiní byli mučeni a odmítli se zachránit, protože chtěli dosáhnout něčeho lepšího, totiž vzkříšení. ([1 Královská 17:23; 2Mak 6,18–7,42])

ε῎λαβον γυναι̑κες ε᾿ξ α᾿ναστάσεως τοὺς νεκροὺς αυ᾿τω̑ν α῎λλοι δὲ ε᾿τυμπανίσθησαν ου᾿ προσδεξάμενοι τὴν α᾿πολύτρωσιν ι῞να κρείττονος α᾿ναστάσεως τύχωσιν

ויַהבו לנֵשֵׁא בּנַיהֵין מֵן קיָמתָּא דּמִיתֵא וַאחרָנֵא בּשֵׁנדֵּא מִיתו ולָא סַכִּיו למֵתפַּצָיֻו דַּקיָמתָּא מיַתַּרתָּא תֵּהוֵא להֻון׃

[(19) Hebr 11, 36]

אֲחֵרִים הִתְנַסּוּ בְּחֶרְפַּת לַעַג וְהַלְקָאוֹת שׁוֹטִים וְגַם בִּכְבָלִים וְכֶלֶא;

מִקְצוֺתָם נָשְׂאוּ קָלוֺן וּמַהֲלֻמּוֺת וְגַם-כְּבָלִים וּכְלָאִים:

Jiní pak posměchy a mrskáním trápeni, ano i vězeními a žaláři.

Jiní zakusili výsměch a bičování, ba i okovy a žalář. ([1 Královská 22:24 1 Královská 22:27; Jeremjáš 20:2 Jeremjáš 37:15])

ε῞τεροι δὲ ε᾿μπαιγμω̑ν καὶ μαστίγων πει̑ραν ε῎λαβον ε῎τι δὲ δεσμω̑ν καὶ φυλακη̑ς

אחרָנֵא דֵּין לבֵזחָא וַלנֵגדֵּא עַלו אחרָנֵא לַאסֻורֵא ולַחבֻושׁיֵא אֵשׁתּלֵמו׃

[(19) Hebr 11, 37]

נִסְקְלוּ, נֻסּוּ בְּעִנּוּיִים, נֻסְּרוּ בְּמַשּׂוֹר, הוּמְתוּ בְּחֶרֶב, נָעוּ וְנָדוּ עֲטוּפֵי עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים, בְּסָבְלָם מַחְסוֹר, צָרוֹת וְהִתְעַלְּלוּת -

נִסְקְלוּ בָאֲבָנִים גֹּרְרוּ בַמְּגֵרוֺת נִצְרְפוּ בְמַסָּה וְהוֺצִיאוּ נַפְשָׁם לְטִבְחַת חָרֶב נָעוּ בְּעוֺרֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים וְנָמֹגוּ בְחֹסֶר כֹּל בְּלַחַץ בְמָצוֺק:

Kamenováni jsou, sekáni, pokoušíni, mečem zmordováni; chodili v kožích ovčích a kozelčích, opuštěni, ssouženi, a zle s nimi nakládáno,

Byli kamenováni, mučeni, řezáni pilou, umírali pod ostřím meče. Chodili v ovčích a kozích kůžích, trpěli nouzi, zakoušeli útisk a soužení. ([1 Královská 21:13; 2 Paralipomenon 24:21; Matouš 23:35-Matouš 23:37; Nanebevzetí Izajášovo (ps.) 5,11–14])

ε᾿λιθάσθησαν ε᾿πρίσθησαν ε᾿ν φόνω μαχαίρης α᾿πέθανον περιη̑λθον ε᾿ν μηλωται̑ς ε᾿ν αι᾿γείοις δέρμασιν ὑστερούμενοι θλιβόμενοι κακουχούμενοι

אחרָנֵא אֵתרגֵמו אחרָנֵא אֵתנסַרו אחרָנֵא בּפֻומָא דּסַיפָּא מִיתו אחרָנֵא אֵתכּרֵכו כַּד לבִישִׁין מֵשׁכֵּא דֵּאמרֵא וַדעֵזֵא וַסנִיקִין וַאלִיצִין וַמטַרפִין׃

[(19) Hebr 11, 38]

אָכֵן הָעוֹלָם לֹא הָיָה רָאוּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה - וְתוֹעִים הָיוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת, בְּהָרִים, בִּמְעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי הָאָרֶץ.

וְהָאָרֶץ לֹא שׁוָֺה לָהֶם תָּעוּ בַמִּדְבָּר בְּהָרִים בִּמְעָרוֺת וּבִמְחִילוֺת עָפָר:

Jichžto nebyl svět hoden, po pustinách bloudíce, i po horách, a jeskyních, i v doupatech země.

Svět jich nebyl hoden, bloudili po pouštích a horách, skrývali se v jeskyních a roklinách země. ([1 Královská 19:4])

ω῟ν ου᾿κ η῟ν α῎ξιος ὁ κόσμος ε᾿πὶ ε᾿ρημίαις πλανὼμενοι καὶ ο῎ρεσιν καὶ σπηλαίοις καὶ ται̑ς ο᾿παι̑ς τη̑ς γη̑ς

אנָשָׁא דּלָא שָׁוֵא הוָא להֻון עָלמָא וַהוַו אַיך טָעַיָא בּחֻורבָּא וַבטֻורֵא ובַמעַרֵא וַבפֵערֵיה דַּארעָא׃

[(19) Hebr 11, 39]

כָּל אֵלֶּה, אַף כִּי אֱמוּנָתָם הֵעִידָה עֲלֵיהֶם, לֹא רָאוּ בְּקִיּוּם הַהַבְטָחָה.

וְכָל-אֵלֶּה עֵדוּת לָהֶם עָל-אֱמוּנָתָם וְלֹא רָאוּ אֶת-הַהַבְטָחוֺת בְּקִיּוּמָן:

A ti všickni svědectví dosáhše skrze víru, neobdrželi zaslíbení,

A ti všichni, ačkoliv osvědčili svou víru, nedočkali se splnění toho, co bylo zaslíbeno, ([Židům 11:13])

καὶ ου῟τοι πάντες μαρτυρηθέντες διὰ τη̑ς πίστεως ου᾿κ ε᾿κομίσαντο τὴν ε᾿παγγελίαν

והָלֵין כֻּלהֻון דַּהוָת עלַיהֻון סָהדֻּותָא בּהַימָנֻותהֻון לָא קַבֵּלו מֻולכָּנָא׃

[(19) Hebr 11, 40]

וְאוּלָם אֱלֹהִים הֵכִין לָנוּ דָּבָר טוֹב יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּבְאוּ לִידֵי שְׁלֵמוּת בִּלְעָדֵינוּ.

יַעַן הֵכִין אֱלֹהִים לָנוּ אֶת-הַטּוֺב מִקֶּדֶם לְבִלְתִּי יַגִּיעוּ הֵם לְכָל-תַּכְלִיתָם מִבַּלְעָדֵינוּ:

Proto že Bůh něco lepšího nám obmýšlel, aby oni bez nás nepřišli k dokonalosti.

neboť Bůh, který zamýšlel pro nás něco lepšího, nechtěl, aby dosáhli cíle bez nás.

του̑ θεου̑ περὶ ἡμω̑ν κρει̑ττόν τι προβλεψαμένου ι῞να μὴ χωρὶς ἡμω̑ν τελειωθω̑σιν

מֵטֻל דַּאלָהָא קַדֵּם חָר בּעֻודרָנַן דִּילַן דּלָא בֵּלעָדַין נֵתגַּמרֻון׃ ס

[(19) Hebr 12, 01]

לָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר עֲנַן עֵדִים כָּזֶה אוֹפֵף אוֹתָנוּ, נָסִירָה נָא כָּל מַעֲמָסָה וְגַם אֶת הַחֵטְא הַלּוֹכֵד עַל נְקַלָּה, וּבְסַבְלָנוּת נָרוּצָה אֶת הַמֵּרוֹץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ,

לָכֵן גַם-אֲנַחְנוּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֲמוֺן עֵדִים כָּאֵלֶּה עֹטְרִים אֹתָנוּ כַּעֲנָנִים מִסָּבִיב נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל-מַ׹ָּׂא וְחֵטְא אֲשֶׁר יִגְדְּרוּ בַעֲדֵנוּ תָמִיד וְעַל-גַּב תּוֺחֶלֶת נָרוּצָה בַמֵּרוֺץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ:

Protož i my, takový oblak svědků vůkol sebe majíce, odvrhouce všeliké břímě, i snadně obkličující nás hřích, skrze trpělivost konejme běh uloženého sobě boje,

Proto i my, obklopeni takovým zástupem(q) svědků, odhoďme všecku přítěž i hřích, který se nás tak snadno přichytí, a vytrvejme v běhu, jak je nám uloženo, (q) ř: oblakem ([Skutky apoštolské 1:8 Skutky apoštolské 3:15; Galatským 5:7; 2 Timoteovi 4:7; Lukáš 8:15])

τοιγαρου̑ν καὶ ἡμει̑ς τοσου̑τον ε῎χοντες περικείμενον ἡμι̑ν νέφος μαρτύρων ο῎γκον α᾿ποθέμενοι πάντα καὶ τὴν ευ᾿περίστατον ἁμαρτίαν δι῾ ὑπομονη̑ς τρέχωμεν τὸν προκείμενον ἡμι̑ν α᾿γω̑να

מֵטֻל הָנָא אָף חנַן דִּאית לַן הָלֵין כֻּלהֻון סָהדֵּא דַּאיך ענָנָא חדִירִין לַן נֵשׁדֵּא מֵנַן כֻּל יֻוקרִין אָף חטִיתָא דַּבכֻלזבַן מטַיבָא הי לַן ובַמסַיבּרָנֻותָא נֵרהטִיוהי לַאגֻונָא הָנָא דּסִים לַן׃

[(19) Hebr 12, 02]

בְּהַבִּיטֵנוּ אֶל יֵשׁוּעַ מְכוֹנֵן הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ, אֲשֶׁר בְּעַד הַשִֹמְחָה הָעֲרוּכָה לְפָנָיו סָבַל אֶת הַצְּלָב וּבָז לַחֶרְפָּה, וְיָשַׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים.

וְעֵינֵינוּ אֶל-יֵשׁוּעַ צוּר אֱמוּנָתֵנוּ הַגֹּמֵר עָלֵינוּ אֲשֶׁר בַּעֲבוּר הַ׹ִּׂמְחָה הַזְּרוּעָה לוֺ נָשָׂא עֵץ סֻבֳּלוֺ וְאֶת-הַחֶרְפָּה בָזָה וַיֵּשֶׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים:

Patříce na vůdce a dokonavatele víry Ježíše, kterýž místo předložené sobě radosti strpěl kříž, opováživ se hanby, i posadil se na pravici trůnu Božího.

s pohledem upřeným na Ježíše, který vede naši víru od počátku až do cíle. Místo radosti, která se mu nabízela, podstoupil kříž(r), nedbaje na potupu; proto usedl po pravici Božího trůnu. (r) Pro radost, která byla před ním, podstoupil kříž ([Židům 2:10 Židům 13:13; Filipským 2:8; Žalmy 110:1])

α᾿φορω̑ντες ει᾿ς τὸν τη̑ς πίστεως α᾿ρχηγὸν καὶ τελειωτὴν ᾽Ιησου̑ν ο῍ς α᾿ντὶ τη̑ς προκειμένης αυ᾿τω̑ χαρα̑ς ὑπέμεινεν σταυρὸν αι᾿σχύνης καταφρονήσας ε᾿ν δεξια̑ τε του̑ θρόνου του̑ θεου̑ κεκάθικεν

וַנחֻור בּיֵשֻׁוע דּהֻו הוָא רִישָׁא וגָמֻורָא להַימָנֻותַן דַּחלָף חַדֻותָא דִּאית הוָא לֵה סַיבַּר צלִיבָא ועַל בֵּהתּתָא אַמסַר ועַל יַמִינָא דּכֻורסיֵה דַּאלָהָא יִתֵב סּ סּ׃

[(19) Hebr 12, 03]

הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאֶחָד שֶׁסָּבַל הִתְנַגְּדוּת כָּזֹאת מֵאֵת הַחוֹטְאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַיְּפוּ וְלֹא תִּרְפֶּה נַפְשְׁכֶם.

הִתְבּוֺנְנוּ אֵלָיו אֲשֶׁר-נָשָׂא תִגְרָה כָזֹאת מִיַּד הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֺ פֶּן-תִּתְרַפּוּ וְעָיְפָה נַפְשְׁכֶם:

A považte, jaký jest ten, kterýž snášel od hříšníků taková proti sobě odmlouvání, abyste neustávali, v myslech svých hynouce.

Myslete na to, co všecko on musel snést od hříšníků, abyste neochabovali a neklesali na duchu. ([Matouš 27:39])

α᾿ναλογίσασθε γὰρ τὸν τοιαύτην ὑπομεμενηκότα ὑπὸ τω̑ν ἁμαρτωλω̑ν ει᾿ς ἑαυτὸν α᾿ντιλογίαν ι῞να μὴ κάμητε ται̑ς ψυχαι̑ς ὑμω̑ν ε᾿κλυόμενοι

חזַו הָכִיל כּמָא סַיבַּר מֵן חַטָיֵא הָנֻון דּהֵנֻון הוַו סַקֻובלָא לנַפשׁהֻון דּלָא תֵּמַאן לכֻון ולָא תֵּתרַפֵּא נַפשׁכֻון׃

[(19) Hebr 12, 04]

עֲדַיִן לֹא נִלְחַמְתֶּם עַד לַדָּם בְּמַאֲבַקְכֶם עִם הַחֵטְא,

עַד-כֹּה עוֺד לֹא קַמְתֶּם לְהִלָּחֵם בַּחֵטְא עַד-הַדָּם:

Ještě jste se až do krve nezprotivili, proti hříchu bojujíce.

Ještě jste v zápase s hříchem nemuseli prolít svou krev. ([1 Korintským 10:13])

ου῎πω μέχρις αι῞ματος α᾿ντικατέστητε πρὸς τὴν ἁμαρτίαν α᾿νταγωνιζόμενοι

לָא עדַכִּיל מַטִיתֻּון עדַמָא לַדמָא בַּאגֻונָא דּלֻוקבַל חטִיתָא׃

[(19) Hebr 12, 05]

וּשְׁכַחְתֶּם אֶת מִלּוֹת הַנֹּחַם הַמְדַבְּרוֹת אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּנִים: "מוּסַר יהוה, בְּנִי, אַל־תִּמְאָס, וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ;

וַתִּשְׁכְּחוּ אֶת-הַתּוֺכֵחָה אֲשֶׁר נוֺכַחְתֶּם כְּבָנִים לֵאמֹר מוּסַר יְהוָֺה בְּנִי אַל-תִּמְאָס וְאַל-תָּקֹץ בְּתוֺכַחְתּוֺ:

A což jste zapomenuli na napomenutí, kteréž k vám jako k synům mluví: Synu můj, nepohrdej kázní Páně, aniž sobě stýskej, když od něho trestán býváš?

Což jste zapomněli na slova, jimiž vás Bůh povzbuzuje jako své syny: ‚Synu můj, podrobuj se kázni Páně a neklesej na mysli, když tě kárá. ([Přísloví 3:11-Přísloví 3:12; Jób 5:17; Zjevení Janovo 3:19])

καὶ ε᾿κλέλησθε τη̑ς παρακλήσεως η῞τις ὑμι̑ν ὡς υἱοι̑ς διαλέγεται υἱέ μου μὴ ο᾿λιγὼρει παιδείας κυρίου μηδὲ ε᾿κλύου ὑπ῾ αυ᾿του̑ ε᾿λεγχόμενος

וַטעַיתֻּונָיהי ליֻולפָּנָא אַינָא דַּאיך דּלַבנַיָא אֵמַר לכֻון בֵּרי לָא תַּהמֵא מֵן מַרדֻּותֵה דּמָריָא ולָא תּרַפֵּא נַפשָׁך אֵמַתי דּמֵנֵה מֵתכַּוַן אַנתּ׃

[(19) Hebr 12, 06]

כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יהוה יוֹכִיחַ, יַכְאִיב אֶת־בֵּן יִרְצֶה."

כִּי אֶת אֲשֶׁר-יֶאֱהַב יְהוָֺה יוֺכִיחַ יַכְאִיב אֶת-בֵּן יִרְצֶה:

Nebo kohož miluje Pán, tohoť tresce, a švihá každého, kteréhož za syna přijímá.

Koho Pán miluje, toho přísně vychovává, a trestá každého, koho přijímá za syna.‘

ο῍ν γὰρ α᾿γαπα̑ κύριος παιδεύει μαστιγοι̑ δὲ πάντα υἱὸν ο῍ν παραδέχεται

למַן דּרָחֵם גֵּיר מָריָא רָדֵא לֵה וַמנַגֵּד לַבנַיָא אַילֵין דּהֻו צָבֵא בּהֻון׃

[(19) Hebr 12, 07]

לְשֵׁם מוּסָר סוֹבְלִים אַתֶּם, וֵאלֹהִים נוֹהֵג עִמָּכֶם כְּעִם בָּנִים; כִּי אֵיזֶהוּ הַבֵּן אֲשֶׁר אָבִיו אֵינוֹ מְיַסֵּר אוֹתוֹ?

אִם-תִשְׂאוּ אֶת-מוּסָרוֺ הוּא לְאוֺת כִּי עֵינֵי אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם כְּבָנִים כִּי מִי הוּא הַבֵּן אֲשֶׁר אָבִיו לֹא יְיַסְּרֶנּוּ:

Jestliže kázeň snášíte, Bůh se vám podává jako synům. Nebo který jest syn, jehož by netrestal otec?

Podvolujte se jeho výchově; Bůh s vámi jedná jako se svými syny. Byl by to vůbec syn, kdyby ho otec nevychovával?

ει᾿ς παιδείαν ὑπομένετε ὡς υἱοι̑ς ὑμι̑ν προσφέρεται ὁ θεός τίς γὰρ υἱὸς ο῍ν ου᾿ παιδεύει πατήρ

סַיבַּרו הָכִיל מַרדֻּותָא מֵטֻל דַּאיך דַּלוָת בּנַיָא סָעַר צֵאדַיכֻּון אַלָהָא אַינַו גֵּיר בּרָא דּלָא רָדֵא לֵה אַבֻוהי׃

[(19) Hebr 12, 08]

אַךְ אִם אַתֶּם בְּלֹא מוּסָר, אֲשֶׁר הַכֹּל נוֹטְלִים בּוֹ חֶלְקָם, אֲזַי מַמְזֵרִים אַתֶּם וְלֹא בָּנִים.

אֶפֶס אִם-תִּהְיוּ בְּאֵין-מוּסָר אֲשֶׁר הוּא מְנָת כֻּלָם הֲלֹא זָרִים אַתֶּם וְלֹא בָנִים:

Pakli jste bez kázně, kteréž všickni účastni jsou, tedy jste cizoložňata, a ne synové.

Jste-li bez takové výchovy, jaké se dostává všem synům, pak nejste synové, ale cizí děti. ([Žalmy 73:14])

ει᾿ δὲ χωρίς ε᾿στε παιδείας η῏ς μέτοχοι γεγόνασιν πάντες α῎ρα νόθοι καὶ ου᾿χ υἱοί ε᾿στε

וֵאן דּלָא מַרדֻּותָא אַנתֻּון הָי דּבָה מֵתרדֵא כֻּלנָשׁ הוַיתֻּון לכֻון נֻוכרָיֵא ולָא בּנַיָא׃

[(19) Hebr 12, 09]

וְעוֹד, הָאָבוֹת שֶׁהוֹלִידוּ אֶת גּוּפֵנוּ יִסְּרוּ אוֹתָנוּ וְאָנוּ יָרֵאנוּ מֵהֶם, הֲלֹא כָּל שֶׁכֵּן נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה?

הֵן יֶשׁ-לָנוּ אֲבוֺת בְּשָׂרֵנוּ אֲשֶׁר יִסְּרוּנוּ וַנִּירָא מִפְּנֵיהֶם אַף כִּי-עָלֵינוּ לְהִכָּנַע מִפְּנֵי אֲבִי הָרוּחוֺת לְמַעַן חָיֹה נִחְיֶה:

Ano tělesné otce své měli jsme, kteříž nás trestali, a měli jsme je u vážnosti, i zdaliž nemáme mnohem více poddáni býti Otci duchů, abychom živi byli?

Naši tělesní otcové nás trestali, a přece jsme je měli v úctě; nemáme být mnohem víc poddáni tomu Otci, který dává Ducha a život? ([Numeri 16:22 Numeri 27:16])

ει῏τα τοὺς μὲν τη̑ς σαρκὸς ἡμω̑ν πατέρας ει῎χομεν παιδευτὰς καὶ ε᾿νετρεπόμεθα ου᾿ πολὺ δὲ μα̑λλον ὑποταγησόμεθα τω̑ πατρὶ τω̑ν πνευμάτων καὶ ζήσομεν

וֵאן אַבָהַין דּבֵסרָא רָדֵין הוַו לַן ובָהתִּין הוַין מֵנהֻון כּמָא הָכִיל חַיָבִינַן דּנֵשׁתַּעבַּד לַאבֻוהֵין דּרֻוחָתָא ונִחֵא׃

[(19) Hebr 12, 10]

הֵם אָמְנָם יִסְּרוּנוּ יָמִים מְעַטִּים עַל־פִּי מַה שֶּׁהֵם רָאוּ לְנָכוֹן, אַךְ הוּא לְהוֹעִיל מְיַסֵּר אוֹתָנוּ, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

וְהֵמָּה יִסְּרוּנוּ לְיָמִים מְעָטִּים כַּטּוֺב בְּעֵינֵיהֶם אַךְ הוּא לְטוֺב לָנוּ לָתֶת-לָנוּ חֵלֶק בְּקָדְשׁוֺ:

A onino zajisté po nemnohé dny, jakž se jim vidělo, trestali, ale tento v věcech přeužitečných, totiž k tomu, abychom došli účastnosti svatosti jeho.

A to nás naši tělesní otcové vychovávali podle svého uvážení a jen pro krátký čas, kdežto nebeský Otec nás vychovává k vyššímu cíli, k podílu na své svatosti.

οἱ μὲν γὰρ πρὸς ο᾿λίγας ἡμέρας κατὰ τὸ δοκου̑ν αυ᾿τοι̑ς ε᾿παίδευον ὁ δὲ ε᾿πὶ τὸ συμφέρον ει᾿ς τὸ μεταλαβει̑ν τη̑ς ἁγιότητος αυ᾿του̑

הָנֻון גֵּיר לַזבַן הֻו זעֻור אַיך דּצָבֵין הוַו רָדֵין הוַו לַן אַלָהָא דֵּין לעֻודרָנַן דּנֵשׁתַּותַּף לקַדִּישֻׁותֵה׃

[(19) Hebr 12, 11]

כָּל מוּסָר בְּעֵת בּוֹאוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְשִׂמְחָה כִּי אִם לְעֵצֶב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן יִתֵּן פְּרִי שָׁלוֹם וּצְדָקָה לַמִּתְחַנְּכִים בּוֹ.

וְכָל-מוּסָר לֹא יִמָּצֵא לְשָׂשׂוֺן בְּעִתּוֺ כִּי יוֺסִף עֶצֶב עִמּוֺ אַךְ אַחֲרֵי-כֵן יִתֵּן פְּרִי שָׁלוֺם לַאֲשֶׁר יִצָּרְפוּ בוֺ לִצְדָקָה:

Každé pak trestání, když přítomné jest, nezdá se býti potěšené, ale smutné, než potomť rozkošné ovoce spravedlnosti přináší těm, kteříž by v něm pocvičeni byli.

Přísná výchova se ovšem v tu chvíli nikdy nezdá příjemná, nýbrž krušná, později však přináší ovoce pokoje a spravedlnost těm, kdo jí prošli. ([2 Korintským 4:17 2 Korintským 7:8-2 Korintským 7:11; Jakubův 1:2-Jakubův 1:4 Jakubův 3:18; 1 Petrův 1:6; Filipským 1:11])

πα̑σα δὲ παιδεία πρὸς μὲν τὸ παρὸν ου᾿ δοκει̑ χαρα̑ς ει῏ναι α᾿λλὰ λύπης υ῞στερον δὲ καρπὸν ει᾿ρηνικὸν τοι̑ς δι῾ αυ᾿τη̑ς γεγυμνασμένοις α᾿ποδίδωσιν δικαιοσύνης

כֻּל מַרדֻּותָא דֵּין בּזַבנָה לָא מֵסתַּברָא דַּדחַדֻותָא הי אֵלָא דּכַריֻותָא לחַרתָא דֵּין פִּארֵא דַּשׁלָמָא וַדזַדִּיקֻותָא יָהבָּא לַאילֵין דּבָה אֵתּדַּרַשׁו׃

[(19) Hebr 12, 12]

עַל כֵּן אַמְּצוּ יָדַיִם רָפוֹת וְחַזְּקוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת;

עַל-כֵּן חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֺת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֺת אַמֵּצוּ:

Protož opuštěných rukou a zemdlených kolen posilňte,

‚Posilněte proto své zemdlené ruce i klesající kolena‘ ([Izajáš 35:3])

διὸ τὰς παρειμένας χει̑ρας καὶ τὰ παραλελυμένα γόνατα α᾿νορθὼσατε

מֵטֻל הָנָא אִידַיכֻּון משַׁריָתָא ובֻורכַּיכֻּון רָעלָתָא שַׁרַרו׃

[(19) Hebr 12, 13]

וְכוֹנְנוּ נְתִיבוֹת יְשָׁרוֹת לְרַגְלֵיכֶם, לְמַעַן לֹא יִסְטֶה הַצּוֹלֵעַ כִּי אִם יֵרָפֵא.

וְיַשְּׁרוּ מְסִלּוֺת לְרַגְלֵיכֶם לְבִלְתִּי תֵקַע כַּף יֶרֶךְ הַצֹּלֵעַ כִּי אִם-תֵּרָפֵא:

A přímé kroky čiňte nohama svýma, aby, což zkulhavělo, do konce se nevyvinulo, ale raději uzdraveno bylo.

a ‚vykročte jistým krokem‘, aby to, co je chromé, docela nezchromlo(s), ale naopak se uzdravilo. (s) aby chromá noha neklopýtla na cestě ([Přísloví 4:26-Přísloví 4:27; Žalmy 73:2])

καὶ τροχιὰς ο᾿ρθὰς ποιει̑τε τοι̑ς ποσὶν ὑμω̑ν ι῞να μὴ τὸ χωλὸν ε᾿κτραπη̑ ι᾿αθη̑ δὲ μα̑λλον

וַשׁבִילֵא תּרִיצֵא עבֵדו לרֵגלַיכֻּון דּהַדָּמָא דַּחגִיר לָא נֵטעַשׁ אֵלָא נֵתַאסֵא׃ ס

[(19) Hebr 12, 14]

רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן.

בַּקְּשׁוּ שָׁלוֺם עִם-כָּל-אָדָם וּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר מִבַּלְעָדֶיהָ לֹא-יִרְאֶה אִישׁ אֶת-הָאָדוֺן:

Pokoje následujte se všechněmi a svatosti, bez níž žádný neuzří Pána,

Usilujte o pokoj se všemi a o svatost, bez níž nikdo nespatří Pána. ([Žalmy 34:15; Matouš 5:8-Matouš 5:9; Římanům 12:18; 1 Janův 3:2])

ει᾿ρήνην διὼκετε μετὰ πάντων καὶ τὸν ἁγιασμόν ου῟ χωρὶς ου᾿δεὶς ο῎ψεται τὸν κύριον

הַרטו בָּתַר שׁלָמָא עַם כֻּל אנָשׁ ובָתַר קַדִּישֻׁותָא דּבֵלעָדֵיה אנָשׁ למָרַן לָא חָזֵא׃

[(19) Hebr 12, 15]

הִשָּׁמְרוּ פֶּן יִגָּרַע אִישׁ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים; פֶּן יַפְרִיעַ אֶתְכֶם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה מְרִירוּת וְיִטָּמְאוּ בּוֹ רַבִּים;

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִגָּרַע אִישׁ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְחֻלְּלוּ בוֺ רַבִּים:

Prohlédajíce, aby někdo neodpadl od milosti Boží, a aby nějaký kořen hořkosti nepodrostl, a neučinil překážky, skrze nějž by poškvrněni byli mnozí;

Dbejte na to, ať nikdo nepromešká Boží milost; ať se nerozbují nějaký jedovatý kořen, který by nakazil mnohé. ([2 Korintským 6:1; Deuteronomium 29:17; Skutky apoštolské 8:23])

ε᾿πισκοπου̑ντες μή τις ὑστερω̑ν α᾿πὸ τη̑ς χάριτος του̑ θεου̑ μή τις ρ᾿ίζα πικρίας α῎νω φύουσα ε᾿νοχλη̑ καὶ δι῾ αυ᾿τη̑ς μιανθω̑σιν πολλοί

וַהוַיתֻּון זהִירִין דַּלמָא אנָשׁ נֵשׁתּכַח בּכֻון דּחַסִיר מֵן טַיבֻּותָא דַּאלָהָא אַו דַּלמָא עֵקָרָא דַּמרָרֵא נַפֵּק עֻופיָא ונַהַרכֻון ובֵה סַגִּיֵאא נֵסתַּיבֻון׃

[(19) Hebr 12, 16]

פֶּן יִהְיֶה אִישׁ זוֹנֶה אוֹ חֲסַר קְדֻשָּׁה כְּעֵשָׂו אֲשֶׁר בְּנָזִיד אֶחָד מָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ.

פֶּן-יִהְיֶה בָכֶם אִישׁ זֹנֶה וְחָלָל כְּעֵשָׂו אֲשֶׁר מָכַר אֶת-בְּכֹרָתוֺ בְּעַד נְזִיד עֲדָשִׁים:

Aby někdo nebyl smilník, aneb ohyzdný, jako Ezau, kterýž za jednu krmi prodal prvorozenství své.

Ať nikdo není nevěrný a bezbožný jako Ezau, který prodal prvorozenství za jediný pokrm. ([Genesis 25:29-Genesis 25:34])

μή τις πόρνος η῍ βέβηλος ὡς ᾽Ησαυ̑ ο῍ς α᾿ντὶ βρὼσεως μια̑ς α᾿πέδετο τὰ πρωτοτόκια ἑαυτου̑

אַו למָא אנָשׁ נֵשׁתּכַח בּכֻון דּזַנָי וַרפֵא אַיך עִסֻו דּבַחדָא מֵאכֻולתָּא זַבֵּן בֻּוכרֻותֵה׃

[(19) Hebr 12, 17]

יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי אַחֲרֵי כֵן, כַּאֲשֶׁר רָצָה לָרֶשֶׁת אֶת הַבְּרָכָה, נִדְחָה; הוּא לֹא מָצָא מָקוֹם לַחֲזֹר בּוֹ, אַף כִּי בִּקֵּשׁ זֹאת בִּדְמָעוֹת.

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי חָפֵץ אַחֲרֵי-כֵן לָרֶשֶׁת אֶת-הַבְּרָכָה וְשֹׁמֵעַ לֹא הָיָה לוֺ וְאַף כִּי-בִקֵּשׁ בְּדִמְעָה לֹא מָצָא מָקוֺם לִתְשׁוּבָתוֺ:

Víte zajisté, že potom, chtěje dědičně dosáhnouti požehnání, pohrdnut jest. Nebo nenalezl místa ku pokání, ačkoli ho s pláčem hledal.

Víte přece, že když se potom chtěl stát dědicem požehnání, byl odmítnut. Neměl už příležitost k nápravě, ačkoliv ji s pláčem hledal. ([Genesis 27:30-Genesis 27:40; Mdr 12,10])

ι῎στε γὰρ ο῞τι καὶ μετέπειτα θέλων κληρονομη̑σαι τὴν ευ᾿λογίαν α᾿πεδοκιμάσθη μετανοίας γὰρ τόπον ου᾿χ ευ῟ρεν καίπερ μετὰ δακρύων ε᾿κζητήσας αυ᾿τήν

יָדעִין אנתֻּון גֵּיר דָּאף מֵן בָּתַרכֵּן צבָא הוָא דּנִארַת בֻּורכּתָא וֵאסתּלִי אַתרָא גֵּיר לַתיָבֻותָא לָא אֵשׁכַּח כַּד בּדֵמעֵא בּעָה׃ ס

[(19) Hebr 12, 18]

הֵן לֹא בָּאתֶם אֶל הַר מוּחָשִׁי וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְלֹא אֶל אֲפֵלָה וְחֹשֶׁךְ וּסְעָרָה,

כִּי הִנֵּה לֹא בָאתֶם אֶל-הַר אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֺ יָד וַאֲשֶׁר אֵשׁ תְּלַהֵט אֹתוֺ וְלֹא אֶל-עָנָן וַעֲרָפֶל וָרָעַשׁ:

Nebo nepřistoupili jste k hmotné hoře a k hořícímu ohni, a k vichru, a k mrákotě, a k bouři,

Nestanuli jste jako Izrael před tím, co je hmatatelné(t): před ‚hořícím ohněm, temnotou, mrákotou, bouří, (t) var: před hmatatelnou horou ([Exodus 19:16-Exodus 19:22; Deuteronomium 4:11n])

ου᾿ γὰρ προσεληλύθατε ψηλαφωμένω καὶ κεκαυμένω πυρὶ καὶ γνόφω καὶ ζόφω καὶ θυέλλη

לָא גֵּיר אֵתקַרַבתֻּון לנֻורָא דּיָקדָּא ומֵתגַּשָׁא אָפלָא לחֵשֻׁוכָא וַלעַרפֵּלָא ולַערֻורָא׃

[(19) Hebr 12, 19]

וְלֹא לְקוֹל שׁוֹפָר וּלְקוֹל דְּבָרִים אֲשֶׁר שׁוֹמְעָיו בִּקְשׁוּ שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַבֵּר עִמָּם,

וְלֹא לְקוֺל שׁוֺפָר וְקוֺל דְּבָרִים אֲשֶׁר שֹׁמְעָיו שָׁאֲלוּ לְבִלְתִּי יוֺסֵף דַּבֵּר עִמָּהֵם:

A k zvuku trouby a k hlasu slov, kterýž kdož slyšeli, prosili, aby k nim nebylo více mluveno.

zvukem polnice a před hlasem Božích slov‘, při němž posluchači prosili, aby toho byli ušetřeni. ([Exodus 20:19; Deuteronomium 5:23])

καὶ σάλπιγγος η῎χω καὶ φωνη̑ ρ᾿ημάτων η῏ς οἱ α᾿κούσαντες παρητήσαντο μὴ προστεθη̑ναι αυ᾿τοι̑ς λόγον

ולָא לקָלָא דּקַרנָא וַלקָלָא דּמֵלֵא הַו דּהָנֻון דּשַׁמעֻוהי אֵשׁתֵּאלו דּלָא נֵתּתַּוסַף נֵתמַלַל עַמהֻון׃

[(19) Hebr 12, 20]

כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת מַה שֶּׁצֻּוָּה, "גַּם אִם בְּהֵמָה תִּגַּע בָּהָר סָקוֹל תִּסָּקֵל";

כִּי קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה מִנְּשׂא לֵאמֹר וְאַף גַּם-בְּהֵמָה תִּגַּע בָּהָר סָקֹל תִּסָּקֵל אוֺ-יָרֹה תִיָּרֶה בַּחִצִּים:

(Nebo nemohli snésti toho, což bylo praveno: Kdyby se i hovado dotklo hory, budeť ukamenováno, aneb šípem postřeleno.

Nemohli totiž snést slova výstrahy: ‚Dotkne-li se i jen zvíře té hory, bude ukamenováno.‘ ([Exodus 19:12-Exodus 19:13])

ου᾿κ ε῎φερον γὰρ τὸ διαστελλόμενον κα῍ν θηρίον θίγη του̑ ο῎ρους λιθοβοληθήσεται

לָא גֵּיר מֵשׁכּחִין הוַו לַמסַיבָּרֻו מֵדֵּם דֵּאתפַּקַדו דָּאפֵן חַיֻותָא תֵּתקַרַב לוָת טֻורָא תֵּתרגֵם׃

[(19) Hebr 12, 21]

וְהַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא מְאֹד עַד כִּי מֹשֶׁה אָמַר, "יָרֵא אֲנִי וְחָרֵד."

וּמַה-נּוֺרָא הָיָה הַמַּחֲזֶה עַד שֶׁגַּם משֶׁה אָמַר פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה:

A tak hrozné bylo to, což viděli, že Mojžíš řekl: Lekl jsem se, až se třesu.)

Pohled na to, co viděli, byl tak hrozný, že Mojžíš řekl: ‚Třesu se hrůzou a děsem.‘ ([Deuteronomium 9:19])

καί ου῞τω φοβερὸν η῟ν τὸ φανταζόμενον Μωϋση̑ς ει῏πεν ε῎κφοβός ει᾿μι καὶ ε῎ντρομος

והָכַנָא דּחִיל הוָא חֵזוָא דּמֻושֵׁא אֵמַר דּדַחִיל אנָא ורַתִּית אנָא׃

[(19) Hebr 12, 22]

אַתֶּם בָּאתֶם אֶל הַר צִיּוֹן וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים, אֶל יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁמֵימִית וְאֶל רִבְבוֹת הַמַּלְאָכִים, אֶל עֲצֶרֶת,

כִּי אִם-בָּאתֶם אֶל-הַר צִיּוֺן אֶל-עִיר אֵל חָי אֶל-יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֺנָה וְאֶל-רִבֲבוֺת צְבָא מַלְאָכִים:

Ale přistoupili jste k hoře Sionu, a k městu Boha živého, Jeruzalému nebeskému, a k nesčíslnému zástupu andělů,

Vy stojíte před horou Siónem a městem Boha živého, nebeským Jeruzalémem, před nesčetným zástupem andělů ([Žalmy 128:5; Galatským 4:26; Filipským 3:20; Zjevení Janovo 14:1])

α᾿λλὰ προσεληλύθατε Σιών ο῎ρει καὶ πόλει θεου̑ ζω̑ντος ᾽Ιερουσαλὴμ ε᾿πουρανίω καὶ μυριάσιν α᾿γγέλων πανηγύρει

אַנתֻּון דֵּין אֵתקַרַבתֻּון לטֻורָא דּצֵהיֻון ולַמדִינתָּא דַּאלָהָא חַיָא לֻאורִשׁלֵם דּבַשׁמַיָא וַלכֵנשֵׁא דּרֵבּוָתָא דּמַלַאכֵא׃

[(19) Hebr 12, 23]

אֶל קְהִלַּת הַבְּכוֹרִים הַכְּתוּבִים בַּשָּׁמַיִם, אֶל אֱלֹהִים שׁוֹפֵט הַכֹּל, אֶל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֻשְׁלָמִים,

וְאֶל-עֲדַת הַבְּכוֺרִים אֲשֶׁר הֵמָּה בַכְּתוּבִים בַּשָּׁמָיִם וְאֶל-אֱלֹהִים שֹׁפֵט הַכֹּל וְאֶל-רוּחוֺת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ שְׁלֵמִים:

K veřejnému shromáždění a k církvi prvorozených, kteříž zapsáni jsou v nebesích, a k Bohu soudci všech, a k duchům spravedlivých dokonalých,

a slavnostním shromážděním církve prvorozených, jejichž jména jsou zapsána v nebi, a před Bohem, soudcem všech, a před zesnulými spravedlivými(u), kteří již dosáhli cíle, (u) ř: duchy spravedlivých ([Lukáš 10:20; Zjevení Janovo 6:10])

καὶ ε᾿κκλησία πρωτοτόκων α᾿πογεγραμμένων ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς καὶ κριτη̑ θεω̑ πάντων καὶ πνεύμασι δικαίων τετελειωμένων

וַלעִדּתָּא דּבֻוכרֵא דּמֵתכַּתבִּין בַּשׁמַיָא ולַאלָהָא דַּיָנָא דּכֻל וַלרֻוחָתָא דּכִאנֵא דֵּאתגּמַרו׃

[(19) Hebr 12, 24]

אֶל יֵשׁוּעַ מְתַוֵּךְ הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה וְאֶל דַּם הַהַזָּיָה הַמֵּיטִיב דַּבֵּר מִדַּם הֶבֶל.

וְאֶל-יֵשׁוּעַ מֵלִיץ לִבְרִית חֲדָשָׁה וְאֶל-דָּמוֺ הַנִּזְרָק אֲשֶׁר קוֺל קְרִיאָתוֺ טוֺב מִקּוֺל דְּמֵי הָבֶל:

A k prostředníku Nového Zákona Ježíšovi, a ku pokropení krví, lépe mluvící než Abelova.

a před Ježíšem, prostředníkem nové smlouvy, a před jeho krví, která nás očišťuje, neboť volá naléhavěji než krev Ábelova. ([1 Timoteovi 2:5; Exodus 24:8; Genesis 4:10; Židům 7:22 Židům 9:15; 1 Petrův 1:2])

καὶ διαθήκης νέας μεσίτη ᾽Ιησου̑ καὶ αι῞ματι ρ᾿αντισμου̑ κρει̑ττον λαλου̑ντι παρὰ τὸν ῞Αβελ

וַליֵשֻׁוע מֵצעָיָא דּדִיַתִקִא חדַתָא ולַרסָס דּמֵה דַּממַלֵל טָב מֵן הַו דּהָבֵיל׃ ס

[(19) Hebr 12, 25]

לָכֵן הִזָּהֲרוּ פֶּן תְּסָרְבוּ לַמְדַבֵּר, שֶׁכֵּן אִם לֹא נִמְלְטוּ אֵלֶּה שֶׁסֵּרְבוּ לַמְדַבֵּר עַל הָאָרֶץ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם נָסוּר מֵהַמְדַבֵּר מִן הַשָּׁמַיִם,

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-תָּסוּרוּ מִן-הַדֹּבֵר בָּכֶם כִּי אִם-לֹא נִמְלְטוּ הַסָּרִים מִן-מַזְהִירָם בָּאָרֶץ אֵיךְ נִמָּלֵט אַנֲחְנוּ אִם נָסוּר מִן-מַזְהִירֵנוּ מִשָּׁמַיִם:

Viztež, abyste neodpírali mluvícímu. Nebo poněvadž onino neušli, kteříž odpírali tomu, jenž na zemi na místě Božím mluvil, čím více my, jestliže tím, kterýž s nebe jest, pohrdneme?

Varujte se tedy odmítnout toho, kdo k vám mluví. Jestliže neunikli trestu ti, kdo odmítli tlumočníka Božích příkazů na zemi, tím spíše neunikneme my, odvrátíme-li se od toho, který mluví z nebe. ([Žalmy 78:17 Žalmy 78:22 Žalmy 78:40; Numeri 14:1-Numeri 14:23])

βλέπετε μὴ παραιτήσησθε τὸν λαλου̑ντα ει᾿ γὰρ ε᾿κει̑νοι ου᾿κ ε᾿ξέφυγον ε᾿πὶ γη̑ς παραιτησάμενοι τὸν χρηματίζοντα πολὺ μα̑λλον ἡμει̑ς οἱ τὸν α᾿π῾ ου᾿ρανω̑ν α᾿ποστρεφόμενοι

אֵזדַּהרו הָכִיל דַּלמָא תֵּשׁתַּאלֻון מֵן מַן דּמַלֵל עַמכֻון אֵן גֵּיר הָנֻון לָא אֵתפַּצִיו דֵּאשׁתֵּאלו מֵן דּמַלֵל עַמהֻון בַּארעָא חַד כּמָא חנַן אֵן נֵשׁתֵּאל מֵן מַן דּמַלֵל עַמַן מֵן שׁמַיָא׃

[(19) Hebr 12, 26]

אֲשֶׁר קוֹלוֹ הִרְעִישׁ אָז אֶת הָאָרֶץ וְעַתָּה הִבְטִיחַ בְּאָמְרוֹ, "עוֹד אַחַת וַאֲנִי מַרְעִישׁ לֹא אֶת־הָאָרֶץ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֶת־הַשָּׁמַיִם."

אֲשֶׁר קֹלוֺ אָז הִרְעִישׁ אֶת-הָאָרֶץ וְעַתָּה הֻגַּד לֵאמֹר עוֺד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ לֹא לְבַד אֶת-הָאָרֶץ כִּי אִם-גַּם אֶת-הַשָּׁמָיִם:

Jehož hlas tehdáž byl zemí pohnul, nyní pak zaslíbil, řka: Ještěť já jednou pohnu netoliko zemí, ale i nebem.

Jeho hlas tehdy zatřásl zemí, nyní však slibuje: ‚Ještě jednou otřesu‘ nejen ‚zemí‘, nýbrž i ‚nebem‘. ([Exodus 19:18; Soudců 5:4-Soudců 5:5; Žalmy 68:8-Žalmy 68:9 Žalmy 114:1-Žalmy 114:8; Ageus 2:6; Matouš 24:29])

ου῟ ἡ φωνὴ τὴν γη̑ν ε᾿σάλευσεν τότε νυ̑ν δὲ ε᾿πήγγελται λέγων ε῎τι α῞παξ ε᾿γώ σείσω ου᾿ μόνον τὴν γη̑ν α᾿λλὰ καὶ τὸν ου᾿ρανόν

אַינָא דּקָלֵה אַרעָא אַזִיע הָשָׁא דֵּין מלַך וֵאמַר דּתֻוב חדָא זבַן אֵנָא אַזִיע לָא בַּלחֻוד אַרעָא אֵלָא אָף שׁמַיָא׃

[(19) Hebr 12, 27]

"עוֹד אַחַת" מְצַיֵּן אֶת הֲסָרַת הַדְּבָרִים הַמִּתְמוֹטְטִים - כְּגוֹן דְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ - לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹטוּ.

וּמַה שֶּׁאָמַר עוֺד אַחַת מְעַט הוּא מַגִּיד חֲלִיפַת-כֹּל אֲשֶׁר יִמּוֺט מִן-הָרַעַשׁ כְּדָבָר נִבְרָא רַק לִזְמַנּוֺ וַאֲשֶׁר לֹא יִמּוֺט מִן-הָרַעַשׁ יַעֲמֹד לָעַד:

To pak, že dí: Ještě jednou, světle ukazuje pohnutelných věcí přenesení, jakožto učiněných, aby zůstávaly ty, kteréž jsou nepohnutelné.

Těmito slovy naznačuje, že otřese vším stvořením a promění je, aby zůstalo jen to, co je neotřesitelné.

τὸ δέ ε῎τι α῞παξ δηλοι̑ τὴν τω̑ν σαλευομένων μετάθεσιν ὡς πεποιημένων ι῞να μείνη τὰ μὴ σαλευόμενα

הָדֵא דֵּין דֵּאמַר חדָא זבַן מחַויָא שֻׁוחלָפָא דּהָנֻון דּמֵתּזִיעִין מֵטֻל דַּעבִידֵא אֵנֻון דַּנקַוֻון הָנֻון דּלָא מֵתּזִיעִין׃ ס

[(19) Hebr 12, 28]

וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִּמּוֹט, נִהְיֶה נָא מַכִּירֵי טוֹבָה וּבְהַכָּרָה זֹאת נַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ, בַּחֲסִידוּת וּבְיִרְאָה;

לָכֵן בִּהְיוֺת לָנוּ מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֺט נָבוֺאָה בְתוֺדָה וְנַעַבְדָה אֶת-הָאֱלֹהִים לְרָצוֺן לוֺ בְּאֵימָה ובְיִרְאָה:

Protož království přijímajíce nepohnutelné, mějmež milost, skrze kteroužto služme libě Bohu, s vážností a uctivostí.

Buďme(v) vděčni za to, že dostáváme neotřesitelné království, a služme proto Bohu tak, jak se jemu líbí, s bázní a úctou. (v) var: Jsme

διὸ βασιλείαν α᾿σάλευτον παραλαμβάνοντες ε῎χωμεν χάριν δι῾ η῏ς λατρεύωμεν ευ᾿αρέστως τω̑ θεω̑ μετὰ ευ᾿λαβείας καὶ δέους

מֵטֻל הָכִיל דּקַבֵּלן מַלכֻּותָא דּלָא מֵתּזִיעָא נֵאחֻוד טַיבֻּותָא דּבָה נשַׁמֵשׁ ונֵשׁפַּר לַאלָהָא בּתַחמֵצתָּא וַבדֵחלתָא׃

[(19) Hebr 12, 29]

כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא.

כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא:

Neboť Bůh náš jest oheň spalující.

Vždyť ‚náš Bůh je oheň stravující‘. ([Deuteronomium 4:24 Deuteronomium 9:3; Izajáš 33:14])

καὶ γὰρ ὁ θεὸς ἡμω̑ν πυ̑ρ καταναλίσκον

אַלָהַן גֵּיר נֻורָא הו אָכֵלתָא׃ ס

[(19) Hebr 13, 01]

תְּהֵא אַהֲבַת אַחִים קַיֶּמֶת בֵּינֵיכֶם.

שִׁמְרוּ אַהֲבַת אַחִים בֵּינֵיכֶם תָּמִיד:

Láska bratrská ať zůstává.

Bratrská láska ať trvá;

ἡ φιλαδελφία μενέτω

חֻובָּא דַּאחֵא נכַתַּר בּכֻון׃

[(19) Hebr 13, 02]

הַכְנָסַת אוֹרְחִים אַל תִּשְׁכְּחוּ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ אֶל בֵּיתָם מַלְאָכִים מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת.

וְאַל-תִּשְׁכְּחוּ מֵהַכְנִיס אֹרְחִים מֵאַהֲבָה כִּי בְאַהֲבָה זוּ יֵשׁ אֲשֶׁר בִּבְלִי-דַעַת הִכְנִיסוּ מַלְאָכִים אֶת-בָּתֵּיהֶם:

Na přívětivost k hostem nezapomínejte; skrze ni zajisté někteří, nevěděvše, anděly za hostě přijímali.

s láskou přijímejte i ty, kdo přicházejí odjinud(x) – tak někteří, aniž to tušili, měli za hosty anděly. (x) ř: nezapomínejte na pohostinnost ([Genesis 18:3 Genesis 19:1-Genesis 19:3])

τη̑ς φιλοξενίας μὴ ε᾿πιλανθάνεσθε διὰ ταύτης γὰρ ε῎λαθόν τινες ξενίσαντες α᾿γγέλους

ורֵחמתָא דַּאכסנָיֵא לָא תֵּטעֻון בּהָדֵא גֵּיר שׁוַו אנָשָׁא דּכַד לָא רגִישִׁין נקַבּלֻון מַלַאכֵא׃

[(19) Hebr 13, 03]

זִכְרוּ אֶת הָאֲסוּרִים כְּאִלּוּ הֱיִיתֶם בַּמַּאֲסָר עִמָּהֶם; זִכְרוּ אֶת הַמְעֻנִּים, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם חַיִּים בַּגּוּף.

זִכְרוּ אֶת-הָאֲסִירִים כְּמוֺ אִם-אַתֶּם אֲסוּרִים עִמָּהֶם וְאֶת-הַנִּלְחָצִים כַּאֲשֶׁר גַּם-אַתֶּם עִמָּהֶם בְּבָשָׂר אֶחָד:

Pomněte na vězně, jako byste spoluvězňové byli, na ssoužené, jakožto ti, kteříž také v těle jste.

Pamatujte na vězně, jako byste byli uvězněni s nimi; pamatujte na ty, kdo trpí, vždyť i vás může potkat utrpení(y). (y) ř: vždyť i my jsme v těle ([Židům 10:34; Matouš 25:36])

μιμνήσκεσθε τω̑ν δεσμίων ὡς συνδεδεμένοι τω̑ν κακουχουμένων ὡς καὶ αυ᾿τοὶ ο῎ντες ε᾿ν σὼματι

עֵהַדו לַאילֵין דַּאסִירִין אַיך הַו דּעַמהֻון אַסִירִין אנתֻּון אֵתּדַּכרו לַאילֵין דַּאלִיצִין אַיך אנָשָׁא דּבֵסרָא לבִישִׁין אנתֻּון׃

[(19) Hebr 13, 04]

חַיֵּי אִישׁוּת יְכֻבְּדוּ אֵצֶל הַכֹּל וִיצוּעֲכֶם אַל יְחֻלַּל. אֶת הַזּוֹנִים וְהַנּוֹאֲפִים יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים.

קֹדֶשׁ תִּהְיֶה הָאִישׁוּת לְכָל-אִישׁ מִכֶּם לֹא תְחַלְּלוּ אֶת-יְצוּעַ אִישׁ וְאֶת-זֹנִים וְנֹאֲפִים יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים:

Poctivéť jest u všech manželství a lože nepoškvrněné, smilníky pak a cizoložníky souditi bude Bůh.

Manželství ať mají všichni v úctě a manželé ať jsou si věrni, neboť neřestné a nevěrné bude soudit Bůh. ([Efezským 5:5])

τίμιος ὁ γάμος ε᾿ν πα̑σιν καὶ ἡ κοίτη α᾿μίαντος πόρνους γὰρ καὶ μοιχοὺς κρινει̑ ὁ θεός

מיַקַר הֻו זֻווָגָא בּכֻל ועַרסהֻון דַּכיָא הי לזַנָיֵא דֵּין וַלגַיָרֵא דָּאֵן אַלָהָא׃

[(19) Hebr 13, 05]

רַחֲקוּ מֵאַהֲבַת כֶּסֶף וְשִׂמְחוּ בְּחֶלְקְכֶם, כִּי הוּא אָמַר, "לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֲֶָ."

הַרְחִיקוּ דַרְכְּכֶם מֵאַהֲבַת כֶּסֶף וְשִׂמְחוּ בְדֵי חֶלְקְכֶם כִּי הוּא אָמַר לֹא אַרְפְּךׇ וְלֹא אֶעֶזְבֶךׇ:

Obcování veďte bez lakomství, dosti majíce na tom, což máte. Onť zajisté řekl: Nikoli nenechám tebe, aniž tě opustím;

Nedejte se vést láskou k penězům; buďte spokojeni s tím, co máte. Vždyť Bůh řekl: ‚Nikdy tě neopustím a nikdy se tě nezřeknu.‘ ([Matouš 6:24-Matouš 6:25; 1 Timoteovi 6:6 1 Timoteovi 6:10; Deuteronomium 31:8; Jozue 1:5])

α᾿φιλάργυρος ὁ τρόπος α᾿ρκούμενοι τοι̑ς παρου̑σιν αυ᾿τὸς γὰρ ει῎ρηκεν ου᾿ μή σε α᾿νω̑ ου᾿δ῾ ου᾿ μή σε ε᾿γκαταλίπω

לָא הוָא רָחֵם כֵּספָּא רֵעיָנכֻון אֵלָא נֵספַּק לכֻון מֵדֵּם דִּאית לכֻון הֻו גֵּיר מָריָא אֵמַר דּלָא אֵשׁבּקָך ולָא אַרפֵּא בָּך אִידַיָא׃

[(19) Hebr 13, 06]

עַל כֵּן נִבְטַח וְנֹאמַר, "יהוה לִי בְּעֹזְרָי, לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם."

עַל-כֵּן נִבְטַח וְנֹאמַר יְהוָֺה לִי בְּעֹזְרָי לֹא אִירָא מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם:

Tak abychom doufanlivě říkali: Pán spomocník můj, aniž se budu báti, by mi co učiniti mohl člověk.

Proto smíme říkat s důvěrou: ‚Pán(z) při mně stojí, nebudu se bát. Co mi může udělat člověk?‘ (z) Hospodin ([Žalmy 118:6 Žalmy 27:1-Žalmy 27:3; Římanům 8:31 Římanům 8:39])

ω῞στε θαρρου̑ντας ἡμα̑ς λέγειν κύριος ε᾿μοὶ βοηθός καὶ ου᾿ φοβηθήσομαι τί ποιήσει μοι α῎νθρωπος

וִאית לַן דּנִאמַר תּכִילָאיִת מָרי מעַדּרָני לָא אֵדחַל מָנָא עָבֵד לִי בַּרנָשָׁא׃ ס

[(19) Hebr 13, 07]

זִכְרוּ אֶת מַנְהִיגֵיכֶם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֲלֵיכֶם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים; הַבִּיטוּ אֶל אַחֲרִית דַּרְכָּם וּלְכוּ בְּעִקְּבוֹת אֱמוּנָתָם.

זִכְרוּ אֶת-מְאַשְּׁרֵיכֶם אֲשֶׁר-הִגִּידוּ לָכֶם דְּבַר הָאֱלֹהִים בִּינוּ לְתַכְלִית דַּרְכָּם וּלְכוּ בֶאֱמוּנָתָם:

Zpomínejte na vůdce své, kteříž vám mluvili slovo Boží, jejichžto obcování jaký byl cíl, spatřujíce, následujtež jejich víry.

Mějte v paměti ty, kteří vás vedli a kázali vám slovo Boží. Myslete na to, jak dovršili svůj život, a následujte je ve víře!

μνημονεύετε τω̑ν ἡγουμένων ὑμω̑ν οι῞τινες ε᾿λάλησαν ὑμι̑ν τὸν λόγον του̑ θεου̑ ω῟ν α᾿ναθεωρου̑ντες τὴν ε῎κβασιν τη̑ς α᾿ναστροφη̑ς μιμει̑σθε τὴν πίστιν

הוַיתֻּון עָהדִּין לַמדַבּרָנַיכֻּון אַילֵין דּמַלֵלו עַמכֻון מֵלתָא דַּאלָהָא אֵתבַּקַו בּשֻׁולָמָא דּדֻובָּרַיהֻון ומַרַו בּהַימָנֻותהֻון׃

[(19) Hebr 13, 08]

יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא - אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים.

יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הִנּוֺ הוּא אֶתְמֹל וְהוּא הַיּוֺם וְהוּא לְעוֺלָם וָעֶד:

Ježíš Kristus včera i dnes tentýž jest, i na věky.

Ježíš Kristus je tentýž včera i dnes i na věky.

᾽Ιησου̑ς Χριστὸς ε᾿χθὲς καὶ σήμερον ὁ αυ᾿τός καὶ ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας

יֵשֻׁוע משִׁיחָא אֵתמָלי ויַומָנָא הֻויֻו וַלעָלַם׃

[(19) Hebr 13, 09]

אַל תִּסָּחֲפוּ עַל־יְדֵי תּוֹרוֹת שׁוֹנוֹת וְזָרוֹת; הֵן טוֹב לִסְעֹד אֶת הַלֵּב בְּחֶסֶד וְלֹא בְּדִבְרֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר לֹא הוֹעִילוּ לְמִי שֶׁחַי עַל־פִּיהֶם.

אַל-תִּמּוֺטוּ מִפְּנֵי תוֺרֹת שֹׁנוֺת וְזָרוֺת כִּי טוֺב לַלֵּב אֲשֶׁר חֶסֶד יִסְעָדֶנּוּ לֹא חֻקֵּי מַאֲכָלִים חֻקִּים לֹא-טוֺבִים לְבַעֲלֵיהֶם:

Učením rozličným a cizím nedejte se točiti. Výbornéť jest zajisté, aby milostí upevněno bylo srdce, a ne pokrmy, kteříž neprospěli těm, kteříž se jimi vázali.

Nedejte se strhnout všelijakými cizími naukami. Je dobré spolehnout se na milost a nikoli na předpisy o pokrmech; kdo je dodržoval, nic tím nezískal. ([Efezským 4:14; 1 Korintským 8:8; Židům 9:10])

διδαχαι̑ς ποικίλαις καὶ ξέναις μὴ παραφέρεσθε καλὸν γὰρ χάριτι βεβαιου̑σθαι τὴν καρδίαν ου᾿ βρὼμασιν ε᾿ν οι῟ς ου᾿κ ω᾿φελήθησαν οἱ περιπατου̑ντες

ליֻולפָּנֵא נֻוכרָיֵא וַמשַׁחלפֵא לָא תֵּתּדַּברֻון שַׁפִּיר הֻו גֵּיר דַּבטַיבֻּותָא נשַׁרַר לֵבַּוָתַן ולָא בּמֵאכלָתָא מֵטֻל דּלָא אֵתעַדַּרו אַילֵין דּהַלֵכו בּהֵין׃ ס

[(19) Hebr 13, 10]

יֵשׁ לָנוּ מִזְבֵּחַ אֲשֶׁר אֵין רְשׁוּת לִמְשָׁרְתֵי הַמִּשְְׁכָּן לֶאֱכֹל מֵעָלָיו.

יֶשׁ-לָנוּ מִזְבֵּחַ אֲשֶׁר לֶאֱכֹל מֵעָלָיו אֵין מִשְׁפָּט לִמְשָׁרְתֵי הַמִּשְׁכָּן:

Mámeť oltář, z něhož ti nemají práva jísti, kdož stánku slouží.

Máme oltář, z něhož nemají právo jíst ti, kdo přinášejí oběti ve stánku.

ε῎χομεν θυσιαστήριον ε᾿ξ ου῟ φαγει̑ν ου᾿κ ε῎χουσιν ε᾿ξουσίαν οἱ τη̑ σκηνη̑ λατρεύοντες

אִית לַן דֵּין מַדבּחָא דּלָא שַׁלִיט למֵאכַל מֵנֵה להָנֻון דַּבמַשׁכּנָא משַׁמשִׁין׃

[(19) Hebr 13, 11]

הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר דָּמָן מוּבָא אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּיַד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְכַפָּרַת הַחֵטְא, גּוּפוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

כִּי-פִגְרֵי הַזְּבָחִים אֲשֶׁר דָּמָם הוּבָא אֶל-הַקֹּדֶשׁ בְּיַד הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל לְכַפֵּר עָוֺן נִשְׂרְפוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:

Nebo kterýchž hovad krev vnášína bývá za hřích do svatyně skrze nejvyššího kněze {biskupa}, těch pálena bývají těla vně za stany.

Vždyť těla zvířat, jejichž krev vnáší velekněz do svatyně jako oběť za hřích, spalují se za hradbami(a). (a) ř: mimo tábor ([Leviticus 16:27])

ω῟ν γὰρ ει᾿σφέρεται ζώων τὸ αι῟μα περὶ ἁμαρτίας ει᾿ς τὰ α῞για διὰ του̑ α᾿ρχιερέως τούτων τὰ σὼματα κατακαίεται ε῎ξω τη̑ς παρεμβολη̑ς

חַיוָתָא גֵּיר הָלֵין דּמַעֵל הוָא דֵּמהֵין רַבּ כֻּומרֵא לבֵית מַקדּשָׁא חלָף חטָהֵא בֵּסרהֵין יָקֵד הוָא לבַר־מֵן מַשׁרִיתָא׃

[(19) Hebr 13, 12]

לָכֵן גַּם יֵשׁוּעַ, כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם בְּדָמוֹ, סָבַל מִחוּץ לַשַּׁעַר.

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם-יֵשׁוּעַ לַאֲשֶׁר יְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם בְּדָמוֺ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר:

Protož i Ježíš, aby posvětil lidu svou vlastní krví, vně za branou trpěl.

Proto také Ježíš trpěl venku za branou, aby posvětil lid svou vlastní krví.

διὸ καὶ ᾽Ιησου̑ς ι῞να ἁγιάση διὰ του̑ ι᾿δίου αι῞ματος τὸν λαόν ε῎ξω τη̑ς πύλης ε῎παθεν

מֵטֻל הָנָא אָף יֵשֻׁוע דַּנקַדֵּשׁ לעַמֵה בַּדמֵה לבַר מֵן מדִינתָּא חַשׁ׃

[(19) Hebr 13, 13]

עַל כֵּן נֵצֵא נָא אֵלָיו אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָֹא אֶת חֶרְפָּתוֹ;

עַל-כֵּן נֵצְאָה-נָּא אֵלָיו אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִ׹ָּׂא אֶת-חֶרְפָּתוֺ:

Vyjděmež tedy k němu ven z stanů, pohanění jeho nesouce.

Vyjděme tedy s ním za hradby, nesouce jeho potupu. ([Židům 12:2])

τοίνυν ε᾿ξερχὼμεθα πρὸς αυ᾿τὸν ε῎ξω τη̑ς παρεμβολη̑ς τὸν ο᾿νειδισμὸν αυ᾿του̑ φέροντες

וָאף חנַן הָכִיל נֵפֻּוק לוָתֵה לבַר מֵן מַשׁרִיתָא כַּד שׁקִילִינַן חֵסדֵּה׃

[(19) Hebr 13, 14]

כִּי אֵין לָנוּ פֹּה עִיר קֶבַע, אֶלָּא אֶת זוֹ שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מְבַקְשִׁים אָנוּ.

פֹּה אֵין-לָנוּ עִיר עֹמֶדֶת לָעַד אַךְ הָעִיר הָעֲתִידָה אָנוּ מְבַקְשִׁים:

Neboť nemáme zde města zůstávajícího, ale onoho budoucího hledáme.

Vždyť zde nemáme trvalý domov, nýbrž vyhlížíme město, které přijde. ([Židům 11:10 Židům 11:16 Židům 12:22; 1 Korintským 7:29-1 Korintským 7:31])

ου᾿ γὰρ ε῎χομεν ω῟δε μένουσαν πόλιν α᾿λλὰ τὴν μέλλουσαν ε᾿πιζητου̑μεν

לַיתּ לַן גֵּיר מדִינתָּא דַּמקַויָא הָרכָּא אֵלָא לַאידָא דַּעתִידָא מסַכֵּינַן׃

[(19) Hebr 13, 15]

לָכֵן בְּכָל עֵת נַקְרִיבָה בְּתִוּוּכוֹ זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים, כְּלוֹמַר, פְּרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ.

וְעַתָּה נַקְרִיב עַל-יָדוֺ זִבְחֵי תוֺדָה לֵאלֹהִים תָּמִיד הֲלֹא הֵם פְּרִי שְׂפָתֵינוּ הַנֹּתְנוֺת תּוֺדָה לִשְׁמוֺ:

Protož skrze něho obětujme Bohu obět chvály vždycky, to jest ovoce rtů, oslavujících jméno jeho.

Přinášejme tedy skrze Ježíše stále oběť chvály Bohu; naše rty nechť vyznávají jeho jméno. ([2 Paralipomenon 29:31; Žalmy 50:14 Žalmy 50:23; Izajáš 57:19; Ozeáš 14:3])

δι῾ αυ᾿του̑ ου῏ν α᾿ναφέρωμεν θυσίαν αι᾿νέσεως διὰ παντὸς τω̑ θεω̑ του̑τ῾ ε῎στιν καρπὸν χειλέων ὁμολογούντων τω̑ ο᾿νόματι αυ᾿του̑

ובִאידֵה נַסֵק דֵּבחֵא דּתֵשׁבֻּוחתָּא בּכֻלזבַן לַאלָהָא דִּאיתֵיה פִּארֵא דּסֵפוָתָא דּמַודּיָן לַשׁמֵה׃

[(19) Hebr 13, 16]

וְאַל תִּשְׁכְּחוּ לִגְמֹל חֶסֶד וּלְשַׁתֵּף אֶת הַזּוּלַת בַּאֲשֶׁר לָכֶם, כִּי זְבָחִים כָּאֵלֶּה יֶעֶרְבוּ לֵאלֹהִים.

אַךְ לִגְמָל-טוֺב וּלְפָזֵּר לָאֶבְיוֺנִים אַל-תִּשְׁכָּחוּ כִּי-זְבָחִים כָּאֵלֶּה הֵם לְרֵיחַ נִיחֹחַ לֵאלֹהִים:

Na účinnost pak a na zdílnost nezapomínejte; nebo v takových obětech zvláštní svou líbost má Bůh.

Nezapomínejme také na dobročinnost a štědrost, takové oběti se Bohu líbí. ([2 Korintským 9:1-2 Korintským 9:11; Filipským 4:18])

τη̑ς δὲ ευ᾿ποιι̑ας καὶ κοινωνίας μὴ ε᾿πιλανθάνεσθε τοιαύταις γὰρ θυσίαις ευ᾿αρεστει̑ται ὁ θεός

ולָא תֵּטעֻון מרַחמָנֻותָא ושַׁותָּפֻותָא דּמֵסכִּנֵא בּהָלֵין גֵּיר דֵּבחֵא שָׁפַר אנָשׁ לַאלָהָא׃

[(19) Hebr 13, 17]

שִׁמְעוּ בְּקוֹל מַנְהִיגֵיכֶם וְהִכָּנְעוּ לָהֶם, כִּי מַשְׁגִּיחִים הֵם עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם כַּעֲתִידִים לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן; נַהֲגוּ כָּךְ, לְמַעַן יַעֲשׂוּ זֹאת בְּשִׂמְחָה וְלֹא בַּאֲנָחָה, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין זֶה לְתוֹעֶלֶת לָכֶם.

שִׁמְעוּ אֶל-מְאַשְּׁרֵיכֶם וְהִכָּנְעוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי-שֹׁקְדִים הֵם עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם כְּעֹמְדִים לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֺן בַּעֲבוּר יַעֲשׂוּ כָזֹאת בְּחֶדְוָה וְלֹא בַאֲנָחָה כִּי לוּלֵא כֵן לֹא-טוֺב לָכֶם הַדָּבָר הַזֶּה:

Povolni buďte správcům svým a poslušni; oniť zajisté bdějí nad dušemi vašimi, jako ti, kteříž počet mají vydati, aby to s radostí činili, a ne s stýskáním. Neboť by vám to nebylo užitečné.

Poslouchejte ty, kteří vás vedou, a podřizujte se jim, protože oni bdí nad vámi a budou se za vás zodpovídat. Kéž to mohou činit s radostí, a ne s nářkem; to by vám nebylo na prospěch. ([Ezechiel 3:17-Ezechiel 3:19; 1 Tesalonickým 5:12-1 Tesalonickým 5:13])

πείθεσθε τοι̑ς ἡγουμένοις ὑμω̑ν καὶ ὑπείκετε αυ᾿τοὶ γὰρ α᾿γρυπνου̑σιν ὑπὲρ τω̑ν ψυχω̑ν ὑμω̑ν ὡς λόγον α᾿ποδὼσοντες ι῞να μετὰ χαρα̑ς του̑το ποιω̑σιν καὶ μὴ στενάζοντες α᾿λυσιτελὲς γὰρ ὑμι̑ν του̑το

אֵתּטפִּיסו לַמדַבּרָנַיכֻּון וֵאשׁתַּמעו להֻון הֵנֻון גֵּיר שָׁהרִין חלָף נַפשָׁתכֻון אַיך אנָשָׁא דּיָהבִּין חֻושׁבָּנכֻון דַּבחַדֻותָא נֵהוֻון עָבדִּין הָדֵא ולָא בּתֵנחָתָא מֵטֻל דּלָא פָּקחָא לכֻון׃

[(19) Hebr 13, 18]

הִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ. בְּטוּחִים אָנוּ כִּי שָׁלֵם מַצְפּוּנֵנוּ; רְצוֹנֵנוּ לְהִתְנַהֵג בְּיֹשֶׁר בְּכָל דָּבָר.

הִתְפַּלְלוּ עָלֵינוּ כִּי-יָדַעְנוּ מְאֹד כִּי נָכוֺן לִבֵּנוּ וּלְהִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים תָּמִיד כָּל-חֶפְצֵנוּ:

Modltež se za nás; doufámeť zajisté, že dobré svědomí máme, jako ti, kteříž se chceme ve všem chvalitebně chovati.

Modlete se za nás. Jsme sice jisti svým dobrým svědomím, neboť se snažíme jednat tak, aby nám nemohli nic vytknout; ([Efezským 6:18-Efezským 6:19; 2 Tesalonickým 5:25 2 Tesalonickým 3:1; Skutky apoštolské 13:1])

προσεύχεσθε περὶ ἡμω̑ν πειθόμεθα γὰρ ο῞τι καλὴν συνείδησιν ε῎χομεν ε᾿ν πα̑σιν καλω̑ς θέλοντες α᾿ναστρέφεσθαι

צַלַו עלַין תּכִילִינַן גֵּיר דּתִארתָּא טָבתָא אִית לַן דַּבכֻלמֵדֵּם צָבֵינַן דּשַׁפִּיר נֵתּדַּבַּר׃

[(19) Hebr 13, 19]

מַפְצִיר אֲנִי בָּכֶם מְאֹד לַעֲשׂוֹת זֹאת, לְמַעַן יִנָּתֵן לִי לָשׁוּב אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה.

וּבְחֵפֶץ יֶתֶר אֲנִי שֹׁאֵל מֵעִמָּכֶם לַעֲשׂוֺת זֹאת לְבַעֲבוּר יֻתַּן לִי לָשׁוּב אֲלֵיכֶם עַד-מְהֵרָה:

Tím pak více prosím vás, abyste to činili, proto abych tím dříve navrácen byl vám.

a přece vás důtklivě prosím, modlete se za mne, abych vám byl co nejdříve zase navrácen. ([Filemonovi 1:22])

περισσοτέρως δὲ παρακαλω̑ του̑το ποιη̑σαι ι῞να τάχιον α᾿ποκατασταθω̑ ὑμι̑ν

יַתִּירָאיִת בָּעֵא אנָא מֵנכֻון דּתֵעבּדֻון הָדֵא דּבַעגַל אֵתפַּנֵא לכֻון׃

[(19) Hebr 13, 20]

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר בְּדַם בְּרִית עוֹלָם הֶעֱלָה מִן הַמֵּתִים אֶת רוֹעֵה הַצֹּאן הַגָּדוֹל, אֶת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ,

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֺם אֲשֶׁר בְּדַם בְּרִית עוֺלָם הֵקִים מִן-הַמֵּתִים אֶת-רֹעֵה הַצֹּאן הַגָּדוֺל אֶת-יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ:

Bůh pak pokoje, kterýž toho velikého pro krev smlouvy věčné pastýře ovcí vzkřísil z mrtvých, Pána našeho Ježíše,

A Bůh pokoje, který pro krev stvrzující věčnou smlouvu vyvedl z mrtvých velikého pastýře ovcí, našeho Pána Ježíše, ([Římanům 15:33; Izajáš 63:11; Jan 10:11; 1 Petrův 5:4; Zacharjáš 9:11; Ezechiel 37:26])

ὁ δὲ θεὸς τη̑ς ει᾿ρήνης ὁ α᾿ναγαγών ε᾿κ νεκρω̑ν τὸν ποιμένα τω̑ν προβάτων τὸν μέγαν ε᾿ν αι῞ματι διαθήκης αι᾿ωνίου τὸν κύριον ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ν

אַלָהָא דֵּין דַּשׁלָמָא הַו דַּאסֵק מֵן בֵּית מִיתֵא לרָעיָא רַבָּא דּמַרעִיתָא בַּדמָא דּדִיַתִקִא דַּלעָלַם דִּאיתַוהי יֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן׃

[(19) Hebr 13, 21]

הוּא יַכְשִׁיר אֶתְכֶם לְכָל דָּבָר טוֹב כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹנוֹ, בְּפָעֳלוֹ בָּכֶם אֶת הָרָצוּי לְפָנָיו בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

הוּא יְכוֺנֵן אֶתְכֶם בְּכָל-מַעֲשֶׂה טּוֺב לְמַלֵּא אֶת-חֶפְצוֺ וְיִפְעַל עִמָּכֶם כַּטּוֺב בְּעֵינָיו בְּיַד-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר-לוֺ הַכָּבוֺד לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Učiniž vás způsobné ve všelikém skutku dobrém, k činění vůle své, působě v vás to, což jest libé před oblíčejem jeho, skrze Jezukrista, jemuž sláva na věky věků. Amen.

nechť vás posílí ve všem dobrém, abyste plnili jeho vůli; on v nás působí to, co se mu líbí, skrze Ježíše Krista. Jemu buď sláva na věky věků! Amen.

καταρτίσαι ὑμα̑ς ε᾿ν παντὶ α᾿γαθω̑ ει᾿ς τὸ ποιη̑σαι τὸ θέλημα αυ᾿του̑ ποιω̑ν ε᾿ν ἡμι̑ν τὸ ευ᾿άρεστον ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ω῟ ἡ δόξα ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

הֻו נֵגמֻורכֻון בּכֻל עבָד טָב דּתֵעבּדֻון צֵביָנֵה והֻו נֵסעֻור בַּן מֵדֵּם דּשַׁפִּיר קדָמַוהי בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא דּלֵה שֻׁובחָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(19) Hebr 13, 22]

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי, לְקַבֵּל בְּסַבְלָנוּת אֶת דְּבַר הַהַטָּפָה, שֶׁהֲרֵי בִּקְצָרָה כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם.

וַאֲנִי שֹׁאֵל מֵעִמָּכֶם אַחַי שְׂאוּ-נָא דִּבְרֵי מוּסָרִי כִּי-מְעַט מִזְעָר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם:

Prosímť pak vás, bratří, snestež trpělivě slovo napomenutí tohoto; neboť jsem krátce psal vám.

Prosím vás, bratří, přijměte toto slovo napomenutí; píšu vám jen krátce.

παρακαλω̑ δὲ ὑμα̑ς α᾿δελφοί α᾿νέχεσθε του̑ λόγου τη̑ς παρακλήσεως καὶ γὰρ διὰ βραχέων ε᾿πέστειλα ὑμι̑ν

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵנכֻון אַחַי דּתַגּרֻון רֻוחכֻון בּמֵלתָא דּבֻויָאָא מֵטֻל דּבַזעֻוריָתָא הו כֵּתבֵּת לכֻון׃ ס

[(19) Hebr 13, 23]

דְּעוּ כִּי טִימוֹתֵיאוֹס אָחִינוּ שֻׁלַּח לַחָפְשִׁי. אִם יַקְדִּים לָבוֹא, אָבוֹא יַחַד אִתּוֹ לִרְאוֹת אֶתְכֶם.

וּדְעוּ כִּי טִימוֺתִיּוֺס אָחִינוּ יָצָא לַחָפְשִׁי וְאִם-יָבֹא בְקֶרֶב הַיָּמִים אֶרְאֶה אִתּוֺ אֶת-פְּנֵיכֶם:

Věztež o bratru Timoteovi, že jest propuštěn, s kterýmžto, (přišel-li by brzo), navštívím vás.

Sděluji vám, že náš bratr Timoteus je na svobodě. Přijde-li sem brzo, navštívím vás s ním. ([Skutky apoštolské 16:1])

γινὼσκετε τὸν α᾿δελφὸν ἡμω̑ν Τιμόθεον α᾿πολελυμένον μεθ῾ ου῟ ε᾿ὰν τάχιον ε῎ρχηται ο῎ψομαι ὑμα̑ς

דַּעו דֵּין לַאחֻון טִימָתֵאָוס דֵּאשׁתּרִי וֵאן בַּעגַל נִאתֵא עַמֵה אֵחזֵיכֻון׃

[(19) Hebr 13, 24]

דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם כָּל מַנְהִיגֵיכֶם וְכָל הַקְּדוֹשִׁים. בְּנֵי אֶרֶץ אִיטַלְיָה דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.

שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם כָּל-מְאָשְּׁרֵיכֶם וְכָל-הַקְּדוֺשִׁים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאִיטַלְיָא פֹּקְדִים לְשָׁלוֺם לָכֶם:

Pozdravtež všech správců svých, i všech svatých. Pozdravují vás bratří z Vlach.

Pozdravujte všecky své představené i všecky bratry(b). Pozdravují vás bratří z Itálie. (b) ř: svaté

α᾿σπάσασθε πάντας τοὺς ἡγουμένους ὑμω̑ν καὶ πάντας τοὺς ἁγίους α᾿σπάζονται ὑμα̑ς οἱ α᾿πὸ τη̑ς ᾽Ιταλίας

שַׁאלו בַּשׁלָמָא דּכֻלהֻון מדַבּרָנַיכֻּון וַדכֻלהֻון קַדִּישֵׁא שָׁאלִין בַּשׁלָמכֻון כֻּלהֻון דּמֵן אִיטַלִיַא׃

[(19) Hebr 13, 25]

הַחֶסֶד עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן.

הַחֶסֶד עִם-כֻּלְּכֶם אָמֵן:

Milost Boží se všechněmi vámi. Amen.

Milost se všemi vámi!(c) (c) var: + Amen.

ἡ χάρις μετὰ πάντων ὑμω̑ν

טַיבֻּותָא עַם כֻּלכֻון אַמִין סּ סּ׃

[(20) Jame 01, 01]

יַעֲקֹב, עֶבֶד אֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹם שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁבַּגּוֹלָה.

יַעֲקֹב עֶבֶד לֵאלֹהִים וּלְאָדוֺן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל-הָעֵדָה הַפְּזוּרָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שָׁלוֺם:

Jakub, Boží a Pána Jezukrista služebník, dvanácteru pokolení rozptýlenému pozdravení.

Jakub, služebník Boží a Pána Ježíše Krista, posílá pozdrav dvanácti pokolením v diaspoře(a). (a) rozptýleným ve světě ([Genesis 49:2; Skutky apoštolské 15:23])

᾽Ιάκωβος θεου̑ καὶ κυρίου ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ δου̑λος ται̑ς δὼδεκα φυλαι̑ς ται̑ς ε᾿ν τη̑ διασπορα̑ χαίρειν

יַעקֻוב עַבדֵּה דַּאלָהָא וַדמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא לתַרתַּעסרֵא שַׁרבָן דַּזרִיעָן בּעַממֵא שׁלָם׃ ס

[(20) Jame 01, 02]

לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה חִשְׁבוּ זֹאת, אַחַי, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת,

חִשְׁבוּ לָכֶם אַחַי אַךְ לְשִׂמְחָה אִם מַסּוֺת שֹׁנוֺת תִּקְרֶינָה אֶתְכֶם:

Za největší radost mějte, bratří moji, kdyžkoli v rozličná pokušení upadáte,

Mějte z toho jen radost, moji bratří, když na vás přicházejí rozličné zkoušky. ([Římanům 5:3-Římanům 5:5 Matouš 5:12])

πα̑σαν χαρὰν ἡγήσασθε α᾿δελφοί μου ο῞ταν πειρασμοι̑ς περιπέσητε ποικίλοις

כֻּל חַדוָא תֵּהוֵא לכֻון אַחַי כַּד תֵּעלֻון לנֵסיֻונֵא משַׁחלפֵא וסַגִּיֵאא׃

[(20) Jame 01, 03]

שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי בְּחִינַת אֱמוּנַתְכֶם מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת.

בְּדַעְתְּכֶם כִּי כוּר בֹּחֵן אֱמוּנַתְכֶם יִתֵּן לָכֶם אֶת-כֹּחַ הַסַּבָּל:

Vědouce, že zkušení víry vaší působí trpělivost.

Vždyť víte, že osvědčí-li se v nich vaše víra, povede to k vytrvalosti.

γινὼσκοντες ο῞τι τὸ δοκίμιον ὑμω̑ν τη̑ς πίστεως κατεργάζεται ὑπομονήν

יָדעִין אנתֻּון גֵּיר דּבֻוקיָא דּהַימָנֻותָא מַקנֵא לכֻון מסַיבּרָנֻותָא׃

[(20) Jame 01, 04]

אֲבָל שֶׁתְּהֵא הַסַּבְלָנוּת שְׁלֵמָה בְּפָעֳלָהּ, לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵמִים וּבְלֹא דֹּפִי וְלֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.

וּפְעֻלַּת כֹּחַ הַסַּבָּל תִּהְיֶה שְׁלֵמָה לְבַעֲבוּר תִּהְיוּ שְׁלֵמִים וּתְמִימִים וְלֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר:

Trpělivost pak ať má dokonalý skutek, abyste byli dokonalí a celí, v ničemž nemajíce nedostatku.

A vytrvalost ať je dovršena skutkem, abyste byli dokonalí a neporušení, prosti všech nedostatků.

ἡ δὲ ὑπομονὴ ε῎ργον τέλειον ε᾿χέτω ι῞να η῟τε τέλειοι καὶ ὁλόκληροι ε᾿ν μηδενὶ λειπόμενοι

לָה דֵּין לַמסַיבּרָנֻותָא נֵהוֵא לָה עבָדָא משַׁמליָא דּתֵהוֻון גּמִירִין וַמשַׁלמָנִין וַבמֵדֵּם לָא הוַיתֻּון חַסִירִין׃

[(20) Jame 01, 05]

אִישׁ מִכֶּם אִם יֶחְסַר חָכְמָה, יְבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לַכֹּל בִּנְדִיבוּת וּבְלֹא גְּעָרָה, וְתִנָּתֵן לוֹ.

וְאִישׁ מִכֶּם כִּי יֶחְסַר חָכְמָה יְבַקְשֶׁנָּה וְתִנָּתֶן-לוֺ מֵאֵת הָאֱלֹהִים הַנֹּתֵן לַכֹּל בְּרוּחַ נְדִיבָה וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר:

Jestliže pak komu z vás nedostává se moudrosti, žádejž jí od Boha, kterýž všechněm dává ochotně a neomlouvá, i budeť dána jemu.

Má-li kdo z vás nedostatek moudrosti, ať prosí Boha, který dává všem bez výhrad a bez výčitek, a bude mu dána. ([Přísloví 2:3-Přísloví 2:6])

ει᾿ δέ τις ὑμω̑ν λείπεται σοφίας αι᾿τείτω παρὰ του̑ διδόντος θεου̑ πα̑σιν ἁπλω̑ς καὶ μὴ ο᾿νειδίζοντος καὶ δοθήσεται αυ᾿τω̑

אֵן אנָשׁ דֵּין מֵנכֻון חסִיר מֵן חֵכמתָא נֵשַׁאל מֵן אַלָהָא דּיָהֵב לכֻל פּשִׁיטָאיִת ולָא מחַסֵד ומֵתיַהבָּא לֵה׃

[(20) Jame 01, 06]

אַךְ יְבַקֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי סָפֵק, כִּי בַּעַל־סָפֵק דּוֹמֶה לְגַלֵּי הַיָּם הַנִּדְחָפִים וְסוֹעֲרִים מִפְּנֵי הָרוּחַ.

אַךְ יְבַקֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יִפְסַח עַל-שְׁתֵּי סְעִפִּים כִּי הַפֹּסֵחַ עַל-שְׁתֵּי סְעִפִּים דּוֺמֶה הוּא לְגַלֵּי הַיָּם אֲשֶׁר הֵם עֹלִים וְיֹרְדִים מִפְּנֵי-רוּחַ:

Žádejž pak důvěrně, nic nepochybuje. Nebo kdož pochybuje, podoben jest vlnám mořským, kteréž vítr sem i tam žene, a jimi zmítá.

Nechť však prosí s důvěrou a nic nepochybuje. Kdo pochybuje, je podoben mořské vlně, hnané a zmítané vichřicí. ([Jeremjáš 29:13; Matouš 21:21])

αι᾿τείτω δὲ ε᾿ν πίστει μηδὲν διακρινόμενος ὁ γὰρ διακρινόμενος ε῎οικεν κλύδωνι θαλάσσης α᾿νεμιζομένω καὶ ρ᾿ιπιζομένω

נֵשַׁאל דֵּין בּהַימָנֻותָא כַּד לָא מֵתפַּלַג הַו גֵּיר דּמֵתפַּלַג דָּמֵא לגַללֵא דּיַמָא דּשָׁגשָׁא להֻון רֻוחָא׃

[(20) Jame 01, 07]

אוֹתוֹ הָאִישׁ אַל יַחְשֹׁב כִּי יְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ מֵאֵת יהוה,

וְהָאִישׁ הַהוּא אַל-יְדַמֶּה בְנַפְשׁוֺ כִּי-יִ׹ָּׂא דָבָר מֵאֵת יְהוָֺה:

Nedomnívej se zajisté člověk ten, by co vzíti měl ode Pána.

Ať si takový člověk nemyslí, že od Pána něco dostane; ([Jakubův 4:3 Jakubův 4:8])

μὴ γὰρ οι᾿έσθω ὁ α῎νθρωπος ε᾿κει̑νος ο῞τι λήμψεταί τι παρὰ του̑ κυρίου

ולָא נַסבַּר הַו בַּרנָשָׁא דּנָסֵב מֵדֵּם מֵן מָריָא׃

[(20) Jame 01, 08]

בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ הַפּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים הֲפַכְפַּךְ בְּכָל דְּרָכָיו.

אִישׁ אֲשֶׁר חָלַק לִבּוֺ פֹּחֵז הוּא בְּכָל-נְתִיבֹתָיו:

Muž dvojí mysli, jest neustavičný ve všech cestách svých.

je to muž rozpolcený, nestálý ve všem, co činí.

α᾿νὴρ δίψυχος α᾿κατάστατος ε᾿ν πάσαις ται̑ς ὁδοι̑ς αυ᾿του̑

אַינָא דַּפלִיג בּרֵעיָנֵה וַשׁגִישׁ בּכֻלהֵין אֻורחָתֵה׃

[(20) Jame 01, 09]

יִתְהַלֵּל הָאָח הַדַּל בְּרוֹמְמוּתוֹ,

אוּלָם אָח שָׁפֵל יִתְהַלֵּל בְּרוֺמְמוֺת נַפְשׁוֺ:

Chlubiž se pak bratr ponížený v povýšení svém,

Bratr v nízkém postavení ať s chloubou myslí na své vyvýšení ([Jeremjáš 9:22; Lukáš 14:11])

καυχάσθω δὲ ὁ α᾿δελφὸς ὁ ταπεινὸς ε᾿ν τω̑ υ῞ψει αυ᾿του̑

נֵשׁתַּבהַר דֵּין אַחָא מַכִּיכָא בּרֻומרָמֵה׃

[(20) Jame 01, 10]

וְהֶעָשִׁיר שֶׁיִּתְהַלֵּל בְּשִׁפְלוֹ, כִּי כְּצִיץ חָצִיר הוּא יַחֲלֹף.

וְעָשִׁיר בְּשִׁפְלוּת נַפְשׁוֺ כִּי כְצִיץ חָצִיר כֵּן יַעֲבֹר:

A bohatý v ponižování se; nebo jako květ byliny pomine.

a bohatý ať myslí na své ponížení – vždyť pomine jako květ trávy: ([Žalmy 102:5 Žalmy 102:12; Izajáš 40:6 Izajáš 40:7; 1 Petrův 1:24 Lukáš 12:16; 1 Timoteovi 6:17; 1 Janův 2:17])

ὁ δὲ πλούσιος ε᾿ν τη̑ ταπεινὼσει αυ᾿του̑ ο῞τι ὡς α῎νθος χόρτου παρελεύσεται

ועַתִּירָא בּמֻוכָּכֵה מֵטֻל דַּאיך הַבָּבָא דּעֵסבָּא הָכַנָא עָבַר׃

[(20) Jame 01, 11]

הֵן בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת יִיבַשׁ הֶחָצִיר וְיִפֹּל צִיצוֹ וְיֹאבַד חֵן מַרְאֵהוּ; כֵּן גַּם הֶעָשִׁיר יִבֹּל בַּהֲלִיכוֹתָיו.

כִּי כְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֺ יִיבַשׁ חָצִיר אֻמְלַל צִיץ וּצְבִי תִפְאַרְתּוֺ נֹבֵל כֵּן יִבֹּל הֶעָשִׁיר עֲלֵי-שְׁבִיל מְרוּצָתוֺ:

Nebo jakož slunce vzešlé s horkostí usušilo bylinu, a květ její spadl, i ušlechtilost postavy jeho zhynula, takť i bohatý v svých cestách usvadne.

vzejde slunce a svým žárem spálí trávu, květ opadne a jeho krása zajde. Tak i boháč se vším svým shonem vezme za své.

α᾿νέτειλεν γὰρ ὁ η῞λιος σὺν τω̑ καύσωνι καὶ ε᾿ξήρανεν τὸν χόρτον καὶ τὸ α῎νθος αυ᾿του̑ ε᾿ξέπεσεν καὶ ἡ ευ᾿πρέπεια του̑ προσὼπου αυ᾿του̑ α᾿πὼλετο ου῞τως καὶ ὁ πλούσιος ε᾿ν ται̑ς πορείαις αυ᾿του̑ μαρανθήσεται

דָּנַח גֵּיר שֵׁמשָׁא בּחֻומֵה ומַובֵּשׁ לֵה לעֵסבָּא והַבָּבֵה נָפֵל ושֻׁופרָא דּחֵזוֵה אָבֵד הָכַנָא אָף עַתִּירָא חָמֵא בּהֻופָּכַוהי׃

[(20) Jame 01, 12]

אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּנִסָּיוֹן, כִּי לְאַחַר עָמְדוֹ בַּנִּסָּיוֹן יְקַבֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָאָדוֹן לְאוֹהֲבָיו.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַנִּבְחַן בְּמַסָּה כִּי בְהִבָּחֲנוֺ יִ׹ָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר-דִבֶּר אֲדֹנָי לְאֹהֲבָיו:

Blahoslavený muž, kterýž snáší pokušení; nebo když bude zkušen, vezme korunu života, kterouž zaslíbil Pán těm, kdož ho milují.

Blahoslavený člověk, který obstojí ve zkoušce; když se osvědčí, dostane vavřín(b) života, jejž Pán zaslíbil těm, kdo ho milují. (b) ř: věnec ([Jób 5:17; Žalmy 119:71; Daniel 12:12; Jakubův 1:3; 1 Korintským 9:25; 2 Timoteovi 4:8; 1 Petrův 5:4; Zjevení Janovo 2:10])

μακάριος α᾿νὴρ ο῍ς ὑπομένει πειρασμόν ο῞τι δόκιμος γενόμενος λήμψεται τὸν στέφανον τη̑ς ζωη̑ς ο῍ν ε᾿πηγγείλατο τοι̑ς α᾿γαπω̑σιν αυ᾿τόν

טֻובַוהי לגַברָא דַּמסַיבַּר נֵסיֻונֵא דּמָא דֵּאתבּחַר נָסֵב כּלִילָא דּחַיֵא הַו דַּמלַך אַלָהָא לַאילֵין דּרָחמִין לֵה׃

[(20) Jame 01, 13]

מִי שֶׁמִּתְנַסֶּה אַל יֹאמַר, "אֱלֹהִים מְנַסֶּה אוֹתִי", שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְנֻסֶּה בָּרַע וְאֵין הוּא מְנַסֶּה אִישׁ.

אַל-יֹאמַר הַנִּכְשָׁל בְּמַסָּה הָאֱלֹהִים נִסָּה אֹתִי כִּי כַאֲשֶׁר אֵין מְנַסֶּה אֶת-הָאֱלֹהִים בְּרָע כֵּן גַּם-הוּא לֹא-יְנַסֶּה אִישׁ:

Žádný, když bývá pokoušín, neříkej, že by od Boha pokoušín byl; neboť Bůh nemůže pokoušín býti ve zlém, aniž také on koho pokouší.

Kdo prochází zkouškou, ať neříká, že ho pokouší Pán. Bůh nemůže být pokoušen ke zlému a sám také nikoho nepokouší. ([1 Janův 1:5; Sír 15,11–13])

μηδεὶς πειραζόμενος λεγέτω ο῞τι α᾿πὸ θεου̑ πειράζομαι ὁ γὰρ θεὸς α᾿πείραστός ε᾿στιν κακω̑ν πειράζει δὲ αυ᾿τὸς ου᾿δένα

לָא נִאמַר אנָשׁ כַּד מֵתנַסֵא דּמֵן אַלָהָא מֵתנַסֵא אנָא אַלָהָא גֵּיר לָא מנַסַי בּבִישָׁתָא והֻו לאנָשׁ לָא מנַסֵא׃

[(20) Jame 01, 14]

אֶלָּא שֶׁכָּל אִישׁ מִתְנַסֶּה כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּתֶּה בְּתַאֲוָתוֹ שֶׁלּוֹ.

אַךְ כָּל-אִישׁ תַּאֲוַת נַפְשׁוֺ תְּנַסֵּהוּ כִּי יִמָּשֵׁךְ וְיִלָּכֶד-בָּהּ:

Ale jeden každý pokoušín bývá, od svých vlastních žádostí jsa zachvacován a oklamáván.

Každý, kdo je v pokušení, je sváděn a váben svou vlastní žádostivostí.

ε῞καστος δὲ πειράζεται ὑπὸ τη̑ς ι᾿δίας ε᾿πιθυμίας ε᾿ξελκόμενος καὶ δελεαζόμενος

אֵלָא אנָשׁ אנָשׁ מֵן רֵגּתֵה הֻו מֵתנַסֵא ומֵתרַגרַג ומֵתנגֵד׃

[(20) Jame 01, 15]

אַחֲרֵי כֵן תַּהֲרֶה הַתַּאֲוָה וְתֵלֵד חֵטְא; וְהַחֵטְא כְּשֶׁיִּשְׁלַם יוֹלִיד מָוֶת.

וְהַתַּאֲוָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָרְתָה תֵּלֵד חֵטְא וְהַחֵטְא כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁלֵם יוֺלִיד מָוֶת:

Potom žádost když počne, porodí hřích, hřích pak vykonaný zplozuje smrt.

Žádostivost pak počne a porodí hřích, a dokonaný hřích plodí smrt. ([Římanům 6:25])

ει῏τα ἡ ε᾿πιθυμία συλλαβου̑σα τίκτει ἁμαρτίαν ἡ δὲ ἁμαρτία α᾿ποτελεσθει̑σα α᾿ποκύει θάνατον

והָדֵא רֵגּתָא בָּטנָא ויָלדָּא חטִיתָא חטִיתָא דֵּין מָא דֵּאתגַּמרַת יָלדָּא מַותָּא׃

[(20) Jame 01, 16]

אַל נָא תִּטְעוּ, אַחַי אֲהוּבַי.

אַל-תַּתְעוּ אֶת-נַפְשְׁכֶם אַחַי הַיְקָרִים:

Nebluďtež, bratří moji milí.

Neklamte sami sebe, milovaní bratří!

μὴ πλανα̑σθε α᾿δελφοί μου α᾿γαπητοί

לָא תֵּטעֻון אַחַי חַבִּיבֵא׃

[(20) Jame 01, 17]

כָּל מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל מַתָּנָה שְׁלֵמָה יוֹרֶדֶת מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר כָּל שִׁנּוּי וְכָל צֵל חִלּוּף אֵין בּוֹ.

כָּל-מַתָּנָה טוֺבָה וְכָל-תְּשׁוּרָה שְׁלֵמָה יֹרֶדֶת מֵעָל מֵאֵת אֲבִי הַמְּאֹרֹת אֲשֶׁר אֵין-חֲלִיפוֺת לוֺ אַף לֹא צֵל תְּמוּרָה:

Všeliké dání dobré a každý dar dokonalý shůry jest sstupující od Otce světel, u něhož není proměnění, ani pro obrácení se jinam zastínění.

‚Každý dobrý dar a každé dokonalé obdarování‘ je shůry, sestupuje od Otce nebeských světel. U něho není proměny ani střídání světla a stínu. ([Matouš 7:11; 1 Timoteovi 6:16])

πα̑σα δόσις α᾿γαθὴ καὶ πα̑ν δὼρημα τέλειον α῎νωθέν ε᾿στιν καταβαι̑νον α᾿πὸ του̑ πατρὸς τω̑ν φὼτων παρ῾ ω῟ ου᾿κ ε῎νι παραλλαγὴ η῍ τροπη̑ς α᾿ποσκίασμα

כֻּל מַוהַבתָּא טָבתָא וַמשַׁמלַיתָּא מֵן לעֵל נָחתָּא מֵן אַבָא דּנַהִירֵא הַו דּלַיתּ לוָתֵה שֻׁוחלָפָא מֵדֵּם אָפלָא טֵלָנִיתָא דּשֻׁוגנָיָא׃

[(20) Jame 01, 18]

הוּא כִּרְצוֹנוֹ הוֹלִיד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת, לְמַעַן נִהְיֶה בִּכּוּרֵי יְצִירָיו.

וְהוּא בְּאַוַּת נַפְשׁוֺ הוֺלִיד אֹתָנוּ בִּדְבַר אֲמִתּוֺ לִהְיוֺת לוֺ כְּרֵאשִׁית תְּבוּאָתוֺ בְּתוֺךְ יְצוּרָיו:

On proto, že chtěl, zplodil nás slovem pravdy, k tomu, abychom byli prvotiny nějaké stvoření jeho.

Z jeho rozhodnutí jsme se znovu zrodili slovem pravdy, abychom byli jakoby první sklizní(c) jeho stvoření. (c) ř: prvotinou ([Jan 1:13; 1 Korintským 4:15; 1 Petrův 1:23])

βουληθεὶς α᾿πεκύησεν ἡμα̑ς λόγω α᾿ληθείας ει᾿ς τὸ ει῏ναι ἡμα̑ς α᾿παρχήν τινα τω̑ν αυ᾿του̑ κτισμάτων

הֻויֻו צבָא ויַלדַּן בּמֵלתָא דּקֻושׁתָּא דּנֵהוֵא רִשִׁיתָא דּבֵריָתֵה׃ ס

[(20) Jame 01, 19]

עַל כֵּן, אַחַי אֲהוּבַי, יְהֵא כָּל אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ, בִּלְתִּי נֶחְפָּז לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעֹס,

לָכֶן אַחַי הַיְקָרִים יְהִי כָל-אִישׁ מִכֶּם מָהִיר לִשְׁמֹעַ בּשֵׁשׁ לְדַבֵּר וּבשֵׁשׁ לִקְצָף-קָצֶף:

A tak, bratří moji milí, budiž každý člověk rychlý k slyšení, ale zpozdilý k mluvení, zpozdilý k hněvu.

Pamatujte si, moji milovaní bratří: každý člověk ať je rychlý k naslouchání, ale pomalý k mluvení, pomalý k hněvu; ([Přísloví 17:27; Kazatel 5:1 Kazatel 7:9; Matouš 5:22 Matouš 5:25; Efezským 4:26])

ι῎στε α᾿δελφοί μου α᾿γαπητοί ε῎στω δὲ πα̑ς α῎νθρωπος ταχὺς ει᾿ς τὸ α᾿κου̑σαι βραδὺς ει᾿ς τὸ λαλη̑σαι βραδὺς ει᾿ς ο᾿ργήν

וַאנתֻּון אַחַי חַבִּיבֵא כֻּלנָשׁ מֵנכֻון נֵהוֵא מסַרהַב למֵשׁמַע ומַוחַר לַממַלָלֻו ומַוחַר למֵרגַּז׃

[(20) Jame 01, 20]

שֶׁהֲרֵי כַּעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים.

כִּי-קֶצֶף אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים:

Nebo hněv muže spravedlnosti Boží nepůsobí.

vždyť lidským hněvem spravedlnost Boží neprosadíš. ([Matouš 5:39; Římanům 12:19])

ο᾿ργὴ γὰρ α᾿νδρὸς δικαιοσύνην θεου̑ ου᾿κ ε᾿ργάζεται

רֻוגזֵה גֵּיר דּגַברָא זַדִּיקֻותָא דַּאלָהָא לָא עָבֵד׃

[(20) Jame 01, 21]

לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל טִנּוּף וְרֹב רֶשַׁע, וְקַבְּלוּ בַּעֲנָוָה אֶת הַדָּבָר הַנָּטוּעַ אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיע אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

עַל-כֵּן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל-גִּלּוּלִים וְכֹבֶד רִשְׁעָה וּבַעֲנָוָה הַחֲזִיקוּ בַתּוֺרָה הַנְּטוּעָה בְתוֺכֲכֶם אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ לְהוֺשִׁיעַ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:

Protož odvrhouce všelikou nečistotu, a ohyzdnost zlosti, s tichostí přijímejte vsáté slovo, kteréž může spasiti duše vaše.

A proto odstraňte veškerou špínu a přemíru špatnosti a v tichosti přijměte zaseté slovo, které má moc spasit vaše duše. ([Koloským 3:8; 1 Petrův 2:1])

διὸ α᾿ποθέμενοι πα̑σαν ρ᾿υπαρίαν καὶ περισσείαν κακίας ε᾿ν πραυ̑τητι δέξασθε τὸν ε῎μφυτον λόγον τὸν δυνάμενον σω̑σαι τὰς ψυχὰς ὑμω̑ν

מֵטֻל הָנָא אַרחֵקו מֵנכֻון כֻּלָה טַנפֻותָא וסֻוגָאא דּבִישֻׁותָא וַבמַכִּיכֻותָא קַבֵּלו מֵלתָא דַּנצִיבָא בַּכיָנַן דּהִי מֵשׁכּחָא דּתַחֵא אֵנֵין נַפשָׁתכֻון׃

[(20) Jame 01, 22]

הֱיוּ עוֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא רַק שׁוֹמְעִים, פֶּן תְּרַמּוּ אֶת עַצְמְכֶם;

וּרְאוּ לִהְיוֺת עֹשִׂים דְּבַר הַמִּצְוָה וְלֹא רַק שֹׁמְעִים לְאֹזֶן לְהַתְעוֺת אֶת-נַפְשְׁכֶם:

Buďtež pak činitelé slova, a ne posluchači toliko, oklamávajíce sami sebe.

Podle slova však také jednejte, nebuďte jen posluchači – to byste klamali sami sebe! ([Matouš 7:21-Matouš 7:27; 1 Janův 2:4])

γίνεσθε δὲ ποιηταὶ λόγου καὶ μὴ μόνον α᾿κροαταὶ παραλογιζόμενοι ἑαυτούς

הוַו דֵּין עָבֻודֵא דּמֵלתָא ולָא שָׁמֻועֵא בַּלחֻוד ולָא תַּטעֻון נַפשָׁתכֻון׃

[(20) Jame 01, 23]

כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, כָּמוֹהוּ כְּאִישׁ הַמַּבִּיט עַל תֹּאַר פָּנָיו בַּמַּרְאָה;

כִּי הַשֹּׁמֵעַ דָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ נִמְשַׁל הוּא לְאִישׁ הַמַּבִּיט תֹּאַר פָּנָיו בִּרְאִי מְלֻטָּשׁ:

Nebo byl-li by kdo posluchač slova, a ne činitel, ten podoben jest muži spatřujícímu oblíčej přirozený svůj v zrcadle.

Vždyť kdo slovo jen slyší a nejedná podle něho, ten se podobá muži, který v zrcadle pozoruje svůj vzhled;

ο῞τι ει῎ τις α᾿κροατὴς λόγου ε᾿στὶν καὶ ου᾿ ποιητής ου῟τος ε῎οικεν α᾿νδρὶ κατανοου̑ντι τὸ πρόσωπον τη̑ς γενέσεως αυ᾿του̑ ε᾿ν ε᾿σόπτρω

אֵן אנָשׁ גֵּיר נֵהוֵא שָׁמֻועָה דּמֵלתָא ולָא עָבֻודָה הָנָא דָּמֵא להַו דַּחזָא אַפַּוהי בּמַחזִיתָא׃

[(20) Jame 01, 24]

הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְהָלַךְ לוֹ, וּמִיָּד שָׁכַח מַה צּוּרָתוֹ.

כִּי הוּא מַבִּיט בְּפָנָיו וּכְרֶגַע הוֺלֵךְ וְשֹׁכֵחַ מַה-תַּאֳרוֺ:

Vzhlédl se zajisté, i odšel, a hned zapomenul, jaký by byl.

podívá se na sebe, odejde a hned zapomene, jak vypadá.

κατενόησεν γὰρ ἑαυτὸν καὶ α᾿πελήλυθεν καὶ ευ᾿θέως ε᾿πελάθετο ὁποι̑ος η῟ν

חזָא גֵּיר נַפשֵׁה וַעבַר וַטעָא דַּאיכַּנָא הוָא׃

[(20) Jame 01, 25]

אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה, תּוֹרַת הַחֵרוּת, וְעוֹמֵד בָּהּ מִבְּלִי לִהְיוֹת שׁוֹמֵעַ־וְשׁוֹכֵחַ, אֶלָּא עוֹשֶׂה בְּפֹעַל - אִישׁ זֶה מְבֹרָךְ יִהְיֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ.

אַךְ הַ׹ָּׂם עֵינוֺ בַתּוֺרָה הַתְּמִימָה אֲשֶׁר חֹפֶשׁ בָּהּ וְהֹגֶה בָהּ תָּמִיד וְאֶינֵנּוּ שֹׁמֵעַ וְשֹׁכֵחַ כִּי אִם-עֹשֶׂה הַדָּבָר לְמַעֲנֵהוּ הָאִישׁ הַהוּא יְאֻשַּׁר בְּמַעֲשֵׂהוּ:

Ale kdož by se vzhlédl v dokonalý zákon svobody, a zůstával by v něm, ten nejsa posluchač zapominatelný, ale činitel skutku, blahoslavený bude v skutku svém.

Kdo se však zahledí do dokonalého zákona svobody a vytrvá, takže není zapomnětlivý posluchač, nýbrž také jedná, ten bude blahoslavený pro své skutky. ([Římanům 8:2; 2 Korintským 3:17 2 Korintským 3:18; Jakubův 2:12; Jan 13:17])

ὁ δὲ παρακύψας ει᾿ς νόμον τέλειον τὸν τη̑ς ε᾿λευθερίας καὶ παραμείνας ου᾿κ α᾿κροατὴς ε᾿πιλησμονη̑ς γενόμενος α᾿λλὰ ποιητὴς ε῎ργου ου῟τος μακάριος ε᾿ν τη̑ ποιήσει αυ᾿του̑ ε῎σται

כֻּל דֵּין דּחָר בּנָמֻוסָא משַׁלמָנָא דּחִארֻותָא וקַוִי בֵּה לָא הוָא שָׁמֻועָא דּשֵׁמעָא דּמֵתּטעֵא אֵלָא עָבֻודָא דַּעבָדֵא והָנָא טֻובָנָא נֵהוֵא בַּעבָדֵה׃

[(20) Jame 01, 26]

מִי שֶׁסָּבוּר שֶׁהוּא עוֹבֵד אֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשׁוֹנוֹ כִּי אִם מַתְעֶה אֶת לִבּוֹ, עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא הֶבֶל.

וְאִם-יְדַמֶּה אִישׁ מִכֵּם לִהְיוֺת עֹבֵד אֱלֹהִים וְלֹא יִשְׁמֹר רֶסֶן לְשׁוֺנוֺ כִּי אִם-יַתְעֶה אֶת-לְבָבוֺ עֲבֹדָתוֺ הֶבֶל הִיא:

Zdá-li se pak komu z vás, že jest nábožný, a v uzdu nepojímá jazyka svého, ale svodí srdce své, takového marné jest náboženství.

Domnívá-li se kdo, že je zbožný, a přitom nedrží na uzdě svůj jazyk, klame tím sám sebe a jeho zbožnost je marná. ([Žalmy 39:2; Jakubův 3:2])

ει῎ τις δοκει̑ θρησκὸς ει῏ναι μὴ χαλιναγωγω̑ν γλω̑σσαν αυ᾿του̑ α᾿λλὰ α᾿πατω̑ν καρδίαν αυ᾿του̑ τούτου μάταιος ἡ θρησκεία

וֵאן אנָשׁ סָבַר דַּמשַׁמֵשׁ לַאלָהָא ולָא אָחֵד לֵשָׁנֵה אֵלָא מַטעֵא לֵה לֵבֵּה דּהָנָא סרִיקָא הי תֵּשׁמֵשׁתֵּה׃

[(20) Jame 01, 27]

זֹאת הִיא עֲבוֹדַת אֱלֹהִים טְהוֹרָה וּתְמִימָה לִפְנֵי אֱלֹהִים אָבִינוּ: לִפְקֹד אֶת הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּצָרָתָם, וּלְהִשָּׁמֵר נָקִי מִטֻּמְאַת הָעוֹלָם.

זֹאת הִיא עֲבֹדָה טְהוֺרָה וּתְמִימָה לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ לְבַקֵּר יְתוֺמִים וְאַלְמָנוֺת בִּמְצוּקוֺתֵיהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵר מִן-שֶׁמֶץ דָּבָר מִן-עֶרְוַת הָאָרֶץ:

Náboženství čisté a nepoškvrněné před Bohem a Otcem totoť jest: Navštěvovati sirotky a vdovy v ssouženích jejich, a ostříhati sebe nepoškvrněného od světa.

Pravá a čistá zbožnost před Bohem a Otcem znamená pamatovat na(d) vdovy a sirotky v jejich soužení a chránit se před poskvrnou světa. (d) ř: navštěvovat ([Matouš 25:35 Matouš 25:36])

θρησκεία καθαρὰ καὶ α᾿μίαντος παρὰ τω̑ θεω̑ καὶ πατρὶ αυ῞τη ε᾿στίν ε᾿πισκέπτεσθαι ο᾿ρφανοὺς καὶ χήρας ε᾿ν τη̑ θλίψει αυ᾿τω̑ν α῎σπιλον ἑαυτὸν τηρει̑ν α᾿πὸ του̑ κόσμου

תֵּשׁמֵשׁתָּא גֵּיר דּכִיתָא וקַדִּישׁתָּא קדָם אַלָהָא אַבָא הָדֵא הי למֵסעַר יַתמֵא וַארמלָתָא בֻּאולצָנַיהֻון וַלמֵטַר אנָשׁ נַפשֵׁה מֵן עָלמָא דּלָא טֻולשָׁא׃ ס

[(20) Jame 02, 01]

אַחַי, אַל יְהֵא בָּכֶם מַשּׂוֹא פָּנִים בֶּאֱמוּנַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲדוֹן הַכָּבוֹד.

אַל-תַּכִּירוּ פָנִים אַחַי בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲדוֺן הַכָּבוֺד:

Bratří moji, nepřipojujtež přijímání osob k víře slavného Pána našeho Jezukrista.

Bratří moji, jestliže věříte v Ježíše Krista, našeho Pána slávy, nesmíte dělat rozdíly mezi lidmi. ([Jób 34:19; Galatským 2:6])

α᾿δελφοί μου μὴ ε᾿ν προσωπολημψίαις ε῎χετε τὴν πίστιν του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ τη̑ς δόξης

אַחַי לָא בּמַסַב בַּאפֵּא תֵּהוֻון אַחִידִין להַימָנֻותָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(20) Jame 02, 02]

אִם יָבוֹא אִישׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְטַבַּעַת זָהָב עַל יָדוֹ וּלְבוּשׁוֹ הָדוּר, וּבָא גַּם אִישׁ עָנִי לָבוּשׁ בְּגָדִים בָּלִים,

כִּי אִם-יָבֹא אִישׁ אֶל-בֵּית הַכְּנֵסֶת לָכֶם הָדוּר בְּטַבְּעוֺת זָהָב וְלָבוּשׁ מַחֲלָצוֺת וּבָא שָׁם גַּם-עָנִי בִּבְגָדִים צוֺאִים:

Nebo kdyby přišel do shromáždění vašeho muž, maje prsten zlatý v drahém rouše, a všel by také i chudý v chaterném oděvu,

Do vašeho shromáždění přijde třeba muž se zlatým prstenem a v nádherném oděvu. Přijde také chudák v ošumělých šatech. ([Lukáš 16:19 Lukáš 16:20])

ε᾿ὰν γὰρ ει᾿σέλθη ει᾿ς συναγωγὴν ὑμω̑ν α᾿νὴρ χρυσοδακτύλιος ε᾿ν ε᾿σθη̑τι λαμπρα̑ ει᾿σέλθη δὲ καὶ πτωχὸς ε᾿ν ρ᾿υπαρα̑ ε᾿σθη̑τι

אֵן גֵּיר נֵעֻול לַכנֻושׁתּכֻון אנָשׁ דּעֵזקָתֵה דּדַהבָא אַו דּמָאנַוהי שַׁפִּירֵא ונֵעֻול מֵסכִּנָא בּמָאנֵא צָאֵא׃

[(20) Jame 02, 03]

וְהִנֵּה פּוֹנִים אַתֶּם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר לְבוּשׁוֹ הָדוּר וְאוֹמְרִים: "שֵׁב לְךָ פֹּה בְּטוֹב"; וְלֶעָנִי אַתֶּם אוֹמְרִים: "עֲמֹד שָׁם" אוֹ "שֵׁב מִתַּחַת לַהֲדֹם רַגְלַי" -

וּפְנִיתֶם אֶל-הַלָּבוּשׁ מַחֲלָצוֺת לֵאמֹר שְׁבָה-נָּא פֹה בְּמוֺשָׁב נִכְבָּד וְאֶל-הֶעָנִי תֹאמְרוּן אַתָּה עֲמֹד שָׁם אוֺ שֵׁב לַהֲדֹם רַגְלָי:

A popatřili byste k tomu, kterýž drahé roucho má, a řekli byste jemu: Ty sedni tuto poctivě; chudému pak řekli byste: Ty stůj tamto, aneb sedni tuto, pod podnoží noh mých:

A vy věnujete svou pozornost tomu v nádherném oděvu a řeknete mu: „Posaď se na tomto čestném místě,“ kdežto chudému řeknete: „Ty postůj tamhle, nebo si sedni tady na zem.“ ([Lukáš 18:11 Lukáš 18:13])

ε᾿πιβλέψητε δὲ ε᾿πὶ τὸν φορου̑ντα τὴν ε᾿σθη̑τα τὴν λαμπρὰν καὶ ει῎πητε σὺ κάθου ω῟δε καλω̑ς καὶ τω̑ πτωχω̑ ει῎πητε σὺ στη̑θι ε᾿κει̑ η῍ κάθου ὑπὸ τὸ ὑποπόδιόν μου

וַתחֻורֻון בּהַו דַּלבִישׁ מָאנֵא שַׁפִּירֵא ותִאמרֻון לֵה אַנתּ הָרכָּא תֵּב שַׁפִּיר וַלמֵסכִּנָא תִּאמרֻון לֵה אַנתּ קֻום להַל אַו תֵּב לָך הָרכָּא קדָם כֻּובשָׁא דּרֵגלַין׃

[(20) Jame 02, 04]

הַאִם אֵינְכֶם מַפְלִים בְּקִרְבְּכֶם בֵּין אִישׁ לְאִישׁ וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת שׁוֹפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רֶשַׁע?

הַאִם לֹא לֵב וָלֵב בְּקִרְבְּכֶם וְאִם לֹא כְשֹׁפְטִים חֹרְשֵׁי רַע אַתֶּם:

Zdaliž jste již neučinili rozdílu mezi sebou a učiněni jste soudcové v myšleních zlých?

Neděláte tím mezi sebou rozdíly a nestali se z vás soudci, kteří posuzují nesprávně? ([1 Samuelova 16:17])

ου᾿ διεκρίθητε ε᾿ν ἑαυτοι̑ς καὶ ε᾿γένεσθε κριταὶ διαλογισμω̑ν πονηρω̑ν

לָא הָא אֵתפַּלַגתֻּון לכֻון בּנַפשׁכֻון וַהוַיתֻּון מפַרשָׁנֵא דּמַחשׁבָתָא בִּישָׁתָא׃

[(20) Jame 02, 05]

שִׁמְעוּ, אַחַי אֲהוּבַי, הֲלֹא בַּעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר אֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירֵי אֱמוּנָה וְיוֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאוֹהֲבָיו.

שְׁמָעוּנִי אַחַי הַיְקָרִים הֲלֹא אֱלֹהִים בָּחַר בַּעֲנִיֵּי הָאָרֶץ לִהְיוֺת עֲשִׂירֵי אֱמוּנָה וְיֹרְשֵׁי מַלְכוּת כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לְאֹהֲבָיו:

Slyšte, bratří moji milí, zdaliž Bůh nevyvolil chudých na tomto světě, aby bohatí byli u víře a dědicové království, kteréž zaslíbil těm, kdož jej milují?

Poslyšte, moji milovaní bratří: Cožpak Bůh nevyvolil chudáky tohoto světa, aby byli bohatí ve víře a stali se dědici království, jež zaslíbil těm, kdo ho milují? ([Lukáš 6:20; 1 Korintským 1:26-1 Korintským 1:28 1 Korintským 2:9; Zjevení Janovo 2:9])

α᾿κούσατε α᾿δελφοί μου α᾿γαπητοί ου᾿χ ὁ θεὸς ε᾿ξελέξατο τοὺς πτωχοὺς τω̑ κόσμω πλουσίους ε᾿ν πίστει καὶ κληρονόμους τη̑ς βασιλείας η῏ς ε᾿πηγγείλατο τοι̑ς α᾿γαπω̑σιν αυ᾿τόν

שׁמַעו אַחַי חַבִּיבֵא לָא הוָא למֵסכִּנֵא דּעָלמָא עַתִּירֵא דֵּין בּהַימָנֻותָא גּבָא אַלָהָא דּנֵהוֻון יָרתֵּא בּמַלכֻּותָא הָי דַּמלַך אַלָהָא לַאילֵין דּרָחמִין לֵה׃

[(20) Jame 02, 06]

וְאַתֶּם בְּזִיתֶם אֶת הֶעָנִי. הֲלֹא הָעֲשִׁירִים מְדַכְּאִים אֶתְכֶם וְסוֹחֲבִים אֶתְכֶם לְבָתֵּי מִשְׁפָּט.

וְאַתֶּם הוֺבַשְׁתֶּם פְּנֵי הֶעָנִי הֲלֹא הָעֲשִׁירִים הֵם יַעַשְׁקוּן וְיִסְחֲבוּן אֶתְכֶם לִמְקוֺם הַמִּשְׁפָּט:

Ale vy jste neuctili chudého. Zdaliž bohatí mocí neutiskují vás? A oniť vás i k soudům přivozují?

Vy jste však ponížili chudého. Cožpak vás bohatí neutiskují? Nevláčejí vás před soudy? ([1 Korintským 11:22])

ὑμει̑ς δὲ η᾿τιμάσατε τὸν πτωχόν ου᾿χ οἱ πλούσιοι καταδυναστεύουσιν ὑμω̑ν καὶ αυ᾿τοὶ ε῞λκουσιν ὑμα̑ς ει᾿ς κριτήρια

אַנתֻּון דֵּין שָׁטתֻּונָיהי למֵסכִּנָא לָא הָא עַתִּירֵא מֵשׁתַּעלֵין עלַיכֻּון והֵנֻון נָגדִּין לכֻון לבֵית דִּינָא׃

[(20) Jame 02, 07]

הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם.

וְגַם הַשֵּׁם הַטּוֺב אֲשֶׁר נִקְרָא עֲלֵיכֶם יָשִׂימוּ אֹתוֺ לַחֲרָפוֺת:

Zdali oni nerouhají se tomu slavnému jménu, kteréž vzýváno jest nad vámi?

Nemluví právě oni s pohrdáním o slavném jménu, které bylo nad vámi vysloveno?

ου᾿κ αυ᾿τοὶ βλασφημου̑σιν τὸ καλὸν ο῎νομα τὸ ε᾿πικληθὲν ε᾿φ῾ ὑμα̑ς

לָא הָא הֵנֻון מגַדּפִין עַל שׁמָא טָבָא דֵּאתקרִי עלַיכֻּון׃

[(20) Jame 02, 08]

אִם בֶּאֱמֶת מְקַיְּמִים אַתֶּם אֶת תּוֹרַת הַמַּלְכוּת, כַּכָּתוּב, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אֲזַי הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת.

הִנֵּה אִם תִּשְׁמְרוּ דָת הַמַּלְכוּת כַּכָּתוּב בַּתּוֺרָה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֺת:

Jestliže pak plníte zákon královský podlé písma: Milovati budeš bližního svého, jako sebe samého, dobře činíte.

Jestliže tedy zachováváte královský zákon, jak je napsán v Písmu: ‚Milovati budeš bližního svého jako sám sebe,‘ dobře činíte. ([Leviticus 19:18; Matouš 19:19 Matouš 22:39; Římanům 13:9; Galatským 5:14])

ει᾿ μέντοι νόμον τελει̑τε βασιλικὸν κατὰ τὴν γραφήν α᾿γαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν καλω̑ς ποιει̑τε

וֵאן נָמֻוסָא דַּאלָהָא בּהָדֵא משַׁלמִיתֻּון אַיך דַּכתִיב דּתֵרחַם לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך שַׁפִּיר עָבדִּין אנתֻּון׃

[(20) Jame 02, 09]

אֲבָל אִם אַתֶּם נוֹהֲגִים בְּמַשּׂוֹא פָּנִים, חוֹטְאִים אַתֶּם וְהַתּוֹרָה תַּאֲשִׁימְכֶם כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה.

אוּלָם אִם-תִּשְׂאוּ פָנִים תֶּחֶטְאוּ בְמַעֲשֵׂיכֶם וְעַל-פִּי הַתּוֺרָה תִּשָּׁפְטוּ כְּפֹשְׁעִים בָּהּ:

Pakliť osoby přijímáte, hřešíte, a zákon vás tresce jako přestupníky.

Jestliže však někomu straníte, dopouštíte se hříchu a zákon vás usvědčuje z přestoupení. ([Leviticus 19:15])

ει᾿ δὲ προσωπολημπτει̑τε ἁμαρτίαν ε᾿ργάζεσθε ε᾿λεγχόμενοι ὑπὸ του̑ νόμου ὡς παραβάται

אֵן דֵּין בַּאפֵּא נָסבִּין אנתֻּון חטִיתָא עָבדִּין אנתֻּון ומֵתכַּונִין אנתֻּון מֵן נָמֻוסָא אַיך עָברַי עַל נָמֻוסָא׃

[(20) Jame 02, 10]

הֲרֵי מִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְנִכְשַָׁל בְּדָבָר אֶחָד, אָשֵׁם הוּא בַּכֹּל;

כִּי הַשֹּׁמֵר אֶת-כָּל-הַתּוֺרָה וְעֹבֵר אַחַת מִמִּצְוֺתֶיהָ הוּא אָשֵׁם כְּעֹבֵר כָּל-מִצְוֺתֶיהָ:

Nebo kdo by koli celého zákona ostříhal, přestoupil by pak jediné, všechněmi jest vinen.

Kdo by totiž zachoval celý zákon, a jen v jednom přikázání klopýtl, provinil se proti všem. ([Matouš 5:19; Galatským 5:3])

ο῞στις γὰρ ο῞λον τὸν νόμον τηρήση πταίση δὲ ε᾿ν ἑνί γέγονεν πάντων ε῎νοχος

אַינָא גֵּיר דּכֻלֵה נָמֻוסָא נָטַר ובַחדָא שָׁרַע לכֻלֵה נָמֻוסָא אֵתחַיַב׃

[(20) Jame 02, 11]

שֶׁכֵּן הָאוֹמֵר "לֹא תִנְאַף" אָמַר גַּם "לֹא תִרְצַח", וְאִם אֵינְךָ נוֹאֵף אֲבָל רוֹצֵחַ, עוֹבֵר אַתָּה עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

כִּי הָאֹמֵר לֹא תִּנְאָף גַּם-הוּא אֹמֵר לֹא תִּרְצָח וְאִם-אַתָּה לֹא נָאַפְתָּ אַךְ רָצַחְתָּ פּשֶׁעַ בַּתּוֺרָה הִנֶּךׇ:

Ten zajisté, kterýž řekl: Nesesmilníš, takéť řekl: Nezabiješ. Pakli bys nesesmilnil, ale zabil bys, učiněn jsi přestupníkem zákona.

Vždyť ten, kdo řekl: ‚Nezcizoložíš,‘ řekl také: ‚Nezabiješ.‘ Jestliže necizoložíš, ale zabíjíš, přestupuješ zákon. ([Exodus 20:13 Exodus 20:14])

ὁ γὰρ ει᾿πὼν μὴ μοιχεύσης ει῏πεν καί μὴ φονεύσης ει᾿ δὲ ου᾿ μοιχεύεις φονεύεις δέ γέγονας παραβάτης νόμου

הַו גֵּיר דֵּאמַר דּלָא תּגֻור הֻו אֵמַר דּלָא תֵּקטֻול אֵן דֵּין לָא גָּאַר אַנתּ אֵלָא קָטֵל אַנתּ הוַיתּ לָך עָבַר עַל נָמֻוסָא׃

[(20) Jame 02, 12]

דַּבְּרוּ וַעֲשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם כַּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרָה שֶׁל חֵרוּת.

וְאַתֶּם כֹּה תְדַבְּרוּן וְכֹה תַעֲשׂוּן כַּעֲתִדִים לְהִשָּׁפֵט עַל-פִּי הַתּוֺרָה אֲשֶׁר חֹפֶשׁ בָּהּ:

Tak mluvte, a tak čiňte, jako ti, kteříž podlé zákona svobody souzeni býti máte.

Mluvte a jednejte jako ti, kteří mají být souzeni zákonem svobody. ([Římanům 8:2; Jakubův 1:25])

ου῞τως λαλει̑τε καὶ ου῞τως ποιει̑τε ὡς διὰ νόμου ε᾿λευθερίας μέλλοντες κρίνεσθαι

הָכַנָא הוַיתֻּון ממַללִין והָכַנָא הוַיתֻּון סָערִין אַיך אנָשָׁא דַּבנָמֻוסָא דּחִארֻותָא עתִידִין אנתֻּון למֵתּדָנֻו׃

[(20) Jame 02, 13]

אֵין רַחֲמִים בַּדִּין לְמִי שֶׁלֹּא נָהַג בְּרַחֲמִים; הָרַחֲמִים מִתְנַשְֹאִים עַל הַדִּין.

כִּי אֵין חֶסֶד בַּדִּין לְלֹא חָסֶד אַךְ כֹּחַ הַחֶסֶד יָעֹז עַל-כֹּחַ הַדִּין:

Nebo odsouzení bez milosrdenství stane se tomu, kdož nečiní milosrdenství, ale chlubíť se milosrdenství proti odsudku.

Na Božím soudu není milosrdenství pro toho, kdo neprokázal milosrdenství. Ale milosrdenství vítězí nad soudem. ([Matouš 6:15 Matouš 18:35])

ἡ γὰρ κρίσις α᾿νέλεος τω̑ μὴ ποιήσαντι ε῎λεος κατακαυχα̑ται ε῎λεος κρίσεως

דִּינָא גֵּיר הָוֵא דּלָא רַחמֵא עַל הַו דּלָא עָבֵד רַחמֵא מֵשׁתַּעלֵין אנתֻּון בּרַחמֵא עַל דִּינָא׃

[(20) Jame 02, 14]

אַחַי, מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר אִם יֹאמַר אִישׁ, "יֵשׁ לִי אֱמוּנָה", וְאֵין לוֹ מַעֲשִׂים? הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ?

אַחַי מַה-יּוֺעִיל לְאִישׁ הָאֹמֵר כִּי אֱמוּנָה בוֺ וּמַעֲשִׂים אֵין לוֺ הֲתוּכַל אֱמוּנָה לְהוֺשִׁיעַ-לוֺ:

Co prospěje, bratří moji, praví-li se kdo víru míti, a nemá-li skutků? Zdaliž jej ta víra může spasiti?

Co je platné, moji bratří, když někdo říká, že má víru, ale přitom nemá skutky? Může ho snad ta víra spasit? ([Matouš 7:21 Matouš 7:26; Jakubův 1:22])

τί τὸ ο῎φελος α᾿δελφοί μου ε᾿ὰν πίστιν λέγη τις ε῎χειν ε῎ργα δὲ μὴ ε῎χη μὴ δύναται ἡ πίστις σω̑σαι αυ᾿τόν

מָנָא הֵניָנָא אַחַי אֵן אנָשׁ אָמַר דִּאית לִי הַימָנֻותָא וַעבָדֵא לַיתּ לֵה דַּלמָא מֵשׁכּחָא הַימָנֻותֵה דּתַחֵיוהי׃

[(20) Jame 02, 15]

אָח אוֹ אָחוֹת אִם יִהְיוּ בְּעֵירֹם וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם,

אִם אָח אוֺ-אָחוֺת יִהְיוּ עֵירֻמִּים וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם:

A kdyby bratr neb sestra neodění byli, a opuštění z strany živnosti vezdejší,

Kdyby některý bratr nebo sestra byli bez šatů a neměli jídlo ani na den, ([Matouš 25:42 Matouš 25:43; 1 Janův 3:17])

ε᾿ὰν α᾿δελφὸς η῍ α᾿δελφὴ γυμνοὶ ὑπάρχωσιν καὶ λειπόμενοι τη̑ς ε᾿φημέρου τροφη̑ς

וֵאן אַחָא אַו חָתָא נֵהוֻון עַרטֵלָיִין וחַסִירִין סַיבָּרתָּא דּיַומָא׃

[(20) Jame 02, 16]

וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר לָהֶם, "לְכוּ לְשָׁלוֹם, הִתְחַמְּמוּ וְאִכְלוּ לָשׂבַע", וְלֹא תִּתְּנוּ לָהֶם צָרְכֵי גּוּפָם - מַה הוֹעַלְתֶּם?

וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר אֲלֵיהֶם לְכוּ לְשָׁלוֺם וְחַם-לָכֶם וּשְׂבַעְתֶּם וְלֹא-תִתְּנוּ לְנַפְשָׁם דֵּי-מַחְסֹרָם מַה-יִּתֵּן לָהֶם דְּבַר שְׂפָתָיִם:

Řekl by pak jim někdo z vás: Jděte v pokoji, shřejte se, a najezte se, a však nedali byste jim potřeby tělesné, což to platí?

a někdo z vás by jim řekl: „Buďte s Bohem(e) – ať vám není zima a nemáte hlad,“ ale nedali byste jim, co potřebují pro své tělo, co by to bylo platné? (e) ř: Jděte v pokoji ([1 Janův 3:18])

ει῎πη δέ τις αυ᾿τοι̑ς ε᾿ξ ὑμω̑ν ὑπάγετε ε᾿ν ει᾿ρήνη θερμαίνεσθε καὶ χορτάζεσθε μὴ δω̑τε δὲ αυ᾿τοι̑ς τὰ ε᾿πιτήδεια του̑ σὼματος τί τὸ ο῎φελος

ונִאמַר להֻון אנָשׁ מֵנכֻון זֵלו בַּשׁלָמָא שׁחַנו וַסבַעו ולָא תֵּתּלֻון להֻון סנִיקֻותֵה דּפַגרָא מָנָא הֵניָנָא׃

[(20) Jame 02, 17]

כָּךְ גַּם הָאֱמוּנָה, אִם אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים, מֵתָה הִיא כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ.

כֵּן גַּם-הָאֱמוּנָה אִם מַעֲשִׂים אֵין עִמָּהּ מֵתָה הִיא לְבַדָּהּ:

Takž i víra, nemá-li skutků, mrtváť jest sama v sobě.

Stejně tak i víra, není-li spojena se skutky, je sama o sobě mrtvá. ([Galatským 5:6; Jakubův 2:20 Jakubův 2:26])

ου῞τως καὶ ἡ πίστις ε᾿ὰν μὴ ε῎χη ε῎ργα νεκρά ε᾿στιν καθ῾ ἑαυτήν

הָכַנָא אָף הַימָנֻותָא דּלָא עבָדֵא מִיתָא הי בַּלחֻודֵיה׃

[(20) Jame 02, 18]

וְאוּלָם מִישֶׁהוּ יֹאמַר, "אַתָּה, יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה; וַאֲנִי, יֵשׁ לִי מַעֲשִׂים. הַרְאֵנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי הַמַּעֲשִׂים, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֶת אֱמוּנָתִי מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי.

אֲבָל יֹאמַר אִישׁ הֵן אַתָּה יֵשׁ אֱמוּנָה בְךׇ וַאֲנִי יֶשׁ-לִי מַעֲשִׂים הַרְאֵנִי אֶת-אֱמוּנַתְךׇ בִּבְלִי מַעֲשֶׂיךׇ וַאֲנִי מִתּוֺךְ מַעֲשַׂי אַרְאֲךׇ אֶת-אֱמוּנָתִי:

Ale dí někdo: Ty víru máš, a já mám skutky. Ukažiž ty mi víru svou z skutků svých, a já tobě ukáži víru svou z skutků svých.

Někdo však řekne: „Jeden má víru a druhý má skutky(f).“ Tomu odpovím: Ukaž mi tu svou víru bez skutků a já ti ukážu svou víru na skutcích. (f) ř: Ty máš víru, a já mám skutky

α᾿λλ῾ ε᾿ρει̑ τις σὺ πίστιν ε῎χεις κα᾿γώ ε῎ργα ε῎χω δει̑ξόν μοι τὴν πίστιν σου χωρὶς τω̑ν ε῎ργων κα᾿γὼ σοι δείξω ε᾿κ τω̑ν ε῎ργων μου τὴν πίστιν

אָמַר גֵּיר אנָשׁ לָך אִית לָך הַימָנֻותָא ולִי אִית לִי עבָדֵא חַוָני הַימָנֻותָך דּלָא עבָדֵא וֵאנָא מחַוֵא אנָא לָך הַימָנֻותי מֵן עבָדַי׃

[(20) Jame 02, 19]

אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא. הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת! גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים וְאַף רוֹעֲדִים."

אַתָּה מַאֲמִין כִּי אֱלֹהִים אֶחָד הוּא וְהֵיטַבְתָּ לְהַאֲמִין וְגַם הַשֵּׁדִים כֵּן יַאֲמִינוּ וְיָחִילוּן:

Ty věříš, že jest jeden Bůh. Dobře činíš. I ďáblovéť tomu věří, a však třesou se.

Ty věříš, že je jeden Bůh. To je správné. I démoni tomu věří, ale hrozí se toho. ([Matouš 8:29])

σὺ πιστεύεις ο῞τι ει῟ς ε᾿στιν ὁ θεός καλω̑ς ποιει̑ς καὶ τὰ δαιμόνια πιστεύουσιν καὶ φρίσσουσιν

מהַימֵן אַנתּ דּחַד הֻו אַלָהָא שַׁפִּיר עָבֵד אַנתּ אָף שִׁאדֵא מהַימנִין ורָעלִין סּ סּ׃

[(20) Jame 02, 20]

אִישׁ בַּעַר, הַאִם רְצוֹנְךָ לְהִוָּכַח שֶׁאֱמוּנָה בְּלִי מַעֲשִׂים עֲקָרָה הִיא?

אַךְ עַתָּה רֹעֵה רוּחַ אִם חָפַצְתָּ לָדַעַת כִּי אֱמוּנָה בִּבְלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא:

Ale chceš-liž věděti, ó člověče marný, že víra bez skutků jest mrtvá?

Neuznáš, ty nechápavý člověče, že víra bez skutků není k ničemu?

θέλεις δὲ γνω̑ναι ω῏ α῎νθρωπε κενέ ο῞τι ἡ πίστις χωρὶς τω̑ν ε῎ργων α᾿ργή ε᾿στιν

צָבֵא אַנתּ דֵּין דּתֵדַּע אָו בַּרנָשָׁא חַלָשָׁא דּהַימָנֻותָא דּלָא עבָדֵא מִיתָא הי׃

[(20) Jame 02, 21]

אַבְרָהָם אָבִינוּ, הַאִם לֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדַּק בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ?

הֲלֹא בְמַעֲשָׂיו נִצְדַּק אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַעֲלֹתוֺ אֶת-יִצְחָק בְּנוֺ עַל-גַּב הַמִּזְבֵּחַ:

Abraham otec náš zdali ne z skutků ospravedlněn jest, obětovav syna svého Izáka na oltář?

Což nebyl náš otec Abraham ospravedlněn ze skutků, když položil na oltář svého syna Izáka? ([Genesis 22:10])

᾽Αβραὰμ ὁ πατὴρ ἡμω̑ν ου᾿κ ε᾿ξ ε῎ργων ε᾿δικαιὼθη α᾿νενέγκας ᾽Ισαὰκ τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸ θυσιαστήριον

אַבֻון אַברָהָם לָא הוָא מֵן עבָדֵא אֵזדַּדַּק דַּאסֵק לִאיסחָק בּרֵה עַל מַדבּחָא׃

[(20) Jame 02, 22]

הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי הָאֱמוּנָה עָזְרָה לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הֻשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה,

הִנְּךׇ רֹאֶה כִּי-הָאֱמוּנָה נָתְנָה-כֹּחַ לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֺךְ מַעֲשָׂיו נֶעֶשְׂתָה אֱמוּנָתוֺ שְׁלֵמָה:

Vidíš-li, že víra napomáhala skutkům jeho, a z skutků víra dokonalá byla?

Nevidíš, že víra působila spolu s jeho skutky a že ve skutcích došla víra dokonalosti? ([Židům 11:17])

βλέπεις ο῞τι ἡ πίστις συνήργει τοι̑ς ε῎ργοις αυ᾿του̑ καὶ ε᾿κ τω̑ν ε῎ργων ἡ πίστις ε᾿τελειὼθη

חָזֵא אַנתּ דּהַימָנֻותֵה סַיעַת לַעבָדַוהי ומֵן עבָדֵא הַימָנֻותֵה אֵתגַּמרַת׃

[(20) Jame 02, 23]

וְהִתְקַיֵּם הַכָּתוּב הָאוֹמֵר, "וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", וְגַם נִקְרָא "אוֹהֵב אֱלֹהִים".

וְהוּקַם הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיְהוָֺה וַתֵּחָשֶׁב-לוֺ צְדָקָה וְגַם נִקְרָא אֹהֵב אֱלֹהִים:

A tak naplněno jest písmo, řkoucí: I uvěřil Abraham Bohu, a počteno jest jemu za spravedlnost, a přítelem Božím nazván jest.

Tak se naplnilo Písmo: ‚Uvěřil Abraham Bohu, a bylo mu to počítáno za spravedlnost‘ a byl nazván ‚přítelem Božím‘. ([Genesis 15:6; Římanům 4:3 Římanům 4:9 Římanům 4:22; 2 Paralipomenon 20:7; Izajáš 41:8])

καὶ ε᾿πληρὼθη ἡ γραφὴ ἡ λέγουσα ε᾿πίστευσεν δὲ ᾽Αβραὰμ τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿λογίσθη αυ᾿τω̑ ει᾿ς δικαιοσύνην καὶ φίλος θεου̑ ε᾿κλήθη

וַשׁלֵם כּתָבָא דֵּאמַר דּהַימֵן אַברָהָם בַּאלָהָא וֵאתחַשׁבַּת לֵה לזַדִּיקֻו ורָחמָא דַּאלָהָא אֵתקרִי׃

[(20) Jame 02, 24]

הִנְּכֶם רוֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצָּדֵק אִישׁ וְלֹא בֶּאֱמוּנָה לְבַדָּהּ.

הִנֵּה רֹאִים אַתֶּם כִּי בְמַעֲשִׂים יִצְדַּק אִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ:

Vidíte-liž tedy, že z skutků ospravedlněn bývá člověk, a ne z víry toliko?

Vidíte, že ze skutků je člověk ospravedlněn, a ne pouze z víry!

ὁρα̑τε ο῞τι ε᾿ξ ε῎ργων δικαιου̑ται α῎νθρωπος καὶ ου᾿κ ε᾿κ πίστεως μόνον

חָזֵא אַנתּ דּמֵן עבָדֵא מֵזדַּדַּק בַּרנָשָׁא ולָא הוָא מֵן הַימָנֻותָא בַּלחֻוד׃

[(20) Jame 02, 25]

וְכֵן גַּם רָחָב הַזּוֹנָה, הַאִם לֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים כַּאֲשֶׁר אָסְפָה אֶת שְׁלִיחֵי יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּיתָהּ וְשִׁלְּחָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת?

וְכֵן גַּם-רָחָב הַזּוֺנָה נִצְדְּקָה בְמַעֲשֶׂיהָ כַּאֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶת-הַמַּלְאָכִים אֶל-בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת:

Též podobně i Raab nevěstka zdali ne z skutků ospravedlněna jest, přijavši ony posly, a jinou cestou pryč vypustivši?

Což nebyla i nevěstka Rachab podobně ospravedlněna ze skutků, když přijala posly a propustila je jinou cestou? – ([Jozue 2:4 Jozue 2:15; Židům 11:31])

ὁμοίως δὲ καὶ Ραὰβ ἡ πόρνη ου᾿κ ε᾿ξ ε῎ργων ε᾿δικαιὼθη ὑποδεξαμένη τοὺς α᾿γγέλους καὶ ἑτέρα ὁδω̑ ε᾿κβαλου̑σα

הָכַנָא אָף רָחָב זָנִיתָא לָא הוָא מֵן עבָדֵא אֵזדַּדּקַת דּקַבּלַת לגָשֻׁושֵׁא ובֻאורחָא אחרִתָא אַפּקַת אֵנֻון׃

[(20) Jame 02, 26]

כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַגּוּף בְּלֹא הָרוּחַ מֵת הוּא, כֵּן גַּם הָאֱמוּנָה בְּלֹא מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא.

כִּי כְמוֺ-גוּף בְּלֹא נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם-אֱמוּנָה בִּבְלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא:

Nebo jakož tělo bez duše jest mrtvé, takť i víra bez skutků jest mrtvá.

Jako je tělo bez ducha mrtvé, tak je mrtvá i víra bez skutků. ([Jakubův 2:17 Jakubův 2:20])

ω῞σπερ γὰρ τὸ σω̑μα χωρὶς πνεύματος νεκρόν ε᾿στιν ου῞τως καὶ ἡ πίστις χωρὶς ε῎ργων νεκρά ε᾿στιν

אַיכַּנָא דּפַגרָא דּלָא רֻוחָא מִית הֻו הָכַנָא אָף הַימָנֻותָא דּלָא עבָדֵא מִיתָא הי׃ ס

[(20) Jame 03, 01]

אַחַי, אַל יִהְיוּ רַבִּים מִכֶּם לְמוֹרִים, שֶׁהֲרֵי יְדַעְתֶּם כִּי עָלֵינוּ יִהְיֶה הַדִּין חָמוּר יוֹתֵר.

לֹא תָקִימוּ מִכֶּם אַחַי מוֺרִים רַבִּים בְּדַעְתְּכֶם כִּי תִכְבַּד עָלֵינוּ יַד-הַמִּשְׁפָּט:

Nebuďtež mnozí mistři, bratří moji, vědouce, že bychom těžší odsouzení vzali.

Nechtějte všichni učit druhé, moji bratří: vždyť víte, že my, kteří učíme, budeme souzeni s větší přísností. ([Matouš 23:8; Římanům 2:21; Galatským 6:3])

μὴ πολλοὶ διδάσκαλοι γίνεσθε α᾿δελφοί μου ει᾿δότες ο῞τι μει̑ζον κρίμα λημψόμεθα

לָא סַגִּיֵאא מַלפָנֵא נֵהוֻון בּכֻון אַחַי אֵלָא הוַיתֻּון יָדעִין דּדִינָא יַתִּירָא חַיָבִינַן׃

[(20) Jame 03, 02]

וַהֲלֹא כֻּלָּנוּ מַרְבִּים לְהִכָּשֵׁל. מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְשָׁל בְּדִבּוּר, אִישׁ מֻשְׁלָם הוּא וְיָכוֹל לָשִׂים רֶסֶן לְכָל גּוּפוֹ.

כִּי רַבּוֺת נִכְשַׁלְנוּ כֻלָּנוּ וּמִי אֲשֶׁר לֹא-יִכָּשֵׁל בִּשְׂפָתָיו אִישׁ תָּמִים הוּא וְיָדָיו רַב-לוֺ לָשִׂים מַעֲצוֺר לְכָל-בְּשָׂרוֺ:

V mnohém zajisté klesáme všickni. Kdožť neklesá v slovu, tenť jest dokonalý muž, mohoucí jako uzdou spravovati také všecko tělo.

Všichni přece mnoho chybujeme. Kdo nechybuje slovem, je dokonalý muž a dovede držet na uzdě celé své tělo. ([Jakubův 1:26; 1 Janův 1:8])

πολλὰ γὰρ πταίομεν α῞παντες ει῎ τις ε᾿ν λόγω ου᾿ πταίει ου῟τος τέλειος α᾿νήρ δυνατὸς χαλιναγωγη̑σαι καὶ ο῞λον τὸ σω̑μα

סַגִּיָאתָא גֵּיר מֵשׁתַּרעִינַן כֻּלַן כֻּל דַּבמֵלתָא לָא שָׁרַע הָנָא אִיתַוהי גַּברָא גּמִירָא דּמֵשׁכַּח נשַׁעבֵּד אָף כֻּלֵה פַּגרֵה׃

[(20) Jame 03, 03]

הִנֵּה בְּפִי הַסּוּסִים שָׂמִים אָנוּ רֶסֶן כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ לָנוּ, וְכָךְ מְנַהֲגִים אָנוּ אֶת כָּל גּוּפָם.

הִנֵּה פִי הַסּוּס נִבְלֹם בְּמֶתֶג לְבַעֲבוּר יִשְׁמַע וְיִנָּטֶה לְפִי רְצוֺנֵנוּ:

An, my koňům udidla v ústa dáváme, aby nám povolni byli, a vším tělem jejich vládneme.

Dáváme-li koňům do huby udidlo, aby nás poslouchali, můžeme tak řídit celé jejich tělo. ([Žalmy 32:9])

ει᾿ δὲ τω̑ν ι῞ππων τοὺς χαλινοὺς ει᾿ς τὰ στόματα βάλλομεν ει᾿ς τὸ πείθεσθαι αυ᾿τοὺς ἡμι̑ν καὶ ο῞λον τὸ σω̑μα αυ᾿τω̑ν μετάγομεν

הָא גֵּיר פּגֻודֵא בּפֻומָא דּרַכשָׁא רָמֵינַן אַיך דּנֵשׁתַּעבּדֻון לַן וכֻלֵה גֻּושׁמהֻון מַהפּכִינַן׃

[(20) Jame 03, 04]

וְהִנֵּה גַּם הָאֳנִיּוֹת, אַף שֶׁגְּדוֹלוֹת הֵן וְנֶהְדָּפוֹת בְּרוּחַ עַזָּה, הֶגֶה קָטָן יְנַהֵג אוֹתָן אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה הַהַגַּאי.

וְהִנֵּה גַּם-אֱנִיּוֺת גְּדֹלֹת הַנֶּהְדָּפוֺת בְּרוּחַ עַזָּה יַטֶּה אֹתָן מָשׁוֺט קָטֹן אֶל-אֲשֶׁר יַחְפֹּץ רוּחַ הַחֹבֵל:

An, i lodí tak veliké jsouce, a prudkými větry hnány bývajíce, však i nejmenším veslem bývají sem i tam obracíny, kamžkoli líbí se tomu, kdož je spravuje.

Nebo si představte lodi: Jsou tak veliké a jsou hnány prudkými větry, ale malé kormidlo je řídí, kamkoli kormidelník chce.

ι᾿δοὺ καὶ τὰ πλοι̑α τηλικαυ̑τα ο῎ντα καὶ ὑπὸ α᾿νέμων σκληρω̑ν ε᾿λαυνόμενα μετάγεται ὑπὸ ε᾿λαχίστου πηδαλίου ο῞που ἡ ὁρμὴ του̑ ευ᾿θύνοντος βούλεται

אָף אֵלפֵא עַשִׁינָתָא כַּד דּבִירָן להֵין רֻוחֵא קַשׁיָתָא מֵן קַיסָא זעֻורָא מֵתנַתּפָן לַאתַר דּחָאַר צֵביָנֵה דּהַו דַּמדַבַּר׃

[(20) Jame 03, 05]

כֵּן גַּם הַלָּשׁוֹן אֵיבָר קָטָן הִיא, וּמְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. רְאוּ אֵיזוֹ אֵשׁ קְטַנָּה מַבְעִירָה יַעַר גָּדוֹל!

כֵּן גַּם-הַלָּשׁוֺן אֵבָר קָטֹן וּמְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֺת אֵיךְ מְעַט אֵשׁ תִּבְעַר יַעַר גָּדוֺל:

Tak i jazyk malý oud jest, a však veliké věci provodí. Aj, maličký oheň, kterak veliký les zapálí!

Tak i jazyk je malý úd, ale může se chlubit velkými věcmi. Považte, jak malý oheň může zapálit veliký les!

ου῞τως καὶ ἡ γλω̑σσα μικρὸν μέλος ε᾿στὶν καὶ μεγάλα αυ᾿χει̑ ι᾿δοὺ ἡλίκον πυ̑ρ ἡλίκην υ῞λην α᾿νάπτει

הָכַנָא אָף לֵשָׁנָא הַדָּמָא הו זעֻורָא ומֵשׁתַּעלֵא אָף נֻורָא זעֻורתָּא עָבֵא סַגִּיֵאא מַוקדָא׃

[(20) Jame 03, 06]

גַּם הַלָּשׁוֹן אֵשׁ הִיא, עוֹלָם שֶׁל עַוְלָה. הַלָּשׁוֹן נִצֶּבֶת בֵּין אֵיבָרֵינוּ וּמְטַמֵּאת אֶת כָּל הַגּוּף. הִיא מַצִּיתָה אֶת גַּלְגַּל הֲוָיָתֵנוּ וְנִצֶּתֶת בְּאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם.

וְהַלָּשׁוֺן אֵשׁ הִיא הַלָּשׁוֺן עוֺלָם קָטֹן וּמְלֹאוֺ אָוֶן נְתוּנָה בְתוֺךְ אֵבָרֵינוּ מְחֹלֶלֶת כָּל-הַבָּשָׂר מְלַהֶטֶת גַּלְגַּל הַטֶּבַע וְיֹקֶדֶת מֵאֵשׁ גֵּיהִנֹּם:

Jazyk pak jest oheň a svět nepravosti. Takť jest postaven jazyk mezi oudy našimi, nanečišťující celé tělo, a rozpalující kolo narození našeho, jsa rozněcován od ohně pekelného.

I jazyk je oheň. Je to svět zla mezi našimi údy, poskvrňuje celé tělo a ničí celý náš život(g), sám podpalován pekelným plamenem. (g) ř: spaluje běh našeho života ([Matouš 15:11 Matouš 15:18 Matouš 12:36 Matouš 12:37; Přísloví 16:27])

καὶ ἡ γλω̑σσα πυ̑ρ ὁ κόσμος τη̑ς α᾿δικίας ἡ γλω̑σσα καθίσταται ε᾿ν τοι̑ς μέλεσιν ἡμω̑ν ἡ σπιλου̑σα ο῞λον τὸ σω̑μα καὶ φλογίζουσα τὸν τροχὸν τη̑ς γενέσεως καὶ φλογιζομένη ὑπὸ τη̑ς γεέννης

ולֵשָׁנָא נֻורָא הו ועָלמָא דַּחטִיתָא אַיך עָבָא הו והֻו לֵשָׁנָא כַּד אִיתַוהי בּהַדָּמַין מכַתֵּם לֵה לכֻלֵה פַּגרַן ומַוקֵד יֻובָּלֵא דּשַׁרבָתַן דּרָהטִין אַיך גִּיגלֵא ויָקֵד אָף הֻו בּנֻורָא׃

[(20) Jame 03, 07]

כָּל מִין בְּהֵמָה וְעוֹף וְרֶמֶשׂ וְחַיּוֹת הַיָּם, הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, וְאָכֵן הִשְׁתַּלֵּט.

כָּל-מִין בְּהֵמָה וְעוֺף וְרֶמֶשׂ וְחַיְתוֺ-יָם נִכְבָּשִׁים הֵם כֻּלָּם כִּי הָאָדָם לְמִינֵהוּ כֹּבֵשׁ אֹתָם:

Všeliké zajisté přirození i zvěři, i ptactva, i zeměplazů, i mořských potvor bývá skroceno, a jest okroceno od lidí;

Všechny druhy zvířat i ptáků, plazů i mořských živočichů mohou být a jsou kroceny člověkem,

πα̑σα γὰρ φύσις θηρίων τε καὶ πετεινω̑ν ἑρπετω̑ν τε καὶ ε᾿ναλίων δαμάζεται καὶ δεδάμασται τη̑ φύσει τη̑ α᾿νθρωπίνη

כֻּלהֻון גֵּיר כּיָנֵא דּחַיוָתָא וַדפָרַחתָא ורַחשָׁא דּיַמָא וַדיַבשָׁא מֵשׁתַּעבּדִין לַכיָנָא דּאנָשֻׁותָא׃

[(20) Jame 03, 08]

אֲבָל הַלָּשׁוֹן אֵין אָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ; רָעָה הִיא וְחַסְרַת מַעְצוֹר, וּמְלֵאָה אֶרֶס מָוֶת.

אַךְ הַלָּשׁוֺן לְבַדָּהּ אֵין לְאֵל יַד אָדָם לְכָבְשָׁהּ רָעָה הִיא מֵאֵין מַעְצוֺר וּמְלֵאָה חֲמַת מָוֶת:

Ale jazyka žádný z lidí skrotiti nemůže. Tak jest neskrotitelné zlé, pln jsa jedu smrtelného.

ale jazyk neumí zkrotit nikdo z lidí. Je to zlo, které si nedá pokoj, plné smrtonosného jedu. ([Žalmy 140:4; Římanům 3:13])

τὴν δὲ γλω̑σσαν ου᾿δεὶς δαμάσαι δύναται α᾿νθρὼπων α᾿κατάστατον κακόν μεστὴ ι᾿ου̑ θανατηφόρου

לֵשָׁנָא דֵּין אנָשׁ לָא אֵשׁכַּח דּנֵכבּשִׁיוהי בִּישׁתָּא הָדֵא דּלָא מֵתּתַּכסָא מלֵא הֻו סַמָא דּמַותָּא׃

[(20) Jame 03, 09]

בָּהּ מְבָרְכִים אָנוּ אֶת הָאָדוֹן וְהָאָב, וּבָהּ מְקַלְּלִים אָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.

בָּהּ נְבָרֵךְ יְהוָֺה אָבִינוּ וּבָהּ נְקַלֵּל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים:

Jím dobrořečíme Bohu Otci, a jím zlořečíme lidem, ku podobenství Božímu stvořeným.

Jím chválíme Pána a Otce, jím však také proklínáme lidi, kteří byli stvořeni k Boží podobě. ([Genesis 1:27])

ε᾿ν αυ᾿τη̑ ευ᾿λογου̑μεν τὸν κύριον καὶ πατέρα καὶ ε᾿ν αυ᾿τη̑ καταρὼμεθα τοὺς α᾿νθρὼπους τοὺς καθ῾ ὁμοίωσιν θεου̑ γεγονότας

בֵּה מבַרכִינַן למָריָא וַאבָא ובֵה לָיטִינַן לַבנַינָשָׁא דּבַדמֻותָא דַּאלָהָא עבִידִין׃

[(20) Jame 03, 10]

מֵאוֹתוֹ הַפֶּה יוֹצֵאת בְּרָכָה וְגַם קְלָלָה. אַחַי, לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה.

מִפֶּה אֶחָד תֵּצֵא בְרָכָה וּקְלָלָה לֹא-כֵן אַחַי לֹא-יֵעָשֵׂה כֵן בָּכֶם:

Z jedněch a týchž úst pochází dobrořečení i zlořečení. Ne takť býti má, bratří moji.

Z týchž úst vychází žehnání i proklínání. Tak tomu být nemá, bratří moji. ([Efezským 4:29])

ε᾿κ του̑ αυ᾿του̑ στόματος ε᾿ξέρχεται ευ᾿λογία καὶ κατάρα ου᾿ χρή α᾿δελφοί μου ταυ̑τα ου῞τως γίνεσθαι

ומֵנֵה מֵן פֻּומָא נָפקָן בֻּורכָּתָא ולַוטָתָא לָא וָלֵא אַחַי דּהָלֵין הָכַנָא נֵסתַּערָן׃

[(20) Jame 03, 11]

הֲיַבִּיעַ הַמַּעְיָן מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים מִמּוֹצָא אֶחָד?

הֲתָקִיר בְּאֵר מֵימֵיהָ מְתוּקִים וּמָרִים מִמּוֺצָא אֶחָד:

Zdaliž studnice jedním pramenem vydává sladkost i hořkost?

Což pramen z téhož zřídla vydává vodu sladkou i hořkou?

μήτι ἡ πηγὴ ε᾿κ τη̑ς αυ᾿τη̑ς ο᾿πη̑ς βρύει τὸ γλυκὺ καὶ τὸ πικρόν

דַּלמָא מֵשׁכּחָא דּמֵן חַד מַבֻּועָא נֵפּקֻון מַיָא חלַיָא ומַרִירֵא׃

[(20) Jame 03, 12]

אַחַי, הֲיוּכַל עֵץ הַתְּאֵנָה לַעֲשׂוֹת זֵיתִים, אוֹ הֲתוּכַל הַגֶּפֶן לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים? כֵּן גַּם מְקוֹר מַיִם מְלוּחִים אֵינֶנּוּ מֵפִיק מַיִם מְתוּקִים.

הֲתַעֲשֶׂה תְאֵנָה אַחַי עִנְבֵי גֶפֶן וְהַגֶּפֶן הֲתוֺצִיא תְאֵנִים כֵּן מִמַּיִם מְלוּחִים לֹא יֵצְאוּ מְתוּקִים:

Zdaliž může, bratří moji, fíkový strom nésti olivky, aneb vinný kmen fíky? Takť žádná studnice slané i sladké vody nevydává.

Což může, bratří, fíkovník nést olivy nebo réva fíky? Právě tak nemůže slaný pramen dávat sladkou vodu. ([Matouš 7:16-Matouš 7:18])

μὴ δύναται α᾿δελφοί μου συκη̑ ε᾿λαίας ποιη̑σαι η῍ α῎μπελος συ̑κα ου῎τε ἁλυκὸν γλυκὺ ποιη̑σαι υ῞δωρ

אַו דַּלמָא מֵשׁכּחָא תִּתָּא אַחַי דּזַיתֵּא תֵּעבֵּד אַו גּפֵתָּא תִּאנֵא הָכַנָא אָף לָא מַיָא מַלִיחֵא מֵשׁכּחִין דּנֵתעַבדֻּון חלַיָא׃ ס

[(20) Jame 03, 13]

מִי בָּכֶם חָכָם וְנָבוֹן? יַרְאֶה נָא מִתּוֹךְ הִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה אֶת מַעֲשָׂיו הַנַּעֲשִׂים בַּעֲנָוָה וְחָכְמָה.

מִי חָכָם וְנָבוֺן בָּכֶם יַרְאֵנוּ אֶת-מַעֲשָׂיו מִתּוֺךְ מַעְגְּלֵי חַיָּיו הַטּוֺבִים בְּעַנְוַת חָכְמָתוֺ:

Kdo jest moudrý a umělý mezi vámi? Ukažiž dobrým obcováním skutky své v krotké moudrosti.

Kdo je mezi vámi moudrý a rozumný? Ať ukáže své skutky dobrým způsobem života, v tichosti, kterou dává moudrost. ([1 Korintským 3:3])

τίς σοφὸς καὶ ε᾿πιστήμων ε᾿ν ὑμι̑ν δειξάτω ε᾿κ τη̑ς καλη̑ς α᾿ναστροφη̑ς τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑ ε᾿ν πραυ̑τητι σοφίας

מַנֻו מֵנכֻון דּחַכִּים וַרדֵא נחַוֵא עבָדַוהי בּהֻופָּכֵא שַׁפִּירֵא בּחֵכמתָא מַכִּיכתָּא׃

[(20) Jame 03, 14]

וְאִם קִנְאָה מָרָה וּמְרִיבָה בִּלְבַבְכֶם, אַל תִּתְגָּאוּ. אַל תְּשַׁקְּרוּ בָּאֱמֶת.

וְאִם-חֲמַת קִנְאָה בָכֶם וְלִבְּכֶם יְגָרֶה מָדוֺן לָמָּה תִּתְהַלְלוּ וּתְכַחֵשׁוּ נֶגֶד פְּנֵי הָאֱמֶת:

Pakliť máte hořkou závist, a dráždění v srdci svém, nechlubte se, a neklamejte proti pravdě.

Máte-li však v srdci hořkou závist a svárlivost, nechlubte se moudrostí a nelžete proti pravdě. ([Efezským 4:31])

ει᾿ δὲ ζη̑λον πικρὸν ε῎χετε καὶ ε᾿ριθείαν ε᾿ν τη̑ καρδία ὑμω̑ν μὴ κατακαυχα̑σθε καὶ ψεύδεσθε κατὰ τη̑ς α᾿ληθείας

אֵן דֵּין חסָמָא מַרִירָא אִית בּכֻון אַו חֵריָנָא בּלֵבַּיכֻּון לָא תֵּתחַתּרֻון עַל קֻושׁתָּא וַתּדַגּלֻון׃

[(20) Jame 03, 15]

אֵין זוֹ הַחָכְמָה הַיּוֹרֶדֶת מִמַּעַל, אֶלָּא זוֹ שֶׁהִיא אַרְצִית וְנוֹבַעַת מִן הַיֵּצֶר וְהַשֵּׁדִים.

לֹא זוּ הַחָכְמָה הַבָּאָה מֵעָל כִּי הִיא מִלְּמַטָּה לָאָרֶץ מִטֶּבָע הַבָּשָׂר אוֺ הַשֵּׁדִים:

Neníť ta moudrost s hůry sstupující, ale jest zemská, hovadná, ďábelská.

To přece není moudrost přicházející shůry, ale přízemní, živočišná, ďábelská. ([Jakubův 1:5])

ου᾿κ ε῎στιν αυ῞τη ἡ σοφία α῎νωθεν κατερχομένη α᾿λλὰ ε᾿πίγειος ψυχική δαιμονιὼδης

מֵטֻל דּהָדֵא חֵכמתָא מֵן לעֵל לָא נֵחתַּת אֵלָא אִיתֵיה אַרעָנָיתָּא מֵן חֻושָׁבֵא דּנַפשָׁא ומֵן שִׁאדֵא׃

[(20) Jame 03, 16]

הֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה וּמְרִיבָה, שָׁם מְהוּמָה וְכָל מַעֲשֶׂה רַע.

כִּי-בִמְקוֺם קִנְאָה וּמְדָנִים שָׁם מְהוּמָה וְכל-דְּבַר בְּלִיָּעַל:

Nebo kdež jest závist a rozdráždění, tu i roztržka i všeliké dílo zlé.

Vždyť kde je závist a svárlivost, tam je zmatek a kdejaká špatnost. ([Galatským 5:19-Galatským 5:21])

ο῞που γὰρ ζη̑λος καὶ ε᾿ριθεία ε᾿κει̑ α᾿καταστασία καὶ πα̑ν φαυ̑λον πρα̑γμα

אַיכָּא גֵּיר דִּאית חסָמָא וחֵריָנָא תַּמָן אָף דּלֻוחיָא וכֻלמֵדֵּם דּבִישׁ׃

[(20) Jame 03, 17]

אֲבָל הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, רֵאשִׁית טְהוֹרָה הִיא; לְאַחַר זֹאת אוֹהֶבֶת שָׁלוֹם, סוֹבְלָנִית, נוֹחָה לְהִתְרַצּוֹת, מְלֵאָה רַחֲמִים וּפְרִי טוֹב, וְאֵין עִמָּהּ מַשּׂוֹא פָּנִים וּצְבִיעוּת.

אַךְ הַחָכְמָה הַיֹּרֶדֶת מֵעָל טְהוֺרָה הִיא פִּיהָ תִפְתַּח לְשָׁלוֺם וּבַעֲנָוָה דְבָרֶיהָ נוֺחָה הִיא לְהִתְרַצּוֺת מְלֵאָה רַחֲמִים וּפִרְיָהּ טוֺב אֵין עִמָּהּ מַ׹ּׂא פָנִים וְאֵין חֲנֻפָּה בָּהּ:

Ale moudrost, kteráž jest s hůry, nejprvé, zajisté jest čistotná, potom pokojná, mírná, povolná, plná milosrdenství a ovoce dobrého, bez rozsuzování a bez pokrytství.

Moudrost shůry je především čistá, dále mírumilovná, ohleduplná, ochotná dát se přesvědčit, plná slitování a dobrého ovoce, bez předsudků a bez přetvářky.

ἡ δὲ α῎νωθεν σοφία πρω̑τον μὲν ἁγνή ε᾿στιν ε῎πειτα ει᾿ρηνική ε᾿πιεικής ευ᾿πειθής μεστὴ ε᾿λέους καὶ καρπω̑ν α᾿γαθω̑ν α᾿διάκριτος α᾿νυπόκριτος

חֵכמתָא דֵּין דּמֵן לעֵל דַּכיָא הי ומַליָא שׁלָמָא ומַכִּיכָא ומֵשׁתַּמעָניָא ומַליָא רַחמֵא ופִארֵא טָבֵא וַדלָא פָּלגֻּותָא הי ובַאפֵּא לָא נָסבָּא׃

[(20) Jame 03, 18]

וּלְעוֹשֵׂי שָׁלוֹם פְּרִי הַצֶּדֶק נִזְרָע בְּשָׁלוֹם.

זֶה פְּרִי הַצְּדָקָה זָרֻעַ לָבֶטַח לְעֹשֵׂי שָׁלוֺם:

Ovoce pak spravedlnosti v pokoji rozsívá se těm, kteříž pokoj působí.

Ovoce spravedlnosti sklidí u Boha ti, kdo rozsévají pokoj. ([Izajáš 32:17; Matouš 5:9; Filipským 1:11])

καρπὸς δὲ δικαιοσύνης ε᾿ν ει᾿ρήνη σπείρεται τοι̑ς ποιου̑σιν ει᾿ρήνην

פִּארֵא דֵּין דּזַדִּיקֻותָא בּשַׁינָא מֵזדַּרעִין לַאילֵין דּעָבדִּין שׁלָמָא׃

[(20) Jame 04, 01]

מֵאַיִן הַסִּכְסוּכִים וְהַמְּרִיבוֹת אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם? הַאִם לֹא מִתַּאֲווֹתֵיכֶם הַנִּלְחָמוֹת בְּתוֹךְ אֵיבְרֵיכֶם?

מֵאַיִן תִּגְרָה וּמִלְחָמוֺת בֵּינֵיכֶם אִם לֹא מִתּוֺךְ הַתַּאֲוֺת הַפֹּרְצוֺת בְּאֵבָרֵיכֶם:

Odkud jdou bojové a svády mezi vámi? Zdali ne odtud, totiž z líbostí vašich, kteréž rytěřují v oudech vašich?

Odkud jsou mezi vámi boje a sváry? Nejsou to právě vášně, které vás vedou do bojů(h)? (h) z boje vášní ve vašich údech ([Římanům 7:23; Galatským 5:17; 1 Petrův 2:11])

πόθεν πόλεμοι καὶ πόθεν μάχαι ε᾿ν ὑμι̑ν ου᾿κ ε᾿ντευ̑θεν ε᾿κ τω̑ν ἡδονω̑ν ὑμω̑ν τω̑ν στρατευομένων ε᾿ν τοι̑ς μέλεσιν ὑμω̑ν

מֵן אַיכָּא אִית בּכֻון קרָבֵא ומַצוָתָא לָא הוָא מֵן רגִיגָתָא דּמַקרבָן בּהַדָּמַיכֻּון׃

[(20) Jame 04, 02]

אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם. אַתֶּם הוֹרְגִים וּמְקַנְּאִים וְאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהַשִֹיג. אַתֶּם רָבִים וְנִלְחָמִים וְאֵין לָכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם מְבַקְשִׁים.

תִּתְאַוּוּ וְאֵין לָכֶם תְּרַצְּחוּ וּתְקַנְאוּ וִיְדֵיכֶם לֹא תַעֲשֶׂינָה תוּשִׁיָּה תִּתְגְּרוּ וְתִלָּחֲמוּ וְאֵין לָכֵם מְאוּמָה יַעַן לֹא שְׁאֶלְתֶּם:

Žádáte, a nemáte; závidíte a dychtíte, a nemůžete dosáhnouti; bojujete a válčíte, a však neobdržíváte, proto že neprosíte.

Chcete mít, ale nemáte. Ubíjíte a nevražíte, ale ničeho nemůžete dosáhnout. Sváříte se a bojujete – a nic nemáte, protože neprosíte. ([Filipským 4:6])

ε᾿πιθυμει̑τε καὶ ου᾿κ ε῎χετε φονεύετε καὶ ζηλου̑τε καὶ ου᾿ δύνασθε ε᾿πιτυχει̑ν μάχεσθε καὶ πολεμει̑τε ου᾿κ ε῎χετε διὰ τὸ μὴ αι᾿τει̑σθαι ὑμα̑ς

מֵתרַגרגִין אנתֻּון ולַיתּ לכֻון וקָטלִין אנתֻּון וטָנִין אנתֻּון ולָא אָתיָא בִּאידַיכֻּון ונָצֵין אנתֻּון וַקרָבֵא עָבדִּין אנתֻּון ולַיתּ לכֻון מֵטֻל דּלָא שָׁאלִין אנתֻּון׃

[(20) Jame 04, 03]

אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כְּדֵי לְבַזְבֵּז בְּתַאֲווֹתֵיכֶם.

שְׁאֶלְתֶּם וְלֹא הִ׹ַּׂגְתֶּם יַעַן בְּרָעָה שְׁאֶלְתֶּם לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֺת תַּאֲוַתְכֶם:

Prosíte, a nebéřete, proto že zle prosíte, abyste na své líbosti vynakládali.

Prosíte sice, ale nedostáváte, protože prosíte nedobře: jde vám o vaše vášně. ([Jób 35:12 Jób 35:13; Izajáš 1:15])

αι᾿τει̑τε καὶ ου᾿ λαμβάνετε διότι κακω̑ς αι᾿τει̑σθε ι῞να ε᾿ν ται̑ς ἡδοναι̑ς ὑμω̑ν δαπανήσητε

שָׁאלִין אנתֻּון ולָא נָסבִּין אנתֻּון מֵטֻל דּבִישָׁאיִת שָׁאלִין אנתֻּון אַיך דַּתּתַרסֻון רגִיגָתכֻון׃

[(20) Jame 04, 04]

מְפִירֵי נֶאֱמָנוּת, הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי יְדִידוּת עִם הָעוֹלָם הִיא אֵיבָה לֵאלֹהִים? לְפִיכָךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יָדִיד לָעוֹלָם הוֹפֵךְ לְאוֹיֵב אֱלֹהִים.

הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם נֹאֲפִים וְנֹאֲפוֺת כִּי-אַהֲבַת הָעוֺלָם אֵיבָה הִיא לֵאלֹהִים לְזֹאת אֵפוֺא מִי הוּא הֶחָפֵץ לִהְיוֺת אֹהֵב הָעוֺלָם אֹיֵב לֵאלֹהִים יֵחָשֵׁב:

Cizoložníci a cizoložnice, což nevíte, že přízeň světa jest nepřítelkyně Boží? A protož kdo by koli chtěl býti přítelem tohoto světa, nepřítelem Božím učiněn bývá.

Proradná stvoření(i)! Což nevíte, že přátelství se světem je nepřátelství s Bohem? Kdo tedy chce být přítelem světa, stává se nepřítelem Božím. (i) ř: Cizoložnice ([Lukáš 6:26; Jan 15:19; Římanům 8:7; 1 Janův 2:15])

μοιχαλίδες ου᾿κ οι῎δατε ο῞τι ἡ φιλία του̑ κόσμου ε῎χθρα του̑ θεου̑ ε᾿στιν ο῍ς ε᾿ὰν ου῏ν βουληθη̑ φίλος ει῏ναι του̑ κόσμου ε᾿χθρὸς του̑ θεου̑ καθίσταται

גַּיָרֵא לָא יָדעִין אנתֻּון דּרֵחמתֵה דּעָלמָא הָנָא בּעֵלדּבָבֻותָא הי דַּאלָהָא אַינָא הָכִיל דּצָבֵא דּנֵהוֵא רָחמָא דּעָלמָא הָנָא בּעֵלדּבָבָא הָוֵא לַאלָהָא׃ ס

[(20) Jame 04, 05]

הַחוֹשְׁבִים אַתֶּם כִּי לַשָּׁוְא אוֹמֵר הַכָּתוּב: "בְּקִנְאָה מִשְׁתּוֹקֵק אֱלֹהִים לָרוּחַ אֲשֶׁר הִשְׁכִּין בָּנוּ"?

הַאִם תַּחְשְׁבוּן כִּי הַמִּקְרָא יַזְהִיר לָרִיק וְהָרוּחַ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבֵּנוּ הַאִם תַּאֲוָתוֺ קִנְאָה:

Což mníte, že nadarmo dí písmo: Zdali k závisti nakloňuje duch ten, kterýž přebývá v nás?

Či myslíte, že nadarmo je psáno: ‚Bůh žárlivě touží po duchu, kterého do nás vložil?‘

η῍ δοκει̑τε ο῞τι κενω̑ς ἡ γραφὴ λέγει πρὸς φθόνον ε᾿πιποθει̑ τὸ πνευ̑μα ο῍ κατώκισεν ε᾿ν ἡμι̑ν

אַו דַּלמָא סרִיקָאיִת סָברִין אנתֻּון דֵּאמַר כּתָבָא דּבַטנָנָא רָגָּא רֻוחָא דּעָמרָא בַּן׃

[(20) Jame 04, 06]

וְאוּלָם נוֹתֵן הוּא יֶתֶר חֵן. לָכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר "אֱלֹהִים לַלֵּצִים הוּא־יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן."

אָכֵן הוּא נֹתֵן יֶתֶר חֵן עַל-כֵּן הוּא אֹמֵר יְהוָֺה לַלֵּצִים יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן-חֵן:

Nýbrž hojnější dává milost. Nebo dí: Bůh se pyšným protiví, ale pokorným dává milost.

Mocnější však je milost, kterou dává. Proto je řečeno: ‚Bůh se staví proti pyšným, ale pokorným dává milost.‘ ([Přísloví 3:34; 1 Petrův 5:5])

μείζονα δὲ δίδωσιν χάριν διὸ λέγει ὁ θεὸς ὑπερηφάνοις α᾿ντιτάσσεται ταπεινοι̑ς δὲ δίδωσιν χάριν

טַיבֻּותָא דֵּין יַתִּירתָּא יַהב לַן מָרַן מֵטֻל הָדֵא אֵמַר דַּאלָהָא ממַכֵּך לרָמֵא וַלמַכִּיכֵא יָהֵב טַיבֻּותָא׃

[(20) Jame 04, 07]

עַל כֵּן הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים. הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָֹטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם.

לָכֵן הִכָּנְעוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים הִתְיַצְּבוּ בִּפְנֵי הַ׹ָּׂטָן וְיָנוּס מִפְּנֵיכֶם:

Poddejtež se tedy Bohu, a zepřete se ďáblu, i utečeť od vás.

Podřiďte se tedy Bohu. Vzepřete se ďáblu a uteče od vás, přibližte se k Bohu a přiblíží se k vám. ([Efezským 6:12])

ὑποτάγητε ου῏ν τω̑ θεω̑ α᾿ντίστητε δὲ τω̑ διαβόλω καὶ φεύξεται α᾿φ῾ ὑμω̑ν

אֵשׁתַּעבַּדו הָכִיל לַאלָהָא וקֻומו לֻוקבַל סָטָנָא ועָרֵק מֵנכֻון׃

[(20) Jame 04, 08]

קִרְבוּ לֵאלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם. הַחוֹטְאִים, רַחֲצוּ יְדֵיכֶם! טַהֲרוּ אֶת לְבַבְכֶם, הֲפַכְפַּכֵּי הַלֵּב!

קִרְבוּ אֶל-אֱלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם רַחֲצוּ יְדֵיכֶם מְתֵי-אָוֶן הִזַּכּוּ בִלְבַבְכֶם בַּעֲלֵי לֵב וָלֵב:

Přibližte se k Bohu, a přiblížíť se k vám. Umejte ruce, hříšníci, a očisťte srdce vy, kteříž jste dvojité mysli.

Umyjte si ruce, hříšníci, a očisťte svá srdce, lidé dvojí tváře! ([Jeremjáš 15:19; Zacharjáš 1:3; Malachiáš 3:7; Izajáš 1:16])

ε᾿γγίσατε τω̑ θεω̑ καὶ ε᾿γγιει̑ ὑμι̑ν καθαρίσατε χει̑ρας ἁμαρτωλοί καὶ ἁγνίσατε καρδίας δίψυχοι

וַקרֻובו לוָת אַלָהָא ונֵתקַרַב לכֻון דַּכַּו אִידַיכֻּון חַטָיֵא קַדֵּשׁו לֵבַּוָתכֻון פּלִיגַי נַפשָׁא׃

[(20) Jame 04, 09]

הִתְעַנּוּ וְהִתְאַבְּלוּ וּבְכוּ; יֵהָפֵךְ נָא שְׂחוֹקְכֶם לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן.

הִתְעַצְּבוּ הִתְאַבְּלוּ וְהֵילִילוּ שְׂחוֺק יֵהָפֵךְ לָכֶם לְאֵבֶל וְשִׂמְחָה לְתוּגָה:

Ssouženi buďte, a kvělte, a plačte; smích váš obratiž se v kvílení, a radost v zámutek.

Bědujte, naříkejte a plačte! Váš smích ať se obrátí v pláč a vaše radost v žal. ([Lukáš 6:25])

ταλαιπωρήσατε καὶ πενθήσατε καὶ κλαύσατε ὁ γέλως ὑμω̑ν ει᾿ς πένθος μετατραπήτω καὶ ἡ χαρὰ ει᾿ς κατήφειαν

אֵתמַכַּכו וֵאתַּאבלו וגֻוחכּכֻון לֵאבלָא נֵתהפֵך וחַדוַתכֻון לעָקתָא׃

[(20) Jame 04, 10]

הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם לִפְנֵי יהוה וְהוּא יְרוֹמֵם אֶתְכֶם.

הַשְׁפִּילוּ נַפְשְׁכֶם לִפְנֵי יְהוָֺה וְהוּא יָרִים אֶתְכֶם:

Ponižte se před oblíčejem Páně, a povýšíť vás.

Pokořte se před Pánem, a on vás povýší. ([Jób 22:29; Přísloví 29:23; Matouš 23:12])

ταπεινὼθητε ε᾿νὼπιον κυρίου καὶ ὑψὼσει ὑμα̑ς

אֵתמַכַּכו קדָם מָריָא וַנרַמרֵמכֻון׃

[(20) Jame 04, 11]

אַחַי, אַל תְּדַבְּרוּ רָעוֹת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. הַמְדַבֵּר רָעָה בְּאָחִיו וְדָן אֶת אָחִיו, מְדַבֵּר רָעָה בַּתּוֹרָה וְדָן אֶת הַתּוֹרָה. וְאִם תָּדִין אֶת הַתּוֹרָה, אֵינְךָ מְקַיֵּם הַתּוֹרָה כִּי אִם שׁוֹפֵט.

אַחַי לֹא תְדַבְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֺ הַמְדַבֵּר בְּאָחִיו וְהַדָּן אֶת-אָחִיו הוּא מְדַבֵּר בַּתּוֺרָה וְדָן אֶת-הַתּוֺרָה וְאִם אֶת-הַתּוֺרָה תָדִין אֵינְךׇ עֹשֵׂה הַתּוֺרָה כִּי אִם-שֹׁפְטָהּ:

Neutrhejtež jedni druhým, bratří. Kdož utrhá bratru, a potupuje bratra svého, utrhá zákonu, a potupuje zákon. Tupíš-li pak zákon, nejsi plnitel zákona, ale soudce.

Bratří, nesnižujte jeden druhého. Kdo snižuje nebo odsuzuje bratra, snižuje a odsuzuje zákon. Jestliže však odsuzuješ zákon, neplníš zákon, nýbrž stavíš se nad něj jako soudce. ([Leviticus 19:16; Římanům 2:1; Jakubův 2:9])

μὴ καταλαλει̑τε α᾿λλήλων α᾿δελφοί ὁ καταλαλω̑ν α᾿δελφου̑ η῍ κρίνων τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ καταλαλει̑ νόμου καὶ κρίνει νόμον ει᾿ δὲ νόμον κρίνεις ου᾿κ ει῏ ποιητὴς νόμου α᾿λλὰ κριτής

לָא תֵּהוֻון ממַללִין עַל חדָדֵא אַחַי הַו גֵּיר דַּממַלֵל עַל אַחֻוהי אַו דָּאֵן לַאחֻוהי ממַלֵל עַל נָמֻוסָא ודָאֵן לנָמֻוסָא וֵאן לנָמֻוסָא דָּאֵן אַנתּ לָא הוַיתּ עָבֻודֵה דּנָמֻוסָא אֵלָא דַּיָנֵה׃

[(20) Jame 04, 12]

אֶחָד הוּא הַמְחוֹקֵק וְשׁוֹפֵט, הוּא אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד. וּמִי אַתָּה כִּי תִּשְׁפֹּט אֶת עֲמִיתְךָ?

אֶחָד הוּא הַמְחֹקֵק וְהַשֹּׁפֵט הוּא אֲשֶׁר הַכֹּחַ בְּיָדוֺ לְהַצִּיל וּלְאַבֵּד וּמִי אַתָּה הוּא כִּי תִשְׁפֹּט אֶת-עֲמִיתֶיךׇ:

Jedenť jest vydavatel zákona, kterýž může spasiti i zatratiti. Ty kdo jsi, ješto tupíš jiného?

Jeden je zákonodárce i soudce; on může zachránit i zahubit. Ale kdo jsi ty, že odsuzuješ bližního? ([Matouš 7:1; Římanům 14:4])

ει῟ς ε᾿στιν ὁ νομοθέτης καὶ κριτής ὁ δυνάμενος σω̑σαι καὶ α᾿πολέσαι σὺ δὲ τίς ει῏ ὁ κρίνων τὸν πλησίον

חַד הֻו סָאֵם נָמֻוסָא ודַיָנָא דּהֻו מֵשׁכַּח דּנַחֵא ונַובֵּד אַנתּ דֵּין מַן אַנתּ דּדָאֵן אַנתּ לֵה לקַרִיבָך׃ ס

[(20) Jame 04, 13]

הוֹי הָאוֹמְרִים, "הַיּוֹם אוֹ מָחָר נֵלֵךְ לְעִיר פְּלוֹנִית, נַעֲשֶׂה שָׁם שָׁנָה אַחַת, נִסְחַר וְנַעֲשֶׂה הוֹן",

הוֺי הָאוֺמְרִים נֵלְכָה לָּנוּ הַיוֺם אוֺ לְמָחָר לָעִיר הַהִיא וְנִסְחַר שָׁם שָׁנָה אַחַת וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ חָיִל:

Ale nuže vy, kteříž říkáte: Dnes neb zítra vypravíme se do onoho města, a pobudeme tam přes celý rok, a budeme kupčiti, a něco zištěme;

A nyní vy, kteří říkáte: „Dnes nebo zítra půjdeme do toho a toho města, zůstaneme tam rok, budeme obchodovat a vydělávat“ – ([Přísloví 27:1; Lukáš 12:18-Lukáš 12:20])

α῎γε νυ̑ν οἱ λέγοντες σήμερον η῍ αυ῎ριον πορευσόμεθα ει᾿ς τήνδε τὴν πόλιν καὶ ποιήσομεν ε᾿κει̑ ε᾿νιαυτὸν καὶ ε᾿μπορευσόμεθα καὶ κερδήσομεν

מָנָא דֵּין נִאמַר אָף עַל אַילֵין דָּאמרִין דּיַומָנָא אַו מחָר אָזִלינַן לַמדִינתָּא אַידָא דּהִי ועָבדִּינַן תַּמָן שַׁנתָּא חדָא ומֵתּתַּגּרִינַן ויָתרִינַן׃

[(20) Jame 04, 14]

וְאֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם. מַה הֵם חַיֵּיכֶם? הֲלֹא אֵד אַתֶּם, הַנִּרְאֶה לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ נֶעְלָם.

וְאַתֶּם לֹא תֵדְעוּן מַה-יֵּלֵד יוֺם מָחָר כִּי מֶה חַיֵּיכֶם קִיטוֺר יֵרָאֶה כְּרֶגַע וְאַחַר יַעֲלֶה בַתֹּהוּ:

(Ješto nevíte, co zítra bude. Nebo jaký jest život váš? Pára zajisté jest, kteráž se na maličko ukáže, a potom zmizí.)

vy přece nevíte, co bude zítra! Co je váš život? Jste jako pára, která se na okamžik ukáže a potom zmizí! ([Žalmy 39:6])

οι῞τινες ου᾿κ ε᾿πίστασθε τὸ τη̑ς αυ῎ριον ποία ἡ ζωὴ ὑμω̑ν α᾿τμὶς γάρ ε᾿στε ἡ πρὸς ο᾿λίγον φαινομένη ε῎πειτα καὶ α᾿φανιζομένη

ולָא יָדעִין מָנָא הָוֵא מחָר מָנָא אֵנֻון גֵּיר חַיַין אֵלָא אֵן לַהגָּא דּקַלִיל מֵתחזֵא וטָלֵק ומַופֵּא׃

[(20) Jame 04, 15]

רָאוּי הָיָה שֶׁתֹּאמְרוּ, "אִם יִרְצֶה יהוה, נִחְיֶה וְנַעֲשֶׂה כָּזֹאת וְכָזֹאת."

אַךְ כָּזֹאת עֲלֵיכֶם לֵאמֹר אִם-יִרְצֶה יְהוָֺה וְנִחְיֶה נַעֲשֶׂה כָזֹאת אוֺ כָּזֹאת:

Místo toho, co byste měli říci: Bude-li Pán chtíti, a budeme-li živi, učiníme toto neb onono.

Raději byste měli říkat: „Bude-li Pán chtít, budeme naživu a uděláme to neb ono.“ ([Skutky apoštolské 18:21])

α᾿ντὶ του̑ λέγειν ὑμα̑ς ε᾿ὰν ὁ κύριος θελήση καὶ ζήσομεν καὶ ποιήσομεν του̑το η῍ ε᾿κει̑νο

חלָף דּנִאמרֻון דֵּאן מָריָא נֵצבֵּא ונִחֵא עָבדִּינַן הָדֵא אַו הָי׃

[(20) Jame 04, 16]

אַךְ הִנֵּה אַתֶּם עוֹד מִתְגָּאִים בְּיֻמְרוֹתֵיכֶם. כָּל גַּאֲוָה כָּזֹאת רָעָה הִיא.

רַק אַתֶּם מִתְהַלֲּלִים בְּגֵאוּתְכֶם כָּל-תְּהִילָּה כָזֹאת רָעָה הִיא:

Vy pak chlubíte se v pýše své. Všeliká taková chlouba zlá jest.

Vy se však vychloubáte a chvástáte.

νυ̑ν δὲ καυχα̑σθε ε᾿ν ται̑ς α᾿λαζονείαις ὑμω̑ν πα̑σα καύχησις τοιαύτη πονηρά ε᾿στιν

מֵשׁתַּבהרִין בַּחתִירֻותהֻון כֻּל שֻׁובהָרָא דַּאיך הָנָא בִּישָׁא הו׃

[(20) Jame 04, 17]

לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת טוֹב וְאֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה, לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לוֹ.

וְכָל-הַיֹּדֵעַ לַעֲשׂוֺת כַּטּוֺב וְכַיָּשָׁר וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ חֶטְאוֺ יִשָׂא:

A protož kdo umí dobře činiti, a nečiní, hřích má.

Každá taková chlouba je zlá. Kdo ví, co je činit dobré, a nečiní, má hřích. ([Lukáš 12:47])

ει᾿δότι ου῏ν καλὸν ποιει̑ν καὶ μὴ ποιου̑ντι ἁμαρτία αυ᾿τω̑ ε᾿στιν

וַאינָא דּיָדַע טָבתָא ולָא עָבֵד לָה חטָהָא הָוֵא לֵה׃ ס

[(20) Jame 05, 01]

הוֹי הָעֲשִׁירִים, בְּכוּ וְהֵילִילוּ עַל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיכֶם.

הוֺי עֲשִׁירֵי עָם זַעֲקוּ הֵילִילוּ לַצָּרוֺת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה אֶתְכֶם:

Nuže nyní, boháči, plačte, kvílíce nad bídami svými, kteréž přijdou.

A nyní, vy boháči, plačte a naříkejte nad pohromami, které na vás přicházejí. ([Micheáš 2:1-Micheáš 2:2; Lukáš 6:24; Zjevení Janovo 18:1-Zjevení Janovo 18:24])

α῎γε νυ̑ν οἱ πλούσιοι κλαύσατε ο᾿λολύζοντες ε᾿πὶ ται̑ς ταλαιπωρίαις ὑμω̑ν ται̑ς ε᾿περχομέναις

אָו עַתִּירֵא אַילֵלו וַבכַו עַל דֻּווָנֵא דָּאתֵין עלַיכֻּון׃

[(20) Jame 05, 02]

עָשְׁרְכֶם נִרְקַב, וּבִגְדֵיכֶם הָיוּ לְמַאֲכַל עָשׁ.

עָשְׁרְכֶם רָקָב וּבִגְדֵיכֶם יֹאכַל עָשׁ:

Zboží vaše shnilo, a roucho vaše zmolovatělo.

Vaše bohatství shnilo, vaše šatstvo je moly rozežráno, ([Matouš 6:19])

ὁ πλου̑τος ὑμω̑ν σέσηπεν καὶ τὰ ἱμάτια ὑμω̑ν σητόβρωτα γέγονεν

עֻותרכֻון גֵּיר אֵתחַבַּל וַסרִי ומָאנַיכֻּון אֵתֵאכֵלו מֵן סָסָא׃

[(20) Jame 05, 03]

זְהַבְכֶם וְכַסְפְּכֶם נֶחְלְדוּ, וַחֲלוּדָתָם תִּהְיֶה לְעֵדוּת נֶגְדְּכֶם וְתֹאכַל אֶת בְּשַׂרְכֶם כְּמוֹ אֵשׁ. אוֹצָר אֲצַרְתֶּם לְאַחֲרִית הַיָּמִים!

הַזָּהָב יוּעַם הַכֶּסֶף יִשְׁנֶא וְהוֺן נִמְאָס הַזֶּה יַעֲנֶה בָכֶם לְעֵד וְאָכַל בְּשַׂרְכֶם כָּאֵשׁ זֶה הוּא הָאוֺצָר אֲצַרְתֶּם לָכֶם לְיוֺם אַחֲרוֺן:

Zlato vaše a stříbro zerzavělo, a rez jejich bude na svědectví proti vám, a zžířeť těla vaše jako oheň. Shromáždili jste poklad ku posledním dnům.

vaše zlato a stříbro zrezavělo, a ten rez bude svědčit proti vám a stráví vaše tělo jako oheň. Nashromáždili jste si poklady – pro konec dnů(j)! (j) na konci dnů ([Jób 13:28; Izajáš 51:8; Římanům 2:5])

ὁ χρυσὸς ὑμω̑ν καὶ ὁ α῎ργυρος κατίωται καὶ ὁ ι᾿ὸς αυ᾿τω̑ν ει᾿ς μαρτύριον ὑμι̑ν ε῎σται καὶ φάγεται τὰς σάρκας ὑμω̑ν ὡς πυ̑ρ ε᾿θησαυρίσατε ε᾿ν ε᾿σχάταις ἡμέραις

ודַהבכֻון וסִאמכֻון אַשׁחֵת לֵה ושֻׁוחתּהֻון הָויָא לסָהדֻּותָא עלַיכֻּון והִי עתִידָא דּתֵאכֻול בֵּסרכֻון נֻורָא כַּנֵשׁתֻּון לכֻון ליַומָתָא אחרָיֵא׃

[(20) Jame 05, 04]

הִנֵּה זוֹעֵק שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים קוֹצְרֵי שְׂדוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר הֲלִינוֹתֶם אוֹתוֹ, וְצַעֲקַת הַקּוֹצְרִים בָּאָה בְּאָזְנֵי יהוה צְבָאוֹת.

הִנֵּה שְׂכַר הַפֹּעֲלִים יִזְעָק שְׂכַר קֹצְרֵי שְׂדֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשַׁקְתֶּם וְזַעֲקַת הַקֹּצְרִים בָּאָה בְאָזְנֵי יְהוָֺה צְבָאוֺת:

Aj, mzda dělníků, kteříž žali krajiny vaše, při vás zadržaná, křičí, a hlas volání ženců v uši Pána zástupů vešel.

Hle, mzda dělníků, kteří žali vaše pole, a vy jste jim ji upřeli, volá do nebes, a křik ženců pronikl ke sluchu Hospodina(k) zástupů. (k) ř: Pána ([Leviticus 19:13; Deuteronomium 24:15; Jób 31:38 Jób 31:39; Malachiáš 3:5; Genesis 4:10])

ι᾿δοὺ ὁ μισθὸς τω̑ν ε᾿ργατω̑ν τω̑ν α᾿μησάντων τὰς χὼρας ὑμω̑ν ὁ α᾿πεστερημένος α᾿φ῾ ὑμω̑ν κράζει καὶ αἱ βοαὶ τω̑ν θερισάντων ει᾿ς τὰ ω῏τα κυρίου Σαβαώθ ει᾿σεληλύθασιν

הָא אַגרָא דּפָעלֵא דַּחצַדו אַרעָתכֻון הַו דַּטלַמתֻּון קָעֵא וַגעָתָא דּחָצֻודֵא לֵאדנַוהי דּמָריָא צבַאוֻת עֵלַת׃

[(20) Jame 05, 05]

חֲיִיתֶם בָּאָרֶץ חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וְהוֹלְלוּת; סְעַדְתֶּם אֶת לִבְּכֶם כְּמוֹ בְּיוֹם זֶבַח.

הִתְעַנַּגְתֶּם בָּאָרֶץ הִתְעַדַּנְתֶּם וַיִּשְׁמַן לִבְּכֶם כְּמוֺ לְיוֺם טִבְחָה:

Rozkoš jste provodili na zemi, a zbůjněli jste; vykrmili jste srdce svá jako ke dni zabití.

Žili jste rozmařile a hýřili jste na zemi, vykrmili jste se – pro den porážky(l)! (l) v den porážky ([Jeremjáš 12:3 Jeremjáš 25:34; Ezechiel 34:16])

ε᾿τρυφήσατε ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς καὶ ε᾿σπαταλήσατε ε᾿θρέψατε τὰς καρδίας ὑμω̑ν ε᾿ν ἡμέρα σφαγη̑ς

בּסֵמתֻּון גֵּיר עַל אַרעָא וֵאתלַעַבתֻּון ותַרסִיתֻּון פַּגרַיכֻּון אַיך דַּליַומָא דּנֵכסתָא׃

[(20) Jame 05, 06]

הִרְשַׁעְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם אֶת הַצַּדִּיק וְהוּא אֵינוֹ קָם עֲלֵיכֶם.

הִרְשַׁעְתֶּם הֲמִיתֶּם אֶת-הַצַּדִּיק וְהוּא לֹא-עָמַד בִּפְנֵיכֶם:

Odsoudili jste, zamordovali jste spravedlivého, a neodpíral vám.

Odsoudili jste a zahubili jste spravedlivého; a on se proti vám nestaví. ([Jeremjáš 22:17; Ámos 5:12; Micheáš 3:1-Micheáš 3:3; Jakubův 2:6])

κατεδικάσατε ε᾿φονεύσατε τὸν δίκαιον ου᾿κ α᾿ντιτάσσεται ὑμι̑ν

חַיֵבתֻּון וַקטַלתֻּון לזַדִּיקָא ולָא קָם לֻוקבַלכֻון סּ סּ׃

[(20) Jame 05, 07]

לָכֵן, אַחַי, הִתְאַזְּרוּ אֹרֶךְ רוּחַ עַד בּוֹא הָאָדוֹן. הִנֵּה הָאִכָּר מְחַכֶּה לִפְרִי הָאֲדָמָה הַיָּקָר וּמְיַחֵל לוֹ בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ.

עַל-כֵּן דֹּמּוּ אַחַי עַד-בֹּא הָאָדוֺן הִנֵּה הָאִכָּר יְחַכֶּה לִתְבוּאַת הָאֲדָמָה הַטּוֺבָה יְיַחֵל עַד-אֲשֶׁר יָבוֺא יוֺרֶה וּמַלְקוֺשׁ:

A protož trpěliví buďte, bratří, až do příchodu Páně. Aj, oráč očekává drahého užitku zemského, trpělivě naň očekávaje, až by přijal podzimní i jarní déšť.

Buďte tedy trpěliví, bratří, až do příchodu Páně. Pohleďte, jak rolník čeká trpělivě na drahocennou úrodu země, dokud se nedočká podzimního i jarního deště. ([Deuteronomium 11:14; Jeremjáš 5:24; Jóel 2:23; Marek 4:26-Marek 4:29])

μακροθυμήσατε ου῏ν α᾿δελφοί ε῞ως τη̑ς παρουσίας του̑ κυρίου ι᾿δοὺ ὁ γεωργὸς ε᾿κδέχεται τὸν τίμιον καρπὸν τη̑ς γη̑ς μακροθυμω̑ν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ε῞ως λάβη πρόιμον καὶ ο῎ψιμον

אַנתֻּון דֵּין אַחַי אַגַּרו רֻוחכֻון עדַמָא למֵאתִיתֵה דּמָריָא אַיך אַכָּרָא דַּמסַכֵּא לפִארֵא יַקִירֵא דַּארעֵה ומַגַּר רֻוחֵה עלַיהֻון עדַמָא דּנָסֵב מֵטרָא בּכִירָיָא וַלקִישָׁיָא׃

[(20) Jame 05, 08]

גַּם אַתֶּם הִתְאַזְּרוּ אֹרֶךְ רוּחַ, כּוֹנְנוּ אֶת לְבַבְכֶם, כִּי קָרְבָה בִּיאַת הָאָדוֹן.

כֵּן הוֺחִילוּ גַם-אַתֶּם אַמְּצוּ אֶת-לִבְּכֶם כִּי פְנֵי הָאָדוֺן הִנֵּה בָּאִים:

Buďtež i vy trpěliví, potvrzujte srdcí svých; neboť se přibližuje příští Páně.

I vy tedy trpělivě čekejte, posilněte svá srdce, vždyť příchod Páně je blízko. ([Římanům 13:11 Římanům 13:12; Židům 10:36 Židům 10:37])

μακροθυμήσατε καὶ ὑμει̑ς στηρίξατε τὰς καρδίας ὑμω̑ν ο῞τι ἡ παρουσία του̑ κυρίου η῎γγικεν

הָכַנָא אָף אַנתֻּון אַגַּרו רֻוחכֻון ולֵבַּוָתכֻון שַׁרַרו קֵרבַּת לָה גֵּיר מֵאתִיתֵה דּמָרַן׃

[(20) Jame 05, 09]

אַחַי, אַל תִּתְלוֹנְנוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, לְמַעַן לֹא תִּשָּׁפְטוּ. הִנֵּה הַשּׁוֹפֵט עוֹמֵד בַּפֶּתַח.

אַל-תִּלּוֺנוּ אַחַי אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וְלֹא תֶאְשְׁמוּ בַמִּשְׁפָּט הִנֵּה הַשֹּׁפֵט עֹמֵד לַפָּתַח:

Nevzdychejtež jedni proti druhým, bratří, abyste nebyli odsouzeni. Aj, soudce již přede dveřmi stojí.

Nestěžujte si jeden na druhého, bratří, abyste nebyli odsouzeni. Hle, soudce stojí přede dveřmi! ([Filipským 4:5])

μὴ στενάζετε α᾿δελφοί κατ῾ α᾿λλήλων ι῞να μὴ κριθη̑τε ι᾿δοὺ ὁ κριτὴς πρὸ τω̑ν θυρω̑ν ε῞στηκεν

לָא תֵּתַּנחֻון חַד עַל חַד אַחַי דּלָא תֵּתּדִינֻון הָא גֵּיר דִּינָא קדָם תַּרעָא קָאֵם׃

[(20) Jame 05, 10]

אַחַי, הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשֵׁם יהוה יִהְיוּ לָכֶם לְדֻגְמָה שֶׁל סֵבֶל וְאֹרֶךְ רוּחַ.

קְחוּ לָכֶם אַחַי לְמוֺפֵת צָרוֺת הַנְּבִיאִים וְאֹרֶךְ רוּחָם הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשֵׁם יְהוָֺה:

Ku příkladu snášení protivenství a dlouhočekání, bratří moji, vezměte proroky, kteříž mluvívali ve jménu Páně.

Za příklad trpělivosti v utrpení si, bratří, vezměte proroky, kteří mluvili ve jménu Páně. ([Matouš 5:12; Skutky apoštolské 7:52])

ὑπόδειγμα λάβετε α᾿δελφοί τη̑ς κακοπαθίας καὶ τη̑ς μακροθυμίας τοὺς προφήτας οι῍ ε᾿λάλησαν ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι κυρίου

דּמֻותָא לַנבִיֵא סַבו לכֻון אַחַי למַגּרַת רֻוחָא דֻּאולצָנַיכֻּון הָנֻון דּמַלֵלו בַּשׁמֵה דּמָריָא׃

[(20) Jame 05, 11]

הֵן חוֹשְׁבִים אָנוּ לִמְאֻשָּׁרִים אֶת הָעוֹמְדִים בַּסֵּבֶל. שְׁמַעְתֶּם עַל־אוֹדוֹת עֲמִידָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב בַּסֵּבֶל וּרְאִיתֶם אֶת תַּכְלִית יהוה - כִּי רַחוּם וְחַנּוּן יהוה.

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים כֹּחַ הַסַּבָּל וְכֹחַ סִבְלוֺת אִיּוֺב הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם רְאִיתֶם מֶה-הָיְתָה אַחֲרִיתוֺ מֵאֵת יְהוָֺה כִּי יְהוָֺה רַחוּם וְחַנּוּן הוּא:

Aj, blahoslavíme ty trpělivé. O trpělivosti Jobově slýchali jste, a dokonání Páně viděli jste; nebo velmi jest milosrdný Pán a lítostivý.

Hle, ‚blahoslavíme ty, kteří vytrvali‘. Slyšeli jste o vytrvalosti Jobově a víte, k čemu ho Pán nakonec přivedl. Vždyť ‚Pán je plný soucitu a slitování‘. ([Exodus 34:6; Jób 42:9; Matouš 5:10])

ι᾿δοὺ μακαρίζομεν τοὺς ὑπομείναντας τὴν ὑπομονὴν ᾽Ιώβ η᾿κούσατε καὶ τὸ τέλος κυρίου ει῎δετε ο῞τι πολύσπλαγχνός ε᾿στιν ὁ κύριος καὶ οι᾿κτίρμων

הָא גֵּיר יָהבִּינַן טֻובָא לַאילֵין דּסַיבַּרו שׁמַעתֻּון מסַיבּרָנֻותֵה דִּאיָוב וחַרתָא דַּעבַד לֵה מָריָא חזַיתֻּון מֵטֻל דַּמרַחמָן הֻו מָריָא וַמרַחפָן׃

[(20) Jame 05, 12]

וְרֵאשִׁית כֹּל, אַחַי, אַל תִּשָּׁבְעוּ לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא בָּאָרֶץ וְלֹא כָּל שְׁבוּעָה אַחֶרֶת. יְהֵא הַ"כֵּן" שֶׁלָּכֶם "כֵּן", וְהַ"לֹא" שֶׁלָּכֶם "לֹא", פֶּן תִּפְּלוּ בִּידֵי הַדִּין.

וְעַתָּה אַחַי לִפְנֵי כָל-דָּבָר אַל-תִּשָּׁבְעוּ לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאָרֶץ וְלֹא כָל-שְׁבוּעָה אַחֶרֶת וְכֹה יִהְיֶה דְבַרְכֶם הֵן הֵן אוֺ לֹא לֹא פֶּן-תֵּעָנְשׁוּ בַּמִּשְׁפָּט:

Přede všemi pak věcmi, bratří moji, nepřisahejte, ani skrze nebe, ani skrze zemi, ani kteroukoli jinou přísahou, ale buď řeč vaše: Jistě, jistě, nikoli, nikoli, abyste neupadli v odsouzení.

Především nepřísahejte, bratří moji, ani při nebi ani při zemi ani při ničem jiném. Vaše ‚ano‘ ať je vždy ‚ano‘ a ‚ne‘ ať je ‚ne‘, abyste nepropadli soudu. ([Matouš 5:34-Matouš 5:37])

πρὸ πάντων δέ α᾿δελφοί μου μὴ ο᾿μνύετε μήτε τὸν ου᾿ρανὸν μήτε τὴν γη̑ν μήτε α῎λλον τινὰ ο῞ρκον η῎τω δὲ ὑμω̑ν τὸ ναὶ ναὶ καὶ τὸ οα̑ ου῎ ι῞να μὴ ὑπὸ κρίσιν πέσητε

קדָם כֻּל מֵדֵּם דֵּין אַחַי לָא הוַיתֻּון יָמֵין לָא בַּשׁמַיָא ולָא בַּארעָא אָפלָא בּמַומָתָא אחרִתָא אֵלָא תֵּהוֵא מֵלַתכֻון אִין אִין ולָא לָא דּלָא תֵּתחַיבֻון תּחֵית דִּינָא׃

[(20) Jame 05, 13]

אִישׁ מִכֶּם אִם יִסְבֹּל, יִתְפַּלֵּל. אִם שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ, יְזַמֵּר תְּהִלּוֹת.

אִם-יֵצַר לְאִישׁ מִכֶּם יִתְפַּלֵּל וְאִם לִבּוֺ טוֺב עָלָיו יְזַמֵּר:

Jest-li kdo z vás zkormoucený? Modl se. Pakli jest kdo mysli dobré? Prozpěvuj.

Vede se někomu z vás zle? Ať se modlí! Je někdo dobré mysli? Ať zpívá Pánu(m)! (m) ř: duchovní píseň

κακοπαθει̑ τις ε᾿ν ὑμι̑ν προσευχέσθω ευ᾿θυμει̑ τις ψαλλέτω

וֵאן אנָשׁ מֵנכֻון נֵהוֵא בֻּאולצָנָא נֵהוֵא מצַלֵא וֵאן חָדֵא נֵהוֵא מזַמַר׃

[(20) Jame 05, 14]

אִם יֵשׁ חוֹלֶה בֵּינֵיכֶם, יִקְרָא אֶת זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְיִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדוֹ בְּמָשְׁחָם אוֹתוֹ שֶׁמֶן בְּשֵׁם יהוה.

אִם-יִהְיֶה בָּכֶם חֹלֶה יִקְרָא לְזִקְנֵי הָעֵדָה וְהִתְפַּלְלוּ עָלָיו וּמָשְׁחוּ אֹתוֺ שֶׁמֶן בְּשֵׁם יְהוָֺה:

Stůně-li kdo z vás? Zavolej starších zboru, ať se modlí za něho, mažíce jej olejem ve jménu Páně.

Je někdo z vás nemocen? Ať zavolá starší církve, ti ať se nad ním modlí a potírají ho olejem ve jménu Páně. ([Marek 6:13])

α᾿σθενει̑ τις ε᾿ν ὑμι̑ν προσκαλεσάσθω τοὺς πρεσβυτέρους τη̑ς ε᾿κκλησίας καὶ προσευξάσθωσαν ε᾿π῾ αυ᾿τὸν α᾿λείψαντες αυ᾿τὸν ε᾿λαίω ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι του̑ κυρίου

וֵאן כּרִיה נֵקרֵא לקַשִׁישֵׁא דּעִדּתָּא וַנצַלֻון עלַוהי ונֵמשׁחֻונֵה מֵשׁחָא בַּשׁמֵה דּמָרַן׃

[(20) Jame 05, 15]

וּתְפִלַּת הָאֱמוּנָה תּוֹשִׁיעַ אֶת הַחוֹלֶה, וַיהוה יָקִים אוֹתוֹ; וְאִם חָטָא יִסָּלַח לוֹ.

וּתְפִלָּה עִם-אֱמוּנָה תַּעֲזֹר לַחֹלֶה וַיהוָֺה יְקִימֶנּוּ וְאִם חָטָא וְנִסְלַח-לוֺ:

A modlitba víry uzdraví neduživého, a pozdvihneť ho Pán; a jestliže jest co prohřešil, budeť jemu odpuštěno.

Modlitba víry zachrání nemocného, Pán jej pozdvihne, a dopustil-li se hříchů, bude mu odpuštěno. ([Marek 16:18])

καὶ ἡ ευ᾿χὴ τη̑ς πίστεως σὼσει τὸν κάμνοντα καὶ ε᾿γερει̑ αυ᾿τὸν ὁ κύριος κα῍ν ἁμαρτίας η῏ πεποιηκὼς α᾿φεθήσεται αυ᾿τω̑

וַצלֻותָא דּהַימָנֻותָא מַחלמָא לֵה להַו דַּכרִיה וַמקִים לֵה מָרַן וֵאן חטָהֵא עבִידִין לֵה מֵשׁתַּבקִין לֵה׃

[(20) Jame 05, 16]

הִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיכֶם אִישׁ לִפְנֵי רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְּלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ, לְמַעַן תֵּרָפְאוּ. גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלַּת צַדִּיק בִּפְעֻלָּתָהּ.

לָכֵן הִתְוַדּוּ עֲוֺנוֺתֵיכֶם אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ וְרָפָא לָכֶם כִּי-תְפִלַּת צַדִּיק רַב כֹּחָהּ בִּפְעֻלָּתָהּ:

Vyznávejtež se pak jedni druhým z hříchů, a modlte se jedni za druhé, abyste uzdraveni byli. Mnohoť může modlitba spravedlivého opravdová.

Vyznávejte hříchy jeden druhému a modlete se jeden za druhého, abyste byli uzdraveni. Velkou moc má vroucí modlitba spravedlivého. ([Numeri 5:7; Lukáš 17:4])

ε᾿ξομολογει̑σθε ου῏ν α᾿λλήλοις τὰς ἁμαρτίας καὶ ευ῎χεσθε ὑπὲρ α᾿λλήλων ο῞πως ι᾿αθη̑τε πολὺ ι᾿σχύει δέησις δικαίου ε᾿νεργουμένη

הוַיתֻּון דֵּין מַודֵּין סַכלוָתכֻון חַד לחַד וַהוַיתֻּון מצַלֵין חַד עַל חַד דּתֵתַאסֻון רַב הֻו גֵּיר חַילָה דַּצלֻותָא אַידָא דּזַדִּיקָא מצַלֵא לָה׃

[(20) Jame 05, 17]

אֵלִיָּהוּ הָיָה אָדָם בַּעַל רְגָשׁוֹת כָּמוֹנוּ; הוּא הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָטָר, וְלֹא יָרַד מָטָר עַל הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

אֵלִיָּהוּ הָיָה בַּעַל נֶפֶשׁ כָּמֹנוּ וְהִתְפַּלֵּל לְבִלְתִּי הֱיוֺת מָטָר וְלֹא-הָיָה מָטָר עַל-הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים:

Eliáš byl člověk týmž bídám jako i my poddaný, a modlitbou modlil se, aby nepršelo, i nepršel déšť na zemi za tři léta a za šest měsíců.

Eliáš byl člověk jako my(n), a když se naléhavě modlil, aby nepršelo, nezapršelo v zemi po tři roky a šest měsíců. (n) ř: stejně podrobený utrpení ([1 Královská 17:1])

᾽Ηλίας α῎νθρωπος η῟ν ὁμοιοπαθὴς ἡμι̑ν καὶ προσευχη̑ προσηύξατο του̑ μὴ βρέξαι καὶ ου᾿κ ε῎βρεξεν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε᾿νιαυτοὺς τρει̑ς καὶ μη̑νας ε῞ξ

אָף אִלִיָא בַּרנָשָׁא הוָא חָשֻׁושָׁא אַכוָתַן וצַלִי דּלָא נֵחֻות מֵטרָא עַל אַרעָא ולָא נחֵת תּלָת שׁנִין וֵשׁתָּא יַרחִין׃

[(20) Jame 05, 18]

הוּא הִתְפַּלֵּל שֵׁנִית, וְהַשָּׁמַיִם נָתְנוּ מָטָר וְהָאָרֶץ הִצְמִיחָה אֶת פִּרְיָהּ.

וַיָּשָׁב וַיִּתְפַּלֵּל וְהַשָּׁמַיִם הֶעֱרִיפוּ מָטָר וְהָאָרֶץ נָתְנָה אֶת-יְבוּלָהּ:

A zase modlil se, i vydalo nebe déšť, a země zplodila ovoce své.

A opět se modlil, a nebe dalo déšť a země přinesla úrodu. ([1 Královská 18:42 1 Královská 18:45])

καὶ πάλιν προσηύξατο καὶ ὁ ου᾿ρανὸς ὑετὸν ε῎δωκεν καὶ ἡ γη̑ ε᾿βλάστησεν τὸν καρπὸν αυ᾿τη̑ς

ותֻוב צַלִי וַשׁמַיָא יַהבו מֵטרָא וַארעָא יֵהבַּת פִּארֵיה׃ ס

[(20) Jame 05, 19]

אַחַי, אִם אִישׁ מִכֶּם סוֹטֶה מִן הָאֱמֶת וְאִישׁ אַחֵר מֵשִׁיב אוֹתוֹ,

אַחַי אִם אֶחָד מִכֶּם יָסוּר מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְאִישׁ אַחֵר יְשִׁיבֶנּוּ:

Bratří, jestliže by kdo z vás pobloudil od pravdy, a někdo by jej zase obrátil,

Bratří moji, zbloudí-li kdo od pravdy a druhý ho přivede nazpět, ([Matouš 18:15; Galatským 6:1])

α᾿δελφοί μου ε᾿άν τις ε᾿ν ὑμι̑ν πλανηθη̑ α᾿πὸ τη̑ς α᾿ληθείας καὶ ε᾿πιστρέψη τις αυ᾿τόν

אַחַי אֵן אנָשׁ מֵנכֻון נֵטעֵא מֵן אֻורחָא דּקֻושׁתָּא ונַפנֵיוהי אנָשׁ מֵן טָעיֻותֵה׃

[(20) Jame 05, 20]

דְעוּ כִּי הַמֵּשִׁיב אֶת הַחוֹטֵא מִסְּטִיַּת דַּרְכּוֹ יוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת וִיכַסֶּה עַל הֲמוֹן פְּשָׁעִים.

יֵדַע-נָא כִּי הַמֵּשִׁיב אֶת-הַחוֺטֵא מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעוֺ יַצִּיל נֶפֶשׁ מִמָּוֶת וִיכַסֶּה עַל-פְּשָׁעִים רַבִּים:

Věziž, že ten, kdož by odvrátil hříšníka od bludné cesty jeho, vysvobodí duši od smrti, a přikryje množství hříchů.

vězte, že ten, kdo odvrátí hříšníka od bludné cesty, zachrání jeho(o) duši od smrti a přikryje množství hříchů. (o) svou ([Přísloví 10:12; 1 Petrův 4:8])

γινωσκέτω ο῞τι ὁ ε᾿πιστρέψας ἁμαρτωλὸν ε᾿κ πλάνης ὁδου̑ αυ᾿του̑ σὼσει ψυχὴν αυ᾿του̑ ε᾿κ θανάτου καὶ καλύψει πλη̑θος ἁμαρτιω̑ν

נֵדַּע דּהַו דּמַהפֵּך לחַטָיָא מֵן טָעיֻותָא דֻּאורחֵה מַחֵא נַפשֵׁה מֵן מַותָּא ועָטֵא סֻוגָאא דַּחטָהַוהי׃ ס

[(21) 1Pet 01, 01]

מֵאֵת פֶּטְרוֹס, שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֶל תּוֹשָׁבֵי תְּפוּצוֹת פּוֹנְטוֹס, גָּלַטְיָה, קַפָּדוֹקְיָה, אַסְיָה וּבִיתִינְיָה, הַנִּבְחָרִים

פֶּטְרוֺס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל-הַבְּחִירִים הַפְּזוּרִים הַגָּרִים בְּפָנְטוֺס גָּלַטְיָא קַפּוֺדְקִיָּא אַסְיָא וּבִיתוּנְיָא:

Petr, apoštol Ježíše Krista, příchozím rozptýleným v Pontu, Galacii, Kappadocii, v Azii, a v Bitynii,

Petr, apoštol Ježíše Krista, vyvoleným, kteří přebývají jako cizinci v diaspoře(a) v Pontu, Galacii, Kappadokii, Asii a Bithynii (a) v rozptýlení ([Židům 11:9 Židům 11:13; Jakubův 1:1])

Πέτρος α᾿πόστολος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿κλεκτοι̑ς παρεπιδήμοις διασπορα̑ς Πόντου Γαλατίας Καππαδοκίας ᾽Ασίας καὶ Βιθυνίας

פֵּטרָוס שׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לַגבַיָא ותַותָּבֵא דַּזרִיעִין בּפָּנטָוס וַבגַלַטִיַא וַבקַפָּודקִיַא ובַאסִיַא וַבבִיתֻונִיַא׃

[(21) 1Pet 01, 02]

עַל־פִּי יְדִיעָתוֹ מִקֶּדֶם שֶׁל אֱלֹהִים הָאָב, בְּקִדּוּשׁ הָרוּחַ, אֶל צִיּוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהַזָּיַת דָּמוֹ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם יִשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם לְמַכְבִּיר.

אֲשֶׁר נִבְחֲרוּ מִקֶּדֶם מִטַּעַם אֱלֹהִים הָאָב לְקַדְּשָׁם בְּרוּחוֺ וּלְהָכִין לִבָּם לִשְׁמֹעַ לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיֵּז דָּמוֺ עֲלֵיהֶם חַסְדְּכֶם וּשְׁלוֺמְכֶם יִשְׂגֶּא:

Vyvoleným podlé předzvědění Boha Otce, v posvěcení Ducha, ku poslušenství a skropení krví Ježíše Krista: Milost vám a pokoj rozmnožen buď.

a byli předem vyhlédnuti od Boha Otce a posvěceni Duchem, aby se poslušně odevzdali Ježíši Kristu a byli očištěni pokropením jeho krví: Milost vám a pokoj v hojnosti. ([Deuteronomium 7:6-Deuteronomium 7:8; Římanům 8:29-Římanům 8:30; 2 Tesalonickým 2:13; Exodus 24:8; Židům 9:19-Židům 9:28])

κατὰ πρόγνωσιν θεου̑ πατρός ε᾿ν ἁγιασμω̑ πνεύματος ει᾿ς ὑπακοὴν καὶ ρ᾿αντισμὸν αι῞ματος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη πληθυνθείη

אַילֵין דֵּאתגּבִיו בַּמקַדּמֻות יִדַעתֵה דַּאלָהָא אַבָא בּקַדִּישֻׁותָא דּרֻוחָא דּנֵהוֻון למַשׁמַעתָא ולַרסָס דּמֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא טַיבֻּותָא וַשׁלָמָא נֵסגֵּא לוָתכֻון׃ ס

[(21) 1Pet 01, 03]

בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּרֹב רַחֲמָיו הוֹלִיד אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ לְתִקְוָה חַיָּה בִּתְחִיַּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים,

בָּרוּךְ הוּא הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר כְּגֹדֶל חַסְדּוֺ הוֺלִיד אֹתָנוּ שֵׁנִית לְתִקְוַת חַיִּים בִּתְקוּמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִן-הַמֵּתִים:

Požehnaný Bůh a Otec Pána našeho Ježíše Krista, kterýž podlé mnohého milosrdenství svého znovu zplodil nás v naději živou skrze vzkříšení Ježíše Krista z mrtvých,

Veleben buď Bůh a Otec Pána našeho Ježíše Krista, neboť nám ze svého velikého milosrdenství dal vzkříšením Ježíše Krista nově se narodit k živé naději. ([2 Korintským 1:3])

ευ᾿λογητὸς ὁ θεὸς καὶ πατὴρ του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ὁ κατὰ τὸ πολὺ αυ᾿του̑ ε῎λεος α᾿ναγεννήσας ἡμα̑ς ει᾿ς ε᾿λπίδα ζω̑σαν δι῾ α᾿ναστάσεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿κ νεκρω̑ν

מבַרַך הֻו אַלָהָא אַבֻוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דּבַחנָנֵה סַגִּיָאא אַולדַן מֵן דּרִישׁ בַּקיָמתֵּה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לסַברָא דּחַיֵא׃

[(21) 1Pet 01, 04]

לְנַחֲלָה אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת, לֹא תִּטָּמֵא וְלֹא תִּבֹּל, הַצְּפוּנָה לָכֶם בַּשָּׁמַיִם,

לְנַחֲלָה אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁחֵת וְלֹא תְחֻלַּל וְלֹא תִבּוֺל הַצְּפוּנָה לָכֶם בַּשָּׁמָיִם:

K dědictví neporušitelnému a nepoškvrněnému a neuvadlému, kteréž se chová v nebesích, vám,

Dědictví nehynoucí, neposkvrněné a nevadnoucí je připraveno pro vás v nebesích ([Koloským 1:5 Koloským 1:12])

ει᾿ς κληρονομίαν α῎φθαρτον καὶ α᾿μίαντον καὶ α᾿μάραντον τετηρημένην ε᾿ν ου᾿ρανοι̑ς ει᾿ς ὑμα̑ς

וַליָרתֻּותָא דּלָא מֵתחַבּלָא ולָא מֵתּטַנפָא ולָא חָמיָא הָי דַּמטַיבָא לכֻון בַּשׁמַיָא׃

[(21) 1Pet 01, 05]

לָכֶם הַשְּׁמוּרִים בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים, בִּזְכוּת אֱמוּנָה, אֱלֵי יְשׁוּעָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת בְּעֵת קֵץ.

כִּי שְׁמוּרִים אַתֶּם בְּכֹחַ אֵל עַל-יְדֵי אֱמוּנַתְכֶם לַתְּשׁוּעָה אֲשֶׁר תִּגָּלֶה לְקֵץ הַיָּמִים:

Kteříž mocí Boží ostříháni býváte skrze víru k spasení, kteréž hotovo jest, aby zjeveno bylo v času posledním.

a Boží moc vás skrze víru střeží ke spasení, které bude odhaleno v posledním čase. ([Jan 10:28; 1 Petrův 4:13 1 Petrův 5:4])

τοὺς ε᾿ν δυνάμει θεου̑ φρουρουμένους διὰ πίστεως ει᾿ς σωτηρίαν ἑτοίμην α᾿ποκαλυφθη̑ναι ε᾿ν καιρω̑ ε᾿σχάτω

כַּד נטִירִין אנתֻּון בּחַילָא דַּאלָהָא וַבהַימָנֻותָא לחַיֵא דַּמטַיבִין דּנֵתגּלֻון לזַבנֵא אחרָיֵא׃

[(21) 1Pet 01, 06]

וּבָהּ שְׂמֵחִים אַתֶּם גַּם אִם מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁתִּתְעַצְּבוּ זְמַן מָה בְּכָל מִינֵי מַסּוֹת

אֲשֶׁר בָּהּ תָּגִילוּ עַד-מְאֹד אַף כִּי-עַתָּה תִתְאַבְּלוּ לַמִּצְעָר לְרַגְלֵי מַסּוֺת שֹׁנוֺת אֲשֶׁר בֹּאָן נָחוּץ:

V čemžto veselíte se, maličko nyní, (jestliže kdy potřebí jest), zkormouceni jsouce v rozličných pokušeních,

Z toho se radujte(b), i když snad máte ještě nakrátko projít zármutkem rozmanitých zkoušek, (b) radujete ([Jan 16:20; Jakubův 1:2])

ε᾿ν ω῟ α᾿γαλλια̑σθε ο᾿λίγον α῎ρτι ει᾿ δέον ε᾿στὶν λυπηθέντες ε᾿ν ποικίλοις πειρασμοι̑ς

דַּבהֻון תֵּחדֻּון לעָלַם אָפֵן בּהָנָא זַבנָא קַלִיל מֵתּתּעִיקִין אנתֻּון בּנֵסיֻונֵא משַׁחלפֵא דּעָדֵין עלַיכֻּון׃

[(21) 1Pet 01, 07]

כְּדֵי שֶׁאֱמוּנַתְכֶם הַצְּרוּפָה וְהַיְקָרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזָּהָב, הַנִּשְׁחָת עַל אַף הִצָּרְפוֹ בָּאֵשׁ, תֵּצֵא לִתְהִלָּה וּלְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת בְּהִתְגַּלּוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ;

לְצָרֵף אֱמוּנַתְכֶם אֲשֶׁר רָחוֺק מְחִירָהּ מִזָּהָב מְזֻקָּק בָּאֵשׁ אֲשֶׁר אַחֲרִיתוֺ עֲדֵי-אֹבֵד וֶאֱמוּנַתְכֶם תִּהְיֶה לִתְהִלָּה לְכָבוֺד וּלְתִפְאֶרֶת בְּהִתְגַּלּוֺת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Aby zkušení víry vaší, mnohem dražší nežli zlato, kteréž hyne, a však se v ohni zkušuje, nalezeno bylo vám k chvále, a ke cti i k slávě při zjevení Ježíše Krista.

aby se pravost vaší víry, mnohem drahocennější než pomíjející zlato, jež přece též bývá zkoušeno ohněm, prokázala k vaší chvále, slávě a cti v den, kdy se zjeví Ježíš Kristus. ([Žalmy 66:10; Izajáš 48:10; Zacharjáš 13:9; Malachiáš 3:3; 1 Petrův 4:12])

ι῞να τὸ δοκίμιον ὑμω̑ν τη̑ς πίστεως πολυτιμότερον χρυσίου του̑ α᾿πολλυμένου διὰ πυρὸς δὲ δοκιμαζομένου εὑρεθη̑ ει᾿ς ε῎παινον καὶ δόξαν καὶ τιμὴν ε᾿ν α᾿ποκαλύψει ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

אַיכַּנָא דּבֻוחרָנָא דּהַימָנֻותכֻון נֵתחזֵא דַּמיַתַּר מֵן דַּהבָא סנִינָא דֵּאתבּקִי בּנֻורָא לתֵשׁבֻּוחתָּא ולִאיקָרָא וַלקֻולָסָא בּגֵליָנֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(21) 1Pet 01, 08]

הוּא אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ אַף כִּי לֹא רְאִיתֶם אוֹתוֹ, וַאֲשֶׁר כָּעֵת אֵינְכֶם רוֹאִים אוֹתוֹ וּבְכָל זֹאת מַאֲמִינִים אַתֶּם בּוֹ וְשָׂשִׂים בְּשִׂמְחָה מְפֹאָרָה וַעֲצוּמָה מִסַּפֵּר,

אֲשֶׁר אֹתוֺ אֲהַבְתֶּם אַף כִּי לֹא חֲזִיתֶם פָּנָיו וַתַּאֲמִינוּ-בוֺ אַף כִּי עַד-עַתָּה לֹא רְאִיתֶם אֹתוֺ בְּעֵינֵיכֶם וּבוֺ תָשִׂישׂוּ בְשָׂשׂוֺן עָצוּם מִסַּפֵּר וְכָלִיל בַּהֲדָרוֺ:

Kteréhož neviděvše, milujete; kteréhož nyní nevidouce, a však v něho věříce, veselíte se radostí nevymluvnou a oslavenou,

Ač jste ho neviděli, milujete ho; ač ho ani nyní nevidíte, přec v něho věříte a jásáte nevýslovnou, vznešenou(c) radostí, (c) ř: oslavenou ([Jan 20:29; 2 Korintským 5:7])

ο῍ν ου᾿κ ι᾿δόντες α᾿γαπα̑τε ει᾿ς ο῍ν α῎ρτι μὴ ὁρω̑ντες πιστεύοντες δὲ α᾿γαλλια̑σθε χαρα̑ α᾿νεκλαλήτω καὶ δεδοξασμένη

הַו דּלָא חזַיתֻּונָיהי ומַחבִין אנתֻּון לֵה וַבהַימָנֻותֵה רָוזִין אנתֻּון בּחַדֻותָא משַׁבַּחתָּא דּלָא מֵתמַללָא׃

[(21) 1Pet 01, 09]

בְּהַשִֹיגְכֶם אֶת תַּכְלִית אֱמוּנַתְכֶם, אֶת יְשׁוּעַת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

כַּאֲשֶׁר תִּמְצְאוּ אֶת-פְּרִי אֱמוּנַתְכֶם וְאֶת-תְּשׁוּעַת נַפְשְׁכֶם:

Docházejíce konce víry své, spasení duší.

a tak docházíte cíle víry, spasení duší. ([Římanům 6:22])

κομιζόμενοι τὸ τέλος τη̑ς πίστεως ὑμω̑ν σωτηρίαν ψυχω̑ν

דַּתקַבּלֻון פֻּורעָנָא דּהַימָנֻותכֻון חַיֵא דּנַפשָׁתכֻון׃

[(21) 1Pet 01, 10]

אֶת הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּבְּאוּ עַל הַחֶסֶד הַמְיֻעָד לָכֶם.

אֵת הַתְּשׁוּעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִבְּאוּ עַל-הַחֶסֶד הַצָּפוּן לָכֶם:

O kterémž spasení bedlivě přemyšlovali, a je vystihati usilovali proroci, kteříž o té milosti, kteráž se vám státi měla, prorokovali,

Toto spasení hledali a po něm se ptali proroci, kteří prorokovali o milosti, která je vám připravena; ([Matouš 11:13])

περὶ η῏ς σωτηρίας ε᾿ξεζήτησαν καὶ ε᾿ξηραύνησαν προφη̑ται οἱ περὶ τη̑ς ει᾿ς ὑμα̑ς χάριτος προφητεύσαντες

הָנֻון חַיֵא דּעַקֵבו הוַו עלַיהֻון נבִיֵא כַּד אֵתנַבִּיו עַל טַיבֻּותָא דַּעתִידָא הוָת דּתֵתִיהֵב לכֻון׃

[(21) 1Pet 01, 11]

הֵם חָקְרוּ מָה הָעֵת וְהַנְּסִבּוֹת שֶׁהוֹדִיעָה רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם, כְּשֶׁהֵעִידָה מֵרֹאשׁ עַל סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ וְעַל הַכָּבוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶן.

וַיַּחְתְּרוּ לָדַעַת מָתַי וְאֵיךְ יָבוֺא הַמּוֺעֵד אֲשֶׁר הוֺדִיעָם רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שָׁכַן בְּקִרְבָּם כַּאֲשֶׁר הִגִּיד לָהֶם מֵרֹאשׁ חֵבְלֵי הַמָּשִׁיחַ וְהַכָּבוֺד אֲשֶׁר בַּעֲקֵבָם:

Vystihajíce to, na který aneb jaký čas mínil by ten, kterýž v nich byl, Duch Kristův, předpovídající o utrpeních Kristových a o veliké za tím slávě.

zkoumali, na který čas a na jaké okolnosti ukazuje duch Kristův(d) v nich přítomný, když předem svědčí o utrpeních, jež má Kristus vytrpět, i o veliké slávě, která potom přijde. (d) var: – Kristův ([Zjevení Janovo 19:10; Lukáš 24:26])

ε᾿ραυνω̑ντες ει᾿ς τίνα η῍ ποι̑ον καιρὸν ε᾿δήλου τὸ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς πνευ̑μα Χριστου̑ προμαρτυρόμενον τὰ ει᾿ς Χριστὸν παθήματα καὶ τὰς μετὰ ταυ̑τα δόξας

וַבצַו דּבַאינָא זַבנָא מחַויָא ומַסהדָא רֻוחֵה דַּמשִׁיחָא דּעָמרָא בּהֻון דַּעתִידִין חַשַׁוהי דַּמשִׁיחָא ותֵשׁבֻּוחתֵּה דּמֵן בָּתַרכֵּן׃

[(21) 1Pet 01, 12]

וְנִגְלָה לָהֶם כִּי לֹא לְמַעַן עַצְמָם אֶלָּא לְמַעַנְכֶם שֵׁרְתוּ בַּדְּבָרִים הָהֵם, אֲשֶׁר כָּעֵת הֻשְׁמְעוּ לָכֶם מִפִּי הַמְבַשְֹרִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשְּׁלוּחָה מִן הַשָּׁמַיִם, דְּבָרִים אֲשֶׁר מַלְאָכִים נִכְסָפִים לְהַשְׁקִיף אֶל תּוֹכָם.

וְנִגְלָה לָהֶם כִּי לֹא לְנַפְשָׁם כִּי אִם-לְנַפְשְׁכֶם חָזוּ הַדְּבָרִים הָהֵם אֲשֶׁר הֻגַּד לָכֶם הַיּוֺם מִפִּי הַמְבַ׹ְּׂרִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשָּׁלוּחַ מִשָּׁמַיִם דְּבָרִים אֲשֶׁר מַלְאֲכֵי-יָהּ נִכְסָפִים לְהַבֶּט-בָּם:

Kterýmžto zjeveno jest, že ne sobě, ale nám tím přisluhovali, což jest vám nyní zvěstováno skrze ty, kteříž vám kázali evangelium, v Duchu svatém seslaném s nebe, na kteréž věci žádostivi jsou andělé patřiti.

Bylo jim zjeveno, že tím neslouží sami sobě, nýbrž vám; ti, kdo vám přinesli evangelium v moci Ducha svatého, seslaného z nebes, zvěstovali vám nyní toto spasení, které i andělé touží spatřit. ([Skutky apoštolské 2:4; Efezským 3:10; Henoch (ps.) 1,2])

οι῟ς α᾿πεκαλύφθη ο῞τι ου᾿χ ἑαυτοι̑ς ὑμι̑ν δὲ διηκόνουν αυ᾿τά α῍ νυ̑ν α᾿νηγγέλη ὑμι̑ν διὰ τω̑ν ευ᾿αγγελισαμένων ὑμα̑ς ε᾿ν πνεύματι ἁγίω α᾿ποσταλέντι α᾿π῾ ου᾿ρανου̑ ει᾿ς α῍ ε᾿πιθυμου̑σιν α῎γγελοι παρακύψαι

וֵאתגּלִי להֻון כֻּל דּבָצֵין הוַו מֵטֻל דּלַו לנַפשׁהֻון בָּעֵין הוַו אֵלָא לַן דִּילַן מֵתנַבֵּין הוַו אַילֵין דּהָשָׁא אֵתגּלִי לכֻון בּיַד אַילֵין דּסַבַּרנָכֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא דֵּאשׁתַּדַּר מֵן שׁמַיָא דַּבהֵין בּהָלֵין מֵתרַגרגִין אָף מַלַאכֵא דַּנדַיקֻון׃

[(21) 1Pet 01, 13]

לָכֵן חִגְרוּ מָתְנֵי שִׂכְלֵיכֶם, הֱיוּ עֵרָנִים וְקַוּוּ בְּכָל לְבַבְכֶם לַחֶסֶד הַבָּא עֲלֵיכֶם בְּהִתְגַּלּוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

עַל-כֵּן חִגְרוּ מָתְנֵיכֶם וְיַאֲמֵץ לִבְּכֶם הִתְעוֺרְרוּ וְיַחְלוּ בְכָל-מְאֹדְכֶם לַחֶסֶד אֲשֶׁר יְסוֺבֵב אֶתְכֶם בְּהִתְגַּלּוֺת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Protož přepášíce bedra mysli své, a střízlivi jsouce, dokonale doufejte v té milosti, kteráž vám dána bude při zjevení Ježíše Krista,

Odhodlaně se tedy připravte ve své mysli(e), buďte střízliví a celou svou naději upněte k milosti, která k vám přichází ve zjevení Ježíše Krista. (e) ř: přepásejte bedra své mysli ([Exodus 12:11; Lukáš 12:35; Efezským 6:14])

διὸ α᾿ναζωσάμενοι τὰς ο᾿σφύας τη̑ς διανοίας ὑμω̑ν νήφοντες τελείως ε᾿λπίσατε ε᾿πὶ τὴν φερομένην ὑμι̑ν χάριν ε᾿ν α᾿ποκαλύψει ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

מֵטֻל הָנָא חזֻוקו חַצֵא דּתַרעיָתכֻון וֵאתּתּעִירו גּמִירָאיִת וסַבַּרו עַל חַדֻותָא דָּאתיָא לכֻון בּגֵליָנֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(21) 1Pet 01, 14]

כְּבָנִים מְצַיְּתִים, אַל תִּתְנַהֲגוּ לְפִי הַתַּאֲווֹת שֶׁהָיוּ לָכֶם בֶּעָבָר כְּשֶׁהֱיִיתֶם חַסְרֵי דַעַת,

וּכְבָנִים מַקְשִׁיבִים אַל-תְּשַׁוּוּ נַפְשְׁכֶם לְנֶפֶשׁ תַּאֲוָה אֲשֶׁר הָיְתָה לָכֶם לְפָנִים מִבְּלִי-דָעַת:

Jakožto synové poslušní, nepřirovnávající se prvním neznámosti své žádostem.

Jako poslušné děti nedejte se opanovat žádostmi, které vás ovládaly předtím, v době vaší nevědomosti; ([Efezským 2:2 Efezským 2:3])

ὡς τέκνα ὑπακοη̑ς μὴ συσχηματιζόμενοι ται̑ς πρότερον ε᾿ν τη̑ α᾿γνοία ὑμω̑ν ε᾿πιθυμίαις

אַיך בּנַיָא מֵשׁתַּמעָנֵא ולָא תֵּשׁתַּותּפֻון תֻּוב לַרגִיגָתכֻון קַדמָיָתָא אַילֵין דּרָגִּין הוַיתֻּון דּלָא בִּידַעתָא׃

[(21) 1Pet 01, 15]

אֶלָּא הֱיוּ גַּם אַתֶּם קְדוֹשִׁים בְּכָל דַּרְכֵיכֶם כְּמוֹ שֶׁקָּדוֹשׁ הוּא אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם,

כִּי אִם-קְדשִׁים תִּהְיוּ בְכָל-דַּרְכֵיכֶם כַּאֲשֶׁר הַקֹּרֵא אֶתְכֶם קָדוֺשׁ הוּא:

Ale jakž ten, kterýž vás povolal, svatý jest, i vy svatí ve všem obcování buďte;

ale jako je svatý ten, který vás povolal, buďte i vy svatí v celém způsobu života.

α᾿λλὰ κατὰ τὸν καλέσαντα ὑμα̑ς α῞γιον καὶ αυ᾿τοὶ α῞γιοι ε᾿ν πάση α᾿ναστροφη̑ γενήθητε

אֵלָא הוַו קַדִּישִׁין בּכֻלהֻון הֻופָּכַיכֻּון אַיך דּקַדִּישׁ הַו מַן דַּקרָכֻון׃

[(21) 1Pet 01, 16]

שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אָנִי."

כִּי כֵן כָּתוּב וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֺשׁ אָנִי:

Jakož napsáno jest: Svatí buďte, nebo já svatý jsem.

Vždyť je psáno: ‚Svatí buďte, neboť já jsem svatý.‘ ([Leviticus 19:2])

διότι γέγραπται ο῞τι α῞γιοι ε῎σεσθε ο῞τι ε᾿γώ α῞γιος ει᾿μι

מֵטֻל דַּכתִיב דַּהוַיתֻּון קַדִּישִׁין אַיכַּנָא דָּאף אֵנָא קַדִּישׁ אנָא׃

[(21) 1Pet 01, 17]

וְאִם קוֹרְאִים אַתֶּם אֶל הָאָב, הַשּׁוֹפֵט בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים לְפִי מַעֲשֵׂי אִישׁ וָאִישׁ, אֲזַי הִתְהַלְּכוּ בְּיִרְאָה בִּימֵי מְגוּרֵיכֶם עֲלֵי אֲדָמוֹת;

וְאִם הַשֹּׁפֵט אִישׁ אִישׁ לְפִי מַעֲלָלָיו אֲשֶׁר לֹא יִ׹ָּׂא פָנִים אִם-אֹתוֺ תִקְרְאוּ אֲבִיכֶם הִתְהַלְּכוּ לְפָנָיו בְּיִרְאָה כָּל-יְמֵי מְגוּרֵיכֶם:

A poněvadž Otcem nazýváte toho, kterýž bez přijímání osob soudí vedlé skutků jednoho každého, viztež, abyste v bázni čas svého zde putování konali,

Jestliže ‚vzýváte jako Otce‘ toho, kdo nestranně soudí každého podle jeho činů, v bázni před ním žijte dny svého pozemského života. ([Žalmy 89:27; Jeremjáš 3:19; Matouš 6:9; 2 Paralipomenon 19:7; Skutky apoštolské 10:34; Římanům 2:11; Koloským 3:25; 2 Korintským 5:11])

καὶ ει᾿ πατέρα ε᾿πικαλει̑σθε τὸν α᾿προσωπολήμπτως κρίνοντα κατὰ τὸ ἑκάστου ε῎ργον ε᾿ν φόβω τὸν τη̑ς παροικίας ὑμω̑ν χρόνον α᾿ναστράφητε

וֵאן הֻו דַּאבָא קָרֵין אנתֻּון הַו דּלַיתּ קדָמַוהי מַסַב בַּאפֵּא ודָאֵן לכֻלנָשׁ אַיך עבָדַוהי בּדֵחלתָא אֵתּדַּבַּרו בּזַבנָא הָנָא דּתַותָּבֻותכֻון׃

[(21) 1Pet 01, 18]

שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי לֹא בְּדָבָר נִשְׁחָת, לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב, נִפְדֵּיתֶם מִדַּרְכְּכֶם הַתְּפֵלָה שֶׁנְּחַלְתֶּם מֵאֲבוֹתֵיכֶם,

הֵן יְדַעְתֶּם כִּי לֹא-בְכֶסֶף וּבְזָהָב אֲשֶׁר יִכְלוּ בְאַחֲרִיתָם נִפְדֵּיתֶם מֵאָרְחוֺת שָׁוְא אֲשֶׁר נִחֲלוּ לָכֶם אֲבוֺתֵיכֶם:

Vědouce, že ne porušitelnými věcmi, stříbrem neb zlatem, vykoupeni jste z marného svého obcování toho, od otců vydaného,

Víte přece, že jste z prázdnoty svého způsobu života, jak jste jej přejali od otců, nebyli vykoupeni pomíjitelnými věcmi, stříbrem nebo zlatem, ([Izajáš 52:3; Žalmy 78:8; Ezechiel 20:18; Efezským 4:17])

ει᾿δότες ο῞τι ου᾿ φθαρτοι̑ς α᾿ργυρίω η῍ χρυσίω ε᾿λυτρὼθητε ε᾿κ τη̑ς ματαίας ὑμω̑ν α᾿ναστροφη̑ς πατροπαραδότου

כַּד יָדעִין אנתֻּון דּלָא בּכֵספָּא דּבָלֵא ולָא בּדַהבָא אֵתפּרֵקתֻּון מֵן עבָדַיכֻּון סרִיקֵא הָנֻון דּקַבֵּלתֻּון מֵן אַבָהַיכֻּון׃

[(21) 1Pet 01, 19]

כִּי אִם בְּדָם יָקָר שֶׁל שֶׂה תָּמִים שֶׁאֵין בּוֹ מוּם, בְּדָמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ

כִּי אִם-בְּדַם יָקָר בְּדַם הַמָּשִׁיחַ שֶׂה תָמִים וּמוּם אֵין-בּוֺ:

Ale drahou krví jakožto Beránka nevinného a nepoškvrněného, Krista,

nýbrž převzácnou krví Kristovou. On jako beránek bez vady a bez poskvrny ([Skutky apoštolské 20:28; 1 Korintským 6:20 1 Korintským 7:23; Židům 9:14])

α᾿λλὰ τιμίω αι῞ματι ὡς α᾿μνου̑ α᾿μὼμου καὶ α᾿σπίλου Χριστου̑

אֵלָא בַּדמָא יַקִירָא דֵּאמרָא דּמֻומָא וטֻולשָׁא לַיתּ בֵּה דִּאיתַוהי משִׁיחָא׃

[(21) 1Pet 01, 20]

אֲשֶׁר נוֹדַע מִקֶּדֶם, לִפְנֵי הִוָּסֵד תֵּבֵל, וְנִגְלָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לְמַעַנְכֶם,

וְהוּא הוּכַן מִקֶּדֶם טֶרֶם הִוָּסֵד אָרֶץ וְנִגְלָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים לְמַעַנְכֶם:

Předzvěděného zajisté před ustanovením světa, zjeveného pak v časích posledních pro vás,

byl k tomu předem vyhlédnut před stvořením světa a přišel kvůli vám na konci časů. ([Skutky apoštolské 2:23; Židům 9:26])

προεγνωσμένου μὲν πρὸ καταβολη̑ς κόσμου φανερωθέντος δὲ ε᾿π῾ ε᾿σχάτου τω̑ν χρόνων δι῾ ὑμα̑ς

הַו דַּמקַדַּם הוָא פּרִישׁ להָדֵא מֵן קדָם תַּרמיָתֵה דּעָלמָא וֵאתגּלִי בַּאחרָיתּהֻון דּזַבנֵא מֵטֻלָתכֻון׃

[(21) 1Pet 01, 21]

אַתֶּם אֲשֶׁר הוֹדוֹת לוֹ מַאֲמִינִים בֵּאלֹהִים שֶׁהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים וְנָתַן לוֹ כָּבוֹד לְמַעַן תִּהְיֶה אֱמוּנַתְכֶם וְתִקְוַתְכֶם בֵּאלֹהִים.

אֲשֶׁר עַל-יָדוֺ מַאֲמִינִים אַתֶּם בֵּאלֹהִים אֲשֶׁר הֲקִימוֺ מִן-הַמֵּתִים וַיִתֶּן-לוֺ כָבוֺד לְבַעֲבוּר תִּמָּצֵא אֱמוּנַתְכֶם וְתִקְוַתְכֶם בֵּאלֹהִים:

Kteříž skrze něho věříte v Boha, jenž jej vzkřísil z mrtvých, a dal jemu slávu, aby víra vaše a naděje byla v Bohu.

Skrze něho věříte v Boha(f), který ho vzkřísil z mrtvých a dal mu slávu, takže se vaše víra i naděje upíná k Bohu(g). (f) jste věrni Bohu (g) takže je vaše víra i nadějí v Bohu ([Jan 14:6; Římanům 5:1-Římanům 5:2])

τοὺς δι῾ αυ᾿του̑ πιστοὺς ει᾿ς θεὸν τὸν ε᾿γείραντα αυ᾿τὸν ε᾿κ νεκρω̑ν καὶ δόξαν αυ᾿τω̑ δόντα ω῞στε τὴν πίστιν ὑμω̑ν καὶ ε᾿λπίδα ει῏ναι ει᾿ς θεόν

אַילֵין דּבִאידֵה הַימֵנתֻּון בַּאלָהָא הַו דַּאקִימֵה מֵן בֵּית מִיתֵא ויַהב לֵה שֻׁובחָא דּהַימָנֻותכֻון וסַברכֻון נֵהוֵא עַל אַלָהָא׃ ס

[(21) 1Pet 01, 22]

וְכֵיוָן שֶׁטִּהַרְתֶּם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּצַיֶּתְכֶם לָאֱמֶת וְהִגַּעְתֶּם אֱלֵי אַחֲוָה שֶׁאֵין בָּהּ חֲנֻפָּה, אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה בְּכָל לְבַבְכֶם וּמְאֹדְכֶם;

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר זִכִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם לִשְׁמֹעַ אֶל-הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הָרוּחַ וּלְאַהֲבָה אִישׁ אֶת-אָחִיו בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה הִתְאַמְּצוּ וַאֲהַבְתֶּם אֶת-אֲחֵיכֶם בְּתָם-לֵב:

Poněvadž duše své očistili jste poslušenstvím pravdy skrze Ducha, k milování neošemetnému bratrstva, z čistého srdce jedni druhé milujte snažně,

Když jste nyní v poslušnosti přijali pravdu a tak očistili své duše k nepředstírané bratrské lásce, z upřímného(h) srdce vytrvale se navzájem milujte. (h) var: – upřímného ([Jan 13:34; Římanům 12:10])

τὰς ψυχὰς ὑμω̑ν ἡγνικότες ε᾿ν τη̑ ὑπακοη̑ τη̑ς α᾿ληθείας ει᾿ς φιλαδελφίαν α᾿νυπόκριτον ε᾿κ καθαρα̑ς καρδίας α᾿λλήλους α᾿γαπήσατε ε᾿κτενω̑ς

כַּד נֵהויָן קַדִּישָׁן נַפשָׁתכֻון בּמֵשׁתַּמעָנֻותֵה דַּשׁרָרָא ונֵהויָן מַליָן חֻובָּא דּלָא מַסַב בַּאפֵּא דּמֵן לֵבָּא דַּכיָא וַגמִירָא תֵּהוֻון מַחבִין חַד לחַד׃

[(21) 1Pet 01, 23]

שֶׁהֲרֵי נוֹלַדְתֶּם מֵחָדָשׁ לֹא מִזֶּרַע נִשְׁחָת כִּי אִם מִבִּלְתִּי נִשְׁחָת, בִּדְבַר אֱלֹהִים הַחַי וְקַיָּם.

כַּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נוֺלְדוּ שֵׁנִית וְלֹא מִזֶּרַע אַכְזָב כִּי אִם-מִמָּקוֺר נֶאֱמָן בִּדְבַר אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא חַי וְנִצָּב לְעוֺלָם:

Znovu zrozeni jsouce ne z porušitelného semene, ale z neporušitelného, skrze živé slovo Boží a zůstávající na věky.

Vždyť jste se znovu narodili, nikoli z pomíjitelného semene, nýbrž z nepomíjitelného, skrze živé a věčné slovo Boží(i). (i) skrze slovo živého a věčného Boha ([Jan 1:13])

α᾿ναγεγεννημένοι ου᾿κ ε᾿κ σπορα̑ς φθαρτη̑ς α᾿λλὰ α᾿φθάρτου διὰ λόγου ζω̑ντος θεου̑ καὶ μένοντος

אַיך אנָשָׁא דּמֵן דּרִישׁ אֵתִילֵדּתֻּון לָא מֵן זַרעָא דּבָלֵא אֵלָא מֵן אַינָא דּלָא בָּלֵא בּמֵלתָא חַיתָא דַּאלָהָא דּקַיָמָא לעָלַם׃

[(21) 1Pet 01, 24]

הֵן "כָּל־הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל־חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָֹדֶה. יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ,

כִּי כָּל-הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל-כְּבוֺד-אִישׁ כְּצִיץ חָצִיר יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ:

Nebo všeliké tělo jest jako tráva, a všeliká sláva člověka jako květ trávy. Usvadla tráva, a květ její spadl.

Neboť ‚všichni lidé jako tráva a všechna jejich krása jako květ trávy. Uschne tráva, květ opadne, ale slovo Hospodinovo(j) zůstává na věky‘ – (j) ř: Pán ([Žalmy 103:15-Žalmy 103:17; Izajáš 40:6-Izajáš 40:8; Jakubův 1:10-Jakubův 1:11])

διότι πα̑σα σὰρξ ὡς χόρτος καὶ πα̑σα δόξα αυ᾿τη̑ς ὡς α῎νθος χόρτου ε᾿ξηράνθη ὁ χόρτος καὶ τὸ α῎νθος ε᾿ξέπεσεν

מֵטֻל דּכֻל בּסַר עמִירָא וכֻלָה יָאיֻותֵה אַיך עֻופיָא דּחַקלָא יָבֵשׁ עמִירָא וחָמֵא עֻופיָא׃

[(21) 1Pet 01, 25]

וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם." וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר בִּשְֹרוּ לָכֶם.

וּדְבַר יְהוָֺה יָקוּם לְעוֺלָם וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר בִּ׹ְּׂרוּ לָכֶם הַמְבַ׹ְּׂרִים:

Ale slovo Páně zůstává na věky. Totoť pak jest to slovo, kteréž zvěstováno jest vám.

to je to slovo, které vám bylo zvěstováno v evangeliu.

τὸ δὲ ρ᾿η̑μα κυρίου μένει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να του̑το δέ ε᾿στιν τὸ ρ᾿η̑μα τὸ ευ᾿αγγελισθὲν ει᾿ς ὑμα̑ς

ומֵלתֵה דַּאלָהַן קַיָמָא לעָלמִין והָדֵא הי מֵלתָא הָי דֵּאסתַּבַּרתֻּון׃ ס

[(21) 1Pet 02, 01]

וְעַתָּה הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל רֶשַׁע וְכָל מִרְמָה, אֶת הַצְּבִיעוּת וְהַקִּנְאָה וְכָל לָשׁוֹן הָרָע,

וְעַתָּה הָסִירוּ מִכֶּם כָּל-רִשְׁעָה וְכָל-מִרְמָה וַחֲנֻפָּה וְקִנְאָה וְכָל-שְׂפַת רָכִיל:

Protož složíce velikou zlost, a všelikou lest, a pokrytství, a závist, i všecka utrhání,

Odhoďte tedy všechnu špatnost, každou lest, přetvářku, závist, jakékoliv pomlouvání ([Efezským 4:22])

α᾿ποθέμενοι ου῏ν πα̑σαν κακίαν καὶ πάντα δόλον καὶ ὑποκρίσεις καὶ φθόνους καὶ πάσας καταλαλιάς

אַנִיחו הָכִיל מֵנכֻון כֻּלָה בִּישֻׁותָא וכֻלֵה נֵכלָא ומַסַב בַּאפֵּא וַחסָמָא ומֵאכַל־קַרצָא׃

[(21) 1Pet 02, 02]

וּכְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה,

וּכְעוֺלֲלִים אֲשֶׁר נוֺלְדוּ מִקָּרוֺב בַּקְּשׁוּ לִשְׂבֹּעַ חָלָב זַךְ מִשְּׁדֵי בִינָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּגְדְּלוּ לִישׁוּעָה:

Jakožto nyní zrozená nemluvňátka, mléka beze lsti, Božího slova žádostivi buďte, abyste jím rostli,

a jako novorozené děti mějte touhu jen po nefalšovaném duchovním mléku, abyste jím rostli ke spasení(k); (k) var: – ke spasení ([1 Korintským 3:1-1 Korintským 3:2])

ὡς α᾿ρτιγέννητα βρέφη τὸ λογικὸν α῎δολον γάλα ε᾿πιποθήσατε ι῞να ε᾿ν αυ᾿τω̑ αυ᾿ξηθη̑τε ει᾿ς σωτηρίαν

וַהוַו אַיך יַלֻודֵא שַׁברֵא וֵאתרַגרַגו לָה למֵלתָא אַיך דַּלחַלבָא נַקדָּא ורֻוחָנָא דּבָה תֵּתרַבֻּון לחַיֵא׃

[(21) 1Pet 02, 03]

אִם אָמְנָם טְעַמְתֶּם כִּי טוֹב הָאָדוֹן

אִם-רַק בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים טְעַמְתֶּם כִּי-טוֺב אֲדֹנֵינוּ:

Jestliže však okusili jste, kterak dobrotivý jest Pán.

vždyť jste ‚okusili, že Pán je dobrý‘! ([Žalmy 34:9; Židům 6:4])

ει᾿ ε᾿γεύσασθε ο῞τι χρηστὸς ὁ κύριος

אֵן טעֵמתֻּון וַחזַיתֻּון דּטָב הֻו מָריָא׃

[(21) 1Pet 02, 04]

אֲשֶׁר אַתֶּם נִגָּשִׁים אֵלָיו - אֶבֶן חַיָּה שֶׁמְּאָסוּהָ בְּנֵי אָדָם, אַךְ נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים.

וְאֵלָיו בָּאתֶם כְּמוֺ אֶל-אֶבֶן חַיִּים אֲשֶׁר מָאֲסוּ בְנֵי אָדָם אַךְ נִבְחֶרֶת הִיא וִיקָרָה לֵאלֹהִים:

K kterémuž přistupujíce k kameni živému, od lidí zajisté zavrženému, ale od Boha vyvolenému a drahému,

Přicházejte tedy k němu, kameni živému, jenž od lidí byl zavržen, ale před Bohem je ‚vyvolený a vzácný‘. ([Žalmy 118:22; Izajáš 28:16; Matouš 21:42])

πρὸς ο῍ν προσερχόμενοι λίθον ζω̑ντα ὑπὸ α᾿νθρὼπων μὲν α᾿ποδεδοκιμασμένον παρὰ δὲ θεω̑ ε᾿κλεκτὸν ε῎ντιμον

הַו דּלֵה מֵתקַרבִין אנתֻּון דִּאיתַוהי כִּאפָא חַיָא דַּאסליֻוהי בּנַי־אנָשָׁא וַגבֵא וַמיַקַר לוָת אַלָהָא׃

[(21) 1Pet 02, 05]

וְגַם אַתֶּם, כַּאֲבָנִים חַיּוֹת, נִבְנִים לְבַיִת רוּחָנִי, לִכְהֻנַּת קֹדֶשׁ, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי רוּחַ רְצוּיִים לֵאלֹהִים בִּזְכוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

וְגַם-אַתֶּם אַבְנֵי חַיִּים לְהִבָּנוֺת הֵיכָל עֶלְיוֺן לִכְהֻנַּת קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב זִבְחֵי-רוּחַ לְרֵיחַ נִיחֹחַ לֵאלֹהִים בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

I vy, jako kamení živé, vzdělávejte se v dům duchovní, kněžstvo svaté, k obětování duchovních obětí, vzácných Bohu skrze Jezukrista.

I vy buďte(l) živými kameny, z nichž se staví duchovní dům, abyste byli svatým kněžstvem a přinášeli duchovní oběti, milé Bohu pro Ježíše Krista. (l) jste ([Matouš 16:18; Efezským 2:21 Efezským 2:22; Exodus 19:5-Exodus 19:6; Izajáš 61:6; Římanům 12:1; Židům 13:15; 1 Petrův 2:9])

καὶ αυ᾿τοὶ ὡς λίθοι ζω̑ντες οι᾿κοδομει̑σθε οι῏κος πνευματικὸς ει᾿ς ἱεράτευμα α῞γιον α᾿νενέγκαι πνευματικὰς θυσίας ευ᾿προσδέκτους τω̑ θεω̑ διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

וָאף אַנתֻּון אַיך כִּאפֵא חַיָתָא אֵתבַּנַו וַהוַו הַיכּלֵא רֻוחָנֵא וכָהנֵא קַדִּישֵׁא למַסָקֻו דֵּבחֵא רֻוחָנֵא דַּמקַבּלִין קדָם אַלָהָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא סּ סּ׃

[(21) 1Pet 02, 06]

מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב: "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה נִבְחָרָה וִיקָרָה, וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ."

וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר בַּמִּקְרָא הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֺן אֶבֶן בֹּחַן פִּנָּה וִיקָרָה וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֺשׁ:

A protož praví písmo: Aj, zakládámť na Sionu kámen úhelný, vybraný, drahý, v kterýž kdokoli věří, nikoli nebude zahanben.

Neboť v Písmu stojí: ‚Hle, kladu na Siónu kámen vyvolený, úhelný, vzácný; kdo v něj věří, nebude zahanben.‘ ([Izajáš 28:16])

διότι περιέχει ε᾿ν γραφη̑ ι᾿δοὺ τίθημι ε᾿ν Σιών λίθον α᾿κρογωνιαι̑ον ε᾿κλεκτὸν ε῎ντιμον καὶ ὁ πιστεύων ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ου᾿ μὴ καταισχυνθη̑

אַמִיר הֻו גֵּיר בַּכתָבָא דּהָא סָאֵם אנָא בּצֵהיֻון כִּאפָא בּחִירתָּא ויַקִירתָּא בּרִישׁ זָוִיתָא ומַן דַּמהַימֵן בָּה לָא נֵבהַת׃

[(21) 1Pet 02, 07]

עַל כֵּן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הִיא אֶבֶן הַיְּקָר, אֲבָל לַסּוֹרְרִים - "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה",

עַל-כֵּן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הוּא לְאֶבֶן חֵפֶץ וְלַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים הוּא אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֺנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה:

Vám tedy věřícím jest poctivost, ale nepovolným kámen, kterýž zavrhli stavitelé, tenť jest učiněn v hlavu úhelní, a kámen úrazu, a skála pohoršení,

Vám, kteří věříte, je vzácný, ale nevěřícím je to ‚kámen, který stavitelé zavrhli; ten se stal kamenem úhelným‘(m), (m) ř: hlavou úhlu ([Žalmy 118:22; Zacharjáš 12:3; Matouš 21:42])

ὑμι̑ν ου῏ν ἡ τιμὴ τοι̑ς πιστεύουσιν α᾿πιστου̑σιν δὲ λίθος ο῍ν α᾿πεδοκίμασαν οἱ οι᾿κοδομου̑ντες ου῟τος ε᾿γενήθη ει᾿ς κεφαλὴν γωνίας

לכֻון הָכִיל אֵתִיהֵב הָנָא אִיקָרָא לַאילֵין דַּמהַימנִין להָנֻון דֵּין דּלָא מֵתּטפִּיסִין׃

[(21) 1Pet 02, 08]

וְגַם "אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל." וְאָמְנָם הֵם נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר בִּגְלַל סַרְבָנוּתָם, וּלְכָךְ גַּם נוֹעֲדוּ.

וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֺל כִּי נִכְשְׁלוּ-בוֺ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם כַּאֲשֶׁר גַּם-לְהִכָּשֵׁל נוֺעֲדוּ מֵאָז:

Těm, kteříž se urážejí na slovu, nepovolní jsouce, k čemuž i odloženi jsou.

ale i ‚kamenem úrazu a skálou pádu‘. Oni přicházejí k pádu svým vzdorem proti slovu – k tomu také byli určeni. ([Izajáš 8:14; Římanům 9:33])

καὶ λίθος προσκόμματος καὶ πέτρα σκανδάλου οι῍ προσκόπτουσιν τω̑ λόγω α᾿πειθου̑ντες ει᾿ς ο῍ καὶ ε᾿τέθησαν

כִּאפָא הו דּתֻוקַלתָא וַאבנָא דּכֵשׁלָא ומֵתּתַּקלִין בֵּה בַּדלָא מֵתּטפִּיסִין למֵלתָא דַּלהָדֵא סִימִין׃

[(21) 1Pet 02, 09]

אֲבָל אַתֶּם עַם נִבְחָר, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, עַם סְגֻלָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֹשֶׁךְ אֶל אוֹרוֹ הַנִּפְלָא;

וְאַתֶּם הִנְּכֶם בְּחִירֵי-יָהּ מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים גּוֺי קָדוֺשׁ וְעַם סְגֻלָּה לוֺ לְסַפֵּר תְּהִלָּתוֺ אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם מֵחשֶׁךְ לְאוֺר פֶּלִאי:

Ale vy jste rod vyvolený, královské kněžstvo, národ svatý, lid dobytý, abyste zvěstovali ctnosti toho, kterýž vás povolal ze tmy v předivné světlo své.

Vy však jste ‚rod vyvolený, královské kněžstvo, národ svatý, lid náležející Bohu‘, abyste hlásali mocné skutky toho, kdo vás povolal ze tmy do svého podivuhodného světla. ([Exodus 19:5 Exodus 19:6; Deuteronomium 7:6; Izajáš 43:20 Izajáš 43:21; Zjevení Janovo 1:6])

ὑμει̑ς δὲ γένος ε᾿κλεκτόν βασίλειον ἱεράτευμα ε῎θνος α῞γιον λαὸς ει᾿ς περιποίησιν ο῞πως τὰς α᾿ρετὰς ε᾿ξαγγείλητε του̑ ε᾿κ σκότους ὑμα̑ς καλέσαντος ει᾿ς τὸ θαυμαστὸν αυ᾿του̑ φω̑ς

אַנתֻּון דֵּין שַׁרבּתָא אַנתֻּון גּבִיתָא דַּמכַהנָא למַלכֻּותָא עַמָא קַדִּישָׁא כֵּנשָׁא פּרִיקָא תּסַבּרֻון תֵּשׁבּחָתֵה דּהַו דַּקרָכֻון מֵן חֵשֻׁוכָא לנֻוהרֵה מיַתּרָא׃

[(21) 1Pet 02, 10]

אַתֶּם אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא עַם הֱיִיתֶם, אַךְ כָּעֵת עַם אֱלֹהִים אַתֶּם; אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא רֻחֲמוּ, אַךְ כָּעֵת מְרֻחָמִים.

אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא-עָם הֱיִיתֶם וְעַתָּה עַם אֱלֹהִים לְפָנִים בָּנִים לֹא-רֻחָמוּ וְעַתָּה מְרֻחָמִים:

Kteříž jste někdy ani lidem nebyli, nyní pak jste lid Boží; kteříž jste někdy byli nedošli milosrdenství, nyní pak jste došli milosrdenství.

Kdysi jste ‚vůbec nebyli lid‘(n), nyní však jste lid Boží; pro vás ‚nebylo slitování‘(o), ale nyní jste došli slitování. (n) ř: Kdysi jste byli ‚Ne-lid‘ (o) ř: byli jste ‚Ne-slitovaní‘ ([Ozeáš 2:25])

οι῞ ποτε ου᾿ λαὸς νυ̑ν δὲ λαὸς θεου̑ οἱ ου᾿κ η᾿λεημένοι νυ̑ν δὲ ε᾿λεηθέντες

אַילֵין דּמֵן קדִים לָא חשִׁיבִין הוַיתֻּון עַמָא הָשָׁא דֵּין עַמָא דַּאלָהָא אָפלָא רַחמֵא אִית הוַו עלַיכֻּון הָשָׁא דֵּין אֵשׁתַּפַּעו עלַיכֻּון רַחמֵא׃ ס

[(21) 1Pet 02, 11]

אֲהוּבַי, שֶׁבִּבְחִינַת זָרִים וְגוֹלִים אַתֶּם, מַפְצִיר אֲנִי בָּכֶם לְהִנָּזֵר מִתַּאֲווֹת בְּשָׂרִים הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד הַנֶּפֶשׁ.

וַאֲנִי שֹׁאֵל מִכֶּם יְדִידִים כְּגֵרִים וְתוֺשָׁבִים לְהִנָּזֵר מִתַּאֲוֺת הַבָּשָׂר הַנִּלְחָמוֺת בַּנָּפֶשׁ:

Nejmilejší, prosímť vás, abyste jakožto příchozí a pohostinní zdržovali se od tělesných žádostí, kteréž rytěřují proti duši,

Milovaní, v tomto světě jste cizinci bez domovského práva. Prosím vás proto, zdržujte se sobeckých vášní, které vedou boj proti duši, ([Žalmy 39:13; Galatským 5:17; Jakubův 4:1])

α᾿γαπητοί παρακαλω̑ ὡς παροίκους καὶ παρεπιδήμους α᾿πέχεσθαι τω̑ν σαρκικω̑ν ε᾿πιθυμιω̑ν αι῞τινες στρατεύονται κατὰ τη̑ς ψυχη̑ς

חַבִּיבַי בָּעֵא אנָא מֵנכֻון אַיך עָרצֵא וַאיך תַּותָּבֵא אֵתפַּרַקו מֵן כֻּלהֵין רגִיגָתֵה דּפַגרָא הָלֵין דּעָבדָּן קרָבָא לֻוקבַל נַפשָׁא׃

[(21) 1Pet 02, 12]

הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּיוֹם פְּקֻדָּה עַל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם הִשְׁמִיצוּ אֶתְכֶם כְּעוֹשֵׂי רָעָה.

וּלְהִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים בֵּין הַגּוֺיִם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עֲלֵיכֶם סָרָה כְּפֹעֲלֵי אָוֶן וְעַתָּה יִתְבֹּנְנוּ בְמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֺבִים וִיכַבְּדוּ אֶת-אֱלֹהִים בְּיוֺם פָּקְדוֺ:

Obcování své mezi pohany majíce dobré, aby místo toho, kdež utrhají vám jako zločincům, dobré skutky vaše spatřujíce, velebili Boha v den navštívení.

a žijte vzorně mezi pohany; tak aby ti, kdo vás osočují jako zločince, prohlédli a za vaše dobré činy vzdali chválu Bohu ‚v den navštívení‘. ([Matouš 5:16; Římanům 12:17 Římanům 12:18])

τὴν α᾿ναστροφὴν ὑμω̑ν ε᾿ν τοι̑ς ε῎θνεσιν ε῎χοντες καλήν ι῞να ε᾿ν ω῟ καταλαλου̑σιν ὑμω̑ν ὡς κακοποιω̑ν ε᾿κ τω̑ν καλω̑ν ε῎ργων ε᾿ποπτεύοντες δοξάσωσιν τὸν θεὸν ε᾿ν ἡμέρα ε᾿πισκοπη̑ς

ונֵהוֻון שַׁפִּירִין הֻופָּכַיכֻּון קדָם כֻּלהֻון בּנַי אנָשָׁא אַילֵין דַּממַללִין עלַיכֻּון מֵלֵא בִּישָׁתָא נֵחזֻון עבָדַיכֻּון שַׁפִּירֵא וַנשַׁבּחֻון לַאלָהָא בּיַומָא דּבֻוחרָנָא׃

[(21) 1Pet 02, 13]

הִכָּנְעוּ לְכָל מוֹסָד אֱנוֹשִׁי לְמַעַן הָאָדוֹן: אִם לַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ הָרֹאשׁ;

וְהִכָּנְעוּ לְכָל-מִשְׂרָה אֲשֶׁר לִבְנֵי-אָדָם לְמַעַן הָאָדוֺן אִם-לַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר הוּא הָרֹאשׁ:

Poddáni tedy buďte všelikému lidskému zřízení pro Pána, buďto králi, jako nejvyššímu,

Podřiďte se kvůli Pánu každému lidskému zřízení(p) – ať už králi jako svrchovanému vládci, (p) instituci ([Římanům 13:1; Titovi 3:1])

ὑποτάγητε πάση α᾿νθρωπίνη κτίσει διὰ τὸν κύριον ει῎τε βασιλει̑ ὡς ὑπερέχοντι

וַהוַיתֻּון מֵשׁתַּעבּדִין לכֻלהֻון בּנַי אנָשָׁא מֵטֻל אַלָהָא למַלכֵּא מֵטֻל שֻׁולטָנהֻון׃

[(21) 1Pet 02, 14]

אִם לַמּוֹשְׁלִים, בִּהְיוֹתָם שְׁלוּחִים מִטַּעְמוֹ לִנְקָמָה בְּעוֹשֵׂי הָרַע, אַךְ לְמַתַּן שֶׁבַח לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב.

וְאִם-לַ׹ָּׂרִים כַּאֲשֶׁר הֵם שְׁלוּחָיו לָתֵת נְקָמָה בְּפֹעֲלֵי אָוֶן וְכָבוֺד לְעֹשֵׂי טוֺב:

Buďto vládařům, jako od něho poslaným, ku pomstě zle činících, a k chvále dobře činících.

ať už místodržícím jako těm, které on posílá trestat zločince a odměňovat ty, kteří jednají dobře.

ει῎τε ἡγεμόσιν ὡς δι῾ αυ᾿του̑ πεμπομένοις ει᾿ς ε᾿κδίκησιν κακοποιω̑ν ε῎παινον δὲ α᾿γαθοποιω̑ν

וַלדַיָנֵא מֵטֻל דּמֵנֵה מֵשׁתַּדּרִין לַתבַעתָא דּמַסכּלָנֵא וַלתֵשׁבֻּוחתָּא דּעָבדַּי טָבָתָא׃

[(21) 1Pet 02, 15]

הֵן זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲשׂוּ הַטּוֹב וְכָךְ תָּשִׂימוּ מַחְסוֹם לְאִוֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם דַּעַת.

כִּי כֵן חָפֵץ אֱלֹהִים בַּעֲשׁתְכֶם טוֺב לָשִׂים מַחְסוֺם לְפִי הַסְּכָלִים אֵין תְּבוּנָה בָּם:

Nebo tak jest vůle Boží, abyste dobře činíce, zacpali ústa nemoudrých a neumělých lidí.

Taková je přece Boží vůle, abyste dobrým jednáním umlčovali nevědomost nerozumných lidí. ([1 Petrův 3:16])

ο῞τι ου῞τως ε᾿στὶν τὸ θέλημα του̑ θεου̑ α᾿γαθοποιου̑ντας φιμου̑ν τὴν τω̑ν α᾿φρόνων α᾿νθρὼπων α᾿γνωσίαν

דּהָכַנָא הו צֵביָנָא דַּאלָהָא דּבַעבָדַיכֻּון שַׁפִּירֵא תֵּסכּרֻון פֻּומָא דּסַכלֵא הָנֻון דּלָא יָדעִין לַאלָהָא׃

[(21) 1Pet 02, 16]

הִתְנַהֲגוּ כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁיִּים, לֹא כַּאֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בַּחֹפֶשׁ כִּכְסוּת לָרֶשַׁע, אֶלָּא כְּעַבְדֵי אֱלֹהִים.

וֶהֱיוּ כִבְנֵי חוֺרִים אַךְ לֹא לָשִׁית חֻפְשַׁתְכֶם כְּמִכְסֶה עַל-פְּנֵי מַעֲשִׂים רָעִים כִּי אִם-כְּעַבְדֵי אֵל:

Buďtež jako svobodní, však ne jako zástěru majíce své zlosti svobodu, ale jakožto služebníci Boží.

Jste svobodni, ale ne jako ti, jimž svoboda slouží za plášť nepravosti, nýbrž jako služebníci Boží. ([Galatským 5:13])

ὡς ε᾿λεύθεροι καὶ μὴ ὡς ε᾿πικάλυμμα ε῎χοντες τη̑ς κακίας τὴν ε᾿λευθερίαν α᾿λλ῾ ὡς θεου̑ δου̑λοι

אַיך בּנַי חִארֵא ולָא אַיך אנָשָׁא דַּעבִידָא להֻון חִארֻותהֻון תַּחפִּיתָא לבִישֻׁותהֻון אֵלָא אַיך עַבדַּוהי דַּאלָהָא׃

[(21) 1Pet 02, 17]

נַהֲגוּ כָּבוֹד בְּכָל אָדָם; אֶהֱבוּ אֶת הָאַחִים; יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים; כַּבְּדוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.

כַּבְּדוּ כָל-אִישׁ כִּכְבוֺדוֺ אֶהֱבוּ אֶת-אֲחֵיכֶם יְראוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וְהָבוּ כָבוֺד לַמֶּלֶךְ:

Všecky ctěte, bratrstvo milujte, Boha se bojte, krále v poctivosti mějte.

Ke všem lidem mějte úctu, bratrstvo milujte, Boha se bojte, krále ctěte. ([Přísloví 24:21; Římanům 12:10 Římanům 13:7])

πάντας τιμήσατε τὴν α᾿δελφότητα α᾿γαπα̑τε τὸν θεὸν φοβει̑σθε τὸν βασιλέα τιμα̑τε

לכֻלנָשׁ יַקַרו לַאחַיכֻּון אַחֵבו ומֵן אַלָהָא דּחַלו וַלמַלכֵּא יַקַרו׃

[(21) 1Pet 02, 18]

הָעֲבָדִים, הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵיכֶם בְּכָל יִרְאָה, לֹא רַק לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהַנּוֹחִים לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי הָעִקְשִׁים.

וַעֲבָדִים בָּכֶם הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדֹנֵיכֵם בְּכָל-יִרְאָה לֹא לְבַד לִפְנֵי יְשָׁרִים וְטוֺבִים כִּי אִם-גַּם-לִפְנֵי נְלוֺזִים:

Služebníci poddáni buďte ve vší bázni pánům, netoliko dobrým a mírným, ale i zlým.

Služebníci, podřizujte se ve vší bázni pánům, nejen dobrým a mírným, nýbrž i tvrdým. ([Efezským 6:5; Titovi 2:9])

οἱ οι᾿κέται ὑποτασσόμενοι ε᾿ν παντὶ φόβω τοι̑ς δεσπόταις ου᾿ μόνον τοι̑ς α᾿γαθοι̑ς καὶ ε᾿πιεικέσιν α᾿λλὰ καὶ τοι̑ς σκολιοι̑ς

וַאילֵין עַבדֵּא דִּאית בּכֻון אֵשׁתַּעבַּדו למָרַיכֻּון בּדֵחלתָא לָא בַּלחֻוד לטָבֵא וַלמַכִּיכֵא אֵלָא אָף לַקשַׁיָא וַלעַסקֵא׃

[(21) 1Pet 02, 19]

הֵן בִּרְכַּת חֶסֶד בְּכָךְ אִם בִּגְלַל הַכָּרָתוֹ בֵּאלֹהִים יִשָֹא אָדָם מַכְאוֹב וְיִסְבֹּל שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק;

כִּי בְזֹאת יְאֻשַּׁר אָדָם אִם-יִ׹ָּׂא מַכְאֹב וִיעֻנֶּה חִנָּם רַק לִהְיוֺת לִבּוֺ תָמִים עִם-אֱלֹהָיו:

Nebo toť jest milé, jestliže kdo pro svědomí Boží snáší zámutky, trpě bez viny.

V tom je totiž milost(q), když někdo pro svědomí odpovědné Bohu snáší bolest a trpí nevinně. (q) To se totiž Bohu líbí (pod. 1 Petrův 2:20) ([Matouš 5:10 Matouš 5:44; Lukáš 6:32 Lukáš 6:33; 1 Petrův 3:14 1 Petrův 3:17])

του̑το γὰρ χάρις ει᾿ διὰ συνείδησιν θεου̑ ὑποφέρει τις λύπας πάσχων α᾿δίκως

להָלֵין גֵּיר אִית להֻון טַיבֻּותָא קדָם אַלָהָא לַאילֵין דּמֵטֻל תִּארתָּא שַׁפִּירתָּא מסַיבּרִין עָקָתָא דָּאתיָן עלַיהֻון בּעַולָא׃

[(21) 1Pet 02, 20]

שֶׁהֲרֵי מַה תְּהִלָּה בְּכָךְ אִם תַּעַמְדוּ בְּסֵבֶל שֶׁל מַכּוֹת עַל חֲטָאֵיכֶם? אֲבָל אִם בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַטּוֹב תִּסְבְּלוּ וְתַעַמְדוּ בַּסֵּבֶל, בִּרְכַּת חֶסֶד הִיא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים.

כִּי מַה-תִּפְאַרְתְּכֶם אִם תַּחֲרִישׁוּ כַּאֲשֶׁר תֻּכּוּ בְאַשְׁמוֺתֵיכֶם רַק אִם-תְּעֻנּוּ עֵקֶב מַעֲשִׂים טוֺבִים וְהַחֲרֵשׁ תַּחֲרִשׁוּן זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם לִתְהִלָּה מֵאֵת הָאֱלֹהִים:

Nebo jaká jest chvála, byste pak i snášeli pohlavkování, hřešíce? Ale jestliže dobře činíce, a bez viny trpíce, snášíte, toť jest milé před Bohem.

Jaká však sláva, jestliže budete trpělivě snášet rány za to, že hřešíte? Ale budete-li trpělivě snášet soužení, ač jednáte dobře, to je milost před Bohem.

ποι̑ον γὰρ κλέος ει᾿ ἁμαρτάνοντες καὶ κολαφιζόμενοι ὑπομενει̑τε α᾿λλ῾ ει᾿ α᾿γαθοποιου̑ντες καὶ πάσχοντες ὑπομενει̑τε του̑το χάρις παρὰ θεω̑

אַילֵין דֵּין דּמֵטֻל סַכלוָתהֻון מסַיבּרִין אֻולצָנֵא אַידָא תֵּשׁבֻּוחתָּא הָויָא להֻון אֵלָא מָא דּעָבדִּין אנתֻּון דּשַׁפִּיר וָאלצִין לכֻון וַמסַיבּרִין אנתֻּון הָידֵּין יָרבָּא תֵּשׁבֻּוחתּכֻון לוָת אַלָהָא׃

[(21) 1Pet 02, 21]

אָכֵן לָזֹאת נִקְרֵאתֶם, כִּי גַּם הַמָּשִׁיחַ סָבַל בַּעַדְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת כְּדֵי שֶׁתֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו -

כִּי הֲלֹא לָזֹאת נִקְרֵאתֶם וְאַף גַּם-הַמָּשִׁיחַ נִדְכָּה בִּגְלַלְכֶם וַיְהִי לָכֶם לְמוֺפֵת לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֺתָיו:

Nebo i k tomu povoláni jste, jako i Kristus trpěl za nás, nám pozůstaviv příklad, abyste následovali šlepějí jeho.

K tomu jste přece byli povoláni; vždyť i Kristus trpěl za vás(r) a zanechal vám tak příklad, abyste šli v jeho šlépějích. (r) var: nás ([Matouš 16:24; Jan 13:15])

ει᾿ς του̑το γὰρ ε᾿κλήθητε ο῞τι καὶ Χριστὸς ε῎παθεν ὑπὲρ ὑμω̑ν ὑμι̑ν ὑπολιμπάνων ὑπογραμμὸν ι῞να ε᾿πακολουθήσητε τοι̑ς ι῎χνεσιν αυ᾿του̑

להָדֵא גֵּיר אֵתקרִיתֻּון דָּאף משִׁיחָא מִית חלָפַין וַשׁבַק לַן הָנָא טֻופסָא דַּאנתֻּון בּעֵקבָתֵה תּהַלכֻון׃

[(21) 1Pet 02, 22]

הוּא אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא נִמְצְאָה מִרְמָה בְּפִיו;

אֲשֶׁר לֹא-חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו:

Kterýž hříchu neučinil, aniž jest lest nalezena v ústech jeho.

On ‚hříchu neučinil a v jeho ústech nebyla nalezena lest‘. (–)

ο῍ς ἁμαρτίαν ου᾿κ ε᾿ποίησεν ου᾿δὲ εὑρέθη δόλος ε᾿ν τω̑ στόματι αυ᾿του̑

הַו דּלָא עבַד חטִיתָא אָפלָא נֵכלָא אֵשׁתּכַח בּפֻומֵה׃

[(21) 1Pet 02, 23]

אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא הֵשִׁיב חֵרוּף, סָבַל וְלֹא אִיֵּם, כִּי אִם מָסַר דִּינוֹ לְשׁוֹפֵט הַצֶּדֶק;

אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ חוֺרְפָיו וְלֹא הֵשִׁיב חֶרְפָּתָם אֶל-חֵיקָם נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח-פִּיו כִּי אִם-הִפְקִיד מִשְׁפָּטוֺ לְשֹׁפֵט צֶדֶק:

Kterýžto, když mu zlořečili, nezlořečil zase; trpěv, nehrozil, ale poroučel tomu, kterýž spravedlivě soudí.

Když mu spílali, neodplácel spíláním; když trpěl, nehrozil, ale vkládal vše do rukou toho, jenž soudí spravedlivě.

ο῍ς λοιδορούμενος ου᾿κ α᾿ντελοιδόρει πάσχων ου᾿κ η᾿πείλει παρεδίδου δὲ τω̑ κρίνοντι δικαίως

הַו דּמֵצטַחֵא הוָא ולָא מצַחֵא וחָאֵשׁ הוָא ולָא מֵתלַחַם אֵלָא מַשׁלֵם הוָא דִּינֵה לדַיָנָא דּכִאנֻותָא׃

[(21) 1Pet 02, 24]

הוּא אֲשֶׁר אֶת חֲטָאֵינוּ נָשָׂא בְּגוּפוֹ עַל הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁנָּמוּת לְגַבֵּי הַחֵטְא וְנִחְיֶה לַצְּדָקָה; אֲשֶׁר בְּחַבּוּרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם,

וְהוּא נָשָׂא אֶת-חַטֹּאתֵינוּ בִּבְשָׂרוֺ עַל-הָעֵץ לְבַעֲבוּר נָמוּת לַחֲטָאָה וְנִחְיֶה לִצְדָקָה וַאֲשֶׁר בַּחֲבֻרָתוֺ נִרְפָּא לָכֶם:

Kterýžto hříchy naše na svém těle sám vnesl na dřevo, abychom hříchům zemrouce, spravedlnosti živi byli, jehož zsinalostí uzdraveni jste.

On ‚na svém těle vzal naše hříchy‘ na kříž(s), abychom zemřeli hříchům a byli živi spravedlnosti. (s) ř: dřevo ([Koloským 2:14; Židům 9:28; Římanům 6:11; 2 Korintským 5:21; Izajáš 53:5])

ο῍ς τὰς ἁμαρτίας ἡμω̑ν αυ᾿τὸς α᾿νήνεγκεν ε᾿ν τω̑ σὼματι αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸ ξύλον ι῞να ται̑ς ἁμαρτίαις α᾿πογενόμενοι τη̑ δικαιοσύνη ζήσωμεν ου῟ τω̑ μὼλωπι ι᾿άθητε

וַשׁקַל חטָהַין כֻּלהֻון וַאסֵק אֵנֻון בּפַגרֵה לַצלִיבָא דּכַד מִיתִינַן לַחטִיתָא בּזַדִּיקֻותָא דִּילֵה נִחֵא בּשֻׁומָתֵה גֵּיר אֵתַאסִיתֻּון׃

[(21) 1Pet 02, 25]

כִּי הֱיִיתֶם כְּצֹאן אוֹבְדוֹת, אַךְ עַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל הָרוֹעֶה הַשּׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

כִּי צֹאן אֹבְדוֺת הֱיִיתֶם וַתָּשֻׁבוּ כַיּוֺם אֶל-הָרֹעֶה הַמַּשְׁגִּיחַ אֶל-נַפְשֹׁתֵיכֶם:

Nebo jste byli jako ovce bloudící, ale nyní obráceni jste ku pastýři a biskupu duší svých.

‚Jeho rány vás uzdravily.‘ Vždyť jste ‚bloudili jako ovce‘, ale nyní jste byli obráceni k pastýři a strážci(t) svých duší. (t) biskupu ([Izajáš 53:1-Izajáš 53:12 1 Petrův 3:9 Ezechiel 34:5 Ezechiel 34:6; Matouš 9:36])

η῟τε γὰρ ὡς πρόβατα πλανὼμενοι α᾿λλὰ ε᾿πεστράφητε νυ̑ν ε᾿πὶ τὸν ποιμένα καὶ ε᾿πίσκοπον τω̑ν ψυχω̑ν ὑμω̑ν

דּטָעֵין הוַיתֻּון אַיך עֵרבֵּא וֵאתפּנִיתֻּון הָשָׁא לוָת רָעיָא וסָעֻורָא דּנַפשָׁתכֻון׃ ס

[(21) 1Pet 03, 01]

כֵּן גַּם אַתֶּן, הַנָּשִׁים, הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן; וְכָךְ, אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לַדָּבָר, יִקָּנֶה לִבָּם לֹא עַל־יְדֵי דִּבּוּר אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְנַהֲגוּת הַנָּשִׁים,

וְכֵן גַּם-הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לִפְנֵי בַעֲלֵיכֶן וְאִם-יֵשׁ אֲנָשִׁים מֵאֲנִים לִשְׁמֹעַ הַבְּשׁרָה אַתֶּן בְּעַנְוַת דַּרְכְּכֶן תִּקְנֶינָה אֹתָם לַיהוָֺה בְּאֵין-אֹמֶר וּדְבָרִים:

Též podobně i ženy buďte poddané mužům svým, aby, byť pak kteří i nevěřili slovu, skrze pobožné obcování žen bez slova získáni byli,

Stejně i vy ženy, podřizujte se svým mužům; i když se někteří z nich vzpírají Božímu slovu, můžete je beze slov získat svým jednáním, ([Efezským 5:22; Koloským 3:18; Titovi 2:5])

ὁμοίως αἱ γυναι̑κες ὑποτασσόμεναι τοι̑ς ι᾿δίοις α᾿νδράσιν ι῞να καὶ ει῎ τινες α᾿πειθου̑σιν τω̑ λόγω διὰ τη̑ς τω̑ν γυναικω̑ν α᾿ναστροφη̑ς α῎νευ λόγου κερδηθήσονται

הָכַנָא אָף אַנתֵּין נֵשֵׁא אֵשׁתַּעבַּדֵין לבַעלַיכֵּין דַּאילֵין דּלָא מֵתּטפִּיסִין למֵלתָא בּדֻובָּרַיכֵּין שַׁפִּירֵא דּלָא עַמלָא תֵּקניָן אֵנֻון׃

[(21) 1Pet 03, 02]

בִּרְאוֹתָם אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶן הַטְּהוֹרָה הַמְלֻוָּה בְּיִרְאָה.

כַּאֲשֶׁר יֶחֱזוּ כִּי בְיִרְאָה וּבְתֹם דַרְכְּכֶן:

Spatřujíce v bázni svaté vaše obcování,

když uvidí váš čistý život v bázni Boží. ([Matouš 5:16])

ε᾿ποπτεύσαντες τὴν ε᾿ν φόβω ἁγνὴν α᾿ναστροφὴν ὑμω̑ν

כַּד חָזֵין דַּבדֵחלתָא וַבנַכפֻּותָא מֵתּדַּבּרָן אנתֵּין׃

[(21) 1Pet 03, 03]

וּפְאֵרְכֶן אַל יְהֵא פְּאֵר חִיצוֹנִי שֶׁל מַחְלְפוֹת שֵׂעָר וַעֲדִי זָהָב וּבְגָדִים,

וּפְאֵרְכֶן לֹא יִהְיֶה פְאֵר חִיצוֺן בְּמַחְלָפוֺת רֹאשׁ וַעֲדִי זָהָב אוֺ בִגְדֵי חֲמֻדוֺת:

Kterýchžto ozdoba budiž ne ta zevnitřní, v zpletání vlasů, a províjení zlatem, aneb v odívání plášťů,

Pro vás se nehodí vnější ozdoba – splétat si vlasy, ověšovat se zlatem, střídat oděvy – ([Izajáš 3:18-Izajáš 3:24; 1 Timoteovi 2:9])

ω῟ν ε῎στω ου᾿χ ὁ ε῎ξωθεν ε᾿μπλοκη̑ς τριχω̑ν καὶ περιθέσεως χρυσίων η῍ ε᾿νδύσεως ἱματίων κόσμος

ולָא תֵּצטַבּתָן בּצֵבתֵּא בַּרָיֵא דַּגדֻולֵא דּסַערַיכֵּין אַו דּחֵשׁלָתָא דּדַהבָא אַו דַּלבֻושֵׁא מיַתּרֵא׃

[(21) 1Pet 03, 04]

אֶלָּא הָאָדָם אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הַלֵּב, הַפְּאֵר הַבִּלְתִּי נִשְׁחָת שֶׁל רוּחַ עֲנָוָה וּשְׁקֵטָה אֲשֶׁר יְקָרָה הִיא מְאֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.

כִּי אִם-הָאָדָם הַפְּנִימִי בְּסֵתֶר הַלֵּב בְּרוּחַ עֲנָוָה וְהַשְׁקֵט אֲשֶׁר אֵין לוֺ כִלָּיוֺן וְהוּא יָקָר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים:

Ale ten skrytý srdce člověk, záležející v neporušitelnosti krotkého a pokojného ducha, kterýž před oblíčejem Božím velmi drahý jest.

nýbrž to, co je skryto v srdci a co je nepomíjitelné: tichý a pokojný duch; to je před Bohem převzácné. ([Matouš 11:29])

α᾿λλ῾ ὁ κρυπτὸς τη̑ς καρδίας α῎νθρωπος ε᾿ν τω̑ α᾿φθάρτω του̑ πραέως καὶ ἡσυχίου πνεύματος ο῞ ε᾿στιν ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ πολυτελές

אֵלָא אֵצטַבַּתֵין בּבַרנָשָׁא כַּסיָא דּלֵבָּא בּרֻוחָא מַכִּיכתָּא דּלָא מֵתחַבּלָא צֵבתָּא דַּמיַתַּר קדָם אַלָהָא׃

[(21) 1Pet 03, 05]

כָּךְ הִתְקַשְּׁטוּ בֶּעָבָר גַּם הַנָּשִׁים הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמְיַחֲלוֹת לֵאלֹהִים, בְּהִכָּנְעָן לְבַעֲלֵיהֶן;

כִּי-כֵן הָיָה לְפָנִים פְּאֵר הַנָּשִׁים הַקְּדוֺשׁוֺת אֶשֶׁר שָׂמוּ תוֺחַלְתָּן בֵּאלֹהִים וְלִפְנֵי בַעֲלֵיהֶן נִכְנָעוּ:

Tak zajisté někdy i ony svaté ženy, kteréž naději měly v Bohu, ozdobovaly se, poddány byvše mužům svým,

Tak se kdysi zdobily svaté ženy, které doufaly v Boha. Podřizovaly se svým mužům, ([1 Korintským 14:34])

ου῞τως γάρ ποτε καὶ αἱ α῞γιαι γυναι̑κες αἱ ε᾿λπίζουσαι ει᾿ς θεὸν ε᾿κόσμουν ἑαυτάς ὑποτασσόμεναι τοι̑ς ι᾿δίοις α᾿νδράσιν

הָכַנָא גֵּיר אָף מֵן קדִים נֵשֵׁא קַדִּישָׁתָא אַילֵין דַּמסַבּרָן הוַי בַּאלָהָא מצַבּתָן הוַי נַפשָׁתהֵין ומֵשׁתַּעבּדָן הוַי לבַעלַיהֵין׃

[(21) 1Pet 03, 06]

כְּשָׂרָה אֲשֶׁר שָׁמְעָה בְּקוֹל אַבְרָהָם וְקָרְאָה לוֹ אָדוֹן. וְאַתֶּן נִהְיֵיתֶן בָּנוֹת לָהּ, אִם אַתֶּן עוֹשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְאֵינְכֶן פּוֹחֲדוֹת פַּחַד.

כְּמוֺ שָׂרָה אֲשֶׁר שָׁמְעָה בְקוֺל אַבְרָהָם וְקָרְאָה-לּוֺ אֲדֹנִי וְאַתֶּן לְבָנוֺת לָהּ אִם טוֺב תַּעֲשֶׂינָה וְלֹא יָבֹא בְתוֺכֲכֶן מֹרֶךְ לֵב מִפָּחַד:

Jako Sára poslušna byla Abrahama, pánem jej nazývajíc; jejížto vy jste dcerky, dobře činíce, a nebojíce se žádného přestrašení.

tak jako Sára poslouchala Abrahama a ‚nazvala jej pánem‘. Vy jste jejími dcerami, jednáte-li dobře a nedáte se ničím zastrašit. ([Genesis 18:12])

ὡς Σάρρα ὑπήκουσεν τω̑ ᾽Αβραάμ κύριον αυ᾿τὸν καλου̑σα η῏ς ε᾿γενήθητε τέκνα α᾿γαθοποιου̑σαι καὶ μὴ φοβούμεναι μηδεμίαν πτόησιν

אַיכַּנָא דּסַרָא מֵשׁתַּעבּדָא הוָת לַאברָהָם וקָריָא הוָת לֵה מָרי הָי דּהָויָן אנתֵּין לָה בּנָתָא בַּעבָדֵא טָבֵא כַּד לָא מֵתּתּזִיעָן אנתֵּין מֵן כֻּל דֵּחלָא׃

[(21) 1Pet 03, 07]

וְכֵן אַתֶּם, הַבְּעָלִים, חֲיוּ יַחַד עִמָּהֶן בִּידִיעָה שֶׁהָאִשָּׁה הִיא כְּלִי חַלָּשׁ יוֹתֵר, וּתְנוּ לָהֶן כָּבוֹד כְּשֻׁתָּפוֹת בְּנַחֲלַת חֶסֶד הַחַיִּים, לְמַעַן לֹא תְּעֻכַּבְנָה תְּפִלּוֹתֵיכֶם.

וְכֵן אַתֶּם הָאֲנָשִׁים רְאוּ לָשֶׁבֶת עִם-נְשֵׁיכֶם בְּהַשְׂכֵּל תְּנוּ כָבוֺד לְאִשָּׁה כִּי-כְלִי רַךְ הִיא מִכֶּם וְגַם חֲבֶרְתְּכֶם בְּמַתְּנַת הַחֶסֶד וְהַחַיִּים וּבְכֵן לֹא תִמָּנַע תְּפִלָּה מִבָּתֵּיכֶם:

Též podobně i muži spolu s nimi bydlíce podlé umění, jakožto mdlejšímu osudí ženskému udělujíce cti, jakožto i spoludědičkám života milosti, aby modlitby vaše neměly překážky.

Stejně i muži: když žijete se svými ženami, mějte pro ně porozumění, že jsou slabší; a prokazujte jim úctu, protože jsou spolu s vámi dědičkami daru(u) života. Tak vašim modlitbám nebude nic překážet. (u) ř: milosti ([1 Korintským 7:3; Galatským 3:28; 1 Korintským 7:5])

οἱ α῎νδρες ὁμοίως συνοικου̑ντες κατὰ γνω̑σιν ὡς α᾿σθενεστέρω σκεύει τω̑ γυναικείω α᾿πονέμοντες τιμήν ὡς καὶ συγκληρονόμοις χάριτος ζωη̑ς ει᾿ς τὸ μὴ ε᾿γκόπτεσθαι τὰς προσευχὰς ὑμω̑ν

וַאנתֻּון גַּברֵא הָכַנָא עמַרו עַם נֵשַׁיכֻּון בִּידַעתָא וַאיך דַּלמָאנֵא מחִילֵא בִּאיקָרָא אַחֻודו אֵנֵין מֵטֻל דָּאף הָנֵין עַמכֻון יָרתָּן מַוהַבתָּא דּחַיֵא דַּלעָלַם דּלָא תֵּהוֻון מֵתּתַּקלִין בַּצלַוָתכֻון׃

[(21) 1Pet 03, 08]

סוֹף דָּבָר, הֱיוּ כֻּלְּכֶם לֵב אֶחָד, שֻׁתָּפִים לְצַעַר הַזּוּלַת, אוֹהֲבֵי הָאַחִים, רַחֲמָנִים וַעֲנָוִים.

סוֺף דָּבָר הֱיוּ כֻלְּכֶם לְאַנְשֵׁי לֵב אֶחָד אַנְשֵׁי חֶמְלָה אֹהֲבֵי אַחֲוָה אַנְשֵׁי רַחֲמִים וְשִׁפְלֵי רוּחַ:

A tak summou, všickni buďte jednomyslní, jedni druhých bíd čitelní, bratrstva milovníci, milosrdní, dobrotiví,

Nakonec pak: Všichni buďte jedné mysli, soucitní, plní bratrské lásky, milosrdní a pokorní, ([Římanům 12:16])

τὸ δὲ τέλος πάντες ὁμόφρονες συμπαθει̑ς φιλάδελφοι ευ῎σπλαγχνοι ταπεινόφρονες

שֻׁולָמָא דֵּין דּתֵהוֻון כֻּלכֻון בַּאויֻותָא וַהוַיתֻּון חָשִׁין עַם אַילֵין דּחָשִׁין ורָחמִין חַד לחַד וַהוַיתֻּון רַחמתָנִין ומַכִּיכִין׃

[(21) 1Pet 03, 09]

אַל תְּשַׁלְּמוּ רָעָה תַּחַתרָעָה וְלֹא חֵרוּף תַּחַת חֵרוּף; אַדְּרַבָּא - תְּבָרְכוּ, שֶׁהֲרֵילְכָךְ נִקְרֵאתֶם, לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת הַבְּרָכָה;

לֹא תִגְמְלוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה אוֺ קְלָלָה תַּחַת קְלָלָה כִּי אִם-בְּרָכָה כִּי לָזֹאת נִקְרֵאתֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת-הַבְּרָכָה:

Neodplacujíce zlého za zlé, ani zlořečenství za zlořečenství, ale raději dobrořečíce, vědouce, že jste k tomu povoláni, abyste požehnání dědičně obdrželi.

neodplácejte zlým za zlé ani urážkou za urážku, naopak žehnejte; vždyť jste byli povoláni k tomu, abyste se stali dědici požehnání. ([Leviticus 19:18; Matouš 5:44; Římanům 12:17-Římanům 12:19; 1 Tesalonickým 5:15; Genesis 12:2])

μὴ α᾿ποδιδόντες κακὸν α᾿ντὶ κακου̑ η῍ λοιδορίαν α᾿ντὶ λοιδορίας του᾿ναντίον δὲ ευ᾿λογου̑ντες ο῞τι ει᾿ς του̑το ε᾿κλήθητε ι῞να ευ᾿λογίαν κληρονομήσητε

וַלאנָשׁ בִּישׁתָּא חלָף בִּישׁתָּא לָא תֵּפרעֻון וָאפלָא צֻוחִיתָא חלָף צֻוחִיתָא אֵלָא דַּלקֻובלָא דּהָלֵין הוַיתֻּון מבַרכִין להָדֵא גֵּיר אֵתקרִיתֻּון דּבֻורכּתָא תִּארתֻּון׃

[(21) 1Pet 03, 10]

כִּי "הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, יִנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע, וּשְׂפָתָיו מִדַּבֵּר מִרְמָה.

מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְלִרְאוֺת יָמִים טוֺבִים יִצֹּר לְשׁוֺנוֺ מֵרָע וּשְׂפָתָיו מִדַּבֵּר מִרְמָה:

Nebo kdož chce milovati život, a viděti dny dobré, skrocujž jazyk svůj od zlého, a ústa jeho ať nemluví lsti.

‚Chceš-li milovat život a vidět dobré dny, zdržuj jazyk od zlého a rty od lstivých slov, ([Žalmy 34:12-Žalmy 34:16])

ὁ γὰρ θέλων ζωὴν α᾿γαπα̑ν καὶ ι᾿δει̑ν ἡμέρας α᾿γαθὰς παυσάτω τὴν γλω̑σσαν α᾿πὸ κακου̑ καὶ χείλη του̑ μὴ λαλη̑σαι δόλον

מַן דּצָבֵא הָכִיל חַיֵא ורָחֵם יַומָתָא טָבֵא למֵחזָא נֵטַר לֵשָׁנֵה מֵן בִּישׁתָּא וסֵפוָתֵה לָא נמַללָן נֵכלָא׃

[(21) 1Pet 03, 11]

יָסוּר מֵרָע וְיַעֲשֶׂה־טוֹב, יְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְיִרְדְּפֵהוּ",

יָסוּר מֵרָע וְיַעֲשֶׂה-טּוֺב יְבַקֵּשׁ שָׁלוֺם וְיִרְדְּפֵהוּ:

Uchyl se od zlého, a čiň dobré; hledej pokoje, a stihej jej.

odvrať se od zlého a čiň dobré, hledej pokoj a usiluj o něj.

ε᾿κκλινάτω δὲ α᾿πὸ κακου̑ καὶ ποιησάτω α᾿γαθόν ζητησάτω ει᾿ρήνην καὶ διωξάτω αυ᾿τήν

נֵעבַּר מֵן בִּישׁתָּא ונֵעבֵּד טָבתָא ונֵבעֵא שׁלָמָא ונֵרהַט בָּתרֵה׃

[(21) 1Pet 03, 12]

כִּי "עֵינֵי יהוה אֶל־צַדִּיקִים, וְאָזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם; וּפְנֵי יהוה בְּעֹשֵׂי רָע."

כִּי עֵינֵי יְהוָֺה אֶל-צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל-שַׁוְעָתָם פְּנֵי יְהוָֺה בְּעֹשֵׂי רָע:

Nebo oči Páně na spravedlivé, a uši jeho k prosbám jejich, ale zůřivý oblíčej Páně na ty, kteříž činí zlé věci.

Vždyť oči Páně(v) hledí na spravedlivé a jeho uši jsou otevřeny jejich prosbám, ale tvář Páně je proti těm, kteří činí zlo.‘ (v) Hospodinovy (podobně dále)

ο῞τι ο᾿φθαλμοὶ κυρίου ε᾿πὶ δικαίους καὶ ω῏τα αυ᾿του̑ ει᾿ς δέησιν αυ᾿τω̑ν πρόσωπον δὲ κυρίου ε᾿πὶ ποιου̑ντας κακά

מֵטֻל דּעַינַוהי דּמָריָא עַל זַדִּיקֵא וֵאדנַוהי למֵשׁמַע אֵנֻון וַאפַּוהי דּמָריָא עַל בִּישֵׁא׃

[(21) 1Pet 03, 13]

וּמִי יָרֵעַ לָכֶם אִם תִּהְיוּ קַנָּאִים לַטּוֹב?

וּמִי יַעֲשֶׂה עִמָּכֶם רָע אִם-תִּרְדְפוּ לַעֲשׂוֺת טוֺב:

A kdo jest, ješto by vám zle učinil, jestliže budete následovníci dobrého?

Kdo vám ublíží, budete-li horlit(x) pro dobro? (x) ř: Horlivci ([Izajáš 50:9; Římanům 8:31])

καὶ τίς ὁ κακὼσων ὑμα̑ς ε᾿ὰν του̑ α᾿γαθου̑ ζηλωταὶ γένησθε

ומַנֻו דּנֵעבֵּד לכֻון בִּישׁתָּא אֵן תֵּהוֻון טַנָנֵא דּטָבָתָא׃

[(21) 1Pet 03, 14]

אַךְ גַּם אִםתִּסְבְּלוּ לְמַעַן הַצְּדָקָה - אַשְׁרֵיכֶם. אַל תִּפְחֲדוּ מֵאֵימָתָםוְאַל תִּבָּהֲלוּ.

אֶפֶס אִם-גַּם-תְּעֻנּוּ עֵקֶב צְדָקָה אַשְׁרֵיכֶם אַךְ אֶת-מוֺרָאָם לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרוֺצוּ:

Ale kdybyste pak i trpěli pro spravedlnost, blahoslavení jste. Strachu pak jejich nebojte se, ani se kormuťte,

Ale i kdybyste pro spravedlnost měli trpět, jste blahoslaveni. ‚Strach z nich ať vás neděsí ani nezviklá ([Matouš 5:11; 1 Petrův 2:20; Izajáš 8:12-Izajáš 8:13])

α᾿λλ῾ ει᾿ καὶ πάσχοιτε διὰ δικαιοσύνην μακάριοι τὸν δὲ φόβον αυ᾿τω̑ν μὴ φοβηθη̑τε μηδὲ ταραχθη̑τε

וֵאן הֻו דּתֵחשֻׁון עַל אַפַּי כִּאנֻותָא טֻובַיכֻּון ולָא תֵּדחלֻון מֵן אַילֵין דַּמדַחלִין לכֻון ולָא תֵּשׁתַּגשֻׁון׃

[(21) 1Pet 03, 15]

אֶת הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ הַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם, וְתָמִיד הֱיוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה לְכָל מִישֶׁמְּבַקֵּשׁ מִכֶּם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּדְבַר הַתִּקְוָה שֶׁבְּלִבְּכֶם.

אֶת-יְהוָֺה אֱלֹהִים אֹתוֺ תַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם וּבַעֲנָוָה וְיִרְאָה הֱיוּ נְכֹנִים תָּמִיד לָתֵת מַעֲנֶה לְכָל-הַדֹּרֵשׁ מִכֶּם מַה יְּסוֺד תִּקְוַתְכֶם:

Ale Pána Boha posvěcujte v srdcích svých. Hotovi pak buďte vždycky k vydání počtu všelikému, kdož by od vás požádal zprávy z naděje té, kteráž jest v vás, a to s tichostí a s bázní,

a Pán, Kristus(y), budiž svatý‘ ve vašich srdcích. Buďte vždy připraveni dát odpověď každému, kdo by vás vyslýchal o naději, kterou máte, (y) var: Bůh ([Skutky apoštolské 4:29])

κύριον δὲ τὸν Χριστὸν ἁγιάσατε ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν ε῞τοιμοι α᾿εὶ πρὸς α᾿πολογίαν παντὶ τω̑ αι᾿του̑ντι ὑμα̑ς λόγον περὶ τη̑ς ε᾿ν ὑμι̑ν ε᾿λπίδος

אֵלָא קַדֵּשׁו בּלֵבַּוָתכֻון למָריָא משִׁיחָא וַהוַיתֻּון מטַיבִין למַפַּק בּרֻוחָא לכֻל דּתָבַע לכֻון מֵלתָא עַל סַברָא דּהַימָנֻותכֻון בּמַכִּיכֻותָא וַבדֵחלתָא׃

[(21) 1Pet 03, 16]

יְהֵא מַצְפּוּנְכֶם טָהוֹר, כְּדֵי שֶׁיֵּבוֹשׁוּ הַמַּשְׁמִיצִים מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם הֵם מְגַנִּים אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶם הַטּוֹבָה בַּמָּשִׁיחַ.

וּבְרוּחַ נָכוֺן אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם יֵבוֺשׁוּ הַדֹּבְרִים סָרָה עַל-דַּרְכְּכֶם הַטּוֺבָה בַּמָּשִׁיחַ וְהַמַּלְשִׁינִים אֶתְכֶם כְּפֹעֲלֵי אָוֶן:

Majíce dobré svědomí, aby za to, že utrhají vám jako zločincům, zahanbeni byli ti, kteříž hanějí vaše ctné v Kristu obcování.

ale čiňte to s tichostí a s uctivostí. Když jste vystaveni pomluvám(z), zachovávejte si dobré svědomí, aby ti, kteří hanobí váš dobrý způsob života v Kristu, byli zahanbeni. (z) var: + jako zločinci ([1 Petrův 2:12 1 Petrův 2:15])

α᾿λλὰ μετὰ πραυ̑τητος καὶ φόβου συνείδησιν ε῎χοντες α᾿γαθήν ι῞να ε᾿ν ω῟ καταλαλει̑σθε καταισχυνθω̑σιν οἱ ε᾿πηρεάζοντες ὑμω̑ν τὴν α᾿γαθὴν ε᾿ν Χριστω̑ α᾿ναστροφήν

כַּד אִית לכֻון תִּארתָּא טָבתָא אַיכַּנָא דּהָנֻון דַּממַללִין עלַיכֻּון אַיך דּעַל אנָשָׁא בִּישֵׁא נֵבהתֻון אַיך אנָשָׁא דּטָלמִין לדֻובָּרַיכֻּון שַׁפִּירֵא דּבַמשִׁיחָא׃

[(21) 1Pet 03, 17]

מוּטָב שֶׁתִּסְבְּלוּ, אִם זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַטּוֹב מִשֶּׁתִּסְבְּלוּ בַּעֲשׂוֹתְכֶם רַע.

כִּי טוֺב לָכֶם לְהִתְעַנּוֺת אִם כֵּן רָצָה הָאֱלֹהִים עֵקֶב עֲשׂוֺת טוֺב מֵאֲשֶׁר תִּתְעַנּוּ עֵקֶב עֲשׂוֺת רָע:

Lépeť jest zajisté, abyste dobře činíce, líbilo-li by se tak vůli Boží, trpěli, nežli zle činíce.

Je přece lépe, abyste trpěli za dobré jednání, bude-li to snad vůle Boží, než za zlé činy. ([Lukáš 6:22])

κρει̑ττον γὰρ α᾿γαθοποιου̑ντας ει᾿ θέλοι τὸ θέλημα του̑ θεου̑ πάσχειν η῍ κακοποιου̑ντας

עָדרָא הי לכֻון גֵּיר דּכַד עָבדִּין אנתֻּון עבָדֵא טָבֵא תֵּסבּלֻון בִּישָׁתָא אֵן הָכַנָא הו צֵביָנָא דַּאלָהָא ולָא כַּד עָבדִּין אנתֻּון בִּישָׁתָא׃

[(21) 1Pet 03, 18]

הֵן גַּם הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפָּרַת חֲטָאִים, אַחַת וּלְתָמִיד, הַצַּדִּיק בְּעַד הָרְשָׁעִים, כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֶל הָאֱלֹהִים. הוּא הוּמַת בִּבְשָׂרוֹ, אַךְ הָחֳיָה בָּרוּחַ

כִּי גַּם-הַמָּשִׁיחַ עֻנָּה פַּעַם אַחַת בְּחַטֹּאתֵינוּ אִישׁ צַדִּיק בְּעַד אֲנָשִׁים חַטָּאִים וַיְבִיאֵנוּ עַד-הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּמַת בְּשָׂרוֺ וַיְחִי בָרוּחַ:

Nebo i Kristus jedinou za hříchy trpěl, spravedlivý za nespravedlivé, aby nás přivedl k Bohu, umrtven jsa z strany těla, ale obživen Duchem.

Vždyť i Kristus dal svůj život(a) jednou provždy za(b) hříchy, spravedlivý za nespravedlivé, aby nás(c) přivedl k Bohu. Byl usmrcen v těle, ale obživen Duchem. (a) var: trpěl (b) var: + naše (c) var: vás ([Římanům 6:10; Židům 7:27; 1 Korintským 15:3; Efezským 2:18; Matouš 10:28])

ο῞τι καὶ Χριστὸς α῞παξ περὶ ἁμαρτιω̑ν ε῎παθεν δίκαιος ὑπὲρ α᾿δίκων ι῞να ὑμα̑ς προσαγάγη τω̑ θεω̑ θανατωθεὶς μὲν σαρκὶ ζωοποιηθεὶς δὲ πνεύματι

מֵטֻל דָּאף משִׁיחָא חדָא זבַן מִית חלָף חטָהַין זַדִּיקָא חלָף חַטָיֵא דַּנקַרֵבכֻון לַאלָהָא ומִית בַּפגַר וַחיָא בּרֻוח׃

[(21) 1Pet 03, 19]

וּבָה גַּם הַלַךְ וּבִשֵֹר לָרוּחוֹת הַכְּלוּאוֹת בַּמַּאֲסָר,

וַיַּעֲבֹר וַיִּקְרָא אֶת-הַקְּרִיאָה גַּם אֶל-הָרוּחוֺת אֲשֶׁר בַּמִּשְׁמָר:

Skrze něhož i těm, kteříž jsou v žaláři, duchům, přišed, kázal,

Tehdy(d) také přišel vyhlásit zvěst duchům ve vězení, (d) V něm ([Římanům 10:7; Efezským 4:9; 2 Petrův 2:4])

ε᾿ν ω῟ καὶ τοι̑ς ε᾿ν φυλακη̑ πνεύμασιν πορευθεὶς ε᾿κήρυξεν

וַאכרֵז לנַפשָׁתָא אַילֵין דַּאחִידָן הוַי בַּשׁיֻול׃

[(21) 1Pet 03, 20]

לְאֵלֶּה שֶׁלֹּא צִיְּתוּ כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים בְּאֹרֶךְ אַפּוֹ בִּימֵי נֹחַ. בְּאוֹתָם יָמִים נִבְנְתָה הַתֵּבָה אֲשֶׁר מְעַטִּים בְּתוֹכָהּ - שְׁמוֹנֶה נְפָשׁוֹת - נוֹשְׁעוּ בַּמַּיִם;

הֲלֹא הֵם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ לְפָנִים כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים אֲלֵיהֶם בְּאֹרֶךְ אַפּוֺ בִּימֵי נֹחַ עַד-אֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה הַתֵּבָה וַאֲנָשִׁים מְעַטִּים שְׁמֹנֶה נְפָשׁוֺת נִמְלְטוּ בָהּ מִן-הַמָּיִם:

Tehdáž nepovolným, když ono jednou očekávala Boží snášelivost za dnů Noé, když dělán byl koráb, v kterémžto málo, to jest osm duší, zachováno jest u vodě.

kteří neuposlechli kdysi ve dnech Noemových. Tenkrát Boží shovívavost vyčkávala s trestem, pokud se stavěl koráb, v němž bylo z vody zachráněno jenom osm lidí. ([Genesis 6:12-Genesis 6:18; Matouš 24:38 Matouš 24:39; 2 Petrův 2:5])

α᾿πειθήσασίν ποτε ο῞τε α᾿πεξεδέχετο ἡ του̑ θεου̑ μακροθυμία ε᾿ν ἡμέραις Νω̑ε κατασκευαζομένης κιβωτου̑ ει᾿ς η῍ν ο᾿λίγοι του̑τ῾ ε῎στιν ο᾿κτώ ψυχαί διεσὼθησαν δι῾ υ῞δατος

הָלֵין דּמֵן קדִים לָא אֵתּטפִּיס הוַי בּיַומָתֵה דּנֻוח כַּד מַגּרַת רֻוחֵה דַּאלָהָא פֵּקדַּת דּתֵהוֵא קִבֻותָא עַל סַברָא דַּתיָבֻותהֻון וַתמָנֵא בַּלחֻוד נַפשָׁן עַלֵין לָה וַחיַי בּמַיָא׃

[(21) 1Pet 03, 21]

וְזֶה מְסַמֵּל אֶת הַטְּבִילָה הַמּוֹשִׁיעָה כָּעֵת גַּם אֶתְכֶם - אֵין הִיא הֲסָרַת זֻהֲמַת הַגּוּף, אֶלָּא הִתְחַיְּבוּת שֶׁל מַצְפּוּן טָהוֹר כְּלַפֵּי אֱלֹהִים - בִּתְחִיַּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ

וַיְהִי לְמוֺפֵת לִטְבִילָתֵנוּ בְמַיִם אֲשֶׁר תּוֺשִׁיעַ לָנוּ גַּם-הַיּוֺם לֹא לִרְחֹץ אֶת-צוֺאַת הַבָּשָׂר כִּי אִם-לְזַכּוֺת אֶת-לִבֵּנוּ בְּרוּחַ נָכוֺן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים עַל-יְדֵי תְקוּמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

K čemuž připodobněn jsa nyní křest, i nás spaseny činí, ne to tělesné špiny smytí, ale dobrého svědomí u Boha dotázání, skrze vzkříšení Ježíše Krista.

To je předobraz křtu, který nyní zachraňuje vás. Nejde v něm zajisté o odstranění tělesné špíny, nýbrž o dobré svědomí, k němuž se před Bohem zavazujeme(e) – na základě vzkříšení Ježíše Krista, (e) o níž Boha prosíme ([Židům 10:22 Židům 10:23])

ο῍ καὶ ὑμα̑ς α᾿ντίτυπον νυ̑ν σώζει βάπτισμα ου᾿ σαρκὸς α᾿πόθεσις ρ᾿ύπου α᾿λλὰ συνειδήσεως α᾿γαθη̑ς ε᾿περὼτημα ει᾿ς θεόν δι῾ α᾿ναστάσεως ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

דָּאף אַנתֻּון בֵּה בּהַו טֻופסָא חָיֵין אנתֻּון בּמַעמֻודִיתָא לַו כַּד פַּגרָא משִׁיגִין אנתֻּון מֵן צָאתָא אֵלָא כַּד מַודֵּין אנתֻּון בַּאלָהָא בּתִארתָּא דּכִיתָא ובַקיָמתֵּה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(21) 1Pet 03, 22]

אֲשֶׁר עָלָה הַשָּׁמַיְמָה וְהוּא לְימִין אֱלֹהִים, וּלְפָנָיו הֻכְנְעוּ מַלְאָכִים וְרָשֻׁיּוֹת וּגְבוּרוֹת.

אֲשֶׁר עָלָה הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּשֶׁב לִימִין הָאֱלֹהִים וּמַלְאָכִים שָׂרֵי צָבָא וְגִבֹּרֵי כֹחַ שָׁת אֱלֹהִים תַּחַת יָדוֺ:

Kterýž všed v nebe, jest na pravici Boží, podmaniv sobě anděly, i mocnosti, i moci.

jenž jest na pravici Boží, když vstoupil do nebe a podřídil si anděly a vlády a mocnosti. ([Žalmy 110:1; Efezským 1:20-Efezským 1:22; Filipským 2:9-Filipským 2:11])

ο῞ς ε᾿στιν ε᾿ν δεξια̑ του̑ θεου̑ πορευθεὶς ει᾿ς ου᾿ρανόν ὑποταγέντων αυ᾿τω̑ α᾿γγέλων καὶ ε᾿ξουσιω̑ν καὶ δυνάμεων

הַו דֵּאתעַלִי לַשׁמַיָא וִאיתַוהי עַל יַמִינָא דַּאלָהָא וֵאשׁתַּעבַּדו לֵה מַלַאכֵא ושַׁלִיטָנֵא וחַילַוָתָא סּ סּ׃

[(21) 1Pet 04, 01]

כֵּיוָן שֶׁהַמָּשִׁיחַ סָבַל בַּעֲדֵנוּ בְּגוּפוֹ, גַּם אַתֶּם הִתְאַזְּרוּ בְּאוֹתוֹ הֲלָךְ־הָרוּחַ; שֶׁכֵּן הַסּוֹבֵל בְּגוּפוֹ חָדֵל לַחֲטֹא,

וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר עֻנָּה הַמָּשִׁיחַ בַּעֲדֵנוּ בַּבָּשָׂר הִתְאַזְּרוּ עֹז רוּחַ כָּמוֺהוּ גַּם-אַתֶּם כִּי הַמֻּכֶּה וְהַמְּעֻנֶּה בִבְשָׂרוֺ יֶחְדַּל מֵחֲטוֺא:

Poněvadž tedy Kristus trpěl za nás na těle, i vy také týmž myšlením odíni buďte, že ten, kdož trpěl na těle, přestal od hříchu,

Když tedy Kristus podstoupil tělesné utrpení, i vy se vyzbrojte stejnou myšlenkou: Ten, kdo trpěl v těle, skoncoval s hříchem. ([Římanům 6:2 Římanům 6:7])

Χριστου̑ ου῏ν παθόντος σαρκὶ καὶ ὑμει̑ς τὴν αυ᾿τὴν ε῎ννοιαν ὁπλίσασθε ο῞τι ὁ παθών σαρκὶ πέπαυται ἁμαρτίας

אֵן משִׁיחָא הָכִיל חַשׁ חלָפַיכֻּון בַּבסַר וָאף אַנתֻּון בֵּה בּהָנָא רֵעיָנָא אֵזדַּיַנו כֻּלמַן דּמָאֵת גֵּיר בּפַגרֵה שׁלִי לֵה מֵן כֻּלהֻון חטָהֵא׃

[(21) 1Pet 04, 02]

לְמַעַן לֹא יִחְיֶה עוֹד לְפִי תַּאֲווֹת בְּנֵי אָדָם בַּזְּמַן שֶׁנּוֹתָר לוֹ לִחְיוֹת בְּגוּפוֹ, אֶלָּא לְפִי רְצוֹן אֱלֹהִים.

וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי תַאֲוַת בָּשָׂר וָדָם כָּל-יְמֵי חַיֵּיכֶם עַל-הָאֲדָמָה כִּי אִם-אַחֲרֵי חֵפֶץ אֱלֹהִים:

K tomu, aby již nebyl více tělesným žádostem, ale vůli Boží v těle živ, po ten čas, což ho ještě zůstává.

Proto i vy ve zbývajícím čase života nebuďte oddáni lidským vášním, ale vůli Boží. ([Římanům 13:12-Římanům 13:14; Galatským 2:20])

ει᾿ς τὸ μηκέτι α᾿νθρὼπων ε᾿πιθυμίαις α᾿λλὰ θελήματι θεου̑ τὸν ε᾿πίλοιπον ε᾿ν σαρκὶ βιω̑σαι χρόνον

דּלָא מֵכִּיל לַרגִיגָתָא דַּבנַינָשָׁא נִחֵא כּמָא זַבנָא דִּאיתַוהי בּפַגרָא אֵלָא לצֵביָנָא דַּאלָהָא׃

[(21) 1Pet 04, 03]

הֵן דַּי הָיָה הַזְּמַן שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם בַּעֲשִׂיַּת חֵפֶץ הַגּוֹיִם, כַּאֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתֶּם בְּדַרְכֵי זִמָּה וְתַאֲווֹת, שִׁכְרוּת וְהוֹלְלוּת, נִשְׁפֵי שְׁתִיָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אֲסוּרָה.

כִּי רַב לָנוּ אֲשֶׁר עָשִׂינוּ כְּחֵפֶץ הַגּוֺיִם בַּיָּמִים עָבְרוּ עָלֵינוּ בְּלֶכְתֵּנוּ עִמָּהֶם בְּאָרְחוֺת זִמָּה וַעֲגָבִים בְּבָתֵּי זוֺלְלִים וְסֹבְאִים וְהִלוּלִּים וּבְגִלּוּלֵי הָאֱלִילִים:

Dostiť jest zajisté nám na tom přeběhlém času života, v němž jsme líbosti pohanů páchali, chodivše v nestydatých chlipnostech, v žádostech, v zbytečném pití vína, v hodování, v opilství, a v ohyzdném modlosloužení.

Dost dlouho už jste dělali to, v čem si libují pohané: žili jste v nevázanosti, vášních, v opilství, v hodech, pitkách a v hanebném modlářství. ([Efezským 2:2 Efezským 2:3; Titovi 3:3])

α᾿ρκετὸς γὰρ ὁ παρεληλυθώς χρόνος τὸ βούλημα τω̑ν ε᾿θνω̑ν κατειργάσθαι πεπορευμένους ε᾿ν α᾿σελγείαις ε᾿πιθυμίαις οι᾿νοφλυγίαις κὼμοις πότοις καὶ α᾿θεμίτοις ει᾿δωλολατρίαις

סָפֵק גֵּיר זַבנָא הַו דַּעבַר דַּפלַחתֻּון בֵּה צֵביָנָא דּחַנפֵא בָּאסֻוטֻותָא וַברַוָיֻותָא וַבצַחנֻותָא ובַזמָרָא וַבפֻולחָנָא דּשִׁאדֵא׃

[(21) 1Pet 04, 04]

וְכֵיוָן שֶׁאֵינְכֶם רָצִים עִמָּהֶם לְשֶׁטֶף זִמָּתָם, תְּמֵהִים הֵם עַל כָּךְ וּמְגַדְּפִים.

וְכַיּוֺם יָנִיעוּ רֹאשׁ וְיַלְעִיבוּ בָכֶם כִּי לֹא-תָרוּצוּ עוֺד עִמָּהֶם לְשֶׁטֶף זִמָּתָם:

A protož když s nimi neběháte k takovému vydávání se v rozpustilost, zdá se jim to cosi nového býti, a rouhají se tomu.

Když se již spolu s nimi nevrháte do téhož proudu prostopášnosti, dráždí je to a urážejí vás.

ε᾿ν ω῟ ξενίζονται μὴ συντρεχόντων ὑμω̑ν ει᾿ς τὴν αυ᾿τὴν τη̑ς α᾿σωτίας α᾿νάχυσιν βλασφημου̑ντες

והָא הָשָׁא מֵתּדַּמרִין וַמגַדּפִין עלַיכֻּון בַּדלָא מֵשׁתַּרחִיתֻּון עַמהֻון בּהָי אָסֻוטֻותָא קַדמָיתָּא׃

[(21) 1Pet 04, 05]

הַלָּלוּ יִתְּנוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מִי שֶׁעָתִיד לִשְׁפֹּט אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים.

הָעֲתִידִים לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֺן לִפְנֵי הֶעָתִיד לָבוֺא לִשְׁפֹּט אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים:

Tiť vydadí počet tomu, kterýž hotov jest souditi živé i mrtvé.

Však vydají počet tomu, kdo je připraven soudit živé i mrtvé. ([Skutky apoštolské 10:42; 2 Timoteovi 4:1])

οι῍ α᾿ποδὼσουσιν λόγον τω̑ ἑτοίμως ε῎χοντι κρι̑ναι ζω̑ντας καὶ νεκρούς

הָנֻון דּיָהבִּין פֵּתגָמָא לַאלָהָא הַו דַּעתִיד לַמדָן מִיתֵא וחַיֵא׃

[(21) 1Pet 04, 06]

לָכֵן הִתְבַּשְֹרוּ גַּם הַמֵּתִים, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁפְטוּ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּבָּשָׂר, אַךְ יִחְיוּ כְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים בָּרוּחַ.

כִּי עַל-כֵּן הָיְתָה קְרִיאַת הַבְּשׁרָה גַּם אֶל-הַמֵּתִים לְמַעַן יִשָּׁפְטוּ בַבָּשָׂר כִּבְנֵי אָדָם וְיִחְיוּ בְחַיֵּי רוּחַ כֵּאלֹהִים:

Proto jest zajisté i mrtvým kázáno evangelium, aby souzeni byli podlé lidí z strany těla, ale živi byli podlé Boha duchem.

Proto bylo evangelium zvěstováno i mrtvým, aby byli u Boha živi v Duchu, ačkoliv byli za svého života u lidí odsouzeni(f). (f) ačkoliv byli jako všichni lidé pro svůj hřích odsouzeni ([Matouš 10:28 Matouš 10:39; Jan 5:25])

ει᾿ς του̑το γὰρ καὶ νεκροι̑ς ευ᾿ηγγελίσθη ι῞να κριθω̑σι μὲν κατὰ α᾿νθρὼπους σαρκὶ ζω̑σι δὲ κατὰ θεὸν πνεύματι

מֵטֻל הָנָא גֵּיר אֵסתַּבַּר אָף למִיתֵא דּנֵתּדִינֻון אַיך בּנַינָשָׁא בַּבסַר ונִחֻון בַּאלָהָא בּרֻוח׃

[(21) 1Pet 04, 07]

הִנֵּה קֵץ הַכֹּל קָרֵב. עַל כֵּן הֱיוּ מְפֻכָּחִים, וֶהֱיוּ עֵרִים לְהִתְפַּלֵּל.

הִנֵּה קֵץ כָּל-דָּבָר קָרוֺב עַל-כֵּן הַשְׂכִּילוּ וְהִתְעוֺרְרוּ בִתְפִלָּה:

Všemuť se pak přibližuje konec.

Konec všech věcí je blízko. Žijte proto rozumně a střízlivě, abyste byli pohotoví k modlitbám. ([Římanům 13:11 Římanům 13:12; Lukáš 12:35 Lukáš 21:36])

πάντων δὲ τὸ τέλος η῎γγικεν σωφρονήσατε ου῏ν καὶ νήψατε ει᾿ς προσευχάς

מַטיַת לָה דֵּין חַרתָא דּכֻל מֵטֻל הָנָא אֵתנַכַּפו וֵאתּתּעִירו לַצלֻותָא׃

[(21) 1Pet 04, 08]

בְּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אַהֲבָה עַזָּה, כִּי עַל רֹב פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.

אַךְ בְּרֹאשׁ כָּל-דָּבָר אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה כִּי אַהֲבָה תְּכַסֶּה עַל-פְּשָׁעִים רַבִּים:

A protož buďte středmí a bedliví k modlitbám. Přede vším pak lásku jedni k druhým opravdovou mějte; nebo láska přikryje množství hříchů.

Především mějte vytrvalou lásku jedni k druhým; vždyť láska přikryje množství hříchů. ([Přísloví 10:12; Jakubův 5:20])

πρὸ πάντων τὴν ει᾿ς ἑαυτοὺς α᾿γάπην ε᾿κτενη̑ ε῎χοντες ο῞τι α᾿γάπη καλύπτει πλη̑θος ἁμαρτιω̑ν

וַקדָם כֻּל מֵדֵּם חֻובָּא חַרִיפָא לוָת חדָדֵא נֵהוֵא לכֻון חֻובָּא גֵּיר מחַפֵּא סֻוגָאא דַּחטָהֵא׃

[(21) 1Pet 04, 09]

הֱיוּ מְאָרְחִים זֶה אֶת זֶה בְּלִי לְהִתְלוֹנֵן.

שִׁמְרוּ אַהֲבַת אַחִים בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִתְעָרֵב תְּלוּנָּה בָּהּ:

Buďte vespolek přívětiví k hostem, bez reptání.

Buďte jedni k druhým pohostinní a nestěžujte si na to! ([Matouš 25:35; Římanům 12:13])

φιλόξενοι ει᾿ς α᾿λλήλους α῎νευ γογγυσμου̑

וַהוַיתֻּון רָחמִין אַכסנָיֵא דּלָא רֵטנָא׃

[(21) 1Pet 04, 10]

אִישׁ אִישׁ כְּפִי הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר קִבֵּל יְשָׁרֵת בָּהּ בְּקִרְבְּכֶם, כְּסוֹכְנִים טוֹבִים עַל חַסְדּוֹ רַב־הַפָּנִים שֶׁל אֱלֹהִים.

אִישׁ אִישׁ מִכֶּם כַּמַּתָּן אֲשֶׁר תַּ׹ִּׂיג יָדוֺ כֵּן תְּפַזְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כִּפְקִידִים נֶאֱמָנִים עַל-חַסְדֵּי אֱלֹהִים הָרַבִּים:

Jeden každý jakž vzal dar, tak vespolek tím sobě přisluhujte, jako dobří šafáři rozličné milosti Boží.

Každý ať slouží druhým tím darem milosti, který přijal; tak budete dobrými správci milosti Boží v její rozmanitosti. ([Lukáš 12:42; Římanům 12:6-Římanům 12:8; 1 Korintským 12:4 1 Korintským 14:26])

ε῞καστος καθώς ε῎λαβεν χάρισμα ει᾿ς ἑαυτοὺς αυ᾿τὸ διακονου̑ντες ὡς καλοὶ οι᾿κονόμοι ποικίλης χάριτος θεου̑

וכֻלנָשׁ מֵנכֻון מַוהַבתָּא דּקַבֵּל מֵן אַלָהָא נשַׁמֵשׁ בָּה לחַברַוהי אַיך רַבַּי בָּתֵּא טָבֵא דּטַיבֻּותָא מפַרַשׁתָּא דַּאלָהָא׃

[(21) 1Pet 04, 11]

אִישׁ כִּי יְדַבֵּר, אִמְרֵי אֱלֹהִים יְדַבֵּר; אִישׁ כִּי יְשָׁרֵת, יַעֲשֶׂה זֹאת מִתּוֹךְ הַכֹּחַ שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים; וְזֹאת לְמַעַן יְכֻבַּד הָאֱלֹהִים בַּכֹּל דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

כִּי יְדַבֵּר אִישׁ בְּקָהָל יְהִי דְבָרוֺ כִּדְבַר אֱלֹהִים וְהַמְשָׁרֵת יְמַלֵּא פְקֻדָּתוֺ כְּיַד אֱלֹהִים הַטּוֺבָה עָלָיו לְמַעַן יִכָּבֵד שֵׁם אֱלֹהִים בַּכֹּל עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לוֺ הַכָּבוֺד וְהַמֶּמְשָׁלָה לְעוֺלָם וָעֶד אָמֵן:

Mluví-li kdo, mluviž jako řeči Boží; jestliže kdo přisluhuje, čiň to jako z moci, kteréž jemu uděluje Bůh, aby ve všem slaven byl Bůh skrze Jezukrista, kterýž má slávu a císařství na věky věků. Amen.

Kdo káže, ať zvěstuje slovo Boží. Kdo slouží, ať to činí ze síly, kterou dává Bůh – tak aby se všecko dělo k oslavě Boží skrze Ježíše Krista. Jemu buď sláva i moc na věky věků. Amen. ([Římanům 12:7])

ει῎ τις λαλει̑ ὡς λόγια θεου̑ ει῎ τις διακονει̑ ὡς ε᾿ξ ι᾿σχύος η῏ς χορηγει̑ ὁ θεός ι῞να ε᾿ν πα̑σιν δοξάζηται ὁ θεὸς διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ω῟ ε᾿στιν ἡ δόξα καὶ τὸ κράτος ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

כֻּלמַן דַּממַלֵל אַיך מֵלתָא דַּאלָהָא נמַלֵל וכֻלמַן דַּמשַׁמֵשׁ אַיך דּמֵן חַילָא הַו דַּאלָהָא יָהֵב לֵה דַּבכֻל דּעָבדִּין אנתֻּון נֵשׁתַּבַּח אַלָהָא בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דּדִילֵה הִי תֵּשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(21) 1Pet 04, 12]

אֲהוּבַי, בְּבוֹא עֲלֵיכֶם צְרִיפַת אֵשׁ כְּדֵי לִבְחֹן אֶתְכֶם, אַל תִּתְמְהוּ כְּאִלּוּ מִקְרֶה מוּזָר קָרָה לָכֶם,

אַל-תִּתְפַּלְּאוּ יְדִידִים כִּי תָבוֺאוּ לְהִבָּחֵן בְּכוּר עֹנִי כְּמוֺ אִם-קָרָה אֶתְכֶם דָּבָר זָר:

Nejmilejší, nebudiž vám divný ten přišlý na vás oheň, pro zkušení vás, jako by se vám něco nového přihodilo.

Moji milovaní, nebuďte zmateni výhní zkoušky, která na vás přišla, jako by se s vámi dělo něco neobvyklého, ([Izajáš 48:10; 1 Petrův 1:7])

α᾿γαπητοί μὴ ξενίζεσθε τη̑ ε᾿ν ὑμι̑ν πυρὼσει πρὸς πειρασμὸν ὑμι̑ν γινομένη ὡς ξένου ὑμι̑ν συμβαίνοντος

חַבִּיבַי לָא תֵּתּדַּמרֻון בּנֵסיֻונֵא דּהָוֵין לכֻון אַיך דּמֵדֵּם נֻוכרָי גָּדֵשׁ לכֻון מֵטֻל דַּלבֻוחרָנכֻון הֻו הָוֵין׃

[(21) 1Pet 04, 13]

אֶלָּא שִׂמְחוּ כְּכָל שֶׁחֵלֶק לָכֶם בְּסִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן תִּשְׂמְחוּ וְתַעַלְצוּ גַּם בְּהִגָּלוֹת כְּבוֹדוֹ.

אַךְ תָּשִׂישׂוּ בַּאֲשֶׁר חֲבֵרִים אַתֶּם לְחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ וְכֵן תָּשִׂישׂוּ וְתַעַלְצוּ בְּהִגָּלוֺת נִגְלוֺת כְּבוֺדוֺ:

Ale z toho, že jste účastni utrpení Kristových, radujte se, abyste i při zjevení slávy jeho radovali se s veselím.

ale radujte se, když máte podíl na Kristově utrpení, abyste se ještě více radovali, až se zjeví jeho sláva. ([Římanům 8:17; 2 Korintským 1:7 2 Korintským 4:10])

α᾿λλὰ καθὸ κοινωνει̑τε τοι̑ς του̑ Χριστου̑ παθήμασιν χαίρετε ι῞να καὶ ε᾿ν τη̑ α᾿ποκαλύψει τη̑ς δόξης αυ᾿του̑ χαρη̑τε α᾿γαλλιὼμενοι

אֵלָא חדַו דּמֵשׁתַּותּפִין אנתֻּון לחַשַׁוהי דַּמשִׁיחָא דּהָכַנָא אָף בּגֵליָנָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה תֵּחדֻּון ותֵרוזֻון׃

[(21) 1Pet 04, 14]

אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ אֶתְכֶם בַּעֲבוּר שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כִּי אָז רוּחַ הַכָּבוֹד, רוּחַ אֱלֹהִים, נָחָה עֲלֵיכֶם.

אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ אֶתְכֶם בַּעֲבוּר שֵׁם הַמָּשִׁיחַ כִּי נָחָה עֲלֵיכֶם רוּחַ הַכָּבוֺד וְרוּחַ אֱלֹהִים אֶצְלָם מִנֹּאַץ הוּא וְאֶצְלְכֶם נִכְבָּד:

Trpíte-li pohanění pro jméno Kristovo, blahoslavení jste. Nebo Duch ten slávy a Boží na vás odpočívá, kterýž z strany jich zajisté rouhán, ale z strany vaší oslavován bývá.

Jestliže jste hanobeni pro jméno Kristovo, blaze vám, neboť na vás spočívá Duch slávy(g), Duch Boží(h). (g) var: + a moci (h) var: + jemuž se oni rouhají, ale vy ho slavíte ([Matouš 5:11 Matouš 5:12 Matouš 10:19; Žalmy 89:51 Žalmy 89:52])

ει᾿ ο᾿νειδίζεσθε ε᾿ν ο᾿νόματι Χριστου̑ μακάριοι ο῞τι τὸ τη̑ς δόξης καὶ τὸ του̑ θεου̑ πνευ̑μα ε᾿φ῾ ὑμα̑ς α᾿ναπαύεται

וֵאן מֵתחַסדִין אנתֻּון עַל אַפַּי שׁמֵה דַּמשִׁיחָא טֻובַיכֻּון דּרֻוחָא משַׁבַּחתָּא דַּאלָהָא מֵתּתּנִיחָא עלַיכֻּון׃

[(21) 1Pet 04, 15]

רַק אַל יִסְבֹּל אִישׁ מִכֶּם כְּרוֹצֵחַ אוֹ כְּגַנָּב אוֹ כְּעוֹשֵׂה רָעָה אוֹ כְּמִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי אֲחֵרִים.

וְלֹא יִוָּסֵר אִישׁ מִכֶּם כְּרֹצֵחַ אוֺ-כְגַנָּב אוֺ-כְפֹעֵל אָוֶן אוֺ-כִמְרַגֵּל בִּפְקֻדַּת אֲחֵרִים:

Žádný pak z vás netrp jako vražedlník, neb zloděj, neb zločinec, neb všetečný.

Ale ať nikdo z vás netrpí za vraždu, za krádež nebo jiný zlý čin anebo za intriky.

μὴ γάρ τις ὑμω̑ν πασχέτω ὡς φονεὺς η῍ κλέπτης η῍ κακοποιὸς η῍ ὡς α᾿λλοτριεπίσκοπος

בַּלחֻוד לָא אנָשׁ מֵנכֻון אַיך קָטֻולָא אַו אַיך גַּנָבָא אַו אַיך עָבֵד בִּישָׁתָא נֵהוֵא חָאֵשׁ׃

[(21) 1Pet 04, 16]

וְאִם יִסְבֹּל כִּמְשִׁיחִי, אַל יֵבוֹשׁ כִּי אִם יְכַבֵּד אֶת אֱלֹהִים בַּשֵּׁם הַזֶּה,

אֲבָל אִם-יְעֻנֶּה בַּאֲשֶׁר שֵׁם הַמָּשִׁיחַ נִקְרָא עָלָיו אַל-יֵבוֺשׁ כִּי אִם-יוֺדֶה אֶת-אֱלֹהִים בַּשֵּׁם הַזֶּה:

Jestliže pak jako křesťan, nestyď se za to, ale oslavuj Boha v té částce.

Kdo však trpí za to, že je křesťan, ať se nestydí, ale slaví Boha, že smí nosit toto jméno(i). (i) var: za tento úděl ([Skutky apoštolské 5:41])

ει᾿ δὲ ὡς Χριστιανός μὴ αι᾿σχυνέσθω δοξαζέτω δὲ τὸν θεὸν ε᾿ν τω̑ ο᾿νόματι τούτω

אֵן דֵּין חָאֵשׁ אַיך כּרִסטיָנָא לָא נֵבהַת אֵלָא נשַׁבַּח לַאלָהָא בֵּה בּהָנָא שׁמָא׃

[(21) 1Pet 04, 17]

שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים. וְאִם מֵאִתָּנוּ יַתְחִיל, מַה תִּהְיֶה אַחֲרִית הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לִבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים?

כִּי בָא הַיּוֺם לְהָחֵל מִשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים וְאִם-בָּנוּ הֵחֵל מָה-אֵפוֺא תִהְיֶה אַחֲרִית הַמַּמְרִים אֶת-בְּשׁרַת אֱלֹהִים:

Nebo jest čas, aby se začal soud od domu Božího. A poněvadž nejprv od nás, jakýž bude konec těch, kteříž nejsou povolni evangelium Božímu?

Přišel totiž čas, aby soud začal od domu Božího. Jestliže začíná od vás, jaký bude konec těch, kteří se Božímu evangeliu vzpírají? ([Izajáš 10:12; Jeremjáš 25:29; Ezechiel 9:6; Lukáš 12:47 Lukáš 12:48])

ο῞τι ὁ καιρὸς του̑ α῎ρξασθαι τὸ κρίμα α᾿πὸ του̑ οι῎κου του̑ θεου̑ ει᾿ δὲ πρω̑τον α᾿φ῾ ἡμω̑ν τί τὸ τέλος τω̑ν α᾿πειθούντων τω̑ του̑ θεου̑ ευ᾿αγγελίω

מֵטֻל דּזַבנָא הו דַּנשַׁרֵא דִּינָא מֵן בַּיתֵּה דַּאלָהָא אֵן דֵּין מֵנַן משַׁרֵא אַידָא הי חַרתָא דַּאילֵין דּלָא מֵתּטפִּיסִין לַסבַרתֵה דַּאלָהָא׃

[(21) 1Pet 04, 18]

אִם צַדִּיק בְּקֹשִׁי נוֹשָׁע, חוֹטֵא וְרָשָׁע מַה יִּהְיֶה עָלָיו?

וְאִם לַצַּדִּיק קָשֶׁה לְהִנָּצֵל אֶל-מִי יִפְנֶה רָשָׁע וְחֹטֵא:

A poněvadž spravedlivý sotva k spasení přichází, bezbožný a hříšník kde se ukáže?

‚Jestliže i spravedlivý bude stěží zachráněn, kde se ocitne bezbožný a hříšný?‘ ([Přísloví 11:31])

καὶ ει᾿ ὁ δίκαιος μόλις σώζεται ὁ α᾿σεβὴς καὶ ἁμαρτωλὸς που̑ φανει̑ται

וֵאן זַדִּיקָא למַחסֵן חָיֵא רַשִׁיעָא וחַטָיָא אַיכָּא מֵשׁתּכַח׃

[(21) 1Pet 04, 19]

לָכֵן גַּם הַסּוֹבְלִים כִּרְצוֹן אֱלֹהִים יַפְקִידוּ נָא אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם בְּיַד הַבּוֹרֵא הַנֶּאֱמָן, בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב.

עַל-כֵּן הַמְעֻנִּים כִּרְצוֺן אֱלֹהִים יוֺסִיפוּ לְהֵיטִיב וְיַפְקִידוּ אֶת-נַפְשָׁם בְּיַד יוֺצְרָם כִּי נֶאֱמָן הוּא:

A protož i ti, kteříž trpí podlé vůle Boží, jakožto věrnému stvořiteli ať poroučejí duše své, dobře činíce.

A tak ti, kteří trpí podle vůle Boží, ať svěří své duše věrnému Stvořiteli a činí dobré. ([Matouš 10:28; 1 Petrův 2:2 1 Petrův 3:17])

ω῞στε καὶ οἱ πάσχοντες κατὰ τὸ θέλημα του̑ θεου̑ πιστω̑ κτίστη παρατιθέσθωσαν τὰς ψυχὰς αυ᾿τω̑ν ε᾿ν α᾿γαθοποιι̑α

מֵטֻל הָנָא אַילֵין דּחָשִׁין אַיך צֵביָנֵה דַּאלָהָא נַגעלֻון לֵה נַפשָׁתהֻון בַּעבָדֵא שַׁפִּירֵא אַיך דַּלבָרֻויָא מהַימנָא׃ ס

[(21) 1Pet 05, 01]

מִן הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם אֲבַקֵּשׁ, אֲנִי הַזָּקֵן עֲמִיתָם וְעֵד סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ וְגַם שֻׁתָּף לַכָּבוֹד הֶעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת:

וְאֶל-הַזְּקֵנִים בָּכֶם אֲנִי הַזָּקֵן כְּחָבֵר לָהֶם וְעֵד לְחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ וַאֲשֶׁר נָכוֺן לִי חֵלֶק בַּכָּבוֺד הֶעָתִיד לְהִגָּלוֺת אֶקְרָא וַאֲצַוֶּה לֵאמֹר:

Starších, kteříž mezi vámi jsou, prosím já spolustarší, a svědek Kristových utrpení, a budoucí, kteráž zjevena bude, slávy účastník,

Starší(j) mezi vámi napomínám, sám také starší, svědek utrpení Kristových i účastník slávy, která se má v budoucnu zjevit: (j) ř: presbytery ([Římanům 8:17; 2 Korintským 4:10; Zjevení Janovo 1:9])

πρεσβυτέρους ου῏ν ε᾿ν ὑμι̑ν παρακαλω̑ ὁ συμπρεσβύτερος καὶ μάρτυς τω̑ν του̑ Χριστου̑ παθημάτων ὁ καὶ τη̑ς μελλούσης α᾿ποκαλύπτεσθαι δόξης κοινωνός

בָּעֵא אנָא דֵּין מֵן קַשִׁישֵׁא דִּאית בּכֻון אֵנָא קַשִׁישָׁא חַברכֻון וסָהדָּא דּחַשַׁוהי דַּמשִׁיחָא ושַׁותָּפָא דּשֻׁובחֵה הַו דַּעתִיד דּנֵתגּלֵא׃

[(21) 1Pet 05, 02]

רְעוּ אֶת עֵדֶר אֱלֹהִים הַנִּמְצָא עִמָּכֶם וְהַשְׁגִיחוּ עָלָיו לֹא מִתּוֹךְ כְּפִיָּה כִּי אִם בְּרָצוֹן, כְּרָצוּי לֵאלֹהִים; לֹא בְּחֶמְדַּת בֶּצַע כִּי אִם בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה;

רְעוּ אֶת-עֵדֶר הָאֱלֹהִים הַנִּמְצָא אִתְּכֶם הַשְׁגִּיחוּ אֲלֵיהֶם לֹא בְאֹנֶס כִּי אִם-בְּרוּחַ נְדִיבָה בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וְלֹא לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע:

Paste stádo Boží, kteréž při vás jest, opatrujíce je, ne bezděky, ale dobrovolně, ne pro mrzký zisk, ale ochotně,

Starejte se jako pastýři o Boží stádce u vás, ne z donucení, ale dobrovolně, jak to Bůh žádá(k), ne z nízké zištnosti, ale s horlivou ochotou, (k) var: – jak to Bůh žádá ([Ezechiel 34:2; Jan 21:15-Jan 21:17; Skutky apoštolské 20:28; Židům 13:17; 1 Timoteovi 3:3; Titovi 1:7])

ποιμάνατε τὸ ε᾿ν ὑμι̑ν ποίμνιον του̑ θεου̑ ε᾿πισκοπου̑ντες μὴ α᾿ναγκαστω̑ς α᾿λλὰ ἑκουσίως κατὰ θεόν μηδὲ αι᾿σχροκερδω̑ς α᾿λλὰ προθύμως

רעַו מַרעִיתָא דַּאלָהָא דּמַשׁלמָא לכֻון וַסעֻורו רֻוחָנָאיִת לָא בַּקטִירָא אֵלָא בּצֵביָנָא לָא בּיֻותרָנֵא טַנפֵּא אֵלָא מֵן כֻּלֵה לֵבּכֻון׃

[(21) 1Pet 05, 03]

לֹא כְּרוֹדָנִים עַל מַה שֶּׁהֻפְקַד בְּיֶדְכֶם, אֶלָּא בִּהְיוֹתְכֶם מוֹפֵת לַצֹּאן.

לֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל-נַחֲלַת יְהוָֺה כִּי אִם-לִהְיוֺת לְמוֺפֵת לַצֹּאן:

Ani jako panujíce nad dědictvím Páně, ale příkladem jsouce stádu.

ne jako páni nad těmi, kdo jsou vám svěřeni, ale buďte jim příkladem. ([2 Korintským 1:24; 1 Timoteovi 4:12; Titovi 2:7])

μηδ῾ ὡς κατακυριεύοντες τω̑ν κλήρων α᾿λλὰ τύποι γινόμενοι του̑ ποιμνίου

לָא אַיך מָרַיָא דּמַרעִיתָא אֵלָא אַיך דּתֵהוֻון להֻון דּמֻותָא שַׁפִּירתָּא׃

[(21) 1Pet 05, 04]

וּבְהוֹפָעַת שַׂר הָרוֹעִים תְּקַבְּלוּ עֲטֶרֶת כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא תִּבֹּל.

וְכַאֲשֶׁר יוֺפִיעַ אַבִּיר הָרֹעִים אָז תִּשְׂאוּ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר לֹא תִבּוֺל:

A když se ukáže kníže pastýřů, vezmete tu neuvadlou korunu slávy.

Když se pak ukáže nejvyšší pastýř, dostane se vám nevadnoucího vavřínu slávy. ([1 Korintským 9:25; 2 Timoteovi 4:8])

καὶ φανερωθέντος του̑ α᾿ρχιποίμενος κομιει̑σθε τὸν α᾿μαράντινον τη̑ς δόξης στέφανον

דּכַד נֵתגּלֵא רַבּ רָעַוָתָא תּקַבּלֻון מֵנֵה כּלִילָא דּשֻׁובחָא דּלָא חָמֵא׃

[(21) 1Pet 05, 05]

כְּמוֹ כֵן, הַצְּעִירִים, הִכָּנְעוּ לִפְנֵי הַזְּקֵנִים. וְאוּלָם חִגְרוּ כֻּלְּכֶם נְמִיכוּת רוּחַ אִישׁ כְּלַפֵּי רֵעֵהוּ, כִּי אֱלֹהִים לַלֵּצִים הוּא־יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֵּן־חֵן.

וְכֵן הַנְּעָרִים בָּכֶם הִכָּנְעוּ לִפְנֵי הַזְּקֵנִים וְכֻלְּכֶם הִתְאַזְּרוּ עֹז הָעֲנָוָה וְעִזְרוּ אִישׁ לְאָחִיו כִּי בֵית גֵּאִים יִסַּח אֱלֹהִים וְלַעֲנָוִים יִתֶּן-חֵן:

Podobně mládenci, buďte poddáni starším. A všickni poddanost jedni druhým ukazujte, pokorou vnitř se ozdobte. Bůh zajisté pyšným se protiví, ale pokorným dává milost.

Stejně se i vy mladší podřizujte starším. Všichni se oblečte v pokoru jeden vůči druhému(l), neboť ‚Bůh se staví proti pyšným, ale pokorným dává milost‘. (l) var: podřízeni jeden druhému ([Efezským 5:21; Přísloví 3:34; Jakubův 4:6])

ὁμοίως νεὼτεροι ὑποτάγητε πρεσβυτέροις πάντες δὲ α᾿λλήλοις τὴν ταπεινοφροσύνην ε᾿γκομβὼσασθε ο῞τι ὁ θεὸς ὑπερηφάνοις α᾿ντιτάσσεται ταπεινοι̑ς δὲ δίδωσιν χάριν

וַאנתֻּון עלַימֵא אֵשׁתַּעבַּדו לקַשִׁישַׁיכֻּון וֵאתעַטפו חִיצָאיִת מַכִּיכֻות רֵעיָנָא לוָת חדָדֵא מֵטֻל דַּאלָהָא סַקֻובלָא הו דַּאילֵין דּמֵתּתּרִימִין וַלמַכִּיכֵא יָהֵב טַיבֻּותָא׃ ס

[(21) 1Pet 05, 06]

הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם תַּחַת יַד אֱלֹהִים הַחֲזָקָה, לְמַעַן יְרוֹמֵם אֶתְכֶם בְּעִתּוֹ.

הַשְׁפִּילוּ נַפְשְׁכֶם תַּחַת יַד-אֵל שַׁדָּי וְהוּא יְרוֺמֵם אֶתְכֶם בְּעִתּוֺ:

Pokořtež se tedy pod mocnou ruku Boží, aby vás povýšil časem svým,

Pokořte se tedy pod mocnou ruku Boží, aby vás povýšil v ustanovený čas. ([Jób 22:29; Matouš 23:12; Lukáš 14:11 Lukáš 18:14; Jakubův 4:10])

ταπεινὼθητε ου῏ν ὑπὸ τὴν κραταιὰν χει̑ρα του̑ θεου̑ ι῞να ὑμα̑ς ὑψὼση ε᾿ν καιρω̑

אֵתמַכַּכו הָכִיל תּחֵית אִידֵה תַּקִיפתָּא דַּאלָהָא דּהִי תּרִימכֻון בּזַבנָא דּזָדֵק׃

[(21) 1Pet 05, 07]

הַשְׁלִיכוּ עָלָיו כָּל יְהַבְכֶם, כִּי הוּא דּוֹאֵג לָכֶם.

וְכָל-יְהָבְכֶם הַשְׁלִיכוּ עָלָיו וְהוּא יִדְאַג לָכֶם:

Všelikou péči svou uvrhouce na něj. Nebo on má péči o vás.

Všechnu ‚svou starost vložte na něj‘, neboť mu na vás záleží. ([Žalmy 37:5 Žalmy 40:18 Žalmy 55:23; Matouš 6:31-Matouš 6:32])

πα̑σαν τὴν μέριμναν ὑμω̑ν ε᾿πιρίψαντες ε᾿π῾ αυ᾿τόν ο῞τι αυ᾿τω̑ μέλει περὶ ὑμω̑ν

וצֵפתכֻון כֻּלָה שׁדַו עַל אַלָהָא דּלֵה בּטִיל עלַיכֻּון׃

[(21) 1Pet 05, 08]

הֱיוּ עֵרִים וְעִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר. אוֹיִבְכֶם הַשָֹטָן מְשׁוֹטֵט כְּאַרְיֵה שׁוֹאֵג וּמְחַפֵּשׂ לוֹ לִטְרֹף מִישֶׁהוּ.

הִתְעוֺרְרוּ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מְאֹד כִּי הַ׹ָּׂטָן הַצֹּרֵר אֶתְכֶם יָתוּר כַּאֲרִי נֹהֵם וִישַׁחֵר אֶל-אֲשֶׁר יְבַלֵּעַ:

Střízliví buďte, bděte; nebo protivník váš ďábel jako lev řvoucí obchází, hledaje, koho by sežral.

Buďte střízliví! Buďte bdělí! Váš protivník, ďábel, obchází jako ‚lev řvoucí‘ a hledá, koho by pohltil. ([Matouš 26:41; Lukáš 12:35; 1 Tesalonickým 5:6; Jób 1:7; Žalmy 22:14])

νήψατε γρηγορήσατε ὁ α᾿ντίδικος ὑμω̑ν διάβολος ὡς λέων ω᾿ρυόμενος περιπατει̑ ζητω̑ν τινα καταπιει̑ν

אֵתּתּעִירו וֵעהַדו מֵטֻל דַּבעֵלדּבָבכֻון סָטָנָא אַיך אַריָא נָהֵם וַמהַלֵך ובָעֵא דַּלמַנֻו נֵבלַע׃

[(21) 1Pet 05, 09]

עִמְדוּ נֶגְדּוֹ יַצִּיבִים בָּאֱמוּנָה, בִּידִיעָה שֶׁאוֹתָן הַצָּרוֹת עוֹבְרוֹת עַל אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר בָּעוֹלָם.

אַךְ בָּאֱמוּנָה תַעַמְדוּ נֶגְדּוֺ כְגִבֹּרִים וְתֵדְעוּן כִּי צָרוֺת כָּאֵלֶּה עָבְרוּ גַּם עַל-אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה:

Jemuž odpírejte, silní jsouce u víře, vědouce, že tatáž utrpení bratrstvo vaše, kteréž na světě jest, obkličují.

Vzepřete se mu, zakotveni ve víře, a pamatujte, že vaši bratří všude ve světě procházejí týmž utrpením jako vy. ([Efezským 6:11-Efezským 6:13; Jakubův 4:7])

ω῟ α᾿ντίστητε στερεοὶ τη̑ πίστει ει᾿δότες τὰ αυ᾿τὰ τω̑ν παθημάτων τη̑ ε᾿ν τω̑ κόσμω ὑμω̑ν α᾿δελφότητι ε᾿πιτελει̑σθαι

קֻומו הָכִיל לקֻובלֵה כַּד משַׁררִין אנתֻּון בּהַימָנֻותָא ודַעו דָּאף עַל אַחַיכֻּון דַּבעָלמָא הֵנֻון הָלֵין חַשֵׁא עָרצִין׃

[(21) 1Pet 05, 10]

וֵאלֹהֵי כָּל חֶסֶד אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם אֶל כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אַחֲרֵי סִבְלְכֶם הַמְּעַט הוּא יַשְׁלִים אֶתְכֶם וְגַם יְיַצֵּב וִיחַזֵּק וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עֻנֵּיתֶם לְיָמִים מְעַטִּים יִנָּתֵן לָכֶם לֵב שָׁלֵם מֵאֵת אֱלֹהֵי הַחֶסֶד אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם לִכְבוֺדוֺ עַד-עוֺלְמֵי עַד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וִיחַזֵּק וִיאַמֵּץ וִיכוֺנֵן אֶתְכֶם לָנֶצַח:

Bůh pak všeliké milosti, kterýž povolal nás k věčné slávě své v Kristu Ježíši, když maličko potrpíte, on dokonalé vás učiň, utvrď, zmocni, i upevni,

A Bůh veškeré milosti, který vás povolal ke své věčné slávě v Kristu, po krátkém utrpení vás obnoví, utvrdí, posílí a postaví na pevný základ. ([1 Tesalonickým 2:12; 1 Petrův 1:6; Filipským 1:6])

ὁ δὲ θεὸς πάσης χάριτος ὁ καλέσας ὑμα̑ς ει᾿ς τὴν αι᾿ὼνιον αυ᾿του̑ δόξαν ε᾿ν Χριστω̑ ᾽Ιησου̑ ο᾿λίγον παθόντας αυ᾿τὸς καταρτίσει στηρίξει σθενὼσει θεμελιὼσει

אַלָהָא דֵּין דּטַיבֻּותָא הַו דַּקרָן לשֻׁובחֵה דַּלעָלַם בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא הַו דּיַהב לַן דּכַד נסַיבַּר הָלֵין אֻולצָנֵא זעֻורֵא דּנֵתחַיַל ונֵשׁתַּרַר ונֵתקַיַם בֵּה לעָלַם׃

[(21) 1Pet 05, 11]

לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

וְלוֺ הַכָּבוֺד וְהַמֶּמְשָׁלָה עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים אָמֵן:

Jemuž sláva a císařství na věky věků. Amen.

Jemu náleží(m) panství na věky věků! Amen. (m) var: + sláva a

αυ᾿τω̑ τὸ κράτος ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας α᾿μήν

דּלֵה שֻׁובחָא וֻאוחדָּנָא וִאיקָרָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃ ס

[(21) 1Pet 05, 12]

בְּיַד הָאָח סִילְוָנוֹס שֶׁאֲנִי חוֹשְׁבוֹ לְנֶאֱמָן, כָּתַבְתִּי לָכֶם דְּבָרִים מְעַטִּים לְעוֹרֵר וּלְהָעִיד כִּי זֶהוּ חֶסֶד הָאֱלֹהִים, הַחֶסֶד הָאֲמִתִּי; עִמְדוּ בּוֹ.

אֶת-הַדְּבָרִים הַמְּעַטִּים הָאֵלֶּה כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד-סִלְוָנוֺס אֲחִיכֶם הַנֶּאֱמָן לְהַזְהִיר אֶתְכֶם לְפִי חַוֺת דַּעְתִּי וּלְהָעִיד לָכֶם כִּי חֶסֶד אֱלֹהִים הוּא חֶסֶד אֱמֶת עִמְדוּ בּוֺ הָכֵן:

Po Silvánovi, vám věrném bratru, tak za to mám, že jsem psal krátce, napomínaje a osvědčuje, že tato jest pravá milost Boží, v kteréž stojíte.

Prostřednictvím Silvána, kterého mám za věrného bratra, vám toto krátce píšu, abych vás povzbudil a dosvědčil vám, že taková je pravá milost Boží; v ní stůjte. ([Skutky apoštolské 15:27;])

διὰ Σιλουανου̑ ὑμι̑ν του̑ πιστου̑ α᾿δελφου̑ ὡς λογίζομαι δι῾ ο᾿λίγων ε῎γραψα παρακαλω̑ν καὶ ε᾿πιμαρτυρω̑ν ταύτην ει῏ναι α᾿ληθη̑ χάριν του̑ θεου̑ ει᾿ς η῍ν στη̑τε

הָלֵין זעֻוריָתָא אַיך דּסָבַר אנָא כֵּתבֵּת לכֻון בּיַד סִלוַנָוס אַחָא מהַימנָא וַמפָּס אנָא וסָהֵד אנָא דּהָדֵא הי טַיבֻּותָא שַׁרִירתָּא דַּאלָהָא הָדֵא דּקָימִין אנתֻּון בָּה׃

[(21) 1Pet 05, 13]

הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בְּבָבֶל, שֶׁנִּבְחְרָה אִתְּכֶם, דּוֹרֶשֶׁת בִּשְׁלוֹמְכֶם; וְכֵן גַּם מַרְקוֹס בְּנִי.

עֲדַת בָּבֶל הַנִּבְחָרָה כְּמוֺכֶם שֹׁאֶלֶת לְשָׁלוֺם לָכֶם וְכֵן גַּם-מַרְקוֺס בְּנִי:

Pozdravuje vás ta církev, kteráž jest v Babyloně, účastnice vyvolení vašeho, a Marek syn můj.

Pozdravuje vás vaše spoluvyvolená(n), která je v Babylónu, a Marek, můj syn. (n) var: + církev ([Zjevení Janovo 14:8; Skutky apoštolské 12:12])

α᾿σπάζεται ὑμα̑ς ἡ ε᾿ν Βαβυλω̑νι συνεκλεκτὴ καὶ Μα̑ρκος ὁ υἱός μου

שָׁאלָא שׁלָמכֻון עִדּתָּא גּבִיתָא דַּבבָבֵל ומַרקָוס בֵּרי׃

[(21) 1Pet 05, 14]

דִּרְשׁוּ אִישׁ בִּשְׁלוֹם רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקַת אַהֲבָה. שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶם אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

שַׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֺם בִּנְשִׁיקַת אַהֲבָה שָׁלוֺם לְכֻלְּכֶם אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אָמֵן:

Pozdravtež jedni druhých v políbení laskavém. Pokoj vám všechněm, kteříž jste v Kristu Ježíši. Amen.

Pozdravte jedni druhé políbením lásky. Pokoj všem vám, kteří jste v Kristu(o). (o) var: + Ježíši. Amen.

α᾿σπάσασθε α᾿λλήλους ε᾿ν φιλήματι α᾿γάπης ει᾿ρήνη ὑμι̑ν πα̑σιν τοι̑ς ε᾿ν Χριστω̑

שַׁאלו בַּשׁלָמָא חַד דּחַד בּנֻושַׁקתָּא קַדִּישׁתָּא שׁלָמָא עַם כֻּלהֻון אַילֵין דּבַמשִׁיחָא אֵנֻון אַמִין׃ ס

[(22) 2Pet 01, 01]

מֵאֵת שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס, עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּשְׁלִיחוֹ, לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּצִדְקַת אֱלֹהֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קִבְּלוּ אֱמוּנָה יְקָרָה כְּשֶׁלָּנוּ:

שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּשְׁלִיחוֺ אֶל-אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ עִמָּנוּ בָּאֱמוּנָה הַיְקָרָה וּבְצִדְקַת אֱלֹהֵינוּ וּמוֺשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Šimon Petr, služebník a apoštol Ježíše Krista, těm, kteříž spolu s námi zaroveň drahé dosáhli víry, pro spravedlnost Boha našeho a spasitele Jezukrista:

Šimon Petr, služebník a apoštol Ježíše Krista, těm, kdo dosáhli stejně vzácné víry jako my díky spravedlnosti našeho Boha a Spasitele Ježíše Krista.

Συμεών Πέτρος δου̑λος καὶ α᾿πόστολος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ τοι̑ς ι᾿σότιμον ἡμι̑ν λαχου̑σιν πίστιν ε᾿ν δικαιοσύνη του̑ θεου̑ ἡμω̑ν καὶ σωτη̑ρος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

שֵׁמעֻון פֵּטרָוס עַבדָּא וַשׁלִיחָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא לַאילֵין דַּלהַימָנֻותָא שַׁויַת בִּאיקָרָא עַמַן אֵשׁתּוִיו בּזַדִּיקֻותָא דּמָרַן ופָרֻוקַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(22) 2Pet 01, 02]

חֶסֶד וְשָׁלוֹם יִשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם לְמַכְבִּיר בִּידִיעַתְכֶם אֶת אֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.

חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֺם רָב בְּדַעַת אֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ:

Milost vám a pokoj rozmnožen buď skrze známost Boha a Ježíše Pána našeho.

Milost a pokoj ať se vám rozhojní poznáním Boha a Ježíše(a), našeho Pána. (a) var: + Krista

χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη πληθυνθείη ε᾿ν ε᾿πιγνὼσει του̑ θεου̑ καὶ ᾽Ιησου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν

טַיבֻּותָא וַשׁלָמָא נֵסגֵּא לכֻון בּשֻׁוודָּעָא דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(22) 2Pet 01, 03]

הֵן גְּבוּרָתוֹ הָאֱלֹהִית נָתְנָה לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ לְחַיִּים וְלַחֲסִידוּת, עַל־יְדֵי יְדִיעָתֵנוּ אֶת הַקּוֹרֵא אוֹתָנוּ אֶל כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ.

כַּאֲשֶׁר נָתַן לָנוּ יְהוָֺה בִּגְבוּרָתוֺ כָּל-מִשְׁעַן הַחַיִּים וְיִרְאַת שָׁמָיִם עַל-יְדֵי דַעַת הַקֹּרֵא אֹתָנוּ בְּעֹז צִדְקָתוֺ:

Jakož nám od jeho Božské moci všecko, což k životu a ku pobožnosti náleželo, darováno jest, skrze známost toho, kterýž povolal nás k slávě a k ctnosti;

Všecko, čeho je třeba k zbožnému životu, darovala nám jeho božská moc, když jsme poznali toho, který nás povolal vlastní slávou a mocnými činy. ([Efezským 3:16-Efezským 3:19])

ὡς πάντα ἡμι̑ν τη̑ς θείας δυνάμεως αυ᾿του̑ τὰ πρὸς ζωὴν καὶ ευ᾿σέβειαν δεδωρημένης διὰ τη̑ς ε᾿πιγνὼσεως του̑ καλέσαντος ἡμα̑ς ι᾿δία δόξη καὶ α᾿ρετη̑

אַיך מַן דּכֻלהֵין אַילֵין דִּאיתַיהֵין דּחַילָא אַלָהָיָא לוָת חַיֵא ודֵחלַת אַלָהָא יַהב בּיַד שֻׁוודָּעָא דּהַו דַּקרָא לַן בּתֵשׁבֻּוחתָּא דִּילֵה וַמיַתּרֻותָא׃

[(22) 2Pet 01, 04]

בְּדֶרֶךְ זֹאת נָתַן לָנוּ הַבְטָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד וִיקָרוֹת, לְמַעַן תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים עַל־יָדָן בַּטֶּבַע הָאֱלֹהִי בְּהִמָּלֶטְכֶם מֵהַכִּלָּיוֹן הַשֹוֹרֵר בָּעוֹלָם בְּשֶׁל הַתַּאֲוָה.

וְעַל-יָדָם נָתַן לָנוּ הַבְטָחוֺת גְּדֹלוֺת יְקָרוֺת עַד-מְאֹד לְהַנְחִיל לָכֶם חֵלֵק מִטֶּבַע אֱלוֺהַּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִצַּלְתֶּם מִשַּׁחַת וְתַאֲוֺת הָעוֺלָם:

Pročež veliká nám a drahá zaslíbení dána jsou, abyste skrze ně Božského přirození účastni učiněni byli, utekše porušení toho, kteréž jest na světě v žádostech.

Tím nám daroval vzácná a převeliká zaslíbení, abyste se tak stali účastnými božské přirozenosti a unikli zhoubě, do níž svět žene jeho zvrácená touha. ([Jan 1:12-Jan 1:13; Efezským 4:22])

δι῾ ω῟ν τὰ τίμια καὶ μέγιστα ἡμι̑ν ε᾿παγγέλματα δεδὼρηται ι῞να διὰ τούτων γένησθε θείας κοινωνοὶ φύσεως α᾿ποφυγόντες τη̑ς ε᾿ν τω̑ κόσμω ε᾿ν ε᾿πιθυμία φθορα̑ς

דּבִאידַיהֵין שֻׁוודָּיֵא רַורבֵא ויַקִירֵא לכֻון יַהב דַּביַד הָלֵין תֵּהוֻון שַׁותָּפֵא דַּכיָנָא אַלָהָיָא כַּד עָרקִין אנתֻּון מֵן חבָלָא דַּרגִיגָתָא דַּבעָלמָא׃

[(22) 2Pet 01, 05]

מִשּׁוּם כָּךְ שִׁקְדוּ בְּכָל מְאֹדְכֶם לְהוֹסִיף עַל אֱמוּנַתְכֶם אֶת הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית, וְעַל הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית אֶת הַדַּעַת,

בַּעֲבוּר זֹאת הִתְאַמְּצוּ בְכָל-מְאֹדְכֶם לְהוֺסִיף אֶל-אֱמוּנַתְכֶם צְדָקָה וְאֶל-צְדָקָה דָּעַת:

Na to tedy samo všecku snažnost vynaložíce, přičinějte k víře své ctnost, a k ctnosti umění,

Proto také vynaložte všecku snahu na to, abyste ke své víře připojili ctnost, k ctnosti poznání, ([Filipským 2:12; Galatským 5:6 Galatským 5:22])

καὶ αυ᾿τὸ του̑το δὲ σπουδὴν πα̑σαν παρεισενέγκαντες ε᾿πιχορηγήσατε ε᾿ν τη̑ πίστει ὑμω̑ν τὴν α᾿ρετήν ε᾿ν δὲ τη̑ α᾿ρετη̑ τὴν γνω̑σιν

והִי דֵּין הָדֵא כַּד שׁקָלטַענָא כֻּלֵה מַעלִין אנתֻּון אַוסֵפו עַל הַימָנֻותכֻון מיַתּרֻותָא עַל דֵּין מיַתּרֻותָא יִדַעתָא׃

[(22) 2Pet 01, 06]

וְעַל הַדַּעַת אֶת כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר, וְעַל כִּבּוּשׁ הַיֵצֶר אֶת הַסַּבְלָנוּת, וְעַל הַסַּבְלָנוּת אֶת הַחֲסִידוּת,

וְאֶל-דַּעַת מַעְצָר לְרוּחַ וְאֶל-מַעְצָר לְרוּחַ כֹּחַ הַסַּבָּל וְאֶל-כֹּחַ הַסַּבָּל יִרְאַת אֱלֹהִים:

K umění pak zdrželivost, a k zdrželivosti trpělivost, k trpělivosti pak pobožnost,

k poznání zdrženlivost, ke zdrženlivosti trpělivost, k trpělivosti zbožnost, ([1 Korintským 9:25])

ε᾿ν δὲ τη̑ γνὼσει τὴν ε᾿γκράτειαν ε᾿ν δὲ τη̑ ε᾿γκρατεία τὴν ὑπομονήν ε᾿ν δὲ τη̑ ὑπομονη̑ τὴν ευ᾿σέβειαν

עַל דֵּין יִדַעתָא מחַמסנָנֻותָא עַל דֵּין מחַמסנָנֻותָא מסַיבּרָנֻותָא עַל דֵּין מסַיבּרָנֻותָא דֵּחלַת אַלָהָא׃

[(22) 2Pet 01, 07]

וְעַל הַחֲסִידוּת אֶת הָאַחֲוָה, וְעַל הָאַחֲוָה אֶת הָאַהֲבָה;

וְאֶל-יִרְאַת אֱלֹהִים אַחֲוָה וְאֶל-אַחֲוָה אַהֲבָה:

Ku pobožnosti pak bratrstva milování, a k milování bratrstva lásku.

ke zbožnosti bratrskou náklonnost a k bratrské náklonnosti lásku. ([1 Tesalonickým 4:9])

ε᾿ν δὲ τη̑ ευ᾿σεβεία τὴν φιλαδελφίαν ε᾿ν δὲ τη̑ φιλαδελφία τὴν α᾿γάπην

עַל דֵּין דֵּחלַת אַלָהָא רֵחמַת אַחֻותָא עַל דֵּין רֵחמַת אַחֻותָא חֻובָּא׃

[(22) 2Pet 01, 08]

שֶׁהֲרֵי אִם אֵלֶּה יִהְיוּ בָּכֶם וְיִרְבּוּ, לֹא יַנִּיח לָכֶם לִהְיוֹת בְּטֵלִים וּבִלְתִּי פּוֹרִיִּים בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִידִיעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי אִם-אֵלֶּה תִהְיֶינָה בָכֶם כְּדֵי הַמִּדָּה אוֺ יֶתֶר עַל-הַמִּדָּה לֹא תוּכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּעֲצַלְתַּיִם מִבְּלִי עֲשׂוֺת פְּרִי בְּגַן הַדַּעַת לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ:

Ty zajisté věci když budou při vás a rozhojní se, ne prázdné, ani neužitečné postaví vás v známosti Pána našeho Jezukrista.

Máte-li tyto vlastnosti a rozhojňují-li se ve vás, nezůstanete v poznání našeho Pána Ježíše Krista nečinní a bez ovoce. ([Matouš 13:22])

ταυ̑τα γὰρ ὑμι̑ν ὑπάρχοντα καὶ πλεονάζοντα ου᾿κ α᾿ργοὺς ου᾿δὲ α᾿κάρπους καθίστησιν ει᾿ς τὴν του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ε᾿πίγνωσιν

הָלֵין גֵּיר כַּד שׁכִיחָן לכֻון ויַתִּירָן לָא הוָא בַּטִילֵא אָפלָא דּלָא פִּארֵא מקִימָן לכֻון בּשֻׁוודָּעֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(22) 2Pet 01, 09]

מִי שֶׁאֵין לוֹ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עִוֵּר הוּא, קְצַר רְאוּת; הוּא שָׁכַח כִּי טֹהַר מֵחֲטָאָיו הָרִאשׁוֹנִים.

כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה אֵין-לוֺ הוּא עִוֵּר אוֺ עֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֺת וְשֹׁכֵחַ אֶת-טָהֳרָתוֺ מֵחֲטָאָיו הָרִאשֹׁנִים:

Nebo při komž není těchto věcí, slepýť jest, toho, což vzdáleno jest, nevida, zapomenuv se na očištění svých starých hříchů.

Komu však scházejí, je slepý, krátkozraký a zapomněl na to, že byl očištěn od svých starých hříchů. ([Deuteronomium 28:28-Deuteronomium 28:29; 1 Janův 2:11])

ω῟ γὰρ μὴ πάρεστιν ταυ̑τα τυφλός ε᾿στιν μυωπάζων λήθην λαβών του̑ καθαρισμου̑ τω̑ν πάλαι αυ᾿του̑ ἁμαρτιω̑ν

הַו גֵּיר דּלָא שׁכִיחָן לֵה הָלֵין סַמיָא אִיתַוהי דּלָא חָזֵא דַּטעָא דֻּוכָּיָא דַּחטָהַוהי קַדמָיֵא׃

[(22) 2Pet 01, 10]

לָכֵן, אַחַי, שִׁקְדוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְחַזֵּק אֶת הַקְּרִיאָה וְהַבְּחִירָה שֶׁהֵן מְנַת חֶלְקְכֶם; שֶׁהֲרֵי אִם כָּךְ תַּעֲשׂוֹּ לֹא תִּכָּשְׁלוּ אַף פַּעַם,

וְעַל-כֵּן אַחַי עֲשׂוּ כָל-אֲשֶׁר בְּכֹחֲכֶם לְקַיֵּם כִּי נִקְרֵאתֶם וְנִבְחַרְתֶּם אֶל-נָכוֺן וְאִם כֵּן תַּעֲשׂוּ לֹא תִכָּשְׁלוּ לָנֶצַח:

Protož raději, bratří, snažujte se povolání a vyvolení své upevňovati; nebo to činíce, nepadnete nikdy.

Proto se, bratří, tím více snažte upevňovat své povolání a vyvolení. Budete-li to činit, nikdy neklopýtnete. ([1 Janův 3:6])

διὸ μα̑λλον α᾿δελφοί σπουδάσατε βεβαίαν ὑμω̑ν τὴν κλη̑σιν καὶ ε᾿κλογὴν ποιει̑σθαι ταυ̑τα γὰρ ποιου̑ντες ου᾿ μὴ πταίσητέ ποτε

ועַל הָי יַתִּירָאיִת אַחַי יִצַפו דַּביַד עבָדַיכֻּון טָבֵא קרָיתּכֻון וַגבִיתכֻון משַׁרַרתָּא תֵּעבּדֻון כַּד גֵּיר הָלֵין עָבדִּין אנתֻּון לָא מתֻום מֵשׁתַּרעִין אנתֻּון׃

[(22) 2Pet 01, 11]

וּבְדֶרֶךְ זֹאת יִפָּתַח לָכֶם לִרְוָחָה הַמָּבוֹא אֶל מַלְכוּת עוֹלָמִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי בָזֶה יִפָּתַח לָכֶם הַשַּׁעַר לְמַלְכוּת עוֺלָם אֲשֶׁר לַאֲדֹנֵינוּ מוֺשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Takť zajisté hojné způsobeno vám bude vjití k věčnému království Pána našeho a spasitele Jezukrista.

Tak se vám široce otevře přístup do věčného království našeho Pána a Spasitele Ježíše Krista.

ου῞τως γὰρ πλουσίως ε᾿πιχορηγηθήσεται ὑμι̑ν ἡ ει῎σοδος ει᾿ς τὴν αι᾿ὼνιον βασιλείαν του̑ κυρίου ἡμω̑ν καὶ σωτη̑ρος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

הָכַנָא גֵּיר עַתִּירָאיִת מֵתיַהבָא לכֻון מַעַלתָּא דּמַלכֻּותָא דַּלעָלַם דּמָרַן ופָרֻוקַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃ ס

[(22) 2Pet 01, 12]

עַל כֵּן לֹא אֶחְדַּל לְהַזְכִּירְכֶם בְּכָל עֵת אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָם וְהִנְּכֶם יַצִּיבִים בָּאֱמֶת הַזֹּאת.

עַל-כֵּן לֹא אֶרֶף מֵהַזְכִּירְכֶם תָּמִיד עַל-אֵלֶּה אַף כִּי-יְדַעְתֶּם אֶת-הָאֱמֶת בַּאֲשֶׁר הִיא וּבָהּ אַתֶּם מְיֻסָּדִים:

Protož nezanedbámť vždycky vám připomínati těch věcí, ačkoli umělí i utvrzení jste v přítomné pravdě.

Proto vám hodlám ty věci stále připomínat, ačkoliv o nich víte a jste utvrzeni v pravdě, kterou jste přijali. ([Římanům 15:15; 1 Janův 2:21; Judův 1:5])

διὸ μελλήσω α᾿εὶ ὑμα̑ς ὑπομιμνήσκειν περὶ τούτων καίπερ ει᾿δότας καὶ ε᾿στηριγμένους ε᾿ν τη̑ παρούση α᾿ληθεία

ועַל הָדֵא לָא מַמֵאן אנָא מֵן דּמַעהֵד אנָא לכֻון אַמִינָאיִת עַל הָלֵין כַּד טָב אָף יָדעִין אנתֻּון וַסמִיכִין אנתֻּון עַל שׁרָרָא הָנָא׃

[(22) 2Pet 01, 13]

וְרוֹאֶה אֲנִי לְנָכוֹן לְהַזְכִּיר וּלְעוֹרֵר אֶתְכֶם כָּל עוֹד אֲנִי נִמְצָא בַּמִּשְׁכָּן הַזֶּה,

וְרַחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֺב לְהַעֲלוֺת עַל-רוּחֲכֶם וּלְהָעִיר אֶתְכֶם כָּל-יְמֵי שִׁבְתִּי בְאָהֳלִי הַזֶּה:

Neboť to mám za spravedlivé, dokudž jsem v tomto stánku, abych vás probuzoval napomínáním,

Ale považuji za správné probouzet vás napomínáním, pokud přebývám v tomto těle(b); (b) ř: stanu ([Mdr 9,15; 2 Korintským 5:1])

δίκαιον δὲ ἡγου̑μαι ε᾿φ῾ ο῞σον ει᾿μὶ ε᾿ν τούτω τω̑ σκηνὼματι διεγείρειν ὑμα̑ς ε᾿ν ὑπομνήσει

דּכִאנָא דֵּין אֵסתַּברַת לִי דַּכמָא דִּאיתַי בּפַגרָא הָנָא אַעִירכֻון בּעֻוהדָּנָא׃

[(22) 2Pet 01, 14]

כִּי יָדוּעַ לִי שֶׁבְּקָרוֹב יוּסַר מִשְׁכָּנִי, כְּפִי שֶׁגִּלָּה לִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי יֹדֵעַ אֲנִי כִּי חִישׁ יִצָעַן אָהֳלִי כַּאֲשֶׁר גַּם-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ גִּלָּה אֶת-אָזְנִי:

Věda, že brzké jest složení stánku mého, jakož mi i Pán náš Ježíš Kristus oznámil.

vím totiž, že je budu muset brzo opustit(c), jak mi to dal poznat náš Pán Ježíš Kristus. (c) ř: složit svůj stan ([Jan 21:18; 2 Timoteovi 4:6])

ει᾿δώς ο῞τι ταχινή ε᾿στιν ἡ α᾿πόθεσις του̑ σκηνὼματός μου καθώς καὶ ὁ κύριος ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ς Χριστὸς ε᾿δήλωσέν μοι

כַּד יָדַע אנָא דּעֻונדָּנָא דּפַגרי בַּעגַל הָוֵא אַיכַּנָא דָּאף מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אַודּעַני׃

[(22) 2Pet 01, 15]

אַךְ אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁגַּם לְאַחַר פְּטִירָתִי יִהְיֶה לָכֶם תָּמִיד זִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וְהִנְנִי עָמֵל כַּיּוֺם לְבִלְתִּי יָמוּשׁ מִכֶּם זִכְרוֺן הַדְּבָרִים הָהֵם גַּם-אַחֲרֵי חֲלִיפָתִי:

Přičinímť se tedy všelijak o to, abyste vy po odchodu mém na ty věci rozpomínati se mohli.

Vynasnažím se, abyste si mohli tyto věci vždycky připomínat i po mém odchodu. ([Lukáš 9:31])

σπουδάσω δὲ καὶ ἑκάστοτε ε῎χειν ὑμα̑ς μετὰ τὴν ε᾿μὴν ε῎ξοδον τὴν τούτων μνήμην ποιει̑σθαι

יָצֵף אנָא דֵּין דָּאף אַמִינָאיִת הוָא אִית לכֻון דָּאף מֵן בָּתַר מַפּקָנָא דִּילי עֻוהדָּנָא דּהָלֵין תֵּהוֻון עָבדִּין׃

[(22) 2Pet 01, 16]

לֹא אַחֲרֵי אַגָּדוֹת מְחֻכָּמוֹת הָלַכְנוּ כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְנוּ לָכֶם אֶת גְּבוּרַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאֶת בּוֹאוֹ, אֶלָּא בְּמוֹ עֵינֵינוּ רָאִינוּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ;

כִּי לֹא אַחֲרֵי מִשְׁלֵי שָׁוְא וּמַדּוּחִים הָלַכְנוּ כַּאֲשֶׁר הוֺדַעְנוּכֶם אֶת-גְּבוּרוֺת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבֹאוֺ כִּי אִם-עֵינֵינוּ הָיוּ רֹאוֺת אֶת-הוֺד פָּנָיו:

Nebo ne nějakých vtipně složených básní následujíce, známu učinili jsme vám Pána našeho Jezukrista moc a příchod, ale jakožto ti, kteříž jsme očima svýma viděli jeho velebnost.

Nedali jsme se vést vymyšlenými bájemi, ale zvěstovali jsme vám moc a slavný příchod našeho Pána Ježíše Krista jako očití svědkové jeho velebnosti. ([Skutky apoštolské 4:20])

ου᾿ γὰρ σεσοφισμένοις μύθοις ε᾿ξακολουθήσαντες ε᾿γνωρίσαμεν ὑμι̑ν τὴν του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ δύναμιν καὶ παρουσίαν α᾿λλ῾ ε᾿πόπται γενηθέντες τη̑ς ε᾿κείνου μεγαλειότητος

לָא הוָא גֵּיר כַּד בָּתַר מַתלֵא דַּעבִידִין בֻּאומָנֻותָא אָזִלינַן אַודַּענָכֻון חַילֵה ומֵאתִיתֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא אֵלָא כַּד חַזָיֵא הוַין דּרַבֻּותָא דִּילֵה׃

[(22) 2Pet 01, 17]

שֶׁכֵּן קִבֵּל יְקָר וְכָבוֹד מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב כַּאֲשֶׁר נִשָֹא אֵלָיו הַקּוֹל הַזֶּה מֵהַדְרַת הַכָּבוֹד: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי",

כַּאֲשֶׁר נָשָׂא כָבוֺד וָעֹז מֵאֵת הָאֱלֹהִים הָאָב כְּבֹא אֵלָיו קוֺל מֵהֲדַר גְּאוֺנוֺ לֵאמֹר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר בּוֺ רָצְתָה נַפְשִׁי:

Přijalť zajisté od Boha Otce čest a slávu, když se stal k němu hlas takový od velebné slávy: Tentoť jest ten můj milý Syn, v němž mi se zalíbilo.

On přijal od Boha Otce čest i slávu, když k němu ze svrchované slávy zazněl hlas: Toto jest můj milovaný Syn, v něm jsem nalezl zalíbení. ([Žalmy 2:7; Daniel 7:14; Matouš 17:5])

λαβών γὰρ παρὰ θεου̑ πατρὸς τιμὴν καὶ δόξαν φωνη̑ς ε᾿νεχθείσης αυ᾿τω̑ τοια̑σδε ὑπὸ τη̑ς μεγαλοπρεπου̑ς δόξης ὁ υἱός μου ὁ α᾿γαπητός μου ου῟τός ε᾿στιν ει᾿ς ο῍ν ε᾿γώ ευ᾿δόκησα

כַּד גֵּיר נסַב מֵן אַלָהָא אַבָא אִיקָרָא ותֵשׁבֻּוחתָּא כַּד קָלָא אֵתָא לֵה דַּאיך הָנָא מֵן תֵּשׁבֻּוחתָּא פַּאיַת בּרַבֻּותָה דּהָנַו בֵּרי הַו חַבִּיבָא הַו דּבֵה אֵצטבִית׃

[(22) 2Pet 01, 18]

וְאֶת הַקּוֹל הַזֶּה שָׁמַעְנוּ בָּא מִן הַשָּׁמַיִם בִּהְיוֹתֵנוּ עִמּוֹ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ.

וְאֶת-הַקּוֺל הַהוּא שָׁמַעְנוּ בְאָזְנֵינוּ יֹצֵא מִן-הַשָּׁמָיִם בִּהְיוֺתֵנוּ עִמּוֺ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ:

A ten hlas my jsme slyšeli s nebe pošlý, s ním byvše na oné hoře svaté.

A tento hlas, který vyšel z nebe, jsme my slyšeli, když jsme s ním byli na svaté hoře. ([Matouš 17:1-Matouš 17:8])

καὶ ταύτην τὴν φωνὴν ἡμει̑ς η᾿κούσαμεν ε᾿ξ ου᾿ρανου̑ ε᾿νεχθει̑σαν σὺν αυ᾿τω̑ ο῎ντες ε᾿ν τω̑ ἁγίω ο῎ρει

אָף חנַן לֵה להָנָא קָלָא שׁמַענַן מֵן שׁמַיָא דֵּאתָא לֵה כַּד אִיתַין הוַין עַמֵה בּטֻורָא קַדִּישָׁא׃

[(22) 2Pet 01, 19]

אָכֵן נִתְאַשֵּׁר לָנוּ בְּיֶתֶר תֹּקֶף דְּבַר הַנְּבוּאָה, וְתֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂימְכֶם לֵב אֵלָיו כְּאֶל נֵר מֵאִיר בִּמְקוֹם אֹפֶל, עַד כִּי יִבְקַע אוֹר הַיּוֹם וְיִזְרַח כּוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּלְבַבְכֶם.

וּדְבַר הַנְּבוּאָה בָּרוּר לָנוּ כַּיּוֺם פִּי שְׁנָיִם וְאַתֶּם תֵּיטִיבוּ לָשִׁית אֵלָיו לֵב כְּמוֺ אֶל-לַפִּיד בֹּעֵר בְּמַחֲשַׁכִּים עַד אֲשֶׁר יִבָּקַע הַשַּׁחַר וְאוֺר הַיּוֺם יִזְרַח בִּלְבַבְכֶם:

A mámeť přepevnou řeč prorockou, kteréžto že šetříte jako svíce v temném místě svítící, dobře činíte, až by se den rozednil, a dennice vzešla v srdcích vašich,

Tím se nám potvrzuje prorocké slovo, a činíte dobře, že se ho držíte; je jako svíce, svítící v temném místě, dokud se nerozbřeskne den a jitřenka vám nevzejde v srdci. ([4Ezdráš 12:42])

καὶ ε῎χομεν βεβαιότερον τὸν προφητικὸν λόγον ω῟ καλω̑ς ποιει̑τε προσέχοντες ὡς λύχνω φαίνοντι ε᾿ν αυ᾿χμηρω̑ τόπω ε῞ως ου῟ ἡμέρα διαυγάση καὶ φωσφόρος α᾿νατείλη ε᾿ν ται̑ς καρδίαις ὑμω̑ν

וִאית לַן דּשַׁרִירָא אָף מֵלתָא דַּנבִיֻותָא הָי דּשַׁפִּיר עָבדִּין אנתֻּון כַּד בָּה חָירִין אנתֻּון אַיך דּבַשׁרָגָא דּמַנהַר בַּאתרָא עַמֻוטָא עדַמָא דִּאימָמָא נַנהַר ושֵׁמשָׁא נֵדנַח בּלֵבַּוָתכֻון׃

[(22) 2Pet 01, 20]

וְזֹאת דְּעוּ רִאשׁוֹנָה, שֶׁכָּל נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל פֵּרוּשׁ אִישִׁי,

וְזֹאת יָדֹעַ תֵּדְעוּן מֵרֹאשׁ כִּי נְבוּאַת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֵינֶנָּה תְלוּיָה בְּפִתְרוֺן הַפֹּתֵר אֹתָהּ לִרְצוֺנוֺ:

Toto nejprvé znajíce, že žádného proroctví písma výklad nezáleží na rozumu lidském.

Toho si buďte především vědomi, že žádné proroctví v Písmu nevzniká z vlastního pochopení skutečnosti(d). (d) nelze vykládat po svém ([2 Timoteovi 3:16-2 Timoteovi 3:17])

του̑το πρω̑τον γινὼσκοντες ο῞τι πα̑σα προφητεία γραφη̑ς ι᾿δίας ε᾿πιλύσεως ου᾿ γίνεται

כַּד הָדֵא לֻוקדַם יָדעִין אנתֻּון דּכֻל נבִיֻותָא שׁרָיָא דַּכתָבָא דִּילָה לָא הָויָא׃

[(22) 2Pet 01, 21]

כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָצְאָה נְבוּאָה עַל־פִּי רְצוֹן הָאָדָם, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֵנִיעָה בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר מִטַּעַם אֱלֹהִים.

כִּי מֵעוֺלָם לֹא-יָצְאָה נְבוּאָה מִפִּי אִישׁ לִרְצוֺנוֺ כִּי אִם-אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדוֺשִׁים הִבִּיעוּ מִן-הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר נְתָנָם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְהַבִּיעַ:

Nebo nikdy z lidské vůle nepošlo proroctví, ale Duchem svatým puzeni byvše, mluvili svatí Boží lidé.

Nikdy totiž nebylo vyřčeno proroctví z lidské vůle, nýbrž z popudu Ducha svatého mluvili lidé, poslaní od Boha.

ου᾿ γὰρ θελήματι α᾿νθρὼπου η᾿νέχθη προφητεία ποτέ α᾿λλὰ ὑπὸ πνεύματος ἁγίου φερόμενοι ε᾿λάλησαν α᾿πὸ θεου̑ α῎νθρωποι

לָא הוָא גֵּיר בּצֵביָנָא דּבַרנָשָׁא אֵתָת מֵן מתֻום נבִיֻותָא אֵלָא כַּד מֵן רֻוחָא קַדִּישָׁא מֵתנַגדִּין מַלֵלו קַדִּישֵׁא בּנַינָשָׁא דַּאלָהָא׃ ס

[(22) 2Pet 02, 01]

אֲבָל גַּם נְבִיאֵי שֶׁקֶר הָיוּ בָּעָם, כְּשֵׁם שֶׁגַּם בֵּינֵיכֶם יִהְיוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר. הַלָּלוּ יַכְנִיסוּ בַּחֲשַׁאי תּוֹרוֹת הַרְסָנִיּוֹת וְיִכְפְּרוּ בָּאָדוֹן אֲשֶׁר קָנָה אוֹתָם, וְיָבִיאוּ עַל עַצְמָם אָבְדָן פִּתְאֹם.

וְגַם-נְבִיאֵי שֶׁקֶר הָיוּ בָעָם כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ מוֺרִים מַתְעִים גַּם-בָּכֶם אֲשֶׁר יָגֹדּוּ גְדוּדִים מַשְׁחִיתִים יְכַחֲשׁוּ בַאֲדֹנָם אֲשֶׁר קָנָם וְיָבִיאוּ שֹׁאַת פִּתְאֹם עַל-נַפְשָׁם:

Bývali pak i falešní proroci v lidu, jakož i mezi vámi budou falešní učitelé, kteříž uvedou sekty zatracení, i toho Pána, kterýž je vykoupil, zapírajíce, uvodíce na sebe rychlé zahynutí.

V Božím lidu bývali ovšem i lživí proroci; tak i mezi vámi budou lživí učitelé, kteří budou záludně zavádět zhoubné nauky a budou popírat Panovníka, který je vykoupil. Tím na sebe uvedou náhlou zhoubu. ([Judův 1:4-Judův 1:16 Deuteronomium 13:2-Deuteronomium 13:6; Matouš 24:24; 1 Timoteovi 4:1; 2 Petrův 3:3])

ε᾿γένοντο δὲ καὶ ψευδοπροφη̑ται ε᾿ν τω̑ λαω̑ ὡς καὶ ε᾿ν ὑμι̑ν ε῎σονται ψευδοδιδάσκαλοι οι῞τινες παρεισάξουσιν αἱρέσεις α᾿πωλείας καὶ τὸν α᾿γοράσαντα αυ᾿τοὺς δεσπότην α᾿ρνούμενοι ε᾿πάγοντες ἑαυτοι̑ς ταχινὴν α᾿πὼλειαν

הוַו דֵּין אָף נבִיֵא דַּגָּלֵא בּעַמָא אַיך דָּאף בּכֻון נֵהוֻון מַלפָנֵא דַּגָּלֵא אַילֵין דּמַעלִין הֵרֵסִיס דַּאבדָּנָא וַבמָרָא דַּזבַן אֵנֻון כָּפרִין כַּד מַיתֵּין עַל נַפשׁהֻון אַבדָּנָא מסַרהבָא׃

[(22) 2Pet 02, 02]

רַבִּים יֵלְכוּ אַחֲרֵי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, וּבִגְלָלָם תְּגֻדַּף דֶּרֶךְ הָאֱמֶת.

וּמִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם רַבִּים יִמָּשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם וּבַעֲבוּרָם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יְחֻלָּל:

A mnozí následovati budou jejich zahynutí, skrze něž cesta pravdy bude v porouhání dávána.

A mnozí budou následovat jejich nezřízenost a cesta pravdy bude kvůli nim v opovržení. ([Izajáš 52:5; Římanům 2:24])

καὶ πολλοὶ ε᾿ξακολουθήσουσιν αυ᾿τω̑ν ται̑ς α᾿σελγείαις δι῾ ου῍ς ἡ ὁδὸς τη̑ς α᾿ληθείας βλασφημηθήσεται

וסַגִּיֵאא נִאזֻלון בָּתַר טַנפֻותָא דִּילהֻון הָלֵין דּמֵטֻלָתהֻון אֻורחָא דַּשׁרָרָא תֵּתגַּדַּף׃

[(22) 2Pet 02, 03]

וּבְתַאֲוָתָם לַבֶּצַע יְדַבְּרוּ כָּזָב וְיִסְחֲרוּ בָּכֶם; וְאָמְנָם לֹא יִתְעַכֵּב מִשְׁפָּטָם שֶׁנֶּחֱרָץ מִקֶּדֶם, וְאָבְדָנָם לֹא יָנוּם.

וְלִבְצֹעַ בֶּצַע בְּמַשְׂאוֺת שָׁוְא יַעֲשׂוּ אֶתְכֶם לְמִסְחָר לָהֶם אֲשֶׁר מִשְׁפָּטָם הוּכַן מֵאָז לֹא יְאַחֵר בֹּאוֺ וְאֵידָם לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן:

A lakomě skrze vymyšlené řeči vámi kupčiti budou; kterýchž odsouzení již dávno nemešká, a zahynutí jejich nespí.

Ve své hrabivosti budou vám předkládat své výmysly, aby z vás těžili. Soud nad nimi je už připraven a jejich zhouba je blízká. ([1 Tesalonickým 2:5])

καὶ ε᾿ν πλεονεξία πλαστοι̑ς λόγοις ὑμα̑ς ε᾿μπορεύσονται οι῟ς τὸ κρίμα ε῎κπαλαι ου᾿κ α᾿ργει̑ καὶ ἡ α᾿πὼλεια αυ᾿τω̑ν ου᾿ νυστάζει

וַבעָלֻובֻותָא וַבמֵלֵא דּבֵדיָא נֵתּתַּגּרֻון בּכֻון הָלֵין דּדִינהֻון מֵן קדִים לָא בָּטֵל וַאבדָּנהֻון לָא נָאֵם׃

[(22) 2Pet 02, 04]

הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל הַמַּלְאָכִים הַחוֹטְאִים, אֶלָּא הוֹרִידָם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ וּנְתָנָם בְּכַבְלֵי אֹפֶל לְשָׁמְרָם לְמִשְׁפָּט.

הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל-הַמַּלְאָכִים הַחַטָּאִים אֲשֶׁר הוֺרִידָם לִבְאֵר שַׁחַת וַיַּסְגִּירֵם בַּמִּשְׁמָר וּבָאֹפֶל עַד-יוֺם הַמִשְׁפָּט:

Nebo poněvadžť Bůh andělům, kteříž zhřešili, neodpustil, ale strhna je do žaláře, řetězům mrákoty oddal, aby k odsouzení chováni byli,

Vždyť Bůh neušetřil ani anděly, kteří zhřešili, ale svrhl je do temné propasti podsvětí a dal je střežit, aby byli postaveni před soud. ([Genesis 6:1-Genesis 6:4; Judův 1:6])

ει᾿ γὰρ ὁ θεὸς α᾿γγέλων ἁμαρτησάντων ου᾿κ ε᾿φείσατο α᾿λλὰ σειραι̑ς ζόφου ταρταρὼσας παρέδωκεν ει᾿ς κρίσιν τηρουμένους

אֵן גֵּיר אַלָהָא עַל מַלַאכֵא דַּחטַו לָא חָס אֵלָא בּשִׁשׁלָתָא דּעַמטָנָא עַגֵּן אֵנֻון בּתַחתָּיָתָא וַאשׁלֵם אֵנֻון דּנֵתנַטרֻון לדִינָא דּשֻׁונָקָא׃

[(22) 2Pet 02, 05]

וְגַם עַל הָעוֹלָם הַקָּדוּם לֹא חָס, אֲבָל בַּהֲבִיאוֹ מַבּוּל עַל עוֹלָם שֶׁל רְשָׁעִים שָׁמַר אֶת נֹחַ, מַטִּיף הַצֶּדֶק, וְהַשִּׁבְעָה אֲשֶׁר עִמּוֹ.

וְכֵן לֹא חָס עַל-דֹּרוֺת קְדוּמִים מַשְׁחִיתֵי דַרְכָּם עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר מָחָה אֹתָם בְּמֵי הַמַּבּוּל וַיְמַלֵּט רַק אֶת-נֹחַ הַקֹּרֵא בְצֶדֶק הוּא וְשֶׁבַע נְפָשׁוֺת עִמּוֺ:

I prvnímu světu neodpustil, ale sama osmého Noé, kazatele spravedlnosti, zachoval, když potopu na svět bezbožníků uvedl,

Ani starý svět neušetřil, nýbrž zachoval jen Noeho, kazatele spravedlnosti, spolu se sedmi jinými, když uvedl potopu na svět bezbožných. ([Genesis 6:9])

καὶ α᾿ρχαίου κόσμου ου᾿κ ε᾿φείσατο α᾿λλὰ ο῎γδοον Νω̑ε δικαιοσύνης κήρυκα ε᾿φύλαξεν κατακλυσμὸν κόσμω α᾿σεβω̑ν ε᾿πάξας

ועַל עָלמָא קַדמָיָא לָא חָס אֵלָא לנֻוח דַּתמָניָא כָּרֻוזָא דּכִאנֻותָא נטַר כַּד טַופָנָא עַל עָלמָא דּרַשִׁיעֵא אַיתִּי׃

[(22) 2Pet 02, 06]

אֶת הֶעָרִים סְדוֹם וַעֲמֹרָה שָׂרַף לְאֵפֶר לְאַחַר שֶׁדָּן אוֹתָן לְמַהְפֵּכָה, בְּשִׂימוֹ אוֹתָן לְדֻגְמָה לָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת רִשְׁעָה,

וְאֶת-עָרֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה שִׁחֵת עַד אֲשֶׁר הָיוּ לְאֵפֶר וְאֶת-הָאֲשֵׁמִים שָׁת לְמַהְפֵּכָה לִהְיוֺת לְאוֺת לְזֵדִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם:

A města Sodomských a Gomorských v popel obrátiv, podvrácením potupil, příklad budoucím bezbožníkům ukázav,

Také města Sodomu a Gomoru odsoudil k záhubě a obrátil v popel. Tím dal výstrahu budoucím bezbožníkům. ([Genesis 19:25; Matouš 10:15])

καὶ πόλεις Σοδόμων καὶ Γομόρρας τεφρὼσας καταστροφη̑ κατέκρινεν ὑπόδειγμα μελλόντων α᾿σεβέσιν τεθεικὼς

וכַד לַמדִינָתָא דַּסדֻום וַדעַמֻורָא אַוקֵד ובַהפֻוכיָא חַיֵב אֵנֵין כַּד תַּחוִיתָא לרַשִׁיעֵא דַּעתִידִין דּנֵהוֻון סָם׃

[(22) 2Pet 02, 07]

וְהִצִּיל אֶת לוֹט הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר נִדְכְּאָה נַפְשׁוֹ בִּגְלַל הִתְנַהֲגוּת הָרְשָׁעִים שְׁטוּפֵי זִמָּה;

וַיַּצֵּל אֶת-לוֺט הַצַּדִּיק אֲשֶׁר הִתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֺ בִּרְאֹתוֺ מַעֲשֵׂה תַעְתֻּעִים בְּקֶרֶב בְּנֵי בְלִיָּעַל:

A spravedlivého Lota, těch nešlechetníků prostopašným obcováním ztrápeného, vytrhl;

Vysvobodil však spravedlivého Lota, sužovaného nezřízeným chováním těch zvrhlíků. ([Genesis 19:7; Lukáš 17:28])

καὶ δίκαιον Λώτ καταπονούμενον ὑπὸ τη̑ς τω̑ν α᾿θέσμων ε᾿ν α᾿σελγεία α᾿ναστροφη̑ς ε᾿ρρύσατο

אָף ללֻוט זַדִּיקָא דּמֵתקַפַּח הוָא מֵן הֻופָּכָא דַּבטַנפֻּותָא דּהָלֵין דַּדלָא נָמֻוסָא אִיתַיהֻון הוַו פַּצִי׃

[(22) 2Pet 02, 08]

כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה, אֲשֶׁר בְּשִׁבְתּוֹ בְּקִרְבָּם רָאָה וְשָׁמַע אֶת הַנַּעֲשֶׂה, יוֹם יוֹם הִתְעַנָּה בְּנַפְשׁוֹ הַיְשָׁרָה עַל מַעֲשֵׂי רִשְׁעָתָם.

כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה אֲשֶׁר יָשַׁב בְּתוֺכָם דָּאֲבָה עָלָיו נַפְשׁוֺ הַיְשָׁרָה בִּרְאֹתוֺ יוֺם יוֺם וּבְשָׁמְעוֺ רֹעַ מַעֲלֲלֵיהֶם:

Ten zajisté spravedlivý, bydliv mezi nimi, den ode dne hleděním i slyšením spravedlivou duši nešlechetnými jejich skutky trápil:

Dokud ten spravedlivý přebýval mezi nimi, trápilo jeho spravedlivou duši, že musel den ze dne slyšet a vidět jejich nemravné skutky. ([Ezechiel 9:4])

βλέμματι γὰρ καὶ α᾿κοη̑ ὁ δίκαιος ε᾿γκατοικω̑ν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς ἡμέραν ε᾿ξ ἡμέρας ψυχὴν δικαίαν α᾿νόμοις ε῎ργοις ε᾿βασάνιζεν

בַּחזָתָא גֵּיר וַבשֵׁמעָא כַּד עָמַר הוָא כִּאנָא הַו בַּינָתהֻון יֻום מֵן יֻום לנַפשֵׁה זַדִּיקתָּא בַּעבָדֵא דּלָא נָמֻוס משַׁנֵק הוָא׃

[(22) 2Pet 02, 09]

אָכֵן יוֹדֵעַ יהוה לְהַצִּיל אֶת חֲסִידָיו מִנִּסָּיוֹן וְעִם זֹאת לַחֲשׂךְ אֶת הָרְשָׁעִים לְיוֹם הַדִּין כְּדֵי לְהַעֲנִישָׁם,

כִּי יֹדֵעַ יְהוָֺה לְהַצִּיל אֶת-יְרֵאָיו מִכּוּר צֹרְפָם וְלַחֲשׁךְ אֶת-הָרְשָׁעִים לְעֵת מִשְׁפָּט לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם אֶת-אוֺנָם:

Umíť Pán pobožné z pokušení vytrhnouti, nepravých pak ke dni soudu potrestaných dochovati,

Pán však dovede vytrhnout zbožné ze zkoušky, ale nespravedlivé uchovat pro trest v den soudu; ([1 Korintským 10:13; 2 Tesalonickým 1:5-2 Tesalonickým 1:10; 1 Timoteovi 4:18])

οι῏δεν κύριος ευ᾿σεβει̑ς ε᾿κ πειρασμου̑ ρ᾿ύεσθαι α᾿δίκους δὲ ει᾿ς ἡμέραν κρίσεως κολαζομένους τηρει̑ν

יָדַע הֻו מָריָא דּנֵפרֻוק מֵן אֻולצָנָא לַאילֵין דּדָחלִין לֵה לעַוָלֵא דֵּין ליַומָא דּדִינָא כַּד מֵשׁתַּנקִין נֵטַר׃

[(22) 2Pet 02, 10]

בְּיִחוּד אֶת הַהוֹלְכִים אַחַר הַבְּשָׂרִיּוּת בְּתַאֲוַת טֻמְאָה וּבוֹזִים אֶת הַסַּמְכוּת הָעֶלְיוֹנָה. חֲצוּפִים הֵם, הוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְאֵינָם נִרְתָּעִים מִלְּחָרֵף אֶת נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׂרוֹת הַנִּכְבָּדוֹת,

וּבְרֹאשָׁם הֵם הַמְבַקְשִׁים תַּעֲנוּגֵי בְשָׂרִים בְּזִמָּה וַעֲגָבִים בּוֺזֵי מֶמְשָׁלָה עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף אֲשֶׁר לֹא יָחִילוּ מִפְּנֵי אַדִּירִים לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם עָתָק:

A zvláště těch, kteříž po těle v žádosti nečisté chodí, a vrchností pohrdají, smělí, sobě se zalibující, neostýchají se důstojnostem porouhati;

a to především ty, kdo se svévolně ženou za poskvrňujícími vášněmi a pohrdají každou autoritou. Jsou to drzí opovážlivci; nechvějí se před nadpozemskými mocnostmi a rouhají se jim. ([1 Petrův 2:17])

μάλιστα δὲ τοὺς ο᾿πίσω σαρκὸς ε᾿ν ε᾿πιθυμία μιασμου̑ πορευομένους καὶ κυριότητος καταφρονου̑ντας τολμηταί αυ᾿θάδεις δόξας ου᾿ τρέμουσιν βλασφημου̑ντες

יַתִּירָאיִת דֵּין לַאילֵין דּבָתַר בֵּסרָא בּרֵגּתָא דּטַמאוֻתָא אָזִלין ועַל מָרֻותָא מבַסרִין מַרָחֵא וַמשַׁקלֵא דּמֵן תֵּשׁבֻּוחתָּא לָא זִיעִין כַּד מגַדּפִין׃

[(22) 2Pet 02, 11]

אֲשֶׁר אַף הַמַּלְאָכִים, הַגְּדוֹלִים מֵהֶם בְּעָצְמָה וְכֹחַ, אֵינָם מְבִיאִים עֲלֵיהֶם קִטְרוּג שֶׁל גִּדּוּף לִפְנֵי יהוה.

אַף כִּי מַלְאָכִים גְּדֹלִים מֵהֶם בְּעֹז וָכֹחַ לֹא יַבִּיעוּן עָתָק עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהוָֺה בַּמִּשְׁפָּט:

Ješto andělé, jsouce větší v síle a v moci nevynášejí proti nim přede Pánem potupného soudu.

Ani andělé, ačkoli jsou větší silou a mocí, nevynášejí nad těmi mocnostmi před Pánem zatracující(e) soud. (e) rouhavý

ο῞που α῎γγελοι ι᾿σχύι καὶ δυνάμει μείζονες ο῎ντες ου᾿ φέρουσιν κατ῾ αυ᾿τω̑ν παρὰ κυρίου βλάσφημον κρίσιν

אַיכָּא דּמַלַאכֵא דַּבחַילָא וַבעֻושׁנָא רַורבִין מֵנהֻון לָא מַיתֵּין עלַיהֻון מֵן מָריָא דִּינָא דּגֻודָּפָא׃

[(22) 2Pet 02, 12]

אַךְ הַלָּלוּ דּוֹמִים לְחַיּוֹת חַסְרוֹת תְּבוּנָה שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע נוֹלָדוֹת כְּדֵי לְהִלָּכֵד וּלְהִשָּׁמֵד. הֵם מְחָרְפִים מַה שֶּׁאֵינָם יוֹדְעִים, וּכְמוֹ שֶׁהֵן נִשְׁמָדוֹת גַּם הֵם יִשָּׁמְדוּ,

אַךְ בֹּעֲרִים אֵלֶּה יְחָרְפוּן וְלֹא יֵדְעוּן מָה כִּבְהֵמוֺת אֵין הָבִין הַנּוֺצָרִים לְפִי חֻקָּם יִלָּכְדוּ וְיוּבָלוּ אֶל-טֶבַח כֵּן יִתָּפְשׂוּ בִשְׁחִיתוֺתָם וְיֹאבֵדוּ:

Tito pak jako nerozumná hovada, kteráž za přirozením jdou, zplozená k zjímání a k zahynutí, tomu, čemuž nerozumějí, rouhajíce se, v tom svém porušení zahynou,

Ti lživí učitelé však jako nerozumná zvířata, určená od přírody za kořist a na porážku, rouhají se tomu, co neznají; zahynou ve své zkaženosti ([Žalmy 49:13-Žalmy 49:15])

ου῟τοι δέ ὡς α῎λογα ζω̑α γεγεννημένα φυσικὰ ει᾿ς α῞λωσιν καὶ φθοράν ε᾿ν οι῟ς α᾿γνοου̑σιν βλασφημου̑ντες ε᾿ν τη̑ φθορα̑ αυ᾿τω̑ν καὶ φθαρήσονται

הָלֵין דֵּין דַּאיך חַיוָתָא חַרשָׁתָא הוַו בַּכיָנָא לחַרבָּא ולַחבָלָא כַּד בַּאילֵין דּלָא יָדעִין מגַדּפִין בַּחבָלָא דִּילהֻון נֵתחַבּלֻון׃

[(22) 2Pet 02, 13]

וּבָזֶה יִסְבְּלוּ אֶת גְּמוּל עַוְלָתָם. אֶת הַהוֹלְלוּת בַּיּוֹם חוֹשְׁבִים הֵם לְתַעֲנוּג; כִּתְמֵי טֻמְאָה וּמוּמִים הֵם, הַסּוֹעֲדִים עִמָּכֶם וּמוֹצְאִים הֲנָאָה בְּתַרְמִיתָם.

זֶה גְמוּל לָהֶם כִּפְרִי מַעַלֲלֵיהֶם הֲלֹא הֵם הַמִּתְעַנְּגִים עַל-מִרְזַח סְרוּחִים לְאוֺר הַיּוֺם וְהַמְגֹאָלִים בַּחֲבַרְבֻּרוֺת וּמוּמִים וּבְמִשְׁתֵּה אֲהָבִים יִתְעַלְּסוּ כַּאֲשֶׁר יָחֹגּוּ עִמָּכֶם:

A odplatu nepravosti ponesou, jakožto ti, kteříž sobě za rozkoš položili, aby se na každý den v líbostech svých kochali, poškvrny a mrzkosti, ti, kteříž s vámi hodujíce, v svých lstech se kochají,

a dostanou odplatu za svou nepravost. Je jim požitkem vyhledávat i ve dne rozkoš(f); poskvrnění a hanební oddávají se prostopášnosti, když s vámi hodují. (f) za rozkoš pokládají prchavý požitek ([Matouš 5:28])

α᾿δικούμενοι μισθὸν α᾿δικίας ἡδονὴν ἡγούμενοι τὴν ε᾿ν ἡμέρα τρυφήν σπίλοι καὶ μω̑μοι ε᾿ντρυφω̑ντες ε᾿ν ται̑ς α᾿πάταις αυ᾿τω̑ν συνευωχούμενοι ὑμι̑ν

כַּד אַילֵין דּהָוֵא בּהֻון עַולָא אַגרָא דּעַולָא הַנִיֻותָא חשִׁיב להֻון בֻּוסָמָא דַּהוָא בִּאימָמָא מכַתּמֵא ומַליַי מֻומֵא דּכַד מֵתבַּסמִין בַּניָחָתהֻון מֵתפַּנקִין׃

[(22) 2Pet 02, 14]

עֵינַיִם לָהֶם מְלֵאוֹת נִאוּפִים וְאֵינָן מַרְפּוֹת מִן הַחֵטְא. הֵם לוֹכְדִים נְפָשׁוֹת בִּלְתִּי יַצִּיבוֹת; לִבָּם מֻרְגָּל בְּחַמְדָנוּת; אָכֵן בָּנִים אֲרוּרִים.

עֵינַיִם לָהֶם מְלֵאוֺת נִאֻפִים מֵחֲטוֺא לֹא יִשְׂבָּעוּן נַפְשׁוֺת פְּתָאִים יְצֹדְדוּ וְאַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ בָּנִים מְקֻלָּלִים:

Oči majíce plné cizoložstva, a bez přestání hřešící, přeluzujíce duše neustavičné, srdce majíce vycvičené v lakomství, synové zlořečenství.

Oči mají plné cizoložství a nepřestávají hřešit, svádějí nepevné duše, srdce mají vycvičené v hrabivosti; jsou to synové prokletí.

ο᾿φθαλμοὺς ε῎χοντες μεστοὺς μοιχαλίδος καὶ α᾿καταπαύστους ἁμαρτίας δελεάζοντες ψυχὰς α᾿στηρίκτους καρδίαν γεγυμνασμένην πλεονεξίας ε῎χοντες κατάρας τέκνα

כַּד עַינֵא אִית להֻון דּמַליָן גַּורָא וַחטָהֵא דּלָא מַופֵּין כַּד משַׁדּלִין לנַפשָׁתָא דּלָא סמִיכָן ולֵבָּא דַּמדַרַשׁ בּעָלֻובֻותָא אִית להֻון בּנַיָא דּלַוטתָא׃

[(22) 2Pet 02, 15]

בְּעָזְבָם אֶת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר תָּעוּ וְהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֲשֶׁר אָהַב אֶת שְׂכַר הָרֶשַׁע,

עָזְבוּ אֹרַח יְשָׁרָה וַיִּתְעוּ וַיֵּלְכוּ בְדֶרֶךְ בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֺר אֲשֶׁר חָמַד שַׁלְמֹנִים עֵקֶב עַוְּלָתָה:

Kteříž opustivše cestu přímou, zbloudili, následujíce cesty Balámovy syna Bozorova, kterýž mzdu nepravosti zamiloval.

Opustili přímou cestu a zbloudili, když se dali na cestu Balaáma(g), syna Beórova(h), kterému se zalíbila mzda za nepravost, (g) ve SZ: Bileám (h) var: Bosorova ([Numeri 22:5 Numeri 31:16; Deuteronomium 23:6; Zjevení Janovo 2:14])

καταλείποντες ευ᾿θει̑αν ὁδὸν ε᾿πλανήθησαν ε᾿ξακολουθήσαντες τη̑ ὁδω̑ του̑ Βαλαὰμ του̑ Βοσόρ ο῍ς μισθὸν α᾿δικίας η᾿γάπησεν

דּכַד שׁבַקו אֻורחָא תּרִיצתָּא שׁגַו וֵאזַלו בֻּאורחָא דּבֵלעַם בַּר בּעֻור הַו דַּאגרָא דּעַולָא אַחֵב׃

[(22) 2Pet 02, 16]

וְהוּכַח עַל עַוְלָתוֹ: אָתוֹן אִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְּקוֹל אָדָם וְעָצְרָה אֶת אִוֶּלֶת הַנָּבִיא.

אַךׇ הוּכַח בְּתוֺכָחָה עֵקֶב פִּשְׁעוֺ וְאָתוֺן נֶאֱלָמָה דִּבְּרָה בְקוֺל אָדָם בְּאָזְנֵי הַנָּבִיא לַחְשׁךְ אֶת-מְשׁוּגָתוֺ:

Ale měl, od koho by pokárán byl pro svůj výstupek. Nebo jhu poddaná oslice němá, člověčím hlasem promluvivši, zbránila nemoudrosti proroka.

ale byl pokárán za své provinění. Němá oslice promluvila lidským hlasem, a tak zabránila prorokovu bláznovství. ([Numeri 22:22-Numeri 22:23])

ε῎λεγξιν δὲ ε῎σχεν ι᾿δίας παρανομίας ὑποζύγιον α῎φωνον ε᾿ν α᾿νθρὼπου φωνη̑ φθεγξάμενον ε᾿κὼλυσεν τὴν του̑ προφήτου παραφρονίαν

מַכּסָנֻותָא דֵּין דַּהוָת לֵה למֵתעַברָנֻותֵה אַתָנָא דּלָא קָלָא דַּבקָלָא דַּבנַינָשָׁא מַללַת כּלָת לשָׁטיֻותֵה דַּנבִיָא׃

[(22) 2Pet 02, 17]

בְּאֵרוֹת בְּלִי מַיִם הֵם, עֲנָנִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר אֲפֵלַת חֹשֶׁךְ שְׁמוּרָה לָהֶם.

בְּאֵרוֺת הֵם בְּאֵין מַיִם נְשִׂיאִים נֶהְדָּפִים בְּרוּחַ וְאֵין גָּשֶׁם וְחשֶׁךְ אֲפֵלָה צָפוּן לָהֶם לְעוֺלָם:

Tiť jsou studnice bez vody, mlhy vichrem zbouřené, jimžto mrákota tmy schována jest na věčnost.

Takoví lidé jsou jako prameny bez vody, mračna hnaná bouří; je pro ně(i) připravena nejčernější tma. (i) var: + na věky

ου῟τοί ει᾿σιν πηγαὶ α῎νυδροι καὶ ὁμίχλαι ὑπὸ λαίλαπος ε᾿λαυνόμεναι οι῟ς ὁ ζόφος του̑ σκότους τετήρηται

הָלֵין אֵנֻון מעִינֵא דּלָא מַיָא ענָנֵא דּמֵן עַלעָלָא מֵתרַדפָּן הָלֵין דּעַמטָנָא דּחֵשֻׁוכָא נטִיר להֻון׃

[(22) 2Pet 02, 18]

בְּדַבְּרָם גְּדוֹלוֹת, דְבָרִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא הֶבֶל, הֵם לוֹכְדִים בְּתַאֲווֹת בְּשָׂרִים וּבְמַעֲשֵׂי זִמָּה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אַךְ נִמְלְטוּ מִידֵי הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתָּעוּת.

כִּי שָׁוְא יְדַבְּרוּ בְּלָשׁוֺן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֺת וּבִתְשׁוּקַת חַיֵּי בְשָׂרִים יָצוּדוּ בְרֶשֶׁת עָרְמָתָם אֶת-הַמְמַלְּטִים מִן-תֹּעֵי דָרֶךְ:

Nebo přepyšně marné věci vypravujíce, žádostmi těla a chlipnostmi loudí ty, kteříž byli v pravdě utekli od těch, jenž bludu obcují,

Řeční prázdně a nabubřele a svádějí nezřízenými vášněmi ty, kdo se právě vymaňují ze života v klamu.

ὑπέρογκα γὰρ ματαιότητος φθεγγόμενοι δελεάζουσιν ε᾿ν ε᾿πιθυμίαις σαρκὸς α᾿σελγείαις τοὺς ο᾿λίγως α᾿ποφεύγοντας τοὺς ε᾿ν πλάνη α᾿ναστρεφομένους

כַּד גֵּיר גֻּונחֵא דַּסרִיקֻותָא ממַללִין משַׁדּלִין בַּרגִיגָתָא טַנפָתָא דּבֵסרָא לַאילֵין דּבַמלֵא קַלִיל עָרקִין מֵן אַילֵין דַּבטָעיֻותָא מֵתהַפּכִין׃

[(22) 2Pet 02, 19]

הֵם מַבְטִיחִים לָהֶם חֹפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עַצְמָם עֲבָדִים לְכָל אֲשֶׁר מַשְׁחִית; הֲרֵי לְמַה שֶּׁאָדָם נִכְנָע, לָזֶה הוּא מִשְׁתַּעְבֵּד.

דְּרוֺר יִקְרְאוּ לָהֶם וְהֵם בְּנַפְשָׁם עֲבָדִים לַמַּשְׁחִית כִּי לְמִי אֲשֶׁר יִכָּבֶשׁ-אִישׁ גַּם-עֶבֶד הוּא לוֺ:

Slibujíce jim svobodu, ješto sami jsou služebníci porušení, poněvadž, od kohož kdo jest přemožen, tomu jest i v službu podroben.

Slibují jim svobodu, ale sami jsou služebníky záhuby. Co se člověka zmocní, tím je zotročen. ([Jan 8:34; Římanům 6:16-Římanům 6:17])

ε᾿λευθερίαν αυ᾿τοι̑ς ε᾿παγγελλόμενοι αυ᾿τοὶ δου̑λοι ὑπάρχοντες τη̑ς φθορα̑ς ω῟ γάρ τις η῞ττηται τούτω δεδούλωται

וחִארֻותָא להֻון מֵשׁתַּודֵּין כַּד הֵנֻון עַבדֵּא אִיתַיהֻון דַּחבָלָא להַו גֵּיר מֵדֵּם דּאנָשׁ זכֵא לֵה להָנָא אָף משַׁעבַּד׃

[(22) 2Pet 02, 20]

הֲלֹא אִם אַחֲרֵי שֶׁנִּמְלְטוּ מִטֻּמְאוֹת הָעוֹלָם בִּידִיעָתָם אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שׁוּב נִסְתַּבְּכוּ בָּהֶן וְנֻצְּחוּ - כִּי אָז מַצָּבָם הָאַחֲרוֹן גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִמְלְטוּ מִתּוֺעֲבוֺת הָאָרֶץ בְּדַעַת אֶת-אֲדֹנֵינוּ וּמוֺשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִם-יָשׁוּבוּ יִשְׁקְעוּ בַתּוֺעֵבוֺת הָאֵלֶּה יִכָּבְשׁוּ תַחַת יָדָן וְאַחֲרִיתָם רָעָה מֵרֵאשִׁיתָם:

Jestliže by pak ti, kteříž ušli poškvrn světa, skrze známost Pána a spasitele Jezukrista, opět zase v to zapleteni jsouce, přemoženi byli, učiněn jest poslední způsob jejich horší nežli první.

Jestliže tedy ti, kdo poznáním Pána a Spasitele Ježíše Krista unikli poskvrnám světa, znovu se do nich zapletou a podlehnou jim, budou jejich konce horší než začátky. ([Matouš 12:45; Židům 6:4-Židům 6:8 Židům 10:26-Židům 10:27])

ει᾿ γὰρ α᾿ποφυγόντες τὰ μιάσματα του̑ κόσμου ε᾿ν ε᾿πιγνὼσει του̑ κυρίου ἡμω̑ν καὶ σωτη̑ρος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ τούτοις δὲ πάλιν ε᾿μπλακέντες ἡττω̑νται γέγονεν αυ᾿τοι̑ς τὰ ε῎σχατα χείρονα τω̑ν πρὼτων

אֵן גֵּיר כַּד ערַקו מֵן טַנפּוָתֵה דּעָלמָא בּשֻׁוודָּעֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא ופָרֻוקַן בּהֵין בּהָלֵין כַּד מֵתעַרזלִין תֻּוב מֵזדּכֵין הוָת לָה חַרתהֻון דּבִישָׁא מֵן קַדמָיתָּא׃

[(22) 2Pet 02, 21]

מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לָדַעַת אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר לָדַעַת אוֹתָהּ וְלָסוּר מִן הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם.

טוֺב לָהֶם לֹא לָדַעַת מַעְגְּלֵי צֶדֶק מֵאֲשֶׁר יֵדְעוּן וְסוּר מִמִּצְוָה הַקְּדשָׁה הַנְּתוּנָה לָהֶם:

Lépe by zajisté jim bylo nepoznávati cesty spravedlnosti, nežli po nabytí známosti odvrátiti se od vydaného jim svatého přikázaní.

Bylo by pro ně lépe, kdyby vůbec nebyli poznali cestu spravedlnosti, než aby se po jejím poznání odvrátili od svatého přikázání, které jim bylo svěřeno.

κρει̑ττον γὰρ η῟ν αυ᾿τοι̑ς μὴ ε᾿πεγνωκέναι τὴν ὁδὸν τη̑ς δικαιοσύνης η῍ ε᾿πιγνου̑σιν ὑποστρέψαι ε᾿κ τη̑ς παραδοθείσης αυ᾿τοι̑ς ἁγίας ε᾿ντολη̑ς

פַּקָח הוָא להֻון גֵּיר דּלָא נֵשׁתַּודּעֻון לֻאורחָא דּזַדִּיקֻותָא אַו דּכַד אֵשׁתַּודַּעו לבָתרָא נֵהפּכֻון מֵן פֻּוקדָּנָא קַדִּישָׁא דֵּאשׁתּלֵם להֻון׃

[(22) 2Pet 02, 22]

הִתְמַמֵּשׁ בָּהֶם הַמָּשָׁל הָאֲמִתִּי: "הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ", וְגַם "הַחֲזִיר עוֹלֶה מִן הָרַחֲצָה לְהִתְגּוֹלֵל בָּרֶפֶשׁ".

וַיֵּאָמֵן עֲלֵיהֶם הַמָּשָׁל אֶל-נָכוֺן כֶּלֶב שָׁב עַל-קֵאוֺ וַחֲזִיר עֹלֶה מִן-הָרַחְצָה לְהִתְגֹּלֵל בָּרָפֶשׁ:

Ale přihodilo se jim to, což se v přísloví pravém říkává: Pes navrátil se k vývratku svému, a svině umytá do kaliště bláta.

Přihodilo se jim to, co říká pravdivé přísloví: ‚Pes se vrátil k vlastnímu vývratku‘ a umytá svině se zase válí v bahništi. ([Přísloví 26:11])

συμβέβηκεν αυ᾿τοι̑ς τὸ τη̑ς α᾿ληθου̑ς παροιμίας κύων ε᾿πιστρέψας ε᾿πὶ τὸ ι῎διον ε᾿ξέραμα καί υ῟ς λουσαμένη ει᾿ς κυλισμὸν βορβόρου

גּדַשׁ להֻון דֵּין הָלֵין דּמַתלָא שַׁרִירָא דּכַלבָּא דַּהפַך עַל תּיֻובֵה וַחזִירתָּא דַּסחָת בּעֻורגָּלָא דַּסיָנָא׃ ס

[(22) 2Pet 03, 01]

אֲהוּבַי, זֹאת כְּבָר הָאִגֶּרֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם, וּבִשְׁתֵּיהֶן אֲנִי מַזְכִּיר אֶתְכֶם וּמְעוֹרֵר אֶת מַחֲשַׁבְתְּכֶם הַתַּמָּה,

זֹאת הִיא הָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית יְדִידִים אֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב לָכֶם עַתָּה וּבִשְׁתֵּיהֶן בָּאתִי כְמַזְכִּיר לְעוֺרֵר אֶת-לִבְּכֶם הַטּוֺב:

Nejmilejší, již toto druhý list vám píši, jimižto vzbuzuji skrze napomínání vaši upřímou mysl,

To už je, milovaní, druhý dopis, který vám píšu. Tímto napomínáním chci probouzet vaše čisté smýšlení,

ταύτην η῎δη α᾿γαπητοί δευτέραν ὑμι̑ν γράφω ε᾿πιστολήν ε᾿ν αι῟ς διεγείρω ὑμω̑ν ε᾿ν ὑπομνήσει τὴν ει᾿λικρινη̑ διάνοιαν

הָדֵא מֵן כַּדֻּו חַבִּיבַי אֵגַּרתָּא דּתַרתֵּין כָּתֵב אנָא לכֻון הָלֵין דַּבהֵין מעִיר אנָא בּעֻוהדָּנָא לרֵעיָנכֻון שַׁפיָא׃

[(22) 2Pet 03, 02]

לְמַעַן תִּזְכְּרוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִקֶּדֶם בְּיַד הַנְּבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאֶת מִצְוַת שְׁלִיחֵיכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן וְהַמּוֹשִׁיעַ.

לְמַעַן תִּזְכְּרוּ אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ מִקֶּדֶם בְּיַד הַנְּבִיאִים הַקְּדוֺשִׁים וְאֶת-מִצְוֺת אֲדֹנֵינוּ וּמוֺשִׁיעֵנוּ עַל-יְדֵי שְׁלִיחֵיכֶם:

Abyste pamatovali na slova předpověděná od svatých proroků, a na přikázaní vydané od nás apoštolů Pána a spasitele,

abyste pamatovali na to, co předpověděli svatí proroci, i na to, co ustanovil Pán a Spasitel skrze vaše apoštoly. ([Judův 1:17-Judův 1:18; 1 Timoteovi 4:1])

μνησθη̑ναι τω̑ν προειρημένων ρ᾿ημάτων ὑπὸ τω̑ν ἁγίων προφητω̑ν καὶ τη̑ς τω̑ν α᾿ποστόλων ὑμω̑ν ε᾿ντολη̑ς του̑ κυρίου καὶ σωτη̑ρος

דּתֵתַעהדֻּון למֵלֵא דּקַדֵּם אֵתֵאמַר מֵן נבִיֵא קַדִּישֵׁא וַלפֻוקדָּנֵה דּמָרַן ופָרֻוקַן דַּביַד שׁלִיחֵא׃

[(22) 2Pet 03, 03]

וְקֹדֶם כֹּל דְּעוּ זֹאת, שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹאוּ לֵצִים הַמִּתְהַלְכִים לְפִי מַאֲוַיֵּיהֶם הָאִישִׁיִּים וְיִתְלוֹצְצוּ לֵאמֹר:

אַךְ דְּעוּ לָכֶם מֵרֹאשׁ כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ לֵצִים הַזֹּנִים אַחֲרֵי תַאֲוָתָם וְיִתְלוֺצְצוּ לֵאמֹר:

Toto nejprvé vědouce, žeť přijdou v posledních dnech posměvači, podlé svých vlastních žádostí chodící,

Především vám chci říci, že ke konci dnů přijdou posměvači, kteří žijí, jak se jim zachce,

του̑το πρω̑τον γινὼσκοντες ο῞τι ε᾿λεύσονται ε᾿π῾ ε᾿σχάτων τω̑ν ἡμερω̑ν ε᾿ν ε᾿μπαιγμονη̑ ε᾿μπαι̑κται κατὰ τὰς ι᾿δίας ε᾿πιθυμίας αυ᾿τω̑ν πορευόμενοι

כַּד הָדֵא לֻוקדַם יָדעִין אנתֻּון דּנִאתֻון בּחַרתָא דּיַומָתָא מבַזחָנֵא דַּמבַזחִין כַּד אַיך רגִיגָתָא דִּילהֻון מהַלכִין׃

[(22) 2Pet 03, 04]

"אֵיפֹה בּוֹאוֹ הַמֻּבְטָח? הֲרֵי מֵאָז שֶׁמֵּתוּ הָאָבוֹת הַכֹּל מַמְשִׁיךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה!"

אַיֵּה הַבְטָחַת בֹּאוֺ כִּי מֵאָז שָׁכְבוּ הָאָבוֺת נִשְׁאַר כָּל-דָּבָר עַל-חֻקּוֺ כְּמוֺ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה:

A říkající: Kdež jest to zaslibování o příchodu jeho? Nebo jakž otcové zesnuli, všecko tak trvá od počátku stvoření.

a budou se posmívat: „Kde je ten jeho zaslíbený příchod? Od té doby, co zesnuli otcové, všecko zůstává tak, jak to bylo od počátku stvoření.“ ([Ezechiel 12:22; Matouš 24:48])

καὶ λέγοντες που̑ ε᾿στιν ἡ ε᾿παγγελία τη̑ς παρουσίας αυ᾿του̑ α᾿φ῾ η῏ς γὰρ οἱ πατέρες ε᾿κοιμήθησαν πάντα ου῞τως διαμένει α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς κτίσεως

וָאמרִין דַּאיכָּא אִיתַוהי מֻולכָּנָא דּמֵאתִיתֵה מֵן כַּד גֵּיר אַבָהָתַן שׁכֵבו כֻּלמֵדֵּם הָכַנָא מכַתַּר מֵן שֻׁורָיָה דַּברִיתָא׃

[(22) 2Pet 03, 05]

מֵרָצוֹן שׁוֹכְחִים הֵם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ מִקֶּדֶם וְכִי הָאָרֶץ נִתְהַוְּתָה מִן הַמַּיִם וְעַל־יְדֵי הַמַּיִם בִּדְבַר אֱלֹהִים;

וְנֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם כִּי הַשָּׁמַיִם נַעֲשׂוּ מִקֶּדֶם וְעַל-יְדֵי הַמַּיִם נִבְרְאָה הָאָרֶץ מִן-הַמַּיִם בִּדְבַר אֱלֹהִים:

Tohoť zajisté z úmysla věděti nechtí, že nebesa již dávno slovem Božím byla učiněna, i země z vody a na vodě upevněna.

Těm, kdo toto tvrdí, zůstává utajeno, že dávná nebesa i země byly vyvolány slovem Božím z vody a před vodou chráněny. ([Genesis 1:2 Genesis 1:6 Genesis 1:9; Žalmy 24:2])

λανθάνει γὰρ αυ᾿τοὺς του̑το θέλοντας ο῞τι ου᾿ρανοὶ η῟σαν ε῎κπαλαι καὶ γη̑ ε᾿ξ υ῞δατος καὶ δι῾ υ῞δατος συνεστω̑σα τω̑ του̑ θεου̑ λόγω

טָעיָא להֻון גֵּיר הָדֵא כַּד צָבֵין דַּשׁמַיָא אִיתַיהֻון הוַו מֵן קדִים וַארעָא מֵן מַיָא וַביַד מַיָא קָמַת בּמֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(22) 2Pet 03, 06]

וְעַל־יְדֵי אֵלֶּה נֶהֱרַס הָעוֹלָם שֶׁהָיָה אָז, בְּהִשָּׁפְטוֹ בַּמַּיִם.

וּבַמַּיִם אָז אָבְדָה הָאָרֶץ הַהִיא בַּעֲבֹר שׁוֺט שׁוֺטֵף עָלֶיהָ:

Pročež onen první svět vodou jsa zatopen, zahynul.

Vodou byl také tehdejší svět zatopen a zahynul. ([Genesis 7:21])

δι῾ ω῟ν ὁ τότε κόσμος υ῞δατι κατακλυσθεὶς α᾿πὼλετο

הָלֵין דּבִאידַיהֻון עָלמָא דּהָידֵּין טָף בּמַיָא וֵאבַד׃

[(22) 2Pet 03, 07]

וְאוּלָם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הַנּוֹכְחִיִּים אֲצוּרִים עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר לָאֵשׁ, שְׁמוּרִים לְיוֹם הַדִּין, לְאָבְדָן אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע.

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ הַיּוֺם הוּכָנוּ בִדְבָרוֺ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ וּשְׁמֻרִים הֵם לְיוֺם הַמִּשְׁפָּט בַּאֲבֹד רְשָׁעִים:

Ta pak nebesa, kteráž nyní jsou, i země, týmž slovem odložená, chovají se k ohni, ke dni soudu a zatracení bezbožných lidí.

Týmž slovem jsou udržována nynější nebesa a země, dokud nebudou zničena ohněm; Bůh je ponechal jen do dne soudu a záhuby bezbožných lidí. ([Matouš 3:10-Matouš 3:12])

οἱ δὲ νυ̑ν ου᾿ρανοὶ καὶ ἡ γη̑ τω̑ αυ᾿τω̑ λόγω τεθησαυρισμένοι ει᾿σὶν πυρί τηρούμενοι ει᾿ς ἡμέραν κρίσεως καὶ α᾿πωλείας τω̑ν α᾿σεβω̑ν α᾿νθρὼπων

שׁמַיָא דֵּין דּהָשָׁא וַארעָא בּמֵלתָא דִּילֵה אַסִינִין כַּד לנֻורָא מֵתנַטרִין ליַומָא דּדִינָא ודַאבדָּנָא דַּבנַינָשָׁא רַשִׁיעֵא׃ ס

[(22) 2Pet 03, 08]

אַךְ אַל יֵעָלֵם מִכֶּם הַדָּבָר הַזֶּה, אֲהוּבַי: יוֹם אֶחָד כְּאֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֵי יהוה, וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֹם אֶחָד.

אַךְ אַל-תִּשְׁכְּחוּ יְדִידִים זֹאת אֱחָת כִּי יוֺם אֶחָד בְּעֵינֵי יְהוָֺה כְּאֶלֶף שָׁנִים וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֺם אֶחָד:

Ale tato jedna věc nebuď před vámi skryta, nejmilejší, že jeden den u Pána jest jako tisíc let, a tisíc let jako jeden den.

Ale tato jedna věc kéž vám nezůstane skryta, milovaní, že jeden den je u Pána jako tisíc let a ‚tisíc let jako jeden den‘. ([Žalmy 90:4])

ε῍ν δὲ του̑το μὴ λανθανέτω ὑμα̑ς α᾿γαπητοί ο῞τι μία ἡμέρα παρὰ κυρίω ὡς χίλια ε῎τη καὶ χίλια ε῎τη ὡς ἡμέρα μία

הָדֵא דֵּין חדָא לָא תֵּטעֵיכֻון חַבִּיבַי דּחַד יַומָא למָריָא אַיך אָלֵף שׁנִין אִיתַוהי וָאלֵף שׁנִין אַיך יַומָא חַד׃

[(22) 2Pet 03, 09]

אֵין יהוה מְאַחֵר בַּדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטִיחַ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַחוֹשְׁבִים זֹאת לְאִחוּר, אֶלָּא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָנוּ; אֵין הוּא רוֹצֶה שֶׁיֹּאבַד אִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל יָבוֹאוּ לִידֵי תְּשׁוּבָה.

וְלֹא יְאַחֵר יְהוָֺה לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר נֶגֶד הַחשְׁבִים כִּי עָבַר הַמּוֺעֵד כִּי אִם-מַאֲרִיךְ לָנוּ אָף אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ בָּאֲבֹד אִישׁ כִּי אִם-בְּהָבִיא כָל-אָדָם אֶת-לִבּוֺ לִתְשׁוּבָה:

Nemeškáť Pán s naplněním slibů, (jakož někteří za to mají, že obmeškává), ale shovívá nám, nechtě, aby kteří zahynuli, ale všickni ku pokání se obrátili.

Pán neotálí splnit svá zaslíbení, jak si to někteří vykládají, nýbrž má s námi trpělivost, protože si nepřeje, aby někdo zahynul, ale chce, aby všichni dospěli k pokání. ([Abakuk 2:3; Římanům 2:4-Římanům 2:5; Židům 10:37; 1 Timoteovi 2:4])

ου᾿ βραδύνει κύριος τη̑ς ε᾿παγγελίας ω῞ς τινες βραδύτητα ἡγου̑νται α᾿λλὰ μακροθυμει̑ ει᾿ς ὑμα̑ς μὴ βουλόμενός τινας α᾿πολέσθαι α᾿λλὰ πάντας ει᾿ς μετάνοιαν χωρη̑σαι

לָא מֵשׁתַּוחַר מָריָא בּמֻולכָּנַוהי אַיך דּאנָשִׁין שֻׁווחָרָא מַסבּרִין אֵלָא מַגַּר רֻוחֵה מֵטֻלָתכֻון בַּדלָא צָבֵא דּאנָשׁ נִאבַד אֵלָא כֻּלנָשׁ לַתיָבֻותָא נִאתֵא׃

[(22) 2Pet 03, 10]

יוֹם יהוה כְּגַנָּב יָבוֹא. אָז הַשָּׁמַיִם בְּשָׁאוֹן יַחְלְפוּ וְהַיְסוֹדוֹת יִבְעֲרוּ וְיִתְפָּרְקוּ, וְהָאָרֶץ וְהַמַּעֲשִׁים אֲשֶׁר עָלֶיהָ.

אַךְ יוֺם יְהוָֺה כְּגַנָּב יָבֹא בַּלָּיְלָה אָז יַחְלְפוּ הַשָּׁמַיִם בְּרַעַשׁ גָּדוֺל הַיְסֹדוֺת יִמַסּוּ מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְהָאָרֶץ וְהַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר בָּהּ יַעֲלוּ בְלַהַב:

Přijdeť pak ten den Páně, jako zloděj v noci, v kterémž nebesa jako v prudkosti vichru pominou, a živlové pálivostí ohně rozplynou se, země pak i ty věci, kteréž jsou na ní, vypáleny budou.

Den Páně přijde jako přichází zloděj(j). Tehdy nebesa s rachotem zaniknou, vesmír(k) se žárem roztaví a země se všemi lidskými činy bude postavena před soud(l). (j) var: + v noci (k) nebeská tělesa (l) var: bude spálena ([Izajáš 66:16; Matouš 24:29 Matouš 24:35 Matouš 24:43 1 Tesalonickým 5:2; Zjevení Janovo 3:3 Zjevení Janovo 16:15])

η῞ξει δὲ ἡμέρα κυρίου ὡς κλέπτης ε᾿ν η῟ οἱ ου᾿ρανοὶ ρ᾿οιζηδὸν παρελεύσονται στοιχει̑α δὲ καυσούμενα λυθήσεται καὶ γη̑ καὶ τὰ ε᾿ν αυ᾿τη̑ ε῎ργα εὑρεθήσεται

אָתֵא דֵּין יַומֵה דּמָריָא אַיך גַּנָבָא הַו דּבֵה שׁמַיָא מֵן שֵׁלי עָברִין אֵסטֻוכּסֵא דֵּין כַּד יָקדִּין נֵשׁתּרֻון וַארעָא וַעבָדֵא דּבָה תֵּשׁתּכַח׃

[(22) 2Pet 03, 11]

וְכֵיוָן שֶׁכָּל אֵלֶּה יִתְפָּרְקוּ, עַד כַּמָּה עֲלֵיכֶם לִחְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבַחֲסִידוּת,

וְעַתָּה אִם נְמֹגִים כָּל-אֵלֶה עַד-כַּמָּה עֲלֵיכֶם לְהִזָּהֵר לְהִתְהַלֵּךְ בַּקֹּדֶשׁ וּבְיִרְאַת אֱלֹהִים:

Poněvadž tedy to všecko má se rozplynouti, jací pak vy býti máte v svatých obcováních a v pobožnostech,

Když tedy se toto vše rozplyne, jak svatě a zbožně musíte žít vy,

τούτων ου῞τως πάντων λυομένων ποταποὺς δει̑ ὑπάρχειν ὑμα̑ς ε᾿ν ἁγίαις α᾿ναστροφαι̑ς καὶ ευ᾿σεβείαις

כַּד הָכִיל הָלֵין כֻּלהֻון מֵשׁתּרֵין דַּאיך אַילֵין זָדֵק לכֻון דּתֵהוֻון בּהֻופָּכַיכֻּון קַדִּישֵׁא וַבדֵחלַת אַלָהָא׃

[(22) 2Pet 03, 12]

לְחַכּוֹת לְבוֹא יוֹם הָאֱלֹהִים וּלְהָחִישׁ אוֹתוֹ, יוֹם שֶׁבִּגְלָלוֹ הַשָּׁמַיִם יִתְפָּרְקוּ בָּאֵשׁ וְהַיְסוֹדוֹת יִבְעֲרוּ וְיִמַּסּוּ.

וּלְחַכּוֺת וּלְצַפּוֺת לְבֹא יוֺם הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יְלַהֵט אֶת-הַשָּׁמַיִם וְיַמְסֵם וְהַיְסֹדוֺת נְמֹגִים בָּאֵשׁ כֻּלָּם:

Očekávajíce a chvátajíce ku příští dne Božího, v němžto nebesa, hoříce, rozpustí se, a živlové pálivostí ohně rozplynou se?

kteří dychtivě očekáváte příchod Božího(m) dne! V něm se nebesa roztaví v ohni a živly se rozpustí žárem. (m) var: Pán

προσδοκω̑ντας καὶ σπεύδοντας τὴν παρουσίαν τη̑ς του̑ θεου̑ ἡμέρας δι῾ η῍ν ου᾿ρανοὶ πυρούμενοι λυθήσονται καὶ στοιχει̑α καυσούμενα τήκεται

כַּד מסַכֵּין אנתֻּון וסָוחִין אנתֻּון למֵאתִיתָא דּיַומֵה דַּאלָהָא הַו דּבֵה שׁמַיָא כַּד מֵתבַּחרִין בּנֻורָא נֵשׁתּרֻון וֵאסטֻוכּסֵא כַּד יָקדִּין נשֻׁוחֻון׃

[(22) 2Pet 03, 13]

וַאֲנַחְנוּ מְחַכִּים, עַל־פִּי הַבְטָחָתוֹ, לְשָׁמַיִם חֲדָשִׁים וּלְאֶרֶץ חֲדָשָׁה אֲשֶׁר צֶדֶק יִשְׁכֹּן בָּם.

וַאֲנַחְנוּ כְּפִי אֲשֶׁר-דִּבֶּר-לָנוּ מְחַכִּים לְשָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה אֲשֶׁר-צֶדֶק יָלִין בָּם:

Nového pak nebe a nové země podlé zaslíbení jeho čekáme, v kterýchž spravedlnost přebývá.

Podle jeho slibu čekáme nové nebe a novou zemi, ve kterých přebývá spravedlnost. ([Izajáš 65:17 Izajáš 66:22; Zjevení Janovo 21:1])

καινοὺς δὲ ου᾿ρανοὺς καὶ γη̑ν καινὴν κατὰ τὸ ε᾿πάγγελμα αυ᾿του̑ προσδοκω̑μεν ε᾿ν οι῟ς δικαιοσύνη κατοικει̑

לַשׁמַיָא דֵּין חַדתֵא וַארעָא חדַתָא אַיך מֻולכָּנָא דִּילֵה מסַכֵּינַן הָלֵין דַּבהֻון זַדִּיקֻותָא עָמרָא׃ ס

[(22) 2Pet 03, 14]

עַל כֵּן, אֲהוּבַי, בְּחַכּוֹתְכֶם לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שִׁקְדוּ לְהִמָּצֵא לְפָנָיו בְּשָׁלוֹם, נְקִיִּים וּבְלֹא דֹּפִי.

עַל-כֵּן יְדִידִים בַּאֲשֶׁר אַתֶּם מְחַכִּים לָאֵלֶּה שִׁקְדוּ לְהִמָּצֵא לְפָנָיו זַכִּים וּתְמִימִים בְּשָׁלוֺם:

Protož, nejmilejší, takových věcí čekajíce, snažtež se, abyste bez poškvrny a bez úhony před ním nalezeni byli v pokoji.

Proto, milovaní, očekáváte-li takové věci, snažte se, abyste byli čistí a bez poskvrny a mohli ten den očekávat beze strachu před Božím soudem. ([Izajáš 60:21; 1 Korintským 1:7-1 Korintským 1:8])

διό α᾿γαπητοί ταυ̑τα προσδοκω̑ντες σπουδάσατε α῎σπιλοι καὶ α᾿μὼμητοι αυ᾿τω̑ εὑρεθη̑ναι ε᾿ν ει᾿ρήνη

מֵטֻל הָנָא חַבִּיבַי כַּד להָלֵין מסַכֵּין אנתֻּון יִצַפו דַּדלָא כֻּותמָא וַדלָא מֻומָא לֵה תֵּשׁתַּכחֻון בַּשׁלָמָא׃

[(22) 2Pet 03, 15]

וְאֶת אֹרֶךְ־רוּחַ אֲדוֹנֵנוּ חִשְׁבוּ לִתְשׁוּעָה; כְּמוֹ שֶׁגַּם אָחִינוּ הָאָהוּב שָׁאוּל כָּתַב לָכֶם לְפִי הַחָכְמָה הַנְּתוּנָה לוֹ,

וְאֶת-אֹרֶךְ רוּחַ אֲדֹנֵינוּ תַּחְשְׁבוּ לִתְשׁוּעָה כַּאֲשֶׁר כָּתַב אֲלֵיכֶם גַּם-פּוֺלוֺס אָחִינוּ יְדִידֵנוּ כְּפִי חָכְמָתוֺ הַנְּתוּנָה לוֺ:

A Pána našeho dlouhočekání za spasení mějte, jakž i milý bratr náš Pavel, podlé sobě dané moudrosti, psal vám,

A vězte, že ve své trpělivosti vám Pán poskytuje čas ke spáse, jak vám napsal i náš milý bratr Pavel podle moudrosti, která mu byla dána. ([Římanům 2:4; Zjevení Janovo 2:21])

καὶ τὴν του̑ κυρίου ἡμω̑ν μακροθυμίαν σωτηρίαν ἡγει̑σθε καθώς καὶ ὁ α᾿γαπητὸς ἡμω̑ν α᾿δελφὸς Παυ̑λος κατὰ τὴν δοθει̑σαν αυ᾿τω̑ σοφίαν ε῎γραψεν ὑμι̑ν

וַלמַגּרַת רֻוחֵה דּמָריָא פֻּורקָנָא תֵּחשׁבֻון אַיכַּנָא דָּאף אַחֻון חַבִּיבָא פַּולָוס אַיך חֵכמתָא דֵּאתיַהבַּת לֵה כּתַב לכֻון׃

[(22) 2Pet 03, 16]

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל אִגְּרוֹתָיו, בְּדַבְּרוֹ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יֵשׁ בָּהֶן דְּבָרִים קָשִׁים לַהֲבָנָה אֲשֶׁר הַנִּבְעָרִים וְהַבִּלְתִּי יַצִּיבִים מְעַוְּתִים אוֹתָם - כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים בְּיֶתֶר הַכְּתוּבִים - לְאָבְדָנָם הֵם.

וְכֵן כָּתַב בְּכָל-אִגְּרוֺתָיו בְּדַבְּרוֺ שָׁם עַל-אֵלֶּה וּבָהֵן יֵשׁ דְּבָרִים קָשִׁים מֵהָבִין אֲשֶׁר בֹּעֲרִים וּפֹחֲזִים יְסַלְּפוּם כַּאֲשֶׁר גַּם-יַעֲשׂוּ בְּיֶתֶר הַסְּפָרִים לְהַשְׁחִית נַפְשָׁם:

Jako i ve všech epištolách svých, mluvě v nich o těch věcech. Mezi nimiž některé jsou nesnadné k vyrozumění, kterýchžto neučení a neutvrzení natahují, jako i jiných písem, k svému vlastnímu zatracení.

Mluvil tak o tom ve všech svých listech. Některá místa jsou v nich těžko srozumitelná a neučení a neutvrzení lidé je překrucují, jako i ostatní Písmo, k vlastní záhubě. ([2 Korintským 10:10])

ὡς καὶ ε᾿ν πάσαις ε᾿πιστολαι̑ς λαλω̑ν ε᾿ν αυ᾿ται̑ς περὶ τούτων ε᾿ν αι῟ς ε᾿στιν δυσνόητά τινα α῍ οἱ α᾿μαθει̑ς καὶ α᾿στήρικτοι στρεβλου̑σιν ὡς καὶ τὰς λοιπὰς γραφὰς πρὸς τὴν ι᾿δίαν αυ᾿τω̑ν α᾿πὼλειαν

אַיכַּנָא דַּבכֻלהֵין אֵגּרָתֵה מַלֵל בּהֵין עַל הָלֵין אַילֵין דִּאית בּהֵין מֵדֵּם דַּעסִיק לסֻוכָּלָא הָלֵין דַּאילֵין דַּדלָא יֻולפָּנָא אֵנֻון ולָא סמִיכִין מעַקמִין להֵין אַיך דָּאף להָלֵין כּתָבֵא דּשַׁרכָּא לוָת אַבדָּנָא דִּילהֻון׃

[(22) 2Pet 03, 17]

וְאַתֶּם, אֲהוּבַי, כֵּיוָן שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים זֹאת מֵרֹאשׁ, הִשָּׁמְרוּ פֶּן תִּמָּשְׁכוּ בְּתָעוּתָם שֶׁל אַנְשֵׁי בְּלִיַּעַל וְתִפְּלוּ מִיַּצִּיבוּתְכֶם.

וְאַתֶּם יְדִידִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם כָּל-זֹאת מֵרֹאשׁ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-תָּתוּרוּ אַחֲרֵי תַעְתֻּעֵי בְנֵי-בְלִיַּעַל וּנְפַלְתֶּם מִמַּצַּבְכֶם הַנֶּאֱמָן:

Vy tedy, nejmilejší, to prvé vědouce, střeztež se, abyste bludem těch nešlechetných nebyli pojati, a nevypadli od své pevnosti.

Ale vy, milovaní, protože to víte předem, střezte se, abyste nebyli oklamáni svodem těch neodpovědných lidí a neodpadli od vlastního pevného základu. ([Marek 13:5 Marek 13:33])

ὑμει̑ς ου῏ν α᾿γαπητοί προγινὼσκοντες φυλάσσεσθε ι῞να μὴ τη̑ τω̑ν α᾿θέσμων πλάνη συναπαχθέντες ε᾿κπέσητε του̑ ι᾿δίου στηριγμου̑

אַנתֻּון הָכִיל חַבִּיבַי כַּד קָדמִין אנתֻּון יָדעִין טַרו נַפשׁכֻון דּדַלמָא כַּד אָזִלין אנתֻּון בָּתַר טָעיֻותָא דַּאילֵין דַּדלָא נָמֻוס אֵנֻון תֵּפּלֻון מֵן סָמכָּא דִּילכֻון׃

[(22) 2Pet 03, 18]

גִּדְלוּ בְּחֶסֶד וּבְדַעַת אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. לוֹ הַכָּבוֹד גַּם עַכְשָׁו גַּם לְיוֹם עוֹלָם. אָמֵן.

אַךְ תִּגְדְּלוּ הָלוֺךְ וְגָדוֺל בְּחֶסֶד וּבְדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֺשִׁיעֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר-לוֺ הַכָּבוֺד מֵעַתָּה וְעַד-עוֺלָם אָמֵן:

Ale rozmáhejte se v milosti a v známosti Pána našeho a spasitele Jezukrista, jemuž sláva i nyní i na časy věčné. Amen.

Kéž rostete v milosti a v poznání našeho Pána a Spasitele Ježíše Krista. Jemu buď sláva nyní a až do dne věčnosti.(n) (n) var: + Amen

αυ᾿ξάνετε δὲ ε᾿ν χάριτι καὶ γνὼσει του̑ κυρίου ἡμω̑ν καὶ σωτη̑ρος ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ αυ᾿τω̑ ἡ δόξα καὶ νυ̑ν καὶ ει᾿ς ἡμέραν αι᾿ω̑νος α᾿μήν

הוַיתֻּון דֵּין מֵתרַבֵּין בּטַיבֻּותָא ובִידַעתָא דּמָרַן ופָרֻוקַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא ודַאלָהָא אַבָא דּלֵה תֵּשׁבֻּוחתָּא אָף הָשָׁא וַבכֻלזבַן וַליַומַי עָלמָא אַמִין׃ ס

[(23) 1Joh 01, 01]

אֶת אֲשֶׁר הָיָה מֵרֵאשִׁית, אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ, אֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, אֲשֶׁר הִבַּטְנוּ בּוֹ וְיָדֵינוּ מִשְּׁשׁוּ אוֹתוֹ, עַל־אוֹדוֹת דְּבַר הַחַיִּים, -

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַגִּידִים לָכֶם אֶת-דְּבַר הַחַיִּים הוּא אֲשֶׁר הָיָה מֵרֵאשִׁית אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְאָזְנֵינוּ רָאִינוּ בְעֵינֵינוּ אֲשֶׁר הִבַּטְנוּ וַאֲשֶׁר יָדֵינוּ מִשֲׁשׁוּ מְקוֺרוֺ:

Což bylo od počátku, což jsme slýchali, co jsme očima svýma viděli, a co jsme pilně spatřili, a čeho se ruce naše dotýkaly, o slovu života,

Co bylo od počátku, co jsme slyšeli, co jsme na vlastní oči viděli, na co jsme hleděli a čeho se naše ruce dotýkaly, to zvěstujeme: Slovo života. ([Jan 1:1 Jan 1:14; Skutky apoštolské 1:21 Skutky apoštolské 1:22; Lukáš 24:39])

ο῍ η῟ν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ο῍ α᾿κηκόαμεν ο῍ ἑωράκαμεν τοι̑ς ο᾿φθαλμοι̑ς ἡμω̑ν ο῍ ε᾿θεασάμεθα καὶ αἱ χει̑ρες ἡμω̑ν ε᾿ψηλάφησαν περὶ του̑ λόγου τη̑ς ζωη̑ς

מסַבּרִינַן לכֻון להַו דִּאיתַוהי הוָא מֵן בּרִשִׁית הַו דַּשׁמַען וַחזַינָיהי בּעַינַין חזַין וגַשׁן בִּאידַין הַו דִּאיתַוהי מֵלתָא דּחַיֵא׃

[(23) 1Joh 01, 02]

וְהַחַיִּים נִגְלוּ וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ, וַהֲרֵינוּ מְעִידִים וּמוֹדִיעִים לָכֶם אֶת חַיֵּי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר הָיוּ אֵצֶל הָאָב וְנִגְלוּ לָנוּ -

הוּא מְקוֺר הַחַיִּים אֲשֶׁר נִגְלָה לָּנוּ וַנִּרְאֵהוּ וַנָּעִיד וַנַּגִּיד לָכֶם כִּי זֶה הוּא מְקוֺר חַיֵּי עוֺלָם אֲשֶׁר הָיָה עִם-הָאָב וַאֲשֶׁר נִגֳה לָּנוּ:

(Nebo ten život zjeven jest, a my jsme viděli, a svědčíme, i zvěstujeme vám ten život věčný, kterýž byl u Otce, a zjeven jest nám),

Ten život byl zjeven, my jsme jej viděli, svědčíme o něm a zvěstujeme vám život věčný, který byl u Otce a nám byl zjeven.

καὶ ἡ ζωὴ ε᾿φανερὼθη καὶ ἑωράκαμεν καὶ μαρτυρου̑μεν καὶ α᾿παγγέλλομεν ὑμι̑ν τὴν ζωὴν τὴν αι᾿ὼνιον η῞τις η῟ν πρὸς τὸν πατέρα καὶ ε᾿φανερὼθη ἡμι̑ν

וחַיֵא אֵתגּלִיו וַחזַין וסָהדִּינַן ומַכרזִינַן לכֻון חַיֵא דַּלעָלַם הָנֻון דִּאיתַיהֻון הוַו לוָת אַבָא וֵאתגּלִיו לַן׃

[(23) 1Joh 01, 03]

אֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ מוֹדִיעִים אָנוּ גַּם לָכֶם, לְמַעַן תִּתְחַבְּרוּ עִמָּנוּ גַּם אַתֶּם. וְאָכֵן הִתְחַבְּרוּתֵנוּ הִיא עִם הָאָב וְעִם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי אֶת-אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ נַגִּיד לָכֶם לְמַעַן תִּדְבְּקוּ בָנוּ גַּם-אַתֶּם כִּי הֲלֹא דְבֵקִים אֲנַחְנוּ בָאָב וּבִבְנוֺ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Což jsme viděli a slyšeli, zvěstujeme vám, abyste i vy s námi obecenství měli, a obecenství naše aby bylo s Otcem i s Synem jeho Jezukristem.

Co jsme viděli a slyšeli, zvěstujeme i vám, abyste se spolu s námi podíleli na společenství, které máme s Otcem a s jeho Synem Ježíšem Kristem. ([Jan 17:21])

ο῍ ἑωράκαμεν καὶ α᾿κηκόαμεν α᾿παγγέλλομεν καὶ ὑμι̑ν ι῞να καὶ ὑμει̑ς κοινωνίαν ε῎χητε μεθ῾ ἡμω̑ν καὶ ἡ κοινωνία δὲ ἡ ἡμετέρα μετὰ του̑ πατρὸς καὶ μετὰ του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

ומֵדֵּם דַּחזַין וַשׁמַען מַודּעִינַן אָף לכֻון דּתֵהוֵא לכֻון שַׁותָּפֻותָא עַמַן ושַׁותָּפֻותַן דֵּין דִּילַן אִיתֵיה עַם אַבָא ועַם בּרֵה יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(23) 1Joh 01, 04]

זֹאת אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים לְמַעַן תִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה.

וַאֲנַחְנוּ כֹתְבִים לָכֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְמַלֹּאת אֶת-לִבְּכֶם שִׂמְחָה:

A totoť píšeme vám, aby radost vaše byla plná.

To píšeme, aby naše(a) radost byla úplná. (a) var: vaše ([Jan 15:11 Jan 16:24])

καὶ ταυ̑τα γράφομεν ἡμει̑ς ι῞να ἡ χαρὰ ἡμω̑ν η῏ πεπληρωμένη

והָלֵין כָּתבִּינַן לכֻון דּחַדֻותַן דַּבכֻון תֵּהוֵא משַׁמליָא׃

[(23) 1Joh 01, 05]

וְזֶה דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ מַשְׁמִיעִים לָכֶם, שֶׁהָאֱלֹהִים אוֹר הוּא וְכָל חֹשֶׁךְ אֵין בּוֹ.

וְזֹאת הִיא מַלְאֲכוּת-יָהּ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ לְהַגִּיד לָכֶם כִּי אֱלֹהִים אוֺר הוּא וְכָל-חשֶׁךְ אֵין בּוֺ:

Toť jest tedy zvěstování to, kteréž jsme slýchali od něho, a zvěstujeme vám: Že Bůh jest světlo, a tmy v něm nižádné není.

A toto je zvěst, kterou jsme od něho slyšeli a vám ji oznamujeme: že Bůh je světlo a není v něm nejmenší tmy. ([Jan 1:4 Jan 1:5; 1 Tesalonickým 5:5])

καὶ ε῎στιν αυ῞τη ἡ α᾿γγελία η῍ν α᾿κηκόαμεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ καὶ α᾿ναγγέλλομεν ὑμι̑ν ο῞τι ὁ θεὸς φω̑ς ε᾿στιν καὶ σκοτία ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎στιν ου᾿δεμία

והָדֵא הי סבַרתָא דַּשׁמַען מֵנֵה וַמסַבּרִינַן לכֻון דַּאלָהָא נֻוהרָא הו וחֵשֻׁוכָא כֻּל כֻּלֵה לַיתּ בֵּה׃

[(23) 1Joh 01, 06]

אִם נֹאמַר שֶׁהִתְחַבְּרוּת לָנוּ אִתּוֹ וְנִתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנּוּ מְקַיְּמִים אֶת הָאֶמֶת.

אִם-נֹאמַר כִּי דְבֵקִים אֲנַחְנוּ בוֺ וּבַחֲשֵׁכָה נִתְהַלָךְ כָּזָב הוּא בְפִינוּ וֶאֱמֶת לֹא פָעַלְנוּ:

Díme-li, že s ním obecenství máme, a ve tmě chodíme, lžeme, a nečiníme pravdy.

Říkáme-li, že s ním máme společenství, a přitom chodíme ve tmě, lžeme a nečiníme pravdu. ([Jan 3:20 Jan 3:21; Efezským 5:8; 1 Janův 2:6 1 Janův 2:10 1 Janův 2:11])

ε᾿ὰν ει῎πωμεν ο῞τι κοινωνίαν ε῎χομεν μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ν τω̑ σκότει περιπατω̑μεν ψευδόμεθα καὶ ου᾿ ποιου̑μεν τὴν α᾿λήθειαν

וֵאן אָמרִינַן דּשַׁותָּפֻותָא אִית לַן עַמֵה וַמהַלכִינַן בּחֵשֻׁוכָא דַּגָּלֵא חנַן ולַו בַּשׁרָרָא רָדֵינַן׃

[(23) 1Joh 01, 07]

אֲבָל אִם נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר, כְּמוֹ שֶׁהוּא בָּאוֹר, כִּי אָז הִתְחַבַּרְנוּ זֶה עִם זֶה וְדַם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֵטְא.

אַךְ אִם-בָּאוֺר נִתְהַלֵּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא בָּאוֺר הִנֵּהוּ אָז חֻבַּרְנוּ יַחְדָּו וְדַם-בְּנוֺ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל-עָוֺן:

Pakliť chodíme v světle, jako on jest v světle, obecenství máme vespolek, a krev Krista Ježíše Syna jeho očišťuje nás od všelikého hříchu.

Jestliže však chodíme v světle, jako on je v světle, máme společenství mezi sebou a krev Ježíše(b), jeho Syna, nás očišťuje od každého hříchu. (b) var: + Krista ([Izajáš 2:5; Jan 17:21; Židům 9:14; Zjevení Janovo 1:5])

ε᾿ὰν δὲ ε᾿ν τω̑ φωτὶ περιπατω̑μεν ὡς αυ᾿τός ε᾿στιν ε᾿ν τω̑ φωτί κοινωνίαν ε῎χομεν μετ῾ α᾿λλήλων καὶ τὸ αι῟μα ᾽Ιησου̑ του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ καθαρίζει ἡμα̑ς α᾿πὸ πάσης ἁμαρτίας

אֵן דֵּין בּנֻוהרָא מהַלכִינַן אַיך דּהֻו אִיתַוהי בּנֻוהרָא אִית לַן שַׁותָּפֻותָא עַם חדָדֵא וַדמָא דּיֵשֻׁוע בּרֵה מדַכֵּא לַן מֵן כֻּלהֻון חטָהַין׃

[(23) 1Joh 01, 08]

אִם נֹאמַר שֶׁאֵין בָּנוּ חֵטְא, מַתְעִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בָּנוּ.

אִם-נֹאמַר כִּי אֵין-בָּנוּ עָוֺן מַתְעִים אֲנַחְנוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵינוּ וֶאֱמֶת בְּקִרְבֵּנוּ נֶעְדָּרֶת:

Pakliť díme, že hříchu nemáme, sami se svodíme, a pravdy v nás není.

Říkáme-li, že jsme bez hříchu, klameme sami sebe a pravda v nás není. ([Žalmy 14:3; Přísloví 20:9])

ε᾿ὰν ει῎πωμεν ο῞τι ἁμαρτίαν ου᾿κ ε῎χομεν ἑαυτοὺς πλανω̑μεν καὶ ἡ α᾿λήθεια ου᾿κ ε῎στιν ε᾿ν ἡμι̑ν

וֵאן נִאמַר דּלַיתּ לַן חטִיתָא נַפשַׁן מַטעֵינַן וַשׁרָרָא לַיתּ בַּן׃

[(23) 1Joh 01, 09]

אִם נִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵינוּ, נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל עַוְלָה.

אִם-נִתְוַדֶּה אֶת-חַטֹּאתֵינוּ נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ אֶת-חַטֹּאתֵינוּ וּלְטַהֵר אֶת-נַפְשֵׁנוּ מִכָּל-עָוֺן:

Jestliže pak budeme vyznávati hříchy své, věrnýť jest Bůh a spravedlivý, aby nám odpustil hříchy, a očistil nás od všeliké nepravosti.

Jestliže vyznáváme své hříchy, on je tak věrný a spravedlivý, že nám hříchy odpouští a očišťuje nás od každé nepravosti. ([Žalmy 32:5; Přísloví 28:13])

ε᾿ὰν ὁμολογω̑μεν τὰς ἁμαρτίας ἡμω̑ν πιστός ε᾿στιν καὶ δίκαιος ι῞να α᾿φη̑ ἡμι̑ν τὰς ἁμαρτίας καὶ καθαρίση ἡμα̑ς α᾿πὸ πάσης α᾿δικίας

אֵן דֵּין מַודֵּינַן בַּחטָהַין מהַימַן הֻו וזַדִּיק דּנֵשׁבֻּוק לַן חטָהַין וַנדַכֵּין מֵן כֻּלֵה עַולַן׃

[(23) 1Joh 01, 10]

אִם נֹאמַר שֶׁלֹּא חָטָאנוּ, לְכוֹזֵב שָׂמְנוּ אוֹתוֹ וּדְבָרוֹ אֵינוֹ בָּנוּ.

וְאִם-נֹאמַר כִּי לֹא חָטָאנוּ שַׂמְנוּ אֹתוֺ לִמְכַזֵּב וּדְבָרוֺ בְקִרְבֵּנוּ אָיִן:

Díme-li, že jsme nehřešili, činíme jej lhářem, a neníť v nás slova jeho.

Říkáme-li, že jsme nezhřešili, děláme z něho lháře a jeho slovo v nás není. ([1 Janův 5:10])

ε᾿ὰν ει῎πωμεν ο῞τι ου᾿χ ἡμαρτήκαμεν ψεύστην ποιου̑μεν αυ᾿τὸν καὶ ὁ λόγος αυ᾿του̑ ου᾿κ ε῎στιν ε᾿ν ἡμι̑ν

וֵאן אָמרִינַן דּלָא חטַין עָבדִּינַן לֵה דַּגָּלָא ומֵלתֵה לַיתּ לוָתַן׃ ס

[(23) 1Joh 02, 01]

יְלָדַי, כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְמַעַן לֹא תֶּחֶטְאוּ; וְאִם יֶחֱטָא אִישׁ יֵשׁ לָנוּ מֵלִיץ לִפְנֵי הָאָב - יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, הַצַּדִּיק.

הִנְנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם יְלָדִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ וְאִם-יֶחֱטָא אִישׁ יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ לִפְנֵי אָבִינוּ הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַצַּדִּיק:

Synáčkové moji, totoť vám píši, abyste nehřešili. Pakliť by kdo zhřešil, přímluvci máme u Otce, Ježíše Krista spravedlivého.

Toto vám píšu, děti moje, abyste nehřešili. Avšak zhřeší-li kdo, máme u Otce přímluvce, Ježíše Krista spravedlivého. ([Jan 14:16; Římanům 8:34; Židům 9:24])

τεκνία μου ταυ̑τα γράφω ὑμι̑ν ι῞να μὴ ἁμάρτητε καὶ ε᾿άν τις ἁμάρτη παράκλητον ε῎χομεν πρὸς τὸν πατέρα ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν δίκαιον

בּנַי הָלֵין כָּתֵב אנָא לכֻון דּלָא תֵּחטֻון וֵאן אנָשׁ נֵחטֵא אִית לַן פַּרַקלִטָא לוָת אַבָא יֵשֻׁוע משִׁיחָא זַדִּיקָא׃

[(23) 1Joh 02, 02]

וְהוּא כַּפָּרָה עַל חֲטָאֵינוּ, וְלֹא עַל חֲטָאֵינוּ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם עַל חֲטָאֵי כָּל הָעוֹלָם.

וְהוּא כֹפֶר עַל-חַטֹּאתֵינוּ וְלֹא לְבַד עַל-חַטֹּאתֵינוּ כִּי אִם-גַּם עַל-כָּל-הָאָרֶץ:

A onť jest obět slitování za hříchy naše, a netoliko za naše, ale i za všeho světa.

On je smírnou obětí za naše hříchy, a nejenom za naše, ale za hříchy celého světa. ([Jan 1:29; Římanům 3:25; Koloským 1:20; Židům 2:17; 1 Janův 4:10])

καὶ αυ᾿τὸς ἱλασμός ε᾿στιν περὶ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ἡμω̑ν ου᾿ περὶ τω̑ν ἡμετέρων δὲ μόνον α᾿λλὰ καὶ περὶ ο῞λου του̑ κόσμου

הֻויֻו גֵּיר חֻוסָיָא דּעַל אַפַּי חטָהַין ולַו חלָפַין דִּילַן בַּלחֻוד אֵלָא אָף חלָף כֻּלֵה עָלמָא׃

[(23) 1Joh 02, 03]

וּבָזֶה נֵדַע שֶׁהִכַּרְנוּ אוֹתוֹ - אִם נִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו.

וּבָזֹאת נַכִּיר כִּי יָדַעְנוּ אֹתוֺ אִם-נִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֺתָיו:

A po tomť známe, že jsme jej poznali, jestliže přikázaní jeho ostříháme.

Podle toho víme, že jsme ho poznali, jestliže zachováváme jeho přikázání. ([1 Janův 3:24])

καὶ ε᾿ν τούτω γινὼσκομεν ο῞τι ε᾿γνὼκαμεν αυ᾿τόν ε᾿ὰν τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ τηρω̑μεν

וַבהָדֵא מַרגּשִׁינַן דִּידַענָיהי אֵן נָטרִינַן פֻּוקדָּנַוהי׃

[(23) 1Joh 02, 04]

הָאוֹמֵר "אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ" וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹתָיו, דּוֹבֵר שֶׁקֶר הוּא וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בּוֹ.

הָאֹמֵר יָדַעְתִּי אֹתוֺ וְאֶת-מִצְוֺתָיו לֹא יִשְׁמֹר כֹּזֵב הוּא וְאֵין אֱמֶת בּוֺ:

Dí-liť kdo: Znám jej, a přikázaní jeho neostříhá, lhářť jest, a pravdy v něm není.

Kdo říká: ‚Poznal jsem ho,‘ a jeho přikázání nezachovává, je lhář a není v něm pravdy. ([1 Janův 1:6])

ὁ λέγων ο῞τι ε῎γνωκα αυ᾿τόν καὶ τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ μὴ τηρω̑ν ψεύστης ε᾿στίν καὶ ε᾿ν τούτω ἡ α᾿λήθεια ου᾿κ ε῎στιν

הַו גֵּיר דָּאמַר דִּידַעתֵה ופֻוקדָּנַוהי לָא נָטַר דַּגָּלָא הֻו וַשׁרָרָא לַיתּ בֵּה׃

[(23) 1Joh 02, 05]

אַךְ הַשּׁוֹמֵר אֶת דְּבָרוֹ, בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁלְמָה בֶּאֱמֶת אַהֲבַת אֱלֹהִים. בָּזֶה נֵדַע כִּי בּוֹ אֲנַחְנוּ:

אַךְ הַשֹּׁמֵר אֶת-דְּבָרוֺ אַהֲבַת אֱלֹהִים כְּלוּלָה בוֺ בֶּאֱמֶת וּבָזֹאת נַכִּיר כִּי-בוֺ נִתְלוֺנָן:

Ale kdožť ostříhá slova jeho, v pravděť láska Boží v tom jest dokonalá. Po tomť známe, že jsme v něm.

Kdo však zachovává jeho slovo, vpravdě v něm láska Boží dosáhla svého cíle(c). Podle toho poznáváme, že v něm jsme. (c) je dokonalá ([Jan 14:23; 1 Janův 4:12 1 Janův 4:17])

ο῍ς δ῾ α῍ν τηρη̑ αυ᾿του̑ τὸν λόγον α᾿ληθω̑ς ε᾿ν τούτω ἡ α᾿γάπη του̑ θεου̑ τετελείωται ε᾿ν τούτω γινὼσκομεν ο῞τι ε᾿ν αυ᾿τω̑ ε᾿σμεν

הַו דֵּין דּנָטַר מֵלתֵה בּהָנָא משַׁלַם שַׁרִירָאיִת חֻובֵּה דַּאלָהָא בּהָדֵא גֵּיר יָדעִינַן דּבֵה חנַן׃

[(23) 1Joh 02, 06]

הָאוֹמֵר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּיֵשׁוּעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ כֵּן גַּם עָלָיו לְהִתְהַלֵּךְ.

הָאֹמֵר כִּי הוּא מִתְלוֺנֵן בּוֺ יֶשׁ-לוֺ לָלֶכֶת גַּם-בְּעִקְּבוֺתָיו:

Kdo praví, že v něm zůstává, tenť má, jakž on chodil, tak choditi.

Kdo říká, že v něm zůstává, musí žít tak, jak žil on. ([Jan 13:15])

ὁ λέγων ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένειν ο᾿φείλει καθώς ε᾿κει̑νος περιεπάτησεν καὶ αυ᾿τὸς ου῞τως περιπατει̑ν

הַו דָּאמַר דּבֵה אִיתַי וָלֵא לֵה דַּאיך הַלכָתֵה דִּילֵה נהַלֵך סּ סּ׃

[(23) 1Joh 02, 07]

אֲהוּבַי, לֹא מִצְוָה חֲדָשָׁה כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, כִּי אִם מִצְוָה יְשָׁנָה אֲשֶׁר הָיְתָה לָכֶם מֵרֵאשִׁית; הַמִּצְוָה הַיְשָׁנָה הִיא הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.

אַחַי לֹא מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי-כֹתֵב אֲלֵיכֶם מִצְוָה יְשָׁנָה הִיא אֲשֶׁר הָיְתָה לָכֶם מִקֶּדֶם וְהַמִּצְוָה הַיְשָׁנָה הִיא הַתּוֺרָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מִקֶּדֶם:

Bratří, ne nové přikázaní píši vám, ale přikázaní staré, kteréž jste měli od počátku. A to přikázaní staré jestiť slovo to, kteréž jste slyšeli od počátku.

Nepíšu vám, moji milí(d), nové přikázání, ale přikázání staré, které jste měli od počátku; staré přikázání je to slovo, které jste slyšeli(e). (d) var: bratři (e) var: od počátku ([1 Janův 2:24 1 Janův 3:11; 2 Janův 1:5 2 Janův 1:6])

α᾿γαπητοί ου᾿κ ε᾿ντολὴν καινὴν γράφω ὑμι̑ν α᾿λλ῾ ε᾿ντολὴν παλαιὰν η῍ν ει῎χετε α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ἡ ε᾿ντολὴ ἡ παλαιά ε᾿στιν ὁ λόγος ο῍ν η᾿κούσατε

חַבִּיבַי לַו פֻּוקדָּנָא חַדתָא כָּתֵב אנָא לכֻון אֵלָא פֻּוקדָּנָא עַתִּיקָא הַו דִּאית הוָא לכֻון מֵן בּרִשִׁית פֻּוקדָּנָא דֵּין עַתִּיקָא אִיתַוהי מֵלתָא הָי דַּשׁמַעתֻּון׃

[(23) 1Joh 02, 08]

וּבְכָל זֹאת מִצְוָה חֲדָשָׁה כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, דָּבָר שֶׁנָּכוֹן גַּם בּוֹ וְגַם בָּכֶם, שֶׁהֲרֵי הַחֹשֶׁךְ עוֹבֵר וְהָאוֹר הָאֲמִתִּי כְּבָר זוֹרֵחַ.

וְהִנְנִי מוֺסִיף וְכֹתֵב לָכֶם מִצְוָה חֲדָשָׁה וְנֶאֱמֶנֶת הִיא גַּם-בּוֺ גַּם-בָּכֶם כִּי הַחֹשֶׁךְ עָבַר וְאוֺר אֱמֶת זוֺרֵחַ:

A zase přikázaní nové píši vám, kteréž jest pravé i v něm i v vás. Nebo tma pomíjí, a světlo to pravé již svítí.

A přece vám píšu přikázání nové – vždyť se stalo skutečností v něm i ve vás, že tma ustupuje a pravé světlo již svítí. ([Jan 13:34 Jan 1:9; Římanům 13:12])

πάλιν ε᾿ντολὴν καινὴν γράφω ὑμι̑ν ο῞ ε᾿στιν α᾿ληθὲς ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿ν ὑμι̑ν ο῞τι ἡ σκοτία παράγεται καὶ τὸ φω̑ς τὸ α᾿ληθινὸν η῎δη φαίνει

תֻּוב פֻּוקדָּנָא חַדתָא כָּתֵב אנָא לכֻון הַו דִּאיתַוהי שַׁרִירָא בֵּה וַבכֻון דּחֵשֻׁוכָא עבַר לֵה ונֻוהרָא שַׁרִירָא שַׁרִי מֵתחזֵא׃

[(23) 1Joh 02, 09]

הָאוֹמֵר כִּי בָּאוֹר הוּא וְעִם זֹאת שׂוֹנֵא אֶת אָחִיו, עוֹדֶנּוּ בַּחֹשֶׁךְ.

הָאֹמֵר כִּי-בָאוֺר הִנֵּהוּ וְשׁנֵא אֶת-אָחִיו הוּא עוֺדֶנּוּ בַּחֲשֵׁכָה:

Kdo praví, že jest v světle, a bratra svého nenávidí, v temnostiť jest až posavad.

Kdo říká, že je v světle, a přitom nenávidí svého bratra, je dosud ve tmě.

ὁ λέγων ε᾿ν τω̑ φωτὶ ει῏ναι καὶ τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ μισω̑ν ε᾿ν τη̑ σκοτία ε᾿στὶν ε῞ως α῎ρτι

מַן דָּאמַר הָכִיל דִּאיתַוהי בּנֻוהרָא וסָנֵא לַאחֻוהי בּחֵשֻׁוכָא אִיתַוהי עדַמָא להָשָׁא׃

[(23) 1Joh 02, 10]

הָאוֹהֵב אֶת אָחִיו עוֹמֵד בָּאוֹר וּמִכְשׁוֹל אֵין בּוֹ.

הָאֹהֵב אֶת-אָחִיו הוּא שֹׁכֵן בָּאוֺר וְאֵין לוֺ מִכְשׁוֺל:

Kdož miluje bratra svého, v světle zůstává, a pohoršení v něm není.

Kdo miluje svého bratra, zůstává ve světle a není nikomu kamenem úrazu(f). (f) ř: pohoršení v něm není ([Žalmy 119:165; Římanům 14:13])

ὁ α᾿γαπω̑ν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ φωτὶ μένει καὶ σκάνδαλον ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎στιν

הַו דֵּין דּמַחֵב לַאחֻוהי בּנֻוהרָא מכַתַּר וכֵשׁלָא לַיתּ בֵּה׃

[(23) 1Joh 02, 11]

אֲבָל הַשֹוֹנֵא אֶת אָחִיו בַּחֹשֶׁךְ הוּא; בַּחֹשֶׁךְ הוּא מִתְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, כִּי הַחֹשֶׁךְ עִוֵּר אֶת עֵינָיו.

וְהַ׹ּׂנֵא הוּא ישֵׁב חשֶׁךְ וּבַחשֶׁךְ יֵלֵךְ וְלֹא-יֵדַע אָנָה הוּא הֹלֵךְ כִּי הַחשֶׁךְ עִוֵּר אֶת-עֵינָיו:

Ale kdož nenávidí bratra svého, v temnosti jest, a v temnosti chodí, a neví, kam jde; nebo temnost oslepila oči jeho.

Kdo nenávidí svého bratra, je ve tmě a ve tmě chodí; neví, kam jde, neboť tma mu oslepila oči. ([Jan 12:35])

ὁ δὲ μισω̑ν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ ε᾿ν τη̑ σκοτία ε᾿στὶν καὶ ε᾿ν τη̑ σκοτία περιπατει̑ καὶ ου᾿κ οι῏δεν που̑ ὑπάγει ο῞τι ἡ σκοτία ε᾿τύφλωσεν τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿του̑

הַו דֵּין דּסָנֵא לַאחֻוהי בּחֵשֻׁוכָא אִיתַוהי וַבחֵשֻׁוכָא מהַלֵך ולָא יָדַע לַאיכָּא אָזֵל מֵטֻל דּחֵשֻׁוכָא סַמִי אֵנֵין עַינַוהי׃ ס

[(23) 1Joh 02, 12]

כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, יְלָדַי, מִפְּנֵי שֶׁנִּסְלְחוּ לָכֶם חֲטָאֵיכֶם בַּעֲבוּר שְׁמוֹ.

הִנְנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם יְלָדִים כִּי-נִסְלְחוּ לָכֶם חַטֹּאתֵיכֶם בַּעֲבוּר שְׁמוֺ:

Píši vám, synáčkové, žeť jsou vám odpuštěni hříchové pro jméno jeho.

Píšu vám, děti, že jsou vám odpuštěny hříchy pro jeho jméno. ([Lukáš 24:47; Skutky apoštolské 10:43; 1 Janův 1:9])

γράφω ὑμι̑ν τεκνία ο῞τι α᾿φέωνται ὑμι̑ν αἱ ἁμαρτίαι διὰ τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑

כָּתֵב אנָא לכֻון בּנַיָא דֵּאשׁתּבֵקו לכֻון חטָהַיכֻּון מֵטֻל שׁמֵה׃

[(23) 1Joh 02, 13]

כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, אָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ אֲשֶׁר הוּא מֵרֵאשִׁית. כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, בַּחוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּצַּחְתֶּם אֶת הָרַע.

כֹּתֵב אֲנִי אֲלֵיכֶם אָבוֺת כִּי-יְדַעְתֶּם אֹתוֺ אֲשֶׁר מוֺצָאֹתָיו מִקֶּדֶם כֹּתֵב אֲנִי אֲלֵיכֶם בַּחוּרִים כִּי-גְבַרְתֶּם עַל-הָרָע כָּתַבְתִי אֲלֵיכֶם יְלָדִים כִּי יְדַעְתֶּם אֶת-הָאָב:

Píši vám, otcové, že jste poznali toho, kterýž jest od počátku. Píši vám, mládenci, že jste svítězili nad tím zlostníkem.

Píšu vám, otcové, že jste poznali toho, který je od počátku. Píšu vám, mládenci, že jste zvítězili nad Zlým. ([Jan 1:1; 1 Janův 1:1; Jan 16:33; Římanům 12:21; 1 Janův 5:4; Zjevení Janovo 12:11])

γράφω ὑμι̑ν πατέρες ο῞τι ε᾿γνὼκατε τὸν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς γράφω ὑμι̑ν νεανίσκοι ο῞τι νενικήκατε τὸν πονηρόν

כָּתֵב אנָא לכֻון אַבָהֵא דִּידַעתֻּונָיהי להַו דִּאיתַוהי הוָא מֵן בּרִשִׁית כָּתֵב אנָא לכֻון עלַימֵא דַּזכַיתֻּונָיהי לבִישָׁא כֵּתבֵּת לכֻון טלָיֵא דִּידַעתֻּון לַאבָא׃

[(23) 1Joh 02, 14]

כָּתַבְתִּי לָכֶם, יְלָדִים, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת הָאָב. כָּתַבְתִּי לָכֶם, אָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ אֲשֶׁר הוּא מֵרֵאשִׁית. כָּתַבְתִּי לָכֶם, בַּחוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים וּדְבַר אֱלֹהִים קַיָּם בְּקִרְבְּכֶם וְנִצַּחְתֶּם אֶת הָרַע.

כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם אָבוֺת כִּי-יְדַעְתֶּם אֹתוֺ אֲשֶׁר מוֺצָאֹתָיו מִקֶּדֶם כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בַּחוּרִים כִּי-בְנֵי חַיִל אַתֶּם וּדְבַר אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם וּגְבַרְתֶּם עַל-הָרָע:

Píši vám, dítky, že jste poznali Otce. Psal jsem vám, otcové, že jste poznali toho, kterýž jest od počátku. Psal jsem vám, mládenci, že silní jste, a slovo Boží v vás zůstává, a že jste svítězili nad tím zlostníkem.

Napsal jsem vám, děti, že jste poznali Otce. Napsal jsem vám, otcové, že jste poznali toho, který jest od počátku. Napsal jsem vám, mládenci, že jste silní a slovo Boží ve vás zůstává, a tak jste zvítězili nad Zlým. ([Efezským 6:10 Efezským 6:11])

ε῎γραψα ὑμι̑ν παιδία ο῞τι ε᾿γνὼκατε τὸν πατέρα ε῎γραψα ὑμι̑ν πατέρες ο῞τι ε᾿γνὼκατε τὸν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ε῎γραψα ὑμι̑ν νεανίσκοι ο῞τι ι᾿σχυροί ε᾿στε καὶ ὁ λόγος του̑ θεου̑ ε᾿ν ὑμι̑ν μένει καὶ νενικήκατε τὸν πονηρόν

כֵּתבֵּת לכֻון אַבָהֵא דִּידַעתֻּון להַו דּמֵן בּרִשִׁית כֵּתבֵּת לכֻון עלַימֵא דּחַילתָנֵא אנתֻּון ומֵלתֵה דַּאלָהָא שַׁריָא בּכֻון וַזכַיתֻּונָיהי לבִישָׁא׃

[(23) 1Joh 02, 15]

אַל תֹּאהֲבוּ אֶת הָעוֹלָם, אַף לֹא אֶת מַה שֶּׁבָּעוֹלָם. אִישׁ אִם יֹאהַב אֶת הָעוֹלָם אֵין בּוֹ אַהֲבַת הָאָב;

לֹא תֶאֱהָבוּן אֶת-הָעוֺלָם וְלֹא אֶת-אֲשֶׁר לָעוֺלָם אִישׁ כִּי-יֶאֱהַב אֶת-הָעוֺלָם אֵין בְּקִרְבּוֺ אַהֲבַת הָאָב:

Nemilujtež světa, ani těch věcí, kteréž na světě jsou. Miluje-liť kdo svět, neníť lásky Otcovy v něm.

Nemilujte svět ani to, co je ve světě. Miluje-li kdo svět, láska Otcova(g) v něm není. (g) k Otci ([Jan 15:19; Lukáš 14:26; Jakubův 4:4])

μὴ α᾿γαπα̑τε τὸν κόσμον μηδὲ τὰ ε᾿ν τω̑ κόσμω ε᾿άν τις α᾿γαπα̑ τὸν κόσμον ου᾿κ ε῎στιν ἡ α᾿γάπη του̑ πατρὸς ε᾿ν αυ᾿τω̑

לָא תֵּרחמֻון לעָלמָא ולָא למֵדֵּם דִּאית בֵּה מַן גֵּיר דּרָחֵם לעָלמָא חֻובֵּה דַּאבָא לַיתּ בֵּה׃

[(23) 1Joh 02, 16]

כִּי כָּל אֲשֶׁר בָּעוֹלָם - תַּאֲוַת בְּשָׂרִים, תַּאֲוַת הָעֵינַיִם וְגַאֲוַת הַנְּכָסִים - לֹא מִן הָאָב הוּא כִּי אִם מִן הָעוֹלָם.

כִּי כָל-אֲשֶׁר בָּעוֺלָם חֶמְדַּת הַבָּשָׂר תַּאֲוַת הָעֵינַיִם וּגְאוֺן שָׁוְא אֲשֶׁר בְּחַיֵּי אָדָם אֵינָם מִן-הָאָב כִּי אִם-מִן-הָעוֺלָם:

Nebo všecko, což jest na světě, jako žádost těla, a žádost očí, a pýcha života, toť není z Otce, ale jest z světa.

Neboť všechno, co je ve světě, po čem dychtí člověk(h) a co chtějí jeho oči a na čem si v životě zakládá, není z Otce, ale ze světa. (h) ř: tělo ([Římanům 8:7; Efezským 2:3; 1 Petrův 2:11; Jakubův 4:16])

ο῞τι πα̑ν τὸ ε᾿ν τω̑ κόσμω ἡ ε᾿πιθυμία τη̑ς σαρκὸς καὶ ἡ ε᾿πιθυμία τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν καὶ ἡ α᾿λαζονεία του̑ βίου ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ του̑ πατρὸς α᾿λλ῾ ε᾿κ του̑ κόσμου ε᾿στίν

כֻּל מֵדֵּם גֵּיר דִּאית בֵּה בּעָלמָא רֵגּתָא הֻו דּפַגרָא ורֵגּתָא דּעַינֵא ושֻׁובהָרָא דּעָלמָא הָלֵין דּלָא הוַי מֵן אַבָא אֵלָא מֵנֵה אֵנֵין מֵן עָלמָא׃

[(23) 1Joh 02, 17]

וְהָעוֹלָם עוֹבֵר עִם תַּאֲווֹתָיו, אַךְ הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים עוֹמֵד לָעַד.

וְהָעוֺלָם הַזֶּה כָּלִיל יַחֲלֹף עִם-תַּאֲוָתוֺ וְהָעֹשֶׂה רְצוֺן הָאֱלֹהִים יִשְׁכֹּן לָנֶצַח:

Svět pak hyne i žádost jeho, ale kdož činí vůli Boží, tenť trvá na věky.

A svět pomíjí i jeho chtivost; kdo však činí vůli Boží, zůstává na věky. ([Izajáš 40:6 Izajáš 40:7; 1 Korintským 7:31; Matouš 7:21; Jan 8:51])

καὶ ὁ κόσμος παράγεται καὶ ἡ ε᾿πιθυμία αυ᾿του̑ ὁ δὲ ποιω̑ν τὸ θέλημα του̑ θεου̑ μένει ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

ועָבַר עָלמָא הֻו ורֵגּתֵה הַו דֵּין דּעָבֵד צֵביָנֵה דַּאלָהָא מקַוֵא לעָלַם׃ ס

[(23) 1Joh 02, 18]

יְלָדַי, זֹאת הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. וּכְמוֹ שֶׁשְּׁמַעְתֶּם כִּי יָבוֹא צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ, גַּם עַכְשָׁו קָמוּ צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ רַבִּים; מִכָּאן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזּוֹהִי הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה.

יְלָדַי הִנֵּה עֵת הַקֵּץ בָּאָה וְאַתֶּם שְׁמַעְתֶּם כִּי יָבֹא שׂוֺטֵן הַמָּשִׁיחַ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר רַבִּים עַתָּה שׁטְנֵי הַמָּשִׁיחַ נֵדַע בָּזֹאת כִּי עֵת הַקֵּץ הִיא:

Dítky, poslední hodina jest, a jakož jste slýchali, že antikrist přijíti má, i nyníť antikristové mnozí povstali. Odkudž známe, že poslední hodina jest.

Dítky, nastala poslední hodina; a jak jste slyšeli, že přijde antikrist, tak se nyní vyskytlo mnoho antikristů; podle toho víme, že nastala poslední hodina. ([Matouš 24:5 Matouš 24:24; 1 Timoteovi 4:1; 2 Petrův 3:3; 1 Janův 4:3])

παιδία ε᾿σχάτη ω῞ρα ε᾿στίν καὶ καθώς η᾿κούσατε ο῞τι α᾿ντίχριστος ε῎ρχεται καὶ νυ̑ν α᾿ντίχριστοι πολλοὶ γεγόνασιν ο῞θεν γινὼσκομεν ο῞τι ε᾿σχάτη ω῞ρα ε᾿στίν

בּנַי זַבנָא הֻו אחרָיָא וַאיך מֵדֵּם דַּשׁמַעתֻּון דָּאתֵא משִׁיחָא דַּגָּלָא והָשָׁא הוַו להֻון סַגִּיֵאא משִׁיחֵא דַּגָּלֵא ומֵן הָדֵא יָדעִינַן דּזַבנָא הֻו אחרָיָא׃

[(23) 1Joh 02, 19]

הַלָּלוּ מִקִּרְבֵּנוּ יָצְאוּ, אֲבָל לֹא מִשֶּׁלָּנוּ הָיוּ; כִּי אִלּוּ הָיוּ מִשֶּׁלָּנוּ, הָיוּ נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ, אַךְ הֵם יָצְאוּ לְמַעַן יִוָּדַע שֶׁכֻּלָּם אֵינָם מִשֶּׁלָּנוּ.

וְהֵם יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ אֶפֶס לֹא-מִשֶּׁלָּנוּ הָיוּ כִּי לוּ הָיוּ מִשֶּׁלָּנוּ אָז נִשְׁאֲרוּ עִמָּנוּ אַךְ יָצְאוּ לְבַעֲבוּר יִוָּדַע כִּי לֹא כֻלָּם מִשֶּׁלָּנוּ הֵם:

Z násť vyšli, ale nebyli z nás. Nebo byť byli z nás, byliť by zůstali s námi, ale vyšli z nás, aby zjeveni byli, že nejsou všickni z nás.

Vyšli z nás, ale nebyli z nás. Kdyby byli z nás, byli by s námi zůstali. Ale nezůstali s námi, aby vyšlo najevo, že nepatří všichni k nám, kdo jsou s námi. ([Skutky apoštolské 20:30])

ε᾿ξ ἡμω̑ν ε᾿ξη̑λθαν α᾿λλ῾ ου᾿κ η῟σαν ε᾿ξ ἡμω̑ν ει᾿ γὰρ ε᾿ξ ἡμω̑ν η῟σαν μεμενήκεισαν α῍ν μεθ῾ ἡμω̑ν α᾿λλ῾ ι῞να φανερωθω̑σιν ο῞τι ου᾿κ ει᾿σὶν πάντες ε᾿ξ ἡμω̑ν

מֵנַן נפַקו אֵלָא לַו מֵנַן הוַו אֵלֻו גֵּיר מֵנַן הוַו לוָתַן מכַתּרִין הוַו אֵלָא נפַקו מֵנַן דּתֵתִידַע דּלַו מֵנַן הוַו׃

[(23) 1Joh 02, 20]

וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם הַמְשִׁיחָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ, וְכֻלְּכֶם יוֹדְעִים.

אֲבָל אַתֶּם שֶׁמֶן מִשְׁחַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיכֶם וְאֶת-כֹּל יְדַעְתֶּם:

Vy pak máte pomazání od Svatého, a znáte všecko.

Vy však máte zasvěcení(i) od Svatého a znáte všechno(j). (i) ř: pomazání (tak i 1 Janův 2:27) (j) var: všichni máte poznání ([Jan 14:26; 1 Korintským 2:15])

καὶ ὑμει̑ς χρι̑σμα ε῎χετε α᾿πὸ του̑ ἁγίου καὶ οι῎δατε πάντες

וַאנתֻּון משִׁיחֻותָא אִית לכֻון מֵן קַדִּישָׁא ופָרשִׁין אנתֻּון הֻו לכֻל אנָשׁ׃

[(23) 1Joh 02, 21]

כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָהּ וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל שֶׁקֶר אֵינֶנּוּ מִן הָאֱמֶת.

לֹא כָתַבְתִּי אֲלֵיכֶם עַל כִּי לֹא-יְדַעְתֶּם אֶת-הָאֱמֶת כִּי יְדַעְתֶּם אֹתָהּ וְכִי כָל-שֶׁקֶר אֵינֶנּוּ יְלִיד הָאֱמֶת:

Nepsal jsem vám, proto že byste neznali pravdy, ale že ji znáte, a že všeliká lež není z pravdy.

Nepsal jsem vám proto, že neznáte pravdu, ale protože ji znáte a víte, že žádná lež není z pravdy.

ου᾿κ ε῎γραψα ὑμι̑ν ο῞τι ου᾿κ οι῎δατε τὴν α᾿λήθειαν α᾿λλ῾ ο῞τι οι῎δατε αυ᾿τήν καὶ ο῞τι πα̑ν ψευ̑δος ε᾿κ τη̑ς α᾿ληθείας ου᾿κ ε῎στιν

לָא כֵּתבֵּת לכֻון דּלָא יָדעִין אנתֻּון לֵה לַשׁרָרָא אֵלָא דּיָדעִין אנתֻּון לֵה וַדכֻלָה דַּגָּלֻותָא לָא הוָת מֵנֵה מֵן שׁרָרָא׃

[(23) 1Joh 02, 22]

מִי הוּא דּוֹבֵר שֶׁקֶר בִּלְתִּי אִם הַכּוֹפֵר בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ? זֶה הוּא צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ, הַכּוֹפֵר בָּאָב וּבַבֵּן.

מִי הוּא הַכֹּזֵב בִּלְתִּי הַמְכַחֵשׁ בְּיֵשׁוּעַ לֵאמֹר כִּי לֹא הַמָּשִׁיחַ הוּא זֶה הוּא שׂוֺטֵן הַמָּשִׁיחַ הַמְכַחֵשׁ בָּאָב וּבַבֵּן:

A kdo jest lhář? Není-li ten, kdož zapírá, že by Ježíš nebyl Kristus? Tenť jest antikrist, kdož zapírá Otce i Syna.

Kdo je lhář, ne-li ten, kdo popírá, že Ježíš je Kristus(k)? To je ten antikrist, který popírá Otce i Syna. (k) Mesiáš ([1 Janův 4:3; 2 Janův 1:7])

τίς ε᾿στιν ὁ ψεύστης ει᾿ μὴ ὁ α᾿ρνούμενος ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ου᾿κ ε῎στιν ὁ Χριστός ου῟τός ε᾿στιν ὁ α᾿ντίχριστος ὁ α᾿ρνούμενος τὸν πατέρα καὶ τὸν υἱόν

מַנֻו דַּגָּלָא אֵלָא אֵן אַינָא דּכָפַר דּיֵשֻׁוע לָא הוָא משִׁיחָא הָנָא הֻו משִׁיחָא דַּגָּלָא הַו דּכָפַר בַּאבָא כָּפַר אָף בַּברָא׃

[(23) 1Joh 02, 23]

כָּל הַכּוֹפֵר בַּבֵּן גַּם הָאָב אֵין לוֹ; הַמּוֹדֶה בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ גַּם הָאָב.

כָּל-הַמְכַחֵשׁ בַּבֵּן גַּם-הָאָב אֵין-לוֺ וְהַנֹּתֵן תּוֺדָה לַבֵּן לוֺ גַּם-הָאָב:

Každý kdož zapírá Syna, nemáť ani Otce.

Kdo popírá Syna, nemá ani Otce. Kdo vyznává Syna, má i Otce(l). (l) var: – Kdo vyznává... má i Otce. ([Jan 5:23; 1 Janův 4:15 1 Janův 5:1; 2 Janův 1:9])

πα̑ς ὁ α᾿ρνούμενος τὸν υἱὸν ου᾿δὲ τὸν πατέρα ε῎χει ὁ ὁμολογω̑ν τὸν υἱὸν καὶ τὸν πατέρα ε῎χει

והַו דּכָפַר בַּברָא אָפלָא בַּאבָא מהַימֵן מַן דּמַודֵּא בַּברָא אָף בַּאבָא מַודֵּא׃

[(23) 1Joh 02, 24]

אַתֶּם, מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית יִשָּׁאֵר נָא בְּקִרְבְּכֶם. אִם יִשָּׁאֵר בְּקִרְבְּכֶם מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית, אֲזַי גַּם אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ בַּבֵּן וּבָאָב.

וְאַתֶּם שִׁמְרוּ בִלְבַבְכֶם אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֹאשׁ כִּי אִם-תִּשְׁמְרוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֹאשׁ תִּתְלוֺנְנוּ גַּם-בַּבֵּן גַּם-בָּאָב:

A protož zůstaniž v vás to, což jste slýchali od počátku. Zůstane-liť v vás to, co jste slýchali od počátku, i vy také v Synu i v Otci zůstanete.

Ať ve vás tedy zůstává to, co jste slyšeli od počátku. Zůstane-li ve vás, co jste slyšeli od počátku, zůstanete i vy v Synu i Otci. ([Jan 8:31; 1 Janův 2:7])

ὑμει̑ς ο῍ η᾿κούσατε α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ε᾿ν ὑμι̑ν μενέτω ε᾿ὰν ε᾿ν ὑμι̑ν μείνη ο῍ α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς η᾿κούσατε καὶ ὑμει̑ς ε᾿ν τω̑ υἱω̑ καὶ ε᾿ν τω̑ πατρὶ μενει̑τε

וַאנתֻּון מֵדֵּם דַּשׁמַעתֻּון מֵן קדִים נקַוֵא לוָתכֻון אֵן גֵּיר מקַוֵא לוָתכֻון מֵדֵּם דַּשׁמַעתֻּון מֵן קדִים אָף אַנתֻּון מקַוֵין אנתֻּון בַּאבָא ובַברָא׃

[(23) 1Joh 02, 25]

וְזוֹהִי הַהַבְטָחָה שֶׁהוּא הִבְטִיחַ לָנוּ - חַיֵּי עוֹלָם.

וְאֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֶת-לָּנוּ הוּא חַיֵּי עוֺלָם:

A toť jest to zaslíbení, kteréž on nám zaslíbil, totiž ten život věčný.

A to je zaslíbení, které on nám(m) dal: život věčný. (m) var: vám ([Jan 5:24;])

καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ ε᾿παγγελία η῍ν αυ᾿τὸς ε᾿πηγγείλατο ἡμι̑ν τὴν ζωὴν τὴν αι᾿ὼνιον

והָנַו שֻׁוודָּיָא דֵּאשׁתַּודִּי לַן חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(23) 1Joh 02, 26]

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַבְתִּי לָכֶם עַל־אוֹדוֹת הַמַּתְעִים אֶתְכֶם.

כָּזֹאת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם מִפְּנֵי הַחֲפֵצִים לְהַתְעוֺת אֶתְכֶם:

Tyto věci psal jsem vám o těch, kteříž vás svodí.

Toto jsem vám napsal o těch, kteří vás matou.

ταυ̑τα ε῎γραψα ὑμι̑ν περὶ τω̑ν πλανὼντων ὑμα̑ς

הָלֵין דֵּין כֵּתבֵּת לכֻון מֵטֻל אַילֵין דּמַטעֵין לכֻון׃

[(23) 1Joh 02, 27]

וְהַמְשִׁיחָה שֶׁאַתֶּם קִבַּלְתֶּם מֵאִתּוֹ נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם וְאֵינְכֶם צְרִיכִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּשִׁיחָתוֹ מְלַמֶּדֶת אֶתְכֶם עַל־אוֹדוֹת הַכֹּל - וְהִיא אֱמֶת וְאֵינֶנָּה כָּזָב - לְפִי מַה שֶּׁלִּמְּדָה אֶתְכֶם עִמְדוּ בּוֹ.

וְהִנֵּה הַמִּשְׁחָה אֲשֶׁר נִמְשַׁחְתֶּם מִיָּדוֺ נִשְׁאֶרֶת עֲלֵיכֶם וְאֵין מַחְסוֺר לָכֶם לְאַחַד הָאֲנָשִׁים לְלַמְּדְכֶם דָּבָר כִּי הַמִּשְׁחָה הַהִיא תּוֺרֶה אֶתְכֶם כָּל-דְּבַר אֱמֶת וּבָהּ אֵין שֶׁקֶר וְכַאֲשֶׁר תּוֺרֶה אֶתְכֶם כֵּן בּוֺ תִּתְלוֺנָנוּ:

Ale pomazání to, kteréž jste vzali od něho, v vás zůstává, aniž potřebujete, aby kdo učil vás, ale jakž pomazání to učí vás o všech věcech, a pravéť jest a neoklamavatelné, a jakž naučilo vás, tak v něm zůstávejte.

Ale zasvěcení, které jste vy od něho přijali, zůstává ve vás, takže nepotřebujete, aby vás někdo učil; jeho zasvěcení vás učí všemu, a je pravé a není to žádná lež; jak vás vyučil, tak zůstávejte v něm. ([Jan 14:26 Jan 16:13; Jeremjáš 31:34])

καὶ ὑμει̑ς τὸ χρι̑σμα ο῍ ε᾿λάβετε α᾿π῾ αυ᾿του̑ μένει ε᾿ν ὑμι̑ν καὶ ου᾿ χρείαν ε῎χετε ι῞να τις διδάσκη ὑμα̑ς α᾿λλ῾ ὡς τὸ αυ᾿του̑ χρι̑σμα διδάσκει ὑμα̑ς περὶ πάντων καὶ α᾿ληθές ε᾿στιν καὶ ου᾿κ ε῎στιν ψευ̑δος καὶ καθώς ε᾿δίδαξεν ὑμα̑ς μένετε ε᾿ν αυ᾿τω̑

וָאף אַנתֻּון אֵן תּקַוֵא לוָתכֻון משִׁיחֻותָא דּקַבֵּלתֻּון מֵנֵה לָא סנִיקִין אנתֻּון דּאנָשׁ נַלֵפכֻון אֵלָא אַיך משִׁיחֻותָא דִּאיתֵיה מֵן אַלָהָא הִי מַלפָא לכֻון עַל כֻּלמֵדֵּם ושַׁרִירָא הי ולַיתּ בָּה דַּגָּלֻותָא וַאיך דַּאלֵפכֻון קַוַו בֵּה׃

[(23) 1Joh 02, 28]

וְעַתָּה, יְלָדַי, עִמְדוּ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עֹז כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה וְלֹא נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו בְּבוֹאוֹ.

וְעַתָּה יְלָדַי הִתְלוֺנְנוּ בְצִלּוֺ לְמַעַן נָגִילָה בְהִגָּלוֺתוֺ וְלֹא-נֵבוֺשׁ מִלְּפָנָיו בְּיוֺם בֹּאוֺ:

A nyní, synáčkové, zůstávejtež v něm, abychom, když by se ukázal, smělé doufání měli, a nebyli zahanbeni od něho v příchodu jeho.

Nyní tedy, děti, zůstávejte v něm, abychom se nemuseli bát, až se ukáže, a nebyli jím zahanbeni při jeho příchodu. ([1 Janův 4:17; Filipským 1:20])

καὶ νυ̑ν τεκνία μένετε ε᾿ν αυ᾿τω̑ ι῞να ε᾿ὰν φανερωθη̑ σχω̑μεν παρρησίαν καὶ μὴ αι᾿σχυνθω̑μεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ ε᾿ν τη̑ παρουσία αυ᾿του̑

והָשָׁא בּנַי קַוַו בֵּה דּמָא דּמֵתגּלֵא לָא נֵבהַת מֵנֵה אֵלָא תֵּהוֵא לַן גַּליֻות אַפֵּא בּמֵאתִיתֵה׃

[(23) 1Joh 02, 29]

אִם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהוּא צַדִּיק, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁגַּם כָּל עוֹשֵׂה צְדָקָה נוֹלָד מִמֶּנּוּ.

אִם-יְדַעְתֶּם כִּי-צַדִּיק הוּא הֲלֹא תֵדְעוּן כִּי גַם כָּל-פֹּעֵל צֶדֶק נוֺלָד מִמֶּנּוּ:

Poněvadž víte, že on spravedlivý jest, znejtež také, že každý, kdož činí spravedlnost, z něho jest narozen.

Víte-li, že on je spravedlivý, pochopte, že také každý, kdo činí spravedlnost, je z něho zrozen.

ε᾿ὰν ει᾿δη̑τε ο῞τι δίκαιός ε᾿στιν γινὼσκετε ο῞τι καὶ πα̑ς ὁ ποιω̑ν τὴν δικαιοσύνην ε᾿ξ αυ᾿του̑ γεγέννηται

אֵן יִדַעתֻּון דּזַדִּיק הֻו דַּעו דָּאף כֻּל דּעָבֵד זַדִּיקֻותָא מֵנֵה אִיתַוהי׃ ס

[(23) 1Joh 03, 01]

רְאוּ אֵיזוֹ אַהֲבָה נָתַן לָנוּ הָאָב לְהִקָּרֵא יַלְדֵי אֱלֹהִים! וְאָכֵן כָּךְ אֲנַחְנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתוֹ.

רְאוּ מַה-נִּפְלָאָה אַהֲבַת הָאָב אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ לְהִקָּרֵא וְנִהְיֶה בְנֵי אֱלֹהִים וּבַעֲבוּר זֹאת לֹא יָדַע אֹתָנוּ הָעוֺלָם כִּי גַם-אֹתוֺ לֹא יָדָע:

Pohleďte, jakou lásku dal nám Otec, totiž abychom synové Boží slouli. Protoť svět nezná nás, že jeho nezná.

Hleďte, jak velikou lásku nám(n) Otec daroval: byli jsme nazváni dětmi Božími, a jsme jimi(o). Proto jsme světu cizí(p), že nepoznal Boha. (n) var: vám (o) var: – a jsme jimi (p) ř: nás svět nezná ([Jan 1:12; Efezským 1:5; Jan 16:3])

ι῎δετε ποταπὴν α᾿γάπην δέδωκεν ἡμι̑ν ὁ πατὴρ ι῞να τέκνα θεου̑ κληθω̑μεν καὶ ε᾿σμέν διὰ του̑το ὁ κόσμος ου᾿ γινὼσκει ἡμα̑ς ο῞τι ου᾿κ ε῎γνω αυ᾿τόν

וַחזַו דַּכמָא סַגִּי חֻובֵּה דַּאבָא לוָתַן דַּבנַיָא קרָן אָף עַבדַּן מֵטֻל הָנָא עָלמָא לָא יָדַע לַן מֵטֻל דָּאפלָא לֵה יִדַע׃ ס

[(23) 1Joh 03, 02]

אֲהוּבַי, עַכְשָׁו יַלְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, וְעוֹד לֹא נִגְלָה מַה נִּהְיֶה. יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּהִגָּלוֹתוֹ נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא.

וְעַתָּה יְדִידִים בָּנִים אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים וְעַד-כֹּה לֹא נוֺדַע מַה-נִּהְיֶה בְאַחֲרִיתֵנוּ אַךְ יָדַעְנוּ כִּי נִשְׁוֶה-לּוֺ לְעֵת יִגָּלֶה כִּי נִרְאֵהוּ אָז כַּאֲשֶׁר הוּא:

Nejmilejší, nyní synové Boží jsme, ale ještěť se neokázalo, co budeme. Vímeť pak, že když se okáže, podobni jemu budeme; nebo viděti jej budeme tak, jakž jest.

Milovaní, nyní jsme děti Boží; a ještě nevyšlo najevo, co budeme! Víme však, až se zjeví, že mu budeme podobni, protože ho spatříme takového, jaký jest. ([Koloským 3:4; 2 Korintským 3:18; Filipským 3:21])

α᾿γαπητοί νυ̑ν τέκνα θεου̑ ε᾿σμεν καὶ ου῎πω ε᾿φανερὼθη τί ε᾿σόμεθα οι῎δαμεν ο῞τι ε᾿ὰν φανερωθη̑ ο῞μοιοι αυ᾿τω̑ ε᾿σόμεθα ο῞τι ο᾿ψόμεθα αυ᾿τὸν καθὼς ε᾿στιν

חַבִּיבַי הָשָׁא בּנַוהי חנַן דַּאלָהָא ולָא אֵתגּלִי עדַמָא להָשָׁא מָנָא עתִידִינַן דּנֵהוֵא יָדעִינַן דֵּין דּמָא דֵּאתגּלִי בַּדמֻותֵה הָוֵינַן וחָזֵינַן לֵה אַיך מֵדֵּם דִּאיתַוהי׃

[(23) 1Joh 03, 03]

וְכָל מִי שֶׁנִּסְמָךְ עָלָיו בַּתִּקְוָה הַזֹּאת, מְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁטָהוֹר הָאֶחָד הַהוּא.

וְכָל-הַ׹ָּׂם מִבְטַחוֺ בוֺ יְטַהֵר אֶת-נַפְשׁוֺ כַּאֲשֶׁר גַּם הוּא טָהוֺר:

A každý, kdož má takovou naději v něm, očišťuje se, jakož i on čistý jest.

Každý, kdo má tuto naději v něho, usiluje být čistý(q), tak jako on je čistý(r). (q) posvěcuje se (r) svatý ([2 Korintským 7:1])

καὶ πα̑ς ὁ ε῎χων τὴν ε᾿λπίδα ταύτην ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ ἁγνίζει ἑαυτὸν καθώς ε᾿κει̑νος ἁγνός ε᾿στιν

וכֻל אַינָא דִּאית לֵה עלַוהי הָנָא סַברָא מדַכֵּא נַפשֵׁה אַיך דּהֻו דּכֵא הֻו׃

[(23) 1Joh 03, 04]

כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא גַּם עוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה; הַחֵטְא הוּא עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה.

כָּל-הַחֹטֵא מַמְרֶה הוּא בַתּוֺרָה כִּי הַחֵטְא מְרִי הוּא בַתּוֺרָה:

Každý, kdož činí hřích, činíť proti zákonu; nebo hřích jest přestoupení zákona.

Každý, kdo se dopouští hříchu, jedná i proti zákonu Božímu, neboť hřích je porušení zákona.

πα̑ς ὁ ποιω̑ν τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὴν α᾿νομίαν ποιει̑ καὶ ἡ ἁμαρτία ε᾿στὶν ἡ α᾿νομία

מַן דֵּין דּעָבֵד חטִיתָא עַולָא סָעַר חטִיתָא גֵּיר כֻּלָה עַולָא הי׃

[(23) 1Joh 03, 05]

אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא נִגְלָה כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת חֲטָאֵינוּ, וּבוֹ אֵין חֵטְא.

וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי הוּא בָא לָשֵׂאת אֶת-חַטֹּאתֵינוּ וְחֵטְא לֹא הָיָה בוֺ:

A víte, že on se okázal, aby hříchy naše sňal, a hříchu v něm není.

A víte, že Syn Boží se zjevil, aby(s) hříchy sňal, a v něm žádný hřích není. (s) var: + naše ([Jan 1:29; 1 Janův 2:2; Izajáš 53:4; 2 Korintským 5:21; 1 Petrův 1:19; Židům 9:14])

καὶ οι῎δατε ο῞τι ε᾿κει̑νος ε᾿φανερὼθη ι῞να τὰς ἁμαρτίας α῎ρη καὶ ἁμαρτία ε᾿ν αυ᾿τω̑ ου᾿κ ε῎στιν

ויָדעִין אנתֻּון דּהַו דֵּאתגּלִי דּנֵסַב חטָהַין וַחטִיתָא בֵּה לַיתּ׃

[(23) 1Joh 03, 06]

כָּל הָעוֹמֵד בּוֹ לֹא יֶחֱטָא; כָּל הַחוֹטֵא לֹא רָאָהוּ אַף לֹא יְדָעוֹ.

כָּל-הַמִּתְלוֺנֵן בּוֺ לֹא יֶחֱטָא וְכָל-חֹטֵא לֹא רָאָהוּ וְלֹא יְדָעוֺ:

Každý tedy, kdož v něm zůstává, nehřeší; ale každý, kdož hřeší, neviděl ho, aniž ho poznal.

Kdo v Synu zůstává, nehřeší; kdo hřeší, ten ho neviděl ani nepoznal. ([Římanům 6:11])

πα̑ς ὁ ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένων ου᾿χ ἁμαρτάνει πα̑ς ὁ ἁμαρτάνων ου᾿χ ἑὼρακεν αυ᾿τὸν ου᾿δὲ ε῎γνωκεν αυ᾿τόν

וכֻל דּבֵה מקַוֵא לָא חָטֵא וכֻל דּחָטֵא לָא חזָיהי ולָא יַדעֵה׃ ס

[(23) 1Joh 03, 07]

יְלָדַי, אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ: הָעוֹשֶׂה צְדָקָה צַדִּיק, כְּשֵׁם שֶׁהַהוּא צַדִּיק.

יְלָדַי אַל-יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ מִי הוּא פֹעֵל צֶדֶק צַדִּיק הוּא כַּאֲשֶׁר גַּם-הוּא צַדִּיק:

Synáčkové, nižádný vás nesvoď. Kdož činí spravedlnost, spravedlivý jest, jakož i on jest spravedlivý.

Dítky, ať vás nikdo neklame: Spravedlivý je ten, kdo činí spravedlnost – tak jako on je spravedlivý. ([1 Janův 2:29])

τεκνία μηδεὶς πλανάτω ὑμα̑ς ὁ ποιω̑ν τὴν δικαιοσύνην δίκαιός ε᾿στιν καθώς ε᾿κει̑νος δίκαιός ε᾿στιν

בּנַי לָא אנָשׁ נַטעֵיכֻון הַו דּעָבֵד זַדִּיקֻותָא זַדִּיקָא הֻו אַיך דָּאף הֻו משִׁיחָא אִיתַוהי זַדִּיקָא׃

[(23) 1Joh 03, 08]

הָעוֹשֶׂה חֵטְא מִן הַשָֹטָן הוּא, כִּי הַשָֹטָן חוֹטֵא מֵרֵאשִׁית. לָזֹאת נִגְלָה בֶּן־הָאֱלֹהִים, לְהָפֵר אֶת פְּעֻלּוֹת הַשָֹטָן.

וּמִי הוּא פֹעֵל אָוֶן מִן-הַ׹ָּׂטָן הוּא כִּי הַ׹ָּׂטָן פֹּעֵל אָוֶן הוּא מִקֶּדֶם וּבַעֲבוּר זֹאת בָּא בֶן-הָאֱלֹהִים לַהֲרֹס פְּעֻלּוֺת הַ׹ָּׂטָן:

Kdož činí hřích, z ďábla jest; nebo ďábel od počátku hřeší. Na toť jest zjeven Syn Boží, aby kazil skutky ďáblovy.

Kdo však se dopouští hříchu, je z ďábla, protože ďábel od počátku hřeší. Proto se zjevil Syn Boží, aby zmařil činy ďáblovy. ([Jan 8:44])

ὁ ποιω̑ν τὴν ἁμαρτίαν ε᾿κ του̑ διαβόλου ε᾿στίν ο῞τι α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ὁ διάβολος ἁμαρτάνει ει᾿ς του̑το ε᾿φανερὼθη ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ ι῞να λύση τὰ ε῎ργα του̑ διαβόλου

הַו דּסָעַר חטִיתָא מֵן סָטָנָא הֻו מֵטֻל דּמֵן רִשִׁיתָא הֻו סָטָנָא חַטָיָא הֻו ומֵטֻל הָנָא אֵתחזִי בּרֵה דַּאלָהָא דּנֵשׁרֵא עבָדַוהי דּסָטָנָא׃

[(23) 1Joh 03, 09]

כָּל הַנּוֹלָד מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ חוֹטֵא, כִּי זַרְעוֹ נִשְׁאָר בּוֹ; וְאֵין הוּא יָכוֹל לַחֲטֹא, כִּי מֵאֱלֹהִים נוֹלַד.

כָּל-הַנּוֺלָד מֵאֱלֹהִים לֹא יֶחֱטָא כִּי זַרְעוֺ נִשְׁאָר בְּתוֺכוֺ וְלֹא יוּכַל לַחֲטֹא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֺלַד מֵאֱלֹהִים:

Každý, kdož se narodil z Boha, hříchu nečiní; nebo símě jeho v něm zůstává, aniž může hřešiti, nebo z Boha narozen jest.

Kdo je narozen z Boha, nedopouští se hříchu, protože Boží símě v něm zůstává; ba ani nemůže hřešit, protože se narodil z Boha. ([1 Janův 3:6; Matouš 7:18; 1 Petrův 1:23])

πα̑ς ὁ γεγεννημένος ε᾿κ του̑ θεου̑ ἁμαρτίαν ου᾿ ποιει̑ ο῞τι σπέρμα αυ᾿του̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένει καὶ ου᾿ δύναται ἁμαρτάνειν ο῞τι ε᾿κ του̑ θεου̑ γεγέννηται

כֻּל דֵּאתִילֵד מֵן אַלָהָא חטִיתָא לָא עָבֵד מֵטֻל דּזַרעֵה בֵּה אִיתַוהי ולָא מֵשׁכַּח למֵחטָא דּמֵן אַלָהָא אֵתִילֵד׃

[(23) 1Joh 03, 10]

בָּזֶה יִוָּדְעוּ יַלְדֵי הָאֱלֹהִים וְיַלְדֵי הַשָֹטָן: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים, וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת אָחִיו.

בָּזֹאת יִוָּדְעוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים וּבְנֵי הַ׹ָּׂטָן כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר צְדָקוֺת לֹא-יַעֲשֶׂה אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים וְכֵן כָּל-אֲשֶׁר לֹא-יֶאֱהַב אֶת-אָחִיו:

Po tomtoť zjevní jsou synové Boží a synové ďáblovi. Každý, kdož nečiní spravedlnosti, neníť z Boha, a kdož nemiluje bratra svého.

Podle toho lze rozeznat děti Boží a děti ďáblovy: Není z Boha, kdokoliv nečiní spravedlnost a nemiluje svého bratra.

ε᾿ν τούτω φανερά ε᾿στιν τὰ τέκνα του̑ θεου̑ καὶ τὰ τέκνα του̑ διαβόλου πα̑ς ὁ μὴ ποιω̑ν δικαιοσύνην ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ του̑ θεου̑ καὶ ὁ μὴ α᾿γαπω̑ν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑

בּהָדֵא מֵתפַּרשִׁין בּנַוהי דַּאלָהָא מֵן בּנַוהי דּסָטָנָא כֻּל דּלָא עָבֵד זַדִּיקֻותָא ולָא מַחֵב לַאחֻוהי לַיתַּוהי מֵן אַלָהָא׃

[(23) 1Joh 03, 11]

הֵן זֶהוּ דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית, שֶׁנֹּאהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ;

כִּי זֹאת הִיא הַפְּקֻדָּה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מִקֶּדֶם לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת-אָחִיו:

Nebo toť jest to zvěstování, kteréž jste slýchali od počátku, abychom milovali jedni druhé.

Neboť to je zvěst(t), kterou jste slyšeli od počátku: abychom se navzájem milovali. (t) var: zaslíbení ([Jan 13:34 Jan 15:12 Jan 15:17; 2 Janův 1:5])

ο῞τι αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ α᾿γγελία η῍ν η᾿κούσατε α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ι῞να α᾿γαπω̑μεν α᾿λλήλους

דּהָנַו פֻּוקדָּנָא דַּשׁמַעתֻּון מֵן קדִים דּתַחבֻון חַד לחַד׃

[(23) 1Joh 03, 12]

לֹא כְּקַיִן אֲשֶׁר הָיָה מִן הָרַע וְהָרַג אֶת אָחִיו. וּמַדּוּעַ הֲרָגוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים, אַךְ מַעֲשֵׂי אָחִיו מַעֲשֵׂי צֶדֶק.

לֹא כְקַיִן הַבָּא מִמְּקוֺר הָרָע וַיַּהֲרֹג אֶת-אָחִיו וּמַדּוּעַ הֲרָגוֺ יַעַן כִּי-מַעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים וּמַעֲשֵׂי אָחִיו יְשָׁרִים:

Ne jako Kain, kterýž z toho zlostníka byl, a zamordoval bratra svého. A pro kterou příčinu zamordoval ho? Proto že skutkové jeho byli zlí, bratra pak jeho spravedliví.

Ne jako Kain, který byl z ďábla(u) a zabil svého bratra. A proč ho zabil? Protože jeho vlastní skutky byly zlé, kdežto bratrovy spravedlivé. (u) ř: ze Zlého ([Genesis 4:8])

ου᾿ καθώς Κάιν ε᾿κ του̑ πονηρου̑ η῟ν καὶ ε῎σφαξεν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ καὶ χάριν τίνος ε῎σφαξεν αυ᾿τόν ο῞τι τὰ ε῎ργα αυ᾿του̑ πονηρὰ η῟ν τὰ δὲ του̑ α᾿δελφου̑ αυ᾿του̑ δίκαια

לַו אַיך קָאיֵן הַו דִּאיתַוהי הוָא מֵן בִּישָׁא וַקטַל לַאחֻוהי ומֵטֻל מָנָא קַטלֵה אֵלָא מֵטֻל דּבִישִׁין הוַו עבָדַוהי ודַאחֻוהי זַדִּיקִין׃

[(23) 1Joh 03, 13]

אַחַי, אַל תִּתְמְהוּ אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.

אַל-תִּתְמְהוּ אֶחָי אִם הָעוֺלָם יִשְׂנָא אֶתְכֶם:

Nedivtež se, bratří moji, jestliže vás svět nenávidí.

Nedivte se, bratří(v), když vás svět nenávidí. (v) var: + moji ([Jan 15:18])

καὶ μὴ θαυμάζετε α᾿δελφοί ει᾿ μισει̑ ὑμα̑ς ὁ κόσμος

ולָא תֵּתּדַּמרֻון אַחַי אֵן סָנֵא לכֻון עָלמָא׃

[(23) 1Joh 03, 14]

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי עָבַרְנוּ מִן הַמָּוֶת אֶל הַחַיִּים, שֶׁכֵּן אוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אֶת אַחֵינוּ. אִישׁ אֲשֶׁר אֵינוֹ אוֹהֵב נִשְׁאָר בַּמָּוֶת.

הֵן יֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי עָבַרְנוּ מִן-הַמָּוֶת אֶל-הַחַיִּים בַּאֲשֶׁר אָהַבְנוּ אֶת-אַחֵינוּ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֶאֱהַב אֶת-אָחִיו שֹׁכֵן מָוֶת הוּא:

My víme, že jsme přeneseni z smrti do života, nebo milujeme bratří. Kdož nemiluje bratra, zůstáváť v smrti.

My víme, že jsme přešli ze smrti do života, protože milujeme své bratry. Kdo nemiluje(x), zůstává ve smrti. (x) var: + svého bratra ([Jan 5:24; 1 Janův 2:11])

ἡμει̑ς οι῎δαμεν ο῞τι μεταβεβήκαμεν ε᾿κ του̑ θανάτου ει᾿ς τὴν ζωήν ο῞τι α᾿γαπω̑μεν τοὺς α᾿δελφούς ὁ μὴ α᾿γαπω̑ν μένει ε᾿ν τω̑ θανάτω

חנַן יָדעִינַן דּשַׁנִינַן מֵן מַותָּא לחַיֵא בּהָדֵא דּמַחבִינַן לַאחַין הַו דּלָא מַחֵב לַאחֻוהי מקַוֵא בּמַותָּא׃

[(23) 1Joh 03, 15]

כָּל הַשֹוֹנֵא אֶת אָחִיו רוֹצֵחַ הוּא. וְיוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁכָּל רוֹצֵחַ אֵין חַיֵּי עוֹלָם מִתְקַיְּמִים בּוֹ.

כָּל-הַ׹ּׂנֵא אֶת-אָחִיו רֹצֵחַ הוּא וִידַעְתֶּם כִּי כָל-רֹצֵחַ אֵין לוֺ חֵלֶק בְּחַיֵּי עוֺלָם:

Každý, kdož nenávidí bratra svého, vražedlník jest, a víte, že žádný vražedlník nemá života věčného v sobě zůstávajícího.

Kdokoliv nenávidí svého bratra, je vrah – a víte, že žádný vrah nemá podíl na věčném životě(y). (y) ř: v žádném vrahu nezůstává věčný život ([Matouš 5:21 Matouš 5:22; Galatským 5:21])

πα̑ς ὁ μισω̑ν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ α᾿νθρωποκτόνος ε᾿στίν καὶ οι῎δατε ο῞τι πα̑ς α᾿νθρωποκτόνος ου᾿κ ε῎χει ζωὴν αι᾿ὼνιον ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένουσαν

כֻּל גֵּיר דּסָנֵא לַאחֻוהי קָטֵל אנָשָׁא הֻו ויָדעִין אנתֻּון דּכֻל דּקָטֵל אנָשָׁא לָא מֵשׁכּחִין מקַוֵין בֵּה חַיֵא דַּלעָלַם׃

[(23) 1Joh 03, 16]

בָּזֹאת הִכַּרְנוּ מַה הִיא אַהֲבָה, בָּעֻבְדָּה שֶׁהוּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ. גַּם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּעַד אַחֵינוּ.

בָּזֹאת נַשְׂכִּיל מָה הִיא אַהֲבָה כִּי הוּא נָתַן נַפְשׁוֺ תַּחַת נַפְשֵׁנוּ כֵּן גַּם-עָלֵינוּ לָתֵת נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ אַחֵינוּ:

Po tomto jsme poznali lásku, že on duši svou za nás položil, i myť tedy máme za bratří duše klásti.

Podle toho jsme poznali, co je láska, že on za nás položil život. A tak i my jsme povinni položit život za své bratry. ([Jan 15:13; Marek 10:44 Marek 10:45; Filipským 2:5])

ε᾿ν τούτω ε᾿γνὼκαμεν τὴν α᾿γάπην ο῞τι ε᾿κει̑νος ὑπὲρ ἡμω̑ν τὴν ψυχὴν αυ᾿του̑ ε῎θηκεν καὶ ἡμει̑ς ο᾿φείλομεν ὑπὲρ τω̑ν α᾿δελφω̑ν τὰς ψυχὰς θει̑ναι

בּהָדֵא יָדעִינַן חֻובֵּה דַּלוָתַן דּהֻו יַהב נַפשֵׁה חלָפַין וָאף חנַן זָדֵק לַן דּעַל אַפַּי אַחַין נֵתֵּל נַפשָׁתַן׃

[(23) 1Joh 03, 17]

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִכְסֵי הָעוֹלָם וְהוּא רוֹאֶה אֶת אָחִיו בְּמַחְסוֹר וּמוֹנֵעַ אֶת רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ, אֵיךְ תַּעֲמֹד בּוֹ אַהֲבַת אֱלֹהִים?

מִי הוּא אֲשֶׁר-לוֺ הוֺן בָּאָרֶץ וְרָאָה אֶת-אָחִיו בְּחֹסֶר כֹּל וְקָפַץ רַחֲמָיו מֵאִתּוֺ אֵיךְ תָּלֶן-בּוֺ אַהֲבַת אֱלֹהִים:

Kdo by pak měl statek tohoto světa, a viděl by bratra svého, an nouzi trpí, a zavřel by střeva svá před ním, kterak láska Boží zůstává v něm?

Má-li někdo dostatek a vidí, že jeho bratr má nouzi, a bez soucitu se od něho odvrátí – jak v něm může zůstávat Boží láska? ([Deuteronomium 15:7 Deuteronomium 15:8; Jakubův 2:15 Jakubův 2:16])

ο῍ς δ῾ α῍ν ε῎χη τὸν βίον του̑ κόσμου καὶ θεωρη̑ τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ χρείαν ε῎χοντα καὶ κλείση τὰ σπλάγχνα αυ᾿του̑ α᾿π῾ αυ᾿του̑ πω̑ς ἡ α᾿γάπη του̑ θεου̑ μένει ε᾿ν αυ᾿τω̑

וַאינָא דִּאית לֵה קֵניָנָא דּעָלמָא ונֵחזֵא לַאחֻוהי דַּסנִיק ונֵאחֻוד רַחמַוהי מֵנֵה אַיכַּנָא אִית בֵּה חֻובֵּה דַּאלָהָא׃ ס

[(23) 1Joh 03, 18]

יְלָדַי, אַל נָא נֹאהַב בְּמִלִּים וּבְדִבּוּר, כִּי אִם בְּפֹעַל וּבֶאֱמֶת.

יְלָדַי אַל-נֶאֱהַב בְּנִיב שְׂפָתַיִם וּבְמַעֲנֵה לָשׁוֺן כִּי אִם-בְּמַעֲשֶׂה יָד וּבְדֶרֶךְ אֱמֶת:

Synáčkové moji, nemilujmež slovem, ani jazykem, ale skutkem a pravdou.

Dítky, nemilujme pouhým slovem, ale opravdovým činem. ([Matouš 7:21])

τεκνία μὴ α᾿γαπω̑μεν λόγω μηδὲ τη̑ γλὼσση α᾿λλὰ ε᾿ν ε῎ργω καὶ α᾿ληθεία

בּנַי לָא נַחֵב חַד לחַד בּמֵלֵא וַבלֵשָׁנָא אֵלָא בַּעבָדֵא ובַשׁרָרָא׃

[(23) 1Joh 03, 19]

בָּזֶה נֵדַע כִּי מִן הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ וְנַשְׁקִיט אֶת לְבָבֵנוּ לְפָנָיו,

וּבָזֹאת אֲנַחְנוּ מַכִּירִים כִּי מִמְּקוֺר אֱמֶת אֲנָחְנוּ וְלִקְרַאת פָּנָיו סָמוּךְ יִהְיֶה לִבֵּנוּ:

A po tomť poznáváme, že z pravdy jsme, a před oblíčejem jeho spokojíme srdce svá.

V tomto poznáme, že jsme z pravdy, a tak před ním upokojíme své srdce, ([Jan 13:35])

καὶ ε᾿ν τούτω γνωσόμεθα ο῞τι ε᾿κ τη̑ς α᾿ληθείας ε᾿σμέν καὶ ε῎μπροσθεν αυ᾿του̑ πείσομεν τὴν καρδίαν ἡμω̑ν

וַבהָדֵא מֵשׁתַּודּעִינַן דּמֵן שׁרָרָא אִיתַין וַקדָם דּנִאתֵא הֻו מפִּיסִינַן לֵבַּן׃

[(23) 1Joh 03, 20]

שֶׁכֵּן אִם לִבֵּנוּ יַרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ, הָאֱלֹהִים גָּדוֹל מִלִּבֵּנוּ וְהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל.

אִם-לִבֵּנוּ יַרְשִׁיעַ אֹתָנוּ אֱלֹהִים גָּדוֺל מִלִּבֵּנוּ וּמֵבִין-כֹּל הוּא:

Nebo potupovalo-liť by nás srdce naše, ovšemť Bůh, kterýž jest větší nežli srdce naše, a zná všecko.

ať nás srdce obviňuje z čehokoliv; neboť Bůh je větší než naše srdce a zná všecko!(z) (z) 19 Podle toho poznáme... 20 Neboť jestliže nás obviňuje naše srdce, tím spíše Bůh, který je větší než naše srdce a ví všecko!

ο῞τι ε᾿ὰν καταγινὼσκη ἡμω̑ν ἡ καρδία ο῞τι μείζων ε᾿στὶν ὁ θεὸς τη̑ς καρδίας ἡμω̑ν καὶ γινὼσκει πάντα

דֵּאן הֻו לֵבַּן בָּסַר לַן כּמָא אַלָהָא דּרַבּ מֵן לֵבַּן ויָדַע כֻּלמֵדֵּם סּ סּ׃

[(23) 1Joh 03, 21]

אֲהוּבַי, אִם לִבֵּנוּ אֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ, עֹז לָנוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים;

אִם-לִבֵּנוּ יְדִידִים לֹא-יַרְשִׁיעַ אֹתָנוּ נָכוֺן לִבֵּנוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Nejmilejší, jestližeť by nás srdce naše nepotupovalo, smělou doufanlivost máme k Bohu.

Moji milí, jestliže nás(a) srdce neobviňuje, máme svobodný přístup k Bohu; (a) var: + naše ([Žalmy 15:1-Žalmy 15:5])

α᾿γαπητοί ε᾿ὰν ἡ καρδία ἡμω̑ν μὴ καταγινὼσκη παρρησίαν ε῎χομεν πρὸς τὸν θεόν

חַבִּיבַי אֵן לֵבַּן לָא בָּסַר לַן גָּליָן אֵנֵין אַפַּין קדָם אַלָהָא׃

[(23) 1Joh 03, 22]

וְכָל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ נְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹמְרִים אָנוּ אֶת מִצְווֹתָיו וְעוֹשִׂים אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו.

וְכָל-אֲשֶׁר נִשְׁאַל נִקַּח מִיָּדוֺ כִּי-נִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֺתָיו וְאֶת-הַטּוֺב בְּעֵינָיו נַעֲשֶׂה:

A zač bychom ho koli prosili, béřeme od něho; nebo přikázaní jeho ostříháme, a to, což jest libého před oblíčejem jeho, činíme.

oč bychom ho žádali, dostáváme od něho, protože zachováváme jeho přikázání a činíme, co se mu líbí. ([Jan 9:31 Jan 15:7 Matouš 21:22])

καὶ ο῍ ε᾿ὰν αι᾿τω̑μεν λαμβάνομεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ ο῞τι τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ τηρου̑μεν καὶ τὰ α᾿ρεστὰ ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ ποιου̑μεν

וכֻלמֵדֵּם דּשָׁאלִינַן נָסבִּינַן מֵנֵה מֵטֻל דּנָטרִינַן פֻּוקדָּנַוהי ושַׁפִּירָתָא סָערִינַן קדָמַוהי׃

[(23) 1Joh 03, 23]

זֹאת מִצְוָתוֹ: לְהַאֲמִין בְּשֵׁם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה כְּפִי שֶׁצִּוָּנוּ.

וְזֹאת הִיא מִצְוָתוֺ לְהַאֲמִין בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֺ וּלְאַהֲבָה אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:

A totoť jest to přikázaní jeho, abychom věřili jménu Syna jeho Jezukrista, a milovali jedni druhé, jakož nám vydal přikázaní.

A to je jeho přikázání: věřit jménu jeho Syna Ježíše Krista a navzájem se milovat, jak nám přikázal. ([Jan 6:29 Jan 13:34])

καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ ε᾿ντολὴ αυ᾿του̑ ι῞να πιστεύσωμεν τω̑ ο᾿νόματι του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ καὶ α᾿γαπω̑μεν α᾿λλήλους καθώς ε῎δωκεν ε᾿ντολὴν ἡμι̑ν

והָנָא הֻו פֻּוקדָּנֵה דַּנהַימֵן בַּשׁמָא דַּברֵה יֵשֻׁוע משִׁיחָא ונַחֵב חַד לחַד אַיך דּפַקדַּן׃

[(23) 1Joh 03, 24]

הַשּׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹת אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בֵּאלֹהִים וֵאלֹהִים בּוֹ. וּבָזֹאת נֵדַע שֶׁהוּא שׁוֹכֵן בָּנוּ: בָּרוּחַ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ.

וְהַשֹּׁמֵר אֶת-מִצְוֺתָיו בּוֺ יִתְלוֺנָן וְהוּא גַם-כֵּן יִשְׁכָּן-בּוֺ וּבָזֹאת נַכִּיר כִּי-הוּא שֹׁכֵן בָּנוּ וּבָרוּחַ אֲשֶׁר-נָתַן לָנוּ:

Nebo kdož ostříhá přikázaní jeho, v němť zůstává, a on také v něm. A po tomť poznáváme, že zůstává v nás, totiž po Duchu, kteréhož dal nám.

Kdo zachovává jeho přikázání, zůstává v Bohu a Bůh v něm; že v nás zůstává, poznáváme podle toho, že nám dal svého Ducha. ([Jan 15:10; Římanům 8:9; 1 Janův 4:13])

καὶ ὁ τηρω̑ν τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένει καὶ αυ᾿τὸς ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ ε᾿ν τούτω γινὼσκομεν ο῞τι μένει ε᾿ν ἡμι̑ν ε᾿κ του̑ πνεύματος ου῟ ἡμι̑ν ε῎δωκεν

וַאינָא דּנָטַר פֻּוקדָּנַוהי בֵּה מֵתנטַר והֻו שָׁרֵא בֵּה וַבהָדֵא מֵסתַּכּלִינַן דּשָׁרֵא בַּן מֵן רֻוחֵה הָי דּיַהב לַן׃ ס

[(23) 1Joh 04, 01]

אֲהוּבַי, אַל תַּאֲמִינוּ לְכָל רוּחַ, כִּי אִם בַּחֲנוּ אֶת הָרוּחוֹת אִם מֵאֱלֹהִים הֵן, כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ לָעוֹלָם.

יְדִידִים אַל-תַּאֲמִינוּ לְכָל-רוּחַ כִּי אִם-בַּחֲנוּ אֶת-הָרוּחוֺת אִם-מֵאֱלֹהִים הֵם כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ בָאָרֶץ:

Nejmilejší, ne každému duchu věřte, ale zkušujte duchů, jsou-li z Boha; nebo mnozí falešní proroci vyšli na svět.

Milovaní, nevěřte každému vnuknutí(b), nýbrž zkoumejte duchy, zda jsou z Boha; neboť mnoho falešných proroků vyšlo do světa. (b) ř: duchu (podobně 1 Janův 4:2) ([1 Tesalonickým 9:21; 1 Korintským 14:29; Jeremjáš 14:14; Matouš 24:5; 1 Janův 2:18])

α᾿γαπητοί μὴ παντὶ πνεύματι πιστεύετε α᾿λλὰ δοκιμάζετε τὰ πνεύματα ει᾿ ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿στιν ο῞τι πολλοὶ ψευδοπροφη̑ται ε᾿ξεληλύθασιν ει᾿ς τὸν κόσμον

חַבִּיבַי לָא לכֻל רֻוחִין תּהַימנֻון אֵלָא הוַיתֻּון פָּרשִׁין רֻוחֵא אֵן מֵן אַלָהָא אִיתַיהֵין מֵטֻל דּסַגִּיֵאא נבִיֵא דַּגָּלֵא נפַקו בֵּה בּעָלמָא׃

[(23) 1Joh 04, 02]

בָּזֶה תַּכִּירוּ אֶת רוּחַ אֱלֹהִים: כָּל רוּחַ הַמּוֹדָה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בָּא בִּלְבוּשׁ בָּשָׂר, מֵאֱלֹהִים הִיא;

בָּזֹאת תַּכִּירוּן אֶת-רוּחַ הָאֱלֹהִים כָּל-רוּחַ אֲשֶׁר מוֺדֶה כִּי-יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ וּבָא בַבָּשָׂר מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא:

Po tomto znejte Ducha Božího: Všeliký duch, kterýž vyznává Jezukrista v těle přišlého, z Boha jest.

Podle toho poznáte Ducha Božího: Každé vnuknutí, které vede k vyznání, že Ježíš Kristus přišel v těle, je z Boha; ([1 Korintským 12:3; 2 Janův 1:7])

ε᾿ν τούτω γινὼσκετε τὸ πνευ̑μα του̑ θεου̑ πα̑ν πνευ̑μα ο῍ ὁμολογει̑ ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν ε᾿ν σαρκὶ ε᾿ληλυθότα ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿στιν

בּהָדֵא מֵתיַדעָא רֻוחֵה דַּאלָהָא כֻּל רֻוחָא דּמַודּיָן דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אֵתָא בַּבסַר מֵן אַלָהָא הי׃

[(23) 1Joh 04, 03]

וְכָל רוּחַ אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מוֹדָה בְּיֵשׁוּעַ לֹא מֵאֱלֹהִים הִיא. זוֹהִי רוּחַ צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי תָּבוֹא, וּכְבָר כָּעֵת הִיא בָּעוֹלָם.

וְכָל-רוּחַ אֲשֶׁר לֹא מוֺדֶה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַבָּא בַבָּשָׂר אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים וְהוּא רוּחַ שׂוֺטֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עָלָיו כִּי-יָבֹא וּכְבָר יֶשְׁנוֺ בָּאָרֶץ:

Ale všeliký duch, kterýž nevyznává Jezukrista v těle přišlého, není z Boha; nýbrž toť jest ten duch antikristův, o kterémž jste slýchali, že přijíti má, a jižť jest nyní na světě.

každé vnuknutí, které nevede k vyznání Ježíše(c), z Boha není. Naopak, je to duch antikristův, o němž jste slyšeli, že přijde, a který již nyní je na světě. (c) var: + Krista, který přišel v těle ([Matouš 10:32 Matouš 10:33; Skutky apoštolské 20:29; 1 Timoteovi 4:1])

καὶ πα̑ν πνευ̑μα ο῍ μὴ ὁμολογει̑ τὸν ᾽Ιησου̑ν ε᾿κ του̑ θεου̑ ου᾿κ ε῎στιν καὶ του̑τό ε᾿στιν τὸ του̑ α᾿ντιχρίστου ο῍ α᾿κηκόατε ο῞τι ε῎ρχεται καὶ νυ̑ν ε᾿ν τω̑ κόσμω ε᾿στὶν η῎δη

וכֻל רֻוחָא דּלָא מַודּיָא דּיֵשֻׁוע אֵתָא בַּבסַר לַיתֵּיה מֵן אַלָהָא אֵלָא הָדֵא מֵן משִׁיחָא הי דַּגָּלָא הַו דַּשׁמַעתֻּון דָּאתֵא והָשָׁא בּעָלמָא אִיתַוהי מֵן כַּדֻּו׃

[(23) 1Joh 04, 04]

אַתֶּם, יְלָדַי, מֵאֱלֹהִים אַתֶּם, וְנִצַּחְתֶּם אוֹתָם, שֶׁכֵּן הוּא אֲשֶׁר בָּכֶם גָּדוֹל מִזֶּה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם.

וְאַתֶּם יְלָדַי מֵאֵת אֱלֹהִים הִנְּכֶם וְאֶת-נְבִיאֵי שֶׁקֶר נִצַּחְתֶּם כִּי-גָדוֺל הוּא אֲשֶׁר אִתְּכֶם מֵאֲשֶׁר אִתָּם בָּאָרֶץ:

Vy z Boha jste, synáčkové, a svítězili jste nad nimi; nebo většíť jest ten, kterýž v vás, nežli ten, kterýž jest v světě.

Vy však jste z Boha, děti, a zvítězili jste nad falešnými proroky, protože ten, který je ve vás, je větší než ten, který je ve světě. ([2 Královská 6:16; Matouš 12:28; 1 Janův 2:14 1 Janův 5:4])

ὑμει̑ς ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿στε τεκνία καὶ νενικήκατε αυ᾿τούς ο῞τι μείζων ε᾿στὶν ὁ ε᾿ν ὑμι̑ν η῍ ὁ ε᾿ν τω̑ κόσμω

אַנתֻּון דֵּין מֵן אַלָהָא אִיתַיכֻּון בּנַיָא וַזכַיתֻּון אֵנֻון מֵטֻל דּרַבּ הַו דַּבכֻון מֵן הַו דַּבעָלמָא׃

[(23) 1Joh 04, 05]

הֵם מִן הָעוֹלָם; לָכֵן הֵם מְדַבְּרִים דְּבָרִים הַנּוֹבְעִים מִן הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם שׁוֹמֵעַ לָהֶם.

הֵם מִן-הָאָרֶץ עַל-כֵּן עַל-הָאָרֶץ יְדַבֵּרוּן וְהָאָרֶץ תִּשְׁמַע אֲלֵיהֶם:

Oni z světa jsou, a protož o světu mluví, a svět jich poslouchá.

Oni jsou ze světa; proto z nich mluví svět a svět je slyší. ([Jan 15:19])

αυ᾿τοὶ ε᾿κ του̑ κόσμου ει᾿σίν διὰ του̑το ε᾿κ του̑ κόσμου λαλου̑σιν καὶ ὁ κόσμος αυ᾿τω̑ν α᾿κούει

והָלֵין מֵן עָלמָא אֵנֻון מֵטֻל הָנָא מֵן עָלמָא ממַללִין ועָלמָא להֻון שָׁמַע׃

[(23) 1Joh 04, 06]

אֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים. הַיּוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ לָנוּ; מִי שֶׁאֵינוֹ מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לָנוּ. מִתּוֹךְ כָּךְ מַכִּירִים אָנוּ אֶת רוּחַ הָאֱמֶת וְאֶת רוּחַ הַתָּעוּת.

וַאֲנַחְנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים וְהַיֹּדֵעַ אֶת-אֱלֹהִים יִשְׁמַע אֵלֵינוּ וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵאֵת אֱלֹהִים לֹא יִשְׁמַע אֵלֵינוּ בָּזֹאת נַכִּיר רוּחַ אֱמֶת וְרוּחַ תַּעְתֻּעִים:

My z Boha jsme. Kdo zná Boha, posloucháť nás; kdož není z Boha, neposloucháť nás. A po tomť poznáváme ducha pravdy a ducha bludu.

My jsme z Boha; kdo zná Boha, slyší nás, kdo není z Boha, neslyší nás. Podle toho rozeznáváme ducha pravdy a ducha klamu. ([Jan 8:47])

ἡμει̑ς ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿σμεν ὁ γινὼσκων τὸν θεὸν α᾿κούει ἡμω̑ν ο῍ς ου᾿κ ε῎στιν ε᾿κ του̑ θεου̑ ου᾿κ α᾿κούει ἡμω̑ν ε᾿κ τούτου γινὼσκομεν τὸ πνευ̑μα τη̑ς α᾿ληθείας καὶ τὸ πνευ̑μα τη̑ς πλάνης

חנַן דֵּין מֵן אַלָהָא חנַן והַו דּיָדַע לַאלָהָא שָׁמַע לַן והַו דּלָא אִיתַוהי מֵן אַלָהָא לָא שָׁמַע לַן בָּה בּהָדֵא מֵסתַּכּלִינַן לרֻוחָא דַּשׁרָרָא וַלרֻוחָא דּמַטעיָנֻותָא׃ ס

[(23) 1Joh 04, 07]

אֲהוּבַי, נֹאהַב נָא אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כִּי הָאַהֲבָה מֵאֱלֹהִים הִיא; וְכָל מִי שֶׁאוֹהֵב נוֹלַד מֵאֱלֹהִים וְיוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים.

יְדִידִים נֶאֱהַב-נָא אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ כִּי הָאַהֲבָה מֵאֵת אֱלֹהִים הִיא וְכָל-אֲשֶׁר יֶאֱהַב נוֺלָד מֵאֱלֹהִים וְיֹדֵעַ אֶת-אֱלֹהִים:

Nejmilejší, milujmež jedni druhé; nebo láska z Boha jest, a každý, kdož miluje, z Boha se narodil, a znáť Boha.

Milovaní, milujme se navzájem, neboť láska je z Boha, a každý, kdo miluje, z Boha se narodil a Boha zná. ([1 Janův 5:1 1 Janův 5:2])

α᾿γαπητοί α᾿γαπω̑μεν α᾿λλήλους ο῞τι ἡ α᾿γάπη ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿στιν καὶ πα̑ς ὁ α᾿γαπω̑ν ε᾿κ του̑ θεου̑ γεγέννηται καὶ γινὼσκει τὸν θεόν

חַבִּיבַי נַחֵב חַד לחַד מֵטֻל דּחֻובָּא מֵן אַלָהָא הֻו וכֻל מַן דּמַחֵב מֵן אַלָהָא יִלִיד ויָדַע לַאלָהָא׃

[(23) 1Joh 04, 08]

מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה.

וּמִי אֲשֶׁר לֹא יֶאֱהַב אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֶת-אֱלֹהִים כִּי אֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה:

Kdož nemiluje, nezná Boha; nebo Bůh láska jest.

Kdo nemiluje, nepoznal Boha, protože Bůh je láska. ([1 Janův 4:16])

ὁ μὴ α᾿γαπω̑ν ου᾿κ ε῎γνω τὸν θεόν ο῞τι ὁ θεὸς α᾿γάπη ε᾿στίν

מֵטֻל דַּאלָהָא חֻובָּא הֻו וכֻל דּלָא מַחֵב לָא יָדַע לַאלָהָא׃

[(23) 1Joh 04, 09]

בָּזֹאת נִגְלְתָה אַהֲבַת הָאֱלֹהִים בָּנוּ, בָּעֻבְדָּה שֶׁאֱלֹהִים שָׁלַח אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לָעוֹלָם לְמַעַן נִחְיֶה בִּזְכוּתוֹ.

בָּזֹאת נִגְלְתָה אַהֲבַת אֱלֹהִים לָנוּ כִּי-שָׁלַח אֶת-בְּנוֺ יְחִידוֺ בָאָרֶץ לְמַעַן נִחְיֶה בּוֺ:

V tomť zjevena jest láska Boží k nám, že Syna svého toho jednorozeného poslal Bůh na svět, abychom živi byli skrze něho.

V tom se ukázala Boží láska k nám, že Bůh poslal na svět svého jediného(d) Syna, abychom skrze něho měli život. (d) ř: jednorozeného ([Jan 3:16; Římanům 8:32])

ε᾿ν τούτω ε᾿φανερὼθη ἡ α᾿γάπη του̑ θεου̑ ε᾿ν ἡμι̑ν ο῞τι τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ τὸν μονογενη̑ α᾿πέσταλκεν ὁ θεὸς ει᾿ς τὸν κόσμον ι῞να ζήσωμεν δι῾ αυ᾿του̑

בּהָדֵא אֵתִידַע חֻובֵּה דַּאלָהָא דַּלוָתַן דּלַברֵה יִחִידָיָא שַׁדַּר אַלָהָא לעָלמָא דּנִחֵא בִּאידֵה׃

[(23) 1Joh 04, 10]

בָּזֹאת הִיא הָאַהֲבָה, לֹא שֶׁאֲנַחְנוּ אָהַבְנוּ אֶת אֱלֹהִים, אֶלָּא שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָנוּ וְשָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִהְיוֹת כַּפָּרָה עַל חֲטָאֵינוּ.

פֹּה הִיא אַהֲבָה מֹצֵאת לֹא כִי אֲנַחְנוּ אָהַבְנוּ אֶת-אֱלֹהִים כִּי אִם-הוּא אָהַב אֹתָנוּ וַיִּשְׁלַח אֶת-בְּנוֺ לִהְיוֺת לְכֹפֶר עַל-חַטֹּאתֵינוּ:

V tomť jest láska, ne že bychom my Boha milovali, ale že on miloval nás, a poslal Syna svého obět slitování za hříchy naše.

V tom je láska: ne že my jsme si zamilovali Boha, ale že on si zamiloval nás a poslal svého Syna jako oběť smíření za naše hříchy. ([Jan 15:16; Římanům 3:25 Římanům 5:8; Židům 2:17; 1 Janův 2:2])

ε᾿ν τούτω ε᾿στὶν ἡ α᾿γάπη ου᾿χ ο῞τι ἡμει̑ς η᾿γαπήκαμεν τὸν θεόν α᾿λλ῾ ο῞τι αυ᾿τὸς η᾿γάπησεν ἡμα̑ς καὶ α᾿πέστειλεν τὸν υἱὸν αυ᾿του̑ ἱλασμὸν περὶ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ἡμω̑ν

בּהָנָא אִיתַוהי חֻובָּא לָא הוָא דַּחנַן אַחֵבן לַאלָהָא אֵלָא הֻו אַחבַן ושַׁדַּר לַברֵה חֻוסָיָא עַל אַפַּי חטָהַין׃ ס

[(23) 1Joh 04, 11]

אֲהוּבַי, אִם כָּכָה אָהַב אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים, גַּם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

יְדִידִים אִם-כָּכָה אֹהֵב אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים גַּם-עָלֵינוּ לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ:

Nejmilejší, poněvadž tak miloval nás Bůh, i myť máme jedni druhé milovati.

Milovaní, jestliže Bůh nás tak miloval, i my se máme navzájem milovat. ([Jan 15:12; Matouš 18:33])

α᾿γαπητοί ει᾿ ου῞τως ὁ θεὸς η᾿γάπησεν ἡμα̑ς καὶ ἡμει̑ς ο᾿φείλομεν α᾿λλήλους α᾿γαπα̑ν

חַבִּיבַי אֵן הָכַנָא אַחבַן אַלָהָא אָף חנַן חַיָבִינַן חַד לחַד למַחָבֻו׃

[(23) 1Joh 04, 12]

אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם. אִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הָאֱלֹהִים שׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ וְאַהֲבָתוֹ נִשְׁלְמָה בָּנוּ.

אֶת-אֱלֹהִים לֹא-רָאָה אִישׁ מֵעוֺלָם אִם-נֶאֱהַב אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱלֹהִים יִשְׁכָּן-בָּנוּ וְהָיְתָה אַהֲבָתוֺ כְּלוּלָה בְתוֺכֵנוּ:

Boha žádný nikdy nespatřil, ale milujeme-liť jedni druhé, Bůh v nás přebývá, a láska jeho dokonalá jest v nás.

Boha nikdy nikdo neviděl, ale jestliže se milujeme navzájem, Bůh v nás zůstává a jeho láska v nás dosáhla svého cíle. ([Exodus 33:20; Jan 1:18; 1 Janův 2:5 1 Janův 4:17])

θεὸν ου᾿δεὶς πὼποτε τεθέαται ε᾿ὰν α᾿γαπω̑μεν α᾿λλήλους ὁ θεὸς ε᾿ν ἡμι̑ν μένει καὶ ἡ α᾿γάπη αυ᾿του̑ ε᾿ν ἡμι̑ν τετελειωμένη ε᾿στιν

לַאלָהָא מֵמתֻום אנָשׁ לָא חזָיהי אֵן דֵּין נַחֵב חַד לחַד אַלָהָא בַּן מקַוֵא וחֻובֵּה מֵשׁתַּמלֵא בַּן׃

[(23) 1Joh 04, 13]

בָּזֹאת יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁעוֹמְדִים אָנוּ בּוֹ וְהוּא בָּנוּ, כִּי נָתַן לָנוּ מֵרוּחוֹ.

בָּזֹאת נֵדַע כִּי אָנוּ מִתְלוֺנְנִים בּוֺ וְהוּא בָנוּ כִּי-נָתַן מֵרוּחוֺ עָלֵינוּ:

Po tomtoť poznáváme, že v něm přebýváme, a on v nás, že z Ducha svého dal nám.

Že zůstáváme v něm a on v nás, poznáváme podle toho, že nám dal svého Ducha. ([Jan 14:20; Římanům 8:16; 1 Janův 3:24])

ε᾿ν τούτω γινὼσκομεν ο῞τι ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένομεν καὶ αυ᾿τὸς ε᾿ν ἡμι̑ν ο῞τι ε᾿κ του̑ πνεύματος αυ᾿του̑ δέδωκεν ἡμι̑ν

וַבהָדֵא יָדעִינַן דּבֵה מקַוֵינַן והֻו מקַוֵא בַּן דּמֵן רֻוחֵה יַהב לַן׃

[(23) 1Joh 04, 14]

וַאֲנַחְנוּ הִתְבּוֹנַנּוּ וַהֲרֵינוּ מְעִידִים כִּי הָאָב שָׁלַח אֶת הַבֵּן מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם.

וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ וַנָּעִידָה כִּי שָׁלַח הָאָב אֶת-הַבֵּן גֹּאֵל הָאָרֶץ:

A myť jsme viděli, a svědčíme, že Otec poslal Syna spasitele světa.

A my jsme spatřili a dosvědčujeme, že Otec poslal Syna, aby byl Spasitelem světa. ([Jan 1:34 Jan 4:42])

καὶ ἡμει̑ς τεθεάμεθα καὶ μαρτυρου̑μεν ο῞τι ὁ πατὴρ α᾿πέσταλκεν τὸν υἱὸν σωτη̑ρα του̑ κόσμου

וַחנַן חזַין ומַסהדִינַן דַּאבָא שַׁדַּר לַברֵה פָּרֻוקָא לעָלמָא׃

[(23) 1Joh 04, 15]

כָּל הַמּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים, אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בּוֹ וְהוּא בֵּאלֹהִים.

מִי הוּא אֲשֶׁר מוֺדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים אֱלֹהִים יִנְוֶה בְתוֺכוֺ וְהוּא בֵּאלֹהִים:

Kdož by koli vyznával, že Ježíš jest Syn Boží, Bůh v něm přebývá, a on v Bohu.

Kdo vyzná, že Ježíš(e) je Syn Boží, v tom zůstává Bůh a on v Bohu. (e) var: + Kristus ([1 Janův 5:5])

ο῍ς ε᾿ὰν ὁμολογήση ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ ὁ θεὸς ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένει καὶ αυ᾿τὸς ε᾿ν τω̑ θεω̑

כֻּל דּמַודֵּא בּיֵשֻׁוע דּהֻויֻו בּרֵה דַּאלָהָא אַלָהָא בֵּה מקַוֵא והֻו מקַוֵא בַּאלָהָא׃

[(23) 1Joh 04, 16]

וַאֲנַחְנוּ הִכַּרְנוּ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁאֱלֹהִים מְקַיֵּם בָּנוּ וְהֶאֱמַנּוּ בָּהּ. הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה; הָעוֹמֵד בָּאַהֲבָה עוֹמֵד בֵּאלֹהִים וֵאלֹהִים עוֹמֵד בּוֹ.

וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ וַנִּבְטַח בְּאַהֲבַת אֱלֹהִים אֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה וּמִי אֲשֶׁר יִנְוֶה בָאַהֲבָה יִנְוֶב בֵאלֹהִים וֵאלֹהִים יִנְוֶה בּוֺ:

A myť jsme poznali, a uvěřili o lásce, kterouž Bůh má k nám. Bůh láska jest, a kdož v lásce přebývá, v Bohu přebývá, a Bůh v něm.

Také my jsme poznali lásku, kterou Bůh má k nám, a věříme v ni. Bůh je láska, a kdo zůstává v lásce, v Bohu zůstává a Bůh v něm. ([Jan 14:21])

καὶ ἡμει̑ς ε᾿γνὼκαμεν καὶ πεπιστεύκαμεν τὴν α᾿γάπην η῍ν ε῎χει ὁ θεὸς ε᾿ν ἡμι̑ν ὁ θεὸς α᾿γάπη ε᾿στίν καὶ ὁ μένων ε᾿ν τη̑ α᾿γάπη ε᾿ν τω̑ θεω̑ μένει καὶ ὁ θεὸς ε᾿ν αυ᾿τω̑ μένει

וַחנַן הַימֵנן וִידַען חֻובָּא דִּאית לֵה לַאלָהָא צֵאדַין אַלָהָא גֵּיר חֻובָּא הֻו וכֻל דַּמקַוֵא בּחֻובָּא בַּאלָהָא מקַוֵא׃

[(23) 1Joh 04, 17]

בָּזֶה נִשְׁלְמָה הָאַהֲבָה אֶצְלֵנוּ בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בִּטָּחוֹן בְּיוֹם הַדִּין, שֶׁכֵּן כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֶחָד הַהוּא כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בָּזֹאת כְּלוּלָה-בָנוּ תַּכְלִית אַהֲבָה בִּהְיוֺת לָנוּ בִטָּחוֺן לְיוֺם הַמִּשְׁפָּט כִּי גַם-אֲנַחְנוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת מְלֵאֵי אַהֲבָה כָּמוֺהוּ:

V tomtoť jest k dokonání svému přišla láska Boží s námi, abychom bezpečné doufání měli v den soudný, kdyžto, jakýž jest on, takoví i my jsme na tomto světě.

V tom jeho láska k nám dosáhla cíle, že máme plnou jistotu pro den soudu – neboť jaký je on, takoví jsme i my v tomto světě. ([Jan 3:17 Jan 5:24; 1 Janův 2:28])

ε᾿ν τούτω τετελείωται ἡ α᾿γάπη μεθ῾ ἡμω̑ν ι῞να παρρησίαν ε῎χωμεν ε᾿ν τη̑ ἡμέρα τη̑ς κρίσεως ο῞τι καθώς ε᾿κει̑νός ε᾿στιν καὶ ἡμει̑ς ε᾿σμεν ε᾿ν τω̑ κόσμω τούτω

וַבהָדֵא מֵשׁתַּלַם חֻובֵּה עַמַן דּגַליֻות אַפֵּא תֵּהוֵא לַן בּיַומָא דּדִינָא מֵטֻל דַּאיך דַּהוָא הֻו הָכַנָא אָף חנַן אִיתַין בּהָנָא עָלמָא׃

[(23) 1Joh 04, 18]

אֵין פַּחַד בָּאַהֲבָה. אַדְּרַבָּא, הָאַהֲבָה הַשְּׁלֵמָה מְגָרֶשֶׁת אֶת הַפַּחַד. הֵן הַפַּחַד כָּרוּךְ בְּעֹנֶשׁ, וְהַמְפַחֵד אֵינֶנּוּ שָׁלֵם בָּאַהֲבָה.

אֵין פַּחַד בָּאַהֲבָה אֲבָל אַהֲבָה שְׁלֵמָה תְּגָרֵשׁ פָּחַד כִּי-הַפַּחַד הוּא פַּחַד מִפְּנֵי עֹנֶשׁ וְהַמְפַחֵד אֵינֶנּוּ שָׁלֵם בְּאַהֲבָתוֺ:

Bázněť není v lásce, ale láska dokonalá ven vyhání bázeň; nebo bázeň trápení má, kdož se pak bojí, není dokonalý v lásce.

Láska nezná strach; dokonalá láska strach zahání, vždyť strach působí muka, a kdo se bojí, nedošel dokonalosti v lásce. ([Římanům 8:15])

φόβος ου᾿κ ε῎στιν ε᾿ν τη̑ α᾿γάπη α᾿λλ῾ ἡ τελεία α᾿γάπη ε῎ξω βάλλει τὸν φόβον ο῞τι ὁ φόβος κόλασιν ε῎χει ὁ δὲ φοβούμενος ου᾿ τετελείωται ε᾿ν τη̑ α᾿γάπη

דֵּחלתָא בּחֻובָּא לַיתּ אֵלָא חֻובָּא משַׁמליָא לבַר שָׁדֵא לָה לדֵחלתָא מֵטֻל דּדֵחלתָא בּקֵנטָא אִיתֵיה הַו דֵּין דּדָחֵל לָא משַׁמלַי בּחֻובָּא׃

[(23) 1Joh 04, 19]

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָנוּ תְּחִלָּה.

אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֹתוֺ כִּי הוּא אָהַב אֹתָנוּ מִקֶּדֶם:

My milujeme jej, nebo on prvé miloval nás.

My milujeme(f), protože Bůh napřed miloval nás. (f) var: + Boha

ἡμει̑ς α᾿γαπω̑μεν ο῞τι αυ᾿τὸς πρω̑τος η᾿γάπησεν ἡμα̑ς

חנַן הָכִיל נַחֵב לַאלָהָא מֵטֻל דּהֻו קַדמָיַת אַחבַן׃

[(23) 1Joh 04, 20]

אִישׁ אִם יֹאמַר "אוֹהֵב אֲנִי אֶת אֱלֹהִים" וְהוּא שׂוֹנֵא אֶת אָחִיו, שַׁקְרָן הוּא; כִּי מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹהֵב אֶת אָחִיו אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ לֹא יוּכַל לֶאֱהֹב אֶת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא אֵינֶנּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ.

אִם-יֹאמַר אִישׁ אֶת-אֱלֹהִים אֲנִי אֹהֵב וְהוּא שׂנֵא אֶת-אָחִיו כֹּזֵב הוּא כִּי אִם-לֹא יֶאֱהַב אָחִיו אֲשֶׁר רֹאֵהוּ אֵיכָכָה יוּכַל לֶאֱהֹב אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶנּוּ:

Řekl-li by kdo: Miluji Boha, a bratra svého nenáviděl by, lhář jest. Nebo kdož nemiluje bratra svého, kteréhož viděl, Boha, kteréhož neviděl, kterak může milovati?

Řekne-li někdo: „Já miluji Boha,“ a přitom nenávidí svého bratra, je lhář. Kdo nemiluje svého bratra, kterého vidí, nemůže milovat Boha, kterého nevidí. ([Jakubův 2:14; 1 Janův 2:9])

ε᾿άν τις ει῎πη ο῞τι α᾿γαπω̑ τὸν θεόν καὶ τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ μιση̑ ψεύστης ε᾿στίν ὁ γὰρ μὴ α᾿γαπω̑ν τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ ο῍ν ἑὼρακεν τὸν θεὸν ο῍ν ου᾿χ ἑὼρακεν ου᾿ δύναται α᾿γαπα̑ν

אֵן דֵּין אנָשׁ נִאמַר דּמַחֵב אנָא לַאלָהָא ולַאחֻוהי סָנֵא דַּגָּלָא הֻו הַו גֵּיר דּלַאחֻוהי דּמֵתחזֵא לָא מַחֵב לַאלָהָא הַו דּלָא מֵתחזֵא אַיכַּנָא מֵשׁכַּח דּנַחֵב׃

[(23) 1Joh 04, 21]

מִצְוָה זֹאת קִבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהָאוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים יֹאהַב גַּם אֶת אָחִיו.

וְזֹאת הַמִּצְוָה מֵאִתּוֺ בָאָה אֵלֵינוּ כִּי הָאֹהֵב אֶת-אֱלֹהִים יֶאֱהַב גַם-אֶת-אָחִיו:

A totoť přikázaní máme od něho, aby ten, kdož miluje Boha, miloval i bratra svého.

A tak máme od něho toto přikázání: Kdo miluje Boha, ať miluje i svého bratra. ([Marek 12:30 Marek 12:31; Jan 13:34])

καὶ ταύτην τὴν ε᾿ντολὴν ε῎χομεν α᾿π῾ αυ᾿του̑ ι῞να ὁ α᾿γαπω̑ν τὸν θεὸν α᾿γαπα̑ καὶ τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑

והָנָא פֻּוקדָּנָא קַבֵּלן מֵנֵה דּכֻל דּמַחֵב לַאלָהָא נַחֵב אָף לַאחֻוהי׃

[(23) 1Joh 05, 01]

כָּל הַמַּאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ, נוֹלַד מֵאֱלֹהִים. וְכָל הָאוֹהֵב אֶת הַמּוֹלִיד אוֹהֵב גַּם אֶת מִי שֶׁנּוֹלַד מִמֶּנּוּ.

כָּל-הַמַּאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ זֶה יֻלַּד מֵאת אֱלֹהִים וְהָאֹהֵב אֶת-מוֺלִידוֺ יֶאֱהַב גַּם אֶת-יְלִידָיו:

Každý, kdož věří, že Ježíš jest Kristus, z Boha se narodil; a každý, kdož miluje toho, kterýž zplodil, milujeť i toho, kterýž zplozen jest z něho.

Každý, kdo věří, že Ježíš je Kristus, je zrozen z Boha; a kdo má rád otce(g), má rád i jeho dítě(h). (g) ř: toho, kdo zplodil (h) ř: toho, kdo je jím zplozen ([Jan 1:13; Matouš 16:17; 1 Petrův 1:22 1 Petrův 1:23])

πα̑ς ὁ πιστεύων ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν ὁ Χριστὸς ε᾿κ του̑ θεου̑ γεγέννηται καὶ πα̑ς ὁ α᾿γαπω̑ν τὸν γεννήσαντα α᾿γαπα̑ καὶ τὸν γεγεννημένον ε᾿ξ αυ᾿του̑

כֻּל דַּמהַימֵן דּיֵשֻׁוע אִיתַוהי משִׁיחָא מֵן אַלָהָא יִלִיד וכֻל דּמַחֵב ליָלֻודָא מַחֵב אָף להַו דֵּאתִילֵד מֵנֵה׃

[(23) 1Joh 05, 02]

בָּזֹאת נֵדַע כִּי אוֹהֲבִים אָנוּ אֶת יַלְדֵי אֱלֹהִים: בִּהְיוֹתֵנוּ אוֹהֲבִים אֶת אֱלֹהִים וּמְקַיְּמִים אֶת מִצְווֹתָיו.

בָּזֹאת נֵדַע כִּי נֶאֱהַב אֶתֹ-יִלְדֵי אֱלֹהִים אִם אֶת-אֱלֹהִים נֶאֱהַב וְאֶת-מִצְוֺתָיו נִשְׁמֹר:

Po tomť poznáváme, že milujeme syny Boží, když Boha milujeme, a přikázaní jeho ostříháme.

Podle toho poznáváme, že milujeme Boží děti, když milujeme Boha a jeho přikázání zachováváme. ([Jan 14:24])

ε᾿ν τούτω γινὼσκομεν ο῞τι α᾿γαπω̑μεν τὰ τέκνα του̑ θεου̑ ο῞ταν τὸν θεὸν α᾿γαπω̑μεν καὶ τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ ποιω̑μεν

וַבהָדֵא יָדעִינַן דּמַחבִינַן לַבנַוהי דַּאלָהָא מָא דּלַאלָהָא מַחבִינַן ועָבדִּינַן פֻּוקדָּנַוהי׃

[(23) 1Joh 05, 03]

הֵן זֹאת הִיא אַהֲבַת אֱלֹהִים, שֶׁנִּשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו. וּמִצְווֹתָיו אֵינָן קָשׁוֹת,

כִּי זֹאת הִיא אַהֲבַת אֱלֹהִים לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֺתָיו וּמִצְוֺתָיו לֹא קָשׁוֺת הֵן מִנְּשׂא:

Nebo toť je láska Boží, abychom přikázaní jeho ostříhali; a přikázaní jeho nejsou těžká.

V tom je totiž láska k Bohu, že zachováváme jeho přikázání; a jeho přikázání nejsou těžká, ([Jan 14:15 Jan 15:10; 2 Janův 1:6; Deuteronomium 30:11; Matouš 11:30])

αυ῞τη γάρ ε᾿στιν ἡ α᾿γάπη του̑ θεου̑ ι῞να τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ τηρω̑μεν καὶ αἱ ε᾿ντολαὶ αυ᾿του̑ βαρει̑αι ου᾿κ ει᾿σίν

הָנָא הֻו גֵּיר חֻובֵּה דַּאלָהָא דּנֵטַר פֻּוקדָּנַוהי ופֻוקדָּנַוהי לָא יַקִירִין׃

[(23) 1Joh 05, 04]

שֶׁכֵּן כָּל הַנּוֹלָד מֵאֵת אֱלֹהִים מְנַצֵּחַ אֶת הָעוֹלָם. וְזֶהוּ הַנִּצָּחוֹן הַמְנַצֵּחַ אֶת הָעוֹלָם - אֱמוּנָתֵנוּ.

כִּי כָל-הַיִּלּוֺד מֵאֵת אֱלֹהִים יְנַצַּח אֶת-הָעוֺלָם וְהַנִּצָּחוֺן לְנַצַּח אָת-הָעוֺלָם בְּיַד אֱמוּנָתֵנוּ:

Všecko zajisté, což se narodilo z Boha, přemáhá svět; a toť jest to vítězství, kteréž přemáhá svět, víra naše.

neboť kdo se narodil z Boha, přemáhá svět. A to vítězství, které přemohlo svět, je naše(i) víra. (i) var: vaše ([Jan 16:33; 1 Korintským 15:57; 1 Janův 4:4; Římanům 8:37])

ο῞τι πα̑ν τὸ γεγεννημένον ε᾿κ του̑ θεου̑ νικα̑ τὸν κόσμον καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ νίκη ἡ νικήσασα τὸν κόσμον ἡ πίστις ἡμω̑ν

מֵטֻל דּכֻל דִּילִיד מֵן אַלָהָא זָכֵא לֵה לעָלמָא והָדֵא הי זָכֻותָא דַּזכָתֵה לעָלמָא הַימָנֻותַן׃

[(23) 1Joh 05, 05]

מִי הַמְנַצֵּחַ אֶת הָעוֹלָם בִּלְתִּי אִם הַמַּאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים?

וּמִי הוּא הַמְנַצֵּחַ אֶת-הָעוֺלָם בִּלְתִּי רַק הַמַּאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים:

Kdo jest, ješto přemáhá svět, jediné, kdož věří, že Ježíš jest Syn Boží?

Kdo jiný přemáhá svět, ne-li ten, kdo věří, že Ježíš je Syn Boží?

τίς δέ ε᾿στιν ὁ νικω̑ν τὸν κόσμον ει᾿ μὴ ὁ πιστεύων ο῞τι ᾽Ιησου̑ς ε᾿στιν ὁ υἱὸς του̑ θεου̑

מַנֻו גֵּיר דּזָכֵא לֵה לעָלמָא אֵלָא הַו דַּמהַימֵן דּיֵשֻׁוע בּרֵה הֻו דַּאלָהָא׃

[(23) 1Joh 05, 06]

זֶה הוּא אֲשֶׁר בָּא בְּמַיִם וּבְדָם - יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ; לֹא בַּמַּיִם בִּלְבַד, כִּי אִם בַּמַּיִם וּבַדָּם. וְהָרוּחַ הִיא הַמְּעִידָה, שֶׁהֲרֵי הָרוּחַ הִיא הָאֱמֶת.

וְזֶה הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר-בָּא אֵלֵינוּ בְּמַיִם וּבְדָם לֹא בְמַיִם לְבַד כִּי אִם-בְּמַיִם וּבְדָם וְהָרוּחַ הוּא מֵעִיד עָלָיו כִּי הָרוּחַ אֱמֶת הוּא:

Toť jest ten, kterýž přišel skrze vodu a krev, Ježíš Kristus, ne u vodě toliko, ale u vodě a ve krvi. A Duch jest, kterýž svědectví vydává, že Duch jest pravda.

To je ten, který přišel skrze vodu a krev: Ježíš Kristus. Ne pouze skrze vodu křtu, ale i skrze krev kříže(j); a Duch o tom vydává svědectví, neboť Duch jest pravda. (j) ř: skrze vodu, ale skrze vodu a krev ([Jan 1:33; Marek 1:9-Marek 1:11; Jan 19:34; Marek 14:24; 1 Janův 1:7; Jan 5:32 Jan 15:26])

ου῟τός ε᾿στιν ὁ ε᾿λθών δι῾ υ῞δατος καὶ αι῞ματος ᾽Ιησου̑ς Χριστός ου᾿κ ε᾿ν τω̑ υ῞δατι μόνον α᾿λλ῾ ε᾿ν τω̑ υ῞δατι καὶ ε᾿ν τω̑ αι῞ματι καὶ τὸ πνευ̑μά ε᾿στιν τὸ μαρτυρου̑ν ο῞τι τὸ πνευ̑μά ε᾿στιν ἡ α᾿λήθεια

הָנַו דֵּאתָא בּיַד מַיָא וַדמָא יֵשֻׁוע משִׁיחָא לָא הוָא בּמַיָא בַּלחֻוד אֵלָא בּמַיָא וַדמָא׃

[(23) 1Joh 05, 07]

הֵן שְׁלוֹשָׁה הֵם הַמְּעִידִים:

כִּי שְׁלֹשָׁה הַמְּעִידִים בַּשָּׁמַיִם הָאָב וְהַדָבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה:

Nebo tři jsou, kteříž svědectví vydávají na nebi: Otec, Slovo, a Duch svatý, a ti tři jedno jsou.

Tři jsou, kteří vydávají svědectví(k) (k) Některé latinské překlady vkládají sem trojiční dodatek.

ο῞τι τρει̑ς ει᾿σιν οἱ μαρτυρου̑ντες

ורֻוחָא מַסהדָא דּהִי רֻוחָא אִיתֵיה שׁרָרָא׃

[(23) 1Joh 05, 08]

הָרוּחַ וְהַמַּיִם וְהַדָּם וּשְׁלָשְׁתָּם לְשֵׁם הָאֶחָד הֵם.

וּשְׁלֹשָׁה הַמְּעִידִים בָּאָרֶץ הָרוּחַ וְהַמַּיִם וְהַדָּם וּשְׁלָשְׁתָּם אֵלֶּה לְדָבָר אֶחָד יְעִידוּן:

A tři jsou, kteříž svědectví vydávají na zemi: Duch, a voda, a krev, a ti tři jedno jsou.

– Duch, voda a krev – a ti tři jsou zajedno.

τὸ πνευ̑μα καὶ τὸ υ῞δωρ καὶ τὸ αι῟μα καὶ οἱ τρει̑ς ει᾿ς τὸ ε῞ν ει᾿σιν

וִאיתַיהֻון תּלָתָא סָהדִּין רֻוחָא ומַיָא וַדמָא וַתלָתַּיהֻון בּחַד אֵנֻון׃

[(23) 1Joh 05, 09]

אִם מְקַבְּלִים אָנוּ עֵדוּת בְּנֵי אָדָם, עֵדוּת אֱלֹהִים גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, שֶׁכֵּן זֹאת עֵדוּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא הֵעִיד עַל בְּנוֹ.

אִם-עֵדוּת אֲנָשִׁים נְכוֺנָה בְעֵינֵנוּ עֵדוּת אֱלֹהִים גְּדֹלָה מִזֹּאת כִּי זֹאת הִיא עֵדוּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵעִיד עַל-בְּנוֺ:

Poněvadž svědectví lidské přijímáme, svědectvíť Boží větší jest. Nebo totoť svědectví jest Boží, kteréž vysvědčil o Synu svém.

Přijímáme-li svědectví lidí, oč větší je svědectví Boží; Boží svědectví je to, co pověděl o svém Synu. ([Jan 5:36 Jan 5:37 Jan 8:18])

ει᾿ τὴν μαρτυρίαν τω̑ν α᾿νθρὼπων λαμβάνομεν ἡ μαρτυρία του̑ θεου̑ μείζων ε᾿στίν ο῞τι αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ μαρτυρία του̑ θεου̑ ο῞τι μεμαρτύρηκεν περὶ του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑

אֵן סָהדֻּותָא דַּבנַינָשָׁא מקַבּלִינַן חַד כּמָא סָהדֻּותֵה דַּאלָהָא דּרַבָּא הי והָדֵא הִי סָהדֻּותֵה דַּאלָהָא דַּאסהֵד עַל בּרֵה׃

[(23) 1Joh 05, 10]

הַמַּאֲמִין בְּבֶן־הָאֱלֹהִים הָעֵדוּת נִמְצֵאת בְּקִרְבּוֹ. מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לֵאלֹהִים שָׂם אוֹתוֹ לְכוֹזֵב, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בָּעֵדוּת אֲשֶׁר הֵעִיד אֱלֹהִים עַל בְּנוֹ.

הַמַּאֲמִין בְּבֶן-הָאֱלֹהִים יֶשׁ-לוֺ עֵדוּת בְּנַפְשׁוֺ וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין לְדִבְרֵי הָאֱלֹהִים נֹתֵן אֹתוֺ לְכֹזֵב יַעַן כִּי לֹא-הֶאֱמִין לָעֵדוּת אֲשֶׁר הֵעִיד אֱלֹהִים עַל-בְּנוֺ:

Kdož věří v Syna Božího, máť svědectví sám v sobě. Kdož nevěří Bohu, lhářem jej učinil; nebo neuvěřil tomu svědectví, kteréž vysvědčil Bůh o Synu svém.

Kdo věří v Syna Božího, má to svědectví v sobě. Kdo nevěří Bohu, dělá z něho lháře, protože nevěří svědectví, které Bůh vydal o svém Synu. ([Jan 3:33 Jan 3:36; Římanům 8:16])

ὁ πιστεύων ει᾿ς τὸν υἱὸν του̑ θεου̑ ε῎χει τὴν μαρτυρίαν ε᾿ν ἑαυτω̑ ὁ μὴ πιστεύων τω̑ θεω̑ ψεύστην πεποίηκεν αυ᾿τόν ο῞τι ου᾿ πεπίστευκεν ει᾿ς τὴν μαρτυρίαν η῍ν μεμαρτύρηκεν ὁ θεὸς περὶ του̑ υἱου̑ αυ᾿του̑

כֻּלמַן דַּמהַימֵן בַּברֵה דַּאלָהָא אִית לֵה הָדֵא סָהדֻּותָא בּנַפשֵׁה כֻּל דּלָא מהַימֵן לַאלָהָא דַּגָּלָא עַבדֵּה בַּדלָא הַימֵן לסָהדֻּותָא דַּאסהֵד אַלָהָא עַל בּרֵה׃

[(23) 1Joh 05, 11]

וְזֹאת הִיא הָעֵדוּת: אֱלֹהִים נָתַן לָנוּ חַיֵּי עוֹלָם, וְהַחַיִּים הָאֵלֶּה בִּבְנוֹ הֵם.

וְזֹאת הִיא הָעֵדוּת כִּי חַיֵּי עוֺלָם נָתַן לָנוּ אֱלֹהִים וְחַיֵּי עוֺלָם אֵלֶּה בְּיַד בְּנוֺ:

A totoť jest svědectví to, že život věčný dal nám Bůh, a ten život v Synu jeho jest.

A to je to svědectví: Bůh nám dal věčný život, a ten život je v jeho Synu. ([Jan 11:25 Jan 14:6])

καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ μαρτυρία ο῞τι ζωὴν αι᾿ὼνιον ε῎δωκεν ἡμι̑ν ὁ θεός καὶ αυ῞τη ἡ ζωὴ ε᾿ν τω̑ υἱω̑ αυ᾿του̑ ε᾿στιν

והָדֵא הי סָהדֻּותָא דּחַיֵא דַּלעָלַם יַהב לַן אַלָהָא והֵנֻון חַיֵא בַּברֵה אִיתַיהֻון׃

[(23) 1Joh 05, 12]

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַבֵּן יֵשׁ לוֹ הַחַיִּים. מִי שֶׁאֵין לוֹ הַבֵּן אֵין לוֹ הַחַיִּים.

מִי אֲשֶׁר-לוֺ הַבֵּן יֶשׁ-לוֺ חַיִּים וּמִי אֲשֶׁר אֵין-לוֺ בֶּן-הָאֱלֹהִים אֵין-לוֺ חַיִּים:

Kdožť má Syna, máť život; kdož nemá Syna Božího, života nemá.

Kdo má Syna, má život; kdo nemá Syna Božího, nemá život. ([Jan 3:36])

ὁ ε῎χων τὸν υἱὸν ε῎χει τὴν ζωήν ὁ μὴ ε῎χων τὸν υἱὸν του̑ θεου̑ τὴν ζωὴν ου᾿κ ε῎χει

כֻּל דַּאחִיד לַברָא אַחִיד אָף לחַיֵא וכֻל דּלָא אַחִיד לַברֵה דַּאלָהָא לַיתּ לֵה חַיֵא׃

[(23) 1Joh 05, 13]

זֹאת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם, הַמַּאֲמִינִים בְּשֵׁם בֶּן־הָאֱלֹהִים, לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם.

כָּזֹאת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם הַמַּאֲמִינִים בְּשֵׁם בֶּן-הָאֱלֹהִים לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי יֵשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֺלָמִים וּלְמַעַן תַּאֲמִינוּ בְּשֵׁם בֶּן-אֱלֹהִים:

Tyto věci psal jsem vám věřícím ve jménu Syna Božího, abyste věděli, že máte věčný život, a abyste věřili ve jméno Syna Božího.

Toto píšu vám, kteří věříte ve jméno Syna Božího, abyste věděli, že máte věčný život(l). (l) var: abyste věděli, že máte život, a věřili ve jméno Syna Božího ([Jan 20:31])

ταυ̑τα ε῎γραψα ὑμι̑ν ι῞να ει᾿δη̑τε ο῞τι ζωὴν ε῎χετε αι᾿ὼνιον τοι̑ς πιστεύουσιν ει᾿ς τὸ ο῎νομα του̑ υἱου̑ του̑ θεου̑

הָלֵין כֵּתבֵּת לכֻון דּתֵדּעֻון דּחַיֵא דַּלעָלַם אִית לכֻון לַאילֵין דּהַימֵנתֻּון בַּשׁמֵה דַּברֵה דַּאלָהָא׃

[(23) 1Joh 05, 14]

וּבִטְחוֹנֵנוּ בּוֹ שֶׁאִם נְבַקֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ יִשְׁמַע אוֹתָנוּ.

וְכֵן בִּטְחוֺנֵנוּ בוֺ אִם-נִשְׁאַל מִמֶּנּוּ דָבָר כִּרְצוֺנוֺ יִשְׁמַע בְּקוֺלֵנוּ:

A totoť jest to smělé doufání, kteréž máme k němu, že zač bychom koli prosili podlé vůle jeho, slyší nás.

Máme v něho pevnou důvěru, že nás slyší, kdykoliv o něco požádáme ve shodě s jeho vůlí. ([Jan 15:7; Marek 11:24; Jakubův 5:16; 1 Janův 3:22])

καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ παρρησία η῍ν ε῎χομεν πρὸς αυ᾿τόν ο῞τι ε᾿άν τι αι᾿τὼμεθα κατὰ τὸ θέλημα αυ᾿του̑ α᾿κούει ἡμω̑ν

והָדֵא פַּרֵהסִיַא אִית לַן לוָתֵה דּכֻל דּשָׁאלִינַן לֵה אַיך צֵביָנֵה שָׁמַע לַן׃

[(23) 1Joh 05, 15]

וְאִם יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ בְּכָל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ, יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הַמִּשְׁאָלוֹת שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ נִתָּנוֹת לָנוּ.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי שֹׁמֵעַ הוּא בְקוֺלֵנוּ לְכָל-אֲשֶׁר נִשְׁאָלֵהוּ נִבְטַח כִּי מִשְׁאֲלוֺת לִבֵּנוּ יִתֶּן-לָנוּ כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְנוּ מִמֶּנּוּ:

Že pak víme, že nás slyší, prosili-li bychom zač, podlé toho víme, že máme prosby naplněné, kteréž jsme předkládali jemu.

A víme-li, že nás slyší, kdykoliv o něco žádáme, pak také víme, že to, co máme, jsme dostali od něho(m). (m) ř: jsou splněné – žádosti, které jsme od něho žádali ([Jakubův 1:17])

καὶ ε᾿ὰν οι῎δαμεν ο῞τι α᾿κούει ἡμω̑ν ο῍ ε᾿ὰν αι᾿τὼμεθα οι῎δαμεν ο῞τι ε῎χομεν τὰ αι᾿τήματα α῍ ἡτήκαμεν α᾿π῾ αυ᾿του̑

וֵאן מפָּסִינַן דּשָׁמַע לַן עַל מֵדֵּם דּשָׁאלִינַן מֵנֵה תּכִילִינַן דּקַבֵּלן מֵן כַּדֻּו שֵׁאלָתַן דּשֵׁאלן מֵנֵה׃

[(23) 1Joh 05, 16]

אִישׁ אִם יִרְאֶה אֶת אָחִיו חוֹטֵא חֵטְא שֶׁאֵינֶנּוּ חֵטְא־מָוֶת. יִתְפַּלֵּל וְהוּא יִתֵּן לוֹ חַיִּים, לְאוֹתָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ חֵטְא־מָוֶת. יֵשׁ חֵטְא־מָוֶת; עַל זֶה אֵינֶנִּי אוֹמֵר שֶׁיִּתְפַּלֵּל.

אִישׁ כִּי-יִרְאֶה אֶת-אָחִיו חָטָא חֵטְא אֲשֶׁר אֵין בּוֺ מִשְׁפַּט-מָוֶת יַפְגִּיעַ וְיִנָּתֶן-לוֺ חַיִּים כָּל-עוֺד הוּא מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ חֵטְא מָוֶת כִּי-יֵשׁ חֵטְא מָוֶת אֲשֶׁר אֵינֶנִּי אֹמֵר לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדוֺ:

Viděl-li by kdo bratra svého hřešícího hříchem ne k smrti, modliž se za něj, a dá jemu Bůh život, totiž hřešícím ne k smrti. Jestiť hřích k smrti; ne za ten, pravím, aby se modlil.

Vidí-li někdo, že jeho bratr se dopouští hříchu, který není k smrti, ať za něho prosí; a Bůh mu daruje život, jestliže nehřešil k smrti. Jest ovšem hřích, který je k smrti; o takovém neříkám, abyste za něj prosili. ([Numeri 15:30; Marek 3:29; Židům 6:4-Židům 6:6; Jeremjáš 7:16])

ε᾿άν τις ι῎δη τὸν α᾿δελφὸν αυ᾿του̑ ἁμαρτάνοντα ἁμαρτίαν μὴ πρὸς θάνατον αι᾿τήσει καὶ δὼσει αυ᾿τω̑ ζωήν τοι̑ς ἁμαρτάνουσιν μὴ πρὸς θάνατον ε῎στιν ἁμαρτία πρὸς θάνατον ου᾿ περὶ ε᾿κείνης λέγω ι῞να ε᾿ρωτήση

אֵן אנָשׁ נֵחזֵא לַאחֻוהי דּחָטֵא חטָהָא דּלָא מחַיַב למַותָּא נֵשַׁאל ומֵתיַהבִּין לֵה חַיֵא לַאילֵין דּלָא הוָא אַיך דַּלמַותָּא חָטֵין אִית גֵּיר חטָהָא דּמַותָּא לָא הוָא עַל הָנָא אָמַר אנָא דּנֵבעֵא אנָשׁ׃

[(23) 1Joh 05, 17]

כָּל עַוְלָה חֵטְא הִיא, אַךְ יֵשׁ חֵטְא שֶׁאֵינוֹ חֵטְא־מָוֶת.

כָּל-מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא נָכוֺן חֵטְא הוּא וְיֶשׁ-חֵטְא אֵין מָוֶת בּוֺ:

Každá nepravost jestiť hřích, ale jestiť hřích ne k smrti.

Každá nepravost je hřích, ale je i hřích, který není k smrti. ([1 Janův 3:4 1 Janův 2:1])

πα̑σα α᾿δικία ἁμαρτία ε᾿στίν καὶ ε῎στιν ἁμαρτία ου᾿ πρὸς θάνατον

כֻּל עַולָא גֵּיר חטִיתָא הֻו וִאית חטָהָא דּלָא הוָא דּמַותָּא הֻו׃

[(23) 1Joh 05, 18]

יוֹדְעִים אָנוּ כִּי כָּל מִי שֶׁנּוֹלָד מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ חוֹטֵא; הוּא אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאֱלֹהִים שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וְהָרַע אֵינוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ.

יָדַעְנוּ כִּי כָל-הַיִּלּוֺד מֵאֵת אֱלֹהִים לֹא יֶחֱטָא כִּי הַיִּלּוֺד מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁמֹר אֶת-נַפְשׁוֺ וְהָרָע לֹא-יִגַּע בּוֺ:

Víme, že každý, kdož se narodil z Boha, nehřeší; ale ten, kdož narozen jest z Boha, ostříhá sebe samého, a ten zlostník se ho nedotýká.

Víme, že nikdo, kdo se narodil z Boha, nehřeší, ale Syn Boží(n) jej chrání(o) a Zlý se ho ani nedotkne. (n) ř: zrozený z Boha (o) var: ale kdo se zrodil z Boha, sám sebe střeží. ([Jan 17:12; Matouš 28:20; Marek 16:19; Judův 1:1; 1 Janův 3:9])

οι῎δαμεν ο῞τι πα̑ς ὁ γεγεννημένος ε᾿κ του̑ θεου̑ ου᾿χ ἁμαρτάνει α᾿λλ῾ ὁ γεννηθεὶς ε᾿κ του̑ θεου̑ τηρει̑ αυ᾿τόν καὶ ὁ πονηρὸς ου᾿χ α῞πτεται αυ᾿του̑

ויָדעִינַן דּכֻל דִּילִיד מֵן אַלָהָא לָא חָטֵא הַו גֵּיר דִּילִיד מֵן אַלָהָא נָטַר נַפשֵׁה ובִישָׁא לָא מֵתקַרַב לֵה׃

[(23) 1Joh 05, 19]

יוֹדְעִים אָנוּ כִּי מֵאֱלֹהִים אֲנַחְנוּ וְכִי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׁרוּי בָּרַע.

יָדַעְנוּ כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים אֲנָחְנוּ וְכָל-הָעוֺלָם בְּרָע הוּא:

Víme, že z Boha jsme, ale svět všecken ve zlém leží.

Víme, že jsme z Boha, kdežto celý svět je pod mocí Zlého. ([Galatským 1:4])

οι῎δαμεν ο῞τι ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿σμεν καὶ ὁ κόσμος ο῞λος ε᾿ν τω̑ πονηρω̑ κει̑ται

יָדעִינַן דּמֵן אַלָהָא חנַן ועָלמָא כֻּלֵה בּבִישָׁא הֻו סִים׃

[(23) 1Joh 05, 20]

וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבֶּן־הָאֱלֹהִים בָּא וְנָתַן לָנוּ בִּינָה לָדַעַת אֶת הָאֲמִתִּי; וַאֲנַחְנוּ בָּאֲמִתִּי, בִּבְנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי וְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

וְיָדַעְנוּ כִּי בֶן-הָאֱלֹהִים בָּא וַיִּתֶּן-לָנוּ לֵב לְהַשְׂכִּיל אֹתוֺ אֲשֶׁר הוּא אָמֵן וְלוֺ אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר הוּא אָמֵן הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֺ זֶה הוּא אֱלֹהֵי אָמֵן וְחַיֵּי-עַד:

A vímeť, že Syn Boží přišel a dal nám smysl, abychom poznali toho pravého, a jsmeť v tom pravém, i v Synu jeho Ježíši Kristu. Onť jest ten pravý Bůh a život věčný.

Víme, že Syn Boží přišel a dal nám schopnost rozeznávat, abychom poznali, kdo je pravý Bůh. A jsme v tom pravém Bohu, protože jsme v jeho Synu Ježíši Kristu. On je ten pravý Bůh a věčný život. ([1 Janův 17:3; 1 Korintským 2:12])

οι῎δαμεν δὲ ο῞τι ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ η῞κει καὶ δέδωκεν ἡμι̑ν διάνοιαν ι῞να γινὼσκωμεν τὸν α᾿ληθινόν καὶ ε᾿σμὲν ε᾿ν τω̑ α᾿ληθινω̑ ε᾿ν τω̑ υἱω̑ αυ᾿του̑ ᾽Ιησου̑ Χριστω̑ ου῟τός ε᾿στιν ὁ α᾿ληθινὸς θεὸς καὶ ζωὴ αι᾿ὼνιος

ויָדעִינַן דַּברֵה דַּאלָהָא אֵתָא ויַהב לַן מַדּעָא דּנֵדַּע לשַׁרִירָא ונֵהוֵא בֵּה בּשַׁרִירָא בַּברֵה יֵשֻׁוע משִׁיחָא הָנָא הֻו אַלָהָא שַׁרִירָא וחַיֵא דַּלעָלַם׃

[(23) 1Joh 05, 21]

יְלָדַי, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִן הָאֱלִילִים.

יְלָדַי הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִן-הָאֱלִילִים אָמֵן:

Synáčkové, vystříhejte se modl. Amen.

Děti, varujte se modlářství.(p) (p) var: + Amen. ([1 Korintským 10:14])

τεκνία φυλάξατε ἑαυτὰ α᾿πὸ τω̑ν ει᾿δὼλων

בּנַי טַרו נַפשׁכֻון מֵן דֵּחלַת פּתַכרֵא סּ סּ׃

[(24) 2Joh 01, 01]

מֵאֵת הַזָּקֵן אֶל הַגְּבִירָה הַבְּחִירָה וְאֶל יְלָדֶיהָ אֲשֶׁר אֲנִי אוֹהֵב בֶּאֱמֶת, וְלֹא רַק אֲנִי אֶלָּא גַּם כָּל יוֹדְעֵי הָאֱמֶת;

הַזָּקֵן אֶל-בַּעֲלַת הַבַּיִת הַבְּחִירָה וְאֶל-בָּנֶיהָ אֲשֶׁר אֲנִי אֹהֵב בְּתָם-לֵב וְלֹא-אֲנִי לְבַדִּי כִּי אִם-גַּם כָּל-יֹדְעֵי הָאֱמֶת יֶאֱהָבוּם:

Starší v Kristu vyvolené paní i synům jejím, kteréž já miluji v pravdě, a ne sám já, ale i všickni, kteříž poznali pravdu,

Já, starší,(a) píšu vyvolené paní(b) a jejím dětem, které opravdově miluji – a nejen já, nýbrž všichni, kdo poznali pravdu. (a) ř: presbyter (b) církvi

ὁ πρεσβύτερος ε᾿κλεκτη̑ κυρία καὶ τοι̑ς τέκνοις αυ᾿τη̑ς ου῍ς ε᾿γώ α᾿γαπω̑ ε᾿ν α᾿ληθεία καὶ ου᾿κ ε᾿γώ μόνος α᾿λλὰ καὶ πάντες οἱ ε᾿γνωκότες τὴν α᾿λήθειαν

קַשִׁישָׁא לַגבִיתָא קֻורִיַא ולַבנֵיה אַילֵין דֵּאנָא מַחֵב אנָא בַּשׁרָרָא לָא הוָא דֵּין אֵנָא בַּלחֻודַי אֵלָא כֻּלהֻון אַילֵין דּיַדעֻוהי לַשׁרָרָא׃

[(24) 2Joh 01, 02]

וְזֹאת הוֹדוֹת לָאֱמֶת הָעוֹמֶדֶת בְּקִרְבֵּנוּ וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה עִמָּנוּ לְעוֹלָם.

בַּעֲבוּר הָאֱמֶת אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֺכֵנוּ וְגַם-תִּשָּׁאֵר לְעוֺלָם:

Pro pravdu, kteráž zůstává v nás, a s námiť bude na věky:

Píšu kvůli pravdě, která v nás zůstává a bude s námi navěky: ([Jan 8:31 Jan 8:32])

διὰ τὴν α᾿λήθειαν τὴν μένουσαν ε᾿ν ἡμι̑ν καὶ μεθ῾ ἡμω̑ν ε῎σται ει᾿ς τὸν αι᾿ω̑να

מֵטֻל שׁרָרָא אַינָא דַּמקַוֵא בַּן ועַמַן אִיתַוהי לעָלַם׃

[(24) 2Joh 01, 03]

חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם יִהְיוּ עִמָּנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים הָאָב וּמֵאֵת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן הָאָב, בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה.

חֶסֶד רַחֲמִים וְשָׁלוֺם יִתֵּן לָנוּ הָאֱלֹהִים הָאָב וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֺנֵינוּ בֶּן-הָאָב מִמְּקוֺר הָאֱמֶת וְהָאַהֲבָה:

Budiž s vámi milost, milosrdenství, a pokoj od Boha Otce, i od Pána Jezukrista, Syna Otcova, v pravdě a v lásce.

Bude s námi milost, milosrdenství a pokoj od Boha Otce i od(c) Ježíše Krista, Syna Otcova, v pravdě a lásce. (c) var: Pána

ε῎σται μεθ῾ ἡμω̑ν χάρις ε῎λεος ει᾿ρήνη παρὰ θεου̑ πατρός καὶ παρὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ υἱου̑ του̑ πατρός ε᾿ν α᾿ληθεία καὶ α᾿γάπη

תֵּהוֵא עַמַן טַיבֻּותָא ורַחמֵא וַשׁלָמָא מֵן אַלָהָא אַבָא ומֵן מָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא בּרֵה דַּאבָא בַּשׁרָרָא וַבחֻובָּא׃ ס

[(24) 2Joh 01, 04]

שָׂמַחְתִּי מְאֹד כִּי מָצָאתִי מִקֶּרֶב יְלָדַיִךְ מִתְהַלְּכִים בָּאֱמֶת, כַּמִּצְוָה אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֵת הָאָב.

שָׂמַחְתִּי עַד-מְאֹד כִּי-מָצָאתִי מִבָּנַיִךְ הֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת כְּמִצוֺת אָבִינוּ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ:

Zradoval jsem se velmi, že jsem nalezl některé z synů tvých, an chodí v pravdě, jakož jsme přikázaní vzali od Otce.

Velice jsem se zaradoval, když jsem mezi tvými dětmi našel takové, které žijí v pravdě, jak jsme dostali přikázání od Otce. ([1 Janův 2:4; 3 Janův 1:3])

ε᾿χάρην λίαν ο῞τι ευ῞ρηκα ε᾿κ τω̑ν τέκνων σου περιπατου̑ντας ε᾿ν α᾿ληθεία καθώς ε᾿ντολὴν ε᾿λάβομεν παρὰ του̑ πατρός

חדִית סַגִּי דֵּאשׁכּחֵת מֵן בּנַיכּי דַּמהַלכִין בַּשׁרָרָא אַיכַּנָא דּפֻוקדָּנָא נסַבנַן מֵן אַבָא׃

[(24) 2Joh 01, 05]

וְעַכְשָׁו מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמֵּךְ, הַגְּבִירָה, לֹא כְּכוֹתֵב אֵלַיִךְ מִצְוָה חֲדָשָׁה, כִּי אִם מִצְוָה שֶׁהָיְתָה לָנוּ מֵרֵאשִׁית - שֶׁנֹּאהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

וַאֲנִי שֹׁאֵל כַּיּוֺם מִמֵּךְ בַּעֲלַת הַבָּיִת לֹא כִּכְתֹב אֵלַיִךְ מִצְוָה חֲדָשָׁה כִּי אִם-כָּזֹאת אֲשֶׁר עָלֵינוּ מִקֶּדֶם כִּי נֶאֱהַב אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ:

A nyní prosím tebe, paní, ne jako nové přikázaní předkládaje tobě, ale to, kteréž jsme měli od počátku, abychom milovali jedni druhé.

A nyní tě prosím, paní, ne že bych ti psal nové přikázání, ale připomínám to, které máme od počátku: abychom milovali jedni druhé. ([Jan 13:34; 1 Janův 2:7 1 Janův 3:23])

καὶ νυ̑ν ε᾿ρωτω̑ σε κυρία ου᾿χ ὡς ε᾿ντολὴν καινὴν γράφων σοι α᾿λλὰ η῍ν ει῎χομεν α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ι῞να α᾿γαπω̑μεν α᾿λλήλους

והָשָׁא מפִּיס אנָא לֵכי קֻורִיַא לָא הוָא אַיך פֻּוקדָּנָא חַדתָא כָּתֵב אנָא לֵכי אֵלָא הַו דִּאית הוָא לַן מֵן שֻׁורָיָא דּנַחֵב חַד לחַד׃

[(24) 2Joh 01, 06]

וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה: שֶׁנִּתְהַלֵּךְ עַל־פִּי מִצְווֹתָיו. זֹאת הִיא הַמִּצְוָה כְּפִי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית וַעֲלֵיכֶם לְהִתְהַלֵּךְ בָּהּ.

וְזֹאת הִיא אַהֲבָה כִּי נִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֺתָיו וְהַמִּצְוָה הִיא אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂתָהּ כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֹאשׁ:

A totoť jest ta láska, abychom chodili podlé přikázaní jeho. Přikázaní pak toto jest, jakž jste slýchali od počátku, abyste v něm chodili.

A to je láska: žít podle Božích přikázání; to je to přikázání, o kterém jste od počátku slyšeli, že máte podle ní(d) žít. (d) podle něho ([Jan 14:15; 1 Janův 2:24 1 Janův 3:11 1 Janův 5:3])

καὶ αυ῞τη ε᾿στὶν ἡ α᾿γάπη ι῞να περιπατω̑μεν κατὰ τὰς ε᾿ντολὰς αυ᾿του̑ αυ῞τη ἡ ε᾿ντολή ε᾿στιν καθώς η᾿κούσατε α᾿π῾ α᾿ρχη̑ς ι῞να ε᾿ν αυ᾿τη̑ περιπατη̑τε

והָנָא אִיתַוהי חֻובָּא דַּנהַלֵך אַיך פֻּוקדָּנַוהי הָנָא פֻּוקדָּנָא אִיתַוהי אַיך מָא דַּשׁמַעתֻּון מֵן שֻׁורָיָא דּבֵה הוַיתֻּון מהַלכִין׃

[(24) 2Joh 01, 07]

הֵן מַתְעִים רַבִּים בָּאוּ לָעוֹלָם, אֲשֶׁר אֵינָם מוֹדִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַבָּא בִּלְבוּשׁ בָּשָׂר. זֶהוּ הַמַּתְעֶה וְצוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ.

כִּי מַתְעִים רַבִּים יָצְאוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יוֺדוּ כִּי-יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הַבָּא בַבָּשָׂר כָזֶה הוּא מַתְעֶה וְשׂוֺטֵן הַמָּשִׁיחַ:

Nebo mnozí bludaři vyšli na svět, kteříž nevyznávají Jezukrista přišlého v těle. Takový každý jest bludař a antikrist.

Do světa vyšlo mnoho těch, kteří vás svádějí, neboť nevyznávají, že Ježíš Kristus přišel v těle; kdo takto učí, je svůdce a antikrist. ([Matouš 24:11; Galatským 1:7; 1 Timoteovi 4:1; 1 Janův 2:18 1 Janův 2:22 1 Janův 4:3])

ο῞τι πολλοὶ πλάνοι ε᾿ξη̑λθον ει᾿ς τὸν κόσμον οἱ μὴ ὁμολογου̑ντες ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν ε᾿ρχόμενον ε᾿ν σαρκί ου῟τός ε᾿στιν ὁ πλάνος καὶ ὁ α᾿ντίχριστος

מֵטֻל דּסַגִּיֵאא מַטעיָנֵא נפַקו בֵּה בּעָלמָא אַילֵין דּלָא מַודֵּין דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אֵתָא בַּבסַר הָנָא אִיתַוהי מַטעיָנָא וַאנטִיכרִיסטָוס׃

[(24) 2Joh 01, 08]

הִזָּהֲרוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּאַבְּדוּ אֶת פְּרִי פָּעָלְכֶם אֶלָּא שֶׁתְּקַבְּלוּ שָׂכָר מָלֵא.

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם לְבִלְתִּי תְאַבְּדוּן אֵת אֲשֶׁר פָּעָלְנוּ רַק רְאוּ לְהַ׹ִּׂיג מְלֹא שְׂכַרְכֶם:

Hleďtež sebe, abychom neztratili toho, o čemž jsme pracovali, ale odplatu plnou abychom vzali.

Mějte se na pozoru, abyste nepřišli o to, na čem jste(e) pracovali, ale abyste dostali plnou odměnu. (e) var: jsme ([Zjevení Janovo 3:5])

βλέπετε ἑαυτούς ι῞να μὴ α᾿πολέσητε α῍ ει᾿ργασάμεθα α᾿λλὰ μισθὸν πλήρη α᾿πολάβητε

אֵזדַּהרו בּנַפשׁכֻון דּלָא תַּובּדֻון מֵדֵּם דַּפלַחתֻּון אֵלָא אַגרָא משַׁלמָנָא תֵּתפַּרעֻון׃

[(24) 2Joh 01, 09]

כָּל הַמַּרְחִיק לֶכֶת וְאֵינוֹ עוֹמֵד בְּתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, אֵין לוֹ אֱלֹהִים. הָעוֹמֵד בְּתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לוֹ גַּם הָאָב וְגַם הַבֵּן.

כָּל-הָעֹבֵר תּוֺרַת הַמָּשִׁיחַ וְאֵינֶנּוּ חֹסֶה בָּהּ אֵין-לוֺ אֱלֹהִים וְהַחֹסֶה בְתוֺרַת הַמָּשִׁיחַ יֶשׁ-לוֺ גַּם-הָאָב וְגַם-הַבֵּן:

Každý, kdož přestupuje, a nezůstává v učení Kristovu, nemá Boha; kdož zůstává v učení Kristovu, tenť i Otce i Syna má.

Kdo zachází dál a nezůstává v učení Kristovu(f), nemá Boha; kdo zůstává v jeho učení, má i Otce i Syna. (f) var: Kdo přestupuje učení Kristovo ([Filipským 3:16; 1 Janův 2:23n])

πα̑ς ὁ προάγων καὶ μὴ μένων ε᾿ν τη̑ διδαχη̑ του̑ Χριστου̑ θεὸν ου᾿κ ε῎χει ὁ μένων ε᾿ν τη̑ διδαχη̑ ου῟τος καὶ τὸν πατέρα καὶ τὸν υἱὸν ε῎χει

כֻּל אַינָא דּעָבַר ולָא מקַוֵא בּיֻולפָּנֵה דַּמשִׁיחָא אַלָהָא לַיתּ בֵּה הַו דַּמקַוֵא בּיֻולפָּנֵה הָנָא ולַאבָא ולַברָא אִית לֵה׃

[(24) 2Joh 01, 10]

אִישׁ אִם יָבוֹא אֲלֵיכֶם וְלֹא יָבִיא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אַל תְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וְאַל תֹּאמְרוּ לוֹ "שָׁלוֹם";

כִּי-יָבֹא אֲלֵיכֶם אִישׁ וְלֹא יָבִיא אֶת-הַתּוֺרָה הַזֹּאת לֹא תַאַסְפוּ אֹתוֺ הַבַּיְתָה וְלֹא תִשְׁאֲלוּ-לוֺ לְשָׁלוֺם:

Přichází-li kdo k vám, a tohoto učení nepřináší, nepřijímejte ho do domu, aniž ho pozdravujte.

Přijde-li někdo k vám a nepřináší toto učení, nepřijímejte ho do domu a nevítejte ho(g); (g) ř: nepozdravujte ho (pod. 2 Janův 1:11) ([Matouš 7:15; Skutky apoštolské 20:29n; Římanům 16:17])

ει῎ τις ε῎ρχεται πρὸς ὑμα̑ς καὶ ταύτην τὴν διδαχὴν ου᾿ φέρει μὴ λαμβάνετε αυ᾿τὸν ει᾿ς οι᾿κίαν καὶ χαίρειν αυ᾿τω̑ μὴ λέγετε

אֵן אנָשׁ אָתֵא לוָתכֻון והָנָא יֻולפָּנָא לָא מַיתֵּא לָא תּקַבּלֻונָיהי בּבַיתָּא וַחדִי לָך לָא תִּאמרֻון לֵה׃

[(24) 2Joh 01, 11]

כִּי הַמְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם מִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים.

כִּי הַשֹּׁאֵל לְשָׁלוֺם לוֺ חָבֵר הוּא לוֺ בְּרֹעַ מַעֲשָׂיו:

Nebo kdož takového pozdravuje, obcuje skutkům jeho zlým.

kdo ho vítá, má účast na jeho zlých skutcích. ([1 Timoteovi 5:22; 2 Timoteovi 3:6; Titovi 1:11])

ὁ λέγων γὰρ αυ᾿τω̑ χαίρειν κοινωνει̑ τοι̑ς ε῎ργοις αυ᾿του̑ τοι̑ς πονηροι̑ς

הַו גֵּיר דָּאמַר לֵה חדִי לָך משַׁותַּף הֻו לַעבָדַוהי בִּישֵׁא׃ ס

[(24) 2Joh 01, 12]

הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם, אַךְ לֹא רָצִיתִי בִּנְיָר וּבִדְיוֹ. אֲנִי מְקַוֶּה לָבוֹא אֲלֵיכֶם וּלְדַבֵּר פֶּה אֶל פֶּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה.

רַבּוֺת לִי לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם וְאֵינֶנִּי חָפֵץ לִכְתֹּב בְּסֵפֶר וּבִדְיוֺ כִּי אֲקַוֶּה לָבֹא אֲלֵיכֶם וּלְדַבֵּר פֶּה אֶל-פֶּה לְמַלֹּאת לִבְּכֶם שִׂמְחָה:

Mnoho vám psáti měv, nechtěl jsem se svěřiti černidlu a papíru, ale mámť naději, že k vám přijdu, a ústy k ústům mluviti budu, aby radost naše plná byla.

Ačkoliv bych měl ještě mnoho co psát, nemíním to svěřovat papíru a inkoustu; neboť doufám, že se k vám dostanu a budu s vámi mluvit tváří v tvář, aby naše(h) radost byla úplná. (h) var: vaše ([3 Janův 1:13 3 Janův 1:14; Numeri 12:8])

πολλὰ ε῎χων ὑμι̑ν γράφειν ου᾿κ ε᾿βουλήθην διὰ χάρτου καὶ μέλανος α᾿λλὰ ε᾿λπίζω γενέσθαι πρὸς ὑμα̑ς καὶ στόμα πρὸς στόμα λαλη̑σαι ι῞να ἡ χαρὰ ἡμω̑ν πεπληρωμένη η῏

כַּד סַגִּיָאתָא אִית הוָא לִי למֵכתַּב לכֻון לָא בּעִית דַּביַד כַּרטִיסָא וַדיֻותָא אֵלָא מסַבַּר אנָא דִּאתֵא לוָתכֻון ופֻומָא לוָת פֻּומָא נמַלֵל דּחַדֻותָא דִּילַן תֵּהוֵא משַׁמליָא׃

[(24) 2Joh 01, 13]

יַלְדֵי אֲחוֹתֵךְ הַבְּחִירָה דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמֵךְ.

בְּנֵי אֲחוֺתֵךְ הַבְּחִירָה דֹּרְשִׁים לְשָׁלוֺם לָךְ אָמֵן:

Pozdravují tě synové sestry tvé v Pánu vyvolené. Amen.

Pozdravují tě děti tvé vyvolené sestry.(i) (i) var: + Amen. ([2 Janův 1:1-2 Janův 1:13])

α᾿σπάζεταί σε τὰ τέκνα τη̑ς α᾿δελφη̑ς σου τη̑ς ε᾿κλεκτη̑ς

שָׁאלִין שׁלָמֵכי בּנַיָא דּחָתֵכי גּבִיתָא אַמִין׃ ס

[(25) 3Joh 01, 01]

מֵאֵת הַזָּקֵן אֶל גָּיוֹס הָאָהוּב אֲשֶׁר אֲנִי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת.

הַזָּקֵן אֶל-גָּיוֺס הַיָּקָר אֲשֶׁר אֲנִי אֹהֵב בְּתָם-לֵב:

Starší Gáiovi milému, kteréhož já miluji v pravdě.

Já, starší,(a) milému Gaiovi, jehož miluji v pravdě. (a) ř: presbyter

ὁ πρεσβύτερος Γαι̑ω τω̑ α᾿γαπητω̑ ο῍ν ε᾿γώ α᾿γαπω̑ ε᾿ν α᾿ληθεία

קַשִׁישָׁא לגַאִיָוס חַבִּיב להַו דֵּאנָא מַחֵב אנָא בַּשׁרָרָא׃ ס

[(25) 3Joh 01, 02]

חֲבִיבִי, אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב בַּכֹּל וְתִהְיֶה בָּרִיא, כְּשֵׁם שֶׁטּוֹב לְנַפְשְׁךָ.

כָּלְתָה נַפְשִׁי יְדִידִי כִּי תַצְלִיחַ בְּכָל-חֲפָצֶיךׇ וְהָיִיתִי שָׁלֵם בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ וְאִישׁ מַצְלִיחַ:

Nejmilejší, žádámť obzvláštně, abys se dobře měl, a zdráv byl, tak jako duše tvá dobře se má.

Modlím se za tebe, milovaný, aby se ti ve všem dobře dařilo a abys byl zdráv – tak jako se dobře daří tvé duši.

α᾿γαπητέ περὶ πάντων ευ῎χομαί σε ευ᾿οδου̑σθαι καὶ ὑγιαίνειν καθώς ευ᾿οδου̑ταί σου ἡ ψυχή

חַבִּיבַן בּכֻלמֵדֵּם מצַלֵא אנָא עלַיךְּ דּתֵצלַח ותֵהוֵא חלִים אַיך מָא דּמַצלחָא נַפשָׁך׃

[(25) 3Joh 01, 03]

שָׂמַחְתִּי מְאֹד כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אַחִים וְהֵעִידוּ עַל הָאֱמֶת אֲשֶׁר בְּךָ, וְאָמְנָם כָּךְ אַתָּה מִתְהַלֵּךְ בָּאֱמֶת.

כִּי שָׂמַחְתִּי מְאֹד כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אַחִים וַיַּגִּידוּ עַל-אֲמִתֶּךׇ כִּי בְדֶרֶךְ אֱמֶת אַתָּה הֹלֵךְ:

Zradovalť jsem se zajisté velice, když přišli bratří, a svědectví vydávali o tvé upřímnosti, kterak ty v upřímnosti chodíš.

Velice jsem se zaradoval, když přišli bratří a vydávali svědectví o tvé opravdovosti, o tom, že žiješ v pravdě. ([2 Janův 1:4])

ε᾿χάρην γὰρ λίαν ε᾿ρχομένων α᾿δελφω̑ν καὶ μαρτυρούντων σου τη̑ α᾿ληθεία καθώς σὺ ε᾿ν α᾿ληθεία περιπατει̑ς

חדִית גֵּיר סַגִּי דָּאתֵין אַחֵא וסָהדִּין עַל שׁרָרָך אַיך מָא דַּאנתּ בַּשׁרָרָא מהַלֵך אַנתּ׃

[(25) 3Joh 01, 04]

אֵין לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִלִּשְׁמֹעַ שֶׁיְּלָדַי מִתְהַלְּכִים בָּאֱמֶת.

אֵין גְּדֹלָה מִ׹ִּׂמְחָתִי כִּי אֶשְׁמַע עַל-בָּנַי אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ אֱמֶת יְהַלֵּכוּן:

Nemámť větší radosti, než abych slyšel, že synové moji chodí v upřímnosti.

Nemám větší radost, než když slyším, že moje děti žijí v pravdě. ([1 Korintským 4:15; 1 Tesalonickým 3:8])

μειζοτέραν τούτων ου᾿κ ε῎χω χαράν ι῞να α᾿κούω τὰ ε᾿μὰ τέκνα ε᾿ν τη̑ α᾿ληθεία περιπατου̑ντα

דּרַבָּא מֵן הָדֵא חַדֻותָא לַיתּ לִי דֵּאשׁמַע דַּבנַיָא דִּילי בַּשׁרָרָא מהַלכִין׃

[(25) 3Joh 01, 05]

חֲבִיבִי, אַתָּה נוֹהֵג בְּנֶאֱמָנוּת בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן הָאַחִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם זָרִים.

בֶּאֱמוּנָה מַעֲשֶׂיךׇ יְדִידִי כָּל-אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה עִם-הָאַחִים הָאֹרְחִים:

Nejmilejší, věrně děláš, cožkoli činíš bratřím a hostem,

Věrně jednáš, milovaný, v tom, co činíš pro bratry, a to pro ty, kteří přišli odjinud; ([Matouš 25:25; Římanům 12:13; 1 Timoteovi 3:2; Židům 13:2])

α᾿γαπητέ πιστὸν ποιει̑ς ο῍ ε᾿ὰν ε᾿ργάση ει᾿ς τοὺς α᾿δελφοὺς καὶ του̑το ξένους

חַבִּיבַן בּהַימָנֻותָא עָבֵד אַנתּ הַו מָא דּסָעַר אַנתּ לוָת אַחֵא ויַתִּירָאיִת דִּאיתַיהֻון אַכסנָיֵא׃

[(25) 3Joh 01, 06]

הַלָּלוּ הֵעִידוּ עַל אַהֲבָתְךָ לִפְנֵי הַקְּהִלָּה, וְיָפֶה תַּעֲשֶׂה אִם תְּשַׁלֵּחַ אוֹתָם כַּיָּאֶה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים;

אֲשֶׁר נָתְנוּ עֵדוּתָם עַל-אַהֲבָתְךׇ בִּפְנֵי הַקָּהָל וְטוֺב תַּעֲשֶׂה כִּי תַעֲזֹר לָהֶם עַל-דַּרְכֵיהֶם לְרָצוֺן לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Kteříž svědectví vydali o lásce tvé před církví. Kteréžto vyprovodíš-li, tak jakž sluší na Boha, dobře učiníš.

oni vydali před církví svědectví o tvé lásce. Dobře učiníš, když je vypravíš na další cestu, jak se sluší před Bohem, ([Římanům 15:24; 1 Korintským 16:6; Titovi 3:13])

οι῍ ε᾿μαρτύρησάν σου τη̑ α᾿γάπη ε᾿νὼπιον ε᾿κκλησίας ου῍ς καλω̑ς ποιήσεις προπέμψας α᾿ξίως του̑ θεου̑

אַילֵין דַּאסהֵדו עַל חֻובָך קדָם כֻּלָה עִדּתָּא להָנֻון שַׁפִּיר עָבֵד אַנתּ דַּמזַוֵד אַנתּ להֻון אַיך מָא דַּפֵאא לַאלָהָא׃

[(25) 3Joh 01, 07]

כִּי לְמַעַן הַשֵּׁם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וְלֹא לָקְחוּ דָּבָר מִן הַגּוֹיִם.

כִּי לְמַעַן שְׁמוֺ יָצָאוּ וְלֹא לָקְחוּ מִיַּד הַגּוֺיִם מְאוּמָה:

Neboť pro jméno jeho vyšli, a nic nevzali od pohanů.

neboť pro jméno Kristovo se vydali na cesty a od pohanů nic nepřijímají. ([2 Korintským 11:27])

ὑπὲρ γὰρ του̑ ο᾿νόματος ε᾿ξη̑λθον μηδὲν λαμβάνοντες α᾿πὸ τω̑ν ε᾿θνικω̑ν

חלָף גֵּיר שׁמֵה נפַקו כַּד מֵדֵּם לָא נסַבו מֵן עַממֵא׃

[(25) 3Joh 01, 08]

עַל כֵּן חוֹבָה עָלֵינוּ לִתְמֹךְ בַּאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה שֻׁתָּפִים לָעֲבוֹדָה בְּשֵׁרוּת הָאֱמֶת.

עַל-כֵּן מוּטָל עָלֵינוּ לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם וְלִהְיוֺת עֹזְרִים לָאֱמֶת:

Mámeť tedy my takové přijímati, abychom byli pomocníci pravdy.

Proto jsme povinni takových se ujímat, abychom měli podíl na práci pro pravdu(b). (b) var: pro církev ([Matouš 10:10; 1 Korintským 9:14])

ἡμει̑ς ου῏ν ο᾿φείλομεν ὑπολαμβάνειν τοὺς τοιούτους ι῞να συνεργοὶ γινὼμεθα τη̑ α᾿ληθεία

חנַן הָכִיל חַיָבִינַן לַמקַבָּלֻו לדַאיך הָלֵין דַּמעַדּרָנֵא נֵהוֵא לַשׁרָרָא׃

[(25) 3Joh 01, 09]

כָּתַבְתִּי אֶל הַקְּהִלָּה, אֲבָל דִּיוֹטְרֶפֶס הַמִּתְאַוֶּה לִהְיוֹת לָהֶם לְרֹאשׁ אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אוֹתָנוּ.

וַאֲנִי כָתַבְתִּי אֶל-הָעֵדָה אַךְ דִּיּוֺטְרִיפַס הֶחָפֵץ לִהְיוֺת לְרֹאשׁ לָהֶם לֹא קִבֵּל אֹתָנוּ:

Psal jsem zboru vašemu, ale Diotrefes, kterýž stojí o prvotnost mezi nimi, nepřijímá nás.

Něco jsem již o tom církvi psal; ale Diotrefés, který si osobuje právo být mezi nimi první, nás neuznává. ([1 Petrův 5:3])

ε῎γραψά τι τη̑ ε᾿κκλησία α᾿λλ῾ ὁ φιλοπρωτεύων αυ᾿τω̑ν Διοτρέφης ου᾿κ ε᾿πιδέχεται ἡμα̑ς

בָּעֵא הוִית אֵכתֻּוב לעִדּתָּא אֵלָא הַו דּרָחֵם דּנֵהוֵא קַדמָיָא דִּילהֻון דִּיָוטרֵפִיס לָא מקַבֵּל לַן׃

[(25) 3Joh 01, 10]

לָכֵן בְּבוֹאִי אַזְכִּיר אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. הוּא מַשְׁמִיץ אוֹתָנוּ בְּדִבְרֵי רֶשַׁע וְאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בָּזֶה; גַּם אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת הָאַחִים, וְאֶת הָרוֹצִים לְקַבְּלָם הוּא מוֹנֵעַ וּמְגָרֵשׁ מִן הַקְּהִלָּה.

עַל-כֵּן בְּבֹאִי אֶפְקֹד עָלָיו מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי דִבֶּר סָרָה עָלֵינוּ וְאֵין דַּי לוֺ בָזֹאת כִּי אַף-לֹא יֹאבֶה לְקַבֵּל אֶת-הָאַחִים וְאֶת-אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאבוּ יַעְצָר-בָּם וּמִתּוֺךְ הַקָּהָל יְגָרְשֵׁם:

Protož přijdu-li tam, připomenuť skutky jeho, kteréž činí, mluvě proti nám zlé řeči. A nemaje dosti na tom, i sám bratří nepřijímá, i těm, kteříž by chtěli, nedopouští, a ze zboru je vylučuje.

Proto až přijdu, ukážu na jeho jednání, jak nás zlomyslně pomlouvá; a na tom nemá dost – ani bratry nepřijímá, a těm, kdo je chtějí přijmout, v tom brání a vylučuje je z církve. ([1 Korintským 4:19; 2 Korintským 10:2 2 Korintským 13:2 2 Korintským 13:3])

διὰ του̑το ε᾿ὰν ε῎λθω ὑπομνήσω αυ᾿του̑ τὰ ε῎ργα α῍ ποιει̑ λόγοις πονηροι̑ς φλυαρω̑ν ἡμα̑ς καὶ μὴ α᾿ρκούμενος ε᾿πὶ τούτοις ου῎τε αυ᾿τὸς ε᾿πιδέχεται τοὺς α᾿δελφοὺς καὶ τοὺς βουλομένους κωλύει καὶ ε᾿κ τη̑ς ε᾿κκλησίας ε᾿κβάλλει

מֵטֻל הָנָא אֵן הֻו דִּאתֵא אֵעהַד עבָדַוהי הָנֻון דַּעבַד דַּבמֵלֵא בִּישָׁתָא סָתַר לַן וכַד לָא ספַק לֵה הָלֵין לָא הֻו מקַבֵּל לַאחֵא ולַאילֵין דַּמקַבּלִין כָּלֵא ומַפֵּק מֵן עִדּתָּא׃

[(25) 3Joh 01, 11]

חֲבִיבִי, אַל תֵּלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הָרַע, כִּי אִם בְּעִקְּבוֹת הַטּוֹב. הָעוֹשֶׂה טוֹב מֵאֱלֹהִים הוּא, וְהָעוֹשֶׂה רַע לֹא רָאָה אֶת אֱלֹהִים.

יְדִידִי אַל-תֵּלֵךְ בְּעִקְּבוֺת הָרָעִים כִּי אִם-בְּעִקְּבוֺת הַטּוֺבִים הָעֹשֶׂה טוֺב הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים וְהַפֹּעֵל רָע אֶת-אֱלֹהִים לֹא רָאָה:

Nejmilejší, nenásledujž zlého, ale dobrého. Kdož dobře činí, z Boha jest; ale kdož zle činí, nevidí Boha.

Můj milý, neřiď se podle zlého, ale podle dobrého. Kdo jedná dobře, je z Boha; kdo jedná špatně, Boha neviděl. ([Žalmy 37:27; Přísloví 8:13; 1 Janův 3:6 1 Janův 4:12])

α᾿γαπητέ μὴ μιμου̑ τὸ κακὸν α᾿λλὰ τὸ α᾿γαθόν ὁ α᾿γαθοποιω̑ν ε᾿κ του̑ θεου̑ ε᾿στιν ὁ κακοποιω̑ν ου᾿χ ἑὼρακεν τὸν θεόν

חַבִּיבַן לָא תֵּתּדַּמֵא בּבִישׁתָּא אֵלָא בּטָבתָא הַו דּעָבֵד טָבתָא מֵן אַלָהָא אִיתַוהי הַו דּעָבֵד בִּישׁתָּא לָא חזָיהי לַאלָהָא׃

[(25) 3Joh 01, 12]

עַל דֶּמִטְרִיוֹס הֵעִידוּ הַכֹּל, גַּם הָאֱמֶת עַצְמָהּ; וְגַם אֲנַחְנוּ מְעִידִים, וְיוֹדֵעַ אַתָּה כִּי עֵדוּתֵנוּ אֱמֶת.

וְדִימֶטְרִיּוֺס יֶשׁ-לוֺ עֵדוּת מִכָּל-הָעֵדָה גַּם-מִפִּי הָאֱמֶת וְגַם-מִפִּינוּ וְיָדַעְתָּה כִּי עֵדוּתֵנוּ נֶאֱמָנָה:

Demetriovi svědectví vydáno jest ode všech, i od samé pravdy; ano i my svědectví o něm vydáváme, a víte, že svědectví naše pravé jest.

Démétriovi všichni vydávají dobré svědectví, ano i sama pravda; i my mu vydáváme svědectví, a ty víš(c), že naše svědectví je pravé. (c) var: vy víte ([Jan 5:32])

Δημητρίω μεμαρτύρηται ὑπὸ πάντων καὶ ὑπὸ αυ᾿τη̑ς τη̑ς α᾿ληθείας καὶ ἡμει̑ς δὲ μαρτυρου̑μεν καὶ οι῏δας ο῞τι ἡ μαρτυρία ἡμω̑ν α᾿ληθής ε᾿στιν

עַל דִּמִיטרִיָוס אִית הֻו סָהדֻּותָא מֵן כֻּלנָשׁ ומֵנָה דּעִדּתָּא ומֵנֵה דַּשׁרָרָא אָף חנַן דֵּין סָהדִּינַן ויָדַע אַנתּ דּסָהדֻּותָא דִּילַן שַׁרִירָא הי׃ ס

[(25) 3Joh 01, 13]

הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִכְתֹּב אֵלֶיךָ, אַךְ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִכְתֹּב אֵלֶיךָ בִּדְיוֹ וְעֵט.

רַבּוֺת לִי לִכְתֹּב אֵלֶיךׇ אַךְ לֹא חָפַצְתִּי לִכְתֹּב בְּעֵט וּבִדְיוֺ:

Mnohoť jsem měl psáti, ale nechciť psáti černidlem a pérem.

Měl bych ti ještě mnoho co psát, ale nechci to svěřit inkoustu a peru; ([2 Janův 1:12])

πολλὰ ει῏χον γράψαι σοι α᾿λλ῾ ου᾿ θέλω διὰ μέλανος καὶ καλάμου σοι γράφειν

סַגִּיָאתָא אִית הוָא לִי למֵכתַּב לָך אֵלָא לָא בָּעֵא אנָא דַּביַד דּיֻותָא וקַניָא אֵכתֻּוב לָך׃

[(25) 3Joh 01, 14]

אֲנִי מְקַוֶּה לִרְאוֹתְךָ בִּמְהֵרָה וְאָז פֶּה אֶל פֶּה נְדַבֵּר.

אֲבָל אֲקַוֶּה לִרְאוֺתְךׇ בִמְהֵרָה וּפֶה אֶל-פֶּה נְדַבֵּרָה שָׁלוֺם לָךְ רֵעֵינוּ פֹּקְדִים לִשְׁלוֺמְךׇ וְאֶת-רֵעֵינוּ אִתְּךׇ תִּפְקֹד לְשָׁלוֺם לְאִישׁ אִישׁ בִּשְׁמוֺ:

Nebo mám naději, že tě tudíž uzřím, a ústy k ústům mluviti budeme.

doufám totiž, že tě brzo uvidím, a budeme spolu mluvit tváří v tvář.

ε᾿λπίζω δὲ ευ᾿θέως σε ι᾿δει̑ν καὶ στόμα πρὸς στόμα λαλήσομεν

מסַבַּר אנָא דֵּין דּבַעגַל אֵחזֵיך ופֻומָא לוָת פֻּומָא נמַלֵל׃

[(25) 3Joh 01, 15]

שָׁלוֹם לְךָ. הַיְדִידִים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְךָ. דְּרֹשׁ בִּשְׁלוֹם הַיְדִידִים אִישׁ אִישׁ בִּשְׁמוֹ.

[missing]

Pokoj tobě. Pozdravují tě přátelé. Pozdraviž i ty přátel ze jména.

Pokoj tobě. Přátelé(d) tě pozdravují. Pozdravuj každého z přátel osobně! (d) var: Bratří

ει᾿ρήνη σοι α᾿σπάζονταί σε οἱ φίλοι α᾿σπάζου τοὺς φίλους κατ῾ ο῎νομα

שׁלָמָא נֵהוֵא עַמָך שָׁאלִין שׁלָמָך רָחמֵא שַׁאל שׁלָמָא דּרָחמֵא דּכֻלנָשׁ בַּשׁמֵה׃ ס

[(26) Jude 01, 01]

מֵאֵת יְהוּדָה, עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב, אֶל הַקְּרוּאִים, הָאֲהוּבִים עַל אֱלֹהִים הָאָב וּשְׁמוּרִים לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

יְהוּדָה עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲחִי יַעֲקֹב אֶל-הַמְקֹרָאִים בֵּאלֹהִים הָאָב וַאֲהוּבִים נְצוּרֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Judas, Ježíše Krista služebník, bratr pak Jakubův, posvěceným od Boha Otce, a Kristu Ježíši zachovaným i povolaným:

Juda, služebník Ježíše Krista, bratr Jakubův, těm, kdo jsou povoláni, milováni(a) Bohem Otcem a zachováni pro Ježíše Krista: (a) var: posvěceni

᾽Ιούδας ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ δου̑λος α᾿δελφὸς δὲ ᾽Ιακὼβου τοι̑ς ε᾿ν θεω̑ πατρὶ η᾿γαπημένοις καὶ ᾽Ιησου̑ Χριστω̑ τετηρημένοις κλητοι̑ς

יִהֻודָא עַבדָּא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא אַחָא דֵּין דּיַעקֻוב לעַממֵא קרַיָא דּבַאלָהָא אַבָא רחִימִין וַביֵשֻׁוע משִׁיחָא נטִירִין׃

[(26) Jude 01, 02]

רַחֲמִים וְשָׁלוֹם וְאַהֲבָה יִשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם לְמַכְבִּיר.

חֶסֶד שָׁלוֺם וְאַהֲבָה יִרְבְּיוּן לָכֶם:

Milosrdenství vám a pokoj i láska budiž rozmnožena.

Milosrdenství, pokoj a láska ať se vám rozhojní!

ε῎λεος ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη καὶ α᾿γάπη πληθυνθείη

רַחמֵא וַשׁלָמָא וחֻובָּא נֵסגֵּא לכֻון׃ ס

[(26) Jude 01, 03]

אֲהוּבַי, כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי בְּכָל מְאֹדִי לִכְתֹּב לָכֶם עַל־דְּבַר יְשׁוּעָתֵנוּ הַמְשֻׁתֶּפֶת, נֵעוֹר בִּי הַצֹּרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם וְלַהֲאִיצְכֶם לְהִלָּחֵם לְמַעַן הָאֱמוּנָה שֶׁנִּמְסְרָה אַחַת וּלְתָמִיד לַקְּדוֹשִׁים;

יְדִידִים כַּאֲשֶׁר חַשְׁתִּי לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם לְפִי כָל-חֶפְצִי עַל-דְבַר יְשׁוּעַת כֻּלָּנוּ הֱצִיקַתְנִי רוּחִי לְעוֺרֵר אֶתְכֶם בְּמִכְתָּבִי לְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֺת אֱמוּנָה אֲשֶׁר נִתְּנָה כָלִיל לַקְּדשִׁים:

Nejmilejší, všecku snažnost vynakládaje na to, abych vám psal o obecném spasení, musil jsem psáti, vás napomínaje, abyste statečně bojovali o víru, kteráž jest jednou dána svatým.

Milovaní, velmi jsem si přál psát vám o našem společném spasení, ale teď pokládám za nutné napomenout vás, abyste zápasili o víru, jednou provždy odevzdanou Božímu lidu(b). (b) ř: svatým ([2 Petrův 1:5; 2 Timoteovi 4:7])

α᾿γαπητοί πα̑σαν σπουδὴν ποιούμενος γράφειν ὑμι̑ν περὶ τη̑ς κοινη̑ς ἡμω̑ν σωτηρίας α᾿νάγκην ε῎σχον γράψαι ὑμι̑ν παρακαλω̑ν ε᾿παγωνίζεσθαι τη̑ α῞παξ παραδοθείση τοι̑ς ἁγίοις πίστει

חַבִּיבַי כַּד כֻּלָה יַצִיפֻותָא עָבֵד אנָא למֵכתַּב לכֻון עַל חַיֵא דִּילַן דּגַוָא אַנַנקִא אִית לִי למֵכתַּב לכֻון כַּד מפִּיס אנָא דַּאגֻונָא תֵּעבּדֻון חלָף הַימָנֻותָא אַידָא דַּחדָא זבַן אֵשׁתַּלמַת לקַדִּישֵׁא׃

[(26) Jude 01, 04]

כִּי הִתְגַּנְּבוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה נֶחֱרַץ עֲלֵיהֶם מִקֶּדֶם, אַנְשֵׁי רֶשַׁע הַהוֹפְכִים אֶת חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ לְזִמָּה וְכוֹפְרִים בְּרִבּוֹנֵנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ הַיָּחִיד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כִּי בָאוּ אֲנָשִׁים בְּהִתְגַּנְּבָם בְּתוֺכֵנוּ אֲשֶׁר נִקְּבוּ מֵאָז לִנְפֹּל בִּידֵי הַמִּשְׁפָּט אַנְשֵׁי רֶשַׁע הַהֹפְכִים חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ לִדְבַר בְּלִיַּעל וּבַאֲדֹנֵינוּ משֵׁל יָחִיד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יְכַחֲשׁוּ לֵאמֹר לֹא הוּא:

Neboť podešli někteří lidé bezbožní, prvé již dávno poznamenaní k tomu potupení, kteříž milost Boha našeho přenášejí v chlipnost, a toho, kterýž jest sám Hospodin, Boha a Pána našeho Jezukrista zapírají.

Vloudili se totiž mezi vás někteří bezbožní lidé, zapsaní už dávno k odsouzení, kteří zaměňují milost našeho Boha v nezřízenost a zapírají jediného vládce a našeho Pána Ježíše Krista. ([2 Petrův 2:1-2 Petrův 2:19 Galatským 2:4 Galatským 5:13; Matouš 10:33])

παρεισέδυσαν γάρ τινες α῎νθρωποι οἱ πάλαι προγεγραμμένοι ει᾿ς του̑το τὸ κρίμα α᾿σεβει̑ς τὴν του̑ θεου̑ ἡμω̑ν χάριτα μετατιθέντες ει᾿ς α᾿σέλγειαν καὶ τὸν μόνον δεσπότην καὶ κύριον ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ν Χριστὸν α᾿ρνούμενοι

קנַו גֵּיר אנָשִׁין מַעלָנֻותָא אַילֵין דּמֵן שֻׁורָיָא קַדֵּמו אֵתכּתֵבו בּחֻויָבָא הָנָא אנָשָׁא רַשִׁיעֵא דַּלטַיבֻּותֵה דַּאלָהַן מַהפּכִין לטַנפֻּותָא וַבהַו דִּאיתַוהי בַּלחֻודַוהי מָרָא אַלָהָא ומָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא כָּפרִין׃

[(26) Jude 01, 05]

בִּרְצוֹנִי לְהַזְכִּיר לָכֶם דְּבָרִים שֶׁפַּעַם יְדַעְתֶּם הֵיטֵב - שֶׁיהוה, אַחֲרֵי הוֹשִׁיעוֹ אֶת הָעָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, הִשְׁמִיד אֶת אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ.

וַאֲנִי לְהַעֲלוֺת עַל-לִבְּכֶם חָפַצְתִּי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם מֵאָז כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר גָּאַל יְהוָֺה אֶת-הָעָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הֶאֱבִיד אֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ:

Protož vidělo mi se vám to připomenouti, kteříž jednou již o tom víte, že když Pán lid z země Egyptské vysvobodil, potom ty, kteříž nevěřící byli, zatratil.

Chci vám však připomenout, třebaže to všechno již dávno víte, že Hospodin(c) sice vysvobodil lid z egyptské země, potom však zahubil ty, kteří neuvěřili. (c) ř: Pán ([Numeri 14:35; Deuteronomium 32:20; Exodus 15:21; 1 Korintským 10:5])

ὑπομνη̑σαι δὲ ὑμα̑ς βούλομαι ει᾿δότας ὑμα̑ς πάντα ο῞τι ὁ κύριος α῞παξ λαὸν ε᾿κ γη̑ς Αι᾿γύπτου σὼσας τὸ δεύτερον τοὺς μὴ πιστεύσαντας α᾿πὼλεσεν

למַעהָדֻותכֻון דֵּין צָבֵא אנָא כַּד יָדעִין אנתֻּון כֻּלהֵין דַּאלָהָא כַּד חדָא זבַן לעַמָא מֵן מֵצרֵין פּרַק הָי דּתַרתֵּין לַאילֵין דּלָא הַימֵנו אַובֵּד׃

[(26) Jude 01, 06]

וְאֶת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ אֶת מַעֲמָדָם הָרָם כִּי אִם עָזְבוּ אֶת מְעוֹנָם, שָׁמַר בְּכַבְלֵי עוֹלָם וּבַאֲפֵלָה לְמִשְׁפַּט הַיּוֹם הַגָּדוֹל;

וְאֶת-הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְרוּ אֶת-מֶמְשַׁלְתָּם וְאֶת-מְעוֺנָם עָזָבוּ הִסְגִּירָם לְגֵיא צַלְמָוֶת אֲסוּרִים בְּמוֺסֵרוֺת לְמִשְׁפַּט הַיּוֺם הַגָּדוֺל:

A ty anděly, kteříž neostříhali svého knížetství, ale opustili příbytek svůj, k soudu velikého toho dne vazbou věčnou pod mrákotou schoval.

Také anděly, kteří si nezachovali své vznešené postavení, ale opustili určené místo, drží ve věčných poutech v temnotě pro veliký den soudu. ([Genesis 6:1-Genesis 6:4; Izajáš 14:12-Izajáš 14:15; Zjevení Janovo 20:1n])

α᾿γγέλους τε τοὺς μὴ τηρήσαντας τὴν ἑαυτω̑ν α᾿ρχὴν α᾿λλὰ α᾿πολιπόντας τὸ ι῎διον οι᾿κητήριον ει᾿ς κρίσιν μεγάλης ἡμέρας δεσμοι̑ς α᾿ιδίοις ὑπὸ ζόφον τετήρηκεν

וַלמַלַאכֵא אַילֵין דּלָא נטַרו רִישָׁנֻותהֻון אֵלָא שׁבַקו עֻומרָא דִּילהֻון לדִינָא דּיַומָא רַבָּא בַּאסֻורֵא לָא יִדִיעֵא תּחֵית עַמטָנָא נָטַר׃

[(26) Jude 01, 07]

כְּשֵׁם שֶׁסְּדוֹם וַעֲמֹרָה וְהֶעָרִים הַקְּרוֹבוֹת, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ דּוֹמָה לָהֶם הִתְמַכְּרוּ לִזְנוּת וְהָלְכוּ אַחַר יְצוּרִים אֲחֵרִים, מֻצָּגוֹת לְדֻגְמָה בְּסָבְלָן דִּין אֵשׁ עוֹלָם.

כִּסְדֹם וַעֲמֹרָה וְהֶעָרִים מִסָּבִיב אֲשֶׁר זָנוּ בְדַרְכֵי זְנוּנֵיהֶם וְאֶל-בְּשַׂר זָרִים עָגָבוּ נִמְנוּ לְנִקְמַת אֵשׁ עוֺלָם לִהְיוֺת לְאוֺת דֵּרָאוֺן לְכָל-בָּשָׂר:

Jako Sodoma a Gomora, a okolní města, když podobným způsobem, jako i tito, v smilstvo se vydali, a odešli po těle cizím, předložena jsou za příklad, pokutu věčného ohně snášejíce.

Podobně jako oni i Sodoma, Gomora a okolní města se oddaly smilstvu, propadly zvrhlosti, a jsou nám výstražným příkladem trestu věčného ohně. ([Genesis 19:4-Genesis 19:25])

ὡς Σόδομα καὶ Γόμορρα καὶ αἱ περὶ αυ᾿τὰς πόλεις τὸν ο῞μοιον τρόπον τούτοις ε᾿κπορνεύσασαι καὶ α᾿πελθου̑σαι ο᾿πίσω σαρκὸς ἑτέρας πρόκεινται δει̑γμα πυρὸς αι᾿ωνίου δίκην ὑπέχουσαι

אַיכַּנָא דַּסדֻום ועָמֻורָא וַמדִינָתָא דַּחדָרַיהֵין דּבָה בַּדמֻותָא דּהָלֵין זַנִי וֵאזַל בָּתַר בֵּסרָא אחרִנָא סִימָן תּחֵית תַּחוִיתָא דּנֻורָא דַּלעָלַם כַּד מחַיבָן לדִינָא׃

[(26) Jude 01, 08]

כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲלֵי־הַחֲלוֹמוֹת הָאֵלֶּה מְטַמְּאִים אֶת הַגּוּף, דּוֹחִים אֶת הַסַּמְכוּת הָעֶלְיוֹנָה וּמְגַדְּפִים אֶת נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׂרוֹת הַנִּכְבָּדוֹת.

וּכְמוֺ-כֵן חֹלְמֵי הַחֲלֹמוֺת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְטַמְּאוּ אֶת-הַבָּשָׂר יִבְזוּ שָׂרֵי מַעְלָה וְעַל-אַדִּירִים יַבִּיעוּ עָתָק:

Takéž podobně i tito, jako v hluboký sen pohřižení, tělo zajisté poškvrňují, panstvím pak pohrdají, a důstojnosti se rouhají;

Podobně i tito blouznivci poskvrňují své tělo, žádnou autoritu neuznávají, nadpozemským mocnostem(d) se rouhají. (d) ř: slávám ([Lukáš 10:16])

ὁμοίως μέντοι καὶ ου῟τοι ε᾿νυπνιαζόμενοι σάρκα μὲν μιαίνουσιν κυριότητα δὲ α᾿θετου̑σιν δόξας δὲ βλασφημου̑σιν

בָּה בַּדמֻותָא אָף הָלֵין דַּבחֵלמֵא מֵשׁתּרַגרגִין לבֵסרָא מַן מטַנפִין למָרֻותָא דֵּין טָלמִין וַלתֵשׁבֻּוחתָּא מגַדּפִין׃

[(26) Jude 01, 09]

אַךְ מִיכָאֵל, שַׂר הַמַּלְאָכִים, כַּאֲשֶׁר רָב עִם הַשָֹטָן וְהִתְוַכֵּחַ עַל גְּוִיַּת מֹשֶׁה, לֹא הֵעֵז לַחֲרֹץ מִשְׁפַּט גִּדּוּף, כִּי אִם אָמַר, "יִגְעַר יהוה בְּךָ".

וּמִיכָאֵל הַ׹ַּׂר הַגָּדוֺל לַמַּלְאָכִים כַּאֲשֶׁר רָב עִם-הַ׹ָּׂטָן בִּמְרִיבַת גְּוִיַּת משֶׁה לֹא-הִבִּיעַ עָתָק עָלָיו בַּמִּשְׁפָּט רַק אָמַר יִגְעַר יְהוָֺה בָּךְ:

Ješto Michal archanděl, když s ďáblem odpor maje, hádal se o tělo Mojžíšovo, nesměl vynésti soudu zlořečení, ale řekl: Ztresciž tě Pán.

A přece sám archanděl Michael(e), když se přel s ďáblem o Mojžíšovo tělo, neosmělil se vynést nad ním zatracující(f) soud, ale řekl: Potrestej tě Hospodin(g). (e) h. Míkael (f) rouhavý (g) ř: Pán ([Deuteronomium 34:6; Daniel 10:13; Zjevení Janovo 12:7; Nanebevzetí Mojžíšovo (ps.); Zacharjáš 3:2])

ὁ δὲ Μιχαὴλ ὁ α᾿ρχάγγελος ο῞τε τω̑ διαβόλω διακρινόμενος διελέγετο περὶ του̑ Μωϋσέως σὼματος ου᾿κ ε᾿τόλμησεν κρίσιν ε᾿πενεγκει̑ν βλασφημίας α᾿λλὰ ει῏πεν ε᾿πιτιμήσαι σοι κύριος

מִיכָאיֵל דֵּין רִישׁ מַלַאכֵא הַו דּעַם אָכֵלקַרצָא כַּד דָּאֵן ממַלֵל הוָא מֵטֻל פַּגרֵה דּמֻושֵׁא לָא אַמרַח דּנַיתֵּא עלַוהי דִּינָא דּגֻודָּפָא אֵלָא אֵמַר דּנֵגעֻור בָּך מָריָא׃

[(26) Jude 01, 10]

אֵלֶּה, לְעֻמַּת זֹאת, מְגַדְּפִים אֶת אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים; וּבִדְבָרִים אֲשֶׁר הֵם מְבִינִים בְּאֹפֶן טִבְעִי, כְּחַיּוֹת חַסְרוֹת דַּעַת, בָּהֶם הֵם נִשְׁחָתִים.

אַךְ אֵלֶּה יְחָרְפוּן וְלֹא יֵדְעוּן מָה וּמָה אֲשֶׁר יֵדְעוּן כְּחָק-בְּהֵמוֺת אֵין תְּבוּנָה בָם יֵהָפֵךְ עֲלֵיהֶם לְמַשְׁחִית:

Tito pak, čehož neznají, tomu se rouhají; a což od přirození znají, jako nerozumná hovada, v tom se poškvrňují.

Tito však se rouhají tomu, co neznají; a co pudem jako nerozumná zvířata znají, v tom propadají zhoubě. ([1 Korintským 2:14])

ου῟τοι δὲ ο῞σα μὲν ου᾿κ οι῎δασιν βλασφημου̑σιν ο῞σα δὲ φυσικω̑ς ὡς τὰ α῎λογα ζω̑α ε᾿πίστανται ε᾿ν τούτοις φθείρονται

הָלֵין דֵּין בַּאילֵין דּלָא יָדעִין מגַדּפִין בַּאילֵין דֵּין דַּכיָנָאיִת אַיך חַיוָתָא חַרשָׁתָא מפָּסִין בּהֵין מֵתחַבּלִין׃

[(26) Jude 01, 11]

אוֹי לָהֶם, כִּי בְּדֶרֶךְ קַיִן הָלְכוּ וּבַעֲבוּר שָׂכָר הִתְמַסְּרוּ לְטָעוּת בִּלְעָם, וְאָבְדוּ בְּמֶרֶד קֹרַח.

אוֺי לָהֶם כִּי-הָלְכוּ בְדֶרֶךׇ קַיִן וְעֵקֶב שָׂכָר נִדְּחוּ בְתַעְתֻּעֵי בִלְעָם וּכְמוֺ בְמֶרֶד קֹרַח יָרְדוּ לַאֲבַדּוֺן:

Běda jim, nebo cestou Kainovou odešli, a poblouzením Balámovy mzdy se vylili, a odporováním Chóre zahynuli.

Běda jim, neboť se dali cestou Kainovou a jako Balaám(h) se nechali svést úplatkem a jako Kore(i) zahynuli pro svou vzpouru. (h) ve SZ: Bileám (i) ve SZ: Kórach ([Genesis 4:8; Numeri 22:5 Numeri 16:1-Numeri 16:33])

ου᾿αὶ αυ᾿τοι̑ς ο῞τι τη̑ ὁδω̑ του̑ Κάιν ε᾿πορεύθησαν καὶ τη̑ πλάνη του̑ Βαλαὰμ μισθου̑ ε᾿ξεχύθησαν καὶ τη̑ α᾿ντιλογία του̑ Κόρε α᾿πὼλοντο

וָי להֻון דּבֻאורחֵה דּקָאיֵן אֵזַלו ובָתַר טָעיֻותֵה דּבֵלעַם בַּאגרָא אֵשׁתַּרַחו וַבעֵציָיֻותֵה דּקֻורָח אֵבַדו׃

[(26) Jude 01, 12]

אַבְנֵי נֶגֶף הֵם בִּסְעוּדוֹת הָאַחֲוָה שֶׁלָּכֶם, סוֹעֲדִים עִמָּכֶם לְלֹא יִרְאָה וְדוֹאֲגִים רַק לְעַצְמָם; עֲנָנִים חַסְרֵי מַיִם הַנִּדָּפִים בָּרוּחַ; עֵצִים בְּשַׁלֶּכֶת בְּלֹא פְּרִי, אֲשֶׁר מֵתוּ פַּעֲמַיִם וְנֶעֶקְרוּ;

צוּרֵי מִכְשֹׁל הֵם עַל-דַּרְכֵיכֶם ישְׁבִים אִתְּכֶם לְמִשְׁתֵּה אֲהָבִים וְרֹעִים אֶת-נַפְשָׁם וְלֹא יֵדְעוּ בשֶׁת נְשִׂיאִים נִדָּפִים בָּרוּחַ וְאֵין גֶּשֶׁם עֵצִים בְּשַׁלֶּכֶת וְאֵין פֶּרִי וּמֵתִים מָוֶת מִשְׁנֶה מֵעָנָף וְעַד-שֹׁרֶשׁ:

Tiť jsou na hodech vašich poškvrny, kteříž s vámi hodujíce bezstoudně, sami se pasou; jsou oblakové bez vody, jimiž vítr sem i tam točí, stromové uvadlí, neužiteční, dvakrát mrtví a vykořenění,

Ti jsou úskalím(j) vašeho bratrského stolování, když s vámi hodují bez bázně před Bohem a jsou jako pastýři, kteří pasou sami sebe. Jsou jako mraky bez deště, hnané větrem, podzimní stromy bez ovoce, dvakrát mrtvé a vykořeněné, (j) poskvrnou ([Ezechiel 34:2-Ezechiel 34:8; Lukáš 18:2; Přísloví 25:14; Matouš 3:10; Henoch (ps.) 1,9; 60,8])

ου῟τοί ει᾿σιν οἱ ε᾿ν ται̑ς α᾿γάπαις ὑμω̑ν σπιλάδες συνευωχούμενοι α᾿φόβως ἑαυτοὺς ποιμαίνοντες νεφέλαι α῎νυδροι ὑπὸ α᾿νέμων παραφερόμεναι δένδρα φθινοπωρινὰ α῎καρπα δὶς α᾿ποθανόντα ε᾿κριζωθέντα

הָלֵין אִיתַיהֻון אַילֵין דּבַניָחָתהֻון כַּד מכַתּמִין מֵתפַּרפּעִין כַּד דּלָא דֵּחלתָא נַפשׁהֻון רָעֵין ענָנֵא דּלָא מֵטרָא דּמֵן רֻוחֵא פָּהיָן אִילָנֵא דַּאופִּי אֵבּהֻון דִּאיתַיהֻון דּלָא פִּארֵא דּמִיתו תֵּניָנֻות וַסלֵקו מֵן עֵקָרַיהֻון׃

[(26) Jude 01, 13]

גַּלֵּי יָם עַזִּים הַמַּעֲלִים כְּקֶצֶף אֶת חֶרְפָּתָם; כּוֹכָבִים תּוֹעִים אֲשֶׁר חֶשְׁכַת אֹפֶל שְׁמוּרָה לָהֶם לְעוֹלָם.

גַּלִּים סֹעֲרִים בַּיָּם אֲשֶׁר יִגְרְשׁוּ רֶפֶשׁ בָּשְׁתָּם כּוֺכָבִים נְבֻכִים אֲשֶׁר-חשֶׁךְ אֲפֵלָה צָפוּן לָהֶם עֲדֵי-עַד:

Vzteklé vody mořské, vymítající své hanebnosti, hvězdy bludné, jimžto mrákota tmy zachována jest na věčnost.

divoké vlny mořské, vyvrhující své vlastní hanebnosti, bludné hvězdy, jimž navěky je připravena nejčernější tma. ([Izajáš 57:20])

κύματα α῎γρια θαλάσσης ε᾿παφρίζοντα τὰς ἑαυτω̑ν αι᾿σχύνας α᾿στέρες πλανη̑ται οι῟ς ὁ ζόφος του̑ σκότους ει᾿ς αι᾿ω̑να τετήρηται

גַּללֵא עַזִיזֵא דּיַמָא דַּביַד רֻועתּהֻון מחַוֵין בֵּהתַּתהֻון כַּוכּבֵא מַטעיָנֵא להָלֵין דּעַמטָנָא דּחֵשֻׁוכָא לעָלַם להֻון נטִיר׃

[(26) Jude 01, 14]

גַּם חֲנוֹךְ, הַשְּׁבִיעִי לְאָדָם, נִבָּא עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: "הִנֵּה יהוה בָּא בְּרִבְבוֹת קְדוֹשָׁיו,

וְעַל-אֵלֶּה נִבָּא שְׁבִיעִי לְאָדָם הוּא חֲנוֺךְ לֵאמֹר הִנֵּה בָא יְהוָֺה וְרִבְבוֺת קְדשָׁיו עִמּוֺ:

Prorokoval pak také o nich sedmý od Adama Enoch, řka: Aj, Pán se béře s svatými tisíci svými,

Prorokoval také o nich Henoch, sedmý od Adama: Hle, přichází Pán s desetitisíci svých svatých, ([Genesis 5:21; Daniel 7:10; Zacharjáš 14:5; Matouš 25:31])

προεφήτευσεν δὲ καὶ τούτοις ε῞βδομος α᾿πὸ ᾽Αδὰμ ῾Ενώχ λέγων ι᾿δοὺ η῟λθεν κύριος ε᾿ν ἁγίαις μυριάσιν αυ᾿του̑

אֵתנַבִּי דֵּין אָף להָלֵין הַו דִּאיתַוהי דּשַׁבעָא מֵן אָדָם חנֻוך כַּד אָמַר דּהָא מָריָא אָתֵא בּרֵבּוָתָא דּקַדִּישֵׁא׃

[(26) Jude 01, 15]

לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בַּכֹּל וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הָרְשָׁעִים עַל כָּל מַעֲשֵׂי רִשְׁעָתָם וְעַל כָּל הַקָּשׁוֹת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עָלָיו חוֹטְאִים רְשָׁעִים".

לַעֲשׂוֺת מִשְׁפָּט בַּכֹּל וּלְהוֺכִיחַ אֶת-בְּנֵי בְלִיַּעַל כֻּלָם עַל-כָּל-אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ לַעֲשׂוֺת וְעַל-כָּל-דִּבְרֵי עָתָק אֲשֶׁר דִּבְּרוּ-בוֺ הַחַטָּאִים בְּזָדוֺן:

Aby učinil soud všechněm, a trestal všecky, kteříž by koli mezi nimi byli bezbožní, ze všech skutků bezbožnosti jejich, v nichž bezbožnost páchali, i ze všech tvrdých řečí, kteréž mluvili proti němu hříšníci bezbožní.

aby vykonal soud nade všemi a usvědčil všechny bezbožné z jejich skutků, které kdy ve své bezbožnosti spáchali, i ze všech zpupných řečí, které ti hříšníci mluvili proti němu. ([Malachiáš 3:13; Matouš 12:36])

ποιη̑σαι κρίσιν κατὰ πάντων καὶ ε᾿λέγξαι πα̑σαν ψυχὴν περὶ πάντων τω̑ν ε῎ργων α᾿σεβείας αυ᾿τω̑ν ω῟ν η᾿σέβησαν καὶ περὶ πάντων τω̑ν σκληρω̑ν ω῟ν ε᾿λάλησαν κατ῾ αυ᾿του̑ ἁμαρτωλοὶ α᾿σεβει̑ς

דּנֵעבֵּד דִּינָא עַל כֻּל וַלמַכָּסֻו לכֻל נַפשָׁתָא מֵטֻל כֻּלהֻון עבָדֵא אַילֵין דַּארשׁעו ומֵטֻל כֻּלהֵין מֵלֵא קַשׁיָתָא אַילֵין דּמַלֵלו חַטָיֵא רַשִׁיעֵא׃

[(26) Jude 01, 16]

הַלָּלוּ רוֹגְנִים הֵם, מִתְלוֹנְנִים, הוֹלְכִים אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם וּפִיהֶם מְדַבֵּר גְּבוֹהָה, נוֹהֲגִים בְּמַשּׂוֹא פָּנִים לְמַעַן רֶוַח.

אֵלֶּה הֵם רֹגְנִים מִתְלוֺנְנִים וְזֹנִים אַחֲרֵי תַאֲוָתָם אֲשֶׁר פִּיהֶם יְדַבֵּר גְּדֹלוֺת וְנֹשְׂאִים פָּנִים בְּעַד בֶּצַע כָּסֶף:

Tiť jsou reptáci, stýskaví, podlé žádostí svých chodíce, jejichž ústa mluví pýchu, pochlebujíce osobám pro svůj užitek.

Vzpouzejí se a odporují Božímu vedení a žijí si podle svých vášní, jejich ústa mluví nadutě a lichotí lidem(k) pro svůj prospěch. (k) ř: obdivují tváře ([Daniel 7:8 Daniel 7:20; Leviticus 19:15; Žalmy 106:25])

ου῟τοί ει᾿σιν γογγυσταί μεμψίμοιροι κατὰ τὰς ε᾿πιθυμίας ἑαυτω̑ν πορευόμενοι καὶ τὸ στόμα αυ᾿τω̑ν λαλει̑ ὑπέρογκα θαυμάζοντες πρόσωπα ω᾿φελείας χάριν

הָלֵין אֵנֻון דּמַרטנִין ועָדלִין בּכֻל צֵבוָן כַּד אַיך רגִיגָתָא דִּילהֻון מהַלכִין ופֻומהֻון ממַלֵל גּנִיחָתָא וַמשַׁבּחִין לפַרצֻופֵּא מֵטֻל יֻותרָנֵא׃ ס

[(26) Jude 01, 17]

אֲבָל אַתֶּם, אֲהוּבַי, זִכְרוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ קֹדֶם בְּיַד שְׁלִיחֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

אַךְ אַתֶּם יְדִידִים זִכְרוּ אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ מִקֶּדֶם בְּיַד שְׁלִיחֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Ale vy, nejmilejší, pamatujte na slova předpověděná od apoštolů Pána našeho Jezukrista.

Ale vy, milovaní, pamatujte na to, co předpověděli apoštolové Pána našeho Ježíše Krista, ([Matouš 24:25])

ὑμει̑ς δέ α᾿γαπητοί μνήσθητε τω̑ν ρ᾿ημάτων τω̑ν προειρημένων ὑπὸ τω̑ν α᾿ποστόλων του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑

אַנתֻּון דֵּין חַבִּיבַי אֵתּדַּכרו למֵלֵא אַילֵין דּקַדֵּם אֵתֵאמַר מֵן שׁלִיחַוהי דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(26) Jude 01, 18]

הֲרֵי אָמְרוּ לָכֶם כִּי, "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹאוּ לֵצִים הַהוֹלְכִים אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם הַמְרֻשָּׁעוֹת."

אֵת אֲשֶׁר הִגִּידוּ לָכֶם כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים יָקוּמוּ לֵצִים רֹדְפֵי תַאֲוָה לְפִי שְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע:

Neboť pověděli vám, že v posledním času budou posměvači, podlé svých bezbožných žádostí chodící.

neboť vám říkali, že v posledním čase přijdou posměvači, žijící bezbožně podle svých vášní. ([1 Timoteovi 4:1; 2 Petrův 3:3-2 Petrův 3:4])

ο῞τι ε῎λεγον ὑμι̑ν ο῞τι ε᾿π῾ ε᾿σχάτου του̑ χρόνου ε῎σονται ε᾿μπαι̑κται κατὰ τὰς ἑαυτω̑ν ε᾿πιθυμίας πορευόμενοι τω̑ν α᾿σεβειω̑ν

דָּאמרִין הוַו לכֻון דַּבחַרתָא דּזַבנֵא נֵהוֻון אַילֵין דַּמבַזחִין דַּאיך רגִיגָתָא דִּילהֻון אָזִלין בָּתַר רֻושׁעָא׃

[(26) Jude 01, 19]

אֵלֶּה הֵם הַגּוֹרְמִים פִּלּוּגִים; מְשֻׁעְבָּדִים הֵם לַנֶּפֶשׁ, וְרוּחַ אֵין לָהֶם.

הֲלֹא הֵם הַמִּתְגֹּדְדִים לִגְדוּדִים בַּעֲלֵי-נֶפֶשׁ וְרוּחַ אֵין בָּהֶם:

Toť jsou ti, kteříž se sami odtrhují, hovadní, Ducha Kristova nemající.

To jsou ti původci roztržek; jsou pudoví a nemají Ducha Božího. ([1 Korintským 2:14; Jakubův 3:15])

ου῟τοί ει᾿σιν οἱ α᾿ποδιορίζοντες ψυχικοί πνευ̑μα μὴ ε῎χοντες

הָלֵין אִיתַיהֻון אַילֵין דַּמפַרשִׁין נַפשָׁנָיֵא דּרֻוחָא לַיתּ להֻון׃

[(26) Jude 01, 20]

וְאַתֶּם, אֲהוּבַי, הִבָּנוּ בֶּאֱמוּנַתְכֶם הַנַּעֲלָה מְאֹד בִּקְדֻשָּׁתָהּ וְהִתְפַּלְּלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְאַתֶּם יְדִידִם הָשִׁיבוּ נַפְשְׁכֶם בָּאֱמוּנָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים וְחַלּוּ פְנֵי-אֵל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Ale vy, nejmilejší, vzdělávajíce se na té nejsvětější víře své, v Duchu svatém modléce se,

Ale vy, milovaní, budujte svůj život na přesvaté víře, modlete se v Duchu svatém, ([1 Korintským 3:9-1 Korintským 3:17; Efezským 2:20-Efezským 2:21; Koloským 2:7; Efezským 6:18])

ὑμει̑ς δέ α᾿γαπητοί ε᾿ποικοδομου̑ντες ἑαυτοὺς τη̑ ἁγιωτάτη ὑμω̑ν πίστει ε᾿ν πνεύματι ἁγίω προσευχόμενοι

אַנתֻּון דֵּין חַבִּיבַי בּהַימָנֻותָא דִּילכֻון קַדִּישׁתָּא אֵתבַּנַו מֵן דּרִישׁ בּרֻוחָא קַדִּישָׁא כַּד מצַלֵין׃

[(26) Jude 01, 21]

שִׁמְרוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וְחַכּוּ לְרַחֲמֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְשֵׁם חַיֵי עוֹלָם.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּאַהֲבַת אֱלֹהִים וּלְחַסְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ חַכֵּה תְחַכּוּ לְחַיֵּי עוֺלָם:

Ostříhejte se v lásce Boží, očekávajíce milosrdenství Pána našeho Jezukrista k věčnému životu.

uchovejte se v lásce Boží a očekávejte milosrdenství našeho Pána Ježíše Krista k věčnému životu.

ἑαυτοὺς ε᾿ν α᾿γάπη θεου̑ τηρήσατε προσδεχόμενοι τὸ ε῎λεος του̑ κυρίου ἡμω̑ν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ει᾿ς ζωὴν αι᾿ὼνιον

נַפשַׁן דֵּין בּחֻובָּא דַּאלָהָא נֵטַר כַּד מסַכֵּינַן לַחנָנֵה דּמָרַן יֵשֻׁוע משִׁיחָא לחַיֵא דִּילַן דַּלעָלַם׃

[(26) Jude 01, 22]

יֵשׁ הַמְהַסְּסִים, הִתְנַהֲגוּ עִמָּהֶם בְּרַחֲמִים;

וְאֶת-אֵלֶּה הַמִּתְגֹּדְדִים יַסֹּר תְּיַסְּרוּן אֹתָם בְּחֶמְלָה:

A nad některými zajisté lítost mějte, rozeznání v tom majíce.

S těmi, kdo pochybují, mějte slitování;

καὶ ου῍ς μὲν ε᾿λεα̑τε διακρινομένους

וַלמֵנהֻון מַן מֵן נֻורָא חטֻופו׃

[(26) Jude 01, 23]

חִטְפוּ אוֹתָם מִן הָאֵשׁ וְהוֹשִׁיעוּ אוֹתָם. עַל אֲחֵרִים רַחֲמוּ בְּיִרְאָה, וְעִם זֹאת שִׂנְאוּ אֶת הַלְּבוּשׁ הַמְגֹאָל בְּטֻמְאַת הַבָּשָׂר.

וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר תּוֺשִׁיעוּן וְהַצִּילוּ אֹתָם כְּאוּד מִ׹ְּׂרֵפָה וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם תָּחוֺסוּ בִרְעָדָה וְשַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצוּ אֶת-הַבֶּגֶד הַמְגֹאָל מִזּוֺב הַבָּשָׂר:

Jiné pak strašením k spasení přivozujte, z ohně je vychvacujíce, v nenávisti majíce i tu skrze tělo poškvrněnou sukni.

zachraňujte je(l) z hořícího ohně. Mějte slitování i nad jinými, ale s obezřetností(m), ať se vám oškliví i jejich plášť, poskvrněný hříchem(n). (l) var: jiné zachraňujte (m) ř: s bázní (n) ř: tělem ([Ámos 4:11; Zacharjáš 3:2; Jakubův 5:19; Matouš 22:11; Zjevení Janovo 3:4])

ου῍ς δὲ σώζετε ε᾿κ πυρὸς ἁρπάζοντες ου῍ς δὲ ε᾿λεα̑τε ε᾿ν φόβω μισου̑ντες καὶ τὸν α᾿πὸ τη̑ς σαρκὸς ε᾿σπιλωμένον χιτω̑να

כַּד דֵּין מֵתּתּוֵין אֵתרַחַמו עלַיהֻון בּדֵחלתָא כַּד סָנֵין אנתֻּון אָף לכֻותִּינָא דּמֵן בֵּסרָא דַּמכַתּמָא׃

[(26) Jude 01, 24]

וְהוּא אֲשֶׁר יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִמִּכְשׁוֹל וּלְהַעֲמִיד אֶתְכֶם לִפְנֵי כְּבוֹדוֹ נְקִיִּים מִדֹּפִי וּמְלֵאֵי גִּיל,

וְהוּא אֲשֶׁר בְּיָדוֺ לִשְׁמָרְכֶם מִמּוֺקֵשׁ וְלַהֲקִימְכֶם תְּמִימִים לִפְנֵי כְבוֺדוֺ בְּשָׂשׂוֺן רָב:

Tomu pak, kterýž mocen jest, zachovati vás bez úrazu, a postaviti před oblíčejem slávy své bez úhony s veselím,

Tomu pak, který má moc uchránit vás před pádem a postavit neposkvrněné a v radosti před tvář své slávy,

τω̑ δὲ δυναμένω φυλάξαι ὑμα̑ς α᾿πταίστους καὶ στη̑σαι κατενὼπιον τη̑ς δόξης αυ᾿του̑ α᾿μὼμους ε᾿ν α᾿γαλλιάσει

להַו דֵּין דּמֵשׁכַּח דַּננַטַר לַן דּלָא שֻׁורַעתָא וַדלָא כֻּותמָא וַנקִים דּלָא מֻומָא׃

[(26) Jude 01, 25]

הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד, מוֹשִׁיעֵנוּ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיח אֲדוֹנֵנוּ - לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה וְהָעֹז וְהַשִּׁלְטוֹן לִפְנֵי כָּל עוֹלָם, גַּם עַתָּה גַּם לְכָל הָעוֹלָמִים. אָמֵן.

אֱלֹהִים הֶחָכָם לְבַדּוֺ הַגֹּאֵל אֹתָנוּ לוֺ הַכָּבוֺד וְהַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַגְּבוּרָה מֵעוֺלָם וְעַד-עַתָּה וְעַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים אָמֵן:

Samému moudrému Bohu, spasiteli našemu, budiž sláva a velebnost, císařství i moc, i nyní i po všecky věky. Amen.

jedinému Bohu, který nás spasil skrze Ježíše Krista, našeho Pána, buď sláva, velebnost, vláda i moc přede vším časem i nyní i po všecky věky. Amen.

μόνω θεω̑ σωτη̑ρι ἡμω̑ν διὰ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ του̑ κυρίου ἡμω̑ν δόξα μεγαλωσύνη κράτος καὶ ε᾿ξουσία πρὸ παντὸς του̑ αι᾿ω̑νος καὶ νυ̑ν καὶ ει᾿ς πάντας τοὺς αι᾿ω̑νας α᾿μήν

בַּלחֻודַוהי אַלָהָא פָּרֻוקַן בּיַד יֵשֻׁוע משִׁיחָא מָרַן קדָם תֵּשׁבֻּוחתֵּה בּחַדֻותָא לֵה שֻׁובחָא וֻאוחדָּנָא וִאיקָרָא ורַבֻּותָא אָף הָשָׁא וַבכֻלהֻון עָלמֵא אַמִין׃ ס

[(27) Reve 01, 01]

הִתְגַּלּוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֱלֹהִים כְּדֵי לְהַרְאוֹת לַעֲבָדָיו אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּמְהֵרָה. וְהוּא שָׁלַח בְּיַד מַלְאָכוֹ וְהוֹדִיעַ לְעַבְדוֹ יוֹחָנָן

הַחִזָּיוֺן לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר נָתַן-לוֺ הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֺת אֶת-עֲבָדָיו אֵת אֲשֶׁר-תִּקְרֶינָה אֶל-נָכוֺן בְּקֶרֶב הַיָּמִים וַיִּשְׁלַח בְּיַד-מַלְאָכוֺ וַיּוֺרֶה לְעַבְדּוֺ לְיוֺחָנָן:

Zjevení Ježíše Krista, kteréž dal jemu Bůh, aby ukázal služebníkům svým, které věci měly by se díti brzo, on pak zjevil, poslav je skrze anděla svého služebníku svému Janovi,

Zjevení, které Bůh dal Ježíši Kristu, aby ukázal svým služebníkům, co se má brzo stát; naznačil to prostřednictvím anděla svému služebníku Janovi. ([Daniel 2:28; Zjevení Janovo 22:6])

α᾿ποκάλυψις ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ η῍ν ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ ὁ θεός δει̑ξαι τοι̑ς δούλοις αυ᾿του̑ α῍ δει̑ γενέσθαι ε᾿ν τάχει καὶ ε᾿σήμανεν α᾿ποστείλας διὰ του̑ α᾿γγέλου αυ᾿του̑ τω̑ δούλω αυ᾿του̑ ᾽Ιωάννη

גֵּליָנָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא דּיַהב לֵה אַלָהָא לַמחַוָיֻו לעַבדַּוהי מָא דִּיהִיב למֵהוָא בַּעגַל ושַׁודַּע כַּד שׁלַח בּיַד מַלַאכֵה לעַבדֵּה יֻוחַנָן׃

[(27) Reve 01, 02]

שֶׁהֵעִיד אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְאֶת עֵדוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאָה.

הוּא אֲשֶׁר הִגִּיד אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְאֶת-עֵדוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּכֹל אֲשֶׁר רָאָה:

Kterýž osvědčil slovo Boží, a svědectví Jezukristovo, a cožkoli viděl.

Ten dosvědčil Boží slovo a svědectví Ježíše Krista, vše, co viděl. ([Zjevení Janovo 1:9 Zjevení Janovo 22:8])

ο῍ς ε᾿μαρτύρησεν τὸν λόγον του̑ θεου̑ καὶ τὴν μαρτυρίαν ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ο῞σα ει῏δεν

הַו דַּאסהֵד למֵלתָא דַּאלָהָא וַלסָהדֻּותֵה דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא כֻּל מָא דַּחזָא׃

[(27) Reve 01, 03]

אַשְׁרֵי הַקּוֹרֵא וְאַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה וְשׁוֹמְרִים אֶת הַכָּתוּב בָּהּ, כִּי קְרוֹבָה הָעֵת.

אַשְׁרֵי הַקֹּרֵא אֶת-דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה הַזֹּאת וְאַשְׁרֵי שֹׁמְעֶיהָ הַשֹּׁמְרִים כְּכָל-הַכָּתוּב פֹּה כִּי קָרוֺב הַיּוֺם:

Blahoslavený, kdož čte, i ti, kteříž slyší slova proroctví tohoto, a ostříhají toho, což napsáno jest v něm; nebo čas blízko jest.

Blaze tomu, kdo předčítá slova tohoto proroctví, a blaze těm, kdo slyší a zachovávají, co je tu napsáno, neboť čas je blízko. ([Zjevení Janovo 22:7 Zjevení Janovo 22:10])

μακάριος ὁ α᾿ναγινὼσκων καὶ οἱ α᾿κούοντες τοὺς λόγους τη̑ς προφητείας καὶ τηρου̑ντες τὰ ε᾿ν αυ᾿τη̑ γεγραμμένα ὁ γὰρ καιρὸς ε᾿γγύς

טֻובַוהי למַן דּקָרֵא ולַאילֵין דּשָׁמעִין מֵלֵא דַּנבִיֻותָא הָדֵא ונָטרִין אַילֵין דַּכתִיבָן בָּה זַבנָא גֵּיר קרֵב׃ ס

[(27) Reve 01, 04]

יוֹחָנָן אֶל שֶׁבַע הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּאַסְיָה: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הַהוֶֹה וְהָיָה וְיָבוֹא, וּמֵאֵת שֶׁבַע הָרוּחוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי כִּסְאוֹ,

יוֺחָנָן אֶל-שֶׁבַע הַקְּהִילּוֺת אֲשֶׁר בְּאַסְיָא חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֺם מֵאִתּוֺ אֲשֶׁר הוּא הוֶֺה הָיָה וָבָא וּמֵאֵת שִׁבְעַת הָרוּחוֺת הָעֹמְדִים לִפְנֵי כִסְאוֺ:

Jan sedmi zborům, kteříž jsou v Azii: Milost vám a pokoj od toho, kterýž jest, a kterýž byl, a kterýž přijíti má, a od sedmi duchů, kteříž jsou před oblíčejem trůnu jeho,

Jan sedmi církvím v Asii(a): Milost vám a pokoj od toho(b), který jest a který byl a který přichází, i od sedmi duchů před jeho trůnem (a) tj. římská provincie Asie (b) var: Boha ([Exodus 3:14; Zjevení Janovo 4:8 Zjevení Janovo 3:1 Zjevení Janovo 4:5 Zjevení Janovo 5:6; Izajáš 41:4])

᾽Ιωάννης ται̑ς ἑπτὰ ε᾿κκλησίαις ται̑ς ε᾿ν τη̑ ᾽Ασία χάρις ὑμι̑ν καὶ ει᾿ρήνη α᾿πὸ ὁ ω῍ν καὶ ὁ η῟ν καὶ ὁ ε᾿ρχόμενος καὶ α᾿πὸ τω̑ν ἑπτὰ πνευμάτων α῍ ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου αυ᾿του̑

יֻוחַנָן לַשׁבַע עִדָתָא דּבַאסִיַא טַיבֻּותָא לכֻון וַשׁלָמָא מֵן הַו דִּאיתַוהי וִאיתַוהי הוָא וָאתֵא ומֵן שׁבַע רֻוחֵא אַילֵין דַּקדָם כֻּורסיֵה׃

[(27) Reve 01, 05]

וּמֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָעֵד הַנֶּאֱמָן, בְּכוֹר הַמֵּתִים וְעֶלְיוֹן לְמַלְכֵי הָאָרֶץ. לָאוֹהֵב אוֹתָנוּ אֲשֶׁר בְּדָמוֹ שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ מֵחֲטָאֵינוּ

וּמֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָעֵד הַנֶּאֱמָן הַבְּכוֺר הַקָּם מִן-הַמֵּתִים וְעֶלְיוֺן לְמַלְכֵי-אָרֶץ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ וּבְדָמוֺ רְחָצָנוּ מֵחַטֹּאתֵינוּ:

A od Ježíše Krista, jenž jest svědek věrný, ten prvorozený z mrtvých, a kníže králů země, kterýž zamiloval nás, a umyl nás od hříchů našich krví svou,

a od Ježíše Krista, věrného svědka(c), prvorozeného z mrtvých a vládce králů země. Jemu, jenž nás miluje a svou krví nás zprostil(d) hříchů (c) mučedníka (d) var: obmyl od ([Jan 1:18; Zjevení Janovo 3:14 Zjevení Janovo 19:11; Koloským 1:18; Žalmy 89:28; Zjevení Janovo 19:16; Židům 9:14; 1 Janův 1:7])

καὶ α᾿πὸ ᾽Ιησου̑ Χριστου̑ ὁ μάρτυς ὁ πιστός ὁ πρωτότοκος τω̑ν νεκρω̑ν καὶ ὁ α῎ρχων τω̑ν βασιλέων τη̑ς γη̑ς τω̑ α᾿γαπω̑ντι ἡμα̑ς καὶ λύσαντι ἡμα̑ς ε᾿κ τω̑ν ἁμαρτιω̑ν ἡμω̑ν ε᾿ν τω̑ αι῞ματι αυ᾿του̑

ומֵן יֵשֻׁוע משִׁיחָא סָהדָּא מהַימנָא בֻּוכרָא דּמִיתֵא ורִשָׁא דּמַלכֵּא דַּארעָא הַו דּמַחֵב לַן ושָׁרֵא לַן מֵן חטָהַין בַּדמֵה׃

[(27) Reve 01, 06]

וְעָשָׂה אוֹתָנוּ מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים אָבִיו, לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

וַיַעַשׂ אֹתָנוּ לְמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים אָבִיו אֲשֶׁר לוֺ הַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצָח עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים אָמֵן:

A učinil nás krále a kněží Bohu a Otci svému, jemuž buď sláva a moc na věky věků. Amen.

a učinil nás královským kněžstvem Boha, svého Otce – jemu sláva i moc navěky(e). Amen. (e) var: + věků ([Exodus 19:6; 1 Petrův 2:5; Zjevení Janovo 5:10 Zjevení Janovo 20:6; 1 Petrův 4:11])

καὶ ε᾿ποίησεν ἡμα̑ς βασιλείαν ἱερει̑ς τω̑ θεω̑ καὶ πατρὶ αυ᾿του̑ αυ᾿τω̑ ἡ δόξα καὶ τὸ κράτος ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

וַעבַד לַן מַלכֻּותָא כָּהנָיתָּא לַאלָהָא וַאבֻוהי ולֵה תֵּשׁבֻּוחתָּא וֻאוחדָּנָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃

[(27) Reve 01, 07]

הִנֵּה הוּא בָּא עִם הָעֲנָנִים. כָּל עַיִן תִּרְאֶה אוֹתוֹ, גַּם אֵלֶּה שֶׁדְּקָרוּהוּ, וְיִסְפְּדוּ עָלָיו כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ. כֵּן; אָמֵן.

הִנֵּה בָא עִם-עֲנָנִים וְרָאֲתָה אֹתוֺ כָּל-עַיִן וְעֵינֵי אֲשֶׁר דָּקְרוּ אֹתוֺ וְסָפְדוּ עָלָיו כָּל-מִשְׁפְּחוֺת הָאֲדָמָה אָמֵן אָמֵן:

Aj, béře se s oblaky, a uzříť jej všeliké oko, i ti, kteříž ho bodli; a budou plakati pro něj všecka pokolení země, jistě. Amen.

Hle, přichází v oblacích! Uzří ho každé oko, i ti, kdo ho probodli, a budou kvůli němu naříkat všechna pokolení země. Tak jest, amen. ([Daniel 7:13; Marek 13:26; 1 Tesalonickým 4:17; Zacharjáš 12:10; Jan 19:37; Matouš 24:30])

ι᾿δοὺ ε῎ρχεται μετὰ τω̑ν νεφελω̑ν καὶ ο῎ψεται αυ᾿τὸν πα̑ς ο᾿φθαλμὸς καὶ οι῞τινες αυ᾿τὸν ε᾿ξεκέντησαν καὶ κόψονται ε᾿π῾ αυ᾿τὸν πα̑σαι αἱ φυλαὶ τη̑ς γη̑ς ναί α᾿μήν

הָא אָתֵא עַם ענָנֵא ונֵחזיָנָיהי כֻּל עַינֵא וָאף אַילֵין דּדַקרֻוהי ונַרקדָן עלַוהי כֻּל שַׁרבָּתָא דַּארעָא אִין וַאמִין׃ ס

[(27) Reve 01, 08]

"אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו", נְאֻם יהוה אֱלֹהִים, "הַהוֶֹה וְהָיָה וְיָבוֹא, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת."

אָנֹכִי אָלֶף וְתָו רֹאשׁ וָסוֺף נְאֻם-יְהוָֺה אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא הוֶֺה הָיָה וָבָא אֱלֹהֵי צְבָאוֺת:

Jáť jsem Alfa i Oméga, totiž počátek i konec, praví Pán, kterýž jest, a kterýž byl, a kterýž přijíti má, ten všemohoucí.

Já jsem Alfa i Omega(f), praví Pán(g) Bůh, ten, který jest a který byl a který přichází, Všemohoucí. (f) A i Z (g) Hospodin ([Zjevení Janovo 21:6 Zjevení Janovo 22:13 Zjevení Janovo 1:4])

ε᾿γὼ ει᾿μι τὸ α῎λφα καὶ τὸ ω῏ λέγει κύριος ὁ θεός ὁ ω῍ν καὶ ὁ η῟ν καὶ ὁ ε᾿ρχόμενος ὁ παντοκράτωρ

אֵנָא אָלַף ותַו אָמַר מָריָא אַלָהָא הַו דִּאיתַוהי וִאיתַוהי הוָא וָאתֵא הַו דַּאחִיד כֻּל׃ ס

[(27) Reve 01, 09]

אֲנִי יוֹחָנָן אֲחִיכֶם וְשֻׁתָּף בַּצָּרָה וּבַמַּלְכוּת וּבַסַּבְלָנוּת בְּיֵשׁוּעַ, הָיִיתִי בָּאִי הַקָּרוּי פַּטְמוֹס בַּעֲבוּר דְּבַר אֱלֹהִים וְעֵדוּת יֵשׁוּעַ.

אֲנִי יוֺחָנָן אֲחִיכֶם הַלֹּקֵחַ חֵלֶק בְּחֶבְלֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּמַלְכוּתוֺ וּבְתוֺחַלְתּוֺ הָיִיתִי בָּאִי הַנִּקְרָא פַּטְמוֺס עַל-דְּבַר הָאֱלֹהים וְעַל-עֵדוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:

Já Jan, i bratr váš, i spoluúčastník v ssoužení, i v království, i v trpělivosti Ježíše Krista, byl jsem na ostrově, kterýž slove Patmos, pro slovo Boží a pro svědectví Ježíše Krista.

Já, Jan, váš bratr, který má s vámi účast na Ježíšově soužení(h) i kralování a vytrvalosti, dostal jsem se pro slovo Boží a svědectví Ježíšovo na ostrov jménem Patmos. (h) var: na soužení Ježíše Krista ([Římanům 8:17])

ε᾿γώ ᾽Ιωάννης ὁ α᾿δελφὸς ὑμω̑ν καὶ συγκοινωνὸς ε᾿ν τη̑ θλίψει καὶ βασιλεία καὶ ὑπομονη̑ ε᾿ν ᾽Ιησου̑ ε᾿γενόμην ε᾿ν τη̑ νήσω τη̑ καλουμένη Πάτμω διὰ τὸν λόγον του̑ θεου̑ καὶ τὴν μαρτυρίαν ᾽Ιησου̑

אֵנָא יֻוחַנָן הַו אַחֻוכֻון ובַר שַׁותָּפכֻון בֻּאולצָנָא ובַמסַיבּרָנֻותָא דַּביֵשֻׁוע הוִית בּגָזַרתָּא דּמֵתקַריָא פַּטמָוס מֵטֻל מֵלתָא דַּאלָהָא ומֵטֻל סָהדֻּותָא דּיֵשֻׁוע משִׁיחָא׃

[(27) Reve 01, 10]

הָיִיתִי בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ בְּיוֹם הָאָדוֹן וְשָׁמַעְתִּי מֵאַחֲרַי קוֹל גָּדוֹל כְּקוֹל שׁוֹפָר

וַתָּנַח עָלַי הָרוּחַ בְּיוֺם הָאָדוֺן וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֺל גָּדוֺל כְּקוֺל שׁוֺפָר לֵאמֹר:

A byl jsem u vytržení ducha v den Páně, i uslyšel jsem za sebou hlas veliký jako trouby,

Ocitl jsem se ve vytržení ducha v den Páně, a uslyšel jsem za sebou mocný hlas jako zvuk polnice: ([Zjevení Janovo 4:2])

ε᾿γενόμην ε᾿ν πνεύματι ε᾿ν τη̑ κυριακη̑ ἡμέρα καὶ η῎κουσα ο᾿πίσω μου φωνὴν μεγάλην ὡς σάλπιγγος

וַהוִית בּרֻוח בּיַומָא דּחַדבּשַׁבָּא ושֵׁמעֵת מֵן בֵּסתַּרי קָלָא רַבָּא אַיך שִׁיפֻורָא׃

[(27) Reve 01, 11]

אוֹמֵר: "אֶת אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה כְּתֹב בְּסֵפֶר וּשְׁלַח אֶל שֶׁבַע הַקְּהִלּוֹת: אֶל אֶפֶסוֹס, אֶל זְמִירְנָה, אֶל פֶּרְגָּמוֹס, אֶל תִּיאָטִירָה, אֶל סַרְדִּיס, אֶל פִילָדֶלְפִיָה וְאֶל לָאוֹדִיקֵאָה."

אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו הָרִאשׁוֺן וְהָאַחֲרוֺן וְאֵת אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה כְּתֹב בַּסֵּפֶר וּשְׁלַח אֶל-שֶׁבַע הַקְּהִלּוֺת אֲשֶׁר בְּאַסְיָא אֶל-אֶפְסוֺס שְׂמִירְנָא פַּרְגְּמוֺס תִּיאֲטִירָא סַרְדִּיס פִּילָדֶלְפִיָּא וְאֶל-לוּדְקְיָא:

An dí: Já jsem Alfa i Oméga, ten první i poslední, a což vidíš, piš do knihy, a pošli sedmi zborům, kteříž jsou v Azii, do Efezu, a do Smyrny, a do Pergamu, a do Tyatiru, a do Sardy, a do Filadelfie, i do Laodicie.

„Co vidíš, napiš do knihy a pošli sedmi církvím(i): do Efezu, do Smyrny, do Pergama, do Thyatir, do Sard, do Filadelfie a do Laodikeje.“ (i) sborům, obcím

λεγούσης ο῍ βλέπεις γράψον ει᾿ς βιβλίον καὶ πέμψον ται̑ς ἑπτὰ ε᾿κκλησίαις ει᾿ς ῎Εφεσον καὶ ει᾿ς Σμύρναν καὶ ει᾿ς Πέργαμον καὶ ει᾿ς Θυάτειρα καὶ ει᾿ς Σάρδεις καὶ ει᾿ς Φιλαδέλφειαν καὶ ει᾿ς Λαοδίκειαν

דָּאמַר אַילֵין דּחָזֵיתּ כּתֻוב בַּכתָבָא ושַׁדַּר לַשׁבַע עִדָתָא לֵאפֵסָוס ולַזמֻורנַא וַלפֵּרגַמָוס וַלתֵאוַטִירַא וַלסַרדִיס וַלפִילַדֵלפִיַא וַללַדִיקִיַא׃

[(27) Reve 01, 12]

פָּנִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל הַמְדַבֵּר אֵלַי, וּכְשֶׁפָּנִיתִי רָאִיתִי שֶׁבַע מְנוֹרוֹת זָהָב,

וָאֵפֶן לִרְאוֺת אֶת-הַקּוֺל הַמְדַבֵּר אֵלָי וַיְהִי בְהַפְנֹתִי שִׁכְמִי וָאֵרֶא שֶׁבַע מְנֹרוֺת זָהָב:

I obrátil jsem se, abych viděl ten hlas, kterýž mluvil se mnou, a obrátiv se, uzřel jsem sedm svícnů zlatých,

Obrátil jsem se, abych viděl, kdo se mnou mluví. A když jsem se obrátil, spatřil jsem sedm zlatých svícnů; ([Exodus 25:37; Zjevení Janovo 1:20 Zjevení Janovo 2:1])

καὶ ε᾿πέστρεψα βλέπειν τὴν φωνὴν η῞τις ε᾿λάλει μετ῾ ε᾿μου̑ καὶ ε᾿πιστρέψας ει῏δον ἑπτὰ λυχνίας χρυσα̑ς

והֵפכֵּת למֵדַּע קָלָא אַינָא דּמַלֵל עַמי וכַד עֵטפֵּת חזִית שׁבַע מנָרָן דּדַהבָא׃

[(27) Reve 01, 13]

וּבֵין שֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת כְּמַרְאֵה בֶּן־אָדָם עוֹטֶה מְעִיל עַד מַרְגְּלוֹתָיו וְחָגוּר חֲגוֹרַת זָהָב עַל חֲזֵהוּ.

וּבְתוֺךְ הַמְּנֹרוֺת כְּמַרְאֵה בֶן-אָדָם עֹטֶה מְעִיל מַגִּיע עַד-מַרְגְּלֹתָיו וְאֵזוֺר זָהָב אָזוּר בְּמָתְנָיו:

A u prostřed těch sedmi svícnů podobného Synu člověka, oblečeného v dlouhé roucho, a přepásaného na prsech pasem zlatým.

uprostřed těch(j) svícnů někdo jako Syn člověka, oděný řízou až na zem, a na prsou zlatý pás. (j) var: + sedmi ([Daniel 7:13 Daniel 10:5])

καὶ ε᾿ν μέσω τω̑ν λυχνιω̑ν ο῞μοιον υἱὸν α᾿νθρὼπου ε᾿νδεδυμένον ποδήρη καὶ περιεζωσμένον πρὸς τοι̑ς μαστοι̑ς ζὼνην χρυσα̑ν

ובַמצַעתָא דַּמנָרָתָא אַיך דּמֻותָא דּבַרנָשָׁא וַלבִישׁ אַפֻודָא וַאסִיר צֵיד תּדַוהי אֵסָרָא דּדַהבָא׃

[(27) Reve 01, 14]

רֹאשׁוֹ וּשְׂעָרוֹ לְבָנִים כְּצֶמֶר לָבָן כַּשֶּׁלֶג, וְעֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ;

וּשְׂעַר רֹאשׁוֺ כְּצֶמֶר נָקִי לָבָן כַּשָּׁלֶג וְעֵינָיו כְּלַבּוֺת אֵשׁ:

Hlava pak jeho a vlasové bílí, jako bílá vlna, jako sníh, a oči jeho jako plamen ohně.

Jeho hlava a vlasy bělostné jako sněhobílá vlna, jeho oči jako plamen ohně; ([Daniel 7:9])

ἡ δὲ κεφαλὴ αυ᾿του̑ καὶ αἱ τρίχες λευκαὶ ὡς ε῎ριον λευκόν ὡς χιὼν καὶ οἱ ο᾿φθαλμοὶ αυ᾿του̑ ὡς φλὸξ πυρός

רִשֵׁה דֵּין וסַערֵה חֵוָר אַיך עַמרָא וַאיך תַּלגָּא ועַינַוהי אַיך שַׁלהֵבִיתָא דּנֻורָא׃

[(27) Reve 01, 15]

רַגְלָיו כְּמוֹ נְחֹשֶׁת נוֹצֶצֶת שֶׁנִּצְרְפָה בַּכּוּר, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים.

וְרַגְלָיו כְּעֵין נְחשֶׁת קָלָל צָרוּף בְּתוֺךְ הַכִּבְשָׁן וְקוֺלוֺ כְּקוֺל מַיִם רַבִּים:

Nohy pak jeho podobné mosazi, jako v peci hořící; a hlas jeho jako hlas vod mnohých.

jeho nohy podobné kovu přetavenému ve výhni a jeho hlas jako hukot příboje. ([Ezechiel 43:2; Zjevení Janovo 14:2;])

καὶ οἱ πόδες αυ᾿του̑ ο῞μοιοι χαλκολιβάνω ὡς ε᾿ν καμίνω πεπυρωμένης καὶ ἡ φωνὴ αυ᾿του̑ ὡς φωνὴ ὑδάτων πολλω̑ν

ורֵגלַוהי בַּדמֻותָא דַּנחָשָׁא לֵבנָיָא דּמַחַם בַּאתֻּונָא וקָלֵה אַיך קָלָא דּמַיָא סַגִּיֵאא׃

[(27) Reve 01, 16]

בְּיַד יְמִינוֹ שִׁבְעָה כּוֹכָבִים; מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת חַדָּה, וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה בִּגְבוּרָתָהּ.

וְלוֺ שִׁבְעָה כוֺכָבִים עַל-יַד יְמִינוֺ מִפִּיו יֹצֵאת חֶרֶב פִּיפִיּוֺת חָדָּה וּפָנָיו כִּבְרַק הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרַתוֺ:

A měl v pravé ruce své sedm hvězd, a z úst jeho meč s obou stran ostrý vycházel; a tvář jeho jako slunce, když jasně svítí.

V pravici držel sedm hvězd a z jeho úst vycházel ostrý dvousečný meč; jeho vzhled jako když slunce září v plné své síle. ([Zjevení Janovo 1:20 Zjevení Janovo 2:1; Izajáš 49:2; Židům 4:12; Zjevení Janovo 2:16 Zjevení Janovo 19:15])

καὶ ε῎χων ε᾿ν τη̑ δεξια̑ χειρὶ αυ᾿του̑ α᾿στέρας ἑπτά καὶ ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑ ρ᾿ομφαία δίστομος ο᾿ξει̑α ε᾿κπορευομένη καὶ ἡ ο῎ψις αυ᾿του̑ ὡς ὁ η῞λιος φαίνει ε᾿ν τη̑ δυνάμει αυ᾿του̑

וִאית לֵה בִּאידֵה דּיַמִינָא שַׁבעָא כַּוכּבִין ומֵן פֻּומֵה נָפקָא רֻומחָא חַרִיפתָּא וַחזָתֵה אַיך שֵׁמשָׁא מחַויָא בּחַילָה׃

[(27) Reve 01, 17]

כַּאֲשֶׁר רְאִיתִיו נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו כַּמֵּת, וְהוּא שָׂם אֶת יַד יְמִינוֹ עָלַי וְאָמַר: "אַל תִּירָא. אֲנִי הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן וְהַחַי.

וַיְהִי בִּרְאֹתִי אֹתוֺ וָאֶפֹּל לְרַגְלָיו כַּמֵּת וַיָּשֶׁת אֶת-יַד יְמִינוֺ עָלַי וַיֹּאמַר אֵלַי אַל-תִּירָא אֲנִי רִאשׁוֺן וַאֲנִי אַחֲרוֺן:

A jakž jsem jej uzřel, padl jsem k nohám jeho, jako mrtvý. I položil ruku svou pravou na mne, řka ke mně: Neboj se. Já jsem ten první i poslední,

Když jsem ho spatřil, padl jsem k jeho nohám jako mrtvý; ale on vložil na mne svou pravici a řekl: „Neboj se. Já jsem první i poslední, ([Daniel 8:17 Daniel 10:10 Daniel 10:19; Matouš 17:7; Izajáš 44:6 Izajáš 48:12; Zjevení Janovo 2:8 Zjevení Janovo 22:13])

καὶ ο῞τε ει῏δον αυ᾿τόν ε῎πεσα πρὸς τοὺς πόδας αυ᾿του̑ ὡς νεκρός καὶ ε῎θηκεν τὴν δεξιὰν αυ᾿του̑ ε᾿π῾ ε᾿μὲ λέγων μὴ φοβου̑ ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ πρω̑τος καὶ ὁ ε῎σχατος

וכַד חזִיתֵה נֵפלֵת עַל רֵגלַוהי אַיך מִיתָא וסָם עלַי אִידֵה דּיַמִינָא למִאמַר לָא תֵּדחַל דֵּאנָא אִיתַי קַדמָיָא וַאחרָיָא׃

[(27) Reve 01, 18]

הָיִיתִי מֵת וְהִנֵּה חַי אֲנִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְלִי מַפְתְּחוֹת שְׁאוֹל וָמָוֶת.

וַאֲנִי הוּא הַחַי אֲשֶׁר הָיִיתִי מֵת וְהִנֵּה אֲנִי חַי לְעוֺלָם וָעֶד וּמַפְתְּחוֺת הַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֺל בְּיָדִי הֵמָּה:

A živý, ješto jsem byl mrtvý, a aj, živý jsem na věky věků. Amen. A mám klíče pekla i smrti.

ten živý; byl jsem mrtev – a hle, živ jsem na věky věků.(k) Mám klíče od smrti i hrobu(l). (k) var: + Amen (l) pekla 2. kapitola ([Skutky apoštolské 2:24])

καὶ ὁ ζω̑ν καὶ ε᾿γενόμην νεκρὸς καὶ ι᾿δοὺ ζω̑ν ει᾿μι ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων καὶ ε῎χω τὰς κλει̑ς του̑ θανάτου καὶ του̑ α̑δου

וַדחַי וַדמִיתָא הוִית והָא חַיָא אִיתַי לעָלַם עָלמִין אַמִין וִאית לִי קלִידָא דּמַותָּא ודַשׁיֻול׃

[(27) Reve 01, 19]

כְּתֹב אֶת אֲשֶׁר רָאִיתָ וְאֶת אֲשֶׁר הוֶֹה וְאֶת אֲשֶׁר עָתִיד לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן,

וְאַתָּה כְּתֹב אֵת אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךׇ וְאֶת-הָאֹתִיּוֺת לְאָחוֺר:

Napiš ty věci, kteréž jsi viděl, a kteréž jsou, a kteréž se mají díti potom.

Napiš tedy, co jsi viděl – to, co jest, i to, co se má stát potom. ([Daniel 2:28; Zjevení Janovo 4:1])

γράψον ου῏ν α῍ ει῏δες καὶ α῍ ει᾿σὶν καὶ α῍ μέλλει γενέσθαι μετὰ ταυ̑τα

כּתֻוב הָכִיל מָא דַּחזַיתּ וַאילֵין דִּאיתַיהֵין וַעתִידָן למֵהוָא בָּתַר הָלֵין׃

[(27) Reve 01, 20]

אֶת סוֹד שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר רָאִיתָ בִּימִינִי וְשֶׁבַע מְנוֹרוֹת הַזָּהָב: שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים הֵם מַלְאֲכֵי שֶׁבַע הַקְּהִלּוֹת, וְשֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת הֵן שֶׁבַע קְהִלּוֹת."

אֶת-סוֺד שִׁבְעַת הַכּוֺכָבִים אֲשֶׁר רָאִיתָ עַל-יְמִינִי וְאֶת-שֶׁבַע מְנֹרוֺת הַזָּהָב שִׁבְעַת הַכּוֺכָבִים מַלְאֲכֵי שֶׁבַע קְהִלּוֺת הֵמָּה וְשֶׁבַע הַמְּנֹרוֺת אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁבַע קְהִלּוֺת הֵנָּה:

Tajemství těch sedmi hvězd, kteréž jsi viděl v pravici mé, a sedm svícnů zlatých: Sedm těch hvězd jsou andělé sedmi zborů, a sedm svícnů, kteréžs viděl, jest sedm zborů.

Tajemství těch sedmi hvězd, které jsi viděl v mé pravici, i těch sedmi zlatých svícnů: Sedm hvězd jsou andělé sedmi církví, a sedm svícnů je sedm církví.“ ([Zjevení Janovo 1:16])

τὸ μυστήριον τω̑ν ἑπτὰ α᾿στέρων ου῍ς ει῏δες ε᾿πὶ τη̑ς δεξια̑ς μου καὶ τὰς ἑπτὰ λυχνίας τὰς χρυσα̑ς οἱ ἑπτὰ α᾿στέρες α῎γγελοι τω̑ν ἑπτὰ ε᾿κκλησιω̑ν ει᾿σιν καὶ αἱ λυχνίαι αἱ ἑπτὰ ἑπτὰ ε᾿κκλησίαι ει᾿σίν

ארָזָא דּשַׁבעָא כַּוכּבִין אַילֵין דַּחזַיתּ עַל יַמִיני וַשׁבַע מנָרָתָא שַׁבעָא כַּוכּבִין מַלַאכֵא דַּשׁבַע עִדָתָא אִיתַיהֻון וַמנָרָתָא שׁבַע דּדַהבָא אַילֵין דַּחזַיתּ שׁבַע אֵנֵין עִדָתָא׃ ס

[(27) Reve 02, 01]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת אֶפֶסוֹס כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָאוֹחֵז בִּימִינוֹ אֶת שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, הַמִּתְהַלֵּךְ בֵּין שֶׁבַע מְנוֹרוֹת הַזָּהָב:

אֶל-מַלְאַךְ הַקָּהָל בְּאֶפְסוֺס כְּתֹב כֹּה אָמַר הָאֹחֵז שִׁבְעָה כוֺכָבִים בִּימִינוֺ הַמִּתְהַלֵּךְ בְּתוֺךְ שֶׁבַע מְנֹרוֺת זָהָב:

Andělu Efezské církve piš: Totoť praví ten, kterýž drží těch sedm hvězd v pravici své, kterýž se prochází u prostřed těch sedmi svícnů zlatých:

Andělu církve v Efezu piš: Toto praví ten, který drží sedm hvězd ve své pravici, který se prochází mezi sedmi zlatými svícny: ([Zjevení Janovo 1:16 Zjevení Janovo 1:20])

τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν ᾽Εφέσω ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ κρατω̑ν τοὺς ἑπτὰ α᾿στέρας ε᾿ν τη̑ δεξια̑ αυ᾿του̑ ὁ περιπατω̑ν ε᾿ν μέσω τω̑ν ἑπτὰ λυχνιω̑ν τω̑ν χρυσω̑ν

וַלמַלַאכָא דַּבעִדּתָּא דֵּאפֵסָוס כּתֻוב הָכַנָא אָמַר הַו דַּאחִיד שַׁבעָא כַּוכּבִין בִּאידֵה הַו דַּמהַלֵך בַּינָת מנָרָתָא דּדַהבָא׃

[(27) Reve 02, 02]

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת עֲמָלְךָ וְאֶת סַבְלָנוּתְךָ וְשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת אַנְשֵׁי רֶשַׁע. בָּחַנְתָּ אֶת הַמְכַנִּים עַצְמָם שְׁלִיחִים וְאֵינָם, וּמָצָאתָ אוֹתָם כּוֹזְבִים.

יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ אֶת-עֲמָלְךׇ וְאֶת-עֹצֶר רוּחֶךׇ וְכִי לֹא-תוּכַל שְׂאֵת אַנְשֵׁי-אָוֶן וַתִּבְחַן אֶת-הָאֹמְרִים כִּי שְׁלִיחִים הֵם וְאֵינָם כֵּן כִּי-מָצָאתָ אֹתָם כֹּזְבִים:

Známť skutky tvé, a práci tvou, i trpělivost tvou, a že nemůžeš trpěti zlých; a zkusil jsi těch, kteříž se praví býti apoštolé, ale nejsou, a shledals je, že jsou lháři.

„Vím o tvých skutcích, o tvém úsilí i tvé vytrvalosti; vím, že nemůžeš snést ty, kdo jsou zlí, a vyzkoušel jsi ty, kdo se vydávají za apoštoly, ale nejsou, a shledal jsi, že jsou lháři. ([2 Korintským 11:13-2 Korintským 11:15])

οι῏δα τὰ ε῎ργα σου καὶ τὸν κόπον καὶ τὴν ὑπομονήν σου καὶ ο῞τι ου᾿ δύνη βαστάσαι κακούς καὶ ε᾿πείρασας τοὺς λέγοντας ἑαυτοὺς α᾿ποστόλους καὶ ου᾿κ ει᾿σίν καὶ ευ῟ρες αυ᾿τοὺς ψευδει̑ς

יָדַע אנָא עבָדַיךְּ ועַמלָך וַמסַיבּרָנֻותָך וַדלָא מצֵיתּ למֵטעַן לבִישֵׁא ונַסִית לַאילֵין דָּאמרִין נַפשׁהֻון דַּשׁלִיחֵא אִיתַיהֻון ולַיתַּיהֻון וֵאשׁכַּחתּ אֵנֻון דַּגָּלֵא׃

[(27) Reve 02, 03]

יֵשׁ לְךָ סַבְלָנוּת וְסָבַלְתָּ בִּגְלַל שְׁמִי וְלֹא עָיַפְתָּ.

וְאַתָּה בְּעֹצֶר רוּחֲךׇ סָבַלְתָּ הַרְבֵּה לְמַעַן שְׁמִי וְלֹא עָיְפָה נַפְשְׁךׇ:

A snášel jsi, a trpělivost máš, a pro jméno mé pracovals a neustal.

Máš vytrvalost a trpěl jsi pro mé jméno, a nepodlehls únavě. ([1 Tesalonickým 1:3])

καὶ ὑπομονὴν ε῎χεις καὶ ε᾿βάστασας διὰ τὸ ο῎νομά μου καὶ ου᾿ κεκοπίακες

וַמסַיבּרָנֻותָא אִית לָך וַטעֵנתּ מֵטֻל שֵׁמי ולָא לִאיתּ׃

[(27) Reve 02, 04]

אֲבָל יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ, כִּי עָזַבְתָּ אֶת אַהֲבָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה.

אֶפֶס דָּבָר לִי אֵלֶיךׇ כִּי-אֶת-אַהֲבָתְךׇ הָרִאשֹׁנָה עָזָבְתָּ:

Ale mámť proti tobě to, že jsi tu první lásku svou opustil.

Ale to mám proti tobě, že už nemáš takovou lásku jako na počátku.

α᾿λλὰ ε῎χω κατὰ σου̑ ο῞τι τὴν α᾿γάπην σου τὴν πρὼτην α᾿φη̑κες

אֵלָא אִית לִי עלַיךְּ דּחֻובָּך קַדמָיָא שׁבַקתּ׃

[(27) Reve 02, 05]

לָכֵן זְכֹר מִנַּיִן נָפַלְתָּ וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרִאשׁוֹנִים; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאָסִיר אֶת מְנוֹרָתְךָ מִמְּקוֹמָהּ - אִם לֹא תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

זְכָר-נָא אֵפוֺא מֵאַיִן נָפַלְתָּ שׁוּבָה אֵלַי וַעֲשֵׂה כְמַעֲשֶׂיךׇ הָרִאשֹׁנִים וְאִם לֹא תֹאבֶה וְלֹא תָשׁוּב אָבוֺא אֵלֶיךׇ וְהָדַפְתִּי מְנֹרָתְךׇ מִמַּצָּבָהּ:

Protož pomni, odkud jsi vypadl, a čiň pokání, a první skutky. Pakliť toho nebude, přijdu na tebe rychle, a pohnuť svícnem tvým z místa jeho, nebudeš-li pokání činiti.

Rozpomeň se, odkud jsi klesl, navrať se a jednej jako dřív. Ne-li, přijdu na tebe(m) a pohnu tvým svícnem z jeho místa, jestliže se neobrátíš. (m) var: + brzo ([Zjevení Janovo 1:20])

μνημόνευε ου῏ν πόθεν πέπτωκας καὶ μετανόησον καὶ τὰ πρω̑τα ε῎ργα ποίησον ει᾿ δὲ μή ε῎ρχομαί σοι καὶ κινήσω τὴν λυχνίαν σου ε᾿κ του̑ τόπου αυ᾿τη̑ς ε᾿ὰν μὴ μετανοήσης

אֵתּדַּכר מֵן אַיכָּא נפַקתּ וַעבֵד עבָדֵא קַדמָיֵא וֵאנדֵּין לָא אָתֵא אנָא עלַיךְּ וַמזִיע אנָא מנָרתָּך אֵלָא תּתֻוב׃

[(27) Reve 02, 06]

אַךְ זֹאת לִזְכוּתְךָ: אַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מַעֲשֵׂי הַנִּיקוֹלָסִים אֲשֶׁר גַּם אֲנִי שׂוֹנֵא.

אֲבָל דָּבָר טוֺב נִמְצָא בְךׇ כִּי תְתַעֵב אֶת-פָּעֳלֵי הַנִּקְלָסִיִּים אֲשֶׁר גַּם-אָנֹכִי מְתָעֵב אֹתָם:

Ale toto máš, že nenávidíš skutků Mikulášenců, kterýchž i já nenávidím.

To však máš k dobru, že nenávidíš skutky Nikolaitů stejně jako já. ([Žalmy 139:21; Zjevení Janovo 2:15])

α᾿λλὰ του̑το ε῎χεις ο῞τι μισει̑ς τὰ ε῎ργα τω̑ν Νικολαιτω̑ν α῍ κα᾿γώ μισω̑

אֵלָא הָדֵא אִית לָך דּסָנֵיתּ עבָדֵא דּנִאקֻולִיטֵא אַילֵין דֵּאנָא סָנֵא אנָא׃

[(27) Reve 02, 07]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן אֱלֹהִים.

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת לַמְנַצֵּחַ אֶתֵּן לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím: Tomu, kdož svítězí, dám jísti z dřeva života, kteréž jest u prostřed ráje Božího.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím: Tomu, kdo zvítězí, dám jíst ze stromu života v Božím ráji(n).“ (n) var: v ráji Boha mého ([Genesis 2:9; Zjevení Janovo 22:14])

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις τω̑ νικω̑ντι δὼσω αυ᾿τω̑ φαγει̑ν ε᾿κ του̑ ξύλου τη̑ς ζωη̑ς ο῞ ε᾿στιν ε᾿ν τω̑ παραδείσω του̑ θεου̑

הַו דִּאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא ולַדזָכֵא אֵתֵּל מֵן קַיסָא דּחַיֵא למֵאכַל הַו דִּאיתַוהי בּפַרדַּיסָא דַּאלָהָא׃ ס

[(27) Reve 02, 08]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת זְמִירְנָה כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר מֵת וַיֶּחִי:

וְאֶל-מַלְאַךְ הַקָּהָל בִּשְׂמִירְנָא כְּתֹב כֹּה אָמַר הָרִאשׁוֺן וְהָאַחֲרוֺן אֲשֶׁר-מֵת וָחָי:

Andělu pak Smyrnenské církve piš: Toto praví ten první i poslední, kterýž byl mrtvý, a ožil:

Andělu církve ve Smyrně piš: Toto praví ten první i poslední, který byl mrtev a je živ: ([Zjevení Janovo 1:17 Zjevení Janovo 1:18 Zjevení Janovo 22:13; Izajáš 44:6])

καὶ τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν Σμύρνη ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ πρω̑τος καὶ ὁ ε῎σχατος ο῍ς ε᾿γένετο νεκρὸς καὶ ε῎ζησεν

וַלמַלַאכָא דּעִדּתָּא דַּזמֻורנַא כּתֻוב הָכַנָא אָמַר קַדמָיָא וַאחרָיָא הַו דַּהוָא מִיתָא וַחיָא׃

[(27) Reve 02, 09]

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת צָרָתְךָ וְאֶת עָנְיְךָ - אֶלָּא שֶׁעָשִׁיר אַתָּה - וְאֶת גִּדּוּפָם שֶׁל הָאוֹמְרִים 'יְהוּדִים אֲנַחְנוּ' וְאֵינָם אֶלָּא כְּנֶסֶת הַשָֹטָן.

יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ וְאֶת-צָרָתְךׇ וְאֶת-רֵישְׁךׇ אַף כִּי עָשִׁיר אַתָּה וְאֶת-הַגִּדּוּפִים מִפִּי הָאֹמְרִים כִּי יְהוּדִים הֵם וְאֵינָם כֵּן כִּי אִם-הֵם בֵּית-הַכְּנֵסֶת לַ׹ָּׂטָן:

Vím o skutcích tvých, i o ssoužení, a chudobě, (ale bohatý jsi), i o rouhání těch, kteříž se praví býti Židé, a nejsou, ale zběř satanova.

„Vím(o) o tvém soužení a tvé chudobě, ale jsi bohat; vím, jak tě urážejí ti, kdo si říkají židé, ale nejsou, nýbrž je to spolek(p) satanův! (o) var: + o tvých skutcích a (p) ř: synagóga ([Jakubův 2:5; Zjevení Janovo 3:9; Jan 8:44])

οι῏δά σου τὴν θλι̑ψιν καὶ τὴν πτωχείαν α᾿λλὰ πλούσιος ει῏ καὶ τὴν βλασφημίαν ε᾿κ τω̑ν λεγόντων ᾽Ιουδαίους ει῏ναι ἑαυτούς καὶ ου᾿κ ει᾿σὶν α᾿λλὰ συναγωγὴ του̑ Σατανα̑

יָדַע אנָא אֻולצָנָך ומֵסכִּנֻותָך אֵלָא עַתִּירָא אַנתּ וַלגֻודָּפָא דּמֵן אַילֵין דָּאמרִין נַפשׁהֻון יִהֻודָיֵא יִהֻודָיֵא כַּד לָא אִיתַיהֻון אֵלָא כּנֻושׁתָּא דּסָטָנָא׃

[(27) Reve 02, 10]

אַל תִּירָא מִפְּנֵי מַה שֶּׁאַתָּה עָתִיד לִסְבֹּל. הִנֵּה עָתִיד הַשָֹטָן לְהַשְׁלִיךְ אֲנָשִׁים מִכֶּם לַכֶּלֶא כְּדֵי שֶׁתְּנֻסּוּ, וְתִהְיֶה לָכֶם צָרָה עֲשֶׂרֶת יָמִים. הֱיֵה נֶאֱמָן עַד מָוֶת וְאֶתֵּן לְךָ עֲטֶרֶת הַחַיִּים.

אַל-תִּירָא מִפְּנֵי הַצָּרָה הַבָּאָה עָלֶיךׇ הִנֵּה הַ׹ּׂוֺטֵן יִתֵּן אֲנָשִׁים מִכֶּם אֶל-בֵּית הַסֹּהַר לְמַעַן תִּבָּחֵנוּ וְעָבְרָה עֲלֵיכֶם צָרָה עֲשֶׂרֶת יָמִים הֱיֵה נֶאֱמָן עַד-הַמָּוֶת וְנָתַתִּי לְךׇ עֲטֶרֶת הַחַיִּים:

Nebojž se nic toho, co trpěti máš. Aj, uvržeť ďábel některé z vás do vězení, abyste zkušeni byli, a budete míti úzkost za deset dní. Budiž věrný až do smrti, a dámť korunu života.

Neboj se toho, co máš vytrpět. Hle, ďábel má některé z vás uvrhnout do vězení, abyste prošli zkouškou, a budete mít soužení po deset dní. Buď věrný až na smrt, a dám ti vítězný věnec života. ([Matouš 10:28; Daniel 1:12; 1 Korintským 9:25; Jakubův 1:12])

μηδὲν φοβου̑ α῍ μέλλεις πάσχειν ι᾿δοὺ μέλλει βάλλειν ὁ διάβολος ε᾿ξ ὑμω̑ν ει᾿ς φυλακὴν ι῞να πειρασθη̑τε καὶ ε῞ξετε θλι̑ψιν ἡμερω̑ν δέκα γίνου πιστὸς α῎χρι θανάτου καὶ δὼσω σοι τὸν στέφανον τη̑ς ζωη̑ς

בּמֵדֵּם לָא תֵּדחַל מֵן אַילֵין דַּעתִיד אַנתּ למֵחַשׁ הָא עתִיד אָכֵלקַרצָא דּנַרמֵא מֵנכֻון בּבֵית־חבֻושׁיָא דּתֵתנַסֻון ונֵהוֵא לכֻון אֻולצָנָא יַומִין עֵסרָא הוַו מהַימנֵא עדַמָא למַותָּא וֵאתֵּל לכֻון כּלִילָא דּחַיֵא׃

[(27) Reve 02, 11]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ לֹא יִנָּזֵק בַּמָּוֶת הַשֵּׁנִי.

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת הַמְנַצֵּחַ לֹא יִפְגַּע בּוֺ הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím: Kdo svítězí, nebude uražen od smrti druhé.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím: Kdo zvítězí, tomu druhá smrt neublíží.“ ([Zjevení Janovo 20:14 Zjevení Janovo 21:7-Zjevení Janovo 21:8])

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις ὁ νικω̑ν ου᾿ μὴ α᾿δικηθη̑ ε᾿κ του̑ θανάτου του̑ δευτέρου

דִּאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא דַּאינָא דּזָכֵא לָא נֵהַר מֵן מַותָּא תֵּניָנָא׃ ס

[(27) Reve 02, 12]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת פֶּרְגָמוֹס כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ חֶרֶב הַפִּיפִיּוֹת הַחַדָּה:

וְאֶל-מַלְאַךׇ הַקָּהָל בְּפַרְגְּמוֺס כְּתֹב כֹּה אָמַר הַהוּא אֲשֶׁר-לוֺ חֶרֶב פִּיפִיּוֺת חַדָּה:

Andělu pak Pergamenské církve piš: Totoť praví ten, kterýž má ten meč s obou stran ostrý:

Andělu církve v Pergamu piš: Toto praví ten, který má ostrý dvousečný meč: ([Zjevení Janovo 1:16])

καὶ τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν Περγάμω ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ ε῎χων τὴν ρ᾿ομφαίαν τὴν δίστομον τὴν ο᾿ξει̑αν

וַלמַלַאכָא דַּבעִדּתָּא דּפֵּרגַמַא כּתֻוב הָכַנָא אָמַר הַו דִּאית לֵה חַרבָּא חַרִיפתָּא דַּתרֵין פֻּומֵיה׃

[(27) Reve 02, 13]

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֲשֶׁר שָׁם כִּסֵּא הַשָֹטָן. אַתָּה מַחֲזִיק בִּשְׁמִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לֶאֱמוּנָתִי אֲפִלּוּ בִּימֵי אַנְטִיפַּס עֵדִי הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר נֶהֱרַג אֶצְלְכֶם בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַשָֹטָן,

יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ וְאֶת-מְקוֺם שִׁבְתְּךׇ מְקוֺם כִּסֵּא הַ׹ָּׂטָן וְאַתָּה דָבַקְתָּ בִשְׁמִי וְלֹא שִׁקַּרְתָּ בֶּאֱמוּנָתִי גַּם-בַּיָּמִים אֲשֶׁר הוּמַת בָּכֶם אַנְטִיפַּס עֵד נֶאֱמָן לִי בִּמְקוֺם מוֺשַׁב הַ׹ָּׂטָן:

Vím skutky tvé, i kde bydlíš, totiž tu, kdež jest stolice satanova, a že držíš se jména mého, a nezapřel jsi víry mé, ani v těch dnech, když Antipas, svědek můj věrný, zamordován jest u vás, tu, kdež bydlí satan.

„Vím(q), kde bydlíš: tam, kde je trůn satanův. Avšak pevně se držíš mého jména a nezapřel jsi víru ve mne ani ve dnech, kdy můj věrný svědek(r) Antipas byl zabit mezi vámi, tam, kde bydlí satan. (q) var: + o tvých skutcích a (r) mučedník

οι῏δα που̑ κατοικει̑ς ο῞που ὁ θρόνος του̑ Σατανα̑ καὶ κρατει̑ς τὸ ο῎νομά μου καὶ ου᾿κ η᾿ρνήσω τὴν πίστιν μου καὶ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ᾽Αντιπα̑ς ὁ μάρτυς μου ὁ πιστός μου ο῍ς α᾿πεκτάνθη παρ῾ ὑμι̑ν ο῞που ὁ Σατανα̑ς κατοικει̑

יָדַע אנָא אַיכָּא עָמַרתּ אַתַר דּכֻורסיֵה דּסָטָנָא וַאחִיד אַנתּ בּשֵׁמי וַבהַימָנֻותי לָא כּפַרתּ וַביַומָתָא אֵתחרִיתּ וסָהדָּא דִּילי מהַימנָא מֵטֻל דּכֻל סָהדָּא דִּילי מהַימנָא אַינָא דּמֵנכֻון אֵתקטֵל׃

[(27) Reve 02, 14]

אַךְ יֵשׁ לִי נֶגְדְּךָ דְּבָרִים מְעַטִּים: יֵשׁ לְךָ שָׁם אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת בִּלְעָם אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת בָּלָק לָשִׂים מִכְשׁוֹל לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וְיִזְנוּ.

אֶפֶס שֶׁמֶץ דָּבָר מָצָאתִי בָךׇ כִּי-נִמְצְאוּ בְךׇ אֲנָשִׁים דְּבֵקִים בְּתוֺרַת בִּלְעָם אֲשֶׁר הוֺרָה לְבָלָק לָתֵת מִכְשׁוֺל לִפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וְלִזְנוֺת:

Ale mámť málo proti tobě, že tam máš ty, kteříž drží učení Balámovo, kterýž učil Baláka pohoršení klásti před oblíčejem synů Izraelských, aby jedli modlám obětované, a smilnili.

Jen to mám proti tobě, že u sebe máš zastánce učení Balaámova(s). Jako on učil Baláka svádět syny Izraele, aby se účastnili modlářských hostin a smilstva, (s) ve SZ: Bileám ([Numeri 31:16 Numeri 25:1 Numeri 25:2])

α᾿λλ῾ ε῎χω κατὰ σου̑ ο᾿λίγα ο῞τι ε῎χεις ε᾿κει̑ κρατου̑ντας τὴν διδαχὴν Βαλαάμ ο῍ς ε᾿δίδασκεν τω̑ Βαλὰκ βαλει̑ν σκάνδαλον ε᾿νὼπιον τω̑ν υἱω̑ν ᾽Ισραήλ φαγει̑ν ει᾿δωλόθυτα καὶ πορνευ̑σαι

אֵלָא אִית לִי עלַיךְּ זעֻוריָתָא דִּאית לָך תַּמָן דַּאחִידִין מַלפָּנֻותָא דּבֵלעַם הַו דַּאלֵף לבָלָק דּנַרמֵא כֵּשׁלָא קדָם בּנַי אִיסרָיֵל למֵאכַל דֵּבחַי פּתַכרֵא ולַמזַנָיֻו׃

[(27) Reve 02, 15]

כֵּן גַּם נִמְצָאִים אֶצְלְךָ אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת הַנִּיקוֹלָסִים בְּאֹפֶן דּוֹמֶה.

וְכֵן נִמְצְאוּ גַם-בְּךׇ אֲנָשִׁים דְּבֵקִים בְּתוֺרַת הַנִּיקְלָסִיִּים אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי:

Tak i ty máš ty, kteříž drží učení Mikulášenců, což já v nenávisti mám.

tak i ty máš některé, kteří zastávají učení Nikolaitů. ([Zjevení Janovo 2:6])

ου῞τως ε῎χεις καὶ σὺ κρατου̑ντας τὴν διδαχὴν τω̑ν Νικολαιτω̑ν ὁμοίως

הָכַנָא אִית אָף לָך דַּאחִידִין יֻולפָּנָא דּנִאקֻולִיטֵא הָכוָת׃

[(27) Reve 02, 16]

לָכֵן חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ מַהֵר וְאֶלָּחֵם בָּהֶם בְּחֶרֶב פִּי.

שׁוֺבָה-נָּא אֵפוֺא וְאִם לֹא תָשׁוּב אָבוֺא עָלֶיךׇ מְהֵרָה וְנִלְחַמְתִּי-בָם בְּחֶרֶב-פִּי:

Činiž pokání. Pakli nebudeš, přijdu na tebe brzy, a bojovati budu s nimi mečem úst svých.

Proto se obrať! Ne-li, brzo k tobě přijdu a budu s nimi bojovat mečem svých úst. ([Zjevení Janovo 22:12; Izajáš 11:4; 2 Tesalonickým 2:8])

μετανόησον ου῏ν ει᾿ δὲ μή ε῎ρχομαί σοι ταχύ καὶ πολεμήσω μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τη̑ ρ᾿ομφαία του̑ στόματός μου

תֻּוב הָכִיל וֵאנדֵּין לָא אָתֵא אנָא עלַיךְּ מֵחדָא וַאקרֵב עַמהֻון בּחַרבָּא דּפֻומי׃

[(27) Reve 02, 17]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ מִן הַמָּן הַגָּנוּז, וְאֶתֵּן לוֹ אֶבֶן לְבָנָה וְעַל הָאֶבֶן כָּתוּב שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדָעֶנּוּ אִישׁ זוּלָתִי הַמְקַבֵּל.

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת לַמְנַצֵּחַ אֶתֵּן מִן-הַמָּן הַשָּׁמוּר וְנָתַתִּי לוֺ אֶבֶן לְבָנָה וְעַל-הָאֶבֶן חָקוּק שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִקֳּבֶנוּ בִּלְתִּי הַמְקַבֵּל:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím: Tomu, kdož vítězí, dám jísti tu mannu skrytou, a dám jemu kamének bílý, a na tom kaménku jméno nové napsané, kteréhož žádný neví, než ten, kdož je přijímá.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím: Tomu, kdo zvítězí, dám jíst ze skryté many; dám mu bílý kamének, a na tom kaménku je napsáno nové jméno, které nezná nikdo než ten, kdo je dostává.“ ([Exodus 16:4; Žalmy 78:24; Jan 6:33; Izajáš 62:2 Izajáš 65:15])

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις τω̑ νικω̑ντι δὼσω αυ᾿τω̑ του̑ μάννα του̑ κεκρυμμένου καὶ δὼσω αυ᾿τω̑ ψη̑φον λευκὴν καὶ ε᾿πὶ τὴν ψη̑φον ο῎νομα καινὸν γεγραμμένον ο῍ ου᾿δεὶς οι῏δεν ει᾿ μὴ ὁ λαμβάνων

ודִאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא דּלַדזָכֵא אֵתֵּל מֵן מַננָא הַו דּמַטשַׁי וֵאתֵּל לֵה חֻושׁבָּנָא חֵוָרָא ועַל חֻושׁבָּנָא שׁמָא חַדתָא דַּכתָבָא דּלָא אנָשׁ יָדַע אֵלָא הַו דַּנסַב׃ ס

[(27) Reve 02, 18]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת תִּיאָטִירָה כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ וְרַגְלָיו כְּמוֹ נְחֹשֶׁת נוֹצֶצֶת:

וְאֶל-מַלְאַךְ הַקָּהָל בְּתִיאֲטִירָא כְּתֹב כֹּה אָמַר בֶּן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עֵינָיו כְּלַבּוֺת אֵשׁ וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין-נְחשֶׁת קָלָל:

Andělu pak Tyatirské církve piš: Totoť praví Syn Boží, kterýž má oči jako plamen ohně, a jehož nohy podobné jsou mosazi:

Andělu církve v Thyatirech piš: Toto praví Syn Boží, jenž má oči jako planoucí oheň a nohy jako zářivý kov: ([Daniel 10:6; Zjevení Janovo 1:14 Zjevení Janovo 1:15 Zjevení Janovo 19:12])

καὶ τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν Θυατείροις ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ υἱὸς του̑ θεου̑ ὁ ε῎χων τοὺς ο᾿φθαλμοὺς αυ᾿του̑ ὡς φλόγα πυρός καὶ οἱ πόδες αυ᾿του̑ ο῞μοιοι χαλκολιβάνω

וַלמַלַאכָא דַּבעִדּתָּא דַּבתֵאוַטִירַא כּתֻוב הָכַנָא אָמַר בּרֵה דַּאלָהָא הַו דִּאית לֵה עַינָא אַיך שַׁלהֵבִיתָא דּנֻורָא ורֵגלַוהי אַיך נחָשָׁא לֵבנָיָא׃

[(27) Reve 02, 19]

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת אַהֲבָתְךָ, אֶת אֱמוּנָתְךָ, אֶת שֵׁרוּתְךְ וְסַבְלָנוּתְךָ; וּמַעֲשֶׂיךָ הָאַחֲרוֹנִים רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים.

יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ אֶת-אַהֲבָתְךׇ אֶת-אֱמוּנָתְךׇ אֶת-עֲבֹדָתְךׇ וְאֶת-עֹצֶר רוּחֶךׇ וְכִי רַבּוּ מַעֲשֶׂיךׇ הָאַחֲרוֺנִים מִן-הָרִאשֹׁנִים:

Známť skutky tvé, i lásku, i přisluhování, i věrnost, i trpělivost tvou, a skutky tvé, i ty poslední větší nežli první.

„Vím o tvých skutcích, lásce a víře, službě a vytrvalosti; vím, že tvých skutků je čím dál více. ([2 Korintským 9:8; 1 Tesalonickým 4:1])

οι῏δά σου τὰ ε῎ργα καὶ τὴν α᾿γάπην καὶ τὴν πίστιν καὶ τὴν διακονίαν καὶ τὴν ὑπομονήν σου καὶ τὰ ε῎ργα σου τὰ ε῎σχατα πλείονα τω̑ν πρὼτων

יָדַע אנָא עבָדַיךְּ וחֻובָּך והַימָנֻותָך ותֵשׁמֵשׁתָּך וַמסַיבּרָנֻותָך וַעבָדַיךְּ אחרָיֵא סַגִּיֵאא אֵנֻון מֵן קַדמָיֵא׃

[(27) Reve 02, 20]

אַךְ יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ, כִּי אַתָּה מַנִּיחַ לָאִשָּׁה אִיזֶבֶל הַקּוֹרֵאת לְעַצְמָהּ נְבִיאָה וּמְלַמֶּדֶת וּמַדִּיחָה אֶת עֲבָדַי לִזְנוֹת וְלֶאֱכֹל זִבְחֵי אֱלִילִים.

אֶפֶס דָּבָר לִי אֵלֶיךׇ כִּי הוֺשַׁבְתָּ עִמְּךׇ אֶת-אִיזֶבֶל הָאִשָּׁה הָאֹמֶרֶת כִּי-נְבִיאָה הִיא לְלַמֵּד אֶת-עֲבָדַי וּלְפַתֹּתָם לִזְנוֺת וְלֶאֱכֹל מִזִּבְחֵי אֱלִילִים:

Ale mámť málo proti tobě, že necháváš ženy Jezábel, kteráž se býti praví prorokyní, aby učila a svozovala služebníky mé, aby smilnili, a jedli modlám obětované.

Ale to mám proti tobě, že trpíš(t) ženu Jezábel, která se vydává za prorokyni a svým učením svádí moje služebníky ke smilstvu a k účasti na modlářských hostinách. (t) var: + svou 3. kapitola ([1 Královská 21:25; 2 Královská 9:22; Zjevení Janovo 2:14])

α᾿λλὰ ε῎χω κατὰ σου̑ ο῞τι α᾿φει̑ς τὴν γυναι̑κα ᾽Ιεζάβελ ἡ λέγουσα ἑαυτὴν προφη̑τιν καὶ διδάσκει καὶ πλανα̑ τοὺς ε᾿μοὺς δούλους πορνευ̑σαι καὶ φαγει̑ν ει᾿δωλόθυτα

אֵלָא אִית לִי עלַיךְּ סַגִּי דַּשׁבַקתּ לַאנתּתָך אִיזבֵל הָי דָּאמרָא עַל נַפשָׁה דַּנבִיתָא הי ומַלפָא ומַטעיָא לעַבדַּי לַמזַנָיֻו ומֵאכַל דֵּבחַי פּתַכרֵא׃

[(27) Reve 02, 21]

נָתַתִּי לָהּ זְמַן לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה לָשׁוּב מִתַּזְנוּתָהּ.

וַאֲנִי נָתַתִּי לָהּ זְמָן לָשׁוּב וְהִיא לֹא שָׁבָה מִתַּזְנוּתֶיהָ:

Ale dalť jsem jí čas, aby pokání činila z smilstva svého, a však nečinila.

Dal jsem jí čas k pokání, ale ona se nechce odvrátit od svého smilstva. ([2 Petrův 3:9])

καὶ ε῎δωκα αυ᾿τη̑ χρόνον ι῞να μετανοήση καὶ ου᾿ θέλει μετανοη̑σαι ε᾿κ τη̑ς πορνείας αυ᾿τη̑ς

ויֵהבֵּת לָה זַבנָא לַתיָבֻותָא ולָא צָביָא לַמתָב מֵן זָניֻותָה׃

[(27) Reve 02, 22]

הִנְנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לְמִטָּה, וְאֶת הַמְנָאֲפִים עִמָּהּ אַשְׁלִיךְ לְצָרָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יָשׁוּבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

הִנֵּה אֲנִי מַטִּיל אֹתָהּ אֶל-הַמִּטָּה וְנֹאֲפֶיהָ עִמָּהּ בְּצָרָה גְדוֺלָה אִם-לֹא יְשׁוּבוּן מִמַּעֲשֵׂיהֶם:

Aj, já uvrhu ji na lože, i ty, kteříž cizoloží s ní, v ssoužení převeliké, jestliže nebudou činiti pokání z skutků svých.

Hle, sešlu na ni nemoc a do velikého soužení uvrhnu ty, kdo s ní cizoloží, jestliže se od jejích činů neodvrátí; ([Ezechiel 23:46 Ezechiel 23:47])

ι᾿δοὺ βάλλω αυ᾿τὴν ει᾿ς κλίνην καὶ τοὺς μοιχεύοντας μετ῾ αυ᾿τη̑ς ει᾿ς θλι̑ψιν μεγάλην ε᾿ὰν μὴ μετανοήσωσιν ε᾿κ τω̑ν ε῎ργων αυ᾿τη̑ς

הָא רָמֵא אנָא לָה בּעַרסָא ולַאילֵין דּגָירִין עַמָה בֻּאולצָנָא רַבָּא אֵלָא נֵתּתּוֻון מֵן עבָדַיהֻון׃

[(27) Reve 02, 23]

אֶהֱרֹג בַּמָּוֶת אֶת בָּנֶיהָ וְיֵדְעוּ כָּל הַקְּהִלּוֹת שֶׁאֲנִי הוּא הַחוֹקֵר כְּלָיוֹת וָלֵב, וְאֶתֵּן לָכֶם אִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂיכֶם.

וְאֶת-בָּנֶיהָ אַכֶּה בַדָּבֶר וְיָדְעוּ כָל-הַקְּהִלּוֺת כִּי אֲנִי הוּא בֹחֵן כְּלָיוֺת וָלֵב וּלְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם כְּמַעֲלָלָיו אָשִׁיב לוֺ:

A syny její zmorduji smrtí; i zvědíť všecky církve, žeť jsem já zpytatel ledví i srdce, a odplatím vám jednomu každému podlé skutků vašich.

a její děti zahubím. Tu poznají všechny církve, že já vidím do nitra i srdce člověka, a každému z vás odplatím podle vašich činů. ([Žalmy 7:10; Přísloví 24:12; Jeremjáš 11:20 Jeremjáš 17:10; Matouš 16:27; Římanům 2:6])

καὶ τὰ τέκνα αυ᾿τη̑ς α᾿ποκτενω̑ ε᾿ν θανάτω καὶ γνὼσονται πα̑σαι αἱ ε᾿κκλησίαι ο῞τι ε᾿γὼ ει᾿μι ὁ ε᾿ραυνω̑ν νεφροὺς καὶ καρδίας καὶ δὼσω ὑμι̑ν ἑκάστω κατὰ τὰ ε῎ργα ὑμω̑ν

ולַבנֵיה אֵקטֻול בּמַותָּא ויָדעָן כֻּלהֵין עִדָתָא דֵּאנָא אנָא בָּצֵא כֻּוליָתָא ולֵבָּא וֵאתֵּל לכֻון לכֻלנָשׁ אַיך עבָדַיכֻּון׃

[(27) Reve 02, 24]

אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לִשְׁאָר הַנִּמְצָאִים בְּתִיאָטִירָה, כָּל אֲשֶׁר אֵין לָהֶם הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַאֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת עֲמֻקּוֹת הַשָֹטָן, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר - לֹא אַטִּיל עֲלֵיכֶם מַשָֹא אַחֵר.

וְאַתֶּם הַנִּשְׁאָרִים בְּתִיאֲטִירָא כָּל-אֲשֶׁר לֹא נָטוּ יָדָם עִם-הַלִּמּוּדִים הָהֵם וְלֹא יָרְדוּ לְעֹמֶק מֶחְקְרֵי הַ׹ָּׂטָן כַּאֲשֶׁר זֶה לְשׁוֺנָם בְּפִיהֶם אֲלֵיכֶם הִנְנִי מְדַבֵּר כִּי לֹא-אָשִׂים עֲלֵיכֶם עֹל אַחֵר:

Vámť pak pravím i jiným Tyatirským, kteřížkoli nemají učení tohoto, a kteříž nepoznali hlubokosti satanovy, jakž říkají: Nevzložímť na vás jiného břemene.

Vám ostatním v Thyatirech, kteří nepřijímáte toto učení, kteří jste nepoznali to, čemu říkají hlubiny satanovy, pravím: Nevkládám na vás jiné břemeno.

ὑμι̑ν δὲ λέγω τοι̑ς λοιποι̑ς τοι̑ς ε᾿ν Θυατείροις ο῞σοι ου᾿κ ε῎χουσιν τὴν διδαχὴν ταύτην οι῞τινες ου᾿κ ε῎γνωσαν τὰ βαθέα του̑ Σατανα̑ ὡς λέγουσιν ου᾿ βάλλω ε᾿φ῾ ὑμα̑ς α῎λλο βάρος

לכֻון אָמַר אנָא לשַׁרכָּא דַּבתֵאוַטִירַא כֻּלהֻון אַילֵין דּלַיתּ להֻון יֻולפָּנָא הָנָא אַילֵין דּלָא יִדַעו עַמִיקָתֵה דּסָטָנָא אַיך דָּאמרִין לָא אַרמֵא עלַיכֻּון יֻוקרָא אחרִנָא׃

[(27) Reve 02, 25]

בְּרַם הַחֲזִיקוּ בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם עַד אֲשֶׁר אָבוֹא.

בִּלְתִּי כִי-תִשְׁמְרוּן אֵת אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם לִשְׁמֹר עַד כִּי אָבוֺא:

A však to, což máte, držte, dokudž nepřijdu.

Jenom se pevně držte toho, co máte, dokud nepřijdu. ([Zjevení Janovo 3:11])

πλὴν ο῍ ε῎χετε κρατήσατε α῎χρις ου῟ α῍ν η῞ξω

הַו הָכִיל דִּאית לכֻון אַחֻודו עדַמָא דָּאתֵא אנָא׃

[(27) Reve 02, 26]

הַמְנַצֵּחַ וְשׁוֹמֵר אֶת מַעֲשַׂי עַד קֵץ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ סַמְכוּת עַל הַגּוֹיִם

הַמְנַצֵּחַ הַשֹּׁמֵר אֶת-מִצְוֺתַי עַד-הַקֵּץ אֶתֶּן-לוֺ מֶמְשָׁלָה עַל-הַגּוֺיִם:

Kdož by pak vítězil, a ostříhal až do konce skutků mých, dám jemu moc nad pohany.

Kdo zvítězí a setrvá v mých skutcích až do konce, tomu dám moc nad národy: ([Žalmy 2:8 Žalmy 2:9; Žalmy Šalomounovy (ps.) 17,23n])

καὶ ὁ νικω̑ν καὶ ὁ τηρω̑ν α῎χρι τέλους τὰ ε῎ργα μου δὼσω αυ᾿τω̑ ε᾿ξουσίαν ε᾿πὶ τω̑ν ε᾿θνω̑ν

ודַזכָא וַנטַר עבָדַי אֵתֵּל לֵה שֻׁולטָנָא עַל עַממֵא׃

[(27) Reve 02, 27]

וְיִרְעֶה אוֹתָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי חֶרֶס יְנֻפְּצוּ,

וְהוּא יְרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֵל וְכִכְלִי יוֺצֵר יְנַפְּצֵם כַּאֲשֶׁר דִבֶּר לִי אָבִי גַּם-אָנִי:

I budeť je spravovati prutem železným, a jako nádoba hrnčířova střískáni budou, jakž i já vzal jsem od Otce svého.

bude je pást železnou berlou, jako hliněné nádobí je bude rozbíjet ([Zjevení Janovo 12:5 Zjevení Janovo 19:15])

καὶ ποιμανει̑ αυ᾿τοὺς ε᾿ν ρ᾿άβδω σιδηρα̑ ὡς τὰ σκεύη τὰ κεραμικὰ συντρίβεται

למֵרעָא אֵנֻון בּשַׁבטָא דּפַרזלָא וַאיך מָאנַי פַּחָרָא תֵּשׁחקֻון הָכַנָא גֵּיר וֵאנָא נֵסבֵּת מֵן אָבי׃

[(27) Reve 02, 28]

כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי סַמְכוּת מֵאֵת אָבִי. וְאֶתֵּן לוֹ אֶת כּוֹכַב הַשַּׁחַר.

וְנָתַתִּי לוֺ אֶת-כּוֺכַב הַשָּׁחַר:

A dám jemu hvězdu jitřní.

– tak jako já jsem tu moc přijal od svého Otce. Tomu, kdo zvítězí, dám hvězdu jitřní. ([2 Petrův 1:19; Zjevení Janovo 22:16])

ὡς κα᾿γώ ει῎ληφα παρὰ του̑ πατρός μου καὶ δὼσω αυ᾿τω̑ τὸν α᾿στέρα τὸν πρωινόν

וֵאתֵּל לֵה לכַוכַּב צַפרָא׃

[(27) Reve 02, 29]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת.

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.“

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις

דִּאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא׃ ס

[(27) Reve 03, 01]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת סַרְדִּיס כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים: אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ; יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי, וְאַתָּה מֵת.

וְאֶל-מַלְאַךְ הַקָּהָל בְּסַרְדִּיס כְּתֹב כֹּה אָמַר הַהוּא אֲשֶׁר-לוֺ שִׁבְעָה רוּחוֺת הָאֱלֹהִים וְשִׁבְעָה כוֺכָבִים יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ כִּי-לְךׇ שֵׁם אֲשֶׁר אַתָּה חַי וְהִנְּךׇ מֵת:

Andělu pak církve Sardinské piš: Toto praví ten, kterýž má sedm duchů Božích a sedm těch hvězd: Vím skutky tvé, že máš jméno, že jsi živ, ale jsi mrtvý.

Andělu církve v Sardách piš: Toto praví ten, který má sedmero duchů Božích a sedmero hvězd: „Vím o tvých skutcích – podle jména jsi živ, ale jsi mrtev. ([Zjevení Janovo 1:16])

καὶ τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν Σάρδεσιν ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ ε῎χων τὰ ἑπτὰ πνεύματα του̑ θεου̑ καὶ τοὺς ἑπτὰ α᾿στέρας οι῏δά σου τὰ ε῎ργα ο῞τι ο῎νομα ε῎χεις ο῞τι ζη̑ς καὶ νεκρὸς ει῏

וַלמַלַאכָא דַּבעִדּתָּא דּסַרדִיס כּתֻוב הָכַנָא אָמַר הַו דִּאית לֵה שׁבַע רֻוחִין דַּאלָהָא ושַׁבעָא כַּוכּבֵא יָדַע אנָא עבָדַיךְּ וַשׁמָא דִּאית לָך וַדחַיָא אַנתּ וַדמִיתָא אַנתּ׃

[(27) Reve 03, 02]

שְׁקֹד וְחַזֵּק אֶת הַשְּׁאֵרִית שֶׁנָּטְתָה לָמוּת, כִּי לֹא מָצָאתִי אֶת מַעֲשֶׂיךָ מֻשְׁלָמִים לִפְנֵי אֱלֹהַי.

הִתְעוֺרֶר-נָא וְחַזֵּק אֶת-הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה הַקְּרֹבָה לַמָּוֶת כִּי לֹא-מָצָאתִי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ שְׁלֵמִים לִפְנֵי אֱלֹהָי:

Budiž bedlivý, a utvrzujž jiné umírající. Neboť jsem nenalezl skutků tvých plných před Bohem.

Probuď se a posilni to, co ještě zůstává a je už na vymření! Neboť shledávám, že tvým skutkům mnoho chybí před Bohem; ([Marek 13:37; 1 Petrův 5:8])

γίνου γρηγορω̑ν καὶ στήρισον τὰ λοιπὰ α῍ ε῎μελλον α᾿ποθανει̑ν ου᾿ γὰρ ευ῞ρηκά σου τὰ ε῎ργα πεπληρωμένα ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ μου

וַהוִי עִירָא וקַיֵם דּשַׁרכָּא דַּאילֵין דַּעתִיד הוַיתּ לַממָת לָא גֵּיר אֵשׁכַּחתָּך דַּמשַׁמלֵין עבָדַיךְּ קדָם אַלָהָא׃

[(27) Reve 03, 03]

לָכֵן זְכֹר כֵּיצַד קִבַּלְתָּ וְשָׁמַעְתָּ, וּשְׁמֹר וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אִם לֹא תִּשְׁקֹד אָבוֹא כְּגַנָּב וְלֹא תֵּדַע בְּאֵיזוֹ שָׁעָה אָבוֹא עָלֶיךָ.

זְכֹר אֵפוֺא מַה-לָּמַדְתָּ וּמַה שָּׁמַעְתָּ וּשְׁמֹר כָּל-אֵלֶּה וְשׁוּבָה אֵלָי וְאִם-לֹא תָחוּשׁ לְהִתְעוֺרֵר אָבוֺא כְגַנָּב וְלֹא תֵדַע בְּאֵי-זוּ שָׁעָה אֲנִי בָא עָלֶיךׇ:

Pomniž tedy, co jsi přijal a slyšel, a ostříhej, a čiň pokání. Pakli bdíti nebudeš, přijduť na tě jako zloděj, a nezvíš, v kterou hodinu na tě přijdu.

rozpomeň se tedy, jak jsi mé slovo přijal a slyšel, zachovávej je a čiň pokání. Nebudeš-li bdít, přijdu tak, jako přichází zloděj, a nebudeš vědět, v kterou hodinu na tebe přijdu. ([Matouš 24:43 Matouš 24:44; 1 Tesalonickým 5:2; 2 Petrův 3:10; Zjevení Janovo 16:15])

μνημόνευε ου῏ν πω̑ς ει῎ληφας καὶ η῎κουσας καὶ τήρει καὶ μετανόησον ε᾿ὰν ου῏ν μὴ γρηγορήσης η῞ξω ὡς κλέπτης καὶ ου᾿ μὴ γνω̑ς ποίαν ω῞ραν η῞ξω ε᾿πὶ σέ

אֵתּדַּכר אַיכַּן שׁמַעתּ וַנסַבתּ אֵזדַּהר ותֻוב וֵאנדֵּין לָא תֵּתּעִיר אָתֵא אנָא עלַיךְּ אַיך גַּנָבָא ולָא תֵּדַּע אַידָא שָׁעתָא אָתֵא עלַיךְּ׃

[(27) Reve 03, 04]

וְאוּלָם יֵשׁ אֶצְלְךָ שֵׁמוֹת מְעַטִּים בְּסַרְדִּיס אֲשֶׁר לֹא הִכְתִּימוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם. הֵמָּה יֵלְכוּ אִתִּי בִּבְגָדִים לְבָנִים, כִּי רְאוּיִים הֵם.

יֶשׁ-לְךׇ שְׁמוֺת מְעַטִּים גַם-בְּסַרְדִּיס אֲשֶׁר לֹא טִמְּאוּ אֶת-בִּגְדֵיהֶם הֵם יִתְהַלְּכוּן עִמִּי בִּבְגָדִים לְבָנִים כִּי לָהֶם יָאָתָה:

Ale máš některé osoby i v Sardis, kteréž nepoškvrnily roucha svého, protož budouť se se mnou procházeti v bílém rouše; nebo jsou hodni.

Přece však máš v Sardách několik osob(u), které svůj šat nepotřísnily; ti budou chodit se mnou v bílém rouchu, protože jsou toho hodni. (u) ř: jmen ([Judův 1:23; Marek 9:3])

α᾿λλὰ ε῎χεις ο᾿λίγα ο᾿νόματα ε᾿ν Σάρδεσιν α῍ ου᾿κ ε᾿μόλυναν τὰ ἱμάτια αυ᾿τω̑ν καὶ περιπατήσουσιν μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿ν λευκοι̑ς ο῞τι α῎ξιοί ει᾿σιν

אֵלָא אִית לִי קַלִיל שׁמָהֵא בּסַרדִיס אַילֵין דּלָא טַוֵשׁו מָאנַיהֻון וַמהַלכִין קדָמַי בּחֵוָרֵא ושָׁוֵין אֵנֻון׃

[(27) Reve 03, 05]

הַמְנַצֵּחַ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְלֹא אֶמְחֶה אֶת שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים, וְאוֹדֶה אֶת שְׁמוֹ לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו.

הַמְנַצֵּחַ הוּא יִלְבַּשׁ לְבָנִים וְלֹא אֶמְחֶה אֶת-שְׁמוֺ מִסֵּפֶר הַחַיִּים כִּי אֶת-שְׁמוֺ אוֺדֶה לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו:

Kdo svítězí, tenť bude odín rouchem bílým; a nikoliť nevymaži jména jeho z knihy života, ale vyznámť jméno jeho před oblíčejem Otce svého i před anděly jeho.

Kdo zvítězí, bude oděn bělostným rouchem a jeho jméno nevymažu z knihy života, nýbrž přiznám se k němu před svým Otcem a před jeho anděly. ([Exodus 32:32; Žalmy 69:29; Daniel 12:1; Filipským 4:3; Matouš 10:32])

ὁ νικω̑ν ου῞τως περιβαλει̑ται ε᾿ν ἱματίοις λευκοι̑ς καὶ ου᾿ μὴ ε᾿ξαλείψω τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ε᾿κ τη̑ς βίβλου τη̑ς ζωη̑ς καὶ ὁμολογήσω τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ε᾿νὼπιον του̑ πατρός μου καὶ ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿γγέλων αυ᾿του̑

דּזָכֵא הָכַנָא מֵתעַטַף מָאנֵא חֵוָרֵא ולָא אֵלחֵא שׁמֵה מֵן סֵפרָא דּחַיֵא וַאודֵּא בַּשׁמֵה קדָם אָבי וַקדָם מַלַאכַוהי׃

[(27) Reve 03, 06]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת.

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.“

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις

אַינָא דִּאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא׃ ס

[(27) Reve 03, 07]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת פִילָדֶלְפִיָה כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ, הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר לוֹ מַפְתֵּחַ דָּוִד, הַפּוֹתֵחַ וְאֵין סוֹגֵר וְסוֹגֵר וְאֵין פּוֹתֵחַ:

וְאֶל-מַלְאַךְ הַקָּהָל בְּפִילָדֶלְפִיָּא כְּתֹב כֹּה אָמַר הַקָּדוֺשׁ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר בְּיָדוֺ מַפְתֵּחַ דָּוִד הַפֹּתֵחַ וְאֵין סֹגֵר וְהַסֹּגֵר וְאֵין פֹּתֵחַ:

Andělu pak Filadelfitské církve piš: Totoť praví ten svatý a pravý, kterýž má klíč Davidův, kterýžto otvírá, a žádný nezavírá, a zavírá, žádný pak neotvírá:

Andělu církve ve Filadelfii piš: Toto prohlašuje ten Svatý a Pravý, který má klíč Davidův; když on otvírá, nikdo nezavře, a když on zavírá, nikdo neotevře: ([Izajáš 22:22 Jób 12:14])

καὶ τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν Φιλαδελφεία ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ α῞γιος ὁ α᾿ληθινός ὁ ε῎χων τὴν κλει̑ν Δαυίδ ὁ α᾿νοίγων καὶ ου᾿δεὶς κλείσει καὶ κλείων καὶ ου᾿δεὶς α᾿νοίγει

וַלמַלַאכָא דּעִדּתָּא דּפִילַדֵלפִיַא כּתֻוב הָכַנָא אָמַר קַדִּישָׁא שַׁרִירָא הַו דִּאית לֵה קלִידֵא דּדַוִיד אַינָא דּפָתַח ולַיתּ דָּאחֵד וָאחֵד ולַיתּ דּפָתַח׃

[(27) Reve 03, 08]

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ. הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ דֶּלֶת פְּתוּחָה אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יָכוֹל לְסָגְרָהּ, כִּי מְעַט כֹּחַ לְךָ וְשָׁמַרְתָּ אֶת דְּבָרִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לִשְׁמִי.

יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךׇ שַׁעַר פָּתוּחַ אֲשֶׁר-לֹא-יוּכַל אִישׁ לְסָגְרוֺ כִּי יֶשׁ-לְךׇ כֹחַ מְעַט וַתִּשְׁמֹר אֶת-דְּבָרִי וְלֹא שִׁקַּרְתָּ בִּשְׁמִי:

Vím skutky tvé. Aj, postavil jsem před tebou dvéře otevřené, a žádnýť jich nemůže zavříti. Nebo máš ač nevelikou moc, a ostříhal jsi slova mého, a nezapřels jména mého.

„Vím o tvých skutcích. Hle, otevřel jsem před tebou dveře, a nikdo je nemůže zavřít. Neboť ačkoli máš nepatrnou moc, zachoval jsi mé slovo a mé jméno jsi nezapřel. ([Zjevení Janovo 2:13])

οι῏δά σου τὰ ε῎ργα ι᾿δοὺ δέδωκα ε᾿νὼπιόν σου θύραν η᾿νεωγμένην η῍ν ου᾿δεὶς δύναται κλει̑σαι αυ᾿τήν ο῞τι μικρὰν ε῎χεις δύναμιν καὶ ε᾿τήρησάς μου τὸν λόγον καὶ ου᾿κ η᾿ρνήσω τὸ ο῎νομά μου

יָדַע אנָא עבָדַיךְּ והָא יֵהבֵּת קדָמַיךְּ תַּרעָא פּתִיחָא אַינָא דּלָא אנָשׁ מצֵא למֵאחדֵּה מֵטֻל דּקַלִיל חַילָא אִית לָך ומֵלַתי נטַרתּ וַבשֵׁמי לָא כּפַרתּ׃

[(27) Reve 03, 09]

הִנְנִי נוֹתֵן אֲנָשִׁים מִכְּנֶסֶת הַשָֹטָן, הָאוֹמְרִים 'יְהוּדִים אֲנַחְנוּ' וְאֵינָם; אֵין הֵם אֶלָּא מְשַׁקְּרִים. רְאֵה, אֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁהֵם יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְרַגְלֶיךָ וְיֵדְעוּ שֶׁאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ.

הִנְנִי נֹתֵן אֶת-אֵלֶּה מִבֵּית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לַ׹ָּׂטָן הָאֹמְרִים כִּי יְהוּדִים הֵם וְאֵינָם כֵּן כִּי אִם-כֹּזְבִים הִנְנִי נֹתְנָם לְפָנֶיךׇ כִּי יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֺת רַגְלֶיךׇ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲהַבְתִּיךׇ:

Aj, dávámť z zběři satanovy ty, kteříž se praví býti Židé, a nejsou, ale klamají. Aj, způsobím to, žeť přijdou a budou se klaněti před nohama tvýma, a poznajíť, že jsem já tě miloval.

Hle, dávám(v) do tvých rukou ty, kdo jsou ze synagógy satanovy; říkají si židé, a nejsou, ale lžou. Hle, způsobím, že přijdou a padnou ti k nohám; a poznají, že já jsem si tě zamiloval. (v) var: dal jsem ([Zjevení Janovo 2:9; Izajáš 45:14 Izajáš 49:23 Izajáš 60:14])

ι᾿δοὺ διδω̑ ε᾿κ τη̑ς συναγωγη̑ς του̑ Σατανα̑ τω̑ν λεγόντων ἑαυτοὺς ᾽Ιουδαίους ει῏ναι καὶ ου᾿κ ει᾿σὶν α᾿λλὰ ψεύδονται ι᾿δοὺ ποιήσω αυ᾿τοὺς ι῞να η῞ξουσιν καὶ προσκυνήσουσιν ε᾿νὼπιον τω̑ν ποδω̑ν σου καὶ γνω̑σιν ο῞τι ε᾿γώ η᾿γάπησά σε

והָא יָהֵב אנָא מֵן כּנֻושׁתָּא דּסָטָנָא מֵן אַילֵין דָּאמרִין עַל נַפשׁהֻון דִּיהֻודָיֵא אֵנֻון ולָא אִיתַיהֻון אֵלָא מדַגּלִין הָא אֵעבֵּד להֻון דּנִאתֻון ונֵסגּדֻון קדָם רֵגלַיךְּ ונֵדּעֻון דֵּאנָא אַחֵבתָּך׃

[(27) Reve 03, 10]

מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַרְתָּ אֶת מִצְוָתִי לַעֲמִידָה בְּסַבְלָנוּת, גַּם אֲנִי אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ מִשְּׁעַת הַנִּסָּיוֹן הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל כָּל תֵּבֵל, לְנַסּוֹת אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

יַעַן שָׁמַרְתָּ אֶת-דְּבָרִי בְּעֹצֶר רוּחַ וְגַם-אֲנִי אֶשְׁמָרְךׇ בְּיוֺם מַסָּה הַבָּא עַל-תֵּבֵל כֻּלָּהּ לְנַסּוֺת אֶת-ישְׁבֵי הָאָרֶץ:

A poněvadž jsi ostříhal slova trpělivosti mé, i jáť tebe ostříhati budu od hodiny pokušení, kteráž přijíti má na všecken svět, aby zkušeni byli obyvatelé země.

Protože jsi zachoval mé slovo a vytrval, zachovám tě i já v hodině zkoušky, která přijde na celý svět a prověří obyvatele země. ([Matouš 10:32 Matouš 24:22; Židům 10:36])

ο῞τι ε᾿τήρησας τὸν λόγον τη̑ς ὑπομονη̑ς μου κα᾿γὼ σε τηρήσω ε᾿κ τη̑ς ω῞ρας του̑ πειρασμου̑ τη̑ς μελλούσης ε῎ρχεσθαι ε᾿πὶ τη̑ς οι᾿κουμένης ο῞λης πειράσαι τοὺς κατοικου̑ντας ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

עַל דַּנטַרתּ מֵלתָא דַּמסַיבּרָנֻותי וֵאנָא אֵטרָך מֵן נֵסיֻונָא דַּעתִיד דּנִאתֵא עַל כֻּלָה תִּאבֵיל דַּננַסֵא לעָמֻורֵיה דַּארעָא׃

[(27) Reve 03, 11]

אֲנִי בָּא מַהֵר. הַחֲזֵק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ, כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יִקַּח אֶת הָעֲטֶרֶת שֶׁלְּךָ.

הִנְנִי בָא מְהֵרָה שְׁמֹר אֵת אֲשֶׁר לְךׇ פֶּן-יִקַּח אִישׁ מִמְּךׇ אֶת-כִּתְרֶךׇ:

Aj, přijduť brzy. Drž se toho, co máš, aby žádný nevzal koruny tvé.

Přijdu brzy; drž se toho, co máš, aby tě nikdo nepřipravil o vavřín vítěze. ([Zjevení Janovo 2:10 Zjevení Janovo 2:16 Zjevení Janovo 2:25])

ε῎ρχομαι ταχύ κράτει ο῍ ε῎χεις ι῞να μηδεὶς λάβη τὸν στέφανόν σου

אָתֵא אנָא מֵחדָא אַחֻוד הַו מָא דִּאית לָך דּלָא אנָשׁ נֵסַב כּלִילָך׃

[(27) Reve 03, 12]

הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶעֱשֵׂהוּ עַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי וְלֹא יֵצֵא עוֹד הַחוּצָה. וְאֶכְתֹּב עָלָיו אֶת שֵׁם אֱלֹהַי וְאֶת שֵׁם עִיר אֱלֹהַי, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, הַיּוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהַי, וְאֶת שְׁמִי הֶחָדָשׁ.

הַמְנַצֵּחַ אֶתְּנֶנּוּ לְעַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי וְלֹא-יֶעְתַּק עוֺד מִמְּקוֺמוֺ הַחוּצָה וְכָתַבְתִּי עָלָיו אֶת-שֵׁם אֱלֹהַי וְאֶת-שֵׁם עִיר אֱלֹהָי הֲלֹא הִיא יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה הַיֹּרֶדֶת מֵאֵת אֱלֹהַי מִן-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-שְׁמִי הֶחָדָשׁ:

Kdo svítězí, učiním jej sloupem v chrámě Boha svého, a nevyjdeť již více ven; a napíšiť na něm jméno Boha svého, a jméno města Boha svého, nového Jeruzaléma sstupujícího s nebe od Boha mého, i jméno své nové.

Kdo zvítězí, toho učiním sloupem v chrámě svého Boha a chrám již neopustí; napíšu na něj jméno svého Boha a jméno jeho města, nového Jeruzaléma, který sestupuje z nebe od mého Boha, i jméno své nové. ([1 Královská 7:21; Zjevení Janovo 14:1 Zjevení Janovo 21:2])

ὁ νικω̑ν ποιήσω αυ᾿τὸν στυ̑λον ε᾿ν τω̑ ναω̑ του̑ θεου̑ μου καὶ ε῎ξω ου᾿ μὴ ε᾿ξέλθη ε῎τι καὶ γράψω ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὸ ο῎νομα του̑ θεου̑ μου καὶ τὸ ο῎νομα τη̑ς πόλεως του̑ θεου̑ μου τη̑ς καινη̑ς ᾽Ιερουσαλήμ ἡ καταβαίνουσα ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ α᾿πὸ του̑ θεου̑ μου καὶ τὸ ο῎νομά μου τὸ καινόν

וַדזָכֵא אֵעבּדֵה עַמֻודָא בּהַיכּלָא דַּאלָהָא וַלבַר לָא נֵפֻּוק תֻּוב וֵאכתֻּוב עלַוהי שׁמָא דַּאלָהי וַשׁמָא דַּמדִינתָּא חַדתָא אֻורִשׁלֵם אַידָא דּנָחתָּא מֵן אַלָהי וַשׁמָא דִּילי חַדתָא׃

[(27) Reve 03, 13]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת.

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.“

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις

ודִאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא׃ ס

[(27) Reve 03, 14]

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת לָאוֹדִיקֵאָה כְּתֹב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָאָמֵן, הָעֵד הַנֶּאֱמָן וְהָאֲמִתִּי, הָרֵאשִׁית שֶׁל בְּרִיאַת אֱלֹהִים:

וְאֶל-מַלְאַךְ הַקָּהָל בְּלוּדְקְיָא כְּתֹב כֹּה אָמַר הָאָמֵן עֵד הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק וְרֵאשִׁית בְּרִיאַת הָאֱלֹהִים:

Andělu pak církve Laodicenské piš: Toto praví Amen, svědek ten věrný a pravý, počátek stvoření Božího:

Andělu církve v Laodikeji piš: Toto praví ten, jehož jméno jest Amen, svědek věrný a pravý, počátek stvoření Božího: ([Zjevení Janovo 1:5 Zjevení Janovo 19:11; Jan 1:3; Koloským 1:15])

καὶ τω̑ α᾿γγέλω τη̑ς ε᾿ν Λαοδικεία ε᾿κκλησίας γράψον τάδε λέγει ὁ α᾿μήν ὁ μάρτυς ὁ πιστὸς καὶ α᾿ληθινός ἡ α᾿ρχὴ τη̑ς κτίσεως του̑ θεου̑

וַלמַלַאכָא דּעִדּתָּא דּלַאיִדִיקִיַא כּתֻוב הָכַנָא אָמַר אַמִין סָהדָּא מהַימנָא ושַׁרִירָא ורִשִׁיתָא דַּברִיתֵה דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 03, 15]

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁלֹּא קַר אַתָּה וְלֹא חַם. מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֹ חַם.

יָדַעְתִּי אֶת-מַעֲשֶׂיךׇ כִּי לֹא קַר וְלֹא חַם אָתָּה מִי-יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֺ-חָם:

Vímť skutky tvé, že ani jsi studený, ani horký. Ó bys studený byl aneb horký.

„Vím o tvých skutcích; nejsi studený ani horký. Kéž bys byl studený anebo horký!

οι῏δά σου τὰ ε῎ργα ο῞τι ου῎τε ψυχρὸς ει῏ ου῎τε ζεστός ο῎φελον ψυχρὸς η῟ς η῍ ζεστός

יָדַע אנָא עבָדַיךְּ לָא קַרִירָא אַנתּ ולָא חַמִימָא דּוָלֵא הוָא דַּאו קַרִירָא תֵּהוֵא אַו חַמִימָא׃

[(27) Reve 03, 16]

וּבְכֵן, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה פּוֹשֵׁר וְלֹא חַם וְלֹא קַר, אֲנִי עָתִיד לְהָקִיא אוֹתְךָ מִפִּי.

אַךְ יַעַן כִּי נֹטֶה אַתָּה מִשְּׁנֵיהֶם לֹא חַם וְלֹא קַר אָקִיא אֹתְךׇ מִפִּי:

A tak že jsi vlažný, a ani studený, ani horký, vyvrhu tě z úst svých.

Ale že jsi vlažný, a nejsi horký ani studený, nesnesu tě v ústech.

ου῞τως ο῞τι χλιαρὸς ει῏ καὶ ου῎τε ζεστὸς ου῎τε ψυχρός μέλλω σε ε᾿μέσαι ε᾿κ του̑ στόματός μου

וִאיתַיךְּ פָּשֻׁורָא ולָא קַרִירָא ולָא חַמִימָא עתִיד אנָא לַמתָבֻותָך מֵן פֻּומי׃

[(27) Reve 03, 17]

מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה אוֹמֵר 'עָשִׁיר אֲנִי; עָשַׁרְתִּי וְלֹא חָסֵר לִי כְּלוּם' וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הָאֻמְלָל וְהַמִּסְכֵּן, עָנִי וְעִוֵּר וְעָרוֹם,

וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵן הֶעְשַׁרְתִּי וְכַבִּיר מָצְאָה יָדִי וְלֹא אֶחְסַר דָּבָר וְלֹא יָדַעְתָּ כִּי-נִדְכֶּה וְאֻמְלָל אַתָּה עָנִי עִוֵּר וְעֵרֹם:

Nebo pravíš: Bohatý jsem, a zbohatl jsem, a žádného nepotřebuji, a nevíš, že jsi bídný, a mizerný, i chudý, i slepý, i nahý.

Vždyť říkáš: Jsem bohat, mám všecko a nic(x) už nepotřebuji! A nevíš, že jsi ubohý, bědný a nuzný, slepý a nahý. (x) var: nikoho 4. kapitola ([Ozeáš 12:9; 1 Korintským 4:8])

ο῞τι λέγεις ο῞τι πλούσιός ει᾿μι καὶ πεπλούτηκα καὶ ου᾿δὲν χρείαν ε῎χω καὶ ου᾿κ οι῏δας ο῞τι σὺ ει῏ ὁ ταλαίπωρος καὶ ε᾿λεεινὸς καὶ πτωχὸς καὶ τυφλὸς καὶ γυμνός

מֵטֻל דֵּאמַרתּ דּעַתִּירָא אַנתּ ועֵתרֵת ועַל מֵדֵּם לָא סנִיק אנָא ולָא יָדַע אַנתּ דַּאנתּ הו מחִילָא ודָויָא ומֵסכִּנָא ועַרטֵלָיָא׃

[(27) Reve 03, 18]

אָנֹכִי מַצִּיעַ לְךָ לִקְנוֹת מִמֶּנִּי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ לְמַעַן תַּעֲשִׁיר, וּבְגָדִים לְבָנִים לְמַעַן תִּתְלַבֵּשׁ וְלֹא תֵּרָאֵה בֹּשֶׁת עֶרְוָתְךָ, וְקִילוּרִית לִמְשֹׁחַ אֶת עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּרְאֶה.

אִיעָצְךׇ לִקְנוֺת מִיָּדִי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ וְתֶעְשַׁר וּבְגָדִים לְבָנִים אֲשֶׁר תִּלְבַּשׁ וּבשֶׁת עֶרְוָתְךׇ לֹא תִגָּלֶה וְשֶׁמֶן מַרְפֵּא לִמְשֹׁחַ עֵינֶיךׇ לְמַעַן תִּרְאֶה:

Radímť, abys sobě koupil ode mne zlata ohněm zprubovaného, abys byl bohatý, a roucho bílé, abys oblečen byl, a neokazovala se hanba nahoty tvé. A očí svých pomaž kollyrium, abys viděl.

Radím ti, abys u mne nakoupil zlata ohněm přečištěného, a tak zbohatl; a bílý šat, aby ses oblékl a nebylo vidět tvou nahotu; a mast k potření očí, abys prohlédl. ([2 Korintským 8:9; Ezechiel 16:8; Zjevení Janovo 16:15])

συμβουλεύω σοι α᾿γοράσαι παρ῾ ε᾿μου̑ χρυσίον πεπυρωμένον ε᾿κ πυρὸς ι῞να πλουτήσης καὶ ἱμάτια λευκὰ ι῞να περιβάλη καὶ μὴ φανερωθη̑ ἡ αι᾿σχύνη τη̑ς γυμνότητός σου καὶ κολλούριον ε᾿γχρι̑σαι τοὺς ο᾿φθαλμούς σου ι῞να βλέπης

מָלֵך אנָא לָך דּתֵזבֵּן מֵני דַּהבָא דַּבחִיר מֵן נֻורָא דּתֵעתַּר ומָאנֵא חֵוָרֵא למֵתעַטָפֻו ולָא תֵּתגּלֵא בֵּהתּתָא דּעַרטֵלָיֻותָך וַשׁיָפָא כּחֻול דּתֵחזֵא׃

[(27) Reve 03, 19]

אֲנִי אֶת אֲשֶׁר אֹהַב אוֹכִיחַ וַאֲיַסֵּר. לָכֵן הֱיֵה נִמְרָץ וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי אֹהֵב אוֺכִיחֶנּוּ וַאֲיַסְּרֶנּוּ עַל-כֵּן הִתְאַמֶּץ-נָא וְשׁוּבָה אֵלָי:

Já kteréžkoli miluji, kárám a tresci; rozhorliž se tedy, a čiň pokání.

Já kárám a trestám ty, které miluji; vzpamatuj se tedy a čiň pokání. ([Přísloví 3:12; Židům 12:6])

ε᾿γώ ο῞σους ε᾿ὰν φιλω̑ ε᾿λέγχω καὶ παιδεύω ζήλευε ου῏ν καὶ μετανόησον

אֵנָא לַאילֵין דּרָחֵם אנָא מַכֵּס אנָא ורָדֵא אנָא טַן הָכִיל ותֻוב׃

[(27) Reve 03, 20]

הִנְנִי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת וְדוֹפֵק. אִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, אֶכָּנֵס אֵלָיו וְאֶסְעַד אִתּוֹ וְהוּא אִתִּי.

הִנֵּה אֲנִי עֹמֵד לַפֶּתַח וְדֹפֵק אִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת-קוֺלִי וּפָתַח אֶת-הַדֶּלֶת אָבֹא לֶאֱכֹל עִמּוֺ וְהוּא עִמָּדִי:

Aj, stojímť u dveří, a tluku. Jestližeť by kdo uslyšel hlas můj, a otevřel dvéře, vejduť k němu, a budu s ním večeřeti, a on se mnou.

Hle, stojím přede dveřmi a tluču; zaslechne-li kdo můj hlas a otevře mi, vejdu k němu a budu s ním večeřet a on se mnou. ([Píseň písní 5:1; Lukáš 12:36; Jan 14:23])

ι᾿δοὺ ε῞στηκα ε᾿πὶ τὴν θύραν καὶ κρούω ε᾿άν τις α᾿κούση τη̑ς φωνη̑ς μου καὶ α᾿νοίξη τὴν θύραν καὶ ει᾿σελεύσομαι πρὸς αυ᾿τὸν καὶ δειπνήσω μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ αυ᾿τὸς μετ῾ ε᾿μου̑

הָא קָמֵת עַל תַּרעָא וֵאקֻושׁ אֵן אנָשׁ שָׁמַע בּקָלי ונֵפתַּח תַּרעָא וֵאעֻול וַאחשֵׁם עַמֵה והֻו עַמי׃

[(27) Reve 03, 21]

הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל כִּסְאִי כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנִי נִצַּחְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עִם אָבִי עַל כִּסְאוֹ.

הַמְנַצֵּחַ אֶתֶּן-לוֺ לָשֶׁבֶת עִמִּי עַל-כִּסְאִי כַּאֲשֶׁר גַּם-אָנֹכִי נִצַּחְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עִם-אָבִי עַל-כִּסְאוֺ:

Kdož svítězí, dám jemu seděti s sebou na trůnu svém, jako i já svítězil jsem, a sedím s Otcem svým na trůnu jeho.

Kdo zvítězí, tomu dám usednout se mnou na trůn, tak jako já jsem zvítězil a usedl s Otcem na jeho trůn. ([Matouš 19:28; Jan 17:24; 1 Korintským 6:2 1 Korintským 6:3])

ὁ νικω̑ν δὼσω αυ᾿τω̑ καθίσαι μετ῾ ε᾿μου̑ ε᾿ν τω̑ θρόνω μου ὡς κα᾿γώ ε᾿νίκησα καὶ ε᾿κάθισα μετὰ του̑ πατρός μου ε᾿ν τω̑ θρόνω αυ᾿του̑

וַדזָכֵא אֵתֵּל לֵה למֵתַּב עַמי עַל כֻּורסיָא דִּילי אַיכַּנָא דֵּאנָא זכִית ויֵתבֵּת עַם אָבי עַל כֻּורסיָא דִּילֵה׃

[(27) Reve 03, 22]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת."

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יַקְשִׁיב אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ מַגִּיד לַקְּהִלּוֺת:

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.

Kdo má uši, slyš, co Duch praví církvím.“

ὁ ε῎χων ου῏ς α᾿κουσάτω τί τὸ πνευ̑μα λέγει ται̑ς ε᾿κκλησίαις

מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע מָנָא רֻוחָא ממַלֵל לעִדָתָא׃ ס

[(27) Reve 04, 01]

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאִיתִי וְהִנֵּה דֶּלֶת פְּתוּחָה בַּשָּׁמַיִם; וְהַקּוֹל הָרִאשׁוֹן - אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי כְּקוֹל שׁוֹפָר מְדַבֵּר אֵלַי - אוֹמֵר: "עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶה לְךָ אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי כֵן.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאִיתִי וְהִנֵּה שַׁעַר נִפְתָּח בַּשָּׁמָיִם וְהַקּוֺל הָרִאשׁוֺן אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי כַשּׁוֺפָר מְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר עֲלֵה הֵנָּה וְהֶרְאֵתִיךׇ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה אַחֲרֵי-כֵן:

Potom jsem viděl, a aj, dvéře otevřené v nebi, a ten hlas první, kterýž jsem byl slyšel jako trouby, an mluví se mnou, řkoucí: Vstup sem, a ukážiť, co se má díti potom.

Potom jsem měl vidění: Hle, dveře do nebe otevřené, a ten hlas, který předtím ke mně mluvil a který zněl jako polnice, nyní řekl: „Pojď sem, a ukážu ti, co se má stát potom.“ ([Exodus 19:16; Zjevení Janovo 1:10 Zjevení Janovo 1:19; Daniel 2:28; Zjevení Janovo 1:19])

μετὰ ταυ̑τα ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ θύρα η᾿νεωγμένη ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ καὶ ἡ φωνὴ ἡ πρὼτη η῍ν η῎κουσα ὡς σάλπιγγος λαλούσης μετ῾ ε᾿μου̑ λέγων α᾿νάβα ω῟δε καὶ δείξω σοι α῍ δει̑ γενέσθαι μετὰ ταυ̑τα

מֵן בָּתַר הָלֵין חזִית והָא תַּרעָא פּתִיחָא בַּשׁמַיָא וקָלָא הַו דּשֵׁמעֵת אַיך שִׁיפֻורָא מַלֵל עַמי למִאמַר סַק להָרכָּא וֵאחַוֵיך מָא דִּיהִיב למֵהוָא בָּתַר הָלֵין׃

[(27) Reve 04, 02]

מִיָּד הָיִיתִי בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ וְהִנֵּה כִּסֵּא מֻצָּב בַּשָּׁמַיִם וְעַל הַכִּסֵּא יוֹשֵׁב.

וַתָּנַח עָלַי הָרוּחַ כְּרָגַע וְהִנֵּה כִסֵּא נִצָּב בַּשָּׁמַיִם וְאֶחָד ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא:

A hned jsem byl u vytržení ducha, a aj, trůn postaven byl na nebi, a na trůnu jeden seděl.

Ihned jsem se ocitl ve vytržení ducha: A hle, trůn v nebi, a na tom trůnu někdo, ([1 Královská 22:19; Žalmy 47:9; Izajáš 6:1; Sír 1,8])

ευ᾿θέως ε᾿γενόμην ε᾿ν πνεύματι καὶ ι᾿δοὺ θρόνος ε῎κειτο ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ καὶ ε᾿πὶ τὸν θρόνον καθήμενος

ומֵחדָא הוִית בּרֻוח והָא כֻּורסיָא סִים בַּשׁמַיָא ועַל כֻּורסיָא יָתֵב׃

[(27) Reve 04, 03]

וְהַיּוֹשֵׁב דּוֹמֶה בְּמַרְאֶה לְאֶבֶן יָשְׁפֶה וְאֹדֶם, וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכִּסֵּא דּוֹמָה בְּמַרְאֶה לְבָרֶקֶת.

וְהַיּשֵׁב הַהוּא כְּמַרְאֵה אֶבֶן יָשְׁפֶה כְּאֶבֶן אֹדֶם וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכִּסֵּא כְּעֵין בָּרָקֶת:

A ten, kterýž seděl, podoben byl oblíčejem kameni jaspidu a sardiovi; a vůkol toho trůnu byla duha, na pohledění podobná smaragdu.

kdo byl na pohled jako jaspis a karneol; a kolem trůnu duha jako smaragdová. ([Ezechiel 1:26-Ezechiel 1:28])

καὶ ὁ καθήμενος ο῞μοιος ὁράσει λίθω ι᾿άσπιδι καὶ σαρδίω καὶ ι῏ρις κυκλόθεν του̑ θρόνου ο῞μοιος ὁράσει σμαραγδίνω

וַדיָתֵב אַיך דּמֻותָא דּחֵזוָא דּכִאפָא דּיַשׁפֵּה וַדסָרדָון וקֵשׁתָּא דַּענָנָא דַּחדָרַוהי דּכֻורסיָא דּמֻות חֵזוָא דַּזמַרַגדֵא׃

[(27) Reve 04, 04]

סָבִיב לַכִּסֵּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כִּסְאוֹת, וְעַל הַכִּסְאוֹת יוֹשְׁבִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֹת זָהָב עַל רָאשֵׁיהֶם.

וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כִסְאוֺת עֹמְדִים אֶל-הַכִּסֵּא מִסָּבִיב וְעַל-הַכִּסְאוֺת רָאִיתִי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים ישְׁבִים מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֺת זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶם:

A okolo toho trůnu bylo trůnů čtyřmecítma, a na těch trůních viděl jsem čtyřmecítma starců sedících, oblečených v roucha bílá. A měli na hlavách svých koruny zlaté.

Okolo toho trůnu čtyřiadvacet jiných trůnů, a na nich sedělo čtyřiadvacet starců, oděných bělostným rouchem, na hlavách koruny ze zlata. ([Izajáš 24:23])

καὶ κυκλόθεν του̑ θρόνου θρόνους ει῎κοσι τέσσαρες καὶ ε᾿πὶ τοὺς θρόνους ει῎κοσι τέσσαρας πρεσβυτέρους καθημένους περιβεβλημένους ε᾿ν ἱματίοις λευκοι̑ς καὶ ε᾿πὶ τὰς κεφαλὰς αυ᾿τω̑ν στεφάνους χρυσου̑ς

וַחדָר כֻּורסיָא כֻּורסַוָתָא עֵסרִין וַארבּעָא וַעלַיהֻון דֵּין דּכֻורסַוָתָא עֵסרִין וַארבּעָא קַשִׁישִׁין דּיָתבִּין דַּעטִיפִין מָאנֵא חֵוָרֵא ועַל קַרקפָתהֻון כּלִילֵא דּדַהבָא׃

[(27) Reve 04, 05]

וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים בְּרָקִים, קוֹלוֹת וּרְעָמִים; וְשִׁבְעָה לַפִּידֵי אֵשׁ בּוֹעֲרִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא, אֲשֶׁר הֵם שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים.

וּמִתּוֺךְ הַכִּסֵּא יֹצֵא בָרָק רַעַם וְרַעַשׁ וְשִׁבְעָה לַפִּידִים בֹּעֲרִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא אֲשֶׁר-הֵם שִׁבְעָה רוּחוֺת הָאֳלֹהִים:

A z toho trůnu pocházelo blýskání, a hromobití, a hlasové. A sedm lamp ohnivých hořících před trůnem, jenž jsou sedm duchů Božích.

Od trůnu šlehaly blesky a dunělo hromobití; před trůnem hořelo sedm světel – to je sedmero duchů Božích; ([Exodus 19:16; Zjevení Janovo 8:5 Zjevení Janovo 11:19 Zjevení Janovo 16:18])

καὶ ε᾿κ του̑ θρόνου ε᾿κπορεύονται α᾿στραπαὶ καὶ φωναὶ καὶ βρονταί καὶ ἑπτὰ λαμπάδες πυρὸς καιόμεναι ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου α῞ ει᾿σιν τὰ ἑπτὰ πνεύματα του̑ θεου̑

ומֵן כֻּורסַוָתָא נָפקִין רַעמֵא ובַרקֵא וקָלֵא ושַׁבעָא נַהִירֵא דּיָקדִּין קדָמַוהי דּכֻורסיָא אַילֵין דִּאיתַיהֻון שׁבַע רֻוחִין דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 04, 06]

לִפְנֵי הַכִּסֵּא כְּיָם זְכוּכִית דּוֹמֶה לִבְדֹלַח, וּבְאֶמְצַע הַכִּסֵּא וְסָבִיב לַכִּסֵּא אַרְבַּע חַיּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר.

וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא יַם זְכוֺכִית כְּעֵין הַקָּרַח וּבְתוֺךְ הַכִּסֵּא וְסָבִיב לוֺ אַרְבַּע חַיּוֺת מְלֵאוֺת עֵינַיִם מִפָּנִים וּמֵאָחוֺר:

Bylo také před tím trůnem moře sklené, podobné křištálu, a u prostřed trůnu a vůkol trůnu čtvero zvířat, plných očí s předu i s zadu.

a před trůnem moře jiskřící jako křišťál a uprostřed kolem trůnu čtyři živé bytosti plné očí zpředu i zezadu: ([Ezechiel 1:22 Ezechiel 1:5 Ezechiel 1:10 Ezechiel 10:14])

καὶ ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου ὡς θάλασσα ὑαλίνη ὁμοία κρυστάλλω καὶ ε᾿ν μέσω του̑ θρόνου καὶ κύκλω του̑ θρόνου τέσσαρα ζω̑α γέμοντα ο᾿φθαλμω̑ν ε῎μπροσθεν καὶ ο῎πισθεν

וַקדָם כֻּורסיָא יַמָא דַּזגֻוגִיתָא אַיך דֻּומיָא דַּגלִידָא וַבמֵצעַת כֻּורסיָא וַחדָרַוהי דּכֻורסיָא אַרבַּע חַיוָן דּמַליָן עַינֵא מֵן־קדָמַיהֵין ומֵן בֵּסתַּרהֵין׃

[(27) Reve 04, 07]

הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה דּוֹמָה לְאַרְיֵה; הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לְעֵגֶל; הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּנִים לָהּ כִּפְנֵי אָדָם; וְהַחַיָּה הָרְבִיעִית דּוֹמָה לְנֶשֶׁר מְעוֹפֵף.

דְּמוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֺנָה כְּאַרְיֵה וְהַחַיָּה הַשֵּׁנִית כְּעֵגֶל וְהַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּנִים לָהּ כִּפְנֵי אָדָם וּדְמוּת הַחַיָּה הָרְבִיעִית כְּנֶשֶׁר מְעוֺפֵף:

První pak to zvíře podobné bylo lvu, a druhé zvíře podobné teleti, a třetí zvíře mající tvárnost člověka, a čtvrté zvíře podobné orlu letícímu.

První podobná lvu, druhá býku, třetí měla tvář člověka, čtvrtá byla podobná letícímu orlu.

καὶ τὸ ζω̑ον τὸ πρω̑τον ο῞μοιον λέοντι καὶ τὸ δεύτερον ζω̑ον ο῞μοιον μόσχω καὶ τὸ τρίτον ζω̑ον ε῎χων τὸ πρόσωπον ὡς α᾿νθρὼπου καὶ τὸ τέταρτον ζω̑ον ο῞μοιον α᾿ετω̑ πετομένω

חַיֻותָא קַדמָיתָּא דָּמיָא לַאריָא וחַיֻותָא דּתַרתֵּין דּמֻותָא דּעֵגלָא וחַיֻותָא דַּתלָת אִית לָה אַפֵּא אַיך דּבַרנָשָׁא וחַיֻותָא דַּארבַּע דּמֻותָא דּנֵשׁרָא דּפָרַח׃

[(27) Reve 04, 08]

וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת לְכָל אַחַת מֵהֶן שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. מִסָּבִיב וּמִבִּפְנִים הֵן מְלֵאוֹת עֵינַיִם, וְיוֹמָם וָלַיְלָה אֵינָן חֲדֵלוֹת לוֹמַר: "קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֲשֶׁר הָיָה וְהוֶֹה וְיָבוֹא."

וְאַרְבַּע הַחַיּוֺת שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָת וְהֵן מְלֵאוֺת עֵינַיִם מִסָּבִיב וּמִלִּפְנִים וְהַשְׁקֵט אֵין לָהֵן יוֺמָם לָיְלָה כִּי קֹרְאוֺת קָדוֺשׁ קָדוֺשׁ קָדוֺשׁ יְהוָֺה אֱלֹהֵי צְבָאוֺת אֲשֶׁר הוּא הָיָה הוֶֺה וְעָתִיד לָבֹא:

A jedno každé z těch čtyř zvířat mělo šest křídel okolo, a vnitř plná byla očí, a neměla odpočinutí dnem i nocí, říkajíce: Svatý, svatý, svatý Pán Bůh všemohoucí, kterýž byl, a jest, i přijíti má.

Všechny čtyři bytosti jedna jako druhá měly po šesti křídlech a plno očí hledících ven i dovnitř. A bez ustání dnem i nocí volají: „Svatý, svatý, svatý Hospodin(y), Bůh všemohoucí, ten, který byl a který jest a který přichází.“ (y) ř: Pán ([Izajáš 6:2 Izajáš 6:3; Ezechiel 1:18 Ezechiel 10:12; Zjevení Janovo 1:4 Zjevení Janovo 1:8 Zjevení Janovo 16:5])

καὶ τὰ τέσσαρα ζω̑α ε῍ν καθ῾ ε῍ν αυ᾿τω̑ν ε῎χων α᾿νὰ πτέρυγας ε῞ξ κυκλόθεν καὶ ε῎σωθεν γέμουσιν ο᾿φθαλμω̑ν καὶ α᾿νάπαυσιν ου᾿κ ε῎χουσιν ἡμέρας καὶ νυκτὸς λέγοντες α῞γιος α῞γιος α῞γιος κύριος ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ ὁ η῟ν καὶ ὁ ω῍ν καὶ ὁ ε᾿ρχόμενος

אַרבּעָתַּיהֵין חַיוָתָא כֻּלחדָא מֵנהֵין קָימָא וִאית לָה מֵן טֵפרֵיה וַלעֵל שׁתָּא גֵּפִּין חֻודרָנָאיִת ומֵן לגַו מַליָן עַינֵא ושֵׁליָא לַיתּ להֵין אִימָמָא ולִליָא למִאמַר קַדִּישׁ קַדִּישׁ קַדִּישׁ מָריָא אַלָהָא אַחִיד כֻּל הַו דִּאיתַוהי הוָא וִאיתַוהי וָאתֵא׃

[(27) Reve 04, 09]

וּבְכָל עֵת שֶׁתִּתֵּנָּה הַחַיּוֹת כָּבוֹד וִיקָר וְתוֹדָה לַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, הַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים,

וּלְעֵת הַחַיּוֺת נֹתְנוֺת הוֺד וְהָדָר וְשֶׁבַח לַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא אֲשֶׁר-הוּא חַי עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים:

A když ta zvířata vzdávala slávu, a čest, i díků činění sedícímu na trůnu, tomu živému na věky věků,

A kdykoli ty bytosti vzdají čest, slávu a díky tomu, který sedí na trůnu a je živ na věky věků,

καὶ ο῞ταν δὼσουσιν τὰ ζω̑α δόξαν καὶ τιμὴν καὶ ευ᾿χαριστίαν τω̑ καθημένω ε᾿πὶ τω̑ θρόνω τω̑ ζω̑ντι ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

ומָא דּיַהב אַרבּעָתַּיהֵין חַיוָתָא תֵּשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא וקֻובָּל טַיבֻּותָא לַדיָתֵב עַל כֻּורסיָא ולַדחַי לעָלַם עָלמִין אַמִין׃

[(27) Reve 04, 10]

יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְיִשְׁתַּחֲווּ לַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְיַנִּיחוּ אֶת עַטְרוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא בְּאָמְרָם:

כֵּן יִפְּלוּ הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים עַל-פְּנֵיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא אֲשֶׁר הוּא חַי עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים וְאֶת-עַטְרוֺתֵיהֶם יָנִיפוּ יוֺרִידוּ אַרְצָה לִפְנֵי הַכִּסֵּא לֵאמֹר:

Padlo těch čtyřmecítma starců před oblíčejem toho sedícího na trůnu, a klanělo se tomu živému na věky věků, a metali koruny své před trůnem, řkouce:

padá těch čtyřiadvacet starců na kolena před tím, který sedí na trůnu, a klanějí se tomu, který je živ na věky věků; pak položí své koruny před trůnem se slovy: ([Zjevení Janovo 5:8 Zjevení Janovo 5:14 Zjevení Janovo 7:11 Zjevení Janovo 11:16 Zjevení Janovo 19:4])

πεσου̑νται οἱ ει῎κοσι τέσσαρες πρεσβύτεροι ε᾿νὼπιον του̑ καθημένου ε᾿πὶ του̑ θρόνου καὶ προσκυνήσουσιν τω̑ ζω̑ντι ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων καὶ βαλου̑σιν τοὺς στεφάνους αυ᾿τω̑ν ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου λέγοντες

נֵפּלֻון עֵסרִין וַארבּעָא קַשִׁישִׁין קדָם מַן דּיָתֵב עַל כֻּורסיָא ונֵסגּדֻון לעָלַם עָלמִין אַמִין למַן דּחַי ונַרמֻון כּלִילַיהֻון קדָם כֻּורסיָא כַּד אָמרִין׃

[(27) Reve 04, 11]

"לְךָ יָאֶה, אֲדוֹנֵנוּ וֵאלֹהֵינוּ, לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר וְהַגְּבוּרָה, כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וּבִרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרְאוּ."

לְךׇ יְהוָֺה אֱלֹהֵינוּ יָאֲתָה לָקַחַת הוֺד וְהָדָר וָעֹז כִּי אַתָּה בָרָאתָ כָּל-אֵלֶּה וּבִרְצוֺנְךׇ נִהְיוּ וְנִבְרָאוּ:

Hoden jsi, Pane, přijíti slávu, a čest, i moc; nebo ty jsi stvořil všecky věci, a pro vůli tvou trvají, i stvořeny jsou.

„Jsi hoden, Pane a Bože náš(z), přijmout slávu, čest i moc, neboť ty jsi stvořil všechno a tvou vůlí všechno povstalo a jest.“ (z) var: + Svatý 5. kapitola ([Zjevení Janovo 5:12])

α῎ξιος ει῏ ὁ κύριος καὶ ὁ θεὸς ἡμω̑ν λαβει̑ν τὴν δόξαν καὶ τὴν τιμὴν καὶ τὴν δύναμιν ο῞τι σὺ ε῎κτισας τὰ πάντα καὶ διὰ τὸ θέλημά σου η῟σαν καὶ ε᾿κτίσθησαν

דּשָׁוֵיתּ הֻו מָרַן וַאלָהַן למֵסַב תֵּשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא וחַילָא מֵטֻל דַּאנתּ בּרַיתּ כֻּל וַביַד צֵביָנָך הוַי וֵאתבּרִי׃ ס

[(27) Reve 05, 01]

רָאִיתִי לִימִין הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא סֵפֶר כָּתוּב מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, חָתוּם בְּשִׁבְעָה חוֹתָמוֹת.

וָאֵרֶא וְהִנֵּה בִּימִין הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא סֵפֶר כָּתוּב פָּנִים וְאָחוֺר וְחָתוּם בְּשִׁבְעָה חֹתָמוֺת:

I viděl jsem po pravici sedícího na trůnu knihu popsanou vnitř i zevnitř, zapečetěnou sedmi pečetmi.

A v pravici toho, který sedí na trůnu, spatřil jsem knihu úplně popsanou(a), zapečetěnou sedmi pečetěmi. (a) ř: svitek popsaný z obou stran ([Izajáš 29:11; Ezechiel 2:9 Ezechiel 2:10])

καὶ ει῏δον ε᾿πὶ τὴν δεξιὰν του̑ καθημένου ε᾿πὶ του̑ θρόνου βιβλίον γεγραμμένον ε῎σωθεν καὶ ο῎πισθεν κατεσφραγισμένον σφραγι̑σιν ἑπτά

וַחזִית עַל יַמִינֵה דּהַו דּיָתֵב עַל כֻּורסיָא כּתָבָא דַּרשִׁים מֵן לגַו ומֵן לבַר וַטבִיע טַבעֵא שַׁבעָא׃

[(27) Reve 05, 02]

וְרָאִיתִי מַלְאַךְ רַב־כֹּחַ קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: "מִי רָאוּי לִפְתֹּחַ אֶת הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר אֶת חוֹתָמָיו?"

וּמַלְאָךְ אַדִּיר רָאִיתִי קֹרֵא בְקוֺל-גָּדוֺל מִי יָדָיו רַב-לוֺ לִפְתֹּחַ אֶת-הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר אֶת-חֹתָמָיו:

A viděl jsem anděla silného, volajícího hlasem velikým: Kdo jest hoden otevříti tu knihu, a zrušiti pečeti její?

Tu jsem uviděl mocného anděla, který vyhlásil velikým hlasem: „Kdo je hoden otevřít tu knihu a rozlomit její pečetě?“ ([Zjevení Janovo 10:1])

καὶ ει῏δον α῎γγελον ι᾿σχυρὸν κηρύσσοντα ε᾿ν φωνη̑ μεγάλη τίς α῎ξιος α᾿νοι̑ξαι τὸ βιβλίον καὶ λυ̑σαι τὰς σφραγι̑δας αυ᾿του̑

וַחזִית אחרִנָא מַלַאכָא חַילתָנָא דּמַכרֵז בּקָלָא רָמָא מַן שָׁוֵא למֵפתַּח כּתָבָא וַלמֵשׁרָא טַבעַוהי׃

[(27) Reve 05, 03]

וְלֹא יָכוֹל אִישׁ לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא בָּאָרֶץ וְלֹא מִתַּחַת לָאָרֶץ לִפְתֹּחַ אֶת הַסֵּפֶר, אַף לֹא לְהַבִּיט בּוֹ.

וְלֹא-נִמְצָא רַב-כֹּחַ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ לִפְתֹּחַ אֶת-הַסֵּפֶר וְאַף לֹא-לְהַבִּיט אֵלָיו:

I nemohl žádný, ani na nebi, ani na zemi, ani pod zemí, otevříti té knihy, ani pohleděti do ní.

Ale nikdo na nebi ani na zemi ani pod zemí nemohl tu knihu otevřít a podívat se do ní.

καὶ ου᾿δεὶς ε᾿δύνατο ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ου᾿δὲ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ου᾿δὲ ὑποκάτω τη̑ς γη̑ς α᾿νοι̑ξαι τὸ βιβλίον ου῎τε βλέπειν αυ᾿τό

ולַיתּ דֵּאתמצִי בַּשׁמַיָא ולָא בַּארעָא ולָא דַּלתַחתּ מֵן אַרעָא למֵפתַּח לַכתָבָא וַלמֵשׁרָא טַבעַוהי וַלמֵחזיֵה׃

[(27) Reve 05, 04]

וַאֲנִי בָּכִיתִי הַרְבֵּה, כִּי אִישׁ לֹא נִמְצָא רָאוּי לִפְתֹּחַ אֶת הַסֵּפֶר, אַף לֹא לְהַבִּיט בּוֹ.

וַאֲנִי בָכִיתִי הַרְבֵּה בֶכֶה כִּי לֹא-נִמְצָא רַב-כֹּחַ לִפְתֹּחַ אֶת-הַסֵּפֶר וְלִקְרֹא בּוֺ אוֺ-לְהַבִּט אֵלָיו:

Pročež já plakal jsem velmi, že není nalezen žádný, kdo by hoden byl otevříti a čísti tu knihu, ani pohleděti do ní.

Velmi jsem plakal, že se nenašel nikdo, kdo by byl hoden tu knihu otevřít a podívat se do ní.

καὶ ε῎κλαιον πολὺ ο῞τι ου᾿δεὶς α῎ξιος εὑρέθη α᾿νοι̑ξαι τὸ βιβλίον ου῎τε βλέπειν αυ᾿τό

ובָכֵא הוִית סַגִּי מֵטֻל דּלַיתּ דֵּאשׁתּכַח דּשָׁוֵא למֵפתַּח לַכתָבָא וַלמֵשׁרָא טַבעַוהי׃

[(27) Reve 05, 05]

אָמַר אֵלַי אַחַד הַזְּקֵנִים: "אַל תִּבְכֶּה. הִנֵּה נִצַּח הָאַרְיֵה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֹׁרֶשׁ דָּוִד, לִפְתֹּחַ אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת שִׁבְעַת חוֹתָמָיו."

וַיֹּאמֶר אֵלַי אֶחָד מִן-הַזְּקֵנִים אַל-תִּבְכֶּה הִנֵּה גָבַר הָאַרְיֵה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שֹׁרֶשׁ דָּוִד לִפְתֹּחַ אֶת-הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר שִׁבְעַת חֹתָמָיו:

Tedy jeden z těch starců řekl mi: Neplač. Aj, svítězilť lev, ten kterýž jest z pokolení Judova, kořen Davidův, aby otevřel tu knihu, a zrušil sedm pečetí jejích.

Ale jeden ze starců mi řekl: „Neplač. Hle, zvítězil lev z pokolení Judova, potomek Davidův; on otevře tu knihu sedmkrát zapečetěnou.“ ([Genesis 49:9 Genesis 49:10; Izajáš 11:1; Římanům 15:12; Zjevení Janovo 22:16])

καὶ ει῟ς ε᾿κ τω̑ν πρεσβυτέρων λέγει μοι μὴ κλαι̑ε ι᾿δοὺ ε᾿νίκησεν ὁ λέων ὁ ε᾿κ τη̑ς φυλη̑ς ᾽Ιούδα ἡ ρ᾿ίζα Δαυίδ α᾿νοι̑ξαι τὸ βιβλίον καὶ τὰς ἑπτὰ σφραγι̑δας αυ᾿του̑

וחַד מֵן קַשִׁישֵׁא אֵמַר לִי לָא תֵּבכֵּא הָא זכָא אַריָא מֵן שַׁבטָא דִּיהֻודָא עֵקָרָא דּדַוִיד נֵפתַּח כּתָבָא וטַבעַוהי׃

[(27) Reve 05, 06]

וְרָאִיתִי בֵּין הַכִּסֵּא וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת וּבֵין הַזְּקֵנִים עוֹמֵד שֶׂה כְּמוֹ טָבוּחַ; שֶׁבַע קַרְנַיִם לוֹ, וְשֶׁבַע עֵינַיִם אֲשֶׁר הֵן שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים הַשְּׁלוּחוֹת אֶל כָּל הָאָרֶץ.

וָאֵרֶא וְהִנֵּה בְּתוֺךְ הַכִּסֵּא וְאַרְבַּע הַחַיּוֺת וּבְתוֺךְ הַזְּקֵנִים עֹמֵד שֶׂה כְּמוֺ טָבוּחַ וְלוֺ שֶׁבַע קְרָנַיִם וְשִׁבְעָה עֵינַיִם אֲשֶׁר שִׁבְעָה רוּחוֺת הָאֱלֹהִי הֵמָּה מְשֹׁטְטִים בְּכָל-הָאָרֶץ:

I pohleděl jsem, a aj, mezi trůnem a čtyřmi těmi zvířaty a mezi těmi starci Beránek stojí jako zabitý, maje sedm rohů a sedm očí, jenž jsou sedm duchů Božích, poslaných na všecku zemi.

Vtom jsem spatřil, že uprostřed mezi trůnem a těmi čtyřmi bytostmi a starci stojí Beránek, ten obětovaný; měl sedm rohů a sedm očí, což je sedmero duchů Božích vyslaných do celého světa. ([Izajáš 53:7; Zacharjáš 3:9 Zacharjáš 4:10; Jan 1:29; Zjevení Janovo 1:4 Zjevení Janovo 4:5])

καὶ ει῏δον ε᾿ν μέσω του̑ θρόνου καὶ τω̑ν τεσσάρων ζώων καὶ ε᾿ν μέσω τω̑ν πρεσβυτέρων α᾿ρνίον ἑστηκὸς ὡς ε᾿σφαγμένον ε῎χων κέρατα ἑπτὰ καὶ ο᾿φθαλμοὺς ἑπτά οι῞ ει᾿σιν τὰ ἑπτὰ πνεύματα του̑ θεου̑ α᾿πεσταλμένοι ει᾿ς πα̑σαν τὴν γη̑ν

וַחזִית בּמֵצעַת כֻּורסיָא ודַארבַּע חַיוָן וַדקַשִׁישֵׁא אֵמרָא דּקָאֵם אַיך נכִיסָא וִאית לֵה קַרנָתָא שׁבַע ועַינֵא שׁבַע אַילֵין דִּאיתַיהֵין שׁבַע רֻוחֵא דַּאלָהָא דּמֵשׁתַּדּרָן לכֻלָה אַרעָא׃

[(27) Reve 05, 07]

הוּא בָּא וְלָקַח אֶת הַסֵּפֶר מִימִין הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא.

וַיָּבֹא וַיִּקַּח אֶת-הַסֵּפֶר מִימִין הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא:

I přišel a vzal tu knihu z pravice toho, kterýž seděl na trůnu.

Přistoupil k tomu, který sedí na trůnu, a přijal knihu z jeho pravice.

καὶ η῟λθεν καὶ ει῎ληφεν ε᾿κ τη̑ς δεξια̑ς του̑ καθημένου ε᾿πὶ του̑ θρόνου

וֵאתָא וַנסַב כּתָבָא מֵן אִידֵה דּהַו דּיָתֵב עַל כֻּורסיָא׃

[(27) Reve 05, 08]

וְכַאֲשֶׁר לָקַח אוֹתוֹ נָפְלוּ אַרְבַּע הַחַיּוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים לִפְנֵי הַשֶֹה, וּלְכָל אֶחָד נֵבֶל וְקַעֲרוֹת זָהָב מְלֵאוֹת קְטֹרֶת אֲשֶׁר הִיא תְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים,

וַיְהִי בְּקַחְתּוֺ אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם אַרְבַּע הַחַיּוֺת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים לִפְנֵי הַ׹ֶּׂה וְכִנּוֺר בְּיַד אִישׁ אִישׁ מֵהֶם וּמַחְתּוֺת זָהָב מְלֵאוֺת קְטֹרֶת אֲשֶׁר תְּפִלּוֺת הַקְּדוֺשִׁים הֵנָּה:

A jakž vzal tu knihu, hned těch čtvero zvířat a těch čtyřmecítma starců padlo před tím Beránkem, majíce jeden každý z nich harfu, a báně zlaté plné vůně, jenž jsou modlitby svatých.

A když tu knihu uchopil, čtyři bytosti a čtyřiadvacet starců padlo na kolena před Beránkem; každý měl loutnu a zlatou nádobu naplněnou vůní kadidla, což jsou modlitby Božího lidu(b). (b) ř: svatých ([Zjevení Janovo 4:10 Zjevení Janovo 5:14 Zjevení Janovo 7:11 Zjevení Janovo 11:16 Zjevení Janovo 19:4; Žalmy 141:2; Zjevení Janovo 8:4])

καὶ ο῞τε ε῎λαβεν τὸ βιβλίον τὰ τέσσαρα ζω̑α καὶ οἱ ει῎κοσι τέσσαρες πρεσβύτεροι ε῎πεσαν ε᾿νὼπιον του̑ α᾿ρνίου ε῎χοντες ε῞καστος κιθάραν καὶ φιάλας χρυσα̑ς γεμούσας θυμιαμάτων αι῞ ει᾿σιν αἱ προσευχαὶ τω̑ν ἁγίων

וכַד שַׁקלֵה לַכתָבָא אַרבַּע חַיוָן ועֵסרִין וַארבּעָא קַשִׁישִׁין נפַלו קדָמַוהי דֵּאמרָא כַּד אִית לכֻלחַד חַד מֵנהֻון קִיתָרָא וזָבֻורָא דּדַהבָא דּמַליָא בֵּסמֵא אַילֵין דִּאיתַיהֵין צלַוָתָא דּקַדִּישֵׁא׃

[(27) Reve 05, 09]

וְשָׁרוּ שִׁיר חָדָשׁ: "רָאוּי אַתָּה לָקַחַת אֶת הַסֵּפֶר וְלִפְתֹּחַ אֶת חוֹתָמָיו, כִּי אַתָּה נִשְׁחַטְתָּ וּבְדָמְךָ קָנִיתָ לֵאלֹהִים מִבְּנֵי כָּל שֵׁבֶט וְלָשׁוֹן, מִכָּל עַם וְאֻמָּה;

וַיָּשִׁירוּ שִׁיר חָדָשׁ לֵאמֹר לְךׇ נָאֲוָה לָקַחַת אֶת-הַסֵּפֶר לִפְתֹּחַ אֶת-חֹתָמָיו כִּי נִשְׁחַטְתָּ וּבְדָמְךׇ קָנִיתָ עֲדָתְךׇ לֵאלֹהִים מִכָּל-שֵׁבֶט וְלָשׁוֺן וּמִכָּל-עָם וָגוֺי:

A zpívali píseň novou, řkouce: Hoden jsi vzíti tu knihu, a otevříti pečeti její. Nebo jsi zabit, a vykoupils nás Bohu krví svou ze všelikého pokolení a jazyku a lidu i národu.

A zpívali novou píseň: „Jsi hoden přijmout tu knihu a rozlomit její pečetě, protože jsi byl obětován, svou krví jsi Bohu vykoupil lidi(c) ze všech kmenů, jazyků, národů a ras (c) var: nás ([Žalmy 33:3; Izajáš 42:10; Zjevení Janovo 14:3; Marek 14:24; Skutky apoštolské 20:28; Římanům 5:9; Efezským 1:7; Židům 13:12; 1 Petrův 1:2 1 Petrův 1:19; 1 Janův 1:7; Zjevení Janovo 1:5])

καὶ α῎δουσιν ω᾿δὴν καινὴν λέγοντες α῎ξιος ει῏ λαβει̑ν τὸ βιβλίον καὶ α᾿νοι̑ξαι τὰς σφραγι̑δας αυ᾿του̑ ο῞τι ε᾿σφάγης καὶ η᾿γόρασας τω̑ θεω̑ ε᾿ν τω̑ αι῞ματί σου ε᾿κ πάσης φυλη̑ς καὶ γλὼσσης καὶ λαου̑ καὶ ε῎θνους

דַּמשַׁבּחִין תֵּשׁבֻּוחתָּא חדַתָא וָאמרִין שָׁוֵיתּ הֻו למֵסבִיוהי לַכתָבָא וַלמֵשׁרָא טַבעַוהי עַל דֵּאתנכֵסתּ וַזבַנתָּן בַּדמָך לַאלָהָא מֵן כֻּל שַׁרבָּתָא ועַממֵא וֵאמוָתָא׃

[(27) Reve 05, 10]

וְעָשִׂיתָ אוֹתָם מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים לֵאלֹהֵינוּ, וְיִמְלְכוּ עַל הָאָרֶץ."

וַתַּעַשׂ אֹתָם לִמְלָכִים וּלְכֹהֲנִים לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לִמְלֹךְ בָּאָרֶץ:

A učinil jsi nás Bohu našemu krále a kněží, a budeme kralovati na zemi.

a učinil je královským kněžstvem(d) našeho Boha; a ujmou se vlády nad zemí.“ (d) var: králi a kněžími 6. kapitola ([Zjevení Janovo 1:6])

καὶ ε᾿ποίησας αυ᾿τοὺς τω̑ θεω̑ ἡμω̑ν βασιλείαν καὶ ἱερει̑ς καὶ βασιλεύσουσιν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וַעבַדּתּ אֵנֻון לַאלָהַן מַלכֻּותָא וכָהנֵא ומַלכֵּא ונַמלכֻון עַל אַרעָא׃

[(27) Reve 05, 11]

רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי קוֹל מַלְאָכִים רַבִּים סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַחַיּוֹת וְלַזְּקֵנִים - מִסְפָּרָם רִבְבוֹת רְבָבוֹת וְאַלְפֵי אֲלָפִים -

אָז רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי קוֺל מַלְאָכִים רַבִּים סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַחַיּוֺת וְלַזְּקֵנִים וּמִסְפָּרָם רִבֹּאוֺת רְבָבוֺת וְאַלְפֵי אֲלָפִים:

I viděl jsem a slyšel hlas andělů mnohých okolo toho trůnu a těch zvířat i starců, a byl jich počet stokrát tisíc tisíců a desetkrát sto tisíců,

A viděl jsem, jak kolem trůnu a těch bytostí i starců stojí množství andělů – bylo jich na tisíce a na statisíce; ([Židům 12:22])

καὶ ει῏δον καὶ η῎κουσα φωνὴν α᾿γγέλων πολλω̑ν κύκλω του̑ θρόνου καὶ τω̑ν ζώων καὶ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ η῟ν ὁ α᾿ριθμὸς αυ᾿τω̑ν μυριάδες μυριάδων καὶ χιλιάδες χιλιάδων

וַחזִית ושֵׁמעֵת אַיך קָלָא דּמַלַאכֵא סַגִּיֵאא חדָרַי כֻּורסיָא וַדחַיוָתָא וַדקַשִׁישֵׁא וִאיתַוהי הוָא מֵניָנהֻון רֵבֻּו רֵבּוָן וָאלֵף אַלפִין׃

[(27) Reve 05, 12]

וְהֵם אוֹמְרִים בְּקוֹל גָּדוֹל: "רָאוּי הַשֶֹה שֶׁנִּזְבַּח לְקַבֵּל גְּבוּרָה, עֹשֶׁר וְחָכְמָה וְכֹחַ וִיקָר וְכָבוֹד וּבְרָכָה."

וְהֵם עָנוּ בְקוֺל רָם נָאוָה לַ׹ֶּׂה הַטָּבוּחַ לָקַחַת עֹז וְעשֶׁר וְחָכְמָה וּגְבוּרָה וְהוֺד וְהָדָר וּבְרָכָה:

Řkoucích velikým hlasem: Hodenť jest ten Beránek zabitý vzíti moc, a bohatství, i moudrost, i sílu, i čest, i slávu, i požehnání.

slyšel jsem je mocným hlasem volat: „Hoden jest Beránek, ten obětovaný, přijmout moc, bohatství, moudrost, sílu, poctu, slávu i dobrořečení.“ ([Zjevení Janovo 4:11])

λέγοντες φωνη̑ μεγάλη α῎ξιόν ε᾿στιν τὸ α᾿ρνίον τὸ ε᾿σφαγμένον λαβει̑ν τὴν δύναμιν καὶ πλου̑τον καὶ σοφίαν καὶ ι᾿σχὺν καὶ τιμὴν καὶ δόξαν καὶ ευ᾿λογίαν

וָאמרִין בּקָלָא רָמָא שָׁוֵיתּ הֻו אֵמרָא נכִיסָא למֵסַב חַילָא ועֻותרָא וחֵכמתָא ועֻושׁנָא וִאיקָרָא ותֵשׁבֻּוחתָּא ובֻורכּתָא׃

[(27) Reve 05, 13]

וְכָל בְּרִיָּה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאֶרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ וְעַל הַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: "לַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶֹה הַבְּרָכָה וְהַיְקָר וְהַכָּבוֹד וְהָעֹז לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים."

וְכָל-יָצוּר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ וַאֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיַּמִּים וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם שָׁמַעְתִּי עֹנִים לֵאמֹר אֶל-הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא וְאֶל-הַ׹ֶּׂה הַבְּרָכָה וְהַהוֺד וְהֶהָדָר וְהַמֶּמְשָׁלָה עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים:

Též všecko stvoření, kteréž jest na nebi, i na zemi, i pod zemí, i v moři, i všecko, což v nich jest, slyšel jsem řkoucí: Sedícímu na trůnu a Beránkovi požehnání, čest a sláva i síla na věky věků.

A všechno stvoření na nebi, na zemi, pod zemí i v moři, všecko, co v nich jest, slyšel jsem volat: „Tomu, jenž sedí na trůnu, i Beránkovi dobrořečení, čest, sláva i moc na věky věků!“ ([1 Paralipomenon 29:11; Žalmy 148:1; Filipským 2:10])

καὶ πα̑ν κτίσμα ο῍ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ καὶ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς καὶ ὑποκάτω τη̑ς γη̑ς καὶ ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης καὶ τὰ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς πάντα η῎κουσα λέγοντας τω̑ καθημένω ε᾿πὶ τω̑ θρόνω καὶ τω̑ α᾿ρνίω ἡ ευ᾿λογία καὶ ἡ τιμὴ καὶ ἡ δόξα καὶ τὸ κράτος ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

וכֻל בּרִיתָא דּבַשׁמַיָא ובַארעָא ודַלתַחתּ מֵן אַרעָא ודַביַמָא אִיתֵיה וכֻל דַּבהֻון ושֵׁמעֵת דָּאמרִין לַדיָתֵב עַל כֻּורסיָא ולֵאמרָא דּבֻורכּתָא וִאיקָרָא ותֵשׁבֻּוחתָּא וֻאוחדָּנָא לעָלַם עָלמִין׃

[(27) Reve 05, 14]

וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת אָמְרוּ: "אָמֵן!" וְהַזְּקֵנִים נָפְלוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ.

וְאַרְבַּע הַחַיּוֺת עָנוּ אָמֵן וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים נָפְלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְחֵי עוֺלְמֵי הָעוֺלָמִים:

Čtvero pak těch zvířat řeklo: Amen. A těch čtyřmecítma starců padlo, a klaněli se živému na věky věků.

A ty čtyři bytosti řekly: „Amen;“ starci padli na kolena a klaněli se. ([Zjevení Janovo 7:12 Zjevení Janovo 19:4 Zjevení Janovo 4:10])

καὶ τὰ τέσσαρα ζω̑α ε῎λεγον α᾿μήν καὶ οἱ πρεσβύτεροι ε῎πεσαν καὶ προσεκύνησαν

וַארבַּע חַיוָן דָּאמרָן אַמִין וקַשִׁישֵׁא נפַלו וַסגֵדו׃ ס

[(27) Reve 06, 01]

רָאִיתִי כַּאֲשֶׁר פָּתַח הַשֶֹה אֶת אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַחוֹתָמוֹת, וְשָׁמַעְתִּי אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת אוֹמֶרֶת כְּמוֹ בְּקוֹל רַעַם: "בּוֹא!"

אַחֲרֵי-כֵן רָאִיתִי אֶת-הַ׹ֶּׂה פֹּתֵחַ אֶחָד מִן-שִׁבְעָה הַחֹתָמוֺת וְקוֺל אַחַת מִן-אַרְבַּע הַחַיּוֺת כְּקוֺל רַעַם שָׁמַעְתִּי לֵאמֹר בֹּא וּרְאֵה:

I viděl jsem, když otevřel ten Beránek jednu z těch pečetí, a slyšel jsem jedno ze čtyř zvířat, ano praví, jako hlasem hromovým: Poď, a viz.

Tu jsem viděl, jak Beránek rozlomil první ze sedmi pečetí, a slyšel jsem, jak jedna z těch čtyř bytostí řekla hromovým hlasem: „Pojď!“(e) (e) var: + a hleď (tak i Zjevení Janovo 6:3 Zjevení Janovo 6:5 Zjevení Janovo 6:7)

καὶ ει῏δον ο῞τε η῎νοιξεν τὸ α᾿ρνίον μίαν ε᾿κ τω̑ν ἑπτὰ σφραγίδων καὶ η῎κουσα ἑνὸς ε᾿κ τω̑ν τεσσάρων ζώων λέγοντος ὡς φωνὴ βροντη̑ς ε῎ρχου

וַחזִית כַּד פּתַח אֵמרָא חַד מֵן שַׁבעָא טַבעִין ושֵׁמעֵת לַחדָא מֵן אַרבַּע חַיוָן דָּאמרָא אַיך קָלָא דּרַעמֵא תָּא וַחזִי׃

[(27) Reve 06, 02]

רָאִיתִי וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו נוֹשֵׂא קֶשֶׁת; עֲטֶרֶת נִתְּנָה לוֹ וְהוּא יָצָא מְנַצֵּחַ וּלְמַעַן יְנַצֵּחַ.

וָאֵרֶא וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהָרֹכֵב עָלָיו לוֺ קֶשֶׁת וַיְעַטְּרוּ-לוֺ עֲטָרָה וַיֵּצֵא כְגִבּוֺר מִלְחָמָה אֲשֶׁר יָעֹז בִּגְבֻרָתוֺ:

I pohleděl jsem, a aj, kůň bílý, a ten, kterýž seděl na něm, měl lučiště. A dána jest jemu koruna, i vyjel, přemáhaje, a aby přemáhal.

A hle, bílý kůň, a na něm jezdec s lukem; byl mu dán věnec dobyvatele, aby vyjel a dobýval. ([Zacharjáš 1:8 Zacharjáš 6:2 Zacharjáš 6:3; Jeremjáš 15:3; Ezechiel 5:12 Ezechiel 5:17 Ezechiel 14:21 Ezechiel 33:27])

καὶ ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ ι῞ππος λευκός καὶ ὁ καθήμενος ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ε῎χων τόξον καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ στέφανος καὶ ε᾿ξη̑λθεν νικω̑ν καὶ ι῞να νικήση

ושֵׁמעֵת וַחזִית והָא סֻוסיָא חֵוָרָא וַדיָתֵב עלַוהי אִית לֵה קֵשׁתָּא וֵאתִיהֵב לֵה כּלִילָא וַנפַק זַכָּי וזָכֵא וַדנֵזכֵּא׃ ס

[(27) Reve 06, 03]

כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשֵּׁנִי שָׁמַעְתִּי אֶת הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת: "בּוֹא!"

וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אֶת-הַחוֺתָם הַשֵּׁנִי שָׁמַעְתִּי אֶת-הַחַיָּה הַשֵּׁנִית אֹמֶרֶת בֹּא וּרְאֵה:

A když otevřel pečet druhou, slyšel jsem druhé zvíře, řkoucí: Poď, a viz.

Když Beránek rozlomil druhou pečeť, slyšel jsem, jak druhá z těch bytostí řekla: „Pojď!“

καὶ ο῞τε η῎νοιξεν τὴν σφραγι̑δα τὴν δευτέραν η῎κουσα του̑ δευτέρου ζώου λέγοντος ε῎ρχου

וכַד פּתַח טַבעָא דַּתרֵין שֵׁמעֵת לחַיֻותָא דּתַרתֵּין דָּאמרָא תָּא׃

[(27) Reve 06, 04]

סוּס אַחֵר יָצָא, אָדֹם כָּאֵשׁ. לַיּוֹשֵׁב עָלָיו נִתַּן לְהָסִיר אֶת הַשָּׁלוֹם מִן הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגוּ זֶה אֶת זֶה; וְחֶרֶב גְּדוֹלָה נִתְּנָה לוֹ.

וַיֵּצֵא סוּס אַחֵר אָדֹם וְהָרֹכֵב עָלָיו כֹּחַ בְּיָדוֺ לְהַעֲבִיר אֶת-הַשָּׁלוֺם מִן-הָאָרֶץ לְבַעֲבוּר יַהַרְגוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְחֶרֶב גְּדֹלָה נִתְּנָה בְיָדוֺ:

I vyšel jiný kůň ryzí. A sedícímu na něm dáno jest, aby pokoj vyzdvihl z země, aby se vespolek mordovali; a dán jemu meč veliký.

A vyjel druhý kůň, ohnivý, a jeho jezdec obdržel moc odejmout zemi pokoj, aby se všichni navzájem vraždili; byl mu dán veliký meč.

καὶ ε᾿ξη̑λθεν α῎λλος ι῞ππος πυρρός καὶ τω̑ καθημένω ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ λαβει̑ν τὴν ει᾿ρήνην ε᾿κ τη̑ς γη̑ς καὶ ι῞να α᾿λλήλους σφάξουσιν καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ μάχαιρα μεγάλη

וַנפַק סֻוסיָא סֻומָקָא ולַדיָתֵב עלַוהי אֵתִיהֵב לֵה למֵסַב שׁלָמָא מֵן אַרעָא דּלַחדָדֵא ננַכּסֻון וֵאתיַהבַּת לֵה חַרבָּא רַבּתָא׃ ס

[(27) Reve 06, 05]

כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשְּׁלִישִׁי שָׁמַעְתִּי אֶת הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת: "בּוֹא!" רָאִיתִי וְהִנֵּה סוּס שָׁחוֹר וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו מַחֲזִיק מֹאזְנַיִם בְּיָדוֹ.

וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אֶת-הַחוֺתָם הַשְּׁלִישִׁי שָׁמַעְתִּי אֶת-קוֺל הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר בֹּא וּרְאֵה וָאַבֵּט וְהִנֵּה סוּס שָׁחֹר וְהָרֹכֵב עָלָי מֹאזְנֵי מִשְׁקָל בְּיָדוֺ:

A když otevřel pečet třetí, slyšel jsem třetí zvíře, řkoucí: Poď, a viz. I pohleděl jsem, a aj, kůň vraný, a ten, kterýž na něm seděl, měl váhu v ruce své.

Když Beránek rozlomil třetí pečeť, slyšel jsem, jak třetí z těch bytostí řekla: „Pojď!“ A hle, kůň černý, a jezdec měl v ruce váhy.

καὶ ο῞τε η῎νοιξεν τὴν σφραγι̑δα τὴν τρίτην η῎κουσα του̑ τρίτου ζώου λέγοντος ε῎ρχου καὶ ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ ι῞ππος μέλας καὶ ὁ καθήμενος ε᾿π῾ αυ᾿τὸν ε῎χων ζυγὸν ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿του̑

וכַד אֵתפּתַח טַבעָא דַּתלָתָא שֵׁמעֵת לחַיֻותָא דַּתלָת דָּאמרָא תָּא והָא סֻוסיָא אֻוכָּמָא וַדיָתֵב עלַוהי אִית מַאסַתָא בִּאידֵה׃

[(27) Reve 06, 06]

וְשָׁמַעְתִּי כְּמוֹ קוֹל בֵּין אַרְבַּע הַחַיּוֹת אוֹמֵר: "לִיטֶר חִטִּים בְּדִינָר וּשְׁלוֹשָׁה לִיטְרִים שְׂעוֹרִים בְּדִינָר, וְלַשֶּׁמֶן וְלַיַּיִן אַל תַּזִּיק."

וָאֶשְׁמַע קוֺל מִתּוֺךְ אַרְבַּע הַחַיּוֺת לֵאמֹר קַב חִטִּים בְּבֶקַע כֶּסֶף וּשְׁלשָׁה קַבִּים שְׂעֹרִים בְּבֶקַע כֶּסֶף וְאֶת-הַשֶּׁמֶן וְאֶת-הַיַּיִן אַל-תַּשְׁחֵת:

I slyšel jsem hlas z prostředku těch čtyř zvířat, an praví: Měřice pšenice za peníz, a tři měřice ječmene za peníz, oleji pak a vínu neškoď.

A z kruhu těch čtyř bytostí jsem slyšel hlas: „Za denní mzdu(f) jen mírka(g) pšenice, za denní mzdu tři mírky ječmene. Olej a víno však nech!“ (f) ř: denár (g) ř: choinix (dávka pro jednu osobu na den)

καὶ η῎κουσα ὡς φωνὴν ε᾿ν μέσω τω̑ν τεσσάρων ζώων λέγουσαν χοι̑νιξ σίτου δηναρίου καὶ τρει̑ς χοίνικες κριθω̑ν δηναρίου καὶ τὸ ε῎λαιον καὶ τὸν οι῏νον μὴ α᾿δικήσης

ושֵׁמעֵת קָלָא מֵן בֵּית חַיוָתָא דָּאמַר קַבָּא דּחֵטֵא בּדִינָרָא וַתלָתָא קַבִּין דַּסעָרָא בּדִינָרָא וַלחַמרָא וַלמֵשׁחָא לָא תַּהַר׃ ס

[(27) Reve 06, 07]

כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הָרְבִיעִי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל הַחַיָּה הָרְבִיעִית אוֹמֵר: "בּוֹא!"

וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אֶת-הַחוֺתָם הָרְבִיעִי שָׁמַעְתִּי קוֺל הַחַיָּה הָרְבִיעִית לֵאמֹר בֹּא וּרְאֵה:

A když otevřel pečet čtvrtou, slyšel jsem hlas čtvrtého zvířete, řkoucí: Poď, a viz.

A když Beránek rozlomil čtvrtou pečeť, slyšel jsem hlas čtvrté bytosti: „Pojď!“

καὶ ο῞τε η῎νοιξεν τὴν σφραγι̑δα τὴν τετάρτην η῎κουσα φωνὴν του̑ τετάρτου ζώου λέγοντος ε῎ρχου

וכַד פּתַח טַבעָא דַּארבּעָא שֵׁמעֵת קָלָא דּחַיֻותָא דָּאמרָא תָּא׃

[(27) Reve 06, 08]

רָאִיתִי וְהִנֵּה סוּס יְרַקְרַק וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו שְׁמוֹ מָוֶת, וּשְׁאוֹל הָלְכָה אַחֲרָיו. וְנִתְּנָה לָהֶם סַמְכוּת עַל רֶבַע הָאָרֶץ, לַהֲרֹג בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַמָּוֶת וְעַל־יְדֵי חַיּוֹת הָאָרֶץ.

וָאֵרֶא וְהִנֵּה סוּס כְּעֵין יֵרָקוֺן וְהָרֹכֵב עָלָיו מָוֶת שְׁמוֺ וּשְׁאוֺל יֹצֵאת אַחֲרָיו וְכֹחַ נִתַּן לָהֶם לַהֲרֹג אֶת-רֹבַע הָאָרֶץ בַּחֶרֶב בָּרָעָב בַּדֶּבֶר וּבְחַיַּת הַ׹ָּׂדֶה:

I pohleděl jsem, a aj, kůň plavý, a toho, kterýž seděl na něm, jméno bylo smrt, a peklo šlo za ním. I dána jest jim moc nad čtvrtým dílem země, aby mordovali mečem, a hladem, a morem, a šelmami zemskými.

A hle, kůň sinavý, a jméno jeho jezdce Smrt, a svět mrtvých zůstával za ním. Těm jezdcům byla dána moc, aby čtvrtinu země zhubili(h) mečem, hladem, morem a dravými šelmami. (h) var: Jemu byla dána moc, aby... zhubil

καὶ ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ ι῞ππος χλωρός καὶ ὁ καθήμενος ε᾿πάνω αυ᾿του̑ ο῎νομα αυ᾿τω̑ ὁ θάνατος καὶ ὁ α̑δης η᾿κολούθει μετ῾ αυ᾿του̑ καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τοι̑ς ε᾿ξουσία ε᾿πὶ τὸ τέταρτον τη̑ς γη̑ς α᾿ποκτει̑ναι ε᾿ν ρ᾿ομφαία καὶ ε᾿ν λιμω̑ καὶ ε᾿ν θανάτω καὶ ὑπὸ τω̑ν θηρίων τη̑ς γη̑ς

וַחזִית סֻוסיָא יֻורָקָא וַשׁמֵה דּהַו דּיָתֵב עלַוהי מַותָּא וַשׁיֻול נקִיפָא לֵה וֵאתִיהֵב לֵה שֻׁולטָנָא עַל רֻובעָה דַּארעָא דַּנקַטֵל בּחַרבָּא וַבכַפנָא וַבמַותָּא וַבחַיֻותָא דַּארעָא׃ ס

[(27) Reve 06, 09]

כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי רָאִיתִי מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל הָעֵדוּת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ.

וּכְפִתְחוֺ אֶת-הַחוֺתָם הַחֲמִישִׁי וָאֵרֶא מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת-נַפְשׁוֺת הַנֶּהֱרָגִים עַל-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל-אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת-עֵדוּתָם:

A když otevřel pečet pátou, viděl jsem pod oltářem duše zmordovaných pro slovo Boží a pro svědectví, kteréž vydávali.

Když Beránek rozlomil pátou pečeť, spatřil jsem pod oltářem ty(i), kdo byli zabiti pro slovo Boží a pro svědectví(j), které vydali(k). (i) ř: duše těch (j) var: + Beránkovo (k) měli ([Zjevení Janovo 20:4 Zjevení Janovo 1:9 Zjevení Janovo 12:17])

καὶ ο῞τε η῎νοιξεν τὴν πέμπτην σφραγι̑δα ει῏δον ὑποκάτω του̑ θυσιαστηρίου τὰς ψυχὰς τω̑ν ε᾿σφαγμένων διὰ τὸν λόγον του̑ θεου̑ καὶ διὰ τὴν μαρτυρίαν η῍ν ει῏χον

וכַד פּתַח לטַבעָא דּחַמשָׁא חזִית לתַחתּ מֵן מַדבּחָא לנַפשָׁתָא דֵּאתקַטַל מֵטֻל מֵלתָא דַּאלָהָא ומֵטֻל סָהדֻּותָא דּיֵשֻׁוע הָי דִּאית הוָא להֻון׃

[(27) Reve 06, 10]

וְהֵם צָעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: "עַד מָתַי, אֲדֹנָי הַקָּדוֹשׁ וַאֲמִתִּי, לֹא תִּשְׁפֹּט וְתִנְקֹם אֶת דָּמֵינוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ?"

וְהֵם צֹעֲקִים בְּקוֺל גָּדוֺל עַד-מָתַי אֲדֹנָי אֵל קָדוֺשׁ אֵל אֱמֶת עַד-מָתַי לֹא-תָבֹא בַמִּשְׁפָּט וְלֹא-תִקֹּם דָּמֵנוּ הַשָּׁפוּךְ מִיּשְׁבֵי הָאָרֶץ:

I volali hlasem velikým, řkouce: Až dokud, Pane svatý a pravý, nesoudíš, a nemstíš krve naší nad těmi, kteříž přebývají na zemi?

A křičeli velikým hlasem: „Kdy už, Pane svatý a věrný, vykonáš soud a za naši krev potrestáš ty, kdo bydlí na zemi?“ ([Žalmy 79:10; Zacharjáš 1:12; Lukáš 18:7; Deuteronomium 32:43])

καὶ ε῎κραξαν φωνη̑ μεγάλη λέγοντες ε῞ως πότε ὁ δεσπότης ὁ α῞γιος καὶ α᾿ληθινός ου᾿ κρίνεις καὶ ε᾿κδικει̑ς τὸ αι῟μα ἡμω̑ν ε᾿κ τω̑ν κατοικούντων ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וַקעַו בּקָלָא רַבָּא וָאמרִין עדַמָא לֵאמַתי מָריָא קַדִּישָׁא ושַׁרִירָא לָא דָּינַת ותָבעַתּ דּמַן מֵן עָמֻורֵיה דַּארעָא׃

[(27) Reve 06, 11]

לְכָל אֶחָד מֵהֶם נִתְּנָה גְּלִימָה לְבָנָה וְנֶאֱמַר לָהֶם לָנוּחַ עוֹד זְמַן מְעַט, עַד שֶׁיִּמָּלֵא גַּם מִסְפַּר חַבְרֵיהֶם הָעֲבָדִים וַאֲחֵיהֶם הָעֲתִידִים לֵהָרֵג כְּמוֹהֶם.

וַיִּנָּתֵן-לָהֶם מַחֲלָצוֺת לְבָנוֺת לֵאמֹר כִּי עֲלֵיהֶם לְהוֺחִיל עוֺד מְעָט עַד אֲשֶׁר שָׁלֵם יִהְיֶה מִסְפַּר חַבְרֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אֲשֶׁר יִשָּׁפֵךְ דָּמָם כְּמוֺהֶם:

Tedy dáno jednomu každému z nich roucho bílé, a řečeno jim, aby odpočívali ještě za malý čas, až by se naplnil počet spoluslužebníků jejich a bratří jejich, kteříž zmordování býti mají, jako i oni.

Tu jim všem bylo dáno bílé roucho a bylo jim řečeno, aby měli strpení ještě krátký čas, dokud jejich počet nedoplní spoluslužebníci a bratří, kteří budou zabiti jako oni. ([Zjevení Janovo 3:5 Zjevení Janovo 4:4 Zjevení Janovo 7:9])

καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τοι̑ς ἑκάστω στολὴ λευκή καὶ ε᾿ρρέθη αυ᾿τοι̑ς ι῞να α᾿ναπαύσονται ε῎τι χρόνον μικρόν ε῞ως πληρωθω̑σιν καὶ οἱ σύνδουλοι αυ᾿τω̑ν καὶ οἱ α᾿δελφοὶ αυ᾿τω̑ν οἱ μέλλοντες α᾿ποκτέννεσθαι ὡς καὶ αυ᾿τοί

וֵאתיַהבַּת לכֻלחַד חַד מֵנהֻון אֵסטלָא חֵוָרתָּא וֵאתֵאמַר דּנֵתּתּנִיחֻון עַד עֵדָּן זבַן זעֻור עדַמָא דּמֵשׁתַּמלֵין אָף כּנַוָתהֻון וַאחַיהֻון אַילֵין דַּעתִידִין למֵתקַטָלֻו אַיך דָּאף הָנֻון׃ ס

[(27) Reve 06, 12]

רָאִיתִי כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשִּׁשִּׁי הִתְחוֹלְלָה רְעִידַת אֲדָמָה גְּדוֹלָה; הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁחִירָה כְּשַׂק שֵׂעָר וְהַיָּרֵחַ כֻּלּוֹ הָיָה כְּדָם;

וּכְפִתְחוֺ אֶת-הַחוֺתָם הַשִּׁשִּׁי וָאֵרֶא וְהִנֵּה זְוָעָה גְדֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ לָבְשָׁה קַדְרוּת כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וְהַיָּרֵחַ נֶהְפַּךְ לְדָם:

I pohleděl jsem, když otevřel pečet šestou, a aj, země třesení veliké stalo se, a slunce zčernalo, jako pytel žíněný, a měsíc všecken byl jako krev.

A hle, když rozlomil šestou pečeť, nastalo veliké zemětřesení, slunce zčernalo jako smuteční šat(l), měsíc úplně zkrvavěl (l) ř: žíněný pytel ([Izajáš 13:10 Izajáš 34:4; Ezechiel 32:7 Ezechiel 32:8; Jóel 2:10 Jóel 2:3 Jóel 2:4 Jóel 3:15 Jóel 3:16; Marek 13:24 Marek 13:25; Skutky apoštolské 2:20; Zjevení Janovo 8:12])

καὶ ει῏δον ο῞τε η῎νοιξεν τὴν σφραγι̑δα τὴν ε῞κτην καὶ σεισμὸς μέγας ε᾿γένετο καὶ ὁ η῞λιος ε᾿γένετο μέλας ὡς σάκκος τρίχινος καὶ ἡ σελήνη ο῞λη ε᾿γένετο ὡς αι῟μα

וַחזִית כַּד פּתַח טַבעָא דֵּשׁתָּא ונַודָּא רַבָּא הוָא ושֵׁמשָׁא אַיך סַקָא דּסַערָא אֻוכָּם הוָא וסַהרָא כֻּלֵה הוָא לֵה אַיך דּמָא׃

[(27) Reve 06, 13]

כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם נָפְלוּ אַרְצָה, כִּתְאֵנָה הַמַּשְׁלִיכָה אֶת פַּגֶּיהָ כַּאֲשֶׁר הִיא מִטַּלְטֶלֶת בְּרוּחַ חֲזָקָה;

וְכוֺכְבֵי הַשָּׁמַיִם נָפְלוּ אָרְצָה כִּתְאֵנָה בְשַׁלֶּכֶת פַּגֶּיהָ מִפְּנֵי רוּחַ סְעָרָה:

A hvězdy nebeské padaly na zemi, podobně jako dřevo fíkové smítá s sebe ovoce své, když od velikého větru kláceno bývá.

a nebeské hvězdy začaly padat na zem, jako když fík zmítaný vichrem shazuje své pozdní plody,

καὶ οἱ α᾿στέρες του̑ ου᾿ρανου̑ ε῎πεσαν ει᾿ς τὴν γη̑ν ὡς συκη̑ βάλλει τοὺς ο᾿λύνθους αυ᾿τη̑ς ὑπὸ α᾿νέμου μεγάλου σειομένη

וכַוכּבֵא דַּשׁמַיָא נפַלו עַל אַרעָא אַיך תִּתָּא דּשָׁדיָא פַּקֻועֵיה מֵן רֻוחָא עַשִׁינתָּא מָא דּמֵתּתּזִיעָא׃

[(27) Reve 06, 14]

הַשָּׁמַיִם נָסוֹגוּ כִּמְגִלָּה נִגְלֶלֶת; כָּל הַר וְאִי נֶעֶתְקוּ מִמְּקוֹמָם.

הַשָּׁמַיִם כְּסֵפֶר נָגֹלּוּ וְהָרִים וְאִיֵּי הַיָּם נֶעְתְּקוּ מִמְּקוֺמָם:

A nebe se schovalo jako kniha zavřená, a všeliká hora i ostrovové z místa svého pohnuli se.

nebesa zmizela, jako když se zavře kniha,(m) a žádná hora a žádný ostrov nezůstaly na svém místě. (m) ř: jako když se svine svitek ([Žalmy 102:27; Židům 1:11 Židům 1:12; Zjevení Janovo 16:20 Zjevení Janovo 20:11])

καὶ ὁ ου᾿ρανὸς α᾿πεχωρίσθη ὡς βιβλίον ἑλισσόμενον καὶ πα̑ν ο῎ρος καὶ νη̑σος ε᾿κ τω̑ν τόπων αυ᾿τω̑ν ε᾿κινήθησαν

וַשׁמַיָא אֵתפּרֵשׁ וַאיך כּתָבֵא אֵתכּרֵכו וכֻל טֻור וכֻל גָּזַרתָּא מֵן דֻּוכַּתהֻון אֵתּתּזִיעו׃

[(27) Reve 06, 15]

וּמַלְכֵי הָאָרֶץ וְהַנִּכְבָּדִים, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהָעֲשִׁירִים וּבַעֲלֵי הָעָצְמָה, כָּל עֶבֶד וְכָל בֶּן־חוֹרִין, הִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרוֹת וּבְסַלְעֵי הֶהָרִים,

וּמַלְכֵי-אֶרֶץ וְשָׂרֶיהָ וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים עֲשִׁירֵי עָם וְגִבֹּרֵי כֹחַ עֲבָדִים וּבְנֵי חוֺרִים הִתְחַבְּאוּ בִמְעָרוֺת כֻּלָּם וּבֵין הַסְּלָעִים בֶּהָרִים:

A králové země, i knížata, i bohatí, a úředníci, a mocní, i každý služebník, i všeliký svobodný, skryli se v jeskyních a v skálí hor.

Králové země i velmoži a vojevůdci, boháči a mocní – jak otrok, tak svobodný, všichni prchali do hor, aby se ukryli v jeskyních a skalách, ([Žalmy 2:2; Izajáš 24:21; Ámos 6:8; Jakubův 5:1])

καὶ οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς καὶ οἱ μεγιστα̑νες καὶ οἱ χιλίαρχοι καὶ οἱ πλούσιοι καὶ οἱ ι᾿σχυροὶ καὶ πα̑ς δου̑λος καὶ ε᾿λεύθερος ε῎κρυψαν ἑαυτοὺς ει᾿ς τὰ σπήλαια καὶ ει᾿ς τὰς πέτρας τω̑ν ο᾿ρέων

ומַלכֵּא דַּארעָא ורַורבָנֵא ורִישַׁי אַלפֵא ועַתִּירֵא וחַילַוָתָא וכֻל עַבדֵּא וַבנַי חִארֵא טַשִׁיו נַפשׁהֻון בַּמעַרֵא וַבשֻׁועֵא דּטֻורֵא׃

[(27) Reve 06, 16]

וְאָמְרוּ לֶהָרִים וְלַסְּלָעִים: "נִפְלוּ עָלֵינוּ וְהַסְתִּירוּ אוֹתָנוּ מִפְּנֵי הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וּמִזַּעַם הַשֶֹה,

וַיֹּאמְרוּ אֶל-הֶהָרִים וְאֶל-הַסְּלָעִים נִפְלוּ עָלֵינוּ כַּסּוּ אֹתָנוּ מִפְּנֵי הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא וּמִפְּנֵי חֲרוֺן אַף הַ׹ֶּׂה:

A řekli horám i skálí: Padněte na nás, a skrejte nás před tváří toho, kterýž sedí na trůnu, a před hněvem toho Beránka.

a volali k horám a skalám: „Padněte na nás a skryjte nás před tváří toho, který sedí na trůnu, a před hněvem Beránkovým!“ ([Izajáš 2:10 Izajáš 2:19 Izajáš 2:21; Jeremjáš 4:29; Ozeáš 10:8; Lukáš 23:30])

καὶ λέγουσιν τοι̑ς ο῎ρεσιν καὶ ται̑ς πέτραις πέσετε ε᾿φ῾ ἡμα̑ς καὶ κρύψατε ἡμα̑ς α᾿πὸ προσὼπου του̑ καθημένου ε᾿πὶ του̑ θρόνου καὶ α᾿πὸ τη̑ς ο᾿ργη̑ς του̑ α᾿ρνίου

וָאמרִין לטֻורֵא ושֻׁועֵא דּפֵלו עלַין וטַשַׁו לַן מֵן קדָם אַפַּוהי דֵּאמרָא׃

[(27) Reve 06, 17]

כִּי בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם חֲרוֹנָם, וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד?"

כִּי יוֺם זַעְמָם הַגָּדוֺל בָּא וּמִי יַעֲמֹד:

Neboť jest přišel ten den veliký hněvu jeho. I kdo bude moci ostáti?

Neboť přišel veliký den jeho(n) hněvu; kdo bude moci obstát? (n) var: jejich 7. kapitola ([Izajáš 13:9; Jóel 2:11; Nahum 1:6; Sofonjáš 1:14; Malachiáš 3:2; 2 Petrův 3:10])

ο῞τι η῟λθεν ἡ ἡμέρα ἡ μεγάλη τη̑ς ο᾿ργη̑ς αυ᾿τω̑ν καὶ τίς δύναται σταθη̑ναι

מֵטֻל דֵּאתָא יַומָא רַבָּא דּרֻוגזהֻון ומַנֻו מֵשׁכַּח לַמקָם׃ ס

[(27) Reve 07, 01]

אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי אַרְבָּעָה מַלְאָכִים עוֹמְדִים בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הָאָרֶץ, אוֹחֲזִים אֶת אַרְבַּע רוּחוֹת הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשֹּׁב רוּחַ לֹא עַל הָאָרֶץ וְלֹא עַל הַיָּם וְלֹא עַל כָּל עֵץ.

וְאַחֲרֵי-כֵן רָאִיתִי אַרְבָּעָה מַלְאָכִים עֹמְדִים עַל-אַרְבַּע כַּנְפוֺת הָאָרֶץ וְתֹפְשִׂים בְּאַרְבַּע רוּחֹתֶיהָ לְבִלְתִּי תְהִי רוּחַ נשֶׁבֶת לֹא בָאָרֶץ וְלֹא בַיָּם וְלֹא בְכָל-עֵץ:

Potom pak viděl jsem čtyři anděly, stojící na čtyřech úhlech země, držící čtyři větry zemské, aby nevál vítr na zemi, ani na moře, ani na žádný strom.

Potom jsem viděl, jak se čtyři andělé postavili do čtyř úhlů země a bránili všem čtyřem větrům, aby žádný z nich nevál na zemi ani na moře ani na jakékoli stromoví. ([Jeremjáš 49:36; Ezechiel 7:2; Daniel 7:2; Zacharjáš 6:5])

μετὰ του̑το ει῏δον τέσσαρας α᾿γγέλους ἑστω̑τας ε᾿πὶ τὰς τέσσαρας γωνίας τη̑ς γη̑ς κρατου̑ντας τοὺς τέσσαρας α᾿νέμους τη̑ς γη̑ς ι῞να μὴ πνέη α῎νεμος ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς μήτε ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης μήτε ε᾿πὶ πα̑ν δένδρον

ומֵן בָּתַר הָדֵא חזִית אַרבּעָא מַלַאכִין קָימִין עַל אַרבַּע זָויָתָה דַּארעָא וַאחִידִין לַארבּעַת רֻוחֵא דּלָא נֵשַׁב רֻוחָא עַל אַרעָא ולָא עַל יַמָא ולָא עַל כֻּל אִילָן׃

[(27) Reve 07, 02]

רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר עוֹלֶה מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּבִרְשׁוּתוֹ חוֹתַם אֱלֹהִים חַיִּים. הוּא קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם לְחַבֵּל בָּאָרֶץ וּבַיָּם,

וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר עֹלֶה מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְנֹשֵׂא חוֺתַם אֵל-חָי וַיִּקְרָא בְּקוֺל גָּדוֺל אֶל-אַרְבָּעָה הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר הַפְּקֻדָּה בְיָדָם לְהַשְׁחִית אֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-הַיָּם:

A viděl jsem jiného anděla, vystupujícího od východu slunce, majícího pečet Boha živého. Kterýž zvolal hlasem velikým na ty čtyři anděly, jimž dáno, aby škodili zemi a moři,

A hle, jiný anděl vystupoval od východu slunce; v ruce držel pečetidlo živého Boha a mocným hlasem volal na ty čtyři anděly, jimž bylo dáno škodit zemi i moři:

καὶ ει῏δον α῎λλον α῎γγελον α᾿ναβαίνοντα α᾿πὸ α᾿νατολη̑ς ἡλίου ε῎χοντα σφραγι̑δα θεου̑ ζω̑ντος καὶ ε῎κραξεν φωνη̑ μεγάλη τοι̑ς τέσσαρσιν α᾿γγέλοις οι῟ς ε᾿δόθη αυ᾿τοι̑ς α᾿δικη̑σαι τὴν γη̑ν καὶ τὴν θάλασσαν

וַחזִית אחרִנָא מַלַאכָא דַּסלֵק מֵן מַדנחַי שֵׁמשָׁא וִאית לֵה חָתמָא דַּאלָהָא חַיָא וַקעָא בּקָלָא רָמָא לַארבּעָא מַלַאכֵא הָנֻון דֵּאתִיהֵב להֻון דּנַהרֻון לַארעָא וַליַמָא׃

[(27) Reve 07, 03]

בְּאָמְרוֹ: "אַל תְּחַבְּלוּ בָּאָרֶץ וּבַיָּם וּבָעֵצִים עַד אֲשֶׁר נַחְתֹּם אֶת עַבְדֵי אֱלֹהֵינוּ עַל מִצְחוֹתֵיהֶם.

וַיֹּאמֶר אַל-תַּשְׁחִיתוּ אֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-הַיָּם וְאֶת-הָעֵצִים עַד כִּי-חָתַמְנוּ אֶת-עַבְדֵי אֱלֹהֵינוּ עַל-מִצְחוֺתֵיהֶם:

Řka: Neškoďte zemi, ani moři, ani stromům, dokudž neznamenáme služebníků Boha svého na čelích jejich.

„Neškoďte zemi, moři ani stromoví, dokud neoznačíme služebníky našeho Boha na jejich čelech!“ ([Ezechiel 9:4; Zjevení Janovo 9:4])

λέγων μὴ α᾿δικήσητε τὴν γη̑ν μήτε τὴν θάλασσαν μήτε τὰ δένδρα α῎χρι σφραγίσωμεν τοὺς δούλους του̑ θεου̑ ἡμω̑ν ε᾿πὶ τω̑ν μετὼπων αυ᾿τω̑ν

וֵאמַר לָא תַּהרֻון לַארעָא ולָא ליַמָא וָאפלָא לִאילָנֵא עדַמָא דּנֵחתֻּום לעַבדַּוהי דַּאלָהָא בֵּית־עַינַיהֻון׃

[(27) Reve 07, 04]

וְשָׁמַעְתִּי אֶת מִסְפַּר הַחֲתוּמִים - מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף חֲתוּמִים מִכָּל שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וָאֶשְׁמַע אֶת-מִסְפַּר הַנֶּחְתָּמִים מְאַת אֶלֶף וְאַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים אָלֶף אֲשֶׁר נֶחְתְּמוּ מִקֶּרֶב כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם:

I slyšel jsem počet znamenaných, sto čtyřidceti a čtyři tisíce jich znamenáno ze všech pokolení synů Izraelských.

Pak jsem slyšel počet označených: sto čtyřiačtyřicet tisíc označených ze všech pokolení Izraele: ([Zjevení Janovo 14:1 Zjevení Janovo 14:3])

καὶ η῎κουσα τὸν α᾿ριθμὸν τω̑ν ε᾿σφραγισμένων ἑκατὸν τεσσεράκοντα τέσσαρες χιλιάδες ε᾿σφραγισμένοι ε᾿κ πάσης φυλη̑ς υἱω̑ν ᾽Ισραήλ

ושֵׁמעֵת מֵניָנָא דַּחתִימֵא מָאא וַארבּעִין וַארבּעָא אַלפִין מֵן כֻּל שַׁרבָן דִּאיסרָאיֵל׃

[(27) Reve 07, 05]

מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף חֲתוּמִים, מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט גָּד שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף,

לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-גָד נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-אֲשֶׁר נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף:

Z pokolení Juda dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Ruben dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Gád dvanácte tisíců znamenaných.

z pokolení Juda dvanáct tisíc, z pokolení Rúben dvanáct tisíc, z pokolení Gád dvanáct tisíc, ([Genesis 49:3-Genesis 49:27; Numeri 26:4-Numeri 26:51; Deuteronomium 33:6-Deuteronomium 33:25])

ε᾿κ φυλη̑ς ᾽Ιούδα δὼδεκα χιλιάδες ε᾿σφραγισμένοι ε᾿κ φυλη̑ς Ρουβὴν δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς Γὰδ δὼδεκα χιλιάδες

מֵן שַׁרבּתֵה דִּיהֻודָא תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דּרֻובֵיל תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דּגָד תּרֵעסַר אַלפִין׃

[(27) Reve 07, 06]

מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף,

לְמַטֵּה בְנֵי-נַפְתָּלִי נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-מְנַשֶּׁה נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף:

Z pokolení Asser dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Neftalím dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Manasses dvanácte tisíců znamenaných.

z pokolení Ašer dvanáct tisíc, z pokolení Neftalím dvanáct tisíc, z pokolení Manase dvanáct tisíc,

ε᾿κ φυλη̑ς ᾽Ασὴρ δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς Νεφθαλὶμ δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς Μανασση̑ δὼδεκα χιλιάδες

מֵן שַׁרבּתֵה דָּאשִׁיר תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דּנַפתָּלִי תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דַּמנַשֵׁא תּרֵעסַר אַלפִין׃

[(27) Reve 07, 07]

מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט לֵוִי שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט יִשָֹשׂכָר שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף,

לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֺן נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-לֵוִי נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-יִ׹ָּׂשכָר נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף:

Z pokolení Simeon dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Léví dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Izachar dvanácte tisíců znamenaných.

z pokolení Šimeón dvanáct tisíc, z pokolení Levi dvanáct tisíc, z pokolení Isachar dvanáct tisíc,

ε᾿κ φυλη̑ς Συμεών δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς Λευὶ δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς ᾽Ισσαχὰρ δὼδεκα χιλιάδες

מֵן שַׁרבּתֵה דּשֵׁמעֻון תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דִּאיסָכָר תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דּלֵוִי תּרֵעסַר אַלפִין׃

[(27) Reve 07, 08]

מִשֵּׁבֶט זְבוּלוּן שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט יוֹסֵף שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף חֲתוּמִים.

לְמַטֵּה בְנֵי-זְבֻלוּן נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-יוֺסֵף נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף לְמַטֵּה בְנֵי-בִנְיָמִין נֶחְתְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף:

Z pokolení Zabulon dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Jozef dvanácte tisíců znamenaných, z pokolení Beniamin dvanácte tisíců znamenaných.

z pokolení Zabulón dvanáct tisíc, z pokolení Josef dvanáct tisíc, z pokolení Benjamín dvanáct tisíc označených.

ε᾿κ φυλη̑ς Ζαβουλών δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς ᾽Ιωσὴφ δὼδεκα χιλιάδες ε᾿κ φυλη̑ς Βενιαμὶν δὼδεκα χιλιάδες ε᾿σφραγισμένοι

מֵן שַׁרבּתֵה דַּזבָולֻון תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דּיַוסֵף תּרֵעסַר אַלפִין מֵן שַׁרבּתֵה דּבֵניָמִין תּרֵעסַר אַלפִין חתִימֵא׃ ס

[(27) Reve 07, 09]

אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי וְהִנֵּה הָמוֹן רַב, אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל אִישׁ לִמְנוֹתוֹ, מִכָּל הָאֻמּוֹת וְהַשְּׁבָטִים וְהָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת - עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי הַשֶֹה כְּשֶׁהֵם לְבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת וְכַפּוֹת תְּמָרִים בִּידֵיהֶם,

אַחֲרֵי-כֵן רָאִיתִי וְהִנֵּה הָמוֺן רָב מְאֹד אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל אִישׁ לִסְפֹּר מִקֶּרֶב כָּל-הַגּוֺיִם וְהַמִּשְׁפָּחוֺת וְהָעַמִּים וְהַלְּשֹׁנוֺת בָּאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי הַ׹ֶּׂה מְלֻבָּשִׁים שְׂמָלוֺת לְבָנוֺת וְכַפּוֺת תְּמָרִים בִּידֵיהֶם:

Potom pohleděl jsem, a aj, zástup veliký, kteréhož by žádný přečísti nemohl, ze všech národů a pokolení a lidí i jazyků, ani stojí před trůnem a před oblíčejem Beránka, oblečeni jsouce v bílé roucho, a palmy v rukou jejich.

Potom jsem viděl, hle, tak veliký zástup, že by ho nikdo nedokázal sečíst, ze všech ras, kmenů, národů a jazyků, jak stojí před trůnem a před tváří Beránkovou, oblečeni v bílé roucho, palmové ratolesti v rukou. ([Genesis 15:5; Zjevení Janovo 5:9 Zjevení Janovo 3:5 Zjevení Janovo 6:11])

μετὰ ταυ̑τα ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ ο῎χλος πολύς ο῍ν α᾿ριθμη̑σαι αυ᾿τὸν ου᾿δεὶς ε᾿δύνατο ε᾿κ παντὸς ε῎θνους καὶ φυλω̑ν καὶ λαω̑ν καὶ γλωσσω̑ν ἑστω̑τες ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου καὶ ε᾿νὼπιον του̑ α᾿ρνίου περιβεβλημένους στολὰς λευκάς καὶ φοίνικες ε᾿ν ται̑ς χερσὶν αυ᾿τω̑ν

בָּתַרכֵּן חזִית כֵּנשָׁא סַגִּיָאא אַינָא דַּלמֵניָנֵה לַיתּ דַּמצֵא הוָא מֵן כֻּל עַם ושַׁרבָּא וֵאמוָן ולֵשָׁנִין דּקָימִין קדָם כֻּורסיָא וַקדָמַוהי דֵּאמרָא וַמעַטפִין אֵסטלֵא חֵוָרָתָא ובִאידַיהֻון דֵּקלֵא׃

[(27) Reve 07, 10]

וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל: "הַיְשׁוּעָה לֵאלֹהֵינוּ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶֹה."

וַיִּקְרְאוּ בְקוֺל-גָּדוֺל וַיֹּאמְרוּ הַיְשׁוּעָה לֵאלֹהֵינוּ הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא וְלַ׹ֶּׂה:

A volali hlasem velikým, řkouce: Spasení jest od Boha našeho na trůnu sedícího a od Beránka.

A volali velikým hlasem: „Díky Spasiteli, Bohu našemu, sedícímu na trůnu, a Beránkovi.“ ([Žalmy 68:21; Zjevení Janovo 12:10 Zjevení Janovo 19:1])

καὶ κράζουσιν φωνη̑ μεγάλη λέγοντες ἡ σωτηρία τω̑ θεω̑ ἡμω̑ν τω̑ καθημένω ε᾿πὶ τω̑ θρόνω καὶ τω̑ α᾿ρνίω

וקָעֵין בּקָלָא רַבָּא וָאמרִין פֻּורקָנָא לַאלָהַן ולַדיָתֵב עַל כֻּורסיָא ולֵאמרָא׃

[(27) Reve 07, 11]

כָּל הַמַּלְאָכִים עָמְדוּ סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַזְּקֵנִים וּלְאַרְבַּע הַחַיּוֹת. הֵם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים

וְכָל-הַמַּלְאָכִים הַנִּצָּבִים סָבִיב לַכִּסֵּא וְסָבִיב לַזְּקֵנִים וּלְאַרְבַּע הַחַיּוֺת נָפְלוּ עַל-פְּנֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים:

A všickni andělé stáli okolo trůnu a starců a čtyř zvířat. I padli před trůnem na tváři své, a klaněli se Bohu,

A všichni andělé se postavili kolem trůnu, kolem starců i těch čtyř bytostí a padli před trůnem tváří k zemi, ([Zjevení Janovo 5:11])

καὶ πάντες οἱ α῎γγελοι εἱστήκεισαν κύκλω του̑ θρόνου καὶ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ τω̑ν τεσσάρων ζώων καὶ ε῎πεσαν ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου ε᾿πὶ τὰ πρόσωπα αυ᾿τω̑ν καὶ προσεκύνησαν τω̑ θεω̑

וכֻלהֻון מַלַאכֵא קָימִין הוַו חדָרַוהי דּכֻורסיָא וַדקַשִׁישֵׁא ודַארבַּע חַיוָן וַנפַלו קדָם כֻּורסיָא עַל אַפַּיהֻון׃

[(27) Reve 07, 12]

בְּאָמְרָם: "אָמֵן. הַבְּרָכָה וְהַכָּבוֹד, הַחָכְמָה וְהַתּוֹדָה, הַיְקָר וְהַגְּבוּרָה וְהָעֹז לֵאלֹהֵינוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן."

וַיֹּאמְרוּ אָמֵן הַבְּרָכָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַבִּינָה וְהַתּוֺדָה וְהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַנֶּצַח לֵאלֹהֵינוּ עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים אָמֵן:

Řkouce: Amen. Požehnání, a sláva, a moudrost, a díků činění, a čest, a moc, i síla Bohu našemu na věky věků. Amen.

klaněli se Bohu a volali: „Amen! Dobrořečení i sláva a moudrost, díky a čest i moc a síla Bohu našemu na věky věků. Amen!“ ([Zjevení Janovo 5:13 Zjevení Janovo 19:1])

λέγοντες α᾿μήν ἡ ευ᾿λογία καὶ ἡ δόξα καὶ ἡ σοφία καὶ ἡ ευ᾿χαριστία καὶ ἡ τιμὴ καὶ ἡ δύναμις καὶ ἡ ι᾿σχὺς τω̑ θεω̑ ἡμω̑ν ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων α᾿μήν

כַּד אָמרִין אַמִין תֵּשׁבֻּוחתָּא ובֻורכּתָא וחֵכמתָא וקֻובָּל טַיבֻּותָא וִאיקָרָא וחַילָא ועֻושׁנָא לַאלָהַן לעָלַם עָלמִין אַמִין׃

[(27) Reve 07, 13]

דִּבֵּר אַחַד הַזְּקֵנִים וְאָמַר אֵלַי: "אֵלֶּה הַלְּבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת מִי הֵם וּמֵאַיִן בָּאוּ?"

וַיַּעַן אֶחָד מִן-הַזְּקֵנִים וַיֹּאמֶר אֵלָי מִי אֵלֶּה הֵם הַמְלֻבָּשִׁים שְׂמָלוֺת לְבָנוֺת וּמֵאַיִן בָּאוּ:

I promluvil ke mně jeden z těch starců, a řekl mi: Kdo jsou tito oblečení v bílé roucho? A odkud přišli?

Jeden z těch starců na mne promluvil: „Kdo jsou a odkud přišli ti v bílém rouchu?“

καὶ α᾿πεκρίθη ει῟ς ε᾿κ τω̑ν πρεσβυτέρων λέγων μοι ου῟τοι οἱ περιβεβλημένοι τὰς στολὰς τὰς λευκὰς τίνες ει᾿σὶν καὶ πόθεν η῟λθον

וַענָא חַד מֵן קַשִׁישֵׁא וֵאמַר לִי הָלֵין דַּעטִיפִין אֵסטלֵא חֵוָרָתָא מַן אֵנֻון ומֵן אַיכָּא אֵתַו׃

[(27) Reve 07, 14]

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ." אָמַר אֵלַי: "אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מִן הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה. הֵם כִּבְּסוּ אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם וְהִלְבִּינוּ אוֹתָן בְּדַם הַשֶֹה.

וָאֹמַר אֵלָיו אֲדֹנִי אַתָּה יָדָעְתָּ וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מֵרֹב צָרָה אֲשֶׁר כִּבְּסוּ שִׂמְלֹתָם בְּדַם הַ׹ֶּׂה עַד אֲשֶׁר הִלְבִּינוּ:

I řekl jsem jemu: Pane, ty víš. I řekl mi: To jsou ti, kteříž přišli z velikého ssoužení, a umyli roucha svá, a zbílili je ve krvi Beránkově.

Řekl jsem: „Pane můj(o), ty to víš!“ A on mi řekl: „To jsou ti, kteří přišli z velikého soužení a vyprali svá roucha a vybílili je v krvi Beránkově. (o) var: – můj 9. kapitola ([Ezechiel 37:3; Daniel 12:1; Matouš 24:21; Genesis 49:11; Izajáš 1:16 Izajáš 1:18; 1 Janův 1:7])

καὶ ει῎ρηκα αυ᾿τω̑ κύριέ μου σὺ οι῏δας καὶ ει῏πέν μοι ου῟τοί ει᾿σιν οἱ ε᾿ρχόμενοι ε᾿κ τη̑ς θλίψεως τη̑ς μεγάλης καὶ ε῎πλυναν τὰς στολὰς αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿λεύκαναν αυ᾿τὰς ε᾿ν τω̑ αι῞ματι του̑ α᾿ρνίου

וֵאמרֵת לֵה מָרי אַנתּ יָדַע אַנתּ וֵאמַר לִי הָלֵין אֵנֻון אַילֵין דֵּאתַו מֵן אֻולצָנָא רַבָּא וחַלֵלו אֵסטלַיהֻון וחַוַרו אֵנֵין בַּדמָא דֵּאמרָא׃

[(27) Reve 07, 15]

לָכֵן הֵם נִמְצָאִים לִפְנֵי כִּסֵּא אֱלֹהִים וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּהֵיכָלוֹ, וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יִפְרֹשׂ מִשְׁכָּנוֹ עֲלֵיהֶם.

וְעַל-כֵּן הֵם עֹמְדִים לִפְנֵי כִסֵּא הָאֱלֹהִים וּמְשָׁרְתִים לְפָנָיו בְּהֵיכָלוֺ יוֺמָם וָלָיְלָה וְהַיֹּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא יָגֵן עֲלֵיהֶם:

Protož jsou před trůnem Božím, a slouží jemu dnem i nocí v chrámě jeho; a ten, kterýž sedí na trůnu, zastěňovati je bude.

Proto jsou před trůnem Božím a slouží mu v jeho chrámě dnem i nocí; a ten, který sedí na trůnu, bude jim záštitou. ([Zjevení Janovo 22:3; Izajáš 4:6 Izajáš 25:4])

διὰ του̑τό ει᾿σιν ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου του̑ θεου̑ καὶ λατρεύουσιν αυ᾿τω̑ ἡμέρας καὶ νυκτὸς ε᾿ν τω̑ ναω̑ αυ᾿του̑ καὶ ὁ καθήμενος ε᾿πὶ του̑ θρόνου σκηνὼσει ε᾿π῾ αυ᾿τούς

מֵטֻל הָנָא אִיתַיהֻון קדָם כֻּורסיָא דַּאלָהָא וַמשַׁמשִׁין לֵה אִימָמָא ולִליָא בּהַיכּלֵה וַדיָתֵב עַל כֻּורסיָא נַגֵּן עלַיהֻון׃

[(27) Reve 07, 16]

לֹא יִרְעֲבוּ עוֹד וְלֹא יִצְמְאוּ, אַף לֹא תַּכֶּה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל שָׁרָב,

לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמְאוּ עוֺד וְלֹא-יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ:

Nebudouť lačněti více, ani žízniti více, a nebude bíti na ně slunce, ani žádné horko.

Již nebudou hladovět ani žíznit, ani slunce nebo jiný žár jim neublíží, ([Izajáš 49:10; Žalmy 121:6])

ου᾿ πεινάσουσιν ε῎τι ου᾿δὲ διψήσουσιν ε῎τι ου᾿δὲ μὴ πέση ε᾿π῾ αυ᾿τοὺς ὁ η῞λιος ου᾿δὲ πα̑ν καυ̑μα

לָא נֵכפּנֻון ולָא נֵצהֻון ושֵׁמשָׁא עלַיהֻון לָא נֵפֵּל ולָא כֻּל שַׁובָּא׃

[(27) Reve 07, 17]

כִּי הַשֶֹה אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַכִּסֵּא יִרְעֶה אוֹתָם וְיַנְהִיגֵם אֶל מַבּוּעֵי מַיִם חַיִּים; וֵאלֹהִים יִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם."

כִּי הַ׹ֶּׂה אֲשֶׁר בְּתוֺךְ הַכִּסֵּא הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְעַל-מַבּוּעֵי מַיִם חַיִּים יְנַהֲלֵם וּמָחָה אֱלֹהִים כָּל-דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם:

Nebo Beránek, kterýž jest u prostřed trůnu, pásti je bude, a dovedeť je k živým studnicím vod, a setře Bůh všelikou slzu s očí jejich.

neboť Beránek, který je před trůnem, je bude pást a povede je k pramenům vod života. A Bůh jim setře každou slzu z očí.“ ([Zjevení Janovo 5:6; Žalmy 23:1-Žalmy 23:2; Jan 10:14; Izajáš 25:8; Matouš 5:4; Zjevení Janovo 21:4])

ο῞τι τὸ α᾿ρνίον τὸ α᾿νὰ μέσον του̑ θρόνου ποιμανει̑ αυ᾿τούς καὶ ὁδηγήσει αυ᾿τοὺς ε᾿πὶ ζωη̑ς πηγὰς ὑδάτων καὶ ε᾿ξαλείψει ὁ θεὸς πα̑ν δάκρυον ε᾿κ τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν αυ᾿τω̑ν

מֵטֻל דֵּאמרָא דַּבמֵצעַת כֻּורסיָא נֵרעֵא אֵנֻון וַנשַׁבֵּל אֵנֻון צֵיד חַיֵא וצֵיד עַינָתָא דּמַיָא ונֵלחֵא כֻּל דֵּמעֵא מֵן עַינַיהֻון׃ ס

[(27) Reve 08, 01]

כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשְּׁבִיעִי הָיְתָה דְּמָמָה בַּשָּׁמַיִם כַּחֲצִי שָׁעָה.

אַחַר פָּתַח אֶת-הַחוֺתָם הַשְּׁבִיעִי וַתְּהִי דְמָמָה בַשָּׁמַיִם כַּחֲצִי שָׁעָה:

A když otevřel pečet sedmou, stalo se mlčení na nebi, jako za půl hodiny.

A když Beránek rozlomil pečeť sedmou, nastalo na nebi mlčení téměř na půl hodiny.

καὶ ο῞ταν η῎νοιξεν τὴν σφραγι̑δα τὴν ἑβδόμην ε᾿γένετο σιγὴ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ὡς ἡμιὼριον

וכַד פּתַח טַבעָא דּשַׁבעָא הוָא שֵׁתקָא בַּשׁמַיָא אַיך פֵּלגֻּות שָׁעָא׃ ס

[(27) Reve 08, 02]

רָאִיתִי אֶת שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; שִׁבְעָה שׁוֹפָרוֹת נִתְּנוּ לָהֶם.

וָאֵרֶא שִׁבְעָה שׁוֺפָרוֺת נְתוּנִים לְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים הָעֹמְדִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

I viděl jsem sedm těch andělů, kteříž stojí před oblíčejem Božím, jimž dáno sedm trub.

Potom jsem viděl, jak sedmi andělům, stojícím před Bohem, bylo dáno sedm polnic.

καὶ ει῏δον τοὺς ἑπτὰ α᾿γγέλους οι῍ ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ ἑστήκασιν καὶ ε᾿δόθησαν αυ᾿τοι̑ς ἑπτὰ σάλπιγγες

וַחזִית לשַׁבעָא מַלַאכִין אַילֵין דַּקדָם אַלָהָא קָימִין הוַו דֵּאתִיהֵבו להֻון שַׁבעָא שִׁיפֻורִין׃

[(27) Reve 08, 03]

וּמַלְאָךְ אַחֵר בָּא וְעָמַד אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ; בְּיָדוֹ מַחְתַּת זָהָב, וּקְטֹרֶת רַבָּה נִתְּנָה לוֹ כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָהּ בִּתְפִלּוֹת כָּל הַקְּדוֹשִׁים עַל מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הַכִּסֵּא.

וַיָּבֹא מַלְאָךְ אַחֵר וַיַּעֲמֹד אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וּבְיָדוֺ מִקְטֶרֶת זָהָב וַיִּתְנוּ לוֺ עֲתֶרֶת קְטֹרֶת לְהַקְטִיר עִם-תְּפִלּוֺת כָּל-הַקְּדוֺשִׁים עַל-מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הַכִּסֵּא:

A jiný anděl přišel, a postavil se před oltářem, maje kadidlnici zlatou. I dáni jsou jemu zápalové mnozí, aby je obětoval s modlitbami všech svatých na oltáři zlatém, kterýž jest před trůnem.

Jiný anděl předstoupil se zlatou kadidelnicí před oltář; bylo mu dáno množství kadidla, aby je s modlitbami všech posvěcených položil na zlatý oltář před trůnem. ([Exodus 30:1-Exodus 30:3])

καὶ α῎λλος α῎γγελος η῟λθεν καὶ ε᾿στάθη ε᾿πὶ του̑ θυσιαστηρίου ε῎χων λιβανωτὸν χρυσου̑ν καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ θυμιάματα πολλὰ ι῞να δὼσει ται̑ς προσευχαι̑ς τω̑ν ἁγίων πάντων ε᾿πὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσου̑ν τὸ ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου

וַאחרִנָא מַלַאכָא אֵתָא וקָם עַל מַדבּחָא וִאית לֵה פִּירמָא דּדַהבָא וֵאתִיהֵב לֵה בֵּסמֵא סַגִּיֵאא דּנֵתֵּל בַּצלַוָתָא דּכֻלהֻון קַדִּישֵׁא עַל מַדבּחָא דַּקדָם כֻּורסיָא׃

[(27) Reve 08, 04]

וַעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת עָלָה בִּתְפִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

וַיַּעַל עֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עִם-תְּפִלּוֺת הַקְּדוֺשִׁים מִיַּד הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

I vstoupil dým zápalů s modlitbami svatých z ruky anděla před oblíčej Boží.

A vystoupil dým kadidla spolu s modlitbami posvěcených z ruky anděla před Boží tvář. ([Žalmy 141:2; Zjevení Janovo 5:8])

καὶ α᾿νέβη ὁ καπνὸς τω̑ν θυμιαμάτων ται̑ς προσευχαι̑ς τω̑ν ἁγίων ε᾿κ χειρὸς του̑ α᾿γγέλου ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

וַסלֵק עֵטרָא דּבֵסמֵא בַּצלַוָתָא דּקַדִּישֵׁא מֵן יַד מַלַאכָא קדָם אַלָהָא׃

[(27) Reve 08, 05]

לָקַח הַמַּלְאָךְ אֶת הַמַּחְתָּה, מִלֵּא אוֹתָהּ אֵשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְהִשְׁלִיךְ עַל הָאָרֶץ. אָז הִתְחוֹלְלוּ רְעָמִים וְקוֹלוֹת וּבְרָקִים וּרְעִידוֹת אֲדָמָה.

וַיִּקַּח הַמַּלְאָךְ אֶת-הַמִּקְטֶרֶת וַיְמַלְאֶהָ אֵשׁ מֵעַל-הַמִּזְבֵּחַ וַיִּצֹּק עֲלֵי-הָאָרֶץ וַיְהִי קוֺל וָרַעַם וּבָרָק וָרָעַשׁ:

I vzal anděl kadidlnici, a naplnil ji ohněm z oltáře, a svrhl ji na zem. I stalo se hromobití, a hlasové, a blýskání, i země třesení.

Tu vzal anděl kadidelnici, nahrnul do ní oheň z oltáře a vrhl ji dolů na zem; a nastalo burácení, hřímání, blesky a zemětřesení. ([Leviticus 16:12; Ezechiel 10:2; Zjevení Janovo 16:18])

καὶ ει῎ληφεν ὁ α῎γγελος τὸν λιβανωτόν καὶ ε᾿γέμισεν αυ᾿τὸν ε᾿κ του̑ πυρὸς του̑ θυσιαστηρίου καὶ ε῎βαλεν ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ ε᾿γένοντο βρονταὶ καὶ φωναὶ καὶ α᾿στραπαὶ καὶ σεισμός

וַנסַב מַלַאכָא לפִּירמָא וַמלָיהי מֵן נֻורָא דּעַל מַדבּחָא וַארמִי עַל אַרעָא וַהוַו רַעמֵא וקָלֵא ובַרקֵא ונַודָּא׃ ס

[(27) Reve 08, 06]

שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר בְּיָדָם שִׁבְעַת הַשּׁוֹפָרוֹת הִתְכּוֹנְנוּ לִתְקֹעַ.

וְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים עִם-שִׁבְעַת שׁוֺפְרֹתֵיהֶם עָמְדוּ נְכֹנִים לִתְקֹעַ:

A těch sedm andělů, kteříž měli sedm trub, připravili se, aby troubili.

A sedm andělů s polnicemi se připravilo, aby začali troubit. ([Zjevení Janovo 8:2])

καὶ οἱ ἑπτὰ α῎γγελοι οἱ ε῎χοντες τὰς ἑπτὰ σάλπιγγας ἡτοίμασαν αυ᾿τοὺς ι῞να σαλπίσωσιν

ושַׁבעָא מַלַאכִין דַּעלַיהֻון שַׁבעָא שִׁיפֻורִין טַיֵבו נַפשׁהֻון למַזעָקֻו׃

[(27) Reve 08, 07]

הָרִאשׁוֹן תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִנֵּה הִתְהַוּוּ בָּרָד וְאֵשׁ מְעֹרָבִים בְּדָם וְהֻשְׁלְכוּ אַרְצָה; שְׁלִישׁ הָאָרֶץ נִשְׂרַף, שְׁלִישׁ הָעֵצִים נִשְׂרַף, וְכָל יֶרֶק עֵשֶׂב נִשְׂרַף.

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֺן וַיְהִי-בָרָד וְאֵשׁ וָדָם בְּלוּלִים יַחְדָּו שֹׁטְפִים אָרְצָה וַתִּ׹ָּׂרֵף שְׁלִישִׁית הָאָרֶץ וּשְׁלִישִׁית הָעֵצִים וְכָל-יֶרֶק עֵשֶׂב נִשְׂרָף:

I zatroubil první anděl, a stalo se krupobití a oheň smíšený se krví, a svrženo jest to na zem. A třetí díl stromů shořel, a všecka tráva zelená spálena jest.

Zatroubil první anděl: Nastalo krupobití a na zem začal padat oheň smíšený s krví. Třetina země, třetina stromoví a veškerá zeleň byla sežehnuta. ([Exodus 9:23-Exodus 9:25; Ezechiel 38:22; Zjevení Janovo 16:21])

καὶ ὁ πρω̑τος ε᾿σάλπισεν καὶ ε᾿γένετο χάλαζα καὶ πυ̑ρ μεμιγμένα ε᾿ν αι῞ματι καὶ ε᾿βλήθη ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ τὸ τρίτον τη̑ς γη̑ς κατεκάη καὶ τὸ τρίτον τω̑ν δένδρων κατεκάη καὶ πα̑ς χόρτος χλωρὸς κατεκάη

והַו קַדמָיָא אַזעֵק וַהוָא בַּרדָא ונֻורָא דַּפתִיכִין בּמַיָא וֵאתרמִיו עַל אַרעָא ותֻולתָה דַּארעָא יִקֵד ותֻולתָא דִּאילָנֵא יִקֵד וכֻל עֵסבָּא דַּארעָא יִקֵד׃ ס

[(27) Reve 08, 08]

הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וּכְמוֹ הַר גָּדוֹל בּוֹעֵר בָּאֵשׁ הֻשְׁלַךְ אֶל הַיָּם; שְׁלִישׁ הַיָּם נִהְיָה לְדָם,

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי וּכְמוֺ הַר גָּדוֺל בֹּעֵר בָּאֵשׁ נָפַל אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וּשְׁלִישִׁית הַיָּם נֶהְפְּכָה לְדָם:

Potom zatroubil druhý anděl, a jako hora veliká ohněm hořící uvržena jest do moře. I obrácen jest v krev třetí díl moře.

Zatroubil druhý anděl; a jakoby mohutná hora hořící ohněm byla vržena do moře. Třetina moře se obrátila v krev ([Exodus 7:20 Exodus 7:21; Zjevení Janovo 16:3 Zjevení Janovo 16:4])

καὶ ὁ δεύτερος α῎γγελος ε᾿σάλπισεν καὶ ὡς ο῎ρος μέγα πυρὶ καιόμενον ε᾿βλήθη ει᾿ς τὴν θάλασσαν καὶ ε᾿γένετο τὸ τρίτον τη̑ς θαλάσσης αι῟μα

ודַתרֵין זעַק וַהוָא אַיך טֻורָא רַבָּא דּיָקֵד נפַל בּיַמָא וַהוָא תֻּולתֵה דּיַמָא דּמָא׃

[(27) Reve 08, 09]

שְׁלִישׁ הַיְצוּרִים בַּיָּם - אֲשֶׁר נֶפֶשׁ לָהֶם - מֵתוּ, וּשְׁלִישׁ הָאֳנִיּוֹת נִשְׁמְדוּ.

וַיִּגְוַע כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו אֲשֶׁר בַּשְּׁלִישִׁית הַיָּם וְהָאֳנִיּוֺת שְׁלִישִׁית מֵהֶן נֶהֱרָסוּ:

A zemřel v moři třetí díl stvoření těch, kteráž měla duši, a třetí díl lodí zhynul.

a zahynula třetina mořských tvorů a byla zničena třetina lodí.

καὶ α᾿πέθανεν τὸ τρίτον τω̑ν κτισμάτων τω̑ν ε᾿ν τη̑ θαλάσση τὰ ε῎χοντα ψυχάς καὶ τὸ τρίτον τω̑ν πλοίων διεφθάρησαν

ומִית תֻּולתָא דּכֻל בֵּריָתָא דַּביַמָא דִּאית בֵּה נַפשָׁא ותֻולתָא דֵּאלפָא אֵתחַבַּל׃ ס

[(27) Reve 08, 10]

הַמַּלְאָךְ הַשְּׁלִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וּמִן הַשָּׁמַיִם נָפַל כּוֹכָב גָּדוֹל בּוֹעֵר כְּלַפִּיד. הוּא נָפַל עַל שְׁלִישׁ הַנְּהָרוֹת וְעַל מַעַיְנוֹת הַמַּיִם -

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הַשְּׁלִישִׁי וַיִּפֹּל כּוֺכָב גָּדוֺל כְּלַפִּיד בֹּעֵר מִן-הַשָּׁמָיִם וַיִּפֹּל עַל-הַשְּׁלִישִׁית מִן-הַנְּהָרוֺת וּמִן-מַעְיְנוֺת הַמַּיִם:

A třetí anděl zatroubil, i spadla s nebe hvězda veliká, hořící jako pochodně, a padla na třetí díl řek a do studnic vod.

Zatroubil třetí anděl, a zřítila se z nebe veliká hvězda hořící jako pochodeň, padla na třetinu řek a na prameny vod. ([Izajáš 14:12; Jeremjáš 9:14])

καὶ ὁ τρίτος α῎γγελος ε᾿σάλπισεν καὶ ε῎πεσεν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ α᾿στὴρ μέγας καιόμενος ὡς λαμπάς καὶ ε῎πεσεν ε᾿πὶ τὸ τρίτον τω̑ν ποταμω̑ν καὶ ε᾿πὶ τὰς πηγὰς τω̑ν ὑδάτων

ודַתלָתָא זעַק וַנפַל מֵן שׁמַיָא כַּוכּבָא רַבָּא דּיָקֵד אַיך שַׁלהֵבִיתָא וַנפַל עַל תֻּולתָא דּנַהרַוָתָא ועַל עַינָתָא דּמַיָא׃

[(27) Reve 08, 11]

שֵׁם הַכּוֹכָב נִקְרָא לַעֲנָה - וּשְׁלִישׁ הַמַּיִם נֶהְפַּךְ לְלַעֲנָה וְרַבִּים מִבְּנֵי אָדָם מֵתוּ מִן הַמַּיִם שֶׁנִּהְיוּ מָרִים.

וְהַכּוֺכָב נִקְרָא שְׁמוֺ לַעֲנָה וּשְׁלִישִׁית מִן-הַמַּיִם הָיְתָה לְלַעֲנָה וְרַבִּים מִבְּנֵי אָדָם מֵתוּ מִן-הַמַּיִם כִּי מָרִים הֵם:

Té pak hvězdy jméno bylo Pelynek. I obrátil se třetí díl vod v pelynek, a mnoho lidí zemřelo od těch vod, nebo byly zhořkly.

Jméno té hvězdy je Pelyněk. Třetina vod se změnila v pelyněk a množství lidí umřelo z těch vod, protože byly otráveny.

καὶ τὸ ο῎νομα του̑ α᾿στέρος λέγεται ὁ α῎ψινθος καὶ ε᾿γένετο τὸ τρίτον τω̑ν ὑδάτων ει᾿ς α῎ψινθον καὶ πολλοὶ τω̑ν α᾿νθρὼπων α᾿πέθανον ε᾿κ τω̑ν ὑδάτων ο῞τι ε᾿πικράνθησαν

וַשׁמֵה דּכַוכּבָא מֵתֵאמַר אַפּסִיתנָא וַהוָא תֻּולתהֻון דּמַיָא אַיך אַפּסִנתִין וסֻוגָאא דַּבנַינָשָׁא מִיתו מֵטֻל דֵּאתמַרמַרו מַיָא׃ ס

[(27) Reve 08, 12]

הַמַּלְאָךְ הָרְבִיעִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וּשְׁלִישִׁית הַשֶּׁמֶשׁ לָקְתָה וְגַם שְׁלִישׁ הַיָּרֵחַ וּשְׁלִישׁ הַכּוֹכָבִים, כְּדֵי שֶׁיֶּחְשַׁךְ שְׁלִישׁ מֵהֶם וְהַיּוֹם לֹא יָאִיר שְׁלִישִׁיתוֹ וְכֵן גַּם הַלַּיְלָה.

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הָרְבִיעִי וְהִנֵּה שְׁלִישִׁית מִן-הַשֶּׁמֶשׁ הֻכְּתָה וּשְׁלִישִׁית מִן-הַיָּרֵחַ וּשְׁלִישִׁית מִן-הַכּוֺכָבִים עַד כִּי-חָשְׁכָה שְׁלִישִׁיתָם וְהַיּוֺם לֹא הִגִּיהַּ אוֺרוֺ שְׁלִישִׁיתוֺ וְכֵן הַלָּיְלָה:

Potom čtvrtý anděl zatroubil, i udeřena jest třetina slunce, a třetina měsíce, a třetí díl hvězd, tak že se třetí díl jich zatměl, a třetina dne nesvítila, a též podobně i noci.

Zatroubil čtvrtý anděl, a byla zasažena třetina slunce, třetina měsíce a třetina hvězd, takže ze třetiny potemněly, a den i noc byly o třetinu temnější. ([Exodus 10:21; Izajáš 13:10; Ezechiel 32:7 Ezechiel 32:8; Jóel 2:10 Jóel 3:15; Marek 13:24 Marek 13:25; Zjevení Janovo 6:12 Zjevení Janovo 6:13])

καὶ ὁ τέταρτος α῎γγελος ε᾿σάλπισεν καὶ ε᾿πλήγη τὸ τρίτον του̑ ἡλίου καὶ τὸ τρίτον τη̑ς σελήνης καὶ τὸ τρίτον τω̑ν α᾿στέρων ι῞να σκοτισθη̑ τὸ τρίτον αυ᾿τω̑ν καὶ ἡ ἡμέρα μὴ φάνη τὸ τρίτον αυ᾿τη̑ς καὶ ἡ νὺξ ὁμοίως

ודַארבּעָא זעַק וַבלַע תֻּולתֵה דּשֵׁמשָׁא ותֻולתֵה דּסַהרָא ותֻולתָא דּכַוכּבֵא וַחשֵׁכו תֻּולתהֻון ויַומָא לָא חַוִי תֻּולתֵה ולִליָא הָכוָת׃

[(27) Reve 08, 13]

רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי נֶשֶׁר אֶחָד מְעוֹפֵף בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם וְהוּא אוֹמֵר בְּקוֹל גָּדוֹל: "אוֹי, אוֹי, אוֹי לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִיֶּתֶר קוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר אֲשֶׁר שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים עֲתִידִים לִתְקֹעַ."

וָאֵרָא וָאֶשְׁמַע מַלְאָךְ מְעוֺפֵף בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם קֹרֵא בְּקוֺל גָּדוֺל אוֺי אוֺי אוֺי לְישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵי קֹלוֺת הַשּׁוֺפָר אֲשֶׁר יֶתֶר שְׁלשֶׁת הַמַּלְאָכִים נְכֹנִים לִתְקֹעַ:

I viděl jsem a slyšel anděla jednoho, an letí po prostředku nebe, a praví hlasem velikým: Běda, běda, běda těm, kteříž přebývají na zemi, pro jiné hlasy trub tří andělů, kteříž mají troubiti.

A viděl jsem a slyšel, jak středem nebeské klenby letí orel a volá mocným hlasem: „Běda, běda, běda obyvatelům země, až zaznějí polnice tří andělů, kteří ještě netroubili!“ ([Zjevení Janovo 9:12 Zjevení Janovo 11:14])

καὶ ει῏δον καὶ η῎κουσα ἑνὸς α᾿ετου̑ πετομένου ε᾿ν μεσουρανήματι λέγοντος φωνη̑ μεγάλη ου᾿αὶ ου᾿αὶ ου᾿αὶ τοὺς κατοικου̑ντας ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ε᾿κ τω̑ν λοιπω̑ν φωνω̑ν τη̑ς σάλπιγγος τω̑ν τριω̑ν α᾿γγέλων τω̑ν μελλόντων σαλπίζειν

ושֵׁמעֵת לנֵשׁרָא חַד דּפָרַח בַּשׁמַיָא דָּאמַר וָי וָי וָי לעָמֻורֵיה דַּארעָא מֵן קָלָא דּשִׁיפֻורֵא דַּתלָתָא מַלַאכִין דַּעתִידִין למַזעָקֻו׃ ס

[(27) Reve 09, 01]

הַמַּלְאָךְ הַחֲמִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְרָאִיתִי כּוֹכָב נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה וְנִתַּן לוֹ מַפְתֵּחַ בּוֹר הַתְּהוֹם.

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הַחֲמִישִׁי וָאֵרֶא כוֺכָב נֹפֵל מִן-הַשָּׁמַיִם אַרְצָה וַיִּנָּתֶן-לוֺ מַפְתֵּחַ לִבְאֵר הַתְּהוֺם:

Potom anděl pátý zatroubil, i viděl jsem, že hvězda s nebe spadla na zem, a dán jest jí klíč od studnice propasti.

Zatroubil pátý anděl. A viděl jsem, jak hvězdě, která spadla z nebe na zem, byl dán klíč od jícnu propasti; ([Zjevení Janovo 8:10 Zjevení Janovo 20:1])

καὶ ὁ πέμπτος α῎γγελος ε᾿σάλπισεν καὶ ει῏δον α᾿στέρα ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ πεπτωκότα ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ ἡ κλεὶς του̑ φρέατος τη̑ς α᾿βύσσου

וַדחַמשָׁא זעַק וַחזִית כַּוכּבָא דַּנפַל מֵן שׁמַיָא עַל אַרעָא וֵאתִיהֵב לֵה קלִידָא דּבִארַוהי דַּתהֻומָא׃

[(27) Reve 09, 02]

הוּא פָּתַח אֶת בּוֹר הַתְּהוֹם וְעָשָׁן עָלָה מִן הַבּוֹר, כַּעֲשַׁן כִּבְשָׁן גָּדוֹל, וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲוִיר חָשְׁכוּ מֵעֲשַׁן הַבּוֹר.

וַיִּפְתַּח אֶת-בְּאֵר הַתְּהוֺם וַיַּעַל קִיטֹר מִן-הַבְּאֵר כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן רַב-מְאֹד וַתֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם מִקִּיטֹר הַבְּאֵר:

Kterážto otevřela studnici propasti. I vyšel dým z té studnice jako dým z peci veliké, i zatmělo se slunce i povětří od dymu té studnice.

otevřela jícen propasti(p) a vyvalil se dým jako z obrovské pece, a tím dýmem se zatmělo slunce i všechno ovzduší. (p) var: – otevřela jícen propasti ([Genesis 19:28; Jóel 3:3])

καὶ η῎νοιξεν τὸ φρέαρ τη̑ς α᾿βύσσου καὶ α᾿νέβη καπνὸς ε᾿κ του̑ φρέατος ὡς καπνὸς καμίνου μεγάλης καὶ ε᾿σκοτὼθη ὁ η῞λιος καὶ ὁ α᾿ὴρ ε᾿κ του̑ καπνου̑ του̑ φρέατος

וַסלֵק תּנָנָא מֵן בִּארֵא אַיך תּנָנָא דַּאתֻּונָא רַבָּא דּמֵשׁתּגַר וַחשֵׁך שֵׁמשָׁא וָאאַר מֵן תּנָנָא דּבִארֵא׃

[(27) Reve 09, 03]

מִן הֶעָשָׁן יָצָא אַרְבֶּה עַל הָאָרֶץ וְנִתַּן לָהֶם כֹּחַ כַּכֹּחַ אֲשֶׁר לְעַקְרַבֵּי הָאָרֶץ.

וּמִתּוֺךְ הַקִּיטֹר יָצָא אַרְבֶּה עַל-הָאָרֶץ וְכֹחַ נִתַּן לָהֶם כְּכֹחַ הָעַקְרַבִּים בָּאָרֶץ:

A z toho dymu vyšly kobylky na zemi, jimž dána jest moc, jakouž moc mají štírové zemští.

Z dýmu se vyrojily kobylky na zem; byla jim dána moc, jakou mají pozemští škorpióni. ([Exodus 10:14 Exodus 10:15])

καὶ ε᾿κ του̑ καπνου̑ ε᾿ξη̑λθον α᾿κρίδες ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ ε᾿δόθη αυ᾿ται̑ς ε᾿ξουσία ὡς ε῎χουσιν ε᾿ξουσίαν οἱ σκορπίοι τη̑ς γη̑ς

ומֵן תּנָנָא נפַקו קַמצֵא עַל אַרעָא וֵאתִיהֵב להֻון שֻׁולטָנָא דִּאית לעֵקַרבֵא דַּארעָא׃

[(27) Reve 09, 04]

נֶאֱמַר לָהֶם שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְעֵשֶׂב הָאָרֶץ, אַף לֹא לְכָל יֶרֶק וְכָל עֵץ, אֶלָּא לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חוֹתַם אֱלֹהִים עַל מִצְחוֹתֵיהֶם.

וְהֵם צֻוּוּ לְבִלְתִּי שַׁחֵת אֶת-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְלֹא אֶת-הַיָּרָק וְלֹא אֶת-עֵץ הַ׹ָּׂדֶה כִּי אִם-אֶת-הָאֲנָשִׁים לְבַדָּם אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם חוֺתַם אֱלֹהִים עַל-הַמֶּצַח:

Ale řečeno jim, aby neškodily trávě zemské, ani čemu zelenému, ani kterémukoli stromoví, než toliko lidem, kteříž nemají znamení Božího na čelích svých.

Dostaly rozkaz neškodit trávě na zemi ani žádné zeleni ani stromoví, jenom lidem, kteří nejsou označeni Boží pečetí na čele. ([Ezechiel 9:4; Zjevení Janovo 7:3])

καὶ ε᾿ρρέθη αυ᾿ται̑ς ι῞να μὴ α᾿δικήσουσιν τὸν χόρτον τη̑ς γη̑ς ου᾿δὲ πα̑ν χλωρὸν ου᾿δὲ πα̑ν δένδρον ει᾿ μὴ τοὺς α᾿νθρὼπους οι῞τινες ου᾿κ ε῎χουσι τὴν σφραγι̑δα του̑ θεου̑ ε᾿πὶ τω̑ν μετὼπων

וֵאתֵאמַר להֻון דּלָא נַהרֻון לעֵסבָּה דַּארעָא וַלכֻל יֻורָק אָפלָא לִאילָנֵא אֵלָא אֵן לַבנַינָשָׁא אַילֵין דּלַיתּ להֻון חָתמָא דַּאלָהָא בֵּית־עַינַיהֻון׃

[(27) Reve 09, 05]

לֹא נִתַּן לָהֶם לַהֲרֹג אוֹתָם, אֶלָּא לְעַנּוֹתָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים; וְעִנּוּיָם הוּא כָּעִנּוּי שֶׁגּוֹרֵם עַקְרָב בְּעָקְצוֹ אָדָם.

וְלֹא נִתַּן לָהֶם לַהֲמִיתָם כִּי אִם-רַק לְעַנֹּתָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים בְּמַכְאוֺב קָשֶׁה כְּמַכְאוֺב אָדָם אֲשֶׁר הָעַקְרָב יַכֶּנּוּ:

Dáno jest pak jim, ne aby je zabíjely, ale trápily za pět měsíců, a aby trápení jich bylo jako trápení od štíra, když by ušťkl člověka.

Ale nebyla jim dána moc, aby lidi zabíjely, nýbrž aby je po pět měsíců trýznily; byla to trýzeň, jako když škorpión bodne člověka.

καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τοι̑ς ι῞να μὴ α᾿ποκτείνωσιν αυ᾿τούς α᾿λλ῾ ι῞να βασανισθήσονται μη̑νας πέντε καὶ ὁ βασανισμὸς αυ᾿τω̑ν ὡς βασανισμὸς σκορπίου ο῞ταν παίση α῎νθρωπον

וֵאתִיהֵב להֻון דּלָא נֵקטלֻון אֵנֻון אֵלָא נֵשׁתַּנקֻון יַרחֵא חַמשָׁא ותַשׁנִיקהֻון אַיך תַּשׁנִיקָא דּעֵקַרבָא מָא דּנָפלָא עַל אנָשׁ׃

[(27) Reve 09, 06]

בַּיָּמִים הָהֵם יְחַפְּשׂוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ, וְיִתְאַוּוּ לָמוּת וְהַמָּוֶת יִבְרַח מֵהֶם.

בַּיָּמִים הָהֵם יְבַקְשׁוּ בְנֵי-הָאָדָם אֶת-הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצָאֻהוּ יִשְׁאֲלוּ אֶת-נַפְשָׁם לָמוּת וְהַמָּוֶת יִבְרַח מֵהֶם:

Protož v těch dnech hledati budou lidé smrti, ale nenaleznou jí, a žádati budou zemříti, ale smrt uteče od nich.

V ty dny budou lidé hledat smrt, ale nenajdou ji, budou si přát zemřít, ale smrt se jim vyhne. ([Jób 3:21; Jeremjáš 8:3; Zjevení Janovo 6:16])

καὶ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις ε᾿κείναις ζητήσουσιν οἱ α῎νθρωποι τὸν θάνατον καὶ ου᾿ μὴ εὑρήσουσιν αυ᾿τόν καὶ ε᾿πιθυμήσουσιν α᾿ποθανει̑ν καὶ φεύγει ὁ θάνατος α᾿π῾ αυ᾿τω̑ν

וַביַומָתָא הָנֻון נֵבעֻון בּנַינָשָׁא למַותָּא ולָא נֵשׁכּחֻונָיהי ונֵתרַגרגֻון לַממָת ונֵערֻוק מַותָּא מֵנהֻון׃

[(27) Reve 09, 07]

בְּצוּרָתָם דּוֹמִים חַגְבֵי הָאַרְבֶּה לְסוּסִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה; עַל רָאשֵׁיהֶם כַּעֲטָרוֹת דּוֹמוֹת לְזָהָב וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם;

וּמַרְאֵה הָאַרְבֶּה כְּמַרְאֵה סוּסִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה וְעַל-רָאשֵׁיהֶם כְּעַטְרוֺת זָהָב וְכִפְנֵי אֲנָשִׁים פְּנֵיהֶם:

Způsob pak těch kobylek podobný byl koňům připraveným k boji, a na hlavách jejich byly jako koruny podobné zlatu, a tváři jejich jako tváři lidské.

Ty kobylky vypadaly jako vyzbrojená válečná jízda; na hlavách měly něco jako zlaté věnce, tvář měly jako lidé, ([Jóel 2:4])

καὶ τὰ ὁμοιὼματα τω̑ν α᾿κρίδων ο῞μοια ι῞πποις ἡτοιμασμένοις ει᾿ς πόλεμον καὶ ε᾿πὶ τὰς κεφαλὰς αυ᾿τω̑ν ὡς στέφανοι ο῞μοιοι χρυσω̑ καὶ τὰ πρόσωπα αυ᾿τω̑ν ὡς πρόσωπα α᾿νθρὼπων

וַדמֻותָא דּקַמצֵא אַיך דּמֻותָא דּרַכשָׁא דַּמטַיבִין לַקרָבָא ועַל רִשַׁיהֻון אַיך כּלִילָא דַּדמֻותָא דּדַהבָא וַאפַּיהֻון אַיך אַפֵּא דּאנָשָׁא׃

[(27) Reve 09, 08]

שֵׂעָר לָהֶם כִּשְׂעַר נָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם כְּשִׁנֵּי אַרְיֵה;

וְשֵׂעָר לָהֶם כִּשְׂעַר נָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם שִׁנֵּי אֲרָיוֺת:

A měly vlasy jako vlasy ženské, a zubové jejich byli jako lvů.

hřívu jako vlasy žen, ale zuby měly jako lvi. ([Jóel 1:6])

καὶ ει῏χον τρίχας ὡς τρίχας γυναικω̑ν καὶ οἱ ο᾿δόντες αυ᾿τω̑ν ὡς λεόντων η῟σαν

וסַערָא אִית להֻון אַיך סַערָא דּנֵשֵׁא ושֵׁנַיהֻון אַיך דַּאריַוָתָא׃

[(27) Reve 09, 09]

שִׁרְיוֹנִים לָהֶם כְּשִׁרְיוֹנֵי בַּרְזֶל וְקוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַרְכְּבוֹת סוּסִים רַבִּים הָרָצִים לַמִּלְחָמָה;

וַעֲלֵיהֶם שִׁרְיֹנִים כְּשִׁרְיֹנֵי בַרְזֶל וְקוֺל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֺל מַרְכְּבוֺת הֲמוֺן סוּסִים אֲשֶׁר יְרֻצוּן לַקְּרָב:

Měly také pancíře jako pancíře železné, a zvuk křídel jejich jako zvuk vozů, když množství koní běží k boji.

Měly jakoby železné pancíře a jejich křídla hřmotila, jako když množství spřežení se řítí do boje.

καὶ ει῏χον θὼρακας ὡς θὼρακας σιδηρου̑ς καὶ ἡ φωνὴ τω̑ν πτερύγων αυ᾿τω̑ν ὡς φωνὴ ἁρμάτων ι῞ππων πολλω̑ν τρεχόντων ει᾿ς πόλεμον

וִאית הוָא להֻון שֵׁריָנָא אַיך שֵׁריָנָא דּפַרזלָא וקָלָא דּגֵפַּיהֻון אַיך קָלָא דּמַרכּבָתָא דּרַכשָׁא סַגִּיֵאא דּרָהטִין לַקרָבָא׃

[(27) Reve 09, 10]

זְנָבוֹת לָהֶם כְּזַנְבוֹת עַקְרַבִּים, עִם עֳקָצִים, וּבְזַנְבוֹתֵיהֶם כֹּחַ לָהֶם לְהַזִּיק לִבְנֵי אָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.

וּזְנָבוֺת לָהֶם כְּמוֺ עַקְרַבִּים וּבְזַנְבוֺתָם דָּרְבֹנוֺת אֲשֶׁר אוֺנָם בָּם לְעַנּוֺת אֶת-בְּנֵי אָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים:

A měly ocasy podobné štírům, a žihadla v ocasích jejich byla, a moc jejich byla škoditi lidem za pět měsíců.

A měly ocasy jako škorpióni a v nich žihadla, aby jimi trýznily lidi po pět měsíců. ([Zjevení Janovo 9:3])

καὶ ε῎χουσιν ου᾿ρὰς ὁμοίας σκορπίοις καὶ κέντρα καὶ ε᾿ν ται̑ς ου᾿ραι̑ς αυ᾿τω̑ν ἡ ε᾿ξουσία αυ᾿τω̑ν α᾿δικη̑σαι τοὺς α᾿νθρὼπους μη̑νας πέντε

וִאית להֻון דֻּונבּיָתָא אַיך דּמֻותָא דּעֵקַרבָא ועֻוקסֵא דֵּין בּדֻונבּיָתהֻון ושֻׁולטָנהֻון למַהָרֻו לַבנַינָשָׁא יַרחֵא חַמשָׁא׃

[(27) Reve 09, 11]

וְיֵשׁ לָהֶם מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מַלְאַךְ הַתְּהוֹם, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בְּעִבְרִית אֲבַדּוֹן ובִיוָנִית שְׁמוֹ אַפּוֹלְיוֹן.

וַעֲלֵיהֶם מֶלֶךְ הוּא מַלְאַךְ הַתְּהוֺם אֲשֶׁר שְׁמוֺ בִּשְׂפַת עֵבֶר אֲבַדּוֺן וְהַיְּוָנִים יִקְרְאוּ-לוֺ אַפּוֺלְיוֺן:

Měly pak nad sebou krále, anděla propasti, jemuž jméno Židovsky Abaddon, a Řecky Apollyon.

Nad sebou měly krále, anděla propasti, hebrejským jménem Abaddon – to znamená Hubitel(q). (q) ř: Apollyón ([Zjevení Janovo 20:3])

ε῎χουσιν ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ν βασιλέα τὸν α῎γγελον τη̑ς α᾿βύσσου ο῎νομα αυ᾿τω̑ ῾Εβραιστὶ ᾽Αβαδδών καὶ ε᾿ν τη̑ ῾Ελληνικη̑ ο῎νομα ε῎χει ᾽Απολλύων

וִאית עלַיהֻון מַלכָּא מַלַאכֵה דַּתהֻומָא דַּשׁמֵה עֵברָאיִת עַבַדֻּו וַארמָאיִת שׁמָא לֵה אִית שָׁרֵא׃

[(27) Reve 09, 12]

אוֹי אֶחָד חָלַף; הִנֵּה עוֹד אוֹי וְעוֹד אוֹי בָּאִים אַחֲרֵי כֵן.

נְהִי אֶחָד חָלַף הָלַךְ-לוֺ וּנְהִי שֵׁנִי שְׁלִישִׁי הִנָּם בָּאִים:

Bída jedna pominula, a aj, přijdou ještě dvě bídy potom.

První ‚běda‘ pominulo, a hle, už jsou tu dvě další! ([Zjevení Janovo 11:14])

ἡ ου᾿αὶ ἡ μία α᾿πη̑λθεν ι᾿δοὺ ε῎ρχεται ε῎τι δύο ου᾿αὶ μετὰ ταυ̑τα

וָי חַד אֵזַל הָא תֻּוב אָתֵין תּרֵין וָי׃ ס

[(27) Reve 09, 13]

הַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל אֶחָד מֵאֵת אַרְבַּע קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים,

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי וָאֶשְׁמַע קוֺל קֹרֵא מִבֵּין קַרְנוֺת מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי אֱלֹהִים:

Tedy šestý anděl zatroubil, i slyšel jsem hlas jeden ze čtyř rohů oltáře zlatého, kterýž jest před oblíčejem Božím,

Zatroubil šestý anděl. Uslyšel jsem jakýsi hlas od čtyř rohů zlatého oltáře, který je před Bohem. ([Zjevení Janovo 8:3])

καὶ ὁ ε῞κτος α῎γγελος ε᾿σάλπισεν καὶ η῎κουσα φωνὴν μίαν ε᾿κ τω̑ν τεσσάρων κεράτων του̑ θυσιαστηρίου του̑ χρυσου̑ του̑ ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑

בָּתַר הָלֵין מַלַאכָא דֵּשׁתָּא זעַק ושֵׁמעֵת קָלָא חַד מֵן אַרבַּע קַרנָתֵה דּמַדבּחָא דּדַהבָא דַּקדָם אַלָהָא׃

[(27) Reve 09, 14]

אוֹמֵר לַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי הַמַּחֲזִיק בַּשּׁוֹפָר: "הַתֵּר אֶת אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הָאֲסוּרִים עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת."

אֶל-הַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי אֲשֶׁר הַשּׁוֺפָר בְּיָדוֺ לֵאמֹר הַתֵּר אֶת-אַרְבָּעָה הַמַּלְאָכִים הָאֲסוּרִים עַל-הַנָּהָר הַגָּדוֺל נְהַר-פְּרָת:

Řkoucí šestému andělu, kterýž měl troubu: Rozvěž ty čtyři anděly, kteříž jsou u vězení při veliké řece Eufrates.

Ten hlas nařídil šestému andělu, držícímu polnici: „Rozvaž ty čtyři anděly, spoutané při veliké řece Eufratu!“ ([Zjevení Janovo 7:1; Zjevení Janovo 16:12])

λέγοντα τω̑ ε῞κτω α᾿γγέλω ὁ ε῎χων τὴν σάλπιγγα λυ̑σον τοὺς τέσσαρας α᾿γγέλους τοὺς δεδεμένους ε᾿πὶ τω̑ ποταμω̑ τω̑ μεγάλω Ευ᾿φράτη

דָּאמַר למַלַאכָא שׁתִיתָיָא דִּאית לֵה שִׁיפֻורָא שׁרִי לַארבּעָא מַלַאכֵא דַּאסִירִין עַל נַהרָא רַבָּא פּרָת׃

[(27) Reve 09, 15]

אָז הֻתְּרוּ אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הַמּוּכָנִים לַשָּׁעָה וְלַיּוֹם וְלַחֹדֶשׁ וְלַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגוּ שְׁלִישׁ מִבְּנֵי הָאָדָם.

וְאַרְבָּעָה הַמַּלְאָכִים הֻתָּרוּ אֲשֶׁר עֲרוּכִים הָיוּ לַשָּׁעָה וְלַיּוֺם וְלַחֹדֶשׁ וְלַשָּׁנָה לְהָמִית אֶת-הַשְּׁלִישִׁית מִן-בְּנֵי הָאָדָם:

I rozvázáni jsou ti čtyři andělé, kteříž byli připraveni k hodině, a ke dni, a k měsíci, a k roku, aby zmordovali třetí díl lidí.

Tu byli rozvázáni ti čtyři andělé, připravení na hodinu, den, měsíc a rok, kdy mají pobít třetinu lidí.

καὶ ε᾿λύθησαν οἱ τέσσαρες α῎γγελοι οἱ ἡτοιμασμένοι ει᾿ς τὴν ω῞ραν καὶ ἡμέραν καὶ μη̑να καὶ ε᾿νιαυτόν ι῞να α᾿ποκτείνωσιν τὸ τρίτον τω̑ν α᾿νθρὼπων

וֵאשׁתּרִיו אַרבּעָא מַלַאכִין אַילֵין דַּמטַיבִין לשָׁעתָא וַליַומָא וַליַרחָא וַלשַׁנתָּא דּנֵקטלֻון תֻּולתָא דַּבנַינָשָׁא׃

[(27) Reve 09, 16]

וּמִסְפַּר צִבְאוֹת הַפָּרָשִׁים עֶשְׂרִים אֶלֶף רְבָבוֹת; שָׁמַעְתִּי אֶת מִסְפָּרָם.

וּמִסְפַּר צִבְאוֺת הַפָּרָשִׁים עָלָה לִשְׁתֵּי רִבֹּאוֺת רְבָבוֺת כִּי-כֵן שָׁמַעְתִּי מִסְפָּרָם:

A byl počet vojska lidu jízdného dvěstěkrát tisíc tisíců; nebo slyšel jsem počet jich.

A jejich jízdních oddílů bylo dvě stě miliónů – slyšel jsem jejich počet.

καὶ ὁ α᾿ριθμὸς τω̑ν στρατευμάτων του̑ ἱππικου̑ δισμυριάδες μυριάδων η῎κουσα τὸν α᾿ριθμὸν αυ᾿τω̑ν

ומֵניָנָא דּחַילַוָתָא דּפַרָשֵׁא תַּרתֵּין רֵבֻּו רֵבּוָן שֵׁמעֵת מֵניָנהֻון׃

[(27) Reve 09, 17]

כָּךְ רָאִיתִי אֶת הַסּוּסִים בֶּחָזוֹן: לְרוֹכְבֵיהֶם יֵשׁ שִׁרְיוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ וְלֶשֶׁם וְגָפְרִית; וְרָאשֵׁי הַסּוּסִים כְּרָאשֵׁי אֲרָיוֹת וּמִפִּיהֶם יוֹצְאִים אֵשׁ וְעָשָׁן וְגָפְרִית.

וְכֵן רָאִיתִי בֶחָזוֺן אֶת-הַסּוּסִים וְאֶת-רֹכְבֵיהֶם אֲשֶׁר שִׁרְיֹנֵיהֶם כְּמַרְאֵה אֵשׁ תְּכֵלֶת וְגָפְרִית וְרָאשֵׁי הַסּוּסִים כְּרָאשֵׁי אֲרָיוֺת וּמִפִּיהֶם עָלְתָה אֵשׁ עָשָׁן וְגָפְרִית:

A též viděl jsem koně u vidění, a ti, kteříž seděli na nich, měli pancíře ohnivé a hyacintové a z siry. Hlavy pak těch koní byly jako hlavy lvové, a z úst jejich vycházel oheň, a dým, a sira.

A ve vidění jsem spatřil koně a na nich jezdce: pancíře měli ohnivé, rudě zářící a žhnoucí sírou; hlavy koňů byly jako hlavy lvů a z jejich tlam šel oheň, dým a síra.

καὶ ου῞τως ει῏δον τοὺς ι῞ππους ε᾿ν τη̑ ὁράσει καὶ τοὺς καθημένους ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ν ε῎χοντας θὼρακας πυρίνους καὶ ὑακινθίνους καὶ θειὼδεις καὶ αἱ κεφαλαὶ τω̑ν ι῞ππων ὡς κεφαλαὶ λεόντων καὶ ε᾿κ τω̑ν στομάτων αυ᾿τω̑ν ε᾿κπορεύεται πυ̑ρ καὶ καπνὸς καὶ θει̑ον

והָכַנָא חזִית רַכשָׁא בּחֵזוָא ולַדיָתבִּין עלַיהֻון אִית שֵׁריָנָא דּנֻורָא וקַרכֵדנָא דּכֵברִיתָא וקַרקפָתָא דּרַכשׁהֻון אַיך קַרקפָתָא דַּאריַוָתָא ומֵן פֻּומהֻון נָפקָא נֻורָא וכֵברִיתָא וַתנָנָא׃

[(27) Reve 09, 18]

שְׁלִישׁ בְּנֵי הָאָדָם מֵתוּ בְּשָׁלֹשׁ הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, בָּאֵשׁ וּבֶעָשָׁן וּבַגָּפְרִית הַיּוֹצְאִים מִפִּיהֶם;

בָּשָׁלשׁ מַגֵּפוֺת אֵלֶּה בָּאֵשׁ בֶּעָשָׁן וּבַגָּפְרִית הָעֹלוֺת מִפִּיהֶם הֻכָּה חֵלֶק שְׁלִישִׁי מִן-בְּנֵי הָאָדָם:

A tímto trojím zmordována jest třetina lidu, ohněm, a dymem, a sirou, kteréž vycházely z úst jejich.

Touto trojí pohromou – ohněm, dýmem a sírou ze svých tlam – usmrtili třetinu lidí. ([Genesis 19:24; Deuteronomium 29:22; Žalmy 11:6; Ezechiel 38:22])

α᾿πὸ τω̑ν τριω̑ν πληγω̑ν τούτων α᾿πεκτάνθησαν τὸ τρίτον τω̑ν α᾿νθρὼπων ε᾿κ του̑ πυρὸς καὶ του̑ καπνου̑ καὶ του̑ θείου του̑ ε᾿κπορευομένου ε᾿κ τω̑ν στομάτων αυ᾿τω̑ν

ומֵן הָלֵין תּלָת מַחוָן אֵתקַטַלו תֻּולתָא דַּבנַינָשָׁא ומֵן נֻורָא ומֵן כֵּברִיתָא ומֵן תּנָנָא דּנָפֵק מֵן פֻּומהֻון׃

[(27) Reve 09, 19]

שֶׁכֵּן כֹּחָם שֶׁל הַסּוּסִים הוּא בְּפִיּוֹתֵיהֶם וְגַם בְּזַנְבוֹתֵיהֶם, כִּי זַנְבוֹתֵיהֶם דּוֹמִים לִנְחָשִׁים בִּהְיוֹת לָהֶם רָאשִׁים, וּבָהֶם יַזִּיקוּ.

כִּי-כֹחַ הַסּוּסִים בְּמוֺ-פִיהֶם וּבְזַנְבוֺתָם כִּי זַנְבוֺתָם כִּנְחָשִׁים הֵם וְרָאשִׁים לָהֶם אֲשֶׁר בָּם הֵם מְחַבְּלִים:

Nebo moc jejich jest v ústech jejich a v ocasích jejich; ocasové zajisté jejich jsou podobni hadům, majíce hlavy, jimiž škodí.

Vražedná moc těch koňů je v jejich tlamách a v jejich ocasech; jejich ocasy jsou jako hadi a hlavy těch hadů přinášejí zhoubu.

ἡ γὰρ ε᾿ξουσία τω̑ν ι῞ππων ε᾿ν τω̑ στόματι αυ᾿τω̑ν ε᾿στιν καὶ ε᾿ν ται̑ς ου᾿ραι̑ς αυ᾿τω̑ν αἱ γὰρ ου᾿ραὶ αυ᾿τω̑ν ο῞μοιαι ο῎φεσιν ε῎χουσαι κεφαλάς καὶ ε᾿ν αυ᾿ται̑ς α᾿δικου̑σιν

מֵטֻל דּשֻׁולטָנָא דּרַכשָׁא בּפֻומהֻון וָאף בּדֻונבּיָתהֻון׃

[(27) Reve 09, 20]

שְׁאָר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נֶהֶרְגוּ בַּמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂי יְדֵיהֶם וְלֹא נִמְנְעוּ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לַשֵּׁדִים וְלֶאֱלִילֵי זָהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וְאֶבֶן וְעֵץ אֲשֶׁר אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת, אַף לֹא לִשְׁמֹעַ וּלְהַלֵּךְ.

וּשְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ בַּמַּגֵּפוֺת הָאֵלֶּה לֹא-שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂי יְדֵיהֶם מֵהִשְׁתַּחֲוֺת עוֺד לַשֵּׁדִים וְלַעֲצַבֵּי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת וְאֶבֶן וָעֵץ אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא-יִשְׁמְעוּן וְלֹא יְהַלֵּכוּן:

Jiní pak lidé, kteříž nejsou zmordováni těmi ranami, nečinili pokání z skutků rukou svých, aby se neklaněli ďáblům, a modlám zlatým, a stříbrným, a měděným, i kamenným, i dřevěným, kteréž ani hleděti nemohou, ani slyšeti, ani choditi.

A přesto se ostatní lidé, kteří v těch pohromách nezahynuli, neodvrátili od výtvorů svých rukou; nepřestali se klanět démonům a modlám ze zlata, stříbra, mědi(r), kamene i dřeva, které jsou slepé, hluché a nemohou se pohybovat; (r) var: – mědi ([Leviticus 17:7; Deuteronomium 32:17; Žalmy 115:4 Žalmy 135:15-Žalmy 135:17; Daniel 5:23; Římanům 1:23; 1 Korintským 10:20])

καὶ οἱ λοιποὶ τω̑ν α᾿νθρὼπων οι῍ ου᾿κ α᾿πεκτάνθησαν ε᾿ν ται̑ς πληγαι̑ς ταύταις ου᾿δὲ μετενόησαν ε᾿κ τω̑ν ε῎ργων τω̑ν χειρω̑ν αυ᾿τω̑ν ι῞να μὴ προσκυνήσουσιν τὰ δαιμόνια καὶ τὰ ει῎δωλα τὰ χρυσα̑ καὶ τὰ α᾿ργυρα̑ καὶ τὰ χαλκα̑ καὶ τὰ λίθινα καὶ τὰ ξύλινα α῍ ου῎τε βλέπειν δύνανται ου῎τε α᾿κούειν ου῎τε περιπατει̑ν

ושַׁרכָּא דַּבנַינָשָׁא דּלָא אֵתקטַלו בּמַחוָתָא הָלֵין ולָא תָּבו מֵן עבָד אִידַיהֻון דּלָא נֵסגּדֻון לדַיוֵא ולַפתַכרֵא דּדַהבָא וַדסִאמָא ודַנחָשָׁא וַדקַיסָא וַדכִאפָא אַילֵין דּלָא למֵחזָא ולָא למֵשׁמַע מצֵין אַו לַמהַלָכֻו׃

[(27) Reve 09, 21]

וְלֹא שָׁבוּ מֵרְצִיחוֹתֵיהֶם, אַף לֹא מִכִּשּׁוּפֵיהֶם, מִתַּזְנוּתָם וּמִגְּנֵבוֹתֵיהֶם.

וְגַם לֹא-שָׁבוּ מֵרֶצַח וּמִכְּשָׁפִים וּמִזְּנוּת וּמִגְּנֵבָה אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם:

Aniž činili pokání z vražd svých, ani z trávení svých, ani z smilstva svého, ani z krádeží svých.

neodvrátili se od svých vražd ani čarování(s), necudností(t) ani krádeží. (s) míchání jedů (t) var: špatnosti 10. kapitola ([2 Královská 9:22; Izajáš 47:12; Jeremjáš 7:9])

καὶ ου᾿ μετενόησαν ε᾿κ τω̑ν φόνων αυ᾿τω̑ν ου῎τε ε᾿κ τω̑ν φαρμάκων αυ᾿τω̑ν ου῎τε ε᾿κ τη̑ς πορνείας αυ᾿τω̑ν ου῎τε ε᾿κ τω̑ν κλεμμάτων αυ᾿τω̑ν

ולָא תָּבו מֵן קֵטלַיהֻון ומֵן חַרשַׁיהֻון ומֵן זָניֻותהֻון׃ ס

[(27) Reve 10, 01]

רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר רַב־כֹּחַ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא לָבוּשׁ עָנָן; קֶשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, פָּנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ,

וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר אַדִּיר יֹרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם עֹטֶה עָנָן כַּ׹ַּׂלְמָה וְקֶשֶׁת עַל-רֹאשׁוֺ פָּנָיו כְּעֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ:

I viděl jsem jiného anděla silného, sstupujícího s nebe, oděného oblakem, a duha na hlavě jeho byla, a tvář jeho jako slunce, a nohy jeho jako sloupové ohniví.

Tu jsem viděl dalšího(u) mocného anděla, jak sestupuje z nebe, zahalen v oblak. Nad jeho hlavou byla duha, jeho tvář byla jako slunce, nohy jako ohnivé sloupy; (u) var: – dalšího ([Zjevení Janovo 5:1-Zjevení Janovo 5:2])

καὶ ει῏δον α῎λλον α῎γγελον ι᾿σχυρὸν καταβαίνοντα ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ περιβεβλημένον νεφέλην καὶ ἡ ι῏ρις ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿του̑ καὶ τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ ὡς ὁ η῞λιος καὶ οἱ πόδες αυ᾿του̑ ὡς στυ̑λοι πυρός

וַחזִית אחרִנָא מַלַאכָא דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא וַמעַטַף ענָנָא וקֵשׁתָּא דַּשׁמַיָא עַל רִשֵׁה וחֵזוֵה אַיך שֵׁמשָׁא ורֵגלַוהי אַיך עַמֻודֵא דּנֻורָא׃

[(27) Reve 10, 02]

וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטָן פָּתוּחַ. הוּא שָׂם אֶת רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל הַיָּם וְאֶת הַשְֹמָאלִית עַל הָאָרֶץ,

וּבְיָדוֺ סֵפֶר קָטֹן פָּתוּחַ וַיַּצֵּג אֶת-רַגְלוֺ הַיְמָנִית עַל-הַיָּם וְאֶת-הַ׹ְּׂמָאלִית עַל-הָאָרֶץ:

A v ruce své měl knížku otevřenou. I postavil nohu svou pravou na moři, a levou na zemi.

v ruce měl otevřenou knížečku(v). Pravou nohou se postavil na moře, levou na pevninu (v) ř: rozvinutý svitek ([Zjevení Janovo 5:1])

καὶ ε῎χων ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿του̑ βιβλαρίδιον η᾿νεωγμένον καὶ ε῎θηκεν τὸν πόδα αυ᾿του̑ τὸν δεξιὸν ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης τὸν δὲ ευ᾿ὼνυμον ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וִאית לֵה בִּאידֵה כּתָבֻונָא פּתִיחָא וסָם רֵגלֵה דּיַמִינָא עַל יַמָא דּסֵמָלָא דֵּין עַל אַרעָא׃

[(27) Reve 10, 03]

וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כְּאַרְיֵה שׁוֹאֵג. כַּאֲשֶׁר קָרָא דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלוֹתֵיהֶם;

וְכַאֲרִי שֹׁאֵג קָרָא בְּקוֺל גָּדוֺל וּבְקָרְאוֺ הִשְׁמִיעוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים קוֺל דְּבָרִים:

A volal hlasem velikým, jako by lev řval. A když dokonal volání, mluvilo sedm hromů hlasy své.

a vykřikl mocným hlasem, jako když zařve lev. Na jeho výkřik odpovědělo sedmero zahřmění. ([Ozeáš 11:10])

καὶ ε῎κραξεν φωνη̑ μεγάλη ω῞σπερ λέων μυκα̑ται καὶ ο῞τε ε῎κραξεν ε᾿λάλησαν αἱ ἑπτὰ βρονταὶ τὰς ἑαυτω̑ν φωνάς

וַקעָא בּקָלָא רָמָא אַיך אַריָא דּגָסַר וכַד קעָא מַלֵלו שַׁבעָא רַעמִין בּקָלַיהֻון׃

[(27) Reve 10, 04]

וּכְשֶׁדִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים הִתְכַּוַּנְתִּי לִכְתֹּב, אַךְ שָׁמַעְתִּי קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "חֲתֹם אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל תִּכְתֹּב זֹאת."

וְכַאֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים קוֺל דִּבְרֵיהֶם הוֺאַלְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֺל מִן-הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר אֵלַי חֲתוֺם אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל-תִּכְתֹּב אֹתָם:

A když odmluvilo sedm hromů hlasy své, byl bych psal. Ale slyšel jsem hlas s nebe řkoucí ke mně: Zapečeť to, co mluvilo sedm hromů, než nepiš toho.

Jakmile doznělo to sedmero zahřmění, chtěl jsem to zapsat; ale uslyšel jsem hlas z nebe: „Zachovej v tajnosti(x), co se ozvalo v sedmeru zahřmění, a nic nepiš!“ (x) ř: zapečeť 11. kapitola ([Daniel 8:26 Daniel 12:4 Daniel 12:9])

καὶ ο῞τε ε᾿λάλησαν αἱ ἑπτὰ βρονταί η῎μελλον γράφειν καὶ η῎κουσα φωνὴν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ λέγουσαν σφράγισον α῍ ε᾿λάλησαν αἱ ἑπτὰ βρονταί καὶ μὴ αυ᾿τὰ γράψης

וכַד מַלֵלו שַׁבעָא רַעמִין מטַיֵב הוִית למֵכתַּב ושֵׁמעֵת קָלָא מֵן שׁמַיָא דּשַׁבעָא דָּאמַר חתֻום הַו מָא דּמַלֵלו שַׁבעָא רַעמִין ולָא תֵּכתּבִיוהי׃

[(27) Reve 10, 05]

וְהַמַּלְאָךְ שֶׁרְאִיתִיו עוֹמֵד עַל הַיָּם וְעַל הָאָרֶץ הֵרִים אֶת יַד יְמִינוֹ הַשָּׁמַיְמָה

וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד עַל-הַיָּם וְעַל-הָאָרֶץ הֵרִים אֶת-יְמִינוֺ אֶל-הַשָּׁמָיִם:

Tedy anděl, kteréhož jsem viděl stojícího na moři a na zemi, pozdvihl ruky své k nebi.

Potom anděl, kterého jsem viděl stát na moři i na zemi, pozvedl svou pravici k nebi ([Daniel 12:7])

καὶ ὁ α῎γγελος ο῍ν ει῏δον ἑστω̑τα ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης καὶ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς η῟ρεν τὴν χει̑ρα αυ᾿του̑ τὴν δεξιὰν ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν

ומַלַאכָא הַו דַּחזִית דּקָאֵם עַל יַמָא ועַל יַבשָׁא דַּארִים אִידֵה לַשׁמַיָא׃

[(27) Reve 10, 06]

וְנִשְׁבַּע בַּחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת אֲשֶׁר בָּם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת הַיָּם וְאֶת אֲשֶׁר בּוֹ - שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עוֹד שָׁהוּת.

וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֺלָם אֲשֶׁר בָּרָא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֵת אֲשֶׁר-בָּם וְאֶת-הָאָרֶץ וּמְלוֺאָהּ וְאֶת-הַיָּם וְאֶת-אֲשֶׁר בְּתוֺכוֺ אִם-תִּמָשֵׁךְ עוֺד הָעֵת:

A přisáhl skrze živého na věky věků, kterýž stvořil nebe i to, což v něm jest, a zemi i to, což na ní jest, a moře i to, což v něm jest, že již více času nebude.

a přísahou při tom, který je živ na věky věků, který stvořil nebesa, moře a všecko, co je v nich, potvrdil, že lhůta je u konce; ([Genesis 14:22; Nehemjáš 9:6])

καὶ ω῎μοσεν ε᾿ν τω̑ ζω̑ντι ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων ο῍ς ε῎κτισεν τὸν ου᾿ρανὸν καὶ τὰ ε᾿ν αυ᾿τω̑ καὶ τὴν γη̑ν καὶ τὰ ε᾿ν αυ᾿τη̑ καὶ τὴν θάλασσαν καὶ τὰ ε᾿ν αυ᾿τη̑ ο῞τι χρόνος ου᾿κέτι ε῎σται

וִימָא בּהַו דּחַי לעָלַם עָלמִין הַו דַּברָה לַשׁמַיָא וַדבָה ולַארעָא וַדבָה דּתֻוב זַבנָא לָא נֵהוֵא׃

[(27) Reve 10, 07]

אוּלָם בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי, בְּעָמְדוֹ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, גַּם יֻשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁבִּשֵֹר לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

רַק בַּיָּמִים הָהֵם אֲשֶׁר הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי יִתֵּן קוֺלוֺ וְיוֺאֵל לִתְקוֺעַ יִתֹּם סוֺד אֱלֹהַּ כַּאֲשֶׁר בִּ׹ַּׂר אֶת-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים:

Ale ve dnech hlasu sedmého anděla, když bude troubiti, dokonánoť bude tajemství Boží, jakož zvěstoval služebníkům svým prorokům.

ve dnech, kdy zazní polnice sedmého anděla, naplní se Boží tajemství, jak je Bůh oznámil svým služebníkům prorokům. ([Ámos 3:7; Skutky apoštolské 3:21])

α᾿λλ῾ ε᾿ν ται̑ς ἡμέραις τη̑ς φωνη̑ς του̑ ἑβδόμου α᾿γγέλου ο῞ταν μέλλη σαλπίζειν καὶ ε᾿τελέσθη τὸ μυστήριον του̑ θεου̑ ὡς ευ᾿ηγγέλισεν τοὺς ἑαυτου̑ δούλους τοὺς προφήτας

אֵלָא בּיַומָתָא דּמַלַאכָא דּשַׁבעָא מָא דַּעתִיד למֵזעַק וֵאשׁתַּלַם ארָזֵה דַּאלָהָא הַו דּסַבַּר לעַבדַּוהי נבִיֵא׃

[(27) Reve 10, 08]

וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבֵּר אֵלַי שׁוּב וְאָמַר: "לֵךְ קַח אֶת הַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ שֶׁבְּיַד הַמַּלְאָךְ הָעוֹמֵד עַל הַיָּם וְעַל הָאָרֶץ."

וְהַקּוֺל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן-הַשָּׁמַיִם דִּבֶּר אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר לֵךְ קַח אֶת-הַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ מִיַּד-הַמַּלְאָךְ הָעֹמֵד עַל-הַיָּם וְעַל-הָאָרֶץ:

A ten hlas, kterýž jsem byl slyšel s nebe, opět mluvil se mnou, a řekl: Jdi, a vezmi tu knížku otevřenou z ruky anděla, stojícího na moři a na zemi.

Hlas, který jsem slyšel z nebe, opět ke mně promluvil: „Jdi, vezmi tu otevřenou knihu z ruky anděla, který stojí na moři i na zemi.“

καὶ ἡ φωνὴ η῍ν η῎κουσα ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ πάλιν λαλου̑σαν μετ῾ ε᾿μου̑ καὶ λέγουσαν υ῞παγε λάβε τὸ βιβλίον τὸ η᾿νεωγμένον ε᾿ν τη̑ χειρὶ του̑ α᾿γγέλου του̑ ἑστω̑τος ε᾿πὶ τη̑ς θαλάσσης καὶ ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

וקָלָא שֵׁמעֵת מֵן שׁמַיָא תֻּוב דַּממַלֵל עַמי וָאמַר זֵל סַב לַכתָבֻונָא דּבִאידֵה דּמַלַאכָא דּקָאֵם עַל אַרעָא ועַל יַמָא׃

[(27) Reve 10, 09]

הָלַכְתִּי אֶל הַמַּלְאָךְ וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת הַסֵּפֶר הַקָּטָן. אָמַר אֵלַי: "קַח וֶאֱכֹל אוֹתוֹ, הוּא יֵמַר בְּבִטְנְךָ, אַךְ בְּפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבַשׁ."

וָאֵלֵךְ אֶל-הַמַּלְאָךְ וָאֹמַר אֵלָיו תְּנָה-לִּי אֶת-הַסֵּפֶר הַקָּטֹן וַיֹּאמֶר אֵלֵי קַח לְךׇ וֶאֱכֹל אֹתוֺ וְהוּא יֵמַר לְבִטְנְךׇ וּבְפִיךׇ יִהְיֶה כִּדְבַשׁ לְמָתוֺק:

I šel jsem k andělu, a řekl jsem jemu: Dej mi tu knížku. I řekl mi: Vezmi, a požři ji, a učiníť hořkost v břiše tvém, ale v ústech tvých budeť sladká jako med.

Přistoupil jsem tedy k tomu andělu a požádal ho, aby mi tu knihu dal. Řekl mi: „Vezmi ji a sněz; v žaludku ti zhořkne, ačkoli v tvých ústech bude sladká jako med.“ ([Ezechiel 2:8 Ezechiel 3:1-Ezechiel 3:3])

καὶ α᾿πη̑λθα πρὸς τὸν α῎γγελον λέγων αυ᾿τω̑ δου̑ναί μοι τὸ βιβλαρίδιον καὶ λέγει μοι λάβε καὶ κατάφαγε αυ᾿τό καὶ πικρανει̑ σου τὴν κοιλίαν α᾿λλ῾ ε᾿ν τω̑ στόματί σου ε῎σται γλυκὺ ὡς μέλι

וֵאזֵלת לוָת מַלַאכָא כַּד אָמַר אנָא לֵה למֵתַּל לִי לַכתָבֻונָא וֵאמַר לִי סַב וַאכֻולָיהי ונַמַר לָך כַּרסָך אֵלָא בּפֻומָך נֵהוֵא אַיך דֵּבשָׁא׃

[(27) Reve 10, 10]

לָקַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר הַקָּטָן מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ וַאֲכַלְתִּיו; בְּפִי הָיָה מָתוֹק כִּדְבַשׁ, אֲבָל אַחֲרֵי אָכְלִי אוֹתוֹ הֵמַר לְבִטְנִי.

וָאֶקַּח אֶת-הַסֵּפֶר הַקָּטֹן מִיַּד-הַמַּלְאָךְ וָאֹכַל אֹתוֺ וַיְהִי בְפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֺק אַךְ הֵמַר לְבִטְנִי אַחֲרֵי אָכְלִי אֹתוֺ:

I vzal jsem tu knížku z ruky anděla, a požřel jsem ji. I byla v ústech mých sladká jako med, ale když jsem ji požřel, hořko mi bylo v břiše mém.

Vzal jsem tu knihu z ruky anděla a snědl ji; v mých ústech byla sladká jako med, ale když jsem ji pozřel, zhořkla mi v žaludku.

καὶ ε῎λαβον τὸ βιβλαρίδιον ε᾿κ τη̑ς χειρὸς του̑ α᾿γγέλου καὶ κατέφαγον αυ᾿τό καὶ η῟ν ε᾿ν τω̑ στόματί μου ὡς μέλι γλυκύ καὶ ο῞τε ε῎φαγον αυ᾿τό ε᾿πικράνθη ἡ κοιλία μου

ונֵסבֵּת לַכתָבֻונָא מֵן אִידֵה דּמַלַאכָא וֵאכַלתֵּה וִאית הוָא בּפֻומי אַיך דֵּבשָׁא חַליָא וכַד אֵכַלתֵּה מֵרַת כַּרסי׃

[(27) Reve 10, 11]

אָז אָמְרוּ לִי: "עָלֶיךָ עוֹד לְהִנָּבֵא עַל עַמִּים וְאֻמּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים."

וַיֹּאמְרוּ אֵלָי הֲלֹא תוֺסִיף עוֺד לְהִנָּבֵא עַל-רַבִּים עַמִּים וְגוֺיִם וּלְשֹׁנוֺת וּמְלָכִים:

I dí mi: Musíš opět prorokovati lidem, a národům, a jazykům, i králům mnohým.

Tehdy jsem slyšel: „Je třeba, abys znovu prorokoval proti mnoha národům, kmenům, jazykům i králům.“ ([Jeremjáš 1:10])

καὶ λέγουσίν μοι δει̑ σε πάλιν προφητευ̑σαι ε᾿πὶ λαοι̑ς καὶ ε῎θνεσιν καὶ γλὼσσαις καὶ βασιλευ̑σιν πολλοι̑ς

וֵאמַר לִי יִהִיב לָך תֻּוב זַבנָא למֵתנַבָּיֻו עַל עַממֵא וֵאמוָתָא ולֵשָׁנֵא ומַלכֵּא סַגִּיֵאא׃ ס

[(27) Reve 11, 01]

נִתַּן לִי קָנֶה דּוֹמֶה לְמַטֶּה, וְנֶאֱמַר לִי: "קוּם וּמְדֹד אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים בּוֹ.

וַיִּנָּתֶן-לִי קָנֶה דּוֺמֶה לִקְנֵה הַמִּדָּה וַיַּעֲמֹד הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר קוּם וּמֹד אֶת-הֵיכָל הָאֱלֹהִים וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-מְקוֺם הַמִּשְׁתַּחֲוִים שָׁם:

I dána mi třtina, podobná prutu, a postavil se tu anděl, řka: Vstaň, a změř chrám Boží, i oltář, i ty, kteříž se modlí v něm.

Tu mi byla dána rákosová míra a anděl mi řekl: „Vstaň, změř Boží chrám i oltář a spočítej ty, kteří se tam klanějí. ([Ezechiel 40:3; Zacharjáš 2:5 Zacharjáš 2:6])

καὶ ε᾿δόθη μοι κάλαμος ο῞μοιος ρ᾿άβδω λέγων ε῎γειρε καὶ μέτρησον τὸν ναὸν του̑ θεου̑ καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ τοὺς προσκυνου̑ντας ε᾿ν αυ᾿τω̑

וֵאתִיהֵב לִי קַניָא דּמֻותָא דּשַׁבטָא וקָאֵם הוָא מַלַאכָא וָאמַר קֻום וַמשֻׁוח להַיכּלָא דַּאלָהָא וַלמַדבּחָא ולַאילֵין דּסָגדִּין בֵּה׃

[(27) Reve 11, 02]

אֲבָל אֶת הֶחָצֵר אֲשֶׁר מִחוּץ לַהֵיכָל הַשְׁאֵר בַּחוּץ וְאַל תִּמְדֹּד אוֹתָהּ, כִּי נִתְּנָה לַגּוֹיִם וְיִרְמְסוּ אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים.

וְנָתַשְׁתָּ אֶת-חֲצַר הַהֵיכָל הַחִיצוֺן וְלֹא תָמֹד אֹתוֺ כִּי-נִתַּן בִּידֵי הַגּוֺיִם וְרָמְסוּ אֶת-עִיר הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֹדֶשׁ:

Ale síň, kteráž vně jest před chrámem, vyvrz ven, a neměř jí. Neboť jest dána pohanům, a budouť tlačiti město svaté za čtyřidceti a dva měsíce.

Ale vnější chrámový dvůr vynech a neměř, protože byl vydán pohanům; ti budou pustošit svaté město po dvaačtyřicet měsíců. ([Žalmy 79:1; Izajáš 63:18; Lukáš 21:24; Zjevení Janovo 12:6 Zjevení Janovo 12:14 Zjevení Janovo 13:5])

καὶ τὴν αυ᾿λὴν τὴν ε῎ξωθεν του̑ ναου̑ ε῎κβαλε ε῎ξωθεν καὶ μὴ αυ᾿τὴν μετρήσης ο῞τι ε᾿δόθη τοι̑ς ε῎θνεσιν καὶ τὴν πόλιν τὴν ἁγίαν πατήσουσιν μη̑νας τεσσεράκοντα καὶ δύο

וַלדָרתָּא דַּלגַו מֵן הַיכּלָא אַפֵּק מֵן־לבַר ולָא תֵּמשׁחִיה מֵטֻל דֵּאתיַהבַּת לעַממֵא ולַמדִינתָּא קַדִּישׁתָּא נדֻושֻׁון יַרחֵא אַרבּעִין וַתרֵין׃

[(27) Reve 11, 03]

וְאֶתֵּן לִשְׁנֵי עֵדַי וִינַבְּאוּ אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים יָמִים כְּשֶׁהֵם לְבוּשֵׁי שַׂקִּים."

וְנָתַתִּי לִשְׁנֵי עֵדָי וְנִבְּאוּ יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְשִׁשִּׁים בִּלְבוּשׁ שָׂק:

Ale dám je dvěma svědkům svým, kteříž budou prorokovati tisíc dvě stě a šedesáte dnů, oblečeni jsouce v pytle.

A povolám své dva svědky, a oblečeni v smuteční šat budou prorokovat tisíc dvě stě šedesát dní.“

καὶ δὼσω τοι̑ς δυσὶν μάρτυσίν μου καὶ προφητεύσουσιν ἡμέρας χιλίας διακοσίας ἑξήκοντα περιβεβλημένοι σάκκους

וֵאתֵּל לַתרֵין סָהדַּי למֵתנַבָּיֻו יַומִין אָלֵף ומַאתֵין וֵשׁתִּין כַּד עטִיפִין סַקֵא׃

[(27) Reve 11, 04]

אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי הַזֵּיתִים וּשְׁתֵּי הַמְּנוֹרוֹת הָעוֹמְדִים לִפְנֵי אֲדוֹן הָאָרֶץ.

אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי הַזֵּיתִים וּשְׁתֵּי הַמְּנֹרוֺת הָעֹמְדִים עַל-אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:

Tiť jsou dvě olivy a dva svícnové, stojící před oblíčejem Boha vší země.

To jsou ty dvě olivy a ty dva svícny, které stojí před Pánem země. ([Zacharjáš 4:3 Zacharjáš 4:11 Zacharjáš 4:14])

ου῟τοί ει᾿σιν αἱ δύο ε᾿λαι̑αι καὶ αἱ δύο λυχνίαι αἱ ε᾿νὼπιον του̑ κυρίου τη̑ς γη̑ς ἑστω̑τες

הָלֵין אֵנֻון תּרֵין זַיתִּין ותַרתֵּין מנָרָן דַּקדָם מָרָא דּכֻלָה אַרעָא קָימִין׃

[(27) Reve 11, 05]

וְאִישׁ אִם יִרְצֶה לְהָרַע לָהֶם, תֵּצֵא אֵשׁ מִפִּיהֶם וְתֹאכַל אֶת אוֹיְבֵיהֶם; מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהָרַע לָהֶם, בְּדֶרֶךְ זֹאת מוֹת יוּמַת.

וְכִי-יְבַקֵּשׁ אִישׁ לִנְגֹּעַ בָּם תֵּצֵא אֵשׁ מִפִּיהֶם וְתֹאכַל אֶת-אֹיְבֵיהֶם מוֺת יָמוּת כָּל-הַמְבַקֵּשׁ לִנְגֹּעַ בָּם לְרָעָה:

Jimžto jestliže by kdo chtěl ubližovati, oheň vyjde z úst jejich, a sžíře nepřátely jejich; a kdož by koli jim škoditi chtěl, takť musí zabit býti.

A kdyby jim chtěl někdo ublížit, vyšlehne oheň z jejich úst a sežehne jejich nepřátele; takto zahyne každý, kdo by jim chtěl ublížit. ([2 Královská 1:10; Jeremjáš 5:14; Žalmy 97:3])

καὶ ει῎ τις αυ᾿τοὺς θέλει α᾿δικη̑σαι πυ̑ρ ε᾿κπορεύεται ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿τω̑ν καὶ κατεσθίει τοὺς ε᾿χθροὺς αυ᾿τω̑ν καὶ ει῎ τις θελήση αυ᾿τοὺς α᾿δικη̑σαι ου῞τως δει̑ αυ᾿τὸν α᾿ποκτανθη̑ναι

ומַן דּבָעֵא דּנַהַר אֵנֻון נָפקָא נֻורָא מֵן פֻּומהֻון וָאכלָא לַבעֵלדּבָבַיהֻון ולַאינָא דּצָבֵא דּנַהַר אֵנֻון הָכַן יִהִיב להֻון למֵתקטָלֻו׃

[(27) Reve 11, 06]

יֵשׁ לָהֶם הַסַּמְכוּת לַעֲצֹר אֶת הַשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרֵד גֶּשֶׁם בִּימֵי נְבוּאָתָם, וְסַמְכוּת לָהֶם עַל הַמַּיִם לַהֲפֹךְ אוֹתָם לְדָם וּלְהַכּוֹת אֶת הָאָרֶץ בְּכָל מַכָּה שֶׁיִּרְצוּ.

וְהֵם יֶשׁ-לְאֵל יָדָם לַעֲצֹר אֶת-הַשָּׁמַיִם לְבִלְתִּי הֱיוֺת מָטָר כָּל-יְמֵי נְבוּאָתָם וְיֶשׁ לְאֵל יָדָם לַהֲפֹךְ אֶת-הַמַּיִם לְדָם וּלְהַכּוֺת אֶת-הָאָרֶץ בְּכָל-מַכָּה כְּדֵי חֶפְצָם:

Tiť mají moc zavříti nebe, aby nepršel déšť za dnů proroctví jejich; a mají moc nad vodami, aby je obrátili v krev, a bili zemi všelikou ranou, kolikrát by koli chtěli.

Ti dva svědkové mají moc uzavřít nebesa, aby nebylo deště za dnů jejich prorokování, a mají moc proměnit vody v krev a sužovat zemi všemi možnými pohromami, kdykoliv budou chtít. ([1 Královská 17:1; Exodus 7:19])

ου῟τοι ε῎χουσιν τὴν ε᾿ξουσίαν κλει̑σαι τὸν ου᾿ρανόν ι῞να μὴ ὑετὸς βρέχη τὰς ἡμέρας τη̑ς προφητείας αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿ξουσίαν ε῎χουσιν ε᾿πὶ τω̑ν ὑδάτων στρέφειν αυ᾿τὰ ει᾿ς αι῟μα καὶ πατάξαι τὴν γη̑ν ε᾿ν πάση πληγη̑ ὁσάκις ε᾿ὰν θελήσωσιν

והָלֵין אִית להֻון שֻׁולטָנָא דּנֵאחדֻּון לַשׁמַיָא דּלָא נֵחֻות מֵטרָא בּיַומָתָא דַּנבִיֻותהֻון וִאית להֻון שֻׁולטָנָא דּנַהפּכֻון מַיָא לַדמָא וַדנֵמחֻון לַארעָא בּכֻל מַחוָן כּמָא דּנֵצבֻּון׃

[(27) Reve 11, 07]

כַּאֲשֶׁר יִגְמְרוּ אֶת עֵדוּתָם, הַחַיָּה הָעוֹלָה מִן הַתְּהוֹם תַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה, תְּנַצֵּחַ אוֹתָם וְתַהַרְגֵם.

וּכְכַלּוֺת עֵדוּתָם תִּלָּחֶם-בָּם הַחַיָּה הָעֹלָה מִן-הַתְּהוֺם תִּגְבַּר עֲלֵיהֶם וְתַהֲרֹג אֹתָם:

Ale když dokonají svědectví své, šelma ta vystupující z propasti válku povede proti nim, a svítězí nad nimi, i zmorduje je.

Až ukončí své svědectví, vynoří se z propasti dravá šelma, svede s nimi bitvu, přemůže je a usmrtí. ([Daniel 7:21; Zjevení Janovo 13:1 Zjevení Janovo 17:8])

καὶ ο῞ταν τελέσωσιν τὴν μαρτυρίαν αυ᾿τω̑ν τὸ θηρίον τὸ α᾿ναβαι̑νον ε᾿κ τη̑ς α᾿βύσσου ποιήσει μετ῾ αυ᾿τω̑ν πόλεμον καὶ νικήσει αυ᾿τοὺς καὶ α᾿ποκτενει̑ αυ᾿τούς

ומָא דּשַׁמלִיו סָהדֻּותהֻון חַיֻותָא דּסָלקָא מֵן יַמָא תֵּעבֵּד עַמהֻון קרָבָא ותֵזכֵּא אֵנֻון ותֵקטֻול אֵנֻון׃

[(27) Reve 11, 08]

גְּוִיוֹתֵיהֶם תִּהְיֶינָה בִּרְחוֹב הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת בְּאֹפֶן רוּחָנִי סְדוֹם וּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר שָׁם גַּם נִצְלַב אֲדוֹנָם.

וּפִגְרֵיהֶם יִפְּלוּ בִּרְחוֺב הָעִיר הַגְּדֹלָה הַנִּקְרֵאת בִּשְׂפַת מָשָׁל סְדוֺם וּמִצְרָיִם אֲשֶׁר שָׁם-נִצְלַב גַּם-אֲדֹנֵיהֶם:

A ležeti budou těla jejich mrtvá na rynku města velikého, kteréž slove duchovně Sodoma a Egypt, kdež i Pán náš ukřižován jest.

Jejich těla zůstanou ležet na náměstí toho velikého města, které se obrazně nazývá Sodoma a Egypt, kde byl také ukřižován jejich(y) Pán. (y) var: – jejich ([Izajáš 1:10])

καὶ τὸ πτω̑μα αυ᾿τω̑ν ε᾿πὶ τη̑ς πλατείας τη̑ς πόλεως τη̑ς μεγάλης η῞τις καλει̑ται πνευματικω̑ς Σόδομα καὶ Αι῎γυπτος ο῞που καὶ ὁ κύριος αυ᾿τω̑ν ε᾿σταυρὼθη

וַשׁלַדַּיהֻון עַל שֻׁוקֵא דַּמדִינתָּא רַבּתָא אַידָא דּמֵתקַריָא רֻוחָנָאיִת סדֻום ומֵצרֵין אַיכָּא דּמָרהֻון אֵצטלֵב׃

[(27) Reve 11, 09]

וּמִן הָעַמִּים וְהַשְּׁבָטִים וְהַלְּשׁוֹנוֹת וְהָאֻמּוֹת יִרְאוּ אֶת גְּוִיוֹתֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וָחֵצִי, וְלֹא יַרְשׁוּ לְהַנִּיחַ אֶת גְּוִיוֹתֵיהֶם בְּקֶבֶר.

וְרַבִּים מִן-הָעַמִּים וְהַמִּשְׁפָּחוֺת וְהַלְּשֹׁנוֺת וְהַגּוֺיִם יִרְאוּ אֶת-פִּגְרֵיהֶם שְׁלשֶׁת יָמִים וָחֵצִי וְלֹא יִתְּנוּ לִקְבֹּר אֶת-הַחֲלָלִים בִּמְקוֺם קָבֶר:

A vídati budou mnozí z pokolení, a z lidu, a z jazyků, i z národů ta těla jejich mrtvá za půl čtvrta dne, ale těl jejich mrtvých nedadí pochovati v hrobích.

Lidé ze všech národů, čeledí, jazyků a kmenů budou hledět tři a půl dne na jejich mrtvá těla a nedovolí je pochovat.

καὶ βλέπουσιν ε᾿κ τω̑ν λαω̑ν καὶ φυλω̑ν καὶ γλωσσω̑ν καὶ ε᾿θνω̑ν τὸ πτω̑μα αυ᾿τω̑ν ἡμέρας τρει̑ς καὶ η῞μισυ καὶ τὰ πτὼματα αυ᾿τω̑ν ου᾿κ α᾿φίουσιν τεθη̑ναι ει᾿ς μνη̑μα

וחָזֵין מֵן אֵמוָתָא ושַׁרבָּתָא ולֵשָׁנֵא ועַממֵא לַשׁלַדַּיהֻון תּלָתָא יַומִין ופֵלגֵּה ולַשׁלַדַּיהֻון לָא נֵשׁבּקֻון למֵתּתּסָמֻו בּקַברֵא׃

[(27) Reve 11, 10]

יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ עֲלֵיהֶם וְיַעַלְזוּ, וְיִשְׁלְחוּ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, שֶׁכֵּן שְׁנֵי הַנְּבִיאִים הָאֵלֶּה הִכְאִיבוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

וְישְׁבֵי הָאָרֶץ יָשִׂישׂוּ יָגִילוּ עֲלֵיהֶם וְיִשְׁלְחוּ מָנוֺת אִישׁ לְרֵעֵהוּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָכְרוּ שְׁנֵי הַנְּבִיאִים הָאֵלֶּה אֶת-ישְׁבֵי הָאָרֶץ:

Anobrž ti, kteříž přebývají na zemi, radovati se budou nad nimi a veseliti se, a dary budou posílati jedni druhým; nebo ti dva proroci trápili ty, kteříž přebývají na zemi.

Obyvatelé země budou z toho mít radost, budou jásat a navzájem si posílat dary, protože tito dva proroci jim nedopřáli klidu. ([Žalmy 35:15; 1 Královská 18:17])

καὶ οἱ κατοικου̑ντες ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς χαίρουσιν ε᾿π῾ αυ᾿τοι̑ς καὶ ευ᾿φραίνονται καὶ δω̑ρα πέμψουσιν α᾿λλήλοις ο῞τι ου῟τοι οἱ δύο προφη̑ται ε᾿βασάνισαν τοὺς κατοικου̑ντας ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

ועָמֻורֵיה דַּארעָא נֵחדֻּון עלַיהֻון ונֵתפַּצחֻון ומַוהבָתָא נשַׁדּרֻון לַחדָדֵא מֵטֻל תּרֵין נבִיִין דּשַׁנֵקו לעָמֻורֵיה דַּארעָא׃

[(27) Reve 11, 11]

אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים וָחֵצִי בָּאָה בָּהֶם רוּחַ חַיִּים מֵאֵת הָאֱלֹהִים; הֵם קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם וּפַחַד גָּדוֹל נָפַל עַל רוֹאֵיהֶם.

וּבִמְלֹאת שְׁלשֶׁת יָמִים וָחֵצִי בָּא בָהֶם רוּחַ חַיִּים מֵאֵת הָאֱלֹהִים וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם וְחִתַּת אֱלֹהִים נָפְלָה עַל-כָּל-רֹאֵיהֶם:

Ale po půl čtvrtu dni duch života od Boha vstoupil do nich, i postavili se na nohách svých, a bázeň veliká spadla na ty, kteříž je viděli.

Ale po třech a půl dnech vstoupil do nich duch života přicházející od Boha, postavili se na nohy a hrůza padla na ty, kdo to viděli. ([Ezechiel 37:10])

καὶ μετὰ τὰς τρει̑ς ἡμέρας καὶ η῞μισυ πνευ̑μα ζωη̑ς ε᾿κ του̑ θεου̑ ει᾿ση̑λθεν ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς καὶ ε῎στησαν ε᾿πὶ τοὺς πόδας αυ᾿τω̑ν καὶ φόβος μέγας ε᾿πέπεσεν ε᾿πὶ τοὺς θεωρου̑ντας αυ᾿τούς

ומֵן בָּתַר תּלָתָא יַומִין ופֵלגֵּה רֻוחָא חַיתָא מֵן אַלָהָא עֵלַת בּהֻון וקָמו עַל רֵגלַיהֻון ורֻוחָא דּחַיֵא נֵפלַת עלַיהֻון ודֵחלתָא רַבּתָא הוָת עַל אַילֵין דּחָזֵין להֻון׃

[(27) Reve 11, 12]

אָז שָׁמְעוּ קוֹל גָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר לָהֶם: "עֲלוּ הֵנָּה!", וְהֵם עָלוּ בֶּעָנָן הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי אוֹיְבֵיהֶם.

וַיִּשְׁמְעוּ קוֺל גָּדוֺל קֹרֵא אֲלֵיהֶם מִן-הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר עֲלוּ הֵנָּה וַיַּעֲלוּ בֶעָנָן הַשָּׁמַיִם וְעֵינֵי אֹיְבֵיהֶם רֹאוֺת:

Potom slyšeli hlas veliký s nebe, řkoucí k nim: Vstupte sem. I vstoupili na nebe v oblace, a hleděli na ně nepřátelé jejich.

Tu uslyšeli ti dva proroci(z) mocný hlas z nebe: „Vstupte sem!“ A vstoupili do nebe v oblaku, a jejich nepřátelé na to hleděli. (z) var: Tu jsem uslyšel ([2 Královská 2:11])

καὶ η῎κουσαν φωνη̑ς μεγάλης ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ λεγούσης αυ᾿τοι̑ς α᾿νάβατε ω῟δε καὶ α᾿νέβησαν ει᾿ς τὸν ου᾿ρανὸν ε᾿ν τη̑ νεφέλη καὶ ε᾿θεὼρησαν αυ᾿τοὺς οἱ ε᾿χθροὶ αυ᾿τω̑ν

וַשׁמַעו קָלָא רַבָּא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר להֻון סַקו לכָא וַסלֵקו לַשׁמַיָא בַּענָנָא ומַצדִין בּהֻון בּעֵלדּבָבַיהֻון׃

[(27) Reve 11, 13]

אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחוֹלְלָה רְעִידַת אֲדָמָה גְּדוֹלָה; עֲשִׂירִית הָעִיר נָפְלָה וְשִׁבְעַת אֲלָפִים אֲנָשִׁים, לִשְׁמוֹתֵיהֶם, נֶהֶרְגוּ בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה; וְהַנִּשְׁאָרִים נֶחֶרְדוּ וְנָתְנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.

וַיְהִי רַעַשׁ גָּדוֺל בָּעֵת הַהִיא וַתִּפֹּל עֲשִׂירִית הָעִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים אֲנָשִׁים לְמִסְפַּר שֵׁמוֺת מֵתוּ בָרַעַשׁ וְהַנִּשְׁאָרִים רְעָדָה אֲחָזָתַם וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהֵי הַשָּׁמָיִם:

A v tu hodinu stalo se země třesení veliké, a desátý díl města padl, a zbito jest v tom země třesení sedm tisíců lidu, a jiní zstrašeni jsou, a vzdali slávu Bohu nebeskému.

V tu hodinu nastalo veliké zemětřesení, desetina toho města se zřítila a v zemětřesení zahynulo sedm tisíc lidí. Ostatních se zmocnil strach a vzdali čest Bohu na nebesích. ([Ezechiel 38:20; Marek 13:8; Zjevení Janovo 16:18])

καὶ ε᾿ν ε᾿κείνη τη̑ ω῞ρα ε᾿γένετο σεισμὸς μέγας καὶ τὸ δέκατον τη̑ς πόλεως ε῎πεσεν καὶ α᾿πεκτάνθησαν ε᾿ν τω̑ σεισμω̑ ο᾿νόματα α᾿νθρὼπων χιλιάδες ἑπτά καὶ οἱ λοιποὶ ε῎μφοβοι ε᾿γένοντο καὶ ε῎δωκαν δόξαν τω̑ θεω̑ του̑ ου᾿ρανου̑

וַבשָׁעתָא הָי הוָא זַועָא רַבָּא וחַד מֵן עֵסרָא דַּמדִינתָּא נפַלו וֵאתקַטַלו בּזַועָא שׁמָהֵא דּגַברֵא אַלפֵא שַׁבעָא וַדשַׁרכָּא הוַו בּדֵחלתָא ויַהבֻון תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא דּבַשׁמַיָא׃ ס

[(27) Reve 11, 14]

אוֹי שֵׁנִי חָלַף; הִנֵּה אוֹי שְׁלִישִׁי בָּא מַהֵר.

נְהִי הַשֵּׁנִי חָלַף הָלַךְ-לוֺ וּנְהִי הַשְּׁלִישִׁי עַד-מְהֵרָה הִנֵּה בָא:

Bída, druhá pominula, a aj, třetí bída přijde rychle.

Druhé ‚běda‘ pominulo; hle, už je tu třetí! ([Zjevení Janovo 8:13 Zjevení Janovo 9:12])

ἡ ου᾿αὶ ἡ δευτέρα α᾿πη̑λθεν ι᾿δοὺ ἡ ου᾿αὶ ἡ τρίτη ε῎ρχεται ταχύ

הָא תּרֵין וָי אֵזַלו והָא וָי דַּתלָתָא אָתֵא מֵחדָא׃ ס

[(27) Reve 11, 15]

הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְקוֹלוֹת גְּדוֹלִים נִשְׁמְעוּ בַּשָּׁמַיִם - אוֹמְרִים: "הָיְתָה מַמְלֶכֶת תֵּבֵל לְמַמְלַכְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וְשֶׁל מְשִׁיחוֹ וְהוּא יִמְלֹךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים."

וַיִּתְקַע הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי וְקֹלוֺת גְּדוֺלִים נִשְׁמְעוּ בַשָּׁמַיִם לֵאמֹר הָיְתָה מַמְלֶכֶת הָאָרֶץ לַאֲדֹנֵינוּ וְלִמְשִׁיחוֺ וְהוּא יִמְלֹךְ לְעוֺלָם וָעֶד:

A sedmý anděl zatroubil, i stali se hlasové velicí v nebi, řkoucí: Učiněnať jsou království světa Pána našeho a Krista jeho, a kralovatiť bude na věky věků.

Zatroubil sedmý anděl. A ozvaly se mocné hlasy v nebi: „Vlády nad světem se ujal náš Pán(a) a jeho Mesiáš; a bude kralovat na věky věků.“ (a) Hospodin (pod. Zjevení Janovo 11:17) ([Exodus 15:18; Žalmy 10:16; Daniel 2:44 Daniel 7:14; Abdijáš 1:21; Zacharjáš 14:9; Lukáš 1:33])

καὶ ὁ ε῞βδομος α῎γγελος ε᾿σάλπισεν καὶ ε᾿γένοντο φωναὶ μεγάλαι ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ λέγοντες ε᾿γένετο ἡ βασιλεία του̑ κόσμου του̑ κυρίου ἡμω̑ν καὶ του̑ Χριστου̑ αυ᾿του̑ καὶ βασιλεύσει ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

ומַלַאכָא דּשַׁבעָא זעַק וַהוַו קָלֵא רַורבֵא בַּשׁמַיָא דָּאמרִין הוָת מַלכֻּותֵה דּעָלמָא דַּאלָהַן ודַמשִׁיחֵה וַאמלֵך לעָלַם עָלמִין׃

[(27) Reve 11, 16]

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים, הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים

וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים הַיּשְׁבִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים עַל-כִּסְאוֺתָם נָפְלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים:

Tedy těch čtyřmecítma starců, kteříž před oblíčejem Božím sedí na stolicích svých, padli na tváři své, a klaněli se Bohu,

Čtyřiadvacet starců, sedících na svých trůnech před Bohem, padlo na kolena, klaněli se Bohu a volali: ([Zjevení Janovo 4:10 Zjevení Janovo 5:14 Zjevení Janovo 7:11 Zjevení Janovo 19:4])

καὶ οἱ ει῎κοσι τέσσαρες πρεσβύτεροι οἱ ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ καθήμενοι ε᾿πὶ τοὺς θρόνους αυ᾿τω̑ν ε῎πεσαν ε᾿πὶ τὰ πρόσωπα αυ᾿τω̑ν καὶ προσεκύνησαν τω̑ θεω̑

ועֵסרִין וַארבּעָא קַשִׁישֵׁא אַילֵין דַּקדָם אַלָהָא יָתבִּין עַל כֻּורסַוָתהֻון נפַלו עַל אַפַּיהֻון וַסגֵדו לַאלָהָא׃

[(27) Reve 11, 17]

בְּאָמְרָם: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ, יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוֶֹה וְהָיָה, כִּי לָבַשְׁתָּ עֻזְּךָ הַגָּדוֹל וַתִּמְלֹךְ.

וַיֹּאמְרוּ מוֺדִים אֲנַחְנוּ לְךׇ יְהוָֺה אֱלֹהֵי צְבָאוֺת הוֶֺה וְהָיָה וְיָבוֺא כִּי לָבַשְׁתָּ עֹז גָּדְלְךׇ וַתִּמְלֹךְ:

Řkouce: Díky činíme tobě, Pane Bože všemohoucí, kterýž jsi, a kterýžs byl, a kterýž přijíti máš; nebo jsi přijal moc svou velikou, a království ujal.

„Dobrořečíme tobě, Pane Bože všemohoucí, který jsi a kterýs byl, že ses chopil veliké moci, která ti náleží, a ujal ses vlády. ([Zjevení Janovo 16:5])

λέγοντες ευ᾿χαριστου̑μέν σοι κύριε ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ ὁ ω῍ν καὶ ὁ η῟ν ο῞τι ει῎ληφας τὴν δύναμίν σου τὴν μεγάλην καὶ ε᾿βασίλευσας

למִאמַר מַודֵּינַן לָך מָריָא אַלָהָא אַחִיד כֻּל דִּאיתַוהי וִאיתַוהי הוָא דַּנסַבתּ בּחַילָך רַבָּא וַאמלֵכתּ׃

[(27) Reve 11, 18]

הַגּוֹיִם קָצְפוּ; וּבָא קִצְפְּךָ וְעֵת לִשְׁפֹּט הַמֵּתִים וְלָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים וּלְיִרְאֵי שִׁמְךָ, לַקְּטַנִּים וְלַגְּדוֹלִים, וּלְהַשְׁחִית אֶת מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ."

הַגּוֺיִם רָגְשׁוּ בַחֲרוֺת אַפָּם עַד בֹּא חֲרוֺן אַפְּךׇ וְיוֺם הַמִּשְׁפָּט לִישֵׁנֵי עָפָר וְלָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךׇ הַנְּבִיאִים וְהַקְּדוֺשִׁים וְיִרְאֵי שִׁמְךׇ הַקְּטַנִּים עִם-הַגְּדֹלִים וְלַעֲכֹר אֶת-עֹכְרֵי הָאָרֶץ:

I rozhněvali se národové, a přišel hněv tvůj, a čas mrtvých, aby souzeni byli, a aby dána byla odplata služebníkům tvým, prorokům a svatým, a bojícím se jména tvého, malým i velikým, a aby zkaženi byli ti, kteříž nakažují zemi.

Rozzuřily se národy, ale přišel hněv tvůj, čas, abys soudil mrtvé, odměnil své služebníky proroky a všechny, kdo jsou svatí a mají úctu ke tvému jménu, malé i velké; abys zahubil ty, kdo hubili zemi.“ ([Žalmy 2:1 Žalmy 46:7 Žalmy 115:13; Malachiáš 3:20])

καὶ τὰ ε῎θνη ω᾿ργίσθησαν καὶ η῟λθεν ἡ ο᾿ργή σου καὶ ὁ καιρὸς τω̑ν νεκρω̑ν κριθη̑ναι καὶ δου̑ναι τὸν μισθὸν τοι̑ς δούλοις σου τοι̑ς προφήταις καὶ τοι̑ς ἁγίοις καὶ τοι̑ς φοβουμένοις τὸ ο῎νομά σου τοὺς μικροὺς καὶ τοὺς μεγάλους καὶ διαφθει̑ραι τοὺς διαφθείροντας τὴν γη̑ν

ועַממֵא רגֵזו וֵאתָא רֻוגזָך וזַבנָא דּמִיתֵא דּנֵתּדִינֻון ותֵתֵּל אַגרָא לעַבדַּיךְּ נבִיֵא וַלקַדִּישֵׁא וַלדָחלַי שׁמָך לַזעֻורֵא עַם רַורבֵא וַתחַבֵּל לַאילֵין דּחַבֵּלו לַארעָא׃

[(27) Reve 11, 19]

אָז נִפְתַּח הֵיכַל אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וַאֲרוֹן בְּרִיתוֹ נִרְאָה בְּהֵיכָלוֹ; בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת אֲדָמָה וּבָרָד כָּבֵד.

אָז נִפְתַּח הֵיכַל הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וַאֲרוֺן בְּרִיתוֺ נִרְאָה שָּׁם בְּמִקְדָּשׁוֺ וַיִּתְמַלְּטוּ בְרָקִים וְקוֺלֹת רְעָמִים וּזְוָעָהוּבָרָד כָּבֵד:

I otevřín jest chrám Boží na nebi, a vidína jest truhla smlouvy jeho v chrámě jeho. I stalo se blýskání, a hlasové, a hromobití, a země třesení, i krupobití veliké.

Tu se otevřel Boží chrám v nebesích, a bylo v něm vidět schránu jeho smlouvy; rozpoutaly se blesky a rachot hromu, zemětřesení(b) a hrozné krupobití. (b) var: – zemětřesení 12. kapitola ([Zjevení Janovo 15:5])

καὶ η᾿νοίγη ὁ ναὸς του̑ θεου̑ ὁ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ καὶ ω῎φθη ἡ κιβωτὸς τη̑ς διαθήκης αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ ναω̑ αυ᾿του̑ καὶ ε᾿γένοντο α᾿στραπαὶ καὶ φωναὶ καὶ βρονταὶ καὶ σεισμὸς καὶ χάλαζα μεγάλη

וֵאתפּתַח הַיכּלָא בַּשׁמַיָא וֵאתחַזיַת קִיבֻותָא דּדִיַתִקִא דִּילֵה בּהַיכּלָא וַהוַו בַּרקֵא ורַעמֵא וקָלֵא ונַודָּא ובַרדָא רַבָּא׃ ס

[(27) Reve 12, 01]

אוֹת גָּדוֹל נִרְאָה בַּשָּׁמַיִם: אִשָּׁה אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשָׁהּ, הַיָּרֵחַ תַּחַת רַגְלֶיהָ, וְעַל רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר כּוֹכָבִים;

וְאוֺת גָּדוֺל נִרְאָה אָז בַּשָּׁמָיִם אִשָּׁה עֹטָה מַעֲטֵה שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה תַּחַת רַגְלֶיהָ וְעַל-רֹאשָׁהּ יָצִיץ נֵזֶר שְׁנֵים עָשָׂר כּוֺכָבִים:

I ukázal se div veliký na nebi: žena oděná sluncem, pod jejímiž nohama byl měsíc, a na jejíž hlavě byla koruna dvanácti hvězd.

A ukázalo se veliké znamení na nebi: Žena oděná sluncem, s měsícem pod nohama a s korunou dvanácti hvězd kolem hlavy.

καὶ σημει̑ον μέγα ω῎φθη ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ γυνὴ περιβεβλημένη τὸν η῞λιον καὶ ἡ σελήνη ὑποκάτω τω̑ν ποδω̑ν αυ᾿τη̑ς καὶ ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿τη̑ς στέφανος α᾿στέρων δὼδεκα

וָאתָא רַבּתָא אֵתחַזיַת בַּשׁמַיָא אַנתּתָא דַּעטִיפָא שֵׁמשָׁא וסַהרָא תּחֵית רֵגלֵיה וַכלִילָא דּכַוכּבֵא תּרֵעסַר עַל רִשָׁה׃

[(27) Reve 12, 02]

הָרָה הִיא וְזוֹעֶקֶת מִכְּאֵבִים וְצִירֵי לֵדָה.

וְהִיא הָרָה לָלַת וַתִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כִּי נֶהְפְּכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ:

A jsuci těhotná, křičela, pracujici ku porodu, a trápěci se, aby porodila.

Ta žena byla těhotná a křičela v bolestech, neboť přišla její hodina. ([Micheáš 4:10])

καὶ ε᾿ν γαστρὶ ε῎χουσα καὶ κράζει ω᾿δίνουσα καὶ βασανιζομένη τεκει̑ν

ובַטנָא וקָעיָא וַמחַבּלָן אָף מֵשׁתַּנקָא דּתִאלַד׃

[(27) Reve 12, 03]

גַּם אוֹת אַחֵר נִרְאָה בַּשָּׁמַיִם: וְהִנֵּה תַּנִּין גָּדוֹל, אָדֹם כָּאֵשׁ, שִׁבְעָה רָאשִׁים לוֹ וְעֶשֶׂר קַרְנַיִם; עַל רָאשָׁיו שִׁבְעָה כְּתָרִים,

וַיֵּרָא אוֺת שֵׁנִי בַשָּׁמָיִם וְהִנֵּה תַּנִין גָּדוֺל כְּמַרְאֶה אֵשׁ וְלוֺ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנַיִם וְעַל-רָאשָׁיו שֶׁבַע כֹּתָרוֺת:

I vidín jest jiný div na nebi. Nebo aj, drak veliký ryšavý ukázal se, maje hlav sedm a rohů deset, a na těch hlavách svých sedm korun.

Tu se ukázalo na nebi jiné znamení: Veliký ohnivý drak s deseti rohy a sedmi hlavami, a na každé hlavě měl královskou korunu. ([Daniel 7:7])

καὶ ω῎φθη α῎λλο σημει̑ον ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ καὶ ι᾿δοὺ δράκων μέγας πυρρός ε῎χων κεφαλὰς ἑπτὰ καὶ κέρατα δέκα καὶ ε᾿πὶ τὰς κεφαλὰς αυ᾿του̑ ἑπτὰ διαδήματα

וֵאתחַזיַת אָתָא אחרִתָא בַּשׁמַיָא והָא תַּנִינָא רַבָּא דּנֻורָא דִּאית לֵה שַׁבעָא רִשִׁין וַעסַר קַרנָתָא ועַל רִשַׁוהי שַׁבעָא תָּאגִין׃

[(27) Reve 12, 04]

וּזְנָבוֹ סָחַב שְׁלִישׁ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁלִיכָם אַרְצָה. וְהַתַּנִּין עָמַד לִפְנֵי הָאִשָּׁה הַקְּרוֹבָה לָלֶדֶת, כְּדֵי לִבְלֹעַ אֶת בְּנָהּ בְּעֵת הַלֵּדָה.

וַיִּסְחַב בִּזְנָבוֺ שְׁלִישִׁית מִן-כּוֺכְבֵי הַשָּׁמַיִם וַיַּשְׁלִיכֵם אָרְצָה וַיַּעֲמֹד הַתַּנִּין לִפְנֵי הָאִשָּׁה לְעֵת לִדְתָּהּ לִבְלֹעַ אֶת-בְּנָהּ בְּהִוָּלְדוֺ:

Jehož ocas strhl třetinu hvězd s nebe, a svrhl je na zem. Ten pak drak stál před ženou, kteráž měla poroditi, aby, jakž by porodila, syna jejího sežral.

Ocasem smetl třetinu hvězd z nebe a svrhl je na zem. A drak se postavil před ženu, aby pohltil její dítě, jakmile se narodí. ([Daniel 8:10])

καὶ ἡ ου᾿ρὰ αυ᾿του̑ σύρει τὸ τρίτον τω̑ν α᾿στέρων του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ ε῎βαλεν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ ὁ δράκων ε῞στηκεν ε᾿νὼπιον τη̑ς γυναικὸς τη̑ς μελλούσης τεκει̑ν ι῞να ο῞ταν τέκη τὸ τέκνον αυ᾿τη̑ς καταφάγη

ודֻונבֵּה גָּרשָׁא לתֻולתָא דּכַוכּבֵא דּבַשׁמַיָא וַארמִי אֵנֻון עַל אַרעָא ותַנִינָא קָאֵם הוָא קדָם אַנתּתָא דַּעתִידָא דּתִאלַד דּמָא דּיֵלדַּת נֵאכלִיוהי לַברָה׃

[(27) Reve 12, 05]

לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה בֵּן זָכָר, אֲשֶׁר עָתִיד לִרְעוֹת אֶת כָּל הַגּוֹיִם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, נֶחְטַף בְּנָהּ אֶל הָאֱלֹהִים וְאֶל כִּסְאוֹ.

וְהִיא יָלְדָה אֶת-בְּנָהּ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר עֻתַּד לִרְעוֺת אֶת-הַגּוֺיִם כֻּלָּם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל וַיִּלָּקַח בְּנָהּ אֶל-הָאֱלֹהִים אֶל-כִּסְאוֺ:

I porodila syna pacholíka, kterýž měl spravovati všecky národy prutem železným. I vytržen jest syn její k Bohu a k trůnu jeho.

Ona porodila dítě, syna, který má železnou berlou pást všechny národy; ale dítě bylo přeneseno k Bohu a jeho trůnu. ([Izajáš 7:14; Žalmy 2:9; Zjevení Janovo 19:15])

καὶ ε῎τεκεν υἱόν α῎ρσεν ο῍ς μέλλει ποιμαίνειν πάντα τὰ ε῎θνη ε᾿ν ρ᾿άβδω σιδηρα̑ καὶ ἡρπάσθη τὸ τέκνον αυ᾿τη̑ς πρὸς τὸν θεὸν καὶ πρὸς τὸν θρόνον αυ᾿του̑

ויֵלדַּת בּרָא דֵּכרָא הַו דַּעתִיד למֵרעָא לכֻלהֻון עַממֵא בּשַׁבטָא דּפַרזלָא וֵאתחטֵף בּרָה לוָת אַלָהָא וַלוָת כֻּורסיֵה׃

[(27) Reve 12, 06]

וְהָאִשָּׁה בָּרְחָה לַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר שָׁם הוּכַן לָהּ מָקוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַלְכְּלוּהָ שָׁם אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים יוֹם.

וְהָאִשָּׁה בָּרְחָה לָּהּ הַמִּדְבָּרָה אֲשֶׁר-שָׁם הוּכַן-לָהּ מָקוֺם עַל-פִּי הָאֱלֹהִים לְכַלְכֵּל אֹתָהּ שָׁם יָמִים אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים:

A žena utekla na poušť, kdež měla místo od Boha připravené, aby ji tam živili za dnů tisíc dvě stě a šedesát.

Žena pak uprchla na poušť, kde jí Bůh připravil útočiště, aby tam o ni bylo postaráno po tisíc dvě stě šedesát dní. ([Zjevení Janovo 11:2; Matouš 2:13])

καὶ ἡ γυνὴ ε῎φυγεν ει᾿ς τὴν ε῎ρημον ο῞που ε῎χει ε᾿κει̑ τόπον ἡτοιμασμένον α᾿πὸ του̑ θεου̑ ι῞να ε᾿κει̑ τρέφωσιν αυ᾿τὴν ἡμέρας χιλίας διακοσίας ἑξήκοντα

וַאנתּתָא עֵרקַת לחֻורבָּא אַתַר דִּאית הוָא לָה תַּמָן דֻּוכּתָא דַּמטַיבָא מֵן אַלָהָא דַּנתַרסֻונָה יַומִין אָלֵף ומַאתֵין וֵשׁתִּין׃ ס

[(27) Reve 12, 07]

וּמִלְחָמָה הִתְחוֹלְלָה בַּשָּׁמַיִם; מִיכָאֵל וּמַלְאָכָיו נִלְחָמִים בַּתַּנִּין וְהַתַּנִּין נִלְחָם וּמַלְאָכָיו.

וַתְּהִי מִלְחָמָה בַּשָּׁמָיִם מִיכָאֵל וּצְבָאָיו עָרְכוּ קְרָב עִם-הַתַּנִּין וְהַתַּנִּין וּצְבָאָיו נִלְחֲמוּ עִמָּם:

I stal se boj na nebi: Michal a andělé jeho bojovali s drakem, a drak bojoval i andělé jeho.

A strhla se bitva na nebi: Michael(c) a jeho andělé se utkali s drakem. (c) h. Míkael ([Daniel 10:13 Daniel 12:1])

καὶ ε᾿γένετο πόλεμος ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ὁ Μιχαὴλ καὶ οἱ α῎γγελοι αυ᾿του̑ του̑ πολεμη̑σαι μετὰ του̑ δράκοντος καὶ ὁ δράκων ε᾿πολέμησεν καὶ οἱ α῎γγελοι αυ᾿του̑

וַהוָא קרָבָא בַּשׁמַיָא מִיכָאיֵל ומַלַאכַוהי מַקרבִין עַם תַּנִינָא ותַנִינָא ומַלַאכַוהי אַקרֵבו׃

[(27) Reve 12, 08]

הֵם לֹא הִתְגַּבְּרוּ וְגַם מְקוֹמָם לֹא נִמְצָא עוֹד בַּשָּׁמַיִם.

וְלֹא יָכְלוּ לָהֶם וּמְקוֺמָם לֹא נִמְצָא עוֺד בַּשָּׁמָיִם:

Ale nic neobdrželi, aniž jest nalezeno více místo jejich na nebi.

Drak i jeho andělé bojovali, ale nezvítězili, a nebylo již pro ně místa v nebi. ([Zjevení Janovo 20:11])

καὶ ου᾿κ ι῎σχυσεν ου᾿δὲ τόπος εὑρέθη αυ᾿τω̑ν ε῎τι ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑

ולָא אֵתמצִיו ולָא אַתרָא אֵשׁתּכַח להֻון בַּשׁמַיָא׃

[(27) Reve 12, 09]

אָז הֻשְׁלַךְ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הַנִּקְרָא מַלְשִׁין וְשָׂטָן, הַמַּתְעֶה אֶת כָּל תֵּבֵל; הוּא הֻשְׁלַךְ אַרְצָה וּמַלְאָכָיו הֻשְׁלְכוּ אִתּוֹ.

וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת-הַתַּנִּין הַגָּדוֺל הוּא הַנָּחָשׁ הַקַּדְמֹנִי אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֺ שׂוֺטֵן וְשָׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחַ כָּל-ישְׁבֵי תֵבֵל אֹתוֺ וְאֶת-מַלְאָכָיו עִמּוֺ הִשְׁלִיכוּ אָרְצָה:

I svržen jest drak ten veliký, had starý, kterýž slove ďábel a satanáš, svodící všecken okršlek světa; svržen jest na zem, i andělé jeho s ním svrženi jsou.

A veliký drak, ten dávný had, zvaný ďábel a satan, který sváděl celý svět, byl svržen na zem a s ním i jeho andělé. ([Izajáš 14:12; Lukáš 10:18; Jan 12:31])

καὶ ε᾿βλήθη ὁ δράκων ὁ μέγας ὁ ο῎φις ὁ α᾿ρχαι̑ος ὁ καλούμενος Διάβολος καὶ ὁ Σατανα̑ς ὁ πλανω̑ν τὴν οι᾿κουμένην ο῞λην ε᾿βλήθη ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ οἱ α῎γγελοι αυ᾿του̑ μετ῾ αυ᾿του̑ ε᾿βλήθησαν

וֵאתרמִי תַּנִינָא רַבָּא הַו חֵויָא רִשָׁא הַו דּמֵתקרֵא אָכֵלקַרצָא וסָטָנָא הַו דַּאטעִי לכֻלָה אַרעָא וֵאתרמִי עַל אַרעָא ומַלַאכַוהי עַמֵה אֵתרמִיו׃

[(27) Reve 12, 10]

וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "עַתָּה בָּאָה יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ, גְּבוּרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וּמֶמְשֶׁלֶת מְשִׁיחוֹ, כִּי הֻשְׁלַךְ שׂוֹטֵן אַחֵינוּ הַמְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלַיְלָה.

וָאֶשְׁמָע קוֺל גָּדוֺל בַּשָּׁמַיִם לֵאמֹר הַיּוֺם בָּאָה יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ גְּבוּרָתוֺ וּמַלְכוּתוֺ וּמֶמְשֶׁלֶת מְשִׁיחוֺ כִּי-הוּרַד שׂוֺטֵן אַחֵינוּ אֲשֶׁר-עָמַד לְשִׂטְנָם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ יוֺמָם וָלָיְלָה:

I slyšel jsem hlas veliký, řkoucí na nebi: Nyní stalo se spasení, a moc, i království Boha našeho, a moc Krista jeho; nebo svržen jest žalobník bratří našich, kterýž žaloval na ně před oblíčejem Boha našeho dnem i nocí.

A slyšel jsem mocný hlas v nebi: „Nyní přišlo spasení, moc a království našeho Boha i vláda jeho Mesiáše; neboť byl svržen žalobce našich bratří, který je před Bohem osočoval dnem i nocí. ([Zjevení Janovo 11:15; Jób 1:9-Jób 1:11; Zacharjáš 3:1; Jan 16:11])

καὶ η῎κουσα φωνὴν μεγάλην ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ λέγουσαν α῎ρτι ε᾿γένετο ἡ σωτηρία καὶ ἡ δύναμις καὶ ἡ βασιλεία του̑ θεου̑ ἡμω̑ν καὶ ἡ ε᾿ξουσία του̑ Χριστου̑ αυ᾿του̑ ο῞τι ε᾿βλήθη ὁ κατήγωρ τω̑ν α᾿δελφω̑ν ἡμω̑ν ὁ κατηγορω̑ν αυ᾿τοὺς ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ ἡμω̑ν ἡμέρας καὶ νυκτός

ושֵׁמעֵת קָלָא רַבָּא מֵן שׁמַיָא דֵּאמַר הָא הוָא שֻׁווזָבָא וחַילָא ומַלכֻּותָא דַּאלָהַן דֵּאתרמִי מָסֻורָא דַּאחַין הַו דּמָסַר הוָא להֻון לִליָא וִאימָמָא קדָם אַלָהַן׃

[(27) Reve 12, 11]

וְהֵם נִצְּחוּהוּ בְּדַם הַשֶֹה וּבִדְבַר עֵדוּתָם, וְלֹא אָהֲבוּ אֶת נַפְשָׁם עַד מָוֶת.

וְהֵם גָּבְרוּ עָלָיו בְּדַם הַ׹ֶּׂה וּבְעֵדוּת פִּיהֶם וְלֹא-אָהֲבוּ אֶת-נַפְשָׁם עַד-מָוֶת:

Ale oni svítězili nad ním skrze krev Beránka, a skrze slovo svědectví svého, a nemilovali duší svých až do smrti.

Oni nad ním zvítězili pro krev Beránkovu a pro slovo svého svědectví. Nemilovali svůj život tak, aby se zalekli smrti. ([Matouš 16:25])

καὶ αυ᾿τοὶ ε᾿νίκησαν αυ᾿τὸν διὰ τὸ αι῟μα του̑ α᾿ρνίου καὶ διὰ τὸν λόγον τη̑ς μαρτυρίας αυ᾿τω̑ν καὶ ου᾿κ η᾿γάπησαν τὴν ψυχὴν αυ᾿τω̑ν α῎χρι θανάτου

והָנֻון זכַו בַּדמָא דֵּאמרָא וַביַד מֵלתָא דּסָהדֻּותֵה ולָא אַחֵבו נַפשׁהֻון עדַמָא למַותָּא׃

[(27) Reve 12, 12]

עַל זֹאת שִׂמְחוּ שָׁמַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם. אוֹי לָאָרֶץ וְלַיָּם, כִּי יָרַד אֲלֵיכֶם הַשָֹטָן בְּחֵמָה גְּדוֹלָה, בְּיָדְעוֹ כִּי קְצָרָה עִתּוֹ."

עַל-כֵּן רָנּוּ שָׁמַיִם וְצַהֲלוּ אַתֶּם הַשֹּׁכְנִים שָׁם אוֺי לְישְׁבֵי הָאָרֶץ וּלְשֹׁכְנֵי הַיָּם כִּי-יָרַד אֲלֵיכֶם הַ׹ָּׂטָן וַחֲמָתוֺ גְדוֺלָה מִדַּעְתּוֺ כִּי תִקְצַר עִתּוֺ:

Protož veselte se nebesa, a kteříž přebýváte v nich. Běda těm, kteříž přebývají na zemi a na moři; nebo ďábel sstoupil k vám, maje hněv veliký, věda, že krátký čas má.

Proto jásejte, nebesa a všichni, kdo v nich přebýváte! Běda však zemi i moři, neboť sestoupil k vám ďábel, plný zlosti, protože ví, jak málo času mu zbývá.“ ([Žalmy 96:11; Izajáš 44:23 Izajáš 49:13; Zjevení Janovo 18:20])

διὰ του̑το ευ᾿φραίνεσθε οἱ ου᾿ρανοὶ καὶ οἱ ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς σκηνου̑ντες ου᾿αὶ τὴν γη̑ν καὶ τὴν θάλασσαν ο῞τι κατέβη ὁ διάβολος πρὸς ὑμα̑ς ε῎χων θυμὸν μέγαν ει᾿δώς ο῞τι ο᾿λίγον καιρὸν ε῎χει

מֵטֻלהָנָא שׁמַיָא אֵתפַּצחו וַאילֵין דַּבהֻון שׁרֵין וָי לַארעָא וַליַמָא עַל דּנָחֵת אָכֵלקַרצָא לוָתהֻון דִּאית לֵה חֵמתָּא רַבּתָא כַּד יָדַע דּקַלִיל זַבנָא אִית לֵה׃ ס

[(27) Reve 12, 13]

כַּאֲשֶׁר רָאָה הַתַּנִּין כִּי הֻשְׁלַךְ אַרְצָה, רָדַף אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת הַזָּכָר.

וְכִרְאוֺת הַתַּנִּין כִּי הוּרַד אָרְצָה וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה אֵת בֵּן הַזָּכָר:

A když uzřel drak, že jest svržen na zem, honil ženu tu, kteráž porodila toho pacholíka.

Když drak viděl, že je svržen na zem, začal pronásledovat ženu, která porodila syna. ([Genesis 3:15])

καὶ ο῞τε ει῏δεν ὁ δράκων ο῞τι ε᾿βλήθη ει᾿ς τὴν γη̑ν ε᾿δίωξεν τὴν γυναι̑κα η῞τις ε῎τεκεν τὸν α῎ρσενα

וכַד חזָא תַּנִינָא דֵּאתרמִי עַל אַרעָא רדַף לַאנתּתָא אַידָא דּיֵלדַּת דֵּכרָא׃

[(27) Reve 12, 14]

אָז נִתְּנוּ לָאִשָּׁה שְׁתֵּי כַּנְפֵי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל כְּדֵי לָעוּף לַמִּדְבָּר אֶל מְקוֹמָהּ אֲשֶׁר תְּכֻלְכַּל שָׁם מוֹעֵד מוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ.

וַיֻּתְּנוּ לָאִשָּׁה שְׁתֵּי כְנָפַיִם כַּנְפֵי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֺל וַתָּעָף הַמִּדְבָּרָה אֶל-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר יְכַלְכְּלוּ אֹתָהּ מוֺעֵד מוֺעֲדִים וָחֵצִי מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ:

Ale dána jsou té ženě dvě křídla orlice veliké, aby letěla od tváři hada na poušť, na místo své, kdež by ji živili do času a časů, a do půl času.

Ale té ženě byla dána dvě mocná orlí křídla, aby mohla uletět na poušť do svého útočiště, kde ukryta před hadem byla zachována při životě rok a dva roky a polovinu roku(d). (d) ř: čas a dva časy a polovinu času ([Daniel 7:25 Daniel 12:7; Zjevení Janovo 11:2 Zjevení Janovo 12:6])

καὶ ε᾿δόθησαν τη̑ γυναικὶ αἱ δύο πτέρυγες του̑ α᾿ετου̑ του̑ μεγάλου ι῞να πέτηται ει᾿ς τὴν ε῎ρημον ει᾿ς τὸν τόπον αυ᾿τη̑ς ο῞που τρέφεται ε᾿κει̑ καιρὸν καὶ καιροὺς καὶ η῞μισυ καιρου̑ α᾿πὸ προσὼπου του̑ ο῎φεως

וֵאתִיהֵב לַאנתּתָא תּרֵין גֵּפִּין דּנֵשׁרָא רַבָּא דּתֵפרַחי לחֻורבָּא לדֻוכּתָה למֵתּתַּרסָיֻו תַּמָן עֵדָּן עֵדָּנִין ופֵלגֻּות עֵדָּן מֵן־קדָם אַפַּוהי דּחֵויָא׃

[(27) Reve 12, 15]

הֵטִיל הַנָּחָשׁ מִפִּיו נְהַר מַיִם אַחֲרֵי הָאִשָּׁה, לְשָׁטְפָהּ בַּנָּהָר.

וַיָּקֶא הַנָּחָשׁ נְהַר-מַיִם מִפִּיו אַחֲרֵי הָאִשָּׁה לְשָׁטְפָהּ בַּנָּהָר:

I vypustil had z úst svých po té ženě vodu jako řeku, aby ji řeka zachvátila.

A had za ní vychrlil ze chřtánu proud vody jako řeku, aby ji smetl.

καὶ ε῎βαλεν ὁ ο῎φις ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑ ο᾿πίσω τη̑ς γυναικὸς υ῞δωρ ὡς ποταμόν ι῞να αυ᾿τὴν ποταμοφόρητον ποιήση

וַארמִי חֵויָא מֵן פֻּומֵה בָּתַר אַנתּתָא מַיָא אַיך נַהרָא דַּשׁקִילַת מַיָא נֵעבּדִיה׃

[(27) Reve 12, 16]

אַךְ הָאָרֶץ עָזְרָה לָאִשָּׁה; פָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֶת הַנָּהָר שֶׁהֵטִיל הַתַּנִּין מִפִּיו.

וַתַּעֲזֹר הָאָרֶץ לָאִשָּׁה וָתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלַע אֶת-הַנָּהָר אֲשֶׁר-הֵקִיא הַתַּנִּין מִפִּיו:

Ale země pomohla ženě; nebo otevřela země ústa svá, a požřela řeku, kterouž vypustil drak z úst svých.

Ale země přispěla ženě na pomoc, otevřela ústa a pohltila tu řeku, kterou drak vychrlil. ([Izajáš 43:2])

καὶ ε᾿βοήθησεν ἡ γη̑ τη̑ γυναικί καὶ η῎νοιξεν ἡ γη̑ τὸ στόμα αυ᾿τη̑ς καὶ κατέπιεν τὸν ποταμὸν ο῍ν ε῎βαλεν ὁ δράκων ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑

ועַדּרַת אַרעָא לַאנתּתָא ופֵתחַת אַרעָא פֻּומָה וַבלַעתֵה לנַהרָא הַו דַּארמִי תַּנִינָא מֵן פֻּומֵה׃

[(27) Reve 12, 17]

קָצַף הַתַּנִּין עַל הָאִשָּׁה וְהָלַךְ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם שְׁאָר זַרְעָהּ הַשּׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת אֱלֹהִים וְלָהֶם עֵדוּת יֵשׁוּעַ.

וַיִּקְצֹף הַתַּנִּין עַל-הָאִשָּׁה וַיֵּלֶךְ לְהִלָּחֵם בְּיֶתֶר זַרְעָהּ שֹׁמְרֵי מִצְוֺתאֱלֹהִים וְעֵדוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִתָּם:

I rozhněval se drak na tu ženu, a šel bojovati s jinými z semene jejího, kteříž ostříhají přikázaní Božích, a mají svědectví Ježíše Krista.

Drak v hněvu vůči té ženě rozpoutal válku proti ostatnímu jejímu potomstvu, proti těm, kdo zachovávají přikázání Boží a drží se svědectví Ježíšova. ([Daniel 7:21; Zjevení Janovo 11:7 Zjevení Janovo 13:7])

καὶ ω᾿ργίσθη ὁ δράκων ε᾿πὶ τη̑ γυναικί καὶ α᾿πη̑λθεν ποιη̑σαι πόλεμον μετὰ τω̑ν λοιπω̑ν του̑ σπέρματος αυ᾿τη̑ς τω̑ν τηρούντων τὰς ε᾿ντολὰς του̑ θεου̑ καὶ ε᾿χόντων τὴν μαρτυρίαν ᾽Ιησου̑

וַרגֵז תַּנִינָא עַל אַנתּתָא וֵאזַל למֵעבַּד קרָבָא עַם שַׁרכָּא דּזַרעָה הָלֵין דּנָטרִין פֻּוקדָּנַוהי דַּאלָהָא וִאית להֻון סָהדֻּותֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(27) Reve 12, 18]

וְהוּא עָמַד עַל חוֹל הַיָּם.

[missing]

I stál jsem na písku mořském.

A drak se postavil(e) na břeh moře. (e) var: Postavil jsem se 13. kapitola

καὶ ε᾿στάθη ε᾿πὶ τὴν α῎μμον τη̑ς θαλάσσης

[missing]

[(27) Reve 13, 01]

רָאִיתִי חַיָּה עוֹלָה מִן הַיָּם, עֶשֶׂר קַרְנַיִם לָהּ וְשִׁבְעָה רָאשִׁים; עַל קַרְנֶיהָ עֲשָׂרָה כְּתָרִים וְעַל רָאשֶׁיהָ שְׁמוֹת גִּדּוּפִים.

וָאֶעֱמֹד עַל-חוֺל שְׂפַת הַיָּם וָאֵרֶא חַיָּה עֹלָה מִן-הַיָּם אֲשֶׁר לָהּ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנָיִם וְעַל-קַרְנֶיהָ עֶשֶׂר עֲטָרוֺת וּשְׁמוֺת גִּדּוּפִים עַל-רָאשֶׁיהָ:

I viděl jsem šelmu vystupující z moře, kteráž měla sedm hlav a deset rohů. A na rozích jejích deset korun, a na hlavách jejích jméno rouhání.

Tu jsem viděl, jak se z moře vynořila dravá šelma o deseti rozích a sedmi hlavách; na těch rozích deset královských korun a na hlavách jména(f) urážející Boha. (f) var: jméno ([Daniel 7:3 Daniel 7:7; Zjevení Janovo 17:3 Zjevení Janovo 17:9 Zjevení Janovo 17:12])

καὶ ει῏δον ε᾿κ τη̑ς θαλάσσης θηρίον α᾿ναβαι̑νον ε῎χον κέρατα δέκα καὶ κεφαλὰς ἑπτά καὶ ε᾿πὶ τω̑ν κεράτων αυ᾿του̑ δέκα διαδήματα καὶ ε᾿πὶ τὰς κεφαλὰς αυ᾿του̑ ο᾿νόματα βλασφημίας

וקָמֵת עַל חָלָא דּיַמָא ס וַחזִית דּסָלקָא חַיֻותָא מֵן יַמָא דִּאית לָה עסַר קַרנָן וַשׁבַע קַרקפָן ועַל קַרנָתָה עֵסרָא תָּאגִין ועַל קַרקפָתָה שׁמָא דּגֻודָּפָא׃

[(27) Reve 13, 02]

וְהַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי הָיְתָה דּוֹמָה לְנָמֵר, רַגְלֶיהָ כְּרַגְלֵי דֹּב וּפִיהָ כְּפִי אַרְיֵה. וְהַתַּנִּין נָתַן לָהּ אֶת כֹּחוֹ וְאֶת כִּסְאוֹ וְסַמְכוּת רַבָּה.

וְהַחַיָּה אֲשֶׁר עֵינַי רָאוּ דָּמְתָה לְנָמֵר וְרַגְלֶיהָ רַגְלֵי דֹב וּפִיהָ פִי אֲרִי וְהַתַּנִּין נָתַן לָהּ אֶת-כֹּחוֺ וְאֶת-כִּסְאוֺ וּמִמְשָׁל-רָב:

Byla pak šelma ta, kterouž jsem viděl, podobná pardovi, a nohy její jako nedvědí, a ústa její jako ústa lvová. I dal jí drak sílu svou, a trůn svůj, i moc velikou.

Ta šelma, kterou jsem viděl, byla jako levhart, její nohy jako tlapy medvěda a její tlama jako tlama lví. A drak jí dal svou sílu i trůn i velikou moc. ([Daniel 7:4])

καὶ τὸ θηρίον ο῍ ει῏δον η῟ν ο῞μοιον παρδάλει καὶ οἱ πόδες αυ᾿του̑ ὡς α῎ρκου καὶ τὸ στόμα αυ᾿του̑ ὡς στόμα λέοντος καὶ ε῎δωκεν αυ᾿τω̑ ὁ δράκων τὴν δύναμιν αυ᾿του̑ καὶ τὸν θρόνον αυ᾿του̑ καὶ ε᾿ξουσίαν μεγάλην

וחַיֻותָא הָי דַּחזִית דּמֻותָא הוָת דּנֵמרָא ורֵגלֵיה אַיך דּדֵבָּא ופֻומָה אַיך דַּאריַוָתָא ויַהב לָה תַּנִינָא חַילֵה וכֻורסיֵה ושֻׁולטָנָא רַבָּא׃

[(27) Reve 13, 03]

אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ הָיָה כְּטָבוּחַ לַמָּוֶת, אַךְ מַכַּת הַמָּוֶת אֲשֶׁר לָהּ נִרְפְּאָה וְכָל הָאָרֶץ הִשְׁתּוֹמְמָה עַל הַחַיָּה.

וָאֶחֱזֶה אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ כְּמֻכֶּה מַכַּת מָוֶת וּמַכַּת הַמָּוֶת נִרְפָּאָה וְכָל-הָאָרֶץ הֶעֱרִיצוּ אֶת-הַחַיָּה וַיִּנְהֲרוּ אַחֲרֶיהָ:

A viděl jsem, ano jedna z hlav jejich jako zbitá byla až na smrt, ale rána její smrtelná uzdravena jest. Tedy divivši se všecka země, šla za tou šelmou.

Jedna z jejích hlav vypadala jako smrtelně raněná, ale ta rána se zahojila. A celá země v obdivu šla za tou šelmou; ([Zjevení Janovo 17:8])

καὶ μίαν ε᾿κ τω̑ν κεφαλω̑ν αυ᾿του̑ ὡς ε᾿σφαγμένην ει᾿ς θάνατον καὶ ἡ πληγὴ του̑ θανάτου αυ᾿του̑ ε᾿θεραπεύθη καὶ ε᾿θαυμάσθη ο῞λη ἡ γη̑ ο᾿πίσω του̑ θηρίου

וַחדָא מֵן קַרקפָתָה אַיך פּעִיעתָּא למַותָּא וַמחֻותָא דּמַותָּה אֵתַאסיַת וֵאתּדַּמרַת כֻּלָה אַרעָא בָּתַר חַיֻותָא׃

[(27) Reve 13, 04]

הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לַתַּנִּין מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן אֶת הַשִּׁלְטוֹן לַחַיָּה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה בְּאָמְרָם: "מִי כְּמוֹ הַחַיָּה? וּמִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם עִמָּהּ?"

וַיִּשְׁתַּחֲווּ אֶל-הַתַּנִּין כִּי-נָתַן מֶמְשָׁלָה לַחַיָּה וְלִפְנֵי הַחַיָּה הִשְׁתַּחֲווּ לֵאמֹר מִי כְמוֺ הַחַיָּה מִי יָעֹז לְהִלָּחֵם בָּהּ:

A klaněli se tomu draku, kterýž dal moc šelmě; klaněli se i šelmě, řkouce: Kdo jest podobný té šelmě? Kdo bude moci bojovati s ní?

klekali před drakem, protože dal té šelmě svou moc, a klekali také před šelmou a volali: „Kdo se může rovnat té dravé šelmě, kdo se odváží s ní bojovat?“

καὶ προσεκύνησαν τω̑ δράκοντι ο῞τι ε῎δωκεν τὴν ε᾿ξουσίαν τω̑ θηρίω καὶ προσεκύνησαν τω̑ θηρίω λέγοντες τίς ο῞μοιος τω̑ θηρίω καὶ τίς δύναται πολεμη̑σαι μετ῾ αυ᾿του̑

וַסגֵדו לתַנִינָא דּיַהב שֻׁולטָנָא לחַיֻותָא וַסגֵדו לחַיֻותָא למִאמַר מַנֻו דּדָמֵא לחַיֻותָא הָדֵא ומַנֻו מֵשׁכַּח למַקרָבֻו עַמָה׃

[(27) Reve 13, 05]

נִתַּן לָהּ פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וּנְאָצוֹת וְנִתְּנָה לָהּ סַמְכוּת לִפְעֹל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים.

וְלָהּ נִתַּן פֻּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן וַחֲרָפוֺת וְכֹחַ נִתַּן-לָהּ לַעֲשׂוֺת כִּרְצוֺנָהּ שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֹדֶשׁ:

I dána jsou jí ústa mluvící veliké věci a rouhání, a dána jí moc vládnouti za čtyřidceti a dva měsíce.

A bylo jí dáno, aby mluvila pyšně a rouhavě a měla moc(g) po čtyřicet dva měsíce. (g) var: a vedla válku ([Daniel 7:8 Daniel 7:25 Daniel 11:36; Zjevení Janovo 11:2 Zjevení Janovo 12:6 Zjevení Janovo 12:14])

καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ στόμα λαλου̑ν μεγάλα καὶ βλασφημίας καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ ε᾿ξουσία ποιη̑σαι μη̑νας τεσσεράκοντα καὶ δύο

וֵאתִיהֵב לָה פֻּומָא דַּממַלֵל רַורבָתָא וגֻודָּפָא וֵאתִיהֵב לָה שֻׁולטָנָא למֵעבַּד יַרחֵא אַרבּעִין וַתרֵין׃

[(27) Reve 13, 06]

הִיא פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בִּנְאָצוֹת כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים, לְנָאֵץ אֶת שְׁמוֹ וְאֶת מִשְׁכָּנוֹ, אֶת הַשּׁוֹכְנִים בַּשָּׁמַיִם.

וַתִּפְתַּח אֶת-פִּיהָ לְחָרֵף אֶת-הָאֱלֹהִים וּלְגַדֵּף אֶת-שְׁמוֺ וְאֶת-מִשְׁכָּנוֺ וְאֶת-שֹׁכְנֵי הַשָּׁמָיִם:

Protož otevřela ústa svá k rouhání se Bohu, aby se jménu jeho rouhala, i stánku jeho, i těm, kteříž přebývají na nebi.

A tak otevřela ústa a rouhala se Bohu, jeho jménu i jeho příbytku, všem, kdo přebývají v nebi.

καὶ η῎νοιξεν τὸ στόμα αυ᾿του̑ ει᾿ς βλασφημίας πρὸς τὸν θεόν βλασφημη̑σαι τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ καὶ τὴν σκηνὴν αυ᾿του̑ τοὺς ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ σκηνου̑ντας

ופֵתחַת פֻּומָה לַמגַדָּפֻו קדָם אַלָהָא דַּתגַדֵּפי בַּשׁמָא וַבמַשׁריָא דַּאילֵין דַּשׁרֵין בַּשׁמַיָא׃

[(27) Reve 13, 07]

נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַקְּדוֹשִׁים וּלְנַצְּחָם, וְנִתַּן לָהּ שִׁלְטוֹן עַל כָּל שֵׁבֶט וְעַם וְלָשׁוֹן וְאֻמָּה,

וַיִּנָּתֶן-לָהּ לַעֲשׂוֺת מִלְחָמָה עִם-הַקְּדוֺשִׁים וְלִגְבֹּר עֲלֵיהֶם וּמֶמְשָׁלָה נִתְּנָה לָהּ עַל כָּל-שֵׁבֶט וָעָם וְלָשׁוֺן וָגוֺי:

Dáno jí i bojovati s svatými, a přemáhati je; a dána jí moc nad všelikým pokolením, nad jazykem, i nad národem.

A bylo jí dáno, aby vedla válku proti svatým a aby nad nimi zvítězila(h). Dostala moc nad každým kmenem, národem, jazykem i rasou; (h) var: – A bylo jí dáno... nad nimi zvítězila. ([Daniel 7:21; Zjevení Janovo 11:7 Zjevení Janovo 12:17])

καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ ποιη̑σαι πόλεμον μετὰ τω̑ν ἁγίων καὶ νικη̑σαι αυ᾿τούς καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ ε᾿ξουσία ε᾿πὶ πα̑σαν φυλὴν καὶ λαὸν καὶ γλω̑σσαν καὶ ε῎θνος

וֵאתִיהֵב לָה למֵעבַּד קרָבָא עַם קַדִּישֵׁא וַלמֵזכָּא אֵנֻון וֵאתִיהֵב לָה שֻׁולטָנָא עַל כֻּלהֵין שַׁרבָּתָא וֵאמוָתָא ולֵשָׁנֵא ועַממֵא׃

[(27) Reve 13, 08]

וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶֹה הַטָּבוּחַ מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל.

וְכָל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֺתָם מִנִּי אָז תִּוָּסֶד אָרֶץ בְּסֵפֶר חַיֵּי הַ׹ֶּׂה הַטָּבוּחַ:

Protož klaněti se jí budou všickni, kteříž přebývají na zemi, jichžto jména nejsou napsaná v knize života Beránka, toho zabitého od počátku světa.

budou před ní klekat všichni obyvatelé země, jejichž jména nejsou od stvoření světa zapsána v knize života, v knize toho zabitého Beránka. ([Zjevení Janovo 17:8 Zjevení Janovo 20:15; Exodus 32:32 Žalmy 69:29 Izajáš 53:7])

καὶ προσκυνήσουσιν αυ᾿τὸν πάντες οἱ κατοικου̑ντες ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ου῟ ου᾿ γέγραπται τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ε᾿ν τω̑ βιβλίω τη̑ς ζωη̑ς του̑ α᾿ρνίου του̑ ε᾿σφαγμένου α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου

ונֵסגּדֻון לָה כֻּלהֻון עָמֻורֵיה דַּארעָא הָנֻון אַילֵין דּלָא כּתִיבִין בַּכתָבָא דּחַיֵא הַו דֵּאמרָא קטִילָא קדָם תַּרמיָתֵה דּעָלמָא׃

[(27) Reve 13, 09]

מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא!

מִי אֲשֶׁר-אָזְנַיִם לוֺ יִשְׁמָע:

Má-li kdo uši, slyš.

Kdo má uši, slyš! ([Zjevení Janovo 2:7])

ει῎ τις ε῎χει ου῏ς α᾿κουσάτω

מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא נֵשׁמַע׃

[(27) Reve 13, 10]

הַמְיֻעָד לַשְּׁבִי יֵלֵךְ בַּשְּׁבִי; וְהַמְיֻעָד לֵהָרֵג בַּחֶרֶב יֵהָרֵג בַּחֶרֶב. בָּזֶה סַבְלָנוּת הַקְּדוֹשִׁים וֶאֱמוּנָתָם.

מִי אֲשֶׁר יִשְׁבֶּה שֶּׁבִי בַּשְּׁבִי יֵלֵךְ מִי אֲשֶׁר יָמִית בַּחֶרֶב בַּחֶרֶב יוּמָת בְּזֹאת נִמְצָא עֹצֶר רוּחַ וֶאֱמוּנָה לִקְדשִׁים:

Jestliže kdo do vězení povede, do vězení půjde; zabije-li kdo mečem, musí mečem zabit býti. Zdeť jest trpělivost a víra svatých.

Kdo má jít do zajetí, půjde do zajetí. Kdo má zemřít mečem, musí mečem zemřít(i). Teď musí Boží lid(j) osvědčit trpělivost a víru. (i) Kdo odvléká do zajetí, půjde do zajetí. Kdo zabíjí mečem, mečem zemře. (j) ř: svatí ([Jeremjáš 15:2 Jeremjáš 43:11])

ει῎ τις ει᾿ς αι᾿χμαλωσίαν ει᾿ς αι᾿χμαλωσίαν ὑπάγει ει῎ τις ε᾿ν μαχαίρη α᾿ποκτανθη̑ναι αυ᾿τὸν ε᾿ν μαχαίρη α᾿ποκτανθη̑ναι ω῟δέ ε᾿στιν ἡ ὑπομονὴ καὶ ἡ πίστις τω̑ν ἁγίων

מַן דַּבשֵׁביָא מַובֵּל בּשֵׁביָא אָזֵל וַאינָא דַּבחַרבָּא קָטֵל בּחַרבָּא נֵתקטֵל הָרכָּא הי הַימָנֻותָא וַמסַיבּרָנֻותָא דּקַדִּישֵׁא׃ ס

[(27) Reve 13, 11]

רָאִיתִי חַיָּה אַחֶרֶת עוֹלָה מִן הָאָרֶץ. הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי קַרְנַיִם דּוֹמוֹת לְקַרְנֵי שֶׂה וְהִיא דִִּבְּרָה כְּתַנִּין.

וָאֵרֶא חַיָּה אַחֶרֶת עֹלָה מִן-הָאֲדָמָה בַּעֲלַת שְׁתֵּי קְרָנַיִם כְּכֶבֶשׂ וּמְדַבֶּרֶת כְּפִי תַנִּין:

Potom viděl jsem jinou šelmu vystupující z země, a měla dva rohy, podobné Beránkovým, ale mluvila jako drak.

Vtom jsem viděl jinou šelmu, jak vyvstala ze země: měla dva rohy jako beránek, ale mluvila jako drak. ([Matouš 7:15; 2 Korintským 11:14])

καὶ ει῏δον α῎λλο θηρίον α᾿ναβαι̑νον ε᾿κ τη̑ς γη̑ς καὶ ει῏χεν κέρατα δύο ο῞μοια α᾿ρνίω καὶ ε᾿λάλει ὡς δράκων

וַחזִית חַיֻותָא אחרִתָא דּסָלקָא מֵן אַרעָא וִאית הוָא לָה תַּרתֵּין קַרנָן ודָמיָא לֵאמרָא וַממַללָא הוָת אַיך תַּנִינָא׃

[(27) Reve 13, 12]

אֶת סַמְכוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא מוֹצִיאָה אֶל הַפֹּעַל לְפָנֶיהָ, וּמְאַלֶּצֶת אֶת הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר מַכַּת הַמָּוֶת שֶׁלָּהּ נִרְפְּאָה.

וְהִיא משֶׁלֶת עַל-פְּנֵי הַחַיָּה הָרִאשֹׁנָה בְּכָל-מֶמְשַׁלְתָּהּ וּבִפְעֻלַּת יָדֶיהָ הִשְׁתַּחֲווּ הָאָרֶץ וְישְׁבֶיהָ לִפְנֵי הַחַיָּה הָרִאשֹׁנָה הַנִּרְפָּאָה מִן-מַכַּת הַמָּוֶת:

Kteráž všecku moc první té šelmy provozuje před tváří její; a působí to, že země i ti, kteříž přebývají na ní, klanějí se šelmě té první, jejížto rána smrtelná uzdravena byla.

Z pověření té první šelmy(k) vykonává veškerou její moc. Nutí zemi a její obyvatele, aby klekali před první šelmou, které se zahojila její smrtelná rána. (k) ř: před tou první šelmou ([Zjevení Janovo 19:20])

καὶ τὴν ε᾿ξουσίαν του̑ πρὼτου θηρίου πα̑σαν ποιει̑ ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ καὶ ποιει̑ τὴν γη̑ν καὶ τοὺς ε᾿ν αυ᾿τη̑ κατοικου̑ντας ι῞να προσκυνήσουσιν τὸ θηρίον τὸ πρω̑τον ου῟ ε᾿θεραπεύθη ἡ πληγὴ του̑ θανάτου αυ᾿του̑

ושֻׁולטָנָא דּחַיֻותָא קַדמָיתָּא כֻּלֵה תֵּעבֵּד קדָמַוהי ותֵעבֵּד לַארעָא ולַדעָמרִין בָּה ונֵסגּדֻון לחַיֻותָא קַדמָיתָּא הָי דֵּאתחַלמַת מחֻותָא דּמַותָּה׃

[(27) Reve 13, 13]

הִיא עוֹשָׂה אוֹתוֹת גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ עַד כְּדֵי הוֹרָדַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם,

וַתַּעַשׂ מוֺפְתִים גְּדוֺלִים עַד גַּם-לְהוֺרִיד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם אַרְצָה לְעֵינֵי בְנֵי אָדָם:

A činí divy veliké, tak že i ohni rozkazuje sstupovati s nebe na zem před oblíčejem lidským.

A činí veliká znamení, dokonce i oheň z nebe nechá před zraky lidí sestoupit na zem. ([Matouš 24:24; 2 Tesalonickým 2:9])

καὶ ποιει̑ σημει̑α μεγάλα ι῞να καὶ πυ̑ρ ποιη̑ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καταβαίνειν ει᾿ς τὴν γη̑ν ε᾿νὼπιον τω̑ν α᾿νθρὼπων

ותֵעבֵּד אָתוָתָא רַורבָתָא אַיכַּנָא דּנֻורָא תֵּעבֵּד למֵחַת מֵן שׁמַיָא עַל אַרעָא קדָם בּנַינָשָׁא׃

[(27) Reve 13, 14]

וּמַתְעָה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת לְנֹכַח הַחַיָּה, בְּאָמְרָהּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר הֻכְּתָה מַכַּת חֶרֶב וְחָיְתָה.

וַתַּדִּיחַ אֶת-ישְׁבֵי הָאָרֶץ בְּמוֺפְתִים הַנְּתוּנִים לָהּ לַעֲשׂוֺת לִפְנֵי הַחַיָּה וַתֹּאמֶר אֶל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֺת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר-הֻכְּתָה מַכַּת-חֶרֶב וַתֶּחִי:

A svodí ty, kteříž přebývají na zemi, těmi divy, kteréž dáno jí činiti před oblíčejem šelmy, říkající obyvatelům země, aby udělali obraz té šelmě, kteráž měla ránu od meče, ale ožila zase.

Bylo jí dáno dělat znamení ke cti první šelmy(l) a svádět jimi obyvatele země; rozkazuje obyvatelům země, aby postavili sochu(m) té šelmě, která byla smrtelně zraněna mečem, a přece zůstala naživu. (l) ř: před tou první šelmou (m) obraz (tak i dále)

καὶ πλανα̑ τοὺς κατοικου̑ντας ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς διὰ τὰ σημει̑α α῍ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ ποιη̑σαι ε᾿νὼπιον του̑ θηρίου λέγων τοι̑ς κατοικου̑σιν ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ποιη̑σαι ει᾿κόνα τω̑ θηρίω ο῍ς ε῎χει τὴν πληγὴν τη̑ς μαχαίρης καὶ ε῎ζησεν

ותַטעֵא לַדעָמרִין עַל אַרעָא בּיַד אָתוָתָא דֵּאתִיהֵב לָה למֵעבַּד קדָם חַיֻותָא למִאמַר לַדעָמרִין עַל אַרעָא למֵעבַּד צַלמָא לחַיֻותָא אַידָא דִּאית לָה מחֻותָא דּחַרבָּא וַחיָת׃

[(27) Reve 13, 15]

גַּם נִתַּן לָהּ לָתֵת רוּחַ לְצֶלֶם הַחַיָּה בְּאֹפֶן שֶׁצֶּלֶם הַחַיָּה גַּם יְדַבֵּר, וְאַף יִגְרֹם לְכָךְ שֶׁיּוּמְתוּ כָּל אֲשֶׁר אֵינָם מִשְׁתַּחֲוִים לְצֶלֶם הַחַיָּה.

וְגַם נִתַּן לָהּ לְהָפִיחַ רוּחַ בְּצֶלֶם הַחַיָּה עַד אֲשֶׁר יָכֹל לְדַבֵּר וְלַעֲשׂוֺת חֹק מִי אֲשֶׁר-לֹא יִשְׁתַּחֲוֶה לְצֶלֶם הַחַיָּה יוּמָת:

I dáno jí, aby dáti mohla ducha tomu obrazu šelmy, aby i mluvil obraz té šelmy, a aby to způsobila, kteřížkoli neklaněli by se obrazu té šelmy, aby byli zmordováni.

Je jí dáno, aby do sochy té šelmy vdechla život, takže ta socha mluvila a vydala rozkaz, že zemřou všichni, kdo před ní nepokleknou. ([Daniel 3:6])

καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ δου̑ναι πνευ̑μα τη̑ ει᾿κόνι του̑ θηρίου ι῞να καὶ λαλήση ἡ ει᾿κών του̑ θηρίου καὶ ποιήση ι῞να ο῞σοι ε᾿ὰν μὴ προσκυνήσωσιν τη̑ ει᾿κόνι του̑ θηρίου α᾿ποκτανθω̑σιν

וֵאתִיהֵב לָה דּתֵתֵּל רֻוחָא לצַלמָא דּחַיֻותָא ותֵעבֵּד דּכֻל דּלָא נֵסגּדֻון לֵה לצַלמָא דּחַיֻותָא נֵתקַטלֻון׃

[(27) Reve 13, 16]

וְהִיא גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַכֹּל, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים, יָשִׂימוּ לָהֶם תָּו עַל יַד יְמִינָם אוֹ עַל מִצְחָם,

וַתִּגְזָר אֹמֶר כִּי כַקָּטֹן כַּגָּדוֺל כֶּעָנִי כֶּעָשִׁיר כָּעֶבֶד כְּבֶן-חוֺרִים כֻּלָּם יַתְווּ תָו עַל-יַד יְמִינָם אוֺ עַל-מִצְחָם:

A rozkazuje všechněm, malým i velikým, bohatým, i chudým, svobodným i v službu podrobeným, aby měli znamení na pravé ruce své, aneb na čelích svých,

A nutí všechny, malé i veliké, bohaté i chudé, svobodné i otroky, aby měli na pravé ruce nebo na čele cejch,

καὶ ποιει̑ πάντας τοὺς μικροὺς καὶ τοὺς μεγάλους καὶ τοὺς πλουσίους καὶ τοὺς πτωχούς καὶ τοὺς ε᾿λευθέρους καὶ τοὺς δούλους ι῞να δω̑σιν αυ᾿τοι̑ς χάραγμα ε᾿πὶ τη̑ς χειρὸς αυ᾿τω̑ν τη̑ς δεξια̑ς η῍ ε᾿πὶ τὸ μέτωπον αυ᾿τω̑ν

ותֵעבֵּד לכֻלהֻון זעֻורֵא ורַורבֵא עַתִּירֵא ומֵסכִּנֵא מָרַיָא ועַבדֵּא דּנֵתִיהֵב להֻון רֻושׁמָא עַל אִידַיהֻון דּיַמִינָא אַו עַל בֵּית־עַינַיהֻון׃

[(27) Reve 13, 17]

כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר - אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּו, שֵׁם הַחַיָּה אוֹ מִסְפַּר שְׁמָהּ.

וְכִי לֹא-יוּכַל אִישׁ לִקְנוֺת וְלִמְכֹּר בִּלְתִּי הוּא אֲשֶׁר לוֺ הַתָּו הוּא שֵׁם הַחַיָּה אוֺ-מִסְפַר שְׁמָהּ:

A aby žádný nemohl kupovati ani prodávati, než ten, kdož má znamení aneb jméno té šelmy, aneb počet jména jejího.

aby nemohl kupovat ani prodávat, kdo není označen jménem té šelmy nebo číslicí jejího jména.

καὶ ι῞να μή τις δύνηται α᾿γοράσαι η῍ πωλη̑σαι ει᾿ μὴ ὁ ε῎χων τὸ χάραγμα τὸ ο῎νομα του̑ θηρίου η῍ τὸν α᾿ριθμὸν του̑ ο᾿νόματος αυ᾿του̑

דּלָא אנָשׁ נֵזבֵּן אַו נזַבֵּן תֻּוב אֵלָא אַינָא דִּאית עלַוהי רֻושׁמָא דַּשׁמָא דּחַיֻותָא אַו מֵניָנָא דַּשׁמָה׃

[(27) Reve 13, 18]

בָּזֹאת הַחָכְמָה. מִי שֶׁבִּינָה לוֹ, יְחַשֵּׁב נָא אֶת מִסְפַּר הַחַיָּה, כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.

פֹּה חָכְמָה צְפוּנָה וְהַמַּשְׂכִּיל יְחַשֵּׁב אֶת-מִסְפַּר הַחַיָּה כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֺ תֹרֹסֹוֺ:

Tuť jest moudrost. Kdo má rozum, sečtiž počet té šelmy. Nebo jest počet člověka, a jestiť počet ten šest set šedesáte a šest.

To je třeba pochopit: kdo má rozum, ať sečte číslice té šelmy. To číslo označuje člověka, a je to číslo šest set šedesát šest(n). (n) var: šest set šestnáct 14. kapitola ([Zjevení Janovo 17:9])

ω῟δε ἡ σοφία ε᾿στίν ὁ ε῎χων νου̑ν ψηφισάτω τὸν α᾿ριθμὸν του̑ θηρίου α᾿ριθμὸς γὰρ α᾿νθρὼπου ε᾿στίν καὶ ὁ α᾿ριθμὸς αυ᾿του̑ ἑξακόσιοι ἑξήκοντα ε῞ξ

הָרכָּא אִיתֵיה חֵכמתָא ודִאית בֵּה הַונָא נֵחשׁבִיוהי למֵניָנָא דּחַיֻותָא מֵניָנָא הו גֵּיר דּבַרנָשָׁא שֵׁתמָאא וֵשׁתִּין ושֵׁת׃ ס

[(27) Reve 14, 01]

רָאִיתִי וְהִנֵּה הַשֶֹה עוֹמֵד עַל הַר צִיּוֹן וְאִתּוֹ מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף אֲשֶׁר שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו כְּתוּבִים עַל מִצְחוֹתֵיהֶם.

וָאֶ׹ָּׂא עֵינַי וְהִנֵּה-שֶׂה עֹמֵד עַל-הַר צִיּוֺן וְאֶצְלוֺ מֵאָה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף נֶפֶשׁ וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים הֵם אֲשֶׁר שְׁמוֺ וְשֵׁם אָבִיו כְּתוּבִים עַל-מִצְחָם:

Tedy pohleděl jsem, a aj, Beránek stál na hoře Sion, a s ním sto čtyřidceti a čtyři tisíce majících jméno Otce jeho napsané na čelích svých.

A viděl jsem, hle, Beránek stál na hoře Sión a s ním sto čtyřicet čtyři tisíce těch, kdo mají na čele napsáno jméno jeho i jméno jeho Otce. ([Zjevení Janovo 5:6 Zjevení Janovo 7:3 Zjevení Janovo 7:4; Ezechiel 9:4])

καὶ ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ τὸ α᾿ρνίον ἑστὸς ε᾿πὶ τὸ ο῎ρος Σιὼν καὶ μετ῾ αυ᾿του̑ ἑκατὸν τεσσεράκοντα τέσσαρες χιλιάδες ε῎χουσαι τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ καὶ τὸ ο῎νομα του̑ πατρὸς αυ᾿του̑ γεγραμμένον ε᾿πὶ τω̑ν μετὼπων αυ᾿τω̑ν

וַחזִית והָא אֵמרָא קָאֵם עַל טֻורָא דּצֵהיֻון ועַמֵה מָאא וַארבּעִין וַארבּעָא אַלפִין דִּאית עלַיהֻון שׁמֵה וַשׁמָא דַּאבֻוהי כּתִיב עַל בֵּית־עַינַיהֻון׃

[(27) Reve 14, 02]

שָׁמַעְתִּי קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וּכְקוֹל רַעַם גָּדוֹל, וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי הוּא כְּקוֹל מְנַגְּנֵי־נֵבֶל הַפּוֹרְטִים עַל נִבְלֵיהֶם.

וָאֶשְׁמַע קוֺל מִן-הַשָּׁמַיִם כְּקוֺל מַיִם רַבִּים כְּקוֺל רַעַם אַדִּיר וָאַקְשִׁיב קֶשֶׁב וְהִנֵּה הוּא קוֺל מְנַגְּנִים הַפֹּרְטִים עַל-פִּי נִבְלֵיהֶם:

A slyšel jsem hlas s nebe, jako hlas vod mnohých, a jako hlas hromu velikého. A hlas slyšel jsem těch, kteříž hrají na harfy své.

A slyšel jsem hlas z nebe jako hukot množství vod a jako zvuk mocného hřmění; a znělo to, jako když hudebníci rozezvučí své nástroje. ([Ezechiel 1:24 Ezechiel 43:2; Zjevení Janovo 19:6])

καὶ η῎κουσα φωνὴν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ὡς φωνὴν ὑδάτων πολλω̑ν καὶ ὡς φωνὴν βροντη̑ς μεγάλης καὶ ἡ φωνὴ η῍ν η῎κουσα ὡς κιθαρωδω̑ν κιθαριζόντων ε᾿ν ται̑ς κιθάραις αυ᾿τω̑ν

ושֵׁמעֵת קָלָא מֵן שׁמַיָא אַיך קָלָא דּמַיָא סַגִּיֵאא וַאיך קָלָא דּרַעמָא רַבָּא קָלָא אַינָא דּשֵׁמעֵת אַיך קִיתָרֻודָא דּנָקֵשׁ בּקִיתָרַוהי׃

[(27) Reve 14, 03]

הֵם שָׁרוּ שִׁיר חָדָשׁ לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי אַרְבַּע הַחַיּוֹת וְהַזְּקֵנִים, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לִלְמֹד אֶת הַשִּׁיר זוּלָתִי מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף הַפְּדוּיִים מִן הָאָרֶץ.

וַיָּשִׁירוּ שִׁיר חָדָשׁ לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי אַרְבַּע הַחַיּוֺת וְהַזְּקֵנִים מִבְּלִי יְכֹלֶת אִישׁ לִלְמֹד אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת בִּלְתִּי מֵאָה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים אֵלֶּה אֲשֶׁר נִפְדּוּ מִן-הָאָרֶץ:

A zpívali jakožto píseň novou, před trůnem, a před těmi čtyřmi zvířaty, a před těmi starci, a žádný nemohl se naučiti té písni, jediné těch sto čtyřidceti a čtyři tisíce, kteříž jsou koupeni z země.

Zpívali novou píseň před trůnem, před těmi čtyřmi bytostmi a před starci. Nikdo nebyl schopen naučit se té písni, než těch sto čtyřicet čtyři tisíce z obyvatel země, kteří byli vykoupeni. ([Zjevení Janovo 5:9 Žalmy 33:3])

καὶ α῎δουσιν ὡς ω᾿δὴν καινὴν ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου καὶ ε᾿νὼπιον τω̑ν τεσσάρων ζώων καὶ τω̑ν πρεσβυτέρων καὶ ου᾿δεὶς ε᾿δύνατο μαθει̑ν τὴν ω᾿δὴν ει᾿ μὴ αἱ ἑκατὸν τεσσεράκοντα τέσσαρες χιλιάδες οἱ η᾿γορασμένοι α᾿πὸ τη̑ς γη̑ς

וַמשַׁבּחִין אַיך תֵּשׁבֻּוחתָּא חדַתָא קדָם כֻּורסיָא וַקדָם אַרבַּע חַיוָן וַקדָם קַשִׁישֵׁא ולָא אנָשׁ אֵתמצִי למִאלפָה לתֵשׁבֻּוחתָּא אֵלָא אֵן מָאא וַארבּעִין וַארבּעָא אַלפִין זבִינַי מֵן אַרעָא׃

[(27) Reve 14, 04]

אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר לֹא נִטְמְאוּ בְּנָשִׁים, כִּי בְּתוּלִים הֵם. אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶֹה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ. אֵלֶּה נִפְדּוּ מִבְּנֵי אָדָם בִּכּוּרִים לֵאלֹהִים וְלַשֶֹה.

הֲלֹא הֵם אֲשֶׁר לֹא-נְגֹאֲלוּ בְנָשִׁים כִּי בְתֻמָּתָם הֵם כִּבְתוּלוֺת וְהֹלְכִים אַחֲרֵי הַ׹ֶּׂה אֶל-אֲשֶׁר יֵלֵךְ וּפְדוּיִם הֵם מִקֶּרֶב בְּנֵי הָאָדָם כְּבִכּוּרִים לֵאלֹהִים וְלַ׹ֶּׂה:

Totoť jsou ti, kteříž s ženami nejsou poškvrněni; nebo panicové jsou. Tiť jsou, kteříž následují Beránka, kamž by koli šel; tiť jsou koupeni z lidí, prvotiny Bohu a Beránkovi.

To jsou ti, kdo neporušili svou čistotu se ženami a zůstali panici. Ti následují Beránka, kamkoli jde. Ti jako první z lidstva byli vykoupeni Bohu a Beránkovi. ([Matouš 19:12; 2 Korintským 11:2; 1 Korintským 6:20; Jakubův 1:18])

ου῟τοί ει᾿σιν οι῍ μετὰ γυναικω̑ν ου᾿κ ε᾿μολύνθησαν παρθένοι γάρ ει᾿σιν ου῟τοι οἱ α᾿κολουθου̑ντες τω̑ α᾿ρνίω ο῞που α῍ν ὑπάγη ου῟τοι η᾿γοράσθησαν α᾿πὸ τω̑ν α᾿νθρὼπων α᾿παρχὴ τω̑ θεω̑ καὶ τω̑ α᾿ρνίω

הָלֵין אֵנֻון אַילֵין דּעַם נֵשֵׁא לָא אֵתּטַוַשׁו בּתֻולֵא גֵּיר אִיתַיהֻון הָלֵין דּנַקפֻּוהי לֵאמרָא כֻּל כַּר דּנִאזַל הָלֵין אֵזדּבֵנו מֵן אנָשָׁא רִשִׁיתָא לַאלָהָא ולֵאמרָא׃

[(27) Reve 14, 05]

מִרְמָה לֹא נִמְצְאָה בְּפִיהֶם, נְקִיִּים הֵם מִדֹּפִי.

וּמִרְמָה לֹא-נִמְצְאָה בְפִיהֶם כִּי יְשָׁרִים וּתְמִימִים הֵם לִפְנֵי כִּסֵא הָאֱלֹהִים:

A v ústech jejich není nalezena lest; neboť jsou bez úhony před trůnem Božím.

Z jejich úst nikdo neuslyšel lež; jsou bez úhony. ([Žalmy 32:2; Izajáš 53:9; Sofonjáš 3:13])

καὶ ε᾿ν τω̑ στόματι αυ᾿τω̑ν ου᾿χ εὑρέθη ψευ̑δος α῎μωμοί ει᾿σιν

דַּבפֻומהֻון לָא אֵשׁתַּכחַת דַּגָּלֻותָא דּלָא מֻום גֵּיר אֵנֻון׃ ס

[(27) Reve 14, 06]

רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר מְעוֹפֵף בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לוֹ בְּשׂוֹרַת עוֹלָם לְבַשֵֹר לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וּלְכָל אֻמָּה וְשֵׁבֶט וְלָשׁוֹן וְעַם,

וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר מְעוֺפֵף בְּלֵב הַשָּׁמַיִם וּבְשׁרַת עוֺלָם בְּיָדוֺ לְהַגִּיד לְישְׁבֵי הָאָרֶץ וּלְכָל-גּוֺי וְשֵׁבֶט וְלָשׁוֺן וָעָם:

I viděl jsem jiného anděla letícího po prostředku nebe, majícího evangelium věčné, aby je zvěstoval těm, kteříž bydlí na zemi, a všelikému národu, i pokolení, i jazyku, i lidu,

Tu jsem viděl jiného(o) anděla, jak letí středem nebeské klenby, aby zvěstoval věčné evangelium obyvatelům země, každé rase, kmeni, jazyku i národu. (o) var: – jiného ([Zjevení Janovo 8:13])

καὶ ει῏δον α῎λλον α῎γγελον πετόμενον ε᾿ν μεσουρανήματι ε῎χοντα ευ᾿αγγέλιον αι᾿ὼνιον ευ᾿αγγελίσαι ε᾿πὶ τοὺς καθημένους ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς καὶ ε᾿πὶ πα̑ν ε῎θνος καὶ φυλὴν καὶ γλω̑σσαν καὶ λαόν

וַחזִית אחרִנָא מַלַאכָא דּפָרַח מֵצעַת שׁמַיָא וִאית לֵה עלַוהי סבַרתָא דַּלעָלַם לַמסַבָּרֻו עַל יָתבַּי אַרעָא ועַל כֻּל עַם וֵאמוָן ושַׁרבָן ולֵשָׁן׃

[(27) Reve 14, 07]

וְהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: "יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים וּתְנוּ לוֹ כָּבוֹד, כִּי בָּאָה עֵת מִשְׁפָּטוֹ. הִשְׁתַּחֲווּ לְעוֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְהַיָּם וּמַעַיְנוֹת הַמַּיִם."

וַיִּקְרָא בְּקוֺל גָּדוֺל יִרְאוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וְהָבוּ-לוֺ כָבוֺד כִּי יוֺם הַמִּשְׁפָּט הִנֵּה בָא הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֵת כָּל-מַעְיְנוֺ מָיִם:

Řkoucího velikým hlasem: Bojte se Boha, a vzdejte jemu chválu, neboť přišla hodina soudu jeho; a klanějte se tomu, kterýž učinil nebe i zemi i moře i studnice vod.

Volal mocným hlasem: „Bojte se Boha a vzdejte mu čest, neboť nastala hodina jeho soudu; poklekněte před tím, kdo učinil nebe, zemi, moře i prameny vod.“ ([Římanům 2:5; 2 Petrův 2:9; Judův 1:15 Žalmy 146:6 Žalmy 51:7 Žalmy 18:2n])

λέγων ε᾿ν φωνη̑ μεγάλη φοβήθητε τὸν θεὸν καὶ δότε αυ᾿τω̑ δόξαν ο῞τι η῟λθεν ἡ ω῞ρα τη̑ς κρίσεως αυ᾿του̑ καὶ προσκυνήσατε τω̑ ποιήσαντι τὸν ου᾿ρανὸν καὶ τὴν γη̑ν καὶ θάλασσαν καὶ πηγὰς ὑδάτων

למִאמַר בּקָלָא רַבָּא דּחַלו מֵן אַלָהָא והַבו לֵה תֵּשׁבֻּוחתָּא מֵטֻל דֵּאתָת שָׁעתָא דּדִינֵה וַסגֻודו לדַעבַד שׁמַיָא וַארעָא ויַמָא ועַינָתָא דּמַיָא׃

[(27) Reve 14, 08]

וּמַלְאָךְ אַחֵר, שֵׁנִי, בָּא אַחֲרָיו וְאָמַר: "נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִשְׁקְתָה אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִיֵּין חֲרוֹן תַּזְנוּתָהּ."

וּמַלְאָךְ אַחֵר קֹרֵא אַחֲרָיו נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֺלָה אֲשֶׁר מִיֵּין חֲמַת תַּזְנֻתָהּ הִשְׁקְתָה אֶת-כָּל-הַגּוֺיִם:

A jiný anděl letěl za ním, řka: Padl, padl Babylon, to město veliké, nebo vínem hněvu smilství svého napájelo všecky národy.

Za ním letěl druhý anděl a volal: „Padl, padl veliký Babylón, který opojil všechny národy svým smilstvím a dal jim pít z poháru hněvu(p).“ (p) který opojil všechny národy vínem vášně svého smilství ([Izajáš 21:9; Jeremjáš 51:7 Jeremjáš 51:8; Zjevení Janovo 18:2 Zjevení Janovo 18:3])

καὶ α῎λλος α῎γγελος δεύτερος η᾿κολούθησεν λέγων ε῎πεσεν ε῎πεσεν Βαβυλών ἡ μεγάλη η῍ ε᾿κ του̑ οι῎νου του̑ θυμου̑ τη̑ς πορνείας αυ᾿τη̑ς πεπότικεν πάντα τὰ ε῎θνη

וַאחרִנָא דַּתרֵין נקִיף הוָא לֵה וָאמַר נֵפלַת נֵפלַת בָּבֵיל רַבּתָא אַידָא דּמֵן חֵמתָּא דּזָניֻותָה אַשׁקיַת לכֻלהֻון עַממֵא׃

[(27) Reve 14, 09]

מַלְאָךְ אַחֵר, שְׁלִישִׁי, בָּא אַחֲרֵיהֶם וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "כָּל הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וּמְקַבֵּל תָּו עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל יָדוֹ,

וּמַלְאָךְ שְׁלִישִׁי קֹרֵא אַחֲרֵיהֶם בְּקוֺל גָּדוֺל מִי אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל-הַחַיָּה וְאֶל-צַלְמָהּ וְיִתְוֶה אֶת-הַתָּו עַל-מִצְחוֺ אוֺ עַל-יָדוֺ:

A třetí anděl letěl za nimi, pravě velikým hlasem: Bude-li se kdo klaněti šelmě a obrazu jejímu, a vezme-li znamení její na čelo své aneb na ruku svou,

Za nimi letěl třetí anděl a volal mocným hlasem: „Kdo kleká před šelmou a před její sochou, kdo přijímá její cejch na čelo či na ruku, ([Zjevení Janovo 16:2 Zjevení Janovo 19:20])

καὶ α῎λλος α῎γγελος τρίτος η᾿κολούθησεν αυ᾿τοι̑ς λέγων ε᾿ν φωνη̑ μεγάλη ει῎ τις προσκυνει̑ τὸ θηρίον καὶ τὴν ει᾿κόνα αυ᾿του̑ καὶ λαμβάνει χάραγμα ε᾿πὶ του̑ μετὼπου αυ᾿του̑ η῍ ε᾿πὶ τὴν χει̑ρα αυ᾿του̑

וַאחרִנָא מַלַאכָא דַּתלָתָא נקֵף להֻון למִאמַר בּקָלָא רַבָּא אַינָא דַּסגֵד לחַיֻותָא וַלצַלמָה וַשׁקַל רֻושׁמָה בֵּית־עַינַוהי׃

[(27) Reve 14, 10]

גַּם הוּא יִשְׁתֶּה מִיֵּין חֲרוֹן אֱלֹהִים הַמָּזוּג בְּכוֹס זַעְמוֹ וְאֵינֶנּוּ מָהוּל; וִיעֻנֶּה בְּאֵשׁ וְגָפְרִית לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים וְלִפְנֵי הַשֶֹה.

גַּם-הוּא יִשְׁתֶּה מִיֵּין חֲמַת אֱלֹהִים מִכּוֺס הַתַּרְעֵלָה הַמְּלֵאָה מֶזֶג זַעְמוֺ וְיִתְגֹּלֵל בְּזַלְעֲפוֺת אֵשׁ וְגָפְרִית לְעֵינֵי צְבָא הַקֹּדֶשׁ וּלְעֵינֵי הַ׹ֶּׂה:

I tenť bude píti víno hněvu Božího, víno, kteréž jest vlito do kalichu hněvu jeho; a trápen bude ohněm a sirou před oblíčejem svatých andělů a před oblíčejem Beránka.

bude pít víno Božího rozhorlení, které Bůh nalévá neředěné do číše svého hněvu; a bude mučen ohněm a sírou před svatými anděly a před Beránkem. ([Žalmy 75:9; Jeremjáš 25:15; Zjevení Janovo 16:19; Genesis 19:24; Žalmy 11:6; Ezechiel 38:22])

καὶ αυ᾿τὸς πίεται ε᾿κ του̑ οι῎νου του̑ θυμου̑ του̑ θεου̑ του̑ κεκερασμένου α᾿κράτου ε᾿ν τω̑ ποτηρίω τη̑ς ο᾿ργη̑ς αυ᾿του̑ καὶ βασανισθήσεται ε᾿ν πυρὶ καὶ θείω ε᾿νὼπιον α᾿γγέλων ἁγίων καὶ ε᾿νὼπιον του̑ α᾿ρνίου

אָף הֻו נֵשׁתֵּא מֵן חַמרָא דּחֵמתֵה דּמָריָא דַּמזִיג דּלָא חֵלטָא בּכָסָא דּרֻוגזֵה ונֵשׁתַּנַק בּנֻורָא וכֵברִיתָא קדָם מַלַאכֵא קַדִּישֵׁא וַקדָם אֵמרָא׃

[(27) Reve 14, 11]

עֲשַׁן עִנּוּיָם יַעֲלֶה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְלֹא תִּהְיֶה לָהֶם מְנוּחָה יוֹמָם וָלַיְלָה ־לַמִּשְׁתַּחֲוִים לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וּלְמִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת תַּו שְׁמָהּ."

וַעֲשַׁן כּוּר עָנְיָם יַעֲלֶה עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים וּמָנוֺחַ לֹא יִמְצְאוּ יוֺמָם וָלַיְלָה הַמִּשְׁתַּחֲוִים אֶל-הַחַיָּה וְאֶל-צַלְמָהּ וַאֲשֶׁר הִתְווּ תָו שְׁמָהּ עַל-בְּשָׂרָם:

A dým muk jejich vstoupíť na věky věků, a nebudouť míti odpočinutí dnem i nocí ti, kteříž se klanějí šelmě a obrazu jejímu, a jestliže kdo přijme znamení jména jejího.

A jeho muka neuhasnou na věky věků a dnem ani nocí nedojde pokoje ten, kdo kleká před šelmou a jejím obrazem a nechal si vtisknout její jméno. ([Izajáš 34:10; Zjevení Janovo 19:3])

καὶ ὁ καπνὸς του̑ βασανισμου̑ αυ᾿τω̑ν ει᾿ς αι᾿ω̑νας αι᾿ὼνων α᾿ναβαίνει καὶ ου᾿κ ε῎χουσιν α᾿νάπαυσιν ἡμέρας καὶ νυκτός οἱ προσκυνου̑ντες τὸ θηρίον καὶ τὴν ει᾿κόνα αυ᾿του̑ καὶ ει῎ τις λαμβάνει τὸ χάραγμα του̑ ο᾿νόματος αυ᾿του̑

וַתנָנָא דּתַשׁנִיקהֻון לעָלַם עָלמִין נֵסַק ולַיתּ להֻון נפִאשָׁא אִימָמָא ולִליָא אַילֵין דּסָגדִּין לחַיֻותָא וַלצַלמָה וַלמַן דַּשׁקַל רֻושׁמָא דַּשׁמָה׃

[(27) Reve 14, 12]

בָּזֶה סַבְלָנוּתָם שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים הַשּׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת אֱלֹהִים וֶאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ.

פֹּה נִמְצָא עֹצֶר רוּחַ לִקְדשִׁים פֹּה הַשֹּׁמְרִים מִצְוֺת הָאֱלֹהִים וֶאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ:

Tuť jest trpělivost svatých, tu jsou ti, kteříž ostříhají přikázaní Božích a víry Ježíšovy.

Zde se ukáže vytrvalost svatých, kteří zachovávají Boží přikázání a věrnost Ježíši(q).“ (q) víru v Ježíše ([Zjevení Janovo 13:10])

ω῟δε ἡ ὑπομονὴ τω̑ν ἁγίων ε᾿στίν οἱ τηρου̑ντες τὰς ε᾿ντολὰς του̑ θεου̑ καὶ τὴν πίστιν ᾽Ιησου̑

הָרכָּא אִיתֵיה מסַיבּרָנֻותָא דּקַדִּישֵׁא אַילֵין דַּנטַרו פֻּוקדָּנַוהי דַּאלָהָא והַימָנֻותֵה דּיֵשֻׁוע׃

[(27) Reve 14, 13]

שָׁמַעְתִּי קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "כְּתֹב: 'אַשְׁרֵי הַמֵּתִים אֲשֶׁר מֵתִים בָּאָדוֹן מֵעַתָּה.'" "כֵּן!", אוֹמֶרֶת הָרוּחַ, "שֶׁיָּנוּחוּ מֵעֲמָלָם, כִּי מַעֲשֵׂיהֶם הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם."

וָאֶשְׁמַע קוֺל קֹרֵא אֵלַי מִן-הַשָּׁמַיִם כְּתֹב אַשְׁרֵי הַמֵּתִים אֲשֶׁר מִן-הַיּוֺם וָהָלְאָה יָמוּתוּ בַאדֹנָי וְאַף גַּם-הָרוּחַ עָנָה לֵאמֹר שָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם מַעֲשֵׂה צִדְקָם:

I slyšel jsem hlas s nebe, řkoucí ke mně: Piš: Blahoslavení jsou od této chvíle mrtví, kteříž v Pánu umírají. Duch zajisté dí jim, aby odpočinuli od prací svých, skutkové pak jejich jdou za nimi.

A slyšel jsem hlas z nebe: „Piš: Od této chvíle jsou blahoslaveni mrtví, kteří umírají v Pánu. Ano, praví Duch, ať odpočinou od svých prací, neboť jejich skutky jdou s nimi.“ ([Římanům 14:8; Filipským 1:21; Židům 4:10])

καὶ η῎κουσα φωνη̑ς ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ λεγούσης γράψον μακάριοι οἱ νεκροὶ οἱ ε᾿ν κυρίω α᾿ποθνήσκοντες α᾿π῾ α῎ρτι ναί λέγει τὸ πνευ̑μα ι῞να α᾿ναπαήσονται ε᾿κ τω̑ν κόπων αυ᾿τω̑ν τὰ γὰρ ε῎ργα αυ᾿τω̑ν α᾿κολουθει̑ μετ῾ αυ᾿τω̑ν

ושֵׁמעֵת קָלָא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר כּתֻוב טֻובַיהֻון למִיתֵא אַילֵין דַּענַדו בּמָרַן מֵן הָשָׁא אִין אָמַר רֻוחָא מֵטֻל דּנֵתּתּנִיחֻון מֵן עַמלַיהֻון׃ ס

[(27) Reve 14, 14]

רָאִיתִי וְהִנֵּה עָנָן לָבָן וְעַל הֶעָנָן יוֹשֵׁב כִּדְמוּת בֶּן אָדָם; עֲטֶרֶת זָהָב עַל רֹאשׁוֹ וּמַגָּל חַד בְּיָדוֹ.

וָאֶ׹ָּׂא עֵינַי וְהִנֵּה עָנָן צַח וְעַל-הֶעָנָן רֹכֵב כִּדְמוּת בֶּן-אָדָם וְנֵזֶר זָהָב עַל-רֹאשׁוֺ וּבְיָדוֺ מַגָּל מְלֻטָּשׁ:

I pohleděl jsem, a aj, oblak bělostkvoucí, a na tom oblaku seděl podobný Synu člověka, maje na hlavě své korunu zlatou, a v ruce své srp ostrý.

A viděl jsem, hle, bílý oblak, a na oblaku sedí někdo jako Syn člověka, na hlavě má korunu ze zlata a v ruce ostrý srp. ([Daniel 7:13])

καὶ ει῏δον καὶ ι᾿δοὺ νεφέλη λευκή καὶ ε᾿πὶ τὴν νεφέλην καθήμενον ο῞μοιον υἱὸν α᾿νθρὼπου ε῎χων ε᾿πὶ τη̑ς κεφαλη̑ς αυ᾿του̑ στέφανον χρυσου̑ν καὶ ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿του̑ δρέπανον ο᾿ξύ

והָא ענָנָא חֵוָרתָּא ועַל ענָנָא יָתֵב דּמֻותָא דּבַרנָשָׁא וִאית לֵה עַל רִשֵׁה כּלִילָא דּדַהבָא ועַל אִידֵה מַגַּלתָא חַרִיפתָּא׃

[(27) Reve 14, 15]

וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן הַהֵיכָל, קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל הַיּוֹשֵׁב עַל הֶעָנָן: "שְׁלַח אֶת מַגָּלְךָ וּקְצֹר, כִּי בָּאָה הַשָּׁעָה לִקְצֹר, כִּי יָבֵשׁ קְצִיר הָאָרֶץ."

וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן-הַהֵיכָל וַיִּקְרָא בְּקוֺל גָּדוֺל אֶל-הָרֹכֵב עַל-הֶעָנָן שְׁלַח אֶת-הַמַּגָּל וּקְצֹר כִּי בָא מוֺעֵד לִקְצֹר אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּשַׁל קְצִיר הָאָרֶץ:

A jiný anděl vyšel z chrámu, volaje hlasem velikým na toho, kterýž seděl na oblaku: Pusť srp svůj, a žni; neboť přišla tobě hodina žně, nebo již dozrala žeň země.

Vtom další anděl vyšel z chrámu a mocným hlasem zavolal na toho, který seděl na oblaku: „Pošli svůj srp a začni žeň, protože nastala hodina žně a úroda země dozrála.“ ([Jóel 4:13; Matouš 13:39; Jan 4:35])

καὶ α῎λλος α῎γγελος ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κ του̑ ναου̑ κράζων ε᾿ν φωνη̑ μεγάλη τω̑ καθημένω ε᾿πὶ τη̑ς νεφέλης πέμψον τὸ δρέπανόν σου καὶ θέρισον ο῞τι η῟λθεν ἡ ω῞ρα θερίσαι ο῞τι ε᾿ξηράνθη ὁ θερισμὸς τη̑ς γη̑ς

וַאחרִנָא מַלַאכָא נפַק מֵן הַיכּלָא וַקעָא בּקָלָא רַבָּא לַדיָתֵב עַל ענָנָא שַׁדַּר מַגַּלתָך וַחצֻוד מֵטֻל דֵּאתָת שָׁעתָא למֵחצַד׃

[(27) Reve 14, 16]

הֵטִיל הַיּוֹשֵׁב עַל הֶעָנָן אֶת מַגָּלוֹ עַל הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ נִקְצְרָה.

וַיִּשְׁלַח הָרֹכֵב עַל-הֶעָנָן אֶת-מַגָּלוֺ עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּקְצֹר אֶת-קְצִיר הָאָרֶץ:

I spustil ten, kterýž seděl na oblaku, srp svůj na zem, a požata jest země.

A ten, který seděl na oblaku, hodil svůj srp na zem, a země byla požata.

καὶ ε῎βαλεν ὁ καθήμενος ε᾿πὶ τη̑ς νεφέλης τὸ δρέπανον αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὴν γη̑ν καὶ ε᾿θερίσθη ἡ γη̑

וַארמִי הַו דּיָתֵב עַל ענָנָא מַגַּלתֵה עַל אַרעָא וֵאתחַצדַּת אַרעָא׃

[(27) Reve 14, 17]

וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְגַם לוֹ מַגָּל חַד.

וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן-הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּמָּרוֺם וְגַם-בְּיָדוֺ מַזְמֵרָה מְלֻטָּשָׁה:

A jiný anděl vyšel z chrámu toho, kterýž jest na nebi, maje i on srp ostrý.

A další anděl vyšel z nebeského chrámu a také on měl ostrý srp.

καὶ α῎λλος α῎γγελος ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κ του̑ ναου̑ του̑ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ ε῎χων καὶ αυ᾿τὸς δρέπανον ο᾿ξύ

וַאחרִנָא מַלַאכָא נפַק מֵן הַיכּלָא דּבַשׁמַיָא וַעלַוהי אִית מַגַּלתָא חַרִיפתָּא׃

[(27) Reve 14, 18]

מַלְאָךְ אַחֵר, אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן עַל הָאֵשׁ, יָצָא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּבְקוֹל גָּדוֹל קָרָא אֶל הָאוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל הַחַד וְאָמַר: "שְׁלַח אֶת מַגָּלְךָ הַחַד וּבְצֹר אֶת אֶשְׁכְּלוֹת גֶּפֶן הָאָרֶץ, כִּי בָּשְׁלוּ עֲנָבֶיהָ."

וַיָּבֹא מַלְאָךְ אַחֵר מִן-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לוֺ שִׁלְטוֺן עַל-הָאֵשׁ וַיִּקְרָא בְּקוֺל גָּדוֺל אֶל-אֲשֶׁר לוֺ הַמַּזְמֵרָה הַמְלֻטָּשָׁה לֵאמֹר שְׁלַח אֶת-הַמַּזְמֵרָה הַמְלֻטָּשָׁה וּבְצֹר אֶת-אַשְׁכְּלֹת גֶּפֶן הָאָרֶץ כִּי-הִבְשִׁילוּ עֲנָבֶיהָ:

Opět vyšel jiný anděl z oltáře, kterýž měl moc nad ohněm, a volal křikem velikým na toho, kterýž měl srp ostrý, řka: Pusť srp svůj ostrý, a zbeř hrozny vinice zemské; neboť jsou uzrali hroznové její.

A jiný anděl vyšel od oltáře a ten měl moc nad ohněm. Zavolal mocným hlasem na toho, který měl ostrý srp: „Pošli svůj ostrý srp a skliď hrozny na vinicích země, neboť víno dozrálo.“

καὶ α῎λλος α῎γγελος ε᾿ξη̑λθεν ε᾿κ του̑ θυσιαστηρίου ὁ ε῎χων ε᾿ξουσίαν ε᾿πὶ του̑ πυρός καὶ ε᾿φὼνησεν φωνη̑ μεγάλη τω̑ ε῎χοντι τὸ δρέπανον τὸ ο᾿ξὺ λέγων πέμψον σου τὸ δρέπανον τὸ ο᾿ξὺ καὶ τρύγησον τοὺς βότρυας τη̑ς α᾿μπέλου τη̑ς γη̑ς ο῞τι η῎κμασαν αἱ σταφυλαὶ αυ᾿τη̑ς

וַאחרִנָא מַלַאכָא נפַק מֵן מַדבּחָא דִּאית לֵה שֻׁולטָנָא עַל נֻורָא וַקעָא בּקָלָא רַבָּא לדִאית לֵה מַגַּלתָא חַרִיפתָּא שַׁדַּר אַנתּ מַגַּלתָך חַרִיפתָּא וַקטֻוף לַסגֻולֵא דּכַרמָה דַּארעָא מֵטֻל דַּרבַי עֵנבַוהי׃

[(27) Reve 14, 19]

הֵטִיל הַמַּלְאָךְ אֶת מַגָּלוֹ אֶל הָאָרֶץ, בָּצַר אֶת גֶּפֶן הָאָרֶץ וְהִשְׁלִיךְ אֶל הַגַּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

וַיָּנֶף הַמַּלְאָךְ אֶת-מַזְמֵרָתוֺ עַל-הָאָרֶץ וַיִּבְצֹר אֶת-אַשְׁכְּלֹת גֶּפֶן הָאָרֶץ וַיַּשְׁלִכֵן אֶל-תּוֺךְ הַגַּת הַגְּדוֺלָה הִיא גַת חֲמַת אֱלֹהִים:

I spustil anděl srp svůj na zem, a sebral vinici země, a vmetal do jezera velikého hněvu Božího.

Tu hodil ten anděl svůj srp na zem a sklidil víno země a uvrhl je do velikého lisu Božího hněvu. ([Izajáš 63:3; Pláč 1:15; Zjevení Janovo 19:15])

καὶ ε῎βαλεν ὁ α῎γγελος τὸ δρέπανον αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ ε᾿τρύγησεν τὴν α῎μπελον τη̑ς γη̑ς καὶ ε῎βαλεν ει᾿ς τὴν ληνὸν του̑ θυμου̑ του̑ θεου̑ τὸν μέγαν

וַארמִי מַלַאכָא מַגַּלתֵה עַל אַרעָא וַקטַף לכַרמָה דַּארעָא וַארמִי בּמַעצַרתָּא רַבּתָא דּחֵמתֵה דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 14, 20]

הַגַּת נִדְרְכָה מִחוּץ לָעִיר וְהַדָּם יָצָא מִן הַגַּת עַד רִסְנֵי הַסּוּסִים לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר.

וַיִּדְרְכוּ בַגַּת מִחוּץ לָעִיר וַיֵּצֵא דָם מִן-הַגַּת וַיַּגִּיעַ עַד-רִסְנֵי הַסּוּסִים דֶּרֶךְ אֶלֶף וְשֵׁשׁ-מֵאוֺת כִּבְרַת אָרֶץ:

I tlačeno jest jezero před městem, a vyšla krev z jezera až do udidl koňům za tisíc a za šest set honů.

A v lisu za městem byly hrozny stlačeny a vytékající krev dosahovala až po uzdy koní na vzdálenost sto šedesát mil(r). (r) ř: tisíc šest set stadií 15. kapitola

καὶ ε᾿πατήθη ἡ ληνὸς ε῎ξωθεν τη̑ς πόλεως καὶ ε᾿ξη̑λθεν αι῟μα ε᾿κ τη̑ς ληνου̑ α῎χρι τω̑ν χαλινω̑ν τω̑ν ι῞ππων α᾿πὸ σταδίων χιλίων ἑξακοσίων

וֵאתּתּדִישַׁת מַעצַרתָּא לבַר־מֵן מדִינתָּא וַנפַק דּמָא מֵן מַעצַרתָּא עדַמָא לַפגֻודֵא דּרַכשָׁא עַל אָלֵף ומַאתֵין אֵסטדַוָן׃ ס

[(27) Reve 15, 01]

רָאִיתִי אוֹת אַחֵר בַּשָּׁמַיִם, גָּדוֹל וּמַפְלִיא: שִׁבְעָה מַלְאָכִים נוֹשְׂאִים אֶת שֶׁבַע הַמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, כִּי בָּהֶן נִשְׁלַם זַעַם אֱלֹהִים.

וָאֵרֶא מוֺפֵת אַחֵר גָּדוֺל וְנוֺרָא בַּשָּׁמָיִם שִׁבְעָה מַלְאָכִים נֹשְׂאִים שֶׁבַע מַגֵּפוֺת אַחֲרֹנוֺת כִּי בָהֵנָּה תִּתֹּם חֲמַת אֱלֹהִים:

Potom viděl jsem jiný zázrak na nebi veliký a předivný: Sedm těch andělů majících sedm ran posledních; nebo skrze ně má dokonán býti hněv Boží.

A viděl jsem na nebi jiné znamení, veliké a podivuhodné: sedm andělů, kteří přinášejí sedm posledních pohrom – jimi se dovrší Boží hněv. ([Leviticus 26:21])

καὶ ει῏δον α῎λλο σημει̑ον ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ μέγα καὶ θαυμαστόν α᾿γγέλους ἑπτὰ ε῎χοντας πληγὰς ἑπτὰ τὰς ε᾿σχάτας ο῞τι ε᾿ν αυ᾿ται̑ς ε᾿τελέσθη ὁ θυμὸς του̑ θεου̑

וַחזִית אחרִתָא אָתָא בַּשׁמַיָא רַבּתָא וַתמִיהתָּא מַלַאכֵא דִּאית עלַיהֻון מַחוָתָא שׁבַע אחרָיָתָא דַּבהֵין אֵשׁתַּמליַת חֵמתֵה דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 15, 02]

רָאִיתִי כְּמוֹ יָם זְכוּכִית מְעֹרָב בְּאֵשׁ וְאֶת הַמִּתְגַּבְּרִים עַל הַחַיָּה וְעַל צַלְמָהּ וְעַל מִסְפַּר שְׁמָהּ עוֹמְדִים עַל יָם הַזְּכוּכִית; כִּנּוֹרוֹת אֱלֹהִים בְּיָדָם

וּכְיַם זְכוֺכִית בָּלוּל בָּאֵשׁ נִרְאָה לְעֵינָי וְאֵלֶּה אֲשֶׁר גָּבְרוּ עַל-הַחַיָּה וְעַל-צַלְמָהּ וְעַל-תָּוָה וּמִסְפַּר שְׁמָהּ עֹמְדִים עַל-יַם הַזְּכוֺכִית וְכִנֹּרוֺת-אֵל בְּיָדָם:

A viděl jsem jako moře sklené, smíšené s ohněm, a ty, kteříž svítězili nad tou šelmou a obrazem jejím a nad charakterem jejím i nad počtem jména jejího, ani stojí nad tím mořem skleným, majíce harfy Boží,

Viděl jsem jakoby jiskřící moře, planoucí ohněm, a viděl jsem ty, kteří zvítězili nad dravou šelmou, nesklonili se před jejím obrazem a nenechali se označit číslicí jejího jména. Stáli na tom jiskřícím moři, měli Boží loutny ([Zjevení Janovo 4:6 Zjevení Janovo 13:15])

καὶ ει῏δον ὡς θάλασσαν ὑαλίνην μεμιγμένην πυρί καὶ τοὺς νικω̑ντας ε᾿κ του̑ θηρίου καὶ ε᾿κ τη̑ς ει᾿κόνος αυ᾿του̑ καὶ ε᾿κ του̑ α᾿ριθμου̑ του̑ ο᾿νόματος αυ᾿του̑ ἑστω̑τας ε᾿πὶ τὴν θάλασσαν τὴν ὑαλίνην ε῎χοντας κιθάρας του̑ θεου̑

וַחזִית אַיך יַמָא דַּזגֻוגִיתָא דַּפתִיכָא בּנֻורָא וַלדַזכַו מֵן חַיֻותָא ומֵן צַלמָה ומֵן מֵניָנָא דַּשׁמָה דּקָימִין לעֵל מֵן יַמָא דַּזגֻוגִיתָא וִאית עלַיהֻון קִיתָרַוהי דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 15, 03]

וְהֵם שָׁרִים אֶת שִׁירַת מֹשֶׁה עֶבֶד אֱלֹהִים וְשִׁירַת הַשֶֹה לֵאמֹר: "גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת; צֶדֶק וֶאֱמֶת דְּרָכֶיךָ, מֶלֶךְ הַגּוֹיִם.

אָז יָשִׁירוּ שִׁיר משֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים וְשִׁיר הַ׹ֶּׂה לֵאמֹר גְּדֹלִים וְנוֺרָאִים מַעֲשֶׂיךׇ יְהוָֺה אֱלֹהֵי צְבָאוֺת וּדְרָכֶיךׇ אֱמֶת וָצֶדֶק מֶלֶךְ הַקְּדּוֺשִׁים:

A zpívají píseň Mojžíše, služebníka Božího, a píseň Beránkovu, řkouce: Velicí a předivní jsou skutkové tvoji, Pane Bože všemohoucí, spravedlivé a pravé jsou cesty tvé, ó Králi svatých.

a zpívali píseň Božího služebníka Mojžíše a píseň Beránkovu: „Veliké a podivuhodné jsou tvé činy, Pane(s) Bože všemohoucí; spravedlivé a pravdivé jsou tvé cesty, Králi národů(t). (s) Hospodine (tak i Zjevení Janovo 15:4) (t) var: věků ([Exodus 15:1 Exodus 15:11; Žalmy 92:5 Žalmy 111:2 Žalmy 111:4 Žalmy 145:17; Jeremjáš 10:6 Jeremjáš 10:7; Jeremjáš 16:19-Jeremjáš 16:21; Henoch (ps.) 9,4; 25,5; 27,3; Tób 13,17])

καὶ α῎δουσιν τὴν ω᾿δὴν Μωϋσέως του̑ δούλου του̑ θεου̑ καὶ τὴν ω᾿δὴν του̑ α᾿ρνίου λέγοντες μεγάλα καὶ θαυμαστὰ τὰ ε῎ργα σου κύριε ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ δίκαιαι καὶ α᾿ληθιναὶ αἱ ὁδοί σου ὁ βασιλεὺς τω̑ν ε᾿θνω̑ν

וַמשַׁבּחִין תֵּשׁבֻּוחתָּא דּמֻושֵׁא עַבדֵּה דַּאלָהָא ותֵשׁבֻּוחתָּא דֵּאמרָא וָאמרִין רַורבִין ותַמִיהִין עבָדַיךְּ מָריָא אַלָהָא אַחִיד כֻּל כִּאנִין ושַׁרִירִין עבָדַיךְּ מַלכָּא דּעָלמֵא׃

[(27) Reve 15, 04]

מִי לֹא יִירָאֲךָ, יהוה, וְלֹא יִתֵּן כָּבוֹד לְשִׁמְךָ? כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ קָדוֹשׁ; הֵן כָּל הַגּוֹיִם יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ; כִּי נִגְלוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ."

מִי לֹא יִרָאֲךׇ יְהוָֺה מִי לֹא יִתֵּן כָּבוֺד לִשְׁמֶךׇ קָדוֺשׁ אַתָּה לְבַדְּךׇ וְכָל-הַגּוֺיִם יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךׇ כִּי-צִדְקָתְךׇ נִגְלָתָה:

Kdož by se, nebál tebe, Pane, a nezveleboval jména tvého? Nebo ty sám svatý jsi. Všickni zajisté národové přijdou, a klaněti se budou před oblíčejem tvým; nebo soudové tvoji zjeveni jsou.

Kdo by se nebál tebe, Pane, a nevzdal slávu tvému jménu, neboť ty jediný jsi Svatý; všechny národy přijdou a skloní se před tebou, neboť tvé spravedlivé soudy vyšly najevo.“

τίς ου᾿ μὴ φοβηθη̑ κύριε καὶ δοξάσει τὸ ο῎νομά σου ο῞τι μόνος ο῞σιος ο῞τι πάντα τὰ ε῎θνη η῞ξουσιν καὶ προσκυνήσουσιν ε᾿νὼπιόν σου ο῞τι τὰ δικαιὼματά σου ε᾿φανερὼθησαν

מַן לָא נֵדחַל לָך מָריָא וַנשַׁבַּח לַשׁמָך מֵטֻל דַּאנתּ הֻו בַּלחֻוד חַסיָא מֵטֻל דּכֻלהֻון עַממֵא נִאתֻון ונֵסגּדֻון קדָמַיךְּ מֵטֻל דַּתרִיץ אַנתּ׃ ס

[(27) Reve 15, 05]

אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי כִּי נִפְתַּח הֵיכַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת בַּשָּׁמַיִם

וְאַחֲרֵי-כֵן רָאִיתִי וְהִנֵּה הֵיכַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת נִפְתַּח בַּשָּׁמָיִם:

Potom pak pohleděl jsem, a aj, otevřín byl chrám stánku svědectví na nebi.

Potom jsem viděl, jak se otevřela svatyně stánku svědectví v nebi ([Zjevení Janovo 11:19])

καὶ μετὰ ταυ̑τα ει῏δον καὶ η᾿νοίγη ὁ ναὸς τη̑ς σκηνη̑ς του̑ μαρτυρίου ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑

ומֵן בָּתַר הָלֵין חזִית וֵאתפּתַח הַיכּלָא דּמַשׁכּנָא דּסָהדֻּותָא בַּשׁמַיָא׃

[(27) Reve 15, 06]

וּמִן הַהֵיכָל יָצְאוּ שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים נוֹשְׂאֵי שֶׁבַע הַמַּכּוֹת, לְבוּשִׁים בַּד טָהוֹר וְצַח וַחֲגוּרִים חֲגוֹרוֹת זָהָב עַל חֲזוֹתֵיהֶם.

וְשִׁבְעָה מַלְאָכִים נֹשְׂאֵי שֶׁבַע הַמַּגֵּפוֺת יָצְאוּ מִן-הַהֵיכָל מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי-שֵׁשׁ צַּח וּבָהִיר וַחֲגוֺרֵי אֵזוֺר זָהָב בְּמָתְנֵיהֶם:

I vyšlo sedm těch andělů z chrámu, majících sedm ran, oblečeni jsouce rouchem lněným, čistým a bělostkvoucím, a přepásáni na prsech pasy zlatými.

a vyšlo sedm andělů, přinášejících sedm pohrom; byli oděni kněžským(u) rouchem, čistým a zářícím, a kolem prsou měli zlaté pásy. (u) ř: lněným 16. kapitola ([Zjevení Janovo 15:1; Leviticus 16:4; Daniel 10:5])

καὶ ε᾿ξη̑λθον οἱ ἑπτὰ α῎γγελοι οἱ ε῎χοντες τὰς ἑπτὰ πληγὰς ε᾿κ του̑ ναου̑ ε᾿νδεδυμένοι λίνον καθαρὸν λαμπρὸν καὶ περιεζωσμένοι περὶ τὰ στήθη ζὼνας χρυσα̑ς

וַנפַקו שַׁבעָא מַלַאכִין מֵן הַיכּלָא הָנֻון דִּאית עלַיהֻון שׁבַע מַחוָן כַּד לבִישִׁין כֵּתָּנָא דַּכיָא וַנהִירָא וַאסִירִין עַל חַדיַיהֻון אֵסָרָא דּדַהבָא׃

[(27) Reve 15, 07]

אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת נָתְנָה לְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים שֶׁבַע קַעֲרוֹת זָהָב מְלֵאוֹת זַעַם הָאֱלֹהִים הַחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

וַתִּתֵּן אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֺת אֶל-שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים שִׁבְעָה מִזְרְקֵי זָהָב מְלֵאִים חֲמַת אֱלֹהִים אֵל חַי עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים:

A jedno ze čtyř zvířat dalo sedmi andělům sedm koflíků zlatých, plných hněvu Boha živého na věky věků.

Jedna ze čtyř bytostí před Božím trůnem podala těm sedmi andělům sedm zlatých nádob naplněných hněvem Boha, živého na věky věků.

καὶ ε῍ν ε᾿κ τω̑ν τεσσάρων ζώων ε῎δωκεν τοι̑ς ἑπτὰ α᾿γγέλοις ἑπτὰ φιάλας χρυσα̑ς γεμούσας του̑ θυμου̑ του̑ θεου̑ του̑ ζω̑ντος ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

וַחדָא מֵן אַרבַּע חַיוָתָא יֵהבַּת לשַׁבעָא מַלַאכִין שׁבַע זָבֻורִין דּמַליָן חֵמתֵה דַּאלָהָא דִּאיתַוהי חַיָא לעָלַם עָלמִין אַמִין׃

[(27) Reve 15, 08]

וְהַהֵיכָל נִתְמַלֵּא עָשָׁן מִכְּבוֹד אֱלֹהִים וְעֻזּוֹ וְלֹא יָכוֹל אִישׁ לְהִכָּנֵס אֶל הַהֵיכָל עַד אֲשֶׁר יִגָּמְרוּ שֶׁבַע הַמַּכּוֹת שֶׁל שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים.

וְהַהֵיכָל יִמָּלֵא עָשָׁן מִכְּבוֺד עֹז אֱלֹהִים וְלֹא יָכֹל אִישׁ לָבֹא אֶל-הַהֵיכָל עַד אֲשֶׁר תִּכְלֶינָה שֶׁבַע הַמַּגֵּפוֺת אֲשֶׁר בִּידֵי שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים:

I naplněn jest chrám dymem od slávy Boží a od moci jeho, a žádný nemohl vjíti do chrámu, dokudž se nevykonalo sedm ran těch sedmi andělů.

Svatyně byla naplněna oblakem slávy a moci Boží, takže nikdo nemohl vstoupit do svatyně, dokud se nedokoná sedmero pohrom, které přináší těch sedm andělů. ([Exodus 40:34; 1 Královská 8:10 1 Královská 8:11; Izajáš 6:4; Ezechiel 44:4])

καὶ ε᾿γεμίσθη ὁ ναὸς καπνου̑ ε᾿κ τη̑ς δόξης του̑ θεου̑ καὶ ε᾿κ τη̑ς δυνάμεως αυ᾿του̑ καὶ ου᾿δεὶς ε᾿δύνατο ει᾿σελθει̑ν ει᾿ς τὸν ναὸν α῎χρι τελεσθω̑σιν αἱ ἑπτὰ πληγαὶ τω̑ν ἑπτὰ α᾿γγέλων

וֵאתמלִי הַיכּלָא מֵן תּנָנָא דּתֵשׁבֻּוחתֵּה דַּאלָהָא ומֵן חַילֵה ולַיתּ דַּמצֵא הוָא למֵעַל להַיכּלָא עדַמָא דּנֵשׁתַּמליָן שׁבַע מַחוָן דּשַׁבעָא מַלַאכִין׃ ס

[(27) Reve 16, 01]

שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַהֵיכָל אוֹמֵר לְשִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים: "לְכוּ וְשִׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ אֶת שֶׁבַע קַעֲרוֹת זַעַם אֱלֹהִים."

וָאֶשְׁמַע קוֺל גָּדוֺל מִן-הַהֵיכָל קֹרֵא אֶל-שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר לְכוּ וְהָרִיקוּ אֶת-שִׁבְעָה הַמִּזְרָקִים הַמְּכִילִים חֲמַת הָאֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ:

I slyšel jsem hlas veliký z chrámu, řkoucí těm sedmi andělům: Jděte, vylíte sedm koflíků hněvu Božího na zem.

A slyšel jsem mocný hlas ze svatyně, jak praví sedmi andělům: „Jděte a vylejte těch sedm nádob Božího hněvu na zem!“ ([Izajáš 66:6; Žalmy 69:25; Jeremjáš 10:25; Ezechiel 22:31; Sofonjáš 3:8])

καὶ η῎κουσα μεγάλης φωνη̑ς ε᾿κ του̑ ναου̑ λεγούσης τοι̑ς ἑπτὰ α᾿γγέλοις ὑπάγετε καὶ ε᾿κχέετε τὰς ἑπτὰ φιάλας του̑ θυμου̑ του̑ θεου̑ ει᾿ς τὴν γη̑ν

ושֵׁמעֵת קָלָא רַבָּא מֵן הַיכּלָא דָּאמַר לשַׁבעָא מַלַאכִין זֵלו וַאשֻׁודו שׁבַע זָבֻורִין דּחֵמתֵה דַּאלָהָא עַל אַרעָא׃

[(27) Reve 16, 02]

הָלַךְ הָרִאשׁוֹן וְשָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנִתְהַוָּה שְׁחִין רַע וּמַכְאִיב בַּאֲנָשִׁים הַנּוֹשְׂאִים אֶת תַּו הַחַיָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ.

וַיֵּלֶךְ הָרִאשׁוֺן וַיָּרֶק אֶת-מִזְרָקוֺ עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי לִשְׁחִין רָע פֹּרֵחַ בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּו הַחַיָּה בָּהֶם וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים אֶל-צַלְמָהּ:

I šel první, a vylil koflík svůj na zem, i vyvrhli se vředové škodliví a zlí na lidech, majících znamení šelmy, a na těch, kteříž se klaněli obrazu jejímu.

První anděl šel a vylil svou nádobu na zem: a zlé, zhoubné vředy padly na lidi označené znamením dravé šelmy a klekající před jejím obrazem. ([Exodus 9:10])

καὶ α᾿πη̑λθεν ὁ πρω̑τος καὶ ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν γη̑ν καὶ ε᾿γένετο ε῞λκος κακὸν καὶ πονηρὸν ε᾿πὶ τοὺς α᾿νθρὼπους τοὺς ε῎χοντας τὸ χάραγμα του̑ θηρίου καὶ τοὺς προσκυνου̑ντας τη̑ ει᾿κόνι αυ᾿του̑

וֵאזַל קַדמָיָא וֵאשַׁד זָבֻורֵה עַל אַרעָא וַהוָא שֻׁוחנָא בִּישָׁא וכִאבָנָא עַל אנָשָׁא דִּאית להֻון רֻושׁמָא דּחַיֻותָא וַאילֵין דּסָגדִּין לצַלמָה׃ ס

[(27) Reve 16, 03]

שָׁפַךְ הַשֵּׁנִי אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַיָּם וְהַיָּם נֶהְפַּךְ לְדָם כְּדָמוֹ שֶׁל מֵת, וְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם מֵתָה.

וַיָּרֶק הַשֵּׁנִי אֶת-מִזְרָקוֺ אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וַיְהִי לְדָם כַּדָּם אֲשֶׁר יָזוּבוּ פְגָרִים מֵתִים וַתָּמָת כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם:

Zatím druhý anděl vylil koflík svůj na moře, a učiněno jest jako krev umrlého, a všeliká duše živá v moři umřela.

Druhý vylil svou nádobu na moře: a změnilo se v krev jako krev zabitého a všechno živé v moři zahynulo. ([Zjevení Janovo 8:8])

καὶ ὁ δεύτερος ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ει᾿ς τὴν θάλασσαν καὶ ε᾿γένετο αι῟μα ὡς νεκρου̑ καὶ πα̑σα ψυχὴ ζωη̑ς α᾿πέθανεν τὰ ε᾿ν τη̑ θαλάσση

ומַלַאכָא דַּתרֵין אֵשַׁד זָבֻורֵה בּיַמָא וַהוָא יַמָא אַיך מִיתָא וכֻל נַפשָׁא חַיתָא מִיתַת בּיַמָא׃ ס

[(27) Reve 16, 04]

שָׁפַךְ הַשְּׁלִישִׁי אֶת קַעֲרָתוֹ בַּנְּהָרוֹת וּבְמַעַיְנוֹת הַמַּיִם, וְנִהְיוּ לְדָם.

וַיָּרֶק הַשְּׁלִישִׁי אֶת-מִזְרָקוֺ עַל-הַנְּהָרוֺת וְעַל-מַעְיְנֵי מָיִם וַיֵּהָפְכוּ לְדָם:

Potom třetí anděl vylil koflík svůj na řeky a na studnice vod, i obráceny jsou v krev.

Třetí vylil svou nádobu na řeky a prameny vod: a změnily se v krev. ([Exodus 7:19-Exodus 7:24; Žalmy 78:44 Žalmy 105:29; Zjevení Janovo 8:10])

καὶ ὁ τρίτος ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ει᾿ς τοὺς ποταμοὺς καὶ τὰς πηγὰς τω̑ν ὑδάτων καὶ ε᾿γένετο αι῟μα

ומַלַאכָא דַּתלָתָא אֵשַׁד זָבֻורֵה בּנַהרַוָתָא וַבעַינָתָא דּמַיָא וַהוַו דּמָא׃

[(27) Reve 16, 05]

שָׁמַעְתִּי אֶת מַלְאַךְ הַמַּיִם אוֹמֵר: "צַדִּיק אַתָּה הַהוֶֹה וְהָיָה, הַקָּדוֹשׁ - שֶׁכָּךְ שָׁפַטְתָּ;

וָאֶשְׁמַע אֶת-מַלְאַךְ הַמַּיִם אֹמֵר צַדִּיק אַתָּה יְהוָֺה הַהוֶֺה וְהָיָה וְיִהְיֶה כִּי-כֵן חָרָצְתָּ:

I slyšel jsem anděla vod, řkoucího: Spravedlivý jsi, Pane, kterýž jsi, a kterýžs byl, a svatý, žes to usoudil.

Tu jsem slyšel, jak praví anděl, který má moc nad vodami: „Spravedlivý jsi, Bože, svatý, který jsi a kterýs byl, že jsi vynesl tento rozsudek: ([Žalmy 79:3 Žalmy 79:12; Izajáš 49:26])

καὶ η῎κουσα του̑ α᾿γγέλου τω̑ν ὑδάτων λέγοντος δίκαιος ει῏ ὁ ω῍ν καὶ ὁ η῟ν ὁ ο῞σιος ο῞τι ταυ̑τα ε῎κρινας

ושֵׁמעֵת למַלַאכָא דּמַיָא דָּאמַר זַדִּיק אַנתּ הַו דִּאיתַוהי וִאיתַוהי הוָא וחַסיָא דּהָלֵין דָּנתּ׃

[(27) Reve 16, 06]

כִּי דַּם קְדוֹשִׁים וּנְבִיאִים שָׁפְכוּ, וְדָם נָתַתָּ לָהֶם לִשְׁתּוֹת; רְאוּיִים הֵם."

הֵם שָׁפְכוּ דַם קְדשִׁים וּנְבִיאִים וְאַתָּה הִשְׁקִיתָם דָּם כִּי-כֵן יָאֲתָה לָהֶם:

Poněvadž krev svatých a proroků vylévali, i dal jsi jim krev píti; nebo jsou hodni.

těm, kdo prolili krev svatých a proroků, dal jsi pít krev; stalo se jim po zásluze!“

ο῞τι αι῟μα ἁγίων καὶ προφητω̑ν ε᾿ξέχεαν καὶ αι῟μα αυ᾿τοι̑ς δέδωκας πιει̑ν α῎ξιοί ει᾿σιν

מֵטֻל דַּדמָא דַּנבִיֵא וַדקַדִּישֵׁא אֵשַׁדו וַדמָא יַהבתּ להֻון למֵשׁתָּא שָׁוֵין אֵנֻון׃

[(27) Reve 16, 07]

וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַמִּזְבֵּחַ אוֹמֵר: "כֵּן, יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱמֶת וְצֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ."

וָאֶשְׁמַע קוֺל מִן-הַמִּזְבֵּחַ אֹמֵר אָמֵן מִשְׁפָּטְךׇ יְהוָֺה אֱלֹהִים אֵל שַׁדַּי אֱמֶת וָצֶדֶק:

I slyšel jsem jiného od oltáře, kterýž řekl: Jistě, Pane Bože všemohoucí, praví jsou a spravedliví soudové tvoji.

A od oltáře jsem slyšel hlas: „Ano, Pane(v) Bože všemohoucí, pravé a spravedlivé jsou tvé soudy.“ (v) Hospodine 17. kapitola ([Žalmy 19:10 Žalmy 119:137; Zjevení Janovo 19:2])

καὶ η῎κουσα του̑ θυσιαστηρίου λέγοντος ναί κύριε ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ α᾿ληθιναὶ καὶ δίκαιαι αἱ κρίσεις σου

ושֵׁמעֵת למַדבּחָא דָּאמַר אִין מָריָא אַלָהָא אַחִיד כֻּל שַׁרִירִין וזַדִּיקִין דִּינַיךְּ׃ ס

[(27) Reve 16, 08]

שָׁפַךְ הָרְבִיעִי אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְנִתַּן לוֹ לִצְרֹב אֶת הָאֲנָשִׁים בָּאֵשׁ.

וְהָרְבִיעִי הֵרִיק אֶת-מִזְרָקוֺ עַל-פְּנֵי הַשָּׁמֶשׁ וַיִנָּתֶן-לוֺ לְלַהֵט אֶת-הָאֲנָשִׁים בָּאֵשׁ:

Potom čtvrtý anděl vylil koflík svůj na slunce, i dáno jest jemu páliti lidi ohněm.

Čtvrtý anděl vylil svou nádobu na slunce: a byla mu dána moc spalovat lidi svou výhní. ([Žalmy 105:32])

καὶ ὁ τέταρτος ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸν η῞λιον καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τω̑ καυματίσαι τοὺς α᾿νθρὼπους ε᾿ν πυρί

ומַלַאכָא דַּארבּעָא אֵשַׁד זָבֻורֵה עַל שֵׁמשָׁא וֵאתִיהֵב לֵה דּנַחֵם לַבנַינָשָׁא בּנֻורָא׃

[(27) Reve 16, 09]

נִצְרְבוּ הָאֲנָשִׁים בְּחֹם גָּדוֹל וְגִדְּפוּ אֶת שֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן עַל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לָתֵת לוֹ כָּבוֹד.

וַיִּצָּרְבוּ הָאֲנָשִׁים בְּלַהַט נוֺרָא מְאֹד וַיְגַדְּפוּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהִים הַשַּׁלִּיט עַל-הַמַּגֵּפוֺת הָאֵלֶּה וְלֹא שָׁבוּ לָתֶת-לוֺ כָּבוֺד:

I pálili se lidé horkem velikým, a rouhali se jménu Boha toho, kterýž má moc nad těmi ranami, a však nečinili pokání, aby vzdali slávu jemu.

Lidé hynuli nesmírným žárem a proklínali Boha, který má moc nad takovými pohromami; ale neobrátili se, aby mu vzdali čest. ([Zjevení Janovo 9:20 Zjevení Janovo 9:21 Zjevení Janovo 16:11 Zjevení Janovo 16:21])

καὶ ε᾿καυματίσθησαν οἱ α῎νθρωποι καυ̑μα μέγα καὶ ε᾿βλασφήμησαν τὸ ο῎νομα του̑ θεου̑ του̑ ε῎χοντος τὴν ε᾿ξουσίαν ε᾿πὶ τὰς πληγὰς ταύτας καὶ ου᾿ μετενόησαν δου̑ναι αυ᾿τω̑ δόξαν

וֵאתחמֵמו בּנַינָשָׁא בּחֻומָא רַבָּא וגַדֵּפו לַשׁמָא דַּאלָהָא דִּאית לֵה שֻׁולטָנָא עַל מַחוָתָא הָלֵין ולָא תָּבו למֵתַּל לֵה תֵּשׁבֻּוחתָּא׃ ס

[(27) Reve 16, 10]

הַחֲמִישִׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל כִּסֵּא הַחַיָּה וְחָשְׁכָה מַלְכוּתָהּ. הֵם נָשְׁכוּ אֶת לְשׁוֹנָם מִכְּאֵב

וַיָּרֶק הַחֲמִישִׁי אֶת-מִזְרָקוֺ עַל-כִּסֵּא הַחַיָּה וַתֶּחְשַׁךְ מַלְכוּתָהּ וַיְנַשְּׁכוּ אֶת-לְשׁוֺנָם מֵרֹב כְּאֵבָם:

Tedy pátý anděl vylil koflík svůj na stolici té šelmy, i učiněno jest království její tmavé, i kousali jazyky své pro bolest.

Pátý anděl vylil svou nádobu na trůn šelmy: a v jejím království nastala tma, ([Exodus 10:21; Žalmy 105:28])

καὶ ὁ πέμπτος ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸν θρόνον του̑ θηρίου καὶ ε᾿γένετο ἡ βασιλεία αυ᾿του̑ ε᾿σκοτωμένη καὶ ε᾿μασω̑ντο τὰς γλὼσσας αυ᾿τω̑ν ε᾿κ του̑ πόνου

ומַלַאכָא דּחַמשָׁא אֵשַׁד זָבֻורֵה עַל כֻּורסיָה דּחַיֻותָא וַהוָת מַלכֻּותָה חֵשֻׁוכתָּא וַמלַעסִין הוַו לֵשָׁנַיהֻון מֵן כִּאבָא׃

[(27) Reve 16, 11]

וְגִדְּפוּ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּכְאוֹבָם וּשְׁחִינָם, וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

וַיְגַדְּפוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִפְּנֵי הַמַּכְאוֺב וְהַשְּׁחִין וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם:

A rouhali se Bohu nebeskému pro bolesti své a pro vředy své, a však nečinili pokání z skutků svých.

lidé se bolestí hryzali do rtů a trýzněni vředy rouhali se nebeskému Bohu, ale neodvrátili se od svých činů. ([Zjevení Janovo 16:9 Zjevení Janovo 16:21])

καὶ ε᾿βλασφήμησαν τὸν θεὸν του̑ ου᾿ρανου̑ ε᾿κ τω̑ν πόνων αυ᾿τω̑ν καὶ ε᾿κ τω̑ν ἑλκω̑ν αυ᾿τω̑ν καὶ ου᾿ μετενόησαν ε᾿κ τω̑ν ε῎ργων αυ᾿τω̑ν

וגַדֵּפו לַשׁמָא דַּאלָהָא דַּשׁמַיָא מֵן כִּאבַיהֻון ומֵן שֻׁוחנַיהֻון ולָא תָּבו מֵן עבָדַיהֻון׃ ס

[(27) Reve 16, 12]

הַשִּׁשִּׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל, נְהַר פְּרָת, וּמֵימָיו יָבְשׁוּ כְּדֵי לְהָכִין אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַמְּלָכִים מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ.

וַיָּרֶק הַשִּׁשִּׁי אֶת-מִזְרָקוֺ אֶל-תּוֺךְ הַנָּהָר הַגָּדוֺל נְהַר-פְּרָת וַיֶּחֶרְבוּ מֵימָיו לְפַנּוֺת דֶּרֶךְ לִפְנֵי הַמְּלָכִים הַבָּאִים מִמִּזְרַח-שָׁמֶשׁ:

Šestý pak anděl vylil koflík svůj na tu velikou řeku Eufrates, i vyschla voda její, aby připravena byla cesta králům od východu slunce.

Šestý anděl vylil svou nádobu na velikou řeku Eufrat: a její voda vyschla, aby byla připravena cesta králům od východu slunce. ([Izajáš 11:15; Jeremjáš 51:36])

καὶ ὁ ε῞κτος ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸν ποταμὸν τὸν μέγαν τὸν Ευ᾿φράτην καὶ ε᾿ξηράνθη τὸ υ῞δωρ αυ᾿του̑ ι῞να ἑτοιμασθη̑ ἡ ὁδὸς τω̑ν βασιλέων τω̑ν α᾿πὸ α᾿νατολη̑ς ἡλίου

ומַלַאכָא דֵּשׁתָּא אֵשַׁד זָבֻורֵה עַל נַהרָא רַבָּא פּרָת וִיבֵשׁו מַוהי דּתֵתּטַיַב אֻורחָא דּמַלכֵּא מֵן מַדנחַי שֵׁמשָׁא׃

[(27) Reve 16, 13]

רָאִיתִי מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשֶּׁקֶר שָׁלשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמוֹת לִצְפַרְדְּעִים

וָאֵרֶא שְׁלשָׁה רוּחוֺת טְמֵאִים כְּתַבְנִית צְפַרְדְּעִים יֹצְאִים מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשָּׁקֶר:

A viděl jsem, ano z úst draka a z úst šelmy a z úst falešného proroka vyšli tři duchové nečistí, podobní žabám.

A hle, z úst draka i z úst dravé šelmy a z úst lživého proroka vystoupili tři nečistí duchové, podobní ropuchám. ([Exodus 7:28])

καὶ ει῏δον ε᾿κ του̑ στόματος του̑ δράκοντος καὶ ε᾿κ του̑ στόματος του̑ θηρίου καὶ ε᾿κ του̑ στόματος του̑ ψευδοπροφήτου πνεύματα τρία α᾿κάθαρτα ὡς βάτραχοι

וַחזִית מֵן פֻּומֵה דּתַנִינָא ומֵן פֻּומָה דּחַיֻותָא ומֵן פֻּומֵה דַּנבִיָא דַּגָּלָא רֻוחֵא תּלָת לָא דַּכיָתָא אַיך אֻורדּעֵא׃

[(27) Reve 16, 14]

־כִּי הֵן רוּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים עוֹשֵׂי אוֹתוֹת - וְהֵן יוֹצְאוֹת אֶל מַלְכֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ לֶאֱסֹף אוֹתָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהֵי צְבָאוֹת.

כִּי הֵם רוּחוֺת הַשֵּׁדִים הָעֹשִׂים מוֺפְתִים וּבָאִים אֶל-מַלְכֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל כֻּלָּה לֶאֱסֹף אֹתָם לְמִלְחָמָה לַיּוֺם הַגָּדוֺל הוּא יוֺם אֱלֹהֵי צְבָאוֺת:

Nebo jsou duchové ďábelští, ješto činí divy, a chodí mezi krále zemské a všeho okršlku světa, aby je shromáždili k boji, k tomu velikému dni Boha všemohoucího.

Jsou to duchové ďábelští, kteří činí zázračná znamení. Vyšli ke králům celého světa, aby je shromáždili k boji v rozhodující den všemohoucího Boha. ([Matouš 24:24; 2 Tesalonickým 2:9; Zjevení Janovo 19:19])

ει᾿σὶν γὰρ πνεύματα δαιμονίων ποιου̑ντα σημει̑α α῍ ε᾿κπορεύεται ε᾿πὶ τοὺς βασιλει̑ς τη̑ς οι᾿κουμένης ο῞λης συναγαγει̑ν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸν πόλεμον τη̑ς ἡμέρας τη̑ς μεγάλης του̑ θεου̑ του̑ παντοκράτορος

אִיתַיהֵין גֵּיר רֻוחֵא דּשִׁאדֵא אַילֵין דּעָבדָּן אָתוָתָא דָּאזָלן עַל מַלכֵּא דּתִאבֵיל לַמכַנָשֻׁו אֵנֻון לַקרָבָא דּיַומָא הַו רַבָּא דַּאלָהָא אַחִיד כֻּל׃

[(27) Reve 16, 15]

הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹקֵד וְשׁוֹמֵר אֶת בְּגָדָיו, פֶּן יֵלֵךְ עָרוֹם וְיִרְאוּ אֶת עֶרְוָתוֹ.

הִנְנִי בָא כְּגַנָּב אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַנֵּעוֺר וְאֶת-בְּגָדָיו הוּא נֹצֵר לְבִלְתִּי יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת-עֶרְוָתוֺ:

Aj, přicházímť jako zloděj. Blahoslavený, kdož bdí a ostříhá roucha svého, aby nah nechodil, aby neviděli hanby jeho.

„Hle, přicházím nečekaně jako zloděj! Blaze tomu, kdo bdí a střeží svůj šat, aby nechodil nahý a nebylo vidět jeho nahotu!“ ([Matouš 24:43; 1 Tesalonickým 5:2; Zjevení Janovo 3:3 Zjevení Janovo 3:18])

ι᾿δοὺ ε῎ρχομαι ὡς κλέπτης μακάριος ὁ γρηγορω̑ν καὶ τηρω̑ν τὰ ἱμάτια αυ᾿του̑ ι῞να μὴ γυμνὸς περιπατη̑ καὶ βλέπωσιν τὴν α᾿σχημοσύνην αυ᾿του̑

הָא אָתֵא אַיך גַּנָבָא טֻובַוהי להַו דּעִיר ונָטַר מָאנַוהי דּלָא עַרטֵל נהַלֵך ונֵחזֻון בֵּהתּתֵה׃

[(27) Reve 16, 16]

וְהוּא אָסַף אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן.

וְהֵם הִקְהִילוּ אֹתָם אֶל-הַמָּקוֺם אֲשֶׁר הָעִבְרִים יִקְרְאוּ לוֺ הַר מְגִדּוֺ:

I shromáždil je na místo, kteréž slove Židovsky Armageddon.

Shromáždili ty krále na místo zvané hebrejsky Harmagedon. ([Soudců 5:19; Zacharjáš 12:11])

καὶ συνήγαγεν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸν τόπον τὸν καλούμενον ῾Εβραιστὶ ῾Αρμαγεδὼν

וַנכַנֵשׁ אֵנֻון לַאתרָא דּמֵתקרֵא עֵברָאיִת מַגדֻו׃ ס

[(27) Reve 16, 17]

הַשְּׁבִיעִי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ אֶל הָאֲוִיר וְקוֹל גָּדוֹל יָצָא מִן הַהֵיכָל מֵעִם הַכִּסֵּא - אוֹמֵר: "הָיֹה נִהְיְתָה!"

וְהַשְּׁבִיעִי הֵרִיק אֶת-מִזְרָקוֺ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם וַיֵּצֵא קוֺל גָּדוֺל מִן-הַהֵיכָל הָעֶלְיוֺן מִן-הַכִּסֵּא לֵאמֹר נֶעֱשָׂתָה:

Tedy sedmý anděl vylil koflík svůj na povětří, i vyšel hlas veliký z chrámu nebeského, z trůnu, řkoucí: Stalo se.

Sedmý anděl vylil svou nádobu do ovzduší a z chrámu od trůnu zazněl mocný hlas: „Stalo se!“ ([Izajáš 66:6; Zjevení Janovo 16:1])

καὶ ὁ ε῞βδομος ε᾿ξέχεεν τὴν φιάλην αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τὸν α᾿έρα καὶ ε᾿ξη̑λθεν φωνὴ μεγάλη ε᾿κ του̑ ναου̑ α᾿πὸ του̑ θρόνου λέγουσα γέγονεν

ומַלַאכָא דּשַׁבעָא אֵשַׁד זָבֻורֵה בָּאאַר וַנפַק קָלָא רַבָּא מֵן הַיכּלָא מֵן־קדָם כֻּורסיָא דָּאמַר הוָא׃

[(27) Reve 16, 18]

בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵאָז הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ; רְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ!

וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ קֹלוֺת וּבְרָקִים וּרְעָמִים וַיְהִי רַעַשׁ גָּדוֺל אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ לְמִן-הֱיוֺת אָדָם עַל-הָאָרֶץ כִּי גָדֹל הָרַעַשׁ עַד-מְאֹד:

I stali se zvukové a hromobití a blýskání, i země třesení stalo se veliké, jakéhož nikdy nebylo, jakž jsou lidé na zemi, země třesení tak velikého.

A rozpoutaly se blesky, hřmění a burácení, a nastalo hrozné zemětřesení, jaké nebylo, co je člověk na zemi; tak silné bylo to zemětřesení. ([Exodus 19:16-Exodus 19:19; Zjevení Janovo 4:5 Zjevení Janovo 8:5 Zjevení Janovo 11:19; Daniel 12:1])

καὶ ε᾿γένοντο α᾿στραπαὶ καὶ φωναὶ καὶ βρονταί καὶ σεισμὸς ε᾿γένετο μέγας οι῟ος ου᾿κ ε᾿γένετο α᾿φ῾ ου῟ α῎νθρωπος ε᾿γένετο ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς τηλικου̑τος σεισμὸς ου῞τω μέγας

וַהוַו בַּרקֵא ורַעמֵא ונַודָּא הוָא רַבָּא דַּאכוָתֵה לָא הוָא מֵן דַּהוַו בּנַינָשָׁא עַל אַרעָא דַּאיך הָנָא זַועָא הָכַנָא רַב הוָא׃

[(27) Reve 16, 19]

הָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶחְלְקָה לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וְעָרֵי הַגּוֹיִם נָפְלוּ, וְזִכְרוֹן בָּבֶל הַגְּדוֹלָה עָלָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהּ אֶת כּוֹס יֵין חֲרוֹן אַפּוֹ.

וַתֵּחָלֵק הָעִיר הַגְּדוֺלָה לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים עָרֵי הַגּוֺיִם נָפָלוּ וּבָבֶל הַגְּדוֺלָה נִפְקְדָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לְהַשְׁקוֺתָהּ כּוֺס יֵין חֲמַת אַפּוֺ:

I roztrhlo se to veliké město na tři strany, a města národů padla. A Babylon veliký přišel na pamět před oblíčejem Božím, aby dal jemu kalich vína prchlivosti hněvu svého.

A to veliké město se roztrhlo na tři části a města národů se zřítila. Bůh se rozpomenul na veliký Babylón a dal mu pít z poháru vína svého trestajícího hněvu. ([Žalmy 75:9; Izajáš 51:23; Jeremjáš 25:15; Zjevení Janovo 14:10])

καὶ ε᾿γένετο ἡ πόλις ἡ μεγάλη ει᾿ς τρία μέρη καὶ αἱ πόλεις τω̑ν ε᾿θνω̑ν ε῎πεσαν καὶ Βαβυλών ἡ μεγάλη ε᾿μνήσθη ε᾿νὼπιον του̑ θεου̑ δου̑ναι αυ᾿τη̑ τὸ ποτήριον του̑ οι῎νου του̑ θυμου̑ τη̑ς ο᾿ργη̑ς αυ᾿του̑

וַהוָת מדִינתָּא רַבּתָא לַתלָת מנַוָן וַמדִינָתָא דּעַממֵא נפַלי ובָבֵיל רַבּתָא אֵתּדַּכרַת קדָם אַלָהָא למֵתַּל לָה כָּסָא דּחַמרָא דּחֵמתֵה וַדרֻוגזֵה׃

[(27) Reve 16, 20]

כָּל אִי נָסוֹג וְהָרִים לֹא נִמְצְאוּ.

נָדְדוּ אִיֵּי הַיָּם וְהֶהָרִים נֶעְתְּקוּ מִמְּקוֺמָם וְאֵינָם:

A všickni ostrovové pominuli, a hory nejsou nalezeny.

Všechny ostrovy zmizely, po horách nezůstalo stopy, ([Zjevení Janovo 6:14 Zjevení Janovo 20:11])

καὶ πα̑σα νη̑σος ε῎φυγεν καὶ ο῎ρη ου᾿χ εὑρέθησαν

וכֻל גָּזַרתָּא עֵרקַת וטֻורֵא לָא אֵשׁתּכַחו׃

[(27) Reve 16, 21]

בָּרָד גָּדוֹל וּמִשְׁקָלוֹ כְּאַרְבָּעִים קִילוֹגְרַם יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם עַל בְּנֵי אָדָם, וּבְנֵי אָדָם גִּדְפוּ אֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַכַּת הַבָּרָד, כִּי גְּדוֹלָה מְאֹד מַכָּתוֹ.

וּמִן-הַשָּׁמַיִם הִמְטִירוּ בָרָד כָּבֵד כְּכִכָּר עַל-רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים וַיְגַדְּפוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הָאֱלֹהִים עַל-דְּבַר מַגֵּפַת הַבָּרָד כִּי-כָבְדָה מַכָּתוֺ עַד-מְאֹד:

A kroupy veliké jako centnéřové pršely s nebe na lidi. I rouhali se Bohu lidé pro ránu těch krup; nebo velmi veliká byla ta jejich rána.

na lidi padaly z nebe kroupy těžké jako cent; a lidé proklínali Boha za pohromu krupobití, protože ta pohroma byla strašná. ([Exodus 9:24; Zjevení Janovo 16:9 Zjevení Janovo 16:11])

καὶ χάλαζα μεγάλη ὡς ταλαντιαία καταβαίνει ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ε᾿πὶ τοὺς α᾿νθρὼπους καὶ ε᾿βλασφήμησαν οἱ α῎νθρωποι τὸν θεὸν ε᾿κ τη̑ς πληγη̑ς τη̑ς χαλάζης ο῞τι μεγάλη ε᾿στὶν ἡ πληγὴ αυ᾿τη̑ς σφόδρα

ובַרדָא רַבָּא אַיך כַּכּרָא נחֵת מֵן שׁמַיָא עַל בּנַינָשָׁא וגַדֵּפו בּנַינָשָׁא לַאלָהָא עַל מחֻותָא דּבַרדָא מֵטֻל דּרַבָּא הי מחֻותָה טָב׃ ס

[(27) Reve 17, 01]

אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּלְאָכִים נוֹשְׂאֵי שֶׁבַע הַקְּעָרוֹת בָּא וְדִבֵּר אִתִּי. "בּוֹא!", הוּא אָמַר, "אַרְאֶה לְךָ אֶת מִשְׁפַּט הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל מַיִם רַבִּים,

וַיָּבֹא אֶחָד מִן-שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים נֹשְׂאֵי שִׁבְעַת הַמִּזְרָקִים וַיְדַבֵּר עִמָּדִי לֵאמֹר אֵלַי בֹּא וְאַרְאֲךׇ אֶת-מִשְׁפַּט הַזּוֺנָה הַגְּדוֺלָה הַיּשֶׁבֶת עַל-מַיִם רַבִּים:

I přišel jeden z sedmi andělů, kteříž měli sedm koflíků, a mluvil se mnou, řka ke mně: Poď, ukážiť odsouzení nevěstky veliké, kteráž sedí na vodách mnohých,

Tu přišel jeden z těch sedmi andělů, kteří měli sedm nádob, a promluvil ke mně: „Pojď se mnou, ukážu ti soud nad velikou nevěstkou, usazenou nad vodami, ([Jeremjáš 51:13; Zjevení Janovo 17:15])

καὶ η῟λθεν ει῟ς ε᾿κ τω̑ν ἑπτὰ α᾿γγέλων τω̑ν ε᾿χόντων τὰς ἑπτὰ φιάλας καὶ ε᾿λάλησεν μετ῾ ε᾿μου̑ λέγων δευ̑ρο δείξω σοι τὸ κρίμα τη̑ς πόρνης τη̑ς μεγάλης τη̑ς καθημένης ε᾿πὶ ὑδάτων πολλω̑ν

וֵאתָא חַד מֵן שַׁבעָא מַלַאכֵא דִּאית עלַיהֻון שׁבַע זָבֻורִין ומַלֵל עַמי למִאמַר תָּא בָּתַרי אֵחַוֵיך דִּינָא דּזָנִיתָא דּיָתבָּא עַל מַיָא סַגִּיֵאא׃

[(27) Reve 17, 02]

אֲשֶׁר מַלְכֵי הָאָרֶץ זָנוּ עִמָּהּ וְשׁוֹכְנֵי הָאָרֶץ הִשְׁתַּכְּרוּ מִיֵּין תַּזְנוּתָהּ."

אֲשֶׁר זָנוּ אַחֲרֶיהָ מַלְכֵי הָאָרֶץ וְישְׁבֵי תֵבֵל הִשְׁתַּכְּרוּ מִיֵּין תַּזְנֻתָהּ:

S kterouž smilnili králové země, a zpili se vínem smilství jejího obyvatelé země.

se kterou se spustili králové světa a vínem jejího smilství se opíjeli obyvatelé země.“ ([Izajáš 23:17; Nahum 3:4])

μεθ῾ η῏ς ε᾿πόρνευσαν οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς καὶ ε᾿μεθύσθησαν οἱ κατοικου̑ντες τὴν γη̑ν ε᾿κ του̑ οι῎νου τη̑ς πορνείας αυ᾿τη̑ς

דּעַמָה זַנִיו מַלכֵּיה דַּארעָא וַרוִיו כֻּלהֻון עָמֻורֵיה דַּארעָא מֵן חַמרָא דּזָניֻותָה׃

[(27) Reve 17, 03]

הוּא נְשָׂאַנִי לְמִדְבָּר, בָּרוּחַ, וְרָאִיתִי אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל חַיָּה אֲדֻמָּה כְּשָׁנִי וְהַחַיָּה מְלֵאָה שְׁמוֹת גִּדּוּפִים וּבַעֲלַת שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קַרְנַיִם.

וַיּוֺלִיכֵנִי בָרוּחַ הַמִּדְבָּרָה וָאֵרֶא אִשָּׁה ישֶׁבֶת עַל-חַיָּה אֲדֻמָּה כַתּוֺלָע מְלֵאָה שְׁמוֺת גִּדּוּפִים וְשִׁבְעָה רָאשִׁים לָהּ וְעֶשֶׂר קְרָנָיִם:

I odnesl mne na poušť v duchu, a viděl jsem ženu sedící na šelmě brunátné, plné jmen rouhání, mající sedm hlav a deset rohů.

Anděl mě odvedl ve vytržení ducha na poušť. Tu jsem spatřil ženu sedící na dravé šelmě nachové barvy, plné rouhavých jmen, o sedmi hlavách a deseti rozích. ([Zjevení Janovo 13:1])

καὶ α᾿πήνεγκέν με ει᾿ς ε῎ρημον ε᾿ν πνεύματι καὶ ει῏δον γυναι̑κα καθημένην ε᾿πὶ θηρίον κόκκινον γέμοντα ο᾿νόματα βλασφημίας ε῎χων κεφαλὰς ἑπτὰ καὶ κέρατα δέκα

וַאפּקַני לחֻורבָּא בּרֻוח וַחזִית אַנתּתָא דּיָתבָּא עַל חַיֻותָא סֻומָקתָּא דּמַליָא שׁמָהֵא דּגֻודָּפָא דִּאית לָה רִשֵׁא שַׁבעָא קַרנָתָא דֵּין עסַר׃

[(27) Reve 17, 04]

הָאִשָּׁה הָיְתָה לְבוּשָׁה אַרְגָּמָן וְשָׁנִי וּמְקֻשֶּׁטֶת בְּזָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים; בְּיָדָהּ כּוֹס זָהָב מְלֵאָה תּוֹעֵבוֹת וְטֻמְאוֹת תַּזְנוּתָהּ,

וְהָאִשָּׁה לְבוּשָׁהּ אַרְגָּמָן וּשְׁנִי תוֺלַעַת וְעֹטָה זָהָב אַבְנֵי-חֵפֶץ וּפְנִינִים וְכוֺס זָהָב בְּיָדָהּ מְלֵאָה שִׁקּוּצִים וְתוֺעֲבוֺת זְנוּנֶיהָ:

Žena pak odína byla šarlatem a brunátným rouchem, a ozdobena zlatem a kamením drahým i perlami, mající koflík zlatý v ruce své, plný ohavností a nečistoty smilstva svého.

Ta žena byla oděna purpurem a šarlatem a ozdobena zlatem, drahokamy a perlami; v ruce držela zlatý pohár, plný ohavností a nečistoty svého smilství(x), (x) var: smilství země ([Jeremjáš 51:7; Ezechiel 28:13; Zjevení Janovo 18:16])

καὶ ἡ γυνὴ η῟ν περιβεβλημένη πορφυρου̑ν καὶ κόκκινον καὶ κεχρυσωμένη χρυσίω καὶ λίθω τιμίω καὶ μαργαρίταις ε῎χουσα ποτήριον χρυσου̑ν ε᾿ν τη̑ χειρὶ αυ᾿τη̑ς γέμον βδελυγμάτων καὶ τὰ α᾿κάθαρτα τη̑ς πορνείας αυ᾿τη̑ς

וַאנתּתָא אִית הוָא דַּמעַטפָא אַרגָונֵא וַזחֻורִיתָא דּמַדהבָן בּדַהבָא וכִאפֵא טָבָתָא ומַרגָּניָתָא וִאית לָה כָּסָא דּדַהבָא עַל אִידָה וַמלֵא טַמאוֻתָא וסֻויָבָא דּזָניֻותָה׃

[(27) Reve 17, 05]

וְעַל מִצְחָהּ כָּתוּב שֵׁם, סוֹד: "בָּבֶל הַגְּדוֹלָה, אֵם לְזוֹנוֹת וּלְתוֹעֲבוֹת הָאָרֶץ."

וְעַל-מִצְחָהּ כָּתוּב שֵׁם בְּדֶרֶךְ סוֺד בָּבֶל הַגְּדוֺלָה הִיא אֵם הַזְּנוּת וְשִׁקּוּצֵי הָאָרֶץ:

A na čele jejím napsané jméno: Tajemství, Babylon veliký, mátě smilstva a ohavností země.

a na čele měla napsáno jméno – je v něm tajemství: „Babylón veliký, Matka všeho smilstva a všech ohavností na zemi.“ ([Daniel 4:27;])

καὶ ε᾿πὶ τὸ μέτωπον αυ᾿τη̑ς ο῎νομα γεγραμμένον μυστήριον Βαβυλών ἡ μεγάλη ἡ μήτηρ τω̑ν πορνω̑ν καὶ τω̑ν βδελυγμάτων τη̑ς γη̑ς

ועַל בֵּית־עַינֵיה כּתִיב ארָזָא בָּבֵיל רַבּתָא אֵמָא דּזָניָתָא וַדסֻויָבֵיה דַּארעָא׃

[(27) Reve 17, 06]

רָאִיתִי אֶת הָאִשָּׁה שִׁכּוֹרָה מִדַּם הַקְּדוֹשִׁים וּמִדַּם עֵדֵי יֵשׁוּעַ. כִּרְאוֹתִי אוֹתָהּ הִשְׁתּוֹמַמְתִּי שַׁמָּה גְּדוֹלָה.

וָאֵרֶא אֶת-הָאִשָּׁה שִׁכֹּרָה מִדַּם הַקְּדוֺשִׁים וְעֵדֵי יֵשׁוּעַ וְשַׁמָּה אֲחָזַתְנִי עַד-מְאֹד מַרְאוֺת אֹתָהּ:

A viděl jsem ženu tu opilou krví svatých, a krví mučedlníků Ježíšových, a viděv ji, divil jsem se divením velikým.

Viděl jsem tu ženu, zpitou krví svatých a krví Ježíšových svědků(y). Velice jsem užasl, když jsem ji viděl. (y) mučedníků ([Zjevení Janovo 18:24 Zjevení Janovo 19:2])

καὶ ει῏δον τὴν γυναι̑κα μεθύουσαν ε᾿κ του̑ αι῞ματος τω̑ν ἁγίων καὶ ε᾿κ του̑ αι῞ματος τω̑ν μαρτύρων ᾽Ιησου̑ καὶ ε᾿θαύμασα ι᾿δών αυ᾿τὴν θαυ̑μα μέγα

וַחזִית אַנתּתָא דּרַויָא מֵן דּמָא דּקַדִּישֵׁא ומֵן דּמָא דּסָהדַּוהי דּיֵשֻׁוע וֵאתּדַּמרֵת דֻּומָרָא רַבָּא כַּד חזִיתָה׃

[(27) Reve 17, 07]

שָׁאַל אוֹתִי הַמַּלְאָךְ: "מַדּוּעַ הִשְׁתּוֹמַמְתָּ? אֲנִי אַגִּיד לְךָ אֶת סוֹד הָאִשָּׁה וְהַחַיָּה הַנּוֹשֵׂאת אוֹתָהּ אֲשֶׁר לָהּ שִׁבְעַת הָרָאשִׁים וְעֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם.

וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ לָמָּה זֶּה תִּשְׁתּוֺמֵם הִנְנִי מַגִּיד לְךׇ סוֺד הָאִשָּׁה וְהַחַיָּה הַנֹּשֵׂאת אֹתָהּ בַּעֲלַת שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנָיִם:

I řekl mi anděl: Co se divíš? Já tobě povím tajemství té ženy i šelmy, kteráž ji nese, mající hlav sedm a rohů deset.

Ale anděl mi řekl: „Čemu se divíš? Já ti odhalím tajemství té ženy i té sedmihlavé a desetirohé šelmy, která ji nese.

καὶ ει῏πέν μοι ὁ α῎γγελος διὰ τί ε᾿θαύμασας ε᾿γώ ε᾿ρω̑ σοι τὸ μυστήριον τη̑ς γυναικὸς καὶ του̑ θηρίου του̑ βαστάζοντος αυ᾿τήν του̑ ε῎χοντος τὰς ἑπτὰ κεφαλὰς καὶ τὰ δέκα κέρατα

וֵאמַר לִי מַלַאכָא למָנָא אֵתּדַּמַרתּ אֵנָא אָמַר אנָא לָך רָאזָא דַּאנתּתָא וַדחַיֻותָא דַּטעִינָא לָה דִּאית לָה שַׁבעָא רִשִׁין וַעסַר קַרנָן׃

[(27) Reve 17, 08]

הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתָ - הָיְתָה וְאֵינֶנָּה, וְהִיא עֲתִידָה לַעֲלוֹת מִן הַתְּהוֹם וְלָלֶכֶת לָאֲבַדּוֹן. וְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁמָם לֹא נִכְתַּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים מֵעֵת הִוָּסֵד תֵּבֵל יִשְׁתּוֹמְמוּ כִּרְאוֹתָם אֶת הַחַיָּה שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּה וַעֲתִידָה לָבוֹא.

הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאֲתָה עֵינְךׇ הָיְתָה בָאָרֶץ אַחֲרֵי-כֵן חָלְפָה לָּהּ וְעוֺד תַּעֲלֶה מִן-הַתְּהוֺם וְלַאֲבַדּוֺן תֵּרֵד וְישְׁבֵי תֵבֵל אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֺתָם בְּסֵפֶר הַחַיִּים מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ שַׁמָּה תֹאחֲזֵם בִּרְאֹתָם אֶת-הַחַיָּה אֲשֶׁר הָיְתָה וְאֵינֶנָּה וַעֲתִידָה לָבֹא:

Šelma, kteroužs viděl, byla, a není, a máť vystoupiti z propasti, a na zahynutí jíti. I diviti se budou bydlitelé země, (ti, kterýchž jména nejsou napsána v knize života od ustanovení světa), vidouce šelmu, kteráž byla, a není, a však jest.

Ta dravá šelma, kterou jsi viděl, byla a není; vystoupí ještě z propasti, ale půjde do záhuby. A užasnou ti obyvatelé země, jejichž jméno není od založení světa zapsáno v knize života, až uvidí, že ta dravá šelma byla a není, a zase bude. ([Daniel 7:3; Zjevení Janovo 11:7 Zjevení Janovo 13:1 Zjevení Janovo 13:3; Exodus 32:32])

τὸ θηρίον ο῍ ει῏δες η῟ν καὶ ου᾿κ ε῎στιν καὶ μέλλει α᾿ναβαίνειν ε᾿κ τη̑ς α᾿βύσσου καὶ ει᾿ς α᾿πὼλειαν ὑπάγει καὶ θαυμασθήσονται οἱ κατοικου̑ντες ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς ω῟ν ου᾿ γέγραπται τὸ ο῎νομα ε᾿πὶ τὸ βιβλίον τη̑ς ζωη̑ς α᾿πὸ καταβολη̑ς κόσμου βλεπόντων τὸ θηρίον ο῞τι η῟ν καὶ ου᾿κ ε῎στιν καὶ παρέσται

חַיֻותָא דַּחזַיתּ אִיתֵיה הוָת ולַיתֵּיה עתִידָא דּתֵסַק מֵן יַמָא ולַאבדָּנָא אָזָלא ונֵתּדַּמרֻון עָמרַי עַל אַרעָא הָנֻון דּלָא כּתִיבִין שׁמָהַיהֻון בּסֵפרָא דּחַיֵא מֵן תַּרמיָתֵה דּעָלמָא דּחָזֵין חַיֻותָא דִּאיתֵיה הוָת ולַיתֵּיה וקֵרבַּת׃

[(27) Reve 17, 09]

כָּאן הַתְּבוּנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חָכְמָה! שִׁבְעַת הָרָאשִׁים הֵם שִׁבְעָה הָרִים אֲשֶׁר הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם.

פֹּה אִישׁ תְּבוּנוֺת יָבִין שִׁבְעָה הָרָאשִׁים שִׁבְעָה הָרִים הֵם אֲשֶׁר הָאִשָּׁה ישֶׁבֶת עֲלֵיהֶם:

Tentoť pak jest smysl, a máť moudrost: Sedm hlav jest sedm hor, na kterýchž ta žena sedí.

Ať pochopí ten, komu je dána moudrost. Sedm hlav je sedm pahorků, na nichž ta žena sedí, a také sedm králů: ([Zjevení Janovo 13:18])

ω῟δε ὁ νου̑ς ὁ ε῎χων σοφίαν αἱ ἑπτὰ κεφαλαὶ ἑπτὰ ο῎ρη ει᾿σίν ο῞που ἡ γυνὴ κάθηται ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ν καὶ βασιλει̑ς ἑπτά ει᾿σιν

הָרכָּא הַונָא לדִאית לֵה חֵכמתָא שַׁבעָא רִשִׁין שַׁבעָא אֵנֻון טֻורִין אַיכָּא דּיָתבָּא אַנתּתָא עלַיהֻון׃

[(27) Reve 17, 10]

גַּם שִׁבְעָה מְלָכִים הֵם: הַחֲמִשָּׁה נָפְלוּ; הָאֶחָד יֶשְׁנוֹ; הָאַחֵר עוֹד לֹא בָּא, וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא הוּא צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר זְמַן מְעַט.

וְהַמְּלָכִים שִׁבְעָה הֵם חֲמִשָּׁה מֵהֶם נָפָלוּ אֶחָד מֹלֵךְ כַּיּוֺם וְהָאַחֲרוֺן לֹא-בָא עוֺד וְהָיָה כִּי יָבֹא יַעֲמֹד אַךְ לִזְמָן קָטֹן:

A králů sedm jest. Pět jich padlo, jeden jest, jiný ještě nepřišel; a když přijde, na malou chvíli musí trvati.

pět jich padlo, jeden kraluje, jeden ještě nepřišel. Až přijde, bude smět zůstat jen nakrátko.

οἱ πέντε ε῎πεσαν ὁ ει῟ς ε῎στιν ὁ α῎λλος ου῎πω η῟λθεν καὶ ο῞ταν ε῎λθη ο᾿λίγον αυ᾿τὸν δει̑ μει̑ναι

ומַלכֵּא שַׁבעָא אֵנֻון חַמשָׁא נפַלו וחַד אִיתַוהי הַו אחרִנָא לָא עדַכִּיל אֵתָא ומָא דֵּאתָא קַלִיל יִהִיב לֵה לַמכַתָּרֻו׃

[(27) Reve 17, 11]

הַחַיָּה אֲשֶׁר הָיְתָה וְאֵינֶנָּה הוּא הַשְּׁמִינִי; מִן הַשִּׁבְעָה הוּא וְלָאֲבַדּוֹן יֵלֵךְ.

וְהַחַיָּה אֲשֶׁר הָיְתָה וְאֵינֶנָּה הוּא מֶלֶךְ שְׁמִינִי וּמִן-הַשִּׁבְעָה הוּא וְלַאֲבַדּוֺן יֵלֵךְ:

A šelma, kteráž byla, a není, onať jest osmý, a z těch sedmi jest, i na zahynutí jde.

A ta dravá šelma, která byla a není, je osmý král, a přece jeden z těch sedmi; jde však do záhuby.

καὶ τὸ θηρίον ο῍ η῟ν καὶ ου᾿κ ε῎στιν καὶ αυ᾿τὸς ο῎γδοός ε᾿στιν καὶ ε᾿κ τω̑ν ἑπτά ε᾿στιν καὶ ει᾿ς α᾿πὼλειαν ὑπάγει

ותַנִינָא וחַיֻותָא הָי דִּאיתֵיה ולַיתֵּיה והָי דַּתמָניָא ומֵן שַׁבעָא הי ולַאבדָּנָא אָזָלא׃

[(27) Reve 17, 12]

עֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ הֵם עֲשָׂרָה מְלָכִים אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ מַלְכוּת, אַךְ יְקַבְּלוּ סַמְכוּת כִּמְלָכִים לְשָׁעָה אַחַת יַחַד עִם הַחַיָּה.

וְעֶשֶׂר הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ עֲשָׂרָה מְלָכִים הֵם אֲשֶׁר לֹא הִגִּיעוּ עוֺד לַמְּלוּכָה כִּי אִם-כִּמְלָכִים יִמְשְׁלוּ שָׁעָה אַחַת עִם-הַחַיָּה:

Deset pak rohů, kteréžs viděl, jestiť deset králů, kteříž ještě království nepřijali, ale přijmouť moc jako králové jedné hodiny spolu s šelmou.

Deset rohů, které jsi viděl, je deset králů, kteří se ještě vlády neujali, ale v jedinou hodinu(z) přijmou královskou moc spolu se šelmou. (z) na jedinou hodinu 18. kapitola ([Daniel 7:24])

καὶ τὰ δέκα κέρατα α῍ ει῏δες δέκα βασιλει̑ς ει᾿σιν οι῞τινες βασιλείαν ου῎πω ε῎λαβον α᾿λλὰ ε᾿ξουσίαν ὡς βασιλει̑ς μίαν ω῞ραν λαμβάνουσιν μετὰ του̑ θηρίου

וַעסַר קַרנָן דַּחזַיתּ עֵסרָא מַלכִּין אֵנֻון אַילֵין דּמַלכֻּותָא לָא עדַכִּיל נסַבו אֵלָא שֻׁולטָנָא אַיך מַלכֵּא חדָא שָׁעתָא שָׁקלִין עַם חַיֻותָא׃

[(27) Reve 17, 13]

הַלָּלוּ כַּוָּנָה אַחַת לָהֶם וְיִתְּנוּ אֶת כֹּחָם וְסַמְכוּתָם לַחַיָּה.

וְרוּחַ אֶחָד בָּהֶם וְאֶת-חֵילָם וּמֶמְשַׁלְתָּם יִתְּנוּ אֶל-הַחַיָּה:

Tiť jednu radu mají, a sílu i moc svou šelmě dadí.

Budou zajedno ve svých úmyslech a svou sílu i moc dají té šelmě.

ου῟τοι μίαν γνὼμην ε῎χουσιν καὶ τὴν δύναμιν καὶ ε᾿ξουσίαν αυ᾿τω̑ν τω̑ θηρίω διδόασιν

הָלֵין חַד צֵביָנָא אִית להֻון וחַילָא ושֻׁולטָנָא דִּילהֻון לחַיֻותָא יָהבִּין׃

[(27) Reve 17, 14]

הֵם יִלָּחֲמוּ בַּשֶֹה וְהַשֶֹה יְנַצֵּחַ אוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וּמֶלֶךְ הַמְּלָכִים, וְאִתּוֹ גַּם הַקְּרוּאִים וְנִבְחָרִים וְנֶאֱמָנִים."

וְהֵם יִלָּחֲמוּ אֶת-הַ׹ֶּׂה וְהַ׹ֶּׂה יִגְבַּר עֲלֵיהֶם כִּי הוּא אֲדוֺן הָאֲדֹנִים וּמֶלֶךְ הַמְּלָכִים וּצְבָאָיו עִמּוֺ קְרִיאֵי אֵל בְּחִירָיו וְנֶאֱמָנָיו:

Tiť bojovati budou s Beránkem, a Beránek svítězí nad nimi, neboť Pán pánů jest a Král králů, i ti, kteříž jsou s ním, povolaní, a vyvolení, a věrní.

Ti budou bojovat s Beránkem, ale Beránek je přemůže, protože je Pán pánů a Král králů; ti, kdo jsou s ním, jsou povolaní a vyvolení a věrní.“ ([Deuteronomium 10:17; Daniel 2:47; 1 Timoteovi 6:15; Zjevení Janovo 19:16])

ου῟τοι μετὰ του̑ α᾿ρνίου πολεμήσουσιν καὶ τὸ α᾿ρνίον νικήσει αυ᾿τούς ο῞τι κύριος κυρίων ε᾿στὶν καὶ βασιλεὺς βασιλέων καὶ οἱ μετ῾ αυ᾿του̑ κλητοὶ καὶ ε᾿κλεκτοὶ καὶ πιστοί

הָלֵין עַם אֵמרָא נַקרבֻון וֵאמרָא נֵזכֵּא אֵנֻון מֵטֻל דּמָרֵא הֻו דּמָרַוָתָא וַמלֵך מַלכֵּא וַדעַמֵה קרַיָא וַגבַיָא וַמהַימנֵא׃

[(27) Reve 17, 15]

עוֹד אָמַר אֵלַי: "הַמַּיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ, אֲשֶׁר שָׁם הַזּוֹנָה יוֹשֶׁבֶת, עַמִּים וַהֲמוֹנִים הֵם, וְאֻמּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת.

וַיּוֺסֶף וַיֹּאמֶר אֵלָי הַמַּיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר ישֶׁבֶת שָׁם הַזּוֺנָה הֵם עַמִּים וּקְהַל עַמִּים וְגוֺיִם וּלְשֹׁנוֺת:

I řekl mi: Vody, kteréžs viděl, kdež nevěstka sedí, jsouť lidé, a zástupové, a národové, a jazykové.

A řekl mi: „Vody, které jsi viděl, nad nimiž ta nevěstka sedí, to jsou národy, davy, rasy a jazyky. ([Zjevení Janovo 17:1])

καὶ λέγει μοι τὰ υ῞δατα α῍ ει῏δες ου῟ ἡ πόρνη κάθηται λαοὶ καὶ ο῎χλοι ει᾿σὶν καὶ ε῎θνη καὶ γλω̑σσαι

וֵאמַר לִי מַיָא דַּחזַיתּ דַּעלַיהֻון יָתבָּא זָנִיתָא עַממֵא וכֵנשֵׁא וֵאמוָתָא ולֵשָׁנֵא אִיתַיהֻון׃

[(27) Reve 17, 16]

עֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ וְהַחַיָּה - הַלָּלוּ יִשְׂנְאוּ אֶת הַזּוֹנָה וְיַעֲשׂוּהָ שׁוֹמֵמָה וַעֲרֻמָּה; גַּם יֹאכְלוּ אֶת בְּשָׂרָהּ וְאוֹתָהּ יִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ,

וְעֶשֶׂר הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ עִם-הַחַיָּה הֵם יַחְדָּו יִשְׂנְאוּהָ אֶת-הַזּוֺנָה וְהִצִּיגוּהָ שֹׁמֵמָה וַעֲרֻמָּה וְאָכְלוּ אֶת-בְּשָׂרָהּ וּשְׂרָפוּהָ כָּלִיל בָּאֵשׁ:

Deset pak rohů, kteréžs viděl na šelmě, ti v nenávist vezmou nevěstku, a učiní ji opuštěnou a nahou, a tělo její jísti budou, a ji páliti budou ohněm.

A těch deset rohů, které jsi viděl, i ta šelma pojmou nevěstku v nenávist, oberou ji o všecko až do naha a budou rvát její tělo a spálí ji ohněm. ([Zjevení Janovo 18:8])

καὶ τὰ δέκα κέρατα α῍ ει῏δες καὶ τὸ θηρίον ου῟τοι μισήσουσιν τὴν πόρνην καὶ η᾿ρημωμένην ποιήσουσιν αυ᾿τὴν καὶ γυμνήν καὶ τὰς σάρκας αυ᾿τη̑ς φάγονται καὶ αυ᾿τὴν κατακαύσουσιν ε᾿ν πυρί

וַעסַר קַרנָתָא דַּחזַיתּ לחַיֻותָא הָלֵין נֵסניָן לזָנִיתָא וחָרַבתָּא ועַרטֵלָיתָּא נֵעבּדֻונָה ובֵסרָה נֵאכלֻון ונַוקדֻונָה בּנֻורָא׃

[(27) Reve 17, 17]

כִּי אֱלֹהִים נָתַן בְּלִבָּם לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת כַּוָּנָתוֹ, וְלִהְיוֹת עֵצָה אַחַת וְלָתֵת אֶת מַלְכוּתָם לַחַיָּה, עַד אֲשֶׁר יִתְמַלְּאוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים.

כִּי הָאֱלֹהִים נָתַן בְּלִבָּן לְמַלֵּא אֶת-עֲצָתוֺ וְלִהְיוֺת לָהֶן דֵּעָה אֶחָת לָתֵת אֶת-מֶמְשַׁלְתָּן לַחַיָּה עַד כִּי-יִתַּמּוּ דִבְרֵי הָאֱלֹהִים מֵהָחֵל וְעַד-כַּלֵּה:

Neboť dal Bůh v srdce jejich, aby činili vůli jeho, a aby se sjednomyslnili, a království své šelmě dali, dokudž by nebyla vykonána slova Boží.

Neboť Bůh jim vložil do srdce, aby provedli jeho záměr, řídili se jedním úmyslem a odevzdali šelmě svou královskou moc, dokud se nedokoná, co Bůh řekl. ([Zjevení Janovo 10:7])

ὁ γὰρ θεὸς ε῎δωκεν ει᾿ς τὰς καρδίας αυ᾿τω̑ν ποιη̑σαι τὴν γνὼμην αυ᾿του̑ καὶ ποιη̑σαι μίαν γνὼμην καὶ δου̑ναι τὴν βασιλείαν αυ᾿τω̑ν τω̑ θηρίω α῎χρι τελεσθήσονται οἱ λόγοι του̑ θεου̑

אַלָהָא גֵּיר יָהֵב בּלֵבַּוָתהֻון דּנֵעבּדֻון צֵביָנֵה ונֵעבּדֻון צֵביָנהֻון חַד ונֵתּלֻון מַלכֻּותהֻון לחַיֻותָא הָי עדַמָא דּנֵשׁתַּמליָן מֵלַוהי דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 17, 18]

וְהָאִשָּׁה אֲשֶׁר רָאִיתָ הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַמּוֹלֶכֶת עַל מַלְכֵי הָאָרֶץ."

וְהָאִשָּׁה אֲשֶׁר רָאִיתָ הִיא הָעִיר הַגְּדוֺלָה שָׂרָתִי בְמַמְלְכוֺת הָאָרֶץ:

A žena, kteroužs viděl, jest město to veliké, kteréž má království nad králi země.

Ta žena, kterou jsi viděl, je veliké město, panující nad králi země.“ ([Zjevení Janovo 17:5])

καὶ ἡ γυνὴ η῍ν ει῏δες ε῎στιν ἡ πόλις ἡ μεγάλη ἡ ε῎χουσα βασιλείαν ε᾿πὶ τω̑ν βασιλέων τη̑ς γη̑ς

וַאנתּתָא אַידָא דַּחזַיתּ מדִינתָּא רַבּתָא אַידָא דִּאית לָה מַלכֻּותָא עַל מַלכֵּיה דַּארעָא׃ ס

[(27) Reve 18, 01]

אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם; רַבָּה הָיְתָה סַמְכוּתוֹ וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ.

וְאַחֲרֵי-כֵן רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר יֹרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם שַׂר וְגָדוֺל וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֺ:

Potom pak viděl jsem anděla sstupujícího s nebe, majícího moc velikou, a země osvícena byla od slávy jeho.

Potom jsem viděl jiného anděla, jak s velikou mocí sestupuje z nebe; a země byla ozářena jeho slávou. ([Ezechiel 43:2])

μετὰ ταυ̑τα ει῏δον α῎λλον α῎γγελον καταβαίνοντα ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ε῎χοντα ε᾿ξουσίαν μεγάλην καὶ ἡ γη̑ ε᾿φωτίσθη ε᾿κ τη̑ς δόξης αυ᾿του̑

ומֵן בָּתַר הָלֵין חזִית אחרִנָא מַלַאכָא דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא דִּאית לֵה שֻׁולטָנָא רַבָּא וַארעָא נֵהרַת מֵן תֵּשׁבֻּוחתֵּה׃

[(27) Reve 18, 02]

הוּא קָרָא בְּקוֹל חָזָק וְאָמַר: "נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הַגְּדוֹלָה וְהָיְתָה לִמְעוֹן שֵׁדִים וּלְבֵית כֶּלֶא לְכָל רוּחַ טְמֵאָה וּבֵית כֶּלֶא לְכָל עוֹף טָמֵא וּמָאוּס,

וַיִּקְרָא בְּכֹחַ וְעֹז לֵאמֹר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הַגְּדוֺלָה הָיְתָה לִנְוֵה שְׂעִירִים בָּתֵּי כְלָאִים לְכָל-רוּחַ טָמֵא וְקֵן לְכָל-עוֺף שֶׁקֶץ וְנִתְעָב:

I zkřikl silně hlasem velikým, řka: Padl, padl Babylon ten veliký, a učiněn jest příbytkem ďáblů, a stráží každého ducha nečistého, a stráží všelikého ptactva nečistého a ohyzdného.

Zvolal mohutným hlasem: „Padl, padl veliký Babylón a stal se doupětem démonů, skrýší všech nečistých duchů a každého zlověstného a nenáviděného ptáka; ([Izajáš 21:9; Jeremjáš 51:8; Zjevení Janovo 14:8; Izajáš 13:21 Izajáš 34:11; Jeremjáš 50:39; Sofonjáš 2:14])

καὶ ε῎κραξεν ε᾿ν ι᾿σχυρα̑ φωνη̑ λέγων ε῎πεσεν ε῎πεσεν Βαβυλών ἡ μεγάλη καὶ ε᾿γένετο κατοικητήριον δαιμονίων καὶ φυλακὴ παντὸς πνεύματος α᾿καθάρτου καὶ φυλακὴ παντὸς ο᾿ρνέου α᾿καθάρτου καὶ φυλακὴ παντὸς θηρίου α᾿καθάρτου καὶ μεμισημένου

וַקעָא בּקָלָא רַבָּא נֵפלַת נֵפלַת בָּבֵיל רַבּתָא וַהוָת מַעמרָא לשִׁאדֵא וַנטֻורתָא לכֻל רֻוחֵא לָא דַּכיָתָא וסַניָתָא׃

[(27) Reve 18, 03]

כִּי מִיֵּין חֲרוֹן תַּזְנוּתָהּ שָׁתוּ כָּל הַגּוֹיִם, וּמַלְכֵי הָאָרֶץ זָנוּ עִמָּהּ וְסוֹחֲרֵי הָאָרֶץ הִתְעַשְּׁרוּ מֵעֹצֶם מוֹתְרוֹתֶיהָ."

כִּי מִיֵין חֲמַת תַּזְנֻתָהּ שָׁחוּ כָל-הַגּוֺיִם וּמַלְכֵי תֵבֵל זָנוּ אֵלֶיהָ וְסֹחֲרֵי אֶרֶץ הֶעְשִׁירוּ מִשִּׁפְעַת חֵיל תַּעֲנֻגֶיהָ:

Nebo z vína hněvu smilstva jeho pili všickni národové, a králové zemští smilnili s ním, a kupci zemští z zboží rozkoší jeho zbohatli.

neboť vínem Božího hněvu pro smilství té nevěstky byly opojeny všecky národy, králové světa s ní smilnili a bohatí kupci země bohatli z její rozmařilosti a přepychu.“ ([Izajáš 23:17; Jeremjáš 51:7; Nahum 3:4; Zjevení Janovo 14:8 Zjevení Janovo 17:2])

ο῞τι ε᾿κ του̑ οι῎νου του̑ θυμου̑ τη̑ς πορνείας αυ᾿τη̑ς πέπωκαν πάντα τὰ ε῎θνη καὶ οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς μετ῾ αυ᾿τη̑ς ε᾿πόρνευσαν καὶ οἱ ε῎μποροι τη̑ς γη̑ς ε᾿κ τη̑ς δυνάμεως του̑ στρήνους αυ᾿τη̑ς ε᾿πλούτησαν

מֵטֻל דּמֵן חַמרָא דּזָניֻותָה מֵזגַּת לכֻלהֻון עַממֵא ומַלכֵּיה דַּארעָא עַמָה זַנִיו ותַגָּרֵא דַּארעָא מֵן חַילָא דַּשׁנָיָה עתַרו׃

[(27) Reve 18, 04]

שָׁמַעְתִּי קוֹל אַחֵר מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "צְאוּ מִמֶּנָּה, עַמִּי, פֶּן תִּשְׁתַּתְּפוּ בְּחַטֹּאתֶיהָ וּפֶן תְּקַבְּלוּ מִמַּכּוֹתֶיהָ,

וָאֶשְׁמַע קוֺל אַחֵר מִן-הַשָּׁמַיִם קֹרֵא צְאוּ מִתּוֺכָהּ עַמִּי פֶּן-תִּגְּעוּ בְחַטֹּאתֶיהָ וְדָבְקוּ בָכֶם תַּחֲלֻאֶיהָ:

I slyšel jsem jiný hlas s nebe, řkoucí: Vyjděte z něho, lide můj, abyste neobcovali hříchům jeho, a abyste nepřijali z jeho ran.

A slyšel jsem jiný hlas z nebe: „Vyjdi, lide můj, z toho města, nemějte účast na jeho hříších, aby vás nestihly jeho pohromy. ([Genesis 19:12; Izajáš 48:20 Izajáš 52:11; Jeremjáš 50:8 Jeremjáš 51:6 Jeremjáš 51:45; 2 Korintským 6:17])

καὶ η῎κουσα α῎λλην φωνὴν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ λέγουσαν ε᾿ξέλθατε ὁ λαός μου ε᾿ξ αυ᾿τη̑ς ι῞να μὴ συγκοινωνήσητε ται̑ς ἁμαρτίαις αυ᾿τη̑ς καὶ ε᾿κ τω̑ν πληγω̑ν αυ᾿τη̑ς ι῞να μὴ λάβητε

ושֵׁמעֵת אחרִנָא קָלָא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר פֻּוקו מֵן־גַּוָה עַמי דּלָא תֵּשׁתַּותּפֻון בַּחטָהֵיה דַּלמָא תֵּסבֻון מֵן מַחוָתָה׃

[(27) Reve 18, 05]

כִּי הִגִּיעוּ חַטֹּאתֶיהָ עַד הַשָּׁמַיִם וְזָכַר אֱלֹהִים אֶת פְּשָׁעֶיהָ.

כִּי נָגְעוּ אֶל-הַשָּׁמַיִם חַטֹּאתֶיהָ וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-עֲוֺנָהּ:

Neboť dosáhli hříchové jeho až k nebi, a rozpomenul se Bůh na nepravosti jeho.

Neboť jeho hříchy se navršily až k nebi a Bůh nezapomněl na jeho viny. ([Genesis 18:20; Jeremjáš 51:9])

ο῞τι ε᾿κολλήθησαν αυ᾿τη̑ς αἱ ἁμαρτίαι α῎χρι του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ ε᾿μνημόνευσεν ὁ θεὸς τὰ α᾿δικήματα αυ᾿τη̑ς

מֵטֻל דַּדבֵקו בָּה חטָהֵא עדַמָא לַשׁמַיָא וֵאתּדּכַר אַלָהָא עַולֵיה׃

[(27) Reve 18, 06]

שַׁלְּמוּ לָהּ כַּגְּמוּל שֶׁשִּׁלְּמָה גַּם הִיא וְכִפְלוּ לָהּ כִּפְלַיִם כְּמַעֲלָלֶיהָ; בַּכּוֹס אֲשֶׁר מָסְכָה מִסְכוּ לָהּ כִּפְלַיִם.

שַׁלְּמוּ-לָהּ גְּמוּלָהּ שֶׁגָּמְלָה לָכֶם עֲשׂוּ-לָהּ כִּפְלָיִם בְּמֶסֶךְ הַכּוֺס אֲשֶׁר מָסְכָה מִסְכוּ-לָהּ כִּפְלָיִם:

Dejtež jemu, jakož i on dával vám, a dejte jemu dvénásob podlé skutků jeho; v koflík, kterýž naléval, nalíte jemu dvénásob.

Odplaťte po zásluze té nevěstce, dvojnásob jí odplaťte za její činy! V poháru, který připravovala, připravte pro ni dvojnásob; ([Žalmy 137:8; Jeremjáš 50:15 Jeremjáš 50:29; 2 Tesalonickým 1:6])

α᾿πόδοτε αυ᾿τη̑ ὡς καὶ αυ᾿τὴ α᾿πέδωκεν καὶ διπλὼσατε τὰ διπλα̑ κατὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿τη̑ς ε᾿ν τω̑ ποτηρίω ω῟ ε᾿κέρασεν κεράσατε αυ᾿τη̑ διπλου̑ν

פֻּורעֻוה אַיכַּנָא דָּאף הִי פֵּרעַת ועֻופו לָה אַעפָא עַל עבָדֵיה בּכָסָא הַו דּמֵזגַּת מזֻוגו לָה אַעפָא׃

[(27) Reve 18, 07]

בַּמִּדָּה שֶׁרוֹמְמָה עַצְמָהּ וְהִתְעַנְּגָה כֵּן תְּנוּ לָהּ מַכְאוֹב וָאֵבֶל, כִּי אָמְרָה בִּלְבָבָהּ: 'יוֹשֶׁבֶת אֲנִי, מַלְכָּה; אֵינֶנִּי אַלְמָנָה וְאֵבֶל לֹא אֶרְאֶה.'

כַּאֲשֶׁר הָיְתָה גְבִירָה וּמְעֻנָּגָה כֵּן הָבִיאוּ עָלֶיהָ מַדְוֶה וָאֵבֶל כִּי אָמְרָה בִלְבָבָהּ מַלְכָּה אֲנִי לְעוֺלָם לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֺל:

Jakž se mnoho chlubil a zbůjněl byl, tak mnoho dejte jemu muk a pláče. Neboť v srdci svém praví: Sedím královna, a nejsemť vdovou, a pláče neuzřím.

kolik si užila slávy a hýření, tolik jí dejte teď trýzně a žalu. Protože si namlouvá: Trůním jako královna, vdovou nejsem a neokusím smutku – ([Izajáš 47:7-Izajáš 47:9])

ο῞σα ε᾿δόξασεν αυ᾿τὴν καὶ ε᾿στρηνίασεν τοσου̑τον δότε αυ᾿τη̑ βασανισμὸν καὶ πένθος ο῞τι ε᾿ν τη̑ καρδία αυ᾿τη̑ς λέγει ο῞τι κάθημαι βασίλισσα καὶ χήρα ου᾿κ ει᾿μί καὶ πένθος ου᾿ μὴ ι῎δω

עַל מֵדֵּם דּשַׁבּחַת נַפשָׁה וֵאשׁתַּעליַת דַּאיך הָכַן שֻׁונָקָא וֵאבלָא מֵטֻל דַּבלֵבָּה אָמרָא דּיָתבָּא אנָא מַלכּתָא וַארמַלתָּא לַיתַּי וֵאבלָא לָא אֵחזֵא׃

[(27) Reve 18, 08]

עַל כֵּן בְּיוֹם אֶחָד תָּבֹאנָה מַכּוֹתֶיהָ: מָוֶת, אֵבֶל וְרָעָב, וּבָאֵשׁ תִּשָֹרֵף; כִּי חָזָק יהוה אֱלֹהִים הַשּׁוֹפֵט אוֹתָהּ."

עַל-כֵּן תָּבֹאנָה לָּהּ בְּיוֺם אֶחָד כָּל-תַּחֲלֻאֶיהָ מָוֶת אֵבֶל וְרָעָב וְהָיְתָה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ כִּי חָזָק יְהוָֺה אֱלֹהִים הַשֹּׁפֵט אֹתָהּ:

Protož v jeden den přijdou rány jeho, smrt a pláč i hlad, a ohněm spálen bude; nebo silný jest Pán, kterýž jej potupí.

proto v jediném dni dopadnou na ni pohromy: smrt i žal a hlad, a bude zničena ohněm. Neboť mocný je Hospodin(a), Bůh, který ji odsoudil.“ (a) ř: Pán

διὰ του̑το ε᾿ν μια̑ ἡμέρα η῞ξουσιν αἱ πληγαὶ αυ᾿τη̑ς θάνατος καὶ πένθος καὶ λιμός καὶ ε᾿ν πυρὶ κατακαυθήσεται ο῞τι ι᾿σχυρὸς κύριος ὁ θεὸς ὁ κρίνας αυ᾿τήν

מֵטֻלהָנָא בּחַד יַומָא נִאתיָן עלֵיה מַחוָתָא מַותָּא וֵאבלָא וכַפנָא וַבנֻורָא תִּאקַד מֵטֻל דּחַילתָן מָריָא דּדָנָה׃

[(27) Reve 18, 09]

וּמַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר זָנוּ וְהִתְעַנְּגוּ אִתָּהּ יִבְכּוּ וְיִסְפְּדוּ עָלֶיהָ כִּרְאוֹתָם אֶת עֲשַׁן שְׂרֵפָתָהּ.

וּמַלְכֵי-אֶרֶץ אֲשֶׁר זָנוּ אֹתָהּ וְהִתְעַלְּסוּ עִמָּהּ בְּתַעֲנוּגִים יִבְכּוּ יִסְפְּדוּ לָהּ בִּרְאֹתָם אֶת-עֲשַׁן שְׂרֵפָתָהּ:

I plakati ho budou, a kvíliti nad ním králové země, kteříž s ním smilnili, a svou rozkoš měli, když uzří dým zapálení jeho,

Pak budou naříkat nad ní a bědovat králové světa, kteří s ní smilnili a hýřili, až uvidí dým hořícího města; ([Ezechiel 26:16-Ezechiel 26:18 Ezechiel 27:30-Ezechiel 27:32])

καὶ κλαύσουσιν καὶ κόψονται ε᾿π῾ αυ᾿τὴν οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς οἱ μετ῾ αυ᾿τη̑ς πορνεύσαντες καὶ στρηνιάσαντες ο῞ταν βλέπωσιν τὸν καπνὸν τη̑ς πυρὼσεως αυ᾿τη̑ς

ונֵבכֻּונָה ונַרקדֻון עלֵיה מַלכֵּיה דַּארעָא הָנֻון דּזַנִיו עַמָה וֵאשׁתַּעלִיו מָא דּחָזֵין תּנָנָא דּיַקדָּנָה׃

[(27) Reve 18, 10]

מֵרָחוֹק יַעַמְדוּ מִפְּנֵי אֵימַת עִנּוּיָהּ וְיֹאמְרוּ: "אוֹי, אוֹי, בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, הָעִיר הַחֲזָקָה, כִּי בְּשָׁעָה אַחַת בָּא מִשְׁפָּטֵךְ."

וּמִמָּגוֺר וְשֶׁבֶר מֵרָחוֺק יַעַמְדוּ וְקוֺנֵנוּ אוֺי-לָךְ אוֺי-לָךְ בָּבֶל עִיר רַבָּתִי עָם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה בְּרֶגַע אֶחָד בָּא עָלַיִךְ מִשְׁפָּטֵךְ:

Zdaleka stojíce, pro bázeň muk jeho, a řkouce: Běda, běda, veliké město Babylon, to město silné, že jedné hodiny přišel odsudek tvůj.

z hrůzy nad jeho zkázou neodváží se přiblížit a budou naříkat: „Běda, běda, ty veliký Babylóne, město tak mocné, jak v jedinou hodinu byl nad tebou vykonán soud!“

α᾿πὸ μακρόθεν ἑστηκότες διὰ τὸν φόβον του̑ βασανισμου̑ αυ᾿τη̑ς λέγοντες ου᾿αὶ ου᾿αί ἡ πόλις ἡ μεγάλη Βαβυλών ἡ πόλις ἡ ι᾿σχυρά ο῞τι μια̑ ω῞ρα η῟λθεν ἡ κρίσις σου

כַּד קָימִין מֵן קבֻול מֵן דֵּחלתָא דּתַשׁנִיקָה ונִאמרֻון וָי וָי וָי מדִינתָּא רַבּתָא בָּבֵיל מדִינתָּא עַשִׁינתָּא מֵטֻל דּבַחדָא שָׁעָא אֵתָא דִּינֵכי׃

[(27) Reve 18, 11]

גַּם סוֹחֲרֵי הָאָרֶץ בּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים עָלֶיהָ, כִּי אֵין קוֹנֶה עוֹד אֶת מִטְעַן סְחוֹרָתָם,

וּבָכוּ וְהִתְאַבְּלוּ עָלֶיהָ כְּנַעֲנֵי-אָרֶץ כִּי אֵין קֹנֶה עוֺד לְסַחְרָם:

Ano i kupci zemští budou plakati a kvíliti nad ním; nebo koupí jejich žádný nebude kupovati více,

A bohatí kupci země naříkají a bědují nad ním, protože už nikdo nekoupí jejich zboží: ([Ezechiel 27:36])

καὶ οἱ ε῎μποροι τη̑ς γη̑ς κλαίουσιν καὶ πενθου̑σιν ε᾿π῾ αυ᾿τήν ο῞τι τὸν γόμον αυ᾿τω̑ν ου᾿δεὶς α᾿γοράζει ου᾿κέτι

ותַגָּרֵא דַּארעָא נֵבכֻּון ונֵתַאבלֻון עלֵיה ומַובַּלהֻון לַיתּ דּזָבֵן תֻּוב׃

[(27) Reve 18, 12]

מִטְעַן שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים וּבוּץ וְאַרְגָּמָן וּמֶשִׁי וְשָׁנִי; כָּל עֵץ בֹּשֶׂם וְכָל כְּלִי שֶׁנְהָב, כָּל כְּלִי מֵעֵץ יָקָר וּמִנְּחֹשֶׁת, מִבַּרְזֶל וּמִשַּׁיִשׁ;

סְחַר זָהָב וָכֶסֶף וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וּמֶשִׁי וְשָׁנִי כָּל-עֲצֵי בְשָׂמִים כְּלֵי שֶׁנְהַבִּים וּכְלֵי עֵצִים יְקָרִים נְחשֶׁת בַּרְזֶל וָשָׁיִשׁ:

Koupě zlata, a stříbra, a drahého kamene, i perel, i kmentu, i šarlatu, i hedbáví, i brunátného roucha, i všelikého dřeva thyinového, a všech nádob z kostí slonových, i všelikého nádobí z nejdražšího dříví, i z mědi, i z železa, i z mramoru;

náklady zlata a stříbra, drahokamů a perel, kmentu a purpuru, hedvábí a šarlatu, cedrového dřeva a předmětů ze slonoviny a předmětů ze vzácných dřev, náklady mědi, železa a mramoru, ([Ezechiel 27:12-Ezechiel 27:25])

γόμον χρυσου̑ καὶ α᾿ργύρου καὶ λίθου τιμίου καὶ μαργαριτω̑ν καὶ βυσσίνου καὶ πορφύρας καὶ σιρικου̑ καὶ κοκκίνου καὶ πα̑ν ξύλον θύινον καὶ πα̑ν σκευ̑ος ε᾿λεφάντινον καὶ πα̑ν σκευ̑ος ε᾿κ ξύλου τιμιωτάτου καὶ χαλκου̑ καὶ σιδήρου καὶ μαρμάρου

מַובּלָא דּדַהבָא וַדסִאמָא וַדכִאפֵא יַקִירָתָא וַדמַרגָּניָתָא וַדבֻוצָא ודַארגּוָנָא ושִׁארָיָא דַּזחֻורִיתָא וכֻל קִיס דּבֵסמָא וכֻל מָאן דּשֵׁנָא וכֻל מָאן דּקַיסָא יַקִירָא וַנחָשָׁא ופַרזלָא ושִׁישָׁא׃

[(27) Reve 18, 13]

קִנָּמוֹן וַאֲמוֹמוֹן, קְטֹרֶת סַמִּים, מוֹר וּלְבוֹנָה, יַיִן וְשֶׁמֶן, סֹלֶת וְחִטָּה, בָּקָר וְצֹאן, סוּסִים וּמֶרְכָּבוֹת, עֲבָדִים וְנֶפֶשׁ אָדָם.

קִנְּמָן-בֶּשֶׂם וּקְטֹרֶת סַמִּים מֹר וּלְבוֺנָה יַיִן וְשֶׁמֶן סֹלֶת וְחִטִּים מִקְנֵה בָקָר וְצֹאן סוּס וְרֶכֶב עֶבֶד וְשִׁפְחָה:

A skořice, i vonných věcí, a mastí, i kadidla, i vína, i oleje, i bělí, i pšenice, i dobytka, i ovec, i koní, a vozů, i služebníků, i duší lidských.

skořice a indického koření, voňavek, mastí a vykuřovadel, vína a oleje, mouky a obilí, dobytčat a ovcí, koní a vozů a otroků a zajatců(b). (b) ř: lidských duší 19. kapitola

καὶ κιννάμωμον καὶ α῎μωμον καὶ θυμιάματα καὶ μύρον καὶ λίβανον καὶ οι῏νον καὶ ε῎λαιον καὶ σεμίδαλιν καὶ σι̑τον καὶ κτήνη καὶ πρόβατα καὶ ι῞ππων καὶ ρ᾿εδω̑ν καὶ σωμάτων καὶ ψυχὰς α᾿νθρὼπων

וקֻונִימָון ובֵסמֵא ומֻורָון וַלבֻונתָּא וחַמרָא ומֵשׁחָא וַסמִידָא ועֵרבֵּא ורַכשָׁא ומַרכּבָתָא ופַגרֵא ונַפשָׁתָא דַּבנַינָשָׁא׃

[(27) Reve 18, 14]

"סָר מִמֵּךְ הַפְּרִי חֶמְדַּת נַפְשֵׁךְ; כָּל הַמּוֹתָרוֹת וְכָל נוֹצֵץ אָבְדוּ מִמֵּךְ; לֹא יִמְצְאוּם עוֹד."

רָחַק מִמֵּךְ פְּרִי תַאֲוָה לְעֵינָיִךְ וְכָל-עֲדָנִים וּמְגָדִים לֹא תִמְצְאִי-עוֺד אָזְלוּ לָהֶם וְאֵינָם:

I ovoce žádostivá duši tvé odešla od tebe, a všecko tučné a krásné odešlo od tebe, a aniž toho již více nalezneš.

Plody, které jsi dychtivě sklízelo, jsou pryč, všechen lesk a nádhera zašly a není po nich památky.

καὶ ἡ ο᾿πὼρα σου τη̑ς ε᾿πιθυμίας τη̑ς ψυχη̑ς α᾿πη̑λθεν α᾿πὸ σου̑ καὶ πάντα τὰ λιπαρὰ καὶ τὰ λαμπρὰ α᾿πὼλετο α᾿πὸ σου̑ καὶ ου᾿κέτι ου᾿ μὴ αυ᾿τὰ εὑρήσουσιν

וֵאבֵּכי רֵגּתָא דּנַפשֵׁכי אֵזַל מֵנֵכי וכֻל דּשַׁמִין וַשׁבִיח אֵזַל מֵנֵכי ולָא תֻּוב תֵּחזֵין אֵנֻון׃

[(27) Reve 18, 15]

סוֹחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִתְעַשְּׁרוּ מִמֶּנָּה, יַעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִפְּנֵי אֵימַת עִנּוּיָהּ, בּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים

וְהָרֹכְלִים אֲשֶׁר מָצְאוּ אוֺן לָהֶם בְּעִזְבוֺנֶיהָ מִמָּגוֺר וּמִשֶּׁבֶר יַעַמְדוּ מֵרָחוֺק וּבָכוּ אֵלֶיהָ וְסָפְדוּ לֵאמֹר:

Ti kupci, kteříž v tom kupčili, a jím zbohatli, zdaleka stanou pro strach muk jeho, plačíce, a kvílíce,

Kupci, kteří s tím vším obchodovali a z toho města bohatli, z hrůzy nad jeho zkázou neodváží se přiblížit a budou plakat a naříkat: ([Ezechiel 27:31])

οἱ ε῎μποροι τούτων οἱ πλουτήσαντες α᾿π῾ αυ᾿τη̑ς α᾿πὸ μακρόθεν στήσονται διὰ τὸν φόβον του̑ βασανισμου̑ αυ᾿τη̑ς κλαίοντες καὶ πενθου̑ντες

ולָא נֵשׁכּחֻון אֵנֻון תַּגָּרֵא דּהָלֵין דַּעתַרו מֵנָה מֵן קבֻול נקֻומֻון מֵן דֵּחלתָא דּשֻׁונָקָה כַּד בָּכֵין וַאבִילִין׃

[(27) Reve 18, 16]

וְאוֹמְרִים: "אוֹי, אוֹי, הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַלְּבוּשָׁה שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וְשָׁנִי וּמְקֻשֶּׁטֶת בְּזָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים,

אַלְלַי לַקִּרְיָה הַגְּדוֺלָה אֲשֶׁר לָבְשָׁה שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וְשָׁנִי וַתַּעַד עֲדִי-זָהָב אַבְנֵי-חֵפֶץ וּפְנִינִים:

A řkouce: Běda, běda, město veliké, kteréž odíno bylo kmentem, a šarlatem, a brunátným rouchem, a ozdobeno bylo zlatem, a kamením drahým, i perlami; nebo v jednu hodinu zahynula tak veliká bohatství.

„Běda, běda, tak veliké město, které se oblékalo do kmentu, purpuru a šarlatu, které se zdobilo zlatem, drahokamy a perlami – ([Ezechiel 28:13; Zjevení Janovo 17:4])

λέγοντες ου᾿αὶ ου᾿αί ἡ πόλις ἡ μεγάλη ἡ περιβεβλημένη βύσσινον καὶ πορφυρου̑ν καὶ κόκκινον καὶ κεχρυσωμένη ε᾿ν χρυσίω καὶ λίθω τιμίω καὶ μαργαρίτη

וָאמרִין וָי וָי מדִינתָּא רַבּתָא דַּמעַטפָא בֻּוצָא וַארגּוָנָא וַזחֻוריָתָא דּמַדהבָן בּדַהבָא וכִאפֵא יַקִירָתָא ומַרגָּניָתָא׃

[(27) Reve 18, 17]

כִּי בְּשָׁעָה אַחַת הָחֳרַב עֹשֶׁר גָּדוֹל כָּזֶה!" וְכָל רַב־חוֹבֵל וְכָל הַנּוֹסֵעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, גַּם מַלָּחִים וְכָל אֲשֶׁר מְלַאכְתָּם בַּיָּם, עָמְדוּ מֵרָחוֹק

אֵיךְ סָפוּ תַּמּוּ כְּרֶגַע כָּל-הוֺן עָתָק זֶה וְכָל-חֹבֵל וְעֹבֵר אָרְחוֺת יַמִּים מַלָּחִים וְעֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים מֵרָחוֺק עָמָדוּ:

I všeliký marinář, i všecko množství lidí, kteříž jsou na lodech, i plavci, a kteřížkoli svou živnost na moři mají, zdaleka stanou,

a v jedinou hodinu je zničeno takové bohatství!“ A všichni velitelé lodí, dopravci zboží, námořníci a kdokoli se živí plavbou, neodváží se přiblížit ([Ezechiel 27:29-Ezechiel 27:32])

ο῞τι μια̑ ω῞ρα η᾿ρημὼθη ὁ τοσου̑τος πλου̑τος καὶ πα̑ς κυβερνήτης καὶ πα̑ς ὁ ε᾿πὶ τόπον πλέων καὶ ναυ̑ται καὶ ο῞σοι τὴν θάλασσαν ε᾿ργάζονται α᾿πὸ μακρόθεν ε῎στησαν

מֵטֻל דּבַחדָא שָׁעָא אֵסתַּרַק עֻותרָא דַּאיך הָנָא וכֻל מדַבּרַי אֵלפֵא וכֻל אָזַלי בֵּאלפֵא לדֻוכּיָתָא וֵאלפָרֵא וכֻל דַּביַמָא פָּלחִין מֵן רֻוחקָא קָמו׃

[(27) Reve 18, 18]

וְצָעֲקוּ בִּרְאוֹתָם אֶת עֲשַׁן שְׂרֵפָתָהּ. "מִי בֶּעָרִים כָּעִיר הַגְּדוֹלָה?" אָמְרוּ.

וַיִּצְעֲקוּ בִרְאֹתָם אֶת-עֲשַׁן שְׂרֵפָתָהּ לֵאמֹר אַיֵּה עִיר כָּעִיר הַגְּדוֺלָה:

A zkřiknou, vidouce dým zapálení jeho, řkouce: Které bylo podobné městu tomuto velikému!

a budou volat, až uvidí dým toho hořícího města: „Co se mohlo rovnat tomu velikému městu!“

καὶ ε῎κραζον βλέποντες τὸν καπνὸν τη̑ς πυρὼσεως αυ᾿τη̑ς λέγοντες τίς ὁμοία τη̑ πόλει τη̑ μεγάλη

וַבכַאוֻה כַּד חָזֵין תּנָנָא דּיַקדָּנָה וָאמרִין מַן הִי דּדָמיָא לַמדִינתָּא רַבּתָא׃

[(27) Reve 18, 19]

הֵם זָרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם וְצָעֲקוּ בִּבְכִי וְיָגוֹן: "אוֹי, אוֹי, הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשְׁרוּ בָּה מֵהוֹנָהּ כָּל בַּעֲלֵי הָאֳנִיּוֹת בַּיָּם, כִּי בְּשָׁעָה אַחַת הָחְרְבָה!"

וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל-רָאשֵׁיהֶם וַיִּזְעֲקוּ בִּבְכִי וְאֵבֶל לֵאמֹר אַלְלַי לַקִּרְיָה הַגְּדוֺלָה מֵחֵיל עָשְׁרָהּ הֶעֱשִׁירוּ כָּל-בַּעֲלֵי אֳנִיּוֺת בַּיָּם וְעַתָּה הֲפוּכָה הִיא כְּמוֺ-רָגַע:

A sypouce prach na hlavy své, křičeti budou, plačíce, a kvílíce, a řkouce: Běda, běda, město veliké, v němž zbohatli všickni, kteříž měli lodí na moři, ze mzdy jeho; nebo jedné hodiny zpustlo.

A sypou si prach na hlavu a v pláči a nářku křičí: „Běda, běda, tak veliké město, na jehož blahobytu zbohatli všichni majitelé námořních lodí – a v jedinou hodinu bylo zpustošeno!“

καὶ ε῎βαλον χου̑ν ε᾿πὶ τὰς κεφαλὰς αυ᾿τω̑ν καὶ ε῎κραζον κλαίοντες καὶ πενθου̑ντες λέγοντες ου᾿αὶ ου᾿αί ἡ πόλις ἡ μεγάλη ε᾿ν η῟ ε᾿πλούτησαν πάντες οἱ ε῎χοντες τὰ πλοι̑α ε᾿ν τη̑ θαλάσση ε᾿κ τη̑ς τιμιότητος αυ᾿τη̑ς ο῞τι μια̑ ω῞ρα η᾿ρημὼθη

וַארמִיו עַפרָא עַל רִישַׁיהֻון וַקעַו כַּד בָּכֵין וַאבִילִין וָאמרִין וָי וָי מדִינתָּא רַבּתָא אַידָא דּבָה עתַרו אַילֵין דִּאית להֻון אֵלפָא בּיַמָא מֵן אִיקָרָה דּבַחדָא שָׁעָא חֵרבַּת׃

[(27) Reve 18, 20]

גִּילוּ עָלֶיהָ שָׁמַיִם, גַּם קְדוֹשִׁים וּשְׁלִיחִים וּנְבִיאִים, כִּי שָׁפַט אֱלֹהִים אֶת מִשְׁפַּטְכֶם מִמֶּנָּה!

צַהֲלוּ וָרֹנּוּ שָׁמַיִם קְדשִׁים שְׁלִיחִים וּנְבִיאִים כִּי-נָקַם אֱלֹהִים אֶת-נִקְמַתְכֶם מִיָּדָהּ:

Raduj se nad ním nebe i svatí apoštolé i proroci; nebo pomstilť vás Bůh nad ním.

Raduj se, nebe a svatí, apoštolové i proroci, protože Bůh vynesl nad tím městem rozsudek, jaký ono vyneslo nad vámi. ([Žalmy 96:11; Jeremjáš 51:48])

ευ᾿φραίνου ε᾿π῾ αυ᾿τη̑ ου᾿ρανέ καὶ οἱ α῞γιοι καὶ οἱ α᾿πόστολοι καὶ οἱ προφη̑ται ο῞τι ε῎κρινεν ὁ θεὸς τὸ κρίμα ὑμω̑ν ε᾿ξ αυ᾿τη̑ς

אֵתפַּצחו עלֵיה שׁמַיָא וקַדִּישֵׁא וַשׁלִיחֵא וַנבִיֵא מֵטֻל דּדָן אַלָהָא דִּינכֻון מֵנָה׃

[(27) Reve 18, 21]

וּמַלְאָךְ חָזָק אֶחָד הֵרִים אֶבֶן, כְּאֶבֶן רֵיחַיִם גְּדוֹלָה, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לַיָּם בְּאָמְרוֹ: "כָּכָה תֻּשְׁלַךְ בְּשֶׁצֶף בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְלֹא תִּמָּצֵא עוֹד.

וּמַלְאָךְ אֶחָד גִּבּוֺר נָשָׂא אֶבֶן גְּדוֺלָה כְּפֶלַח רֶכֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-תּוֺךְ הַיָּם וַיֹּאמַר כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֺלָה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף וְלֹא-תִמָּצֵא עוֺד:

I zdvihl jeden silný anděl kámen jako žernov veliký, a hodil jím do moře, řka: Tak prudce uvržen bude Babylon, to město veliké, a nikoli více nebude nalezen.

A jeden silný anděl pozvedl balvan, těžký jako mlýnský kámen, vrhl jej do moře a zvolal: „Tak rázem bude svržen Babylón, to veliké město, a nebude po něm ani památky. ([Jeremjáš 51:63 Jeremjáš 51:64; Ezechiel 26:21])

καὶ η῟ρεν ει῟ς α῎γγελος ι᾿σχυρὸς λίθον ὡς μύλινον μέγαν καὶ ε῎βαλεν ει᾿ς τὴν θάλασσαν λέγων ου῞τως ὁρμήματι βληθήσεται Βαβυλών ἡ μεγάλη πόλις καὶ ου᾿ μὴ εὑρεθη̑ ε῎τι

וַשׁקַל חַד מֵן מַלַאכֵא חַילתָנֵא כִּאפָא רַבּתָא אַיך רַחיָא וַארמִי בּיַמָא וֵאמַר הָכַנָא בּחִאפָא תֵּשׁתּדֵא בָּבֵיל מדִינתָּא רַבּתָא ולָא תֵּשׁכַּח תֻּוב׃

[(27) Reve 18, 22]

צְלִילֵי פּוֹרְטֵי נֵבֶל, צְלִילֵי נוֹגְנִים וּמְחַלְּלֵי חֲלִילִים, וּצְלִילֵי תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת - לֹא יִשָּׁמְעוּ בָּךְ עוֹד. וְכָל אֻמָּן מִכָּל אֻמָּנוּת לֹא יִמָּצֵא בָּךְ עוֹד, וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד בְּקִרְבֵּךְ קוֹל רֵיחַיִם.

לֹא-ישָּׁמַע עוֺד בָּךְ קוֺל מְנַגְּנִים וְשָׁרִים וְהֶמְיַת חֲלִלִים וַחֲצֹצְרוֺת וְכָל-חָרָשׁ וְחשֵׁב לֹא-יִמָּצֵא עוֺד בְתוֺכֵךְ אַף לֹא יִשָּׁמַע בָּךְ קוֺל רֵחָיִם:

A hlas na harfy hrajících, a zpěváků, a pišťců, a trubačů nikoli nebude více v tobě slyšán, a žádný řemeslník žádného řemesla nebude v tobě více nalezen, a zvuk žernovu nebude v tobě více slyšán.

Nikdy už v tobě nezazní hudba, neozve se harfa, píšťala ani trubka, nikdy už v tobě nebude řemeslník ani umělec, nikdo už v tobě neuslyší zvuk mlýnů, ([Izajáš 24:8; Ezechiel 26:13])

καὶ φωνὴ κιθαρωδω̑ν καὶ μουσικω̑ν καὶ αυ᾿λητω̑ν καὶ σαλπιστω̑ν ου᾿ μὴ α᾿κουσθη̑ ε᾿ν σοὶ ε῎τι καὶ πα̑ς τεχνίτης πάσης τέχνης ου᾿ μὴ εὑρεθη̑ ε᾿ν σοὶ ε῎τι καὶ φωνὴ μύλου ου᾿ μὴ α᾿κουσθη̑ ε᾿ν σοὶ ε῎τι

וקָלָא דּקִיתָרָא וַדשִׁיפֻורָא ודַזנַי זמָרָא וַדמַזעֻוקֵא לָא נֵשׁתּמַע בֵּכי תֻּוב׃

[(27) Reve 18, 23]

אוֹר מְנוֹרָה לֹא יָאִיר בָּךְ עוֹד, וְקוֹל חָתָן וְכַלָּה לֹא יִשָּׁמַע בָּךְ עוֹד; כִּי סוֹחֲרַיִךְ הָיוּ נִכְבְּדֵי הָאָרֶץ וּבְכִשּׁוּפַיִךְ הֻתְעוּ כָּל הַגּוֹיִם.

וְאוֺר נֵר לֹא יָאֶר-בָּךְ וְקוֺל חָתָן וְקוֺל כַּלָּה אָבַד מִמֵּךְ יַעַן כְּנַעֲנַיִךְ הָיוּ נִכְבַּדֵּי-אֶרֶץ וּבִכְשָׁפַיִךְ נִדְּחוּ כָל-הַגּוֺיִם:

Ani světlo svíce nebude v tobě více svítiti, a hlas ženicha ani nevěsty nebude v tobě více slyšán, ješto kupci tvoji bývala knížata zemská, a tráveními tvými v blud uvedeni byli všickni národové.

nikdy už v tobě nezasvitne světlo lampy, nikdo už v tobě nezaslechne hlas ženicha a nevěsty. Tvoji obchodníci vládli světem a tvé čarovné nápoje mámily celé národy; ([Jeremjáš 7:34 Jeremjáš 16:9 Jeremjáš 25:10; Izajáš 23:8 Izajáš 47:9])

καὶ φω̑ς λύχνου ου᾿ μὴ φάνη ε᾿ν σοὶ ε῎τι καὶ φωνὴ νυμφίου καὶ νύμφης ου᾿ μὴ α᾿κουσθη̑ ε᾿ν σοὶ ε῎τι ο῞τι οἱ ε῎μποροί σου η῟σαν οἱ μεγιστα̑νες τη̑ς γη̑ς ο῞τι ε᾿ν τη̑ φαρμακεία σου ε᾿πλανήθησαν πάντα τὰ ε῎θνη

ונֻוהרָא דַּשׁרָגָא לָא נֵתחזֵא לֵכי תֻּוב וקָלָא דּחַתנָא וקָלָא דּכַלתָא לָא נֵשׁתּמַע בֵּכי תֻּוב מֵטֻל דּתַגָּרַיכּי אִית הוַו רַורבָנֵיה דַּארעָא מֵטֻל דַּבחַרשַׁיכּי אַטעִיתּי לכֻלהֻון עַממֵא׃

[(27) Reve 18, 24]

בָּהּ נִמְצָא דַּם נְבִיאִים וּקְדוֹשִׁים וְדַם כָּל אֲשֶׁר נִטְבְּחוּ עֲלֵי אָרֶץ."

וְדַם הַנְּבִיאִים וְהַקְּדוֺשִׁים נִמְצָא בִכְנָפֶיהָ וְכָל-חַלְלֵי הָאָרֶץ:

Ale v něm nalezena jest krev proroků a svatých i všech zmordovaných na zemi.

ve tvých zdech tekla krev proroků a svatých a všech zavražděných na zemi.“ ([Zjevení Janovo 6:10 Zjevení Janovo 17:6 Zjevení Janovo 19:2 Ezechiel 24:7])

καὶ ε᾿ν αυ᾿τη̑ αι῟μα προφητω̑ν καὶ ἁγίων εὑρέθη καὶ πάντων τω̑ν ε᾿σφαγμένων ε᾿πὶ τη̑ς γη̑ς

ובָה אֵשׁתּכַח דּמָא דַּנבִיֵא וקַדִּישֵׁא דַּקטִילִין עַל אַרעָא׃ ס

[(27) Reve 19, 01]

אַחֲרֵי כֵן שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב בַּשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "הַלְלוּיָהּ! הַיְשׁוּעָה וְהַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לֵאלֹהֵינוּ,

וְאַחֲרֵי-כֵן שָׁמַעְתִּי קוֺל גָּדוֺל כְּקוֺל הָמוֺן רַב בַּשָּׁמַיִם קֹרִאים הַלֲלוּיָהּ הַתְּשׁוּעָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהָעֹז לַיהוָֺה אֱלֹהֵינוּ:

Potom jsem slyšel veliký hlas velikého zástupu na nebi, řkoucího: Halelujah. Spasení, a sláva, a čest, i moc Pánu Bohu našemu.

Potom jsem slyšel mocný hlas jakoby obrovského zástupu na nebi: „Haleluja! Spasení, sláva i moc patří Bohu našemu, ([Žalmy 19:9 Žalmy 106:48 Žalmy 117:1 Žalmy 117:2 Žalmy 150:1])

μετὰ ταυ̑τα η῎κουσα ὡς φωνὴν μεγάλην ο῎χλου πολλου̑ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ λεγόντων ἁλληλουιά ἡ σωτηρία καὶ ἡ δόξα καὶ ἡ δύναμις του̑ θεου̑ ἡμω̑ν

ומֵן בָּתַר הָלֵין שֵׁמעֵת קָלָא רַבָּא דּכֵנשֵׁא סַגִּיֵאא בַּשׁמַיָא דָּאמרִין הַלֵלֻויַא פֻּורקָנָא ותֵשׁבֻּוחתָּא וחַילָא לַאלָהַן׃

[(27) Reve 19, 02]

כִּי אֱמֶת וְצֶדֶק מִשְׁפָּטָיו; כִּי שָׁפַט אֶת הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִשְׁחִיתָה אֶת הָאָרֶץ בְּתַזְנוּתָהּ, וְנָקַם אֶת דַּם עֲבָדָיו מִיָּדָהּ."

אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֺ כִּי-שָׁפַט אֶת-הַזּוֺנָה הַגְּדוֺלָה אֲשֶׁר-הִשְׁחִיתָה אֶת-הָאָרֶץ בְּתַזְנֻתָהּ וַיִּדְרשׁ מִיָּדָה אֶת-דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ:

Neboť jsou praví a spravedliví soudové jeho, kterýž odsoudil nevěstku tu velikou, kteráž byla porušila zemi smilstvem svým, a pomstil krve služebníků svých z ruky její.

protože pravé a spravedlivé jsou jeho soudy! Vždyť odsoudil tu velikou nevěstku, která přivedla zemi do záhuby svým smilstvím, spravedlivě ji potrestal za krev svých služebníků, která lpí na jejích rukou.“ ([Zjevení Janovo 16:7; Deuteronomium 32:43; Žalmy 79:10; Zjevení Janovo 18:20])

ο῞τι α᾿ληθιναὶ καὶ δίκαιαι αἱ κρίσεις αυ᾿του̑ ο῞τι ε῎κρινεν τὴν πόρνην τὴν μεγάλην η῞τις ε῎φθειρεν τὴν γη̑ν ε᾿ν τη̑ πορνεία αυ᾿τη̑ς καὶ ε᾿ξεδίκησεν τὸ αι῟μα τω̑ν δούλων αυ᾿του̑ ε᾿κ χειρὸς αυ᾿τη̑ς

מֵטֻל דּשַׁרִירִין וכִאנִין דִּינַוהי מֵטֻל דּדָן לזָנִיתָא רַבּתָא אַידָא דּחַבּלַת לַארעָא בּזָניֻותָה וַתבַע דּמָא דּעַבדַּוהי מֵן אִידֵיה׃

[(27) Reve 19, 03]

וְשֵׁנִית אָמְרוּ: "הַלְלוּיָהּ! עֲשָׁנָהּ עוֹלֶה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!"

וַיַּעֲנוּ שֵׁנִית הַלֲלוּיָהּ עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ:

I řekli podruhé: Halelujah. A dým její vstupoval na věky věků.

A znovu volali: „Haleluja! Na věky věků vystupuje dým z toho hořícího města.“ ([Izajáš 34:10])

καὶ δεύτερον ει῎ρηκαν ἁλληλουιά καὶ ὁ καπνὸς αυ᾿τη̑ς α᾿ναβαίνει ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

דּתַרתֵּין אֵמַרו הַלֵלֻויַא וַתנָנָה סלֵק לעָלַם עָלמִין׃

[(27) Reve 19, 04]

וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת נָפְלוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בְּאָמְרָם: "אָמֵן, הַלְלוּיָהּ!"

וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאַרְבַּע הַחַיּוֺת נָפְלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים הַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא וַיֹּאמְרוּ אָמֵן הַלֲלוּיָהּ:

I padlo, čtyřmecítma starců a čtvero zvířat, a klaněli se Bohu sedícímu na trůnu, řkouce: Amen, Halelujah.

Tehdy těch čtyřiadvacet starců spolu se čtyřmi bytostmi padlo na kolena; klaněli se před Bohem sedícím na trůnu a volali: „Amen, haleluja.“ ([Zjevení Janovo 4:10 Zjevení Janovo 5:14 Zjevení Janovo 11:16])

καὶ ε῎πεσαν οἱ πρεσβύτεροι οἱ ει῎κοσι τέσσαρες καὶ τὰ τέσσαρα ζω̑α καὶ προσεκύνησαν τω̑ θεω̑ τω̑ καθημένω ε᾿πὶ τω̑ θρόνω λέγοντες α᾿μήν ἁλληλουιά

וַנפַלו עֵסרִין וַארבּעָא קַשִׁישִׁין וַארבַּע חַיוָן וַסגֵדו לַאלָהַן דּיָתֵב עַל כֻּורסיָא וָאמרִין אַמִין הַלֵלֻויַא׃

[(27) Reve 19, 05]

יָצָא קוֹל מִן הַכִּסֵּא - אוֹמֵר: "הַלְלוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ כָּל עֲבָדָיו - הַיְרֵאִים אוֹתוֹ, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים!"

וְקוֺל קֹרֵא יָצָא מִן-הַכִּסֵּא לֵאמֹר הַלֲלוּ אֶת-אֱלֹהֵינוּ כָּל-עֲבָדָיו וִירֵאָיו הַקְּטַנִּים עִם-הַגְּדוֺלִים:

I vyšel z trůnu hlas, řkoucí: Chvalte Boha našeho všickni služebníci jeho, a kteříž se bojíte jeho, i malí i velicí.

A od trůnu zazněl hlas: „Zpívejte Bohu našemu všichni jeho služebníci, kteří se ho bojíte, malí i velicí.“ ([Žalmy 113:1 Žalmy 134:1 Žalmy 135:1])

καὶ φωνὴ α᾿πὸ του̑ θρόνου ε᾿ξη̑λθεν λέγουσα αι᾿νει̑τε τω̑ θεω̑ ἡμω̑ν πάντες οἱ δου̑λοι αυ᾿του̑ καὶ οἱ φοβούμενοι αυ᾿τόν οἱ μικροὶ καὶ οἱ μεγάλοι

וקָלָא מֵן כֻּורסיָא דָּאמַר שַׁבַּחו לַאלָהַן כֻּלהֻון עַבדַּוהי ודָחלַי שׁמֵה כֻּלהֻון זעֻורֵא עַם רַורבֵא׃

[(27) Reve 19, 06]

וְשָׁמַעְתִּי קוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים וּכְקוֹל רְעָמִים חֲזָקִים - אוֹמֵר: "הַלְלוּיָהּ כִּי מָלַךְ יהוה אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת.

וָאֶשְׁמַע כְּקוֺל הָמוֺן רַב וּכְקוֺל מַיִם רַבִּים וְכִשְׁאוֺן רַעַם חָזָק קֹרֵא הַלֲלוּיָהּ כִּי-מָלַךְ יְהוָֺה אֱלֹהֵי צְבָאוֺת:

A slyšel jsem hlas jako zástupu velikého, a jako hlas vod mnohých, a jako zvuk hromů silných, řkoucích: Halelujah. Kralovalť Pán Bůh náš všemohoucí.

A slyšel jsem zpěv jakoby ohromného zástupu, jako hukot množství vod a jako dunění hromu: „Haleluja, ujal se vlády Pán Bůh náš všemohoucí. ([Ezechiel 1:24 Ezechiel 43:2; Zjevení Janovo 14:2; Exodus 15:18; Žalmy 93:1 Žalmy 97:1; Zacharjáš 14:9; Zjevení Janovo 11:15])

καὶ η῎κουσα ὡς φωνὴν ο῎χλου πολλου̑ καὶ ὡς φωνὴν ὑδάτων πολλω̑ν καὶ ὡς φωνὴν βροντω̑ν ι᾿σχυρω̑ν λεγόντων ἁλληλουιά ο῞τι ε᾿βασίλευσεν κύριος ὁ θεὸς ἡμω̑ν ὁ παντοκράτωρ

ושֵׁמעֵת קָלָא אַיך דּכֵנשֵׁא סַגִּיֵאא וַאיך קָלָא דּמַיָא סַגִּיֵאא וַאיך קָלָא דּרַעמֵא חַילתָנֵא דָּאמרִין הַלֵלֻויַא מֵטֻל דַּאמלֵך מָריָא אַלָהָא אַחִיד כֻּל׃

[(27) Reve 19, 07]

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה וְנִתֵּן לוֹ כָּבוֹד, כִּי בָּאָה חֲתֻנַּת הַשֶֹה וְאִשְׁתּוֹ הֵכִינָה עַצְמָהּ;

לְכוּ וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה וְנִתְּנָה לּוֺ כָבוֺד כִּי בָאָה חֲתֻנַּת הַ׹ֶּׂה וְכַלָּתוֺ עֲרוּכָה בַכֹּל:

Radujme se, a veselme se, a chválu vzdejme jemu. Neboť přišla svadba Beránkova, a manželka jeho připravila se.

Radujme se a jásejme a vzdejme(c) mu chválu; přišel den svatby Beránkovy, jeho choť se připravila (c) var: vzdávejme ([Matouš 22:2; Zjevení Janovo 21:9])

χαίρωμεν καὶ α᾿γαλλιω̑μεν καὶ δὼσωμεν τὴν δόξαν αυ᾿τω̑ ο῞τι η῟λθεν ὁ γάμος του̑ α᾿ρνίου καὶ ἡ γυνὴ αυ᾿του̑ ἡτοίμασεν ἑαυτήν

חָדֵינַן ומֵתפַּצחִינַן נֵתֵּל לֵה תֵּשׁבֻּוחתָּא מֵטֻל דֵּאתָת מֵשׁתֻּותֵה דֵּאמרָא וַאנתּתֵה טַיבַת נַפשָׁה׃

[(27) Reve 19, 08]

וְנִתַּן לָהּ לִלְבֹּשׁ בּוּץ טָהוֹר וְצַח, כִּי הַבּוּץ הוּא צִדְקוֹת הַקְּדוֹשִׁים."

וַיֻּתַּן לָהּ לִלְבּשׁ בּוּץ זַךְ וְנָקִי כִּי בוּץ הוּא צִדְקַת הַקְּדוֺשִׁים:

A dáno jest jí, aby se oblékla v kment čistý a stkvoucí, a ten kment jsouť ospravedlňování svatých.

a byl jí dán zářivě čistý kment, aby se jím oděla.“ Tím kmentem jsou spravedlivé skutky svatých. ([Žalmy 45:14 Žalmy 45:15; Píseň písní 4:7; Izajáš 61:10])

καὶ ε᾿δόθη αυ᾿τη̑ ι῞να περιβάληται βύσσινον λαμπρὸν καθαρόν τὸ γὰρ βύσσινον τὰ δικαιὼματα τω̑ν ἁγίων ε᾿στίν

וֵאתִיהֵב לָה דּתֵתעַטַף בֻּוצָא דַּכיָא וַנהִירָא בֻּוצָא גֵּיר תּרִיצָתָא אֵנֵין דּקַדִּישֵׁא׃

[(27) Reve 19, 09]

אָמַר אֵלַי: "כְּתֹב: 'אַשְׁרֵי הַקְּרוּאִים אֶל מִשְׁתֵּה חֲתֻנַּת הַשֶֹה.'" הוֹסִיף וְאָמַר לִי: "אֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁל אֱלֹהִים."

וַיֹּאמֶר אֵלַי כְּתֹב אַשְׁרֵי הַקִּרֻאִים אֶל-הַמִּשְׁתֶּה לַחֲתֻנַּת הַ׹ֶּׂה וַיּוֺסֶף וַיֹּאמֶר אֵלֶּה דִבְרֵי אֱלֹהִים אֱמֶת:

I řekl mi: Piš: Blahoslavení, kteříž jsou k večeři svatby Beránkovy povoláni. A řekl mi: Tato slova Boží jsou pravá.

Tehdy mi řekl: „Piš: Blaze těm, kdo jsou pozváni na svatbu Beránkovu.“ A řekl mi: „Toto jsou pravá slova Boží.“ ([Lukáš 14:15])

καὶ λέγει μοι γράψον μακάριοι οἱ ει᾿ς τὸ δει̑πνον του̑ γάμου του̑ α᾿ρνίου κεκλημένοι καὶ λέγει μοι ου῟τοι οἱ λόγοι α᾿ληθινοὶ του̑ θεου̑ ει᾿σιν

וֵאמַרו לִי כּתֻוב טֻובַיהֻון לַאילֵין דּלַחשָׁמִיתָא דּמֵשׁתֻּותֵה דֵּאמרָא אִיתַיהֻון קרַיָא וֵאמַר לִי הָלֵין מֵלֵא דּשַׁרִירָן דַּאלָהָא אִיתַיהֵין׃

[(27) Reve 19, 10]

נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, אַךְ הוּא אָמַר אֵלַי: "רְאֵה, אַל נָא. עֶבֶד־חָבֵר אֲנִי לְךָ וּלְאַחֶיךָ אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם עֵדוּת יֵשׁוּעַ. לֵאלֹהִים תִּשְׁתַּחֲוֶה! הֵן עֵדוּת יֵשׁוּעַ הִיא רוּחַ הַנְּבוּאָה."

וַאֲנִי נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֺ וַיֹּאמֶר אֵלַי לֹא-כֵן רְאֵה אָנֹכִי עֶבֶד כָּמוֺךׇ וְחָבֵר אֲנִי לְךׇ וּלְאַחֶיךׇ הַמַּחֲזִיקִים בְּעֵדוּת יֵשׁוּעַ לֵאלֹהִים תִּשְׁתַּחֲוֶה כִּי עֵדוּת יֵשׁוּעַ הִיא רוּחַ הַנְּבוּאָה:

I padl jsem k nohám jeho, abych se klaněl jemu. Ale řekl mi: Hleď, abys toho nečinil. Jsemť spoluslužebník tvůj i bratří tvých, těch, kteříž mají svědectví Ježíšovo. Bohu se klaněj. Svědectví pak Ježíšovo jestiť duch proroctví.

Tu jsem padl na kolena k jeho nohám. Ale on mi řekl: „Střez se toho! Jsem jen služebník jako ty a tvoji bratři, kteří vydávají svědectví Ježíšovi. Před Bohem poklekni!“ Kdo vydává svědectví Ježíšovi, má ducha proroctví. ([Skutky apoštolské 10:25 Skutky apoštolské 10:26 Skutky apoštolské 14:15; Zjevení Janovo 22:8 Zjevení Janovo 22:9])

καὶ ε῎πεσα ε῎μπροσθεν τω̑ν ποδω̑ν αυ᾿του̑ προσκυνη̑σαι αυ᾿τω̑ καὶ λέγει μοι ο῞ρα μή σύνδουλός σού ει᾿μι καὶ τω̑ν α᾿δελφω̑ν σου τω̑ν ε᾿χόντων τὴν μαρτυρίαν ᾽Ιησου̑ τω̑ θεω̑ προσκύνησον ἡ γὰρ μαρτυρία ᾽Ιησου̑ ε᾿στιν τὸ πνευ̑μα τη̑ς προφητείας

ונֵפלֵת קדָם רֵגלַוהי וסֵגדֵּת לֵה וֵאמַר לִי לָא כּנָתָך אִיתַי ודַאחַיךְּ הָלֵין דִּאית להֻון סָהדֻּותָא דּיֵשֻׁוע לַאלָהָא סגֻוד יַתִּירָאיִת סָהדֻּותָא גֵּיר דּיֵשֻׁוע אִיתֵיה רֻוחָא דַּנבִיֻותָא׃ ס

[(27) Reve 19, 11]

רָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו נִקְרָא נֶאֱמָן וַאֲמִתִּי; בְּצֶדֶק הוּא שׁוֹפֵט וְלוֹחֵם.

וָאֵרֶא אֶת-הַשָׁמַיִם נִפְתָּחִים וְהִנֵּה-סוּס לָבָן וְהָרֹכֵב עָלָיו נִקְרָא נֶאֱמָן וְיָשָׁר וּמִשְׁפָּטוֺ וּמִלְחַמְתּוֺ בְּמֵישָׁרִים:

I viděl jsem nebe otevřené, a aj, kůň bílý, a ten, kterýž seděl na něm, sloul Věrný a Pravý, a spravedlivě soudí i bojuje.

A viděl jsem nebesa otevřená, a hle, bílý kůň, a na něm seděl ten, který má jméno Věrný a Pravý, neboť soudí a bojuje spravedlivě. ([Ezechiel 1:1; Zjevení Janovo 4:1 Zjevení Janovo 3:14; Žalmy 96:13; Zacharjáš 1:8])

καὶ ει῏δον τὸν ου᾿ρανὸν η᾿νεωγμένον καὶ ι᾿δοὺ ι῞ππος λευκός καὶ ὁ καθήμενος ε᾿π῾ αυ᾿τὸν καλούμενος πιστὸς καὶ α᾿ληθινός καὶ ε᾿ν δικαιοσύνη κρίνει καὶ πολεμει̑

וַחזִית שׁמַיָא דַּפתִיח והָא סֻוסיָא חֵוָרָא וַדיָתֵב עלַוהי מֵתקרֵא מהַימנָא ושַׁרִירָא וַבכִאנֻותָא דָּאֵן ומַקרֵב׃

[(27) Reve 19, 12]

עֵינָיו שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, עַל רֹאשׁוֹ עֲטָרוֹת רַבּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם כָּתוּב אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אוֹתוֹ מִלְּבַדּוֹ.

עֵינָיו כְּלַהֲבוֺת אֵשׁ וַעֲטָרוֺת רַבּוֺת עַל-רֹאשׁוֺ וְעָלָיו שֵׁם חָקוּק אֲשֶׁר לֹא-יֵדַע אֹתוֺ אִישׁ מִלְּבַדּוֺ:

Oči pak jeho byly jako plamen ohně, a na hlavě jeho korun množství, a měl jméno napsané, kteréhož žádný neví, než on sám.

Jeho oči plamen ohně a na hlavě množství královských korun; jeho jméno je napsáno a nezná je nikdo než on sám. ([Daniel 10:6; Zjevení Janovo 1:14 Zjevení Janovo 2:18 Zjevení Janovo 19:16])

οἱ δὲ ο᾿φθαλμοὶ αυ᾿του̑ ὡς φλὸξ πυρός καὶ ε᾿πὶ τὴν κεφαλὴν αυ᾿του̑ διαδήματα πολλά ε῎χων ο῎νομα γεγραμμένον ο῍ ου᾿δεὶς οι῏δεν ει᾿ μὴ αυ᾿τός

עַינַוהי דֵּין אַיך שַׁלהֵבִיתָא דּנֻורָא ועַל רִישֵׁה תָּאגֵא סַגִּיֵאא וִאית לֵה שׁמָא כּתִיבָא אַינָא דּלָא יָדַע אֵלָא אֵן הֻו׃

[(27) Reve 19, 13]

הוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד טָבוּל בְּדָם וּשְׁמוֹ נִקְרָא דְּבַר הָאֱלֹהִים.

וְהוּא עֹטֶה לְבוּשׁ מְאָדָּם בְּדָם וּשְׁמוֺ נִקְרָא דְּבַר הָאֱלֹהִים:

A byl odín rouchem pokropeným krví, a sloveť jméno jeho Slovo Boží.

Má na sobě plášť zbrocený(d) krví a jeho jméno je Slovo Boží. (d) var: skropený (očištěný) ([Izajáš 63:1; Jan 1:1])

καὶ περιβεβλημένος ἱμάτιον βεβαμμένον αι῞ματι καὶ κέκληται τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ὁ λόγος του̑ θεου̑

וַמעַטַף מָאנָא דַּזלִיע בַּדמָא ומֵתקרֵא שׁמֵה מֵלתָא דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 19, 14]

צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאִים אַחֲרָיו, רְכוּבִים עַל סוּסִים לְבָנִים וּלְבוּשִׁים בּוּץ לָבָן וְטָהוֹר.

וּצְבָא הַשָּׁמַיִם רֹכְבִים אַחֲרָיו עַל-סוּסִים לְבָנִים מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי-בוּץ זַךְ וְנָקִי:

A rytířstvo nebeské jelo za ním na bílých koních, jsouce odíni kmentem bílým a čistým.

Za ním nebeská vojska na bílých koních, oblečená do bělostného čistého kmentu.

καὶ τὰ στρατεύματα τὰ ε᾿ν τω̑ ου᾿ρανω̑ η᾿κολούθει αυ᾿τω̑ ε᾿φ῾ ι῞πποις λευκοι̑ς ε᾿νδεδυμένοι βύσσινον λευκὸν καθαρόν

וחַילַוָתָא דַּשׁמַיָא נַקִיפִין הוַו לֵה עַל רַכשָׁא חֵוָרֵא וַלבִישִׁין בֻּוצָא חֵוָרָא ודַכיָא׃

[(27) Reve 19, 15]

מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב חַדָּה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת הַגּוֹיִם וְהוּא יִרְעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. הוּא דּוֹרֵךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵי צְבָאוֹת,

וְחֶרֶב חַדָּה יֹצֵאת מִפִּיו לְהַכּוֺת בָּהּ אֶת-הַגּוֺיִם וּלְרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל וְהוּא דֹרֵךְ בְּגַת יֵין הַחֵמָה וְהַזַּעַף אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֺת:

A z úst jeho vycházel meč ostrý, aby jím bil národy. Nebo on bude je spravovati prutem železným; onť i pres vína hněvu a prchlivosti Boha všemohoucího tlačiti bude.

Z jeho úst vychází ostrý(e) meč, aby jím pobíjel národy; bude je pást železnou berlou. On bude tlačit lis plný vína trestajícího hněvu Boha všemohoucího. (e) var: dvousečný ([Žalmy 2:9; Izajáš 49:2 Izajáš 63:3; Zjevení Janovo 1:16 Zjevení Janovo 12:5 Zjevení Janovo 14:20])

καὶ ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑ ε᾿κπορεύεται ρ᾿ομφαία ο᾿ξει̑α ι῞να ε᾿ν αυ᾿τη̑ πατάξη τὰ ε῎θνη καὶ αυ᾿τὸς ποιμανει̑ αυ᾿τοὺς ε᾿ν ρ᾿άβδω σιδηρα̑ καὶ αυ᾿τὸς πατει̑ τὴν ληνὸν του̑ οι῎νου του̑ θυμου̑ τη̑ς ο᾿ργη̑ς του̑ θεου̑ του̑ παντοκράτορος

ומֵן פֻּומהֻון נָפקָא חַרבָּא חַרִיפתָּא דּבָה נֵקטלֻון לעַממֵא והֻו נֵרעֵא אֵנֻון בּשַׁבטָא דּפַרזלָא והֻו דָּאֵשׁ מַעצַרתָּא דּרֻוגזֵה דַּאלָהָא אַחִיד כֻּל׃

[(27) Reve 19, 16]

וְעַל בִּגְדוֹ וְעַל יְרֵכוֹ כָּתוּב שֵׁם: "מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים."

וְעַל-בִּגְדוֺ וְעַל-יְרֵכוֺ כָּתוּב שֵׁם מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים:

A máť na rouchu a na bedrách svých napsané jméno: Král králů a Pán pánů.

Na plášti a na boku má napsáno jméno: Král králů a Pán pánů. ([Deuteronomium 10:17; Daniel 2:47; 1 Timoteovi 6:15; Zjevení Janovo 17:14])

καὶ ε῎χει ε᾿πὶ τὸ ἱμάτιον καὶ ε᾿πὶ τὸν μηρὸν αυ᾿του̑ ο῎νομα γεγραμμένον βασιλεὺς βασιλέων καὶ κύριος κυρίων

וִאית לֵה עַל מָאנַוהי עַל עַטמָתֵה שׁמָא כּתִיבָא מַלכָּא דּמַלכֵּא ומָרָא דּמָרַוָתָא׃

[(27) Reve 19, 17]

רָאִיתִי מַלְאָךְ אֶחָד עוֹמֵד בַּשֶּׁמֶשׁ וְקוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּאָמְרוֹ לְכָל בַּעֲלֵי כָּנָף הַמְעוֹפְפִים בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם: "בּוֹאוּ, הֵאָסְפוּ אֶל הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֵאלֹהִים,

וָאֵרֶא מַלְאָךְ אֶחָד עֹמֵד עַל-הַשֶּׁמֶשׁ וְקֹרֵא בְקוֺל גָּדוֺל אֶל-כָּל-עוֺף כָּנָף הַמְעוֺפֵף עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר בֹּאוּ הֵאָסְפוּ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֺל לֵאלֹהִים:

I viděl jsem jednoho anděla, an stojí v slunci, a zkřikl hlasem velikým, řka všechněm ptákům, kteříž létali po prostřed nebes: Poďte, a shromažďte se k večeři velikého Boha,

A viděl jsem jednoho anděla, jak stojí na slunci a volá mocným hlasem na všechny ptáky letící středem nebes: „Pojďte, slétněte se k veliké hostině Boží! ([Ezechiel 39:17-Ezechiel 39:20; Matouš 24:28])

καὶ ει῏δον ε῞να α῎γγελον ἑστω̑τα ε᾿ν τω̑ ἡλίω καὶ ε῎κραξεν ε᾿ν φωνη̑ μεγάλη λέγων πα̑σιν τοι̑ς ο᾿ρνέοις τοι̑ς πετομένοις ε᾿ν μεσουρανήματι δευ̑τε συνάχθητε ει᾿ς τὸ δει̑πνον τὸ μέγα του̑ θεου̑

וַחזִית אחרִנָא מַלַאכָא דּקָאֵם בּשֵׁמשָׁא וַקעָא בּקָלָא רָמָא וֵאמַר לפָרַחתָא דּפָרחָא מֵצעַת שׁמַיָא תַּו אֵתכַּנשׁו לַחשָׁמִיתָא רַבּתָא דַּאלָהָא׃

[(27) Reve 19, 18]

לְמַעַן תֹּאכְלוּ בְּשַׂר מְלָכִים וּבְשַׂר שָׂרֵי אֲלָפִים, בְּשַׂר גִּבּוֹרִים וּבְשַׂר סוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם, וּבְשַׂר הַכֹּל: גַּם חָפְשִׁים וַעֲבָדִים, גַּם קְטַנִּים וְגַם גְּדוֹלִים."

וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר מְלָכִים בְּשַׂר שָׂרֵי אֲלָפִים וּבְשַׂר גִּבּוֺרִים בְּשַׂר סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם וּבְשַׂר בְּנֵי חוֺרִים וַעֲבָדִים קְטַנִּים עִם-גְּדוֺלִים כֻּלָּם:

Abyste jedli těla králů, a těla hejtmanů, a těla silných, a těla koňů, i těch, kteříž na nich sedí, a těla všech svobodných i služebníků, i malých i velikých.

Budete se sytit těly králů a vojevůdců a bojovníků a koní i jezdců; těly všech, pánů i otroků, slabých i mocných.“

ι῞να φάγητε σάρκας βασιλέων καὶ σάρκας χιλιάρχων καὶ σάρκας ι᾿σχυρω̑ν καὶ σάρκας ι῞ππων καὶ τω̑ν καθημένων ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ν καὶ σάρκας πάντων ε᾿λευθέρων τε καὶ δούλων καὶ μικρω̑ν καὶ μεγάλων

דּתֵאכלֻון בֵּסרָא דּמַלכֵּא ובֵסרָא דּרִשַׁי אַלפֵא ובֵסרָא דּעַשִׁינֵא ובֵסרָא דּרַכשָׁא ודַאילֵין דּיָתבִּין עלַיהֻון ובֵסרָא דּחִארֵא וַדעַבדֵּא ודַזעֻורֵא וַדרַורבֵא׃

[(27) Reve 19, 19]

וְרָאִיתִי אֶת הַחַיָּה וְאֶת מַלְכֵי הָאָרֶץ וְצִבְאוֹתֵיהֶם נֶאֱסָפִים לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה בַּיּוֹשֵׁב עַל הַסּוּס וּבִצְבָאוֹ.

וָאֵרֶא אֶת-הַחַיָּה וּמַלְכֵי הָאָרֶץ וּמַחֲנֵיהֶם כִּי-עָרְכוּ לְהִלָּחֵם עִם-רֹכֵב הַסּוּס וּצְבָאוֺ:

I viděl jsem šelmu a krále země a vojska jejich, ani se sjeli, aby bojovali s tím, kterýž seděl na tom koni, a s rytířstvem jeho.

A viděl jsem dravou šelmu a krále země i jejich(f) vojska shromážděná, aby vytrhli do boje proti jezdci a proti jeho vojsku. (f) var: její 20. kapitola ([Ezechiel 38:15; Zjevení Janovo 16:14 Zjevení Janovo 17:14 Zjevení Janovo 20:8; Žalmy 2:2])

καὶ ει῏δον τὸ θηρίον καὶ τοὺς βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς καὶ τὰ στρατεύματα αυ᾿τω̑ν συνηγμένα ποιη̑σαι τὸν πόλεμον μετὰ του̑ καθημένου ε᾿πὶ του̑ ι῞ππου καὶ μετὰ του̑ στρατεύματος αυ᾿του̑

וַחזִית לחַיֻותָא וַלחַילַוָתָה ומַלכֵּא דַּארעָא וַלפָלחַיהֻון דַּמכַנשִׁין למֵעבַּד קרָבָא עַם הַו דּיָתֵב עַל סֻוסיָא ועַם פָּלחַוהי׃

[(27) Reve 19, 20]

הַחַיָּה נִתְפְּסָה וְאִתָּהּ נְבִיא הַשֶּׁקֶר שֶׁעָשָׂה אֶת הָאוֹתוֹת לְפָנֶיהָ וְהִתְעָה בְּאֶמְצָעוּתָם אֶת מְקַבְּלֵי תַּו הַחַיָּה וְאֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ; הַשְּׁנַיִם הֻשְׁלְכוּ חַיִּים אֶל אֲגַם הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בְּגָפְרִית.

וַתִּתָּפֵשׂ הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר נֶאֱחַז עִמָּהּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֹתוֺת לְפָנֶיהָ לְהַדִּיחַ אֶת-נֹשְׂאֵי תָו הַחַיָּה וְאֶת-הַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ וְהֵם שְׁנֵיהֶם הֻשְׁלְכוּ חַיִּים אֶל-תּוֺךְ יַם הַתַּבְעֵרָה הַבֹּעֵר בְּגָפְרִית:

I jata jest ta šelma, a s ní falešný prorok ten, kterýž činíval divy před ní, jimiž svodil ty, kteříž přijali znamení šelmy, a kteříž se klaněli obrazu jejímu. I uvrženi jsou oba za živa do jezera ohnivého, hořícího sirou.

Ale šelma byla zajata a s ní i falešný prorok, který k její cti činil zázračná znamení a svedl jimi ty, kdo přijali cejch šelmy a klekali před jejím obrazem. Za živa byli šelma a její prorok hozeni do ohnivého jezera hořícího sírou. ([Zjevení Janovo 13:12-Zjevení Janovo 13:17; Izajáš 14:15 Izajáš 30:33; Zjevení Janovo 20:10 Zjevení Janovo 20:14 Zjevení Janovo 20:15 Zjevení Janovo 21:8])

καὶ ε᾿πιάσθη τὸ θηρίον καὶ μετ῾ αυ᾿του̑ ὁ ψευδοπροφήτης ὁ ποιήσας τὰ σημει̑α ε᾿νὼπιον αυ᾿του̑ ε᾿ν οι῟ς ε᾿πλάνησεν τοὺς λαβόντας τὸ χάραγμα του̑ θηρίου καὶ τοὺς προσκυνου̑ντας τη̑ ει᾿κόνι αυ᾿του̑ ζω̑ντες ε᾿βλήθησαν οἱ δύο ει᾿ς τὴν λίμνην του̑ πυρὸς τη̑ς καιομένης ε᾿ν θείω

וֵאתּתּצִידַת חַיֻותָא וַנבִיָא דַּגָּלָא עַמֵה הַו דַּעבַד אָתוָתָא קדָמֵיה דַּבהֵין אַטעִי לַאילֵין דַּנסַבו רֻושׁמָא דּחַיֻותָא ולַאילֵין דַּסגֵדו לצַלמָה וַנחֵתו תּרַיהֻון וֵאתרמִיו בּיַמתָא דּנֻורָא דּיָקדָּא וַדכֵברִיתָא׃

[(27) Reve 19, 21]

וְהַנִּשְׁאָרִים נֶהֶרְגוּ בַּחֶרֶב הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַיּוֹשֵׁב עַל הַסּוּס, וְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף שָׂבְעוּ מִבְּשָׂרָם.

וְהַנִּשְׁאָרִים נָפְלוּ לְפִי הַחֶרֶב הַיֹּצֵאת מִפִּי רֹכֵב הַסּוּס וְעוֺף כָּל-כָּנָף שָׂבְעוּ מִבְּשָׂרָם:

A jiní zbiti jsou mečem toho, kterýž seděl na koni, vycházejícím z úst jeho. A všickni ptáci nasyceni jsou těly jejich.

Ostatní byli pobiti mečem vycházejícím z úst jezdce. A všichni ptáci se nasytili jejich těly. ([Ezechiel 39:17])

καὶ οἱ λοιποὶ α᾿πεκτάνθησαν ε᾿ν τη̑ ρ᾿ομφαία του̑ καθημένου ε᾿πὶ του̑ ι῞ππου τη̑ ε᾿ξελθούση ε᾿κ του̑ στόματος αυ᾿του̑ καὶ πάντα τὰ ο῎ρνεα ε᾿χορτάσθησαν ε᾿κ τω̑ν σαρκω̑ν αυ᾿τω̑ν

וַדשַׁרכָּא דֵּין אֵתקַטַלו בּחַרבֵּה דּהַו דּיָתֵב עַל סֻוסיָא בַּאידָא דּנָפקָא מֵן פֻּומֵה וכֻלָה טַירָא סֵבעַת מֵן בֵּסרהֻון׃ ס

[(27) Reve 20, 01]

רָאִיתִי מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַתְּהוֹם וְשַׁרְשֶׁרֶת גְּדוֹלָה.

וָאֵרֶא מַלְאָךְ יוֺרֵד מִן-הַשָּׁמָיִם וּבְיָדוֺ מַפְתֵּחַ הַתְּהוֺם וְרַתֹּק גָּדוֺל:

I viděl jsem anděla sstupujícího s nebe, majícího klíč od propasti a řetěz veliký v ruce své.

Tu jsem viděl, jak z nebe sestupuje anděl, který má v ruce klíč od propasti a veliký řetěz.

καὶ ει῏δον α῎γγελον καταβαίνοντα ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ ε῎χοντα τὴν κλει̑ν τη̑ς α᾿βύσσου καὶ α῞λυσιν μεγάλην ε᾿πὶ τὴν χει̑ρα αυ᾿του̑

וַחזִית אחרִנָא מַלַאכָא דַּנחֵת מֵן שׁמַיָא דִּאית עלַוהי קלִידָא דַּתהֻומָא ושִׁישַׁלתָּא רַבּתָא בִּאידֵה׃

[(27) Reve 20, 02]

הוּא תָּפַשׂ אֶת הַתַּנִּין, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר הוּא הַמַּלְשִׁין וְהַשָֹטָן, וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאֶלֶף שָׁנִים.

וַיִּתְפֹּשׂ אֶת-הַתַּנִּין אֶת-הַנָּחָשׁ הַקַּדְמֹנִי הוּא הַשָּׁטָן הַ׹ּׂוֺטֵן וַיֶּאְסֹר אֹתוֺ לְאֶלֶף שָׁנִים:

I chopil draka, hada toho starého, kterýž jest ďábel a satan, i svázal jej za tisíc let.

Zmocnil se draka, toho dávného hada, toho ďábla a satana, ([Zjevení Janovo 12:9; Izajáš 27:1])

καὶ ε᾿κράτησεν τὸν δράκοντα ὁ ο῎φις ὁ α᾿ρχαι̑ος ο῞ς ε᾿στιν Διάβολος καὶ ὁ Σατανα̑ς καὶ ε῎δησεν αυ᾿τὸν χίλια ε῎τη

ולַבכֵּה לתַנִינָא חֵויָא קַדמָיָא הַו דִּאיתַוהי אָכֵלקַרצָא וסָטָנָא וַאסרֵה אָלֵף שׁנִין׃

[(27) Reve 20, 03]

הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַתְּהוֹם וְסָגַר וְחָתַם עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְעֶה עוֹד אֶת הַגּוֹיִם עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים; אַחֲרֵי כֵן צָרִיךְ שֶׁיֻּתַּר לִזְמַן מְעַט.

וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אֶל-הַתְּהוֺם וַיִּסְגֹּר עָלָיו וַיַּחְתֹּם מֵעַל לַמַּסְגֵּר לְבִלְתִּי יַדִּיחַ עוֺד אֶת-הַגּוֺיִם עַד-תֹּם הַשָּׁנִים אֶלֶף וְאַחֲרֵי-כֵן יֻתַּר לִזְמָן קָטֹן:

A uvrhl ho do propasti, i zavřel, a svrchu nad ním zapečetil, aby nesvodil více národů, až by se vyplnilo tisíc let; neboť potom musí býti propuštěn na malý čas.

na tisíc let jej spoutal, uvrhl do propasti, uzamkl ji a zapečetil, aby již nemohl klamat národy, dokud se nedovrší těch tisíc let. Potom musí být ještě na krátký čas propuštěn. ([2 Petrův 2:4; Judův 1:6])

καὶ ε῎βαλεν αυ᾿τὸν ει᾿ς τὴν α῎βυσσον καὶ ε῎κλεισεν καὶ ε᾿σφράγισεν ε᾿πάνω αυ᾿του̑ ι῞να μὴ πλανήση ε῎τι τὰ ε῎θνη α῎χρι τελεσθη̑ τὰ χίλια ε῎τη μετὰ ταυ̑τα δει̑ λυθη̑ναι αυ᾿τὸν μικρὸν χρόνον

וַארמיֵה בַּתהֻומָא וֵאחַד וַטבַע לעֵל מֵנֵה דּלָא תֻּוב נַטעֵא לכֻלהֻון עַממֵא בָּתַר הָלֵין יִהִיב למֵשׁריֵה קַלִיל זַבנָא׃

[(27) Reve 20, 04]

רָאִיתִי כִּסְאוֹת; הִתְיַשְּׁבוּ עֲלֵיהֶם וּמִשְׁפָּט נִתַּן בְּיָדָם. וְנַפְשׁוֹת הַנֶּעֱרָפִים עַל עֵדוּת יֵשׁוּעַ וְעַל דְּבַר אֱלֹהִים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתָּו עַל מִצְחָם וְעַל יָדָם - חָיוּ וּמָלְכוּ עִם הַמָּשִׁיחַ אֶלֶף שָׁנִים.

וָאֵרֶא כִסְאוֺת עֹמְדִים וְלַיּשְׁבִים עֲלֵיהֶם נִתַּן בְּיָדָם לַעֲשׂוֺת מִשְׁפָּט וְנַפְשׁוֺת כְּרוּתֵי רֹאשׁ לְמַעַן עֵדוּת יֵשׁוּעַ וּלְמַעַן דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וְלֹא נָתְנוּ אֶת-הַתָּו עַל-מִצְחָם וְיָדָם הֵם קָמוּ וַיִּחְיוּ וַיִּמְלְכוּ עִם-הַמָּשִׁיחַ אֶלֶף שָּׁנִים:

I viděl jsem stolice, a posadili se na nich, i dán jest jim soud, a duše stínaných pro svědectví Ježíšovo a pro slovo Boží, a kteříž se neklaněli šelmě, ani obrazu jejímu, a aniž přijali znamení jejího na čela svá, aneb na ruce své. A ožili, a kralovali s Kristem tisíc let.

Viděl jsem trůny a na nich usedli ti, jimž byl svěřen soud. Spatřil jsem také ty, kdo byli sťati(g) pro svědectví Ježíšovo a pro slovo Boží, protože nepoklekli před dravou šelmou ani jejím obrazem a nepřijali její znamení na čelo ani na ruku. Nyní povstali k životu a ujali se vlády s Kristem na tisíc let. – (g) a na nich jako soudcové seděli ti, kdo byli sťati ([Daniel 7:22; Lukáš 22:30; 1 Korintským 6:2; Zjevení Janovo 6:9])

καὶ ει῏δον θρόνους καὶ ε᾿κάθισαν ε᾿π῾ αυ᾿τούς καὶ κρίμα ε᾿δόθη αυ᾿τοι̑ς καὶ τὰς ψυχὰς τω̑ν πεπελεκισμένων διὰ τὴν μαρτυρίαν ᾽Ιησου̑ καὶ διὰ τὸν λόγον του̑ θεου̑ καὶ οι῞τινες ου᾿ προσεκύνησαν τὸ θηρίον ου᾿δὲ τὴν ει᾿κόνα αυ᾿του̑ καὶ ου᾿κ ε῎λαβον τὸ χάραγμα ε᾿πὶ τὸ μέτωπον καὶ ε᾿πὶ τὴν χει̑ρα αυ᾿τω̑ν καὶ ε῎ζησαν καὶ ε᾿βασίλευσαν μετὰ του̑ Χριστου̑ χίλια ε῎τη

וַחזִית מַותּבֵא וִיתֵבו עלַיהֻון ודִינָא אֵתִיהֵב להֻון ונַפשָׁתָא הָלֵין דֵּאתפּסֵק מֵטֻל סָהדֻּותָא דּיֵשֻׁוע ומֵטֻל מֵלתָא דַּאלָהָא ודַאילֵין דּלָא סגֵדו לחַיֻותָא ולָא לצַלמָה ולָא נסַבו רֻושׁמָא עַל בֵּית־עַינַיהֻון אַו עַל אִידַיהֻון דַּחיַו וַאמלֵכו עַם משִׁיחָא אָלֵף שׁנִין׃

[(27) Reve 20, 05]

שְׁאָר הַמֵּתִים לֹא חָיוּ עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים. זֹאת הַתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה.

וְיֶתֶר הַמֵּתִים לֹא-קָמוּ לַחַיִּים עַד-תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים זֹאת הִיא הַתְּקוּמָה הָרִאשֹׁנָה:

Jiní pak mrtví neožili, dokudž by se nevyplnilo těch tisíc let. Toť jest první vzkříšení.

Ostatní mrtví však nepovstanou k životu, dokud se těch tisíc let nedovrší. – (h) (h) var: – 5 Ostatní mrtví však... tisíc let nedovrší.

οἱ λοιποὶ τω̑ν νεκρω̑ν ου᾿κ ε῎ζησαν α῎χρι τελεσθη̑ τὰ χίλια ε῎τη αυ῞τη ἡ α᾿νάστασις ἡ πρὼτη

והָדֵא הי קיָמתָּא קַדמָיתָּא׃

[(27) Reve 20, 06]

מְאֻשָּׁר וְקָדוֹשׁ מִי שֶׁחֶלְקוֹ בַּתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה; עַל אֵלֶּה אֵין לַמָּוֶת הַשֵּׁנִי שִׁלְטוֹן, כִּי יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים וְלַמָּשִׁיחַ וְיִמְלְכוּ אִתּוֹ אֶלֶף שָׁנִים.

אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ אֲשֶׁר יִקְחוּ חֶלְקָם בַּתְּקוּמָה הָרִאשֹׁנָה הַמָּוֶת לֹא יִשְׁלָט-בָּם שֵׁנִית כִּי כֹהֲנִים יִהְיוּ לֵאלֹהִים וְלִמְשִׁיחוֺ וּמָלְכוּ עִמּוֺ אֶלֶף שָׁנִים:

Blahoslavený a svatý, kdož má díl v prvním vzkříšení. Nad těmiť ta druhá smrt nemá moci, ale budou kněží Boží a Kristovi, a kralovati s ním budou tisíc let.

To je první vzkříšení. Blahoslavený a svatý, kdo má podíl na prvním vzkříšení! Nad těmi druhá smrt nemá moci, nýbrž Bůh a Kristus je učiní svými kněžími a budou s ním kralovat po tisíc let. ([Zjevení Janovo 2:11; Exodus 19:6; Izajáš 61:6; 1 Petrův 2:9 1 Petrův 5:10])

μακάριος καὶ α῞γιος ὁ ε῎χων μέρος ε᾿ν τη̑ α᾿ναστάσει τη̑ πρὼτη ε᾿πὶ τούτων ὁ δεύτερος θάνατος ου᾿κ ε῎χει ε᾿ξουσίαν α᾿λλ῾ ε῎σονται ἱερει̑ς του̑ θεου̑ καὶ του̑ Χριστου̑ καὶ βασιλεύσουσιν μετ῾ αυ᾿του̑ τὰ χίλια ε῎τη

טֻובָנָא הו וקַדִּישָׁא מַן דִּאית לֵה מנָתָא בַּקיָמתָּא קַדמָיתָּא ועַל הָלֵין לַיתּ שֻׁולטָנָא למַותָּא תֵּניָנָא אֵלָא נֵהוֻון כָּהנֵא דַּאלָהָא ודַמשִׁיחָא ונַמלכֻון עַמֵה אָלֵף שׁנִין׃

[(27) Reve 20, 07]

אַחֲרֵי כְּלוֹת אֶלֶף הַשָּׁנִים יֻתַּר הַשָֹטָן מִכִּלְאוֹ

וְאַחֲרֵי כְלוֺת אֶלֶף הַשָּׁנִים יֻתַּר הַ׹ָּׂטָן מִבֵּית כִּלְאוֺ:

A když se vyplní tisíc let, propuštěn bude satan z žaláře svého.

Až se dovrší tisíc let, bude satan propuštěn ze svého žaláře

καὶ ο῞ταν τελεσθη̑ τὰ χίλια ε῎τη λυθήσεται ὁ Σατανα̑ς ε᾿κ τη̑ς φυλακη̑ς αυ᾿του̑

ומָא דֵּאשׁתַּלַם אָלֵף שׁנִין נֵשׁתּרֵא סָטָנָא מֵן חבֻושׁיֵה׃

[(27) Reve 20, 08]

וְיֵצֵא לְהַתְעוֹת אֶת הַגּוֹיִם בְּאַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ, אֶת גּוֹג וּמָגוֹג, לֶאֱסֹף אוֹתָם לַמִּלְחָמָה; וּמִסְפָּרָם כְּחוֹל הַיָּם.

וְיָצָא לְהַדִּיחַ אֶת-הַגּוֺיִם בְּאַרְבַּע כַּנְפוֺת הָאָרֶץ אֶת-גּוֺג וּמָגוֺג וּלְהַקְהִילָם לַמִּלְחָמָה קָהָל אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר כְּחוֺל הַיָּם:

I vyjde, aby svodil národy, kteříž jsou na čtyřech stranách země, Goga a Magoga, a aby je shromáždil k boji, kterýchžto počet jest jako písku mořského.

a vyjde, aby oklamal národy ve všech čtyřech úhlech světa, Góga i Magóga. Shromáždí je k boji a bude jich jako písku v moři. ([Ezechiel 7:2 Ezechiel 38:2 Ezechiel 38:7])

καὶ ε᾿ξελεύσεται πλανη̑σαι τὰ ε῎θνη τὰ ε᾿ν ται̑ς τέσσαρσιν γωνίαις τη̑ς γη̑ς τὸν Γώγ καὶ Μαγὼγ συναγαγει̑ν αυ᾿τοὺς ει᾿ς τὸν πόλεμον ω῟ν ὁ α᾿ριθμὸς αυ᾿τω̑ν ὡς ἡ α῎μμος τη̑ς θαλάσσης

ונֵפֻּוק למַטעָיֻו לכֻלהֻון עַממֵא בַּארבַּע זָויָתָה דַּארעָא לגֻוג וַלמָגֻוג ולַמכַנָשֻׁו אֵנֻון לַקרָבָא אַילֵין דּמֵניָנהֻון אַיך חָלָא דּיַמָא׃

[(27) Reve 20, 09]

הֵם עָלוּ עַל מֶרְחַב הָאָרֶץ וְהִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת הָעִיר הָאֲהוּבָה; יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָכְלָה אוֹתָם.

וַיַּעֲלוּ עַל-מֶרְחֲבֵי אָרֶץ וַיָּסֹבּוּ אֶת-מַחֲנֵה הַקְּדוֺשִׁים וְאֶת-הָעִיר הַנֶּחֱמָדָה וַתֵּרֶד אֵשׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים מִן-הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתָם:

I vstoupili na širokost země, a obklíčili stany svatých, i to město milé, ale stoupil oheň od Boha s nebe, a spálil je.

Viděl jsem, jak vystoupili po celé šíři země a obklíčili tábor svatých a město, které miluje Bůh. Ale sestoupil oheň(i) z nebe a pohltil je. (i) var: + od Boha 21. kapitola ([Abakuk 1:6; 2 Královská 1:10; Ezechiel 38:22 Ezechiel 39:6])

καὶ α᾿νέβησαν ε᾿πὶ τὸ πλάτος τη̑ς γη̑ς καὶ ε᾿κύκλευσαν τὴν παρεμβολὴν τω̑ν ἁγίων καὶ τὴν πόλιν τὴν η᾿γαπημένην καὶ κατέβη πυ̑ρ ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ καὶ κατέφαγεν αυ᾿τούς

וַסלֵקו עַל פּתָיָה דַּארעָא וחַדרֻוה לַמדִינתָּא דּמַשׁרִיתָא דּקַדִּישֵׁא ולַמדִינתָּא חַבִּיבתָּא ונֵחתַּת נֻורָא מֵן שׁמַיָא מֵן אַלָהָא וֵאכלַת אֵנֻון׃

[(27) Reve 20, 10]

וְהַשָֹטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, אֲשֶׁר שָׁם גַּם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וִיעֻנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

וְהַ׹ָּׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם נִדַּח לְיָם בֹּעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר-שָׁם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשָּׁקֶר לִהְיוֺת מְעֻנִּים שָׁם יוֺמָם וָלַיְלָה עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים:

A ďábel, kterýž je svodil, uvržen jest do jezera ohně a siry, kdež jest i šelma, i falešný prorok, a budouť mučeni dnem i nocí na věky věků.

Jejich svůdce ďábel byl uvržen do jezera, kde hoří síra a kde je již dravá šelma i falešný prorok. A budou trýzněni dnem i nocí na věky věků. ([Izajáš 30:33; Zjevení Janovo 19:20 Zjevení Janovo 20:15 Zjevení Janovo 21:8])

καὶ ὁ διάβολος ὁ πλανω̑ν αυ᾿τοὺς ε᾿βλήθη ει᾿ς τὴν λίμνην του̑ πυρὸς καὶ θείου ο῞που καὶ τὸ θηρίον καὶ ὁ ψευδοπροφήτης καὶ βασανισθήσονται ἡμέρας καὶ νυκτὸς ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

וָאכֵלקַרצָא מַטעיָנהֻון אֵתרמִי בּיַמתָא דּנֻורָא וכֵברִיתָא אַיכָּא דּחַיֻותָא וַנבִיָא דַּגָּלָא ונֵשׁתַּנקֻון אִימָמָא ולִליָא לעָלַם עָלמִין׃ ס

[(27) Reve 20, 11]

רָאִיתִי כִּסֵּא לָבָן גָּדוֹל וְאֶת הַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֲשֶׁר נָסוּ מִפָּנָיו הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם, וּמָקוֹם לֹא נִמְצָא לָהֶם.

וָאֵרֶא כִסֵּא זַךְ וְגָדוֺל וְהַיּשֵׁב עָלָיו אֲשֶׁר אֶרֶץ וְשָׁמַיִם נָדְדוּ מִפָּנָיו וְלֹא-נוֺדַע מְקוֺמָם אַיּוֺ:

I viděl jsem trůn veliký bílý, a sedícího na něm, před jehož tváří utekla země i nebe, a místo jim není nalezeno.

A viděl jsem veliký bělostný trůn a toho, kdo na něm seděl; před jeho pohledem zmizela země i nebe a už pro ně nebylo místa. ([Matouš 25:31-Matouš 25:46 Izajáš 6:1; Daniel 7:9; Žalmy 114:3])

καὶ ει῏δον θρόνον μέγαν λευκὸν καὶ τὸν καθήμενον ε᾿π῾ αυ᾿τόν ου῟ α᾿πὸ του̑ προσὼπου ε῎φυγεν ἡ γη̑ καὶ ὁ ου᾿ρανός καὶ τόπος ου᾿χ εὑρέθη αυ᾿τοι̑ς

וַחזִית כֻּורסיָא רַבָּא חֵוָרָא ולַדיָתֵב לעֵל מֵנֵה הַו דּמֵן־קדָם אַפַּוהי עֵרקַת אַרעָא וַשׁמַיָא וַאתַר לָא אֵשׁתּכַח להֻון׃

[(27) Reve 20, 12]

וְרָאִיתִי אֶת הַמֵּתִים, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ. גַּם סֵפֶר אַחֵר נִפְתַּח, סֵפֶר הַחַיִּים. וְהַמֵּתִים נִשְׁפְּטוּ מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם.

וָאֵרֶא אֶת-הַמֵּתִים גְּדוֺלִים עִם-קְטַנִּים עֹמְדִים לִפְנֵי-יְהוָֺה וּסְפָרִים נִפְתָּחִים גַּם-סֵפֶר אַחֵר נִפְתָּח הוּא סֵפֶר הַחַיִּים וַיִּשָּׁפְטוּ הַמֵּתִים כַּעֲלִילוֺתָם כַּאֲשֶׁר הֵם כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים הָהֵם:

I viděl jsem mrtvé, malé i veliké, stojící před oblíčejem Božím, a knihy otevříny jsou. A jiná kniha také jest otevřína, to jest kniha života, i souzeni jsou mrtví podlé toho, jakž psáno bylo v knihách, totiž podlé skutků svých.

Viděl jsem mrtvé, mocné i prosté, jak stojí před trůnem, a byly otevřeny knihy. Ještě jedna kniha byla otevřena, kniha života. A mrtví byli souzeni podle svých činů zapsaných v těch knihách. ([Žalmy 62:13; Jeremjáš 17:10; Daniel 7:10; Matouš 25:31 Matouš 25:32; Exodus 32:33; Žalmy 69:29; Daniel 12:1; Filipským 4:3; Zjevení Janovo 3:5])

καὶ ει῏δον τοὺς νεκρούς τοὺς μεγάλους καὶ τοὺς μικρούς ἑστω̑τας ε᾿νὼπιον του̑ θρόνου καὶ βιβλία η᾿νοίχθησαν καὶ α῎λλο βιβλίον η᾿νοίχθη ο῞ ε᾿στιν τη̑ς ζωη̑ς καὶ ε᾿κρίθησαν οἱ νεκροὶ ε᾿κ τω̑ν γεγραμμένων ε᾿ν τοι̑ς βιβλίοις κατὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿τω̑ν

וַחזִית למִיתֵא רַורבֵא וַזעֻורֵא דּקָמו קדָם כֻּורסיָא וסֵפרֵא אֵתפּתַחו וַאחרִנָא סֵפרָא אֵתפּתַח דִּאיתַוהי דּדִינָא וֵאתּדִינו מִיתֵא מֵן אַילֵין דַּכתִיבָן בּסֵפרָא אַיך עבָדַיהֻון׃

[(27) Reve 20, 13]

הַיָּם נָתַן אֶת הַמֵּתִים אֲשֶׁר בּוֹ, מָוֶת וּשְׁאוֹל נָתְנוּ אֶת מֵתֵיהֶם, וְאִישׁ אִישׁ נִשְׁפְּטוּ לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם.

וַיִּתֵּן הַיָּם אֶת-הַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּתוֺכוֺ וְהַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֺל נָתְנוּ אֶת-הַמֵּתִים אֲשֶׁר-בָּם וַיִּשָּׁפְטוּ אִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:

A vydalo moře mrtvé, kteříž byli v něm, tolikéž smrt i peklo vydali ty, kteříž v nich byli, i souzeni jsou jeden každý podlé skutků svých.

Moře vydalo své mrtvé, i smrt a její říše vydaly své mrtvé, a všichni byli souzeni podle svých činů. ([Izajáš 59:18; Ozeáš 13:14])

καὶ ε῎δωκεν ἡ θάλασσα τοὺς νεκροὺς τοὺς ε᾿ν αυ᾿τη̑ καὶ ὁ θάνατος καὶ ὁ α̑δης ε῎δωκαν τοὺς νεκροὺς τοὺς ε᾿ν αυ᾿τοι̑ς καὶ ε᾿κρίθησαν ε῞καστος κατὰ τὰ ε῎ργα αυ᾿τω̑ν

ויַהב יַמָא מִיתֵא דּבֵה ומַותָּא וַשׁיֻול יַהבו מִיתֵא דּצֵאידַיהֻון וֵאתּדִין חַד חַד מֵנהֻון אַיך עבָדַיהֻון׃

[(27) Reve 20, 14]

הַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל הֻשְׁלְכוּ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ. זֶהוּ הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי - אֲגַם הָאֵשׁ.

וְהַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֺל נֶהֶדְפוּ אֶל-תּוֺךְ יָם בֹּעֵר בָּאֵשׁ זֶה הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי הַיָּם הַבֹּעֵר בָּאֵשׁ:

Smrt pak a peklo uvrženi jsou do jezera ohnivého, a toť jest smrt druhá.

Pak smrt i její říše byly uvrženy do hořícího jezera. To je druhá smrt: hořící jezero. ([1 Korintským 15:26; Zjevení Janovo 21:4])

καὶ ὁ θάνατος καὶ ὁ α̑δης ε᾿βλήθησαν ει᾿ς τὴν λίμνην του̑ πυρός ου῟τος ὁ θάνατος ὁ δεύτερός ε᾿στιν ἡ λίμνη του̑ πυρός

ומַותָּא וַשׁיֻול אֵתרמִיו בּיַמתָא דּנֻורָא הָנָא דִּאיתַוהי מַותָּא תֵּניָנָא׃

[(27) Reve 20, 15]

וּמִי שֶׁלֹּא נִמְצָא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים, הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ.

וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר לֹא-נִמְצָא כָתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים נֶהְדַּף אֶל-תּוֺךְ הַיָּם הַבֹּעֵר בָּאֵשׁ:

I ten, kdož není nalezen v knize života zapsán, uvržen jest do jezera ohnivého.

A kdo nebyl zapsán v knize života, byl uvržen do hořícího jezera. ([Zjevení Janovo 13:8])

καὶ ει῎ τις ου᾿χ εὑρέθη ε᾿ν τη̑ βίβλω τη̑ς ζωη̑ς γεγραμμένος ε᾿βλήθη ει᾿ς τὴν λίμνην του̑ πυρός

וַאינָא דּלָא אֵשׁתּכַח דַּרשִׁים בַּכתָבָא דּחַיֵא אֵתרמִי בּיַמתָא דּנֻורָא׃ ס

[(27) Reve 21, 01]

רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד.

וָאֵרֶא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשֹׁנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשֹׁנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵין עוֺד:

Potom viděl jsem nebe nové a zemi novou. Nebo první nebe a první země byla pominula, a moře již nebylo.

A viděl jsem nové nebe a novou zemi, neboť první nebe a první země pominuly a moře již vůbec nebylo. ([Izajáš 65:17 Izajáš 66:22; 2 Petrův 3:13])

καὶ ει῏δον ου᾿ρανὸν καινὸν καὶ γη̑ν καινήν ὁ γὰρ πρω̑τος ου᾿ρανὸς καὶ ἡ πρὼτη γη̑ α᾿πη̑λθαν καὶ ἡ θάλασσα ου᾿κ ε῎στιν ε῎τι

וַחזִית שׁמַיָא חַדתָּתָא וַארעָא חדַתָא שׁמַיָא גֵּיר קַדמָיתָּא וַארעָא קַדמָיתָּא אֵזַלו ויַמָא לַיתַּוהי תֻּוב׃

[(27) Reve 21, 02]

רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ.

וְאֶת-הָעִיר הַקְּדוֺשָׁה אֶת-יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה אָנֹכִי יוֺחָנָן רָאִיתִי יֹרֶדֶת מֵאֵת אֱלֹהִים מִן-הַשָּׁמָיִם כְּכַלָּה בְקִשֻּׁרֶיהָ עֲרוּכָה לְבַעְלָהּ:

A já Jan viděl jsem město svaté, Jeruzalém nový, sstupující od Boha s nebe, připravený jako nevěstu okrášlenou muži svému.

A viděl jsem od Boha z nebe sestupovat svaté město, nový Jeruzalém, krásný jako nevěsta ozdobená pro svého ženicha. ([Židům 11:10 Židům 11:16; Zjevení Janovo 3:12; Izajáš 61:10; 2 Korintským 11:2])

καὶ τὴν πόλιν τὴν ἁγίαν ᾽Ιερουσαλὴμ καινὴν ει῏δον καταβαίνουσαν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ α᾿πὸ του̑ θεου̑ ἡτοιμασμένην ὡς νύμφην κεκοσμημένην τω̑ α᾿νδρὶ αυ᾿τη̑ς

ולַמדִינתָּא קַדִּישׁתָּא אֻורִשׁלֵם חדַתָא חזִיתָה דּנָחתָּא מֵן שׁמַיָא מֵן צֵיד אַלָהָא דַּמטַיבָא אַיך כַּלתָא מצַבַּתּתָּא לבַעלָה׃

[(27) Reve 21, 03]

וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא - אוֹמֵר: "הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם,

וְקוֺל גָּדוֺל מִן-הַכִּסֵּא שָׁמַעְתִּי לֵאמֹר הִנֵּה מִשְׁכַּן אֱלֹהִים עִם-אֲנָשִׁים וְשָׁכַן בְּתוֺכָם הֵם יִהְיוּ-לוֺ לְעָם וְהָאֱלֹהִים יִהְיֶה אִתָּם וְהָיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים:

I slyšel jsem hlas veliký s nebe, řkoucí: Aj, stánek Boží s lidmi, a bydlitiť bude s nimi, a oni budou lid jeho, a on Bůh s nimi bude, jsa Bůh jejich.

A slyšel jsem veliký hlas od trůnu(j): „Hle, příbytek Boží uprostřed lidí, Bůh bude přebývat mezi nimi a oni budou jeho lid; on sám, jejich Bůh, bude s nimi, (j) var: z nebe ([Leviticus 26:11 Leviticus 26:12; Ezechiel 37:27; Zacharjáš 2:14; 2 Korintským 6:16; Židům 8:10])

καὶ η῎κουσα φωνη̑ς μεγάλης ε᾿κ του̑ θρόνου λεγούσης ι᾿δοὺ ἡ σκηνὴ του̑ θεου̑ μετὰ τω̑ν α᾿νθρὼπων καὶ σκηνὼσει μετ῾ αυ᾿τω̑ν καὶ αυ᾿τοὶ λαοὶ αυ᾿του̑ ε῎σονται καὶ αυ᾿τὸς ὁ θεὸς μετ῾ αυ᾿τω̑ν ε῎σται αυ᾿τω̑ν θεός

ושֵׁמעֵת קָלָא רַבָּא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר הָא מַשׁריָא דַּאלָהָא עַם בּנַינָשָׁא ושָׁרֵא עַמהֻון והֵנֻון עַמָא דִּילֵה נֵהוֻון והֻו אַלָהָא עַמהֻון ונֵהוֵא להֻון אַלָהָא׃

[(27) Reve 21, 04]

וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ."

וּמָחָה כָל-דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם הַמָּוֶת לֹא-יִהְיֶה עוֺד וְאֵין אֵבֶל וּצְעָקָה אוֺ דְאָבָה כִּי הָרִאשֹׁנוֺת חָלְפוּ וְאֵינָם:

A setřeť Bůh všelikou slzu s očí jejich, a smrti již více nebude, ani kvílení, ani křiku, ani bolesti nebude více; nebo první věci pominuly.

a setře jim každou slzu s očí. A smrti již nebude, ani žalu ani nářku ani bolesti už nebude – neboť co bylo, pominulo.“ ([Izajáš 25:8 Izajáš 65:19; Zjevení Janovo 7:17])

καὶ ε᾿ξαλείψει πα̑ν δάκρυον ε᾿κ τω̑ν ο᾿φθαλμω̑ν αυ᾿τω̑ν καὶ ὁ θάνατος ου᾿κ ε῎σται ε῎τι ου῎τε πένθος ου῎τε κραυγὴ ου῎τε πόνος ου᾿κ ε῎σται ε῎τι ο῞τι τὰ πρω̑τα α᾿πη̑λθαν

והֻו נֵלחֵא כֻּל דֵּמעֵא מֵן עַינַיהֻון ומַותָּא לָא נֵהוֵא מֵכִּיל ולָא אֵבלָא ולָא רַובָּא ולָא כִּאבָא תֻּוב נֵהוֵא עַל אַפֵּיה׃

[(27) Reve 21, 05]

אָמַר הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: "הִנְנִי עוֹשֶׂה הַכֹּל חָדָשׁ." אָמַר אֵלַי: "כְּתֹב, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים הֵם."

וְהַיּשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא אָמַר הִנְנִי עֹשֶׂה הַכֹּל חָדָשׁ וְאֵלַי אָמַר כְּתֹב כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֵּנִים וְנֶאֱמָנִים:

I řekl ten, kterýž seděl na trůnu: Aj, nové činím všecko. I řekl mi: Piš. Nebo jsou tato slova věrná a pravá.

Ten, který seděl na trůnu, řekl: „Hle, všecko tvořím nové.“ A řekl(k): „Napiš: Tato slova jsou věrná a pravá.“ (k) var: + mi ([2 Korintským 5:17])

καὶ ει῏πεν ὁ καθήμενος ε᾿πὶ τω̑ θρόνω ι᾿δοὺ καινὰ ποιω̑ πάντα καὶ λέγει γράψον ο῞τι ου῟τοι οἱ λόγοι πιστοὶ καὶ α᾿ληθινοί ει᾿σιν

וֵאזֵלת וֵאמַר לִי דּיָתֵב עַל כֻּורסיָא הָא חַדתָא עָבֵד אנָא כֻּל וֵאמַר לִי כּתֻוב הָלֵין מֵלֵא מהַימנָתָא ושַׁרִירָתָא אִיתַיהֵין׃

[(27) Reve 21, 06]

הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: "הָיֹה נִהְיָה. אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית. אֲנִי אֶתֵּן לַצָּמֵא מִמַּעְיַן הַמַּיִם שֶׁל הַחַיִּים - חִנָּם.

וַיּוֺסֶף וַיֹּאמֶר נֶעֱשָׂתָה אָנֹכִי אָלֶף וְתָו רִאשׁוֺן וְאַחֲרוֺן וְלַצָּמֵא אֶתֵּן מִבְּאֵר מַיִם חַיִּים חִנָּם:

I dí mi: Stalo se. Jáť jsem Alfa i Oméga, počátek i konec. Jáť dám žíznivému z studnice vody živé darmo.

A dodal: „Již se vyplnila. Já jsem Alfa i Omega(l), počátek i konec. Tomu, kdo žízní, dám napít zadarmo z pramene vody živé. (l) var: Stal jsem se Alfou i Omegou ([Zjevení Janovo 16:17; Izajáš 44:6 Izajáš 48:12; Zjevení Janovo 1:8 Zjevení Janovo 1:17 Zjevení Janovo 22:13; Izajáš 55:1; Jan 7:37; Zjevení Janovo 22:17])

καὶ ει῏πέν μοι γέγοναν ε᾿γὼ ει᾿μι τὸ α῎λφα καὶ τὸ ω῏ ἡ α᾿ρχὴ καὶ τὸ τέλος ε᾿γώ τω̑ διψω̑ντι δὼσω ε᾿κ τη̑ς πηγη̑ς του̑ υ῞δατος τη̑ς ζωη̑ς δωρεάν

וֵאמַר לִי הוַי אֵנָא אָלַף וֵאנָא תַּו רִישִׁיתָא ושֻׁולָמָא לדַצהֵא אנָא אֵתֵּל מֵן עַינָא דּמַיָא חַיֵא מַגָּן׃

[(27) Reve 21, 07]

הַמְנַצֵּחַ יִירַשׁ אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים וְהוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן.

הֵמְנַצֵּחַ יִירַשׁ כָּל-אֵלֶּה וַאֲנִי אֶהְיֶה-לּוֺ לֵאלֹהִים וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן:

Kdož svítězí, obdržíť dědičně všecko, a buduť jemu Bohem, a on mi bude synem.

Kdo zvítězí, dostane toto vše; já mu budu Bohem a on mi bude synem. ([2 Samuelova 7:14; Žalmy 89:27 Žalmy 89:28])

ὁ νικω̑ν κληρονομήσει ταυ̑τα καὶ ε῎σομαι αυ᾿τω̑ θεὸς καὶ αυ᾿τὸς ε῎σται μοι υἱός

ודַזכָא הֻו נִארַת הָלֵין וֵאהוֵא לֵה אַלָהָא ונֵהוֵא לִי בּרָא׃

[(27) Reve 21, 08]

אֲבָל מוּגֵי הַלֵּב וְהַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים, הַמְתֹעָבִים וְהַמְרַצְּחִים, הַזּוֹנִים וְהַמְכַשְּׁפִים, עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְכָל הַמְשַׁקְּרִים - חֶלְקָם בָּאֲגַם הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי."

אֲבָל בַּעֲלֵי לֵב רֹגֶז בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם נִבְזִים וּמְרַצְּחִים זֹנִים וְקֹסְמִים עֹבְדֵי פֶסֶל וְכָל-אַנְשֵׁי שֶׁקֶר חֶלְקָם בַּיָּם הַבֹּעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי:

Strašlivým pak, a nevěrným, a ohyzdným, a vražedlníkům, a smilníkům, a čarodějníkům, a modlářům, i všechněm lhářům, díl jejich v jezeře, kteréž hoří ohněm a sirou, jenž jest smrt druhá.

Avšak zbabělci, nevěrní, nečistí, vrahové, cizoložníci, zaklínači, modláři a všichni lháři najdou svůj úděl v jezeře, kde hoří oheň a síra. To je ta druhá smrt.“ ([Izajáš 30:33; Zjevení Janovo 19:20 Zjevení Janovo 20:10 Zjevení Janovo 20:15; Matouš 25:41; Žalmy 11:6])

τοι̑ς δὲ δειλοι̑ς καὶ α᾿πίστοις καὶ ε᾿βδελυγμένοις καὶ φονευ̑σιν καὶ πόρνοις καὶ φαρμάκοις καὶ ει᾿δωλολάτραις καὶ πα̑σιν τοι̑ς ψευδέσιν τὸ μέρος αυ᾿τω̑ν ε᾿ν τη̑ λίμνη τη̑ καιομένη πυρὶ καὶ θείω ο῞ ε᾿στιν ὁ θάνατος ὁ δεύτερος

לקַנֻוטתָנֵא דֵּין ולָא מהַימנֵא ועַוָלֵא וַמסַיבֵא וקָטֻולֵא וחַרָשֵׁא וזַנָיֵא ופָלחַי פּתַכרֵא וכֻלהֻון דַּגָּלֵא מנָתהֻון בּיַמתָא יָקֵדּתָּא דּנֻורָא וכֵברִיתָא אַידָא דִּאיתֵיה מַותָּא תֵּניָנָא׃ ס

[(27) Reve 21, 09]

אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לָהֶם שֶׁבַע הַקְּעָרוֹת הַמְּלֵאוֹת בְּשֶׁבַע הַמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, בָּא וְדִבֵּר אִתִּי. "בּוֹא אַרְאֶה לְךָ אֶת הַכַּלָּה אֵשֶׁת הַשֶֹה", אָמַר.

וַיָּבֹא אֵלַי אֶחָד מִן-שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים נֹשְׂאֵי שִׁבְעָה הַמִּזְרָקִים הַמְּלֵאִים שֶׁבַע הַמַּגֵּפוֺת הָאַחֲרֹנוֺת וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר בֹּא וְאַרְאֲךׇ אֶת-הַכַּלָּה אֵשֶׁת הַ׹ֶּׂה:

I přišel ke mně jeden z těch sedmi andělů, kteříž měli sedm koflíků plných sedmi ran nejposlednějších, a mluvil se mnou, řka: Poď, ukážiť nevěstu, manželku Beránkovu.

A přistoupil jeden ze sedmi andělů, kteří měli těch sedm nádob a v nich připraveno sedm posledních pohrom, a řekl mi: „Pojď, ukážu ti nevěstu, choť Beránkovu.“

καὶ η῟λθεν ει῟ς ε᾿κ τω̑ν ἑπτὰ α᾿γγέλων τω̑ν ε᾿χόντων τὰς ἑπτὰ φιάλας τω̑ν γεμόντων τω̑ν ἑπτὰ πληγω̑ν τω̑ν ε᾿σχάτων καὶ ε᾿λάλησεν μετ῾ ε᾿μου̑ λέγων δευ̑ρο δείξω σοι τὴν νύμφην τὴν γυναι̑κα του̑ α᾿ρνίου

וֵאתָא חַד מֵן שַׁבעָא מַלַאכִין אַילֵין דִּאית עלַיהֻון שׁבַע זָבֻורִין דּמַליָן שׁבַע מַחוָתָא אחרָיָתָא ומַלֵל עַמי למִאמַר תָּא אֵחַוֵיך לכַלתָא אַנתּתֵה דֵּאמרָא׃

[(27) Reve 21, 10]

הוּא נָשָׂא אוֹתִי, בָּרוּחַ, אֶל הַר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ וְהֶרְאָה לִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים

וַיִּ׹ָּׂאֵנִי בָרוּחַ אֶל-הַר גָּדוֺל וְנִ׹ָּׂא וַיַּרְאֵנִי אֶת-הָעִיר הַגְּדוֺלָה אֶת-יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ יֹרֶדֶת מִן-הַשָּׁמָיִם מֵאֵת אֱלֹהִים:

I vnesl mne v duchu na horu velikou a vysokou, a ukázal mi město veliké, ten svatý Jeruzalém, sstupující s nebe od Boha,

Ve vytržení ducha mě vyvedl na velikou a vysokou horu a ukázal mi svaté město Jeruzalém, jak sestupuje z nebe od Boha, ([Ezechiel 40:2])

καὶ α᾿πήνεγκέν με ε᾿ν πνεύματι ε᾿πὶ ο῎ρος μέγα καὶ ὑψηλόν καὶ ε῎δειξέν μοι τὴν πόλιν τὴν ἁγίαν ᾽Ιερουσαλὴμ καταβαίνουσαν ε᾿κ του̑ ου᾿ρανου̑ α᾿πὸ του̑ θεου̑

וַאובּלַני בּרֻוח לטֻורָא רַבָּא ורָמָא וחַויַני לַמדִינתָּא קַדִּישׁתָּא אֻורִשׁלֵם דּנָחתָּא מֵן שׁמַיָא מֵן צֵיד אַלָהָא׃

[(27) Reve 21, 11]

וּכְבוֹד אֱלֹהִים לָהּ. אוֹר נָגְהָהּ כְּאֶבֶן יְקָרָה מְאֹד, כְּאֶבֶן יָשְׁפֶה זַכָּה כִּבְדֹלַח,

וְעָלֶיהָ חֹפֵף כְּבוֺד אֱלֹהִים וְהַמָּאוֺר לָהּ זוֺרֵחַ כְּאֶבֶן יִקְרַת עֵרֶךְ כְּאֶבֶן יָשְׁפֶה כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ לָטֹהַר:

Mající slávu Boží. Jehož světlost byla podobná k kameni nejdražšímu, jako k kameni jaspidu, kterýž by byl způsobu křištálového,

zářící Boží slávou; jeho jas jako nejdražší drahokam a jako průzračný křišťál. ([Izajáš 60:1 Izajáš 60:2])

ε῎χουσαν τὴν δόξαν του̑ θεου̑ ὁ φωστὴρ αυ᾿τη̑ς ο῞μοιος λίθω τιμιωτάτω ὡς λίθω ι᾿άσπιδι κρυσταλλίζοντι

וִאית לָה תֵּשׁבֻּוחתָּא דַּאלָהָא ונֻוהרָה אַיך דּמֻותָא דּכִאפָא יַקִירתָּא אַיך יַשׁפֵּה אַיך דֻּומיָא דַּקרֻוסטַלָוס׃

[(27) Reve 21, 12]

וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה עִם שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁעָרִים, וְעַל הַשְּׁעָרִים שְׁנֵים־עָשָׂר מַלְאָכִים וְשֵׁמוֹת כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם - שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;

וְחוֺמָה גְדֹלָה וּגְבֹהָה תָּסֹב אֹתָהּ וּבָהּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים וְעַל-הַשְּׁעָרִים שְׁנֵים עָשָׂר מַלְאָכִים וְשֵׁמוֺת כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם עַל-שְׁמוֺת שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל:

A mající zed velikou a vysokou, mající dvanácte bran, a na těch branách dvanácte andělů, a jména napsaná, kterážto jsou dvanáctera pokolení synů Izraelských.

Město mělo mohutné a vysoké hradby, dvanáct bran střežených dvanácti anděly a na branách napsaná jména dvanácti pokolení synů Izraele. ([Ezechiel 48:30-Ezechiel 48:35; Exodus 39:14])

ε῎χουσα τει̑χος μέγα καὶ ὑψηλόν ε῎χουσα πυλω̑νας δὼδεκα καὶ ε᾿πὶ τοι̑ς πυλω̑σιν α᾿γγέλους δὼδεκα καὶ ο᾿νόματα ε᾿πιγεγραμμένα α῞ ε᾿στιν τὰ ο᾿νόματα τω̑ν δὼδεκα φυλω̑ν υἱω̑ν ᾽Ισραήλ

וִאית לָה שֻׁורָא רַבָּא ורָמָא וִאית לָה תַּרעֵא תּרֵעסַר ועַל תַּרעֵא מַלַאכֵא תּרֵעסַר וַשׁמָהַיהֻון כּתִיבֵא אַילֵין דִּאיתַיהֻון שׁמָהֵא דַּתרֵעסַר שַׁבטֵא דִּאיסרָיֵל׃

[(27) Reve 21, 13]

מִמִּזְרָח שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, מִצָּפוֹן שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, מִדָּרוֹם שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, מִמַּעֲרָב שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים.

שְׁלשָׁה שְׁעָרִים מִזְרָחָה שְׁלֹשָׁה שְׁעָרִים צָפוֺנָה שְׁלֹשָׁה שְׁעָרִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה שְׁעָרִים מַעֲרָבָה:

Od východu slunce brány tři, od půlnoci brány tři, od poledne brány tři, od západu brány tři.

Tři brány byly na východ, tři brány na sever, tři brány na jih a tři brány na západ.

α᾿πὸ α᾿νατολη̑ς πυλω̑νες τρει̑ς καὶ α᾿πὸ βορρα̑ πυλω̑νες τρει̑ς καὶ α᾿πὸ νότου πυλω̑νες τρει̑ς καὶ α᾿πὸ δυσμω̑ν πυλω̑νες τρει̑ς

מֵן מַדנחָא תַּרעֵא תּלָתָא ומֵן גַּרביָא תַּרעֵא תּלָתָא ומֵן תַּימנָא תַּרעֵא תּלָתָא ומֵן מַערבָא תַּרעֵא תּלָתָא׃

[(27) Reve 21, 14]

וּלְחוֹמַת הָעִיר שְׁנֵים־עָשָׂר יְסוֹדוֹת וַעֲלֵיהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר שֵׁמוֹת שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁלִיחֵי הַשֶֹה.

וּלְחוֺמַת הָעִיר שְׁנֵים עָשָׂר יְסֹדוֺת וּשְׁנֵים עָשָׂר שֵׁמוֺת עַל-שְׁנֵים עָשָׂר שְׁלִיחֵי הַ׹ֶּׂה חֲקוּקִים עֲלֵיהֶם:

A zed městská měla základů dvanácte, a na nich jména dvanácti apoštolů Beránkových.

A hradby města byly postaveny na dvanácti základních kamenech a na nich bylo dvanáct jmen dvanácti apoštolů Beránkových.

καὶ τὸ τει̑χος τη̑ς πόλεως ε῎χων θεμελίους δὼδεκα καὶ ε᾿π῾ αυ᾿τω̑ν δὼδεκα ο᾿νόματα τω̑ν δὼδεκα α᾿ποστόλων του̑ α᾿ρνίου

ושֻׁורָא דַּמדִינתָּא אִית לֵה שֵׁתֵאסֵא תַּרתַּעֵסרֵא וַעלַיהֵין תּרֵעסַר שׁמָהֵא דַּשׁלִיחַוהי דַּברָא׃

[(27) Reve 21, 15]

הַמְדַבֵּר אֵלַי הֶחֱזִיק קְנֵה־מִדָּה מִזָּהָב כְּדֵי לִמְדֹּד אֶת הָעִיר וְאֶת שְׁעָרֶיהָ וְאֶת חוֹמָתָהּ.

וְהַדֹּבֵר בִּי הֶחֱזִיק קְנֵה זָהָב בְּיָדוֺ לָמֹד אֶת-הָעִיר וְאֶת-שְׁעָרֶיהָ וְאֶת-חוֺמָתָהּ:

A ten, kterýž mluvil se mnou, měl třtinu zlatou, aby změřil město i brány jeho i zed jeho.

Ten, který se mnou mluvil, měl zlatou míru, aby změřil město i jeho brány a hradby. ([Ezechiel 40:3 Ezechiel 40:5])

καὶ ὁ λαλω̑ν μετ῾ ε᾿μου̑ ει῏χεν μέτρον κάλαμον χρυσου̑ν ι῞να μετρήση τὴν πόλιν καὶ τοὺς πυλω̑νας αυ᾿τη̑ς καὶ τὸ τει̑χος αυ᾿τη̑ς

והַו דַּממַלֵל הוָא עַמי אִית הוָא עלַוהי קַניָא דַּמשֻׁוחתָא דּדַהבָא למֵמשׁחָה לַמדִינתָּא וַלשֻׁורָה׃

[(27) Reve 21, 16]

וְהָעִיר מְרֻבַּעַת, אָרְכָּהּ כְּרָחְבָּהּ. הוּא מָדַד אֶת הָעִיר בְּקָנֶה - אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר; אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְקוֹמָתָהּ שָׁוִים.

וְהָעִיר הָיְתָה מְרֻבַּעַת אָרְכָּהּ כְּרָחְבָּהּ וַיָּמָד אֶת-הָעִיר בִּקְנֵה הַמִּדָּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף כִּבְרַת-אֶרֶץ אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְקֹמָתָהּ מִדָּה אַחַת לָהֶם:

Položení pak města toho čtverhrané jest, jehož dlouhost tak veliká jest jako i širokost. I naměřil toho města tou třtinou dvanácte tisíců honů; dlouhost pak jeho, i širokost, i vysokost jednostejná jest.

Město je vystaveno do čtverce: jeho délka je stejná jako šířka. Změřil to město, a bylo to dvanáct tisíc měr(m). Jeho délka, šířka i výška jsou stejné. (m) ř: stadií

καὶ ἡ πόλις τετράγωνος κει̑ται καὶ τὸ μη̑κος αυ᾿τη̑ς ο῞σον καὶ τὸ πλάτος καὶ ε᾿μέτρησεν τὴν πόλιν τω̑ καλάμω ε᾿πὶ σταδίων δὼδεκα χιλιάδων τὸ μη̑κος καὶ τὸ πλάτος καὶ τὸ υ῞ψος αυ᾿τη̑ς ι῎σα ε᾿στίν

וַמדִינתָּא מרַבּעָאיִת סִימָא וֻאורכָּה אַיך פּתָיָה ומַשׁחָה לַמדִינתָּא בּקַניָא עַל תּרֵעסַר אַלפִין אֵסטדַוָתָא אֻורכָּה וַפתָיָה ורֻומָה שׁוֵין אֵנֻון׃

[(27) Reve 21, 17]

גַּם אֶת חוֹמָתָהּ מָדַד, וְהַמִּדָּה מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת לְפִי מִדָּה אֱנוֹשִׁית אֲשֶׁר הִיא מִדָּה שֶׁל מַלְאָךְ.

וַיָּמָד אֶת-חוֺמָתָהּ מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע אַמּוֺת בְּמִדַּת אִישׁ כִּי-זֹאת מִדַּת הַמַּלְאָכִים:

I změřil zed jeho, sto čtyřidceti a čtyři loktů, měrou člověka, kteráž jest míra anděla.

Změřil i hradbu, a bylo to sto čtyřicet čtyři loket lidskou mírou, kterou použil anděl.

καὶ ε᾿μέτρησεν τὸ τει̑χος αυ᾿τη̑ς ἑκατὸν τεσσεράκοντα τεσσάρων πηχω̑ν μέτρον α᾿νθρὼπου ο῞ ε᾿στιν α᾿γγέλου

ומַשׁחֵה לשֻׁורָה מָאא וַארבּעִין וַארבַּע אַמִין בַּמשֻׁוחתָא דּאנָשָׁא אַידָא דִּאיתֵיה דּמַלַאכָא׃

[(27) Reve 21, 18]

הַחוֹמָה בִּנְיָנָהּ אֶבֶן יָשְׁפֶה, וְהָעִיר זָהָב טָהוֹר כִּזְכוּכִית טְהוֹרָה.

וּבִנְיַן הַחוֺמָה אַבְנֵי יָשְׁפֶה וְהָעִיר זְהַב אוֺפִיר כִּזְכוֺכִית לָטֹהַר:

A bylo stavení zdi jeho jaspis, město pak samo bylo zlato čisté, podobné sklu čistému.

Hradby jsou postaveny z jaspisu a město je z ryzího zlata, zářícího jako křišťál.

καὶ ἡ ε᾿νδὼμησις του̑ τείχους αυ᾿τη̑ς ι῎ασπις καὶ ἡ πόλις χρυσίον καθαρὸν ο῞μοιον ὑάλω καθαρω̑

ודֻומסָא דּשֻׁורָה יַשׁפֵּה וַמדִינתָּא דּדַהבָא דַּכיָא בַּדמֻותָא דַּזגֻוגִיתָא דּכִיתָא׃

[(27) Reve 21, 19]

יְסוֹדוֹת חוֹמַת הָעִיר מְקֻשָּׁטִים בְּכָל אֶבֶן יְקָרָה; הַיְסוֹד הָרִאשׁוֹן יָשְׁפֶה, הַשֵּׁנִי סַפִּיר, הַשְּׁלִישִׁי שְׁבוֹ, הָרְבִיעִי בָּרֶקֶת,

וְהַיְסֹדוֺת לְחוֺמַת הָעִיר מִמֻלָּאִים בְּכָל-אַבְנֵי חֵפֶץ הַיְסוֺד הָרִאשׁוֺן יָשְׁפֶה הַשֵּׁנִי סַפִּיר הַשְּׁלִישִׁי שְׁבוֺ וְהָרְבִיעִי בָּרָקֶת:

A základové zdi městské všelikým kamenem drahým ozdobeni byli. Základ první byl jaspis, druhý zafir, třetí chalcedon, čtvrtý smaragd,

Základy hradeb toho města jsou samý drahokam: první základní kámen je jaspis, druhý safír, třetí chalcedon, čtvrtý smaragd, ([Izajáš 54:11 Izajáš 54:12 Exodus 28:17 Exodus 28:20])

οἱ θεμέλιοι του̑ τείχους τη̑ς πόλεως παντὶ λίθω τιμίω κεκοσμημένοι ὁ θεμέλιος ὁ πρω̑τος ι῎ασπις ὁ δεύτερος σάπφιρος ὁ τρίτος χαλκηδὼν ὁ τέταρτος σμάραγδος

ושֵׁתֵאסֵא דּשֻׁורָא דַּמדִינתָּא בּכִאפֵא יַקִירָתָא מצַבּתָן ושֵׁתֵאסתָא קַדמָיתָּא יַשׁפֵּה וַדתַרתֵּין סַפִּילָא ודַתלָת קַרכֵדנָא ודַארבַּע זמַרַגדָא׃

[(27) Reve 21, 20]

הַחֲמִישִׁי יַהֲלוֹם, הַשִּׁשִּׁי אֹדֶם, הַשְּׁבִיעִי תַּרְשִׁישׁ, הַשְּׁמִינִי שֹׁהַם, הַתְּשִׁיעִי פִּטְדָה, הָעֲשִׂירִי נֹפֶךְ, הָאַחַד־עָשָׂר לֶשֶׁם, הַשְּׁנֵים־עָשָׂר אַחְלָמָה.

הַחֲמִישִׁי שֹׁהַם הַשִּׁשִּׁי אֹדֶם הַשְּׁבִיעִי תַּרְשִׁישׁ הַשְּׁמִינִי יַהֲלֹם הַתְּשִׁיעִי פִּטְדָה הָעֲשִׂירִי נֹפֶךְ עַשְׁתֵּי הֶעָשָׂר לֶשֶׁם וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר אַחְלָמָה:

Pátý sardonyx, šestý sardius, sedmý chryzolit, osmý beryllus, devátý topazion, desátý chryzoprassus, jedenáctý hyacint, dvanáctý ametyst.

pátý sardonyx, šestý karneol, sedmý chrysolit, osmý beryl, devátý topas, desátý chrysopras, jedenáctý hyacint a dvanáctý ametyst.

ὁ πέμπτος σαρδόνυξ ὁ ε῞κτος σάρδιον ὁ ε῞βδομος χρυσόλιθος ὁ ο῎γδοος βήρυλλος ὁ ε῎νατος τοπάζιον ὁ δέκατος χρυσόπρασος ὁ ἑνδέκατος ὑάκινθος ὁ δωδέκατος α᾿μέθυστος

וַדחַמֵשׁ סָרדָון וטֵפרָא וַדשֵׁת סָרדָון ודַשׁבַע כִּאף דַּהבָא ודַתמָנֵא בֵּרֻולָא ודַתשַׁע טֻופַּנדִיָון ודַעסַר כּרֻוספּרַסָא דַּחדַעֵסרֵא יֻוכִנתָוס דּתַרתַּעסרֵא אַמֻותִסָס׃

[(27) Reve 21, 21]

וּשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁעָרִים - שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מַרְגָּלִיּוֹת; כָּל שַׁעַר וְשַׁעַר הָיָה מִמַּרְגָּלִית אַחַת, וּרְחוֹב הָעִיר זָהָב טָהוֹר כִּזְכוּכִית זַכָּה.

וּשְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁעָרִים שְׁנֵים עָשָׂר פְּנִינִים כָּל-שַׁעַר וָשַׁעַר מֵאֶחָד הַפְּנִינִים וּרְחוֺב הָעִיר כֶּתֶם פָּז כִּזְכוֺכִית לָטֹהַר:

Dvanácte pak bran dvanácte perel jest, jedna každá brána jest z jedné perly; a rynk města zlato čisté jako sklo, kteréž se naskrze prohlédnouti může.

A dvanáct bran je z dvanácti perel, každá z jediné perly. A náměstí toho města je z ryzího zlata jako z průzračného křišťálu.

καὶ οἱ δὼδεκα πυλω̑νες δὼδεκα μαργαρι̑ται α᾿νὰ ει῟ς ε῞καστος τω̑ν πυλὼνων η῟ν ε᾿ξ ἑνὸς μαργαρίτου καὶ ἡ πλατει̑α τη̑ς πόλεως χρυσίον καθαρὸν ὡς υ῞αλος διαυγής

וַתרֵעסַר תַּרעֵא ותַרתַּעסרֵא מַרגָּניָתָא חדָא לַחדָא וכֻלחַד מֵן תַּרעֵא אִית הוָא מֵן חדָא מַרגָּנִיתָא ושֻׁוקָא דֵּין דַּמדִינתָּא דּדַהבָא דַּכיָא אַיך זגֻוגִיתָא אִית בָּה׃

[(27) Reve 21, 22]

הֵיכָל לֹא רָאִיתִי בָּהּ, כִּי הֵיכָלָהּ הוּא יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת וְְהַשֶֹה.

וְהֵיכָל לֹא-רָאִיתִי שָׁמָּה כִּי הֵיכָלָהּ יְהוָֺה אֱלֹהֵי צְבָאוֺת וְהַ׹ֶּׂה:

Ale chrámu jsem v něm neviděl; nebo Pán Bůh všemohoucí chrám jeho jest a Beránek.

Avšak chrám jsem v něm nespatřil: Jeho chrámem je Pán Bůh všemohoucí a Beránek.

καὶ ναὸν ου᾿κ ει῏δον ε᾿ν αυ᾿τη̑ ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ ναὸς αυ᾿τη̑ς ε᾿στιν καὶ τὸ α᾿ρνίον

והַיכּלָא לָא חזִית בָּה מָריָא גֵּיר אַלָהָא אַחִיד כֻּל הֻו אִיתַוהי הַיכּלָה׃

[(27) Reve 21, 23]

וְהָעִיר אֵינֶנָּה צְרִיכָה לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בָּהּ, כִּי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵאִיר אוֹתָהּ וְהַשֶֹה הוּא מְנוֹרָתָהּ.

וְהָעִיר אֵין צֹרֶךְ לָהּ לְאוֺר הַשֶּׁמֶשׁ וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ כִּי-כְבוֺד אֱלֹהִים אוֺרָהּ וְהַ׹ֶּׂה נֵר לְהָאִיר לָהּ:

A to město nepotřebuje slunce ani měsíce, aby svítili v něm; nebo sláva Boží je osvěcuje, a svíce jeho jest Beránek.

To město nepotřebuje ani slunce ani měsíc, aby mělo světlo: září nad ním sláva Boží a jeho světlem je Beránek. ([Izajáš 60:19 Izajáš 60:20; Zjevení Janovo 22:5])

καὶ ἡ πόλις ου᾿ χρείαν ε῎χει του̑ ἡλίου ου᾿δὲ τη̑ς σελήνης ι῞να φαίνωσιν αυ᾿τη̑ ἡ γὰρ δόξα του̑ θεου̑ ε᾿φὼτισεν αυ᾿τήν καὶ ὁ λύχνος αυ᾿τη̑ς τὸ α᾿ρνίον

ולֵאמרָא ולַמדִינתָּא לָא מֵתבּעֵא שֵׁמשָׁא ולָא סַהרָא דּנַנהרֻון לָה תֵּשׁבֻּוחתֵּה גֵּיר דַּאלָהָא אַנהַרתָה וַשׁרָגָה אִיתַוהי אֵמרָא׃

[(27) Reve 21, 24]

הַגּוֹיִם יֵלְכוּ לְאוֹרָהּ וּמַלְכֵי הָאָרֶץ מְבִיאִים אֶת כְּבוֹדָם אֵלֶיהָ.

וּפְדוּיִם מִקֶּרֶב הַגּוֺיִם הָלְכוּ לְאוֺרָהּ וּמַלְכֵי-אֶרֶץ יָבִיאוּ אֵלֶיהָ הֲדָרָם:

A národové, kteříž by k spasení přišli, v světle jeho procházeti se budou, a králové zemští přenesou slávu a čest svou do něho.

Národy budou žít v jeho světle; králové světa mu odevzdají(n) svou slávu(o). (n) ř: přinesou do města (o) var: + a čest 22. kapitola ([Izajáš 60:3; Žalmy 68:32 Žalmy 72:10 Žalmy 72:11])

καὶ περιπατήσουσιν τὰ ε῎θνη διὰ του̑ φωτὸς αυ᾿τη̑ς καὶ οἱ βασιλει̑ς τη̑ς γη̑ς φέρουσιν τὴν δόξαν αυ᾿τω̑ν ει᾿ς αυ᾿τήν

וַמהַלכִין עַממֵא בּנֻוהרָה ומַלכֵּא דַּארעָא מַיתֵּין לָה תֵּשׁבֻּוחתָּא׃

[(27) Reve 21, 25]

שְׁעָרֶיהָ לֹא יִסָּגְרוּ בַּיּוֹם; וַהֲרֵי לַיְלָה לֹא יִהְיֶה שָׁם.

שְׁעָרֶיהָ יוֺמָם לֹא-יִסָּגֵרוּ וְלַיְלָה לֹא-יִהְיֶה שָּׁם:

A brány jeho nebudou zavírány ve dne; noci zajisté tam nebude.

Jeho brány zůstanou otevřeny, protože stále trvá den, a noci tam už nebude. ([Izajáš 60:11; Zacharjáš 14:7])

καὶ οἱ πυλω̑νες αυ᾿τη̑ς ου᾿ μὴ κλεισθω̑σιν ἡμέρας νὺξ γὰρ ου᾿κ ε῎σται ε᾿κει̑

ותַרעֵיה לָא נֵתּתַּחדֻּון בִּאימָמָא לִליָא גֵּיר לָא נֵהוֵא תַּמָן׃

[(27) Reve 21, 26]

אֶת כְּבוֹד הַגּוֹיִם וִיקָרָם יָבִיאוּ אֵלֶיהָ,

וְהוּבָא אֵלֶיהָ הֲדַר הַגּוֺיִם וְתִפְאַרְתָּם:

A snesou do něho slávu a čest národů.

V něm se shromáždí sláva i čest národů.

καὶ οι῎σουσιν τὴν δόξαν καὶ τὴν τιμὴν τω̑ν ε᾿θνω̑ν ει᾿ς αυ᾿τήν

ונַיתֻּון לָה תֵּשׁבֻּוחתָּא וִאיקָרָא דּעַממֵא׃

[(27) Reve 21, 27]

וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל טָמֵא וְעוֹשֵׂה תּוֹעֵבָה וָשֶׁקֶר, כִּי אִם הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶֹה.

וְלֹא-יָבֹא שָׁם אִישׁ חָלָל וְלֹא בַעַל תּוֺעֵבָה אוֺ פֹעֵל שָׁקֶר כִּי בָאֶיהָ רַק הַכְּתֻבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים אֲשֶׁר לַ׹ֶּׂה:

A nevejdeť do něho nic poškvrňujícího, aneb působícího ohyzdnost a lež, než toliko ti, kteříž napsáni jsou v knize života Beránkova.

A nevstoupí tam nic nesvatého ani ten, kdo se rouhá a lže, nýbrž jen ti, kdo jsou zapsáni v Beránkově knize života. ([Leviticus 21:23; Žalmy 15:1; 1 Korintským 6:9 1 Korintským 6:10])

καὶ ου᾿ μὴ ει᾿σέλθη ει᾿ς αυ᾿τὴν πα̑ν κοινὸν καὶ ὁ ποιω̑ν βδέλυγμα καὶ ψευ̑δος ει᾿ μὴ οἱ γεγραμμένοι ε᾿ν τω̑ βιβλίω τη̑ς ζωη̑ς του̑ α᾿ρνίου

ולָא נֵהוֵא תַּמָן כֻּל טמַא וַדעָבֵד מסַיבֻותָא ודַגָּלֻותָא אֵלָא אֵן אַילֵין דַּכתִיבָן בַּכתָבֵה דֵּאמרָא׃

[(27) Reve 22, 01]

הוּא הֶרְאָה לִי נְהַר מַיִם חַיִּים, מַבְהִיק כִּבְדֹלַח, יוֹצֵא מִכִּסֵּא הָאֱלֹהִים וְהַשֶֹה.

וַיַּרְאֵנִי נַחַל מַיִם חַיִּים כְּעֵין זְכוֺכִית לָטֹהַר יֹצֵא מִתַּחַת כִּסֵּא הָאֱלֹהִים וְהַ׹ֶּׂה:

I ukázal mi potok čistý vody živé, světlý jako křištál, tekoucí z trůnu Božího a Beránkova.

A ukázal mi řeku živé vody, čiré jako křišťál, která vyvěrala u trůnu Božího a Beránkova. ([Ezechiel 47:1; Jóel 4:18; Zacharjáš 14:8])

καὶ ε῎δειξέν μοι ποταμὸν υ῞δατος ζωη̑ς λαμπρὸν ὡς κρύσταλλον ε᾿κπορευόμενον ε᾿κ του̑ θρόνου του̑ θεου̑ καὶ του̑ α᾿ρνίου

וחַויַני נַהרָא דּמַיָא חַיֵא דַּכיָא אָף נַהִירָא אַיך גּלִידָא ונָפֵק מֵן כֻּורסיֵה דַּאלָהָא ודֵאמרָא׃

[(27) Reve 22, 02]

בְּאֶמְצַע רְחוֹב הָעִיר וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר מִזֶּה וּמִזֶּה - עֵץ חַיִּים עוֹשֶׂה פֵּרוֹת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, בְּתִתּוֹ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ אֶת פִּרְיוֹ, וַעֲלֵה הָעֵץ לְמַרְפֵּא הַגּוֹיִם.

וּבְתוֺךְ רְחוֺב הָעִיר עַל-שְׂפַת הַנַּחַל מִזֶּה וּמִזֶּה עֵץ חַיִּים עֹשֶׂה פְּרִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְעָמִים בַּשָּׁנָה מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֺ יְבַכֵּר פִּרְיוֺ וְעָלֵהוּ לִתְרוּפַת הַגּוֺיִם:

U prostřed pak rynku jeho a s obou stran potoka bylo dřevo života, přinášející dvanáctero ovoce, na každý měsíc vydávající ovoce své, a lístí své k zdraví národů.

Uprostřed města na náměstí, z obou stran řeky, bylo stromoví života nesoucí ovoce dvanáctkrát do roka; každý měsíc dozrává na něm ovoce a jeho listí má léčivou moc pro všechny národy. ([Genesis 2:9; Ezechiel 47:12])

ε᾿ν μέσω τη̑ς πλατείας αυ᾿τη̑ς καὶ του̑ ποταμου̑ ε᾿ντευ̑θεν καὶ ε᾿κει̑θεν ξύλον ζωη̑ς ποιου̑ν καρποὺς δὼδεκα κατὰ μη̑να ε῞καστον α᾿ποδιδου̑ν τὸν καρπὸν αυ᾿του̑ καὶ τὰ φύλλα του̑ ξύλου ει᾿ς θεραπείαν τω̑ν ε᾿θνω̑ν

ומֵצעַת שֻׁוקֵיה מֵכָּא ומֵכָּא עַל נַהרָא קַיסָא דּחַיֵא דּעָבֵד פִּארֵא תּרֵעסַר וַבכֻל יִרַח יָהֵב פִּארַוהי וטַרפַוהי לָאסיֻותָא דּעַממֵא׃

[(27) Reve 22, 03]

שׁוּם קְלָלָה לֹא תִּהְיֶה עוֹד. כִּסֵּא אֱלֹהִים וְהַשֶֹה יִהְיֶה בָּהּ וַעֲבָדָיו יְשָׁרְתוּהוּ.

וְכָל-חֵרֶם לֹא-יִהְיֶה עוֺד וּבְתוֺכָהּ יִכּוֺן כִּסֵּא הָאֱלֹהִים וְהַ׹ֶּׂה וַעֲבָדָיו יְשָׁרְתֻהוּ:

A ničeho zlořečeného již více nebude, ale trůn Boží a Beránkův bude v něm, a služebníci jeho sloužiti jemu budou.

A nebude tam nic proklatého. Bude tam trůn Boží a Beránkův; jeho služebníci mu budou sloužit, ([Zacharjáš 14:11])

καὶ πα̑ν κατάθεμα ου᾿κ ε῎σται ε῎τι καὶ ὁ θρόνος του̑ θεου̑ καὶ του̑ α᾿ρνίου ε᾿ν αυ᾿τη̑ ε῎σται καὶ οἱ δου̑λοι αυ᾿του̑ λατρεύσουσιν αυ᾿τω̑

וכֻל חֵרמָא לָא נֵהוֵא תַּמָן וכֻורסיֵה דַּאלָהָא ודֵאמרָא בָּה נֵהוֵא ועַבדַּוהי נשַׁמשֻׁונָיהי׃

[(27) Reve 22, 04]

הֵם יִרְאוּ אֶת פָּנָיו, וּשְׁמוֹ עַל מִצְחוֹתָם.

וְהֵם יִרְאוּ אֶת-פָּנָיו וְנָשְׂאוּ אֶת-שְׁמוֺ עַל-מִצְחָם:

A tvář jeho viděti budou, a jméno jeho bude na čelích jejich.

budou hledět na jeho tvář a na čele ponesou jeho jméno. ([Matouš 5:8; Zjevení Janovo 3:12])

καὶ ο῎ψονται τὸ πρόσωπον αυ᾿του̑ καὶ τὸ ο῎νομα αυ᾿του̑ ε᾿πὶ τω̑ν μετὼπων αυ᾿τω̑ν

ונֵחזֻון אַפַּוהי וַשׁמֵה עַל בֵּית־עַינַיהֻון׃

[(27) Reve 22, 05]

וְלַיְלָה לֹא יִהְיֶה עוֹד וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְאוֹר מְנוֹרָה וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ, כִּי יהוה אֱלֹהִים יָאִיר עֲלֵיהֶם וְיִמְלְכוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

וְאֵין לַיְלָה שָׁם וְאֵין צֹרֶךְ לָהֶם לְאוֺר נֵר וּלְאוֺר שָׁמֶשׁ כִּי-יְהוָֺה אֱלֹהִים יִתֵּן אוֺרוֺ עֲלֵיהֶם וּלְפָנָיו יִמְלְכוּ עַד-עוֺלְמֵי עוֺלָמִים:

A noci tam nebude, aniž budou potřebovati svíce, ani světla slunečného; nebo Pán Bůh je osvěcuje, a kralovati budou na věky věků.

Noci tam již nebude a nebudou potřebovat světlo lampy ani světlo slunce, neboť Pán Bůh bude jejich světlem a budou s ním kralovat na věky věků. ([Zjevení Janovo 21:23 Zjevení Janovo 21:25; Daniel 7:18 Daniel 7:27; Zjevení Janovo 5:10])

καὶ νὺξ ου᾿κ ε῎σται ε῎τι καὶ ου᾿κ ε῎χουσιν χρείαν φωτὸς λύχνου καὶ φωτὸς ἡλίου ο῞τι κύριος ὁ θεὸς φωτίσει ε᾿π῾ αυ᾿τούς καὶ βασιλεύσουσιν ει᾿ς τοὺς αι᾿ω̑νας τω̑ν αι᾿ὼνων

ולִליָא לָא נֵהוֵא תַּמָן ולָא נֵתבּעֵא להֻון נֻוהרָא וַשׁרָגָא ונֻוהרֵה דּשֵׁמשָׁא מֵטֻל דּמָריָא אַלָהָא מַנהַר להֻון ומַלכּהֻון לעָלַם עָלמִין׃ ס

[(27) Reve 22, 06]

עוֹד אָמַר אֵלַי: "הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים וַיהוה אֱלֹהֵי רוּחוֹת הַנְּבִיאִים שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ לְהַרְאוֹת לַעֲבָדָיו אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּמְהֵרָה."

וַיֹּאמֶר אֵלַי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֵּנִים וְנֶאֱמָנִים וַיהוָֺה אֱלֹהֵי רוּחוֺת הַנְּבִיאִים שָׁלַח אֶת-מַלְאָכוֺ לְהַרְאוֺת אֶת-עֲבָדָיו אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה בְּקֶרֶב הַיָּמִים:

I řekl mi: Slova tato jsou věrná a pravá, a Pán Bůh svatých proroků poslal anděla svého, aby ukázal služebníkům svým, co se díti musí brzo.

A řekl mi: „Tato slova jsou věrná a pravá; Pán, Bůh dávající Ducha prorokům, poslal svého anděla, aby oznámil svým služebníkům, co se má brzo stát: ([Daniel 2:29 Daniel 2:45; Zjevení Janovo 1:1 Zjevení Janovo 1:19])

καὶ ει῏πέν μοι ου῟τοι οἱ λόγοι πιστοὶ καὶ α᾿ληθινοί καὶ ὁ κύριος ὁ θεὸς τω̑ν πνευμάτων τω̑ν προφητω̑ν α᾿πέστειλεν τὸν α῎γγελον αυ᾿του̑ δει̑ξαι τοι̑ς δούλοις αυ᾿του̑ α῍ δει̑ γενέσθαι ε᾿ν τάχει

וֵאמַר לִי הָלֵין מֵלֵא מהַימנָן ושַׁרִירָן ומָריָא אַלָהָא דּרֻוחָתָא דַּנבִיֵא קַדִּישֵׁא שַׁדַּר למַלַאכֵה לַמחַוָיֻו לעַבדַּוהי מָא דִּיהִיב למֵהוָא בַּעגַל׃

[(27) Reve 22, 07]

"הִנְנִי בָּא מַהֵר. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵר אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה."

הִנְנִי בָא עַד-מְהֵרָה אַשְׁרֵי הַשֹּׁמֵר דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה:

Aj, přijduť rychle. Blahoslavený, kdož ostříhá slov proroctví knihy této.

Hle, přijdu brzo. Blaze tomu, kdo se drží proroctví této knihy.“ ([Zjevení Janovo 2:16 Zjevení Janovo 3:11 Zjevení Janovo 22:12 Zjevení Janovo 22:20])

καὶ ι᾿δοὺ ε῎ρχομαι ταχύ μακάριος ὁ τηρω̑ν τοὺς λόγους τη̑ς προφητείας του̑ βιβλίου τούτου

והָא אָתֵא אנָא בַּעגַל טֻובַוהי למַן דּנָטַר מֵלֵא דַּנבִיֻותָא דַּכתָבָא הָנָא׃

[(27) Reve 22, 08]

וַאֲנִי, יוֹחָנָן, הָרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ אֶת אֵלֶּה. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי, נָפַלְתִּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְרַגְלֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הִרְאַנִי אֶת אֵלֶּה.

וַאֲנִי יוֺחָנָן שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי אֶת-אֵלֶּה וַיְהִי בְּשָׁמְעִי וּבִרְאֹתִי אֶת-אֵלֶּה וָאֶפֹּל לְרַגְלֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר-הֶרְאַנִי אֶת-אֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֺ:

Já pak Jan viděl jsem a slyšel tyto věci. A když jsem slyšel a viděl, padl jsem, klaněti se chtěje před nohama anděla toho, kterýž mi tyto věci ukazoval.

To jsem slyšel a viděl já, Jan. A když jsem to uslyšel a spatřil, padl jsem na kolena k nohám anděla, který mi to oznamoval.

κα᾿γώ ᾽Ιωάννης ὁ α᾿κούων καὶ βλέπων ταυ̑τα καὶ ο῞τε η῎κουσα καὶ ε῎βλεψα ε῎πεσα προσκυνη̑σαι ε῎μπροσθεν τω̑ν ποδω̑ν του̑ α᾿γγέλου του̑ δεικνύοντός μοι ταυ̑τα

אֵנָא יֻוחַנָן דַּחזָא וַשׁמַע הָלֵין וכַד חזִית ושֵׁמעֵת נֵפלֵת למֵסגַּד קדָם רֵגלַוהי דּמַלַאכָא דַּמחַוֵא לִי הָלֵין׃

[(27) Reve 22, 09]

אָמַר אֵלַי: "רְאֵה, אַל־נָא; עֶבֶד־חָבֵר אֲנִי לְךָ וּלְאַחֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַשּׁוֹמְרִים אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. לֵאלֹהִים תִּשְׁתַּחֲוֶה!"

וַיֹּאמֶר אֵלַי לֹא-כֵן רְאֵה אָנֹכִי עֶבֶד כָּמוֺךׇ וְחָבֵר אֲנִי לְךׇ וּלְאַחֶיךׇ הַנְּבִיאִים וְלַשֹּׁמְרִים אֶת-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לֵאלֹהִים תִּשְׁתַּחֲוֶה:

Ale řekl mi: Hleď, abys toho nečinil. Neboť jsem spoluslužebník tvůj a bratří tvých proroků, a těch, kteříž ostříhají slov knihy této. Bohu se klaněj.

Ale on mi řekl: „Střez se toho! Jsem jen služebník jako ty a tvoji bratří proroci a ti, kdo se drží slov této knihy. Před Bohem poklekni!“ ([Zjevení Janovo 19:10])

καὶ λέγει μοι ο῞ρα μή σύνδουλός σού ει᾿μι καὶ τω̑ν α᾿δελφω̑ν σου τω̑ν προφητω̑ν καὶ τω̑ν τηρούντων τοὺς λόγους του̑ βιβλίου τούτου τω̑ θεω̑ προσκύνησον

וֵאמַר לִי חזִי לָא כּנָתָך אִיתַי ודַאחַיךְּ נבִיֵא ודַאילֵין דּנָטרִין הָלֵין מֵלֵא דַּכתָבָא הָנָא לַאלָהָא סגֻוד׃

[(27) Reve 22, 10]

עוֹד אָמַר אֵלַי: "אַל תַּחְתֹּם אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי קָרוֹב הַמּוֹעֵד.

וַיֹּאמֶר אֵלַי עוֺד אַל-תַּחְתֹּם אֶת-דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר בַּסֵּפֶר הַזֶּה כִּי קָרוֺב הַמּוֺעֵד:

Potom řekl mi: Nezapečeťuj slov proroctví knihy této; neboť jest blízko čas.

A řekl mi: „Nezapečeťuj knihu se slovy tohoto proroctví: čas je blízko. ([Daniel 12:4; Zjevení Janovo 1:3])

καὶ λέγει μοι μὴ σφραγίσης τοὺς λόγους τη̑ς προφητείας του̑ βιβλίου τούτου ὁ καιρὸς γὰρ ε᾿γγύς ε᾿στιν

וֵאמַר לִי לָא תֵּחתֻּום מֵלֵא דַּנבִיֻותָא דַּכתָבָא הָנָא זַבנָא גֵּיר קרֵב׃

[(27) Reve 22, 11]

הַמְעַוֵּל - שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עָוֶל; הַטָּמֵא - שֶׁיִּטָּמֵא עוֹד; הַצַּדִּיק - שֶׁיִּצָּדֵק עוֹד; הַקָּדוֹשׁ - שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ עוֹד."

בֶּן-עַוְלָה יוֺסִיף עֲשׂוֺת עָוֶל וְנִתְעָב יוֺסִיף עַל-תּוֺעֲבָתוֺ אִישׁ צַדִּיק יוֺסִיף עַל-צִדְקָתוֺ וְקָדוֺשׁ יוֺסִיף לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֺ:

Kdo škodí, škoď ještě; a kdo smrdí, smrď ještě; a kdo jest spravedlivý, ospravedlni se ještě; a svatý posvěť se ještě.

Kdo křivdí, ať křivdí dál, kdo je pošpiněn, ať zůstane ve špíně – kdo je spravedlivý, ať zůstane spravedlivý, kdo je svatý, ať setrvá ve svatosti. ([Daniel 12:10])

ὁ α᾿δικω̑ν α᾿δικησάτω ε῎τι καὶ ὁ ρ᾿υπαρὸς ρ᾿υπανθήτω ε῎τι καὶ ὁ δίκαιος δικαιοσύνην ποιησάτω ε῎τι καὶ ὁ α῞γιος ἁγιασθήτω ε῎τι

וַדמַעוֵל תֻּוב נַעוֵל וַדצַע תֻּוב נֵצטַעצַע וזַדִּיקָא תֻּוב נֵעבֵּד זַדִּיקֻותָא וקַדִּישָׁא תֻּוב נֵתקַדַּשׁ׃

[(27) Reve 22, 12]

"הִנְנִי בָּא מַהֵר וְאִתִּי הַשָֹכָר לְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

וַאֲנִי הִנְנִי בָא עַד-מְהֵרָה וּשְׂכָרִי אִתִּי לְשַׁלֵּם לְאִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:

A aj, přijduť brzo, a odplata má se mnou, abych odplatil jednomu každému podlé skutků jeho.

Hle, přijdu brzo, a má odplata se mnou; odplatím každému podle toho, jak jednal. ([Žalmy 96:13; Izajáš 40:10 Izajáš 62:11])

ι᾿δοὺ ε῎ρχομαι ταχύ καὶ ὁ μισθός μου μετ῾ ε᾿μου̑ α᾿ποδου̑ναι ἑκάστω ὡς τὸ ε῎ργον ε᾿στὶν αυ᾿του̑

הָא אָתֵא אנָא מֵחדָא וַאגרי עַמי וֵאתֵּל לכֻלנָשׁ אַיך עבָדֵה׃

[(27) Reve 22, 13]

אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו, הָרִאשׁוֹן אַף הָאַחֲרוֹן, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית."

אָנֹכִי אָלֶף וְתָו רִאשׁוֺן וְאַחֲרוֺן רֹאשׁ וָסוֺף:

Jáť jsem Alfa i Oméga, počátek i konec, první i poslední.

Já jsem Alfa i Omega, první i poslední, počátek i konec. ([Zjevení Janovo 1:8 Zjevení Janovo 1:17 Zjevení Janovo 2:8 Zjevení Janovo 21:6])

ε᾿γώ τὸ α῎λφα καὶ τὸ ω῏ ὁ πρω̑τος καὶ ὁ ε῎σχατος ἡ α᾿ρχὴ καὶ τὸ τέλος

אֵנָא אָלַף וֵאנָא תַּו קַדמָיָא וַאחרָיָא ושֻׁורָיָא ושֻׁולָמָא׃

[(27) Reve 22, 14]

אַשְׁרֵי הַמְכַבְּסִים אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת עַל עֵץ הַחַיִּים וְיִכָּנְסוּ הָעִירָה דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים.

אַשְׁרֵי הַשּׁוֺמְרִים אֶת-מִצְוֺתָיו וְהָיָה לָהֶם רִשְׁיוֺן לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים וְלָבֹא הָעִירָה דֶּרֶךְ שְׁעָרֶיהָ:

Blahoslavení, kteříž zachovávají přikázaní jeho, aby měli právo k dřevu života, a aby branami vešli do města.

Blaze těm, kdo si vyprali roucha(p), a tak mají přístup ke stromu života i do bran města. (p) var: kdo jednají podle jeho přikázání ([Zjevení Janovo 7:14; Genesis 2:9 Genesis 6:9n])

μακάριοι οἱ πλύνοντες τὰς στολὰς αυ᾿τω̑ν ι῞να ε῎σται ἡ ε᾿ξουσία αυ᾿τω̑ν ε᾿πὶ τὸ ξύλον τη̑ς ζωη̑ς καὶ τοι̑ς πυλω̑σιν ει᾿σέλθωσιν ει᾿ς τὴν πόλιν

טֻובַיהֻון לַדעָבדִּין פֻּוקדָּנַוהי נֵהוֵא שֻׁולטָנהֻון עַל קַיסָא דּחַיֵא וַבתַרעָא נֵעלֻון לַמדִינתָּא׃

[(27) Reve 22, 15]

בַּחוּץ יִהְיוּ הַכְּלָבִים וְהַמְכַשְּׁפִים, הַזּוֹנִים וְהַמְרַצְּחִים, עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכָל אוֹהֵב שֶׁקֶר וְעוֹשֵׂהוּ.

וּמִחוּץ לָעִיר הַכְּלָבִים וְהַקֹּסְמִים וְהַזֹּנִים וְהַמְרַצְּחִים וְעֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְכָל-אֹהֵב כָּזָב וּפֹעֵל שָׁקֶר:

Vně pak budou psi a čarodějníci, a smilníci, a vražedlníci, a modláři, i každý, kdož miluje a činí lež.

Venku zůstanou nečistí, zaklínači, smilníci, vrahové, modláři – každý, kdo si libuje ve lži. ([1 Korintským 6:9 1 Korintským 6:10; Efezským 5:5; Zjevení Janovo 21:8 Zjevení Janovo 21:27])

ε῎ξω οἱ κύνες καὶ οἱ φάρμακοι καὶ οἱ πόρνοι καὶ οἱ φονει̑ς καὶ οἱ ει᾿δωλολάτραι καὶ πα̑ς φιλω̑ν καὶ ποιω̑ν ψευ̑δος

וזַנָיֵא וקָטֻולֵא ופָלחַי פּתַכרֵא לבַר וטַמֵאא וחַרָשֵׁא וכֻל חַזָיַי ועָבדַּי דַּגָּלֻותָא׃

[(27) Reve 22, 16]

"אֲנִי יֵשׁוּעַ שָׁלַחְתִּי אֶת מַלְאָכִי לְהָעִיד לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּקְּהִלּוֹת. אָנֹכִי שֹׁרֶשׁ דָּוִד וְצֶאֱצָאוֹ, כּוֹכַב נֹגַהּ הַשַּׁחַר."

אֲנִי יֵשׁוּעַ שָׁלַחְתִּי אֶת-מַלְאָכִי לְהָעִיד לָכֶם עַל-אֵלֶּה לְעֵינֵי הַקְּהִלּוֺת אָנֹכִי שֹׁרֶשׁ דָּוִד וְחֹטֶר מִמֶּנּוּ אוֺר נֹגַהּ וְכוֺכַב הַשָּׁחַר:

Já Ježíš poslal jsem anděla svého, aby vám svědčil o těchto věcech v církvích. Já jsem kořen a rod Davidův, a hvězda jasná a jitřní.

Já, Ježíš, posílám svého posla, aby vám to dosvědčil po všech církvích. Já jsem potomek z rodu Davidova, jasná hvězda jitřní.“ ([Zjevení Janovo 1:1; Izajáš 11:1; Numeri 24:17])

ε᾿γώ ᾽Ιησου̑ς ε῎πεμψα τὸν α῎γγελόν μου μαρτυρη̑σαι ὑμι̑ν ταυ̑τα ε᾿πὶ ται̑ς ε᾿κκλησίαις ε᾿γὼ ει᾿μι ἡ ρ᾿ίζα καὶ τὸ γένος Δαυίδ ὁ α᾿στὴρ ὁ λαμπρὸς ὁ πρωινός

אֵנָא יֵשֻׁוע שַׁדּרֵת למַלַאכי דַּנסַהֵד בּכֻון הָלֵין קדָם עִדָתָא אֵנָא אנָא עֵקָרָא ושַׁרבּתֵה דּדַוִיד ועַמֵה וכַוכַּב צַפרָא נַהִירָא׃

[(27) Reve 22, 17]

הָרוּחַ וְהַכַּלָּה אוֹמְרִים: "בּוֹא!", וְהַשּׁוֹמֵעַ יֹאמַר נָא "בּוֹא!"; הַצָּמֵא יָבוֹא נָא, וְהֶחָפֵץ יִקַּח נָא מַיִם חַיִּים חִנָּם.

וְהָרוּחַ וְהַכַּלָּה אֹמְרִים בֹּאָה-נָּא וְהַשֹּׁמֵעַ יֹאמַר בֹּאָה-נָּא וְכָל-צָמֵא יָבֹא וְכָל-הֶחָפֵץ יִקַּח מַיִם חַיִּים חִנָּם:

A Duch i nevěsta řkou: Poď. A kdož slyší, rciž: Přiď. A kdož žízní, přijdiž, a kdo chce, nabeř vody života darmo.

A Duch i nevěsta praví: „Přijď!“ A kdokoli to slyší, ať řekne: „Přijď!“ Kdo žízní, ať přistoupí; kdo touží, ať zadarmo nabere vody života. ([Izajáš 55:1; Jan 7:37])

καὶ τὸ πνευ̑μα καὶ ἡ νύμφη λέγουσιν ε῎ρχου καὶ ὁ α᾿κούων ει᾿πάτω ε῎ρχου καὶ ὁ διψω̑ν ε᾿ρχέσθω ὁ θέλων λαβέτω υ῞δωρ ζωη̑ς δωρεάν

ורֻוחָא וכַלתָא אָמרִין תָּא וַדשָׁמַע נִאמַר תָּא ודַצהֵא נִאתֵא ונֵסַב מַיָא חַיֵא מַגָּן׃

[(27) Reve 22, 18]

אָנֹכִי מֵעִיד בְּכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי נְבוּאַת הַסֵּפֶר הַזֶּה: אִישׁ אִם יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, יוֹסִיף עָלָיו אֱלֹהִים אֶת הַמַּכּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

הַעִדֹתִי בְכָל-הַשֹּׁמֵעַ דִּבְרֵי נְבוּאַת הַסֵּפֶר הַזֶּה אִם-יוֺסִיף אִישׁ עֲלֵיהֶם יוֺסִיף אֱלֹהִים עָלָיו אֶת-הַמַּכּוֺת הַכְּתוּבוֺת בַּסֵּפֶר הַזֶּה:

Osvědčujiť pak každému, kdož by slyšel slova proroctví knihy této, jestliže by kdo přidal k těmto věcem, žeť jemu přidá Bůh ran napsaných v knize této.

Já dosvědčuji každému, kdo slyší slova proroctví této knihy: Kdo k nim něco přidá, tomu přidá Bůh(q) ran popsaných v této knize. (q) var: + sedm ([Deuteronomium 4:2 Deuteronomium 13:1])

μαρτυρω̑ ε᾿γώ παντὶ τω̑ α᾿κούοντι τοὺς λόγους τη̑ς προφητείας του̑ βιβλίου τούτου ε᾿άν τις ε᾿πιθη̑ ε᾿π῾ αυ᾿τά ε᾿πιθήσει ὁ θεὸς ε᾿π῾ αυ᾿τὸν τὰς πληγὰς τὰς γεγραμμένας ε᾿ν τω̑ βιβλίω τούτω

מסַהֵד אנָא לכֻל דּשָׁמַע מֵלתָא דַּנבִיֻותָא דַּכתָבָא הָנָא דַּאינָא דַּנסִים עלַיהֵין נסִים עלַוהי אַלָהָא מַחוָתָא דַּכתִיבָן בַּכתָבָא הָנָא׃

[(27) Reve 22, 19]

וְאִישׁ אִם יִגְרַע מִדִּבְרֵי סֵפֶר הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, יִגְרַע הָאֱלֹהִים אֶת חֶלְקוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים וּמֵעִיר הַקֹּדֶשׁ, מִן הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

וְאִם-יְגְרַע אִישׁ מִדִּבְרֵי סֵפֶר הַנְּבוּאָה הַזֹּאת יִגְרַע אֱלֹהִים אֶת-חֶלְקוֺ מֵסֵפֶר הַחַיִּים וּמֵעִיר הַקֹּדֶשׁ הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה:

A jestliže by kdo ujal od slov proroctví tohoto, odejmeť Bůh díl jeho z knihy života, a z města svatého, a z těch věcí, kteréž jsou napsány v knize této.

A jestliže kdo ubere ze slov knihy tohoto proroctví, tomu Bůh odejme podíl na stromu života a místo ve svatém městě, jak se o nich píše v této knize.

καὶ ε᾿άν τις α᾿φέλη α᾿πὸ τω̑ν λόγων του̑ βιβλίου τη̑ς προφητείας ταύτης α᾿φελει̑ ὁ θεὸς τὸ μέρος αυ᾿του̑ α᾿πὸ του̑ ξύλου τη̑ς ζωη̑ς καὶ ε᾿κ τη̑ς πόλεως τη̑ς ἁγίας τω̑ν γεγραμμένων ε᾿ν τω̑ βιβλίω τούτω

וַאינָא דַּמבַצַר מֵן מֵלֵא דַּכתָבָא דַּנבִיֻותָא הָדֵא נבַצַר אַלָהָא מנָתֵה מֵן קַיסָא דּחַיֵא ומֵן מדִינתָּא קַדִּישׁתָּא אַילֵין דַּכתִיבָן בַּכתָבָא הָנָא׃

[(27) Reve 22, 20]

הַמֵּעִיד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר: "אָכֵן, אֲנִי בָּא מַהֵר." אָמֵן. בּוֹא נָא הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

וְהַמֵּעִיד דְּבָרִים אֵלֶּה עָנָה לֵאמֹר אָכֵן אֲנִי בָא עַד-מְהֵרָה אָמֵן בֹּאָה-נָּא הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ:

Takť praví ten, kterýž svědectví vydává o těchto věcech: Jistěť přijdu brzo. Amen. Přijdiž tedy, Pane Ježíši.

Ten, od něhož je to svědectví, praví: „Ano, přijdu brzo.“ Amen, přijď, Pane Ježíši! ([Zjevení Janovo 2:16 Zjevení Janovo 3:11 Zjevení Janovo 22:7 Zjevení Janovo 22:12])

λέγει ὁ μαρτυρω̑ν ταυ̑τα ναί ε῎ρχομαι ταχύ α᾿μήν ε῎ρχου κύριε ᾽Ιησου̑

אָמַר כַּד מסַהֵד הָלֵין אִין אָתֵא אנָא בַּעגַל תָּא מָריָא יֵשֻׁוע׃